רקע
ארנסט תומפסון סטון
חיות הבר בנאות מגוריהן

 

הַקְדָּמָה    🔗

הַמַּסָּעוֹת, שֶׁבָּהֶם אָסַפְתִּי אֶת הַחֹמֶר הַכָּלוּל

בַּסֵּפֶר הַזֶּה, הֶעֱבִירוּנִי וֶהֱנִידוּנִי כִשְׁלֹשִים שָׁנִים

רְצוּפוֹת בֵּין הַרְרֵי הַסְּלָעִים. מִקּוֹלָמְבְּיָה הַבְּרִיטִית עַד

מֶקְסִיקָה לָהֲטוּ מְדוּרוֹת תַּחֲנוֹתַי, שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיוּ

קְבוּעוֹת בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֶרְחָק רַב מִן הַיִּשּׁוּב, וְאַף

עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מָקוֹם שֶׁמָּצָאתִי בוֹ שָׂכָר לַעֲמָלִי

בְאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁמָּצָאתִי בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן – אוֹתוֹ גַן

הָעֵדֶן הַגָּדוֹל שֶׁל חַיּוֹת הַבָּר.

בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּיָּר חוֹדֵר וּבָא אֶל אֶרֶץ שֶׁרֶגֶל

צַיָּד לֹא עָדְתָה עָלֶיהָ, הֲרֵיהוּ מוֹצֵא שָׁם אֶת בְּרִיּוֹת הַבָּר

כְּשֶׁהֵן נוֹחוֹת וּתְמִימוֹת לְמֶחֱצָה, וְלֹא דַיָּן שֶׁאֵינָן

מְפַחֲדוֹת מִפְּנֵי הָאָדָם, אֶלָּא שֶׁהֵן נוֹטוֹת לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו

מִקָּרוֹב מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת מְרֻבָּה. אֲבָל עַד מְהֵרָה הֲרֵי הֵן

מַכִּירוֹת לָדַעַת, שֶׁאֵין לָהֶן אוֹיֵב מְסֻכָּן כָּאָדָם, וְהֵן

בּוֹרְחוֹת מִמֶּנּוּ מִיָּד כְּשֶׁהֵן מַרְגִּישׁוֹת בּוֹ. וְאֵין הוּא

יָכֹל לְסַגֵּל שׁוּב אֶת בִּטְחוֹנָן וֶאֱמוּנָתָן בּוֹ אֶלָּא לְאַחַר

יָמִים מְרֻבִּים וְעַל יְדֵי סַבְלָנוּת יְתֵרָה.

מִתְּחִלָּה, בְּשָׁעָה שֶׁבְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב עֲדַיִן

מְצוּיוֹת הָיוּ חַיּוֹת לָרֹב וְכַדּוּרֵי קְנֵי הָרוֹבֶה פָגְעוּ אַךְ

בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמּוֹת, הָיוּ עֲדַיִן חַיּוֹת הַבָּר

תַּמּוֹת לְפִי הָעֵרֶךְ. רַק קְנֵה הָרוֹבֶה הַקּוֹלֵעַ מִמֶּרְחַקִּים

וְתַאֲוַת בִּצְעָם וּזְדוֹן לִבָּם שֶׁל הַצַּיָּדִים הֵם הֵם שֶׁיָּצְרוּ

אוֹתָהּ הַבְּרִיָּה הַחֲרֵדָה הַבּוֹרַחַת מִפְּנֵי כֹל.

יִסּוּדוֹ שֶׁל הַפַּרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן שֶׁחָל בִּשְׁנַת

1872 הָיָה מְשַׁמֵּשׁ תְּקוּפָה חֲדָשָׁה בְעִנְיַן הַהֲגָנָה עַל חַיּוֹת

הַבָּר. לְאַט לְאַט שִׁנּוּ הַחַיּוֹת הֲלָלוּ אֶת מִנְהָגָן.

בְּפַרְדֵּס־מַחֲסֶה זֶה דָרוֹת כַּיּוֹם חַיּוֹת הַבָּר בְּשָׁלוֹם

גָּמוּר עִם בְּנֵי הָאָדָם, כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ דָרוֹת לְפָנִים בְּגַן

הָעֶדֶן. הֵן נִגְלוֹת לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ וְהִנָּן נוֹחוֹת וְתַמּוֹת

וּמַנִּיחוֹת לָאָדָם לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶן לְלֹא מוֹרָא וָפָחַד. אָכֵן זֶה

הוּא מַצַּב אִידֵאָלִי, גַּן עֵדֶן גָּמוּר לְחוֹקְרֵי הַטֶּבַע

וְלַצַּיָּד הַמְזֻיָּן בִּמְכוֹנַת הַצִּלּוּם וְלָהוּט אַחֲרֵי תְמוּנוֹת

פוֹטוֹגְרָפִיּוֹת.

חֶבֶל זֶה נִתְפַּרְסֵם מֵעִקָּרוֹ עַל יְדֵי הַקַּנְיוֹן

(נִקְרַת סְלָעִים) וְאַשְׁדוֹת הַמַּיִם, וְהַמַּעְיָנוֹת הָרוֹתְחִים

וְהַמְזַנְּקִים שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁחַיֵּי הַחַיּוֹת

מָשְׁכוּ לְשָׁם אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַתַּיָּר הַרְבֵּה יוֹתֵר

מִשֶּׁמְּשָׁכוּהוּ כָל הַדְרֵי הַטֶּבַע הָאֵלֶּה. מֵעִיד אֲנִי עַל

עַצְמִי, שֶׁרַק הַתַּעֲנוּג לִהְיוֹת שָׁרוּי בֵּין הַחַיּוֹת הֱבִיאַנִי

לְכָךְ, שֶׁכָּל קַיִץ וָקַיִץ, וּפְעָמִים גַּם תְּקוּפוֹת שָׁנָה

אֲחֵרוֹת, הָיִיתִי מְבַלֶּה בְאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת שֶׁל הַמַּעֲרָב.

הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלַי לְרַגְלֵי חֲקִירוֹתַי

בְּקֶרֶב הַהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע לֹא הָיוּ אֶלָּא מְאֹרָעוֹת קַלֵּי

עֵרֶךְ וְאֵין בָּהֶם כְּדֵי לְזַעְזֵעַ אֶת הָעֲצָבִים. כַּיּוֹם יָכֹל

כָּל אָדָם לָלֶכֶת לְשָׁם וּלְהִתְנַסּוֹת בְּעַצְמוֹ בְנִסְיוֹנוֹת

שֶׁכָּאֵלֶּה, אוֹ בְנִסְיוֹנוֹת מְעֻלִּים מֵהֶם. אֲנִי מְתָאֵר אֶת

הַדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁקָּרוּ לַאֲמִתָּם, וְאִם אֵין בָּהֶם כְּדֵי

לְעוֹרֵר רְגָשׁוֹת הַמְסַמְּרִים אֶת שַׁעֲרוֹת רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, הֲרֵי

הֵם מוֹרִים לְכָל הַפָּחוֹת כֵּיצַד נִגַּשְׁתִּי אֶל עֲבוֹדָתִי וְאֵיךְ

עָסַקְתִּי בָהּ.

נִסִּיתִי לְצַיֵּר תְּמוּנוֹת קְטַנּוֹת מֵחַיֵּי

הַחַיּוֹת, כְּפִי שֶׁהֵן מִתְגַּלּוֹת וְנִרְאוֹת לְעֵינֵי הַתַּיָּר

הַמָּצוּי; אֲנִי מְלַוֶּה אוֹתוֹ, מַרְאֶה לוֹ אֶת יְדִידַי כְּדֶרֶךְ

שֶׁהֵם מִזְדַּמְּנִים וְנִגְלִים, וְאֵינִי מוֹסִיף אֶלָּא בֵאוּרִים

מְעַטִּים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן הַנִּדּוֹן

לִפְרָטָיו. בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה צִיַּרְתִּי מַרְאוֹת מֵחַיֵּי

הַבַּיִת שֶׁל חַיּוֹת הַבָּר. הָרַעְיוֹנוֹת וְהַחֲקִירוֹת שֶׁבְּסֵפֶר

זֶה מוֹצָאָם מִתּוֹךְ הַרְצָאוֹת שֶׁהִרְצֵיתִי וְשֶׁקָּרָאתִי לָהֶן שֵׁם

כְּשֵׁם הַסֵּפֶר הַזֶּה.

אִשְׁתִּי גְרֵס גֵּלֵטִין הִשְׁתַּתְּפָה עִמִּי בְרֹב

הַחֲקִירוֹת הַמָּרְצוֹת בַּסֵּפֶר וְסִיְּעָה בְיָדִי לִיצוֹר אֶת

הַחִבּוּר הַזֶּה בְמִדָּה מְרֻבָּה מִשֶּׁאֶפְשָׁר לְהַכִּיר זֹאת

מִתּוֹךְ שׁוּרוֹתָיו.




 

הַקּוֹיוֹט הֶעָרוּם    🔗

חַיָּה קְטַנָּה מְיֻחָדָה בְמִינָהּ – יְדִידִי הַקּוֹיוֹט


כְּשֶׁאַתָּה מַתְוֶה קַו מִסָּבִיב לְאוֹתוֹ חֶבֶל

הָאָרֶץ הַנֶּחֱשָׁב אוֹ שֶׁהָיָה נֶחֱשָׁב לְפָנִים "לְמַעֲרָב שֶׁאֵינוֹ

מִן הַיִּשּׁוּב", הֲרֵי אַתָּה מְצַיֵּן בְּכָךְ בְּדִיּוּק אֶת תְּחוּם

מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁל הַקּוֹיוֹט.

הַיּוֹם הֲרֵי הוּא מִזְדַּמֵּן בַּחֶבֶל הַזֶּה בְכָל

מָקוֹם, וְאוּלָם אֶת הַמִּזְרָח הָאֲמֵרִיקָנִי אֵין הוּא מְבַקֵּר

מֵעוֹלָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָחִיו הַגָּדוֹל, הַזְּאֵב.

עמ 4.png

הוּא אַחַת הַחַיּוֹת הַמּוּעָטוֹת שֶׁהַנּוֹסֵעַ יָכֹל

לִרְאוֹת אוֹתָן מִתּוֹךְ הָרַכָּבֶת. בְּכָל פַּעַם שֶׁבִּקַּרְתִּי אֶת

הַפַּרְדֵּס שֶׁל יֵלוֹסְטוֹן נִגְלְתָה לִי דְמוּת הַקּוֹיוֹט הָאֲפוֹרָה

וְהַפְּזִיזָה עַל יַד הַכְּפָרִים שֶׁל כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיוֹת אֲשֶׁר

לְאֹרֶךְ הַנָּהָר בֵּין לִיוִינְגְסְטוֹן וּבֵין גַּרְדִּינֶר.

בַּפַּרְדֵּס גּוּפוֹ פָגַעְתִּי בוֹ כִמְעַט בְּכָל יוֹם וְשָׁמַעְתִּי

אֶת קוֹלוֹ מִדֵּי לַיְלָה בְלָיְלָה.

הַשֵּׁם “קוֹיוֹט” (הֲרֵיהוּ מִתְבַּטֵּא קִי־אוֹ־טֶה,

וּבִמְחוֹזוֹת אֲחָדִים קִי־אוֹטֶה) מוֹצָאוֹ מִן הַלָּשׁוֹן

הַמֶּקְסִיקָנִית וּפֵרוּשׁוּ “יְלִיד־תַּעֲרֹבֶת”. שֵׁם זֶה מְכַוֵּן

כַּנִּרְאֶה שֶׁהַקּוֹיוֹט דּוֹמֶה לִפְרִי הִזְדַּוְּגוּת שֶׁל שׁוּעָל

וּזְאֵב. מוֹצָאוֹ זֶה מְבָרֵר לָנוּ לְמַדַּי גַּם אֶת תְּכוּנָתוֹ, כִּי

כַנִּרְאֶה נִצְטָרְפוּ בוֹ כָל אוֹתָן הַמִּדּוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד

מִשְׁנֵי הַמִּינִים הֲלָלוּ, שֶׁעַל יָדָן הוּא מַצְלִיחַ בַּחַיִּים.

לְפִי שָׁעָה אֵין עֲדַיִן חֹק הַמֵּגֵן עַל הַקּוֹיוֹט, וְהַטְּעָמִים

לְכָךְ בְּרוּרִים וּגְלוּיִים: קֹדֶם כֹּל, מִפְּנֵי שֶׁמֻּכְשָׁר הוּא

לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, שֵׁנִית מִפְּנֵי שְׁמִּסְפַּר בְּנֵי מִינוֹ רַב

וְעָצוּם בְּיוֹתֵר, וּשְׁלִישִׁית מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שַׁמּוֹת

בְּכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְהַכְרִיעָם. הַטֶּבַע אָצַל

לוֹ רֹב כִּשְׁרוֹן. אֲחָדִים מִשִּׁבְטֵי הָאִנְדְּיָנִים מְכַנִּים

אוֹתוֹ בְּשֵׁם “כֶּלֶב אֱלֹהִים”, אוֹ “כֶּלֶב הַקְּסָמִים”. אֲחֵרִים

סְבוּרִים שֶׁהוּא גִלְגּוּל שֶׁל שֵׁד, וְיֵשׁ שֶׁמַּפְלִיגִים בַּדָּבָר

וְעַל סֶמֶךְ הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁסִּגְּלוּ לָהֶם רוֹאִים הֵם בַּקּוֹיוֹט

אֶת הַבּוֹרֵא בְעַצְמוֹ, הַמּוֹצֵא לוֹ הֲנָאָה בְכָךְ שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ

אֶת צוּרָתָם שֶׁל יְצוּרָיו, כְּאוֹתוֹ הַשּׂוּלְטַן שֶׁבְּאַגָּדוֹת

אֶלֶף לַיְלָה וָלָיְלָה.

אֶפֶס אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַחוֹקֵר מַעֲסִיק הַקּוֹיוֹט

מִסִּבּוֹת אֲחֵרוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה דְמוּת מַבְהִיקָה,

אֲפוֹרָה וּצְהֻבָּה זוֹ בֵּין הַגַּבְשׁוּשִׁיּוֹת שֶׁל מְאוּרוֹת

כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיוֹת וְאַתָּה מַכִּיר שֶׁבִּיאָתָהּ לְשָׁם הֵסֵבָּה

שִׁמָּמוֹן וּדְמָמָה, יְהֵא גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁהַקּוֹיוֹט

יָצָא לָצוּד טָרֶף, וְשׁוּב תְּהֵא זָכוּר שֶׁבְּקִרְבַת מָקוֹם נִמְצָא

עוֹד קוֹיוֹט אַחֵר, הֲלֹא הִיא בַת זוּגוֹ.

כִּי הִנֵּה הַקּוֹיוֹט הַקָּטֹן מְשַׁמֵּשׁ סֵמֶל

הַמּוּסָר בְּעוֹלַם הַחַיּוֹת. רַק אִשָּׁה אַחַת לוֹ, וְהוּא אוֹהֵב

אוֹתָהּ אַהֲבָה נֶאֱמָנָה, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד נִלְחָמִים אֶת מִלְחֶמֶת

הַקִּיּוּם. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁחֲבֶרְתּוֹ נִמְצֵאת בְּקִרְבַת

מָקוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא סְמוּיָה מִן הָעַיִן, הֲרֵי אֵין זֶה

אֶלָּא מִתּוֹךְ עָרְמַת־צַיָּד מְחֻכָּמָה, שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת

הָיִיתִי עֵד רְאִיָּה לָהּ.

תמונה 5.png

וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁעָלֶיךָ לִזְכֹּר

שֶׁבְּאַחַת הַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בָּהָר הָרָחוֹק מִכָּאן מִיל אוֹ שְׁנַיִם

נִמְצָאִים גּוּרֵי הַקּוֹיוֹט הַצְּעִירִים, אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ שָׂבְעָה

לְעוֹלָם. אַבָּא וְאִמָּא מֻכְרָחִים לַעֲסֹק בְּהַתְמָדָה שֶׁאֵינָהּ

פּוֹסֶקֶת בַּצַּיִד כְּדֵי לְסַפֵּק לָהֶם אֶת מִחְיַת יוֹמָם.

הַכְּפָרִים שֶׁל כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיוֹת הֵם הֵם הַמַּמְצִיאִים לָהֶם אֶת

צֵידָם, אוּלָם כֵּיצַד הֵם צָדִים כֶּלֶב שֶׁל פְּרֶרְיָה? גָּלוּי

וְיָדוּעַ לְכָל אָדָם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁסְּנָאֵי הָאֲדָמָה

הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה מַרְהִיבִים בְּנַפְשָׁם עֹז לִנְבֹּחַ כְּלַפֵּי

הַמַּסָּע הַמָּהִיר כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים צְעָדִים

מִמֶּנּוּ, אוּלָם בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם, כֶּלֶב אוֹ קוֹיוֹט

מִתְגַּלִּים אֲפִילוּ בִקְצֵה תְחוּם הַכְּפָר שֶׁלָּהֶם, מִיָּד הֵם

נֶעְלָמִים. וְהֲרֵי הֵם יוֹשְׁבִים בִּמְאוּרוֹתֵיהֶם הָעֲגֻלּוֹת

שֶׁמִּתַּחַת לַקַּרְקַע וְשׁוֹהִים שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד הֱיוֹת מְנוּחָה

שְׁלֵמָה, שֶׁעַל פִּיהָ הֵם מְשַׁעֲרִים שֶׁהַסַּכָּנָה חָלָפָה. וְאָז

הֵם מְצִיצִים בְּעֵינֵיהֶם הַבּוֹלְטוֹת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ

וּבְהִוָּכְחָם שֶׁשֶּׁקֶט וְשַׁלְוָה מִסָּבִיב, הֲרֵי הֵם מְקַפְּצִים

וְיוֹצְאִים חֶרֶשׁ מִתּוֹךְ חוֹרֵיהֶם וְחוֹזְרִים לְמַרְעִיתָם.


כֵּיצַד מַעֲרִימִים הַקּוֹיוֹטִים עַל כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיָה?    🔗

הִנֵּה הַתַּחְבּוּלָה שֶׁעַל יָדָהּ מֵפִיק הַקּוֹיוֹט

תּוֹעֶלֶת מִמִּנְהָגָיו שֶׁל כֶּלֶב הַפְּרֶרְיָה: הוּא וְאִשְׁתּוֹ

מִתְגַּנְּבִים בְּאֵין רוֹאִים אֶל כְּפָר כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיָה.

הַקּוֹיוֹט הָאֶחָד מִסְתַּתֵּר, תַּחַת אֲשֶׁר הַשֵּׁנִי נִכְנָס

בְּגָלוּי אֶל תּוֹךְ הַכְּפָר. כִּרְאוֹת כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיָה אֶת

הָאוֹיֵב הַקָּרוֹב וָבָא, מִיָּד הֵם מַשְׁמִיעִים קוֹל נְבָחָה גְדוֹלָה

וְנֶחְפָּזִים לְהִסְתַּתֵּר בִּמְאוּרוֹתֵיהֶם. וְאוּלָם אַךְ נֶעֶלְמוּ

כֻלָּם, וְהִנֵּה הַקּוֹיוֹט הָרִאשׁוֹן מְמַהֵר לָבֹא וּלְהִתְחַבֵּא

סָמוּךְ לְאוֹתָהּ הַמְּאוּרָה הַמַּבְטִיחָה צַיִד לָרֹב וְשֶׁנִּמְצָא

עמ 6.png

עַל יָדָהּ מָקוֹם נוֹחַ לְהַעֲלִימוֹ מִן הָעָיִן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה

הוֹלֵךְ הַשֵּׁנִי הָלֹךְ וְהִסְתַּלֵּק מִן הַמָּקוֹם. כַּלְבֵי

עמ 7.png

הַפְּרֶרְיָה מְגִיחִים שׁוּב מֵחוֹרֵיהֶם. בָּרִאשׁוֹנָה מְגַלֶּה כָל

אֶחָד מֵהֶם רַק אֶת מִצְחוֹ וְאֶת עֵינָיו הַנּוֹצְצוֹת, הַיּוֹשְׁבוֹת

עַל חֲטוֹטָרוֹת1 הַדּוֹמוֹת לְעֵינֵי

סוּס־הַיְאוֹר. הַעֵינַיִם הֲלָלוּ עֲשׂוּיוֹת וּמְתֻקָּנוֹת בְּדֶרֶךְ

שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה לְהָצִיץ בָּהֶן מִתּוֹךְ הַמַּעֲמַקִּים,

בְּאֹפֶן שֶׁחוּץ מֵהֶן אֵינוֹ נִרְאֶה עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע אַף

מַשֶּׁהוּ מִן הַגּוּף. אַחֲרֵי הַשְׁקִיפוֹ מִסָּבִיב הַשְׁקָפָה אַחַת

כְּלָלִית, מִתְרוֹמֵם כֶּלֶב הַפְּרֶרְיָה עוֹד מִקְצָת מִתּוֹךְ

הַמְּאוּרָה. עַכְשָׁו הֲרֵי הוּא יָכֹל לְהַבִּיט אֶל כָּל עֵבֶר: אֵין

כָּל מָגוֹר לְנֶגְדּוֹ. הוּא עוֹלֶה עַל הַגַּבְשׁוּשִׁית2

וּבוֹחֵן וּבוֹדֵק אֶת כָּל סְבִיבוֹתָיו.

אָכֵן! הוֹ! הוֹ! עַתָּה הוּא רוֹאֶה אֶת הָאוֹיֵב, אֶת

הַקּוֹיוֹט שְׂנוּא נַפְשׁוֹ. הִנֵּה הוּא רָץ וְהוֹלֵךְ לוֹ מֵעֵבֶר

מִשָּׁם. הַבִּטָּחוֹן מִתְחַזֵּק, כְּכֹל אֲשֶׁר יִתְרַחֵק הַקּוֹיוֹט.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָצִים מֵחוֹרֵיהֶם גַּם כַּלְבֵי פְּרֶרְיָה אֲחֵרִים.

וּמִתּוֹךְ כָּךְ הֲרֵי הוּא מַרְהִיב בְּנַפְשׁוֹ עֹז וְיוֹרֵד לִרְעוֹת.

וְאוּלָם לְמַטָּרָה זוֹ עָלָיו לְהַרְחִיק מִסְפַּר צְעָדִים מִמְּבוֹא

מְעוֹנוֹ, כִּי בַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה נֶאֱכַל הָעֵשֶׂב זֶה כְבָר. בֵּין

הַדְּשָׁאִים הוּא מִזְדַּקֵּף שׁוּב, כְּדֵי לִסְקֹר מִסָּבִיב סְקִירָה

אַחֲרוֹנָה. אַחַר זֶה הוּא תוֹקֵעַ אֶת חָטְמוֹ לְתוֹךְ הָעֵשֶׂב

וּמַתְחִיל לִלְחֹךְ. עַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל

הַקּוֹיוֹט הָיְתָה מְצַפָּה לָהּ. בַּעֲלַת הָאַדֶּרֶת הָאֲפוֹרָה

מְזַנֶּקֶת מֵאֲחוֹרֵי הַסְּבָךְ. בְּשָׁלֹש קְפִיצוֹת הִיא מַגִּיעָה

וּבָאָה מִמַּעַל לְכֶלֶב הַפְּרֶרְיָה. כְּשֶׁקָּלְטָה אָזְנוֹ קוֹל

הָרַחַשׁ הָרִאשׁוֹן, נִצְנֵץ חֲשָׁד בְּלִבּוֹ וְהֲרֵי הוּא מְמַהֵר

לָטוּשׁ אֶל חוֹר מַחֲסֵהוּ, אֲבָל הִיא קִדְּמָה אוֹתוֹ וְתָפְשָׂה בוֹ

עמ 7 ב.png

וְעַל יְדֵי טַלְטֵלָה חֲזָקָה אַחַת הִיא שָׂמָה קֵץ לְיִסּוּרָיו

וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לָחוּשׁ חַבְלֵי מָוֶת. אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה

הַזֶּה הִיא מְמַהֶרֶת לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֶיהָ אֶל מְעָרַת דִּירָתָהּ

אֲשֶׁר בֶּהָרִים הָרְחוֹקִים. אוּלָם לֹא בְגָלוּי וְלֹא בְדֶרֶךְ

יְשָׁרָה הִיא מִתְקָרֶבֶת אֵלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁעַל

יְדֵי כָּךְ תְּגַלֶּה אֶת מְקוֹם מְגוּרֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ לְצַר חָזָק

מִמֶּנָּה הַיּוֹשֵׁב בַּמַּאֲרָב. הִיא הוֹלֶכֶת

בַּעֲקִיפִין3, שׁוֹלַחַת עַיִן בּוֹחֶנֶת

מִסָּבִיב, בּוֹדֶקֶת אֶת עִקְּבוֹת הָרַגְלַיִם וּמְרִיחָה בָאֲוִיר.

לְבַסּוֹף הִיא מַגִּיעָה בִנְתִיבוֹת נֶעֱלָמִים אֶל פֶּתַח דִּירָתָהּ.

וְאוּלָם קוֹל צְעָדָה קַלָּה הַנִּשְׁמָע בַּחוּץ דַּיּוֹ לְהָבִיא אֶת

הַגּוּרִים לִידֵי שְׁתִיקָה גְמוּרָה וְלִגְרֹם לָהֶם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ

בִדְמָמָה בְאַחַת הַזָּוִיּוֹת, אֲבָל אִמָּם מַרְגִּיעָה אֶת רוּחָם

בְּקוֹל הַיְבָבָה שֶׁלָּהּ, הַדּוֹמֶה לְקוֹל שֶׁמַּשְׁמִיעָה כַלְבָּה

לְגוּרֶיהָ. וּמִיָּד הֵם נֶחְפָּזִים לָצֵאת הַחוּצָה, מְגַפְּפִים זֶה

אֶת זֶה מִתּוֹךְ עֲלִיצוּת רוּחַ. בַּנּוֹהֵג שֶׁמִּסְפָּרָם מַגִּיעַ

לְשִׁשָּׁה אוֹ לְשִׁבְעָה, וְאוּלָם פְּעָמִים שֶׁהוּא מַגִּיעַ גַּם

לַעֲשָׂרָה אוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר. הֵם נִדְחָקִים מִסָּבִיב לְאִמָּם

מִתּוֹךְ תֵּאָבוֹן. כֶּלֶב הַפְּרֶרְיָה הַשָּׁמֵן מַעֲסִיק אוֹתָם רַק

שְׁלֹשָה רְגָעִים. וּמִקֵּץ הַזְּמַן הַזֶּה לֹא יִוָּתֵר מִמֶּנּוּ

בִלְתִּי אִם עֲצָמוֹת, וּבְכָל אַחַת מֵהָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה מְטַפֵּל

קוֹיוֹט קָטֹן. הוּא מְצַחְצֵחַ אוֹתָהּ עַד הֱיוֹת לָהּ בָּרָק כְּעֵין

הַמַּרְאָה. עַל יַד מְבוֹא הַמְּעָרָה פְזוּרִים כָּל מִינֵי שְׁיָרֵי

סְעֻדָּה אֲחֵרִים: עֲצָמוֹת שֶׁל סְנָאֵי הָאֲדָמָה,

עֳפָרִים4, שְׁפַנִּים, תַּרְנְגוֹלֵי־הַבָּר,

צֹאן־הַבָּר וְגַם נוֹצוֹת וּשְׂעָרוֹת מִכָּל הַמִּינִים. כָּל

הַשִּׁירַיִם הֲלָלוּ מוֹכִיחִים כַּמָּה מְרֻבִּים הֵם מִינֵי

הַמְּזוֹנוֹת הָעוֹלִים עַל שֻׁלְחַן הַקּוֹיוֹט.


הַקּוֹיוֹט לֵיצָן הוּא    🔗

הָרוֹצֶה לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ שֶׁל הַקּוֹיוֹט, עָלָיו

לָשִׂים אֶל לֵב שֶׁהַקּוֹיוֹט אֵינוֹ אֶלָּא פֶרֶא־כֶלֶב הַמּוֹצֵא לוֹ

אֶת פַּרְנָסָתוֹ עַל יְדֵי עָרְמָתוֹ, וְהַנִּמְלָט מִכָּל סַכָּנָה עַל

יְדֵי כֹּחַ הַמְּהִירוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל רַגְלָיו. אֶת שְׁנֵי

הַכִּשְׁרוֹנוֹת הָאֵלֶּה פִתַּח וֶהֱבִיאָם לִידֵי גְמָר שִׁכְלוּל

שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. חוּץ מִזֶּה הֲרֵי הוּא מְחוֹנָן גַּם

אַכְשָׁרָה מוּזִיקָלִית וְחוּשׁ לְמַהֲתַלּוֹת.

כְּשֶׁשָּׁהִיתִי בִשְׁנַת 1892 בְּחַוַּת יַנְסֵי שֶׁעַל

יַד הַיֵּלוֹסְטוֹן, הָיִיתִי בְמֶשֶׁךְ זְמָן רַב יוֹם יוֹם עֵד רְאִיָּה

לְכִשְׁרוֹנוֹ זֶה הַנִּזְכָּר בָּאַחֲרוֹנָה. הַכֶּלֶב שֶׁנִּמְצָא אָז

בַּמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ הָיָה שֵׁד מִשַּׁחַת5 זָעִיר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב. צִ’ינְק

הָיָה שְׁמוֹ. הוּא הָיָה מָלֵא שְׁאִיפָה לִפְעֻלָּה, הִתְלַהֲבוּת

וְאֹמֶץ לֵב בְּמִדָּה מְרֻבָּה כָל כָּךְ, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בְּמֹחוֹ

מָקוֹם לְבִינַת כְּלָבִים בְּרִיאָה. רַק לְאַחַר שֶׁנִּתְנַסָּה

בְהַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת מַעֲלִיבִים, הִגִּיעַ סוֹף סוֹף לִידֵי בִינָה.

גַּם קוֹיוֹט אֶחָד נִטְפַּל אֶל הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ, וְאוּלָם תְּחוּם

פְּעֻלָּתוֹ לֹא הִגִּיעַ אֶלָּא עַד קְצֵה גְבוּל הַמַּחֲנֶה. מִתְּחִלָּה

הָיָה בָא לַיְלָה וְהָיָה מְחַטֵּט בְּגַל הָאַשְׁפָּה, וְאַחַר כָּךְ

נִסְמַךְ עַל הַשָּׁלוֹם הַשּׂוֹרֵר בַּפַּרְדֵּס וּלְאַט לְאַט הֶחֱצִיף

וְעָרַב אֶת לִבּוֹ לְבַקְּרֵנוּ גַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם. לְאַחַר זְמָן

הָיָה בָא יוֹם יוֹם, וְאָנוּ רָאִינוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל תֵּל

קָטֹן בְּמֶרְחַק אֵיזוֹ מֵאוֹת צְעָדִים מִן הַמַּחֲנֶה.

בְּאַחַד הַיָּמִים הִתְקָרֵב עוֹד יוֹתֵר וְיָשַׁב

וְהֶעֱוָה אֶת פָּנָיו כְּדֶרֶךְ הַקּוֹיוֹטִים, אָז אָמַר אֶחָד

מֵאַנְשֵׁי הַמַּחֲנֶה מִתּוֹךְ כַּוָּנָה רָעָה אֶל הַכֶּלֶב: "צִ’ינְק,

הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת הַקּוֹיוֹט הַמְלַגְלֵג עָלֶיךָ שָׁם בַּחוּץ? – רוּץ

וְהַצְעִידֵהוּ לַעֲזָאזֵל".

עמ 9.png

הַכְּלַבְלֵב קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ כְּשֶׁהוּא לוֹהֵט

מִתַּאֲוָה לְהִצְטַיֵּן, וְטָס בְּכָל כֹּחַ הַמְּהִירוּת הַמְיֻחָדָה

לוֹ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁרַגְלָיו נָגְעוּ בַקַּרְקָע הִשְׁמִיעַ קוֹל

עֲנוֹת מִלְחָמָה. הַקּוֹיוֹט בָּרַח, וְהִנֵּה קָמָה לְעֵינֵינוּ

הִתְחָרוּת שֶׁל מֵרוּץ מֻפְלָאָה בְמִינָהּ. אֲפִילוּ סְנָאֵי הָאֲדָמָה

אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עַל סוֹלְלוֹת הֶעָפָר שֶׁלָּהֶם הִתְעַנְּגוּ לְמַרְאֵה

הַמִּלְחָמָה שֶׁפָּרְצָה בֵין שְׁנֵי אוֹיְבֵיהֶם אֵלֶּה.

הַקּוֹיוֹט הֶחֱלִיק עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע בַּדֶּרֶךְ

הַמְיֻחָדָה לְעַצְמוֹ: זְנָבוֹ הָיָה מְכַשְׁכֵּשׁ לְכַאן וּלְכַאן,

לְפָנִים וּלְאָחוֹר, וּמְעוֹפֵף בְּעַרְבּוּבְיָה יַחַד עִם הָרַגְלַיִם

הַקְּטַנּוֹת וְהַגְּמִישׁוֹת6. לְמַרְאִית

עַיִן לֹא הָיָה מִתְאַמֵּץ כָּל עִקָּר, וְאַף עַל פִּי כֵן כַּמָּה מִהֵר

לָטוּס עַל פְּנֵי הַפְּרֶרְיָה! עַד מְהֵרָה נִכָּר הָיָה שֶׁלַּמְרוֹת

מְהִירוּת קְפִיצוֹתָיו הַמְצֻיָּנוֹת וְנִבְחַת הַנִּצָּחוֹן

שֶׁהִשְׁמִיעַ, נֶחֱשַׁל צִ’ינְק אַחֲרֵי אִישׁ רִיבוֹ. עָבְרָה שָׁעָה

קַלָּה וְהַקּוֹיוֹט צָרִיךְ הָיָה לַעֲצֹר בְּעַד שֶׁטֶף מְרוּצָתוֹ,

שֶׁאִלּוּלֵא כֵן הָיָה נֶעְלָם כָּלָה מִן הָעָיִן.

אָכֵן נֶהְדָּרָה הָיְתָה מְרוּצַת הִתְחָרוּת זוֹ. וְאַף

עַל פִּי כֵן בַּמֶּה נֶחְשְׁבָה לְעֻמַּת מְרוּצַת הַהִתְחָרוּת

שֶׁהִתְחִילָה עַכְשָׁו, בְּשָׁעָה שֶׁהַקּוֹיוֹט הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֶל

מוּל צִ’ינְק. הַנִּרְדָּף הָיָה לְרוֹדֵף וּמִתּוֹךְ נְבָחָה צְרוּדָה

וַעֲנוֹת קוֹל נַהַם הִתְנַפֵּל הַקּוֹיוֹט עַל הַכֶּלֶב, כְּשֶׁהוּא

זוֹעֵם וּמִתְמַרְמֵר בְּצֶדֶק עַל קָרְאוֹ לְרִיב וּמַצָּה בְלִי כָל

סִבָּה וְטַעַם לַדָּבָר.

צִ’ינְק רָאָה אֶת עַצְמוֹ בְרָעָה. קוֹל עֲנוֹת

הַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ נֶהְפַּךְ בִּן־רֶגַע לְיִלְלַת פְּחָדִים. הוּא

הָפַךְ עֹרֶף וְרָץ בְּבֶהָלָה הַבָּיְתָה. אוּלָם עוֹד הִסְפִּיקָה לוֹ

לַקּוֹיוֹט הַשָּׁעָה לְדַלֵּג מִסָּבִיב לוֹ וְלִצְבֹּט אוֹתוֹ פַּעַם

כֹּה וּפַעַם כֹּה לְכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ. נִכָּר הָיָה, שֶׁהוּא

מְשַׁעְשֵׁעַ וּמְבַדֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל צִ’ינְק,

וְהוּא לֹא חָדַל מִזֶּה עַד אֲשֶׁר נִמְלַט הַזֵּד הַיָּהִיר עַל נַפְשׁוֹ

וְהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לְמִטָּתוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ.

הַדָּבָר הַזֶּה בִדַּח אֶת דַּעְתֵּנוּ, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי

שֶׁצִּ’ינְק לֹא מָצָא אוֹתָהּ הַהִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרוֹ שֶׁהָיְתָה

לוֹ הַצְּדָקָה לִדְרֹש מֵאִתָּנוּ, שֶׁהֲרֵי עָשָׂה מַה שֶׁעָשָׂה לֹא עַל

דַּעַת עַצְמוֹ, אֶלָּא עַל פִּי פְקֻדָּה. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱלִיט

בְּנַפְשׁוֹ הַחְלָטָה גְמוּרָה שֶׁלֹּא לְהַטְרִיד שׁוּב אֶת מְנוּחָתָם

שֶׁל הַקּוֹיוֹטִים, כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיוּ כָל כָּךְ

נוֹחִים וַעֲלוּבִים כְּפִי שֶׁנִּדְמוּ לְמַרְאִית עָיִן.

וְאוּלָם הַקּוֹיוֹט הִמְצִיא לְעַצְמוֹ שַׁעֲשׁוּעַ

חָדָשׁ. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה “אוֹרֵב” לַכֶּלֶב הַקָּטֹן, וּכְשֶׁפָּגַע

בּוֹ אֲפִילוּ בְמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה צְעָדִים מִן הַמַּחֲנֶה, הָיָה

מַתְחִיל מְרַדֵּף אוֹתוֹ וּמַבְרִיחֵהוּ אֶל מְקוֹם הַמַּחֲסֶה

וְהַמִּסְתָּר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו בְּסָמוּךְ לוֹ. לְבַסּוֹף

הִגִּיעָה הַקַּלְקָלָה לִידֵי כָךְ, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁיָצָאנוּ

לִרְכַּב וְצִ’ינְק הָיָה מְלַוֶּה אוֹתָנוּ, הָיָה גַם הַקּוֹיוֹט

נִטְפָּל אֵלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ אֶת תַּעֲנוּגוֹ הָרָגִיל.

בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מְבַדֵּחַ אֶת

דַּעְתֵּנוּ. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ הַיָּמִים, אָבַד הַמִּשְׂחָק אֶת

חִנּוֹ. לְבַסּוֹף רַע הָעִנְיָן בְּעֵינֵי הָאֶחָד מֵאִתָּנוּ, הוּא

אֲדוֹנוֹ שֶׁל צִ’ינְק. הֲלָה לֹא רָצָה עוֹד לְהַחֲרִישׁ לְמַרְאֵה

הָעִנּוּיִים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל כַּלְבּוֹ. בְּאַחַד הַיָּמִים

רָטַן7 בְּזַעַם מֵעֵין הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"אִם בִּמְהֵרָה בְקָרוֹב לֹא יִשְׁתַּנֶּה הַמַּצָּב לְטוֹב, יְאָרַע

דְּבַר־מָה". אֲנִי לֹא שְׁאִלְתִּיו לְכַוָּנַת הַדְּבָרִים, אֶלָּא

שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים נֶעְלַם הַקּוֹיוֹט וְלֹא יָסַף

לְהֵרָאוֹת עוֹד.

אֵין אֲנִי רוֹצֶה לְטַפֵּל שׁוּב בָּעִנְיָן הַזֶּה,

וּבְכָל זֹאת אֵינִי יָכֹל לְהִסְתַּלֵּק מִן הַחֲשָׁד שֶׁנִּצְנֵץ

בְּלִבִּי, אַף עַל פִּי שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם הָיָה הַקּוֹיוֹט נִמְנֶה

עֲדַיִן עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁהַחֹק מֵגֵן עֲלֵיהֶם.


כִּשְׁרוֹן שֶׁאֵינוֹ מָצוּי    🔗

אֶת שְׁמוֹ הַמַּדָּעִי “קָנִיס לַטְרַנְס”, זֹאת אוֹמֶרֶת

“כֶּלֶב נוֹבֵחַ”, קָנָה לוֹ הַקּוֹיוֹט עַל יְדֵי הַנְּבָחָה הַמֻּפְלָאָה

שֶׁהוּא נוֹבֵחַ בְּמַקְהֵלָה. רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יַעֲבֹר עֶרֶב

בִּבְלִי שֶׁהַחַיּוֹת הֲלָלוּ, שֶׁהִתְכַּנְּסוּ יַחַד בְּמֶרְחַק

מִבְטָחִים מֵהָלְאָה לְמַשּׁוּאוֹת8־הַמַּחֲנֶה, תַּכְרֵזְנָה עַל יְדֵי מַנְגִּינָה זוֹ עַל

מְצִיאוּתָן. מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בַּעֲנוֹת קוֹל זֶה, סָבוּר מִיָּד

שֶׁעֲדַת זְאֵבִים טוֹרְפִים כִּתְּרוּהוּ, וְאֵימַת מָוֶת נוֹפֶלֶת

עָלָיו, עַד שֶׁמּוֹרֵה הַדֶּרֶךְ מַבְטִיחֵהוּ נֶאֱמָנָה, שֶׁעֲדַת

זְאֵבִים מְיַלְלִים אֵלֶּה אֵינָהּ אֶלָּא חֲבוּרָה שֶׁל קוֹיוֹטִים

תְּמִימִים וּקְטַנִּים הַשָּׁרִים אֶת שִׁירַת הָעֶרֶב הָרְגִילָה

שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי לְפַרְסֵם אֶת כִּשְׁרוֹן הַנְּגִינָה הַנִּפְלָא

שֶׁחוֹנְנוּ בוֹ. הַמַּנְגִּינָה שֶׁלָּהֶם בַּנּוֹהֵג שֶׁהִיא פוֹתַחַת

מִתּוֹךְ קוֹלוֹת עָבִים אֲחָדִים הַיּוֹצְאִים מִן הַגָּרוֹן, אֶלָּא

שֶׁהַקּוֹלוֹת הֲלָלוּ הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים וּמִתְעַלִּים עַד שֶׁהֵם

נַעֲשִׂים לִנְעִימָה שֶׁל יְבָבָה מְמֻשָּׁכָה שֶׁגַּם הִיא הוֹלֶכֶת

וּמְסַיֶּמֶת בְּמַעֲרֶכֶת הֲבָרוֹת שֶׁל נְבָחָה וְשֶׁל גִּרְגּוּר. עַל

פִּי רֹב מַתְחִיל קוֹיוֹט אֶחָד, וְהָאֲחֵרִים עוֹנִים אַחֲרָיו,

כְּאִלּוּ מַרְגִּישִׁים הֵם צֹרֶךְ לְעַצְמָם לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ

בְיִלְלָתוֹ הָעֲגוּמָה.

כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁלֹא חָנִיתִי בַמַּעֲרָב אַף חֲנִיָּה

אַחַת, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי בָהּ בְּרֵאשִׁית בֹּא הַלַּיְלָה זֶמֶר זֶה.

אֶשְׁתַּקַּד9 בְּחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר

שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ גַם מֵאֲחוֹרֵי הַמָּלוֹן “מַמּוֹט־הוֹט־סְפְּרִינְג”,

וְעָלַי לְהוֹדוֹת שֶׁזֶּמֶר זֶה קָנָה אֶת לִבִּי לְאַהֲבָה אוֹתוֹ. הֲרֵי

זֶה זֶמֶר פָּרוּעַ, מְגָרֶה אֶת הַחוּשִׁים וְנֶהְדָּר. בַּקַּיִץ

קָבַעְנוּ אֶת חֲנִיָּתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה אֵצֶל חַוַּת יַנְסֵי וְאַךְ

שָכַבְנוּ לִישׁוֹן וְהִנֵּה הִתְחִילָה מַקְהֵלַת הַקּוֹיוֹטִים לְזַמֵּר

אֶת שִׁירָתָהּ לֹא הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה. אִשְׁתִּי הִתְנַשְּׂאָה

מִמִּשְׁכָּבָהּ וְאָמָרָה: "הַאֵין זֶה נֶהְדָּר? – עַתָּה יָדַעְתִּי

שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים שׁוּב בְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב".

שׁוֹמְרֵי הַפַּרְדֵּס מִשְׁתַּדְּלִים עַכְשָׁו

לְהַמְעִיט אֶת מִסְפַּר הַקּוֹיוֹטִים, מִשּׁוּם שֶׁהַקּוֹיוֹטִים

מְכַלִּים אֶת הַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת. אֶפֶס לֹא עַל נְקַלָּה אֶפְשָׁר

יִהְיֶה לְהַכְרִיעַ חַיָּה מֵעֵין זוֹ, הַמִּצְטַיֶּנֶת בְּעָרְמָה

בִלְתִּי שְׁכִיחָה, בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה, בִּזְרִיזוּת שֶׁאֵין

דּוֹמָה לָהּ, וְעַל כֻּלָּם בְּפִרְיָה וְרִבְיָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסָקֶת.

וְצָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדוֹת שֶׁאִם אָמְנָה יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּאֵיזֶה

אֹפֶן שֶׁהוּא לְהַשְׁמִיד אֶת הַקּוֹיוֹט בַּמַּעֲרָב, הֲרֵי זֶה יִהְיֶה

בְּעֵינַי אֲבֵדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד. אֵינִי יָכֹל לְהִסְתַּלֵּק

לְעוֹלָם מֵאוֹתוֹ רֶטֶט הַתַּעֲנוּג הַתּוֹקֵף אוֹתִי בְשָׁמְעִי אֶת

“כַּלְבֵי הַקְּסָמִים” מְזַמְּרִים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֶת "זֶמֶר

הַקְּסָמִים שֶׁלָּהֶם", אוֹ כְשֶׁמַּגִּיעָה אֶל אָזְנִי שִׁירָתָם,

הַמַּרְגִּיזָה לֵב וָנֶפֶשׁ, שֶׁמִּתּוֹכָהּ הֵם מְקַדְּמִים אֶת

הַשָּׁחַר. אוֹצַר הַזְּמִירוֹת שֶׁלָּהֶם רַב וְעָצוּם וּמֻפְלָא בְיוֹתֵר

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הֲרֵי הַקּוֹיוֹט הַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת שֶׁל

הָעֲרָבוֹת.




שִׁירַת הַקּוֹיוֹט 10    🔗

אֲנִי הַקּוֹיוֹטָה, הַמְזַמֵּר וּמְרַנֵּן בְּחֶשְׁכַּת הַלֵּיל;

מִכַּלְבֵי הַפְּרֶרְיָה נָחַלְתִּי לִי קוֹלוֹת הַנְּבָחָה הָאֵל.

כְּאֶלֶף מֵהֵמָּה בִכְרֵסִי הָרְעֵבָה הִשְׁקַעְתִּי,

וְהֶמְיַת יִלְלָתָם אֶל קִרְבִּי סָפַגְתִּי, הִבְלַעְתִּי.


פִּזְמוֹן:

עֲנוֹת קוֹל שִׁירָתִי תַרְגִּיזְךָ עַד עִמְקֵי הַנְּשָׁמָה,

רַק אַחַת אֲבַקֵּשָׁה: הַנִּיחָה לִי לָשִׁיר בָּרָמָה.

בִּתְרוּעַת יַףּ – יַףּ – יַףּ בְּרַק שַׁחַר אֲעוֹרֵר,

בְּצָהֳלַת יוּףּ – יוּףּ – יוּףּ לַלַּיְלָה אֲשׁוֹרֵר,

יְלֵל יַאוֹ – וַאוּ – וַאוּ לַסַּהַר אַשְׁמִיעַ,

וְנִבְחַת יַה–ה–ה–ה מוּל זִיו אֵשׁ הַמַּחֲנֶה אָרִיעַ.

יַףּ – יוּףּ – יַאוּ – יַההה!


שְׁאוֹן רוּחוֹת, צְלִיל צְרָצַר וְקוֹל הַצְּפַרְדֵּעַ אָסָפְתִּי,

מִכָּל מַעְיָן נָאֶה לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁאָבְתִּי.

וּבְסַלְסְלִי שִׁירִי אָז תֶּחֱרַד כָּל צִפּוֹר אֵלָי

וְתֵשֵׁב מִסְּבִיבִי וְתַאֲזִין לַנְּגִינָה בַחֲשָׁי.


פִּזְמוֹן:

עֲנוֹת קוֹל שִׁירָתִי תַרְגִּיזְךָ עַד עִמְקֵי הַנְּשָׁמָה,

רַק אַחַת אֲבַקֵּשָׁה: הַנִּיחָה לִי לָשִׁיר בָּרָמָה.

בִּתְרוּעַת יַףּ – יַףּ – יַףּ בְּרַק שַׁחַר אֲעוֹרֵר,

בְּצָהֳלַת יוּףּ – יוּףּ – יוּףּ לַלַּיְלָה אֲשׁוֹרֵר,

יְלֵל יַאוֹ – וַאוּ – וַאוּ לַסַּהַר אַשְׁמִיעַ,

וְנִבְחַת יַה–ה–ה–ה מוּל זִיו אֵשׁ הַמַּחֲנֶה אָרִיעַ.

יַףּ – יוּףּ – יַאוּ – יַההה!


בָּרִיטוֹן וְסָפְּרָנוֹ וּבַס וְגַם טֵנוֹר הֲרֵינִי כְאַחַת,

אַרְעִישָׁה אֲזַעְזֵעַ הַנֶּפֶשׁ, אַף אַשְׁפַּע עָלֶיהָ רֹךְ נַחַת,

אֲנִי אֲנִי כִנּוֹר וּפְסַנְתֵּר וְעֻגָּב וְחָלִיל וְנֵבֶל –

כָּל צְלִילֵי הַנְּגִינָה נִזְדַּוְּגוּ וְהָיוּ לַקּוֹיוֹט לְחֶבֶל.


פִּזְמוֹן:

עֲנוֹת קוֹל שִׁירָתִי תַרְגִּיזְךָ עַד עִמְקֵי הַנְּשָׁמָה,

רַק אַחַת אֲבַקֵּשָׁה: הַנִּיחָה לִי לָשִׁיר בָּרָמָה.

בִּתְרוּעַת יַףּ – יַףּ – יַףּ בְּרַק שַׁחַר אֲעוֹרֵר,

בְּצָהֳלַת יוּףּ – יוּףּ – יוּףּ לַלַּיְלָה אֲשׁוֹרֵר,

יְלֵל יַאוֹ – וַאוּ – וַאוּ לַסַּהַר אַשְׁמִיעַ,

וְנִבְחַת יַה–ה–ה–ה מוּל זִיו אֵשׁ הַמַּחֲנֶה אָרִיעַ.

יַףּ – יוּףּ – יַאוּ – יַההה!


אֲנִי אֲנִי נַהֲמַת עֲרָבָה, רֹאשׁ לַמְנַצְּחִים בִּרְנָנִים,

אֲנִי אֲנִי זוּלְצֶר, סִירוֹטָה – מִבְחֲרֵי כָל הַחַזָּנִים.

אֲנִי אֲנִי קוֹל הַמַּגְרֵפָה11 הַהוֹמֶה בְבָתֵּי הַתְּפִלָּה,

אֲנִי כִנּוֹר אֶאוֹלוּס אַף זָמִיר הַמְסַלְסֵל בְּחִילָה.


פִּזְמוֹן:

עֲנוֹת קוֹל שִׁירָתִי תַרְגִּיזְךָ עַד עִמְקֵי הַנְּשָׁמָה,

רַק אַחַת אֲבַקֵּשָׁה: הַנִּיחָה לִי לָשִׁיר בָּרָמָה.

בִּתְרוּעַת יַףּ – יַףּ – יַףּ בְּרַק שַׁחַר אֲעוֹרֵר,

בְּצָהֳלַת יוּףּ – יוּףּ – יוּףּ לַלַּיְלָה אֲשׁוֹרֵר,

יְלֵל יַאוֹ – וַאוּ – וַאוּ לַסַּהַר אַשְׁמִיעַ,

וְנִבְחַת יַה–ה–ה–ה מוּל זִיו אֵשׁ הַמַּחֲנֶה אָרִיעַ.

יַףּ – יוּףּ – יַאוּ – יַההה!


אֲנִי קוֹל הַמַּעֲרָב הַפִּרְאִי, קוֹל פַּטִּי שֶׁל עַרְבוֹת־הַבָּר,

מַנְגִּינָה שֶׁל וַגְנֶר הוֹמִיָּה רוֹעֶשֶׁת בָּעֵמֶק וָהָר;

מַקְהֵלָה סוֹאֶנֶת אָנֹכִי – סוּפָה שֶׁהָיְתָה לְרִנָּה;

אֲנִי קוֹל הַנִּדּוֹן בַּשַּׁחַת – רַק שַׁלִּיט בְּמַלְכוּת הַנְּגִינָה.


פִּזְמוֹן:

עֲנוֹת קוֹל שִׁירָתִי תַרְגִּיזְךָ עַד עִמְקֵי הַנְּשָׁמָה,

רַק אַחַת אֲבַקֵּשָׁה: הַנִּיחָה לִי לָשִׁיר בָּרָמָה.

בִּתְרוּעַת יַףּ – יַףּ – יַףּ בְּרַק שַׁחַר אֲעוֹרֵר,

בְּצָהֳלַת יוּףּ – יוּףּ – יוּףּ לַלַּיְלָה אֲשׁוֹרֵר,

יְלֵל יַאוֹ – וַאוּ – וַאוּ לַסַּהַר אַשְׁמִיעַ,

וְנִבְחַת יַה–ה–ה–ה מוּל זִיו אֵשׁ הַמַּחֲנֶה אָרִיעַ.

יַףּ – יוּףּ – יַאוּ – יַההה!

עמ 16.png

עמ 17.png

 

כֶּלֶב הַפְּרֶרְיָה וּבְנֵי מִינוֹ    🔗


יֶק־יֶק הָעַלִּיז וְחַיָּיו הַמְּלֵאִים עָמָל    🔗

כֶּלֶב הַפְּרֶרְיָה מְשַׁמֵּשׁ חַיָּה טִפּוּסִית שֶׁל הַמַּעֲרָב בְּמִדָּה יְתֵרָה מִן הָרְאֵם12.

מִסְפָּרוֹ רַב עוֹד כַּיּוֹם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה מִנְיָנוֹ

שֶׁל הָרְאֵם אֲפִילוּ בִימֵי זָהֳרוֹ. אֵין אֲנִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי

כְּבֶן בַּיִת בַּפְּרֶרְיָה כָּל זְמָן שֶׁאֵינִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל

הַנְּבָחָה שֶׁל כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיָה וְכָל זְמָן שֶׁאֵינִי רוֹאֶה

אוֹתָם יוֹשְׁבִים עַל סוֹלְלוֹת הֶעָפָר שֶׁלָּהֶם. כְּשֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ

בְּמַעֲלֵה הָעֵמֶק שֶׁמִּיֵּלוֹסְטוֹן, הַמִּשְׂתָּרֵעַ בֵּין

לִיוִינְגְסְטוֹן וּבֵין גַּרְדִּינֶר אַתָּה רוֹאֶה אֶת "הַבַּדְחָנִים

שֶׁל הַשְּׁפֵלוֹת" הָאֵלֶּה הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים. לְאֹרֶךְ מְסִלַּת

הַבַּרְזֶל מְצוּיִים “כְּפָרֵי כְּלָבִים” לָרֹב וּבְכָל אֶחָד

מִבִּנְיְנֵי הַדִּירָה הַמְרֻבִּים שֶׁלָּהֶם אַתָּה מוֹצֵא עַד שִׁשָּׁה דַיָּרִים.

כֶּלֶב הַפְּרֶרְיָה מִין סְנָאִי אֲדָמָה הוּא. אֶת

הַכִּנּוּי “כֶּלֶב” קָנָה לוֹ רַק עַל שֵׁם נִבְחָתוֹ. צְלִיל קוֹלוֹ הוּא

נְבִיחָה בְצוּרָה שֶׁל “יֶק יֶק יֶק יֶה”, קוֹל זֶה הִנֵּהוּ קְרִיאַת

אַזְהָרָה. הַחַיָּה יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַמָּבוֹא הַמּוֹבִיל אֶל

מְאוּרָתָהּ וְעִם כָּל יֶק־יֶק שֶׁהִיא מַשְׁמִיעָה הֲרֵי הִיא זוֹקֶפֶת

עמ 17.png

אֶת זְנָבָהּ לְמָעְלָה. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל כֶּלֶב

הַפְּרֶרְיָה כָרוּךְ בִּזְנָבוֹ, וּמְבִיאִים רְאָיָה לְכָךְ עַל יְדֵי

זֶה שֶׁמֵּעוֹלָם אֵין הוּא מֵרִים אֶת הָאֶחָד בְּלִי שֶׁיָּרִים גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.

כְּבָר הָרְאִינוּ לָדַעַת שֶׁהַקּוֹיוֹט רוֹאֶה בִכְפָרֵי

הַכְּלָבִים מַמָּשׁ מַה שֶׁהַפָּרָה רוֹאָה בְשָׂדֶה זָרוּעַ לֶפֶת,

כְּלוֹמַר: מְקוֹר מָזוֹן וּמִחְיָה. וְאוּלָם הַקּוֹיוֹט אֵינוֹ

הַפֻּרְעָנוּת הַיְחִידָה בְּחַיֵּי הַיֶּק־יֶק.

סְפָרִים יְשָׁנִים וּמוֹרֵי דֶרֶךְ הַמּוֹשְׁכִים אֶת

הַלְּבָבוֹת מְסַפְּרִים לַנּוֹסֵעַ אַגָּדוֹת עַל כֶּלֶב הַפְּרֶרְיָה,

עַל הַנָּחָשׁ הַנַּקְשָׁן13 וְעַל יַנְשׁוּף14 הַיַּעַר בַּעַל הָאָזְנַיִם,

הַחַיִּים יַחְדָּו בִּכְפִיפָה15 אַחַת

בְּאַהֲבַת אַחִים וּבְלֵב אֶחָד, וְהִנְהִיגוּ בֵינֵיהֶם חֲלֻקַּת

עֲבוֹדָה מְצֻיָּנָה; כֶּלֶב הָאָחוּ חוֹפֵר אֶת הַמְּאוּרָה, הַיַּנְשׁוּף

עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר וּמַזְהִיר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, וְהַנָּחָשׁ

הַנַּקְשָׁן מַקְרִיב אֶת חַיָּיו לְהָגֵן עַל גּוּרָיו שֶׁל כֶּלֶב

הַפְּרֶרְיָה. אָכֵן נָאֶה הַדָּבָר, אִלּוּ הָיָה בוֹ מִן הָאֱמֶת.

אָמְנָם יֵשׁ אֲשֶׁר עַל פִּי מִקְרֶה יִזְדַּמְּנוּ

שְׁלֹשָה אֵלֶּה יַחְדָּו בִּמְאוּרָה אַחַת שֶׁחָפַר כֶּלֶב הַפְּרֶרְיָה

הַזָּרִיז וְהָעַסְקָן. אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁיַּנְשׁוּף הַיַּעַר בַּעַל

הָאָזְנַיִם וְהַנָּחָשׁ הַנַּקְשָׁן מִשְׁתַּקְּעִים בְּחִבָּה יְתֵרָה

בְתוֹךְ מְאוּרוֹת כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיָה שֶׁנֶּעֶזְבוּ מֵאֵת בַּעֲלֵיהֶן

אוֹ שֶׁנִּכְבְּשׁוּ מִיָּדָם. וְאוּלָם אִם יֵשׁ אֲשֶׁר פַּעַם

יִזְדַּמְּנוּ שְׁנַיִם מִשְּׁלֹשֶת גָּרֵי מְאוּרָה בְחוֹר אֶחָד, אָז רַק

עמ 18.png

הַזָּרִיז שֶׁבָּהֶם יִוָּתֵר בַּחַיִּים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסָּבוּר

אֲנִי שֶׁוְּלָדוֹתָיו שֶׁל הַמִּין הָאֶחָד מְשַׁמְּשִׁים בְּכָל עֵת

וּבְכָל שָׁעָה טֶרֶף טוֹב וּמַאֲכַל תַּאֲוָה לִשְׁנֵי הַמִּינִים

הָאֲחֵרִים.

בַּעֲלֵי הַחַוּוֹת רוֹאִים בְּכַלְבֵי הַפְּרֶרְיָה

מַזִּיקִים גְּדוֹלִים. הַהֶפְסֵד שֶׁהֵם גּוֹרְמִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה

עוֹלֶה לְפִי הָאֹמֶד לְמִילְיוֹנִים. הַדֶּרֶךְ הַיּוֹתֵר פְּשׁוּטָה

וְגַם הַיְחִידָה לְהִפָּטֵר מֵהֶם, הִיא לָשִׂים אֶרֶס בְּכָל מְאוּרָה

וּמְאוּרָה שֶׁבִּכְפָר כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיָה, וְאָמְנָם תַּחְבּוּלָה זוֹ

שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָהּ הָאִיטַלְקִים בִּימֵי הַבֵּינַיִם,

הִתְפַּשְּׁטָה גַם בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה.

הַ“יֶּק־יֶק” הֶעָלוּב וַחֲסַר־הָעֶזְרָה אֵין לוֹ שׁוּם

יְדִיד, וּלְעֻמַּת זֶה הוֹלְכִים אוֹיְבָיו וּפְגָעָיו הָלֹךְ

וְהִתְרַבּוֹת. רַבּוֹת הֵן הַמְּצוּקוֹת שֶׁהוּא צָפוּי לָהֶן. הוּא

מְשַׁמֵּשׁ טֶרֶף לְכָל טוֹרֵף טֶרֶף, וְאֵין לוֹ כָל אֶמְצָעִים לְהָשִׁיב

לָהֶם כִּגְמוּלָם. שִׂמְחָתוֹ הַיְחִידָה בַחַיִּים הִיא סְעֻדַּת הַיּוֹם

הַחֲטוּפָה שֶׁלּוֹ. וְאוּלָם סְעֻדָּה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא עֵשֶׂב

כָּחוּשׁ. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא לוֹחֵךְ אוֹתוֹ, עָלָיו לְהַשְׁגִּיחַ

בְּפַחַד עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו אִם אֵין סַכָּנָה צְפוּיָה לוֹ. וְלֹא

עוֹד אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים הַרְבֵּה עָלָיו לְהַפְסִיק אֶת סְעֻדָּתוֹ

וּלְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ אֶל תּוֹךְ מְאוּרָתוֹ. הֲיֵשׁ הֲנָאָה

פְשׁוּטָה וּצְנוּעָה מִן הַהֲנָאָה שֶׁהוּא נֶהֱנֶה מִסְּעֻדָּה דַלָּה

שֶׁכָּזוֹ? וְאַף עַל פִּי כֵן שָׁמֵן הוּא כֶלֶב הָאָחוּ וְרוּחוֹ טוֹבָה

עָלָיו. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהוּא שָׂמֵחַ עַל כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי

קִיּוּמוֹ, וְכָמוֹנוּ אָנוּ אֵין הוּא נוֹטֶה לְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדָעַת.

אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ, אֶלָּא אִם נְיַחֵס לוֹ הַשְׁקָפָה

פִּילוֹסוֹפִית הַנּוֹתֶנֶת לוֹ עֹז וְעָצְמָה לִמְצֹא תַעֲנוּגוֹת

לְעַצְמוֹ עַל כָּרְחָם שֶׁל הַפְּגָעִים הָרָעִים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם

שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ.



עמ 20.png

הַמְחַלֵּל בֶּהָרִים    🔗

אָבִיו הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַיֶּק־יֶק הָיָה מְבַכֵּר אֶת

אֶרֶץ הַמִּישׁוֹר עֶל פְּנֵי אֶרֶץ הֶהָרִים, וְאוּלָם אֶחָד מִקְּרוֹבָיו

מִמִּשְׁפַּחַת הַסְּנָאִים אִוָּה לְמוֹשָׁב לוֹ אֶת הַסְּלָעִים. אֶצְלוֹ

הִתְפַּתְּחוּ צִפָּרְנַיִם יוֹתֵר חֲזָקוֹת, כִּי עָלָיו לַעֲסֹק

בַּעֲבוֹדַת חֲפִירָה יוֹתֵר קָשָׁה, וְגַם צִבְעוֹ הָפַךְ אֲדַמְדָּם

מֵחֲמַת הַסְּבִיבָה הָאֲדֻמָּה, כְּעֵין תַּפּוּחַ זָהָב, הַמַּקֶּפֶת

אוֹתוֹ. קוֹל קְרִיאָתוֹ נַעֲשָׂה צָלוּל וּמְמֻשָּׁךְ, מִשּׁוּם

שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהַשְׁמִיעוֹ עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים וּבֵין נִקְרוֹת

הַסְּלָעִים. בְּדֶרֶךְ זוֹ הִתְפַּתְּחָה בְרִיָּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה,

יוֹתֵר נָאָה וְיוֹתֵר חֲזָקָה, שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לָהּ בְּשֵׁם

הַמְחַלֵּל בֶּהָרִים אוֹ הַמַּרְמִיטָה16 הַצְּהֻבָּה.

עַל כָּל הַסְּלָעִים שֶׁבְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן אַתָּה

שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל שְׁרִיקָתוֹ הָעַזָּה וְהַמְיֻחָדָה בְמִינָהּ,

בְּיִחוּד בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר. אַתָּה מְכַוֵּן אֶת הָעֵבֶר

שֶׁמִּשָּׁם בּוֹקֵעַ הַקּוֹל וְהִנְּךָ עוֹלֶה בְמַעֲלֵה הָהָר. וְאָמְנָם

יְגִיעָה קָשָׁה אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ עַד שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדְךָ

לִרְאוֹת אֶת הַמְחַלֵּל אֲדֻם־הַחֲזִיָּה יוֹשֵׁב לוֹ בֵּין שִׁבְרֵי

הַסְּלָעִים הַמַּקִּיפִים אֶת מְעוֹנוֹ. כִּי קוֹלוֹ הוֹלֵךְ

לְמֶרְחַקִּים, וּפְעָמִים שֶׁהוּא נִשְׁמָע עַד לְמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי מִיל.

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת עַכְבַּר הַצִּיזֶל שֶׁבַּמִּזְרָח,

יַכִּיר מִיָּד בְּ“ווּד־צַ’ק” שֶׁבֶּהָרִים אֶת שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ שֶׁלּוֹ,

שֶׁאֵינוֹ נִבְדָּל מִמֶּנּוּ רַק בָּזֶה שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ

בְמִקְצָת, שֶׁהוּא עוֹטֶה אַדֶּרֶת יוֹתֵר בְּהִירָה, שֶׁהוּא חַי עַל

הֶהָרִים, וְשֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְחַלֵּל בְּכִשְׁרוֹן שֶׁכָּזֶה שֶׁכָּל

נַעַר קָטֹן וַדַּאי יִתְקַנֵּא בוֹ עַל כָּךְ. אִם יֵשׁ מִי שֶׁמֵּטִיל

פְּגָם בַּשֶּׁם “ווּד־צַ’ק”, יָשִׁיב נָא אֶל לֵב שֶׁהַשֵּׁם “ווּד־צַ’ק”

אֵין לוֹ כָל קֶשֶׁר עִם הַמִּלָּה Wood (עֵצִים) אוֹ chucking (הַכּוֹת). אֵין שֵׁם זֶה בִלְתִּי

אִם שִׁבּוּשׁ שֶׁל הַכִּנּוּי הַהֹדִּי “אוֹט־צ’וֹאֶיק”. לִפְעָמִים

נִקְרֵאת מִלָּה זוֹ גַם “וֶ־יַק”.

בּתוֹךְ שִׁבְרֵי הַסְּלָעִים בְּקִרְבַת מָקוֹם

מֵאֲחוֹרֵי חַוַּת יַנְסֵי יֶשְׁנָהּ מוֹשָׁבָה שֶׁל מְחַלְלִים. פַּעַם

אַחַת יָשַׁבְתִּי שָׁם וְעָסַקְתִּי בְרִשּׁוּם, וּמְכוֹנַת הַצִּלּוּם

שֶׁלִּי הָיְתָה מֻנַּחַת עַל יָדִי וְהִנֵּה הוֹשִׁיט אֶחָד מֵהֶם אֶת

רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ גַּל הָאֲבָנִים בְּסָמוּךְ לִי וְנָתַן סִפֵּק בְּיָדִי

לְצַלֵּם אֶת הַתְּמוּנָה שֶׁאֲנִי קוֹבֵעַ פֹּה.



עַכְבַּר הַמַּשָּׂא וְהַמּוּזֵאוֹן שֶׁלּוֹ    🔗

בֵּין חֲבֵרַי בְּבֵית הַסֵּפֶר הָיָה יֶלֶד אֶחָד, וַדִּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מָצוּי בּוֹ

יֵצֶר לֶאֱסֹף גְּרוֹטוֹת17 קְטַנּוֹת וּשְׁבָרִים שֶׁל נְחשֶׁת קָלָל אוֹ

חַרְסִית18 וּדְבָרִים מַבְרִיקִים שׁוֹנִים,

חַלּוּקֵי אֲבָנִים, כְּמֵהִין, מַטְלִיּוֹת שֶׁל פִּשְׁתָּה, עֲצָמוֹת,

כַּרְטִיסֵי בָתֵּי מִסְחָר, גַּרְעִינֵי אֲפַרְסְקִים19 מְפֻתְּחֵי פִתּוּחִים, נִימֵי

שָׁרָשִׁים קְלוּעִים, שִׁבְרֵי

שַׁיִשׁ וְכָפְתּוֹרֵי מִכְנְסַיִם מְשֻׁנִּים. כָּל דָּבָר מְשֻׁנֶּה אוֹ

מַבְרִיק הָיָה גוֹרֵם לוֹ שִׂמְחָה. תַּאֲוַת הָאֹסֶף שֶׁלּוֹ הָיְתָה

פְרוּעָה וּלְלֹא מְגַמָּה, אַף לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת בְּאוֹצְרוֹתָיו.

קוֹרַת רוּחַ הָיְתָה לוֹ לַעֲרֹךְ אוֹתָם לְפָנָיו וּלְהִתְבּוֹנֵן

אֲלֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁעִקַּר שִׂמְחָתוֹ הָיָה מַעֲשֵׂה

הָאֲסִיפָה שֶׁל הַחֲפָצִים כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ

שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאֶחָד מִן הַחֲבֵרִים אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁגֵּרָה אֶת

סַקְרָנוּתוֹ, אָז הָיוּ הַתַּחְבּוּלָה שֶׁחִבֵּל לִרְכּשׁ לוֹ אֶת

הַחֵפֶץ הַהוּא, וְעֹנֶג הַנִּצָּחוֹן לְאַחַר שֶׁרָכַשׁ אוֹתוֹ, וַדַּאי

מְעַנְּגִים אוֹתוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר, מִשֶּׁהָיָה מִתְעַנֵּג אִלּוּ בָא

אוֹתוֹ הַחֵפֶץ לְיָדוֹ בְּלִי כָל עָמָל כָּל שֶׁהוּא.

עַכְבַּר הַמַּשָּׂא הֲרֵיהוּ וַדִּי שֶׁל הֶהָרִים, אוֹ

מוּטָב שֶׁאֹמַר: וַדִּי הָיָה עַכְבַּר הַמַּשָּׂא שֶׁל בֵּית סִפְרֵנוּ.

עַכְבַּר הַמַּשָּׂא הֲרֵיהוּ בְרִיָּה קְטַנָּה הַדּוֹמָה לְעַכְבָּר־גַּס

מָצוּי, אֶלָּא שֶׁעוֹרוֹ חָלָק וּזְנָבוֹ שָׂעִיר, וְעֵינָיו מְפִיקוֹת

רֹךְ. כַּדּוֹמֶה לְעַכְבָּר גַּס פָּשׁוּט הֲרֵי הוּא חַי בַּיַּעַר,

אֶלָּא שֶׁחוֹנַן בְּתַאֲוָה לֶאֱסֹף דְּבָרִים מְשֻׁנִּים

וּמַפְלִיאִים.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁתַּאֲוָה זוֹ מְקוֹרָהּ בְּאֹפֶן

בִּנְיַן קִנּוֹ. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לְהָגֵן עַל קִנּוֹ הֲגָנָה

מְעֻלָּה, וּלְפִיכָךְ הָיָה מְגַבֵּב עָלָיו עֲלֵי הַצַּבָּר20

וְעַנְפֵי קוֹצִים, וְהָאִנְסְטִינְקְט הַזֶּה הָלַךְ

הָלֹךְ וְגָדוֹל, וְכַיּוֹם אָנוּ מוֹצְאִים אֶת קִנּוֹ שֶׁל עַכְבַּר

הַמַּשָּׂא כְּשֶׁהוּא מָלֵא עַרְבּוּבְיָה שֶׁל חֲפָצִים שׁוֹנִים,

גָּבְהוֹֹ 30 –120 סַנְטִימֶטֶר וְרָחְבּוֹ 100 – 250 סַנְטִימֶטֶר. עַל

פִּי רֹב הוּא נִבְנֶה מִסָּבִיב לְגִזְעֵיהֶם שֶׁל חֲבוּרַת עֵצִים

נְמוּכִים וַהֲרֵיהוּ כוֹלֵל קֵן עִקָּרִי, שֶׁמִּדַּת הֶקֵּפוֹ מַגַּעַת

עַד כְּדֵי סַנְטִימֶטֶר21 בְּעֶרֶךְ וְהוּא חַם

וָרַךְ וְצִבּוּר עָצוּם וָרַב שֶׁל מַקְלוֹת וְקוֹצִים מַקִּיף אוֹתוֹ

מִסָּבִיב וּמִמַּעַל לוֹ וְאֵינוֹ מַשְׁאִיר אֶלָּא מָבוֹא צַר,

שֶׁשּׁוּרָה שֶׁל עָקְצֵי צַבָּר מְגִנָּה עָלָיו. אֶפֶס מֵעַל לְכָל

אוֹתוֹ הַגַּל מֻנָּח אֹסֶף נִפְלָא שֶׁל צְנוֹבְרֵי22 תָּרְנִיּוֹת, קוּנְכָאוֹת, חַלּוּקֵי אֲבָנִים, עֲצָמוֹת,

נְיָר, שִׁבְרֵי מַתֶּכֶת וְגֻלְגָּלוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים. וְאִם

עוֹלֶה בְיָדוֹ שֶׁל תּוֹשַׁב הַקֵּן לָשִׁית עוֹד נוֹסָפוֹת עַל כָּל

סְגֻלּוֹת הַחֶמְדָּה הָאֵלֶּה שְׁפוֹפֶרֶת נְחֹשֶת קָלָל שֶׁל

כַּדּוּר־יְרִיָּה, אוֹ מַסְמֵר נְחשֶׁת, וַדַּי יִתְמַלֵּא לבּוֹ הַקָּטֹן

שִׂמְחַת גָּאוֹן מֵעֵין זוֹ שֶׁהָיְתָה מְמַלְּאָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל

מְאַסֵּף שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָּה הַהוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם, אִלּוּ הִצְלִיחַ

לִרְכּשׁ לוֹ תְמוּנָה שֶׁל רָפָאֶל אוֹ שֶׁל רֶמְבְּרַנְדְט.

זָכוּרְנִי שֶׁפַּעַם אַחַת מָצָאתִי בְּבֵית אוֹצָר שֶׁל

עמ 22.png

עַכְבָּרִים־גַּסִּים מֵעֵין זֶה מִקְטֶרֶת־טַבַּק. עֵרֶךְ מְיֻחָד חוֹלֵק

עַכְבַּר הַמַּשָּׂא לְכַדּוּרֵי קְנֵה רוֹבֶה, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה גַם

לְשַׁנְצוֹת שֶׁל אֻכָּפִים, אֲשֶׁר בִּכְדֵי לְהַשִּׂיגָם אֵין עַכְבַּר

הַמַּשָּׂא חָס עַל עֲמָלוֹ הָרַב לְנַתְּקָם בְּשִׁנָּיו מֵעַל אֻכָּפוֹ

שֶׁל אַחַד הַנּוֹסְעִים, בְּשָׁעָה שֶׁחֵפֶץ מֵעֵין זֶה מִתְעַלֵּם, אֵין

תַּקָּנָה אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְחַפֵּשׂ חֹפֶשׂ מְחֻפָּשׂ בְּקִנֵּי

הָעַכְבָּרִים הַיּוֹתֵר קְרוֹבִים. עַל פִּי רֹב נִמְצָא שָׁם הַחֵפֶץ

הַגָּנוּב, שֶׁהָעַכְבָּר הֱטִילוֹ בְלִי קֹרְטוֹב23 שֶׁל בּוּשׁה עַל רֹאשׁ הַגַּל שֶׁלּוֹ. שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם

אַחַת נִמְצָא בְאֹפֶן כָּזֶה מַעֲרֶכֶת שִׁנַּיִם מְזֻיָּפוֹת שֶׁאָבְדָה

בְאַחַד הַמַּחֲנוֹת.


סוֹחֵר חָפְשִׁי    🔗

“Pack” הֲרֵיהִי מִלָּה

הַמְּצוּיָה בַלָּשׁוֹן שֶׁל אֶרֶץ הַמַּעֲרָב וּפֵרוּשָׁהּ: “טְעִינָה”,

“מַשָּׂא”, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא הָעַכְבָּר הַגּוֹרֵר אֶת הַחֲפָצִים

“עַכְבַּר הַמַּשָּׂא”. וְאוּלָם עוֹד מִדָּה מְשֻׁנָּה אַחַת מְצוּיָה

בְטִיבוֹ. עַל פִּי רֹב מַחֲזִיר הוּא בִמְקוֹם הַחֵפֶץ הַנִּגְנָב חֵפֶץ

אַחֵר שֶׁנִּרְאֶה בְעֵינָיו שָׁוֶה בְעֶרְכּוֹ לַחֵפֶץ שֶׁלָּקַח,

כְּאִלּוּ יִגְּפֶנּוּ לִבּוֹ עַל בָּזְזוֹ רְכוּשׁוֹ שֶׁל אַחֵר. הִנֵּה

כִּי כֵן יֵשׁ אֲשֶׁר מִתְעַלֶּמֶת בְּאַחַד הַלֵּילוֹת כַּף מְצֻפָּה

כֶסֶף מִן הַסֵּפֶל, וּבִמְקוֹמָהּ נִמְצָא לְמָחָר בַּבֹּקֶר בְּתוֹךְ

אוֹתוֹ הַסֵּפֶל צְנוֹבָר שֶׁל אָשׁוּחַ24 אוֹ

מַסְמֵר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מוּכָח שֶׁעַכְבָּר הָיָה בְכָאן וְ“אָסַף”. אַף

יֵשׁ שֶׁהַמְאַסֵּף הַנִּלְהָב לוֹקֵחַ לוֹ צָרְכֵי אֹכֶל וְתַחְתָּם

הֲרֵיהוּ מַשְׁאִיר דָּבָר אַחֵר. פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי עַל עַכְבָּר

שֶׁבָּזַז אֶת אוֹצַר הַכִּיסָנִים25 שֶׁל אַחַד

הַמַּחֲנוֹת וּמִלֵּא בִמְקוֹמָם אֶת הַקֻּפְסָה הָרֵיקָה – אֵינִי יוֹדֵעַ

עמ 23.png

אִם מִשּׁוּם שֶׁחָמַד לוֹ לָצוֹן אוֹ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָדַע אֶת עֶרְכָּם

הַנָּכוֹן – בְּגֶלְלֵי יְעֵלִים. דָּבָר שֶׁל וַדַּאי הוּא שֶׁמִּכָּאן

אֶפְשָׁר לְהַסִּיק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְעַכְבַּר הַמַּשָּׂא נְטִיָּה לְישֶׁר.

חַיָּה זוֹ אֵינָהּ רוֹצָה לִגְנֹב, אֶלָּא לְהַחֲלִיף. מִטַּעַם זֶה

בַנּוֹהֵג שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ גַם בַּשֵּׁם “עַכְבַּר הַמִּסְחָר”.

אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת עַכְבָּר־הַגַּס הַגּוֹרֵר זֶה

כְבָר, מֵאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁשָּׁהִיתִי בֵין הֶהָרִים. וְאוּלָם מֵעוֹלָם

לֹא פָגַשְׁתִּי גַם אֶחָד מִבְּנֵי מִינוֹ בִגְבוּלוֹת פַּרְדֵּס

הַהֲגָנָה שֶׁל יֵלוֹסְטוֹן. וְאַף עַל פִּי כֵן מַבְטִיחִים מוֹרֵי

הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָעַכְבָּרִים נִמְצָאִים גַּם בְּכָאן וְשֶׁהִנָּם

מְגַלִּים גַּם כָּאן אוֹתָן הַנְּטִיוֹת עַצְמָן הַמְּצוּיוֹת בָּהֶם

בִּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת.

וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁיֹּאבַד לְךָ מִן הַמַּחֲנֶה אֵיזֶה

חֵפֶץ מַבְרִיק, אוֹ כְּשֶׁיִּמָּצֵא בְאַחַד הַיָּמִים בַּבֹּקֶר

שֶׁנְּעָלֶיךָ נִתְמַלְּאוּ אַבְנֵי נַחַל אוֹ גֶלְלֵי צְבָאִים אוֹ

קוֹצִים, אַל יִזְעַף לִבְּךָ וְאַל תְּחָרֵף אֶת מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ

מִתּוֹךְ הַחֲשָׁד שֶׁהוּא הֵתֵל בָּךְ. עַכְבַּר הַמַּשָּׂא בִקֵּר אֶת

הַמַּחֲנֶה, וְאִם הַדָּבָר הָאָבוּד אֵינוֹ מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל,

מֻבְטָח אַתָּה שֶׁסּוֹפוֹ לְהִמָּצֵא בַמּוּזֵיאוֹן שֶׁל אוֹתוֹ

הָעַכְבָּר. צָרִיךְ לִבְדֹּק מִסָּבִיב בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה צְעָדִים.

שָׁם אַתָּה מוֹצֵא תַחַת אַחַד הָעֵצִים גַּל שֶׁל קָנִים וּדְבָרִים שֶׁל

מַה בְּכָךְ וַעֲלֵיהֶם חֲפָצִים מַבְרִיקִים וּמַבְהִיקִים. בֵּינֵיהֶם

יוֹשֵׁב בַּעֲלֵיהֶם, בְּיָמִים שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, וּמִסְתַּכֵּל

בָּהֶם עַד שֶׁעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת נוֹצְצוֹת מֵרֹב

הִתְפַּעֲלוּת וְלִבּוֹ הַקָּטֹן מִתְמַלֵּא שְׂמָחוֹת.



עמ 24.png

מְגַבֵּב הֶעָפָר. סְנָאִי אֲדָמָה דוֹמֶה לְחֹלֶד26    🔗

כְּשֶׁאַתָּה מְהַלֶּךְ עַל פְּנֵי אַדְמַת הַמִּישׁוֹר

שֶׁל הַפְּרֶרְיָה הַיְשָׁרָה הָעֲטוּפָה יֶרֶק רַעֲנָן אֲשֶׁר עַל יַד

הַיֵּלוֹסְטוֹן, מִתְגַּלִּים לְעֵינֶיךָ צִבּוּרִים שֶׁל עָפָר תָּחוּחַ

הַמֻּנָּחִים זֶה עַל יַד זֶה קְבִצּוֹת קְבֻצּוֹת27 בְּנוֹת עֶשְׂרִים וְיֶתֶר מִכֵּן. הָעֶגְלוֹנִים אוֹמְרִים

עֲלֵיהֶם שֶׁהִנָּם תִּלֵּי חֳלָדִים, אֲבָל אֵין דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים

אֶל הָאֱמֶת. הַחֹלֶד אֵינוֹ מָצוּי בַּפַּרְדֵּס כָּל עִקָּר, וּכְנֶגֶד

זֶה נִמְצְאוּ שָׁם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל אוֹתָהּ הַחַיָּה

הַמְגַבֶּבֶת אֶת תִּלֵּי הֶעָפָר הָאֵלֶּה. חַיָּה זוֹ הֲרֵיהִי

סְנָאִי־הַחֹלֶד הַמָּצוּי, סְנָאִי הַקָּרוֹב קִרְבַת מִשְׁפָּחָה

רְחוֹקָה לְכֶלֶב הַפְּרֶרְיָה וְלַמְחַלֵּל בֶּהָרִים, אֶלָּא שֶׁהוּא חַי

אֶת חַיָּיו מִתַּחַת לָאָרֶץ כְּחֹלֶד. רַק בְּדֶרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ

נִבְדָּל הוּא מִן הַחֹלֶד, כִּי סְנָאִי־הַחֹלֶד הוּא מִן הַחַיּוֹת

הַמְכַרְסְמוֹת, תַּחַת אֲשֶׁר הַחֹלֶד אוֹכֵל שְׁרָצִים הוּא.

וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינֵיהֶם שָׁוֶה אֵפוֹא לָזֶה שֶׁבֵּין הָאַרְיֵה

וְהַצְּבִי.

