ביום ט״ז חשון תש״י (8 בנובמבר 1949) באה משלחת של עסקני התימנים בארץ לעדן בראשות ישראל ישעיהו, שנתמנה כנציגו האישי של ראש ממשלת ישראל מר דוד בן־גוריון. חבריה היו: אברהם כהן, מנשה מינס ואהרון מדהלה מטעם התאחדות התימנים; ישראל ישעיהו, חיים בדיחי ויוסף שמעי מטעם התימנים חברי ההסתדרות. היא נשארה בעדן עד יום כ״ו חשון תש״י. במשך עשרה ימים אלה חקרה ודרשה ונפגשה עם העולים, עם אנשי הסוכנות ואנשי הג׳וינט, עם נציגי הקהילה בעדן ועם נציגי הממשלה הבריטית בעדן.
תפקיד המשלחת:
להביא פרישת שלום מן הארץ ליהודי תימן הנמצאים במחנה “גאולה” בדרכם ארצה, לברכם ולעודדם ולראות מקרוב את הטיפול בהם ותנאי חייהם במחנה.
להשתדל בהחשת היציאה מתימן.
להתעניין בשאלת העברת רכושם של יהודי תימן שכבר עלו ושעוד יעלו. נכסי יחידים ונכסי ציבור, וביחוד ספרי־תורה וכתבי־קודש.
להתחקות על שורשי השמועות בדבר ניצול העולים ובדבר ההתנהגות אתם.
להביע תודה ליהודי עדן ולבדוק שאלת עלייתם והעברת רכושם ארצה.
לברר אפשרות הקמת מצבה ויד־זכרון לאותם שמתו בדרכם לארץ־ישראל.
1. במחנה
בשעה שהגיעה המשלחת למחנה נמצאו בו כארבעת אלפים נפש. אך לפי שהיה זה מחנה־מעבר אין יציבות למספר הנמצאים בו. הללו עולים והללו באים והמספר עולה ויורד.
בראשונה נפגשנו עם ציבור הנמצאים במחנה, בירכנו אותם, ובהזדמנות זו הודענו להם שהם רשאים לקחת אתם ארצה כל כסף וזהב שיש ברשותם ללא חשש, ושלא ישמעו לשום לחש או רחש בעניין זה. הציבור קיבל הודעתנו זו בסיפוק והיא אושרה באותו מעמד על־ידי נציג הסוכנות מר א. אונגר.
עם הסיור במחנה מצאנו שהסידורים בדרך כלל מניחים את הדעת. הוסבר לנו, שהימים הקשים והנוראים כבר מאחרינו. זה היה בימי ספטמבר הלוהטים כשבמחנה הקטן, שנועד לאלף נפש, הצטופפו כארבעה־עשר אלף; סופות־חול כיסו אותם והמטפלים היו מעטים. עכשיו עובדים במחנה כחמישים איש: רופאים אחיות, מטפלות ומטפלים; ונטועים בו כמאתיים אוהלים גדולים, לבד מהבניינים המשמשים צרכי בית־חולים, מחסנים וכו׳. העובדה של מציאות מחנה־מקלט כזה בלב המדבר, בו מוצאים יהודים יגעים ומדוכאים מזונות, עזרה רפואית, השגחה והדרכה, והעיקר שדה־תעופה סמוך, שממנו ממריאים לישראל, היא עובדה מרנינה את הלב.
התרשמות עזה נתרשמנו מהטיפול בחולים וביחוד בילדים. ראינו חדרי הילדים החולים ונזדעזענו למראיהם, עקב מה שעבר עליהם, אך לבנו היה סמוך ובטוח שנעשים כל המאמצים שבגדר האפשר כדי להצילם מכליון ומיסורים.
חבר העובדים במחנה, וביחוד הרופאים והאחיות, עושים מלאכה נאמנה ומסורה והם ראויים לעמוד על הברכה.
