(הרהורי וידוי של שריה הסופר)
אהבתיך, אלהי, ידידי הנאמן!
בטרם בואי לעולם עמי היית, ובצאתי ממנו ידך תנחני.
*
אמנם היו רגעים שבהם בקשתי להחלץ מידידותך.
לחרות שאפתי ואפן לאלהים אחרים, כי ישחררוני:
חמדת נשים, רדיפת בצע, הוללות ואון.
ובמתנה היקרה, שהנחלתני אלהי־ידידי, – כשרון סופר – השתמשתי למשוך עון בחבלי שוא, לכתוב ספורי עגבים.
ובחפזי אמרתי: יכולתי! נביא החרות אני, משוּחרר ומשַׁחרר…
מכנורי השתפכו מנגינות מודרניות ואהי – מאושר?
לא! מאוּשר לא הייתי, אבל צוהל ומתבדח, כגבר עֲבָרוֹ יין.
ופתאום תקף אותי שעמום ודבק בי כצרעת ממארת.
הכל נדמה לי ריק ושומם, בחלה נפשי בעולם,
כֻּלו היה לי לזרא.
נסיתי למלא ריקנותי בשביבי אידיאלים –
אלה שברי לוחות, שהם ככסף סיגים מצוּפה על חרש.
אולם מהרה בחלה נפשי גם בהם. שעמום, שעמום!
ומרה מהכל היא הבדידות. אין רֵע להתרועע.
נפסלו בעיני כל בני האדם, חֶבֶר קניבלים הם כּוּלהֶם.
אין אהבה ואין ידידות. הכל כזב ושקר.
לפני מי אשפוך שיחי? ומי יבין, מי ירצה להבין הגיגי?
בודד אני בעולם, הכל זר לי ואני זר לכל.
עוברים ושבים אלפי בני אדם, סוסים, גמלים, חמורים –
מה לי ולהם?
ואל השמים אשא עין: לבנה חורת, כוכבים קרים –
מה לי ולהם?
אין שום קשר ביני ובין העולם שמסביב לי.
בודד אני בעולם…
ובאפלולית הלילה ראיתי את השטן עומד משמאלי, חורק שן, משרבב לשון וקורא:
הנה המשוּחרר!…
ויחר לי עד מות. בושה וגועל ושעמום.
אין דרך אחרת אלא אבוד עצמי לדעת. יבוא מהרה הקץ לתעתועי חיי!
ובעמדי על סף הכליון הגיע לאזני חרש קול רך ומלטף, מלא רחמים וחנינה:
שובה, חביבי, שובה אלי, אנכי אלהיך, ידידך הנאמן.
– איך אשוב וכל כך התרחקתי? גדורה בעדי דרך התשובה.
– טעות הוא בידך, שריה חביב. – חושב אתה שהתרחקת ממני ואני התרחקתי ממך. שנינו לא התרחקנו זה מזה ולא נפרדנו. קשורים אנחנו בעבותות אהבה נצחית, אהבה אלהית, שאין לה שינוי ותמורה. רחם ארחמך, שריה האומלל!
אז פקחתי את עיני וארא עולם חדש לפני, עולם מלא זוהר ויופי ושמשות חדשות האירו לי, שמש אהבה וחמלה, שמש אמונה ובטחון, שמש גבורה ותפארת, קדושה ומלכות.
אהבתיך אלהי, ידיד נפשי הנאמן.
בטרם בואי לעולם עמי היית ובצאתי ממנו ידך תנחני.
תודתי נתונה לכל ידידי וחברי שעזרו להוציא לאור את הכתבים המקובצים בג' הכרכים בדפוס – האדונים א. ברש, י. ל. גולדברג, י. בן־מאיר, ד“ר מ. גליקסון, ב. כצנלסון, ד”ר יהודה קופמן, י. רבינוביץ (מנהל אשראי), זלמן רובשוב, ד. שמעונוביץ, ד. קלעי ועוד חברים שהשתתפו בעלום שמם.
בברכת אריכות ימים וגאולת עמנו
א. ז. רבינוביץ
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.