פרויקט בן־יהודה

ילדי רב החובל גרנט G

ז'ול ורן

פרטי מהדורת מקור: וורשה: תל-אביב (אלטניילאנד); תרפ"ג

m נחלת הכלל

l פרוזה

כל פריטי כותר זה זמינים להלן

המלצות: 3 המלצות קוראים

l ילדי רב החובל גרנט – כרך א

פֶּרֶק א: דַּג־הַפַּטִישׁ

הַדָּבָר הָיָה בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה לְחֹדֶשׁ יוּלִי, שְׁנַת 1864. עַל פְּנֵי מֵימֶיהָ שֶׁל הַתְּעָלָה הַצְפוֹנִית עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ אֳנִיָה מְפֹאָרָה. נִשֵׂאת עַל יְדֵי רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית חֲזָקָה. בְּרֹאשׁ תָּרְנָהּ הִתְנוֹפֵף דֶגֶל אַנְגְלִי, וְעַל פְּנֵי רִקְעוֹ הַכָּחֹל שֶׁל הַדֶגֶל נִרְאוּ הָאוֹתִיוֹת א. ג., שֶׁהָיוּ רְקוּמוֹת בְּחוּטֵי־זָהָב, וּמֵעַל לָהֶן – צוּרַת כֶּתֶר.

הָאֳנִיָה הַמְפֹאָרָה, שֶׁנָשְׂאָה אֶת הַשֵׁם “דוּנְקָן”, הָיְתָה קִנְיָנוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, אֶחָד מִשִׁשָׁה־עָשָׂר הָאֲצִילִים הַסְקוֹטִיִים הַנִמְנִים עִם חַבְרֵי בֵּית־הַלוֹרְדִים הָאַנְגְלִי, שֶׁהָיָה גַם אַחַד הַנוֹדָעִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּחַבְרֵי מוֹעֲדוֹן־הֵשַׁיִט הַמַלְכוּתִי, הַמְהֻלָל בְּכָל רַחֲבֵי הַמֶמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן עָשָׂה אֶת דַרְכּוֹ בָּאֳנִיָתוֹ הַיָפָה יַחַד עִם אִשְׁתּוֹ הַצְעִירָה – הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, וְעִם אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ – הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס.

אֳנִיָתוֹ “דוּנְקָן” הָיְתָה עוֹד חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי וְאַךְ לֹא מִכְּבָר הוּרְדָה הַיָמָה. הִיא יָצְאָה עַתָּה לְהַפְלָגַת נִסָיוֹן בְּמִפְרַץ קְלֵיד, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְכּוֹנֵן לַעֲרֹךְ בָּהּ בִּקוּר בְּעִיר־הַנָמָל הַגְדוֹלָה גְלַזְגוֹ. בְּהִתְקָרֵב הָאֳנִיָה אֶל הָאִי אָרֶן, שֶׁבְּמִפְרַץ קְלֵיד, הוֹדִיעַ פִּתְאֹם הַשׁוֹמֵר בְּמִגְדָל־הַמִצְפֶּה, כִּי מֵרָחוֹק נִרְאֶה מִין דָג גָדוֹל וּמוּזָר, הַשָׁט בִּמְהִירוּת בְּעִקְבוֹת הָאֳנִיָה.

כְּשֶׁשָׁמַע אֶת הַדָבָר רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל הָאֳנִיָה ג’וֹן מַנְגֶלְס, מִהֵר לְהוֹדִיעַ עַל הַמִקְרֶה לְלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁיָשַׁב אוֹתָהּ שָׁעָה בְּתָאוֹ הַיָפֶה וּבִלָה בְּחֶבְרַת אִשְׁתּוֹ וּבֶן מִשְׁפַּחְתּוֹ.

– אָכֵן מִקְרֶה מְעַנְיֵן מְאֹד, – קְרָא הַלּוֹרְד אֱדוּאַרְד – הָבָה וְנֵלֵךְ לִרְאוֹת אֶת הַדָג הַמוּזָר.

– כֵּן, הָבָה וְנֵלֵךְ, – עָנוּ פֶּה אֶחָד הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמַכְּס נַבְּס.

וּמִיָּד קָמוּ וְעָלוּ עִם הַלוֹרְד וְרַב־הַחוֹבֵל לְסִפּוּן הָאֳנִיָה.

– בֶּן אֵיזֶה מִין הוּא, לְדַעְתְּךָ, הַדָג הַזֶּה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת רַב־הַחוֹבֵל.

– אִם לֹא תַטְעֵנִי עֵינִי, הֲרֵי זֶה אַחַד הַכְּרִישִׁים הַגְדוֹלִים, – עָנָה לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כָּרִישׁ? בְּמַיִם אֵלֶה? – תָּמַהּ הַלוֹרְד.

– הַכְּרִישִׁים מְצוּיִים בְּכָל הַיַמִים, וְזֶה שֶׁלְפָנֵינוּ הוּא, כִּמְדֻמַנִי, דַג־הַפַּטִישׁ. נִרְאֶה, כִּי הוּא רוֹדֵף אַחֲרֵינוּ וּמְקַוֶה לִזְכּוֹת בְּטֶרֶף. אִם טוֹב בְּעֵינֵי הוֹד מַעֲלָתְךָ וּבְעֵינֵי הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, אֲצַוֶה עַל הַמַלָחִים לָצוּד אֶת הַשֵׁד הַזֶּה.

– וּמַה דַּעְתְּךָ, הַמַיוֹר? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן אֶל מַכְּס נַבְּס – הַאֻמְנָם כְּדַאי לָצוּד אֶת הַתַּכְשִׁיט הַזֶה?

– אֲנִי מוּכָן לְקַבֵּל אֶת דַּעְתְּךָ, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר – הֲרֵי יָדַעְתָּ, שֶׁאֲנִי מְבַטֵל אֶת רְצוֹנִי בִּפְנֵי רְצוֹן הָאֲחֵרִים.

– לְדַעְתִּי, כְּדַאי מְאֹד לָצוּד דָג כָּזֶה, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד וּמִתְבּוֹנֵן בְּעַד מִשְׁקַפְתּוֹ בַּדָג הָעֲנָק, הַשָׁט בִּמְהִירוּת בְּעִקְבוֹת הָאֳנִיָה – אֶת חַיוֹת־הַטֶרֶף הַנוֹרָאוֹת הָאֵלוּ שֶׁבַּמַיִם יֵשׁ לְהַשְׁמִיד עַד חָרְמָה.

– אֱדוּאַרְד, – לָחֲשָׁה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְבַעֲלָהּ – גַם דַעְתִּי הִיא, שֶׁכְּדַאי לָצוּד אֶת הַמִפְלֶצֶת הַזֹאת.

– כִּדְבָרֵךְ, יַקִירָתִי, – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד.

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל ג’וֹן מַנְגֶלְס, הוֹסִיף:

– הָכֵן אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לַצַיִד, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הֶחֱוָה קִדָה וּמִיָד פָּנָה אֶל הַמַלָחִים, כְּדֵי לִמְסֹר לָהֶם אֶת פְּקֻדַת הַלוֹרְד.

אוֹתָהּ שָׁעָה פָּסְקָה הָרוּחַ מִלְנַשֵׁב, הַיָם הָיָה שָׁלֵו וְחָלָק, וְהַדָג הַגָדוֹל נִרְאָה הֵיטֵב, כְּשֶׁהוּא חוֹתֵר בִּזְרִיזוּת, צוֹלֵל לִרְגָעִים וְעוֹלֶה שׁוּב עַל פְּנֵי הַמַיִם.

רַב־הַחוֹבֵל צִוָה לַמַלָחִים לְהָכִין חֶבֶל עָבֶה וְאָרֹךְ וְלִקְשֹׁר לְאֶחָד מִקְצוֹתָיו קֶרֶס־בַּרְזֶל גָדוֹל וְחָזָק.

– וְעַתָּה עוֹד נָחוּץ לָנוּ פִּתָּיוֹן הָגוּן, – אָמַר אַחַד הַמַלָחִים – נֵתַח בָּשָׂר שֶׁל עֶשְׂרִים קִילוֹ בְּעֵרֶךְ הָיָה מְמַלֵא אֶת תַּפְקִידוֹ בֶּאֱמוּנָה.

– לֵךְ אֶל הַטַּבָּח וּבַקַשׁ מִמֶנוּ, – פָּקַד רַב־הַחוֹבֵל עַל הַמַלָח.

וְאָכֵן הִצְלִיחַ הַמַלָח בִּשְׁלִיחוּתוֹ. תַּחַת יָדוֹ שֶׁל הַטַבָּח נִמְצָא נֵתַח גָדוֹל שֶׁל בְּשַׂר עֵגֶל, שֶׁהָיָה מְיֻעָד לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה, וְאֶת הַנֵתַח הַזֶה שָׂמוּ מִיָד – בִּרְשׁוּת בַּעַל הָאֳנִיָה, כְּמוּבָן, – עַל הַקֶרֶס וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לַיָם.

כְּשֶׁהִרְגִישׁ הַדָג בַּבָּשָׂר הַשָׁט בַּמַיִם, הִגְבִּיר אֶת חֲתִירָתוֹ, בָּקַע בִּסְנַפִּירָיו הַשְׁחוֹרִים אֶת הַגַלִים, הֵנִיעַ אֶת זְנָבוֹ הַגָדוֹל הֵנָה וָהֵנָה כְּאִלוּ לֹא הָיָה זֶה זָנָב אֶלָא הֶגֶה חָזָק, וְהוּא הָלַךְ וְנִתְקָרֵב בְּחִפָּזוֹן אֶל הַטֶרֶף הַמוּכָן לוֹ. עַד מְהֵרָה נִתְקָרֵב בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁלְאַנְשֵׁי הָאֳנִיָה נִרְאוּ יָפֶה עֵינָיו הַבּוֹלְטוֹת וְהַיְרֹקוֹת הַנוֹצְצוֹת מֵרֹב תַּאֲוָה לַבָּשָׂר, לִסְתוֹתָיו הַפְּעוּרוֹת לִרְוָחָהּ וְטוּרֵי שִׁנָיו הַחַדוֹת כְּפִגְיוֹנוֹת. אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה רָאוּ גַם יָפֶה אֶת רֹאשׁוֹ הָרֶחָב, שֶׁדָמָהּ לְפַטִישׁ עֲנָק, אֲשֶׁר קַתּוֹ – גוּף הַדָג.

עַתָּה רָאוּ הַנּוֹסְעִים, כִּי אָמְנָם צָדַק ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַדָג הוּא דַג־הַפַּטִישׁ מִמִשְׁפַּחַת הַכְּרִישִׁים הַטוֹרְפִים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים שׂבַע. הֵם עָמְדוּ, הִסְתַּכְּלוּ בִּתְשׂוּמַת־לֵב בִּתְנוּעוֹתָיו שֶׁל הַטוֹרֵף וְרָאוּ כֵּיצַד הוּא מִתְקָרֵב אֶל נֵתַח הַבָּשָׂר הַטָעִים בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, מִתְהַפֵּך עַל גַבּוֹ, כְּדֵי שֶׁיוּכַל לִתְפֹּס אוֹתוֹ בְּיֶתֶר קַלוּת, וְאַחַר תּוֹפְסוֹ וְצוֹלֵל עִמוֹ לְמַעֲמַקֵי הַיָם.

בְּצָלְלוֹ, מָשַׁךְ אַחֲרָיו דַג־הַפַּטִישׁ אֶת הַחֶבֶל בְּכֹחַ רַב. הוּא הִתְאַמֵץ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַקֶרֶס, אַךְ דָבָר זֶה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. הַמַלָחִים הֵחֵלוּ מִיָד לִמְשֹׁךְ אֶת הַחֶבֶל לְמַעְלָה, וְעַד מְהֵרָה עָלָה הַדָג הָעֲנָק עַל פְּנֵי הַיָם, כְּשֶׁהוּא מִתְפַּתֵּל בְּחִיל וּרְעָדָה וּמַכֶּה בִּזְנָבוֹ הֶחָזָק בְּכֹחַ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁנַחֲשׁוֹלֵי הַמַיִם שֶׁקָמוּ מִסָבִיב דָמוּ מַמָשׁ לְהָרִים. כְּשֶׁעָלָה עַתָּה בִּידֵי הַמַלָחִים לְהַשְׁלִיךְ עַל זְנָבוֹ עֲנִיבַת חֶבֶל, הָלַךְ כֹּחַ הִתְנַגְדוּתוֹ שֶׁל הַדָג וְתָשׁ לְאַט־לְאַט, וּלְבַסוֹף עֲזָבוּהוּ כֹּחוֹתָיו בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁהַמַלָחִים יָכְלוּ לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה כִּמְעַט בְּלִי עָמָל. וּמִשֶׁהָעֳלָה עַל הַסִפּוּן, נִגַשׁ אֵלָיו מִיָד אַחַד הַמַלָחִים וּבְגַרְזֶן חַד הִתִּיז אֶת זְנָבוֹ – נִשְׁקוֹ הַמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר שֶׁל הַכָּרִישׁ.

עַתָּה לֹא הָיָה עוֹד מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי חַיָה נוֹרָאָה זוֹ וְאַנְשֵׁי הָאֳנִיָה יָכְלוּ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ יָפֶה. אַךְ הֵם יָדְעוּ, כִּי הָאֵבֶר הַמְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר אֵצֶל הַכְּרִישִׁים הִיא קֵבָתָם, הַמְכִילָה כָּל מִינֵי דְבָרִים מְשֻׁנִים, וּלְפִיכָךְ בִּקְשׁוּ לַחֲקֹר אֶת דַג־הַפַּטִישׁ לֹא רַק מִבַּחוּץ אֶלָא גַם מִבִּפְנִים.

– הַרְשֵׁנִי־נָא, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל, לְרַטֵשׁ אֶת בִּטְנוֹ שֶׁל בֶּן־חַיִל זֶה, – בִּקֵשׁ אַחַד הַמַלָחִים – יִתָּכֵן, שֶׁנִמְצָא בָּהּ כַּמָה וְכַמָה דְבָרִים מְעַנְיְנִים, שֶׁהֲרֵי אוֹצָר בָּלוּם הִיא קֵבָתוֹ שֶׁל כָּרִישׁ.

– רַטֵשׁ, חַפֵּשׂ, – עָנָה לוֹ רַב־הַחוֹבֵל – אוּלַי בֶּאֱמֶת נִמְצָא מַשֶׁהוּ בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רוֹצֵחַ־יָם.

הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן לֹא רָצְתָה לְהִסְתַּכֵּל בְּ“נִתּוּחַ” זֶה וּפָרְשָׁה לְתָאָהּ. וּבֵינְתַיִם הִתְכּוֹנְנוּ הַמַלָחִים לִמְלַאכְתָּם. הַכָּרִישׁ עוֹד נָשַׁם. הוּא הָיָה דָג עֲנָק, אָרְכּוֹ הָיָה כִּשְׁלשָׁה מֶטְרִים וּמִשְׁקָלוֹ יוֹתֵר מִשֵׁשׁ מֵאוֹת קִילוֹ. אוּלָם לְאַחַר שֶׁקִבֵּל שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ מַהֲלֻמוֹת הֲגוּנוֹת, נִתְבַּקְעָה בִּטְנוֹ וְנִתְגַלָה שֶׁהַקֶרֶס נֶאֱחַז בְּקֵבָתוֹ. אַךְ לְדַאֲבוֹנָם שֶׁל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה, מָצְאוּ אֶת הַקֵבָה רֵיקָה. אַף נֵתַח הַבָּשָׂר לֹא הִסְפִּיק לְהַגִיעַ אֵלֶיהָ, כִּי נִתְקַע בְּבֵית לֹעוֹ שֶׁל הָרוֹצֵחַ הַמְקֻשְׂקָשׂ. וּמִשֶׁרָאוּ, כִּי תִּקְוָתָם לִמְצֹא מַשֶׁהוּ בְּבֶטֶן הַכָּרִישׁ נִכְזְבָה, כְּבָר עָמְדוּ לְהַטִיל אֶת הַגוּפָה הַמְרֻטָשָׁה הַיָמָה. אַךְ לְפֶתַע־פִּתְאֹם הִבְחִינָה עֵינוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל בִּדְבַר־מַה נוֹצֵץ, שֶׁנִזְדַקֵף מִבֵּין מְעֵי הַדָג הַפְּזוּרִים עַל הַסִפּוּן בְּהַעֲלוֹתָם אֵד בִּלְתִּי נָעִים.

– הַמְתִּינוּ! – קָרָא מִיָד רַב־הַחוֹבֵל – הִנֵה יֵשׁ כָּאן דְבַר־מָה!

– הֲבָלִים! – עָנָה הַמַלָח שֶׁבִּקַע אֶת בֶּטֶן הַכָּרִישׁ – זוֹהִי אֶבֶן. כְּנִרְאֶה, זָחַל הַכָּרִישׁ עַל קַרְקַע הַיָם, וּכְשֶׁלֹא מָצָא כָּל טֶרֶף, בָּלַע מֵרֹב צַעַר אֶת הָאֶבֶן הַזֹאת.

– לֹא, זוֹ אֵינֶנָה אֶבֶן, – אָמַר מַלָח אַחֵר, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ הֵיטֵב בְּאוֹתוֹ דָבָר מַבְרִיק – כְּנִרְאֶה, קֶלַע שֶׁל תּוֹתָח לְפָנֵינוּ. אִלוּ הִמְשִׁיךְ דַג־הַפַּטִישׁ לִחְיוֹת, בְּוַדַאי הָיָה מְעַכֵּל גַם אֶת הַמַמְתָּק הַזֶה.

– הַפְסִיקוּ אֶת דִבְרֵי הַלַהַג שֶׁלָכֶם! – הִתְעָרֵב סְגַן רַב־הַחוֹבֵל תּוֹם אוֹסְטִין – וְכִי לֹא תִּרְאוּ, כִּי בַּקְבּוּק הוּא זֶה? אֵין זֹאת, אֶלָא שֶׁהַתַּכְשִׁיט בִּקֵשׁ לְהִתְבַּשֵׂם מְעַט, וּלְמַזְכֶּרֶת הִטְמִין בְּקֵבָתוֹ אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָקָר. וְאוּלַי בָּלַע אֶת הַבַּקְבּוּק כְּקִנוּחַ אַחֲרֵי שְׁתִיַת הַיַיִן הֶחָרִיף?

– הַאֻמְנָם בַּקְבּוּק הוּא זֶה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּסַקְרָנוּת.

– כֵּן, בַּקְבּוּק, – עָנָה לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס – בְּוַדַאי חָשַׁב, כִּי דְבַר־מַאֲכָל לְפָנָיו וּבְלָעוֹ.

– אָנָא, הוֹצִיאוּהוּ וְהִזָהֲרוּ, כִּי לֹא יִפָּגַע, – פָּקַד הַלוֹרְד – בַּקְבּוּקִים הַנִמְצָאִים בַּיָם הֵם עַל־פִּי־רֹב בַּעֲלֵי עֵרֶךְ רַב, כִּי יֵשׁ וְהֵם מְכִילִים בְּתוֹכָם תְּעוּדוֹת חֲשׁוּבוֹת.

– וְכִי סָבוּר אַתָּה, כִּי נִמְצָא מַשֶׁהוּ בְּבַקְבּוּק זֶה? – שְׁאֵלוּ הַמַיוֹר.

– קָרוֹב לְוַדַאי, – הֵשִׁיב גְלֶנֶרְוַן.

– הַכֹּל יִתָּכֵן, – הִפְלִיט הַמַיוֹר בְּמָשְׁכוֹ בִּכְתֵפָיו – נִפְתַּח אוֹתוֹ וְנִרְאֶה.

– בְּכָל אֹפֶן כְּדַאי לִבְדֹּק, – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד – גַם אִם לֹא נִמְצָא בּוֹ דָבָר, לֹא נַפְסִיד מְאוּמָה…

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל סְגַן רַב־הַחוֹבֵל, הִמְשִׁיךְ:

– וּבְכֵן, תּוֹם?

וְאָז לָקַח תּוֹם אוֹסְטִין סַכִּין וּבְעֶזְרָתָהּ הוֹצִיא בִּזְהִירוּת אֶת הַחֵפֶץ הַמוּזָר מִבֵּין מְעֵי הַדָג. הוּא הֶרְאָה אוֹתוֹ לַלוֹרְד וְאָמַר:

– אָכֵן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, זֶה בֶּאֱמֶת בַּקְבּוּק.

– אִם כֵּן צַוֵה מִיָד לְנַקּוֹת אוֹתוֹ מִן הַזֻהֲמָה שֶׁדָבְקָה בּוֹ וְאַחַר שָׁלְחֶנוּ לְתָאִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן וְיָרַד מִן הַסִפּוּן לְמַטָה.

הַמַלָחִים לָקְחוּ אֶת הַבַּקְבּוּק, נִקוּהוּ יָפֶה־יָפֶה, וּמִשֶׁהֶחֱזִירוּהוּ לְתוֹם, יָרַד עִמוֹ הַלָה מִיָד אֶל תָּאוֹ שֶׁל בַּעַל הָאֳנִיָה. כָּאן הוּשַׂם הַבַּקְבּוּק, שֶׁנִמְצָא בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה מְשֻׁנֶה כָּל כָּךְ, עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן גָדוֹל, בֵּין סְפָרִים וְכָל מִינֵי חֶפְצֵי־נוֹי; וְהַלוֹרְד וְאִשְׁתּוֹ וְהַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס, שֶׁיָשְׁבוּ מִסָבִיב לַשֻׁלְחָן, הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ בְּסַקְרָנוּת, שֶׁהֲרֵי הָיָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם חֵפֶץ סוֹדִי, הַשׁוֹמֵר בְּקִרְבּוֹ מַשֶׁהוּ בִּלְתִּי יָדוּעַ, וְקָרוֹב לְוַדַאי – פְּרָטִים עַל אֵיזֶה אָסוֹן מַחֲרִיד.

גְלֶנֶרְוַן לָקַח אֶת הַבַּקְבּוּק בְּיָדָיו וְהֵחֵל לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִכָּל צְדָדָיו בְּמֶבָּט חוֹדֵר, כְּחוֹקֵר בְּבֵית־הַמִשְׁפָּט הַמְבַקֵשׁ לִמְצֹא בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ אֵיזוֹ הוֹכָחָה חֲשׁוּבָה, כִּי יָדוֹעַ יָדַע, שֶׁדַיָהּ לִפְעָמִים שָׂרֶטֶת קַלָה וְחַסְרַת עֵרֶךְ, כְּדֵי לְגַלוֹת תּוֹדוֹת לָהּ אֶת כָּל הָאֱמֶת. צוּרַת הַבַּקְבּוּק, וְכֵן עָבְיָם שֶׁל דָפְנוֹתָיו שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ אַתְמוֹסְפֵירוֹת אֲחָדוֹת, הוֹכִיחוּ לוֹ שֶׁזֶהוּ בַּקְבּוּק שֶׁל יַיִן שַׁמְפַּנִי.

– הֲרֵי זֶה בַּקְבּוּק מִבֵּית־הַמִסְחָר הַגָדוֹל לְיֵינוֹת שֶׁל קְלִיקוֹ, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – אֵין חֲזָקִים מִבַּקְבּוּקֵי הַמִין הַזֶה, הַשִׁכּוֹרִים רְגִילִים לִשְׁבֹּר בָּהֶם אֶת הַכִּסְאוֹת בַּמִסְבָּאוֹת, אַךְ בַּבַּקְבּוּקִים עַצְמָם אֵין לְגַלוֹת סִימָן מִמַעֲשֵׂי גְבוּרָתָם שֶׁל הַשִׁכּוֹרִים.

הַמַיוֹר הָיָה יָדוּעַ כְּמֻמְחֶה בְּעִנְיְנֵי יֵינוֹת וְלָכֵן לֹא הִתְנַגֵד אִישׁ לִדְבָרָיו.

– אֲבָל כָּאן לֹא טִיבוֹ שֶׁל הַבַּקְבּוּק הוּא הָעִקָר, – הֵעִירָה לוֹ בְּכָל זֹאת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֶלָא כֵּיצַד הוּא בָּא לְבֶטֶן הַדָג וְאִם אָמְנָם מֵכִיל הוּא מַשֶׁהוּ בְּתוֹכוֹ.

– יִתָּכֵן, כִּי גַם דָבָר זֶה יִוָדַע לָנוּ, יַקִירָתִי, – פָּנָה אֵלֶיהָ הַלוֹרְד – לְפִי שָׁעָה אָנוּ יְכוֹלִים רַק לִקְבֹּעַ בְּוַדָאוּת, כִּי הַבַּקְבּוּק שָׁהָה בַּמַיִם זְמַן דֵי רַב עוֹד לִפְנֵי שֶׁבְּלָעוֹ הַכָּרִישׁ, וְהוֹכָחָה לְכָךְ – מִינֵי הֶחֳמָרִים הַשׁוֹנִים שֶׁדָבְקוּ בּוֹ וְנִתְאַבְּנוּ בְּהַשְׁפָּעַת מֵי הַיָם. גַם הַזְכוּכִית עַצְמָה כִּמְעַט הָיְתָה לְאֶבֶן.

– כֵּן, דָבָר זֶה אָמְנָם נָכוֹן הוּא, – הִסְכִּים הַמַיוֹר – וְתוֹדוֹת לִקְרוּם־הָאֶבֶן שֶׁעָטַף אוֹתוֹ אַף נִשְׁמַר שָׁלֵם וְלֹא נִשְׁבַּר.

– כָּל זֶה הוּא טוֹב וְיָפֶה – עָמְדָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה עַל דַעְתָּהּ – אוּלָם מַה שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לָדַעַת הוּא מֵאַיִן שָׁט הַבַּקְבּוּק בְּשָׁעָה שֶׁנִתְקַל בַּכָּרִישׁ.

– הַמְתִּינִי־נָא, יַקִירָתִי, – הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ בַּעֲלָהּ, בְּהִתְאַמְצוֹ לְנַקוֹת אֶת פִּי הַבַּקְבּוּק מִשִׁכְבַת־הָאֶבֶן שֶׁכִּסְתָה אוֹתוֹ – כְּשֶׁאַצְלִיחַ לִשְׁלֹף אֶת הַפְּקָק מִתּוֹךְ הַבַּקְבּוּק, בְּוַדַאי יִוָדַע לָנוּ הַכֹּל.

סוֹף־סוֹף נִגְלָה הַפְּקָק וְהוּא כֻּלוֹ סָפוּג חוֹל וְתָפוּחַ.

– המ… – פָּתַח הַלוֹרְד בִּנְהִימָה – עַל־פִּי מַצָבוֹ שֶׁל הַפְּקָק אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, שֶׁאִלוּ גַם הוּשַׂם אֵיזֶה נְיָר בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק, הֲרֵי נִשְׁחַת בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁסָפֵק גָדוֹל הוּא, אִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְפַעְנֵחַ אֶת הַכְּתָב אֲשֶׁר עָלָיו.

– כִּמְדֻמַנִי, שֶׁאָמְנָם כָּךְ הוּא הַדָבָר, – הִסְכִּים לִדְבָרָיו מַכְּס נַבְּס.

– לְפִי דַעְתִּי, – הִמְשִׁיךְ הַלוֹרְד אֶת דְבָרָיו – מָצָא הַכָּרִישׁ אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָקָר הַזֶה לֹא עַל פְּנֵי הַמַיִם אֶלָּא בַּמְצוּלוֹת. אָכֵן תּוֹדָה אָנוּ חַיָבִים לְאוֹתוֹ טוֹרֵף אַכְזָר, כִּי אִלוּלֵא הוּא, לֹא הָיָה מַגִיעַ כְּלָל לְיָדֵינוּ הַבַּקְבּוּק עִם הַתְּעוּדוֹת הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ.

– וּלְפִי דַּעְתִּי, – נִכְנַס לְתוֹךְ דְבָרָיו מַכְּס נַבְּס – מוּטָב הָיָה אִלוּ נִתְקַלְנוּ בְּאוֹתוֹ בַּקְבּוּק בְּלֵב הַיָם, אָז הָיִינוּ יְכוֹלִים, עַל סְמַךְ הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי שֶׁל מְקוֹם הִמָצְאוֹ וְכֵן עַל סְמַךְ זִרְמֵי הָאֲוִיר וְהַמַיִם, לְחַשֵׁב אֶת הַכִּווּן שֶׁבּוֹ שָׁט וְלִמְצֹא אֶת הַמָקוֹם שֶׁמִשָׁם בָּא. הַתִּווּךְ שֶׁל שְׁלִיחִים מִקְרִיִים, כְּגוֹן הַכְּרִישִׁים הַמְשׁוֹטְטִים בְּכָל הַיַמִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינוֹ אֶלָא מְקַלְקֵל אֶת הַשׁוּרָה. הַאֻמְנָם תּוּכַל לְנַחֵשׁ הֵיכָן בָּלַע אוֹתוֹ כָּרִישׁ זוֹלֵל אֶת הַבַּקְבּוּק הַזֶה?

– יִתָּכֵן וּנְנַחֵשׁ בְּכָל זֹאת, – עָנָה הַלוֹרְד בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל מְנַצֵחַ, כְּשֶׁהִצְלִיחַ לִשְׁלֹף אֶת הַפְּקָק.

בַּתָּא נִתְפַּשֵׁט רֵיחַ חָרִיף שֶׁל מֵי יָם וּמֶלַח.

– אִם כֵּן מַה שָׁם? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּקֹצֶר־רוּחַ.

– שָׁם רְאָיָה חוֹתֶכֶת, שֶׁאָמְנָם לֹא שָׁגִיתִי בְּהַשְׁעָרָתִי, – עָנָה לָהּ בַּעֲלָהּ – אֲנִי רוֹאֶה נְיָרוֹת בִּפְנִים.

– תְּעוּדוֹת! תְּעוּדוֹת! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת מִשִׂמְחָה וְקָפְצָה מִמְקוֹמָהּ.

– כֵּן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אַךְ לְצַעֲרִי הָרַב, אִי־אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת הַנְיָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ, כִּי בִּגְלַל הַטַחַב הָרַב נִדְבַּק אֶל דָפְנוֹת הַבַּקְבּוּק.

– יֵשׁ אֵפוֹא לִשְׁבֹּר אֶת הַבַּקְבּוּק, – הִצִיעַ הַמַיוֹר.

– לֹא, הָיִיתִי רוֹצֶה מְאֹד לְהַשְׁאִירוֹ שָׁלֵם, – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– אִלוּ הִצְלַחְתָּ בְּכָךְ, הָיָה, כְּמוּבָן, טוֹב יוֹתֵר, – הוֹדָה מַכְּס נַבְּס.

– אֲבָל הֱיוֹת וְהַנִמְצָא בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק חָשׁוּב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַבַּקְבּוּק עַצְמוֹ, אֵין צֹרֶךְ, לְפִי דַעְתִּי, לָחוּס עָלָיו כְּלָל וּכְלָל, – הֵעִירָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הָעִקָר הוּא לְהוֹצִיא אֶת הַנְיָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ.

– לְשֵׁם כָּךְ יַסְפִּיק לְהַתִּיז אֶת צַוַאר הַבַּקְבּוּק בִּלְבַד, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – הִתְעָרֵב ג’וֹן מַנְגֶלְס – אִם יוּסַר הַצַוָאר, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהוֹצִיא אֶת הַנְיָרוֹת מִבְּלִי לִפְגֹעַ בָּהֶם.

– אָמְנָם כֵּן, – הִסְכִּימָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן לְדִבְרֵי רַב־הַחוֹבֵל.

וּבְמָשְׁכָהּ אֶת בַּעֲלָהּ בְּשַׁרְווּלוֹ, בִּקְשַׁתְהוּ:

– אָנָא, אֱדוּאַרְד, שְׁבֹר אֶת צַוַאר הַבַּקְבּוּק.

וְלַמְרוֹת שֶׁצַר מְאֹד הָיָה לַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהַשְׁחִית אֶת הַכְּלִי הַיָקָר הַזֶה, אֻלֵץ בְּכָל זֹאת לִמְצֹא עֹז בְּנַפְשׁוֹ וּלְהַחְלִיט לְשָׁבְרוֹ, כִּי אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה כָּל תִּקְוָה לְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ אֶת הַתְּעוּדוֹת הַחֲשׁוּבוֹת.

שִׁכְבַת־הָאֶבֶן שֶׁכִּסְתָה אֶת צַוַאר הַבַּקְבּוּק הָיְתָה כֹּה עָבָה וְקָשָׁה, שֶׁכְּדֵי לְשָׁבְרוֹ הָיָה צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּפַטִישׁ. וּמִשֶׁהֻתַּז לְבַסוֹף הַצַוַאר וְלוּחַ הַשֻׁלְחָן נִזְרַע כֻּלוֹ צְרוֹרוֹת אֶבֶן וּרְסִיסִים נוֹצְצִים, נִרְאֲתָה לְעֵינֵי כֹּל לַבְנוּנִיתוֹ שֶׁל הַנְיָר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק עַצְמוֹ. הָיָה זֶה צְרוֹר שֶׁל תְּעוּדוֹת, אֲשֶׁר כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתָן שְׁלֵמוֹת, אֻלַץ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהַרְטִיב אוֹתָן מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם בְּמַיִם חַמִים, שֶׁהוּבְאוּ לַתָּא מִמִטְבָּח הָאֳנִיָה. וּכְשֶׁהִצְלִיחַ, אַחֲרֵי עָמָל רַב, לְהוֹצִיא אֶת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, וּפָתַח אֶת הַצְרוֹר בִּזְהִירוּת, נִתְגַלוּ שְׁלשָׁה גִלְיוֹנוֹת נְיָר דְבוּקִים זֶה לָזֶה.

וּבְשָׁעָה שֶׁהַלוֹרְד עָסַק בְּהַפְרָדַת הַתְּעוּדוֹת, שֶׁשָׁמְרוּ עַל סוֹד כָּמוּס וּמוֹתֵחַ, עָמְדוּ הַנוֹכְחִים בַּתָּא מִסָבִיב לַשֻׁלְחָן וְאִי־סַבְלָנוּתָם הִגִּיעָה לְשִׂיאָהּ.

פֶּרֶק ב: שָׁלשׁ תְּעוּדוֹת

בַּבַּקְבּוּק נִמְצְאוּ שְׁלשָׁה גִלְיוֹנוֹת־נְיָר, אַךְ הַנְיָרוֹת הָיוּ מָשְׁחָתִים מִמֵי הַיָם בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁלֹא נוֹתְרָה עֲלֵיהֶם אַף שׁוּרָה אַחַת שְׁלֵמָה. נִשְׁתַּמְרוּ רַק מִלִים בּוֹדְדוֹת וְכַמָה קִטְעֵי מִלִים.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בִּשְׁלֹשֶׁת הַנְיָרוֹת, שֶׁהִצְלִיחַ לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַבַּקְבּוּק, הָפַךְ אוֹתָם מִצַד אֶל צַד, הֶחֱזִיק אוֹתָם מוּל הָאוֹר וְחָקַר כָּל קַו דָקִיק וְכָל סִימָן רָפֶה שֶׁעוֹד נוֹתַר מִן הַדְיוֹ.

וְכֵן הָיוּ נְעוּצִים בַּנְיָרוֹת גַם מֶבָּטֵי שְׁאָר הַנוֹכְחִים וּפְנֵי כֻּלָם הִבִּיעוּ סַקְרָנוּת, קֹצֶר־רוּחַ וַחֲרָדָה.

– עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשִׂיג מִן הַמִלִים הַבּוֹדְדוֹת אוֹ הָאוֹתִיוֹת שֶׁנוֹתְרוּ שְׁלֵמוֹת, – פָּתַח הַלוֹרְד אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנוּתוֹ הַמְמֻשֶׁכֶת מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה גְמוּרָה – הֲרֵי לְפָנֵינוּ שְׁלשָׁה טְפָסִים שֶׁל תְּעוּדָה אַחַת. אֶחָד מֵהֶם נִכְתַּב צָרְפַתִּית, הַשֵׁנִי – גֶרְמַנִית וְהַשְׁלִישִׁי – אַנְגְלִית.

– וְכִי יֵשׁ יְסוֹד לְקַווֹת, שֶׁנוּכַל לְפַעְנֵחַ אֶת תָּכְנָהּ שֶׁל הַתְּעוּדָה עַל פִּי הַמִלִים הַסְפוּרוֹת הַלָלוּ? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– מְסֻפְּקַנִי, הֶלֶנָה חֲבִיבָתִי, – עָנָה לָהּ בַּעֲלָהּ – הֲרֵי עַל־פִּי־רֹב נִשְׁתַּמְרוּ רַק חֶלְקֵי מִלִים, וּמֵהֶם קָשֶׁה מְאֹד יִהְיֶה לְהַצִיל דְבַר־מָה.

– שֶׁמָא נְנַסֶה לְפַעְנֵחַ אֶת הַתֹּכֶן עַל יְדֵי צֵרוּף שְׁלשׁ הַתְּעוּדוֹת יַחַד? – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס – יִתָּכֵן, כִּי מַה שֶׁנִּמְחַק בַּתְּעוּדָה הָאַחַת נִשְׁתַּמֵּר בַּחֲבֶרְתָּהּ.

– דָבָר זֶה מִתְקַבֵּל עַל הַדַעַת, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – סֵדֶר הַמִלִים בַּמִשְׁפָּט הוּא שׁוֹנֶה בְּכָל שְׁלשׁ הַשָׂפוֹת וְהַמַיִם גַם לֹא יָכְלוּ לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַכְּתָב בְּכָל הַנְיָרוֹת דַוְקָא בְּמָקוֹם אֶחָד. אִם נְצָרֵף יַחַד אֶת הַמִלִים הַבּוֹדְדוֹת, וְכֵן אֶת קִטְעֵי הַמִלִים, מִכָּל שְׁלשׁ הַשָׂפוֹת, יִתָּכֵן שֶׁנוּכַל לְגַלוֹת מַשֶׁהוּ מִתֹּכֶן הַדְבָרִים.

– נְנַסֶה, – הִסְכִּים הַלוֹרְד – אַךְ מִקֹדֶם נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּכָל אֶחָד מִשְׁלשֶׁת הַנְיָרוֹת וְנִרְאֶה אֶת אֲשֶׁר נִשְׁתַּמֵר בְּכָל אֶחָד מֵהֶם.

הוּא הוֹצִיא בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית וּפְרָשָׂה לִפְנֵי חֲבֵרָיו. וְאָכֵן הָיְתָה הַתְּעוּדָה מְטֻשְׁטֶשֶׁת מְאֹד וְלֹא נוֹתְרוּ בָּהּ אֶלָא מִלִים וְחֶלְקֵי מִלִים אֵלֶה:

62 Bri gow

Sink stra

aland

skipp Gr

that monit of long

and ssistance

lost

– מִזֶה לֹא נַחְכִּים הַרְבֵּה, – רָטַן הַמַיוֹר וְדָחַף אֶת הַתְּעוּדָה הַצִדָה.

– רַק דָבָר אֶחָד אָנוּ יוֹדְעִים עַל־פִּי תְּעוּדָה זוֹ וְהוּא, שֶׁנִכְתְּבָה אַנְגְלִית, – אָמַר ג’וֹן אַנְגֶלְס.

– דָבָר זֶה הוּא בָּרוּר וְנָכוֹן כִּנְכוֹן הַיוֹם, – הוֹסִיף הַלוֹרְד – הַמִלִים and lost, that, aland, sink¹ הֵן שְׁלֵמוֹת. הָאוֹתִיוֹת skipp הֵן בְּוַדַאי חֵלֶק מִן הַמִלָה skipper² וּשְׁתֵּי הָאוֹתִיוֹת Gr הֵן, כְּנִרְאֶה, תְּחִלָתוֹ שֶׁל שֵׁם פְּרָטִי, וְאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, כִּי בָּהֶן יֵשׁ לְחַפֵּשׂ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, אֲשֶׁר אֳנִיָתוֹ נִטְרְפָה בְּלֵב יָם. כְּלוּם אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הַדְבָרִים אַחֶרֶת?

– אָכֵן אֶפְשָׁר בְּכָל זֹאת לְהַצִיל מַשֶׁהוּ מִתּוֹךְ הַתְּעוּדָה הַזֹאת! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – עַל־כָּל־פָּנִים, הִיא נוֹתֶנֶת נְקֻדַת־אֲחִיזָה לְהַשְׁעָרָה.

– לֹא, מַה שֶׁיֵשׁ בְּיָדֵנוּ לִלְמֹד עַל־פִּי נְיָר זֶה עֲדַיִן אֵינוֹ מְסַפֵּק אוֹתָנוּ כְּלָל וּכְלָל, – עָנָה לָהּ ג’וֹן מַנְגֶלְס – הָעִקָר שֶׁאָנוּ רוֹצִים לָדַעַת הוּא מֶה הָיָה שְׁמָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה שֶׁנִטְרְפָה וְהֵיכָן קָרָה הָאָסוֹן. וְעַל דָבָר זֶה אֵין רֶמֶז בַּתְּעוּדָה.

– הַמְתֵּן־נָא, ג’וֹן, מָצוֹא נִמְצָא גַם אֶת זֶה, – נִחֵם הַלוֹרְד אֶת רַב־הַחוֹבֵל. – אַף אֲנִי מוּכָן לְהַאֲמִין, שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה הַסְתוּמָה, – אָמַר הַמַיוֹר, שֶׁלֹא אָהַב וִכּוּחִים יְתֵרִים, – אֲבָל כֵּיצַד? בְּאֵיזֶה אֹפֶן?

– עַל יְדֵי צֵרוּף הַתְּעוּדוֹת וְהַשְׁוָאָתָן זוֹ לְזוֹ, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד.

– הָבָה אֵפוֹא וְנַשְׁוֶה אוֹתָן! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

אַךְ הַנְיָר הַשֵׁנִי הָיָה מָשְׁחָת עוֹד יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן וְעָלָיו נִשְׁתַּמְרוּ רַק הַמִלִים וְחֶלְקֵי הַמִלִים הָאֵלֶה:

7 Juni Glas

Zwei atrosen

graùs

bringt ihnen

– כֵּן, תְּעוּדָה זוֹ הָיְתָה כְּתוּבָה גֶרְמַנִית, – הֵעִיר רַב־הַחוֹבֵל, בְּהַעִיפוֹ עַיִן עַל הַנְיָר.

– הֲשׁוֹמֵעַ אַתָּה לָשׁוֹן זוֹ, ג’וֹן? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד.

– בְּמִדָה מַסְפִּיקָה, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה לוֹ רַב־הַחוֹבֵל.

– אֱמֹר אֵפוֹא מַה פֵּרוּשָׁן שֶׁל הַמִלִים הָאֵלוּ?

רַב־הַחוֹבֵל הִרְהֵר קְצַת וְאַחֵר עָנָה:

– הָאָסוֹן קָרָה בְּוַדַאי בַּשְׁבִיעִי לְיוּנִי. אִם נוֹסִיף אֶת הַמִסְפָּר 62, שֶׁנִמְצָא בַּתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית, נוּכַל לִקְבֹּעַ אֶת הַתַּאֲרִיךְ הַמְדֻיָק: 7 לְיוּנִי, שְׁנַת 1862. – נָכוֹן בְּהֶחְלֵט! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – וְעַתָּה הַמְשֵׁךְ־נָא, ג’וֹן.

– הַהֲבָרָה Glas – אָמַר שׁוּב רַב־הַחוֹבֵל – מִצְטָרֶפֶת אֶל הַהֲבָרָה gow שֶׁבַּתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית וּשְׁתֵּיהֶן נוֹתְנוֹת לָנוּ אֶת הַשֵׁם Glasgow. אֵין אֵפוֹא סָפֵק שֶׁהָאֳנִיָה עָשְׂתָה אֶת דַרְכָּה מֵעִיר־הַנָמָל גְלַזְגוֹ.

– אַף זֶה נָכוֹן, – הִסְכִּים מַכְּס נַבְּס.

וְרַב־הַחוֹבֵל הִמְשִׁיךְ:

– הַשׁוּרָה הַשְׁנִיָה חֲסֵרָה כָּאן בִּכְלָל, אֲבָל בַּשְׁלִישִׁית אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַמִלִים Zwei ו־Zwei. astrosen – מַשְׁמָע: שְׁנַיִם; ו־astrosen הוּא בְּוַדַאי סוֹף הַמִלָה Matrosen. כְּלוֹמַר: מַלָחִים. – אִם כֵּן הַמְדֻבָּר כָּאן בִּשְׁנֵי מַלָחִים, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּהִתְעוֹרְרוּת.

– כֵּן, כָּךְ הוּא הַדָבָר, – אִשֵׁר בַּעֲלָהּ.

– הַשׁוּרָה הָרְבִיעִית חֲסֵרָה אַף הִיא, – הִמְשִׁיךְ שׁוּב רַב־הַחוֹבֵל – וְאִלוּ הַהֲבָרָה הַיְחִידָה שֶׁבַּשׁוּרָה הַחֲמִשִׁית מְבִיאָה אוֹתִי בִּמְבוּכָה רַבָּה. אֵינִי יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן מַה פִּשְׁרָהּ וְאִם הִיא רֵאשִׁיתָהּ שֶׁל אֵיזוֹ מִלָה אוֹ סוֹפָהּ. יִתָּכֵן שֶׁהַתְּעוּדָה הַצָרְפָתִית תִּתֵּן לָנוּ אֶת הַמַפְתֵּחַ לְפַעֲנֵחַ אוֹתָהּ. הַשׁוּרָה הַשִׁשִׁית – לֹא נוֹתַר זֵכֶר מִמֶנָה. לְעֻמַת זֹאת נִשְׁתַּמְרוּ בַּשׁוּרָה הַשְׁבִיעִית שְׁתֵּי מִלִים שְׁלֵמוֹת bringt ihnen, שֶׁפֵּרוּשָׁן: הָחִישׁוּ לָהֶם. אִם נְצָרֵף אֶת שְׁתֵּי הַמִלִים הָאֵלוּ לַקֶטַע הַבִּלְתִּי בָּרוּר ssistance שֶׁבַּתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית, נוּכַל לְקַבֵּל אֶת הַמִשְׁפָּט “הָחִישׁוּ לָהֶם עֶזְרָה”, כִּי ssistance הוּא בְּוַדַאי חֵלֶק מִן הַמִלָה assistance³. – נָכוֹן, נָכוֹן בְּהֶחְלֵט, – הִסְכִּים הַלוֹרְד בְּעָמְדוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו – אֲבָל הֵיכָן עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶה הַמְבַקְשִׁים עֶזְרָה? עַד עַתָּה לֹא מָצָאנוּ כָּל רֶמֶז לִמְקוֹם הָאָסוֹן.

– נְעַיֵן־נָא בַּתְּעוּדָה הַצָרְפַתִּית, – הִצִיעָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – יִתָּכֵן, כִּי זוֹ תַּשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר בִּשְׁתֵּי הַתְּעוּדוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.

וּכְשֶׁנִפְרְשָׂה הַתְּעוּדָה הָאַחֲרוֹנָה עַל פְּנֵי הַשֻׁלְחָן וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵעִיפָה בָּהּ עַיִן, קָרְאָה:

– הִנֵה סְפָרוֹת! הַבִּיטוּ־נָא וּרְאוּ, רַבּוֹתַי!

– כֵּן, אָמְנָם סְפָרוֹת, – עָנָה אַחֲרֶיהָ בַּעֲלָהּ – בִּכְלָל נִשְׁתַּמְרָה תְּעוּדָה זוֹ בְּמַצָב יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר הָאֲחֵרוֹת. כְּנִרְאֶה עָלֶיהָ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ לָעֻבְדָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בַּתָּוֶךְ, בֵּין שְׁנֵי הַנְיָרוֹת הָאֲחֵרִים, וְהַמַיִם לֹא יָכְלוּ לַחְדֹר אֵלֶיהָ וְלִפְעֹל עָלֶיהָ כְּמוֹ עַל שְׁתֵּי הַתְּעוּדוֹת הָאֲחֵרוֹת, שֶׁהָיוּ לָהּ מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר.

Trois ats tannia

gonie austral

abor

contin pr cruel indi

jeté ongit

et 37°11' lat

הַלוֹרְד הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בַּתְעוּדָה וְהִמְשִׁיךְ:

– עַל־פִּי שְׁתֵּי הַמִלִים הָרִאשׁוֹנוֹת, נִרְאֶה בַּעֲלִיל, שֶׁהַמְדֻבָּר הוּא בָּאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשָׁה תְּרָנִים. וְאִם נוֹסִיף לַהֲבָרָה tannia אֶת ה־Bri שֶׁבַּתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית, יֵצֵא לָנוּ הַשֵׁם Britannia, וְהוּא שְׁמָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה. וְאִלוּ מֵהַקְבוּצָה gonie austral מוּבָנָה הַמִלָה הַשְׁנִיָה כָּל צָרְכָּהּ. – כֵּן, הַמִלָה austral⁴ מוּבָנָה כָּל צָרְכָּהּ, – חָזַר ג’וֹן מַנְגֶלְס עַל דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַלוֹרְד – וּמִמֶנָה אֶפְשָׁר לְהַסִיק, שֶׁהָאֳנִיָה נִטְרְפָה בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי.

– לְדַעְתִּי, זוֹהִי מַסְקָנָה נֶחְפֶּזֶת מִדַי, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר בְּכֹבֶד־רֹאשׁ.

– הָבָה וְאַמְשִׁיךְ, – הִפְסִיק הַלוֹרְד אֶת הַוִכּוּחַ – הִנֵה הַהֲבָרָה abor, וְהִיא בְּוַדַאי שָׁרְשׁוֹ שֶׁל הַפֹּעַל aborder, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: לְהַגִיעַ. כְּנִרְאֶה הִסְפִּיקוּ כּוֹתְבֵי הַתְּעוּדוֹת לְהַגִיעַ לְאֵיזֶה חוֹף. אֲבָל הֵיכָן הוּא אוֹתוֹ חוֹף? contin – יִתָּכֵן, שֶׁזֶה קָטַע מִן הַמִלָה continent, כְּלוֹמַר: יַבֶּשֶׁת. וְאַחַר כָּךְ – cruel. – cruel, – חָזַר רַב־הַחוֹבֵל – הֲרֵי גַם פֵּרוּשׁ לַקֶטַע – graus שֶׁבַּתְּעוּדָה הַגֶרְמַנִית, כִּי cruel בְּצָרְפַתִּית הוּא grausam בְּגֶרְמַנִית, כְּלוֹמַר: אַכְזָרִי. – כֵּן, כֵּן! – הִסְכִּים הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְשָׂמַח עַל הַהִתְקַדְמוּת הַיָפָה בְּפִעֲנוּחַ תֹּכֶן הַתְּעוּדוֹת – וְעַתָּה נַמְשִׁיךְ, יְדִידַי! הִנֵה לְפָנֵינוּ שֶׁבֶר־הַמִלָה indi – כְּלוּם אֵין כַּוָנָתָהּ אִינְדְיָה (הֹדוּ)? יִתָּכֵן, כִּי הַמַלָחִים הָאֻמְלָלִים הִגִיעוּ בָּאֳנִיָתָם עַד לְחוֹפֵי הֹדוּ. אֲבָל מַה מִסְתַּתֵּר בָּאוֹתִיוֹת ongit? – – חַכּוּ־נָא, רֶגַע! כֵּן! מָצָאתִי! אֵין זֹאת אֶלָא longitude, כְּלוֹמַר: אֹרֶך גִיאוֹגְרָפִי. וְהִנֵה גַם lat, הֲוֵה אוֹמֵר lattitude – רֹחַב גִיאוֹגְרָפִי – שְׁלשִׁים וְשֶׁבַע מַעֲלָה וְאַחַת־עֶשְׂרֵה דַקָה! הַדָבָר בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ!

– כֵּן, אֲבָל הָאֹרֶךְ אֵינוֹ יָדוּעַ לָנוּ, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– אֶת הַכֹּל בְּבַת אַחַת לֹא נִמְצָא, יְדִידִי! – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד. לְפִי שָׁעָה עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ שֶׁמָצָאנוּ אֶת הָרֹחַב הַמְדֻיָק. וְעַתָּה, רַבּוֹתַי, כֵּיוָן שֶׁכָּל שְׁלשׁ הַתְּעוּדוֹת הֵן בַּעֲלוֹת תֹּכֶן אֶחָד, אֲנִי מַצִיעַ לָכֶם לְתַרְגֵם שְׁתַּיִם מֵהֶן לִשְׂפָתָהּ שֶׁל הַשְׁלִישִׁית וְלַעֲרֹךְ מִכֻּלָן תְּעוּדָה אַחַת. אָז יֵקַל לָנוּ לְהָבִין אֶת הַתֹּכֶן בְּיֶתֶר דִיוּק וּוַדַאי גַם יִתְגַלוּ לָנוּ פְּרָטִים נוֹסָפִים.

– אָכֵן, הַצָעָה טוֹבָה, – הִסְכִּים מַכְּס נַבְּס – אַךְ בְּאֵיזוֹ שָׂפָה אַתָּה בּוֹחֵר, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד?

– לְדַעְתִּי, יֵשׁ לְהַעְדִיף אֶת הַצָרְפַתִּים, גַם מִשׁוּם שֶׁאוֹתָהּ אָנוּ שׁוֹמְעִים כֻּלָנוּ וְגַם מִשׁוּם שֶׁהַתְּעוּדָה הַבְּרוּרָה בְּיוֹתֵר הִיא הַצָרְפַתִּית, – עָנָה הַלוֹרְד.

– צָדַקְתָּ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – כְּשֶׁנַעֲרֹךְ אֶת הַתְּעוּדָה כֻּלָהּ בְּצָרְפַתִּית, יִהְיֶה הָעִיוּן בָּהּ קַל פִּי כַּמָה.

– אִם כֵּן אֲנִי מַתְחִיל, – הוֹדִיעַ הַלוֹרְד – אֶשְׁתַּדֵל לְצָרֵף אֶת קִטְעֵי הַדְבָרִים, לְהַשְׁלִים עַל־פִּי הַהִגָיוֹן אֶת הַהֲבָרוֹת הַחֲסֵרוֹת, תּוֹךְ שְׁמִירָה עַל הָרְוָחִים שֶׁל הַמִלִים הַחֲסֵרוֹת, וְאָז נִרְאֶה מַה יִתְקַבֵּל וְנוּכַל לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט עַל מֵעֲשֵׂנוּ.

מִיָד לָקַח הַלוֹרְד גִלְיוֹן־נְיָר וְעֵט וְהִתְחִיל בָּעֲבוֹדָה. הוּא עִיֵן בְּכָל הַתְּעוּדוֹת שֶׁלְפָנָיו וְאַחֲרֵי זְמַן־מַה שֶׁל עֲבוֹדָה מִתּוֹךְ רִכּוּז רַב הִצִיעַ לְחַוַת דַעַת הַנוֹכְחִים אֶת הַכְּתָב הַזֶה:

7 Juni 1862, trois־mats Britannia Glasgow

Sombré gonie austral

À terre deux matelots

Captaine Gr abor

Contin pr cruel indi

Jeté ce document de longitude

et 37°11' de latitude Portez leur secours

perdus

– וַהֲרֵי גַם תִּרְגּוּמוֹ הָעִבְרִי שֶׁל הַצֵרוּף:

7 לְיוּנִי, 1862, אֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשָׁה תְּרָנִים "בְּרִיטַנְיָה" מִגְלַזְגוֹ

נִטְרְפָה גוֹנְיָה דְרוֹמִי

לַחוֹף שְׁנֵי מַלָחִים

רַב־הַחוֹבֵל גר עַל הַחוֹף

יַבֶּשׁ פּר אַכְזָרִי אִינְדִי

הִשְׁלִיךְ כְּתָב זֶה בָּאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי

וּ־ 37°11' הָרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי. הָחִישׁוּ לָהֶם עָזְרָה.

אָבְדוּ.

כְּשֶׁעָמְדוּ הַלּוֹרְד וַחֲבֵרָיו לְעַיֵן בַּתְּעוּדָה הַמְצֹרֶפֶת, הוֹדִיעַ פִּתְאֹם אַחַד הַמַלָחִים שֶׁ“דוּנְקָן” הִגִיעָה לִקְצֵה הַמִפְרָץ קְלֵיד וְתוֹפֵס־הַהֶגֶה מְחַכֶּה לְהוֹרָאוֹת בִּדְבַר הֶמְשֵׁךְ דַרְכָּהּ שֶׁל הָאֳנִיָה.

– מַה תְּפַקֵד, הוֹד מַעֲלָתְךָ? – פָּנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס לְבַעַל הָאֳנִיָה.

– צַוֵה לְהַטוֹת אֶת הָאֳנִיָה לְדַמְבֶּרְטוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד לְרַב־הַחוֹבֵל – שָׁם תַּחֲזֹר רַעֲיָתִי לְטִירַת־מַלְקוֹלְם, וַאֲנִי אֲמַהֵר בֵּינְתַיִם לוֹנְדוֹנָה, כְּדֵי לְהַגִישׁ שָׁם אֶת הַתְּעוּדוֹת לַמִפְקָדָה שֶׁל הַצִי.

ג’וֹן מַנְגֶלְס מָסַר אֶת הַהוֹרָאוֹת לַמַלָח וְהַלָה פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ.

– וְעַתָּה, יְדִידַי, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – נַמְשִׁיךְ בַּחֲקִירָתֵנוּ. הִנֵה הִצְלַחְנוּ כְּבָר לְהַצִיל פְּרָטִים רַבִּים מִתּוֹךְ הַנְיָרוֹת הַלָלוּ, וְעַתָּה עָלֵינוּ לְאַמֵץ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ, כְּדֵי לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה עַד סוֹפָהּ.

– אָנוּ מוּכָנִים, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, – עָנְתָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּעֵרָנוּתָהּ הַמְיֻחֶדֶת.

– רֵאשִׁית כֹּל – פָּתַח הַלוֹרְד – עָלֵינוּ לָשִׂים לֵב לִשְׁלשָׁה עִקָרִים אֵלֶה: מַה יָדוּעַ לָנוּ כְּבָר, מָה אָנוּ יְכוֹלִים עוֹד לָדַעַת וּמָה אֵין אָנוּ יוֹדְעִים. וְעַתָּה נַתְחִיל מִן הָרִאשׁוֹן: אָנוּ יוֹדְעִים יְדִיעָה בְּרוּרָה, כִּי בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי לְיוּנִי, שְׁנַת 1862, נִטְרְפָה בַּיָם אֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשָׁה תְּרָנִים וּשְׁמָהּ “בְּרִיטַנְיָה”. וְכֵן אָנוּ יוֹדְעִים, כִּי רַב־הַחוֹבֵל וּשְׁנַיִם מִמַלָחָיו הִשְׁלִיכוּ תְּעוּדָה זוֹ לַיָם בָּרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי 37°11', וְהֵם קוֹרְאִים לְעֶזְרָה. – אֱמֶת וְיַצִיב! – אָמַר הַמַיוֹר.

– וּמָה אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מִכָּל זֶה? – הִמְשִׁיךְ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – רֵאשִׁית כֹּל, שֶׁהָאָסוֹן קָרָה בְּאַחַד הַיַמִים הַדְרוֹמִיִים, וְהַהֲבָרָה “גוֹנְיָה” נוֹתֶנֶת יְסוֹד לַהַשְׁעָרָה, כִּי הָאֳנִיָה נִטְרְפָה בְּסָמוּךְ לְפַּטַגוֹנְיָה.

– סָמוּךְ לְפַּטַגוֹנְיָה! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן בְּתִמָהוֹן.

– וְכִי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אַחֶרֶת אֶת שֶׁבֶר־הַמִלָה “גוֹנְיָה”?

– אוּלַי אֵין פַּטַגוֹנְיָה נִמְצֵת כְּלָל וּכְלָל בָּרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי הַנִּתָּן? – עוֹרֵר שְׁאֵלָה הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס.

– דָבָר זֶה נוּכֵל מִיָד לִבְדֹק, – מִהֵר ג’וֹן מַנְגֶלְס לַעֲנוֹת לוֹ בְּהוֹצִיאוֹ מִכִּיסוֹ מַפָּה שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית וּבְפָרְשוֹ אוֹתָהּ עַל פְּנֵי הַשֻׁלְחָן – אָכֵן, נָכוֹן הַדָבָר, פַּטַגוֹנְיָה סְמוּכָה אֶל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, הַמַפְרִידָה בֵּין אֲרַגוֹנְיָה וּבֵין הַפַּמְפּוֹת⁵ הַצְפוֹנִיוֹת שֶׁל פַּטַגוֹנְיָה וְנִמְשֶׁכֶת הָלְאָה לָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.

– מְצֻיָן! וְעַכְשָׁיו הָלְאָה: שְׁנֵי מַלָחִים וְרַב־הַחוֹבֵל הִגִיעוּ לְ… לְאָן זֶה יָכְלוּ לְהַגִיעַ? וּמַה יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל הַקֶטַע – “יַבֶּשׁ” אִם לֹא “יַבֶּשֶׁת”? אָכֵן, לֹא לְאֵיזֶה אִי הִגִיעוּ, אֶלָּא לְיַבֶּשֶׁת מַמָשׁ. וְעַתָּה הָבָה וְנִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ – מֶה עָלוּל הָיָה לִקְרוֹת לָהֶם, בְּהַגִיעָם לְאוֹתָהּ יַבֶּשֶׁת? וְהַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זוֹ בְּוַדַאי טְמוּנָה בָּאוֹתִיוֹת pr שֶׁהֵן, כְּנִרְאֶה, רֵאשִׁית הַמִלָה pris אוֹ prissonniers, זֹאת אוֹמֶרֶת: שְׁבוּיִים. אַךְ מִי הֵם אֵלֶה שֶׁלְקָחוּם בַּשֶׁבִי? לְפָנֵינוּ שְׁתֵּי מִלִים “אַכְזָרִי” וְ“אִינְדִי”, וּפִתְרוֹנָן, לְפִי דַעְתִּי “אִינְדִיאָנִים אַכְזָרִיִים”… אִם כֵּן מַה תֹּאמְרוּ, רַבּוֹתַי? הֲתַסְכִּימוּ לְבֵאוּרִי? אֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי – הַכֹּל בָּרוּר לִי עַתָּה!

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן דִבֵּר בְּטוֹן שֶׁל אָדָם הֶחָדוּר הַכָּרָה בַּאֲמִתַּת דְבָרָיו. עֵינָיו נוֹצְצוּ מִשִׂמְחָה שֶׁהִצְלִיחַ לִפְתֹּר בִּמְהִירוּת וּבְדֶרֶךְ בְּרוּרָה כָּל כָּךְ אֶת הַחִידָה הַסְתוּמָה, וְהַרְגָשַׁת בִּטְחוֹנוֹ עָבְרָה גַם לְלֵב חֲבֵרָיו. מִשֶסִיֵם אֶת דְבָרָיו, עָמְדוּ הַנוֹכְחִים כִּמְחֻשְׁמָלִים וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם דוֹבְבוּ:

– הַכֹּל נָכוֹן, הַכֹּל בָּרוּר.

– וּבְכֵן – הוֹסִיף הַלוֹרְד – הִנְנוּ כֻּלָנוּ בְּדֵעָה אַחַת שֶׁ“בְּרִיטַנְיָה” נִטְרְפָה בְּקִרְבַת חוֹפֶיהָ שֶׁל פַּטַגוֹנְיָה. וְעַתָּה, לְאַחֵר שֶׁנִוָדַע בִּגְלַזְגוֹ לְאָן הִפְלִיגָה “בְּרִיטַנְיָה”, נוּכַל גַּם לִבְדֹק אִם אָמְנָם הָיְתָה צְרִיכָה לַעֲבֹר בְּדַרְכָּהּ לְיַד פַּטַגוֹנְיָה וְאִם לָאו.

– לְשֵׁם כָּךְ אֵין אָנוּ זְקוּקִים לִגְלַזְגוֹ, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – הִנֵּה שְׁמוּרָה אֶצְלִי חֲבִילָה גְדוֹלָה שֶׁל גִלְיוֹנוֹת “עִתּוֹן אֳנִיוֹת הַמַסָע וְהַמִסְחָר” וּבָהֶם בְּוַדַאי נִמְצָא מִיָד אֶת מְבֻקָשֵׁנוּ… הָבָה וַאֲבִיאֵם הֵנָה.

רַב־הַחוֹבֵל הָלַךְ לְתָאוֹ וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים חָזַר וּבְיָדוֹ צְרוֹר גָדוֹל שֶׁל עִתּוֹנִים.

– הָבָה וְנִרְאֶה, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהֵחֵלָה לְחַפֵּשׂ בַּצְרוֹר אֶת הַגִלְיוֹן מִשְׁנַת 1862.

– אַל־נָא תִּטְרְחִי, הוֹד מַעֲלָתֵךְ, הִנֵה כְּבָר מָצָאתִי אֶת הַגִלָיוֹן, – פָּנָה אֵלֶיהָ רַב־הַחוֹבֵל, בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הַגִלָיוֹן הַדָרוּשׁ וּבְקָרְאוֹ:

“פֶּרוּ, קָלָאוֹ, 30 לְמַאי, שְׁנַת 1862. הָאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשֶׁת הַתְּרָנִים “בְּרִיטַנְיָה” הִפְלִיגָה לִגְלַזְגוֹ. רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט”,

– גְרַנְט! – קָרָא הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – הֲרֵי זֶה אוֹתוֹ סְקוֹטִי, גִבּוֹר וְאַמִיץ־לֵב, שֶׁרָצָה לְיַסֵד סְקוֹטְלֶנְד חֲדָשָׁה בְּאִיֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט!

– כֵּן, – עָנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס – זֶהוּ. הוּא יָצָא בִּ“בְּרִיטַנְיָה” מִגְלַזְגוֹ בִּשְׁנַת 1861, וּמֵאָז לֹא נִתְקַבְּלָה מִמֶנוּ כָּל יְדִיעָה.

– אָכֵן – פָּתַח שׁוּב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – עַתָּה הַכֹּל בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ. כָּאן אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי תַּעֲלוּמַת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הוּא יָצָא בִּשְׁלשִׁים לְמַאי מִקָלָאוֹ שֶׁבְּפֶּרו, וּבַשְׁבִיעִי לְיוּנִי, כְּלוֹמַר אַחֲרֵי שָׁבוּעַ יָמִים, נִטְרְפָה אֳנִיָתוֹ לְיַד חוֹפֵי פַּטַגוֹנְיָה. כָּל הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת הָיְתָה בְּוַדַאי רְשׁוּמָה עַל הַנְיָרוֹת שֶׁלְפָנֵינוּ. אִם כֵּן, ג’וֹן מַנְגֶלְס, הַכַּתָּבָה בָּעִתּוֹן אֵינָהּ אֶלָא מְאַשֶׁרֶת אֶת הַשְׁעָרָתִי, וְעַתָּה אָנוּ יוֹדְעִים כִּמְעַט הַכֹּל מִלְבַד הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי.

– אֶפְשָׁר גַם בְּלָאו הָכֵי, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – אִם יָדוּעַ הָרֹחַב, אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הַמָקוֹם הַמְבֻקָשׁ לְלֹא עָמָל רַב.

– וְאִם כֵּן, כְּלוּם יָדוּעַ לָנוּ כְּבָר כָּל הַדָּרוּשׁ? – שְׁאֵלָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, הַכֹּל, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, – עָנָה לָהּ בַּעֲלָהּ – אֲנִי אֲמַלֵא מִיָד בַּתְּעוּדָה אֶת הַמִלִים הַחֲסֵרוֹת, כְּאִלוּ הָיִיתִי כּוֹתֵב אוֹתָן עַל־פִּי הַכְתָּבָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עַצְמוֹ.

וְהַלוֹרְד לָקַח שׁוּב אֶת עֵטוֹ, וּלְלֹא צֵל שֶׁל סָפֵק, מִלֵא אֶת הַמְקוֹמוֹת הַפְּנוּיִים בַּתְּעוּדָה הַצָרְפַתִּית.

וַהֲרֵי נָסְחָהּ הַסוֹפִי:

"בּ־7 לְיוּנִי, 1862, נִטְרְפָה הָאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשֶׁת הַתְּרָנִים "בְּרִיטַנְיָה" מִגְלַזְגוֹ

לְיַד חוֹפֵי פַּטַגוֹנְיָה, בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְרוֹמִי, בְּאָחֲזָהּ אֶת דַרְכָּהּ

לַחוֹף. שְׁנֵי מַלָחִים וְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט חָתְרוּ וְעָלוּ עַל הַחוֹף.

בְּהַגִיעָם לַיַבֶּשֶׁת נִלְקְחוּ שְׁבִי בִּידֵי אִינְדִיאָנִים אַכְזָרִיִים.

הֵם הִשְׁלִיכוּ כְּתָב זֶה בְּ..... מַעֲלוֹת הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי

וּ־ 37°11'הָרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי. הָחִישׁוּ לָהֶם עֶזְרָה.

וְאִם לָאו וְאָבְדוּ

– יָפֶה, יָפֶה, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן בְּמָחֳאָהּ כַּף – אִם אֻמְלָלִים אֵלֶה יִזְכּוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, הֲרֵי יִהְיֶה עֲלֵיהֶם לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ אַךְ וְרַק לְךָ!

– זָכֹה יִזְכּוּ וְיִרְאוּהָ! – קָרָא הַלוֹרְד מִתּוֹךְ אֱמוּנָה רַבָּה שֶׁבַּלֵב – תְּעוּדָה זוֹ שֶׁעָרַכְתִּי, הִיא כֹּה בְּרוּרָה וּמְדֻיָקָה, שֶׁתּוֹדוֹת לָהּ לֹא תְּהַסֵס אַנְגְלִיָה אַף רֶגַע וּתְמַהֵר לְחַלֵץ אֶת בָּנֶיהָ, שֶׁטֻלְטְלוּ עַל יְדֵי הַגַלִים הַזֵדוֹנִיִים לִידֵי הַפְּרָאִים שֶׁבְּחוֹפֵי הָאוֹקְיָנוֹס. מַה שֶׁעָשְׂתָה לְמַעַן פְרַנְקְלִין וַאֲחֵרִים עָשׂה תַּעֲשֶׂה בְּחֵפֶץ־לֵב גַם לְמַעַן הַצָלָתָם שֶׁל שְׁלשֶׁת הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶה.

– אֵין סָפֵק, כִּי לְאֻמְלָלִים אֵלֶה יֶשְׁנָן מִשְׁפָּחוֹת הַדוֹאֲגוֹת לִשְׁלוֹמָם, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּצַעַר – יִתָּכֵן, כִּי לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אִשָׁה וּבָנִים…

– כֵּן, יִתָּכֵן וְיִתָּכֵן, הֶלֶנָה חֲבִיבָתִי, – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד – אֲנִי אֶשְׁתַּדֵל לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת בְּעִנְיָן זֶה, וְאִם אָמְנָם בְּנֵי מִשְׁפָּחָה לוֹ, אוֹ יְדִידִים הַקְרוֹבִים לְלִבּוֹ, אוֹדִיעַ לָהֶם מִיָד כָּל אֲשֶׁר נוֹדַע לָנוּ הַיוֹם. יְדִיעוֹת אֵלוּ בְּוַדַאי יְעוֹדְדוּ אוֹתָם וִיחַזְקוּ אֶת תִּקְוָתָם לִרְאוֹתוֹ שׁוּב בָּרִיא וְשָׁלֵם. וְעַתָּה הָבָה וְנַעֲלֶה לַסִפּוּן, אִם אֵינִי טוֹעֶה, הֲרֵי אָנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הַנָמָל.

וְאָמְנָם שָׁטָה עַתָּה “דוּנְקָן” בִּמְלֹא מְהִירוּתָהּ לְאֹרֶךְ חוֹפוֹ שֶׁל הָאִי בְּיוּט, בְּהַשְׁאִירָהּ בַּצַד אֶת רוֹטְסֵי עִם עֲיָרָתוֹ הַקְטַנָה וְהַנְעִימָה הַיוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ עֵמֶק נֶהְדָר וּפוֹרֵחַ. אַחַר כָּךְ פָּנְתָה הָאֳנִיָה הַמְפֹאָרָה אֶל הַצַוָאר הַצַר שֶׁל הַמִפְרָץ, הֶחֱלִיקָה וְעָבְרָה לְיַד גְרִינוֹק, וּבְשָׁעָה שֵׁשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב עָגְנָה לְיַד סֶלַע־הַבַּזֶּלֶת שֶׁל דַמְבֶּרְטוֹן, בּוֹ מִתְנוֹסֶסֶת הַטִירָה הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁל הַגִבּוֹר הַסְקוֹטִי אוּאֶלְס.

בַּנָמָל חִכְּתָה מֶרְכָּבָה שֶׁהוֹבִילָה אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְאֶת מַכְּס נַבְּס לְטִירַת־מַלְקוֹלְם, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נֶחְפַּז לָבוֹא לִגְלַזְגוֹ בְּמֶרְכָּבָה אַחֶרֶת, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִכָּאן אֶת דַרְכּוֹ לוֹנְדוֹנָה.

לִפְנֵי צֵאתוֹ לִגְלַזְגוֹ שָׁלַח הַלוֹרְד בְּאֹרַח טֶלֶגְרָפִי אֶל הָעִתּוֹנִים “טַיְמְס” וּ“מוֹרְנִינְג כְּרוֹנִיקְל” אֶת הַמוֹדָעָה הַבָּאָה:

“כָּל הַמְבַקֵשׁ יְדִיעוֹת עַל גוֹרָלָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשֶׁת הַתְּרָנִים “בְּרִיטַנְיָה” מִגְלַזְגוֹ וְעַל גוֹרָלוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, מִתְבַּקֵשׁ לִפְנוֹת אֶל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, טִירַת־מַלְקוֹלְם, דֻכְּסוּת לְיוּס, דַמְבֶּרְטוֹן, סְקוֹטְלֶנְד”.

פֶּרֶק ג': טִירַת־מַלְקוֹלְם

טִירַת־מַלְקוֹלְם, אַחַת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּטִירוֹת סְקוֹטְלֶנְד, וְהַכְּפָר הַנָּעִים לְיוֹס הַסָּמוּךְ לַטִירָה, שָׁכְנוּ בְּעֵמֶק נִרְחָב וְיָפֶה מְאֹד. חוֹמוֹת הַטִירָה, שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיוֹת שַׁחַם, הִשְׁתַּקְפוּ יָפֶה בְּתוֹךְ מֵימָיו הַבְּהִירִים שֶׁל הַנָהָר רְחַב־הַיָדַיִם לוֹנְג, אֲשֶׁר עַל חוֹפוֹ הִתְנוֹסְסָה. זוֹ הָיְתָה טִירָה עַתִּיקַת יָמִים, נַחֲלַת הַגְלֶנֶרְוַנִים מִדוֹרֵי דוֹרוֹת, וַאֲדוֹנֶיהָ הָיוּ מְהֻלָלִים בְּכָל הַסְבִיבָה בְּטוּב־לִבָּם וּבְמִדַת הַכְנָסַת־הָאוֹרְחִים, שֶׁבָּה נִשְׁתַּבְּחוּ גִבּוֹרֵיהֶם הַקְדוּמִים שֶׁל סִפּוּרֵי וַלְטֶר סְקוֹט. בִּימֵי הֶעָבָר, כַּאֲשֶׁר אִכָּרִים רַבִּים, חוֹכְרֵי אֲדָמָה, שֶׁיָדָם לֹא הִשִׂיגָה לְשַׁלֵם לְבַעֲלֵי הָאֲחֻזוֹת הַגְדוֹלוֹת אֶת דְמֵי הָאֲרִיסוּת הַמְרֻבִּים, גֹרְשׁוּ עַל יְדֵי הָאֲצִילִים מִכַּפְרֵיהֶם; הֵבִינוּ הַגְלֶנֶרְוַנִים, כִּי יֵיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת אִם לֹא יִפְגְעוּ בַּכְּפוּפִים לָהֶם, וְלֹא נָגְעוּ אַף בְּאֶחָד מֵהֶם לְרָעָה. בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהָאִכָּרִים הַמְגֹרָשִׁים הָאֻמְלָלִים אֻלְצוּ לִבְרֹחַ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וְלִחְיוֹת חַיֵי יָגוֹן וְיֵאוּשׁ בַּנֵכָר, נִשְׁאֲרוּ אֵפוֹא חוֹכְרֵי הָאֲדָמָה אֵצֶל הַגְלֶנֶרְוַנִים בְּבָתֵּיהֶם וְלֹא נָטְשׁוּ אֶת הָאֲדָמָה הַיְקָרָה, בָּהּ נִטְמְנוּ עַצְמוֹת אֲבוֹתֵיהֶם.

גַם עַתָּה, בַּזְמַן שֶׁבּוֹ מַתְחִיל סִפּוּר זֶה, לֹא הָיוּ הַיְחָסִים בֵּין הָאִכָּרִים וַאֲדוֹנֵיהֶם בַּעֲלֵי הָאֲחֻזוֹת יַחֲסֵי שָׁלוֹם וִידִידוּת בְּדֻכְּסִיוֹת סְקוֹטְלֶנְד. אַךְ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד גְלֶנֶרְוַן הִצְטַיֵן בְּכָל הַמַעֲלוֹת הַטוֹבוֹת שֶׁל אֲבוֹתָיו וַאֲבוֹת־אֲבוֹתָיו וּבְדֻכְּסוּת דַמְבֶּרְטוֹן לֹא יָדְעוּ הָאִכָּרִים צַעַר וּדְאָגָה. הַלוֹרְד הָיָה בַּעַל רְכוּשׁ עָצוּם וּמֵהוֹנוֹ הָרַב הָיָה מוֹצִיא הַרְבֵּה לְמַעֲשֵׂי צְדָקָה שׁוֹנִים, אַךְ טוּב־לִבּוֹ עָלָה עַל נְדִיבוּת רוּחוֹ. הַמִדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּשְׁתֵּי אֵלוּ לֹא יָדְעָה גְבוּלוֹת, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהַשְׁנִיָה הָיְתָה לְעִתִּים עֲצוּרָה עַל יְדֵי דַעְתּוֹ הַמְיֻשֶׁבֶת. כְּבַעַל נַחֲלָאוֹת גְדוֹלוֹת וְרֹאשׁ הַדֻכְּסוּת הָיָה אֱדוּאַרְד גְלֶנֶרְוַן חָבֵר בְּבֵית־הַלוֹרְדִים הָאַנְגְלִי, אוּלָם כֵּיוָן שֶׁהָיָה נֶאֱמָן לְבֵית הַמַלְכוּת שֶׁל הַסְטְיוּאַרְטִים, לֹא נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי בֵּית הַמַלְכוּת הַהַנוֹבֵרִי הַמוֹשֵׁל בָּאָרֶץ, וְכֵן לֹא הָיוּ גַם מְתֻקָנִים בְּיוֹתֵר הַיְחָסִים בֵּינוֹ וּבֵין רֹב חַבְרֵי הַמֶמְשָׁלָה. הוּא הָיָה סְקוֹטִי בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, הִתְנַגֵד בְּתֹקֶף לְכָל הַתִּקוּנִים הַמְדִינִיִים שֶׁהִנְהִיגוּ “אַנְשֵׁי הַדָרוֹם”, וּמוּכָן הָיָה בְּכָל עֵת לְהָגֵן עַל הַזְכוּיוֹת וְהַחֻקִים הָעַתִּיקִים שֶׁל אֲבוֹתָיו וְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וְעַל כָּל הַטוֹב וְהַיָפֶה שֶׁמָצָא בַּזְכוּיוֹת וּבַחֻקִים הָעַתִּיקִים הַלָלוּ. וּבִהְיוֹתוֹ חָבֵר בְּ“מוֹעֲדוֹן הַצִי הַמַלְכוּתִי”, הָיָה מִשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרוּיוֹת אַךְ וְרַק כְּדֵי לְהַגְדִיל בְּעֵינֵי כֹּל אֶת כְּבוֹד מוֹלַדְתּוֹ סְקוֹטְלֶנְד.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָיָה עַתָּה בֶּן שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. הוּא הָיָה גְבַהּ־קוֹמָה, זָקוּף וְיָפֶה. אֲרֶשֶׁת פָּנָיו, פְּנֵי אָצִיל טִפּוּסִי, שֶׁהָיְתָה לְמַרְאִית־עַיִן קָשָׁה וְעַזָה, נִתְרַכְּכָה עַל יְדֵי מֶבָּטָן הַנָעִים שֶׁל עֵינָיו הַכְּחֻלוֹת־כֵּהוֹת, וּדְמוּתוֹ כֻּלָה הִזְכִּירָה אֶת גִבּוֹרֵי סְקוֹטְלֶנְד הַקַדְמוֹנִים וְרַבֵּי הַתְּהִלָה. וְכֵיוָן שֶׁהַלוֹרְד אֱדוּאַרְד הָיָה גַם יָדוּעַ בְּאֹמֶץ לִבּוֹ וְהִצְטַיֵן בְּכָל הַתְּכוּנוֹת הַנַעֲלוֹת שֶׁל הָאַבִּירִים הַקַדְמוֹנִים, זָכָה גַם לְהִקָרֵא עַל שֵׁם אַחַד הַיְקָרִים שֶׁבָּהֶם וְכֻנָה “פֶרְגִיוּס שֶׁל הַמֵאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה”.

אֶת אִשְׁתּוֹ נָשָׂא הַלוֹרְד אַךְ לִפְנֵי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְבֵית טְיוּפְנֶל הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל הַתַּיָר הַנוֹדָע וִילְיַם טְיוּפְנֶל, שֶׁנָפַל קָרְבָּן עַל מִזְבַּח רְצוֹנוֹ הָעַז לְגַלוֹת אֲרָצוֹת חֲדָשׁוֹת וְלַחֲקֹר אֶת הָאֲרָצוֹת הַבִּלְתִּי יְדוּעוֹת עֲדַיִן.

מִשְׁפַּחַת טְיוּפְנֶל אָמְנָם לֹא הָיְתָה מִזֶרַע אֲצִילִים, אֲבָל גְלֶנֶרְוַן לֹא שָׂם לֵב לְכָךְ. הוּא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, שֶׁהֶלֶנָה הִיא סְקוֹטִית מִלֵדָה, אִשָׁה אַמִיצַת־לֵב, בַּעֲלַת אֹפִי מוּצָק, מַשְׂכִּילָה וּנְבוֹנָה. הוּא נִתְוָדַע אֵלֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ בְּקִילְפַּטְרִיק, וּלְאַחֵר שֶׁהִכִּיר אֶת תְּכוּנוֹתֶיהָ הַיָפוֹת, נִתְאַהֵב בָּהּ בְּכָל לִבּוֹ וְהִצִיעַ לָהּ לְשֵׂאתָהּ לְאִשָׁה. זְמַן־מָה לִפְנֵי הַחֲתוּנָה נִתְיַתְּמָה מֵאָבִיהָ וְנִשְׁאֲרָה בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה. בַּת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה בִּלְבַד הָיְתָה, אַךְ הִיא הָיְתָה עַלְמָה בְּלוֹנְדִית חֲמוּדָה, בַּעֲלַת עֵינַיִם כְּחֻלוֹת וַעֲמֻקּוֹת כְּנַהֲרוֹת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ. אֶת בַּעֲלָהּ אָהֲבָה אַהֲבָה רַבָּה וַעֲדִינָה, לַעֲבָדֶיהָ וּמְשָׁרְתֶיהָ הָיְתָה טוֹבָה וְדָאֲגָה לְמָלֵא כָּל מַחְסוֹרָם, וְתוֹדוֹת לְטוּב לִבָּהּ הָיוּ כֻּלָּם מוּכָנִים לָבוֹא לְמַעֲנָה בָּאֵשׁ וּבַמַיִם.

עַד אוֹתוֹ יוֹם חָשׁוּב, שֶׁבּוֹ מַתְחִיל סִפּוּרֵנוּ, חַי הַזוּג הַצָעִיר בְּטִירַת־מַלְקוֹלְם וְהִתְעַנֵג עַל יְפֵה הַנוֹף הַפִּרְאִי שֶׁל אֶרֶץ סְקוֹטְלֶנְד. הֵם הָיוּ מְטַיְלִים עִם הַשְׁבִילִים הָאֲפֵלִים שֶׁבֵּין הָעַרְמוֹנִים וְהַשִׁקְמִים הָעֲנֵפִים וְהַמְצִלִים, עִם חוֹפֵי הַנְהָרוֹת רַחֲבֵי־הַיָדַיִם שֶׁעֲדַיִן נִשְׂאוּ עַל פְּנֵי מֵימֵיהֶם צְלִילֵיהֶם שֶׁל שִׁירֵי מִלְחָמָה קְדוּמִים, טִפְּסוּ בְּצוֹקֵי־סֶלַע זוֹעֲפִים וּבִקְרוּ בְּחֻרְבּוֹת עַתִּיקוֹת־יָמִים, אוֹ הָיוּ מְשַׂחֲקִים מִשְׂחֵק מַחְבּוֹאִים בִּנְקִיקֵי־סְלָעִים.

יָדוֹעַ יָדַע הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד, כִּי אִשְׁתּוֹ הֶלֶנָה הִיא בַּת תַּיָר נוֹדָע, וְכֵיוָן שֶׁהֵבִין, כִּי אָבִיהָ הוֹרִישׁ לָהּ בְּוַדַאי מֵרְצוֹנוֹ הָעַז לְסַיֵר בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, נָתַן לָהּ בְּמַתָּנָה אֶת הָאֳנִיָה “דוּנְקָן”, שֶׁנִבְנְתָה בִּמְיֻחָד לְשֵׁם כָּךְ. וְאָכֵן לֹא טָעָה הַלוֹרְד וְהַמַתָּנָה הַיְקָרָה גָרְמָה לְאִשְׁתּוֹ עֹנֶג רָב. מִשֶׁהֻרְדָה הַיָמָה, הָיָה בִּרְצוֹנָהּ שֶׁל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לַעֲרֹךְ בָּהּ מַסָע לְאִיֵי יָוָן, אַךְ הִנֵה קָרָה מִקְרֵה הַבַּקְבּוּק הַמוּזָר וְהַגוֹרָל שִׁנָה אֶת הַתָּכְנִית תַּכְלִית שִׁנוּי.

כְּפִי שֶׁיָדוּעַ לָנוּ כְּבָר, נָסַע הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לוֹנְדוֹנָה, כְּדֵי לְהִשְׁתַּדֵל שָׁם בִּדְבַר מִשְׁלַחַת שֶׁתָּחִישׁ עֶזְרָה לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְלִשְׁנֵי הַמַלָחִים שֶׁנִצְלוּ יַחַד אִתּוֹ מִמָוֶת. לְמָחֳרַת יוֹם נְסִיעָתוֹ קִבְּלָה מִמֶנוּ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מִבְרָק, בּוֹ הוֹדִיעַ לָהּ, כִּי בִּמְהֵרָה יַחֲזֹר לְבֵיתוֹ; אוּלָם בָּעֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם הִגִיעַ מִמֶנוּ מִבְרָק שֵׁנִי וּבוֹ הוֹדָעָה, כִּי עָלָיו לְהִתְעַכֵּב עוֹד בְּלוֹנְדוֹן, הוֹאִיל וְהִשְׁתַּדְלוּתוֹ בִּדְבַר מִשְׁלַחַת עֶזְרָה נִתְקְלָה בְּכַמָה וְכַמָה מִכְשׁוֹלִים, שֶׁעָלָיו לְסַלְקָם מִן הַדֶרֶךְ. גָרוּעַ מִזֶה הָיָה הַמִכְתָּב שֶׁנִתְקַבֵּל בַּיוֹם הַשֵׁנִי מִן הַלוֹרְד. בּוֹ הִתְאוֹנֵן מָרָה עַל מִפְקֶדֶת הַצִי שֶׁאֵינָהּ מְגַלָה עִנְיָן רַב בְּשִׁגוּר מִשְׁלַחַת עֶזְרָה וְהוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ, כִּי בִּגְלַל כָּךְ לֹא יוּכַל לַחֲזֹר בְּהֶקְדֵם הַבַּיְתָה, כְּפִי שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה דָאֲגָה לְבַעֲלָהּ וְשָׁלְחָה לוֹ מִבְרָק, כִּי בְּאִם עָלָיו לְהִשָׁאֵר בְּלוֹנְדוֹן זְמַן רַב, הֲרֵי הִיא מוּכָנָה לָבוֹא אֵלָיו, כְּדֵי לִפְעֹל אִתּוֹ יַחַד וְלַעֲזֹר לוֹ, אוּלָם הַלוֹרְד עָנָה לָהּ, כִּי הוּא מְקַוֶה לַחֲזֹר בְּעוֹד יוֹם.

וְהִנֵה הוֹדִיעַ פִּתְאֹם סוֹכֵן הָאַרְמוֹן, לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כִּי עַלְמָה צְעִירָה בָּאָה לָאַרְמוֹן בְּלִוְיַת נַעַר, וְהִיא מְבַקֶשֶׁת לִרְאוֹת אֶת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הִיא הָעַלְמָה הַזֹאת? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתֵךְ, הִיא לֹא אָמְרָה לִי כְּלוּם, – עָנָה לָהּ הַסוֹכֵן.

– הַכְנֵס אוֹתָהּ אֵלַי, – צִוְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים עָמְדוּ לִפְנֵי הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן עַלְמָה כְּבַת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְנַעַר צָעִיר מִמֶנָה בְּאַרְבַּע שָׁנִים. עַל פִּי דִמְוֹיִן פְּנֵיהֶם, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר מִיָד, כִּי אָח וְאָחוֹת הֵם. עַל פָּנֶיהָ הָעֲדִינִים שֶׁל הַנַעֲרָה, שֶׁהִבִּיעוּ עֲנָוָה וָמֶרֶץ גַם יַחַד, הָיָה נָסוּךְ יָגוֹן עָמֹק וּבְעֵינֶיהָ עָמְדוּ דְמָעוֹת. הִיא הָיְתָה לְבוּשָׁה שִׂמְלָה פְּשׁוּטָה, אַךְ נְקִיָה; וְלַמְרוֹת עִנְוְתָנוּתָהּ, הִתְנַהֲגָה כְּאָדָם הַמַכִּיר אֶת עֵרֶךְ עַצְמוֹ. מַרְאֵה הַנַעַר הָיָה אַחֵר לְגַמְרֵי. הוּא נִרְאָה כְּמוּכָן לְנַקֵר אֶת עֵינֵי כָּל אֲשֶׁר יָעֵז לִפְגֹעַ בּוֹ אוֹ בַּאֲחוֹתוֹ וְלוּ רַק בִּדְבַר עֶלְבּוֹן קַל. אֲבָל רֹשֶׁם כָּזֶה עָשָׂה מַרְאֵהוּ רַק לְמַרְאִית־עַיִן, בַּפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה עִם אֲנָשִׁים זָרִים. אַחַר כָּךְ הָלְכָה פְּרָאוּתוֹ וְעָבְרָה וְהוּא הָיָה נוֹחַ וְעָנָו כַּאֲחוֹתוֹ.

