אגרת שלשים ואחת. 🔗
ב“ה צום בן אחיקם בשנת הכת”ר, פאניוועז.
ידידי היקר וכו' כמהר"ז קאַפלאַן נ"י.
אבל אָשֵם אנכי על דבר הָאַדֶרֶת אשר לא שבה אליך עד היום. ובכל זאת לא כזבתי במכתבי הראשון, כי באמת נְתַתּיהָ בידי ה' פ.ד. והוא שכח אותה בבית אביו, והנני משיב אותה היום לך ע“י ב”ע1, והודעתני בטובך מקבלתה, ועמך הסליחה למען תֵּאָהֵב.
ספרי משלי יהודה נדפָס ברָב יופי, וכבר באו לידי שלשה העלים הראשונים, ודעתי נוחה מהם. אפס כי מחיר הדפָסָתו יעלה לי למעלה ראש; בעד הנייר לבד שלמתי 77,90. מחיר הדפסת כל עָלֶה 12 רו“כ וכל הספר יחזיק בודאי 12 עלים (כי מסדר האותיות נסכַּל להעמיד את השורות מפֻזָרות יותר מדאי, ולשום ריוח בסוף כל משל ומשל, ועוד…) עד אשר יעלה שכר ההדפסה עם כל הוצאותיה יותר מב' מאות וחמשים רו”כ. דבר אשר לא פללתי ולא עלה על לבי! וכפי הנראה אהיה אנוס להשמיט דברים רבים מן הספר, כמו שירֵי התהִלָה והמכתבים אשר כתבו אלי גדולי חכמי לב, ואולי גם ההקדמה. בחוה“מ סכות הבע”ל אנכי נוסע לווילנא אי"ה.
קבל ברכתי וברכת כל בני ביתי, אתה וביתך וכל אשר לך, כברכת ידידך הכותב בחפזון, על כן במכתבו שֻלַח רזון
יל"ג.
אגרת שלשים ושתים. 🔗
ביום החמישי ער“ח חשון תר”כ. פה ווילנא.
ידידי כנפשי בחירי יקירי זאב וואלף הכהן קאַפלאַן נ"י! השלום?
מתֻשאות ווילנא עיר ההומִיָה קולי כאוב מארץ עולֶה אליך! זה ימים רבים אנכי יושב פה ומפַקֵחַ על עניני הדפסת ספרי; עזבתי את ביתי, נטשתי את אשתי וילדי הנאהבים, לשבת בצל מְלוֹן אוֹרחים, לבַלוֹת יָמי המנוים ולכַלות שקָלַי הספורים בידי עם אַחֵר – ומי יודע אם יהיה שכר לפעולתי?
מדי שבתי בזה אלצו בי אחדים ממיודעי ומַכִּירַי, לשוב ולהזכירך על דבר ספרֵי האינסטיטוט אשר יש לך מארבע(?)2 שנים העוברות. והנה אם חפֹץ תחפֹץ למכרם כתְמָם, אין מחסור דבר, כי אז יתנו לך כפי בקשתך מחירם: ג' רו"כ לשנה, וגם בעד תכריך הספרים ישלמו לך לפי ערך וכפי אשר תכתוב.
נחפז אנכי מאד, ידידי! כי נכון אנכי היום לנסוע לדרכי לשוב לביתי; ואתה תמהר נא לענני על אֹדות זאת בהזדמנות ראשונה לפאָניוועז.
בטרם צאתי מביתי הנחתי ביד רעיתי (לפני החג) מכתב כתוב אליך להשיבו לך עם האדֶרֶת, ובלתי ספק כבר באו לידך וכבר נשָאתָ וסלחתָּ לעון ידידך ולחטאת
יהודה ליב גאָרדאָן.
P.S. הדבר הזה הוא גדול אלי, ועל כן אם תחפוץ לעשות לי אות לטובה תמהר לענני; הכסף ישֻלַם לך פעם אחת ולא למקוטעין. מדי דַבֶּרך בי הודיעני ג"כ מה מחיר געזעניוס קליינע העבראישע גראממאטיק מהדורא האחרונה?
אגרת שלשים ושלש. 🔗
ב“ה כ”ו חשוון שנת כת"ר. פאניוועז.
שלום עליך ידידי מנֹעַר, משכיל מזהיר כזֹהַר, עצם השמים לטֹהַר, כמו"ה משה הכהן רייכערסאהן!
