רקע
לוי אשכול
שער חדש למטבע

שידור ב“קול ישראל” – חום ששי, 9 בפברואר 1962


רבותי וידידי, אזרחי ישראל,

עומדים אנו בפתחו של פרק חדש בהתפתחותנו הכלכלית. מן הראוי לשתף את הציבור כולו בסקירת האתגרים ובציון קוי התכנית, לפיהם אנו נקראים לפעול. מטרת שידור זה – להביא בפניכם, על דעת הממשלה, תכנית לייצוב המשק.

מאז הקמת המדינה עמלים אנו על בניית משקנו הלאוּמי. בתחומים רבים הגענו להישגים שמותר להתברך בהם. אוכלוסיית הארץ גדלה שלושת מונים על־ידי קיבוץ הגלויות והריבוי הטבעי. מרביתם הגדולה של העולים נקלטו יפה במשק ובחברה והם נושאים עצמם בכבוד גם מבחינה כלכלית.

יצרנו רשת ענפה ומבורכת של מוסדות השכלה, למן הגן ועד האוניברסיטה והטכניון ומוסדות־מחקר גבוהים, המקיפים ששים ריבוא תלמידים. ביצרנו בטחון המדינה בפני צריה, ובנינו צבא־הגנה־לישראל רב־עצמה בכושר לחימתו והגנתו ומעורר הוקרה גם במידותיו המוסריות. הוקמו מאות כפרים ונבנו ערי תעשיה. הכשרנו קרקע שוממה ונטענוּ יערוֹת ברחבי הארץ.

הוקם מפעל התישבות וחקלאות אדיר־כוח ורב־השראה, המשמש דוגמה ומופת בכושר ייצוּרוֹ ובעיצוב מסגרות חברתיות חדשות. בתקופה של שנים מועטות ביצענו תיעוּש רב־ממדים ברחבי הארץ ותקענו יתדות חזקות בענפי ייצור חדשים ומגוּונים. הגדלנו את ההפקה של המחצבים וחשפנו אוצרות־טבע גנוזים, ובכלל זה נפט וגז. הקימונו מפעלי־יסוד לאספקה שופעת של מים וחשמל. סללנו עורקי תחבורה לאורך הארץ ולרחבה. אנו מפעילים ציי ים ואויר בהיקף בינלאוּמי. בנינו מאות אלפי בתים, הן לעולים והן לתושבים ותיקים. מחנה העובדים שלנו רכש נסיון וכושר מקצועי רב־ערך. קם לנו עם עובד ודור של אנשי מדע וידע. בכמה תחומים חשובים בחברה ובכלכלה יש עתה ביכלתנו להעמיד נסיוננו אף לרשותן של מדינות מתפתחות באפריקה ובאסיה.

לביצור המשק ולפיתוחו עלה בידינו לגייס אמצעים כספיים עצומים ממקורות חוץ – חלקם כהשתתפוּת של יהדוּת העולם במפעלנו המשותף, חלקם בסיוע ומִלוות של ממשלות ידידותיות וחלקם כמלוות של מוסדות כספיים בינלאוּמיים. הצלחנו לעודד השקעות פרטיות עסקיות בזרם גובר והולך.

הודות לכל הגורמים הללו עלה בידינו לקיים קצב גידול מהיר של התוצר הלאוּמי ואף להגדיל בהתמדה פריון הייצור של המשק. הגדלנו גם את היצוא בשיעור רב, תוך חדירה לשוָקים חדשים.

הנחנו המסד; עתה עלינו לגשת להקמת הטפחות. ולפנינו – אתגרים חמוּרים.

במשק העולמי מתרחשים דברים שאין אנו יכולים להתעלם מהם. מסגרות חדשות לסחר הבינלאוּמי נוצרות והולכות. התופעה הבולטת ביותר היא החשת קצב גיבוש “השוק המשותף” באירופה. התפתחות זו עשויה למזג משקיהן של ארצות אירופה המערבית למעצמה כלכלית אדירה, בעלת רמה גבוהה ביותר של יעילות ופריון ייצוּר.