כְּשֶׁעָמְדָה הָעַלְמָה לִפְנֵי הַגְבֶרֶת הַנִּכְבָּדָה, הָיְתָה נְבוֹכָה מְאֹד וְלֹא יָדְעָה כֵּיצַד לִפְתֹּחַ אִתָּהּ בְּשִׂיחָה. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִרְגִישָׁה בִּמְבוּכָתָהּ, וּבְהִסְתַּכְּלָהּ בָּהּ בְּעֵינֶיהָ הָרַכּוֹת וְהַמְלַטְפוֹת, בִּקְשָׁה לְעוֹדְדָהּ, וְאָמְרָה:

– הֲבִרְצוֹנְךָ לְשׂוֹחֵחַ עִמִי?

– לֹא, – הֵשִׁיב הַנַעַר קָשׁוֹת – לֹא לָךְ אָנוּ זְקוּקִים, אֶלָא לַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

– אָנָא, סִלְחִי־נָא לוֹ, גְבֶרֶת נִכְבָּדָה, – אָמְרָה הָאָחוֹת לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּהַצְלִיפָהּ עַל הַנַעַר מֶבָּט שֶׁל נְזִיפָה.

– הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֵינוֹ כָּעֵת בְּבֵיתוֹ, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת – אַךְ אֲנִי הִנְנִי אִשְׁתּוֹ וְיִתָּכֵן, כִּי אוּכַל לְמַלֵא אֶת מְקוֹמוֹ בִּשְׁבִילְכֶם.

– הַאֻמְנָם אַתְּ הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן? – שָׁאֲלָה הָעַלְמָה.

– כֵּן.

– אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן מֵאַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם, שֶׁהִדְפִּיס בְּ“טַיְמְסְ” אֶת הַמוֹדָעָה עַל דְבַר הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה”? – כֵּן, אֲנִי. וּמִי הִנֵךְ אַתְּ?

– אֲנִי בִּתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְזֶהוּ אָחִי.

– גְבֶרֶת גְרַנְט! גְבֶרֶת גְרַנְט! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּחַבְּקָהּ בְּאַהֲבָה אֶת הָעַלְמָה וּבְנַשְׁקָהּ גַם לָהּ וְגַם לְאָחִיהָ.

– גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, אָנָא אִמְרִי לָנוּ מַה יָדוּעַ לָךְ בִּדְבַר אָבִינוּ? – פָּתְחָה הָעַלְמָה גְרַנְט – אֲנַחְנוּ מְשַׁעֲרִים שֶׁקָרָהוּ אָסוֹן… “בְּרִיטַנְיָה” נִשְׁבְּרָה בְּוַדַאי… אִם יָדוּעַ לָךְ דְבַר־מָה, בְּבַקָשָׁה לְסֵפֵּר לָנוּ, לְמַעַן הַשֵׁם! הַעוֹד אָבִינוּ חַי? הֲזָכֹה נִזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ עוֹד?

– לֹא הָיִיתִי רוֹצָה לְעוֹרֵר בְּלִבְּכֶם תִּקְווֹת, אֲשֶׁר אוּלַי לֹא תִּתְאַמֵתְנָה…

– אֲנִי מִתְחַנֶנֶת לְפָנַיִךְ, גְּבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, שֶׁתְּסַפְּרִי לָנוּ אֶת כָּל הַיָדוּעַ לָךְ. אֲנַחְנוּ כְּבָר מוּכָנִים לַכֹּל וְהִנְנוּ מַבְטִיחִים לָךְ שֶׁנַבְלִיג עַל סִבְלֵנוּ וְנִשָׂא בְּאֹמֶץ־לֵב כָּל שֶׁתְּסַפְּרִי לָנוּ.

– אֲנִי יְכוֹלָה לֵאמֹר לָךְ רַק, כִּי כְּפִי שֶׁנִדְמֶה לָנוּ, נִמְצָא עוֹד אֲבִיכֶם בַּחַיִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נָתוּן בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה. אֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי גַם יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהַצִילוֹ.

– אֵלִי! אֵלִי! – קָרְאָה הָעַלְמָה וְכִסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ בְּיָדֶיהָ.

– אִם אָבִינוּ עוֹדֶנוּ חַי, נַעֲמֹל וְלֹא נָנוּחַ עַד שֶׁיַצִילוּ אוֹתוֹ! – קְרָא אָחִיהָ בְּבִטָחוֹן כָּזֶה, שֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק מֵחִיוּךְ קַל.

– אֲהָהּ, רוֹבֶּרְט, רוֹבֶּרְט, – לָחֲשָׁה אֲחוֹתוֹ – אִלוּ הָיָה הַמַעֲשֶׂה קַל כְּמוֹ הַדִבּוּר, כִּי אָז לֹא הָיָה כָּל רַע בָּעוֹלָם הַזֶה.

הִיא הִשְׁתַּדְלָה לִמְשֹׁל בְּרוּחָהּ וּבִקְשָׁה אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כִּי תְּסַפֵּר לָהּ בְּדִיוּק כָּל שֶׁיָדוּעַ לָהּ עַל גוֹרַל אָבִיהָ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. וְאָמְנָם נֵאוֹתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְבַקָּשָׁתָהּ וְסִפְּרָה בְּאָזְנֶיהָ וּבְאָזְנֵי אָחִיהָ עַל הַבַּקְבּוּק שֶׁנִמְצָא בְּבֶטֶן הַדָג, הַנְיָרוֹת שֶׁנִתְגַלוּ בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק וּפִעֲנוּחַ כְּתָבָם שֶׁל הַנְיָרוֹת, אֲשֶׁר לְפִיו, טָבְעָהּ הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה” בְּקִרְבַת חוֹפֵי פַּטַגוֹנְיָה וְרַב־הַחוֹבֵל וּשְׁנַיִם מִמַלָחָיו, שֶׁהִצְלִיחוּ לְהַגִיעַ לְיַבָּשָׁה, נָפְלוּ בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים וְהֵם מְצַפִּים שָׁם שֶׁיָבוֹאוּ לִפְדוֹתָם.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן, שֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה סִפְּרָה אֶת מַעֲשֵׂה הַבַּקְבּוּק וְתֹכֶן הַנְיָרוֹת, לֹא גָרַע רוֹבֶּרְט עַיִן מִמֶנָה, וְהוּא בָּלַע כָּל מִלָה וְכָל הֶגֶה שֶׁיָצְאוּ מִפִּיהָ. דִמְיוֹנוֹ צִיֵר לְפָנָיו אֶת כָּל הַפְּגָעִים וְהַצָרוֹת שֶׁבָּאוּ עַל אָבִיו, הוּא רָאָה אֶת אָבִיו עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” הַטוֹבַעַת, יַחַד עִם אָבִיו הִפִּיל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַגַלִים הָרוֹעֲשִׁים, יַחַד עִמוֹ נֶאֱחַז בְּזִיזֵי הַסְלָעִים הַחַדִים וְהַחֲלָקִים שֶׁל הַחוֹף, וְיַחַד עִמוֹ זָחַל עָיֵף וְאֵין־אוֹנִים עַד לַמָקוֹם שֶׁהַגַלִים הַזֵדוֹנִים לֹא יָכְלוּ עוֹד לְהַשִׂיגוֹ.

מִפַּעַם לְפַעַם נִפְלְטוּ מִפִּיו הַמִלִים “הוֹי, אָבִי! אָבִי הָאֻמְלָל!” וְהוּא נִלְחַץ בִּרְעָדָה אֶל אֲחוֹתוֹ.

אַךְ הָעַלְמָה הֶאֱזִינָה לְדִבְרֵי הַגְבֶרֶת הֶלֶנֶה בִּשְׁתִיקָה וּבְעֵינַיִם זוֹלְגוֹת דְמָעוֹת. וּכְשֶׁסִיְמָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת דְבָרֶיהָ, אָמְרָה הָעַלְמָה גְרַנְט:

– אָנָא, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, הַרְאִי־נָא לָנוּ אֶת הַתְּעוּדוֹת.

– הֵן אֵינָן בְּיָדִי, – עָנְתָה לָהּ הַגְבֶרֶת.

– וְהֵיכָן הֵן, גְבִרְתִּי?

– הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לָקַח אוֹתָן לְלוֹנְדוֹן, כְּדֵי לְהַרְאוֹת אוֹתָן שָׁם לְמִפְקֶדֶת הַצִי. אַךְ אֲנִי מָסַרְתִּי לָכֶם בְּדִיוּק אֶת הַתֹּכֶן, אֲשֶׁר רַק בְּעָמָל רַב הִצְלַחְנוּ לְחַבֵּר אוֹתוֹ, לְפִי הַמִלִים הַבּוֹדְדוֹת וְקִטְעֵי הַמִלִים שֶׁנִשְׁתַּמְרוּ עַל פְּנֵי הַנְיָרוֹת. חֲבָל רַק, שֶׁלֹא מָצָאנוּ כָּל סִימָן בְּעִנְיַן הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי…

– הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי – קְרָא רוֹבֶּרְט – אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הַמָקוֹם גַם בִּלְעָדָיו!

– כָּךְ אוֹמֵר גַּם בֶּן מִשְׁפַּחְתֵּנוּ הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס, – הֵשִׁיבָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּחַיְכָהּ לְשֵׁמַע דִבְרֵי בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל הַנַעַר הַצָעִיר.

– אֲנִי מוֹדָה לָךְ, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, עַל כָּל שֶׁסִפַּרְתְּ לָנוּ, – אָמְרָה הָעַלְמָה גְרַנְט – אַךְ מָה רַב רְצוֹנִי לִרְאוֹת אֶת כְּתָב יָדוֹ שֶׁל אָבִי!

– כְּשֶׁיָשׁוּב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הַבַּיְתָה, תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הַתְּעוּדוֹת, – הֵשִׁיבָה לָהּ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הַלוֹרְד נָסַע לְלוֹנְדוֹן, כְּדֵי לְהִשְׁתַּדֵל שָׁם בִּדְבַר שִׁגוּר מִשְׁלַחַת לְהַצָלַת אֲבִיכֶם וַחֲבֵרָיו, וְהָיָה מֻכְרָח לָקַחַת אֶת הַתְּעוּדוֹת אִתּוֹ.

– הַאֻמְנָם? הַאֻמְנָם מִשְׁתַּדֵל גַם הַלוֹרְד בִּדְבַר מִשְׁלַחַת עֶזְרָה?

– בַּעֲלִי מוּכָן לַעֲזֹר תָּמִיד לְכָל זָקוּק לְעֶזְרָה.

– הוֹ, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, יְבָרֶכְכֶם אֱלֹהִים עַל טוּב לִבְּכֶם, – אָמְרָה הָעַלְמָה גְרַנְט בְּרִגְשֵׁי תּוֹדָה עֲמֻקִים וּבְהִתְלַהֲבוּת שֶׁל הַעֲרָצָה.

– אֵין אַתְּ צְרִיכָה לַהוֹדוֹת לָנוּ, עַלְמָה יְקָרָה. אָנוּ מְקַיְמִים רַק אֶת אֲשֶׁר צִוָנוּ אֱלֹהִים – לֶאֱהֹב אֶת הַזוּלַת וּלְהָחִישׁ לוֹ עֶזְרָה. יְהִי רָצוֹן, שֶׁשְׁאִיפָתֵנוּ הַכֵּנָה לְהַצִיל אֶת אֲבִיכֶם תִּתְקַיֵם; אֲבָל אִמְרִי־נָא לִי, גְבֶרֶת גְרַנְט, מֵאַיִן וְכֵיצַד בָּאתֶם לְכָאן?

– מִדַנְדִי, גְבִרְתִּי. עַד בַּלוֹנֶה נָסַעְנוּ בָּרַכֶּבֶת וּמִשָׁם הָלַכְנוּ בְּרֶגֶל.

– הֲרֵי אַתֶּם עֲיֵפִים מְאֹד… מִיָד אֲצַוֶה וְיָכִינוּ לָכֶם חֶדֶר, כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהַנָפֵשׁ. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן יָשׁוּב בְּוַדַאי עוֹד הַיוֹם אוֹ מָחָר וַאֲנִי מְבַקֶשֶׁת אֶתְכֶם לְחַכּוֹת כָּאן עַד שׁוּבוֹ.

– אֲבָל, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, – הֵשִׁיבָה הָעַלְמָה גְרַנְט – אֵין אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת עָלַיִךְ לְטֹרַח.

– לֹא, לֹא, אֵין זֶה טֹרַח, – שִׁסְעָה אוֹתָהּ מִיָד הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֲנִי חוֹשֶׁבֶת לִי לְכָבוֹד וּלְעֹנֶג לִרְאוֹת בְּבֵיתִי אֶת בְּנֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְעַל כֵּן אֲבַקֶשְׁכֶם, כִּי תִּרְאוּ אֶת עַצְמְכֶם כָּאן כְּמוֹ בְּבֵיתְכֶם.

– תּוֹדָה רַבָּה לָךְ, גְבִרְתִּי. אָנוּ נַרְשֶׁה לְעַצְמֵנוּ לִשְׁהוֹת כָּאן עַד שׁוּבוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו מֶה עָלָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בִּדְבַר הַגָשַׁת עֶזְרָה לְאָבִינוּ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה נָשְׁקָה שׁוּב לָעַלְמָה וּלְאָחִיהָ וְצִוְתָה לְהָכִין לְמַעֲנָם חֶדֶר.

פֶּרֶק ד: הַצָעַת הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן

כְּשֶׁיָרַד הָעֶרֶב, הִזְמִינָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת הָעַלְמָה גְרַנְט וְאָחִיהָ לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב, וּבִשְׁעַת הָאֲרוּחָה בִּקְשָׁה אֶת הָעַלְמָה, כִּי תְּסַפֵּר לָהּ עַל אָבִיהָ, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְכֵן עַל חַיֶיהָ וְעַל חַיֵי אָחִיהָ, לְאַחַר הֵעָלְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם.

הָעַלְמָה גְרַנְט נֵאוֹתָה בְּרָצוֹן לְבַקָשָׁתָהּ שֶׁל הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, סִפְּרָה עַל הַכֹּל בְּפַשְׁטוּת וּבְגִלוּי־לֵב, וְתוֹדוֹת לְסִפּוּרָהּ נוֹדְעוּ לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה פְּרָטִים רַבִּים וַחֲשׁוּבִים.

רַק שְׁנֵי יְלָדִים הָיוּ לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, הֲלֹא הֵם מֶרִי וְרוֹבֶּרְט, שֶׁבָּאוּ עַתָּה לְאַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם, כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַלוֹרְד. אִמָם מֵתָה עֲלֵיהֶם זְמַן קָצָר לְאַחַר לִדְתָּהּ אֶת רוֹבֶּרְט, וְכֵיוָן שֶׁאֲבִיהֶם הָיָה מְבַלֶה אֶת רֹב זְמַנוֹ בְּמַסָעוֹת אֲרֻכִּים, גֻדְלוּ הַיְלָדִים עַל יְדֵי אַחַת מִבְּנוֹת מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, אִשָׁה זְקֵנָה אַךְ טוֹבַת־לֵב, שֶׁהָיְתָה לָהֶם כְּאֵם.

מַצָבוֹ הַחָמְרִי שֶׁל אֲבִיהֶם לֹא הָיָה רַע כְּלָל וּכְלָל. הוּא הָיָה סַפָּן מְנֻסֶה וּמְפֻרְסָם, הִצְטַיֵן בִּידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת בְּעִנְיְנֵי סַחַר, וְכֵן נוֹדַע כְּאִישׁ יָשָׁר וְנֶאֱמָן וּשְׁמוֹ הַטוֹב הָלַךְ לְפָנָיו. תּוֹדוֹת לִסְגֻלוֹתָיו הַיְקָרוֹת הָאֵלוּ הֻזְמַן אֵפוֹא עַל יְדֵי בָּתֵּי־מִסְחָר גְדוֹלִים לְשַׁמֵשׁ רַב־חוֹבֵל לָאֳנִיוֹתֵיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁמַשְׂכֻּרְתּוֹ הָיְתָה גְבוֹהָה וְהוּא יָדַע לִשְׁמֹר עַל כַּסְפּוֹ וְלֹא לְבַזְבְּזוֹ, עָלָה בְּיָדוֹ לַחֲסֹךְ לוֹ סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן, שֶׁהָיָה מְיֻעָד לְשֵׁם מַטָרָה מְיֻחֶדֶת וִיקָרָה.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן סְקוֹטְלֶנְד (אָבִיו הָיָה כֹּהֵן בָּעִיר דַנְדִי שֶׁבְּדֻכְּסוּת פֶּרְת), שָׁאַף בְּכָל לִבּוֹ, כְּמוֹ הַגְלֶנְרְוַנִים וְרָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת חֲשׁוּבוֹת אֲחֵרוֹת, לְהִתְמַסֵר לְעִנְיְנֵי מוֹלַדְתּוֹ וּלְהַקְדִישׁ אֶת כֹּחוֹתָיו לְרַוְחַת בְּנֵי עַמוֹ. לְפִיכָךְ תִּכֵּן תָּכְנִית לְיַסֵד בְּאַחַד הָאִיִים הַסְמוּכִים לְאוֹסְטְרַלְיָה מוֹשָׁבָה סְקוֹטִית גְדוֹלָה.

אִם הָיָה בִּרְצוֹנוֹ לְהַעֲנִיק לִבְנֵי הַמוֹשָׁבָה הַחֲדָשָׁה חֵרוּת דֻגְמַת חֵרוּתָם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי אַרְצוֹת־הַבְּרִית, אוֹ נָשָׂא בְּלִבּוֹ שְׁאִיפוֹת נַעֲלוֹת אֲחֵרוֹת – לֹא יָדְעָה הָעַלְמָה גְרַנְט. אוּלָם הִיא יָדְעָה לְסַפֵּר, כִּי תָּכְנִיוֹתָיו שֶׁל אָבִיהָ לֹא הָיוּ לְרָצוֹן בְּעֵינֵי מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְלִיָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהִיא הִתְנַגְדָה בְּתֹקֶף לִיסוּדָהּ שֶׁל הַמוֹשָׁבָה הַחֲדָשָׁה, אֶלָא אַף שָׂמָה מִכְשׁוֹלִים קָשִׁים בַּדֶרֶךְ לְבִצוּעוֹ שֶׁל הָרַעְיוֹן הַגָדוֹל.

אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נָפַל לִבּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הוּא הוֹציא קוֹל־קוֹרֵא לִבְנֵי אַרְצוֹ וְסִפֵּר לָהֶם עַל תָּכְנִיתוֹ, אַחַר כָּךְ בָּנָה לוֹ אֶת הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה”, אֲשֶׁר בִּבְנְיָנָהּ הִשְׁקִיעַ אֶת כֹּל הוֹנוֹ, וּלְבַסוֹף הִפְלִיג בְּלִוְיַת אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו לָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט, כְּדֵי לַחֲקֹר אֶת הָאִיִים הַגְדוֹלִים שֶׁבּוֹ.

דָבָר זֶה הָיָה בִּשְׁנַת 1861 וְעַד לַחֹדֶשׁ מַאי שֶׁל שְׁנַת 1862 נִתְקַבְּלוּ מִמֶנוּ יְדִיעוֹת בְּרוּרוֹת וּנְכוֹנוֹת. אוּלָם מֵאָז צֵאתוֹ, בַּחֹדֶשׁ יוּנִי, מִקָלָאוֹ אָבְדוּ עִקְבוֹתָיו וְכָל יְדִיעָה עַל גוֹרָלוֹ לֹא הִגִיעָה.

בֵּינְתַיִם מֵתָה הָאִשָׁה הַזְקֵנָה וְהַיְלָדִים נִשְׁאֲרוּ גַלְמוּדִים וְכִמְעַט לְלֹא כָּל אֶמְצְעֵי קִיוּם. לְאָשְׁרָם, כְּבָר הִסְפִּיקָה אָז מֶרִי לִגְמֹר אֶת חֹק לִמוּדֶיהָ בְּבֵית־סֵפֶר טוֹב וְאַף רָכְשָׁה לָהּ יְדִיעָה מַסְפֶּקֶת בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, וּבִהְיוֹתָהּ נַעֲרָה אַמִיצָה וּבַעֲלַת מֶרֶץ, לֹא כָּרְעָה תַּחַת מַהֲלֻמַת הַגוֹרָל הַמַר. הִיא הִסְתַּגְלָה עַד מְהֵרָה לַמַצָב הֶחָדָשׁ, הֵחֵלָה לִתְפֹּר שְׂמָלוֹת וְאַף לָתֵת שִׁעוּרִים לְתַלְמִידִים מִכִּתּוֹת נְמוּכוֹת, וּבַכֶּסֶף שֶׁהִשְׂתַּכְּרָה כִּלְכְּלָה אוֹתָהּ וְאֶת אָחִיהָ. הִיא גַם חִנְכָה וְלִמְדָה אֶת אָחִיהָ הַקָטָן וּמִלְאָה לוֹ אֶת מְקוֹם אִמוֹ בְּאַהֲבָה וּבִמְסִירוּת.

לְעַצְמָהּ לֹא דָרְשָׁה מֶרִי כְּלוּם. הִיא הֶחְלִיטָה לִחְיוֹת אַךְ וְרַק לְמַעַן אָחִיהָ, וְכַאֲשֶׁר בָּאָה לִידֵי הָכָּרָה, כִּי אָבִיהָ אֵינֶנוּ עוֹד בַּחַיִים, הִתְפַּלְלָה לֵאלֹהִים רַק לְדָבָר אֶחָד: שֶׁיִתֵּן לָהּ אֶת הַכֹּחַ וְאֶת הַיְכֹלֶת לְגַדֵל אֶת אָחִיהָ, עַד אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ.

וְהִנֵה בָּא לְיָדָהּ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה אוֹתוֹ גִלְיוֹן הַ“טַיְמְס”, אֲשֶׁר בּוֹ פִּרְסֵם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַמוֹדָעָה שֶׁלוֹ. הִיא קָרְאָה אֶת הַשׁוּרוֹת בְּחֶרְדַת־לֵב וּבְהִתְרַגְשׁוּת וּמִיָד הֶחְלִיטָה לִפְנוֹת יַחַד עִם אָחִיהָ לְפִי הַכְּתֹבֶת שֶׁבָּעִתּוֹן.

כְּשֶׁשָׁמְעָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת סִפּוּרָהּ הַפָּשׁוּט וְרַב־הַתּוּגָה שֶׁל הָעַלְמָה גְרַנְט, נָגְעוּ דְבָרֶיהָ לְלִבָּהּ. וּכְשֶׁבְּעֵינֶיהָ נוֹצְצוֹת דְמָעוֹת, נִגְשָׁה אֶל הַנַעֲרָה אַמִיצַת־הַלֵב וְנִשְׁקָה לָהּ בְּחִבָּה.

גַם רוֹבֶּרְט הִקְשִׁיב לְדִבְרֵי אֲחוֹתוֹ. פָּנָיו הֵפִיקוּ תִּמָהוֹן, כְּאִלוּ סִפְּרָה מֶרִי דְבָרִים חֲדָשִׁים לוֹ לְגַמְרֵי, וְרַק עַתָּה הֵבִין מַהִי לוֹ אֲחוֹתוֹ הַטוֹבָה.

– אִמָא! אִמָא חֲבִיבָה! אִמָא יַקִירָה! – פָּרְצָה מִלִבּוֹ קְרִיאָה מְלֵאָה הַעֲרָצָה לַאֲחוֹתוֹ הָעוֹשָׂה לְמַעֲנוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה – הוֹי, אִמָא, מָה עַזָה אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ גַם עַתָּה וְגַם לְהַבָּא!

וּבֵינְתַיִם יָרַד הַלַיְלָה. עֵינֵי הַנַעַר נִתְעַרְפְּלוּ מֵעַיְפוּת וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵבִינָה, כִּי הוּא מְבַקֵשׁ לָנוּחַ וְלִישׁוֹן. הִיא הִצִיעָה אֵפוֹא לְמֶרִי, כִּי תּוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְחַדְרָם וְתַשְׁכִּיב אוֹתוֹ לִישׁוֹן.

– אִם תַּרְשִׁי לִי, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, אֶשְׁכַּב לִישׁוֹן גַם אֲנִי, – אָמְרָה מֶרִי.

– בְּבַקָשָׁה, גְבֶרֶת גְרַנְט, – עָנְתָה לָהּ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בַּאֲדִיבוּת – שִׁכְבִי וְהֵרָדְמִי מִתּוךְ תִּקְוָה טוֹבָה. יִתֵּן אֱלֹהִים וּבַבֹּקֶר נִשְׁמַע מִפִּי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת.

כְּשֶׁהָעַלְמָה גְרַנְט וְאָחִיהָ הַקָטָן פָּנוּ לְחַדְרָם, כְּדֵי לָנוּחַ אַחֲרֵי יוֹם עֲמַל הַדֶרֶךְ וְהַהִתְרַגְשׁוּת הָרַבָּה, הִזְמִינָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְחַדְרָהּ אֶת הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס וְסִפְּרָה לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר נוֹדַע לָהּ מִפִּי מֶרִי.

– אָכֵן, בַּעֲלַת נֶפֶשׁ יְקָרָה הִיא בְּוַדַאי עַלְמָה צְעִירָה זוֹ, – הֵעִיר הַמַיוֹר, כְּשֶׁגָמְרָה הַגְּבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת דְבָרֶיהָ.

– כֵּן, עַלְמָה נֶחְמָדָה הִיא, – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן – הוֹ, כַּמָה רוֹצָה אֲנִי לָדַעַת מַה פָּעַל הַלוֹרְד לְטוֹבַת אֲבִיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים הַיְקָרִים הַלָלוּ. אֵינִי יְכוֹלָה לְתָאֵר לְעַצְמִי, כִּי הִשְׁתַּדְלוּתוֹ לֹא תְּעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת־הַלֵב הָרְאוּיָה.

– אֵין סָפֵק בַּדָבָר, – הֵשִׁיב לָהּ הַמַיוֹר – הֵן לֹא לֵב־אֶבֶן לְאַנְשֵׁי הָאַדְמִירַלִיוּת. אִלוּ הָיָה הַדָבָר תָּלוּי בִּי, כִּי אָז הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ לֹא אֳנִיָה אַחַת בִּלְבַד כְּדֵי לְחַלֵץ אֶת בְּנֵי הַמוֹלֶדֶת מִצָרָתָם.

אוּלָם הַגְּבֶרֶת הֶלֶנָה לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה כְּלָל וּכְלָל בְּהַצְלָחַת פְּעֻלָתוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ וְלָכֵן עָבַר עָלֶיהָ הַלַיְלָה כִּמְעַט לְלֹא שֵׁנָה בִּכְלָל.

עִם עֲלוֹת הַשַׁחַר כְּבָר עָמְדָה מֶרִי גְרַנְט עַל רַגְלֶיהָ. הִיא הֵעִירָה אֶת אָחִיהָ וְהָלְכָה עִמוֹ לְטַיֵל בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן הָרְחָבָה. אוּלָם לֹא עָבְרוּ אֶלָא רְגָעִים אֲחָדִים וּלְאָזְנֵיהֶם הִגִיעַ קוֹל דְפִיקַת אוֹפַנֶיהָ שֶׁל מֶרְכָּבָה נוֹסַעַת וּמִתְקָרֶבֶת בִּמְהִירות אֶל הָאַרְמוֹן.

זֶה הִגִיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן. הָרִאשׁוֹנָה יָצְאָה לִקְרָאתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמִיָד אַחֲרֶיהָ בָּא גַם מַכְּס נַבְּס. פְּנֵי הַלוֹרְד נִרְאוּ נִרְגָזוֹת. בְּרִדְתּוֹ מִן הַמֶרְכָּבָה חִבֵּק מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה אֶת אִשְׁתּוֹ וְהוֹשִׁיט לְלֹא אֹמֶר אֶת יָדוֹ לְבֶן מִשְׁפַּחְתּוֹ.

– מֶה הָיָה לְךָ, אֱדוּאַרְד יַקִירִי? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת בַּעֲלָהּ בַּחֲרָדָה – הַאֻמְנָם לֹא נָשְׂאָה פְּעֻלָתְךָ כָּל פֶּרִי?

– אֲנָשִׁים אֵלֶה הֵם חַסְרֵי לֵב, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד בְּתַרְעֹמֶת רַבָּה – אֲבָנִים נִתְּנוּ לָהֶם תַּחַת לֵב!

– כְּלוּם הֵשִׁיבוּ אֶת פָּנֶיךָ רֵיקָם?

– לַחֲלוּטִין! עַל דְבַר שִׁגוּר אֳנִיַת הַצָלָה אֵינָם רוֹצִים אַף לִשְׁמֹעַ. הֵם דִבְּרוּ עַל הַמִלְיוֹנִים שֶׁהוֹצִיאוּ לַשָׁוְא בִּזְמַן שֶׁנֶחְלְצוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחִפּוּשִׁים אַחֲרֵי פְרַנְקְלִין. הֵם גַם סְבוּרִים, כִּי תְּעוּדָתִי הִיא בִּלְתִּי מוּבָנָה וּבִלְתִּי בְּרוּרָה, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְקַבֵּל אוֹתָהּ כִּיסוֹד מֻצְדָק לַעֲרִיכַת חִפּוּשׁ. כֵּן טָעֲנוּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁעָבְרוּ כְּבָר שְׁנָתַיִם מֵאָז קָרָה הָאָסוֹן, אֶפְשָׁר לְהַנִיחַ, כִּי רַב־הַחוֹבֵל וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֵינָם עוֹד בַּחַיִים וְכָל הַחִפּוּשִׂים אַךְ לַשָׁוא יִהְיוּ. אַף אִם עוֹדָם בַּחַיִים, טָעֲנוּ, הֲרֵי אוֹתָם הָאִינְדִיאָנִים שֶׁלָקְחוּ אוֹתָם בַּשְׁבִי הֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנִים הָאָרֶץ, וְעַתָּה אִי־אֶפְשָׁר לְשׁוֹטֵט בְּכָל רַחֲבֵי פַּטַגוֹנְיָה וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים בִּלְתִּי חֲשׁוּבִים כְּלָל וּכְלָל!… לְפִי דַעְתָּם שֶׁל הָאֲדוֹנִים הַחֲבִיבִים הָאֵלָה, יִהְיוּ הַחִפּוּשִׂים אֲרֻכִּים וּבִלְתִּי מֻצְלָחִים, וְכֵן יִתָּכֵן, כִּי בִּגְלַל הַצָלַת חַיֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים יְסֻכְּנוּ חַיֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, מִבְּלִי לָקַחַת כְּבָר בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת סְכוּמֵי הַכֶּסֶף הַגְדוֹלִים שֶׁיִדְרֹשׁ שִׁגוּר מִשְׁלַחַת כָּזֹאת. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי לְאַנְשֵׁי מִפְקֶדֶת הַצִי עוֹד נִמוּקִים רַבִּים וְשׁוֹנִים אֲחֵרִים, אוּלָם עֲלֵיהֶם אֵינִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לִפְנֵיכֶם אֲפִילוּ. הֵם עוֹשִׂים רֹשֶׁם, שֶׁמִתּוֹךְ כַּוָנָה בְּרוּרָה אֵינָם רוֹצִים לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתִי. כְּנִרְאֶה, נִזְכְּרוּ בָּתָכְנִיוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְכִמְדֻמַנִי, שֶׁהֵם שְׂמֵחִים לְאָבְדָנוֹ.

– הוֹי, אָבִי, אָבִי הָאֻמְלָל! – קָרְאָה מֶרִי גְרַנְט וְנָפְלָה לְרַגְלֵי הַלוֹרְד, כְּשֶׁזֶה אַךְ סִיֵם אֶת דְבָרָיו.

– אָבִיךְ?… מִי אַתְּ וְעַל מִי אַתְּ מְדַבֶּרֶת? – שָׁאַל הַלוֹרְד הַנִדְהָם, מִבְּלִי דַעַת כֵּיצַד לְבָאֵר לְעַצְמוֹ אֶת הוֹפָעָתָהּ הַפִּתְאֹמִית שֶׁל הַנַעֲרָה וְאֶת יֵאוּשָׁהּ הַמַר.

– זוֹהִי הַגְבֶרֶת מֶרִי גְרַנְט, בִּתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְזֶהוּ אָחִיהָ הַצָעִיר, – עָנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הֵם בָּאוּ לְכָאן עַל־פִּי הַמוֹדָעָה שֶׁפִּרְסַמְתָּ “בְּטַיְמְס”, כִּי קִווּ לְהִוָדַע מִפִּיךָ פְּרָטִים עַל גוֹרַל אֲבִיהֶם.

– אֲהָהּ, גְּבִרְתִּי הַצְעִירָה, – אָמַר הַלוֹרְד, בַּהֲרִימוֹ אֶת הַנַעֲרָה הַמִתְמוֹגֶגֶת בִּדְמָעוֹת מִן הָאָרֶץ – אִלוּ יָדַעְתִּי שֶׁאַתְּ כָּאן…

וְהוּא לֹא כִּלָה אֶת דְבָרָיו.

כֻּלָם עָמְדוּ שׁוֹתְקִים. אִיש לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. לֹא הָאֲדוֹנִים וְלֹא הַמְשָׁרְתִים שֶׁעָמְדוּ בַּמָקוֹם. אַךְ לְפִי הַבָּעַת פְּנֵי כֻּלָם, נִכָּר הָיָה כִּי הֵם נִרְעָשִׁים וְנִרְגָזִים מְאֹד מִמַעֲשֵׂי הָאֲדוֹנִים הַנִכְבָּדִים שֶׁבְּמִפְקֶדֶת הַצִי.

אַחֲרֵי דְמָמָה מְמֻשָׁכָה, שֶׁנִפְסְקָה רַק עַל יְדֵי בִּכְיָתָם שֶׁל יַלְדֵי הָאָב הָאוֹבֵד, שָׁאַל הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס.

– הַאֻמְנָם אָפְסָה כָּל תִּקְוָה לִפְעֹל עוֹד בְּלוֹנְדוֹן?

– לַחֲלוּטִין!

– וּבְכֵן אֵלֵךְ אֲנִי עַצְמִי אֶל הָאֲנָשִׁים קְשֵׁי־הַלֵב הָאֵלֶה וַאֲדַבֵּר עִמָם! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ הַמְאַיֵם שֶׁל רוֹבֶּרְט – נִרְאֶה אִם יָעֵזוּ לְהָשִׁיב רֵיקָם גַם אֶת פָּנַי!

הוּא רָצָה לְהַמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו, אַךְ אֲחוֹתוֹ הִשְׁתִּיקָה אוֹתוֹ מִיָד, וְאָז קִפֵּץ אֶת אֶגְרוֹפָיו בְּחָזְקָה וְנָעַץ אֶת עֵינָיו הַזוֹעֲפוֹת אֵי־שָׁם בַּמֶרְחָק.

– הֲלֹא תֵּבוֹש, רוֹבֶּרְט! לֹא נָאֶה לְדַבֵּר כָּךְ! – אָמְרָה לוֹ מֶרִי – אִם אָדָם נַעֲלֶה כְּמוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לֹא יָכֹל לִפְעֹל שׁוּם דָבָר, שׁוּב אֵין לָנוּ עוֹד מַה לְקַווֹת, לָאַרְמוֹן שֶׁל מִפְקֶדֶת הַצִי לֹא יִתְּנוּ לְךָ לְהִכָּנֵס אֲפִילוּ, וְאִם גַם יַרְשׁוּ לְךָ לְהִתְיַצֵב לִפְנֵי הָאֲדוֹנִים הָאֵלֶה, גָרֵשׁ יְגָרְשׁוּךָ אַחֲרֵי הַמִלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתּוֹצִיא מִפִּיךָ… מוּטָב, כִּי נוֹדֶה לָאָדוֹן הַנַעֲלֶה וְלַגְבֶרֶת הַנִכְבָּדָה עַל כָּל שֶׁעָשׂוּ וְעַל כָּל שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת לְמַעַן הַצָלַת אָבִינוּ, וְנַחֲזֹר לְבֵיתֵנוּ…

– מֶרִי! – קָרְאָה אֵלֶיהָ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אַתֶּם עוֹזְבִים אוֹתָנוּ לֹא כּמוֹ שֶׁעוֹזְבִים יְדִידִים, אֶלָא כְּמוֹ שֶׁבּוֹרְחִים מִפְּנֵי שׂוֹנְאִים, הַמְתִּינוּ־נָא וּנְטַכֵּס עֵצָה, שֶׁמָא נִמְצָא אֵיזֶה מוֹצָא.

מֶרִי הוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּעֶצֶב.

– יֵשׁ רַק מוֹצָא אֶחָד, – אָמְרָה הָעַלְמָה אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים בְּקוֹל רָווּי תּוּגָה – אֲנִי אֵלֵךְ אֶל הַמַלְכָּה, אֶפֹּל לְרַגְלֶיהָ וַאֲבַקֵשׁ רַחֲמים עָלֵינוּ. לֹא יְתֹאַר שֶׁגַם הַמַלְכָּה הַטוֹבָה תֶּאֱטֹם אֶת אָזְנֶיהָ לְתַחֲנוּנֵי הַיְלָדִים הַמְבַקְשִׁים לְהַחֲזִיר לָהֶם אֶת אֲבִיהֶם.

הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ בְּסָפֵק. הוּא לֹא פִּקְפֵּק כְּלָל בְּטוּב לִבָּהּ שֶׁל הַמַלְכָּה, אַךְ הָיָה בָּטוּחַ, שֶׁלֹא יִתְּנוּ לְמֶרִי לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ. רַק לִסְפוּרִים מִמַגִישֵׁי הַבַּקָשׁוֹת לְהִתְיַצֵב לִפְנֵי הַמַלְכָּה נוֹתְנִים רְשׁוּת לַעֲמֹד לִפְנֵי כִּסֵא הַמַלְכוּת.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵבִינָה יָפֶה אֶת דִבְרֵי בַּעֲלָהּ. וְאַף הִיא לֹא הֶאֱמִינָה שֶׁיִתְּנוּ לַנַעֲרָה הָעֲנִיָה לַחְדֹר וְלָבוֹא עַד לִפְנֵי הַמַלְכָּה. רַחֲמֶיהָ נִכְמְרוּ עַל הַיְתוֹמִים הָאֻמְלָלִים וְלִבָּהּ הָמָה לַשְׁבוּיִים הַנַעֲנִים תַּחַת יָדָם הַקָשָׁה שֶׁל הַפְּרָאִים. אַךְ פִּתְאֹם הִבְרִיק בְּמֹחָהּ רַעְיוֹן נֶאֱצָל וְהִיא פָּנְתָה אֶל בַּעֲלָהּ בְּקוֹל רוֹעֵד מֵהִתְרַגְשׁוּת:

– אֱדוּאַרְד! כְּשֶׁהִשְׁלִיךְ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אֶת בַּקָשָׁתוֹ לְעֶזְרָה לְתוֹךְ הַיָם, הִפְקִיד אוֹתָהּ בְּיַד אֱלֹהִים. הִיא בָּאָה בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא לְיָדֵינוּ. סִימָן הוּא, כִּי עָלֵינוּ הִטִיל אֱלֹהִים אֶת הַחוֹבָה הַקְדוֹשָׁה לְּהַצִיל אֶת הָאֻמְלָלִים, לְמַעַן לֹא יֹאבְדוּ בְּשִׁבְיָם.

– מַה בִּרְצוֹנֵךְ לוֹמַר בָּזֶה, הֶלֶנָה חֲבִיבָתִי? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְנַן⁶, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּתִמָהוֹן בְּאִשְׁתּו. – אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר בָּזֶה, – עָנְתָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – שֶׁעָלֵינוּ לַחֲשֹׁב לָנוּ אֶת הַדָּבָר לִזְכוּת גְדוֹלָה, שֶׁהַגוֹרָל נוֹתֵן לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַתְחִיל אֶת חַיֵי נִשׂוּאֵינוּ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב. חָשׁוֹב חָשַׁבְנוּ לַעֲרֹךְ לָנוּ מַסַע תַּעֲנוּגוֹת, וְעַתָּה כְּלוּם יֵשׁ בָּעוֹלָם תַּעֲנוּג גָדוֹל מִלְהַצִיל וּלְהָשִׁיב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם אֲנָשִׁים אוֹבְדִים הַנְתוּנִים בְּסַכָּנַת מָוֶת?

– הֶלֶנָה!

יוֹתֵר מִמִלָה יְחִידָה זוֹ לֹא יָכֹל הַלוֹרְד לְהוֹצִיא בְּרֶגַע זֶה מִפִּיו.

– אָכֵן, יָרְדְתָּ לְסוֹף דַעְתִּי, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי! – הִמְשִׁיכָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – “דוּנְקָן” הִיא אֳנִיָה טוֹבָה, הִיא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ הַגַלִים הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר וּבִפְנֵי רוּחוֹת הַסַעַר הַנוֹרָאוֹת בְּיוֹתֵר. אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָבָר, יָכוֹל תּוּכַל גַם לְהַקִיף אֶת כָּל כַּדוּר־הָאָרֶץ. וַהֲרֵי אֲנִי רוֹצָה לְבַקֶשְׁךָ: תַּחַת מַסַע טִיוּל לְשֵׁם עֹנֶג, הָבָה נֵצֵא לְבַקֵשׁ אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט!

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לָחַץ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל לִבּוֹ וְנָשַׁק לָהּ. וְכָל הַנִצָבִים בְּמַעֲמָד זֶה נִתְפָּעֲלוּ כָּל כָּךְ מִן הַדְבָרִים שֶׁשָׁמְעוּ אָזְנֵיהֶם וְרָאוּ עֵינֵיהֶם, שֶׁכֻּלָם קָרְאוּ פֶּה אֶחָד:

תְּחִי גְבִרְתֵּנוּ הַנְדִיבָה! יַאֲרִיךְ יָמִים הַלוֹרְד הַנָדִיב! יְחִי זֵכֶר מַעֲשֵׂיהֶם הַטוֹבִים לְעוֹלְמֵי־עַד!

וּמֶרִי וְרוֹבֶּרְט גְרַנְט נָשְׁקוּ אֶת יְדֵי הַלוֹרְד וְרַעֲיָתוֹ בִּדִמְעוֹת תּוֹדָה.

פֶּרֶק ה: “דוּנְקָן” יוֹצֵאת לַדֶרֶךְ

הַצָעָתָהּ הַנַעֲלָה שֶׁל הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, לַעֲרֹךְ מַסַע חִפּוּשִׂים אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וַאֲנָשָׁיו בָּאֳנִיָה “דוּנְקָן”, הֵעִידָה עַל נְדִיבוּת לִבָּהּ וְאָפְיָהּ הֶחָזָק כְּמֵאָה עֵדִים. אָמְנָם עָלָה רַעְיוֹן זֶה גַם עַל לִבּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בְּלוֹנְדוֹן, כַּאֲשֶׁר נוֹכַח, כִּי אַנְשֵׁי הָאַדְמִירַלִיוּת לֹא יַעֲשׂוּ דָבָר לְמַעַן הָעִנְיָן הַגָדוֹל שֶׁהֵביא לִפְנֵיהֶם, חָשַׁב לָקוּם וְלַעֲרֹךְ מַסַע חִפּוּשִׂים אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עַל דַעַת עַצְמוֹ. אוּלָם הוּא חָשַׁשׁ, כִּי בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֶׂה זֶה, הָיָה נֶאֱלָץ לְהִפָּרֵד מֵאִשְׁתּוֹ לִזְמַן מְמֻשָׁךְ, וְצַר הָיָה לוֹ לַעֲזֹב אֶת אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה לְבַדָהּ בַּבַּיִת מִיָד לְאַחַר נִשׂוּאֵיהֶם. אַךְ עַתָּה, כְּשֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה עַצְמָהּ בִּקְשָׁה מִמֶנוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְלֹא עוֹד אֶלָא גַם הִשְׁתּוֹקְקָה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַסַע הַחִפּוּשִׂים הַנוֹעָז, נָגוֹזוּ מִלִבּוֹ כָּל הַסְפֵקוֹת.

מְשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן קִבְּלוּ אֶת הַצָעָתָהּ שֶׁל הַגְבֶרֶת וְאֶת הַסְכָּמָתוֹ הָאִלֶמֶת שֶׁל הַלוֹרְד בִּתְרוּעוֹת גִיל. הֵם יָדְעוּ, כִּי זֶה עִנְיָן שֶׁל הַצָלַת חַיֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי סְקוֹטְלֶנְד, וּבִהְיוֹתָם סְקוֹטִים נֶאֱמֶנִים אַף הֵם, שָׂמְחוּ מְאֹד.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי מִשֶׁנָפְלָה הַהַחְלָטָה, הֵחֵלָה מִיָד תְּכוּנָה רַבָּה. הַלוֹרְד וְאִשְׁתּוֹ לֹא רָצוּ לְאַבֵּד זְמַן יָקָר לַשָׁוְא וְנִגְשׁוּ לַהֲכָנוֹת בְּכָל מִרְצָם. עוֹד בְּעֶצֶם הַיוֹם הַהוּא שָׁלַח הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד הוֹרָאָה דְחוּפָה לְ’גוֹן⁷ מַנְגֶלְס לְהָבִיא אֶת “דוּנְקָן” לִגְלַזְגוֹ וּלְהָכִין אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לַהַפְלָגָה בְּמֵימֵי חֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי. הוּא רָמַז לְרַב־הַחוֹבֵל, כִּי הַחִפּוּשִׂים יִמָשְׁכוּ בְּוַדַאי זְמַן רַב וְיִתָּכֵן כִּי יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהַקִיף בָּאֳנִיָה אֶת כָּל כַּדוּר־הָאָרֶץ.

ג’וֹן מַנְגֶלְס קִבֵּל אֶת הַהוֹרָאָה הַחֲשׁוּבָה בְּהִתְלַהֲבוֹת. הוּא יָדַע, כִּי “דוּנְקָן” הִיא אֳנִיָה חֲזָקָה הָעֲשׂוּיָה לְמַסְעוֹת־יָם אֲרֻכִּים, וְלִבּוֹ בָּטַח בָּהּ בִּטָחוֹן מָלֵא. וְאָמְנָם הָיְתָה “דוּנְקָן” אֳנִיַת־קִיטוֹר מְצֻיָנָה מִן הַסוּג הֶחָדָשׁ וְהַטוֹב בְּיוֹתֵר. הִיא יָכְלָה לְהָכִיל מַשָׂא שֶׁל מָאתַיִם וְעֶשֶׂר טוֹנוֹת, וְהָיְתָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה מִן הָאֳנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהִגִיעוּ לָעוֹלָם הֶחָדָשׁ, כְּגוֹן אֳנִיָתוֹ שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס, אֲמֵרִיגוֹ וֶסְפּוּצִי, מַגֶלַן וַאֲחֵרִים.

מְכוֹנַת־הַקִיטוֹר שֶׁל “דוּנְקָן” הָיְתָה בַּת מֵאָה וְשִׁשִׁים כֹּחוֹת־סוּס, בְּנוּיָה לְפִי הַשִׁטָה הַחֲדָשָׁה בְּיוֹתֵר וּמְצֻיֶדֶת בְּמַכְשִׁירִים מְיֻחָדִים לְוִסוּת מְהִירוּתָהּ. מִלְבַד זֹאת הָיְתָה “דוּנְקָן” בַּעֲלַת שְׁנֵי תְּרָנִים וּמְצֻיֶדֶת בְּמִפְרָשִׂים, כְּדֵי שֶׁבְּמִקְרֶה שֶׁל קִלְקוּל בִּמְכוֹנַת־הַקִיטוֹר, תּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּה בְּכֹחַ הָרוּחוֹת הַנוֹשְׁבוֹת. וְתוֹדוֹת לִמְכוֹנַת־הַקִיטוֹר רַבַּת הַכֹּחַ, לַמִפְרָשִׂים וּלְמַעֲרֶכֶת הַחֲבָלִים הַמְצֻיָנָה, הָיֹה הָיְתָה גַם מְהִירָה וְקַלָה בְּשׁוּטָהּ עַל פְּנֵי הַיָם. בְּמַסְעוֹת הַנִסָיוֹן שֶׁעָרְכָה בְּמִפְרַץ קְלַיד עָבְרָה 27,5 קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה וּבִמְהִירוּתָהּ זוֹ עָלְתָה עַל כָּל הָאֳנִיוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבִּזְמַנָהּ.

יָדוֹע יָדַע ג’וֹן מַנְגֶלְס, כִּי לֹא תָּמִיד אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַשִׂיג בַּדֶרֶךְ חָמְרֵי הַסָקָה וְצָרְכֵי מָזוֹן בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה, וּלְפִיכָךְ הִקְצָה בְּ“דוּנְקָן” מָקוֹם רַב מְאֹד בִּשְׁבִיל מִטְעָנִים חִיוּנִיִים אֵלֶה, וּמִלֵא אֶת מַחְסָנֶיהָ חָמְרֵי הַסָקָה וְצָרְכֵי מָזוֹן שֶׁיַסְפִּיקוּ לְפָחוֹת לִשְׁנָתַיִם. כֵּן הֵכִין תּוֹתָח וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בְּחַרְטוֹם הָאֳנִיָה, לְמַעַן יִהְיֶה זֶה לְמָגֵן לָהֶם בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ.

אַךְ בֶּן שְׁלֹשִים שָׁנָה הָיָה ג’וֹן מַנְגֶלְס, אוּלָם לַמְרוֹת גִילוֹ הַצָעִיר הָיָה יָדוּעַ כְּסַפָּן מְצֻיָן וּמְנֻסֶה, שֶׁלֹא אַחַת כְּבָר אִנָה לוֹ הַגוֹרָל לְהַרְאוֹת אֶת רֹב יְדִיעוֹתָיו וּזְרִיזוּתוֹ בְּמַסְעוֹת יָם נוֹעָזִים. הוּא הָיָה גְּבַהּ־קוֹמָה וִיפֵה־תֹאַר. שִׂרְטוּטֵי פָּנָיו הָיוּ עַזִים וְקָשִׁים, אֲבָל תּוֹדוֹת לְמֶבַּט עֵינָיו הַבְּהִירוֹת וְהַגְלוּיוֹת, הָיָה עוֹשֶׂה רֹשֶם נָעִים עַל כָּל רוֹאָיו. כֻּלוֹ אָמַר מֶרֶץ, עֹז וְאֵמוּן בִּלְתִּי מְשֻׁחָד.

ג’וֹן מַנְגֶלְס נוֹלַד בְּדֻכְּסוּת דַמְבֶּרְטוֹן וְגֻדַל עַל יְדֵי הַגְּלֶנֶרְוַנִים. תּוֹדוֹת לִמְחַנְכָיו הַטוֹבִים, קִבֵּל גַם הַשְׂכָּלָה כְּלָלִית וְגַם מִקְצוֹעִית, הִיא הַשְׂכָּלָתוֹ הַיַמִית, כִּי חֲלוֹם חָלַם בִּימֵי נְעוּרָיו לְהַפְלִיג בַּיַמִים כְּסַפָּן. תְּחִלָה שִׁמֵשׁ סְגַן רַב־הַחוֹבֵל בָּאֳנִיוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, וְאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֶת זְרִיזוּתוֹ, מִרְצוֹ וְאֹמֶץ־לִבּוֹ בְּמַסָעוֹת שׁוֹנִים, נִתְמַנָה רַב־חוֹבֵל בָּאֳנִיַת־מִסְחָר אַחַת, וּמִמֶנָה עָבַר, עַל־פִּי הַזְמָנָתוֹ שֶׁל הַלוֹרְד, לְשַׁמֵשׁ רַב־חוֹבֵל בְּ“דוּנְקָן”. אֶת הַהַזְמָנָה הַזֹאת קִבֵּל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּית, כִּי אָהוֹב אָהַב אֶת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אַהֲבַת אָח וְרָצֹה רָצָה לְהוֹכִיחַ לוֹ אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ וּמְסִירוּתוֹ הָרַבָּה אֵלָיו.

גַם תּוֹם אוֹסְטִין הַזָקֵן, סְגָנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, הָיָה אִישׁ־יָם מְפֻרְסָם, בַּעַל תְּכוּנוֹת נֶפֶשׁ יְקָרוֹת וִידִיעָה עֲמֻקָה בְּסוֹדוֹת הַיָם וְאָרְחוֹתָיו. וּמִלְבַד שְׁנֵי הַמַנְהִיגִים הַמֻבְהָקִים הַלָלוּ הָיוּ בָּאֳנִיָה עוֹד עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה מַלָחִים, כֻּלָם מִבְּנֵי חוֹכְרֵי הָאֲדָמָה בְּנַחֲלָאוֹתָיו שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, וְכֻלָם בַּחוּרִים סְקוֹטִיִים גִבֹּורִים וַעֲשׂוּיִים לִבְלִי חָת. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָיָה אֵפוֹא מֻקָף אֲנָשִׁים אַמִיצֵי־לֵב, הַיוֹדְעִים לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּנֶשֶׁק בִּזְמַן הַצֹרֶךְ, וְכֵן מְסוּרִים לוֹ בְּכָל נַפְשָׁם וְעוֹשִׂים אֶת הָעֲבוֹדָה הַמוּטֶלֶת עֲלֵיהֶם בֶּאֱמוּנָה וּבְהִתְמַכְּרוּת. אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה הָיוּ גַם כֻּלָם מַלָחִים מְנֻסִים, שֶׁהוֹכִיחוּ לֹא אַחַת אֶת כִּשְׁרוֹנָם לַעֲמֹד בִּפְנֵי תְּלָאוֹת וּפְגָעִים קָשִׁים, שֶׁמַסְעוֹת יָם רְחוֹקִים אֵינָם חֲסֵרִים אוֹתָם.

כְּשֶׁנוֹדַע לְאַנְשֵׁי “דוּנְקָן” עַל הַמַסָע שֶׁלִפְנֵיהֶם, אָחֲזָה אוֹתָם הִתְפָּעֲלוּת כָּזֹאת, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב לֹא יָכְלוּ לְהֵרָגַע. תְּרוּעוֹת הַגִיל שֶׁלָהֶם, שֶׁנִשְׁנוּ וְחָזְרוּ פְּעָמִים רַבּוֹת, פִּלְחוּ אֶת דִמְמָתָם שֶׁל עִמְקֵי דַמְבֶּרְטוֹן וְהִתְפַּשְׁטוּ עַל פְּנֵי כָּל הַסְבִיבָה.

מִשֶׁהָשְׁלְמוּ הַהֲכָנוֹת הָעִקָרִיוֹת, צִוָה רַב־הַחוֹבֵל לְהָכִין תָּאִים מְיֻחָדִים בִּשְׁבִיל הַלוֹרְד וְרַעֲיָתוֹ וְתָא אַחֵר בִּשְׁבִיל יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, אֲשֶׁר עַל־פִּי בַּקָשָׁתָם הַנִמְרָצָה, הִסְכִּים הַלוֹרְד לָקַחַת אוֹתָם לְמַסַע הַחִפּוּשִׂים אַף הֵם.

רוֹבֶּרְט הָיָה מוּכָן לְהִתְחַבֵּא בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָה וּבִלְבַד שֶׁיִהְיֶה יַחַד עִם אֵלֶה הַהוֹלְכִים לְהַצִיל אֶת אָבִיו. הוּא לֹא הִסְכִּים לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכּוֹ לְלֹא תַּפְקִיד, וּבִקֵשׁ לָתֵת לוֹ עֲבוֹדָה שֶׁל מַלָח אוֹ מְשָׁרֵת, וּבִלְבַד שֶׁיַעֲשֶׂה דְבַר־מָה וְלֹא יֵשֵׁב בְּחִבּוּק־יָדַיִם. הֲרֵי גַם פְרַנְקְלִין וְנֶלְסוֹן לֹא הָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֶלָא מְשָׁרְתִים בָּאֳנִיוֹת וּמַדוּעַ לֹא יִהְיֶה כָּזֶה גַם הוּא? הַלוֹרְד מִלֵא אֵפוֹא אֶת בַּקָשָׁתוֹ וְצִוָה לְג’וֹן מַנְגֶלְס, לְלַמֵד אֶת הַנַעַר פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת הַסַפָנוּת.

– אַל־נָא יָחוּס רַב־הַחוֹבֵל עַל הַמַגְלֵב, אִם לֹא אֲמַלֵא אֶת פְּקֻדָתוֹ כָּרָאוּי! – אָמַר רוֹבֶּרְט אֶל הַלוֹרְד.

– טוֹב, טוֹב, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד מִתּוֹךְ חִיוּךְ קַל, מִבְּלִי לְגַלוֹת לוֹ, כִּי בָּאֳנִיָתוֹ לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָצֵא כָּל מַגְלֵב וְכָל שׁוֹט.

יַחַד עִם הַגְלֶנֶרְוַנִים נָסַע גַם מַכְּס נַבְּס. הוּא הָיָה כְּבֶן חֲמִשִׁים, אָדָם צָנוּם, בַּעַל פָּנִים טוֹבוֹת, עָנָו, שַׁתְקָן וְנוֹחַ לַבְּרִיוֹת. הוּא הִסְכִּים תָּמִיד לַכֹּל, מֵעוֹלָם לֹא דָן אֶת מִישֶׁהוּ לְכַף חוֹבָה, לֹא רַב עִם אָדָם וְלֹא הִתְרַגֵז: וּכְשֶׁבִּקְשׁוּהוּ לַעֲשׂוֹת דְבַר־מָה, מִלֵא אֶת הַבַּקָשָׁה לְלֹא כָּל הִתְנַגְדוּת. שִׁוְיוֹן־נַפְשׁוֹ הָיָה מַמָשׁ מַתְמִיהַּ. אַחַת הָיְתָה לוֹ לָשֶׁבֶת בְּחַדְרוֹ בָּטוּחַ מִכָּל סַכָּנָה, אוֹ לַעֲמֹד בְּתוֹךְ מְטַר כַּדוּרִים בִּשְׂדֵה־הַקְרָב. הוּא לֹא יָרֵא מִפְּנֵי כֹּל. הָיָה בּוֹ אֹמֶץ־לֵב לֹא רַק שֶׁל אִישׁ־צָבָא, אֲשֶׁר לְעִתִּים הוּא תָּלוּי בַּעֲצַבָּיו הַחֲזָקִים שֶׁל הַחַיָל וּלְעִתִּים הוּא גַם מְעֻשֶׂה וּמְדֻמֶה, אֶלָא אֹמֶץ־לֵב אֲמִתִּי, הַנוֹבֵעַ מִכֹּחַ נַפְשִׁי טָהוֹר. חֶסְרוֹנוֹ הַיְחִידִי הָיָה רַק זֶה, שֶׁדָבַק בְּכָל־לִבּוֹ בְּמִנְהֲגֵי הַסְקוֹטִים הַקַדְמוֹנִים, וְשָׁמַר עֲלֵיהֶם בְּעַקְשָׁנוּת גְדוֹלָה, מִבְּלִי לָתֵת מָקוֹם – לְפָחוֹת בְּכָל הַנוֹגֵעַ לוֹ וּלְנַפְשׁוֹ – לְשׁוּם חִדוּשִׁים וְתִקוּנִים.

הוּא סֵרַב לַעֲבֹד בַּצָבָא הָאַנְגְלִי, לַמְרוֹת שֶׁהִצִיעוּ לוֹ זֹאת פְּעָמִים רַבּוֹת, אַךְ לְעֻמַת זֹאת הִתְגַיֵס לַגְדוּד הַסְקוֹטִי, שֶׁכָּל אֲנָשָׁיו הָיוּ בְּנֵי אֲצִילֵי סְקוֹטְלֶנְד, וּמִמֶנוּ נִשְׁתַּחְרֵר בְּדַרְגַת מַיוֹר, בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. כְּבֶן מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, חַי רֹב יָמָיו בְּאַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם, וְהָיָה מְלַוֶה אֶת הַגְלֶנֶרְוַנִים לְכָל מָקוֹם. אֵין אֵפוֹא פֶּלֶא, כִּי גַם עַתָּה, בְּצֵאת הָאָדוֹן וְהַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן לְמַסַע הַחִפּוּשִׂים אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבַל גְרַנְט, נִלְוָה אֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף אִתָּם יַחַד בִּמְשִׂימָתָם הַקָשָׁה.

כָּזֹאת הָיְתָה קְבוּצַת הָאֲנָשִׁים שֶׁל הָאֳנִיָה. שֶׁעָמְדָה לַעֲרֹךְ אֶת אַחַד הַמַסָעוֹת הַנִפְלָאִים בְּיוֹתֵר שֶׁל זְמַנֵנוּ.

וּכְשֶׁבָּאָה “דוּנְקָן” לִגְלַזְגוֹ, מָשְׁכָה אֵלֶיהָ מִיָד אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, וּמִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ נָהֲרוּ אֵלֶיהָ אֲחֵרִים, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ מִקָרוֹב. לְיָדָהּ עָמְדָה אֳנִיַת־הַקִיטוֹר הַגְדוֹלָה “סְקוֹטְיָה”, שֶׁעָמְדָה לְהַפְלִיג לְקַלְקוּטָה, בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן. אֲבָל אֵלֶיהָ כִּמְעַט לֹא שָׂם אִישׁ אֶת לִבּוֹ, וְדָבָר זֶה הִרְגִיז מְאֹד אֶת בּוּרְטָן.

בֵּינְתַיִם הָלַךְ וְהִתְקָרֵב זְמַן הַהַפְלָגָה. הַיוֹם הַמְיֻעָד לַהֲרָמַת הָעֹגֶן הָיָה הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט, לְמַעַן תַּגִיעַ הָאֳנִיָה לַחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב.

מֵאָז נִתְפַּרְסְמָה בְּרַבִּים הַחְלָטָתוֹ שֶׁל הַלוֹרְד לָצֵאת לְמַסַע חִפּוּשִׂים אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לֹא עָבַר כִּמְעַט יוֹם, שֶׁלֹא הֻזְהַר עַל הַמִכְשׁוֹלִים וְהַסַכָּנוֹת הַצְפוּיִים לוֹ, אַךְ הַלוֹרְד לֹא שָׂם לֵב לְכָל אֵלֶה וְלֹא נָתַן לְכָל פִּקְפּוּק לְהַדְרִיךְ אֶת מְנוּחַת נַפְשׁוֹ. הָיוּ שֶׁדָנוּ אוֹתוֹ לְחוֹבָה וְהָיוּ שֶׁהִתְפָּעֲלוּ מִמַעֲשֵׂהוּ הַגָדוֹל. וּלְבַסוֹף עָבְרָה דַעַת הַקָהָל כֻּלָהּ לְצִדוֹ שֶׁל הַלוֹרְד וְגַם הָעִתּוֹנוֹת הֵחֵלָה לְהַלֵל אוֹתוֹ וּלְגַנוֹת אֶת קְשִׁיחוּת לִבָּם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצִי.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְיַחֵס בַּאֲדִישׁוּת גַם לְדִבְרֵי הַשֶׁבַח וְגַם לְדִבְרֵי הַגְנַאי. הוּא עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר אָמַר לוֹ לִבּו, וּלְכָל הַשְׁאָר לֹא שָׂם לֵב כְּלָל וּכְלָל.

בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט עָזְבוּ הַגְלֶנֶרְוַנִים בְּלִוְיַת מַכְּס נַבְּס, מֶרִי וְרוֹבֶּרְט, וְכֵן אוֹלְבִּינֶט – הוּא הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח בְּ“דוּנְקָן”, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁשֵׁרְתָה בָּאַרְמוֹן – אֶת אַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם וְיָצְאוּ לִגְלַזְגוֹ. יוֹשְׁבֵי גְלַזְגוֹ קִבְּלוּ בְּהִתְרַגְשׁוּת רַבָּה אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, אוֹתָהּ אִשָׁה צְעִירָה, אַמִיצָה וּבַעֲלַת מֶרֶץ, שֶׁוִתְּרָה בְּרָצוֹן עַל כָּל הַתַּעֲנוּגוֹת וְהַתַּפְנוּקִים הַמוּכָנִים לָהּ, וְהֶעְדִיפָה לָצֵאת לְמַסָע נוֹעָז, כְּדֵי לְהַצִיל אֶת הָאוֹבְדִים הָאֻמְלָלִים.

אַךְ הַלוֹרְד וְאִשְׁתּוֹ לֹא הִתְעַכְּבוּ בָּעִיר, אֶלָא פָּנוּ יָשָׁר לָאֳנִיָה. תָּאֵיהֶם הָיוּ בְּחֶלְקָהּ הַקִדְמִי שֶׁל הָאֳנִיָה וְהֵם כָּלְלוּ שְׁנֵי חַדְרֵי־מִשְׁכָּב, שְׁנֵי חַדְרֵי הַלְבָּשָׁה וְעוֹד אוּלָם אֶחָד. לְיַד תָּאָם הָיָה עוֹד תָּא גָדוֹל אֶחָד וּמִשְׁנֵי עֲבָרָיו שֶׁל זֶה שִׁשָׁה תָּאִים קְטַנִים בִּשְׁבִיל בְּנֵי לִוְיָתָם שֶׁל הַגְלֶנֶרְוַנִים, וּבֵינֵיהֶם אֶחָד מְרֻוָח וּמְקֻשָׁט יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים – בִּשְׁבִיל הַמַיוֹר. תָּאֵיהֶם שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל וּסְגָנוֹ נִמְצְאוּ בְּקָצֶהָ הַשֵׁנִי שֶׁל הָאֳנִיָה. וְכֵיוָן שִׁמִלְבַד חָמְרֵי הַהַסָקָה וְצָרְכֵי הַמָזוֹן לֹא הוּבַל בָּאֳנִיָה כָּל מִטְעָן אַחֵר, נִשְׁאַר בָּהּ עוֹד דֵי מָקוֹם בִּשְׁבִיל הַמַלָחִים וְעוֹבְדֵי הָאֳנִיָה.

הָחְלַט לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן לְמָחֳרַת הַיוֹם, בַּשָׁעָה שָׁלֹש לִפְנוֹת בֹּקֶר, עִם הַתְחָלַת הַשֶׁפֶל. אַךְ עִם רֶדֶת הָעֶרֶב, לְאַחַר שֶׁהַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת בָּדְקוּ אֶת הַכֹּל וְרָאוּ כִּי אָכֵן נַעֲשׂוּ כָּל הַהֲכָנוֹת עַל הַצַד הַטוֹב בְּיוֹתֵר, עָזְבוּ בְּלִוְיַת כָּל הַנוֹסְעִים וְהַמַלָחִים אֶת הָאֳנִיָה וְהָלְכוּ לְבֵית־הַתְּפִלָה עַתִּיק־הַיָמִים שֶׁבִּגְלַזְגוֹ, כְּדֵי לְהִפָּרֵד מִן הַחוֹף בִּתְפִלָה. אַחֲרֵיהֶם נָהֲרוּ כִּמְעַט כָּל יוֹשְׁבֵי הָעִיר, וְהַכֹּהֵן הָרָאשִׁי עָרַךְ תְּפִלָה וּבֵרְכָם, כִּי אֱלֹהִים יְלַוֶה אוֹתָם בְּדַרְכָּם, יִשְֹמֹר עֲלֵיהֶם מִכָּל צָרָה וְיַעֲזֹר לָהֶם לְהַשִׂיג אֶת מַטְרָתָם. בִּזְמַן הַתְּפִלָה נִשְׁמְעָה מִפַּעַם לְפַעַם בִּכְיָתָהּ שֶׁל מֶרִי גְרַנְט, שֶׁהִתְפַּלְלָה בְּכָל חֹם לִבָּהּ וּבֵרְכָה מִתֹּוֹךְ דְמָעוֹת רוֹתְחוֹת אֶת נְדִיבֵי־הַלֵב הַהוֹלְכִים לְהַצִיל אֶת אָבִיהָ.

כְּשֶּנִגְמְרָה הַתְּפִלָה, חָזְרוּ כֻּלָם לָאֳנִיָה בְּדוּמִיָה חֲגִיגִית וּפָנוּ אִישׁ אִישׁ לְתָאוֹ אוֹ לִמְלָאכְתּוֹ.

בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה פָּקַד ג’וֹן מַנְגֶלְס לְהַסִיק אֶת תַּנוּר־הָאֳנִיָה, וְעַד מְהֵרָה הֵחֵל לְהִתְאַבֵּךְ מִתּוֹךְ הָאֲרֻבּוֹת עָשָׁן שָׁחוֹר שֶׁהִתְעָרֵב בַּאֲפֵלַת הַלַיְלָה וּבָעֲרָפֶל שֶׁכִּסָה אֶת הַיָם. הַמִפְרָשִׂים הָיוּ מְגֻלָלִים, כִּי הָרוּחַ שֶׁנָשְׁבָה הָיְתָה נֶגֶד כִּווּן מַהֲלָכָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה וְ“דוּנְקָן” עָמְדָה אֵפוֹא לְהַתְחִיל אֶת מַסַעָהּ בְּכֹח הַקִיטוֹר.

מְחוֹגֵי הַשָׁעוֹן סוֹבְבוּ עַל פְּנֵי לוּחַ הַסְפָרוֹת. עָבְרָה הַשָֹעָה שְׁתַּיִם, בַּשָׁמַיִם נִרְאָה הַיָרֵחַ וּמִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל הַקָלוּשׁ הֵחֵלּו לְהִתְבַּלֵט חוֹפָיו הַזְקוּפִים שֶׁל מִפְרַץ קְלַיד. עַתָּה לֹא נוֹתַר עוֹד אֶלָא לְהַשְׁמִיעַ צְפִירַת פְּרִידָה וּלְהָרִים אֶת הָעֹגֶן.

רַב הַחוֹבֵל שָׁלַח אֶת סְגָנוֹ לְהוֹדִיעַ לַלוֹרְד, כִּי הִגִיעָה הַשָׁעָה וּבַעַל הָאֳנִיָה בָּא מִיָד וְעָלָה עַל הַסִפּוּן.

הֵחֵל הַשֶּפֶל.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן עָמַד רְגָעִים אֲחָדִים בְּחַרְטוֹם הָאֳנִיָה, כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, וּלְבַסוֹף הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מִמְחָטָה לְבָנָה וְנִפְנֵף בָּהּ. אוֹתוֹ רֶגַע פִּלְחָה אֶת הָאֲוִיר צְפִירָה חַדָה וּמְמֻשָׁכָה וְ“דוּנְקָן” הִשְׁלִיכָה בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הַחֲבָלִים שֶׁרִתְּקוּ אוֹתָהּ לַחוֹף. הָעֹגֶן הוּרַם וְהָאֳנִיָה הֶחֱלִיקָה עַל פְּנֵי הַמַיִם.

בִּמְהִירוּת חָלְפוּ וְעָבְרוּ בָּתֵּי־הַחֲרשֶׁת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל גְלַזְגוֹ וְאַחֲרֵיהֶם מְעוֹנוֹת־הַקַיִץ הַפְּזוּרִים עַל גִבְעוֹת הַחוֹף.

כַּעֲבֹר שָׁעָה כְּבָר שָׁטָה “דוּנְקָן” לְאֹרֶךְ הַחוֹפִים הַסַלְעִיִים שֶׁל דַמְבֶּרְטוֹן, עוֹד שָׁעָה אַחַת וְהִיא עָבְרָה אֶת מִפְרַץ קְלַיד, וּבַשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר יָצְאָה מִן הַתְּעָלָה הַצְפוֹנִית וּבָאָה לְמֶרְחַבֵי הַיָם.

פֶּּרֶק ו: הַנוֹסֵעַ מִן הַתָּא הַשִׁשִׁי

הַיוֹם הָרִאשׁוֹן לַהַפְלָגָה לֹא הָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר. רוּחַ חֲזָקָה נָשְׁבָה, הַיָם גָעַשׁ, וְ“דוּנְקָן” הִתְנוֹדְדָה מִצַד אֶל צַד כַּעֲרִיסָה. כָּל אוֹתוֹ יוֹם לֹא נִרְאוּ הַנָשִׁים עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה וְנִשְׁאֲרוּ לְמַטָה, בְּתוֹךְ הַתָּאִים.

אַךְ לְמָחֳרַת הַיוֹם פָּסְקָה הָרוּחַ וְהַיָם שָׁקַט וְנָח. נִדְנוּדֶיהָ הַקַלִים שֶׁל הָאֳנִיָה לֹא הֻרְגְשׁוּ כִּמְעַט וּמַצַב רוּחָם שֶׁל הַנוֹסְעִים הִשְׁתַּפֵּר. עוֹד עִם עֲלוֹת הַשַׁחַר נִתְקַבְּצוּ כִּמְעַט כֻּלָם עַל הַסִפּוּן, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בִּזְרִיחַת הַשֶׁמֶשׁ, וְעֵינֵיהֶם נִנְעֲצוּ בִּמְאוֹר־הַיוֹם הַגָדוֹל הָעוֹלֶה מִן הָאֹפֶק לְאַט־לְאַט וּבְגָאוֹן. הֵם דִמוּ בְּלִבָּם, כִּי גַלְגַל־הַשֶׁמֶשׁ עוֹלֶה מִתּוֹךְ מְצוּלוֹת הַיָם, שֶׁגַלָיו הִבְרִיקוּ וְסִנְוְרוּ אֶת הָעֵינַיִם כְּזָהָב מְהֻתָּךְ.

“דוּנְקָן” שָׁטָה בִּמְלֹא כֹּחַ הַקִיטוֹר, בְּהַשְׁאִירָה מֵאֲחוֹרֶיהָ שִׁבֹּלֶת אֲרֻכָּה וְנוֹצֶצֶת.

– מַה נֶהְדָר הַמַרְאֶה! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אָכֵן מַתְחִיל הַיוֹם בְּמַזָל שֶׁל אוֹר וְיֹפִי וְיִתֵּן אֱלֹהִים שֶׁהָרוּחַ תִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ וְנִזְכֶּה לְמַסָע נוֹחַ וּמָהִיר!

– אִם אָמְנָם תּוֹאִיל הָרוּחַ לְהִתְנַהֵג כַּשׁוּרָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי מַסָעֵנוּ, – הֵעִיר בַּהֲלָצָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – לֹא יִהְיֶה לָנוּ עַל מַה לְהִתְאוֹנֵן כְּלָל וּכְלָל.

– וְכַמָה זְמַן יִמָשֵׁךְ, לְדַעְתְּךָ, מַסָעֵנוּ, אֱדוּאַרְד? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– עַל שְׁאֵלָה זוֹ יוּכַל לַעֲנוֹת רַק רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן… – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד. וּפָנָה לְרַב־הַחוֹבֵל – אֱמֹר־נָא, ג’וֹן, הֲטוֹבָה נְסִיעָתֵנוּ כָּעֵת? הַשְׂבַע־רָצוֹן הִנְךָ מִן הָאֳנִיָה? – כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, שְׂבַע־רָצוֹן אֲנִי מְאֹד, – הֵשִׁיב לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס – זוֹהִי הָאֳנִיָה הַטוֹבָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְאָדָם כָּמוֹנִי, הָאוֹהֵב כָּל כָּךְ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, יָכוֹל לְהִתְגָאוֹת בְּנַהֲלוֹ אֳנִיָה מְצֻיָנָה כָּזוֹ. הַבִּיטָה־נָא, אֲדוֹנִי, מַה יָשָׁר הוּא מַהֲלָכָהּ וּבְאֵיזוֹ קַלוּת הִיא חוֹצָה אֶת הַגַלִים. אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים כָּעֵת 17,5 קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה, וְאִם נַמְשִׁיךְ לְהִתְקַדֵם בִּמְהִירוּת כָּזוֹ, נַעֲבֹר אֶת האוֹקְיָנוֹס בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים וּבְעוֹד חֲמִשָׁה שָׁבוּעוֹת נַקִיף אֶת רֹאשׁ הוֹרְן.

– הֲתִשְׁמְעִי, מֶרִי? – פָּנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לָעַלְמָה גְרַנְט – בְּעוֹד חֲמִשָׁה שָׁבוּעוֹת נַגִיעַ לְרֹאשׁ הוֹרְן.

– שָׁמַעְתִּי, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, – עָנְתָה לָהּ מֶרִי – יִתֵּן אֱלֹהִים וְדַרְכֵּנוּ תִּהְיֶה לְלֹא פֶּגַע וּמִכְשׁוֹל.

– עַל זֹאת אֶתְפַּלֵל אַף אֲנִי, – אָמַר הַלוֹרְד בִּפְנוֹתוֹ לָעַלְמָה גְרַנְט – וְכֵיצַד מַשְׁפִּיעָה עָלַיִךְ הַנְסִיעָה בַּיָם, גְבֶרֶת גְרַנְט?

– לֹא רַע, הוֹד מַעֲלָתְךָ. אֲנִי מַרְגִישָׁה כִּמְעַט כְּמוֹ בַּיַבָּשָׁה. אָמְנָם יֵשׁ וְהַתְּנוּדוֹת גוֹרְמוֹת קְצַת לִסְחַרְחֹרֶת, אַךְ זוֹ עוֹבֶרֶת מִיָד. בִּמְהֵרָה אֶתְרַגֵל לַנְסִיעָה וּוַדַאי אַרְגִישׁ יָפֶה מְאֹד.

– וְרוֹבֶּרְט שֶׁלָנוּ, כֵּיצַד הוּא מַרְגִישׁ? – שָׁאַל שׁוּב הַלוֹרְד.

– רוֹבֶּרְט? – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל – הֲרֵי בֶּן־חַיִל הוּא! אִם אֵינוֹ נִמְצָא עַתָּה לְיַד הַמְכוֹנָה, הֲרֵי הוּא מְטַפֵּס בְּוַדַאי עַל אַחַד הַתְּרָנִים. גִבּוֹר קָטָן זֶה לוֹעֵג לְמַחֲלַת הַיָם… הִנֵהוּ! הֲתִרְצֶה לִרְאוֹתוֹ, הוֹד מַעֲלָתְךָ?

עֵינֵי כֹּל פָּנוּ מִיָד לַמָקוֹם אֲשֶׁר עָלָיו הִצְבִּיעַ רַב־הַחוֹבֵל בְּיָדוֹ.

הַנַעַר נִרְאָה בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁהוּא מִתְנוֹעֵע וּמִתְנוֹדֵד עַל גַבֵּי אַחַד הַמוֹטוֹת בְּגֹבַהּ שְׁלֹשִים מֶטֵר בְּעֵרֶךְ מִן הַסִפּוּן.

מֶרִי חָרְדָה מְאֹד.

– אַל תֶּחֶרְדִי, עַלְמָה, – הִרְגִיעַ אוֹתָהּ רַב־הַחוֹבֵל – דָמוֹ בְּרֹאשִׁי! אִם יַצְלִיחַ אֱלֹהִים אֶת דַרְכֵּנוּ, הֲרֵינִי מְקַוֶה לְהַצִיג אוֹתוֹ לִפְנֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט כְּסַפָּן זָרִיז וּבָקִי.

– יִשְׁמַע אֱלֹהִים לִדְבָרֶיךָ, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל! – עָנְתָה הָעַלְמָה גְרַנְט בְּקוֹל רוֹעֵד וּבְעֵינַיִם דוֹמְעוֹת.

– כָּל שֶׁאֵרַע, נַעֲשָׂה לְפִי רְצוֹן הַהַשְׁגָחָה הָעֶלְיוֹנָה, וְעַל כֵּן יְכוֹלִים אָנוּ לְקַווֹת, כִּי אֱלֹהִים יַצְלִיחַ אֶת דַרְכֵּנוּ; – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אָנוּ לֹא יָצָאנוּ לְמַסָעֵנוּ עַל־פִּי רְצוֹנֵנוּ הַטוֹב, אֶלָא הֻכְרַחְנוּ לְכָךְ עַל יְדֵי כֹּחַ טָמִיר. לֹא אָנוּ הֶחְלַטְנוּ עַל כָּךְ, אֶלָא כֹּחַ סוֹדִי שֶׁדָחַף אוֹתָנוּ. הַבִּיטִי־נָא וּרְאִי כַּמָה אֲנָשִׁים טוֹבִים וִישָׁרִים הִסְכִּימוּ בְּחֵפֶץ־לֵב לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמַעֲשֶׂה. רַב־הַחוֹבֵל, סְגָנוֹ וְכָל הַמַלָחִים עוֹשִׂים אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָּם לְמַעַן הַמִפְעָל שֶׁאֱלֹהִים הוֹרָהוּ לָנוּ. אֲנִי מְקַוֶה, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁנַשִׂיג אֶת מַטְרָתֵנוּ, אֶלָא אַף נִנָצֵל מִכָּל מִכְשׁוֹל וָפֶגַע. אֲנִי הִבְטַחְתִּי לְרַעֲיָתִי נְסִיעָה נְעִימָה וַאֲנִי מַאֲמִין, כִּי לֹא אֶהְיֶה כִּמְתַעֲתֵעַ בְּעֵינֶיהָ.

– אֱדוּאַרְד, אַתָּה הַטוֹב בָּאֲנָשִׁים! – אָמְרָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּלָחֲצָהּ אֶת יָדוֹ.

– לֹא כָּךְ, הֶלֶנָה חֲבִיבָתִי, – הֵשִׁיב לָהּ הַלוֹרְד בְּבַת־צְחוֹק – אֶלָא שֶׁבֵּרְכַנִי אֱלֹהִים בַּמַלָחִים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר וּבָאֳנִיָה הַטוֹבָה בְּיוֹתֵר, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁאֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי אֵינִי רָאוּי כְּלָל וּכְלָל לִשְׁבָחִים. הַאִם אַתְּ, גְבֶרֶת גְרַנְט, אֵינֵךְ חוֹשֶׁבֶת אֶת אֳנִיָתֵנוּ לַטוֹבָה וְלַמְשֻׁבָּחָה מִכָּל הָאֳנִיוֹת שֶׁרָאִית בְּחַיַיִךְ?..

– אָכֵן, מִתְפָּעֶלֶת אֲנִי לְמַרְאֶהָ שֶׁל “דוּנְקָן”, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנְתָה לוֹ הָעַלְמָה גְרַנְט – אִם כִּי רָאִיתִי כְּבָר בְּחַיַי אֳנִיוֹת רַבּוֹת וְאַף לָמַדְתִּי לְהָבִין בִּכְגוֹן דָא.

– הַאֻמְנָם?

– עַל־פִּי בַּקָשָׁתִי, הִסְבִּיר לִי אַבָּא דְבָרִים רַבִּים בְּעִנְיְנֵי אֳנִיוֹת. הוּא הִקְנָה לִי יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת עַל בִּנְיָנָן, מַעֲלוֹתֵיהֶן וְחֶסְרוֹנוֹתֵיהֶן, וְאַף לִמְדַנִי פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת סַפָּנוּת. אֲנִי יוֹדַעַת, לְמָשָׁל, לְחַזֵק אֶת הַתְּרָנִים, וְאִלוּ הָיִיתִי גֶבֶר, הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת רַבָּה בְּמַסָעֵנוּ.

– הֲיִתָּכֵן? – הִתְפָּעֵל רַב־הַחוֹבֵל.

– אֲנִי מַבְטִיחָתְךָ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, כִּי אֱמֶת בְּפִי וַאֲנִי יְכוֹלָה גַם לְהוֹכִיחַ זֹאת מִיָד. בַּחֲנוּנִי וְתִרְאוּ. אַךְ גַם אִם לֹא אֶעֱשֶׂה עֲבוֹדָה מַמָשׁ, לֹא אֶרְצֶה לְהִתְהַלֵךְ בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. אֲנִי יְכוֹלָה לְבַשֵׁל, לִתְפֹּר, לְתַקֵן, לְכַבֵּס, וְגַם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת בְּמִקְרֶה שֶׁל צֹרֶךְ.

– אִם כֵּן רוֹאֶה אֲנִי, כִּי תִּקְנִי לָךְ יְדִיד טוֹב בְּרַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָנוּ, – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד – הוּא אוֹמֵר תָּמִיד, כִּי חוֹבוֹתָיו שֶׁל אִישׁ־הַיָם עוֹלוֹת עַל כָּל הַחוֹבוֹת הָאֲחֵרוֹת וְהָיָה רוֹצֶה לִרְאוֹת בֵּין הַסַפָּנִים גַם נָשִׁים הָעוֹסְקוֹת בִּמְלָאכָה חֲשׁוּבָה זוֹ. הַאִם לֹא כֵן, ג’וֹן?

– כֵּן, אֲדוֹנִי, – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל בִּמְבוּכָה קַלָה – אָמְנָם יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹחַ לַגְבֶרֶת גְרַנְט אִם תֵּשֵׁב עַל הַסִפּוּן וְלֹא תַּעֲסֹק בְּחִזוּק הַתְּרָנִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לִשְׁמֹעַ שֶׁהִיא יוֹדַעַת אֶת עִנְיְנֵי הַיָם וְהַסַפָּנוּת.

– וְשֶׁהִיא מִתְפָּעֶלֶת מִ“דוּנְקָן”, – הוֹסִיף הַלוֹרְד בְּחִיוּךְ.

– כְּדָאִית הִיא “דוּנְקָן” שֶׁיִתְפָּעֲלוּ מִמֶנָה, אֲדוֹנִי, – עָנְתָה לוֹ הָעַלְמָה גְרַנְט.

– כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת דִבְרֵי גַאֲוַתְכֶם עַל הָאֳנִיָה, תּוֹקֵף רָצוֹן אַף אוֹתִי לְהַכִּיר אוֹתָהּ, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הֲרֵי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, לִשְׁמִי נִבְנְתָה “דוּנְקָן”, וְלָמָה זֶה לֹא אַכִּיר אוֹתָהּ הַכֵּר הֵיטֵב כְּמוֹכֶם, רַבּוֹתַי?… אַגַב, כֵּיצַד הִסְתַּדְרוּ הַמַלָחִים?

– בְּאֹפֶן מְצֻיָן, גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ רַב־הַחוֹבֵל – הֵם מַרְגִישִׁים אֶת עַצְמָם כְּמוֹ בְּבֵיתָם.

– כֵּן, כְּמוֹ בְּבֵיתָם, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, – אִשֵׁר הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – אֳנִיָה זוֹ הִיא כְּאַחַת מִנְפוֹת קָלֵדוֹנְיָה הַיְשָׁנָה, שֶׁנִקְרָעָה מִדֻכְּסוּת דַמְבֶּרְטוֹן, וְהִיא שָׁטָה בָּאוֹקְיָנוֹס, הָאֲנָשִׁים מַרְגִישִׁים אֵפוֹא אֶת עַצְמָם כְּמוֹ בְּמוֹלַדְתָּם הַיְקָרָה. כֵּן, כֵּן, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, “דוּנְקָן” הִיא אַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם וְהָאוֹקְיָנוֹס הוּא הַנָהָר לוֹמוֹנְד.

– אִם כֵּן נֵלֵךְ אֵפוֹא לְהִתְבּוֹנֵן בְּאַרְמוֹנֵנוּ – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בִּצְחוֹק – וְאַתָּה, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, תִּהְיֶה לָנוּ לְמוֹרֵה־דֶרֶךְ.

– הִנְנִי לְשָׁרְתֵךְ, גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד בִּצְחוֹק אַף הוּא – אֲבָל קֹדֶם כֹּל הַרְשִׁינִי־נָא לוֹמַר מַשֶׁהוּ לְאוֹלְבִּינֶט.

הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה סְקוֹטִי מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה, עָלָה בְּאוּמְנוּתוֹ עַל כָּל הַטַבָּחִים וְהַמְבַשְׁלִים הַצָרְפַתִּיִים. וְהִנֵה, הוּא אַךְ שָׁמַע אֶת קוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הַלוֹרְד, בָּא מִיָד וְעָמַד לְפָנָיו.

– אוֹלְבִּינֶט, – אָמַר הַלוֹרְד – אָנוּ יוֹצְאִים לְטִיוּל קָצָר בָּאֳנִיָה, וּבְחָזְרֵנוּ נִהְיֶה בְּוַדַאי רְעֵבִים וְנִרְצֶה לִסְעֹד אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר שֶׁלָנוּ.

אוֹלְבִּינֶט הִשְׁתַּחֲוָה בְּנִמוּס.

– הֲתֵלֵךְ גַם אַתָּה עִמָנוּ, הַמַיוֹר? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת מַכְּס נַבְּס.

– אִם תִּרְצוּ, אֵלֵךְ, – עָנָה לָהּ הַמַיוֹר.

– מוּטָב, שֶׁנַעֲזֹב אוֹתוֹ כָּאן וְיִתְעַנֵג עַל הַסִיגָרָה שֶׁלוֹ, – אָמַר הַלוֹרְד – לָמָה זֶה נַפְרִיעַ לוֹ אֶת תַּעֲנוּגוֹ?… אֲנִי מַצִיג לְפָנַיִךְ, גְבֶרֶת גְרַנְט, אֶת בֶּן מִשְׁפַּחְתִּי כִּמְעַשֵׁן נוֹרָא. כִּמְדֻמַנִי, שֶׁהוּא מְעַשֵׁן גַם בִּשְׁנָתוֹ.

הַמַיוֹר הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת, שֶׁהוּא מְבַכֵּר לְהִשָׁאֵר עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה. וְהַחֲבוּרָה הַקְטַנָה פָּנְתָה לְדַרְכָּהּ.

וּכְשֶׁנִשְׁאַר הַמַיוֹר לְבַדוֹ, הִקִיף אֶת עַצְמוֹ בַּעֲתַר עָשָׁן, וּמִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּת בְּמֵימֵי הַיָם הַשְׁלֵוִים, שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים.

כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִפְנָה פִּתְאֹם הַמַיוֹר אֶת רֹאשׁוֹ וּמָצָא לְפָנָיו בַּר־נָשׁ שֶׁלֹא רָאָהוּ לִפְנֵי כֵן – לֹא בָּאֳנִיָה וְלֹא בְּכָל מָקוֹם אַחֵר. כֵּיוָן שֶׁלֹא הָיָה רָגִיל לִתְמֹהַּ כְּלָל וּכְלָל, אַף בְּמִקְרִים מַפְתִּיעִים בְּיוֹתֵר, לֹא הִשְׁתּוֹמֵם הַמַיוֹר גַם לִפְגִישָׁה בִּלְתִּי צְפוּיָה זוֹ וְנִשְׁאַר עוֹמֵד בְּשֶׁקֶט.

הָאִישׁ הַזָר אָמְנָם הָיָה יָכוֹל לְהַתְמִיהַּ עַל נְקַלָה כָּל אָדָם שֶׁלֹא רָאָהוּ וְלֹא הִכִּירָהוּ. זֶה הָיָה אִישׁ כְּבֶן אַרְבָּעִים, גְבַהּ־קוֹמָה, רָזֶה, וְהוּא נִרְאָה כְּמַסְמֵר אָרֹךְ וּבַעַל רֹאשׁ גָדוֹל. מִצְחוֹ הָרָם וְהַזָקוּף, אַפּוֹ הָאָרֹךְ, פִּיו הָרָחָב, סַנְטֵרוֹ הַבּוֹלֵט, וְיוֹתֵר מֵאֵלֶה – עֵינָיו הַגְדוֹלוֹת הַנְתוּנוֹת מֵאֲחוֹרֵי מִשְׁקָפַיִם עֲגֻלִים וְהַבָּעַת פָּנָיו הַמוּזָרָה, שֶׁהִזְכִּירָה אֶת הַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל נִיקְטוֹלוֹף⁸). שִׁווּ לְפַרְצוּפוֹ מַרְאֶה אָפְיָנִי וּמְקוֹרִי. בְּשׁוּם אֹפֶן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר, שֶׁהוּא אָדָם יְפֵה־תֹאַר, אֲבָל נִכָּר הָיָה מִיָד, כִּי הוּא פִּקֵחַ, עֵר, אוֹהֵב חֶבְרָה וּמוּכָן לַחֲמֹד לָצוֹן, מִבְּלִי לַחֲשׁשׁ שֶׁמָא יִפָּגַע עַל יְדֵי כָּךְ כְּבוֹדוֹ. מִלְבַד זֹאת עָשָׂה רֹשֶם שֶׁל אָדָם, הַשַׁיָךְ לְסוּג הָאֲנָשִׁים פְּזוּרֵי־הַנֶפֶשׁ, הַמַבִּיטִים מִבְּלִי לִרְאוֹת וְהַמַקְשִׁיבִים מִבְּלִי לִשְׁמֹעַ דָבָר.

הוּא חָבַשׁ כּוֹבַע־נוֹסְעִים, רַגְלָיו הָיוּ נְעוּלוֹת מַגָפֵי־עוֹר כְּתֻמִים, וְלָבוּשׁ הָיָה מִכְנְסֵי קְטִיפָה וּמְעִיל שֶׁכִּיסָיו הַמְרֻבִּים הָיוּ מַמָשׁ מְנֻפָּחִים מֵרֹב הַחֲפָצִים שֶׁבְּתוֹכָם. וְכֵן הָיְתָה תְּלוּיָה בְּאַחַת מִכְּתֵפָיו מִשְׁקֶפֶת אֲרֻכַּת־קָנִים.

מְבוּכָתוֹ שֶׁל הַזָר, שֶׁנִרְאֲתָה בְכָל יְצוּרֵי גַווֹ, הָיְתָה בְּנִגוּד מָחְלָט לִמְנוּחָתוֹ וְשִׁוְיוֹן־נַפְשׁוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס. הוּא הִסְתּוֹבֵב מִסָבִיב לַמַיוֹר כְּמוֹ חָתוּל. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִכָּל צַד וְהִתְאַפֵּק בְּכָל כֹּחוֹתָיו שֶׁלֹא לְהַמְטִיר עָלָיו מַבּוּל שֶׁל שְׁאֵלוֹת, בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁהַסְקוֹטִי קַר־הַמֶזֶג אַף לֹא הִתְעַנְיֵן לָדַעַת כֵּיצַד הוֹפִיעַ פִּתְאֹם בָּאֳנִיָה אוֹתוֹ בַּר־נָשׁ מְשֻׁנֶה וּמַה חֶפְצוֹ עַתָּה מִמֶנוּ.

כְּשֶׁנוֹכַח הַזָר, כִּי כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו לְהוֹצִיא אֶת הָאִישׁ־הַפֶּסֶל שֶׁלְפָנָיו מִמַצַב קִפְאוֹנוֹ עָלוּ בְּתֹהוּ, הוֹרִיד מִכְּתֵפוֹ אֶת מִשְׁקַפְתּוֹ הָאֲרֻכָּה, וּבְעָמְדוֹ בְּרַגְלַיִם מְפֻשָׂקוֹת, כּוֹנֵן אוֹתָהּ לַמֶרְחָק, בִּמְקוֹם שֶׁמֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס וְשׁוּלֵי הַשָׁמַיִם מִתְמַזְגִים וּמִתְלַכְּדִים יַחְדָיו. אַחַר כָּךְ הֶעֱמִידָהּ עַל הַסִפּוּן וְנִשְׁעַן עָלֶיהָ כְּהִשָׁעֵן אָדָם עַל מַקְלוֹ. אוּלָם כָּרֶגַע נִכְנְסוּ שְׁפוֹפְרוֹת קְנֵי הַמִשְׁקֶפֶת זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ, וּכְשֶׁנִתְקַצְרָה לְפֶתַע פִּתְאֹם מִשְׁעַנְתּוֹ, אִבֵּד אֶת שִׁווּי־מִשְׁקָלוֹ וְכִמְעַט הִשְׁתַּטַח מְלֹא קוֹמָתוֹ עַל הַסִפּוּן. אִלוּ רָאָה מַחֲזֶה זֶה אִישׁ אַחֵר, וְלֹא מַכְּס נַבְּס, הָיָה לְפָחוֹת מְחַיֵךְ קְצַת, אוּלָם הַמַיוֹר קַר־הַמֶזֶג אַף לֹא הֵנִיעַ גַּבּוֹת עֵינָיו, כְּאִלוּ הָיָה בֶּאֱמֶת פֶּסֶל־אֶבֶן וְלֹא בֶּן־אָדָם חַי.

– הוֹי, טַבָּח, טַבָּח! – קָרָא פִּתְאֹם הָאִישׁ הַזָר בְּמִבְטָא שֶׁל בֶּן חוּץ־לָאָרֶץ.

אַךְ אִישׁ לֹא עָנָה לוֹ.

– הוֹי, טַבָּח, שְׁמַע־נָא! – חָזַר וְקָרָא הָאִישׁ.

וּכְשֶׁעָבַר בְּמִקְרֶה מַר אוֹלְבִּינֶט, בְּלֶכְתּוֹ מִתָּאוֹ אֶל הַמִטְבָּח, הִתְפַּלֵא מְאֹד בְּשָׁמְעוֹ קוֹל זָר קוֹרֵא לוֹ. הוּא הִתְקָרֵב מִיָד, וּכְשֶׁרָאָה לְפָנָיו אֶת הָאִישׁ הַזָר, שֶׁלֹא פִּלֵל כְּלָל וּכְלָל כִּי נִמְצָא כָּזֶה בָּאֳנִיָה, הָלְכָה תְּמִיהָתוֹ וְגָבְרָה.

– מִי הוּא זֶה? – שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ – הַאֻמְנָם אֶחָד מִמַכָּרָיו שֶׁל הַלוֹרְד? וְלָמָה זֶה לֹא רְאִיתִיו עַד עַתָּה? מַפְלִיא!

הוּא נִגַשׁ וְעָמַד לְפָנָיו בְּעֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת.

– אַתָּה, כִּמְדֻמַנִי, הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח כָּאן, נָכוֹן? – שָׁאַל הַזָר.

– כֵּן, אֲבָל לֹא הָיָה לִי הַכָּבוֹד לְהַכִּיר אֶת…

– לְהַכִּיר אוֹתִי? – נִכְנַס הַזָר לְתוֹךְ דְבָרָיו – אֲנִי הִנְנִי הַנוֹסֵעַ מִן הַתָּא הַשִׁשִׁי.

– הַתָּא הַשִׁשִׁי? – לָטַשׁ מַר אוֹלְבִּינֶט אֶת עֵינָיו.

– כֵּן, וּמַה שְׁמֶךָ?

– אוֹלְבִּינֶט.

– אָכֵן, טוֹב וְיָפֶה, מַר אוֹלְבִּינֶט. וְעַתָּה בְּבַקָשָׁה לְהַגִישׁ לִי מִיָד אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר. אֲנִי רָעֵב כְּמַחֲנֶה שָׁלֵם שֶׁל כְּרִישִׁים. וְאֵין כָּל פֶּלֶא בַּדָבָר. אִם תָּשִׂים לֵב לָעֻבְדָה, שֶׁלֹא בָּא כָּל אֹכֶל אֶל פִּי זֶה שְׁלֹשִים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת, תָּבִינֵנִי בְּוַדַאי יָפֶה. כָּל הַזְמַן הָרַב הַזֶה יָשַׁנְתִּי. וְגַם עַל כָּךְ אֵין לְהִתְפַּלֵא. כְּשֶׁבֶּן־אָדָם נִשָׂא לְלֹא רֶגַע שֶׁל הַפְסָקָה וּמְנוּחָה מִפָּרִיס וְעַד גְלַזְגוֹ… מָתַי נוֹהֲגִים אֶצְלְכֶם לִסְעֹד אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, מַר אוֹלְבִּינֶט?

– בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, – עָנָה לוֹ אוֹלְבִּינֶט, בְּהִסְתַּכְּלוֹ הֵיטֵב־הֵיטֵב בָּאִישׁ הַמְשֻׁנֶה, שֶׁהוֹפִיעַ עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל “דוּנְקָן”, כְּאִלוּ נָפַל לְפֶתַע־פִּתְאֹם מִן הַשָׁמַיִם.

בֵּינְתַיִם הֵחֵל הַלָה לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסָיו הַמְרֻבִּים וּלְחַפֵּשׂ אֶת שְׁעוֹנוֹ. הוּא עַצְמוֹ לֹא זָכַר בְּאֵיזֶה כִּיס שָׂם אוֹתוֹ, וּלְפִיכָךְ יָגַע יְגִיעָה הֲגוּנָה עַד שֶׁמְצָאוֹ סוֹף־סוֹף.

– אֵין עוֹד שְׁמוֹנֶה אֲפִילוּ, – אָמַר בְּצַעַר, בְּתִתּוֹ אַחַת מֵעֵינָיו בְּלוּחַ־הַסְפָרוֹת שֶׁל הַשָׁעוֹן וְאַחַת בְּמַר אוֹלְבִּינֶט – וְאִם כָּךְ הַדָבָר, תֵּן לִי, בְּבַקָשָׁה, קֹדֶם כֹּל רְקִיקִים אֲחָדִים וְכוֹסִית יֵין־שָׂרָף, אֲנִי גוֹוֵעַ מַמָשׁ בְּרָעָב.

מַר אוֹלְבִּינֶט הָיָה מוּכָן לְמַלֵא מִיָד אֶת בַּקָשָׁתוֹ, אוּלָם הַזָר עִכֵּב אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת חֲדָשׁוֹת:

– אוּלַי תּוּכַל לוֹמַר לִי הֵיכָן רַב־הַחוֹבֵל? כְּלוּם הוּא יָשֵׁן עוֹד? וְאַיֵה סְגָנוֹ? הֲלֹא אֶחָד מֵהֶם חַיָב לְהִמָצֵא עַל הַסִפּוּן! אוּלַי יָשֵׁן עוֹד גַם הַסְגָן?… טוֹב, שֶׁמֶזֶג־הָאַוִיר אֵינוֹ רַע הַיוֹם, אֵין רוּחַ חֲזָקָה, שׁוּם סַכָּנָה אֵינָהּ צְפוּיָה לָאֳנִיָה וְהִיא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכָּהּ גַם בְּלִי רַב־הַחוֹבֵל.

אַךְ סִיֵם הַבַּר־נָשׁ הַזָר אֶת דְבָרָיו, וְעַל הַמַדְרֵגוֹת הַמוֹבִילוֹת מִלְמַטָה לַסִפּוּן נִרְאָה ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– הִנֵה רַב־הַחוֹבֵל, – אָמַר לוֹ הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח.

– מְצֻיָן! – קָרָא הַזָר – שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן, אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לְהַכִּירְךָ!

מַרְאֵה הַנוֹסֵעַ הַבִּלְתִּי מֻכָּר וּדְבָרָיו הַמְשֻׁנִים הִתְמִיהוּ כָּל כָּךְ אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁהוּא עָמַד כְּבוּל־עֵץ.

אַךְ הָאִישׁ הַזָר הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר אֵלָיו בְּבַת־צְחוֹק נְעִימָה.

– אַרְשֶׁה לְעַצְמִי רֵאשִׁית כֹּל לִלְחֹץ אֶת יָדְךָ, מַר בּוּרְטָן, לִפְנֵי כֵן לֹא יָכֹלְתִּי, לְדַאֲבוֹנִי, לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי לֹא רָצִיתִי לְהַטְרִידְךָ בִּשְׁעַת הַפְלָגָתָהּ שֶׁל “סְקוֹטְיָה”, וְאִלוּ אַחַר כָּךְ שָׁכַבְתִּי לִישׁוֹן וְהִמְשַׁכְתִּי בִּשְׁנָתִי הַנְעִימָה עַד עַתָּה… אֲנִי חוֹזֵר עַל דְבָרַי, שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לְהַכִּירְךָ, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל!

ג’וֹן מַנְגֶלְס פָּקַח אֶת עֵינָיו לִרְוָחָה, בְּהַבִּיטוֹ רֶגַע עַל אוֹלְבִּינֶט וְרֶגַע עַל הַזָר הַפַּטְפְּטָן.

– אֲקַוֵה, רַב־הַחוֹבֵל הֶחָבִיב, שֶׁנִתְרוֹעֵעַ וְנִהְיֶה יְדִידִים טוֹבִים… נְשׂוֹחֵחַ קְצַת… וְאַגַב, הַגִידָה־נָא לִי, בְּבַקָשָׁה, הַשְׂבַע־רָצוֹן אַתָּה מִ“סְקוֹטְיָה”?

– “סְקוֹטְיָה”? – פָּתַח לְבַסוֹף ג’וֹן מַנְגֶלְס הַמֻכֶּה תִּמָהוֹן – לָמָה זֶה הִנְךָ מְדַבֵּר עַל “סְקוֹטְיָה”, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד?

– מַה פֵּרוּשׁ “לָמָה?” – הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַזָר בִּתְמִיהָה אַף הוּא – הֲרֵי אָנוּ נוֹסְעִים בִּ“סְקוֹטְיָה”, הַאַף אֵין זֹאת? זֶה מִכְבָר שָׁמַעְתִּי, שֶׁזוֹהִי אַחַת הַגְדוֹלוֹת וְהַמְצֻיָנוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבָּאֳנִיוֹת הָאַנְגְלִיוֹת, וּקְבַרְנִיטָהּ, רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן, אָדָם יוֹצֵא מִן הַכְּלָל! כְּלוּם אֵין אַתָּה, מַר בּוּרְטָן, בֶּן מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַתַּיָר הַמְפֻרְסָם בּוּרְטָן, שֶׁחָקַר אֶת אַפְרִיקָה? אִם כֵּן, אֲנִי מְבָרֶכְךָ עַל יַחַשְׂךָ הַנִכְבָּד!

– אַתָּה טוֹעֶה טָעוּת גְדוֹלָה, אֲדוֹנִי! – הֵשִׁיב לוֹ לְבַסוֹף ג’וֹן מַנְגֶלְס – לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינֶנִ בֶּן מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַתַּיָר בּוּרְטָן, אֶלָא גַם אֲנִי עַצְמִי אֵינֶנִי בּוּרְטָן וְכֵן אֵינֶנִי קְבַרְנִיטָהּ שֶׁל “סְקוֹטְיָה” כְּלָל וּכְלָל.

– אִם כֵּן יֵשׁ לִי הַכָּבוֹד לְדַבֵּר עִם סְגָנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, מַר בַּרְדְנֶס?

– בַּרְדְנֶס? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּהַחִלוֹ לְהָבִין אֶת הָעִנְיָן, אִם כִּי עֲדַיִן לֹא יָכֹל עוֹד לְהַחְלִיט אִם יֵשׁ לוֹ כָּאן עֵסֶק עִם אָדָם מְטֹרָף אוֹ אִישׁ מוּזָר וּמְפֻזָר.

הוּא בִּקֵשׁ תַּחְבּוּלָה כְּדֵי לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה שֶׁלְפָנָיו, אַךְ בְּרֶגַע זֶה הוֹפִיעוּ עַל הַסִפּוּן בַּעֲלֵי הָאֳנִיָה וְאוֹרְחֵיהֶם.

בִּרְאוֹת אוֹתָם הַנוֹסֵעַ מִן הַתָּא הַשִׁשִׁי, קָרָא מִיָד בְּקוֹל:

– הֶאָח! חֲבֵרִים לִנְסִיעָה! עֲשֵׂה־נָא לִי הַכָּרָה אִתָּם, מַר בַּרְדְנֶס!

וּמִבְּלִי לְחַכּוֹת לְתִווּכוֹ, נִגַשׁ אֶל הַחֲבוּרָה, הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵיהֶם כָּל מִינֵי קִדוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת מְיֻשָׁנוֹת, וּפָתַח מִיָד בְּשִׂיחָה, אֲשֶׁר בָּהּ כִּבֵּד אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה גְרַנְט בְּתֹאַר “גְבָרוֹת נַעֲלוֹת” וְאֶת הַלוֹרְד בְּשֵׁם “אָדוֹן נִכְבָּד”, מַה שֶׁהִרְגִיז מְאֹד אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁמִהֵר לְתַקֵן מִיָד:

– זֶהוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְלֹא סְתָם “אָדוֹן נִכְבָּד”.

– נָעִים לִי מְאֹד, – הִמְשִׁיךְ הַזָר, מִבְּלִי לְיַחֵס חֲשִׁיבוּת רַבָּה לְתִקוּנוֹ שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס – סִלְחוּ־נָא לִי, שֶׁהִצַגְתִּי אֶת עַצְמִי לִפְנֵיכֶם בְּאֹפֶן יָשָׁר וּפָשׁוּט כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵינִי סָבוּר, כִּי עַל פְּנֵי הַיָם אֵין לְהַקְפִּיד בְּכָל אוֹתָם הַנִמוּסִים וְהַמִנְהָגִים הַמְקֻבָּלִים עַל הַיַבָּשָׁה, אֲשֶׁר שָׁם נוֹצְרוּ וְהִתְפַּתְּחוּ. אֲנִי מְקַוֶה שֶׁנִתְוַדֵעַ יוֹתֵר, בְּיִחוּד אֲנִי שָׂמֵחַ, שֶׁאֵין אָנוּ כָּאן לְלֹא חֶבְרַת נָשִׁים. בְּחֶבְרָתָן שֶׁל נָשִׁים הַדֶרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַמְיַגַעַת בְּיוֹתֵר נִרְאֵית קְצָרָה וּנְעִימָה. בִּכְלָל אֲנִי מְרֻצֶה מְאֹד גַם מִן הָאֳנִיָה “סְקוֹטְיָה” וְגַם מִן הַחֶבְרָה הַנְעִימָה שֶׁמָצָאתִי בָּהּ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה גְרַנְט הִבִּיטוּ זוֹ עַל זוֹ מִבְּלִי דַעַת מַה לַחֲשֹׁב עַל הוֹפָעָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית שֶׁל הָאִישׁ הַמְשֻׁנֶה הַזֶה וּמִבְּלִי לְהָבִין מַדוּעַ זֶה הוּא מְדַבֵּר כָּאן עַל “סְקוֹטְיָה”.

– עִם מִי יֵשׁ לִי הַכָּבוֹד לְדַבֵּר, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד? – נִגַשׁ הַלוֹרְד יָשָׁר אֶל הָעִנְיָן, בַּהֲבִינוֹ מִיָד, כִּי נָפְלָה כָּאן טָעוּת גְדוֹלָה.

– אֲנִי הִנְנִי זַ’ק פְרַנְסוּאָה מָרִי פַּגַנֶל, מַזְכִּיר הַחֶבְרָה הַפָּרִיסָאִית לְגִיאוֹגְרַפְיָה: – עָנָה מִיָד הַזָר – אֲנִי גַם כַּתָּבָן שֶׁל חֶבְרוֹת גִיאוֹגְרָפִיוֹת רַבּוֹת, כְּגוֹן הַבֶּרְלִינִית, הַלַיפְּצִיגִית, הַלוֹנְדוֹנִית, הַפֶּטֶרְסְבּוּרְגִית, הַוִינָאִית, הַנְיוּ־יוֹרְקִית וְהַבּוֹמְבֵּאִית. כְּמוֹ כֵּן אֲנִי חָבֵר בַּמָכוֹן הַגִיאוֹגְרָפִי הַמַלְכוּתִי שֶׁל הֹדוּ הַמִזְרָחִית. בְּקִצוּר – אֲנִי אָדָם שֶׁבִּלָה עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּחַדְרוֹ עַל לִמוּד הַגִיאוֹגְרַפְיָה וְהָאֶטְנוֹגְרַפְיָה, וְעַתָּה הֶחְלַטְתִּי לְהִוָכַח בַּאֲמִתָּן שֶׁל יְדִיעוֹתַי הָעִיוּנִיוֹת הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, וּלְשֵׁם כָּךְ אֲנִי נוֹסֵעַ לְהֹדוּ, הִיא הָאָרֶץ הַמְעַנְיֶנֶת אוֹתִי יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

פֶּרֶק ז: מֵאַיִן בָּא וּלְאָן נוֹסֵעַ זַ’ק פַּגַנֶל

מַזְכִּיר הַחֶבְרָה הַפָּרִיסָאִית לְגִיאוֹגְרַפְיָה הִצִיג אֶת עַצְמוֹ בְּעֵרָנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת, וּכְשֶׁשָׁמַע הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו, הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ בְּשִׂמְחָה וְאָמַר:

– שִׁמְךָ, אֲדוֹנִי, יָדוּעַ לִי זֶה מִכְּבָר, וַאֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד שֶׁבָּאָה לְיָדִי הַהִזְדַמְנוּת לְהַכִּירְךָ.

וְאָמְנָם הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל זַ’ק פַּגַנֶל יָדוּעַ בָּעוֹלָם. תּוֹדוֹת לַעֲבוֹדוֹתָיו הַמֶחְקָרִיוֹת וּרְשִׁימוֹתָיו בְּכָל כִּתְבֵי־הָעֵת הַמַדָעִיִים, לֹא הָיָה כִּמְעַט אָדָם, וְלוּ גַם בַּעַל הַשְׂכָּלָה מְעַטָה, שֶׁלֹא שָׁמַע אֶת שְׁמוֹ וְלֹא כִּבְּדוֹ.

– וְעַתָּה, כְּשְׁהִתְוָדַעְנוּ כְּבָר זֶה אֶל זֶה, – הוֹסִיף הַלוֹרְד – הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַצִיג לְךָ שְׁאֵלָה אַחַת.

– בְּבַקָשָׁה, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד, וְלוּ גַם מֵאָה! – עָנָה לוֹ מִיָד פַּגַנֶל – אֶשְׂמַח מְאֹד לְהִכָּנֵס אִתְּךָ בְּשִׂיחָה.

– אַתָּה יָשַׁבְתָּ בָּאֳנִיָה זוֹ בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד.

– כֵּן, אֲדוֹנִי, בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי, בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב, – הֶחֱזִיר מַזְכִּיר הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית – כְּשֶׁיָרַדְתִּי מִן הָרַכֶּבֶת שֶׁהֱבִיאַתְנִי לִגְלַזְגוֹ, קָפַצְתִּי לְתוֹךְ הַכִּרְכָּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִזְדַמְנָה לִי וּבִקַשְׁתִּי לַהֲבִיאֵנִי לִ“סְקוֹטְיָה”, כִּי בָּאֳנִיָה זוֹ הִזְמַנְתִּי לִי בְּאֹרַח טֶלֶגְרָפִי תָּא מְיֻחָד עוֹד בִּהְיוֹתִי בְּפָּרִיס. בַּעֲלוֹתִי עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה הָיָה כְּבָר חשֶׁךְ. אָמְנָם הַשֶׁקֶט שֶׁשָׂרַר בָּאֳנִּיָה בְּשָׁעָה זוֹ הִפְלִיאַנִי מְאֹד. גַם הֶעְדֵר הָאֲנָשִׁים בָּהּ הִתְמִיהַנִּי. אַךְ לֹא הִרְהַרְתִּי בָּזֶה הַרְבֵּה וְיָרַדְתִּי מִיָד לְמַטָה לְחַפֵּשׂ אֶת תָּאִי, הוּא הַתָּא מִסְפָּר שֵׁשׁ, אַשֶׁר נִּקְבַּע לִי בְּאֹרַח טֶלְגְרָפִי אַף הוּא. הָיִיתִי עָיֵף וְיָגֵעַ מֵעֲמַל הַדֶרֶךְ הָאֲרֻכָּה. בָּרַכֶּבֶת לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹם עַיִן בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַנְסִיעָה. וּכְשֶׁמָצָאתִי לְפָנַי בְּתָאִי מִטָה מֻצַעַת, נָפַלְתִּי אֵפוֹא עָלֶיהָ מִיָד וְשָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה. בִּשְׁעַת הַפְלָגַת הָאֱנִּיָה כְּשֶׁהֵחֵלָה הַמְהוּמָה הָרְגִילָה, הֱקִיצֹתִי, קָפַצְתִּי מִמִשְׁכָּבִי וּמִהַרְתִּי לַעֲלוֹת עַל הַסִפּוּן. רָצִיתּ מְאֹד לְהִכָּנֵס בְּדְבָרִים עִם רַב־הַחוֹבֵל, אַךְ בִּרְאוֹתִי, כִּי הוּא עָסוּק וְטָרוּד מְאֹד, חַזַרְתִּי לְתָאִי וְנִּרְדַמְתִּי שׁוּב מִבְּלִי לְהִתְעוֹרֵר עַד עַתָּה.

גַּם אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה הִשְׁמִיעַ פַּגַנֶל בְּעֵרָנוּת רַבָּה וּבְלִווּי תְּנוּעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַשׁוֹמְעִים, שֶׁעָמְדוּ מִיָד עַל טָעוּתוֹ שֶׁל הַצָרְפַתִּי הַמְפֻזָר, הִתְאַפְּקוּ בְּכָל כֹּחָם שֶׁלֹא לִפְרֹץ בִּצְחוֹק. עַתָּה הָיָה בָּרוּר לַכֹּל, כִּי הַגִיאוֹגְרָף הֶחֱלִיף אֶת הָאֳנִיוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי “דוּנְקָן” הָלְכוּ לבֵית־הַתְּפִלָה, נִכְנַס לָאֳנִיָתָם בִּמְקוֹם לְהִכָּנֵס לִ“סְקוֹטְיָה”. אָמְנָם נִשְׁאֲרוּ שְׁנֵי מַלָחִים בָּאֳנִיָה וְהֵם עָמְדוּ עַל הַמִשְׁמָר, אַךְ כְּנִרְאֶה, שָׁקְעוּ שְׁנֵי הַשׁוֹמְרִים הַמְצֻיָנִים בְּשִׂיחָה מְעַנְיֶנֶת וְלֹא הִבְחִינוּ כְּלָל וּכְלָל בָּאוֹרֵחַ הַבִּלְתִּי קָרוּא.

– וְאַתָּה בָּחַרְתָּ לְךָ לְמַטְרַת נְסִיעָתְךָ אֶת הֹדוּ, הֲנָכוֹן, מַר פַּגַנֶל? – שְׁאֵלוֹ שׁוּב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – כָּל יְמֵי חַיַי נָשָׂאתִי אֶת נַפְשִׁי לְבַלוֹת זְמַן־מָה בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם שֶׁל הַפִּילִים וְהַנְמֵרִים, וְאַךְ עַתָּה בָּאָה לְיָדִי שְׁעַת־הַכּשֶׁר לְהַגְשִׁים אֶת שְׁאִיפָתִי הָעַזָה.

– בְּאֹפֶן כָּזֶה בָּרוּר לִי, כִּ לֹא הָיָה נָעִים לְךָ כְּלָל וּכְלָל לְהַגִיעַ לְאֵיזוֹ אֶרֶץ אַחֶרֶת בִמְקוֹם לְהוֹדוּ, הַאַף אֵין זֹאת, מַר פַּגַנֶל?

– דָבָר זֶה בָּרוּר בְּהֶחְלֵט, – עָנָה לוֹ מִיָד פַּגַנֶל – שֶׁהֲרֵי אֵינֶנִי נוֹסֵעַ לְהֹדוּ לְשֵׁם הֲנָאָה, אֶלָא בִּשְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית וְאַף מִכְתַּב־הַמְלָצָה בְּיָדִי לַלוֹרְד סוֹמֶרְסֶט, הַמוֹשֵׁל הָאַנְגְלִי בְּהֹדוּ.

– הַאֻמְנָם?

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד. יְדִידִי וְרֵעִי הָאָדוֹן וִיוְיֶן דֶה סֶן־מַרְטֶן הֵכִין לִי תָּכְנִית לְמַסָעִי זֶה וַאֲנִי קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הָאַחִים שֶׁלְגִינְטְוַיט, הַקָצִין וֵיגָה, הַנְזִירִים דְיוּק וְגֶבֶּט וְחוֹקְרֵי־מִזְרָח מְפֻרְסָמִים אֲחֵרִים. אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לֹא לְהַכְזִיב אֶת רֵעַי בַּחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית וּלְבַצֵעַ מַה שֶׁלֹא עָלָה בְּיַד הַנָזִיר קְרָק, בִּשְׁנַת 1846, כְּלוֹמַר לַחֲקֹר אֶת זִרְמוֹ שֶׁל הַנָהָר יַמְדוֹק־צוֹ, הַשׁוֹטֵף אֶת מִדְרוֹנוֹתֵיהֶם הַצְפוֹנִִיִם שֶׁל הָרֵי הִימָלָיָה וְאָרְכּוֹ כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר. פַּעַם אַחַת יֵשׁ לְבָרֵר בְּאֹפֶן סוֹפִי, אִם אָמְנָם נָכוֹן הוּא הַדָבָר, כִּי נָהָר זֶה מִתְאַחֵד עִם הַבְּרַמַפּוּטְרָה בָּעֵבֶר הַצְפוֹנִי־מִזְרָחִי שֶׁל אָסָם. הָאִישׁ שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדוֹ לִפְתֹּר חִידָה גִיאוֹגְרָפִית זוֹ, יְקַבֵּל אוֹת־הִצְטַיְנוּת שֶׁל זָהָב.

אֶת דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים דִבֵּר פַּגַנֶל בְּהִתְרַגְשׁוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לֹא לְהָבִין כִּי אָדָם זֶה אוֹהֵב אֶת הָעִנְיָן, שֶׁלוֹ הִקְדִישׁ אֶת חַיָיו, בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ. בְּבַקְשׁוֹ לְהַבִּיעַ אֶת אֲשֶׁר מִלֵא אֶת לִבּוֹ בְּרֶגַע זֶה, רָעַד כֻּלוֹ בִּשְׁעַת דִבּוּרוֹ, עֵינָיו הִבְרִיקוּ וּפָנָיו נִשְׁתַּנוּ בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁנִרְאוּ כִּמְעַט יָפוֹת.

– אָכֵן, מַר פַּגַנֶל – פָּתַח הַלוֹרְד לְאַחַר הַפְסָקָה קְצָרָה – שְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה הִטַלְתָּ עַל עַצְמְךָ. מַעַשְׂךָ זֶה – יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַעֲשִׁיר אֶת הַמַדָע בִּתְרוּמָה נִכְבָּדָה כָּל כָּךְ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַנָאוֹר יַכִּיר לְךָ תּוֹדָה…וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, מַר פַּגַנֶל, אֲנִי נֶאֱלָץ לְהַעֲמִיד אוֹתְךָ עַל טָעוּת קָשָׁה⁹ מְאֹד… אַתָּה אֵינְךָ עוֹשֶׂה עַתָּה אֶת דַרְכְּךָ לְהֹדוּ כְּלָל וּכְלָל… – הָא כֵּיצַד? – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף, בְּלָטְשׁוֹ אֶת עֵינָיו הָעִוְרוֹת לְמֶחֱצָה.

– צַר לִי מְאֹד, אַךְ אָנוּ שָׁטִים עַתָּה בַּכִּווּן הֶהָפוּךְ לְהֹדוּ.

– זֶה לֹא יִתָּכֵן! לֹא יִתָּכֵן! הַאֻמְנָם, רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן?

– כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁאֲנִי אֵינֶנִי רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן, – עָנָה לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֲבָל אֳנִיָה זוֹ הֲלֹא ״סְקוֹטְיָה" הִיא!

– אַף זֶה אֵינוֹ נָכוֹן.

פַּגַנֶל הָיָה נָבוֹךְ וְנִדְהָם. הוּא הֶעֶבִיר מֶבָּטֵי שְׁאֵלָה עַל פְּנֵי הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְלַמְרוֹת שֶׁהֵבִין יָפֶה, כִּי כָּל מַה שֶׁנֶאֱמַר לוֹ אֱמֶת הוּא, לֹא יָכֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַשְׁלִים עִם הָאֱמֶת הַמָרָה הַזֹאת. בָּרִאשׁוֹנָה פָּרַשׁ אֶת כַּפָּיו וְמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, הֵסִיט אֶת מִשְׁקָפָיו הַגְדוֹלִים מֵאַפּוֹ לְמִצְחוֹ וְחָזַר וְהוֹרִיד אוֹתָם מֵעַל לְעֵינָיו. אַחַר כָּךְ קָפַץ קְפִיצָה גְדוֹלָה לְעֵבֶר מִגְדַל־הַמִצְפֶּה, וְהִסְתַּכֵּל בָּאוֹתִיוֹת הַגְדוֹלוֹת שֶׁהִתְנוֹסְסוּ עָלָיו.

“דוּנְקָן”

גְלַזְגוֹ

הַכְּתֹבֶת הַזֹאת הָיְתָה גְדוֹלָה וְנִרְאֲתָה יָפֶה לְעֵין כֹּל, אַךְ בִּגְלַל פִּזוּר נַפְשׁוֹ לֹא הִבְחִין בָּה מִקֹדֶם הַגִיאוֹגְרָף הַצָרְפַתִּי.

– “דוּנְקָן”, ״דוּנְקָן"¹⁰, – קָרָא מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ בְּפָרְשׂוֹ כַּפָּיו. וְאַחַר כָּךְ פָּנָה מִמִגְדַל־הַמִצְפֶּה וְנֶעֶלַם מִן הַסִפּוּן.

אַךְ יָרַד הַמְלֻמָד הַמִסְכֵּן מִן הַסִפּוּן וְנֶעֱלַם, פָּרְצוּ כָּל הַנוֹסְעִים, מִלְבַד הַמַיוֹר קַר־הַמֶזֶג, בִּצְחוֹק רָם.

– לְהִכָּנֵס בְּטָעוּת לְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת וְלָבוֹא, לְמָשָׁל, בִּמְקוֹם לְאֶדֶנְבּוּרְג – לְדַמְבֶּרְטוּן, אֶפְשָׁר עוֹד לְהָבִין: אַךְ לְהַפְלִיג לְצִ’ילִי בִּמְקוֹם לְהֹדוּ – זֶה מַמָשׁ מַעֲשֶׂה מְטֹרָף.

– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין פַּגַנֶל מַתְמִיהַּ אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה, – אָמַר הַלוֹרְד לְאַחַר שֶׁפָּסַק מְעַט הַצְחוֹק – זַ’ק פַּגַנֶל מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם גַם בִּידִיעוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת וַעֲבוֹדוֹתָיו הַמַדָעִיוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְגַם בְּפִזוּר־נַפְשׁוֹ הַיוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל. הִנֵה, לְמָשָׁל, פִּרְסֵם פַּעַם מַפָּה מְצֻיָנָה שֶׁל אֲמֵרִיקָה וְטָעָה טָעוּת קְטַנָה – קָבַע בַּיַבֶּשֶׁת הַחֲדָשָׁה אֶת אֶרֶץ יַפָּן. פִּזוּר־הַנֶפְשׁ הוּא טִבְעִי לַמְלֻמָדִים בִּכְלָל וּלְפַּגַנֶל הַנוֹדָע שְׁבַּגִיאוֹגְרָפִים הַצָרְפַתִּיִים עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה.

– וּמָה נַעֲשֶׂה אִתּוֹ כָּעֵת? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הֲרֵי לֹא נַסִיעֵהוּ אִתָּנוּ לְפַּטַגוֹנְיָה!

– וְלָמָה זֶה לֹא? – אָמַר מַכְּס נַבְּס בְּנַחַת – הֲרֵי אֵין אָנוּ אֲשֵׁמִים כְּלָל בְּפִזוּר־נַפְשׁוֹ. שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, שֶׁיָשַׁב עַל־פִּי טָעוּת בְּרַכֶּבֶת, וּבְאֶמְצַע הַדֶרֶךְ עָמַד עַל טָעוּתוֹ, כְּלוּם יַחֲזִירוּ בִּשְׁבִילוֹ אֶת הָרַכֶּבֶת לְאָחוֹר?

– כָּזֹאת לֹא יַעֲשׂוּ, אַךְ לַעֲצֹר אֶת הָרַכֶּבֶת וּלְהוֹרִידוֹ הֲרֵי אֶפְשָׁר – עָנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

בְּרֶגַע זֶה שָׁב פַּגַנֶל לַסִפּוּן וְהוּא נִכְלָם וּמְדֻכָּא, כְּאָדָם שֶׁנִתְפַּס בְּקַלְקָלָתוֹ. הוּא הִתְהַלֵךְ עַל הַסִפּוּן הֵנָה וָהֵנָה מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אִישׁ וּמִפִּיו נִתְמַלְטָה מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם הַמִלָה: “דוּנְקָן”, “דוּנְקָן”.

אַחַר כָּךְ עָמַד לִפְנֵי הַלוֹרְד וּשְׁאֵלוֹ בְּקוֹל מְקֻטָע:

– וּלְאָן מוּעָדוֹת פָּנֶיהָ שֶׁל “דוּנְקָן” זוֹ?

– לַאֲמֵרִיקָה, מַר פַּגַנֶל.

– וּלְאֵיזֶה מָקוֹם בַּאֲמֵרִיקָה?

– לְצִ’ילִי.

– לְצִ’ילִי! לְצִ’ילִי! – צָוַח שׁוּב הַגִיאוֹגְרָף הָאֻמְלָל בִּגְבֹר עָלָיו יֵאוּשוֹ – וְאֵיךְ אֲמַלֵא עַתָּה אֶת הַשְׁלִיחוּת שֶׁקִבַּלְתִּי עָלַי? וּמַה יֹאמְרוּ קַטְר פַּ’ז – רֹאשׁ הַוַעֲדָה הַמֶרְכָּזִית אַוֶזַק, קוֹרְטַמְבֶּר, וִיוְיֶן דֶה סֶן־מַרְטֶן? וְאֵיךְ אוֹפִיעַ אַחַר כָּךְ לִישִׁיבוֹת הַחֶבְרָה?

– הֵרָגַע, מַר פַּגַנֶל, וְאַל תִּתְיַאֵשׁ, – אָמַר לוֹ הַלוֹרְד – אָנוּ נִשְׁתַּדֵל לְסַדֵר אֶת הַדָבָר כָּךְ, שֶׁאָסוֹנְךָ יִהְיֶה רַק בָּזֶה שֶׁתְּאַחֵר קְצַת. יַמְדוֹק־צוֹ לֹא יִבְרַח בֵּינְתַיִם וְעוֹד תַּסְפִּיק לְהִתְעַנֵג עָלָיו. הִנֵה אָנוּ הולְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הָאִי מַדֵירָה, שָׁם נוּכַל לְהוֹרִידְךָ, וּמִמַדֵירָה תּוּכַל לָשׁוּב לִגְלַזְגוֹ.

– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ עַל דִבְרֵי הַנִחוּמִים שֶׁלְךָ, אֲדוֹנִי הַנַעֲלֶה, – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל – אָכֵן אֵין בְּרֵירָה וְאֶצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתְךָ… מִקְרֶה מְשֻׁנֶה כָּזֶה יָכֹל לִקְרוֹת רַק לִי… כֵּן… וַהֲרֵי יֵשׁ לִי תָּא מֻזְמָן בִּ“סְקוֹטְיָה”…

– עַל “סְקוֹטְיָה” אֵין לְךָ מַה לַחֲשֹב עַתָּה. אוֹתָהּ לֹא תַּדְבִּיק עוֹד.

פַּגַנֶל הִסְתַּכֵּל בִּתְשׂוּמַת־לֵב בָּאֳנִיָה וּבַחֲבָלֶיהָ.

– נִדְמֶה לִי, כִּי “דוּנְקָן” הִיא אֳנִיַת־טִיוּל. – אָמַר – הֲנָכוֹן הַדָבָר, אוֹ טָעוּת בְּיָדִי.

– אֵין זוֹ טָעוּת, – עָנָה לוֹ רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס – “דוּנְקָן” הִיא אֳנִיַת־טִיוּל וְהִיא קִנְיָנוֹ שֶׁל הוֹד מַעֲלָתוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– הַמְקַבֵּל אוֹתְךָ כְּאוֹרַח בָּהּ בְּכָל לִבּוֹ, מַר פַּגַנֶל, – הוֹסִיף הַלוֹרְד.

– אַלְפֵי תּוֹדוֹת לְךָ, אָדוֹן נַעֲלֶה, – הוֹדָה לוֹ פַּגַנֶל בְּרֶגֶשׁ – אֲבָל הַרְשֵׁנִי־נָא לְהָעִיר הֶעָרָה קְטַנָה. כְּיָדוּעַ לְךָ, הֹדוּ – אֶרֶץ־פְּלָאוֹת הִיא. גְבִירוֹתֶיךָ וְאַף אַתָּה עַצְמְךָ, אֲדוֹנִי, עוֹד לֹא הֲיִיתֶם שָׁם. הַהַגָאי אֵין לוֹ אֵפוֹא אֶלָא לְסוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה לְצַד אַחֵר וְ“דוּנְקָן” תִּנָשֵׂא בְּקַלוּת לְעֵבֶר קַלְקוּטָה, מַמָשׁ כְּשֵׁם שֶׁהִיא שָׁטָה לָהּ יָפֶה לִקְרַאת צִ’ילִי. וְכִי לֹא אַחַת הִיא לָכֶם לְאָן תִּסְעוּ, בְּשָׁעָה שֶׁלִבְּכֶם רַק לְטִיוּל?

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה וּפַּגַנֶל נִשְׁתַּתֵּק, בַּהֲבִינוֹ שֶׁאַף בְּכָךְ טָעָה.

– יִהְיֶה לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, מַר פַּגַנֶל, – הִתְעָרְבָה בַּשִׂיחָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – כִּי אִלוּ יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ לְשֵׁם טִיוּל, הָיִיתִי מַצִיעָה מִיָד: לְהֹדוּ הַמִזְרָחִית! וְהַלוֹרְד בְּוַדַאי הָיָה מְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתִי בְּרָצוֹן. אֲבָל “דוּנְקָן” עוֹשָׂה אֶת דַרְכָּהּ לְפַּטַגוֹנְיָה לֹא לְשֵׁם טִיוּל, אֶלָא לְמַעַן שַׁחְרֵר מִשִׁבְיָם שְׁלשָׁה סְקוֹטִים וּלְהַחֲזִירָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. הֲרֵי תַּסְכִּים גַם אַתָּה, שֶׁלֹא נוּכַל לְוַתֵּר עַל מַטְרָתֵנוּ זוֹ.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהַנוֹסֵעַ הַצָרְפַתִּי כְּבָר יָדַע אֵת הָעִנְיָן לְכָל פְּרָטָיו. סֻפַּר לוֹ עַל הַבַּקְבּוּק שֶׁנִמְצָא בְּבֶטֶן דַג־הַפַּטִישׁ, עַל הַתְּעוּדוֹת וּפִעֲנוּחַ כְּתָבָן, עַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְכֵן עַל מַעֲשָׂם הַנָדִיב שֶׁל הַלוֹרְד וְאִשְׁתּוֹ.

– גְבִרְתִּי הַנַעֲלָה! – קָרָא פַּגַנֶל נִפְעָם מִן הַסִפּוּר שֶׁשָׁמַע מִפִּי חֲבֵרָיו לִנְסִיעָה – הַרְשִׁינִי־נָא לְהַבִּיעַ אֶת רַחֲשֵׁי לִבִּי עַל מַעֲשֵׂךְ הַגָדוֹל! תֵּלֵךְ אֳנִיַתְכֶם בַּדֶרֶךְ שֶׁקְבַעְתֶּם לָהּ, כִּי לְחֵטְא וּלְעָווֹן הָיִיתִי חוֹשֵׁב לִי לְעַכֵּב אוֹתָהּ, וְלוּ גַם לְשָׁעָה אַחַת!

– וְאוּלַי תּוֹאִיל גַם אַתָּה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּחִפּוּשֵׂינוּ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– דָבָר זֶה, גְבִרְתִּי, הוּא, לְדַאֲבוֹנִי, בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל – עָלַי לְמַלֵא אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהִטִילוּ עָלַי. וּלְפִיכָךְ אֲבַקֵשׁ אֶתְכֶם לְהוֹרִיד אוֹתִי מֵאֳנִיַתְכֶם בִּמְקוֹם חֲנָיַתְכֶם הָרִאשׁוֹן.

– כְּלוֹמַר בָּאִי מַדֵירָה? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אִם תַּחֲנוּ בְּמַדֵירָה, אֵרֵד בְּמַדֵירָה, – אָמַר פַּגַנֶל – אָז אֶמָצֵא בְּמֶרְחַק מָאתַיִם שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה קִילוֹמֶטֶר מִלִיסַבּוֹן. אֶשְׁתַּדֵל אֵפוֹא לְהַגִיעַ לְלִיסַבּוֹן, וּמִמֶנָה אַפְלִיג בָּאֳנִיָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתִּזְדַמֵן לִי.

– אֲבַל הִשָׁמֵר לְבַל תִּטְעֶה שֵׁנִית… – אָמְרָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּבַת־צְחוֹק.

– לֹא, טָעוּת כָּזוֹ לֹא אֶטְעֶה עוֹד! – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל בִּצְחוֹק אַף הוּא.

– אַחֲרֵי לֶקַח כָּזֶה – הוֹסִיף הַלוֹרְד – תִּהְיֶה כְּבָר זָהִיר, מַר פַּגַנֶל… וּבְכֵן בְּמַדֵירָה נִפָּרֵד וְעַד אָז הִנְנִי מְבַקֶשְׁךָ לִרְאוֹת אֶת עַצְמְךָ כְּאוֹרְחִי הַיָקָר. אֲקַוֶה, כִּי לֹא תִּשְׁתַּעֲמֵם בְּמֶשֶׁךְ הַיָמִים הַסְפוּרִים שֶׁנוֹתְרוּ לָנוּ לְבַלוֹת יַחַד.

– הוֹ, אֲדוֹנִי! – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – אֲנִי אֲפִילוּ מוּכָן לִשְׂמֹחַ עַל טָעוּתִי, שֶׁתּוֹדוֹת לָהּ הָיָה לִי הָעוֹנֶג לְהַכִּיר אוֹתְךָ. אַךְ הִנְנִי מַרְגִישׁ, שֶׁהִנְנִי נִרְאֶה מְגֻחָךְ בְּעֵינֵיכֶם בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשִׁי, יָצָאתִי לַדֶרֶךְ, כְּדֵי לָבוֹא לְהֹדוּ, וְהִנֵה אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב לַאֲמֵרִיקָה!

– אָנוּ יוֹדְעִים יָפֶה, כִּי הַמְלֻמָדִים מִצְטַיְנִים בְּפִזוּר־נַפְשָׁם, וְלָכֵן נִרְאֵית לָנוּ טָעוּתְךָ טִבְעִית לְגַמְרֵי, – הִרְגִיעָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הַאֲמִינָה, כִּי רִגְשֵׁי הַכָּבוֹד שֶׁאָנוּ רוֹחֲשִׁים אֵלֶיךָ, כְּאֶל אִישׁ מַדָע גָדוֹל, לֹא יִפָּגְעוּ כְּלָל וּכְלָל בִּגְלַל טָעוּתְךָ.

דְבָרֶיהָ אֵלֶה שֶׁל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה שִׂמְחוּ מְאֹד אֶת פַּגַנֶל, אֲשֶׁר מֵאוֹתוֹ רֶגַע נִרְאָה בַּעַל שֵׂכֶל חָרִיף וְאִישׁ שִׂיחָה מְעַנְיֵן מְאֹד. וּבָעֶרֶב הָיָה כְּבָר יְדִידָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה.

עַל־פִּי בַּקָשָׁתוֹ, הֶרְאָה לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַתְּעוּדוֹת שֶׁהוּצְאוּ מִן הַבַּקְבּוּק וְהַמְלֻמָד חָקַר אוֹתָן זְמַן רַב בִּתְשׂוּמַת־לֵב וּלְבַסוֹף בָּא לִידֵי הַחְלָטָה, כִּי אִי־אֶפְשָׁר לְפַעֲנֵחַ אֶת תָּכְנָן בְּאֹפֶן אַחֵר מִזֶה שֶׁפִּעַנְחוּ אוֹתוֹ הַלוֹרְד וּבְנֵי לִוְיָתוֹ.

הוּא הִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָם שֶׁל בְּנֵי רַב־החוֹבֵל גְרַנְט וְהִשְׁתַּדֵל לְעוֹדֵד אוֹתָם בְּתִקְוָה, כִּי אֲבִיהֶם יִמָצֵא וְיִפָּדֶה מִשִׁבְיוֹ. בַּשִׂיחָה אִתָּם, תֵּאֵר לָהֶם בִּצְבָעִים מְלַבְּבִים אֶת פְּגִישָׁתָם הַקְרוֹבָה עִם אֲבִיהֶם, וְתֵאוּרוֹ הָיָה כֹּה נֶחְמָד וּמְשַׂמֵחַ, שֶׁאַף מֶרִי הָעֲצוּבָה חִיְכָה לְמִשְׁמַע דְבָרָיו. אִלְמַלֵא עָצְרָה אוֹתוֹ הַשְׁלִיחוּת מִטַעַם הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית, הִבְטִיחַ לָהֶם, הָיָה בְּרָצוֹן רַב מִשְׁתַּתֵּף בַּחִפּוּשִׂים גַם הוּא.

כְּשֶׁנוֹדַע לוֹ, כִּי הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִיא בִּתּוֹ שֶׁל הַתַּיָר הַנוֹדָע וִילְיַם טְיוּפְנֶל, בָּא לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת וְלֹא פָּסַק מִלְהַלֵל אֶת אָבִיהָ.

– אֲנִי הִכַּרְתִּי אֶת אָבִיךְ, גְבִרְתִּי, פָּנִים אֶל פָּנִים! – סִפֵּר לָהּ – הוֹ, מַה מְצֻיָן הָיָה הָאִישׁ הַזֶה! מָה עֲמֻקוֹת הָיוּ יְדִיעוֹתָיו! כַּמָה טוֹבוֹת עָשָׂה לַמַדָע!… אֲנִי וּמוֹלְט בְּרוּן גִלִינוּ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וְהִכְנַסְנוּהוּ לַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית… וּמָה רַב הָיָה קֶשֶׁר הַמִכְתָּבִים בֵּינֵינוּ, כְּשֶׁהִסְכִּים לְשַׁמֵשׁ סוֹפֵר לַחֶבְרָה!… הֶאָח, גְבִרְתִּי, מַה גָדוֹל אָשְׁרִי לְהַכִּיר אֶת בִּתּוֹ שֶׁל וִילְיֵם טְיוּפְנֶל, הַבַּת, שֶׁכְּדָאִית וּרְאוּיָה הִיא לִהְיוֹת בִּתּוֹ!

פֶּרֶק ח: עוֹד אָדָם טוֹב אֶחָד בָּאֳנִיָה

עִם הָרוּחַ הַנְעִימָה, שֶׁנָשְׁבָה מֵעֵבֶר אֲמֵרִיקָה הַצְפוֹנִית, נִשְׂאָה הָאֳנִיָה “דוּנְקָן” לִקְרַאת הַמַשְׁוָן. בַּיוֹם הַשְׁלשִׁים לְאוֹגוּסְט כְּבָר נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק קְבוּצַת אִיֵי מַדֵירָה; וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁזָכַר אֶת הַבְטָחָתוֹ לְפַּגַנֶל, הִתּכּוֹנֵן לְהַטוֹת אֶת הָאֳנִיָה לַנָמָל, כְּדֵי לְהוֹרִיד שָׁם אֶת הַגִיאוֹגְרַף.

– אֱמֹר־נָא לִי, אֲדוֹנִי הַיָקָר, – פָּנָה פַּגַנֶל אֶל הַלוֹרְד, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַהֲכָנוֹת לִקְרַאת הַחֲנָיָה – הֶהָיָה בְּדַעְתְּךָ לַחֲנוֹת בְּמַדֵירָה גַם לִפְנֵי שֶׁהִכַּרְתַּנִי?

– לֹא, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן.

– אִם כֵּן הַרְשֵׁנִי־נָא לְבַקֵשׁ מִמְךָ שִׁנוּי קַל, – הִמְשִׁיךְ הַגִיאוֹגְרָף – מַדֵירָה נֶחְקְרָה כְּבָר לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וּאֵין בָּהּ עוֹד שׁוּם דָבָר מְעַנְיֵן בִּשְׁבִילִי. כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לֵאמֹר וְלִכְתֹּב עַל קְבוּצַת אִיִים זוֹ, כְּבָר נֶאֱמַר וְנִכְתַּב מֵאָה פְּעָמִים. יֵשׁ רַק לְהוֹסִיף, שֶׁהַיַיִן אֲשֶׁר בּוֹ הִתְפָּאֲרָה לְפָנִים מַדֵירָה, יָרַד עַתָּה פְּלָאִים. וְאַף זֶה כְּבָר יָדוּעַ לַכֹּל. הַיוֹם כדִמְעַט שֶׁאֵין שָׁם גְפָנִים עוֹד. בִּשְׁנַת 1813 נָתְנוּ כַּרְמֵי מַדֵירָה כְּ־22.200 חָבִיוֹת יַיִן, אַךְ כְּבָר בִּשְׁנַת 1845 יָרְדָה הַתּוֹצֶרֶת עַד 2,700 חָבִיוֹת, וְאִלוּ עַתָּה אֵין מַדֵירָה נוֹתֶנֶת אֶלָא כַּ־500 חָבִיוֹת יַיִן בִּלְבָד. וּמִכֵּיוָן, שֶׁאַחַת הִיא לְךָ בְּאֵיזֶה מָקוֹם לַחֲנוֹת, שֶׁמָא תּוּכַל אֵפוֹא לְהוֹרִידֵנִי בָּאִיִים הַכַּנָרִיִים?

– גַם זֶה אֶפְשָׁר, מַר פַּגַנֶל, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – שֶׁהֲרֵי גַם הָאִיִים הַכַּנָרִיִים בְּדַרְכֵּנוּ הֵם.

– בָּרוּר… – נִכְנַס לִדְבָרָיו הַגִיאוֹגְרָף – שְׁלשׁ הַקְבוּצוֹת שֶׁל הָאִיִים הָאֵלֶה עוֹד יְכוֹלוֹת לְעַנְיֵן אֶת הַחוֹקֵר. אֶת הַכֵּף הַטֶנֶרִיפִי, לְמָשָׁל, רָצִיתִי לִרְאוֹת זֶה מִזְמַן, וְעַתָּה אֶשְׂמַח מְאֹד אִם אֶמְצָא הִזְדַמְנוּת לְכָךְ. בְּוַדַאי אֶצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת שָׁם זְמַן־מָה, עַד שֶׁאֶמְצָא אֳנִיָה לַחֲזֹר לְאֵירוֹפָּה, וּבֵינְתַיִם אוּכַל לַחֲקֹר אֶת הָהָר הַמְפֻרְסָם הַזֶה.

– כִּרְצוֹנְךָ, מַר פַּגַנֶל, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – אֲנִי מוּכָן לְהוֹרִידְךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה, אִם אַתָּה מְבַקֵשׁ¹¹ דַוְקָא לַעֲזֹב אוֹתָנוּ. לְמָחֳרָת, בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַיְלָה, הִתְהַלְכוּ ג’וֹן מַנְגֶלְס וּפַּגַנֶל עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה. שְׁנֵיהֶם לֹא יָכְלוּ אוֹתוֹ לַיְלָה לְהֵרָדֵם, וּכְשֶׁנִפְגְשׁוּ עַל הַסִפּוּן, שָׁקְעוּ בְּשִׂיחָה עַל עִנְיָנִים מֵעִנְיָנִים שׁוֹנִים. פִּתְאֹם הִצְבִּיעַ רַב־הַחוֹבֵל בְּיָדוֹ לְעֵבֶר דָרוֹם, מְקוֹם שָׁם נִרְאֲתָה כְּעֵין נְקֻדָה שְׁחוֹרָה.

– רְאֵה, מַר פַּגַנֶל! – אָמַר.

– מַה? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף.

– הַבֵּט יָשָׁר, הֲתִרְאֶה?

– לֹא, שׁוּם דָבָר.

– הֲרֵי אֵינְךָ מַבִּיט לַצַד הַנָכוֹן… אַל תַּבִּיט אֶל הָאֹפֶק, אֶלָא קְצַת לְמַעְלָה מִמֶנוּ… שָׁם, בִּמְקוֹם הָעֲנָנִים…

– בִּמְקוֹם הָעֲנָנִים?… וּבְכֵן מַה יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁם? עֲנָנִים הֲרֵי רַק עֲנָנִים הֵם.

– הַבֵּט בַּקַו הַיָשָׁר מֵחַרְטוֹם הָאֳנִיָה.

– אֲנִי מַבִּיט וּמַבִּיט וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינֶנִי רוֹאֶה וְלֹא כְלוּם. אֵינִי מֵבִין לְמַה אַתָּה מִתְכַּוֵן. – כְּנִרְאֶה, שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה לִרְאוֹת כְּלָל וּכְלָל. הֲרֵי לְעֵינֵינוּ מִתְגַלֶה הַכֵּף הַטֶנֶרִיפִי! אָמְנָם עֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מִמֶנוּ מֶרְחַק שִׁשִׁים וְחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר, אֲבָל הוּא כְּבָר נִרְאֶה לָעַיִן יָפֶה־יָפֶה.

אִם רָאָה פַּגַנֶל אֶת הַכֵּף אוֹ לֹא, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים; אַךְ כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם הוֹדָה בְּעַל־כָּרְחוֹ, שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ.

– אָכֵן סוֹף־סוֹף הִבְחַנְתָּ בּוֹ! – אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל בְּבַת־צְחוֹק. – כֵּן, כֵּן, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ, – אָמַר פַּגַנֶל – אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, אֵין בַּכֵּף הַזֶה כָּל עִנְיָן מְיֻחָד שֶׁכְּדַאי לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. וְכִי מַה יֵשׁ בּוֹ, כְּדֵי לְעוֹרֵר הִתְפַּעֲלוּת. אֲנִי צֵיַרְתִּיו לִי בְּדִמְיוֹנִי בְּצוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

– וְאֵיךְ? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– הֲרֵי הוּא אֵינֶנוּ גָבוֹהַּ כְּלָל וּכְלָל. וַאֲנִי חֲשַׁבְתִּיו לְגָבוֹהַּ מְאֹד, – הִמְשִׁיךְ הַגִיאוֹגְרָף לִכְפֹּר בְּיָפְיוֹ שֶׁל הַכֵּף הַטֶנֶרִיפִּי.

– בְּכָל זֹאת הֲרֵי יִגְבַּהּ מִפְּנֵי הַיָם 3,300 מֶטֶר.

– כֵּן, אֲבָל לְעֻמַת מוֹן־בְּלַן הֲרֵיהוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס.

– לְכָךְ אֵינֶנִי מִתְנַגֵד, אַךְ אִלוּ נִצְרַכְתָּ לְטַפֵּס בּוֹ, הָיִיתָ נוֹכָח, כִּי הוּא גָבוֹהַּ לְמַדָי.

– וּלְשֵׁם מַה יֵשׁ לִי לְטַפֵּס בּוֹ, אָדוֹן מַנְגֶלְס, אַחֲרֵי שֶׁהוּמְבּוֹלְד וּבּוֹנְפְּלַן כְּבָר טִפְּסוּ בּוֹ לִפְנֵי כֵן? הוּמְבּוֹלְד עָשָׂה מַעֲשֶׂה רַב מְאֹד. הוּא הִגִיעַ עַד פִּסְגָתוֹ שֶׁל הָהָר וְנָתַן לָנוּ תֵּאוּר מַקִיף וּמְפֹרָט מְאֹד מִמֶנוּ. הוּא גִלָה בּוֹ חֲמִשָׁה אֲזוֹרִים: אֵזוֹר הַגְפָנִים, אֵזוֹר שִׂיחֵי הַדַפְנָה, אֵזוֹר שִׂיחֵי הָאַלְפִּים, אֵזוֹר הָאֳרָנִים וּלְבַסוֹף אֵזוֹר מְחֻסַר צְמָחִים לְגַמְרֵי. הוּא הִגִיעַ עַד לְשִׂיא כָּזֶה, שֶׁלֹא מָצָא שָׁם אֲפִילוּ מָקוֹם לִישִׁיבָה. מִן הַמָקוֹם הַהוּא הִקִיף בְּעֵינוֹ שֶׁטַח גָדוֹל מֵרֶבַע אַרְצָהּ שֶׁל סְפָרַד. אַחַר כָּךְ הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב־הֵיטֵב בְּהַר־הַגַעַשׁ הַכָּבוּי וְאַף יָרַד עַד לְתַחְתִּית לֹעוֹ. וּבְכֵן אֳמֹר לִי, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל, הֲיֵשׁ לִי עוֹד לַעֲשׂוֹת שָׁם מַשֶׁהוּ אַחֲרֵי הוּמְבּוֹלְד?

– כֵּן, מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאִם הַכֹּל כְּבָר נֶחְקַר שָׁם, שׁוּב אֵין לְךָ מַה לְחַפֵּשׂ בַּכֵּף הַטֶנֶרִיפִי, – הִסְכִּים ג’וֹן מַנְגֶלְס.

וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הוֹסִיף:

– חֲבָל, חֲבָל… אֲנִי מְשַׁעֵר, כִּי בָּאִיִים הַכַּנָרִיִים תִּצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת לָאֳנִיָה זְמַן רַב וּוַדַאי תִּשְׁתַּעֲמֵם שָׁם כְּהֹגֶן…

– המ… – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו – סִכּוּיִים בִּלְתִּי מַזְהִירִים בְּיוֹתֵר…

– וְשֶׁמָא – הִמְשִׁיךְ פִּתְאֹם – תּוּכַל לְהַבִיא אוֹתִי אֶל אִיֵי הָרֹאשׁ הַיָרֹק?

– מַדוּעַ לֹא? אִם תִּרְצֶה, אוּכַל לְהוֹרִיד אוֹתְךָ בְּוִילָה פְּרַיָה.

– מְצֻיָן! הֲרֵי אִיֵי הָרֹאשׁ הַיָרֹק הֵם קְרוֹבִים לְסֶנֶגַל וְשָׁם יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁאֶמְצָא אֲנָשִׁים מִבְּנֵי אַרְצִי. אָמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי זֶה מְקוֹם פֶּרֶא הַמַשְׁפִּיעַ לְרָעָה עַל הַבְּרִיאוּת, אֲבָל… כֵּן, גַם לָזֶה יֵשׁ חֵן מְיֻחָד בְּעֵינֵי הַגִיאוֹגְרָף… יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם כָּל כִּשְׁרוֹן לְהִסְתַּכֵּל, וְהֵם נוֹסְעִים וְעוֹבְרִים מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת אוֹתָם, מַמָשׁ כְּאוֹתָהּ תּוֹלַעַת הַזוֹחֶלֶת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֲבָל אֲנִי – אֵין חֶלְקִי עִם אֵלֶה. אֲנִי יָכוֹל לִמְצֹא עִנְיָן רַב גַם בְּמַרְאוֹת, שֶׁאֵינָם מוֹשְׁכִים כְּלָל וּכְלָל אֶת לֵב הָאֲחֵרִים.

– אִם כֵּן נִמְנֵינוּ וְגָמַרְנוּ, שֶׁנַעֲלֶה אוֹתְךָ עַל חוֹף הָרֹאשׁ הַיָרֹק – סִכֵּם ג’וֹן מַנְגֶלְס – אֵין אֲנִי מְפַקְפֵּק בַּדָבָר, שֶׁמִשְׁהוּתְךָ שָׁם יִתְעַשֵׁר הַמַדָע. וְאַגַב, נִדְמֶה לִי, כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה נִצְטָרֵךְ לַעֲגֹן בְּוִילָה פְּרַיָה, כְּדֵי לְהִצְטַיֵד בְּצָרְכֵי אֹכֶל וְהַסָקָה. אָכֵן, תִּהְיֶה הַחֲנָיָה לְתוֹעֶלֶת גַם לָנוּ וְלֹא נְאַבֵּד אֶת הַזְמַן לַשָׁוְא.

בֵּינְתַיִם הֵחֵלָה “דוּנְקָן” לְהַקִיף אֶת חוֹפֵיהֶם הַצְפוֹנִיִים שֶׁל הָאִיִים הַכַּנָרִיִים וְהַכֵּף הַטֶנֶרִיפִי נִשְׁאַר מִצַד יָמִין. וּכְשֶׁעָבְרָה הָאֳנִיָה בַּשֵׁנִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר, בַּשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר, אֶת חוּג הַסַרְטָן, הֵחֵל מֶזֶג הָאֲוִיר לְהִשְׁתַּנוֹת. הָאֲוִיר הַכָּבֵד וְהַמָלֵא לָחוּת בִּשֵׂר אֶת בּוֹא תְּקוּפַת הַגְשָׁמִים. הַיָם הִתְחִיל לְהִתְנַפֵּחַ וּלְהַכּוֹת גַלִים וְהַנוֹסְעִים נִמְנְעוּ מִלְעֲלוֹת עַל הַסִפּוּן וְהֶעְדִיפוּ לְהִשָׁאֵר בְּתָאֵיהֶם.

בַּיוֹם הַשֵׁנִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר אָסַף פַּגַנֶל אֶת חֲפָצָיו וְהִתְכּוֹנֵן לַעֲזֹב אֶת הָאֳנִיָה.

“דוּנְקָן” כְּבָר עָשְׂתָה דַרְכָּהּ בֵּין אִיֵי הָרֹאשׁ הַיָרֹק. חָלְפָה וְעָבְרָה לְיַד הָאִי סֶל, הַשׁוֹמֵם לְגַמְרֵי וּמַרְאֵהוּ כְּתֵל־עָפָר שֶׁל קֶבֶר, וּלְאַחַר שֶׁהִצְלִיחָה לְפַלֵס לָהּ נָתִיב בֵּין שִׂרְטוֹנֵי הָאַלְמֻגִים הָרְחָבִים, הֶחֱלִיקָה בְּקִרְבַת הָאִי סֶן־זַ’ק, הַמְבֻתָּר כֻּלוֹ בְּרִכְסֵי בַּזֶלֶת, נִכְנְסָה לְמִפְרַץ וִילה פְּרַיָה וְעָגְנָה בִּמְבוֹאֵי הָעִיר.

מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נוֹרָא וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַמִפְרָץ הָיָה מוּגָן יָפֶה, הִתְנוֹדְדָה הָאֳנִיָה כַּעֲרִיסָה. גֶשֶׁם סוֹחֵף נִתַּךְ אַרְצָה, וְאַךְ בְּקשִׁי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הָעִיר, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַל פְּנֵי מִישׁוֹר גָבוֹהַּ, נִשְׁעָן עַל מִדְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל הָרֵי־הַגַעַשׁ הַסְמוּכִים. בִּשְׁעַת גֶשֶׁם סוֹחֵף כָּזֶה לֹא הָיָה מַרְאֵה הָעִיר מְלַבֵּב כָּל עִקָר.

הַקְנִיוֹת נַעֲשׂוּ בְּקשִׁי רַב, וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, שֶׁחָשְׁבָה לִפְנֵי כֵן לְבַקֵר בָּעִיר, אֻלְצָה לְהִשָׁאֵר בָּאֳנִיָה, יַחַד עִם הַנוֹסְעִים הָאֲחֵרִים, שֶׁלֹא הֵעֵזוּ לְהֵרָאוֹת עַל הַסִפּוּן וְיָשְׁבוּ כָּל הַיוֹם בְּתָאֵיהֶם. שִׂיחָתָם נָסַבָּה בְּיוֹם זֶה עַל אֵיתָנֵי הַטֶבַע, שֶׁהָאָדָם מֻכְרָח לְהִתְגוֹנֵן בִּפְנֵיהֶם, וּבְעִנְיָן זֶה מָצָא כִּמְעַט כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָאֳנִיָה לוֹמַר מַשֶׁהוּ, מִלְבַד הַמַיוֹר, שֶׁגַם הַמַבּוּל עַצְמוֹ, אִלוּ נִשְׁנָה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִשִׁוְיוֹן־רוּחוֹ.

פַּגַנֶל הִתְהַלֵךְ בַּתָּא הַכְּלָלִי הֵנָה וָהֵנָה, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ הַגָדוֹל, מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְנוֹפֵף בְּיָדָיו מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ.

– כָּל זֶה לֹא בָּא אֶלָא לְהַקְנִיטֵנִי, – רָטַן.

– מוּבָן מֵאֵלָיו, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּחִיוּךְ – כָּל אֵיתָנֵי הַטֶבַע נִדְבְּרוּ יַחַד, כְּדֵי לְהַרְגִיזְךָ וּלְהַקְנִיטְךָ, מַר פַּגַנֶל. דָבָר זֶה בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ.

– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יְעַכְּבוּנִי מִלַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי, – לֹא נִכְנַע הַגִיאוֹגְרָף. – הַאֻמְנָם לֹא תִּירָא מִפְּנֵי הַסוּפָה הָאֲיוּמָה הַזֹאת? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אוֹתִי עַצְמִי אֵין הַסוּפָה מַפְחִידָה כְּלָל וּכְלָל, אֶלָא שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לַחֲפָצַי וּמַכְשִׁירַי הָעֲלוּלִים לְהִתְקַלְקֵל בַּגֶשֶׁם, – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל.

– נַנִיחַ, – אָמַר לוֹ שׁוּב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – כִּי רַק הַיְצִיאָה מִן הָאֳנִיָה לֹא תִּהְיֶה נוֹחָה בְּיוֹתֵר. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁתָּבוֹא הָעִירָה, תִּמְצָא לְךָ מַחֲסֶה עַל נְקַלָה… אָמְנָם שָׁמַעְתִי, שֶׁוִילָה פְּרַיָה מִצְטַיֶנֶת בְּבֹץ יוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל, הוֹאִיל וְהַקוֹפִים וְהַחֲזִירִים אֲשֶׁר בָּהּ מְרֻבִּים מִן הָאֲנָשִׁים, אֲבָל בְּעִנְיַן דִירָה אֵין לְךָ מַה לִדְאֹג. בִּשְׁעַת הַדְחַק תִּשְׂמַח גַם עַל דִיר שֶׁל חֲזִירִים… וְשֵׁנִית – הֲרֵי לֹא תִּצְטָרֵךְ לְבַלוֹת זְמַן רַב בְּיוֹתֵר בַּחֶבְרָה הַנְעִימָה הַזֹאת. אֲנִי סָבוּר, כִּי בְּעוֹד שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים בְּוַדַאי תִּזְדַמֵן לְךָ אֵיזוֹ אֳנִיָה, שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר בָּהּ לְאֵירוֹפָּה.

– שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים! – קָרָא פַּגַנֶל בִּרְעָדָה.

– כֵּן, וְלֹא פָּחוֹת מִזֶה, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – בְּעוֹנַת הַגְשָׁמִים אֵין הָאֳנִיוֹת קְרֵבוֹת לְכָאן אֶלָא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בִּלְבָד. אֲבָל לְמַעַנְךָ אֵין זֶה אָסוֹן כְּלָל וּכְלָל. אוֹמְרִים, כִי הָאַרְכִיפֶּלַג הַזֶה עֲדַיִן לֹא נֶחְקַר כָּרָאוּי, וּכְשֶׁתַּתְחִיל בַּחֲקִירָתוֹ, בְּוַדַאי יָגוּזוֹ הַיָמִים מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִישׁ בָּהֶם. תּוּכַל לְהִתְחַקוֹת עַל הַטוֹפּוֹגְרַפְיָה שֶׁל הָאִיִים וְעַל תְּנָאֵי אַקְלִימָם. תּוּכַל לַחֲקֹר מְעַט אֶת אֹרַח חַיֵי יוֹשְׁבֵיהֶם, וְאִם תִּרְצֶה, יָכוֹל תּוּכַל גַם לִמְדֹד אֶת גֹבַהּ הֶהָרִים…

– גַם אֶת הַנְהָרוֹת תּוּכַל לַחֲקֹר, – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הֲרֵי אֵין כָּאן נְהָרוֹת כְּלָל וּכְלָל, – הֵשִׁיב לָהּ הַמְלֻמָד.

– אֲבָל פְּלָגִים, נְחָלִים, אוֹ מַעְיָנוֹת בְּוַדַאי מְצוּיִים…

– לֹא, לְכָל אֵלֶה אֵין כָּל זֵכֶר כָּאן.

– אִם כֵּן תַּעֲסֹק בַּחֲקִירַת הַיְעָרוֹת, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– הַיַעַר הוּא, כְּיָדוּעַ, קִבּוּץ גָדוֹל שֶׁל עֵצִים, וְכָאן לֹא יִמָצֵא אַף שִׂיחַ קָטָן אֶחָד, – הֵשִׁיב שׁוּב פַּגַנֶל.

– וְאִם כֵּן, הֲרֵי זֶה נֶחְמָד, – לֹא יָכֹל לִכְבּשׁ אֶת חִיוּכוֹ הַקַל אַף הַמַיוֹר קַר־הַמֶזֶג.

– הִתְנַחֵם, מַר פַּגַנֶל הַיָקָר, בֶּהָרִים הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר כָּאן. – אָמַר שׁוּב הַלוֹרְד – הָרִים אֵלֶה יִתְּנוּ לְךָ חֹמֶר רַב לַחֲקִירָה.

– אָמְנָם, אֲדוֹנִי, הֶהָרִים אֵינָם חֲסֵרִים כָּאן, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – אֲבָל כֻּלָם קְטַנִים הֵם, וְאֵין בָּהֶם כָּל דָבָר מְיֻחָד הֶעָשׂוּי לִמְשֹׁךְ אֶת לֵב הַחוֹקֵר.

– הֲרֵי הָעִנְיָן הוּא בֶּאֱמֶת לֹא מְשַׂמֵח בְּיוֹתֵר, – עָנָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, כָּזֶה הוּא גוֹרָלִי, – הִתְאוֹנֵן הַגִיאוֹגְרָף הָאֻמְלָל – אֶת הָאִיִים הַכַּנָרִיִים חָקַר לְפָנַי הוּמְבּוֹלְד, וְכָאן הִקְדִימַנִי קַר סֶן־קְלֶר דֶוִיל, מִלְבַד כָּל מִינֵי הַתַּיָרִים שֶׁלֹא זָכוּ לְפִרְסוּם.

– הַאֻמְנָם?

– כֵּן, כָּךְ הוּא הַדָבָר, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל כִּמְעַט בְּקוֹל בּוֹכִים – דֶוִיל בָּא הֵנָה בָּאֳנִיַת־הַמִלְחָמָה “דֵיסִידֵי”, וְהוּא חָקַר אֶת הַר־הַגַעַשׁ פָּגָה, שֶׁהוּא הָהָר הַמְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר בְּכָל הָאִיִים הָאֵלֶה. וּמַה נִשְׁאַר לִי עוֹד לַעֲשׂוֹת כָּאן?

– חֲבָל, חֲבָל, – הִשְׁתַּתְּפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּצַעֲרוֹ – מַה תַּעֲשֶׂה אֵפוֹא, מַר פַּגַנֶל?

הַמְלֻמָד לֹא יָדַע מַה לְהָשִׁיב לָהּ. הוּא פָּסַע הֵנָה וָהֵנָה מִבְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

– מוּטָב הָיָה אִלוּ יָרַדְתָּ בְּמַדֵירָה, – אָמַר לוֹ הַלוֹרְד – שָׁם הָיִיתָ מוֹצֵא תְּנָאִים נוֹחִים פִּי כַּמָה, וְכֵן הָיִיתָ מוֹצֵא שָׁם גַם עִנְיָן קָרוֹב לְלִבְּךָ.

– אָמְנָם כֵּן, חֲבָל שֶׁלֹא יָרַדְתָּ שָׁם – הִסְכִּים הַמַיוֹר לְדַעְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן.

וְהִנֵה עָמַד פִּתְאֹם פַּגַנֶל לִפְנֵי הַלוֹרְד וּשְׁאֵלוֹ:

– אֱמֹר־נָא לִי, אָדוֹן גְלֶנֶרְוַן הַיָקָר, הֵיכָן בְּדַעְתְּךָ לַחֲנוֹת בַּשְׁנִיָה?

– לֹא לִפְנֵי צִ’ילִי.

– לַעֲזָאזֵל! זֶה מַרְחִיקֵנִי מֵהֹדוּ עוֹד יוֹתֵר!

– לְהֵפֶךְ פַּגַנֶל יַקִירִי, אַךְ תַּקִיף אֶת רֹאשׁ הוֹרְן, תִּתְקָרֵב לְהֹדוּ.

– אֲנִי מְפַקְפֵּק בָּזֶה!

– וְכִי לֹא אַחַת הִיא לְךָ, אִם תָּבוֹא לְהֹדוּ הַמִזְרָחִית אוֹ הַמַעֲרָבִית? – שָׂאַל הַלוֹרְד.

– מַה פֵּרוּשׁ הַדָבָר, אִם אַחַת הִיא לִי זוֹ?

– כֵּן, מוּבָן מֵאֵלָיו… אַךְ הֲרֵי גַם הַפַּטַגוֹנִים הֵם אִינְדִיאָנִים.

– דָבָר זֶה אָמְנָם נָכוֹן הוּא, – עָנָה פַּגַנֶל כְּשֶׁפַּנָיו הַמְעֻנָנוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְבַּהֲרוֹת – מַחֲשָׁבָה זוֹ לֹא עָלְתָה בִּכְלָל עַל דַעְתִּי.

– וּבְאוֹת־הִצְטַיְנוּת שֶׁל זָהָב הֲרֵי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת גַּם בְּמִפְעֲלֵי חֲקִירָה אֲחֵרִים. בְּכָל מָקוֹם אֶפְשָׁר לִמְצֹא מַה לְגַלוֹת, לַחֲקֹר וּלְתָאֵר, וְרִכְסֵי הַקוֹרְדִילֵרִים אֵינָם נוֹפְלִים מֵהָרֵי טִיבֶּט.

– אֲבָל הַנָהָר יַמְדוֹק־צוֹ מַה תְּהֵא עָלָיו? – נִסָה עוֹד הַגִיאוֹגְרָף לַעֲמֹד עַל דַעְתּוֹ.

– תַּחֲלִיף אוֹתוֹ בַּנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ, – הִצִיעַ לוֹ הַלוֹרְד – נָהָר זֶה לֹא נֶחְקַר עוֹד אֶלָא בְּמִדָה מוּעָטָה מְאֹד וּבְכָל מַפָּה וּמַפָּה הוּא זוֹרֵם בְּכִווּן אַחֵר, פַּעַם לְכָאן וּפַעַם לְכָאן, לְפִי רַצוֹנָם שֶׁל הַגִיאוֹגְרָפִים הַשׁוֹנִים.

– כֵּן, דָבָר זֶה יָדוּעַ לִי יָפֶה, אֲדוֹנִי הַנַעֲלֶה, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – דֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַגִיאוֹגְרָפִים בְּיַחַס לְזִרְמוֹ שֶׁל הַקוֹלוֹרָדוֹ הֵן בְּאֱמֶת שׁוֹנוֹת מְאֹד… אֵין סָפֵק, שֶׁהַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית הָיְתָה שׁוֹלַחַת אוֹתִי לְפַּטַגוֹנְיָה, מַמָשׁ כְּשֵׁם שֶׁשָׁלְחָה אוֹתִי לְהֹדוּ… אֲבָל אֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי – לֹא עָלָה עַל דַעְתִּי מֵעוֹלָם לְבַקֵר בְּפַּטַגוֹנֶיָה.

– אִם כֵּן תָּאֵר לְךָ, כִּי הָרַעְיוֹן הַזֶה נוֹלַד בְּמֹחֲךָ עַתָּה.

– וּמַדוּעַ זֶה, מַר פַּגַנֶל, לֹא תְּלַוֶה אוֹתָנוּ בְּדַרְכֵּנוּ בִּכְלָל? – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּבַת־צְחוֹק מְשַׁחֶדֶת.

– אָמְנָם כֵּן, – גִמְגֵם הַגִיאוֹגְרָף – אֲבָל מַה לַעֲשׂוֹת עִם¹² אוֹתָהּ שְׁלִיחוּת שֶׁקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי מִטַעַם הַחֶבְרָה? – אַל־נָא תִּשְׁכַּח, מַר פַּגַנֶל, שֶׁאָנוּ מִתְכּוֹנְנִים לַעֲבֹר בְּמֵצַר מַגֶלַן – הֵעִיר גַם הַלוֹרְד.

– אַתָּה מְפַתֶּה אוֹתִי, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד.

– וְאַחַר כָּךְ נְבַקֵר בִּנְמַל־הָרָעָב.

– נְמַל־הָרָעָב! הַאֻמְנָם זֶה אוֹתוֹ נָמָל שֶׁהַתַּיָרִים מַרְבִּים כָּל כָּךְ לְדַבֵּר עָלָיו בְּסִפְרֵי הַזִכְרוֹנוֹת שֶׁלָהֶם?

– כֵּן, זֶהוּ, – אִשְׁרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – וּמִלְבַד זֹאת עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי בְּהִשְׁתַּתְּפוּתְךָ בְּמַסָעֵנוּ תִּהְיֶה לְךָ הַזְכוּת לְיַצֵג אֶת צָרְפַת בְּמִפְעָל אֱנוּשִׁי גָדוֹל.

– כֵּן, זֶה מוּבָן.

– גִיאוֹגְרָף מְלֻמָד יָכוֹל לְהָבִיא לָנוּ עֶזְרָה רַבָּה בְּמִפְעָלֵנוּ, וַהֲרֵי כָל עִקָרוֹ שֶׁל הַמַדָע אֵינוֹ אֶלָא לַעֲזֹר לִבְנֵי־הָאָדָם.

– כֵּן דִבַּרְתְּ, גְבִרְתִּי הַנַעֲלָה!

– דְבָרַי דִבְרֵי אֱמֶת הֵם, מַר פַּגַנֶל! הַשְׁלֵךְ אֶת יְהָבְךָ עַל מַזָלְךָ וְהוּא יָבִיא אוֹתְךָ לַמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם זְקוּקִים לְךָ בְּיוֹתֵר. הַכֹּל הוּא מִידֵי שָׁמַיִם. הִנֵה זִמְנָה לְיָדֵינוּ הַהַשְׁגָחָה הָעֶלְיוֹנָה אֶת תְּעוּדָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְאֵין זֹאת, אֶלָא הִיא הִיא שְֶהֵבִיאָה גַם אוֹתְךָ לָאֳנִיָתֵנוּ. וּלְפִיכָךְ, מַר פַּגַנֶל, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְעָזְבֵנוּ.

– מִתּוֹךְ דִבְרֵיכֶם, יְדִידַי הַיְקָרִים, אֲנִי לוֹמֵד, שֶׁאַתֶּם רוֹצִים דַוְקָא לְהַחֲזִיקֵנִי בְּחֶבְרַתְכֶם, הַאַף אֵין זֹאת?

– וַאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂיךָ, שֶׁאַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק עַד מְאֹד לְהִשָׁאֵר אִתָּנוּ, – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד.

– אָמְנָם כֵּן, אֶלָא חָשַׁשְׁתִּי לוֹמַר לָכֶם זֹאת, – הוֹדָה הַגִיאוֹגְרָף.

כָּל הַנוֹכְחִים בְּמַעֲמָד זֶה פָּרְצוּ בִּצְחוֹק גָדוֹל וְלָחֲצוּ אֶת יָדוֹ שֶׁל בֶּן־לִוְיָתָם הֶחָדָשׁ.

פֶּרֶק ט: מֵצַר מַגֶלַן

הַחְלָטָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל לְהִשָׁאֵר בְּ“דוּנְקָן” גָרְמָה שִׂמְחָה לְכָל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה. מֵרֹב גִיל נָפַל רוֹבֶּרְט עַל צַוָארָיו וְחִבְּקוֹ בְּכֹחַ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁפַּגַנֶל נָטָה עַל צִדוֹ וְכִמְעַט נָפַל אַרְצָה.

– בֶּן־חַיִל הוּא רוֹבֶּרְט! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף בְּהִשְׁתַּחְרְרוֹ מֵחִבּוּקָיו שֶׁל הַנַעַר – וְאִם כָּךְ הַדָבָר, הֲרֵי כְּדָאִי הוּא, שֶׁאֲלַמְדֶנוּ פֶּרֶק בְּגִיאוֹגְרַפְיָה.

– אָכֵן יִהְיֶה רוֹבֶּרְט שֶׁלָנוּ חָכָם וְמַשְׂכִיל וְאִישׁ נִמוּסִים מְצֻיָנִים, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּבַת־צְחוֹק – כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ אֶלָא מְלַמְדוֹ וּמְפַטְמוֹ תּוֹרָה וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן מִשְׁתַּדֵל לַעֲשׂוֹתוֹ לְאִישׁ יָשָׁר, הַמוּכָן תָּמִיד לַעֲזֹר לַנִמְצָא בְּצָרָה; הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה עוֹשָׂה הַכֹּל, כְּדֵי לְהַקְנוֹת לוֹ נִמוּסֵי הַחֶבְרָה הַטוֹבָה וְהִלְכוֹתֶיהָ; הַמַיוֹר מְשַׁמֵשׁ לוֹ דֻגְמָה לְקֹר־רוּחַ וְאֹמֶץ־לֵב; מַר פַּגַנֶל מוּכָן לִמְסֹר לוֹ מִידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת בְּמַדַע הַגִיאוֹגְרָפְיָה; הַגְבֶרֶת גְרַנְט מַשְׁפִּיעָה עָלָיו לְהַכִּיר טוֹבָה לְמֵיטִיבָיו; וַאֲנִי מְלַמֵד אוֹתוֹ אֶת אָרְחוֹת הַיָם וְחָכְמַת הַסַפָּנוּת.

לְאַחַר שֶׁנִגְמְרָה טְעִינַת הַפֶּחָם, שֶׁנִקְנָה בְּוִילָה פְּרַיָה, הֵרִימָה “דוּנְקָן” אֶת הָעֹגֶן וְעָזְבָה אֶת הָאִיִים הַקוֹדְרִים שֶׁל הָרֹאשׁ הַיָרֹק, כְּדֵי לִפְנוֹת לְעֵבֶר בְּרַזִילְיָה. הִיא עָשְׂתָה אֶת דַרְכָּה בִּמְהִירוּת. בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר עָבְרָה אֶת הַמַשְׁוָן וְרוּחַ צְפוֹנִית קַלָה הֵבִיאָה אוֹתָהּ לִתְחוּם חֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי.

הַנְסִיעָה הָיְתָה נְעִימָה, לְלֹא מִכְשׁוֹלִים, וְלֵב הַנוֹסְעִים נִתְמַלֵא תִּקְוָה וְאֱמוּנָה בְּהַצְלָחַת¹³ הַמַסָע. סְפֵקוֹת לֹא עָלוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל אַף אֶחָד מֵהֶם, וְיוֹתֵר מִכֻּלָם הָיָה בָּטוּחַ בְּהַצְלָחַת הַמְשִׂימָה הַגְדוֹלָה רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס. הוּא בָּנָה מִגְדָלִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר, שְֶאֶחָד מֵהֶם הָיָה טוֹב וְיָפֶה מִן הַשֵׁנִי, וְלֹא הִטִיל סָפֵק כְּלָל וּכְלָל, כִּי עוֹד מְעַט יִתְוַסֵף בְּ“דוּנְקָן” עוֹד אָדָם מְצֻיָן אֶחָד, הוּא רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הַסַפָּן הַסְקוֹטִי הַזֶה בִּקֵשׁ לִרְאוֹת אֶת מֶרִי גְרַנְט שְׁקֵטָה וּשְׁלֵוָה, וּלְפִיכָךְ נָתַן חֹפֶשׁ גָמוּר לְכֹחַ דִמְיוֹנוֹ וְנִחֵם אוֹתָהּ בְּתֵאוּרָיו הַיָפִים עַל שִׁחְרוּרוֹ הַמָהִיר שֶׁל אָבִיהָ. הָעַלְמָה הָעַנְוְתָנִית וְאַמִיצַת־הַלֵב כָּבְשָׁה אֶת לִבּוֹ, וְלַמְרוֹת שֶׁהִשְׁתַּדֵל כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְהַסְתִיר אֶת רִגְשׁוֹת נַפְשׁוֹ, רָאוּ זֹאת הַכֹּל. רַק הָאַחַת, שֶׁבָּהּ נָגַע הַדָבָר בְּיִחוּד, לֹא רָאֲתָה כְּלוּם, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַם לְבָבָהּ רָחַשׁ אַהֲבָה לְרַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר.