גָּדְלוֹ שֶׁל סְנָאִי־הַחֹלֶד שָׁוֶה כִמְעַט לְגָדְלוֹ

שֶׁל עַכְבָּר־גַּס, אֶלָּא שֶׁזְּנָבוֹ קָצָר וְכַפּוֹתָיו הַקְּדוּמוֹת

וְצִפָּרְנָיו גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת הֵן לְפִי הָעֵרֶךְ. הוּא הִנֵּהוּ

בֶּאֱמֶת חוֹפֵר אֲדָמָה מִלֵּדָה וּמִבָּטֶן.

הָבָה נִבְדֹק יָפֶה תֵל נֶעֱרָם שֶׁכָּזֶה. הוּא יְמַלֵּא

מִדַּת־רֶבַע שְׁלֵמָה, אִם רַק לֹא נִזְדַּמֵּן לְיָדְךָ דַוְקָא הַתֵּל

הַקָּטֹן בְּיוֹתֵר. מְנֵה אֶת הַתִּלִּים הַנִּמְצָאִים בְּמַעְגָּל שֶׁל

חֲמִשִּׁים צְעָדִים. קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁכָּל הַתִּלִּים הָאֵלֶּה

נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי סְנָאִי־חֹלֶד יָחִיד אוֹ עַל יְדֵי זוּג, כִּי עַל

פִּי רֹב עוֹבְדִים הֵם בִּשְׁנָיִם.

בְּדֹק יָפֶה אֶת הַקַּרְקַע מִסָּבִיב וְהִכַּרְתָּ

שֶׁעוֹד יֵשׁ כָּאן שְׂרִידִים שֶׁל תִּלִּים קְדוּמִים, שֶׁהָרוּחַ

וְהַסּוּפָה פְזָרוּם מְעַט מְעַט, וְגַם עִקְּבוֹת תִּלִּים אֲחֵרִים

לְמֵאוֹת שֶׁנִּתְלְלוּ עוֹד לִפְנֵי כַמָּה שָׁנִים.

עַכְשָׁו הַכְפֵּל אֶת שִׁעוּר גָּדְלוֹ שֶׁל תֵּל אֶחָד

עַל יְדֵי מִסְפַּר הַתִּלִּים שֶׁמָּצָאתָ, וְהָיָה לְךָ מֻשָּׂג כָּל

שֶׁהוּא עַל עֶסְקֵי הָעֲבוֹדָה הַנַּעֲשֵׂית עַל יְדֵי זוּג אֶחָד.

עַתָּה הַעֲלֵה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁעַל כָּל מַעֲנִית28 אֲדָמָה שֶׁבַּפַּרְדֵּס אֶפְשָׁר

שֶׁנִּמְצָא זוּג שֶׁל סְנָאִים, וְהַעֲרֵךְ נָא כַמָּה מִדּוֹת עָפָר

מְגַבֵּב זוּג אֶחָד. הַכְפֵּל אֶת הַמִּדּוֹת הָאֵלֶּה עַל יְדֵי מִנְיַן

הַמַּעֲנִיּוֹת שֶׁמֵּכִיל הַפַּרְדֵּס, וְאָז תִּסְגֹּל לְךָ מֻשָּׂג עַל

דְּבַר הַמִּפְעָל הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי כָל הַחוֹפְרִים הֶחָרוּצִים

הָאֵלֶּה כְּאֶחָד וְתָבִין מִשּׁוּם מַה זָכָה בַעַל חַיִּים זֶה לַשֵּׁם

“מְגַבֵּב עָפָר”, כַּאֲשֶׁר יְכַנֵּהוּ הַהֹדִי.

בַּגֵּאוֹלוֹגְיָה רְגִילִים אָנוּ לְדַבֵּר עַל תִּלּוּל

עָפָר כְּעַל מַהְפֵּכָה אֲיֻמָּה שֶׁל הֶרֶס וְכִלָּיוֹן, וְאוּלָם כָּאן

מִתְעוֹלֵל לְעֵינֵינוּ גִבּוב עָפָר בְּמִדָּה עֲצוּמָה וְרַבַּת עֵרֶךְ

עַד מְאֹד, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְשֶׁקֶט וּבְנַחַת, וְהֲרֵי אָנוּ

מִתְבּוֹנְנִים לְכָל פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה בְקוֹרַת־רוּחַ.

עמ 26.png


 

עוֹטֵי אַדֶּרֶת מְפֻרְסָמִים    🔗

שׁוּעָל, נְמִיָּה29, בֵּיבָר וְשׁוּעַל הַמָּיִם

אָמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה גְּבִירוֹת

עֲדִינוֹת בְּקִיאוֹת בְּטִיב אַדֶּרֶת, עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ

לְיָפְיָהּ, חֲמִימוּתָהּ וּמְחִירָהּ. וְאַף עַל פִּי כֵן הַיְכֹלֶת

בְּיָדִי לְהַרְחִיב אֶת חוּג יְדִיעָתָם שֶׁל כַּמָּה אֲנָשִׁים

בְּמִקְצֹעַ זֶה.

בְּשָׁעָה שֶׁהַטֶּבַע הוֹשִׁיב בְּאֶרֶץ־הַצָּפוֹן אֶת

יְדִידֵינוּ הַמְהַלְּכִים עַל אַרְבַּע, הֻצְרַךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתָם

לְבוּשׁ שֶׁיִהְיֶה חַם, קַל, קַיָּם וּמְכֻוָּן בְּצִבְעוֹ לְטִיבוֹ שֶׁל

הַמָּקוֹם, שֶׁיִּהְיֶה בִתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַקָּרוֹת מְעֻבֶּה,

וּבַחַמּוֹת דָּק. כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה הַזֹּאת יָצַר

הַטֶּבַע אֶת הָאַדֶּרֶת, הַמְשַׁמֶּשֶׁת צֵרוּף שֶׁל מַלְבּוּשׁ צֶמֶר

תַּחְתּוֹן מְעֻבֶּה וְשֶׁל לְבוּשׁ עֶלְיוֹן מַבְרִיק, רַךְ וְאָרֹךְ;

תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן הוּא לְהָחֵם, וְשֶׁל הַשֵּׁנִי לְהָגֵן

מִפְּנֵי הָרְטִיבוּת וְהַבִּלּוּי. יֵשׁ בֵּין הַחַיּוֹת שֶׁל אֶרֶץ

הַצָּפוֹן אֲחָדוֹת הַמֻכְשָׁרוֹת לֶאֱסֹף חָמְרֵי מָזוֹן בְּתוֹךְ

מְאוּרוֹת, אוֹ לֶאֱצֹר אוֹתָם בִּדְמוּת שְׁכָבוֹת שֶׁל שׁוּמָן בְּתוֹךְ

הַגּוּף עַצְמוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ עֲלוּלוֹת הֵן לְבַלּוֹת אֶת עוֹנַת

הַקֹּר הַקָּשָׁה בְיוֹתֵר בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶן. וּכְנֶגְדָּן יֵשׁ

חַיּוֹת אֲחֵרוֹת הָאֲנוּסוֹת לַעֲמֹד כָּל יְמֵי הַחֹרֶף בִּפְנֵי הַקֹּר

וְהָרוּחַ, וַהֲלָלוּ הֵן הֵן שֶׁחוֹנְנוּ בְאַדֶּרֶת מִמִּין מְשֻׁבָּח

בְּיוֹתֵר. עַל סוּג זֶה נִמְנִים הַנְּמִיָּה וְשׁוּעַל הַצָּפוֹן.

אַדְרוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה מְצֻיָּנוֹת בְּרֹךְ, בְּקַלּוּת, בְּחֹם

וּבְנוֹי מֵאֵין כָּמוֹהוּ. וְאוּלָם בַּמָּקוֹם שֶׁיַּד הַנּוּסָח

וְהַמּוֹדָה עַל הָעֶלְיוֹנָה, שָׁם הַצֶּבַע הוּא הָעִקָּר. הַחֲמוּדִים

וְהַמֻּבְחָרִים מִכָּל הַצְּבָעִים הִנָּם צֶבַע זַיִת־שָׁחֹם30

בְּצֵרוּף שְׂעָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף, כְּאוֹתוֹ שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים אֵצֶל הַצָּבָל31 הָרוּסִי, וּשְׁחוֹר

מַבְרִיק בְּצֵרוּף צִיצִיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף, כְּאוֹתוֹ שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים

אֵצֶל שׁוּעַל הַכֶּסֶף הָאֲמִתִּי הַמָּצוּי בַּצָּפוֹן.




הָאַדֶּרֶת הַיּוֹתֵר נֶחֱמָדָה שֶׁבָּעוֹלָם    🔗

מַה הוּא שׁוּעַל הַכָּסֶף? אֵין הוּא אֶלָּא מִין

מְיֻחָד, שָׁחוֹר־שָׁחֹם, שֶׁהִתְהַוָּה בְמִשְׁפַּחַת הַשּׁוּעָלִים

אֲדֻמֵּי הָאַדֶּרֶת. וְאוּלָם אֵין זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁגִּזְעוֹ שֶׁל אָבִיו

אוֹ שֶׁל אִמּוֹ הִתְנַוֵּן32. יֶתֶר עַל כֵּן:

כָּאן אָנוּ מוֹצְאִים תִּגְבֹּרֶת שֶׁל סִמָּנֵי הַגֶּזַע הַבָּאָה לִידֵי

הֶכֵּר עַל יְדֵי הַהִתְעַבּוּת הַנִּפְרָזָה שֶׁל חֹמֶר הַצֶּבַע.

וְהִתְעַבּוּת זוֹ הִיא הִיא שֶׁהִכְשִׁירָה הִתְהַפְּכוּתוֹ שֶׁל גֶּוֶן

הָאֹדֶם לְגֶוֶן שֶׁל שְׁחוֹר. חוּץ מִזֶּה נִצְטָרֵף אֶל תִּגְבֹּרֶת זוֹ

גִדּוּל חָזָק יוֹצֵא מִן הַכְּלָל וּמִבְנֵה גוּף אֵיתָן. כָּכָה נוֹצַר

שׁוּעַל הַכֶּסֶף הַמְפֻרְסָם בָּעוֹלָם, הָעוֹטֶה אֶת הָאַדֶּרֶת

עמ 28.png

הַיּוֹתֵר יָפָה, הַיּוֹתֵר חַמָּה, הַיּוֹתֵר מְעֻבָּה וְהַיּוֹתֵר

רַכָּה, אַדֶּרֶת הַמְסֻלָּאָה בְּיָמֵינוּ בְזָהָב, וְשֶׁחֶסְרוֹנָהּ

הַיְחִידִי הוּא רַק הֱיוֹתָהּ נוֹחָה לְהִשָּׁחֵת וּלְהִתְקַלְקֵל.

הַקֹּר וְהַהֶכְרַח לְהִסְתַּגֵּל הֵם הַמְשַׁכְלְלִים אֶת

טִיבָהּ שֶׁל הָאַדֶּרֶת. וּלְפִיכָךְ אֵין תֵּמַהּ בַדָּבָר, שֶׁשׁוּעַל

הַכֶּסֶף אֵינוֹ נִמְצָא אֶלָּא בְמַעֲלוֹת הַצָּפוֹן הַקָרוֹת בְּיוֹתֵר.

אַקְלִימוֹ שֶׁל הַפַּרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן קַר הוּא בַחֹרֶף, מִסִּבַּת

מְרוֹם מוֹשָׁבוֹ, כְּאַקְלִימָהּ שֶׁל קָנָדָה הַצְפוֹנִית, וּמִשּׁוּם

כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ שֶׁשּׁוּעַל הַכֶּסֶף יְהֵא מָצוּי

כָּאן בֵּין יֶתֶר בְּנֵי מִינוֹ הַמְרֻבִּים, הֲלֹא הֵם הַשּׁוּעָלִים

הָאֲדֻמִּים וְהָעַרְמוֹנִיִּים.

יָכֹל אַתָּה לַעֲבֹר בַּעֲגָלָה עַל פְּנֵי כָל

הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ בְּלִי אֲשֶׁר תִּרְאֶה אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל שׁוּעָל

וּבְלִי אֲשֶׁר תִּשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ. וְאוּלָם כְּשֶׁאַתָּה מְהַלֵּךְ

שָׁם רַגְלִי אוֹ, טוֹב מִזֶּה, כְּשֶׁאַתָּה תוֹקֵעַ אֶת הַמַּחֲנֶה

שֶׁלְּךָ בְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבּוֹ, מִיָּד יִגָּלֶה לְפָנֶיךָ אוֹתוֹ

הֶעָרוּם הַלָּבוּשׁ צְהֻבִּים, אוֹ מוּטָב שֶׁנְּדַיֵּק בַּלָּשׁוֹן,

מִיָּד יְגַלֶּה הוּא אֶת עִקְּבוֹתֶיךָ אָתָּה. כֵּיצָד? בַּנּוֹהֵג

שֶׁלְּאַחַר שֶׁעָרַכְתָּ אֶת הַתַּחֲנָה לְלִינַת לַיְלָה וְאַתָּה

יוֹשֵׁב קֹדֶם הַשֵּׁנָה שָׁעָה קַלָּה בִמְנוּחָה לְיַד הָאֵשׁ

הַבּוֹעֶרֶת, הֲרֵי אַתָּה שׁוֹמֵעַ צְוָחָה מְשֻׁנָּה הַבּוֹקַעַת

וְעוֹלָה מִבֵּין הֶהָרִים הָאֲפֵלִים אוֹ מִתּוֹךְ הַשִּׂיחִים, צְוָחָה

שֶׁאַחֲרֶיהָ נִטְפֶּלֶת נְבָחָה הַדּוֹמָה לְנִבְחָתוֹ שֶׁל כֶּלֶב.

פְּעָמִים שֶׁהַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה חוֹזְרִים וְנִשְׁמָעִים אַחֲרֵי

הַפְסָקוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה רְגָעִים, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲנֶה לְעֻמָּתָם

קוֹל צְוָחָה הַדּוֹמָה לָהֶם. זוֹ הִיא נִבְחַת הַשּׁוּעָל. הִיא

נִבְדֶּלֶת מִקּוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הַקּוֹיוֹט בְּקִצּוּרָהּ. זוֹ הִיא

צְוָחָה מַמָּשׁ, שֶׁקּוֹלָהּ רָם בְּיוֹתֵר וְשֶׁאֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל עַל

נְקַלָּה בֵינָהּ וּבֵין נִבְחַת הַכֶּלֶב. וְאוּלָם לַשָּׁוְא תְּנַסֶּה

לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, כִּי עֵינֶיךָ לֹא תִרְאֶינָה אֶת הַשּׁוּעָל. מוּטָב

שֶׁתֵּשֵׁב עַל מְקוֹמְךָ וְתִתְעַנֵּג עַל מַצַּב הָרוּחַ הַמֻּפְלָא

שֶׁשִּׁירַת הַשּׁוּעָל עֲלוּלָה לְהַשְׁרוֹת עָלֶיךָ.

וְאִם אַתָּה בוֹדֵק לְמָחָר אֶת הַקַּרְקַע שֶׁל חוֹל אוֹ

שֶׁל טִיט, יֵשׁ שֶׁאַתָּה מוֹצֵא אֶת עִקְּבוֹתָיו, וְאִם הַשָּׁעָה

מְשַׂחֶקֶת לְךָ, תִּרְאֶה לְפֶתַע פִּתְאֹם אֶת הַדְּמוּת

הָאֲדֻמָּה־הַצְּהֻבָּה כְּשֶׁהִיא טָסָה עַל פְּנֵי הַפְּרֶרְיָה,

כְּאִלּוּ הִיא נֶהְדֶּפֶת עַל יְדֵי הָרוּחַ בְּעֶזְרַת מִפְרָשׂ, הֲלֹא

הוּא הַזָּנָב הַשָּׂעִיר; זֶהוּ הַשּׁוּעָל אֲרֹךְ־הַזָּנָב, מִין מְיֻחָד

שֶׁל מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּעָל הָאָדֹם.

אֶפֶס אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לִרְאוֹת אֶת מִין

הַשּׁוּעָלִים בְּכָל הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ, עָלֶיךָ לְבַקֵּר אֶת הַפַּרְדֵּס

בַּחֹרֶף, בְּשָׁעָה שֶׁהַשֶּׁלֶג הֶעָמֹק סוֹתֵם אֶת כָּל מְקוֹרוֹת

הַפַּרְנָסָה, וְדוֹחֵף אֶת מִשְׁפְּחוֹת הַשּׁוּעָלִים לָבֹא בְקִרְבַת

בָּתֵּי הַמָּלוֹן, אֲשֶׁר יוֹשְׁבֵיהֶם מַשְׁלִיכִים לִפְנֵיהֶם יוֹם יוֹם

אֶת שְׁיָרֵי סְעֻדּוֹתֵיהֶם. שׁוּעָלִים, עוֹרְבֵי הָעֲמָקִים וְעוֹד

הַרְבֵּה בַּעֲלֵי חַיִּים אֲחֵרִים מְצַפִּים לִשְׁיָרִים אֵלֶּה

וְנִלְחָמִים בִּשְׁבִיל הַשָּׁלָל.

סָח לִי אֶחָד מִידִידַי אֲשֶׁר בִּלָּה אֶת הַחֹרֶף שֶׁל

שְׁנַת 1890 בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַמָּלוֹן שֶׁבַּפַּרְדֵּס, כִּי בֵין

בַּעֲלֵי הַזְּנָבוֹת הַשְּׂעִירִים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנָהּ

שֶׁל אוֹתָהּ הָאַכְסַנְיָה נִמְצָא גַם שׁוּעַל כֶּסֶף נֶהְדָּר. מִקֵּץ

יָמִים שָׁמַעְתִּי עַל שׁוּעָל זֶה שְׁמוּעוֹת מִשְּׁמוּעוֹת שׁוֹנוֹת.

בֵּין יֶתֶר הַדְּבָרִים סֻפַּר לִי שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים נֶעְלַם,

וְאוּלָם לֹא מֵחֲמַת מַחֲלָה, חֻלְשַׁת־זִקְנָה, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהָיָה

לְבָרוֹת לְשִׁנֶּיהָ שֶׁל חַיַּת טֶרֶף רַצְחָנִית. הֲרֵינִי מוּכָן

וּמְזֻמָּן לְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁסָּחוּ לִי, אֶלָּא שֶׁעָלַי

לְהוֹדִיעַ מֵרֹאשׁ שֶׁשְּׁמוֹת הָאֲנָשִׁים וְהַמְּקוֹמוֹת בְּדוּיִים

מִלִּבִּי, וּכְמוֹ כֵן בְּדוּיִים הֵם פְּרָטֵי הַזְּמָן שֶׁבּוֹ קָרָה

וַיַּאַת הַמְּאֹרָע הַזֶּה. הָאִישׁ שֶׁסִּפֵּר לִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה

הַזֶּה הוֹסִיף כָּאן כַּנִּרְאֶה גַם אֵיזוֹ פְרָטִים מִשֶּׁל מְאֹרָעוֹת

אֲחֵרִים. אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהַקּוֹרֵא יִשְׁמַע מִפִּי מוֹרֵי

הַדֶּרֶךְ שֶׁבַּפַּרְדֵּס דְּבָרִים אֲשֶׁר מִן הָרָאוּי הָיָה לְיַחֵד

לָהֶם מָקוֹם גַּם בְּסִפּוּרִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁאֵין אֶת נַפְשִׁי

לְהַעֲלוֹתָם בִּכְתָב.


גּוֹנֵב־הַצַּיִד וְשׁוּעַל הַכָּסֶף    🔗

מַה נִשְׁתַּנָּה גוֹנֵב הַצַּיִד, שֶׁכָּל אָדָם הוֹגֶה

לוֹ רִגְשֵׁי סִמְפַּטְיָה בְסֵתֶר לִבּוֹ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאָנּוּ

בָזִים בְּגָלוּי לַגַּנָּב הַחוֹתֵר בַּמִּסְתָּרִים אוֹ לְגוֹנֵב מִן

הַכִּיס? הֲרֵי בָרוּר הַדָּבָר שֶׁחוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ הוּא. טַעְמוֹ שֶׁל

דָּבָר הוּא בְלִי סָפֵק זֶה, שֶׁגַּנַּב־הַצַּיִד הוּא אִישׁ אַמִּיץ לֵב,

בִּמְלֹא מוּבַן הַמִּלָּה, וּבַעַל רֶגֶשׁ וְכִמְעַט שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר

בַּעַל אֹפִי מֻצָּק. סָבוּר אֲנִי, שֶׁחוּץ מִן הַתִּפְאֶרֶת

הָרוֹמַנְטִית הַשְּׁרוּיָה עַל צַיָּד זֶה בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא עוֹסֵק

בְּאֻמָּנוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשּׁוּם סַכָּנָה, הִנֵּה עַל כָּרְחָם שֶׁל

הַחֻקִּים נְטוּעָה בְתוֹךְ מַעֲמַקֵּי רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק שֶׁבָּאָדָם

אוֹתָהּ הַדֵּעָה הַנּוֹשָׁנָה שֶׁ"הַצַּיִד הֶפְקֵר הוּא עַד שֶׁבָּא

אָדָם וְקוֹנֶה אוֹתוֹ בִּמְשִׁיכָה". אֶפְשָׁר שֶׁדֵּעָה זוֹ כוֹזֶבֶת

הִיא וְאֶפְשָׁר שֶׁנְּכוֹנָה הִיא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וַאֲנִי

שָׁמַעְתִּי כַמָּה פְעָמִים מִפִּי בְנֵי אָדָם, בֵּין אֲדֻמִּים וּבֵין

לְבָנִים, שֶׁזֹּאת תּוֹרַת הַמִּשְׁפָּט מִימֵי עוֹלָם. וְאַלְפֵי

פְעָמִים נִתְקַיְּמָה הַתּוֹרָה הַזֹּאת לְנֶגֶד עֵינַי הֲלָכָה

לְמַעֲשֶׂה.

וּבְכֵן הָיָה יוֹסְט טְרִי גַנָּב שֶׁל צָיִד. אֵין

כַּוָּנָתִי לֵאמֹר בִּדְבָרַי אֵלֶּה שֶׁמִּדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה הָיָה

גוֹנֵב בְּכָל מִינֵי נִכְלֵי עָרְמָה וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים

צֵיד־מַאֲכָל וְצֵיד־אַדֶּרֶת, שֶׁלְּפִי הַחֹק לֹא לוֹ הָיוּ. חָלִילָה

לוֹ. יוֹסְט הָיָה גַנָּב שֶׁל צַיִד רַק פַּעַם אַחַת וְלֹא יָסַף עוֹד.

רַק פַּעַם אַחַת עָבַר עַל הַחֹק. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָךְ הָיָה:

כְּשֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ מִלִּיוִינְגְסְטוֹן לְגַרְדִּינֶר

בְּמַעֲלֵה הָעֵמֶק שֶׁל יֵלוֹסְטוֹן, אַתָּה רוֹאֶה מִמַּעֲרָבָהּ שֶׁל

הַמְּסִלָּה בֵּית חַוָּה קָטֹן עִם אֻרָווֹת, מִכְלְאוֹת צֹאן, תְּעָלַת

מַיִם וְחֶלְקַת אֲדָמָה שֶׁהַיֶּרֶק הָרַךְ שֶׁל

הַלִּיצוֹרְנָה33 מַבְרִיק עָלֶיהָ. הַכֹּל

עמ 32.png

סָמוּךְ זֶה לָזֶה, כִּי עֲבוֹדַת כַּפָּיו שֶׁל אָדָם חָרוּץ אֶחָד

יָצְרוּ אֶת כָּל אֵלֶּה. הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ בָאוּ

מִפֶּנְסִילְוַנְיָה, עָמְדוּ בִּפְנֵי הַסַּכָּנוֹת הַמְּצוּיוֹת

בַּפְּרֶרְיָה, וּבְסוֹף שְׁנַת 1880 רָכְשׁוּ לָהֶם כִּכַּר אֲדָמָה זוֹ.

“אוֹלְד־מֶן” טְרִי הָיָה אִישׁ בֶּן אַרְבָּעִים, וְאוּלָם בְּאֶרֶץ

הַמַּעֲרָב קָרוּי כָּל אָדָם נָשׂוּי בְשֵׁם “אוֹלְד־מֶן” (זָקֵן). הוּא

הָיָה מוּכָן לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה כְשֵׁרָה בֵּין עֲבוֹדָה שֶׁל

כְּרִיתַת עֵצִים, שֶׁל מַעֲשֵׂה שֶׂכֶר מַיִם, שֶׁל הַיְשָׁרַת

הַקַּרְקַע, וּבֵין עֲבוֹדַת טְחִינָה. הוּא הָיָה חָזָק וְחָרוּץ וְאַף

אִשְׁתּוֹ הָיְתָה חָרוּצָה וַחֲזָקָה. הֵם חָסְכוּ לָהֶם כֶּסֶף וּבָנוּ

אֶת בֵּית הַחַוָּה הַקָּטֹן וּכְלָלוּהוּ. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הִרְבּוּ

אֶת מִסְפַּר בְּהֶמְתָּם. וְסוֹף סוֹף בָּא הַיּוֹם הַמְאֻשָּׁר,

שֶׁאַבָּא וְאִמָּא וְיוֹסְט בְּנָם, נַעַר בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה,

יָכְלוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בַּחַוָּה הַקְּטַנָּה

עמ 33.png

מִקְנַת כַּסְפָּם הֵם, וְהַתִּקְוָה שִׁעְשְׁעָה אֶת נַפְשָׁם שֶׁעֲתִידָה

הִיא לְהַסְפִּיק לָהֶם אֶת מִחְיָתָם. מִתּוֹךְ רוּחַ שֶׁל חֲגִיגָה

נִפְרְשָׂה בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הַמַּפָּה הַלְּבָנָה עַל הַשֻּׁלְחָן,

וְהָאֲנָשִׁים הֶחָרוּצִים הוֹדוּ לַאֲבִי כָל הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב עַל

הַבְּרָכָה שֶׁשָּׁלַח בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם.

מִקֵּץ שָׁנָה הִתְרַחֵשׁ אֶצְלָם מְאֹרָע מְשַׂמֵּחַ:

יַלְדָּה נוֹלְדָה בַּבַּיִת הַמְאֻשָּׁר. כָּל הַפְּרֶרְיָה כֻלָּהּ

צָהֲלָה לִקְרָאתָהּ. אָכֵן עָבְרָה סִירַת הַחַיִּים הַקְּטַנָּה שֶׁל

הָאֲנָשִׁים הֶחָרוּצִים עַל הַמִּשְׁבָּרִים הַסּוֹעֲרִים בְּיוֹתֵר

וְהִגִּיעָה לְחוֹף מִבְטָחִים.

וְאוּלָם אַחֲרֵי כֵן, בְּעֶצֶם זָהֳרָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ

אָשְׁרָם, עָלְתָה עֲנָנָה אֲיֻמָּה לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם

הַטְּהוֹרִים. בְּאַחַד הַיָּמִים נֶעְלַם אוֹלְד־מֶן טְרִי. יוֹמַיִם שָׁט

בְּנוֹ בָאָרֶץ עַד שֶׁמָּצָא אֶת הַסּוּס רוֹעֶה בָעֵשֶׂב, וּבַנִּקְרָה

הַסְּמוּכָה לוֹ הָיָה אָבִיו מוּטָל כֻּלּוֹ רָצוּץ וְחַלָּשׁ וְנוֹטֶה

לָמוּת, רַגְלוֹ שְׁבוּרָה וְרֹאשׁוֹ נָקוּב.

כְּשֶׁיוֹסְט מִהֵר לָבֹא אֵלָיו לֹא יָכֹל אֶלָּא

לְגַמְגֵּם: “מַיִם”, וְהַנַּעַר רָץ לְמַלְּאוֹת אֶת כּוֹבָעוֹ מַיִם מִן

הַנַּחַל הַקָּרוֹב.

הֵם לֹא דִבְּרוּ זֶה אֶל זֶה, כִּי לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה

הָאָב מִן הַמַּיִם הִתְעַלֵּף, יוֹסְט הָיָה לְבַדּוֹ וּלְלֹא עֶזְרַת

אָדָם, אֲבָל הוּא הָיָה בֶן הַמַּעֲרָב. הוּא פָשַׁט מֵעָלָיו אֶת

מַלְבּוּשָׁיו הָעֶלְיוֹנִים, הֵסִיר אֶת מִכְסֵה הָאֻכָּף מֵעַל הַסּוּס,

יִשֵּׁר אֶת גֵּו אָבִיו הַפָּצוּעַ, עָטַף אוֹתוֹ לְחֹם לוֹ וְחָשׁ מַהֵר,

כְּכֹל שֶׁהִגִּיעַ כֹּחוֹ אֶל בֵּית הַחַוָּה הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר.

הַשָּׁכֵן, אִיש צָעִיר לְיָמִים, בָּא מִיָּד וְהֵבִיא אִתּוֹ קְדֵרָה לְבַשֵּׁל טֵה, גַּרְזֶן וָחֶבֶל.

עמ 33 ב.png

הֵם מָצְאוּ אֶת אַבָּא טְרִי כְּשֶׁרוּחוֹ שָׁבָה אֵלָיו,

אֶלָּא שֶׁהָיָה מְדֻכָּא מֵרֹב יֵאוּשׁ. רֵאשִׁית כֹּל הִבְעִירוּ אֵשׁ,

וְהַטֵּה הָרוֹתֵחַ אֲשֶׁר בִּשְּׁלוּ הֵשִׁיב אֶת נֶפֶשׁ הַפָּצוּעַ.

אַחַר כָּךְ כָּרַת יוֹסְט בַּיַּעַר הַקָּרוֹב שְׁנֵי בַדֵּי עֵץ

אֲרֻכִּים, וְעָרַךְ מִסְחָבָה אוֹ כְמוֹ שֶׁהַהֹדִים קוֹרְאִים לְכָךְ:

“טְרַוּוֹי” (Travoi). הַקְּצָווֹת הָעֶלְיוֹנוֹת

שֶׁל הַבַּדִּים חֻבְּרוּ אֶל הָאֻכָּף, וְהַשְּׁאֵרִית נִסְחֲבָה

מֵאַחֲרֵי הַסּוּס. בְּדֶרֶךְ זוֹ הִגִּיעַ הַחוֹלֶה לְאַחַר נְדוּדֵי

עָמָל הַבָּיְתָה. הוּא הָיָה מִתְחַנֵּן לְמַהֵר וְלַהֲבִיאוֹ הַבָּיְתָה.

כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל כָּל חוֹלֶה לִהְיוֹת סָבוּר, שֶׁאִם אַךְ יַחֲזֹר

לְבֵיתוֹ, מִיָּד יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ.

הָאֵם עוֹד טֶרֶם חָזְרָה לִבְרִיאוּתָהּ כָּל צָרְכָּהּ.

הַיַּלְדָּה הַפְּעוֹטָה הָיְתָה צְרִיכָה לְטִפּוּל. וְאוּלָם יוֹסְט

הָיָה נַעַר טוֹב וְכָל מַה שֶׁהָיָה לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת לְמַעַן אָבִיו

הַחוֹלֶה הָיָה עוֹשֶׂה. רוֹפֵא הַצָּבָא שֶׁל מִבְצַר יֵלוֹסְטוֹן

הֶחֱזִיר אֶת הָרֶגֶל לְתִקּוּנָהּ, וְאַחֲרֵי חֹדֶשׁ יָמִים חָיְתָה

שׁוּב, וְאוּלָם כָּל כֹּחַ לֹא הָיָה בָהּ. הָאִישׁ הַזֶּה לֹא יָכֹל עוֹד

לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה. בַּלְהוֹת שְׁנֵי יְמֵי הַפֻּרְעָנוּת הִשְׁאִירוּ

אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶן בְּקִרְבּוֹ. הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי עָבַר, וְהוּא עֲדַיִן

שָׁכַב בַּמִּטָּה. יוֹסְט הַמִּסְכֵּן הָכְרַח לְמַלֵּא עַכְשָׁו אֶת

מְקוֹמוֹ וְכִמְעַט שֶׁלֹּא יָכֹל לְהָשִׁיב רוּחוֹ מֵרֹב עֲבוֹדָה

בַּבַּיִת וּבַחוּץ.

עַד מְהֵרָה נִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁהֵם זְקוּקִים

לְעֶזְרַת פּוֹעֵל מִן הַחוּץ. וּבְכֵן שָׂכְרוּ אֶת יַ’ק ס. בַּשָּׂכָר

הָרָגִיל (40 דּוֹלַר לְחֹדֶשׁ) עַל מְנָת לַעֲבֹד אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה

שֶׁמִּחוּץ לַבָּיִת. שָׁנָה מְלֵאָה דְאָגוֹת קָשׁוֹת חָלְפָה וּבְסוֹפָהּ

הוּרַד יוֹהַן טְרִי אֶל קֶבֶר וּבְהֶמְתּוֹ כָלְתָה כִמְעַט כֻּלָּהּ.

וְאוּלָם הָאַלְמָנָה וּבְנָהּ הוֹסִיפוּ לָדוּר בַּבַּיִת שֶׁהָיָה

מְמֻשְׁכָּן בְּאַפּוֹתֵיקִי שֶׁל 500 דּוֹלַר. יוֹסְט נַעֲשָׂה עֶלֶם

חָזָק וְזָרִיז, וְאוּלָם הַדְּאָגוֹת שֶׁהֵעִיקוּ עָלָיו הִשְׁרוּ עָלָיו

רוּחַ שֶׁל כֹּבֶד רֹאשׁ שֶׁלֹּא לְפִי יְמֵי עֲלוּמָיו. הוּא מָכַר אֶת

הַפָּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וְהִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹר עַל הַבַּיִת, כְּדֵי

שֶׁתְּהֵא לְכָל הַפָּחוֹת תִּקְרָה מֵעַל לְרֹאשׁ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ

הַיַּלְדָּה. לְמַטָּרָה זוֹ עָרַךְ בַּחַוָּה עֶסְקֵי מִסְחָר עִם

הָאַכְסַנְיוֹת שֶׁל קַיִץ אֲשֶׁר בַּפַּרְדֵּס. בְּדֶרֶךְ זוֹ נֶחֱלַץ מִן

הַמֵּצַר. בִּמְרוּצַת הַיָּמִים הָיָה הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים,

אִלּוּ הָיָה עוֹלֶה בְיָדוֹ לְהַשִּׂיג אֶת עֲשֶׂרֶת הָאֲחוּזִים,

שֶׁהָיָה זָקוּק לָהֶם כְּדֵי לְסַלֵּק לְשֵׁעוּרִין אֶת הַחוֹב הָרוֹבֵץ

עַל הַבָּיִת.

הַמַּלְוֶה לֹא הָיָה אָדָם קָשֶׁה, אֲבָל מִסְחָר הוּא

מִסְחָר. הוּא הֶאֱרִיךְ אֶת מוֹעֵד הַפֵּרָעוֹן וְחִכָּה שׁוּב פַּעַם

וְשׁוּב פַּעַם לַסְּכוּם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן פִּרְעוֹנוֹ. סְכוּם הַחוֹב

הָלַךְ הָלֹךְ וְגָדוֹל. סוֹף סוֹף הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי מַשְׁבֵּר

וּבָרוּר הָיָה, שֶׁאֵין כָּל מוֹצָא מִן הַמַּצָּב הַדָּחוּק אֶלָּא

לְהִסְתַּלֵּק מִתַּשְׁלוּם הָאַפּוֹתֵיקִי, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁמִטָּה

זוֹ הָיְתָה מְבִיאָה לִידֵי כָךְ, שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּתְיַתְּמָה

מֵאָבִיהָ תִּהְיֶה אֲנוּסָה לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת וּלְהִשָּׁאֵר בְּלֹא

דִירָה.

הַחֹרֶף בָּא. הָעֲבוֹדָה הָלְכָה וּפָחֲתָה, וְיוֹסְט

הָלַךְ לְגַרְדִּינֶר לִרְאוֹת אִם תִּמָּצֵא לוֹ שָׁם אֵיזוֹ יְכֹלֶת

לְהִשְׂתַּכֵּר. שָׁם נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא יוּכַל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם

פָּרַשׁ הַפּוֹסְטָה שֶׁל הַפַּרְדֵּס, שֶׁנָּקְעָה רַגְלוֹ. מִיָּד נָסַע

לְמִבְצַר יֵלוֹסְטוֹן כְּדֵי לְהוֹבִיל מִכְתָּבִים וַחֲבִילוֹת אֶל

מְלוֹן קַנְיוֹן. וְכָכָה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁבְּיוֹם הָעֶשְׂרִים

לְנוֹבֶמְבֶּר שְׁנַת 1890 רָכַב יוֹסְט טְרִי, עֶלֶם בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה

שָׁנָה, גְּבַהּ קוֹמָה וּמֻצָּק, דֶּרֶךְ הַשֶּׁלֶג וּבָא אֶל דֶּלֶת

בֵּית הַבִּשּׁוּל שֶׁל מְלוֹן קַנְיוֹן, וְנִתְקַבֵּל שָׁם בְּרָצוֹן

כְּאִלּוּ הָיָה נִיקוֹלַאוּס הַקָּדוֹשׁ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

שְׁנֵי עוֹרְבֵי עֲמָקִים יָשְׁבוּ עַל אַחַד הָעֵצִים

וְצִפּוּ. דֻּבֵּי הַפַּרְדֵּס יָשְׁנוּ בִמְעָרוֹתֵיהֶם, וְאוּלָם

בִּמְקוֹמָם הָיוּ שָׁם עוֹטֵי אַדֶּרֶת אֲחֵרִים. עַל חֲבִילַת עֵצִים

יָשַׁב שׁוּעָל אָדֹם לָבוּשׁ מַלְבּוּשׁ חֹרֶף נֶהְדָּר. שׁוּעָל אַחֵר

חִכָּה לִפְנֵי הַבָּיִת. בַּעַל הַמָּלוֹן סִפֵּר, שֶׁיֵּשׁ יָמִים

שֶׁהַשּׁוּעָלִים בָּאִים לְכָאן לַעֲשָׂרוֹת, וּפְעָמִים שֶׁבָּא גַם

שׁוּעַל כֶּסֶף נֶהְדָּר, הָעוֹלֶה עַל כֻּלָּם בְּגָדְלוֹ וְהוּא שָׁחוֹר

כְּפֶחָם, עֵינָיו כְּאַבְנֵי בָרֶקֶת צְהֻבּוֹת וְעַל אַדַּרְתּוֹ בְרַק

כֶּסֶף, וּמַרְאֵהוּ דוֹמֶה לְמַרְאֵה הַכּוֹכָבִים הַנּוֹצְצִים

בִּמְסִלַּת הֶחָלָב בַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר מִשְּׁחוֹר.

"הוֹ, כַּמָּה נָאֶה הוּא! הוּא בָחוּר כַּהֲלָכָה.

בִּמְחִיר אַדַּרְתּוֹ יָכֹל אָדָם לִקְנוֹת לוֹ אֶת צֶמֶד הַפְּרָדוֹת

הַיּוֹתֵר טוֹבוֹת שֶׁבְּיֵלוֹסְטוֹן".

מִמָּחֳרַת הַיּוֹם בַּבֹּקֶר כְּשֶׁיָּשְׁבוּ וְסָעֲדוּ

לְאוֹר נֵרוֹת פַּת שַׁחֲרִית, הֵצִיץ בַּעַל הַמָּלוֹן בְּעַד הַחַלּוֹן

וְקָרָא: “הֲרֵי הוּא כָאן”. יוֹסְט הִבִּיט אַף הוּא בְעַד הַחַלּוֹן

וְרָאָה לְאוֹר הַשַּׁחַר יְצוּר, שֶׁשָּׁמַע עַל אֹדוֹתָיו פְּעָמִים

הַרְבֵּה, אַךְ לֹא רָאָהוּ בְעֵינָיו עַד הַיּוֹם הַזֶּה – שׁוּעַל כֶּסֶף

שָׁחוֹר כְּזֶפֶת, עֲנָק גָּמוּר בְּקֶרֶב בְּנֵי מִינוֹ. מַה נָאֶה

וְחָלָק הָיָה הָעוֹר הַמַּבְרִיק, כַּמָּה יָפָה הָיְתָה צוּרַת

הָרַגְלָיִם! וְאֵיזֶה זָנָב שָׂעִיר! כָּל יֶתֶר הַשּׁוּעָלִים נָטוּ

בְיִרְאַת הַכָּבוֹד הַצִּדָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹד כְּבוֹדוֹ הִתְנַפֵּל

בְּתַאֲוָה עַל הַפְּתוֹתִים שֶׁהִשְׁלִיךְ הָרַקָּח בְּעַד הַחַלּוֹן שֶׁל

בֵּית הַבִּשּׁוּל.

עמ 36.png

“כְּלוּם אֵין הוּא כְלִיל יֹפִי?” אָמַר בַּעַל

הַמָּלוֹן, "הֲרֵינִי לְהִתְעָרֵב, שֶׁבִּמְחִיר אַדַּרְתּוֹ אֶפְשָׁר

לְקַבֵּל חֲמֵשׁ מֵאוֹת". הוֹ, מָה רָאָה עַל כָּכָה לְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת

הַמִּסְפָּר “חֲמֵשׁ מֵאוֹת” לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר! כִּי הִנֵּה

הַשָּׂטָן הַמֵּסִית לָחַשׁ מִיָּד בְּאָזְנָיו שֶׁל יוֹסְט טְרִי: חֲמֵשׁ

מֵאוֹת דּוֹלַר! הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ סְכוּם הַכֶּסֶף שֶׁל הָאַפּוֹתֵיקִי.

“חַיּוֹת הַבָּר לְמִי הֵם? וַדַּאי לְמִי שֶׁהוֹרְגָן”, אָמַר הַמֵּסִית.

יוֹסְט רָכַב אֶל מִבְצַר יֵלוֹסְטוֹן וְהַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת לֹא

הִרְפְּתָה מִמֶּנּוּ.

עמ 37.png

בְּגַרְדִּינֶר קִבֵּל שְׂכָרוֹ בְּעַד שְׁלשֶׁת יְמֵי

עֲבוֹדָה שִׁשָּׁה דוֹלַר, וּמִיָּד נָתַן אֶת הַכֶּסֶף בִּסְחוֹרָה

וְאָחַז אֶת דַּרְכּוֹ אֶל בֵּית אֲבוֹתָיו שֶׁנִּתְדַּלְדֵּל, אוֹתוֹ

הַבַּיִת שֶׁעוֹד מְעַט וְיִלָּקַח מִמֶּנּוּ. כָּל הַדֶּרֶךְ לֹא פָסַק

מִלְּהַרְהֵר הַרְהוֹרִים עֲגֻמִּים וְקָשִׁים. עַל פֶּרֶק כַּף יָדוֹ

הָיָה תָלוּי שׁוֹט־צַיִד נֶחְמָד, קָלוּעַ עוֹר וְשַׂעֲרוֹת סוּסִים,

מַעֲשֵׂה יְדֵי הֹדִים לְהִתְפָּאֵר. הַנִּצָּב הָיָה מְשֻׁבָּץ

בִּפְנִינִים וּבְקָצֵהוּ שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל שִׁנֵּי יְעֵלִים. הַשּׁוֹט

הַזֶּה הָיָה חָבִיב עָלָיו בְּיוֹתֵר וְנֶחֱשַׁב בְּעֵינָיו לִ"סְגֻלַּת

קֶסֶם", כִּי בַנִּצָּב הָיְתָה קְבוּעָה חֲתִיכָה שְׁטוּחָה שֶׁל קֶרֶן

יָעֵל שְׁבְּאֶמְצָעִיתָהּ הָיָה נֶקֶב קָטֹן. דֶּרֶךְ נֶקֶב זֶה

נִתְגַּלָּה מַרְאֵה הַנּוֹף בִּבְהִירוּת יְתֵרָה מִכְּפִי שֶׁהוּא

נִרְאֶה לָעַיִן הַפְּשׁוּטָה. מִמֵּילָא מוּבָן שֶׁחִזָּיוֹן זֶה

יְסוֹדָתוֹ בְּאֶחָד מֵחֻקֵּי הַטֶּבַע הַגְּלוּיִים וִידוּעִים, וְאוּלָם

בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יָקַר בְּעֵינָיו הַשּׁוֹט כְּחֵפֶץ שֶׁסְּגֻלָּה

מְיֻחָדָה צְפוּנָה בוֹ, וְיוֹסְט מֵאֵן לְקַבֵּל כַּמָּה הַצָּעוֹת

שֶׁהֻצְּעוּ לוֹ לִמְכֹּר אֶת הַשּׁוֹט בְּמֵיטַב כֶּסֶף. פִּתְאֹם

נִטְפַּל אֵלָיו הֵלֶךְ: זֶה הָיָה יַ’ק דֵּי, יְדִידוֹ שֶׁל יוֹסְט,

שֶׁשָּׁב מִן הַצַּיִד וּקְנֵה רוֹבֶה בְיָדוֹ. יַ’ק הָיָה סַר וְזָעֵף,

כִּי לֹא צָד מְאוּמָה. שְׁנֵי הַיְדִידִים בֵּרְכוּ אִישׁ אֶת אָחִיו

בְּשָׁלוֹם וְיַ’ק אָמָר: "נַפְשִׁי קָצָה בַצָּיִד. רְצוֹנְךָ לְהַחֲלִיף

אֶת הַשּׁוֹט בִּקְנֵה הָרוֹבֶה?" – חֹדֶשׁ יָמִים קֹדֶם לָכַן הָיָה

יוֹסְט מֵשִׁיב אֶת פָנָיו רֵיקָם. הַשּׁוֹט הָיָה שָׁוֶה עֲשָׂרָה דוֹלַר

וּקְנֵה־הָרוֹבֶה הַקָּטֹן רַק חֲמִשָּׁה. אַךְ עַתָּה עָנָה בִקְצָרָה

וּבְהֶחְלֵט: "בְּעַד קְנֵה הָרוֹבֶה עִם הַתַּכְרִיךְ, עִם כָּל

תַּשְׁמִישָׁיו בְּצֵרוּף כַּדּוּרֵי הַיְרִיָּה אֶתְּנֵהוּ לָךְ".

הַחֲלִיפִין נַעֲשׂוּ, וּמִקֵּץ שָׁעָה הִגִּיעַ יוֹסְט אֶל בֵּיתוֹ. הוּא

הֶעֱמִיד אֶת גְּרִיצֶלָה, הַסּוּס הָאַחֲרוֹן, בָּאֻרָוָה וְנִכְנַס

הַבָּיְתָה.

אַהֲבָה וּדְאָגָה שָׁכְנוּ יַחְדָּו בְּבֵית דִּירָתָהּ

שֶׁל הָאַלְמָנָה. שִׁיבָתוֹ שֶׁל יוֹסְט הֵבִיאָה קֶרֶן אוֹרָה אֶל תּוֹךְ

הַבָּיִת. הָאֵם הֵכִינָה אֶת הָאֲרֻחָה, שֶׁהָיְתָה שֶׁל טֵה, שֶׁל

תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וְשׁוּמָן מָלוּחַ. לְפָנִים הָיוּ עוֹלִים לְעִתִּים

קְרוֹבוֹת עַל שֻׁלְחָנָם גַּם כְּבוּשִׁים34 אֶלָּא שֶׁיְּמֵי הַטּוֹבָה הָאֵלֶּה חָלְפוּ כְבָר. יוֹסְט

נִעֲנַע אֶת אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה עַל בִּרְכָּיו וְסִפֵּר אֶת

מְאֹרְעוֹתָיו. שְׁתֵּי חֲדָשׁוֹת נוֹדְעוּ לוֹ: רֵאשִׁית שֶׁהַבַּנְק

דָּרַשׁ לִפְרֹעַ לוֹ אֶת הַכֶּסֶף הַמַּגִּיעַ לוֹ עַד הָרִאשׁוֹן

לְפֶבְּרוּאַר, וְשֵׁנִית שֶׁבְּגַרְדִּינֶר מִתְבַּקֵּשׁ עֶגְלוֹן

בִּשְׁבִיל הַפּוֹסְטָה לְטוֹק־סִיטִי. הַתִּקְוָה לִמְקוֹר הַפַּרְנָסָה

הֶחָדָשׁ הַצָּפוּי לוֹ כָעֵת, בִּטְּלָה אֶת הַחְלָטָתוֹ לָשׁוּב אֶל

מְלוֹן קַנְיוֹן, וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַע לוֹ לְיוֹסְט שֶׁשּׁוּעַל

הַכֶּסֶף שׁוּב לֹא נִרְאָה מֵאָז לִפְנֵי מְלוֹן קַנְיוֹן.

וּבְכֵן הִתְחִיל לְשַׁמֵּשׁ בְּמִשְׂרָה שֶׁל רַכָּב

וְהָיָה נוֹסֵעַ נְסִיעָה קָשָׁה וּמְיַגַּעַת בַּשָּׁלֶג. בַּצָּהֳרַיִם

הָיָה חוֹנֶה בְחַוַּת יַנְסֵי, וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הָיָה נוֹסֵעַ

בַּחֲזָרָה בַצִּנָּה הַגְּדוֹלָה הַדּוֹקֶרֶת דְּקִירוֹת שֶׁל מְחָטִים.

עֲבוֹדָה זוֹ הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְהָמִית אָדָם מִיתַת קִפָּאוֹן, אֶלָּא

שֶׁעוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מֵחֲמַת צִנָּה קָפָא דָמוֹ שֶׁל יוֹסְט

בְּקִרְבּוֹ בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ שֶׁבְּרִאשׁוֹן לְפֶבְּרוּאַר

עָתִיד הוּא וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לִהְיוֹת מְחֻסְּרֵי דִירַת

בָּיִת.

עַל יַד הַמּוֹרָד שֶׁל אֱוַרְטְס יֵשׁ שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ

לְפָנָיו עֲדָרִים קְטַנִּים שֶׁל צֹאן הֶהָרִים וְגַם צְבָאִים שְׁחוֹרֵי

זָנָב. בְּעֶצֶם יְמֵי הַחֹרֶף פָּגַשׁ גַּם אַיָּלֵי קֶרַח עֲנָקִיִּים,

שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת נָסוֹגוּ רַק צְעָדִים מִסְפָּר הַצִּדָּה,

לְמַעַן תֵּת לְעֶגְלַת הַפּוֹסְטָה לַעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם. לֹא עָבְרוּ

יָמִים מוּעָטִים וְהַמִּקְרִים הָאֵלֶּה נַעֲשׂוּ בְעֵינֵי יוֹסְט

לְמַעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם, וְאוּלָם פַּעַם אַחַת, בַּשָּׁבוּעַ

הַשֵּׁנִי שֶׁל עֲבוֹדַת הַחֹרֶף שֶׁלּוֹ, אֵרַע לוֹ מְאֹרָע שֶׁזִּעֲזַע

אוֹתוֹ פִתְאֹם: הִנֵּה הוּא נוֹסֵעַ בַּמּוֹרָד שֶׁל גַּב הָרָמָה

הָאָרֹךְ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי חַוַּת יַנְסֵי – וּמִי הוּא זֶה הַיְצוּר

הַמַּבְהִיק בִּשְׁחוֹר צִבְעוֹ, שֶׁעֵינַיִם צְהֻבּוֹת לוֹ וּמַרְאֵהוּ

כְמַרְאֵה חָתוּל שָׁחוֹר גָּדוֹל בַּעַל חֹטֶם חַד מְיֻחָד בְּמִינוֹ

שֶׁהוּא רוֹאֶה יוֹשֵׁב כָּאן? – הֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא שׁוּעַל הַכָּסֶף!

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁזֶּה הָיָה אוֹתוֹ הַשּׁוּעָל עַצְמוֹ שֶׁרָאָה

לִפְנֵי מְלוֹן קַנְיוֹן, וַאֲשֶׁר עָלָיו נוֹדַע לוֹ אַחַר כָּךְ שֶׁהוּא

נֶעְלַם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁהֲרֵי קָשֶׁה הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל

הַדַּעַת שֶׁנִמְצְאוּ בַפַּרְדֵּס שְׁנַיִם מֵאוֹתוֹ הַמִּין. רְגָשׁוֹת

שׁוֹנִים הִתְעוֹרְרוּ בְלִבּוֹ שֶׁל יוֹסְט. מַדּוּעַ לֹא לָקַח עִמּוֹ

אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה הָקָּטֹן? אֵיךְ הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִזֶּה?

וְאַחַר כָּךְ נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת בְּלִבּוֹ – חֲמֵשׁ מֵאוֹת

דּוֹלַר! הֲרֵי הִזְדַּמְּנוּת נָאָה מֵאֵין כָּמוֹהָ! אוֹר שֶׁל יוֹם

בָּהִיר וּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה צְעָדִים – חֲבָל!

הַשּׁוּעָל נִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁעָה

שֶׁיּוֹסְט עָבַר עַל פָּנָיו. בִּנְסִיעָתוֹ הַשְּׁנִיָּה לָקַח עִמּוֹ

אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה הַקָּטֹן. אֶת נִצָּבוֹ כָרַת בְּמַשּׂוֹר, כְּדֵי

שֶׁיּוּכַל לְהַסְתִּירוֹ בִשְׁעַת הַדְּחָק מִתַּחַת לִמְעִילוֹ. שׁוּם

אִישׁ לֹא יָכֹל לְהַכִּיר שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אִתּוֹ נֶשֶׁק, וְאוּלָם

הַשּׁוּעָלִים, כְּפִי הַנִּרְאֶה, הִרְגִּישׁוּ בָזֶה. הָאֲדֻמִּים

עָמְדוּ בְּמֶרְחַק מִבְטָחִים, וְהַשָּׁחוֹר לֹא יָסַף לְהֵרָאוֹת עוֹד.

יוֹם יוֹם הָיָה יוֹסְט נוֹסֵעַ הָלֹךְ וָשׁוֹב וַעֲדַיִן הָיָה מְקַוֶּה.

אַךְ נִרְאֶה הָיָה, כִּי כְרֹב מְחִירוֹ כֵּן רַבָּה עָרְמָתוֹ שֶׁל

הַשּׁוּעָל הַשָּׁחוֹר. הוּא לֹא בָא עוֹד, וְאִלּוּ גַם בָּא, הֲרֵי

הִתְחַכֵּם לְהִתְחַבֵּא וְלִהְיוֹת סָמוּי מִן הָעָיִן. הַחֹדֶשׁ עָבַר

וְרַק בְּסוֹפוֹ שָׁמַע יוֹסְט אֶת יַנְסִי הַזָּקֵן אוֹמֵר: "זֶה

כְשָׁבוּעַ יָמִים שֶׁשּׁוּעַל הַכֶּסֶף מִתְהַלֵּךְ מִסָּבִיב לְאֻרָוָה.

דֶּוֶּה רָאָה אוֹתוֹ זֶה לֹא כְבָר". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשְׁבוּ עַל יַד

הַתַּנּוּר אַנְשֵׁי צָבָא שׁוֹמְרֵי הַצַּיִד שֶׁבַּפַּרְדֵּס, וְלֹא עוֹד

אֶלָּא שֶׁבֵּינֵיהֶם נִמְצָא גַם מְרַגֵּל, אִישׁ מַעֲרָבִי בַעַל

נִסָּיוֹן שֶׁאַנְּשֵׁי הַצָּבָא סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, וַהֲלָה הָיָה

מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר. יוֹסְט הִתְאַפֵּק וּבְפָנָיו לֹא נִכְּרָה אַף

תְּנוּעָה כָל שֶׁהִיא וְלֹא הֶחֱזִיר כְּלוּם, וְאוּלָם לִבּוֹ הִתְחִיל

דּוֹפֵק. לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה יָצָא מִן הַבַּיִת כְּדֵי לָתֵת לְסוּסָיו

אֶת מִסְפּוֹא הָעֶרֶב, וּבִפְנוֹתוֹ כֹה וָכֹה מִסָּבִיב לָאֻרָוָה רָאָה

דְמוּת שׁחוֹרָה, שֶׁהִתְנוֹעֲעָה בְאֵין קוֹל וְאַחַר נֶעֶלְמָה בְתוֹךְ

הָאֲפֵלָה.

עמ 40.png

בְּאוֹתָה שָׁעָה נִכְנְסוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶל

הָאֻרָוָה לְהַאֲכִיל אֶת סוּסֵיהֶם וְיוֹסְט חָזַר וְיָשַׁב עַל יַד

הַתַּנּוּר. כָּאן הָיוּ תָלוּי מְעִיל הָעֶגְלוֹנִים הָאָרֹךְ שֶׁלּוֹ

אֲשֶׁר בְּכִיס הֶחָזֶה הֶעָמֹק שֶׁבּוֹ הָיָה חָבוּי הָרוֹבֶה הַמְקֻצָּר.

הוּא הִמְתִּין עַד שֶׁאַנְשֵׁי הַצָּבָא עָלוּ בָזֶה אַחֲרֵי זֶה עַל

הַמַּדְרֵגָה הַמּוֹבִילָה אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבָם הַמְשֻׁתָּף. אַחַר כָּךְ

קָם, לָקַח אֶת הַפַּנָּס, הִדְלִיקוֹ וּנְשָׂאוֹ אֶל אֲחוֹרֵי הָאֻרָוָה

הָבּוֹדֵדָה. הַסּוּסִים לָעֲסוּ אֶת הַמִּסְפּוֹא, וְהַכּוֹכָבִים

נוֹצְצוּ מִמַּעַל לַנּוֹף הַמְעֻטָּף שָׁלֶג. אִישׁ לֹא הָיָה בְקִרְבָתוֹ

בְשָׁעָה שֶׁתָּלָה אֶת הַפַּנָּס עַל צִנּוֹר הַגַּג לִפְנֵי הָאֻרָוָה

בְּאֹפֶן שֶׁנִּרְאָה רַק מִצַּד הָעֵמֶק הַפָּתוּחַ אֲבָל לֹא מִתּוֹךְ

הַבָּיִת.

קוֹל “יַףּ” “יַה” חַלָּשׁ, קוֹל שֶׁל שׁוּעָל, בָּקַע

וְעָלָה מִן הֶהָרִים הַמְכֻסִּים יַעֲרֵי תָּרְנִיּוֹת. יוֹסְט שָׁכַב עַל

הַשָּׁחָת שֶׁבַּעֲלִיַּת גַּג הָאֻרָוָה וְאָרָב. וְאוּלָם שׁוּם יְצוּר

חָי לֹא נִרְאָה עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג. הוּא הֶחֱלִיט לִשְׁקֹד כָּל

הַלַּיְלָה, אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָּבָר, וְהָיָה מְצַפֶּה. הַפַּנָּס

הָיָה בוֹ גַם כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת הַחַיּוֹת וְגַם כְּדֵי לְהַבְרִיחָן,

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְוַתֵּר עָלָיו מִפְּנֵי

הַחֲשֵׁכָה. אוֹרוֹ זָרַע עַל פְּנֵי מַעֲטֵה הַשֶּׁלֶג שֶׁבַּסְּבִיבָה

הַקְּרוֹבָה בְיוֹתֵר בְּרַק צְהַבְהַב רָפֶה. שָׁעָה אַחַת זָחֲלָה

וְחָלְפָה, וְהִנֵּה הִתְקָרְבָה דְמוּת בַּעֲלַת זָנָב שָׂעִיר וְנָבְחָה

קְצָרוֹת כְּלַפֵּי הָפַּנָּס. מַרְאֵה הַחַיָּה הָיָה כֵהֶה בְיוֹתֵר,

אֶלָּא שֶׁעַל צַוָּארָהּ הִבְהִיק כֶּתֶם בָּהִיר. גּוּפוֹ שֶׁל יוֹסְט

רָעַד מִקֹּר. לַמְרוֹת עֲבִי מְעִילוֹ הָעֶלְיוֹן נָקְשׁוּ שִׁנָּיו זוֹ

לְזוֹ, וְהִנֵּה נִתְגַּלְּתָה דְמוּת כֵּהָה שְׁנִיָּה וְאחֲרֶיהָ

בִצְבְּצָה דְמוּת שְׁחוֹרָה גְדוֹלָה, שֶׁהִתְרַשְּׁמָה בִּבְהִירוּת

הַרְבֵּה יוֹתֵר עַל קַרְקַע הַשֶּׁלֶג הַלָּבָן. אוֹרֵחַ שָׁחוֹר זֶה

הִתְנַפֵּל עַל זוֹ שֶׁהוֹפִיעָה רִאשׁוֹנָה, אַךְ הִיא נִמְלְטָה חִישׁ,

וְגַם הִשְׁתַּמְּטָה, אֶלָּא שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ עַל הַשֶּׁלֶג בְּרִחוּק

מָקוֹם קְצָת וְלָטְשָׁה אֶת עֵינֶיהָ אֶל הָאוֹר הַמַּבְרִיק. יוֹסְט לֹא

הָיָה מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר אַף פִּקְפּוּק כָּל שֶׁהוּא: אָכֵן שׁוּעַל

הַכֶּסֶף הָיָה לְפָנָיו. וְאוּלָם הָאוֹר הָיָה קָלוּשׁ בְּיוֹתֵר. יָדוֹ

שֶׁל יוֹסְט רָעֲדָה כְּשֶׁפָּשַׁט אֶת נַעַל הַיָּד וּכְשֶׁלָּחַץ אֶת

גַּב הַיָּד אֶל שְׂפָתָיו וּמָצַץ אוֹתוֹ, כְּדֵי לְחַקּוֹת קוֹל צִפְצוּף

הַעַכְבָּר. הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה פָעַל מִיָּד אֶת פְּעֻלָּתוֹ

הַמְכֻוָּנָה: הַשּׁוּעָל הֶחֱלִיק וְהִתְקָרֵב כְּשֶׁהוּא כוֹפֵף עַצְמוֹ

כְּחָתוּל הָאוֹרֵב לְצֵיד עַכְבָּר.

עמ 41.png

וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד לְפָנָיו שׁוּב וּמְפַתֵּהוּ

וּמַדִּיחֵהוּ אַחֲרָיו, וְהוּא דוּמָם כְּפֶסֶל וְקוֹפֵא עַל עָמְדּוֹ

כְּקוֹרֵא הַמִּתְחַבֵּא עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע אוֹ כְעֹפֶר בֶּן שְׁנָתוֹ

בוֹדֵד בְּחֹדֶשׁ מַאי. יוֹסְט הֵרִים אֶת הָרוֹבֶה הַמּוּכָן לְפֻרְעָנוּת

אֶל לֶחְיוֹ. הַפַּנָּס הֵאִיר בִּפְנֵי הַשּׁוּעָל מִמֶּרְחָק שֶׁל

עֶשְׂרִים צְעָדִים. אוֹרוֹ נִשְׁבַּר פִּי שְׁנַיִם בְּעֵינֵי הַבָּרֶקֶת

שֶׁלּוֹ. הַמַּטָּרָה הָיְתָה בְרוּרָה וּגְלוּיָה לְמַדָּי. יוֹסְט

כּוֹנֵן אֶת רוֹבֵהוּ כְלַפֵּי הַמַּטָּרָה, וְאוּלָם מַה מוּזָר הַדָּבָר!

הֲרֵי קֹדֶם לָכֵן רָאָה אֶת כָּל מַה שֶׁלְּפָנָיו רְאִיָּה כָל כָּךְ

חַדָּה וּבְרוּרָה, וְעַכְשָׁו נִטַּשְׁטֵשׁ הַכֹּל וְהָרוֹבֶה נָע

לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כְגִבְעוֹל שֶׁל קְנֵה סֻכָּר, שֶׁסְּנָאִי אֲדָמָה

מְכַרְסֵם אֶת שָׁרְשׁוֹ. הוּא הוֹרִיד אֶת הָרוֹבֶה בַאֲנָחָה וְקִלֵּל

אֶת יָדוֹ הָעֲלוּבָה שֶׁרָעֲדָה, וְתוֹךְ כְּדֵי רֶגַע נֶעְלַם שׁוּעַל

הַקְּסָמִים.

יוֹסְט הַמִּסְכֵּן! תָּמִיד הָיָה שָׂם מֶתֶג

לִלְשׁוֹנוֹ, וְאוּלָם עַכְשָׁו הוֹצִיא מִפִּיו אֶת כָּל הַקְּלָלוֹת

שֶׁשָּׁמַע מֵאָז וּמֵעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי יְלִיד הַמַּעֲרָב הָיָה.

לָאַחֲרוֹנָה שָׁבָה אֵלָיו רוּחַ בִּינָתוֹ: "הֲרֵי אֶפְשָׁר

שֶׁהַשּׁוּעָל יַחֲזֹר וְיָבֹא לְכָאן!" נִצְנֵץ רַעְיוֹן בְּמֹחוֹ: הוּא

הוֹצִיא מִכִּיסוֹ גַפְרוּר פָּשׁוּט, הִרְטִיבוֹ בִשְׂפָתָיו וְשִׁפְשֵׁף

בּוֹ אֶת פִּי קְנֵה הָרוֹבֶה. עַתָּה כוֹנֵן אוֹתוֹ אֶל אַחַד הָעֵצִים.

אָכֵן, אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר! מַה שֶׁהָיְתָה בְעֵינָיו קֹדֶם לָכֵן

כָּתֹם כֵּהֶה וּמְטֻשְׁטָשׁ נִרְאֶה עַכְשָׁו בְּצוּרָה בְרוּרָה

וּמְפֹרָשָׁה.

נְבָחָה חֲלוּשָׁה שֶׁנִּשְׁמְעָה מִן הֶהָרִים הֵעִידָה

שֶׁשׁוּעָל בָּא אוֹ הוֹלֵךְ. יוֹסְט הִמְתִּין חֲמִשָּׁה רְגָעִים וְאַחַר

צִפְצֵף שׁוּב עַל גַּב יָדוֹ. וּמַה גָדוֹל הָיָה תִמְהוֹנוֹ בִרְאוֹתוֹ

שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי קִיר הָאֻרָוָה מְקַפֵּץ וּבָא הַשּׁוּעָל הַשָּׁחוֹר

הַגָּדוֹל. בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר צְעָדִים עָמַד תַּחְתָּיו.

עִגּוּלֵי הָעֵינַיִם הַצְּהֻבִּים הִבְהִיקוּ לְאוֹר הַפַּנָּס וּפִי

הָרוֹבֶה הִתְכַּוֵּן הַפַּעַם כִּוּוּן יָפֶה כְלַפֵּי הַמַּטָּרָה.

נִשְׁמַע קוֹל נְקִישׁה קְצָרָה וּבַעַל הָאַדֶּרֶת הַשְּׁחוֹרָה צָנַח עַל

הַשֶּׁלֶג וְנָפַל שָׁדוּד. מִי יוּכַל לְהַבְחִין קוֹל רַעַשׁ רוֹבֶה בֵין

קוֹלוֹת הָרַעַשׁ שֶׁל נֵפֶץ עֵץ יָרוֹק, אֲשֶׁר הַקֶּרַח הַנּוֹרָא שֶׁל

לֵיל חֹרֶף בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן מְבַקֵּעַ אוֹתוֹ? וּמִשּׁוּם מַה

יִתְעוֹרְרוּ נוֹסְעִים עֲיֵפִים מִשְּׁנָתָם מִכָּל קוֹל שָׁאוֹן קָלוּשׁ

וּמָצוּי? עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מִי יַעֲלֶה חֲשָׁד? מִי יָשִׁית לִבּוֹ

לָזֶה?

וּמַדּוּעַ זֶה יִשְׁאַל סוֹחֵר הָאַדָּרוֹת

שֶׁבְּלִיוִינְגְסְטוֹן שְׁאֵלוֹת? – הָאַדֶּרֶת הָיְתָה נֶהְדָּרָה

בְיוֹתֵר – וּמָה אִכְפַּת לוֹ עוֹד? אוֹ כְלוּם יִשְׁאַל אוֹתוֹ הָאִישׁ

אֲשֶׁר בַּבַּנְק? הוּא קִבֵּל אֶת חֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת שֶׁלּוֹ – וּמַה לוֹ

עוֹד? גַּם עַל לֵב אִמּוֹ שֶׁל יוֹסְט נִתְקַבְּלָה עַל נְקַלָּה הַדֵּעָה

שֶׁמַּחֲזִיק בָּהּ הַהֹדִי: "לְמִי חַיּוֹת הַבָּר? – לָאִישׁ הַהוֹרֵג

אוֹתָן". “אָמְנָם לֹא יָדַעְתִּי מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְרֶה”, עָנְתָה

וְאָמְרָה, "וְאוּלָם יָדַעְתִּי כִּי קָרֹה יִקְרֶה דָבָר. הֵן

הִתְפַּלַּלְתִּי וְהֶאֱמַנְתִּי". יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמַּה שֶׁנַּעֲשָׂה

לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא מִתּוֹךְ לַחַץ וּמְצוּקָה. הַבַּיִת נִצַּל,

הַמַּזָּל נִשְׁתַּנָּה בוֹ בָרֶגַע שֶׁשָּׁלשׁ הַנְּקֻדּוֹת הַמְּשׁוּחוֹת

בְּגָפְרִית שֶׁבִּקְצֵה הָרוֹבֶה, נִתְאַחֲדוּ וְנִצְטָרְפוּ עִם שְׁתֵּי

הַמְּנוֹרוֹת הַחַיּוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ שׁוּעַל הַכֶּסֶף וְהָיוּ לְקַו יָשָׁר

אֶחָד. אָכֵן אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, יוֹסְט הָיָה גוֹנֵב צָיִד. וְאוּלָם

אַךְ פַּעַם אַחַת וְלֹא יָסַף עוֹד.




הַפּוֹשֵׁעַ הַלָּבוּשׁ קְטִיפָה – הַנְּמִיָּה    🔗

חַיָּה נֶהְדָּרָה זוֹ, הַצָּבָל שֶׁל אֲמֵרִיקָה,

בַּעֲלַת הָאַדֶּרֶת, שֶׁמַּרְאֶהָ כָּתֹם עָמֹק, וּבַעֲלַת הַגָּרוֹן

הַצָּהֹב כְּעֵין הַזָּהָב, שְׁנִיָּה הִיא לְתֵאוּר אַחֲרֵי שׁוּעַל

הַכֶּסֶף, לְפִי שֶׁכָּךְ הוּא שִׁעוּר הָעֵרֶךְ שֶׁבֵּין שְׁנֵי אֵלֶּה,

כְּלוֹמַר עֵרֶךְ שָׁוְיָן שֶׁל אַדְרוֹתֵיהֶם.

הַשּׁוּעָל הוּא פֶרֶא־כֶלֶב קָטֹן, הַנְּמִיָּה הִיא

חֻלְדַּת אִילָן גְּדוֹלָה. הִיא בַעֲלַת זְרִיזוּת מַפְלִיאָה;

בְּרָדְפָהּ עַל צַמְרוֹת הָעֵצִים אַחַר סְנָאִית אֲדֻמָּה, הַטָּסָה

מֵעַל לְרָאשֵׁי הָעֵצִים, הֲרֵי הִיא מַשִּׂיגָה אוֹתָהּ כִּמְעַט

תָּמִיד. עִקַּר מְזוֹנָהּ עַכְבָּרִים וּסְנָאִיּוֹת, אֶלָּא שֶׁהִיא

טוֹרֶפֶת גַּם שְׁפַנִּים וְתַרְנְגוֹלֵי הַבָּר בַּאֲשֶׁר תִּמְצָאֵם,

וְאֵינֶנָּה נִרְתַּעַת אָחוֹר אֲפִילוּ מִפְּנֵי צַיִד גָּדוֹל

יוֹתֵר.

תּוֹם נְיוּקוֹמְבּ, מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ הַזָּקֵן שֶׁלִּי,

סָח לִי מַעֲשֶׂה מַפְלִיא בִנְמִיָּה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו בְּשָׁעָה

שֶׁהָיָה מוֹרֵה דֶרֶךְ לְצַיָּד בְּהָרֵי שׁוֹשׁוֹנֵי. בְּחֹדֶשׁ

אָקְטָבֶּר שְׁנַת 1911 יָצָא לָצוּד צַיִד עִם הַבָּרוֹן דְּ’אֶפְּסֶן

וִידִידוֹ אֵצֶל מִילֶרקְרִיק, מִמִּזְרָח לְפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן. הֵם

יָרוּ אֶל צְבִי אֶחָד. הַחַיָּה בָרְחָה מִפְּנֵיהֶם, כְּאִלּוּ לֹא

נִפְגְּעָה, וְאוּלָם הִיא רָצָה בְמוֹרַד הָהָר, וְעַד מְהֵרָה נִרְאוּ

עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג נִטְפֵי דָם מִזֶּה וּמִזֶּה. הֵם הָלְכוּ אֵיזֶה

מֵאוֹת צְעָדִים בְּעִקְּבוֹת הַצְּבִי הַבּוֹרֵחַ, וְהִנֵּה נִצְטָרְפוּ

אֲלֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ עִקְּבוֹתֵיהֶן שֶׁל חָמֵשׁ נְמִיּוֹת. אַחֲרֵי

רִגְעֵי מִסְפָּר הִדְבִּיקוּ הַצַּיָּדִים אֶת הַצְּבִי שֶׁהָיָה מוּטָל

עַל הָאָרֶץ. וְאוּלָם חָמֵשׁ הַנְּמִיּוֹת, – כְּפִי הַנִּרְאֶה

מִשְׁפָּחָה אַחַת – מִהֲרוּ לְקַפֵּץ עַל גִּזְעֵי הָעֵצִים הַקְּרוֹבִים,

וְהִשְׁמִיעוּ אֶת הַהֶמְיָה הָרַכָּה “פוּרְד” הַמְיֻחָדָה לִבְנֵי

מִינָן, וַדַּאי מִתּוֹךְ צִפִּיָּה לַסְּעֻדָּה הַשְּׁמֵנָה הַמְזֻמָּנָה

לָהֶן. אֶלָּא שֶׁבִּיאַת הַצַּיָּדִים הִכְזִיבָה לְדַאֲבוֹנָן אֶת

תִּקְוָתָן.

נִסְיוֹנוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה לְחַלֵּק שָׁלָל עִם הַצַּיָּדִים מְנַסּוֹת הַנְּמִיּוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.



הַבֵּבָר35 הֶחָרוּץ    🔗

בִּבְחִינָה יְדוּעָה הֲרֵי הַבֵּבָר הַחַיָּה

הַמֻּפְלָאָה מִכָּל הַחַיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב. הַחִפּוּשׁ אַחֲרֵי

עוֹרוֹת שֶׁל בֵּבָרִים גָּרַם לָהֶם לָאֲבַנְטוּרִיסְטִים36

שֶׁחָקְרוּ וְתָרוּ אֶת הָרֵי הַסְּלָעִים וּפָתְחוּ

לַבְּרִיּוֹת אֶת כָּל הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי־מַעֲרָבִי שֶׁל מְדִינוֹת

הַבְּרִית וְשֶׁל קָנָדָה. עַד הַיּוֹם הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ הַבֵּבָר

מִשְׁלַח יָדָם שֶׁל רֹב גּוֹנְבֵי הַצַּיִד שֶׁבַּפַּרְדֵּס. אֲבָל אָנוּ

רוֹאִים קֹדֶם כֹּל בַּבֵּבָר חַיָּה, אֲשֶׁר בְּפָעֳלֶיהָ וַעֲלִילוֹתֶיהָ

מִתְגַּלֵּית מִדָּה יְדוּעָה שֶׁל בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, אֲשֶׁר

בְּכִשְׁרוֹן שֶׁל הַמְצָאָה טֶכְנִית יֵשׁ שֶׁאֵין הִיא נוֹפֶלֶת מִן

הָאָדָם, וַאֲשֶׁר תַּפְלִיא אוֹתָנוּ בְדֶרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ הַנַּעֲשֵׂית

עַל פִּי תָכְנִית.

הָיָה זְמָן שֶׁמִּפְעֲלֵיהֶם וְחָכְמָתָם שֶׁל

הַבֵּבָרִים הִפְלִיאוּ כָל כָּךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת עַד שֶׁיִּחֲסוּ

לַבַּנַּאי הַמְהַלֵּךְ עַל אַרְבַּע זֶה יֶתֶר כִשְׁרוֹן מִן הָאָדָם.

וְאוּלָם אַחַר כָּךְ קָמוּ מְפַקְפְּקִים, שֶׁהוֹרִידוּ אֶת עֵרֶךְ

הַבֵּבָר שׁוּב לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁפָלָה שֶׁל הַחַיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת

אֵלָיו, וְהִכְרִיזוּ שֶׁכָּל מַה שֶׁמּוֹדִיעִים עַל מַעֲשֵׂהוּ

וּפָעֳלָיו אֵינוֹ אֶלָּא דִבְרֵי אַגָּדָה. כַּיּוֹם הוֹלְכִים

הַחוֹקְרִים בַּשְּׁבִיל הָאֶמְצָעִי הַנָּכוֹן. אָנוּ רוֹאִים בַּבֵּבָר

חַיָּה הָעוֹלָה הַרְבֵּה עַל שְׁאָר קְרוֹבֶיהָ בְּמַתַּת הַכִּשְׁרוֹנוֹת

שֶׁנִּתְיַחֲדוּ בָהּ. הוּא חוֹנֵן בְּאִינְסְטִינְקְטִים יְדוּעִים,

הַיּוֹצְאִים מִגֶּדֶר הָרָגִיל וְהַמַּכְשִׁירִים אוֹתוֹ לְהָקִים

עמ 43.png

סְכָרִים וּמִבְצָרִים, שֶׁאֵין דֻּגְמָתָם בְּכָל מַעֲשֵׂיהֶם

וּמַעְבָּדֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים. הֲרֵינִי נוֹתֵן כָּאן הַרְצָאָה

קְצָרָה עַל יְצִירוֹתֵיהֶם שֶׁל הַבֵּבָרִים הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר

וְהַנַּעֲשׂוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן וָדָעַת: קֹדֶם כֹּל הֲרֵי הַמְּצוּדָה:

עמ 44.png

הַבֵּבָר הוּא הוּא שֶׁהִמְצִיא אֶת מְלֶאכֶת הַבֵּטוֹן. זֶה אַלְפֵי

שָׁנִים הֲרֵיהוּ מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְצוּרַת בֹּץ מְעֹרָב בַּאֲבָנִים

וְקָנִים לְצֹרֶךְ מְצוּדוֹתָיו וּסְכָרָיו. הַמְּצוּדָה מְשַׁמֶּשֶׁת

דִּירָה לַמִּשְׁפָּחָה; כְּלוֹמַר: בַּנּוֹהֵג שֶׁמִּסְתּוֹפְפִים בָּהּ

זָכָר זָקֵן אֶחָד, נְקֵבָה זְקֵנָה אַחַת וְהַרְבֵּה צֶאֱצָאִים. מִדַּת

הַמְּצוּדָה מִבַּחוּץ הִיא מֵחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עַד עֶשְׂרִים רֶגֶל

(שִׁעוּרָהּ שֶׁל רֶגֶל אֲמֵרִיקָנִית הִיא שְׁלשִׁים סַנְטִימֶטֶר),

וְשִׁעוּר גָּבְהָהּ מִשָּׁלשׁ עַד חָמֵשׁ רָגֶל. בִּפְנִים הַמְּצוּדָה

נִמְצָא חֶדֶר שֶׁגָּבְהוֹ שְׁתֵּי רֶגֶל וְאָרְכּוֹ שֵׁשׁ רֶגֶל

בְּעֵרֶךְ. חֶדֶר זֶה מֻנָּח מִמַּעַל לִפְנֵי הַמַּיִם וּבְרֹאשׁ גַּגּוֹ

עָרוּךְ מִפְתָּח הֶעָשׂוּי לְהַכְנִיס אֲוִיר. חוּץ מִזֶּה יֵשׁ בָּהּ

שְׁנֵי מְבוֹאוֹת הַמֻּנָּחִים מִתַּחַת לְשֶׁטַח הַמָּיִם. הָאֶחָד מֵהֶם

עֲקַלְקַל וְהוּא הוּא הַמְשַׁמֵּשׁ לְצֹרֶךְ כְּנִיסָה וִיצִיאָה

רְגִילוֹת. הַשֵּׁנִי הוּא יָשָׁר וּבוֹ נִגְרָרִים אֶל הַמְּצוּדָה

עֵצִים, שֶׁקְּלִפָּתָם מְשַׁמֶּשֶׁת לַבֵּבָרִים מָזוֹן לַחֹרֶף.

הַמָּעוֹן נִשְׁמָר בְּטָהֳרָה מְעֻלָּה, וּכְשֶׁאַחַד הַעֲנָפִים נֶחֱשָׂף

מִכֹּל מַה שֶׁרָאוּי בּוֹ לַאֲכִילָה, הֲרֵי הוּא מוּצָא מִתּוֹךְ

הַמְּצוּדָה וְנִתָּן בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּסֶּכֶר, שֶׁהוּא

סוֹלְלָה עֲקֻמָּה הָעֲשׂוּיָה מִבֹּץ וְקָנִים וּמִשְׂתָּרַעַת

בַּאֲלַכְסוֹן לְעֻמַּת זֶרֶם הַמָּיִם. הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְהַחֲזִיק אֶת

הַמַּיִם בְּגֹבַהּ יָדוּעַ, כְּדֵי שֶׁהַמְּצוּדָה תִהְיֶה מֻקֶּפֶת

תָּמִיד מַיִם מִסְּבִיבָהּ.

אֶחָד מִמַּעְבָּדָיו שֶׁל הַבֵּבָר הַמֻּפְלָאִים

בְּיוֹתֵר הִיא הַתְּעָלָה. זוֹ הִיא תְעָלָה גְמוּרָה מַמָּשׁ

הַנֶּחְפֶּרֶת דֶּרֶךְ קַרְקַע שֶׁל מִישׁוֹר מִן הַמַּיִם עַד לַיַּעַר,

וּמְשַׁמֶּשֶׁת לְהַכְנִיס עַל יָדָהּ אֶת אוֹצְרוֹת הַמָּזוֹן.

תְּעָלוֹת אֵלֶּה אָרְכָּן מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְעַד

אַרְבַּע מֵאוֹת רֶגֶל, רָחְבָּן כְּשָׁלשׁ רֶגֶל וְעָמְקָן שְׁתֵּי רָגֶל.

דֻּגְמָה נָאָה שֶׁל תְּעָלָה שֶׁכָּזוֹ נִמְצְאָה בִשְׁנַת 1897

בְּקִרְבַת חַוַּת יַנְסֵי, אֶלָּא שֶׁהִיא הָיְתָה אֲרֻכָּה רַק שִׁבְעִים

רָגֶל. אֶת הַתְּעָלָה הַיּוֹתֵר אֲרֻכָּה רָאִיתִי בֶאֱדִירוּן־דֶּקְס;

אָרְכָּה אִם נַעֲלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת כָּל עַקְמִימוּתָהּ הָיָה שֵׁשׁ

מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים רֶגֶל, רָחְבָּהּ מִשְׁתַּיִם עַד שָׁלשׁ רֶגֶל,

וְעָמְקָהּ שְׁתֵּי רָגֶל.

עָלַי לְהַזְכִּיר כָּאן עוֹד שְׁלשָׁה מִפְעָלִים אֲחֵרִים מִמִּפְעָלָיו שֶׁל הַבֵּבָר, רֵאשִׁית: אֶת הָעֵקֶל37

אוֹ חוֹר הַצְּלִילָה, מָקוֹם מָעֳמָק לְיַד הַחוֹף,

שֶׁקִּירוֹתָיו זְקוּפִים וּמְחֻלָּקִים יָפֶה בְאֹפֶן מְלָאכוּתִי;

שֵׁנִית: אֶת מְקוֹם הַחִמּוּם לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהִנֵּהוּ עַל פִּי

רֹב תֵּל־נְמָלִים, שֶׁהַבֵּבָר שׁוֹכֵב עָלָיו כְּדֵי לִסְפֹּג מֶרְחָץ

שֶׁל שֶׁמֶשׁ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַנְּמָלִים מְפַלּוֹת אֶת הַכִּנָּם

שֶׁבְּעוֹרוֹ; וּלְבַסּוֹף: עוּגַת הַבֹּץ, זֹאת הִיא פַשְׁטִידָה קְטַנָּה

עֲשׂוּיָה בֹּץ וְהַמֻּשְׁקָה מִיץ שֶׁל בֵּבָר אוֹ מִיץ שֶׁל שִׁקְדֵי

הַגּוּף. עוּגָה זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת כַּרְטִיס בִּקּוּר וּמוֹדִיעָה לְכָל

הַבֵּבָרִים שֶׁלִּפְנֵי זְמָן קָצָר הָיָה כָאן הַבֵּבָר פְּלוֹנִי בֶן

פּלוֹנִי. מְזוֹנוֹ הָעִקָּרִי שֶׁל הַבֵּבָר אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת

הַמָּזוֹן הֶחָבִיב עָלָיו בְּיוֹתֵר, הִיא קְלִפָּתוֹ שֶׁל הַלִּבְנֶה

הָרוֹעֵד הַמְכֻנֶּה גַם בַּשֵּׁם “צַפְצָפָה”38. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צַפְצָפוֹת גְּדֵלוֹת, שָׁם אֵין בֵּבָרִים מְצוּיִים.


