רקע
בנימין זאב הרצל
קונגרס -הציונים הראשון
בנימין זאב הרצל
תרגום: שמשון מלצר (מגרמנית)

1

( 18 בפברואר 1898)

הוועד -הפועל החליט לקיים את קונגרס-הציונים השני בבאזל, דהיינו בשבוע האחרון של אוגוסט השנה. ב-27,28,29 וב-30 באוגוסט 1898 יתכנסו איפוא שוב נציגי היהדות מכל העולם בתחומה המסביר-פנים של העיר הזאת, בשביל להמשיך במפעל שהוחל בו שם בשנה שעברה, מתוך שימת-לבם האוהדת של חוגים רחבים מאוד.

הקונגרס הראשון הטיל על לשכתו את המשימה, לקבוע את המועד ואת המקום לוויעוד הבא בהתאם לנסיבות הכלליות. הוועד הוצרך משום כך לעיין קודם-כל בשאלה, אם השנה צריך שוב לכנס קונגרס. אחרי שיקולים מספיקים ניתנה עליה תשובה חיובית.

עוד זכור לכול, מה היה הקונגרס הראשון. אימפּרוביזאציה מוצלחת עד-להפתיע. האסיפה הזאת, שנקראה בחיפזון נוכח לגלוגם של יריבינו, נוכח חשדנותם של האדישים, כדי לדוּן במצוקתם של היהודים, כבשה לעצמה במשך שלושה ימים, בכוח הרצינות של דיוּניה, את הערכת הרבים, דבר זה רשאים אנו לומר בלי ספק. אבל בהחלטותיו ובתקנותיו של הקונגרס המאוּלתר הזה כמעט אי-אפשר היה להימנע מפזיזות מסויימת. כבר הנסיון של החודשים הראשונים העלה את הצורך לָצוּר למעשה לכמה דברים צורה אחרת מזו שעלתה במחשבה תחילה.

עתה יהיה תפקידנו להביא לפני הקונגרס לעצה ולהכרעה אותן הצורות, שבהן אפשר להנחות לטובה את תנועתנו, הגדלה ומתעצמת מיום ליום.

אם בקונגרס הראשון פרשנו את היריעה של מצב-היהוּדים בכל העולם, הנה יהא צריך הקונגרס השני וכל קונגרס שיבוא אחריו לסכם את קורות השנה שחלפה ולהסיק מתוכן את המסקנות הנדרשות לכלל. הרי אל המאורעות החשובים-ביותר שייכת גם התקדמותה של התנועה הציונית שלנו, שעליה נרצה למסור סקירה.

הגופים שמונו על-ידי הקונגרס הראשון יצטרכו למסור דינים-וחשבונות ולבקש אישור להם. הכרח הוא שתינתן לקונגרס הזדמנות להביע את הסכמתו או מורת-רוחו על הנעשה.

הקו-המנחה בשביל הפעולה לעתיד יתברר מתוך הוויכוחים.

באופן זה יפותח ויבוצר המרכז למשאלותיה וקובלנותיה של היהדות.2 וכאן אנו חוזרים ומעירים במלוא ההדגשה על העקרון, שכבר נקבע לגבי הקונגרס הראשון וגם קוים באמונה: בענייניהן הפּנימיים של ארצות מולדתנו אין אנו עוסקים לא בקונגרס ולא בשום דבר אחר בדיון משותף. בעניינים האלה אין שום דבר משותף בינינו ואנו דוחים בפירוש ובהדגשה כל שיתוף פעולה. הקונגרס אינו בין-לאומי אלא במידה שהשאלה עצמה היא כזאת. לשם פתרונם של הקשיים הללו, הקיימים בארצות רבות, שהם דומים בטיבם אם כי שונים בדרגתם, נדרש שיתוף המעשה של היהודים מכל הארצות הללו. זאת רוצים אנו – לא פחות ולא יותר".3

ראו אותנו בעבודתנו, ולכן כבר יודעים, כי זוהי האמת המלאה.

עבודתנו אמנם קשה וגדולה. הכינוס השנתי הכרחי הוא בהחלט, דווקא משום שתנועתנו נזקקת לאמצעים של ויכוח פומבי. האימפרוביזאציה של השנה שעברה יש לתת לה קבע, ואת ההתפתחות הנוספת צריך להבין ולסדר.

לאחר שענינו בחיוּב על כינוסו של הקונגרס לשנת 1898, עדיין נשאר לנו לנמק את בחירת המקום. כל ציוני כבר חש היום איזה רגש של יראת-הכבוד אל באזל, שבה נתקיימה אסיפתנו הראשונה. בבאזל קיבלו אותנו הממשלה, האוכלוסיה ודעת-הציבור בדרך אצילה. זה יהיה, נדמה לנו, עוד דף תהילה נוסף בתולדותיה של העיר היפה הזאת על הריינוס השווייצי, שהאנשים אשר נועדו כאן להתייעץ על גורל עמנו האומלל, נתקבלוּ בה כפי שנתקבלוּ. הנה כך מושך אותנוּ רגש של תודה שוב אל המקום הזה.

גם טעמים שבתבונה מדברים בעד כינוסו של הקונגרס בבאזל. זה הוא מקום נייטראלי בשלימות, ויכולנו לעמוד על כך, שבשום מקום לא נתעוררו בדעת-הציבור ספיקות נגד כינוסנו בעיר שוויצית זו. התנועה הציונית איננה רוצה לעמוד בחסותה של שום מעצמה אירופית יחידה, אלא מבקשת להבטיח לעצמה את אהדת כולן, ומקווה גם להשיג אותה לאט-לאט. משום-כך נדחתה לבסוף ההצעה המקורית, לכנס את הקונגרס בלונדון. זדון-לבם של יריבינו, המוכן לזינוק בכל עת, עלול היה להשתמש בנסיבה זו לשם מתן פירוש מסולף.

הנה כי כן, במקום שהונחה האבן הראשונה, שם תיווסף גם השניה לבניין העתיד, שאנו מקימים באורך-רוח ובלב מלא-תקווה. בשבוע האחרון של אוגוסט השנה שוב יתראו נציגיהם של הציונים בבאזל, להגדיל ולהאדיר את כבוד עמנו. הם יבואו, כדברי הכתוב, מארבע כנפות הארץ.



  1. הופיע בראשונה כמאמר ראשי “די ואֶלט”. שנה ב‘, גל’ 7, מ–18 בפברואר 1898, בסימן בהתחלת המאמר. כתב–היד לא נשתמר.  ↩

  2. כך נאמר ב“הודעה ארעית” על הקונגרס הראשון. ראה “איגרות הרצל”, מס' 219.  ↩

  3. ראה מאמר “הקונגרס”, לעיל, עמ' 60.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!