2. זירוז היציאה מתימן
דיונים ממושכים נתקיימו בין המשלחת לבין נציגי הסוכנות היהודית ונציג הג׳וינט מר שוויד, שהגיע לעדן יום אחד לפני המשלחת. בראש הדיונים עמדה שאלת שיגור שליחים לתימן לשם ארגון יציאת השארית. לפי האינפורמציה שאספנו עלו לארץ בדרך האוויר, מי״ג כסלו תש״ט (14 דצמבר 1948) עד בוא המשלחת לעדן, קרוב לשלושים־וחמישה אלף יהודים מתימן (ביניהם כאלפיים מתושבי עדן), ונשארו בתימן עוד אלפים רבים (אנו הערכו מספרם בחמישה־עשר עד עשרים אלף, אך אין ידיעות מבוססות), שהם מורכבים משלושה סוגים:
א) עניים שאינם יכולים לזוז מחמת עניותם; ב) אמידים שלא הצליחו לחסל עסקיהם ולהעביר רכושם; ג) יהודים בעלי מקצוע ששלטונות תימן הטילו עליהם להישאר עד שילמדו מקצועותיהם לערבים. המשלחת שמעה אינפורמציה מפורטת מפי יוסף צדוק על כל מה שראה והתרשם בעת עבודתו בגבולות תימן, בראהדה ובשורייקה.
סוכם, כי יוסף צדוק יוצא לתימן, וכן סוכם לבדוק אפשרות יציאתו של מר יחיאל כסאר לתימן. בא־כוח מחלקת העליה של הסוכנות מסר על כוונת הסוכנות לשלוח לתימן את הרב שלום סעדיה גמליאל, והמשלחת התנגדה למועמדותו בהחלט.
3. שאלת הרכוש שבתימן ושבעדן
תחילה בדקה המשלחת שאלת רכושם של יהודי תימן שכבר עלו לארץ.
נתברר:
אל תוך מחסנים של מחלקת העליה נאספו ונארזו שמונים ושניים ארגזים הכוללים מאתיים עשרים וחמישה ספרי תורה ומאות כתבי־קודש והם מוכנים למשלוח ארצה. מקצתם מסומנים בהם שמות הבעלים והשאר בלי שמות.
חמישים־וארבעה ספרים מופקדים במחסן של מר משה מנצור, מסוחרי עדן, ומסומנים עליהם שמות הבעלים.
נציג הג׳וינט מר שוויד נתן הוראה, שכל העולים יעלו מכאן ואילך עם כל חפציהם. החבילות, שנותרו במחנה מן העולים הקודמים, הובלו מיד לפי הוראות מר שוויד.
לאחר בדיקה נתברר, כי בידי שניים־שלושה סוחרים עדנים מופקדים כשלושה מיליון רופיות של עולים שכבר עלו לארץ. אשר לנכסים בתימן גופא — נתברר: א) שנכסי דלא ניידי נמכרים בתימן במחירי חיסול. באין קונה פרטי — משלם דמיהם אוצר האימאם. שום יהודי לא הורשה לנסוע קודם שמכר את נכסיו. ב) המוטלטלין נמכרו בדמים זולים מאוד. ג) כסף וזהב אסור להוציא מתימן. אחדים הצליחו להעביר את כספם או מקצתו במזומנים. אחדים נפלו בידי מבריחים רמאים, שלקחו את הכסף על מנת להעבירו את הגבול ונעלמו. ויש שמסרו כספם לסוחרים ערבים בתימן וקיבלו המחאות אל סוחרים ערבים בעדן. גם אלה הצליחו מקצתם. ויש גם מהם שנפלו בידי רמאים שנתנו בידם המחאות אל כתובות שאינן במציאות. ד) נתברר, שרוב הספרים עדיין בתימן — מחמת הקושי בהובלתם ומחמת המסים המוטלים עליהם בגבול תימן. בזמן שהות המשלחת בעדן ביקשו יהודי תימן מן האימאם לשחרר את הספרים ממסים, ונענה להם.