אגרתך זָבַת חלב ודבש קבלתי, אשר הודעתני בה "כי בִּקַרְתָּ את קברות בית הדפוס ומצאת בתוכם גם את מצבת “משלי יהודה”. והנה אנכי תמהתי מדי קראי דבריך: מה לכֹהן בבית הקברות? ואחר שבתי וראיתי כי באמת אינך רק גר ואורח בבית קברות מחברי עם עבר ולא תדע להבחין בין קבר לקבר; והמצבה אשר ראית איננה “מצבת משלי יהודה” כי אם מצבת צרור כספי אשר טיפחתי ורביתי, עמלתי וגדלתי, ושם לקברות אותו הובלתי, ואני כאשר שכֹלתי שכלתי;
וזאת הכתֹבֶת החרותָה, על המצבה אשר ראית:
פה נטמן צְרוֹר כסף יחיד לבעליו!
כמה רסיסי זעה נזלו עליו
טרם בא באנשים, טרם גדלו אביהו
נר רובל ידעך, לא ישיבו יגיהו
כי טמנוהו בכיסם עָמֹק, וקברו אותו המקברים.
הִוָסרו כל סופרי ארץ וקחו מוסר המחברים!
תהי נפש הַצְרור צרורה בצרור החיים
את אשר לו הכסף ולו הזהב, אך לא בשמים.
והנה אתה ידידי מפני אשר לא התבוננת לכתֹבֶת המצבה, הֶאֱהַלְתָּ על המת ונלכדת ברשת הטומאה, להביא גם את צרור כספך אתה אל בית עולמו בין יורדי דומה, ועוד מעט ושבתָ וראיתָ כי אין בידך מאומה, וצר לי מאד כי בלי רצוני אהיה לך למכשול מעט בדרך אשר יֵצא ספרך לאור, בין בני הדור, ולו ידעתי מראש כי גמרת אומר ולא ישוב, להדפיס את ספרך זה, כי אז, חי איזופוס וחי קרילוף, וחי תרתק וחרומף, כי טמנתי את שלי עוד באהלי לימים רבים, כי כן נמצא אתי גם עתה קובץ משלים אוֹרִיגִינַלים טובים וחדשים לא שערום הקדמונים, ולא תראהו רק עין אחרוני אחרונים.
ואולם הנותן לעורב מידו כי יתע לבלי אוכל הוא ישלח מלאכו גם לפני ספרי גם לפני ספרך להנחותָם הדרך הישרה בעת אשר יָחֵלו לחזור על הפתחים, לעמוד כפופים ושחים, לפני העשירים המשֻבחים, (המתעדנים כבני מלכים) לאסוף אגורות הכסף אחת לאחת למצוא חשבון הכסף הרב אשר הוצאנו; ואולם המפגע הקטן הזה אל נא יפגע בברית אהבת נעורינו ואל ינַתֵּק חוט ידידותנו הנאמנה, הטובה לנו ממאתים וממנה, לבלי ימשול המושל עלי ועליך, המשל הנמצא בלתי ספק בספר משליך, בהיות שני הכלבים, הנעימים והנאהבים, פתאֹם נצים ורבים, יען כי ראו לעינים כי השליך למו הטבח עצם מבית המטבחים, וינשכו איש את רעהו בשניהם, עד שפך דם עליהם.
ואולם אחרי אשר כבר טִמֵאתָ את כהנָתְך והזאת שלישי ושביעי עוד לא הזו עליך, אולי תשוב לבַקֵר עוד הפעם בבית הקברות ולדרוש אל המתים, אנא אל תתעלם שם מאבדתי, השתטח על קבר בתי יחידתי, הוא צרור הכסף אשר שלמתי בעד הדפָסָתִי, והגד לה כי גם בלתה חי אנכי על אדמתי, כי לא אֵבְךְּ עליה ולא אקָרַח ולא תבוא דמעתי, ורק התפלל בעדי אליה את זאת תפלתי: בת יהודה השדודה עלינו התגלגלי, ולפני עמֵך תחנתנו הפילי, ובעד קוֹנֵך רחמים שאלי, כי כל צְרור נקוב וכל כיס לְחֳלִי.
אל נא תמיש חסדך מאתי לפקדני לעתים מזְמָנות בדבר פיך חֵן, וגם אנכי אעשה לך כן. והודעתני מספרך בעת אשר יהיה תפוס, בעבותות הדפוס, ואת אשר יקרנו באחרית הימים, מראש ועד סוף, בעת אשר יעזוב את החוף, ופֵרַש נסיו ככנפי העוף, לעוף אל ים מרחקים אל ים הקרח הוא ים הקוראים. –
יל"ג.
אגרת שלשים וארבע. 🔗
בשם ה' בראש השנה לאילנות בשנת ה כת"ר. פאניוועז.
קאַפלאַן ידידי בחירי רצתה נפשי, לך שלום ולאשת חיקך שלום, ולאחותך היקרה ולכל בניך ובנותיך הנאהבים והנעימים שלום עד העולם!
זה שעות אחדות מעת קבלתי מכתביך היקרים כתובים ביום ב' וביום ט' דנא והנני ממהר להשיבך דברים, אף כי עוד אין עובר אורַח לפני.