חומות המכס של הסחר בתוך השוק, ששימשו לעתים מגן על ענפים ומפעלים חלשים, מתבטלות בהדרגה. גורלו של כל ענף ומפעל במסגרת השוק עתיד להיקבע ביתר־שאת על פי כושר העמידה שלו בתנאים של התחרות חפשית. רמת הפריון, היעילות והידע – המתבטאים באיכות המוצרים ובמחירם – יחרצו דינם של הענפים השונים לשגשוג או לניוון, חלילה.

ובעוד שחומות המכס שבתוך השוק נופלות והולכות, נבנות לעומת זאת חומות מכס מסביב לשוק, שיחול על יצוא של משקי־חוּץ אל מדינוֹת החברוֹת בשוּק.

גורמים אלו מחייבים הסקת מסקנות לגבי המשק הישראלי. בהיותנו מדינה קטנה יחסית באוכלוסיה ובשטח – אין ביכלתנו לבחור לנו את התנאים הכלכליים בעולם בו אנו חיים. אף מדינות גדולות וחזקות, בעלות משק פנימי מגוּון ואספקה עצמית רבה, נאלצות להתאים עצמן להסדרים החדשים. על אחת כמה וכמה המשק הישראלי – הדל באוצרות טבע, אשר מרבית חמרי־הגלם הדרוּשים לו מובאים בהכרח מן החוץ ואשר תעשייתה היא תעשיית עיבוד ביסודה. לגיבוש השוק המשותף משמעות מיוחדת לגבי ישראל, באשר אנו נזקקים לשוקי אירופה המערבית לכל יצואנו החקלאי כמעט ולמרבית יצואנו התעשייתי.

אנו מצפים כי יימצא ההסדר הכלכלי המתאים לבל תהיה הברכה הטמונה בגיבוש השוק המשותף לקללה לנו. אולם תנאי הכרחי לכך שנפעל עתה, כדי להתקין את כלי משקנו הדרגתית לתנאי השוק העולמי. קנה־המידה הקובע לגבי יכולת השתלבותנו בתנאי השוק העולמי, יהיה כושר ההתחרות של תוצרתנו. מן הראוּי לזכור, כי שילוב מלא במשק העולמי הוא ממילא דו־סיטרי, הן בכיווּן של יצוא תוצרתנו לשוקי־חוץ והן בכיוון של יבוא תוצרת חוץ למשקנו. עלינו, איפוא, ליצוֹר את התנאים לא בלבד לחיזוק כושר ההתחרות של יצואנו בשוקי העולם, אלא גם להבטחת כושר עמידתה של תוצרתנו בשוק המקומי, בפני התחרות של מוצרי יבוא, ללא חומת המגן של מכסי־הגנה גבוהים והגבלות אחרות של יבוא.

אנו עומדים בפני אתגרים חדשים אלה, בהיותנו עדיין במעלה הדרך התלולה לקראת עצמאוּת כלכלית. אנו נזקים עדיין ליבוא הון של יותר מ־350 מיליון דולר מדי שנה, למימון עודף היבוא על הייצור. אחדים ממקורות יבוא ההון שלנו עלולים להצטמצם. השילומים מגרמניה המערבית ייפסקוּ למעשה בעוד כשנתים, ובשנה הקרובה ניכנס לתקופה של פדיון הדרגתי של אגרות “מלוה העצמאות” בהיקף רב. גם מקורות אחרים של יבוא־הון הם בהכרח בעלי אופי ארעי.

מאידך, יהיו דרושים לנו בשנים הבאות מקורות גדולים במטבע־חוץ לפיתוח הארץ ולמימון קליטת העליה, אשר גדלה, לשמחתנו, בשיעור רב. שומה עלינו להכשיר את המשק לקליטת המיליון השלישי בעשור זה. צרכי הבטחון תובעים מקורות גדלים והולכים בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות בתחום החימוש.

עלינו, איפוא, לנקוט אמצעים נמרצים לשיפור מאזן התשלומים שלנו ולכיסוי חלק הארי של הוצאותינו במטבע־חוץ מפרי עמלנו. על אף הקשיים העשויים להיערם על דרכי השיווּק שלנו, הכרח לנו להגביר קצב גידול יצואנו. כן עלינו להחיש את התהליך של החלפת מוצרי יבוא בייצור מקומי, באותם הענפים בהם ניתן לעשות זאת במחירים סבירים. כל אלה מחייבים לעשות עתה למען חיזוק כושר ההתחרות שלנו.