הַסֶּכֶר

עמ 47.png

עַל פִּי רֹב מַתְחִילִים הַבֵּבָרִים אֶת בִּנְיַן

הַסֶּכֶר בְּתוֹךְ נַחַל הַנִּמְצָא בְקִרְבַת חֹרְשָׁה שֶׁל צַפְצָפוֹת.

לְאַחַר שֶׁהָעֵצִים נִכְרְתוּ וּקְלִפָּתָם נֶאֱכָלָה, בּוֹנִים

הַבֵּבָרִים בְּאוֹתוֹ הַנַּחַל סֶכֶר שֵׁנִי, כְּשֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים

שֶׁיִהְיוּ מְצוּיִים לָהֶם מַיִם עֲמֻקִּים לְמַחֲסֶה וְצַפְצָפוֹת

לְמַאֲכָל. כָּכָה מָצָאתִי בִשְׁנַת 1887 בְּקִרְבַת חַוַּת יַנְסֵי

שְׁלשָׁה עָשָׂר סְכָרִים שֶׁבָּנוּ הַבֵּבָרִים בָּזֶה אַחַר זֶה.

וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר בִּקַּרְתִּי שׁוּב אוֹתוֹ הַמָּקוֹם בִּשְׁנַת 1912

הָיוּ הַסְּכָרִים הֲרוּסִים וּמִקְוֵי הַמַּיִם חֲרֵבִים. מִשּׁוּם מָה?

הַתְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלָה זוֹ פְשׁוּטָה הִיא. הַבֵּבָרִים כִּלּוּ

לֶאֱכֹל אֶת הַמָּזוֹן שֶׁהָיָה מָצוּי כָאן. בִּמְקוֹם הֶחֳרָשִׁים

הַקְּטַנִּים שֶׁל עֲצֵי הַלִּבְנֶה הָרוֹעֵד שֶׁעָמְדוּ כָאן לְפָנִים לֹא

נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא סְדָנִים, וְהַבֵּבָרִים נָדְדוּ מִזֶּה.

כָּכָה נִמְצְאָה בִשְׁנַת 1897 אֵצֶל

אָבְּסִידְיַן־קְלִיף בְּרֵכָה שֶׁל בֵּבָרִים שֶׁהָיְתָה גְדוֹלָה מִכָּל

בְּרֵכוֹת הַבֵּבָרִים שֶׁנִּרְאוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם בַּפַּרְדֵּס.

הַסֶּכֶר שֶׁלִּפְנֵי בְּרֵכָה זוֹ אָרֹךְ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת

פְּסִיעוֹת. וְאוּלָם עַכְשָׁו הֲרֵיהִי מְעִי מַפָּלָה, וּמֵי הַבְּרֵכָה

יָבְשׁוּ וְדָלָלוּ. סִבַּת הַדָּבָר הִיא אוֹתָהּ עַצְמָהּ הָאֲמוּרָה

לְמָעְלָה: הַבֵּבָרִים כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת כָּל הַסְּבִיבָה עַד בְּלִי

הַשְׁאִיר שָׁם שָׂרִיד וַיָּנוּדוּ מִזֶּה. מִמֵּילָא מוּבָן שֶׁבָּהּ

בְּשָׁעָה שֶׁהַחַיּוֹת הֶחָרוּצוֹת פּוֹסְקוֹת מִלִּשְׁמֹר עַל הַסֶּכֶר

וְאֵינָן מְתַקְּנוֹת אֶת בְּדָקָיו, מִיָּד נִפְרָץ וְנֶהֱרָס.

כָּעֵת נִמְצָאוֹת בְּקִרְבַת חַוַּת יַנְסֵי הַרְבֵּה

בְרֵכוֹת בֵּבָרִים הֲגוּנוֹת, שֶׁשָּׁם דָּרִים כַּנִּרְאֶה אוֹתָם

הַבֵּבָרִים עַצְמָם שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לְפָנַי בִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם

קֹדֶם לָכֵן. בְּחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר שֶׁעָבַר מָצָאתִי הֲמוֹן סְכָרִים

וּבוֹנֵי סֶכֶר לְיַד הַחוֹף הַדְּרוֹמִי הַמִּזְרָחִי שֶׁל יְאוֹר

יֵלוֹסְטוֹן; וּכְשֶׁאָדָם יוֹצֵא לְשָׁם וּמְכוֹנַת הַצִּלּוּם בְּיָדוֹ

מֻבְטָח הוּא שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹ לְצַלֵּם כַּמָּה תְמוּנוֹת שֶׁל

בֵּבָרִים, וַאֲפִילוּ לְאוֹרוֹ שֶׁל יוֹם בָּהִיר!

הָבָה אֲתַקֵן כָּאן כַּמָּה דֵעוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת הַמְּצֻיּוֹת אֵצֶל הַבְּרִיּוֹת בְּנוֹגֵע לַבֵּבָר.

אֵין הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְנָבוֹ שִׁמּוּשׁ שֶׁל כַּף סַיָּדִים.

אֵין הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת לְבִנְיַן הַסֶּכֶר.

אֵין הוּא יָכֹל לִתְקֹעַ יְתֵדוֹת בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה.

אֵין הוּא יָכֹל לְהַפִּיל עֵץ אֶל עֵבֶר מְכֻוָּן.

הוּא מַקִּיף אֶת הַמְּצוּדָה שֶׁלּוֹ בְקָנִים וְלֹא בְּבֹץ.


עמ 48.png

שׁוּעַל־הַמַּיִם וּמַסְלוּל הַהַחְלָקָה שֶׁלּוֹ    🔗

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, שֶׁהָיָה בְיַלְדוּתוֹ נַעַר

עַלִּיז וּמָצָא קוֹרַת רוּחַ יְתֵרָה בַדָּבָר לְהַחֲלִיק עַל עֶגְלַת

חֹרֶף מֵעַל גִּבְעָה מְכֻסָּה קֶרַח כְּשֶׁרֹאשׁוֹ נָטוּי לְפָנָיו,

וַדַּאי שֶׁלִּבּוֹ יִרְחַשׁ לְשׁוּעַל הַמַּיִם רִגְשׁוֹת אָח.

הַחַיָּה הַנָּאָה הַזֹּאת שַׁיֶּכֶת לִכְאוֹרָה

לְמִשְׁפַּחַת הַחֻלְדָּה, וְאוּלָם טִבְעָהּ הִתְפַּתַּח וְהִשְׁתַּלֵּם

בְּמִדָּה שֶׁכָּזוֹ שֶׁהִיא נֶעֶשְׂתָה לְאַחַת מֵחַיּוֹת הַטֶּרֶף

הָעֲלִּיזוֹת וְנוֹחוֹת בְּיוֹתֵר וְשֶׁשְּׁאִיפָתָן לְדָם הִיא פְחוּתָה

מִזּוֹ שֶׁל הָאֲחֵרוֹת. אֶפְשָׁר שֶׁסִּבַּת הַדָּבָר הִיא, שֶׁשּׁוּעַל

הַמַּיִם מִתְפַּרְנֵס בְּיִחוּד מִצֵּיד דָּגִים. וַהֲרֵי כְלָל הוּא גַם

עמ 49.png

בְּחֶבְרַת בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁהַדַּיָּגִים נוֹחִים הֵם מִן הַצַּיָּדִים.

וּכְשֶׁאָנוּ מַשְׁוִים אֶת שׁוּעַל הַמַּיִם אֶל מִשְׁפַּחַת הַחֻלְדָּה

הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, אָנוּ מוֹצְאִים אוֹת וּמוֹפֵת נָאֶה לְדֵעָה

זוֹ.

עַל פִּי רֹב אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁדֶּרֶךְ

הִתְפַּתְּחוּתָן שֶׁל הַחַיּוֹת דּוֹמֶה הַרְבֵּה לְדֶרֶךְ

הִתְפַּתְּחוּתֵנוּ אָנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. מִתְּחִלָּה אָדָם נִלְחָם

מִלְחֶמֶת הַפַּרְנָסָה שֶׁלּוֹ, אַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר עַל בַּת זוּג,

וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁאֵין אַף אַחַת מִן הַדְּאָגוֹת הַלָּלוּ מַטְרִידוֹת

עוֹד אֶת דַּעְתּוֹ הֲרֵי הוּא מִתְמַכֵּר לְשַׁעְשׁוּעִים. הַרְבֵּה

חַיּוֹת עוֹסְקוֹת בְּשַׁעְשׁוּעִים. עַל פִּי רֹב אֵין הַשַּׁעְשׁוּעִים

הָאֵלֶּה אֶלָּא טַכְסִיסֵי צַיִד שֶׁל רְדִיפָה, שֶׁל תְּפִישָׂה וְשֶׁל

הִתְאַבְּקוּת, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ חַיּוֹת שֶׁהִפְלִיגוּ בְדֶרֶךְ זוֹ

הַפְלָגָה יְתֵרָה וְקָבְעוּ לְעַצְמָן מַעַרְכוֹת מִשְׂחָק סְדוּרוֹת

וּמְיֻחָדוֹת לָהֶן וְגַם מְקוֹמוֹת קְבוּעִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא

שֶׁיָּסְדוּ מוֹסָדוֹת שֶׁאֵינָם מְשַׁמְּשִׁים אֶלָּא לְשֵׁם תַּעֲנוּג.

זוֹהִי הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבְּמִקְצֹעַ זֶה, וְדֻגְמָה

מַזְהִירָה לְכָךְ מְשַׁמֵּשׁ לָנוּ שׁוּעַל הַמַּיִם הָעַלִּיז. הוּא

הִמְצִיא אֶת שַׁעֲשׁוּעַ הַגְּלִישָׁה מִן הָהָר, וּכְפִי שֶׁאֶפְשָׁר

לְשַׁעֵר אֵין אֲפִילוּ שׁוּעַל מַיִם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת

מַסְלוּל הַגְּלִישָׁה שֶׁל שׁוּעֲלֵי הַמָּיִם. מַסְלוּל גְּלִישָׁה זֶה

אֵינוֹ אֶלָּא גִבְעָה תְלוּלָה הַמְכֻוָּנָה לְצֹרֶךְ זֶה, אוֹ שְׂפַת

נָהָר, שֶׁבְּקָצֵהוּ נִמְצָאִים מַיִם עֲמֻקִּים. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ

תְּדִירִי מִתְהַוֶּה כָאן מַסְלוּל חָלָק הַמְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ

בְדֶרֶךְ מְעֻלָּה בְיוֹתֵר בְּשָׁעָה שֶׁשֶּׁלֶג אוֹ קֶרַח מֻנָּחִים

עָלָיו. כָּאן מִזְדַּמְּנִים שׁוּעֲלֵי מַיִם, נַעַר וְזָקֵן, זְכָרִים

וּנְקֵבוֹת שֶׁלֹּא לְשֵׁם מְגַמָּה אַחֶרֶת חוּץ מִלְּהִתְעַנֵּג

וּלְהַחֲלִיק מִן הַמּוֹרָד בָּזֶה אַחַר זֶה בִמְהִירוּת, הַהוֹלֶכֶת

וּמִתְגַּבֶּרֶת, כְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְבֶּה חֶלְקָתוֹ שֶׁל מַסְלוּל

הַגְּלִישׁה, וּלְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם עַל מְנַת לְהַתְחִיל

תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה מֵחָדָשׁ. הֵם מִתְרוֹצְצִים כָּאן

כְּשֶׁהֵם נוֹשְׁמִים בִּכְבֵדוּת מִתּוֹךְ עֹנֶג, וְכָל חַיָּה

מִתְאַמֶּצֶת לִגְלשׁ בִּתְכִיפוּת יְתֵרָה וּבִמְהִירוּת יְתֵרָה

מֵחַבְרוֹתֶיהָ. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַתַּעֲנוּג

הַזֶּה מוֹצָאוֹ רַק מִתּוֹךְ שְׁאִיפָה חֶבְרוּתִית פְּשׁוּטָה

שֶׁהַחַיָּה שׁוֹאֶפֶת לְהִתְאַחֵד עִם בְּנֵי מִינָהּ בְּמִשְׂחָק

הַמַּמְצִיא לָהֶם אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַנְּעִימָה וְהַמְרוֹמֶמֶת שֶׁיֵּשׁ

בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה וְעָמָל. וְאָכֵן זֶהוּ

אוֹתוֹ קֶסֶם־הַהַרְגָּשָׁה גּוּפוֹ הַמּוֹשֵׁךְ אוֹתָנוּ בְיַלְדוּתֵנוּ

לָלֶכֶת אֶל מַסְלוּל הַגְּלִישָׁה.

אַל תִּמְנַע אֶת עַצְמְךָ מִלִּדְרשׁ מֵאֵת מוֹרֵה

הַדֶּרֶךְ שֶׁיַּרְאֶה לְךָ אֶת מַסְלוּלֵי הַגְּלִישָׁה שֶׁל שׁוּעֲלֵי

הַמָּיִם. יֵשׁ בָּהֶם נָאִים וְיֵשׁ בָּהֶם פְּשׁוּטִים. יָפֶה מִכֹּל

לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּחֲזֶה לְאַחַר רֶדֶת הַשָּׁלֶג; אִם הַשָּׁעָה

תְהֵא מְשַׂחֶקֶת לְךָ וְרוּחֲךָ לֹא תִקְצַר עָלֶיךָ, אֶפְשָׁר שֶׁתָּבֹא

עַל שְׂכָרְךָ לְמַרְאֵה הַיְצוּרִים הָעֲלִּיזִים הֲלָלוּ

הַמִּתְמַכְּרִים לְמִשְׂחָק הַדּוֹמֶה דִמְיוֹן גָּדוֹל לַמִּשְׂחָק

שֶׁהִתְמַכַּרְנוּ לוֹ אָנוּ.



 

קֶרֶן וּפַרְסָה וְרֶגֶל מְהִירָה    🔗


שְׁחוֹר הַזָּנָב הַמְקַפֵּץ    🔗

כְּשֶׁנָּסְעוּ לוּאִיס וּקְלַרְק לִפְנֵי יוֹתֵר מִמֵּאָה

וְעֶשֶׂר שָׁנָה לְמַסָּעָם הַמְפֻרְסָם בְּמַעֲלֵה הַמִּסּוּרִי

וְהִגִּיעוּ אֶל הַנָּהָר הַגָּדוֹל סִיּוּ אֲשֶׁר בְּדָקוֹטָה, מָצְאוּ

כָאן, בִּמְקוֹם רֵאשִׁית מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁל הַנָּהָר, אֶת צְבִי הַפֶּרֶד

וְשָׁתוּ אֶת מִין הַחַיָּה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת עַל קְבֻצָּת הַחַיּוֹת

אֲשֶׁר אָסָפוּ.

הַצְּבִי הַזֶּה בֶן בַּיִת הוּא בְאֶרֶץ הַקֹּר אֲשֶׁר

מִמֶּקְסִיקָה עַד קוֹלָמְבְּיָה הַבְּרִיטִית וּמִקָּלִיפוֹרְנִיָּה עַד

מָנִיטָבָּה. הוּא נִמְנֶה עַל מִינֵי הַחַיּוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְבּוֹנֵן

אֲלֵיהֶם עַל נְקַלָּה בַפַּרְדֵּס שֶׁל יֵלוֹסְטוֹן.

כְּשֶׁאָנוּ יוֹצְאִים מִגַּרְדִּינֶר, וְעוֹבְרִים תַּחַת הַמִּגְדָּל הַגָּדוֹל

(Great Tower) שֶׁל סֶלַע הַנֶּשֶׁר (Eagle39 Rock), שֶׁעָלָיו מְקַנֵּן

מִקֶּדֶם קַדְמָתָהּ נֶשֶׁר יָם, וְהִנְנוּ מַגִּיעִים אֶל הַמִּישׁוֹר

שֶׁלִּפְנֵי הַמָּלוֹן מָמוֹט־הוֹט סְפְּרִינְגְס, אָנוּ מוֹצְאִים שָׁם

עמ 52.png

כִּמְעַט תָּמִיד מִשְׁפַּחַת צְבָאִים הַמִּתְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי

הָעֵשֶׂב, אוֹ עוֹמֶדֶת בֵּין הַשִּׁיחִים מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַחֵן

הַטִּבְעִי הַמְיֻחָד לְחַיּוֹת הַבָּר. מִשְׁפָּחָה זוֹ נִמְנֵית עַל

הַלְּהָקָה שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת צְבָאִים הַמִּתְאַסְּפִים כָּאן

וּבְקִרְבַת הַפְּרֶרְיָה בִימֵי הַסְּתָו, וְאוּלָם בִּימֵי הַקַּיִץ

נְפוֹצִים הֵם עַל הֶהָרִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב, עַל מְנָת לַחֲזֹר

בְּמִנְיָן יוֹתֵר מְרֻבֶּה מִיָּד כְּשֶׁהַשֶּׁלֶג הֶעָמֹק הָרִאשׁוֹן

יַכְרִיחֵם לְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה בִמְעוֹנוֹת הַחֹרֶף שֶׁלָּהֶם. כְּרֹב

הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת, כֵּן גַּם הַצְּבָאִים יְלִידֵי הַפַּרְדֵּס הֵם,

וְהִנָּם חַיִּים חַיִּים שֶׁל חֵרוּת גְּמוּרָה. וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּי

וְיָדוּעַ לָהֶם שֶׁאִישׁ לֹא יִגַּע בָּהֶם לְרָעָה, נֶעֱקַר רֶגֶשׁ

הַפַּחַד מִלִּבָּם וְיָכֹל אָדָם לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בְּרִחוּק שֶׁל

פְּסִיעוֹת מוּעָטוֹת.

אָדָם הַלָּהוּט אַחַר תְּמוּנוֹת פוֹטָגְרָפִיּוֹת

שֶׁמְּכוֹנַת הַצִּלּוּם בְּיָדוֹ אַל יַחֲמִיץ אֶת הַשָּׁעָה וְאַל

יִמָּנַע מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַּמְּנוּת נָאָה זוֹ שֶׁבָּאָה

לְיָדוֹ, לֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁיְצוּרֵי הַבָּר הָאֵלֶּה חֲמוּדִים וְנָאִים

הֵם, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיָּכֹל הוּא לִפְתֹּחַ אֶת

הַפִּילְמוּחַ40 עוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה

בַמָּלוֹן, וְיָכֹל הוּא לְבָרֵר כֵּיצַד פּוֹעֶלֶת מְכוֹנַת הַצִּלּוּם

שֶׁלּוֹ בְתוֹךְ הַהֶאָרָה הַחֲדָשָׁה וְהַסְּבִיבָה הַחֲדָשָׁה.

הֲרֵי זֶה הַצְּבִי שְׁחוֹר־הַזָּנָב הַמָּצוּי בֵּין

אֶרֶץ הֶהָרִים, הַמְכֻנֶּה גַם בְּשֵׁם “צְבִי הַפֶּרֶד” עַל שֵׁם

אָזְנָיו הָאֲרֻכּוֹת וְצוּרַת זְנָבוֹ. הוּא נוֹדַע לִי בְּקָנָדָה בְשֵׁם

“צְבִי מְקַפֵּץ”, שֶׁנִּקְרָא עָלָיו בִּשְׁבִיל דֶּרֶךְ הֲלִיכָתוֹ.

תַּחַת אֲשֶׁר בְּהַרְרֵי הַסְּלָעִים מְכַנִּים אוֹתוֹ "שְׁחוֹר הַזָּנָב

הַמְקַפֵּץ". “מְקַפֵּץ” הֲרֵיהוּ נִקְרָא בִשְׁבִיל טִיבוֹ הַנִּפְלָא

לִהְיוֹת מְדַלֵּג בְּרַגְלַיִם מְקֻשּׁוֹת מֵעַל הַקַּרְקַע וְלָטוּס

בְּלִי שׁוּם הִתְאַמְּצוּת נִכֶּרֶת, עַל מְנָת לַחֲזֹר וְלָרֶדֶת עַל

הַקַּרְקַע בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשֶׂר אוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֶה רֶגֶל מִמְּקוֹם

דִּלּוּגוֹ. הַצַּיָּדִים אוֹמְרִים עָלָיו: אֵין שְׁחוֹר־הַזָּנָב נוֹגֵעַ

אֶלָּא בְרָאשֵׁי הַמְּקוֹמוֹת הַגְּבֹהִים שֶׁבַּנּוֹף. בַּמִּישׁור אֵין

שְׁחוֹר־הַזָּנָב מְמַהֵר לָרוּץ כְּדִישׁוֹן41 אוֹ כִצְבִי


לְבֶן־הַזָּנָב. פְּעָמִים רַבּוֹת תָּהִיתִי כֵּיצַד סָגַל לוֹ דֶרֶךְ רִיצָה מְיַגַּעַת זוֹ, אֲשֶׁר לִכְאוֹרָה

פְחוּתָה וּגְרוּעָה הִיא מִדֶּרֶךְ הַהֲלִיכָה הָרְגִילָה

שֶׁל בְּנֵי מִינוֹ. בְּאַחַד הַיָּמִים הָיִיתִי עֵד רְאִיָּה לִמְאֹרָע

אֶחָד, שֶׁפָּתַר לִי אֶת הַחִידָה הַזֹּאת.


אִמָּא שְׁחוֹרַת־זָנָב נִמְלֶטֶת עַל נַפְשָׁהּ    🔗

!

עמ 54.png

בַּסְּתָו שֶׁל שְׁנַת 1897 יָצָאתִי עִם הַנְּעָרִים

הָאַחִים אִיטוֹן בִּמְקוֹמוֹת הָרַחְצָה שֶׁאֵצֶל מֵדוֹרָה לָצוּד

זְאֵבִים. עִמָּנוּ הָיְתָה לַהֲקַת כְּלָבִים מְעֹרָבָה יָפֶה,

עוֹקְבָנִים, רָצִים וְחַנְקָנִים. הָרָצִים הָיוּ כְלָבִים אֲפוֹרִים

טְהוֹרֵי מוֹלֶדֶת, שֶׁמְּהִירִים הָיוּ לְהַשִּׂיג עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר

אֶת כָּל מְהַלֵּךְ עַל אַרְבַּע, חוּץ מִן הַדִּישׁוֹן הַזָּכָר, כִּי

פַעַם אַחַת רָאִיתִי בְעֵינַי שֶׁחַסְרֵי כֹּחַ הֵם לְתָפְשׂוֹ. וְאוּלָם

לַזְּאֵב וַאֲפִילוּ לַקּוֹיוֹט הַמָּהִיר לֹא הָיְתָה כָל תִּקְוָה

לְהִמָּלֵט מֵהֶם וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵּק מִתְּחוּם הָרְאִיָּה

שֶׁלָּהֶם. רָדַפְנוּ אַחֲרֵי אֶחָד מִמְּשׁוֹרְרֵי הַמִּישׁוֹר הַלָּלוּ,

וְהוּא בִקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בִּמְנוּסָה. אוּלָם הַכְּלָבִים הָאֲפוֹרִים

רָצוּ אַחֲרָיו, וְכִרְאוֹתוֹ שֶׁהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינוֹ וּבֵינֵיהֶם

הוֹלֵךְ וּמִתְקַצֵּר, הִכִּיר שֶׁרַגְלָיו לֹא תוּכַלְנָה לְהַצִּילוֹ,

וְכִי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה.

וּמִיָּד הוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ זוֹ אֶל הַפֹּעַל וְגַם הִצְלִיחַ.

הוּא נִמְלַט אֶל שׁוּחָה מְחֻפָּה סִבְכֵי עֵצִים, וְהַכְּלָבִים לֹא

יָסְפוּ לִרְאוֹתוֹ.

כַּלְבֵי הַפְּרֶרְיוֹת נָבְחוּ כְנֶגְדָּם, וְחָשׁוּ דְחוּפִים אֶל מְאוּרוֹתֵיהֶם.

אַיּוֹת42 אֲחָדוֹת הִתְעוֹפְפוּ לְמָעְלָה. אֲנַחְנוּ יָסַפְנוּ לִרְכַּב

לְדַרְכֵּנוּ, הִקַּפְנוּ גִבְעָה קְטַנָּה, שֶׁמֵּאַחֲרֶיהָ נִמְצָא

מְקוֹם שְׁתִיָּה לְחַיּוֹת הַבָּר, וּפָגַעְנוּ בְהֶסַּח הַדַּעַת

בִּצְבִיָּה שְׁחוֹרַת זָנָב עִם שְׁנֵי עֳפָרֶיהָ. שְׁלָשְׁתָּם הִפְנוּ

מִיָּד אֶת אָזְנֵיהֶם וְעֵינֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת לְמוּלֵנוּ. אֲנַחְנוּ

עָצַרְנוּ בְרֶסֶן סוּסֵנוּ וְנִסִּינוּ לְעַכֵּב אֶת כְּלָבֵינוּ מִתּוֹךְ

תִּקְוָה שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בַחַיּוֹת, אֲשֶׁר לֹא חָפַצְנוּ לְהָרַע

לָהֶן. וְאוּלָם מַנְהִיג הַחֲבוּרָה בְּרֶן הִשְׁמִיעַ קוֹל צְוָחָה

וְהִשְׂתָּעֵר בִּקְפִיצוֹת נִמְרָצוֹת מֵעַל לְשִׂיחֵי

הַמַּרְוָה43 קָדִימָה, וּמָשַׁךְ אַחֲרָיו אֶת

כָּל לַהֲקַת הַכְּלָבִים וְרָץ מְרוּצַת צַיִד לַחַיִּים

וְלַמָּוֶת.

אִיטוֹן הַבְּכוֹר קָרָא בְקוֹל רָם בְּכָל מַאֲמַצֵּי

כֹחוֹ: “שׁוּב אָחוֹר!” וְאָחִיו הַצָּעִיר נִסָּה לַחְסֹם בִּפְנֵי

הַכְּלָבִים אֶת הַדֶּרֶךְ, וְאוּלָם חַיָּה הַבּוֹרַחַת עַל נַפְשָׁהּ

מְגָרָה אֶת יִצְרוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הָאָפוֹר גֵּרוּי שֶׁאֵין הוּא יָכֹל

לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ, וּמְרוּצַת הַצַּיִד שֶׁלָּהֶם עַל פְּנֵי

הַמִּישׁוֹר הַמְכֻסֶּה שִׂיחֵי מַרְוָה כְּבָר הָיְתָה בְעֶצֶם עַזָּה

מִתּוֹךְ הִתְאַמְּצוּת כָּל עַצְבֵיהֶם וּשְׁרִירֵיהֶם.

שְׁחוֹרֵי הַזָּנָב בָּרְחוּ וְטָסוּ בִקְפִיצוֹת

גְּדוֹלוֹת כְּעוֹף הַשָּׁמָיִם. הָאֵם וּבָנֶיהָ נִתְּרוּ מֵעַל פְּנֵי

הַקַּרְקַע, רָעֲשׁוּ בַחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר, יָרְדוּ וְשׁוּב נִתְּרוּ

וְטָסוּ לְמָעְלָה. וְאַחֲרֵיהֶם רוֹצְצוּ הַכְּלָבִים הָאֲפוֹרִים

כְּשֶׁהֵם מַנְמִיכִים לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע

וּמְזַנְּקִים כְּחֵץ מִקָּשֶׁת. הֵם עָבְדוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה. שְׂחוֹרֵי

הַזָּנָב רוֹצְצוּ מִתּוךְ יְגִיעָה פְחוּתָה מִזּוֹ וּבְיֶתֶר נוֹי, וְאַף

עַל פִּי כֵן אִבְּדוּ זְמָן. הַכְּלָבִים הָאֲפוֹרִים עוֹד מְעַט

וְהִדְבִּיקוּם. לַשָּׁוְא צָוַחְנוּ אַחֲרֵיהֶם. אֲנַחְנוּ דָפַקְנוּ אֶת

סוּסֵינוּ וַעֲדַיִן קִוִּינוּ לַעֲבֹר אֶת הַכְּלָבִים וּלְקַדֵּם

בִּפְנֵי הַטְּרָגֶדְיָה הַמְכֹעָרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן עֲבָרָה עַל

הַחוֹק. וְאוּלָם הַכְּלָבִים הַאֲפוֹרִים הִשְׁתּוֹלְלוּ מִזָּעַם.

הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין בְּרֶן וּבֵין עֹפֶר הַצְּבָאִים שֶׁמֵּאָחוֹר הָיָה

פָחוֹת מֵאַרְבָּעִים רָגֶל. בּוֹ בָרֶגַע הוֹצִיא אִיטוֹן אֶת הָרוֹבֶה

מִכִּיסוֹ וַיִּיר מֵעַל לְרָאשֵׁי הַכְּלָבִים, כְּדֵי לְהַכְרִיחָם

בְּכָךְ לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ. וְאוּלָם רַעַשׁ הַיְרִיּוֹת הִלְהִיב

אוֹתָם עוֹד יוֹתֵר. הֵם נָבְחוּ וְהֵילִילוּ, וְרוֹצְצוּ בִמְהִירוּת עוֹד

יוֹתֵר גְּדוֹלָה. עוֹד רֶגַע אֶחָד וְהָאָסוֹן הָיָה מִתְרַחֵשׁ אֶל

נָכוֹן. וְהִנֵּה רָאוּ עֵינֵנוּ מַחֲזֶה מַרְעִישׁ לֵב. הָעֹפֶר,

שֶׁפִּגֵּר בִּמְרוּצָתוֹ, צָוַח צִוְחַת יֵאוּשׁ, וּכְרֶגַע הִמְעִיטָה

הָאֵם אֶת מְהִירוּת מְרוּצָתָהּ וְהֵטִילָה אֶת עַצְמָהּ בֵּין הָעֹפֶר

וּבֵין הַכְּלָבִים. נִרְאֶה הָיָה כְאִלּוּ הִיא מְבַקֶּשֶׁת אֶת

הַמָּוֶת, כִּי הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינָהּ וּבֵין מַנְהִיג לַהֲקַת

הַכְּלָבִים עָלָה עַכְשָׁו רַק עֶשְׂרִים רָגֶל. אֲנִי צִוִּיתִי

לְאִיטוֹן לִירוֹת אֶל הַכֶּלֶב הַקָּדוּם בּוֹ בָרֶגַע שֶׁיַּגִּיעַ אֶל

הַצְּבִיָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָאנוּ עַד קְצֵה הַמִּישׁוֹר. הַצְּבָאִים

שְׁחוֹרֵי הַזָּנָב קָפְצוּ וְעָלוּ עַל רָמַת סְלָעִים גְּדוֹלָה

וּזְקוּפָה. הֵם נָגְעוּ בְּפַרְסוֹתֵיהֶם בַּקַּרְקַע אַךְ נְגִיעָה

קַלָּה, וְטָסוּ לְמַעְלָה טִיסָה אַחַר טִיסָה, כָּל טִיסָה בַת חֲמֵשׁ

עֶשְׂרֵה רָגֶל. הֵם הִתְעוֹפְפוּ כְאַיּוֹת בְּרוּם הָאֲוִיר,

וְהַכְּלָבִים הָאֲפוֹרִים, אֲדוֹנֵי הַמִּישׁוֹר, חַסְרֵי תוּשִׁיָּה

הָיוּ עַל פְּנֵי רָמַת הַסְּלָעִים. הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר,

שֶׁקִּנְאָתָם הַנִּלְהָבָה לֹא רָפְתָה אַף מַשֶּׁהוּ וְהֵם קָפְצוּ

וְטִפְּסוּ, וְאוּלָם הָעֲלִיָּה עַל הָרִים לֹא הָיָה עֶסְקָם שֶׁלָּהֶם.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְהֵם פִּגְּרוּ הַרְבֵּה. וּכְנֶגֶד זֶה

הִתְנוֹפְפָה הַצְּבִיָּה שְׁחוֹרַת הַזָּנָב וְגוּרֶיהָ הָלֹךְ

וְהִתְנוֹפֵף לְמַעְלָה, וּמִיָּד נֶעֶלְמוּ שְׁלָשְׁתָּם מִן הָעַיִן

וּמָצְאוּ מַחֲסֶה מְעֻלֶּה בֵין הֶהָרִים, שֶׁהִנָּם נְאוֹת מוֹלַדְתָּם

וּמְכוּרָתָם.


עמ 57.png

בִּנְאוֹת הֶהָרִים בָּטוּחַ הוּא שְׁחוֹר הַזָּנָב מִפָּחַד    🔗

כָּךְ עָמַדְתִּי עַל מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל מְנוּסַת

קְפִיצָה זוֹ. עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר אִטִּית הִיא דֶרֶךְ הֲלִיכָה זוֹ

בְיוֹתֵר. וְאוּלָם בִּנְאוֹת הֶהָרִים הֲרֵיהִי נוֹתֶנֶת לִשְׁחוֹר

הַזָּנָב מִמְשָׁל וּבִטָּחוֹן. בֶּן הֶהָרִים הוּא, וּבוֹ בָרֶגַע

שֶׁפַּרְסוֹתָיו נוֹגְעוֹת בְּאַדְמַת הֶהָרִים, הֲרֵיהוּ מִחוּץ לְכָל

סַכָּנָה הַצְּפוּיָה לוֹ בַמִּישׁוֹר.

עמ 57 א.png

כְּשֶׁהַתַּיָּר הַמְהַלֵּךְ בִּנְאוֹת הַפַּרְדֵּס

מִתְקָרֵב בְּיוֹתֵר אֶל שְׁחוֹרֵי הַזָּנָב הַמְלַחֲכִים אֶת הָעֵשֶׂב

אֲשֶׁר בְּקִרְבַת בֵּית הַמָּלוֹן הַגָּדוֹל, בְּאֹפֶן שֶׁיַעֲלֶה חֲשָׁד

בְּלִבָּם, (שֶׁהֲרֵי חַיּוֹת־בָּר גְּמוּרוֹת הֵם), לֹא יִמָּלְטוּ אֶל

אֶרֶץ הַמִּישׁוֹר כְּדִישׁוֹנִים וְאַרְנָבוֹת, אַף לֹא אֶל עֲבִי

הַסְּבָכִים כִּצְבִי לְבֶן־הַזָּנָב וְחֻלְדַּת הַבָּר, אֶלָּא אֶל צוּקֵי

הֶהָרִים הַקְּרוֹבִים. יוֹדְעִים הֵמָּה הֵיטֵב הֵיכָן עֲלֵיהֶם לְבַקֵּשׁ

מִקְלָט. אַךְ לְיַד קְבֻצַּת הַשִּׂיחִים שֶׁל פְּנֵי הַמָּלוֹן אֵין הֵם

נוֹהֲגִים שׁוּם זְהִירוּת וּמַרְאִים אֶת עַצְמָם בְּלִי כָל פַּחַד

מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַחֵן הַמְיֻחָד לָהֶם, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְפַתּוֹת

אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. וְאוּלָם לְנִצָּחוֹן יֵחָשֵׁב לְבַזְבֵּז עֲלֵיהֶם

קְרוּמִים שֶׁל פוֹטוֹגְרַפְיָה בְיָד רְחָבָה. שֶׁהֲרֵי לְנִצָּחוֹן

גָּדוֹל יֵחָשֵׁב בְּעֵינָיו שֶׁל חוֹבֵב אֳמָנוּת זוֹ כְּשֶׁהוּא מְצַלֵּם

קְבֻצָּה שֶׁל חַיּוֹת הַבָּר, שֶׁאֵין אַף אַחַת מֵהֶן מַבִּיטָה אֶל

הַקָּמֵרָה44.

עמ 57 ב.png

וַהֲרֵינִי לְסַפֵּר כָּאן מִקְרֶה מַפְלִיא בְיוֹתֵר:

בִּשְׁנַת 1897 נָסַעְתִּי עִם אִשְׁתִּי מֵחַוַּת יַנְסֵי מֵעַל

לְבָרוֹנֶט־בְּרִידְשׂ, וְהִנֵּה נִקְרָה לְפָנֵינוּ שְׁחוֹר זָנָב צָעִיר.

“עַתָּה”, אָמַרְתִּי, "הָבָה אַרְאֶה לָךְ מַחֲזֶה מֵעוֹלַם חַיּוֹת

הַבָּר שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ לְיֹפִי. רָאֹה תִרְאִי אֶת הַקְּפִיצוֹת

הַמְפֻרְסָמוֹת שֶׁל שְׁחוֹר הַזָּנָב". וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

הֲרִיצוֹתִי אֶת סוּסִי לְעֻמַּת הַצְּבִי הַצָּעִיר, כִּי סָבוּר הָיִיתִי

שֶׁאִם אַךְ אַבְהִילוֹ מְעַט, מִיָּד יַרְאֶה לָנוּ אֶת מַעֲשֵׂה

הָאֳמָנוּת שֶׁלּוֹ. אֲבָל כְּלוּם נִבְהַל? כְּלוּם נִמְלַט? זֹאת לֹא

זֹאת! הֲרֵי הָיָה שָׁרוּי בְּפַרְדֵּס הַמַּחֲסֶה שֶׁל יֵלוֹסְטוֹן וְלֹא

יָדַע מַה טִיבָם שֶׁל כְּלָבִים וְשֶׁל כְּלֵי יְרִיָּה. מִיָּמָיו לֹא

נִרְדַּף. הוּא אַךְ פָּסַע פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת הַצִּדָּה, כְּדֵי

לִנְטוֹת מֵעַל דַּרְכִּי, חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְהִבִּיט אַחֲרַי מִתּוֹךְ

סַקְרָנוּת. לֹא הָיְתָה כָאן לֹא רִיצָה וְלֹא קְפִיצָה וְלֹא דִלּוּג אֶל

הֶהָרִים – לְכָל אֵלֶּה לֹא הָיָה אַף זֵכֶר כָּל שֶׁהוּא. עַד הַיּוֹם

הַזֶּה לֹא רָאֲתָה אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה אֲפִילוּ שְׁחוֹר זָנָב אֶחָד

כְּשֶׁהוּא מְקַפֵּץ וְעוֹלֶה עַל הַגְּבָעוֹת.



אַיַּל הַקֶּרַח אוֹ הַוַּפִּיטִי, הַנִּכְבָּד שֶׁבֵּין הַצְּבָאִים    🔗

אַיַּל הַקֶּרַח שֶׁל רוֹקִי מוֹנְטֵין אוֹ הַוַּפִּיטִי

הוּא הַנָּאֶה שֶׁבְּכָל הַצְבָאִים הַגְּמוּרִים. מִשְׁקָלָהּ שֶׁל

הַנְּקֵבָה מַגִּיעַ מֵאַרְבַּע מֵאוֹת עַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת לִטְרָא, וְשֶׁל

הַזָּכָר מִשֵּׁשׁ מֵאוֹת עַד שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת, וּפְעָמִים גַּם עַד אֶלֶף

לִטְרָא. בְּכַמָּה בָתֵּי מָלוֹן נוֹהֲגִים לְהַחֲזִיק עֵדֶר קָטֹן שֶׁל

אַיָּלֵי קֶרַח בְּתוֹךְ גְּדֵרָה, לְשֵׁם תַּעֲנוּגָם שֶׁל הָאוֹרְחִים

וְהַצַּלָּמִים. לְפִי הַסְּפִירָה הָאַחֲרוֹנָה מַגִּיעַ מִסְפַּר

אַיָּלֵי הַקֶּרַח שֶׁבְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן בַּקַּיִץ לִשְׁלשִׁים

וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף גֻּלְגָּלוֹת. אֶפֶס דַּרְכָּן שֶׁל הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה

לִהְיוֹת נוֹדְדוֹת. לְכָל הַפָּחוֹת הֲרֵי הֵן מְבַקְּשׁוֹת לָהֶן

בַּחֹרֶף מְקוֹמוֹת מִרְעֶה, שֶׁהַשֶּׁלֶג מוּעָט שָׁם עַד כַּמָּה

שֶׁאֶפְשָׁר. רֻבָּן מַקְדִּימוֹת לָנוּד עוֹד בִּתְחִלַּת עוֹנַת

הַשָּׁלֶג. לְהָקוֹת קְטַנּוֹת מִשֶּׁלָּהֶן אָמְנָם נִשְׁאָרוֹת

בָּעֲמָקִים הַפּוֹרִיִּים וְהַחֲסוּיִים שֶׁלְּאֹרֶךְ נַחַל יֵלוֹסְטוֹן,

סְנֵק רִיבֶר וּלְיַד נְחָלִים אֲחֵרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה. וְאוּלָם

מִסְפַּר כָּל אַיָּלֵי הַקֶּרַח הַמְבַלִּים אֶת הַחֹרֶף בַּפַּרְדֵּס

פָּחוֹת הוּא מֵחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.


כֵּיצַד מִתְגַּנְּבִים חֶרֶשׁ אֶל לְהָקָה שֶׁל אַיָּלֵי קֶרַח

בַּקַּיִץ מוּטָב לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַצְּבִי שֶׁמִּמִּין

זֶה בְּבָמוֹת הַיְּעָרִים. בְּחֹדֶשׁ יוּנִי שְׁנַת 1897 נִזְדַּמְּנָה

לְפָנַי לְהָקָה גְדוֹלָה שֶׁל הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה בַיַּעַר שֶׁל טוֹאֶר

פוֹלְס. גִּלִּיתִי אֶת עִקְּבוֹת הַלְּהָקָה הַזֹּאת וְהָלַכְתִּי בָהֶם

בְּמַעֲלֵה הָהָר עַד שֶׁמָּצָאתִי רִשְׁמֵי־רַגְלַיִם חֲדָשִׁים.

קָשָׁרְתִּי אֶת סוּסִי אֶל עֵץ וְהִמְשַׁכְתִּי אֶת דַּרְכִּי רַגְלִי,

כִּי אַיָּלֵי הַקֶּרַח מַכִּירִים אֶת הָאָדָם לְמַדַּי וְיוֹדְעִים הֵם

שֶׁפְּגִיעָתוֹ רָעָה וְהֲרֵי הֵם נִשְׁמָרִים מִפָּנָיו אֲפִילוּ

בַפַּרְדֵּס. צָעַדְתִּי בִמְהִירוּת מֵעֵץ אֶל עֵץ, וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה

בְמָקוֹם מֻפְנֶה שֶׁבַּיַּעַר רוֹבֶצֶת אַיֶּלֶת קֶרַח וְעֶגְלָתָהּ עַל

פְּנֵי הַדֶּשֶׁא. הִתְגַּנַּבְתִּי בְקִרְבָה יְתֵרָה וּלְעֵינַי נִגְלָה

כָל הָעֵדֶר כֻּלּוֹ. כָּל הַחַיּוֹת רָבְצוּ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע

וְעָסְקוּ בְהַעֲלָאַת גֵּרָה. בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים צְעָדִים מִמֶּנִּי

וָהָלְאָה עָמַד גֶּזַע עֵץ, אֲשֶׁר אִלּוּ עָלְתָה בְיָדִי לְהִסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרָיו, הָיְתָה לִי תִקְוָה טוֹבָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְכוֹנַת

הַצִּלּוּם, תַּחַת אֲשֶׁר בִּמְקּוֹם עֲמִידָתִי עַכְשָׁו לֹא יָכֹלְתִּי

עֲשׂוֹת מְאוּמָה. וּבְכֵן הִתְחַלְתִּי לַעֲבֹר בִּזְהִירוּת רַבָּה אֶת

כִּבְרַת הָאָרֶץ הַמַּפְרִידָה בֵינִי וּבֵין גֶּזַע הָעֵץ לְנֹכַח

אַיָּלֵי הַקָּרַח. וְהַכֹּל הָיָה עוֹלֶה בְיָדִי יָפֶה, לוּלֵא אֵיזֶה

צִיפְמוֹנְקִים חֲצוּפִים אֲחָדִים. הַלָּלוּ הֵרִימוּ בְהִתְקָרְבִי קוֹל

צְעָקָה, כְּשֶׁזַּנְבוֹתֵיהֶם זְקוּפִים לְמַעְלָה וְקִרְקֵרוּ. לַשָּׁוְא

הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁיֹּאחַז הַשָּׁבָץ אֶת הַמְּצִיקִים הַקְּטַנִּים

הַלָּלוּ שֶׁלִּי. כַּוָּנָתָם, אִם זוֹ הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁלָּהֶם,

הִצְלִיחָה בְיָדָם בְּאֹפֶן מְעֻלֶּה. אַיָּלֵי הַקֶּרַח הִפְנוּ מִיָּד

אֶל מוּלִי אֶת אָזְנֵיהֶם דַּקּוֹת־הַקֶּשֶׁב, אֶת נְחִירֵיהֶם וְאֶת

עֵינֵיהֶם הַנּוֹצְצוֹת. אֲנִי שָׁכַבְתִּי עַל גְּחוֹנִי כְּכֶלֶב,

וְצִפִּיתִי. וְגַם אַיָּלֵי הַכֶּסֶף הָיוּ מְצַפִּים. לְבַסּוֹף הִכְנִיס

רוּחַ הָהָר אֶת הָרֵיחַ “אָדָם” אֶל תּוֹךְ נְחִירֵי הָאִמָּהוֹת

הָעֵרָנִיּוֹת. וּפִתְאֹם קָפְצוּ כַּחֲמִשִּׁים מֵהֶן, מַחֲצִיתָן

בְּלִוְיַת עֳפָרִים, וּבָרְחוּ לָהֶן בְּקוֹל נָהַם. הָעֲנָפִים נִרְעֲצוּ

וְהִתְפּוֹצְצוּ תַחַת צַעֲדֵיהֶן. אָכֵן נֶהְדָּר הָיָה הָרַעַשׁ הָזֶּה

לְשֵׁמַע אֹזֶן. רשֶׁם שֶׁכָּזֶה אֵינוֹ נִתָּן לְהִתְפָּרֵשׁ בְּמִלִּים.

כְּשֶׁהָיִיתִי מוּטָל עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, שִׂרְטַטְתִּי אֵיזֶה

שִׂרְטוּטֵי צִיּוּר חֲטוּפִים, אֲבָל הַתְּמוּנוֹת הַפוֹטוֹגְרָפִיּוֹת

לֹא עָלוּ בְיָדִי.

לְהָקָה זוֹ הֵכִילָה רַק נְקֵבוֹת, שֶׁתַּפְקִידָן הָיָה

לְגַדֵּל אֶת עָפְרֵיהֶן. לְפִי הִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ הַנְּהוּגוֹת

בְּקֶרֶב אַיָּלֵי הַקֶּרַח, הַזְּכָרִים בְּדֵלִים מֵהֶן וּמִתְגּוֹרְרִים

בְּנָפוֹת רָמוֹת מִשֶּׁלָּהֶן וְעוֹסְקִים בְּמַעֲשֶׂה מֵעֵין זֶה שֶׁל

בְּנוֹת זוּגָם: הֵם מְגַדְּלִים אֶת קַרְנֵיהֶם. רֹב בְּנֵי אָדָם

מִשְׁתּוֹמְמִים מְאֹד בְּשָׁמְעָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגַּם

קַרְנָיו הָעֲצוּמוֹת שֶׁל אַיַּל הַקֶּרַח, כְּמוֹהֶן כְּקַרְנֵי רֹב

הַצְּבָאִים, נוֹשְׁרוֹת מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה וְשָׁבוֹת וְצוֹמְחוֹת

מֵחָדָשׁ. רַק חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים יַעַבְרוּ עַד אֲשֶׁר תִּגְדַּלְנָה כָל

צָרְכָּן. בְּחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, בְּעוֹנַת הַקְּרָבוֹת, הֵן מַגִּיעוֹת

לִידֵי גְמָר בִּשּׁוּלָן וּבְחֹדֶשׁ מַרְס הֵן נוֹשְׁרוֹת. אָז יְשַׁנֶּה

הַזָּכָר אֶת טִיבוֹ, לְפִי מַצָּבוֹ בַזְּמָן שֶׁהוּא מְחֻסָּר נָשֶׁק.

עַכְשָׁו הֲרֵיהוּ נַעֲשֶׂה נוֹחַ, כְּכֹל שֶׁהָיָה קֹדֶם לָכֵן רוֹדֵף

קְרָב. עַכְשָׁו רְחוֹקִים הֵם מִכָּל תִּגְרָה וּמַצָּה, וּמִתְגּוֹדְדִים

לְהָקוֹת לְהָקוֹת הַחַיּוֹת בְּשָׁלוֹם, וּכְאַחִים בְּצָרָה שֶׁל חֹסֶר

קַרְנַיִם הֲרֵי הֵם מְהַלְּכִים יַחְדָּו בְּבָמוֹת הַיְּעָרִים

בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם מוֹצְאִים לָהֶם מָזוֹן לָרֹב, כְּדֵי לֶאֱסֹף כֹּחַ

לְגַדֵּל מֵחָדָשׁ אֶת הַקַּרְנַיִם הָעֲצוּמוֹת שֶׁלָּהֶם בִּזְמָן קָצָר

שֶׁכָּזֶה.

בַּנָּפוֹת הָרָמוֹת הָאֵלֶּה כִמְעַט שֶׁחָפְשִׁים הֵם

מִן הַזְּבוּבִים. וְעִנְיָן זֶה חָשׁוּב הוּא בְיוֹתֵר, הוֹאִיל

וּבִשְׁעַת צְמִיחָתָן הַקַּרְנַיִם קַלּוֹת־הַרְגָּשָׁה הֵן עַד מְאֹד.

הַרְגָּשָׁתָן מְרֻבָּה מִזּוֹ שֶׁל שְׁאָר חֶלְקֵי הַגּוּף, לְפִי

שֶׁאֵינָן מוּגָנוֹת כְּמוֹתָם וְגַם מְלֵאוֹת הֵן דָּם. אֵין סָפֵק

בַּדָּבָר שֶׁיִּתּוּשׁ, שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ לִהְיוֹת

יוֹשֵׁב עַל קָצֵהוּ הַמְרֻטָּט וְהֶחָמוּם שֶׁל סְעִיף קֶרֶן וַפִּיטִי

מָלֵא דָם, שֶׁאֵינוֹ מְחַפֶּה אֶלָּא קְרוּם דַּק, וַדַּאי הָיָה

מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ שֶׁבָּא אֶל אֶרֶץ הַמְּלֵאָה בִרְכַּת אֱלֹהִים.

קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁאוֹתָן הָאֲבַעְבּוּעוֹת הַמְשֻׁנּוֹת, שֶׁאָנוּ

מוֹצְאִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עַל הַקַּרְנַיִם שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי גְמַר

בִּשּׁוּלָן, אֵינָן אֶלָּא תוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל דְּקִירוֹת

יִתּוּשִׁים.


הַמְחַצְצֵר    🔗

כָּל יְמוֹת הַקַּיִץ כֻּלּוֹ מִתְמַכְּרִים הַזְּכָרִים

לְהִתְפַּתְּחוּת עַצְמָם וְתַקָּנַת גּוּפָם בִּלְבָד, וְרַק בַּיָּמִים

הָאַחֲרוֹנִים לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט הֵם חוֹזְרִים וְנִסְפָּחִים אֶל

לְהָקוֹת מְעֹרָבוֹת שֶׁל בְּנֵי מִינָם. עַכְשָׁו גָּמְלוּ קַרְנֵיהֶם

כָּל צָרְכָּן, אֶלָּא שֶׁטֶּרֶם נֻקְשׁוּ לְגַמְרֵי וְעֲדַיִן מְחֻפּוֹת

הֵן קְלִפָּה דַקָּה כְּעֵין קְטִיפָה. בְּסוֹף סֶפְּטֶמְבֶּר כְּלֵי

זֵינָם מִתְקַשִּׁים וַהֲרֵי הֵם מְמֹרָטִים וּמְתֻקָּנִים לְמִלְחָמָה.

וּמִיָּד יָבֹא שִׁנּוּי בְטִיבוֹ שֶׁל הַזָּכָר וּמִנְהָגוֹ. הוּא מָלֵא

אוֹן וְיֵצֶר מַעֲשִׂים, עוֹרוֹ חָלָק, עָרְפּוֹ נָפוּחַ, שְׁרִירָיו

דְּרוּכִים וּמְתוּחִים וְקַרְנָיו חַדּוֹת, חֲזָקוֹת וּכְבֵדוֹת

מִשֶּׁהָיוּ קֹדֶם לָכֵן. תַּאֲוַת הַכָּבוֹד לְהִצְטַיֵּן בַּמִּלְחָמָה

וְלָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי הַגְּבִירוֹת הָעֲדִינוֹת בְּנוֹת מִינוֹ בוֹעֶרֶת

בְּלִבּוֹ כְאֵשׁ וּמְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי שִׁגָּעוֹן. מֵרֹב תְּשׁוּקַת

אַהֲבָה, מֵעָצְמַת כֹּחַ בֶּהֱמִי הַשּׁוֹפֵעַ בְּקִרְבּוֹ לְלֹא הָכִיל

וּמִיֵּצֶר מִלְחָמָה הַמַּעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ הֲרֵיהוּ מְטַפֵּס

וְעוֹלֶה עַל קִיר סֶלַע שֶׁעַל פְּנֵי הָעֵמֶק וּמוֹצֵא לְרִגְשׁוֹתָיו

רְוָחָה מִתּוֹךְ קוֹל עֲנוֹת קְרָב פִּרְאִי הַנִּשְׁמָע עַד לְמֵרָחוֹק.

קוֹל זֶה תְחִלָּתוֹ עָמוּם וּבְלַחַשׁ וְאַחַר הוּא הוֹלֵךְ וָרָם

וְנֶהְפָּךְ לִילָלָה הַנּוֹגַעַת עַד הַלֵּב, וְשׁוּב הוּא הוֹלֵךְ

וּמַשְׁפִּיל וְנִהְיֶה לְשַׁאֲגַת נַהַם הַמִּתְפּוֹצֶצֶת לִשְׁאָגוֹת

קְצָרוֹת, שֶׁלְּאַט לְאַט הֵן הוֹלְכוֹת וּמִשְׁתַּתְּקוֹת. זֶה הוּא קוֹל

תְּרוּעַת הַחֲצוֹצְרָה הַמְפֻרְסָם שֶׁל אַיַּל הַקָּרַח. כְּשֶׁאַתָּה

שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל הַזֶּה בְּבֵבָר נִדְמֶה לְךָ שֶׁמְּשֻׁנֶּה

וּמְגֻחָךְ הוּא בְיוֹתֵר, אֲבָל מִי שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ בִנְאוֹת

מוֹלַדְתּוֹ, יוֹדֵעַ וּמַכִּיר שֶׁהִנֵּהוּ אַחָת הַנְּגִינוֹת

הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁבַּטֶּבַע – מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַוָּנָה

וּמַשְׁמָעוּת. הִנֵּה נִצָּב הַיְצִיר הַגָּדוֹל כְּסוּס, הֶחָסוֹן

כְּשׁוֹר וְהַמָּלֵא חֲמַת פֶּרֶא כְאַרְיֵה – הִנֵּה הוּא נִצָּב

בְּגַאֲוָה וּבִיהִירוּת בַּגְרוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וּמַכְרִיז לְכָל

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ: "הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְמִלְחָמָה – מִי וָמִי

יֶעֱרַב לִבּוֹ לְ–הִ–לָּ–חֵ–ם עִ–מִּ–י?" עַל פִּי רֹב אֵין עָלָיו

לְהַמְתִּין זְמָן רָב. מִבֵּין אַחַד הֶהָרִים הָרְחוֹקִים

מִתְגַּלְגֶּלֶת וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה: "הִנֵּנִי, הִנֵּנִי, הִנֵּנִי!

אֲנִי, אֲנִי עָרֵב אֶת לִבִּי!"

עוֹד תְּרוּעוֹת חֲצוֹצְרָה אֲחָדוֹת מְפוֹצְצוֹת וְאַחַר

נִפְגָּשִׁים שְׁנֵי הָעֲנָקִים. וּכְשֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים, מִיָּד יִוָּדַע

הַדָּבָר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְמֶרְחַק מִיל מִסָּבִיב, בְּלִי שֶׁיִהְיֶה

צֹרֶךְ לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי גִבּוֹרֵי הַמִּלְחָמָה, הִתְפּוֹצְצוּת

הַשִּׂיחִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מִשְׂתָּעֲרִים אִישׁ אֶל אָחִיו וְחוֹזְרִים

וּמִשְׂתָּעֲרִים, וּפְעָמִים גַּם שְׁאוֹן גוּף נוֹפֵל–כָּל אֵלֶּה

מוֹדִיעִים לַבְּרִיּוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה.

פְּעָמִים הַרְבֵּה שָׁמַעְתִּי אוֹתָם מִתְגָּעֲשִׁים

בְּאַחַד הַיְּעָרִים הָרְחוֹקִים, עַל פִּי רֹב בַּלָּיְלָה. וְתָמִיד

מִהַרְתִּי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ מִתּוֹךְ תִּקְוָה לִרְאוֹת אֶת הַמִּלְחָמָה

עַיִן בְּעַיִן, שֶׁהֲרֵי כֻלָּנוּ מִתְעַנְּגִים לַחֲזוֹת מַחֲזֵה

מִלְחָמָה, שֶׁאֵין כָּל רָעָה צְפוּיָה לָנוּ מִמֶּנָּה. וְאוּלָם

הַהַצְלָחָה לֹא הֵאִירָה לִי מֵעוֹלָם פָּנִים בְּדָבָר זֶה. מִמָּחֳרָת

בַּבֹּקֶר הָלַכְתִּי לִרְאוֹת אֶת שְׂדֵה הַקְּרָב וּמָצָאתִי

שֶׁהַנִּלְחָמִים חִטְטוּ שָׁם אֶת עֲפַר הַקַּרְקַע עַל פְנֵי שֶׁטַח שֶׁל

מַעֲנִית, דָּרְסוּ וְרָמְסוּ אֶת כָּל הָעֵצִים הָרַכִּים וְדָחֲפוּ

הַצִּדָּה אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא אַבְנֵי חָצָץ.

אוּלָם אֶת הַמִּלְחָמָה עַצְמָהּ לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם.

יוֹם אֶחָד כְּשֶׁבָּאתִי לַחֲנוֹת בֵּין הָרֵי

הַשּׁוֹשׁוֹנִים מִמִּזְרָח לַפַּרְדֵּס, אָמַר לִי צַיָּד זָקֵן אֶחָד:

הֲרֵי תָמִיד הִשְׁתוֹקַקְתָּ לִרְאוֹת אֶת מִלְחֶמֶת אַיָּלֵי הַקֶּרַח,

עמ 63.png

הַאֵין זֹאת? אִם כֵּן אֵפוֹא, עֲלֵה עַל הָהָר אֲשֶׁר מִיָּמִין

לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר. שָׁם תּוּכַל לִרְאוֹת הַרְבֵּה בְּבַת אַחַת, לֹא

זוּג אֶחָד שֶׁל לוֹחֲמִים, אֶלָּא שִׁשָּׁה. מִהַרְתִּי לָלֶכֶת, אוּלָם

שׁוּב אֵחַרְתִּי וְעֵינַי לֹא רָאוּ בִלְתִּי אִם אֶת הַקַּרְקַע

הַנָּדוֹשׁ בָּרַגְלַיִם, הָעֵצִים הָרַכִּים שֶׁהָיוּ דְרוּסִים

וּמְעוּכִים וְאֶת שְׁאָר עִקְּבוֹת הַמִּלְחָמָה. הַלּוֹחֲמִים הָעֲנָקִים

כְּבָר נִסְתַּלְּקוּ מִשָּׁם וְהָלְכוּ בַאֲשֶׁר הָלָכוּ.

חָזַרְתִּי אֶל הַמַּחֲנֶה וְעַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁסָּח

לִי הַצַּיָּד הִתְוֵיתִי אֶת הַצִּיּוּר הֶחָטוּף שֶׁהִנְנִי קוֹבֵעַ

אוֹתוֹ כָאן. הַזָּקֵן עָנָה וְאָמַר: "יָפֶה, הַפַּעַם קָלַעְתָּ אֶל

הַמַּטָּרָה, אָמְנָם כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. זוּג אֶחָד לֹא עָשָׂה

אֶלָּא45 מַעֲשֵׂה שְׁטוּת, הַשֵּׁנִי לֹא

נִלְחַם אֶלָּא מִלְחֶמֶת הֲגָנָה וְלֹא יָדַע לַעֲרֹךְ קְרָב

כְּתִקּוּנוֹ, וְאוּלָם הַזּוּג הַשְּׁלִישִׁי הוּא הוּא שֶׁנִּלְחַם

לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. צָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶׁהַצִּיּוּר הַזֶּה

מְעֻלֶּה הוּא מִכָּל תְּמוּנָה פוֹטוֹגְרָפִית שֶׁרָאוּ עֵינָי".

פַּעַם אַחַת הִגַּעְתִּי גַם אֶל מַעֲרֶכֶת מִלְחָמָה

מַמָּשׁ. וְאוּלָם קְרָב הַהַכְרָעָה כְבָר נִגְמַר לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה.

מָצָאתִי כָאן אֶת נִבְלַת הַמְנֻצָּח. הַקַּרְנַיִם מְשַׁמְּשׁוֹת אַמַּת

מִדָּה טוֹבָה לְהַכִּיר עַל יָדָהּ אֶת גָּדְלוֹ וְכֹחוֹ שֶׁל צְבִי.

וְאִם הַמְנֻצָּח הָיָה כָל כָּךְ עֲנָקִי וְאַדִּיר, כַּמָּה עָצוּם הָיָה

זֶה שֶׁהִכְרִיעוֹ, שֶׁנָּעַץ אֶת קַרְנָיו בְּגוּפוֹ וְהִנִּיחוֹ עַל

גַּבֵּי הַקַּרְקַע לִבְלִי קוּם עוֹד!


עמ 65.png

כֵּיצַד צִלַּמְתִּי אַיַּל קֶרַח שֶׁהִתְגָּרָה בִי

בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁמַעְתִּי בְאַחַד הַפַּרְדֵּסִים

שֶׁבְּקָלִיפוֹרְנִיָּה קוֹל קְרִיאַת מִלְחָמָה שֶׁל אַיַּל קָרַח.

בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה אַדִּירִים הִכְרִיז לְכָל בָּאֵי עוֹלָם: "מִי

וָמִי הַמְבַקֵּשׁ לְהִ־לָּ־חֵ־ם?"

מִיָּד תָּפַסְתִּי קֶרֶן תְּרוּעָה וָאֲחַצְצֵר

כְּנֶגְדּוֹ עַל פִּי דַרְכּוֹ: "הִנְנִי, הִנֵּנִי; בֹּא הֵנָּה! וְהוּא

בָא כֻלּוֹ שׁוֹאֵף וְנוֹשֵׁם, כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֵלַי וְלֹא רָחַק

מִמֶּנִּי אֶלָּא אַרְבָּעִים פְּסִיעוֹת, חָדַל מִלֶּכֶת בְּהֵחָבֵא

וְזִנֵּק לְמוּלִי, כְּאִלּוּ הָיָה הִתְגַּשְּׁמוּת הַפִּרְאוּת

וְהַשִּׂנְאָה בְעַצְמָן.

אֶת אָזְנָיו הִפְשִׁיל לַאֲחוֹרָיו, אֶת פִּיו הִטָּה

כְלַפֵּי מָעְלָה. נְחִירָיו רִתֵּתוּ, שׁוּרַת שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנָה

נֶחְשְׂפָה וְרַעְמָתוֹ סָמָרָה. מֵעֵינָיו הִבְרִיקוּ בִּרְקֵי אֵשׁ

יְרוֹקִים כְּעֵין הַלֶּשֶׁם46. כָּכָה

הִשְׂתָּעֵר עָלַי, חָרַק אֶת שִׁנָּיו וְנָהַם נַהֲמַת זָדוֹן וְרֶשַׁע

מְכֹעָרָה בְיוֹתֵר. אַחַר הוֹרִיד פִּתְאֹם אֶת רֹאשׁוֹ כְלַפֵּי מַטָּה

וְהִתְנַפֵּל עָלַי בְּכָל כֹּחוֹ וּבְכָל זַעְמוֹ שֶׁלֹּא יָדַע חֹק.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי לְפָנָיו לְלֹא מָגֵן

וּמַחֲסֶה, כַּאֲשֶׁר יְדַמֶּה אוּלַי הַקּוֹרֵא.

אֲנִי יָשַׁבְתִּי עַל עֵץ וּמִמֶּנּוּ הֵצַצְתִּי אֶל

הָאַיָּל הַמְטֹרָף, אֲשֶׁר רִסֵּק בְּקַרְנָיו אֶת הַגֶּזַע וְנָהַם

וְהִתְרוֹצֵץ מִסָּבִיב בַּחֲמַת זָעַם. הוּא בֵאֵר לִי בָאֵר הֵיטֵב אֶת

דַּעְתּוֹ עָלַי, אֲנִי, שֶׁנּוֹעַזְתִּי לְהַזְמִין אוֹתוֹ לְמִלְחָמָה

וְעַתָּה הִתְחַמַּקְתִּי מִפָּנָיו עַל הָעֵץ. לְבַסּוֹף פָּנָה וְהָלַךְ

לוֹ כְשֶׁהוּא נוֹשֵׁם וְשׁוֹאֵף וְחוֹרֵק שִׁנָּיו, וְאוּלָם מִזְּמָן

לִזְמָן חָזַר לְאֲחוֹרָיו כְּדֵי לְהַבְרִיק עָלַי מִתּוֹךְ עֵינָיו

הָאַכְזְרִיּוֹת וְהַמִּשְׁתַּגְּעוֹת בְּרַק אוֹר יְרַקְרַק מַבִּיעַ

שִׂנְאַת מָוֶת.

עמ 64.png

אֶחָד מִידִידַי, יוֹהַן פוֹסוֹם שְׁמוֹ, מִי שֶׁהָיָה

לְפָנִים אַחַד הַחַיָּלִים שֶׁבְּמִבְצַר יֵלוֹסְטוֹן, הִצְטַיֵּן

בְּמִקְרֶה מֵעֵין זֶה בְאֹמֶץ־רוּחַ גָּדוֹל מִשֶּׁלִּי. בְּרֵאשִׁית

הַחֹרֶף הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמְחַזֵּר עִם הַקָּמֵרָה שֶׁבְּיָדוֹ

אַחֲרֵי מַרְאוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְצַלְּמָם. וּפִתְאֹם רָאָה אַיַּל קֶרַח

אַדִּיר, שֶׁהָיָה רוֹבֵץ בְּעֵמֶק מְגֻלֶּה וְיָשֵׁן. מִיָּד קָבַע לוֹ

פוֹסוּם אֶת תָּכְנִית הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת. הוּא גָמַר

בְּלִבּוֹ לְהִתְגַּנֵּב בַּלָּאט אֶל הָאַיָּל וּלְצַלֵּם אוֹתוֹ כְּפִי

שֶׁהוּא מוּטָל לְפָנָיו, וְאַחַר כָּך לָצוּר צוּרָה שְׁנִיָּה

כְּשֶׁהָאַיָּל יָקוּם וְיָרוּץ הַיָּעְרָה.

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ עָלָה בְיָדוֹ יָפֶה.

פוֹסוּם הִתְקָרֵב עַד כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת

וְהָאַיָּל עֲדַיִן הוֹסִיף לִישׁוֹן אֶת שְׁנָתוֹ בִמְנוּחָה. פוֹסוּם

פָּתַח אֶת מְכוֹנַת הַצִּלּוּם. וְאוּלָם אֲהָהּ! צְלִיל הַחֲשָׁאִים:

“קְלִיק!” שֶׁכְּבָר גָּרַם כַּמָּה וְכָמָּה תַקָּלוֹת לַבְּרִיּוֹת,

עוֹרֵר אֶת הָאַיָּל מִשְּׁנָתוֹ. מִיָּד קָפַץ עַל רַגְלָיו וְרָץ –

וְאוּלָם לֹא אֶל הַיַּעַר, כִּי אִם אֶל מוּל פְּנֵי הָאִישׁ. פוֹסוּם

נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל עָמְדּוֹ בִמְנוּחָה, כּוֹנֵן אֶת מְכוֹנַת הַצִּלּוּם

שֶׁלּוֹ, הִנִּיחַ לָאַיָּל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו עַד כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל

עֶשֶׂר פְּסִיעוֹת, לָחַץ אֶת כַּדּוּר הַגּוּמִי, הִנִּיחַ אֶת מְכוֹנַת

הַצִּלּוּם בַּשֶּׁלֶג וּבָרַח עַל נַפְשׁוֹ, וְהָאַיָּל רָץ אַחֲרָיו

בְּעִקְּבוֹתָיו. מְרוּצַת תַּחֲרוּת זוֹ יְכֹלָה הָיְתָה לִהְיוֹת קְצָרָה

בְיוֹתֵר, לוּלֵא הִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם אֶל עֲרֵמַת שֶׁלֶג עֲמֻקָּה,

שֶׁסָּבְלָה אֶת הָאָדָם, אֲבָל לֹא אֶת אַיַּל הַקָּרַח. כָּכָה נִמְלַט

פוֹסוּם תַּחַת אֲשֶׁר הָאַיָּל נָהַם בְּזַעַם, וְהִכְרִיז בְּקוֹלֵי

קוֹלוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לָאִישׁ, אִלּוּ תָפַשׂ אוֹתוֹ.

וְאוּלָם דָּבָר זֶה לֹא עָלָה בְיָדוֹ, וּלְבַסּוֹף הִתְרַחֵק כְּשֶׁהוּא

הוֹמֶה וְשׁוֹאֵג.

הַצַּיָּד שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו, לָקַח אֶת מְכוֹנַת

הַצִּלּוּם שֶׁלּוֹ וּכְשֶׁפָּתַח אֶת הַלּוּחַ הַמְצֻלָּם יָצְאָה

תְמוּנָה מֻצְלָחָה בְיוֹתֵר, שֶׁנִּכְּרוּ בָהּ בִּבְהִירוּת יְתֵרָה

נִיצוֹצוֹת בְּרַק הַזַּעַם שֶׁבְּעֵינֵי הַפֶּרֶא, אָזְנָיו

הַמֻּפְשָׁלוֹת לְאָחוֹר וְקִפּוּלֵי נְחִירָיו. וְלַמְרוֹת סַכָּנַת

הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיְתָה כְרוּכָה בְמַעֲשֶׂה זֶה, לַמְרוֹת הָעֻבְדָּה

שֶׁלֹּא הָיְתָה זֹאת אֶלָּא מְכוֹנַת צִלּוּם שֶׁל יָד, לֹא נִרְאָה

בַתְּמוּנָה טִשְׁטוּשׁ כָּל שֶׁהוּא, לֹא בְמַרְאֵה הַנּוֹף וְלֹא

בְאַיַּל הַקָּרַח.


פָּרַת הַקֶּסֶם

הַמֻּבְחָר שֶׁבִּנְאוֹת אַיָּלֵי הַקֶּרַח הוּא הַחוֹף

הַמִּזְרָחִי הַדְּרוֹמִי שֶׁל יְאוֹר יֵלוֹסְטוֹן. וּבוֹ אֵרַע לִי

מְאֹרָע שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ בְשֵׁם “מַעֲשֶׂה בְּפָרַת הַקֶּסֶם”.

בְּחֹדֶשׁ ספְּטֶמְבֶּר שְׁנַת 1912 עָבַרְתִּי יַחַד עִם תּוֹם

נְיוּקוֹמְבּ מִגַּרְדִּינֶר אֶת יְאוֹר יֵלוֹסְטוֹן בְּסִירַת קִיטוֹר,

וְתָקַעְתִּי אֶת אָהֳלִי בְקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי הַמִּזְרָחִי, אֲשֶׁר

בִּשְׁבִיל עוֹרֵב פּוֹרֵחַ הָיָה רָחוֹק עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מִיל,

וּבִשְׁבִיל אָדָם מְהַלֵךְ רַגְלִי – חֲמִשִּׁים מִיל מִיִּשּׁוּב בְּנֵי

אָדָם. נִמְצֵאתִי בְחֶלְקוֹ שֶׁל הַפַּרְדֵּס, שֶׁהַתַּיָּרִים מְמַעֲטִים

לְבַקְּרוֹ וְשֶׁנָּטוּשׁ וּפִרְאִי הוּא בְיוֹתֵר. הַחַיּוֹת

הַשְּׁרוּיוֹת כָּאן חַיּוֹת־בָּר גְּמוּרוֹת הֵן. שׁוּם אָדָם

מִבַּלְעָדֵינוּ לֹא הָיָה בְכָל הַסְּבִיבָה.

בְּשִׁשִּׁי בַשַּׁבָּת, בַּשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ

סֶפְּטֶמְבֶּר, עִם הָנֵץ הַחַמָּה, רָאִינוּ אַיָּלֵי קֶרַח אֲחָדִים

לְיַד שְׂפַת הַיְאוֹר. וְאוּלָם לֹא יָכֹלְנוּ הִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם אֶלָּא

עַד לְמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם פְּסִיעוֹת, וּמִמֶּרְחָק זֶה צִלַּמְתִּי

תְמוּנָה קְלוּשָׁה. אַיָּלֵי הַקֶּרַח הִפְנוּ מִיָּד עֹרֶף

וְנִתְעַלְּמוּ מֵעֵינֵינוּ. בַּשָּׁעָה הַשְּׁמִינִית וּמֶחֱצָה

יָסַפְתִּי שׁוּב, אֲנִי וּמַנְהִיגִי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי. רָאִינוּ עוֹד

אַיָּלֵי קֶרַח אֲחָדִים, וְאוּלָם הֵם הָיוּ מְהִירִים עַד מְאֹד, וְלֹא

עָלָה בְיָדִי לְצַלֵּם אוֹתָם.

בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית וּמֶחֱצָה כְּשֶׁעָבַרְנוּ

מִילִים אֲחָדִים בִּנְאוֹת הַבָּר, רָאִינוּ אַיֶּלֶת־קֶרַח עוֹמֶדֶת עַל

כַּר עֵשֶׂב, וְקוֹיוֹט אֶחָד סָבַב אוֹתָהּ בַּמַּעְגָּל. "אַיָּלָה זוֹ

לִי הִיא", אָמַרְתִּי וּמִיָּד הִסְתַּתַּרְנוּ. חָבוּי בְּבֵין

תָּרְנִיוֹת הִתְגַּנַּבְתִּי בַלָּט עַד לְמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה פְסִיעוֹת

וְצִלַּמְתִּי אֶת הַתְּמוּנָה 1 N. אַיֶּלֶת

הַקֶּרַח לֹא נָעָה. אָז אָמַרְתִּי לְתוֹם: "הִשָּׁאֵר אַתָּה פֹה

וְאָנֹכִי אֶזְחַל עַד לְשִׂיחֵי הַמַּרְוָה וַאֲצַלֵּם עוֹד תְּמוּנָה

בְמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת מִמֶּנָּה". זָחַלְתִּי לְפָנִים עַל

אַרְבַּע, וְחֶפְצִי הִצְלִיחַ בְּיָדִי. צִלַּמְתִּי אֶת הַתְּמוּנָה

2 N. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גִלִּיתִי קְבֻצַּת

דְּשָׁאִים גְּבֹהִים וַעֲבֻתִּים בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים פְּסִיעוֹת

מֵאַיֶּלֶת הַקֶּרַח, וְהוֹאִיל וְהַחַיָּה יָסְפָה לַעֲמֹד עַל עָמְדָהּ

בִּמְנוּחָה, זָחַלְתִּי עַד לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְצִלַּמְתִּי אֶת

הַתְּמוּנָה 3 N. הָאַיָּלָה לֹא נָעָה וְלֹא

זָעָה. עַתָּה הָיִיתִי קָרוֹב אֵלֶיהָ בִּכְדֵי לִרְאוֹת שֶׁמִּתּוֹךְ

מֶרְחַץ־הַחַמָּה שֶׁסָּפְגָה נָפְלָה עָלֶיהָ תַּרְדֵּמָה. קַמְתִּי

וָאֶרְמֹז לְתוֹם לָגֶשֶׁת אֵלָי. הוּא בָא, וּמֵרֹב תִּמְהוֹנוֹ

נֶעְתְּקוּ מִלִּים מִפִּיו: “מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה?” לָחַשׁ

לִי.

עמ 68.png

הֶחֱזַרְתִּי לוֹ בִמְנוּחָה: "הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ כִּי

מֻמְחֶה גָדוֹל אֲנִי בְחָכְמַת הָרְפוּאָה, אוּלַי מֵעַתָּה יְהִי רָצוֹן

מִלְּפָנֶיךָ לְהַאֲמִין לִדְבָרָי. הַאֵינְךָ רוֹאֶה כִּי הָיִיתִי

לְרוֹפֵא לְאַיָּלֵי קֶרַח וְנָסַכְתִּי עַל הָאַיָּלָה רוּחַ הִפְּנוֹטִי?

עַתָּה אֶקְרַב אֵלֶיהָ בְּרִחוּק שֶׁל עֶשְׂרִים פְּסִיעוֹת וַאֲצַלֵּם

אוֹתָהּ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׁתַּמֵּשׁ אַתָּה בַמְּכוֹנָה

הַשְּׁנִיָּה וְצוּר אוֹתִי בְעוֹדֶנִּי עָסוּק בְּמַעֲשֵׂה הַצִּלּוּם".

תּוֹם צִלֵּם אֶת הַתְּמוּנָה 4 N וַאֲנִי 5 N וְאַחַר כָּךְ 6 N.

“עַתָּה”, אָמַרְתִּי, "נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וּנְדַבֵּר

עִמָּהּ". קָרַבְנוּ אֶל הָאַיָּלָה בְמֶרְחָק שֶׁל עֶשֶׂר פְּסִיעוֹת.

הִיא לֹא נָעָה וְלֹא זָעָה גַם עַכְשָׁו. אָז אָמַרְתִּי: "גְּבִרְתִּי

רַבַּת הַחֶסֶד, אוֹרְחִים בָּאוּ לְבַקְּרֵךְ. אוּלַי תּוֹאִילִי

בְטוּבֵךְ לְהַפְנוֹת אֵלֵינוּ אֶת מֶבָּטֵי עֵינָיִךְ?" הִיא עָשְׂתָה

כִדְבָרַי, וְאָנֹכִי חַשְׁתִּי לְצַלֵּם אֶת הַתְּמוּנוֹת 7 N, 8 N.

“חֵן חֵן לָךְ”, אָמַרְתִּי, "עַתָּה הוֹאִילִי נָא

וּרְבָצִי". הִיא שָׁמְעָה לִדְבָרַי וְאָנֹכִי צִלַּמְתִּי אֶת

הַתְּמוּנָה 9 N.

נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהֶחֱלַקְתִּיהָ בְּיָדִי. תּוֹם

עָשָׂה גַם הוּא כָמוֹנִי. אַחַר דָּחַפְתִּי אוֹתָהּ דְּחִיפָה קַלָּה

בִקְצֵה נְעָלַי, וְאָמַרְתִּי: "עַתָּה קוּמִי וְהָסֵבִּי עֵינַיִךְ

מִמֶּנִּי!"

מִיָּד קָמָה וְנָתְנָה לִי לְצַלֵּם אֶת הַתְּמוּנוֹת 10 N, 11 N.

"תּוֹדָה רַבָּה לָךְ, גְּבִרְתִּי רַבַּת הֶחָסֶד! עַתָּה

הָרְשׁוּת בְּיָדֵךְ לָלֶכֶת מִזֶּה!" הִיא פָנְתָה לָלֶכֶת, וְאָנֹכִי

הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בַטַּבְלָא הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלִּי וְצִלַּמְתִּי

מֵאַחֲרֶיהָ אֶת הַתְּמוּנָה 12 N.

בֵּין כֹה וָכֹה וְאוֹצַר הַדִּבּוּר שֶׁל תּוֹם

נִתְרוֹקֵן כֻּלוֹ וְהוּא לֹא יָכֹל לְדַבֵּר אֶלָּא בְלָשׁוֹן שֶׁל

גִּמְגּוּם:

“מַה פֵּ–רוּ–שׁוֹ שֶׁל דָּ–בָ–ר זֶ–ה?” וְכַיּוֹצֵא בָזֶה.

אָנֹכִי עָנִיתִי בְנָחַת: "הֲתַאֲמִין מֵעַתָּה כִּי

רוֹפֵא מֻמְחֶה אֲנִי לְאַיָּלֵי קָרַח? הָבָה לִי חַיַּת־אֵזוֹב,

וְאַרְאֶה לְךָ גְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת מֵאֵלֶּה".

בְּלֶכְתֵּנוּ בַחֲזָרָה אָרְכָה דַרְכֵּנוּ שָׁעוֹת

אֲחָדוֹת, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּי תּוֹם

דָּבָר חוּץ מִקְּרִיאַת תִּמָּהוֹן אַחַת שֶׁהִשְׁמִיעַ בְלָחַשׁ.

רַק בְּשָׁעָה שֶׁקָּרַבְנוּ אֶל הַמַּחֲנֶה, פָּנָה אֵלַי

פִּתְאֹם וְאָמָר: "עַתָּה אֱמָר נָא לִי, מַר סֵטוֹן, מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל

דָּבָר זֶה? הֵן לֹא חוֹלָה הָיְתָה הָאַיָּלָה, אֶלָּא דְשֵׁנָה

וַחֲזָקָה, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה לֹא הָיְתָה לֹא מָרְעָלָה וְלֹא שִׁכּוֹרָה,

מִשּׁוּם שֶׁדָּבָר זֶה מִן הַנִּמְנָע הוּא. הִיא לֹא הָיְתָה גַם

בַּת־תַּרְבּוּת, כִּי אַיָּלֵי קֶרַח בְּנֵי־תַּרְבּוּת אֵינָם מְצוּיִים

כָּאן כָּל עִקָּר, שֶׁהֲרֵי נִמְצָאִים אָנוּ בְמֶרְחָק שֶׁל שִׁבְעִים

מִיל מִבֵּית דִּירָתוֹ שֶׁל אָדָם. וּבְכֵן מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר

זֶה?"

הֶחֱזַרְתִּי לוֹ מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ: "תּוֹם, גַּם

אֲנִי אֵינֶנִּי מֵבִין אֶת הַדָּבָר. גַּם אֲנִי הִתְפַּלֵּאתִי כָמוֹךְ

עַל כָּל מַה שֶׁהִתְרַחֵשׁ קֹדֶם שֶׁרָבְצָה הָאַיָּלָה, וַאֲשֶׁר

לָרְבִיצָה, הִנֵּה לֹא צִוֵּיתִי אוֹתָהּ לִרְבֹּץ קֹדֶם שֶׁרָאִיתִי

שֶׁהִיא מִתְכּוֹנֶנֶת לַעֲשׂוֹת זֹאת מֵעַצְמָהּ, וְכָךְ הָיָה

הַמַּעֲשֶׂה גַם בְּשָׁעָה שֶׁצִּוֵּיתִי אוֹתָהּ לָקוּם, וְאַחַר כָּךְ

לְהָסֵב אֶת עֵינֶיהָ מִמֶּנִּי. אִם רְצוֹנְךָ לַעֲמֹד עַל הַמְּאֹרָע

הַזֶּה בְמִדָּה יְתֵרָה מִזּוֹ עָלֶיךָ לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ אוֹתוֹ

בְעַצְמֶךָ".


חַיַּת־הָאֵזוֹב הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַצְּבָאִים

הֶחָסוּת שֶׁחַיַּת הָאֵזוֹב נֶהֶנְתָה מִמֶּנָּה

בְקָנָדָה, בְּמֶן, בְּמִינֵזוֹטָה וּבְפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן נָשְׂאָה

פְרִי הָדָר. קֹדֶם לָכֵן נֶעֶשְׂתָה חַיָּה זוֹ לְחָזוֹן יָקָר

בְּוִיּוֹמִינְג וְלֹא הָיְתָה מְצוּיָה אֶלָּא בְקָצֵהוּ הַמַּעֲרָבִי

הַדְּרוֹמִי שֶׁל נְוֵה־הַמָּגֵן. וְאוּלָם הִיא לֹא הָיְתָה זְקוּקָה

אֶלָּא לְמִדָּה מוּעָטָה שֶׁל סִיּוּעַ; וּכְשֶׁנִּתַּן לָהּ סִיּוּעַ

זֶה, מִיָּד פָּרַח מִינָהּ שׁוּב וּפָרָה וְרָבָה. בְּדֶרֶךְ שֶׁל

רְבִיָּה טִבְעִית עָלָה מִנְיָנָהּ הָלֹךְ וְעָלֹה, וְתַחַת אֲשֶׁר

בִּשְׁנַת 1897 לֹא הָיָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים גֻּלְגֹּלֶת, הֲרֵי הוּא

מַגִּיעַ עַכְשָׁו עַד כְּדֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. כַּיּוֹם הַזֶּה

מְצוּיוֹת הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה בְכֹל חֲצִי הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל

הַפַּרְדֵּס, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַסְּבִיבָה כְּשֵׁרָה לְאֹרַח חַיֵּיהֶן.