4. על השמועות בדבר ניצול העולים
בזמן בואנו לעדן הוקמה ועדת חקירה מבין העובדים־השליחים במקום. היא נתמנתה על־ידי באי־כוח הסוכנות היהודית והג׳וינט. הוועדה עשתה עבודתה והיציאה מסקנות בסתר; על כל פנים — מעינינו. אם כי היה ידוע לכל אדם, שמתנהלת חקירה ושניתנו מסקנות. רק אחת ידענו: המוסדות אשר מינו את ועד החקירה, דחו הצעותיה בנימוק, שחברי הוועדה לא הבינו את תפקידם. כן לא נודע לנו דבר ממהלכה וממסקנותיה של החקירה המיוחדת שערך מר שוויד בעזרת מנהל חשבונות מוסמך — מר ברנד.
וכדי שלא נחרוג ממסגרת ההתחקות בלבד, נאלצנו להסתפק בשמיעת עדויות מפי העובדים במקום, בעיקר בשטחים אלה: א) אם התהלכו במחנה וסביבו אנשים, שהיטעו את העולים והוציאו מידם כסף וזהב במירמה; ב) אם הוכו עולים; ג) אם ההתנהגות הכללית כלפי העולים היתה הוגנת ומניחה את הדעת. המסקנות שבידינו הן:
לא מצאנו שום עדות שאפשר לסמוך עליה בדבר הוצאת כסף וזהב במירמה מידי העולים. ייתכן שהיה דבר מעין זה בחודשים הקודמים, אך לא מצאנו סימוכין לדבר.
אשר להכאת עולים העידו בפנינו אנשים שונים, שהיה מנהג להכות את העולים כדי להשליט סדר בשעת עמידתם בתור וכיוצא בזה. הצטיין בכך אחד מעובדי הג׳וינט, יהושע יושע שמו. גם אנו עוד ראינו סימני התנהגות מסוג זה, כשסדרנים ופקחים התהלכו עם מקל בידם ודחפו בו את העולים בזמן הצטופפותם.
אשר להתנהגות הכללית כלפי העולים — לא ראינו בעינינו שום דבר רע. ואם לא נתעכב על דברים קטנים, הרי בדרך כלל ההתנהגות מניחה את דעתנו.
אך עדים נאמנים פרשו לפנינו פרשה עגומה ממה שהיה לפני חודשיים, כאשר במחנה הצטברו כארבעה־עשר אלף איש, ובשל כך נסגרו גבולות המעבר לעדן. לדברי העדים נהג מר סימון, נציג הג׳וינט, בקשיחות־לב ובקוצר־ראות, שגרם סבל רב ותמותה גדולה בקרב העולים שנמצאו במחנה. לדבריהם, גם סגירת הגבול היא תוצאה מטפשותו וקשיחות לבו. וכפי שידוע נגרם ליהודים שנשארו מעבר לגבול סבל לא ישוער ותמותה רבה.
סוכם, כי המשלחת תדרוש מן המוסדות בארץ, וביחוד מהנהלת הג׳וינט, למנות ועדת חקירה, שתבדוק את ההאשמות הללו כלפי מר סימון, ותקבע אם1 התרשל במילוי תפקידו וגרם לסגירת הגבול ולסבל. המשלחת סבורה, שזוהי שאלת כבוד לג׳וינט ולמפעלו להביא לבירור־ציבורי מוסמך בשאלה זו. הבירור, ותהיינה מסקנותיו מה שתהיינה, חייב להתפרסם בציבור. אם יתברר, כי סימון חטא — יהא זה חטאו שלו, אך הג׳וינט ומפעלו נקיים מעוון. ואם יתברר שמר סימון לא חטא — תיפסק כל לזות שפתיים.
5. יהודי עדן, עלייתם ורכושם
בטקס הנוגע ללב הגישה המשלחת מכתב־ברכה לקהילת עדן מאת יושב־ראש הכנסת מר יוסף שפרינצק על כל אשר פעלו בעבר ובהווה לעזרת העליה מתימן.