פַּגַנֶל הָיָה מְאֻשָׁר שֶׁנִתְּנָה לוֹ הַיְכֹלֶת לְהִשְׁתַּקֵעַ בַּחֲקִירַת מַפּוֹתָיו. הוּא הָיָה פּוֹרֵשׂ אוֹתָן עַל פְּנֵי שֻׁלְחַן־הָאֹכֶל, הַגָדוֹל מִכָּל הַשֻׁלְחָנוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁבָּאֳנִּיָה, וּבִגְלַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה פָּרְצוּ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם מְרִיבוֹת בֵּינוֹ וּבֵין מַר אוֹלְבִּינֶט, שֶׁלֹא יָכֹל לָשֵׂאת אֶת “חֹסֶר הַנִמוּס” הַזֶה. לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח, הָיָה עַל פַּגַנֶל לִפְרֹשׂ אֶת מַפּוֹתָיו הַגְדוֹלוֹת עַל פְּנֵי רִצְפַּת הַתָּא שֶׁלוֹ, וְלֹא עַל שֻלְחַן־הָאֹכֶל.

– תַּחַת לְהִתְכּוֹפֵף עַל גַבֵּי הַשֻׁלְחָן, מַר פַּגַנֶל, – הָיָה פּוֹנֶה אֶל הַגִיאוֹגְרָף – מוּטָב לְךָ לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל הָרִצְפָּה. אָז תּוּכַל לִזְחֹל לְךָ עַל פְּנֵי מַפּוֹתֶיךָ כְּאַוַת נַפְשְׁךָ וּלֹא תַּפְרִיעַ בְּכָךְ לְאִישׁ.

לְמִשְׁמַע דְבָרָיו שֶׁל מַר אוֹלְבִּינֶט אָמְנָם פָּרְצוּ הַכֹּל בִּצְחוֹק, אוּלָם לַמְרוֹת זֹאת לֹא הָיָה אַף אֶחָד שֶׁלֹא הֵגֵן עַל הַמְלֻמָד, וְזֶה שָׂמַח מְאֹד בְּנִצְחוֹנוֹ. מִלְבַד חֲקִירוֹתָיו הַגִיאוֹגְרָפִיוֹת מָצָא לוֹ הַצָרְפַתִּי הַזָרִיז עוֹד עִנְיַן חָשׁוּב אֶחָד בִּימֵי הַמַסָע. בְּאַחַד הַיָמִים, כַּאֲשֶׁר חִטֵט וּפִשְׁפֵּשׁ בְּאַרְגַז הַסְפָרִים שֶׁל סְגַן רַב־הַחוֹבֵל, גִלָה פִּתְאֹם סֵפֶר דִקְדוּק יָשָׁן־נוֹשָׁן, קָרוּעַ וּבָלוּי, ללֹא דַפֵּי־כְּרִיכָה, לְלֹא שַׁעַר וְאַף חֲסַר דַפִּים אֲחָדִים בְּסוֹפוֹ.

– הֶאָח! הֲרֵי זֶה דִקְדוּק הַלָשׁוֹן הַסְפָרַדִית! – אָמַר בְּלִבּוֹ שָׂמֵחַ עַל מְצִיאָתוֹ – זֶה מִכְּבָר הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לִלְמֹד אֶת הַלָשׁוֹן הַסְפָרַדִית, וְהִנֵה אוּכַל עַתָּה, כְּשֶׁזְמַן אֵינוֹ חָסֵר לִי, בָּרוּךְ־הַשֵׁם, לְהַשִׂיג מַּטָרָה זוֹ.

זַ’ק פַּגַנֶל לָמַד שָׂפוֹת בְּחֵשֶׁק רַב וּבְקַלוֹת הֵבִין כָּל שֶׂפָה, אִם רַק הָיְתָה לוֹ בָּהּ אֲחִיזָה כָּלְשֶׁהִי.

מִלְבַד זֹאת מָצָא לוֹ גַם זְמַן לְהוֹרוֹת לְרוֹבֶּרְט יְדִיעוֹת גִיאוֹגְרָפִיוֹת וְהִסְטוֹרִיוֹת מִכָּל הַמְקוֹמוֹת, אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם חָתְרָה עַתָּה “דוּנְקָן” בְּכָל כֹּח הַקִיטוֹר שֶׁלָהּ. וְאַגַב רָאוּי לְצַיֵן, שֶׁבִּזְמַן הַשֵׁעוּרִים הַלָלוּ נָכְחוּ לֹא רַק הַמוֹרֶה וְתַלְמִידוֹ, אֶלָא גַם כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, שֶׁנִתְלַקְטוּ בִּשְׁעַת הַלִמוּד מִסָבִיב לַמְלֻמָד הַשׁוֹפֵעַ יְדִיעוֹת.

הִגִיעַ הָעֲשִׂירִי בְּסֶפְּטֶמְבֶּר וְהָאֳנִיָה עָשְׂתָה דַרְכָּהּ בְּמַעֲלַת הָרֹחַב ׳5º37 וּבְמַעֲלַת הָאֹרֶךְ ׳.31º15.וּבַיוֹם הַהוּא הִתְמִיהַּ מַמָשׁ הַגִיאוֹגְרָף אֶת שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ בְּסִפּוּרָיו הַמְעַנְיְנִים. הוּא סִפֵּר עַל אֲמֵרִיקָה, וּבְבַקְשׁוֹ לְתָאֵר אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַנוֹעָזִים שֶׁל מְגָלֶיהָ, אֲשֶׁר בִּנְתִיבָם שָׁטָה עַתָּה “דוּנְקָן”, פָּתַח בִּכְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס, וְתוֹךְ כְּדֵי הַרְצָאתוֹ הִדְגִישׁ, כִּי הָאָדָם הַגָדוֹל הַזֶה שָׁבַק אֶת חַיָיו, מִבְּלִי שֶׁיֵדַע כְּלָל וּכְלָל שֶׁגִלָה יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, אִשְׁתּוֹ וְרַב־הַחוֹבֵל לֹא נָתְנוּ אֵמוּן בִּדְבָרָיו אֵלֶה שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף וּבִקְשׁוּ לִסְתֹּר אוֹתָם, אוּלָם פַּגַנֶל עָמַד עַל דַעְתּוֹ בְּתֹקֶף.

– וְכִי מָה אַתֶּם סָחִים, רַבּוֹתַי? – אָמַר – הֲרֵי זוֹ עֻבְדָה, שֶׁהַכֹּל מוֹדִים בָּהּ. וּבְהַסְכִּימִי אַף אֲנִי לְדֵעָה זוֹ, אֵין בִּרְצוֹנִי כְּלָל וּכְלָל לְהַמְעִיט, חַס וְחָלִילָה, אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס. עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי בְּסוֹף הַמֵאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הָיוּ כָּל הַמֹחוֹת שְׁקוּעִים רַק בְּמַחֲשָׁבָה אַחַת – לִמְצֹא דֶרֶךְ מִן הַמַעֲרָב אֶל הַמִזְרָח, בְּיִחוּד אֶת הַדֶרֶךְ הַקְצָרָה לְהֹדוּ, אֶרֶץ הַצְמָחִים וְהַתְּבָלִים הַטוֹבִים, כְּדֵי לְהָקֵל עַל עִנְיְנֵי הַמִסְחָר עִם אַסְיָה. וְאֶת הַדֶרֶךְ הַזֹאת חִפֵּשׂ גַּם קוֹלוּמְבּוּס. הוּא עָרַךְ אַרְבָּעָה מַסָעוֹת וְנָגַע בְּחוֹפֵי אֲמֵרִיקָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, כְּגוֹן הוֹנְדוּרַס, נִיקָרַגְוָה, קוֹסְטָה־רִיקָה וּפָּנָמָה, וְאוּלָם חָשׁוֹב חָשַׁב, כִּי כָּל אֵלוּ הֵן אֲרָצוֹת יָפָּנִיוֹת אוֹ סִינִיוֹת. אַף בְּמֹתוֹ לֹא יָדַע, כִּי גִלָה עוֹלָם חָדָשׁ, וּלְפִיכָךְ גַם לֹא נִקְרְאָה אֲמֵרִיקָה עַל שְׁמוֹ.

– אֲנִי מוּכָן לְהַאֲמִין לְךָ, פַּגַנֶל יַקִירִי, – אָמַר הַלוֹרְד – אַךְ דְבָרֶיךָ מַתְמִיהִים אוֹתִי מְאֹד. וְעַתָּה הַרְשֵׁנִי־נָא לִשְׁאֹל אוֹתְךָ מִי הוּא הָאִישׁ שֶׁעָמַד עַל טָעוּתוֹ שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס?

– כָּל אֵלֶה שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו. אוּלָם בְּיִחוּד זָכָה לְפִרְסוּם בְּדָבָר זֶה אֶחָד מִמְלַוָיו שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס, הוּא אֲמֵרִיגוֹ וֶסְפּוּצִי, אֲשֶׁר עַל שְׁמוֹ נִקְרְאָה אֲמֵרִיקָה. תַּיָרִים אֵלֶה נָסְעוּ לְאֹרֶךְ חוֹפֵי אֲמֵרִיקָה הַמִזְרָחִיִים וְעָשׂוּ אֶת דַרְכָּם דָרוֹמָה, מַמָשׁ עִם אוֹתוֹ זֶרֶם, שֶׁבּוֹ נִשֵׂאת עַתָּה “דוּנְקָן”. הִנֵה עָבַרְנוּ אֲנַחְנוּ אֶת הַמַשְׁוָן בְּדִיוּק בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ עָבַר אוֹתוֹ בַּשָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לַמֵאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֶה הַתַּיָר הַנוֹדָע וִינְצֶנְט פִּנְזָן, וְאָנוּ אַף מִתְקָרְבִים לַמַעֲלָה הַשְׁמִינִית שֶׁל הָרֹחַב הַדְרוֹמִי, שֶׁבָּהּ הִגִיעַ פִּנְזָן לְחוֹפֵי בְּרַזִילְיָה. שָׁנָה לְאַחַר זֶה עָבַר כָּאן קַבְּרַל הַפּוֹרְטוּגַלִי וְעוֹד הִרְחִיק דָרוֹמָה יוֹתֵר מִפִּינְזָן; וְאִלוּ וֶסְפּוּצִי בְּמַסָעוֹ בִּשְׁנַת 1502 הִדְרִים אַף יוֹתֵר מִקַבְּרַל. שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְאַחַר זֶה יָצָא סָלִיס לַחֲקֹר אֶת חוֹפֵי אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית וְהִגִיעַ עַד לְשֶׁפֶךְ הַנָהָר לַה־פְּלָטָה, שֶׁשָׁם הָיָה לְטֶרֶף בִּידֵי אִינְדִיאָנִים פְּרָאִים, אוֹכְלֵי בְּשַׂר־אָדָם. וּלְבַסוֹף בָּא מַגֶלַן. תַּיָר גְאוֹנִי זֶה שָׁט בִּשְׁנַת 1519 בַּחֲמֵשׁ אֳנִיוֹתָיו לְאֹרֶךְ חוֹפֵי פַּטַגוֹנְיָה, גִלָה אֶת מִפְרַץ דֶזֶדוֹ וְאֶת מִפְרַץ סַן־ז’וּלְיַן, וּלְבַסוֹף נִכְנַס לְמֵצַר “אַחַד־עָשָׂר אֶלֶף הבְּתוּלוֹת”, שֶׁנִקְרָא אַחַר כָּךְ עַל שְׂמוֹ מֵצַר־מַגֶלַן, כְּדֵי לָצֵאת מִמֶנוּ בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְנוֹבֶמְבֶּר, שְׁנַת 1520, לָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט. וּמַה גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ וּמַה פָּעַם לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ, כְּשֶׁרָאָה לְפָנָיו יָם חָדָשׁ. שֶׁשׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע אֲפִילוּ עָלָיו לִפְנֵי כֵן.

– הוֹי, מַה מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל מַגֶלַן! – קָרָא רוֹבֶּרְט בְּהִתְלַהֲבוּת.

– גַם אֲנִי, יְדִידִי הַצָעִיר, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – אִלוּ חָיִיתִי לִפְנֵי שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, אֵין סָפֵק, כִּי הָיִיתִי נִמְצָא יַחַד אִתּוֹ!

– חַס וְשָׁלוֹם, – הִצְטַחֲקָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אִלוּ חָיִיתָ לִפְנֵי שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, מַר פַּגַנֶל, הֲרֵי לֹא הָיָה לָנוּ הָעֹנֶג לִרְאוֹת אוֹתְךָ עַתָּה בְּחֶבְרָתֵנוּ וְלִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרֶיךָ הַמְעַנְיְנִים.

– זוֹ לֹא הָיְתָה בְּוַדַאי אֲבֵדָה גְדוֹלָה, – הֵשִׁיב לָהּ פַּגַנֶל – כִּי בִּמְקוֹמִי הָיָה כָּאן יוֹשֵׁב אִתְּכֶם גִיאוֹגְרָף אַחֵר, שֶׁהָיָה אוּלַי יוֹדֵעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶנִי… וְאַגַב עָלַי לְהוֹסִיף לְכָל מַה שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם כְּבָר, כִּי חוֹפֵי אֲמֵרִיקָה צְרִיכִים לְהַחֲזִיק גַם תּוֹדָה מְרֻבָּה לָאַחִים פִּיזָרוֹ. רוֹדְפֵי הַרְפַּתְקָאוֹת נִפְלָאִים אֵלֶה הָיוּ גַם מְיַסְדֵי עָרִים מֻבְהָקִים. קוּסְקוֹ, סַנְטִיָגוֹ, וַלְפָּרָאִיזוֹ וְעוֹד עָרִים רַבּוֹת הֲרֵי כִּמְעַט מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם הֵן. תַּגְלִיוֹתָיו שֶׁל פִּיזָרוֹ הוֹסִיפוּ הַרְבֵּה מְאֹד לְאֵלוּ שֶׁל מַגֶלַן, וּלְשִׁמְחָתָם שֶׁל הַגִיאוֹגְרָפִים, הֵחֵלוּ חוֹפֵי אֲמֵרִיקָה לְהִתְפַּשֵׁט עַל פְּנֵי הַמַפּוֹת הַגִיאוֹגְרָפִיוֹת מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם יוֹתֵר.

– אֲנִי לֹא הָיִיתִי מִסְתַּפֵּק אַף בָּזֶה, – הֵעִיר פִּתְאֹם רוֹבֶּרְט.

– לָמָה זֶה? – שָׁאֲלָה מֶרִי, שֶׁשָׂמְחָה עַל הִתְעַנְיְנוּתוֹ הָרַבָּה שֶׁל רוֹבֶּרְט בַּתַּגְלִיוֹת הַגִיאוֹגְרָפִיוֹת.

– וּבֶאֱמֶת, לָמָה זֶה, יְדִידִי הַצָעִיר? – שָׁאַל גַם הַלוֹרְד בְּחִיוּךְ קַל.

– כִּי אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת גַם מַה נִמְצָא מֵאֲחוֹרֵי מֵצַר מַגֶלַן, – הֵשִׁיב רוֹבֶּרְט.

– הֵידָד! הֵידָד! – שָׂמַח פַּגַנֶל – מַמָשׁ כָּמֹנִי, כִּי גַם אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת אִם הַיַבֶּשֶׁת מִשְׂתָּרַעַת עַד לַקֹטֶב, אוֹ אִם גַם מֵאֲחוֹרֶיהָ מֶרְחֲבֵי יָם עֲצוּמִים. אֵין סָפֵק, שֶׁאִלוּ חָיוּ רוֹבֶּרְט גְרַנְט וְזַ’ק פַּגַנֶל בַּמֵאָה הַשְׁבַע־עֶשְׂרֵה, הָיוּ הוֹלְכִים בְּעִקְבוֹת סְקוּטֶן וְלֶמֶר, הֲלֹא הֵם שְׁנֵי הַהוֹלַנְדִים תְּאֵבֵי הַדַעַת שֶׁבִּקְשׁוּ לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה הַגִיאוֹגְרָפִית הַזֹאת פִּתְרוֹן מָחְלָט.

– הֶהָיוּ הַלָלוּ מְלֻמָדִים? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, אֵלֶה הָיוּ סוֹחֲרִים, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – אוּלָם בַּעֲלֵי מֶרֶץ בִּלְתִּי מָצוּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַלָלוּ. אוֹתָם לֹא עִנְיְנָה הַשְׁאֵלָה מִבְּחִינָה מַדָעִית, אֶלָא מַטָרָה מִסְחָרִית הָיְתָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם. בַּזְמַן הַהוּא הָיְתָה קַיֶמֶת חֶבְרָה הוֹלַנְדִית אַחַת, אֲשֶׁר רָכְשָׁה אֶת זִכְיוֹן הַמַעֲבָר בְּמֵצַר מַגֶלַן. וּמִכֵּיוָן שֶׁדֶרֶךְ אַחֶרֶת מֵאַרְצוֹת הַמַעֲרָב לְאַסְיָה לֹא הָיְתָה עוֹד יְדוּעָה בַּיָמִים הָהֵם, הִכְנִיס הַזִכָּיוֹן הַזֶה לְבַעֲלֵי הַחֶבְרָה רְוָחִים גְדוֹלִים מְאֹד, וְכָל הַסוֹחֲרִים שֶׁלֹא הֶיוּ חֲבֵרִים בְּאוֹתָהּ חֶבְרָה הִבִּיטוּ עֲלֵיהֶם בְּקִנְאָה. אָז הֶחְלִיטוּ אֲחָדִים מִן הַסוֹחֲרִים הַמְקַנְאִים הַלָלוּ לְחַפֵּשׂ מַעֲבָר אַחֵר. בֵּינֵיהֶם הָיָה גַם הָאָדָם הַמַשְׂכִּיל וְהַנָבוֹן יִצְחָק לֶמֶר, אֲשֶׁר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ הַפְּרָטִי שִׁגֵר מְשְׁלַחַת, בְּרָאשׁוּתָם שֶׁל בֶּן מְשְׁפַּחְתוֹ יַעֲקֹב לֶמֶר וְסַפָּן מְנֻסֶה אֶחָד מֵהוֹרְן, סְקוּטֶן שְׁמוֹ, עַל מְנָת לְחַפֵּשׂ אֶת הַמַעֲבָר הַנִכְסָף. אֲנָשִׁים זְרִיזִים אֵלֶה יָצְאוּ לְמַסָעָם בַּיוֹם הַשֵׁנִי לְיוּנִי, שְׁנַת 1615, כְּלוֹמַר כְּמֵאָה שָׁנִים אַחֲרֵי מַגֶלַן, וְאָמְנָם עָלָה בְּיָדָם לִמְצֹא מַעֲבָר חָדָשׁ בֵּין הַיַבֶּשֶׁת וְאֶרֶץ־הָאֵשׁ, וְהוּא נִקְרָא עַד יָמֵינוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל לֶמֶר.

– הוֹי, מַה מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת יַחַד עִם לֶמֶר וּסְקוּטֶן! – קָרָא שׁוּב רוֹבֶּרְט בְּעֵינַיִם מַבְרִיקוֹת וְרוֹעֵד כֻּלוֹ מֵהִתְרַגְשׁוּת.

– אָכֵן, כְּדַאי לִחְיוֹת לְמַעַן מַעֲשֶׂה כָּזֶה! – נִתְלַוָה פַּגַנֶל לְהִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל רוֹבֶּרט – וְכִי יֶשׁ רֶגֶשׁ שֶׁל עֹנֶג גָדוֹל מִשִׂמְחָתוֹ שֶׁל אִישׁ־הַיָם הַמַעֲשִׁיר אֶת הַמַפָּה בְּתַגְלִיוֹתָיו? תַּאֲרוּ לָכֶם אִישׁ כָּזֶה, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל סִפּוּן אֳנִיָתוֹ וּלְעֵינָיו מוֹפִיעוֹת וּמִתְגַלוֹת מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֲדָמוֹת חֲדָשׁוֹת, אוֹ אִיִים בִּלְתִּי יְדוּעִים. בָּרִאשׁוֹנָה אֵין צוּרָתָם בְּרוּרָה כָּל צָרְכָּה, הִיא מְקֻטַעַת וְמְטֻשְׁטֶשֶׁת. כָּאן מִישׁוֹר שׁוֹמֵם, שָׁם לְשׁוֹן־יָם, הָלְאָה מִכָּאן – מִפְרָץ אוֹבֵד בַּמֶרְחָק, וְעַל הַמַפָּה הוֹלְכִים הַקַוִים וּמִתְאַחֲדִים, הַנְקֻדוֹת נֶהְפָּכוֹת לְשִׂרְטוּטִים, לְשׁוֹנוֹת־הַיָם מִצְטַיְרוֹת, הָרָאשִׁים נִשְׁעָנִים אֶל חוֹפִים מְסֻיָמִים… וּלְבַסוֹף מוֹפִיעָה לִפְנֵיכֶם יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה עַל אֲגָמֶיהָ, נַהֲרוֹתֶיהָ, יוּבַלֶיהָ, הָרֶיהָ, מִישׁוֹרֶיהָ וַעֲמָקֶיהָ, כְּפָרֶיהָ, עָרֶיהָ וּבִירוֹתֶיהָ… אָכֵן, יְדִידַי, מְגַלֵה הָאֲרָצוֹת דוֹמֶה לְמַמְצִיא… אוֹתוֹ רֶגֶשׁ הַחֶדְוָה מַרְעִיד אֶת לֵב שְׁנֵיהֶם וְאוֹתָהּ הַשִׂמְחָה מְצִיפָה אֶת נֶפֶשׁ שְׁנֵיהָם… אַךְ, לְצַעֲרִי הָרַב, נִדַלְדֵל בְּיָמֵינוּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי הַמָקוֹר הַנַעֲלֶה שֶׁל הַתַּעֲנוּג הָרוּחָנִי הַזֶה! כָּל שֶׁהָיָה כְּדָאִי לְגַלוֹת כְּבָר גֻלָה, הַכֹּל נֶחְקַר וְצֻיַר, יַבָּשׁוֹת חֲדָשׁוֹת וְחֶלְקֵי תֵּבֵל חֲדָשִׁים לֹא יִפְּלוּ עוֹד בְּחֶלְקֵנוּ. אָנוּ אֵחַרְנוּ לָבוֹא לְמִשְׁתֵּה גִלוּי הָעוֹלָם, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְהַלֵךְ בְּקֵבוֹת רֵיקוֹת! אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת עוֹד בְּעוֹלָם זֶה!

– אֵיךְ זֶה אַיִן? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– וּמַה נַעֲשֶׂה, אֲדוֹנִי?

– הִנֵה מַה שֶׁנַעֲשֶׂה כָּעֵת אֲנַחְנוּ, אוֹ, לְפָחוֹת, מַה שֶׁאֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ לַעֲשׂוֹת! וְכִי אֵין זֶה מַעֲשֶׂה רַב כְּגִלוּי יַבָּשָׁה חֲדָשָׁה?

– פַּגַנֶל נָבוֹךְ קְצַת, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וְשָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת.

וּבֵינְתַיִם הִתְקַדְמָה “דוּנְקָן” בִּנְתִיבָם שֶׁל וֶסֶפּוּצִי וּמַגֶלַן בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה. בַּיוֹם הַחֲמִישָׁה־עָשָׂר לְסֶפְּטֶמְבֶּר עָבְרָה אֶת חוּג הַגְדִי וְהִתְכּוֹנְנָה לְהִכָּנֵס לַמֵצַר הַמְפוּרְסָם. בְּפַאֲתֵי הָאֹפֶק הֵחֵלוּ לְהִצְטַיֵר אִי־אֵלֶה שִׂרְטוּטִים מְטֻשְׁטָשִׁים שֶׁל הָרֵי פַּטַגוֹנְיָה, אוּלָם הַמֶרְחָק שֶׁהִפְרִיד עוֹד בִֵּינֵיהֶם וּבֵין הָאֳנִיָה הָיָה עוֹד לְמַעְלָה מֵחֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וְאַף בְּמִשְׁקַפְתּוֹ הַגְדוֹלָה שֶׁל פַּגַנֶל אִי־אֶפְשָׁר הָיָה עוֹד לִרְאוֹת כָּל דָבָר בָּרוּר.

וְהִנֵה הִגִיעַ הָעֶשְׂרִים וַחֲמִישָׁה לְסֶפְּטֶמְבֶּר וְ“דוּנְקָן” נִכְנְסָה בְּגָאוֹן לְמֵצַר מַגֶלַן. אֶת הַדֶרֶךְ הַזֹאת מְבַכְּרוֹת כִּמְעַט כָּל הָאֳנִיוֹת הַהוֹלְכוֹת אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט עַל פְּנֵי הַדְרָכִים וְהַמַעֲבָרִים הָאַחֵרִים. אָרְכּוֹ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר וְהָאֳנִיוֹת הַגְדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר עוֹבְרוֹת בּוֹ בִּרְוָחָה, אֲפִילוּ בְּקִרְבַת הַחוֹפִים. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים שׁוֹפְכִים לְתוֹכוֹ אֶת מֵימֵיהֶם נְהָרוֹת עֲשִׁירִים בְּדָגִים; עַל חוֹפָיו יְעָרוֹת נִפְלָאִים וּבָהֶם חַיוֹת מֵחַיוֹת שׁוֹנוֹת; וּמִלְבַד כָּל אֵלֶה הֲרֵי רַבִּים בּוֹ גַם הַמְקוֹמוֹת הַנוֹחִים לְמַעְגָן. בִּכְלָל יֵשׁ לְמֵצַר מַגֶלַן יִתְרוֹנוֹת רַבִּים עַל מַעֲבָר לֶמֶר, אוֹ הַמַעֲבָר לְיַד רֹאשׁ הוֹרְן, שֶׁסְלָעָיו הָרַבִּים טוֹמְנִים סַכָּנוֹת לָאֳנִיוֹת וְכִמְעַט תָּמִיד סוֹעֲרוֹת שָׁם סוּפוֹת נוֹרָאוֹת.

בֱּפֶתַח הַמֵצַר, בְּמֶרְחַק אֶלֶף – אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר לִפְנֵי רֹאשׁ גְרִיגוֹר, הַחוֹפִים הֵם נְמוּכִים וּמְכוּסִים חוֹל, וְאִם כִּי פַּגַנֶל הִתְפַּעֵל הִתְפָּעֲלוּת רַבָּה אַף מֵהָם, לֹא מָצְאוּ בָּהֶם שׁאָר הַנוֹסְעִים כָּל דָבָר מְיֻחָד. אוּלָם אַחֲרֵי רֹאשׁ גְרִיגוֹר נִרְאוּ מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַמֵצַר מַרְאוֹת מַרְהִיבִים כָּל כָּךְ, שֶׁאַנְשֵׁי “דוּנְקָן” לֹא יָכְלוּ לִגְרֹעַ עַיִן מֵהֶם. אֲנָשִׁים כִּמְעַט לֹא נִרְאוּ, מִלְבַד כַּמָה פְּרָאִים עֲלוּבִים שֶׁנִרְאוּ מְטַפְּסִים עַל צוֹקֵי אֶרֶץ־הָאֵשׁ. וּכְשֶׁהֵחֵל פַּגַנֶל לְהִתְמַרְמֵר, שֶׁאֵינֶנוּ רוֹאֶה אֶת הַפַּטַגוֹנִים, לֹא יָכְלוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לְהִתְאַפֵּק מִצְחוֹק.

– פַּטַגוֹנְיָה בְּלִי פַּטַגוֹנִים… – הִתְמַרְמֵר – בְּחַיַי, שֶׁקָצְרָה בִּינָתִי מֵהָבִין זֹאת!…

– הִתְאַזֵר סַבְלָנוּת, יְדִידִי, – הִרְגִיעַ אוֹתוֹ הַלוֹרְד – יִתֵּן אֱלֹהִים וְגַם אֶת הַפַּטַגוֹנִים תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ.

– מְסֻפְּקַנִי… – עָנָה מְיֻאָשׁ.

– אֲבָל הַפַּטַגוֹנִים הֲרֵי לֹא דְמוּיוֹת אַגָדִיוֹת הֵם, – הֵשִׁיבָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – כְּפִי שֶׁיָדוּעַ לָנוּ, פַּטַגוֹנְיָה הִיא אֶרֶץ מְיֻשֶׁבֶת.

– אֲנִי כְּבָר מַתְחִיל לְפַקְפֵּק בְּכָךְ, גְבִרְתִּי; הֲרֵי לֹא נִרְאָה עוֹד אֲפִילוּ סִימָן שֶׁל בְּרִיוֹת בְּנֵי־דַעַת.

– הַכִּנוּי הַסְפָרַדִי “פַּטַגוֹנִים” פֵּרוּשׁוֹ “רַגְלַיִם גְדוֹלוֹת”, וְכִנוּי כָּזֶה לֹא נִתַּן לִיצוּרִים דִמְיוֹנִיִים, אֶלָא לַאֲנָשִׁים הַחַיִים בַּמְצִיאוּת.

– הַכִּנוּי אֵינוֹ וְלֹא כְּלוּם! – הִתְעַקֵשׁ פַּגַנֶל – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, אֵין לְיוֹשְׁבֵי אֶרֶץ זוֹ… סְלִיחָה, אֲנִי מִתְכַּוֵן לוֹמַר: לָאֲנָשִׁים, שֶׁאָנוּ מְשַׁעֲרִים, כִּי הֵם נִמְצָאִים בְּאֶרֶץ זוֹ – כָּל שֵׁם מְסֻיָם.

– מַכְּס נַבְּס, הַשָׁמַעְתָּ מִיָמֶיךָ הַנָחָה מוּזָרָה כָּזֹאת? – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בִּתְמִיהָה.

– לֹא, – עָנָה מַכְּס נַבְּס – אֲבָל אַחַת הִיא לִי אִם נִמְצָאִים כָּאן תּוֹשָׁבִים אוֹ לֹא, וְאִם יֵשׁ לְתוֹשָׁבִים אֵלֶה שֵׁם מְסֻיָם אוֹ אַיִן.

– אִם אַתָּה מְמַעֵט כָּל כָּךְ לְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁאֵלוֹת כָּאֵלוּ, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, הֲרֵי לֹא מֵחָכְמָה אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת – הֵשִׁיב לוֹ מִיָד פַּגַנֶל הַסוֹעֵר כֻּלוֹ – וְעַתָּה הִנֵה הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהַקְשִׁיב לִדְבָרַי אוֹ לֹא, וַאֲנִי אֲנַסֶה בְּכָל זֹאת לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן כָּל צָרְכּוֹ. הִנֵה קָרָא מַגֶלַן לְיוֹשְׁבֵי אֶרֶץ זוֹ בְּשֵׁם פַּטַגוֹנִים; אַךְ בְּנֵי צִ’ילִי קוֹרְאִים לָהֶם בְּשֵׁם קאוּהַלְהִים; יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ קַרְמֶן יְכַנוּ אוֹתָם טֶהוּלְצִ’ים; הָאֲרָאוּקָנִים יִקְרְאוּ לָהֶם צִ’ילִיקִים; הַתַּיָר בּוּגֶנְוִיל מָצָא, כִּי שְׁמָם הוּא גָאוּצִ’ים; וְאִלוּ הֵם עַצְמָם אוֹמְרִים כִּי אִינְקִים הֵם. אִמְרוּ אֵפוֹא בְּעַצְמְכֶם, אִם נוּכַל לִמְצֹא אֶת יָדֵינוּ וְרַגְלֵנוּ בְּתֹהוּ וָבֹהוּ כָּזֶה, וְאִם אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בִּכְלָל עַל עַם אֶחַד, כְּשֶׁלְפָנֵינוּ כָּל כָּךְ הַרְבֶּה שֵׁמוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִים?

– אָכֵן, הוֹכָחָה יָפָה הֵבֵאתָ, מַר פַּגַנֶל, – הִלְלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– נָכוֹן, הַהוֹכָחָה הִיא יָפָה וּמְשַׁכְנַעַת, – הִסְכִּים הַלוֹרְד גְּלֶנֶרְוַן – אֲבָל אוּלַי תּוּכַל, מַר פַּגַנֶל לְהַגִיד לָנוּ מַשֶׁהוּ בִּדְבַר מַרְאָם וְקוֹמָתָם?

– לֹא, כָּזֹאת לֹא אוּכַל! – קָבַע מִיָד הַגִיאוֹגְרָף.

– אֵין סָפֵק, כִּי גְבוֹהֵי־קוֹמָה הֵם, – הֵעִיר הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד.

– אֵינֶנִי יוֹדֵעַ.

– וְאוּלַי הֵם דַוְקָא נְמוּכֵי־קוֹמָה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– גַם זֹאת לֹא אֵדַע.

– אִם כֵּן בַּעֲלֵי קוֹמָה מְמֻצַעַת הֵם, – הִתְעָרֵב מַכְּס נַבְּס כִּמְפַשֵׁר בֵּין שְׁתֵּי הַדֵעוֹת הַמְנֻגָדוֹת.

– יִתָּכֵן, אוּלָם אֲנִי חוֹזֵר עַל מַה שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵי כֵן: אֵינֶנִי יוֹדֵעַ.

– הֲרֵי אַתָּה מַגְזִים קְצַת, מַר פַּגָנֶל, – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אָנוּ יוֹדְעִים, כִּי הַתַּיָרִים שֶׁרָאוּ אוֹתָם, מְתָאֲרִים אוֹתָם כְּ…

– הַתַּיָרִים שֶׁרָאוּ אוֹתָם, – הִפְסִיקוֹ מִיָד פַּגַנֶל בְּדַבְּרוֹ בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף – דִבְרֵיהֶם סוֹתְרִים אֵלֶה אֶת אֵלֶה. מַגֶלַן, לְמָשָׁל, מְסַפֵּר לָנוּ, כִּי רֹאשׁוֹ הִגִיעַ רַק עַד מָתְנֵיהֶם; וְאִלוּ דְרֵיק קוֹבֵעַ, כִּי הָאַנְגְלִי גָדוֹל מִן הַפַּטַגוֹנִי הַגָבוֹהַּ בְּיוֹתֵר.

– יִתָּכֵן, כִּי הַהֵפֶךְ מִזֶה הוּא הַנָכוֹן, – הֵעִיר הַמַיוֹר בְּטוֹן שֶׁל לַעַג – הָאַנְגְלִים אוֹהֲבִים תָּמִיד לְהַפְרִיז. אָכֵן, הָאַנְגְלִים הֵם אַנְגְלִים וְלֹא סְקוֹטִים.

– קַוֶנְדִישׁ אוֹמֵר, כִּי הַפַּטַגוֹנִים הֵם גְבוֹהֵי־קוֹמָה וַחֲסֻנִים; – הִמְשִׁיךְ פַּגַנֶל – הוֹפְּקִינְס קוֹרֵא לָהֶם עֲנָקִים; וְלֶמֶר וּסְקוּטֶן אוֹמְרִים, כִּי גֹבַהּ קוֹמָתָם עוֹלֶה עַל שְׁלשָׁה מֶטְרִים.

– וּבְכֵן דִבְרֵי מִי הֵם הַנְכוֹנִים? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶוְרַן – לְמִי נוּכַל לְהַאֲמִין?

– לְדַעְתִּי, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – הֲרֵי דֵעוֹתֵיהֶם הַשׁוֹנוֹת שֶׁל הַתַּיָרִים בָּאוּ בּגְלַל אָרְכָּם הָרַב שֶׁל גוּפָם וְרַגְלֵיהֶם שֶׁל הַפַּטַגוֹנִים. מִי שֶׁרָאָה אוֹתָם יוֹשְׁבִים, חָשַׁב שֶׁהֵם גְבוֹהִים מְאֹד; וּמִי שֶׁרָאָה אוֹתָם עוֹמְדִים אוֹ הוֹלְכִים, הָיָה סָבוּר, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי קוֹמָה מְמֻצַעַת. וְאָכֵן, הֵעִיר כְּבָר מִישֶׁהוּ, כִּי בְּשִׁבְתָּם נִרְאִים הַפַּטַגוֹנִים גְבוֹהִים כְּדֵי מֶטֶר וּשְׁמוֹנִים סַנְטִימֶטֶר; אוּלָם בְּקוּמָם אֵין הֵם נִרְאִים אֶלָא כְּבַעֲלֵי קוֹמָה שֶׁל מֶטֶר וָחֵצִי בִּלְבָד.

– נִפְלָא! – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – הֶסְבֵּר זֶה מִתְקַבֵּל עַל הַדַעַת, וְנִרְאֶה לִי, כִּי נָכוֹן בְּהֶחְלֵט.

– כָּךְ נִרְאֶה גַם לִי, – הִסְכִּימָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אַךְ אֵין סָפֵק, שֶׁנִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַפַּטַגוֹנִים בְּמוֹ עֵינֵינוּ וְאָז תִּהְיֶה לָנוּ הוֹכָחָה שֶׁל מַמָשׁ.

בִּשְׁעַת הַוִכּוּחַ הַנִלְהָב הַזֶה הִקִיפָה “דוּנְקָן” אֶת חֲצִי־הָאִי בְּרָאוּנְשְׁוִיג הַמְצֻיָן בִּיפִי נוֹפוֹ. אַחַר כָּךְ נִכְנְסָה לְתוֹךְ מַעֲבָר צַר, שֶׁמִשְׁנֵי עֲבָרָיו הִתְנַשְׂאוּ הָרֵי שַׁחַם מְלֵאֵי הוֹד, שֶׁמִדְרוֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ מְכֻסִים יַעֲרוֹת־עַד וּפִסְגוֹתֵיהֶם הָעֲטוּרוֹת בְּשֶׁלֶג־עוֹלָמִים הִגִיעוּ עַד הָעֲנָנִים.

דִמְדוּמֵי הָעֶרֶב הָאֲרוּכִּים הָלְכוּ וְהֶחֱשִׁיכוּ. בָּא הַלַיְלָה, וְאוֹרוֹ הַבָּהִיר שֶׁל הַיוֹם הָחְלַף בְּאוֹרוֹ הַחֲוַרְוָר שֶׁל הַיָרֵחַ. הַשָׁמַיִם נִזְרְעוּ כּוֹכָבִים בְּהִירִים, וּלְנֹגַהּ הַיָרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים הִמְשִׁיכָה “דוּנְקָן” אֶת דַרְכָּה בִּמְהִירוּת.

לְאַחַר זמַן מוּעָט נִגְלוּ לְעֵינֵי הַנוֹסְעִים חָרְבוֹת בָּתִים, שֶׁעַרְפִלֵי הַלַיְלָה עָטְפוּ אוֹתָן הוֹד וָקֶסֶם. אֵלוּ הָיוּ שְׂרִידֵי הַמוֹשָׁבָה הַחֲרֵבָה, שֶׁנוֹדְעָה בְּשֵׁם “נְמַל־הָרָעָב”. כָּאן יִסֵד בִּשְׁנַת 1581 הַסְפָרַדִי סוֹרְמֶנְטָה מוֹשָׁבָה שֶׁל מְהַגְרִים שֶׁמָנְתָה אַרְבַּע מֵאוֹת נֶפֶשׁ. אוּלָם סוֹפָהּ שֶׁל מוֹשָׁבָה זוֹ הָיָה מַר מְאֹד, כִּי מַחֲצִית הַתּוֹשָׁבִים מֵתוּ מִפְּאַת הַקֹר הַנוֹרָא הַשׂוֹרֵר כָּאן, וְהַנוֹתָרִים גָוְעוּ בָּרָעָב. בִּשְׁנַת 1587 מָצָא הַתַּיָר קַוֶנְדִישׁ בֵּין הֶחֳרָבוֹת אֶת אַחֲרוֹן הָאֻמְלָלִים, כְּשֶׁהוּא גוֹסֵס מֵאֲפִיסַת־כֹּח.

בְּהָאִיר הַבֹּקֶר, כְּשֶׁ“דוּנְקָן” הִשְׁאִירָה מֵאֲחוֹרֶיהָ אֶת הַחוֹפִים הַשׁוֹמְמִים שֶׁלִווּ אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַלַיְלָה, נִכְנְסָה לְתוֹךְ הַמַעֲבָר הַצַר בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמֵצַר. מִשְׁנֵי עֲבָרָיו כִּסוּ אֶת הַחוֹפִים עֵצִים מֵעֵצִים שׁוֹנִים, וּמִפַּעַם לְפַעַם נִרְאָה אֶחָד מֵהֶם גָבוֹהַּ מִן הַשְׁאָר, כְּאִלוּ רָצְתָה צַמַרְתּוֹ לְהַעְפִּיל הַשָׁמַיְמָה. וּלְבַסוֹף הֶחֱלִיקָה הָאֳנִיָה לְיַד מִפְרַץ נִיקְלַס הַקָדוֹשׁ, הוּא הַמִפְרָץ שֶׁבּוּגֶנְוִיל קָרָא לוֹ בְּשֵׁם “מִפְרַץ הַצָרְפָתִּים”, וּמֵרָחוֹק נִרְאוּ לְעֵינֵי הַנוֹסְעִים מַחֲנוֹת כַּלְבֵי־יָם וְלִוְיָתָנִים, שֶׁשִׂחַקוּ לָהֶם עַל פְּנֵי הַמַיִם. הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ בְּוַדַאי גְדוֹלִים מְאֹד, כִּי סִילוֹנוֹת־הַמַיִם שֶׁפָּלְטוּ מִנְחִירֵי אַפָּם נִרְאוּ עוֹד מִמֶרְחָק רַב.

מִצַד אֶרֶץ־הָאֵשׁ נִתְגַלָה רֹאשׁוֹ הַנִשָׂא שֶׁל הָהָר סוֹרְמֶנְטָה, שֶׁפִּסְגָתוֹ הָעֲשׂוּיָה צוֹקִים נִפְרָדִים כְּאִלוּ נִקְרְעָה עַל יְדֵי הָעֲנָנִים מִגוּף הָהָר וְנִרְאֲתָה כִּקְבוּצַת אִיִים בְּיָם הָאֲוִיר. וְאַחֲרֵי הַר נִשָׂא זֶה הִתְחִיל הַמֵצַר לְהִתְפַּתֵּל בִּרְצוּעָה צָרָה בֵּין חֲצִי־הָאִי בְּרָאוּנְשְׁוִיג וּבֵין אַדְמַת־הַיֵאוּשׁ, הַמֻקָפַה אִיִים קְטַנִים לְאֵין סְפֹר וּמַרְאֶהָ כְּמַרְאֵה לִוְיָתָן עֲנָק שֶׁנִכְלָא בֵּין סְלָעִים מִסָבִיב וְאֵין בְּיָדוֹ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכִּלְאוֹ.

לְאַט־לְאַט הִתְחִיל הַמֵצַר שׁוּב לְהִתְרָחֵב. הָאֳנִיָה הִקִיפָה אֶת הָאִיִים הַסַלְעִיִים וְהָלְכָה וְנִתְקָרְבָה אֶל הַחוֹפִים הַדְרוֹמִיִים, וְאַחֲרֵי שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת מֵאָז נִכְנְסָה “דוּנְקָן” לְתוֹךְ הַמֵצַר, נִרְאָה בִּקְצֵה אַדְמַת־הַיֵאוּשׁ הָרֹאשׁ פִּילָרֶס, וּלְעֵינֵי הַנוֹסְעִים נִגְלָה הָאוֹקְיָנוֹס הֶעָצוּם וְהַמַבְרִיק, הֲלֹא הוּא הַאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט. לְמַרְאֵהוּ בָּא פַּגַנֶל לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת כָּזֹאת, שֶׁהַנוֹסְעִים דִמוּ בְּלִבָּם, כִּי לֹא הַגִיאוֹגְרָף הַצָרְפַתִּי לִפְנֵיהֶם, אֶלָא פֶרְדִינַנְד מַגֶלַן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

פֶּרֶק י: הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע

שְׁמוֹנָה יָמִים לְאַחַר הַקִיפָהּ אֶת רֹאשׁ פִּילָרֶס, נִכְנְסָה “דוּנְקָן” בְּכָל כֹּחַ מְרוּצָתָהּ לְתוֹךְ לְשׁוֹן־הַיָם טַלְקָהוּאָנוֹ. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה מְאֹד. אָמְנָם הָיָה עוֹד הַחֹרֶף בְּעֶצֶם תָּקְפּוֹ, אוּלָם הַשָׁמַיִם לֹא נִרְאוּ כָּאן מְעֻנָנִים וְקוֹדְרִים כְּמוֹ בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּה בִּתְקוּפָה זוֹ, וְעַל פְּנֵי הַיָם נָשְׁבָה רוּחַ דְרוֹמִית חֲמִימָה.

בְּהֶתְאֵם לִרְצוֹנוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, עָשָׂה רַב־הַחוֹבֵל אֶת דַרְכּוֹ בְּסָמוּךְ לָאַרְכִיפֶּלָג צִ’לוֹאֶה, כִּי קַוֵה קִוָה הַלוֹרְד לְגַלוֹת בֵּין הָאִיִים וְהַסְלָעִים הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר כָּאן שָׂרִיד כָּלְשֶׁהוּ מֵהָאֳנִיָה שֶׁנִטְרְפָה, כְּגוֹן שֶׁבֶר שֶׁל תֹּרֶן, גְזִיר־עֵץ מְעֻבָּד, אוֹ מַשֶׁהוּ אַחֵר. אַךְ שׁוּם דָבָר לֹא נִמְצָא, וְהָאֳנִיָה הִמְשִׁיכָה אֶת דַרְכָּהּ, עַד שֶׁנִכְנְסָה בַּיוֹם הָאַרְבָּעִים מֵאָז עָזְבָה אֶת מִפְרַץ קְלַיד– לִנְמַל טַלְקָהוּאָנוֹ.

גְלֶנֶרְוַן צִוָה לְהוֹרִיד מִיָד סִירָה וְיַחַד עִם פַּגַנֶל עָלָה עַל הַחוֹף. כָּאן שַׂמַח הַגִיאוֹגְרָף לַהִזְדַמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה לְשׂוֹחֵחַ קְצַת עִם אַנְשֵׁי הַמָקוֹם בַּלָשׁוֹן הַסְפָרַדִית שֶׁלָמַד בִּימֵי הַמַסָע, אַךְ לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב, נוֹכַח עַד מְהֵרָה, כִּי תּוֹשָׁבֵי הָעִיר אֵינָם מְבִינִים כְּלָל וּכְלָל אֶת שְׁאֵלוֹתָיו.

– מִבְטָאִי הוּא בְּוַדַאי רַע כָּל כָּךְ, שֶׁהָאֲנָשִׁים אֵינָם יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת דְבָרַי, – אָמַר בְּלִבּוֹ.

– נֵלֵךְ לְבֵית־הַמֶכֶס, – הִצִיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – וְשָׁם אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם אַנְשֵׁי הַמָקוֹם.

אוּלָם גַם בְּבֵית־הַמֶכֶס לֹא הֶעֱלוּ דָבָר. הַפְּקִידִים רַק הִצְלִיחוּ לְהַסְבִּיר לָהֶם בְּאַנְגְלִית רְצוּצָה, כִּי בָּעִיר הָרְחוֹקָה מִכָּאן מַהֲלַךְ שָׁעָה יוֹשֵׁב הַצִיר הַבְּרִיטִי, וְיָעֲצוּ לָהֶם לִשְׂכֹּר צֶמֶד סוּסִים וְלִרְכֹּב לְשָׁם.

וְאָמְנָם עָשׂוּ הַלוֹרְד וּפַּגַנֶל כַּעֲצַת פְּקִידֵי בֵּית־הַמֶכֶס. הֵם שָׂכְרוּ לָהֶם שְׁנֵי סוּסִים טוֹבִים, וּלְאַחַר שֶׁנוֹדְעוּ לָהֶם בְּקשִׁי רַב פִּרְטֵי הַדֶרֶךְ, יָצְאוּ בִּרְכִיבָה לִמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַצִיר. כַּעֲבֹר שָׁעָה הִגִיעוּ לְחוֹמָתָהּ שֶׁל עִיר גְדוֹלָה, שֶׁנוֹסְדָה וְנִבְנְתָה עַל יְדֵי וַלְדִיוְיָה, אֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל פִּיזָרוֹ.

אֲבָל הָעִיר וַלְדִיוְיָה, שֶׁהָיְתָה לְפָנִים גְדוֹלָה וְמְפֹאָרָה, נִגְלְתָה עַתָּה לְעֵינֵי הָאוֹרְחִים עֲלוּבָה מְאֹד. הִיא שֻׁדְדָה עַל יְדֵי תּוֹשָׁבֵי הַסְבִיבָה וְאַחֲרֵי הַשְׂרֵפָה הַנוֹרָאָה, שֶׁפָּרְצָה בָּהּ בִּשְׁנַת 1819, נֶחֶרְבָה כִּמְעַט לְגַמְרֵי וְלֹא נוֹתְרוּ בָּהּ אֶלָא כִּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים אִישׁ. הַתּוֹשָׁבִים שֶׁבְּיָמִים אֵלֶה לֹא דָאֲגוּ לָהּ וְהִזְנִיחוּ אוֹתָהּ בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁהָרְחוֹבוֹת נֶהֶפְּכוּ לְכָרֵי דֶשֶׁא – מִרְעֶה לְצֹאנָם שֶׁל בַּעֲלֵי הָעֲדָרִים. אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא בִּמְלֹא כָּל הָעִיר זֵכֶר לְעִסְקֵי מִסְחָר וְתַעֲשִׂיָה, אוֹ לְאֵיזוֹ שֶׁהִיא פְּעֻלָה תַּרְבּוּתִית בְּקֶרֶב הַתּוֹשָׁבִים. מִגְזֻזְטְרָאוֹת הַבָּתִּים רַק הִגִיעוּ צְלִילֶיהָ שֶׁל הַמַנְדוֹלִינָה וּבְעַד הַחַלוֹנוֹת הַמְכֻסִים וִילָאוֹת בָּקְעוּ קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל שִׁירֵי אַהֲבָה סֶנְטִימֶנְטַלִיִים. הָעִיר הָעַתִּיקָה וְהַמְהֻלָלָה נִרְאֲתָה אֵפוֹא כְּעֵין מוֹשָׁבָה מֻזְנָחָה שֶׁל הוֹלְכֵי בָּטֵל.

פַּגַנֶל הָיָה מוּכָן לְהַרְצוֹת לִפְנֵי הַלוֹרְד עַל סִבּוֹת יְרִידָתָהּ שֶׁל הָעִיר, אֲבָל לִגְלֶנֶרְוַן לֹא הָיָה עַתָּה כָּל רָצוֹן לְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו, וּמִבְּלִי לְאַבֵּד זְמַן לָרִיק חִפֵּשׂ אַחֲרֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַצִיר הַבְּרִיטִי מִיסְטֶר בֶּנְטוֹק.

סוֹף־סוֹף הִגִיעוּ שְׁנֵי הָאוֹרְחִים לְבֵית הַצִיר. מִיסְטֶר בֶּנְטוֹק קִבֵּל אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, הִקְשִׁיב בְּהִתְעַנְיְנוּת רַבָּה לַסִפּוּר עַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְהִבְטִיחַ לַעֲרֹךְ מִיָד חֲקִירָה וּדְרִישָׁה בְּעִנְיָן זֶה בְּכָל יִשׁוּבֵי הַחוֹף.

אוּלָם הַחֲקִירָה שֶׁנֶעֶרְכָה לֹא הֵבִיאָה כָּל תּוֹצָאוֹת. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא יָדְעוּ עַל מִקְרֵה טְבִיעָה שֶׁל אֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשָׁה תְּרָנִים וּשְׁמָהּ “בְּרִיטַנְיָה” וְאַף אֶחָד לֹא שָׁמַע עַל אֳנִיָה זוֹ וְלֹא יָדַע עַל גוֹרָלָהּ.

מְדֻכָּא בְּמִקְצָת, אִם כִּי לֹא מְיֹאָשׁ כְּלָל וּכְלָל, חָזַר הַלוֹרְד לְטַלְקָהוּאָנוֹ. מִכָּאן שָׁלַח רָצִים לְכָל הַמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָם, כְּדֵי לַחֲקֹר מִפִּי יוֹשְׁבֵיהֶם אִם לֹא יָדוּעַ לָהֶם מַשֶׁהוּ עַל “בְּרִיטַנְיָה”¹⁴, אוּלָם גַם מַעֲשֵׂהוּ זֶה לֹא הֵבִיא כָּל תּוֹצָאוֹת. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא שָׁמַע אִישׁ עַל אֳנִיָה שֶׁנִטְרְפָה בַּיָם וְעַל מַלָחִים שֶׁנִלְקְחוּ בִּשְׁבִי עַל יְדֵי אִינְדִיאָנִים; וְנִרְאֶה הָיָה, כְּאִלוּ צָלְלָה “בְּרִיטַנְיָה” בָּאוֹקְיָנוֹס מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר כָּל זֵכֶר אַחֲרֶיהָ, וְרַב־הַחוֹבֵל וּשְׁנֵי הַמַלָחִים, שֶׁנִזְכְּרוּ בַּתְּעוּדָה, כְּאִלוּ הִתְנַדְפוּ בָּאֲוִיר.

כְּשֶׁחָזַר הַלוֹרְד לָאֳנִיָה, הָיָה אֵפוֹא לִבּוֹ כָּבֵד עָלָיו מְאֹד. בְּלֵב נִשְׁבָּר סִפֵּר לַחֲבֵרָיו עַל מַאֲמַצָיו בִּדְבַר הַשָׂגַת יְדִיעוֹת עַל “בְּרִיטַנְיָה” וְעַל אִי־הַצְלָחָתוֹ הַגְמוּרָה בְּנִדוֹן זֶה.

מָרִי וְרוֹבֶּרְט נִתְעַצְבוּ מְאֹד, כְּשֶׁשָׁמְעוּ אֶת דְבָרָיו שֶׁל הַלוֹרְד, וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִשְׁתַּדְלָָה לְעוֹדֵד אוֹתָם וּלְנַחֲמָם. הִיא לֹא יָכְלָה לְדַבֵּר עַל לִבָּם, כִּי מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּתָהּ לֹא מָצְאָה מִלִים בְּפִיהָ. אַךְ בְּחַבְּקָהּ וּבְלָחֳצָהּ אֶת הַיְתוֹמִים הַמְדֻכָּאִים אֶל לִבָּהּ, בִּטְאָה אֶת רִגְשׁוֹת צַעֲרָהּ וְתַנְחוּמֶיהָ גַם ללֹא דְבָרִים.

פַּגַנֶל בִּקֵשׁ מִן הַלוֹרְד אֶת הַתְּעוּדוֹת, כְּדֵי לְחָקְרָן פַּעַם שְׁנִיָה; וְשׁוּב שָׁקַע בַּחֲקִירָתָן, בְּקַווֹתוֹ לִמְצֹא פִּתְרוֹן חָדָשׁ לַחִידָה הַסְתוּמָה. לְמַעֲלָה מִשָׁעָה יָשַׁב מַחֲרִישׁ וּבְלִי נוֹעַ, אַךְ לְבַסוֹף נִגַשׁ אֵלָיו הַלוֹרְד, שֶׁהֶחְלִיט לְהוֹצִיאוֹ מִמַצַב קִפְאוֹנוֹ, וְשָׁאַל:

– מַר פַּגַנֶל, הֲרֵי פִּקְחוּתְךָ הִא חַדָה וְחוֹדֶרֶת, שֶׁמָא מָצָאתָ אֵפוֹא בַּתְּעוּדוֹת מַשֶׁהוּ חָדָשׁ? כְּלוּם יִתָּכֵן שֶׁבַּפִּעֲנוּחַ שֶׁלָנוּ נָפְלָה טָעוּת? וְאוּלַי לֹא צֵרַפְנוּ נְכוֹנָה אֶת הַמִלִים הַבּוֹדְדוֹת אוֹ הָאוֹתִיוֹת?

פַּגַנֶל אָמְנָם נִתְעוֹרֵר מֵהִרְהוּרָיו וְשָׁמַע אֶת דִבְרֵי הַלוֹרְד בִּתְשׂוּמַת־לֵב, אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא עָנָה לוֹ דָבָר וְהִמְשִׁיךְ בִּשְׁתִיקָתוֹ. מֹחוֹ עָבַד בְּוַדַאי בְּשָׁעָה זוֹ עֲבוֹדָה מְאֻמֶצֶת מְאֹד.

– אֲנִי מַתְחִיל לַחֲשׁשׁ, כִּי טָעִינוּ בְּיַחַס לָעִקָר, כְּלוֹמַר בְּיַחַס לִמְקוֹם הָאָסוֹן, – הוֹסִיף הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – כְּלוּם לֹא יִתָּכֵן, שֶׁהַכַּוָנָה לֹא הָיְתָה לְפַּטַגוֹנְיָה? מַה דַעְתְּךָ, מַר פַּגַנֶל?

אַךְ גַם הַפַּעַם לֹא עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף הַשָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו.

– וּכְלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לְבָאֵר אֶת הַקֶטַע indi בֵּאוּר אַחֵר מִזֶה שֶׁלָנוּ? – שָׁאַל שׁוּב הַלוֹרְד – הֲרֵי הַדָבָר בָּרוּר, כִּי כָּאן דֻבַּר עַל אִינְדִיאָנִים.

– אֵין סָפֵק! – חִזֵק הַמַיוֹר אֶת דַעְתּוֹ.

– וּמִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים – הִמְשִׁיךְ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – כִּי בִּזְמַן כְּתִיבַת הַתְּעוּדָה הָיוּ הַטוֹבְעִים בְּטוּחִים שֶׁיִפְּלוּ בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים.

– סְלִיחָה, – הִתְעוֹרֵר לְבַסוֹף פַּגַנֶל – כָּאן אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהַפְסִיקְךָ. לְבֵאוּרֶיךָ הַקוֹדְמִים אֵין לִי כָּל יְסוֹד לְהִתְנַגֵד, אֲבָל זֶה הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ כָּל כָּךְ בָּטוּחַ וְאֶפְשָׁר שֶׁאֵינוֹ צוֹדֵק כְּלָל וּכְלָל.

– מָה רְצוֹנְךָ לֵאמֹר בָּזֶה, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּשָׁעָה שֶׁעֵינֵי כָּל הַנוֹכְחִים נִנְעֲצוּ בִּפְנֵי הַגִיאוֹגְרָף.

– בָּזֶה אֲנִי רוֹצֶה לֵאמֹר – עָנָה פַּגַנֶל בְּהַטְעִימוֹ כָּל מִלָה וּמִלָה – שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נִמְצָא כָּעֵת בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים וְאֶת הַדָבָר הַזֶה מְאַשֶׁרֶת הַתְּעוּדָה.

– אָנָא, בָּרֵר אֶת דְבָרֶיךָ בְּיֶתֶר דִיוּק, מַר פַּגַנֶל, – בִּקְשָׁה הָעַלְמָה גְרַנְט.

– בְּרָצוֹן רַב, גְבֶרֶת גְרַנְט, – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל – הַשְׁאֵלָה הִיא: מָתַי הָשְׁלַךְ הַבַּקְבּוּק לְתוֹךְ הַמַיִם, כְּשֶׁהָיוּ כְּבָר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּמַלָחָיו בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים, אוֹ לִפְנֵי כֵן. וְדַעְתִּי הִיא – כְּשֶׁהָיוּ כְּבָר בַּשֶׁבִי.

– דָבָר זֶה מִן הַנִמְנָעוֹת הוּא! – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– מִן הַנִמְנָעוֹת? וּמִשׁוּם מָה, אֲדוֹנִי הַנַעֲלֶה? – שָׁאַל פַּגַנֶל בְּבַת־צְחוֹק.

– כִּי אֶת הַבַּקְבּוּק יָכְלוּ לִזְרֹק לַמַיִם רַק בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לִטְבִיעַת הָאֳנִיָה. וּמִכָּאן, שֶׁמַעֲלוֹת הָרֹחַב מִתְיַחֲסוֹת רַק לִמְקוֹם הָאָסוֹן.

– אֲבָל לְדָבָר זֶה אֵין כָּל הוֹכָחָה! – הֵשִׁיב פַּגַנֶל בְּעֵרָנוּת – אֵינֶנִי מֵבִין, מִשׁוּם מַה לֹא יָכְלוּ הַנִצוֹלִים, שֶׁהוּבְלוּ עַל יְדֵי הָאִינְדְיאָנִים לִפְנִים הָאָרֶץ, לְחַפֵּשׂ לָהֶם שְׁעַת־כּשֶׁר לִזְרִיקַת הַבַּקְבּוּק לַמַיִם כְּבָר בִּהְיוֹתָם בַּשֶׁבִי?

– מִשׁוּם סִבָּה פְּשׁוּטָה, פַּגַנֶל יַקִירִי, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – שְׁעַת־כּשֶׁר כָּזֹאת לֹא נִתְּנָה לָהֶם בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן!

– מַדוּעַ?

– הוֹ, אֵלִי! כְּלוּם לֹא תָּבִין, שֶׁהַשְׁבוּיִים לֹא נִמְצְאוּ בְּקִרְבַת הַיָם?

– נָכוֹן, אֲבָל הֵם יָכְלוּ לְהִמָצֵא בְּקִרְבַת נָהָר גָדוֹל הַנוֹפֵל לַיָם, נָכוֹן?

תְּשׁוּבָה בִּלְתִּי צְפוּיָה זוֹ, שֶׁנִרְאֲתָה הֶגְיוֹנִית מְאֹד, הִכְרִיחָה אֶת כֻּלָם לְהִשְׁתַּקֵעַ קְצַת בְּמַחֲשָׁבוֹת; וּמִתּוֹךְ בְּרַק עֵינֵי שׁוֹמְעָיו הֵבִין הַמְלֻמָד הַפִּקֵחַ, שֶׁבְּלֵב כֻּלָם נוֹלְדָה תִּקְוָה חֲדָשָׁה.

לְאַחַר שְׁתִיקָה קְצָרָה פָּתְחָה הָרִאשׁוֹנָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה:

– אָכֵן, רַעְיוֹן חָדָשׁ!

– וְאַף יָפֶה, – הוֹסִיף פַּגַנֶל בִּתְמִימוּת.

– מָה אֵפוֹא עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עַתָּה, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– לְפִי דַעְתִּי, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף – עָלֵינוּ לִמְצֹא בְּחוֹף אֲמֵרִיקָה אֶת הַמָקוֹם, שֶׁבּוֹ פּוֹגַעַת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, וְלַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכֵּנוּ בַּיַבָּשָׁה רַק עַל־פִּיהָ, מִבְּלִי לִנְטוֹת מִמֶנָה אַף כְּדֵי מַחֲצִית הַמַעֲלָה, וּבְלֶכְתֵּנוּ כָּךְ לְהַגִיעַ עַד הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. יִתָּכֵן כִּי לְאָרְכָּהּ שֶׁל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלְשִׁים וָשֶׁבַע נִמְצָא אֶת הָאוֹבְדִים.

– תִּקְוָה קְלוּשָׁה, – הֵעִיר הַמַיוֹר.

– לַמְרוֹת שֶׁהִיא קְלוּשָׁה, אָסוּר לָנוּ לְהִתְיַחֵס אֵלֶיהָ בְּקַלוּת־רֹאשׁ, – עָנָה לוֹ מִיָד פַּגַנֶל – אִם הַשְׁעָרָתִי הִיא נְכוֹנָה וְהַבַּקְבּוּק אָמְנָם בָּא לַיָם עִם אַחַד הַנְהָרוֹת הַמִשְׁתַּפְּכִים אֵלָיו, אָז אֵין סָפֵק שֶׁנְגַלֶה אֶת עִקְבוֹת הַשְׁבוּיִים. אִם תִּסְתַּכְּלוּ, יְדִידַי, בְּמַפָּה זוֹ, הַסְכֵּם תַּסְכִּימוּ גַם אַתֶּם, שֶׁלְהַשְׁעָרָתִי יֵשׁ יְסוֹד מֻצְדָק.

תּוֹךְ כְּדֵי דְבָרָיו אֵלֶה פָּרַשׂ פַּגַנֶל עַל פְּנֵי הַשֻׁלְחָן מַפָּה גְדוֹלָה וּמְפֹרֶטֶת שֶׁל צִ’ילִי וְאַרְגֶנְטִינָה.

– הִסְתַּכְּלוּ וּרְאוּ, – הִמְשִׁיךְ בְּהַצְבִּיעוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל הַמַפָּה – וְנַעֲרֹךְ יַחַד טִיוּל בְּיַבַּשְׁתָּהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. הִנֵה אָנוּ נִכְנָסִים לִרְצוּעַת־יַבָּשָׁה צָרָה – זוֹהִי צִ’ילִי. אָנוּ עוֹבְרִים אֶת הַקוֹרְדִילֵרִים וְיוֹרְדִים לְמֶרְחֲבֵי הַפַּמְפּוֹת. וּרְאוּ – הַמְעַטִים הֵם כָּאן הַנְהָרוֹת, הַיוּבַלִים וְהַפְּלָגִים? הִנֵה רִיוֹ־נֶגְרוֹ, הִנֵה רִיוֹ קוֹלוֹרָדוֹ, וּמָה רַבִּים הֵם יוּבַלֵיהֶם, שֶׁהַמַעֲלָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע חוֹצָה אוֹתָם. כָּל אֵלֶה יָכְלוּ לְהָבִיא אֶת הַבַּקְבּוּק אֶל הַיָם. אָכֵן יִתָּכֵן, כִּי עַל חוֹפָיו שֶׁל אַחַד הַנְהָרוֹת הַלָלוּ, בְּתוֹךְ אֵיזֶה שֵׁבֶט שֶׁל פְּרָאִים נוֹדְדִים אוֹ בִּידֵי אִינְדִיאָנִים הַיוֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם יְשִׁיבַת קֶבַע, באַחַת הַפִּנוֹת הַנִדָחוֹת, אוּלַי לְמַרְגְלוֹת הַסְיֶרָה, נִמְצָאִים אֵלֶה שֶׁאָנוּ מְחַפְּשִׁים אוֹתָם. הֵם יוֹשְׁבִים שָׁם נוּגִים וּמְדֻכָּאִים וְלִבָּם מְצַפֶּה לְעֶזְרַת הָאֱלֹהִים. הַאֻמְנָם נַכְזִיב אֶת תִּקְוָתָם? הֲאֻמְנָם לֹא תֵּאוֹתוֹ לָצֵאת לְכָל אוֹתָם הַמְקוֹמוֹת, שֶׁאֲנִי מַרְאֶה לָכֶם כָּאן עַל הַמַפָּה? וְאִם גַם טָעוּת בְּיָדִי, כְּלוּם אֵין אָנוּ מְחֻיָבִים – לְפָחוֹת לְמַעַן הַשְׁקִיט אֶת מַצְפּוּנֵנוּ – לָבוֹא עַד לִקְצֵה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, וְאִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בְּכָךְ – אַף לְהַקִיף אֶת כָּל כַּדוּר־הָאָרֶץ?

דְבָרִים אֵלֶה, שֶׁנֶאֶמְרוּ מִתּוֹךְ הַרְגָשָׁה וְהִתְעוֹרְרוּת, עָשׂוּ רשֶׁם כַּבִּיר עַל הַשׁוֹמְעִים וְכֻלָם קָמוּ וְלָחֲצוּ אֶת יָדוֹ שֶׁל פַּגַנֶל.

– כֵּן, אָבִי בְּוַדַאי שָׁם הוּא! – קָרָא רוֹבֶּרְט כְּשֶׁמֶבָּטֵי עֵינָיו תְּקוּעִים בַּמַפָּה.

– מָצוֹא נִמְצָאֵהוּ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, יְדִידִי הַקָטָן! – נִחֵם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַנַעַר – שׁוּם דָבָר אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת הֶגְיוֹנִי יוֹתֵר מֵהַסְבָּרָתוֹ שֶׁל יְדִידֵנוּ וּמוֹרֵנוּ הַמְנֻסֶה, וְעַל כֵּן נֵלֵךְ לְלֹא כָּל פִּקְפּוּק בַּדֶרֶךְ, שֶׁהוּא מוֹרֶה לָנוּ. יִתָּכֵן, שֶׁאָבִיךָ נִמְצָא בִּידֵי שֵׁבֶט אִינְדִיאָנִי גָדוֹל וְחָזָק; וְיִתָּכֵן, כִּי קָטָן וְחַלָשׁ הוּא הַשֵׁבֶט שֶׁשָׁבָה אוֹתוֹ. אִם הַדָבָר הוּא כְּהַנָחָתִי הַשְׁנִיָה, שַׁחְרֵר נְשַׁחְרְרֵנוּ לְלֹא עָמָל רַב; וְאִם הַדָבָר הוּא כְּהַנָחָתִי הָרִאשׁוֹנָה, נַחֲקֹר רֵאשִׁית כֹּל אֶת הָעִנְיָן חֲקֹר הֵיטֵב, אַחַר כָּךְ נָשׁוּב אֶל “דוּנְקָן” וְנַפְלִיג בָּהּ לְבּוּאֵנוֹס אַיְרֶס, וְשָׁם יְגַיֵס הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס גְדוּד שֶׁל מִתְנַדְבִים, כְּדֵי לְהַפִּיל בְּעֶזְרָתוֹ אֶת חִתִּתֵּנוּ עַל הָאִינְדִיאָנִים, וּבְאֹפֶן כָּזֶה לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁנְשַׁחְרֵר אֶת הַשְׁבוּיִים, אֶלָא הָאִינְדִיאָנִים עַצְמָם יִמָסְרוּ לְיָדֵינוּ.

– כֵּן, כֵּן, גְלֶנֶרְוַן, תָּכְנִיתְךָ יָפָה מְאֹד! – קָרָא הַמַיוֹר – וַאֲנִי יָכוֹל עוֹד לְהוֹסִיף, כִּי הַדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לַעֲבֹר בָּהּ אֵינָהּ, כְּפִי שֶׁנִדְמֶה לִי, קָשָׁה בְּיוֹתֵר וְאַף לְסַכָּנוֹת גְדוֹלוֹת אֵין אָנוּ צְפוּיִים בָּהּ, הַאַף אֵין זֹאת, מַר פַּגַנֶל?

– אָכֵן, כֵּן, – הִסְכִּים הַגִיאוֹגְרָף לְדַעְתּוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס – אֵין כָּל פַּחַד וְכָל קשִׁי מְיֻחָד בְּדַרְכֵּנוּ. הִנֵה עָבְרוּ בָּהּ כְּבָר אֲנָשִׁים לֹא מְעַטִים, שֶׁלֹא הָיוּ לָהֶם כְּלָל וּכְלָל אֶמְצָעִים מַסְפִּיקִים לְשֵׁם כָּךְ, וּבְכָל זֹאת לֹא קָרָה לָהֶם דָבָר וְהִגִיעוּ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז־חֶפְצָם. וְכִי לֹא עָבַר בַּזִילְיָה וִילְיַרְמוֹ בִּשְׁנַת 1782 אֶת הַקוֹרְדִילֵרִים בְּצֵאתוֹ מִן הָעִיר קַרְמֵן? וְדוֹן לוּאִי לַה־קְרוּז אִישׁ צִ’ילִי, שֶׁיָצָא מֵאַנְטוֹקָה וְחָצָה אֶת הָאַנְדִים, כְּלוּם לֹא עָבַר בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹאת לְרָחְבָּהּ וְהִגִיעַ לְבּוּאֵנוֹס אַיְרֶס? וּמִלְבַד אֵלֶה הֲרֵי יְכוֹלִים לְשַׁמֵשׁ לָנוּ דֻגְמָה גַם כַּמָה וְכַמָה אֲחֵרִים, כְּגוֹן הַקָצִין גְרָסִיֶה, אַלְסִיד ד’אוֹרְבִּינְיֶה וִידִידִי וְרֵעִי הַנִכְבָּד הַדוֹקְטוֹר מַרְטֵן דֵה־מוּסִי, שֶׁעָבְרוּ אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וְעָשׂוּ בָּהּ לְמַעַן הַמַדָע וְהַחָכְמָה אֶת אֲשֶׁר אָנוּ מִתְכּוֹנְנִים לַעֲשׂוֹת עַתָּה לְמַעַן אַהֲבַת הָאָדָם.

– הוֹי, מַר פַּגַנֶל! – קָרְאָה הָעַלְמָה גְרַנְט בְּקוֹל רוֹעֵד מֵהִתְרַגְשׁוּת – כֵּיצַד עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לְךָ עַל דַאֲגָתְךָ הָרַבָּה הַזֹאת לְגוֹרַל אָבִי הָאוֹבֵד וּלְגוֹרָלֵנוּ אָנוּ?

– אֵין עָלַיִךְ לְהוֹדוֹת לִי כְּלָל, – הֵשִׁיב לָהּ פַּגַנֶל – אָנוּ כֻּלָנוּ עוֹשִׂים מַה שֶׁגַם אֲחֵרִים בִּמְקוֹמֵנוּ הָיוּ עוֹשִׂים בְּרָצוֹן.

– וְכַמָה זְמַן יִהְיֶה עָלֵינוּ לָלֶכֶת עַד הַגִיעֵנוּ לִקְצֵה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.

– לֹא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, יְדִידִי הַצָעִיר, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – עָלֵינוּ לַעֲבֹר דֶרֶךְ שֶׁל 460 קִילוֹמֶטֶר בְּעֶרֶךְ וְלֹא יוֹתֵר, וְאַגַב עָלַי לְהוֹסִיף, כִּי נִמָצֵא בָּרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי שֶׁל סְפָרַד, סִיצִילְיָה וְיָוָן, כְּלוֹמַר: נִתְעַנֵג עַל אַקְלִים מְצֻיָן וְלֹא רַק חִפּוּשׂ יִהְיֶה זֶה אֶלָא גַם טִיוּל נָעִים מְאֹד.

– אֲבָל כַּמָה זְמַן יֶאֱרַךְ טִיוּל זֶה? – שָׁאַל שׁוּב רוֹבֶּרְט.

– סְבוּרַנִי, כְּחֹדֶשׁ יָמִים.

– וְמַה דַעְתְּךָ, מַר פַּגַנֶל, עַל שְׁלוֹמָם שֶׁל הַשְׁבוּיִים? – הִתְעָרְבָה בַּשִׂיחָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – כְּלוּם לֹא נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה לְחַיֵיהֶם?

– לֹא, בְּשׁוּם אֹפֶן, – קָבַע הַגִיאוֹגְרָף – הָאִינְדִיאָנִים אֵינָם אוֹכְלֵי־אָדָם. אֶחָד מִבְּנֵי אַרְצִי, חָבֵר לַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית שָלָנוּ, גִינְפַּר שְׁמוֹ, בִּילָה שָׁלשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים. הוּא אָמְנָם סָבַל הַרְבֵּה מִמִנְהֲגֵי חַיֵיהֶם הַשׁוֹנִים וְהַמְשֻׁנִים, אֲבַל בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹל לְהִתְאוֹנֵן, שֶׁהֵרֵעוּ לוֹ מִדַעַת וּבְכַוָנָה. הָאִינְדִיאָנִים שֶׁבַּאֲרָצוֹת אֵלוּ מְכַבְּדִים מְאֹד אֶת בְּנֵי אֵירוֹפָּה, הַנֶחְשָׁבִים בְּעֵינֵיהֶם לְמוֹעִילִים בִּידִיעוֹתֵיהֶם הָרַבּוֹת, וְלָכֵן יִתְיַחֲסוּ אֲלֵיהֶם יַחַס יָפֶה.

– כָּל זֶה הוּא טוֹב וְיָפֶה, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אַךְ עַתָּה אָסוּר לָנוּ לְאַבֵּד אֶת זְמַנֵנוּ לָרִיק. עָלֵינוּ לְמַהֵר וְלָצֵאת לְדַרְכֵּנוּ מִבְּלִי לְהִתְמַהֲמֵהַּ. אַךְ הַשְׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ הִיא לְאָן לִפְנוֹת רִאשׁוֹנָה?

– דַרְכֵּנוּ תִּהְיֶה נוֹחָה וּנְעִימָה, – אָמַר פַּגַנֶל – אָנוּ נַעֲבֹר הָרִים קְטַנִים אֲחָדִים וְאַחַר כָּךְ נֵרֵד לְאַט־לְאַט עִם שִׁפּוּעָם הַמִזְרָחִי שֶׁל הָאַנְדִים וְנָבוֹא לְמִישׁוֹר חָלָק הַדוֹמֶה מַמָשׁ לְגַן נֶחְמָד.

– הָבָה וְנִרְאֶה בַּמַפָּה אֶת הַדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה לְגַנְךָ הַנֶחְמָד, – פָּנָה מַכְּס נַבְּס לַפַּגַנֶל.

– בְּבַקָשָׁה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף בְּחִבָּה וְהִקְרִיב לְפָנָיו אֶת הַמַפָּה – הַבֵּט, אָנוּ נִבְחַר לָנוּ כִּנְקֻדַת־מוֹצָא חֵלֶק זֶה מִן הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, הַנִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ חוֹפֶיהָ שֶָל צִ’ילִי, בֵּין הָרֹאשׁ רוּמֶן וְהַמִפְרָץ קַרְנֵרָה. וּכְשֶׁנַעֲבֹר אֶת בִּירַת הָאֲרָאוּקָנִים, נֶחֱצֶה אֶת הַקוֹרְדִילֵרִים לְיַד אַנְטוּקָה וְנִסְטֶה מֵהַר־הָאֵשׁ, שֶׁיִשָׁאֵר בְּצַד דָרוֹם. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנֵרֵד מִן הֶהָרִים, נֶחֱצֶה אֶת עֲרוּצֵיהֶם שֶׁל הַנְיוּקְוֶן וְהַקוֹלוֹרָדוֹ, נָבוֹא לַפַּמְפּוֹת, נַמְשִׁיךְ עַד הַנְהָרוֹת סָלִינָס וְקוּאַמִינִי, וּלְבַסוֹף נַגִיעַ לְהָרֵי טַפַּלְקָן. כָּאן נִהְיָה כְּבָר עַל גְבוּלָהּ שֶׁל בּוּאֵנוֹס אַיְרֶס. וּכְשֶׁנַעֲבֹר גְבוּל זֶה, נֶחֱצֶה אֶת רִכְסֵי טַנְדִיל וְנַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשֵׂינוּ עַד מֶדָנָה, הַנִמְצֵאת כְּבָר עַל חוֹף הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.

בְּגוֹלְלוֹ אֶת תָּכְנִיתָהּ שֶׁל הַמִשְׁלַחַת וּבְקָבְעוֹ בְּדַיְקָנוּת אֶת דַרְכָּהּ, לֹא הִבִּיט פַּגַנֶל בַּמַפָּה, כִּי לֹא הָיָה זָקוּק לָהּ כְּלָל וּכְלָל. הוּא הָיָה בַּעַל זִכָּרוֹן מְצֻיָן וְיָדַע לִקְרֹא בְּשֵׁם הַמְקוֹמוֹת וּלְתָאֵר אוֹתָם בִּפְרוֹטְרוֹט מִבְּלִי לִטְעוֹת טָעוּת קַלָה אֲפִילוּ. וּלְאַחַר שֶׁסִיֵם אֶת הַרְצָאָתוֹ הַמְפֹרֶטֶת עַל הַדֶרֶךְ וְתַחֲנוֹתֶיהָ הָעִקָרִיוֹת, הוֹסִיף וְאָמַר:

– הִנְכֶם רוֹאִים אֵפוֹא, יְדִידַי, כִּי הַדֶרֶךְ יְדוּעָה יָפֶה וְהִיא גַם יְשָׁרָה וּקְצָרָה. אֲנַחְנוּ נִשְׁלַח אֶת “דוּנְקָן” אֶל הַחוֹף הַמִזְרָחִי, וּבְעַצְמֵנוּ נַגִיעַ שָׁמָה כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ בְּעֶרֶךְ, כְּלוֹמַר בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת עִם הָאֳנִיָה, אִם לֹא יְעַכְּבוּהָ, כְּמוּבָן, הָרוּחוֹת הָמַעֲרָבִיוֹת.

– וְאִם כֵּן עַל “דוּנְקָן” לְחַכּוֹת לְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת בֵּין רֹאשׁ קוֹרְיֶנְטֶה וּבֵין רֹאשׁ אַנְטוֹנִי הַקָדוֹשׁ? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, כְּמוּבָן.

– וּמִי צָרִיךְ, לְפִי דַעְתְּךָ, לָקַחַת חֶבֶל בַּמִשְׁלַחַת? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת פַּגַנֶל.

– הוֹאִיל וְעִקַר תַּפְקִידֵנוּ הַפַּעַם הוּא רַק לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת עַל מְקוֹם הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְלֹא לְהִלָחֵם בְּשׁוֹבָיו, – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף – הָיִיתִי מַצִיעַ, כִּי נִקַח אִתָּנוּ רַק אֲנָשִׁים אַחָדִים. אַתָּה, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, תִּהְיֶה רֹאש הַמִשְׁלַחַת! וַחֲבֵרֶיהָ יִהְיוּ הַמַיוֹר וְעַבְדְּךָ הַסָר לְמִשְׁמַעְתְּךָ זַ’ק פַּגַנֶל.

– וַאֲנִי! – הוֹסִיף מִיָד גְרַנְט הַצָעִיר.

– רוֹבֶּרְט! רוֹבֶּרְט! – הִפְסִיקַתְהוּ אֲחוֹתוֹ.

– כֵּן, כֵּן, גַם אַתָּה תּוּכַל לָלֶכֶת אִתָּנוּ, – הִרְגִיעַ פַּגַנֶל אֶת רוֹבֶּרְט, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל מֶרִי, הוֹסִיף – וְכִי לָמָה זֶה לֹא יְלַוֶה אוֹתָנוּ, הֵן הַדָבָר יָבִיא לוֹ תּוֹעֶלֶת רַבָּה… וּבְכֵן אָנוּ אַרְבַּעְתֵּנוּ וְעוֹד שְׁלשָׁה מִמַלָחֵינוּ.

– הָא כֵּיצַד? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּצַעַר, כְּשֶׁהוּא מַעֲבִיר מֶבָּטֵי תַּחֲנוּנִים מִגְלֶנֶרְוַן לְפַּגַנֶל וּמִפַּגַנֶל לִגְלֶנֶרְוַן – כְּלוּם עָלַי אַתֶּם מְוַתְּרִים?

– ג’וֹן חֲבִיבִי, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – אָנוּ מַשְׁאִירִים בָּאֳנִיָתֵנוּ “דוּנְקָן” אֶת הַיָקָר לָנוּ מִכָּל יְקָר וּמִי יִדְאַג וְיָגֵן עַל מַחֲמַדֵינוּ, אִם לֹא אַתָּה, יְדִידֵנוּ הַנֶאֱמָן, רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס?

– מִדְבָרֶיךָ, אֱדוּאַרְד, אֲנִי לְמֵדָה, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּעֶצֶב – כִּי מֶרִי וַאֲנִי אֵינֶנוּ רַשָׁאִיוֹת לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִשְׁלַחַת.

– הֲבִינִי־נָא, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, כִּי לֹא מִתּוֹךְ רֹעַ־לֵב אֲנִי חוֹשֵׁב כָּכָה, – הֵשִׁיב לָהּ בַּעֲלָהּ – עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכֵּנוּ בִּמְהִירוּת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁפַּגַנֶל יְדִידֵינוּ מַבְטִיחֵנוּ שֶׁדַרְכֵּנוּ אֵינָהּ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה, הֲרֵי בְּכָל זֹאת אָנוּ עֲלוּלִים לְהִתָּקֵל בְּמִכְשׁוֹלִים בִּלְתִּי צְפוּיִים. מוּטָב אֵפוֹא, כִּי תִּשָׁאֲרִי בְּ“דוּנְקָן” וּתְחַכִּי בְּסַבְלָנוּת לִפְגִישָׁתֵנוּ הַקְרוֹבָה.

– לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, – קִבְּלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת הַדִין וְהִשְׁתַּדְלָה לְהַבְלִיג עַל מַר־נַפְשָׁהּ – צֵאתְךָ לְשָׁלוֹם וְיַצְלִיחַ אֱלֹהִים דַרְכְּךָ!

הָחְלַט שֶׁלֹא לְגַלוֹת אֶת דְבַר יְצִיאָתָה שֶׁל הַמִשְׁלַחַת, כְּדֵי לֹא לְעוֹרֵר כָּל חֲשָׁד בְּקֶרֶב הָאִינְדִיאָנִים, וְהַיוֹם הַמְיֻעָד לִיצִיאָה נִקְבַּע לָאַרְבָּעָה־עָשָׂר בְּאוֹקְטוֹבֶּר.

כְּשֶׁנִגַשׁ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לִבְחֹר לוֹ בְּנֵי לְוָיָה מִבֵּין הַמַלָחִים, הִתְחִילוּ כֻּלָם לְבַקֵשׁ וּלְהִתְחַנֵן לְפָנָיו שֶׁיְשַׁתֵף אוֹתָם בַּמִשְׁלַחַת, וְלֹא הָיְתָה אֵפוֹא בְּרֵרָה אֶלָא לְהַפִּיל גוֹרָל וְהַפּוּר נָפַל עַל סְגַן רַב־הַחוֹבֵל תּוֹם אוֹסְטִין וְעַל שְׁנֵי הַמַלָחִים הַחֲזָקִים וְאַמִיצֵי־הַלֵב וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי.

הַהֲכָנוֹת נַעֲשׂוּ בְּקַדַחְתָּנוּת, כִּי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט לָצֵאת בַּיוֹם הַמְיֻעָד וִיהִי מָה! גַם ג’וֹן מַנְגֶלְס עָבַד עֲבוֹדָה קָשָׁה, כְּדֵי לִהְיוֹת מוּכָן בְּיוֹם צֵאת הַמִשְׁלַחַת לְהַפְלִיג עִם “דוּנְקָן” אֶל הַחוֹף הַמִזְרָחִי. הוּא רָצָה לְהַקְדִים אֶת הַמִשְׁלַחַת וּלְהַגִיעַ לְחוֹפֵי אַרְגֶנְטִינָה בְּדֶרֶךְ הַיָם עוֹד לִפְנֵי שֶׁיַסְפִּיקוּ לְהַגִיעַ לְשָׁם אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת בְּדֶרֶךְ הַיַבָּשָׁה. וְאָכֵן הִצְלִיחוּ לְהַשְׁלִים אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת גַם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְגַם ג’וֹן מַנְגֶלְס, וּבַיוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטוֹבֶּר בַּבֹּקֶר, הָיוּ כֻּלָם מוּכָנִים.

לְאַחַר הַפְּרִידָה נִתְלַקְטָה כָּל הַחֲבוּרָה בַּתָּא הַכְּלָלִי, וְ“דוּנְקָן” חִכְּתָה לָאוֹת, כְּדֵי לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן. מַדְחֵפָהּ רָעַד כְּבָר מִקֹצֶר־רוּחַ וְעוֹרֵר קְמָטִים בִּפְנֵי הַמַיִם הַשְׁקֵטִים שֶׁל מִפְרַץ טַלְקָהוּאָנוֹ.

הַלוֹרְד גְּלֶנֶרְוַן, פַּגַנֶל, מַכְּס נַבְּס, רוֹבֶּרְט גְרַנְט, תּוֹם אוֹסְטִין, וִילְסוֹן וּמְיוּלרֶדִי, מְצֻיָדִים בְּרוֹבִים וּבְאֶקְדָחִים, הִתְכּוֹנְנוּ לַעֲזֹב אֶת הָאֳנִיָה.

עַל הַחוֹף חִכּוּ לָהֶם מוֹרֵי־דֶרֶךְ עִם פִּרְדוֹתֵיהֶם.

– הִגִיעָה הַשָׁעָה! – הוֹדִיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּהַבִּיטוֹ בִּשְׁעוֹנוֹ.

– צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, יְדִידַי הַיְקָרִים! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּהִתְאַמְצָהּ לַעֲצֹר אֶת דִמְעוֹתֶיהָ.

הַלוֹרְד חִבְּקָהּ וְנָשַׁק לָהּ.

גַם רוֹבֶּרְט חִבֵּק אֶת אֲחוֹתוֹ וְנָשַׁק לָהּ.

– וַאֲנִי – אָמַר פַּגַנֶל – אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לִלְחֹץ אֶת יְדֵי הַנִשְׁאָרִים בָּאֳנִיָה בְּכֹחַ כָּזֶה, שֶׁיַרְגִישׁוּ אֶת לְחִיצָתִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי פְּרִידָתֵנוּ.

כֻּלָם צָחֲקוּ לַהֲלָצָתוֹ הַמְקוֹרִית שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף וְהוּא עַצְמוֹ עָשָׂה כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת יָרְדוּ אֶל הַסִירָה שֶׁחִכְּתָה לָהֶם, עָלוּ הַנִשְׁאָרִים בָּאֳנִיָה עַל הַסִפּוּן, כְּדֵי לִרְאוֹתָם בְּהִתְרַחֲקָם מֵהֶם.

הַסִירָה הֶחֱלִיקָה לְעֵבֶר הַחוֹף, אוּלָם בְּהַגִיעָהּ אֵלָיו, הִדְבִּיקָה אוֹתָהּ “דוּנְקָן”.

– בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת! יוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם אֱלֹהִים! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּנַפְנְפָהּ בְּמִטְפַּחְתָּהּ.

– הוּא יוֹשִׁיעַ, הֱיִי בְּטוּחָה גְבִרְתִּי! – עָנָה לָה פַּגַנֶל – גַם אָנוּ לֹא נֵשֵׁב בְּחִבּוּק יָדַיִם; וֵאלֹהִים, שֶׁאֵינוֹ עוֹזֵר לְפַחְדָנִים וּלְעַצְלָנִים בִּלְבַד, יִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ!

– קָדִימָה! – פָּקַד ג’וֹן מַנְגֶלְס עַל הַהַגָאי.

– לַדֶרֶךְ! – נִשְׁמַע מִן הַחוֹף הֵד קוֹלוֹ שֶׁל הַלוֹרְד.

וּבְשָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת יָשְׁבוּ עַל הַפְּרָדוֹת, נָסוֹגָה “דוּנְקָן” לְאָחוֹר, כְּדֵי לְהִנָשֵׂא בְּכָל כֹּחַ הַקִיטוֹר עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס.

