פֶּרֶק א: מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁבֵּין מֶלְבֶּרְן וְסַנְדְגֵיט    🔗

בַּחֲרָדָה פְּנִימִית הִתְבּוֹנֵן הַמַיוֹר אֶל אַיְרְטוֹן הַנוֹסֵעַ לִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט לְהָבִיא מִשָׁם נַפָּח. הוּא לֹא גִלָה לְאִישׁ אֶת הַסְפֵקוֹת הַמְנַסְרִים בְּמֹחוֹ, וְהִשְׁתַּדֵל לְהוֹכִיחַ לְעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם כָּל יְסוֹד. מַכְּס נַבְּס הִסְתַּפֵּק רַק בָּזֶה שֶׁהִתְבּוֹנֵן אֶל סְבִיבוֹת הַנָהָר. שַׁלְוַת הַמָקוֹם הַזֶה לֹא הָשְׁבְּתָה בִּמְאוּם, וְעַד מְהֵרָה נִגְלוּ בָּאֹפֶק קַרְנֵי הַשַׁחַר הָרִאשׁוֹנוֹת.

גְלֶנֶרְוַן דָאַג, שֶׁמָא יַחֲזֹר אַיְרְטוֹן בְּלִי נַפָּח. הַקָרוֹן לֹא יָכוֹל לָזוּז מִמְקוֹמוֹ וְהַנְסִיעָה הָיְתָה עֲלוּלָה לְהִתְעַכֵּב.

אֲבָל הַמַדְרִיךְ שָׁב בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בְּלִוְיַת אָדָם אֶחָד שֶׁהֵעִיד עַל עַצְמוֹ, כִּי הוּא נַפָּח מְבְּלֶק־פּוֹאוּנְט. זֶה הָיָה בָּחוּר חָסוֹן, גְבַהּ־קוֹמָה, שְׁפַל־מֶצַח וּבַעַל הַבָּעַת פָּנִים פִּרְאִית הַדוֹחָה אֶת כָּל רוֹאֵהוּ. לְחִיצוֹנִיוּתוֹ לֹא הָיָה אָמְנָם עֵרֶךְ גָדוֹל בְּעֵינֵי הַתַּיָרִים, הָעִקָר שֶׁיָדַע אֶת הַמְלָאכָה כָּרָאוּי.

עָגוּם וּמַחֲרִישׁ עָמַד בָּחוּר זֶה מִן הַצַד וְחִכָּה לִפְקוּדָה.

– הֲפוֹעֵל טוֹב הוּא?־ שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת הַמַלָח. בְּהַבִּיטוֹ בְּחֶשֶׁד עַל הַנַפָּח.

– זֹאת אֲנִי יוֹדֵעַ כָּמוֹךָ, ־ עָנָה הַלָז ־ מְצָאתִיו בְּמַפָּחָה, נִדְבַּרְתִּי עִמוֹ וֶהֱבֵאתִיו לְכָאן. זֶה הַכֹּל שֶׁאֲנִי יָכוֹל לֶאֱמֹר.

כְּשֶׁאָמְרוּ לַנַפָּח מַה עָלָיו לַעֲשׂוֹת, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וְהִתְחִיל לַעֲבֹד בִּזְרִיזוּת וּכְאָדָם הַיוֹדֵעַ אֶת מְלַאכְתּוֹ. כֹּחוֹ הָיָה מַתְמִיהַּ. הוּא לְבַדוֹ. הָפַךְ אֶת הַקָרוֹן הַכָּבֵד, כַּעֲרִיסַת־יֶלֶד קַלָה וַעֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה מְהִירָה פּוֹעֵל יוֹתֵר טוֹב הָיָה קָשֶׁה לִמְצֹא.

הַמַיוֹר הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו בְּעֵינָיו הַחַדוֹת וְהַסוֹקְרוֹת וְרָאָה שֶׁכַּפּוֹת־ יָדָיו, שֶׁהָיוּ חֲשׂוּפוֹת מִשַֹרְווּלֵי כֻּתָּנְתּוֹ, הָיוּ מֻקָפוֹת רְצוּעוֹת דָם קָרוּשׁ כְּמוֹ מֵחַרְצֻבּוֹת. נִרְאֶה הָיָה לְעֵין כָּל שְׁאֵלֶה הֵם סִימָנֵי פְּצָעִים מִכַּבְלֵי בַּרְזֶל, שֶׁעוֹד לֹא הִגְלִידוּ כָּרָאוּי.

– אֵיפֹה זֶה פָּצַעְתָּ אֶת יָדֶיךָ? שָׁאַל הַמַיוֹר, בְּהִתְקָרְבוֹ אֶל הַנַפַָּח, ־ הֲרֵי זֶה מַכְאִיב לְךָ מְאֹד. תְּמֵהַנִי כֵּיצַד אַתָּה יָכוֹל לַעֲבֹד.

הַנַפָּח הֶחֱרִישׁ וְהָלַם בְּקֻרְנָסוֹ מַהֲלוּמוֹת חֲזָקוֹת.

מַכְּס נַבְּס עָמַד רְגָעִים אֲחָדִים עַל יָדוֹ וְאַחַר סֶר מִמֶנוּ וְהָלַךְ לוֹ שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים. עַל הָאֲדָמָה הָיְתָה מֻנַחַת פַּרְסַת־בַּרְזֶל שֶׁהַנַפָּח הֵבִיא אִתּוֹ. הַמַיוֹר הֵרִים אוֹתָהּ וְרָאָה בְּצִדָהּ הַפְּנִימִי סִימָן מְיֻחָד, כְּתַבְנִית הַצְלָב אֲשֶׁר בַּקְלָפִים.

– מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל סִימָן זֶה? - שָׁאַל אֶת אַיְרְטוֹן, בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ אֶת הַפַּרְסָה.

– זֶהוּ הַסִימָן שֶׁל בְּלֶק־פּוֹאוּנְט, שֶׁעַל פִּיו אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הַסוּסִים שֶׁאָבְדוּ, - עָנָה אַיְרְטוֹן.

לְאַחַר שֶׁתִּקֵן אֶת הַקָרוֹן וְהִצְמִיד אֶת הַפַּרְסָה לְרֶגֶל הַסוּס, הָלַךְ לוֹ הַנפָּח, שֶׁקִבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ בְּעַיִן יָפָה, מִבְּלִי לְהוֹצִיא אַף מִלָה מִפִּיו. אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה הָלְכָה הָאֹרְחָה לְדַרְכָּהּ. מֵאֲחוֹרֵי חֹרְשׁוֹת הַמִימוֹזוֹת נִגְלָה מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם. בְּמִקְצַת מְקוֹמוֹת נִרְאוּ שְׂדוֹת־מִרְעֶה דְשֵׁנִים וּגְדוּרִים. בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ נִמְצְאוּ לִפְעָמִים רִגְבֵי חַלָמִישׁ וְאַבְנֵי בַּרְזֶל. אַחֲרֵי קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים הִגִיעוּ לְאַדְמַת־בִּצָה, שֶׁגַלְגַלֵי הַקָרוֹן טָבְעוּ בָּהּ וְדָבָר זֶה הִכְבִּיד מְאֹד עַל הַנְסִיעָה. מִסָּבִיב הָמוּ פְּלָגִים מְכֻסִים לְמֶחֱצָה בְּשִׂיחִים עֲנָקִיִים.

אַחַר־כָּךְ פָּגְשׁוּ בַּאֲגַמִים גְדוֹלִים שֶׁמֵעַל לָהֶם הִתְנַשְׂאוּ אֵדִים עָבִים, וּמֻכְרָחִים הָיוּ לְהַקִיף אוֹתָם, מַה שֶׁעִכֵּב אֶת הַנְסִיעָה עַד מְאֹד. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִזְמִינָה אֶת הָרוֹכְבִים אֶל “טְרַקְלִינָהּ” חֲלִיפוֹת, כִּי יַחַד לֹא הָיָה מָקוֹם, וְזֶה נָתַן לָהֶם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לָנוּחַ מְעַט מֵעֲמַל הַיְשִׁיבָה הָרַבָּה עַל גַּבֵּי הַסוּסִים, וְגַם לְהִתְבַּדֵר קְצַת בְּחֶבְרַת הַנָשִׁים.

כְּשֶּׁהִגִיעָה הָאֹרְחָה עַד לִמְחוֹז טַלְבּוֹט, עָבְרָה לְיַד שׁוּרַת גְבָעוֹת לֹא גְבוֹהוֹת, וּבָעֶרֶב נִתְעַכְּבָה בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מִמֶרְגֶבּוֹרוֹ.

טִפְטֵף גֶשֶׁם דַק. בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת הָיָה גֶשֶׁם כָּזֶה מַרְטִיב אֶת הָאֲדָמָה, אֲבָל הָאֲוִיר בְּאוֹסְטְרַלְיָה הוּא כֹּה יָבֵשׁ, שֶׁסָפַג תֵּכֶף אֶת כָּל הָרְטִיבוּת, וְלָכֵן הָיָה הַמָקוֹם שֶׁבָּחֲרוּ לַחֲנוֹת בּוֹ יָבֵשׁ לְגַמְרֵי.

לְמָחֳרַת הַיוֹם, בְּיוֹם 29 לְדֶצֶמְבֶּר, נִתְעַכְּבָה מְעַט הַנְסִיעָה בִּגְלַל הֶהָרִים, הַדוֹמִים לְהַרְרֵי שְׁוֵיצַרְיָה, אֶלָא קְטַנִים מֵהֶם. בְּהִתְרוֹמְמוֹ לִפְעָמִים לְמַעְלָה וּבְרִדְתּוֹ לְמַטָה, הִתְנוֹדֵד הַקָרוֹן בְּחָזְקָה וְחָרַק נוֹרָאוֹת. דֶרֶךְ אֲרֻכָּה הָלְכוּ הַגְבִירוֹת רַגְלִי, כְּדֵי לְהִפָּטֵר מֵהַתְּנוּדָה הַזֹאת. בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה הִגִיעוּ עַד קַרְלְסְבְּרוּק, עֲיָרָה יָפָה לְמַדַי, אַיְרְטוֹן הִצִיעַ לַעֲבֹר עַל יָד הָעֲיָרָה, כְּדֵי שֶׁלֹא לְאַבֵּד זְמַן, אֲבָל פַּנַגֶל הִתְעֵַקֵשׁ וְאָמַר, שֶׁכְּדַאי לִרְאוֹת וּלְסַיֵר אֶת הָעֲיָרָה הַזֹאת.

– סַע אַתָּה לְבַדְךָ, וְאַחַר־כָּךְ תַּדְבִּיק אוֹתָנוּ, ־ הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהִסְכִּים לְדַעְתּוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן.

– טוֹב! ־ אָמַר פַּגַנֶל, ־ אַךְ לָקוֹחַ אֶקַח אִתִּי גַם אֶת רוֹבֶּרְט. סִיוּרוֹ בְּעִיר זוֹ נָתַן לִמְלֻמָד מֻשָׂג מְדֻיָק עַל כָּל עָרֵי אוֹסְטְרַלְיָה. הָעִיר הָיְתָה בְּנוּיָה בְּצוּרַת מְרֻבָּע הַמְבֻתָּר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ בִּרְחוֹבוֹת מַקְבִּילִים, שֶׁעִם הִתְפַּתְּחוּתָהּ שֶׁל הָעִיר, הֵם רַק מִתְאָרְכִים, מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ בִּמְאוּמָה אֶת הַסֵדֶר הָרִאשׁוֹן.

בְּקַרְלְסְבְּרוּק הָיָה בַּנְק, בֵּית־מִשְׁפָּט, בֵּית־סֵפֶר, בֵּית־תְּפִלָה וּכְמֵאָה בָּתֵּי לְבֵנִים חַד־גוֹנִיִים, נְקִיִים, וּמְרֻוָחִים, אֲבָל מְשַׁעְמְמִים בְּיוֹתֵר.

בְּיִחוּד עָשְׂתָה עֲלֵיהֶם רֹשֶם גָדוֹל הַשְׁקִידָה הָרַבָּה וְהַזְּרִיזוּת הַשׂוֹרֶרֶת בָּעִיר, כְּמוֹ בְּכָל עָרֵי אוֹסְטְרַלְיָה בִּכְלָל, הַצוֹמְחוֹת כְּמוֹ פִּטְרִיוֹת אַחֲרֵי הַגֶשֶׁם.

הָרְחוֹבוֹת הָיוּ מְלֵאִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָעוֹסְקִים אַךְ בִּרְדִיפָה אַחֲרֵי הַבֶּצַע, וּפַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט עָבְרוּ אֶת הָעִיר מִבְּלִי שֶׁהִרְגִישׁ בָּהֶם אִישׁ וּמִבְּלִי שֶׁעוֹרְרוּ סַקְרָנוּת וְתִמָהוֹן אַף בְּלֵב אֶחָד מִתּוֹשָׁבֶיהָ.

בְּיִחוּד מִהֲרוּ וְנֶחְפְּזוּ מוֹבִילֵי הַזָהָב, שֶׁהוֹבִילוּ מַתֶּכֶת יְקָרָה זוֹ תַּחַת חָסוּתָה שֶׁל הַמִשְׁטָרָה הַמְקוֹמִית מִמִכְרוֹת בֶּנְדִיגוֹ וְהַר אָלֶכְּסַנְדֶר. הֵם מִהֲרוּ כָּל־כָּךְ לְהַשִׂיג אֶת מִשְׂרְדֵי הַמִשְׁלוֹחַ לְחוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁנִדְמֶה הָיָה כְּאִלוּ כָּל רֶגַע שֶׁל הִתְמַהְמְהוּת הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא לָהֶם נְזָקִים נוֹרָאִים שֶׁל חֻרְבָּן שָׁלֵם.

פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט הִסְפִּיקוֹ לְהַכִּיר אֶת טִיבָהּ שֶׁל הָעִיר בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת, וְאַחַר־כָּךְ רָכְבוּ מַהֵר כְּדֵי לְהַדְבִּיק אֶת הָאֹרְחָה. דַרְכָּם הוֹבִילָה אוֹתָם בְּשָׂדוֹת פּוֹרִיִים וְכָרִים דְשֵׁנִים שֶׁלֹא יִמַדוּ, וַעֲלֵיהֶם רָעוּ עֶדְרֵי צֹאן בְּלִי מִסְפָּר וְאָהֳלֵי רוֹעִים הָיוּ פְּזוּרִים בָּהֶם פֹּה וָשָׁם.

אַךְ פִּתְאוֹם, עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הַתַּיָּרִים לְעֲמֹד עַל כָּךְ, וְהִנֵה פָּסְקוּ הַשָׂדוֹת הַפּוֹרִיִים וְהָאֲפָרִים הַדְשֵׁנִים, וּפִּנוּ מָקוֹם לְמִדְבָּר שׁוֹמֵם.

רַק בְּאוֹסְטְרַלְיָה אֶפְשָׁר לִמְצֹא נִגוּדִים כָּאֵלֶה. עַד עַכְשָׁיו לֹא פָּגְשׁוּ בַּפְּרָאִים יְלִידֵי־הָאָרֶץ, וּגְלֶנֶרְוַן הִתְחִיל כְּבָר לַחֲשֹׁב שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה אֵין אוֹסְטְרָלִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁבַּפַּמְפּוֹת בְּאַרְגֶנְטִינָה לֹא הָיוּ אִינְדִיאָנִים. וְאוּלַם פַּגַנֶל הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁבְּרֹחַב זֶה חַיִים הַפְּרָאִים עַל פִּי רֹב בְּמִישׁוֹר הַנָהָר מָרֵי, הַנִמְצָא כְּמֵאָה וַחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר הָלְאָה לְצַד מִזְרָח.

– אֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים עַכְשָׁו לָאֶרֶץ־הַזָהָב ־ הוֹסִיף הַגִיאוֹגְרָף ־ בְּעוֹד שְׁנֵי יָמִים נָבוֹא לְחֶבֶל הַר אֲלֶכְּסַנְדֶר. זֶהוּ הַמָקוֹם, שֶׁבִּשְׁנַת 1952 בָּאוּ לְשָׁם מַחֲנוֹת גְדוֹלִים שֶׁל מְחַפְּשֵׂי־זָהָב, שֶׁמִפְּנֵיהֶם נֶאֶנְסוּ יְלִידֵי הָאָרֶץ לִבְרֹחַ לִפְנִים הַיַבֶּשֶׁת אֶל הַמִדְבָּר. אֲנַחְנוּ בָּאִים עַכְשָׁיו לְאוֹתָהּ הָרְצוּעָה, שֶׁבָּהּ הִתְהַלְכָה הַצִיוִילִיזַצְיָה וְהִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ סִימָן מֻבְהָק בִּדְמוּת מְסִלַת־הַבַּרְזֶל בְּאוֹסְטְרַלְיָה הַהוֹלֶכֶת אֶל הַיָם. הִיא תֶּחֱצֶה אֶת דַרְכֵּנוּ עוֹד הַיוֹם… לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, אֲנִי מוֹצֵא אֶת מְסִלַת־הַבַּרְזֶל בִּלְתִּי מַתְאִימָה כְּלָל.

– וּמַדּוּעַ זֶה? ־ תָּמַה גְלֶנֶרְוַן.

– כִּי מְסִלַת־בַּרְזֶל אֵינָהּ נָאָה לְאוֹסְטְרַלְיָה… כֵּן, יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאַתֶּם הָאֲדוֹנִים הָאַנְגְלִים, הָרְגִילִים לֵיַשֵׁב גַם אֶת הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת בְּיוֹתֵר, הָעוֹרְכִים תַּעֲרוּכוֹת בִּנְיוּ־זִילֶנְד וּמַעֲנִיקִים לָהּ גַם טֶלֶגְרָפִים חַשְׁמַלִיִים, ־ אַתֶּם מוֹצְאִים אֶת מְסִלַת־הַבַּרְזֶל נָאָה וּמַתְאִימָה לְכָל מָקוֹם. אֲבָל אֲנִי, כְּצָרְפָתִי, רוֹאֶה אֶת כָּל אֵלֶה מִנְקֻדַת־רְאוּת אַחֶרֶת, וְהִנְנִי מוֹצֵא שֶׁכָּל אַמְצָאוֹתֶיהָ שֶׁל אֵירוֹפָּה מַשְׁחִיתוֹת אֶת הַשְׁלֵמוּת הַקַדְמוֹנִית שֶׁל הָאֲרָצוֹת הַבִּלְתִּי אֵירוֹפָּאִיוֹת.

– זֶה בְּוַדַאי מִשׁוּם שֶׁאַתֶּם, הָאֲדוֹנִים הַצָרְפָתִּים, הוֹגִים רַק בֶּעָבָר וְשׁוֹכְחִים לְגַמְרֵי אֶת הַהֹוֶה וּדְרִישׁוֹתָיו הַחֲדָשׁוֹת, ־ הֵעִיר ג’ון מַנְגֶלְס. – כֵּן, אֶפְשָׁר הַדָבָר שֶׁצָדַקְתָּ,־ הִסְכִּים פַּגַנֶל ־ אֲבָל מְכוֹנוֹת ־ הַקִיטוֹר בִּשְׁרִיקוֹתֵיהֶן הַחוֹדְרוֹת, הַנִשָׂאוֹת עַל פְּנֵי הַמִדְבָּרוֹת, בְּעָטְפָן בְּעַנְנֵי עָשָׁן שָׁחוֹר אֶת שִׂיחֵי הַמִימוֹזוֹת; עוֹפוֹת־הַמִדְבָּר הַנֶחְפָּזִים בְּבֶהָלָה לְמַרְאֵה מִפְלֶצֶת־הַבַּרְזֶל הַסוֹאֶנֶת וְהָרוֹתַחַת, הַמַבְרִיקָה בַּלַיְלָה בְּעֵינֵי הָאֵשׁ שֶׁלָהּ; הַפְּרָאִים הַקוֹנִים כַּרְטִיסֵי נְסִיעָה לַעֲבֹר מִמֶלְבֶּרְן לְקִינְסְטוֹן, קַסְטְלְמֶן אוֹ סַנְדְגֵיט ־ כָּל זֶה מַתְמִיהַּ וּמַפְתִּיעַ אֶת הַכֹּל, מִלְבַד, כַּמוּבָן, אֶת הָאַנְגְלִי וְהָאֲמֵרִיקָאִי. לְדַעְתִּי, מְסִלוֹת־בַּרְזֶל אֵלוּ מְקַלְקְלוֹת אֶת חֶמְדַת הַמַרְאֶה הַפִּרְאִי, אֲבָל הַמָלֵא הוֹד, שֶׁל מְקוֹרִיוּת הַמִדְבָּר, וְשׁוֹלְלוֹת מִמֶנוּ אֶת שִׁירַת בְּרֵאשִׁית… שַׁווּ־נָא נֶגֶד עֵינֵיכֶם פַּסֵי בַּרְזֶל הַמוּטָלִים בְּקַוִים יְשָׁרִים לְאָרְכּוֹ שֶׁל מִדְבַּר לוּב, הַדוֹקְרִים אֶת הָעֵינַיִם לְנֶגֶד קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ, וְעַל יָדָם עַמוּדֵי טֶלֶגְרָף, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם תַּחֲנוֹת, וַהֲמוֹנִים הוֹמִים וְרוֹעֲשִׁים, הָרָצִים בְּבֶהָלָה הֵנָה וְהֵנָה… וְהִנֵה שָׁרַק לוֹ פִּתְאֹם בְּרַעַשׁ וּדְפִיקוֹת שִׁגְעוֹנִיוֹת נְחַשׁ־הָאֵשׁ שֶׁל זְמַנֵנוּ; הוּא שׁוֹרֵק, רוֹעֵשׁ, גוֹנֵחַ וְרָץ לְיַד קִבְרוֹת מַלְכֵי מִצְרַיִם, כֹּהֲנֵיהֶם, נְשֵׁיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, קְבָרוֹת בְּנֵי אַלְפֵי שָׁנִים, וּמַשְׁבִּית אֶת מְנוּחָתָם בְּקוֹל צוֹרֵם וְחַד שֶׁל הַהִשְׁתּוֹלְלוּת הַנִתְעָבָה שֶׁל הַמֵאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה.

– אֲבָל הַרְשֵׁנִי־נָא! ־ שִׁסַע גְלֶנֶרְוַן קַר־הָרוּחַ אֶת הַמְלֻמָד הַמִתְפַּעֵל ־ וְכִי אֵין מִדָה גְדוֹלָה שֶׁל חֶמְדָה וְשִׁירָה גַם בָּזֶה, שֶׁהֶעָבָר הַמֵת מִתְּחַבֵּר עִם הַהֹוֶה הָרוֹתֵחַ, הַחַי? זְכֹר־נָא אֶת הַמִלִים. “יָנוּחַ הַמֵת עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם, וְחָיֹה יִחְיֶה הַחַי”! הִנְךָ טָס, טוּס וַעֲבֹר, לְיַד מַלְכֵי מִצְרַיִם הַיְשֵׁנִים בְּקִבְרוֹת־הָאֶבֶן שֶׁלָהֶם, שֶׁבִּשְׁעָתָם עָשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם גַם הֵם בְּרַעַשׁ וּדְפִיקָה. הִנְךָ מוֹדִיעָם, שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה עַכְשָׁיו מַה שֶׁעָשׂוּ הֵם בֶּעָבָר הַבִּלְתִּי חוֹזֵר, הִנְךָ שׁוֹלֵחַ לָהֶם בִּרְכַּת־שָׁלוֹם…

שְׁרִיקָה חַדָה וְחוֹדֶרֶת הַפְסִיקָה אֶת דִבְרֵי גְלֶנְרְוַן. אַךְ מִתּוֹךְ שְׁרִיקָה זוֹ לֹא נִשְׁמְעָה קֻבְלָנָה, אֶלָא קְרִיאַת “הִזָהֵר” חֲזָקָה!

הִזָהֵר מִפְּנֵי דוֹר הַבַּרְזֶל הָרוֹמֵס אֶת הַכֹּל, הַמְיַשֵׁר אֶת הַכֹּל תַּחַת עֲקֵבוֹ, הַדוֹרֵס וּמַחֲרִיב וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ רַחֵם.

הָאֹרְחָה נִמְצְאָה בְּמֶרְחָק שֶׁל קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי מִמְסִלַת הַבַּרְזֶל, הַמְחַבֶּרֶת אֶת בִּירַת וִיקְטוֹרְיָה עִם מָרֵי, הַגָדוֹל שֶׁבְּנַהֲרוֹת אוֹסְטְרַלְיָה. מוֹצָאוֹ שֶׁל נָהָר זֶה, שֶׁגֻלָה עַל יְדֵי סְטוּאַרְט, בִּשְׁנַת 1828, הוּא מֵהַרְרֵי הָאַלְפִּים; וְהוּא מְקַבֵּל אֶל תּוֹכוֹ אֶת מֵי הַנְהָרוֹת לֶקְלֶן וְדַרְלִינְג, מַשְׁקֶה אֶת כָּל הַחֵלֶק הַצְפוֹנִי שֶׁל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה וּמִשְׁתַּפֵּךְ לְתוֹךְ הַמִפְרָץ אֶנְקוּנְטֶר. לֹא רָחוֹק מֵאֶדְלֵיד הוּא זוֹרֵם בִּסְבִיבוֹת עֲשִׁירוֹת וּפוֹרִיוֹת. בַּדֶרֶךְ שִׁטְפּוֹ נִמְצָאוֹת תַּחֲנוֹת אֲחָדוֹת שֶׁמִסְפָּרָן הוֹלֵךְ וְרַב מִדֵי שָׁנָה, תּוֹדוֹת לְחִבּוּרָן הַטוֹב עִם מֶלְבֶּרְן.

מְסִלַת־הַבַּרְזֶל נִמְשֶׁכֶת מִמֶלְבֶּרְן עַד לְסַנְדְגֵיט בְּאֹרֶךְ מֵאָה וַחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר.

הַמַּקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מְבַתֶּרֶת אֶת קַו מְסִלַת־הַבַּרְזֶל בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים מִקַסְטְלְמֶן לְיַד הַגֶשֶׁר קֶמְדֶן, הַנָטוּי עַל אֶחָד מִיוּבְלֵי הַמָרֵי הָרַבִּים. לְגֶשֶׁר זֶה הוֹבִיל אַיְרְטוֹן אֶת הַקָרוֹן. הָרוֹכְבִים דָהֲרוּ קָדִימָה, כִּי רָאוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים נֶחְפָּזִים לַגֶשֶׁר שֶׁל מְסִלַת־הַבַּרְזֶל, הַנִמְצָא לִפְנֵי הַמָקוֹם שֶׁמִשָׁם נִשְׁמְעָה הַשְׁרִיקָה הַחַדָה.

הֶהָמוֹן רָץ מִתּוֹךְ מְהוּמָה וּמְבוּכָה. נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת שׁוֹנוֹת, בִּלְתִּי בְּרוּרוֹת. כַּנִרְאֶה, קָרָה אָסוֹן נוֹרָא מְאֹד.

גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו דִרְבְּנוּ אֶת סוּסֵיהֶם וּבִרְגָעִים אֲחָדִים הִשִׁיגוּ אֶת הַמָקוֹם וְהֵבִינוּ מִיָד אֶת סִבַּת הַמְבוּכָה הַהֲמוֹנִית הַזֹאת.

קָרָה אֶחָד מֵאוֹתָם הָאֲסוֹנוֹת הַנוֹרָאִים הַשְׁכִיחִים לְעִתִּים כֹּה תְּכוּפוֹת בִּמְסִלוֹת־הַבַּרְזֶל שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה! תַּחַת הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת מִמֶלְבְּרְן הִתְמוֹטֵט הַגֶשֶׁר. מִשֵׁשֶׁת הַקְרוֹנוֹת נָפְלוּ חֲמִשָׁה לְתוֹךְ הַנָהָר אַחֲרֵי הַקַטָר, וְהַקְרוֹנוֹת הָעֶלְיוֹנִים, בַּנָפְלָם עַל הַתַּחְתּוֹנִים, הֻצְתוּ עַל יְדֵי סִבָּה בִּלְתִּי יְדוּעָה. רַק קָרוֹן אֶחָד מִכָּל קְרוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת נִשְׁאַר עוֹמֵד בְּדֶרֶךְ נֵס עַל פִּי הַתְּהוֹם שֶׁנִתְהַוְתָה עַל יְדֵי הִתְמוֹטְטוּת הַגֶשֶׁר. שִׁבְרֵי הַגֶשֶׁר, גִזְרֵי מְטִילֵי הַבַּרְזֶל הַשְׁבוּרִים, הַקְרוֹנוֹת הַבּוֹעֲרִים וְהַמְנֻפָּצִים, פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים מָשְׁחֲתֵי־הַמַרְאֶה, הַפְּצוּעִים, הָאֲנָקוֹת, הַנְגִיחוֹת, הַצְעָקוֹת, הַבְּכִיוֹת, רֵיחַ הַקִיטוֹר, הֶעָשָׁן הַמַחֲנִיק, ־ כָּל זֶה בְּיַחַד הִתְמַזֵג לְאֵיזֶה מִין תֹּהוּ וָבֹהוּ. שֶׁאֵין לְתָאֲרוֹ בְּמִלִים.

פַּחַד וּרְעָדָה אָחֲזוּ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַמַחֲזֶה הַנוֹרָא הַזֶה.

הַתַּיָרִים הִתְעָרְבוּ בֵּין הֶהָמוֹן, בְּהִשְׁתַּדְלָם לְהִוָדַע אֶת סִבַּת הָאָסוֹן, אֲבָל אִישׁ לֹא יָדַע לֶאֱמֹר לָהֶם דָבָר בָּרוּר.

– הַגֶשֶׁר הִתְמוֹטֵט, ־ אָמְרוּ אֲחָדִים.

– הִתְמוֹטֵט! ־ הִתְרִיסוּ אֲחֵרִים ־ וְאֵיךְ זֶה הִתְמוֹטֵט אִם הוּא נִבְנָה זֶה לֹא כְּבָר? אֶפְשָׁר שֶׁלֹא הִסְפִּיקוּ עוֹד לְהַשְׁלִים אֶת בִּנְיָנוֹ?

– כִּי אָז לֹא הָיוּ פֹּה שְׁבָרִים, ־ הֵעִירוּ כְּנֶגְדָם אֲחֵרִים.

– מוּבָן הַדָבָר, כִּי הַגֶשֶׁר הָיָה בָּנוּי מֵחֹמֶר גָרוּעַ וְלָכֵן הִתְעַרְעֵר! ־ צָעֲקוּ אֲחָדִים.

– וּמִמַה הֻצְתוּ הַקְרוֹנוֹת? ־ שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כַּנִרְאֶה, הָיָה בְּאַחַד הַקְרוֹנוֹת אֵיזֶה חֹמֶר הַנוֹחַ לְהִדָּלֵק מִדְחִיפָה עֲצוּמָה, ־ הִסְבִּיר מִישֶׁהוּ.

אֲבָל אֵיךְ שֶׁיִהְיֶה, תְּהֵא הַסִבָּה מַה שֶׁתִּהְיֶה, וְתוֹצָאוֹתֶיהָ הָיוּ נוֹרָאוֹת.

נִפְגְעָה הָרַכֶּבֶת שֶׁיָצְאָה מִמֶלְבֶּרְן בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר. עַכְשָׁיו הָיְתָה הַשָׁעָה שָׁלֹשׁ אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם. הָאָסוֹן קָרָה עֶשְׂרִים רֶגַע לִפְנֵי הַגִיעַ אֲנָשָׁיו שֶׁל גְלֶנֶרְוַן עַד הַמַקוֹם הַהוּא, בְּעֵת שֶׁנִשְׁמְעָה שְׁרִיקַת הַקַטָר. מִקַסְטְלְמֶן הֻזְעֲקוּ עַל יְדֵי הַטֶלֶגְרָף אֲנָשִׁים שֶׁהִשְׁתַּדְלוּ מִיָד לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ, לְהוֹצִיא מִתַּחַת הַקְרוֹנוֹת הַמְנֻפָּצִים וְהַבּוֹעֲרִים אֶת הַחֲלָלִים וְהַפְּצוּעִים. הוּבְאוּ פּוֹעֲלִים לְפַנות אֶת הַשְׁבָרִים וּלְתַקֵן אֶת הַגֶשֶׁר וְהַמְסִלָה. הַמְדִינָה הָיְתָה אַנְגְלִית, כְּלוֹמַר, מְדִינָה נוֹשֶׁבֶת אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם אוֹהֲבִים לָנוּס וּלְהִתְרַשֵׁל.

אֶת מִסְפַּר הַנוֹסְעִים שֶׁבְּכָל הָרַכֶּבֶת הָיָה קָשֶׁה לָדַעַת. בַּקָרוֹן הַשָׁלֵם שֶׁנִשְׁאַר לִפְּלֵטָה נִמְצְאוּ רַק עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים. שִׁלְטוֹן הַמְסִלוֹת שָׁלַח קַטָר לְהָבִיא אֶת הַנִשְׁאָרִים בַּחַיִים לְקַסְטְלְמֶן.

בֵּינְתַיִם הִסְפִּיק גְלֶנֶרְוַן לְהִתְוַדֵעַ לִמְפַקֵחַ הַמוֹשָׁבָה וּלְרֹאשׁ הַמִשְׁטָרָה, אָדָם בַּעַל מֶזֶג קַר בְּמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁהָאָסוֹן הַמַחֲרִיד הַזֶה לֹא עָשָׂה עָלָיו כָּל רֹשֶׁם.

– מַה נוֹרָא הַמִקְרֶה הַזֶה! ־ אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּשָׁעָה שֶׁרֹאשׁ הַמִשְׁטָרָה הִסְתַּכֵּל בַּמַחֲזֶה בְּרוּחַ שְׁלֵוָה וְהִתְכּוֹנֵן לַעֲרֹךְ פְּרוֹטוֹקוֹל.

– אֵין זֶה מִקְרֶה, אֲדוֹנִי, ־ הֵעִיר רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ

– וּמַה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת, אִם לֹא מִקְרֶה?

– מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע.

– הַאֻמְנָם רוֹאֶה אַתָּה בָּזֶה עִקְבוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע?

– כֵּן, אֲדוֹנִי, ־ הִתְעָרֵב בַּשִׂיחָה גַם הַמְפַקֵחַ, מִיצֶ’ל שְׁמוֹ ־ הָאָסוֹן קָרָה עַל יְדֵי זֶה, שֶׁבָּרַכֶּבֶת הָיְתָה חֲבוּרַת שׁוֹדְדִים, שֶׁחָפְצָה לְכַסוֹת עִקְבוֹתֶיהָ, וְלָכֵן הִבְעִירוּ אֵשׁ בָּרַכֶּבֶת וְהִכְרִיחוּהָ לִנְפֹּל מֵעַל הַגֶשֶׁר, שֶׁהָיָה מוּכָן עוֹד קוֹדֵם לָכֵן לְהִתְּמוֹטֵט. הֵעָלְמוֹ שֶׁל הַשׁוֹמֵר מוֹכִיחַ שֶׁגַם יָדוֹ הָיְתָה בַּמַעֲשֶׂה.

– לֹא, טוֹעֶה הִנְךָ, ־ אָמַר רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים.

– הַאֲנִי טוֹעֶה? אָנֹכִי?

– כֵּן אַתָּה. הַשׁוֹמֵר אֵינוֹ אָשֵׁם בַּזֶה כְּלָל.

– וּבְכֵן יֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁהַגֶשֶׁר לֹא נִמְתַּח בְּמוֹעֲדוֹ, וְהוּא, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַנַעֲשֶׂה עַל יְדֵי רַשְׁלָנוּתוֹ, מַהֵר לִבְרֹחַ, כְּדֵי לְהִמָלֵט מִידֵי הַמִשְׁפָּט.

תַּחַת הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת מִמֶלְבֶּרְן הִתְמוֹטֵט הַגֶשֶר

– וְגַם זֶה אֵינוֹ נָכוֹן. בִּכְלָל, אַתָּה, מַר מִיצֶ’ל, הֻכֵּיתָ בְּסַנְוֵרִים בְּנוֹגֵעַ לְכָל הָעִנְיָן הַזֶה, ־ הֵשִׁיב שַׂר הַשׁוֹטְרִים.

– הָא כֵּיצַד? ־ הִתְחִיל הַמְפַקֵחַ כּוֹעֵס וּמִתְמַרְמֵר.

– הַגֶשֶׁר לֹא הָיָה מְנֻסָר כְּלָל כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מְשַׁעֵר, אֶלָא פָּשׁוּט נֶהֱרַס לִפְנֵי בּוֹא הָרַכֶּבֶת.

– וּבְכֵן לְמִי אֵפוֹא אַתָּה מְיַחֵס אֶת מַעֲשֵׂה הַפֶּשַׁע? ־ שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּהַקְשִׁיבוֹ בְּשִׂים לֵב לְדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הָרְשׁוּת.

בְּרֶגַע זֶה הֵבִיאוּ גְוִיַת אָדָם שֶׁנִרְצַח עַל יְדֵי תְּקִיעַת פִּגְיוֹן בְּלִבּוֹ. זֶה הָיָה הַשׁוֹמֵר שֶׁנֶעֱלַם. מָצְאוּ אוֹתוֹ בְּמֶרְחַק חֲצִי קִילוֹמֶטֶר מֵהַגֶשֶׁר.

– הִנֵה, ־ אָמַר שַׂר הַשׁוֹטְרִים, בְּגָחֲנוֹ עַל הַפֶּגֶר וּבְהִסְתַּכְּלוֹ הֵיטֵב בַּפֶּצַע ־ אֲנִי אָמְנָם כָּכָה חָשַׁבְתִּי!… הֲֿתִרְאֶה, מַר מִיצֶ’ל, שֶׁהַשׁוֹמֵר לֹא הָיָה אָשֵׁם בְּכָל זֶה!

– כֵּן, עַכְשָׁו נוֹכַחְתִּי בָּזֶה גַם אֲנִי, ־ הִסְכִּים הַמְפַקֵד ־ וְאוּלַם מִי זֶה יָכוֹל הָיָה…

– אֶת זֶה יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת רַק אֵלֶה, הַיוֹדְעִים הֵיטֵב אֶת סוֹד הַצַעֲצוּעַ הַזֶה ־ שִׁסְעוֹ רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים, בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ זוּג טַבְּעוֹת בַּרְזֶל ־ אֲקַוֶה שֶׁבִּזְמַן קָרוֹב יִהְיֶה לִי הָעֹנֶג לָשִׂים שׁוּב קִשׁוּט זֶה עַל יְדֵיהֶם שֶׁל אֵלֶה.

– וְכִי חוֹשֵׁב אַתָּה עַל דְבַר אֵיזֶה פּוֹשֵׁעַ מְסֻיָם? ־ שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲנִי חוֹשֵׁד בְּאֵלֶה שֶׁנוֹהֲגִים לְהוֹבִיל אוֹתָם חִנָם עַל חֶשְׁבּוֹן הוֹד מַלְכוּתָהּ.

– הָה!… אֵלֶה הֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ! ־ נִחֵשׁ פַּגַנֶל.

כֵּן, מָצָאתָ, ־ אָמַר רֹאשׁ הַמִשְׁטָרָה.

– אֲבָל, ־ הוֹסִיף פַּגַנֶל, ־ דוֹמַנִי שֶׁהַלָלוּ אֵינָם רַשָׁאִים לְהִמָצֵא בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.

– המ!… אֵינָם רַשָׁאִים! ־ שָׁנָה רֹאשׁ הַמִשְׁטָרָה ־ וְכִי מְעַטִים הֵם מְשֻׁלָלֵי הַזְּכוּיוֹת הָאֵלוּ! הֵם מְסַגְלִים אוֹתָן לְעַצְמָם… כַּמָה שֶׁתַּשְׁגִיחַ עֲלֵיהֶם, וּבְכָל זֹאת יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהִתְחַמֵק… הַבַּחוּרִים שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה זֶה טָרְחוּ, כַּנִרְאֶה, וּבָאוּ לְכָאן מִפֶּרְת. אֲבָל חֻפְשָׁם לֹא יֶאֱרַךְ, אֲנִי עָרֵב בַּזֶה!

בְּשָׁעָה זוֹ נִתְקָרֵב הַקָרוֹן, שֶׁאַךְ עַכְשָׁו הִדְבִּיק אֶת הַפָּרָשִׁים. לְאַחַר שֶׁנִפְרַד מֵהָרְשׁוּת, נִגַשׁ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶל הַגְבִירוֹת, שֶׁהִבִּיטוּ בְּפַחַד עַל מְקוֹם הָאָסוֹן, וּבְמִלִים מְעַטוֹת סִפֵּר לָהֶן מָה שֶׁקָרָה, מִבְּלִי לְגַלוֹת לָהֶן עַל דְבַר עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ, וְגַם עַל דְבַר זֶה שֶׁהָרַכֶּבֶת אָבְדָה לֹא עַל יְדֵי מִקְרֶה, אֶלָא עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע. אֵיזֶה רֶגֶשׁ טִבְעִי אָמַר לוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְדַבֵּר עַל כָּךְ בְּאָזְנֵי אַיְרְטוֹן.

עַד מְהֵרָה הִמְשִׁיכָה הָאֹרְחָה אֶת דַרְכָּהּ הָלְאָה מִזְרָחָה, בְּעָבְרָהּ אֶת פַּסֵי מְסִלַת־ הַבַּרְזֶל לֹא רָחוֹק מֵהַגֶשֶׁר הַשָׁבוּר.

פֶּרֶק ב: הַפְּרָס עַל הַבְּקִיאוּת בְּגִיאוֹגְרַפְיָה    🔗

בְּמֶרְחַק שְׁלָשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מִמְסִלַת־ הַבַּרְזֶל פָּסַק הַמִישׁוֹר וְהִתְחִילוּ הָרִים לֹא גְבוֹהִים, שֶׁהַקָרוֹן וְהָרוֹכְבִים עָבְרוּ בֵּינֵיהֶם בְּלִי יְגִיעָה רַבָּה.

מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים הִתְחִיל גַן־עֵדֶן מַמָשׁ. שְׁדֵמָה יְרֹקָה רַחֲבַת־יָדַיִם, כֻּלָהּ נְטוּעָה קְבוּצוֹת עֵצִים מְלַבְלְבִים וְיָפִים. הָאֲוִיר הָיָה סָפוּג רֵיחַ נִיחוֹחַ, בְּיִחוּד הִרְהִיבוּ אֶת עֵין הַתַּיָרִים עֲצֵי הַקַזוּאָרִינוֹת שֶׁגִזְעָם כַּגֶזַע הֶחָסוֹן שֶׁל הָאַלוֹן. מִן הַשִׁטִים לָקְחוּ לָהֶם הַתַּרְמִילִים נוֹתְנֵי הָרֵיחַ הַנִיחוֹחַ וּמִן הָאֹרֶן ־ אֶת הֶעָלִים הָאֲפוֹרִים, הַיְרֹקִים וְהַקָשִׁים. יָפוֹת מְאֹד הָיוּ גַם קְבוּצוֹת צְמָחִים בִּדְמוּת שִׂיחִים, וּבַעֲלֵי הַרְבֵּה עֲנָפִים דַקִים כְּחוּטִים תְּלוּיִים וְיוֹרְדִים לְמַטָה, שֶׁהָיוּ דוֹמִים לְמַפְּלֵי־מַיִם יְרֹקִֹים.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה צִוְתָה לְהַעֲמִיד מְעַט אֶת הַקָרוֹן, כִּי רָצְתָה לְהִתְעַנֵג עַל מַרְאֵה הַטֶבַע הַיָפֶה.

־הוֹי, הוֹי! הֲרֵי זוֹהִי אַחַת מֵ“חֹרְשׁוֹת הַמָוֶת”! ־ קָרָא פַּגַנֶל, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֶל הַגְבָעוֹת הַפְּזוּרוֹת לְרַגְלֵי הָעֵצִים ־ לִילִידֵי־הָאָרֶץ יֵשׁ כָּאן בָּתֵּי־קְבָרוֹת פִּיוּטִיִים הַמַרְחִיקִים כָּל מַחֲשָׁבָה עַל מוֹרָא הַמָוֶת. לְדַאֲבוֹנֵנוּ, כָּל גַנֵי־הָעֵדֶן הַלָלוּ יֵהָפְכוּ מַהֵר לִשְׂדוֹת־מִּרְעֶה. הָאֵירוֹפָּאִיִם הִרְחִיקוּ אֶת יְלִידֵי־הָאָרֶץ מִמְקוֹם מְנוּחַת אֲבוֹתֵיהֶם, מֵחֹרְשׁוֹת הַמָוֶת הַלָלוּ, הָעֲשׂוּיוֹת וְנִשְׁמָרוֹת בְּאַהֲבָה כָּל־כָּךְ רַבָּה. וּבַיָמִים הַקְרוֹבִים יְחֻלְלוּ כָּל הַקְבָרִים הָאֵלֶה עַל יְדֵי רְמִיסַת רַגְלֵי עֶדְרֵי פָּרִים, פָּרוֹת וּכְבָשִׂים בְּלִי מִסְפָּר, שֶׁהַנוֹקֵד הָאַכְזָר, הַכּוֹפֵר בְּכָל שִׁירָה, יִרְצֶה לְהַשְׁמִין אוֹתָם בָּעֵשֶׂב הָעֲסִיסִי הַדָשֵׁן מִפִּגְרֵי הַמֵתִים.

כְּשֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה נָתְנָה אוֹת לִנְסֹעַ הָלְאָה, דָהֲרוּ פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט קָדִימָה, וּפִתְאֹם נֶעֶצְרוּ עַל מְקוֹמָם, קָפְצוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְהִרְכִּינוּ עַצְמָם עַל אֵיזֶה דָבָר, שֶׁכַּנִרְאֶה, עוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּתָם.

– מַה זֶּה מָצְאוּ שָׁם? ־ קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בִּרְאוֹתוֹ זֹאת

– אֶל נָכוֹן אֵיזוֹ חַיָה מְעַנְיֶנֶת, ־ אָמְרָה רַעֲיָתוֹ שֶׁשׂוֹחֲחָה אָז עִם בַּעֲלָהּ שֶׁיָשַׁב אִתָּה בַּקָרוֹן.

– כֵּן, אֶל נָכוֹן כָּךְ הוּא, ־ הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן.

עַד מְהֵרָה הִגִיעָה כָּל הָאֹרְחָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁשָׁם עִָּמְדוּ פַּגַנֵל וְרוֹבֶּרְט. הֵם רָאוּ וְהִנֵה בְּצֵל עָנֵף אֶחָד שׁוֹכֵב לוֹ נַעַר כְּבֶן שְׁמוֹנֶה וְיָשֵׁן. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בֶּגֶד אֵירוֹפָּאִי, הֲרֵי עַל־פִּי שַׂעֲרוֹתָיו הַמְסֻלְסָלוֹת, עוֹרוֹ הַשָׁחוֹר, אַפּוֹ הַפָּחוּס, שְׂפָתָיו הֶעָבוֹת וְיָדָיו הָאֲרֻכּוֹת יוֹתֵר מִדַי, לֹא קָשֶׁה הָיָה לְהַכִּיר שֶׁזֶהוּ אֶחָד מִבְּנֵי הַשְׁבָטִים יְלִידֵי־הָאָרֶץ. אוּלָם הַבָּעַת פָּנָיו הָאִינְטֶלִיגֶנְטִיִים וְגַם בְּגָדָיו הֵעִידוּ בּוֹ שֶׁהוּא גָדַל בִּסְבִיבָה תַּרְבּוּתִית, שֶׁהוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִמַצָבָם הַקַדְמוֹן שֶׁל אֲבוֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבוֹתָיו.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה שֶׁהִתְעַנְיְנָה מְאֹד בַּנַעַר, יָרְדָה מֵעַל הַקָרוֹן, אַחֲרֶיהָ יָרְדָה גַם הָעַלְמָה גְרַנְט, וְעַד מְהֵרָה סָבְבָה כָּל הָעֵדָה אֶת הַנַעַר שֶׁהוֹסִיף לוֹ לִישׁוֹן בִּמְנוּחָה, כְּאִלוּ לֹא שָׁמַע כְּלָל אֶת שַׁעֲטַת הַסוּסִים, דְּפִיקַת הָאוֹפַנִים וְקוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מִסָבִיב לוֹ.

– הָאֻמְלָל! אֶל נָכוֹן תָּעָה בַּדֶרֶךְ, ־ אָמְרָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן.

– בְּוַדַאי בָּא לְכָאן מִמֶרְחַקִים, כְּדֵי לְבַקֵר אֶת קִבְרוֹ שֶׁל אֶחָד מִקְרוֹבָיו, ־ הֵעִיר פַּגַנֵל ־ אֵצֶל הַפְּרָאִים חֲזָקִים הָרְגָשׁוֹת הַמִשְׁפַּחְתִּיִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֵצֶל הָאֲנָשִׁים הַנְאוֹרִים.

– הוּא עָיֵף, כַּנִרְאֶה, מְאֹד, אִם הוּא יָשֵׁן שֵׁנָה חֲזָקָה כָּזוֹ, ־ אָמַר רוֹבֶּרְט בְּרֶגֶשׁ שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת.

אֲבָל בְּרֶגַע זֶה הִתְהַפֵּךְ הַנַעַר עַל צִדוֹ הַשֵׁנִי, מִבְּלִי לְהִתְעוֹרֵר, וְאָז נִרְאֲתָה פִּתְקָה מֻדְבֶּקֶת לְשִׁכְמוֹ וּכְתוּבָה אַנְגְלִית:

“טוֹלִינֵי, נוֹסֵעַ לְאֵשׁוּק. הַהַשְׁגָחָה עָלָיו נִמְסְרָה לִסְמִיט, הַמְכוֹנָאִי שֶׁל מְסִלַת־הַבַּרְזֶל; הַכֶּסֶף בְּעַד נְסִיעָתוֹ כְּבָר שֻׁלַם”.

־הָאַנְגְלִים הַחֲבִיבִים! ־ קָרָא פַּגַנֵל ־ שׁוֹלְחִים יְלָדִים כְּמוֹ שֶׁשׁוֹלְחִים אֵיזֶה מִטְעָן. כּוֹתְבִים עֲלֵיהֶם כְּתוֹבוֹת כְּמוֹ עַל חֲבִילוֹת סְחוֹרָה… אֲנִי שָׁמַעְתִּי עוֹד קֹדֶם לָכֵן אֶת הַדָבָר הַזֶה, אֲבָל לֹא חָפַצְתִּי לְהַאֲמִין בְּאַכְזָרִיוּת כָּזוֹ.

– נַעַר אֻמְלָל! ־ קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה ־ וַדַאי נָסַע בָּרַכֶּבֶת שֶׁנֻפְּצָה. הוֹרָיו אָבְדוּ, וְהוּא עַכְשָׁיו גַלְמוּד וְאוֹבֵד וְתָעָה לְכָאן.

– אֵין אֲנִי סָבוּר כָּךְ, גְבִרְתִּי, ־ הֵשִׁיב ג’וֹן מַנְגֶלְס ־ הַפִּתְקָה שֶׁעַל שִׁכְמוֹ מְעִידָה, שֶׁהוּא נָסַע לְבַדוֹ.

– הִבִּיטוּ־נָא, הִנֵה הוּא מִתְעוֹרֵר מִשְׁנָתוֹ! ־ אָמְרָה מֶרִי.

וְאַף אָמְנָם הִתְמוֹדֵד הַנַעַר וּפָקַח אֶת עֵינָיו, אֲבָל מִיָד עָצַם אוֹתָן שׁוּב מִפְּנֵי הָאוֹר הָרַב.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אָחֲזָה בְּיָדוֹ וְהֵקִימָה אוֹתוֹ. הוּא עָמַד, הִתְנוֹעֵעַ וְהִתְנוֹדֵד עַל עָמְדוֹ, וּפָקַח שׁוּב אֶת עֵינָיו, בְּהַבִּיטוֹ בְּתִּמָהוֹן עַל הָאֲנָשִׁים הַמְקִימִים אוֹתוֹ.

הַשׁוֹמֵעַ אַתָּה אַנְגְלִית?־ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אֲנִי שׁוֹמֵעַ וּמְדַבֵּר אַנְגְלִית, ־ עָנָה הַנַעַר אַנְגְלִית אַךְ בְּמִבְטָא זָר.

מִבְטָאוֹ הָיָה דוֹמֶה לְאוֹתוֹ הַמִבְטָא שֶׁבּוֹ מְבַטְאִים רַבִּים מִן הָאַנְגְלִים אֶת הַשָׂפָה הַצָרְפָתִּית.

– וּמָה שִׁמְךָ, חֲבִיבִי? – הוֹסִיפָה מָרַת הֶלֶנָה לִשְׁאֹל.

־טוֹלִינֵי.

כֵּן! ־טוֹלִינֵי! – קָרָא פַּגַנֵל – אִם לֹא אֶשְׁגֶה, מִלָה זוֹ, בִּלְּשׁוֹנָם שֶׁל יְלִידֵי הָאָרֶץ פֵּרוּשָׁה: גֶלֶד־הָעֵץ; הַלֹא, יְדִידִי?

טוֹלִינֵי הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ, כִּי כֵּן הַדָבָר.

– וּמֵאַיִן אַתָּה, חֲבִיבִי? – שָׁאֲלָה מָרַת הֶלֶנָה עוֹד.

– מִמֶלְבֶּרְן; אֲנִי נָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת לְסַנְדְגֵיט.

– וּבְכֵן הָיִיתָ בְּאוֹתָהּ רַכֶּבֶת שֶׁנָפְלָה מֵעַל הַגֶשֶׁר לֹא רָחוֹק מִכָּאן? ־ שָׁאַל הַלוֹרְד.

– כֵּן, – עָנָה טוֹלִינֵי, – אֲבָל אֱלֹהִים הִצִיל אוֹתִי.

– הַלְבַדְךָ נָסַעְתָּ?

– כֵּן, לְבַדִי. אַבָּא פַקְסְטוֹן מָסַר אוֹתִי לִידֵי סְמִיט. לְצַעֲרִי הַגָדוֹל, נֶהֱרַג סְמִיט בִּשְׁעַת הָאָסוֹן.

– וְאַתָּה לֹא הִכַּרְתָּ שׁוּם אִישׁ בָּרַכֶּבֶת?

– לֹא… אֲבָל הֲרֵי הָאֱלֹהִים עַצְמוֹ מַשְׁקִיף מִמְרוֹמִים וּמֵגֵן עַל הַקְטַנִים.

טוֹלִינֵי דִבֵּר בְּקוֹל הַחוֹדֵר אֶל לֵב הַשּׁוֹמֵעַ, כְּשֶׁהִזְכִּיר אֶת שֵׁם הָאֱלֹהִים, הִבְרִיקוּ עֵינָיו בְּאֵשׁ שֶׁל דְבֵקוּת אֱלֹהִית.

כַּנִרְאֶה, הָיָה נַעַר זֶה אֶחָד מֵאוֹתָם הַפְּרָאִים הַקְטַנִים שֶׁהַמִיסְיוֹנֵרִים הָאַנְגְלִים, הַמִצְטַיְנִים בִּצְנִיעוּתָם, מְחַנְכִים אוֹתָם לְנוֹצְרִים. טוֹלִינֵי עַצְמוֹ דוֹמֶה הָיָה בִּרְצִינוּתוֹ וּבְכָל מַרְאֵהוּ לְמִיסְיוֹנֵר קָטָן.

– וּלְאָן פָּנֶיךָ מֻעָדוֹת עַכְשָׁו? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת.

– אֲנִי חוֹזֵר כָּעֵת אֶל בְּנֵי שִׁבְטִי בְּלֶקְלֶן. אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְרָאוֹת עִם קְרוֹבַי, ־ עָנָה הַנַעַר.

– וּקְרוֹבֶיךָ אוֹסְטְרָלִים הֵם? ־ שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, אוֹסְטְרָלִים.

– הֲיֵשׁ לְךָ אָב וָאֵם? ־ שָׁאַל רוֹבֶּרְט גַם הוּא.

– כֵּן, אָחִי, יֵשׁ, ־ עָנָה טוֹלִינֵי בְּשִׂמְחָה, בְּהוֹשִׁיטוֹ אֶת יָדוֹ לִגְרַנְט הַקָטָן.

הַכִּנוּי “אָחִי” נָגַע כָּל כָּךְ אֶל לִבּוֹ שֶׁל זֶה הָאַחֲרוֹן, עַד שֶׁחִבֵּק וְנִשֵׁק לַנַעַר הַשָׁחוֹר הַקָטָן, וְאָמַר לוֹ שֶׁעַכְשָׁיו נוֹסָף לוֹ עוֹד יְדִיד אֶחָד.

וּבֵינְתַיִם וְהַשֶׁמֶשׁ הִתְחִילָה לְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי רָאשֵׁי הֶהָרִים. לָלֶכֶת הָלְאָה לֹא הָיָה כְּדַאי עוֹד, בִּפְרָט שֶׁמָקוֹם זֶה הָיָה מַתְאִים מְאֹד לַחֲנָיָה, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אָמַר שֶׁיָלוּנוּ כָּאן הַלַיְלָה.

בְּשָׁעָה שֶאַיְרְטוֹן, הַמַלָחִים וְאוֹלְבִּינֶט הֵכִינוּ אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב וּלְמִשְׁכַּב הַלַיְלָה, עָסְקוּ שְׁאַר הַתַּיָרִים בְּשִׂיחָה מְפֹרֶטֶת עִם טוֹלִינֵי.

וּכְמוֹ שֶׁאוֹסְטְרָלִי קָטָן זֶה הֵשִׁיב עַל כָּל הַשְׁאֵלוֹת בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה, כָּךְ הִתְבַּיֵשׁ, כְּשֶׁהִצִיעוּ לוֹ לֶאֱכֹל, אַף־עַל־פִּי, שֶׁכַּנִרְאֶה, לֹא אָכַל כְּלוּם עוֹד מֵאֶתְמוֹל. בְּקֹשִׁי רַב עָלָה בְּיָדָם לְפַתּוֹתוֹ שֶׁיַשְׁקִיט אֶת רַעֲבוֹנוֹ.

– בְּבַקָשָׁה, אֱכֹל, טוֹלִינֵי, – הִפְצִיר בּוֹ רוֹבֶּרְט, בְּשִׂימוֹ עַל צַלַחְתּוֹ אֶת הַנְתָחִים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר ־ כְּשֶׁתָּשִׁיב פָּנַי רֵיקָם, תְּצַעֵר בַּזֶה אֶת אָחִיךָ וִידִידְךָ.

– אֵין אֲנִי רוֹצֶה לְצַעֵר שׁוּם אִישׁ, ־ אָמַר טוֹלִינֵי בִּרְצִינוּת, ־ אֹכַל, כְּדֵי שֶׁאָחִי יִשְׂבַּע רָצוֹן.

אֲבָל בְּכָל זֹאת מִעֵט לֶאֱכֹל, בְּהַסְבִּירוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לְמַעֵט בָּאֲכִילָה. הוּא הָיָה מְנֻמָס, וּבְהִתְנַהֲגוּתוֹ הַטוֹבָה הָיָה יָכוֹל לְשַׁמֵשׁ מוֹפֵת לְרַבִּים מִבְּנֵי גִיל הָאֵירוֹפָּאִים וְהָאֲמֵרִיקָאִים.

– סַפְּרָה־נָא לָנוּ, בְּבַקָשָׁה, אֶת כָּל מָה שֶׁהִנְךָ יוֹדֵעַ מִתּוֹלְדוֹת יְמֵי חַיֶיךָ, ־ בִּקְשָׁה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כְּשֶׁגָמְרוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב.

– בְּעֹנֶג רַב, ־ עָנָה הַנַעַר.

כֻּלָם יָשְׁבוּ מִסָבִיב לוֹ וּבְשִׂים לֵב הִקְשִׁיבוּ לְסִפּוּרוֹ הַפָּשׁוּט וְהַבִּלְתִּי מְלָאכוּתִי.

– הָאוֹסְטְרָלִים הֵם בַּעֲלֵי מִדוֹת טוֹבוֹת עַד לְהַפְלִיא, וְלָכֵן אֵינָם נוֹטְרִים שִׂנְאָה בְּלִבָּם, כְּמוֹ הַפְּרָאִים הָאֲחֵרִים, אֶל הָאֵירוֹפָּאִים שֶׁנֹאחֲזוּ בְּאַדְמָתָם בְּכֹחַ, וּמְחַוִים הֵם אֶת דַעְתָּם עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה. וְכָךְ עָשָׂה גַם טוֹלִינֵי.

הוֹרָיו, בְּנֵי הַשֵׁבֶט הַשׁוֹכֵן בְּחֶבֶל לֶקְלֶן, עָסְקוּ בְּצֵיד חַיוֹת וְדָגִים. כְּמוֹ שְׁבָטִים אֲחֵרִים מָסְרוּ גַם הֵם בְּחֵפֶץ־לֵב אֶת בְּנָם, כְּשֶׁמָלְאוּ לוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, לְהִתְחַנֵךְ בִּידֵי הַמִסְיוֹנֵרִים בְּמֶלְבֶּרְן. הַנַעַר נִכְסָף עַתָּה אֶל בֵּית הוֹרָיו; הוּא בִּקֵשׁ רְשׁוּת מֵאֵת מוֹרָיו לְבַקְרָם וְהֵם נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת זֹאת רַק בִּתְנַאי, שֶׁיָשׁוּב אַחַר־כָּךְ לַיוֹם הַמְיֹעָד לִגְמֹר אֶת חֹק לִמוּדָיו. וְכָךְ נָסַע לוֹ יְחִידִי בְּלִי כָּל רֶגֶשׁ שֶׁל פַּחַד וְיִרְאָה אֶלָא בְּבָטְחוֹ בְּחַסְדוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים וּבְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים.

– וְאַתָּה חוֹשֵׁב לָשׁוּב אַחַר־כָּךְ לְמֶלְבֶּרְן? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה

– כַּמוּבָן, אִם יִרְצֶה הַשֵׁם,־ עָנָה טוֹלִינֵי בִּתְמִימוּת.

– וְהַלִמוּד שָׁם מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ?

– כַּמוּבָן, הוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי עַד מְאֹד! ־ אֲנִי כְּבָר לָמַדְתִּי לָדַעַת הַרְבֵּה דְבָרִים טוֹבִים, וְעוֹד אוֹסִיף לִלְמֹד!

– וּמַה יֵשׁ בְּדַעְתְּךָ לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתִּגְדַל?

– אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹצִיא אֶת אַחַי מִיוֵן־גַסוּתָם וְשִׁפְלוּתָם! אֲנִי אֲנִי רוֹצֶה לְלַמְדָם לָדַעַת אֶת אֱלֹהִים וְלִנְטֹעַ בְּלִבָּם אַהֲבָה לָאֵל הָרָחוּם וְהֶחָנוּן! אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת מִיסְיוֹנֵר, ־ עָנָה הַיֶלֶד בְּעֵינַיִם מַבְרִיקוֹת, בְּחָזְרוֹ, כַּנִרְאֶה, עַל כָּל הָאִמְרוֹת שֶׁשָׁמַע מִפִּי מוֹרָיו־מְחַנְכָיו וְשִׁנֵן אוֹתָן עַל־פֶּה.

– הֶאָח! ־ קָרָא פַּגַנֶל, בְּהִתְעַנְגוֹ עַל עֵינֵי הַנַעַר הַמַבְרִיקוֹת בְּמֶרֶץ ־ עַד עַכְשָׁיו רָאִיתִי מִתּוֹךְ צַעַר דֻגְמָה חַיָה זוֹ שֶׁל הַקַדְמוּת הָאוֹסְטְרָלִית הַטְבוּעָה בְּחוֹתָמָהּ שֶׁל אֵירוֹפָּה. דוֹמֶה הָיָה לִי שֶׁאֵין זֶה, אֶלָא קוֹף הַמְחַקֶה אֶת אַנְשֵׁי אֵירוֹפָּה, אֲבָל עָכְשָׁיו הֲרֵינִי מִתְפָּעֵל מִמֶנּוּ! מַה גְדוֹלָה הַהַשְׂכָּלָה הַנִרְאֵית בּוֹ! מַה נִשְׂגָב הוּא אֹפֶן מַחְשְׁבוֹתָיו!

אֶת דְבָרָיו אֵלֶה דִבֵּר הַגִיאוֹגְרָף צָרְפָתִּית, כְּדֵי שֶׁלֹא יִשְׁמַע הַנַעַר.