דמות מכירת ספרי כדמות מכירת חָמֵץ. אנֹכי דחוף ומבֹהָל לבערו מביתי והנני מוכר אותו לנכרים, אשר לא ידעו שפת עברית, והמה יקבלוהו בתור מתנה שלא על מנת להחזיר, או ישלמו לי בשוה פרוטה, עד כי זה כמשך חֹדֶש ימים, מיום אשר אנֹכי עוסק בהֲפָצַת ספרי, וכבר חלקתי במקומות שונים הקרובים והרחוקים כשני מאות ספרים, ועד היום לא הביאו לי רק כעשרת רו“כ, ומזה יעלה לי דמי פאָרטאָ ושאר הוצאות יותר מחֶציָם. מפ”ב עוד לא מצאתי מענה; ושאר האנשים המקבלים את ספרי, מקבלים ומחשים; ויש מהם אשר ישליכו אגורת כסף אחת בעדו כמו פִזַר יתנו לאביון, כי כעני המחזיר על הפתחים מחברי ישראל היו. זה רֹעַ גורלם בעולם הזה ובעולם הבא איני יודע כמה!
עיני צפִיוֹת למתי יִרְוַח לך ושבתָ ודברתָ אלי והודעתני את משפט ספרי ומעשהו בפרט ובכלל, כי בזאת נכון לבי בטוח, כי ספרי זה הוא דבר חדש בקרב עמנו, אם טוב ואם רע.
שלחתי ספרים אחדים לידידי הר"ר פֿוכֿער למכרם במיטוי, ובתוכם גם ספר אחד לידידנו לה' וואונדערמאר למנחה. והנה תיטיב עמדי אם תעיר את רוחו במכתב לשוב ולחרוץ משפט ספרי קבל עם כאשר בראשונה, כי לי לא יאות לעשות זאת; ואתה תשלב גם דעתך במאמרו, והורית לו את המקומות הטובים (כפי ראות עיני שכלך) ואת הפרטים הראויים לדבר עליהם ביחוד.
קבלתי מכתב מעיר המלוכה מאחד מיושבי בשבת תחכמוני (קאממיסיאָן צור בעזיכֿטיגונג העבראֶישער שול ביכֿער) והמה מטילים עלי לכתוב בשפתנו ספר להמון עם בני ישראל בפרט ידוע, ומבטיחים לי [ב]עבור שכר ותשלומים מאת המיניסטעריום; ולא אדע אם אקבל עלי העבודה ההיא. דרשתָ 10 עקז' מספרי, ואיה איפוא תמכרם בריגא? האם בגורן ציממערמאַן או ביקב שוויינפֿורטה? והנני עושה בקשתך לחצאין ושולח לך ששה עקזעמ' ג' במקח 90 וג' במקח 75 קאפ'; והיה אם יגאלום הקונים טוב ואם לא השב תשיבם לי ע"י בטוח.
האשה העגונה ואִמָה כבר הודיעוך בלתי ספק מוצא דבר משפטם בזה (ועתה) [ואתה] תדע יותר ממני, כי בני בית ד' עשו במחשך מעשיהם ולא גלו אפילו לצנועים, וגם לי לא הגידו מאומה אף כי כבדוני לכתוב הקוויטאנציא בלשון אשכנז, ואף כי כבדתני אתה לכנותו בשם עקר משפחתי. ואולם אנֹכי מראש ומקדם אמרתי לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו, ואם עשה הוא רעה גם בכפיה דבק מאום וכל האומר שלא חטאו שניהם אינו אלא טועה.
סלח לי על קוצר מכתבי כי לא ארכה עתי יותר, וברך בשמי את הד"ר ואת ביתו זו אשתו ה' יקימה ויסעדה3 והבה ברכה גם לבני ביתך יחד.
לאשתי ולכב"ב שלום. סירקין ורומש יברכוך.
אלה דברי ידידך הקשור בך תמיד, בפתיל צמיד,
יל"ג.
אגרת שלשים וחמש. 🔗
פאניוועז כ“ז אדר תר”ך.
יהי אלהים עמך בכל אשר תפנה קאַפלאַן ידידי!