אני אמונה כי המשק הישראלי חזק עתה דיו כדי לעמוד בפני אתגרים אלה. בהערכתנו את העָצמה הטמונה במשק, ותוך הכרח לקדם פני הבאות, התוינו תכנית מקפת לייצוב המשק, אשר קויה העיקריים אביא בפניכם. תכנית זו מכוּונת לשיפור מאזן התשלומים, לביטול סידורים ארעיים וזמניים, שמן ההכרח היה להזקק להם בתקופת מעבר, ולהעמדת המשק על בסיס יציב.

התכנית משתרעת לשלושה פרקים ובה 18 סעיפים, כדלקמן:


 

פרק ראשון – שער המטבע וסחר־חוץ    🔗

א. הלירה הישראלית תועמד, החל מחצות הלילה (לפי שעון ישראל) על שער אחיד של שלוש ל"י של ארצות־הברית. שער זה יחול על היצוא של מוצרים ושירותים, על היבוא וכן על העברות הון.

עם קביעת השער החדש, יבוטלו שיטת הפרמיות ליצוא של מוצרים ושל שירותים וכן התמיכות להעברות־הון. כתוצאה מכל לא יהא עוד צורך בחישובים המסובכים של הערך המוסף בכל אחד ממוצרי היצוא, הכרוכים בנוהל מורכב ומכביד.

ב. ההיטלים על מוצרי יבוא יבוטלו ברובם. יצוא הציוד וכן חמרי־הגלם יופחתו גם הם במידה ניכרת.

ג. בהסתמכנו על השער החדש כבלם בפני הרחבת־יתר של היבוא נוכל להסיר בהדרגה את ההגבלות המינהליות על היבוא. כן נפעל לפישוט כל התהליכים הנוהליים בעניני סחר־חוץ ובכלל זה לביטול הצורך ברשיונות־יבוא לגבי קבוצות מוצרים מסוימים.


 

פרק שני – מדיניות ייצור ופיתוח    🔗

ד. ננמיך בהדרגה את החומות של הגנת־יתר על תוצרת הארץ בפני יבוא. כדי להעמיד את ענפי התעשיה והחקלאות על בסיס של ייצור יעיל וזול, בכוָנתנו להגביל תקרת מכסי־המגן ולבטל את ההגבלות הכמותיות על היבוא. מעבר לתחום ההגנה יהיה על המוצרים המקומיים לעמוד בהתחרות עם מוצרי יבוא.

ה. הממשלה תוסיף לסייע במתן הלואות־פיתוח בתנאים נוחים; היא תסייע בהכשרת עובדים ובאמצעים אחרים, להקמת מפעלים חדשים ולייעולם של מפעלים קיימים. אולם, נקפיד על כך שהסיוע יינתן רק לאותם המפעלים אשר לאחר תקופה לא־ארוכה של הכשרה והסתגלות יוכלו לעמוד בתנאים של התחרות בשוק החיצוני והפנימי כאחד.

ו. הממשלה תקבע בקרוב את המסגרת וההנחיות לתכנות הפיתוּח של ענפי־המשק השונים לתקופה של ארבע־חמש שנים. באופן זה נפעל לפיתוח המשק על פי תכנית לטוָח ארוך.

ז. הממשלה תפעל, בשיתוף עם ההסתדרות, לקביעת הסדרים שיבטיחו ייעול העבודה במפעלי הייצור ובשירותים הממשלתיים והציבוריים.


 

פרק שלישי – ייצוב המשק ומניעת אינפלציה    🔗

ח. הממשלה תנקוט אמצעים כדי להבטיח יציבות במחירים; היא תבטיח אספקה שופעת של מוצרים מקומיים ומוצרי־יבוא כאחד, ובמידת הצורך תתן תמיכות מתקציבה למניעת התיקרות של מוצרים חיוניים. מחירי השמנים לא ישתנו, מחירי הסוכר לא יוּעלו, ומחיר הלחם לא יועלה יותר מכפי שצריך היה להעלותו עקב גורמים שאינם קשורים בתכנית זו. כן תמנע הממשלה ככל האפשר מהעלאת תעריפי השירותים שלה.