הַלָז הִקְשִׁיב לַלָשוֹן הַבִּלְתִּי יְדוּעָה לוֹ בִּמְנוּחָה, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁבֶּן־גִילוֹ הָאֵירוֹפָּאִי הָיָה פּוֹרֵץ בְּוַדַאי בִּצְחוֹק פִּרְאִי, בְּשָׁמְעוֹ דְבָרִים שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אוֹתָם.

– כֵּן, זֶהוּ נַעַר חָכָם וְטוֹב עַד לְהַפְלִיא, ־ אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה צָרְפָתִּית גַם הִיא. וְאַחַר־כָּךְ, בִּפְנוֹתָהּ אֶל טוֹלִינֵי שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אַנְגְלִית:

– וְאַתָּה לוֹמֵד בְּאֵיזֶה בֵּית־סֵפֶר?

– כֵּן, בְּבֵית־הַסֵפֶר לְדֻגְמָה שֶׁבְּמֶלְבֶּרְן, גְבִרְתִּי.

– וּמַה מְלַמְדִים שָׁם?

– דָת, חֶשְׁבּוֹן, גִיאוֹגְרַפְיָה….

– הֶאָח! גִיאוֹגְרַפְיָה! ־ קָרָא פַּגַנֶל, שֶׁלֹא יָכֹל לְהִתְיַחֵס לְשֵׁם זֶה בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ.

– כֵּן, – אָמַר טוֹלִינֵי ־ לִפְנֵי חַג הַמוֹלָד קִבַּלְתִּי אֶת הַפְּרָס עַל הִצְטַיְנוּתִי בַּגִיאוֹגְרַפְיָה.

– וּמַהוּ פְּרָס זֶה? ־ שָׁאֲלָה מֶרִי בְּסַקְרָנוּת.

– הִנֵהוּ, אִם אַתְּ רוֹצָה לִרְאוֹתוֹ.

הַנַעַר הוֹצִיא מִכִּיס בִּגְדוֹ סֵפֶר תַּנַ"ךְ אַנְגְלִי בְּפוֹרְמַט קָטָן וּמְכֹרָךְ בִּכְרִיכָה נֶהְדָרָה.

הַסֵפֶר עָבַר מִיָד לְיָד וְהַכֹּל הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ. בְּשַׂעַר הַסֵפֶר הָיָה כָּתוּב:

“הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן לַגִיאוֹגְרַפְיָה נָתוּן לִטוֹלִינֵי מִלֶקְלֶן, תַּלְמִיד בֵּית־הַסֵפֶר לְדֻגְמָה. מֶלְבֶּרְן, דֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1864”.

– בֶּן־חַיִל הִנְךָ, כְּשֶׁהִנְךָ מֵיטִיב לָדַעַת אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה, עַד שֶׁכִּבְּדוּךָ בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן, ־ אָמַר פַּגַנֶל, בְּנַשְׁקוֹ אֶת הַנַעַר בִּשְׁתֵּי לְחָיָיו.

– אָדוֹן זֶה גִיאוֹגְרָף מְפֻרְסָם הוּא, ־ בִּאֲרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לָאוֹסְטְרָלִי הַקָטָן, שֶׁעָמַד מִשְׁתָּאֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם לְחִבָּתוֹ הַפִּתְאֹמִית שֶׁל הָאָדוֹן אֶרָךְ־הָרַגְלַיִם הַזֶה.

– הֶאָח! ־קָרָא טוֹלִינֵי ־ אִם אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְחַבֵּר סִפְרֵי גִאוֹגְרַפְיָה, בָּחֲנֵנִי־נָא, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ!

– בְּעֹנֶג רַב, יְדִידִי, ־ עָנָה פַּגַנֵל ־ אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת גַם בְּלִי בַּקָשָׁתְךָ, כִּי מִתְעַנְיֵן אֲנָכִי לָדַעַת כֵּיצַד מְלַמְדִים אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה בְּמֶלְבֶּרְן.

– מֻבְטְחַנִי, שֶׁתִּלְמַד מִמֶנוּ הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁלֹא יָדַעְתָּ עוֹד,־ הֵעִיר הַמַיוֹר.

– וּמַה יָכוֹל אֲנִי לִלְמֹד מִפִּיו, אֲנִי ־ מַזְכִּירָה שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית הַצָרְפַתִּית?

– תִּרְאֶה וְתִוָכַח! ־חִיֵךְ מַכְּס נַבְּס.

פַּגַנֵל מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, וְנִגַשׁ אֶל מְלֶאכֶת הַבְּחִינָה וְקָרָא:

– הַתַּלְמִיד טוֹלִינֵי, עֲמֹד!

טוֹלִינֵי לֹא יָכֹל לְמַלֵא פְּקוּדָה זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁעָמַד כְּבָר מִמֵלָא, רַק מָתַח אֶת יָדָיו וְהִזְדַקֵף, מוּכָן לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת הַבּוֹחֵן.

– הַתַּלְמִיד טוֹלִינֵי, ־ פָּתַח פַּגַנֵל ־ קְרָא לִי בְּשֵׁם חֲמֵשֶׁת חֶלְקֵי הַתֵּבֵל!

– חֲמֵשֶׁת חֶלְקֵי הַתֵּבֵל הֵם: אוֹקֵיַאנְיָה, אַסְיָה, אַפְרִיקָה, אֲמֵרִיקָה וְאֵירוֹפָּה, ־ עָנָה הַנַעַר.

– יָפֶה! נְדַבֵּר קֹדֶם עַל דְבַר אוֹקֵיאַנְיָה, הוֹאִיל וַאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁיו בְּחֵלֶק תֵּבֵל זֶה, אֵיךְ מִתְחַלֶקֶת אוֹקֵיאַנְיָה?

– אוֹקֵיאַנְיָה מִתְחַלֶקֶת לְפּוֹלִינֶזְיָה, מָלֶזְיָה, מִקְרוֹנֶזְיָה, וּמֶגַנֶזְיָה, וְלָהֶם שַׁיָכִים אִיִים אֵלֶה: אוֹסְטְרַלְיָה, גְיוּ־זִילֶנְד וְטַסְמַנְיָה. כָּל אֵלֶה הֵם אִיִים גְדוֹלִים הַשַׁיָכִים לָאַנְגְּלִים. יֵשׁ עוֹד אִיִים קְטַנִים: צַ’טַם, אוֹקְלֶנְד, מַקַרִי, קֶרְמְדֶק, מַקֶל, מַרַקִי וְעוֹד. וְגַם כָּל הָאִיִים הָאֵלֶה שַׁיָכִים לָאַנְגְלִים.

– כֵּן! אָמַר פַּגַנֵל, ־ וְאִיֵי סֶנְדְוִיץ', וְקַלֵדוֹנְיָה הַחֲדָשָׁה, וּמֶנְדָנָה פּוֹמוֹטוּ לְמִי שַׁיָכִים?

– כָּל הָאִיִים הָאֵלֶה עוֹמְדִים תַּחַת חָסוּתָהּ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְדוֹלָה.

– כֵּיצַד זֶה תַּחַת חָסוּתָהּ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְדוֹלָה!? ־ קָרָא פַּגַנֵל, בְּלָטְשׁוֹ עֵינָיו וּבְקָפְצוֹ מִמְקוֹמוֹ מֵרֹב הִשְׁתּוֹמְמוּת ־ כְּפִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שַׁיָכִים הַלָלוּ לְצָרְפַת.

הַתַּלְמִיד טוֹלִינֵי, עֲמֹד!

– לְצָרְפַת?־ תָּמַהּ טוֹלִינֵי גַם הוּא.

– כֵּן, חֲבִיבִי, לְצָרְפַת. הִנֵה כָּךְ מְלַמְדִים אֶתְכֶם אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה בְּבָתֵּי־הַסֶפֶר שֶׁבְּמֶלְבֶּרְן!

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַמוֹרֶה; וְכִי אֵין זֶה נָכוֹן?

– נָכוֹן, נָכוֹן; כָּל אִיֵי אוֹקֵיאַנְַיָה שַׁיָכִים רַק לְאַנְגְלִיָה… וּלְמִי אֵיפוֹא יִהְיוּ שַׁיָכִים אִם לֹא לָהֶם?!… יָפֶה, נַעֲזֹב־נָא אֶת אוֹסְטְרַלְיָה. הַשְׁאֵלָה כְּבָר נִפְתְּרָה.

פַּגַנֵל עָשָׂה מֵרֹב צַעֲרוֹ הָעֲוָיוֹת מְשֻׁנוֹת כָּאֵלוּ, שֶׁהַמַיוֹר לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וּפָרַץ בְּעַל־כָּרְחוֹ בִּצְחוֹק.

– עַכְשָׁיו אֱמֹר נָא לִי, מָה הִנְךָ יוֹדֵעַ עַל אַסְיָה? ־ הוֹסִיף פַּגַנֵל לִבְחֹן אֶת תַּלְמִידוֹ.

– אַסְיָה הִיא הַחֵלֶק הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחֶלְקֵי הָאָרֶץ,־ עָנָה טוֹלִינֵי ־ בִּירָתָהּ הִיא הָעִיר קַלְקוּטָה. הֶעָרִים הָרָאשִׁיוֹת הֵן: בּוֹמְבֵּי, מַדְרַס, עַדֶן, מַלַקָה, סִינְגַפּוּר, פַּגוּ וְקוֹלוֹמְבּוֹ. הָאִיִים הֵם: הַלַקִידִים, הַמַלֶדִים וְעוֹד: כָּל אֵלֶה שַׁיָכִים לְאַנְגְלִיָה.

– טוֹב, טוֹב מְאֹד!… עַכְשָׁיו אֱמֹר־נָא לִי מַשֶׁהוּ עַל אַפְרִיקָה.

– אַפְרִיקָה הִיא אֶרֶץ שֶׁל שְׁתֵּי מוֹשָׁבוֹת אַנְגְלִיוֹת גְדוֹלוֹת: הַקֶפִּית, וְהַסְיֶרָה־לֵיאוֹנִית. הָרִאשׁוֹנָה בִּירָתָהּ קֶפְּטוֹן, ־ נִמְצֵאת בַּדָרוֹם, וְהַשְׁנִיָה ־ בִּירָתָהּ סְיֵרָה לֵיאוֹנָה בַּמַעֲרָב.

– יָפֶה! יָפֶה מְלַמְדִים אֶתְכֶם גִיאוֹגְרַפְיָה. אָכֵן, דִמְיוֹן עָשִׁיר יֵשׁ לְמוֹרֵיכֶם ־ עַל כָּרְחֵנוּ אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהוֹדוֹת! – אָמַר הַמְלֻמָד הַצָרְפָתִּי בְּלַעַג, בְּהִתְאַפְּקוֹ בְּכָל כּוֹחוֹתָיו לִבְלִי לִפְרֹץ בִּדְבָרִים גַסִים כְּלַפֵּי הָאַנְגְלִים ־ כַּנִרְאֶה, אַלְגִ’יר, מָרוֹקוֹ וּמִצְרִים נִמְחֲקוּ לְגַמְרֵי מֵהַמַפּוֹת הָאַנְגְלִיוֹת… המ!… שִׁטָה יָפָה שֶׁל לִמוּד, יָפָה מְאֹד!… נַעֲבֹר עַכְשָׁיו לַאֲמֵרִיקָה.

– אֲמֵרִיקָה מִתְחַלֶקֶת לַאֲמֵרִיקָה הַצְפוֹנִית וְלַאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. בַּצְפוֹנִית מוֹשְׁלִים הָאַנְגְלִּים: בְּקָנָדָה, בִּבְּרוֹנְשְׁוֵיג הַחֲדָשָׁה, בִּסְקוֹטְלֶנְד הַחֲדָשָׁה וּבְאַרְצוֹת־הַבְּרִית הַמְאֻחָדוֹת, הַנִמְצָאוֹת תַּחַת הַנְהָגַת שַׂר־הַפֶּלֶךְ הָאַנְגְלִי ג’נְסוֹן שְׁמוֹ.

– ג’וֹנְסוֹן… בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הַגָדוֹל בָּאֲנָשִׁים, אַבְרָהָם לִינְקוֹלְן הָאָצִיל, שֶׁנֶהֱרַג עַל יְדֵי אֶחָד מִמַעֲרִיצֵי הָעַבְדוּת, יוֹשֵׁב עַכְשָׁיו אֵיזֶה ג’וֹנְסוֹן!… אַל תִּבּוֹךְ, יְדִידִי, עַל יְדֵי קְרִיאוֹתַי הַבִּלְתִּי מוּבָנוֹת לְךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה הָאַנְגְלִית… וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לַאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, גִינֵיאָה, ג’וֹרְגִ’יָה, יַמַיְקָה, טְרִינִידַט וּשְׁאַר הָאִיִים, הָרֵי כָּל אֵלֶה שַׁיָכִים, כַּמוּבָן, גַם הֵם לָאֲדוֹנִים הָאַנְגְלִים, אֲנִי גַם לֹא אֶתְנַגֵד לָזֶה… עַכְשָׁיו מִתְעַנְיֵן אֲנִי לָדַעַת מַה מְסֻפָּר בַּגִיאוֹגְרַפְיָה הַמוֹפְתִית שֶׁלְךָ עַל דְבַר אֵירוֹפָּה?

– עַל דְבַר אֵירוֹפָּה? ־ שָׁנָה הַנַעַר, בְּהִשְׁתַּדְלוֹ לַשָׁוְא לְהָבִין אֶת סִבַּת הִתְרַגְזוּתוֹ שֶׁל מוֹרֵהוּ.

– כֵּן, כֵּן, עַל דְבַר אֵירוֹפָּה! לְמִי שַׁיָךְ חֵלֶק־תֵּבֵל זֶה?

– אֵירוֹפָּה שַׁיֶכֶת גַם הִיא לָאַנְגְלִים, ־ עָנָה טוֹלִינֵי בְּטוֹן שֶׁל תַּלְמִיד הַיוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת שִׁעוּרוֹ.

– אֲבָל כְּבָר הִפְרַזְתָּ עַל הַמִדָה! ־ קָרָא פַגַנֶל, בַּהֲסִיטוֹ אֶת מִשְׁקָפָיו ־ וּבְכֵן גַם אֵירוֹפָּה, לְדַעְתְּכֶם, שַׁיֶכֶת לָאַנְגְלִים?… יָפֶה!… אֲבָל לֹא כֻּלָהּ, אֲנִי חוֹשֵׁב?… קְרָא לִי בְּשֵׁם אֶת מְדִינוֹת אַנְגְלִיָה בְּאֵירוֹפָּה, טוֹלִינֵי!

– אַנְגְלִיָה, סְקוֹטְלֶנְד, אִירְלֶנְד, מַלְטָה, הָאִי גֶ’רְסֵי, הָאִיִים הַיְוָנִיִים…

– יָפֶה, יָפֶה, טוֹלִינֵי! אֲבָל בְּאֵירוֹפָּה הֲרֵי יֵשׁ עוֹד מֶמְלָכוֹת, וְאוֹתָן שָׁכַחְתָּ לְגַמְרֵי.

– וְאֵילוּ הֵן? ־ שָׁאַל הַנַעַר בְּתִּמָהוֹן.

– אֵיךְ זֶה אֵילוּ! סְפָרַד, רוּסְיָה, אוֹסְטְּרִיָה, גֶרְמַנְיָה…

– אֲבָל כָּל אֵלוּ אֵינָן מֶמְלָכוֹת, אֶלָא מְחוֹזוֹת…

– מְחוֹזוֹת!… טוֹב, לוּ יְהֵא מְחוֹזוֹת!… אֲבָל לְמִי הֵן שַׁיָכוֹת?…

– גַם אֵלֶה אַנְגְלִיִים הֵם… סְפָרַד וּבִירָתָהּ גִיבְּרַלְטָר…

– כֵּן, כֵּן, יָפֶה! מְצֻיָן! מַפְלִיא! וְגַם צָרְפַת הִיא מְחוֹז אַנְגְלִי?…

הֲרֵי אֲנִי צָרְפָתִּי, וְעַד עַתָּה הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַרְצִי הִיא מֶמְלָכָה הָעוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ… אָמְנָם, אֲנִי לָמַדְתִּי זֶה כְּבָר, וּמֵאָז חָלוּ כְּבָר בָּעוֹלָם הַרְבֵּה שִׁנוּיִים שֶׁלֹא עָמַדְתִּי עֲלֵיהֶם כְּלָל, בִּגְלַל לְפִזוּר־נַפְשִׁי… וּבְכֵן אֱמֹר־נָא, יְדִידִי הַקָטָן, וְכִי גַם צָרְפַת שַׁיֶכֶת לָאַנְגְלִים?

– כֵּן, גַם הִיא מְחוֹז אַנְגְלִי וּבִירָתָהּ קַלֶה…

– קַלֶה… עִיר זוֹ הָיְתָה בֶּאֱמֶת שַׁיֶכֶת לְפָנִים לָאַנְגְלִים, אֲבָל אַחַר־כָּךְ… וְאוּלָם אַחַת הִיא… וְאַתָּה בָּטוּחַ שֶׁקַלֶה הִיא בִּירַת צָרְפַת.

– כֵּן, כַּמוּבָן; בָּהּ יוֹשֵׁב שַׂר־הַפֶּלֶךְ הָאַנְגְלִי וּשְׂמוֹ נַפּוֹלֵיאוֹן.

– חַ־חַ־חַ! חַ־חַ־חַ! ־ פָּרַץ פַּגַנֶל בִּצְחוֹק גָדוֹל, בְּהִסְתּוֹבְבוֹ בִּמְקוֹמוֹ וּבַהֲנִיעוֹ בְּיָדָיו. טוֹלִינֵי לֹא יָדַע מַה לַחֲשֹׁב. הוּא עָנָה מִלָה בְּמִלָה אֶת אֲשֶׁר לָמַד בְּבֵית־הַסֵפֶר, וְשָׁם הָיוּ מְהַלְלִים אוֹתוֹ עַל זֶה, וְכָאן פִּתְאֹם אָדוֹן זֶה, שֶׁהוּא גוֹפוֹ מְחַבֵּר סִפְרֵי גִיאוֹגְרַפְיָה וּמְדְבֵּר דְבָרִים מוּזָרִים, צוֹחֵק וְקוֹפֵץ כָּאֵלוּ סִפְּרוּ לוֹ דְבָרִים מְגוּחָכִים.

אֲבָל הַנַעַר לֹא הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְהָעִיר שׁוּם הֶעָרָה, לֹא שִׁנָה גַם אֶת עֶמְדָתוֹ וְהִבִּיט בִּרְצִינוּת וּבְשַׁלְוָה.

– הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ מֵרֹאשׁ, שֶׁתִּלְמַד מִן הַנַעַר הַזֶה הַרְבֵּה דְבָרִים חֲדָשִׁים,־ הֵעִיר הַמַיוֹר צָרְפָתִּית, בְּעָצְרוֹ אֶת צְחוֹקוֹ הַמַחֲנִיק אוֹתוֹ ־ הֲנוֹכַחְתָּ, מַר פַּגַנֶל, שֶׁצָדַקְתִּי?

– הָהּ, צָדַקְתָּ כְּמוֹ שֶׁהִנְךָ צוֹדֵק תָּמִיד… כַּנִרְאֶה, גַם תִּצְדַק תָּמִיד! ־ עָנָה הַגִיאוֹגְרָף בְּאֵיזֶה רֹגֶז מְגוּחָךְ ־ אֲבָל הַלֹא אֵין דוֹמֶה לָזֶה! הָרֵי זוֹהִי חֻצְ… מִשְׂחַק־הַדִמְיוֹן, ־ תִּקֵן תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר אֶת דִבְרֵי עַצְמוֹ, שֶׁלֹא לְבַטֵא מִלָה חֲרִיפָה יוֹתֵר מִדַי־ חִבְּרוּ גִיאוֹגְרַפְיָה שֶׁאֵין לָה כָּל שַׁחַר וְשָׂמִים אוֹתָהּ בְּפִי הַתַּלְמִידִים… אֵירוֹפָּה, אַסְיָה, אֲמֵרִיקָה, אַפְרִיקָה וְאוֹסְטְרַלְיָה ־ כָּל הַתֵּבֵל כֻּלָהּ שַׁיֶכֶת אַךְ וְרַק לָאַנְגְלִים!… אֵינִי מִתְפַּלֵא עוֹד עַל זֶה, שֶׁיְלִידֵי הָאָרֶץ מִתְיַחֲסִים לָאַנְגְלִים בְּהַכְנָעָה כָּזוֹ, כְּשֶׁמְשַׁנְנִים לָהֶם תָּמִיד שֶׁאַנְגְלִים אֵלֶה ־ מוֹשְׁלֵי הָעוֹלָם כֻּלוֹ הֵם!… וּמַה טוֹלִינֵי,־ פָּנָה פִּתְאֹם אֶל הַנַעַר ־ וְהַיָרֵחַ לְמִי הוּא שַׁיָךְ?

– בִּזְמַנֵנוּ אֵינֶנוּ שַׁיָךְ עוֹד לְשׁוּם אִישׁ, אֲבָל בִּמְרוּצַת הַזְמַן יִהְיֶה שַׁיָךְ גַם הוּא לָאַנְגְלִים,־ הוֹדִיעַ הָאוֹסְטְרָלִי הַקָטָן בְּבִטְחָה.

בִּתְנוּעַת רֹאשׁ חֲזָקָה, הִפִּיל פַּגַנֶל אֶת כּוֹבָעוֹ אַרְצָה, תָּקַע אֶת שְׁתֵּי יָדָיו בְּשַׂעֲרוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת וְהִתְחִיל לָרוּץ לְכָל אֲשֶׁר תִּשֶׁאנָה אוֹתוֹ רַגְלָיו. הוּא הָיָה מֻכְרָח עַכְשָׁיו לְהִתְבּוֹדֵד, כְּדֵי לְהַשְׁקִיט מְעַט אֶת כַּעֲסוֹ.

בֵּינְתַיִם הוֹצִיא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן מִן הַסִפְרִיָה הַמִטַלְטֶלֶת שֶׁלוֹ סֵפֶר לִמוּד קָצָר לְגִיאוֹגְרַפְיָה, סֵפֶר מְדֻיָק מְאֹד, הַנָפוֹץ בְּאַנְגְלִיָה וּמָסַר אוֹתוֹ לְטוֹלִינֵי.

– קַח סֵפֶר זֶה מֵאִתָּנוּ לְִזִכָּרוֹן, ־ אָמַר ־ אוֹתְךָ לִמְדוּ גִיאוֹגְרַפְיָה עַל־פִּי סֵפֶר כּוֹזֵב. מִן הַסֵפֶר הַזֶה תִּרְכֹּשׁ לְךָ יְדִיעוֹת אֲמִתִּיוֹת עַל דְבַר חֲלוּקַת הָאָרֶץ בֵּין הָעַמִים.

טוֹלִינֵי לָקַח אֶת הַסֵפֶר, הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּשִׂים־לֵב, הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ. וּבִמְבוּכָה גְלוּיָה הִנִיחַ אוֹתוֹ עַל בִּרְכָּיו.

– תּוֹדָה לְךָ, סֵיר, אָמַר בְּקִידָה ־ אֲנִי אֶשְׁמור אוֹתוֹ, אֲבָל… הוּא לֹא גָמַר אֶת דְבָרָיו וְהוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ.

גֶלֶנֶרְוַן הֵבִין וְלֹא דִבֵּר עוֹד.

בָּא הַלַיְלָה. צָרִיךְ הָיָה לִשְׁכַּב, לְמַעַן יוּכְלוּ לְהַשְׁכִּים קוּם עִם עֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ. רוֹבֶּרְט בִּקֵשׁ אֶת טוֹלִינֵי שֶׁיִשְׁכַּב יַחַד אִתּוֹ בְּאָהֳלוֹ.

לְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ זֶה אֶת זֶה בְּלֵיל־מְנוּחָה, שָׁכְבוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם ־ מִי בַּקָרוֹן, וּמִי בָּאֹהֶל. פַּגַנֵל לֹא חָזַר עוֹד.. מֵרָחוֹק נִשְׁמַע עוֹד קוֹל צְחוֹקוֹ הַהִיסְטֶרִי הַנִפְסָק עַל יְדֵי אֵלוּ קְרִיאוֹת שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע מָה הֵן. בֵּין הַשִׂיחִים הִשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלָם עוֹרְבֵי אוֹסְטְרַלְיָה.

בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁקָמוּ הַתַּיָרִים מִשְׁנָתָם לֹא מָצְאוּ בֵּינֵיהֶם אֶת טוֹלִינֵי. הוּא נֶעֱלַם. הֲרָצָה לְמַהֵר לָבוֹא לְמִדְבַּר מוֹלַדְתּוֹ, אוֹ שֶׁמָא יָרֵא מִפְּנֵי בְּחִינָה חֲדָשָׁה, שֶׁתּוֹצָאוֹתֶיהָ הָיוּ מוּטָלוֹת בְּסָפֵק…

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מָצְאָה לְיָדָהּ אֲגוּדַת פִּרְחֵי מִימוֹזוֹת רַעֲנַנִים. וְהַלוֹרְד גֶלֶנֶרְוַן ־ אֶת סֵפֶר לִמוּד הַגִיאוֹגְרַפְיָה, כַּנִרְאֶה, לֹא מָצָא טֹוֹלִינֵי לְאֶפְשָׁר לְהַשְׁאִירוֹ בְּיָדוֹ לַזִכָּרוֹן.

פֶּרֶק ג: הַמִכְרוֹת בְּהַר אֲלֶכְּסַנְדֶר    🔗

בִּשְׁנַת 1814 מָצָא סֵיר רוֹדֵרִיק־מַרְצִ’יסוֹן, שֶׁהָיָה אַחֲרֵי שָׁנִים יוֹשֵׁב רֹאשׁ שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית הַלוֹנְדוֹנִית, דִמְיוֹן כָּזֶה בֵּין מִבְנֵה שַׁלְשֶׁלֶת הֲרֵי אוּרָל שֶׁבְּרוּסְיָה, וּבֵין מִבְנֵה שַׁלְשֶׁלֶת הֶהָרִים הַנִמְשֶׁכֶת מִצָפוֹן לְדָרוֹם לְאֹרֶךְ חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית, עַד שֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵאֵלֶיהָ הַשְׁאֵלָה: שֶׁמָא דִמְיוֹן זֶה אֵינֶנוֹ רַק חִיצוֹנִי, אֶלָא גַם פְּנִימִי.

רַעְיוֹן זֶה הִכְרִיחַ אוֹתוֹ לְבַקֵשׁ וְלִדְרֹשׁ מֵאֵת הַשִׁלְטוֹנוֹת שֶׁיַּחְקְרוּ אֶת הָרֵי אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית; וְאַף אָמְנָם נֶעֶשְׂתָה הַחֲקִירָה הַזֹאת עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים.

אַחֲרַי שְׁתֵּי שָׁנִים שָׁלְחוּ לְרוֹדֵרִיק־מַרְצִ’יסוֹן דֻגְמָאוֹת קְטַנוֹת שֶׁל הַזָהָב שֶָׁמָצְאוּ בְּוֶלְס הַדְרוֹמִית הַחֲדָשָׁה. וּבְהִוָכְחוֹ שֶׁהַשְׁעָרָתוֹ נִתְאַמְתָה, שָׁלַח שָׁמָה הֲמוֹן פּוֹעֲלִים מִקוֹרְנְוַלִיס לַחְפֹּר בְּמִכְרוֹת הַזָהָב לְפִי שִׁטָה וָסֵדֶר.

בַּזֶה נִתְּנָה הַדְחִיפָה הָרִאשׁוֹנָה לְהִתְפַּתְּחוּת סְחַר הַזָהָב בְּאוֹסְטְרַלְיָה: וּמִכָּל אַרְצוֹת הַתֵּבֵל נָהֲרוּ אֶל אוֹסְטְרַלְיָה, אֶל אֶלְדוֹרַדוֹ חֲדָשָׁה זוֹ, אֲנָשִׁים שׁוֹאֲפֵי הוֹן וְאָצִים לְהַעֲשִׁיר.

אַחַר־כָּךְ נִתְגַלָה הַדָבָר, שֶׁהַמְקוֹמוֹת הָעֲשִׁירִים בְּיוֹתֵר בְּזָהָב הֵם בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, וּמִיָד הִתְחִילוּ לִכְרוֹת שָׁמָה בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת, בְּאַרְבָּעָה חֲבָלִים גְדוֹלִים וּרְחָבִים, שֶׁאֶחָד הָיָה עָשִׁיר בְּזָהָב מֵחֲבֵרוֹ, אֲבָל מִכֻּלָם הִצְטַיֵן בְּרֹב זְהָבוֹ אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁבּוֹ נִמְצָא הַר אֲלֶכְּסַנְדֶר. רַבִּים רָכְשׁוּ שָׁם רְכוּשׁ עָצוּם, אֲבָל לְרַבִּים אָבַד שָׁם גַם מַה שֶׁהָיָה לָהֶם מִקֹדֶם, וּמִתּוֹךְ יֵאוּשׁ אִבְּדוּ אֶת עַצְמָם לָדַעַת. בִּמְקוֹם הָאוֹר הַגָדוֹל שָׁם גַם הַצְלָלִים הַגְדוֹלִים וְהָאֲפֵלָה הַגְדוֹלָה. בִּמְקוֹם שֶׁרַבִּים מִתְעַשְׁרִים, שָׁם גַם מַגִיעִים רַבִּים לִידֵי עֹנִי. תַּאֲוַת הַבֶּצַע שֶׁהָיְתָה גְדוֹלָה בֵּין מְחַפְּשֵׂי הַזָהָב, גָרְמָה לִידֵי מִשְׂחָקִים הַזַרְדִיִים, שֶׁהֵבִיאוּ רַבִּים גַם לִידֵי תְּלִיָה.

לְיַד הָהָר הַמְפֻרְסָם הַזֶּה, הַר אֲלֶכְּסַנְדֶר, הַנִקְרָא בְּפִי הָאוֹסְטְרָלִים בְּשֵׁם גִ’יבּוֹר, הָיְתָה צְרִיכָה לַעֲבֹר מִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן.

קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים לִפְנֵי שַׁלְשֶׁלֶת הֶהָרִים נֶעְשְׂתָה הַדֶרֶךְ קָשָׁה מְאֹד. הַשִׂיחִים הָרְחָבִים וְהָעֲמֻקִים, הַבִּתְרוֹנִים, הַגְבָעוֹת, גוּשֵׁי הַחַלָמִישׁ, ־ כָּל אֵלֶה הָיוּ מַעֲצוֹרִים שֶׁהִכְבִּידוּ מְאֹד עַל הַנְסִיעָה שֶׁל הַקָרוֹן הַגָדוֹל וְהַכָּבֵד, וּלְמַהֵר בַּנְסִיעָה הָיָה אִי אֶפְשָׁר.

– הָלְאָה תִּהְיֶה הַדֶרֶךְ נוֹחָה יוֹתֵר, וְאָז נְמַלֵא אֶת הַזְמַן שֶׁנְאַבֵּד כָּאן, ־ נִחֵם אוֹתָם פַּגַנֵל, בְּדָהֲרוֹ עַל סוּסוֹ לְיַד הַקָרוֹן וּבְשׂוֹחֲחוֹ עִם הַגְבִירוֹת ־ הֲרוֹאוֹת אַתֶּן מֵרָחוֹק אֶת הָהָר הָרָם בַּעַל הַפִּסְגָה הָעֲגֻלָה? זֶהוּ הָהָר הַמְהֻלָל, הַר אֲלֶכְּסַנְדֶר, שֶׁנַעֲשָׂה בִּשְׁנַת 1851 לַמַטָרָה, שֶׁאֵלֶיהָ שָׁאֲפוּ כָּל אֵלֶה שֶׁמַזָלָם בָּגַד בָּהֶם בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, כָּל אֵלֶה הָאוֹהֲבִים לִרְכֹּשׁ לָהֶם הוֹן בְּלִי יְגִיעָה; גַנָבִים, רַמָאִים, סַפְסָרִים וּבִכְלָל כָּל מִינֵי בְּנֵי אֲסַפְסוּף שׁוֹנִים.

– בֵּין אֵלֶה שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִתָּלוֹת מִיָד הָיוּ גַם כָּאֵלֶה שֶׁעַל־פִּי מַצָבָם הַחַבְרוּתִי הָיְתָה לָהֶם הַזְכוּת לִתְלוֹת אֶת הָאֲחֵרִים וְכָאֵלֶה שָׁתָּלוּ אֶת עַצְמָם… בָּעֵת הַהִיא הִזְנִיחוּ הָאֲנָשִׁים וְהִשְׁלִיכוּ אַחֲרֵי גֵוָם אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם וּמִשְׁלַח יָדָם אַךְ וְרַק בִּשְׁבִיל הַזָהָב. עָרִים, כְּפָרִים, שָׂדוֹת, אֳנִיוֹת, בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת נָשַׁמוּ; הַבָּנִים עָזְבוּ אֶת אֲבוֹתֵיהֶם, הָאָבוֹת ־ אֶת בְּנֵיהֶם; הָאֲנָשִׁים בָּרְחוּ מִנְשֵׁיהֶם, הַנָשִׁים ־ מִבַּעֲלֵיהֶן; כֻּלָם חָשְׁבוּ רַק עַל דְבַר הַזָּהָב; שׂוֹחֲחוּ רַק עַל דְבַר הַזָהָב, רָאוּ רַק זָהָב, נָשְׁמוּ וְשָׁאֲפוּ רַק אֶת אֲוִיר הַזָּהָב, ־ בְּקִצוּר: אֶת כֻּלָם תָּקְפָה קַדַחַת־הַזָהָב, וְהַרְבֵּה אָבְדוּ בִּגְלַל קַדַחַת זוֹ. אֲבָל עַל הַקָרְבָּנוֹת עָבְרוּ בִּשְׁתִיקָה וְלֹא הוֹדִיעוּ עֲלֵיהֶם כְּלוּם; לְעֻמַת זֶה הִתְרִיעוּ וְהִכְרִיזוּ בְּכָל הָעוֹלָם רַק עַל אֵלֶה, שֶׁיָצְאוּ כִּמְנַצְחִים בְּמִלְחַמְתָּם הַגְדוֹלָה לְמַעַן הַזָהָב. תּוּכְלִי לְשַׁעֵר לָךָ, גְבִרְתִּי, אֶת הַתֹּהוּ וָבֹהוּ כָּאן כְּשֶׁאֹמַר לָךְ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בְּסוֹף שְׁנַת 1854 נָהֲרוּ לְמֶלְבֶּרְן חֲמִשִׁים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מְהַגְרִים, זֹאת אוֹמֶרֶת: אֲנָשִׁים נוֹאֲשִׁים מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ! בַּשָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל קַדַחַת־הַזָהָב שָׂרַר כָּאן אִי סֵדֶר נוֹרָא, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הִתְעָרְבוּ הָאַנְגְלִים בַּדָבָר וְנַעֲשׂוּ לַאֲדוֹנֵי הַמִכְרוֹת, וְגַם אֲדוֹנֵי כָּל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, וּלְאַט־לְאַט הֵבִיאוּ סֵדֶר בַּכֹּל. הֶחָמָס, הַגְזֵלוֹת וְהָרְצִיחוֹת נִתְמַעֲטוּ, וְהַדָבָר הָלַךְ הָלוֹךְ וָטוֹב. מִשְׁנַת 1852 עַד שְׁנַת 1858 הוֹצִיאוּ זָהָב רַק בְּוִיקְטוֹרְיָה בִּמְחִיר שֶׁל שִׁשִׁים וּשְׁלֹשָׁה מִילְיוֹנִים, מֵאָה וְשִׁבְעַת אֲלָפִים אַרְבַּע מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ לִמְצֹא זָהָב בַּמִכְרוֹת שֶׁל שַׁלְשֶׁלֶת הָרִים זוֹ שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים אֵלֶיהָ, וְהִתְחִילוּ לְגַלוֹת שְׁכָבוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת יְקָרָה זוֹ גַם בִּנְיוּ־זִילֶנְד. שָׁם מָצְאוּ אוֹתוֹ לֹא בְּכַמוּת גְדוֹלָה בְּעֵרֶךְ, וְהַמְהַגְרִים הִתְחִילוּ לַעֲזֹב קִמְעָה־ קִמְעָה אֶת אוֹסְטְרַלְיָה. אִלְמָלֵי יָדְעוּ שֶׁהַגִיאוֹלוֹגִים אוֹמְדִים אֶת הַזָהָב הַנִמְצָא עוֹד עַכְשָׁיו בְּחֵיק אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִׁים וְאַרְבָּעָה מִילְיַארְדִים פְרַנְקִים, לֹא הָיוּ עוֹזְבִים אוֹתָהּ כָּל כָּךְ מַהֵר!

בֵּין כֹּה וָכֹה בְּשָׁעָה שֶׁפַּגֶנֶל דִבֵּר אֶת דְבָרָיו, נִתְקָרְבָה הָאוֹרְחָה אֶל הֶהָרִים, הַלַיְלָה כְּבָר בָּא וַאֲפֵלָה הָיְתָה.

– לנְסֹעַ הָלְאָה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת כָּזוֹ הוּא בְּחֶזְקַת סַכָּנָה,־ אָמַר גְלֶנֶרְוַן ־ נַעֲמֹד כָּאן בַּנִקְרָה הַזֹאת הַנִרְאֵית לָנוּ מִיָמִין, וּנְקַדֵם אֶת פְּנֵי הַשָׁנָה הַחֲדָשָׁה תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם.

– הֶאָח, הֲרֵי הַיוֹם הוּא הַשְלֹשִׁים וְאֶחָד לְדֶצֶמְבֶּר! ־ קָרְאָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן ־ אִלְמָלֵא אַתָּה, אֱדוּאַרְד יַקִירִי, שֶׁהִזְכַּרְתַּנִי, כִּי אָז הָיִיתִי שׁוֹכַחַת לְגַמְרֵי שֶׁמָחָר יוֹם רֹאשׁ הַשָׁנָה, יִתֵּן אֱלֹהִים, שֶׁהַשָׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ תְּמַלֵא אֶת תִּקְוָתֵנוּ…

– שֶׁמַר פַּגַנֶל עוֹרֵר בְּלִבֵּנוּ, ־ הוֹסִיף הַמַיוֹר בְּלִגְלוּג קַל.

– הוֹסָפָתְךָ זוֹ, מַכְּס־נַבְּס, נֶאֶמְרָה בְּטוֹן כָּזֶה, כְּאִלוּ אֵין כָּל יְסוֹד לְתִקְוָתֵנוּ! ־ קָרָא פַּגַנֶל מִתּוֹךְ רֹגֶז.

– לַשָׁוְא הִנְךָ חוֹשֵׁב כָּךְ, פַּגַנֶל יַקִירִי, אֲנִי חָפַצְתִּי רַק לֶאֱמֹר בָּזֶה, שֶׁאִלְמָלֵא אַתָּה, לֹא הָיָה עוֹלֶה עַל דַעְתֵּנוּ כְּלָל לָבוֹא אֶל אוֹסְטְרַלְיָה.

– וְאַתָּה מִצְטַעֵר עַל זֶה שֶׁבָּאתָ לְכָאן?

– אַדְרַבָּה! אֶשְׂמַח מְאֹד עַל הַהִזְדַמְנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדִי לִרְאוֹת בְּעֵינַי אֶת הָאָרֶץ, שֶׁעַל דְבַר פְּלָאוֹתֶיהָ שָׁמַעְתִּי וְקָרָאתִי כֹּה הַרְבֵּה.

– וּבְכֵן מַהִי כַּוָנָתֵךָ בָּזֶה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר? אֲנִי מַרְגִישׁ שֶׁאַתָּה מַצִיגֵנִי שׁוּב מַטָרָה לְחִצֵי לַעַגְךָ!

– וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה מַתְחִיל שׁוּב לִרְתֹּחַ וּלְהִתְרַגֵז עַל לֹא דָבָר, ־ הֵשִׁיב הַמַיוֹר בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ.

בְּרֶגַע זֶה עָמַד הַקָרוֹן וּפַּגַנֶל, בְּתוֹר אִישׁ מְנֻמָס, צָרִיךְ הָיָה לַעֲזֹר לַגְבִירוֹת לָרֶדֶת מִן הַקָרוֹן, הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן הִשְׁתַּמְשָׁה בָּזֶה, כְּדֵי לְהַשִׂיא אֶת דַעְתּוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד לְצַד אַחֵר וּלְכַבּוֹת אֶת אֵשׁ הַמָדוֹן בְּרֵאשִׁית הִתְפָּרְצוּתָהּ.

אֶת רֹאשׁ הַשָׁנָה קִבְּלוּ בֶּאֱמֶת תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם לְנֹגַהּ הַכּוֹכָבִים וּלְאוֹר הַיָרֵחַ.

לְאַחַר שֶׁבֵּרְכֹוּ אִישׁ אֶת אָחִיו בְּ“שָׁנָה טוֹבָה”, שָׁתוּ הַתַּיָרִים כּוֹס יַיִן וְשָׁכְבוּ לִישׁוֹן אֶת שְׁנָתָם.

לְמָחֳרַת הַיוֹם הַהוּא, בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר, נִכְנְסָה הָאֹרְחָה לְמֶרְכַּז הַמִכְרוֹת שֶׁבְּהַר אֲלֶכְּסַנְדֶר. זֹאת הָיְתָה עִיר אֲמִתִּית, עִם בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת רַבִּים. בַּנְק, בֵּית־תְּפִלָה, קְסַרְקְטִין, בָּתֵּי־קַיִץ הַבְּנוּיִים בִּסְבִיבוֹת הָעִיר וְלִשְׁכַּת עִתּוֹנוּת. הָיוּ גַם בָּתֵּי־מָלוֹן, מַחְסָנִים וַאֹהָלִים לְשַׁעֲשׁוּעִים וּלְהַצָגוֹת שׁוֹנוֹת בִּשְׁבִיל הֶהָמוֹן. מִסָבִיב הָיוּ חַווֹת וְקַיְטָנוֹת יָפוֹת שֶׁל הָעֲשִׁירִים.

גְלֶנֶרְוַן הִצִיעַ לַחֲבֵרָיו לְהִתְעַכֵּב כָּאן קְצָת, לְהִתְבּוֹנֵן בַּמִכְרוֹת וְלִשְׁלֹחַ אֶת הַקָרוֹן בִּידֵי אַיְרְטוֹן וּמְיוּלְרֶדִי קָדִימָה. כֻּלָּם נִתְפָּעֲלוּ מֵהַצָעָה זוֹ, וּפַּגַנֶל, כְּדַרְכּוֹ, קִבֵּל לִהְיוֹת מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ.

בְּלֶכְתָּם בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, הִשְׁתּוֹמְמוּ הַתַּיָרִים עַל הַתְּנוּעָה הַסוֹאֶנֶת, הַשׂוֹרֶרֶת כָּאן וְעַל בָּתֵּי־הַמִסְחָר וְהַמִשְׂרָדִים הָרַבִּים.

הַמִכְרוֹת עַצְמָם הָיוּ פְּזוּרִים עַל שֶׁטַח גָדוֹל. הַקַרְקַע מִסָבִיב הָיָה כֹּה חָלוּל וְחָפוּר, שֶׁהָיָה דוֹמֶה לִכְבָרָה עֲנָקִית. פּוֹעֲלִים עוֹמְדִים בִּרְשׁוּת עַצְמָם לֹא הָיוּ עוֹד. הָיוּ רַק חוֹפְרִים שְׂכוּרִים, שֶׁקִבְּלוּ שְׂכָרָם בְּיָד רְחָבָה וּבְרוּחַ נְדִיבָה. בֵּינֵיהֶם הָיוּ בְּנֵי עַמִים שׁוֹנִים, שֶׁחָיוּ בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה. לְפָנִים הָיוּ פּוֹרְצוֹת בֵּינֵיהֶם מְרִיבוֹת וְתִגְרוֹת תְּכוּפוֹת בִּדְבַר הַזָהָב הַמוּצָא מִן הָאֲדָמָה, אֲבָל עַכְשָׁיו כְּשֶׁהָעֲבוֹדָה הָיְתָה מְאֻרְגֶנֶת בְּשִׁטָה מְסֻיָמָה וְכֻלָם קִבְּלוּ שָׂכָר שָׁוֶה, אָפְסוּ גַם הַסִבּוֹת שֶׁל הַקִנְאָה וְהַשִׂנְאָה, וְהַכֹּל נַעֲשָׂה בְּרֵעוּת וִידִידוּת, מִלְבַד אִי־אֵלוּ סִכְסוּכִים שֶׁפָּרְצוּ לִפְעָמִים, וְשֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה בְּלָאו הָכֵי.

– אֲבָל אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁיֵשׁ כָּאן רַק פּוֹעֲלִים וּבַעֲלֵיהֶם, ־ הִסְבִּיר פַּגַנֶל, כְּשֶׁנִתְגַלְגְלָה הַשִׂיחָה בִּדְבַר הָאֶמְצָעִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהִנְהִיגוּ הָאַנְגְלִים בְּנִצוּל הַמִכְרוֹת, ־ רֻבָּם שֶׁל מְבַקְשֵׁי הַהַצְלָחָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה, אוֹ שֶׁהֵם נִשְׂכָּרִים בְּתוֹר פּוֹעֲלִים לְסוֹחֲרֵי־זָהָב פְּרָטִיִים, אוֹ שֶׁהֵם עוֹבְדִים בְּמִכְרוֹתֶיהָ שֶׁל הַמַמְלָכָה עַצְמָהּ; אֲבָל לֹא כֻּלָם מִסְתַּפְּקִים בְּחֵלֶק צָנוּעַ זֶה וְהֵם אָצִים לְהַעֲשִׁיר וִיהִי מָה.

– וְהֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בְּוַדַאי בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה וְרַמָאוּת, ־ נִסָה מַכְּס נַבְּס לְנַחֵשׁ.

– לֹא מִנֵי וְלֹא מִקְצָתֵי, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר! ־ הֵשִיב פַּגַנֶל ־ בְּעָרְמָה וְרַמָאוּת לֹא תִּפְעַל הַרְבֵּה תַּחַת הַהַשְׁגָחָה הַמְעֻלָה שֶׁל הָאַנְגְלִים… עַל יְדֵי כָּךְ תָּבוֹא רַק לַעֲבֹד בְּמִכְרוֹת בְּתוֹר עוֹבֵד עֲבוֹדַת־פֶּרֶךְ… לֹא, לָהֶם יֵשׁ תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת כֵּיצַד לְהַעֲשִׁיר, תַּחְבּוּלָה יְשָׁרָה, אֲבָל מְסֻכָּנָה, מֵעֵין הַגְרָלָה.

– מַה טִיבָהּ שֶׁל תַּחְבּוּלָה זוֹ? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת.

– כָּאן מְכַנִים אוֹתָהּ בְּשֵּׁם “גַ’מְפִּינְג”.

– בָּאֵר לָנוּ בְּבַקָשָׁה, מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל “גַ’מְפִּינְג” זֶה?

– זֶהוּ מִנְהַג הַמַזְכִּיר כִּמְעַט אֶת הָעִתִּים הַקוֹדְמוֹת, כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה כָּאן הֶפְקֵר, וְכָל דְאַלִים־גְבָר, בְּשָׁעָה שֶׁשֶָׁחֲטוּ וְהָרְגוּ הָאֶחַד אֶת הַשֵׁנִי בְּמִלְחֶמֶת־הַקִיּוּם, זֹאת אוֹמֶרֶת: בְּמִלְחֶמֶת־הַזָהָב. – אֲבָל אֱמֹר לָנו לְבַסוֹף, מָה הוּא הַ“גַ’מְפִּינְג”? ־ שִׁסְעוֹ גְלֶנֶרְוַן.

– מַה קָצְרָה רוּחֲךָ אֲדוֹנִי! הָעִנְיָן הוּא זֶה, שֶׁכָּאן נִשְׁאַר בְּתָקְפּוֹ הַמִנְהָג, שֶׁכָּל בּוֹר בַּמִכְרוֹת, שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, נַעֲשֶׂה הֶפְקֵר, וְכָל הַקוֹדֵם ־ זוֹכֶה בּוֹ, וּמֻתָּר לוֹ לַחְפֹּר בּוֹ בְּאֵין מַפְרִיעַ. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁגַם כָּאן הָעִקָר הוּא ־ כֹּחַ הַזְרֹע. וְהַמְנַצֵחַ, יֵשׁ שֶׁהוּא מִתְעַשֵׁר. אֲבָל יֵשׁ לִפְרָקִים קְרוֹבִים שֶׁהוּא אוֹבֵד כָּאן מִבְּלִי לְהַשִׂיג כְּלוּם… רוֹבֶּרְט, יְדִידִי, שֶׁמָא רוֹצֶה אַתָּה לְנַסוֹת מַזָלְךָ? כְּשֶׁתִּמְצָא בּוֹר עָזוּב, אֱמֹר נָא לִי, וּשְׁנֵינוּ נִכְרֶה בּוֹ; כָּל הָעֹשֶׂר לְךָ הוּא. אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ אַךְ מִתּוֹךְ יְדִידוּת גְרֵידָא.

– מַר פַּגַנֶל, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, אַל נָא תִּטַע בְּלֵב אָחִי אֶת הַתַּאֲוָה הַנִתְעָבָה לַזָהָב! ־ קָרְאָה מָרַת מֶרִי.

– הֵרָגְעִי, מָרַת גְרַנְט הַיְקָרָה, אֲנִי אָמַרְתִּי זֹאת רַק בַּהֲלָצָה, וְהַאֲמִינִי לִי, שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לָטַעַת בּוֹ דָבָר כָּזֶה. חָלִילָה לִי! אֲנִי עַצְמִי מֵבִין שֶׁמוּטָב לִהְיוֹת שְׂכִיר־יוֹם בְּאַחַת הַחַווֹת וְלֶאֱכֹל לֶחֶם בְּזֵעַת אַפַּיִם, מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת בֵּין מְבַקְשֵׁי הַמַתֶּכֶת הַזֹאת, שֶׁנוֹצְרָה רַק לְאָבְדָנָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם. הָרֵי כָּל הַמִתְעַשֵׁר עַל יְדֵי שְׂדוֹת־זָהָב אֵלֶה, אוֹבֵד אִם לֹא בְּגוּפוֹ, כִּי אָז בְּרוּחוֹ! הַזָהָב הַנִמְצָא בְּעָמָל רַב כָּל כָּךְ מַקְשֶׁה אֶת הַלֵב לְבַל יַרְגִישׁ בְּיִסוּרָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ וּמַטֵהוּ גַם מֵאֵת הָאֱלֹהִים.

לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ בַּמִכְרוֹת, בְּעָבְרָם בֵּין גוּשֵׁי חַלָמִישׁ, טִיט וְחוֹל, הָלְכוּ אֶל הַבַּנְק הַנִמְצָא בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל הָעִיר.

בִּנְיָן זֶה שֶׁעָלָיו הִתְנוֹסֵס דֶגֶל לְאֻמִי הִצְטַיֵן בְּגָדְלוֹ וּבְיָפְיוֹ ־ הַתַּיָרִים עָבְרוּ בְּכָל חֲדָרָיו בְּלִוְיַת הַמְפַקֵחַ הָרָאשִׁי, שֶׁבְּתוֹר גֶ’נְטֶלְמֶן מְנֻמָס נָתַן לָהֶם אֶת הַבֵּאוּרִים הַדְרוּשִׁים.

בְּתוֹךְ הַבַּנְק נֶאֶצְרוּ מִילְיוֹנִים רַבִּים, כִּי בּוֹ הָיוּ מַפְקִידִים בְּקַבָּלַת שְׁטָר אֶת כָּל הַזָּהָב הַמוּצָא מִתּוֹךְ הַמִכְרוֹת. חָלְפוּ אוֹתָן הָעִתִּים שֶׁהַסוֹחֲרִים הָיוּ מְנַצְלִים אֶת הַחוֹפְרִים וְהָיוּ מְשַׁלְמִים לָהֶם חֲמִשִׁים וּשְׁלֹשָׁה שִׁילִינְגִים בְּעַד אוּנְקִיָה שֶׁל זָהָב, וּמָכְרוּ אוֹתוֹ אַחַר, בְּמֶלְבֶּרְן בְּשִׁשִׁים וַחֲמִשָׁה שִׁילִינְגִים הָאוּנְקְיָה! נַנִיחַ, כִּי הַסוֹחֲרִים אָמְנָם סִכְּנוּ אֶת עַצְמָם בְּהוֹבָלַת הַזָהָב, כִּי כָּל הַדְרָכִים הָיוּ אָז הוֹמִים מִלִסְטִים וְשׁוֹדְדִים וְלֹא תָּמִיד הִגִיעוּ לִמְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם.

בְּהַרְאוֹתוֹ לָהֶם דֻגְמָאוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל זָהָב, בֵּאֵר לָהֶם הַמְפַקֵחַ אֶת הָאֶמְצָעִים הַשׁוֹנִים שֶׁבָּהֶם מְעַבְּדִים מַתֶּכֶת זוֹ. הַזָהָב נִמְצָא בָּאֲדָמָה בִּשְׁתֵּי צוּרוֹת: אוֹ בְּתוֹר מַתֶּכֶת מוּצָקָה אוֹ בִּדְמוּת גַרְגְרִים. בְּתוֹךְ הַמִכְרוֹת מוֹצְאִים אוֹתוֹ מְעֹרָב עִם עָפָר אוֹ עִם חַלָמִישׁ. אִם הַקַרְקַע הוּא רַךְ, נִמְצָא הַזָהָב תַּחַת הַשִׁכְבָה הָעֶלְיוֹנָה בָּאֲדָמָה, וְאִם הַקַרְקַע הוּא סַלְעִי, חוֹפְרִים בְּמַעֲמַקֵי הָאֲדָמָה, עַד שֶׁמַגִיעִים לָעוֹרְקִים הַמְכִילִים בְּתוֹכָם אֶת הַזָהָב.

זָהָב מוּצָק נִמְצָא בְּתַחְתִּית מַעְיָנוֹת, בְּתוֹךְ שִׂיחִים וְגַם פָּשׁוּט בִּבְקָעוֹת. לְמַעְלָה מֻנָחִים עַל־פִּי־רֹב גוּשֵׁי זָהָב מוּצָק כְּבֵדִים, תַּחְתֵּיהֶם רִקוּעִים דַקִים וּלְמַטָה מֵהֶם ־ גַרְגְרֵי זָהָב.

הַזָהָב בִּדְמוּת פֵּרוּרִים הַנִפְרָשׂ מִתּוֹךְ עַפְרוֹת הַמִכְרֶה תַּחַת הַשְׁפָּעַת הָאֲוִיר, נִמְצָא עַל־פִּי־רֹב חֳמָרִים־חֳמָרִים, הַמְכֻנִים בְּפִי הַחוֹפְרִים בְּשֵׁם “קִנִים”, לִפְעָמִים יֵשׁ בְּקֵן אֶחָד כָּזֶה הוֹן רַב.

בְּחֵלֶק מֵהַר אֲלֶכְּסַנְדֶר נִמְצָא הַזָהָב עַל־פִּי־רֹב בְּשִׁכְבוֹת־חוֹל וּבְחַגְוֵי סַלְעֵי צִפְחָה מְבֻקָעִים. שָׁם מִתְגַלִים לִפְעָמִים גוּשֵׁי זָהָב מוּצָק, שֶׁהָאֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לְהַעֲשִׁיר מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה.

מִן הַבַּנְק הָלְכוּ לִרְאוֹת אֶת הַמוּזֵאוֹן הַמִינֶרָלוֹגִי, שֶׁהָיָה שַׁיָךְ גַם הוּא לַמוֹסָד הַזֶה. שָׁם הִכִּירוּ לָדַעַת אֶת כָּל סוּגֵי אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה, שֶׁהָיוּ מְסֻדָּרִים בְּמִשְׁטָר יָפֶה, כָּל מִין וּמִין לְעַצְמוֹ, וְעַל כָּל אֶחָד הָיְתָה כְּתֹבֶת מְבָאֶרֶת.

בַּמוּזֵאוֹן נוֹדַע לָהֶם שֶׁהַזָהָב אֵינֶנוּ מְקוֹר הָעֹשֶׁר הָעִקָרִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, הַמְכִילָה בְּקִרְבָּהּ, מִלְבַד זָהָב, גַם אַבְנֵי־חֵפֶץ טוֹבוֹת וִיקָרוֹת לָרֹב.

בְּחַלוֹנוֹת הַמוּזֵאוֹן הִזְהִירוּ וְהִתְנוֹצְצוּ דֻגְמָאוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל אֲבָנִים יְקָרוֹת לְבָנוֹת, יְרֹקוֹת, וְרֻדוֹת, כְּחֻלוֹת וּבַעֲלוֹת צֶבַע אַרְגָמָן.

אֹסֶף הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת הַלָלוּ הָיָה כֹּה יָפֶה, שֶׁקָשֶׁה הָיָה לִגְרֹעַ עַיִן מִמֶנוּ, וְיוֹתֵר מִכֻּלָם נִתְפַּעֵל וְהִתְרַגֵשׁ פַּגַנֶל.

– אָדָם מוּזָר אַתָּה! ־ הֵעִיר הַמַיוֹר ־ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁמָצְאוּ אֲבָנִים אֵלוּ אַתָּה מְכַנֶה בְּשֵׁם חוֹטְאִים וּפוֹשְׁעִים!…

– וַאֲנִי גוּפִי מִתְפָּעֵל לְמַרְאֵה צַעֲצוּעִים מְגֻוָנִים וְנוֹצְצִים אֵלֶה, אֱמֶת הַדָבָר! ־ אָמַר פַּגַנֶל ־ הַסְתִירָה הַמְדֻמָה הַזֹאת הִיא רַק בָּזֶה, שֶׁאֲנִי מוֹדֶה בְּיָפְיוֹ שֶׁל הַטֶבַע, אֲבָל אֲנִי מוֹאֵס בְּמִדַת הָאֲנָשִׁים, שֶׁכְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת הַדְבָרִים הַנֶחְשָׁבִים לִיקָרִים וּלְטוֹבִים, הֵם מוּכָנִים לִבְלֹעַ חַיִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ כְּחַיוֹת טוֹרְפוֹת.

– מֵהַמוּזֵאוֹן הָלְכוּ שׁוּב אֶל הַמִכְרוֹת, פַּגַנֶל הִתְעַכֵּב עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, הֵרִים אַבְנֵי חַלָמִישׁ קְטַנוֹת, הִסְתַּכֵּל בָּהֶן יָפֶה, וְאַחַר־כָּךְ זָרַק אוֹתָן הַצִדָה בִּשְׁאַט־נֶפֶשׁ.

– הַאִם אָבַד לְךָ מַה בְּבִקוּרֵנוּ הָרִאשׁוֹן כָּאן? ־ שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.

– לֹא אָבַד לִי כְּלוּם, אֲבָל לִמְצֹא דְּבַר־מָה הָיִיתִי רוֹצֶה מְאֹד.

– וּמַה? הַאִם לֹא זָהָב?

– כֵּן, זָהָב; וּבַמֶה אוֹכִיחַ לְחַבְרֵי הַחֶבְרָה הַגִאוֹגְרָפִית שֶׁהָיִיתִי בְּמִכְרוֹת־הַזָהָב הָאוֹסְטְרָלִיִים אִם לֹא אָבִיא לָהֶם לְמִצְעָר גוּשִׁישׁ קָטָן שֶׁל זָהָב?

– קְנֵה לְךָ כָּזֶה.

– זֹאת לֹא זֹאת, רוֹצֶה הָיִיתִי לִמְצֹא אוֹתוֹ אֲנִי עַצְמִי.

– הֲרֵי לֹא יִהְיֶה כָּתוּב עָלָיו אִם קָנוּי הוּא אוֹ מָצוּי. הֲרֵי הֵם יְכוֹלִים לִבְלִי לְהַאֲמִין לְךָ גַם כְּשֶׁתָּרִים אוֹתוֹ אַתָּה בְּעַצְמְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה.

– לִבְלִי לְהַאֲמִין לְזַ’ק פַּגַנֶל! אֲבָל, אֲדוֹנִי, הֲנָחָה כָּזֹאת… הוֹפּ! טְרַח!

קְרִיאָה אַחֲרוֹנָה זוֹ פָּרְצָה מִגְרוֹנוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף הַנִכְבָּד, כִּי נִתְקַל בְּגַל אֲבָנִים וְנָפַל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה, בְּפַשְׂקוֹ אֶת יָדָיו וּבְנָעֲצוֹ אֶת אַפּוֹ בְּתוֹךְ גַל הָאֲבָנִים.

– פַּגַנֶל יַקִירִי, מִפְּנֵי מַה הִנְךָ מְחַבֵּק אֶת הַגַל הַזֶה? ־ שָׁאַל הַמַיוֹר? ־ הֲמָצָאתָ בּוֹ זָהָב?

– מָצָאתִי, מַיוֹר אַרְסִי, מָצָאתִי, אֲבָל לֹא בְּצִבּוּר אֲבָנִים זֶה, אֶלָא בְּפִתְגָם יָפֶה, אֶחָד, שֶׁעָלָה עַכְשָׁיו עַל דַעְתִּי, ־ עָנָה פַגַנֶל, בְּקוּמוֹ בְּעֶזְרַת רוֹבֶּרְט עַל רַגְלָיו וּבְשַׁפְשְׁפוֹ אֶת בִּרְכָּיו הַפְּצוּעוֹת.

– בְּאֵיזֶה? ־שָׁאַל הַמַיוֹר.

– בַּפִּתְגָם הָאוֹמֵר: “הַשְׁתִיקָה הִיא זָהָב”.

– כֵּן! גַם אֲנִי תְּמִים־דֵעִים עִם אֲמִתּוּתָהּ וּנְכוֹנוּתָהּ שֶׁל אִמְרָה זוֹ.

רוֹבֶּרְט הֵרִים אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל מוֹרֵהוּ, שֶׁנַָפַל הַצִדָה, וְהִגִישׁוֹ לוֹ.

– תּוֹדָה לְךָ, יְדִידִי! – קָרָא הַמְלֻמָד, בְּטָפְחוֹ בְּחִבָּה עַל כִּתְפֵי הַנַעַר – רַק אַתָּה הָאֶחָד הִנְךָ יְדִידִי הַנֶאֱמָן!

הַגְבִירוֹת שֶׁלֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִצְחוֹק, גַם גְלֶנֶרְוַן וְיֶתֶר בְּנֵי הַחֲבוּרָה מִהֲרוּ אֶל הַמְלֻמָד הֶעָלוּב וְהִבְטִיחוּהוּ שֶׁיְדִידוּתָם וְאֵמוּנָם אֵלָּיו אֵינָם פְּחוּתִים מֵאֵלֶה שֶׁל רוֹבֶּרְט.

דְבָרִים אֵלֶה הֵבִיאוּ אֶת הַגִיאוֹגְרָף שׁוּב לְמַצַב שֶׁל רוּחַ טוֹבָה, וְהִתְחִיל לְבָאֵר לָהֶם אֶת הַהֶבְדֵל בֵּין זֶה שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבַר בְּמִכְרוֹת אֵלֶה וּבֵין הַנַעֲשֶׂה כָּאן עַכְשָׁו.

– בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה לְגִלוּיָם שֶׁל מִכְרוֹת אֵלֶה ־ הִסְבִּיר לְשׁוֹמְעֵי דְּבָרָיו ־ הָיְתָה כָּאן תְּנוּעָה יוֹתֵר גְדוֹלָה, אֲבָל לְעֻמַת זֶּה נִשְׁפַּךְ כָּאן גַם דָם רַב! בִּגְלַל דְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, פָּרְצוּ קְטָטוֹת, שֶׁסּוֹפָן הָיָה רֶצַח וָהֵרֶג. הָיוּ הוֹרְגִים פָּשׁוּט לְמַטְרַת שׁוֹד, אוֹ כְּדֵי לַהַגוֹת מִן הַמְסִלָה אֶת הַשֻּׁתָּף אוֹ הַמִתְחָרֶה. הָיוּ הוֹרְגִים אֶת שׁוֹטְרֵי הַמִשְׁטָר וְאֶת הַשׁוֹפְטִים, וְשַׂר־הַפֶּלֶךְ הָיָה מֻכְרָח לֹא אַחַת לְהַכְנִיעַ אֶת מְבַקְשֵׁי־הַזָהָב הַמִּתְקוֹמְמִים בְּעֶזְרַת הַצָבָא. הַרְבֵּה הָיְתָה צְרִיכָה הַמֶמְשָׁלָה לַעֲמֹל, כְּדֵי לְהַרְגִיל אוֹתָם לְמִשְׁמַעַת, וְלִבְלֹם אֶת אֲסַפְסוּף מְבַקְשֵׁי־הַזָהָב הַמִשְּׁתּוֹלְלִים, הַהוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, בָּזֶה, שֶׁהִכְרִיחָה אֶת כָּל אֶחָד מֵהֶם לִקְנוֹת רִשְׁיוֹן מְיֻחָד, וּבְעוֹד אֶמְצָעִים קָשִׁים אֲחֵרִים. אֲבָל עַכְשָׁו שׂוֹרֵר כָּאן בֶּאֱמֶת סֵדֶר טוֹב, טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּקָלִיפוֹרְנְיָה.

– וְכָל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת פּוֹעֵל בְּמִכְרוֹת אֵלֶה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כָּל אֶחָד, גְבִרְתִּי. לָזֶה אֵין דְרוּשָׁה כָּל יְדִיעָה וְשׁוּם דָבָר אַחֵר, מִלְבַד שְׁתֵּי יָדַיִם חֲזָקוֹת. מְבַקְשֵׁי־הַזָהָב הָרִאשׁוֹנִים, רְדוּפֵי הָעָֹנִי וְהַמַחְסוֹר אוֹ תַּאֲוַת הַבֶּצַע, בָּאוּ לְכָאן בְּכִיסִים רֵיקִים, מְזֻיָנִים רַק בְּאֵת אוֹ, פָּשׁוּט, בַּסַכִּין. הֵם הִתְחִילוּ לַעֲבֹד בִּשְׁקִידָה רַבָּה כָּזוֹ, שֶׁבְּשׁוּם עֲבוֹדָה אַחֶרֶת לֹא הָיוּ עוֹסְקִים בְּמֶרֶץ כָּזֶה. כָּל הַסְבִיבָה הַזֹאת הָיְתָה מְכֻסָה לְפָנִים אֹהָלִים, בִּקְתּוֹת, צְרִיפִים וְסֻכּוֹת שׁוֹנוֹת עֲשׂוּיוֹת קְרָשִׁים, עֲנָפִים אוֹ אֲדָמָה. בְּמֶרְכָּזָם שֶׁל כָּל אֵלֶה הִתְרוֹמֵם אֹהֶל הַמֶמְשָׁלָה. אֹהֶל גָדוֹל שֶׁל בַּד, שֶׁעָלָיו הִתְנוֹסֵס דֶגֶל אַנְגְלִי, וּמִסָבִיב לוֹ עָמְדוּ אָהֳלֵיהֶם שֶׁל הַסוֹכְנִים הַשׁוֹנִים, הַבַּנְקָאִים, סוֹחֲרֵי־הַזָהָב, הַמַלְוִים בְּרִבִּית וְעוֹד. כֻּלָם הֶעֱשִׁירוּ לֹא מִיוֹם לְיוֹם, אֶלָא מִשָׁעָה לְשָׁעָה… מְעַנְיֵן הָיָה לִרְאוֹת אֶת מַחֲנֵה מְבַקְשֵׁי־הַזָהָב, בַּיוֹם בְּמַיִם וּבְרֶפֶשׁ עַד לְמַעְלָה מִבִּרְכֵּיהֶם, וּבַלַיְלָה הֵם מְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים וּמִתְהוֹלְלִים עַד לְשִׁגָעוֹן… הֶהָמוֹן הָיָה גָדוֹל כָּאן מְאֹד. כָּל הֶהָמוֹן הַזֶה חַי בִּתְנָאִים גְרוּעִים, שֶׁאִלְמָלֵא הָאֲוִיר הָאוֹסְטְרָלִי הַמַבְרִיא, הָיוּ פּוֹרְצוֹת כָּאן מַגֵפוֹת אֲיֻמוֹת; אֲבָל הֵן לֹא פָּרְצוּ לַמְרוֹת הַצְּפִיפוּת, הַחֶלְאָה וְהַצַּחֲנָה. אוּלַם רַבִּים מֵתוּ פֹּה פָּשׁוּט ־ מֵרֹב עֲבוֹדָה וּמֵרָעָב, בֵּין עַפְרוֹת הַזָהָב!… כֵּן, נוֹרָא הַדָבָר! כַּמָה תִּקְווֹת נִכְזָבוֹת נִקְבְּרוּ כָּאן, כַּמָה יֵאוּשׁ וָצַעַר נָשְׂאוּ הָאֲנָשִׁים כָּאן! הָיוּ כָּאֵלֶה שֶׁבָּאוּ לְכָאן עַל מְנַת לְהֵיטִיב מְעַט אֶת מַצָבָם הַחָמְרִי, וְלָשׁוּב אַחַר־כָּךְ וְלַעֲסֹק בְּצֶדֶק וְיֹשֶׁר כְּמִקֹדֶם, אֲבָל הַהַצְלָחָה לֹא הֵאִירָה פָּנֶיהָ אֲלֵיהֶם, אוֹ שֶׁנָפְלוּ שֶׁדוּדִים עַל יְדֵי תַּאֲוַת־הַבֶּצַע שֶׁהִתְעוֹרְרָה בָּהֶם… כְּשֶׁנְעַיֵן הֵיטֵב בַּדָבָר, וּמָצָאנוּ, שֶׁנֶגֶד מַצְלִיחַ אֶחָד הָיוּ מֵאָה בִּלְתִּי מַצְלִיחִים, אוֹ מָאתַיִם, וְאֶפְשָׁר גַּם אֶלֶף, שֶׁנָפְלוּ כָּאן לְקָרְבָּן עַל יְדֵי קַדַחַת הַזָהָב.

– סַפֵּר לָנוּ, בְּבַקָשָׁה, מַר פַגַנֶל, כֵּיצַד הוֹצִיאוּ לְפָנִים אֶת הַזָּהָב? ־ בִּקֵשׁ גְלֶנֶרְוַן.

– בְּאֹפֶן פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר! תַּחַת לַחְפֹּר עַד לְשִׁכְבוֹת הַזָהָב, הִסְתַּפְּקוּ אָז בַּזֶה, שֶׁחָפְרוּ בּוֹר עָמֹק, הוֹצִיאוּ מִשָׁם אֶת הָאֲדָמָה וּשְׁטָפוּהָ בַּמַיִם. לָזֶה שִׁמֵשׁ אַרְגָז אָרֹךְ, שֶׁנִקְרָא בְּשֵׁם “עֲרִיסָה”, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה דוֹמֶה יוֹתֵר לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת. בְּאַרְגָז זֶה הָיוּ כְּבָרוֹת אֲחָדוֹת, זוֹ מֵעַל לְזוֹ, נִקְבֵי הַכְּבָרוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הָיוּ קְטַנִים בְּיוֹתֵר, וְאִלוּ שֶׁל הָעֶלְיוֹנוֹת ־ גְדוֹלִים, אֶל תּוֹךְ הָאַרְגָז שָׂמוּ אֶת רִגְבֵי הָאֲדָמָה, אוֹ אֶת הַחוֹל ־ הַכֹּל לְפִי הַמַצָּב ־ יָצְקוּ מַיִם לְתוֹכוֹ וּבָלְלוּ בּוֹ בַּיָדַיִם, וְאֶת הָאַרְגָז הֵנִיעוּ כְּמוֹ שֶׁמְנִיעִים אֶת הָעֲרִיסָה. הַזָהָב נִשְׁאַר בַּכְּבָרָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנְקָבֶיהָ הָיוּ סְמִיכִים מְאֹד. ־ הִנֵה זֶה הַכֹּל. אֶמְצָעֵי הַשְׁטִיפָה אָמְנָם לֹא נִשְׁתַּנוּ בְּהַרְבֵּה, אֲּבָל, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי, הוֹצָאַת הַזָהָב עַצְמָהּ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה לְאוֹר הָעוֹלָם הִיא עַכְשָיו יוֹתֵר מְחֻכָּמָה.

– אֲבָל הֲרֵי אָמַרְתָּ, שֶׁבָּאוּ לְכָאן אֲנָשִׁים עֲנִיִים לְגַמְרֵי, וּמֵאַיִן אֵיפוֹא לָקְחוּ לָהֶם אַרְגָזִים עִם נָפוֹת? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, ־ הֲרֵי גַם לָזֶה דְרוּשִׁים אֶמְצָעֵי כֶּסֶף.

– הָאַרְגָזִים נִקְנוּ עַל־פִּי רֹב בְּהַקָפָה, וְלִפְעָמִים נֶאֶלְצוּ לְוַתֵּר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי, ־ עָנָה פַּגַנֶל.

– וּבְמֶה הִשְׁתַּמְשׁוּ בִּמְקוֹמָם? ־ שָׁאֲלָה מָרַת גְרַנְט,

– בְּמַה שֶׁהוּא; בְּמִין סֵפֶל, שֶׁבּוֹ זֵרוּ אֶת עֲפַר הָאֲדָמָה כְּמוֹ שֶׁזוֹרִים בַּכְּפָרִים אֶת הַתְּבוּאָה, אֶלָא שֶׁבִּמְקוֹם זֵרְעוֹנֵי חִטִים אוֹ שִׁפוֹן, נִשְׁאֲרוּ בַּכְּלִי גַרְגְרֵי זָהָב, וְגַם בְּאֹפֶן כָּזֶה קִבְּלוּ הוֹן רַב… כֵּן, רַבּוֹתַי, עֵת טוֹבָה הָיְתָה אָז לַאֲחָדִים; אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ מְשַׁלְמִים אָז בְּעַד זוּג מַגָפַיִם לֹא טוֹבוֹת מֵאָה וַחֲמִשִׁים פְרַנְקִים וּבְעַד כּוֹס מֵי־לִימוֹן עֲשָׂרָה פְרַנְקִים! אֵלֶה שֶׁבָּאוּ לְכָאן הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ צְרִיכִים רַק לִגְחֹן, כְּדֵי לְהָרִים זָהָב בְּמִדָה כָּזוֹ שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לָשֵׂאת. הַזָהָב הָיָה בְּכָל מָקוֹם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, בְּקַרְקַע הַמַעְיָנוֹת וְגַם בִּרְחוֹבוֹת מֶלְבֶּרְן, כִּי הַמִדְרָכוֹת כֻּסוּ לִפְרָקִים בְּחוֹל, שֶׁהָיָה בּוֹ זָהָב. מִן הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה לְיַנוּאַר עַד; לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּפֶבְּרוּאַר, שְׁנַת 1853, הוֹצִיאוּ רַק מֵחֶלְקָה אַחַת כָּאן זָהָב בִּמְחִיר שְׁמוֹנָה מִילְיוֹנִים, שְׁתֵּי מֵאוֹת שְׁלֹשִׂים וּשְׁמוֹנָה אֲלָפִים, שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל יוֹם הוֹצִיאוּ בְּקֵרוּב מֵאָה שִׁשִׁים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג.

– וְהָיוּ גַם אֲנָשִׁים שֶׁהִתְעַשְׁרוּ בְּבַת אַחַת? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הָיוּ, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְאֹד.

– סַפְּרָה נָא, לְמִצְעָר, עֻבְדָה אַחַת.

– בְּבַקָשָׁה גְבִרְתִּי… הִנֵה, לְמָשָׁל, בִּשְׁנַת 1852, מָצָא אִישׁ אֶחָד בְּחֶלְקַת בַּלַרַט גוּשׁ זָהָב שֶׁל 762 אוּנְקִיוֹת, וּבִשְׁנַת 1861 נִתְקַל בַּר־מַזָל אֶחָד בְּגוּשׁ, שֶׁמִשְׁקָלוֹ עָלָה לְ־834 אוּנְקִיוֹת, אֲבָל זֶה עוֹד מְעַט. בִּסְבִיבַת בַּלַרַט, מָצָא אֶחָד מִמְבַקְשֵׁי־ הַזָהָב בְּהֶסַח־הַדַעַת לְגַמְרֵי גוּשׁ זָהָב שֶׁמִשְׁקָלוֹ הָיָה 65 קִילוֹגְרַמִים, זֹאת אוֹמֶרֶת: שֶׁמְחִירוֹ עָלָה לְ־224.860 פְרַנְק! מְצִיאָה חֲשׁוּבָה נָכוֹן?

– וּמַהִי הַהִתְקַדְמוּת שֶׁל הוֹצָאַת הַזָהָב, הַגְדוֹלָה הִיא כַּמוּתָהּ עַכְשָׁיו? ־ שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לָכֶם אֶת הַסְכוּם שֶׁל כָּל הַזָהָב הַמוּצָא בְּכָל הָעוֹלָם, ־ אָמַר הַגִיאוֹגְרָף ־ בִּתְחִלַת הַמֵאָה שֶׁעָבְרָה מָצְאוּ אוֹתוֹ בְּכָל מִכְרוֹת הַתֵּבֵל רַק בִּסְכוּם שֶׁל 48 מִילְיוֹנִים פְרַנְק, וְעַכְשָׁיו מוֹצְאִים כְּדֵי תְּשַׁע מֵאוֹת מִילְיוֹנִים.

– וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו סְפוּנִים אוֹצָרוֹת רַבִּים? ־ שָׁאַל רוֹבֶּרְט שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו.

– זֶהוּ וַדָאִי יְדִידִי, ־ עָנָה פַּגַנֶל ־ אֲנַחְנוּ דוֹרְכִים בְּרַגְלֵינוּ עַל מִילְיוֹנִים, וּבָזֶה אֲנַחְנוּ מוֹכִיחִים שֶׁאָנוּ בּוֹחֲלִים בָּהֶם!

– כַּמָה טוֹבָה וָעֹשֶׁר אֶפְשָׁר לְהָבִיא לָעוֹלָם בְּעֶזְרַת הַמִילְיוֹנִים הָאֵלֶה! ־ הִמְשִׁיךְ הַנַעַר.

– אֶפְשָׁר, יְדִידִי, אֲבָל אֲהָהּ! מִילְיוֹנִים אֵלֶה אֵינָם מְבִיאִים טוֹבָה, אֶלָא לְהֵפֶךְ, מִילְיוֹנִים אֵלֶה מְבִיאִים רַק לִיְדֵי עַצְלוּת, בַּטָלָה, עֲזוּבָה מוּסָרִית… לֹא, בְּנִי יַקִירִי, לֹא בָּעֹשֶׁר ־ הָאֹשֶׁר, אֶלָא בְּיֹשֶׁר וּבְאַהֲבַת הָעֲבוֹדָה וְאַהֲבַת הַבְּרִיוֹת מִתּוֹךְ הַכָּרָה פְּנִימִית.

פֶּרֶק ד: הַפַּחַד מִפְּנֵי הַשּׁוֹדְדִים    🔗

בַּיוֹם הַשֵׁנִי לְיַנוּאַר, שְׁנַת 1865, עָזְבָה מִשְׁלַחַת גְלֶנֶרְוַן אֶת “אֶרֶץ־הַזָהָב” וּבָאָה בִּתְחוּם הַנְסִיכוּת הַסְמוּכָה דַלְגוּזִיָה. בַּצָהֳרַיִם עָבְרוּ הַתַּיָרִים בְּמַעְבָּרָה אֶת הַנָהָר קוֹלְבֶּן, וְאַחַר־כָּךְ גַם אֶת הַנָהָר קֶמְפְּסֶן בָּאֹרֶךְ '164⁰55. – תּוֹדָה לָאֵל! – אָמַר פַּגַנֶל – חֲצִי הַדֶרֶךְ כְּבָר עָבַרְנוּ! בְּעוֹד שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת נַגִיעַ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ, זֹאת אוֹמֶרֶת: אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד, אִם לֹא נִמְצָא בֵּינְתַיִם אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט… כִּמְדֻמַנִי יְדִידַי, שֶׁנוֹכַחְתֶּם בָּזֶה, כִּי בְּאוֹסְטְרַלְיָה אֵין כָּל סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לָנוּ, וְאַקְלִימָהּ הוּא טוֹב כְּמוֹ בְּגַן־הָעֵדֶן.

– הָאַקְלִים הוּא בֶּאֱמֶת טוֹב וְאֵין דוֹמֶה לוֹ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, – אֲבָל זֶה שֶׁכָּאן אֵין שׁוּם סַכָּנָה ־ אֵינִי יָכוֹל לְאַשֵׁר עוֹד.

– וּמִפְּנֵי מָה?

– מִשׁוּם זֶה, שֶׁאִם עָלָה פַּעַם בִּידֵי הַפּוֹשְׁעִים לְהַשְׁמִיד וְלָבוּז רַכֶּבֶת שְׁלֵמָה, הֲרֵי הֵם יְכוֹלִים לְהִתְנַפֵּל גַם עָלֵינוּ, וּמִשׁוּם הָכִי צִוִיתִי כְּבָר עַל וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי לְהַשְׁגִיחַ בְּכָל יוֹם עַל רוֹבֵינוּ שֶׁיִהְיוּ בְּסֵדֶר. וּמִלְבַד זֶה עָלֵינוּ כֻּלָנוּ לִהְיוֹת תָּמִיד קְרוֹבִים אֶל הַקָרוֹן.

– אֵין אֲנִי מִתְנַגֵד לִזְהִירוּת כָּזוֹ, לוֹרְד יָקָר, אֲבָל אֲנִי מוֹצֵא אוֹתָהּ מְיֻתֶּרֶת לְגַמְרֵי. הֲרֵי לֹא בְּכָל רַחֲבֵי אוֹסְטְרַלְיָה תּוֹעִים פּוֹשְׁעִים אֵלֶה. וְזֶה שֶׁעָלָהּ בִּידֵי אֲחָדִים מֵהֶם לְהַרְאוֹת מַעֲשֵׂה גְבוּרָה לְפִי דֻגְמַת הַשׁוֹדְדִים הָאֲמֵרִקָאִיִים, אֵין זֶה מוֹכִיחַ עוֹד שֶׁאֵין לִפְסֹעַ פְּסִיעָה אַחַת בְּאוֹסְטְרַלְיָה בְּלִי נֶשֶׁק. מִקְרֶה זֶה שֶׁקָרָה לִמְסִלַת־הַבַּרְזֶל מִקְרֶה בּוֹדֵד הוּא, וּבְנֵי־חַיִל אֵלֶה כְּבָר נִתְפְּשׂוּ בְּוַדַאי וְכַבְלֵי־בַּרְזֶל הוּשְׂמוּ עַל יְדֵיהֶם. אֵין לָנוּ מַה לַחֲשֹׁש מִפְּנֵיהֶם.

– לְדַעְתִּי, זְהִירוּת יְתֵרָה אֵינָהּ מַזִיקָה לְעוֹלָם, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – הֲרָאִיתָ הַיוֹם בַּבֹּקֶר אֶת מֶרְכֶּבֶת הַדֹאַר שֶׁעָבְרָה עַל פָּנֵינוּ בְּחִפָּזוֹן וּבִמְרוּצָה?

– רָאִיתִי. כֵּיצַד אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹא לִרְאוֹתָהּ! הִיא כִּסְתָה אוֹתִי בַּעֲנַן־אָבָק שֶׁעוֹד עַכְשָׁיו הִנְנִי מְזוֹרֵר וּמִתְעַטֵשׁ מִמֶנוּ. הֲרֵי הִיא עָבְרָה עַל־יָדִי מַמָשׁ. אָכֵן, מָקוֹם אַחֵר לִירוֹת בּוֹ אֶת אֲבָקָהּ לֹא מָצְאָה חוּץ מֵאַפִּי!

– כֵּן, זֹאת לֹא הָיְתָה אֲדִיבוּת יְתֵרָה מִצַד הָעֶגְלוֹן. אֲבָל אֵין זֶה הָעִקָר. רְצוֹנִי לִּשְׁאָלְךָ, אִם רָאִיתָ שֶׁמִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַמֶרְכָּבָה רָכְבוּ שׁוֹמְרִים מְזֻיָנִים מִכַּף רַגְלָם עַד קָדְקָדָם?

– שׁוֹמְרִים?… לֹא, אֲנִי לֹא רְאִיתִים… שׁוֹמְרִים… אֲנִי קָרָאתִי וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאֶת הַדֹאַר בְּאוֹסְטְרַלְיָה מוֹבִילִים זֶה זְמַן רַב בְּלִי חָסוּתָם שֶׁל שׁוֹמְרִים.

– אֲבָל הָעֻבְדָה טוֹפַחַת עַל פָּנֶיךָ. צָרִיךְ לְשַׁעֵר שׁלֹא בְּלִי כָּל סִבָּהּ מֻקָף הַדֹאַר כַּיוֹם הַזֶה שׁוֹמְרִים וְטָס כֹּה בִּמְרוּצָה. וַדַאי הָיוּ זֶה לֹא כְּבָר מִקְרֵי הִתְנַפְּלוּת.

– זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת!

– כֵּיצַד זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת, מַר פַּגַנֶל? אֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לֶאֱמֹר לְךָ, אֲבָל עַכְשָׁיו אֲגַלֶה לְךָ, שֶׁאוֹתוֹ נוֹקֵד שֶׁנִפְגַשְׁנוּ בּוֹ עַל־יַד הַנָהָר קוֹלְבֶּן, סִפֵּר לִי, שֶׁכָּל הָאָרֶץ נְבוֹכָה וְּמבֹהָלָה עַל יְדֵי פִּשְׁעֵי הָרוֹצְחִים, מְחַפְּשִׂים וּמְבַקְשִׁים אַחֲרֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם וְאֵין מוֹצְאִים אוֹתָם. הַמוֹשָׁבוֹת סְגוּרוֹת וּמְסֻגָרוֹת. וְלַיְלָה לַיְלָה מַתִּירִים מִשַׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם אֶת הַכְּלָבִים הַמְאֻלָפִים לְשֵׁם הֲגָנָה עַל הַמוֹשָׁבוֹת וְיוֹשְׁבֵיהֶן. הָרָשׁוּת כְּבָר עָיְפָה מִמַאֲמַצֶיהָ לִתְפֹּשׂ אֶת הַפּוֹשְעִים הַנוֹדְדִים בְּכָל מָקוֹם וּמְשַׁחֲרִים לַטֶרֶף.

– סְגוּרוֹת וּמְסֻגָרוֹת! כְּלָבִים מְאֻלָּפִים!… הַשִׁלְטוֹנות כְּבָר יְגֵעִים!… לְכָל אֵלֶה הַמוֹרָאִים לֹא הָיָה כָּל זֵכֶר בְּאוֹסְטְרַלְיָה בְּשֶׁבַע־שְׁמוֹנֶה הַשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת – קָרָא מַזְכִּירָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית בְּתִמָהוֹן.

– לֹא הָיוּ וְעַכְשָׁו שוּב יִהְיוּ. הָעִתִּים מִשְׁתַּנוֹת, יְדִידִי, אֲבָל אֲנִי מְבַקֵשׁ מִמְךָ בְּשֵׁם כָּל הַיָקָר לְךָ, לְבַל תִּפְלֹט, חָלִילָה, אֵיזוֹ מִלָה מִפִּיךָ בְּאָזְנֵי הַגְבִירוֹת עַל דְבַר כָּל הַמוֹרָאִים הָאֵלֶה. רוֹצֶה אֲנִי, שֶׁלֹא תֵּדַעְנָה מִכָּל זֶה כְּלוּם, לְבַל תֶּחֱרַדְנָה…

­– כַּמוּבָן! יְהֵא לִבְּךָ בָּטוּחַ: מִפִּי לֹא תִּשְׁמַעְנָה דָבָר שֶׁיוּכַל לְהַרְגִיז אֶת מְנוּחָתָן. אַדְרַבָּה, אֲנִי מִתְאַמֵץ בְּכָל כֹּחוֹתַי לִתְמֹךְ בְּאֹמֶץ־רוּחָן וּבִמְנוּחָתָן וּלְחַזֵק אֶת תִּקְוָתָן לְמוֹצָא טוֹב שֶׁל מִשְׁלַחְתֵּנוּ.

– וַאֲנִי מוֹדֶה לְךָ מִקֶרֶב לִבִּי, פַּגַנֶל יַקִירִי!

הַשִׂיחָה נִפְסְקָה, כִּי הָאֹרְחָה הִגִיעָה עַכְשָׁיו לְאֶחָד מֵאוֹתָם יַעֲרוֹת־הָעַד שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה, הַמִשְׂתָּרְעִים לְמֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים.

תְּרוּעוֹת־הִתְפַּעֲלוּת פָּרְצוּ מִלֵב כֻּלָם לְמַרְאֵה עֲצֵי הָאִקָלִיפְּטוּסִים הַגְבוֹהִים כְּשִׁבְעִים מֶטֶר. הַגְזָעִים הֶעָבִים שֶׁהֶקֵפָם מַגִיעַ לְשִׁשָׁה מֶטְרִים, וַעֲלֵיהֶם יָרְדוּ קִלוּחֵי שְׂרָף נוֹתֵן רֵיחַ כְּטוּרֵי עַמוּדִים בַּעֲלֵי צַמָרוֹת יְרֻקוֹת וְעָבוֹת.

בֵּין שׁוּרַת עַמוּדִים מְרֻוַחַת וְנֶהְדָרָה זוֹ זָרַם לוֹֹ הָאֲוִיר הַזַךְ בִּרְוָחָה וּבְלִי כָּל מַעֲצוֹר, בְּסָפְגוֹ מִן הַקַרְקַע אֶת כָּל הַלָחוּת, בְּאֹפֶן שֶׁלְמַטָה הָיָה יָבֵשׁ לְגַמְרֵי. הַשְׁבִילִים, שֶׁנִתְהַווּ עַל יְדֵי שְׁדֵרוֹת הָעֵצִים, שֶׁכְּאִלוּ נִטְעוּ בְּכַוָנָה בְּקַו יָשָׁר, הָיוּ כֹּה רְחָבִים, שֶׁלֹא רַק הָרוֹכְבִים, אֶלָא גַם הָעֲגָלָה הַגְדוֹלָה הָיְתָה יְכוֹלָה לַעֲבֹר בְּאֵין מַפְרִיעַ. זֹאת לֹא הָיְתָה חֹרְשָׁה שֶׁל קְבוּצַת עֵצִים, לֹא יַעַר בְּרֵאשִׁית כַּיְעָרִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה עִם גִזְעֵיהֶם הָרְקוּבִים הַמִתְגוֹלְלִים בְּכָל מָקוֹם, וְהַסְבוּכִים וּמְפֻתָּלִים, שֶׁאֶפְשָׁר לְפַלֵס בֵּינֵיהֶם נָתִיב רַק בְּעֶזְרַת בַּרְזֶל וָאֵשׁ, – לֹא! זֶה הָיָה מַרְבָד יָרֹק תַּחַת הָעַמוּדִים, וַעֲלֵיהֶם שַׁפְרִיר יָרֹק חֲסַר־צֵל כִּמְעַט לְגַמְרֵי. מִשְׂחַק הָאוֹר שֶׁחָדַר מִלְמַעְלָה כְּמוֹ דֶרֶךְ וִילוֹן יָרֹק, עָשָׂה רֹשֶׁם כַּבִּיר שֶׁאֵינוֹ נִמְחֶה, כִּי בְּשׁוּם מָקוֹם בָּעוֹלָם אֵין לִמְצֹא תְּמוּנָה נִפְלָאָה הַדוֹמָה לָהּ.

וְיַעַן כִּי תַּחַת כִּפַּת הָאֵקָלִיפְּטוּסִים אֵין צֵל, לָכֵן אֵין תַּחְתֶּיהָ גַּם קֹר, וְזֶהוּ מִשׁוּם שֶׁהֶעָלִים תַּחַת לִהְיוֹת מָפְנִים כְּלַפֵּי הַשֶׁמֶשׁ בְּכָל שִׁטְחָם כַּעֲלֵי עֵצִים אֲחֵרִים, הֲרֵי הֵם פּוֹנִים אֵלֶיה רַק בְּצַלְעוֹתֵיהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁלְעֵין הָרוֹאֶה הֵם נִגְלִים מִן הַצַד, וְעַל יְדֵי זֶה עוֹבְרִים קַּוֵי הַשֶׁמֶשׁ בֵּינֵיהֶם בֵּינֵיהֶם בְּאֵין מַעֲצוֹר עַד לָאֲדָמָה.

זָרוּת זוֹ עוֹרְרָה אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם שֶׁל הַתַּיָרִים.

– וּמַהִי סִבַּת מוּזָרוּת מַפְלִיאָה זוֹ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת פַּגַנֶל הַיוֹדֵע הַכֹּל.

– אֶת זֶה אֲבָאֵר לְךָ אַחַר־כָּךְ, לוֹרְד חָבִיב, – עָנָה הַמְלֻמָד, – עַכְשָׁיו אֹמַר רַק זֶה, שֶׁאוֹתִי אֵינָהּ מַתְמִיהַּ כָּל־כָּךְ זָרוּת זוֹ, שֶׁהִיא מְבֻסֶסֶת, כְּמוֹ כָּל דָבָר בַּטֶבַע, עַל חֻקִים מוּצָקִים, אֶלָא אֲנִי תָּמֵהַּ עַל גַסוּתָם שֶׁל הַבּוֹטַנָאִים, הַמְדַבְּרִים לִפְעָמִים עַל דְבָרִים שֶׁאֵינָם מְבִינִים כְּלָל וּכְלָל. לַטֶבַע הָיְתָה סִבָּה יְסוֹדִית לָתֵת לְעֵצִים אֵלֶה עָלִים מְקוֹרִיִים כָּאֵלֶה, אֲבָל הָאֲנָשִים כִּנוּ בְּטָעוּת עֵצִים אֵלֶה בֶּשֵׁם אֵקָלִיפְּטוּס.

– וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל כִּנוּי זֶה? – שָׁאֲלָה מֶרִי גְרַנְט.

– זֶהוּ צֵרוּף שֶׁל שָׁלֹש מִלִים יְוָנִיוֹת: “אֲנִי מְכַסֶה הֵיטֵב”. מַדוּעַ נָתְנוּ הַבּוֹטַנָאִים לְעֵצִים אֵלֶה שֵׁם זֶה – אֵינִי מֵבִין כְּלָל. בֶּאֱמֶת נִדְמֶה לִי, שֶׁכָּל כַּוָנָתָם הָיְתָה רַק לְהַטְעוֹת אֶת אֵלֶה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים. הֲרֵי זֶהוּ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מֵהַמְצִיאוּת, כִּי עֲצֵי הָאֵקָלִיפְּטוּס אֵינָם מְכַסִים כְּלוּם, וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לַמַצָב הַמוּזָר שֶׁל הֶעָלִים, הֲרֵי הַסִבָּה נִרְאֵית לְעֵין כֹּל. בְּאֶרֶץ שֶׁהָאֲוִיר יָבֵשׁ, יוֹרְדִים גְשָׁמִים רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, הַקַרְקַע הוּא חֲסַר־רְטִיבוּת כִּמְעַט לְגַמְרֵי, הָעֵצִים אֵינָם זְקוּקִים לֹא לְרוּחַ וְלֹא לְשֶׁמֶשׁ, הֶעְדֵר הָרְטִיבוּת גוֹרֵר גַם אֶת הֶעְדֵר הַמִיצִים בָּעֵצִים; וּמִפְּנֵי זֶה צְרִיכִים הֶעָלִים לְהָגֵן עַל עַצְמָם מִפְּנֵי הַשָׁרָב וּלְהִשָׁמֵר מִפְּנֵי הִתְאַיְדוּת יְתֵרָה. וְזוֹהִי הַסִבָּה, שֶׁאֵינָם מַפְנִים אֶל הַשֶׁמֶשׁ אֶת כָּל שִׁטְחָם, אֶלָא רַק אֶת קְצוֹתֵיהֶם… בְּרִיוֹת נְבוֹנוֹת הֵם עָלִים אֵלֶה.

– ויְחַדַ עִם זֶה אֱגוֹֹאִיסְטִים גְדוֹלִים, – הֵעִיר הַמַיוֹר – הֵם דוֹאֲגִים רַק לְטוֹבָתָם הֵם, וְלַנוֹדְדִים הָעֲלוּבִים הַמִתְעַנִים תַּחְתֵּיהֶם מִן הַשָׁרָב אֵינָם דוֹאֲגִים כְּלָל.

כֻּלָם הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, מִלְבַד, כַּמוּבָן, פַּגַנֶל, שֶׁבִּמְחוֹתוֹ אֶת קִלוּחֵי הַזֵעָה שֶׁזָרְמוּ מֵעַל מִצְחוֹ, נִתְפָּעֵל עַד מְאֹד מִזֶה, שֶׁגוֹרָלוֹ אִנָה לְיָדוֹ לִרְאוֹת עֵצִים שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים צֵל.

הָאֹרְחָה נָסְעָה כָּל הַיום בֵּין שְׁדֵרוֹת הָאֵקָלִיפְּטוּסִים שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ, מִבְּלִי לִפְגֹשׁ לֹא רַק בְּבֶן־אָדָם אֶלָא גַם בְּשׁוּם נֶפֶשׁ חַיָה. רַק לִפְרָקִים נִשְׁמְעָה צְרִיחָה חוֹדֶרֶת שֶׁל סִיעוֹת עוֹפוֹת הַקוֹקַטוּ, אֲבָל לִרְאוֹתָם הָיָה אִי־אֶפְשָׁר, מִפְּנֵי שֶׁיָשְׁבוּ בְּצַמְרוֹת הָעֵצִים. רַק פַּעַם אַחַת פָּרְחָה מֵרָחוֹק סִיעַת תֻּכִּיִים מְנֻמָרִים, וְאַחַר־כָּךְ שָׂרְרָה שׁוּב דוּמִיַת־מָוֶת, שֶׁנִפְסְקָה רַק עַל יְדֵי שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסוּסִים וְהַשְׁוָרִים, חֲרִיקַת הָאוֹפַנִים, תְּנוּדַת הַקָרוֹן וְקוֹלוֹת הַתַּיָרִים.

בָּעֶרֶב הֵקִימָה הָאֹרְחָה אֶת סֻכָּתָהּ לְרַגְלֵי אַחַד הָעֵצִים הָעֲנָקִיִים שֶׁעַל יָדוֹ נִרְאוּ סִימָנֵי מְדוּרָה כְּבוּיָה. לָאֵקָלִיפְּטוּסִים הָיְתָה כָּאן תַּבְנִית מַעֲשֵׁנוֹת שֶׁל בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת, כִּי אֵשׁ הַמְדוּרָה שָׂרְפָה אֶת כָּל תּוֹכָם שֶׁל הַגְזָעִים, וְנִשְׁאַר רַק קְרוּם חִיצוֹנִי, אֲבָל זֶה לֹא הִזִיק, כַּנִרְאֶה, לְקִיוּמָם שֶׁל הָעֵצִים.

– מַה נִתְעָב הוּא הֶרְגֵל זֶה שֶׁל הַנוֹקְדִים וְשֶׁל הַפְּרָאִים לְהַבְעִיר אֶת תּוֹךְ הָעֵצִים! – רָתַח פַּגַנֶל – הַסוֹף יִהְיֶה, שֶׁאַחֲרֵי דוֹרוֹת אֲחָדִים לֹא יִשָׁאֵר אַף זֵכֶר לְעֵצִים יָפִים אֵלֶה. כָּךְ הוּא גַם עִם אַרְזֵי הַלְבָנוֹן. עוֹמְדִים לָהֶם הָעֵצִים כַּמָה מֵאוֹת שָׁנִים, שְׁלֵמִים, בִּלְתִּי נִזוֹקִים, וְאַךְ מוֹפִיעַ הָאָדָם, – מִיָד נִגְזְרָה כְּלָיָה עֲלֵיהֶם. בְּשָׁעוֹת מוּעָטוֹת לֹא יִשָׁאֵר מֵהֶם כְּלוּם, מִלְבַד הָאֵפֶר וְהַגְזָעִים הַחֲרוּכִים!… כֵּן. מוּזָר הוּא תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָאָדָם בַּתֵּבֵל – לַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד אֶת כָּל הַנִבְרָא בִּידֵי הַטֶבַע!… – וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַהַתְחָלָה כְּבָר נֶעֶשְׂתָה, הָבָה נִשְׁתַּמֵשׁ גַם אָנוּ בְּאַחַת הָ“אֲרֻבּוֹת” הַלָלוּ לַהֲנָאָתֵנוּ, – סִיֵם הַגִיאֹוֹגְרָף פִּתְאֹם – מַר אוֹלְבִּיֶנט! – פָּנָה אֶל הַטַבָּח, – הַבְעֵר־נָא אֵשׁ, כָּאן, בְּנִקְרָה זוֹ.

אוֹלְבִּינֶט מִהֵר לְמַלֵא פְּקוּדָה זוֹ, וְעַד מְהֵרָה יָצְאוּ וְעָלוּ דֶרֶךְ הָאֲרֻבָּה הַטִבְעִית תִּימְרוֹת עָשָׁן.

בַּלַיְלָה שָׁמְרוּ אַיְרְטוֹן, מְיוּלְרֶדִי, וִילְסוֹן וְג’וֹן מַנְגֶלְס חֲלִיפוֹת עַל הַמַחֲנֶה. הַגְבִירוֹת לֹא יָדְעוּ עַל דְבַר הַמִשְׁמָר כְּלָל; הֵן הָיוּ בְּטוּחוֹת שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה אֵין לַחֲשֹׁשׁ מִפְּנֵי שׁוּם דָבָר, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לָהֶן פַּגַנֶל.

כָּל יוֹם הַמָחֳרָת, בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי לַיַנוּאַר, הִתְנַהֲלָה הָאֹרְחָה בַּיַעַר, שֶׁנִרְאֶה הָיָה שֶׁאֵין לוֹ קֵץ. אַךְ לִפְנוֹת עֶרֶב הִתְחִילוּ הַשְׁבִילִים לְהִתְמַעֵט וּבְמֶרְחָק שֶׁל כַּמָה קִילוֹמֶטְרִים נִרְאֲתָה לְעֵינֵיהֶם בִּקְעָה, וּבָהּ יָכְלוּ לִרְאוֹת אֵי־אֵלֶה בִּנְיָנִים.

– זוֹהִי סֵימוּר, הָעִיר הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּדַרְכֵּנוּ בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, – אָמַר פַַּגַנֶל.

– עִיר מַמָשׁ? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, גְבִרְתִּי, אֵין זֶה אֶלָא כְּפָר קָטָן שֶׁיֵשׁ לוֹ הַתִּקְוָה לִהְיוֹת בִּמְרוּצַת הַזְמַן לְעִיר.

– אֲנִי מְקַוֶה שֶׁנוּכַל לִמְצֹוא שָׁם אֵיזוֹ אַכְסַנְיָה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁנוּכַל לִמְצֹא כָּאן דָבָר מֵעֵין זֶה, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף,

– בְּאֹפֶן כָּזֶה נָלוּן שָׁם הַלַיְלָה. דוֹמַנִי, שֶׁבְּנוֹת־לִוְיָתֵנוּ הָאַמִיצוֹת תִּשְׂמַחְנָה עַל הֶאֶפְשָׁרוּת לָלוּן בֵּין אַרְבָּעָה כְּתָלִים וְתַחַת גַג מַמָשׁ.

– כֵּן, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, – אֲנַחְנוּ נִשְׂבַּע רָצוֹן מְאֹד, אִם זֶה לֹא יְעַכֵּב אוֹתָנוּ זְּמַן רַב; הֲרֵי עוֹד הַיוֹם גָדוֹל וְהָיִינוּ יְכוֹלִים לִנְסֹעַ הָלְאָה.

– מוּטָב שֶׁנַקְדִים מָחָר לָקוּם בַּבֹּקֶר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – וְנַשְׁלִים אֶת הַזְמַן שֶׁנִגְרַע הַיוֹם, אַיְרְטוֹן, הַפְנֵה אֶת הַקָרוֹן לְצַד הָעִיר!

מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ בָּרְחוֹבוֹת הָרְחָבִים שֶׁל סֵימוּר הָיָה, כַּמוּבָן, פַּגַנֶל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הָיָה מַרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ בְּבֵיתוֹ.

– וְהִנֵה גַם פּוּנְדָק! – קָרָא מִתּוֹךְ חֶדְוָה, בְּהַרְאוֹתוֹ עַל בִּנְיָן גָדוֹל שֶׁעַל פְּנֵי כָּל חָזִיתוֹ הָיָה תָּלוּי שֶׁלֶט גָדוֹל וְעָלָיו כְּתֹבֶת: הַפּוּנְדָק הַבְּרִיטִי־הַצְפוֹנִי שֶׁל קַמְפְּבֶּל.

מְשָׁרְתֵי הָאַכְסַנְיָה, שֶׁיָצְאוּ לִקְרַאת הַתַּיָרִים, הִכְנִיסוּם לַחֲדָרִים נְקִיִים וּמְרֻוָחִים, וְאֶת הַסוּסִים הֵבִיאוּ אֶל תּוֹךְ אֻרְוָה וְגַם לַקְרוֹן פִּנוּ מָקוֹם בְּתוֹךְ הֶחָצֵר.

לְאַחַר שֶׁרָחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְהֶחֱלִיפוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, הָלְכוּ פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט לִרְאוֹת וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּעִיר וּבְיוֹשְׁבֶיהָ, אֲבָל בְּשׁוּבָם לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב, לֹא סִפְּרוּ דָבָר מִכָּל הַנַעֲשֶׂה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. אָמְנָם לֹא רָאוּ וְלֹא כְּלוּם, הָאֶחָד – בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשוֹ הָרָגִיל, וְהַשֵׁנִי – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עוֹד עוּל־יָמִים וּבִלְתִּי מְנֻסֶה וְלֹא יָכֹל לְהַבְדִיל בֵּין תּוֹפָעוֹת שְׁכִיחוֹת וּבִלְתִּי שְׁכִיחוֹת; אֲבָל אַחֵר בִּמְקוֹמָם הָיָה רוֹאֶה מִיָד שֶׁבִּרְחוֹבוֹת הָעִיר נִדְחֲקוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מְדַיְנִים וּמִתְוַכְּחִים בְּאֵיזֶה דָבָר; מִן הַבָּתִּים יָצְאוּ נָשִׁים וְטַף וְעַל פְּנֵיהֶם אוֹתוֹת דְאָגָה; בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת קָרְאוּ בְקוֹל רָם בָּעִתּוֹנִים וּבִכְלָל נִרְאֶה הָיָה שֶׁדָבָר בִּלְתִּי שָׁכִיחַ כְּלָל נָפַל בַּמָקוֹם הַזֶה.

אַךְ הַמַיוֹר, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא יָצָא מִן הָאַכְסַנְיָה רָאָה בְּכָל זֹאת הַכֹּל וְשָׂם לֵב לַכֹּל. דַי הָיָה לוֹ לְהַבִּיט הַחוּצָה דֶרֶךְ הַחַלוֹן, שֶׁיָבִין תֵּכֶף אֶת סִבַּת חֶרְדָתָם שֶׁל יוֹשְׁבֵי סֵימוּר, שִׂיחָה קְצָרָה עִם הַפּוּנְדָקָאִי אִשְׁרָה אֶת הַשְׁעָרוֹתָיו.

אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, כְּשֶׁהַנָשִׁים הָלְכוּ לְחַדְרָן לִשְׁכַּב, אָמַר הַמַיוֹר לַחֲבֵרָיו.

– נוֹדַע לִי שֶׁהַמִשְׁטָרָה גִלְתָה אֶת עִקְבוֹת הַפּוֹשְׁעִים הָאֲשֵׁמִים בַּאֲסוֹן הָרַכֶּבֶת.

– וְהֵם נֶאֶסְרוּ כְּבָר? – הִתְעוֹרֵר אַיְרְטוֹן, שֶׁיָשַׁב עִם הַמַלָחִים בְּיַרְכְּתֵי הַשֻׁלְחָן.

– עוֹד לֹא, – עָנָה מַכְּס נַבְּס, – בְּהַעֲמִידוֹ פָּנִים, כְּאִלוּ אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל אֶת מֶבָּטוֹ הַנִבְהָל שֶׁל הַמַלָח.

– אָכֵן לֹא טוֹב הַדָבָר, – אָמַר הָאַחֲרוֹן בִּמְנוּחָה מְעֻשָׂה, וְכִמְעַט שֶׁלֹא יָכֹל לְהַצִית אֶת הַסִיגָרִיָה שֶׁלוֹ בְּיָדָיו הָרוֹעֲדוֹת.

– וּמִי הֵם הַפּוֹשְעִים? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– הִנֵה, קְרָא! – אָמַר הַמַיוֹר בְּהוֹשִׁיטוֹ לוֹ אֶת הָגִלָיוֹן שֶׁל הָעִתּוֹן “Australien and New־Zealand gazette” – קְרָא וְתִוָכַח שֶׁמְפַקֵחַ הַמִשְׁטָרָה צָדַק בְּהַנָחוֹתָיו. – גְלֶנֶרְוַן לָקַח אֶת הָעִתּוֹן וְקָרָא בְּקוֹל רָם: “סִידְנִי, הַשֵׁנִי לְיַנוּאַר, שְׁנַת 1866. לְיוֹשְׁבֵי הַמוֹשָבוֹת יָדוּעַ שֶׁאֶשְׁתַּקֵד, בָּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְדֶצֶמְבֶּר, קָרָה אָסוֹן נוֹרָא עַל הַגֶשֶׁר שֶׁל מְסִלַת־הַבַּרְזֶל מֶלְבֶּרְן־סַנְדְגֵיט: הָרַכֶּבֶת שֶׁהָלְכָה בְּכָל כֹּחַ קִיטוֹרָה עַל הַגֶשֶׁר, שֶׁנֶהֱרַס עוֹד קֹדֶם, נָפְלָה לְתוֹךְ הַנָהָר לְיוּטוֹן. הַנוֹסְעִים שֻׁדְדוּ וְהַשׁוֹמֵר נִרְצַח. הַחֲקִירָה הוֹכִיחָה, שֶׁנְפִילַת הָרַכֶּבֶת הָיְתָה תּוֹצָאַת פֶּשַׁע נוֹרָא שֶׁנַעֲשָׂה בִּידֵי חֲבוּרַת עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת־פֶּרֶךְ, שֶׁבָּרְחוּ חֲצִי שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן מִבֵּית־הַכֶּלֶא בִּזְמַן שֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתָם אֶל הָאִי נוֹרְפוֹלְק, הַמָקוֹם שֶׁלְשָׁם מַעֲבִירִים, כַּיָדוּעַ, אֶת כָּל הַפּוֹשְׁעִים שֶׁאֵין עוֹד תִּקְוָה, כִּי יֵיטִיבוּ דַרְכָּם. מִסְפַּר חַבְרֵי הַכְּנוּפְיָה עוֹלֶה לְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה אִישׁ תַּחַת הַנְהָגַת אֵיזֶה בֶּן־ג’וֹיס, שׁוֹדֵד מְסֻכָּן, שֶׁבָּא זֶה לֹא כְּבָר לְאוֹסְטְרַלְיָה וְהִסְפִּיק כְּבָר לְהִצְטַיֵן בִּפְשָׁעִים נוֹרָאִים רַבִּים. בְּהוֹדִיעֵנוּ זֹאת לַתּוֹשָׁבִים, אֲנַחְנוּ מַצִיעִים לְיוֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְהַמוֹשָׁבוֹת לַעֲמֹד עַל הַמִשְׁמָר וְלַעֲזֹר לִתְפֹּש אֶת הַשׁוֹדְדִים הַמְסַכְּנִים אֶת מְנוּחַת כָּל הָאָרֶץ”.

– הֲתִרְאֶה פַּגַנֶל, גַם בְּגַן־הָעֵדֶן שֶׁלְךָ, בְּאוֹסְטְרַלְיָה, נִמְצָאִים גַזְלָנִים שֶׁאֵינָם נוֹפְלִים בְּמַעֲשֵׂי הַפְּשָׁעִים מִן הָאֲמֵרִיקָאִים, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּגָמְרוֹ אֶת קְרִיאָתוֹ.

– כֵּן, כַּנִרְאֶה, הִתְחִילוּ שׁוּב לְהוֹפִיעַ כָּאן, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף כְּמִתְחַטֵא, בְּפָרְשׂוֹ יָדָיו כְּדַרְכּוֹ – אֲנִי לֹא קִוִיתִי לָזֶה, לֹא קִוִיתִי… אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין כְּלָל בְּלִי יוֹצֵא מֵהַכְּלָל. אָנוּ מֻכְרָחִים לְהַשְׁלִים עִם הַמַצָב הַזֶה.

– כֵּן, אֲנַחְנוּ מַשְׁלִימִים, אָמַר הַמַיוֹר, – אֲבָל יַחַד עִם זֶה עָלֵינוּ לִהְיוֹת זְהִירִים וּלְהִשְׁתַּדֵל לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְכָל פֻּרְעָנוּת שֶׁלֹא תָּבוֹא.

– לוּ לֹא הָיוּ אִתָּנוּ הַגְבִירוֹת, לֹא הָיָה לָנוּ מַה לַחֲשֹׁשׁ, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וּבְכֵן, נִמְצָא שֶׁיֵשׁ סִבָּה נְכוֹנָה לִירֹא, שֶׁמָא יַפְרִיעוּנוּ הַשׁוֹדְדִים לְהַמְשִׁיךְ דַרְכֵּנוּ! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – מַּהִי דַעְתְּכֶם, רַבּוֹתַי, שֶׁמָא מוּטָב הָיָה לָלֶכֶת יָשָׁר אֶל מֶלְבְּרְן, לָשֶׁבֶת בְּ“דוּנְקָן” וּלְהַתְחִיל בְּחִפּוּשֵׂינוּ עַל הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים? וְאִם לֹא נִמְצָא שָׁם אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, נוּכַל לָשׁוּב אָז בַּחֲזָרָה אֶל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי. וְעַד אָז אֶפְשָׁר יִשְׁקֹט הַכֹּל שוּב.

– וּמַה הָיִיתָ עוֹשֶׂה אַתָּה, אַיְרְטוֹן? ־ פָּנָה הַמַיוֹר בִּשְׁאֵלָה אֶל הַמַלָח.

– אֲנִי?… אֲנִי הָיִיתִי מַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכִּי בְּלִי כָּל פַּחַד, – מִהֵר הָאַחֲרוֹן לַעֲנוֹת – הֲרֵי גַם מֶלְבֶּרְן רְחוֹקָה מִמֶנוּ. גַּם עַד מֶלְבֶּרְן יֵשׁ עוֹד יוֹתֵר מִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר, וְאִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ סַכָּנָה, הֲרֵי הִיא בְּכָל מָקוֹם. מַה לִי דֶרֶךְ זוֹ וּמַה לִי אַחֶרֶת – הֲלֹא אַחַת הִיא. הֲרֵי בִּלְתִּי יָדוּעַ הוּא בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִמְצָאִים הַשׁוֹדְדִים. וּבְכֵן אָנוּ יְכוֹלִים לִפְגֹשׁ בָּהֶם בְּכָל מָקוֹם, אוֹ לֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתָּם כְּלָל. וְאִם גַם יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ, כְּלוּם אֲנַחְנוּ, שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים מְזֻיָנִים הֵיטֵב, לֹא נוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם?

– יָפֶה אָמַרְתָּ, אַיְרְטוֹן! – קָרָא פַּגַנֶל – אֲנִי מִצִדִי עוֹד אוֹסִיף, שֶׁבְּהַמְשִׁיכֵנוּ דַרְכֵּנוּ, יֵשׁ לָנוּ עוֹד תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְאִם נָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל מֶלְבֶּרְן, כְּלוֹמַר, דָרוֹמָה, הֲרֵינוּ רַק מִתְרַחֲקִים מִמַטְרָתֵנוּ. גַם אֲנִי מַסְכִּים לָזֶה שֶׁאֵין סַכָּנָה יְשָׁרָה נִשְׁקֶפֶת לָנוּ מֵאֵלֶה הַבַּחוּרִים שֶׁאֶפְשָׁר, כִּי בְּשָׁעָה זוֹ כְּבָר נִתְפְּשׂוּ.

– אֲנִי רוֹאֶה שֶׁרֹב הַדֵעוֹת הוּא בְּעַד הַמְשָׁכַת דַרְכֵּנוּ הָלְאָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – הֲלֹא גַם אַתָּה, מַכְּס נַבְּס, הִנְךָ בְּעַד הַדָבָר הַזֶה.

– אֲנִי מַסְכִּים לְכָל מַה שֶׁתִּרְצֶה, אֱדוּאַרְד, הֲלֹא הִנְךָ יוֹדֵעַ זֹאת, – הֵשִׁיב הַמַיוֹר בִּקְרִירוּת־רוּחַ, בַּהֲנִיעוֹ בִּכְתֵפָיו.

– וְאוּלָם בִּשְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה כָּזֹאת הֲלֹא תּוּכַל לְחַווֹת אֶת דַעְתְּךָ גַם אַתָּה, – הִתְעַקֵשׁ גְלֶנֶרְוַן.

– אִם אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דַוְקָא אֶת דַעְתִּי, הֲרֵי הִיא: לָלֶכֶת קָדִימָה! – אָמַר מַכְּס נַבְּס.

– הֲלֹא תַּרְשֵׁנִי לְהוֹסִיף עוֹד מִלִים אֲחָדוֹת, אֲדוֹנִי? – שָׁאַל אַיְרְטוֹן בְּעַנְוָתְנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת.

– שְׁאַל, יְדִידִי.

– וְכִי לֹא טוֹב תַּעֲשֶׂה, אִם תִּשְׁלַח פְּקוּדָה לְ“דוּנְקָן” לָבוֹא אֶל הַחוֹף?

– לְשֵׁם מָה? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס – אֶת זֶה נַעֲשֶׂה כְּשֶׁנַגִיעַ כְּבָר לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד. אֶפְשָׁר, שֶׁאֵיזֶה דָבָר בִּלְתִּי צָפוּי מֵרֹאש יַכְרִיחֵנוּ סוֹף־סוֹף לִפְנוֹת לְמֶלְבֶּרְן, וְאָז יִהְיֶה רַע לָנוּ מְאֹד, כְּשֶׁלֹא תִּהְיֶה “דוּנְקָן” שָׁם. מִלְבַד זֶה, לֹא הִסְפִּיקוּ עוֹד לְתַקֵן אוֹתָהּ… לֹא, לְדַעְתִּי, אֵין אָנוּ רַשָאִים לְהַטְרִיד אוֹתָהּ מִמְקוֹמָהּ בְּלֹא עֵת.

– כִּרְצוֹנְכֶם, – אָמַר אַיְרְטוֹן בְּהַכְנָעָה.

– הֲרֵינוּ מוֹדִים לְךָ, אַיְרְטוֹן, שְׁאַתָּה מִתְּעַנְיֵן כָּל־כָּךְ בְּעִנְיָנֵינוּ, – אָמַר הַלוֹרְד, בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדוֹ, – אֲבָל לְ“דוּנְקָן” טוֹב בֶּאֱמֶת יוֹתֵר לִשְׁהוֹת בְּמֶלְבֶּרְן.

אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה חֶרֶשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִרְאֶה הָיָה שֶׁהִצְטַעֵר צַעַר מְרֻבֶּה עַל שֶׁלֹא קִבְּלוּ אֶת עֲצָתוֹ.

פֶּרֶק ה: הֲקוֹפִים הֵם אִם אֲנָשִׁים?    🔗

לְמָחֳרַת הַיוֹם הַהוּא בַּבֹּקֶר עָזְבוּ הַתַּיָרִים אֶת סֵימוּר, כְּשֶׁהֵם מְזֻיָנִים מִכַּף רַגְלָם עַד קָדְקָדָם. בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטֶר מִסֵימוּר, לְצַד מִזְרָח, הִתְחִיל שׁוּב יַעַר אֵקָלִיפְּטוּסִים וְהַתַּיָרִים הָיוּ מֻכְרָחִים שׁוּב לִנְסֹעַ בּוֹ כָּל הַיוֹם. גְלֶנֶרְוַן הָיָה מְבַכֵּר עַל הַיַעַר הַזֶה שָׂדֶה גָלוּי, שֶׁלֹא יָכוֹל לִהְיוֹת בּוֹ שׁוּם מַאֲרָב אוֹ מוֹקֵש, אֲבָל, לְדַאֲבוֹנוֹ, לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְאַגֵף אֶת הַיַעַר הַזֶה. הֵם הָיוּ מֻכְרָחִים גַם לָלוּן בּוֹ, וְאַף אֶחָד מִן הַגְבָרִים לֹא יָשַׁן כָּל הַלַיְלָה, מִלְבַד פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט, שְׁנֵי הַיְלָדִים הַלָלוּ, אִם לֹא לְפִי שְׁנוֹתֵיהֶם, כִּי אָז לְפִי בִּטְחוֹנָם וְאִי־דְאָגָתָם, וּגְלֶנֶרְוַן לֹא מָצָא לְנָחוּץ לְהַרְגִיז אֶת מְנוּחָתָם בְּלִי צֹרֶךְ מְיֻחָד.

בַּחֲמִישִׁי לְיַנוּאַר הִגִיעָה הָאֹרְחָה לַחֶבֶל הַגָדוֹל וּרְחַב־הַיָדַיִם, מָרֵי.

שֶׁטַח שׁוֹמֵם זֶה מִשְׂתָּרֵעַ עַד לְהַרְרֵי הָאַלְפִּים הָאוֹסְטְרָלִיִים עַצְמָם. חֵלֶק זֶה שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה יָדוּעַ אַךְ מְעַט וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְבַקְרִים בּוֹ. יָבוֹאוּ יָמִים וְגַם יְעָרוֹת יָפִים אֵלֶה יֹאבְדוּ וְיִשָׁמְדוּ מִתַּחַת שְׁמֵּי אֱלֹהִים, עַל יְדֵי גַרְזִנֵי סוֹחֲרִים רוֹדְפֵי־הוֹן, וְהַכָּרִים הַדְשֵׁנִים יַעַטְפוּ עֶדְרֵי מִקְנֶה גְדוֹלִים וַעֲצוּמִים שֶׁל מְגַדְלֵי־הַמִקְנֶה, אֲבָל לְעֵת עַתָּה קַרְקַע־בְּתוּלָה זוֹ עוֹדֶנָה כְּמוֹ שֶׁיָצְאָה לְפָנִים מִמְעֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי מְלֵאָה הוֹד, וִידֵי אָדָם לֹא הָיוּ בָּהּ עוֹד.

בַּמַפּוֹת הָאַנְגְלִיוֹת נִקְרָא חֶבֶל זֶה בְּשֵׁם “מוֹשָבָם שֶׁל שְׁחוֹרֵי הָעוֹר”. בִּתְחִלַת יִסוּד הַמוֹשָבוֹת הֻדְחוּ שָׁמָה כָּל יְלִידֵי־הָאָרֶץ. מְגֹרָשִׁים וְנִדָחִים לְתוֹךְ יַעֲרוֹת־בְּרֵאשִׁית וּמִישׁוֹרִים רְחוֹקִים מִן הַחוֹפִים, הוֹלְכִים הָאוֹסְטְרָלִים הָאֻמְלָלִים הָלוֹךְ וְגָווֹעַ מִבְּלִי לִמְצֹא עֹז בְּלִבָּם לְהִלָחֵם עַל זְכוּיוֹתֵיהֶם הַקְדוּמוֹת, וְאֵינָם נוֹעָזִים גַם לַעֲבֹר אֶת הַתְּחוּם שֶׁהִגְבִּילוּ לָהֶם.

אֲלֵיהֶם רַשָׁאי לָבוֹא כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה, אֲבָל הֵם מְשֻׁלָלֵי הַזְכוּת לָבוֹא אֶל הַמוֹשָׁבוֹת.

פַּגַנֶל הִתְרַגֵז מְאֹד עַל שִׁטָה זוֹ שֶׁל יִסוּד מוֹשָׁבוֹת שֶׁסִגְלוּ לָהֶם הָאַנְגְלִים, שִׁטָה הַמְבִיאָה לִידֵי הַשְׁמָדַת יְלִידֵי־הָאָרֶץ, שֶׁאַנְגְלִיָה תָּפְסָה אֶת אַדְמָתָם בְּכֹחַ.

– בְּשִׁטָה בִּלְתִּי אֱנוֹשִׁית זוֹ – אָמַר פַּגַנֶל – מַרְגִישִׁים בְּיִחוּד בְּאוֹסְטְרַלְיָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁמוֹצְאִים אוֹתָהּ גַם בְּיֶתֶר הָאֲרָצוֹת שֶׁנָפְלוּ לְשָׁלָל בִּידֵי הָאַנְגְּלִים אֲבָל לֹא בְּאוֹתוֹ הָעֹז וּבְאוֹתוֹ הַמֶרֶץ. בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה לְיִסוּד הַמוֹשָׁבוֹת, הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת־הַפֶּרֶךְ שֶׁהָגְלוּ לְכָאן וּבְנֵי הַמוֹשָׁבוֹת עַצְמָם מַבִּיטִים עַל יְלִידֵי־הָאָרֶץ כְּמוֹ עַל חַיוֹת, הָיוּ עוֹרְכִים צַיִד וְהָיוּ הוֹרְגִים בָּהֶם לְמֵאוֹת. רְצִיחוֹת אֵלוּ אֶפְשָׁר שֶׁלֹא הָיוּ בִּכְלָל, אִלְמָלֵא מְחוֹקְקֵי אַנְגְלִיָה שֶׁהָיוּ מוֹרִים לָעָם, שֶׁהַפְּרָאִים עוֹמְדִים מִחוּץ לַחֹק וְהָרֶצַח בָּהֶם לֹא יֵחָשֵׁב לְפֶשַׁע. עִתּוֹנֵי סִידְנִי הִצִיעוּ לְהִפָּטֵר מִילִידֵי הָאָרֶץ, יוֹשְׁבֵי חוֹף הָאֲגָם גוּנְטֶר, עַל־יְדֵי הַרְעָלָה. צָרִיךְ הָיָה רַק לְפַתּוֹת אֶת שְׁחוֹרֵי־הָעוֹר טוֹבֵי־הַלֵב וְקַלֵי־הָאֵמוּן לָבוֹא אֶל אֵיזֶה בַּיִת, לְכַבְּדָם בְּאֵיזֶה מַאֲכָל מָרְעָל, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים לְעַכְבָּרִים וּלְחַיוֹת מַזִיקוֹת אֲחֵרוֹת. הַתַּחְבּוּלָה הַזֹאת הָיְתָה קִיצוֹנִית בְּיוֹתֵר, וְלִכְבוֹדָם שֶׁל הַמִתְיַשְׁבִים צָרִיך לְהוֹדוֹת, שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. הָאַנְגְלִים הֶרְאוּ אֶת עַצְמָם מִלְכַתְּחִלָה כְּתַלְיָנִים. עֲרִיצוּתָם הִגִיעָה לְמַדְרֵגַת אַכְזָרִיוּת כָּזוֹ, שֶׁהַשְׁחוֹרִים, שֶׁהָיוּ בְּעֵינֵיהֶם כְּ“חַיוֹת”, לֹא הָיוּ בְּשׁוּם אֹפֶן מְסֻגָלִים לְמַעֲשִׂים כָּאֵלֶה. בִּכְלָל הִתְנַהֲגוּ הָאַנְגְלִים בְּאוֹסְטְרַלְיָה כְּמוֹ שֶׁהִתְנַהֲגוּ בְּהֹדוּ, שֶׁהִשְׁמִידוּ שָׁם בְּיָדַיִם מַמָשׁ חֲמִשָׁה מִילְיוֹנִים הֹדִים; אוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ בְּאַפְרִיקָה הַדְרוֹמִית, בְּקֶפְּטוֹן, שֶׁתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם נִתְמָעֵט שֵׁבֶט הַהוֹטֶנְטוֹטִים בְּתֵשַׁע עֲשִׂירִיוֹת. כְּדֵי לְהַכְחִיד מְעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶת תּוֹשָבֵי הָאָרֶץ הַקְדוּמִים בִּזְמַן קָצָר, מִתְאַמְצִים הָאַנְגְלִים בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם לְהַדְבִּיק בָּהֶם אֶת הַשִׁכְּרוּת, וְּלֶזה הֵם קוֹרְאִים הַשְׂכָּלָה! אָמְנָם שָׂרֵי פֶּלֶךְ אֲחָדִים הוֹצִיאוּ חֻקִים מְיֻחָדִים נֶגֶד עֲרִיצוּתָם שֶׁל הַלְבָנִים וְהָיוּ עוֹנְשִׁים אוֹתָם קָשֶׁה עַל כְּרִיתַת־הָאָזְנַיִם, הָאַף אוֹ הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל הַשְׁחוֹרִים; אֲבָל זֶה הוֹעִיל אַךְ מְעַט; וּכְשֶׁעָלָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל אֵיזֶה מִתְיַשֵׁב לְנַקוֹת אֶת מִקְטָרְתּו, הָיָה כּוֹרֵת בִּמְנוּחַת־לֵב שְׁלֵמָה אֶת אֶצְבָּעוֹ הַקְטַנָה שֶׁל הַשָחוֹר הָאֻמְלָל, שֶׁנָפַל בְּיָדוֹ לְעֶבֶד, וְעוֹד הָיָה מִתְפָּעֵל מֵאַמְצָאָתוֹ וּמִתְפְּאֵר בָּהּ! לְהוֹסִיף עַל זֶה עוֹד אֵין מִן הַצֹרֶךְ: הָעֻבְדָה מְדַבֶּרֶת וּמְעִידָה עַל עַצְמָהּ… שְׁבָטִים שְׁלֵמִים אָבְדוּ בִּגְלַל הָאַנְגְלִים. בְּאַדְמַת וַנְדִימֶן הָיָה מִסְפַּר הַתּוֹשָבִים בִּתְחִלַת הַמֵאָה שֶׁעָבְרָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ. וְעַכְשָיו, אוֹמְרִים, כִּי נִשְׁאֲרוּ רַק שִׁבְעָה אֲנָשִׁים! בָּאָבִיב שֶׁעָבַר הוֹדִיעוּ הָעִתּוֹנִים כְּמוֹ עַל דְבַר מְאֹרָע חָשׁוּב מְאֹד, שֶׁהַטַסְמַנִי הָאַחֲרוֹן בָּא לְגוֹבַּרְט־טַאוּן, הֲרֵי גַם זֹוהִי עֻבְדָה אֲשֶׁר לְשִׁמְעָהּ צְרִיכִים הָאֲדוֹנִים הָאַנְגְלִים לִכְבֹּשׁ פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע וּלְהִכָּלֵם!