סְבִיבָה שֶׁכָּזוֹ מְשַׁמֵּשׁ לָהּ יַעַר עָבֹת שֶׁבַּמִּישׁוֹר בְּצֵרוּף

שִׁיחִים וּסְבָכִים, כִּי הִיא אוֹכֶלֶת שִׂיחִים וְאֵינָהּ מִסְתַּפֶּקֶת

בְּמַטְעַמֵּי עָלִים בִּלְבָד.

הַצְּבִי הָרִאשׁוֹן וְכִמְעַט הַיְחִידִי שֶׁהֵמַתִּי

בְּכָל יְמֵי חַיַּי בִּירִיָּה הָיָה חַיַּת־אֵזוֹב. מְאֹרָע זֶה אֵרַע

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, בִּימֵי נְעוּרָי. לְדַאֲבוֹנִי לֹא רָאִיתִי

מְעוֹלָם אַף חַיַּת אֵזוֹב אַחַת בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן, אַף עַל פִּי

שֶׁבְּחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר שֶׁעָבַר מָצָאתִי עַל יַד הַיְאוֹר הֲמוֹן

עֲקֵבוֹת וְרִשּׁוּמִים שֶׁל הַחַיּוֹת הֲלָלוּ.


כֵּיצַד הֵמִיתָה אִשְׁתִּי חַיַּת אֵזוֹב בִּירִיָּה

אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאוֹתָהּ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה שׁוּב לֹא יָרִיתִי אֶל חַיַּת אֵזוֹב, הִנֵּה

הָיִיתִי שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחַר כָּךְ שֻׁתָּף בַּהֲרִיגָתָהּ שֶׁל אַחַת

מֵהֵנָּה.

בַּסְּתָו, בְּעוֹנַת הַצָּיִד, שָׁהִיתִי עִם אִשְׁתִּי

וַחֲבוּרַת מֵרֵעֵינוּ בִנְאוֹת קִיפֵוָה־קַנְטְרִי. רֵעַי הִשְׁתּוֹקְקוּ

עַד מְאֹד לָצוּד חַיַּת אֵזוֹב וְיוֹם יוֹם יָצְאוּ כֻלָּם, מִבַּלְעֲדֵי

אֲנִי, בְּלִוְיַת קוֹרְאֵי חַיּוֹת־אֵזוֹב מְנֻסִּים. וְאוּלָם מִדֵּי

עֶרֶב בָּעֶרֶב הָיְתָה הַחֲבוּרָה מִתְאַסֶּפֶת מִסָּבִיב לְאֵשׁ

הַמְּדוּרָה שֶׁל הַמַּחֲנֶה, וְלֹא הָיְתָה מְסַפֶּרֶת אֶלָא מַעֲשִׂים

בְּצַיִד שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ.

חַיּוֹת אֵזוֹב הָיוּ מְצוּיוֹת בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם

לְמַדַּי, וּמוֹרֵי הַדֶּרֶךְ הָיוּ מְעֻלִּים – אִנְדִּיָּנִים, יַלְדֵי

תַעֲרֹבֶת, וּלְבָנִים. וְאוּלָם הַהַצְלָחָה לֹא הֵאִירָה לָהֶם פָּנִים.

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא־חַיּוֹת מֻבְהָק, בְּכָל זֹאת יוֹדֵעַ

אֲנִי פֶרֶק כַּהֲלָכָה בְצֵיד חַיּוֹת אֵזוֹב. וּבְכֵן, אָמַרְתִּי

בְאַחַד הָעֲרָבִים בִּצְחוֹק: "רוֹאֶה אֲנִי שֶׁעָלַי לָלֶכֶת אִתְּכֶם

וּלְהַרְאוֹת לָכֶם, כֵּיצָד קוֹרְאִים לְחַיַּת אֵזוֹב". אַחַר

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָתַכְתִּי חֲתִיכָה גְדוֹלָה שֶׁל קְלִפַּת לִבְנֶה

וּבִשְׁקִידָה יְתֵרָה עָרַכְתִּי מִמֶּנָּה קֶרֶן תְּקִיעָה. מָאַסְתִּי

בֶּחֳמָרִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בְּנֵי תַרְבּוּת, מִשּׁוּם

שֶׁ“תְּרוּפָה גְרוּעָה הֵם”. אִחִיתִי אֶת קְצוֹת הַחֲצוֹצְרָה שֶׁלִּי

בְנִימִין שֶׁל שָׁרְשֵׁי עֵץ הַתָּרְנִית47 וְאֶת מְקוֹם הַתְּפָר חָמַרְתִּי יָפֶה בִשְּׂרָף שֶׁל אִילָן,

שֶׁהִתַּכְתִּי אוֹתוֹ הֵיטֵב בָּאֵשׁ. וּלְבַסּוֹף עָשִׂיתִי עוֹד דָּבָר

– הָאִנְדִּיָּנִים וִילִידֵי הַתַּעֲרֹבֶת הֵנִיעוּ עָלַי רֹאשׁ –

צִיַּרְתִּי עַל הַקֶּרֶן שְׁתֵּי חַיּוֹת אֵזוֹב – “שֶׁקֶּסֶם בָּהֶן”:

שְׁנֵי בְנֵי אָדָם מְרַקְּדִים, שֶׁרָאשֵׁיהֶם רָאשֵׁי

חַיּוֹת־אֵזוֹב.


עמ 71.png

קְרִיאַת הַסִּירוֹנָה 48

"אִם אַתָּה מְצַיֵּר אֶת זֶה קֹדֶם שֶׁהִטְעֵיתָ אַף

חַיַּת אֵזוֹב אַחַת בְּקַרְנְךָ, מֻבְטָח אַתָּה שֶׁשׁוּם חַיַּת אֵזוֹב

לֹא תָבֹא לְקוֹל קְרִיאָתֶךָ", אָמְרוּ מוֹרֵי הַדָּרֶךְ.

וְאוּלָם אָנֹכִי הוֹסַפְתִּי לְצַיֵּר בִּמְנוּחָה,

וְלִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה יָצָאתִי לְדַרְכִּי בְסִירָה בְלִוְיַת

אֶחָד מִמּוֹרֵי הַדֶּרֶךְ, שֶׁשִׁמֵּשׁ לִי שַׁיָּט, וּבְלִוְיַת

אִשְׁתִּי, שֶׁמִּלְּאָה תַפְקִיד שֶׁל רוֹבָה. מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה

הִגַּעְנוּ אֶל יְאוֹר בּוֹדֵד, שֶׁהָיָה מֻקָּף מִסָּבִיב יַעַר מְעֹרָב.

הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת הִשְׁפִּיעָה גַוְנֵי אַרְגָּמָן עַל צַמְרוֹת

הָאֲשׁוּחִים. שַׁלְוָה שֶׁל שְׁעַת הַדִּמְדּוּמִים נָחָה עַל הַיַּעַר

וְעַל הַיְאוֹר. כְּשֶׁהִקְרַבְתִּי אֶת הַקֶּרֶן אֶל שְׂפָתַי

וְהִשְׁמַעְתִּי שְׁנֵי קוֹלוֹת נְאָקָה צוֹרְמֵי־אֹזֶן וּמַבִּיעִים

קֹצֶר־רוּחַ, חַשְׁתִּי מֵעֵין חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ. וְאַחַר הַצְּלִילִים

הָאֵלֶּה הִתְרַעְתִּי בְּקוֹל קְרִיאוֹת הָאַהֲבָה הָרַךְ וְהַמְמֻשָּׁךְ

שֶׁמַּשְׁמִיעָה הַפָּרָה שֶׁל חַיַּת הָאֵזוֹב.

מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה:

“טוֹב מְאֹד”. הוֹצֵאתִי אֶת שְׁעוֹנִי וְחִכִּיתִי חֲמִשָּׁה עָשָׂר

רָגַע. לְפִי שֶׁקְּרִיאָתָהּ שֶׁל פָּרָה הַמַּבִּיעָה גַעְגּוּעִים

נִפְרָזִים בְּיוֹתֵר עֲשׂוּיָה כַּנִּרְאֶה לְהַפְחִיד וּלְהַרְגִּיז אֶת

הַשּׁוֹר, עַד כַּמָּה שֶׁלֹּא יְהֵא הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינֵינוּ.

וַדַּאי יֵשׁ בְּנִדּוֹן זֶה הִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁצָּרִיךְ

לְהִתְנַהֵג עַל פִּיהֶן, וְהַפְרָזָה עַל הַמִּדָּה עֲשׂוּיָה לְקַלְקֵל

אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הַצָּיִד. וּכְמוֹ כֵן אֵין לְכַוֵּן אֶת הַזְּמָן רַק

עַל פִּי הָאֹמֶד בִּלְבָד. בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם אוֹרֵב לַצַּיִד, נִדְמֶה

לוֹ רֶגַע אֶחָד כְּעֶשְׂרִים. מִקֵּץ חֲמִשָּׁה עָשָׂר רֶגַע מְנוּיִים

וּסְפוּרִים הֲרִימוֹתִי שׁוּב אֶת קֶרֶן־הַקֶּסֶם וְהִשְׁמַעְתִּי קוֹלוֹת

יְבָבָה אֲחָדִים. אַחַר הִתְרַעְתִּי קוֹל קְרִיאָה רָם, שֶׁהִתְפּוֹצֵץ

עַד לְמֵרָחוֹק וְעוֹרֵר הֵד מֵעֵבֶר לַיְאוֹר וּמִלֵּא הֶקֵּף גָּדוֹל

שֶׁל הַיַּעַר בְּתַאֲנִיַּת אַהֲבָה מְתוּקָה מִדְּבָשׁ.

שׁוּב חִכִּיתִי, וְאַחַר הִשְׁמַעְתִּי קוֹל קְרִיאָה

וּפִתּוּי שְׁלִישִׁי בוֹ בָרֶגַע שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה. עַתָּה זָקַפְנוּ

אֶת עֵינֵינוּ וְהִתְבּוֹנַנּוּ בִשְׁקִידָה יְתֵרָה אֶל קְצוֹת הַיָּעַר.

הִקְשַׁבְנוּ וְשָׁמַעְנוּ רַעַשׁ שֶׁל שֶׁבֶר עֵץ, שֶׁבָּקַע וְעָלָה

מִבֵּין הֶהָרִים הָרְחוֹקִים.

וּמִיָּד אַחַר זֶה נִשְׁמַע קוֹל נְפִילָה; דּוֹמֶה הָיָה

כְאִלּוּ נִתְעַכֵּב הָעֵץ בְּנִפְלוֹ וְנִשְׁאַר זְמַן מָה כְּשֶׁהוּא

תָלוּי וְעוֹמֵד בְּטֶרֶם יִפֹּל כָּלָה לָאָרֶץ. צָפִינוּ יָפֶה כְלַפֵּי

הָעֵבֶר שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמַע הָרַעַשׁ, וּמוֹרֵה הַדֶּרֶךְ, בָּחוּר

צָעִיר, אָמַר בְּלַחַשׁ: “הֲרֵי זֶה דֹב”.

שָׁעָה קַלָּה נִשְׁתַּתֵּק הַכֹּל, אַחַר הִתְפּוֹצֵץ

עָנָף בְּקִרְבָתֵנוּ, וְנַהֲמָה קְצָרָה וַעֲמֻקָּה חָדְרָה אֶל

אָזְנֵנוּ. אָמְנָם קוֹל זֶה יָכֹל הָיָה לִהְיוֹת גַּם קוֹל הַ“וּוּף”

שֶׁל דֹּב, וְאוּלָם אֲנִי פִקְפַּקְתִּי בַדָּבָר. וּפִתְאֹם, שֶׁלֹּא

מִתּוֹךְ רַעַשׁ נוֹסָף, בִּצְבְּצוּ מִבֵּין סְבָךְ־עֲרָבָה קָרוֹב

פֹּארוֹת קַרְנַיִם, וּדְמוּת אַדִּירָה שֶׁל שׁוֹר אֵזוֹב הֶחֱלִיקָה

וּבָאָה לְתוֹךְ תְּחוּם הָרְאִיָּה שֶׁלָּנוּ לְלֹא קוֹל וּבִזְרִיזוּת

יְתֵרָה.

“הֲרֵי מַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה שׁוֹר בָּקָר!” הָיְתָה

הַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְנְצָה בְמֹחִי. הוּא נָהַם שׁוּב,

וּמוֹרֵה הַדֶּרֶךְ לָחַשׁ אֶל אִשְׁתִּי, בְּלִי לְהָסֵב אֶת עֵינָיו מִן

הַפֶּרֶא: “יְרִי, גְּבֶרֶת! בָּחוּר הָדוּר הוּא זֶה!”

הַשּׁוֹר כִּוֵּן אֶת דַּרְכּוֹ בְּבִטְחָה מַפְלִיאָה,

שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לַדָּבָר, שֶׁאֲנִי לֹא הִשְׁמַעְתִּי קוֹל

קְרִיאָה בְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים רְגָעִים, וְשֶׁהוּא הָיָה רָחוֹק מִיל אוֹ

יוֹתֵר כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת הַקְּרִיאָה הָאַחֲרוֹנָה.

כְּשֶׁהִתְקָרֵב בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעִים פְּסִיעוֹת,

קָרָא מוֹרֵה הַדָּרֶךְ: "עַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה. מַטָּרָה טוֹבָה

מִזּוֹ לֹא תִזְדַּמֵּן לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם!". אִשְׁתִּי לָחֲשָׁה:

“הַעֲמִידוּ הָכֵן אֶת הַסִּירָה!” תָּקַעְתִּי הָכֵן אֶת קְצֵה הַמָּשׁוֹט

בְּקַרְקַע הַחוֹל, וְגַם הַמַּנְהִיג שֶׁלָּנוּ עָשָׂה כָמוֹנִי

בִמְשׁוֹטוֹ בְצִדָּהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסִּירָה וְאִשְׁתִּי הִתְיַצְּבָה

זְקוּפָה וְכוֹנְנָה אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה כְלַפֵּי הַמַּטָּרָה.

הַיְרִיָּה רָעָשָׁה, הַכַּדּוּר נָחַת וְהַחַיָּה

הָאֲפוֹרָה הָאַדִּירָה נָאֲקָה, פָּנְתָה עֹרֶף וַתָּרָץ בִּמְהִירוּת

הַבָּרָק. הַיְרִיָּה הַשְּׁנִיָּה רָעֲשָׁה בוֹ בָרֶגַע שֶׁהַשּׁוֹר

הִגִּיעַ אֶל הָעֲרָבָה. בְּקוֹל שָׁאוֹן נָפַל לָאָרֶץ וְהוֹצִיא אֶת

רוּחַ חַיָּיו מֵאֲחוֹרֵי הַמָּסָךְ שֶׁל הֶעָלִים הַיְרַקְרַקִּים.

כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה נִרְאָה כְאִלּוּ הוּא כָל כָּךְ

פָּשׁוּט וּמְכֻוָּן בְּדִיּוּק לַתַּקָּנוֹת הַחֲמוּרוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת

בְּסִפְרֵי צַיִד וּבְמַסּוֹרוֹת שֶׁבְּעַל פֶּה. וְאַף עַל פִּי כֵן

מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה הוּא.

הָרַצְחָנִית הַנָּאָה שָׁפְכָה דְמָעוֹת, אַף תָּקְפָה

אוֹתָהּ עֲוִית־הַלֵּב, שֶׁרָפְתָה וּפָסְקָה רַק לְאַט לְאָט.

כְּשֶׁעָמַדְנוּ לִפְנֵי חַיַּת הָאֵזוֹב, שֶׁהָיְתָה גְדוֹלָה מִכָּל

הַחַיּוֹת שֶׁהוּמְתוּ בִמְחוֹז זֶה בְמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים,

הִתְחַדְּשָׁה שׁוּב הַבְּכִיָּה בְסָמוּךְ לִי מֵחָדָשׁ. אָמְנָם גַּם

רֶגֶשׁ נִצָּחוֹן הָיָה מָסוּךְ בִּבְכִיָּה זוֹ, שֶׁהֲרֵי גָאוֹן מְמַלֵּא

אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה פֶשַׁע וּמַצְלִיחַ

בּוֹ. הֲרֵי גַם הָרַצְחָנִים בִּפְלוֹרֶנְצְיָה הָיוּ תוֹפְשִׂים

אֲנָשִׁים יְשָׁרִים וּמְמִיתִים אוֹתָם וּבִשְעַת מַעֲשֶׂה הָיוּ

מְקוֹנְנִים וְשׁוֹפְכִים דְּמָעוֹת כְּנָשִׁים. לְמִן הַיּוֹם הַהוּא לֹא

יָסַפְתִּי עוֹד קְרֹא לְחַיַּת אֵזוֹב, וְעַד הַיּוֹם תָּלוּי קְנֵה

הָרוֹבֶה שֶׁלִּי עַל כֹּתֶל חַדְרִי בְאֶפֶס מַעֲשֶׂה.



הַחֲזָקָה שֶׁבְּחַיּוֹת הַבָּר שֶׁלָּנוּ – הָרְאֵם    🔗

“אָמְנָם כֵּן, הֲרֵי אֵלֶּה צִפֳּרֵי הָרְאֵם”, אָמַר

הָאִנְדִּיָּנִי הַזָּקֵן וְהוֹרָה עַל צִפֳּרִים שְׁחוֹרוֹת אֲחָדוֹת,

שֶׁעָפוּ וְרָצוּ לְעֵינֵינוּ עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר, "רַע וָמַר יִהְיֶה

אִם יִתַּם הָרְאֵם. הַצִּפֳּרִים הַקְּטַנּוֹת בּוֹנוֹת אֶת קִנֵּיהֶן

בְּצַמְרוֹ שֶׁל הָרְאֵם סָמוּךְ לְרֹאשׁוֹ. וְאִם הָרְאֵמִים יַעַבְרוּ

מִן הָעוֹלָם, גַּם סוֹפָה שֶׁל צִפּוֹר הָרְאֵם לִכְלוֹת מִן הָעוֹלָם,

כִּי אֵיפֹה תִבְנֶה אָז אֶת קִנָּהּ?"

עמ 74.png

כָּזֹאת שָׁמַעְתִּי פַעַם אַחַת לִפְנֵי זְמָן רַב

בְּמוֹנְטָנָה. הַדָּבָר נִרְאָה בְעֵינַי כְּאַגָּדָה מְבַדַּחַת אֶת

הַדַּעַת, שֶׁשָּׁרָשֶׁיהָ נְעוּצִים בְּבִצָּה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף

וְשֶׁמִּשּׁוּם כָּך קָשֶׁה לַעֲמֹד עַל מְקוֹרָהּ. וּבְכָל זֹאת הָיָה

בְדָבָר זֶה הַרְבֵּה אֱמֶת יוֹתֵר מִשֶּׁדִּמִּיתִי. כַּנִּרְאֶה הָיְתָה

צִפּוֹר הָרְאֵם מְהַלֶּכֶת אַחַר הָרְאֵם אֶל מָקוֹם שֶׁהֲלָה הָיָה

הוֹלֵךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הִיא בוֹנָה אֶת קִנָּהּ בֵּין קַרְנֵי

הַשַּׁלִּיט הָאַדִּיר, הֲרֵי לְצֹרֶךְ בִּנְיַן קִנָּהּ זְקוּקָה הִיא

הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוֹרָה לַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הָרְאֵם. יוֹדֵעַ אֲנִי

מַעֲשֶׂה בְאַחַת הַצִּפֳּרִים הָאֵלֶּה שֶׁמֵּחֲמַת חֻלְשָׁתָהּ לֹא

יָכְלָה לָעוּף מִכָּאן בְּהַגִּיעַ תְּקוּפַת הַקָּרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ

חָרְפָה בְרַעְמָתוֹ שֶׁל רְאֵם. בַּיּוֹם לִקְּטָה אֶת הַזֵּרְעוֹנִים מִן

הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָרְאֵם הֵסִיר אֶת הַשֶּׁלֶג מֵעֲלֵיהֶם, וּבַלַּיְלָה

הִתְכַּנְּסָה בְתוֹךְ הַצֶּמֶר שֶׁבֵּין קַרְנֵי הָרְאֵם וְהִתְחַמְמָה

עַל גַּב עֹרֶף הַחַיָּה הֶחָמוּם חֲמִימוּת דָּם.

בִּצְפוֹנִית מַעֲרָבִית מָצְאוּ לָהֶן רֹב הַצִּפֳּרִים

בַּבָּקָר שֶׁל הַחַוּוֹת שִׁלּוּמִים תַּחַת הָרְאֵמִים. וְאוּלָם אֲהָהּ!

כַּמָּה מִצְטַעֲרוֹת הֵן שֶׁאֵין לַבְּהֵמוֹת הַלָּלוּ צַמְרוֹ שֶׁל

זֶה.


אֶרֶץ מֶמְשָׁלָה שֶׁנִּתְמַעֵט תְּחוּמָה

לֹא כָל אָדָם יוֹדֵעַ, שֶׁמַּמְלַכְתּוֹ שֶׁל הָרְאֵם

הָאֲמֵרִיקָנִי הִתְפַּשְּׁטָה בַּמִּזְרָח עַד סִירָקוּז,

וָשִׁינְגְטוֹן־סִיטִי וְקָרוֹלִינָה, וְשֶׁהוּא הִתְגּוֹרֵר עֲדָרִים

עֲדָרִים קְטַנִּים בְּתוֹךְ הַיְּעָרִים, וַעֲדָרִים עֲדָרִים גְּדוֹלִים

עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר. אֲנִי מַעֲרִיךְ אֶת מִסְפָּרָם בִּשְׁנַת 1500

לְיוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מִילְיוֹן. בִּשְׁנַת 1895 לֹא שָׂרְדוּ מֵהֶם

אֶלָּא שְׁמֹנֶה מֵאוֹת. כַּנִּרְאֶה הָיְתָה אוֹתָהּ הַשָּׁנָה שְׁנַת

דִּלְדּוּל גָּדוֹל יוֹתֵר. מֵאָז הִתְרַבּוּ שׁוּב מֵחֲמַת הַחֹק הַמֵּגֵן

עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁו מַגִּיעַ מִנְיָנָם עַד כְּדֵי 3000

גֻּלְגֹּלֶת.

כְּשֶׁעָמַדְתִּי בִשְׁנַת 1897 עַל הָר שֶׁאֵצֶל

בָּרוֹנֶטְס־בְּרִידְג, בְּחֶבְרַת אֶחָד מִזִּקְנֵי הַמָּקוֹם, דֶּו

רָבֶּרְטְס שְׁמוֹ, וְהִבַּטְתִּי עַל נוֹף יֵלוֹסְטוֹן שֶׁמִּלְמַטָּה

לְחַוַּת יַנְסֵי, סָח לִי דֶו רָבֶּרְטְס: לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה

הִשְׁקַפְתִּי בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל פְּנֵי הָעֵמֶק הַזֶּה

וּרְאִיתִיו אָז כְּשֶׁהָיָה כֻלּוֹ נָקוּד שָׁחוֹר עַל יְדֵי רְאֵמִים,

וְאָמְנָם כָּךְ הָיָה מַרְאֵהוּ שֶׁל כָּל הָעֵמֶק אֲשֶׁר בְּחֶבֶל

יֵלֶסְטוֹן. עַכְשָׁו לֹא נִמְצָא כָאן מִכָּל בְּנֵי הַמִּין הַזֶּה

אֶלָּא זוּג זָקֵן אֶחָד שֶׁלָּחַךְ אֶת כָּל הָעֵשֶׂב.

בִּשְׁנַת 1900 נִצְטַמְצֵם מִסְפַּר הָרְאֵמִים

שֶׁבַּפַּרְדֵּס עַד כְּדֵי שְׁלֹשִים. וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁאֵין שׁוּם

תַּקָּנָה לְעַכֵּב אֶת כִּלְיוֹנוֹ שֶׁל מִין זֶה. וְאוּלָם הַפְּקִידִים

הַמְמֻנִּים לְכָךְ לָקְחוּ אֶת הָעִנְיָן בְּיָדָם בְּתַקִּיפוּת יְתֵרָה.

מָגֵן הַחַיּוֹת, שֶׁקֹּדֶם לָכֵן לֹא הָיָה אֶלָּא כָתוּב עַל גַּבֵּי

הַנְּיָר בִּלְבָד, נַעֲשָׂה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. מֵאָז הָלַךְ מִסְפַּר

הָרְאֵמִים הָלֹךְ וָרַב, עַד שֶׁכַּיּוֹם חַיִּים בַּפַּרְדֵּס מָאתַיִם

מֵהֶם, וְאֶפְשָׁר שֶׁחוּץ מֵאֵלֶּה יֵשׁ עוֹד יְחִידִים בּוֹדְדִים

הַנּוֹדְדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

אֵין זֶה מֵעִנְיָנֵנוּ לַעֲסֹק כָּאן בְּדִבְרֵי יְמֵי

כִלְיוֹן הָעֲדָרִים הַגְּדוֹלִים, יְדוּעִים הֵמָּה לַכֹּל, וְאוּלָם

עָלַי לְהַזְכִּיר לַקּוֹרֵא שֶׁכִּלָּיוֹן זֶה הָיָה דָבָר שֶׁבְּהֶכְרָח.

זְקוּקִים הָיִינוּ לַאֲדָמָה לְמוֹשַׁב בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא

שֶׁנִּקִּינוּ אֶת הָאָרֶץ מֵעֶדְרֵי הָרְאֵמִים אַרְבָּעִים אוֹ

חֲמִשִּׁים שָׁנָה קֹדֶם שֶׁהָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר. "כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר

הָיָה לַהֲפֹךְ אֶת הָרְאֵם לְבָקָר הַמָּצוּי בַּחַוָּה", שׁוֹאֲלִים

רַבִּים. הַתְּשׁוּבָה הִיא: מֵאָה פְעָמִים נִסּוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן,

אֶּלָּא שֶׁכָּל נִסָּיוֹן מִמִּין זֶה הָיָה לְבַטָּלָה מֵחֲמַת טִיבָהּ

שֶׁל אוֹתָהּ הַחַיָּה. רְאֵמִים, בֵּין זְכָרִים וּבֵין נְקֵבוֹת,

לְעוֹלָם מְסֻכָּנִּים הֵם אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה. אִי אֶפְשָׁר

לַעֲשׂוֹתָם לִבְנֵי תַרְבּוּת וּלְהַאֲמִין לָהֶם. לְעוֹלָם הֲרֵי הֵם

נוֹחִים לְהִתְבַּהֵל וּלְהִתְרַגֵּז, וּמִכֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לִידֵי

הִשְׁתּוֹלְלוּת, שׁוּב אֵין כָּל מַעֲצוֹר עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם, אֲפִילוּ

לֹא כִלְיוֹן עַצְמָם. לַמְרוֹת כִּשְׁרוֹנָם לְהִסְתַּגֵּל לְכָל

אַקְלִים, עָצְמַת רוּחַ הַחַיִּים שֶׁבְּקִרְבָּם, בְּשָׂרָם הֶעָרֵב

וְעוֹרוֹתֵיהֶם הַיְקָרִים, הֲרֵי כָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּ לַהֲפֹךְ

אֶת הָרְאֵם לְחַיַּת בַּיִת עֲדַיִן לֹא הִצְלִיחוּ.

עֵדֶר קָטֹן שֶׁל תְּרֵיסָר רְאֵמִים וְיוֹתֵר שָׁמוּר

בְּפַרְדֵּס מֻקָּף גָּדֵר בְּקִרְבַת מָמוּט־הוֹט־סְפְּרִינְגְס. אַל נָא

יְאַבֵּד הַתַּיָּר אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ לְצַלֵּם

תְּמוּנוֹת פוֹטוֹגְרָפִיּוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיָּכֹל הוּא לִרְאוֹת

גַּם אֶת צִפֳּרֵי־הַפָּרוֹת, הַמְמַלְּאוֹת עַכְשָׁו בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת

אֶת מְקוֹמָן שֶׁל צִפֳרֵי הָרְאֵמִים הַגְּמוּרוֹת. הֵן יוֹשְׁבוֹת עַל

רָאשֵׁיהֶן וְעַל גַּבֵּיהֶן שֶׁל הָרְאֵמִים, מִתְרוֹצְצוֹת מִסָּבִיב

לַחַיּוֹת, כְּסִירוֹת מִסָּבִיב לָאֳנִיַּת מִלְחָמָה, אוֹ שַׁחֲפֵי

יָם49 מִסָּבִיב לַלִּוְיָתָן. הֵן מְשַׁתְּפוֹת

אֶת חַיֵּיהֶן לְחַיֵּי הָרְאֵמִים, צָדוֹת מֵעֲלֵיהֶן אֶת הַזְּבוּבִים

הַטַּרְחָנִים, וּבִשְׂכַר זֶה הַלָּלוּ מְגִנִּים עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי כָל

חַיָּה, הַנִּרְאֵית בְּעֵינָיו שֶׁל מִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ הַפְּרֶרְיָה

לְשֶׁעָבָר גְּדוֹלָה בְמִדָּה שֶׁעֲלוּלָה הִיא לִגְרֹם לָהֶן

נֵזֶק.



הַדִּישׁוֹן וּרְאִי הָאוֹר שֶׁלּוֹ    🔗

הַדִּישׁוֹן הָאֲמֵרִיקָנִי, אוֹ בַעַל קֶרֶן־הַמַּזְלֵג,

הִנֵּהוּ אַחַת הַחַיּוֹת הַיְקָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. הוּא הִנֵּהוּ

מַעֲלֵה־הַגֵּרָה הָאֶחָד, שֶׁקַּרְנַיִם נְבוּבוֹת לוֹ, הַקְּבוּעוֹת עַל

זִיז עֶצֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים אֵצֶל הַבָּקָר, וְאֶת

הַקַּרְנַיִם הָאֵלֶה הֲרֵי הוּא מַשִּׁיר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה וְחוֹזֵר

וּמְחַדְּשָׁן כַּצְּבִי.

בְּחַיָּה זוֹ מְעֹרָבוֹת בִּכְלָל בְּאֹפֶן מוּזָר

מִדּוֹת הַשּׁוֹנוֹת זוֹ מִזּוֹ תַכְלִית הַשִּׁנוּי. רַגְלֶיהָ רַגְלֵי

הַגִּירַף, שְׁקֵדֶיהָ שִׁקְדֵי הָעֵז, אַדַּרְתָּהּ אַדֶּרֶת הַצְּבִי,

קַרְנֶיהָ קַרְנֵי הַבָּקָר וְהַצְּבִי כְאֶחָד, עֵינֶיהָ עֵינֵי

הָאַיָּלָה, מִבְנֵה גוּפָהּ – שֶׁל הַדִּישׁוֹן וּמְהִירוּתָהּ מְהִירוּת

הָרוּחַ. הִיא הַמְּהִירָה שֶׁבַּחַיּוֹת הַהוֹלְכוֹת עַל אַרְבַּע

הַשּׁוֹכְנוֹת בַּמִּישׁוֹר, וּבְכָל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ

אֵין בַּעַל חַיִּים, חוּץ מִסּוּס הַמֵּרוּץ נְקִי הַמּוֹלֶדֶת, אֲשֶׁר

יוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ בִּמְרוּצַת־צַיִד שֶׁל מִיל אֶחָד.

קֹדֶם כֹּל מַפְלִיאָה אֶת הַמִּתְבּוֹנֵן אֶל הַדִּישׁוֹן

הָרְאִי הַלָּבָן שֶׁעַל אֲחוֹרֶיהָ. כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בַפַּעַם

הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַפַּרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן, רָכַבְתִּי עִם ת. א. הוֹפֶר

עַל הַגְּבָעוֹת שֶׁמִּמַּעַל לִבְלֶק־טֵל־קְרִיק. מִמֶּרְחָק שֶׁל מִילִים

רָאִינוּ מִצַּד דְּרוֹמִית מִזְרָחִית כִּתְמֵי אוֹר לְבָנִים

מִתְנוֹצְצִים וְחוֹזְרִים וְכָבִים. אַחַר כָּךְ רָאִינוּ אוֹתוֹ

הַמַּחֲזֶה עַצְמוֹ בִצְפוֹנִית מִזְרָחִית. הוֹפֶר אָמַר אֵלָי: "הֲרֵי

שְׁתֵּי לְהָקוֹת שֶׁל דִּישׁוֹנִים". לְאַחַר זְמָן רָאִינוּ אֶת מַרְאוֹת

הָאוֹר בָּאֶמְצַע בֵּין שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְעַכְשָׁו

יָדַעְנוּ שֶׁשְּׁתֵּי הַלְּהָקוֹת הִתְחַבְּרוּ יָחַד. מַה טִיבוֹ שֶׁל

חִזָּיוֹן זֶה?

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהִתְבּוֹנֵן אֶל

דִּישׁוֹן מִקָּרוֹב, בֵּין בְּגַן הַחַיּוֹת וּבֵין בְּאֵיזֶה מָקוֹם

אַחֵר, יַעֲמֹד מִיָּד עַל סִבָּתָם שֶׁל אוֹתָם בִּרְקֵי הָאוֹר.

בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל שָׁרִיר עָגֹל יָכֹל הַדִּישׁוֹן לִזְקֹף עַל כָּל אַחַת

מֵעַגְבוֹתָיו50 אֶת הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת

שֶׁל הָרְאִי שֶׁלּוֹ בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶינָה מַזְהִירוֹת לְאוֹר

הַשֶּׁמֶשׁ כְּעֵין דִּסְקוּס רָחָב וְלָבָן כַּשֶּׁלֶג וְתֵרָאֶינָה

מִמֶּרְחָק רַב כְּעֵין כֶּתֶם לָבָן מַבְרִיק.

וְאוּלָם הַדָּבָר לֹא יֶאֱרַךְ אֶלָּא זְמָן קָצָר, כִּי

הַשָּׁרִיר הַמָּתוּחַ חוֹזֵר וּמִתְכַּוֵּץ מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים.

הַבָּרָק מְשַׁמֵּשׁ עַל פִּי רֹב אוֹת אַזְהָרָה, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה הוּא

מְמַלֵּא תַפְקִיד סִמָּן שֶׁל הֶכֵּר.

בִּשְׁנַת 1897 הֶעֱרִיכוּ אֶת

מִסְפַּר הַדִּישׁוֹנִים הַחַיִּים בַּפַּרְדֵּס לְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.

עַתָּה נִתְמַעֲטוּ עַד כְּדֵי שְׁלִישׁ מִזֶּה, וְלַמְרוֹת כָּל הַהֲגָנָה

הַמְעֻלָּה מִסְפָּרָם הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא

שֶׁהַדִּישׁוֹנִים אֵינָם מִתְרַבִּים אֲפִילוּ בַמָּקוֹם שֶׁהִקְצוּ לָהֶם

מִגְרָשִׁים גְּדוֹלִים בִּפְנֵי עַצְמָם, וְיֵשׁ יָדַים לַחֲשָׁשָׁה

שֶׁחֹק מֵחֻקֵּי הַטֶּבַע הַטְּמִירִים, שֶׁאֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם,

נוֹהֵג עַכְשָׁו בַּדִּישׁוֹן כְּשֵׁם שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחַיָּה שֶׁכְּבָר

עָבַר זְמַנָּה. לְהָקָה קְטַנָּה מִבְּנֵי מִינוֹ עֲדַיִן נִרְאֵית

בַּפְּרֶרְיָה שֶׁאֵצֶל גַּרְדִּינֶר, שֶׁשָּׁם הִיא מְבַלָּה אֶת יְמוֹת

הַחֹרֶף.


עמ 79.png

גְּדָל־הַקֶּרֶן הַמֻּצָּל    🔗

הָיָה זְמָן, שֶׁגְּדָל־הַקֶּרֶן הָיָה מָצוּי בְּהָמוֹן

לְיַד כָּל הַנְּחָלִים בְּכָל מָקוֹם הֲרָרִי. בַּמִּזְרָח הִתְפַּשְּׁטוּ

נְאוֹת מְגוּרָיו עַד לַגְּבוּל הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַדַּקוֹטַס,

וּבְמַעֲרָב עַד אַשְׁדוֹת הַמַּיִם, וּבֶהָרִים הָיָה מָצוּי

מִמֶּקְסִיקָה וְקָלִיפוֹרְנִיָּה הַדְּרוֹמִית עַד לַאֲלַסְקָא.

שֵׂה־הָרִים זֶה מִלֵּא בְהָמוֹן, בֵּין בְּמִדָּה

מְרֻבָּה וּבֵין בְּמִדָּה פְחוּתָה, אֶת כָּל מֶרְחֲבֵי הָאָרֶץ

הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְרַשָּאִים אָנוּ לֵאמֹר בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה,

שֶׁבִּמְדִינוֹת הַבְּרִית בִּלְבָד עָלָה מִסְפָּרוֹ לְמִילְיוֹנִים.

וְהִנֵּה הִגִּיעָה הַתְּקוּפָה הָאֲיֻמָּה שֶׁל קְנֵה־הָרוֹבֶה הַחוֹזֵר

וְשֶׁל הַפְקֵר צֵיד הָאַדָּרוֹת, וּבְסוֹפָהּ שֶׁל הַמֵּאָה הָאַחֲרוֹנָה

נִתְמַעֵט מִנְיָנוֹ שֶׁל גְּדָל־הַקֶּרֶן בִּמְדִינוֹת הַבְּרִית, וְלֹא

נִשְׁאֲרוּ מִמֶּנוּ אֶלָּא כַמָּה מֵאוֹת גֻּלְגֹּלֶת. כִּלָּיוֹן גָּמוּר

הָיָה צָפוּי לְמִין זֶה.

וְאוּלָם הַחֶבְרָה הַזּוֹאוֹלוֹגִית שֶׁבְּנוּיוֹרְק,

“הַקְּלוּבּ שֶׁל אֵשׁ־הַמַּחֲנֶה”, וְחֶבְרוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל חוֹקְרֵי

הַטֶּבַע וְאַנְשֵׁי סְפּוֹרְט קָמוּ לְעֶזְרָתוֹ. הֵם הִסְבִּירוּ

לְבַעֲלֵי הַבִּינָה שֶׁבָּעָם אֶת סַכָּנַת הַכִּלָּיוֹן הַצְּפוּיָה

לְמִין זֶה, וּמִיָּד נִקְבְּעוּ חֻקֵּי הֲגָנָה מְעֻלִּים וְגַם

נִתְקַיְּמוּ לְמַעֲשֶׂה. בָּזֶה הוּסְרָה הַסַּכָּנָה, וְכַיּוֹם הוֹלֵךְ

הַשֶּׂה גְדָל־הַקֶּרֶן הָלֹךְ וְרָבֹה בִּמְחוֹזוֹת הַרְבֵּה שֶׁל אֶרֶץ

הַמַּעֲרָב.

בִּמְרוּצַת תְּקוּפַת הַהַשְׁמָדָה הָאַכְזְרִיָּה

נַעֲשׂוּ הַשְּׂרִידִים הַמְּעַטִּים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַחַיִים פַּחְדָּנִים

בְּמִדָּה מְרֻבָּה מִכָּל שְׁאָר חַיּוֹת הַבָּר; הֵם לֹא נָתְנוּ לְאָדָם

לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם אֶלָּא קִרְבָה שֶׁל מִיל אֶחָד. וְאוּלָם לְאַחַר

שֶׁשִּׁנִּינוּ אֶת מִנְהָגֵנוּ כְלַפֵּי גְדָל הַקֶּרֶן, שִׁנָּה גַם הוּא

אֶת מִנְהָגוֹ עִמָּנוּ אָנוּ כְּפִי שֶׁכָּל תַּיָּר בְּקוֹלוֹרָדוֹ אוֹ

בִמְחוֹזוֹת הַהֲגָנָה שֶׁבְּוִיּוֹמִינְג יוּכַל לְהָעִיד עַל

כָּךְ.

בִּשְׁנַת 1897 בִּלִּיתִי חֳדָשִׁים אֲחָדִים בַּחֵלֶק

הַהֲרָרִי שֶׁבְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן וְעֵינַי לֹא רָאוּ אֲפִילוּ שֶׂה

אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי הַהַעֲרָכָה הַכְּלָלִית הָיוּ חֲבוּיִים

בֵּין הֶהָרִים כְּמֵאָה פְלִיטִים מְפֻזָּרִים מִבְּנֵי מִינוֹ.

בִּשְׁנַת 1912 סְבוּרִים הָיוּ שֶׁעַל כָּרְחָם שֶׁל גּוֹנְבֵי צַיִד, אַרְיוֹת הָרִים,

לַוִּינוֹת51, וּמַחֲלַת הַצָּרַעַת שֶׁכִּבְשֵׂי בַיִת הִכְנִיסוּ

בֵינֵיהֶם, עָלָה מִנְיָנָם שֶׁל הַכְּבָשִׂים בַּעֲלֵי הַקֶּרֶן

הַגְּדוֹלָה לְמַעְלָה מִמָּאתָיִם. הַתַּיָּר יָכֹל כִּמְעַט לִהְיוֹת

בָּטוּחַ שֶׁיִּפְגּשׁ בָּהֶם, אִם רַק יַקְדִּישׁ לָזֶה יָמִים אֲחָדִים

וְיַעֲבֹר בִּנְאוֹת הָרֵי אֱוַרְטְס, וַשְׁבּוֹרְן אוֹ בְטוּרֵי הָרִים

אֲחָדִים הַיְּדוּעִים לַכֹּל.

בְּחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר 1912 עָזַבְתִּי אֶת

גַּרְדִּינֶר, וְתוֹם נְיוּקוֹמְבּ סִדֵּר אֶל כָּל מַעֲרֶכֶת הַמַּסָּע.

אֲנִי רָכַבְתִּי בִקְצֵה הַחֲבוּרָה וְהִתְבּוֹנַנְתִּי לְכָל עֲבָרִים.

וְהִנֵּה נִגְלָה לְעֵינַי שֵׂה הָרִים, שֶׁעָמַד עַל מוֹרַד סֶלַע. מִיַּד

טִפַּסְתִּי לְמַעְלָה וְרָאִיתִי, אִם גַּם מִמֶּרְחָק רַב לְמַדַּי,

לְכָל הַפָּחוֹת חֲצִי תְרֵיסָר שָׁל שֵׂיוֹת וְצִלַּמְתִּי תְמוּנוֹת

אֲחָדוֹת. כְּפִי הַנִּרְאֶה חֲבוּיִים בַּסְּבָכִים שֶׁמִּסָּבִיב עוֹד

רַבִּים מִהֶם, אֲבָל לֹא חָפַצְתִּי לְהַרְגִּיז אוֹתָם מִמְּקוֹם

מַחֲבוֹאָם.

בְּאוֹתוֹ הָעֵדֶר לֹא נִמְצְאוּ לֹא עַתּוּדִים וְלֹא

טְלָאִים. הָעַתּוּדִים חַיִּים כָּל הַקַּיִץ בִּפְנֵי עַצְמָם, וּכְפִי

הַנִּרְאֶה מִתְגּוֹרְרִים הֵם בַּמְּקוֹמוֹת הַגְּבוֹהִים

בּיוֹתֵר.

שָׁבוּעַ לְאַחַר זֶה שִׂחֲקָה לִי הַשָּׁעָה לִמְצֹא עַל

הָר וַשְׁבּוֹרְן תְּרֵיסָר רְחֵלוֹת עִם טִלְאֵיהֶן. לְדַאֲבוֹנִי הָיוּ

הַשָּׁמַיִם מְעֻנָּנִים וְהַמָּאוֹר הָיָה קָלוּשׁ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹא

יָכֹלְתִי לְצַלֵּם אֲפִילוּ תְמוּנָה אַחַת טוֹבָה.

עמ 81.png

עמ81 א.png

 

עֲטַלֵּפִים בְּבֵית־הַבִּשּׁוּל שֶׁל הַשָּׂטָן    🔗


חֲבַל שֶׁרֹב בְּנֵי הָאָדָם מְשַׁקְּצִים אֶת הָעֲטַלֵּף.

בְּלִי לְהַרְבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת וּבְלִי חֲקִירָה וּדְרִישָׁה הֲרֵי הֵם

מַטִּים אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְכָל סִפּוּר שֶׁל הֶבֶל שֶׁמְּסַפְּרִים עַל

אֹדוֹת בַּעַל כְּנָפַיִם זֶה, וּמְנַדִּים וּמַחֲרִימִים אוֹתוֹ, מִבְּלִי

לְהָשִׁיב אֶל לֵב, שֶׁאַךְ עָוֶל הֵם עוֹשִׂים לוֹ וְשֶׁעַל יְדֵי כָךְ

הֵם שׁוֹלְלִים מֵעַצְמָם תַּעֲנוּג נָאֶה.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָעֲטַלֵּף מִיּוֹם שֶׁהָיְתָה לִי

הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַכִּירוֹ מִקָּרוֹב, זֹאת אוֹמֶרֶת: מִיּוֹם

שֶׁבָּגָרְתִּי. בְּכַמָּה בְחִינוֹת הֲרֵי הוּא אַחַד הַיְצוּרִים

הַמֻּפְלָאִים שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מֹחוֹ מְפֻתָּח עַד מְאֹד,

חוּשָׁיו חַדִּים בְּמִדָּה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה, אַדַּרְתּוֹ נָאָה, וְלֹא

עוֹד אֶלָּא שֶׁאֳמָן גָּמוּר הוּא בְּחָכְמַת הַתְּעוּפָה הַנַּעֲלָה.

נָכוֹן אֲנִי לְבַזְבֵּז הַרְבֵּה, וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה לִי קוֹלוֹנְיָא

שֶׁל עֲטַלֵּפִים, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן אֶל בַּעֲלֵי הַחַיִּים

הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה יוֹם יוֹם, וְנָכוֹן אֲנִי לָלֶכֶת לְמֶרְחַקִּים

כְּדֵי לְהַכִּיר מִין חָדָשׁ מִמִּינֵי הָעֲטַלֵּפִים.

מֵעוֹלָם לֹא נִמְשַׁךְ לִבִּי הַרְבֵּה אַחַר מְעָרוֹת, גֵּיזְרִים52 וְכַיּוֹצֵא בִדְבָרִים

עמ 82.png

שֶׁכָּאֵלֶּה, שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה הִסְתִּירָם הַטֶּבַע מֵעֵינֵינוּ

בְמִתְכַּוֵּן. לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁאֵינָם

נְעִימִים שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בִשְׁנַת 1897 בְּבַקְּרִי בַּפַּעַם

הָרִאשׁוֹנָה אֶת אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת שֶׁבְּיֵלוֹסְטוֹן וְעָמַדְתִּי

לִפְנֵי גֵיזֵר בַּבֹּץ הַמָּאוּס, אֲשֶׁר מִנְהָגוֹ כַיּוֹם עוֹד גָּרוּעַ

הוּא מִכְּפִי שֶׁהָיָה אָז. עַל הַמְּאֹרָע הַזֶּה כָתַבְתִּי בְסֵפֶר

הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"גֵיזֵר־הַבֹּץ הַגָּדוֹל הֲרֵיהוּ דָבָר שֶׁאֵין מָשְׁלוֹ

בְשׁוּם מָקוֹם. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אַתָּה שׁוֹמֵעַ בְּנֵי אָדָם

מְדַבְּרִים עַל קְרָבֶיהָ וּבְנֵי מֵעֶיהָ שֶׁל הָאֲדָמָה; אֵין זֶה כִּי

אִם הַגֵּיזֵר הוּא קָצֵהוּ שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הַמֵּעַיִם הָאֵלֶּה.

אֲחֵרִים מְדַבְּרִים עַל דְּבַר לֹעַ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם; אֵין זֶה כִּי אִם

הַגֵּיזֵר פֹּה הוּא, וְהֲרֵי הוּא יוֹרֵק קִיא־צוֹאָה. גָּרוֹן שֶׁאֵינוֹ

נִרְאֶה יוֹרֵק בֹּץ וְזוּהֲמָה אֶל תּוֹךְ פֶּה רָחָב, הַמַּשְׁמִיעַ

קוֹלוֹת שֶׁל גֵּהוּק וְשֶׁל זִהוּם נָפֶשׁ, וּפִתְאֹם מִשְׁתַּתֵּק כָּל

הַשָּׁאוֹן וְהָרָעַשׁ. אֵדִים פּוֹרְצִים וּמִתְאַבְּכִים לְמַעְלָה,

וְאֵין הָאֹזֶן שׁוֹמַעַת אֶלָּא קוֹל הֶמְיַת גִּרְגּוּר, שֶׁעַל פִּיהָ

אֶפְשָׁר לְשַּׁעֵר שֶׁכְּלִי הַתּוֹתָח מִתְמַלֵּא כַדּוּר יְרִיָּה

מֵחָדָשׁ. וְהִנֵּה שׁוּב הִתְחַדֵּשׁ הַמַּחֲזֶה וְשׁוּב פָסָק.

וְהַדָּבָר הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ מִלִּפְנֵי קַדְמוּת עִתִּים, וְכָךְ הוּא

עָתִיד לְהִמָּשֵׁךְ לִבְלִי קֵץ. אִי אַתָּה אֶלָּא מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ

לֹא הָיָה כָל הַמַּחֲזֶה כֻלּוֹ בִלְתִּי אִם סַרְחוֹן וְעָשָׁן

הַיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ בֵּית חֲרשֶׁת, לְאַחַר שֶׁעֶצֶם הַמְּלָאכָה כְבָר

נֶעֶשְׂתָה בוֹ. אֶת עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין אָדָם רוֹאֶה; בֵּית

הַחֲרשֶׁת שָׁקוּעַ בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה. אֵין אָדָם בָּא לְמָקוֹם זֶה

פַּעֲמַיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי זֶה חִזָּיוֹן הַמַּפְלִיא

וּמַכְרִיעַ כָּל נָפֶשׁ".

וּבְכֵן אֵין אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַדְּבָרִים הֲלָלוּ.

נַפְשִׁי קָצָה מִטִּבְעִי בַמַּעֲשִׂים שֶׁאִמֵּנוּ הָאֲדָמָה עוֹסֶקֶת

בָּהֶם בְּמַעֲמַקֵּי חֻבָּה.

כִּמְעַט שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: מֵעֵין רֶגֶשׁ שֶׁל דֶּרֶךְ

אֶרֶץ מְעַכֵּב בְּיָדִי לְהָסִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי מִסְתְּרֵי

הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. הֲרֵי בֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָנוּ בָאִים

כֻּלָּנוּ אֶל מִתַּחַת לָאֲדָמָה בְהַשְׁכָּמָה יְתֵרָה. בְּשָׁעָה

שֶׁיְּדִידַי מְבַקְּשִׁים חֶזְיוֹנוֹת פְּלָאוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה הָעוֹלִים

מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, מְעוֹרְרִים זְוָעָה וּמַסְרִיחִים, הֲרֵינִי

נִשְׁאָר בְּבֵיתִי.

וְאוּלָם בְּקִרְבַת מָמוֹט־הוֹט סְפְּרִינְגְס נִמְצְאָה

מְעָרַת שְׁאוֹל, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן מָשְׁכָה פַעַם אַחַת אֶת לִבִּי.

הֲרֵי זֶה אוֹתוֹ הַמָּבוֹא שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ53 וְהַמַּהְבִּיל הַנּוֹדַע בְּשֵׁם "בֵּית הַבִּשּׁוּל שֶׁל

הַשָּׂטָן". וְאוּלָם עַכְשָׁו אֵין מְבַשְּׁלִים שָׁם דָּבָר; כְּפִי

הַנִּרְאֶה טֶרֶם הִשִּׂיק הַשָּׂטָן אֶת הַכִּירָה כָל צָרְכָּהּ. וּבְכָל

זֹאת חַם שָׁם בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ בְמָדוֹר שֶׁל קוֹפִים בְּבֵיבָר

הֶעָרוּךְ עַל פִּי הַנּוּסָח הַיָּשָׁן. יָרַדְתִּי לְשָׁם, לֹא מִשּׁוּם

שֶׁתָּאַבְתִּי לִרְאוֹת אֶת מַעֲרֶכֶת בֵּית הַבִּשּׁוּל שֶׁל הַשָּׂטָן,

אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁתּוֹעַבַת נַפְשִׁי כְלַפֵּי דְבָרִים שֶׁכָּאֵלֶּה,

הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, נִתְנַצְּחָה עַל יְדֵי דָבָר יוֹצֵא מִן הַכְּלָל:

סָחוּ לִי שֶׁ“בְּבֵית הַבִּשּׁוּל” נִמְצָאִים עֲטַלֵּפִים. וּבֶאֱמֶת

מָצָאתִי אוֹתָם שָׁם, וּמִסְפָּרָם חֲצִי תְרֵיסָר, עַד כַּמָּה

שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִי לִמְנוֹתָם בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה; וְהוֹדוֹת

לְסִיּוּעוֹ שֶׁל מְנַהֵל הַפַּרְדֵּס בַּזְּמַן הַהוּא, הַקּוֹלוֹנֶל א.

ל. בְּרֶט, עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי לְהַשִּׂיג כָּאן, לְמַרְבֵּה

שִׂמְחָתִי, מִין יְקַר הַמְּצִיאוּת, עֲטַלֵּף אֶרֶךְ אָזְנַיִם, שֶׁהָיָה

מָצוּי רַק בְּדָרוֹם, וְשֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נִזְדַּמֵּן אַף פַּעַם

לְצָפוֹן לְקוֹלוֹרָדוֹ.

תָּאֵב אֲנִי לָדַעַת אִם הַיְצוּרִים הַלָּלוּ חוֹרְפִים

בְּכָאן, אוֹ נוֹדְדִים הֵם אֶל הַדָּרוֹם, כְּדֶרֶךְ רֹב בְּנֵי מִינָם.

אָכֵן נְסִיעָה אֲרֻכָּה הָיְתָה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ עַד שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים

חֲדַר שֵׁנָה חַם וּבָטוּחַ כְּבֵית דִּירָתָם זֶה. אֲפִילוּ אִם

יַרְחִיקוּ לָעוּף עַד הַקַּו הַמַּשְׁוֶה, אֶל אַקְלִים קוֹדֵחַ מֵחֹם,

וַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עֲדַיִן טַעַם וְנִמּוּק לִהְיוֹת סְבוּרִים,

שֶׁהַלֵּילוֹת הַיּוֹתֵר מְאֻשָּׁרִים שֶׁבִּימֵי חַיֵּיהֶם הָיוּ אוֹתָם

הַלֵּילוֹת שֶׁבִּלּוּ בְּבֵית־הַבִּשּׁוּל שֶׁל הַשָּׂטָן.


עמ 84.png

הַסְּקוֹנְק הַנּוֹחַ לַבְּרִיּוֹת    🔗

הַסְּקוֹנְק מַפְלִיא אוֹתִי הַפְלֵא וָפֶלֶא. אָכֵן הָיָה

זְמָן שֶׁסָּבוּר הָיִיתִי שֶׁהַחַיָּה הַזֹּאת רְאוּיָה לְשַׁמֵּשׁ סֵמֶל

לְאֻמִּי שֶׁל אֲמֵרִיקָה. קֹדֶם כֹּל מִשּׁוּם שֶׁאֵין הִיא מְצוּיָה

אֶלָּא בַאֲמֵרִיקָה. וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ כּוֹכָבִים

בְּרֹאשָׁהּ וּפַסִּים עַל גַּבָּהּ. הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶזְרָח הָרָאוּי

לִהְיוֹת לְמוֹפֵת; אֵין הִיא נוֹתֶנֶת אֶת דַּעְתָּהּ אֶלָּא לְעֶסְקֵי

עַצְמָהּ, אֵינָהּ עוֹשָׂה רָעָה לְשׁוּם בְּרִיָּה, וּבַנּוֹהֵג שֶׁכָּל

זְמָן שֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָהּ לְנַפְשָׁהּ אֵין הִיא מִתְגָּרָה בְאִישׁ,

אֲבָל אִם מְצִיקִים לָהּ, הֲרֵי הִיא מִתְקוֹמֶמֶת נֶגֶד הַכֹּל, בֵּין

כְּנֶגֶד יָחִיד וּבֵין כְּנֶגֶד רַבִּים. יֵשׁ לָהּ הֶכְשֵׁרֻיּוֹת

טִבְעִיּוֹת מְעֻלּוֹת לַעֲרֹךְ קְרָבוֹת. מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַח אָדָם יָדוֹ

בִסְקוֹנְק, בְּלִי שֶׁהִתְחָרֵט עַל זֶה אַחַר כָּךְ.

וְאַף עַל פִּי כֵן, עַל כָּרְחָם שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים

הָאֵלֶּה, עַל כָּרְחָהּ שֶׁל הָעֻבְדָּה, שֶׁזְּכוּתָן שֶׁל מְדִינוֹת

אֲחֵרוֹת לְגַבֵּי הַנֶּשֶׁר קָדְמָה לִזְכוּתָהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה, לֹא

עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת אֶת דַּעְתִּי זוֹ לְקִנְיַן הָרַבִּים

וּלְהָבִיא עַל יְדֵי כָךְ לִידֵי תְמוּרַת הַסֵּמֶל הַלְּאֻמִּי, כְּכֹל

אֲשֶׁר הִרְצֵיתִי לְמָעְלָה.

הַסְּקוֹנְק מָצוּי לְמִן חוֹף הַיָּם הָאַטְלַנְטִי וְעַד

הַיָּם הַשָּׁקֵט, מִמֶּקְסִיקָה וְעַד קַצְוֵי הָעֲרָבוֹת שֶׁל קָנָדָה.

אָמְנָם שֵׁעוּר גָּדְלוֹ וְצִבְעוֹ מִשְׁתַּנִּים לְפִי טֶבַע הָאַקְלִים.

אֲבָל בְּנוֹגֵעַ לִתְכוּנוֹתָיו וְדֶרֶךְ מִלְחַמְתּוֹ הֲרֵי הוּא

נִשְׁאָר בְּכָל מָקוֹם בְּהֶוְיָתוֹ.

מִסְפָּרוֹ רַב בְּיוֹתֵר בָּ“אָרֶץ הָרְצוּצָה” שֶׁבֵּין

יַעַר עַד וּבֵין עֲרָבָה, אֶלָּא שֶׁמִּן הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים

וּמֵרָאשֵׁי הָרִים הֲרֵי הוּא מִתְרַחֵק כְּפִי הַנִּרְאֶה.

בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן אֵין הוּא מָצוּי בְּיוֹתֵר.

בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה אֶפְשָׁר לִפְגּשׁ בְּאֶחָד מֵהֶם בְּקִרְבַת

מָמוֹט־הוֹט סְפְּרִינְגְס וְחַוַּת־יַנְסֵי. כָּאן הָיָה לִי הָעֹנֶג

לְהַכִּיר אוֹתוֹ.


נֶשֶׁק הַסַּרְחוֹן שֶׁל הַסְּקוֹנְק

הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַסְּקוֹנְק מֵגֵן עַל

עַצְמוֹ הֲרֵי הוּא יָכֹל לְהוֹלִיד סַרְחוֹן נוֹרָא, וְאוּלָם רֹב בְּנֵי

הָאָדָם אֵינָם יוֹדְעִים מַה טִיבוֹ שֶׁל סַרְחוֹן זֶה וְכֵיצַד הוּא

נַעֲשֶׂה. קֹדֶם כֹּל דָּבָר אֵין לוֹ לֹא עִם הַכְּלָיוֹת וְלֹא עִם

אֶבְרֵי הַמִּין. בֶּאֱמֶת אֵינוֹ אֶלָּא מִין מוּשָׁק חָרִיף מְיֻחָד

הַמָּפְרָשׁ מִתּוֹךְ זוּג שֶׁל שְׁקֵדִים הַקְּבוּעִים מִתַּחַת לְשֹׁרֶשׁ

הַזָּנָב. בְּשָׁעָה שֶׁהַסְּקוֹנְק אָנוּס לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ, אוֹ

בְשָׁעָה שֶׁהוּא סָבוּר שֶׁעָלָיו לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, הֲרֵי הוּא

מַתִּיז אֶת מִיץ הַמּוּשָׁק הַזֶּה. וְאוּלָם יָכֹל הוּא הַסְּקוֹנְק

לְבַלּוֹת אֶת כָּל יְמֵי חֶלְדּוֹ, בְּלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֶשֶׁק זֶה

אֲפִילוּ פַעַם אֶחָת.

אֶת מִיץ הַמּוּשָׁק יָכֹל הוּא לְהַתִּיז עַד לְמֶרְחָק

מִשֶּׁבַע עַד עֶשֶׂר רֶגֶל, הַכֹּל לְפִי כֹחוֹ וּלְפִי נְטִיַּת הָרוּחַ.

אִם יִפְגַּע בְּעֵינוֹ שֶׁל הַמִּתְגָּרֶה בוֹ, יַכֶּנָּה בְעִוָּרוֹן

גָּמוּר לְמֶשֶׁךְ זְמַן מָה. אִם יָבֹא הַמִּיץ אֶל תּוֹךְ פִּיו,

יְבִיאֶנּוּ לִידֵי בְחִילָה נוֹרָאָה, וְאִם הִתְנַדְּפוּת הַמִּיץ

תַּחְדֹּר תּוֹךְ רֵיאָתוֹ, הֲרֵי הִיא מְבִיאַתְהוּ לִידֵי מַחֲנָק

וְלִידֵי גֹעַל נֶפֶשׁ. כְּבָר54 הָיוּ

מַעֲשִׂים בַּאֲנָשִׁים וּבִכְלָבִים שֶׁעַל יְדֵי מִיץ מְסֻכָּן זֶה

נִטַּל מְאוֹר עֵינָם לְעוֹלָם. אַף הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁמִּיץ זֶה הֵמִית

אַחַד הַנְּעָרִים.

רֹב הָאֲמֵרִיקָנִים יוֹדְעִים אֶת דְּבַר פְּעֻלָּתוֹ

הַנּוֹרָאָה שֶׁל מִיץ הַמּוּשָׁק, וְאוּלָם אֵין הֵם יוֹדְעִים כַּמָּה

נוֹחַ הוּא הַסְּקוֹנְק, אִם לֹא יִגְּעוּ בוֹ לְרָעָה. בִּמְחוֹזוֹת

נִדָּחִים עֲדַיִן מוֹצֵא אֲנִי בְנֵי אָדָם הַסְּבוּרִים, שֶׁהַסְּקוֹנְק

עָשׂוּי לְהַתִּיז אֶת הַמִּיץ שֶׁלּוֹ סְתָם, עַל לֹא דָבָר, כְּשֵׁם

שֶׁנַּעַר רוֹעֶה שִׁכּוֹר מוֹרֶה בִקְנֵה הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ עַל כָּל

סְבִיבוֹתָיו.


הָאַכְזְרִיּוּת שֶׁבַּפַּחִים שֶׁל עֶשֶׁת בַּרְזֶל

כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים בְּלִוְיַת

אֶחָד מִידִידַי אֶל הַיַּעַר, פָּגַשְׁנוּ בִסְקוֹנְק אֶחָד. יְדִידִי

קָרָא לְכַלְבּוֹ וְתָפַשׂ אוֹתוֹ בָרְצוּעָה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לִשְׁמֹר

עָלָיו מִפְּנֵי הָרָעָה, אַף הִזְהִיר אוֹתִי וִיעָצַנִי לָתֵת

לַסְּקוֹנְק לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ לְשָׁלוֹם. וְאוּלָם עָשׂוּי לִבְלִי־חָת

זֶה, הֶעָטוּף בְּטַלִּית שֶׁל צָבָל וְשֶׁל חֹלֶד־הָרִים, נִשְׁאַר עוֹמֵד

בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְלֹא בָרַח, וְאָנֹכִי נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו בַּלָּאט.

הוּא הֵרִים אֶת זְנָבוֹ לְמַעְלָה מִגַּבּוֹ לְאוֹת שֶׁהוּא חָפֵץ

קְרָבוֹת. פִּיַּסְתִּי אוֹתוֹ בִדְבָרִים וְהִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו עוֹד

יוֹתֵר. וּכְשֶׁהָיִיתִי רָחוֹק מִמֶּנוּ מֶרְחָק שֶׁל עֶשֶׂר פְּסִיעוֹת,

רָאִיתִי לְתִמְהוֹנִי, שֶׁרַגְלוֹ הָאַחַת נֶאֶחֲזָה בְּפַח וְנִפְצְעָה

קָשֶׁה.

עמ 87.png

כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי וְהִרְבֵּיתִי עָלָיו דְּבָרִים

רַכִּים וּנְעִימִים בְּעִנְיָן שֶׁל יְדִידוּת וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת

וְכַדּוֹמֶה. זְנַב הַסְּקוֹנְק רָפָה לְאַט לְאַט, וְאֲנִי זָחַלְתִּי

אֵלָיו בְּקִרְבָה יְתֵרָה. כַּמּוּבָן לֹא עָרַבְתִּי עֲדַיִן אֶת לִבִּי

לִהְיוֹת נִטְפָּל יוֹתֵר מִדַּי אֶל יְצִיר הַפֶּרֶא הַמְעֻנֶּה עַל

סֶמֶךְ הַהִתְוַדְּעוּת הַקְּצָרָה שֶׁבֵּינֵינוּ. הֵבֵאתִי חָבִית

קְטַנָּה וְהֲפַכְתִיהָ עָלָיו בְּשׁוּבָה וָנָחַת. אַחַר הֲסִירוֹתִי אֶת

הַפַּח וְלָקַחְתִּי אֶת הַשָּׁלָל אִתִּי הַבַּיְתָה, בְּמָקוֹם

שֶׁעֲדַיִן הוּא חַי עִמִּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְשָׁלוֹם

וּבְרֵעוּת.

עמ 88.png

הִזְכַּרְתִּי אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ

עַד כַּמָּה הַסְּקוֹנְק מַכִּיר טוֹבָה וְנוֹחַ הוּא, כְּשֶׁאָדָם

מִתְקָרֵב אֵלָיו בְּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה וּבִידִידוּת. לְאוֹת וּלְמוֹפֵת

עַד כַּמָּה אַכְזָרִי הוּא מִנְהָגֵנוּ עִם חַיּוֹת הַבָּר, עָלַי

לְהוֹסִיף, שֵׁכְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר הַדָּבָר לְאַחַר זְמָן סָבַל

סְקוֹנְק זֶה יִסּוּרִים נוֹרָאִים בַּפַּח בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָה יָמִים

וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת רְצוּפִים.


מִדַּת הַיְדִידוּת שֶׁל הַסְּקוֹנְק

הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה אֵינָם אֶלָּא פְתִיחָה

לְסִפּוּר הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לִי עִם מִשְׁפַּחַת סְקוֹנְקִים אַחַת

בַּיָּעַר. אָנֹכִי בִלִּיתִי אָז אֶת הַקַּיִץ בְּסֻכָּה קְטַנָּה,

הַנִּרְאֵית מִתּוֹךְ חַוַּת יַנְסֵי, וְעָסַקְתִּי בִשְׁקִידָה בְחֵקֶר

אָרְחוֹת הַחַיּוֹת. יוֹם יוֹם הָיִיתִי מְטַאְטֵא יָפֶה אֶת הַקַּרְקַע

בַּסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה אֶל הַסֻּכָּה, עַד שֶׁכָּל חַיָּה שֶׁעָבְרָה

כָאן בַּלַּיְלָה הָיְתָה מְכֻרָחָה לְהַנִּיחַ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע אֶת

רָשְׁמֵי עִקְּבוֹתֶיהָ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָדַעְתִּי אֶל נָכוֹן

שֶׁהָעֲקֵבוֹת הֲלָלוּ חֲדָשִׁים הֵם.

כַּאֲשֶׁר בָּדַקְתִּי בְּבֹקֶר אֶחָד אֶת הַקַּרְקַע,

מָצָאתִי עָלָיו עִקְּבוֹת סְקוֹנְק. מִמָּחָר בַּבֹּקֶר מְצָאתִים שׁוּב,

וְהַפַּעַם הָיוּ כָאן שְׁנֵי סְקוֹנְקִים. לְאַחַר זְמָן מוּעָט סָח לִי

הַמְבַשֵּׁל שֶׁבַּמָּלוֹן הַקָּרוֹב. שֶׁמִּדֵּי עֶרֶב בְּעַרְבּוֹ בָא

זוּג סְקוֹנְקִים לִפְנֵי דֶלֶת בֵּית הַבּשּׁוּל שֶׁלּוֹ וְאוֹכֵל

פְּסֹלֶת הַמְּזוֹנוֹת מִתּוֹךְ תֵּבַת הָאַשְׁפָּה. עוֹד בְּאוֹתוֹ

הָעֶרֶב אָרַבְתִּי לָהֶם. עִם תְּחִלַּת דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב הוֹפִיעַ

אֶחָד מֵהֶם כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ לְאִטּוֹ וּזְנָבוֹ זָקוּף לְמֶחֱצָה.

כֶּלֶב הַבַּיִת וַחֲתוּל הַבַּיִת יָשְׁבוּ לִפְנֵי הַדָּלֶת. שָׁעָה

קַלָּה זָקְפוּ אֶת עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי הַזָּר, וְאַחַר כָּךְ נֶעְלַם

הֶחָתוּל חֶרֶשׁ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהַכֶּלֶב רָץ מִתּוֹךְ נַהַם אֶל

סֻכָּתוֹ. הוּא עָזַב אֶת הַמַּעֲרָכָה כְשֶׁכָּל גּוּפוֹ נִתְקַשָּׁה,

וְהִבִּיט מִסָּבִיב לוֹ כְּשֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו סָמְרוּ עַל גַּבּוֹ.

הַסְּקוֹנְק קָרַב אֶל תֵּבַת הָאַשְׁפָּה, יָרַד לְתוֹכָהּ וְהִתְחִיל

סוֹעֵד אֶת סְעֻדַּת הָעָרֶב.

לְאַחַר זְמָן בָּא הַסְּקוֹנְק הַשֵּׁנִי. זַנְבוֹתֵיהֶם

סָמְרוּ וְנִזְדַּקְּפוּ לְמַעְלָה וְנִתְקַשּׁוּ לְשֵׁמַע כָּל שָׁאוֹן

חָשׁוּד, אֲבָל אִישׁ לֹא נָגַע בָּהֶם לְרָעָה; וְכַאֲשֶׁר שָׂבְעוּ,

הָלְכוּ לָהֶם. לְמִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה הָיִיתִי רָגִיל לָלֶכֶת

מִדֵּי עֶרֶב בָּעֶרֶב לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַסְּקוֹנְקִים בְּשָׁעָה

שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים מִתּוֹךְ תֵּבַת הָאַשְׁפָּה.


כֵּיצַד צִלַּמְתִּי סְקוֹנְק אֶחָד בְּקֵרוּב מָקוֹם

מִשְׁתּוֹקֵק הָיִיתִי עַד מְאֹד לְצַלֵּם תְּמוּנָה אַחַת

אוֹ שְׁתַּיִם, אֶלָּא שֶׁהַמָּאוֹר הָיָה דַל יוֹתֵר מִדַּי, וּבַיָּמִים

הָהֵם עוֹד טֶרֶם יִהְיֶה אוֹר־בָּרָק מְלָאכוּתִי. לְפִיכָךְ לֹא

נִשְׁאֲרָה לִי שׁוּם בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָּא לָצוּד בַּפַּח את

הַבְּרִיּוֹת, שֶׁחָפַצְתִּי לְהַעֲמִידָן כְּנֶגֶד מְכוֹנַת הַצִּלּוּם

שֶׁלִּי.

עמ 88.png

מִמָּחֳרָת בָּעֶרֶב הֲכִינוֹתִי וְהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם

תֵּבַת מַלְכֹּדֶת שֶׁאֵין סַכָּנָה בָהּ, וְעוֹד לִפְנֵי הַשָּׁעָה

הָרְגִילָה רָאִינוּ אֶת אַחַד הָאֲדוֹנִים הָעוֹטִים שְׁחוֹרִים

וּלְבָנִים כְּשֶׁהוּא מְטַיֵּל מִסָּבִיב לָרָפֶת. זְנָבוֹ הָיָה מוּרָם

לְמַעְלָה וְהוּא עָבַר בְּגָאוֹן דֶּרֶךְ כַּר הַדֶּשֶׁא וְשָׂם פָּנָיו

אֶל בֵּית הַבִּשּׁוּל. כָּאן עָמְדָה תֵבַת הַמַּלְכֹּדֶת וַאֲנַחְנוּ,

הַיְנוּ חוּץ מִמֶּנִּי עוֹד שְׁתֵּי נָשִׁים, שֶׁהָאַחַת מֵהֶן הָיְתָה

אִשְׁתִּי וַחֲצִי תְרֵיסָר אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי הַמַּעֲרָב –

הִשְׁגַּחְנוּ. הֶחָתוּל וְהַכֶּלֶב עָקְרוּ מִמְּקוֹמָם וְהָלְכוּ לָהֶם

בְּזָעַף. הַסְּקוֹנְק נָשַׁם וְנָשַׁף בִּנְחִירָיו, וּמִתּוֹךְ הַכָּרָה

עַצְמִית שֶׁל מִי שֶׁהוּא רָגִיל שֶׁיִּהְיוּ מְקַדְּמִים אֶת פָּנָיו

בְּכָבוֹד צָעַד אֶל תֵּבַת הַמַּלְכֹּדֶת שֶׁבָּהּ נִמְצְאָה

הַמַּשֵּׁאת55 הַנּוֹתֶנֶת רֵיחַ. שׁוּעַל

הַמַּיִם אוֹ נְמִיָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שׁוּעָל, וַדַּאי הָיָה

בוֹדֵק וּמְפַשְׁפֵּשׁ קְצָת קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמַּלְכֹּדֶת.

וְאוּלָם הַסְּקוֹנְק לֹא בִזְבֵּז אֶת זְמַנּוֹ לְכָךְ. מִפְּנֵי מָה

הָיָה לוֹ לְפַחֵד? הֲלֹא הוּא הַמֶּלֶךְ הַקָּטֹן הַמּוֹשֵׁל עַל כֹּל עַל

יְדֵי כֹּחַ הַקְּסָמִים הַצָּפוּן בּוֹ. הוּא נִכְנַס אֶל תּוֹךְ

הַמַּלְכֹּדֶת, כְּמִי שֶׁנִּכְנָס אֶל בֵּיתוֹ, תָּפַס אֶת הַמַּשֵּׁאת

וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה עָלָיו. הַסַּקְרָנִים שֶׁמִּסָּבִיב הָיוּ

מְצַפִּים שֶׁעַכְשָׁו יוֹרֶה הַסְּקוֹנְק אֶת יְרִיָּתוֹ. רַק אֲנִי

לְבַדִּי יָדַעְתִּי, שֶׁהַסְּקוֹנְק אֵינוֹ מוֹצִיא מֵעוֹלָם זְרִיקָה

לְבַטָּלָה, וּמִיָּד נִגַּשְׁתִּי וְחִזַּקְתִּי אֶת הַמַּלְכֹּדֶת.

עַתָּה חָפַצְתִּי לְהַעֲבִיר אֶת תֵּבַת הַמַּלְכֹּדֶת עִם הַשָּׁבוּי

שֶׁבְּתוֹכָהּ אֶל חֲדַר עֲבוֹדַת הַצִּלּוּם שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלֹּא

יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְבַדִּי, וְלָכֵן בִּקַּשְׁתִּי אֶת אֶחָד

מֵאַנְשֵׁי הַמַּעֲרָב לְסַיֵּעַ לִי. אִלּוּ בִקַּשְׁתִּי מֵהֶם לַעֲזֹר

לִי לְהָמִית אִישׁ אוֹ לְהִתְנַפֵּל עַל עִיר, אוֹ אִלּוּ בִקַּשְׁתִּי

מֵהֶם לְסַכֵּן אֶת נַפְשָׁם, כִּי אָז נִמְצְאוּ לִי מִיָּד שִׁשָּׁה

עוֹזְרִים נִלְהָבִים. וְאוּלָם לָשֵׂאת תֵּבָה, שֶׁסְּקוֹנְק פֶּרֶא

בְתוֹכָהּ, “הָיֹה לֹא תִהְיֶה אֲפִילוּ בִמְחִיר שֶׁל מֵאָה דוֹלָרִים”,

וְהַגִּבּוֹרִים נִדְּפוּ כְהִנְדֹּף עָשָׁן וְנִרְתְּעוּ

לַאֲחוֹרֵיהֶם.

עמ 90.png

אָז אָמַרְתִּי אֶל אִשְׁתִּי? "הֲיֵשׁ לָךְ אֹמֶץ לֵב

לְעָזְרֵנִי לָשֵׂאת אֶת הַתֵּבָה? אֲנִי עָרֵב לָךְ, כִּי לֹא תְאֻנֶּה

לָךְ כָּל רָעָה". הִיא נִגְּשָׁה וּשְׁנֵינוּ נָשָׂאנוּ אֶת הַתֵּבָה אֶל

הֶחָדֶר. וּמִמָּחֳרַת הַיּוֹם צִלַּמְתִּי אֶת הָאַסִּיר שֶׁלִּי כְּכֹל

אַוַּת נַפְשִׁי. פְּעָמִים הַרְבֵּה, כְּשֶׁעָבַדְתִּי אֶת עֲבוֹדָתִי

בְסָמוּךְ לוֹ, הִתְעוֹפֵף זְנַב הַסְּקוֹנְק לְמַעְלָה, וְאוּלָם אֲנִי

עָמַדְתִּי בִמְנוּחָה שְׁלֵמָה, וְדִבַּרְתִּי אֶל הַיְצוּר רַכּוֹת

וְאָמַרְתִּי אֵלָיו בַּחֲלָקוֹת: "לָאו, הֲרֵי לֹא תִירֶה בִי. הֵן

יְדִידִים טוֹבִים אֲנָחְנוּ. הַאֵין זֹאת? אָנֹכִי לֹא אֶעֱשֶׂה לְךָ

רָעָה בְעַד כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. רַק הוֹרִידָה נָא אֶת זְנָבְךָ,

וֶהֱיֵה חָבִיב וְשׁוֹקֵט". וְאָמְנָם לְאַט לְאַט הוֹרִיד אֶת זְנָבוֹ

וְהִבִּיט מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, כֵּיצַד אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַצִּלּוּמִים.

אַחַר הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ לַחָפְשִׂי בְדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה: סִלַּקְתִּי

הַצִּדָּה אֶת חוּטֵי הַבַּרְזֶל שֶׁל בֵּית כִּלְאוֹ. הוּא הֵגִיחַ

מִשָּׁם וְהִתְחַבֵּא מִתַּחַת לְסֻכַּת דִּירָתִי.


כֵּיצַד חִלַּקְנוּ אֶת סֻכָּתֵנוּ בֵינֵינוּ וּבֵין הַסְּקוֹנְקִים

כְּשֶׁשָּׁכַבְתִּי בָעֶרֶב הַבָּא עַל מִטָּתִי

שָׁמַעְתִּי קוֹל נְשִׁיפָה וּשְׂרִיטָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע הַסֻּכָּה.

הִבַּטְתִּי מֵעַל לְשׁוּלֵי הַמִּטָּה וְרָאִיתִי אֶת עַצְמִי פָנִים אֶל

פָּנִים אֶל מוּל יְדִידִי הַסּקוֹנְק. רַק כְּמֶרְחַק רֶגֶל הָיָה בֵין

חָטְמִי וּבֵין חָטְמוֹ; וּמֵאֲחוֹרָיו רָאִיתִי סְקוֹנְק שֵׁנִי, כְּפִי

הַנִּרְאֶה, רַעְיָתוֹ שֶׁלּוֹ.

עמ 91.png

“הֶאָח”! אָמַרְתִּי, "שׁוּב בָּאתָ לְכָאן? שָׂמֵחַ אֲנִי

לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיךָ. אֶת מִי זֶה הֵבֵאתָ אִתָּךְ?" הוּא לֹא גִלָּה לִי

אֶת הַדָּבָר, וְאַף לֹא חָשׁ אֶת עַצְמוֹ נֶעֱלָב. מִכָּאן וָהָלְאָה

גָּרוּ הַחַיּוֹת זְמָן רַב תַּחַת קַרְקַע סֻכָּתִי. וּבְטֶרֶם עָבַר

הַקַּיִץ, חָיִינוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי בִידִידוּת רַבָּה עִמּוֹ וְעִם

אִשְׁתּוֹ. בַּיּוֹם הָיְתָה הַסֻּכָּה לָנוּ וּבַלַּיְלָה לְמִשְׁפַּחַת

סְקוֹנְק. אֲנַחְנוּ הִנַּחְנוּ בִשְׁבִילָם תָּמִיד אֶת שְׁיָרֵי

סְעֻדָּתֵנוּ, וּמִדֵּי עֶרֶב בָּעֶרֶב הָיוּ בָאִים וְנוֹטְלִים אוֹתָם.

בִּשְׂכַר זֶה הָיוּ מֵרִיקִים אֶת תֵּבַת הָאַשְׁפָּה שֶׁלָּנוּ,

וְגָאֲלוּ אוֹתָנוּ מִזְבוּבִים וּמֵעַכְבָּרִים. אֲנַחְנוּ

הִשְׁתַּדַּלְנוּ שֶׁלֹּא לְהַעֲלִיב אוֹ לְהַבְעִית אֶת אוֹרְחֵי

הַלַּיְלָה שֶׁלָּנוּ. וְכָכָה חָלַף הַקַּיִץ בְּלִי כָל מָדוֹן

וּמְרִיבָה בֵינֵינוּ. הַיַּחַס שֶׁבֵּינֵינוּ הָיָה אַךְ יַחַס שֶׁל

רִגְשֵׁי יְדִידוּת וַחֲבִיבוּת יְתֵרָה, וּכְשֶׁיָּצָאנוּ מֵאוֹתוֹ

הַמָּקוֹם עָזַבְנוּ אֶת הַסֻּכָּה בִרְשׁוּתָם, וְאִם לֹא מֵתוּ, הֲרֵי

הֵם שְׁרוּיִים שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.


הַסְּקוֹנְק וַחֲתוּל־הַבָּר הַשּׁוֹטֶה

עמ 92.png

כְּכֹל אֲשֶׁר סִפַּרְתִּי כְבָר הָיִיתִי רָגִיל לְכַבֵּד

בְּכָל עֶרֶב אֶת הַקַּרְקַע מִסָּבִיב לְסֻכָּתֵנוּ, וְהַדָּבָר הַזֶּה

הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לִי מֵעֵין “סֵפֶר אוֹרְחִים”. בַּבֹּקֶר הָיִיתִי יוֹצֵא

וּמִתְבּוֹנֵן בְּעִקְּבוֹת הָרַגְלַיִם, וּמִיָּד יָדַעְתִּי מִי וָמִי

הָיוּ הָאוֹרְחִים שֶׁבָּאוּ לְבַקְּרֵנִי. אָמְנָם הָיוּ לֵילוֹת

שֶׁעָבְרוּ לְבַטָּלָה. פְּעָמִים שֶׁהָרְשָׁמִים הָיוּ מְטֻשְׁטָשִׁים,

אֲבָל יֵשׁ שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ גַם מְאֹרָעוֹת רַבֵּי עִנְיָן. בְּדֶרֶךְ זוֹ

עָמַדְתִּי עַל כָּל פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה בְשָׁעָה

שֶׁהַקּוֹיוֹטִים בִּקְּרוּ אֶת תֵּבַת הָאַשְׁפָּה שֶׁלִּי אוֹ מַה

שֶׁעָשׂוּ הַסְּקוֹנְקִים שֶׁגָּרוּ מִתַּחַת לַסֻּכָּה וְכַיּוֹצֵא

בָאֵלֶּה. בְּטַכְסִיס זֶה הָיִיתִי מִשְׁתַּמֵּשׁ תָּמִיד

בְּמַסְעֵי־הַחֵקֶר שֶׁלִּי. וְהִנְנִי לְסַפֵּר כָּאן מִקְרֶה אֶחָד,

שֶׁקָּרָה לִי לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְמֶקְסִיקָה הַחֲדָשָׂה, מִקְרֶה

שֶׁהִמְצִיא לִי שִׁלּוּמִים עַל אֹרֶךְ רוּחִי וְסַבְלָנוּתִי.