פֶּרֶק יא: הַמַעֲבָר בְּאֶרֶץ צִ’ילִי

קְבוּצַת מוֹרֵי־הַדֶרֶךְ, שֶׁנִשְׂכְּרָה עַל יְדֵי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, הָיְתָה בַּת שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים מְבֻגָרִים וְנַעַר אֶחָד. בְּרֹאשׁ הַקְבוּצָה עָמַד אִישׁ אַנְגְלִי, שֶׁיָשַׁב בְּצִ’ילִי זֶה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה וְסִגֵל לוֹ יָפֶה אֶת לְשׁוֹן בְּנֵי הַמָקוֹם וְנִמוּסֵיהֶם. עִסְקוֹ הָיָה בְּהַשְׂכָּרַת פְּרָדוֹת לְתַיָרִים, וּבִשְׁעַת הַצֹרֶךְ הָיָה גַם מְשַׁמֵשׁ מוֹרֵה־דֶרֶךְ וּמוֹלִיךְ אֶת הַתַּיָרִים בַּמַעֲבָרִים הַקָשִׁים שֶׁל הַקוֹרְדִילֵרִים. לְשִׂמְחָתָם שֶׁל בְּנֵי הַמִשְׁלַחַת, זָכַר עוֹד הָאִישׁ מְעַט מִן הַשָׂפָה הָאַנְגְלִית וְהֵם יָכְלוּ אֵפוֹא לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ ללֹא קשִׁי רַב. בְּיִחוּד שָׂמַח עַל כָּךְ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כִּי אֶת לְשׁוֹנוֹ “הַסְפָרַדִית” שֶׁל פַּגַנֶל לֹא הֵבִין כָּאן אִישׁ.

תַּפְקִידָם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַמְבֻגָרִים הָאַחֵרִים הָיָה לְחַמֵר אַחַרֵי הַפְּרָדוֹת, לִשְׁמֹר עַל מִטְעָנָם שֶׁל הַתַּיָרִים וּבִשְׁעַת הַצֹרֶךְ לַעֲזֹר לְרֹאשׁ הַקְבוּצָה. וְאִלוּ הַנַעַר הַצָעִיר, שֶׁהָיָה כְּבֶן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הָיָה מוֹלִיךְ אֶת הַ“מַדְרִינָה”, הוּא הַסוּס נְמוּךְ־הַקוֹמָה, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בְּרֹאשׁ הַשַׁיָרָה וּמַקִישׁ בְּפַעֲמוֹנִים קְטַנִים תְּלוּיִים בְּצַוָארוֹ, כְּדֵי לְהוֹרוֹת אֶת הַדֶרֶךְ לַפְּרָדוֹת.

עִם הַשָׁיָרָה הָיוּ שֶׁבַע פְּרָדוֹת. עַל חַמֵשׁ מֵהֶן רָכְבוּ חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת וְהַ“קַטַפַּץ”, הוּא מוֹרֵה הַדֶרֶךְ, וּשְׁתֵּי הָאֲחֵרוֹת הָיוּ עֲמוּסוֹת מִטְעָן, צֵידָה, וַחֲבִלוֹת אָרִיג, שֶׁהוּבְלוּ שַׁי לַ“קָצִיקִים”, הֵם רָאשֵׁי הַשְׁבָטִים הָאִינְדִיאָנִיִים, לְמַעַן מְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם. הָעוֹזְרִים עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם בְּרֶגֶל.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי בִּתְנָאִים כָּאֵלָה לֹא הָיוּ אַנְשֵׁי הַשַׁיָרָה צְפוּיִים לִקְשָׁיִים רַבִּים בְּדַרְכָּם. אוּלָם הַמַעֲבָר דֶרֶךְ אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, וּבְיִחוּד – דֶרֶךְ הָאַנְדִים, אֵינוֹ קַל כְּלָל וּכְלָל, כְּפִי שְֶחָשַׁב פַּגַנֶל. לְלֹא עֶזְרַת פְּרָדוֹת טוֹבוֹת הֲרֵי הוּא כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. בְּכָל הַדֶרֶךְ הָאֲרוּכָּה, מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאֶחָד וְעַד הָאוֹקְיָנוֹס הַשֵׁנִי, אֵין אַף אַכְסַנְיָה אַחַת. הַתַּיָרִים הָעוֹבְרִים בָּהּ נֶאֱלָצִים אֵפוֹא לְהִצְטַיֵד בְּבָשָׂר מְעֻשָׁן וּבְאֹרֶז מְתֻבָּל בְּפִלְפֵּל הֹדִי. לִפְעָמִים הֵם גַם מַצְלִיחִים לָצוּד לָהֶם אֵיזֶה עוֹף בְּדַרְכָּם. וּכְדֵי שֶׁיוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת מִמֵי הַמַעְיָנוֹת אוֹ הַנְחָלִים, הֵם נֶאֱלָצִים לְהַטִיף לְתוֹכָם כַּמָה טִפּוֹת יֵין־שָׂרָף. אָמְנָם אֵין תּוֹשָׁבֵי הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה, שֶׁגַם בְּלָאו הָכֵי עֲצַבֵּיהֶם מְתוּחִים מְאֹד, מַרְבִּים לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּמַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים. אוּלָם בְּצֵאתָם לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, הֵם רְגִילִים לָקַחַת אִתָּם יֵין־שָׂרָף בְּתוֹךְ קֶרֶן־פָּר עֲשׂוּיָה בִּמְיֻחָד לְשֵׁם כָּךְ, וְהֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בּוֹ רַק לְהַנְעָמַת מֵי הַשְׁתִּיָה.

כָּרִים וּכְסָתוֹת אֵין הַתַּיָרִים מוֹבִילִים אִתָּם. בְּבוֹא הַלַיְלָה, הֵם שָׂמִים לִמְרָאשׁוֹתֵיהֶם אֶת הַאֻכָּף, הֶעָשׂוּי עוֹרוֹת כְּבָשִׂים וּמְכֻנֶה בְּפִי אַנְשֵׁי הַמָקוֹם בְּשֵׁם רֵיקַדָה, מִתְכַּסִים בִּשְׂמִיכָה חַמָה, וְכָךְ הֵם יְשֵׁנִים שְׁנַת מְנוּחָה תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁכְּבָר עָרַךְ בִּימֵי¹⁵ חַיָיו הַרְבֵּה מַסָעוֹת וְטִיוּלִים קָשִׁים, דָאַג לְכָךְ, שֶׁהַשַׁיָרָה תִּהְיֶה מְצֻיֶדֶת יָפֶה, וְלִפְנֵי צֵאתוֹ לַדֶרֶךְ מָצָא לְנָכוֹן לִרְכּשׁ בִּשְׁבִילוֹ וּבִשְׁבִיל בְּנֵי לִוְיָתוֹ אַף בְּגָדִים צִ’ילִיאִים.

פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט, אֵלֶה שְׁנֵי הַיְלָדִים שֶׁלֹא נִבְדְלוּ זֶה מִזֶה אֶלָא בְּגִילָם וּבְקוֹמָתָם, בָּאוּ לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת עַזָה, כְּשֶׁהִכְנִיסוּ אֶת רֹאשָׁם לְתוֹךְ הַפּוֹנְצָ’ה, הוּא הַמְעִיל הַצִ’לִיאִי הַלְאֻמִי, הֶעָשׂוּי כְּעֵין שָׂק תָּפוּר מֵאָרִיג מְשֻׁבָּץ וּבְאֶמְצָעוֹ פֶּתַח גָדוֹל לְהַעֲבִיר בּוֹ אֶת הָרֹאשׁ. וְלֹא פָּחוֹת מִזֶה שָׂמְחוּ הַשְׁנַיִם בְּהַעֲלוֹתָם עַל רַגְלֵיהֶם אֶת הַמַגָפַיִם הָאֲרֻכִּים הָעֲשׂוּיִים עוֹר סְיָחִים.

אוּלָם לֹא בְּרֶגֶשׁ אֶחָד קִבְּלוּ שְׁנֵי הַיְלָדִים הַלָלוּ אֶת פְּנֵי הַפְּרָדוֹת. בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁרוֹבֶּרְט יָשַׁב עַל פִּרְדָתוֹ בְּבִטָחוֹן, כְּפָרָשׁ מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה; עָלָה פַּגַנֶל עַל פִּרְדָתוֹ בְּקשִׁי רַב וּבְאִי־אֵמוּן לְבַעַל־הַחַיִים הָעַקְשָׁנִי. אַךּ מִשֶׁהִצְלִיחַ כְּבָר לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל פִּרְדָתוֹ, מָסַר אֶת עַצְמוֹ בִּידֵי הַפִּרְדָה שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמוֹ כִּרְצוֹנָהּ.

בְּשָׁעָה שֶׁהַשַׁיָרָה יָצְאָה לְדַרְכָּהּ הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר יָפֶה מְאֹד. בַּשָׁמַיִם לֹא נִרְאֲתָה אַף עֲנָנָה קְטַנָה וְהַשָׁרָב הוּקַל עַל יְדֵי הָרוּחַ הַנְעִימָה שֶׁהֵחֵלָה לְנַשֵׁב מִצַד הַיָם.

אֶת רֵאשִׁית דַרְכָּם עָשׂוּ הַתַּיָרִים עִם חוֹפוֹ שֶׁל מִפְרַץ טַלְקָהוּאָנוֹ, כְּדֵי לְהַגִיעַ בּוֹ אֶל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, שֶׁנִמְצְאָה בְּמֶרְחַק אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטֶר דָרוֹמָה. הֵם רָכְבוּ בְּשֶׁקֶט וּפִלְסוּ לָהֶם דֶרֶךְ בֵּין קוֹצִים דוֹקְרָנִיִים, כּשְׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עוֹד נִמְצָא תַּחַת רשֶׁם הַפְּרִידָה מִן הָאֲנָשִׁים הַקְרוֹבִים לְלִבּוֹ: הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – מֵאִשְׁתּוֹ, רוֹבֶּרְט – מֵאֲחוֹתוֹ, וְהַשְׁאָר – מִידִידֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם. מֵאֲחוֹרֵיהֶם, אֵי־שָׁם הַרְחֵק בָּאֹפֶק, עוֹד נִרְאָה לָהֶם עַמוּד הֶעָשָׁן שֶׁל “דוּנְקָן”, וּמִפַּעַם לְפַעַם הִפְנוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם לַאֲחוֹרֵיהֶם, כְּדֵי לִשְׁלֹחַ מֶבַּט־פְּרִידָה אַחֲרוֹן לַאֲהוּבֵי נַפְשָׁם.

הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּתַח אֶת פִּיו הָיָה פַּגַנֶל. הַצָרְפַתִּי חַם־הַמֶזֶג הַזֶה שֶׁלֹא יָכֹל לְהַתְמִיד זְמַן מְמֻשָׁךְ בְּרֶגֶשׁ אֶחָד, שָׁכַח עַד מְהֵרָה אֶת רִגְעֵי הַפְּרִידָה; אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת מַצַב־רוּחָם הֶעָכוּר שֶׁל חֲבֵרָיו, לֹא הֵעֵז לְהִכָּנֵס אִתָּם בְּשִׂיחָה, וּלְפִיכָךְ שׂוֹחַח לוֹ עִם עַצְמוֹ בִּשְׂפָתוֹ “הַסְפָרַדִית”.

גַם הַקַטַפַּץ, שֶׁהָיָה מִטִבְעוֹ אָדָם שַׁתְקָן, הִשְׁמִיעַ מִפַּעַם לְפַעַם אֵי־אֵלֶה דְבָרִים קְטוּעִים לְעֵבֶר עוֹזְרָיו, וְהַלָלוּ, שֶׁהֵבִינוּ מִיָד אֶת הֶעָרוֹתָיו, מִלְאוּ אוֹתָן לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים. כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת הַפְּרָדוֹת מִתְרַשֶׁלֶת וּמַתְחִילָה לְפַגֵר בְּדַרְכָּהּ, הָיוּ מִיָד מְזַרְזִים אוֹתָהּ בִּקְרִיאָה גְרוֹנִית מְיֻחֶדֶת, וְאִם זֵרוּז זֶה לֹא הוֹעִיל, הָיְתָה הָעַקְשָׁנִית נֶעֱנֶשֶׁת מִיָד בְּאֶבֶן שְׁלוּחָה אֵלֶיהָ. וְאִם הֻתַּר רִסְנָהּ שֶׁל אַחַת הַפְּרָדוֹת, אוֹ חֲגוֹרַת אֻכָּפָהּ נִתְרוֹפְפָה, הֵסִיר מֵעָלָיו הַמְחַמֵר אֶת הַפּוֹנְצָ’ה, כִּסָה בָּה אֶת רֹאשׁ הַבְּהֵמָה, וּלְאַחַר שֶׁתִּקֵן אֶת הַטָעוּן תִּקוּן, חָזַר וְלָבַשׁ אֶת הַשַׂק הַמְשֻׁבָּץ וְהִמְשִׁיךּ אֶת דַרְכּוֹ.

לְפִי מִנְהַג הַמָקוֹם, יוֹצְאִים הַמְחַמְרִים לְדַרְכָּם בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר וְהוֹלְכִים לְלֹא הַפְסָקָה עַד שְׁקִיעַת הַחַמָה. בְּעֵינֵי גְלֶנֶרְוַן אָמְנָם לֹא נִרְאָה מִנְהָג קָשֶׁה זֶה, אוּלָם בִּרְצוֹתוֹ לְהַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לִתְנָאֵי הַמָקוֹם, הֶחְלִיט לְהִכָּנַע לַמְקֻבָּל כָּאן וְלֹא לְשַׁנוֹת מִן הַמִנְהָג.

כְּשֶׁנָתַן הַקַטַפַּץ אוֹת לַחֲנוֹת, כְּבָר עָמְדוּ הַתַּיָרִים מֵאֲחוֹרֵי חוֹמַת הָעִיר אֲרָאוּקָה, שֶׂהִשְׂתָּרְעָה בְּקָצֵהוּ הַדְרוֹמִי שֶׁל הַמִפְרָץ. רְצוּעַת הָאוֹקְיָנוֹס הַמַעֲלָה קֶצֶף עוֹד לֹא נֶעֶלְמָה מִן הָעַיִן, אַךְ עַד לְמִפְרַץ קַרְנֵרָה, שֶׁבּוֹ הִתְחִילָה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע עוֹד נִשְׁאֲרוּ יוֹתֵר מִשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטֶר.

בְּכָל הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה כְּבָר עָבְרוּ לִפְנֵי כֵן הַשְׁלִיחִים הַמְיֻחָדִים שֶׁשָׁלַח הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּדֵי לְהִוָדַע, אִם לֹא שָׁמְעוּ בְּנֵי הַסְבִיבָה עַל אֳנִיָה שֶׁנִטְרְפָה בַּיָם וְעַל מַלָחִים שֶׁנִשְׁבּוּ בִּידֵי אִינְדִיאָנִים. וְכֵיוָן שֶׁשְׁלִיחִים אֵלֶה לֹא הֶעֱלוּ כְּלוּם, לֹא עָרַךְ הַלוֹרְד כָּל חִפּוּשִׂים נוֹסָפִים בְּדֶרֶךְ זוֹ, וְגָמַר אֹמֶר לָלוּן בַּאֲרָאוּקָה, וְאַחַר כָּךְ לְהַמְשִׁיךְ וְלִפְנוֹת מִזְרָחָה.

אֲרָאוּקָה הִיא בִּירָתָהּ שֶׁל מְדִינַת אַרָאוּקַנְיָה, הַמִשְׂתָּרַעַת עַל פְּנֵי שֶׁטַח שֶׁאָרְכּוֹ 240 קִילוֹמֶטֶר וְרָחְבּוֹ 48 קִילוֹמֶטֶר. הִיא מְיֻשֶׁבֶת שְׁבָטִים מִבְּנֵי הַגֶזַע הַצִ’ילִיאִי, גֵאִים וְשׁוֹאֲפֵי קְרָבוֹת, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֵם אֶת מָרוּתָם שֶׁל כּוֹבְשִׁים זָרִים. אָמְנָם הָיְתָה לְפָנִים אֲרָאוּקַנְיָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הַסְפָרַדִים, אוּלָם תּוֹשָׁבֶיהָ אַמִיצֵי־הַלֵב לֹא הִכִּירוּ בְּמֶמְשַׁלְתָּם וְהֵגֵנוּ בְּעֹז וּבִמְסִירוּת־נֶפֶשׁ עַל חֵרוּתָם. גַם אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנִסְתָה מֶמְשֶׁלֶת צִ’ילִי לִגְזֹל מֵהֶם אֶת עַצְמָאוּתָם, עָמְדוּ עַל נַפְשָׁם בְּגַאֲוָה וּבְאֹמֶץ לֵב; וְעַד עַתָּה יִתְנוֹסֵס עַל הָרָמָה הַבְּצוּרָה, הַמְגִנָה עַל עִיר הַבִּירָה, דִגְלָם הַיָפֶה שֶׁל הָאֲרָאוּקָנִים אוֹהֲבֵי הַחֹפֶשׁ, וְהַכּוֹכָב הַלָבָן עַל פְּנֵי רֶקְַע הַתְּכֵלֶת נִרְאֶה לְמֵרָחוֹק.

בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹזְרִים הָיוּ עֲסוּקִים בַּהֲכָנַת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב, יָצְאוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, פַּגַנֶל, וְהַקַטַפַּץ לְטַיֵל קְצַת בְּחוּצוֹת הָעִיר וְהִתְהַלְכוּ בֵּין בָּתֶּיהָ הַנְמוּכִים וְהַמְכֻסִים גַגוֹת תֶּבֶן. מִלְבַד בֵּית־הַתְּפִלָה וְחָרְבוֹתָיו שֶׁל הַמִנְזָר הַצָרְפַתִּי לֹא מָצְאוּ כָּאן כָּל דָבָר מְעַנְיֵן. אַךְ לְעֻמַת זֹאת עוֹרְרוּ אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם תּוֹשָׁבֶיהָ גְבוֹהֵי־הַקוֹמָה. הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי פָּנִים שְׁטוּחוֹת וְצֶבַע עוֹרָם הָיָה כְּעֵין הַנְחֹשֶׁת. סַנְטֵרָם הָיָה בּוֹלֵט, שַׂעֲרוֹתֵיהֶם שְׁחוֹרוֹת, אֲרֻכּוֹת וּסְמִיכוֹת, וּמֶבָּטָם הֵפִיק אִי־אֵמוּן וַחֲשַׁד.

כְּדֶרֶךְ כָּל הָאִינְדִיאָנִים, הָעֲסוּקִים רַק בִּימֵי מִלְחָמָה וְאִלוּ בִּימֵי הַשָׁלוֹם יִתְהַלְכוּ בְּטֵלִים, לֹא עָשׂוּ הָאֲרָאוּקָנִים וְלֹא כְּלוּם, בָּה־בַּשָׁעָה שְׁנְשׁוֹתֵיהֶם הָעֲלוּבוֹת, הַמְשֻׁעְבָּדוֹת כִּשְׁפָחוֹת, נָשְׂאוּ בְּכָל הָעֹל הַכָּבֵד שֶׁל עַבוֹדַת הַבַּיִת וְהַשָׂדֶה. הֵן הָיוּ מְנַקוֹת אֶת הַסוּסִים, מְצַחְצְחוֹת אֶת כְּלֵי־הַנֶשֶׁק, עוֹבְדוֹת בַּשָׂדֶה, הוֹלְכוֹת לָצוּד צַיִד בִּשְׁבִיל בַּעֲלֵיהֶן, מְבַשְׁלוֹת, מְכַבְּסוֹת, תּוֹפְרוֹת, מַשְׁגִיחוֹת עַל הַיְלָדִים, וּמִלְבַד כָּל אֵלֶה עוֹד מָצְאוּ דֵי זְמַן לַהֲכָנַת הַפּוֹנְצ’וֹת הַכְּחֻלוֹת, שֶׁהַתְקָנַת כָּל אַחַת מֵהֶן מַצְרִיכָה לֹא פָּחוֹת מִשְׁנָתַיִם.

– זֶהוּ שֵׁבֶט מְעַנְיֵן מְאֹד, – אָמַר פַּגַנֶל בִּשְׁעַת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב – אָמְנָם פְּרָאִים הֵם הָאֲרָאוּקָנִים, גַם אַכְזָרִיִים וְעַצְלָנִים הֵם, אַךְ אוֹהַבֵי חֵרוּת הֵם, בְּנֵי סְפַּרְטָה אַמִתִּיִים!

הְלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, מַכְּס נַבְּס וְטוֹם אוֹסְטִין פָּקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם לִרְוָחָה, בְּשָׁמְעָם אֶת דְבָרָיו אֵלֶה שֶׁל פַּגַנֶל. אַךְ תְּמִיהָתָם הָלְכָה וְרָבְתָה, כְּשֶׁהֵעִיר פַּגַנֶל, כִּי בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֲרָאוּקַנְיָה, מִתְמַלֵא לִבּוֹ, לֵב הַצָרְפַתִּי שֶׁבּוֹ, רֶגֶשׁ חָזָק שֶּל אַהֲבָה וְהַעֲרָצָה אֶל תּוֹשָׁבֶיהָ.

– מִשׁוּם מַה? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד.

– מִשׁוּם שֶׁלִפְנֵי זְמַן לֹא רַב מָלַךְ בְּאֶרֶץ זוֹ אֶחָד מִבְּנֵי אַרְצִי, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל.

מַכְּס נַבְּס הִתְעַנְיֵן מְאֹד לָדַעַת מִי זֶה הָיָה אוֹתוֹ מוֹשֵׁל, וּפַּגַנֶל קָרָא בְּאָזְנָיו אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַגִבּוֹר טוֹנֵין, שֶׁהָיָה לִפְנֵי כֵן עוֹרֵךְ־דִין בָּעִיר פֶּרִיגְיָה. הוּא דִבֵּר בְּגַאֲוָה עַל אוֹתוֹ אָדָם יָשָׁר וּבַעַל מִדוֹת מְצֻיָנוֹת, שֶׁסָבַל כֹּה הַרְבֵּה מְ“נְתִינָיו כְּפוּיֵי הַטוֹבָה”; אַךְ הַמַיוֹר חִיֵךְ בְּלִי מֵשִׂים, כְּשֶׁהִרְהֵר בְּאוֹתוֹ מֶלֶךְ, שֶׁלֹא הָיָה לִפְנֵי כֵן אֶלָא עוֹרֵךְ־דִין.

פַּגַנֶל הִבְחִין מִיָד בְּחִיוּכוֹ הַלַגְלְגָנִי שֶׁל מַכְּס נַבְּס, הֵבִין אֶת פִּשְׁרוֹ וְעָנָה לוֹ, כִּי אֵין כָּאן עַל מַה לִצְחוֹק, הוֹאִיל וְעוֹרֵךְ־דִין טוֹב יָכוֹל תָּמִיד לִהְיוֹת מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל טוֹב, אֲבָל מֶלֶךְ טוֹב לֹא תָּמִיד יוּכַל לִהְיוֹת עוֹרֵךְ־דִין וְלוּ גַם בֵּינוֹנִי.

– אָכֵן, צָדַקְתָּ, יְדִידִי! – קָרָא הַלוֹרְד בִּצְחוֹק – וּלְפִיכָךְ הָבָה וְנָרִים כּוֹס לִכְבוֹד הַגִבּוֹר טוֹנֵין, מִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ בַּאֲרָאוּקַנְיָה!

הֵם מִלְאוּ אֶת כּוֹסוֹתֵיהֶם מַיִם, הוֹסִיפוּ לָהֶם כַּמָה טִפּוֹת יַיִן, וְאַחַר הִקִישׁוּ אֶת הַכּוֹסוֹת זוֹ בְּזוֹ וְשָׁתוּ בְּשִׂמְחָה.

וְאַחֲרֵי אֲרוּחַת־הָעֶרֶב הִתְעַטְפוּ אַנְשֵׁי הַשַׁיָרָה בְּפּוֹנְצ’וֹתֵיהֶם, הִשְׁתַּטְחוּ בְּשׁוּרָה עַל הָאָרֶץ, בְּשִׂימָם לִמְרָאשׁוֹתֵיהֶם אֶת הָאֻכָּפִים וְכֹה יָשְׁנוּ שֵׁנָה חֲזָקָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

לְמָחֳרַת הַיוֹם עָבְרוּ מִן הַשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר וְעַד הַשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם לְמַעְלָה מֵחֲמִשִׁים וְשִׁשָׁה קִילוֹמֶטֶר. בָּרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ בִּמְקוֹמוֹת פּוֹרִיִים, בִּסְבִיבַת גְפָנִים מִשְׂתָּרְגוֹת, שָׂדוֹת וְכָרִים, שֶׁבָּהֶם נִרְאוּ עֶדְרֵי צֹאן גְדוֹלִים, אֲבָל אַחַר כָּךְ בָּאוּ לִמְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים וּבִלְתִּי נְעִימִים בְּהֶחְלֵט. רַק מִזְמַן לִזְמַן מָצְאוּ בְּדַרְכָּם אֶת צְרִיפֵיהֶם הַבּוֹדְדִים שֶׁל הָרַסְטְרֶאָדוֹרִים, הֲלֹא הֵם מְאַלְפֵי הַסוּסִים הַפְּרָאִים, אוֹ אֵיזוֹ חֻרְבָּה, הַמְשַׁמֶשֶׁת מִקְלָט לִבְנֵי הַסְבִיבָה הַנוֹדְדִים.

בְּדַרְכָּם נִתְקְלוּ בִּשְׁנֵי נְהָרוֹת, רִיוֹ רַק וְרִיוֹ טוּבַּל, אַשֶׁר תּוֹדוֹת לַקַטַפַּץ חָצוּ וְעָבְרוּ אוֹתָם לְלֹא כָּל קשִׁי. וּמִשֶׁהִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם, נִגְלוּ לָהֶם בָּאֹפֶק רִכְסֵי הָאַנְדִּים, שֶׁפִּסְגוֹתֵיהֶם הִתְנַשְׂאוּ מוּל תְּכֵלֶת הַשָׁמַיִם הַבְּהִירִים.

כְּשֶׁהִגִיעָה שְׁעַת הַמְנוּחָה, מָצְאוּ הַתַּיָרִים מְקוֹם עֵצִים גְבוֹהִים, אֲשֶׁר בְּצִלָם יָשְׁבוּ לִסְעֹד אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב – בָּשָׂר מְעֻשָׁן וָאֹרֶז. וּמִשֶׁשָׁבְרוּ גַם אֶת צְמָאָם בְּמַיִם רַעֲנַנִים שֶׁמָצְאוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם הַחֲנָיָה, שָׁכוֹב שָׁכְבוּ לִישׁוֹן וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ לִקְרַאת יוֹם הֶעָמָל הַבָּא.

בַּיוֹם הַשֵׁנִי שׁוּב עָבְרוּ כַּחֲמִשִׁים וְשִׁשָׁה קִילוֹמֶטֶר, וּבִנְטוֹת הַיוֹם לַעֲרֹב הִפְסִיקוּ אֶת מַסָעָם, כְּדֵי לָנוּחַ, לֶאֱכֹל וְלִישׁוֹן. מְקוֹם חֲנָיָתָם הָיָה עַתָּה עַל חוֹפוֹ שֶׁל הַנָהָר בִּיוֹ־בִּיוֹ, בִּסְבִיבָה יָפָה וּפוֹרִיָה, מְכֻסָה כֻּלָהּ דֶשֶׁא רַעֲנָן וְשִׁפְעַת פְּרָחִים. מִבַּעֲלֵי־הַכָּנָף מָצְאוּ כָּאן יַנְשׁוּפִים, אֲנָפוֹת וְכִיכְלִים מְזַמְרִים, וּבַלַיְלָה הִגִיעוּ לְאָזְנֵיהֶם יִלְלוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּנִים רְעֵבִים. אַךְ אֲנָשִׁים כִּמְעַט שֶׁלֹא נִרְאוּ בִּסְבִיבָה זוֹ, רַק מִפַּעַם לְפַעַם נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק דְמוּתוֹ שֶׁל גוּאָסוֹס¹⁶ רוֹכֵב עַל גַבֵּי סוּס. לְמָחֳרָת, בְּיוֹם הַשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטוֹבֶּר, כְּבָר הִגִיעוּ הַתַּיָרִים אֶל הַגְבָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁבִּשְׂרוּ לָהֶם אֶת קִרְבַת הָאַנְדִים הַגְבוֹהִים. פֹּה וָשָׁם זָרְמוּ בְּרַעַשׁ יוּבַלֵי מַיִם זַכִּים וּבְהִירִים, וּפַּגַנֶל, שֶׁלֹא פָּסַק בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶרֶךְ מִלְעַיֵן בְּמַפּוֹתָיו, הִתְרַגֵז מְאֹד, כְּשֶׁלֹא מָצָא בָּהֶן כָּל סִימָן לַנְהָרוֹת וְלַפְּלָגִים הָרַבִּים שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה.

– נָהָר בְּלִי שֵׁם הוּא כְּמוֹ אָדָם בְּלִי שֵׁם! – קָרָא בְּכַעַס.

וּבְסַמְנוֹ בַּמַפָּה אֶת כִּווּן זִרְמָם שֶׁל הַנְהָרוֹת וְהַפְּלָגִים הַשׁוֹנִים, קָרוֹא קָרָא לָהֶם מִיָד שְׁמוֹת מְצַלְצְלִים בִּשְׂפָתוֹ ״הַסְפָרַדִית".

– אֵיזוֹ שָׂפָה עֲשִׁירָה וּמְצַלְצֶלֶת הִיא זוֹ! – הִתְפָּעֵל הַגִיאוֹגְרָף בְּעַיְנוֹ בַּמִלוֹן הַסְפָרַדִי, אֲשֶׁר בּוֹ נֶעֱזַר בִּקְבִיעַת הַשֵׁמוֹת לַנְהָרוֹת – הִיא מְצַלְצֶלֶת כְּמַתֶּכֶת, כְּפַעֲמוֹן שֶׁל אָרָד.

– אָמְנָם יָפָה הִיא לָשׁוֹן זוֹ, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אַךְ וַדַאי הִיא גַם קָשָׁה מְאֹד, אֵין אִישׁ מֵבִין אוֹתְךָ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בָּהּ.

– לֹא, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, – הֵשִׁיב לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – אִם אִישׁ אֵינוֹ מֵבִין אוֹתִי, הֲרֵי זֶה מִשׁוּם שֶׁמִבְטָאִי אֵינוֹ נָכוֹן. אַךְ אִם אֶשְׁמַע אֶת הַדִבּוּר הַחַי וַאֲסַגֵל לִי אֶת הַמִבְטָא הַנָכוֹן, יָבִינוּ אוֹתִי הַכֹּל!

אוּלָם פַּגַנֶל לֹא חִכָּה עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַהִזְדַמְנוּת לִלְמֹד אֶת הַשָׂפָה עַל יְדֵי שִׂיחָה טִבְעִית, וּבֵינְתַיִם הִמְשִׁיךְ לְהִשְׁתַּלֵם בָּהּ עַל יְדֵי שִׁנוּן מִשְׁפָּטִים מִתּוֹךְ סֵפֶר הַלִמוּד שֶׁלוֹ, מִבְּלִי לְהַזְנִיחַ יַחַד עַם זֶה אֶת הָעִקָר – הַהִסְתַּכְּלוּת הַגִיאוֹגְרָפִית.

יְדִּיעוֹתָיו וְזִכְרוֹנוֹ בְּמִקְצוֹעַ הַגִיאוֹגְרַפְיָה הָיוּ מַמָשׁ מַתְמִיהוֹת. כָּל פַּעַם שֶׁפָּנָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶל מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ וְשָׁאַל אוֹתוֹ בְּעִנְיַן מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, הָיָה פַּגַנֶל מַקְדִּים לַעֲנוֹת לוֹ, וּבַתְּשׁוּבוֹת הַמְפֹרָטוֹת הָיָה לֹא פַּעַם מֵבִיא בִּמְבוּכָה אֶת הַקַטַפַּץ עַצְמוֹ.

הִנֵה, לְמָשָׁל, הִגִיעוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם לְפָרָשַׁת־דְרָכִים, וְהַלוֹרְד שָׁאַל אֶת הַקַטַפַּץ לְאָן מוֹבִילָה הַדֶרֶךְ הַחוֹצָה אֶת דַרְכָּם.

– זוֹהִי הַדֶרֶךְ מִטְיוּמְבֶּל לְלוֹס־אַנְזֶ’לֶס, – הֵשִׁיב מִיָד פַּגַנֶל.

גְלֶנֶרְוַן הִבִּיט עַל הַקַטַפַּץ.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – עָנָה הַלָה, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַגִיאוֹגְרָף, שָׁאַל:

– אַתָּה, כְּנִרְאֶה, כְּבָר הָיִיתָ כָּאן.

– מוּבָן מֵאֵלָיו, הָיִיתִי, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל בִּרְצִינוּת.

– וְכֵיצַד עָשִׂיתָ אֶת דַרְכְּךָ כָּאן? הֲרָכַבְתָּ עַל פִּרְדָה?

– לֹא, עַל כִּסֵא.

הַקַטַפַּץ לֹא הֵבִין אֶת חִדוּדוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד, מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ מִמֶנוּ וְלֹא הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת.

בְּיוֹם זֶה אֵחֲרָה הַשַׁיָרָה לָנוּחַ בְּשָׁעָה תְּמִימָה וְלִמְקוֹם חֲנָיָה נִבְחְרָה הַפַּעַם נִקְרַת־סְלָעִים יָפָה, בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטְרִים אַחָדִים מִן הָעִיר לוֹאֵי.

פֶּרֶק יב: בְּגֹבַהּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מֶטֶר

כָּל זְמַן שֶׁתַּיָרֵינוּ הִתְנַהֲלוּ עַל פְּנֵי אַדְמַת הַמִישׁוֹר, הָיְתָה דַרְכָּם בְּאֶרֶץ צִ’ילִי לְלֹא כָּל קשִׁי. אַךְ מִשֶׁהִגִיעוּ לְחֶבֶל הֶהָרִים, נִשְׁתַּנָה הַכֹּל תַּכְלִית שִׁנוּי, כִּי כָּאן קִדְמוּ אֶת פְּנֵיהֶם קְשָׁיִים וְסַכָּנוֹת לְאֵין סְפֹר, שֶׁעַל הַתַּיָרִים הָיָה לְהֵאָבֵק בָּהֶם מַאֲבָק קָשֶׁה, כְּדֵי לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם.

בַּבֹּקֶר, בְּטֶרֶם הַחִלָם לְהַעְפִּיל בֶּהָרִים, יָשְׁבוּ כֻּלָם לְהִוָעֵץ.

– אֵיזֶהוּ הַמַעֲבָר הַטוֹב בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹא יְאַלְצֵנוּ לִנְטוֹת מִדַרְכֵּנוּ? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַקַטַפַּץ.

– אֲנִי יוֹדֵעַ שְׁנֵי מַעֲבָרִים טוֹבִים בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַקוֹרְדִילֵרִים, – עָנָה לוֹ הַקַטַפַּץ.

– אֶל נָכוֹן תִּתְכַּוֵן לְמַעֲבַר אֲרִיקוֹ, שֶׁגֻלָה עַל יְדֵי וַלְדִיוִי מֶנְדוֹזָה, – נִכְנַס פַּגַנֶל לְתוֹךְ דְבָרָיו.

– כֵּן הוּא, – הֵשִׁיב לוֹ מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ.

– וּלְמַעֲבַר וִילָרִיקָה, הַנִמְצָא בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל נֵיוָדָה, – הוֹסִיף פַּגַנֶל.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – אִשֵׁר אַף הַפַּעַם הַקַטַפַּץ.

– וּבְכֵן, יְדִידִי, – הוֹדִיעַ הַגִיאוֹגְרָף – שְׁנֵי הַמַעֲבָרִים הָאֵלֶה אֵינָם בִּשְׁבִילֵנוּ, כִּי הָאֶחָד מֵהֶם יוֹלִיכֵנוּ צָפוֹנָה מִדַרְכֵּנוּ, וְהַשֵׁנִי יוֹבִילֵנוּ דָרוֹמָה מִמֶנָה.

– וְאוּלַי יָדוּעַ לְךָ אֵיזֶה מַעֲבָר אַחֵר, שֶׁיַתְאִים לְדַרְכֵּנוּ יוֹתֵר מִשְׁנֵי אֵלֶה? – שָׁאַל הַמַיוֹר אֶת פַּגַנֶל.

– כֵּן, יָדוּעַ לִי, – עָנָה פַּגַנֶל – זֶהוּ מַעֲבַר אַנְטוּקוֹ, הַנִמְצָא בְּמוֹרַד הַר־הַאֵשׁ, בְּרֹחַב שֶׁל '30 37º, כְּלוֹמַר – בְּמֶרְחַק חֲצִי מַעֲלָה מִן הַדֶרֶךְ שֶׁהִתְוֵינוּ לָנוּ. מַעֲבָר זֶה, הַנִמְצָא בְּגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מֶטֶר, גֻלָה עַל יְדֵי זָנוּדִיָה דֶה־קְרוּז.

– וּלְךָ הַקַטַפַּץ, יָדוּעַ מַעֲבָר זֶה? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן אֶל מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ.

– כֵּן, הוּא יָדוּעַ לִי, אֲדוֹנִי, – עָנָה לוֹ הַקַטַפַּץ – אֲבָל אֲנִי לֹא הִצַעְתִּי אוֹתוֹ מִשׁוּם שֶׁבּוֹ מִשְׁתַּמְשִׁים רַק הָרוֹעִים הָאִינְדִיאָנִיִים, הַמַעֲבִירִים בּוֹ אֶת מִקְנָם וְצֹאנָם מִן הַמִזְרָח לְכָאן.

– בְּמָקוֹם שֶׁעוֹבְרִים עֶדְרֵי סוּסִים, פָּרִים וּכְבָשִׂים הֲרֵי נוּכַל לַעֲבֹר גַם אֲנַחְנוּ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – וְאִם כֵּן, רַבּוֹתַי, בָּחוֹר נִבְחַר בְּמַעֲבָר זֶה, כִּי הוּא לֹא יַטֶה אוֹתָנוּ מִדַרְכֵּנוּ.

וְמִשֶׁנָפְלָה הַהַחְלָטָה, נִתַּן אוֹת וּבְנֵי הַשַׁיָרָה יָצְאוּ לַדֶרֶךְ. בָּרִאשׁוֹנָה יָרְדוּ לְבִקְעַת לַס־לֵיַס, הָעֲטוּרָה גִבְעוֹת־סִיד מִסָבִיב. כָּאן עָבְרוּ לְיַד אֲגַם־מַיִם גָדוֹל, אֲשֶׁר לְתוֹכוֹ הִשְׁתַּפְּכוּ הַפְּלָגִים הַמְרֻבִּים שֶׁהִתְגַלְגְלוּ מִן הַגְבָעוֹת כְּרַצֵי־כֶּסֶף מַזְהִירִים; וּמִשֶׁהִתְרַחֲקוּ מִן הָאֲגָם, הִגִיעוּ לְמִישׁוֹרִים גְבוֹהִים וְרַחֲבֵי־יָדַיִם, שֶׁהָיוּ מְכֻסִים מַרְבַדֵי־דֶשֶׁא רַעֲנַנִים, וּבָהֶם רָעוּ עֶדְרֵיהֶם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים. הֵם חָצוּ אֶת מִישׁוֹרֵי הַמִרְעֶה וּמָצְאוּ לִפְנֵיהֶם אַדְמַת מְלֵיחָה רַחֲבַת־יָדַיִם, אֲשֶׁר רַק תּוֹדוֹת לְחוּשָׁן הַטִבְעִי שֶׁל הַפְּרָדוֹת יָצְאוּ מִתּוֹכָהּ בְּשָׁלוֹם, וְהִגִיעוּ לְרָמָה צָרָה וּזְרוּעָה כֻּלָהּ סְלָעִים וּטְרָשִׁים.

הַפְּרָדוֹת הָלְכוּ בִּזְהִירוּת, בְּהַשְׁפִּילָן אֶת רָאשֵׁיהֶן וּבַהֲרִיחָן אֶת הַקָרְקָע אֲשֶׁר לְרַגְלֵיהֶן, וְהֵן פּוֹסְעוֹת בְּשׁוּרָה עָרְפִּית, הָאַחַת אַחֲרֵי הַשְׁנִיָה. מִפַּעַם לְפַעַם נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי הַתַּיָרִים הַ“מַדְרִינָה” הַהוֹלֶכֶת בְּרֹאשׁ, כִּי הֻסְתְּרָה עַל יְדֵי צוֹקֵי־סֶלַע עֲצוּמִים, וְאָז הִמְשִׁיכָה הָאֹרְחָה אֶת דַרְכָּהּ לְפִי קוֹל צִלְצוּלָן שֶׁל פַּעֲמוֹנֶיהָ הַקְטָנִים.

זְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם עוֹד נִלְחְמָה מֶמְשֶׁלֶת הַצוֹמֵחַ בְּמֶמְשֶׁלֶת הָאֶבֶן, אַךְ נִרְאֶה הָיָה, כִּי עוֹד מְעַט וְיַד הָאַחֲרוֹנָה תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה. וְהִנֵה נִרְאוּ גַם הַסִימָנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל קִרְבַת הַר־הָאֵשׁ. פֹּה וְשָׁם רָאוּ לִפְנֵיהֶם הַתַּיָרִים פַּלְגֵי לַבָּה קְפוּאִים, שֶׁצִבְעָם הָיָה כְּעֵין הַבַּרְזֶל וַעֲלֵיהֶם כְּתָמִים צְהֻבִּים. אוּלָם יוֹתֵר מֵאֵלֶה רִתְּקוּ אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל הַתַּיָרִים סַלְעֵי הַפֶּרֶא שֶׁמִסָבִיב. הֵם נִרְאוּ כְּנֶעֱרָמִים בְּעִרְבּוּבְיָה וּכְעוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם בְּדֶרֶךְ נֵס בִּלְבָד וְלַמְרוֹת כָּל חֻקֵי שִׁווּי־הַמִשְׁקָל. נִרְאֶה הָיָה, שֶׁדַיָהּ כָּאן תְּנוּדַת אֲדָמָה קַלָה בִּלְבָד, וְאוּלַי רַק נִדְנוּד כָּלְשֶׁהוּ בָּאֲוִיר, וּמַרְאֵה הַסְבִיבָה כֻּלָהּ, עַל סְלָעֶיהָ וְצוֹקֶיהָ הָאֲיֻמִים, יִשְׁתַּנֶה תַּכְלִית שִׁנוּי. כָּל מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָם גוּשֵׁי־הָאֶבֶן הַתְּלוּיִים וְעוֹמְדִים בְּעִרְבּוּבְיָה מֵעַל לִתְהוֹמוֹת וּבְאוֹתָן הַפְּסָגוֹת הַמְשֻׁנוֹת וְהָעֲקֻמוֹת, בָּטוּחַ הָיָה, כִּי בִּמְרוּצַת הַזְמַן יְקַבֵּל הַנוֹף הַפִּרְאִי וְרַב הַהוֹד וְהָאֵימָה הַזֶה צוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

בִּסְבִיבָה הֲרָרִית זוֹ קָשֶׁה הָיָה לִשְׁמֹר עַל דֶרֶךְ יְשָׁרָה. הַקַטַפַּץ הִתְחִיל מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם לְהִתְעַכֵּב, לְהִתְבּוֹנֵן מִתּוֹךְ תְּשׂוּמַת־לֵב רַבָּה בְּצוֹקֵי הַפְּסָגוֹת, אֲשֶׁר לְפִיהֶן בִּקֵשׁ לִמְצֹא אֶת הַנָתִיב הַנָכוֹן בִּמְבוֹךְ הָעֲלִיוֹת וְהַמוֹרָדוֹת הַבִּלְתִּי נֶחְקָר; וּבָהּ־בַּמִדָה שֶׁהַשַׁיָרָה הִמְשִׁיכָה דַרְכָּהּ לְמַעֲלָה, בָּהּ־בַּמִדָה קָשְׁתָה הַהִתְמַצְאוּת וּקְבִיעַת הַדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה.

גְלֶנֶרְוַן הָלַךְ מַחֲרִישׁ אַחֲרֵי מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ. הוּא רָאָה אֶת מְבוּכָתוֹ וְאִי־בִּטְחוֹנוֹ הַגָלוּי, אוּלָם קַוֵה קִוָה, שֶׁהָרֶגֶשׁ הַטִבְעִי שֶׁל מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ וְהַבְּהֵמוֹת הַמְנֻסוֹת יִפְדֶה אוֹתָם מִכָּל צָרָה.

כְּשָׁעָה תְּמִימָה תָּעָה הַקַטַפַּץ וְגִשֵׁשׁ כִּמְעַט בְּלִי דַעַת, בְּהִתְרוֹמְמוֹ בְּכָל זֹאת יוֹתֵר ושיוֹתֵר לְמַעְלָה. אַךּ הִנֵה הִגִיעַ לְבַסוֹף לְסֶלַע זָקוּף וּלְפָנָיו תְּהוֹם עֲמֻקָה, וְכָאן הִתְעַכֵּב. הוּא שִׁלֵב אֶת יָדָיו עַל גַּבֵּי חָזֵהוּ וְחִכָּה עַד שֶׁיִתְקָרֵב אֵלָיו רֹאשׁ הַמִשְׁלַחַת.

– הֲתָעִיתָ בַּדֶרֶךְ? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, אֲדוֹנִי.

– וּבְכֵן מַה? כְּלוּם לֹא הִגַעְנוּ עוֹד אֶל מַעֲבַר אַנְטוּקוֹ?

– אָנוּ נִמְצָאִים עַתָּה בְּמַעֲבַר אַנְטוּקוֹ עַצְמוֹ.

– וְאֵינְךָ טוֹעֶה בַּדָבָר?

– לֹא אֲדוֹנִי, אֵינֶנִי טוֹעֶה. הִנֵה שְׁיָרֵי מְדוּרָה שֶהִבְעִירוּ כָּאן הָאִינְדִיאָנִים. וְכָאן הִנְךָ יָכוֹל לִרְאוֹת גַּם עִקְבוֹת סוּסִים וּפְרָדוֹת.

– אִם כֵּן עָבְרוּ בְּמָקוֹם זֶה אֲנָשִׁים וְעֶדְרֵי מִקְנֶה?

– כֵּן, עָבְרוּ, אַךְ עָבוֹר לֹא יַעַבְרוּ עוֹד. רְעִידַת הָאֲדָמָה הָאַחֲרוֹנָה הִשְׁמִידָה אֶת הַמַעֲבָר.

– אָמְנָם לְמַעֲבַר פְּרָדוֹת לֹא יִצְלַח עוֹד, – הֵעִיר הַמַיוֹר – אַךְ לְמַעֲבַר אֲנָשִׁים הֲרֵי יִכְשַׁר.

– דָבָר זֶה אֵינוֹ תָּלוּי אֶלָא בָּכֶם, רַבּוֹתַי, – עָנָה הַקַטַפַּץ – אֲנִי מִלֵאתִי אֶת הַמוּטָל עָלַי, וְאִם תִּרְצוּ, אוּכַל גַם לְהוֹבִילְכֶם חֲזָרָה אֶל הַמִישׁוֹר וּנְבַקֵשׁ מַעֲבָר אַחֵר.

– וּבְכַמָה זְמַן עָלוּל לַעֲלוֹת לָנוּ שִׁנוּי הַדֶרֶךְ הַזֶה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– בִּשְׁלשָׁה יָמִים.

גְלֶנֶרְוַן שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. הוּא רָאָה, כִּי מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ צוֹדֵק וְאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת¹⁷ לְהַעֲבִיר בְּמָקוֹם זֶה אֶת הַפְּרָדוֹת. הוּא פָּנָה אֵפוֹא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וְשָׁאַל:

– הֲמוּכָנִים אַתֶּם, יְדִידַי, לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדֶרֶךְ גַם לְלֹא עֶזְרָתָם שֶׁל הַקַטַפַּץ וְהַפְּרָדוֹת?

– עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ וְאָנוּ הָלוֹךְ נֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ, – עָנָה לוֹ מַכְּס נַבְּס.

– לְפִי דַעְתִּי, עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ! – קָרָא פַּגַנֶל – וְכִי מַהוּ הַקשִׁי שֶׁלְפָנֵינוּ? שֶׁנִצְטָרֵךְ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל הַסֶלַע הַזֶה? אָנוּ נְטַפֵּס עָלָיו! אִם מִדְרוֹנוֹ מִצַד זֶה זָקוּף וּמְסֻכָּן הוּא, הֲרֵי מִדְרוֹנוֹ מִן הַצַד הַשֵׁנִי בְּוַדַאי מְשֻׁפָּע הוּא, וְהַיְרִידָה מִמֶנוּ תֵּקַל לָנוּ פִּי כַּמָה מִן הָעֲלִיָה עָלָיו. אִם נְטַפֵּס וְנַעֲבֹר עַל גַבֵּי גוּשׁ פִּרְאִי זֶה, הַמְבַקֵשׁ לַחֲסֹם בְּפָנֵינוּ אֶת הַדֶרֶךְ, מָצוֹא נִמְצָא בָּעֵבֶר הַשֵׁנִי מוֹרֵי־דֶרֶךְ אַרְגֶנְטִינִיִים וְלָהֶם סוּסִים קַלֵי רַגְלַיִם, הָרְגִילִים לְקַפֵּץ וּלְדַלֵג עַל פְּנֵי אַדְמַת הָרָמוֹת וְהַגְבָעוֹת. וּלְפִיכָךְ, יְדִידַי, אַל פִּקְפּוּקִים וְהִסוּסִים! קָדִימָה!

– קָדִימָה! – עָנוּ אַחֲרָיו שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת.

– וְאַתָּה לֹא תִּרְצֶה לְלַווֹת אוֹתָנוּ יוֹתֵר? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת הַקַטַפַּץ.

– אֲנִי אֵינֶנִי אֶלָא מְחַמֵר אַחַרֵי הַפְּרָדוֹת, – הֵשִׁיב הַלָה תְּשׁוּבָה מִשְׁתַּמֶטֶת.

– עֲשֵׂה אֵפוֹא כִּרְצוֹנְךָ!

– אֲנַחְנוּ אֵינֶנוּ זְקוּקִים לוֹ כְּלָל וּכְלָל, – אָמַר פַּגַנֶל – אִם רַק נַגִיעַ לָעֵבֶר הַשֵׁנִי שֶׁל הַסֶלַע, נִמְצָא אֶת הֶמְשֵׁךְ דַרְכֵּנוּ עַל נְקַלָה. אֲנִי עַצְמִי מְקַבֵּל עָלַי לְהוֹצִיאֲכֶם מִן הַקוֹרְדִילֵרִים.

דִבְרֵי פַּגַנֶל עוֹדְדוּ אֶת רוּחַ כֻּלָם וְהָחְלַט לְהַתְחִיל מִיָד בַּטִפּוּס עַל הַסֶלַע הַזָקוּף.

גְלֶנֶרְוַן שִׁלֵם לְמוֹרֵה־הַדֶרֶךְ אֶת שְׂכָרוֹ, וּכְשֶׁזֶה אָסַף אֶת הַפְּרָדוֹת וְהָלַךְ לוֹ עִם עוֹזְרָיו, הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן לְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לְחַלֵק בֵּינֵיהֶם אֶת הַמִטְעָן וְהַנֶשֶׁק, וּמִבְּלִי לְאַבֵּד זְמַן לָקוּם וּלְהַעְפִּיל.

בְּעֶבְרוֹ הַשְׂמָאלִי שֶׁל הַצוֹק נִרְאָה נָתִיב צַר וּמְשֻׁפָּע וְכָאן הִתְחִילוּ תַּיָרֵינוּ אַמִיצֵי־הַלֵב לְטַפֵּס. הֵם נֶאֶחְזוּ בְּכָל כֹּחָם בַּזִיזִים, זָחֲלוּ בִּזְהִירוּת, וְלַמְרוֹת כָּל הַקְשָׁיִים וְהַסַכָּנוֹת הִתְגַבְּרוּ עַל הַמִכְשׁוֹלִים הַמְרֻבִּים וְהִגִיעוּ בְּשָׁלוֹם לְעֶבְרוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל אַנְטוּקוֹ.

– הֲתִרְאוּ? – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף בְּשִׂמְחָה וְהוּא מוֹחֶה אֶת אֶגְלֵי הַזֵעָה מִפָּנָיו – יָצוֹא יָצָאנוּ מִן הַמֵצַר! עַתָּה אֵין לָנוּ עוֹד מִפְּנֵי מַה לְפַחֵד, כִּי מִכָּאן וְהָלְאָה תִּהְיֶה לָנוּ דֶרֶךְ טוֹבָה וְקַלָה! אֲנִי מְיָעֵץ לָכֶם אֵפוֹא, כִּי עַתָּה נֵשֵׁב קְצַת, וּלְאַחַר שֶׁנִנָפֵשׁ וְנַחֲלִיף כֹּח, נַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ.

אוּלָם לֹא כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ פַּגַנֶל כֵּן הָיָה. כְּשֶׁיָצְאוּ לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה שֶׁל מְנוּחָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם, נִתְקְלוּ בְּמִכְשׁוֹלִים לְאֵין סוֹף, שֶׁלֹא פִּלְלוּ כְּלָל וּכְלָל לְפָגְשָׁם, וְעַל כֵּן חָלְפָה שִׂמְחַת נִצְחוֹנָם הָרִאשׁוֹן עַד מְהֵרָה. פַּגַנֶל הִסְבִּיר אֶת הוֹפָעַת הַמִכְשׁוֹלִים הַבִּלְתִּי צְפוּיִים הַלָלוּ בִּרְעִידַת הָאֲדָמָה שֶׁאֵרְעָה כָּאן לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב. כְּתוֹצָאָה מִן הָרְעִידָה הִשְׁתַּנָה הַנוֹף בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁאַף מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ הַמְנֻסֶה בְּיוֹתֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לִמְצֹא בּוֹ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו.

– אָכֵן נִלְכַּדְנוּ, יְדִידַי… – קָבַע פַּגַנֶל – אֲבָל עַתָּה אֵין לְפָנֵינוּ בְּרֵרָה וְעָלֵינוּ לְהִתְגַבֵּר עַל הַמַחְסוֹמִים הָאֵלֶה כְּשֵׁם שֶׁהִתְגַבַּרְנוּ עַל הַמַחְסוֹם הָרִאשׁוֹן. חָזוֹר לֹא נַחֲזֹר מִכָּאן וֵאלֹהִים יִהְיֶה עִם עַזֵי־הַלֵב! מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי כֵּיוָן שֶׁהַמַעֲבָרִים סְגוּרִים וַחֲסוּמִים לְפָנֵינוּ, יִהְיֶה עָלֵינוּ לְטַפֵּס עַד לְגֹבַהּ שֶׁל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, אוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מֶטֶר. דָבָר זֶה אֵינוֹ מִשְׂחָק, כְּמוּבָן, אֲבָל אַנַחְנוּ הֵן לֹא בָּאנוּ הֵנָה כְּדֵי לְשַׂחֵק. וּלְפִיכָךְ, יְדִידַי, קָדִימָה!

– כֵּן, קָדִימָה! – עָנָה אַחֲרָיו גְלֶנֶרְוַן, שֶׁעָמַד בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן מַחֲרִישׁ וְעֵינָיו אֶל הַתֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁל צוֹקֵי הַפֶּרֶא הַמִתְנַשְׂאִים אֶל עָל – אוֹתָנוּ הֵבִיא לְכָאן רְצוֹנֵנוּ הַכַּבִּיר לְהַצִיל אֶת חַיֵי חֲבֵרֵינוּ, וְעַל כֵּן אֵין לָנוּ לְהִבָּהֵל מִפְּנֵי כָּל מִכְשׁוֹל וּמַעְצוֹר. בְּעֶזְרַת הָאֱלֹהִים, קָדִימָה!

לְאָשְׁרָם שֶׁל הַתַּיָרִים הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר טוֹב, שָׁקֵט, חַם וּבָהִיר. אִלוּ בָּאוּ הֵנָה בַּחֹרֶף, הַנִמְשָׁךְ כָּאן מִמַאי וְעַד אוֹקְטוֹבֶּר, לֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל תִּקְוָה לַעֲלוֹת עַד לְגֹבַהּ כָּזֶה. כָּל אָדָם שֶׁהֵעֵז אֵי־פַעַם לְהַעְפִּיל בְּעוֹנַת הַחֹרֶף בְּהָרֵי הַקוֹרְדִילֵרִים, נָפַח אֶת נִשְׁמַתוֹ בַּקֹר הַנוֹרָא, אוֹ בְּסוּפוֹת הַזַעַף הַשׂוֹרְרוֹת אָז בַּמְקוֹמוֹת הַלָלוּ. תְּהוֹמוֹת הַקוֹרְדִילֵרִים זְרוּעוֹת פִּגְרֵי מַעְפִּילִים כָּאֵלֶה, שֶׁבִּקְשׁוּ לְהֵאָבֵק עִם כֹּחוֹת הַטֶבַע הַבִּלְתִּי מְנֻצָחִים, הַקֹר הַנוֹרָא וְרוּחוֹת הַסוּפָה הָאֲיֻמוֹת.

הַתַּיָרִים אֻלְצוּ לְהִתְרוֹמֵם מִפִּסְגָה אַחַת לִשְׁנִיָה. וְהֵם טִפְּסוּ עַל גַּבֵּי זִיזֵי הַסֶלַע, בְּהֵאָחֲזָם בָּהֶם כַּחֲתוּלִים, אוֹ דִלְגוּ וְקָפְצוּ מֵעַל לִתְהוֹמוֹת עַמֻקוֹת, כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְטַפֵּס עַל גַבֵּי כָּתְלֵי אֶבֶן תְּלוּלִים וְכִמְעַט זְקוּפִים מַמָשׁ. בִּמְקוֹם חֲבָלִים שִׁמְשׁוּ לָהֶם זְרוֹעוֹתֵיהֶם הַשְׁלוּבוֹת וְהָאֲחוּזוֹת בְּחָזָקָה, וּבִמְקוֹם סֻלָמוֹת – כִּתְפֵיהֶם. בְּיִחוּד הִצְטַיְנוּ בִּזְרִיזוּתָם מְיוּלְרֶדִּי וּוִילְסוֹן. סְקוֹטִים קַלֵי תְּנוּעָה וְאַמִיצֵי־לֵב אֵלֶהוּ הֶרְאוּ מַמָשׁ נִפְלָאוֹת. בְּכָל מִקְרֶה שֶׁל סַכָּנָה, מִהֲרוּ מִיָד לְהַצִיל אֶת חַבְרֵיהֶם, וּבִלְעֲדֵי עֶזְרָתָם לֹא הָיְתָה הַדֶרֶךְ רַבַּת הַמְתִיחוּת וְהַמַאֲמַצִים הַזֹאת מִסְתַּיֶמֶת לְלֹא קָרְבָּנוֹת.

גְלֶנֶרְוַן דָאַג בְּיִחוּד לְרוֹבֶּרְט, אֲשֶׁר מִפְּאַת צְעִירוּתוֹ וְחֹסֶר נִסְיוֹנוֹ, עָשָׂה שְׁטוּת אַחֲרֵי הַשְׁנִיָה. גַם פַּגַנֶל לֹא מָשַׁל בְּרוּחוֹ. מִי שֶרָאָה אוֹתוֹ סוֹעֵר וּמִתְפָּרֵץ לַעֲלוֹת בְּצוֹקֵי הַסֶלַע, הָיָה יָכוֹל לַחֲשׁוֹב, שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לְהִשְׂתָּעֵר עַל מִבְצָר חָזָק שֶׁאֵין לְכָבְשׁוֹ. וּבָהּ־בַּמִדָה שֶׁרַבּוּ בְּדַרְכּוֹ הַמִכְשׁוֹלִים, בָּהּ־בַּמִדָה הִתְגַבְּרוּ כֹּחוֹתָיו וּמִרְצוֹ.

אַךְ לֹא כֵן מַכְּס נַבְּס. הַלָה טִפֵּס לוֹ בִּמְנוּחַת־נֶפֶשׁ גְמוּרָה כְּעֵין אוֹטוֹמַט. הִגִיעַ שַׁעְתּוֹ לִקְפֹּץ – קָפַץ, רָאָה שֶׁיֵשׁ צֹרֶךְ לִזְחֹל עַל אַרְבַּע – זָחַל, וְאַף פַּעַם לֹא הוֹצִיא מִפִּיו קְרִיאָה שֶׁל תִּמָהוֹן אוֹ רֹגֶז. הוּא עָשָׂה אֶת הַכֹּל ללֹא כָּל הִתְאַמְצוּת, וְיִתָּכֵן מְאֹד, שֶׁאֲפִילוּ לֹא שָׂם לֵב לַסַכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת לוֹ וְדַמֵה דִמָה בְּלִבּוֹ, שֶׁהוּא מְהַלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וַחֲלָקָה לְגַמְרֵי.

כָּכָה עָשׂוּ הַתַּיָרִים אֶת דַרְכָּם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַיְלָה וּבְשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר הֶרְאָה לָהֶם הַבָּרוֹמֶטֶר, כִּי הִגִיעוּ כְּבָר לְגֹבַהּ שֶׁל 2,250 מֶטֶר. כָּאן הִתְקָרֵב כְּבָר לְסוֹפו אֵזוֹר הַצְמָחִים וְרַק זְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם נִרְאוּ אֵי־אֵלוּ חַיוֹת־בָּר, שֶׁיָכְלוּ לְשַׂמֵחַ אֶת לֵב הַצַיָד, כִּי הָיוּ בָּהֶן כָּאֵלוּ שֶׁעוֹרָן נִשְׂקַל מַמָשׁ בְּמִשְׁקַל הַזָהָב. רַבּוֹת מִכָּל הָאֲחֵרוֹת הָיוּ הַלַמוֹת הַפִּרְאִיוֹת, שֶׁתּוֹשָׁבֵי אַמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית מְגַדְלִים אוֹתָן בְּמִשְׁקֵיהֶם, וְהֵן מְשַׁמְשׁוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן כְּבֶהֱמוֹת מַשָׂא וּרְכִיבָה. כֵּן נִמְצְאוּ כָּאן בְּמִסְפַּר רַב מְאֹד הָאַלְפָּקוֹת הַמַרְהִיבוֹת אֶת הָעַיִן בְּיָפְיָן, וְהַצִ’ינְצִ’ילוֹת, הַדוֹמוֹת לְאַרְנָבוֹת, אֶלָא שֶׁבִּגְלַל רַגְלֵיהֶן הָאֲחוֹרִיוֹת הָאֲרֻכּוֹת הֵן מַזְכִּירוֹת מְעַט אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל הַקֶנְגוּרוּ. הַצִ’ינְצִ’ילוֹת הָיוּ זְרִיזוֹת מְאֹד וּבְטַפְּסָן עַל הָעֵצִים נִרְאוּ כְּאִלוּ מִתְעוֹפְפוֹת.

– הַלָלוּ נִרְאוֹת כְּאִלוּ יָצְאוּ כְּבָר מִסוּג בַּעֲלֵי הָאַרְבַּע וְלִכְלַל עוֹפוֹת לֹא הִגִיעוּ עֲדַיִן – אָמַר פַּגַנֶל בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בִּשְׁתֵּי בְּרִיוֹת חֲמוּדוֹת כָּאֵלוּ.

אוּלָם שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת הָיוּ עֲיֵפִים כָּל כָּךְ מֵעֲמַל הַדֶרֶךְ, שֶׁכִּמְעַט לֹא שָׂמוּ לֵב לְבַעֲלֵי־הַחַיִים שֶׁנִרְאוּ כָּאן בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים. הַדֶרֶךְ שֶׁלִפְנֵיהֶם הָיְתָה עוֹד רַבָּה, וְהַקְשָׁיִים לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא תַּמוּ עֲדַיִן, אֶלָא הֵם הָלְכוּ וְנִתְגַבְּרוּ מִפַּעַם לְפַעַם.

כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ בַּשָׁמַיִם, פָּשַׁט הַנוֹף הַהֲרָרִי אֶת צוּרָתוֹ הַקוֹדֶמֶת וְלָבַשׁ צוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. גוּשֵׁי־הַקֶרַח, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים מֵעַל רָאשֵׁי הַתַּיָרִים, הִבְהִיקוּ בְּכָל צִבְעֵי הַקֶשֶׁת, וְהַכֹּל מִסָבִיב הָיָה נוֹצֵץ, מַקְרִין וּמַזְהִיר בְּרִבְבוֹת נְגוֹהוֹת וּצְבָעִים.

עַתָּה הָיָה עַל הַתַּיָרִים לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכָּם עַל גַבֵּי קֶרַח הָעוֹלָמִים הַמְכַסֶה אֶת רָאשֵׁי הֶהָרִים, וְכִמְעַט עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל עֲלוּלִים הָיוּ לְהַחֲלִיק וּלְהִתְגַלְגֵל לִתְהוֹם עֲמֻקָה. וִילְסוֹן הָלַךְ בְּרֹאשׁ הָאֹרְחָה, כְּדֵי לִבְדֹק בְּיָדָיו אֶת הַקֶרֶח, וּבְעִקְבוֹתָיו נִמְשְׁכוּ שְׁאָר הַתַּיָרִים, שֶׁדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּלַחַשׁ וְהִשְׁתַּדְלוּ לֹא לְהָקִים רַעַשׁ, כִּי כָּל זַעֲזוּעַ קַל שֶׁבָּאֲוִיר עָלוּל הָיָה לְקְרֹעַ אֶת גוּשֵׁי הַשֶׁלֶג הָעֲצוּמִים, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בְּזִיזֵי סְלָעִים, כִּמְעַט מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם.

סוֹף־סוֹף הִגִיעוּ הַמְטַפְּסִים הַתְּשׁוּשִׁים לְאֵזוֹר הַשִׂיחִים הַנְמוּכִים וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ מְעַט. הֵם סָעֲדוּ אֶת לִבָּם, וּמִשֶׁהֶחֱלִיפוּ כֹּחַ, קָמוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּטִפּוּס וּבַהַעְפָּלָה רַבַּת הַסַכָּנוֹת. הַשִׂיחִים פִּנוּ אֶת מְקוֹמָם לְמִינֵי עֲשָׂבִים קָשִׁים וְצִמְחֵי צָבָר דוֹקְרָנִיִים, וְאַחַר כָּךְ, בְּגוֹבַהּ שֶׁל 3,300 מֶטֶר נֶעֱלַם כָּל סִימָן שֶׁל צֶמַח, וּלְנֶגֶד עֵינֵי הַתַּיָרִים לֹא נִרְאוּ אֶלָא אֲבָנִים וָקֶרַח.

הָעֲלִיָה נֶעֶשְׂתָה עַתָּה קָשָׁה עוֹד יוֹתֵר. עַל הַתַּיָרִים הָיָה לְטַפֵּס עַל שִׁנֵי סֶלַע וּלְדַלֵג עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת עֲמֻקוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהָעַיִן לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אֶת קַרְקָעָן. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים נִרְאוּ לָהֶם צַלְבֵּי־עֵץ – צִיוּנִים לְקִבְרֵיהֶם שֶׁל תַּיָרִים עַזֵי־לֵב שֶׁמָצְאוּ אֵי־פַעַם אֶת מוֹתָם בְּהָרֵי הָאֵימִים הַלָלוּ. אַךְ לְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת הֵאִירָה הַהַצְלָחָה פָּנִים וְלַמְרוֹת כָּל הַסַכָּנוֹת הַנוֹרָאוֹת וְהַמַאֲמַצִים הָעַל־אֶנוֹשִׁיִים לֹא קָרָה לָהֶם כָּל אָסוֹן בְּדֶרֶךְ הַחַתְחַתִּים שֶׁלָהֶם.

בַּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם הִרְגִישׁוּ כֻּלָם, כִּי כֹּחוֹתֵיהֶם הוֹלְכִים וְעוֹזְבִים אוֹתָם. רוֹבֶּרְט כִּמְעַט שֶׁלֹא יָכֹל עוֹד לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, אִם כִּי הִשְׁתַּדֵל לְהִתְחַזֵק וּלְהַעֲלִים אֶת עַיְפוּתוֹ. וּבִרְאוֹת זֹאת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, הִצִיעַ לַחֲבֵרָיו לְהַפְסִיק מְעַט אֶת הַטִפּוּס.

– לָמָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– הֲרֵי צָרִיךְ לָנוּחַ מְעַט, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד.

– אַךְ לֹא זֶה הַמָקוֹם, – הִתְנַגֵד פַּגַנֶל – אִם לָנוּחַ אַתָּה רוֹצֶה, הֲרֵי יֵשׁ לִמְצֹא אֵיזֶה צְרִיף דַל אוֹ חֻרְבָּה, וְכָאן אֵין לָנוּ וְלֹא כְלוּם.

– מַה יִהְיֶה אֵפוֹא? רוֹבֶּרְט אֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לָלֶכֶת, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– אָנָא, אַל־נָא תִּדְאַג לִי, אֲדוֹנִי, – בִּקֵשׁ רוֹבֶּרְט – אֲנִי יָכוֹל לַעֲבֹר עוֹד מֶרְחָק כַּמֶרְחָק שֶׁעָבַרְנוּ עַד כָּאן.

– לֹא, חֲבִיבִי, לֹא תַּעֲבֹר, אַל תִּתְפָּאֵר, – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד – וְאֵין לְךָ גַם לְהִתְבַּיֵשׁ עַל כָּךְ, יְדִידִי. אֲנִי מִשְׁתּוֹמֵם שֶׁיָכֹלְתָּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַד עַתָּה.

– אֲנִי מַצִיעַ אֵפוֹא, – קָרָא פַּגַנֶל – שֶׁאָנוּ נִשָׂא אֶת רוֹבֶּרְט עַל יָדֵינוּ עַד שֶׁנַגִיעַ לַמוֹרָד הַמִזְרָחִי וְנִמְצָא שָׁם אֵיזֶה צְרִיף. שָׁם חַיִים בְּוַדַאי רוֹעֵי צֹאן, וַאֲנִי מְקַוֶה, כִּי נַגִיעַ אֲלֵיהֶם בְּעוֹד שְׁעָתַיִם בְּעֵרֶךְ.

– וּבְכֵן, יְדִידַי, – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן לִשְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת – הֲמַסְכִּימִים אַתֶּם לְהַמְשִׁיךְ?

– מַסְכִּימִים! – עָנוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

– וְאֶת הַנַעַר אֶשָׂא אֲנִי לְבַדִי, – הוֹסִיף מְיוּלְרֶדִי.

רוֹבֶּרְט אָמְנָם הִתְנַגֵד שֶׁיִשָׂאוּהוּ עַל הַיָדַיִם כְּתִינוֹק. אַךְ לְבַסוֹף נִכְנַע, וּמִשֶׁלְקָחוֹ מְיוּלְרֶדִי בִּזְרוֹעוֹתָיו, לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָה וְהוּא נִרְדַם וְשָׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה.

שְׁתֵּי שָׁעוֹת תְּמִימוֹת הִמְשִׁיכוּ הַתַּיָרִים לְטַפֵּס וּלְהַעְפִּיל מַעְלָה לְפִסְגַת הָרֶכֶס, אֲשֶׁר שָׁם קִווּ לִמְצֹא אֶת רֵאשִׁית הַמוֹרָד לְצַד מִזְרָח. הָאֲוִיר נַעֲשָׂה כָּאן קָלוּשׁ בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁתָּקוֹף תָּקַף אוֹתָם מִין מַחֲנָק מוּזָר וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם הֵחֵלוּ לְשׁוֹתֵת דָם. כְּדֵי לְמַלֵא אֶת רֵאוֹתֵיהֶם אֲוִיר בְּמִדָה מַסְפֶּקֶת, אֻלְצוּ אֵפוֹא לִנְשֹׁם נְשִׁימוֹת מְהִירוֹת וַעֲמֻקוֹת, וְדָבָר זֶה הוֹגִיעַ אוֹתָם עוֹד יוֹתֵר וְהֵם הִתְנַהֲלוּ בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם.

נוֹסָף עַל קְלִישׁוּת הָאֲוִיר וְהַרְגָשָׁתָם הָרָעָה, סִנְוְרוּ אֶת עֵינֵיהֶם גוּשֵׁי הַשֶׁלֶג וְהַקֶרַח, שֶׁקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הִשְׁתַּקְפוּ בָּהֶן כְּמוֹ בְּמַרְאוֹת נוֹצְצוֹת. הָאוֹר הָרַב הִכְאִיב כָּל כָּךְ לְעֵינֵיהֶם, שֶׁלֹא יָכְלוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת דַרְכָּם וּלְהִזָהֵר לְבַל יִמְעֲדוּ וְלַמְרוֹת שֶׁבִּקְשׁוּ לֶאֱסֹף אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם וּלְהַמְשִׁיךְ, הִגִיעַ בְּכָל זֹאת הָרֶגַע הַנוֹרָא שֶׁלֹא יָכְלוּ עוֹד לָזוּז כִּמְעַט. רֹאשָׁם הָלַךְ סְחַרְחַר וְהֵם נָפְלוּ לָאָרֶץ, אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, וְהִתְנוֹעֲעוּ בִּזְחִילָה חַסְרַת אוֹנִים, אַף כִּי דַוְקָא עַתָּה יָכְלוּ לָלֶכֶת בְּרַגְלֵיהֶם לְלֹא כָּל קשִׁי.

גְלֶנֶרְוַן הִבִּיט בְּפַחַד אֶל גוּשֵׁי הַקֶרַח וְהַשֶׁלֶג שֶׁמִסָבִיב, הִרְגִישׁ אֶת הַקֹר הַהוֹלֵךְ וּמִתְחַזֵק וְרָאָה אֶת בֵּין הָעַרְבַּיִם הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים.

– כֵּן, עַתָּה נֹאבַד פֹּה כֻּלָנוּ – הִרְהֵר בְּעֶצֶב – מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַקֹר אֵין כָּאן, לָלֶכֶת הָלְאָה אֵין כֹּחַ, וְאִם נֵרָדֵם פֹּה בַּשֶׁלֶג, לֹא נוֹסִיף עוֹד לָקוּם.

– וְהִנֵה בִּקְתָה! – נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹלוֹ הַשָׁלֵו שֶׁל הַמַיוֹר, אֲשֶׁר נִתֵּק אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתָיו הַנוּגוֹת שֶׁל גְלֶנֶרְוַן.

פֶּרֶק יג: הַיְרִידָה מִמְרוֹמֵי הַקוֹרְדִילֵרִים

אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס הָיָה עוֹבֵר לְיַד הַבִּקְתָּה, אוֹ אַף פּוֹסֵחַ עָלֶיהָ, וְלֹא הָיָה מַבְחִין בָּהּ כְּלָל וּכְלָל. הִיא לֹא נִבְדְלָה מִשְׁאָר מִישׁוֹר הַשְׁלָגִים אֶלָא בְּתֵל קָטָן, וּכְדֵי לְגַלוֹת אוֹתָהּ וּלְהַגִיעַ אֵלֵיהָ, הָיָה צֹרֶךְ לַחְפֹּר בַּעֲרֵמַת הַשֶׁלֶג שֶׁכִּסְתָה אוֹתָהּ וְלַחֲשֹׂף אֶת פִּתְחָהּ.

אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶה קִבְּלוּ עַל עַצְמָם וִילְסוֹן וּמְיוּלִרֶדִי, וְאַחֲרֵי עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ שֶׁל חֲצִי שָׁעָה עָלָה בְּיָדָם לְנַקוֹת אֶת פִּתְחָהּ שֶׁל הַקָזוּצָ’ה, – כָּךְ יִקְרְאוּ הָאִינְדִיאָנִים לְבִקְתַּת הָרִים מֵעֵין זוֹ – כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִכָּנֵס פְּנִימָה.

הַקָזוּצָ’ה, שֶׁנִבְנְתָה כָּאן עַל יְדֵי רוֹעִים אִינְדִיאָנִיִים, הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְבֵנִים מְיֻבָּשׁוֹת בְּחֹם הַשֶׁמֶשׁ וַחֲלָלָהּ לֹא הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר. הִיא הָיְתָה מְרֻבַּעַת וְאָרְכָּהּ, רָחְבָּה וְכֵן גָבְהָהּ לֹא עָלוּ עַל שְׁלשָׁה מֶטְרִים וָחֵצִי.

לְפָנֶיהָ הָיוּ חֲצוּבוֹת בְּסֶלַע הָהָר מַדְרֵגוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁיָרְדוּ וְהוֹבִילוּ אֶל הַפֶּתַח, אֲשֶׁר מִלְבַדוֹ לֹא הָיָה לַבִּקְתָּה כָּל מָבוֹא אַחֵר. פֶּתַח יְחִידִי זֶה הָיָה נָמוּךְ וְצַר, וְאָדָם לֹא הָיָה מְסֻגָל לְהִכָּנֵס פְּנִימָה אֶלָא בְּזָחֲלוֹ עַל אַרְבַּע. אוּלָם פֶּתַח זֶה הִסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ בִּשְׁבִיל הָרוּחַ, הַשֶׁלֶג וְהַבָּרָד לַחְדֹר לְתוֹךְ הַקָזוּצָ’ה, וְאוֹרְחִים בִּלְתִּי קְרוּאִים אֵלֶה רַבּוּ בְּעִקָר בְּשָׁעָה שֶׁבַּחוּץ הִתְחוֹלְלוּ סְעָרוֹת וְסוּפוֹת־שֶׁלֶג.

הַבִּקְתָּה יָכְלָה לְהָכִיל בְּתוֹכָהּ כַּעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁקִירוֹתֶיהָ לֹא יָכְלוּ לְהָגֵן עָלֶיהָ כָּרָאוּי מִן הַטַחַב, בְּיִחוּד בְּעוֹנַת הַגְשָׁמִים, הֲרֵי שִׁמְשָׁה בְּכָל זֹאת מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַקֹר הַגָדוֹל שֶׁבַּחוּץ.

כְּשֶׁנִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ הַתַּיָרִים הַתְּשׁוּשִׁים וַאֲכוּלֵי הַקֹר, מִלְאָה אֶת לִבָּם שִׂמְחָה, כְּשִׂמְחַת הָאָדָם הַנִצָל מִמָוֶת.

הֵם אָמְנָם מָצְאוּ בְּתוֹךְ הַקָזוּצָ’ה כִּירַת לְבֵנִים, אוּלָם לְמַעַן הַסִיק אוֹתָהּ, לְהִתְחַמֵם לְיָדָהּ וּלְבַשֵׁל בָּהּ תַּבְשִׁיל חַם, חָסְרוּ לָהֶם חָמְרֵי הַסָקָה.

– אָמְנָם אִי־אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַכֹּל כָּאן מְסֻדָר וְנוֹחַ בְּיוֹתֵר, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ גַם עַל מִקְלָט זֶה. הָעִקָר שֶׁאֵין אָנוּ נִמְצָאִים כָּעֵת תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם.

– וְכִי מָה עוֹד דָרוּשׁ לְךָ כָּאן, אֲדוֹנִי? – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל – לְדַעְתִּי, הֲרֵי לְאַרְמוֹן בָּאנוּ וְאֵין אָנוּ חֲסֵרִים עוֹד אֶלָא סְרִיסִים וְשׁוֹמְרֵי־סַף. אֵין דְאָגָה, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, אָנוּ נִסְתַּדֵר כָּאן לְלִינַת הַלַיְלָה יָפֶה מְאֹד.

– טוֹב הָיָה, אִלוּ יָכֹלְנוּ לְהַבְעִיר בַּכִּירָה אֵשׁ מְאִירָה וּמְשַׂמַחַת, – הִתְעָרֵב תּוֹם אוֹסְטִין – בְּחֵפֶץ לֵב הָיִיתִי מַחֲלִיף עַתָּה אֶת מְנַת הַבָּשָׂר הַמְעֻשָׁן שֶׁלִי בַּחֲבִילַת זְרָדִים, כְּדֵי שֶׁאַפְשָׁר יִהְיֶה לְחַמֵם קְצַת אֶת הָאֲבָרִים הַקְפוּאִים.

– גַם זְרָדִים נַשִׂיג, תּוֹם יַקִירִי! – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף.

– זְרָדִים בְּפִסְגַת הַקוֹרְדִּילֵרִים! – קָרָא בִּתְמִיהָה מְיוּלְרֶדִי – לֹא, מַר פַּגַנֶל, אוֹתָם לֹא תִּמְצָא כָּאן!

– אִם הָרוֹעִים בָּנוּ בְּתוֹךְ בִּקְתָּתָם כִּירָה, – הֵעִיר הַמַיוֹר – הֲרֵי סִימָן הוּא, כִּי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּקִרְבַת מָקוֹם גַּם חָמְרֵי־הַסָקָה.

– יְדִידֵנוּ מַכְּס נַבְּס צוֹדֵק גַם הַפַּעַם, כְּשֵׁם שֶׁהוּא צוֹדֵק תָּמִיד, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הֲכִינוּ אֵפוֹא הַכֹּל לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב וַאֲנִי אֵצֵא לְחַפֵּשׂ, אוּלַי אֶמְצָא מְעַט זְרָדִים.

– אֲנִי וּוִילֶסוֹן נֵלֵךְ אִתְּךָ יַחַד, אֲדוֹנִי, – הִצִיעַ פַּגַנֶל.

– וְאוּלַי אוּכַל לַעֲזֹר לָכֶם אַף אֲנִי? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט שֶׁהֵקִיץ בֵּינְתַיִם מִשְׁנָתוֹ.

– לֹא, עָלֶיךָ לָנוּחַ, יְדִידִי! – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – אַתָּה עָיֵף גַם בְּלָאו הָכֵי. אִלוּ נִמְצְאוּ כָּאן יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילְךָ, וָדַאי הָיוּ מְרִימִים קוֹלוֹת בְּכִי וִילָלָה כָּאֵלֶה, שֶׁהָיוּ מַחֲרִישִׁים אֶת אָזְנֵינוּ וּמְבִיאִים אוֹתָנוּ לִידֵי טֵרוּף הַדַעַת.

גְלֶנֶרְוַן, פַּגַנֶל וּוִילְסוֹן יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַקָזוּצָ’ה. הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר שֵׁשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב, וְלַמְרוֹת שֶׁהָאֲוִיר הָיָה שָׁקֵט הָיָה הַקֹר מֻרְגָשׁ מְאֹד. הַמַדְחֹם הֶרְאָה עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס. תְּכֵלֶת הַשָׁמַיִם כְּבָר הֶחֱשִׁיכָה בְּמִקְצָת וְקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת שָׁפְכוּ אוֹר אַרְגְמָנִי עַל פִּסְגוֹתֵיהֶם הַנִשָׂאוֹת שֶׁל הָאַנְדִים.

פַּגַנֶל, שֶׁלָקַח אִתּוֹ אֶת הַבָּרוֹמֶטֶר, קָבַע שֶׁהֵם נִמְצָאִים בְּגֹבַהּ שֶׁלְמַעְלָה מִשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְחָמֵשׁ מֵאוֹת מֶטֶר מֵעַל פְּנֵי הַיָם וְהוּא עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן, שֶׁחֵלֶק זֶה מִן הַקוֹרְדִילֵרִים אֵינוֹ נָמוּךְ מִן הַמוֹן־בְּלַן אֶלָא בִּכְדֵי מָאתַיִם וְשִׁבְעִים מֶטֶר.

אַךְ אִלוּ הָיוּ נִתְקָלִים בְּהָרִים אֵלֶה בְּאוֹתָם הַקְשָׁיִים וְהַמַעְצוֹרִים שֶׁנִתְקָלִים בָּהֶם הַמְטַפְּסִים בָּעֲנָק הַשְׁוֵיצָרִי מוֹן־בְּלַן, וְאִלוּ הִשְׁתּוֹלְלוּ כָּאן סְעָרוֹת וְסוּפוֹת־שֶׁלֶג כְּמוֹ בִּמְרוֹמֵי הַמוֹן־בְּלַן, לֹא הָיָה מַצְלִיחַ אַף אֶחָד מִתַּיָרֵינוּ לַעֲבֹר בְּשַׁלְשֶׁלֶת הָרִים אַדִירָה זוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ.

גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל טִפְּסוּ וְעָלוּ לִמְרוֹם צוֹק גָבוֹהַּ וְהִתְבּוֹנְנוּ סְבִיבָם. הֵם נִמְצְאוּ עַתָּה עַל אַחַת הַפְּסָגוֹת הַגְבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל הַקוֹרְדִילֵרִים וְיָכְלוּ לְהַקִיף מֶרְחָב גָדוֹל לְמַעְלָה מִמֵאָה קִילוֹמֶטְרִים מְרֻבָּעִים. מִצַד מִזְרָח רָאוּ מוֹרָד מְשֻׁפָּע, שֶׁהָיָה נוֹחַ מְאֹד לְהוֹלְכֵי רֶגֶל, אַךְ בְּסָמוּךְ לָהֶם הָיוּ פְּזוּרִים בְּעִרְבּוּבְיָה נוֹרָאָה גוּשֵׁי שֶׁלֶג אַדִירִים שֶׁזָחֲלוּ עִם הַקַרְחוֹנִים לְמַטָה. בְּבִקְעַת הַקוֹלוֹרָדוֹ כְּבָר פָּשְׁטוּ הַצְלָלִים שֶׁהָלְכוּ וְנִתְעַבּוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע, וּלְאַט־לְאַט נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן כָּל הַזִיזִים, שִׁנֵי־הַסֶלַע, הַפְּסָגוֹת וְהַמַדְרֵגוֹת, שֶׁהָיוּ עַד עַתָּה מוּאָרִים בְּקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַאַחֲרוֹנוֹת.

לְאַט־לְאַט עָטַף הָעֲרָפֶל אֶת שִׁפּוּעָם הַמִזְרָחִי שֶׁל הָאַנְדִים, וְרַק בַּמַעֲרָב עֲדַיִן בָּעֲרוּ בְּאֵשׁ אַדֻמָה בְּלִיטוֹת־הָאֶבֶן שֶׁתָּמְכוּ בְּמַדְרְגוֹת שִׁפּוּעַ הַמַעֲרָב. הַצוֹקִים הַמְכֻסִים שֶׁלֶג וְהַקַרְחוֹנִים הַמַבְרִיקִים בָּעֲרוּ וְהִתְנוֹצְצוּ, כְּאִלוּ יָצְאָה מִתּוֹכָם אֵשׁ בּוֹעֶרֶת. מִצָפוֹן נִרְאֲתָה שׁוּרַת רְכָסִים וּפְסָגוֹת, שֶׁהָלְכָה וְהִתְפַּתְּלָה, כְּאִלוּ הָיְתָה מְצֻיֶרֶת בְּיַד צַיָר רוֹעֶדֶת, וּמֶבַּט הָעַיִן תָּעָה וְאָבַד בַּגַלִים הַקְפוּאִים הַלָלוּ. אַךְ יָפֶה וְנוֹרָא מִכֹּל הָיָה הַמַרְאֶה מִצַד דָרוֹם. עַל פְּנֵי מִישׁוֹר טַרְבִּידָה הַשׁוֹמֵם הִתְנַשֵׂא בְּגָאוֹן הַר־הָאֵשׁ אַנְטוּקוֹ וְלֹעוֹ הַפָּעוּר נִרְאָה הֵיטֵב לַתַּיָרִים. אוֹתוֹ עֲנָק גוֹעֵשׁ נָהַם בִּנְשִׁימַת־הָאֵשׁ שֶׁלוֹ, שָׁאַג כַּלִוְיָתָן הָאַגָדִי וְזָרַק מִקִרְבּוֹ תִּימְרוֹת עָשָׁן, אֲשֶׁר בְּתוֹכָן נִרְאוּ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אֲדֻמוֹת, וְכָל הֶהָרִים שֶׁבְּקִרְבַתוֹ נִרְאוּ כַּאֲחוּזֵי שַׁלְהָבוֹת נוֹרָאוֹת. בְּרַד אֲבָנִים מְלֻבָּנוֹת, עַנְנֵי אֵד אָדֹם וּפַלְגֵי לַבָּה הִתְאַחְדוּ וְהִתְלַכְּדוּ בַּעֲרֵמוֹת מַבְהִיקוֹת, שֶׁנִתְפַּזְרוּ בַּמְרוֹמִים. כָּל הַסְבִיבָה הָיְתָה נְסוּכָה נֹגַהּ מְסַנְוֵר עֵינַיִם שֶׁהָלַךְ הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וּמָאוֹר אָדֹם זֶה, שֶׁאֵינוֹ מְבַשֵׂר אֶלָא רַע, נַעֲשָׂה מֵרֶגַע לְרֶגַע בָּהִיר יוֹתֵר, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהַשֶׁמֶשׁ הַגוֹסֶסֶת יָרְדָה לְאַט־לְאַט אֶל מֵאֲחוֹרֵי הָאֹפֶק וְסָבִיב־סָבִיב פָּשְׁטָה חֶשְׁכַת הַלַיְלָה.

גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל – וּבְיִחוּד פַּגַנֶל – הָיוּ מִתְפָּעֲלִים עוֹד זְמַן רַב מֵאוֹתוֹ מַחֲזֶה מַפְלִיא שֶׁל מִלְחֶמֶת הָאֵיתָנִים, מִלְחֶמֶת אִשֵׁי הַשָׁמַיִם וְאִשֵׁי הָאָרֶץ בָּעֲלָטָה הַהוֹלֶכֶת וְתוֹקֶפֶת עוֹלָם וְמְלֹאוֹ, אִלוּלֵא וִילְסוֹן, אָדָם מַעֲשִׂי בְּהֶחְלֵט, שֶׁהִזְכִּירָם אֶת מַטְרַת בּוֹאָם הֵנָה וְהִכְרִיחַ אוֹתָם לַחֲזֹר אֵל הַמְצִיאוּת.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי עֵצִים לֹא הָיוּ כָּאן, אוּלָם בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים הָיוּ הַסְלָעִים מְכֻסִים חֲזָזִיוֹת, וְאוֹתָן לִקְטוּ הַמְחַפְּשִׂים וֶהֱבִיאוּן בְּשִׂמְחָה רַבָּה לַקָזוּצָ’ה.

תּוֹם אוֹסְטִין וּמְיוּלְרֶדִי הִתְחִילוּ מִיָד לְטַפֵּל בְּהַסָקַת הַכִּירָה, אַךְ הַחֲזָזִיוֹת לֹא נִתְלַקְחוּ עַל נְקַלָה וְגַם קְלִישׁוּת הָאֲוִיר, הֶעָנִי כָּאן בְּחַמְצָן, הִקְשְׁתָה עַל הַבְּעֵרָה. הָאֵשׁ שֶׁבַּכִּירָה הָיְתָה אֵפוֹא דַלָה מְאֹד.