הַשׁוֹמְעִים הֶחֱרִישׁוּ. לוּ גַם לֹא הָיוּ סְקוֹטִים, כִּי אִם אַנְגְלִים מִלֵדָה, גַם אָז לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְלַמֵד זְכוּת עַל אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁעָלוּ בִּפְרָאוּתָם הַנְאוֹרָה עַל הַפְּרָאִים הַטִבְעִיִים.

– לִפְנֵי חֲמִשִׁים שָׁנָה – הוֹסִיף פַּגַנֶל – הָיִינוּ פּוֹגְשִׁים בְּדַרְכֵּנוּ הַרְבֵּה שְׁבָטִים פְּרָאִים, וְעַכְשָׁיו אֵין אָנוּ רוֹאִים אַף נֶפֶשׁ אַחַת. יֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁבְּסוף הַמֵאָה הַזֹאת לֹא יִשָׁאֵר בָּעוֹלָם אַף אוֹסְטְרָלִי אֶחָד.

וּבֶאֱמֶת, הַחֶבֶל שֶׁהַתַּיָרִים נָסְעוּ בּוֹ עַכְשָׁיו, הָיָה בִּלְתִּי מְאֻכְלָס בִּכְלָל. כָּל סִימָן שֶׁל אֵיזֶה תַּחֲנָה אוֹ שֶׁל אֵיזֶה בִּקְתָּה לֹא נִרְאָה לָהֶם בְּדַרְכָּם. הַמִישׁוֹרִים וְהַיְעָרִים נִתְחַלְפוּ אֵלֶה בְּאֵלֶה, וּבְשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאוּ – לֹא רַק אֲנָשִׁים אֶלָא אֲפִילוּ חַיוֹת.

וְהִנֵה, בִּנְטוֹת הַיוֹם, בְּעָבְרָם בְּאַחַד הַיְעָרוֹת, הִתְיַצֵב רוֹבֶּרְט פִּתְאֹם וְקָרָא:

– קוֹפִים! קוֹפִים!

הוּא הֶרְאָה עַל יְצוּר שָׁחוֹר וְגָדוֹל הַמְטַפֵּס בִּזְרִיזוּת בִּלְתִּי רְגִילָה עַל הַגֶזַע הֶחָלָק שֶׁל אַחַד הָאֵקָלִיפְּטוּסִים עַד לְצַמַרְתּוֹ, וּמִמֶנָה טָס לְעֵץ אַחֵר, וּמִזֶה – אֶל הַשְׁלִישִׁי, וְכֵן הָלְאָה, עַד שֶׁנֶעֱלַם מִן הָעַיִן.

– זֶה בְּוַדַאי אֵיזֶה מִין קוֹף בַּעַל־כְּנָפַיִם, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – הֲרֵי יֵשׁ גַם שׁוּעָלִים בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם.

אֲבָל פַּגַנֶל הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה וְהַלוֹרְד נִשְׁתַּתֵּק.

כֻּלָם הִבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּת אֶל כֹּתֶרֶת הָאִילָן, בְּקַווֹתָם לִרְאוֹת שׁוּב אֶת הַחַיָה הַמוּזָרָה. וְאָמְנָם הוֹפִיעָה עַד מְהֵרָה שׁוּב. בְּהַגִיעָהּ, עַל יְדֵי דִלוּגִים וּקְפִיצוֹת עַל פְּנֵי צַמְרוֹת הָעֵצִים, בְּחָזְרָהּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִשָׁם הִתְחִילָה לִקְפֹּץ בָּאֲוִיר, יָרְדָה מֵעַל הָעֵץ בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה, וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ הַעֲוָיוֹת מְגֻחָכוֹת, רָצָה עַל פְּנֵי הַכָּר. שָׁם עָמַד עֵץ־גוּמִי גָדוֹל. הַחַיָה נִתְקָרְבָה אֵלָיו וְתָפְשָׂה בְּגִזְעוֹ הַלָבָן בְּיָדֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת. כַּנִרְאֶה חָפְצָה לַעֲלוֹת עָלָיו, אֲבָל לֹא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת זֹאת; הַגֶזַע הָיָה חָלָק כְּשַׁיִשׁ, וְלִלְפּוֹתוֹ גַם־כֵּן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה מִפְּנֵי עָבְיוֹ הָרַב, אֲבַל בִּידֵי הַקוֹף נִרְאָה אֵיזֶה כְּלִי נוֹצֵץ, מֵעֵין גַרְזֶן, שֶׁבּוֹ הִתְחִיל לַחֲרֹץ חֲרִיצִים בַּגֶזַע. חֲרִיצִים אֵלֶה צְרִיכִים הָיוּ לְשַׁמֵשׁ שְׁלַבִּים. אַחֲרֵי שֶׁגָזְרָה חָרִיץ אֶחָד, שָׂמָה בּוֹ הַבִּרְיָה הַנְבוֹנָה אֶת רַגְלָהּ, וּבְהִתְרוֹמְמָה לְמַעְלָה עָשְׂתָה שׁוּב חָרִיץ כָּזֶה, וְכֵן הָלְאָה עַד לַצַמֶרֶת עַצְמָהּ.

כָּל זֶה נַעֲשָׂה בִּמְהִירוּת כֹּה גְדוֹלָה, שֶׁהַתַּיָרִים, שֶׁעָמְדוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּקוֹף הַמוּזָר, הִבִּיטוּ הָאֶחָד עַל הַשֵׁנִי בְּתִמָהוֹן, מִבְּלִי לְהַאֲמִין לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם.

– פַּגַנֶל, אֱמֹר־נָא לָנוּ, מַה טִיבוֹ שֶׁל קוֹף זֶה? – שָׁאַל לָאַחֲרוֹנָה מַכְּס נַבְּס.

– אֵין זֶה קוף כְּלָל, מַיוֹר, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַם אֲנִי חָשַׁבְתִּי כָּךְ מִקֹדֶם. – אֵין זֶה קוֹף? וְאֵיזוֹ חַיָה הִיא זוֹ?

– אֵין זוֹ חַיָה כְּלָל, אֶלָא אוֹסְטְרָלִי; בִּרְיָה הַהוֹלֶכֶת עַל שְׁתַּיִם כָּמוֹנוּ אָנוּ, מַיוֹר חָבִיב.

– וּבְכֵן, אֵלֶה הֵם הָאוֹסְטְרָלִים! – הֵעִיר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – קָשֶׁה בֶּאֱמֶת לְהַסְכִּים שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים הֵם אֲנָשִׁים, אִם נִשְׁפֹּט לְפִי “דֻגְמָה” זוֹ!

הוּא עוֹד לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה, וְקָרוֹב לָהֶם נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מֵעֵין: “קָאָ־אֶ אֶ! קָאָ־אֶ אֶ”!

אַיְרְטוֹן הִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ עַל הַשְׁוָרִים, וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַקָרוֹן וְאַחֲרָיו הָרוֹכְבִים נָסְעוּ וּבָאוּ לְתוֹךְ מַחֲנֶה שֶׁל אוֹסְטְרָלִים יְלִידֵי הָאָרֶץ.

מַחֲזֶה עָגוּם נִרְאָה בְּמַחֲנֶה זֶה! בְּתוֹך בִּקְעָה קְטַנָה עָמְדוּ כְּעֶשֶׂר סֻכּוֹת עֲשׂוּיוֹת מִקְלִפּוֹת־עֵצִים מְחֻלָקוֹת לִרְצוּעוֹת, הַכְּפוּפות זוֹ עַל גַב זוֹ בִּדְמוּת רַעֲפֵי־הַגַג. סֻכּוֹת אֵלוּ פְּתוּחוֹת לְגַמְרֵי מִלְפָנִים וּמִלְמַעְלָה, וּמֻכְרָחִים לִקְרֹא לָזֶה בְּשֵׁם “אֹהֶל” אוֹ “סֻכָּה” רַק מֵחֶסְרוֹן מִלָה אַחֶרֶת מַתְאִימָה יוֹתֵר.

מַרְאֵה הַפְּרָאִים, שֶׁדַרְגַת הִתְפַּתְּחוּתָם הָיְתָה שְׁפָלָה מְאֹד, הָיָה מְתֹעָב בְּמִדָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶנָה.

כֻּלָם – הַגְבָרִים, הַנָשִׁים וְהַטַף – הָיוּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי עֵירוּמִים, וְרַק מִסָבִיב לְצַלְעוֹתֵיהֶם הָיוּ כְּרוּכוֹת סְחָבוֹת שֶׁל עוֹר הַקֶנְגוּרוּ.

בִּרְאוֹתָם אֶת הַתַּיָרִים הַמִתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם, קָפְצוּ הַפְּרָאִים, שֶׁמִסְפָּרָם הִגִיעַ עַד שְׁלֹשִׁים, בְּבֶהָלָה גְדוֹלָה וְחָפְצוּ לִבְרֹחַ. אַךְ מִלִים אֲחָדוֹת שֶׁאָמַר אֲלֵיהֶם אַיְרְטוֹן בִּלְשׁוֹנָם פָּעֲלוּ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה וְנֶעְצְרוּ בִּמְקוֹמָם. מֶבָּטָן שֶׁל בְּרִיוֹת אֵלוּ הִבִּיעַ אֵמוּן וְהַכְנָעָה, כְּמוֹ כָּל הַבְּרִיוֹת הַנִדָחוֹת, שֶׁעַל יְדֵי אֵמוּן־רוּחָן הֵן שְׂמֵחוֹת לִלְטִיפוֹת וּלְסִימָנֵי חִבָּה שֶׁמַרְאִים לָהֶן, אֲבָל יַחַד עִם זֶה הֵן יוֹדְעוֹת עַל־פִּי הַנִסָיוֹן, שֶׁלְטִיפוֹת אֵלוּ מְשַׁמְשׁוֹת רַק פַּח־מוֹקֵשׁ, וְסוֹפָן סִגוּפִים וְעִנוּיִים.

גֹבַהּ הַגְבָרִים הִגִיעַ לְמֶטֶר וָחֵצִי, וְעוֹרָם הָיָה דוֹמֶה לְפִיחַ הַמְכֻסֶה אָבָק אָפֹר. שַׂעֲרוֹתֵיהֶם הַמְסֻבָּכוֹת, שֶׁמַרְאֵה צֶמֶר לָהֶן; גוּפָם הַשָׂעִיר וְהַמְנֻמָר עַל יְדֵי כְּתֹבֶת־קַעֲקָע וְשָׂרָטוֹת שֶׁנַעֲשׂוּ בִּשְׁעַת קְבוּרַת קְרוֹבֵיהֶם; בִּטְנָם הַסְרוּחָה, יְדֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת וְרַגְלֵיהֶם הַדַקוֹת; אַפָּם הָרָחָב וְהַשָׁטוּחַ, לִסְתָם הַתַּחְתּוֹנָה הַבּוֹלֶטֶת וְשִׁנֵיהֶם הַחַדוֹת – זוֹהִי רְשִׁימָה מְדֻיֶקֶת שֶׁל תָּוֵי פְּנֵיהֶם וּמַרְאָם שֶׁל אֲנָשִׁים אֵלֶה, שֶׁמִכָּל הַגְזָעִים הָאֱנוֹשִׁיִים הַשׁוֹנִים, הֵם דוֹמִים בְּיוֹתֵר לְחַיוֹת מֵאֲשֶׁר לַאֲנָשִׁים.

– לֹא, לֹא אֲנָשִׁים הֵם אֵלֶה, כִּי אִם קוֹפִים, קוֹפִים מַמָשׁ, – אָמַר מַכְּס נַבְּס, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּתִמָהוֹן בִּכְנוּפִיַת פְּרָאִים זוֹ.

– עוֹד מְעַט וְאָמַרְתָּ שֶׁצָדְקוּ אֵלֶה שֶׁיָצְאוּ עֲלֵיהֶם לְצַיִד כְּמוֹ עַל חַיוֹת! – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֵלֶה הֵם אֲנָשִׁים וְלֹא חַיוֹת, וּלְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם צָרִיךְ כְּמוֹ לָאֲנָשִׁים.

– אֲנָשִׁים! – קָרָא הַמַיוֹר – לֹא, לָזֶה אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהַסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן. אֲנִי מוּכָן לְהַאֲמִין שֶׁזֶהוּ אֵיזֶה מִין בֵּינַיִם שֶׁבֵּין הָאוּרַנְגאוּטָן וּבֵין הָאָדָם, וְלֹא יוֹתֵר. הַבִּיטוּ אֶל זָוִיוֹת פְּנֵיהֶם; הֵן דוֹמוֹת בַּכֹּל לְאֵלוּ שֶׁל הַקוֹפִים.

הֶעָרָתוֹ הָאֲחֲרוֹנָה שֶׁל הַמַיוֹר הָיְתָה צוֹדֶקֶת: זָוִית פְּנֵי הַפֶּרֶא שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה כִּמְעַט אַחַת הִיא עִם הַזָוִית הַזֹאת אֵצֶל הַקוֹפִים הַגְדוֹלִים. אֲבָל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה צָדְקָה יוֹתר מִן הַמַיוֹר, בְּאָמְרָהּ שֶׁפְּרָאִים אֵלֶה בְּכָל זֹאת אֲנָשִׁים הֵמָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, הֵם מְחֻנָנִים בְּנִשְׁמַת אָדָם, לַמְרוֹת דַרְגַת הִתְפַּתְּחוּתָם הַנְמוּכָה מְאֹד. בֵּין הַקוֹף וְהָאוֹסְטְרָלִי יֵשׁ הֶבְדֵל גָדוֹל יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר בֵּין הָאוֹסְטְרָלִי וְהָאֵירוֹפָּאִי הַמְפֻתָּח. זֶה הָאַחֲרוֹן עוֹלֶה עַל הַפֶּרֶא לְאֵין עֲרֹךְ כְּבָר בָּזֶה, שֶׁהוּא נוֹלַד וְחַי בְּחֵלֶק תֵּבֵל נָאוֹר.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת גְרַנְט יָרְדוּ מֵעַל הַקָרוֹן, הוֹשִיטוּ יְדֵיהֶן בְּחִבָּה לַיְצוּרִים הָאֻמְלָלִים וְצִווּ לָתֵת לָהֶם לֶאֱכֹל. לִלְטִיפוֹתֵיהֶן הִתְיַחֲסוּ הַפְּרָאִים בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ גָמוּר, אֲבָל עַל הָאֹכֶל הִתְנַפְּלוּ כְּחַיוֹת רְעֵבוֹת מַמָשׁ.

לָאַחֲרוֹנָה הִתְחִילוּ הַפְּרָאִים לְהַבִּיט עַל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה כְּמוֹ עַל אֵיזֶה יְצוּר מְרוֹמָם, שֶׁיָרַד אֲלֵיהֶם יָשָׁר מִן הַשָׁמַיִם.

אַגַב עָלֵינוּ לְהָעִיר, שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים מִתְיַחֲסִים לַלְבָנִים בִּכְלָל בְּכָבוֹד מְיֻחָד וּבְהַכְנָעָה גְדוֹלָה, בְּהַאֲמִינָם שֶׁהַלְבָנִים הָיוּ לְפָנִים גַם הֵם שְׁחוֹרִים וְנַעֲשׂוּ לְבָנִים אַחֲרֵי מוֹתָם, כְּשֶׁנֻקוּ מֵחֶלְאַת הָאֲדָמָה.

בְּיִחוּד עוֹרְרוּ הַפְּרָאִיוֹת הָעֲלוּבוֹת רַחֲמִים בְּלֵב הַגְבִירוֹת. קָשֶׁה לְשַׁעֵר מַצָב יוֹתֵר קָשֶׁה מִזֶה, שֶׁבּוֹ נִמְצָאוֹת הָאוֹסְטְרָלִיוֹת; אֵין צָרִיךְ לֶאֱמֹר שֶׁהֵן מְשֻלָלוֹת כָּל חֶמְדַת חַיִים, אֶלָא הַחַיִים עַצְמָם הִנָם לָהֶן שַׁלְשֶׁלֶת עִנוּיִים קָשִׁים בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת.

אֵלֶה הַמִתְעַתְּדִים לִהְיוֹת בַּעֲלֵיהֶן גוֹזְלִים אוֹתָן בְּכֹחַ מִידֵי הוֹרֵיהֶן, וּבִמְקוֹם תְּשׁוּרָה לַחֲתוּנָה, הֲרֵי לְאוֹת מֶמְשַׁלְתָּם עֲלֵיהֶן, הֵם מַכִּים אוֹתָן מִיָד מַכּוֹת אַכְזָרִיוֹת בְּמַקֵל הַמֵצֻפֶּה בַּרְזֶל. מִן הַיוֹם הָרִאשׁוֹן לִנְשׂוּאֵיהֶן מַטִילִים עֲלֵיהֶן בַּעֲלֵיהֶן אֶת כָּל סֵבֶל חַיֵי הַנְדוּדִים. הֵן צְרִיכוֹת לְכַלְכֵּל וּלְפַרְנֵס אֶת כָּל הַמִשְׁפָּחָה, הֵן מְשַׁמְשׁוֹת בִּמְקוֹם חַיוֹת־מַשָׂא: עֲלֵיהֶן מַעֲמִיסִים בִּשְׁעַת הַנְדִידָה מִמָקוֹם לְמָקוֹם אֶת כָּל כְּלֵי הַבַּיִת, מַכְשִׁירֵי הַצַיִד וְהַדַּיִג; הֵן יוֹצְאוֹת לְצֵיד הַלְטָאוֹת, הַתּוֹלָעִים וְהַנְחָשִׁים; הֵן קוֹלְפוֹת אֶת קְלִפּוֹת־הָעֵצִים לְבִנְיַן הַסֻכּוֹת שֶׁהֵן עַצְמָן בּוֹנוֹת. הֵן חוֹטְבוֹת גַם עֵצִים בִּשְׁבִיל הַמְדוּרָה. בִּכְלָל, הֵן עוֹשׂוֹת כָּל שֶׁחַיֵי עֹנִי אֵלֶה דוֹרְשִׁים, וּבְתוֹר תַּשְׁלוּמִים הֵן מְקַבְּלוֹת מַהֲלוּמוֹת וּשְׁיָרֵי־אֹכֶל, אִם רַק יֶשְׁנָם. וְאֵין כָּל פֶּלֶא שֶׁבִּתְנָאִים כָּאֵלֶה הָאוֹסְטְרָלִיוֹת מִזְדַקְנוֹת מַהֵר וְנַעֲשׂוֹת מְכֹעָרוֹת עַד לְגֹעַל־נֶפֶשׁ.

אֲחָדוֹת מִן הַנָשִׁים שֶׁרָאוּ תַּיָרֵינוּ הָיוּ, כַּנִרְאֶה, רְעֵבוֹת מְאֹד וְהִשְׁתַּדְלוּ לְפַתּוֹת בְּזֵרְעוֹנִים אֶת הַצִפֳּרִים, לְמַעַן צוּד אוֹתָן כַּאֲשֶׁר תִּקְרַבְנָה אֲלֵיהֶן. לְשֵׁם כָּךְ שָׁכְבוּ בְּלִי נוֹעַ עַל הָאֲדָמָה, מוּכָנוֹת לְהִתְנַפֵּל עַל הַצִפֳּרִים.

בְּהַקִיפָם אֶת הַתַּיָרִים, פִּטְפְּטוּ הַפְּרָאִים בֵּינֵיהֶם, שָׁרְקוּ וּפָצְחוּ בִּלְשׁוֹנָם. הֲבָרוֹת מְיֻחָדוֹת כִּמְעַט שֶׁלֹא נִשְׁמְעוּ, אֲבָל דִבּוּרָם הַמוּזָר וְהַבִּלְתִּי מוּבָן הָיָה מְלַטֵף וּמוֹשֵׁךְ.

מִתּוֹךְ תְּנוּעוֹתֵיהֶם אֶפְשָׁר הָיָה לְהָבִין, שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים לָתֵת לָהֶם כִּמְעָט אֶת כָּל הַנִמְצָא אֵצֶל הַלְבָנִים. בִּרְאוֹתָם, שֶׁבַּמָדוֹר הַשֵׁנִי שֶׁבַּקָרוֹן נִשְׁאֲרוּ עוֹד הַרְבֵּה צָרְכֵי־אֹכֶל, נֶחְפְּזוּ כֻּלָם לְשָׁם, וְאַךְ בְּעָמָל רַב עָלָה בִּידֵי מַר אוֹלְבִּינֶט לְהַבְרִיחָם מִשָׁם וּלְהָגֵן עַל אוֹצְרוֹתָיו.

– רְאֵה נָא, כֵּיצַד הֵם קוֹרְצִים בְּעֵינֵיהֶם וְחוֹרְקִים בְּשִׁנֵיהֶם הָאֲיֻמוֹת, – לָחַשׁ הַמַיוֹר לִגְלֶנֶרְוַן – לְדַעְתִּי, אֵין כָּל סָפֵק בַּדָבָר, כִּי הֵם אוֹכְלֵי אָדָם.

– אֲנִי מְפַקְפֵּק בָּזֶה: לְדַעְתִּי, אֵינָם נִרְאִים כְּאוֹכְלֵי־אָדָם, אֲבָל אֶת אוֹיְבָם הַמְנֻצָח אֶפְשָׁר שֶׁהֵם אוֹכְלִים, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה צִוְתָה לָתֵת לָהֶם עוֹד בָּשָׂר וְתוּפִינִים. וְזֶה שִׂמַח אוֹתָם כָּכָה, עַד שֶׁהִתְחוֹלְלוּ וְהִסְתּוֹבְבוּ כִּמְשֻׁגָעִים בְּהוֹצִיאָם מִגְרוֹנָם אֵי־אֵלוּ קוֹלוֹת שֶׁל נְהִימָה עֲמוּמָה.

– וְכֵיצַד זֶה אֶפְשָׁר לֵאמֹר, שֶׁאֵלוּ אֵינָן חַיוֹת? – קָרָא מַכְּס נַבְּס, – אֲנִי אֵינִי רוֹאֶה כָּאן כָּל סִימָן שֶׁל אֱנוֹשִׁיוּת.

אוֹלְבִּינֶט נָתַן קֹדֶם לַנָשִׁים חֶלְקָן בָּאֹכֶל, אֲבָל הֲלָלוּ נָטוּ הַצִדָה בְּפַחַד מִבְּלִי לְהָעִיז לֶאֱכֹל לִפְנֵי אֲבוֹתֵיהֶן, בַּעֲלֵיהֶן וְאַחֵיהֶן, שֶׁהוֹצִיאוּ מִיָדָן אֶת הָאֹכֶל וַאֲכָלוּהוּ בְּתַאֲוָה גְדוֹלָה.

מֶרִי גְרַנְט כִּמְעַט שֶׁפָּרְצָה בִּבְכִי, בְּשַׁווֹתָהּ נֶגֶד עֵינֶיהָ, שֶׁאָבִיהָ נִמְצָא בִּרְשׁוּת פְּרָאִים כָּאֵלֶה, וְנוֹסָף לָזֶה, יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁהַלָלוּ מִתְיַחֲסִים אֵלָיו עוֹד בַּעֲרִיצוּת.

בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּשִׂים־לֵב לָעַלְמָה הַצְעִירָה, הֵבִין ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת הַנַעֲשֶׂה בְּלִבָּהּ וּבְחֶפְצוֹ לְהַרְגִיעָהּ, פָּנָה לְאַיְרְטוֹן וְשָׁאַל:

– הַפְּרָאִים שֶׁבִּרְשׁוּתָם נִמְצֵאתָ הָיוּ כְּמוֹ אֵלֶה?

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַקְבַרְנִיט, כְּמוֹ אֵלֶה, – עָנָה הַלָז – כָּל שִׁבְטֵי הַפְּרָאִים יְלִידֵי־הָאָרֶץ דוֹמִים אֵלֶה לְאֵלֶה. עַל חוֹפֵי הַנָהָר דַרְלִינְג מִתְגוֹרְרִים שִׁבְטֵי פְּרָאִים רַבִּים, וְלִי הָיְתָה הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם מִקָרוֹב.

– מַה מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת אֵלֶה הַנוֹפְלִים בְּיָדָם?

– לָצֵאת לָצוּד צַיִד יַחַד אִתָּם, לָדוּג דָגִים, לְהִלָחֵם.

– וְאֵיךְ הֵם מִתְיַחֲסִים לַלְבָנִים?

– אֲנִי כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם, שֶׁהֵם מוֹקִירִים אֶת הַשֵׂכֶל וְאֶת אֹמֶץ־הַלֵב. כָּל מִי שֶׁמֵבִיא לָהֶם תּוֹעֶלֶת, הֲרֵי הֵם דוֹאֲגִים לוֹ, וּלְזֶה לֹא רַע כְּלָל בְּחֶבְרָתָם.

– אֲבָל בְּכָל־זֹאת לֹא יְשַׁחְרְרוּ אֶת הַשָׁבוּי בְּיָדָם? – שָׁאֲלָה מֶרִי גְרַנְט.

– לֹא, לְחֶסֶד כָּזֶה אֵין לְצַפּוֹת מֵהֶם, גְבִרְתִּי, עַל הַשְׁבוּיִים יֵשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה הַשְׁגָחָה כָּזֹאת, שֶׁאַף צַעַד אֶחָד אֵינָם רַשָׁאִים לִצְעֹד בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת.

– בְּכָל־זֹאת הֲלֹא עָלָה בְּיָדְךָ לְהִתְחַמֵק מִיָדָם, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– בְּיָדִי עָלָה הַדָבָר אַךְ תּוֹדוֹת לָזֶה, שֶׁהַשֵׁבֶט שֶׁאֲנִי נִמְצֵאתִי בְּשִׁבְיוֹ, יָצָא לְהִלָחֵם בְּשֵׁבֶט אַחֵר, וּבִשְׁעַת הַבֶּהָלָה וְהַמְהוּמָה שֶׁקָמָה תּוֹדוֹת לָזֶה, רָפְתָה בְּמִקְצָת הַהַשְׁגָחָה עָלַי, וְעָלָה בְּיָדִי לְהוֹלִיךְ אוֹתָם שׁוֹלָל… אֲנִי אֵינִי מִתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁבָּרַחְתִּי מֵהֶם, אֲבָל אִלוּ נָפַלְתִּי שֵׁנִית בְּיָדָם, כִּמְדֻמַנִי, שֶׁהָיִיתִי מְבַכֵּר עַבְדוּת נֶצַח עַל אוֹתֶם הָעִנוּיִים שֶׁנָשָׂאתִי בָּעֵת שֶׁתָּעִיתִי בַּיְעָרִים… מִי יִתֵּן וְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לֹא יִבְרָח! הַבְּרִיחָה יְכוֹלָה לְהָבִיא לִידֵי אֲבָדוֹן.

– הֲתִרְאִי, מָרַת גְרַנְט, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס, – אֲנַחְנוּ צְרִיכִים דַוְקָא לְהִתְפַּלֵל שֶׁאָבִיךְ יִהְיֶה עוֹד בַּשְׁבִי וְאָז יֵקַל לָנוּ לְמָצְאוֹ, מֵאֲשֶׁר לוּ יָצָא לִתְעוֹת בֶּהָרִים וּבַיְעָרִים.

– וְאַתָּה עוֹדְךָ מְקַוֶה לְמָצְאוֹ?

– אֲנִי מְקַוֶה לְמָצְאוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵׁם; אֲנִי מְקַוֶה שֶׁעוֹד יָבֹא הַזְמַן וְאַתְּ תִּהְיִי מְאֻשָׁרָה, מָרַת מֶרִי הַיְקָרָה!

הָעַלְמָה הַנִפְעָמָה יָכְלָה לְהוֹדוֹת לִמְנַחֲמָהּ רַק בְּמֶבַּט עֵינֶיהָ, אֲבָל מֶבָּט אִלֵם זֶה הִבִּיעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל הַמְלִיצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

וּבֵינְתַיִם נַעֲשָׂה בֵּין הַפְּרָאִים אֵיזֶה דָבָר מְשֻׁנֶה. הֵם הִתְחִילוּ לִצְעֹק כִּמְטֹרָפִים, בְּתָפְשָׂם בַּנֶשֶׁק שֶׁהִתְגוֹלֵל עַל הָאֲדָמָה וְעָמְדוּ אִישׁ נֶגֶד אָחִיו בְּמַצָב מְאַיֵם.

– מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל זֶה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אַיְרְטוֹן, הֲמֵבִין אַתָּה מָה הֵם צוֹעֲקִים?

– אֲנִי מֵבִין מְעַט. כַּנִרְאֶה, מִתּוֹךְ הַכָּרַת־טוֹבָה הֵם רוֹצִים לְבַדֵחַ אֶתְכֶם בְּדֻגְמַת־מִלְחָמָה.

וּבֶאֱמֶת הִתְנַפְּלוּ הַפְּרָאִים אִישׁ עַל אָחִיו בְּשִגָעוֹן כָּזֶה, שֶׁבְּלִי הַקְדָמָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁכָּאן נִלְחָמִים מִלְחָמָה אֲמִתִּית.

לְפִי דִבְרֵי חוֹקְרֵי אוֹסְטְרַלְיָה, מֻמְחִים הֵם יְלִידֵי־הָאָרֶץ וּבַעֲלֵי כִּשְׁרוֹן גָדוֹל לְחַקוֹת תְּנוּעוֹת שׁוֹנוֹת, וְזֶה נִתְאַמֵת עַכְשָׁיו לְעֵין תַּיָרֵינוּ.

נִשְׁקָם, שֶׁשִׁמֵשׁ גַם לְמִלְחֶמֶת־תְּנוּפָה וְגַם לְמִלְחֶמֶת־מָגֵן, הָיָה אַלָה עֲשׂוּיָה עֵץ כָּבֵד, שֶׁהַגֻלְגֹלֶת הַקָשָׁה בְּיוֹתֵר לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי מַכָּתָה. זֶהוּ מִין גַרְזֶן־חַלָמִישׁ, הַמֻדְבָּק בְּאֵיזֶה שְׂרַף שֶׁל עֵץ לִשְׁנֵי מַקְלוֹת, וּבַעַל קַת אֲרֻכָּה כִּשְׁלֹשָּׁה מֶטְרִים. גַרְזֶן זֶה מְשַׁמֵשׁ כְּמוֹ לְעֹנְיְנֵי מִלְחָמָה, כֵּן גַם לְעִנְיָנִים בֵּיתִיִיּם: יֵשׁ שֶׁבּוֹ מְקַצְצִים אֶת עַנְפֵי הָעֵצִים, וְיֵשׁ שֶׁמוֹחֲצִים בּוֹ אֶת רֹאשׁ הָאוֹיֵב.

הַלוֹחֲמִים הַמִתְגָעֲשִׁים הֵנִיעוּ בְּנִשְׁקָם וְהִשְׂתָּעֲרוּ הָאֶחָד עַל הַשֵׁנִי. אֲחֵרִים נָפְלוּ פִּתְאֹם, בַּעֲשׂוֹתָם אֶת עַצְמָם כַּחֲלָלִים, בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲחֵרִים צָעֲקוּ בְּקוֹלוֹת שֶׁל מְנַצְחִים.

הַנָשִׁים, תְּקוּפוֹת־בּוּלְמוּס הַמִלְחָמָה, הִגְבִּירוּ אֶת רוּחַ הַלוֹחֲמִים בִּצְרִיחוֹת מְעוֹרְרוֹת גֹעַל־נֶפֶשׁ, וּבְהַבָּעַת פָּּנִים שֶׁל חַיוֹת פִּרְאִיוֹת וַעֲוָיוֹת נִתְעָבוֹת מְאֹד בּוֹסְסוּ אֶת גוּפוֹת הַמֵתִים הַמְדֻמִים.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה חָשְׁשָׁה כְּבָר, שֶׁהַמִשְׂחָק הַזֶה עָלוּל לְהֵהָפֵךְ לְמִלְחָמָהּ מַמָשׁ. גַם יַלְדֵי הַפְּרָאִים, בְּחַקוֹתָם אֶת מַעֲשֵׂה הַגְדוֹלִים, הִתְחִילוּ לְהַכּוֹת זֶה אֶת זֶה בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם. הַמִלְחָמָה הִתְלַקְחָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְהִנֵה עָמְדוּ פִּתְאֹם הַמְּשַׂחֲקִים כִּמְאֻבָּנִים.

אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁב, כִּי הֵם נִלְחָמִים בֶּאֱמֶת

– תְּמוּנָה חַיָה! – הֵעִיר פַּגַנֶל מִתְפָּעֵל – כַּנִרְאֶה, גַם זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ הַתָּכְנִית.

אֲבָל אַחַר־כָּךְ נוֹכְחוּ שֶׁאֵין זֶה שַׁיָךְ לַתָּכְנִית. הַפְּרָאִים רָאוּ עַל אַחַד הָעֵצִים הַסְמוּכִים סִיעָה גְדוֹלָה שֶׁל תֻּכִּיִים נֶחְמָדִים, הַדוֹמִים בַּכֹּל לִפְרָחִים חַיִים. מְאֹרָע בִּלְתִּי צָפוּי זֶה הִדְהִים כָּל כָּךְ אֶת הַשְׁחוֹרִים, שֶׁמִתְּחִלָה כְּמוֹ נִתְאַבְּנוּ כֻּלָם מִתִּמְהוֹן־גִיל, וְאַחַר־כָּךְ חִבְּלוּ תַּחְבּוּלוֹת לַהֲפֹךְ אֶת הַמִלְחָמָה לְצַיִד.

אַחַד הַפְּרָאִים רָמַז לַחֲבֵרָיו עַל אֵיזֶה דָבָר, הוֹצִיא מֵהַסֻכָּה אֵיזֶה מַכְשִׁיר בַּעַל צֶבַע אָדֹם־בָּהִיר, וְחֶרֶשׁ, בַּעֲקִיפִין, הִתְחִיל מִתְגַנֵב אֶל הָעֵץ, שֶׁעָלָיו יָשְׁבוּ הַצִפֳּרִים. בְּהַחֲלִיקוֹ חֶרֶשׁ כַּצֵל, מִבְּלִי לְהִתָּקֵל בְּאֵיזוֹ אֶבֶן קְטַנָה, מִבְּלִי לְהָקִים אַף אִוְשָׁה קַלָה בֵּין הַשִׂיחִים שֶׁבֵּינֵיהֶם הִתְגַנֵב – אָרַב בְּעַיִן חַדָה וְחוֹדֶרֶת לַצִפֳּרִים, שֶׁחָשַׁשׁ, כַּנִרְאֶה, שֶׁמָא תִּפְרַחְנָה וְתָעוּפְנָה לָהֶן.

בְּבָחֲרוֹ בַּמָקוֹם הַנָאוֹת וְהַטוֹב, עָמַד, וּבִתְנוּעָה מְהִירָה הֵנִיעַ בְּנִשְׁקוֹ בְּגֹבַהּ שֶׁל חֲצִי מֶטֶר וְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִיָדוֹ. הַמַכְשִׁיר עָף בִּמְהִירוּת הַבָּרָק בְּמַצָב מְאֻזָן, וְאַחַר־כָּךְ הִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה, הִפִּיל מֵעַל צַמֶרֶת הָעֵץ כַּעֲשָׂרָה עוֹפוֹת, וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ בָּאֲוִיר חֲצִי־עִגוּל, נָפַל לְמַטָה לְרַגְלֵי הַצַיָד.

הַתַּיָרִים הִבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּת לְמַחֲזֶה זֶה, הַמוֹכִיחַ בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי אֶת זְרִיזוּתוֹ שֶׁל הַפֶּרֶא.

־ זֶהוּ בּוּמֵרַנְג, הִסְבִּיר אַיְרְטוֹן.

–בּוּמֵרַנְג! – קָרָא פַּגַנֶל, וּבִקְפִיצָה אַחַת גְדוֹלָה עָמַד הַגִיאוֹגְרָף לְיַד הַמַכְשִׁיר הַמוּזָר הַזֶה, הֵרִים אוֹתוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב.

– בְּתוֹכוֹ כָּמוּס בְּוַדַאי אֵיזֶה מֵכַנִיסְמוּס, אוֹ אֵיזֶה קְפִיץ, לוּלֵא זֹאת לֹא הָיָה יָכוֹל לְשַׁנוֹת אֶת מְגַמַת מְעוּפוֹ.

אֲבָל שׁוּם מֵכַנִיסְמוּס וְגַם קְפִיץ לֹא הָיוּ בְּמַכְשִׁיר זֶה.

כְּלִי זֶה הָאָרֹךְ מִשְׁלֹשִׁים עַד אַרְבָּעִים אֶצְבַּע, עָשׂוּי גֶזֶר־עֵץ קָשֶׁה, הַנִכְפָּף בִּדְמוּת קֶשֶׁת, בַּעַל שׁוּלַיִם חַדִים, וְקָשֶׁה לְשַׁעֵר כְּלִי פָּשׁוּט יוֹתֵר מִגֶזֶר־עֵץ זֶה.

– הִנֵה זֶהוּ הַבּוּמֵרַנְג הַמְפֻרְסָם! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף, – גֶזֶר־עֵץ פָּשׁוּט וְתוּ לֹא! עַל־פִּי אֵיזֶה חֹק מְשַׁנֶה מַכְשִׁיר נִפְלָא זֶה אֶת מְעוּפוֹ הַמְאֻזָן לִמְאֻנָךְ, וְנוֹפֵל אַחַר־כָּךְ דַוְקָא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִשָׁם נִזְרַק – אֶת זֶה לֹא יָכֹל עוֹד לְהַסְבִּיר שׁוּם מְלֻמָד אַף־עַל־פִּי שֶׁרַבִּים הוֹגִיעוּ אֶת מֹחָם עַל זֶה.

בֵּינְתַיִם אָסְפוּ הַפְּרָאִים אֶת הַצִפֳּרִים הַהֲרוּגוֹת, שֶׁשִׁמְשׁוּ לָהֶם מָזוֹן. פִּתְאֹם עוֹרֵר, כַּנִרְאֶה, אֵיזֶה דָבָר חָדָשׁ אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם, וְהֵם פָּנוּ כֻּלָם לְצַד אַחֵר וְהִתְחִילוּ לִשְׁקֹל בְּאֵיזֶה עִנְיָן.

– מַה קָרָה עוֹד? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַמַלָח.

– הֵם רָאוּ קָזוּאָרִים אֲחָדִים, הוֹד מַעֲלָתְךָ.

– אֱלֹהִים עִמָהֶם! הִגִיעָה הַשָׁעָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ. הֲרֵי לֹא נָלוּן כָּאן בְּתוֹךְ הַחַבְרַיָה הַנְעִימָה הַזֹאת!

– נְחַכֶּה עוֹד קְצַת, אֲדוֹנִי, – הִצִיעַ הַגִיאוֹגְרָף – צֵיד הַקָזוּאָרִים צָרִיךְ לִהְיוֹת גַם כֵּן מְעַנְיֵן מְּאֹד. הֵם יִשְׁתַּמְשׁוּ שׁוּב בַּבּוּמֵרַנְג.

– מַהִי דַעְתְּךָ, אַיְרְטוֹן, צַיִד זֶה יֶאֱרַךְ זְמַן רַב? – שָׁאַל הַלוֹרְד.

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתְךָ. הָאוֹסְטְרָלִים עוֹשִׂים הַכֹּל בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה, אֲנַחְנוּ לֹא נְאַבֵּד זְמַן רַב, אִם נִרְאֶה עוֹד בְּצַיִד זֶה.

– טוֹב הַדָבָר, לוּ יְהֵא כִּרְצוֹנְכֶם.

לַהֲרֹג קָזוּאַר, נֶחְשָׁב לְאֹשֶׁר גָדוֹל בְּעֵינֵי הַפְּרָאִים, מִשׁוּם שֶׁהַקָזוּאַר הוּא עוֹף גָדוֹל וּבְשָׂרוֹ טָעִים מְאֹד. הַקָזוּאַר הָאוֹסְטְרָלִי מַגִיעַ לְגֹבַהּ שֶׁל שִׁבְעִים סַנְטִמֶטֶר, הוּא אֵינוֹ מְעוֹפֵף, אֶלָא רָץ בִּמְהִירוּת רַבָּה כָּזוֹ, שֶׁהוּא עוֹבֵר גַם אֶת הַסוּס הַקַל בְּיוֹתֵר. לָצוּד אוֹתוֹ אֶפְשָׁר רַק בְּעָרְמָה. יְלִידֵי־הָאָרֶץ מְכַנִים אוֹתוֹ בְּשֵׁם מוּרֶךְ.

פַּגַנֶל הִתְעַנְיֵן מְאֹד בַּשְׁאֵלָה, כֵּיצַד יָצוּדוּ הַפְּרָאִים אֶת הָעוֹף הַמָהִיר הַזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לָהֶם לֹא רוֹבֶה וְלֹא כֶּלֶב.

לִפְנֵיהֶם הִשְׂתָּרַע שָׂדֶה, מְכֻסֶה כֻּלוֹ צְמָחִים כְּחֻלִים. וּמֵרָחוֹק הָיָה נִדְמֶה כְּאִלוּ חֵלֶק מִן הָרָקִיעַ יוֹרֵד וּמִשְׁתַּטֵחַ עָלָיו. אֶל עֵבֶר הַמָקוֹם הַהוּא שָׂמוּ הַצַיָדִים אֶת פְּנֵיהֶם. עַל־פִּי הָאוֹת שֶׁנִתַּן לָהֶם עַל יְדֵי הַזָקֵן שֶׁבַּחֲבוּרָה, הִשְׁתַּטְחוּ כֻּלָם כָּרֶגַע עַל הָאֲדָמָה. הוּא עַצְמוֹ הוֹצִיא מִן הַחֲבִילָה הַתְּלוּיָה עַל שִׁכְמוֹ שְׁנֵי עוֹרוֹת שֶׁל קָזוּאָרִים, הַתְּפוּרִים יַחַד, וְהִתְעַטֵף בָּהֶם, וְאַחַר־כָּךְ הֵרִים אֶת יָדוֹ הַיְמָנִית עַל רֹאשׁוֹ, וּבְזָחֲלוֹ עַל אַרְבַּע הִתְחִיל לְחַקוֹת אֶת תְּנוּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הָעוֹפוֹת. בְּהִתְנוֹעֲעוֹ קָדִימָה אֶל סִיעַת הַקָזוּאָרִים, שֶׁהִבִּיטוּ עָלָיו בְּשֶׁבַע עֵינַיִם. יֵשׁ שֶׁעָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא מְנַקֵר בָּעֵשֶׂב. יֵשׁ שֶׁהֶעֱלָה עֲנָן אָבָק כְּאִלוּ הוּא מְחַפֵּשׂ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה אַחֲרֵי מָזוֹן. קָשֶׁה הָיָה לְחַקוֹת בָּאֳמָנוּת גְדוֹלָה מִזוֹ אֶת הִלוּכָם וְאֶת תְּנוּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַקָזוּאָרִים. לִפְרָקִים הוֹצִיא הַצַיָד מֵעֵין קְרִיאָה עֲמוּמָה, בְּחַקוֹתוֹ בָּזֶה אֶת קוֹלָם. הַצִפֳּרִים נִפְתּוּ לְהַאֲמִין שֶׁזֶהוּ אֶחָד מֵהֶם וְנָתְנוּ לוֹ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בִּמְנוּחָה. וְרַק לָזֶה חִכָּה הַצַיָד. כְּשֶׁאַךְ הִסְפִּיק לָבוֹא בְּקֶרֶב צִפֳּרִים פְּתַיוֹת אֵלוּ, הוֹצִיא מַהֵר מִתַּחַת לָעוֹרוֹת, שֶׁהִתְעַטֵף בָּהֶם, אֶת הָאֵלָה וּבְמַהֲלוּמוֹת זְרִיזוֹת אֲחָדוֹת הָמַם חֲמִשָׁה מֵהֶם וְרַק שְׁנַיִם הַנוֹתָרִים הִסְפִּיקוּ לְהִמָלֵט. שְׁאָר הַפְּרָאִים מִהֲרוּ אֶל מְקוֹם הַמַעֲשֶׂה וְאָסְפוּ אֶת הָעוֹפוֹת הַפְּצוּעִים וְהַהֲרוּגִים. וְהַצַיִד נִגְמַר.

הַתַּיָרִים לָקְחוּ אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת הַהֲרוּגִים וְהִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ הֵיטֵב. מַקוֹרוֹ הָיָה גָדוֹל וְשָׁחוֹר, עַל רֹאשׁוֹ בִּצְבְּצוּ סִימָנֵי קַרְנַיִם, רַגְלָיו הָיוּ רְחָבוֹת, מְזֻיָנוֹת בְּצִפֳּרְנַיִם חֲזָקוֹת, נוֹצוֹתָיו הָיוּ דוֹמוֹת לְצֶמֶר, וְעֵינָיו אֲדַמְדַמוֹת־בְּהִירוֹת.

כְּשֶּׁגָמְרוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּעוֹפוֹת, נִגַשׁ הַלוֹרְד אֶל הַסוּסִים.

– הִגִיעָה הַשָׁעָה! – קָרָא בְּקוֹל מְפַקֵד – בְּאֹפֶן אַחֵר נִהְיֶה מֻכְרָחִים לָלוּן פֹּה הַלַיְלָה, וּבָזֶה אֵין אָנוּ רוֹצִים.

פַּגַנֶל נִפְרַד בְּלֹא רָצוֹן מִן הַפְּרָאִים הַמְעַנְיְנִים, כִּי רָצָה לְהִתְוַדַע אֲלֵיהֶם מִקָרוֹב; אֲבָל הַפְּרָאִים שֶׁשָׁמְחוּ לַשָׁלָּל הָרַב, שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם בְּהֵסַח־הַדַעַת אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים שֶׁל רָעָב, לֹא שָׂמוּ לֵב כְּלָל לַלְבָנִים הַהוֹלְכִים לָהֶם לְדַרְכָּם. כָּל זְמַן שֶׁהָיָה לָהֶם מַה לֶאֱכֹל לֹא הָיָה דָרוּשׁ לָהֶם אִישׁ. אַחַד הַנְעָרִים הַקְטַנִים קָרָא: נוֹקְטִי! נוֹקְטִי! (תֵּן! תֵּן!), בְּהַרְאוֹתוֹ עַל שַׁרְשֶׁרֶת־הַזָהָב הַמַבְרִיקָה שֶׁל הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, אֲבָל מִיָד כְּשֶׁהֵנִיעָה בְּרֹאשָׁה בִּשְׁלִילָה, פָּסַק לְבַקֵשׁ, וְרָץ לְקַשֵׁט אֶת עַצְמוֹ בַּנוֹצוֹת הַמְנֻמָרוֹת שֶׁל הַתֻּכִּיִים הַהֲרוּגִים.

כְּשֶׁמָשׁ הַקָרוֹן מִמְקוֹמוֹ, קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת מַכְּס נַבְּס וְאָמְרָה אֵלָיו:

– הַאִם תַּעֲמֹד עַל דַעְתְּךָ עוֹד וְתֹאמַר שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים אֵינָם אֲנָשִׁים, אֶלָא קוֹפִים?

– וּמַדוּעַ זֶה לֹא? – הֵשִׁיב הַמַיוֹר, בְּעָצְרוֹ אֶת סוּסוֹ הַשוֹטֵף קָדִימָה – יְדִיעָתָם לְחַקוֹת אֶת מַעֲשֵׂה הַחַיוֹת רַק מְחַזֶקֶת וְלֹא סוֹתֶרֶת אֶת דַעְתִּי!

וּמַכְשִׁירֵי־הַצַיִד שֶׁלָהֶם, הָעֲשׂוּיִים בְּחָכְמָה, וְכֹחַ־תְּפִיסָתָם בְּכֹל מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם?

הֲלֹא זֹאת אָנוּ רוֹאִים גַם אֵצֶל הַקוֹפִים. גַם הֵם יוֹדְעִים הֵיטֵב לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּאֲבָנִים וּבְגִזְרֵי־עֵץ לְמַטְרוֹתֵיהֶם, וְגַם הֵם מְחַשְׁבִים קֹדֶם אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, וּבִכְלָל אֵינָם נוֹפְלִים בִּתְבוּנָתָם מִשְׁחוֹרֵי־עוֹר אֵלֶה… לִכְשֶׁתִּרְצִי, לֹא אֹמַר, שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים הֵם קוֹפִים, אֶלָא לְהֵפֶךְ הַקוֹפִים הֵם אוֹסְטְרָלִים.

– אָכֵן, חֲדָשָׁה תִּשְׁמַעְנָה אָזְנַי!

– זוֹהִי גַם דַעַת הַכּוּשִׁים, הָאוֹמְרִים שֶׁהַקוֹפִים הֵם אֲנָשִׁים כְּמוֹהֶם, אֲבָל עוֹלִים עֲלֵיהֶם בְּעָרְמָתָם. “הֵם עוֹשִׂים אֶת עַצְמָם, כְּאִלוּ אֵינָם יוֹדְעִים לְדַבֵּר רַק לְשֵׁם זֶה, שֶׁלֹא יַכְרִיחוּם לַעֲבֹד” – כָּךְ אָמַר כּוּשִׁי זָקֵן אֶחָד, שֶׁקִנֵא בְּאוֹרַנְג־אוּטָן, שֶׁהָיָה בְּבֵית אֲדוֹנָיו, וְזֶה אָהַב אוֹתוֹ אַהֲבָה רַבָּה, כִּלְכֵּל אוֹתוֹ וְלֹא הִכְרִיחוֹ לַעֲבֹד.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵנִיעָה בִּכְתֵפֶיהָ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה, וּמַכְּס נַבְּס הִתְרַחֵק מִן הַקָרוֹן.

פֶּרֶק ו: נוֹקְדִים מִילְיוֹנֵרִים    🔗

לְאַחַר שֶׁלָנוּ בִּקְצֵה הַיַעַר בְּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ 146^o45', בָּאוּ הַתַּיָרִים בַּחֲמִישִׁי לְיַנוּאַר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אֶל מִישׁוֹר רָחָב, וְהִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם יָשָׁר מִזְרָחָה. שְׁתֵּי פְּעָמִים נִפְגְשׁוּ בְּנוֹקְדִים, שֶׁנָהֲגוּ אֶת מִקְנֵיהֶם צָפוֹנָה, וְעִקְבוֹת מִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן הָיוּ נֶעֱלָמִים לְגַמְרֵי בֵּין עִקְבוֹת הַשְׁוָרִים, הַפָּרוֹת, הַסוּסִים וְהַכְּבָשִׂים שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מִסְפָּר, לוּלֵא הַסִימָן שֶׁהָיָה חָקוּק בְּפַרְסַת־סוּסוֹ שֶׁל הַלוֹרְד, אוֹתָהּ הַפַּרְסָה שֶׁחִשֵׁל הַנַפָּח מִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט.

עַל פְּנֵי הַמִישׁוֹר שָׁטְפוּ פְּלָגִים רַבִּים, נֶעֱלָמִים לְמֶחֱצָה, בֵּין שִׂיחִים מְסֻבָּכִים, שֶׁמוֹצָאָם הָיָה בְּרִכְסֵי הַגְבָעוֹת, שֶׁהִשְׁתַּקְפוּ בָּאֹפֶק הָרָחוֹק.

גְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט לַעֲמֹד כָּאן לָלוּן מִבְּלִי לְהַגִיעַ עַד לַגְבָעוֹת. בְּיוֹם זֶה עָבְרוּ הַתַּיָרִים כְּאַרְבָּעִים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר, וְהַשְׁוָרִים הַיְגֵעִים לֹא יָכְלוּ לְהָזִיז עוֹד אֶת רַגְלֵיהֶם.

אֶת הָאֹהֶל נָטוּ תַּחַת קְבוּצַת עֵצִים, לֹא רָחוֹק מֵאַחַד הַפְּלָגִים. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אֲרוּחָה קַלָה, מִהֲרוּ לִשְׁכַּב לִישׁוֹן, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לָקוּם כַּעֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ.

כְּשֶׁנוֹדַע לְפַּגַנֶל, שֶׁמַעֲמִידִים שׁוֹמְרִים מִדֵי לַיְלָה לִשְׁמֹר עַל הָאֹרְחָה, הִתְעַקֵשׁ שֶׁיִבְחֲרוּ בּוֹ בְּלַיְלָה זֶה לְשׁוֹמֵר.

הַשָׁעָה הָיְתָה עֶשֶׂר שָׁעוֹת בָּעֶרֶב. בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי חֲצוֹת הָיָה וִילְסוֹן צָרִיךְ לָבוֹא בִּמְקוֹמוֹ. הַיָרֵחַ עוֹד לֹא יָצָא, אֲבָל הַכּוֹכָבִים הִבְרִיקוּ בְּנֹגַהּ כָּזֶה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת הֵיטֵב אֶת כָּל הַנַעֲשֶׂה מִסָבִיב.

בְּשִׂימוֹ אֶת הָרוֹבֶה עַל שִׁכְמוֹ, צָעַד לוֹ פַּגֶנֶל הֵנָה וָהֵנָה לִפְנֵי הָאֹהֶל, בְּהִתְעַנְגוֹ עַל כּוֹכְבֵי הַדָּרוֹם הַנִפְלָאִים. הַדְמָמָה שֶׁשָׂרְרָה מִסָבִיב, הֻפְרְעָה רַק עַל יְדֵי צִלְצוּל מוֹסְרוֹת־הַבַּרְזֶל עַל רַגְלֵי הַסוּסִים. בְּהִתְעַמְקוֹ לְהִסְתַּכֵּל בַּטֶבַע, וּבְשָׁקְעוֹ בְּהִרְהוּרִים נִשְׂגָבִים, שָׁכַח פַּגַנֶל לְגַמְרֵי אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת תַּפְקִידוֹ בְּתוֹר שׁוֹמֵר.

אַךְ הִנֵּה תָּפְשָׂה אָזְנוֹ מֵרָחוֹק אֵי־אֵלּוּ קוֹלוֹת מוּזָרִים; הוּא נִתְחַלְחֵל וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב. הַקוֹלוֹת נִשְׁנוּ.

– אֲבָל! הֲלֹא זֶה דוֹמֶה לְקוֹל פְּסַנְתֵּר! – לָחַשׁ פַּגַנֶל, בְּהוֹסִיפוֹ לְהַקְשִׁיב – כֵּן, פְּסַנְתֵּר… זֶה יָפֶה! מִדְבַּר אוֹסְטְרַלְיָה – וּפִתְאֹם כְּלִי־נְגִינָה אֵירוֹפָּאִי וְהַנְגִינָה אֵינָהּ רָעָה כְּלָל!… מְעַנְיֵן לָדַעַת אֵיפֹה מִסְתַּתְּרִים כָּאן הַמְנַגְנִים הַבִּלְתִּי נִרְאִים. אוֹ שֶׁמָא אֵין זוֹ אֶלָא צִפּוֹר הַמְחַקָה אֶת קוֹלוֹת הַפְּסַנְתֵּר בְּאֳמָנוּת כָּזוֹ. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן, בְּאֶרֶץ־פְּלָאוֹת זוֹ צִפֳּרִים־שְׁעוֹנִים, צִפֳּרִים־מַשְׁחִיזִים, וְכִי מְעַט הוּא כָּאן מִסְפֵּר הַפְּלָאוֹת… וּמַה זֶה עוֹד? הִפְסִיק בְּעַצְמוֹ אֶת חוּט דִמְיוֹנוֹתָיו, כְּשֶׁנִשְׁמַע בֵּין גַלֵי הַמוּסִיקָה הַנִּפְלָאָה גַם קוֹל גֶבֶר מְזַמֵר – הֲלֹא זוֹהִי אַחַת מִמַנְגִינוֹתָיו שֶׁל מוֹצַרְט! – הִמְשִׁיךְ הַמְלֻמָד, בִּמְחוֹתוֹ אֶת מִצְחוֹ וּבְצָבְטוֹ אֶת אַפּוֹ, כְּדֵי לְהִוָכַח שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵם – לֹא, אֵין זוֹ צִפּוֹר! כַּמָה שֶׁיִהְיוּ בַּעֲלֵי־הַכָּנָף הָאוֹסְטְרָלִיִים מְזַמְרִים טוֹבִים, עַד לְמוֹצַרְט לֹא יַגִיעוּ בְּכָל זֹאת!… הֲרֵי זֶה שִׁיר מִתּוֹךְ “דוֹן־ז’וּאַן”.

בַּהֲבִינוֹ לְבַסוֹף שֶׁבִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם הַזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בֵּית אֲנָשִׁים מַשְׂכִּילִים, עָמַד וְהִקְשִׁיב כִּמְעַט בְּהִתְרַגְּשׁוּת לַמַנְגִינָה עַד סוֹפָהּ.

וּכְשֶׁהַמוּסִיקָה וְקוֹל הַמְזַמֵר נִשְׁתַּתְּקוּ, שָׂרְרָה שׁוּב אוֹתָהּ דּוּמִיַת־מֶוֶת כְּמִּקֹדֶם.

הוּא עָמַד וְחִכֵּה לְחִלוּף הַמִשְׁמָר, בְּזַמְרוֹ לוֹ לְאַט אֶת הַשִׁיר שֶׁשָׁמַע זֶה עַכְשָׁיו, וּמִבְּלִי לְסַפֵּר אַף מִלָה לְוִילְסוֹן מִכָּל מַה שֶׁשָׁמַע, הָלַךְ לִישׁוֹן.

כַּעֲלוֹת הַשַׁחַר הֵעִירָה אֶת הַתַּיָרִים נְבִיחַת כְּלָבִים. גְלֶנֶרְוַן קָפַץ הָרִאשׁוֹן וְיָצָא מִתּוֹךְ הָאֹהֶל.

לֹא רָחוֹק מִשָּׁם הָיָה יַעַר לֹא גָדוֹל, שֶׁבְּקָצֵהוּ נִרְאוּ שְׁנֵי כְּלָבִים יָפִים מִן הַסוּג הָאַנְגְלִי רָצִים הֵנָה וָהֵנָה.

– כָּאן יוֹשְׁבִים אֶל נָכוֹן אֲנָשִׁים, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן לְפַּגַנֶל שֶׁיָצָא אַחֲרָיו.

הַמְלֻמָד אָמַר לְסֵפֵּר לוֹ עַל דְבַר הַמַנְגִינָה וְהַזֶמֶר שֶׁשָׁמַע בַּלַיְלָה, אֲבָל לֹא הִסְפִּיק, כִּי מִיָד קָפְצוּ וּבָאוּ אֵלָיו שְׁנֵי רוֹכְבִים צְעִירִים עַל סוּסִים אַבִּירִים, לְבוּשִׁים בִּגְדֵי צַיִד יָפִים וִיקָרִים.

כְּשֶׁרָאוּ הַצַיָדִים אֶת הַגְבִירוֹת שֶׁיָצְאוּ מִן הַקָרוֹן, קָפְצוּ מֵעַל הַסוּסִים וְנִתְקָרְבוּ אֶל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, בַּהֲסִירָם בְּנִמוּס אֶת כּוֹבְעֵיהֶם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָלַךְ לִקְרָאתָם צְעָדִים אֲחָדִים, וּבְתוֹר זָר אָמַר לָהֶם אֶת שְׁמוֹ קֹדֶם.

– מִיטְצֶ’ל וְסֶנְדִי פֶּטֶרְסוֹן, – קָרָא הַגָדוֹל שֶׁבָּהֶם אֶת שְׁמוֹ וְאֶת שֵׁם בֶּן לִוְיָתוֹ – שֶׁמָּא תְּכַבְּדֵנִי, אֲדוֹנִי הָרָם, לָבוֹא אֶל תַּחַת קוֹרַת בֵּיתִי… אֲנַחְנוּ הִנְנוּ בַּעֲלֵי הַתַּחֲנָה גוֹטֶם – הוֹסִיף, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמֶבָּט הַשׁוֹאֵל שֶׁל גְלֶנֶרְוַן – אַתֶּם נִמְצָאִים עַל אַדְמָתֵנוּ, וְעַד לְבֵיתֵנוּ רַק כַּחֲצִי קִילוֹמֶטֶר.

– תּוֹדָה רַבָּה עַל הַזְמָנָתְכֶם, אֲבָל חוֹשֶׁשְנִי שֶׁמָא נִפֹּל עֲלֵיכֶם לְמַשָׂא. הֲרֵי אֲנַחְנוּ שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים. מִלְבַד זֶה גַם סוּסִים וְשְׁוָרִים לָנוּ…

– אֲדוֹנִי, – אָמַר מִצֶ’ל פֶּטֶרְסוֹן – אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים לְהַכְנִיס אֶל בֵּיתֵנוּ גַּם חֲבוּרָה יוֹתֵר גְדוֹלָה שֶׁל אוֹרְחִים, אַל תָּשִׁיבוּ רֵיקָם פְּנֵי גוֹלִים עֲלוּבִים, הָרוֹאִים רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד אֲנָשִׁים בְּמִדְבַּר זֶה.

גְלֶנֶרְוַן הָיָה מֻכְרָח לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתָם.

– הַרְשֵׁנִי נָא לִשְׁאָלֵךְ, – פָּנָה פַּגַנֶל אֶל מִיצֶ’ל, – וְכִי לֹא אַתָּה שַׁרְתָּ בַּלַיְלָה אֶת הַשִׁיר דוֹן־ז’וּאַן?

– כֵּן; וּקְרוֹבִי סֶנְדִי לִוָה אוֹתִי בְּנַגְנוֹ בַּפְּסַנְתֵּר.

– אִם כֵּן הַרְשֵׁה־נָא לִי, לְצָרְפַתִּי עָלוּב וּלְמַעֲרִיצוֹ הַגָדוֹל שֶׁל מוֹצַרְט הַנִצְחִי, לְהַבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי שִׂמְחָתִי וְתוֹדָתִי הַגְדוֹלָה לְךָ עַל זִמְרָתְךָ וְלִקְרוֹבְךָ עַל נִגּוּנוֹ.