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת הִתְעוֹרַרְתִּי מֵרֵיחַ הַסַּרְחוֹן

הַנּוֹרָא שֶׁל סְקוֹנְק. הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמַע גַם קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים

אֲחָדִים, שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בַמֶּרְחַקִּים. כְּשֶׁעָלָה הַשֶּׁמֶשׁ,

חָקַרְתִּי אֶת הַדָּבָר וְנוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁסַּרְחוֹן הַסְּקוֹנְק

הָיָה דְבַר אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלֹא חֲלוֹם לָיְלָה. אַחַר כָּךְ

עִיַּנְתִּי בְ“סֵפֶר הָאוֹרְחִים” שֶׁלִּי וּמָצָאתִי שָׁם רְשִׁימָה,

שֶׁהִנְנִי מוֹסֵר אוֹתָהּ כָּאן עַל יְדֵי צִיּוּר שֶׁבֵּרַרְתִּי

וְתִקַּנְתִּי אוֹתוֹ מַשֶּׁהוּ. בְּ א עָלָה הַסְּקוֹנְק עַל בָּמַת

הַמַּחֲזֶה. בְּ ב הָיָה מְטַיֵּל לוֹ בִמְנוּחָה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה

חֲתוּל הַבָּר הָרָעֵב. ג הֶחָתוּל רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן טֶרֶף

לִמְזוֹנוֹ, וְהֲרֵי הוּא בָא אֶל ד. הַסְּקוֹנְק מַרְגִּישׁ בְּמַפְרִיעַ

הַשָּׁלוֹם וְאוֹמֵר: “מוּטָב שֶׁתַּעַזְבֵנִי לְנַפְשִׁי”, וְכֵיוָן

שֶׁלֹּא רָצָה לִקְרֹא לָרִיב, הֲרֵי הוּא עוֹבֵר אֶל ה. וְאוּלָם חֲתוּל

הַבָּר שֶׁכַּנִּרְאֶה הָיָה צָעִיר וַחֲסַר נִסָּיוֹן, הוֹלֵךְ אַחֲרָיו.

אֵצֶל ו חוֹזֵר הַסְּקוֹנְק לַאֲחוֹרָיו וְאוֹמֵר: "טוֹב אֵפוֹא, אִם

אַתָּה רוֹצֶה בְּכָךְ, הֲרֵי לָךְ!" ז חֲתוּל הַבָּר נִפְגַּע בְּקִלּוּחַ

הַזְּרִיקָה, וְתוֹלַדְתּוֹ שֶׁל דָּבָר הִיא הַקְּפִיצָה הַמַּפְלִיאָה מִ

ח עַד ט. בְּ י הֲרֵי הוּא רָץ וְנִתְקָל בְּאֶבֶן, וּמִכָּאן רְאָיָה

שֶׁהֻכָּה בְסַנְוֵרִים. וְאַחַר הוּא מְדַלֵּג וּמְדַדֶּה וּבוֹרֵחַ לוֹ.

וְהַסְּקוֹנְק אֵינוֹ אֶלָּא אוֹמֵר: “הֲלֹא כֹה הָיוּ דְבָרַי אֵלֶיךָ!”

וּמוֹסִיף לְטַיֵּל בִּמְנוּחָה. בְּ כ הֲרֵי הוּא מוֹצֵא שְׁיָרֵי

אֶפְרֹחַ שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת, סוֹעֵד אֶת סְעֻדָּתוֹ, וְחוֹזֵר אַחַר כָּךְ

בִּמְנוּחָה הַבַּיְתָה לִישׁוֹן אֶת שְׁנָתוֹ.

כָּזֹאת קָרָאתִי מִתּוֹךְ רָשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת שֶׁעַל

גַּבֵּי הַקַּרְקַע. שַׁלְשֶׁלֶת הַמְּאֹרָעוֹת הָיְתָה מֻנַּחַת לְפָנַי

בְּצוּרָה כָל כָּךְ בְּרוּרָה, עַד שֶׁצִּיַּרְתִּי אוֹתָהּ לְאַחַר זְמָן

מִפִּי הַדִּמְיוֹן בְּאוֹתוֹ הַסֵּדֶר שֶׁרָשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת הִרְצוּ לִי

אֶת הַמְּאֹרָע.

עמ 94.png

הַסְּקוֹנְקִים הַצְּעִירִים שֶׁלִּי

הַפֶּרֶק סְקוֹנְק לֹא הָיָה שָׁלֵם כָּל צָרְכּוֹ, אִלּוּ

מָנַעְתִּי אֶת עַצְמִי מֵהוֹסִיף עוֹד דְּבָרִים אֲחָדִים עַל אֹדוֹת

הַסְּקוֹנְקִים שֶׁאֲנִי מַחֲזִיקָם לְיַד בֵּיתִי.

זֶה שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁאֲנִי מַחֲזִיק לְכָל הַפָּחוֹת

סְקוֹנְק צָעִיר אֶחָד שֶׁאֲנִי מְטַפֵּל בּוֹ. כַּיוֹם יֵשׁ לִי

כְשִׁשִּׁים, אֲנִי מַחֲזִיק אֶת הַחַיּוֹת סָמוּךְ לְבֵיתִי וּבְחֵפֶץ לֵב

הָיִיתִי נוֹתֵן לָהֶם לְהִתְהַלֵּךְ מִתּוֹךְ חֹפֶשׁ כְּאַוַת נַפְשָׁם,

אִלּוּ לֹא הָיְתָה מְצוּיָה סַכָּנָה, שֶׁכֶּלֶב טִפֵּשׁ אוֹ חָתוּל

יְעוֹרֵר אֶת הַפְּרָאִים הַקְּטַנִּים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנִשְׁקָם,

שֶׁחֲנָנָם בּוֹ הַטֶּבַע. אֲנִי בְעַצְמִי אֵינֶנִּי מְפַחֵד מִזֶּה כָל

עִקָּר. לֹא דַי שֶׁאֲנִי מְטַפֵּל בָּהֶם בְּעַצְמִי, אֶלָּא שֶהֵבֵאתִי

הַרְבֵּה מִן הָאוֹרְחִים הַבָּאִים לְבַקְּרֵנִי לִידֵי כָךְ

שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל הַמִּשְׁפָּט הַקָּדוּם שֶׁהָיָה קָבוּעַ בְּלִבָּם

לְגַבֵּי הַיְצוּרִים הַלָּלוּ. לְדַאֲבוֹנִי רַק מְעַטִּים הֵם

הַיּוֹדְעִים מַה נוֹחַ וְטוֹב לֵב הוּא אָחִינוּ הַקָּטֹן הַזֶּה

הַהוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע, אַף עַל פִּי שֶׁמְּחוֹנָן הוּא בְנֶשֶׁק

הַמַּכְרִיחַ אֲפִילוּ אֶת הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק שֶׁבְּאוֹיְבָיו לִבְרֹחַ

מַהֵר עַל נַפְשׁוֹ, וְאִם אֵין הוּא עוֹשֶׂה כָךְ, הֲרֵיהוּ נוֹחֵל

מַפָּלָה אֲיֻמָּה. כָּאָמוּר לְמַעְלָה אֵין הַסְּקוֹנְק מִשְׁתַּמֵּשׁ

בּוֹ אֶלָּא בִשְׁעַת סַכָּנַת נֶפֶשׁ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִילוּ

בִשְׁעַת סַכָּנָה אֵין הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֶלָּא לְאַחַר אַזְהָרוֹת

רַבּוֹת.




 

מַר כַּסְפִּי־אֲפוֹרִי־הַתַּחַשׁ    🔗


עמ 96.png

עִתּוֹנָאִי מֻבְהָק הִכְרִיז פַּעַם אַחַת בַּקָּהָל, שֶׁמָּצָא תַחְבּוּלָה

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתַּחַשׁ56 וּבִתְשׁוּקָתוֹ לְחַטֵּט בָּאֲדָמָה. עַל יְדֵי טִפּוּל

וְסִלְסוּל הַמְכֻוָּן לַדָּבָר, עַל יְדֵי חִנּוּךְ וְהַעֲלָאַת חֵפֶץ

הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַמְחַטֵּט הַשַּׁקְדָּן וּבְסִיּוּעַ שֶׁל

מוֹדֵד־מְהִירוּת קָטֹן, הַמּוּבָא לִידֵי תְנוּעָה עַל יְדֵי קִיטוֹר

לָחוּץ, וּבְסִיּוּעַ שֶׁל קַו אֲנָךְ עָלָה בְיָדוֹ לְפִי דְּבָרָיו

לִיצֹר מִין תַּחַשׁ חַפְרָן, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַטּוֹתוֹ לְחֶפְצֵנוּ,

וְשֶׁבְּלִי סָפֵק עָתִיד הוּא לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָן שֶׁל כָּל שְׁאָר

מְכוֹנוֹת הַחֲפִירָה שֶׁבָּעוֹלָם.

לְדַאֲבוֹנִי הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדִי לְהוֹכִיחַ

שֶׁהַמְצָאָתוֹ בְנוּיָה עַל יְסוֹד תֹּהוּ. וְאוּלָם עַד הַיּוֹם אֲנִי

נִזְכָּר בְּדָבָר זֶה בְכָל פַּעַם שֶׁרַגְלִי דוֹרֶכֶת בִּמְאוּרָה שֶׁל

תָּחַשׁ. הַמְּאוּרוֹת הֲלָלוּ נָאוֹת הֵן וּמְרֻבּוֹת הֵן לִבְלִי קֵץ,

וְאַךְ לְבַטָּלָה וּלְלֹא תֹעֶלֶת חָפַר אוֹתָן הַתַּחַשׁ חֲסַר

הַבִּינָה! הוֹ! מִי יִתֵּן וְיָכֹלְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיֵצֶר־חֲטִיטָה

בָהוּל שֶׁכָּזֶה לְצֹרֶךְ מַטָּרָה מוֹעִילָה!

וְאוּלָם זוֹ הִיא הַמִּלְחָמָה הַיְחִידָה שֶׁאָדָם בֶּן

תַּרְבּוּת צָרִיךְ לְהִלָּחֵם עִם הַתַּחַשׁ הַיָּשָׁר, הוּא חוֹפֵר

חוֹרִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנָה לְרַגְלֵי הַסּוּסִים וּלְמַפְרֶקֶת

הָרוֹכְבִים. וּכְנֶגֶד זֶה הֲרֵי הוּא מַשְׁמִיד חַטְטָנִים, סְנָאֵי

אֲדָמָה, כַּלְבֵי פְּרֶרְיָה, שְׁרָצִים וּמֵאוֹת אוֹיְבִים אֲחֵרִים שֶׁל

בַּעַל הַחַוָּה. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הֲרֵיהוּ מְסַיֵּעַ אֶת הַקָּצִיר

בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת. וְאוּלָם הוּא חוֹפֵר אֶת הַחוֹרִים בְּמָקוֹם

שֶׁאֵין צֹרֶךְ בָּהֶם, וְהַחֻצְפָּה הַזֹּאת הֵקִימָה לוֹ לְאוֹיְבִים

אֲפִילוּ אֶת הַנּוֹחִים וְהַסַּבְלָנִים שֶׁבְּבַעֲלֵי הַמּוֹשָׁבוֹת

אֲשֶׁר בִּנְאוֹת הַמִּישׁוֹר.


הַתַּחַשׁ הַטּוֹב וְהַנּוֹחַ    🔗

הוּא מִתְגּוֹרֵר מִזַּסְקַטְצֶ’וַן עַד מֶקְסִיקָה,

וּמֵאִילִינוֹאִיס עַד קָלִיפוֹרְנִיָּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאָרֶץ יְשָׁרָה

וִיבֵשָׁה וּסְנָאֵי אֲדָמָה וּמַיִם בָּהּ.

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּעָבְרִי אֶת דֶּרֶךְ

הַמִּישׁוֹרִים רַחֲבֵי הַיָּדַיִם שֶׁל מוֹנְטָנָה, דֶּרֶךְ הָרָמוֹת שֶׁל

אֲרִיזוֹנָה וּמֶקְסִיקָה הַחֲדָשָׁה, אוֹ דֶרֶךְ הַפְּרֶרְיוֹת שֶׁל

מָנִיטָבָּה, נִפְגַּשְׁתִּי עִם “מִיטָנוּסְק”, כָּכָה יְכַנּוּהוּ

אֲדֻמֵּי הָעוֹר. מַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה אֶבֶן אֲדֻמָּה גְדוֹלָה. וְאוּלָם

בִּנְשֹׁב בּוֹ הָרוּחַ, הֲרֵי הוּא מִתְנוֹעֵעַ וְנוֹתֵן אוֹתוֹתָיו

שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא תַּחַשׁ הַמִּתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. חִזָּיוֹן

יָקָר הוּא שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן לָאָדָם לְהַשְׁגִּיחַ אֵלָיו מִקָּרוֹב,

וַאֲפִילוּ בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן, בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא בָטוּחַ

מִסַּכָּנָה, אֵין הוּא מַרְשֶׁה כָזֹאת. כְּשֶׁאַתָּה מְנַסֶּה

לְהִתְקָרֵב אֵלָיו עִם מְכוֹנַת הַצִּלּוּם שֶׁבְּיָדְךָ, מֻבְטָח אַתָּה

שֶׁמִּיָּד יִתְחַמֵּק אֶל תּוֹךְ חוֹרוֹ, הַתַּחַשׁ הִנֵּהוּ

חַיַּת־לַיְלָה הַשּׁוֹכֶנֶת מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ

נִשְׁאֲרוּ יָמִים רַבִּים חַיָּיו וּמַעֲשָׂיו סְתוּמִים וְנֶעֱלָמִים.

וְאוּלָם סוֹף סוֹף עָלְתָה בְיָדֵינוּ לְסַגֵּל לָנוּ עַל דְּבַר אֹרְחוֹת

חַיָּיו יְדִיעוֹת מְקֻטָּעוֹת, אִם גַּם לֹא פֶרֶק שָׁלֵם, וְעָלֵינוּ

לְהַגִּיד שֶׁהַחַיָּה הַפַּחְדָּנִית שֶׁכָּל כָּךְ מְגֻנָּה הִיא

בְעֵינֵי מְגַדְּלֵי בָקָר, הִנֵּה הִיא בְכָל זֹאת חַיָּה בַעֲלַת

תְּכוּנָה נוֹחָה וַחֲבִיבָה הַבָּאָה לִידֵי גִלּוּי כְּשֶׁמַּנִּיחִים

לָהּ לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין בְּנֵי מִינָהּ בְּאֵין מַפְרִיעַ. גַּס, חָזָק

וּקְשֵׁה עֹרֶף וְאַמִּיץ רוּחַ הוּא הַתַּחַשׁ. וּכְכֹל אֲשֶׁר נוֹסִיף

לְהַכִּיר אֶת הַתַּחַשׁ, נוֹסִיף לְכַבְּדוֹ וּלְהוֹקִירוֹ.

אֵין אֶת נַפְשִׁי לְטַפֵּל בִּדְבָרִים הַיְדוּעִים,

הַיְנוּ: שֶׁלְפִי טִיבוֹ הוּא יְצוּר הָעוֹמֵד בְּאֶמְצַע בֵּין הַדֹּב

וּבֵין הַחֹלֶד, שֶׁמִּשְׁקָלוֹ עוֹלֶה לְעֶשְׂרִים לִטְרָא וְצֶבַע

אַדַּרְתּוֹ כְעֵין כֶּסֶף כֵּהֶה וְעַל רֹאשׁוֹ תָוִים שְׁחוֹרִים.

הוּא מִתְפַּרְנֵס בְּיִחוּד מִסְּנָאֵי אֲדָמָה, שֶׁהוּא

מְחַטְטָם מִתּוֹךְ הַקַּרְקַע. וְאוּלָם אֵין הוּא בוֹחֵל גַּם בְבֵיצֵי

עוֹפוֹת, פֵּרוֹת וּתְבוּאָה. חוּץ מֵחַמֵּי שֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא טוֹבֵל בָּהֶם

דֶּרֶךְ עֲרַאי, הֲרֵי הוּא מְבַלֶּה כָל הַיּוֹם בִּמְאוּרָתוֹ וְאֵינוֹ

יוֹצֵא לְשׁוֹטֵט אֶלָּא בַּלָּיְלָה. הוּא אֵינֶנּוּ דוֹאֵג בִּלְתִּי אִם

לְעֶסְקֵי עַצְמוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְרִידוּ אֶת מְנוּחָתוֹ. וְאוּלָם

אוֹי לָה לַבְּרִיָּה שֶׁבַּמִּישׁוֹר הַמְּעִזָּה לְהָצִיק לוֹ! כִּי

לִבּוֹ לֵב הַבּוּלְדּוֹג, צִפָּרְנָיו צִפָּרְנֵי הַדֹּב הָאָפוֹר,

וּמְתַלְעוֹתָיו – מְתַלְעוֹת הַתַּנִּין.

עמ 98.png

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת פְּגִישָׁתִי הָרִאשׁוֹנָה עִם

מַר כַּסְפִּי־אֲפוֹרִי. הַדָּבָר הָיָה בְמִישׁוֹרֵי הַסּוּסִים בִּשְׁנַת 1882.

בְּאַחַד הַיָּמִים רָאִיתִי אֶת הַחַיָּה הַמַּבְהִיקָה, שִׁפְלַת

הַקּוֹמָה וְהָרְחָבָה עַל פְּנֵי הַפְּרֶרְיָה, לֹא הַרְחֵק מִן

הַדֶּרֶךְ, וּמִיָּד רַצְתִּי אֵלֶיהָ כְּשֶׁאֲנִי נִדְחָף וּמִזְדָּרֵז

עַל יְדֵי יֵצֶר־הַצַּיִד הַמְיֻחָד לְכָל עוּלֵי יָמִים. הַתַּחַשׁ

הִתְחַמֵּק אֶל תּוֹךְ אַחַת הַמְּאוּרוֹת, אֶלָּא שֶׁמְּאוּרָה זוֹ

הָיְתָה עֲמֻקָּה רַק שָׁלשׁ רֶגֶל, וּלְפִיכָךְ עָלָה בְיָדִי לִתְפֹּס

אוֹתוֹ בִזְנָבוֹ. הֶחֱזַקְתִּי בוֹ בְכָל עֹז בִּשְׁתֵּי יָדַי,

מָשַׁכְתִּי וּמָשַׁכְתִּי, אֲבָל הוּא הָיָה חָזָק מִמֶּנִּי. הּוא

הִתְעַצֵּם אֶל קִירוֹת הַמְּאוּרָה, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִי לְהַתִּיקוֹ

מִשָּׁם. וּבְוַדַּאי הָיָה עוֹלֶה בְיָדוֹ לְהִנָּצֵל, אֶלָּא שֶׁהָיוּ

עִמִּי חֲבֵרִים, וּפְרָטֵי הַדְּבָרִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ אַחַר כָּךְ

אֵינָם נִמְנִים עַל זִכְרוֹנוֹתַי הַמַּסְפִּיקִים לִי קוֹרַת רוּחַ.

לִזְכוּתִי עָלַי לְהַגִּיד, שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם הָיִיתִי צָעִיר מְאֹד

וַעֲדַיִן לֹא רָאִיתִי תַחַשׁ מִיָּמָי. נַפְשִׁי חָשְׁקָה בְאַדַּרְתוֹ

וַעֲדַיִן לֹא הִגַּעְתִּי לְכָךְ לְהַעֲרִיךְ כָּרָאוּי אֶת חַיָּיו

הַמְּלֵאִים תּוֹעָלֶת.

בְּקַיִץ שְׁנַת 1897 הָיִיתִי שׁוֹהֶה בַפַּרְדֵס

שֶׁבְּחַוַּת יַנְסֵי. יוֹם יוֹם מָצָאתִי בַסְּבִיבָה עֲקֵבוֹת שֶׁל

תְּחָשִׁים, וּבְשׁוֹטְטִי בְּבֹקֶר אֶחָד וּמְכוֹנַת הַצִּלּוּם בְּיָדִי,

רָאִיתִי לְבוּשׁ אֲפוֹרִים אֶחָד, שֶׁהִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי

הַפְּרֶרְיָה, וְשֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה הָיָה מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי מְאוּרוֹת

חֲדָשׁוֹת שֶׁל סְנָאֵי אֲדָמָה חֲדָשִׁים. מִהַרְתִּי אֵלָיו כְּשֶׁאֲנִי

כָפוּף. מִיָּד הִרְגִּישׁ בִּי, וּלְתִמְהוֹנִי זִנֵּק לְמוּלִי

וְהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹת נְהִימָה. מִנְהָגוֹ זֶה הָיָה שׁוֹנֶה מִמִּנְהָגָם

שֶׁל כָּל שְׁאָר הַתְּחָשִׁים, שֶׁהָיָה לִי עֵסֶק עִמָּם עַד הַיּוֹם

הַהוּא. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הִמְצִיא לִי בְדֶרֶךְ זוֹ אֶת הַיְכֹלֶת

לְצַלֵּם אוֹתוֹ. מֻבְטָח הָיִיתִי שֶׁלְּאַחַר שֶׁאֶגְמֹר אֶת עֲבוֹדָתִי

עוֹד תִּהְיֶה לִי דֵי שְׁהוּת לִבְרֹחַ. הָיִינוּ רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה

מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשִים פְּסִיעוֹת וְהִתְקָרַבְנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ

בִמְהִירוּת. אַךְ הִנֵּה קוֹל “תַּךְ” – נָפַלְתִּי לְתוֹךְ מְאוּרַת

תַּחַשׁ, אֲשֶׁר בְּהֵחָפְזִי לֹא הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ, וּבוֹ בָרֶגַע

נִשְׁמַע קוֹל “הוּק”, וְהַתַּחַשׁ הִתְנַפֵּל בַּאֲחוֹרֵי גוּפוֹ לְתוֹךְ

מְאוּרָה שֶׁהוּא לֹא רָאָה אוֹתָהּ. רֶגַע הִבַּטְנוּ זֶה אֶל זֶה

מִתּוֹךְ טִמְטוּם־דָּעַת. הוּא קָם רִאשׁוֹנָה עַל רַגְלָיו, רָץ עוֹד

צְעָדִים מִסְפָּר לְמוּלִי וְהִתְחַמֵּק בְּתוֹךְ מְאוּרָה רַחֲבַת

יָדַיִם וַעֲמֻקָּה אֲשֶׁר בָּהּ כִּוֵּן כַּנִּרְאֶה לְהִסְתַּתֵּר

לְכַתְּחִלָּה.


הַנְּטִיָּה לְרֵעוּת

אֶפְשָׁר הוּא שֶׁהַסִּמָּן הַמֻּבְהָק שֶׁבְּאָפְיוֹ שֶׁל

הַתַּחַשׁ הִיא נְטִיָּתוֹ לְרֵעוּת, נְטִיָּה שֶׁאֵין לְעַרְבֵּב אוֹתָהּ

בִּנְטִיָּה לְחֶבְרָה וּלְחַיֵּי עֵדֶר. עַל פִּי רֹב דָּרִים בִּמְאוּרָה

אַחַת שְׁנֵי תְחָשִׁים. דָּבָר זֶה אֵינוֹ יוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל.

אֶלָּא שֶׁיְּדוּעִים לָנוּ כַמָּה מִקְרִים שֶׁאַחַד הַתְּחָשִׁים, לְפִי

הַהַשְׁעָרָה רַוָּק אוֹ אַלְמָן, הָיָה חַי בְּיַחַד עִם חַיָּה

שֶׁמִּמִּין אַחֵר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁתְּחָשִׁים חָיוּ בְצַוָּה עִם

קוֹיוֹטִים, אֶלָּא שֶׁרֵעוּתָם זוֹ נָבְעָה מִתְּחִלָּתָהּ מִתּוֹךְ

שִׂנְאָה וּמְזִמַּת שׁוֹד.

מְסִבּוֹת תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל מְאֹרָע מֵעֵין זֶה כְּפִי

הַנִּרְאֶה כָךְ הֵן: הַתַּחַשׁ הִנֵּהוּ חוֹפֵר אֲדָמָה מְצֻיָּן וְיָכֹל

הוּא לְחַטֵּט אֶת סְנָאֵי הָאֲדָמָה מִתּוֹךְ קַרְקָעָהּ שֶׁל

הַפְּרֶרְיָה. הַקּוֹיוֹט הוֹלֵךְ אַחֲרָיו, כִּי זְרִיזוּתוֹ

וּמְהִירוּתוֹ מְגִנּוֹת עָלָיו מִפְּנֵי מְתַלְעוֹתָיו שֶׁל הַתָּחַשׁ.

הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַתַּחַשׁ מְחַטֵּט בִּמְבוֹא

הַמְּאוּרוֹת שֶׁל סְנָאֵי הָאֲדָמָה, מְבַקְּשִׁים לָהֶם הַלָּלוּ מִפְלָט

דֶּרֶךְ הַפֶּתַח שֶׁמֵּאָחוֹר. כָּאן אוֹרֵב לָהֶם הַקּוֹיוֹט, וּבְדֶרֶךְ

זוֹ הֲרֵיהוּ מוֹצֵא לוֹ שָׁלָל. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן מִתְרַגֵּל

הַקּוֹיוֹט לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַתָּחַשׁ. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁמִּתְּחִלָּה

אֵין דַּעַת הַתַּחַשׁ נוֹחָה מֵאוֹכֵל לֶחֶם זָרִים זֶה הַמְהַלֵּךְ

בְּעִקְּבוֹתָיו, וְאוּלָם לְאַט לְאַט הֲרֵיהוּ מִתְרַגֵּל לַדָּבָר.

"מִתְּחִלָּה סוֹבְלִים אוֹתוֹ, אַחַר מְרַחֲמִים עָלָיו וּלְבַסּוֹף

מְחַבְּקִים אוֹתוֹ". אוֹ מוּטָב שֶׁנְּדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הַקְרוֹבָה אֶל

הָאֱמֶת: רוּחַ יְדִידוּת בְּקִרְבּוֹ וַהֲרֵיהוּ שׁוֹכֵחַ אֶת שִׂנְאָתוֹ

וּמוֹרַת נַפְשׁוֹ, וּמֵאָז חַיִּים הֵם יַחַד בְּשָׁלוֹם. אִם דָּרִים הֵם

בִּמְאוּרָה אַחַת, דָּבָר זֶה נֶעְלָם מִמֶּנִּי. אָמְנָם אֵין זֶה מִן

הַנִּמְנָעוֹת, כִּי מַעֲשִׂים שֶׁכַּיוֹצֵא בָזֶה הָיוּ מְסַפְּרִים זֶה

כַמָּה עַל אֹדוֹת הַתַּחַשׁ הָאַנְגְּלִי וְהַשׁוּעָל.

הַרְבֵּה מְעַיְּנִים רָאוּ לֹא אַחַת שֶׁהַתַּחַשׁ

וְהַקּוֹיוֹט הָיוּ מְהַלְּכִים יַחְדָּו. פְּעָמִים שֶׁזֶּה הָיָה

הַמַּנְהִיג וּפְעָמִים מִשְׁנֵהוּ. בָּרוּר הַדָּבָר, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ

עֵסֶק עִם הִתְחַבְּרוּת שֶׁכָּל יְסוֹדָהּ אֵינָה אֶלָּא רָצוֹן טוֹב,

אַחַת הִיא מֶה הָיָה מוֹצָאָהּ בִתְחִלָּתָהּ.


מַעֲשֶׂה בְתַחַשׁ נְדִיב רוּחַ

וְאוּלָם הַמְּאֹרָע רַב הָעִנְיָן בְּיוֹתֵר אֵרַע לִי

בְּוִינִיפֶג; לֹא הָיִיתִי נוֹעָז כְּלָל לִמְסֹר אוֹתוֹ כָאן, אִלּוּלֵא

הָיוּ לִי עֵדִים שֶׁיְּכֹלִים לְאַשֵּׁר וּלְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר.

בִּשְׁנַת 1871 חַי עַל יַד בֶּרְדְס־הִיל עַל

הַפְּרֶרְיָה אֲשֶׁר בְּוִינִיפֶג הַצְּפוֹנִית מִשְׁפָּחָה אַחַת

וּשְׁמָהּ סֶרְוַיְס. לְמִשְׁפָּחָה זוֹ הָיָה יֶלֶד בֶּן שֶׁבַע, הֲרִי

שְׁמוֹ. הוּא הָיָה יֶלֶד מוּזָר, קָטֹן מְאֹד, שֶׁלֹּא לְפִי שְׁנוֹתָיו,

יָרֵא וְחָרֵד, וּבְכָל זֹאת לֹא מוּג לֵב. לְיֶלֶד זֶה הָיְתָה נְטִיָּה

מְשֻׁנָּה לִרְדֹּף אַחֲרֵי כְלָבִים, תַּרְנְגֹלוֹת, חֲזִירִים וְעוֹפוֹת

וּלְחַקּוֹת אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם וְאֶת תְּנוּעוֹתֵיהֶם בְּדִיּוּק גָּדוֹל

שֶׁכָּזֶה, שֶׁהָיָה מַפְלִיא אֶת הָרוֹאֶה וְהַשּׁוֹמֵעַ. בְּאַחַד

הַיָּמִים הִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ מֵאַחֲרֵי תַרְנְגֹלֶת פְּרֶרְיָה,

שֶׁהָיְתָה רָצָה לְפָנָיו מִבְּלִי לָעוּף. הוּא קִרְקֵר בְּשָׁעָה

שֶׁקִּרְקְרָה הִיא, וְנִעְנַע בְּרֹאשׁו אוֹ מָחָא “בִכְנָפָיו” כַּאֲשֶׁר

עָשְׂתָה זֹאת הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁלְּפָנָיו. וְכָךְ הָיָה מְהַלֵּךְ

אַחֲרֶיהָ הָלְאָה הָלְאָה, עַד שֶׁהַבַּיִת נֶעְלַם מֵעֵינָיו אֲחוֹרֵי

הָעֵצִים, שֶׁעָמְדוּ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנָּהָר. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה

וְהַיֶּלֶד נִתְעָה בְאֵין מַצִּיל.

בְּנֵי הַבַּיִת לֹא הִרְגִּישׁו בַדָּבָר שֶׁהַיֶּלֶד לֹא

נִרְאָה בְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְאוּלָם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם

הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה נוֹרָאָה, וְאָז הִרְגִּישׁוּ שֶׁהַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ.

וְכַאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּהוּ וְלֹא מְצָאוּהוּ, בָּאוּ לִידֵי דְאָגָה

וְהִתְחִילוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה.

אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַשְּׁכֵנִים תָּרוּ וְחָקְרוּ אֶת

הַפְּרֶרְיָה עַד הָעֶרֶב, וּלְמָחָר בַּבֹּקֶר הִתְחִילוּ לְחַפְּשׂוֹ

מֵחָדָשׁ. הֵם רָכְבוּ לְכָל צַד וָעֵבֶר, קָרְאוּ בְקוֹל וְחִפְּשׂוּ אֶת

עִקְּבוֹתָיו. מִקֵּץ יוֹמַיִם הִתְיָאֲשׁוּ הַשְּׁכֵנִים מִן הַיֶּלֶד,

וְשִׁעֲרוּ שֶׁטָּבַע בַּנָּהָר וְגַלֵּי הַזֶּרֶם סְחָפוּהוּ. וְאוּלָם

הַהוֹרִים הוֹסִיפוּ לְבַקְּשׁוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵם הִתְיָאֲשׁוּ

מִתִּקְוָה. הָאֵם הַמִּסְכְּנַה הִתְפַּלְלָה בְלִי הֶרֶף לִתְשׁוּעַת

שָׁמָיִם. לֹא עָבַר לַיְלָה בְּלִי אֲשֶׁר כָּרְעָה לְיַד בַּעֲלָהּ

וְהִתְפַּלְּלָה לֵאלֹהִים, שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הַפָּעוֹט שֶׁלָּהּ

וִישִׁיבֵהוּ אֵלֶיהָ בְּשָׁלוֹם.

הָרָשָׁע

בֵּין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת הִשְׁתַּתֵּף בַּחִפּוּשׂ

שָׁכֵן אֶחָד, שֶׁהֲרִי הַקָּטֹן לֹא יָכֹל שְׂאֵת אוֹתוֹ מֵעוֹלָם. מוֹרַת

רוּחַ זוֹ הָיְתָה נוֹבַעַת מִתּוֹךְ אִינְסְטִינְקְט יַלְדוּתִי שֶׁלֹּא

מִדַּעַת, אֶלָּא שֶׁהָיָה לוֹ גַם טַעַם וְנִמּוּק, כִּי הָאִישׁ הָיָה

מִתְאַכְזֵר אַכְזְרִיּוּת מְגֻנָּה אֶל כָּל הַחַיּוֹת שֶׁנָּפְלוּ

בְיָדוֹ. עוֹד לִפְנֵי שָׁבוּעַ הֶעֱמִיד פַּח שֶׁל עֶשֶׁת בַּרְזֶל

בְּתוֹךְ מְאוּרָה, שֶׁלְּפִי הַשְׁעָרָתוֹ דָר שָׁם זוּג שֶׁל תְּחָשִׁים,

וּבַלַּיְלָה הָרִאשׁון צָד אֶת הַתַּחַשׁ הַזָּכָר. הַמְּתַלְעוֹת

הָאַכְזְרִיּוֹת שֶׁל הַפַּח בַּעַל הַשִּׁנַּיִם צָבְתוּ אֶת שְׁתֵּי

כַפּוֹתָיו עַד שֶׁנֶּאֱחַז בַּפָּח לְלֹא מִפְלָט. כְּשֶׁבָּא גְרוֹגַן

מִמָּחָר בַּבֹּקֶר, הָיָה הַפַּח כֻּלּוֹ נָשׁוּךְ וּמְגֹאָל בְּדָם

וָקָצֶף. אַךְ מַה בֶּצַע בְּאֹמֶץ רוּחַ וְעֹז אִם קָצְרָה הַיָּד

לְהַשִּׂיג אֶת הָאוֹיֵב? גְּרוֹגַן נִזְהַר וְנִשְׁאַר עוֹמֵד בְּרִחוּק

מִתְּחוּם תְּפִישָׂתוֹ שֶׁל הַתַּחַשׁ, וְהִכָּה עָלָיו בְּאַלָּה עַד

שֶׁכָּבָה מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל הַתַּחַשׁ אַמִּיץ הַלֵּב, וְנַהֲמַת

הַקְּרָב שֶׁלּוֹ נִדְמְתָה לָנֶצַח.

הַפַּח הָעֳמַד מֵחָדָשׁ, וּגְרוֹגַן הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

הוּא הֵבִיא אֶת הַתַּחַשׁ הַמֵּת אֶל בֵּית מִשְׁפַּחַת סֶרְוַיְס כְּדֵי

לְהִתְפָּאֵר בּוֹ, וּבִשְׁבִיל שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ לְהַפְשִׁיט אֶת הָעוֹר,

וְאַחַר הָלַךְ הָעִירָה וּמָכַר שָׁם אֶת הָעוֹר, וּבְמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה

יָמִים הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִן הַפָּח. בֵּינָתַיִם שָׁבָה הַתַּחַשׁ

הַנְּקֵבָה עִם דִּמְדּוּמֵי בֹקֶר הַבַּיְתָה, וְהַפַּח אֲחָזָהּ

בְּרַגְלָהּ. כָּל עֲמָלָה הָיָה לְלֹא הוֹעִיל. הַפַּח הֶחֱזִיק בָּהּ

בְּמֶלְקָחַיִם שֶׁל עֶשֶׁת וְאֵין מַצִּיל. כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ וְגַם

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם שֶׁל אַחֲרָיו נֶאֶבְקָה עַל חַיֶּיהָ. הֲלֹא

עָלֶיהָ לִדְאַג לְפַרְנָסַת יְלָדֶיהָ הָרַכִּים. זַעֲקוֹת הָרָעָב

שֶׁהִשְׁמִיעוּ מִתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַמְּאוּרָה כִמְעַט שֶׁהוֹצִיאוּהָ

מִדַּעְתָּהּ. וְאוּלָם הַפַּח הָיָה עָשׂוּי עֶשֶׁת בַּרְזֶל מֻצָּקָה

וְכֹחָהּ צַר לְהֵחָלֵץ מִמֶּנּוּ. לְבַסּוֹף נִשְׁתַּתְּקָה צַעֲקַת

גּוּרֶיהָ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְעִנּוּיֶיהָ קִצְצָה הָאֵם מִתּוֹךְ

יֵאוּשׁ בְּשִׁנֶּיהָ אֶת אַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֶיהָ, וְכָכָה עָלְתָה

בְיָדָהּ לְחַלֵּץ מִן הַפַּח אֶת רַגְלָהּ הַפְּצוּעָה וְהַזָּבָה

דָם.

מִיָּד יָרְדָה אֶל תַּחְתִּית הַמְּאוּרָה, וְאוּלָם הִיא

אֵחֲרָה אֶת הַמּוֹעֵד, פְּעוֹטֶיהָ כְּבָר גָּוְעוּ בָרָעָב. הִיא טָמְנָה

אוֹתָם בֶּעָפָר בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁכְבוּ וּבָרְחָה מִמְּקוֹם

הַפֻּרְעָנוּת.

קֹדֶם כֹּל רִוְּתָה אֶת צִמְאוֹנָהּ בְּמַיִם, אַחַר

כָּךְ בִּקְּשָׁה לָהּ מָזוֹן וְלִפְנוֹת עֶרֶב סָרָה אל מְאוּרָה

יְשָׁנָה, שֶׁהָיְתָה דָרָה בָהּ בִּימֵי הַסְּתָו שֶׁעָבָר.


אִמָּא־תַחַשׁ מוֹשִׁיעָה אֶת הַנָּעַר

וּמַה קָרָה בֵינָתַיִם לְהֲרִי הַקָּטֹן? – בְּאוֹתוֹ

יוֹם שֶׁמֶשׁ שֶׁבְּחֹדֶשׁ יוּנִי אַחַר הַצָּהֲרַיִם יָצָא מִן הַבַּיִת,

וּלְאַחַר שֶׁהָעֵצִים שֶׁלְּיַד הַנַּחַל הֶעֱלִימוּ מִמֶּנּוּ אֶת

הַבִּנְיָן הַיָּדוּעַ לוֹ, אָבַד דַּרְכּוֹ. עַד מְהֵרָה הִתְחוֹלְלָה

סַעֲרַת הַגֶּשֶׁם, וְהוּא בִקֵּשׁ לוֹ מְקוֹם מַחֲסֶה. אֶל כָּל אֲשֶׁר

הִבִּיט לֹא רָאָה אֶלָּא מִישׁוֹר עֲרָבָה, וּמְקוֹם הַמַּחֲסֶה

הַיְחִידִי שֶׁיָּכֹל הָיָה לִמְצֹא סוֹף סוֹף, הָיָה מְאוּרָה שֶׁל

תַּחַשׁ, שֶׁלֹּא הָיְתָה מְרֻוַּחַת אֲפִילוּ לְפָעוֹט שֶׁכְּמוֹתוֹ.

עמ 103.png

וְהוּא הִתְכַּנֵּס אֶל תּוֹכָהּ וְנִשְׁאַר בָּהּ כָּל זְמָן שֶׁנִּתַּךְ

הַגֶּשֶׁם וְרָעֲמוּ הָרְעָמִים. בֵּינָתַיִם הִגִּיעַ הָעֶרֶב, פִּתְאֹם

שָׁמַע הֲרִי הַקָּטֹן קוֹל נְשִׁימָה, וּמִבַּעַד לְמִפְתַּח הַמְּאוּרָה

נִרְאֲתָה לְעֵינָיו דְּמוּת חַיָּה גְדוֹלָה וַאֲפוֹרָה, שֶׁהֵרִיחָה

בְעִקְּבוֹת הָרַגְלַיִם וּבַמָּבוֹא. אַחֲרֵי כֵן תָּקְעָה אֶת רֹאשָׁהּ

פְּנִימָה, וַהֲרִי הִכִּיר עַל פִּי הָאוֹתוֹת הַשְּׁחוֹרִים

שֶׁבְּרֹאשָׁהּ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא תָחַשׁ. הֲרֵי רַק לִפְנֵי יָמִים

אֲחָדִים רָאָה תַחַשׁ אֶחָד, שֶׁהַשָּׁכֵן הֵבִיא אֶל בֵּית אֲבוֹתָיו

וּפָשַׁט שָׁם אֶת עוֹרוֹ בְעֶזְרַת אָבִיו. וְהִנֵּה עָמַד כָּאן תַּחַשׁ

כָּזֶה וְנָשַׁם וְשָׁאַף, וְהַנַּעַר, אֲשֶׁר כְּרֹב הַיְלָדִים לֹא יָדַע

פַּחַד אֶלָּא בְמִדָּה מוּעָטָה, רָאָה שֶׁבְּרַגְלוֹ הָאַחַת שֶׁל

אוֹרְחוֹ יֵשׁ חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, תַּחַת אֲשֶׁר בַּשְּׁנִיָּה לֹא הָיוּ

אֶלָּא אַרְבַּע, וּבִמְקוֹם הָאֶצְבַּע הַחֲסֵרָה הָיָה פֶצַע, אוֹת

וּמוֹפֵת שֶׁנִּתְנַסָּה נִסָּיוֹן אַכְזָרִי בְּפָח. כְּפִי הַנִּרְאֶה

הָיְתָה הַמְּאוּרָה שֶׁלָּהּ – כִּי תַחַשׁ־נְקֵבָה הָיְתָה הַחַיָּה –

לְפִי שֶׁהִיא נִכְנְסָה פְנִימָה. וְאוּלָם הֲרִי לֹא הֶעֱלָה כְלָל עַל

דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹת אֶת דִּירָתוֹ. הַתַּחֲשָׁה נָהֲמָה וַהֲרִי קָרָא:

“צְאִי מִזֶּה!” וְהִכָּה אוֹתָהּ בְּאֶגְרוֹפָיו הַקְּטַנִּים. אַחֲרֵי

כֵן, – נִשְׁתַּמֵּשׁ בִּדְבָרָיו שֶׁל עַצְמוֹ – "שָׂרַטְתִּי אֲנִי אֶת

פְּנֵי הַתַּחֲשָׁה וְהִיא שָׂרְטָה אֶת פָּנַי שֶׁלִּי". אֵין סָפֵק

בּדָּבָר, שֶׁרוּחָהּ שֶׁל הַתַּחֲשָׁה הָיְתָה מְתוּנָה וְנוֹחָה

בְאוֹתָהּ שָׁעָה, כִּי לֹא פָגְעָה בַנַּעַר פְּגִיעָה קָשָׁה, וְאַף עַל

פִּי שֶׁהַמְּאוּרָה שֶׁלָּהּ הָיְתָה, בְּכָל זֹאת הָלְכָה לָהּ

וּבִקְּשָׁה לְעַצְמָהּ דִּירַת לִינָה אַחֶרֶת.

הַלַּיְלָה הִגִּיעַ וַהֲרִי צָמֵא לַמָּיִם. בְּקִרְבַת

פֶּתַח הַמְּאוּרָה נִמְצְאָה שְׁלוּלִית שֶׁל מֵי גָשֶׁם. הַנַּעַר זָחַל

הַחוּצָה וְהִשְׁקִיט אֶת צִמְאוֹנוֹ, וְהִתְכַּנֵּס עַד כַּמָּה

שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לוֹ בְתוֹךְ הַמְּאוּרָה הַחַמָּה. הוּא נִזְכַּר

שֶׁהִגִּיעָה עִתּוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וְהוּא הִתְפַּלֵּל לָאֵל הַטּוֹב

וְהַחַנּוּן “שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ אֶת אִמָּא”, וּבָכָה עַד שֶׁנִּרְדָּם.

בַּלַּיְלָה הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, כִּי הַתַּחֲשָׁה בָאָה שֵׁנִית, וְאוּלָם

הַנַּעַר גָּעַר בָּהּ וְחֵרְפָהּ, וְהִיא הָלְכָה לָהּ. לְמָחָר בַּבֹּקֶר

זָחַל הֲרִי שׁוּב אֶל הַשְּׁלוּלִית וְשָׁתָה. עַכְשָׁו הִתְחִיל מְצִיקוֹ

הָרָעָב. גַּרְגְּרִים יְבֵשִׁים אֲחָדִים הָיוּ תְלוּיִים עַל שִׂיחַ

שׁוֹשַׁנִּים בְּקִרְבַת הַמְּאוּרָה. הוּא קָטַף אוֹתָם וַאֲכָלָם.

רַעֲבוֹנוֹ גָדַל מִשֶּׁהָיָה. וְהִנֵּה רָאָה דְבַר מָה, הַהוֹלֵךְ

וּמִתְנוֹעֵעַ עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר. הַנַּעַר חָשַׁב שֶׁאֵין זֶה כִּי

אִם הַתַּחַשׁ, וּלְפִיכָךְ הִזְדָּרֵז לְהִתְכַּנֵּס אֶל תּוֹךְ

הַמְּאוּרָה. וּמִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ הִתְבּוֹנֵן אֶל הַדָּבָר

הַמִּתְנוֹעֵעַ. זֶה הָיָה אִישׁ רוֹכֵב עַל סוּס דּוֹהֵר. כְּשֶׁהָרוֹכֵב

הִקְרִיב, הִכִּיר בּוֹ הֲרִי, שֶׁהוּא שְׁכֵנוֹ גְרוֹגַן הַשָּׂנוּא

עָלָיו, וְלָכֵן הִתְחַבֵּא מִפָּנָיו בַּמְּאוּרָה פְנִימָה. שְׁתֵּי

פְעָמִים נִרְאוּ בְאוֹתוֹ בֹקֶר אֲנָשִׁים רוֹכְבִים עַל סוּסִים,

וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁנִּצְנְצָה פַעַם אַחַת מַחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ שֶׁל

הַנַּעַר לְהִתְעַלֵּם מִן הָעַיִן, הָיָה חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה זֹאת פַּעַם

בְּפָעַם. בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם בָּא הַתָּחַשׁ. בְּפִיו נָשָׂא

תַרְנְגֹלֶת פְּרֶרְיָה מְרוּטָה לְמִשְׁעִי57 וַאֲכוּלָה לְמֶחֱצָה. שׁוּב פַּעַם נִכְנַס כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁם

עמ 105.png

וְנוֹשֵׁף אֶל הַמְּאוּרָה. הֲרִי צָעַק: “צְאִי מִזֶּה! צֵאִי!” הַתַּחַשׁ

הִפִּיל אֶת טַרְפּוֹ וְהֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ. הֲרִי תָפַשׂ אֶת תַּרְנְגֹלֶת

הַפְּרֶרְיָה וּבָלַע אוֹתָה כְּאָדָם הָעוֹמֵד לִגְוֹעַ בָּרָעָב. כְּפִי

הַנִּרְאֶה הָיְתָה לַמְּאוּרָה עוֹד בִּיאָה אַחֶרֶת, כִּי אַחֲרֵי רֶגַע

צָצָה הַתַּחֲשָׁה בְתוֹךְ הַמְּאוּרָה מֵאֲחוֹרֵי הַנַּעַר,

וּכְשֶׁנִרְדַּם בָּאָה וְיָשְׁנָה עַל יָדוֹ. הוּא הִתְעוֹרֵר

וְהִרְגִּישׁ בָּאַדֶּרֶת הַחַמָּה שֶׁמִּלְּאָה אֶת הֶחָלָל בֵּינוֹ

וּבֵין קִיר הַמְּאוּרָה. עַתָּה יָדַע מִפְּנֵי מַה יָשֵׁן שֵׁנָה עֲרֵבָה

כָל כָּךְ.

בּוֹ בָעֶרֶב הֵבִיאָה הַתַּחֲשָׁה בֵיצָה שֶׁל

תַּרְנְגֹלֶת פְּרֶרְיָה וְהִנִּיחָה אוֹתָהּ בִּלְתִּי שְׁבוּרָה לִפְנֵי

הַנָּעַר. הוּא אָכַל אוֹתָהּ לְתֵאָבוֹן וְשָׁתָה שׁוּב לִצְמָאוֹ מִמֵי

הַבִּצָּה, שֶׁהֵחֵלָּה לְהִתְיַבֵּשׁ. בַּלַּיְלָה יָרַד שׁוּב גֶּשֶׁם

וְקַר הָיָה לוֹ לַהֲרִי, אִלּוּלֵא בָאָה הַתַּחֲשָׁה וְשָׁכְבָה

לְצִדּוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלִּקְקָה אֶת פָּנָיו. אִי אֶפְשָׁר הָיָה

לוֹ לָדַעַת אֶת הַדָּבָר, וְאוּלָם לְהוֹרָיו נוֹדַע אַחַר כָּךְ

שֶׁהַתַּחֲשָׁה שִׁכְּלָה אֶת יְלָדֶיהָ, וְלָכֵן חָשָׁה בְלִבָּהּ

גַּעְגּוּעִים לִבְרִיָּה שֶׁתּוּכַל לֶאֱהַב אוֹתָהּ וְלִשְׁמֹר

עָלֶיהָ.

מֵעַתָּה הִתְרַגֵּל הַנַּעַר לִשְׁנֵי דְבָרִים: הָאַחַת

לְהִתְחַבֵּא מִפְּנֵי בְנֵי הָאָדָם שֶׁהָלְכוּ יוֹם יוֹם לְחַפֵּשׂ

אַחֲרָיו בְּכָל הַסְּבִיבָה וְהַשֵּׁנִית לָתוּר אַחֲרֵי אִמָּא־תַחֲשָׁה

שֶׁהֵבִיאָה לוֹ מָזוֹן וְהָיְתָה לוֹ לְמָגֵן. כָּכָה הָיָה חַי חַיֵּי

תָחַשׁ. פְּעָמִים שֶׁהֵבִיאָה לוֹ אִמָּא תַחֲשָׁה מָזוֹן שֶׁלֹּא הָיָה

לְפִי טַעְמוֹ – עַכְבָּרִים וּסְנָאֵי אֲדָמָה מֵתִים – וְאוּלָם

פְּעָמִים הַרְבֵּה הֵבִיאָה חַלּוֹת דְּבַשׁ, שֶׁהוֹצִיאָה מִתּוֹךְ קֵן

שֶׁל דְּבוֹרֵי בָר, וְצִפֳּרִים, וּפַעַם אַחַת הֵבִיאָה גַם פְּרֻסַּת

לֶחֶם, שֶׁנָּפְלָה כְפִי הַנִּרְאֶה מִתּוֹךְ יַלְקוּט הַמָּזוֹן שֶׁל

אַחַד הַנּוֹסְעִים.

קָשֶׁה מִזֶּה הָיָה עִנְיַן הַמָּיִם. בָּאֲגָם שֶׁל

הַפְּרֶרְיָה לֹא נִשְׁאַר עוֹד בִּלְתִּי אִם בֹּץ, וּבָזֶה הִרְטִיב

הַנַּעַר אֶת שְׂפָתָיו וּלְשׁוֹנוֹ. וַדַּאי הִשְׁתּוֹמְמָה

אִמָּא־תַחֲשָׁה עַל אֲשֶׁר סֵרַב לְקַבֵּל אֶת מַתַּת הָאֵם שֶׁהִצִּיעָה

לוֹ. לְאָשְׁרוֹ יָרְדוּ גְשָׁמִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ

לֹא בָא בִמְצוּקָה רַבָּה.

מֵעַתָּה חָיוּ הַתַּחַשׁ וְהַנַּעַר יוֹם יוֹם יָחַד.

וְהוֹאִיל וְכִשְׁרוֹן הַחִקּוּי, שֶׁבְּמִדָּה יְדוּעָה הֲרֵיהוּ מָצוּי

בְּכָל הַיְלָדִים כֻּלָּם, הָיָה אֵצֶל הֲרִי מְפֻתָּח בְּיוֹתֵר, לֹא

עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְהוּא כְבָר יָדַע לִנְהֹם וְלִנְחֹר כְּתַחַשׁ

גָּמוּר. לְעִתִּים הָיוּ שְׁנֵיהֶם מְשַׂחֲקִים עַל פְּנֵי הַפְּרֶרְיָה

אֶת מִשְׂחַק הַתְּפִישָׂה, אוּלָם בּוֹ בָרֶגַע שֶׁהָיוּ מַרְגִּישִׁים

אַף הַרְגָּשָׁה כָל שֶׁהִיא שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב, מִיָּד

הִתְחַמְּקוּ אֶל תּוֹךְ הַמְּאוּרָה שֶׁלָּהֶם.

חָלְפוּ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. עַכְשָׁו לֹא עָבְרוּ שָׁם

רוֹכְבֵי סוּסִים אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. הֲרִי וְהַתַּחַשׁ

הִסְתַּגְּלוּ זֶה אֶל זֶה הִסְתַּגְּלוּת גְּמוּרָה. זִכְרוֹן בֵּית

הוֹרָיו הָלַךְ הָלֹךְ וְהִשָּׁכֵחַ מִלֵּב הַנָּעַר. פַּעַם אוֹ פַעֲמַיִם

עָבְרוּ בַשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן רוֹכְבִים בְּקִרְבַת הַמְּעָרָה, וְאוּלָם

הַהֶרְגֵּל לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם שָׁלַט בַּנַּעַר בְּעֶצֶם

תָּקְפּוֹ.


הָאָבוּד נִמְצָא

בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁיָּצָא הֲרִי לְבַקֵּשׁ לוֹ

מַיִם הִתְרַחֵק מִן הַמְּאוּרָה קְצָת יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיָה רָגִיל,

וְהִנֵּה רָאָה פִתְאֹם רוֹכֵב מְבַצְבֵּץ וְנִגְלֶה מֵרָחוֹק. הוּא

נֶחְפַּז לִבְרֹחַ עַל אַרְבַּע – כִּי מֵעַתָּה הָיָה מַרְבֶּה

לְהִתְהַלֵּךְ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו – וְהִתְחַמֵּק אֶל תּוֹךְ

הַמְּאוּרָה. דֶּשֶׁא הַפְּרֶרְיָה הָיָה לוֹ לְמִסְתָּר, וְאוּלָם

הַמְּאוּרָה הָיְתָה עֲשׂוּיָה בְתוֹךְ גִּבְעָה קְרוּחָה, וְהָרוֹכֵב

רָאָה שֶׁאֶל תּוֹךְ הַמְּאוּרָה נִזְדַּקְּרָה בְרִיָּה לְבָנָה, אֲשֶׁר

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁלֹּא תַחַשׁ הִיא. הָרוֹכֵב הִתְקָרֵב לְאִטּוֹ

וְהִמְתִּין.

עמ 107.png

מִקֵּץ רִגְעֵי מִסְפָּר נִגְלְתָה הַבְּרִיָּה הַלְּבָנָה

שׁוּב, וְהִנֵּה אֵין זֶה אֶלָּא יֶלֶד הַמְהַלֵּךְ עַל אַרְבַּע. הָאִישׁ

הַצָּעִיר קָפַץ מֵעַל סוּסוֹ וְרָץ אֶל הַיֶּלֶד, וְאוּלָם הֲלָה

הִתְחַבֵּא בְיַרְכְּתֵי הַמְּאוּרָה, בְּמָקוֹם שֶׁיַּד אִישׁ לֹא יָכְלָה

לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, וּמֵאֵן לָצֵאת. וְאוּלָם הָאִישׁ לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק

אַף רֶגַע שֶׁאָכֵן הֲרִי סֶרְוַיְס הָאָבוּד הוּא. "הֲרִי! הֲרִי! הַאִם

לֹא תַכִּירֵנִי? הֲלֹא בֶן דּוֹדְךָ דְזֶ’ק הִנֵּנִי!" קָרָא הָאִישׁ

הַצָּעִיר בְּקוֹל חֲלָקוֹת אֶל תּוֹךְ הַמְּאוּרָה. "הֲרִי הַאֵינְךָ

רוֹצֶה לָצֵאת, לְמַעַן אָשִׁיב אוֹתְךָ אֶל אִמֶּךָ? בֹּא נָא, הֲרִי!

רְאֵה נָא! הֲרֵי דֻבְשָׁנִיָּה בְיָדִי!" אַךְ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

הָיוּ לַשָּׁוְא. הַנַּעַר נָשַׁף וְנָהַם כְּחַיַּת פֶּרֶא

וְהִרְתִּיעַ58 עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה

לוֹ אֶל יַרְכְּתֵי הַמְּאוּרָה, עַד אֲשֶׁר בִּנְטוֹתוֹ נְטִיָּה

שֶׁאֵינָהּ זְרִיזָה נֶעֱצַר וְנִתְקַע בְּקִרְבָּהּ.

בְּשָׁעָה זוֹ הוֹצִיא דְזֶ’ק סַכִּין מִתּוֹךְ כִּיסוֹ

וְהִתְחִיל לַחְפֹּר, עַד שֶׁהַמְּאוּרָה הִתְרַחֲבָה בְמִדָּה שֶׁיָּכֹל

הָיָה לְהַכְנִיס חֵלֶק מִגּוּפוֹ אֶל תּוֹכָהּ. אָז תָּפַס בִּזְרוֹעוֹ

שֶׁל הַנַּעַר וְהוֹצִיאוֹ, כְּשֶׁהוּא מְפַרְפֵּר וְרוֹעֵד, מִתּוֹךְ

הַמְּאוּרָה. אַךְ הִנֵּה זִנְּקָה מִיַּרְכְּתֵי הַמְּאוּרָה

אִמָּא־תַחֲשָׁה וְנָהֲמָה בְזַעַם וְהִתְנַפְּלָה עַל הָאִישׁ. הוּא הֵגֵן

עַל עַצְמוֹ בְעֶזְרַת הַשּׁוֹט שֶׁבְּיָדוֹ וְעָלָה עִם שְׁלָלוֹ הַיָּקָר

עַל סוּסוֹ וְרָכַב לְדַרְכּוֹ מַהֵר כְּכֹל אֲשֶׁר יָכֹל, כִּי אִמָּא

תַחֲשָׁה רָדְפָה אַחֲרָיו בַּחֲרוֹן אָף. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁעַד מְהֵרָה

הָיָה מִמֶּנָּה וָהָלְאָה וְכָל נַהֲמָהּ עָלָה בַתֹּהוּ.


שׁוּב בַּבָּיִת

בּאוֹתָהּ שָׁעָה רָכַב אַבָּא סֶרְוַיְס בַּחֲזָרָה

הַבַּיְתָה אַחֲרֵי חִפּוּשׂ שֶׁהָיָה לְבַטָּלָה, וְהִנֵּה רָאָה דָבָר

מַפְלִיא מְאֹד: סוּס דָּהַר עַל פְּנֵי הַפְּרֶרְיָה, וְעָלָיו יָשַׁב

אִישׁ צָעִיר שֶׁקָּרָא בְקוֹל רָם וּבִזְרוֹעוֹתָיו הֶחֱזִיק נַעַר קָטֹן

מְלֻכְלָךְ, אֲשֶׁר פַּעַם נָהַם כְּלַפֵּי הַתּוֹפֵשׂ בּוֹ, פַּעַם נִסָּה

לְשָׂרְטוֹ, אוֹ הִתְאַמֵּץ לְהִשְׁתַּחֲרֵר.

בַּיָּמִים הָהֵם קָהוּ רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל הָאָב וְהוּא

הִתְחִיל מִתְיַחֵס אֶל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּשִׁוְיוֹן

נֶפֶשׁ, וְאוּלָם עַתָּה חָוְרוּ פָנָיו, נְשִׁימָתוֹ נֶעֶצְרָה,

וּלְאָזְנוֹ הִגִּיעַ קוֹל קְרִיאָה: "אָנֹכִי מְצָאתִיו, תּוֹדוֹת לָאֵל!

שָׁלוֹם לוֹ!" הוּא הֵרִיץ אֶת סוּסוֹ וּבָא בִיעָף וְקָרָא:

“בְּנִי! בְּנִי!”

עמ 109.png

וְאוּלָם הוּא נִדְהַם קָשֶׁה לְמַרְאֵה עֵינָיו. הַיֶּלֶד

לָטַשׁ אֵלָיו אֶת עֵינָיו כְּחַיַּת בָּר שֶׁהֶחֱרִידוּהָ מֵרִבְצָהּ,

נָשַׁף בּוֹ, וְאִיֵּם עָלָיו בְּאֶצְבָּעוֹת עֲקֻמּוֹת כְּעֵין צִפָּרְנֵי

חַיּוֹת. תְּנוּעוֹתָיו וְחָזוּת פָּנָיו לֹא הִבִּיעוּ אֶלָּא פַחַד

וְאֵיבָה. דֶּלֶת הַבַּיִת נִפְתְּחָה בְרַעַשׁ, וְהָאֵם הַנּוֹאָשָׁה,

שֶׁהַשִּׂמְחָה קָפְצָה עָלֶיהָ לְפֶתַע פִּתְאֹם, מִהֲרָה לִקְרָאתָם.

“חֲבִיבִי! חֲבִיבִי!” קָרְאָה בְּבֶכִי. וְאוּלָם הֲרִי הַקָּטֹן לֹא

הָיָה עוֹד אוֹתוֹ עַצְמוֹ שֶׁעָזַב אוֹתָהּ. הוּא נִרְתַּע לְאָחוֹר,

הִסְתִּיר אֶת פָּנָיו בִּמְעִיל הָאִישׁ “שֶׁצָּד” אוֹתוֹ, שָׂרַט וְנָהַם

כְּחַיַּת בָּר, הֶרְאָה צִפָּרְנַיִם, וּבִקֵּשׁ לְהִלָּחֵם, עַד

שֶׁשְּׁתֵּי זְרוֹעוֹת אַמִּיצוֹת תְּפָשׂוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְחֵיק

אִמּוֹ. הַחֶדֶר הָיָה חֲדַר הַדִּירָה הַיָּשָׁן עִם אוֹתָן הַתְּמוּנוֹת

הַיְשָׁנוֹת וְעִם אוֹתוֹ הַשָּׁעוֹן שֶׁהָיָה מְטַקְטֵק כִּלְפָנִים.

בַּחֶדֶר הָיָה נוֹדֵף רֵיחַ שֶׁל בְּשַׂר צָלִי, נִשְׁמַע קוֹל הָאָחוֹת,

הִנֵּה דְמוּת אַבָּא רַחֲבַת הַכְּתֵפַיִם וְעַל כָּל אֵלֶּה – הִנֵּה

זְרוֹעוֹת אִמָּא מִסָּבִיב לִכְתֵפָיו שֶׁלּוֹ. – הוּא חָשׁ אֶת מַגַּע

לֶחְיָהּ עַל מִצְחוֹ כְמַגַּע קְסָמִים, שָׁמַע קוֹלָהּ הַקּוֹרֵא:

"חֲבִיבִי! חֲבִיבִי! הוֹ, הֲרִי, כְּלוּם לֹא תַכִּיר עוֹד אֶת אִמֶּךָ?

הוֹ, נַעֲרִי! נַעֲרִי שֶׁלִּי!" בְּאוֹתָּה שָׁעָה שָׁבָה הַבְּרִיָּה

הַפִּרְאִית הַמַּכָּה עַל סְבִיבָהּ, לִמְנוּחָתָהּ. הַזַּעַם נָמוֹג,

הַנְּשִׁיפָה נֶהְפְּכָה לִנְשִׁימָה תְכוּפָה וְהַנְּשִׁימָה הָיְתָה

לְהִתְיַפְּחוּת שֶׁכָּלְתָה מִתּוֹךְ זֶרֶם דְּמָעוֹת וּמִתּוֹךְ צְוָחָה

הוֹמִיָּה: “אִמָּא! אִמָּא!” וְדוֹמֶה הָיָה כְאִלּוּ הוּרַם לְנֶגֶד

עֵינָיו הַמָּסָךְ מֵעַל פְּנֵי חַיִּים אֲחֵרִים וְהוּא נִלְחַץ בְּכָל

עֹז אֶל חֲזֵה אִמּוֹ.

וּבְעוֹד הִיא מְנַשֶּׁקֶת וּמְגַפֶּפֶת אוֹתוֹ

וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ שׁוּב אֵלֶיהָ, חָדַר מִבַּעַד לַפֶּתַח הַפָּתוּחַ

קוֹל מוּזָר, קוֹל נְשִׁיפָה וְנַחֲרָה.

הַכֹּל הִפְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְרָאוּ וְהִנֵּה תַחַשׁ

גָּדוֹל עוֹמֵד וְכַפּוֹתָיו הַקְּדוּמוֹת מֻנָּחוֹת עַל הַסָּף. אַבָּא

וּבֶן הַדּוֹד קָרְאוּ: “רְאוּ נָא, הִנֵּה תַחַשׁ!” וְשָׁלְחוּ יָדָם אֶל

קְנֵה הָרוֹבֶה הַמְמֻלָּא. וְאוּלָם הַנַּעַר צָעַק בְּקוֹל, הִשְׁתַּמֵּט

מִזְּרוֹעוֹת אִמּוֹ וְרָץ אֶל הַפֶּתַח וְקָרָא: "תַּחֲשִׁי הַטּוֹב!

תַּחֲשִׁי הֶחָבִיב שֶׁלִּי!" וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חִבֵּק

בִּזְרוֹעוֹתָיו אֶת צַוַּאר הַחַיָּה הַפִּרְאִית, שֶׁעָנְתָה לוֹ בְקוֹל

הֲמָיָה מְלֵאָה חִבָּה, וְלִקְקָה אֶת פְּנֵי חֲבֵרָהּ שֶׁאָבַד

מִמֶּנָּה. הַגְּבָרִים בִּקְּשׁוּ לְהָמִית אֶת הַתַּחַשׁ, וְאוּלָם הָאֵם

דִּבְּרָה בִזְכוּתוֹ וְהִצִּילָה אֶת חַיָּיו. מֵעַתָּה נָהֲגוּ בוֹ

כְדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּכֶלֶב נְדִיב רוּחַ שֶׁמָּשָׁה יֶלֶד מִן

הַמָּיִם.

עָבְרוּ כַמָּה יָמִים עַד שֶׁהַיֶּלֶד נָתַן לְאָבִיו לָגֶשֶׁת אֵלָיו.

"אֵין אֲנִי יָכֹל לִסְבֹּל אוֹתוֹ. יוֹם יוֹם עָבַר עַל

פָּנַי וְלֹא רָאָנִי". אֵלֶּה הָיוּ כָל הַדְּבָרִים שֶׁהִתְמַלְּטוּ

מִפִּי הַנָּעַר.

וְאָמְנָם אֱמֶת נָכוֹן הָיָה הַדָּבָר, כִּי מְאוּרַת

הַתַּחַשׁ הָיְתָה רְחוֹקָה רַק שְׁנֵי מִילִים מִן הַבַּיִת, וְהָאָב

רָכַב וְעָבַר עָלֶיהָ כַּמָּה פְעָמִים בְּחַפְּשׂוֹ אֶת הָאוֹבֵד.

קְטָעִים קְטָעִים שָׁמְעָה הָאֵם מִפִּיו אֶת הַסִּפּוּר

שֶׁסִּפַּרְתִּי כָאן, וְאָמְנָם חֲלָקִים מִמֶּנּוּ לֹא יְאֻמְּנוּ כִּי

יְסֻפָּרוּ. כָּל זֶה הָיָה נִרְאֶה כַּחֲלוֹם אוֹ כְמִקְסָם שֶׁל טֵרוּף

הַדַּעַת, אִלּוּלֵא אוֹתָהּ הָעֻבְדָּה שֶׁהֲרִי לֹא הָיָה בְּבֵיתוֹ

שְׁבוּעַיִם תְּמִימִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בָרִיא וְחָזָק וְרַק

שְׂפָתָיו הָיוּ שְׁחוֹרוֹת וּסְדוּקוֹת מֵחֲמַת מֵי הַבֹּץ שֶׁהָיָה

שׁוֹתֶה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַתַּחַשׁ נִגְרַר אַחֲרָיו וּבָא אֶל

בֵּיתוֹ וְהָיָה דָבֵק בּוֹ וְכָרוּךְ אַחֲרָיו בִּידִידוּת שֶׁאֵינָהּ

פּוֹסָקֶת.

אָכֵן נִפְלָא הָיָה הַדָּבָר לְהִתְבּוֹנֵן, כֵּיצַד

הָיָה הַיֶּלֶד חַי מֵעַכְשָׁו שְׁנֵי מִינֵי חַיִּים שׁוֹנִים

וּמְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה. עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיָה מְדַבֵּר

כְּמִלְּפָנִים, וְאוּלָם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יֵשׁ שֶׁהָיָה מִתְרוֹצֵץ

עַל אַרְבַּע, נוֹהֵם, שׁוֹאֵף וְנוֹשֵׁם וּמִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם הַתָּחַשׁ.

עַל צִבּוּר שֶׁל חוֹל שֶׁנִּמְצָא בְקִרְבַת הַבַּיִת הָיוּ שְׁנֵיהֶם

מְשַׂחֲקִים בְּמִשְׂחַק “מֶלֶךְ הַטִּירָה”. כָּל אֶחָד הִתְאַמֵּץ

לְהַעְפִּיל עַל רֹאשׁ הַצִּבּוּר רִאשׁוֹנָה וּלְהָנִיא אֶת זֶה

שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְגָרְרוֹ מִשָּׁם. לְבַסּוֹף נִתְגַּלְגְּלוּ שְׁנֵיהֶם

לְמַטָּה, הֲרִי גִחֵךְ מִתּוֹךְ צְחוֹק וְהַתַּחַשׁ מִתּוֹךְ צִפְצוּף,

שֶׁהוֹרָאָתוֹ בִלְשׁוֹן הַתְּחָשִׁים הָיְתָה בְּוַדַּאי צְחוֹק. לֹא

הָיָה דָבָר אֲשֶׁר מָנְעוּ מֵהֲרִי בַיָּמִים הָהֵם. וְאַף עַל פִּי כֵן

סֵרְבָה הָאֵם לְמַלֵּא אֶת רְצוֹן הַנַּעַר, שֶׁדָּרַשׁ בְּכָל תֹּקֶף,

כִּי הַתַּחַשׁ יִישַׁן אִתּוֹ בְמִטָּתוֹ. לְבַסּוֹף וִתְּרָה וְהִתִּירָה

לוֹ אֶת הַדָּבָר. בַּלַּיְלָה נִכְנְסָה הָאֵם אֶל חֲדַר הַמִּשְׁכָּב,

וְהִתְבּוֹנְנָה בְצַעַר עָנֹג אֶל בְּנָהּ שֶׁנִּלְחַץ בִּשְׁנָתוֹ אֶל

הַתַּחֲשָׁה.

הֲרִי קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְכַלְכֵּל אֶת יְדִידוֹ.

בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה הָיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים אִישׁ לְיַד רֵעֵהוּ.

עמ 111.png

בִּמְרוּצַת הַיָּמִים נֶחֱשַׁב הַתַּחַשׁ כְּאֶחָד מִבְּנֵי

הַמִּשְׁפָּחָה. וְאוּלָם לֹא עָבַר חֹדֶשׁ יָמִים קָרָה מִקְרֵה אָסוֹן,

שֶׁהִנְנִי לְסַפְּרוֹ כָאן מִתּוֹךְ מוֹרַת רוּחַ עֲמֻקָּה.


הָאַכְזָר

גְּרוֹגַן, הַשָּׁכֵן שֶׁאֵינוֹ חָבִיב, שֶׁמִּפָּנָיו

נִמְלַט הֲרִי בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶל תּוֹךְ מְאוּרַת הַתַּחַשׁ, בָּא

כְשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל סוּס, אֶל בֵּית מְגוּרֵי מִשְׁפַּחַת סֶרְוַיְס.

הֲרִי הָיָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה בַבָּיִת. הַתַּחַשׁ יָשַׁב עַל צִבּוּר

הַחוֹל. גְּרוֹגַן רָאָה אוֹתוֹ, וּמִיָּד הִתִּיר אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה

מֵעַל הָאֻכָּף וְקָרָא: “הִנֵּה תַחַשׁ!” לְדַעְתּוֹ לֹא נִבְרָא

הַתַּחַשׁ אֶלָּא לַהֲמִיתוֹ בִירִיָּה. “צְלִיל!” וְהַחַיָּה הַחֲבִיבָה

הִתְגּוֹלְלָה שְׁטוּפַת דָּמִים מֵעַל צִבּוּר הַחוֹל, אֶלָּא שֶׁהִיא

קָמָה שׁוּב וְנִגְרְרָה אֶל הַבַּיִת. “צְלִיל!” הָרוֹצֵחַ יָרָה שֵׁנִית.

בְּרֶגַע זֶה הִתְפָּרְצוּ גָרֵי הַבַּיִת מְבֹהָלִים הַחוּצָה – אֵחֲרוּ

אֶת הַמּוֹעֵד! הֲרִי חָשׁ אֶל אִמָּא־תַחֲשָׁה וְזָעַק "תַּחֲשִׁי!

תַּחֲשִׁי הֶחָבִיב!" וּמִתּוֹךְ קְרִיאָה זוֹ חִבֵּק בִּזְרוֹעוֹתָיו,

זְרוֹעוֹת שֶׁל יֶלֶד, אֶת עֹרֶף הַחַיָּה הַשּׁוֹתֵת דָּם. הִיא נָהֲמָה

חֶרֶשׁ וְיִלֵּלָה. לְבַסּוֹף נֶאֶלְמָה, צָנְחָה לְאַט לְאַט

לַאֲחוֹרֶיהָ, וְנָפְחָה אֶת רוּחָה בִּזְרוֹעוֹת הַנָּעַר. "תַּחֲשׁוֹנִי!

תַּחֲשׁוֹנִי שֶׁלִּי!" יִבֵּב הַקָּטֹן תַּמְרוּרִים, וְטֶבַע הַחַיָּה

הַפִּרְאִי, שֶׁהָיָה מֻטְבָּע בּוֹ, הִתְפָּרֵץ בַּחֲמַת זַעַם

וְהִתְמַרְמֵר אֶל גְּרוֹגַן.

“סוּר מִזֶּה, וְאִם אַיִן אַתָּה מוּמָת בְּיָדִי!” קָרָא

הָאָב בְּקוֹל אִיּוּם, וּמִיָּד עָלָה יְלִיד־הַתַּעֲרֹבֶת עַל סוּסוֹ

וְרָכַב לְדַרְכּוֹ.

הַנַּעַר הָיָה דוֹמֶה כְאִלּוּ גָזְלוּ מִמֶּנוּ אֶת

חֲצִי חַיָּיו. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נִחֲתָה עָלָיו מַכַּת מָוֶת.

הַמְּאֹרָע זִעְזַע אוֹתוֹ זִעְזוּעַ שֶׁלֹּא יָכֹל הָיָה לַעֲמֹד בּוֹ.

הוּא קוֹנֵן וּבָכָה כָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וּפַעַם בְּפַעַם אֲחָזַתּוּ

עֲוִית, וְאוּלָם לִפְנוֹת עֶרֶב אָפְסוּ כֹּחוֹתָיו וּבַלַּיְלָה יָשֵׁן

קְצָת. מִמָּחר בַּבֹּקֶר תְּקָפַתְהוּ קַדַּחַת עַזָּה וְהוּא קָרָא

מֵאֵין הֲפוּגוֹת: “תַּחֲשׁוֹנִי שֶׁלִּי!” בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הָיָה

נוֹטֶה לָמוּת, וְאוּלָם בַּשָּׁבוּעַ הַשֵּׁנִי הִתְחִיל לָשׁוּב

לְאֵיתָנוֹ, וּמִקֵּץ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת הָיָה חָזָק וְעַלִּיז

כְּמִקֹּדֶם, רַק לְעִתִּים תָּקַף אוֹתוֹ זִכְרוֹן עֶצֶב, שֶׁבִּמְרוּצַת

הַיָּמִים נִמְחָה כָּלָה.

הוּא הִתְפַּתַּח, וְקֹדֶם זְמַנּוֹ הָיָה לְאָדָם בּוֹגֵר

בְּאֶרֶץ הַצַּיָּדִים. וְאוּלָם מֵעוֹלָם לֹא מָצָא הֲנָאָה בְמַעֲשֶׂה

שֶׁל שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ בְּנֵי הַשְּׁכֵנִים שֶׁלּוֹ.

עַד יוֹם מוֹתוֹ לֹא יָכֹל לְהַבִּיט אֶל עוֹר שֶׁל תַּחַשׁ אֶלָּא

מִתּוֹךְ רִגְשׁוֹת אַהֲבָה, רֹךְ וָעָצֶב.

זֶה הוּא הַמַּעֲשֶׂה בַתַּחַשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר סִפְּרוּהוּ

לִי. הָרוֹצֶה לָדַעַת אֶת יֶתֶר פְּרָטֵי הַדָּבָר, יִפְנֶה אֶל

הָאַרְכִיבִישׁוֹף מַתְּזוֹן, אֶל דר. ר. מ. סִמְפְּסוֹן בְּוִינִיפֶּג אוֹ

אֶל מַר גּ’וֹרְג' א. פְרָצֶר בְּקִילְדּוֹנַן. אֶפְשָׁר שֶׁדִּבְרֵי

הָעֵדִים הָאֵלֶּה יִשְׁתַּנּוּ בְכַמָּה פְרָטִים מִדִּבְרֵי הַרְצָאתִי

אָנִי, וְאוּלָם כָּל אֵלֶּה הִבְטִיחוּנִי נֶאֱמָנָה שֶׁבְּעִקָּרוֹ שֶׁל

דָּבָר סִפּוּרִי אֱמֶת וְנָכוֹן הוּא. מִתּוֹךְ עֹנֶג מְיֻחָד קָבַעְתִּי

אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה בְסִפְרִי, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַקּוֹרֵא

יְסַגֵּל לוֹ עַל יָדוֹ מֻשָּׂג מִטִּיבָהּ הֶחָבִיב שֶׁל אוֹתָהּ חַיַּת

הַבָּר הַחֲשׁוּבָה וְהַנּוֹחָה, שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּמִקְרֶה

כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת הַנְּמוּכוֹת שֶׁבַּפְּרֶרְיָה

וְשֶׁאֲנִי מֻבְטָח בּוֹ שֶׁיְּהֵא מִשְׁתַּתֵּף עִמִּי בְרִגְשׁוֹת

הַחִבָּה שֶׁאֲנִי הוֹגֶה לָהּ וִיסַיֵּע בְּיָדִי בֵּין בְּדִבּוּר וּבֵין

בְּמַעֲשֶׂה לְהָגֵן עַל הַמִּין הַזֶּה שֶׁלֹּא יַשְׁמִידּוהוּ.



 

הַסְּנָאִית וּקְרוֹבֶיהָ בַּעֲלֵי הַזְּנָבוֹת הַשְּׂעִירִים    🔗


“אַדְיִידָאוּמוֹ” – “זָנָב בָּאֲוִיר” כִּנָּה הַיְוַתָּה

אֶת הַסְּנָאִית. “זָנָב בָּאֲוִיר” שֶׁכָּזֶה צִפְצֵף מֵעַל לְרֹאשִׁי

כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים עַל שְׂפַת יְאוֹר

הַיַּעַר וְרָשַׁמְתִּי לִי מִפִּי אִנְדִּיָּנִי מֵאוֹיִבְּוָה אֶת

שְׁמוֹת הַחַיּוֹת בַּשָּׂפָה הָאִנְדִּיָּנִית. מִשּׁוּם זֶה נִקְבַּע

לַסְּנָאִית הָאֲדֻמָּה מָקוֹם בְּרֹאשׁ הָרְשִׁימָה. “אַדְ־יִידָאוּ־מוֹ”

– קָרָאתִי לָהּ אָנִי, וְאוּלָם הָאִנְדִּיָּנִי תִקֵּן:

אַה־חִיט־אַוְ־מוֹ", וּכְשֶׁתִּרְגַּמְתִּי “זָנָב בָּאֲוִיר”, אָמַר

בְּכֹבֶד רֹאשׁ: לֹא; פֵּרוּשׁוֹ הוּא: “רֹאשׁ לְמָטָּה”. כְּשֶׁרָאָה אֶת

פָּנַי הַמַּבִּיעִים תִּמָּהוֹן, הוֹסִיף מִתּוֹךְ נִמּוּס חֵן: וְאוּלָם

צָדַקְתָּ, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ פוֹנֶה לְמַטָּה, וַדַּאי שֶׁזְּנָבוֹ מוּרָם

לְמָעְלָה". תּוֹרוֹ כוֹתֵב, שֶׁסְּנָאִית הָאֲדָמָה מַצְלִיפָה אֶת

זְנָבָהּ כְּשׁוֹט. הַכִּנּוּי הָאַנְגְּלִי “Squirzel” מוֹצָאוֹ מִן הַשֵּׁם הַלָּטִינִי

“Sciurus” וּמִן הַיְּוָנִי “Skia־oura” וּפֵרוּשׁוֹ "הַזָּנָב הַפּוֹרֵשׂ

צֵל". הִנֵּה כִּי כֵן, רֹב הַשֵּׁמוֹת שֶׁנִּתְיַחֲדוּ לוֹ מְצַיְּנִים

וּמְסַמְּנִים אֶת הַזָּנָב הַנֶּהְדָּר הַמְשַׁמֵּשׁ לְאוֹתָהּ הַחַיָּה

שִׁמּוּשׁ שֶׁל גְּנוֹגֶנֶת, שֶׁל נֵס־לְסִמָּן, שֶׁל שְׂמִיכָה וְשֶׁל

סוֹכֵךְ59 בִּשְׁעַת נְפִילָה.


סְנָאִית־הַתָּרְנִיּוֹת הָעַלִּיזָה    🔗

עמ 115.png

אֶרֶץ מֶמְשָׁלָה נֶהְדָּרָה וּרְחָבָה לִבְלִי קֵץ

הָיְתָה לְנַחֲלָה לְאֲדְיִידָאוּמוֹ בַּעַל הַזָּנָב הַמֵּצֵל. כָּל

קָנָדָה וְהַחֵלֶק הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל הָרֵי הַסְּלָעִים הֵם חֶבֶל

נַחֲלָתוֹ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים תָּרְנִיּוֹת וְאַקְלִים קָרִיר,

שָׁם בֵּיתוֹ. מִלְּבַד זֶה שׁוֹכֵן הַמִּין הַזֶּה בְכָל כָּךְ הַרְבֵּה

חֶבְלֵי אֶרֶץ בַּעֲלֵי תְכוּנָה אַחֶרֶת, עַד כִּי בְהַתְאֵם לְחֻקֵּי

הַהִסְתַּגְּלוּת נוֹצְרוּ וְנִתְהַוּוּ הֲמוֹן מִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל

סְנָאִיּוֹת, שֶׁכֻּלָּן הִסְתָּעֲפוּ מִתּוֹךְ אַב־גֶּזַע אֶחָד. עַיִן

הַמֻּמְחָה לַדָּבָר מַבְחִינָה אֶת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינֵיהֶן בְּשִׁעוּר

גָּדְלָן, בְּתַבְנִית זְנָבָן, אֲדַּרְתָּן וַעֲבִי שְׂעָרָן. וְאוּלָם

עַד כַּמָּה שֶׁעָלְתָה בְיָדִי לְהִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם, הֲרֵינִי מוֹצֵא

שֶׁדּוֹמוֹת הֵן זוֹ לָזוֹ דִמְיוֹן גָּמוּר בְּעִקַּר תְּכוּנָתָן,

בְּקוֹלוֹת הַקְּרִיאָה שֶׁלָּהֶן וּבְכִשְׁרוֹנוֹתֵיהֶן.

סְנָאִית הַתָּרְנִיּוֹת מְצוּיָה בְחֶבֶל הַסְּלָעִים

שֶׁבְּקִרְבַת פַּרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן. צִבְעָהּ כֵּהֶה קְצָת מִצֶּבַע

סְנָאִית הָאֲדָמָה שֶׁבַּמִּזְרָח, וְאוּלָם הֶבְדֵּל אַחֵר לֹא מָצָאתִי

בֵינֵיהֶן. גַּם בָּהּ מְצוּיָה אוֹתָהּ מִדַּת הַנִּרְגָּנוּת

וְהַקַּנְתְּרָנוּת, אוֹתָהּ הַחִבָּה הַיְתֵרָה לְתָרְנִיּוֹת

וּלִצְנוֹבְרוֹת שֶׁל תָּרְנִיּוֹת. וְגַם לָהּ יֵשׁ אוֹתָם הָאוֹהֲבִים

וְאוֹתָם הָאוֹיְבִים עַצְמָם, וְרַק בְּמִנְהָגֶיהָ, כְּלוֹמַר

בְּדַרְכָּהּ לֶאֱגֹר כְּמֵהִין לִימוֹת הַחֹרֶף, הֲרֵיהִי נִבְדֶּלֶת

מִמֶּנָּה הַבְדֵּל מוּעָט.