– אֲבָל תְּמוּרַת זֹאת – נִחֵם הַמַיוֹר אֶת חֲבֵרָיו – רוֹתְחִים כָּאן הַמַיִם בְּטֶמְפֶּרָטוּרָה נְמוּכָה יוֹתֵר. הָאִישׁ הָרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת קָפֶה, שֶׁרָתַח בְּחֹם שֶׁל מֵאָה מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס, אַל יַעֲלֶה לְכָאן, כִּי פֹּה יִרְתְּחוּ הַמַּיִם בְּטֶמְפֶּרָטוּרָה שֶׁל תִּשְׁעִים מַעֲלוֹת בְּעֵרֶךְ.

וְאָכֵן, צָדַק מַכְּס נַבְּס. הַמַדְחֹם שֶׁהֻשְׁקַע בַּמַיִם הָרוֹתְחִים עַל הַכִּירָה הֶרְאָה רַק שְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע מַעֲלוֹת. בְּכָל זֹאת עָרֵב הָיָה הַקָפֶה הָרֵיחָנִי לְחֵךְ הַתַּיָרִים וְכֻלָם שָׁתוּ אוֹתוֹ בְּעֹנֶג וְאַף לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּסֵפֶל אֶחָד בִּלְבָד. לְעֻמַת זֹאת לֹא נֶהֱנוּ בְּיוֹתֵר מִן הַבָּשָׂר הַמְעֻשָׁן וּפַּגַנֶל אַף מָצָא מָקוֹם לְהִתְבַּדֵחַ בְּעִנְיָן זֶה.

– נֵתַח בָּשָׂר שֶׁל לַמָה בְּוַדַאי הָיָה עָרֵב לָנוּ עַתָּה יוֹתֵר, – אָמַר – הַלַמָה הִיא, כְּיָדוּעַ, חַיָה מוֹעִילָה מְאֹד בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה, וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִוָכַח אִם בִּרְכָתָה רַבָּה גַם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַבִּישׁוּל.

– וְכִי אֵינְךָ שְׂבַע־רָצוֹן מֵאֲרוּחָתֵנוּ, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל הַמַיוֹר.

– אַדְרַבָּה, אֲנִי נֶהֱנֶה מִן הָאֲרוּחָה הֲנָאָה מְרֻבָּהּ, חֲבִיבִי, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – אַךְ לֹא הָיִיתִי מִצְטַעֵר כְּלָל וּכְלָל, אִלוּ נוֹסְפָה לָהּ גַם חֲתִיכָה הֲגוּנָה שֶׁל בָּשָׂר טָרִי.

– אָכֵן, מְפֻנָק אַתָּה, – צָחַק הַמַיוֹר.

– הֶעָרָתְךָ, הַמַיוֹר, נְכוֹנָה הִיא, – עָנָה לוֹ מִיָד הַגִיאוֹגְרָף – אַךְ מֻבְטְחַנִי שֶׁגַם אַתָּה לֹא הָיִיתָ מִתְנַגֵד, אִלוּ שָׂמוּ לְפָנֶיךָ צְלִי רַעֲנָן.

– יִתָּכֵן.

– וְאִם יִדְרְשׁוּ מִמְךָ לַעֲמֹד עַל הַמִשְׁמָר, לַמְרוֹת הַקֹר הֶחָזָק שֶׁבָּחוּץ, הֶהָיִיתָ מַסְכִּים אַף לְכָךְ?

– אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי הִתְפָּעֲלוּתָם לְעֵרָנוּתוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, וְהִנֵה נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם יְלָלָה מֵרָחוֹק. הַכֹּל הִטוּ אֶת אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ, וְהַיְלָלָה הָלְכָה הָלוֹךְ וְחָזָק. נִכָּר הָיָה, כִּי לֹא חַיָה בּוֹדֶדֶת הִיא הַמַשְׁמִיעָה אֶת קוֹל הַיְלָלָה, אֶלָא עֵדֶר שָׁלֵם, הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הַקָזוּצָ’ה.

– לֹא דַי לָהּ לַהַשְׁגָחָה הָרַחְמַנִיָה שֶׁנָתָנָה לָנוּ מִקְלָט לְלִינַת הַלָיְלָה, – הִתְלוֹצֵץ פַּגַנֶל – אֶלָא שֶׁהִיא רוֹצָה לְהַעֲנִיק לָנוּ גַם בְּשַׂר חַיָה טָרִי, כְּפִי שֶׁבִּקַשְׁנוּ.

– פַּגַנֶל יַקִירִי, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – אֲנִי מְיָעֶצְךָ לֹא לִשְׁגוֹת בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא, כִּי חַיוֹת הַקוֹרְדִילֵרִים אֵינָן מַגִיעוֹת לְגֹבַהּ זֶה.

– אִם כֵּן מָה הֵן הַקוֹלוֹת הָאֵלֶה? –שָׁאַל תּוֹם אוֹסְטִין – הֲתִשְׁמְעוּ? הֲרֵי זֶה מַמָשׁ קוֹנְצֶרְט!

– כְּנִרְאֶה, אֵין זֶה אֶלָא רַעַשׁ הַשְׁלָגִים הַגוֹלְשִׁים לְמַטָה, וְלָנוּ נִדְמֶה, כִּי יִלְלַת חַיוֹת הִנְנוּ שׁוֹמְעִים, – הֵעִיר מְיוּלְרֶדִי – בֶּהָרִים הַקוֹלוֹת הֵם אַחֵרִים לְגַמְרֵי מֵאֲשֶׁר בַּשְׁפֵלוֹת.

– אָכֵן, נְכוֹנָה הִיא הֶעָרָתְךָ, אֲבָל בְּעִנְיַן הָרַעַשׁ הַזֶה טָעוּת בְּיָדְךָ, כִּי יִלְלַת חַיוֹת הִיא, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל.

– נֵצֵא וְנִוָכַח, – הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן.

– אֲבָל מוּטָב לָנוּ, כִּי נֵצֵא לְהִוָכֵחַ כְּצַיָדִים, – הוֹסִיף הַמַיוֹר, בְּתוֹפְסוֹ בְּיָדוֹ אֶת רוֹבֵהוּ.

וְכַעֲבֹר רֶגַע יָצְאוּ כֻּלָם מִן הַקָזוּצָ’ה. מִסָבִיב הָיָה חֹשֶׁךְ. הַיָרֵחַ טֶרֶם עָלָה, הַפְּסָגוֹת הַצְפוֹנִיוֹת וְהַמִזְרָחִיוֹת הָיוּ לוּטוֹת בַּעֲרָפֶל, שֶׁמִתּוֹכוֹ בִּצְבְּצוּ בְּצוּרוֹת פַנְטַסְטִיוֹת רַק אֲחָדִים מִן הַצוקִים הַקְרוֹבִים. יִלְלַת הַחַיוֹת הַנִבְהָלוֹת נִשְׁמְעָה כְּבָר מִקָרוֹב וּבִבְהִירוּת רַבָּה. הִיא הִגִיעָה לְאָזְנֵי הָאֲנָשִׁים מִצַד הָעֲרָפֵל הַכָּבֵד.

– אֲבָל מַה זֶה מִתְרַחֵשׁ שָׁם? – שָׁאֲלוּ הַתַּיָרִים זֶה אֶת זֶה, כְּשֶׁהֵם מְאַמְצִים אֶת עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת אֶת הַנַעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הָעֲרָפֵל וְהַחֲשֵׁכָה.

וְהִנֵה נִרְאָה פִּתְאֹם כְּעֵין גוּשׁ גָדוֹל, גוּשׁ שֶׁל יְצוּרִים חַיִים שֶׁבָּאוּ בִּמְרוּצָה מְבֹהֶלֶת, כְאִלוּ נִטְרְפָה עֲלֵיהֶם דַעְתָּם מֵרֹב פַּחַד. מִסְפַּר הַחַיוֹת הִגִיעַ בְּוַדַאי לַאֲלָפִים רַבִּים וּמִמְרוּצָתָן הַמְהִירָה רָעֲדָה הָאֲדָמָה מִסָבִיב.

אַךְ מָה הֵן חַיוֹת אֵלוּ? כְּלוּם עֶדְרֵי לַמוֹת הֵם שֶׁהִגִיעוּ לְכָאן מִן הַפַּמְפּוֹת?

עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הָאֲנָשִׁים לְהִתְמָצֵא בַּנַעֲשֶׂה, וְהִנֵה אֻלְצוּ לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְעַל גַבֵּיהֶם עָבְרָה הַסוּפָה הַחַיָה הַזֹאת בִּמְהִירוּת הַבָּזָק. פַּגַנֶל לֹא רָצָה לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כִּי הִשְׁתוֹקֵק לְהִסְתַּכֵּל בַּחַיוֹת הַמְבֹהָלוֹת. אַךְ לֹא עָבַר רֶגַע וְהוּא הֻפַּל בְּכֹחַ וְהָיָה לְמִרְמָס אַף הוּא.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָה. זֶה הָיָה הַמַיוֹר שֶׁיָרָה מִתּוֹךְ רוֹבֵהוּ. הוּא כּוֹנֵן אֶת הָרוֹבֶה לְתוֹךְ הָעֶדֶר הֶעָצוּם, שֶׁשָטַף וְעָבַר בְּרַעַשׁ וּבִילָלָה נוֹרָאָה, כְּנִרְדָף עַל יְדֵי אֵיזֶה כֹּחַ טָמִיר וְנֶעֱלָם, וּפָנָיו אֶל הַמוֹרָדוֹת הַמוּאָרִים בְּאוֹרוֹ הָאָדֹם שֶׁל הַר־הָאֵשׁ.

– מָצָאתִי! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל פַּגַנֶל.

– מַה מָצָאתָ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּקוּמוֹ עַל רַגְלָיו.

– אֶת מִשְׁקָפַי! – עָנָה פַּגַנֶל – אָכֵן, תּוֹדָה לָאֵל, שֶׁיָצָאתִי מִכָּל הָעִנְיָן הַזֶה רַק בַּאֲבֵדַת מִשְׁקָפַי וְגַם אוֹתָם הִנֵה זֶה מָצָאתִי.

– וְלֹא נִפְצַעְתָּ?

– לֹא, לֹא נִפְצַעְתִּי, רַק נִמְעַכְתִּי קְצַת. אֲבָל מְעַנְיֵן לָדַעַת מִי הֵם אֵלֶה שֶׁזָכוּ לִרְמֹס אוֹתִי כָּל כָּךְ יָפֶה.

– הִנֵה, חַיוֹת כָּאֵלוּ! – הֵשִׁיב הַמַיוֹר, כְּשֶׁהוּא מִתְקָרֵב וּמוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו בַּעַל־חַיִים הָרוּג.

הַחֲבוּרָה חָזְרָה לַקָזוּצָ’ה וְהַכֹּל הֵחֵלוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּסַקְרָנוּת בְּטַרְפּוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס.

זוֹ הָיְתָה חַיָה יָפָה מְאֹד, דוֹמָה לְגָמָל קָטָן, אַךְ מְחֻסֶרֶת דַבֶּשֶׁת. צַוָארָהּ הָיָה אָרֹךְ וְזָקוּף, רַגְלֶיהָ אֲרֻכּוֹת אַף הֵן וְצַמְרָהּ הַדַק וְהָרַךְ הָיָה חוּם־בָּהִיר. רַק בִּטְנָהּ הָיְתָה מְכֻסָה בֶּהָרוֹת לְבָנוֹת.

פַּגַנֶל הֵעִיף בָּהּ עַיִן וְקָרָא:

– הֲרֵי הַגוּאָנָקוֹ הוּא זֶה!

– גוּאָנָקוֹ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – אֵיזֶה מִין בַּעַל־חַיִים הוּא זֶה?

– הָעִקָר שֶׁבְּשָׂרוֹ טוֹב לְמַאֲכָל! – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף.

– וְאַף טָעִים?

– אֵין כָּמוֹהוּ! יַעֲלֶה לְרָצוֹן גַם עַל מִזְבַּח אֵלֵי הָאוֹלִימְפּוּס וְגַם הֵם יְלַקְקוּ אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם.

– אָכֵן, אָמַר לִי לִבִּי, כִּי לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב יִהְיֶה לָנוּ בָּשָׂר טָרִי. וְהִנֵה צָדַק לִבִּי וְעוֹד אֵיךְ! אַךְ מִי מֵאִתָּנוּ מִתְנַדֵב לִהְיוֹת קַצָב?

– אֲנִי! – קָרָא וִילְסוֹן.

– טוֹב מְאֹד! וַאֲנִי אֶהְיֶה הַטַבָּח! – אָמַר פַּגַנֶל.

– וְכִי כְּבָר שִׁמַשְׁתָּ בְּחַיֶיךָ טַבַּח, מַר פַּגַנֶל? – שְׁאֵלוֹ הַמַיוֹר.

– לֹא, אֲבָל אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. בְּכָל אִישׁ צָרְפַתִּי חָבוּי טַבָּח, הַמְחַכֶּה רַק לִשְׁעַת־כּשֶׁר שֶׁל הִתְגַלוּת.

לֹא עָבַר רֶבַע שָׁעָה וְהַגִיאוֹגְרָף כְּבָר הִנִיחַ עַל גַבֵּי הַגֶחָלִים הַלוֹחֲשׁוֹת שֶׁבַּכִּירָה נִתְחֵי בָּשָׂר גְדוֹלִים. עוֹד עֲשָׂרָה רְגָעִים וּמְנוֹת הַבָּשָׂר הָיוּ מוּכָנוֹת.

– בְּבָקָשָׁה, אֲדוֹנִי, – פָּנָה פַּגַנֶל מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם לְאִישׁ אַחֵר, בְּהַגִישׁוֹ אֶת הָבָּשָׂר – הִנֵה צְלִי טָעִים מִבְּשַׂר הַגוּאָנָקוֹ, אֲקַוֶה כִּי יֶעֱרַב לְךָ.

הַכֹּל הִתְחִילוּ לֶאֱכֹל אֶת הַצְלִי מִתּוֹךְ תֵּאָבוֹן רַב, אַךְ מַה גָדְלָה תְּמִיהָתוֹ שֶׁל “הַטַבָּח”, כְּשֶׁהַסוֹעֲדִים עִווּ עַד מְהֵרָה אֶת פְּנֵיהֶם וְיָרְקוּ אֶת הַבָּשָׂר שֶׁבְּפִיהֶם.

– מָוֶת בַּבָּשָׂר! – קָרְאוּ.

הַמְלֻמָד הַנִכְלָם נִסָה גַם הוּא לִטְעֹם מִן הַצְלִי, וּלְצַעֲרוֹ, אֻלַץ לְהוֹדוֹת, כִּי אָמְנָם לֹא יִטְעַם הַבָּשָׂר אַף לְחִכּוֹ שֶׁל אָדָם הַגוֹוֵעַ בְּרָעָב.

חֲבֵרָיו הֵחֵלוּ לְהִתְלוֹצֵץ עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, אֲבָל הוּא לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא נֶעֱלַב כְּלָל וּכְלָל, אֶלָא אַף הוּא צָחַק בִּמְלֹא פִּיו יַחַד עִם כֻּלָם.

וּמִשֶׁפָּסַק לְבַסוֹף הַצְחוֹק, הֵחֵל פַּגַנֶל לְחַפֵּשׂ אֶת פֵּשֶׁר הַחִידָה. יָדוֹעַ יָדַע יְדִיעָה בְּרוּרָה, כִּי בְּשַׂר הַגוּאָנָקוֹ מִצְטַיֵן בְּטַעְמוֹ הַטוֹב וְהוּא אַף מֵזִין מְאֹד, וְהִנֵה לְפָנָיו בְּשַׂר־פִּגוּל. לָמָה זֶה?

וּמִשֶׁמָצָא לְאַחַר שָׁעָה קַלָה שֶׁל מַחֲשָׁבָה אֶת הַסִבָּה, אוֹרוּ פָּנָיו מִשִׂמְחָה.

– הִנֵה, עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַסִבָּה! – קָרָא, בְּטָפְחוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל מִצְחוֹ.

הַכֹּל פָּנוּ אֵלָיו בְּמֶבָּט שׁוֹאֵל.

– אוּלַי הָיָה הַבָּשָׂר יָשָׁן? – שָׁאַל הַמַיוֹר בְּבַת־צְחוֹק.

– לֹא, לֹא! – קָרָא פַּגַנֶל – אֶלָא הוּא מִהֵר מְאֹד לָרוּץ! כֵּן, זוֹהִי הַסִבָּה.

– לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵן בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶה, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל תּוֹם אוֹסְטִין בְּסַקְרָנוּת.

– נִזְכַּרְתִּי, כִּי בְּשַׂר הַגוּאָנָקוֹ טָעִים רַק בְּמִקְרֶה, שֶׁמְמִיתִים אוֹתוֹ בְּמַצָב שָׁקֵט וְשָׁלֵו. אֲבָל כְּשֶׁהוּא נֶהֱרָג בִּזְמַן הַצַיִד, לְאַחַר רִיצָה מְבֹהֶלֶת, לֹא יִצְלַח בְּשָׂרוֹ לְמַאֲכָל.

– וְאַתָּה בָּטוּחַ, כִּי אָמְנָם כָּךְ הוּא הַדָבָר? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת אֶל נָכוֹן.

– המ… אֲבָל מַה זֶה יָכוֹל הָיָה לְהַחֲרִיד כָּל כָּךְ אֶת הַחַיוֹת הָאֵלוּ בִּשְׁעַת לַיָלָה זוֹ, כְּשֶׁכָּל הַחַיוֹת רְגִילוֹת לִישׁוֹן כְּבָר בִּמְאוּרוֹתֵיהֶן שְׁלֵווֹת וּשְׁקֵטוֹת? אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר אֶת הַדָבָר הַזֶה?

– לְצַעֲרִי, אֵין אֲנִי מֻכְשָׁר לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה קָשָׁה זוֹ, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל – בְּשָׁעָה זוֹ לֹא כְּדַאי גַם, כִּי נוֹגִיעַ אֶת מֹחֵנוּ בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, וַעֲצָתִי הִיא, כִּי עַתָּה נִשְׁכַּב וְנִישַׁן.

הַצָעָתוֹ זוֹ שֶׁל פַּגַנֶל נִתְקַבְּלָה לְלֹא כָּל הִתְנַגְדוּת.

הַתַּיָרִים הוֹסִיפוּ מְעַט חֲזָזִיוֹת לַכִּירָה, כְּדֵי שֶׁהָאֵשׁ תִּבְעַר כָּל הַלַיְלָה, וְאַחַר הִתְעַטְפוּ בְּפּוֹנְצָ’וֹתֵיהֶם וְהִשְׁתַּטְחוּ עַל קַרְקַע הַקָזוּצָ’ה.

עַד מְהֵרָה נִשְׁמְעָה בַּקָזוּצָ’ה נַחֲרַת הַיְשֵׁנִים, אִישׁ אִישׁ וְקוֹל נַחֲרָתוֹ הַמְיֻחָד. וְהַנְעִימָה הָעֲרֵבָה בְּיוֹתֵר לָאֹזֶן הָיְתָה נַחֲרָתוֹ הַמְסֻלְסֶלֶת שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף.

רַק גְלֶנֶרְוַן הָאֶחָד לֹא יָשֵׁן.

אֶת מְנוּחַת לִבּוֹ הִדְרִיכָה אֵיזוֹ הַרְגָשָׁה עֲמוּמָה שֶׁל אָסוֹן מִתְקָרֵב. הוּא לֹא יָכֹל לְהַסִיחַ אֶת דַעְתּוֹ מִן הָעֵדֶר שֶׁבָּרַח בְּבֶהָלָה כָּזוֹ, וּבְשָׁכְבּוֹ בִּקֵשׁ לְהַסְבִּיר לְעַצְמוֹ אֶת סִבַּת בֶּהָלָתָן שֶׁל הַחַיוֹת.

מִי הֶחֱרִיד אוֹתָן פִּתְאֹם? הֲרֵי בְּגֹבַהּ זֶה אֵין חַיוֹת טוֹרְפוֹת וּבִשְׁעַת לַיְלָה כָּזוֹ לֹא יָבוֹא לְכָאן אַף כָּל צַיָד! מַהוּ אֵפוֹא הַדָבָר שֶׁאִלֵץ אֶת כָּל הַמַחֲנֶה הַכָּבֵד הַזֶה לָקוּם בַּלַיְלָה וְלִבְרֹחַ בְּרִסוּק אֲבָרִים אֶל תְּהוֹמוֹת הַקוֹרְדִילֵרִים? הַחַיוֹת אֵינָן עוֹשׂוֹת דָבָר לְלֹא סִבָּה וּמַטָרָה. יִתָּכֵן אֵפוֹא, כִּי בֶּהָרִים קָרָה מַשֶׁהוּ הַמַפִּיל עֲלֵיהֶן אֵימָה וּמְסַכֵּן אֶת חַיֵיהֶן.

אוּלָם עַד מְהֵרָה הִפְנְתָה הָעַיְפוּת אֶת מַהֲלַךְ הִרְהוּרָיו שֶׁל גְלֶנֶרְוַן לְצַד אַחֵר. הוּא שָׁכַח אֶת הַהוֹוֶה וּפָנָה אֶל הֶעָתִיד. נִדְמֶה הָיָה לוֹ, כִּי הוּא כְּבָר נִמְצָא בְּמִישׁוֹר הָאַנְדִים, מוֹצֵא שָׁם אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּשְׁנֵי מַלָחָיו וּמְשַׁחְרֵר אוֹתָם בְּשָׁלוֹם מִשִׁעְבּוּדָם הַקָשֶׁה.

בַּכִּירָה לָחֲשָׁה הָאֵשׁ, בַּהֲאִירָהּ אֶת פְּנֵי הַיְשֵׁנִים וּבְצַיְרָהּ עַל פְּנֵי קִירוֹת הַקָזוּצָ’ה הַחֲשׂוּפִים צְלָלִים מִתְנוֹעֲעִים הֵנָה וָהֵנָה. מִפַּעַם לְפַעַם הִתְלַהֲבוּ הַשַׁלְהָבוֹת וּמְטַר נִיצוֹצוֹת מַבְרִיקִים נִתָּז לְמַעְלָה. רֶגַע וְהַנִיצוֹצוֹת כָּבוּ וְנָפְלוּ חֲזָרָה לְמַטָה בִּדְמוּת אַבְקַת אֵפֶר לְבַנְבָּנָה. מִשְׂחָקָהּ זֶה שֶׁל הָאֵשׁ נִתֵּק אֶת חוּט הִרְהוּרָיו שֶׁל הַלוֹרְד וְהֶחֱזִיר אוֹתוֹ שׁוּב אֶל הַמְצִיאוּת.

פִּתְאֹם נִלְחַץ וְנִתְכַּוֵץ לִבּוֹ עַל יְדֵי רֶגֶשׁ גַעְגוּעִים חָזָק שֶׁתָּקַף אוֹתוֹ.

וּמִן הַחוּץ חָדְרוּ לְתוֹךְ הַקָזוּצָ’ה מִינֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִים, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲמֹד עַל טִיבָם. מַשֶׁהוּ הָמָה וְגָעַשׁ בְּקוֹל עָמוּם וְלִפְעָמִים הָיָה הָרַעַשׁ דוֹמֶה לְקוֹל רַעַם מִתְגַלְגֵל.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה לָדַעַת אֶת הַנַעֲשֶׂה וְעַל כֵּן קָם בַּחֲשָׁאי וְיָצָא מִתּוֹךְ הַקָזוּצָ’ה.

בַּשָׁמַיִם הֵאִיר הַיָרֵחַ. גַם הֲמוֹן כּוֹכָבִים נוֹצְצוּ. הָאֲוִיר הָיָה שָׁקֵט וְשָׁקוּף, עַמוּד־הָאֵשׁ שֶׁל אַנְטוּקוֹ בָּעַר כְּמִקֹדֶם. לְשׁוֹאָה כָּלְשֶׁהִי – וְלוּ אַף רְחוֹקָה – לֹא נִרְאָה כָּל סִימָן. אוּלָם הַשָׁאוֹן הֶעָמוּם לֹא פָּסַק. נִדְמֶה הָיָה, כִּי הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְגַבֵּר, הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב, כְּאִלוּ יַעֲבֹר בִּמְרוּצָה עַל פְּנֵי מוֹרְדוֹת הָאַנְדִים.

נִרְעַשׁ וְנִפְעַם עוֹד יוֹתֵר שָׁב גְלֶנֶרְוַן אֶל הַקָזוּצָ’ה. הוּא הֵבִין, כִּי יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין אוֹתָהּ הֶמְיָה מְשֻׁנָה וּבֵין מְרוּצַת הַחַיוֹת. אֲבָל מַהוּ הָעִנְיָן לֹא יָכֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַסְבִּיר לְעַצְמוֹ.

הוּא הִסְתַּכֵּל בִּשְׁעוֹנוֹ. הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר שְׁתַּיִם לְאַחַר חֲצוֹת. וְכֵיוָן שֶׁכָּל סַכָּנָה יְשָׁרָה לֹא הָיְתָה נִשְׁקֶפֶת בְּשָׁעָה זוֹ, הֶחְלִיט לֹא לְהָעִיר אֶת חֲבֵרָיו הָעֲיֵפִים מְאֹד וְהַיְשֵׁנִים שֵׁנָה שְׁלֵוָה וְחַסְרַת דְאָגָה. גַם הוּא כְּבָר הָיָה עָיֵף מְאֹד, וְעַל כֵּן הִשְׁתַּטַח עַל הַקַרְקַע לְיַד חֲבֵרָיו וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים שָׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה.

אַךְ פִּתְאֹם הֵעִיר אוֹתוֹ רַעַשׁ אָיֹם וְהוּא קָם כְּהֶרֶף־עַיִן עַל רַגְלָיו.

הַשָׁאוֹן הֶחֱרִישׁ מַמָשׁ אֶת הָאָזְנַיִם וְדוֹמֶה הָיָה לְרַעַשׁ תּוֹתָחִים כְּבֵדִים הָעוֹבְרִים עַל פְּנֵי גְשָׁרִים חוֹרְקִים וּמְצַלְצְלִים. יַחַד עִם זֶה הִרְגִישׁ גְלֶנֶרְוַן כְּאִלוּ נִשְׁמַט הַקַרְקַע מִתַּחַת לְרַגְלָיו וְקִירוֹת הַקָזוּצָ’ה מִתְמוֹטְטִים וְנוֹפְלִים.

– קוּמוּ! קוּמוּ! – קָרָא מְבֹהָל לַחֲבֵרָיו הַשְׁקוּעִים עוֹד בִּשְׁנָתָם הַחֲזָקָה.

הֲלָלוּ פָּקְחוּ מִיָד אֶת עֵינֵיהֶם, רָצוּ לָקוּם וְלַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם, אַךְ לֹא יָכְלוּ.

אֵיזֶה כֹּחַ טָמִיר דָחַף אוֹתָם וְהֵם נָפְלוּ זֶה עַל זֶה, הִתְגַלְגְלוּ וְהֵחֵלוּ לִגְלשׁ לְמַטָה, לְמַטָה – – –

הַשַׁחַר עָלָה וְאוֹרוֹ הַחֲוַרְוַר הֵאִיר בְּקֹשִׁי אֶת הַמַרְאֶה הַמַחֲרִיד. צוּרַת הֶהָרִים נִשְׁתַּנְתָה פִּתְאֹם. פִּסְגוֹת הַצוּר נִתְמוֹטְטוּ, הַשִׂיאִים הַגֵאִים נִתְבַּקְעוּ, וְרָאשֵׁי הֶהָרִים הוּעֲפוּ וְנֶעֶלְמוּ, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁבְּסִיסֵיהֶם הָיוּ לְכִכָּר יְשָׁרָה, מְבֻתֶּרֶת רַק פֹּה וְשָׁם בִּסְדָקִים כְּלֹעוֹת פְּעוּרִים.

– רְעִידַת־אֲדָמָה! – קָרָא פַּגַנֶל.

וְאָמְנָם לֹא שָׁגָה. זוֹ הָיְתָה אַחַת מֵאוֹתָן הַקָטַסְטְרוֹפוֹת הַמַרְעִידוֹת לְעִתִּים תְּכוּפוֹת אֶת הַחֶבֶל הַזֶה, בְּיִחוּד בְּקִרְבַת קַפְּיָנוֹ וְסַנְטְיָגוֹ, שֶׁהָרִאשׁוֹנָה מֵהֶן כְּבָר נֶחֶרְבָה פַּעֲמַיִם, וְהַשְׁנִיָה – אַרְבַּע פְּעָמִים בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע־עֶשְׂרֶה שָׁנָה.

בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל כַּדוּר־הָאָרֶץ פּוֹעֵל עוֹד הַחֹם הַפְּנִימִי שֶׁל עוֹלָמֵנוּ בְּחָזְקָה, וְהָרֵי־הַגַעַשׁ אֵינָם מַסְפִּיקִים לָתֵת מוֹצָא לָאֵדִים הַכַּבִּירִים שֶׁבְּבֶטֶן הָאֲדָמָה. לְפִיכָךְ מְרֻבּוֹת כָּאן כָּל כָּךְ רְעִידוֹת־הָאֲדָמָה וְהֵן קָשׁוֹת וּמְסֻכָּנוֹת מְאֹד.

אַךְ הִנֵה וְגַם אוֹתָהּ חֶלְקָה שֶׁהַתַּיָרִים נֶאֶחְזוּ בָּה בְּדֹחַק, בְּהַחֲזִיקָם בְּכָל כֹּחָם בִּצְרוֹרוֹת הַחֲזָזִיוֹת, הִתְחִילָה לְהַחֲלִיק לְמַטָה בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה וְאִתָּה שִׁבְעַת הָאֲנָשִׁים הַמְבֻלְבָּלִים וְהַמְטֹרָפִים מִפַּחַד.

לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כָּל תְּנוּעָה לְהַצָלַת חַיֵיהֶם, אֶלָא אַף קוֹלָם נִטַל מֵהֶם וְלֹא יָכְלוּ לְהָרִים קוֹל צְעָקָה. וּמֶה הָיְתָה מוֹעִילָה לָהֶם צְעָקָתָם? אִלוּ צָעֲקוּ, לֹא הָיוּ גַם שׁוֹמְעִים אִישׁ אֶת קוֹל רֵעֵהוּ.

הָרַעַשׁ שֶׁמִתַּחַת הָאֲדָמָה, הִתְפּוֹצְצוּת הַקַרְחוֹנִים, הִתְנַגְשׁוּת גוּשֵׁי הַשַׁחַם אֵלֶה בְּאֵלֶה וְסוּפַת הַשֶׁלֶג הִשְׁתּוֹלְלוּ יַחַד בְּעִרְבּוּבְיָה נוֹרָאָה וְהַתֹּהוּ וָבֹהוּ הָאָיוֹם הַזֶה שָׁלַל מִן הָאֲנָשִׁים כָּל יְכֹלֶת לְהִתְחַבֵּר זֶה עִם זֶה. יֵשׁ וְגוּשֵׁי־הַסֶלַע הָאַדִירִים הֶחֱלִיקוּ לְמַטָה בְּקַלוּת, כִּמְעַט לְלֹא נִדְנוּד וָרַעַשׁ; וְיֵשׁ שֶׁהִתְנוֹעֲעוּ כָּאֳנִיָה מְטֻלְטֶלֶת בְּרוּחַ סוּפָה, כְּשֶׁהֵם עוֹבְרִים בִּיעָף מֵעַל לִתְהוֹמוֹת, עוֹקְרִים עֲצֵי־עֲנָק וְטוֹחֲנִים לְאָבָק זִיזֵי אֶבֶן וְשִׁנֵי־סֵלַע שֶׁבְּדַרְכָּם.

כַּמָה זְמַן נִמְשְׁכָה מַהְפֵּכָה נוֹרָאָה זוֹ לֹא יָכֹל אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לִקְבֹּעַ, וְלוּ גַם בְּקֵרוּב. הֲנִשְׁאֲרוּ כֻּלָם בַּחַיִים, אוֹ נָפְלוּ מֵהֶם לְתוֹךְ תְּהוֹמוֹת וְגוּפוֹתֵיהֶם נִתְרַסְקוּ – גַם זֹאת לֹא יָדַע אִישׁ מֵהֶם. עַתָּה דָאַג כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ בִּלְבַד וְלֹא יָכֹל לָשִׂים לֵב לַחֲבֵרָיו.

כָּל עוֹד נִשְׁמָתָם בָּם, קְפוּאִים מִן הָרוּחַ הַקָרָה וְהַחוֹדֶרֶת עַד הָעֲצָמוֹת וּמֻכֵּי סַנְוֵרִים מִסוּפַת הַשֶׁלֶג, נֶאֶחְזוּ הָאֻמְלָלִים בְּאֹפֶן אִינְסְטִינְקְטִיבִי בְּכָל שֶׁבָּא לְיָדָם, וּבְכָל רֶגַע חִכּוּ לַמָוֶת, שֶׁלֹא הָיָה כִּמְעַט מִפְלָט מִמֶנוּ.

פִּתְאֹם הֻטְלוּ כֻּלָם עַל יְדֵי דְחִיפָה חֲזָקָה לְמַעְלָה, וּמִשֶׁנָפְלוּ שׁוּב, הִתְגַלְגְלוּ כְּכַדוּרִים וְנָפְלוּ לְיַד סֶלַע גָדוֹל.

בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים לֹא נָע אִישׁ וְלֹא זָע.

לְבַסוֹף קָם אֶחָד מֵהֶם אַחֲרֵי הִתְאַמְצוּת רַבָּה וְעָמַד עַל רַגְלָיו.

זֶה הָיָה מַכְּס נַבְּס.

הוּא נִעֵר מֵעָלָיו אֶת אֲבַק הַשֶׁלֶג, שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט סְבִיבוֹ.

חֲבֵרָיו הָיוּ מוּטָלִים עַל הָאָרֶץ, אֶחָד פְּרַקְדָן, הַשֵׁנִי – כְּשֶׁפָּנָיו לְמַטָה, הַשְׁלִישִׁי – מְכֻוָץ כִּפְקַעַת, הָרְבִיעִי מָתוּחַ מְלֹא קוֹמָתוֹ, וְכֵן הַשְׁאָר.

הַמַיוֹר מָנָה אוֹתָם.

חָסֵר רַק אֶחָד – רוֹבֶּרְט גְרַנְט.

פֵּרוּשׁ הַמִלִים, לְפִי סַדְרָן מִיָמִין לִשְׂמֹאל, הוּא: לִטְבֹּעַ, לַחוֹף, זֶה (אוֹ זֹאת), וְ, הָלֹךְ לְאִבּוּד. ↩
רַב־חוֹבֵל שֶׁל אֳנִיַת־מִסְחָר. ↩
בְּאַנְגְלִית; עֶזְרָה. ↩
דְרוֹמִי. ↩
שְׂדוֹת־מִרְעֶה גְדוֹלִים בַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. ↩
גְלֶנֶרְנַן – בכל מקום אחר כתוב “גְלֶנֶרְוַן” – הערת פב"י. ↩
‘גוֹן – כנראה הכוונה לג’וֹן – הערת פב"י. ↩
בְּשֵׁם נִיקְטוֹלוֹף, נִקְרָא אָדָם הַמֵיטִיב לִרְאוֹת בַּלַיְלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיוֹם. ↩
“קָשֶׁה” במקור – הערת פב"י. ↩
“דוּגְקָן” המרור – הערת פב"י. ↩
“מָבַקֵשׁ” במקור – הערת פב"י. ↩
“אִם” במקור – הערת פב"י. ↩
“בְּהַצָלָחַת” במקור – הערת פב"י. ↩
בְּ“רִיטַנְיָה” במקור – הערת פב"י. ↩
“בִּמֵי” במקור – הערת פב"י. ↩
) יְלִיד סְפָרַדִי־אִינְדִיאָנִי. ↩
“אֶפְשָׁרוֹת” במקור – הערת פב"י. ↩

l ילדי רב החובל גרנט - כרך ב

פֶרֶק א: יְרִיַת הַהַצָלָה

רְעִידַת־הָאֲדָמָה פָּסְקָה, לְפָחוֹת בְּמָקוֹם זֶה, וְאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי נָדְדָה הָלְאָה, לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, כִּי רִכְסֵי הָאַנְדִים אֵינָם יוֹדְעִים כִּמְעַט מְנוּחָה, וְאִם לֹא יָזוּעוּ בִּנְקֻדָה זוֹ, רָעוֹד יִרְעֲדוּ בִּנְקֻדָה אַחֶרֶת.

הַקָטַסְטְרוֹפָה, שֶׁתַּיָרֵינוּ הָיוּ עֵדִים לָהּ, הָיְתָה אַחַת הָעַזוֹת בְּיוֹתֵר. צוּרוֹת הֶהָרִים נִשְׁתַּנוּ תַּכְלִית שִׁנוּי, וּבִתְכֵלֶת הַשָׁמַיִם נִרְאֲתָה תְּמונָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי שֶׁל צוֹקֵי־סֶלַע, פְּסָגוֹת וּרְכָסִים.

בָּא יוֹם נִפְלָא. הַשֶׁמֶשׁ שֶׁעָלְתָה מִמְקוֹם מְנוּחָתָהּ אֵי־שָׁם בָּאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי פִּזְרָה אֶת קַרְנֵי אוֹרָהּ עַל פְנֵי מִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה וְשָׁלְחָה אוֹתָן לַמֶרְחָק, עַד הָאוֹקְיָנוֹס הַשֵׁנִי.

תּוֹדוֹת לְמַכְּס נַבְּס, שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ הָרִאשׁוֹן וְהִגִישׁ מִיָד עֶזְרָה לַחֲבֵרָיו, הִתְעוֹרְרוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּשְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת מֵהִתְעַלְפוּתָם וְרוּחָם שָׁבָה אֲלֵיהֶם. לְאָשְׁרָם, לֹא פָּגְעָה הַסוֹעָה הַנוֹרָאָה בְּגוּפָם, לֹא גָרְמָה לָהֶם פְּצָעִים רְצִינִיִים אוֹ שִׁבְרֵי עֲצָמוֹת, אֶלָא שֶׁמֵרֹב פַּחַד אִבְּדוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַכָּרָתָם וְהִתְעַלְפוּ. שִׂחֲקָה לָהֶם הַשָׁעָה וּמְקוֹם חֲנָיָתָם לֹא הָיָה מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל הַגוּשׁ הָעֲנָק שֶׁמִסְבִיבָם גָלַשׁ לְמַטָה, עַד הַמִישׁוֹר: וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר הָיָה לָהֶם הָאָסוֹן לִבְרָכָה וְיָכוֹל יָכְלוּ לִשְׂמֹחַ עָלָיו, כִּי חָסְכוּ לָהֶם עַל יְדֵי כָּךְ אֶת עֲמַל הַיְרִידָה מִמְרוֹמֵי הֶהָרִים לְמַטָה. אוּלָם הַשִׂמְחָה הָיְתָה רְחוֹקָה מֵהֶם, שֶׁכֵּן לֹא נִמְצָא עוֹד אִתָּם יַחַד רוֹבֶּרְט גְרַנְט.

אֶת הַנַעַר הֶחָכָם וְאַמִיץ־הַלֵב הַזֶה חִבְּבוּ כֻּלָם. פַּגַנֶל נִבָּא לוֹ עָתִיד שֶׁל גִיאוֹגְרָף גָדוֹל, הַמַיוֹר הוֹקִיר אֶת אֹמֶץ רוּחוֹ הַסִקוֹטִי, וְיוֹתֵר מִכֻּלָם אָהַב אוֹתוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהֶעֱמִיק לִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת לִבּוֹ – לֶב הַזָהָב – שֶׁל הַנַעַר הַצָעִיר. וּמִשֶׁנוֹדַע לוֹ, כִּי רוֹבֶּרְט נֶעְדַר, הָיָה הַלוֹרְד כַּהֲלוּם בָּרָק. בְּעֵינֵי רוּחוֹ רָאָה אוֹתוֹ מוּטָל מֻכֶּה וּפָצוּעַ בְּאַחַת הַתְּהוֹמוֹת הָעֲמֻקוֹת, וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ וּבִכְלוֹת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ יְשַׁוֵעַ לְעֶזְרָה וִיצַפֶּה לָזֶה שֶׁהִסְכִּין לְכַנוֹתוֹ בְּשֵׁם “אָבִי הַשֵׁנִי”.

– יְדִידַי, יְדִידַ הַיְקָרִים, עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ וְיַעֲבֹר עָלֵינוּ מָה, עָלֵינוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ! – דִבֵּר הַלוֹרְד בְּקוֹל רוֹעֵד וּמְקֻטָע מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת – הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר לְעָזְבוֹ כָּאן! עָלֵינוּ לְבַקְשׁוֹ בְּכָל הַשְׁקָעִים, בְּכָל הֲתְּהוֹמוֹת וּבְכָל הַנְקִיקִים! קַשְׁרוּנִי בְּחֶבֶל וְהוֹרִידוֹנִי! הוֹרִידוּנִי! הֲתִשְׁמְעוּ? אֲנִי רוֹצֶה לְחַפְשׂוֹ, אֲנִי בְּעַצְמִי! וֵאלֹהִים יִהְיֶה בְּעֶזְרִי וּמָצוֹא אֶמְצָאֵהוּ חַי! אֵיךְ נִשָׂא עֵינֵינוּ אֶל פְּנֵי־רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְהַיֶלֶד אֵינֶנוּ אִתָּנוּ?! אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לָנוּ לְהַצִיל אֶת רַב־הַחוֹבֵל בִּמְחִיר חַיֵי בְּנוֹ?!

חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת הִקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי הַלוֹרְד וַעָמְדוּ מַחֲרִישִׁים. הֵם הֵבִינוּ, כִּי הוּא מְבַקֵשׁ בְּעֵינֵיהֶם אֵחזֶה שְׁבִיב שֶׁל תִּקְוָה, וְלָכֵן לֹא הֵעֵזוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו.

– הֲתִשְׁמְעוּ אֶת דְבָרַי? – הִמְשִׁיךְ גְלֶנֶרְוַן – וְלָמָה אַתֶּם מַחֲרִישִׁים? הַאֻמְנָם אָפְסָה כָּל תִּקְוָה לְהַצִיל אֶת הַנַעַר? אָנָא, דַבְּרוּ, אַל־נָא תַּחֲרִישׁוּ!

עָבְרוּ עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים שֶׁל דוּמִיָה כְּבֵדָה. לְבַסוֹף פָּתַח הַמַיוֹר וְאָמַר:

– הַאִם לֹא הִרְגִישׁ מִי מִכֶּם, רַבּוֹתַי, בְּהֶעָלְמוֹ?

לֹא הָיְתָה כָּל תְּשׁוּבָה.

– לֹא? וּבְכֵן אִמְרוּ לִי אֵפוֹא לְיַד מִי נִמְצָא הַנַעַר בִּשְׁעַת הַגְלִישָׁה?

– לְיָדִי, – עָנָה וִילְסוֹן.

– וְשֶׁמָא תִּזְכֹּר עַד אֵיזֶה זְמַן רָאִיתָ אוֹתוֹ לְיָדְךָ? – פָּנָה אֵלָיו הַמַיוֹר – הִשְׁתַּדֵל־נָא לְהִזָכֵר, כִּי אֶת הַדָבָר הַזֶה חָשׁוּב מְאֹד לָדַעַת.

– אֲנִי זוֹכֵר, שֶׁרָאִיתִי אֶת רוֹבֶּרְט עוֹד רֶגַע אוֹ שְׁנֵי רְגָעִים לִפְנֵי אוֹתָהּ דְחִיפָה פִּתְאוֹמִית, שֶׁהִשְׁלִיכָה אוֹתָנוּ לְמַעְלָה וְשֶׁאַחֲרֶיהָ עָמַד הַגוּשׁ מֵהִתְנוֹעֵעַ. עֲדַיִן אֶרְאֶנוּ לְנֶגֶד עֵינַי שׁוֹכֵב וְנֶאֱחָז בְּיָדָיו בְּאַגֻדַת חֲזָזִיוֹת, אוּלָם אַחֲרֵי זֶה בָּאָה אוֹתָהּ דְחִיפָה…

– וּבְכֵן שְׁנֵי רְגָעִים לְפָנֶיהָ… חֲשֹׁב־נָא הֵיטֵב, וִילְסוֹן, אִם אֵינְךָ טוֹעֶה, כִּי הָרְגָעִים נִדְמוּ לְךָ אֲרֻכִּים מְאֹד בְּשָׁעָה זוֹ!

– לֹא, כִּמְדֻמַנִי שֶׁאֵינֶנִי טוֹעֶה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר… הַדָבָר הָיָה כִּשְׁנֵי רְגָעִים לִפְנֵי אוֹתָהּ טַלְטֵלָה… כֵּן, כִּשְׁנֵי רְגָעִים לִפְנֵי כֵן רָאִיתִי אֶת הַנַעַר, כֵּן הוּא.

– וּבְאֵיזֶה צַד נִמְצָא, לִימִינְךָ אוֹ לִשְׂמֹאלְךָ?

– לִשְׂמֹאלִי, עוֹדֶנִי זוֹכֵר שֶׁהַפּוֹנְצָ’ה שֶׁלוֹ טָפְחָה עַל פָּנַי.

וּבְאֵיזֶה צַד בְּיַחַס אֵלֵינוּ נִמְצֵאתָ אַתָּה עַצְמְךָ?

– גַם כֵּן מִצַד שְׂמֹאל.

– כָּךְ, מִזֶה אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁרוֹבֶּרְט נֶעֱלַם בְּצַד זֶה, – אָמַר הַמַיוֹר, בְּהַפְנוֹתוֹ אֶת פָּנָיו אֶל הֶהָרִים וּבְהַצְבִּיעוֹ עַל יָמִין – בְּסָמְכֵנוּ עַל עֵדוּתוֹ שֶׁל וִילְסוֹן, כִּי מֵרֶגַע הֵעָלְמוֹ וְעַד סוֹף מַסָעֵנוּ הַנוֹרָא לֹא עָבְרוּ אֶלָא כִּשְׁנֵי רְגָעים, אָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁעֵר, שֶׁרוֹבֶּרְט הִתְגוֹלֵל מִן הַגוּשׁ בְּגֹבַהּ שֶׁל שְׁלֹש מֵאוֹת מֶטֶר בְּעֵרֶךְ, וְשָׁם עָלֵינוּ לְבַקְשׁוֹ. הוּא נִתְעַכֵּב שָׁם בְּוַדַאי בְּאֵיזוֹ בְּלִיטָה, כִּי אִלְמַלֵא כָּךְ, הֲרֵי הָיָה מִתְגוֹלֵל וְיוֹרֵד עַד כָּאן… בְּמִקְרֶה כָּזֶה אָמְנָם יִתָּכֵן, שֶׁהָיָה נִמְעַךְ בֵּין גוּשֵׁי הַסֶלַע וְאָנוּ לֹא נוּכַל לְגַלוֹתוֹ… אוּלָם הוּא בְּוַדַאי לֹא הִתְגַלְגֵל לְמַטָה… הַבְּלִיטוֹת בְּשׁוּלֵי הֶהָרִים רְחָבוֹת הֵן וְאֵין סָפֵק, כִּי נִשְׁאַר מוּטָל בַּמָקוֹם שֶׁנָפַל. כְּנִרְאֶה, הִתְעַלֵף כָּמוֹנוּ וּוַדַאי לֹא יֵדַע אֶת מַצָבוֹ הַנוֹרָא וּבַהֲקִיצוֹ מֵהִתְעַלְפוּתוֹ כְּבָר יִמְצָא אוֹתָנוּ עַל יָדוֹ.

הַרְצָאָה אֲרֻכָּה כָּזֹאת לֹא הִרְצָה עוֹד הַמַיוֹר מֵעוֹדוֹ. נִרְאֶה הָיָה, כִּי מִקְרֵה הָאָסוֹן. שֶׁקָרָה לְרוֹבֶּרְט זִעֲזַע גַם אוֹתוֹ עַד הַיְסוֹד.

הַכֹּל הִסְכִּימוּ לְמַסְקְנוֹתָיו וְהִתְחִילוּ לְטַפֵּס לְמַעְלָה, לְמַעַן הַתְחִיל שָׁם בַּחִפּוּשִׁים. בַּעֲלוֹתָם עִם עֶבְרוֹ הַיְמָנִי שֶׁל הַשִׁפּוּעַ, בָּלַשׁ כָּל אֶחָד מִשֵׁשֶׁת הָאֲנָשִׁים בְּכָל נָקִיק וְנִקְרָה, הִשְׁפִּיל לִרְאוֹת בַּתְּהוֹמוֹת, וְיֵשׁ גַם שֶׁיָרְדוּ בְּעָמָל רַב לְתוֹךְ אֲחָדוֹת מִן הַנְקָרוֹת וְהַתְּהוֹמוֹת, וְיֵשׁ גַם שֶׁיָרְדוּ בְּעָמָל רַב לְתוֹךְ אֲחָדוֹת מִן הַנְקָרוֹת וְהַתְּהוֹמוֹת, בְּסַכְּנָם עַל יְדֵי כָּךְ אֶת חַיֵי עַצְמָם. הֵם רָאוּ, כִּי הַנַעַר אֵינוֹ נִמְצָא בְּשׁוּם מָקוֹם גָלוּי לָעַיִן, וּלְפִיכָךְ בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ בַּחֲגָוִים, בַּנְקִיקִים וּמֵאֲחוֹרֵי כָּל זִיז וּבְלִיטָה. יְדֵי כֻּלָם הָיוּ שְׂרוּטוֹת וּבִגְדֵיהֶם קְרוּעִים. לַמְרוֹת מַגָפֵי הָעוֹר הָאֲרֻכִּים, הָיוּ גַם רַגְלֵיהֶם שְׂרוּטוֹת וּפְצוּעוֹת. אוּלָם עַל אַף הַכֹּל לֹא הִפְסִיקוּ אֶת חִפּוּשֵׂיהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. אִישׁ לֹא חָס עַל עַצְמוֹ וְכָל אֶחָד אָסַף אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַנַעַר אִם חַי וְאִם מֵת. הֵם עָבְרוּ וּבָדְקוּ אֶת כָּל חֵלֶק הֶהָרִים, שֶׁשָׁם אֶפְשָׁר הָיָה, לְפִי הַשְׁעָרָתָם, לִמְצֹא אֶת חֲבֵרָם הַקָטָן וְהָאֻמְלָל, חִפְּשׁוּ וּבִקְשׁוּ בִּתְשׂוּמַת לֵב בְּכָל מָקוֹם, אֲבָל מַאֲמַצֵיהֶם הָיוּ לַשָׁוְא – עִקְבוֹת הַנַעַר לֹא נוֹדְעוּ לָהֶם. לְבַסוֹף בָּאוּ אֵפוֹא לִכְלַל הַדֵעָה הַמְדַכְּאָה, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהַנַעַר אָבַד בֵּין הֶהָרִים, אֶלָא הוּא גַם נִסְתַּר עַל יְדֵי אֵיזֶה גוּשׁ־אֶבֶן גָדוֹל הַמְכַסֶה אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה, וּלְעוֹלָם לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָצֵא אֵפוֹא.

בְּשָׁעָה אַחַת בַּצָהֳרַיִם נִזְדַמְנוֹ שׁוּב גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו בַּמִישׁוֹר. הֵם הָיוּ עֲיֵפִים, סְחוּפִים וּדְווּיִים לֹא רַק בְּגוּפָם אֶלָא גַם בְּרוּחָם, וְאִלוּ גְלֶנֶרְוַן הָיָה בְּמַצָב שֶׁל יֵאוּשׁ גָמוּר.

– אֲנִי לֹא אָזוּז מִכָּאן! – אָמַר בְּהַבִּיטוֹ נִכְחוֹ אֶל הַמֶרְחָב – אֲנִי לֹא אָזוּז מִכָּאן כָּל עוֹד לֹא אֲגַלֶה לְפָחוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רוֹבֶּרְט!

הַכֹּל הֵבִינוּ אֶת הַמִתְרַחֵשׁ בְּלִבּוֹ. גַם צַעֲרָם שֶׁל שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת הָיָה גָדוֹל מְאֹד עַל אָבְדַן הַנַעַר הָאָהוּב עֲלֵיהֶם, אוּלָם גָדוֹל פִּי כַּמָה הָיָה כְּאֵבוֹ שֶׁל הַלוֹרְד וְכֻלָם הִבִּיטוּ עָלָיו מִתּוֹךְ הִשְׁתַּתְּפוּת כֵּנָה וַעֲמֻקָה בְּיִסוּרֵי נַפְשׁוֹ.

– אָמְנָם כֵּן, נַמְתִּין עוֹד, – אָמַר פַּגַנֶל חֶרֶשׁ אֶל הַמַיוֹר וְאֶל תּוֹם אוֹסְטִין – נִנָפֵשׁ קְצַת, נִסְעַד אֶת לִבֵּנוּ, וְאַחַר כָּךְ נַתְחִיל שׁוּב בַּחִפּוּשִׂים. אוּלָם רֵאשִׁית כֹּל עָלֵינוּ לִטְעֹם מַשֶׁהוּ וְלִשְׁבֹּר אֶת צְמָאֵנוּ. אֲנִי רָעֵב וְצָמֵא עַד מָוֶת.

– כֵּן, כְּמוּבָן, – הִסְכִּים הַמַיוֹר – וְאַחַר כָּךְ לֹא תִּהְיֶה בְּרֵירָה, לֶאֱדוּאַרְד וּבְעַל כָּרְחוֹ יַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָה הַנוֹרָאָה… חֲבָל עַל הַנַעַר, חֲבָל מְאֹד… אַךְ אִם נִשָׁאֵר פֹּה עַד עוֹלָם, כְּלוּם נָשִׁיבֵהוּ בָּזֶה לִתְחִיָה?

– יֶלֶד אֻמְלָל, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף, בַּהֲסִיטוֹ מְעַט אֶת מִשְׁקָפָיו, כְּדֵי לִמְחוֹת אֶת דִמְעוֹת עֵינָיו.

– אָכֵן, צַר מְאֹד עַל הַנַעַר הַמִסְכֵּן הַזֶה, – עָנָה אַחֲרָיו גַם תּוֹם אוֹסְטִין – הֲלֹא מַעְדִיף הָיָה רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לְבַלוֹת אֶת כָּל יְמֵי חַיָיו בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים, מֵאֲשֶׁר לְהִתְבַּשֵׂר אוֹתָהּ בְּשׂוֹרָה מַחֲרִידָה כִּי אָבַד בְּנוֹ, שֶׁמִהֵר לְחַלְצוֹ מִן הַמֵצַר.

הַמִישׁוֹר, אֲשֶׁר אֵלָיו הֵבִיא אֶת הַתַּיָרִים גוּשׁ הַסֶלַע שֶׁגָלַשׁ מִמָרוֹם, הָיָהּ מְכֻסֶה חֻרְשׁוֹת, וְאֶל אַחַת מִן הַחֻרְשׁוֹת הָאֵלוּ סָרוּ עַתָּה הָאֲנָשִׁים הָעֲיֵפִים, כְּדֵי לְסַדֵר לָהֶם מְקוֹם חֲנָיָה. לְאָשְׁרָם, נִתְגַלְגְלוּ יַחַד אִתָּם מִן הַמְרוֹמִים גַם חֲפָצִים אֲחָדִים מִמִטְעָנָם, וְהַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם – הַשְׂמִיכוֹת, הָרוֹבִים וּמְעַט מִן הַצֵידָה. לֹא הַרְחֵק זָרַם נָהָר, שֶׁמֵימָיו הָיוּ עֲכוּרִים וּדְלוּחִים מִקַרְקָעוֹ שֶׁנֶהֱרַס בִּשְׁעַת רְעִידַת־הָאֲדָמָה, וְהַתַּיָרִים יָכְלוּ אֵפוֹא לְהִסְתַּדֵר מְעַט וּלְהָכִין לָהֶם אֲרוּחָה שֶׁהִיא, כְּדֵי לְהַחֲלִיף כֹּחַ.

מְיוּלְרֶדִי הִבְעִיר מְדוּרָה, הֵבִיא מַיִם מִן הַנָהָר, וּמִשֶׁהִרְתִּיחָם וְהִצְלִיחַ לְאַחַר קְשָׁיִים רַבִּים לְטַהֲרָם, הֵכִּין קָפֶה רֵיחָנִי וְהִגִישׁ סֵפֶל לַאֲדוֹנָיו.

– שְׁתוּ־נָא אַתֶּם, אֲנִי אֵינֶנִי רוֹצֶה לֵאכֹל וְלִשְׁתּוֹת, – אָמַר לוֹ גְלֶנֶרְוַן, שֶׁיָשַׁב לְיָד אַחַד הָעֵצִים תָּפוּס בְּרַעְיוֹנוֹתָיו הַמָרִים.

– אֲנַחְנוּ נִדְאַג לְעַצְמֵנוּ, – עָנָה הַמַלָח – אֲבָל גַם עַל הוֹד מַעֲלָתְךָ לִסְעֹד קְצַת אֶת הַלֵב, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי תֶּחֱלַשׁ לְגַמְרֵי.

אַךְ גְלֶנֶרְוַן הֵנִיעַ בְּיָדוֹ מִקֹצֶר־רוּחַ, כְּאִלוּ בִּקֵשׁ אֶת הַמַלָח שֶׁלֹא יַרְגִיז אֶת מְנוּחָתוֹ. הוּא הִתְעַטֵף בַּפּוֹנְצָ’ה וְהִשְׁתַּטַח עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב, כְּאִלוּ רָצָה לִישׁוֹן.

וְכָךְ עָבַר כָּל אוֹתוֹ הַיוֹם. כְּשֶׁיָרַד הַלַיְלָה, שָׁכְבוּ כֻּלָם, אַךְ גְלֶנֶרְוַן קָם מִמְקוֹמוֹ וְחָזַר אֶל הַקוֹרְדִילֵרִים. הוּא הֶעְפִּיל לְמַעְלָה, עָמַד, עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב, בְּקַווֹתוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַנַעַר. כְּשֶׁלֹא הִגִיעַ לְאָזְנָיו כָּל קוֹל, הִמְשִׁיךְ לְטַפֵּס, הִצְמִיד מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת אָזְנוֹ אֶל הָאֲדָמָה וְהֶאֱזִין. לִפְרָקִים אָסַף גַם אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ וְקָרָא בְּקוֹל רָם, מִתּוֹךְ תִּקְוָה קְלוּשָׁה שֶׁרוֹבֶּרְט יִשְׁמַע אוֹתוֹ וְיַעֲנֶה לוֹ. אַךְ כָּל תְּשׁוּבָה לֹא הִגִיעָה לִקְרִיאוֹתָיו.

וְכֹה תָּעָה הַלוֹרְד הָאֻמְלָל בֶּהָרִים כָּל הַלַיְלָה. פַּגַנֶל וְהַמַיוֹר הִרְגִישׁוּ בְּהֶעְדֵרוֹ וְהֵבִינוּ לְאָן הָלַךְ. כְּשֶׁשָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ, קָמוּ אֵפוֹא מִיָד וְהָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו, כְּדֵי לִהְיוֹת לוֹ לְעֵזֶר בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ. הֵם הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ מֵרָחוֹק וְרָאוּ אוֹתוֹ מְחַפֵּשׂ בְּיֵאוּשׁוֹ הַמַר אֶת הַנַעַר הַיָקָר, בְּסַכְּנוֹ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת חַיֵי עַצְמוֹ תּוֹךְ כְּדֵי טִפּוּס בְּצוֹקֵי סֶלַע חַדִים וּזְחִילָה עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת עֲמֻקוֹת.

אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָׁוְא. לִקְרִיאוֹתָיו הַנוֹאָשׁוֹת עָנָה רַק הֵד הֶהָרִים.

וְהִנֵה הֵאִיר הַשַׁחַר. פַּגַנֶל וּמַכְּס נַבְּס הֶחְלִיטוּ לְהַחֲזִיר אֶת גְלֶנֶרְוַן – וְלוּ גַם בְּיָד חֲזָקָה – לִמְקוֹם הַחֲנָיָה. הֵם הֵבִינוּ, כִּי מֵרֹב עַיְפוּתוֹ עָלוּל רֹאשׁוֹ לְהִסְתַּחְרֵר, וְאִם לֹא יַשִׂיגוּהוּ מִיָד, לֹא מִן הַנִמְנָע הוּא שֶׁיִמְעַד וְיִפֹּל לְתוֹךְ אַחַת הַתְּהוֹמוֹת.

מִיָד הֵחִישׁוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָה הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ. הֵם נִגְשׁוּ אֵלָיו, אָחֲזוּ בְּיָדָיו וְהוֹבִילוּהוּ לְמַטָה, לַמְרוֹת הִתְנַגְדוּתוֹ הַנִמְרָצָה וְהַפְצָרוֹתָיו לְהַשְׁאִירוֹ לְנַפְשׁוֹ. מַרְאֵהוּ הָיָה נוֹרָא. הוּא הָיָה דוֹמֶה יוֹתֵר לְמֵת שֶׁקָם מִקִבְרוֹ מֵאֲשֶׁר לְאָדָם חַי. מֶבָּטוֹ הֶעָמוּם, פָּנָיו הַחִוְרוֹת וְהַמְעֻוָתוֹת מֵרֹב יָגוֹן, שְׂפָתָיו הַצְרוּבוֹת, שַׂעֲרוֹתָיו הַפְּרוּעוֹת וְהַסוֹמְרוֹת מִסָבִיב לְרֹאשׁוֹ, יָדָיו הַשְׂרוּטוֹת עַד זוֹב דָם וּבְגָדָיו הַקְרוּעִים שִׁנוּ אֶת מַרְאֵהוּ עַד לִבְלִי הַכִּירֵהוּ.

בְּמַצָב כָּזֶה לֹא הֵעֵז אִישׁ לֵאמֹר לוֹ, שֶׁצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶרֶךְ, אִם כִּי כָּל אֶחָד הֵבִין יָפֶה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לַעֲמֹד יוֹתֵר בְּמָקוֹם זֶה, כִּי הַצֵידָה כְּבָר אָזְלָה כִּמְעַט כָּלִיל.

אַחֲרֵי הִתְיָעֲצוּת אֲרֻכָּה עִם חֲבֵרָיו, נִגַשׁ אֵפוֹא מַכְּס נַבְּס לִקְרוֹבוֹ, כְּדֵי לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הַמַצָב. הַלוֹרְד יָשַׁב שׁוּב לְיַד אַחַד הָעֵצִים שׁוֹתֵק וְשָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. הַמַּיוֹר הִתְקָרֵב אֵלָיו וְדִבֵּר אֵלָיו זְמַן רַב, אַךְ גְלֶנֶרְוַן הִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת לְלֹא נוֹעַ. תְּחִלָה נִרְאָה כְּלֹא שׁוֹמֵע כְּלָל אֶת דְבָרָיו וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְהָנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה.

– לָלֶכֶת מִכָּאן?

– כֵּן, אָנוּ מֻכְרָחִים!

– נְחַכֶּה, לְפָחוֹת, עוֹד שָׁעָה אַחַת.

– שָׁעָה אַחַת אֶפְשָׁר, – הִסְכִּים הַמַיוֹר וְעָזַב אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ.

וְהִנֵה עָבְרָה הַשָׁעָה וּגְלֶנֶרְוַן בִּקֵשׁ אָרְכָּה שֶׁל שָׁעָה נוֹסֶפֶת חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת הִסְכִּימוּ גַם לָזֶה. וּמִשֶׁעָבְרָה גַם שָׁעָה זוֹ, קָם הַלוֹרְד מִמְקוֹמוֹ וְהֵחֵל פּוֹסֵעַ הֵנָה וָהֵנָה כְּנִדוֹן לְמִיתָה. הוּא הִתְחַנֵן שֶׁיְחַכּוּ עוֹד שָׁעָה אַחַת, וְנִרְאֶה הָיָה, כִּי בְּלִבּוֹ עוֹד מְהַבְהֵב שְׁבִיב שֶׁל תִּקְוָה. וְכֹה עָבַר הַזְמַן עַד הַצָהֳרַיִם.

בְּהַסְכָּמַת כֻּלָם הוֹדִיעַ עַתָּה הַמַיוֹר לִגְלֶנֶרְוַן, כִּי דְחִיָה נוֹסֶפֶת בְּנַפְשָׁם הִיא, וְאִם לֹא יֵלֵךְ עַתָּה יַחַד אִתָּם מֵרְצוֹנוֹ הַטוֹב, הַכְרֵחַ יַכְרִיחוּהוּ בְּכֹחַ.

– כֵּן, כֵּן, נֵלֵךְ, נֵלֵךְ, – עָנָה גְלֶנֶרְוַן בְּקוּמוֹ וּבְיַשְׁרוֹ אֶת קִפּוּלֵי הַפּוֹנְצָ’ה.

אַךְ כְּשֶׁהִתְכּוֹנֵן כְּבָר לְהִגָרֵר אַחֲרֵי חֲבֵרָיו הַהוֹלְכִים לְפָנָיו, נָשָׂא פִּתְאֹם אֶת עֵינָיו לַמָרוֹם וְנִשְׁאַר עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ כְּקָפוּא.

– וּבְכֵן בּוֹא אֵפוֹא, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, – בִּקְשָׁהוּ מַכְּס נַבְּס.

– הִנֵה, הִנֵה, רְאוּ! – הִתְמַלְטָה צְעָקָה מִשְׂפָתָיו הַצְרוּבוֹת.

כֻּלָם הֵרִימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם וְהִבִּיטוּ לַצַד שֶׁהֶרְאָה לָהֶם גְלֶנֶרְוַן.

בִּתְכֶלְתּוֹ הַבְּהִירָה שֶׁל הָרָקִיעַ נִרְאֲתָה נְקֻדָה קְטַנָה וּשְׁחוֹרָה, שֶׁיָרְדָה מֵרֶגַע לְרֶגַע וְגָדְלָה. לְאַחַר רְגָעִים אֲחָדִים אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּעוֹף עֲנָק, שֶׁטָס וְיָרַד מִגֹבַהּ רַב לְמַטָה, לִפְנֵי הָאֲדָמָה.

– הֲרֵי זֶה קוֹנְדוֹר! ¹ – קָרָא פַּגַנֶל. – כֵּן, קוֹנְדוֹר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – וּרְאוּ, הוּא יוֹרֵד!… הוּא צָפָה לוֹ טָרָף בֶּהָרִים!… נְחַכֶּה, בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים! נְחַכֶּה רֶגַע!…

– לְמָה מְקַוֶה גְלֶנֶרְוַן? הַאִם לֹא נִטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ? – שְׁאֵלוֹת אֵלוּ אֶפְשָׁר הָיָה לִקְרֹא בְּעֵינֵי כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, שֶׁהִבִּיטוּ עַל הַלוֹרְד בְּתִמָהוֹן וּבְפַחַד.

וּבֵינְתַיִם נִתְבַּלְטָה דְמוּתוֹ שֶׁל הַקוֹנְדוֹר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. עוֹף גָדוֹל וְיָפֶה זֶה, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ בְּעֵינֵי הָאִינְקִים הַקַדְמוֹנִים, נֶחֱשָׁב בְּצֶדֶק לְמַלְכָּם שֶׁל עוֹפוֹת הָאַנְדִים הַדְרוֹמִיִים. גָדְלוֹ בַּמְקוֹמוֹת הַלָלוּ הוּא בִּלְתִּי שָׁכִיחַ כְּלָל. כֹּחוֹ גָדוֹל לְהַפְלִיא וּלְעִתִּים הוּא מַפִּיל לִתְהוֹמוֹת הֶהָרִים אַף פָּרִים חֲזָקִים. וְכֵן הוּא מִתְנַפֵּל לְלֹא פַּחַד עַל כְּבָשִׂים, עֲגָלִים וְאַף עַל סוּסִים וּבְנֵי־אָדָם. לִפְעָמִים יִתְנַשֵׂא עַד לְגֹבַהּ שְׁנֵים־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וּמִשָׁם יִרְאֶה בְּעֵינוֹ הַחַדָה אֶת כָּל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְאַף בַּדְבָרִים הַקְטַנִים בְּיוֹתֵר יַבְחִין.

– נָכוֹן, – הִסְכִּים פַּגַנֶל לְדַעְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן – הוּא מָצָא לוֹ טֶרֶף. אַךְ מַה יָכוֹל לִהְיוֹת טֶרֶף זֶה? כְּלוּם גְוִיָתוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט?

– יִתָּכֵן שֶׁזוֹ אֵינָהּ עוֹד גְוִיָה מֵתָה, – הִפְסִיקוֹ גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהִתְהַקָה בְּלֵב דוֹפֵק עַל כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הָעוֹף הַמִסְתּוֹבֵב בִּמְהִירוּת מַתְמִיהָה בָּאֲוִיר תּוֹךְ כְּדֵי יְרִידָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת לְמַטָה. הַחוּגִים שֶׁבָּהֶם חַג הַקוֹנְדוֹר הָלְכוּ וְהִתְרַחֲבוּ וְעַתָּה אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב. גָדְלוֹ, מִקְצֵה כְּנָפוֹ הָאַחַת וְעַד קְצֵה כְּנָפוֹ הַשְׁנִיָה, הָיָה כְּאַרְבָּעָה מֶטְרִים וָחֵצִי, וּמְעוּפוֹ הָיָה מָלֵא הוֹד וְגָאוֹן.

הַמַיוֹר ווִילְסוֹן כְּבָר כּוֹנְנוּ אֵלָיו אֶת רוֹבֵיהֶם, אֲבָל גְלֶנֶרְוַן עֲצָרָם בִּתְנוּעַת יָד מְהִירָה.

הַקוֹנְדוֹר יָרַד בְּחוּגוֹ אֶת חוּגָיו לְאַחַת מִמַדֵרְגוֹת הֶהָרִים, בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מֶטֶר בְּעֵרֶךְ מֵאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת. הוּא טָס בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, בְּכַוְצוֹ וּבְפָשְׂקוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו הַמְזֻיָנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם אֲרֻכּוֹת וּשְׁנוּנוֹת.

– הוּא שָׁם, שָׁם! – קָרָא פִּתְאֹם גְלֶנֶרְוַן בְּהַצְבִּיעוֹ בְּיָדוֹ הָרוֹעֶדֶת – הָהּ, אֵלִי! יְרוּ! יְרוּ בּוֹ! הֲרֵי יִתָּכֵן, כִּי רוֹבֶּרְט עוֹדֶנוּ חַי!…

אֲבָל הֵם אֵחֲרוּ אֶת הַמוֹעֵד. הַקוֹנְדוֹר נֶעֱלַם מֵאֲחוֹרֵי בְּלִיטַת הַצוֹקִים. אַךְ עוֹד רֶגַע, וְשׁוּב נִרְאָה הָעוֹף הַגָדוֹל, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא עַתָּה מַשָׂא כָּבֵד וּמִתְנַשֵׂא לְאִטוֹ לְמַעְלָה.

צִוְחַת חֲרָדָה פָּרְצָה מִפִּי כֻּלָם. בְּצִפָּרְנֵי הַקוֹנְדוֹר הָיְתָה אֲחוּזָה גְוִיַת נַעַר וְהִיא בְּלִי כָּל תְּנוּעַת חַיִים. כֻּלָם הִכִּירוּ כָּרֶגַע, כִּי רוֹבֶּרְט הוּא זֶה. הָעוֹף הֶחֱזִיק אוֹתוֹ בְּשׁוּלֵי הַפּוֹנְצָ’ה וְנָשָׂא אוֹתוֹ לַמְרוֹמִים כְּשֶׁהִגִיעַ הַקוֹנְדוֹר לְגֹבָהּ שֶׁל חֲמִשִׁים מֶטֶר בְּעֵרֶךְ, הִתְעַכֵּב פִּתְאֹם וְהֵחֵל לְרַחֵף קְצַת בָּאֲוִיר. אוּלָם מִשֶׁנִתְקַל מֶבָּטוֹ בָּאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לְמַטָה וּמַבִּיטִים בּוֹ, מִהֵר לְהִסְתַּתֵּר עִם טַרְפּוֹ, וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת בִּכְנָפָיו הַגְדוֹלוֹת בְּכָל כֹּחוֹ.

– אֲהָהּ! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – מוּטָב שֶׁגְוִיָתוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט תְּנֻפַּץ אֶל הַסֶלַע מֵאֲשֶׁר תִּהְיֶה לְטֶרֶף!…

וְעוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לְכַלוֹת אֶת דְבָרָיו, הוֹצִיא בִּתְנוּעָה מְהִירָה אֶת הָרוֹבֶה מִידֵי וִילְסוֹן, כּוֹנֵן אוֹתוֹ וְיָרָה. אֲבָל לְגֹדֶל צַעֲרוֹ, לֹא קָלַע אֶל הַמַטָרָה, כִּי יָדָיו רָעֲדוּ וְעֵינָיו הוּעֲמוּ בְּדִמְעוֹתָיו.

– תְּנֵהוּ לִי! – קָרָא הַמַיוֹר.

וְהוּא לָקַח אֶת הָרוֹבֶה בִּמְנוּחָה וּלְלֹא חִפָּזוֹן כּוֹנֵן אוֹתוֹ בְּיָדוֹ הָאַמִיצָה אֶל הָעוֹף, שֶׁהִסְפִּיק בֵּינְתַיִם לְהִתְרוֹמֵם לְגֹבַהּ שֶׁל מֵאָה מֶטְרִים.

אַךְ עוֹד מַכְּס נַבְּס עוֹמֵד וּמִתְכּוֹנֵן לִירוֹת, וְהִנֵה נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָה מִן הָעֵמֶק. מִבֵּין שְׁנֵי גוּשֵׁי סֶלַע הִתְאַבְּכָה וְעָלְתָה תִּמְרַת עָשָׁן דַקָה וּלְבָנָה. וְהַקוֹנְדוֹר, שֶׁנִפְצַע פֶּצַע מָוֶת, הִתְחִיל לִצְנֹחַ אַרְצָה בְּהִסְתּוֹבְבוֹ בָּאֲוִיר כְּמוֹ סְבִיבוֹן. הוּא לֹא הוֹצִיא אֶת שְׁלָלוֹ מִבֵּין צִפָרְנָיו, וּבְהִשָׁאֲרוֹ בִּכְנָפָיו הַפְּרוּשׂוֹת, יָרַד עִמוֹ לְאַט־לְאַט אַרְצָה כְּעֵין מַצְנֵחַ.

– שָׁמָה! שָׁמָה! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בְּמַהֲרוֹ אֶל הָעוֹף הֶהָרוּג, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן – אֶל זֶה שֶׁהָיָה אָחוּז בְּצִפָּרְנָיו.

הַשְׁאֵלָה עַל יְדֵי מִי נֶהֱרַג הָעוֹף הָעֲנָק לֹא עִנְיְנָה אִישׁ בְּרֶגַע זֶה. כֻּלָם רָצוּ לִמְקוֹם נְפִילָתוֹ וְעַד מְהֵרָה הִגִיעוּ אֵלָיו. הָעוֹף הָיָה מֵת וְהַנַעַר הָיָה מְכֻסֶה כֻּלוֹ בִּכְנָפָיו, שֶׁנִשְׁאֲרוּ פְּרוּשׂוֹת כְּבִשְׁעַת מְעוּפוֹ.

גְלֶנֶרְוַן הִשְׁלִיךְ הַצִדָה אֶת הַקוֹנְדוֹר הֶהָרוּג. הָפַךְ אֶת הַנַעַר בְּפָנָיו לְמַעְלָה, וּבְכָרְעוֹ עַל בִּרְכָּיו הִטָה אֶת אָזְנוֹ אֶל חָזֵהוּ.

סָפֵק גָדוֹל הוּא, אִם פָּרְצָה פַּעַם מִלֵב אִישׁ תְּרוּעַת גִיל גְדוֹלָה מִזוֹ, שֶׁבָּהּ בִּשֵׂר הַלוֹרְד לַחֲבֵרָיו:

– הוּא חַי! עוֹדֶנוּ חַי!

וּבִן רֶגַע הֵסִירוּ מִן הַנַעַר אֶת בְּגָדָיו וְהִתִּיזוּ עָלָיו מַיִם. הַנַעַר נֶאֱנַח, הִתְנוֹעֵעַ, וּלְבַסוֹף פָּקַח אֶת עֵינָיו, הִתְבּוֹנֵן מִסָבִיב וְקָרָא בְּקוֹל רָפֶה:

– אֲדוֹנִי הַיָקָר!… אָבִי הַשֵׁנִי!… הַאַתָּה הוּא זֶה?!

מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּתוֹ הִרְגִישׁ גְלֶנֶרְוַן מַחֲנָק בִּגְרוֹנוֹ וְלֹא יָכֹל לַעֲנוֹת לוֹ. הוּא כָּרַע שׁוּב לִפְנֵי הַנַעַר וּפָרַץ בְּבֶכִי. הוּא בָּכָה מִשִׂמְחָה וּמֵרַחֲמִים, וְהִתְפַּלֵל בְּלִבּוֹ תְּפִלַת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְאֵל עֶלְיוֹן, שֶׁהִצִיל בְּאֹרַח פֶּלֶא כָּזֶה אֶת הַנַעַר הָאָהוּב עָלָיו.

וְכֻלָם עָמְדוּ מִסָבִיב מַחֲרִישִׁים, בְּהִתְבּוֹנְנָם מִתּוֹךְ יִרְאַת כָּבוֹד בַּמַחֲזֶה הַמְזַעֲזֵעַ אֶת הַלֵב.

פֶּרֶק ב: הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית שֶׁל זַ’ק פַּגַנֶל

הַנַעַר הַמֻצָל, אֲשֶׁר אַךְ זֶה יָצָא מִסַכָּנָה אַחַת, הָיָה עַתָּה צָפוּי לְסַכָּנָה אַחֶרֶת, כִּמְעַט לֹא פָּחוֹת קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה – לְהֵחָנֵק מֵרֹב הַחִבּוּקִים וְהַנְשִׁיקוֹת שֶׁהֶעֱתִירוּ עָלָיו יְדִידָיו. אָמְנָם חַלָשׁ מְאֹד הָיָה, אַךְ חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִבְּלִי לְחַבֵּק אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וּלְהַמְטִיר עָלָיו נְשִׁיקוֹת בְּלִי סוֹף. אוּלָם מִסַכָּנָה נוֹרָאָה זוֹ יָצָא בְּכָל זֹאת הַנַעַר בְּשָׁלוֹם, וְלֹא עוֹד אֶלָא שֶׁאַחֲרֵי הָעִנוּיִים הַקָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו אוֹרוּ עַתָּה פָּנָיו מִשִׂמְחָה וָאֹשֶׁר.

גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו לֹא יָדְעוּ גְבוּל לְשִׂמְחָתָם עַל הַצָלָתוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט. כֻּלָם דִבְּרוּ בְּבַת אַחַת, בָּכוּ וְצָחֲקו גַם יַחַד, הוֹצִיאוּ אֶת הַנַעַר זֶה מִידֵי זֶה וְחִבְּקוּהוּ וְנִשְׁקוּהוּ, אוֹ קָפְצוּ בִּמְקוֹמָם, רָצוּ וְשׁוֹטְטוּ הֵנָה וָהֵנָה כִּמְשֻׁגָעִים.

הָרִאשׁוֹן שֶׁנִתְפַּכַּח וְשָׁב לִמְנוּחַת נַפְשׁוֹ הָיָה, כְּמוּבָן, הַמַיוֹר, שֶׁהִתְחִיל לִבְלֹשׁ בְּעֵינָיו מִסָבִיב, כְּדֵי לְגַלוֹת אֶת הָאִישׁ שֶׁהִצִיל אֶת רוֹבֶּרְט. וְאָמְנָם עַד מְהֵרָה הִבְחִין בּוֹ.

בְּמֶרְחַק חֲמִשִׁים צְעָדִים בְּעֵרֶךְ מִן הַנָהָר, עַל אַחַת מִמַדְרְגוֹת הַסֶלַע, עָמַד בְּלִי נוֹעַ אָדָם גְבַהּ־קוֹמָה וְהִבִּיט נִכְחוֹ, כְּאִלוּ תָּר אַחֲרֵי מַשֶׁהוּ בַּמֶרְחָב. בְּיָדוֹ הֶחֱזִיק הָאִישׁ רוֹבֶה אָרֹךְ. אִישׁ זֶה, שֶׁנִגְלָה לְפֶתַע־פִּתְאֹם מִמָקוֹם בִּלְתִּי יָדוּע, הָיָה רְחַב־כְּתֵפַיִם, בַּעַל חָזֶה בּוֹלֵט, וְשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הַשְׁחוֹרוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת הָיוּ קְשׁוּרוֹת מִסָבִיב בִּרְצוּעַת־עוֹר. קוֹמָתוֹ הָיְתָה גְבוֹהָה כְּדֵי מֶטֶר וּשְׁמוֹנִים סַנְטִימֶטֶר, פָּנָיו הַחוּמוֹת הָיוּ מְשׁוּחוֹת בֵּין פִּיו וְעֵינָיו בְּצֶבַע אָדֹם, מֵעַל לְעֵינָיו – בְּצֶבַע לָבָן, וּמִסָבִיב לָרִיסִים – בְּשָׁחוֹר. עַל־פִּי תִּלְבָּשְׁתּוֹ נִכַּר מִיָד, כִּי הוּא פַּטַגוֹנִי מֵאֵזוֹר הַגְבוּל. בִּכְתֵפָיו הָיְתָה תְּלוּיָה גְלִימָה אֲרֻכָּה וּרְחָבָה מֵעוֹרוֹת הַגוּאָנָקוֹ, תְּפוּרָה בְּגִידֵי יָעֵן וּמְקֻשֶׁטֶת בְּמִקְלְעוֹת פְּרָחִים אֲדֻמִים: מִתַּחַת לִגְלִימָה זוֹ נִרְאָה בִּגְדוֹ הַתַּחְתּוֹן הֶעָשׂוּי עוֹרוֹת שׁוּעָלִים וְהַמְהֻדָק הֵיטֵב לַמָתְנַיִם: אֵזוֹרוֹ הָרָחָב, אֲשֶׁר מִמֶנוּ נִשְׁתַּלְשֵׁל תִּיק קָטָן, וּבוֹ הַצְבָעִים שֶׁבָּהֶם מוֹשְׁחִים הַפַּטַגוֹנִים אֶת פְּנֵיהֶם: וְרַגְלָיו הָיוּ נְעוּלוֹת סַנְדַלִים מֵעוֹר הַפָּר, וְהֵם מְהֻדָקִים לָעֲקֵבוֹת בִּרְצוּעוֹת קְשׁוּרוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב.

לַמְרוֹת שֶׁפָּנָיו הָיוּ מְשׁוּחוֹת בִּצְבָעִים, הָיוּ בְּכָל זֹאת יָפוֹת בְּהֶחְלֵט וְהִבִּיעוּ חָכְמָה, מֶרֶץ וּנְדִיבוּת־רוּחַ. גוּפוֹ וַעֲמִידָתוֹ הָאֵיתָנָה הִבִּיעוּ גַאֲוָה וְהַכָּרַת עֵרֶךְ עַצְמוֹ, וּבְעָמְדוֹ כָּךְ לְלֹא נוֹעַ, הָיָה דוֹמֶה לְפֶסֶל חָטוּב בְּאֶבֶן שֶׁל גִבּוֹר מִימֵי קֶדֶם.

אַךְ הִבְחִין מַכְּס נַבְּס בַּפַּטַגוֹנִי, הֶרְאָה אוֹתוֹ לַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, וְזֶה מִהֵר אֵלָיו מִיָד וְלָחַץ אֶת יָדוֹ. בְּמֶבָּטוֹ שֶׁל הַלוֹרְד, בְּפָנָיו הַמְאִירוֹת מִגִיל וּבְכָל תְּנוּעוֹת גוּפוֹ הָיָה נִכָּר רֶגֶשׁ הַתּוֹדָה הֶעָמֹק לָאִישׁ הַזָר, וְהַפַּטַגוֹנִי הֵבִין אֶת הַכָּרַת־הַתּוֹדָה שֶׁהַלוֹרְד בָּא לְהַבִּיעַ לוֹ אַף מִבְּלִי שֶׁיָבִין אֶת דְבָרָיו. הוּא הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְהִשְׁמִיעַ אֵי־אֵלוּ מִלִים, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הָאִישׁ הָעוֹמֵד לְפָנָיו אֵינוֹ מֵבִין אוֹתָן, הִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בִּפְנֵי הַלוֹרְד וְהֵחֵל לְדַבֵּר אֵלָיו בְּשָׂפָה אַחֶרֶת. גְלֶנֶרְוַן אָמְנָם לֹא הֵבִין אַף אֶת הַשָׂפָה הַזֹאת אַךְ כֵּיוָן שֶׁנִחֵשׁ, כִּי סְפָרַדִית הִיא, שָׁאַל אוֹתוֹ:

– Espanol (סְפָרַדִית?) הפַּטַגוֹנִי הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ מִלְמַעְלָה לְמַטָה לְאוֹת הֵן.

– אָכֵן זֶה מְצֻיָן! – הֵעִיר הַמַיוֹר שֶׁנִתְקָרֵב אַף הוּא אֶל הַפַּטַגוֹנִי – עַתָּה יוּכַל מַר פַּגַנֶל לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחוֹ בְּשָׂפָה זוֹ… בְּבַקָשָׁה, מַר פַּגַנֶל, בּוֹא־נָא הֵנָה!

פַּגַנֶל הִתְקָרֵב וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַפַּטַגוֹנִי בְּחֵן צָרְפַתִּי, אַךְהַלָה קִבֵּל אֶת הַקִדָה הַבִּלְתִּי מוּבָנָה לוֹ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָמוּר.

גְלֶנֶרְוַן הִסְבִּיר לַמְלֻמָד אֶת הָעִנְיָן וּבִקְשׁוֹ לִפְתֹּחַ בְּשִׂיחָה עִם הָאִישׁ.

– טוֹב מְאֹד! – שָׂמַח פַּגַנֶל וּמִיָד פָּנָה אֶל הַפַּטַגוֹנִי, פָּעַר לִרְוָחָה אֶת פִּיו, כְּדֵי לְבַטֵא הֵיטֵב אֶת הַמִלִים וּפָתַח:

– Vos sois um homen de bem! (הִנְךָ אָדָם אַמִיץ־לֵב!) הַפַּטַגוֹנִי הִקְשִׁיב, אַךְ לֹא עָנָה דָבָר.

– הוּא אֵינוֹ מֵבִין, כְּנִרְאֶה, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף.

– בְּוַדַאי אֵינְךָ מְבַטֵא כְּרָאוּי אֶת הַמִלִים, – הֵעִיר לוֹ מַכְּס נַבְּס.

– כֵּן, זֶהוּ כְּנִרְאֶה הָעִנְיָן… – מִבְטָא אָרוּר! אִי־אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְסַגְלוֹ…

הַגִיאוֹגְרָף נִסָה לַחֲזֹר עַל מִשְׁפָּטוֹ הַסְפָרַדִי בְּשִׁנוּי מְקוֹם הַנְגִינָה, אַךְ הַתּוֹצָאָה הָיְתָה כְּמִקֹדֶם – הַפַּטַגוֹנִי הֶחֱרִישׁ בַּאֲדִישׁוּת.

– הָבָה וַאֲנַסֶה אֵפוֹא לפְנוֹת אֵלָיו בְּמִשְׁפָּט אַחֵר, – אָמַר פַּגַנֶל, וּבִפְנוֹתוֹ שׁוּב אֶל הַפַּטַגוֹנִי, קָרָא בְּקוֹל רָם ובְמָשְׁכוֹ אֶת הַמִלִים:

– Sem duwida, un Patagao. (בְּלִי סָפֵק, פַּטַגוֹנִי.) אַךְ הַזָר עָמַד בְּלִי נוֹעַ וְאִלֵם כְּמִקֹדֶם.

– Di zeime! (עֲנֵה אֵפוֹא!) – הוֹסִיף פַּגַנֶל. וְהַפַּטַגוֹנִי לֹא עָנָה דָבָר.

– Vos compiendeis? (אַתָּה מֵבִין?) – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף בְּקֹצֶר־רוּחַ. אֲבָל הָאִינְדִיאָנִי לֹא הֵבִין, כְּנִרְאֶה, גַם אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וּלְבַסוֹף אָמַר בִּסְפָרַדִית:

– No comprendo! (אֵינֶנִי מֵבִין!) וְכָאן כְּבָר הִגִיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל פַּגַנֶל לֹא לְהָבִין.

רְגָעִים אֲחָדִים עָמַד כִּמְאֻבָּן בְּפֶה פָּעוּר וּבְמֶבָּט מָלֵא תִּמָהוֹן, וְאַחַר כָּךְ הֵסִיט בְּכַעַס אֶת מִשְׁקָפָיו מֵעֵינָיו לְמִצְחוֹ וְשׁוּב הֵסִיט אוֹתָם מִמִצְחוֹ לְעֵינָיו.

– גַם אִם יִתְלוּנִי, לֹא אָבִין מִלָה! – קָרָא – פֶּרֶא נִכְבָּד זֶה בְּוַדַאי בַּשָׂפָה הָאֲרָאוּקָנִית יְדַבֵּר וְאוֹתָהּ עֲדַיִן לֹא לָמַדְתִּי.

– לֹא, סְפָרַדִית הוּא מְדַבֵּר, – הֵשִׁיב לוֹ גְלֶנֶרְוַן, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַפַּטַגוֹנִי, שְׁאֵלוֹ שֵׁנִית:

– Espanol? – Si, si! (כֵּן, כֵּן!) – עָנָה הַזָר. לֵב פַּגַנֶל הִתְכַּוֵץ בְּקִרְבּוֹ וְכֻלוֹ הָיָה כְּאוֹת־שְׁאֵלָה אֶחָד גָדוֹל. הַמַיוֹר הִסְתַּכֵּל בּוֹ מִן הַצַד וְאָמַר בְּבַת־צְחוֹק:

– וּמַה, יְדִידִי הַמְלֻמָד, נָפַלְתָּ בַּפַּח? עַתָּה הִנְךָ יָכוֹל לְהוֹדוֹת כִּי שׁוּב נָפַלְתָּ קָרְבָּן עַל מִזְבַּח פִּזוּר־נַפְשְׁךָ.

– הֵאיַךְ? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף בְּלָטְשׁוֹ אֶת עֵינָיו.

– הֲרֵי זֶה בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ… הַפַּטַגוֹנִי מְדַבֵּר סְפָרַדִית…

– וּבְכֵן?!

– וּבְכֵן בִּמְקוֹם סְפָרַדִית לָמַדְתָּ לָשוֹן אַחֶרֶת!