הָאֲנָשִׁים הַצְעִירִים הִשְׁתַּחֲווּ בַּעֲנָוָה, וּכְשֶׁשָׁמְעוּ מִי הוּא הָאִישׁ הַדוֹבֵר אִתָּם שָׂמְחוּ הַרְבֵּה עַל הַמִקְרֶה הַמְאֻשָׁר, הַנוֹתֵן לָהֶם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְוָדֵעַ לְאִישִׁיוּת גְדוֹלָה כָּזוֹ.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לֹא מָצָא לְנָחוּץ לְהָבִיא שָׁמָה אֶת כָּל הָאֹרְחָה וְהִשְׁאִיר אֶת הַקָרוֹן. הַשְׁוָרִים וְהַסוּסִים תַּחַת הַשְׁגָחָתָם שֶׁל אַיְרְטוֹן וְהַמַלָחִים, וְהוּא עִם רַעֲיָתוֹ, הַמַיוֹר, פַּגַנֶל וְיַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הָלְכוּ רַגְלִי אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים הַצְעִירִים, שֶׁהִשְׁאִירוּ גַּם הֵם אֶת סוּסֵיהֶם לְיַד הַקָרוֹן.

הַתַּחֲנָה גוֹטֶם הָיְתָה חַוָה שְׁלֵמָה בְּנוּיָה בְּנֹסַח אַנְגְלִי, וְלַכָּרִים הַשַׁיָכִים לַאֲחוּזָה זוֹ לֹא הָיָה כָּל קֵץ וָסוֹף. עֲלֵיהֶם רָעוּ שְׁוָרִים לַאֲלָפִים וּכְבָשִׂים לְמֵאוֹת אֲלָפִים. הַגְעִיָה וְהַפְּעִיָה שֶׁנִשְׂאוּ מֵרָחוֹק הִתְמַזְגוּ בַּנְבִיחָה הַסוֹאֶנֶת שֶׁל הַכְּלָבִים הַשׁוֹמְרִים וּבִצְלִיפוֹת הַשׁוֹטִים. הָרוֹעִים וְהַכְּלָבִים הָיוּ גְדוּד שָׁלֵם.

בְּאַחַד הַכָּרִים הִתְהַלֵךְ בְּגָאוֹן עוֹף נִפְלָא – צִפּוֹר־הַנֵבֶל, הַנִקְרָא כָּךְ עַל שׁוּם זְנָבוֹ הַפָּרוּעַ, הַדוֹמֶה לִכְלִי־הַנְגִינָה שֶׁל אוֹרְפֵיאוּס.

פַּגַנֶל הִצְטַעֵר שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְנַגֵן בְּ“נֵבֶל” נִפְלָא זֶה, שֶׁנוֹצַר בִּידֵי הַטֶבַע עַצְמוֹ. אֲבָל גְלֶנֶרְוַן תָּמַהּ לֹא כָּל־כָּךְ עַל פְּלָאוֹת הַטֶבַע כְּמוֹ עַל הָעֲבוֹדָה וְהַמֶרֶץ שֶׁיָצְרוּ בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר הָאוֹסְטְרָלִי גַן־עֵדֶן מַמָשׁ.

– אֱמֹר נָא לִי, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, כֵּיצַד עָלָה בְּיֶדְכֶם לִבְנוֹת כָּאן פִּנָה נֶחְמָדָה כָּזוֹ? – שָׁאַל אֶת פֶּטֶרְסוֹן הַבְּכוֹר, כְּשֶׁנִתְקָרְבוּ אֶל הָאֲחוּזָה.

– הָאָדָם יָכוֹל לִפְעֹל הַרְבֵּה, אִם רַק יִרְצֶה בֶּאֱמֶת, – עָנָה הַלָז – אֲנִי וּקְרוֹבִי הוֹכַחְנוּ אֶת זֶה בְּמַעֲשֶׂה… כְּשֶׁמָלְאוּ לִי עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ שָׁנָה, וּלְסֶנְדִי – עֶשְׂרִים, אָבִי, שֶׁהָיָה הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל סֶנְדִי וְחִנְכוֹ בְּבֵיתֵנוּ, קָרָא אוֹתָנוּ אֵלָיו וְאָמַר: “הִנֵה לְכָל אֶחָד מִכֶּם מִילְיוֹן, סְעוּ לָכֶם לְאֵיזוֹ אֶרֶץ רְחוֹקָה, וְיִצְרוּ שָׁם אֵיזֶה דָּבָר מוֹעִיל; הִשְׁתַּדְלוּ לַעֲבֹד אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ אֶת טִיב הָעֲבוֹדָה. אִם תַּעֲשׂוּ חַיִל – מוּטָב; וָלֹא – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. אֲנִי לֹא אָחוּס עַל הַמִילְיוֹנִים, וּבִלְבַד שֶׁיַעַזְרוּ לָכֶם לִהְיוֹת לַאֲנָשִׁים”. אַחֲרֵי הִתְיַעֲצוּת רַבָּה הֶחְלַטְנוּ לְנַסוֹת אֶת מַזָלֵנוּ כָּאן; וּכְפִי שֶׁרוֹאִים אַתֶּם, לֹא בִּזְבַּזְנוּ לָרוּחַ אֶת הַמִילְיוֹנִים שֶׁלָנוּ. זֶה לֹא כְּבָר עָבְרָה הַשָׁנָה הַשְׁלִישִׁית לִהְיוֹתֵנוּ כָּאן, וְעַכְשָׁיו אֶפְשָׁר לָנוּ כְּבָר לְכַלְכֵּל לֹא מֵאָה אַחַת בִּלְבַד שֶׁל אֲנָשִׁים.

צָרִיךְ לְהָעִיר שֶׁבְּוִיקְטוֹרְיָה, וֶלְס הַחֲדָשָׁה וְאוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית נִמְצָאוֹת יוֹתֵר מְשְׁלשֶׁת אֲלָפִים תַּחֲנוֹת. אֲחָדוֹת מֵהֶן שַׁיָכוֹת לִמְגַדְלֵי־צֹאן, וַאֲחֵרוֹת – לְחַקְלָאִים.

הַפֶּטֶרְסוֹנִים הָיוּ גַם חַקְלָאִים וְגַם נוֹקְדִים. מִקֹדֶם הָיְתָה הַתַּחֲנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר זֶ’נְסוֹן, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַל שֶׁטַח שֶׁל מֵאָה קִילוֹמֶטְרִים מְרֻבָּעִים, שֶׁהַחֵלֶק הָרְבִיעִי נִמְשַׁךְ לְאֹרֶךְ חוֹף פְּרוֹאוֹ, אֶחָד מִיוּבְלֵי דַרְלִינְג. בָּעֵת שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בָּהּ, עָלְתָה גוֹטֶם עַל זֶ’נְסוֹן בִּשְׁטָחֶיהָ וּסְדָרֶיהָ הַטוֹבִים.

אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה הִגִּיעוּ הַתַּיָרִים לַאֲחוּזַת הַפֶּטֶרְסוֹנִים עַצְמָהּ.

בִּקְצֵה הַשְׁבִיל הַנָטוּעַ מִשְׁנֵי עֲבָרָיו עֵצִים נִרְאָה בִּנְיַן לְבֵנִים נֶהְדָר וְעֵצִים. מִסָבִיב לוֹ הָיְתָה אַכְסַדְרָה מְקֻשָׁטָה בַּעֲשָׁשִׁיוֹת סִינִיוֹת. לִפְנֵי הַחַלוֹנוֹת הָיוּ עֲרוּגוֹת פְּרָחִים יָפִים. קָשֶׁה לִמְצֹא פִּנָה יוֹתֵר נֶחְמָדָה, נְעִימָה וּמְרֻוָחָה מִן הַמָקוֹם הַזֶה.

שְׁאָר הַבִּנְיָנִים, וּמְעוֹנוֹת הַפּוֹעֲלִים, שְׁכֻּלָם בְּיַחַד הִווּ מוֹשָׁבָה שְׁלֵמָה, הָיוּ רְחוֹקִים מִן הָאֲחוּזָה.

הַשְׁבִיל נִגְמַר לְיַד נַחַל עָמֹק הַמְפַכֶּה מֵימָיו בְּנַחַת, וְעָלָיו הָיָה נָטוּי גֶשֶׁר־בַּרְזֶל נֶהְדָר, שֶׁבִּשְּׁעַת צָרָה יָכְלוּ לַהֲרִימוֹ. בְּלִי הַגֶשֶׁר הַזֶה אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לַחְדֹר אֶל הָאֲחוּזָה.

אֶת פְּנֵי הָאֲדוֹנִים וְאוֹרְחֵיהֶם קִדֵם רֹאשׁ הַמְשָׁרְתִים, אִישׁ בָּא בַּיָמִים, שֶׁהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ, שֶׁהוּא עוֹבֵד אֵצֶל אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים וְנִכְבָּדִים מְאֹד.

בְּמִדָה שֶׁהַבַּיִת הָיָה פָּשׁוּט בְּחִיצוֹנִיוּתוֹ, כָּךְ הִפְתִּיעַ בְּהִדוּרוֹ הַפְּנִימִי. אַחֲרֵי הַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן לַכְּנִיסָה, שֶׁכְּתָלָיו הָיוּ מְכֻסִים תְּמוּנוֹת מֵחַיֵי הַצַיָרִים, נִגְלָּה אוּלָם שֶׁהֵכִיל בְּקִרְבּוֹ כָּל מַה שֶׁיָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת חַיַי אֵירוֹפָּה, לְהָפִיג אֶת הַשִׁעֲמוּם וְלָתֵת אֵיזֶה עֵרֶךְ לַחַיִים. בְּאַחַת הַפִּנוֹת עָמַד פְּסַנְתֵּר מְצֻיָן, בֵּין שְׁנֵי הַחַלוֹנוֹת עָמְדוּ שְׁנֵי כַּנֵי־צַיָרִים וַעֲלֵיהֶם צִיוּרִים שֶׁעוֹד לֹא נִגְמְרוּ. מִתּוֹךְ יֶרֶק הָעֲצִיצִים בִּצְבְּצוּ אַנְדַרְטוֹת עַתִּיקוֹת. הַסִפּוּן הָיָה מְצֻיָר וּבְאֶמְצָעוֹ הָיְתָה תְּלוּיָה וְיוֹרֶדֶת נִבְרֶשֶׁת נֶהְדָרָה. עַל הָרִצְפָּה הָיָה פָּרוּשׂ שָׁטִיחַ פַּרְסִי רַךְ וְשָׂעִיר מְאֹד.

כְּשֶׁרָאוּ הַתַּיָרִים אֶת כָּל זֶה, הָיָה לָהֶם קָשֶׁה לְהַשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן שֶׁאֵינָם נִמְצָאִים בְּאֵיזֶה אַרְמוֹן בְּאַנְגְלִיָה אוֹ בְּצָרְפַת, אֶלָּא בְּמִדְבַּר אוֹסְטְרַלְיָה.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה נִגְשָׁה אֶל אַחַד הַחַלוֹנוֹת הַנִמְצָא בַּצַד שֶׁכְּנֶגֶד לָאַכְסַדְרָה, וּבְעַל־כָּרְחָה קָרְאָה בְּקוֹל שֶׁל הִשְׁתּוֹמְמוּת וְהִתְפָּעֲלוּת. מִצַד זֶה נִגְלָּה מַחֲזֶה נִפְלָא שֶׁל הַשְׁפֵלָה הַמִשְׂתָּרַעַת עַד לְרַגְלֵי הֶהָרִים בַּמִזְרָח.

עַל־פִּי פְּקוּדַת אֲדוֹנֵי הַבַּיִת, הִתְחִיל רֹאשׁ הַמְשָׁרְתִים, בְּעֶזְרַת מְשָׁרְתִים אֲחֵרִים, לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻׁלְחָן לַאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר. לֹא עָבַר רֶבַע שָׁעָה וְהָאוֹרְחִים כְּבָר יָשְׁבוּ לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ. הַמַאֲכָלִים וְהַיֵינוֹת הָיוּ מְשֻׁבָּחִים. פְּנֵי הָאֲדוֹנִים נָהֲרוּ מֵרֹב שִׂמְחָה, שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶם לְהַכְנִיס אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים כָּאֵלֶּה לְבֵיתָם.

כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים שָׁמְעוּ עַל מַטְרַת הַמִשְׁלַחַת, הִתְעַנְיְנוּ בָּזֶה מְאֹד.

– אֵין כָּל סָפֵק, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל נָפַל בִּשְׁבִי בִּידֵי הַפְּרָאִים הַמְקוֹמִיִים – אָמַר מִיצֶ’ל פֶּטֶרְסוֹן – אִלְמָלֵא כָּךְ, הֲלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַגִיעַ אֶל אֵיזוֹ מוֹשָׁבָה וְהָיָה שָׁב זֶה מִכְּבָר לְבֵיתוֹ; בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁתִּמְצָאוּהוּ.

– כֵּן, גַם אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ חוֹשְׁבִים כָּךְ, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – הִנֵה מוֹרֶה־הַדֶרֶךְ שֶׁלָּנוּ, מַר אַיְרְטוֹן, מִי שֶׁהָיָה לְפָנִים מַלָח בִּ“בְּרִטַנְיָה”, גַם הוּא נָפַל בַּשְׁבִי, כְּשֶׁהוּטַל עַל הַחוֹף בִּשְׁעַת הַסוּפָה.

– וְעַל דְבַר הָאָסוֹן שֶׁל “בְּרִטַנְיָה” לֹא שְׁמַעְתֶּם כְּלוּם? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת הַפֶּטֶרְסוֹנִים.

– לֹא, גְבִרְתִּי, אֲנַחְנוּ לֹא שָׁמַעְנוּ כְּלוּם עַל דְבַר זֶה, – עָנָה הַלָז.

– וּמַהִי דַעְתְּכֶם, הֲנֶאֱלָּץ הוּא לִסְבֹּל בַּשְׁבִי מֵעֲרִיצוּתָם שֶׁל הַפְּרָאִים? – הוֹסִיפָה הָאִשָׁה הַצְעִירָה לִשְׁאֹל.

– לֹא, גְבִרְתִּי, הָאוֹסְטְרָלִים אֵינָם רָעִים כְּלָל. הֵם לֹא יַעֲשׂוּ לָאִישׁ כָּל רַע. רַק מִדָה אַחַת מְגֻנָה לָהֶם: אָדָם בִּלְתִּי מְזֻיָן כָּרָאוּי הֵם לוֹקְחִים בַּשְׁבִי וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ לִחְיוֹת אֶת חַיֵיהֶם הֵם. בְּכָל אֹפֶן לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁהֵם יְעַנוּ אֶת הַשְׁבוּיִים בְּאֹפֶן נוֹרָא.

אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, כְּשֶׁהִתְחִיל גְלֶנֶרְוַן לִשְׁאֹל אֶת פִּי מִיצֶ’ל, אִם שָׁמַע דָבָר עַל הָעוֹבְדִים בְּפֶרֶךְ שֶׁנִמְלְטוּ, עָנָה הַלָז:

– אָנוּ יוֹדְעִים, אֲדוֹנִי, לֹא רַק אֶת הַנַעֲשֶׂה קָרוֹב אֵלֵינוּ, אֶלָא גַם אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּכָל הַתֵּבֶל כֻּלָהּ. הָאָסוֹן שֶׁקָרָה בִּמְסִלַת־הַבַּרְזֶל נוֹדַע לָנוּ אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים. אֶפְשָׁר שֶׁהַשׁוֹדְדִים הָאֵלֶה יָבוֹאוּ גַם אֵלֵינוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּבָר הִתְכּוֹנַנוּ לָזֶה. יָבוֹאוּ נָא – וּנְקַדֵם אֶת פְּנֵיהֶם בְּכָבוֹד הָרָאוּי לָהֶם!… אֲבָל אֵינִי מַאֲמִין שֶׁיָבוֹאוּ הֵנָה. כִּי בְּוַדַאי יִשְׁתַּדְלוּ יוֹתֵר לַחְדֹר לְמֶרְכָּזִים גְדוֹלִים, שֶׁשָׁם אֶפְשָׁר לָהֶם לִמְכֹּר בְּנָקֵל אֶת פְּרִי־גְזֵלוֹתֵיהֶם וְקַל לָהֶם יוֹתֵר לְהֵעָלֵם מִן הָעַיִן. אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁיִפְגְשׁוּכֶם בְּדַרְכְּכֶם… כֵּן, אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁנִי לִשְׁלֹחַ לְהָבִיא אֶת אֲנָשֶׁיךָ, אֶת הַסוּסִים וְהָעֲגָלָה שֶׁלָכֶם. בְּבֵיתֵנוּ יִהְיֶה מָקוֹם לְכֻלְכֶם. אַל תִּמְנְעוּ אֶת עַצְמְכֶם מִלִשְׁהוֹת אֶצְלֵנוּ עַד הַבֹּקֶר. תִּנָפְשׁוּ הֵיטֵב, וְאַחַר־כָּךְ תַּמְשִׁיכוּ דַרְכְּכֶם בְּכֹחוֹת חֲדָשִׁים. אֲנַחְנוּ נִרְאֶה לָכֶם אֶת נְכָסֵינוּ, נַעֲרֹךְ צַיִד, וּבָעֶרֶב נִתְעַסֵק בְּמוּסִיקָה וּבִכְלָל נְבַלֶה אֶת הָעֵת בִּנְעִימוּת.

– אֲבָל זֶה יִגְרֹם אִחוּר גָדוֹל בִּנְסִיעָתֵנוּ – פָּתַח הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

אוּלָם מִיצֶ’ל שִׁסְעוֹ בְּעֵירָנוּת:

– הַגַע בְּעַצְמְךָ, אֲדוֹנִי הָרָם! אֵיזֶה עֵרֶךְ יֵשׁ לִשְׁלשׁ־עֶשְׂרֶה שָׁעָה, כְּשֶׁאַתֶּם נָעִים וְנָדִים כְּבָר חֲצִי שָׁנָה! אִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט יִהְיֶה בַּשְׁבִי יוֹם אֶחָד יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת – הַאִם לֹא אַחַת הִיא לוֹ? אֲבָל אַתֶּם, כִּמְדֻמַנִי, כֹּה הִתְיַגַעְתֶּם, שֶׁהַמְנוּחָה לֹא תַּזִיק לָכֶם כְּלָל.

לְאַחַר שֶׁהִתְיָעֵץ עִם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִסְכִּים הַלוֹרְד לְהַזְמָנָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן הֶחָבִיב, וְשָׁלַח לְהָבִיא אֶת שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְאֶל הַמִּרְפֶּסֶת הוּבְאוּ שִׁבְעָה סוּסִים דוֹהֲרִים וּמֶרְכָּבָה קַלָּה וְיָפָה בִּשְׁבִיל הַגְבִירוֹת. בָּאוּ גַם שׁוֹמְרֵי הַכְּלָבִים וְאִתָּם עֲדַת כַּלְבֵי־צַיִד. כְּשֶׁכָּל הַחֲבוּרָה הָיְתָה מוּכָנָה נָתַן מִיצֶ’ל אוֹת, וְהַמֶרְכָּבָה זָזָה מִמְקוֹמָהּ וְאַחֲרֶיהָ הָרוֹכְבִים.

הַנַחֲלָּה שֶׁל הַפֶּטֶרְסוֹנִים הָיְתָה גְדוֹלָה יוֹתֵר מִנְסִיכוּת גֶרְמַנִית, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹשָׁבִים הָיוּ שָׁם רַק מְעַט, אֲבָל מִקְנֶה הָיָה בָּהּ כָּל־כָּךְ רַב, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְכַלְכֵּל בּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה מְדִינָה אֵירוֹפִּית. מִלְבַד זֶה הָיוּ פֹּה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה חַיוֹת, שֶׁצְרִיכִים הָיוּ לְמֵאוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל כַּלְבֵי־צַיִד, כְּדֵי לִרְדֹף אַחֲרֵיהֶן.

יוֹתֵר מִכֻּלָּם הִצְטַיֵן בְּצַיִד זֶה רוֹבֶּרְט, שֶׁעָבַר תָּמִיד אֶת שְׁאָר הַצַיָדִים. אֲחוֹתוֹ דָאֲגָה לוֹ, אֲבָל ג’וֹן מַנְגֶלְס הִבְטִיחַ לְהַשְׁגִיחַ עָלָיו, וְזֶה הָיָה דַי שֶׁהַעַלְמָה הַצְעִירָה לֹא תִּדְאַג עוֹד לְאָחִיהָ הָאַמִיץ וְהֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת. בֵּין שְׁאָר הַחַיוֹת יָרָה הַנַעַר בִּזְרִיזוּת נִפְלָאָה שְׁתֵּי חַיוֹת הַנִמְצָאוֹת רַק בְּאוֹסְטְרַלְיָה. אַחַת מֵהֶן הָיָה “וַמְבָּט”, גָדְלָהּ שֶׁל חַיָה זוֹ כְּגוֹדֶל הָאַיָל; הִיא חַיָה בִּמְאוּרוֹת וּבְשָׂרָה טוֹב מְאֹד לְמַאֲכָל. הַשְׁנִיָה הָיְתָה הַבַּנְדִּיקוּט. חַיָה מְכֹעָרָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי שֶׁפַּגַנֶל מָצָא אוֹתָהּ יָפָה. חַיָה זוֹ אֲרֻכָּה כַּחֲצִי מֶטֶר. הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ אֶת הַתַּרְנְגוֹלִים, וְהִיא מַשְׁמִידָה אוֹתָם בְּמִסְפָּר רַב. בִּגְלַל כָּךְ הוֹרְגִים אוֹתָהּ בַּמוֹשָׁבוֹת בְּלִי רַחֲמִים.

פַּגַנֶל הָרַג אֵיזֶה מִין שׁוּעָל קָטָן, שֶׁעוֹרוֹ הַשָׁחוֹר הַזָרוּעַ נְקוּדוֹת לְבָנוֹת יָקָר מְאֹד, אֲבָל מְעַנְיֵן מִכָּל הָיָה הַצַיִד עַל הַקֶנְגוּרוּ, שֶׁהַכְּלָבִים הֶחֱרִידוּ עֵדֶר שָׁלֵם. כְּשֶׁהִרְגִישׁוּ בַּסַכָּנָה, הִסְתַּתְּרוּ הַוְלָדוֹת בְּכִיסֵי אִמוֹתֵיהֶן וְאַחַר־כָּךְ בָּרְחָה כָּל הָעֵדָה. כַּפּוֹתֵיהֶן הָאֲחוֹרִיוֹת שֶׁל חַיוֹת אֵלוּ אֲרֻכּוֹת פִּי שְׁנַיִם מֵהַקִדְמִיוֹת וּגְמִישׁוֹת הֵן כִּרְצוּעָה שֶׁל פְּלָדָה, וְלָכֵן הֵן מְדַלְגוֹת כֹּה מַהֵר. בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר רָץ זָכָר גָבוֹהַּ כְּמֶטֶר וָחֵצִי; זֶה הָיָה מַנְהִיגוֹ שֶׁל הָעֵדֶר. הַצַיָדִים רָדְפוּ אַחֲרֵי הַקֶנְגוּרוּ כְּשָׁעָה מִבְּלִי שֶׁיוּכְלוּ לְהַשִׂיגֵם. הַחַיוֹת לֹא עִיְפוּ כְּלָל וְהָיוּ מוּכָנוֹת לָרוּץ עוֹד יָמִים שְׁלַמִים. הַכְּלָבִים כִּמְעַט שֶׁהִדְבִּיקוּם וְהָיוּ יְכוֹלִים לִתְפֹּשׂ אוֹתָם, לוּלֵא יָרְאוּ מִפְּנֵי כַּפּוֹתֵיהֶם הַחֲזָקוֹת, הַמְזֻיָנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם חַדוֹת, וְאוּלָם הָעֵדֶר עָמַד סוֹף־סוֹף. הַמַנְהִיג נִשְׁעַן בְּשִׁכְמוֹ אֶל אַחַד הָעֵצִים, וְהִתְכּוֹנֵן לְמִלְחֶמֶת־מָגֵן, אַחַד הַכְּלָבִים הִתְנַפֵּל עָלָיו, אֲבָל כְּהֶרֶף־עַיִן טָס לְמַעְלָה וְאַחַר־כָּךְ נָפַל אַרְצָה, מוּטָל בְּלִי נוֹעַ. כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ, רָאוּ שֶׁכָּל בִּטְנוֹ רְטוּשָׁה. שְׁאָר הַכְּלָבִים נָבְחוּ וְקָפְצוּ בְּשִׁגָעוֹן, אֲבָל לֹא הֵעֵזוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ חֲבֵרָם.

כְּשֶׁנוֹכְחוּ שֶׁאֵין לִסְמוֹךְ עוֹד עַל הַכְּלָבִים, הִתְכּוֹנְנוּ הַצַיָדִים לִירוֹת. בִּרְצוֹתוֹ לְהִצְטַיֵן שׁוּב פַּעַם, קָפַץ רוֹבֶּרְט אֶל הַמַנְהִיג עַצְמוֹ. הַחַיָה הַזוֹעֶפֶת הִתְנַפְּלָה עַל הַנַעַר וְשָׁמְטָה אוֹתוֹ מֵעַל סוּסוֹ.

הַעַלְמָה מֶרִי צָעֲקָה בְּקוֹל פְּחָדִים וּבְתַחֲנוּנִים בְּעֵינֶיהָ הוֹשִׁיטָה יָדֶיהָ לְג’וֹן מַנְגֶלְס. לִירוֹת עַכְשָׁיו אִי־אֶפְשָׁר הָיָה, מִפְּנֵי שֶׁהַכַּדוּר הָיָה יָכוֹל לִפְגֹעַ בַּנַעַר. מִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, קָפַץ ג’וֹן מַנְגֶלְס מֵעַל סוּסוֹ, הוֹצִיא מֵאֲזוֹרוֹ מַאֲכֶלֶת־צַיִד, וּבְסַכְּנוֹ אֶת חַיֵי־עַצְמוֹ, הִתְנַפֵּל בְּכֹחַ עַל הַחַיָה וְתָקַע בְּמַהֲלוּמָה אַחַת אֶת הַסַכִּין יָשָׁר אֶל לִבָּהּ.

רוֹבֶּרְט, שֶׁנִפְטַר רַק בְּפֶצַע קַל, מִהֵר לְהַרְגִיעַ אֶת אֲחוֹתוֹ, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לְהִתְעַלְפוּת.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, מַר ג’וֹן, – אָמְרָה הַעַלְמָה, בְּהוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת הַיָּד הַקְטַנָה וְהָרוֹעֶדֶת.

וּבָזֶה נִגְמַר הַצַיִד. חַיוֹת הַקֶנְגוּרוּ, שֶׁנִשְׁאֲרוּ בְּלִי מַנְהִיגָם, נָפוֹצוּ לְכָל רוּחַ.

הַצַיָדִים חָזְרוּ לָאֲחוּזָה, וְשָׁם הָיְתָה מוּכָנָה בִּשְׁבִילָם סְעוּדָה יָפָה. בְּיִחוּד עָרַב לְחִכָּם הַמָרָק שֶׁל בְּשַׂר אַלְיוֹת הַקֶנְגוּרוּ. הַטַבָּח־הָאָמָן הִסְפִּיק לְבַשְׁלוֹ עַד לְסוֹף הָאֲרוּחָה, שֶׁאָרְכָה יוֹתֵר מִשָׁעָה. אַחֲרֵי קִנוּחַ הַסְעֻדָה, עָבְרָה כָּל הַחֲבוּרָה מֵחֲדַר־הָאֹכֶל הַמְהֻדָר, הַבָּנוּי בְּטַעַם עַתִּיק, אֶל הַטְרַקְלִין. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִצִיעָה לְלַווֹת אֶת הַמְזַמְרִים בְּנַגְנָהּ עַל הַפְּסַנְתֵּר. נֶעֱרֵךְ נֶשֶׁף מוּסִיקַלִי מְצֻיָן. בְּלִוְיַת נְגִינָתָהּ הָאֳמָנוּתִית שֶׁל הָאוֹרַחַת שָׁרוּ הַפֶּטֶרְסוֹנִים שִׁירִים אֲחָדִים מִיצִירוֹתֵיהֶם שֶׁל גוּנוֹ, וִיקְטוֹר מַסִי וְגַם שֶׁל הַגָאוֹן הַבִּלְתִּי מוּבָן עוֹד – רִיכַרְד וַנְגֶר. בְּאַחַת עֶשְׂרֶה בָּעֶרֶב הִגִישׁוּ תֵּה.

כַּיָדוּעַ, עוֹלִים הָאַנְגְלִים עַל יֶתֶר הָעַמִים גַם בַּבִּשׁוּל הַתֵּה. אֲבָל פַּגַנֶל רָצָה לְנַסוֹת אֶת הַתֵּה הָאוֹסְטְרָלִי. חָפְצוֹ נִתְמַלֵא. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִגִישׁוּ לוֹ סֵפֶל מָלֵא מִין נוֹזֵל הַדוֹמֶה לִדְיוֹ. בְּטָעֲמוֹ מִמֶנוּ, עִוָה הַגִּיאוֹגְרָף אֶת פָּנָיו. אֲבָל אַחַר־כָּךְ שָׁתָה אֶת הַסֵפֶל עַד הַטִפָּה הָאַחֲרוֹנָה, וְעוֹד הִלֵל אוֹתוֹ.

– אֱמֹר־נָא לִי, בְּטוּבְךָ, כֵּיצַד מְבַשְׁלִים אֶת הַתֵּה הַזֶה? – שָׁאַל פַּגַנֶל אֶת בַּעַל־הַבַּיִת.

– שָמִים חֲצִי קִילוֹ תֵּה בְּלִיטֶר אֶחָד מַיִם וּמַרְתִּיחִים אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שְׁנוֹת, – עָנָה מִיצֶ’ל – וּמִשׁוּם שֶׁעָלָה עַל דַעְתִּי, שֶׁאֶחָד מֵאוֹרְחַי הַיְקָרִים יִרְצֶה לִטְעֹם מִן הַתֵּה הַמְקוֹמִי, צִוִיתִי לְהָכִין אוֹתוֹ מִיָד אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה.

אַחֲרֵי חֲצוֹת הַלַיְלָה הָלְכוּ הָאוֹרְחִים אֶל חַדְרֵיהֶם הַמוּכָנִים לָהֶם. זֶה זְמַן רַב שֶׁלֹא שָׁכְבוּ בְּהַרְחָבָה כָּזוֹ וּבִמְנוּחָה כָּזוֹ.

כְּשֶׁנִפְרְדוּ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם מִן הָאֲדוֹנִים הַחֲבִיבִים הַלָלוּ, הִרְבּוּ הַתַּיָרִים לְהוֹדוֹת לָהֶם וְהִשְׁבִּיעוּ אוֹתָם, שֶׁיְבַקְרוּ בִּזְמַן מִן הַזְמַנִים אֶת מַלְקוֹלְם־קַסְטְל בִּסְקוֹטְלֶנְד.

לְאַחַר שֶׁבֵּית־הָאֲחוּזָה נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הַתַּיָרִים נָסְעוּ זְמַן רַב בְּשִׁטְחֵי־הָאֲחוּזָה. רַק אַחֲרֵי שְׁתֵּי שָׁעוֹת עָבְרוּ אֶת הַגָדֵר הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל גוֹטֶם.

וְשׁוּב הִתְחִילָה צִיָה פִּרְאִית, בִּלְתִּי מְעֻבֶּדֶת.

פֶּרֶק ז: הָאַלְפִּים הָאוֹסְטְרָלִיִּים    🔗

לְצַד דְרוֹמִית־מִזְרָחִית הִתְרוֹמְמָה שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה שֶׁל הָאַלְפִּים הָאוֹסְטְרָלִיִים. מֵרָחוֹק הָיְתָה שַׁלְשֶׁלֶת זוֹ דוֹמָה לִמְצוּדָה, שֶׁנֶעֶלְמָה בְּתוֹךְ הֶעָבִים בְּגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף וּמָאתַיִם מֶטֶר וְנִמְשְׁכָה לְאֹרֶךְ אַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר בְּעֵרֶךְ.

הַשָׁמַיִם הַקּוֹדְרִים מְכֻסֵי רִשְׁתוֹת־עָבִים, הֵאִירוּ וְחִמְמוּ רַק מְעַט, אָמְנָם מִעוּט הַחֹם הֵיטִיב לַתַּיָרִים, כִּי הַשָׁרָב הָיָה לָהֶם כְּבָר לְזָרָא, אֲבָל מֶזֶג הָאֲוִיר הַקוֹדֵר הִכְרִיחַ אוֹתָם לַחֲשֹׁשׁ מִפְּנֵי שִׁנוּי לְרָעָה. הַדֶרֶךְ בִּסְבִיבָה הֲרָרִית זוֹ נֶעֶשְׂתָה קָשָׁה. כְּפַעַם בְּפַעַם נִפְגְשׁוּ גְבָעוֹת מְכֻסוֹת עֲצֵי־גוּמִי. גְבָעוֹת אֵלוּ הָלְכוּ וְגָדְלוּ עַד לָאַלְפִּים עַצְמָם.

הַסוּסִים מָשְׁכוּ בְּקֹשִׁי רַב אֶת הַקָרוֹן הַגָּדוֹל וְהַכָּבֵד שֶׁבְּכָל רֶגַע חָרַק בְּכָל דְבָקָיו מִן הַתְּנוּדוֹת הָרַבּוֹת. דוֹמֶה הָיָה, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִתְפָּרֵק לַחֲלָקָיו.

ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַמַלָחִים רָכְבוּ לִפְנֵיהֶם וּפִלְסוּ לָהֶם דֶרֶךְ, בְּבָחֲרָם בִּמְקוֹמוֹת נוֹחִים יוֹתֵר לָעֲגָלָה שֶׁהָיְתָה מֻכְרָחָה לָלֶכֶת עֲקַלְקַלוֹת. הִיא הָיְתָה דּוֹמָה לָאֳנִיָה הָעוֹבֶרֶת בֵּין שִׂרְטוֹנִים וּסְלָעִים.

הָרוֹכְבִים נִקוּ אֶת הַדֶרֶךְ בְּגַרְזִנִים, כִּי הַשִׂיחִים הָיוּ סְבוּכִים וּמְפֻתָּלִים; בְּאֹפֶן אַחֵר אִי־אֶפְשָׁר הָיָה כְּלָל לַעֲבֹר דַרְכָּם. הַקַרְקַע הָיְתָה שֶׁל טִיט וְהֶחֱלִיקָה תַּחַת רַגְלֵי הַחַיוֹת וְהָאוֹפַנִים. הַדֶרֶךְ נֶחְסְמָה פַּעַם בִּגְבָעוֹת זְקוּפוֹת, פַּעַם בְּבוֹרוֹת עֲמֻקִים וּתְהוֹמוֹת, וּפַעַם בַּאֲגַמִים לֹא גְדוֹלִים אֲבָל עֲמֻקִים.

הַתַּיָרִים הַיְגֵעִים מְאֹד מִן הַמַעֲבָר הַקָשֶׁה, עָמְדוּ לְהַנֶפֶשׁ קֹדֶם מֵאֲשֶׁר בְּכָל יוֹם; הֵם בָּחֲרוּ לִמְקוֹם מְנוּחָתָם אֶת חוֹף הַנַחַל קוֹבּוּנְגַר, לְרַגְלֵי הָאַלְפִּים, בִּקְצֵה שְׁפֵלָה מְכֻסָה שִׂיחִים.

– כֵּן, עַל כָּרְחֲךְ תְּהֵא עוֹמֵד כָּאן וְתוֹהֶה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בְּהַרְאוֹתוֹ עַל רֶכֶס גָּבוֹהַּ הַמִּשְׁתַּקֵף עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הָאָפוֹר בְּשִׂרְטוּטִים כֵּהִים – כֵּיצַד נַגִיעַ לְשָׁם? בִּרְכִיבָה עַל הַסוּסִים אֶפְשָׁר עוֹד, אֲבָל לְהִתְרוֹמֵם עַל הִדוּרִים כָּאֵלֶה וּלְגֹבַהּ כָּזֶה בְּאוֹתָהּ תֵּבָה קַדְמוֹנִית – זוֹהִי שְׁאֵלָה קָשָׁה מְאֹד וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן כֵּיצַד לְפָתְרָה.

– גָבַרְנוּ עַל סַכָּנוֹת וּמַעֲצוֹרִים שׁוֹנִים, נִתְגַבֵּר, בְּעֶזְרַת הַשֵׁם, גַם עַל הַמַעֲצוֹר הַזֶה, שֶׁמִקָרוֹב לֹא יִהְיֶה אָיֹם כָּל־כָּךְ, – נִחֲמוֹ פַּגַנֶל – אוֹתְךָ, גְלֶנֶרְוַן חֲבִיבִי, מַפְחִיד הַשֵׁם “אַלְפִּים” עַצְמוֹ, אֲבָל לֹא הַשֵׁם הוּא הָעִקָר. בְּאוֹסְטְרַלְיָה יֶשְׁנָם גַם הָרֵי גְרַמְפְּיֶן וּפִּירֵינֵאִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת הֵם כֻּלָּם כְּאַיִן מוּל אֲחִיהֶם הָאֵירוֹפָּאִים וְהָאֲמֵרִיקָאִיִים. שֵׁמוֹת אֵלֶה נִשְׁנִים רַק עַל־יְדֵי עֲנִיוּת דִמְיוֹנָם שֶׁל הַגִיאוֹגְרָפִים וְשֶׁל אֵלֶה הַנוֹתְנִים רִאשׁוֹנָה שֵׁמוֹת לִמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי יְדוּעִים.

– וּבְכֵן, אַלְפִּים אֵלֶה אֵינָם כֹּה נוֹרָאִים כְּמוֹ הָאַלְפִּים הַשְׁוֵיצָרִיִים? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא רַק שֶׁאֵינָם כֹּה אֲיֻמִים, אֶלָא שֶׁאֵינָם נוֹרָאִים בִּכְלָל. תִּרְאִי, שֶׁאֲנַחְנוּ נַעֲבֹר אוֹתָם בִּמְהִירוּת וּבְלִי כָּל קֹשִׁי, מַמָשׁ כְּבַעָלֵי־כָּנָף.

– אֶפְשָׁר שֶׁרַק אַתָּה, תּוֹדוֹת לְפִזוּר־נַפְשְׁךָ, תַּעֲבֹר בִּמְעוּף אֶת הֶהָרִים הָאֵלֶה, – אָמַר הַמַיוֹר, – וּבְכֵן עָלֶיךָ לוֹמַר בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְלֹא בְּרַבִּים: אֲנִי אָעוּף.

– פִּזוּר הַנֶפֶשׁ! – קָרָא פַּגַנֶל, – בַּהֲנִיפוֹ יָדוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה – וְכִי עָשִׂיתִי בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה אֵיזֶה מִשְׁגֶה עַל־יְדֵי פִּזוּר־נַפְשִׁי? אֲנִי, כִּמְדֻמַנִי, שָׁמַרְתִּי אֶת מוֹצָא־פִּי בְּחָזְרִי אֶל “דוּנְקָן”. הַרְאֵנִי מִשְׁגֶה אֶחָד, שֶׁשָׁגִיתִי מֵאָז שׁוּבִי: אִם אֲנִי עַצְמִי נִלְכַּדְתִּי בְּפַח עַל־יְדֵי פִּזוּר נַפְשִׁי, אוֹ גָרַמְתִּי רָעָה לַאֲחֵרִים?… לְדַעְתִּי, הָיִיתִי לְמֻשְׁלָם מֵאָז שֶׁדָרְכָה רַגְלִי עַל אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה.

– אֱמֶת וְיַצִיב, – אִשְׁרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – וְיֵשׁ לְהִצְטַעֵר הַרְבֵּה עַל זֶה שֶׁנַעֲשֵׂיתָ לְמָתוּן, מִשׁוּם שֶׁפִּזוּר־הַנֶפֶשׁ כֹּה נָאֶה לְךָ.

– הַאֻמְנָם, גְבִרְתִּי? גַם אֲנִי אוֹמֵר כָּךְ, הֲתֵדְעִי? לִהְיוֹת מֻשְׁלָם בְּלִי חֶסְרוֹן – זֶה מֵבִיא לִידֵי שִׁעֲמוּם אֶת הָאִישׁ עַצְמוֹ וְגַם אֶת הָאֲחֵרִים… אֲבָל, חֲכּוּ־נָא מְעַט; בְּוַדַאי אֶעֱשֶׂה שׁוּב אֵלֶה תַּעֲלוּלִים, שֶׁיַזְכִּירוּ לָכֶם אֶת פַּגַנֶל הַקוֹדֶם! לוּלֵא זֹאת, אֶחְדַל לִהְיוֹת מַה שֶׁהִנְנִי בֶּאֱמֶת וְזֶה יִהְיֶה מַעֲצִיב מְאֹד.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ יוֹם, הַשְׁמִינִי לְיַנוּאַר, טִפְּסָה הָאֹרְחָה עַל הֶהָרִים, עָלוּ וְיָרְדוּ, עָלוּ וְיָרְדוּ, פְּעָמִים בָּאוּ אֶל בֵּין סְעִיפִים צָרִים וַעֲגוּמִים, וּפְעָמִים נִתְקְלוּ בְּקִיר זָקוּף הַחוֹסֵם דַרְכָּם, וְהָיוּ מֻכְרָחִים לַחֲזֹר וּלְחַפֵּשׂ דֶרֶךְ חֲדָשָׁה, בְּיִחוּד קָשֶׁה הָיָה לְהָסֵב כָּאן אֶת הַקָרוֹן הַגָדוֹל, וְתַיָרֵינוּ הָיוּ מֻכְרָחִים לְהַסִיעַ בְּעַצְמָם אֶת הָעֲגָלָה.

הַתַּיָּרִים הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד, כְּשֶׁרָאוּ פִּתְאוֹם בֵּין הֶהָרִים בַּיִת הַדוֹמֶה לְבֵית־מַרְזֵחַ, וְכַמוּבָן, מֵהַמִין הַגָרוּעַ בְּיוֹתֵר.

– מְעַנְיֵן לָדַעַת, לְשֵׁם מַה בָּנוּ כָּאן צְרִיף זֶה? – תָּהַהּ פַּגַנֶל – וְכִי יָסוּר אִישׁ לְכָאן? בְּשׁוּם אֹפֶן אֵין אֲנִי מֵבִין, מַה הִמְרִיץ אֶת בַּעַל־הַבַּיִת לְהִתְיַשֵׁב דַוְקָא כָּאן, בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם כָּזֶה.

– רַק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם נוֹדְדִים כָּמוֹנוּ – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּבַת־צְחוֹק – אֶכָּנֵס לְשָׁם וְאֶשְׁאַל לְמָקוֹם נוֹחַ יוֹתֵר לַעֲבֹר… אַיְרְטוֹן, הוֹלִיכֵנִי לְשָׁם!

הַמַלָח קָפַץ מָעַל דוּכָנוֹ וְהָלַךְ עַל יַד סוּסוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן.

בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים הַמִתְקָרְבִים, יָצָא בַּעַל הַמַרְזֵחַ לִקְרָאתָם. זֶה הָיָה אָדָם שָׁמַן, בָּא בַּיָמִים, בַּעַל פָּנִים זוֹעֲפוֹת, כַּנִרְאֶה, מֵרֹב שִׁכְּרוּת אוֹ מִפְּנֵי חַטָאִים אֲחֵרִים.

כְּשָׁמְעוֹ, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִקְנוֹת מִמֶנוּ כְּלוּם, אֶלָא שׁוֹאֲלִים לַדֶרֶךְ, הִתְחִיל לַעֲנוֹת בְּגַסוּת וְרַק בַּהֲבָרוֹת בּוֹדְדוֹת, בְּכָל זֹאת נוֹדַע לַשׁוֹאֲלִים מַה שֶׁרָצוּ לָדַעַת.

בְּהַפְנוֹתוֹ סוּסוֹ, רָאָה פִּתְאֹם גְלֶנֶרְוַן עַל הַגָדֵר הַקְטַנָה שֶׁלְיַד הַצְרִיף, מוֹדָעָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִתְפֹּשׂ אֶת הַפּוֹשְׁעִים הַנִמְלָטִים מִפֶּרְת, אוֹ מִי שֶׁיוֹדִיעַ אֶת מְקוֹם הִמָצְאָם, אוֹ מִי שֶׁיַסְגִיר אֶת רֹאשׁ־הַשׁוֹדְדִים בֶּן־ג’וֹיז – יְקַבֵּל פְּרָס שֶׁל מֵאָה לִירוֹת שְׁטֶרְלִינְג.

– כֵּן, נָבָל זֶה רָאוּי לִתְלִיָה! – אָמַר הַלוֹרְד בְּקָרְאוֹ אֶת הַמוֹדָעָה.

– וְגַם לֹא רַע כְּלָל לְקַבֵּל מֵאָה לִירוֹת שְׁטֶרְלִינְג – הוֹסִיף אַיְרְטוֹן.

– בַּעַל־בַּיִת זֶה נִרְאֶה לִי חָשׁוּד מְאֹד, – הוֹסִיף גְלֶנֶרְוַן, – אֲנִי לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לְהִזְדַמֵן אִתּוֹ בִּיחִידוּת בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

– כֵּן, צָדַקְתָּ, הוֹד מַעֲלָתְךָ; עַל־פִּי מַרְאֵהוּ, אֵינוֹ דּוֹמֶה כְּלָל לְגֶ’נְטֶלְמֶן, – אָמַר אַיְרְטוֹן.

בְּהִשְׁתַּמְשׁוֹ בְּהוֹרָאוֹתָיו שֶׁל בַּעַל הַמַרְזֵחַ, הִפְנָה אַיְרְטוֹן אֶת הַקָרוֹן לַדֶרֶךְ הַצָרָה הַמִתְפַּתֶּלֶת בְּשִׁפּוּעַ הָהָר. אֲבָל הָעֲלִיָה הָיְתָה שָׁם קָשָׁה מְאֹד. בִּקְצַת מְקוֹמוֹת הָיוּ הַתַּיָרִים מֻכְרָחִים לְהַתִּיר אֶת הַשְׁוָרִים וְלִרְתֹּם בַּקָרוֹן אֶת עַצְמָם, וְאָז יָצְאוּ הַגְבִירוֹת מֵהַקָרוֹן וְשָׁמְרוּ עַל הַסוּסִים וְהַשְׁוָרִים יַחַד עִם רוֹבֶּרְט. וְלִפְעָמִים הָיוּ מֻכְרָחִים לִרְתֹּם אֶל הַקָרוֹן גַם אֶת הַסוּסִים לִהְיוֹת לְעֵזֶר לַשְׁוָרִים.

בַּצָהֳרַיִם נָפַל פִּתְאֹם סוּסוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי וְלֹא קָם עוֹד. סִבַּת אָסוֹן זֶה הָיְתָה בִּלְתִּי מוּבָנָה כְּלָל וְהֵבִיאָה אֶת כֻּלָם בִּמְבוּכָה. אֶפְשָׁר שֶׁהַסוּס הַתְיַגַע מְאֹד אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה מִכְּבָר וְאִישׁ לֹא הִרְגִישׁ בָּזֶה וְלֹא יָדַע. לְהַכִּיר אֶת הַדָבָר עַל־פִּי חִיצוֹנִיוּתוֹ בִּלְבַד הָיָה אִי־אֶפְשָׁר.

– כַּנִרְאֶה, פָּקַע אֶחָד מֵעוֹרְקָיו מֵרֹב הִתְאַמְצוּת, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, זֶה אֶפְשָׁרִי, – אָמַר אַיְרְטוֹן.

– עֲלֵה אַתָּה עַל סוּסִי, – אָמַר רֹאשׁ הַמִשְׁלַחַת אֶל הַמַלָח, – וַאֲנִי אֵשֵׁב בַּקָרוֹן.

מְיוּלְרֶדִי לֹא הִתְנַגֵד וְעָלָה עַל הַסוּס שֶׁהִצִיעוּ לוֹ בִּמְקוֹם סוּסוֹ, שֶׁעַל פִּגְרוֹ הִסְתּוֹבְבוּ כְּבָר הַרְבֵּה עוֹפוֹת טוֹרְפִים, וְהַלוֹרְד יָשַׁב בַּקָרוֹן.

שַׁלְשֶׁלֶת הָאַלְפִּים הָאוֹסְטְרָלִיִים אֵינָהּ רְחָבָה בְּיוֹתֵר, לֹא יוֹתֵר מִשְׁלשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וִידִידֵינוּ יָכְלוּ לַעֲבֹר אוֹתָם בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי יָמִים, אִלְמָלֵא הָיָה אִתָּם הַקָרוֹן הַכָּבֵד הַזֶה שֶׁהִכְבִּיד מְאֹד.

בַּעֲשִׂירִי לְיַנוּאַר הִגִיעוּ לַנְקוּדָה הַגְבוֹהָה בְּיוֹתֵר וְשָׁם מָצְאוּ מִישׁוֹר, שֶׁבְּעָמְדָם עָלָיו הָיָה חוּג מֶבָּטָם רָחָב מְאֹד.

בַּצָפוֹן הִבְרִיקוּ מֵי הָאֲגָם אוֹמֵאוֹ, שֶׁעֲלֵיהֶם הִתְעוֹפְפוּ סִיעוֹת שֶׁל עוֹפוֹת הַמַיִם. מֵאֲחוֹרֵי הָאֲגָם הִשְׂתָּרְעוּ מִישׁוֹרֵי מָרֵי. דָרוֹמָה הָיוּ הַכָּרִים הַיְרֹקִים שֶׁל זִ’יפְּסְלֶנְד – חֶבֶל עָשִׁיר בְּזָהָב, בִּיעָרִים וּבִשְׂדוֹת־מִרְעֶה רַבִּים וְטוֹבִים, שֶׁעוֹד לֹא חָלוּ בָּהֶם יְדֵי אָדָם, וְצוּרָתָם הַקְדוּמָה עוֹד לֹא נִפְגְמָה וְלֹא נִטְלָה מֵהֶם. שָׁם עוֹד לֹא שָׁלְלוּ בְּנֵי־הָאָדָם מִן הַטֶבַע אֶת יָפְיוֹ; עוֹד לֹא נִשְׁמְעָה מַהֲלוּמַת הַגַרְזֶן בַּיְעָרִים; מֵימֵי הַנְהָרוֹת וְהָאֲגַמִים עוֹד לֹא הִתְנוֹעֲעוּ מִמְשׁוֹטִים; לֵב הֶהָרִים עוֹד לֹא נֶחְפַּר בְּאֵת וּבְמַכּוֹשׁ; וּמַחֲרֵשָׁה עוֹד לֹא בִּתְּקָה אֶת הָאֲדָמָה הַשְׁחוֹרָה וְהַדְשֵׁנָה. שָׁם עוֹד מָשְׁלוּ הַמְנוּחָה הַקְדוּמָה וְדוּמִיַת־הַהוֹד, הַמְלֵאוֹת חֶמְדַת שִׁירָה.

קַוֵי הָאַרְגָמָן שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת, שֶׁפָּרְצוּ דֶרֶךְ הֶעָבִים הַקַלִים הֶאְדִימוּ אֶת שִׂיאֵי הֶהָרִים, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁזִ’פְּסְלֶנְד הָיְתָה כְּבָר שְׁקוּעָה בַּעֲלָטָה בִּלְתִּי חֲדוּרָה שֶׁל הַלַיְלָה שֶׁפָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו עָלֶיהָ.

– לְמַעְלָה – אוֹר וּלְמַטָה – חֹשֶׁךְ, – אָמַר פַּגַנֶל – כָּכָה הֵם גַם חַיֵינוּ: כְּכָל אֲשֶׁר יַמְרִיא רוּחַ הָאָדָם, כֵּן יִגְדַל הָאוֹר, וּכְכָל אֲשֶׁר יֵרֵד מַטָה, כֵּן תַּעֲטֶה אוֹתוֹ הַחֲשֵׁכָה…

הַמְלֻמָד הוֹסִיף עוֹד זְמַן רַב לְדַבֵּר בִּמְלִיצוֹת יָפוֹת עַל נוֹשֵׂא חָשׁוּב זֶה. אֲבָל הַנוֹאֵם עַצְמוֹ טָבַע עַד מְהֵרָה בָּעֲלָטָה, כְּאִלוּ נָפַל לְאֵיזוֹ תְּהוֹם שֶׁאֵין לָהּ תַּחְתִּית. וְאָז, לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ אֶת כֻּלָם בְּלֵיל־מְנוּחָה, נִכְנַס אֶל הָאֹהֶל, הִתְעַטֵף בְּאַדַרְתּוֹ וְנִשְׁתַּקַע מִיָד בְּשֵׁנָה חֲזָקָה כְּאָדָם שֶׁאֵין לִבּוֹ נוֹקְפוֹ עַל שׁוּם חֵטְא וְשׁוּם רַעְיוֹן שֶׁל סַכָּנָה אֵינוֹ מַרְגִיז אֶת מְנוּחָתוֹ.

לְאַחַר שֶׁלָנוּ הַתַּיָרִים עַל הָרֶכֶס הָאַחֲרוֹן שֶׁל שַׁלְשֶׁלֶת הָאַלְפִּים, הִתְחִילוּ בַּבֹּקֶר הַשֵׁנִי, בְּאַחַד־עָשָׂר לְיַנוּאַר, לָרֶדֶת אֶל הַשְׁפֵלָה, בְּצָהֳרַיִם הִכְרִיחָם בָּרָד חָזָק לְחַפֵּשׂ לָהֶם מָנוֹס בֵּין הַסְלָעִים.

הַבָּרָד הָאוֹסְטְרָלִי שׁוֹנֶה מִן הָאֵירוֹפָּאִי בְּגָדְלוֹ וּבְצוּרָתוֹ. בְּשָׁאוֹן גָדוֹל נָפַל מִן הַשָׁמַיִם הָאֲפֵלִים נָהָר שֶׁל גוּשִׁישֵׁי קֶרַח כְּבֵדִים. פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט חָפְצוּ לְנַסוֹת לַעֲמֹד תַּחְתָּיו, אֲבָל מֻכְרָחִים הָיוּ לְהוֹדוֹת מִיָד שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְבּוֹנֵן בְּבָרָד זֶה רַק מִתַּחַת מִכְסֵה הַסְלָעִים וְלֹא לַעֲמֹד תַּחְתָּיו בַּחוּץ. לְאַחַר שֶׁקִבְּלוּ מַהֲלוּמוֹת חֲזָקוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל הַגוּשִׁישִׁים, נֶחְפְּזוּ לְהִסְתַּתֵּר תַּחַת מַחֲסֵה הַסְלָעִים.

חֵלֶק אֶחָד מִן הַקָרוֹן לֹא יָכֹל לָבוֹא אֶל תַּחַת תִּקְרַת הַסֶלַע וְכָל מִכְסֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ חֵלֶק נִתְבַּקַע. לְאָשְׁרָן, לֹא הֻכּוּ הַגְבִירוֹת בִּירִיּוֹת שָׁמַיְמִיוֹת אֵלוּ וְנִפְטְרוּ בְּפַחַד בִּלְבָד.

עָבְרָה יוֹתֵר מִשָׁעָה עַד שֶׁהָאֹרְחָה יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ דַרְכָּה בְּשִׁפּוּעֵי הֶהָרִים שֶׁנַעֲשׂוּ חֲלָקִים מְאֹד מִן הַשִׁכְבָה הֶעָבָה שֶׁל רִגְבֵי הַבָּרָד, שֶׁהִתְחִיל לְהִמַס. בְּעָמָל רַב עָלָה בִּידֵיהֶם לְהוֹרִיד אֶת הַקָרוֹן מִן הַמַדְרֵגוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הָאַלְפִּים, כִּי עֲצֵי הָאַשׁוּחַ שֶׁצָמְחוּ שָׁם לָרֹב הִכְבִּידוּ עַל הַיְרִידָה מְאֹד. וְרַק לָעֶרֶב הִסְפִּיקָה כָּל הָאֹרְחָה לָרֶדֶת וּלְהַשִׂיג אֶת הַמִישׁוֹר. וְכָאן, לְרַגְלֵי הָאַלְפִּים, לָנוּ הַלַיְלָה.

בִּשְׁנֵים עָשָׂר לְיַנוּאַר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, קָמוּ הַתַּיָרִים בְּפָנִים צוֹהֲלוֹת וְלֵב שָׂמֵחַ. הֵם יָדְעוּ שֶׁאֵינָם רְחוֹקִים עוֹד מִן הַמָקוֹם שֶׁקָרָה שָׁם הָאָסוֹן לִ“בְּרִטַנְיָה”, וְשָׁם יוּכְלוּ בְּוַדַאי לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וּלְרַעְיוֹן זֶה שָׁכְחוּ כָּל מַה שֶׁנָשְׂאוּ וְסָבְלוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֵת שֶׁל נְדוּדֵיהֶם הָאֲרֻכִּים עַל פְּנֵי הַמַיִם וְהַיַבָּשָׁה.

עַל שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, לְאֵיזֶה צַד עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת בַּמִישׁוֹר, יָעַץ אַיְרְטוֹן לָלֶכֶת בַּדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה יָשָׁר לְמֶלְבֶּרְן. מִלְבַד זֶה עָמַד עַל דַעְתּוֹ, שֶׁצָרִיךְ לִשְׁלֹחַ מִיָד פְּקוּדָה לְ“דוּנְקָן” לָבוֹא אֶל הַחוֹף, מִשׁוּם שֶׁאֶפְשָׁר הַדָבָר שֶׁהָאֳנִיָה תִּהְיֶה נְחוּצָה לָהֶם לָשׁוּט בָּהּ מִסָבִיב בַּמִפְרָץ.

פַּגַנֶל הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַמַלָח שֶׁנָחוּץ הַדָבָר שֶׁהָאֳנִיָה תִּהְיֶה קְרוֹבָה לָהֶם, כְּדֵי לִהְיוֹת מוּכָנָה לְמִקְרִים בִּלְתִּי צְפוּיִים מֵרֹאשׁ. גְלֶנֶרְוַן פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַשְׂעִפִּים וְלֹא יָדַע מַה לְהַחְלִיט, וּבְוַדַאי הָיָה בָּא תַּחַת הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן הַנִתְמָךְ עַל יְדֵי פַּגַנֶל, אִלְמָלֵא הַמַיוֹר, שֶׁפָּתַר אֶת הַשְׁאֵלָה הַזֹאת בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי.

– וְאֶת מִי אֵפוֹא עָלֵינוּ לִשְׁלֹחַ עִם הַפְּקוּדָה לְ“דוּנְקָן”? – שָׁאַל הַמַיוֹר – כַּמּוּבָן, אָנוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ אֶת אַיְרְטוֹן, מִשׁוּם שֶׁאֵין אִישׁ מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ אֶת הַדֶרֶךְ שָׁמָה, חוּץ מִמֶנוּ; אֲבָל גַם הַדֶרֶךְ אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד יְדוּעָה רַק לוֹ. וּבְכֵן אִם נִשְׁלַח אֶת אַיְרְטוֹן, נִשָׁאֵר בְּלִי מוֹרֵה דֶרֶךְ, וּמִי יְבִיאֶנוּ אֶל הַמִפְרָץ? וְעוֹד, וְזֶה הָעִקָר: מִי יַרְאֶה לָנוּ אֶת מְקוֹם אֲסוֹנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”? לֹא, לְדַעְתִּי, אַיְרְטוֹן נָחוּץ לָנוּ כָּאן, וְחוּץ מִמֶנוּ אֵין אֶת מִי לִשְׁלֹחַ. וְלָכֵן סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין לָנוּ גַם מַה לַחֲשֹׁב עַל דְבַר “דוּנְקָן” לְעֵת עַתָּה. לְאַחַר שֶׁנַגִיעַ מְחוֹז חֶפְצֵנוּ, נִרְאֶה מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הָיָה הַפַּעַם תְּמִים־דֵעִים עִם הַמַיוֹר, כִּי מָצָא שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ גַם מִטִיפוֹלְד, וְעַכְשָׁיו אֵין כָּל צֹרֶךְ בָּזֶה וְגַם לֹא טוֹב לִשְׁלֹחַ מֵהֶם אֶת אַיְרְטוֹן.

גְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתָם שֶׁל הַמַיוֹר וְרַב־הַחוֹבֵל, זֹאת אוֹמֶרֶת: לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד עַל־פִּי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

מַכְּס נַבְּס רָאָה מִיָד שֶׁזֶה הָאַחֲרוֹן לֹא שָׂבַע רָצוֹן כְּלָל מִזֶה שֶׁעֲצָתוֹ נִדְחֲתָה; אֲבָל הַמַיוֹר הַזָהִיר לֹא גִלָה כְּלוּם. הוּא הֶחְלִיט לְהַחֲרִישׁ עַד עֵת־מוֹעֵד וּלְהִתְחַקוֹת עוֹד יוֹתֵר עַל שָׁרְשֵׁי רַגְלֵי הַמַלָח.

הַמִישׁוֹר נִמְשַׁךְ בְּשִׁפּוּעַ לֹא גָדוֹל לְצַד מִזְרָח. חַד־גוֹנִיוּתוֹ הָשְׁבְּתָה רַק לִפְעָמִים עַל יְדֵי קְבוּצוֹת מִימוֹזוֹת, עֲצֵי גוּמִי וְעֵצִים אֲחֵרִים. וּכְפַעַם בְּפַעַם נֶחְסְמָה הַדֶרֶךְ בִּפְלָגִים, נְחָלִים וּמַעְיָנוֹת, הַמְכֻסִים מִסָבִיב בְּשִׂיחִים וּקְנֵי־סוּף.

בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת נִפְגְּשׁוּ בְּעֶדְרֵי קֶנְגוּרוּ וְקָזוּאָרִים, אֲבָל הַתַּיָרִים לֹא שָׂמוּ לֵב לָהֶם כְּלָל, כִּי הַסוּסִים הָיוּ יְגֵעִים מְאֹד, וְלֹא יָכְלוּ גַם לַחֲשֹׁב עַל דְבַר צַיִד.

הַשָׁרָב הָיָה נוֹרָא. הָאֲוִיר הָיָה רְווּי־חַשְׁמַל, בְּכָל מְלֹא הֶחָלָל שָׂרְרָה דוּמִיָה שְׁלֵמָה וּמָחְלָטָה, הַשְׁכִיחָה לִפְנֵי סוּפָה כְּבֵדָה.

בִּכְבֵדוּת הִתְנַהֵל הַקָרוֹן, אֲשֶׁר גֵרָה אֶת הָעֲצַבִּים בְּנִדְנוּדָיו, חֲרִיקָתוֹ וּשְׁרִיקָתוֹ, הַסוּסִים הָלְכוּ מוּרְדֵי־רֹאשׁ.

בְּמָקוֹם אֶחָד פָּגְשׁוּ בְּדַרְכָּם יַעַר שָׁלֵם שֶׁל צִמְחֵי שָׁרָךְ דוֹמִים לְעֵצִים, שֶׁגָבְעָם הִגִיעַ עַד תִּשְׁעָה מֶטְרִים. הָרוֹכְבִים וְהַקָרוֹן עָבְרוּ בֵּינֵיהֶם בְּנָקֵל. תַּחַת צַמְרוֹת הַשָׁרָךְ הַדוֹמוֹת לְמִטְרִיוֹת הָיָה קָרִיר, וְהַנְשִׁימָה הָיְתָה קַלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם. פַּגַנֶל הִבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי תַּעֲנוּגוֹ בְּקוֹל רַם כָּזֶה, שֶׁהֶחֱרִיד סִיעָה שְׁלֵמָה שֶׁל תֻּכִּיִים יָפִים שֶׁצָרְחוּ וְעָפוּ לָהֶם וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן.

הַגִיאוֹגְרָף הוֹסִיף לְהִתְפַּעֵל וּלְהִתְרַגֵּשׁ, וְהִנֵה פִּתְאֹם נָפַל גַם סוּסוֹ, כְּסוּסוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי, אַרְצָה וְלָחַץ בְּנָפְלוֹ אֶת רוֹכְבוֹ.

חֲבֵרָיו מִהֲרוּ אֵלָיו לְעֶזְרָה.

– מַה אִתְּךָ, פַּגַנֶל? – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּקָפְצוֹ מִתּוֹךְ הַקָרוֹן – הַמַרְגִישׁ אַתָּה אֵיזוֹ חֻלְשָׁה מִן הַשָׁרָב?

– לֹא… לִי… לֹא כְלוּם… רַק לְסוּסִי, כַּנִרְאֶה, לֹא טוֹב בֶּאֱמֶת – עָנָה הַמְלֻמָד בְּהִשְׁתַּדְלוֹ לַחֲלֹץ אֶת רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת מֵהַדָרְבָּנוֹת.