הָאֱגוֹזִים הַקְּטַנִּים שֶׁבִּצְנוֹבְרוֹת

הַתָּרְנִיּוֹת הִנָּם הַמֻּבְחָרִים מִכָּל הָאֱגוֹזִים שֶׁהַטֶּבַע

הַפַּזְרָן מוֹצִיא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. לַסְּנָאִיּוֹת מְשַׁמְּשִׁים

הָאֱגוֹזִים הַלָּלוּ לֹא לֶחֶם חֻקָּם בִּלְבָד, אֶלָּא בָשָׂר

וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה, לֶחֶם וּדְבַשׁ, שׁוּמָן וְקִטְנִיּוֹת, סֻכָּר

וְשׁוֹקוֹלָדָה וְאוֹצָר שֶׁל מַטְעַמִּים שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק. וְאוּלָם זוֹ

הָרָעָה, שֶׁאֵין הַתָּרְנִית עוֹשָׂה פֵרוֹת בְּכָל שָׁנָה; גַּם עֵץ זֶה

יֵשׁ לוֹ שָׁנִים שֶׁל שְׁבִיתָה, כִּשְׁאָר הָעֵצִים, וּבְאוֹתָן

הַשָּׁנִים הָיְתָה הַסְּנָאִית נְתוּנָה בְצָרָה גְדוֹלָה, אִלּוּלֵא

הָיָה לָהּ עוֹד מְקוֹרוֹת מָזוֹן אֲחֵרִים, שֶׁמֵּהֶם הִיא מְמַלְּאָה אֶת

אַסְמֵי הַחֹרֶף שֶׁלָּהּ.

פַּעַם אַחַת בִּלִּיתִי אֶת יְמֵי הַקַּיִץ שֶׁל שְׁנַת

שְׁבִיתַת תָּרְנִיּוֹת שֶׁכָּזוֹ בַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁבְּהָרֵי

הַסְּלָעִים, וּבְחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר נִתְבָּרֵר לִי כֵיצַד

מִתְחַכְּמוֹת הַסְּנָאִיּוֹת לְהוֹשִׁיעַ לְנַפְשָׁן בִּשְׁנוֹת

בַּצֹּרֶת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַבָּצִיר זְרוּעִים וּמְכֻסִּים

מוֹרְדוֹת הֶהָרִים שִׁפְעַת כְמֵהִין לְאֵין סְפוֹרוֹת. בֵּינֵיהֶם יֵשׁ

מִינִים שְׁמֵנִים וַעֲרֵבִים. אָמְנָם אֲחָדִים מֵהֶם אַרְסִיִּים הֵם,

וְאוּלָם רֻבָּם הַגָּדוֹל שֶׁל אוֹתָם הַמִּינִים רָאוּי לְמַאֲכָל.

חַכְמֵי תוֹרַת הַצְּמָחִים וְהַבְּקִיאִים בְּטִיב הַכְּמֵהִין יֵשׁ לָהֶם

שִׁטָּה מְיֻחָדָה לְהַבְחִין בִּכְמֵהִין: "אֱכֹל אֶת הַכְּמֵהִין,

וְהָיָה אִם נִשְׁאַרְתָּ בַחַיִּים, הֲרֵי זֶה אוֹת שֶׁרְאוּיִים הֵם

לְמַאֲכָל, וְאִם מַתָּ, אוֹת הוּא שֶׁהָיוּ בַעֲלֵי אֶרֶס" – דֶּרֶךְ

בְּחִינָה שֶׁכָּזוֹ וַדַּאי הִיא שִׁטָּה מְעֻלָּה. כַּנִּרְאֶה אָסְפוּ

הַסְּנָאִיּוֹת אֶת נִסְיוֹנוֹתֵיהֶן בְּמִקְצֹעַ זֶה עוֹד מִשָּׁנִים

קַדְמוֹנִיּוֹת. כַּיּוֹם מַכִּירוֹת הֵן אֶת הַמִּינִים הָרְאוּיִים

לַאֲכִילָה בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה. כָּל יְמֵי אַחֲרִית הַקַּיִץ עֲבוֹדָה

אַחַת לָהֶן. – אוֹגְרוֹת לִימוֹת הַחֹרֶף כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת,

הַמְשַׁמְּשִׁים לָהֶם תַּשְׁלוּמִים תַּחַת אֱגוֹזֵי הַתָּרְנִיּוֹת

עמ 116.png

שֶׁהֵן חֲסֵרוֹת בַּחֹרֶף.

וְאוּלָם אִם תֹּאמַר הַסְּנָאִית הַפִּקְחִית לֶאֱגֹר אֶת

הַכְּמֵהִין כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא אוֹגֶרֶת אֶת צְנוֹבְרוֹת הַתָּרְנִיּוֹת,

כְּלוֹמַר בְּחוֹרִים אוֹ מִתַּחַת לַקַּרְקַע, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר,

שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר יִרְקְבוּ וְיִתְקַלְקָלוּ. וּלְפִיכָךְ הֲרֵי

הִיא כוֹנֶסֶת אֶת הַכְּמֵהִין בֵּין קִלְשׁוֹנֵי הָעֲנָפִים שֶׁעַל

הָעֵצִים, שֶׁשָּׁם הֵם מִתְיַבְּשִׁים וּמִתְקַיְּמִים עַד לִשְׁעַת

הַצֹּרֶךְ; וּמֵחָכְמָה הִיא מַעֲלָה אוֹתָם עַל הָעֵץ בְּרוּם מַסְפִּיק

לְמַדַּי, כְּדֵי שֶׁהַצְּבָאִים לֹא יוּכְלוּ לְהוֹרִידָם, וְעִם זֶה גַם

שָׁפָל לְמַדַּי, כְּדֵי שֶׁרוּחַ סְעָרָה לֹא תוּכַל לַהֲפִיחָם מֵעַל

הָעֵץ.

כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵר בְּיַעַר שֶׁסְּנָאִיּוֹת מְצוּיוֹת

שָׁם, יֵשׁ שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פֹה וָפֹה סַדַּן עֵץ הַמְכֻסֶּה הֲמוֹן

קַשְׂקַשִּׂים חֲדָשׁוֹת שֶׁל צְנוֹבְרוֹת. יָדֹעַ תֵּדַע, שֶׁנִּזְדַּמֵּן

לְפָנֶיךָ בֵּית מְלָאכָה שֶׁל סְנָאִיּוֹת. כָּאן מוּצָאִים אֱגוֹזֵי

הַזֶּרַע מִתּוֹךְ הַצְּנוֹבְרוֹת, וְ“הַדָּגָן הַמְנֻפֶּה” מָכְנָס אַחַר

כָּךְ אֶל תּוֹךְ מַמְגּוּרָה שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ

זְמַנּוֹ לִהְיוֹת נֶאֱכָל.

סְנָאִית הַתָּרְנִית מְקַנֶּנֶת בִּתְשׁוּקָה יְתֵרָה

בְתוֹךְ עֵץ נָבוּב וְאוּלָם הִיא בוֹנָה לָה גַּם קֵן מִלְּבָר הַנִּרְאֶה

מֵרָחוֹק כְּעֵין חֲבִילַת סְחָבוֹת. רַק לְאַחַר שֶׁאַתָּה מְעַיֵּן בּוֹ

הֵיטֵב אַתָּה מַכִּיר שֶׁחֲבִילָה זוֹ אֵינָה אֶלָּא קֵן רְחַב יָדַיִם,

שֵׁשׁ זְרָתִים רָחְבּוֹ וּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ זְרָתִים קוֹמָתוֹ.

מִמַּעַל לוֹ גַג שֶׁל קְלִפַּת עֵץ הָעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הַמַּיִם, וּפֶתַח

הַכְּנִיסָה שֶׁלּוֹ מְשַׁמֵּשׁ חוֹר הַמְסֻתָּר בִּתְבוּנָה יְתֵרָה

בְגִזְרֵי קְלִפָּה קְטַנִּים, הַמַּעֲלִימִים אוֹתוֹ מִן הָעַיִן

וּמְגִנִּים עָלָיו מִפְּנֵי אוֹיְבִים הַצְּמֵאִים לְדָם וּמִפְנֵי

סַעֲרוֹת הַחֹרֶף הַקָּשׁוֹת.


צִ’יפְמוֹנְקִים וּסְנָאֵי אֲדָמָה    🔗

סְנָאִית הָאֲדָמָה אֵינָהּ מַרְגִּישָׁה עַצְמָהּ יָפָה

וּבְטוּחָה אֶלָּא עַל הָאִילָן שֶׁלָּהּ, וְאוּלָם קְרוֹבֶיהָ

הִסְתַּגְּלוּ אֶל סְבִיבוֹת מִמִּין אַחֵר. קְבֻצָּה גְדוֹלָה שֶׁל

שְׁאֵרֵי בָשָׂר רְחוֹקִים שֶׁל אֲבִי אֲבוֹתָיו הִסְתַּלְּקוּ בִכְלָל מִן

הַחַיִּים עַל גַּבֵּי אִילָנוֹת. הֵם אִוּוּ לְמוֹשָׁב


לָהֶם אֶת הַפְּרֶרְיָה, כְּמוֹהֶם כְּבַעֲלֵי הַחַוָּה

שֶׁבְּדָקוֹטָה, וּבְמָקוֹם זֶה הֵם מַרְגִּישִׁים אֶת עַצְמָם

מְאֻשָׁרִים. כָּאן אֵין לָהֶם לְטַפֵּס עַל מָקוֹם גָּבֹהַּ מִשּׁוּלֵי

מְאוּרוֹתֵיהֶם. וּמִשּׁוּם כָּךְ אִבְּדוּ בְמֶשֶׁךְ הַזְּמָן כָּל

הַכְשָׁרָה לְטַפֵּס. הֵם הֵם אוֹתָם סְנָאֵי הָאֲדָמָה הַמְשַׁמְּשִׁים

לְכָל מִינֵיהֶם הַמְרֻבִּים מַגֵּפָה לַגַּנִּים וְלַחַוּוֹת בָּאָרֶץ

הַגְּדוֹלָה שֶׁמִּמַּעֲרָב לְמִיסִיסִיפִּי.

בָּאֶמְצַע שֶׁבֵּינָם וּבֵין הַסְּנָאִיוֹת הַגְּמוּרוֹת

עוֹמְדִים הַצִּ’יפְמוֹנְקִים הַנָּאִים, שֶׁהִנָּם הַמִּין הַיָּפֶה

וְהַיָּדוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הַסּוּג כֻּלּוֹ. הֵם מְצוּיִים בְּאֶרֶץ

הַמַּעֲבָר מִיַּעַר לַפְּרֶרְיָה וּמְטַפְּסִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַדָּבָר

כַּדַּאי לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁכַּדּוֹמֶה לִסְנָאֵי הָאֲדָמָה יוֹדְעִים הֵם,

שֶׁהָאֲדָמָה אֵם כָּל חָי מַמְצִיאָה בְעֵת צָרָה חָסוּת טוֹבָה

וּמְעֻלָּה מִזּוֹ שֶׁיָּכֹל לְהַמְצִיא הַגָּדוֹל בָּאִילָנוֹת

שֶׁהִצְמִיחָה מֵעוֹלָם.


סְנָאִית הָאֲדָמָה הַמִּשְׁתַּנֵּית לְיָתֵד    🔗

בְּמִסְפָּר עָצוּם עַד לְהַפְלִיא מְצוּיָה

סְנָאִית־הַיָּתֵד בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן. עַל כָּל פְּרֶרְיָה יְשָׁרָה

וִיבֵשָׁה אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ הַנָּהָר הַגָּדוֹל נִזְדַּמְּנוּ לְפָנַי

לְהָקוֹת מְרֻבּוֹת שֶׁל מִין זֶה. מַרְאָהּ דּוֹמֶה לְמַרְאֵה סְנָאִית

מְצוּיָה, אֶלָּא שֶׁצֶּבַע אַדַּרְתָּהּ כְּעֵין הַבֹּץ וְזְנָבָהּ

נֶהְפַּךְ עַל יְדֵי בַטָּלָה, שֶׁנִּמְשְׁכָה זְמָן אָרֹךְ, לְצֵל עָלוּב

שֶׁל אוֹתוֹ נֵס הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁמִּלְּפָנִים. לְעֻמַּת זֶה סִגְּלָה

לָה חַיָּה זוֹ זְרִיזוּת מְרֻבָּה בַעֲבוֹדַת הַחֲפִירָה, וְאוּלָם

מֵעוֹלָם אֵין הִיא מְטַפֶּסֶת עַל מָקוֹם יוֹתֵר גָּבֹהַּ מִן הַגִּבְעָה

הַקְּטַנָּה, שֶׁבְּתוֹכָה חָפְרָה לָהּ אֶת מְאוּרָתָהּ.

עמ 118.png

בְּאָפְיָהּ שֶׁל סְנָאִית־הַיָּתֵד מְצוּיוֹת מִדּוֹת

מְלַבְּבוֹת, וְאוּלָם בְּאֶחָד מִמִּנְהָגֶיהָ אֵין דַּעְתִּי נוֹחָה כָל

עִקָּר. בָּאָרֶץ שֶׁל נָגְהֵי הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁל הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים

וְשֶׁל הַחֲמוּדוֹת הַמְרֻבּוֹת וְהַשּׁוֹנוֹת אֵין הַחַיָּה הַזֹּאת

מִתְגַּלֵּית אֶלָּא בְאַחֲרִית הָאָבִיב, עַל פִּי הָרֹב בְּרֵאשִׁית

מַאי, וּמַקְדִּימָה לְהִסְתַּלֵּק כְּבָר בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט

בְּעוֹד שֶׁמֶשׁ הַקַּיִץ לוֹהֶטֶת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְשִׁפְעַת מָזוֹן

לָרֹב מְצוּיָה בְכָל מָקוֹם. מִקֵּץ שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים וּמֶחֱצָה

הֲרֵיהִי מִסְתַּלֶּקֶת אֶל תּוֹךְ הַמְּאוּרָה שֶׁלָּהּ, כְּדֵי לְבַלּוֹת

בְּשֵׁנָה אֶת שְׁמוֹנָה וּמֶחֱצָה חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הַנּוֹתָרִים.

וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל אוֹתָם שְׁלשֶׁת הֶחֳדָשִׁים וּמַחֲצִית הַחֹדֶשׁ אֵין

הִיא שְׁרוּיָה מִחוּץ לַמְּאוּרָה שֶׁלָּהּ אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁאוֹר

הַשֶּׁמֶשׁ מַבְהִיק בְּיוֹתֵר, הָרְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לֵאמֹר, שֶׁסְּנָאִית

הַיָּתֵד אֵינָהּ חַיָּה אֶלָּא שְׁנֵי חֳדָשִׁים בַּשָּׁנָה וְאֶת יֶתֶר

עמ 119.png

עֲשֶׂרֶת הֶחֳדָשִׁים, הַיְנוּ אַרְבַּע חֲמִישִׁיּוֹת מִימֵי חַיֶּיהָ,

הִיא מְבַלָּה בְשֵׁנָה הַדּוֹמָה לְמָוֶת.

בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לָתוּר וּלְהִתְבּוֹנֵן עַל

סְבִיבוֹתֶיהָ, הֲרֵיהִי יוֹשֶׁבֶת זְקוּפָה עַל קְצֵה מְאוּרָתָהּ.

וּכְכֹל אֲשֶׁר אַחַד הַדְּבָרִים מַרְבֶּה לְעוֹרֵר חֲשָׁד בְּלִבָּהּ,

כֵּן הִיא מַיְשִׁירָה לְהִזְדַּקֵּף כְּשְׁהִיא לוֹחֶצֶת אֶת כַּפּוֹתֶיהָ

הַקְּדוּמוֹת אֶל צַלְעוֹתֶיהָ, וּמַרְאֶהָ, אֲפִילוּ מִקָּרוֹב, דּוֹמֶה

אָז לְיָתֵד שֶׁל עֵץ, וּמִכָּאן שְׁמָהּ.

פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמְבַקֵּשׁ

לֶאֱסֹר אֶת סוּסוֹ אֶל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָרְאוּיִים לְכָךְ, אֶלָּא

שֶׁבְּמִישׁוֹר הַפְּרֶרְיָה אֵין דְּבָרִים שֶׁכָּאֵלֶּה מְצוּיִים

הַרְבֵּה. וּפִתְאֹם הוּא קוֹרֵא בְגִיל: "תּוֹדָה לָאֵל! הֲרֵי יָתֵד

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתְּקוּעָה הִיא בָאֲדָמָה". אֲבָל בְּהַקְרִיבוֹ אֶת

סוּסוֹ עַד לְמֶרְחָק מוּעָט, קוֹרְאָה הַיָּתֵד הַמְדֻמָּה “שִׁירְר!”

וְשׁוֹקַעַת בְּמַעֲמַקִּים. בְּאוֹתָה שָׁעָה מֵבִין הָרוֹכֵב

הַמִּשְׁתָּאֶה הֲבָנָה יְתֵרָה, כֵּיצַד זָכְתָה חַיָּה זוֹ לִשְׁמָהּ

הַמְשֻׁנֶּה.

יְמֵי הַקַּיִץ שֶׁל שְׁנַת 1887 בִּלִּיתִי בַפַּרְדֵּס

בִּסְבִיבוֹת חַוַּת יַנְסֵי. וְכָאן הָיְתָה לִי יוֹם יוֹם הִזְדַּמְּנוּת

לִרְאוֹת סְנָאִיּוֹת שֶׁל יָתֵד וּלְהִתְבּוֹנֵן אֶל חַיֵּיהֶן וְאֶל

מַעֲשֵׂיהֶן, לְפִי שֶׁהָיוּ מִתְגּוֹרְרוֹת לַאֲלָפִים עַל פְּנֵי

הַפְּרֶרְיָה הַקְּטָנָּה שֶׁלִּפְנֵי סֻכָּתִי. סָבוּר אֲנִי שֶׁלֹּא

אֲגַזֵּם אִם אֹמַר, שֶׁעַל מִישׁוֹר הַפְּרֶרְיָה שֶׁבְּעֵמֶק זֶה

הִתְגּוֹרְרוּ עַל כָּל מַעֲנִית אֲדָמָה עֶשֶׂר מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל

סְנָאִיּוֹת הַיָּתֵד.


עמ 120.png

צִ’ינְק וּסְנָאִיּוֹת הַיָּתֵד

כְּבָר נִזְכַּר בַּפֶּרֶק הַמְיֻחָד לַקּוֹיוֹט,

שֶׁבְּמַחֲנֵנוּ הָיָה בְאוֹתוֹ הַקַּיִץ כֶּלֶב קָטֹן, צִ’ינְק שְׁמוֹ.

הוּא הָיָה גָדוֹל בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת כְּדֵי לָחוּשׁ אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ

וּכְדֵי לְהַאֲמִין בַעֲתִידוֹ. לֹא הָיָה דָבָר, שֶׁצִּ’ינְק לֹא נִסָּה

לַעֲשׂוֹתוֹ, אוּלַי חוּץ מִן הָאֳמָנוּת לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה. עַל פִּי

רֹב הָיָה רוֹדֵף אַחֲרֵי דְבָרִים חַסְרֵי הִגָּיוֹן וּדְבָרִים שֶׁהֵם

לְמַעְלָה מִן הַיְכֹלֶת, וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר נִסָּה לַעֲשׂוֹת דָּבָר

שֶׁהָיָה בְגֶדֶר הָאֶפְשָׁרוּת, הָיָה מְבַזְבֵּז אֶת כָּל יְגִיעוֹ

לְבַטָּלָה, עַל יְדֵי הַדְּרָכִים שֶׁבָּחַר לוֹ לְהַשִּׂיג אֶת

מַטָּרָתוֹ זוֹ. פַּעַם אַחַת בִּלָּה אֶת כָּל הַזְּמָן שֶׁלִּפְנֵי

צָהֳרַיִם כֻּלּוֹ בְנִסָּיוֹן לְטַפֵּס עַל גֶּזַע עֵץ יָשָׁר כְּקַו

אֲנָךְ, שֶׁעָלָיו יָשְׁבָה סְנָאִית שֶׁל תָּרְנִית וְצִפְצֵפָה.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים הָיָה רֹאשׁ מַאֲוַיָּיו

בַּחַיִּים לָצוּד אַחַת מִסְּנָאִיּוֹת הַיָּתֵד אֲשֶׁר שׁוֹטְטוּ

בְהָמוֹן עַל פְּנֵי הַפְּרֶרְיָה מִסָּבִיב לַמַּחֲנֶה.

כְּבָר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבוֹאוֹ בָעֵמֶק גָּמַר

צִ’ינְק בְּלִבּוֹ לָצוּד אֶת אַחַת הַסְּנָאִיּוֹת הָאֵלֶּה. וְכַמּוּבָן

נִגַּשׁ לְהוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַפֹּעַל עַל פִּי דַרְכּוֹ

הַמְיֻחָדָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, הוּא הִתְחִיל בַּדָּבָר, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה,

כְּמִשְׁפָּטוֹ תָמִיד, אֶת הַהֶפֶךְ מִמַּה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת.

אֲדוֹנָיו אָמַר עָלָיו שֶׁמְּקוֹרָהּ שֶׁל מִדָּה מְשֻׁנָּה זוֹ הָיְתָה

טִפַּת דָּם אִירִית, שֶׁנָּזְלָה בְעוֹרְקָיו. בְּמֶרְחָק שֶׁל מִיל אֶחָד

מִסְּנָאִיּוֹת הַיָּתֵד הִתְחִיל צִ’ינְק מְהַלֵּךְ הֲלִיכַת סְתָרִים

מְיַגַּעַת בְּיוֹתֵר. הוּא זָחַל עַל גְּחוֹנוֹ מַהֲלַךְ מֵאָה פְסִיעוֹת

מִסְּבָךְ דֶּשֶׁא אֶל סְבָךְ דֶּשֶׁא, עַד שֶׁעֲצָבָיו נִתְמַתְּחוּ

לִבְלִי הָכִיל. הַזְּחִילָה הִתְנַהֲלָה לְאִטָּה יוֹתֵר מִדַּי,

וְצִ’ינְק הִתְרוֹמֵם וְצָעַד יָשָׁר כְּלַפֵּי סְנָאִית הַיָּתֵד

שֶׁהִזְדַּקְּפָה עַתָּה לְיַד מְאוּרָתָהּ וְיָדְעָה הֵיטֵב אֶת פֵּשֶׁר

הַדָּבָר.

אַחֲרֵי לֶכְתּוֹ בְדֶרֶךְ זוֹ כְלַפֵּי מַטָּרָתוֹ

בְגָלוּי רֶגַע אוֹ שְׁנֵי רְגָעִים, שָׂם בְּקֹצֶר רוּחוֹ לְאַל אֶת

הַקֻּרְטוּב הָאַחֲרוֹן שֶׁל מִדַּת הַזְּהִירוּת. הוּא הִתְחִיל לָרוּץ,

וּלְבַסּוֹף, דַּוְקָא בּוֹ בָרֶגַע שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהִתְחַכֵּם

וּלְהִתְקָרֵב בְּחָרִיצוּת יְתֵרָה, הִשְׂתָּעֵר בִּקְפִיצוֹת גַּסּוֹת

וּבְקוֹל נְבָחָה אֶל מוּל סְנָאִית הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יָשְׁבָה עַד

הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן כְּבוּל עֵץ, וְאַחַר קָפְצָה אֶל מְאוּרָתָהּ בְּקוֹל

“שִׁירְר” מָלֵא לַעַג, כְּשֶׁהִיא מַתִּיזָה בְרַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת

קֹמֶץ חוֹל יָשָׁר אֶל תּוֹךְ לוֹעוֹ שֶׁל צִ’ינְק שֶׁהָיָה פָעוּר

לָרְוָחָה מִתּוֹךְ תַּאֲוָה יְתֵרָה.

עמ 120 א.png

יוֹם יוֹם נִתְקַל צִ’ינְק תַּקָּלָה זוֹ, וּבְכָל זֹאת

לֹא נָטַשׁ אֶת הָעֵסֶק הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁבָּרִי לִי

שֶׁבְּאַשְׁמָתָן שֶׁל סְנָאִיּוֹת הַיָּתֵד הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יָדְעוּ

בֹשֶת, בָּלַע בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ קַבִּים קַבִּים שֶׁל חוֹל.

כַּנִּרְאֶה מַאֲמִין הָיָה שֶׁסַּבְלָנוּת סוֹפָהּ

שֶׁהִיא מַכְתִּירָה זֵר נִצָּחוֹן. וּבְאַחַד הַיָּמִים אָרַב

בִּזְהִירוּת יוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָגִיל לִסְנָאִית יָתֵד יָפָה

לְהַפְלִיא, וְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת כָּל תָּכְנִית הַמִּלְחָמָה

שֶׁהִתְוָה לוֹ לְכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדוּקֶיהָ, וְשֶׁסּוֹפָהּ הָיְתָה

שׁוּב סַעֲרַת הִתְנַפְּלוּת מִתּוֹךְ נַהֲמַת נְאָקָה רוֹעֶשֶׁת,

וְהַפַּעַם אָמְנָם הִצְלִיחַ לִתְפּשׂ אֶת קָרְבָּנוֹ. וְאוּלָם

לְדַאֲבוֹנוֹ נִכְשַׁל הַפַּעַם בְּטָעוּת, כִּי הַנָּצוֹד לֹא הָיָה

אֶלָּא יְתַד עֵץ מַמָּשׁ. אִם יֵשׁ אָדָם הַמֵּטִיל סָפֵק בַּדָּבָר,

שֶׁכֶּלֶב מֻכְשָׁר לְהַכִּיר שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת, מִי יִתֵּן

וְרָאָה אָדָם זֶה אֶת צִ’ינְק בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחַבֵּא אַחַר הַמַּעֲשֶׂה

הַזֶּה אָבֵל וּמְבֻיָּשׁ מֵאֲחוֹרֵי הָאֹהֶל.


הָצִּ’יפְמוֹנְקִים    🔗

כָּל הַמַּכִּיר אֶת אֲמֵרִיקָה, מַכִּיר גַּם אֶת

הַצִּ’יפְמוֹנְק, אוֹתָהּ הַחַיָּה הַקְּטַנָּה וְהַחֲבִיבָה, בַּעֲלַת

אַדֶּרֶת הַפַּסִּים, בַּעֲלַת הַזָּנָב הַזָּקוּף יָשָׁר כְּנֵר, אוֹתָהּ

הַחַיָּה הַמְשׁוֹטֶטֶת בְּכָל הַדְּרָכִים וְהַמְצַפְצֶפֶת וּמַהְגָּה

לִפְנֵי כָל גַּל עֵצִים שֶׁבַּפַּרְדֵּס. מֻבְטָחְנִי שֶׁרְאִיתִים

לַאֲלָפִים עַל כָּל מִיל וּמִיל שֶׁבֵּין מָמוֹט־הוֹט־סְפִינְגְס וּבֵין

נוֹרִיס־גֵּיזֵר־בֵּסִין. הַתַּיָּר הַמַּקִּיף אֶת כָּל הַפַּרְדֵּס

כֻּלּוֹ יָכֹל לִרְאוֹת אוֹתָם עַל נְקַלָּה לְמֵאוֹת אֲלָפִים, אִם רַק

יִפְקַח אֶת עֵינָיו. אָמְנָם כָּל אָדָם יוֹדֵעַ צִ’יפְמוֹנְק מַה הוּא,

וְאוּלַם רַק עֵינֵי הַחוֹקֵר עֲלוּלוֹת לְהַבְחִין, שֶׁהַמִּין הַזֶּה

נֶחֱלָק לְשָׁלשׁ מִשְׁפָּחוֹת.


עמ 122.png

סְנָאִית אֲדָמָה הַנּוֹתֶנֶת אֶת עַצְמָהּ לְצִ’יפְמוֹנְק

קֹדֶם כֹּל עָלַי לִקְרֹא בְשֵׁם סְנָאִית הָאֲדָמָה

בַעֲלַת הַפַּסִּים, סְנָאִית הַזָּהָב, אוֹ כְפִי שֶׁהִיא נִקְרֵאת

בִּשְׁמָהּ הַמַּדָּעִי Citellus lateralis cinerascens. הִיא הַגְּדוֹלָה וְיִקְרַת הַמְּצִיאוּת שֶׁבְּכָל הַמִּין

הַזֶּה. לַמְרוֹת מַעֲטֶהָ, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא צִ’יפְמוֹנְק הִיא,

אֶלָּא סְנָאִית אֲדָמָה, הַמִּשְׁתַּדֶּלֶת בְּכָל מְאֹדָהּ לַעֲשׂוֹת

עַצְמָהּ צִ’יפְמוֹנְק. הִיא מְמַלְּאָה אֶת תַּפְקִידָהּ זֶה יָפֶה, עַד

כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לְמִדּוֹת וּמִנְהָגִים, לְצֶבַע הָאַדֶּרֶת

וּלְפַסִּים, וְאוּלָם כִּשְׁרוֹנוֹתֶיהָ הַמֻּטְבָּעִים בְּקִרְבָּהּ

וְאֹרַח חַיֶּיהָ, הַיְנוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹתָם כְּכֹל הָעוֹלֶה

עַל הַלֵּב, מוֹכִיחִים לְמַדַּי שֶׁסְּנָאִית אֲדָמָה לְפָנֵינוּ, שְׁאֵר

בְּשָׂרָהּ שֶׁל סְנָאִית הַיָּתֵד הַנִּקְלָה.

אֲנִי פְגַשְׁתִּיהָ בְיִחוּד בַּחֲלָקִים הַיּוֹתֵר

רָמִים שֶׁבַּפַּרְדֵּס. שֶׁהֲרֵי בַת הֶהָרִים הִיא, אַף עַל פִּי

שֶׁיֵּשׁ לָהּ נְטִיָּה גְדוֹלָה לְכוֹנֵן אֶת בֵּיתָהּ בֵּין מוֹשְׁבוֹת

בְּנֵי הָאָדָם. אֵצֶל מְלוֹן־לֶק גִּלִּיתִי מִסְפָּר רַב מִבְּנֵי מִין

זֶה אֲשֶׁר שׁוֹטְטוּ לְיַד הַדֶּלֶת שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וְאֲשֶׁר

מֵחֲמַת הַהֲגָנָה שֶׁהֵן נֶהֱנוֹת מִמֶּנָּה זֶה כַמָּה, כִּמְעַט

שֶׁנֶּהְפְּכוּ לִבְנוֹת תַּרְבּוּת. מְשַׁעֲרִים הָיוּ שֶׁאוֹכְלוֹת

זֵרְעוֹנִים הֵן כְּרֹב הַמְכַרְסְמִים הַקְּטַנִּים. וְאוּלָם לַאֲמִתּוֹ

שֶׁל דָּבָר הֲרֵי הֵן אוֹכְלוֹת הַכֹּל, וְאוֹכְלוֹת בָּשָׂר, בֵּיצִים,

כְּשֵׁם שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת גַּרְעִינִים וּפֵרוֹת. וָרֶן מְסַפֵּר

בְּסִפְרוֹ “חַיּוֹת הַיּוֹנְקִים שֶׁבְּקוֹלוֹרָדוֹ” שֶׁהוּא רָאָה

סְנָאִיּוֹת אֲדָמָה אֵלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵמִיתוּ עוֹפוֹת כְּחֻלִּים

צְעִירִים, וְהוּא מוֹסִיף עוֹד מִקְרֶה אֶחָד שֶׁקָּרָה בְּפַרְדֵּס

יֵלוֹסְטוֹן, וְהַמּוֹכִיחַ שֶׁחַיּוֹת אֵלּוּ אוֹכְלִים בָּשָׂר. הוּא

רָכַב בְּחֶבְרַת שְׁנֵי יְדִידִים בְּאַחַת מִדַּרְכֵי הַפַּרְדֵּס,

וּמָצָא עַל גֶּזַע עֵץ אֶחָד סְנָאִית אֲדָמָה, שֶׁהָיְתָה לוֹעֶסֶת

לְתֵאָבוֹן. הִיא הֶחֱזִיקָה בְּצִפָּרְנֶיהָ עַכְבַּר אָחוּ צָעִיר

וְקָטֹן וְנָקְרָה בְשָׂרוֹ מֵעַל גּוּפוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה גוֹרֶפֶת

גַּרְעִינִים מִתּוֹךְ צְנוֹבָר. עַכְבְּרֵי הָאָחוּ מְפֻרְסָמִים

כְּמַזִּיקִים, וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁאוֹתוֹ עַכְבָּר, שֶׁהַסְּנָאִית

טָרְפָה אוֹתוֹ, הָיָה בַעַל מִדּוֹת רָעוֹת בְּיוֹתֵר. וּבְכָל זֹאת לֹא

נְעִימָה הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁחַיָּה קְטַנָּה נָאָה וְהֲדוּרָה זוֹ,

שֶׁמַּרְאָהּ כְהִתְגַּשְּׁמוּת הַתֹּם, וְשֶׁלְּפִי כָל הָסִּמָּנִים

אֵינָהּ אוֹכֶלֶת אֶלָּא גַרְעִינִים, שֶׁחַיָּה זוֹ אֵינָהּ מוֹאֶסֶת

בִּסְעֻדָּה שֶׁל חַיּוֹת טֶרֶף צְמֵאוֹת לְדָם.


עוֹף מְהַלֵּךְ אַרְבַּע – הַצִּ’יפְמוֹנְק הַצְּפוֹנִי

חוֹקְרֵי הַטֶּבַע הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכִּירוּ לָדַעַת אֶת

סְנָאִית הָאֲדָמָה שֶׁבַּמִּזְרָח, קָרְאוּ להּ בְּשֵׁם “טַמְיַס” אוֹ

“סְטְיוּאוֹרְד” (סוֹכֵן). אַחֲרֵי כֵן גִּלּוּ אֶת הַצִּ’יפְמוֹנְק

בְּמִדָּה יְתֵרָה מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ שֶׁבַּמִּזְרָח. אָמְנָם הָיוּ בוֹ

בַמִּין הֶחָדָשׁ כָּל אוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת הַמְּצוּיוֹת בַּמִּין

הַיָּשָׁן, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְפֻתָּחוֹת בּוֹ בְמַדְרֵגָה מְעֻלָּה מִשֶּׁל

זֶה. וּלְפִיכָךְ נִקְרָא הַמִּין הַזֶּה בַשֵּׁם “אֵיטַמְיַס”, כְּלוֹמַר

הַצִּ’יפְמוֹנְק הַמְעֻלֶּה. וּמְעֻלֶּה הוּא הַיְצוּר הַנָּאֶה הַזֶּה

בְלִי סָפֵק בְּכָל אוֹתָם הַדְּבָרִים הָעוֹשִׂים אֶת הַהוֹלֵךְ עַל

אַרְבַּע זֶה מָלֵא חֵן, דּוֹמֶה לְעוֹף, זָרִיז וּמָלֵא חַיִּים.

הָאֵיטַמְיַס מְשַׁמֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, חוּץ מִצִּבְעוֹ, טִפּוּס יוֹתֵר

מֻבְהָק וּבוֹלֵט. זְנָבוֹ אָרֹךְ לְפִי הָעֵרֶךְ וַהֲרֵיהוּ נִשָּׂא

בְאוֹפַנִּים שׁוֹנִים, וְאוּלָם עַל פִּי הָרֹב הוּא זָקוּף לְמַעְלָה

וּמִתּוֹךְ כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה רשֶׁם שֶׁל זָנָב גָּדוֹל, אֲשֶׁר

בְּקָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן קְשׁוּרָה חַיָּה קְטַנָּה בַעֲלַת

פַּסִּים.

שְׁתֵּי סִבּוֹת גּוֹרְמוֹת לְכָךְ שֶׁיְהֵא

הַצִּ’יפְמוֹנְק מָצוּי בְּיוֹתֵר עַל פְּנֵי דַרְכֵי הַפַּרְדֵּס: הָאַחַת

מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ כָּאן מָזוֹן, כִּי תָמִיד מְפֻזָּרִים כָּאן

גַּרְגְּרֵי שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל הַנּוֹפְלִים מֵעַל הָעֲגָלוֹת

הַטְּעוּנוֹת. וְהַשֵּׁנִית: קוֹרוֹת הָעֵצִים שֶׁנִּכְרְתוּ בִשְׁעַת

סִלּוּל הַדֶּרֶךְ וְנֶעֶרְמוּ מִצִּדֶּיהָ מַמְצִיאִים לוֹ מַחֲבוֹאִים

מְעֻלִּים.

מִדָּה אַחַת יֵשׁ לוֹ לַצִּ’יפְמוֹנְק שֶׁל הַמִּזְרָח,

שֶׁלֹּא מָצָאתִי דֻגְמָתָהּ אֵצֶל הַמִּין שֶׁעַל גַּבֵּי הֶהָרִים: הוּא

מְזַמֵּר. בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב וּבְאַחֲרִית הַסְּתָו, בְּשָׁעָה

שֶׁהַיָּמִים בְּהִירִים וְאֵין בָּהֶם מִן הָחֹם, מְטַפֵּס

הַצִּ’יפְמוֹנְק הַמִּזְרָחִי עַל עֵץ אוֹ עַל סַדַּן־עֵץ וּמַבִּיעַ אֶת

קוֹרַת רוּחוֹ עַל יְדֵי שִׁירָה, הַדּוֹמָה לַחֲזָרָה מְהִירָה שֶׁל קוֹל

צִפּוֹר וְשֶׁיֵּשׁ בָּהּ מֵעֵין הַנְּעִימָה: “טְשׁוּק טְשׁוּק” אוֹ

“טְשׁוֹק טְשׁוֹק”. שִׁירָה זוֹ נִמְשֶׁכֶת בְּלִי הֶפְסֵק שְׁנַיִם אוֹ

שְׁלשָׁה רְגָעִים וַהֲרֵיהִי אַחַת מֵאוֹתָן שִׁירוֹת הַיַּעַר

הַחֲמוּדוֹת, שֶׁהַקֶּסֶם שֶׁבָּהֶן כָּרוּךְ בַּסְּבִיבָה הַמַּקֶּפֶת

אוֹתָן יוֹתֵר מִשֶּׁהוּא מֻטְבָּע בְּטִיבָן הַמּוּסִיקָלִי.

אִם הַצִּ’יפְמוֹנְק הַמַּעֲרָבִי שֶׁלָּנוּ יַעֲלֶה עַל

הַמִּין הַמִּזְרָחִי בְהִתְפַּתְּחוּתוֹ הַמּוּסִיקָלִית, כְּשֵׁם שֶׁהוּא

עוֹלֶה עָלָיו בִּדְמוּתוֹ וְאָרְחוֹת חַיָּיו, מֻבְטָחְנִי, שֶׁבְּשָׁעָה

שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְהַבִּיעַ אֶת שִׁפְעַת רִגְשׁוֹתָיו הָעַלִּיזִים בְּקוֹל

זִמְרָה, אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו שִׁירָה שֶׁאֵינָהּ נוֹפֶלֶת

מִשִּׁירַת הַזָּמִיר.

עמ 125.png

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַיָּמִים שֶׁבִּלִּיתִי

בְחֶבְרַת אֶחָד מִידִידַי, חוֹקֵר טֶבַע, בְּטַחֲנָה יְשָׁנָה אֲשֶׁר

בְּמַעֲרַב מָנִיטָבָּה. הַטַּחֲנָה עָמְדָה בְיַעַר, שֶׁהֲמוֹן

צִ’יפְמוֹנְקִים קְטַנִּים לְאֵין מִסְפָּר הָיוּ מְצוּיִים בּוֹ.

הַטַּחֲנָה עִם צִבּוּרֵי הָעֵצִים שֶׁלָּהּ, וּבְיִחוּד רְפָתֶיהָ עִם

אוֹצְרוֹת שִׁבֹּלֶת הַשּׁוּעָל שֶׁבָּהֶן, נֶחְשְׁבָה בְעֵינֵיהֶם

כְּמַתָּנָה שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הַטּוֹבָה שָׁלְחָה לָהֶם לֵהָנוֹת מִמֶּנָהּ

לְכָל אַוַּת נַפְשָׁם. הַטַּחֲנָה הָיְתָה עִיר הַבִּירָה שֶׁל

אֲחֻזָּתָם. הֵם הִתְגּוֹרְרוּ בָהּ לְמֵאוֹת וְכִמְעַט לַאֲלָפִים,

וּכְשֶׁהִבִּיט אָדָם אֶל הֶחָצֵר בַּשָּׁעוֹת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה

מַבְהִיקָה בְיוֹתֵר, רָאָה אוֹתָם כְּשֶׁהֵם מְשׁוֹטְטִים שָׁם

לַעֲשָׂרוֹת. הֵם שָׁרְצוּ בַטַּחֲנָה הַיְשָׁנָה כִּשְׁרֹץ עַכְבָּרִים

גַּסִּים בְּבֵית מִשְׂרְפוֹת־שֵׂכָר יָשָׁן. וְאוּלָם לֹא בְיָפְיָם

בִּלְבָד אֶלָּא גַם בִּבְחִינוֹת אֲחֵרוֹת נַעֲלִים הָיוּ מִן

הָעַכְבָּרִים הַגַּסִּים: רֵיחָם לֹא הָיָה נוֹדֵף, סוּרָם לֹא הָיָה רַע

וּבַלַּיְלָה הָיוּ שׁוֹקְטִים וּשְׁלֵוִים.

וְאוּלָם בִּמְרוּצַת הַיּוֹם כֻּלּוֹ הָיוּ מְצוּיִים

בְּכָל מָקוֹם וְתָקְעוּ אֶת חָטְמָם בְּכָל דָּבָר. אוֹצַר הַמָּזוֹן

הַדַּל שֶׁלָּנוּ נִתְרוֹקֵן בְּאֹפֶן נִכָּר, כְּשֶׁעָזַבְנוּ פַעַם אַחַת

בְּהֶסַּח הַדַּעַת אֶת קֻפְסַת הַפַּח פְּתוּחָה. וְאוּלָם קוֹרַת רוּחַ

הָיְתָה לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הֲלִיכוֹתֵיהֶם וְאֹרְחוֹת חַיֵּיהֶם שֶׁל

הַיְצוּרִים רַבֵּי הַחֵן וְסָלַחְנוּ לָהֶם בְּרָצוֹן. עִקַּר

תַּעֲנוּגֵנוּ הָיָה לִהְיוֹת מְסֻבִּים לְאַחַר הַסְּעֻדָּה עַל גַּבֵּי

כִסְאוֹתֵינוּ וּלְהִסְתַּכֵּל אֶל חַיּוֹת־הָעוֹף הַהוֹלְכוֹת עַל

אַרְבַּע וּבַעֲלוֹת הָעֵינַיִם הַשּׁוֹבְבוֹת כְּשֶׁהֵן מְטַפְּסוֹת עַל

הַשֻּׁלְחָנוֹת לֶאֱכֹל אֶת הַשִּׁירַיִם וְלִלְקֹק אֶת הַפְּנָכוֹת

וְהַקְּעָרוֹת.

צִ’יפְמוֹנְק זֶה, כָּמוֹהוּ כְּכָל קְרוֹבָיו, יֵשׁ לוֹ

כִיסֵי לְחָיַיִם מְפֻתָּחִים מְאֹד, וּבָהֶם הוּא גוֹרֵר אֶל בֵּיתוֹ

זֵרְעוֹנִים וְשָׁרָשִׁים עַל מְנָת לְאָצְרָם בְּאוֹצַר הַחֹרֶף.

לַאֲמִיתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיִיתִי צָרִיךְ לֵאמֹר “אוֹצַר הָאָבִיב”, כִּי

בִימוֹת הַחֹרֶף מִתְכַּנֵּס הַצִּ’יפְמוֹנְק, כַּדּומֶה לַסְּנָאִית, אֶל

תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, וְיָשֵׁן שֵׁנָה אֲרֻכָּה.

אָמְנָם הוּא אֵינֶנּוּ מַקְדִּים לִשְׁכַּב לִישׁוֹן,

וְאַף אֵינֶנּוּ מְאַחֵר לָקוּם כִּשְׁאֵר בְּשָׂרוֹ הַגָּדוֹל.

בְּאָקְטָבֶּר עוֹדֶנּוּ נִרְאֶה בְעַסְקָנוּתוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא מְשׁוֹטֵט

אֲפִילוּ בִימֵי שָׁלֶג. פַּעַם אַחַת בִּשְׁלשִׁים וְאֶחָד לְאָקְטָבֶּר

רָאִיתִי אֵצֶל בְּרֵקֵנִירִידְז' אֶחָד מֵהֶם שֶׁיָּשׁב עַל סַדַּן עֵץ

וְאָכַל זֵרְעוֹנִים, וְכָל אוֹתוֹ זְמָן הִתְחוֹלְלָה סוּפַת שָׁלֶג.

וּבִשְׁמוֹנָה לְאָקְטָבֶּר שְׁנַת 1889, לְאַחַר שֶׁהַחֹרֶף כְּבָר

הִשְׂתָּרֵר בָּאָרֶץ, רָאִיתִי בִמְרוֹמֵי הָרֵי הַשּׁוֹשׁוֹנִים

צִ’יפְמוֹנְק אַחֵר שֶׁהָיָה רָץ עַל פְּנֵי הַשָּׁלֶג. רֶגַע נִשְׁאַר

יוֹשֵׁב עַל אֶבֶן אַחַת וְהִבִּיט אֵלַי, וַאֲנִי צִיַּרְתִּיו בְּאוֹתָהּ

שָׁעָה צִיּוּר חָטוּף.

הוּא חוֹזֵר וּמִתְגַּלֶּה בְרֵאשִׁית אַפְּרִיל, וּבְכֵן

אֵפוֹא הֲרֵי הוּא שׁוֹהֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְכָל הַפָּחוֹת שִׁבְעָה

חֳדָשִׁים. קִנּוֹ תָא קָטֹן, הַנִּמְצָא בִקְצֵה מָבוֹא אָרֹךְ שֶׁהוּא

חוֹפֵר מִתַּחַת לַקַּרְקַע וּבְיוֹתֵר מִתַּחַת לְשָׁרְשֵׁי עֵצִים,

כְּדֵי שֶׁתִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הַחַיּוֹת הַמְבַקְּשׁוֹת לְחַטֵּט

אוֹתוֹ מִתּוֹךְ מַעֲבֵה הָאֲדָמָה. עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֵין בְּיָדֵנוּ

אֶלָּא יְדִיעוֹת מוּעָטוֹת עַל דְּבַר גִּדּוּל וְלָדוֹתָיו

וְהִתְפַּתְּחוּתָם. כָּאן יֵשׁ אֵפוֹא מָקוֹם לְחוֹקֵר טֶבַע צָעִיר

לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת יְדִיעָתֵנוּ עַל אֹדוֹת

הַבְּרִיָּה הַמְלַבֶּבֶת הַזֹּאת.



גַּמָּד בַּעַל־פַּסִּים – הַקָּטֹן שֶׁבַּצִּ’יפְמוֹנְקִים

קָרוֹב לְמִין זֶה בְמִדָּה מְרֻבָּה כָל כָּךְ, עַד

שֶׁיֵּשׁ שֶׁנֶּחֳשָׁב לְאַחַד הַגּוּרִים הַקְּטַנִּים מִשֶּׁלּוֹ,

הִנֵּהוּ הַצִּ’יפְמוֹנק הַגַּמָּד, הַנָּפוֹץ מְאֹד בְּחֶבֶל

הַמֶּרְכָּזִי הַגָּדוֹל וְהַיָּבֵשׁ שֶׁל חֵלֶק הָאָרֶץ. אַף עַל פִּי

שֶׁהוּא מָצוּי הַרְבֵּה וְאֵינוֹ מִסְתַּתֵּר מֵעֵין רוֹאִים, כִּמְעַט

שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים עָלָיו דָּבָר. קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁהוּא חַי

כְּדֶרֶךְ קְרוֹבָיו, מְשַׁגֵּר בְּתָא חָמוּם וְעָמֹק שֶׁמִּתַּחַת

לַקַּרְקַע מֵאַרְבָּעָה עַד שִׁשָּׁה וְלָדוֹת וּמְכַלְכֵּל אוֹתָם בְּכָל

מִינֵי זֵרְעוֹנִים, גַּרְעִינִים, פֵּרוֹת, יְרָקוֹת, גַּרְגְּרִים,

שְׁרָצִים, צִפֳּרִים, בֵּיצִים וְאַף גַּם עַכְבָּרִים, כַּנָּהוּג

בְּקֶרֶב בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאוּלָם אֵין אִישׁ שֶׁתִּהְיֶינָה

בְיָדוֹ רְאָיוֹת וְהוֹכָחוֹת לַהַשְׁעָרוֹת הָאֵלֶּה. גַּם בְּנִדּוֹן זֶה

יֵשׁ עוֹד מָקוֹם לְהַעֲשִׁיר אֶת יְדִיעוֹתֵינוּ.

עמ 127.png


 

הַשְּׁפַנִּים    🔗


אִם רַשַּׁאי הוּא הַזְּאֵב לְהִתְגָּאוֹת

בְּמַלְתְּעוֹתָיו, וְהַדִּישׁוֹן בְּרַגְלָיו, הִנֵּה רַשַּׁאי הוּא

הַשָּׁפָן לְהִתְפָּאֵר, שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ בְכָל הַחַיּוֹת לְפִרְיָה

וְרִבְיָה. וּבִכְדֵי לְשַׁכְלֵל אֶת כֹּחַ יְכָלְתּוֹ זֶה הֶעֱלָה

לְקָרְבָּן אֶת כָּל יֶתֶר כִּשְׁרוֹנוֹתָיו, וְאָמְנָם עָלָה בְיָדוֹ

לְהַגִּיעַ בְּנִדּוֹן זֶה לִידֵי הַצְלָחָה הַמּוֹעִילָה לְמִינוֹ

הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל כִּשְׁרוֹן אַחֵר.

לַשְּׁפַנִּים אֵין כָּל נֶשֶׁק הֲגָנָה, וּמְטֻמְטְמֵי

דַעַת הֵם בְּמִדָּה נִפְרָזָה בְיוֹתֵר. רֻבָּם אֵין בְּכֹחָם לַעֲבֹר

דֶּרֶךְ רְחוֹקָה בִמְהִירוּת שֶׁאֵינָהּ פּוֹחֶתֶת, וְאוּלָם תַּחַת זֶה

נִתְּנָה לָהֶם הַמַּתָּת לְהִתְרַבּוֹת, וּמַתָּת זוֹ מַרְבָּה אֶת

מִנְיָנָם חִישׁ מַהֵר מִשֶּׁיּוּכְלוּ אוֹיְבֵיהֶם לְהַמְעִיטָם.

אִלּוּלֵא יָכְלוּ הַשְּׁפַנִּים לְהַעֲמִיד פְּעָמִים רַבּוֹת בַּשָּׁנָה

מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת, כִּי אָז כְּבָר כָּלוּ וְעָבְרוּ וּבָטְלוּ מִן

הָעוֹלָם עוֹד לִפְנֵי כַמָּה דוֹרוֹת.

עמ 128.png

שְׁלשָׁה מִינִים שֶׁל שְׁפַנִּים מְצוּיִים בְּהָרֵי

הַסְּלָעִים: זְנַב־הַצֶּמֶר, הַנּוֹעֵל נַעֲלֵי שֶׁלֶג,

וּשְׁפַן־הַחֻלְצָה. בְּנֵי שְׁלשֶׁת הַמִּינִים הָאֵלֶּה נִמְצָאִים

בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן, וְחוּץ מֵהֶם נִמְצָא שָׁם גַּם שְׁפַן

הַסְּלָעִים הַקָּטֹן, קָרוֹב־רָחוֹק לְמִשְׁפָּחָה זוֹ.

עמ 128 א.png

מוֹלִי זְנַב־הַצֶּמֶר, שֶׁבִּשְׁעַת הַדְּחָק מָהִיר הוּא לִקְפֹּא    🔗

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיְתָה לִי הַהִזְדַּמְּנוּת

לְהִתְבּוֹנֵן אֶל “הַקְּפִיאָה” שֶׁל כַּמָּה חַיּוֹת. כְּשֶׁהֵן רוֹאוֹת

לְפֶתַע פִּתְאֹם אוֹיֵב, אוֹ כְּשֶׁהֵן בָּאוֹת בְּהֶסַּח הַדַּעַת לִידֵי

מַצָּב קָשֶׁה, הֲרֵי הֵן נוֹהֲגוֹת “לִקְפֹּא”, זֹאת אוֹמֶרֶת: הֵן

נַעֲשׂוֹת דּוֹמְמוֹת וְאֵינָן זָזוֹת אַף זִיז כָּל שֶׁהוּא עַד

שֶׁהַסַּכָּנָה עוֹבֶרֶת, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת עַד שֶׁהֶחֱלִיטוּ

בְנַפְשָׁן לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ.

מוֹלִי זְנַב־הַצֶּמֶר הִנֵּהוּ אַחַד הַקּוֹפְאִים

הַזְּרִיזִים בְּיוֹתֵר. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה לַעֲשׂוֹת,

דַּרְכּוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הוּא נוֹהֵג עַל פִּי הַכְּלָל

הַיָּשָׁן הַיָּדוּעַ: “אַל תָּזוּז, אִם אֵין מְזַעְזְעִים אוֹתָךְ”.

וְאוּלָם מוֹלִי הִנֵּהוּ יְצוּר בַּעַל עֲצָבִים נִרְגָּזִים בְּיוֹתֵר.

כָּל שָׁאוֹן רָם וְצוֹרֵם אֶת הָאֹזֶן מַפִּיל עָלָיו אֵימָה וָפַחַד,

וְעַל פִּי רֹב הוּא נִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ “וְקוֹפֵא”.

בְּחֹדֶשׁ יוּלִי שְׁנַת 1902 נִסִּיתִי לְצַלֵּם אֶת

הָאֶחָד מֵהֶם. חָנִיתִי אָז בְּתוֹךְ לְהָקָה שֶׁל אִנְדְּיָנֵי סִיּוּ

עַל יַד שְׂפַת נְהַר צֶ’נֶה בְדָקוֹטָה. הָאִנְדִּיָּנִים הָיוּ בְלִוְיַת

מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, וּלְעֵת עֶרֶב מִהֵר אַחַד הַנְּעָרִים אֶל הָאֹהֶל,

לָקַח אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה שֶׁל אָבִיו וְיָרָה לְתוֹךְ הָעֵשֶׂב. אָחִיו

הָקָּטֹן הֵרִיעַ תְּרוּעַת מִלְחָמָה, שֶׁ“בָּא” שֶׁלּוֹ יָכֹל הָיָה

לְהִתְגָּאוֹת בָּהּ, אַחַר רָץ לוֹ בְחִפָּזוֹן וְעַד מְהֵרָה חָזַר

וְהֵרִים לְמַעְלָה זְנַב־צֶמֶר שָׁמֵן, שֶׁפִּרְכֵּס אֶת פִּרְכּוּסוֹ

הָאַחֲרוֹן. וְהִנֵּה נִתְגַּלָּה בְקֵרוּב מָקוֹם זְנַב־צֶמֶר אַחֵר,

קָטֹן מִזֶּה. צְעִירִים חֲמוּשִׁים בְּמַקְלוֹת עָקְבוּ אַחֲרָיו. לְפֶתַע

פִּתְאֹם רָעֲשׁוּ הַמַּקְלוֹת בָּאֲוִיר. הַשָּׁפָן נִפְגַּע,

הִתְגַּלְגֵּל, וּבְטֶרֶם הִסְפִּיק לָקוּם עַל רַגְלָיו, וּכְבָר אֲחָזוֹ

כֶלֶב בְּעָרְפּוֹ.

עמ 129.png

אָנֹכִי נִמְצֵאתִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה בְקָצֶהָ הַשֵּׁנִי

שֶׁל הַמַּחֲנֶה. כְּשָׁמְעִי אֶת קוֹל הָרַעַשׁ הָלַכְתִּי אֶל מְדוּרַת

הַמַּחֲנֶה, וְהִנֵּה הֶרְאָה לִי מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ הָאִנְדִּיָּנִי

שֶׁלִּי זְנַב־צֶמֶר, שֶׁיָּשַׁב בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים רֶגֶל בְּתוֹךְ

הָעֵשֶׂב וְעֵינָיו לְטוּשׁוֹת אֶל הָאִנְדִּיָּנִים. מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ

תָּפַשׂ מַקֵּל בְּיָדוֹ.

הַנְּעָרִים רָאוּ אֶת זֹאת, וּמִיָּד הֵבִינוּ, שֶׁעוֹד

שָׁפָן שְׁלִישִׁי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּקֵרוּב מָקוֹם וְרָצוּ לְשָׁם.

וְאוּלָם דַּעְתִּי הָיְתָה שֶׁהַצַּיִד שֶׁצָּדוּ דַיּוֹ לִסְעֻדַּת

הָעֶרֶב, וְלֹא רָצִיתִי שֶׁיָּמִיתוּ אֶת מוֹלִי הַמִּסְכֵּן. אָמְנָם

יָדַעְתִּי שֶׁעַל יְדֵי נִמּוּקִים שֶׁכָּאֵלֶּה לֹא אוּכַל לְהָשִׁיב אֶת

הַנְּעָרִים מִדַּעְתָּם, וְלָכֵן אָמַרְתִּי: "הַמְתִּינוּ עַד אֲשֶׁר

אֲצַלֵּם אוֹתוֹ". אֲחָדִים מֵהֶם הֵבִינוּ אֶת דְּבָרָי. בְּכָל אֹפֶן

הֵבִין אוֹתָם מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ וְהוּא עָצַר בְּעַד הַנְּעָרִים,

בְּשָׁעָה שֶׁהִתְגַּנַּבְתִּי חֶרֶשׁ אֶל הַשָּׁפָן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה

הִרְגִּישׁ בִּי, וּמִהֵר לִבְרֹחַ, אֲבָל אֲנִי הִשְׁמַעְתִּי קוֹל

שְׁרִיקָה, שֶׁ“הִקְפִּיא” אוֹתוֹ מִיָּד. אָז קָרֲבְתִּי אֵלָיו

וְצִלַּמְתִּיו. תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְכּוֹנְנוּ הַנְּעָרִים לְהָטִיל אֶת

מַקְלוֹתֵיהֶם, וְאוּלָם אֲנִי קָרָאתִי: "חַכּוּ! אַל תָּטִילוּ עוֹד!

רוֹצֶה אֲנִי לְצַלֵּם עוֹד תְּמוּנָה". אָנֹכִי הֲרִיצוֹתִי אֶת הַשָּׁפָן

עוֹד כְּעֶשְׂרִים אוֹ כִשְׁלשִׁים צַעַד לְפָנִים, וְשׁוּב נָתַתִּי

קוֹלִי בִשְׁרִיקָה וְצִלַּמְתִּי תְּמוּנָה שְׁנִיָּה. וְשׁוּב פַּעַם

עָצַרְתִּי בְעַד הַנְּעָרִים, בְּאָמְרִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְצַלֵּם עוֹד

תְּמוּנָה שְׁלִישִׁית. חָמֵשׁ פְּעָמִים חָזַרְתִּי וְעָשִׂיתִי אֶת

הַדָּבָר הַזֶּה. צִלַּמְתִּי חָמֵשׁ תְּמוּנוֹת וְכַוָּנָתִי הָיְתָה

לְהָנִיס אֶת מוֹלִי עַד גַּל עֵצִים שֶׁהָיָה מוּטָל עַל שְׂפַת הַנָּהָר.

עַתָּה אָפְסוּ כָל הַקְּרוּמִים שֶׁבִּמְכוֹנַת הַצִּלּוּם

שֶׁלִּי.

סַבְלָנוּת הַנְּעָרִים אָפֵסָה. וּבְכֵן פָּנִיתִי

בְכָבוֹד אֶל זְנַב הַצֶּמֶר וְאָמַרְתִּי אֵלָיו רַכּוֹת: "חֲבִיבִי,

אָנֹכִי עָשִׂיתִי בִשְׁבִילְךָ כֹל אֲשֶׁר הָיָה לְאֵל יָדִי. שׁוּב

אֵינִי יָכֹל לַעֲצֹר בְּעַד הַפְּרָאִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה. הֲרוֹאֶה

אַתָּה אֶת צִבּוּר הָעֵצִים הַלָּז? הֲרֵי לְךָ עוֹד זְמָן חֲמִשָּׁה

רְגָעִים כְּדֵי לְהִתְחַבֵּא בְתוֹךְ צִבּוּר הָעֵצִים. רוּץ. וּבְאָמְרִי

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סָפַקְתִּי כַפַּי, וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע עַצְמוֹ

נָהֲמוּ כָל אֲדֻמֵּי הָעוֹר הַקְּטַנִּים וְהֵטִילוּ אֶת הַמַּקְלוֹת.

הַכְּלָבִים רָצוּ בִסְעָרָה, וּמוֹלִי הֶעֱלָה עֲנַן אָבָק

גָּדוֹל.

“רוּץ, מוֹלִי!”

“תִּפְשׂוּהוּ, כְּלָבִים!”

“קִי־זִי אִינְיוּנְס!”

הָאַלּוֹת60 הִתְעוֹפְפוּ

וְרָעֲשׁוּ מִסָּבִיב לְמוֹלִי. וְאוּלָם הוּא קָפַץ קְפִיצוֹת בְּנוֹת

עֶשֶׂר רֶגֶל, וּבְכָל סֵקוּנְדָה כִּמְעַט עֶשֶׂר קְפִיצוֹת, וּמַעֲשֵׂה

הַצַּיִד נִגְמַר עוֹד בְּרֵאשִׁיתוֹ: זְנַב הַצֶּמֶר נֶעְלַם מִתַּחַת

לְגֶזַע עֵץ. מִתַּחַת לְצִבּוּר הָעֵצִים מָצָא לוֹ מָקוֹם בָּטוּחַ

מִסַּכָּנָה וְכַיָּדוּעַ לִי הָיָה חַי שָׁם מֵאָז חַיִּים שֶׁל

אשֶׁר.


הַשָּׁפָן הַנּוֹעֵל נַעֲלֵי שָׁלֶג

הַשָּׁפָן בַּעַל נַעֲלֵי הַשֶּׁלֶג מָצוּי בְּכָל מָקוֹם

שֶׁבַּפַּרְדֵּס, אִם גַּם שֶׁלֹּא בְמִנְיָן מְרֻבֶּה. הוּא נִקְרָא בַעַל

נַעֲלֵי שֶׁלֶג עַל שֵׁם גֹּדֶל כַּפּוֹת רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, אֲשֶׁר

בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד שֶׁלֶג הֲרֵי הֵן מִתְרַחֲבוֹת עוֹד יוֹתֵר עַל יְדֵי

זֵר שֶׁל שֵׂעָר קָשֶׁה, וְדָבָר זֶה מַמְצִיא לְאוֹתוֹ הַיְצוּר

שֶׁטַח־מִשְׁעָן רָחָב כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּכֹל הוּא לְהַחֲלִיק עַל

פְּנֵי הַשֶּׁלֶג עַל נְקַלָּה, תַּחַת אֲשֶׁר כָּל קְרוֹבָיו שֶׁלּוֹ

שׁוֹקְעִים בְּשֶׁלֶג בְּאֵין עוֹזֵר.

בַּצִּיּוּר שֶׁבְּכָאן אָנוּ רוֹאִים אֶת הָרֶגֶל

הָאֲחוֹרִית שֶׁל שָׁפָן בַּעַל נַעֲלֵי שֶׁלֶג, וּכְנֶגְדָּהּ אָנוּ

רוֹאִים אֶת רַגְלוֹ שֶׁל הַשָּׁפָן בַּעַל הַחֻלְצָה, הַכְּבֵדָה

מִמֶּנָּה כִמְעַט פִּי שְׁלשָׁה.

עמ 131.png

הַשְּׁפַנִּים מִעוּטֵי בִינָה הֵם, וְאַף עַל פִּי כֵן

הֲרֵי הֵם מוֹצְאִים לְעַצְמָם תַּעֲנוּג יָדוּע בְּחַיֵּי חֶבְרָה. חוֹקֵר

הַטֶּבַע מוֹצֵא נַחַת רוּחַ יְתֵרָה כְּשֶׁעוֹלֶה בְיָדוֹ לְהִתְבּוֹנֵן

אֶל עֶסְקֵי הַבַּיִת, אֶל הַמִּשְׂחָקִים וְאֶל חַיֵּי הַחֶבְרָה שֶׁל

אַחַת הַחַיּוֹת. וּמַה שֶׁרָאִיתִי בְלַיְלָה אֶחָד בְּעִנְיָן זֶה אֵצֶל

הַשְּׁפַנִּים, נֶחֱשָׁב לִי לְאֶחָד מִזִּכְרוֹנוֹתַי הַנְּעִימִים

בְּיוֹתֵר, וַאֲנִי מְקַוֶּה תָמִיד שֶׁעוֹד יִזְדַּמֵּן לִי מִקְרֵה כשֶׁר

אֶחָד שֶׁכָּזֶה. הַדָּבָר הָיָה בִשְׁנַת 1902 בְּהָרֵי בִיטֶר רוּט

אֲשֶׁר בְּאִידָהוֹ. אֲנִי וְאִשְׁתִּי וּשְנֵי יְדִידִים שֶׁלִּי

מִנְּיוּרְק הָיִינוּ מְהַלְּכִים אָז בַּדֶּרֶך בְּלִוְיַת אֹרְחַת

מַשָּׂא. בְּקוֹלוֹרָדוֹ וּבְוִימִינְג כְּבָר רָאִינוּ הָרִים לְמַדָּי.

וְאוּלָם כֻּלָּנוּ בָאנוּ לִכְלָל דֵּעָה אַחַת שֶׁאֵין אֶרֶץ־הָרִים

קָשֶׁה כְהָרֵי בִיטֶר רוּט. כְּדֵי לְהוֹבִיל אֶת הַמַּשָּׂא שֶׁלָּנוּ

צְרִיכִים הָיִינוּ לְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה סוּסִים, תַּחַת אֲשֶׁר

בְּהָרִים הַיּוֹתֵר דְּרוֹמִיִּים הִסְפִּיקוּ לָנוּ שְׁמוֹנָה

עָשָׂר.

הַשְּׁבִילִים הָיוּ כָל כָּךְ עֲקַלְקַלִּים וַחֲבוּיִים

בַּעֲבִי יְעָרִים, עַד שֶׁהַמְאַסֵּף לַמַּחֲנֶה שֶׁרָכַב מֵאַחֲרֵינוּ

לֹא רָאָה אֶת הַשַּׁיָּרָה עַד שֶׁעָמַדְנוּ לַחֲנוֹת חֲנִיַּת

לָיְלָה.



הַמּוֹרָאִים שֶׁל שְׁבִילֵי הֶהָרִים

עוֹד הָיָה עָלֵינוּ לְהִלָּחֵם בְּמִכְשׁוֹלִים אֲחֵרִים,

וּבֵינֵיהֶם חַיָּה אַחַת מְסֻכָּנָה מְאֹד, בְּמָקוֹם זֶה הָיוּ מְצוּיִים

חַיּוֹת־אֵזוֹב, אַיָּלֵי קֶרַח, צְבָאִים שְׁחוֹרֵי זָנָב, כִּבְשֵׂי

הָרִים, עִזֵּי בָר, תְּחָשִׁים, סְקוֹנְקִים, מַרְבֵּי־אֹכֶל, שׁוּעָלִים,

קוֹיוֹטִים, אַרְיוֹת־הָרִים, חֻלְדּוֹת הַבָּר, זְאֵבִים, דֻּבִּים

שְׁחוֹרִים וְדֻבִּים אֲפוֹרִים, אֲבָל אַף אַחַת מִן הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה

לֹא הִפִּילָה עָלֵינוּ פָחַד. לְעֻמַּת זֶה הָיְתָה כָאן חַיָּה

הַמְסֻכָּנָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֵלֶּה, חַיָּה הַמַּשִּׂיאָה מָוֶת,

הַחַיָּה הָרָעָה מִכָּל הַחַיּוֹת הָרָעוֹת – הַצִּרְעָה61. בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיוּ מְצוּיִים הֲמוֹנֵי צְרָעִים לְאֵין

מִסְפָּר, וְהַרְבֵּה מִקִּנֵּיהֶן הָיוּ מְצוּיִים דַּוְקָא מַמָּשׁ עַל

גַּבֵּי הַשְּׁבִיל הַצַּר שֶׁהָיָה עָלֵינוּ לְהַלֵּךְ בּוֹ. עַל פִּי רֹב

הָיָה הַשְּׁבִיל עוֹבֵר סָמוּךְ לְקִיר סֶלַע זָקוּף מִצַּד זֶה וּלְיַד

תְּהוֹם עֲמֻקָּה מִצַּד זֶה. וְדַוְקָא בַמְּקוֹמוֹת הַמְסֻכָּנִים

עמ 132.png

הָאֵלֶּה מָצָאנוּ אֶת רֹב קִנֵּי הַצְּרָעִים. שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת

הַסּוּסִים עוֹרְרָה אוֹתָן. הַצְּרָעִים הִתְנַפְּלוּ עַל הַסּוּסִים,

וְתוֹלַדְתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה שֶׁהַסּוּסִים הַמְעֻנִּים

בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וַאֲחוּזֵי חִיל בָּעֲטוּ בְרַגְלֵיהֶם וְרָצוּ

בְכָל עֹז. עַל נְקַלָּה הָיָה יָכֹל אָז אַחַד הַסּוּסִים לִהְיוֹת

נִדְחָק מֵעַל הַשְּׁבִיל וּלְהִתְגּוֹלֵל אֶל תְּהוֹם־הַמָּוֶת

שֶׁמִתַּחַת, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע פְּעָמִים הַרְבֵּה לְשַׁיָּרוֹת אֲחֵרוֹת.

זוֹהִי הַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה נִשְׁקֶפֶת לָנוּ יוֹם יוֹם.

בְּאַחַד הַבְּקָרִים שֶׁבַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים

לְחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר עָזַבְנוּ בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת אֶת מְקוֹם

תַּחֲנָתֵנוּ וְעָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה לְפִי הַסֵּדֶר

הָרָגִיל. מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ רָכַב בָּרֹאשׁ, וְיֶתֶר הָעָם אֲשֶׁר אִתָּנוּ

הִתְחַלֵּק בֵּין סוּסֵי הַמַּשָּׂא, כְּדֵי לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם. בִּקְצֵה

הַמַּחֲנֶה רָכַב הַמְבַשֵּׁל וּמֵאַחֲרָיו סוּס מַשָּׂא נוֹשֵׂא קְדֵרוֹת

וּכְלֵי אֹכֶל. וּמֵאַחֲרֵי כָל הַשַּׁיָּרָה כֻלָּהּ רָכַבְתִּי

אָנֹכִי.

הַבֹּקֶר הָיָה קָרִיר. מִתְּחִלָּה לֹא רָאִינוּ שׁוּם

צְרָעִים, וְאוּלָם קָרוֹב לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת לִהֲטָה הָשֶּׁמֶשׁ וְחִמְמָה

אֶת הָאֲוִיר. וְאָז הִתְעוֹרְרוּ הַצְּרָעִים לְחַיִּים, בָּרִאשׁוֹנָה

שָׁמַעְתִּי מִלְּפָנַי קוֹל אֵימִים הַקּוֹרֵא: “צְרָעִים”, וְתֵכֶף

וּמִיָּד קָרָא הַמְבַשֵּׁל, שֶׁהָיָה סָמוּךְ אֵלַי בְּיוֹתֵר: "הִזָּהֵר!

צְרָעִים!" וְקוֹלוֹ הָיָה קוֹל אֵימָה כְבוּשָׁה בְעָמָל.

עמ 133.png

פִתְאֹם הִתְחִילוּ הַסּוּסִים לְקַפֵּץ קְפִיצוֹת

מִתּוֹךְ טֵרוּף דָּעַת. רָאִיתִי אֶת הָאִישׁ הַמְמֻנֶּה עַל קְדֵרוֹת

הַבִּשּׁוּל וְהִנֵּה הוּא שׁוֹכֵב עַל גַּב אֻכָּפוֹ וּמַסְתִּיר אֶת

פָּנָיו כְּכֹל אֲשֶׁר יָכֹל, בְּשָׁעָה שֶׁסּוּס רְכוּבוֹ קָפַץ אֶל

תּוֹךְ הַשִּׁיחִים וְנֶעְלָם.

וְאַחַר זֶה קוֹל “בְּזְז–ז–ז–ז” וְלַהֲקַת הַצְּרָעִים

הִתְנַפְּלָה עַל סוּס הַמַּשָּׂא שֶׁל הַמְבַשֵּׁל. הַסּוּס קָפַץ

קְפִיצוֹת אֲחָדוֹת, הִתְקוֹמֵם, בָּעַט בְּרַגְלָיו וְנֶעְלַם מִתּוֹךְ

שְׁאוֹן הַקִּשְׁקוּשׁ וְהַצִּלְצוּל שֶׁל קְדֵרוֹת הַבִּשּׁוּל.

“בְּזְ–ז–ז–ז” וְעֲנָנָה כֵהָה שֶׁל מַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה

הַזּוֹעֲמִים וְהַקְּטַנִים הָאֵלֶּה הִשְׂתָּעֲרָה לְעֻמָּתִי. לֹא

הִסְפִּיקָה לִי הַשָּׁעָה לַעֲמֹד אוֹ לָרֶדֶת אוֹ לְבַקֵּשׁ לִי דֶרֶךְ

אַחֶרֶת. וּלְפִיכָךְ הֲרִימוֹתִי אֶת צַוְּארוֹן מְעִילִי לְמַעְלָה,

כְּדֵי לְהָגֵן עַל פָּנַי, הוֹרַדְתִּי אֶת רֹאשִׁי וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי

לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, בְּשָׁעָה שֶׁהַפּוֹנִי הַקָּטֹן שֶׁלִּי כִמְעַט

שֶׁהִשְׁתּוֹלֵל וְהִשְׁתַּגֵּעַ. הוּא הִתְקוֹמֵם לְמַעְלָה, נָחַר,

בָּעַט בְּרַגְלָיו סְבִיבָיו וְטָס בִּמְרוּצָה כְשֶׁהוּא מְקַפֵּץ

קְפִיצוֹת תּוֹךְ הָאֲוִיר. – אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלשׁ קְפִיצוֹת קָפַצְתִּי

עִמּוֹ גַם אָנִי, וְאוּלָם בָּרְבִיעִית – עוֹדֶנִּי זוֹכֵר זֹאת אֶל

נָכוֹן – הָשְׁלַכְתִּי מֵעַל לְרֹאשׁוֹ הָלְאָה; אֶלָּא שֶׁלְּאָשְׁרִי

הוּטַלְתִּי כְלַפֵּי הָהָר, וְנָפַלְתִּי שָׁלֵם בְּגוּפִי אֶל בֵּין

הַשִּׂיחִים.

כְּלָל קַדְמוֹנִי מְחֻכָּם אוֹמֵר: "כְּשֶׁהַמַּצָּב

מְפֻקְפָּק – הַשְׁפֵּל וּשְׁכָב", וּבְכֵן שָׁכַבְתִּי שָׁטוּחַ עַל

גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְחִכִּיתִי עַד שֶׁתִּתֹּם הַמִּלְחָמָה. וְאָמְנָם

עָבְרוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְהַמִּלְחָמָה נִגְמָרָה. סוּסִי

רָץ62 בְּעִקְּבוֹת חֲבֵרָיו, הִתְפָּרֵץ אֶל

בֵּין הַשִּׁיחִים, וְהָעַקְרַבִּים בַּעֲלֵי־הַכָּנָף נִשְׁאֲרוּ

מֵאַחֲרָיו וָהָלְאָה. בְּאוֹתָה שָׁעָה הֲרִימוֹתִי אֶת רֹאשִׁי

וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בִזְהִירוּת אֶל קֵן הַצְּרָעִים. הוּא הָיָה עָשׂוּי

בְּתוֹךְ גַּבְשׁוּשִׁית בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים רֶגֶל מִמֶּנִּי וָהָלְאָה,

וְהֶהָמוֹן הַזּוֹעֵם וְהַמִּתְמַרְמֵר הָמָה וּפָרַח עַל גַּבָּיו

כְּעָשָׁן הָעוֹלֶה מִתּוֹךְ אֲרֻבָּה. נִכָּר הָיָה שֶׁהַשְּׁרָצִים

כּוֹעֲסִים עַד מְאֹד, וְאָנֹכִי הָיִיתִי קָרוֹב אֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִדַּי,

וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִי לְסַכֵּן בְּעַצְמִי וְלָרוּץ אַחַר סוּסִי.

וּלְפִיכָךְ שָׁכַבְתִּי שֵׁנִית וְחִכִּיתִי, מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים

הִתְבּוֹנַנְתִּי שׁוּב עַל סְבִיבוֹתַי כְּשֶׁאֲנִי מֵצִיץ מִתַּחַת

לְגֶזַע עֵץ קָטֹן שֶׁהָיָה מֻנָּח בַּאֲלַכְסוֹן בְּמֶרְחָק שְׁמוֹנֶה אוֹ

עֶשֶׂר רָגֶל. וּבְהַבִּיטִי כֹה וָכֹה אֶל הַצְּרָעִים נִגְלָה לְעֵינַי

יְצוּר חוּם קָטֹן בַּעַל אֲדֶּרֶת שֶׁיָּשַׁב תַּחַת גֶּזַע הָעֵץ הַהוּא

כְּשֶׁהוּא מְעַקֵּם אֶת חָטְמוֹ כְנֶגְדִּי אָנִי וּכְנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם

כֻּלּוֹ. הַיְצוּר הַזֶּה הָיָה שָׁפָן בַּעַל נַעֲלֵי שָׁלֶג.


עמ 135.png

רְכִיבָתוֹ שֶׁל הַשָּׁפָן

בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ נָטוּעַ יֵצֶר שֶׁל

צַיָּד, וַהֲרֵיהוּ מִתְגַּלֶּה בָזֶה שֶׁאָנוּ מְנַסִּים לָצוּד אֶת כָּל

חַיַּת יַעַר הַמִּזְדַּמֶּנֶת לְפָנֵינוּ. יֵצֶר זֶה תְקָפַנִי גַם

עַכְשָׁו. מִן הַצְּרָעִים לֹא נִשְׁקְפָה לִי עוֹד כָּל סַכָּנָה.

הִתְגַּנַּבְתִּי בִזְהִירוּת אֶל גֶּזַע הָעֵץ, שָׁכַבְתִּי עָלָיו

מִלְמַעְלָה, הוֹרַדְתִּי יַד אַחַת מִיָּמִין וְהַשֵּׁנִית מִשְּׂמֹאל,

וּכְשֶׁשְּׁתִּי הַיָּדַיִם נָגְעוּ זוֹ בָּזוֹ בָאֶמְצַע, הָיָה הַשָּׁפָן

הַקָּטֹן הַשָּׁבוּי שֶׁלִּי. וּבְכֵן הוּא הָיָה עַתָּה בְיָדִי. אַךְ מָה

אֶעֱשֶׂה בוֹ? הַאֲמִיתֶנּוּ? חָלִילָה. הִתְחַלְתִּי לָסִיחַ עִמּוֹ:

“לָמָּה זֶה שָׁבִיתִי אוֹתָךְ?” תְּשׁוּבָתוֹ הַיְחִידָה הָיְתָה עֲקִימַת

חֹטֶם. אָנֹכִי הוֹסַפְתִּי עוֹד: "אָמְנָם תְּחִלָּה לֹא יָדַעְתִּי

לָמָּה עָשִׂיתִי זֹאת, וְאוּלָם עַכְשָׁו יוֹדֵע אָנֹכִי. רוֹצֶה אֲנִי

לְצַלֵּם אֶת תְּמוּנָתֶךָ". שׁוּב עָקַם אֶת חָטְמוֹ.

וְאוּלָם לְצַלֵּם אוֹתוֹ מִיָּד אִי אֶפְשָׁר הָיָה, כִּי

מְכוֹנַת הַצִּלּוּם שֶׁלִּי הָיְתָה טְעוּנָה עַל גַּב סוּסִי; אַף לֹא

הָיָה בְיָדִי דָבָר לָשִׂים בּוֹ אֶת הַשָּׁפָן. אֶל תּוֹךְ כִּיס

מְעִילִי לֹא יָכֹלְתִּי לְתַחֲבוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְמַעֵךְ אוֹתוֹ.

לְיָדַי הָיִיתִי צָרִיךְ בִּשְׁבִיל לְטַפֵּס וּבִשְׁבִיל לִתְפֹּס אֶת

סוּסִי. וּבְכֵן מֵחֹסֶר מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר הֲסִירוֹתִי אֶת כּוֹבָעִי

וְאָמָרְתִּי:

"מַה דַעְתְּךָ יַקִּירִי? רְצוֹנְךָ לִנְסֹעַ מַסָּע

קָצָר בְּתוֹךְ זֶה?" הוּא עָקַם אֶת חָטְמוֹ, וַעֲקִימָה זוֹ הָיְתָה

בְעֵינַי אוֹת הַסְכָּמָה, כְּאִלּוּ הוּא רָצָה לֵאמֹר, שֶׁאַחַת הִיא

לוֹ. וּבְכֵן הוֹשַׁבְתִּי אֶת הַשָּׁפָן עַל רֹאשִׁי וְחִפִּיתִי עָלָיו

בְּכוֹבָעִי.

אַחֲרֵי כֵן שַׂמְתִּי לַדֶּרֶךְ פְּעָמַי, וּמִיָּד

פָּגַשְׁתִּי בַּמְבַשֵּׁל, שֶׁהָיָה עָסוּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְקִבּוּץ

הַקְּדֵרוֹת וְצַלְחוֹת הַפַּח שֶׁלּוֹ שֶׁנִּתְפַּזָּרוּ. סוּסִי

הִמְתִּין לִי בְסַבְלָנוּת לְמַעְלָה מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ רָכַבְתִּי וְהַשָּׁפָן עַל רֹאשִׁי.

עמ 136 א.png

אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם אָרֹךְ וְקָשֶׁה. אֲנַחְנוּ הִמְשַׁכְנוּ אֶת

דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה עַד בּוֹא הַלַּיְלָה, וּבַחֲשֵׁכָה קָבַעְנוּ אֶת

מַחֲנֵנוּ בַעֲבִי יַעַר שֶׁל עֲצֵי תָרְנִיּוֹת. לְצַלֵּם אִי אֶפְשָׁר

הָיָה בְאוֹתָה שָׁעָה, וּבְכֵן הוֹשַׁבְתִּי אֶת הַשָּׁפָן עַל אֶבֶן

אַחַת תַּחַת כִּסּוּי עוֹר שֶׁל מִשְׁקֶפֶת־שָׂדֶה. שַׂמְתִּי לְפָנָיו

מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁבָּזֶה דָאַגְתִּי לְכָל מַחְסוֹרָיו

עַד לְמָחָר בַּבֹּקֶר.


עמ 136 א.png

רִקּוּד הַשָּׁפָן

קָרוֹב לַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית בְאוֹתוֹ הָעֶרֶב

יָשַׁבְנוּ עֲדַיִן מִסָּבִיב לְאֵש הַמְּדוּרָה שֶׁלָּנוּ, וְהִנֵּה

שָׁמַעְנוּ קוֹל שָׁאוֹן רָם מֵעֵין: “טַפ–טַפ–טַפְטַררר” עוֹלֶה וּבָא

בְקִרְבָה יְתֵרָה מִן הַיָּעַר. קָפַצְנוּ מִמְּקוֹמוֹתֵינוּ וְהֵצַצְנוּ

אֶל תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, וְשׁוּב הֵרִיעַ בְּאָזְנֵינוּ

“טַפ–טַפ–טַפררר”.

“מַה זֶה?” קָרָאנוּ, וּבְרֶגַע זֶה זִנֵּק וְעָבַר עַל

פָּנֵינוּ שָׁפָן גָּדוֹל. שׁוּב נִשְׁמַע קוֹל הַתְּפִיפָה, וְשָׁפָן

שֵׁנִי טָס וְעָבַר עַל פָּנֵינוּ. לְבַסּוֹף נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה

בְלִבִּי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל הַשָּׁפָן הַקָּטֹן שֶׁנָּתַן

אוֹתוֹת לְרֵעָיו. הוּא הוּא שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדֹפֶן הַקֻּפְסָה,

שֶׁהָיָה נָתוּן בָּהּ, שִׁמּוּשׁ שֶׁל תֹּף.

"שׁוּב הִשְׁמִיעַ הַשָּׁבוּי אֶת הָאוֹת שֶׁלּוֹ, וּמִיָּד הוֹפִיעַ שָׁפָן שְׁלִישִׁי.

