רקע
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
החלוצים ובעלי הרכוש

במכתב אחד מחו"ל קראתי: “יראים (הם העשירים שבחו"ל) מן החלוצים החדשים אשר מקרוב באו לא לעבוד ולבנות רק לתקן עולם ולחלק שלל לפי תכנית מרכס ולנין”.

והכותב הוא מטובי חו“צ הזקנים, שעבד הרבה לשם ציון והשקיע גם סכום כסף הגון בקנית נחלאות בא”י.

“אכן גם זה מוסר אלהים”, שגם טובי חו"צ היושבים בחוץ לארץ אין להם כל מושג משאיפות החלוצים ומעבודתם פה בארץ.

לסתם עשירים איני רוצה לדבר. סתם עשיר הוא בעל בטחון גדול בחסדי גויים, ואפילו אחרי כל המהפכות והטביחות שברוסיה ושבאוקריינה ואחרי ששבעו רוק וכלימה בפולין, בלטויה, ברומניה ועוד, הם עדיין לא זזו מבטחונם, שיוכלו להמשיך את חייהם המנוולים בגולה, שהגאראדאוואי עוד יסוכך עליהם באברת חסדו, ורכושם ילך ויגדל. – אליהם לא נדבר ואותם לא נקרא הנה. כי אם במקרה באו הנה אחד או שנים, לא לבנות הארץ באו, אלא למוץ דם עניים. והם חושבים שגם החלוצים קנינם הם, והם המפיצים דבות רעות על ארץ־ישראל ועל קהל העובדים, מפני שבטבעם הם מרגלים.

אבל הטובים, אלה שהיו והווים חובבי ציון באמת צריכים לדעת, כי החלוצים באים הנה לא לחלק עם מי שהוא את הרכוש הקיים, אלא לייצר אוצרות עושר מתוך טבע הארץ בעמלם וביגיעם ולהכשיר אותה שתהיה מקלט בטוח לעמנו האובד והנדח בארצות הגולה. וכל מי שעינים לו יוכל לראות ולהוכח כי כן הוא. ישנם מהם רבים שהיו יכולים לחיות חיים טובים בכרך, והם הלכו דוקא למקומות שוממים לעבוד שם עבודת פרך בסכנת נפשות ממש מהבצות המפיצות רעל ומשבטי הבידואים שהחמס הוא משלוח ידם. והחלוצים הללו שמחים בגורלם, מפני ההכרה העמוקה שבלבם, שתפקיד גדול הם ממלאים לפנות את שדה העבודה בשביל כל צעירי ישראל. הם אינם חפצים בלחם הקלוקל של נדבות, ומכל שכן שאינם חפצים ברכוש של אחרים. הם אמנם חפצים שיהיה כל עם ישראל לעם עובד, הנהנה מיגיע כפו ממש ויושב בכבוד בארצו. הם אמנם חפצים שבני ישראל לא יצטרכו לחיות מניצול יגיעת אחרים ומכל שכן מניצול זרים, שסוף סוף מוכרחים להיות לנו שונאים בנפש, אבל כמה זה רחוק משיטת הבולשביקים, מחרימי הרכוש שנאצר כבר בידי יחידים אלה, כדי להנחילם לידי יחידים אחרים…

אל נא יפחדו עשירי חוץ־לארץ מפני החלוצים שבארץ־ישראל. שם יש להם ממה לפחד, כי כלל גדול למדונו אבותינו: מי שאינו נותן ליעקב, נותן לעשו. הם יתמו בגולה ורכושם עמם, אם לא יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו ויפנה למזרח לבקש מקלט לו ולעמו בא"י בעוד מועד.

והחלוצים העובדים, למרות כל הדבות הרעות, כל המכשולים וכל המפריעים יצליחו, כי ה' אלהי ישראל עמם.

האידיאה הטהורה תאיר את דרכם, תנחמם ותעודדם, וגם אלה הנופלים מתים במערכה הכבדה, מתים מות נשיקה וצחוק על שפתיהם.

כרעו ברך, אלים שבורים, אלילי ממון, כי במה נחשבים אתם נגד הדר ה' ההולך לפני חלוצי עמו.


קונטרס, שבט תרפ"ב


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48169 יצירות מאת 2683 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!