המשלחת בדקה את בעיית עלייתם והעברת רכושם. נתברר שיש עוד בעדן כאלף וחמש מאות נפש, מקצתם עניים גמורים ועלייתם תחול עם סיום עליית יהודי תימן שבמחנה. השאר אינם יכולים לעלות, אלא אם כן יורשה להם לקחת רכושם אתם. שלטונות עדן אינם מרשים להם לקחת אתם מטבע זר וסחורות חיוניות. כן הם מתאוננים שלא הורשה להם על־ידי הג׳וינט לקחת אתם כל חפציהם ומטענם. הבאנו שאלה זו בפני מר שוויד, נציג הג׳וינט, והוא הבטיח לסייע ליהודי עדן, שיעלו ארצה, בהעברת מטען חפציהם כמיטב יכולתו
אשר לרכושם בכסף ובסחורות, סוכם שהדבר טעון משא־ומתן עם מוסד מוסמך של השלטונות הבריטיים.
המשלחת נתקבלה בסבר פנים יפות וכבוד גדול על־ידי קהילת עדן. היתה זאת פגישת אחים קרובים רוויה חיבה וידידות. הם עזרו לנו בכל מאודם ואנו מחזיקים טובה לכולם, וביחוד למארי יחיה אברהם, רב הקהילה, למר סלים בנין, יושב־ראש הוועד היהודי לשעת חירום, ולמר אשר בנין, אשר בביתו התאכסנה המשלחת.
6. פגישות עם אנשי השלטונות
המשלחת בלווית מר סלים בנין, יושב־ראש הוועד היהודי לשעת חירום בעדן, נתקבלה לראיון אצל מזכיר הממשלה בעדן, מר הרינגטון. מסרנו לו תודת יהודי תימן לשלטונות עדן, לתושבי העיר, ובמיוחד לקהילת היהודים על כל העזרה שנתנו לגאולת יהודי תימן משפל גלותם. מזכיר הממשלה, שקיבל אותנו בסבר פנים יפות, השיב על דברי התודה והדגיש, שהתודה מגיעה לג׳וינט, לסוכנות היהודית ולממשלת ישראל על כל מה שעשו, שהרי ממשלת עדן “נתנה רק מעבר” ליהודים אלה דרך ארצה. וכן הזהיר אותנו, שעלינו לזרז יציאת יהודי תימן ולדאוג, שלא תהיה הפסקה בקיום המחנה ובהתמדת קו האווירונים, עד שיעלו אחרוני היהודים. יש להזדרז, כי הוא חושש להתעוררותם של הערבים.
כן נתקבלה המשלחת לראיון, בלווית מר סלים בנין, עם מושל הפרוטקטוראט מר הלן ושוחחה עמו ארוכות על היהודים שבפרוטקטוראט, ביחוד על יהודי חבאן, ביחאן וחצרמות, על בעיות מעבר יהודי תימן דרך הפרוטקטוראט ועל מציאות שבטים יהודים בפינות נידחות של מדבר תימן.
מר הלן הבטיח להושיט כל עזרה שתהיה בגדר יכולתו גם לחיפוש יהודים נידחים וגם ליציאת יהודי הפרוטקטוראט. אשר לבעיית התשלומים והמכסים בנקודות־המעבר — התנצל מר הלן בכל לשון של התנצלות, על ההכרח להרשות לשלטונות הפרוטקטוראט לגבות מן העולים מסי גולגולת ומסי מעבר, אחרת אי־אפשר היה להשיג מעבר בטוח דרכם.
- המשלחת מצאה לנכון להיפגש עם הרופא הממשלתי בעדן, ד״ר קוקוין, הידוע בתור ידיד היהודים וידיד ישראל, שעזר להם הרבה בכל שמצאה ידו. השיחה אתו היתה לבבית ביותר, וכשהודענו לו, שיש בדעתנו לרשום אותו בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל, אמר, שהוא ישמח ויתגאה בכך.
7. לזכר הקדושים
התנהלה שיחה בין המשלחת לבין נציגי הג׳וינט והסוכנות בדבר הקמת מצבת־זכרון לאותם שמתו בדרך עלייתם לארץ. נמסר למשלחת, שהיה משא־ומתן עם שלטונות עדן בדבר הקצאת בית־הקברות שבקרבת המחנה, והוגשה לאישור תכנית הקמת מצבה ונטיעת עצים סביבה. מר אונגר הבטיח לעבד תוכנית העברת עפרם באופן סמלי והקמת מצבה לזכרם בישראל.