“הַבֵּט וּרְאֵה, הִנֵּה שְׁפַנִּים!” קָרָא יְדִידִי. הֵיכָן הוּא קְנֵה הָרוֹבֶה שֶׁלִּי?"

“לֹא”, אָמַרְתִּי, "הַנַּח אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה שֶׁלָּךְ.

מוּטָב שֶׁתַּמְתִּין. אֵין זֹאת כִּי הִתְרַחֵשׁ דְּבַר מָה, וְהַקָּטֹן

הַמְצַלְצֵל הוּא הוּא מֶרְכַּז הַמְּאֹרָע".

מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי כָל כָּךְ הַרְבֵּה אַרְנָבוֹת

בְּבַת אֶחָת" – הֶחֱזִיר יְדִידִי. אַחַר הוֹסִיף: "הִנֵּה אִתִּי פֹה

פַנָּס שֶׁל אֲצֶטִילֶן; אֶפְשָׁר שֶׁנוּכַל בְּסִיוּעוֹ לְצַלֵּם

תְּמוּנָה".

וּלְאַחַר שֶׁמָּצָא אֶת מְכוֹנַת הַצִּלּוּם וְהַפַּנָּס

שֶׁלּוֹ הָלַכְנוּ מִיָּד בִּזְהִירוּת אֶל עֵבֶר הַיַּעַר, אֶל הַמָּקוֹם

שֶׁמִּמֶּנּוּ בָאוּ הַשְּׁפַנִּים. אֲחָדִים מֵהֶם רָצוּ מֵאַחֲרֵינוּ.

תַּרְנוּ לָנוּ מָקוֹם יָשָׁר וְשָׁכַבְנוּ עַל הַקַּרְקַע. רֵעִי הֶחֱזִיק

בִּמְכוֹנַת הַצִּלּוּם וְאָנֹכִי בַפַּנָּס. מִקֵּץ זְמָן מוּעָט

בִּצְבֵּץ שָׁפָן מִן הַחֲשֵׁכָה וְנִכְנַס בְּתוֹךְ הָעִגּוּל הַגָּדוֹל

שֶׁל אוֹר הַפַּנָּס הַמַּבְהִיק. שָׁעָה קַלָּה לָטַשׁ אֶת עֵינָיו אֶל

הַפֶּלֶא, הִשְׁמִיעַ בְּרַגְלָיו קוֹל “טַמְףּ” וְנֶעְלָם. הוֹפִיעַ

שָׁפָן שֵׁנִי וְאַחַר כָּךְ שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה בְּבַת אֶחָת. כֻּלָּם

הִבִּיטוּ תְמֵהִים אֶל הַדָּבָר הַמַּבְהִיק שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא נִרְאָה

מֵעוֹלָם. אַחֲרֵי כֵן הִשְׁמִיעַ אֶחָד מֵהֶם אֶת אוֹת הָאַזְהָרָה:

“טַמְףּ” וְכֻלָּם נִסְתַּלָּקוּ.

וְאוּלָם הֵם שָׁבוּ וְהֵבִיאוּ אִתָּם עוֹד אֲחֵרִים.

מִסְפָּרָם הָלַךְ וָרָב: אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁבְעָה, שְׁמוֹנָה

וּלְבַסּוֹף עֲשָׂרָה. הֵם לָטְשׁוּ אֶת עֵינֵיהֶם אֶל הָאוֹר

וְהִתְנוֹעֲעוּ לְעֻמָּתוֹ בְדֶרֶךְ תְּמוּהָה בְיוֹתֵר, כְּאִלּוּ

נִמְשְׁכוּ אֵלָיו בְּכֹחַ קָסֶם. שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה הִתְחַבְּרוּ

יַחַד עַד שֶׁגּוּפוֹתֵיהֶם נָגְעוּ זֶה בָזֶה. אַחֲרֵי כֵן נָתַן אֶחָד

מֵהֶם אוֹת אַזְהָרָה, וְכֻלָּם נָפוֹצוּ כְעָלִים נִדָּפִים וְנֶעֶלְמוּ

כְרוּחוֹת הַלָּיְלָה. וְאוּלָם מִיָּד נִרְאוּ שׁוּב פַּעַם וְהִקְרִיבוּ

לִזְחֹל אֶל הַפֶּלֶא הַמַּבְהִיק. אֲחָדִים מֵהֶם, שֶׁנִּמְצְאוּ

מֵאָחוֹר, הָיוּ מְדַלְּגִים הֵנָּה וָהֵנָּה, וְאוּלָם אוֹתָם שֶׁהָיוּ

לְפָנִים יָשְׁבוּ כִמְכֻשָּׁפִים. הֵם הִתְקָרְבוּ הָלֹךְ וְהִתְקָרֵב,

וּלְבַסּוֹף הוֹשִׁיט הָעוֹמֵד בַּשוּרָה הָרִאשׁוֹנָה אֶת צַוָּארוֹ

כְּדֵי לְהָרִיחַ בַּפַּנָּס וְכִוָּה אֶת חָטְמוֹ, וּלְקוֹל אוֹת

הָאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ “טַמְףּ” נֶעֶלְמוּ כֻלָּם בַּיָּעַר. אַךְ מִיָּד

חָזְרוּ כֻלָּם שׁוּב וְלָטְשׁוּ מֵחָדָשׁ אֶת עֵינֵיהֶם אֶל הַזֹּהַר

הַמָּלֵא קָסֶם. הָאוֹר גֵּרָה אוֹתָם הָלֹךְ וְגָרוֹת, וּלְבַסּוֹף

רָקְדוּ, רָדְפוּ זֶה אַחַר זֶה, דָּלְגוּ וְהִתְרוֹצְצוּ, עַד שֶׁאֶחָד

מֵהֶם, מִן הַחֲצוּפִים בְּיוֹתֵר, נִכְשַׁל בַּפַּנָּס, וְדָבָר זֶה גָרַם

שֶׁחֲבֵרוֹ שֶׁמֵּאַחֲרָיו קָפַץ וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי מְכוֹנַת

הַצִּלּוּם. יְדִידִי נִמְצָא מֵאַחֲרָיו כְּשֶׁהוּא שָׁרוּי בְּצֵל

הַפַּנָּס, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה קָשֶׁה לוֹ לִתְפֹּס בִּשְׁתֵּי יָדָיו

בְּכַפּוֹת הַשָּׁפָן הֶחָצוּף.

הוּא הִשְׁמִיעַ קוֹל קִרְקוּר רָם. יֶתֶר הַשְּׁפַנִּים

הִשְׁמִיעוּ אוֹת אַזְהָרָה בְמִדְרַךְ רַגְלֵיהֶם, וּכְהֶרֶף עַיִן

נֶעֶלְמוּ כֻלָּם בַּיַּעַר, וְאוּלָם הָאֶחָד הָיָה בְיָדֵינוּ. מִיָּד

שַׂמְנוּ אוֹתוֹ בְּקֻפְסָה אַחַת, עַל מְנַת לְצַלֵּם אוֹתוֹ מִמָּחָר

בַּבֹּקֶר. וְאוּלָם הַשָּׁבוּי זָמַם מְזִמּוֹת מִלְחָמָה, שֶׁלֹּא

הֶעֱלֵיתִי אוֹתָן עַל דַּעְתִּי. אַךְ שָׁכַבְנוּ לִישׁוֹן, וְהִנֵּה

הִתְחִיל לְהַכּוֹת בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת בַּקֻּפְסָה

וְהִשְׁמִיעַ צְלִיל הַתְרָעָה לְכָל חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו. כֻּלָּנוּ

הִתְעוֹרַרְנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ, וְאַךְ נִרְדַּמְנוּ שֵׁנִית וְהִנֵה שׁוּב

קוֹל צִלְצוּל וְנִקּוּשׁ. הַדָּבָר נִמְשַׁךְ כִּמְעַט שְׁתֵּי שָׁעוֹת,

וּלְבַסּוֹף סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר

לִי לְהֵרָדֵם, קַמְתִּי וָאֶתֵּן לַמְתוֹפֵף לָלֶכֶת אֶל כָּל אֲשֶׁר

יִשָּׂאֶנּוּ רוּחוֹ, כִּי נוֹכַחְתִּי שֶׁלֹּא יִתֵּן לָנוּ מְנוּחָה,

וְאֲנַחְנוּ חָפַצְנוּ לִישׁוֹן.

מִמָּחָר בַּבֹּקֶר צִלַּמְתִּי אֶת הַשָּׁפָן הַקָּטֹן.

אַחֲרֵי כֶן שְׁלַחְתִּיו לַחָפְשִׁי. וְאָכֵן נִפְלָא הַדָּבָר, שֶׁאַף

עַל פִּי שֶׁבִּלִּינוּ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בְּעֵמֶק זֶה וְחֹדֶשׁ יָמִים

בֶּהָרִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב, לֹא נִגְלָה לְעֵינֵינוּ אַף שָׁפָן בָּר

אֶחָד שֶׁמִּמִּין אַחֵר.

הַמִּקְרֶה הַזֶּה יָחִיד הוּא בְכָל הַמְּאֹרָעוֹת

שֶׁאֵרְעוּ לִי. זוֹהִי הַפַּעַם הָאַחַת וְהַיְחִידָה שֶׁרָאִיתִי אֶת

הַשְּׁפַנִּים בַּעֲלֵי נַעֲלֵי הַשֶּׁלֶג כְּשֶׁהֵם חַיִּים יַחַד חַיֵּי

חֶבְרָה וְרֵעוּת.

עמ  139.png

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזּוֹהִי גַם הָרְאָיָה הַיְחִידָה

לְאוֹתוֹ הַמִּשְׂחָק, שֶׁלְּפִי הַשְּׁמוּעוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֵלַי

רְגִילִים הַשְּׁפַנִּים לְשַׂחֵק בּוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.


הַשָּׁפָן הָרוּחַ

בַּזְּמָן שֶׁשָּׁהִיתִי בְאוֹנְטַרְיוֹ הָיָה לִי כֶלֶב

צַיִד מְעֻלֶּה בְיוֹתֵר, מְחֻנָּךְ לַעֲקֹב אַחַר עִקְּבוֹת רַגְלַיִם

מִכָּל הַמִּינִים. נוֹהֵג הָיִיתִי לָקַחַת אוֹתוֹ עִמִּי בַלַּיְלָה אֶל

הַיַּעַר וְלָתֵת לוֹ שָׁם הוֹרָיוֹת סְתָם: "לֵךְ לְפָנַי וְחַפֵּשׂ

וּנְבַח!" – וּלְאַחַר זֶה יָשַׁבְתִּי עַל גֶּזַע עֵץ וְחִכִּיתִי עַד

שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹל. וְהוּא לֹא אֵחַר לְמַלְּאוֹת אֶת פְּקֻדָּתִי.

עמ 140.png

חִלּוּקִים יְדוּעִים שֶׁבְּקוֹל נִבְחָתוֹ הוֹדִיעוּנִי בָרוּר אִם יֵשׁ

לוֹ כָאן עֵסֶק עִם שׁוּעָל, דֹּב־רַחַץ63,

שָׁפָן, סְקוֹנְק, אוֹ עִם חַיָּה אַחֶרֶת מִן הַחַיּוֹת הַמְּצוּיוֹת

בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נְבִיחָה בְקוֹל דַּק הָיָה פֵרוּשָׁהּ,

שֶׁהַבְּרִיָּה שֶׁהַכֶּלֶב עָקַב אַחֲרֶיהָ טִפְּסָה עַל עֵץ,

וְשֶׁאוֹאִיל לָבֹא בִכְבוֹדִי וּבְעַצְמִי אֶל מְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה

לִבְדֹּק אֶת הַדָּבָר.

הַנְּבִיחָה שֶׁהָיְתָה מְכֻוֶּנֶת כְּלַפֵּי שׁוּעָל,

הָיָה קוֹלָהּ עָמֹק, חָזָק וּמִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת סְדוּרוֹת כַּיָּאוּת

לַעֲקֵבוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכִּירָם עַל נְקַלָּה, וְשֶׁהַכֹּל יָכֹל

לָרוּץ אַחֲרֵיהֶם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. לְעֻמַּת שָׁפָן נָבַח מִתּוֹךְ

שִׁבְרֵי קוֹלוֹת רוֹפְפִים וְחַסְרֵי סֵדֶר. רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת

נִשְׁמַע בֵּינֵיהֶם גַּם קוֹל נְבִיחָה עֲמֻקָּה כְהֹגֶן.

עמ 140 א.png

וּבְכֵן בְּאַחַד הַלֵּילוֹת נָבַח הַכֶּלֶב לְפִי

דַרְכּוֹ הָרְגִילָה: “שָׁפָן, שָׁפָן, שָׁפָן!” הוּא עָזַב אֶת הַיַּעַר

וְעָבַר דֶּרֶךְ שָׂדֶה פָתוּחַ לָרְוָחָה, שֶׁאוֹר הַלְּבָנָה הַמַּבְהִיק

הָיָה זָרוּעַ עָלָיו. אָנֹכִי יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עַל נְקַלָּה אֵת כָּל

הַנַּעֲשֶׂה. הוּא הוֹסִיף לִנְבֹּחַ: “שָׁפָן, שָׁפָן, שָׁפָן!” וְאַחַר

נֶעְלַם בְּתוֹךְ עֲבִי שִׂיחַ שֶׁבְּאֶמְצַע קָרַחַת הַיָּעַר. וְאוּלָם

מִיָּד הֵגִיחַ מִשָּׁם וְצָוַח: “שׁוֹטְרִים! עֶזְרָה! רוֹצְחִים!”

וְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרַי כְּשֶׁהוּא נִלְחָץ אֶל רַגְלָי. אַחֲרֵי שָׁעָה

קַלָּה נִגְלָה מִתּוֹךְ עֲבִי הַשִּׂיחַ – שָׁפָן, אָמְנָם כֵּן, שָׁפָן

מִן הַשְּׁפָנִּים הַמְּצוּיִים בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהָיָה לָבָן

כַּשָּׁלֶג. זֶה הָיָה הָאַלְבִּינוֹ – זְנַב הַצֶּמֶר הָרִאשׁוֹן

שֶׁרָאִיתִי מִיָּמַי, וּכְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר הָיָה זֶה גַם

הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאָה הַכֶּלֶב הָעוֹקְבָן64 מִיָּמָיו (אַחֲרֵי כֵן נִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁזֶּה הָיָה

שָׁפָן בֵּיתִי שֶׁבָּרַח וְנֶהְפַּךְ בִּנְאוֹת הַדְּרוֹר לְפֶרֶא).

אָמְנָם כְּלָבִים אֵינָם חֲשׁוּדִים עַל אֱמוּנוֹת הֶבֶל, וְאַף עַל פִּי

כֵן הִתְנַהֵג כַּלְבִּי בְמִקְרֶה זֶה כְאִלּוּ סָבוּר הָיָה, שֶׁעֵינָיו

רָאוּ אַחַת הָרוּחוֹת.



פֶּרֶד בִּזְעִיר פָּנִים – אַרְנֶבֶת הַפְּרֶרְיָה

עמ 141.png

כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת הַבְּרִיָּה הַזֹּאת בַּעֲלַת

הָאָזְנַיִם הָאֲרֻכּוֹת וְהָרַגְלַיִם הַקָּשׁוֹת כְּשֶׁהִיא מְקַפֶּצֶת

כְּפֶרֶד כְּבַד תְּנוּעָה, הֲרֵי אַתָּה מַכִּיר מִיָּד שֶׁהַכִּנּוּי

שֶׁנִּתַּן לָה בְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב, אָמְנָם יָאֶה וְהָגוּן לָהּ.

כְּשֶׁחַיָּה זוֹ בוֹרַחַת מִפָּנֶיךָ, אַתָּה מַכִּיר עַל

פִּי זְנָבָהּ הַשָּׂעִיר הַלָּבָן כַּשֶּׁלֶג, וְעַל פִּי הַצֶּבַע

הַלָּבָן שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי אָזְנֶיהָ שֶׁקְּצוֹתֵיהֶן שְׁחוֹרוֹת, שֶׁאֵין

זוֹ לֹא שְׁפַן הַחֻלְצָה שֶׁבְּטֶכַס, אַף לֹא זְנַב הַצֶּמֶר שֶׁבְּהָרֵי

הַסְּלָעִים. אֶלָּא שְׁפַן הַחֻלְצָה בַעַל הַזָּנָב הַלָּבָן, הַנָּאֶה

וְהֶהָדוּר שֶׁבְּכָל מִינֵי הָאַרְנָבוֹת שֶׁלָּנוּ.

אָנֹכִי פְגַשְׁתִּיו בַּיְעָרוֹת, עַל הֶהָרִים

וּבִפְרֶרְיוֹת קָלִיפוֹרְנִיָּה עַד מָנִיטָבָּה, וְהִכַּרְתִּי בוֹ

שֶׁהוּא הֶחָרֵד מִכָּל בְּנֵי מִינוֹ, וְכִמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר

לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, חוּץ מִבְּפַרְדֵּס שֶׁל יֵלוֹסְטוֹן. כָּאן

פָּגַשְׁתִּי בִשְׁנַיִם מֵהֶם בְּחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט שְׁנַת 1912 בְּקִרְבַת

הַמָּלוֹן מָמוֹט־הוֹט־סְפְּרִינְגְס. הֵם נָתְנוּ לִי אֶת הַיְכֹלֶת

לָצוּר מֵהֶם תְּמוּנוֹת אֲחָדוֹת מִמֶּרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים רָגֶל.

וְאוּלָם לְדַאֲבוֹנִי, לֹא הָיְתָה הַהֶאָרָה טוֹבָה בְיוֹתֵר בִּשְׁבִיל

מַעֲשֵׂה צִלּוּם. כְּשֶׁסִּיַּרְתִּי לִפְנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶת

הַפַּרְדֵּס בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הָיְתָה אַרְנֶבֶת הַפְּרֶרְיָה

יְקָרָה שָׁם עַד מְאֹד. עַכְשָׁו הִיא מְצוּיָה שָׁם הַרְבֵּה, כַּדּוֹמֶה

לְכַמָּה חַיּוֹת בָּר אֲחֵרוֹת. הֲרֵי לָנוּ אֵפוֹא שׁוּב רְאָיָה

שֶׁהַהֲגָנָה עַל הַחַיּוֹת סוֹפָהּ שֶׁהִיא מְבִיאָה לִידֵי תוֹצָאוֹת

חִיּוּבִיּוֹת. חַיָּה זוֹ, שֶׁמַּרְאֶהָ כַּסְפִּי־אֲפוֹרִי, נַעֲשֵׂית

בַּחֹרֶף לְבָנָה כַשָּׁלֶג. אִלּוּלֵא כֵן הָיָה מִכְסֵה הַשֶּׁלֶג

מְגַלֶּה אוֹתָהּ עַל נְקַלָּה לְאוֹיְבֶיהָ.


קֹמֶץ אֵזוֹב צֹוֵחַ

עַד כַּמָּה שֶׁאַקְלִים יָדוּעַ אוֹ חֶבֶל אֶרֶץ יָדוּעַ

לֹא יִהְיוּ נִרְאִים בְּעֵינֵינוּ שֶׁאֲיֻמִּים הֵם מֵאֵין כְּמוֹהֶם,

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁבְּעֵינֵיהֶן שֶׁל כַּמָּה חַיּוֹת מֵחַיּוֹת

הַבָּר הֲרֵי הֵם נִרְאִים כְּנִפְלָאִים בְּיוֹתֵר. כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי

הֲרֵינִי חוֹשֵׁב אֶת הָאָרֶץ הַמְכֻסָּה שִׁבְרֵי סְלָעִים, הַקָּרָה,

הַקְּרוּחָה וְרַבַּת הָרוּחוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הֶהָרִים לְמַעְלָה

מִגְּבוּלוֹת הַיַּעַר לְמָקוֹם שָׁמֵם וְעָזוּב מֵאֵין כָּמוֹהוּ,

וּמֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי מַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי לִקְבֹּע שָׁם אֶת

דִּירָתִי. וְאַף עַל פִּי כֵן נֶחֱשָׁב מָקוֹם זֶה לְגַן עֵדֶן בְּעֵינֵי

חַיָּה קְטַנָּה וְנָאָה הַמְּצוּיָה עַל מְרוֹמֵי הָרֵי הַסְּלָעִים

אֲשֶׁר מִקָּלִיפוֹרְנִיָּה עַד אֲלַסְקָה.

בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן אֵין הִיא מְצוּיָה לָרֹב, וְאַף

עַל פִּי כֵן הִכַּרְתִּי אוֹתָהּ כָּאן רִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד

לִפְנֵי שַׁעַר הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּקִרְבַת מָמוֹט־הוֹט־סְפְּרִינְגְס,

אַתָּה רוֹאֶה שָׁם הַרְבֵּה חַיּוֹת קְטַנּוֹת מִמִּשְׁפַּחַת סְנָאִיּוֹת

הָאֲדָמָה, וּפְעָמִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל מוּזָר מֵעֵין שְׁרֵקָה

קְצָרָה, הַחוֹזֶרֶת בְּכָל עֲשָׂרָה אוֹ חֲמִשָׁה עָשָׂר רֶגַע. אַתָּה

עוֹמֵד תַּחְתֶּיךָ וְאֶפְשָׁר שֶׁהִנְּךָ תָר בְּעֵינֶיךָ אֶת הֶהָרִים

הָרְחוֹקִים, אַךְ אִי אַתָּה רוֹאֶה שָׁם דָּבָר. וּבְכֵן עָלֶיךָ

לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַתְּלוּלִיּוֹת שֶׁל שִׁבְרֵי סְלָעִים

שֶׁבְּקִרְבָתְךָ וּלְהַבִּיט אֶל כָּל אֶבֶן גְּדוֹלָה זוֹ אַחַר זוֹ.

מֻבְטָח אַתָּה שֶׁעַל אַחַת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ

כַּדּוּר אָפוֹר קָטֹן, אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה קֹמֶץ שֶׁל אֵזוֹב

וְגָדְלוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה הַרְבֵּה עַל גֹּדֶל אֶגְרוֹף. כְּשֶׁאַתָּה

מְכַוֵּן עָלָיו אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת, אַתָּה מַכִּיר מִיָּד שֶׁשְּׁרֵקָה

זוֹ מַשְׁמִיעָה אוֹתָהּ הַבְּרִיָּה הַקְּטַנָּה, שֶׁשִּעוּר גָּדְלָהּ

אֵינוֹ אֶלָּא כְּחֵלֶק הָרְבִיעִי שֶׁל שָׁפָן מָצוּי, שֶׁאָזְנֶיהָ

קְצָרוֹת וַעֲגֻלּוֹת וְזֵר לָבָן לָהֶן וְשֶׁזְּנָבָה אֵינוֹ נִרְאֶה

לָעָיִן. זוֹ הִיא הַחַיָּה הַקְּטַנָּה הַמֻּפְלָאָה, שֶׁאֵינָה חָשָׁה

אֶת עַצְמָהּ מְאֻשָּׁרָה אֶלָּא בֵין שִׁבְרֵי סְלָעִים; זוֹהִי

הָאַרְנֶבֶת הַקּוֹלָנִית. “אַרְנֶבֶת עִלִּית קְטַנָּה” קוֹרְאִים לוֹ

הַאִנְדִּיָּנִים, וְאוּלָם עוֹד שֵׁמוֹת אֲחֵרִים לוֹ, לְמָשָׁל,

“פִּיקָה” ו“עַכְבָּר גַּס רָעֵב”. בְּכִנּוּי זֶה הָאַחֲרוֹן הֲרֵי הוּא

נִקְרָא עַל שֵׁם שֶׁאֵין הוּא מַשְׁמִין לְעוֹלָם. הָעֶגְלוֹנִים

יְכַנּוּהוּ בְשֵׁם “קוֹנִי” אוֹ “שְׁפַן הַסְּלָעִים”. בְּצִבְעוֹ,

בְּגָדְלוֹ, בְּמַרְאֵהוּ וּבְמִנְהָגָיו הֲרֵיהוּ נִבְדָּל מִכָּל שְׁאָר

הַבְּרִיּוֹת הַמְּצוּיוֹת בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְאִי אֶפְשָׁר לִטְעוֹת

בּוֹ. אָמְנָם שְׁאֵר בָּשָׂר רָחוֹק הוּא לַשְּׁפַנִּים, וְאוּלָם אֵין

הוּא דוֹמֶה לָהֶם לֹא בְמַרְאֵהוּ וְלֹא בְטִיבוֹ. כָּכָה מָצוּי בּוֹ,

כָּאָמוּר לְמַעְלָה, הַהֶרְגֵּל לְצַיֵּץ כְּשֶׁהוּא שָׁרוּי עַל מָקוֹם

גָּבֹהַ, וְהֶרְגֵּל זֶה אֵינוֹ מִמִּדַּת הַשְּׁפַנִּים כָּל

עִקָּר.

צְוָחָה זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת בְּלִי סָפֵק קְרִיאַת

אַזְהָרָה. עַל יָדָהּ מוֹדִיעָה חַיָּה זוֹ לְכָל בְּנֵי מִינָהּ

שֶׁסַּכָּנָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה. כִּי הַקּוֹנִי חַיָּה חֶבְרָתִית

הוּא. בְּגַל שֶׁל אַבְנֵי חָצָץ יֵשׁ שֶׁאַתָּה מוֹצֵא כְמֵאָה מִבְּנֵי

מִין זֶה כְּאֶחָת.

לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת בִּהְיוֹתִי בְּקוֹלוֹרָדָה

צִיַּרְתִּי צִיּוּר חָטוּף אֶת אַחַד הַקּוֹנִים בְּסִיּוּעַ שֶׁל

מַשְׁקֶפֶת שָׂדֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׁמִיעַ בְּכָל כֹּחוֹ קוֹל

אַזְהָרָה, כְּדֵי לְהַצִּיל מִיָּדִי אֶת בְּנֵי מִינוֹ.

אֲבָל הַמִּדָּה הַיּוֹתֵר מְלַבֶּבֶת בְּשָׁפָן זֶה,

שֶׁאֵין בּוֹ מִשֶּׁל טִיב שְׁפַנִּים כָּל עִקָּר, הִיא דַרְכּוֹ

הַמְיֻחָדָה בַהֲכָנַת הַמְּזוֹנוֹת לִימוֹת הַחֹרֶף.

בְּשָׁעָה שֶׁהַדֶּשֶׁא, שֶׁן־הָאַרְיֵה65 שֶׁל הֶהָרִים וְהַכַּרְשִׁינָה66,

מַבְשִׁילִים כָּל צָרְכָּם וְנַעֲשִׂים רְאוּיִים לִקְצִירָה, עוֹזֵב

הַשָּׁפָן הַשּׁוֹרֵק וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אֶת מוֹלַדְתּוֹ הַזְּרוּעָה

אֲבָנִים וְהוֹלֵךְ אֶל כַּר הֶהָרִים הַסָּמוּךְ וְאוֹסֵף מִכָּל יַרְקוֹת

הַמִּחְיָה כְּכֹל אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת. עָמוּס חֲבִילָה, שֶׁעָבְיָהּ

הִיא כְעָבְיוֹ שֶׁל עַצְמוֹ וְשֶׁגְּדוֹלָה הִיא הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ,

הֲרֵיהוּ חוֹזֵר אֶל אֶרֶץ הָאֲבָנִים וְשׁוֹטֵחַ אֶת הַיְרָקוֹת בְּמָקוֹם

שֶׁל חַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ וְיִהְיוּ לוֹ לְשָׁחָת לִימוֹת

הַחֹרֶף. הוּא מַנִּיחַ אוֹתָם בְּלַהַט הַחַמָּה, וְאִם אַחַת הָאֲבָנִים

הַנִּבְעָרוֹת מְעִזָּה לְהָטִיל צֵל עַל הַשָּׁחָת הָעוֹמֶדֶת לְיִבּוּשׁ,

הֲרֵיהוּ מַרְחִיק אֶת הָאֶבֶן אוֹ אֶת הַשָּׁחָת, הַכֹּל לְפִי מַה

שֶׁנָּקֵל לוֹ יוֹתֵר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֲרֵיהוּ שׁוֹקֵד עַל

הַשָּׁחָת שֶׁלּוֹ שְׁקִידָה מְעֻלָּה. כְּשֶׁהַשָּׁחָת מִתְיַבֵּשׁ כָּל

צָרְכָּהּ, הֲרֵיהוּ מַכְנִיס אוֹתָהּ אֶל תּוֹךְ אֲסָמוֹ, הַיְנוּ חוֹר

סֶלַע טָמִיר, בְּמָקוֹם שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר לֹא יוּכַל לְקַלְקְלָהּ

וּבְמָקוֹם שֶׁהִיא נִשְׁמֶרֶת שָׁם יָפֶה לִימוֹת הַחֹרֶף. אִלּוּלֵי

שָׁחָת זוֹ, כִּי אָז גָּוַע הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ בָרָעָב בִּתְקוּפַת

הַשָּׁנָה הַקָּרָה. הַצַּיָּדִים אוֹמְרִים, שֶׁעַל פִּי מִדַּת הַמָּזוֹן

הָאָגוּר בַּאֲסָמֶיהָ שֶׁל הָאַרְנֶבֶת הַקּוֹלָנִית יְכֹלִים הֵם

לְהַגִּיד מֵרֹאשׁ אִם הַחֹרֶף הַבָּא יִהְיֶה קָשֶׁה אוֹ קָל.

אֲנִי בָדַקְתִּי הַרְבֵּה אֲסָמִים כָּאֵלֶּה בְהָרֵי

קוֹלָמְבָּיָּה הַבְּרִיטִית וְקוֹלוֹרָדוֹ וּכְמוֹ כֵן בַּפַּרְדֵס.

מִדַּת הַשָׁחָת הָאֲצוּרָה בָהֶם יֵשׁ בָּהּ מִכְּדֵי קַב אֶחָד עַד

כְּדֵי מְלֹא תְפִיסַת זְרוֹעַ. בֵּין צִמְחֵי הַמָּזוֹן מָצָאתִי מִינִים

שׁוֹנִים שֶׁל עֵשֶׂב דַּרְדָּרִים, שַׁרְבִיט זָהָב, כַּרְשִׁינָה, עֵשֶׂב

הָעֲרָבָה וְעָלִים שֶׁל נְטִיעִים שׁוֹנִים. הֲרֵינִי מְשַׁעֵר

שֶׁבְּדִיקוֹת יוֹתֵר מְפֹרָטוֹת עֲתִידוֹת לְהוֹכִיחַ, שֶׁהַחַיּוֹת

הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה אוֹכְלוֹת כָּל יֶרֶק שֶׁאֵינוֹ אַרְסִי הַנִּמְצָא

בְקִרְבַת נְאוֹת מְגוּרֵיהֶן. בְּצִבּוּרֵי שָׁחָת רַבִּים מָצָאתִי

בָּאֶמְצַע קֵן אוֹ מְאוּרָה. וְאוּלָם לְפִי דַעְתִּי, אֵין זֶה קַן

הַדִּירָה שֶׁבּתוֹכוֹ הֵם מְגַדְּלִים אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם, אֶלָּא מִין

אַכְסַנְיָה לִימוֹת הַחֹרֶף, שֶׁלְּשָׁם הֵם מִתְכַּנְּסִים בְּשָׁעָה

שֶׁהַשֶּׁלֶג מְכַסֶּה אֶת הָאָרֶץ, כְּדֵי לָשֶׁבֶת בְּתוֹך

אוֹצְרוֹתֵיהֶם וְלֶאֱכֹל כְּאַוַּת נַפְשָׁן.

אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁכָּאן אָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ אֶת

מַהֲלַךְ הִתְפַּתְּחוּתוֹ שֶׁל הַהֶרְגֵּל לֶאֱצֹר מְזוֹנוֹת: תְּחִלָּתוֹ

קֵן חָמִים שֶׁל שָׁחָת, שֶׁלְּאַחַר זְמָן נִמְצָא שֶׁהִיא עֲלוּלָה

לְשַׁמֵּשׁ מָזוֹן בְּשָׁעָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שׁוּם דְּבַר מַאֲכָל

אַחֵר. הַגְּלָלִים הַמְּרֻבִּים הַמֻּנָּחִים שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת לִפְנֵי

הָאֲסָמִים וּבְתוֹךְ הָאֲסָמִים אוֹת וּמוֹפֵת הֵם שֶׁהַחַיּוֹת

מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בָּאֲסָמִים הֲלָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה.

עמ 144 א.png

אַרְנֶבֶת־הַשְּׁרֵקָה בְקִיאָה בְטִיב מֶזֶג הָאֲוִיר

עַם זֶה הַשּׁוֹכֵן בְּקֶרֶב הַסְּלָעִים עַם חָכָם

וְנָבוֹן הוּא. אַרְנְבוֹת הַשְּׁרֵקָה לֹא דַיָּן שֶׁהֵן יוֹדְעוֹת,

שֶׁעֲלֵיהֶן לְעַתֵּד בִּימוֹת הַקַּיִץ לִימוֹת הַחֹרֶף, אֶלָּא

שֶׁיּוֹדְעוֹת הֵן לַעֲזֹר לְנַפְשָׁן בְּשָׁעָה שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר

נִשְׁתַּנָּה שִׁנּוּי בִּלְתִּי צָפוּי מֵרֹאשׁ. בִּכְדֵי לְבָרֵר

לְעַצְמֵנוּ אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים לְמַטָּה עָלֵינוּ לְהָשִׁיב אֶל

לֵב שֶׁהַצִּיר שֶׁעָלָיו סוֹבְבִים חַיֶּיהָ שֶׁל אַרְנֶבֶת הַשְּׁרֵקָה

הוּא אֲסֵפַת הַמָּזוֹן לִימוֹת הַחֹרֶף, וְשֶׁהִיא הִנָּהּ חַיַּת־יּוֹם.

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יָשַׁבְתִּי בְקִרְבַת מוֹשָׁב שֶׁל אַרְנְבוֹת

שְׁרֵקָה, וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אוֹתָן וְלֹא שָׁמַעְתִּי קוֹלָן

אַחֲרֵי בוֹא הַשָּׁמֶשׁ. וְאוּלָם מֶרְיַם מְסַפֵּר שֶׁהוּא וּוֶרְנוֹן

בֶּלֵי נָשְׂאוּ פַעַם אֶת שְׂמִיכוֹתֵיהֶם לְמַעְלָה, אֶל מוֹשָׁב שֶׁל

אַרְנְבוֹת־שְׁרֵקָה מֵהָלְאָה לִתְחוּם גִּדּוּל הָעֵצִים בְּהָרֵי

סַלְמוֹן־רִיוֶר, בִּכְדֵי לְבַלּוֹת שָׁם אֶת הַלַּיְלָה וּלְהִתְבּוֹנֵן

אֶל אֹרְחוֹת אַרְנְבוֹת הַשְּׁרֵקָה, שֶׁצִּבּוּרֵי הַשָּׁחָת שֶׁלָּהֶן

הָיוּ מֻנָּחִים בְּכָל מָקוֹם עַל גַּבֵּי סְלָעִים. הַדָּבָר הָיָה

עמ 144.png

בָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, וּמִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע הוּא שֶׁאֶפְשָׁר

הָיָה לְצַפּוֹת שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר יִהְיֶה נָאֶה וְשֶׁבְּמֶשֶׁךְ

שָׁבוּעַ אוֹ מְעַט יוֹתֵר תִּתְיַבֵּשׁ הַשָּׁחָת כָּל צָרְכָּהּ.

וְאוּלָם תֵּכֶף אַחֲרֵי בֹא הַחֲשֵׁכָה הִתְפָּרְצָה רוּחַ חֲזָקָה.

מִתְּחִלָּה יָרַד גֶּשֶׁם, אַחֲרֵי כֵן בָּרָד וְלָאַחֲרוֹנָה שָׁלֶג.

לְתִמְהוֹנָם שָׁמְעוּ חוֹקְרֵי הַטֶּבַע אֶת קְרִיאוֹתֵיהֶן שֶׁל

אַרְנְבוֹת הַשְּׁרֵקָה בְמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ.

הַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה אוֹהֲבוֹת זֹהַר שֶׁמֶשׁ

וָחֹם וְאוֹר יוֹם וּמְפַחֲדוֹת מִפְּנֵי הַקֹּר וְהַחֲשֵׁכָה כָמוֹנוּ

אָנוּ. אֶל נָכוֹן עִנּוּי קָשֶׁה הָיָה לָהֶן, כְּשֶׁנֶּאֶלְצוּ לְקוֹל

קְרִיאַת הַזְּקֵנִים לְקַפֵּץ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה מֵעַל מִטּוֹתֵיהֶן

הַחַמּוֹת וְלָצֵאת אֶל תּוֹךְ סוּפַת הַשֶּׁלֶג, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת

עמ 146.png

מִחְיַת הַחֹרֶף שֶׁלָּהֶן. וְאָמְנָם קָפְצוּ מֵעַל מִטּוֹתֵיהֶן

וְעָבְדוּ עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ אֲרֻכָּה בְיוֹתֵר, כִּי בַעֲלוֹת הַשַּׁחַר

הָיוּ כָל הַסְּלָעִים וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מְכֻסִּים שֶׁלֶג עָמֹק,

וְאוּלָם כָּל צִבּוּרֵי הַשָּׁחָת הוּסְרוּ בְעוֹד מוֹעֵד וְהוּבְאוּ אֶל

תּוֹךְ מְקוֹמוֹת מַחֲסֶה מִתַּחַת לִסְלָעִים כְּפוּיִים. הֲרֵי

שֶׁחָכְמָתָהּ שֶׁל אַרְנֶבֶת הַשְּׁרֵקָה מִצְטָרֶפֶת עִם כֹּח רָצוֹן עַל

מְנָת לִהְיוֹת לִפְעֻלָּה רַבַּת תּוֹעָלֶת.


הַסְּלָעִים מִבְטַח עֹז לָהּ

עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא מָצָא אִישׁ אֶת קִנָּהּ שֶׁל

אַרְנֶבֶת הַשְּׁרֵקָה. הִיא כָל כָּךְ חֲבוּיָה לָבֶטַח מִתַּחַת

סְלָעֶיהָ, עַד שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַד הַיּוֹם

לְחַטְטָהּ מִשָּׁם נִשְׁאֲרוּ מָעַל. גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁהַרְבֵּה

אֲנָשִׁים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דֻּבִּים, תְּחָשִׁים וּמַרְבֵּי־אֹכֶל

יָגְעוּ לַשָּׁוְא לְחַטֵּט וְלַחֲשׂף אֶת מִסְתְּרֵי חַיֵּי הַבַּיִת שֶׁל

אַרְנֶבֶת הַשְּׁרֵקָה מִתּוֹךְ מַעֲבֵה הָאֲדָמָה. גַּם אֲנִי הָלַכְתִּי

בְעִקְּבוֹתֶיהָ שֶׁל אַרְנֶבֶת שְׁרֵקָה אַחַת, שֶׁלָּעֲגָה לִי שָׁעָה

אֲרֻכָּה מֵרֹאשׁ צוּר אֶחָד בִּסְבִיבוֹת פָּגוֹדָה־פִיק בְּקוֹלוֹרָדוֹ,

וְגָלַלְתִּי הַצִּדָּה אֶבֶן כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מְאוּרָתָהּ. וְאוּלָם

כְּכֹל אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לַעֲמֹל, כֵּן גָּדַל מַפַּח נַפְשִׁי. שְׁבִיל

הָעֲקֵבוֹת הִסְתָּעֵף לְכָל עֵבֶר. פַּעַם אוֹ פַעֲמַיִם שָׁמַעְתִּי

מִתּוֹךְ עִמְקֵי הָאֲדָמָה קוֹל צִיּוּץ מָלֵא לַעַג, וְהִכְפַּלְתִּי אֶת

שְׁקִידָתִי. לְאַחַר שֶׁהָפַכְתִּי הַצִּדָּה כַעֲשָׂרָה טוֹנִים שֶׁל

סְלָעִים, עָמַדְתִּי אוֹבֵד עֵצוֹת. חֲצִי תְרֵיסָר שֶׁל מְבוֹאוֹת

אֶפְשָׁרִיִּים וּבִלְתִּי אֶפְשָׁרִיִּים נִגְלוּ לְפָנַי, וּבְשָׁעָה

שֶׁמָּחִיתִי אֶת הַזֵּעָה מֵעַל מִצְחִי, הִקְשַׁבְתִּי מֵאַחֲרַי אֶת

הַ“וִּיק, וִיק” שֶׁל יְדִידִי, כְּאִלּוּ חָפֵץ לְהַבִּיעַ בָּזֶה אֶת

דַּעְתּוֹ עַל פָּעֳלִי. וְהִנֵּה רָאִיתִי עַל רֹאשׁ צוּר סֶלַע

עמ 147.png

מִשְּׂמֹאלִי קֹמֶץ אֵזוֹב קָטֹן, שֶׁהָיָה בוֹלֵט כְּלַפֵּי שְׁמֵי

הַתְּכֵלֶת וְשֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁנִּשְׁמַע קוֹל הַצִּיּוּץ זָז זִיז

מוּעָט בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד. לֹא הָיָה לִי לֹא פְנַאי וְלֹא רָצוֹן

לְפַנּוֹת אֶת כָּל הָהָר כֻּלּוֹ, וּלְפִיכָךְ עָשִׂיתִי מַה שֶׁעָשׂוּ

הַדֻּבִּים וְהַתְּחָשִׁים שֶׁקִּדְּמוּנִי – מָשַׁכְתִּי אֶת יָדִי מִן

הָעֵסֶק הַזֶּה. עַתָּה יָדַעְתִּי, לְכָל הַפָּחוֹת, מִשּׁוּם מַה

מוֹקִירָה אַרְנֶבֶת הַשְּׁרֵקָה אֶת רַגְלֶיהָ מִן הַפְּרֶרְיָה

הַפּוֹרִיָּה וְעָמַדְתִּי יָפֶה עַל כַּוָּנַת הַמִּקְרָא הָאוֹמֵר:

“הַסְּלָעִים מַחֲסֶה לַשְּׁפָנִּים”.


עמ 148.png

 

רוּחוֹת עַל יַד מְדוּרַת הַמַּחֲנֶה    🔗


כֵּדַּי הוּא תָמִיד לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵסֶק עִם

מוֹרֵי דֶרֶך זְקֵנִים. מוֹרֵי דֶרֶךְ צְעִירִים עַל פִּי רֹב טִבְעָם

בֹּסֶר וְשִׁטְחִי הוּא. וְאוּלָם אוֹתָם הַזְּקֵנִים הַמְּתוּנִים

שֶׁבִּלּוּ אֶת חַיֵּיהֶם בֶּהָרִים, בְּקִיאִים בָּאֳמָנוּתָם,

שֶׁאִלּוּלֵא כֵן לֹא הָיוּ מְצוּיִים אֶצְלָהּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. הֵם

רָאוּ כָל כָּךְ הַרְבֵּה וְעָבְרוּ מֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ,

עַד שֶׁדּוֹמִים הֵם לְכִתְבֵי יָד שֶׁל סְפָרִים עַתִּיקִים: קָשִׁים

לִקְרִיאָה, אֲבָל מְיֻחָדִים בְּמִנָם הֵם וּמְלֵאִים חָכְמָה עֲצוּמָה.

לֹא עַל נְקַלָּה אֶפְשָׁר לַהֲבִיאָם לִידֵי דִבּוּר, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ

תַּקָּנָה לַדָּבָר. קֹדֶם כֹּל הֱוֵי רָאוּי וְהָגוּן שֶׁיְּכַבְּדוּךָ,

וּלְפִיכָךְ אַל תַּרְבֶּה דְבָרִים; וּכְשֶׁאַתָּה מְטַפֵּס יָמִים

תְּמִימִים עַל הֶהָרִים אוֹ רוֹכֵב בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת רְכִיבָה

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְרוֹצֵץ אֶת הַמַּפְרֶקֶת – הֱוֵי אִישׁ.

עמ 149.png

וּבָעֶרֶב, לְאַחַר שֶׁשְּׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה עָלוּ עַל מִשְׁכָּבָם,

שֵׁב אֶל מוּל מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ הַמְעַשֵּׁן אֶת מִקְטַרְתּוֹ עַל יַד

הַמְּדוּרָה וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַרְאוֹת לוֹ מִתּוֹךְ שְׁאֵלוֹת קְצָרוֹת

אֲחָדוֹת וּמִתּוֹךְ הַקְשָׁבָה רַבָּה לִדְבָרָיו, שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה

לְהַעֲרִיךְ אֶת הַיְדִיעוֹת מִכָּל הַמִּינִים שֶׁקָּנָה לוֹ בְמֶשֶׁךְ

כָּל יְמֵי חַיָּיו הָאֲרֻכִּים עַל הֶהָרִים. כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁל עֹנֶג

וְכַמָּה יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת הָיוּ שְׂכָרִי חֵלֶף מִנְהָג שֶׁכָּזֶה

שֶׁנָּהַגְתִּי עִם מוֹרֵה דֶרֶךְ. יֵשׁ אֲשֶׁר בְּשִׁבְתֵּנוּ כָךְ,

רָאִיתִי לְנֹגַהּ הָאֵשׁ אֶת תְּמוּנוֹת הַצְּלָלִים שֶׁל רוּחוֹת

מְדוּרַת הַמַּחֲנֶה הַדּוֹמְמוֹת כְּשֶׁהֵן טָסוֹת וְחוֹלְפוֹת עַל

פָּנֵינוּ. חִישׁ קַל, כְּהֶרֶף עַיִן, מַבְהִיקוֹת הֵן כְּבָרָק, הַבְהֵק

וְהֵעָלֵם לְלֹא קוֹל וּלְלֹא הֶגֶה. לְעִתִּים מִתְקָרְבוֹת הֵן בְּמִדָּה

שֶׁכָּזוֹ, שֶׁהַמְעַיֵּן הַיּוֹשֵׁב בְּלִי תְנוּעָה יָכֹל לְהַבְחִין אֶת

נִצְנוּץ עֵינֵיהֶם הָעֲגֻלּוֹת כִּפְנִינִים אוֹ אֶת בְּרַק חֲזֵהֶן

הַלָּבָן כְּשֶׁלֶג, כִּי הָרוּחוֹת הָאֵלֶּה אֵינָן אֶלָּא עַכְבְּרֵי

הָרִים מְצוּיִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּכָל מָקוֹם בַּמַּעֲרָב בְּהָמוֹן

רָב.

אָמְנָם מִתְפַּלְּגִים הֵם לַחֲצִי תְרֵיסָר שֶׁל מִינִים שׁוֹנִים, וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטִים כָּל הַתַּיָּרִים לְצָרֵף

אֶת כֻּלָּם כְּאֶחָד וּלְכוֹלְלָם יַחַד בְּשֵׁם אֶחָד;

וּבְכָל זֹאת רְאוּיִים הֵם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים עִמָּם מִנְהָג יָפֶה

מִזֶּה. לְכָל הַפָּחוֹת שְׁלשָׁה מִינִים מִשֶּׁלָּהֶם נִבְדָּלִים

בְּצוּרָתָם וּבְטִיבָם הֶבְדֵּל גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּן

הַהֶכְרָח הוּא שֶׁנַּבְחִין בֵּינֵיהֶם וְנִקְרָאֵם בְּשֵׁמוֹת.

הָרִאשׁוֹן הוּא עַכְבַּר הָרֶגֶל הַלְּבָנָה, אוֹ

עַכְבַּר הַצְּבִי. אֶת הַיְצוּר הַזֶּה אַתָּה מוֹצֵא בַּבֹּקֶר בְּסֵפֶל

הַקָּפֶה אוֹ בְאַגַּן הַמָּיִם. הוּא הוּא הַיְצוּר הַמְקַפֵּץ וְעוֹלֶה

תָמִיד מִתּוֹךְ “קֻפְסַת הַמָּזוֹן”, בְּשָׁעָה שֶׁהַמְבַשֵּׁל נִגָּשׁ

אֵלֶיהָ לַעֲרֹךְ אֶת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר. זֶהוּ אוֹתוֹ עַכְבַּר הָרֶגֶל

עמ 150.png

הַלְּבָנָה שֶׁעָבַר בַּלַּיְלָה בְרַגְלָיו הַקָּרוֹת עַל פָּנֶיךָ בָּהּ

בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לְהֵרָדֵם. הוּא הִנֵּהוּ אַחַת הַחַיּוֹת

הַיּוֹנְקוֹת שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית הַנְּפוֹצוֹת עַד מְאֹד

וְהַנִּמְצָאוֹת בְּהָמוֹן רָב.

הֲרֵי זוֹ בְרִיָּה קְטַנָּה וְנָאָה בַעֲלַת עֵינַיִם

שְׁחוֹרוֹת, גְּדוֹלוֹת וּמַבְרִיקוֹת כְּעֵינֵי הַצְּבִי. עֵינֶיהָ וְגַם

אָזְנֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת וְגַבָּהּ, שֶׁצִּבְעוֹ כְצֶבַע הָאַיָּלָה,

וְחָזֶהָ הַלָּבָן– כָּל אֵלֶּה הִקְנוּ לָהּ לִבְרִיָּה זוֹ אֶת הַשֵּׁם

“עַכְבַּר הַצְּבִי”. כְּשֶׁעַכְבָּר זֶה מְבַקֵּשׁ לִקְרֹא אֶת בַּת

זוּגוֹ, הֲרֵיהוּ מְתוֹפֵף בְּרַגְלוֹ הָאַחַת עַל הַקַּרְקַע וּמַשְׁמִיעַ

שׁוּרַת קוֹלוֹת שֶׁל צִיּוּץ וְשֶׁל צִפְצוּף הַמְשַׁמְּשִׁים לוֹ מֵעֵין

שִׁירָה.

עִתִּים קִנּוֹ בָנוּי מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְעִתִּים גַּם

עַל עֵץ, וְעַל שֵׁם זֶה הוּא מְכֻנֶּה גַם “עַכְבַּר הָעֵץ”. הַנְּקֵבָה

מְשַׁגֶּרֶת וְלָדוֹת הַרְבֵּה פְעָמִים בַּשָּׁנָה. בְּרִיָּה זוֹ אֵינָהּ

יוֹדַעַת שְׁנַת חֹרֶף, וּלְפִיכָךְ הֲרֵיהִי זְקוּקָה לְהָכִין לָהּ

מְזוֹנוֹת לִימוֹת הַחֹרֶף. לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָה זוֹ מְשַׁמְּשִׁים לָהּ

שִׁמּוּשׁ מְעֻלֶּה שְׁנֵי כִיסֵי לְחָיַיִם רְחָבִים.



הָעַכְבָּר הַקַּפְּצָן    🔗

הוּא מַחֲלִיק מִסָּבִיב לָאֵשׁ כִּשְׁאָר מִינֵי

הָעַכְבָּרִים. וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁסַּכָּנָה צְפוּיָה לוֹ, הֲרֵיהוּ

מְזַנֵּק כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת אֶל תּוֹךְ חֶשְׁכַּת הַלָּיְלָה. וְיָכֹל הוּא

לַעֲבֹר מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁמוֹנֶה אוֹ שֶׁל עֶשֶׂר רֶגֶל בְּאַחַת

מִקְּפִיצוֹתָיו, וְאֶת הַקְּפִיצוֹת הָאֵלֶּה יָכֹל הוּא לְשַׁנוֹת

לְצָרְכּוֹ כְאַוַּת נַפְשׁוֹ. אֵיךְ הוּא שׁוֹמֵר עַל עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא

לְהַתִּיז עַל יְדֵי רִיצָה שֶׁכָּזוֹ אֶת מֹחוֹ מִתּוֹךְ קָדְקָדוֹ –

דָּבָר זֶה אֵין דַּעְתִּי תוֹפֶסֶת.

עַכְבָּר זֶה מְשַׁמֵּשׁ בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ בִּמְקוֹם

הָעַכְבָּר הַקַּפְּצָן, הַיָּדוּעַ לָנוּ מִתּוֹךְ סִפְרֵי הַלִּמּוּד

שֶׁהוּא מֵעֵין מִין קֶנְגוּרוּ בִזְעֵיר פָּנִים, הַמָּצוּי אֵצֶל

הַפִּירָמִדוֹת הַגְּדוֹלוֹת. כָּל כָּךְ דּוֹמֶה הוּא לָעַכְבָּר

הַמִּצְרִי גַם בְּמַרְאֵהוּ וְגַם בְּטִיבוֹ, עַד שֶׁיְּדִידַי

הַמְלֻמָּדִים הִסְכִּימוּ לְדַעְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁצִּיַּנְתִּי אֶת

הָעַכְבָּר הַקַּפְּצָן הָאֲמֵרִיקָנִי כְּבָא כֹחוֹ שֶׁל הַסּוּג

הַמִּצְרִי.

עמ 151.png

הַכַּפְרִיִּים שֶׁבַּמִּזְרָח אוֹמְרִים שֶׁבַּיְּעָרִים

שֶׁלָּנוּ מְצוּיִים “שִׁבְעָה יְשֵׁנִים”: הַדֹּב, דֹּב־הָרַחַץ,

הַסְּקוֹנְק, כֶּלֶב הַפְּרֶרְיָה, הַצִּ’יפְמוֹנְק, הָעֲטַלֵּף

וְהָעַכְבָּר הַקַּפְּצָן. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה טוֹבִים וּנְכוֹחִים הֵם,

אֶלָּא שֶׁהָעַכְבָּר הַקַּפְּצָן מַאֲרִיךְ לִישׁוֹן שֵׁנָה עֲמֻקָּה

מִכָּל חֲבֵרָיו הָאֵלֶּה בַעֲלֵי הַשֵּׁנָה, וּלְפִיכָךְ לוֹ הַמִּשְׁפָּט

לִהְיוֹת נִקְרָא רִאשׁוֹן. כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי גְמַר הַקַּיִץ

כְּבָר כּוֹנֵן אֶת קִנּוֹ עָמֹק מִתַּחַת לַקַּרְקַע בְּמָקוֹם שֶׁיַּד

הַקָּרָה וְהַגֶּשֶׁם לֹא תַּשִּׂיגֶנּוּ שָׁם, וְקֹדֶם שֶׁיָּבֹא קֹר

הַקֶּרַח הָרִאשׁוֹן בָּאָרֶץ כְּבָר מוּטָלִים הָעַכְבָּר הַקַּפְּצָן

וּבַת זוּגוֹ מְקֻפָּלִים, כְּשֶׁזַּנְבוֹתֵיהֶם הָאֲרֻכִּים כְּרוּכִים

מִסָּבִיב לְגוּפָם כְּחוּט מִסָּבִיב לִסְלִיל67. כָּכָה יְשֵׁנִים הֵם שֵׁנָה הַדּוֹמָה לְמָוֶת, שֶׁאֲפִילוּ

קוֹל נַחֲרָה אֵינוֹ מַפְסִיקָהּ עַד הֱיוֹת שׁוּב קַיִץ עַל פְּנֵי

הָאָרֶץ וְאֵימַת הַקֹּר וְהַשֶּׁלֶג לֹא תְבַעֲתֵם עוֹד. בְּפַרְדֵּס

יֵלוֹסְטוֹן הֲרֵי הֵם יְשֵׁנִים לְכָל הַפָּחוֹת שִׁבְעָה חֳדָשִׁים

בַּשָּׁנָה.

הוֹאִיל וְהַחַיָּה הַזֹּאת נִרְאֵית רַק בַּלַּיְלָה,

אֵין הַתַּיָּר רוֹאֶה אוֹתָהּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, חוּץ מִבַּלַּיְלָה,

בְּשָׁעָה שֶׁכָּל מִינֵי בְרִיּוֹת הוֹלְלוֹת מִתְגַּנְּבוֹת אֶל מְדוּרַת

הַמַּחֲנֶה וּמְחַפְּשׂוֹת אַחֲרֵי שְׁיָרֵי הַסְּעֻדָּה; אוֹ יֵשׁ שֶׁהוּא

רוֹאֶה מִבְּנֵי מִשְׁפָּחָה זוֹ צְעִירִים חַסְרֵי זְהִירוּת, אֲשֶׁר

בְּלֶכְתָּם לְבַקֵּשׁ אֶת אָשְׁרָם נָפְלוּ לְתוֹךְ חָבִית הַגֶּשֶׁם

הָעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַמָּלוֹן וְטָבְעוּ בְתוֹכָהּ.

וְאִם יִשְׁאַל אָדָם: זָנָב זֶה, הָאָרֹךְ יֶתָר עַל

הַמִּדָּה, לְמָה הוּא מְשַׁמֵּשׁ? עָלֵינוּ לְהַחֲזִיר לוֹ: תַּפְקִידוֹ

הוּא כְתַפְקִיד הַזָּנָב לִדְרָקוֹן שֶׁל נְיָר אוֹ כְנוֹצָה שֶׁבְּנִצָּב

שֶׁל חֵץ. וּמִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּת בַּדָּבָר הֻבְרַר, שֶׁאִלּוּלֵא

זְנָבוֹ לֹא יָכֹל הָיָה הָעַכְבָּר הַקַּפְּצָן לְהַצִּיל עַצְמוֹ

עמ 152.png

מִסַּכָּנָה. חוֹקֵר טֶבַע יָדוּעַ מְסַפֵּר, שֶׁעַכְבָּר קַפְּצָן אֶחָד

שֶׁמְּכוֹנַת קְצִירָה קִצְּצָה אֶת זְנָבוֹ הָיָה מְנַתֵּר כִּמְשֻׁגָּע,

אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכֹל לְכַוֵּן אֶת קְפִיצוֹתָיו אֶל עֵבֶר יָדוּעַ. עַל

פִּי רֹב הָיָה מְדַלֵּג יָשָׁר לְמַעְלָה, אוֹ הָיָה יוֹרֵד שֶׁלֹּא

בְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לָרֶדֶת, וּכְשֶׁהָיָה מְקַפֵּץ

קְפִיצָה שְׁנִיָּה, יֵשׁ שֶׁהָיָה חוֹזֵר אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא

מִשָּׁם.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ רַשָּׁאִים אָנוּ לְהַחְלִיט

בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה, שֶׁכָּל צוּרוֹת הַהִתְפַּתְּחוּת, אֲשֶׁר

לְמַרְאִית עַיִן חֲסֵרוֹת תּוֹעֶלֶת הֵן, מְמַלְּאוֹת תְּעוּדָה קְבוּעָה

בְחַיֶּיהָ שֶׁל אַחַת הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא תָמִיד מְשַׂחֶקֶת

לָנוּ הַשָּׁעָה לַעֲמֹד עַל תְּעוּדָה זוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים

עָלֶיהָ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ.


הָעַכְבָּר הַקּוֹרֵא    🔗

לִפְנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָשַׁבְתִּי פַּעַם אַחַת

עַל גִּבְעָה אֵצֶל בָּרוֹנֶטְס־בְּרִידְז' הַרְחֵק כְּמִיל וָחֵצִי

מֵחַוַּת יַנְסֵי. הַגִּבְעָה נִמְצְאָה עַל פְּנֵי כַר דֶּשֶׁא מְגֻלֶּה,

הַרְחֵק מִסֶּלַע וָיָעַר. הִיא הָיְתָה גְבֹהָה וִיבֵשָׁה וּבְתוֹכָה

נִרְאוּ חוֹרִים, שֶׁהָיוּ גְדוֹלִים מְעַט מֵחוֹרֵיהֶם שֶׁל הָעַכְבָּרִים

הַמְּצוּיִים, וְחוּץ מִזֶּה הָיְתָה בָם סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת, שֶׁרֻבָּם

יָרְדוּ אֶל תּוֹךְ מַעֲבֵה הָאֲדָמָה דֶּרֶךְ יְשָׁרָה. עַל פְּנֵי

הָאֲדָמָה לֹא נִרְאוּ שׁוּם שְׁבִילֵי חִבּוּר בֵּין הַחוֹרִים

הֲלָלוּ.

וְאוּלָם דָּבָר זֶה חָשׁוּב הוּא בְמִדָּה פְחוּתָה מִן

הָעֻבְדָּה שֶׁעַל הַגִּבְעָה הַזֹּאת מְשָׁכַנִי קוֹל מוּזָר מֵעֵין קוֹל

הַ“וִּיק” שֶׁל אַרְנֶבֶת הַשְּׁרֵקָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה רָם

מִמֶּנּוּ.

עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי הַמָּקוֹם וְהִבְחַנְתִּי

שֶׁהַקּוֹלוֹת נִשְׁמָעִים מֵאֲחוֹרַי, וּבְכֵן הֲבִינוֹתִי שֶׁאֵין אֵלֶּה

אֶלָּא צִיּוּץ שֶׁל חַיָּה הַשְּׁרוּיָה בְמַעֲבֵה הָאֲדָמָה. וְאוּלָם

לֹא יָכֹלְתִּי לִקְבֹּעַ בַּת אֵיזֶה מִין הִיא חַיָּה זוֹ, וְרַק עַל

פִּי הַחוֹרִים דַּנְתִּי שֶׁהִיא גְדוֹלָה בְעֶרֶךְ כְּגֹדֶל הָעַכְבָּר.

לֹא רָחוֹק מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה מָצָאתִי עֲקֵבוֹת אֲחָדִים בְּתוֹךְ

הַחוֹל וָאֲצַיֵּר אוֹתָם. כְּשֶׁהֶרְאֵיתִי אַחֲרֵי כֵן אֶת הַצִּיּוּר

הַזֶּה לְחוֹקֵר טֶבַע אֶחָד מִידִידַי וְסִפַּרְתִּי לוֹ כֵיצַד

הִגַּעְתִּי לָזֶה, אָמָר: "גַּם אוֹתִי קָרָה כַמִּקְרֶה הַזֶּה בַמָּקוֹם

הַהוּא וְהָיִיתִי נָבוֹךְ, עַד שֶׁעָלְתָה בְיָדִי לָצוּד אַחַד

הַיְצוּרִים הָהֵם וְאָז נִתְבָּרֵר לִי שֶׁזֶּהוּ מְנַתֵּר בְּעֵשֶׂב, אוֹ

עַכְבָּר קוֹרֵא, וּמַה שֶׁצִּיַּרְתָּ כָאן הֲרֵי הֵם

עִקְּבוֹתָיו".

הָיוּ יָמִים שֶׁהַיְצוּר הַזֶּה נֶחֱשַׁב לִיקַר

הַמְּצִיאוּת מֵאֵין כָּמוֹהוּ. וְאוּלָם עַכְשָׁו מִכֵּיוָן שֶׁיּוֹדְעִים

אָנוּ הֵיכָן הוּא חַי, בְּיָדוּעַ לָנוּ שֶׁהוּא מָצוּי לָרֹב. בִּצְפוֹן

מֶקְסִיקָה הַחֲדָשָׁה מָצָאתִי מִין אֶחָד בִּשְׂדוֹת הַדָּגָן

בְּמִסְפָּר כָּל כָּךְ רַב, עַד שֶׁבְּכָל לַיְלָה צַדְתִּי בְמַלְכֹּדוֹת

אֲחָדוֹת שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה מֵהֶם. בִּמְחוֹז יֵלוֹסְטוֹן אֵינֶנּוּ

מָצוּי כָּל כָּךְ. וְכָל נִסְיוֹנוֹתַי לָצוּד אֶחָד מֵהֶם נִתְבַּטְּלוּ

עַל יְדֵי עַכְבְּרֵי הַצְּבָאִים הַנִּמְצָאִים כָּאן לָרֹב, וְשֶׁבְּכָל

פַּעַם שֶׁהֶעֱמַדְתִּי פַּח לָעַכְבָּרִים־הַקּוֹרְאִים הֶעֱלוּ הֵם אֶת

חֵרוּתָם לְקָרְבָּן וְנוֹקְשׁוּ תַחְתֵּיהֶם.

בַּסְּתָו שְׁנַת 1912 הִתְגּוֹרַרְתִּי בִצְפוֹן

דָּקוֹטָה. שָׁם מָצָאתִי תְלוּלִית שֶׁהָיוּ בָהּ חוֹרִים כַּחוֹרִים

שֶׁנִּגְלוּ לִי קֹדֶם לָכֵן בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן. קוֹל צִפְצוּף

חַלָּשׁ, שֶׁעָלָה מִתּוֹךְ מַעֲבֵה הָאֲדָמָה נָתַן חִזּוק לְדַעְתִּי.

הִצַּבְתִּי מַלְכֹּדֶת, וּבַלַּיְלָה הַבָּא צַדְתִּי עַכְבָּר־קוֹרֵא

בְּצֵרוּף אֲחָדִים מֵעַכְבְּרֵי הַצְּבָאִים הַמְּצוּיִים בַּכֹּל.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁתּוֹלְדוֹת יְמֵי חַיָּיו שֶׁל

הָעַכְבָּר הַקּוֹרֵא מֻפְלָאִים וְרַבֵּי עִנְיָן הֵם בְּמִדָּה יְתֵרָה,

אֵלָּא שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים עָלָיו דָּבָר, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא

מִתְגּוֹרֵר בְּמִישׁוֹר יָבֵשׁ, שֶׁמִּנְהָגוֹ לְצַפְצֵף, שֶׁהוּא נִזּוֹן

בְּיִחוּד מֵחֲגָוִים וְשֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַנְּמָלִים.



חֲתוּלִים מְהַלְּכֵי חֶרֶשׁ קְטַנִּים וּגְדוֹלִים    🔗

יָכֹל אָדָם לִרְכַּב חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִיל דֶּרֶךְ אֶרֶץ

הֶהָרִים בְּמָקוֹם שֶׁחַיּוֹת הַטֶּרֶף הָאֵלֶּה מְצוּיִים בּוֹ לָרֹב,

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִרְאֶה אֲפִילוּ שַׂעֲרָה שֶׁל חֲתוּל בָּר חָי.

וְאוּלָם מָה רַבִּים הֵם הַחֲתוּלִים הָרוֹאִים אֶת הָרוֹכֵב! הֵם

מְצִיצִים מִתּוֹךְ סְבָכִים שֶׁלְּיַד הַדֶּרֶךְ, מַשְׁגִּיחִים אֵלָיו

מִתּוֹךְ שׁוּחָה וּמִתְבּוֹנְנִים אֵלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שׁוֹכֵב

לָנוּחַ לְיַד מְדוּרַת הַמַּחֲנֶה. הֶם בּוֹחֲנִים אֶת הַתַּיָּר וּבָאִים

לִידֵי הַכָּרָה שֶׁאֵין לָבֹא אִתּוֹ בִדְבָרִים. הֵם רוֹאִים בּוֹ יְצוּר

שֶׁפְּגִיעָתוֹ רָעָה וְשֶׁמּוּטָב לְהִתְרַחֵק מִפָּנָיו. וְאָמְנָם יָפֶה

הֵם עוֹשִׂים שֶׁהֵם מִתְחַמְּקִים מִפָּנֵינוּ.

אִם נַעֲמִיד אֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּחֻלְדּוֹת הַבָּר עַל

פְּנֵי פְּרֶרְיָה, שֶׁעֲשָׂבֶיהָ קְצָרִים מִן הָעֲשָׂבִים שֶׁבְּכָל

שְׁאָר הַפְּרֶרְיוֹת, סוֹפָהּ שֶׁתִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ עוֹד בְּטֶרֶם

נַסְפִּיק לִמְנוֹת עֶשְׂרִים. אֲפִילוּ אֵין הָעֵשֶׂב גָּבֹהַּ אֶלָּא

שָׁלשׁ זְרָתִים, וְקוֹמָתָהּ שֶׁל חֻלְדַּת הַבָּר עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ

זֶרֶת, הֲרֵיהִי טוֹבַעַת בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב וְנֶעֱלֶמֶת גַּם מֵעֵין

הַמֻּמְחֶה שֶׁבַּצַּיָּדִים. אֲפִילוּ עוֹר רֵיק אִי אֶפְשָׁר

לְהַשְׁפִּיל וּלְשָׁטְחוֹ עָל גַּבֵּי הַקַּרְקַע כְּדֶרֶךְ שֶׁחֻלְדַּת

הַבָּר מַשְׁפִּילָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ. הוֹסֵף עַל זֶה אֶת הַדְּמָמָה

הָעֲמֻקָּה שֶׁמִּתּוֹכָהּ הִיא מַחֲלִיקָה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע:

דּוֹמֶה כְאִלּוּ הִיא צָפָה וְעוֹבֶרֶת עַל כָּל מִכְשׁוֹל וּמַעֲצוֹר

וְחוֹשֶׂכֶת אֶת כָּל כֹּחָהּ לְצֹרֶךְ הַקְּפִיצָה הָאַחֲרוֹנָה

הַמַּכְרָעַת. כָּל כִּשְׁרוֹנוֹתֶיהָ מְצֻמְצָמִים אַךְ בִּקְפִיצָה אַחַת

זוֹ. בָּהּ תְּלוּיִים חַיֶּיהָ וְכָל קִיּוּמָהּ תָּלוּי וְעוֹמֵד

בָּאֳמָנוּת הַהִתְגַּנְּבוּת שֶׁנִּשְׁתַּכְלְלָה אֶצְלָהּ בְּמִדָּה

עמ 155.png

מַפְלִיאָה וְשֶׁכָּל תַּכְלִיתָהּ אֵינָהּ אֶלָּא אוֹתָהּ הַקְּפִיצָה

עַצְמָהּ. הַצַּיָּדִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֵסֶק עִם הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה

קוֹרְאִים מִשּׁוּם כָּךְ אֶת חֲתוּל הַבָּר, אֶת חֻלְדַּת הַבָּר וְאֶת

אֲרִי הַבָּר בְּשֵׁם חֲתוּלִים מִתְגַּנְּבִים – שֵׁם מַעֲלִיב אֲבָל

מְכֻוָּן יָפֶה.


חֲתוּל הַבָּר שֶׁבֶּהָרִים    🔗

חֲתוּל הַבָּר שֶׁבְּאֵרָפָּה הֲרֵיהוּ בְלִי סָפֵק

הַשּׁוֹבָב מִכָּל חַיּוֹת הָאֲדָמָה. חֲתוּל הַבָּר הָאֲמֵרִיקָאִי גָדוֹל

וְכָבֵד מִמֶּנּוּ פִי שְׁלשָׁה, וּמִכָּאן מַסִּיקִים הַרְבֵּה בְנֵי

אָדָם שֶׁבְּוַדַּאי הִנֵּהוּ גַם פִּרְאִי מִמֶּנּוּ פִי שְׁלשָׁה,

וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לִפְחַד מִפָּנָיו כְּמִפְּנֵי הַנָּמֵר. אֲבָל

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הֲרֵי חֲתוּל הַבָּר הָאֲמֵרִיקָאִי חַיָּה חֲרֵדָה

בְיוֹתֵר. הוּא בוֹרֵחַ אֲפִילוּ מִפְּנֵי הַקָּטֹן שֶׁבַּכְּלָבִים,

וּמֵעוֹלָם אֵין הוּא מִתְיַצֵּב כְּנֶגֶד בְּנֵי אָדָם וְחִזָיּוֹן יָקָר

הוּא שֶׁיְּהֵא טוֹרֵף חַיָּה גְדוֹלָה מִשָּׁפָן.

רָאִיתִי חֲתוּל בָּר בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן, וְאַף

חָתוּל זֶה לֹא נִמְצָא בַּפַּרְדֵּס עַצְמוֹ, אֶלָּא הָיָה עָצוּר

בְּגַרְדִּינֶר בְּתוֹךְ כְּלוּב. וְאוּלָם מוֹצָאוֹ הָיָה מִן

הַפַּרְדֵּס, וַאֲחָדִים מִמּוֹרֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי סִפְּרוּ לִי

שֶׁחַיּוֹת טֶרֶף אֵלֶּה מְצוּיוֹת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת לָרֹב. אֶת

הַחַיָּה הַזֹּאת אֶפְשָׁר לְהַכִּיר עַל נְקַלָּה עַל פִּי מַרְאֵה

הֶחָתוּל אֲשֶׁר לָהּ וְעַל פִּי זְנָבָהּ הַקָּצָר.


חַיָּה שֶׁטּוֹעִים בָּה – חֻלְדַּת הַבָּר הַקָּנָדִית    🔗

בַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית

מִתְגּוֹרְרִים חֲתוּלֵי בָר בַּעֲלֵי מִינִים שׁוֹנִים, וּבַחֵלֶק

הַצְפוֹנִי מִתְגּוֹרְרוֹת חֻלְדּוֹת בָּר שֶׁהִנָּן שְׁאֵרוֹת בָּשָׂר

קְרוֹבוֹת לַחֲתוּל הַבָּר. בָּאֶמְצַע עוֹבֵר אֵזוֹר, שֶׁשְּׁתֵּי

הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה דָרוֹת שָׁם יָחַד. בְּתוֹךְ הָאֵזוֹר הַזֶּה נִמְצָא

בְמִקְרֶה הַפַּרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן, וּלְפִיכָךְ אָנוּ מוֹצְאִים כָּאן

שְׁנֵי הַמִּינִים הֲלָלוּ כְאֶחָד, אֶת חֲתוּל הַבָּר שֶׁבֶּהָרִים וְאֶת

חֻלְדַּת הַבָּר הַקָּנָדִית.

מִימֵי יַלְדוּתִי בְקָנָדָה זוֹכֵר אֲנִי הֵיטֵב שְׁלשָׁה

מְאֹרָעוֹת שֶׁחַיַּת טֶרֶף זוֹ נָטְלָה בָהֶם מָקוֹם בָּרֹאשׁ. אֶחָד

מִשְׁכֵנֵינוּ, אִישׁ פַּחְדָּן, רָאָה יוֹם אֶחָד לְתִמְהוֹנוֹ וְהִנֵּה

חֻלְדַּת בָּר גְּדוֹלָה יוֹצֵאת לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ וְהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה

אֶל בֵּיתוֹ. מִיָּד נִכְנַס הַבַּיְתָה, נָטַל אֶת קְנֵה רוֹבֵהוּ, פָּתַח

אֶת הַדֶּלֶת כִּמְלֹא הַסֶּדֶק וְהִתְחַבֵּא מֵאַחֲרֶיהָ כְּשֶׁהוּא

כוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו. חֻלְדַּת הַבָּר הָלְכָה מִסָּבִיב לַבַּיִת

בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעִים פְּסִיעוֹת, וְכָל אוֹתָה הָעֵת הָיָה קְנֵה

הָרוֹבֶה שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ מְכֻוָּן כְּנֶגְדָּהּ, וְאוּלָם יָדוֹ

רָעֲדָה וּקְנֵה הָרוֹבֶה נָד אָנֶה וָאָנָה, וּמַחֲשָׁבָה הֵצִיקָה

אוֹתוֹ: אִם אַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה וְהַטּוֹרֵף יִתְנַפֵּל עָלַי – מַה

תְּהֵא עָלָי? הוֹ, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַה תְּהֵא עָלָי?

הוּא לֹא הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִירוֹת, וְחֻלְדַּת

הַבָּר חָזְרָה מִקֵּץ זְמָן מוּעַט אֶל הַיָּעַר. זוֹכֵר אֲנִי אֶת

תְּמוּנַת הָאִישׁ הַהוּא יָפֶה. הוּא הָיָה אִישׁ טוֹב לֵב עַד מְאֹד,

אֲבָל, אֲהָהּ, פַּחְדָּן גָּדוֹל הָיָה. הַשְּׁכֵנִים לָעֲגוּ לוֹ תָמִיד

וְסוֹפוֹ הָיָה שֶׁמָּכַר אֶת הַחַוָּה שֶׁלּוֹ וְקִבֵּל מִשְׂרַת

פְּקִידוּת בָּעִיר.

הַמִּקְרֶה הַשֵּׁנִי הָיָה דוֹמֶה לָזֶה. שְׁנֵי

אֲנָשִׁים יָצְאוּ לָצוּד דֻּבֵּי־רַחַץ וְהִנֵּה הֵנִיסוּ כַלְבֵיהֶם

בְּנִבְחָתָם חַיָּה אַחַת עַל עֵץ. מִיָּד הִבְעִירוּ מְדוּרַת אֵשׁ

וְרָאוּ בֵין הָעֲנָפִים אֶת זְקַן הַלְּחָיַיִם שֶׁל חֻלְדַּת הַבָּר.

הַצָּעִיר שֶׁבָּהֶם כּוֹנֵן אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ, אֲבָל הַשֵּׁנִי

עָצַר בִּזְרוֹעוֹ וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו לַעֲזֹב אֶת חֻלְדַּת הַבָּר

לְנַפְשָׁהּ וְלָשׁוּב הַבַּיְתָה, בְּאָמְרוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם בַּעֲלֵי

מִשְׁפָּחָה הֵם, וְאִם חֻלְדַּת הַבָּר תִּפָּצַע, וַדַּאי תֵּרֵד מֵעַל

הָעֵץ וְתִטְרֹף אוֹתָם עִם כַּלְבֵיהֶם.

הַמְּאֹרָע הַשְּׁלִישִׁי לֹא כָךְ הָיָה. יוֹם אֶחָד

יָצְאָה חֻלְדַּת בָּר מִן הַיַּעַר בְּקִרְבַת חַוָּה וְרָצָה אֶל כַּר

הַמִּרְעֶה וְתָפְשָׂה כִבְשָׂה. אִשְׁתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַחַוָּה שָׁמְעָה

אֶת קוֹל הַצֹּאן שֶׁהִתְמַלְּטָה וַתֵּצֵא וַתֵּרֶא אֶת חֻלְדַּת הַבָּר

כּוֹרַעַת עַל טַרְפָּהּ. מִיָּד נָטְלָה מַקֵּל וַתִּתְנַפֵּל עַל

הַשּׁוֹדֵד. חֻלְדַּת הַבָּר נָהֲמָה בְזָעַם. וְאוּלָם אַךְ פָּגְעָה בָהּ

הַמַּכָּה הַרִאשׁוֹנָה, הִרְפְּתָה מִן הַכִּבְשָׂה וַתִּבְרַח

לְנַפְשָׁהּ. אֵשֶׁת הַחַיִל נָשְׂאָה אֶת הַכִּבְשָׂה הַבַּיְתָה,

עמ 158.png

תָּפְרָה אֶת אַרְבָּעָה פִצְעֵי הַקְּרִיעָה הָעֲמֻקִּים

שֶׁבְּצַוָּארָהּ, טִפְּלָה בָהּ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים וְאַחַר

הֶחֱזִירָה אוֹתָהּ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה אֶל אִמָּהּ. שְׁנֵי הַמִּקְרִים

הָרִאשׁוֹנִים מוֹכִיחִים עַל הַדֵּעָה הַמּוּטַעַת הַמְּצוּיָה אֵצֶל רֹב

הַבְּרִיּוֹת בְּנִדּוֹן חֻלְדַּת הַבָּר. הַמַּעֲשֶׂה הַשְּׁלִישִׁי

מַרְאֶה לָנוּ אֶת טִיבָהּ לַאֲמִתּוֹ.

פַּעַם אוֹ שְׁתַּיִם רָדְפוּ אַחֲרֵי חֻלְדּוֹת בָּר,

וְאוּלָם מֻבְטָחְנִי שֶׁלֹּא עָשׂוּ זֹאת אֶלָּא מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת

בִּלְבָד, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי חֻלְדּוֹת בָּר

בְּקֵרוּב מָקוֹם, וַהֲלָלוּ הִבִּיטוּ אֵלַי בְּתִמָּהוֹן. מֵעֵינֵיהֶן

לֹא הֵצִיץ אַף שֶׁמֶץ פִּרְאוּת; אַדְרַבָּה, מֶבָּטֵיהֶן הֵפִיקוּ אֵמוּן

תָּמִים.



הַחַיָּה הַפַּחְדָּנִית מִכָּל חַיּוֹת הַיָּעַר – אֲרִי־הֶהָרִים, פּוּמָה אוֹ קוֹגוּאַר    🔗

לְפִי הַסְּפִירָה שֶׁל הַפְּקִידוּת מִתְגּוֹרְרִים

כַּיּוֹם בְּפַרְדֵּס יֵלוֹסְטוֹן כְּמֵאָה אַרְיוֹת־הָרִים. וְאַף עַל

פִּי כֵן מֻבְטָחִים אָנוּ, שֶׁאֵין אֲפִילוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה

אֲנָשִׁים הַיְכֹלִים לְהִתְפָּאֵר שֶׁרָאוּ אַף אֶחָד מֵהֶם.

וּכְנֶגֶד זֶה אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁאוֹתָהּ הַסְּפִירָה

גוּפָהּ קוֹבַעַת גַּם אֶת מִסְפַּר הַדֹּב הַשָּׁחוֹר כָּכָה – הַיְנוּ

כְמֵאָה – וְאַף עַל פִּי כֵן רָאָה כָל אָדָם בַּפַּרְדֵּס, אֲפִילוּ לֹא

עָבַר בּוֹ אֶלָּא פַעַם אַחַת, דֻּבִּים בְּהָמוֹן.

מַה נִשְׁתַּנּוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה? עִקַּר הַחִלּוּק

שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה מֻטְבָּע בְּאֹרְחוֹת חַיֵּיהֶן.

הַקּוּגוּאַר מִן הַמִּתְגַּנְּבִים הוּא וְאֵין בְּכָל חַיּוֹת הַיַּעַר

פַּחְדָּן שֶׁכְּמוֹתוֹ. זֶה לִי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׂנָה שֶׁאֲנִי

מְשׁוֹטֵט בִּנְאוֹת הַבָּר וַעֲדַיִן לֹא רָאִיתִי קוּגוּאַר פֶּרֶא. אֵין

לִלְכֹּד אוֹתוֹ אֶלָּא בְעֶזְרַת כַּלְבֵי צַיִד הַמְלֻמָּדִים בְּיִחוּד

לַעֲקֹב אַחֲרָיו וּלְרָדְפוֹ.

עמ 159.png

כָּאָמוּר לֹא רָאִיתִי קוּגוּאַר מִיָּמַי, וְאוּלָם

מֻבְטַחְנִי שֶׁהַרְבֵּה מִבְּנֵי מִינוֹ כְבָר רָאוּ אוֹתִי. אָמְנָם

כֵּן! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרָאוּ אוֹתִי אֲפִילוּ בְּפַרְדֵּס

יֵלוֹסְטוֹן. כְּשֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב לִפְנֵי בֵית הַמָּלוֹן

מָמוֹט־הוֹט־סְפְּרִינְגְס הֱוֵי זָכוּר שֶׁרוֹאֶה אַתָּה לְנֶגֶד עֵינֶיךָ

שְׁנֵי הָרֵי קוּגוּאַר מְפֻרְסָמִים – הָר אֱוַרְטְס וְהָר

בּוּנְזֶן־פִּיק – וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב

כָּאן וְקוֹרֵא אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה, מִתְבּוֹנֵן מִבֵּין הַסְּלָעִים

הָאֲפוֹרִים־הַחוּמִים שֶׁעַל הָהָר שֶׁכְּנֶגְדְּךָ קוּגוּאַר אָפוֹר־חוּם

אֶל הַסְּבִיבָה וְאַגַּב גַּם אֵלֶיךָ הַקּוֹרֵא.

אִם יָבֹא בְמִקְרֶה לְיָדְךָ אֶחָד מֵאוֹתָם הַסְּפָרִים

הָאֲסוּרִים, שֶׁהָיִינוּ קוֹרְאִים לְפָנִים בְּבֵית הַסֵּפֶר מִתַּחַת

לַסַּפְסָל, תִּמְצָא כָתוּב בּוֹ, שֶׁהַקּוּגוּאַר הִנֵּהוּ חַיָּה

נוֹרָאָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ לְכֹחַ. עַל יְדֵי מַכָּה אַחַת בְּפַרְסַת

רַגְלוֹ הֲרֵיהוּ מֵמִית רְאֵם אוֹ שׁוֹר וְנֶחְפָּז לָרוּץ עִמּוֹ

בִמְהִירוּת יְתֵרָה, אוֹ מַעֲלֵהוּ עַל אַחַד הָעֵצִים כְּדֵי לְאָכְלוֹ

שָׁם. בְּחִבָּה יְתֵרָה הֲרֵיהוּ אוֹכֵל בְּנֵי אָדָם. דַּרְכּוֹ

לְחַקּוֹת קוֹל אִשָּׁה קוֹרְאָה לְעֶזְרָה, עַל מְנָת לִטְרֹף אֶת

הַגֶּבֶר נְדִיב הָרוּחַ הֶחָשׁ לִישׁוּעָתָהּ. וּלְעֻמַּת זֶה אִם

תְּעַיֵּן בַּמְעֻלִּים שֶׁבְּסִפְרֵי תוֹלְדוֹת הַטֶּבַע, אוֹ תִשְׁאַל

אֶת פִּי מוֹרֶה־דֶרֶךְ מְנֻסֶּה, יִוָּדַע לְךָ, שֶׁהַקּוּגוּאַר אָמְנָם

עוֹשֶׂה שַׁמּוֹת גְּדוֹלוֹת בַּצְּבָאִים, בַּצֹּאן וּבַסַּיָּחִים אֲבָל

רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מַרְהִיב הוּא בְנַפְשׁוֹ עֹז לַהֲרֹג חַיָּה

עַזָּה מֵאֵלֶּה וּמֵעוֹלָם אֵין הוּא מִתְנַפֵּל עַל אָדָם.