– לְסוּסְךָ?

– כֵּן… הִנֵה! הוּא כְּבָר מֵת!… כֵּן, בְּרִיָה עֲלוּבָה!

– הַסוּס הֻכָּה, כַּנִרְאֶה, עַל יְדֵי בָּרָק בִּלְתִּי נִרְאֶה וְנָפַל מֵת לָאָרֶץ.

הַהִתְבּוֹנְנוּת בַּסוּס הַמֵת לֹא יָכְלָה לְבָאֵר אֶת סִבַּת מוֹתוֹ הַפִּתְאוֹמִי.

– מַה מוּזָר כָּל זֶה! – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס – הַסוּס הַשֵׁנִי כְּבָר מֵת מִיתָה מְשֻׁנָה וְחִידָתִית כָּזוֹ.

– כֵּן, מוּזָר, מוּזָר מְאֹד! – אָמַר מַכְּס נַבְּס שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו וְהֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ – זֶה בִּלְתִּי מוּבָן כְּלָל… וְגַם חָשׁוּד.

– שֶׁמָא מַגֵפָה הִיא זוֹ? – הִבִּיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַשְׁעָרָתוֹ – אִם כֵּן, יִהְיֶה לָנוּ עוֹד הָעֹנֶג לְהִשָׁאֵר בְּלִי סוּסִים וּבְלִי שְׁוָרִים, וְנִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת רַגְלִי וְלָשֵׂאת עַל שִׁכְמֵנוּ אֶת כָּל מִטְעָנֵנוּ… אָנוּ הַגְבָרִים נוּכַל עוֹד אֵיךְ שֶׁהוּא לְהִתְגַבֵּר עַל מִכְשׁוֹל זֶה. אֲבָל הַנָשִׁים מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶן?

בָּעֶרֶב נָפַל גַּם סוּסוֹ שֶׁל וִילְסוֹן וְאַחַד הַשְׁוָרִים פָּשַׁט גַם הוּא אֶת רַגְלָיו. נִשְׁאֲרוּ רַק אַרְבָּעָה סוּסִים וּשְׁלשָׁה שְׁוָרִים. הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, כַּנִרְאֶה, נִתְאַמְּתָה. עַד לְמִפְרָץ טִיפוֹלְד הָיוּ עוֹד מֵאָה קִילוֹמֶטֶר. אֶת גְלֶנֶרְוַן וְג’וֹן מַנְגֶלְס הִטְרִידָה מְאֹד הַמַחֲשָׁבָה, כֵּיצַד תַּעֲבֹרְנָה הַנָשִׁים דֶרֶךְ אֲרֻכָּה כָּזוֹ, כְּשֶׁתִּפֹּלְנָה שְׁאָר הַבְּהֵמוֹת.

– נְקַוֶה שֶׁהַמַגֵפָה לֹא תִּדְרֹשׁ עוֹד קָרְבָּנוֹת חֲדָשִׁים, – אָמַר הַלוֹרְד – מַהִי דַעְתְּךָ, אַיְרְטוֹן, מַהִי הֵסִבָּה?

– אֲנִי אֵינִי מֵבִין כְּלָל אֶת סִבַּת הַמַגֵפָה הַחִידָתִית הַזוֹ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עֲנֵה הַלָז – הַחַיוֹת נִרְאוֹת דַוְקָא בְּרִיאוֹת, עֵינֵיהֶן וּלְשׁוֹנָן – כַּשׁוּרָה. שׁוּם הַשְׁעָרָה אַחֶרֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מִלְבַד סִבַּת הָעַיְפוּת הַבָּאָה מֵהִתְאַמְצוּת יְתֵרָה.

הַנִשְׁאָרִים בְּלִי סוּסִים הִמְשִׁיכוּ דַרְכָּם רַגְלִי. כְּשֶׁעָיְפוּ – הִזְמִינָה אוֹתָם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה חֲלִיפוֹת אֶל הַקָרוֹן.

אֶת הַלַיְלָה בִּלוּ תַּחַת קְבוּצַת שְׁרָכִים שֶׁמִתַּחַת לְמִטְרִיוֹתֵיהֶם הִתְעוֹפְפוּ בַּאֲוִיר עֲטָלֵפִים רַבִּים, הַדוֹמִים בְּמַרְאֵיהֶם לְשׁוּעָלִים, וְלָכֵן מְכַנִים אוֹתָם בְּשֵׁם חַיָה זוֹ בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

הַשְׁלשָׁה־עָשָׂר לְיַנוּאַר עָבַר עֲלֵיהֶם בְּלִי כָּל מְאֹרָעוֹת מְיֻחָדִים. גַם מִן הַסוּסִים וְגַם מִן הַשְׁוָרִים לֹא נָפַל אַף אֶחָד בַּיוֹם הַהוּא, וְהַכֹּל הָיָה כַּשׁוּרָה. פַּגַנֶל שֶׁהָיָה בְּמַצַב־רוּחַ טוֹב, בִּדַח אֶת כָּל הָעֵדָה בִּמְשָׁלָיו הַפִּיּוּטִיִים וּבְהֶעָרוֹתָיו הַחֲרִיפוֹת עַל כָּל מַה שֶׁפָּגְשׁוּ בְּדַרְכָּם.

הָיָה חַם מְאֹד. וְהַתַּיָרִים בִּקְשׁוּ בְּכָל פַּעַם מֵאֵת אוֹלְבִּינֶט מַשְׁקָאוֹת קָרִים, שֶׁהָיָה מֵכִין מִזְמַן לִזְמַן מִפֵּרוֹת וּמַיִם.

בָּא הָעֶרֶב. הָאֹרְחָה חָשְׁבָה לְבַלוֹת אֶת הַלַיְלָה עַל חוֹף הַסְנוֹבִּי, נָהָר גְּדוֹל הַמִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט דָרוֹמָה לְמֶלְבֶּרְן.

בָּאֹפֶק הִתְאַבֵּךְ עֲרָפֶל שֶׁהֵעִיד עַל קִרְבַת הַנָהָר. לְעֵינֵיהֶם הִשְׂתָּרְעָה בִּקְעָה מְכֻסָה צְמָחִים.

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אוֹתָהּ, בָּאָה הָאֹרְחָה לְתוֹךְ יַעַר לֹא גָדוֹל, אֲבָל לִנְסֹעַ בּוֹ הָיָה אִי־אֶפְשָׁר בְּשֶׁל אַדְמַת הַטִיט הָרְטֻבָּה. הַקָרוֹן נֶעֱצַר פִּתְאֹם.

– וּמַה קָרָה שׁוּב? – שְׁאַל הַלוֹרְד בַּחֲרָדָה.

– הַשְׁוָרִים טָבְעוּ בַּבֹּץ, – עָנָה אַיְרְטוֹן, – אִי־אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ הָלְאָה.

– בְּאֹפֶן כָּזֶה נָלוּן כָּאן הַלַיְלָה, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, זֹאת הִיא הָעֵצָה. וּבֹקֶר וְנֵדַע מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, – אָמַר גַם הַמַיוֹר.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַיוֹם כְּבָר נָטָה לַעֲרֹב, בְּכָל זֹאת לֹא נִתְמָעֵט הַחֹם כָּל עִקָר. הָאֲוִיר הַכָּבֵד לָחֵץ וְחִנֵק. בָּאֹפֶק הִבְהֲבוּ בְּרָקִים בְּהִירִים.

לְאַיְרְטוֹן וְלַמַלָחִים עָלָה בְּקֹשִׁי רַב לְהוֹצִיא אֶת הַשְׁוָרִים שֶׁטָבְעוּ עַד לְבִרְכֵּיהֶם.

– בַּמֶה נְכַלְכְּלֵם כָּאן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּהַרְאוֹתוֹ עַל הַבְּהֵמוֹת, – כָּאן, כִּמְדֻמַנִי, אֵין עֵשֶׂב כְּלָל.

– אַל תַּחְשֹׁשׁ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה אַיְרְטוֹן, – בִּמְקוֹם שֶׁיֵשׁ שָׁרָךְ, שָׁם יֵשׁ גַם אֹכֶל לַסוּסִים וְלַשְׁוָרִים. אֲנִי יוֹדֵעַ צֶמַח אֶחָד הַנִמְצָא בִּיעֲרִים אֵלֶה הַמְשַׁמֵשׁ אֹכֶל מְצֻיָן לַבְּהֵמוֹת.

– אַתָּה הִנְךָ אָדָם מְצֻיָן, אַיְרְטוֹן, – הַלֵל אוֹתוֹ רֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת בְּפָנָיו – בִּלְעָדֶיךָ לֹא הָיִינוּ מוֹצְאִים אֶת יָדֵינוּ וְרַגְלֵינוּ. וְאַתָּה עוֹדְךָ מִתְעַקֵשׁ וְדוֹרֵשׁ שֶׁנִשְׁלָח אוֹתְךָ לְמֶלְבֶּרְן!

– מַר פַּגַנֶל יוֹדֵעַ אֶת אוֹסְטְרַלְיָה לֹא פָּחוֹת מִמֶנִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, – הֵעִיר הַמַלָח בְּעַנְוְתָנוּת.

אֲבָל הַגִיאוֹגְרָף מִהֵר לְהָעִיר, שֶׁהוּא לֹא הָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת מוֹרֵה־דֶרֶךְ בִּפְנִים הָאָרֶץ שֶׁנֶחְקְרָה וְצֻיְרָה רַק מְעַט עַל הַמַפּוֹת.

– אִם אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת אוֹסְטְרַלְיָה, – הוֹסִיף, – זֶהוּ רַק בְּשִׂרְטוּטֶיהָ הַכְּלָלִיִים, אֲבָל לֹא לְכָל פְּרָטֶיהָ.

הוּא עוֹד רָצָה לְהַרְבּוֹת לְדַבֵּר בְּעִנְיַן זֶה, אֲבָל הוֹדָעָתוֹ שֶׁל אוֹלְבִּינֶט שֶׁהָאֲרוּחָה מוּכָנָה, הִכְרִיחָה אוֹתוֹ לִזְכֹּר גַם אֶת קֵבָתוֹ, שֶׁדָרְשָׁה זֶה מִכְּבָר אֶת חֶלְקָהּ.

בְּעֶשֶׂר בָּעֶרֶב שָׁכְבוּ כֻּלָם עַל מִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם. הָיְתָה אֲפֵלָה כְּבֵדָה. הַחֹם הָיָה גָדוֹל מִנְשׂא. מִסָבִיב שָׂרְרָה דוּמִיַת מָוֶת, לֹא נִשְׁמַע אַף רַחַשׁ, עָנָף לֹא הִתְנוֹעֵעַ, רַק מִמֶרְחַקִים נִשְׁמְעוּ צְרִיחוֹת עֲגוּמוֹת שֶׁל אֵיזֶה עוֹף.

בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה, הֵקִיץ פִּתְאֹם הַמַיוֹר לְאֵיזֶה אוֹר שֶׁגֵרָה אֶת עֵינָיו.

מַכְּס נַבְּס שָׁכַב קָרוֹב לְפֶתַח הָאֹהֶל וּפָנָיו כְּלַפֵּי חוּץ, וְלָכֵן הִפְרִיעַ לוֹ הָאוֹר בִּשְׁנָתוֹ.

זֶה הָיָה, לִכְאוֹרָה, לֹא אוֹר, אֶלָא אֵיזֶה נֹגַהּ מוּזָר בֵּין הָעֵצִים, כְּאִלוּ פְּנֵי הַמַיִם הוּאֲרוּ בָּאוֹר הַיָרֵחַ.

– המ!… אֵין זֶה אֶלָא אֹדֶם פְּנֵי הָרָקִיעַ מִפְּנֵי אֵיזוֹ שְׂרֵפָה – אָמַר מַכְּס נַבְּס אֶל עַצְמוֹ. אָז עָמַד וְיָצָא מִן הָאֹהֶל. אֲבָל עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הָאָפֶל לֹא הָיָה שׁוּם סִימָן שֶׁל תַּבְעֵרָה. בִּרְצוֹתוֹ לְהִוָדַע סִבַּת הַדָבָר, שָׂם הַמַיוֹר פָּנָיו לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִשָׁם יָצָא הַנֹגַהּ הַמוּזָר. וּמַה גָדֵל תִּמְהוֹנוֹ, כְּשֶׁרָאָה אֲגוּדַת־פִּטְרִיּוֹת גְדוֹלה שֶׁהֵאִירָה כְּמוֹ בְּאֵיזֶה אוֹר פְּנִימִי…

תּוֹפָעָה מוּזָרָה זוֹ לָקְחָה אֶת לִבּוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁעָמַד לְפָנֶיהָ כְּנָטוּעַ וְהִתְעַנֵּג עַל הַנֹגַהּ הַנִפְלָא.

בְּדַעְתּוֹ, עַד כַּמָה יִתְעַנֵג עַל תּוֹפָעָה זוֹ פַּגַנֶל הַמִתְעַנְיֵן בַּכֹּל, רָצָה כְּבָר הַמַיוֹר לָלֶכֶת וּלְהָעִיר אוֹתוֹ מִשְׁנָתוֹ. וְהִנֵּה פִּתְאֹם נִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחַר תּוֹפָעָה אַחֶרֶת הַמְעַנְיֶנֶת לֹא פָּחוֹת מִן הָרִאשׁוֹנָה.

נִדְמֹה נִדְמָה לוֹ שֶׁבַּיַעַר מִתְגַנְבִים אֲנָשִׁים. הוּא נָסוֹג מִן הַמָקוֹם הַמוּאָר, וְהִתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בַּחֲשֵׁכָה, וּבֶאֱמֶת רָחֲשׁוּ שָׂם אֵלוּ דְמוּיוֹת חֲשׁוּדוֹת; תַּחַת רַגְלֵיהֶם חָרְקוּ הַשִׂיחִים, וּמִתּוֹךְ הַדְמָמָה הָעֲמֻקָה נִשְׁמַע אֵיזֶה לַחַשׁ אִי־בָּרוּר. הַדְמוּיוֹת נִתְקָרְבוּ. הַפִּטְרִיוֹת הֵאִירוּ אוֹתָן הֵיטֵב.

מִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, שָׁכַב מַכְּס נַבְּס עַל הָאֲדָמָה וּבִזְהִירוּת זָחַל אֶל תּוֹךְ חֹרְשַׁת הָעֵצִים.

 

פֶּרֶק ח: כְּתָב הַסְתָרִים    🔗

בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַיְלָה נִתַּךְ גֶשֶׁם סוֹחֵף, וְהַסֻכָּה נִרְטְבָה בִּרְגָעִים אֲחָדִים כָּל כָּךְ, שֶׁכָּל הַיְשֵׁנִים בָּהּ הָיוּ מֻכְרָחִים לַעֲבֹר אֶל הַקָרוֹן, אֶל מְדוֹרוֹ שֶׁל אוֹלְבִּינֶט.

הַגֶשֶׁם שֶׁדָפַק בְּמִכְסֵהוּ שֶׁל הַקָרוֹן הִבְרִיחַ אֶת הַשֵׁנָה מִכֻּלָם. פַּגַנֶל הִתְחִיל לְסַפֵּר אֵיזוֹ בְּדִיחָה שֶׁהִצְחִיקָה אֶת כָּל הַתַּיָרִים, מִלְבַד אֶת הַמַיוֹר, שֶׁעִשֵׁן אֶת הַסִיגָרָה שֶׁלוֹ מַחֲרִישׁ וּמְרֻכָּז בְּאֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה. הוּא הִסְפִּיק לַחֲזֹר אֶל חֲבֵרָיו עוֹד קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַגֶשֶׁם זֹאת אוֹמֶרֶת: כְּשֶׁהֵם הָיוּ עוֹד יְשֵׁנִים, וְלָכֵן לֹא הִבְחִין אִישׁ מֵהֶם בְּהֶעְדֵרוֹ.

כָּךְ עָבְרוּ יוֹתֵר מִשְׁתֵּי שָׁעוֹת. הַגֶשֶׁם לֹא פָּסַק, וּגְלֶנֶרְוַן הִבִּיעַ אֶת חֲשָׁשׁוֹ, שֶׁמָא יַעֲבֹר הַנָהָר סְנוֹבִּי עַל גְדוֹתָיו. מְיוּלְרֶדִי וּוִילְסוֹן רָצוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת לִרְאוֹת אִם טָהֲרוּ הַשָׁמַיִם, אֲבָל שָׁבוּ בְּכָל פַּעַם וּבְשׂוֹרָה בְּפִיהֶם שֶׁאֵין עוֹד כָּל סִימָן שֶׁהַגֶשֶׁם יֶחְדַל. הַגֶשֶׁם חָדַל רַק בַּעֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ, אֲבָל הַשָׁמַיִם הָיוּ כֵּהִים כִּמִקֹדֶם וּבָאֲוִיר עָלוּ אֵדִים מִן הָאֲדָמָה, שֶׁנִרְאֵית הָיְתָה כְּאִלוּ הִיא בּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ בִּלְתִּי נִרְאָה וְהֶעָשָׁן עוֹלֶה וּמְכַסֶהָ.

הַקָרוֹן שֶׁנִשְׁאַר עוֹד אֶמֶשׁ טָבוּעַ בַּטִיט עַד לַחֲצִי אוֹפַנָיו, שָׁקַע בְּמֶשֶׁךְ הַלַיְלָה עוֹד יוֹתֵר בְּתוֹךְ הַקַרְקַע הָרָטוּב.

– בְּלִי עֶזְרַת הַשְׁוָרִים לֹא נִמְשֵׁהוּ, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֲנִי יָרֵא שֶׁהַשְׁוָרִים עַצְמָם יִטְבְּעוּ שׁוּב בַּמָקוֹם הַזֶה, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – זוֹהִי בִּצָהּ מַמָשׁ. לוּ עָלֶה בְּיָדֵינוּ לִמְשׁוֹת אֶת הַקָרוֹן, לְמִצְעַר, עַד לַמָקוֹם שֶׁהָאֲדָמָה קָשָׁה יוֹתֵר, אָז יֵקַל לָנוּ בְּהַרְבֵּה לִרְתֹּם אֶת הַשְׁוָרִים.

– כֵּן, אֱמֶת הַדָבָר, – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל, – אֲבָל אֲנַחְנוּ כֻּלָנוּ לֹא נוּכֵל גַם לְהָזִיז אֶת הַקָרוֹן הַכָּבֵד הַזֶּה מִמְקוֹמוֹ. לְדַעְתִּי, מוּטָב שֶׁנִרְתֹּם גַם אֶת הַשְׁוָרִים וְגַם אֶת הַסוּסִים, וְאָז אֶפְשָׁר שֶׁנוּכַל לְהוֹצִיאוֹ.

– כֵּן, צָדַקְתָּ, ג’וֹן, נְנַסֶה, אֲבָל אֵיפֹה הֵן בַּהֲמוֹתֵינוּ? אֲנִי אֵינִי רוֹאֶה אוֹתָן.

– אֲנִי הֵבֵאתִי אוֹתָן לִפְנֵי שָׁעָה בְּעֵרֶךְ אֶל מְקוֹם מִרְעֶה, – הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן – הֵן כָּאן, לֹא רָחוֹק בַּיַעַר.

– הָבָה, נֵלֵךְ לַהֲבִיאָן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה וְהָלַךְ לְפָנָיו; גְלֶנֶרְוַן הָלַךְ אַחֲרָיו בְּלִוְיַת רַב־הַחוֹבֵל וְהַמַלָחִים.

בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַיַעַר, שֶׁהֵם הָלְכוּ שָׁמָה, הָיוּ עֲצֵי גּוּמִי, חֲשׂוּפֵי קְלִפָּה. עַל הַגְזָעִים הָעֲרוּמִים הִשְׁתַּרְבְּבוּ וְיָרְדוּ עֲנָפִים אֲרֻכִּים וִיבֵשִׁים. אַף צִפּוֹר אַחַת לֹא עָפָה בֵּין עֵצִים חֲשׂוּפִים אֵלֶה: אַף עָלֶה יָרֹק אֶחָד לֹא הֶחֱיָה אֶת הַגְזָעִים הָאֵלֶה: הַכֹּל מִסָבִיב הָיָה מֵת, עָצֵב וְזוֹעֵף.

– אֶל מַה אֶפְשָׁר לְיַחֵס אֶת מִיתָתָם שֶׁל גְזָעִים אֵלֶה הַנִפְרָצָה כָּל כָּךְ בְּאוֹסְטְרַלְיָה? אֶת הַשְׁאֵלָה הַזוֹ עוֹד לֹא פָּתַר אִישׁ.

זִקְנֵי יְלִידֵי הָאָרֶץ אוֹמְרִים, שֶׁלֹא רַק הֵם, אֶלָא גַם אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם לֹא רָאוּ יְעָרִים אֵלֶה יְרֹקִים. וּמִזֶה אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט שֶׁמִיתָתָם שֶׁל הָעֵצִים הִיא מִשֶׁכְּבָר הַיָמִים, וְתָמוּהַּ הוּא עַד מְאֹד כֵּיצַד יְכוֹלִים עֵצִים יְבֵשִׁים אֵלֶה בְּלִי כָּל רוּחַ חַיִים לַעֲמֹד עַל שָׁרָשֵׁיהֶם מִבְּלִי לִנְפֹּל.

אֲבָל אֶת הַבְּהֵמוֹת לֹא מָצְאוּ בַּמָקוֹם שֶׁהִשְׁאִיר אוֹתָן אַיְרְטוֹן.

– מוּזָר הַדָבָר! כַּנִרְאֶה, תָּעוּ לְאֵיזֶה מָקוֹם אַחֵר, – אָמַר הַמַלָח בְּהַבִּיטוֹ עַל סְבִיבָיו בְּמֶבָּט מְיֻחָד בְּמִינוֹ.

– וּבְכֵן נֵלֵךְ הָלְאָה! – אָמַר הַלוֹרְד בְּקֹצֶר־רוּחַ – הֲרֵי סוֹף־סוֹף מֻכְרָחִים אָנוּ לְמָצְאָן.

הֵם עָבְרוּ אֶת כָּל הַיַעַר, אֲבָל לֹא מָצְאוּ – לֹא אֶת הַשְׁוָרִים וְלֹא אֶת הַסוּסִים.

בְהוֹסִיפָם לָלֶכֶת הָלְאָה, בָּא אַיְרְטוֹן עַד לְחוֹף הַנָהָר עַצְמוֹ, הַמְכֻסֶה צִמְחֵי שִׂיחִים סְבוּכִים, אֲבָל גַם שָׁם לֹא נִמְצְאוּ עִקְבוֹת הַחַיוֹת הָאוֹבְדוֹת. אַיְרְטוֹן צָעַק וְשָׁרַק, קָרָא קְרִיאוֹת שׁוֹנוֹת הַיְדוּעוֹת הֵיטֵב לַשְׁוָרִים וְלַסוּסִים, אֲבָל אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

– אֵין אֲנִי מֵבִין זֹאת, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – פָּנָה מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ אֶל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּפָרְשׂוֹ אֶת כַּפָּיו – אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה עוֹד לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת; לַצַד הַהוּא הֲלֹא לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר, כִּי שָׁם אֵין לָהֶן אֹכֶל…

– לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר אוֹתָן בְּלִי כָּל הַשְׁגָחָה, – אָמַר הַלוֹרְד בְּקוֹל נִרְגָז כִּמְעַט – זוֹהִי פְּזִיזוּת גְדוֹלָה שֶׁאֲנִי לֹא צִפִּיתִי לָהּ מִצִדְךָ, אַיְרְטוֹן.

– סְלִיחָה, הוֹד מַעֲלָתְךָ, אֲבָל הֲלֹא לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁעֵר שֶׁהֵן תִּתְעֶינָה אֶל מָקוֹם רָחוֹק, אוֹ שֶׁיִגְנְבוּ אוֹתָן מִכָּאן…

– הִנֵה, הִנָן! – קָרָא פִּתְאֹם ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּהַפְרִידוֹ בֵּין הַשִׂיחִים הַגְבוֹהִים, – אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָן.

כֻּלָּם עָבְרוּ אַחֲרָיו בֵּין הַשִׂיחִים אֶל שָׂדֶה קָטָן, שֶׁשָׁם אָמְנָם הָיוּ הַבְּהֵמוֹת, אֲבָל נִמְצְאוּ בְּמַצָב נוֹרָא: בָּעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַּ הָיוּ מוּטָלִים חֲמִשָׁה פְּגָרִים, שְׁנֵי שְׁוָרִים וּשְׁלשָׁה סוּסִים שֶׁכְּבָר הִסְתּוֹבְבוּ עֲלֵיהֶם סִיעוֹת עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים הַשׁוֹאֲפִים לְדָם. הַסוּס וְהַשׁוֹר שֶׁנִשְׁאֲרוּ בַּחַיִים עָמְדוּ מוּרְדֵי־רֹאשׁ, כְּאִלוּ הִתְאַבְּלוּ עַל אָבְדַן חַבְרֵיהֶם.

הַלוֹרְד וְרַב־הַחוֹבֵל הִבִּיטוּ זֶה עַל זֶה בְּעֶצֶב וּמִפִּי וִילְסוֹן פָּרְצָה קְלָלָה נִמְרֶצֶת, קִלְלַת מַלָחִים אֲמִתִּית.

– אַל נָא, וִילְסוֹן, אַל תַּבִּיעַ כָּכָה אֶת רִגְשׁוֹתֶיךָ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בִּרְצִינוּת – בְּמִלִים מְפוֹצְצוֹת כָּאֵלוּ לֹא תּוֹעִיל הַרְבֵּה! אֲנִי אֵינִי אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ מִלִים כָּאֵלוּ… אַיְרְטוֹן, הוֹלֵךְ מַהֵר אֶת הַסוּס וְהַשׁוֹר שֶׁנִצְלוּ; נִשְׁתַּדֵל לְהִסְתַּפֵּק בְּצֶמֶד זֶה בִּלְבָד.

– כֵּן, אִלְמָלֵא שָׁקַע הַקָרוֹן, הָיִינוּ יְכוֹלִים בָּאֱמֶת לְהִסְתַּפֵּק בָּהֶם, אֲבָל כֵּיצַד נִמְשֵׁהוּ עַכְשָׁיו? – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– שָׁם נִרְאֶה כְּבָר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – נַחֲזֹר מַהֵר, הַנָשִׁים וַדַאי תִּדְאַגְנָה לִשְׁלוֹמֵנוּ.

כְּשֶׁנוֹדַע לְמַכְּס נַבְּס מַה שֶׁקָרָה, עָנָה וְאָמַר:

– חֲבָל, שֶׁרַק סוּס אֶחָד חִשְׁלוּ עַל יַד הַנָהָר וִימֶר.

– מִפְּנֵי מַה זֶה, סֵיר? – שָׁאַל אַיְרְטוֹן, בְּהַרְגִישׁוֹ שֶׁהַמַיוֹר חוֹשֵׁד בּוֹ.

– כִּי רַק הוּא נִשְׁאַר בַּחַיִים! כְּאִלוּ הַפַּרְסָה הַמְסֻמֶנֶת מְשַׁמֶשֶׁת תְּרִיס בִּפְנֵי הַ“מַגֵפָה” הַמוּזָרָה, שֶׁיֶתֶר הַחַיוֹת נָפְלוּ לְקָרְבָּן עַל יָדֶיהָ.

– כֵּן, זֶה בֶּאֱמֶת מוּזָר מְאֹד, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– לְדַעְתִּי, אֵין זֶה אֶלָא מִקְרֶה בִּלְבָד, – אָמַר אַיְרְטוֹן – הֲרֵי נִשְׁאַר גַם עוֹד שׁוֹר אֶחָד, שֶׁלֹא הָיָה מְפֻרְזָל כְּלָל.

הַמַיוֹר הִדֵק אֶת שְׂפָתָיו בְּחָזְקָה, לִבְלִי לִפְלֹט אֵיזוֹ מִלָה יְתֵרָה, וְהָלַךְ לוֹ אֶל הַמַלָחִים שֶׁעָבְדוּ לְיַד הַקָרוֹן.

– אֶל מַה נִתְכַּוֵן הַמַיוֹר בִּדְבָרָיו אֵלֶה, לְפִי דַעְתְּךָ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֵינִי יוֹדֵעַ בְּשׁוּם פָּנִים כֵּיצַד לְהַסְבִּיר אֶת דְבָרָיו הַסְתוּמִים, – עָנָה הַקְבַרְנִיט, בַּהֲנִיעוֹ בִּכְתֵפָיו – אֵין אֲנִי אֳמָן לִפְתֹּר חִידוֹת, הוֹד מַעֲלָתְךָ.

– דוֹמַנִי, שֶׁקְרוֹבֵי חוֹשֵׁד בְּאַיְרְטוֹן בְּאֵיזֶה דָבָר, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– מָה אַתְּ סָחָה, גְבִרְתִּי! וְכִי אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁד בְּאָדָם, שֶׁכֻּלוֹ סֵמֶל הַיּשֶׁר וְהַצֶדֶק! – מָחָה פַּגַנֶל בְּרַתְחָנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת.

– וּבֶאֱמֶת בַּמֶה יָכוֹל מַכְּס נַבְּס לַחְשֹׁד? – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הַאִם בָּזֶה שֶׁהוּא הֵמִית אֶת שׁוֹרֵינוּ וְסוּסֵינוּ? אֲבָל הֲרֵי אֵין לָזֶה כָּל שַׁחַר. הֲרֵי עִנְיָנֵנוּ נוֹגֵעַ גַם אֵלָיו.

– מִלְבַד זֶה הֲלֹא הוּא מָסוּר לָנוּ בְּכָל לְבָבוֹ, – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן, כָּךְ הוּא, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – אֲבָל הַמַיוֹר אֵינוֹ אוֹהֵב לְדַבֵּר דִבְרֵי רוּחַ, וְלָכֶן יֵשׁ בִּרְמִיזָתוֹ אֵיזוֹ כַּוָנָה חֲשׁוּבָה מְאֹד.

– עוֹד מְעַט והַמַיוֹר יַחֲשֹׁד בְּאַיְרְטוֹן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּיחָסִים קְרוֹבִים עִם אוֹתָם הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִמְלְטוּ! – פָּלַט פַּגַנֶל מִפִּיו מִתּוֹךְ אִי־זְהִירוּת.

– עִם אֵלוּ פּוֹשְׁעִים נִמְלָטִים? – שָׁאֲלָה מָרַת מֶרִי, בַּהֲעִיפָהּ מֶבַּט־חֲרָדָה עַל כֻּלָם.

– מַר פַּגַנֶל מִתְלוֹצֵץ, – מִהֵר רַב־הַחוֹבֵל לַעֲנוֹת – הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ אָמַר לָנוּ שֶׁבִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה אֵין זֵכֶר לְאֵלֶה הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ.

– כַּמוּבָן, לֹא! אֲנִי אָמַרְתִּי זֹאת רַק עַל יְדֵי … פִּזוּר־נַפְשִׁי, בִּרְצוֹתִי לֶאֱמֹר מַשֶׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי. וְאֵינִי זוֹכֵר עוֹד מַה, – הִבְטִיחַ הַמְלֻמָד, וּבְקִרְבּוֹ קִלֵל אֶת עַצְמוֹ עַל פִּטְפּוּטָיו הַיְתֵרִים, – אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁעַכְשָׁיו לֹא יִמָצֵא בְּכָל אוֹסְטְרַלְיָה לֹא רַק פּוֹשֵׁעַ אֶחָד, הָעוֹבֵד בְּפֶרֶךְ, אֶלָא בִּכְלָל אָדָם בִּלְתִּי יָשָׁר, כִּי הַטֶבַע הַמַבְרִיא אֲשֶׁר כָּאן מְהַפֵּךְ אֶת הַפּוֹשְׁעִים מִלֵדָה לְמַלְאָכִים נְקִיִים מִכָּל חֵטְא… הֲלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם פַּעַם… אָמְנָם אֵין כְּלָל בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים אָנוּ לְמָשָׁל, אֶת חֲבוּרַת בֶּן… זֹאת אוֹמֶרֶת: הָאָסוֹן בִּמְסִלַת הַבַּרְזֶל, וְאֶת הַדֹאַר שֶׁהִתְחִילוּ לְהוֹבִילָהּ שׁוּב בִּשְׁמִירָה מְעֻלָה שֶׁל שׁוֹמְרִים מְזֻיָנִים… לֹא זֹאת… אֲנִי חָפַצְתִּי לֶאֱמֹר לָכֶם רַק מִקְרֶה אֶחָד, זֶה קָרָה לִפְנֵי צֵאתִי מִצָרְפַת, כְּשֶׁאֲנִי…

הַמְלֻמָד הֶעָלוּב, בְּהַרְגִישׁוֹ שֶׁהוּא מַתְחִיל לְהִסְתַּבֵּךְ בִּדְבָרָיו, פָּסַק וּמָחָה אֶת הַזֵעָה מֵעַל מִצְחוֹ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת מֶרִי פָּקְחוּ עֵינֵיהֶן לִרְוָחָה, בַּהֲבִינָן שֶׁמַעֲלִימִים מֵהֶן דְבַר־מָה. לְבַסוֹף עָמְדָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהוֹלִיכָה עִמָהּ אֶת חֲבֶרְתָּהּ אֶל הָאֹהֶל, שֶׁשָׁם הֵכִין אוֹלְבִּינֶט אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר.

– אוֹתִי גוּפִי הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת־פֶּרֶךְ עַל פִּטְפּוּטַי הָרַבִּים, – קָרָא פַּגַנֶל בְּקוֹל עָצֵב לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ הַגְבִירוֹת.

– בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָיָה, – הִסְכִּים הַלוֹרְד בַּהֲלָצָה וּבִרְצִינוּת גַם יַחַד, וּבָזֶה הֶעֱצִיב מְאֹד אֶת הַמְלֻמָד הַנִכְבָּד.

וּבֵינְתַיִם, וְאַיְרְטוֹן וְהַמַלָחִים עָמְלוּ לְהוֹצִיא אֶת הַקָרוֹן הַכָּבֵד. הַשׁוֹר וְהַסוּס, מֻצְלָפִים עַל יְדֵי כָּל הַתַּיָרִים, מָשְׁכוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם, בְּמֶרֶץ מִיֻחָד הִצְלִיף בָּהֶם אַיְרְטוֹן. וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי הִתְאַמְצוּ לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַחֹמֶר אֶת הָאוֹפַנִים הָאֲחוֹרִיִים, אֲבָל שׁוּם דָבָר לֹא הוֹעִיל: הַקָרוֹן הַכָּבֵד לֹא זָז מִמְקוֹמוֹ. הַטִיט שֶׁהִתְיַבֵּשׁ לְמֶחֱצָה הָיָה לְגוּשׁ מוּצָק אֶחָד, שֶׁהַגַלְגַלִים דָבְקוּ בּוֹ בְּחָזְקָה.

לְפִי עֲצַת ג’וֹן מַנְגֶלְס נִסוּ לְהַרְטִיב אֶת הַטִיט בְּמַיִם, אֲבָל הַכֹּל הָיָה לְלֹא הוֹעִיל; הָאֲנָשִׁים וְהַבְּהֵמוֹת הִתְחַבְּטוּ וְכִלוּ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם לַשָׁוְא, וְהַלוֹרְד פָּקַד לְהִנָפֵשׁ.

– צָרִיךְ לְפָרֵק אֶת הַקָרוֹן לַחֲלָקָיו, אֲבָל אֵין לָנוּ הַמַּכְשִׁירִים הַדְּרוּשִׁים לְזֶה, – אָמַר הַמַיוֹר.

– עַל זֶה אֵין לָנוּ גַם מַה לַחֲשׁוֹב, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אַחֶרֶת, אֶלָא לִטְעֹן אֶת כָּל הַמִטְעָן עַל הַסוּס וְהַשׁוֹר וּבְעַצְמֵנוּ נֵלֵךְ רַגְלִי… בֵּינְתַיִם נֵלֵךְ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, יְדִידַי, וְאַחַר־כָּךְ נְטַכֵּס עֵצָה מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לָצֵאת מִן הַמַצָב הַקָשֶׁה הַזֶה.

הָאֲרוּחָה הַטוֹבָה עוֹרְרָה אֶת רוּחַ כֻּלָם, וְהָאָסוֹן שֶׁל אָבְדַן הַבְּהֵמוֹת נִרְאָה לָהֶם לֹא כָּל־כָּךְ נוֹרָא, וְהַדְאָגָה בִּדְבַר הֶעָתִיד נִתְמַעֲטָה בְּהַרְבֵּה.

כְּשֶׁשָׂבְעָה כָּל הַחֲבוּרָה, בִּקֵשׁ גְלֶנֶרְוַן מֵאֵת פַּגַנֶל, לִקְבֹּעַ אֶת הַמַצָב הַגִיאוֹגְרָפִי שֶׁל הַמָקוֹם שֶׁהֵם נִמְצָאִים בּוֹ.

הַמְלֻמָד מִלֵא תֵּכֶף אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. הֵם עָמְדוּ בָּרֹחַב 37^o וּבָאֹרֶךְ 167^o54', עַל חוֹף הַנָהָר סְנוֹבִּי. וּבְאֵיזוֹ מַעֲלָה נִמְצָא הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– בְּמַעֲלָה 150 שֶׁל הָאֹרֶךְ, – עָנָה פַּגַנֶל.

– וְכִי רָחוֹק מִכָּאן לְמֶלְבֶּרְן?

– כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר.

– יָפֶה. עַכְשָׁיו אָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַמָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הִנְנוּ נִמְצָאִים, – הִמְשִׁיךְ גְלֶנֶרְוַן – וִיכוֹלִים אָנוּ לָגֶשֶׁת לְעַבֵּד תָּכְנִית לְמַסָעֵנוּ הָלְאָה. הַאִם עָלֵינוּ לָלֶכֶת עַכְשָׁיו לְמֶלְבֶּרְן אוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ הָלְאָה?

כֻּלָם חִווּ אֶת דַעְתָּם לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם הָלְאָה. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת מֶרִי הוֹדִיעוּ שֶׁהֵן תַּעֲבֹרְנָה שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים לְיוֹם וְאַל דְאָגָה לָהֶן.

– לִתְשׁוּבָה אַחֶרֶת לֹא חִכִּיתִי מִבְּנוֹת הַתַּיָרִים הָאַמִיצִים, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל חוֹשֶׁשְׁנִי שֶׁנִסָיוֹן זֶה יִהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר מִדַי… לְדַאֲבוֹנִי, אֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְשַׁחְרֵר אֶתְכֵן מִזֶה וַעֲלֵיכֶן לְקַבֵּל אֶת זֶה בְּאַהֲבָה… עַכְשָׁיו הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת אִם נִמְצָא לְמִצְעָר עַל חוֹף הַיָם מָקוֹם שֶׁנוּכֵל לְהִנָפֵשׁ בּוֹ בִּמְנוּחָה וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ אַחֲרֵי דֶרֶךְ מְיַגַעַת כָּזוֹ?

– כַּמוּבָן, נִמְצָא, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף – עַל חוֹף הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד נִמְצֵאת הָעִיר הָעַתִּיקָה עֵדֶן. שָׁם יֵשׁ נָמָל הָעוֹמֵד בְּקֶשֶׁר תְּמִידִי עִם מֶלְבֶּרְן… וְנִרְאֶה לִי עוֹד שֶׁלֹא רָחוֹק מֵחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר מִכָּאן, בַּמוֹשָׁבָה דֶלֶגֶט, עַל גְבוּלָהּ שֶׁל וִיקְטוֹרְיָה, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָנוּ לִרְכּשׁ עֲגָלָה חֲדָשָׁה, שְׁוָרִים, סוּסִים וְכָל הַדָרוּשׁ לָנוּ.

– הַאֵינְךָ מוֹצֵא לְנָכוֹן, אֲדוֹנִי הָרָם, לְצַווֹת עַכְשָׁיו עַל “דוּנְקָן” לָבוֹא מִיָד אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד? – הִתְעָרֵב בַּשִׂיחָה אַיְרְטוֹן.

– וּמַה תֹּאמַר אַתָּה, ג’וֹן? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן אֶל רַב־הַחוֹבֵל.

– אֲנִי מוֹצֵא, שֶׁאֵין לָנוּ מַה לְמַהֵר, – עָנָה ג’וֹן, אַחֲרֵי חָשְׁבוֹ מְעַט – אֵינִי רוֹאֶה כָּל צֹרֶךְ, שֶׁהָאֳנִיָה תַּקְדִים אוֹתָנוּ לָבוֹא אֶל הַמִפְרָץ.

– גַם דַעְתִּי נוֹטָה לְכָךְ, – אָמַר פַּגַנֶל.

– וּמָתַי נוּכַל לִהְיוֹת בְּעֵדֶן? – הוֹסִיף הַלוֹרְד לִשְׁאֹל – בְּעוֹד חֲמִשָׁה, שִׁשָׁה יָמִים, הֲלֹא?

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתְךָ! – קָרָא אַיְרְטוֹן – מִי יִתֵּן וְהִגַעְנוּ שָׁמָה אַחֲרֵי חֲמִשָׁה־עָשָׂר יוֹם, וְאוּלַי גַם אַחֲרֵי עֶשְׂרִים יוֹם.

– אֵיךְ? הֲרֵי עַד עֵדֶן אֵין יוֹתֵר מִמֵאָה קִילוֹמֶטֶר!

– כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲבָל מֵאָה קִילוֹמֶטֶר אֵלֶה גְרוּעִים יוֹתֵר מִשְׁתֵּי מֵאוֹת אֲחֵרִים.

– וּמַדוּעַ?

– מִפְּנֵי שֶׁדַרְכֵּנוּ מוֹבִילָה מִכָּאן דֶרֶךְ מִדְבָּר פִּרְאִי שֶׁכִּמְעַט כֻּלוֹ הוּא מְכֻסֶה קוֹצִים וּבַרְקָנִים. דֶרֶךְ כְּבוּשָׁה אֵין שָׁמָה כְּלָל. נִצְטָרֵךְ לְפַלֵס לָנוּ דֶרֶךְ בְּגַרְזֶן אוֹ בְּאֵשׁ. בְּאֹפֶן אַחֵר לֹא נַעֲבֹר אַף צַעַד.

– לְדַאֲבוֹנִי, כָּל זֶה אֱמֶת הוּא, – אָמַר פַּגַנֶל – אֲנִי שָׁכַחְתִּי לְהַקְדִים וְלֶאֱמֹר לָכֶם עַל דְבַר מִדְבָּר זֶה.

– יְהֵא כָּךְ! – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – אֲנַחְנוּ נְפַלֵס לָנוּ דֶרֶךְ, וְאַחֲרֵי שְׁנַיִם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת נָבוֹא סוֹף־סוֹף לְעֵדֶן, וּמִשָׁם נִשְׁלַח לְהָבִיא אֶת הָאֳנִיָה.

– מִלְבַד זֶה, – הִמְשִׁיךְ אַיְרְטוֹן, – אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּכֶם עַל זֶה, שֶׁבִּלְתִּי יָדוּעַ הוּא מָתַי יֵרְדוּ מֵי סְנוֹבִּי שֶׁגָאוּ מְאֹד אַחֲרֵי הַגֶשֶׁם.

– וּלְשֵׁם מַה נְחַכֶּה עוֹד? – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – וַדַאי נִמְצָא אֵיזֶה מַעֲבָר.

– מְסֻפְּקַנִי. אֲנִי בִּקַשְׁתִּי עוֹד בַּבֹּקֶר וְלֹא מָצָאתִי. בִּתְקוּפַת שָׁנָה זוֹ מִצְטַיֵן סְנוֹבִּי בְּגֵאוּת מֵימָיו וּבְשִׁטְפּוֹ הַמָהִיר. בִּכְלָל נִרְאֶה שֶׁגוֹרָלֵנוּ הִתְחִיל לִרְדֹף אוֹתָנוּ…

– הֲרָחָב הוּא נָהָר זֶה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– רָחָב מְאֹד, גְבִרְתִּי, יוֹתֵר מִקִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי, וּמִלְבַד זֶה הוּא עָמֹק מְאֹד, שׁוּם שַׂחְיָן בָּעוֹלָם לֹא יָהִין לַעֲבֹר אוֹתוֹ בִּשְׂחִיָה, בְּיִחוּד בְּעוֹנַת שָׁנָה זוֹ.

– וּבְכֵן, נַעֲשֶׂה סִירָה! – קָרָא רוֹבֶּרְט – נְגַדַע אֵיזֶה עֵץ עָבֶה, נִקְדָחֵהוּ וְנָשׁוּט בּוֹ, – זֶהוּ הַכֹּל.

– מֶה חָכַמְתָּ, רוֹבֶּרְט, חָכָם מְחֻכָּם אַתָּה! – הִלֵל פַּגַנֶל אֶת הַנַעַר.

– עֵצָה זוֹ טוֹבָה הִיא בֶּאֱמֶת, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – לְדַעְתִּי, צָרִיךְ תֵּכֶף לְהוֹצִיאָהּ לַפֹּעַל.

– וּמַה תֹּאמַר אַתָּה לָזֶה, אַיְרְטוֹן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– דַעְתִּי הִיא זֹאת, הוֹד מַעֲלָתְךָ: אִם לֹא תָּבוֹא לָנוּ אֵיזוֹ עֶזְרָה, נוּכַל לָשֶׁבֶת פֹּה לְמִצְעָר כְּחֹדֶשׁ יָמִים, – עָנָה מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ בְּזַעַף.

– נִמְצָא, שֶׁאַתָּה אֵינְךָ מוֹצֵא לְאֶפְשָׁר לַעֲבֹר דֶרֶךְ הַסְנוֹבִּי בְּסִירָה? – הֵעִיר הַקְבַרְנִיט, בְּהַתְחִילוֹ לְהִתְרַגֵז מִתְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן – וּבְכֵן הַגִידָה אֵפוֹא מַה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, לְפִי דַעְתְּךָ אַתָּה?

– אֲנִי כְּבָר אָמַרְתִּי, שֶׁצָרִיךְ לִקְרֹא לְ“דוּנְקָן” אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד.

– אַתָּה חוֹשֵׁב תָּמִיד רַק עַל דְבַר “דוּנְקָן”! וְכִי בְּאֵיזֶה אֹפֶן תָּקֵל עָלֵינוּ “דוּנְקָן” אֶת הַיְצִיאָה מִן הַמַצָב הַזֶה?

– אֲנִי אֵינִי כּוֹפֶה שׁוּם אִישׁ לְקַבֵּל אֶת דַעְתִּי, – עָנָה אַיְרְטוֹן קָשׁוֹת, אַחֲרֵי חָשְׁבוֹ מְעַט – אַתָּה שָׁאַלְתָּ בַּעֲצָתִי וָאִיעַץ. וְאִם עֲצָתִי אֵינָהּ טוֹבָה בְּעֵינֶיךָ, עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ.

לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, שִׁלֵב הַמַלָח אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ וְהֵעִיף מֶבָּט מוּזָר עַל כֻּלָם.

– בָּאֵר לָנוּ בִּפְרוֹטְרוֹט אֶת תָּכְנִיתְךָ וּנְעַיֵן בָּהּ, – הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן, שֶׁתָּמַה עַל תְּשׁוּבָתוֹ הָעַזָה שֶׁל אַיְרְטוֹן, שֶׁהָיָה תָּמִיד כֹּה מְנֻמָס.

– תָּכְנִיתִי הִיא זוֹ: לָשֶׁבֶת כָּאן וּלְחַכּוֹת לְעֶזְרָה, שֶׁרַק “דוּנְקָן” הָאַחַת יְכוֹלָה לְהָבִיא לָנוּ. הַשַׁיִט בִּקְלִפַּת אֱגוֹז עַל הַנָהָר סְנוֹבִּי, זוֹהִי סַכָּנָה גְדוֹלָה מְאֹד. בְּצָרְכֵי מָזוֹן אֵין לָנוּ מַחֲסוֹר, מַיִם יֵשׁ לָנוּ, מְקוֹם חֲנָיָתֵנוּ נוֹחַ וְטוֹב הוּא בְּכָל הָאֳפָנִים. וּמַדוּעַ אֵפוֹא לֹא נִשְׁהֶה כָּאן עַד שֶׁאֶחָד מֵאִתָּנוּ יִסַע לְמֶלְבֶּרְן עִם הַפְּקוּדָה לְהָבִיא אֶת הָאֳנִיָה לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד? זֶה יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לְהָבִיא אֶת עַצְמֵנוּ בְּסַכָּנוֹת שׁוֹנוֹת בִּשְׁעַת הַמַעֲבָר דֶרֶךְ נָהָר גָדוֹל כָּזֶה.

– אֲבָל הֲרֵי “דוּנְקָן” אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲזֹר לָנוּ, בִּהְיוֹתָהּ בַּמִפְרָץ? – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל בְּאִי־סַבְלָנוּת.

– אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי כָּזֹאת, – אָמַר אַיְרְטוֹן – אֲנִי רַק רָצִיתִי לֶאֱמֹר שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ נִשְׁהֶה כָּאן עַד שֶׁיֵרְדוּ הַמַיִם בַּנָהָר, אוֹ עַד שֶׁנִבְנֶה לָנוּ סִירָה אֲמִתִּית חֲזָקָה, תּוּכַל “דוּנְקָן” לְחַכּוֹת לָנוּ כְּבָר בַּמָקוֹם הַדָרוּשׁ, וְזֹאת תְּהֵא לָנוּ הֲקָלָה גְדוֹלָה.

– לִכְאוֹרָה, נָכוֹן הַדָבָר, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת – לְמִצְעָר, לֹא נִצְטָרֵךְ לְאַבֵּד זְמַן לְחִנָם עַל הַחוֹף… מַהִי דַעְתְּכֶם, יְדִידַי?

– יְחַוֶה אֶת דַעְתּוֹ מַכְּס נַבְּס, – הִצִיעָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – עֲצָתוֹ תְּהֵא הַמַכְרַעַת, מִשׁוּם שֶׁהוּא מָתוּן יוֹתֵר מִכֻּלָנוּ.

– אֲנִי מוֹצֵא שֶׁאַיְרְטוֹן צָדַק וַאֲנִי תְּמִים־דֵעִים עִמוֹ. יוֹתֵר אֵין לִי מַה לְהוֹסִיף, – הוֹדִיעַ הַמַיוֹר.

לִתְשׁוּבָה זוֹ לֹא חִכָּה אִישׁ, וּפְנֵי כֻּלָם הִבִּיעוּ תִּמָהוֹן.

אַיְרְטוֹן הִבִּיט גַם הוּא בְּמֶבָּט שׁוֹאֵל עַל הַמַיוֹר, אֲבָל לֹא אָמַר כְּלוּם.

דְבָרָיו שֶׁל הַמַיוֹר נֶאֶמְרוּ בְּטוֹן רְצִינִי, וַעֲצָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן נִתְקַבְּלָה פֶּה אֶחָד.

– וּבְכֵן עָלֵינוּ לְהִסְתַּדֵר עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר, אִם נִהְיֶה מֻכְרָחִים לְבַלוֹת פֹּה זְמַן בִּלְתִּי מֻגְבָּל, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁהַשְׁאֵלָה נִפְתְּרָה לְבַסוֹף.

– כֵּן, כַּמוּבָן, – הִסְכִּים רַב־הַחוֹבֵל – אֲבָל עַכְשָׁיו מְעַנְיֶנֶת אוֹתִי הַשְׁאֵלָה: כֵּיצַד יַעֲבֹר שְׁלִיחֵנוּ אֶת הַנָהָר סְנוֹבִּי?

כֻּלָם הִבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּת עַל אַיְרְטוֹן. עַל פָּנָיו רִחֲפָה בַת־צְחוֹק קַלָה.

– וְלָמָה לוֹ לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר? – אָמַר, בְּמַצְמְצוֹ בְּעַיִן אַחַת.

– אֵיךְ זֶה: לָמָה? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס – הֲרֵי הַדֶּרֶךְ…

– הַדֶּרֶךְ לְמֶלְבֶּרְן אֵינָהּ מוֹבִילָה דֶרֶךְ הַנָהָר סְנוֹבִּי, – שִׁסְעוֹ אַיְרְטוֹן – הַדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה לְמֶלְבֶּרְן עוֹבֶרֶת בַּיַבָּשָׁה לֹא רָחוֹק מִכָּאן. הֲשָׁכַחְתָּ אֶת זֶה, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל?

– כֵּן, כֵּן!… וְאָז יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר יוֹתֵר מִשְׁלשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר רַגְלִי!

– וּמַדוּעַ זֶה רַגְלִי, אֲדוֹנִי? הוּא יוּכַל לִרְכֹּב עַל הַסוּס שֶׁנִשְׁאַר עוֹד אֶצְלֵנוּ, שֶׁאֵין לָנוּ בּוֹ עַכְשָׁיו כָּל צֹרֶךְ. אִם הַסוּס לֹא יִפֹּל בַּדֶרֶךְ, יָכוֹל יוּכַל לַעֲבֹר שְׁלשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר בְּאַרְבָּעָה יָמִים, לֹא יוֹתֵר. מִמֶלְבֶּרְן תַּעֲבֹר הָאֳנִיָה לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד בִּשְׁתֵּי יְמָמוֹת, וּמֵהַמִפְרָץ לְכָאן מַסָע שֶׁל שְׁנֵי יָמִים… אַחֲרֵי שָׁבוּעַ יָכוֹל שְׁלִיחֵנוּ לָשׁוּב בַּחֲזָרָה, בְּקַחְתּוֹ אִתּוֹ מַלָחִים אֲחָדִים מִ“דוּנְקָן”, שֶׁיַעַזְרוּ לָנוּ לָצֵאת מִמַצָבֵנוּ זֶה.

הַמַיוֹר, לְתִמְהוֹנוֹ הַגָדוֹל שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, הִסְכִּים לִדְבָרָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן בִּתְנוּעַת רֹאשׁוֹ.

– וְאֶת מִי עָלֵינוּ לִשְׁלֹחַ? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – הַדֶרֶךְ אֵינָהּ קַלָה וְגַם בְּחֶזְקַת סַכָּנָה הִיא, כִּי עָלָיו יִהְיֶה לִנְסֹעַ יְחִידִי. וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁיִקְרֶה אוֹתוֹ בַּדֶרֶךְ? זֶה שֶׁיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, הוּא מַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְטוֹבַת הַכְּלָל. וּמִי נָכוֹן לְקָרְבָּן זֶה?

וִילְסוֹן, מְיוּלְרֶדִי, ג’וֹן מַנְגֶלְס, פַּגַנֶל וְגַם רוֹבֶּרְט הִתְנַדְבוּ לָלֶכֶת.

יוֹתֵר מִכֻּלָם הִתְעַקֵשׁ רַב־הַחוֹבֵל, בְּאָמְרוֹ שֶׁאֶת הַפְּקוּדָה צָרִיךְ הוּא, מְפַקֵד הָאֳנִיָה, לְהָבִיא.

– וַאֲנִי חוֹשֵׁב, – הִתְחִיל אַיְרְטוֹן, כְּשֶׁרָאָה שֶׁגְלֶנֶרְוַן מוּכָן לָתֵת לַקְבַרְנִיט לִנְסֹעַ – שֶׁטוֹב יִהְיֶה, כְּשֶׁאֲנִי אֶסַע, מִשׁוּם שֶׁאֲנִי בָּקִי בַּדֶרֶךְ יוֹתֵר מִכֻּלְכֶם, וְגַם מִנְהֲגֵי חַיֵי הָאוֹסְטְרָלִים וּלְשׁוֹנָם יְדוּעִים לִי. אֲנִי אוּכַל לְחַלֵץ אֶת עַצְמִי מִכָּל סַכָּנָה, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁאַחֵר בִּמְקוֹמִי יִבָּהֵל וְלֹא יֵדַע מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת. אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁלֹא אֶתְעַכֵּב יוֹתֵר מִשִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה יָמִים.

– טוֹב הַדָבָר, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – סַע אַתָּה, אַיְרְטוֹן. זֶה יִהְיֶה בֶּאֱמֶת יוֹתֵר טוֹב, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת טִיב הָאָרֶץ. וַאֲנַחְנוּ כָּאן נוּכַל לְוַתֵּר עָלֶיךָ.

– כֵּן, – אָמְרָה גַם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – לְדַעְתִּי, אֵין אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁיִכְשַׁר לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ זוֹ יוֹתֵר מֵאַיְרְטוֹן, וְלוּלֵא הוּא, הָיָה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה לִבְחֹר בְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ.

– וְגַם אֲנִי מוֹצֵא שֶׁכָּךְ הוּא, – אָמַר בַּעֲלָהּ – וּבְכֵן, אַיְרְטוֹן, אֱלֹהִים עִמְךָ! רְכַב וּצְלַח, וּתְמַהֵר לָשׁוּב!

– מִיָד אֵצֵא לְדַרְכִּי, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה הַמַדְרִיךְ בְּקִידָה עֲמֻקָה וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ כְּעֵינֵי חַיָה טוֹרֶפֶת בַּהֲרִיחָהּ טֶרֶף.

– המ!… – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל אֶַל עַצְמוֹ, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ הֵיטֵב בִּפְנֵי מִי שֶׁהָיָה מַלָח – כָּאן לֹא הַכֹּל כַּשׁוּרָה, אֲנִי מַתְחִיל לַחֲשֹׁד בּוֹ.

הוּא רָצָה לְהוֹדִיעַ לִגְלֶנֶרְוַן אֶת חֲשָׁדָיו, אֲבָל הָאַחֲרוֹן הִתְחִיל כְּבָר לִכְתֹּב אֶת הַפְּקוּדָה לְתוֹם אוֹסְטִין, לְהָבִיא אֶת הָאֳנִיָה לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד. הַקְבַרְנִיט לֹא יָדַע אֵיךְ לְהַטוֹתוֹ הַצִדָה מִבְּלִי לְעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד יָשַׁב עַל סַפְסָל מִתְקַפֵּל בְּפֶתַח הָאֹהֶל, סַפְסָל זֶה שִׁמֵשׁ לוֹ גַם שֻׁלְחַן־כְּתִיבָה.

מַכְּס נַבְּס, פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט עָמְדוּ רְחוֹקִים צְעָדִים אֲחָדִים מִן הָאֹהֶל. וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי עָזְרוּ לְאַיְרְטוֹן לְהִתְכּוֹנֵן לַדֶרֶךְ. אַיְרְטוֹן עַצְמוֹ יָצָא וְנִכְנַס כְּפַעַם בְּפַעַם בְּנָשְׂאוֹ חֲפָצִים שׁוֹנִים, שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ אוֹלְבִּינֶט.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן כִּמְעַט שֶׁגָמַר לִכְתֹּב אֶת הַפְּקוּדָה, וְהִנֵה נִגַשׁ אֵלָיו מַכְּס נַבְּס וְשָׁאַל בְּקוֹל רָם:

– וְכֵיצַד כָּתַבְתָּ אֶת הַשֵׁם “אַיְרְטוֹן”, קְרוֹבִי הַיָקָר?

– פָּשׁוּט מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמְבַטְאִים אוֹתוֹ.

– וּבְכֵן עָשִׂיתָ מִשְׁגֶה נוֹרָא, – אָמַר הַמַיוֹר בְּנַחַת – אַף־עַל־פִּי שֶׁשֵׁם זֶה מִתְבַּטֵא “אַיְרְטוֹן”, הֲרֵי הוּא נִכְתָּב “בֶּן־ג'וֹיז”!

 

פֶּרֶק ט: זָרוּתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל    🔗

הַהֲסָרָה הַפִּתְאֹמִית שֶׁל מַסְוֵה הָרַמָאוּת מֵעַל פְּנֵי אַיְרְטוֹן עַל יְדֵי הַמַיוֹר, הָלְמָה אֶת כֻּלָם כְּבָרָק. הַגְבִירוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁעוֹד לֹא יָדְעוּ כְּלוּם, הֵבִינוּ בְּכָל זֹאת, שֶׁ“בֶּן־ג’וֹיז” צָרִיךְ לִהְיוֹת אֵיזֶה שׁוֹדֵד מְסֻכָּן. וְלָכֵן נִבְהֲלוּ גַם הֵן בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן.

הֵם לֹא הִסְפִּיקוּ עוֹד לְהָשִׁיב רוּחַ מִן הַתִּמָהוֹן וְהַפַּחַד, וְהִנֵה הוֹפִיעַ אַיְרְטוֹן בְּפֶתַח הָאֹהֶל, לְבֶן־פָּנִים וּבְעֵינַיִם מַבְרִיקוֹת. קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק מִי מֵהֶם לְקַדֵם אֶת פְּנֵי הָרָעָה, הוֹצִיא הַמַלָח בְּחִפָּזוֹן רַב אֶקְדָח מֵאֲזוֹרוֹ… נִשְׁמְעָה יְרִיָה, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נָפַל בִּנְגִיחָה עֲמוּמָה מִכִּסְאוֹ כְּשֶׁדָמוֹ שׁוֹתֵת אַרְצָה.

נִשְׁמְעוּ יְרִיוֹת גַם מִחוּץ לָאֹהֶל, בַּיַעַר. ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַמַלָחִים חָפְצוּ לְהִתְנַפֵּל עַל אַיְרְטוֹן וּלְתָפְשׂוֹ, אֲבָל הוּא נִשְׁמַט מֵהֶם בִּצְחוֹק שֶׁל לַעַג וּמִיָד נֶעֱלַם בְּחֹרְשַׁת הָעֵצִים, בְּמָקוֹם שֶׁחִכּוּ לוֹ אֲנָשִׁים אֲחָדִים, כַּנִרְאֶה, בְּנֵי חֶבְרָתוֹ.

– מַהֲרוּ, מַהֲרוּ אֶל הַקָרוֹן! – קָרַא רַב־הַחוֹבֵל – כָּאן יַהַרְגוּ אוֹתָנוּ אֶחָד, אֶחָד!

לְאָשְׁרָם, נִפְצַע הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן פֶּצַע לֹא קָשֶׁה וְהָיָה בִּיכָלְתּוֹ לָקוּם בְּלִי עֶזְרַת אֲחֵרִים, וְקָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַגְבִירוֹת אֶל הַקָרוֹן, שֶׁדְפָנָיו הֶעָבִים יָכְלוּ לְשַׁמֵשׁ תְּרִיס מִפְּנֵי הַכַּדוּרִים.

בַּהֲבִינָם שֶׁנָפְלוּ בַּפָּח, תָּפְשׂוּ כָּל הַגְבָרִים, מִלְבַד הַלוֹרְד וְרוֹבֶּרְט, שֶׁאֲחוֹתוֹ עָצְרָה אוֹתוֹ, אֶת רוֹבֵיהֶם וְהִתְכּוֹנְנוּ לְהָגֵן עַל עַצְמָם עַד טִפַּת דָמָם הָאַחֲרוֹנָה.

הֵם חִכּוּ לְהִתְנַפְּלוּת, אֲבָל אַיְרְטוֹן, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן בֶּן־ג’וֹיז, וַחֲבֵרָיו לֹא נִרְאוּ יוֹתֵר, וּמִסָבִיב שָׂרְרָה דוּמִיָה.

מַכְּס נַבְּס וְג’וֹן מַנְגֶלְס הִתְגַנְבוּ חֶרֶשׁ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁשָׁם נֶעֱלַם בֶּן־ג’וֹיז וּמָצְאוּ שָׁם רַק עִקְבוֹת מִשְׁכַּב־לִינָה וּשְׁנֵי פְּקָקִים עֲשֵׁנִים שֶׁל רוֹבֶה.

– עוֹד תַּבְעֵרַת־יַעַר חֲסֵרָה לָנוּ, – אָמַר הַמַיוֹר, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַפְּקָקִים – אוּלָם זֶה חָשׁוּד מְאֹד, שֶׁבְּנֵי־חַיִל אֵלֶה נִסְתַּתְּרוּ. אֲנִי הָיִיתִי בּוֹחֵר בְּמִלְחָמָה גְלוּיָה אִתָּם כְּדֵי לְהִפָּטֵר פַּעַם אַחַת מִן הָאוֹיְבִים הַמְסֻכָּנִים הַלָלוּ, מֵאֲשֶׁר לְחַכּוֹת בְּכָל רֶגַע לְהִתְנַפְּלוּת פִּתְאֹמִית.

