(19 במאי 1899)
[בשבת, 13 במאי, התקיימה בווינה אסיפת הייסוד של סניף הנשים המקומי “ציון”. אחרי יו“ר האסיפה דיבר ד”ר הרצל:]
בציונות כבר נפתרה למעשה אלת הנשים. בקונגרס באזל נכחו גם נשים־צירות, בעלות שיווּי־זכוּיות. הציונוּת בתורת תנוּעת־תרבות קשוּרה בכל שאר תנוּעות התרבות. זהו מפעל תרבותי מובהק, לעורר חיים חדשים על קרקע בעלת עבר גדול, להרים שכבות עממיות נרחבות אל רמה מוסרית ואֶסתאֶטית גבוהה יותר. כל המצאה, הבאה מבית המלאכה של התרבות החדישה, היא אמצעי־עזר להגשמת הרעיון הציוני.
גורלה של תנוּעת השלום [של הבארונית פון זוטנר] מדגים את גורלם של רעיונות חדשים, לעג או אדישות מצד הקהל עומדים על ערשו של הרעיון הצעיר. אולם במרוצת הימים רוכש לו הרעיון את הכרת הציבור. תפקידן של הנשים הוא לקרב את יום־ההכרה הזה, על־ידי סיוען למפעל הציוני.
-
הופיע בראשונה ב“די ואֶלט”, שנה ג‘, גל’ 20, מ־19 במאי 1899, עמ'11, במדור “התנועה הציונית”. שם הכתבה במקורDie zionistische Frauenbewegung (תנועת־הנשים הציונית). ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.