אָמְנָם יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אֲנִי אֲנָשִׁים

הַמַּכְחִישִׁים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְּכִסְתִירָה לִדְבָרַי הֲרֵי הֵם

מְסַפְּרִים סִפּוּרִים אֲשֶׁר לְשִׁמְעָם תְּסַמֵּרְנָה שַׂעֲרוֹת

רֹאשֵׁנוּ. וְאוּלָם רֹב הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה עַל דְּבַר קוּגוּאַר

הַתּוֹפֵשׂ אֶת הָאָדָם לֹא עָמְדוּ בִּפְנֵי חֲקִירָה וּדְרִישָׁה

מְדֻיָּקֶת.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהַקּוּגוּאַר לָהוּט אַחַר

בְּשַׂר סוּסִים, כְּעִנְיָן שֶׁשְּׁמוֹ הַמַּדָּעִי מוֹכִיחַ עָלָיו

(שׁוֹדֵד סוּסִים – hippolestes). הוּא עוֹבֵר

דֶּרֶךְ רְחוֹקָה עַל מְנָת לָשׁוּד סְיָח, וְהַמַּעֲשִׂים בְּקוּגוּאַר

שֶׁהִתְנַפֵּל עַל אִישׁ רוֹכֵב עַל סוּס בַּלַּיְלָה, נִתְבָּרְרוּ

שֶׁלֹּא לָאִישׁ הִתְכַּוֵּן אֶלָּא לַסּוּס, וּבְכָל פַּעַם שֶׁרָאָה

שֶׁאִישׁ יוֹשֵׁב עַל גַּב הַסּוּס מִהֵר לְהִמָּלֵט.

נוֹסָף עַל זֶה סַקְרָן גָּדוֹל הוּא הַקּוּגוּאַר,

וּמִשּׁוּם כָּךְ קָרָה כַמָּה פְעָמִים שֶׁרָץ אַחֲרֵי אָדָם בַּיַּעַר,

אֲבָל רַק עַל מְנָת לְהִתְבּוֹנֵן אֶל מַעֲשֵׂהוּ וּפְעֻלָּתוֹ, וְלֹא

הִתְנַפֵּל עָלָיו. וְאוּלָם הַתַּיָּר הַפַּחְדָּן שֶׁרָאָה

“שֶׁהַקּוּגוּאַר רוֹדֵף אַחֲרָיו” יְדַמֶּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁאַךְ כְּפֶשַׂע

הָיָה בֵינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת.


עמ 160 א.png

 

פְּגִישָׁתִי עִם הָאַרְיֵה    🔗


פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי סוֹפֵר בְּעִתּוֹנִים

לְסַפֵּר לוֹ עַל "מַעֲשֶׂה בְסַכָּנַת נֶפֶשׁ אֲיֻמָּה עַל יְדֵי חַיּוֹת

טֶרֶף", אַחַד הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁבָּהֶם הָיָה אַךְ כְּפֶשַׂע בֵינִי וּבֵין

הַמָּוֶת. הֶחֱזַרְתִּי לוֹ: "מֵעוֹלָם לֹא קָרַנִי מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה.

סַכָּנַת מָוֶת עַל יְדֵי חַיּוֹת בָּר אֵינָהּ מְצוּיָה עוֹד כַּיּוֹם

בַּאֲמֵרִיקָה".

"כְּלוּם לֹא נִפְגַּשְׁתָּ מֵעוֹלָם עִם הַדֹּב

הַגְּרִיזְלִי (הַדֹּב הָאָפוֹר), אוֹ עִם אֲרִי הֶהָרִים?" הוֹסִיף

לִשְׁאֹל.

"אָמְנָם נִפְגַּשְׁתִּי עִם הַרְבֵּה גְרִיזְלִים וְגַם

עִם אֲרָיוֹת אֲחָדִים. פַּעַם הִתְבּוֹנֵן אֵלַי אֲרִי אֶחָד בְּשָׁעָה

שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן", עָנִיתִי לוֹ.

פְּנֵי הַמַּגִּיד חֲדָשׁוֹת אוֹרוּ. הוּא הֶחֱלִיק דַּף

נְיָר אֶחָד, תָּחַב אֶת קְצֵה עֵט הָעֹפֶרֶת שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ פִּיו

וְקָרָא: "דַּבֵּר! עַתָּה קָלַעְתָּ אֶל הַמַּטָּרָה. הַשְׁמִיעֵנִי אֶת

פְּרָטֵי הַמְּאֹרָע. אַל תַּעֲלֵם מִמֶּנִּי כְלוּם".

“הַדָּבָר הָיָה בְחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר שְׁנַת 1899”,

עמ 161.png

פָּתַחְתִּי וְאָמַרְתִּי. "אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי חָנִינוּ אָז עַל רָמַת

הַסְּיֶרָה סָמוּךְ לְהַר טָלַק. בְּעוֹנָה זוֹ אֵין גְּשָׁמִים מְצוּיִים

שָׁם, וּלְפִיכָךְ לֹא מָצָאנוּ חֵפֶץ בְּאֹהֶל. לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ

הָיָה שַׂק־שֵׁנָה מְעֻלֶּה בְיוֹתֵר שֶׁהִנַּחְנוּ אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי

הַקַּרְקַע בְּרִחוּק רֶגֶל אוֹ שְׁתַּיִם זֶה לָזֶה. בֵּין הַשַּׂקִּים

הִנַּחְנוּ אֶת קְנֵי הָרוֹבֶה שֶׁלָּנוּ עַל בַּד גַּס שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג

מָיִם.

בְּלִוְיָתֵנוּ הָיוּ צְעִירֵי רוֹעִים אֲחָדִים, שֶׁהָיוּ

עוֹשִׁים אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיָה צֹרֶךְ בָּהּ לְשַּׁיָּרָה. שְׁנֵי

שָׁבוּעוֹת רְצוּפִים הָיוּ הַשָּׁמַיִם טְהוֹרִים וְהָאֲוִיר הָיָה סְתָו

יָפֶה, אַךְ בְּאַחַד הַעֲרָבִים הִתְחִיל לְהִתְחוֹלֵל סָעַר. עֲנָנִים

כְּבֵדִים עָלוּ מִפְּאַת הַיָּם. גַּלְגִּלֵּי אָבָק הִתְגּוֹלְלוּ

בַמָּרוֹם וּמַרְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת הָיָה צָהֹב־חִוֵּר חוֹלָנִי.

הַסּוּסִים הָיוּ נִרְגָּזִים, הֵרִימוּ אֶת נְחִירֵיהֶם, נָחֲרוּ

וְזָקְפוּ אֶת אָזְנֵיהֶם לְאָחוֹר.

כָּל הָאוֹתוֹת הָאֵלֶּה הוֹכִיחוּ שֶׁסְּעָרָה קְרוֹבָה

לָבֹא, לַמְרוֹת הַכְּלָל "שֶׁאֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִים

בְּסֶפְּטֶמְבֶּר". אֲנַחְנוּ הִתְקַנּוּ אֶת הַהֲכָנוֹת הַנִּצְרָכוֹת,

עַד כַּמָּה שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדֵנוּ, וְהִתְכַּנַּסְנוּ אֶל תּוֹךְ

שַׂקֵּי הַשֵּׁנָה. אֹהֶל לֹא הָיָה לָנוּ, כָּאָמוּר לְמָעְלָה.

תֵּכֶף אַחֲרֵי רֶדֶת הַחשֶׁךְ הִתְחוֹלְלָה הַסְּעָרָה

וְטִפּוֹת עָבוֹת אֲחָדוֹת טָפְחוּ עָלֵינוּ. אַחַר כָּךְ שָׁמַעְנוּ קוֹל

צַהֲלַת סוּסִים רָם. הַסּוּס הַסָּמוּךְ לָנוּ הִתְקוֹמֵם, וְאַחַר

הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה.

לְמָחָר בַּבֹּקֶר נִגְלָה לָנוּ שֶׁסּוּסֵינוּ בָרְחוּ

לָהֶם. כָּל הָרְסָנִים וְהָרְצוּעוֹת הָיוּ קְרוּעִים, וְעִקְּבוֹת

הַפְּרָסוֹת הָעֲמֻקִּים הוֹכִיחוּ כַּמָּה עֲצוּמָה הָיְתָה

הַהִשְׁתּוֹלְלוּת שֶׁתָּקְפָה אֶת הַסּוּסִים וְשֶׁכִּמְעַט שֶׁלֹּא

הִגִּיעָה לְאָזְנֵינוּ. הָרוֹעִים יָצְאוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַסּוּסִים

וְתָפְשׂוּ אֶת כֻּלָּם בְּמֶרְחָק שֶׁל מִיל אֶחָד מִמְּקוֹם

תַּחֲנוֹתֵנוּ.

בֵּינָתַיִם בָּדַקְתִּי אֶת הַקַּרְקַע, וּמִיָּד

נִתְבָּרֵר לִי הַדָּבָר. מָצָאתִי אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל אֲרִי הָרִים

אַדִּיר. הוּא בָא אֶל מַחֲנֵנוּ, הִתְהַלֵךְ חֶרֶשׁ מִסְּבִיבֵינוּ,

הֵרִיחַ בָּנוּ, וּכְפִי שֶׁסָּבוּר אֲנִי עָבַר בֵּין שְׂדֵרַת שַׂקֵּי

הַשֵּׁנָה שֶׁלָּנוּ. אַחַר כָּךְ הָלַךְ אֶל הַסּוּסִים, אֲשֶׁר מֵאֵימַת

אוֹיְבָם בְּנֶפֶשׁ נִתְּקוּ אֶת רִסְנֵיהֶם וְנִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם.

מוֹדֶה אֲנִי שֶׁחַיֵּי הַסּוּסִים הָיוּ תְלוּיִים מִנֶּגֶד, מַה שֶׁאֵין

כֵּן אֲנַחְנוּ, שֶׁלְּפִי דַעְתִּי לֹא הָיְתָה צְפוּיָה לָנוּ שׁוּם

סַכָּנָה".

בְּעֵינֵי הָעִתּוֹנָאי הָיָה הַמִּקְרֶה הַזֶּה חָמוּר

יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעֵינַי אָנִי, וְהוּא עָמַד עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאִם

אֲחַטֵּט בְּזִכְרוֹנוֹתַי, וַדַּאי יַעֲלֶה עַל לִבִּי זֵכֶר מַעֲשֶׂה

נוֹרָא בִּפְרִיץ חַיּוֹת שֶׁהָיְתָה צְפוּיָה לִי מִיָּדוֹ סַכָּנַת

מִיתָה מַמָּשׁ.

וְאָכֵן צָדַק הָאִישׁ. כִּמְעַט שֶׁשָּׁכַחְתִּי,

שֶׁפַּעַם אַחַת נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וּבֵינֵינוּ וּבֵין הַמָּוֶת

הָיָה אַךְ כִּמְלֹא שַׂעֲרָה.


בְּחֶזְקַת סַכָּנַת נָפֶשׁ    🔗

הַדָּבָר הָיָה בְאוֹתוֹ הַמַּסָּע עַצְמוֹ בִנְאוֹת

סְיֶרָה. שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים הָיִינוּ מִתְפַּרְנְסִים בַּיַּעַר רַק

מִכְּבוּשִׁים בִּלְבָד. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל כָּרֵי הַדֶּשֶׁא שֶׁלְּיַד

יְאוֹר לִיף, מָצָאנוּ שָׁם עֵדֶר קָטֹן שֶׁל בִּקְרֵי בָר, זֹאת אוֹמֶרֶת

שֶׁל בִּקְרֵי הַחַוּוֹת. “הוֹ!” קָרָא אֶחָד מִצְּעִירֵי הָרוֹעִים,

"חָלָב חַי יָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ לְאַחַר כָּל הַמַּאֲכָל הַקְּלֹקֵל

שֶׁאָכַלְנוּ בְמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הָאַחֲרוֹן".

“הֲרֵי כָאן לְפָנֶיךָ פָרוֹת לְמַדָּי. בְּבַקָּשָׁה, קוּם וַחֲלֹב!”

"אָמְנָם יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי לָצוּד אַחַת מֵהֶן, אִלּוּ

יָדַעְתִּי אֵיזוֹ מֵהֶן תִּכְשַׁר וּמַה לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁאָצוּד

אוֹתָהּ".

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה עַל לִבִּי זֵכֶר יְמֵי נְעוּרַי

שֶׁבִּלִּיתִי בַחַוָּה, וָאַעַן וָאֹמַר: "הִנְנִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָרָה

שֶׁדַּדֶּיהָ מְלֵאִים חָלָב, וְגַם אֶחֱלֹב אוֹתָהּ אִם תַּחֲזִיק

בָּהּ".

“טוֹב וְיָפֶה. הֵיכָן הִיא הַפָּרָה?”

שַׂמְתִּי אֶת יָדִי אֶל פִּי וְהִשְׁמַעְתִּי קוֹל

גְּעִיָּה כִגְעִיַּת עֵגֶל רָעֵב. מִיָּד נָשְׂאוּ הַפָּרוֹת אֶת

רָאשֵׁיהֶן וְהֵנִיעוּ אֶת כַּנְפוֹת נְחִירֵיהֶן. גָּעִיתִי שֵׁנִית,

וְהִנֵה פָּרְשׁוּ שָׁלשׁ פָּרוֹת מֵעַל יֶתֶר הָעֵדֶר. שְׁתַּיִם מֵהֶן

רָצוּ אֶל הַיַּעַר, כְּאִלּוּ נִטְרְפָה דַעְתָּן עֲלֵיהֶן,

הַשְּׁלִישִׁית נִשְׁאֲרָה עַל עָמְדָּה וְהִבִּיטָה אֶל כָּל עֲבָרִים.

“הֲרֵי הַפָּרָה הַחוֹלֶבֶת שֶׁלָּכֶם לִפְנֵיכֶם”, אָמַרְתִּי אֶל

הָרוֹעִים.

הַנְּעָרִים יָשְׁבוּ עַל סוּסֵיהֶם וְרָכְבוּ לַעֲשׂוֹת

אֶת שֶׁלָּהֶם. הָעֵדֶר נָפוֹץ וְגַם הַפָּרָה נִסְּתָה לְהִמָּלֵט,

וְאוּלָם הַסּוּסִים דָּהֲרוּ אֵלֶיהָ וּרְצוּעוֹת הַמַּלְכֹּדֶת רָעֲשׁוּ

בָאֲוִיר, וּכְהֶרֶף עַיִן נִכְרְכָה רְצוּעָה אַחַת מִסָּבִיב לְקַרְנֶיהָ

וּרְצוּעָה שְׁנִיָּה מִסָּבִיב לְאַחַת מֵרַגְלֶיהָ

הָאֲחוֹרִיּוֹת.

עמ 164.png

"עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרֵךְ, גְּבֶרֶת הֶחָלָב, לַעֲשׂוֹת

אֶת שֶׁלָּךְ", פָּנוּ הַנְּעָרִים אֵלָי. נָטַלְתִּי דְלִי וָאֶקְרַב אֶל

הַבְּהֵמָה הַשּׁוֹבֵבָה הַנּוֹחֶרֶת וְהַמִּתְנוֹדֶדֶת. הַפָּרָה נִסְּתָה

לִמְנֹעַ מִמֶּנִּי אֶת חֲלָבָהּ, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי בָקִי בִמְלָאכָה

זוֹ. בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַחֲלִיבָה הָיִיתִי נֶאֱלָץ לָשִׂים לֵב אֶל

רַגְלָּה הָאֲחוֹרִית הַחָפְשִׁית שֶׁבָּהּ נִסְּתָה לִבְעֹט בִּי. לְאַט

לְאַט נֶהְפַּךְ קוֹל “הַטְזִי טְזִי” הָרָם לְקוֹל “טְזִי טְזִי” עָמֹק,

שֶׁנִּשְׁמַע בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁנֵי זִרְמֵי הֶחָלָב הִשְׁתַּפְּכוּ אֶל

תּוֹךְ הַדְּלִי. אַךְ הִנֵּה הִתְחִיל לִהְיוֹת נוֹדֵף רֵיחַ מְשֻׁנֶּה

שֶׁהָלַךְ הָלֹךְ וְחָזָק, הָלֹךְ וְהֵעָשׂוֹת חָרִיף, עַד שֶׁנֶּהְפַּךְ

וְהָיָה לְסַרְחוֹן. אָז הֵצַצְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶל תּוֹךְ

הַדְּלִי, וּבִמְקוֹם חָלָב לָבָן כָּשֶּׁלֶג, רָאִיתִי שָׁם מִין נוֹזֶל

צָהֹב־כָּתֹם מַעֲלֶה קֶצֶף, שֶׁחוּטֵי דָם הָיוּ מְעֹרִים בּוֹ.

מִהַרְתִּי לָקוּם כְּשֶׁאֲנִי נִרְתַּע לַאֲחוֹרַי

וְאָמַרְתִּי: "הֲרֵי לָכֶם דֵּי חָלָב לִשְׁנֵיכֶם. שְׁאָר בְּנֵי

הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ אֵינָם רוֹצִים בּוֹ. הַחֲזִיקוּ בַפָּרָה בְכָל עֹז

עַד שֶׁאַגִּיעַ אֶל הָעֵצִים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר מִזֶּה".

כְּשֶׁנִּמְצֵאתִי כְבָר בִּמְקוֹם מִבְטָחִים, הִרְפּוּ

הַנְּעָרִים מִן הַפָּרָה. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁמַּחֲשַׁבְתָּהּ

הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה נָקָם וְאוּלָם אָנֹכִי נִמְצֵאתִי בְמָקוֹם

בָּטוּחַ, וּשְׁנֵי הַנְּעָרִים הַמְנֻסִּים יָדְעוּ כֵּיצַד מִתְנַהֲגִים

עִם פָּרָה שׁוֹבֵבָה. סוֹף סוֹף הָיְתָה שְׂמֵחָה לְהִמָּלֵט בְּעוֹד

עוֹרָה עַל בְּשָׂרָהּ.

“הֲרֵי שָׁם הֶחָלָב שֶׁלָּכֶם”, קָרָאתִי כְּשֶׁאֲנִי

מוֹרֶה בְיָדִי עַל הַדְּלִי שֶׁהֶעֱמַדְתִּי. כְּפִי הַנִּרְאֶה הָיְתָה

הַפָּרָה נְגוּעָה לֹא בְמַחֲלַת הֶחָלָב בִּלְבָד. הַנְּעָרִים שָׁפְכוּ

אֶת הֶחָלָב הַמְעֹרָב בְּדָם, נָשְׂאוּ אֶת הַדְּלִי אֶל הַנָּהָר

וְשָׁטְפוּ אוֹתוֹ וְשָׁבוּ אֶל הַמַּחֲנֶה, וְשָׁם הִגְעַלְנוּ אֶת

הַדְּלִי כַמָּה פְעָמִים בְּרוֹתְחִים.


אֹרַח הַלַּיְלָה הַמְּסֻכָּן    🔗

בָּעֶרֶב אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה, אַךְ כִּלִּינוּ

לֶאֱכֹל אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב. וְהִנֵּה הֵרִיעַ מִן הַפְּרֶרְיָה

הַקְּרוֹבָה קוֹל נַהֲמָתוֹ שֶׁל שׁוֹר הָעֵדֶר, אוֹתוֹ קוֹל הַנַהֲמָה

שֶׁהוּא מַשְׁמִיעַ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַקְּרָב וְשֶׁמַּשְׁמָעוֹ הוּא:

“אֲנִי מֵרִיחַ רֵיחַ דָּם”.

הָלַכְנוּ בַלָּט עַד קְצֵה הַיַּעַר, וּלְעֵינֵינוּ

נִגְלָה הַפֶּרֶא בְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִשְׁפַּךְ הֶחָלָב הָרָע.

הוּא נָבַר בְּפַרְסוֹתָיו וּבְקַרְנָיו בַּקַּרְקַע וְהִשְׁמִיעַ נַהֲמָה

מְאַיֶּמֶת. הָרוֹעִים עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם וְהוֹכִיחוּ לָנוּ הוֹכָחָה

מֻבְהָקָה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל בִּינַת הָאָדָם לְהַכְרִיעַ כֹּחַ

שֶׁל שְׁרִירִים בֶּהֱמִי. הֵם הִתִּיקוּ בִמְרוּצָה אֶת הַשּׁוֹר

בְּמֶרְחַק מִיל מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, חָלְקוּ לוֹ מַהֲלוּמוֹת נֶאֱמָנוֹת

בְּקִשְׁרֵי הָרְצוּעוֹת שֶׁבִּידֵיהֶם וְאַחַר שָׁבוּ אֶל הַמַּחֲנֶה,

וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה שָׁכַבְנוּ לִישׁוֹן.

עמ 165.png

אַךְ סָגְרָה הַשֵּׁנָה אֶת עֵינֵינוּ וּמְנוּחַת

הַמַּחֲנֶה הָפְרְעָה שׁוּב עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַקּוֹל הַמִּתְמַרְמֵר

הֶעָמֹק, קוֹל נַהֲמַת הַקְּרָב שֶׁהִשְׁמִיעַ הַשּׁוֹר הַזּוֹעֵם.

קָפַצְנוּ מִמִּשְׁכָּבֵנוּ, וּלְאוֹר הַיָּרֵחַ רָאִינוּ אֶת הַפֶּרֶא

הָאָיֹם כְּשֶׁהוּא רָץ אֶל הַמַּחֲנֶה.

מִיָּד הֵטִילוּ הַנְּעָרִים אֶת הָאֻכָּפִים עַל גַּבֵּי

סוּסֵיהֶם, וְשׁוּב שָׁמַעְתִּי קוֹל הַלְמוּת רַגְלַיִם כְּבֵדוֹת

וְדַהֲרוֹת סוּסִים, קְרִיאוֹת הָרוֹכְבִים וְנַחֲרַת הַשּׁוֹר, וּמִקֵּץ

רְגָעִים אֲחָדִים נָדַם הַכֹּל. אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה שָׁבוּ הַנְּעָרִים

אֶל הַמַּחֲנֶה, וְשׁוּב הִתְעַטַפְנוּ בִשְׂמִיכוֹתֵינוּ

וַנֵּרָדֵם.

וְאוּלָם גְּזֵרָה נִגְזְרָה עָלֵינוּ שֶׁהַלַּיְלָה לֹא

יַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם. כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי עַל דְּבַר רְעִידַת

אֲדָמָה וְקוֹלוֹת רָעַם. וּלְאַט לְאַט הִתְעוֹרַרְתִּי וְשׁוּב

שָׁמַעְתִּי נַהֲמַת הַשּׁוֹר הָאֲיֻמָּה, שֶׁמִּקּוֹלָהּ פָּקוּ

בִרְכָּי.

“רַוּ־אַוּ־אַוּ־אַוּ־אַוּ” הִתְגַּלְגֵּל קוֹל הַנָּהַם.

אֲנִי הָיִיתִי כְבָר עֵר בְּמִדָּה שֶׁהִבְחַנְתִּי שֶׁהַשּׁוֹר אֵינֶנּוּ

רָחוֹק מֵאִתָּנוּ. כַּנִּרְאֶה לֹא נָתַן לוֹ הֶחָלָב הַשָּׁפוּךְ

מְנוּחָה. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וּבֶן הַשַּׁחַץ הוֹפִיעַ

בַּמַחֲנֶה. דּוֹמֶה הָיָה כְאִלּוּ הַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ פִתְאֹם

וְהָעֵצִים רָעֲדוּ מִקּוֹלוֹ, “רַוּ־אַוּ־אַוּ־אַוּ־אַוּ” נָהַם וְשָׁאָף.

וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר, וּכְבָר יָרַד וְצָעַד בַּשְּׁבִיל

הַצָּר שֶׁבֵּין שַׂקֵּי הַשֵּׁנָה שֶׁלָּנוּ וְעָמַד בְּאֶמְצַע

הַמַּחֲנֶה. אִלּוּ קָפַצְתִּי מִמְּקוֹמִי וְקָרָאתִי, וַדַּאי הָיָה

מִשְׁתּוֹבֵב אוֹ נִבְהָל וְהָיָה רוֹמֵס אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ. כָּךְ

דַּרְכָּם שֶׁל הַשְּׁוָרִים; מָה שֶׁאֵין כֵּן הַסּוּס שֶׁדַּרְכּוֹ

לְדַלֵּג וְלַעֲבֹר עַל מִכְשׁוֹלִים. וּלְפִיכָךְ חִכִּיתִי בִרְעָדָה עַד

שֶׁהַקּוֹל “רַוּ־אַוּ־אַוּ” הָאָיֹם הִתְרַחֵק קְצָת. וְאָז קָפַצְתִּי

מִמְּקוֹמִי וְקָרָאתִי בְקוֹל רָם בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחִי:

“לוּאִיס! פְרַנְק! הוֹשִׁיעוּ! הַשּׁוֹר בָּא!”

הָרוֹעִים עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם עוֹד טֶרֶם כִּלִּיתִי,

וְלֹא עָבְרוּ אֲפִילוּ שְׁלשָׁה רְגָעִים וְהַסּוּסִים כְּבָר הָיוּ

חֲבוּשִׁים. וּמִיָּד קָם רַעַשׁ וְשָׁאוֹן: קוֹל שְׁעָטָה וּדְהָרָה, קוֹל

נַהַם וְקוֹל חֲבָטַת הָרְצוּעוֹת. וְאַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁהַקּוֹלוֹת

נִתְעַלְּמוּ בַמֶּרְחָק, הִגִּיעַ לְאָזְנַי צְלִיל: “פּוּף פּוּף!” –

רַעַשׁ יְרִיּוֹת קְנֵי רוֹבֶה. כְּשֶׁהַנְּעָרִים שָׁבוּ, לֹא שָׁאַלְתִּי

אוֹתָם דָּבָר. וְאוּלָם הֵם אָמְרוּ לִי: "רְצוֹנְךָ לְהִתְעָרֵב

אִתָּנוּ, שֶׁהֲלָה לֹא יַחֲזֹר עוֹד הֵנָּה?" אֲנִי הֶאֱמַנְתִּי

לְדִבְרֵיהֶם.



 

דֻּבִּים בְּנֵי מַדְרֵגָה גְבֹהָה וּבְנֵי מַדְרֵגָה נְמוּכָה    🔗


הַנַּחֲרָה בַלַּיְלָה הֲרֵיהִי מַעֲשֵׂה פֶשַׁע,

וְנַחֲרָה בַיּוֹם מְעוֹרֶרֶת צְחוֹק. בְּחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר שְׁנַת 1912

בִּקַרְתִּי בְחֶבְרַת יְדִידִים אֲחָדִים וּמוֹרֵה דֶרֶךְ טוֹב חֶבֶל

הָאָרֶץ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לִיאוֹר יֵלוֹסְטוֹן. חֶבֶל זֶה הֲרֵיהוּ

הַחֵלֶק הַיּוֹתֵר פִּרְאִי שֶׁל הַפַּרְדֵּס. הוּא רָחוֹק בְּיוֹתֵר

מִיִּשּׁוּב בְּנֵי אָדָם, וְהַחַיּוֹת שֶׁבְּכָאן אֵינָן רְגִילוֹת

לִרְאוֹת פְּנֵי אָדָם, כְּאוֹתָן הַחַיּוֹת שֶׁבְּקִרְבַת בָּתֵּי

הַמָּלוֹן, וַהֲרֵי הֵן שְׁרוּיוֹת בְּמַצַּב פִּרְאִי גָמוּר.

בְּנֵי הַחֲבוּרָה הָיוּ כֻלָּם מֻבְחָרִים, וְאוּלָם

לְדַאֲבוֹנֵנוּ טָעִינוּ בִּבְחִירַת אֶחָד מֵהֶם, כִּי מִדָּה רָעָה

הָיְתָה מְצוּיָה בוֹ – אַךְ סָגַר אֶת שְׁמוּרוֹת עֵינָיו וְהִנֵּה הוּא

נוֹחֵר נַחֲרָה אֲיֻמָּה, וּלְפִיכָךְ קָבַעְנוּ לוֹ מָדוֹר בְּאֹהֶל

בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאָנוּס הָיָה לִישׁוֹן בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים

וְחָמֵשׁ רֶגֶל מִמֶּנִּי וָהָלְאָה.

בַּלַּיְלָה הַקֹּדֵם הָיְתָה הַנְהָגָתוֹ כָל כָּךְ

רָעָה, עַד שֶׁרָאִינוּ צֹרֶךְ לְעַצְמֵנוּ לְהַגְדִּיל אֶת הַמֶּרְחָק

שֶׁבֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ עַד כְּדֵי חֲמִשִּׁים רָגֶל. וְאוּלָם בַּמֶּה

נֶחֱשָׁב מַהֲלָךְ שֶׁל חֲמִשִּׁים רֶגֶל בִּדְמִי חֲצוֹת לַיִל לְגַבֵּי

חֲלָלוֹ שֶׁל חָזֶה, שֶׁהֶקֵּפוֹ אַרְבָּעִים זֶרֶת. וּלְגַבֵּי

נְחִירַיִם, אֲשֶׁר קוֹלָן כְּקוֹל שׁוֹפָר? בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת

עמ 168.png

בַּלַּיְלָה הִתְעוֹרַרְתִּי שׁוּב מִקּוֹל נַחֲרָה אֲיֻמָּה, שֶׁהַפַּעַם

הָיְתָה תְרוּעָתָהּ גַּסָּה וְקָשָׁה מִכְּפִי דַרְכָּהּ עַד עַתָּה

וְנִשְׁמְעָה בְקֵרוּב מָקוֹם, כְּאִלּוּ הָיָה אוֹתוֹ הָאָדָם יָשֵׁן

בְּסָמוּךְ לִי. יָשַׁבְתִּי עַל מִשְׁכָּבִי וְצָרַחְתִּי בְכָעַס: "הוֹ,

דְּזֶ’ק! סְגֹר אֶת הַחֹטֶם שֶׁלְּךָ וְתֵן גַם לַאֲחֵרִים לִישׁוֹן

בִּמְנוּחָה!"

הַתְּשׁוּבָה עַל קְרִיאָתִי זוֹ הָיָה קוֹל נַחֲרָה רָמָה

עוֹד יוֹתֵר, וְאַחַר נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ סְבָךְ וּמְאָז שָׂרְרָה

כִמְדֻמֶּנִי דְמָמָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

וְאוּלָם כְּשֶׁקַּמְתִּי מִמִּשְׁכָּבִי, נוֹדַע לִי,

שֶׁלֹּא יְדִידִי הִשְׁמִיעַ הַפַּעַם אֶת קוֹלוֹת הַנַּחֲרָה

וְהַשָּׁאוֹן, אֶלָּא גְרִיזְלִי אַדִּיר, אֲשֶׁר כִּבֵּד אֶת מַחֲנֵנוּ

בְּבִקּוּרוֹ וַאֲשֶׁר תָּקַע אֶת חָטְמוֹ גַם בְּאָהֳלִי שֶׁלִּי.

קוֹל קְרִיאָתִי הִבְהִיל אוֹתוֹ כָל כָּךְ, עַד אֲשֶׁר

בָּרַח וַיִּמָּלֵט. וּמִקְרֶה זֶה הוּא גַם הַמְצַיֵּן אֶת טִיבוֹ שֶׁל

הַגְּרִיזְלִי שֶׁבְּיָמֵינוּ. הוּא מְפַחֵד מִפְּנֵי הָאָדָם וּבוֹרֵחַ

לְרֵיחוֹ אוֹ לְקוֹלוֹ. וְאִם נִזְדַּמֵּן לְפָנֶיךָ בְיֵלוֹסְטוֹן

גְּרִיזְלִי, הַנִּרְאֶה כְאִלּוּ הוּא מְבַקֵּשׁ קְרָבוֹת, מֻבְטָח אַתָּה

שֶׁמִּדָּה רָעָה זוֹ הִקְנָה לוֹ אֶחָד מִבְּנֵי מִינֵנוּ אָנוּ אֵצֶל

בָּתֵּי הַמָּלוֹן.

עמ 168 א.png

הַדֻּבִּים לְמִינֵיהֶם הַשּׁוֹנִים    🔗

יֵשׁ מוֹרֵי דֶרֶךְ שֶׁסָּחִים לַתַּיָּר כִּי בְּפַרְדֵּס

יֵלוֹסְטוֹן וּבִסְבִיבָתוֹ מְצוּיִים שִׁשָּׁה מִינֵי דֻבִּים שׁוֹנִים:

דֻּבִּים שְׁחוֹרִים, דֹּב הַקִּנָּמוֹן הַגָּדוֹל, דֹּב הַקִּנָּמוֹן

הַקָּטֹן, הַגְּרִיזְלִי, הַדֹּב בַּעַל קְצוֹת הַכֶּסֶף וְהַדֹּב בַּעַל

הַגַּב הַתָּלוּל. וְאוּלָם בֶּאֱמֶת אֵין שָׁם בִּלְתִּי אִם שְׁנֵי

מִינִים הֲלֹא הֵם: הַדֹּב הַשָּׁחוֹר וְהַגְּרִיזְלִי (הָאָפוֹר).

הַדֹּב הַשָּׁחוֹר נִכָּר בְּצִפָּרְנָיו הַקְּדוּמוֹת

הַקְּצָרוֹת, בַּפְּרוֹפִילוֹן הַשָּׁטוּחַ שֶׁלוֹ וּבְצִבְעוֹ הַשָּׁחוֹר.

עמ 169.png

וְיֵשׁ אֲשֶׁר גַּם חָטְמוֹ שָׁחֹם הוּא. עִתִּים מִזְדַּמְּנִים דֻּבִּים

צְעִירִים שֶׁרֹאשָׁם אָדֹם. הֲלָלוּ נִקְרָאִים בְּפִי הַצַּיָּדִים

בְּשֵׁם “בַּעֲלֵי צֶבַע קִנָּמוֹן קְטַנִּים”.

הַגְּרִיזְלִי נִכָּר בְּגֹדֶל גּוּפוֹ, בְּאֹרֶךְ

צִפָּרְנֵי רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת, בִּפְרוֹפִילוֹן חַד, וּבְאַדַּרְתּוֹ

הַנְּקוּדָה נְקֻדּוֹת כָּסֶף. לְעִתִּים נוֹצֶצֶת אַדַּרְתּוֹ שֶׁל

גְּרִיזְלִי יוֹתֵר מִן הָרָגִיל, וְאָז יְכַנּוּהוּ הַצַּיָּדִים בְּשֵׁם

“בַּעַל נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף”. וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֵין כָּל זֹהַר לְאַדַּרְתּוֹ

וְאָז הֲרֵי הוּא “בַּעַל צֶבַע קִנָּמוֹן גָּדוֹל”, אַף יֵשׁ אֲשֶׁר

הָרַעְמָה הַקְּצָרָה אֲשֶׁר מֵעַל לַכְּתֵפַיִּם הַקְּמוּרוֹת מְשֻׁפַּעַת

בְּיוֹתֵר, וְאָז הֲרֵיהוּ נִקְרָא “בַּעַל הַגָּב הַתָּלוּל”. כָּל אֵלֶּה

מְצוּיִים בַּפַּרְדֵּס, אֶלָּא שֶׁאֵין לִשְׁכֹּחַ שֶׁרַק בְּנֵי שְׁנֵי

מִינִים הֵם. הַדֻּבִּים הַשְּׁחוֹרִים יוֹדְעִים לְטַפֵּס יָפֶה.

הַדֻּבִּים הָאֲפוֹרִים שֶׁגָּדְלוּ כָל צָרְכָּם שׁוּב אֵינָם

מְטַפְּסִים.


עֲצֵי דֻּבִּים    🔗

הֶרְגֵּל מְשֻׁנֶּה לַדֻּבִּים, שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים

אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁרַק מְעַטִּים מְבִינִים אֶת טַעְמוֹ. הֶרְגֵּל זֶה

מָצוּי אֵצֶל שְׁנֵי הַמִּינִים כְּאֶחָד. כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ

בַּשְּׁבִיל שֶׁהוּא רָגִיל בּוֹ, דַּרְכּוֹ שֶׁל הַדֹּב לַעֲמֹד לִפְנֵי

עֵץ יָדוּעַ, וְהֲרֵי הוּא נוֹעֵץ בּוֹ צִפָּרְנָיו, נוֹשֵׁךְ בּוֹ

בְשִׁנָּיו וּמְחַכֵּךְ בּוֹ אֶת גַּבּוֹ וְאֶת רֹאשׁוֹ, עַד כַּמָּה

שֶׁהוּא יָכֹל לְהַגִּיעַ עָלָיו כְּשֶׁהוּא מִתְרוֹמֵם לְעֻמָּתוֹ מְלֹא

קוֹמָתוֹ וּכְשֶׁהוּא מִתְיַצֵּב אֲפִילוּ עַל רָאשֵׁי אֶצְבּעוֹתָיו. אֵין

סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַדֹּב יָכֹל לְהַכִּיר בְּעֵץ כָּזֶה עַל יְדֵי חוּשׁ

הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ, אִם הָיָה כָאן זֶה לֹא כְבָר אַחֵר, אִם הָיָה זָכָר אוֹ

נְקֵבָה, אוֹהֵב אוֹ אוֹיֵב אוֹ נָכְרִי. עֵץ הַדֻּבִּים מְשַׁמֵּשׁ אֵפוֹא

בְמוּבָן יָדוּעַ אוֹצַר חֲדָשׁוֹת מֵעוֹלַם הַדֻּבִּים. עֲצֵי דֻבִּים

שֶׁכָּאֵלֶּה מִזְדַּמְּנִים עַל כָּל מֵאָה פְסִיעוֹת בְּמָקוֹם

שֶׁדֻּבִּים הַרְבֵּה מְצוּיִים שָׁם.

בַּפַּרְדֵּס רַבִּים הֵם עֲצֵי הַדֻּבִּים. כָּל מוֹרֵה

דֶרֶךְ מֻמְחֶה מַרְאֶה אוֹתָם. בְּחֶבֶל הָאָרֶץ שֶׁבִּדְרוֹמוֹ שֶׁל

הַיְאוֹר נִזְדַּמְּנוּ לְפָנַי בְּמִסְפָּר מְרֻבֶּה כָל כָּךְ, עַד

שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁאֶת מַרְבִּיתָם לֹא עָשׂוּ הַדֻּבִּים אֶלָּא

לַהֲנָאָתָם בִּלְבָד.


סְקִירַת עַיִן בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל דֹּב    🔗

כְּשֶׁגַּרְנוּ בִשְׁנַת 1897 בְּסֻכָּה קְטַנָּה

שֶׁבְּקִרְבַת חַוֶּת יַנְסֵי, לֹא נִרְאָה לִי, לְמַרְבֵּה תִמְהוֹנִי,

אֲפִילוּ דֹּב אֶחָד, וְהֲרֵי אַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁעוֹרְרוּ אוֹתִי לָלֶכֶת

אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא הָיְתָה הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחוּנִי כִּי אוּכַל

לִרְאוֹת שָׁם דֻּבִּים כַּמָּה שֶׁלִּבִּי חָפֵץ. וְאוּלָם לֹא זָכִיתִי

לִרְאוֹת שָׁם אֶלָּא עִקְּבוֹת דֻּבִּים אֲחָדִים בְּרִחוּק מָקוֹם שֶׁל

כַּמָּה מִילִים. בְּאַחַד הַיָּמִים בִּקֵּר אוֹתָנוּ הַגֵּנֵרַל יוּנְג,

מִי שֶׁהָיָה בַזְּמַן הַהוּא רֹאשׁ הַמְמֻנִּים עַל הַפַּרְדֵּס. מִיָּד

סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת דְּבַר הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחוּ לִי, שֶׁאֶמְצָא

כָאן דֻּבִּים כְּאַוַּת נַפְשִׁי, וְזֶה כְשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁאֲנִי

רָץ בַּיַּעַר בְּלִי רְאוֹת אַף אֶחָד. הוּא הֶחֱזִיר לִי: "אֵין אַתָּה

כָּאן בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן. עֲבֹר אֶל מְלוֹן פוֹנְטִין וְרָאֹה תִרְאֶה

שָׁם דֻּבִּים כְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ". אָמְנָם דָּבָר זֶה

הָיָה מִן הַנִּמְנָע, כִּי מִסְפַּר הַדֻּבִּים שֶׁבַּמַּעֲרָב כֻּלּוֹ

אֵינוֹ מַסְפִּיק לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתִּי. וְאַף עַל פִּי כֵן הָלַכְתִּי

אֶל מְלוֹן פוֹנְטִין, וּמִיָּד אַחֲרֵי הַגִּיעִי לְשָׁם יָצָאתִי

לְטַיֵּל דֶּרֶךְ הַפֶּתַח שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַבָּיִת. עוֹד טֶרֶם צָעַדְתִּי

חֲמִשִּׁים צָעַד, וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דֻבָּה שְׁחוֹרָה לְפָנַי, הִיא

וּשְׁנֵי גּוּרֶיהָ הַשְּׁחוֹרִים וְהָעֲגֻלִּים כְּכַדּוּרִים. שְׁנֵי

הַגּוּרִים הָיוּ עֲסוּקִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְמִלְחֶמֶת

הִתְגּוֹשְׁשׁוּת, וְהָאֵם הִשְׁגִּיחָה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַפְרִיזוּ עַל

הַמִּדָּה. אַךְ הִרְגִּישׁוּ בִי, מִיָּד פָּסְקוּ לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ,

עמ 171.png

תַּחַת אֲשֶׁר אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד עַל עָמְדִּי. הַדֻּבָּה

הַזְּקֵנָה הִשְׁמִיעָה קוֹל “קוֹף קוֹף” מְיֻחָד בְּמִינוֹ, שֶׁהָיָה

כְּפִי הַנִּרְאֶה אוֹת אַזְהָרָה, כִּי לְשִׁמְעוֹ רָצוּ הַגּוּרִים אֶל

אַחַד הָעֵצִים וְטִפְּסוּ עָלָיו בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה שֶׁהִפְלִיאָה

אוֹתִי. כְּשֶׁהִתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה בְמִדָּה שֶׁחָשׁוּ אֶת עַצְמָם

בְּטוּחִים מִפַּחַד, יָשְׁבוּ לָהֶם עַל הַעֲנָפִים כִּנְעָרִים

קְטַנִּים, הֶחֱזִיקוּ בָהֶם בְּכַפּוֹתֵיהֶם הַקְּדוּמוֹת, נִעְנְעוּ

בְרַגְלֵיהֶם הָאֲחוֹרִיּוֹת בָּאֲוִיר וְהָיוּ מְצַפִּים לִרְאוֹת מַה

שֶׁעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ לְמַטָּה מֵהֶם.

הַדֻּבָּה הִתְקוֹמְמָה וְצָעֲדָה כְנֶגְדִּי לְאִטָּהּ.

מְבוּכָה רַבָּה הִתְחִילָה תוֹקֶפֶת אוֹתִי, כִּי הִיא עָמְדָה זְקוּפָה

בְרוּם שֶׁל שֵׁשׁ רֶגֶל, וּבְיָדִי לֹא הָיָה אֲפִילוּ מַקֵּל לְהָגֵן עַל

נַפְשִׁי. וּלְפִיכָךְ נִרְתַּעְתִּי לַאֲחוֹרַי וְחָזַרְתִּי לְאַט לְאַט

עַל עִקְּבוֹתַי אֶל הַמָּלוֹן, כְּשֶׁאֲנִי מֵגֵן עָל עַצְמִי בַנֶּשֶׁק

הַיְחִידִי שֶׁהָיָה בְיָדִי, הַיְנוּ בַּכֹּחַ הַמַּגְנֵטִי

שֶׁבְּמֶבָּטִי. אֲנַחְנוּ אָמְנָם שָׁמַעְנוּ עַל דְּבַר הַכֹּחַ

הַמַּגְנֵטִי הָאָצוּר בְּעֵינוֹ שֶׁל הָאָדָם. אֲבָל הַדֻּבָּה, כְּפִי

הַנִּרְאֶה, לֹא שָׁמְעָה אֶת דְּבַר הַכֹּחַ הַמַּגְנֵטִי הַזֶּה, כִּי

הִיא צָעֲדָה לְנֶגְדִּי בְאֵין מַעֲצוֹר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא

שֶׁהִשְׁמִיעָה קוֹל נַהַם, וַאֲנִי הָיִיתִי נָכוֹן לְוַתֵּר עַל

כְּבוֹדִי וְלַחֲזֹר אֶל הַמָּלוֹן בִּמְרוּצָה; וְאוּלָם בּוֹ בָרֶגַע

עָמְדָה הַדֻּבָּה הַזְּקֵנָה תַחְתֶּיהָ וְהִתְבּוֹנְנָה אֵלַי

בִּמְנוּחָה.

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה פָנְתָה וְהָלְכָה אֶל הָעֵץ אֲשֶׁר

עָלָיו יָשְׁבוּ גוּרֶיהָ. מִשָּׁם הִבִּיטָה תְחִילָּה אֵלַי וְאַחֲרֵי

כֵן אֶל צֶאֱצָאֶיהָ שֶׁלְּמָעְלָה. אָז נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, שֶׁאֵין הִיא

חוֹשֶׁבֶת עָלַי רָעוֹת. נִזְכַּרְתִּי לְשֵׁם מָה בָאתִי הֵנָּה וָאוֹצִיא

אֶת מְכוֹנַת הַצִּלּוּם שֶׁלִּי. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל

הַשָּׁמַיִם וְהֶעֱרַכְתִּי אֶת שִׁעוּר הָאוֹר – הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה

בְאוֹתָהּ שָׁעָה אֲחוֹרֵי עֲצֵי הַיַּעַר, – נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי

מְכוֹנַת הַצִּלּוּם שׁוּב לֹא תוּכַל הַיּוֹם. וּמִשּׁוּם כָּךְ

לָקַחְתִּי תַחְתֶּיהָ אֶת פִּנְקַס הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי וְצִיַּרְתִּי

אֶת הַצִּיּוּרִים הַחֲטוּפִים הַנְּתוּנִים בָּזֶה.

עמ 173.png

בֵּינָתַיִם הִתְבּוֹנְנָה הַדֻּבָּה אֵלַי וּבָאָה,

כַּנִּרְאֶה, לִידֵי מַסְקָנָה זוֹ: "כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁבֶּן אָדָם זֶה

מְנֻמָּס הוּא בְיוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן מוּטָב שֶׁאָבִיא אֶת

הַפְּעוֹטוֹת לְמָקוֹם בָּטוּחַ".

הִיא הֵצִיצָה אֶל שְׁנֵי צֶאֱצָאֶיהָ רַבֵּי הָעֲתִידוֹת

וְהִשְׁמִיעָה רַכּוֹת קוֹל “אֶרְר, אֶרְר”, וּמִיָּד קָפְצוּ שְׁנֵי

הַפְּעוֹטוֹת מֵעַל הָעֵץ כִילָדִים מַקְשִׁיבִים. בִּתְנוּעוֹתֵיהֶם לֹא

הָיָה אַף מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁל הַכְּבֵדוּת הַמְּצוּיָה אֵצֶל הַדֻּבִּים.

קַלֵּי רֶגֶל הִתְנַדְנְדוּ מֵעָנָף אֶל עָנָף עַד הַגִּיעָם לָאָרֶץ,

וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה הָלְכָה אֶל הַיָּעַר.

אָנֹכִי הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִרְאוֹת, עַד כַּמָּה

מַקְשִׁיבִים וְנִשְׁמָעִים הֵם הַדֻּבִּים הַקְּטַנִּים. אַךְ צִוְּתָה

אוֹתָם אִמָּם דָּבָר, וּמִיָּד מִהֲרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוָתָהּ. הֵם לֹא

נוֹעֲזוּ אֲפִילוּ לְהַשְׁמִיעַ אֶת דַּעְתָּם שֶׁל עַצְמָם. לְאַחַר זְמָן

נִתְבָּרֵר לִי, שֶׁהַנְהָגָה נָאָה זוֹ טַעְמָהּ וְנִמּוּקָהּ עִמָּהּ,

שֶׁאִלּוּלֵא הָיוּ מְצַיְּתִים לְאִמָּם, הָיְתָה חוֹלֶקֶת לָהֶם מַלְקוֹת

בְּמִדָּה שֶׁכָּזוֹ שֶׁהָיוּ מְנַהֲמִים בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. כַּנִּרְאֶה

רְגִילָה הִיא הַדֻּבָּה הַשְּׁחוֹרָה לְהַלְקוֹת אֶת גּוּרֶיהָ, בְּשָׁעָה

שֶׁהִיא מוֹצְאָה שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בַּדָּבָר, וְהִיא יוֹדַעַת לְהַלְקוֹת

הַלְקָאָה כְתִקּוּנָהּ. כָּפָּהּ כְּבֵדָה לְמַדַּי, וְאֵין יִלְלַת

הַקְּטַנִּים מְעַכֶּבֶת בְּיָדָהּ מִלְּיַסְּרֵם מוּסָר הָרָאוּי לָהֶם.

יֵשׁ שֶׁהַלְקָאָה שֶׁכָּזוֹ נִמְשֶׁכֶת שָׁעָה אֲרֻכָּה. הִנֵּה כִּי כֵן

בָּא מִקְרֶה לְיָדִי לְהִתְבּוֹנֵן אֶל חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל

הַדֻּבִּים וְאִלּוּלֵא בָאתִי אֶלָּא לְשֵׁם זֶה בִלְבָד, דַּיֵּנִי.

וְאוּלָם מִקְרֶה זֶה לֹא הָיָה סוֹף מְאֹרְעוֹתָי. יְדִידַי שֶׁבַּמָּלוֹן

אָמְרוּ לִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְתִּי אֶל הַמֻּבְחָרָה שֶׁבִּנְאוֹת

הַדֻּבִּים וְשֶׁעָלַי לָלֶכֶת אֶל גַּל הָאַשְׁפָּה הַנִּמְצָא בְמֶרְחַק

רֶבַע מִיל בְּתוֹךְ הַיָּעַר. לְדִבְרֵיהֶם עָתִיד אֲנִי לִרְאוֹת שָׁם

דֻּבִּים כְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשִׁי.


יוֹם אֶחָד עַל גַּל הָאַשְׁפָּה    🔗

מִמָּחֳרַת הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִזְדַּיַּנְתִּי

בְעִפָּרוֹן, בִּנְיָר וּבִמְכוֹנַת צִלּוּם וְהָלַכְתִּי אֶל גַּל

הָאַשְׁפָּה. מִתְּחִלָּה הָיִיתִי סוֹקֵר וְצוֹפֶה מִתּוֹךְ הַסְּבָכִים

מִמֶּרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ פְּסִיעוֹת, וְאוּלָם אַחֲרֵי כֵן

חָפַרְתִּי לִי מְאוּרָה בְתוֹךְ הַגַּל הַמַּבְאִישׁ וְעָשִׂיתִי שָׁם

כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּצִיּוּרָם וְצִלּוּמָם שֶׁל

הַדֻּבִּים, שֶׁהִרְבּוּ לָבֹא לְשָׁם בְּמִסְפָּר רַב כְּכֹל אֲשֶׁר

הַיּוֹם הָלַךְ הָלֹךְ וְנָטֹה לַעֲרֹב.

הַדַּפִּים מִפִּנְקַס הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי הָרְצוּפִים

בְּכָאן יְשַׁוּוּ לְעֵינֵי הַקּוֹרֵא פָרָשַׁת תַּהֲלוּכַת הַדֻּבִּים

הַמַּתְמִידָה, שֶׁהָיִיתִי עֵד רְאִיָּה לָהּ. אֶלָּא שֶׁשָּׁמַעְתִּי,

שֶׁמִּסְפַּר הַדֻּבִּים הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם כַּיּוֹם

מְרֻבֶּה הוּא מִכְּפִי שֶׁהָיָה בִזְמַן בִּקּוּרִי שָׁם.

פַּעַם אַחַת נִתְגַּלָּה לְפָנַי גְּרִיזְלִי עֲנָקִי

אֶחָד וְצָעַד יָשָׁר אֶל מוּלִי. צִלַּמְתִּי אוֹתוֹ מִמֶּרְחָק שֶׁל

אַרְבָּעִים פְּסִיעוֹת, וְאַחַר מִמֶּרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים פְּסִיעוֹת.

הוּא הִתְקָרֵב הָלֹךְ וְהִתְקָרֵב. בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה

פְּסִיעוֹת מִמֶּנִּי עָמַד וְהִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ הַצִּדָּה. אָנֹכִי

צִלַּמְתִּי, וְשׁוּב הָיָה אוֹתוֹ הַצְּלִיל הָאָרוּר הַדַּק

שֶׁמַּשְׁמִיעַ מַסְגֵּר הַקָּמֵרָה, שֶׁהֶעֱלָה אֶת חֲמַת הַדֹּב

הָאָפוֹר. הוּא פָנָה וְצָעַד כְּנֶגְדִּי מִתּוֹךְ נַהַם מָלֵא זָעַם.

חַשְׁתִּי אֶת עַצְמִי כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם הָיָה חָשׁ אֶת עַצְמוֹ

בְמִקְרִים שֶׁכָּאֵלֶּה; דִּמִּיתִי, שֶׁהִגִּיעַ רֶגַע חַיַּי

הָאַחֲרוֹן. הַדֹּב עָמַד תַּחְתָּיו וְלָטַשׁ אֶת עֵינָיו אֵלַי רֶגַע אוֹ

שְׁנֵי רְגָעִים, תַּחַת אֲשֶׁר אָנֹכִי עָמַדְתִּי לְלֹא נִיד וּלְלֹא

זִיז כָּל שֶׁהוּא. אָז פָּנָה הָעֲנָק מִמֶּנִּי כְשֶׁדַּעְתּוֹ

נִתְקָרְרָה וְהִתְחִיל סוֹעֵד אֶת סְעֻדָּתוֹ.

עמ 174.png

בְּחֵפֶץ לֵב הָיִיתִי מְשַׁוֶּה לְעֵינֵי הַקּוֹרֵא אֶת

הַתְּמוּנוֹת הַפוֹטוֹגְרָפִיּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע, כְּדֵי

שֶׁיִּרְאֶה בְעֵינָיו כַּמָּה אַמִּיץ לֵב וּמְצֻנָּן אָנִי. אֶלָּא

שֶׁאֵרְעָה לִי תַקָּלָה מַעֲצִיבָה: בְּשָׁעָה שֶׁפִּתַּחְתִּי אֶת

הַלּוּחוֹת, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁאָמְנָם לָחַצְתִּי אֶת כַּדּוּר

הַגּוּמִי בִזְמַנּוֹ, אֶלּא שֶׁהָיִיתִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה כָל כָּךְ

שָׁלֵו וּמְצֻנָּן וְשַׁלִּיט עַל חוּשַׁי, עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי מֵחֲמַת

זֶה לְכַוֵּן אֶת הַקָּמֵרָה.

עמ 175.png

מְאֹרָעוֹת אֲחֵרִים שֶׁאֵרְעוּ לִי בַפַּרְדֵּס    🔗

הַדָּבָר קָרָה לִפְנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. מֵאָז

הִתְרַבָּה מִסְפַּר הַדֻּבִּים הַחַיִּים בַּפַּרְדֵּס. שְׁלשָׁה עָשָׂר

דֻּבִּים בְּבַת אַחַת הָיָה הַמִּסְפָּר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁזָּכִיתִי

לִרְאוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. אוֹמְרִים,

שֶׁעַכְשָׁו נִרְאִים לְעִתִּים בְּחָדְשֵׁי יוּנִי וְיוּלִי, בְּשָׁעָה

שֶׁהַמָּזוֹן מִתְמַעֵט בַּיַּעַר, עֶשְׂרִים אוֹ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה

דֻּבִּים בְּבַת אֶחָת. רֻבָּם דֻּבִּים שְׁחוֹרִים, וְאוּלָם לְעוֹלָם

נִמְצָאִים בֵּינָתַיִם גַּם דֻּבִּים אֲפוֹרִים אֲחָדִים.

לִכְאוֹרָה הֲרֵי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת,

שֶׁמִּסְפַּר הַדֻּבִּים, הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַבֶּה בַּפַּרְדֵּס רִבּוּי

שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק, מַעֲמִיד בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה אֶת מְבַקְּרֵי

הַפַּרְדֵּס. וְאוּלָם חֲשָׁשָׁה זוֹ אֵין בָּהּ מַמָּשׁ. לַהֲקוֹת בְּנֵי

הַשַּׁחַץ הָאַדִּירִים וְהַשְּׂעִירִים הַמִּתְגּוֹדְדוֹת לִפְנֵי בָתֵּי

הַמָּלוֹן מְשַׁמְּשׁוֹת הוֹכָחָה בְרוּרָה לַדָּבָר שֶׁכָּל הַחַיּוֹת

הַטּוֹרְפוֹת מִטִּבְעָן אוֹהֲבוֹת שָׁלוֹם הֵן בְּשָׁעָה שֶׁהֵן

שְׂבֵעוֹת.

עמ 176.png

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁאָמַר אָדָם אֶחָד לִפְנֵי

זְמָן הַרְבֵּה, שֶׁהַדֻּבִּים שֶׁבַּפַּרְדֵּס יוֹדְעִים לְהוֹקִיר אֶת

עֵרֶךְ הָאֵמוּן שֶׁנָּתְנוּ בָהֶם בְּנֵי אָדָם, רַק פַּעַם אַחַת אוֹ

פַעֲמַיִם קָרוּ מִקְרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַכְּלָל הַזֶּה.

אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לָהוּט בְּיוֹתֵר אַחַר צִלּוּמִים,

שָׁמַע עַל דְּבַר הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לִי עַל גַּל הָאַשְׁפָּה,

וְהָלַךְ לְשָׁם לְאַחַר שָׁנִים מוּעָטוֹת, כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם

הוּא בְאוֹתָהּ הַהִזְדַּמְּנוּת הַטּוֹבָה. וְהִנֵּה הוֹפִיעָה דֻבָּה

גְדוֹלָה עִם שְׁנֵי גוּרֶיהָ, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְמֶרְחָק מְסֻיָּם

וְהַצַּלָּם לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הוּא חִכָּה זְמָן רַב,

וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁאֵין דַּעְתָּהּ כְּלָל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, הֶחֱלִיט

לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. הוּא עָזַב אֶת מַחֲבוֹאוֹ וּכְפוּף גַּב זָחַל

לִקְרַאת הַמִּשְׁפָּחָה כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק אֶת מְכוֹנַת הַצִּלּוּם

לְנֹכַח פָּנָיו. כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ הַגּוּרִים בַּחַיָּה הַמְשֻׁנֶּה

בַעֲלַת שְׁתֵּי הָרַגְלָיִם, הַהוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת אֲלֵיהֶם,

נִבְהֲלוּ וְרָצוּ בְקוֹל יְלָלָה אֶל אִמָּם. וַחֲמַת הָאֵם בָּעֲרָה בָהּ

עַד לְהַשְׁחִית בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַיְצוּר הַהוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם,

הַצָּנוּם וּבַעַל הָעַיִן הָאַחַת, הַמִּתְכַּוֵּן בְּלִי סָפֵק לָצוּד

אֶת גּוּרֶיהָ כְּדֵי לִטְרֹף אוֹתָם. דָּבָר קַל מִזֶּה הָיָה מַסְפִּיק

לְגָרוֹת בָּהּ חֲמַת הַקְּרָב, וּמִיָּד הִשְׂתָּעָרָה. רַק אַחַת

הִכְּתָה וְלֹא יָסְפָה, וּמְכוֹנַת הַצִּלּוּם הִתְפּוֹצְצָה לִרְסִיסִים,

וּשְׁבוּעַיִם יָמִים הָיָה הָאָדָם מוּטָל עַל עֶרֶשׂ דְּוָי בְּבֵית

הַחוֹלִים, עַל מְנָת לְרַפֵּא שָׁלשׁ צְלָעוֹת שְׁבוּרוֹת וְזִעְזוּעַ

עֲצָבִים קָשֶׁה.

עמ 177.png

וְשׁוּב הָיָה מַעֲשֶׂה אַחֵר בִּגְרִיזְלִי אֶחָד זָקֵן

שֶׁנָּפַל לְמַעֲמָסָה עַל בָּתֵּי הַמָּלוֹן, כִּי לֹא הָיָה מוֹנֵעַ אֶת

עַצְמוֹ מִלְּהִכָּנֵס אֶל בָּתֵּי הַבִּשּׁוּל וְלָקַחַת לוֹ מִשָּׁם

מָזוֹן. הוּא נַעֲשָׂה מְחִתָּה לַתַּיָּרִים, לְפִי שֶׁעַד מְהֵרָה עָמַד

עַל הַדָּבָר, שֶׁבְּנֵי הָאָדָם הֲלָלוּ נוֹשְׂאִים אִתָּם מְזוֹנוֹת;

וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה רוֹאֶה בַד אֹהֶל לָבָן מְנַצְנֵץ מִבֵּין עֲצֵי

הַיַּעַר, הָיָה חוֹשֵׁב אֶת הַדָּבָר כְּהַזְמָנָה לִסְעֻדָּה מוּכָנָה

הַמְצַפָּה לוֹ. וְאוּלָם מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁבִּרְדִיפוֹתָיו

אֵלֶּה שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר הַמְּזוֹנוֹת עָשָׂה רָעָה לְאָדָם. לְעֻמַּת

זֶה הָיָה גוֹרֵם לְהִשְׁתּוֹלְלוּת סוּסִים וְהָיָה מְשַׁבֵּר וְשׁוֹלֵל

אֶת אוֹצְרוֹת הַמָּזוֹן.

אֶחָד מִמּוֹרֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי סָח לִי מַעֲשֶׂה

מְבַדֵּחַ בְּדֹב זֶה, שֶׁלַּמְרוֹת לַהֲבוֹת הַלַּפִּידִים שֶׁהֶחֱזִיקוּ

בְּפָנָיו, חָדַר אֶל תּוֹךְ בֵּית הַבִּשּׁוּל וְשָׁדַד מִשָּׁם

קֶדֶל־חֲזִיר. הַמְבַשֵּׁל רָדַף אַחֲרָיו בְּמַקֵּל. עַל כָּל מַכָּה

וּמַכָּה עָנָה הַדֹּב בְּנַהֲמַת “ווּף” וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִרְפָּה

מִקֶּדֶל הַחֲזִיר, וְחֶבְרַת הַנּוֹסְעִים נֶאֶלְצָה לָשׁוּב אֶל מִבְצַר

יֵלוֹסְטוֹן כְּדֵי לִקְנוֹת מְזוֹנוֹת חֲדָשִׁים.

מִקְרִים מֵעֵין זֶה הָלְכוּ הָלֹךְ וָרֹב. וּלְבַסּוֹף

קִבֵּל בּוּפָלוֹ דְשׁוֹנְס, מְנַהֵל מַחֲלֹקֶת הָרִגּוּל שֶׁבַּפַּרְדֵּס,

פְּקֻדָּה לְיַסֵּר אֶת הַחוֹטֵא כְרִשְׁעָתוֹ. הוּא עָלָה עַל סוּסוֹ

הַמְלֻמָּד וְיָצָא לָצוּד צֵידוֹ וּבְיָדוֹ רְצוּעַת הַמַּלְכֹּדֶת,

שֶׁבָּהּ כְּבָר לָכַד כַּמָּה וְכַמָּה פִרְאֵי חַיּוֹת בִּמְקוֹמוֹת

שׁוֹנִים. מִתְּחִלָּה הִתְבַּצֵּר הַדֹּב הָאָפוֹר זְמַן מָה בַיַּעַר,

וְאוּלָם הַסּוּס רָדַף אַחֲרָיו, וּכְשֶׁנֶּאֱלַץ הַדֹּב לָצֵאת לְבַסּוֹף

אֶל הַמֶּרְחָב רָעֲשָׁה רְצוּעַת הַמַּלְכֹּדֶת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא

הֶחֱטִיאָה אֶת הַמַּטָּרָה, בָּאֲוִיר, תָּפְסָה אֶת הַדֹּב בְּאַחַת

מֵרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת. מֵאֵלָיו מוּבָן, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה

שֶׁתְּהִי הָרְצוּעָה חֲזָקָה לְמַדַּי בִּכְדֵי לַעֲמֹד בִּפְנֵי

הַמְּשִׁיכָה שֶׁל חֲצִי טוֹן שְׁרִירִים מֻצָּקִים כְּעֶשֶׁת בַּרְזֶל.

וְאָמְנָם רְצוּעַת הַמַּלְכֹּדֶת שֶׁל בּוּפָלוֹ דְשׁוֹנְס עָמְדָה

בְנִסָּיוֹן זֶה. אַחַר דִּלּוּגֵי עֲקִיפִין זְרִיזִים אֲחָדִים הוּטְלָה

הָרְצוּעָה מֵעַל לַעֲנַף עֵץ גָּבֹהַּ, וּבְסִיּוּעַ שֶׁל זוּג סוּסִים

שֶׁנִּקְשְׁרוּ אֵלֶיהָ נִמְשַׁךְ הַדֹּב הָאָפוֹר לְמָעְלָה. וְאָז הֻכָּה

בְאַלָּה חֲזָקָה מַכּוֹת נִמְרָצוֹת, שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ אַחַר כָּךְ

בַקִּינוֹמוֹטוֹגְרָפִים.

בְּרִיָּה אַחֶרֶת מִן הַבְּרִיּוֹת הַפְּרוּעוֹת

וְהַמָּשְׁחָתוֹת שֶׁמִּמִּין זֶה נִמְסְרָה אֶל־גַּן הַחַיּוֹת

שֶׁבְּוָשִׁינְגְטוֹן.

מַעֲשִׂים שֶׁל בְּדִיחַת הַדַּעַת אֵינָם עֲתִידִים

לִהְיוֹת עוֹבְרִים וּבְטֵלִים מִקֶּרֶב הַחַיִּים; אֶפְשָׁר שֶׁהֵם הֵם

עִקַּר הַחַיִּים. מִיָמַי לֹא שָׁמַעְתִּי מַעֲשֵׂה הַפְלָאָה כְאוֹתוֹ

שֶׁסָּח לִי לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת אֶחָד מִידִידַי, שֶׁחִבָּה יְתֵרָה

נוֹדַעַת מִמֶּנּוּ לַדֻּבִּים.

בְּאַחַד הַיָּמִים הוֹפִיעַ דֹּב שָׁחוֹר, שֶׁהָיָה בֶן

תַּרְבּוּת בְּמִדָּה יְתֵרָה, בַּחֲדַר הַמַּרְזֵחַ שֶׁל בֵּית מָלוֹן

אֶחָד. הָאוֹרְחִים הַנִּבְהָלִים בָּרְחוּ לָהֶם וְלֹא נִשְׁאַר בַּחֶדֶר

אֶלָּא בַעַל הַמַּרְזֵחַ בִּלְבָד, שֶׁשֻּׁלְחַן הַמַּעֲרֶכֶת חָצַץ

בֵּינוֹ וּבֵין הַדֹּב וּשִׁמֵּשׁ לוֹ הֲגָנָה בְמִדָּה יְדוּעָה.

כְּשֶׁהִנִּיחַ הַדֹּב אֶת כַּפּוֹתָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, שָׂם לְפָנָיו

בַּעַל הַמַּרְזֵחַ הֶעָרוּם כּוֹס שֵׁכָר וְשָׁאַל אוֹתוֹ בַחֲרָדָה:

“כְּלוּם לְשֵׁם זֶה טָרַחְתָּ וּבָאתָ לְכָאן?”

מִתְּחִלָּה הֵרִיחַ הַדֹּב בַּכּוֹס, וְאַחַר הֵגִיחַ אֶת

תּוֹכָהּ אֶל פִּיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלִּקֵּק אֲפִילוּ אֶת הַטִּפּוֹת

שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, לְצַהֲלַת הָאוֹרְחִים, שֶׁהֵצִיצוּ

דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים וְהַחַלּוֹנוֹת וְהִתְלוֹצְצוּ בְּבַעַל הַמַּרְזֵחַ

וּבְאוֹרְחוֹ.

“הַגִּידָה נָא, בַּעַל הַמַּרְזֵחַ, מִי יְשַׁלֵּם לְךָ בְעַד לְגִימַה זוֹ?”

"הֲתַשְׁקֵנִי גַם אָנִי חִנָּם אֵין כֶּסֶף אִם אָבֹא

אֵלֶיךָ לָבוּשׁ אַדֶּרֶת דֻּבִּים?" כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הָיוּ דִבְרֵי

הַבְּדִיחָה שֶׁהִמְטִירוּ עַל בַּעַל הַמַּרְזֵחַ הֶעָלוּב.

עמ 178.png

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָדַעַת לְשֵׁם מַה נִתְכַּוְּנָה

הַדֻּבָּה בְּבִקּוּרָהּ זֶה, מִכָּל מָקוֹם נִכָּר הָיָה שֶׁהִיא שְׂבֵעַת

רָצוֹן מִן הַמַּתָּת שֶׁקִּבְּלָה, וְהִיא חָזְרָה אֶל הַיַּעַר

כְּשֶׁרוּחָה נוֹחָה מֵעַצְמָהּ וּמִן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּלְאַחַר שָׁעָה

קַלָּה מְצָאוּהָ כְּשֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת תַּחַת אַחַד הָעֵצִים וִישֵׁנָה.

מִמָּחֳרַת הַיּוֹם בָּאָה שׁוּב, וְכָל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה נִשְׁנָה

כְבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי חָזְרָה

וּבָאָה כְמוֹ בַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים. בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נִרְאֶה

הָיָה כְאִלּוּ מִלְּבַד כּוֹס הַשֵּׁכָר הֲרֵיהִי מְבַקֶּשֶׁת עוֹד

דָּבָר. אֶחָד מֵאוֹרְחֵי הַמַּרְזֵחַ הִבִּיעַ הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁהִיא

מְבַקֶּשֶׁת עוֹד “כוֹס שְׁנִיָּה”. וּדְבָרָיו נֶאֱמָנוּ; לְאַחַר

שֶׁהַדֻּבָּה הֵרִיקָה אֶת הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה, הִתְחִילָה לְהִתְנוֹדֵד,

וְאַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה דַעְתָּהּ טוֹבָה עָלֶיהָ, וּלְבַסּוֹף

הִשְׁתַּטְּחָה מְלֹא אָרְכָּהּ תַּחַת אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת, וּמִקֵּץ

שָׁעָה קַלָּה הִכְרִיז קוֹל נַחֲרָתָהּ הַגְּדוֹלָה, שֶׁהִיא נִרְדָּמָה –

הִיא נִשְׁתַּכְּרָה וְנִרְדְּמָה כְאֶחָד מִשַּׁלִּיטֵי

הַבְּרִיאָה.

מִכָּאן וָהָלְאָה הָיְתָה אוֹרְחָה מְצוּיָה בַחֲדַר

הַמַּרְזֵחַ. עִם כָּל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ גָּבְרָה בָהּ תַּאֲוַת

הַשְּׁתִיָּה הָלֹךְ וְגָבֹר. מִתְּחִלָּה דַיָּהּ הָיְתָה בְכוֹס שֵׁכָר

אַחַת לְהַשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ רֹב אשֶׁר, עַכְשָׁו הָיְתָה זְקוּקָה

לְשָׁלשׁ וּלְאַרְבַּע כּוֹסוֹת, וּפְעָמִים גַּם לְטִפָּה שֶׁל מַשְׁקֶה

חָרִיף מִזֶּה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְתוֹצְאוֹת הַדָּבָר נִשְׁאֲרוּ

כְהֶוְיָתָן: “דְּשֶׁנִי הַשַּׁתְיָנִית” הוֹלֶכֶת כְּשֶׁהִיא חָגָה

וְנָעָה אֶל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּהּ, שׁוֹכֶבֶת תַּחְתָּיו וְנִרְדֶּמֶת

לְקוֹל תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר שֶׁל נְחִירֵי חָטְמָהּ, כְּשֶׁהִיא מוֹדִיעָה

בְכָךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם "שֶׁהַדֹּב אֵינוֹ אֶלָּא אָדָם עוֹטֶה

אַדֶּרֶת שֵׂעָר". וּמִי יָטִיל סָפֵק בַּדָּבָר? כִּי אָכֵן הַמַּעֲשֶׂה

הַזֶּה אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא, כִּי שְׁמַעְתִּיו בְּאוֹתוֹ חֲדַר

הַמַּרְזֵחַ גּוּפוֹ מִפִּי אָדָם, שֶׁהָיָה חָבֵר נֶאֱמָן לִדְשֶׁנִי

בְעֶסְקֵי שְׁתִיָּה.

עמ 179.png

הַגְּרִיזְלִי וְקֻפְסַת הַפַּח    🔗

כְּשֶׁאָנוּ מַעֲלִים עַל דַּעְתֵּנוּ שֶׁהַגְּרִיזְלִי

הִנֵּהוּ מוֹשֵׁל הֶהָרִים וּמֶלֶךְ הַמִּישׁוֹר, וַדַּאי קָשֶׁה יִהְיֶה

לְהַאֲמִין שֶׁקֻּפְסַת פַּח קְטַנָּה וּפְשׁוּטָה תַעֲצֹר כֹּחַ

לְנַצְּחוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

גְּרִיזְלִי זָקֵן וְחָזָק אֶחָד, שֶׁהִתְגּוֹרֵר

בַּקַּיִץ בְּקִרְבַת בֵּית מָלוֹן שֶׁבַּפַּרְדֵּס, הִתְאַמֵּץ בְּאַחַד

הַיָּמִים לְחַטֵּט בִּשְׁתֵּי צִפָּרְנַיִם מִתּוֹךְ קֻפְסַת פַּח אֶת

שְׂרִידֵי הַכָּבוּשׁ שֶׁהָיָה מִמִּין מְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר. הַקֻּפְסָה

הָיְתָה עָבָה יוֹתֵר מִכְּפִי הָרָגִיל וְחַדּוּדֵי קְצוֹתֶיהָ הָיוּ

מָפְנִים כְּלַפֵּי פְנִים. וְכָכָה אֵרַע הַדָּבָר, שֶׁשְּׁתֵּי

אֶצְבְּעוֹת הַדֻּבָּה נִלְחֲצוּ לְלֹא עֵזֶר בְּתוֹךְ הַמַּלְכֹּדֶת

הַקְּטַנָּה, הָרָעָה וְהָאַכְזְרִיָּה הַזֹּאת. בֶּן הַשַּׁחַץ נִעְנַע

אֶת כַּפּוֹ וְחָבַט אֶת אוֹיְבוֹ כַמָּה פְעָמִים בַּקַּרְקַע, וְאוּלָם

הַקֻּפְסָה הָיְתָה חַדָּה וּבַעֲלַת שִׁנַּיִם מִבִּפְנִים כְּשֵׁם

שֶׁהָיְתָה חֲלָקָה מִבַּחוּץ, וּלְפִיכָךְ הֶעֱמִיקָה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ

בְּשַׂר הַכָּף. וּכְכֹל אֲשֶׁר הִתְאַמֵּץ הַדֹּב לְהִשְׁתַּחֲרֵר מִן

הַקֻּפְסָה, כֵּן הָלְכוּ הָאֶצְבָּעוֹת הַצְּבוּטוֹת הָלֹךְ וְצָבֹה, עַד

שֶׁמִּלְּאוּ לְבַסּוֹף אֶת כָּל חֲלָלָהּ שֶׁל הַקֻּפְסָה כֻלָּהּ. הַכַּף

לָקְתָה בְדַלֶּקֶת וְהַכְּאֵב הָלַךְ הָלֹךְ וְגָדֹל.

כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ שָׁמְעוּ אֶת הַגְּרִיזְלִי

כְּשֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ בַּקֻּפְסָה הַקְּטַנָּה הָאֲרוּרָה הַצְּמוּדָה

לְרַגְלוֹ. בֵּינָתַיִם נִשְׁמַע קוֹל נְקִישׁה אֲרֻכָּה: "קְלַמְףּ,

קְלַמְףּ, קְלַמְףּ", וּבַיָּדוּעַ הָיָה שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמִּתְמַרְמֵר

הֵנִיחַ אֶת חֲמָתוֹ בְּאַחַד הַדֻּבִּים הַשְּׁחוֹרִים

שֶׁבַּסְּבִיבָה.

גַּם בַּיָּמִים שֶׁלְּאַחֲרֵי זֶה הָיְתָה קֻפְסַת הַפַּח

הַמַּבְרִיקָה צְמוּדָה בְכָל עֹז אֶל אֶצְבְּעוֹת הַגְּרִיזְלִי; הַדֹּב

הִתְהַלֵּךְ מִתּוֹךְ קוֹל נִקּוּשׁ וְצִלְצוּל וְזָכָה לְשֵׁם לְוָי:

“רֶגֶל הַקֻּפְסָה”. עַל בֹּאוֹ וְצֵאתוֹ הָיָה מַכְרִיז יוֹמָם וָלַיְלָה

קוֹל הַצִּלְצוּל “קְלַמְףּ, קְלַמְףּ, קְלַמְףּ”, שֶׁהִשְׁמִיעָה

הַקֻּפְסָה הָאֲרוּרָה. שָׁבוּעוֹת חָלְפוּ, וַעֲדַיִן הָיְתָה הַקֻּפְסָה

הָאֲרוּרָה צוֹבֶטֶת בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל הַדֹּב.

בְּאַחַד הַיָּמִים עָבַר הַמְמֻנֶּה עַל הַפַּרְדֵּס

כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ, וְהִנֵּה סִפְּרוּ לוֹ אֶת הַמְּאֹרָע

הַמְשֻׁנֶּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרָאָה בְעֵינָיו אֶת הַגְּרִיזְלִי

כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְדַדֶּה וְהַקֻּפְסָה עַל רַגְלוֹ. הוּא נָתַן אוֹת

בְּיָדוֹ, וּשְׁנַיִם מִמַּשְׁגִּיחֵי הַפַּרְדֵּס הַזְּרִיזִים בְּיוֹתֵר

יָשְׁבוּ עַל סוּסֵיהֶם כְּשֶׁרְצוּעוֹת הַמַּלְכֹּדֶת בִּידֵיהֶם

וַיֵּצְאוּ לָצוּד צֵידָם. אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר הִשִּׂיגוּ רְצוּעוֹת

הָעוֹר הַנִּפְלָאוֹת אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהֶן, וּנְסִיךְ הֶהָרִים

נִלְכַּד וְנֶאֱסָר. אָז הֵבִיאוּ מִסְפָּרַיִם חֲזָקוֹת וְקָצְצוּ אֶת

הַקֻּפְסָה מֵעַל אֶצְבְּעוֹתָיו. רוֹפֵא הַבְּהֵמוֹת חָבַשׁ אֶת הַפֶּצַע

וְאַחַר שָׁלְחוּ אֶת הַגְּרִיזְלִי לְנַפְשׁוֹ. מַחֲשַׁבְתּוֹ

הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה לְהִתְנַפֵּל עַל מְצִיקָיו הַמְדֻמִּים, וְאוּלָם

הָרוֹכְבִים הָיוּ מוּכָנִים לְכָךְ וְסוּסֵיהֶם הָיוּ בְקִיאִים בְּטִיב

הַדֻּבִּים. הֵם הִשְׁתַּמְּטוּ מִפָּנָיו בְּקַלּוּת יְתֵרָה, וְהוּא

מִהֵר אֶל הַיַּעַר, כְּדֵי לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ וְלִידֵי מַצַּב רוּחוֹ

הַטּוֹב, וְאַחַר הָיָה מִתְרוֹצֵץ שׁוּב בַּפַּרְדֵּס שְׂבַע נַחַת

כְּמִקֹּדֶם. אֶפְשָׁר שֶׁגְּרִיזְלִי זֶה הוּא הַגְּרִיזְלִי הַמְגֻדָּל

הַיְחִידִי, שֶׁבְּנֵי אָדָם לְכָדוּהוּ עַל מְנָת לִגְאֹל אוֹתוֹ בְעוֹד

מוֹעֵד מִפֶּגַע רַע וְאַחַר הוֹצִיאוּהוּ לַחָפְשִׁי, כְּדֵי לְבַלּוֹת

אֶת יְמֵי חַיָּיו בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה.


עמ 181.png



  1. חטוטרת – בליטה על הגה, גבנון.  ↩

  2. גבשושות – תל קטן.  ↩

  3. בעקיפין – סביב סביב, לא בדרך ישרה.  ↩

  4. עֹפר – מין חיה.  ↩

  5. שחת – עשב למאכל בהמה.  ↩

  6. גמיש – נוח להִכפף.  ↩

  7. רטן – נהם בלחש.  ↩

  8. משואות – לפידים, מדורה.  ↩

  9. אשתקד – בשנה שעברה  ↩

  10. תִּרְגֵּם י. ל. ב.  ↩

  11. מגרפה – כלי זמר.  ↩

  12. ראם – מין חיה.  ↩

  13. נחש נקשן, נחש־נקש – מכה.  ↩

  14. ינשוף – מין ציפור.  ↩

  15. בכפיפה אחת – [תחת קורת־גג אחת – הערת פב"י].  ↩

  16. מרמיטה – מין חיה.  ↩

  17. גרוטות – שברי כלים.  ↩

  18. חרסית – חרס, חתיכה של כלי שבור.  ↩

  19. אפרסק – מין פרי.  ↩

  20. צבר – מין צמח  ↩

  21. במקור המודפס לא מצוין כמה סנטימטרים – הערת פב"י.  ↩

  22. צנובר – the cone  ↩

  23. קורטוב – מעט, טיפה.  ↩

  24. אשוח – מין עץ.  ↩

  25. כיסן – [כיס קטן, בצק בצורת כיס עם מלית בתוכו – הערת פרויקט בן־יהודה].  ↩

  26. חולד – מין חיה.  ↩

  27. צַוָּת – ביחד, בחברה.  ↩

  28. מענית – מִדַּת אדמה.  ↩

  29. נמיה – מין חיה.  ↩

  30. שׁחֹם – אדום כהה  ↩

  31. צָבָל – מין חיה.  ↩

  32. התנון – הולך ופוחת, הולך וכלה.  ↩

  33. ליצורנה – מין אספסת.  ↩

  34. כבושים – פרות או ירקות, מתוקנים לעמוד ימים רבים.  ↩

  35. בבר = ביבר – מין חיה.  ↩

  36. אבנטוריסט – רודף עלילות  ↩

  37. עֵקֶל – מקום מבנה האניות.  ↩

  38. צפצפה – מין עץ.  ↩

  39. במקור המודפס: Cagle – הערת פב"י.  ↩

  40. פִּילְמוּחַ – [סרט צילום], the Film.  ↩

  41. דישון – מין חיה.  ↩

  42. איה – מין ציפור  ↩

  43. מרוה – מין צמח.  ↩

  44. קמרה – כמין תבה במכונת הצילום.  ↩

  45. במקור המודפס “אלה” – הערת פב"י.  ↩

  46. לֶשֶׁם – מין אבן טובה.  ↩

  47. תרנית = אורן, מין עץ.  ↩

  48. סירונה – באגדות היונים: בתולה שוכנת ים, השופכת קסם על העוברים ביפי זמרתה וטורפתם ואוכלתם.  ↩

  49. שחף – מין צפור.  ↩

  50. עגבות – האחוריים.  ↩

  51. לוינה – מין חיה.  ↩

  52. גֵּיזֵר – מעין פורץ־רותחים.  ↩

  53. מפֻלשׁ – פתוח משני קצותיו.  ↩

  54. במקור המודפס: “כפר” – הערת פב"י.  ↩

  55. מַשֵׁאת – מאכל תאוה לפתות בו את החיה לבוא למקום הציד.  ↩

  56. תחש – מין חיה.  ↩

  57. למשעי – חלק, נקי.  ↩

  58. הרתיע – זחל, הלך לאטו  ↩

  59. סוכך – מין כלי למחסה ממטר ומשמש.  ↩

  60. אַלָּה – מקל עבה  ↩

  61. צרעה – מין רמש העוף.  ↩

  62. א במקור המודפס “רב” – הערת פב"י.  ↩

  63. דב־רחץ – מין חיה.  ↩

  64. עוקבן – הולך בעקבות.  ↩

  65. שן־אריה – מין פרח.  ↩

  66. כרשינה – מין צמח.  ↩

  67. סליל – גליל.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48105 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!