– לְדַעְתִּי, צָרִיךְ לָתוּר אֶת כָּל הַיַעַר, – הִצִיעַ הַקְבַרְנִיט – אֶפְשָׁר שֶׁהֵם מִסְתַּתְּרִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם בֵּין הַשִׂיחִים.

הַמַיוֹר הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ וְהֵם הִקִיפוּ כִּמְעַט אֶת כָּל הַיַעַר. אֲבָל בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא רָאוּ שׁוּם דָבָר הַמְעוֹרֵר חֶשֶׁד, וּמַה שֶׁהִתְמִיהָם יוֹתֵר – בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאוּ עִקְבוֹת הַשׁוֹדְדִים, כְּאִלוּ הִתְנַדְפוּ בָּאֲוִיר.

– זֶה מַתְמִיהַּ כְּבָר יוֹתֵר מִדַי, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – אֲנִי אֵינִי מַאֲמִין בְּהַעֲלָמָה פִּתְאֹמִית זוֹ. צָרִיךְ לַעֲמֹד עַל הַמִשְׁמָר וּלְהִתְכּוֹנֵן לַכֹּל.

הַקָרוֹן, שֶׁנֶהְפַּךְ לִמְצוּדָה לֹא גְדוֹלָה אֲבָל מְזֻיָנָה הֵיטֵב, הָיָה מֶרְכַּז הַמַחֲנֶה. הַגְבִירוֹת שָׂמוּ תַּחְבֹּשֶׁת עַל כְּתֵפוֹ הַפְּצוּעָה שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן. לְאָשְׁרָם, נִשְׁאֲרָה עֶצֶם הַכָּתֵף שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַפֶּצַע הָיָה עָמֹק. הַדָם זָב בְּחָזְקָה וְקָשֶׁה הָיָה לְעָצְרוֹ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה כָּבְשָׁה בְּקֹשִׁי אֶת דִמְעוֹתֶיהָ, בְּהַעֲלוֹתָהּ עַל לִבָּהּ אֶת הַמַחֲשָׁבָה הַנוֹרָאָה שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לְהִשָׁאֵר בְּלִי בַּעֲלָהּ הַיָקָר.

– הֵרָגְעִי, יַקִירָתִי, – אָמַר אֵלֶיהָ הַלוֹרְד בְּנַשְׁקוֹ אֶת יָדֶיהָ – אֵין כָּל סַכָּנָה; חֲבָל רַק שֶׁיָמִים אֲחָדִים לֹא אוּכַל לֶאֱחֹז בְּיָדִי אֶת הָרוֹבֶה.

כְּשֶׁהַהִתְרַגְשׁוּת הַכְּלָלִית שָׁקְטָה מְעַט, בִּקֵשׁ הַלוֹרְד אֶת הַמַיוֹר, שֶׁשָׁב מִתִּיוּרוֹ, לְהַגִיד לוֹ, כֵּיצַד זֶה מָצָא שֶׁאַיְרְטוֹן וּבֶן־ג’וֹיז, הֵם הַיְנוּ הַךְ.

רַק עַכְשָׁיו נוֹדַע לַגְבִירוֹת דְבַר הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִמְלְטוּ מִבֵּית־הַכֶּלֶא הַפֶּרְתִּי.

– מָתַי זֶה הֲחִלוֹתָ לַחֲשֹׁד בּוֹ, – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת אֶת מַכְּס נַבְּס.

– מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְוַדַעְנוּ אֵלָיו, – עָנָה הַמַיוֹר – אֵיזֶה קוֹל פְּנִימִי אָמַר לִי, שֶׁהוּא אֵינוֹ אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁהוּא מְכַנֶה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁמוֹ. שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ מִלִים שֶׁנִפְלְטוּ מִפִּיו בְּלִי מֵשִׂים, מֶבָּטוֹ שֶׁהֶחֱלִיף עִם הַנַפָּח שֶׁתִּקֵן אֶת עֶגְלָתֵנוּ בְּעֵת חֲנָיָתֵנוּ לְיַד הַנָהָר וִימֶר, הֲלִיכָתוֹ הָעַקְשָׁנִית דַוְקָא בִּדְרָכִים שׁוֹמְמוֹת, שֶׁאֵין אִישׁ עוֹבֵר בָּהֶן, מִיתַת בַּהֲמוֹתֵינוּ הַמוּזָרָה, הִתְעַקְשׁוּתוֹ לִקְרֹא דַוְקָא “לְדוּנְקָן” לָבוֹא אֶל הַחוֹף וְעוֹד אֵי־אֵלֶה דְבָרִים קַלֵי־עֵרֶךְ, כָּל אֵלֶה בְּיַחַד חִזְקוּ אֶת חֲשָׁדַי וְהִכְרִיחוּנִי לְהִתְחַקוֹת עַל עִקְבוֹת רַגְלָיו.

– וּמַדוּעַ לֹא גִלִיתָ לָנוּ מִכָּל זֶה כְּלוּם? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– יָרֵאתִי שֶׁמָא אֶטְעֶה. בְּיִחוּד מִפְּנֵי זֶה שֶׁאַתֶּם כֻּלְכֶם רְאִיתֶם בְּאַיְרְטוֹן מְדֻמֶה זֶה, אֶת סֵמֶל הַשְׁלֵמוּת, אִם לֹא שֶׁל אָדָם בִּכְלָל – הִנֵה, לְמִצְעָר, שֶׁל מְשָׁרֵת.

וְעוֹד סִפֵּר מַכְּס נַבְּס, שֶׁבַּלַיְלָה, כְּשֶׁהִתְעַנֵג עַל הַפִּטְרִיוֹת הַמְאִירוֹת, הִרְגִישׁ בַּאֲנָשִׁים מִתְגַנְבִים בַּלָאט אֶל מְקוֹם חֲנָיָתָם, וּבֵינֵיהֶם, לְאוֹר הַפִּטְרִיוֹת, הִכִּיר אֶת הַנַפָּח מִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט.

– אֲנִי שָׁכַבְתִּי עַל הָאֲדָמָה וְזָחַלְתִּי עַל גְחוֹנִי עַד שֶׁהָיִיתִי קָרוֹב אֲלֵיהֶם מְאֹד, וְרָאִיתִי כֵּיצַד הֵם מִתְבּוֹנְנִים בְּעִקְבוֹתֵינוּ, בְּצָחֲקָם בְּשִׂמְחָה לְמִשְׁבָּתֵנוּ.

“אֵלֶה הֵם”, – אָמַר הָאֶחָד.

“הֵם, הֵם! – הִנֵה סִימָן הַפַּרְסָה, – אָמַר הַשֵׁנִי, – לוּלֵא הַסִימָן הַזֶה, לֹא הָיָה לָנוּ כָּל־כָּךְ קַל לֶאֱרֹב לָהֶם זְמַן רַב כָּזֶה”.

“כֵּן, – אָמַר הָרִאשׁוֹן – טוֹב הוּא הַדָבָר, שֶׁלְאַחַד הַסוּסִים אָבְדָה פַּרְסַת־הַבַּרְזֶל מֵעַל רַגְלוֹ”.

“שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ! – שִׁסְעוֹ הַנַפָּח הֶעָגוּם – הַפַּרְסָה לֹא הָיְתָה נוֹפֶלֶת מֵאֵלֶיהָ מֵרֶגֶל הַסוּס, לוּלֵא נִתֵּק אוֹתָהּ בֶּן־ג’וֹיז, כְּשֶׁעָמַד בַּמַיִם. אָכֵן בֶּן־חַיִל הוּא! הוּא עָשָׂה זֹאת בִּזְרִיזוּת כָּזוֹ, שֶׁאִישׁ לֹא הִרְגִישׁ בָּזֶה”.

– כֻּלָם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק וְדָרְשׁוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ שֶׁלָנוּ.

“מָחָר – אָמַר הַשֵׁנִי, – יִשָׁאֵר אֶצְלָם רַק סוּס אֶחָד וְשׁוֹר אֶחָד. הַצֶמַח הוּא מְצֻיָן! הוּא יָכוֹל לְהָמִית עֵדֶר שָׁלֵם. חַ־חַ־חַ!”.

“חֲכַם מְחֻכָּם הוּא בֶּן־ג’וֹיז שֶׁלָנוּ, אָכֵן אֱמֶת הַדָבָר! – הִמְשִׁיךְ הָרִאשׁוֹן – בְּאֵיזֶה דִיוּק וּזְרִיזוּת יָדַע לְהִשְׁתַּמֵשׁ וּלְמָלֵא תַּפְקִידוֹ שֶׁל מַלָח שֶׁאֳנִיָתוֹ נִטְרְפָה!… חַ־חַ־חַ! הוּא הֵבִין מִיָד מַה שֶׁיֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת, בָּעֵת שֶׁהַלוֹרְד־הַטִפֵּשׁ סִפֵּר לָאִירְלַנְדִי הַכְּסִיל, שֶׁאַיְרְטוֹן עָבַד אֶצְלוֹ, אֶת מַטְרַת בּוֹאוֹ לְאוֹסְטְרַלְיָה. אִם תָּכְנִיתוֹ תִּתְגַשֵׁם, נִהְיֶה כֻּלָנוּ עֲשִׁירִים”.

“כֵּן, אֵין חָכָם כְּמוֹתוֹ בְּכָל אוֹסְטְרַלְיָה, – אָמַר הַשֵׁנִי – שֵׁד מִשַׁחַת הוּא אַיְרְטוֹן זֶה!”.

– יוֹתֵר לֹא חָפַצְתִּי לִשְׁמֹעַ. לִי הָיָה דַי גַם זֶה, כְּדֵי לְהִוָכַח בְּהֶחְלֵט, שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה תּוֹעִים פּוֹשְׁעִים, לַמְרוֹת כָּל דְבָרָיו שֶׁל יְדִידֵנוּ הַמְלֻמָד.

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה נֶאֱנַח פַּגַנֶל מָרָה וְנָשָׂא עֵינָיו לַמָרוֹם.

– נִמְצָא, שֶׁאַיְרְטוֹן הִתְעָה אוֹתָנוּ לְכָאן בְּכַוָנָה תְּחִלָה, כְּדֵי לַהֲרֹג אוֹתָנוּ וְלִגְזֹל אֶת רְכוּשֵׁנוּ – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁגָמַר מַכְּס נַבְּס אֶת דְבָרָיו.

– כֵּן, בָּזֶה אֵין לְפַקְפֵּק עוֹד, – אָמַר הַמַיוֹר.

– וְכָל בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ הוֹלְכִים אַחֲרֵינוּ מֵהַנָהָר וִיטֶר, בְּחַכּוֹתָם לִשְׁעַת הַכּשֶׁר לְהַעֲלוֹתֵנוּ בְּרִשְׁתָּם?

– נִרְאִים הַדְבָרִים שֶׁכָּךְ הוּא.

– וּבְכֵן, זֶהוּ פָּשׁוּט רַמָאי, הַקוֹרֵא לְעַצְמוֹ בְּשֵׁם זָר? וְהוּא לֹא שֵׁרַת מֵעוֹלָם בִּ“בְּרִיטַנְיָה” וְגַם לֹא רָאָה אוֹתָהּ בְּעֵינָיו!

מַכְּס נַבְּס מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

– אֶת זֶה אֵין אֲנִי יָכוֹל לֶאֱמֹר בְּבִטְחָה, – אָמַר אַחֲרֵי דוּמִיָה קְצָרָה – לְדַעְתִּי, שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי הוּא אַיְרְטוֹן, וּבֶן־ג’וֹיז הוּא רַק כִּנוּיוֹ, כִּנוּי שֶׁל שׁוֹדֵד. אֲנִי נוֹטֶה לְהַאֲמִין גַם בָּזֶה שֶׁהוּא הָיָה אֶל נָכוֹן בִּ“בְּרִיטַנְיָה” וְשֵׁרַת שָׁם בְּתוֹר מַלָח, בְּאֹפֶן אַחֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לְסַפֵּר לָנוּ בִּפְרוֹטְרוֹט אֶת כָּל זֶה שֶׁלָקַח כָּל כָּךְ אֶת לִבֵּנוּ, וְלָדַעַת אֶת כָּל פִּרְטֵי “בְּרִיטַנְיָה”. מִלְבַד זֶה הוּא יוֹדֵעַ בְּאֹפֶן מְצֻיָן אֶת עִנְיְנֵי הַיָם. מִכָּל זֶה אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁהוּא בָּא לְאוֹסְטְרַלְיָה בְּתוֹר מַלָח. וְאַחַר־כָּךְ נֶהְפַּךְ לְמַנְהִיגָהּ שֶׁל חֶבְרַת שׁוֹדְדִים.

– מְעַנְיֵן לָדַעַת כֵּיצַד קָרָה דָבָר זֶה, – אָמַר פַּגַנֶל.

– כֵּן, בֶּאֱמֶת, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל גַם זֶה יִתְבָּרֵר אֶל נָכוֹן בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן.

– הַשִׁלְטוֹנוֹת, אֵינָם יוֹדְעִים אֶל נָכוֹן בִּכְלָל, שֶׁאַיְרְטוֹן וּבֶן־ג’וֹיז הֵם הַיְנוּ הַךְ, – הֵעִיר רַב־הַחוֹבֵל.

– דוֹמַנִי שֶׁכָּךְ הוּא, וְתַגְלִית זוֹ תְּשַׂמֵחַ בְּוַדַאי אֶת הַמִּשְׁטָרָה – אָמַר הַמַיוֹר.

– וַדַאי רָכַשׁ לוֹ אֶת אֵמוּנוֹ שֶׁל פַּדִי אָמוּר גַם כֵּן לְתַכְלִית שׁוֹד וּבִזָה, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כַּמוּבָן, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – הוּא יָצַר לוֹ, כַּנִרְאֶה, תָּכְנִית וְשָׂם לוֹ לְמַטָרָה לִרְכּשׁ לוֹ אֶת נְכָסָיו שֶׁל פַּדִי, וּכְשֶׁנִזְדַמַנוּ לוֹ אֲנַחְנוּ, מָצָא שֶׁשָׁלָל זֶה יִהְיֶה יוֹתֵר מְעַנְיֵן וְהֶחְלִיט לְהִלָווֹת אֵלֵינוּ. הוּא מִלֵא אֶת תַּפְקִידוֹ בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה בֶּאֱמֶת. אֶת פַּרְסַת־הַבַּרְזֶל נִתֵּק, כַּנִרְאֶה, מֵרֶגֶל הַסוּס בְּכַוָנָה, כְּדֵי לְפַרְזֵל אוֹתוֹ בְּפַרְסָה מְסֻמֶנֶת, בִּשְׁבִיל שֶׁחֲבֵרָיו יוּכְלוּ לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתֵינוּ בְּכָל הַדֶרֶךְ עַד מָצְאָם מָקוֹם מַתְאִים שֶׁיוּכְלוּ לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ בּוֹ. יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁהוּא שָׁבַר גַם אֶת עֶגְלָתֵנוּ בְּכַוָנָה, כְּדֵי לָתֵת לַחֲבֵרָיו אֶת הַיְכֹלֶת לְהִזְדַמֵן אִתָּנוּ וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּנוּ הֵיטֵב. אֲנִי הִבְחַנְתִּי אָז מִיָד, שֶׁעַל יְדֵי הַנַפָּח הָיוּ סִימָנֵי נְחֻשְׁתַּיִם, – אֲבָל אָז לֹא נָתַתִּי לָזֶה עֵרֶךְ גָדוֹל כָּזֶה, שֶׁקִבֵּל בְּעֵינַי אַחַר־כָּךְ, בְּחִבּוּר עִם עוֹד עֻבְדוֹת חֲשׁוּדוֹת. הַמַגֵפָה הַפִּתְאֹמִית שֶׁפָּרְצָה בְּבַהֲמוֹתֵינוּ, הָיְתָה חֲשׁוּדָה בְּעֵינַי מִתְּחִלָתָהּ, אֲבָל מִשׁוּם שֶׁאֵינִי אוֹהֵב לְדַבֵּר דְבָרִים בְּעַלְמָא כָּל עוֹד שֶׁלֹא נוֹכַחְתִּי בַּאֲמִתָּתָם, לָכֵן הֶחֱרַשְׁתִּי.

– אָכֵן, לֹא טוֹב שֶׁלֹא הִזְהַרְתָּנִי מֵרֹאשׁ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בִּנְזִיפָה קַלָה – אֲנִי הָיִיתִי יָכוֹל לֶאֱחֹז מִיָד בְּאֶמְצָעִים נִמְרָצִים נֶגֶד נוֹכֵל זֶה, וְלֹא הָיִינוּ נִשְׁאָרִים עוֹמְדִים בְּמֵצַר בְּתוֹךְ הַבִּצָה, שֶׁנֶהְפְּכָה לְגוּשׁ מוּצָק אֶחָד… וְאוּלָם מֵבִין אֲנִי. חוֹשֵׁשׁ הָיִיתָ, שֶׁמָא לֹא אַאֲמִין לִדְבָרֶיךָ. אָמְנָם צָדַקְתָּ, כִּי גַם אֲנִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּיוֹם הָרִאשׁוֹן לְהִתְוַדְעוּתֵנוּ אֵלָיו, חָשַׁדְתִּי בּוֹ שֶׁהוּא מְשַׂחֵק אֵיזוֹ קוֹמֶדְיָה. אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנוֹכַחְתִּי בְּיָשְׁרוֹ וּתְמִימוּתוֹ, גַם בְּהִתְבּוֹנְנִי אֶל חִיצוֹנִיוּתוֹ, הֲלִיכוֹתָיו וּלְשׁוֹנוֹ, בּוֹשְׁתִּי פָּשׁוּט בָּזֶה, שֶׁחֲשַׁדְתִּיו וְנָתַתִּי אֵמוּן בּוֹ בְּלִי כָּל מַחֲשָׁבָה זָרָה. וְעַכְשָׁיו אֲנִי מִצְטַעֵר הַרְבֵּה עַל אִי־זְהִירוּתִי, וּמִכָּאן וָאֵלָךְ לֹא אֶהְיֶה עוֹד קַל לְהַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם זָר.

– עָלֵינוּ לִהְיוֹת שְׂבֵעֵי־רָצוֹן עוֹד בָּזֶה, שֶׁהַמִקְרֶה עָזַר לִי לְהַכִּיר אֶת הָאֱמֶת, – אָמַר הַמַיוֹר, – אוֹיֵב גָלוּי אֵינוֹ מְסֻכָּן כָּל־כָּךְ כְּמוֹ בּוֹגֵד נִסְתָּר…

– מָרַת מֶרִי! מַה זֶה הָיָה לָךְ? – קָרָא פִּתְאֹם ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּחָפְזוֹ אֶל הַנַעֲרָה הַצְעִירָה, שֶׁנָפְלָה עַל שִׁכְמָהּ שֶׁל מָרַת הֶלֶנָה, כְּשֶׁהִיא מִתְמוֹגֶגֶת כֻּלָהּ בְּדִמְעוֹתֶיהָ.

– אָבִי! אָבִי הָאֻמְלָל! – לָחֲשָׁה הָעַלְמָה הַצְעִירָה מִתּוֹךְ דְמָעוֹת.

כֻּלָּם הֵבִינוּ, מִשׁוּם מַה דַוְקָא בְּרֶגַע זֶה עָלָה בְּמַחְשַׁבְתָּהּ זֵכֶר אָבִיהָ.

גִלוּי בְּגִידָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן שָׁלַל מִמֶנָה כָּל תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת אָבִיהָ. בָּרוּר הָיָה עַכְשָׁיו, שֶׁכָּל סִפּוּרוֹ שֶׁל הַשׁוֹדֵד עַל דְבַר אֲסוֹן “בְּרִיטַנְיָה” בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד הָיָה בָּדוּי מִלִבּוֹ; אֶפְשָׁר שֶׁהָאֳנִיָה לֹא נִתְקָרְבָה כְּלָל לְאוֹסְטְרַלְיָה וְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל כָּאן. בְּאֹפֶן כָּזֶה טָעָה פַּגַנֶל שׁוּב בְּהַסְבָּרַת הַתְּעוּדוֹת הָעֲלוּבוֹת הָאֵלוּ?

וְגַם רוֹבֶּרְט בָּכָה תַּמְרוּרִים, בְּהַבִּיטוֹ עַל אֲחוֹתוֹ וּבְדַעְתּוֹ שֶׁכָּל הַחִפּוּשִׂים אַךְ לַשָׁוְא הֵם.

הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִשְׁתַּדְלוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם לְנַחֵם אֶת הַיְלָדִים שֶׁל הָאָב הָאוֹבֵד, אֲבָל מֶרִי וְרוֹבֶּרְט הֵנִיעוּ בְּרָאשֵׁיהֶם מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ וְהוֹסִיפוּ לִבְכּוֹת. כּוֹס יְגוֹנָם מָלְאָה עַל כָּל גְדוֹתֶיהָ, וְלֹא בְּמִלִים אֶפְשָׁר הָיָה לְנַחְמָם עַכְשָׁיו.

– הָהּ, אֵלִי! – קָרָא פַּגַנֶל, בְּנָשְׂאוֹ יָדָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה – וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁיו? וְכִי אֵיזֶה רַעְיוֹן חָדָשׁ אֶפְשָׁר עוֹד לְהוֹצִיא מֵהַתְּעוּדוֹת הָאֵלוּ, שֶׁזֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים הוֹלִיכוּ אוֹתָנוּ שׁוֹלָל?…

הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד קָם מִמְקוֹמוֹ וְיָצָא מִן הַקָרוֹן אֶל הַמַלָחִים שֶׁעָמְדוּ עַל הַמִשְׁמָר.

מִסָבִיב שָׂרְרָה הַדְמָמָה. הַשׁוֹדְדִים עָזְבוּ, כַּנִרְאֶה, אֶת הַיַעַר לְגַמְרֵי, כִּי הַצִפֳּרִים הִתְעוֹפְפוּ מֵעֵץ לְעֵץ בְּאֵין מַחֲרִיד; חַיוֹת הַקֶנְגוּרוּ רָעוּ בָּעֵשֶׂב בִּמְנוּחָה, וְזוּג יְעֵנִים הִתְהַלְכוּ בְּגָאוֹן, בְּהַרְגִישָׁם אֶל נָכוֹן, כִּי אֵין מָגוֹר וּפַחַד מִסָבִיב.

– הַאִם הַכֹּל כַּשׁוּרָה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה מְיוּלְרֶדִי – כַּנִרְאֶה, הָלְכוּ בְּנֵי־חַיִל אֵלֶה לְהָבִיא לָהֶם אֶת חַבְרֵיהֶם לְעֶזְרָה; הֵם הֵבִינוּ, שֶׁהֵם אַרְבַּעְתָּם לֹא יוּכְלוּ לְהִתְגַבֵּר עָלֵינוּ.

– כֵּן, זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת, – אָמַר הַלוֹרְד – צָרִיךְ יִהְיֶה לְחַזֵק אֶת הַמִשְׁמָר בַּלַיְלָה… לוּ רַק יָכֹלְנוּ לָצֵאת מִכָּאן! אֲבָל כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת זֹאת? אֶת הַנָהָר אֵין לַעֲבֹר רַגְלִי.

– יְצַוֶה הוֹד מַעֲלָתְךָ לַעֲשׂוֹת דוֹבְרָה; הַיַעַר גָדוֹל, יָדַיִם יֵשׁ לָנוּ וּמַהֵר נַעֲשֶׂה דוֹבְרָה גְדוֹלָה כְּחֶפְצֵנוּ, – הִצִיעַ וִילְסוֹן.

– לֹא, יְדִידִי, זֶה לֹא יוֹעִיל, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – בְּנָהָר גּוֹעֵשׁ וּמָהִיר כַּסְנוֹבִּי, לֹא תּוּכַל שׁוּם דוֹבְרָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד; הַמַיִם יִגְרְפוּהָ כְּקִיסָם וְיִשָׂאוּהָ מִי יוֹדֵעַ לְאָן, וְשֶׁמָא גַם תִּטְבַּע.

– לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר אֵין גַם מַה לַחֲשֹׁב עַכְשָׁיו, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – הַמַיִם כִּמְעַט שֶׁעוֹבְרִים עַל גְדוֹתֵיהֶם, וּבְהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יֵשׁ גַם מְעַרְבּוֹלוֹת.

– אֲבָל הֲלֹא אֶפְשָׁר שֶׁעוֹד מְעַט וְיֵרְדוּ הַמַיִם? – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, אֵין לְקַווֹת לָזֶה, – הֵשִׁיב הַמַיוֹר – אַיְרְטוֹן יָדַע אֵיךְ לְהַתְעוֹת אוֹתָנוּ. אֶת הַנָהָר סְנוֹבִּי אִי־אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בְּעוֹנַת שָׁנָה זוֹ!

– וּמַה נַעֲשֶׂה כָּעֵת? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – וְכִי נֵשֵׁב כָּאן בְּחִבּוּק יָדַיִם וּנְחַכֶּה שֶׁיַהַרְגוּ אֶת כֻּלָנוּ?

– לֹא, אֲדוֹנִי, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – אִם אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד, נִצְטָרֵךְ לְבַקֵשׁ עֶזְרָה בְּמֶלְבֶּרְן. הַרְשֵׁנִי־נָא לִרְכֹּב שָׁמָה עַל סוּסֵנוּ שֶׁנִשְׁאַר לָנוּ לִפְלֵטָה.

– דָבָר זֶה הוּא מְסֻכָּן מְאֹד, ג’וֹן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – בְּאֵיזֶה אֹפֶן תַּעֲבֹר דֶרֶךְ אֲרֻכָּה כָּזוֹ בְּאֶרֶץ זָרָה לְךָ לְגַמְרֵי, בְּיִחוּד כְּשֶׁבֶּן־ג’וֹיז אוֹרֵב עַל כָּל הַדְרָכִים?

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֲדוֹנִי, הָאֶחָד יָכוֹל לְהִתְחַמֵק בְּנָקֵל מִבְּלִי שֶׁיַרְגִּישׁוּ בּוֹ.

– אָמְנָם כֵּן! אֲבָל הֲרֵי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת הַדֶרֶךְ…

– בְּעֶזְרַת הַמַפָּה וְהַמַצְפֵּן אֶפְשָׁר לִמְצֹא כָּל דֶרֶךְ שֶׁהִיא וּלְהַשִׂיג כָּל מָקוֹם… הַרְשֵׁנִי־נָא, אֲדוֹנִי, לָלֶכֶת. אַיְרְטוֹן בִּקֵשׁ, כִּמְדֻמַנִי, שְׁמוֹנָה יָמִים, וַאֲנִי מַבְטִיחַ לָשׁוּב אַחֲרֵי שִׁשָׁה יָמִים.

– סְלִיחָה, – נִכְנַס פַּגַנֶל לְתוֹךְ דְבָרָיו, – אִם מִישֶׁהוּ מֻכְרָח לִנְסֹעַ לְמֶלְבֶּרְן, כִּי אָז לֹא אַתָּה, מְפַקְדָהּ שֶׁל “דוּנְקָן”, הִנְךָ אוֹתוֹ מִי שֶׁהוּא; אֵינִי יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת, שֶׁאָדָם מוֹעִיל כָּמוֹךָ יְסַכֵּן אֶת חַיָיו; אֲנִי מְבַקֵשׁ אֶת הַלוֹרְד לָתֵת לִי רִשְׁיוֹן זֶה.

– וּמַדוּעַ דַוְקָא לְךָ? – שָׁאַל הַמַיוֹר – לְדַעְתִּי, מוּטָב שֶׁתִּתְּנוּ לִנְסֹעַ לִי, לַחַיָל הַזָקֵן הַמְנֻסֶה בְּהַרְבֵּה מִלְחָמוֹת.

– וַאֲנִי מַה, אֲדוֹנִי? – קָרָא מְיוּלְרֶדִי – הֲרֵי אֲפִילוּ אִם אֹבַד לֹא יִהְיֶה הָאָסוֹן גָדוֹל כָּל כָּךְ.

– וַאֲנִי, וְכִי אֲנִי אֵינֶנִי מַתְאִים לִהְיוֹת רָץ? – קָרָא וִילְסוֹן – הַרְשֵׁנִי, הוֹד מַעֲלָתְךָ, וְאֵלֵךְ…

– אֲנִי עוֹמֵד עַל דַעְתִּי, שֶׁיִמְסְרוּ מַלְאָכוּת זוֹ בְּיָדִי, אֱדוּאַרְד, – אָמַר הַמַיוֹר בְּהֶחְלֵט, – אֲנִי אֶמְצָא אֶת עַצְמִי נֶעֱלָב בֶּאֱמֶת, אִם תָּשִׁיב אֶת פָּנַי רֵיקָם בִּשְׁאֵלָה זוֹ.

– אֲנִי רוֹאֶה שֶׁמִסְפַּר הָרוֹצִים לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמָוֶת רַב הוּא. וּמִשׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם כֻּלְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת יַחַד, לֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ אֶלָא בְּרֵירָה אַחַת, לְהַפִּיל פּוּר, – הֶחְלִיט גְלֶנֶרְוַן – פַּגַנֶל יַקִירִי, כְּתֹב נָא בְּטוּבְךָ אֶת שְׁמוֹתֵינוּ עַל פִּסוֹת נְיָר!…

– מִלְבַד שֵׁם הוֹד מַעֲלָתְךָ, – שִׁסְעוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וּמַדוּעַ זֶה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בְּקוֹל עַז וְקָשֶׁה.

– מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה הִנְךָ פָּצוּעַ; מִלְבַד זֶה אֵין אַתָּה רַשָׁאי לַעֲזֹב אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה!…

– וּמִשׁוּם שֶׁאַתָּה הִנְךָ רֹאשׁ הַמִשְׁלַחַת, וְאֵינְךָ רַשָׁאי לַעֲזֹב אֶת מִשְׁמַרְתְּךָ, – סִיֵם פַּגַנֶל.

– כֵּן, מְקוֹמְךָ הוּא רַק פֹּה, אֱדוּאַרְד, וְאֵינְךָ צָרִיךְ לַעֲזֹב אוֹתוֹ, – אָמַר הַמַיוֹר כְּבַר־סַמְכָא.

– נַעֲנֵיתִי לָכֶם! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בָּאֲנָחָה – כְּתֹב, פַּגַנֶל… יִפְתֹּר הַגוֹרָל, מִי הוּא הָאִישׁ שֶׁעָלָיו לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמָוֶת!

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים שֶׁל צִפִּיָּה מְיַגַעַת, עַד שֶׁפַּגַנֶל גָמַר לִכְתֹּב אֶת כָּל הַשֵׁמוֹת עַל פִּסוֹת נְיָר. מִלְבַד שְׁמוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וּמִלְבַד, כַּמוּבָן, שְׁמוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט.

– וּמִי יוֹצִיא? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף אַחֲרֵי גָמְרוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ.

– אָנֹכִי! – עָנָה גְלֶנֶרְוַן.

– יָפֶה, מִי שֶׁשְׁמוֹ יֵצֵא רִאשׁוֹנָה הוּא הַהוֹלֵךְ.

הַגִיאוֹגְרָף גִלֵל אֶת פִּסוֹת הַנְיָר וְשָׂם אוֹתָן בְּכוֹבָעוֹ.

גְלֶנֶרְוַן לָקַח אֶת הַכּוֹבָע, הֵנִיעַ אוֹתוֹ פְּעָמִים אֲחָדוֹת וְהוֹצִיא אֶת אַחַת הַפִּתְקָאוֹת; עָלֶיהָ הָיָה כָּתוּב שְׁמוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי.

הַמַלָח אַמִיץ־הַלֵב קָפַץ מֵרֹב שִׂמְחָה.

– מְהֻלָל שִׁמְךָ, אֵלִי! נֶעְתַּרְתָּ לִתְפִלָתִי הַחַמָה! – קָרָא – הֵידָד! יִחְיוּ הוֹד מַעֲלָתוֹ וְהוֹד מַעֲלָתָהּ, הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת! אֶשְׂמַח לַעֲבֹד לְטוֹבַתְכֶם!… הַתְצַוֶה לָלֶכֶת מִיָד, הוֹד מַעֲלָתְךָ? – שָׁאַל בְּשַׁנוֹתוֹ אֶת קוֹלוֹ וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי הַלוֹרְד עֲמִידַת חַיָל לִפְנֵי מְפַקְדוֹ.

– לֹא, חַכֵּה… הִתְכּוֹנֵן בֵּינְתַיִם. אֲנִי כְּבָר אֹמַר לְךָ מָתַי עָלֶיךָ לָלֶכֶת, – עָנָה גְלֶנֶרְוַן וְהָלַךְ לְהוֹדִיעַ לְרַעֲיָתוֹ עַל דְבַר הָרָץ הַנִשְׁלָח לְמֶלְבֶּרְן.

– טוֹב, – הֵשִׁיבָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּשָׁמְעָהּ אֶת דִבְרַי בַּעֲלָהּ – מְיוּלְרֶדִי הוּא אָדָם הַיוֹדֵעַ לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת. אַמִיץ־לֵב, תַּקִיף בְּדַעְתּוֹ וְגַם חָזָק בְּגוּפוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין מַה לַחֲשׁשׁ לִשְׁלוֹמוֹ. מִלְבַד זֶה הוּא גַם סַבְלָן גָדוֹל. אִם יִהְיֶה עָלָיו לֹא לֶאֱכֹל, לֹא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לָרֶדֶת מֵעַל אֻכָּפוֹ אֲפִילוּ שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים, לֹא יִסְתַּגֵף עַל יְדֵי זֶה כָּל עִקָר. בְּחִירָה יוֹתֵר טוֹבָה לֹא הָיָה הַגוֹרָל יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן קָבַע אֶת שְׁעַת הַיְצִיאָה לַדֶרֶךְ לִשְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב.

וִילְסוֹן הִתְחִיל לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ לְהִתְכּוֹנֵן לְדַרְכּוֹ הָרְחוֹקָה. בִּזְמַן שֶׁחָבַשׁ אֶת הַסוּס, עָלָה עַל דַעְתּוֹ לְהַחְלִיף אֶת הַפַּרְסָה הַמְסֻמֶנֶת בְּאַחֶרֶת, שֶׁהֵסִיר אוֹתָהּ מֵעַל אַחַד הַסוּסִים הַמֵתִים, וּבָזֶה הֻרְחֲקָה הָאֶפְשָׁרוּת לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתָיו.

בִּזְמַן שֶׁוִילְסוֹן הֶחְלִיף אֶת הַפַּרְסָה הָאַחַת בָּאַחֶרֶת, הִתְחִיל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לִכְתֹּב פְּקוּדָה חֲדָשָׁה לְתוֹם אוֹסְטִין. כְּתֵפוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה פְּצוּעָה וְלָכֵן הָיָה קָשֶׁה לוֹ לִכְתֹּב, בְּכָל זֹאת הִדֵק אֶת שְׂפָתָיו מֵרֹב כְּאֵב וְכָתַב מִבְּלִי לְהַפְסִיק.

וְאוּלָם אַחֲרֵי כָּתְבוֹ שָׁלשׁ שׁוּרוֹת, גָדַל כְּאֵבוֹ מִנְשׂא. אַחֲרֵי חָשְׁבוֹ מְעַט, פָּנָה הַלוֹרְד אֶל פַּגַנֶל בְּבַקָשָׁה שֶׁיִכְתֹּב הוּא אֶת הַפְּקוּדָה עַל־פִּי הַכְתָּבָתוֹ, וְהוּא יַחְתֹּם רַק אֶת שְׁמוֹ.

פַּגַנֶל יָשַׁב בְּרֹאשׁ מוּרָד אַרְצָה, שָׁקוּעַ בִּשְׁאֵלָה גִיאוֹגְרָפִית קָשָׁה, בְּעַיְנוֹ שׁוּב בַּתְּעוּדוֹת שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הוּא נִסָה לְפָרֵק וּלְצָרֵף בָּאֳפָנִים שׁוֹנִים אֶת הַמִלִים, בְּהֶתְאֵם לַהוֹכָחוֹת הַקְלוּשׁוֹת הַנְתוּנוֹת בָּהֶן, זֹאת אוֹמֶרֶת: בְּהֶתְאֵם לְמַעֲלַת הָרֹחַב, אֲבָל לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא כָּל מַסְקָנָה הַמִתְקַבֶּלֶת עַל הַלֵב, וְהַמְלֻמָד הֶעָלוּב תָּעָה בַּמָבוֹךְ הַסָבוּךְ שֶׁל חִידוֹת וְדִמְיוֹנוֹת.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָיָה מֻכְרָח לִשְׁנוֹת אֶת בַּקָשָׁתוֹ, מִשׁוּם שֶׁפַּגַנֶל לֹא שָׁמַע אֶת דְבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים.

– הִנְנִי לְשָׁרֵתְךָ, לוֹרְד יָקָר, – אָמַר לְבַסוֹף, בְּהַעֲבִירוֹ אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ – הָבָה, תֵּן וְאֶגְמֹר אֶת הַמִכְתָּב.

– לֹא, צָרִיךְ לָקַחַת גִלְיוֹן־נְיָר אַחֵר, – אָמַר הַלוֹרְד – לֹא טוֹב יִהְיֶה אִם הַמִכְתָּב יִהְיֶה כָּתוּב בְּיָדַיִם שׁוֹנוֹת.

פַּגַנֶל הוֹצִיא אֶת פִּנְקָסוֹ מִכִּיסוֹ, קָרַע מִתּוֹכוֹ דַף אַחֵר, לָקַח עִפָּרוֹן בְּיָדוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לִכְתֹּב.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְחִיל לְהַכְתִּיב: "צַו נִתָּן לְתוֹם אוֹסְטִין, לְהַפְלִיג מִיָד אֶל הַיָם וּלְהָבִיא אֶת “דוּנְקָן”…

כְּשֶׁגָמַר פַּגַנֶל אֶת הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה, נִתְקַל מֶבָּטוֹ מִבְּלִי מְשִׂים בָּעִתּוֹן Australian and New־Zealand שֶׁהִשִׂיג הַמַיוֹר עוֹד קֹדֶם, וְשֶׁהִתְגוֹלֵל עַכְשָׁיו עַל הָאֲדָמָה מְקֻפָּל בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁלְעֵינָיו נִרְאוּ רַק שְׁתֵּי הַהֲבָרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל שֵׁם הָעִתּוֹן, זֹאת אוֹמֶרֶת: aland.

פַּגַנֶל כְּאִלוּ נִתְאַבֵּן עַל מְקוֹמוֹ בְּנָעֲצוֹ אֶת עֵינָיו בְּחָמֵשׁ אוֹתִיוֹת אֵלוּ וּבְאָחֲזוֹ אֶת הָעִפָּרוֹן בְּיָדוֹ מֵעַל לַנְיָר בְּלִי נוֹעַ.

– מַה זֶה הָיָה לְךָ, יְדִידִי הַיָקָר? – שָׁאַל הַלוֹרְד בְּתִמָהוֹן – מַדוּעַ הִפְסַקְתָּ?

– כֵּן, כָּךְ הוּא! – קָרָא הַמְלֻמָד, בְּסָטְרוֹ עַל מִצְחוֹ – סוֹף־סוֹף מָצָאתִי!

פַּגַנֶל גָחַן, הֵרִים אֶת הָעִתּוֹן, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בּוֹ הֵיטֵב, רָטַן פְּעָמִים אֲחָדוֹת בֵּין שִׁנָיו: aland! aland! aland!. הוּא רָצָה, כַּנִרְאֶה, לְהוֹסִיף עוֹד דְבַר־מָה, אֲבָל פִּתְאֹם נִשְׁתַּתֵּק וְהֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ בְּמֶרֶץ.

כָּל הַסוֹבְבִים אוֹתוֹ הִבִּיטוּ זֶה עַל זֶה מִבְּלִי דַעַת אֶל מַה לְיַחֵס אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמוּזָרָה שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף הַנִכְבָּד.

– אֲבָל מַה אִתְּךָ סוֹף־סוֹף פַּגַנֶל יַקִירִי? – הִפְצִיר בּוֹ הַמַיוֹר בַּהֲנִיעוֹ אוֹתוֹ בִּכְתֵפָיו, – אֵיזֶה זְבוּב עָקַץ אוֹתְךָ?

הַמְלֻמָד הִבִּיט עַל הַמַיוֹר בְּעֵינַיִם מוּזָרוֹת וְנָעַץ אוֹתָן בּוֹ כְּמוֹ שֶׁנְעָצָן קֹדֶם בָּעִתּוֹן, אַחַר־כָּךְ הֵנִיעַ שׁוּב בְּרֹאשׁוֹ, כְּאִלוּ הָיָה רוֹצֶה לְהַבְרִיחַ מִמֶנוּ אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה מַטְרִידָה, נֶאֱּנַח, וּכְאִלוּ לֹא קָרָה כְּלוּם, אָמַר:

– סְלִיחָה, אֲדוֹנִי! – הוֹאִילָה־נָא לְהַמְשִׁיךְ.

מִבְּלִי לְהַטְרִיד אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, הִתְחִיל הַלוֹרְד לְהַכְתִּיב שׁוּב: “צַו נִתָּן לְתוֹם אוֹסְטִין לְהַפְלִיג מִיָד אֶל הַיָם וּלְהָבִיא אֶת “דוּנְקָן” אֶל הַמַעֲלָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע שֶׁל הָרֹחַב, אֶל הַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה”.

– אוֹסְטְרַלְיָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל, וְהוֹסִיף מִיָד – כֵּן, כֵּן, כַּמוּבָן, אוֹסְטְרַלְיָה!

לְאַחַר שֶׁגָמַר, לָקַח גְלֶנֶרְוַן אֶת הַפִּתְקָה, חָתַם אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת לַכְּתָב מִבְּלִי לְקָרְאוֹ, קִפֵּל אוֹתָהּ וְחָתַם בְּחוֹתָמוֹ.

פַּגַנֶל כָּתַב אֶת הַכְּתֹבֶת:

"לְתוֹם אוֹסְטִין.

סְגַן הַקְבַרְנִיט שֶׁל הָאֳנִיָה “דוּנְקָן”.

מֶלְבֶּרְן".

לְאַחַר שֶׁגָמַר אֶת מַעֲשֵׂהוּ, קָפַץ וְיָצָא בְּחִפָּזוֹן רַב מִן הָעֲגָלָה, וּבְפָרְשׂוֹ אֶת כַּפָּיו, הִתְחִיל לָרוּץ לְכָל אֲשֶׁר תִּשֶׂאנָה אוֹתוֹ רַגְלָיו, בְּחָזְרוֹ רַק עַל מִלָה אַחַת בִּלְתִּי מוּבָנָה: aland! aland! aland!.

פֶּרֶק י: אַרְבָּעָה יְמֵי עִנוּיִים    🔗

הַחֵלֶק הַשֵׁנִי שֶׁל הַיּוֹם עָבַר, בְּלִי מְאֹרָעוֹת חֲשׁוּבִים. פַּגַנֶל לַמְרוֹת הִתְאַמְצוּתוֹ, הֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלוּ לֹא אֵרַע אִתּוֹ כְּלוּם, כְּדֵי שֶׁלֹא לְעֹוֵרר בְּלֵב חֲבֵרָיו חֶשֶׁד שֶׁל שִׁגָעוֹן. בְּכָל זֹאת הָיָה כָּל הָעֵת מַחֲרִישׁ וְתָפוּשׂ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. הַכָּרַת פָּנָיו הֵעִידָה בּוֹ שֶֹבְּקִרְבּוֹ מִתְחוֹלֶלֶת מִלְחָמָה פְּנִימִית, שֶׁרוֹצֶה הָיָה לְהַסְתִּירָהּ מֵעֵינֵי כֹּל.

גְלֶנֶרוֹן, שֶׁיָשַׁב לְיָדוֹ, שָׁמַע כֵּיצַד הוּא מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ הִרְהוּרִים:

“לֹא! לֹא צָרִיך… בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה לֹא יַאֲמִינוּ לִי… וְגַם אֵין צֹרֶך בַּדָבָר… עַכְשָׁיו עָבַר כְּבָר הַמוֹעֵד”.

לְאַחַר שֶׁשָׁקְטָה קְצַת סַעֲרַת רוּחוֹ, קָרָא אֵלָיו אֶת מְיוּלְרֶדִי וּבְקַחְתּוֹ אֶת מַפַּת אוֹסְטְרַלְיָה הִתְחִיל לְבָאֵר לוֹ אֶת כָּל פִּרְטֵי הַדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה לְמֶלְבֶּרְן.

מֶרְכַּז כָּל הַדְרָכִים וְהַשְׁבִילִים שֶׁל הַמִישׁוֹר שֶׁעָלָיו נִמְצְאוּ הַתַּיָרִים, הָיְתָה הַדֶרֶךְ הַלוֹקְנָאִית, הַיוּרֶדֶת עַד לַחוֹף, וְשָׁם הִיא פּוֹנָה פִּתְאֹם לְצַד מֶלְבֶּרְן.

– הֲרוֹאֶה אַתָּה שִׂרְטוּט גָדוֹל זֶה? – דִבֵּר הַמְלֻמָד אֶל הַמַלָח – זוֹהִי הַדֶרֶךְ הַלוֹקְנָאִית. כְּשֶתַּגִיעַ אֵלֶיהָ, דְהַר לְךָ יָשָׁר לְמֶלְבֶּרְן מִבְּלִי לִנְטוֹת לְשׁוּם צַד. הֲשָׁמַעְתָּ?

– שָׁמַעְתִּי. מַר פַּגַנֶל. תּוֹדָה לְךָ עַל הוֹרָאוֹתֶיךָ… הַצִדָה לֹא אֶטֶה, וְכִי לָמָה לִי לִנְטוֹת!

– וּבְכֵן, טוֹב! בְּאֹפֶן כָּזֶה לֹא תִּתְעֶה לְמִצְעָר… וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לַשׁוֹדְדִים, חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁהֵם אוֹרְבִים לָנוּ בַּמְקוֹמוֹת הַסְמוּכִים. אִם רַק יַעֲלֶה בְּיַדְךָ לַעֲבֹר חֲמִשָׁה, שִׁשָֹה קִילוֹמֶטְרִים. אָז תִּמָלֵט מִכָּל סַכָּנָה. הֵם לֹא יִתְפְּשו אֶת הַדֶרֶךְ לְכָל אָרְכָּהּ: מְעַטִים הֵם בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה, וְגַם רַגְלִים הֵמָה וְאַתָּה תִּרְכַּב עַל הַסוּס.

– וְגָם אֲנִי חוֹשֵׁב כָּךְ, מַר פַּגַנֶל… הָאֵל רַחֲמָן הוּא! אֲנִי מְקַוֶה לִישׁוּעָתוֹ, שֶׁיַעַזְרֵנִי לָצֵאת שָׁלֵם וּבִלְתִּי נִזָק עַד שֶׁאֲמַלֵא אֶת מַלְאָכוּתִי; וְאַחַר־כָּךְ, אַחַת הִיא מַה שֶׁיְהֵא בְּסוֹפִי! אִם יַהַרְגוּנִי – אֲקַבֵּל בְּאַהֲבָה!

בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה, בַּשָׁעָה שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, יָרַד שׁוּב גֶשֶׁם שׁוֹטֵף, שֶׁהִכְרִיחַ אֶת כֻּלָם לְבַקֵשׁ לָהֶם מַחֲסֶה בַּקָרוֹן, שֶׁמִכְסֵהוּ תֻּקַן כְּבָר עַל יְדֵי הַמַלָחִים וְהַגֶשֶׁם לֹא חָדַר עוֹד אֶל תּוֹכוֹ. בִּכְלָל הַקָרוֹן שִׁמֵשׁ מִקְלָט בַּטוּחַ, שֶׁבּוֹ הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בִּפְנֵי גֶשֶׁם חָזָק וְגַם בִּפְנֵי אוֹיֵב. צָרְכֵי אֹכֶל וְחָמְרֵי מִלְחָמָה הָיוּ לָהֶם הַרְבֵּה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹא הִצְטָרְכוּ לִירֹא מִפְּנֵי מוֹת רָעָב אוֹ לְהִשָׁאֵר בְּלִי נֶשֶׁק. וְאִם מְיוּלְרֶדִי רַק יַגִיעַ עַד מֶלְבֶּרְן בְּשָׁלוֹם – אָז יִגָמֵר הַכֹּל בְּטוֹב. אַחֲרֵי שָׁבוּעַ יוּכְלוּ לִהְיוֹת כָּל מַלָחֵי “דוּנְקָן” עַל חוֹף הַנָהָר סְנוֹבִּי וְיָבִיאוּ סִירָה טוֹבָה שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבֹר בָּהּ אֶת הַנָהָר.

שְׁעַת בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת הִתְקַרְבָה וּבָאָה. הִגיִעָה הַשָׁעָה שֶׁמְיוּלְרֶדִי הָיָה צָריִך לָצֵאת לְדַרְכּוֹ. אֶת פַּרְסוֹת הַסוּס כָּרְכוּ בִּסְחָבוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא יִשְׁמְעוּ אֶת דְפִיקָתָן.

– שְׁמֹר עַל הַסוּס – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – הוּא גַם בְּלָאו הָכֵי עָיֵף וְיָגֵעַ מְאֹד וְכָל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ. כְּשֶׁתִּהְיֶה כְּבָר רָחוֹק מִכָּל סַכָּנָה, אַל תִּדְפֹּק יוֹתֵר מִדַי, הֵא לְךָ אֶקְדָח וְכַדוּרִים. פִּגְיוֹן הֲרֵי יֵשׁ לְךָ. מְקַוֶה אֲנִי, כִּי נֶשֶׁק זֶה מַסְפִּיק לְךָ. פִּתְקָה זוֹ תִּמְסֹר לִידֵי תוֹם אוֹסְטִין. וְאוֹסְטִין, תֵּכֶף בְּקַבְּלוֹ אוֹתָהּ, יַפְלִיג אֶל מִפְרַץ טִיפוֹלְד. וְאִם אֲנַחְנוּ עוֹד לֹא נִהְיֶה שָׁם, יְמַהֵר לָבוֹא לְכָאן עִם כָּל הַמַלָחִים, סַפֵּר לוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט עַל דְבַר מַצָבֵנוּ. הוּא יֵדַע מַה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְהָבִיא לָנוּ עֶזְרָה… עַכְשָׁיו צֵא לְדַרְכְּךָ, וִיהִי אֱלֹהִים עִמְךָ!

– הֱיֵה שָׁלוֹם, הוֹד מַעֲלָתְךָ! – יִשְׁמֹר אֱלֹהִים אֶת כֻּלְכֶם!

מְיוּלְרֶדִי הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה וְאַחֲרֵי רֶגַע נֶעְלָם בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

אַחֲרֵי זְמַן מַה קָמָה סְעָרָה גְדוֹלָה, שֶׁהָלְכָה הָלוֹךְ וְגָבוֹר מִשָׁעָה לְשָׁעָה. בִּשְׁרִיקָה וִילָלָה נִשְׂאָה הַסְעָרָה עַל פְּנֵי הַיַעַר, בְּהֲנִיעָהּ אֶת צַמְרוֹת הָאִילָנוֹת, שֶׁשַׁחוּ בִּנְאָקוֹת וּגְנִיחוֹת עַד לָאֲדָמָה עַצְמָהּ. הָעֲנָפִים וְהַבַּדִים הַיְבֵשִׁים הִסְתּוֹבְבוּ בָּאֲוִיר, וָחֳמָרִים חֳמָרִים נָפְלוּ עַל מִכְסֵה הַקָרוֹן בְּשָׁאוֹן, וְשׁוּב נִשְׂאוּ בַּסְעָרָה הָלְאָה. הַנָהָר גָעַשׁ וְהָמָה. הָאֲפֵלָה הָיְתָה נוֹרָאָה.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל יָשְׁבוּ בִּמְדוֹר הַגְבִירוֹת בַקָרוֹן. רוֹבֶּרְט וּוִילְסוֹן נִמְצְאוּ אֵצֶל מַר אוֹלְבִּינֶט. בְּעֵת שֶׁהַמַיוֹר וְרַב־הַחוֹבֵל יָשְׁבוּ בְּרֹאשׁ הַקָרוֹן עַל הַמִשְׁמָר. מֵעֲלֵיהֶם זָרְמוּ קִלוּחֵי מַיִם, וּכְמוֹ יָדַיִם נַעֲלָמוֹת זָרְקוּ יָשָׁר אֶל פְּנֵיהֶם עֲנָפִים וְשִׁבְרֵי עֵצִים קְטַנִים, אֲבָל זֶה לֹא הִרְגִיזָם כְּלָל. רַע יוֹתֵר הָיָה לָהֶם זֶה, שֶׁעַל יְדֵי הַיִבּוּב, הַשְׁרִיקָה, הַחֲרִיקָה וְהָשָׁאוֹן לֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל אֶפְשָׁרוּת לִשְׁמֹעַ צַעֲדֵי אֲנָשִׁים אוֹ שַׁעֲטַת סוּסִים. הַשׁוֹדְדִים יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב מִבְּלִי שֶׁיַרְגִישוּ בָּהֶם כְּלָל, וּלְהִשְׂתָּעֵרֵ עֲלֵיהֶם עוֹד קֹדֶם, מֵאֲשֶׁר יוּכְלוּ לְהִתְכּוֹנֵן כַּהֹגֶן לְמִלְחֶמֶת מָגֵן כְּנֶגְדָם.

לִפְרָקִים שָׁקְטָה הַסְעָרָה וְאָז נִשְׁמְעָה גַם הָאִוְשָׁה הֲכִי קַלָה, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הִתְגַעֲשָׁה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְגַם אֲנָשִׁים אַמִיצֵי־לֵב כַּמַיוֹר וְג’וֹן מַנְגֶלְס לֹא יָכְלוּ לְהִתְגַבֵּר עַל הַחֲרָדָה שֶׁתָּקְפָה אוֹתָם.

בְּרֶגַע שֶׁשָׁקְטָה הַסְעָרָה, הִתְאַמְצוּ לְהַקְשִׁיב בְּעָצְרָם אֶת נְשִׁימָתָם, שֶׁמָא יִשְׁמְעוּ אֵי־אֵלֶה צְעָדִים אוֹ קוֹלוֹת.

עָבְרָה הַשָׁעָה, וְהִנֵה פִּתְאםֹ נִשְמְעָה שְׁרִיקָה חוֹדֶרֶת.

– הֲתִשְׁמַע? – שָׁאַל רַב־הַחוֹבֵל.

– כֵּן, – עָנָה הַמַיוֹר – אֶפְשָׁר שֶׁאֵיזוֹ חַיָה הוֹצִיאָה אֶת הַקוֹל הַזֶּה.

– מְסֻפְּקַנִי!

הַשְׁרִיקָה נִשְׁנְתָה, וְאַחַר־כָּךְ נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָה.

– הוֹי, הוֹי! – קָרָא הַמַיוֹר – קוֹלוֹת אֵלֶה, לֹא שֶׁל חַיוֹת הֵם! הָעֵסֶק עֵסֶק בִּישׁ הוּא.

בָּעֵת הַזֹאת יָצָא הַלוְֹרד גְלֶנֶרְוַן מִן הַקָרוֹן.

– אֵיפֹה זֶה יָרוּ? – שָׁאַל.

– בַּצַד הַזֶה, בְּאוֹתוֹ הַצַד שֶׁמְיוּלְרֶדִי נָסַע שָׁמָה – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – קֹדֶם שָׁמַעְנוּ קוֹל שְׁרִיקָה, וְאַחַר־כָּךְ קוֹל יְרִיָה.

– שָׁמַעְתִּי, שָׁמַעְתִּי… מַהִי דַעְתְּכֶם. הֲיָרוּ בְּרִחוּק־מָקוֹם מֵאִתָּנוּ?

– חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מִכָּאן.

– צָרִיךְ לָלֶכֶת שָׁמָה, – אָמַר הַלוֹרְד בְּהֶחְלֵט.

– אֵינֶנִי יוֹעֵץ לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַלְכֹּדֶת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אוֹתָנוּ מִפֹּה.

– וְשֶׁמָא הִתְנַפְּלוּ עַל מְיוּלְרֶדִי וְהָרְגּו אוֹתוֹ?

– כִּי אָז לֹא נַצִילֵהוּ עוֹד, – עָנָה הַמַיוֹר בִּקְרִירוּת רוּחַ.

– עִמְדוּ אַתֶּם כָּאן לִשְׁמֹר עַל הַמַחֲנֶה, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְבַדִי, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלֲס.

– לֹא, גַם אַתָּה לֹא תֵּלֵךְ; אֲנִי לֹא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת, – אָמַר הַמַיוֹר בִּמְנוּחָה – אַתָּה, כַּנִרְאֶה, רוֹצֶה, שֶׁהֵם יַהַרְגוּ אוֹתָנוּ אֶחָד, אֶחָד? אִם מְיוּלְרֶדִי כְּבָר נִרְצַח, הֲלֹא לֹא תָּשִׁיבוּהוּ עוֹד לַחַיִים בִּמְחִיר חַיֵיכֶם אַתֶּם. דַי בְּקָרְבָּן אֶחָד.

רַב־הַחוֹבֵל נִכְנַע מִפְּנֵי הוֹכָחוֹתָיו שֶׁל הַמַיוֹר הַנָבוֹן, אֲבָל גְלֶנֶרְוַן לֹא יָכֹל לְהֵרָגַע; לֹא נִתְנָה מְּנוּחָה הַמַחֲשָׁבָה, שֶׁאֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי מְיוּלְרֶדִי שׁוֹכֵב כָּעֵת בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת בּוֹדֵד, בְּלִי עֶזְרָה וּפָצוּעַ פֶּצַע־מָוֶת, בְּקָרְאוֹ לְעֶזְרָה אֶת אֵלֶה, שֶׁלְטוֹבָתָם הִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ.

מִבְּלִי שִׂים לֵב אֶל הַסְעָרָה וְאֶל הַגֶשֶׁם, הִתְהַלֵךְ הַלוֹרְד הֵנָה וָהֵנָה בַּחֲרָדָה, בִּרְצוֹתוֹ לְהִתְפָּרֵץ וְלָרוּץ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁמִשָׁם נִשְׁמַע קוֹל הַיְרִיָה.

– הֵרָגַע, אֱדוּאַרְד, – דִבֵּר הַמַיוֹר עַל לִבּוֹ, – אַל תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, זְכֹר־נָא שֶׁאַתָּה כָּאן לֹא אֶחָד, שֶׁהִנְךָ מֻכְרָח לִשְׁמֹר עַל רַעֲיָתְךָ. וְכִי לְאָן תֵּלֵךְ עַכְשָׁיו? אֵיפֹה אַתָּה חוֹשֵׁב לִמְצֹא אֶת מְיוּלְרֶדִי בְּלֵיל סַגְרִיר כָּזֶה?….

בְּרֶגַע זֶה הֵבִיא הָרוּחַ לְאָזְנֵיהֶם צִוְחַת־יֵאוּשׁ.

– הָהּ, אֵלִי! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן בְּהִתְרַגְשׁוּת נוֹרָאָה – זֶהוּ קוֹלוֹ!… תֵּן לִי, תֵּן לִי לָלֶכֶת!

הוּא הִתְפָּרֵץ מִידֵי הַמַיוֹר וְג’וֹן מַנגֶלְס הָאוֹחֲזִים בּוֹ, חָטַף מִידֵי הָרֵאשׁוֹן אֶת רוֹבֵהוּ וְרָץ אֶל הַמָקוֹם, שֶׁמִשָׁם בָּא הַקוֹל.

ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַמַיוֹר רָצוּ אַחֲרָיו.

אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים יָכְלוּ כְּבָר לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת קוֹלוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי בְּקָרְאוּ לְעֶזְרָה. נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַמַלָח הָיָה לֹא רָחוֹק.

וּבֶאֱמֶת, בְּמֶרְחַק שְׁלֹש מֵאוֹת צְעָדִים נִתְקַל גְלֶנֶרְוַן בַּמַלָח הָאֻמְלַל שֶׁזָחַל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּגָנְחוֹ נוֹרָאוֹת.

– אֲנַחְנוּ הִנְנוּ פֹּה אִתְּךָ, מְיוּלְרֶדִי, אַל תִּפְחַד, – דִבֵּר אֵלָיו גְלֶנֶרְוַן בְּקוֹל מְלַטֵף, בְּגָחֲנוֹ אֵלָיו.

– אֲהָהּ, הוֹד מַעֲלָתְךָ… יְבָרֵך אוֹתְךָ… הָאֱלֹהִים…– גִמְגֵם הַפָּצוַּע – אֲנִי מֵת… הַמִכְתָּב… הַשׁוֹדְדִים…

– חַכֵּה, אֶפְשָׁר עוֹד שֶֹתַֹּאֲרִיךְ יָמִים יוֹתֵר מִמֶנִי, – אָמַר הַמַיוֹר – וְאַתָּה, אֱדוּאַרְד, אַל תְּטַפֵּל בּוֹ הַרְבֵּה בְּיָדְךָ הַכּוֹאֶבֶת. אֲנִי וְהַקְבַרְנִיט נִשָׂאֵהוּ, מוּטָב שֶׁתַּרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶרֶךְ.

מְיוּלֶרְדִי נִשְׁתַּתֵּק, כַּנִרְאֶה מֵהִתְעַלְפוּת.

מַכְּס נַבְּס וְרַב־הַחוֹבֵל הֱרִימוּהוּ בִּזְהִירוּת וּנְשָׂאוּהוּ, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָלַךְ לִפְנֵיהֶם, וְהִזְהִירָם מִפְּנֵי הָעֵצִים וְהַשִׂיחִים שֶׁבַּדֶרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹא יִתָּקְלוּ בָּהֶם.

כְּשֶׁנוֹדַע הַדָבָר לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בִּקְשָׁה שֶׁיָבִיאוּ אֶת הַפָּצוּעַ אֶל חַדְרָהּ. הַמַיוֹר בָּדַק אֶת הַפֶּצַע הַשׁוֹתֵת דָם. הַמַלָח נְִפַצַע בְּצַלְעו הַיְמָנִית, וְכַנִרְאֶה, מִמַכַּת פִּגְיוֹן.

הַמְסֻכָּן הוּא הַפֶּצַע? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ – לֹא, אֲבָל רַע הוּא שֶׁהַרְבֵּה דָם יָצָא מִן הַגוּף הַפָּצוּעַ, זֶה לֹא טוֹב, – עָנָה מַכְּס נַבְּס.

בִּרְחֹץ הַמַיוֹר בִּזְהִירוּת אֶת הַפֶּצַע וּבְשׂוּמוֹ עָלָיו תַּחְבֹּשְתוֹ, הִתְּהַפֵּךְ מְיוּלְרֶדִי, פָּקַח עֵינָיו וְהִתְחִיל לְגַמְגֵם אֵלוּ דְבָרִים בִּלְתִּי מוּבָנִים.

הַמַיוֹר גָחַן אֵלָיו וְהִתְחִיל לְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו.

– הוֹד מַעֲלָת…. פִּקוּדַת.. בֶּן־ג’וֹיז…– נִפְלְטוּ קְטוּעוֹת מִשִׂפְתֵי הַפָּצוּעַ הַצְרוּבוֹת.

– כַּנִרְאֶה, הִתְנַפֵּל עָלָיו בֶּן־ג’וֹיז וְגָזַל מִיָדוֹ אֶת הַמִכְתָּב, – אָמַר מַכְּס נַבְּס, בִּפְנוֹתוֹ אֶל קְרוֹבֹו, הַלָז הְִתְחִיל לִבְדקֹ הֵיטֵב בְּכִיסֵי הַמַלָח הַסְפוּגִים דָם וְהָרְטֻבִּים מֵהַגֶשֶׁם. לֹא הָיָה כָּל מִכְתָּב. כַּנִרְאֶה, נִגְזְלָה מִמֶנוּ הַפְּקוּדָה!

הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן וּמֶרִי גְרַנְט בִּלוּ כָּל הַלַיְלָה לְיַד מִטַת הַפָּצוּעַ, שֶׁהִתְהַפֵּךְ מִצַד אֶל צַד, כְּשֶׁהוּא נֶאֱנָח וּמְדַבֵּר מִתּוֹךְ חֹם, בְּהַזְכִּירוֹ כָּל הָעֵת אֶת הַפְּקוּדָה, וְאֶת שְׁמוֹת הַלוֹרְד וּבֶן ג’וֹיז.