ט. הממשלה תנקוט אמצעים למניעת רוָחים בלתי מוצדקים והוצאות מופרזות של מפעלים הגורמים להעלאת מחירים. בכוָנתנו להגביר את הפעולה במסגרת חוק ההגבלים העסקיים, לשם מניעת רוָחים גבוהים. כמו כן נפעל באמצעים פיסקליים למניעת רווחי־יתר, אם יתעורר הצורך בכך.

י. הממשלה מתכוננת, בשיתוף עם ההסתדרות, לקבוע הֶסדרים מתאימים לשם ביצוע העקרון שכל עליה בשכר לא תעלה על שיעור העליה בתרומת העובדים להעלאת התפוקה הלאומית הנקיה. בהתאם לכך, יוקדש חלק הולם מתוספת הייצור להוזלת מחירי תוצרתנו בשוקי־חוץ ורק חלק יופנה להעלאת ההכנסות.

יא. הסדר תוספת־היוקר – יקוים.

יב. במכלול האמצעים שייעשו מצד כל הגורמים להבטחת היציבות במשק, תתרום הממשלה את חלקה על־ידי הימנעות מהעלאת שיעורי המסים, פרט, כמובן, למימון צרכי־חירום בלתי־צפויים. עם זאת נשקוד על שימור גביית המסים בכלל ועל גביית מס־אמת מבעלי הכנסות גבוהות וחברות בפרט.

יג. הממשלה תפעל כדי להניע בעלי הפיצויים האישיים להוסיף ולהפקיד חלק ניכר מכספי הפיצויים בפקדונות לזמנים קצובים בבנקים, בתנאים המבטיחים הכנסה נאותה.

יד. נשקוד על איזון משק הכספים של הממשלה, הן תקציבית והן קופתית.

טו. האשראי הבנקאי לציבור יורחב בשיעור שאינו עולה על שיעור הגידול בתפוקה הריאלית.

טז. נגביר מאמצינו להעלאת רמת החסכון תוך בטחון שייצוב המשק והמטבע על בסיס איתן יגבירו את הנטיה לחסכון בכל שכבות הציבור.

יז. כל הצעה לקבלת מִלוות־חוץ תיבחן, בטרם אישורה, מנקודת־ראות של אורך מועד מִלוה, התרומה הנובעת מכך להעלאת רמת הייצור במשק והצורך במטבע־חוץ למטרה זו.

יח. העמדת הלירה הישראלית על שער יציב מאפשרת הנמקה של קבלת מלוות ונתינתן תוך הצמדה לשער המטבע.

מובן מאליו שהממשלה תעמוד בכל התחייבויותיה הנובעות מסעיפי ההצמדה על אגרות־חוב שהיא הוציאה בעבר ועל חובות אחרים שלה. הממשלה תבחון את האפשרות של קביעת סידורים מתאימים לגבי מועדי פרעון ההלואות הצמודות של מתישבים חקלאים ושל יצרנים בענפים אחרים – אם הכנסתם לא תעלה.

הממשלה תשקול את האפשרות למתן הקלות לפי הצורך במועדי הפרעון של הלואות צמודות לשער, שניתנו למשתכנים בדירות עממיות.

אני סמוך ובטוח כי ביצוע נאמן של תכנית מקפת זו עשוי להעמיד את המשק על בסיס איתן ויציב, לתרום תרומה רבת־ערך לשיפור מאזן התשלומים ולהתאמת משקנו לתנאים השוררים במשק העולמי.

עלי להוסיף ולומר, כי לגבי תכנית זו קיימנו בירושלים בירורים מפורטים עם מומחים של קרן המטבע הבינלאומית. קרן זו, כידוע לכם, הוא המוסד העליון המדריך והמכוון בעניני מטבע וכספים ודעתה מקובלת על שמונים מדינות בקירוב שהן חברוֹת בה. התכנית שהבאתי נשענת על תמיכתה ועל ברכתה של הקרן.

מתוך אמונה עזה בעָצמה הגנוזה במשקנו הלאומי, הריני קורא לציבור כולו ולכל אזרח ואזרח בשדה פעולתו לתת ידו לביצוע נאמן של תכנית הייצוב שלנו.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!