המאכלים שעלו על שולחנם של היהודים בעיירות־הגולה לא הצטיינו ברב־גוֹניוּת, לא בראציוֹנַליוּת, ואף לא בהתחשב עם מחירי־השוק. הירבּוּ באכילת בצל וּפלפל. הבישוּל הצטמצם בעיקר בטיגוּן, ולעתים נפגם טעמו של התבשיל מעודף מלח. כשיצא היהודי מחומות־הגיטו והתערב באוּמות־העולם, קיבל מהן את הכל מן המוּכן, ללא כל בחירה; בעיקרו־של־דבר לא נשתנה כלום. את ה“קוּגל” החליף ב“גוגלהופף”, את בשר־העוף – בבשר־חזיר ונקניקים, ואת השוּם והבצל השמיט מתפריטו מטעמים “אֶסתטיים”, בלי למַלא מקומם בירקות אחרים. זו היתה “התבוללות” בתבשילים ובמאכלות. את התפריטים ה“מקוֹריים” הללוּ הבאנוּ, לצערנוּ, לארץ־ישראל וממשיכים בהם, מבלי לשים־לב לשינוּיים הכבירים בתנאי־העבודה, לאַקלים וכו'. בשוּם שטח בחיינו אין השמרנוּת שולטת במידה כה מרוּבה כמו בהרגלי־האכילה. הדג המלוּח והשימוּרים אינם יורדים מעל שולחננו. בקבוצות נהגו לאכול בכל סעודה לחם וחצילים או קטניות, ולקינוּח – הרבה תה עם סוּכּר או בלעדיו, היינו: מטבח חד־גוֹני ושתיה “בלתי מרוסנת”. הבחוּרות שאפו לעבוד במעדר ובמחרשה והמטבח היה להן לזרא. מי ישים לבו לקטנות כאלה? כלוּם האנשים, שהתביישו לעבור מן החוּשות הערביות באוּם־ג’וּני לבתים בנוּיים, יהרהרו באכילה ושתיה?
התוצאות לא איחרו לבוא: מחלות־קיבה ומעיים, קוֹליטיס, חוסר מיץ בקיבה; ואולי יש לחפּש בתרכובת־המזון גם את הסיבה לסובלים מאבני־כליות שנתרבוּ כל כך בארצנו. האנשים רזוּ ונחלשו עד כדי חוסר אפשרות למַלא את העבודה הרבה המוּטלת עליהם. מספר ה“דיאֶטניקים” גדל והולך מיום ליום.
חבר המושב, הפּועל העירוני, הפּקיד – מידת הצלחתם בחיים והקמת משק־ביתם המסוּדר תלוּיים באמנוּת־הבישול ובידיעת ארבע הפּעולות האריתמטיות בהנהלת המשק, וזה חסר לעתים קרובות. מלבד הצד הבריאותי יש בדבר גם צד יישוּבי כללי; לפני היוָלד הילד הראשון אין מחַשבים חשבונות, כרגיל. אולם ביחס לילד שני ושלישי מתחילים לחַשב אם ביכולת המשק לפרנס עוד נפש אחת. ישנן משפּחות רבות שנקטו בשיטת הילד היחיד לא מחוסר־רצון, כי אם מאין אפשרות כלכלית להרשות לעצמם את ה“מותרות” של ילד נוסף בבית. סידור ראציונלי וחיסכוני של משק־הבית יכול למלא במקצת את החסר.
והנה הועלו על סדר־יומנו הענינים הגשמיים האלה. גם הרופאים החלו לעסוק בהם. התוַכחו, הירצוּ הרצאות, בחרו בוַעדות. כל אחד טרח בפינתו: ויצ“ו, משה וילבושביץ, מחלקת ההיגיינה של האוּניברסיטה; כל אחד לשיטתו. גם ברוב המשקים חל שינוּי. החלו מתענינים, עורכים תפריטים. על השולחן עלו החלב והגבינה, הביצה והחמאה. עם אלה עלה הצורך במפה נקיה, כף, כפּית ומזלג נקיים. הספל ה”אינטליגנטי" העשוי אֶמַייל דחק את רגלי ספל הפּח, המרוסק והמוּחלד. קיצוּרו־של־דבר: פּני־השולחן נשתנו. וכידוע, לא רק האהבה, כי אם גם מצב־הרוח “עובר דרך הקיבה”…
אולם בזה לא נשלמה העבודה. משקים רבים – פּרטיים וקיבוציים – עדיין עומדים במרדם, מחוסר הבנה או הדרכה. הספרות העברית במקצוע זה דלה מאד וההרצאה משעממת. את הפּגם הזה ממלאת התערוּכה. הפסוק הקצר והתמונה משפּיעים יותר מהרצאה ארוּכה, ותהא המוּצלחת ביותר.
התערוכה מסוּדרת מחלקות־מחלקות: מטבח, מַאזן־המים, הויטמינים וכו'. בכל מחלקה – טבלאות מאַלפות. בעלת־הבית תמצא כאן טבלה של הירקות והפּירות הטריים, המצוּיים בשוּק בכל עונות השנה. וּמוּצדק מאד חידוּל השימוּש בשימוּרים – המוּבלט בטבלה שמנגד.
חשוב גם לדעת את “זמני הבישול של הירקות”, להסתכל בשעון, המַראֶה כמה זמן נשאר האוכל בקיבה. יש גם תקציב המַראֶה, כמה צריכה משפחה בינונית להוציא על האוכל. מצוּי גם מאזן־המים – דבר שאין מַחשיבים אותו, הואיל והמים אינם נמכרים בכסף, אבל הם עולים לפעמים בבריאוּת. די אם נזכור את כמוּת המים שהאדם שותה ביום־קיץ ללא גבול ובלי צורך. ההשוָאָה בין “המטבח המסוּדר” לבין “המטבח הבלתי־מסוּדר” מראה שלא הכל תלוי בכסף, ואין להיתלות באמתלה זו; אפילו מי שמתגורר בצריף קטן ודל יכול להגיע לכך. וכשהנך רואה בפינה המיוחדת את הכמות הענקית שבן אדם בולע במשך שנה תמימה, מתחוור לך שאין לזלזל ב“קטנות” אלה המצטרפים במשך הזמן לסכוּמים ניכּרים למדי.
התערוכה עוד לא הגיעה למדרגת־שיכלוּל גבוהה והרבה חסר בה, בכל זאת ניכּרת בה יד חרוצה ורצון טוב להדריך ולחַנך, לתועלת הפרט והכּלל.
תשמש נא התערוכה הזאת שלב נוסף בהתפּתחות ההכּרה בהמונים, שגם תורת ההזנה תורה היא ולימוד היא צריכה.
1932
- לתערוכת התזוּנה בבית־הבריאות בתל־אביב. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.