לִפְנוֹת בֹּקֶר פָּסַק הַגֶשֶׁם, וְהַסַעַר שָׁקַט לְגַמְרֵי, אֲבָל הַשָׁמַיִם הָיוּ עוֹד מְעֻנָנִים. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, הָלְכוּ ג’וֹן מַנְגֶלְס, פַּגַנֶל וּגְלֶנֶרְוַן לִמְקוֹם הָאָסוֹן. בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מֵהַשְׁלוּלִית שָֹשָׁם הֵרִימוּ אֶת מְיוּלְרֶדִי, הָיוּ מֻנָחִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ שְׁנֵי פְּגָרִים, כַּנִרְאֶה, פִּגְרֵי הַשׁוֹדְדִים שֶׁנִרְצְחוּ בִּידֵי מְיוּלְרֶדִי. בְּאֶחָד מֵהֶם הִכִּירוּ אֶת הַנַפָּח מִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה לָלֶכֶת הָלְאָה, לָדַעַת אִם אֵין שָׁם עִקְבוֹת הַשׁוֹדְדִים, אֲבָל הַקְבַרְנִיט הֵנִיא אוֹתוֹ מִזֶה בְּאָמְרוֹ, שֶׁיֵשׁ סֶכָּנָה בַּדָבָר, שֶׁבְּעֵת הֶעְדְרָם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הִתְנַפְּלוּת עַל הַקָרוֹן.

– עַכְשָׁיו, אֵלֵךְ אֲנִי לְמֶלְבֶּרְן, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וְכֵיצַד תֵּלֵךְ אַתָּה, ג’וֹן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – הֲרֵי עַכְשָׁיו גַם סוּס אֵין לְךָ עוֹד. הַשׁוֹדְדִים בְּוַדַאי שֶׁגְזָלוּהוּ, אוֹ אֶפְשָׁר תּוֹעֶה הוּא בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

– אִם כֵּן, יָכוֹל הוּא עוֹד לָשׁוּב אֵלֵינוּ. – אָמַר פַּגַנֶל – מִקְרִים כָּאֵלֶה כְּבָר הָיוּ. הַסוּס הוּא אַחַת הַחַיוֹת הַחֲכָמוֹת בְּיוֹתֵר.

– אֵיךְ שֶׁהוּא, וַאֲנִי לֹא אֶתֵּן אַף לְאֶחָד מִכֶּם לָלֶכֶת מִפֹּה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּהַחְלָטָה גְמוּרָה – אָנוּ נִשְׁהֶה כָּאן שָׁבוּעַ, שְׁבוּעַיִם וּשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת – בְּקִצוּר, עַד אֲשֶׁר יֵרְדוּ הַמַיִם בַּנָהָר. וְאָז נַעֲבֹר אוֹתוֹ, נַגִיעַ עַד לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד, וּמִשָׁם יֵלֵךְ אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֶל מֶלְבֶּרְן.

– כֵּן, אֲדוֹנִי, בְּרֵירָה אַחֶרֶת בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ, – אָמַר הַגֵיאוֹגְרָף – בְּמֶרְחַק חֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר מִכָּאן, מֵעֵבֶר לַנָהָר, נִמְצֵאת הָעֲיָרָה דֶלֶגֶט; שָׁם נִמְצָא כָּל מַה שֶׁדָרוּשׁ לָנוּ, לְמַעַן נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ. אִם לֹא אֶשְׁגֶה, יֵשׁ גַם טֶלֶגְרָף בְּדֶלֶגֶט, בְּאֹפֶן שֶׁנוּכַל לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם תּוֹם אוֹסְטִין בְּעֶזְרַת הַטֶלֶגְרָף.

– חֲבָל שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא הֶחְלַטְנוּ כָּךְ מִתְּחִלָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּצַעַר – לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ אֶת מְיוּלְֶרֶדִי אֶל תַּחַת כַּדוּרֵי הַשׁוֹדְדִים. מִי יִתֵּן וְיִשָׁאֵר בַּחַיִים; וְאִם לֹא, יְהֵא מוֹתוֹ כְּאֶבֶן מַעֲמָסָה עַל לִבִּי.

כְּשֶׁהִרְגִישׁ רוֹבֶּרְט בַּשָׁבִים מִן הַתִּיוּר, יָצָא לִקְרָאתָם וּבְקוֹל שֶׁל שִׂמְחָה הוֹדִיעַ, שֶׁמַצָבוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי הֻטַב.

– הָאֻמְנָם – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן שָׁמֵחַ מְאֹד.

– כֵּן, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, שֶׁיָצְאָה אַחֲרֵי הַנַעַר – מַכְּס נַבְּס אוֹמֵר שֶׁלַפָּצוּעַ הֻטַב הַרְבֶּה וְיֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיַבְרִיא.

– וְאֵיפֹה הוּא מַכְּס נַבְּס?

– הוּא יוֹשֵׁב לְיַד מְיוּלְרֶדִי, שֶׁרָצָה לְהַגִיד לוֹ אֵיזֶה דָבָר חָשׁוּב; רוּחוֹ שָׁבָה אֵלָיו זֶה לֹא כְּבָר וְחָדַל גַם לְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַחֹם, הוּא רָצָה לִרְאוֹת אוֹתְךָ, וּכְשֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁהָלַכְתָּ, הִזְמִין אֵלָיו אֶת הַמַיוֹר. מַכְּס נַבְּס רָצָה לֶאֱסֹר עָלָיו אֶת הַדִבּוּר, כִּי זֶה עָלוּל לְהַזִיק לִבְרִיאוּתוֹ, אֲבָל מְיוּלְרֶדִי עָמַד עַל דַעְתּוֹ, שֶׁיִשְׁמַע לִדְבָרָיו.

– טוֹב הַדָבָר, אֲנַחְנוּ לֹא נַפְרִיעַ לָהֶם, – אָמַר הַלוֹרְד – נֵשֵׁב בֵּינְתַיִם בָּאֹהֶל.

– אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים יָצָא הַמַיוֹר לְאִטוֹ מִן הַקָרוֹן –עָגוּם, וּבְרֹאשׁ מוּרָד אַרְצָה הִתְקָרֵב אֶל הָאֹהֶל.

– מַה שָׁם, מַכְּס נַבְּס? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּהַרְגִישׁוֹ שֶׁבְּשׂוֹרָה לֹא טוֹבָה בְּפִיו.

– מְיוּלְרֶדִי סִפֵּר לִי מַה שֶׁקָרָה אֶמֶשׁ, – עָנָה הַמַיוֹר – מִתּוֹךְ דְבָרָיו יוֹצֵא, שֶׁהוּא כְּבָר עָבַר חֲמִשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, כְּשֶׁהִתְנְּפלוּ פִּתְאֹם אֲנָשִׁים אֲחָדִים עַל סוּסוֹ. לוֹ נִדְמָה שֶׁהָיוּ חֲמִשָׁה אֲנָשִׁים. הוּא יָרָה פַּעֲמַיִם וְהָרַג שְׁנַיִם מִן הַמִתְנַפְּלִים. לְנֹגַהּ הַכַּדוּרִים הִכִּיר בְּאֶחָד הַמִתְנַפְּלִים אֶת בֶּן ג’וֹיז, שֶׁתָּקַע אֶת פִּגְיוֹנוֹ בְּצַלְעוֹ. כְּשֶׁהָאֻמְלָל נָפַל מֵעַל סוּסוֹ, חָשְׁבוּ הַשׁוֹדְדִים שֶׁהוּא נִרְצַח וּמֵת, וְהִתְחִילוּ לִבְדֹק אֶת בְּגָדָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהָאֶחָד דִבֵּר אֶל הַשֵׁנִי בְּקוֹל רָם.

– “הִנֵה מִכְתָּב!” – אָמַר הָאֶחָד.

– “תְּנֵהוּ הֵנָה!” – צִוָה בֶּן־ג’וֹיז.

בְּקַחְתּוֹ אֶת הַמִכְתָּב קָרָא הַשׁוֹדֵד בְּשִׂמְחָה:

– “דוּנְקָן” הִיא עַכְשָׁיו בְָּיֵדינוּ! תִּפְשׂוּ אֶת הַסוּס וְהֲבִיאוּה הֵנָה. אֲנִי אֶרְכַּב עָלָיו לְמֶלְבֶּרְן. אַחֲרֵי שִׁשָׁה יָמִים אֶהְיֶה כְּבָר בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד, אַתֶּם תָּבוֹאוּ שָׁמָה בַּהִזְדַמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה, וְהוֹד מַעֲלָתוֹ יֵשֶׁב לוֹ בֵּינְתִַיִם בְּתוֹךְ הַבִּצָה וִיחַכֶּה לְבִיאַת אַנְשֵׁי פְּקוּדָתוֹ!… אֲנָשִׁים אָמְנָם יָבוֹאוּ, אֲבָל לֹא אֲנָשָׁיו שֶׁלוֹ!… כֵּן! אֲנִי נִזְכַּרְתִּי, שֶׁעַל הַסְנוֹבִּי יֵשׁ גֶשֶׁר בְּקֶמְפֶּל־פֵּיר. בְּגֶשֶׁר זֶה תּוּכְלוּ לַעֲבֹר אֶל הַצַד הַשֵׁנִי. בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד אֶדְאַג כְּבָר לָזֶה שֶׁיְקַבְּלוּכם אֶל הָאֳנִיָה: וְאָז נִהְיֶה אֲנַחְנוּ אֲדוֹנֵי הָאֳנִיָה הַזֹאת, וְכָל הָאוֹקְיָנוֹס הַהוֹדִי יִהְיֶה בְּיָדֵינוּ"!

– הָהּ, אֵלִי! מַה נוֹרָא הַדָבָר! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּסָפְקָהּ כַּפֶּיהָ – אֳנִיָתֵנוּ הַנֶחְמָדָה תֵּהָפֵךְ לָאֳנִיַת שׁוֹדְדִים!

– אַל תִּצְטַעֲרִי כָּל כָּךְ, יַקִירָתִי – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדָהּ – לֹא הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּנָקֵל כְּמוֹ שֶׁמְדַבְּרִים… וּמַה הָיָה עוֹד, מַכְּס נַבְּס?

– אַחַר כָּךְ קָרְאוּ הַשׁוֹדְדִים “הֵידָד” לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מַנְהִיגָם הֶחָכָם, תָּפְשׂוּ אֶת סוּסוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי, הוֹשִׁיבוּ עָלָיו בְּכָבוֹד גָדוֹל אֶת בֶּן־ג’וֹיז וּבֵרְכוּהוּ בְּהַצְלָחָה… כְּשֶׁכֻּלָם הִתְרַחֲקוּ, חָגַר מְיוּלְרֶדִי שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו וְהִתְחִיל לָשׁוּב בַּחֲזָרָה בִּזְחִילָה, בְּקָרְאוֹ לְעֶזְרָה, מַה שֶׁהָיָה אַחַר־כַּךְ הֲלֹא תֵּדְעוּ.

כֻּלָם שָׁקְעוּ בְּמַחֲשָׁבוֹת. רַע מִזֶה שֶׁסִפֵּר לָהֶם מְיוּלְרֶדִי לֹא יָכֹל לִהְיוֹת עוֹד.

– אַתָּה, כִּמְדֻמַנִי, הִזְכַּרְתָּ אֵיזֶה גֶשֶׁר עַל פְּנֵי הַסְנוֹבִּי? – פָּנָה פַּגַנֶל אֶל הַמַיוֹר.

– כֵּן, זֶה שֶׁל קֶמְפֶּל־פֵּיר.

– וּבְכֵן, טוֹב הַדָבָר! אִם יֵשׁ שָׁם גֶשֶׁר, הֲלֹא נוּכַל גַם אָנו לְהִשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ. אִם הַשׁוֹדְדִים יְכוֹלִים לַעֲבֹר עָלָיו, נוּכַל גַם אָנוּ.

– כֵּן, פַּגַנֶל! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – וְזֶה לֹא עָלָה כְּלָל עַל דַעְתִּי, אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה עִם מְיוּלְרֶדִי? הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר לְעָזְבוֹ כָּאן.

– וּמַדוּעַ זֶה נַעַזְבֶנוּ? אֲנַחְנוּ נִשָׂאֵהוּ בַּאֲלוּנְקָה, – הִצִיעַ מַכְּס נַבְּס.

– וְהִַמְטְעָן?

– אֶת הַדְבָרִים הַהֶכְרֵחִיִים נִקַח אִתָּנוּ, וְאֶת הַשְׁאָר, נַשְׁאִיר כָּאן. לְאַחַר שֶׁנַעֲבֹר אֶת הַנָהָר, נוּכַל לִרְכֹּש לָנוּ שׁוּב אֶת כָּל הַדָרוּשׁ.

– לְדַעְתִּי, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס, – צָרִיך אֶחָד מֵאִתָּנוּ לָלֶכֶת אֶל מְקוֹם הַגֶשֶׁר וְלִרְאוֹת אוֹתֹו.

– לְשֵׁם מַה זֶה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כְּדֵי לָדַעַת אִם אֵין שָׁם מַאֲרָב וּלְהִוָכִחַ אִם הַגֶשֶׁר שָׁלֵם. הֲרֵי הָיָה יָכוֹל לְהִתְמוֹטֵט בִּשְׁלֹשֶׁת הַיָמִים הָאֵלֶה!

כֵּן, זֶה לֹא יַזִיק כְּלָל, – הִסְכִּים הַלוֹרְד – וּמִי יֵלֵךְ?

– אֲנִי! – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל.

– וְגַם אֲנִי אֵלֵךְ אִתְּךָ, – אָמַר פַּגַנֶל – בִּשְׁנַיִם לֹא יִהְיֶה הַשִׁעֲמּוּם כֹּה גָדוֹל.

– יָפֶה, – עָנָה הַקְבַרְנִיט, – אֶשְׂמַח מְאֹד שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה בֶּן־לִוֱיָתִי, מַר פַּגַנֶל. נֵלֵךְ לְבַקֵשׁ מֵאֵת מַר אוֹלְבֵּינֶט שֶׁיִתֵּן לָנוּ צֵידָה לַדֶרֶךְ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִקַח אִתּוֹ רוֹבֶה וְנֵלֵךְ לְדַרְכֵּנוּ.

אַחֲרֵי רֶבַע שָׁעָה נִפְרְדוּ מֵחַבְרֵיהֶם, וְהָלְכוּ בִּצְעָדִים מְהִירִים אֶל הַגֶשֶׁר.

– מַה מַעֲצִיב הַדָבָר שֶׁלֹא עָלָה קֹדֶם עַל דַעְתִּי לְהִתְבּוֹנֶן בַּמַפָּה, – אָמַר פַּגַנֶל בְּדַרְכּוֹ – שָׁם מְסֻמָן גֶשֶׁר זֶה הֵיטֵב, הֲרֵי זוֹהִי הַמַפַּה הַמְדֻיֶקֶת בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם.

– וּמִי חִבֵּר אוֹתָהּ? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּסַקְרָנוּת.

– אֲנִי עַצְמִי.

– כֵּיצַד?… אַתָּה עַצְמְךָ?

– כֵּן, כֵּן, אֲנִי אָסַפְתִּי אַת כָּל הַמַפּוֹת הַמְצוּיוֹת וְאֶת כָּל רְשִׁימוֹתֵיהֶם שֶׁל חוֹקְרֵי אוֹסְטְרַלְיָה, וְעַל פִּיהֶם חִבַּרְתִּי מַפָּה זוֹ. אֶת כָּל הַדְבָרִים קַלֵי־הָעֵרֶךְ, כַּמוּבָן, קָשֶׁה לִזְכֹּר, וְלָכֵן שָׁכַחְתִּי לְגַמְרֵי אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל גֶשֶׁר זֶה. וְלִפְרֹשׂ אֶת הַמַפָּה וּלְעַיֵן בָּהּ – לֹא עָלָה עַל דַעְתִּי.

– אֶת הַכֹּל אִי־אֶפְשָׁר לִזְכֹּר, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, וְאֵין לְךָ לְהִצְטַעֵר עַל זֶה.

וְכָךְ עָבְרוּ מִתּוֹךְ שִׂיחָה אֶת שְׁמוֹנַת הַקִילוֹמֶטְרִים שֶׁהִפְרִידוּ בֵּין הַגֶשֶׁר וּבֵין מְקוֹם חֲנָיָתָם.

פֶּרֶק יא: עֵדֶן    🔗

הַמְסַיְרִים שָׁבוּ אֶל המַחַנֲהֶ בְּמַצַב־רוּחַ מְדֻכָּא, לֹא כַּאֲשֶׁר עֲזָבוּהוּ.

– וּמַה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן שֶׁפָּגַשׁ אוֹתָם רִאשׁוֹנָה – הֲיֵשׁ שָׁם גֶשֶׁר.

– הָיָה, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל בִּקְצָרָה, בַּהֲנִיעוֹ בְּיָדוֹ.

– אֵיךְ זֶה.. “הָיָה”?

– כֵּן, הָיָה גֶשֶׁר קָלוּעַ מִנְצָרִים דַקִים. אֲבָל הוּא נִשְׂרַף – הִסְבִּיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– נִשְׂרַף?! מַה זְהִירִים הֵם נוֹכְלִים אֵלֶה! זֶהוּ וַדַאי מַעֲשֶׂה יְדֵיהֶם! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן כְּשֶׁהוּא רוֹעֵד כֻּלוֹ.

– כַּמוּבָן! אָמְנָם כֵּן, הֵם בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹן וּזְרִיזִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶנִי, – אָמַר פַּגַנֶל בְּעֶצֶב – אִלוּ נִזְכַּרְתִּי אֲנִי קֹדֶם בְּגֶשֶׁר זֶה, אוֹ לוּ עָלָה עַל דַעְתִּי, לְמִצְעָר, לְעַיֵן בַּמַפָּה, הָיִינוּ זֶה מִכְּבָר בְּעֶבְרוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הַנָהָר וּמְיוּלְרֶדִי לֹא הָיָה נִפְצַע!

– אֲבָל אֶת הַנַעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב, – אָמַר הַמַיוֹר בְּנַחַת – עַכְשָׁיו עָלֵינוּ לִמְצֹא תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת כֵּיצַד לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר.

– וְלֹא רַק לַעֲבֹר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – עָלֵינוּ לְהַקְדִים וּלְהַשִׂיג אֶת הַמִפְרָץ לִפְנֵי בּוֹא שָׁמָה הַשׁוֹדְדִים, וְזֶהוּ הָעִקָר.

– זֶהוּ מוּבָן מֵאֵלָיו, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – בְּאֹפֶן אַחֵר לֹא נַצִיל עוֹד אֶת הָאֳנִיָה, וְכָל עֲמָלֵנוּ יִהְיֶה אַך לַשָׂוְא.

לְמָחֳרַת הַיוֹם הַהוּא בַּבֹּקֶר, בַּיוֹם הַשִׁשָׁה־עָשָׂר לְיַנוּאַר, הָלְכוּ גְלֶנֶרְוַן וְרַב־הַחוֹבֵל שׁוּב לִרְאוֹת אֶת הַנָהָר. גֵאוּתוֹ הָיְתָה כֹּה גְדוֹלָה וְזִרְמוֹ כֹּה חָזָק וְגוֹעֵשׁ, שֶׁלֹא הָיָה גַם מַה לַחֲשֹׁב עַל דְבַר הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲבֹר אוֹתוֹ בְּדוֹבְרָה. גְלֶנֶרְוַן עָמַד זְמַן רַב עַל חוֹף הַנָהָר, בְּשַׁלְבוֹ אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ וְהוּא שַׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת.

– רְצוֹנְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁאֲנַסֶה לְהַשִׂיג אֶת הָעֵבֶר הַשֵׁנִי בִּשְׂחִיָה? – הֵצִיעַ פֵּתְאֹם רַב־הַחוֹבֵל.

– אֲבָל לֹא, לֹא! מָה אַתָּה סָח ג’ון?! אֶת זֶה לֹא אוּכַל לְהַרְשׁוֹת בְּשׁוּם אֹפֶן! – הֵשִׁיב הַלוֹרְד, בְּתָפְשוֹ אוֹתוֹ בְּיָדוֹ – בְּקָרְבָּן כָּזֶה שֶׁלֹא יוֹעִיל כְּלוּם אֵינִי רוֹצֶה.

– וּבְכֵן מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּיֵאוּשׁ.

– לְחַכּוֹת; יוֹתֵר אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת כָּעֵת; – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּעֶצֶב, בְּהַבִּיטוֹ אֶל הַגַלִים הָעֲכוּרִים.

בֵּין כֹּה וָכֹה וּמְיוּלְרֶדִי הָלַךְ הָלוֹךְ וְהֶחְלִים. פִּצְעוֹ הִתְחִיל לְהַגְלִיד, קַדַחְתּוֹ הֻקְלָה, אֲבָל חֻלְשָׁתוֹ שֶׁבָּאָה לוֹ עַל יְדֵי אָבְדַן דָמוֹ הָיְתָה כֹּה רַבָּה, שֶׁלֹא יָכוֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו.

לַמַלָח הַצָנוּעַ לֹא הָיָה נָעִים לִתְפֹּס מָקוֹם בִּמְדוֹר הַנָשִׁים וְהִפְצִיר מְאֹד שֶׁיַעֲבִירוּהוּ אֶל מְדוֹרוֹ שֶׁל אוֹלְבִּינֶט, אוֹ שֶׁיַשְׁכִּיבוּהוּ בָּאֹהֶל. כְּדֵי לְהָנִיחַ דַעְתּוֹ שֶׁל הַפָּצוּעַ מִלְאוּ אֶת בַּקָשָׁתוֹ.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הֵכִין בְּעֶזְרַת וִילְסוֹן סִירָה מֵעֲצֵי גוּמִי, שֶׁבָּהּ קִווּ לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר. אֲבָל הֵם עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לְהִתְרַחֵק גַם כְּעֶשְׂרִים מֶטֶר מִן הַחוֹף וְהִנֵה בָּאוּ אֶל מְעַרְבֵּל חָזָק, וְלַמְרוֹת כָּל הִתְאַמְצוּתָם לָתֵת לַסִירָה שִׁווּי־מִשְׁקָל וּלְחַלְצָהּ מֵהַמָקוֹם הַמְסֻכָּן נֶהְפְּכָה עַל פִּיהָ כִּקְלִפַּת אֱגוֹז וּכָרֶגַע נִגְרְפָה עִם הַזֶרֶם. וְרַק בְּדֶרֶךְ נֵס נִצְלוּ שְׁנֵי הַשׂוֹחִים וּבְעָמָל רַב עָלוּ עַל הַחוֹף.

בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר, תִּשְׁעָה־עָשָׂר וְעֶשְׂרִים לְיַנוּאַר, הָלְכוּ גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר שׁוּב לְחַפֵּשׂ מְקוֹם מַעֲבָר בַּנָהָר, אֲבָל לַשָׁוְא. גֹבַהּ הַמַיִם הָיָה שָׁוֶה בְּכָל מָקוֹם. קָשֶׁה לְתָאֵר עַד כַּמָה הִתְרַגְזְוּ וְהִתְעַנוּ הַתַּיָרִים הַאֻמְלָלִים, בִּרְאוֹתָם שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַצִיל אֶת הָאֳנִיָה מִידֵי הַלִסְטִים.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְהַלֵךְ מִמָקוֹם לְמָקוֹם כַּצֵל, מִבְּלִי לִמְצֹא לוֹ מַרְגוֹעַ. הַגְבִירוֹת בָּכוּ תַּמְרוּרִים מִבְּלִי לְקַבֵּל אֶת נִחוּמֵיהֶם שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס וּפַּגַנֶל, שֶׁהִשְׁתַּדְלוּ לְחַזֵק אֶת רוּחָן בְּתִּקְוָה לְמוֹצָא מֻצְלָח מֵהַמַצָב הַנוֹאָשׁ הַזֶה. רַק הַמַיוֹר הָיָה הָאֶחָד אֲשֶׁר נִשְׁאַר קַר־רוּחַ כְּמִקֹדֶם, כְּאִלוּ לֹא קָרָה כָּל דָבָר הַיוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל, אַף־עַל־פִּי שֶׁמֹחוֹ עָבַד בְּהִתְאַמְצוּת רַבָּה, לִמְצֹא אֵיזוֹ עֵצָה לְהִנָצֵל.

בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְיַנוּאַר, בַּבֹּקֶר, נֶחְפַּז פַּגַנֶל וּבָא עִם בְּשׂוֹרָה בְּפִיו, שֶׁהַמַיִם קַלוּ.

– עַכְשָׁיו כְּבָר אֵחַרְנוּ אֶת הַמוֹעֵד, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן בְּתוּגָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת בְּשׂוֹרָתוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף שֶׁנָשַׁם בִּכְבֵדוּת מֵרֹב רִיצָה.

– אִם מְאֻחָר וְאִם לֹא, לָצֵאת מִן הַמַצָב הַזֶה הֲרֵי צְרִיכִים אָנוּ. – אַָמר הַמַיוֹר.

– כַּמוּבָן! – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – מָחָר נַעֲשֶׂה שׁוּב נִסָיוֹן לַעֲבֹר.

– אֲנַחְנוּ לֹא נַצִיל עוֹד אֶת הָאֳנִיָה וְלֹא אֶת הַמַלָחִים. וַדַאי נִרְצְחוּ כְּבָר כֻּלָם.

– הַרְשֵׁנִי, אֲדוֹנִי, לְהָעִיר אֶת אָזְנֶיךָ, – אָמַר הַקְבַרְנִיט – הֲרֵי בִּלְתִּי יָדוּעַ עוֹד אִם תִּקוּנָהּ שֶׁל “דוְּנָקן” כְּבַר נִשְׁלַם. אִם לֹא – וְזֶה יוּכַל לִהְיוֹת – אָז לֹא יוּכַל תּוֹם אוֹסְטִין, לַמְרוֹת פְּקוּדָתְךָ, לְהַפְלִיג מִיָד אֶל הַיָם.

– אָמְנָם כֵּן הוּא הַדָבָר, ג’וֹן, צָדַקְתָּ,– אָמַר גְלֶנֶרְוַן נִרְגָע קְצַת – עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ כֻּלָהּ… ג’וֹן, גַשׁ־נָא לַהֲכָנַת דוֹבְרָה גְדוֹלָה, לְאַחַר שֶׁנַעֲבֹר בָּהּ אֶת הַנָהָר בְּשָׁלוֹם, נַגִיעַ סוֹף־סוֹף רַגְלִי עַד לְדֶלֶגֶט. וְשָׁם נִצְטַיֵד בְּכָל הַדָרוּשׁ לָנוּ לִנְסִיעָה אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד. אֶפְשָׁר שֶׁנַגִיעַ לְשָׁם בְּעוֹד מוֹעֵד.

– נַגִיעַ, אֶל נָכוֹן נַגִיעַ! – קָרָא פַּגַנֶל הַנוֹחַ לְהִתְלַהֵב: וּבְדַבְּרוֹ קָפַץ וּמָחָא כָּף כְּתִינוֹק בֶּן חָמֵשׁ שֶׁהִבְטִיחוּ לָתֵת לוֹ צַעֲצוּעַ חָדָשׁ.

רַב־הַחוֹבֵל – פָּנָה אֶל ג’וֹן מַנְגֶלְס, – גַם אֲנִי אֶעְזֹר לְךָ בַּהֲכָנַת הַדוֹבְרָה. הַרְאֵה נָא לִי רַק מַה וְאֵיךְ עָלַי לַעֲשׂוֹת.

– בֹּוָאה וְאַרְאֲךָ, יָדַיִם יְתֵרוֹת לֹא תַּזֵקְנָה לָנוּ, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וְגַם אֲנִי אֶעֱזֹר, – אָמַר הַמַיוֹר.

– טוֹב מְאֹד, – עָנָה הַקְבַרְנִיט, בְּשִׂימוֹ פָּנָיו אֶל הַקָרוֹן לָקַחַת מִשָׁם אֶת הַמַכְשִׁירִים הַדְרוּשִׁים לַעֲבוֹדָה.

הַנַגָרִים הַמִקְרִיִים הָאֵלֶה עָבְדו בִּשְׁקִידָה כֹּה גְדוֹלָה, עַד שֶׁגָמְרוּ אֶת עֲבוֹדָתָם עוֹד בְּעֶצֶם הַיוֹם הַזֶה. הַדוֹבְרָה הָיְתָה גַסָה בְּיוֹתֵר, אֲבָל חֲזָקָה, וְזֶה הָיָה הָעִקָר.

– כֵּן, זוֹהִי דוֹבְרָה יָפָה,– אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּהִתְבּוֹנְנו בַּדוֹבְרָה הַבְּנוּיָה. וּבְכֵן, מָחָר בַּבֹּקֶר נוּכַל לָצֵאת לַדֶרֶךְ.

בַּבֹּקֶר יָרְדוּ כְּבָר הַמַיִם בְּאֹפֶן נִכָּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַזֶרֶם הָיָה עוֹד מָהיִר וְחָזָק מְאֹד.

– עַכְשָׁיו אֵין לָנוּ מַה לַחֲשׁשׁ, גְבִרְתִּי, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּשֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִבִּיעָה אֶת חֲשָׁשָׁהּ שֶׁמָא תִּגָרֵף הַדוֹבְרָה הַצִדָה – הִיא עֲשׂוּיָה בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁתּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ הַגַלִים וְגַם בִּפְנֵי הָרוּחַ.

– וּבְכֵן צָרִיך מִיָד לְהִתְכּוֹנֵן לַנְסִיעָה, – אָמַר הַלוֹרְד.

כְּשֶׁכֹּל הַדְבָרִים הַהֶכְרֵחִיִים הָעָבְרוּ כְּבָר מִן הַקָרוֹן עַל הַדוֹבְרָה, הִתְחִילוּ לְהִתְאַסֵף עָלֶיהָ כָּל הַנוֹסְעִים; וּמַכְּס נַבְּס וּפַגַנֶל הֶעֱבִירוּ שָׁמָה גַם אֶת מְיוּלְרֶדִי הַפָּצוּעַ.

הַדוֹבְרָה הָיְתָה קְשׁוּרָה אֶל הַחוֹף בְּחֶבֶל. רַב־הַחוֹבֵל הֶעֱמִיד אֶת וִילְסוֹן בְּצִדָהּ הַיְמָנִי שֶׁל הַדוֹבְרָה וּפָקַד עָלָיו שֶׁיִשְׁתַּדֵל וְיִתְאַמֵץ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לָשׁוּט בְּעֶזְרַת הַמָשׁוֹט נֶגֶד הַזֶרֶם. וְהוּא עַצְמוֹ עָמַד בְּיַרְכְּתֵי הַדוֹבְרָה מִשְׂמֹאלָהּ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת גְרַנְט תְָּפְסוּ לָהֶן מָקוֹם בְּאֶמְצַע הַדוֹבְרָה, לְיַד מְיוּלְרֶדִי, וּמִסָבִיב יָשְׁבוּ הַגְבָרִים, מוּכָנִים בְּכָל רֶגַע לָבוֹא לְעֶזְרַת רַב־הַחוֹבֵל.

– וְכִי הַכֹּל מוּכָן כְּבָר, וִילְסוֹן? שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַקְבַרְנִיט!

– הִתְבּונֵן אֵיפוֹא, הֱוֵה זָהִיר, אַל תִּתְרַשֵׁל!

– יְהֵא לִבְּךָ בָטוּחַ, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל! וִילְסוֹן יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו.

ג’וֹן מַנְגֶלְס קִצֵץ אֶת הַחֶבֶל וּבִדְחִיפָה עֲצוּמָה הֵזִיז אֶת הַדוֹבְרָה מִן הַחוֹף.

מִתְּחִלָה הָיָה הַכֹּל כַּשׁוּרָה. רַב־הַחוֹבֵל וּוִילְסוֹן נָהֲגֹו אֶת הַדוֹבְרָה נֶגֶד הַזֶרֶם וְכִמְעַט שֶׁהִשִׂיגוּ אֶת לֵב הַנָהָר, וְהִנֵה בָּאָה פִּתְאֹם הַדוֹבְרָה אֶל מְעַרְבֵּל, שֶׁאִישׁ מֵהֶם לֹא הִרְגִישׁ בּוֹ מִתְּחִילָה, וְזֶה הִתְחִיל לְסוֹבֵב אוֹתָהּ, עַד שֶׁלֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְחַלְצָהּ. הַנוֹסְעִים הִבִּיטוּ בְּפַחַד עַל הַמַיִם הַסוֹאֲנִים מִסָבִיב לָהֶם, וְעַל הַתְּהוֹם הַנוֹרָאָה הַמוּכָנָה בְּכָל רֶגַע לְבָלְעָם חַיִים. רַב־הַחוֹבֵל עָמַד נִרְעָשׁ וְחִוֵר, בְּפָנִים מְאֻבָּנוֹת, בְּלָחֲצוֹ בְּחַלְחָלָה אֶת הַמָשׁוֹט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ.

אוּלָם הַהַשְׁגָחָה הֵגֵנָה עַל יְדִידֵינוּ. כְּשֶׁפַּסָה כְּבַר עַל תִּקְוָה לְהַצָלָה, צָפָה הַדוֹבְרָה כְּמוֹ בְּדֶרֶךְ נֵס וְעָלְתָה מִתּוֹךְ הַמְעַרְבֵּל. הִיא הוֹסִיפָה לְהִסְתּוֹבֵב בַּמַיִם, אֲבָל שִׁווּי־מִשְׁקָלָהּ לֹא אָבַד להּ עוֹד. הַקְבַרְנִיט וּוִילְסוֹן הָעוֹזֵר עַל יָדוֹ עָבְדוּ וְטָרְחוּ הַרְבֵּה לָתֵת לַדוֹבְרָה שׁוּב מַהֲלָךְ יָשָֹר וְנָכוֹן.

– עַכְשָׁיו יְהֵא הַכֹּל כָּרָאוּי! – קָרָא וִילְסוֹן, שֶׁאֶגְלֵי זֵעָה נָזְלוּ עָל פָּנָיו – הַגַלִים הִנָם עַד לָחוֹף יְשָׁרִים וְנוֹחִים.

– יִתֵּן הָאֱלֹהִים, שֶׁלֹא יִהְיוּ עוֹד מַעֲצוֹרִים עַל דַרְכֵּנוּ! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – זֶה דָרוּשׁ לֹא רַק לָנוּ לְעַצְמֵנוּ, אֵלָא גַם לְטוֹבַת עִנְיָנֵנוֹ.

– הַסַכָּנָה חָלְפָה; אֲנַחְנוּ כְּבָר עָבַרְנוּ אֶת הַמְקוֹמוֹת הַיוֹתֵר מְסֻכָּנִים, וּבְעוֹד חֲצִי שָׁעָה נַגִיעַ אֶל הַחוֹף, – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּהֵאָנְחוֹ.

וְאָמְנָם שָׁטָה עַכְשָׁיו הַדוֹבְרָה בְּאֹפֶן טוֹב, בְּבָתְרָהּ אֶת הַנָהָר בְּקַו יָשָׁר. אֲבָל בְּמֶרְחַק־מַה מִן הַחוֹף קָרָה שׁוּב אָסוֹן: מְשׁוֹטוֹ שֶׁל וִילְסוֹן נִשְֹׁבַּר, וְהַדוֹבְרָה הִתְחִילָה שׁוּב לִנְטוֹת הַצִדָה, כִּי הַכֹּחַ הַנוֹהֵג בָּהּ נִתְמַעֵט.

מִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה¹ קִצֵץ מַכְּס נַבְּס בְּגַרְזֶן חֵלֶק שֶׁל אַחַת הַקוֹרוֹת הַקוֹשְׁרוֹת אֶת הַדוֹבְרָה מִמַעַל מָסַר אוֹתָהּ לְוִילְסוֹן וְאָמַר:

– הִנֵה לְךָ מָשׁוֹט!

הַמַלָח הִבִּיט אֵלָיו בְּעֵינַיִם מְפִיקוֹת תּוֹדָה: הוּא תָּפַש בְּמָשׁוֹט חָדָשׁ זֶה וְהִתְחִיל לַעֲבֹד בּוֹ בַּחֲרִיצוּת כָּזוֹ, עַד שֶׁג’וֹן מַנְגֶלְס שָׁרַק מֵרֹב עֹנֶג בְּהַבִּיטוֹ עַל עֲבוֹדָתוֹ.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהַדוֹבְרָה הִתְחִילָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף.

– לְאַט! לְאַט! – פָּקַד רַב־הַחוֹבֵל, – הַבֵּט בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת.

וְעוֹד לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה, וְהַדוֹבְרָה נִתְקְלָה בְּכֹחַ כָּזֶה בְּעֵץ שֶׁעַָמד עַל הַחוֹף עַד שֶׁכָּל קִשׁוּרֶיהָ הִתְפַּקְעוּ וְקוֹרוֹתֶיהָ הִתְפַּזְרוּ. הַנוֹסְעִים הִסְפִּיקוּ לְהֵאָחֵז בָּעֲנָפִים הַתְּלוּיִים מִן הָעֵץ וְלִמְשׁוֹת מִן הַמַיִם אֶת הַגְבִירוֹת וְאֶת מְיוּלְרֶדִי הַחוֹלֶה. לְדַאֲבוֹנָם, לֹא עָלָה בְּיָדָם לְהַצִיל כְּלוּם מִכָּל מִטְעָנָם, מִלְבַד אֶת רוֵֹבהוּ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, וְגַם זֶה רַק תּוֹדוֹת לָזֶה, שֶׁהוּא הָיָה תָּלוּי כָּל הָעֵת עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל הַמַיוֹר.

הַמַעֲבָר נִגְמַר, אֲבָל בְּאֵלוּ תְּנָאִים!….

הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים בָּאוּ אֶל הַחוֹף בְּלִי כָּל אֶמְצָעֵי מִחְיָה וְכִמְעַט בְּלִי כָּל נֶשֶׁק, בְּמֶרְחַק חֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר מִמָקוֹם נוֹשָׁב. מִסָבִיב הָיָה מִדְבָּר שֹׁומֵם, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִפְגֹש שָׁם רַק בִּפְרָאִים אוֹ בְּלִסְטִים מְזֻיָנִים הָאוֹרְבִים לְעוֹבְרֵי דֶרֶךְ לִשְׁלֹל שָׁלָל, אוֹ הַמִסְתַּתְּרִים מִפְּנֵי יַד הַמִשְׁפָּט.

– קוּם וּנְהַג אוֹתָנוּ לְדֶלֶגֶט, פַּגַנֵל חֲבִיבִי, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁרַגְלֵי כֹֻּלָם כְּבָר נִתְיַבְּשׁוּ מְעַט – עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵל לְהַגִיעַ שָׁמָה בְּהֶקְדֵם הָאֶפְשָׁרִי, וְזוֹ תִּהְיֶה הַצָלָתֵנוּ הַיְחִידָה.

– הוֹד מַעֲלָתְךָ, – אָמַר מְיוּלְרֶדִי, בְּהִתְאַמְצוֹ לְחַזֵק אֶת קוֹלוֹ, – עִזְבוּ אוֹתִי כָּאן. אֲנִי אֲחַכֶּה כָּאן עַד שֶׁתִּשְׁלְחוּ אֶת מִי שֶׁהוּא מִדֶלֶגֶט לְקַחְתֵּנִי… הֲרֵי רַק לְמַשָׂא אֶהְיֶה עַל כֻּלְכֶם בַּדֶרֶךְ, וְכָאן אָנוּחַ לִי לְבַדִי.

– לֹא יְדִידִי, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד, – לֹא שׁוֹדְדִים אֲנַחְנוּ וְאֵינֶנוּ רְגִילִים לְהַשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גֵוֵנוּ אֶת מְשָׁרְתֵנוּ וַחֲבֵרֵנוּ הַנֶאֱמָנִים וּלְעָזְבָם לְנַפְשָׁם בַּמִדְבָּר. אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה אֲלוּנְקָה ונִשִׂא אוֹתְךָ חֲלִיפוֹת.

ג’וֹן מַנְגֶלְס, וִילְסוֹן וְרוֹבֶּרְט מִהֲרוּ וְכָרְתוּ עַנְפֵי אֵקָלִיפְּטוּס גְמִישִׁים, קָלְעוּ מֵהֶם מֵעֵין סַל גָדוֹל וּמִלְאוּהוּ עָלִים רַעֲנַנִים וְרַכִּים, וַעֲלֵיהֶם הִשְׁכִּיבוּ אֶת מְיוּלְרֶדִי, מִבְּלִי שִׂים לֵב לְסֵרוּבוֹ וּמְחָאוֹתָיו.

הלַורֹדְ גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר הִתְנַדְבוּ הָרִאשׁוֹנִים לָשֵׂאת אֶת הַפָּצוּעַ.

לְאַחַר שֶׁעִיֵן הֵיטֵב בַּמַפָּה וּבַמַצְפֵּן, עָמַד פַּגַנֶל בְּרֹאשׁ הַקְבוּצָה וְהֹולִיךְ אוֹתָם בַּדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה לְדֶלֶגֶט.

כֻּלָם הָלְכוּ מַחֲרִישִׁים, מְדֻכָּאִים מֵעָקַת מַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת… לִידֵי מַה בָּאוּ אַמִיצֵי־לֵב אֵלֶה, שֶׁחָשׁוּ לְעֶזְרַת אֲנָשִׁים בִּלְתִּי יְדוּעִים לָהֶם כְּלָל… הֵם הָלְכוּ עַד כֹּה לֹא בַּדְרָכִים הַנְכוֹנוֹת, בְּסַכְּנָם בְּכָל רֶגַע אֶת חַיֵי עַצְמָם, וְעַכְשָׁיו הִנֵה נִשְׁקֶפֶת לָהֶם צָרָה חֲדָשָׁה: אָבְדַן הָאֳנִיָה. הֲלֹא גַם רוּחָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָעַזִים בְּיוֹתֵר הָיָה יָכוֹל לִפֹּל מֵרֹב צַעַר וְיֵאוּשׁ!

הַנוֹשְׂאִים הֶחֱלִיפוּ אֶת מַשָׂאָם הַחַי בְּכָל חֲצִי שָׁעָה. הַשֶׁמֶשׁ לִהֲטָה בְּלִי רַחֲמִים. אַדְמַת־הָאֶבֶן חִמְמָה כְּתַנוּר, הַגְבָעוֹת שֶׁנִמְצְאוּ בְּדַרְכָּם לִפְרָקִים הִכְבִּידוּ אֶת הַדֶרֶךְ מְאֹד, וּבְיִחוּד הִתְעַנוּ אֵלֶה שֶׁנָשְׂאוּ אֶת הַנִפְצָע. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיוֹם עָבְרוּ לֹא יוֹתֵר מִשְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים. בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב, כְּשֶׁמָצְאוּ קְבוּצַת עֲצֵי גוּמִי, הֶחְלִיטוּ הַתַּיָרִים הַיְגֵעִים לְהִנָפֵשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁקֹדֶם לָכֵן חָשְׁבוּ לֹא לָנוּחַ לִפְנֵי עֶשֶׂר בַּלַיְלָה.

בַּלַיְלָה יָרַד גֶשֶׁם שֶׁהִרְטִיב אֶת כֻּלָם עַד לְעַצְמוֹתֵיהֶם; לִישׁוֹן לֹא יָכֹל אַף אֶחָד מֵהֶם, וּכְשֶׁרַק עָלָה הַשַׁחַר, יָצְאוּ שׁוּב לַדֶרֶךְ, רְטֻבִּים, קְפוּאִים, רְעֵבִים וִיגֵעִים.

טוֹב מִכֻּלָם הָיָה מַצָבוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי, שֶׁלֹא הָיָה מֻכְרַח, לְמִצְעָר, לָלֶכֶת רַגְלִי. אֲבָל הוּא לֹא רַק שֶׁלֹא שָׂמַח עַל מַצָבוֹ הַנוֹחַ, אֶלָא קִלֵל פָּשׁוּט אֶת יוֹם הִוָלְדוֹ, בְּמָצְאוֹ שֶׁאֵין דָבָר מְתֹעָב יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת לְמַשָׂא עַל אֲחֵרִים.

לֶאֱכֹל לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם; הֵם קִווּ שֶׁיִמְצְאוּ אֵלוּ חַיוֹת בְּדַרְכָּם וְיִשְׁתַּמְשׁוּ בְּרוֹבֵהוּ שֶׁל מַכְּס נַבְּס. אֲבָל אֲהָהּ! בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאוּ כָּל סִימָנֵי חַיִים. הַמִדְבָּר הָיָה מֵת כְּקֶבֶר. רַק בַּצָהֳרַיִם צָפָה רוֹבֶּרְט בְּעֵינוֹ הַחַדָה וְהִרְגִישׁ מֵרָחוֹק בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים בְּקֵן שֶׁל דוּכִיפַת, וּבוֹ מָצְאוּ כַּחֲצִי תְּרֵיסַר בֵּיצִים רַעֲנַנוֹת.

בְּעֶזְרַת הַמַצָת וַאֲגוּדַת אֵזוֹב, הִבְעיִרוּ אֵשׁ וְצָלוּ בָּהּ אֶת הַבֵּיצִים הָאֵלוּ. בָּהֶן וְעוֹד בְּאֵלו צְמָחִים הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה, שֶׁמָצָא פַּגַנֶל, הִשְׁקִיטוּ הַתַּיָרִים בְּמִקְצָת אֶת רַעֲבוֹנָם. הַהֲלִיכָה נֶעֶשְׂתָה קָשָׁה יוֹתֵר. רְצוּעַת גַבְנוּנֵי הָאֶבֶן הִתְחַלְפָה בְּמִישׁוֹר, הַמְכֻסֶה בְּקוֹצִים סְבוּכִים הַקוֹרְעִים אֶת הַבְּגָדִים, הַשׂוֹרְטִים אֶת הַגוּף וְנוֹקְבִים וְחוֹדְרִים גַם דֶרֶךְ הַנַעֲלַיִם. לַמְרוֹת כָּל הָעִנוּיִים וְהַמַעֲצוֹרִים הָלְכוּ הַגְבִירוֹת בְּעֹז לִפְנֵי הַגְבָרִים, מִבְּלִי לְהוֹצִיא אַף תְּלוּנָה אַחַת, אַף אֲנָחָה אַחַת, וְלֹא דַי שֶׁחִזְקוּ הָאַחַת אֶת הַשְׁנִיָה, אֶלָא שֶׁחִזְקוּ גַם אֶת בְּנֵי²־לִוְיָתָן. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, זֹאת אוֹמֶרֶת בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְיַנוּאַר, עָמְדָה הַקְבוּצָה לְרַגְלֵי הָהָר בּוּלָה־בּוּלָה.

לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב עָלָה בִּידֵי הַמַיוֹר לְהָמִית עַכְבָּר־מַיִם גָדוֹל, שֶׁבְּשָׂרוֹ עָדִין וְטָעִים, וְיָכוֹל לְהָבִיא לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת אַף אֶת הַמְפֻנָק הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר.

כְֹשֶׁאוֹלְבִּינֶט צָלָה אֶת הָעַכְבָּר וְהַתַּיָרִים טָעֲמוּ מִמֶנוּ נְתָחִים נְתָחִים קְטַנִים, הִבִּיעַ פַֹגַנֶל אֶת צַעֲרוֹ שֶׁעַכְבָּר זֶה הִנֵהוּ מִטִבְעוֹ קָטָן הְַרבֵּה מִן הָאַיִל, עַד שֶׁכֻּלָם הָיוּ מֻכְרָחִים רַק “להָרִיחַ”, אֶת רֵיחַ הַצְלִי הַטָעִים.

– לוּ הָיָה גָדוֹל יוֹתֵר הָיִינוּ יְכוֹלִים לִשְׂבֹּעַ בּוֹ עַד שֶׁנַגִּיעַ לְעֵדֶן.

– כֵּן, חֲבָל שֶׁהַטֶבַע קֹדֶם שֶׁנִגַשׁ לִיצִירַת סוּג זֶה שֶׁל עַכְבָּרִים, לֹא שָׁאַל אֶת פִּינוּ כַּמָה צָרִיך הוּא לִהְיוֹת גָדוֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַסְפִּיק לָנוּ לְכֻלָנוּ, – הֵעִיר הַמַיוֹר בִּרְצִינוּת.

בַלַיְלָה הַזֶה יָשְׁנוּ הַתַּיָרִים שֵׁנָה מְתוּקָה, מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה מְצֻיָן, חַם וְנָעִים. מִסָבִיב שָׂרְרָה דוּמִיָה וְשֶׁקֶט. כָּל זֶה נָתַן לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לָנוּחַ הֵיטֵב, וּבַבֹּקֶר הִרְגִישׁוּ כֻּלָם אֶת עַצְמָם כְּאִלוּ הֶחֱלִיפוּ כֹּחַ, אֲבָל רַק “כְּאִלוּ”… אַחֲרֵי שָׁלֹש, אַרְבַּע שָׁעוֹת הָיוּ הַתַּיָרִים שׁוּב מְדֻכְדָכִים וּבִרְכֵּיהֶם כָּשְׁלוֹ בְּלֶכְתָּם, וּבְקִנְאָה חָשְׁבוּ עַל דְבַר אֵלֶה שֶֹנְדוּדֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה כְּבָר נִגְמְרוּ, וְהֵם יְשֵׁנִים שְׁנַת עוֹלָם וְאֵינָם מַרְגִישִׁים עוֹד כָּל עַיְפוּת, וְלֹא רָעָב וְלֹא שׁוּם סִגוּפִים אֲחֵרִים גוּפָנִיִים אוֹ רוּחָנִיִים.

לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר בְּיוֹם זֶה לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם; אֲבָל רַע יוֹתֵר הָיָה זֶה שֶׁגַם מַיִם לֹא הָיוּ לָהֶם. בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהַשֶׁמֶשׁ בָּעֲרָה בְּלִי רַחֲמִים וְהִגְבִּירָה אֶת צִמְאוֹנָם!

– אִם לֹא נִמְצָא בְּדַרְכֵּנוּ אֵיזוֹ בְּרֵכָה אוֹ שְׁלוּלִית מַיִם, לֹא נַגִיעַ עַד דֶלֶגֶט, – אָמַר הַמַיוֹר, בְּחָשְׁבוֹ לֹא עַל עַצְמוֹ, אֶלָא עַל הַגְבִירוֹת, עַל הַמַלָח הַחוֹלֶה וְעַל רוֹבֶּרְט.

וּבְאֱמֶת, הֵזִיזוּ הַגְבִירוֹת, שֶׁחָלְשׁוּ מְאֹד מֵרֹב עֲיֵפוּת, אַך בְּקֹשִׁי אֶת רַגְלֵיהֶן וְכֹחוֹתֵיהֶן עֲזָבוּן מֵרֶגַע לְרֶגַע.

– וְהִנֵה הַמַיִם! – קָרָא פַּגַנֶל, בְּהַרְאוֹתוֹ בְּיָדוֹ עַל אַגוּדוֹת צְמָחִים, שֶׁעַל בַּדֵיהֶם הָיוּ תְּלוּיִים פְּרָחִים בִּדְמוּת גְבִיעִים.

כֹּוחֹתֵיהֶן עֲזָבוּן מֵרֶגַע לְרֶגַע

– מַיִם? שָׁאַל רוֹבֶּרְט בְּאִי־אֵמוּן – וְאַיָם?

– פֹּה, בְּאוֹתָם הַגְבִיעִים, יְדִידִי. קְטֹף אֲחָדִים מֵהֶם, הֲפֹךְ אוֹתָם אֶל תּוֹךְ פִּיךָ וְרָאִיתָ שֶׁצָדַקְתִּי.

– הֶאָח, מַה טְעִימִים הֵם וּמְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ! – קָרָא הַנַעַר, בַּעֲשׂוֹתוֹ כַּעֲצַת מוֹרֵהוּ.

– מַה גָדוֹל הַפֶּלֶא! הֲרֵי זֶהוּ יַיִן מְשֻׁמָר מַמָשׁ, הַנַעֲשֶׂה בִּידֵי הַהַשְׁגָחָה הַדוֹאֶגֶת לַנוֹדְדִים הַמֵסְתַּגְפִים מִצִמָאוֹן! – אָמַר פַּגַנֶל, בְּקָטְפוֹ בְּבַת אַחַת עֲשֶׂרֶת שְׁלֵמָה שֶׁל גְבִיעִים. כָּמוֹהוּ עָשׂוּ גַם שְׁאָר הַתַּיָרִים, שָׁתוּ וְהֶחְיוּ אֶת רוּחָם, בְּהִצְטַעֲרָם רַק עַל זֶה, שֶׁאֵין הֵם יְכוֹלִים לְהִצְטַיֵד בְּכֵלִים יְקָרִים מְלֵאִים יַיִן נֶחְמָד זֶה.

וְעַד מְהֵרָה נִמְצָא לָהֶם גַם מָזוֹן. אוֹתוֹ פַּגַנֶל, שֶׁלֹא יִיעַף וְלֹא יִיגַע – חִפֵּשׂ וּמָצָא בַּקַרְקַע אֵיזֶה מִין צֶמַח, שֶׁבּוֹ נִזוֹנִים הַפְּרָאִים הָאוֹסְטְרָלִיִים, כְּשֶׁאֵין לָהֶם לֹא צַיִד וְלֹא שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים אוֹ נְחָשִׁים.

– בּוֹ הָיוּ נִזוֹנִים גַם בְּיוּרְק וְקִינְג בְּעֵת נְדוּדֵיהֶם בְּמִדְבְּרוֹת אוֹסְטְרַלְיָה, – אָמַר פַּגַנֶל – נֵלֵךְ גַם אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו בְּעִקְבוֹתֵיהֶם.

– וּמַה שְׁמוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.

– זֶהוּ צֶמַח הַנַרְדוּ, – עָנָה פַּגַנֶל.

– וְכֵיצַד זֶה אוֹכְלִים אוֹתוֹ?

– הַצֶמַח עַצְמוֹ אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, אֲבָל אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִמֶנוּ קֶמַח…

– קֶמַח?!

– כֵּן, הֲתִרְאֶה, שֶׁתַּחַת עָלָיו הַדוֹמִים בְּצוּרָתָם לַעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת יֵשׁ צְנוֹבָרִים לֹא גְדוֹלִים?

– כֵּן, רוֹאֶה אֲנִי, מַר פַּגַנֶל!

– קְטֹף אֲחָדִים מֵהֶם וְתֵן לִי אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים הַגְדוֹלוֹת הָאֵלוּ.

הַנַעַר קָטַף צְנוֹבָרִים אֲחָדִים וְהֵבִיא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֶרְאָה לוֹ פַּגַנֶל.

– וִילְסוֹן, – הוֹסִיף הַגִיאוֹגְרָף, – הָבָה, אֲנִי וְאַתָּה נִהְיֶה הַפַּעַם לְטוֹחֲנִים; אַתָּה תִּטְחַן אֶת הַצְנוֹבָרִים לְקֶמַח, וַאֲנִי אֶצְבֹּר אוֹתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁמַר אוֹלְבִּינֶט יַבְעִיר אֵשׁ, וּבָהּ יֹאפֶה לָנוּ מִן הַקֶמַח הַזֶה עוּגוֹת.

כֻּלָם הִתְעַנְיְנוּ בְּאַמְצָאָתוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף. וִילְסוֹן הִתְחִיל בְּכָל כֹּחוֹ לִשְׁחֹק אֶת הַצְנוֹבָרִים, בְּהָפְכוֹ אוֹתָם לְקֶמַח לָבָן, וּפַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט צָבְרוּ אוֹתוֹ עַל פְּנֵי עָלִים גְדוֹלִים.

אֶת הַקֶמַח הִרְטִיבוּ בְּמִיץ הַפְּרָחִים, לָשׁוּ וְעָשׂוּ מִמֶנוּ רְקִיקִים דַקִים.

כְּשֶׁכֻּלָם שָׂבְעוּ מִן הַמַאֲפֶה הַמְקוֹרִי הַזֶה, הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן לְהָכִין מִמֶנוּ צֵידָה לַדֶרֶךְ.

– מוֹטָב שֶׁנִשְׁהֶה כָּאן עוֹד שָׁעָה, – אָמַר – וְאָז נִהְיֶה בְּטוּחִים מִפְּנֵי מִיתַת רָעָב.

“הַטוֹחֲנִים” “וְהָאוֹפֶה” הִתְחִילוּ שׁוּב לַעֳבֹד וְהֵכִינוּ עֲרֵמָה שְׁלֵמָה שֶׁל רְקִיקִים, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְסַפֵּק לָהֶם מָזוֹן לְיָמִים אֲחָדִים.

לְמָחֳרָתוֹ, בָּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָה לְיַנוּאַר, הֻטַב מַצָבוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי כָּל כָּךְ, שֶׁיוֹתֵר מֵחֲצִי הַדֶרֶךְ יָכֹל כְּבָר לָלֶכֶת רַגְלִי. פִּצְעוֹ כְּבָר נִגְלַד כֻּלוֹ וְכֹחוֹתָיו שָׁבוּ אֵלָיו, לַמְרוֹת הַמַחֲסוֹר בְּמָזוֹן מַבְרִיא.

עַד לְדֶלֶגֶט נִשְׁאֲרוּ רַק כַּחֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וְהִנֵה פִּתְאֹם הִכְרִיחַ גֶשֶׁם שׁוֹטֵף אֶת תַּיָרֵינוּ לְהִסְתַּתֵּר בְּאֵיזֶה צְריִף נִדָח וְשׁוֹמֵם, שֶׁמָצְאוּ אוֹתוֹ עַל־פִּי מִקְרֶה עַל הַגְבוּל שֶׁל וֶלְס הַדְרוֹמִית הַחֲדָשָׁה.

אַחֲרֵי עָמָל רַב הִגִיעוּ הַתַּיָרִים בַּיוֹם הַשֵׁנִי לְדֶלֶגֶט שֶֹהָיְתָה רְחוֹקָה מִן הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד כִּשְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר.

בְּמוֹשָׁבָה זוֹ נָחוּ וְהֶחֱלִיפוּ כֻּחַ, קָנוּ לָהֶם בְּגָדִים חֲדָשִׁים, נַעֲלַיִם וְצֵידָה לַדֶרֶךְ.

– אֶפְשָׁר שֶׁנַסְפִּיק עוֹד לְהַגִיעַ אֶל הַמִפְרָץ בְּעוֹד מוֹעֵד, –אָמַר גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁהִבְטִיחַ לוֹ הַפּוּנְדָקִי לְהָבִיא אֵלָיו אִישׁ מַשְׂכִּיר מֶרְכָּבוֹת לְנוֹסְעִים – אִם תִּקוּנָהּ שֶׁל “דוּנְקָן” לֹא נִגְמַר עוֹד בְּעֵת שֶׁתּוֹם אוֹסְטִין קִבֵּל אֶת פְּקוּדָתִי, נַצִיל עוֹד אֶת הָאֳנִיָה מִידֵי הַשׁוֹדְדִים.

לֹא עָבְרוּ עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וִידִידֵינוּ כְּבָר נָסְעוּ בְּחִפָּזוֹן רַב בְּמֶרְכָּבָה רְתוּמָה לַחֲמִשָׁה סוּסִים חֲזָקִים בַּדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה אֶל חוֹף הַיָם.

הָעֶגְלוֹן דָפַק בַּסוּסִים בְּכָל כֹּחוֹ, וּבַיוֹם הַשֵׁנִי הִגִיעוּ כְּבָר הַתַּיָרִים לִמְחוֹז־חֶפְצָם – אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַהוֹדִי.

הִתְרַגְשׁוּתָם שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי־לִוְיָתוֹ הִגִיעָה עַד מְרוֹם קִצָהּ, עֵינֵיהֶם נִנְעֲצוּ בְּמֶרְחַב הַיָם אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם. הוֹי, מַה גָדְלָה שִׂמְחָתָם, לוּ מָצְאוּ כָּאן אֶת אֳנִיָתָם הַנֶחְמָדָה! אֲבָל עַל הַמִישׁוֹר הַמֵימִי הַבִּלְתִּי מָגְבָּל שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשׁוֹמֵם לֹא הָיָה כָּל סִימָן שֶׁל “דוּנְקֶן”.

הָיְתָה עוֹד תִּקְוָה רְפוּיָה מְאֹד, שֶׁתּוֹם אוֹסְטִין נִכְנַס אֶל הַנָמָל שֶׁבְּעֵדֶן, הַנִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הַמִפְרָץ.

– לְעֵדֶן! –קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶל הָעֶגְלוֹן.

– עוֹד שָׁעָה אַחַת שֶׁל נְסִיעָה וְהַמֶרְכָּבָה עָמְדָה קָרוֹב לַמִגְדַלוֹר לְיַד הַמָבוֹא שֶׁל הַנָמָל הָעֵדֶנִי.

שָׁם עָמְדּו סְפִינוֹת אֲחָדוֹת, אֲבָל אַף עַל אַחַת מֵהֶן לֹא הִתְנוֹסֵס דִגְלוֹ שֶׁל מַלְקוֹלְם קַסְטְל!

גְלֶנֶרְוַן, ג’וֹן מַנְגֶלְס וּפַּגַנֶל יָצְאוּ מִן הַמֶרְכָּבָה וּמִהֲרוּ אֶל בֵּית הַמֶכֶס, שֶׁשָׁם אֶפְשָׁר הָיָה לְהִוָדַע אֵלוּ אֳנִיוֹת בָּאוּ אֶל הַנָמָל!

נוֹדַע לָהֶם שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן לֹא בָּאָה אֶל נְמַל עֵדֶן אַף אֳנִיָה אַחַת.

– אֶפְשָׁר שֶׁ“דוּנְקָן” לֹא יָצְאָה עוֹד כְּלָל מֵמֶלְבֶרְןְ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּאָחֲזוֹ בְּתִקְוָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

– לֹא, זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲדוֹנִי, – הֵשִׁיב ג’וֹן מַנְגֶלְס – תּוֹם אוֹסְטִין הוּא יָשָׁר יוֹתֵר מִדַי, שֶׁיָעֵז לִבְלִי לְמַלֵא אֶת פְּקוּדָתְךָ.

– צָרִיך לִשְׁאֹל עַל יְדֵי הַטֶלֶגְרָף –הִמְשִׁיך הַלוֹרְד, – מוּטָב שֶׁנֵדַע אֶת הָאֱמֶת בְּכָל מְרִירוּתָהּ. מֵאֲשֶׁר לְהִתְעַנוֹת בִּסְפֵקוֹת.

מִן הַפּוּנְדָק “וִיקְטוֹרְיָה” שֶׁבּוֹ הִתְאַכְסְנוּ תַּיָרֵינוּ שָׁלַח הַלוֹרְד מִבְרָק לְמֶלְבֶּרְן עַל שֵׁם מְנֶהֵל הַנָמָל וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל דְבַר “דוּנְקָן”.

אַחֲרֵי שְׁתֵי שָׁעוֹת נִתְקַבְּלָה הַתְּשׁוּבָה:

אֶל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן,עֵדֶן, טִיפוֹלְד־בֵּי.

אֳנִיַת הַמֵרוּץ “דוּנְקָן” יָצָאֶה מִמֶלְבֶּרְן בְּ־18 לְחֹדֶשׁ, וְאֵין יוֹדֵעַ לְאָן.

אֶנְדְרֵיוּ."

גְלֶנֶרְוַן הוֹרִיד אֶת יָד מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ.

לֹא הָיָה עוֹד שׁוּם סָפֵק בַּדָבָר שֶׁבֶּן־ג’וֹיז תָּפַס אֶת הָאֳנִיָה. מְזִמָתוֹ הִצְלִיחָה. וּמִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נִשְאֲרָה בְּלִי אֶפְשָׁרוּת לָשׁוּב לְמוֹלַדְתָּהּ בָּאֳנִיָתָהּ.

זֹאת הָיְתָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הַחִפּוּשׂ בְּאוֹסְטְרַלְיָה, שֶׁרֵאשִׁיתוֹ נִרְאֵית הָיְתָה כָּל־כָּךְ נוֹחָה. תְּבוּסָתוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָיְתָה שְׁלֵמָה. מַה שֶׁלֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת הַטֶבַע שֶׁהִתְקוֹמֵם נֶגְדוֹ בַּאֲמֵרִיקָה, עָשְׂתָה בְּגִידַת הָאָדָם בְּאוֹסְטְרַלְיָה.