זה כשבֻעַיִם ימים שלחתי אליך מכתב עם ששה עקז' מספרי, ע“י אחד מבני עירי אשר נסע למיטאוי ומסרם לה' בעהרמאַן והוא הבטיחו להריצם אליך ובלתי ספק קִיֵם דברו! ומחכה אנכי לשמוע אם קבלת אותם ומה גורלם בעירך. והנה אף כי אין לי חדשות להשמיעך, בכל זאת עצור במלין לא אוכל לדבר אליך דברים אחדים ביַד ובעַד המוכ”ז, ההולך לריגא ומנשא את נפשו למצוא לו מחיה בלַמדו לבני ישראל תורת אבותיהם, ואם עיר רֹכֶלת העמים ההיא תדרוש גם את הסחורה הזאת, תושיע נא ידך לו באשר תוכל, כי איש מיטיב לכת הוא, רוב ימיו התפרנס מעבדת האדמה, דבר יקר מאֹד בבני עמנו, ולא נטש גם את תורתו באומנתו, והיום אלצוהו מצֵרים ומרֵעִים לעזוב את חית ידו זאת ולהסתפֵּחַ אל המלמדות, היא הפרוזדור לפני טרקלין המיתה.
עוד אחת מעט היא אבקשך. זה כשבעה שבֻעות שלחתי עשרה ספרים מספרי ע"י הזדמנות לפוכֿער במיטוי ואחל פניו לחלקם בין יודעיו שמה, ועד כה אין קול ואין עונה ואין כָסֶף. על כן אחלה (פניו) [פניך] בקחתך דברים עמו תעיר לבו אלי לעשות דבר לטובתי אם עוד לא עשה, ואם כבר פעל למעני דבר, להשיבני אמריו; כי לבי חָרֵד פן אבדו ספרי בדרך.
דייבנער דרש מאתי בקאָממיססיאָן 40 ספרים מספרי. – האם כתבת [על] אודותי לוועונדערבאַר? ומה ענך? – היה שלום כי נחפז אנכי.
ברך את ביתך וכל אשר לך בשם ידידך מוקירך ומכבדך
יל"ג.
לי ולכב"ב שלום.
אגרת שלשים ושש. 🔗
ב“ה יום ה' 28 יולי 1860 פאניוועז, כ”א מנחם אב תר"ך.
ידידי משא נפשי, קאַפלאַן מחמדי!
היום בעת צהרים הביאו לי המלתחה [ב]עבור אחותך ואת מכתבך. והנה את אחותך עוד לא ראיתי בעיני, אף כי כבר שמֹעַ שמעתי כי זה יומים היא מתלוננת תחת חומת פאָניוועז, וגם את המחותנים מריגא לא ראו עיני, אף כי באו לעירי ושחרו פני הנגידים, שטערן ודיללאָן; והנה שלמתי בעד המלתחה 81 קאפ‘. כי שלשה פוד משקלה, לפי דברי העגלון; ובלתי ספק תבוא אחותך לראותי ואמסרנה לידה. ועתה הנני נוער חצני מהבל העולם ומעמל הזמן ושב לדבר בך דברים הנוגעים אל נפשך ונפשי. מאד שמחתי בקראי את דבריך הנחמדים בצד“י, לא על כי יהללוני, כי אם על כי התעוררת לקץ הימין להשמיע קולך בשער בת רבים; ונפשי תקוה כי לא יהיו דבריך אלה האחרונים אשר יִגַהּ עליהם אור הדפוס. – מן המליץ לא ראיתי מאומה, בלתי אם קבלתי מכתב בל”א מהמוציאים אותו לאור, בו בקשו שאשלח להם את ספרי ואכתוב ידי בקהל סופריהם; ואנכי עניתים ובקשתים שישלחו לי פראספעקט או נו’ אחדים ממכתבם, למען אדע תוכנו (דיא טענדענץ) ולא מצאתי מענה; וכפי הנראה עוד לא החל המליץ לצאת. מן הכרמל כבר יצאו 7 נומערן, ואנחנו כבר קבלנו 5; אבל אין לי בפ"ע שאשלח לך, כי אם קורא אנכי בשל אחרים; ואם ישאילנו סירקין ידידנו אשלחנו לך. בקראך בו תראה כי פֿין מוציאו לאור, אם ידעת היטב את האיש ואת שיחו. ומלבד זה לא יחפוץ לשלם דבר לכל סופריו ומכַתְביו; כי אם רבים יעמלו והוא יקצור. תקבל בזה תיקון משלים אשר אמרתי לך, ואקוה כי בקראך בו יגדל יקר ספרי משלי יהודה בעיניך. ואולי יתן הוא לך חמר לצור בו מאמר “בהשואַת שני ספרי המשלים האלה”. הלא הכרמל לפניך ומדוע לא תטע בו שורקים מעץ דעתך? גם מאמר כזה, אם תכתבנו בלי משוא פנים ובלי נגיעה אל גוף המחבר בדברים קשים, תוכל לשום שמה. נחפז אנכי כי העגלון נכון לצאת ועוד לי מלאכה ממלאכת יומי. בס' תיקון משלים תמצא תוים אשר התויתי שם בעט עופרת מדי עברי על פניו בחפזון, בכלותך לקרוא בו תשיבנו לי. ידידך המברך אותך ואת אשתך ואת בני ביתך כלם בשלום
יל"ג.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.