8. מה נשתנה ומה תוקן
לאחר שורה של בירורים בא מר שוויד, נציג הג׳וינט, והודיע לנו על פיטורי מר סימון מהיות מנהל ענייני הג׳וינט בעדן ומינוי מנהל אחר במקומו, מר לפידות. כן הודיע, שמנהל המחנה מר כהן התפטר מתפקידו. אחת החנויות במחנה, שהיתה חשודה בניצול עולים, נסגרה. כן פוטר אחד העובדים מבני המקום, שריננו עליו כי לא היה נקי־כפים. בין השאר הכניס מר שוויד תוספת מזון והלבשה לעולים והבטיח להוסיף למחנה אחיות ומטפלות, וכן למנות פקח בשדה־התעופה בעדן, שישגיח על חפצי העולים ואריזתם (המשלחת דרשה שני פקחים). מר שלמה דורי נתמנה למרכז הקניות לצרכי המחנה.
9. יחסים וסמכויות
המשלחת היתה מרוצה מן התוצאות, כפי שפורסמו בסעיף הקודם, אך נשארה תמוהה בעינינו ומחייבת בירור שאלת הסוכנות היהודית במקום, מעמדה והרכבה.
190 היה ברור לנו, שהסוכנות היהודית במקום צריכה להיות יותר מאשר “רשם”. עברו כבר הימים, שבהם לא יכלה הסוכנות היהודית לקיים מגע עם השלטונות, ועתה יש לה כבודה ומעמדה. אך יחד עם זה אין זה מצב נורמלי, שהסוכנות תהיה מיוצגת על־ידי שתי מחלקות (מחלקת העליה והמחלקה לארצות המזרח התיכון), שכל אחת יש לה סמכויות משלה ותקציב משלה, ושתי המחלקות יחד הן פחות מנציגות שלימה ואחידה של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל.
10. בסיום
בדרך כלל לבנו מלא תודה לכל עם ישראל, וביחוד לג׳וינט ולסוכנות היהודית, על המפעל המפואר הזה שנעשה בעדן. ולא יגונה הדבר אם נציין גם זכויות אישיות של העומדים בראש המפעל, וקודם כל זכותו המיוחדת של מר צבי ויטליס, שמילא תפקיד מרכזי בפרשה זו מראשיתה ועד הנה. התמסרותו למפעל ומאמצי גוף ונפש שהשקיע בו הם תעודת כבוד לאיש ולשולחיו — חברת הג׳וינט. נדגיש תודתנו כאן לד״ר י. שוורץ, שסייע ליציאת המשלחת שלנו לעדן. נוסף לזכותו הגדולה בפרשה מפוארת זו כמנהל ענייני הג׳וינט, ראוי לציון מיוחד מר שוויד, נציג הג׳וינט, שהשקיע ומשקיע בעניין זה לא בלבד ממיטב כוחו והבנתו אלא גם ממיטב רגשותיו ואהבתו לעניין כיהודי וכאדם.
נתרשמנו יפה מהתנהגותו של מר אונגר, נציג מחלקת העליה של הסוכנות, וכן נעזרנו עזרה חברית נאמנה על־ידי נציג המחלקה לארצות המזרח התיכון, מר שמואל קראוס. נוסף לעזרה הציבורית המלאה שקיבלנו מהמחלקה לארצות המזרח התיכון בירושלים.
המעשה עצמו, מיבצע הוצאת יהודים מבור־כלא ודלות והעלאתם אל מרומי הגאולה, הוא מפעל חסד וכבוד לעם ישראל כולו, ובמיוחד לאותם שזכו לעסוק בו. רושם בל ימחה עושה המבצע הזה בלבם של היהודים העניים צמאי הגאולה והפדות שבאו מתימן, ולא פחות מזה על היהודים, הערבים והבריטים בעדן ובתימן. מובטחני, כי לאור מעשה לאומי ואנושי זה עוד יתחנכו דורות בישראל ובעמים, כדוגמה ומופת של גאולת אדם וגאולת עם, ואשרי כל מי שזכה להיות בין מבצעיו.
-
במקור “את”. צ“ל ”אם“. הערת פב”י ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.