רקע
ישראל ישעיהו
תורה לאכסניה שלה

דברים בטקס הענקת שישים מילגות־עידוד לסטודנטים מן העדה התימנית, הלומדים באוניברסיטאות ובטכניון


מעולם לא היו יהודי תימן עמי־הארץ, הם למדו בעצמם ולימדו בניהם תורה ככל שהשיגה ידם. מעולם לא הפריע אותם העוני החומרי לעשות חיל בלימודים. מרבית חכמיהם היו בני עניים ואף חיו כעניים כל ימיהם.

אולם משום שארץ תימן היתה מנותקת מן העולם הגדול — לא עברו על תימן, ובכלל זה על יהודי תימן, זרמי ההתפתחות ההשכלתית, ובייחוד הטכנולוגית, שמקורם ארצות אירופה ואמריקה.

לעומת זאת הם השקיעו את עצמם בלימוד המקרא בעזרת המפרשים המסורתיים רש״י, רס״ג, אבן־עזרא, רד״ק ואחרים. הוכחה לכך יש בעובדה, שבחידוני התנ״ך המתקיימים בארץ הולכים יוצאי תימן בראש. רבי יחיא אלשיך והח׳ יעקב חומרי ואחרון אחרון חביב הצעיר חיים פנחס, שזה עתה הוכתר כחתן התנ״ך של צה״ל — אינם מקרים נדירים בין התימנים. כמוהם יש ודאי רבים.

יהודי תימן שקדו גם על לימוד התורה שבע״פ אלא שמחמת דוחקם וקוצר־רוחם נאלצו להמעיט בלימוד הגמרא ולהעדיף את המשנה והפוסקים, הרמב״ם והרמב״ן, כדי לדעת מה אסור ומה מותר, באופן ברור וחד־משמעי; ואילו את צמאון נפשם הרוו במדרשים ובקבלה. מאידך, מצאו פרנסתם בעמל־כפיים, שהיתה בו גם תבונת־כפיים. הם היו בעיקר צורפים, אורגים, רוקמים ובעלי שאר אומנויות שהן בחזקת אמנות. משבאו לארץ נתברר להם, שאינם יכולים להתקיים ולהשתתף בבניין הארץ אלא בעמל־כפיים בלבד, כלומר בכוחם הפיסי ובלי השתתפות פעילה של התבונה ויצר היצירה. וזה שמונים שנה שהם מרווים את הארץ בזיעה ובעמל, עובדים קשה ומשתכרים מעט, בשל כך הם נשארו תקועים ברובד התחתון של הפיראמידה הכלכלית החברתית והאינטלקטואלית.

לפני קום המדינה לא נראה שום סיכוי שמשהו ישתנה לטובה במצבם זה. אדרבא, חל שינוי לרעה, חלה ירידה בלימודי התורה והדת במידה שעוררה דאגה מרובה. רק מעט מאוד נעשה כדי לעצור במגמת הירידה.

אנשי החינוך הדתי, ובעיקר סמינר מזרחי, טיפחו כמה צעירים שיהיו מורים. מאידך סייעו אנשי־לב, מקרב הישוב, לכמה צעירות תימניות, שסיימו לימודיהן כמורות וגננות. כל אלה יחד לא עלה מספרם על מספר אצבעות שתי הידיים. ועוד בימים ההם, לפני כ־20 שנה נתקשרה שיחה ע״ד הדאגה הזו עם המנוח ברל כצנלסון ז״ל, והוא הלך אל המנוח יוסף שפרינצק ז״ל. והציע לו שהועה״פ של ההסתדרות יקים קרן, שתעודד הליכתם של נערים ונערות יוצאי־תימן וארצות מזרח — לבתי־ספר מקצועיים וחקלאיים ובעיקר לבתי־מדרש למורים, מורות וגננות. סבורים היינו שעם ריבוי מספר המורים, המורות והגננות מקרב התימנים הם יהיו משכילי הרבים ויאירו באור תורה את משכנותינו. הקרן קמה אז והיא קיימת ופועלת עד היום. בזכותה גידלנו דור של מחנכות ומחנכים המונה מאות רבות.

באותו זמן נתקלנו במכשול חמור ביותר. היה קשה למצוא תלמידים מועמדים שסיימו לימודיהם בבתי־ספר עממיים, כיוון שהיו עוזבים את בית־הספר העממי אחרי כתות ד׳ ה׳. גורמי העזיבה היו מרובים וביניהם גם חוסר היכולת לשלם בעד הלימוד. ואף המעטים שסיימו היה מטענם דל למדי.

עם קום המדינה, ואחרי שהוחק חוק חינוך חובה חינם בבתי־ספר היסודיים — חלה תמורה מכרעת. משנה לשנה הלך וגדל מספרם של התלמידים, המסיימים לימודיהם בבתי־ספר יסודיים, וביניהם רבים המבקשים, הרוצים והראויים להמשיך לימודיהם בבתי־ספר על־יסודיים. היה ברור שבלי חינוך על־יסודי לא נגיע להשכלה גבוהה.

במשך כמה שנים הגברנו לחץ על מוסדות המדינה, שיושיטו עזרתם למחוסרי־אמצעים, מקרב בני העולים והעדות, הרוצים בהשכלה על־יסודית. כך קם בשנת תשי״ד מפעל הסטיפנדיות מיסודן של הממשלה והסוכנות במטרה לסייע לבניהם של העולים והעדות שירכשו לעצמם השכלה על־יסודית ולאחר מכן גם גבוהה. על אף האמצעים המוגבלים, שעמדו לרשות המפעל הזה, נתנה פעולתו תוצאות מבורכות.

בשנת תשכ״א היה תקציבו 600 אלף ל״י בלבד ומעזרתו נהנו אותה שנה, למעלה מחמשת אלפים תלמידים/ות, שכ־80% מהם יוצאי אסיה ואפריקה ביניהם 841 יוצאי תימן ועדן. מהם 493 למדו בבתי־ספר תיכוניים עיוניים, 159 בבתי״ס חקלאיים, 160 בבתי״ס מקצועיים ו־29 בבתי״ס גבוהים, בכללם בתי־מדרש למורים.

בינתיים חלה התקדמות נוספת, שאף היא בעלת ערך מכריע. ביוזמת משרד החינוך הונהג שכר לימוד מודרג בבתי־הספר העל־יסודיים. בשנתיים האחרונות עושה משרד החינוך ניסוי רב־חשיבות, ע״י הקמת הפנימיה למחוננים, שלתוכה נקלטו 160 תלמידים ותלמידות מקרב יוצאי ארצות המזרח וביניהם, כמובן, גם בני תימנים.

״הפועל הצעיר״ 12.6.1962


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49397 יצירות מאת 2729 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!