– מַה? – צָוַח פַּגַנֶל, בְּקָפְצוֹ מִמְקוֹמוֹ כְּכַדוּר־גוּמִי – אַתָּה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, עוֹבֵר כְּבָר אֶת גְבוּלוֹת הַנִמוּס בַּהֲלָצוֹתֶיךָ!

– אֲבָל אַתָּה הֲרֵי אֵינְךָ מֵבִין וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְהוֹצִיא מִפִּיךָ אַף מִלָה בִּסְפָרַדִית!

– זֶה הַפַּטַגוֹנִי הַיָפֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא הָא וְלֹא דָא, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד! – רָתַח פַּגַנֶל – אֲנִי מְדַבֵּר סְפָרַדִית כְּרָאוּי. אִלוּ הֵיטִיב גַם הוּא לְדַבֵּר סְפָרַדִית כָּמוֹנִי, הָיִינוּ מְבִינִים אִישׁ אֶת שְׂפַת רֵעֵהוּ יָפֶה מְאֹד, אֲבָל הוּא מְבַטֵא אֶת הַמִלִים כְּפֶרֶא…

– זֶה רַק נִדְמֶה לְךָ כָּךְ, מִשׁוּם שֶׁאֵינְךָ מֵבִין אוֹתוֹ, – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר בְּנַחַת.

– הַשְׁעָרָתְךָ לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי שׁוּם בִּקֹרֶת, קְרוֹבִי הַיָקָר, – הִתְעָרֵב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בַּוִכּוּחַ, כְּדֵי לְהָגֵן עַל הַגִיאוֹגְרָף – עַד כַּמָה שֶׁפִּזוּר־נַפְשׁוֹ שֶׁל יְדִידֵנוּ פַּגַנֶל לֹא יִהְיֶה גָדוֹל, אִי־אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁד בּוֹ שֶׁיִלְמַד שָׂפָה אַחַת בִּמְקוֹם הָאַחֶרֶת!

– וּבְכֵן הוֹאִילָה־נָא לְבָאֵר לִי מַהִי הַסִבָּה, שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֶת הַפַּטַגוֹנִי, – הֵשִׁיב לוֹ מַכְּס נַבְּס.

– לָמָה לְךָ בֵּאוּרִים, כְּשֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ לְךָ אֶת הַדָבָר בִּרְאָיוֹת וּבְהוֹכָחוֹת? – אָמַר פַּגַנֶל – הִנֵה הַסֵפֶר, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בּוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן וּמִמֶנוּ אֶלְמַד אֶת הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית. אָנָא לְעַיֵן בּוֹ, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, וְתִוָכַח, שֶׁהַפַּעַם לֹא נִכְשַׁלְתִּי כְּלָל וּכְלָל בְּפִּזוּר־נֶפֶשׁ.

וּבְדַבְּרוֹ הִתְחִיל הַגִיאוֹגְרָף לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסָיו הַמְרֻבִּים, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָה שֶׁל חִפּוּשׂ וְחִטוּט מִתּוֹךְ נְהִימָה וְרִטוּן, הוֹצִיא סֵפֶר קָרוּעַ וּבָלוּי וְהוֹשִׁיטוֹ לִידֵי הַמַיוֹר כִּמְנַצֵחַ.

הַמַיוֹר לָקַח מִמֶנוּ אֶת הַסֵפֶר וְדִפְדֵף בּוֹ.

– מַהוּ סֵפֶר זֶה? – שָׁאַל מִבְּלִי לְהָבִין אַף מִלָה.

– הֲרוֹאֶה אַתָּה? אֵינְךָ יוֹדֵע! זוֹהִי הַפּוֹאֶמָה הַמְצֻיָנָה “לוּאִיזְיָדָה”, שֶׁ – – –

– “לוּאִיזְיָדָה!” – קָרָא גְלֶנֶרְוַן בִּתְמִיהָה, בְּשַׁסְעוֹ אֶת דִבְרֵי הַגִיאוֹגְרָף.

– כֵּן, יְדִידִי, – עָנָה לוֹ מִיָד פַּגַנֶל – זוֹהִי יְצִירָתוֹ הַגְאוֹנִית שֶׁל קָמוֹאֶנְס הַגָדוֹל!

– כֵּן, שֶׁל קָמוֹאֶנְס! – קָרָא שׁוּב גְלֶנֶרְוַן – אַךְ שְׁמַע־נָא, יְדִידִי הַיָקָר, הֲרֵי קָמוֹאֶנְס הָיָה פּוֹרְטוּגַלִי וְכָתַב בִּשְׂפָתוֹ הַפּוֹרְטוּגַלִית!… וְאִם־כֵּן, הֲרֵי לָמַדְתָּ פּוֹרְטוּגַלִית בִּמְקוֹם סְפָרַדִית!?…

– קָמוֹאֶנְס… “לוּאִיזְיָדָה”… פּוֹרְטוּגַלִית… – גִמְגֵם פַּגַנֶל הֶעָלוּב, בְּהַבִּיטוֹ בְּמֶבָּט עָכוּר עַל סְבִיבָיו, וּבְאָזְנָיו מְצַלְצֵל הַצְחוֹק שֶׁפָּרַץ מִפִּי חֲבֵרָיו.

– אֵיזֶה טִפֵּשׁ אֲנִי! אֵיזֶה חֲמוֹר אֲנִי! – קָרָא לְבַסוֹף הַגִיאוֹגְרָף, בְּטָפְחוֹ בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל מִצְחוֹ – אָכֵן, אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, לָמַדְתִּי שָׂפָה אַחַת בִּמְקוֹם הָאַחֶרֶת!… אֵיזֶה בִּלְבּוּל!… הִנֵה אֲנִי נוֹסֵעַ לְהֹדוּ וּמַגִעַ לְצִ’ילִי, מְשַׁנֵן אֶת הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית וְיוֹדֵעַ אֶת הַפּוֹרְטוּגַלִית!… לְמַעֲשִׂים נִפְלָאִים כָּאֵלֶה מְסֻגָל רַק אֲנִי, אֲנִי הָאֶחָד וְהַיָחִיד בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ!… וְאִם זֶה יִמָשֵׁךְ כָּךְ גַם לְהַבָּא, יַגִיעוּ הַדְבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁבְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד אַשְׁלִיךְ הַחוּצָה בְּעַד חַלוֹן הָרַכֶּבֶת אוֹתִי עַצְמִי בִּמְקוֹם אֶת שִׁיוּר הַסִיגָרָה שֶׁלִי!…

כִּשְׁמֹעַ בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֶת קִינוֹתָיו הַמַצְחִיקוֹת שֶׁל הַמְלֻמָד וּבִרְאוֹתָם אֶת פַּרְצוּפוֹ וּתְנוּעוֹתָיו, לֹא יָכְלוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לִשְׁמֹר עַל רְצִנוּתָם וְכִמְעַט הִתְפַּקְעוּ מִצְחוֹק.

– צַחֲקוּ, צַחֲקוּ, יְדִידַי! – אָמַר פַּגַנֶל מִבְּלִי לַחֲשֹׁב אַף רֶגַע שֶׁיֵשׁ בִּצְחוֹקָם מִשׁוּם עֶלְבּוֹן – אֲנִי עַצְמִי אֶלְעַג לִי לֹא פָּחוֹת מִשֶׁתִּלְעֲגוּ לִי אַתֶּם.

וְאָמְנָם פָּרַץ גַם הוּא בִּצְחוֹק רָם כָּל כָּךְ שֶׁמֵעוֹלָם לֹא צָחַק עוֹד כָּךְ אִישׁ מְלֻמָד כָּמוֹהוּ.

– אֵיזֶה חֲמוֹר! אֵיזֶה חֲמוֹר! – קָרָא מִתּוֹךְ צְחוֹק.

– וּמַה נַעֲשֶׂה עַתָּה לְלֹא מוֹרֵה־דֶרֶךְ? שָׁאַל הַמַיוֹר לְאַחַר שֶׁשָׁקְטָה קְצַת הַשִׂמְחָה הַכְּלָלִית.

– אַל דְאָגָה! – עָנָה פַּגַנֶל – הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית וְהַפּוֹרְטוּגַלִית דוֹמוֹת מְאֹד זוֹ לְזוֹ, וְהוֹכָחָה לְכָךְ, שֶׁהֶחֱלַפְתִּי אֶת הָאַחַת בַּשְׁנִיָה. אַךְ אֶת הַמִשְׁגֶה הַזֶה אוּכַל לְתַקֵן. תְּנוּ לִי רַק רְגָעִים אֲחָדִים לַחֲשֹׁב בַּדָבָר, וְרָאֹה תִּרְאוּ, כִּי הַפַּטַגוֹנִי הַזֶה יִהְיֶה מֻכְרָח לְהָבִין אוֹתִי.

הוּא הִתְחִיל שׁוּב לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסָיו, הוֹצִיא סֵפֶר שֵׁנִי, עָבֶה פִּי כַּמָה מִן הָרִאשׁוֹן, דִפדֵף בּוֹ, עִיֵן מְעַט תּוֹךְ כְּדֵי הֲנִיעוֹ אֶת רֹאשׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמ7ר דְבַר־מָה אֶל הַפַּטַגוֹני.

הַפַּטַגוֹנִי עָנָה לוֹ.

שׁוּב עִיֵן פַּגַנֶל בְּסִפְרוֹ הֶעָבֶה, חָזַר וְהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַזָר כַּמָה מִלִים נוֹסָפוֹת, וְשׁוּב קִבֵּל תְּשׁוּבָה, וּבְאֹפֶן כָּזֶה נִתְקַשְׁרָה שִׂיחָה בֵּינֵיהֶם וְעַד מְהֵרָה נוֹדַע לְפַּגַנֶל, כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הָאִינְדִיאָנִי הוּא טַלְקַב, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בַּשָׁפָה הָאֲרָאוּקָנִית הוּא “הַדוֹמֶה לְרַעַם”.

פַּגַנֶל הִסְבִּיר לַחֲבֵרָיו, כִּי כִּנוּי זֶה נִתַּן, בְּוַדַאי, לַפַּטַגוֹנִי שֶׁלִפְנֵיהֶם עַל הֵיטִיבוֹ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּנֶשֶׁק. וּכְשֶׁסִפֵּר הַגִיאוֹגְרָף, כִּי טַלְקַב הוּא מוֹרֵה־דֶרֶךְ וְהוּא מַכִּיר יָפֶה אֶת הַפַּמְפּוֹת, שָׂמְחוּ כֻּלָם שִׂמְחָה רַבָּה מְאֹד, וְרָאוּ בַּמִקְרֶה סִימָן, שֶׁהַהַשְׁגָחָה הָעֶלְיוֹנָה שׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶם וְעוֹזֶרֶת לָהֶם. הֵם הִתְחִילוּ אֵפוֹא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי יַצְלִיחוּ בְּמַסַע הַחִפּוּשִׂים, וְאִישׁ מֵהֶם לֹא הִטִיל עוֹד סָפֵק בַּדָבָר, שֶׁבַּזְמַן הַקָרוֹב יִמְצְאוּ אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּבְנֵי לִוְיָתוֹ חַיִים וּשְׁלֵמִים.

רוֹבֶּרְט שָׁכַב עוֹד חֲסַר־אוֹנִים עַל הַדֶשֶׁא וִידִידָיו הַגְדוֹלִים נִגְשׁוּ אֵלָיו בְּלִוְיַת הַפַּטַגוֹנִי. הַנַעַר הוֹשִׁיט אֶת שְׁתֵּי יָדָיו לְמַצִילוֹ מִתּוֹךְ הַכָּרַת תּוֹדָה עֲמֻקָה, וְזֶה הִנִיחַ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט וְאַחַר הִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב וּבָדַק אֶת גוּפוֹ.

כְּשֶׁרָאָה טַלְקַב, כִּי הָאֲנָשִׁים מֻדְאָגִים בִּגְלַל מַצָבוֹ שֶׁל הַנַעַר, הִצְטַחֵק אֲלֵיהֶם וְאַחַר קָם וְהָלַךְ לִשְׂפַת הַנָהָר, תָּלַשׁ שָׁם מְלֹא חָפְנָיו עִשְׂבֵי־בָּר, וּמִשֶׁחָזַר, הִתְחִיל לְשַׁפְשֵׁף בָּעֲשָׁבִים אֶת גוּפוֹ שֶׁל הַנַעַר. כְּשֶׁסִיֵם הָאִינְדִיאָנִי אֶת מַעֲשֵׂהוּ, הִרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ רוֹבֶּרְט כְּאִלוּ לֹא קָרָה עִמוֹ כָּל מִקְרֶה יוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל וְרַק בִּקֵשׁ לִישׁוֹן וְלָנוּחַ מְעַט.

טַלְקַב הִסְבִּיר לָאֲנָשִׁים בִּדְבָרִים וּבִרְמָזִים, שֶׁהַנַעַר זָקוּק עַתָּה לִמְנוּחָה שֶׁל שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וְאַחַר כָּךְ “יוּכַל לַעֲבֹר אֲפִילוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ סָבִיב־סָבִיב”.

אַחֲרֵי הִתְיָעֲצוּת קְצָרָה הָחְלַט לְהַקְדִּישׁ לִמְנוּחַת הַנַעַר אֶת הַיוֹם כֻּלוֹ וְגַם אֶת הַלַיְלָה שֶׁלְאַחֲרָיו.

וְעַתָּה נִשְׁאֲרוּ עוֹד שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת שֶׁדָרְשׁוּ אֶת פִּתְרוֹנָן: הֵיכָן יַשִׂיגוּ צֵידָה לְדַרְכָּם וְכֵיצַד יוּכְלוּ לָשֵׂאת עִמָם אֶת מִטְעָנָם. לְמַזָלָם, הָיָה טַלְקַב מוֹרֵה־דֶרֶךְ חָכָם וְזָרִיז בְּיוֹתֵר. הוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהוֹבִיל אֶת הָאֵירוֹפָּאִים אֶל “הַטוֹלְדֶרְיוֹ”² הַנִמְצָא בְּמֶרְחַק שִׁשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בְּעֵרֶךְ מִמְקוֹם חֲנָיָתָם וְהִבְטִיחַ לָהֶם, כִּי שָׁם יוּכְלוּ לְהַשִׂיג אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לָהֶם.

הַשִׂיחוֹת עִם הַפַּטַגוֹנִי הִתְנַהֲלוּ בְּקֹשִי, בְּאֶמְצָעוּתָם שֶׁל פַּגַנֶל וְסִפְרוֹ הֶעָבֶה, שֶׁהָיָה מִין מִלוֹן כְּלָלִי לְכָל הַשָׂפוֹת הָאֵרוֹפִּיוֹת, וּקְצַת נֶעֶזְרוּ הַמְשׂוֹחֲחִים בִּתְנוּעוֹת הַיָדַיִם וּבִרְמָזִים שׁוֹנִים.

– וּבְכֵן כָּכָה נַעֲשֶׂה, קְרוֹבִי הַיָקָר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן אֶל הַמַיוֹר – אֲנִי וּפַּגַנֶל נֵלֵךְ עִם הַפַּטַגוֹנִי לִקְנוֹת צֵידָה, וְאַתָּה, תּוֹם אוֹסְטִין, מְיוּלְרֶדִי וּוִילְסוֹן תִּשָׁאֲרוּ כָּאן עִם רוֹבֶּרְט. טַלְקַב מַבְטִיחֵנוּ, כִּי בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נָשׁוּב הֵנָה.

כִּדְבָרֶיךָ, – הִסְכִּים מִיָד הַמַיוֹר, שֶׁלֹא אָהַב דְבָרִים יְתֵרִים.

מִיָד נִפְרְדוּ אֵפוֹא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל מֵחַבְרֵיהֶם וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הָאִינְדִיאָנִי. הֵם עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם עִם שְׂפַת הַנָהָר. טַלְקַב פָּסַע פְּסִיעוֹת רְחָבוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהַהוֹלְכִים אַחֲרָיו הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ בְּקֹשִי רַב. דַרְכָּם עָבְרָה בִּסְבִיבָה פּוֹרִיָה וְנֶהְדָרָה. זֶה אַחֲרֵי זֶה הִשְׂתָּרְעוּ כָּרִים נִרְחָבִים מְכֻסֵי דֶשֶׁא עֲסִיסִי, נְהָרוֹת רְחָבִים בַּעֲלֵי יוּבַלִים רַבִּים נוֹצְצוּ בַּשֶׁמֶשׁ, וּבְתוֹךְ מֵימֵי הַנְהָרוֹת וְיוּבַלֵיהֶם הִשְׁתּוֹבְבוּ בְּחֵן מַחֲנוֹת שֶׁל בַּרְבּוּרִים גְדוֹלִים בַּעֲלֵי רָאשִׁים שְׁחוֹרִים. מִפַּעַם לְפַעַם נִגְלוּ לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים קְבוּצוֹת שֶׁל יְעֵנִים פּוֹסְעִים בָּעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ וְעַל עַנְפֵי הָעֵצִים יָשְׁבוּ וְהִתְנַדְנְדוּ תּוֹרִים אֲמֻצִים וְתֻכִּיִים כְּתֻמִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאֲוִיר הָרַעֲנָן הִתְעוֹפְפוּ יוֹנֵי־דֹאַר וְכָל מִינֵי עוֹפוֹת בַּעֲלֵי נוֹצוֹת צִבְעוֹנִיוֹת.

לְמַרְאֵה הָעֹשֶר, הַהוֹד וְהַזֹהַר שֶׁמִסָבִיב בָּא פַּגַנֶל לִידֵי הִתְלַהֲבוּת כָּזֹאת, שֶׁלֹא פָּסַק מִלְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת שֶׁל הִתְפָּעֲלוּת וּלְהָנִיעַ בְּיָדָיו מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת. גַם גְלֶנֶרְוַן הִתְפָּעֵל מְאֹד מִיפִי הַסְבִיבָה. אוּלָם הַפַּטַגוֹנִי. שֶׁנוֹלַד וְגָדַל בְּנוֹף זֶה, לֹא מָצָא כָּל סִבָּה לַהִתְפָּעֲלוּת הַיְתֵרָה הַזֹאת וְלֹא יָכֹל לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן לָמָה מִתְרַגֵשׁ כָּל כָּךְ הָאֵירוֹפָּאִי אֶרֶך־הָרַגְלַיִם וְהַמְגֻחָךְ.

בִּהְיוֹתָם מֻקְסָמִים כָּל כָּךְ מִמַרְאוֹת הַנוֹף הַנֶהְדָרִים וּמִן הַחַיוֹת וְהָעוֹפוֹת הַמְעַנְיְנִים, לֹא הִרְגִישׁוּ פַּגַנֶל וּגְלֶנֶרְוַן בְּדַרְכָּם הָאֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהוֹדִיעַ לָהֶם טַלְקַב, כִּי הִגִיעוּ כְּבָר לְמַחֲנֵה הָאִינְדִיאָנִים, הִתְפַּלְאוּ אֵפוֹא מְאֹד.

“הַטוֹלְדֶרְיוֹ” נִמְצָא בְּתוֹךְ עֵמֶק מְכֻוָץ בֵּין שְׁנֵי צוֹקִים שֶׁל רִכְסֵי הָאַנְדִים וּבוֹ רַק אֹהָלִים קְטַנִים אֲחָדִים, קְלוּעִים מֵעַנְפֵי הָעֵצִים. הוּא לֹא הָיָה אֶלָא מְקוֹם חֲנָיָתוֹ שֶׁל מַחֲנֶה אִינְדִיאָנִי נוֹדֵד שֶׁמָנָה כִּשְׁלֹשִים אִישׁ וְעָסַק בְּגִדוּל עֶדְרֵי סוּסִים וּבָקָר.

אִינְדִיאָנִים אֵלֶה הָיוּ עַל־פִּי מוֹצָאָם מִבְּנֵי הַגֶזַע הָאַנְדִי־פֶּרוּאָנִי – גֶזַע־תַּעֲרֹבֶת שֶׁל אֲרָאוּקָנִים וְדוֹקָסִים. גוֹן עוֹרָם הָיָה דוֹמֶה לְצֶבַע עֵץ־הַזַיִת, קוֹמָתָם הָיְתָה מְמֻצַעַת וּמִבְנֵה גֵוָם אֵיתָן. פְּנֵיהֶם הָיוּ עֲגֻלוֹת, בַּעֲלוֹת לְסָתוֹת בּוֹלְטוֹת, מֶצַח נָמוּךְ וּשְׂפָתַיִם דַקוֹת, וְהֵן דָמוּ לִפְנֵי נָשִׁים זְקֵנוֹת.

– הוֹי, מַה מְכֹעָרִים הֵם, מַמָשׁ קוֹפִים! – קָרָא פַּגַנֶל, בִּרְאוֹתוֹ אֶת אַנְשֵׁי הַכְּפָר – וַאֲנִי דִמִיתִי בְּלִבִּי, כִּי כָּל תּוֹשָׁבֵי הַמְקוֹמוֹת הַלָלוּ יָפִים הֵם כְּמוֹרֵה־הַדֶרֶךְ שֶׁלָנוּ.

– אִם פְּרָאִים אֵלֶה אֵינָם מַרְחִיבִים אֶת דַעְתְּךָ בְּמַרְאֵה פְּנֵיהֶם, אַל תִּתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – הֲרֵי לֹא הֵם הֵם הַנְחוּצִים לָנוּ, אֶלָא מַה שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְסַפֵּק לָנוּ.

תּוֹדוֹת לְתִווּכוֹ שֶׁל טַלְקַב לֹא הָיוּ דִבְרֵי הַמַשָׂא־וּמַתָּן אֲרֻכִּים בְּיוֹתֵר. בְּעַד שִׁבְעָה סוּסִים קְטַנִים מִן הַגֶזַע הָאַרְגֶנְטִינִי, יַחַד עִם כְּלֵי הָרִתְמָה, וְכֵן מֵאָה קִילוֹגְרָם בָּשָׂר מְעֻשָׁן, מְעַט אֹרֶז וְאַרְבָּעָה שַׂקֵי־עוֹר לְמַיִם – דָרְשׁוּ הָאִינְדִיאָנִים תַּשְׁלוּם שֶׁל יֵין־שָׂרָף בְּכַמוּת גְדוֹלָה. אֲבָל כְּשֶׁנוֹדַע לָהֶם, כִּי לַתַּיָרִים אֵין יֵין־שָׂרָף. דָרְשׁוּ בְּעַד סְחוֹרָתָם עֶשְׂרִים אוֹנְקִיוֹת זָהָב, שֶׁכְּנִרְאֶה, יָדְעוּ יָפֶה אֶת עֶרְכּוֹ.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה לִקְנוֹת סוּס גַם בִּשְׁבִיל טַלְקַב, אֲבָל הַלָה אָמַר לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ כָּל צֹרֶךְ בְּסוּס.

וְעַתָּה, לְאַחַר שֶׁנִגְמַר הָעֵסֶק, עָלוּ הַקוֹנִים עַל סוּסֵיהֶם, וְעַל שְׁאָר הַסוּסִים שָׂמוּ אֶת הַצֵידָה שֶׁקָנוּ. אֶת אֵלֶה הוֹבִיל טַלְקַב בְּרִסְנָם, וְעַד מְהֵרָה שָׁבוּ הַשְׁלֹשָׁה אֶל הַמַחֲנֶה אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָהָר.

הַנִשְׁאָרִים קִבְּלוּ אֶת הַלוֹרְד וּפַּנַגֶל בִּתְרוּעוֹת גִיל, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ רְעֵבִים מְאֹד, יָשְׁבוּ מִיָד לַעֲרֹךְ לָהֶם סְעֻדָה הֲגוּנָה שֶׁל בָּשָׂר מְעֻשָׁן וָאֹרֶז. בַּסְעֻדָה הִשְׁתַּתֵּף גַם רוֹבֶּרְט, שֶׁהִתְעוֹרֵר בֵּינְתַיִם מִשְׁנָתוֹ וְעַתָּה לֹא פִּגֵר בְּתַאֲבוֹנוֹ אַחֲרֵי שְׁאָר הַחֲבוּרָה.

אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה בִּלוּ אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת אֶת הַזְמַן בִּנְעִימוּת וְשׂוֹחֲחוּ בְּעִקָר עַל אֲהוּבֵי נַפְשָׁם שֶׁנִשְׁאֲרוּ “בְּדוּנְקָן” וְעַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, שֶׁלְפִי אֱמוּנַת כֻּלָם, יִמְצָאוּהוּ עַד מְהֵרָה.

פַּגַנֶל לֹא מָשׁ מִן הָאִינְדִיאָנִי וְהָלַךְ אַחֲרָיו כַּצֵל. הוּא הִתְפָּעֵל מִן הַפַּטַגוֹנִי הָעֲנָק הַזֶה וְלֹא חָדַל מִלְהַצִיק לוֹ בְּפִטְפּוּטָיו. אַךְ הָאִינְדִיאָנִי לֹא רָגַז עָלָיו כְּלָל וּכְלָל וְעָנָה לוֹ בִּרְצִינוּת עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו.

תּוֹדוֹת לַפַּטַגוֹנִי לָמַד גַם פַּגַנֶל אֶת הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית בְּדֶרֶךְ טִבְעִית וְהוּא הִתְאַמֵץ מְאֹד לְחַקוֹת אֶת מִבְטָאוֹ שֶׁל הָאִינְדִיאָנִי וְדִבֵּר בְּקוֹל גְרוֹנִי, הִקִישׁ בִּלְשׁוֹנוֹ וַאֲפִילוּ חָרַק בְּשִׁנָיו.

– מִבְטָאָהּ שֶׁל הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית הוּא אָיֹם וְנוֹרָא! – אָמַר אֶל הַמַיוֹר – אֲבָל אֲנִי אֶתְגַבֵּר עָלָיו!

פֶּרֶק ג: הַנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ

בַּיוֹם הַשֵׁנִי, בָּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְחֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר, בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר, יָצְאוּ הַתַּיָרִים בְּלִוְיַת טַלְקַב לְדַרְכָּם.

אַדְמַת אַרְגֶנְטִינָה מִשְׂתָּרַעַת בֵּין הַמַעֲלוֹת עֶשְׂרִים־וּשְׁתַּיִם וְאַרְבָּעִים־וּשְׁתַּיִם וְהִיא יוֹרֶדֶת בְּשִׁפּוּעַ בִּלְתִּי פּוֹסֵק מִמַעֲרָב לְמִזְרָח. דַרְכָּם שֶׁל תַּיָרֵינוּ נִמְשְׁכָה אֵפוֹא כָּל הַזְמַן לְמַטָה, לְעֵבֶר הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.

כְּשֶׁסֵרַב הַפַּטַגוֹנִי לְקַבֵּל מֵאֵת גְלֶנֶרְוַן בְּמַתָּנָה אֶת הַסוּס שֶׁהִצִיעַ לוֹ, חָשַׁב הַלוֹרְד, שֶׁכָּמוֹהוּ כְּרֹב מוֹרֵי־הַדֶרֶךְ הָאִינְדִיאָנִיִים, מְבַכֵּר אֶת הַהֲלִיכָה בְּרֶגֶל עַל פְּנֵי הָרְכִיבָה, בְּיִחוּד שֶׁטַלְקַב הָיָה בַּעַל רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת מְאֹד, שֶׁנִרְאוּ כְּאִלוּ אֵינָן יוֹדְעוֹת כְּלָל עַיְפוּת שֶׁל הֲלִיכָה מְרֻבָּה.

אַךְ טָעוּת הָיְתָה בְּיַד גְלֶנֶרְוַן.

אַךְ יָצְאוּ לַדֶרֶךְ, שָׁרַק טַלְקַב שְׁרִיקָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, וְכֶרֶגַע בָּא בִּמְרוּצָה מִתּוֹךְ הַחֻרְשָׁה הַסְמוּכָה סוּס אַרְגֶנְטִינִי נֶהְדָר, בַּעַל עוֹר עַרְמוֹנִי־שְׁחַרְחַר, וְהוּא קַל־רַגְלַיִם זָרִיז וְחָזָק מֵאֵין כָּמוֹהוּ. רֹאשׁוֹ שֶׁל הַסוּס הָיָה מָלֵא חֵן, נְחִירָיו הִתְרַחֲבוּ בְּנָשְׁמוֹ, וְעֵינָיו הַבּוֹרְקוֹת, צַוָארוֹ הַמְקֻשָׁת, חָזֵהוּ הָרָחָב וְרַגְלָיו הַדַקוֹת הֵעִידוּ עָלָיו, שֶׁהוּא בֶּן גֶזַע מְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר.

הַמַיוֹר, שֶׁהָיָה בָּקִי בְּעִנְיְנֵי סוּסִים, לֹא יָכֹל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינָיו מִן הַסוּס הַנֶהְדָר הַזֶה וּמָצָא בּוֹ דִמְיוֹן רַב לְסוּסֵי אַנְגְלִיָה הַמְפֻרְסָמִים בִּמְרוּצָתָם הַמְהִירָה.

שְׁמוֹ שֶׁל הַסוּס טָאוּקָה וּפֵרוּשׁוֹ בְּפַּטַגוֹנִית “צִפּוֹר” – כִּנוּי שֶׁלֹא הָיָה בִּלְתִּי מֻצְדָק כְּלָל וּכְלָל.

אַךְ עָלָה טַלְקַב וְיָשַׁב עָלָיו, הִתְרוֹמֵם טָאוּקָה וְעָמַד כְּמֵיתָר מָתוּחַ עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת, אֲבָל רוֹכְבוֹ הִשְׁקִיטוֹ בִּתְנוּעַת־יָד קַלָה, וּמִיָד רָאוּ הַכֹּל, כִּי טַלְקַב הוּא פָּרָשׁ מְצֻיָן וְרָאוּי בְּהֶחְלֵט לְסוּסוֹ הָאַבִּיר.

מִלְבַד הָרוֹבֶה הָיוּ לְטַלְקַב עוֹד שְׁנֵי כְּלֵי־צַיִד, שֶׁשִׁמוּשָׁם נָפוֹץ עַל אַדְמַת אַרְגֶנְטִינָה, הֲלֹא הֵם הַבּוֹלַס וְהַלֵסוֹ. הָרִאשׁוֹן מֵהֶם עָשׂוּי שְׁלֹשָה כַּדוּרִים קְשׁוּרִים לִרְצוּעַת־עוֹר וְהָרְצוּעָה מְחֻבֶּרֶת לְקַת. הָאִינְדִיאָנִים מֵטִילִים אֶת הַבּוֹלַס בְּחַיָה, אוֹ בְּאִישׁ אוֹיֵב, בְּעוֹדָם בְּמֶרְחַק מֵאָה צְעָדִים אוֹ יוֹתֵר, וְהַבּוֹלַס נִכְרָךְ מִסָבִיב לְרַגְלֵי קָרְבָּנָם וּמַפִּיל אוֹתוֹ אַרְצָה. הֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בְּמַכְשִׁיר פָּשׁוּט זֶה בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא מְשַׁמֵשׁ בִּידֵיהֶם נֶשֶׁק מְסֻכָּן מְאֹד.

הַצַיָדִים הַמִשְׁתַּמְשִׁים בְּלַסוֹ, אֵינָם מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִידֵיהֶם אַף לְרֶגַע. הַלַסוֹ הוּא חֶבֶל אָרֹךְ עַד כְּדֵי תִּשְׁעָה מֶטְרִים, שָׁזוּר מֵרְצוּעוֹת־עוֹר, וְקָצֵהוּ מָשְׁחָל בְּחַח־בַּרְזֶל וְעָשׂוּי עֲנִיבָה. הַצַיָד מַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק בַּשְׂמָאלִית בְּקָצֵהוּ הַשֵׁנִי הַקָשׁוּר לָאֻכָּף, וְהוּא צָד אֶת קָרְבָּנוֹ תּוֹדוֹת לָעֲנִיבָה הַמִתְהַדֶקֶת סְבִיב צַוָארוֹ.

טַלְקַב לֹא שָׂם לֵב כְּלָל וּכְלָל לָרֹשֶם הַגָדוֹל, שֶׁעָשָׂה סוּסוֹ עַל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. הוּא עָבַר בְּרֹאשׁ הַמַחֲנֶה וְכֻלָם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ.

רוֹבֶּרְט יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ כְּפָרָשׁ מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה וּגְלֶנֶרְוַן רָאָה, כִּי אֵין לוֹ עוֹד מַה לִדְאֹג לוֹ, וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ, כִּי הַנַעַר יָצָא בְּשָׁלוֹם מִן הָאָסוֹן הַגָדוֹל.

אֶת מִישׁוֹר הַפַּמְפּוֹת, הַמַתְחִיל מִיָד לְמַרְגְלוֹת הַקוֹרְדִילֵרִים, אֶפְשָׁר לְחַלֵק לִשְׁלֹשָה חֲלָקִים. הָרִאשׁוֹן מֵהֶם מַתְחִיל בְּסָמוּךְ לְרִכְסֵי הָאַנְדִים וְהוּא נִמְשָׁךְ עַד לְמֶרְחָק שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר וּמְכֻסֶה כֻּלוֹ עֵצִים נְמוּכִים וְשִׂיחִים. אָרְכּוֹ שֶׁל הַחֵלֶק הַשֵׁנִי הוּא כִּשְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר מִבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס, וּמִכָּאן וְעַד לַיָם מִשְׂתָּרְעִים כָּרִים נִרְחָבִים הַזְרוּעִים אַסְפֶּסֶת וְתִלְתָּן, וְהֵם הֵם הַמְהַוִים אֶת חֶלְקָן הַשְׁלִישִׁי שֶׁל הַפַּמְפּוֹת.

כְּשֶׁיָצְאוּ הַתַּיָרִים מִתּוֹךְ עִמְקֵי הַקוֹרְדִילֵרִים הָאַחֲרוֹנִים, הִגִיעוּ לִמְקוֹם דְיוּנוֹת, הַמְכֻנוֹת בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה בְּשֵׁם “מֶדָנוֹס”. הַדְיוּנוֹת הֵן יָם שֶׁל חוֹל, הַמַכֶּה גַלִים וְנוֹדֵד לַמֶרְחָק, מִבְּלִי לְהֵעָצֵר אֶלָא בְּשָעָה שֶׁצְמָחִים מִשְׂתָּרְגִים חוֹסְמִים בְּפָנָיו אֶת הַדֶרֶךְ. הַחוֹל שֶׁל הַדְיוּנוֹת הוּא קַל מְאֹד וְעִם כָּל נְשִׁיבַת רוּחַ קַלָה הוּא מִתְנַשֵׂא כְּעָנָן וּמַגִיעַ לִפְעָמִים לְגֹבַהּ רַב מְאֹד.

בְּיָם הַדְיוּנוֹת אָמְנָם נָעִים מְאֹד לְהִסְתַּכֵּל. עַמוּדֵי הַחוֹל נִשָׂאִים עַל פְּנֵי הַמִישׁוֹר, פַּעַם יוֹרְדִים וּפַעַם עוֹלִים, וְיֵשׁ גַם שֶׁהֵם מִתְנַגְשִׁים זֶה בָּזֶה, מִתְפַּזְרִים וּלְבַסוֹף נֶעֱלָמִים בְּתֹהוּ וָבֹהוּ פִּרְאִי. אוּלָם הָעוֹשֶׂה אֶת דַרְכּוֹ בְּיָם הַדְיוּנוֹת לֹא יִשְׂבַּע עֹנֶג כְּלָל וּכְלָל. כְּשֶׁמִתְפַּזְרִים בָּאֲוִיר גַרְגְרֵי הַחוֹל הַדְקִיקִים, הֵם חוֹדְרִים לְתוֹךְ הָעֵינַיִם, אַף אִם שְׁמוּרוֹתֵיהֶן סְגוּרוֹת: מוֹצְאִים לָהֶם דֶרֶךְ לְהַגִיעַ לַגוּף, לַמְרוֹת הַבְּגָדִּים הַמְכַסִים אוֹתוֹ: וּכְשֶׁהֵם סוֹתְמִים אֶת נַקְבּוּבִיוֹת הָעוֹר, הֵם גוֹרְמִים לְגֵרוּי רַב סֵבֶל וּכְאֵב.

בַּיוֹם, בּוֹ הִגִיעוּ הַתַּיָרִים לְאֵזוֹר הַחוֹלוֹת, קִדְמָה אֶת פְּנֵיהֶם רוּחַ חֲזָקָה, וְרָאֹה לֹא רָאוּ לִפְנֵיהֶם אֶלָא עַמוּדֵי־חוֹל מִתְנוֹעֲעִים בָּאֲוִיר. אוּלָם דָבָר זֶה לֹא עֲצָרָם וְהֵם הִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם, עַד שֶׁבְּשָׁעָה שֵׁשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב כְּבָר נִמְצְאוּ בְּמֶרְחַק שִׁשִׁים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמוֹטֶר מִן הַקוֹרְדִילֵרִים וְרִכְסֵי הֶהָרִים נִרְאוּ לָהֶם כָּאן כְּלוּטִים בָּעֲרָפֶל.

כֻּלָם הָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד מִן הַדֶרֶךְ הָאֲרֻכָּה וּבְקֹצֶר־רוּחַ חִכּוּ לִמְקוֹם חֲנָיָה. רַק טַלְקַב לֹא הֶרְאָה סִימָנֵי לֵאוּת. הוּא בָּחַר לִמְקוֹם חֲנָיָה אַחַת הַפִּנוֹת הַשְׁקֵטוֹת וְהַנְעִימוֹת עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל הַנָהָר נְיוּקְוֶן, הַשׁוֹטֵף בִּמְרוּצָה וְזַעַף וְהַנוֹשֵׂא אֶת מֵימָיו הָעֲכוּרִים כִּמְעַט בְּכָל דַרְכּוֹ בֵּין גָדוֹת סַלְעִיוֹת אֲדַמְדָמוֹת.

כָּאן עָבַר עַל תַּיָרֵינוּ הַלַיְלָה לְלֹא כָּל מְאֹרָעוֹת חֲשׁוּבִים, וְכֵן לֹא קָרָה כָּל דָבָר מְיֻחָד הָרָאוּי לְהֵרָשֵׁם אַף בַּיוֹם שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַלַיְלָה הַזֶה. בְּאוֹתוֹ יוֹם רָכְבוּ בְּחִפָּזוֹן וְלֹא נִתְקְלוּ בְּדַרְכָּם בְּכָל מִכְשׁוֹל. הַדֶרֶךְ הָיְתָה יְשָׁרָה, הַיוֹם יוֹם שֶׁמֶשׁ חָמִים וְשָׁקֵט, וּבְבוֹא הַשֶׁמֶשׁ נִרְאוּ בִּפְאַת דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית עֲנָנִים קַלִים, שֶׁבִּשְׂרוּ שִׁנוּי־בְּמֶזֶג־הָאֲוִיר.

הָרִאשׁוֹן הִבְחִין בָּעֲנָנִים הַפַּטַגוֹנִי וְהוּא הֶרְאָה אוֹתָם לְפַּגַנֶל.

– אֲנִי מֵבִין! – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף בַּהֲנִיעוֹ בְּרֹאשׁוֹ.

אַחַר פָּנָה פַּגַנֶל אֶל חֲבֵרָיו וְאָמַר:

– מֶזֶג־הָאֲוִיר מִשְׁתַּנֶה, יִהְיֶה לָנוּ “פַּמְפֶּרוֹ”.

עַל שְׁאֵלַת הַמַיוֹר, הִסְבִּיר הַגִיאוֹגְרָף שֶׁ“הַפַּמְפֶּרוֹ” הוּא רוּחַ דְרוֹמִית־מִזְרָחִית יְבֵשָׁה, הַמְנַשֶׁבֶת לְעִתִּים תְּכוּפוֹת בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה.

וְאָמְנָם נַעֲשָׂה בַּלַיְלָה קַר מְאֹד, וְאַחַר כָּךְ הֵחֵלָה לְהִשְׁתּוֹלֵל רוּחַ חֲזָקָה מְאֹד. הַסוּסִים כְּבָר הָיוּ רְגִילִים לְכָךְ וְהֵם הִשְׁתַּטְחוּ מִיָד בְּשׁוּרָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּלְפִי עֲצָתוֹ שֶׁל הַפַּטַגוֹנִי, יָשְׁבוּ לְיָדָם הָאֲנָשִׁים וְנִדְחֲקוּ אֲלֵיהֶם הֵיטֵב.

גְלֶנֶרֶוַן חָשַׁש, שֶׁמָא תִּמָשֵׁךְ אוֹתָהּ רוּחַ קָשָׁה זְמַן רַב וּתְעַכֵּב אֶת הַמִשְׁלַחַת: אַך לְאַחַר שֶׁפַּגַנֶל הִסְתַּכֵּל בַּבָּרוֹמֶטֶר שֶׁלוֹ, הִרְגִיעַ אוֹתוֹ וְאָמַר:

– עַל־פִּי־רֹב נִמְשָׁךְ “הַפַּמְפֶּרוֹ” כִּשְׁלֹשָה יָמִים וְאָז יוֹרֵד הַבָּרוֹמֶטֶר. אוּלָם עַתָּה הִנֵה מַתְחִיל הַבָּרוֹמֶטֶר שׁוּב לַעֲלוֹת, וְזֶה לָנוּ לְאוֹת שֶׁהַפַּעַם לֹא תִּמָשֵׁךְ הַסוּפָה אֶלָא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בִּלְבָד. וּלְפִיכָךְ הֵרָגַע־נָא, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, כִּי עַד עֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ יָשֹׁךְ “הַפַּמְפֶּרוֹ”.

– אַתָּה מְדַבֵּר כְּמִתּוֹךְ סֵפֶר, פַּגַנֶל, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲנִי הִנְנִי בֶּאֱמֶת סֵפֶר חַי, וַאֲנִי מוּכָן תָּמִיד לְהַגִישׁ יְדִיעוֹת נְכוֹנוֹת, וְלִפְעָמִים – גַם בִּלְתִּי נְכוֹנוֹת, כְּמָצוּי בִּסְפָרִים רַבִּים אֲחֵרִים.

אוּלָם הַפַּעַם הָיוּ יְדִיעוֹתָיו שֶׁל הַסֵפֶר הַחַי נְכוֹנוֹת. כְּשָׁעָה לְאַחַר חֲצוֹת שָׁכְכָה הַסוּפָה וְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת נִרְדְמוּ בְּשַׁלְוָה.

בְּשָׁעָה שֶׁבַע בַּבֹּקֶר קָמוּ כֻּלָם בְּמַצַב־רוּחַ מְצֻיָן וְהִתְכּוֹנְנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם. בְּיִחוּד הָיָה שָׂמֵחַ פַּגַנֶל. הוּא הִשְׁמִיעַ הַרְבֵּה דִבְרֵי חִדוּד, וּבִשְׁעַת שִׂיחָתוֹ עִם הָאִינְדִיאָנִי בִּטֵא אֶת הַמִלִים הַסְפָרַדִיוֹת בְּיֶתֶר קַלוּת וּבִטָחוֹן.

הִגִיעַ הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְאוֹקְטוֹבֶּר, הוּא הַיוֹם הָעֲשִׂירִי לְצֵאתָם מִטַלְקָהוּאָנוֹ וַעֲלֵיהֶם הָיָה עוֹד לַעֲבֹר מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָה יְמֵי רְכִיבָה עַד שֶׁיַגִיעוּ לַמָקוֹם, שֶׁבּוֹ חוֹצֶה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע אֶת הַנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶרֶךְ קִוָה גְלֶנֶרְוַן לְהִפָּגֵשׁ עִם תּוֹשָׁבֵי הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה, כְּדֵי לְהִכָּנֵס אִתָּם בְּשִׂיחָה וּלְהַצִיל מִפִּיהֶם אֵיזֶה רֶמֶז בִּדְבַר מְקוֹם הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. אֲבָל הַגִיאוּגְרָף הוֹבִיל אֶת חֲבֵרָיו בְּדֶרֶךְ שֶׁהָאִינְדִיאָנִים מִעֲטוּ מְאֹד לַעֲבֹר בָּהּ, כִּי הֵם בִּכְּרוּ אֶת הַדְרָכִים הַכְּבוּשׁוֹת הַמוֹבִילוֹת מֵאַרְגֶנְטִינָה אֶל הַקוֹרְדִילֵרִים, וְהַלָלוּ עָבְרוּ הַרְחֵק יוֹתֵר מִצַד צָפוֹן. הַתַּיָרִים לֹא רָאוּ גַם בְּדַרְכָּם שׁוּם שֵׁבֶט אִינְדִיאָנִי נוֹדֵד, אוֹ יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ יְשִׁיבַת־קֶבַע, תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל קָצִיק: וְאִם נִגְלוּ לָהֶם לִפְעָמִים רוֹכְבֵי סוּסִים בּוֹדְדִים, וְנֶעֶלְמוּ מִיָד מִן הָעַיִן, כִּי חָשְׁשׁוּ לְהִפָּגֵשׁ עִם הַזָרִים. וְאֵין פֶּלֶא. קְבוּצַת אֲנָשִׁים מְזֻיָנִים בְּרוֹבִים עֲלוּלָה הָיְתָה לְהַפִּיל פַּחַד בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה לֹא רַק עַל אָדָם שָׁלֵו, אֶלָא אַף עַל שׁוֹדֵד מְסֻכָּן. הָרִאשׁוֹן הָיָה חוֹשֵׁב, כִּי כְּנוּפִיַת שׁוֹדְדִים לְפָנָיו, וְהַשֵׁנִי – כִּי שׁוֹטְרִים הֵם, הָאוֹרְבִים לְנַפְשׁוֹ.

אוּלָם בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁגְלֶנֶרְוַן הִצְטַעֵר, כִּי אֵינָם פּוֹגְשִׁים בַּדֶרֶךְ שׁוּם אִישׁ שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִמֶנוּ יְדִיעָה כָּלְשֶׁהִי, קָרָה דָבָר, שֶׁאִשֵׁר אֶת הַהַשְׁעָרָה בִּדְבַר הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים בִּסְבִיבָה זוֹ.

הַדֶרֶךְ שֶׁבָּה הָלְכָה הַחֲבוּרָה נֶחְתְּכָה מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם בִּשְׁבִילֵי הַפַּמְפּוֹת. הִיא חָצְתָה גַם אֶת הַדֶרֶךְ הַיְדוּעָה מִקַרְמֶן לְמֶנְדוֹזָה. אֶת הַדֶרֶךְ הַזֹאת אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל נְקַלָה עַל־פִּי שִלְדֵי הַפְּרָדוֹת, הַסוּסִים, הַכְּבָשִׂים וְהַשְׁוָרִים שֶׁלְאָרְכָּהּ. שְׂרִידִים אֵלֶה מִבַּעֲלֵי־הַחַיִים, שֶׁגָוְעוּ כָּאן וּבְשָׂרָם נֶאֱכַל עַל יְדֵי עוֹפוֹת טוֹרְפִים, הִלְבִּינוּ בְּאוֹר הַשֶׁמֶשׁ וְשִׁמְשׁוּ צִיוּנִים לַדֶרֶךְ. הֵם הָיוּ מְפֻזָרִים כָּאן לַאֲלָפִים וּבֵינֵיהֶם לֹא חָסְרוּ גַם עַצְמוֹת בְּנֵי־אָדָם, שֶׁלֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּם הָאֲרֻכָּה וְהַקָשָׁה, אוֹ נִרְצְחוּ עַל יְדֵי שׁוֹדְדִים.

עַד כֹּה לֹא הֵעִיר טַלְקַב כָּ הֶעָרָה בְּנוֹגַעַ לַדֶרֶךְ, אֲשֶׁר בָּהּ אָחֲזוּ הַתַּיָרִים בְּעַקְשָׁנוּת, מִבְּלִי לִנְטוֹת מִמֶנָה יָמִין אוֹ שְׂמֹאל. הוּא יָדַע, כִּי דֶרֶךְ זוֹ אֵינָהּ מוֹבִילָה לְשׁוּם עִיר וּלְשׁוּם יִשׁוּב שֶׁל בְּנֵי־אָדָם. רָאֹה רָאָה, כִּי בֹּקֶר־בֹּקֶר פּוֹנָה הַחֲבוּרָה נֹכַח הַשֶׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְעֶרֶב־עֶרֶב שׁוֹקַעַת הַשֶׁמֶשׁ בְּקַו יָשָׁר מֵאֲחוֹרֵי הַתַּיָרִים. טַלְקַב הֵבִין גַם, כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, לֹא הוּא הוּא הַמוֹבִיל אֶת הַזָרִים אֶלָא הֵם הַמוֹבִילִים אוֹתוֹ. אוּלָם תּוֹדוֹת לְמִדַת הַסַבְלָנוּת, שֶׁבָּהּ יִצְטַיְנוּ בְּנֵי שִׁבְטוֹ, לֹא גִלָה אֶת תְּמִיהָתוֹ וְלֹא אָמַר אַף מִלָה בְּעִנְיַן הַשְׁבִילִים וְהַדְרָכִים, שֶׁהַתַּיָרִים פָּסְחוּ עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ כַּוָנָה בְּרוּרָה, אִם כִּי הַלָלוּ הָיוּ נוֹחִים פִּי כַּמָה מִדַרְכָּם.

אַךְ מִשֶׁהִגִיעוּ לְאוֹתָהּ דֶרֶךְ שְׁלָדִים, וְרָאָה כִּי הַתַּיָרִים פּוֹסְחִים אַף עָלֶיהָ, עָצַר אֶת סוּסוֹ, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל פַּגַנֶל, שָׁאַל:

– זוֹהִי הַדֶרֶךְ לְקַרְמֶן, הַאַף אֵין זֹאת?

– כֵּן, יְדִידִי הָאַבִּיר, – הֵשִׁיב לוֹ הַגִיאוֹגְרָף בְּהִתְאַמְצוֹ לְבַטֵא אֶת הַמִלִים הַסְפָרַדִיוֹת בְּבֵרוּר – זוֹהִי הַדֶרֶךְ מִקַרְמֶן לְמֶנְדוֹזָה.

– וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵלֵךְ בָּהּ?

– לֹא, יְדִידִי.

– לְאָן מוּעָדוֹת אֵפוֹא פָּנֵינוּ?

– מִזְרָחָה!

– אֲבָל הַמִזְרָח הֲרֵי גָדוֹל הוּא! כְּלוּם רְצוֹנְךָ לֵאמֹר בָּזֶה: לְשׁוּם מָקוֹם?

– לֹא, אָנוּ יוֹדְעִים לְאָן.

הָאִינְדִיאָנִי נִשְׁתַּתֵּק, אַךְ הִבִּיט עַל הַמְלֻמָד בִּתְמִיהָה רַבָּה. אַחַר בִּמְקוֹם אוֹתוֹ פַּטַגוֹנִי הָיָה יָכוֹל לַחֲשֹׁב, שֶׁפַּגַנֶל מִתְלוֹצֵץ, אֲבָל הָאִינְדִאָנִים הֵם כֹּה רְצִינִיִים, שֶׁאֵינָם מְסֻגָלִים לַחֲשֹׁד כְּלָל בִּנְטִיָה כָּזוֹ לַהֲלָצוֹת.

– מִזֶה יוֹצֵא, שֶׁאָנוּ אֵינֶנוּ הוֹלְכִים לְקַרְמֶן, הֲנָכוֹן? – שָׁאַל שׁוּב הָאִינְדִיאָנִי אַחֲרֵי רֶגַע שֶׁל דוּמִיָה.

– לֹא, לֹא לְקַרְמֶן, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל.

– וְגַם לֹא לְמֶנְדוֹזָה?

– וְגַם לֹא לְמֶנְדוֹזָה.

בְּרֶגַע זֶה נִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם גְלֶנֶרְוַן וְשָׁאַל אֶת פַּגַנֶל מִשׁוּם מָה עָמַד טַלְקַב מִלֶכֶת וּמָה הוּא מְדַבֵּר אִתּוֹ.

– הוּא שְׁאֵלַנִי לְאָן פָּנֵינוּ מוּעָדוֹת, לְקַרְמֶן אוֹ לְמֶנְדוֹזָה, וְהִתְפַּלֵא מְאֹד, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁאֵין אָנוּ הוֹלְכִים לְאַף אֶחָד מִן הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה.

– וְכֵיצַד זֶה לֹא יִתְפַּלֵא? – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – דַרְכֵּנוּ הִיא בְּוַדַאי בִּכְלָל חִידָה סְתוּמָה בְּעֵינָיו.

– אָמְנָם כֵּן. לְדַעְתּוֹ, לֹא נַגִיעַ בַּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בָּהּ לְשׁוּם מָקוֹם.

– טוֹב הָיָה הַדָבָר, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, לוּ הִשְׁתַּדַלְתָּ לְהַסְבִּיר לוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא אֶת מַטְרַת נְדִידָתֵנוּ, וּמִשׁוּם מָה אָנוּ הוֹלְכִים דַוְקָא בְּקַו זֶה.

– דָבָר זֶה אֵינוֹ קַל כְּלָל וּכְלָל אֲדוֹנִי, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף – לָאִינְדִיאָנִים אֵין כָּל מוּשָׂג עַל מַעֲלוֹת הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב שֶׁל כַּדוּר־הָאָרֶץ, וְלָכֵן מְסֻפְּקַנִי אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהַסְבִּיר לוֹ דְבַר־מָה. וְגַם כָּל אוֹתוֹ הַמַעֲשֶׂה בִּדְבַר הַתְּעוּדוֹת יִהְיֶה בְּעֵינָיו רָחוֹק מִן הָאֱמֶת וְלֹא יָבִין בְּכָל אֵלֶה שׁוּם דָבָר.

– אֶת מָה אוֹ אֶת מִי לֹא יָבִין לְפִי דַעְתְּךָ, אֶת הַסִפּוּר אוֹ אֶת הַמְסַפֵּר? – לֹא יָכֹל הַמַיוֹר לְהִתְאַפֵּק לִבְלִי לְעָקְצוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרֵב אַף הוּא וְהִקְשִׁיב לַשִׂיחָה.

– אָנָא, מַכְּס נַבְּס, דַי לְךָ לְהִתְלוֹצֵץ בִּי! – הֵשִׁיב לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – הַאֻמְנָם עוֹדְךָ מַטִיל סָפֵק בִּידִּיעָתִי אֶת הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית? כִּמְדֻמַנִּי, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ, כִּי בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן אֲנִי מְשׂוֹחֵחַ עִם הַפַּטַגוֹנִי בְּקַלוּת רַבָּה מְאֹד.

– וּבְכֵן הַסְבֵּר לוֹ אֶת הַדָרוּשׁ, יְדִידִי הַנִכְבָּד.

– טוֹב, אֲנַסֶה.

וּפַּגַנֶל הִפְנָה אֶת עָרְפּוֹ לַמַיוֹר הַסַפְקָן וּפָתַח לִפְנֵי טַלְקַב בִּנְאוּם אָרֹךְ, שֶׁנִפְסַק מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם בִּגְלַל חֹסֶר הַמִלִים הַדְרוּשׁוֹת, אוֹ בִּגְלַל הַקֹשִי בְּהַסְבָּרַת הַדְבָרִים הַמְסֻבָּכִים לָאִישׁ הַמְחֻסָר הַשְׂכָּלָה.

מְעַנְיֵן הָיָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּשָׁעָה זוֹ. הוּא הֵנִיעַ בְּיָדָיו תְּנוּעוֹת מְיֻאָשׁוֹת, פָּעַר אֶת פִּיו לְלֹא רַחֲמִים לְשֵׁם צַחוּת הַמִבְטָא, וְהִתְאַמֵץ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶגְלֵי זֵעָה הֵחֵלוּ נוֹטְפוֹת מִפָּנָיו. בְּהִתְלַהֲבוֹ כָּל כָּךְ, יָשַׁב לוֹ פַּגַנֶל עַל הָאָרֶץ וְשִׁרְטֵט בַּחוֹל מַפָּה גִיאוֹגְרָפִית שְׁלֵמָה עִם כָּל מַעֲלוֹת הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְעִם שְׁנֵי הָאוֹקְיָנוֹסִים וְאַף עִם הַדֶרֶךְ מִקַרְמֶן לְמֶנְדוֹזָה.

מֵעוֹלָם לֹא הִתְקַשָׁה מוֹרֶה בְּהַסְבָּרַת עִנְיָן קָשֶׁה, כְּפַּגַנֶל בְּשָׁעָה זוֹ. אַךְ טַלְקַב הִבִּיט עַל צִיוּרָיו בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ שֶׁל פֶּסֶל וְעַל־פִּי פָּנָיו הַמְאֻבָּנוֹת אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת בְּשׁוּם אֹפֶן אִם הֵבִין דְבַר־מָה אוֹ לֹא.

הַשִׁעוּר הַזֶה בְּגִיאוֹגְרַפְיָה אָרַךְ כַּחֲצִי שָׁעָה. לְבַסוֹף פָּסַק פַּגַנֶל לְדַבֵּר, מָחָה אֶת הַזֵעָה מִפָּנָיו וְהִבִּיט בִּשְׁאֵלָה עַל תַּלְמִידוֹ הַשׁוֹתֵק.

– מְעַנְיֵן לָדַעַת אִם הוּא הֵבִין לְפָחוֹת שֶׁמֶץ מִכָּל זֶה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– תֵּכֶף נִרְאֶה, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף – אִם לֹא הֵבִין, שׁוּב אֵין תִּקְוָה לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הָעִנְיָן. עַל־כָּל־פָּנִים לֹא אֲקַבֵּל עוֹד עָלַי אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶה אֲנִי.

טַלְקַב עוֹד עָמַד בִּמְקוֹמוֹ כְּקָפוּא וְרַק עֵינָיו תְּקוּעוֹת הָיוּ בַּשִׁרְטוּט שֶׁבַּחוֹל.

– וּבְכֵן מָה? – שָׁאַל אוֹתוֹ פַּגַנֶל.

טַלְקַב הוֹסִיף לִשְׁתֹּק כְּאִלוּ לֹא שָׁמַע אֶת הַשְׁאֵלָה. פַּגַנֶל הִרְגִישׁ, שֶׁהַמַיוֹר לוֹעֵג לוֹ בְּלִבּוֹ, וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיט, לַמְרוֹת הַכְרָזָתוֹ הַקוֹדֶמֶת, לַחֲזֹר עַל הַשִׁעוּר שֵׁנִית. אוּלָם הוּא אַךְ פָּתַח אֶת פִּיו וְהָאִינְדִיאָנִי הִפְסִיקוֹ בִּתְנוּעַת יָד מְהִירָה.

– אַתֶּם מְחַפְּשִׂים שָׁבוּי? – שָׁאַל.

– כֵּן, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף.

– וְדַוְקָא בְּקַו זֶה שֶׁבֵּין צֵאת הַשֶׁמֶשׁ וּבוֹאָהּ?

– כֵּן, כֵּן, דַוְקָא בְּקַו זֶה.

– וֵאלֹהֵיכֶם עָזַר לָכֶם וְהַסוֹד נִגְלָה לָכֶם עַל יְדֵי גַלֵי הָאוֹקְיָנוֹס הֶעָצוּם?

– כֵּן, כֵּן! – קָרָא פַּגַנֶל וְהֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ, שָׂמֵחַ עַד אֵין קֵץ, שֶׁהַפַּטַגוֹנִי הֵבִין אוֹתוֹ.

– יְהִי אֵפוֹא אֱלֹהֵיכֶם עִמָכֶם! – קָרָא טַלְקַב בְּהִתְרַגְשׁוּת – אֲנַחְנוּ נַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ מִזְרָחָה, עַד שֶׁנַגִיעַ, אִם רַק יִהְיֶה צֹרֶךְ בְּדָבָר, גַם עַד הַשֶׁמֶשׁ עַצְמָהּ!

פַּגַנֶל מִהֵר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרָיו אֶת הַחְלָטָתוֹ שֶׁל תַּלְמִידוֹ, אֲשֶׁר לֹא רַק שָׂמַח עָלָיו אֶלָא גַם הִתְגָאָה בּוֹ.

– מַה מַשְׂכִּיל הוּא גֶזַע זֶה! – קָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת – מֵעֶשְׂרִים צָרְפַתִּים לֹא הָיוּ מְבִינִים אֶת שִׁעוּרִי זֶה לְפָחוֹת תִּשְׁעָה־עָשָׂר!

גְלֶנֶרְוַן הִצִיעַ לְפַּגַנֶל, שֶׁיִשְׁאַל אֶת הַפַּטַגוֹנִי, אִם לֹא שָׁמַע בְּמִקְרֶה עַל שְׁבוּיִים שֶׁנָפְלוּ בִּידֵי אִינְדִיאָנִים בַּפַּמְפּוֹת. וּפַּגַנֶל פָּנָה תֵּכֶף בִּשְׁאֵלָה זוֹ אֶל טַלְקַב.

– יִתָּכֶן, – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי לְאַחַר הִרְהוּרִים.

מִיָד הִקִיפוּהוּ אֵפוֹא הַתַּיָרִים וְנָעֲצוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם הַסַקְרָנִיִים בְּפָנָיו הָאֲדִישׁוֹת.

אַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָם הִתְרַגֵשׁ פַּגַנֶל, שֶׁחָזַר מִיָד שֵׁנִית עַל שְׁאֵלָתוֹ:

– וּבְכֵן, יְדִידִי הָאַבִּיר, הַאֻמְנָם שָׁמַעְתָּ עַל דְבַר שָׁבוּי כָּזֶה?

– יִתָּכֵן, – עָנָה שׁוּב הַפַּטַגוֹנִי.

– וְהוּא בֶּן אֶרֶץ אַחֶרֶת?

– כֵּן, בֶּן אֶרֶץ אַחֶרֶת.

– וְאַתָּה רָאִיתָ אוֹתוֹ?

– לֹא, אֲבָל שָׁמַעְתִּי מְסַפְּרִים עָלָיו. יִתָּכֵן, שֶׁזֶהוּ הָאִישׁ שֶׁאַתֶּם מְחַפְּשִׁים, הוּא אָדָם אַמִיץ־לֵב! אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁלִבּוֹ לֵב שׁוֹר־הַבָּר.

– לֵב שׁוֹר־הַבָּר, – חָזַר פַּגַנֶל עַל דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הָאִינְדִיאָנִי – פֵּרוּשׁ הַדָבָר הוּא, שֶׁהַשָׁבוּי הוּא בֶּן־חַיִל! אֵיזוֹ שָׂפָה צִיוּרִית לָהֶם!

– אַבָּא! – קָרָא פִּתְאֹם רוֹבֶּרְט.

וּמִיָד פָּנָה אֶל פַּגַנֶל וְשָׁאַל:

– אָנָא, מַר פַּגַנֶל, אֱמֹר־נָא לִי אֵיךְ אוֹמְרִים בִּסְפָרַדִית “זֶה אָבִי”?

– Es mio padre! – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף. וְאָז תָּפַס רוֹבֶּרְט בְּיַד הַפַּטַגוֹנִי וְאָמַר בְּלַחַשׁ:

– Es mio padre! – Suo dadre? (אָבִיךָ?) – שָׁאַל הַפַּטַגוֹנִי בְּמֶבָּט מָלֵא רַחֲמִים. הוּא הֵרִים אֶת הַנַעַר, הִבִּיט לְתוֹךְ עֵינָיו בְּצַעַר גָדוֹל, וְעַל פָּנָיו הָאֲדִישׁוֹת עָבְרָה צְמַרְמֹרֶת קַלָה שֶׁל הִתְרַגְשׁוּת.

אַךְ פַּגַנֶל לֹא פָּסַק מִלְהַמְטִיר עַל הַפַּטַגוֹנִי אֶת שְׁאֵלוֹתָיו:

– אַיֵה הוּא הַשָׁבוּי?

– מַה שְׁלוֹמוֹ?

– מָתַי שָׁמַעְתָּ עָלָיו, טַלְקַב?

– כֵּיצַד זֶה נִתְגַלְגְלוּ הַדְבָרִים, שֶׁדִבְּרוּ עָלָיו בְּאָזְנֶיךָ?

וּשְׁאֵלוֹת רַבּוֹת דוֹמוֹת לְאֵלוּ.

הַפַּטַגוֹנִי הוֹרִיד שׁוּב אֶת הַנַעַר וְסִפֵּר, כִּי הָאֵירוֹפָּאִי נִלְקַח בַּשְׁבִי עַל יְדֵי אַחַד הַשְׁבָטִים הָאִינְדִיאָנִיִים, הַנוֹדְדִים בֵּין הַקוֹלוֹרָדוֹ וְהַנֶגְרוֹ.

– וְאֵיזֶהוּ הַשֵׁבֶט? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל הַקָצִיק קַלְפוּקוּרָה.

– וְאָמְנָם נוֹדֵד הַשֵׁבֶט הַזֶה בַּקַו שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים?

– כֵּן.

– וּמַה טִיבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ קָצִיק?

– הוּא נְשִׂיא הָאִינְדִיאָנִים בְּנֵי הַשֵׁבֶט הַפוֹיוּקִי, אָדָם בַּעַל שְׁנֵי לְבָבוֹת וּשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת.

– כְּלוֹמַר: אָדָם הַמְכַזֵב גַם בְּמַעֲשָׂיו וְגַם בְּפִיו, – הִסְבִּיר פַּגַנֶל לַחֲבֵרָיו אֶת הַבִּטוּי הַיָפֶה שֶׁל הַפַּטַגוֹנִי.

– וּמַה דַעְתְּךָ, הֲנוּכַל לְשַׁחְרֵר אֶת יְדִידֵנוּ? – הִמְשִׁיךְ פַּגַנֶל לִשְׁאֹל אֶת הָאִינְדִיאָנִי.

– יִתָּכֵן.

– וּמָתַי שָׁמַעְתָּ עָלָיו בַּפַּּעַם הָאַחֲרוֹנָה?

– לִפְנֵי זְמַן רַב. מֵאָז הֵבִיאָה הַשֶׁמֶשׁ פַּעֲמַיִם אֶת הַקַיִץ לְאַדְמַת הַפַּמְפּוֹת.

שִׂמְחַת גְלֶנֶרְוַן לֹא יָדְעָה גְבוּל. תְּשׁוּבָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הָאִינְדִאָנִי הִתְאִימָה בְּדִיוּק לַזְמַן הַמְשֹׁעָר לְפִי הַתְּעוּדוֹת.

עוֹד נִשְׁאֲרָה שׁאֵלָה אַחַת לְמַעַן בָּרֵר אֶת הָעִנְיָן לַאֲשׁוּרוֹ, וּפַּגַנֶל מִהֵר לִשְׁאֹל אוֹתָהּ:

– אַתָּה מְדַבֵּר רַק עַל שַׁבוּי אֶחָד, כְּלוּם לֹא הָיוּ שָׁם עוֹד שְׁנַיִם?

– לֹא, רַק אֶחָד.

– וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל מַצָבוֹ שֶׁל הַשָׁבוּי עַכְשָׁיו?

– לֹא כְלוּם.

וּבָזֶה נִסְתַּיְמָה הַחֲקִירָה וְהַדְרִישָׁה.

עַל יְסוֹד דִבְרֵי טַלְקַב, הָיָה בָּרוּר, כִּי בְּקֶרֶב הָאִינְדִיאָנִים הִתְהַלְכָה שְׁמוּעָה עַל אֵירוֹפָּאִי שֶׁנָפַל לְיָדָם בַּשְׁבִי. זְמַן הֲפָצָתָהּ שֶׁל שְׁמוּעָה זוֹ, מְקוֹם הַשְׁבִי, וְאַף הַכִּנוּי שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּמֵשׁ הַפַּטַגוֹנִי לְתָאֵר אֶת אָפְיוֹ שֶׁל הַשָׁבוּי – הוֹכִיחוּ לַתַּיָרִים, כִּי הָאִישׁ הַזֶה אֵינוֹ אֶלָא רַב־הַחוֹבֵל הַמְבֻקָשׁ הָרִי גְרַנְט.

לְמָחֳרַת הַיוֹם, בָּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה לַחֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר, הִמְשִׁיכוּ אֵפוֹא חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת אֶת דַרְכָּם מְעֻדָדִים וּשְׂמֵחִים. לִפְנֵיהֶם הִשְׂתָּרְעוּ מִישׁוֹרִים חַדְגוֹנִיִִים רַחֲבֵי־יָדַיִם וְאַדְמַת הַחֹמֶר הַיְשָׁרָה שֶׁלָהֶם הָיְתָה חֲלָקָה כְּמַפַּת הַשֻׁלְחָן.

זְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם נִרְאוּ חֻרְשׁוֹת נְמוּכוֹת וּבַעֲלוֹת צַמָרוֹת כֵּהוֹת, אֲשֶׁר מִתּוֹכָן הִתְבַּלְטוּ גִזְעֵיהֶם הַלְבָנִים שֶׁל עֲצֵי־חָרוּב. וְכֵן נִרְאוּ פֹּה וָשָׁם קְבוּצוֹת סִלוֹנִים וּבַרְקָנִים דוֹקְרָנִיִים, שֶׁהֵעִידוּ עַל צְחִיחוּת הַקַרְקַע.

הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה לְאוֹקְטוֹבֶּר הָיָה אַחַד הַיָמִים הַמְיַגְעִים בְּיוֹתֵר. בִּרְצוֹתָם לְהַשִׂיג בִּמְהֵרָה אֶת הַנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ, דָפְקוּ הַתַּיָרִים בְּסוּסֵיהֶם, עַד שֶׁהַלָלוּ דָהֲרוּ בִּיעָף. וְאָמְנָם הִצְלִיחוּ בַּעֲרֹב הַיוֹם לְהָבִיא אֶת פָּרָשֵׁיהֶם חַסְרֵי־הַסַבְלָנוּת לִשְׂפָתוֹ שֶׁל הַנָהָר הָיָפֶה, שֶׁהָאִינְדִיאָנִים קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם קוֹבּוּ־לֶבּוּ, כְּלוֹמַר “הַנָהָר הַגָדוֹל”. הַקוֹלוֹרָדוֹ, אַחַד הַגְדוֹלִים שֶׁבְּנַהֲרוֹת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. אוּלָם שֶׁלֹא כְּרֹב רֻבָּם שֶׁל הַנְהָרוֹת, שֶׁאֲפִיקֵיהֶם מִתְרַחֲבִים וּמֵימֵיהֶם מִתְרַבִּים בְּקִרְבַת שִׁפְכָּם, הִנֵה הוֹלְכִים שָׁם מֵימָיו וּמִתְמַעֲטִים, אִם בִּגְלַל סְפִיגוּתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַקַרְקַע וְאִם בִּגְלַל הִתְאַיְדוּת מֵימָיו הַגְדוֹלָה, אוֹ בִּגְלַל סִבָּה כָּלְשֶׁהִי אַחֶרֶת, שֶׁלֹא נֶחְקְרָה עֲדַיִן עַד הַיוֹם הַזֶה.

כְּשֶׁהִגִיעוּ הַתַּיָרִים אֶל הַקוֹלוֹרָדוֹ, הָיָה מַעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל פַּגַנֶל לְהִתְרָחֵץ יָפֶה־יָפֶה בְּמֵימָיו, אֲשֶׁר בִּגְלַל קַרְקַע הַטִין שֶׁל הָאָפִיק יֵרָאוּ אֲדֻמִים, וּמִכָּאן שְׁמוֹ שֶׁל הַנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ “אָדֹם”. הַגִיאוֹגְרָף הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְעָמְקוֹ הָרַב שֶׁל הַנָהָר, אֲבָל לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר קְצַת בַּדָבָר, הֵבִין, כִּי רִבּוּי מֵימָיו בְּעוֹנָה זוֹ אֵינוֹ אֶלָא תּוֹצָאָה מֵהַפְשָׁרַת הַשְׁלָגִים בֶּהָרִים. גַם טַלְקַב אִשֵׁר אֶת הַנָחָתוֹ זוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף.

רָחְבּוֹ שֶׁל הַנָהָר הָיָה רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהַסוּסִים לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר אוֹתוֹ בִּשְׂחִיָה. אַךְ לְמַזָלָם רָאוּ מֵרָחוֹק גֶשֶׁר אִינְדִיאָנִי קָלוּעַ מֵעֲנָפִים וְקָשׁוּר לִכְלוֹנָסִים בִּרְצוּעוֹת־עוֹר חֲזָקוֹת, וּבְגֶשֶׁר מִתְנוֹדֵד זֶה עָבְרוּ כֻּלָם לְלֹא תַּקָלָה.

בְּטֶרֶם שָׁכְבוּ לִישׁוֹן, קָבַע כָּאן פַּגַנֶל אֶת מְקוֹמוֹ הַמְדֻיָק שֶׁל הַקוֹלוֹרָדוֹ וְתִקֵן מִיָד אֶת הַשִׁבּוּשִׁים שֶׁמָצָא בַּמַפָּה, וְדָבָר זֶה נָתַן לוֹ פִּצוּי־מָה עַל שֶׁלֹא נִתַּן לוֹ לַחֲקֹר אֶת הַיַמְדוֹק־צוֹ, הַזוֹרֵם בְּחֵלֶק־תֵּבֵל אַחֵר לְגַמְרֵי, בֵּין הָרֵי טִיבֶּט.

הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה וּמָחֳרָתוֹ – הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְמוֹנָה לְאוֹקְטוֹבֶּר עָבְרוּ עַל הַתַּיָרִים לְלֹא כָּל הַפְתָּעוֹת בִּלְתִּי נְעִימוֹת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן הַזֶה עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם בְּמִישׁוֹר בִּלְתִּי פּוֹרֶה, חַדְגוֹנִי, מְשַׁעֲמֵם וּלְלֹא כָּל דָבָר מְעַנְיֵן שֶׁיַרְנִין מְעַט אֶת הַלֵב, אוּלָם בָּהּ־בַּמִדָה שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם בָּהּ־בַּמִדָה נַעֲשָׂה הַקַרְקַע רָטֹב יוֹתֵר וּמִדֵי פַּעַם בְּפַעַם הֵחֵלוּ עַתָּה לְהִתָּקֵל בְּגֵבִים מְלֵאֵי מַיִם וּבְבִצוֹת מְכֻסוֹת אַצוֹת וּקְנֵה־סוּף.

אוֹר לַיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה הִתְעַכְּבוּ לְיָד אֲגָם גָדוֹל אֶחָד, הַמְכֻנָה בְּפִי הָאִינְדִיאָנִים בְּשֵׁם אוּרֶה־לַנְקְוֶם, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ “הָאֲגָם הַמַר” וְהוּא נִקְרָא כָּךְ מִשׁוּם מֵימָיו הָעֲשִׁירִים בִּמְלָחִים.

בְּמָקוֹם זֶה הֶחְלִיטוּ הַתַּיָרִים לָלוּן, אוּלָם לְדַאֲבוֹנָם הָרַב, לֹא נָתְנוּ לָהֶם הַקוֹפִים וְכַלְבֵי־הַבָּר הַחַיִים כָּאן לַעֲצֹם עַיִן בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַיְלָה, כִּי לִכְבוֹד הָאוֹרְחִים הָאֵירוֹפָּאִים עָרְכוּ קוֹנְצֶרְט כְּמֵיטַב יָכָלְתָּם.

פֶּרֶק ד: בַּפַּמְפּוֹת

הַפַּמְפּוֹת הָאַרְגֶנְטִינִיוֹת מִשְׂתָּרְעוֹת בֵּין מַעֲלוֹת הָרֹחַב הַדְרוֹמִי 34–37. פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַשֵׁם פַּמְפָּה, אוֹ כְּפִי שֶׁאַנְשֵׁי הַמָקוֹם אוֹמְרִים – פַּמְפַּס, הוּא “מִישׁוֹר דֶשֶׁא”, וְשֵׁם זֶה מְצַיֵן אֶת אָפְיוֹ שֶׁל הַנוֹף כָּל צָרְכּוֹ. הַחֵלֶק הַדְרוֹמִי שֶׁל הַפַּמְפּוֹת מְכֻסֶה מִמוֹזוֹת גְדוֹלוֹת הַדוֹמוֹת לְעֵצִים, וְהַמִזְרָחִי – שָׁטִיחַ נֶהְדָר שֶׁל דֶשֶׁא צָפוּף, הַנוֹתֵן לַנוֹף חֵן מְיֻחָד. מִתַּחַת לְשִׁכְבַת הַקַרְקַע הָעֶלְיוֹנָה הַמַדְשִׁיאָה דֶשֶׁא רַב זֶה נִמְצֵאת שִׁכְבַת קַרְקַע שְׁנִיָה, כְּתֻמָה אוֹ אֲדַמְדַמָה, הַמְכִילָה טִיט וְחוֹל. אִלוּ בָּא לְכָאן הַגִיאוֹלוֹג וְחָפַר בְּשִׁכְבַת אֲדָמָה זוֹ, הָיָה מוֹצֵא אוֹצָרוֹת לְאֵין שִׁעוּר, שֶׁכֵּן טוֹמֶנֶת הִיא בְּחֻבָּהּ מִסְפָּר רַב מְאֹד מִשִׁלְדֵי הַיְצוּרִים הַקַדְמוֹנִים, אֲשֶׁר עוֹד לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים נִכְחְדוּ וְעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם. בִּכְלָל נִשְׁמָרוֹת מִתַּחַת לְצִמְחִיָתָן הַנֶהְדָרָה שֶׁל הַפַּמְפּוֹת כָּל תּוֹלְדוֹתֶיהָ הַקְדוּמוֹת שֶׁל אֶרֶץ זוֹ.

הַפַּמְפּוֹת שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית דוֹמוֹת בַּכֹּל לַסָוָנוֹת שֶׁל אַפְרִיקָה הַמֶרְכָּזִית וּלְעַרְבוֹת הַדֶשֶׁא שֶׁל סִיבִּיר. אַקְלִימָם שֶׁל מִישׁוֹרֵי הַדֶשֶׁא הַלָלוּ מִצְטַיֵן בַּמַעֲבָר הַחַד וְהַמָהִיר שֶׁמִן הַקֹר לַשָׁרָב וּמִן הַשָׁרָב לַקֹר. בַּסְתָיו, הֶחָל כָּאן בַּחֳדָשִׁים אַפְּרִיל־מַאי, נִתָּכִים אַרְצָה גִשְׁמֵי־זַעַף סוֹחֲפִים, אוּלָם בְּאוֹקְטוֹבֶּר, כְּלוֹמַר בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי, נַעֲשֶׂה הָאֲוִיר יָבֵשׁ וְהַחֹם הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם שֶׁבְּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְאוֹקְטוֹבֶּר עָזְבוּ הַתַּיָרִים אֶת מְקוֹם חֲנָיָתָם וְיָצְאוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם. פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר פֹּה וָשָׁם עוֹד רִעַנְנוּ אֶת הָעַיִן בְּשִׂיחִים וְעֵצִים שׁוֹנִים, הָיוּ יְשָׁרוֹת מְאֹד. הַ“מֶדָנוֹס” נֶעֶלְמוּ כָּלִיל וּמִכָאן וְהָלְאָה לֹא נִתְקְלוּ אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת בְּכָל מְקוֹמוֹת חוֹל.

הַסוּסִים דָהֲרוּ בְּשִׂמְחָה בְּתוֹךְ הַ“פָּזָ’ה בְּרָוָה”³, שֶׁהָאִינְדִיאָנִים רְגִילִים לְהִתְחַבֵּא בָּהּ בִּשְׁעַת רוּחַ וְסוּפָה. מִפַּעַם לְפַעַם עוֹד מָצְאוּ הָרוֹכְבִים גַבֵי מַיִם בְּדַרְכָּם. אוּלָם כְּכָל שֶׁהִרְחִיקוּ, כֵּן הָלְכוּ הַגֵבִים וְנִתְמַעֲטוּ.

לְיַד אַחַד הַגֵבִים הַגְדוֹלִים, מִן הָאַחֲרוֹנִים שֶׁנִזְדַמְנוּ בַּדֶרֶךְ, נֶעֶצְרוּ הַתַּיָרִים וְהִשְׁקוּ אֶת סוּסֵיהֶם: וְאִלוּ הַסוּסִים מִלְאוּ כְּרֵסָם מַיִם רַבִּים כָּל כָּךְ, כְּאִלוּ יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לְהָכִין לָהֶם מְלַאי לִזְמַן מְמֻשָׁךְ שֶׁבּוֹ לֹא יוּכְלוּ לְהִתְעַנֶג עַל כָּל מַשְׁקֶה מְרַוֶה.

טַלְקַב רָכַב בְּרֹאשׁ הַקְבוּצָה וּפִלֵס דֶרֶךְ לִפְנֵי חֲבֵרָיו בֵּין הַשִׂיחִים וְהָעֵצִים. מִפַּעַם לְפַעַם הֶחֱרִיד טָאוּקָה אֶת הַשׁוֹלִינַס, הוּא מִין נָחָשׁ מְסֻכָּן מְאֹד, אֲשֶׁר בִּנְשִׁיכָתוֹ יָשִׂים קֵץ לְחַיֵי הַפַּר בְּפָחוֹת מִשָׁעָה אַחַת: וּבְרָמְסוֹ בְּפַרְסוֹתָיו הַחֲזָקוֹת אֶת הַקוֹצִים, סָלַל נָתִיב לִפְנֵי שְׁאָר הַסוּסִים, שֶׁפָּסְעוּ אַחֲרָיו.

הַקְבוּצָה עָשְׂתָה אֶת דַרְכָּהּ בַּמִישׁוֹר הַיָרֹק, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד לְמֶרְחָק אֵין קֵץ, בִּמְהִירוּת וּלְלֹא כָּל מַעְצוֹר. בְּכָל מְלֹא הָעַיִן לֹא נִרְאָה אֶלָא אוֹתוֹ שָׁטִיחַ יָרֹק וְחַדְגוֹנִי, וּבְשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאֲתָה כָּל חֶלְקַת אֲדָמָה חֲשׂוּפָה אוֹ אֶבֶן כָּלְשֶׁהִי.

הַחַדְגוֹנִיוּת שֶׁל הַמִישׁוֹר רְחַב־הַיָדַיִם הִתְחִילָה לְשַׁעֲמֵם אֶת הַתַּיָרִים. לֹא נִרְאָה שׁוּם דָבָר, שֶׁיַפְתִּיעַ אוֹתָם בְּמַשֶׁהוּ, וְהָאָדָם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מִין פַּגַנֶל, הַמְסֻגָל לִרְאוֹת מַה שֶׁאֵין בַּמְצִיאוּת וּלְהִתְפַּעֵל, כְּדֵי לִמְצֹא דְבַר־מָה מַרְנִין וּמְשַׂמֵחַ בְּיָם הָעֵשֶׂב הָאֵין־סוֹפִי הַזֶה. וְאָכֵן הִתְפַּעֵל פַּגַנֶל מִכָּל דָבָר שֶׁנִתְקְלוּ בּוֹ עֵינָיו. כָּל קוֹץ וְכָל אֲגֻדַת עֵשֶׂב הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִידֵי הִתְלַהֲבוּת וְנָתְנוּ לוֹ נוֹשֵׂא לְשִׁעוּר בְּבּוֹטַנִיקָה, אִם כִּי מִלְבַד רוֹבֶּרְט לֹא הָיָה אִישׁ שֶׁיַטֶה אֹזֶן לְשִׁעוּרִים אֵלֶה.

וְהִנֵה נִתְקְלוּ הָרוֹכְבִים בְּמִסְפָּר רַב שֶׁל שִׁלְדֵי חַיוֹת. אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנוּת מְמֻשָׁכָה בָּעֲצָמוֹת, בָּאוּ הַתַּיָרִים לִכְלָל מַסְקָנָה, כִּי אֵלֶה הֵם שְׂרִידִים מֵעֵדֶר בָּקָר גָדוֹל. צִבּוּרֵי הָעֲצָמוֹת הַלָלוּ הָיוּ מְפֻזָרִים עַל פְּנֵי שֶׁטַח גָדוֹל וְהֵם הִלְבִּינוּ בְּאוֹר הַשֶׁמֶשׁ.

מַה פֵּשֶׁר הַדָבָר הַמוּזָר הַזֶה? מִי זֶה הִשְׁמִיד עֵדֶר בָּקָר גָדוֹל כָּל כָּךְ?

אֶת הַדָבָר הַזֶה לֹא יָדַע אֲפִילוּ פַּגַנֶל הַיוֹדֵעַ הַכֹּל, וְלָכֵן פָּנָה הַגִיאוֹגְרָף אֶל טַלְקַב וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר הַחִידָה.

הָאִינְדִיאָנִי עָנָה לוֹ דְבַר־מָה.

– מַה? דָבָר זֶה הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי! – קָרָא פַּגַנֶל בְּקוֹל בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּשׁוּבַת הָאִינְדִיאָנִי.

– מַה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרֵי? מָה אָמַר לְךָ טַלְקַב? – שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת אֶת פַּגַנֶל בְּסַקְרָנוּת.

– הוּא אוֹמֵר “אֵשׁ מִן הַשָׁמַיִם” – עָנָה לָהֶם פַּגַנֶל.

– הַאֻמְנָם? – תָּמַהּ תּוֹם אוֹסְטִין – כְּלוּם בְּכֹחוֹ שֶׁל בָּרָק לְהַשְׁמִיד עֵדֶר שֶׁל כַּמָה מֵאוֹת רָאשִׁים?

– כָּךְ אוֹמֵר טַלְקַב וּוַדַאי אֵין טָעוּת בְּיָדוֹ, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – בֶּרֶגַע הָרִאשׁוֹן אָמְנָם תָּמַהְתִּי גַם אֲנִי, הוֹאִיל וְשָׁכַחְתִּי מָה הֵם הַתְּנָאִים הַשׂוֹרְרִים בַּפַּמְפּוֹת, אוּלָם עַתָּה אֲנִי מַאֲמִין לוֹ. הַסוּפוֹת הֵן כָּאן נוֹרָאוֹת, וְיִתָּכֵן גַם שֶׁאַף אָנוּ לֹא נִמָנַע מֵהֶן.

– וְאֶפְשָׁר, כִּי עוֹד בְּעֶצֶם הַיוֹם הַזֶה, שֶׁהֲרֵי הַחֹם הוּא נוֹרָא, – הֵעִיר וִילְסוֹן.

– כֵּן, הַבָּרוֹמֶטֶר מַרְאֶה 300 בַּצֵל, אָמַר פַּגַנֶל.

– אֵיזֶה חֹם! הוּא מַחֲנִיק כָּל כָּךְ, שֶׁכִּמְעַט אֵינֶנִי יָכוֹל לִנְשֹׁם! – הִתְאוֹנֵן גְלֶנֶרְוַן – אַךְ הָבָה נְקַוֶה, כִּי הוּא יָפוּג בִּמְהֵרָה.

– תִּקְוָה קְלוּשָׁה מְאֹד – מִהֵר פַּגַנֶל לְהַכְזִיב אֶת תּוֹחַלְתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד – בָּאֹפֶק לֹא יֵרָאֶה אַף עָנָן קַל שֶׁבְּקַל, וְעַד הָעֶרֶב עוֹד רָחוֹק מְאֹד. הֲרֵי רַק שְׁתַּיִם לְאַחַר הַצָהֳרַיִם עַתָּה.

– זֶה מְצַעֵר מְאֹד, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – גַם סוּסֵינוּ סוֹבְלִים מְאֹד מִן הַשָׁרָב…

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל רוֹבֶּרְט, שָׁאַל:

– וּמַה שְׁלוֹמְךָ אַתָּה, רוֹבֶּרְט? הַמְעַנֶה אוֹתְךָ הַשָׁרָב הַקָשֶׁה הַזֶה?

– לֹא, אֲדוֹנִי, – עָנָה לוֹ הַנַעַר – הַשָׁרָב הוּא דָבָר מְעַנְיֵן וַאֲנִי מְרֻצֶה מִמֶנוּ.

– כֵּן, אִלוּ בָּא בַּחֹרֶף, – רָטַן הַמַיוֹר מִבֵּין שִׁנָיו, בְּהַפְלִיטוֹ אֶת עֲשַׁן הַסִיגָרָה שֶׁבְּפִיו.

עִם עֶרֶב מָצְאוּ הַתַּיָרִים “רַנְצ’וֹ” – כְּעֵין בִּקְתָּה קְלוּעָה מֵעֲנָפִים מְאֻחָזִים בְּטִיט וּמְכֻסָה לְמַעְלָה כִּסוּי שֶׁל תֶּבֶן – וּבָהּ הֶחְלִיטוּ לָלוּן. מִצִדָהּ הָאֶחָד שֶׁל הַבִּקְתָּה הָעֲזוּבָה עוֹד נוֹתְרוּ שְׂרִידֵי מְשׂוּכָה יְשָׁנָה וּדְחוּיָה, עֲשׂוּיָה כְּלוֹנָסִים. הִיא שִׁמְשָׁה אֵי־פַעַם מָגֵן לְסוּסִים מִפְּנֵי שׁוּעָלִים מַתְקִיפִים, אֲשֶׁר אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בְּכֹחָם לְהַזִיק בְּיוֹתֵר, לְבַעֲלֵי־הַחַיִים הַגְדוֹלִים וְהַמְצֻיָדִים בִּפְרָסוֹת חֲזָקוֹת, הֲרֵי הֵם מְכַרְסְמִים אֶת רִסְנָם, וְהַסוּסִים מְנַצְלִים אֶת שְׁעַת־הַכֹּשֶר וּבוֹרְחִים אֶל מֶרְחֲבֵי הָעֲרָבָה.

בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מִן הַבִּקְתָּה הָיָה בּוֹר שֶׁשִׁמֵשׁ כִּירַיִם לְבִשׁוּל. וּבוֹ נִמְצְאוּ עוֹד שִׁיוּרֵי אֵפֶר רַבִּים: וּבַבִּקְתָּה פְּנִימָה נִמְצְאוּ כַּמָה עוֹרוֹת פָּרִים לְמַצָע בִּשְׁעַת שֵׁנָה, סְפָלִים אֲחָדִים, קְדֵרָה וְאַף דוּד קָטָן לְבִשׁוּל “מַטֶה”, הֲלֹא הוּא הַתֵּה הַפַּרַגְוָאִי, שֶׁהָאִינְדִיאָנִים מְכִינִים אוֹתוֹ מֵעָלִים קְלוּיִים בָּאֵשׁ וְשׁוִֹים אוֹתוֹ בִּקְנֵה קַשׁ. עַל־פִּי בַּקָשַׁת פַּגַנֶל הֵכִין טַלְקַב אֶת הַ“מַטֶה” הַזֶה, וְהוּא הִנְעִים לַתַּיָרִים אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב הַבִּלְתִּי טְעִימָה שֶׁלָהֶם.

