רקע
לוי אשכול
המפלגה ושליחותה

בעת ביקורי בארצות־הברית נשאלתי בידי אחד מאנשי שיחי: “מה מספרכם, כמה אתם?” היה בה, בשאלה זו, משום שאלה אחרת, מסותרת: מה כוחכם? מה כוח המדינה העומדת מאחורי האיש שאני מדבר אתו? באותה מידה נשאלת, בצורות עדינות יותר, בעקיפין, בעיקר בידי עתונאים לכוחה של המפלגה, שבשליחותה ובשמה אני פועל.

שתי תשובות ייתכנו על השאלה הזאת. האחת – מספרית; השניה – מידת איתנותה של המפלגה, חסנה ודבקותה במשימותיה. רשאים אנו לציין בגאוה את הגידול המספרי שחל בשורותינו. אך התמונה מעודדת פחות כשמנסים להשיב שאלה על השאלה במובנה השני.

נתברכנו, ואין אנו חלוקים בינינו בדבר משימות־יסוד. הבדלי־דעות טבעיים המתעוררים לפרקים על הדרך להשגת מטרות מסוימות אינם מאותו סוג שאי־אפשר להתגבר עליהם תוך בירור משותף. במה דברים אמורים? אם ההחלטות המתקבלות כתוצאה מן הבירור מקובלות על כולנו – וזה צריך להיות מובן מאליו – כתכנית מידית לפעולה.

והנה נוצר לפעמים הרושם, כי החברים מוכנים למחוא־כף לדיבור נאה, לתכנית יפה. הדברים מתקבלים, כאילו, ולאחר מכן – לא כלום.

לפני קצת פחות מתשעה חדשים העליתי תכנית־פעולה בישיבת הפתיחה של מושב הועידה התשיעית של המפלגה. התכנית נתקבלה, כמדומה, יפה. אולם משום־מה לא הספיקו תשעה ירחים אלה כדי שתלבש צורה, כדי שיגשו לביצועה. שמעתי דברי התלהבות מפי חברים רבים על התכנית להקים מטה רעיוני, מרכז לתכנון אידיאי וחברתי, בתוך המפלגה. דיברתי על בתי־אולפנא לחינוך קאדרים לעבודת התנועה ולנשיאה בעול משק־העובדים העצמי לכל צורותיו – ומי בינינו אדיש לכך, לפחות במחשבה ובדיבור־פה?

למעשה לא נעשה דבר, לא בזה ולא בזה.

העלינו את התביעה, וקודם כל מעצמנו, מחברי המפלגה, כי האינטליגנציה שלנו חייבת להיות חדורה הכרת שליחות מתוך הכרעה חלוצית רצונית. אך לא הראינו את הכושר להיאבק על כך, אפילו בתוך שורותינו. קראנו למעשה רב של “עם הפנים אל הגולה”. תבענו מעצמנו היחלצות רבתי אל גוֹלוֹת הרוחה, כדי שנשאב מהן מנין ובנין למדינתנו כאשר נתקרב – והיום איננו רחוק ־ לדליית אוצרות אנוש מגוֹלת המצוקה.

ניסינו לפתוח בבירור מעמיק על צורות חדשות של משק־עובדים עצמי, על דרכים חדשות במשק העובדים המנוהל בידי כלל הציבור, דרכים שמבחנן הוא היעילות והחלוציות גם יחד. לא היה המשך לבירורים הללו.

יתר על כן, הבחירות לועידה מאחרי כתלינו ממש, ועדיין אין אנו יודעים מה יהא על סדר־יומה של הועידה. כלום כך הוא הדבר משום שעוד לא ניגשנו לביצוע התכניות היפות ואנו יכולים, כביכול, לחזור ולדוש בהן מחדש? מתעורר עוד חשש: שמא נגררנו אחר בחישות־זדון של יריבים, שמא נתפתינו לקצף העולה כפעם בפעם על פני הגלים בימה העמוק של המפלגה, עד ששוב אין לבנו פנוי לומר לעצמנו העיקר מהו, אפילו כדי קביעת סדר־יום.

כל חדשי הקיץ לפנינו עד שתתכנס הועידה. חזרתי והעליתי את הדברים, בקצרה, שמא יהא בהם כדי לעורר חברים ולניצול מוגבר של רוַח הזמן שנותר. נבוא לועידה כשפרי מעללינו בידינו. נציב על סדר יומה את ההמשך, את המשימות החדשות. ציינתי בראשית הדברים, כי חסנה של המדינה כלפי חוץ אחוז ודבוק בחסנה של המפלגה, העומדת במרכז חייה והנוטלת על עצמה את השליחות, את החובה ואת הזכות להנהיגה. אפילו מבחינה זו בלבד אסור לנו להתדרדר למעין מועדון שאינו מחייב.

26.6.64



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48105 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!