לְמָחֳרָת, בַּיוֹם הַשְׁלֹשִים בְּאוֹקְטוֹבֶּר, עָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ מִתּוֹךְ עֲרָפֶל לוֹהֵט וְהִיא בָּעֲרָה בְּלִי רַחֲמִים. לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הַשָׁרָב הַנוֹרָא הַזֶה לֹא הָיָה הֵיכָן, וְהָרוֹכְבִים אֻלְצוּ לְהִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת הָלְאָה. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים נִתְקְלוּ בְּעֶדְרֵי פָּרִים וְצֹאן, שֶׁרָבְצוּ בַּעֲצַלְתַּיִם בָּעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ, מִבְּלִי יְכֹלֶת לָקוּם אוֹ לָנוּעַ מִפְּנֵי הַשָׁרָב הַנוֹרָא, שֶׁהִתִּישׁ אֶת כֹּחָם הֵם רָבְצוּ בָּעֵשֶׂב לְלֹא כָּל הַשְׁגָחָה שֶׁל רוֹעֶה אוֹ שׁוֹמֵר, וְרַק כְּלָבִים אֲחָדִים הִתְהַלְכוּ סְבִיבָם, בְּהַשְׁקִיטָם מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת צִמְאוֹנָם עַל יְדֵי מְצִיצַת חָלָב מֵעֲטִינֵי הַכְּבָשִׂים הָעֲיֵפִים.

– מָה עֲנָָוִים וּשְׁקֵטִים הֵם פָּרִים אֵלֶה, – הֵעִיר תּוֹם אוֹסְטִין.

– אָמְנָם כֵּן, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – הֵם אֵינָם דוֹמִים כְּלָל וּכְלָל לַאֲחֵיהֶם הָאֵירוֹפָּאִים.

לְשִׂמְחַת לִבָּם שֶׁל תַּיָרֵינוּ הֵחֵל בַּצָהֳרַיִם מַרְאֵה הַפַּמְפּוֹת לְהִשְׁתַּנוֹת קְצַת. עַתָּה הָלַךְ הַדֶשֶׁא וְנֶעֱלַם וְאֶת מְקוֹמוֹ תָּפְסוּ שִׂיחִים דוֹקְרָנִיִים וּבַעֲלֵי עָלִים יְרֹקִים־כֵּהִים. בִּגְלַל אַדְמַת הַטְרָשִׁים הַיְבֵשָׁה, שֶׁהִשְׁתָּרְעָה כָּאן, לֹא יָכְלוּ הָעֲשָׂבִים לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְהַשִׂיחִים הַדוֹקְרָנִיִים הָיוּ הַצֶמַח הַיְחִידִי כָּאן, שֶׁהָיָה בּוֹ הַכֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַבּוֹעֲרוֹת.

– אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד עַל הַשִׁנוּי הַזֶה, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין – הָעֵשֶׂב הַזֶה כְּבָר הָיָה לִי לְזָרָא וְאֵינִי יָכוֹל עוֹד לְהַבִּיט עָלָיו.

– כֵּן, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ עֵשֶׂב רַב, יֵשׁ גַם מַיִם רַבִּים, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.

– נְקַוֶה, כִּי עוֹד מְעַט נַגִיעַ גַם לְאֵיזֶה נָהָר אוֹ אֲגָם, – הִתְעָרֵב וִילְסוֹן – וּלְעֵת עַתָּה הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ מַיִם דֵי צָרְכֵּנוּ.

פַּגַנֶל לֹא שָׁמַע שִׂיחָה זוֹ, כִּי אִלוּלֵי כָּךְ, הָיָה בְּוַדַאי מְסַפֵּר לָהֶם מִיָד, שֶׁבֵּין הַקוֹלוֹרָדוֹ וְרָמוֹת אַרְגֶנְטִינָה אֵין כִּמְעַט נְהָרוֹת.

– הַגִיאוֹגְרָף הָיָה אָז שָׁקוּעַ בְּשִׂיחָה עִם גְלֶנַרְוַן, שֶׁהֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל תּוֹפָעָה מוּזָרָה, וְהִיא – רֵיחַ חָרִיף שֶׁל עָשָׁן הָאֲוִיר, אַף עַל־פִּי שֶׁמִסָבִיב לֹא נִרְאוּ כָּל אֵשׁ וְכָל עָשָׁן.

הָרֵיחַ הָלַךְ וְגָבַר וּמִלְבַד פַּגַנֶל וְהָאִינְדִיאָנִי לֹא יָדַע אִישׁ אֶת פֵּשֶׁר הַדָבָר הַתָּמוּהַּ הַזֶה.

– הִנֵה אֵין אָנוּ רוֹאִים כָּל אֵשׁ וּבְכָל זֹאת רֵיחַ עָשָׁן יַעֲלֶה בְּאַפֵּנוּ, – פָּתַח הַגִיאוֹגְרָף בְּקוֹל שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר מַרְצֶה לִפְנֵי קְהַל תַּלְמִידִים – אוּלָם הַפִּתְגָם אוֹמֵר, כִּי אֵין עָשָׁן לְלֹא אֵשׁ, וְאִמְרָה זוֹ נְכוֹנָה הִיא לֹא רַק בְּאֵירוֹפָּה אֶלָא גַם בַּאֲמֵרִיקָה. מִכָּאן יוֹצֵא, כִּי הָאֵשׁ יֶשְׁנָהּ בְּכָל זֹאת. אֶלָא מַאִי? פְּנֵי הַפַּמְפּוֹת הֵן יְשָׁרוֹת כָּל כָּךְ שֶׁאֵין בָּהֶן כָּל דָבָר שֶׁיַעְצֹר אֶת תְּנוּעַת הָאֲוִיר. לְפִיכָךְ אָנוּ יְכוֹלִים לְהָרִיחַ כָּאן רֵיחַ עָשָׁן שֶׁל אֵשׁ הַנִמְצֵאת אַף בְּמֶרְחַק מֵאָה וְעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר.

– בְּמֶרְחַק מֵאָה וְעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר? – שָׁאַל הַמַיוֹר בְּאִי־אֵמוּן.

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, בְּדִיוּק כָּךְ, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – וְיִתָּכֵן, כִּי הֶעָשָׁן הַמַגִיעַ אֵלֵינוּ עַתָּה הוּא מֵאֵיזוֹ שְׂרֵפָה שֶׁפָּרְצָה בְּעֵשֶׂב הַפַּמְפּוֹת. שְׂרֵפָה כָּזוֹ הִיא נוֹרָאָה. הִיא מִתְפַּשֶׁטֶת עַל פְּנֵי שְׁטָחִים עֲצוּמִים וְהוֹפֶכֶת אוֹתָם לְיָם שֶׁל שַׁלְהָבוֹת.

– וּמַה סִבָּתָן שֶׁל הַשְׂרֵפוֹת הָאֵלוּ? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.

– לִפְעָמִים מַצִית אוֹתָן בָּרָק הַפּוֹגֵעַ בָּעֵשֶׂב הַיָבֵשׁ, וְלִפְעָמִים מַצִיתִים אֶת הָעֵשֶׂב הָאִינְדִיאָנִים עַצְמָם.

– לְשֵׁם מָה?

– לְשֵׁם הַשְׁבָּחַת טִיבוֹ שֶׁל הָעֵשֶׂב. כְּשֶׁשׁוֹאֲלִים אוֹתָם לָמָה הֵם שׁוֹלְחִים אֵשׁ בְּעֵשֶׂב הָעֲרָבָה, הֵם עוֹנִים, כִּי הַפִּיחַ וְהָאֵפֶר הַנִשְׁאָר אַחֲרֵי הַשְׂרֵפָה מְדַשֵׁן אֶת הַקַרְקַע וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה דֶשֶׁא טוֹב פִּי כַּמָה מִן הַקוֹדֵם. אוּלָם דַעְתִּי הִיא, כִּי הֵם עוֹשִׂים אֶת הַדָבָר הַזֶה בִּגְלַל סִבָּה אַחֶרֶת. הָרְמָשִׂים וְהַיַתּוּשִׁים הַמְרֻבִּים הָרוֹחֲשִׁים בֵּין הָעֲשָׂבִים הַגְבוֹהִים מַצִיקִים מְאֹד לְעֶדְרֵיהֶם, וְעַל יְדֵי הַשְׂרֵפָה הֵם מַשְׁמִידִים אֶת הַמַזִיקִים הַמַטְרִידִים הַלָלוּ.

– אֲבָל עַל יְדֵי כָּךְ הֲרֵי הֵם עֲלוּלִים לִשְׂרֹף גַם אֶת הָעֲדָרִים עַצְמָם! – קָרָא הַמַיוֹר.

– לֹא, אוּלַי הוֹלְכִים לְאִבּוּד כַּמָה מֵאוֹת רָאשֵׁי בָּקָר, אוּלָם מִסְפָּר כָּזֶה הוּא כְּאַיִן וּכְאֶפֶס בְּיַחַס לַהֲמוֹנֵי הָרָאשִׁים שֶׁבְּעֶדְרֵיהֶם.

– וּכְלוּם אֵין יָכוֹל לִקְרוֹת גַם לְתַיָרִים נוֹדְדִים בַּפַּמְפּוֹת מַה שֶׁקוֹרֶה בְּעֵת שְׂרֵפָה לְפָרִים אוֹ לִכְבָשִׂים? – שָׁאַל הַמַיוֹר אֶת פַּגַנֶל.

– כֵּן, דָבָר זֶה אָמְנָם יִקְרֶה! – קָרָא פַּגַנֶל בְּהִתְפָּעֲלוּת יַלְדוּתִית – הַשַׁלְהָבוֹת מַקִיפוֹת אוֹתָם מִכָּל עֵבֶר, וְזֶה בְּוַדַאי מַחֲזֶה מְעַנְיֵן וּמַרְהִיב עַיִן. אֲנִי לֹא הָיִיתִי מוֹנֵעַ אֶת עַצְמִי מִמַחֲזֶה כָּזֶה.

– אֵינִי חוֹשֵׁב, שֶׁמַחֲזֶה שֶׁל בְּנֵי־אָדָם נִשְׂרָפִים הוּא מַרְהִיב עַיִן, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – עַל כָּל פָּנִים לֹא הָיִיתִי מְנַסֶה אֶת הָעֹנֶג הַזֶה עַל עַצְמִי וְעַל בְּשָׂרִי, וַאֲנִי חוֹשֵׁב…

– סְלִיחָה, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, – שִׁסְעוֹ פַּגַנֶל – אֲנִי לֹא הִתְכַּוַנְתִּי כְּלָל לְנַסוֹת אֶת הָעֹנֶג הַזֶה עַל עַצְמִי. בִּימֵי נְעוּרַי קָרָאתִי סִפּוּר שֶׁל פֶּנִימוֹר קוּפֶּר, – וְדֶרֶךְ אַגַב אֹמַר לָכֶם, כִּי לִבִּי נִמְשָׁךְ מְאֹד אַחֲרֵי הַסוֹפֵר הַזֶה – וּבְסִפּוּר זֶה מָצָאתִי עֵצָה מְצֻיָנָה כְּדָת מַה יַעֲשֶׂה תַּיָר בָּעֲרָבָה כְּדֵי לְהַצִיל אֶת חַיָיו מִשְׂרֵפָה. הַתַּיָר הָרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ מֻקָף אֵשׁ, צָרִיךְ רַק לִתְלֹשׁ מִסְבִיבוֹ אֶת הָעֵשֶׂב – וְזֶה הַכֹּל. דָבָר פָּשׁוּט וְיָעִיל מִזֶה אֵין לְהַעֲלוֹת אֲפִילוּ עַל הַדַעַת, וּבַעֲשׂוֹתִי כָּךְ, הֲרֵינִי יוֹצֵא מִכְּלָל סַכָּנָה לְהִשָׂרֵף חַי, וְיַחַד עִם זֶה אֲנִי יָכוֹל לְהָזִין אֶת עֵינַי בַּמַחֲזֶה הַנוֹרָא וְהַנֶהְדָר. אָכֵן, מְאֹד־מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת מַחֲזֶה כָּזֶה.

אֲבָל תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל לֹא זָכְתָה לְהִתְמַלֵא, אִם כִּי נִשְׂרַף אָמְנָם לֹא מְעַט מִקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַלוֹהֲטוֹת. אֲפִילוּ הַסוּסִים הַמְקוֹמִיִים, שֶׁהִסְכִּינוּ לַשָׁרָב וּכְבָר טָעֲמוּ אֶת טַעְמוֹ לֹא פַּעַם אַחַת, לֹא יָכְלוּ כִּמְעַט לִנְשֹׁם וְהֵם הֵנִיעוּ אֶת רַגְלֵיהֶם לְאַט־לְאַט וּפָסְעוּ בְּרָאשִׁים מוּרָדִים לָאָרֶץ. לְהַגִיעַ לְאֵיזֶה מְקוֹם צֵל – לֹא יָכְלוּ אֲפִילוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַעְתָּם. רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת כֻּסָה כָּדוּר־הָאֵשׁ הָעוֹשֶׂה אֶת דַרְכּוֹ עַל פְּנֵי הַשָׁמַיִם בְּעָב קַל שֶׁהִטִיל צֵל קָלוּשׁ עַל הָאֲדָמָה הַלוֹהֶטֶת. הָרוֹכְבִים הֵאִיצוּ אָז בַּסוּסִים, כִּי בִּקְשׁוּ לְהִתְקַדֵם יַחַד עִם פִּסַת הַצֵל הַנָעָה, אוּלָם עַד מְהֵרָה נָשְׂאָה הָרוּחַ אֶת הָעָב וְהַצֵל גָז וְנֶעֱלַם, כְּשֶׁהַשֶׁמֶשׁ מוֹסִיפָה לְלַהֵט אֶת הַפַּמְפּוֹת בְּחֹם אַכְזָרִי.

וִילְסוֹן, שֶׁחָשַׁב מִקֹדֶם, כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם מַחְסוֹר בְּמַיִם, טָעָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. הוּא שָׁכַח לְגַמְרֵי, כִּי הַשָׁרָב הַנוֹרָא מְעוֹרֵר צָמָא רַב, וְהִנֵה הָלְכוּ הַמַיִם שֶׁהָיוּ עִם הַתַּיָרִים וְאָזְלוּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי.

וּבֵינְתַיִם, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא מָצְאוּ כָּל נָהָר אוֹ אֲגָם בְּדַרְכָּם, אֶלָא גַם הַגֵבִים הַדַלִים פָּסְקוּ כָּלִיל.

בִּרְאוֹת אֵפוֹא פַּגַנֶל, כִּי הַמַצָב הוֹלֵך וָרַע, פָּנָה אֶל טַלְקַב וְשָׁאַל אוֹתוֹ הֵיכָן יִמָצְאוּ לָהֶם סוֹף־סוֹף מַיִם לִשְׁתִיָה.

– רַק בָּאֲגָם סָלִינַס, – הֵשִׁיב הָאִינְדִיאָנִי.

– וּמָתַי נָבוֹא לְשָׁם?

– מָחָר בָּעֶרֶב.

הָאִינְדִיאָנִים הַנוֹדְדִים בַּפַּמְפּוֹת כּוֹרִים לָהֶם בְּאֵרוֹת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַמַיִם אֵינָם מְצוּיִים, וּבְעֹמֶק שֶׁל מֶטְרִים אֲחָדִים הֵם מוֹצְאִים מַיִם טוֹבִים לִשְׁתִיָה. אוּלָם אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה, כִּי לֹא הָיוּ מְצֻיָדִים בְּאִתִּים אוֹ בְּמַעְדֵרִים, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵרָה, אֶלָא לְחַלֵק אֶת הַמַיִם הַמוּעָטִים שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ לָהֶם לְמָנוֹת קְטַנוֹת, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם לְהַרְטִיב לְפָחוֹת אֶת גְרוֹנָם וְאֶת שְׂפְתוֹתֵיהֶם הַצְרוּבוֹת.

כְּשֶׁעָמְדוּ בָּעֶרֶב לָנוּחַ, רָאוּ כִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם קָשֶׁה לֹא עָבְרוּ אֶלָא כַּחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר בִּלְבָד. הֵם קִווּ, כִּי בַּלַיְלָה יָנוּחוּ וְיַחֲלִיפוּ כֹּחַ, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ בְּיֶתֶר מֶרֶץ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם עַד לָאֲגָם סָלִינַס, אוּלָם טָעֹה טָעוּ. עַנְנֵי יַתּוּשִׁים הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם לַעֲצֹם עַיִן אַף לְרֶגַע קַל.

טַלְקַב סִפֵּר לַחֲבֵרָיו, כִּי הוֹפָעַת מַחֲנוֹת יַתּוּשִׁים כָּאֵלֶה מְבַשֶׂרֶת שִׁנוּי בְּמֶזֶג־הָאֲוִיר. וְאָמְנָם הִתְחִילָה כַּעֲבֹר זְמַן־מָה לְנַשֵׁב רוּחַ צְפוֹנִית, אוּלָם זוֹ לֹא הֵבִיאָה כָּל הֲקָלָה לַתַּיָרִים, כִּי הַיַתּוּשִׁים הָרָעִים הַלָלוּ נֶעֱלָמִים רַק בִּנְשֹׁב רוּחַ דְרוֹמִית, אוֹ דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית.

הַמַיוֹר נָשָׂא אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת וְהַפְּגָעִים בְּאֹמֶץ וּבְקֹר־רוּחַ. אוּלָם פַּגַנֶל הַנִמְהָר וְהַמִתְרַגֵשׁ רָגַז עַל כָּל דָבָר וְהִתְאוֹנֵן עַל מַר גוֹרָלוֹ. הוּא רָתַח וְקִלֵל, שָׁלַח לַעֲזָאזֵל אֶת כָּל הַיַתּוּשִׁים וְהַיַבחוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָעַס מְאֹד שֶׁשָׁכַח לָקַחַת אִתּוֹ לַדֶרֶךְ מְעַט מֵי־חַמְצָן, שֶׁהָיוּ מַרְגִיעִים בְּמִקְצָת אֶת כְּאֵב הָעֲקִיצוֹת.

הַמַיוֹר נִסָה לְנַחֲמוֹ בַּהֲלָצוֹתָיו הַמְיֻחָדוֹת, וְאָמַר לוֹ, כִּי בְּעֶצֶם עֲלֵיהֶם לִשְׂמֹחַ שֶׁהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם רַק שְׁנַיִם מִמִינֵי הַחֲרָקִים, יַתּוּשִׁים וְיַבְחוּשִׁים, וְלֹא כָּל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף הַמִינִים שֶׁל הַיְצוּרִים הָאֵלֶה, שֶׁחוֹקְרֵי הַטֶבַע מוֹנִים בָּהֶם… אוּלָם הֲלָצָה זוֹ הִקְנִיטָה אֶת פַּגַנֶל עוֹד יוֹתֵר.

כְּשֶׁקָמוּ בַּבֹּקֶר עַל מְנָת לְהַמְשִׁיך בְּדַרְכָּם, הָיָה בְּכָל זֹאת פַּגַנֶל עֵר וְרַעֲנָן יותֵר מִכֻּלָם, וְהוּא בִּדַח אֶת חֲבֵרָיו בַּהֲלָצוֹת וְחִדוּדִים שְׁנוּנִים עַל הִשְׂתָּעֲרותָם שֶׁל אוֹיְבֵיהֶם הַפְעוטִים.

בְּאוֹתוֹ יוֹם הֶחְלִיטוּ הַתַּיָרִים לְהִתְאַמֵץ ולְהִזְדָרֵז, כְּדֵי לְהַגִיעַ עַד הָעֶרֶב לָאֲגָם סָלִינַס. הַסוּסִים חָלְשׁוּ מְאֹד מְרֹב צָמָא. הָאֲוִיר הָיָה יָבֵשׁ, וְהַשָׁרָב לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא נִפְסַק עַל יְדֵי הָרוּחַ הַצְפוֹנִית, כִּי אִם אַדְרַבָּה, הִתְגַבֵּר בְּיֶתֶר שְׂאֵת.

וְהִנֵה קָרָה מִקְרֶה שֶׁהִפְסִיק לִרְגָעִים מוּעָטִים אֶת חַדְגוֹנִיוּת דַרְכָּם. לַחֲבֵרָיו, כִּי הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת קְבוּצָה שֶל אִינְדִיאָנִים. יְדִיעָה זוֹ עָשְׂתָה כִּמְעַט עַל כָּל אֶחָד מִן הַתַּיָרִים רֹשֶם אַחֵר. גְלֶנֶרְוַן שָׂמַח לִקְרָאת הָאִינְדִיאָנִים, כִּי קִוָה לְהַצִיל מִפִּיהֶם אֵיזוֹ יְדִיעָה עַל דְבַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. בְּדֵעָה זוֹ הָיָה גַם רוֹבֶּרְט. פַּגַנֶל הִתְלַהֵב מִן הַפְּגִישָׁה הַקְרוֹבָה עִם הָאִינְדִיאָנִים, כִּי קִוָה עַל יְדֵי כָּךְ לְהַעֲשִׁיר אֶת יְדִיעוֹתָיו הָאֶטְנוֹגְרָפִיוֹת. אוּלָם תּוֹם אוֹסְטִין, הַמַלָחִים וְטַלְקַב לֹא שָׂמְחוּ כְּלָל וּכְלל לִקְרָאת הַבָּאִים, כִּי חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי תִּגְרַת־דָמִים. עַל־פִּי הַצָעַת טַלְקַב נִתְרַכְּזוּ כֻּלָם כְּדֵי לְהִמָצֵא יַחַד וּבָדְקוּ אֶת כְּלֵי־נִשְׁקָם. הֵם הֵבִינוּ, כִּי אֵיךְ שְׁלֹא יִפֹּל דָבָר, עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת מוּכָנִים לַכֹּל.

כְּשֶׁנִרְאוּ לְעֵינֵיהֶם הָאִינְדִיאָנִים וְרָאוּ, כִּי מִסְפָּרָם אֵינוֹ אֶלָא עֲשָׂרָה, נִרְגְעוּ מִיָד וְטַלְקַב לֹא הֶרְאָה עוֹד כָּל סִימָנֵי פַּחַד. הָאִינְדִיאָנִים הִתְקָרְבוּ אֲלֵיהֶם עַד כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל מֵאָה צְעָדִים, וּמִמֶרְחָק זֶה אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם הֵיטֵב. הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים פְּרָאִים לְגַמְרֵי, מִבְּנֵי הַשֵׁבֶט הַקַמְפֵּאִי, שֶׁנִשְׁמַד כִּמְעַט כָּלִיל בִּשְׁנַת 1833 עַל יְדֵי הַמַצְבִּיא רוֹזַס. קוֹמָתָם הַגְבוֹהָה, עוֹר בְּשָׂרָם הַחוּם, מִצְחָם הַבּוֹלֵט וְעֵינֵיהֶם הַמְפִיקוֹת גְבוּרָה – הוֹסִיפוּ לָהֶם חֵן מְיֻחָד. הֵם הָיוּ לְבוּשִׁים עוֹרוֹת הַגוּאָנָקוֹ וְהָיוּ מְזֻיָנִים בְּכִידוֹנִים אֲרֻכִּים מְאֹד, בְּסַכִּינִים, וְכֵן בִּכְלֵי בּוֹלַס וְלַסוֹ. הַמְהִירוּת וְהַזְרִיזוּת שֶׁהֶרְאוּ בְּרָכְבָם עַל סוּסֵיהֶם הֵעִידוּ, כִּי פָּרָשִׁים מְצֻיָנִים הֵם. אַךְ מִשֶׁהִתְקָרְבוּ הָאִינְדִיאָנִים קְצַת יוֹתֵר אֶל הָאֵירוֹפָּאִים, נֶעֶצְרוּ וְהֵחֵלוּ לְהָרִים קוֹלוֹת צְעָקָה וּלְהָנִיעַ בִּידֵיהֶם, וּבְצוּרָה זוֹ, כְּנִרְאֶה, נוֹעֲצוּ אִם לָגֶשֶׁת אֶל הַזָרִים וְאִם לָאו.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, אַךְ עוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לְהַטוֹת אֶת סוּסוֹ, דָפְקוּ הָאִינְדִיאָנִים בְּסוּסֵיהֶם וְנִמְלְטוּ חִישׁ־מֲהֵר.

– פַּחְדָנִים! מוּגֵי־לֵב! – קָרָא אַחֲרֵיהֶם פַּגַנֶל.

– אֲנָשִׁים יְשָׁרִים לֹא יִבְרְחוּ כָּכָה, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– אַךְ לַשָׁוְא יָרֵאנוּ מִפְּנֵיהֶם, – אָמַר הַפַּטַגוֹנִי לְפַּגַנֶל – אֵלֶה הֵם גָאוּצִ’ים וְהֵם אֵינָם נוֹגְעִים בְּאִיש לְרָעָה.

– הַאֻמְנָם כָּךְ הוּא?

– כֵּן, אֵלֶה הֵם אִכָּרִים שְׁקֵטִים, הַמְפַחֲדִים בְּעַצְמָם מִפְּנֵי כָּל אִישׁ, בְּוַדַאי חָשְׁבוּ אוֹתָנוּ לְשׁוֹדְדִים וְלָכֵן מִהֲרוּ כֹּה לִבְרֹחַ.

– אֲנִי חוֹשֵׁב, אָמַר גְלֶנֶרְוַן – שֶׁאִלוּ הָיָה מִסְפָּרָם גָדוֹל בְּמִקְצָת, הָיוּ בְּרָצוֹן מִתְנַפְּלִים עָלֵינוּ.

– גַם דַעְתִּי הִיא כָּךְ, – הֵעִיר הַמַיוֹר – אִם אֵינֶנִי טוֹעֶה, אֵין הַגָאוּצִ’ים הָאֵלֶה רוֹדְפֵי שָׁלוֹם כְּלָל וּכְלָל וּבְחֵפֶץ לֵב הָיוּ שׁוֹחֲטִים אוֹתָנוּ, אִלוּלֵא רָאוּ אֶת רוֹבִינוּ.

– לֹא, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא! – קָרָא פַּגַנֶל וּבְחֹם מִזְגוֹ הַמְיֻחָד הֵחֵל לְהוֹכִיחַ לַחֲבֵרָיו מִשׁוּם מַה אֵין לַחֲשֹׁב אֶת הַגָאוּצִ’ים הָאֵלֶה לְשׁוֹדְדִים.

– אַתָּה טוֹעֶה כְּמוֹ תָּמִיד, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר.

– אֲנִי טוֹעֶה?

– כֵּן, אַתָּה! הֲרֵי בַּתְּחִלָה חָשַׁב אוֹתָם לְשׁוֹדְדִים גַם טַלְקַב.

– זֶה הָיָה עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, וְעַכְשָׁיו הוּא אוֹמֵר, כִּי הֵם אִכָּרִים פְּשׁוּטִים וּשְׁקֵטִים. וְזֶהוּ הַנָכוֹן, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר! אֲנִי תֵּאַרְתִּי כָּךְ, אֶת אָפְיָם שֶׁל הַגָאוּצִ’ים בַּחוֹבֶרֶת שֶׁפִּרְסַמְתִּי עַל תּוֹשָׁבֵי הַפַּמְפּוֹת.

– אִם כֵּן עַל יְדֵי פִּזוּר־נַפְשְׁךָ טָעֹה טָעִיתָ, מַר פַּגַנֶל הַיָקָר!

– לֹא, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹלְתִּי לִטְעוֹת בִּשְׁאֵלָה רְצִינִית כָּזֹאת!

– וַאֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, כִּי תֵּאַרְתָּ כָּךְ אֶת אָפְיָם רַק בִּגְלַל פִּזוּר נַפְשְׁךָ, – עָמַד הַמַיוֹר עַל דַעְתּוֹ – אֲבָל הָאָסוֹן אֵינוֹ גָדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי תּוּכַל לְתַקֵן אֶת הַשְׁגִיאָה בַּמַהֲדוּרָה הַשְׁנִיָה וּתְתָרֵץ אֶת הַמִשְׁגֶה עַל יְדֵי טָעוּת־דְפוּס…

פַּגַנֶל נֶעֱלַב מִלַעֲגוֹ שֶׁל הַמַיוֹר, שֶׁהִתְיַחֵס בְּאִי־אֵמוּן כָּזֶה לִידִיעוֹתָיו הָאֶטְנוֹגְרָפִיוֹת, וְהוּא הָיָה נִרְגָז מְאֹד.

– אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהָעִיר לְךָ, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד, – עָנָה לוֹ בְּהִתְרַגְשׁוּת, שֶׁסְפָרַי וּמַאֲמָרַי אֵינָם זְקוּקִים לְכָל תִּקוּן וְתֵרוּץ שֶׁל טָעוּיוֹת.

– אֲבָל אִם נִשְׁפֹּט עַל־פִּי הַדֻגְמָה שֶׁלְפָנֵינוּ, הֲרֵי הֵם זְקוּקִים וּזְקוּקִים! – הִתְעַקֵשׁ הַמַיוֹר.

– וַאֲנִי רוֹאֶה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, שֶׁאַתָּה הִנְךָ הַיוֹם טַרְדָן וְטַרְחָן!

– וַאֲנִי מוֹצֵא, שֶׁאַתָּה הֻכֵּיתָ הַיוֹם בְּסַנְוֵרִים עַל יְדֵי בִּטְחוֹנְךָ הַמֻפְרָז בְּבִינָתְךָ וּבִידִיעוֹתֶיךָ.

וּוַדַאי הָיְתָה הַקְטָטָה הוֹלֶכֶת וּמִתְחַדֶדֶת מְאֹד, אִלְמַלֵא הִתְעָרֵב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְהִשְׁקִיט מְעַט אֶת רוּחַ הַמִתְקוֹטְטִים.

– מֶה הָיָה לָכֶם, רַבּוֹתַי? – פָּנָה אֲלֵיהֶם – אֵינֶנִי מֵבִין בְּשׁוּם אֹפֶן מַה בּוּלְמוּס תָּקַף אֶתְכֶם פִּתְאֹם לְהִתְנַפֵּל זֶה עַל זֶה. אַתָּה, מַכְּס נַבְּס יַקִירִי, הֲרֵי וַתְּרָן הִנְךָ וְנוֹחַ לִבְרִיוֹת, וּמֶה הָיָה לְךָ הַיוֹם? אֵינֶנִי מַכִּיר אוֹתְךָ בִּכְלָל!

– הָרוּחַ הַצְפוֹנִית! – אָמַר הַפַּטַגוֹנִי, שֶׁהֵבִין, כְּנִרְאֶה, אֶת הָעִנְיָן.

– וְכִי מַה לְעִנְיָן זֶה וְלָרוּחַ הַצְפוֹנִית? – תָּמַהּ פַּגַנֶל – מִין הֶסְבֵּר מְשֻׁנֶה כָּזֶה!

– טַלְקַב צָדַק, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – הָרוּחַ הַצְפוֹנִית אֲשֵׁמָה בְּהִתְרַגְזוּת שְׁנֵיכֶם. אֲנִי שָׁמַעְתִּי כְּבָר פַּעַם, כִּי הָרוּחַ הַצְפוֹנִית הַמְנַשֶׁבֶת בַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית מַשְׁפִּיעָה לְרָעָה עַל מַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים שֶׁל הָאָדָם.

– חַי אֱלֹהִים, כִּי כֵן הוּא, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי! – אָמַר הַמַיוֹר בְּפָרְצוֹ בִּצְחוֹק עַצְבָּנִי הַזָר לוֹ לְגַמְרֵי.

אֲבָל פַּגַנֶל הוֹסִיף לְהִתְגָעֵשׁ.

– הִנֵה כָּךְ הוּא, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד! – צָעַק בְּקוֹל מְצַפְצֵף, כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד אֶת מִשְׁקָפָיו מִתּוֹךְ עַצְבָּנוּת, פַּעַם עַד לִמְרוֹם מִצְחוֹ וּפַעַם עַד לִקְצֵה אַפּוֹ – יָפֶה מְאֹד, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי כְּאָדָם נוֹחַ לְהִתְרַגֵז!

– לֹא, פַּגַנֶל יַקִירִי, – בִּקֵשׁ גְלֶנֶרְוַן לְהַרְגִיעַ אַף אוֹתוֹ – אֲנִי רַק אָמַרְתִּי, שֶׁהָרוּחַ הַצְפוֹנִית הִיא הַמַרְגִיזָה אוֹתְךָ, רוּחַ זוֹ הִיא מְסֻכֻּנֶת כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִילוּ לְמַעֲשֵׂי פֶּשַׁע הִיא גוֹרֶמֶת.

– וּבְכֵן, אֲדוֹנִי, אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁאֲנִי מְסֻגָל לְמַעֲשֵׂי פֶּשַׁע? עוֹד זֶה חָסֵר לִי!

– אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי כַּדְבָרִים הָאֵלֶה, פַּגַנֶל!

– אֵיךְ זֶה לֹא אָמַרְתָּ? הָיִיתָ צָרִיךְ רַק לְהוֹסִיף עוֹד, שֶׁאֲנִי מִתְכּוֹנֵן לַהֲרֹג אוֹתְךָ!

– חַ–חַ–חַ! כְּמוּבָן, הֲרֵי אַתָּה עוֹמֵד לְאָכְלֵנִי חַי!…

– נְקַוֶה, שֶׁהָרוּחַ הַנוֹרָאָה הַזֹאת תַּחֲלֹף מַהֵר, – הִתְעָרֵב תּוֹם אוֹסְטִין – כִּי אִלְמַלֵא כֵן, עוֹד אָנוּ מְסֻגָלִים בֶּאֱמֶת לִנְשֹׁךְ אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ.

כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה פָּרְצוּ בִּצְחוֹק בִּלְתִּי רָגִיל וּפַּגַנֶל הַנִרְגָז דָפַק בְּסוּסוֹ וְהִתְרַחֵק. כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה שָׁכְכָה בְּכָל זֹאת חֲמָתוֹ וְהִצְטָרֵף שׁוּב אֶל חֲבֵרָיו. לְשִׁבְחוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף צָרִיךְ לְצַיֵן, שֶׁהוּא הָיָה בַּעַל אֹפִי טוֹב. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה נוֹחַ לִכְעֹס, כֵּן הָיָה נוֹחַ לְרַצוֹת וְלֹא הָיָה אַף פַּעַם נוֹטֵר שִׂנְאָה בְּלִבּוֹ.

כָּל אוֹתוֹ יוֹם הִמְשִׁיךְ לְהִתְלוֹצֵץ וּלְהָעִיר הֶעָרוֹת שְׁנוּנוֹת, כְּאִלוּ לֹא נָפַל דָבָר.

בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב הִצְבִּיעַ טַלְקַב בְּיָדוֹ לַמֶרְחָק וְאַמַר רַק מִלָה אַחַת.

– הָאֲגָם.

הַתַּיָרִים הַשְׂמֵחִים לַבְּשׂוֹרָה הַגְדוֹלָה הִדְהִירוּ מִיָד אֶת סוּסֵיהֶם וְאַחֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דַקוֹת כְּבָר עָמְדוּ עַל שְׂפַת הָאֲגָם.

אַך אֲהָהּ – אַף טִפַּת מַיִם לֹא מָצְאוּ לִפְנֵיהֶם. הָאֲגָם הָיָה יָבֵשׁ לְגַמְרֵי.

פֶּרֶק ה: הַחִפּוּשִׂים אַחֲרֵי מַיִם

לְפָנִים הָיוּ בָּאוֹת אֹרְחוֹת לַאֲגַם סָלִינַס, כְּדֵי לֶאֱסֹף בְּחוֹפָיו גוּשֵׁי מֶלַח מְגֻבָּשׁ, כִּי אֲגָם זֶה עָשִׁיר מְאֹד בַּמֶלַח וְאַף מֵימָיו מְלוּחִים מְאֹד. אוּלָם בִּתְקוּפַת הַחֹם, וּבְעִקָר בִּימֵי הַשָׁרָב הָאַחֲרוֹנִים, הִתְאַיְדוּ מֵימֵי הָאֲגָם וְעַל פְּנֵי קַרְקָעוֹ נִשְׁאֲרָה רַק שִׁכְבַת מֶלַח עָבָה שֶׁהִבְרִיקָה כִּזְכוּכִית.

כְּשֶׁיָעַץ טַלְקַב לָלֶכֶת לַאֲגַם סָלִינַס מִתּוֹךְ תִּקְוָה, כִּי יִמָצְאוּ שָׁם מַיִם, לֹא הָיְתָה כַּוָנָתוֹ אֶל הָאֲגָם עַצְמוֹ, כִּי אִם אֶל הַנְחָלִים הַמִשְׁתַּפְּכִים לְתוֹכוֹ. אַךְ לְצַעֲרָם שֶׁל תַּיָרֵנוּ, חָרְבוּ הַנְחָלִים גַם הֵם, וְאַף טִפַּת מַיִם אַחַת לֹא נִמְצְאָה בָּהֶם. הַשֶׁמֶשׁ הַלוֹהֶטֶת יִבְּשָׁה הַכֹּל.

מַרְאֵה הָאֲגָם הָרֵיק וְחוֹפֵי הַנְחָלִים הַיְבֵשִׁים וְהַשׁוֹמְמִים הֵבִיאוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הַצְמֵאִים לִידֵי דִכְדוּךְ־נֶפֶשׁ קָשָׁה.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֵבִינוּ כֻּלָם, כִּי אָסוּר לָשֶׁבֶת בְּשָׁעָה כָּזֹאת בְּחִבּוּק־יָדַיִם, אֶלָא יֵשׁ לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מִן הַצָרָה. מְעַט הַמַיִם שֶׁנוֹתְרוּ עוֹד בְּאַחַד הַשַׂקִים הִתְקַלְקְלוּ וְלֹא הָיוּ עוֹד טוֹבִים לִשְׁתִיָה, וְהָאֲנָשִׁים הֵחֵלוּ לִסְבֹּל מִן הַצָמָא, הַקָשֶׁה פִּי כַּמָה מִן הָרָעָב.

טַלְקַב הֵקִים בְּאַחַד הַבּוֹרוֹת, שֶׁנֶחְפְּרוּ כָּאן אֵי־פַּעַם עַל יְדֵי אִינְדִיאָנִים נוֹדְדִים, אֹהֶל עָשׂוּי עוֹרוֹת, וּבוֹ מָצְאוּ הַתַּיָרִים מִקְלַט־לַיְלָה. וּכְשֶׁכָּל אֶחָד מִן הַקְבוּצָה הַקְטַנָה מָצָא לוֹ מָקוֹם בְּאֹהֶל הָעוֹרוֹת, שָׁאַל פַּגַנֶל אֶת טַלְקַב מָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בְּמַצָב כָּזֶה. הַפַּטַגוֹנִי עָנָה לוֹ מַשֶׁהוּ ופַּגַנֶל הֵשִׁיב לוֹ וְשׁוּב קִבֵּל מִמֶנוּ תְּשׁוּבָה. לְבַסוֹף פָּרְצָה בֵּינֵיהֶם קְטָטָה קְצָרָה וְהַפַּטַגוֹנִי קָם מִמְקוֹמוֹ וְשִׁלֵב אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל חָזֵהוּ.

– מָה אָמַר לְךָ? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת פַּגַנֶל – כִּמְדֻמַנִי, שֶׁהוּא מְיָעֵץ לָנוּ לְהִתְפַּלֵג לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת, הַנְכוֹנָה הֵבַנְתִּי מִתּוֹךְ הַמְרִיבָה שֶׁלָכֶם?

– כֵּן, הוּא אוֹמֵר כִּי עָלֵינוּ לְהִתְפַּלֵג לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת, – עָנָה פַּגַנֶל – לְפִי דַעְתּוֹ, צְרִיכִים אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֵּנוּ עִם הַסוּסִים הָעֲיֵפִים, וְעַל הַסוּסִים הַמְסֻגָלִים עוֹד לִרְכִיבָה מְהִירָה צְרִיכִים הָאֲחֵרִים לָגֶשֶׁת אֶל הַנָהָר גוּאַמִין, הַנוֹפֵל בְּמֶרְחַק חֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר מִכָּאן אֶל הָאֲגָם סַן־לוּקַס. אִם אֵלֶה יִמְצְאוּ מַיִם, יַמְתִּינוּ שָׁם לְבוֹאָם שֶׁל הַנוֹתָרִים, וְאִם לָאו – יַחְזְרוּ וְיֵצְאוּ לִקְרָאָתָם, כְּדֵי לָלֶכֶת הָלְאָה יַחְדָיו וּלְבַקֵשׁ מְקוֹר מַיִם אַחֵר.

– הֲרֵי זוֹ עֵצָה מְצֻיָנָה! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּעֵצָה זוֹ! הִנֵה סוּסִי עוֹד חָזָק וְרַעֲנָן וַאֲנִי מוּכָן לָצֵאת יַחַד עִם טַלְקַב לְחַפֵּשׂ מַיִם!

– בְּבַקָשָׁה, אֲדוֹנִי, קָחֵנִי־נָא גַם אֲנִי אִתְּךָ! – הִתְחַנֵן רוֹבֶּרט לִפְנֵי הַלוֹרְד.

– וְכִי יִהְיֶה בְּכֹחֲךָ לָלֶכֶת אִתָּנוּ, יְדִידִי הַקָטָן?

– כֵּן, כֵּן, אֲדוֹנִי! סוּסִי טוֹב מְאֹד וְהוּא אֵינוֹ עָיֵף כְּלָל וּכְלָל!

– וּבְכֵן טוֹב, תֵּלֵךְ אִתָּנוּ גַם אַתָּה! – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן, הַמְרֻצֶה שֶׁרוֹבֶּרט יִמָצֵא לְיָדוֹ וְהוּא יוּכַל לִשְׁמֹר עָלָיו.

– וּמָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף.

– אַתָּה, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, תִּשָׁאֵר אִתָּנוּ, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר – אַתָּה הִנְךָ הַיְחִידִי בֵּינֵינוּ שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לִסְמֹךְ עַל יְדִיעוֹתֶיךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ יָפֶה אֶת מְקוֹם הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע, אַתָּה מַכִּיר אֶת הַפַּמְפּוֹת, יוֹדֵעַ הֵיכָן זוֹרֵם הַנָהָר גוּאַמִין, וּבִלְעָדֶיךָ לֹא נַסְכִּים לְהִשָׁאֵר כָּאן. הֲלֹא אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ – לֹא תּוֹם אוֹסְטִין, לֹא מְיוּלְרֶדִי, לֹא וִילְסוֹן וְלֹא אֲנִי – אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן מְקוֹם הַפְּגִישׁה שֶׁקָבַע לָנוּ טַלְקַב. רַק תַּחַת דִגְלוֹ שֶׁל פַּגַנֶל הַיַדְעָן וְהָאַמִיץ נִהְיֶה בְּטוּחִים כָּל צָרְכֵּנוּ וְלֹא נֵדַע פַּחַד.

– אִם כֵּן מַסְכִּים אֲנִי לְהִשָׁאֵר, – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף, אֲשֶׁר דַעְתּוֹ זָחָה עָלָיו מֵהַתְהִלוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת הָאֵלוּ:

– אֲבָל רְאֵה־נָא וְכַלְכֵּל אֶת הָעִנְיָנִים בִּמְתִינוּת וּבִזְהִירוּת וּלְלֹא פִּזוּר־נֶפֶשׁ, – הוֹסִיף מַכְּס נַבְּס – אַל תָּבִיא אוֹתָנוּ עַל־פִּי טָעוּת לְאֵיזֶה שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁאֵין לָנוּ חֵפֶץ בּוֹ, כְּמוֹ לְמָשָׁל, לְחוֹפֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט…

– אָמְנָם הָיִיתִי צָרִיך לַעֲשׂוֹת לְךָ כַּדָבָר הַזֶה, לְמַעַן שַׁלֵם לְךָ כִּגְמוּלְךָ, אֲדוֹנִי הַסַפְקָן וְהַטַרְחָן, – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל בִּצְחוֹק.

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל גְלֶנֶרְוַן הוֹסִיף:

– וְכֵיצַד תָּבוֹא בִּדְבָרִים עִם טַלְקַב, אֲדוֹנִי?

– לְכָךְ אַל תִּדְאַג, יַקִירִי, – הִרְגִיעַ אוֹתוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – לָבוֹא אִתּוֹ בְּשִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת וּוִכּוּחִים אֵינֶנִי מִתְכַּוֵן כְּלָל, וּבִשְׁעַת הַצֹרֶךְ עוֹד אוּכַל לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הַדָרוּשׁ. אֶת חֹסֶר הַמִלִים הַסְָרַדִיוֹת אֲמַלֵא בִּתְנוּעוֹת יָדַי.

– אִם כֵּן יַצְלִיחַ אֱלֹהִים דַרְכְּכֶם וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם!

– לֹא, קֹדֶם כֹּל נֹאכַל כָּאן אֲרוּחַת־עֶרֶב וְנִנָפֵשׁ קְצַת, וְרַק אַחַר כָּךְ נֵלֵךְ, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד.

וְהַתַּיָרִים אָכְלוּ אֶת אֲרוּחָתָם הַיְבֵשָׁה, וְכֵיוָן שֶׁלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב את נַפְשָׁם אַף בְּמַשְׁקֶה כָּלְשֶׁהוּ, הִשְׁתַּדְלוּ לְהִתְעַנֵג, לְפָחוֹת, עַל שֵׁנָה הֲגוּנָה.

פַּגַנֶל רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ יוּבַלִים, אַשְׁדוֹת־מַיִם, נְהָרוֹת, פְּלָגִים, נְחָלִים, מַעְיָנוֹת, בְּרֵכוֹת, אֲגָמִים וְאַף צִנְצָנוֹת מְלֵאוֹת מַיִם. כָּל הַלַיְלָה לֹא רָאָה בַּהֲזָיוֹת חֲלוֹמוֹתָיו אֶלָא מַיִם וּמַיִם, וּמַיִם אֵלֶה הָיוּ רַבִּים כָּל כָּךְ, שֶּאֶפְשָׁר הָיָה לְהָצִיף בָּהֶם אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ.

בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר חָבַש טַלְקַב אֶת שְֹלֹשֶת הַסוּסִים הָרַעֲגָנִים וְנָתַן לָהֶם אֶת מְעַט הַמַיִם הַמְעֻפָּשִׁים, שֶׁהַסוּסִים אָמְנָם שָׁתוּ אוֹתָם, אוּלָם לְלֹא עֹנֶג רַב, כִּי טַעְמָם הָיָה רַע מְאֹד.

וְאַחֲרֵי כֵן עָלוּ טַלְקַב, גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט עַל סוּסֵיהֶם וְתָפְסוּ בְּרִסְנֵיהֶם.

– לְהִתְרָאוֹת בִּמְהֵרָה! – קָרְאוּ אַחֲרֵיהֶם בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַנוֹתָרִים.

וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים נֶעֱלְמוּ מֵעֵינֵיהֶם הַפַּטַגוֹנִי עִם גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט וְלִבָּם הִתְכַּוֵץ מִכְּאֵב.

הַמִדְבָּר לַס־סָלִינַס, שֶׁשְׁלֹשֶת הָרוֹכְבִים עָשׂוּ בּוֹ אֶת דַרְכָּם, הָיָה כֻּלוֹ מִישׁוֹר. פֹּה וָשָׁם נִרְאוּ קוֹצִים וְדַרְדָרִים שֶׁהִתְנַשְׂאוּ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל שְׁלֹשָה מֶטְרִים, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים נִרְאוּ רָבְדֵי מֶלַח גְדוֹלִים שֶׁהִבְרִיקוּ לְאוֹר הַשֶׁמֶשׁ. גוּשֵׁי מֶלַח עֲנָקִיִים אֵלֶה הָיוּ נִרְאִים מֵרָחוֹק כְּמִקְוֵי־מַיִם, אַךְ טַלְקַב הַמְנֻסֶה הִזְהִיר מֵרֹאשׁ אֶת חֲבֵרָיו, לְבַל יֵלֵךְ לִבָּם אַחֲרֵי הַמַרְאוֹת הַמַטְעִים הַלָלוּ.

בִִּסְיֶרָה בֶּנְטַן, סִפֵּר טַלְקַב לִגְלֶנָרְוַן וּלְרוֹבָּרְט, יִרְאוּ מַרְאֶה אַחֵר לְגַמְרֵי. וְאָמְנָם מִצְטַיֵן חֶבֶל אֶרֶץ זֶה, שֶׁהָרוֹכְבִים הָיוּ צְְרִיכִים לִפְנוֹת אֵלָיו בְּמִקְרֶה שֶׁגַם הַנָהָר גוּאַמִין יִמָצֵא יָבֵשׁ, בְּפֹרִיוּת רַבָּה וְשָׁם מִשְׂתָּרְעִים גַם שְׂדוֹת הַמִרְעֶה הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים. תּוֹשָׁבֵי אַרְגֶנְטִינָה נִסוּ לֹא פַּעַם אַחַת לְיַסֵד לָהֶם מוֹשָׁבוֹת בְּחֶבֶל אֶרֶץ עָשִׁיר זֶה, אוּלָם נֹכַח הִתְנַגְדוּתָם הָעַקְשָׁנִית שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים, שֶׁלֹא נָתְנוּ לָהֶם מָנוֹחַ בִּסְבִיבוֹת אֵלוּ, אֻלְצוּ בְּנֵי אַרְגֶנְטִינָה לְוַתֵּר עַל תָּכְנִיוֹתֵיהֶם.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַצִמְחִיָה הִיא עֲשִׁירָה, מְצוּיִים גַם הַמַיִם בְּשֶׁפַע. וְאָמְנָם רַבִּים הֵם הַנְהָרוֹת וְהַנְחָלִים בִּסְיֶרָה בֶּנְטַן וְשָׁם חֹרֶב וְשָׁרָב לֹא יְיַבְּשׁוּ אֶת הַמַיִם הָרַבִּים הָאֵלֶה.

הַסוּסִים רָצוּ בִּמְהִירוּת, כְּאִלוּ הִרְגִישׁוּ לְאָן הֵם מְמַהֲרִים. בְּיִחוּד הִצְטַיֵן טָאוּקָה. הוּא חָלַף וְעָבַר בֵּין הַקוֹצִים מַמָשׁ כְּצִפּוֹר, וּמִדֵי פַּעַם בְּפַעַם הִשְׁמִיעַ צָהֳלַת שִׂמְחָה, שֶׁהָיְתָה אוֹת לְטוֹבָה לָאֲנָשִׁים.

סוּסֵיהֶם שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט לֹא יָכְלוּ לְהַדְבִּיק אֶת טָאוּקָה, אוּלָם כֵּיוָן שֶׁהַלָה הָיָה לָהֶם לְמוֹפֵת נִגְרְרוּ אַחֲרָיו וְהִשְׁתַּדְלוּ לֹא לְפַגֵר בְּיוֹתֵר.

– טַלְקַב יָשַׁב שָׁלֵו וּבְלִי נוֹעַ, כְּאִלוּ הָיָה מְרֻתָּק לְאֻכָּפוֹ, אַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם הֵסֵב אֶת רֹאשׁוֹ אֶל רוֹבֶּרְט, וּבִרְאוֹתוֹ כֵּיצַד הַנַעַר נוֹהֵג יָפֶה בְּסוּסוֹ, הִבִּיעַ הַפַּטַגוֹנִי אֶת שְׂבִיעַת רְצוֹנוֹ מִמֶנוּ.

– הֲתִרְאֶה, רוֹבֶּרְט? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן אֶל הַנַעַר – טַלְקַב מִתְפָּעֵל מִמְךָ.

– עַל מָה, אֲדוֹנִי?

– עַל שֶׁהִנְךָ מֵיטִיב לִנְהֹג בְּסוּסְךָ.

– אֲנִי מִשְׁתַּדֵל לִנְהֹג בּוֹ כַּדָרוּשׁ, – עָנָה לוֹ הַנַעַר כְּשֶׁפָּנָיו מַסְמִיקוֹת מִשִׂמְחָה עַל הַשֶׁבַח.

– אָכֵן עָתִיד אַתָּה לִהְיוֹת פָּרָשׁ מְצֻיָן, – הוֹסִיף הַלוֹרְד.

– אֵינֶנִי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי, אֲבָל אַתָּה צוֹדֵק בְּוַדַאי. וּמַה יֹאמַר לָזֶה אַבָּא, שֶׁחָלַם תָּמִיד לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ סַפָּן מְצֻיָן כָּמוֹהוּ?

– אֵין הַדָבָר הָאֶחָד פּוֹגֵעַ בַּשֵׁנִי. אִם כָּל הַסַפָּנִים אֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת פָּרָשִׁים טוֹבִים, הֲרֵי אֵין לוֹמַר, שֶׁפָּרָשׁ טוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת סַפָּן מְצֻיָן. כְּדֵי לְטַפֵּס עַל הַתְּרָנִים, דְרוּשִׁים כֹּחַ, זְרִיזוּת וְיָד חֲזָקָה, וּלְהַשָׂגַת מַטָרָה זוֹ אֵין לִמוּד הָרְכִיבָה מַזִיק כְּלָל וּכְלָל.

– אָבִי הָאֻמְלָל! – קָרָא פִּתְאֹם רוֹבֶּרְט – מָה רַבָּה תִּהְיֶה תּוֹדָתוֹ לְךָ, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, כְּשֶׁתְּשַׁחֲרֵר אוֹתוֹ מִשִׁבְיוֹ!

– וְאַתָּה אוֹהֵב אֶת אָבִיךָ אַהֲבָה עַזָה, רוֹבֶּרְט?

– כֵּן, אֲדוֹנִי, הוּא הָיָה כָּל כָּךְ טוֹב אֵלַי וְאֶל אֲחוֹתִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ שֶׁלֹא לֶאֱהֹב אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָה. כָּל מַעְיָנָיו הָיוּ אַךְ בָּנוּ. בְּשׁוּבוּ לְבֵיתוֹ אַחֲרֵי מַסָעוֹת אֲרֻכִּים, לֹא שָׁכַח אַף פַּעַם לְהָבִיא לָנוּ מַתָּנוֹת מִן הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת. וּמַה מְאֹד הָיָה אָז מְחַבֵּק וּמְנַשֵׁק אוֹתָנוּ! הוּא לִמֵד אוֹתָנוּ לִהְיוֹת אֲנָשִׁים יְשָׁרִים, מְצַיְתִים וְטוֹבִים לַזוּלָת. אַתָּה, אֲדוֹנִי, בְּוַדַאי תֹאהָבֵהוּ מְאֹד כְּשֶׁתַּכִּירֵהוּ. מֶרִי דוֹמָה לוֹ בַּכֹּל. גַם קוֹלוֹ רַךְ וְעָדִין כְּקוֹלָהּ. וְכִי אֵין זֶה מַפְלִיא – סַפָן אַמִיץ־לֵב וּבַעַל קוֹל רַךְ וְעָדִּין?

– דָבָר כָּזֶה יִקְרֶה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד.

– דְמוּתוֹ עוֹמֶדֶת עוֹ עַכְשָׁיו לְנֶגֶד עֵינַי, – הִמְשִׁיךְ הַנַעַר כִּמְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ – אָבִי הַטוֹב וְהָאָהוּב! בִּהְיוֹתִי יֶלֶד קָטָן, הָיִיתִי לְעִתִּים תְּכוּפוֹת נִרְדָם עַל בִּרְכָּיו, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה שָׁר לִי שִׁירִים סְקוֹטִיִים יָפִים עַל אַגְמֵי מוֹלַדְתֵּנוּ וְנַהֲרוֹתֶיהָ. לִפְעָמִים אֲנִי נִזְכָּר בְּשִׁירִים אֵלֶה וְלִבִּי מִתְכַּוֵץ בְּקִרְבִּי. הָיִיתִי רוֹצֶה לָשִׁיר אוֹתָם כְּאָבִי, אַךְ אֵינִי יָכוֹל… הוֹי, אֲדוֹנִי, מַה מְאֹד אָהַבְנוּ וּמַה מְאֹד אָנוּ אוֹהֲבִים גַם עַתָּה אֶת אָבִינוּ הַיָקָר!… הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי? לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי, כִּי אִישׁ עוֹד לֹא אָהַב אֶת אָבִיו כָּמוֹנוּ!

– כָּל בֵּן צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת אָבִיו, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּבַת־צְחוֹק – אַךְ כַּאֲשֶׁר תִּגְדַל תֵּדַע לֹא רַק לֶאֱהֹב אֶת אָבִיךָ אֶלָא גַם לְכַבֵּד אוֹתוֹ.

– גַם כָּעֵת אֲנַחְנוּ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ כְּאַחַד הָאֲנָשִׁים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר! – קָרָא רוֹבֶּרְט בְּרֶגֶשׁ.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתָהּ הַשִׂיחָה הִתְנַהֲלוּ סוּסֵיהֶם שֶׁל הַלוֹרְד וְרוֹבֶּרְט לְאִטָם.

– וּכְלוּם בְּטוּחִים אָנוּ, כִּי נִמְצָא אוֹתוֹ? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט אַחֲרֵי רֶגַע שֶׁל דוּמִיָה.

– כְּמוּבָן, יְדִידִי הַצָעִיר! טַלְקַב עָזַר לָנוּ לְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו וַאֲנִי מַאֲמִין לוֹ.

– אָדָם טוֹב הוּא טַלְקַב זֶה, – הֵעִיר רוֹבֶּרְט.

– כֵּן, פֶּרֶא זֶה יָכוֹל לְשַׁמֵשׁ דֻגְמָה לְרַבִּים מִבְּנֵי אֵירוֹפָּה הַנְאוֹרִים שֶׁלָנוּ.

– הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה, אֲדוֹנִי?

– וּמַה?

– אוֹתְךָ מַקִיפִים אֲנָשִׁים טוֹבִים מְאֹד: רַעֲיָתְךָ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד, הַמַיוֹר הֶחָבִיב, רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס, הָאָדוֹן פַּגַנֶל וּלְבַסוֹף מַלָחֵי “דוּנְקָן” הָאַמִיצִים וְהַנֶאֱמָנִים.

– כֵּן, זֶה נָכוֹן, רוֹבֶּרְט, אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת.

– וַהֲיוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁאַתָּה עוֹלֶה בְּטוּבְךָ עַל כֻּלָם?

– לֹא, אֶת הַדָבָר הַזֶה לֹא יָדַעְתִּי עַד עַתָּה! –. הִצְטַחֵק גְלֶנֶרְוַן.

– זֹאת יֹאמַר לְךָ כָּל אֶחָד, אֲדוֹנִי! – הוֹסִיף הַנַעַר וְתָפַס בְּיַד הַלוֹרְד כְּדֵי לְנַשְׁקָהּ.

גְלֶנֶרְוַן הוֹצִיא לְאַט אֶת יָדוֹ מִידֵי הַנַעַר וְהִבִּיט עָלָיו בְּמֶבָּט מָלֵא אַהֲבָה.

הַשִׂיחָה הָיְתָה עוֹד נִמְשֶׁכֶת בְּוַדַאי זְמַן רַב, אִלוּלֵא טַלְקַב, שֶׁבִּקְשָׁם עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת שׁוֹנוֹת לְהָחִישׁ קְצַת אֶת רְכִיבָתָם. הוּא חִכָּה עַד שֶׁהַשְׁנַיִם יַדְבִּיקוּהוּ, אוּלָם שְׁלָשְׁתָּם יַחַד לֹא רָכְבוּ אֶלָא שָׁעָה קַלָה בִּלְבַד, כִּי עַד מְהֵרָה שׁוּב הִקְדִים טָאוּקָה אֶת שְׁנֵי הַסוּסִים הָעֲיֵפִים שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט.

בַּצָהֳרַיִם נִתְּנָה לַסוּסִים שָׁעָה אַחַת שֶׁל מְנוּחָה. הֵם רָבְצוּ עַל הַקְרְקַע, נָשְׁמוּ בִּכְבֵדוּת וּכְפַעַם בְּפַעַם עָבַר רַעַד בְּגוּפָם. מִצְרוֹרוֹת הַקוֹצִים שֶׁהוּשְׂמוּ לִפְנֵיהֶם לֹא רָצוּ לִטְעֹם אֲפִילוּ, וְכִי מַה טַעַם בִּלְעִיסַת הַקָנִים הַיְבֵשִׁים הָאֵלֶה שֶׁנֶחְרְכוּ כָּלִיל מֵחֹם הַשֶׁמַשׁ.

גְלֶנֶרְוַן הִבִּיט עַל סְבִיבוֹתָיו בִּדְאָגָה – סִימָנֵי הַצִיָה לֹא נִתְמַעֲטוּ.

אַךְ טַלְקַב הֶחֱרִישׁ. הוּא לֹא רָאָה סִבָּה לְהִתְיָאֵשׁ כָּל עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לִמְצֹא אֵיזֶה נָהָר שֶׁלֹא חָרַב. לְהִוָאֵשׁ אֶפְשָׁר רַק בְּשָׁעָה שֶׁאָפְסָה כָּל תִּקְוָה וְדַיָהּ לַצָרָה בְּשַׁעְתָּהּ. בִּכְלָל אֵין הָאִינְדִיאָנִים מִתְיָאֲשִׁים עַל נְקַלָה.

כְּשֶׁהִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם, לֹא חָסוּ הָרוֹכְבִים עַל הַדָרְבָּנוֹת וְהַדְפִיקוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן פָּסְעוּ הַסוּסִים פְּסִיעוֹת קְטַנוֹת. לָרוּץ לֹא הָיָה עוֹד בְּכֹחָם. עֲיֵפִים בְּמִדָה כָּזֹאת הָיוּ רַק סוּסוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְסוּסוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט, אוּלָם טָאוּקָה הָיָה גָמִישׁ וְרַעֲנָן כְּמִקֹדֶם, וּלְפִיכָךְ הָיָה טַלְקַב יָכֹל לְהַגִיעַ לַנָהָר עַד מְהֵרָה. הוּא יָדַע זֹאת הֵיטֵב, אַךְ לֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת חֲבֵרָיו לְבַדָם בַּמִדְבָּר, וְלָכֵן עָצַר מִדֵ פַּעַם בְּפַעַם אֶת הַ“צִפּוֹר” שֶׁלוֹ, כְּדֵי לֹא לְהִתְרַחֵק מֵהֶם.

דָבָר זֶה עָלָה בְּיָדוֹ לֹא בְּלִי הִתְאַמְצוּת מַסְפֶּקֶת. טָאוּקָה הִתְנַגֵד, קָם עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת וְצָהַל מִתּוֹךְ רֹגֶז, אֲבָל אֲדוֹנָיו יָדַע לְהַשְׁקִיטוֹ וּלְהַרְגִיעוֹ. הוּא נִהֵל אִתּוֹ שִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת וּלְבָבִיוֹת וְהַסוּס הֵבִין, כְּנִרְאֶה, אֶת דְבָרָיו, יָדַע מִשׁוּם מָה עוֹצֵר אוֹתוֹ בְּעָלָיו מִלָרוּץ בִּדְהָרָה, וְהוּא נִשְׁמַע לוֹ סוֹף־סוֹף, אֶלָא שֶׁמִתּוֹךְ עַצְבָּנוּת כִּרְסֵם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן אֶת הָרֶסֶן שֶׁבְּפִיו.

וּכְשֵׁם שֶׁהַחַיָה הֵבִינָה לְלֵב בְּעָלֶיהָ, כֵּן הֵבִין גַם הוּא לָהּ. הוּא יָדַע, שֶׁהַסוּס מַרְגִישׁ כְּבָר לָחוּת בָּאֲוִיר, סִימָן לְקִרְבַת מְקוֹם הַמַיִם. טָאוּקָה נָשַׁם לְקִרְבּוֹ אֶת רֵיחַ הַמַיִם וּפָצַח בִּלְשׁוֹנוֹ מֵרֹב עֹנֶג.

טַלְקַב עוֹדֵד אֶת רוּחַ חֲבֵרָיו וְהִסְבִּיר לָהֶם אֶת אִי־סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל טָאוּקָה. וּלְבַסוֹף הִרְגִישׁוּ גַם שְׁנֵי הַסוּסִים הָאֲחֵרִים בְּרֵיחַ הַמַיִם שֶׁבָּאֲוִיר וְהֵחֵלוּ לָרוּץ בְּכָל כֹּחָם אַף הֵם.

כְּשָׁלֹש שָׁעוֹת לְאַחַר הַצָהֳרַיִם נִתְגַלְעָה בְּקַרְקַע הָעֵמֶק רְצוּעָה לְבָנָה שֶׁהִבְרִיקָה בְּקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ כְּמַרְאַת כֶּסֶף.

– מַיִם! מַיִם! – קָרָא רוֹבֶּרְט.

– כֵּן, כִּמְדֻמַנִי, מַיִם! – אָמַר גַם גְלֶנֶרְוַן.

הַסוּסִים רָצוּ עַתָּה בִּזְרִיזוּת וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הִגִיעוּ לַנָהָר. בְּשֶׁטֶף מְרוּצָתָם הִפִּילוּ אֶת עַצְמָם לְתוֹךְ זֶרֶם הַמַיִם וְהָרוֹכְבִים אֻלְצוּ שֶׁלֹא מֵרְצוֹנָם לִרְחֹץ בַּנָהָר, כְּשֶׁהֵם בְּבִגְדֵיהֶם, אִם כִּי לֹא הִתְרָעֲמוּ כְּלָל וּכְלָל עַל כָּךְ.

– הֶאָח, מַה טוֹב פֹּה! – קָרָא רוֹבֶּרְט בְּגָחֲנוֹ מֵעַל אֻכָּפוֹ וּבְהַחִלוֹ לִשְׁתּוֹת בְּתַאֲוָה עַזָה.

– אַל תִּשְׁתֶּה בִּמְהִירוּת כָּזֹאת! – הִזְהִירוֹ גְלֶנֶרְוַן, אִם כִּי הוּא עַצְמוֹ לֹא יָכֹל לְהַפְסִיק אֶת שְׁתִיָתוֹ.

הַסוּסִים וְהָאֲנָשִׁים גַם יַחַד שָׁתוּ מַיִם בִּלְהִיטוּת. רַק טַלְקַב לֹא נֶחְפַּז וְשָׁתָה בְּנַחַת וּבִלְגִימוֹת אִטִיוֹת אַךְ מְמֻשָׁכוֹת, כְּדֶרֶךְ הַפַּטַגוֹנִים.

– אִם לֹא נָגִיחַ אֶל פִּינוּ אֶת הַנָהָר כֻּלוֹ, לֹא תִּכָּזֵב תִּקְוַת חֲבֵרֵינוּ בְּבוֹאָם הֵנָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הַמַיִם מְצֻיָנִים, קְרִירִים וּטְעִימִים.

– וְשֶׁמָא נֵֵא עַתָּה לִקְרָאתָם? – הִצִיעַ רוֹבֶּרְט – בַּעֲשׂוֹתֵנוּ כָּךְ, הָיִינוּ מְחַלְצִים אוֹתָם מִסֵבֶל שָׁעוֹת אֲחָדוֹת קֹדֶם.

– כֵּן, אִלוּ הָיָה אִתָּנוּ, לְפָחוֹת, שַׂק אֶחָד לְמַיִם, לֹא הָיִיתִי מְפַקְפֵּק בְּכָךְ, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – אַךְ כָּל הַשַׂקִים נִשְׁאֲרוּ בִּידֵי וִילְסוֹן, וּבְאֹפֶן כָּזֶה מוּטָב שֶׁנְחַכֶּה לָהֶם כָּאן, כְּפִי שֶׁנִדְבַּרְנוּ. אַךְ אָנוּ נָכִין לָהֶם בֵּינְתַיִם אֲרוּחַת־עֶרֶב טוֹבָה וּמְקוֹם לִינָה. אֲנִי מַאֲמִין, שֶׁהֵם יַגִיעוּ הֵנָה עוֹד לִפְנֵי בּוֹא הַלַיְלָה.

מִבְּלִי לְחַכּוֹת לִפְקֻדָתוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, בִּקֵשׁ טַלְקַב וּמָצָא עַל חוֹף הַנָהָר מְקוֹם חֲנָיָה טוֹב. זֶה הָיָה מִגְרָשׁ קָטָן מֻקָף מִשְׁלֹשֶת עֲבָרָיו מְשׂוּכָה גְבוֹהָה, שֶׁשִׁמֵשׁ בִּידֵי הָרוֹעִים הָאִינְדִיאָנִים מִכְלָאָה לַצֹאן. וּמִשֶׁנִמְצָא מְקוֹם הַלִינָה, שָׁכְבוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהּ, וְאֶת בִּגְדֵיהֶם הָרְטֻבִּים הֵסִירוּ וְהִנִיחוּם עַל הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיִתְיַבְּשׁוּ נֶגֶד הַשֶׁמֶשׁ.

– וְעַתָּה עָלֵינוּ לְהָכִין אֶת הָאֲרוּחָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – רוֹצָה הָיִיתִי שֶׁיְדִידֵינוּ הָעֲיֵפִים יִמְצְאוּ סְעֻדָה טוֹבָה וּשְׁמֵנָה… וּלְפִיכָךְ הָבָה וּנְנַסֶה אֶת מַזָלֵנוּ בַּצַיִד! הַמוּכָן אַתָּה רוֹבֶּרְט?

– מוּכָן, אֲדוֹנִי! – עָנָה הַנַעַר וְלָקַח בַּיָד אֶת רוֹבֵהוּ.

אֵין כָּל פֶּלֶא, שֶׁעַל דַעְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן עָלָה עַתָּה, לָצוּד צַיִד. אֶל חוֹף הַנָהָר נִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ מַחֲנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי כָּנָף שׁוֹנִים. בַּעֲלֵי אַרְבַּע רַגְלַיִם אָמְנָם לֹא נִרְאוּ, אַךְ לְפִי הַסְבָּרָתוֹ שֶׁל טַלְקַב הָיוּ כָּאן אַף הֵם, אֶלָא שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בְּתוֹךְ הַדֶשֶׁא הַגָבוֹהַּ.

כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָה גִלוּ הַצַיָדִים שְׁנֵי מַחֲנוֹת דֵי גְדוֹלִים שֶׁל עִזֵי־בָּר וְגוּאָנְקוֹ. אוּלָם הַלָלוּ נִמְצְאוּ בְּמֶרְחָק כָּזֶה, שֶׁכַּדוּרֵי הָרוֹבֶה לֹא יָכְלוּ לְהַגִיעַ אֲלֵיהֶם. וּמִשֶׁרָאָה הַלוֹרְד, כִּי לֹא יוּכַל לִפְגֹע בָּהֶם, לֹא רָצָה לְבַזְבֵּז לַשָׁוְא אֶת הַכַּדוּרִים וְהִסְתַּפֵּק בְּצֵיד עוֹפוֹת. וְאַף־עַל־פִּי כֵן הֵאִירָה הַהַצְלָחָה פָּנִים לַצַיָדִים וְהֵם הִצְלִיחוּ לָצוּד גַם מִן הַחַיוֹת, הַלוֹרְד פָּגַע בְּחַיָה מְשֻׁנָה אַחַת, אֲשֶׁר טַלְקַב כִּנָה אוֹתָהּ בְּשֵׁם טַי־מֶטְרָה וְהֵעִיד עָלֶיהָ, כִּי בְּשָׂרָה טָעִים מְאֹד: וְרוֹבֶּרְט צָד אַחַת מֵחַיוֹת־הַצִנָה, שֶׁבְּשָׂרָהּ נֶחֱשָׁב אֵצֶל הָאִינְדִיאָנִים לְמַאֲכַל מַטְעַמִים.

גַם טַלְקַב הִשְׁתַּתֵּף בַּצַיִד וּבַּבּוֹלַס שֶׁלוֹ תָּפַס מִין יָעֵן, הַנִקְרָא בְּפִי אַנְשֵׁי הַמָקוֹם בְּשֵׁם נַנְדוּ.

וּלְאַחַר שֶׁהַשָׁלָל הָרַב הַזֶה הוּבָא לִמְקוֹם הַחֲנָיָה, הִתְחִילוּ טַלְקַב וְרוֹבֶּרְט לְהָכִין מִן הַבָּשָׂר צְלִי בִּשְׁבִיל עַצְמָם וּבְשְׁבִיל חַבְרֵיהֶם. אֶת הַנַנְדוּ נִתְּחוּ לִנְתָחִים קְטַנִים וְצָלוּ אֶת הַנְתָחִים עַל גַבֵּי גֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, וְאִלוּ אֶת חַיַת־הַצִנָה שָׂמוּ עַל הַגֶחָלִים כְּמוֹ שֶׁהִיא וְצִנְתָהּ שִׁמְשָׁה מַחֲבַת לִבְשָׂרָהּ הַנִצְלֶה.

שְׁלֹשֶת הָאֲנָשִׁים אָכְלוּ רַק מִבְּשַׂר הָעוֹפוֹת, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁאֶת בְּשַׂר הַחַיוֹת הִשְׁאִירוּ בִּשְׁבִיל יְדִידֵיהֶם הָרְעֵבִים. מִן הַנָהָר שָׁתוּ מַיִם, שֶׁעָרְבוּ לָהֶם בְּשָׁעָה זוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַיֵינוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ הִתְעַטְּפוּ בַּפּוֹנְצ’וֹת, שָׁכְבוּ עַל הַדֶשֶׁא וְשָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה.

פֶּרֶק ו: הַזְאֵבִים הָאֲדֻמִים

בָּא הַלַיְלָה. הַפַּמְפּוֹת הָיוּ מוּאָרוֹת רַק בְּזַהֲרוּרֵי הַכֶּסֶף שֶׁל הַכּוֹכָבִים הַמְנַצְנְצִים, כִּי אוֹתוֹ לַיְלָה לֵיל הַמוֹלָד הָיָה וְהָעוֹלָם לֹא יָכֹל לְהִתְעַנֵג בּוֹ עַל אוֹרוֹ הַנָעִים שֶׁל הַיָרֵחַ.

בְּשֶׁקֶט וּבְנַחַת זָרְמוּ מֵי הַגוּאַמִין. הֵם לֹא הִשְׁמִיעוּ אַף הֶמְיָה חֲרִישִׁית, וְנִדְמֶה הָיָה, כִּי לֹא נְהַר מַיִם הוּא הַגוּאַמִין, אֶלָא בַּאֲפִיקוֹ זוֹרֵם שֶׁמֶן הַמַחַלִיק וְשׁוֹטֵף עַל פְּנֵי שִׁכְבַת שַׁיִשׁ חֲלָקָה.

הָעוֹפוֹת, הַחַיוֹת וְהַשְׁרָצִים לְמִינֵיהֶם נָחוּ כֻּלָם מֵעֲמַל יוֹמָם – עֲמַל הָרְדִיפָה אַחֲרֵי טֶרֶף, וּבִמְלֹא רַחֲבֵי הַפַּמְפּוֹת, הַמְלֵאוֹת כָּל הַיוֹם חַיִים וּתְנוּעָה, שָׂרְרָה עַתָּה דוּמִיַת מִדְבָּר.

גַם יְדִידֵינוּ –גְלֶנֶרְוַן, רוֹבֶּרְט וְטַלְקַב – יָשְׁנוּ וְנָחוּ אַחֲרֵי תְּלָאוֹת יוֹמָם. הַסוּסִים נָמוּ בִּרְבִיצָה, אוּלָם טָאוּקָה נִשְׁאַר עוֹמֵד גַם בִּשְׁעַת תְּנוּמָתוֹ, כְּאִלוּ בִּקֵשׁ לִהְיוֹת מוּכָן כָּל רֶגַע לִקְרִיאַת בְּעָלָיו וְלִשְׁטֹף עִמוֹ בִּמְרוּצָה.

בְּשָׁעָה עֶשֶׂר, לְאַחַר שֵׁנָה קְצָרָה, הֵקִיץ פִּתְאֹם הַפַּטַגוֹנִי, מִבַּעַד לְרִיסָיו נִרְאוּ עֵינָיו הַשְׁקֵטוֹת, אַךְ אָזְנָיו הָיוּ נְטוּיוֹת וְהוּא הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב. חוּשׁ־שְׁמִיעָתוֹ הַחַד קָלַט אֵיזֶה רַחַשׁ חָשׁוּד, וּפָנָיו הָאֲדִישׁוֹת תָּמִיד הִבִּיעוּ עַתָּה אִי־מְנוּחָה. הַאִם הִרְגִישׁ בְּהִתְקָרְבוּתָם שֶׁל אִינְדִיאָנִים נוֹדְדִים, אוֹ בִּנְמֵרִים הַמְחַפְּשִׂים לָהֶם טֶרֶף? הוּא הֵעִיף מֶבָּט מָלֵא דְאָגָה עַל חָמְרֵי הַהַסָקָה הַמְעַטִים שֶׁלְיַד הַמְדוּרָה הַבּוֹעֶרֶת. אֵין זֹאת, אֶלָא נִגְלוּ לִפְנֵי עֵינֵי רוּחוֹ חַיוֹת טוֹרְפוֹת הַמִתְקָרְבוֹת לִמְקוֹם הַחֲנִיָה.

קוֹל הָרַחַשׁ שֶׁהִיגִיעַ לְאָזְנָיו לֹא הָיָה עַדַיִן בָּרוּר כָּל צָרְכּוֹ, וּלְפִיכָךְ לֹא מִהֵר טַלְקַב לָקוּם מִמְקוֹמוֹ, אֶלָא הִמְשִׁיךְ לְהַקְשִׁיב. הוּא הִתְרוֹמֵם קְצַת, הִשְׁעִין אֶת רֹאשׁוֹ עַל כַּפּוֹת יָדָיו, אֶת אָזְנוֹ עָשָׂה כַּאֲפַרְכֶּסֶת וְאֶת כֹּחַ רְאִיָתוֹ אִמֵץ כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל.

עָבְרָה שָׁעָה קַלָה. אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל טַלְקַב הָיָה נִרְדָם שֵׁנִית, כִּי מִסָבִיב הָיָה שֶׁקֶט וְכָל אוֹתוֹת סַכָּנָה לֹא נִרְאוּ. אוּלָם טַלְקַב יָדַע אֶת הַפַּמְפּוֹת וְנִתְנַסָה הֵיטֵב בְּסַכָּנוֹתֵיהֶן וּלְפִיכָךְ לֹא הִשְׁלָה אֶת עַצְמוֹ בַּשֶׁקֶט הַמְדֻמֶה. הוּא חָשׁ, שֶׁהַסַכָּנָה מִתְקָרֶבֶת וְהִתְכּוֹנֵן לִקְרָאתָהּ.

בְּשָׁעָה שֶׁשָׁכַב כָּךְ, בְּהַאֲזִינוֹ וּבְהִשְׁתַּדְלוֹ לַחְדֹר בִּרְאִיָתוֹ הַחַדָה אֶל הַחַשֵׁכָה, נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם צָהֳלָה עַמוּמָה שֶׁל טָאוּקָה.

– טָאוּקָה חָשׁ וּמַרְגִישׁ אֶת הָאוֹיֵב, – דוֹבֵב הָאִינְדִיאָנִי אֶל עַצְמוֹ בְּשֶׁקֶט.

וְאָז קָם מִמְקוֹמוֹ, פָּסַע פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת קָדִימָה וְהִתְבּוֹנֵן עַל סְבִיבוֹתָיו.

בַּשְׂפֵלָה שָׂרְרָה הַדְמָמָה כְּמִקֹדֶם. אַךְ הִנֵה הִבְחִין טַלְקַב, כִּי בַּחֲשֵׁכָה זָע מַשֶׁהוּ. בֵּין הַשִׂיחִים הֶחֱלִיקוּ צְלָלִים חֲשׁוּדִים וּזְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם נִצְנְצוּ נְקֻדוֹת־אוֹר, שֶׁעָבְרוּ לְכָאן וּלְכָאן, נִקְבְּצוּ יַחַד וְשׁוּב נִתְפַּזְרוּ, כְּאִלוּ הִתְעוֹפְפוּ בַּחֲשֵׁיכָה גַחֲלִילִיוֹת מַבְרִיקוֹת.

טַלְקַב יָדַע, כִּי לֹא גַחֲלִילִיוֹת הֵן נְקֻדוֹת־הָאוֹר הַלָלוּ, אֶלָא מַשֶׁהוּ רַע מְאֹד. הוּא טָעַן אֵפוֹא אֶת רוֹבֵהוּ וְעָמַד מוּכָן לְיַד שַׁעַר הַמְשׂוּכָה.

אַךְ לֹא זְמַן רַב עָמַד כָּךְ. הַמִישׁוֹר שֶׁלְפָנָיו נִתְמַלֵא פִּתְאֹם יְלָלָה נוֹרָאָה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה בְּמִקְצָת לִנְבִיחַת כְּלָבִים. טַלְקַב יָרָה. אַךְ לִירִיָתוֹ עָנוּ מֵאוֹת קוֹלוֹת שֶׁל יְלָלָה חֲזָקָה מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי כֵן.

גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט שֶׁהֵקִיצוּ מִקוֹל הַיְרִיָה, קָפְצוּ מִמְקוֹמָם וְנִגְשׁוּ מִיָד אֶל הָאִינְדִיאָנִי.

– מַה קָרָה? – שָׁאַל הַנַעַר.

– אִינְדִיאָנִים? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, זְאֵבִים אֲדֻמִים, – עָנָה טַלְקַב.

– זְאֵבִים אֲדֻמִים? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט, בַּהֲעִיפוּ מֶבַּט שְׁאֵלָה עַל גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֵלֶה זְאֵבִים אֲדֻמִים הַחַיִים בַּפַּמְפּוֹת, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – וְעַתָּה,יְדִידִי, קַח אֶת הָרוֹבֶה בַּיָד וְהֱיֵה מוּכָן.

יִלְלַת הַחַיוֹת הָיְתָה כֹּה נוֹרָאָה, שֶׁהַנַעַר רָעַד כֻּלוֹ.

– הֲיָרֵא אַתָּה? – שָׁאַל אוֹתוֹ גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, אֲדוֹנִי, בְּחֶבְרָתְךָ אֵין אֲנִי יָרֵא מִפְּנֵי שׁוּם דָבָר, – עָנָה לוֹ בְּנוֹ אַמִיץ־הַלֵב שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– זֶה טוֹב. זְאֵבִים אֵלֶה אֵינָם כָּל כָּךְ נוֹרָאִים. אִלְמָלֵא הָיָה מִסְפָּרָם רַב כָּל כָּךְ, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לַחֲשׁשׁ מִפְּנֵיהֶם כְּלָל וּכְלָל.

– וְגַם עַתָּה אֵין לְפַחֵד, – אָמַר רוֹבֶּרְט – אָנוּ מְזֻיָנִים כַּהֲלָכָה, וְאִם יְנַסוּ לְהִתְקָרֵב לְכָאן, נְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לָהֶם.

– כֵּן, אָנוּ נְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לָהֶם… – חָזַר גְלֶנֶרְוַן עַל דְבָרָיו שֶׁל רוֹבֶּרְט, כְּדֵי לְעוֹדֵד מְעַט אֶת רוּחוֹ. אוּלָם לִבּוֹ הָיָה מָלֵא דְאָגָה וָפַחַד, בְּחָשְׁבוֹ עַל הַפְּגִישָׁה עִם מַחֲנֵה הַחַיוֹת הַטוֹרְפוֹת, הַנוֹדְדוֹת בַּלַיְלָה בְּעַרְבוֹת הַדֶשֶׁא וּמְשַׁחֲרוֹת לַטֶרֶף.

וְאָמְנָם הָיָה מִסְפַּר הַזְאֵבִים רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהַתִּקְוָה לְתוֹצָאוֹת טוֹבוֹת בַּמִלְחָמָה עִמָם הָיְתָה קְלוּשָׁה מְאֹד, לַמְרוֹת הָרוֹבִים.

כְּשֶׁטַלְקַב רַק הוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִלִים “זְאֵבִים אֲדֻמִים”, נִזְכַּר מִיָד בְּאוֹתָן חָיוֹת נוֹרָאוֹת, שֶׁקוֹמָתָן כְּקוֹמַת כֶּלֶב גָדוֹל וְרֹאשָׁן דוֹמֶה לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַשׁוּעָל. צֶבַע עוֹרָם שֶׁל זְאֵבִים אֵלֶה הוּא אָדֹם־כֵּהֶה וְעַל גַבָּם נִמְשֶׁכֶת רְצוּעָה שְׁחוֹרָה. הֵם זְרִיזִים מְאֹד וְעַל־פִּי־רֹב הֵם שׁוֹכְנִים בִּמְקוֹמוֹת בִּצָה. בַּיוֹם הֵם יוֹשְׁבִים בִּמְנוּחָה בִּמְאוּרוֹתֵיהֶם, אַךְ בַּלַיְלָה הֵם יוֹצְאִים לִטְרֹף טֶרֶף. זְאֵב אָדֹם אֶחָד אֵינוֹ מְסֻכָּן כְּלָל, אֲבָל הַצָרָה הִיא, שֶׁהֵם אֵינָם יוֹצְאִים אַף פַּעַם בּוֹדְדִים, אֶלָא תָּמִיד עֲדָרִים־עֲדָרִים. בְּיִחוּד יְרֵאִים מִפְּנֵי הַזְאֵבִים הָאֲדֻמִים מְגַדְלֵי הַמִקְנֶה, כִּי הַחַיוֹת הַטוֹרְפוֹת הַלָלוּ מִתְנַפְּלוֹת עַל עֶדְרֵי הַמִקְנֶה בְּמֵאוֹתֵיהֶם מַתְקִיפוֹת אוֹתָם לְלֹא כָּל פַּחַד וְעוֹשׂוֹת שַׁמוֹת בָּהֶם.

מַצָבָם שֶׁל יְדִידֵינוּ הָיָה אֵפוֹא רַע מְאֹד. מִִסְפַּר הַצְלָלִים הֲמִתְקַבְּצִים וּנְקֻדוֹת־הָאוֹר הַמַבְרִיקוֹת בַּחֲשֵׁכָה הָלַךְ וְרַב מֵרֶגַע לְרֶגַע. גַם הַיְלָלָה הָלְכָה וְנִתְגַבְּרָה. הַזְאֵבִים הֵרִיחוּ רֵיחַ סוּסִים וַאֲנָשִׁים וְהֵם לֹא נִרְתְּעוּ אַף בִּפְנֵי הַיְרִיוֹת. קַוֵה קִווּ לְנַצֵחַ בְּמִסְפָּרָם הָרַב וְהַרְגָשָׁתָם הַטִבְעִית אָמְרָה לָהֶם, שֶׁלֹא יַעֲלֶה בְּיַד שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים לַהֲרֹג אֶת כֻּלָם וְכִי הָרֹב יִשְׁאֵר בַּחַיִים אַחֲרֵי הַקְרָב וְסוֹפוֹ שֶׁיִתְעַנֵג עַל סְעֻדָה שְׁמֵנָה.

הֵם הִתְקָרְבוּ אֵפוֹא יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

הַסוּסִים הִתְחִילוּ לְהִשְׁתּוֹלֵל מֵרֹב אֵימָה. טָאוּקָה רָקַע בְּפַרְסוֹתָיו מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ וּבִקֵשׁ לְנַתֵּק אֶת אֲסוּרָיו. אַךְ טַלְקַב הִשְׁקִיטוֹ בִּשְׁרִיקָה חֲרִישִׁית.

גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט עָמְדוּ בְּשׁוּרָה אַחַת עִם הָאִינְדִיאָנִי, בְּהַחְלִיטָם לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם עַד קְצֵה גְבוּל הָאֶפְשָׁרוּת. הֵם כְּבָר הִתְכּוֹנְנוּ לִירוֹת בַּזְאֵבִים הַמִתְקַדְמִים, אַךְ טַלְקַב הֵנִיא אוֹתָם בִּתְנוּעַת יָד מֵעַשׂוֹת זֹאת.

– מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל טַלְקַב? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.

– הוּא אֵינוֹ מַרְשֶׁה לִירוֹת, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד.

– מִשׁוּם מָה?

– בְּוַדַאי יַחֲשׁב, כִּי עֲדַיִן לֹא הִגִיעָה הָעֵת.

הָאִינְדִיאָנִי הֵבִין אֶת תֹּכֶן שִׂיחָתָם וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת קֻפְסַת הַכַּדוּרִים הָרֵיקָה כִּמְעַט.

– כָּךְ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – לֹא נוֹתְרוּ לָנוּ אֶלָא כְּעֶשְׂרִים כַּדוּרִים. בַּצַיִד שֶׁעָרַכְנוּ הַיוֹם אִבַּדְנוּ כַּדוּרִים רַבִּים.

הַנַעַר הִבִּיט דוּמָם עַל גְלֶנֶרְוַן.

– וְעַכְשָׁיו מְפַחֵד אַתָּה, רוֹבֶּרְט? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד.

– לֹא, אֲדוֹנִי!

– יָפֶה מְאֹד, יְדִידִי הַצָעִיר, הַפַּחַד אֵינוֹ עָשׂוּי לְהוֹעִיל.

נִשְׁמְעָה יְרִיָה. טַלְקַב הָרַג אֶת הַמִתְחַצֵף הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֵעֵז לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר מִדַי.

אַךְ הַזְאֵבִים לֹא נִבְהֲלוּ, הֵם הִתְקָרְבוּ בְּשׁוּרוֹת עֲרוּכוֹת כְּצָבָא מְסֻדָר וְהִתְיַצְבוּ בְּמֶרְחַק מֵאָה צְעָדִים בְּעֵרֶךְ מִן הַמְשׂוּכָה.

עַל־פִּי־פְּקֻדַת הָאִינְדִיאָנִי תָּפַס גְלֶנֶרְוַן אֶת מְקוֹמוֹ, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהוּא עַצְמוֹ מִהֵר לֶאֱסֹף צְרוֹר עֲשָׂבִים וַעֲנָפִים, כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת אֵשׁ הַמְדוּרָה. מִיָד הֶאְדִימוּ פְּנֵי הָרָקִיעַ הָאֲפֵלִים וְהַשַׁלְהֶבֶת הַמִתְנוֹעַעַת שֶׁל הַמְדוּרָה הֵאִירָה חֵלָק גָדוֹל מִן הַמִישׁוֹר.

עַתָּה רָאָה גְלֶנְרְוַן מֶה עָצוּם הוּא מַחֲנֵה הַזְאֵבִים, שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם וּפַחַד מָוֶת מִלֵא אֶת לִבּוֹ.

לְמַרְאֵה הָאֵשׁ הַחֲזָקָה, הַחוֹסֶמֶת לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶרֶךְ, בָּאוּ הַזְאֵבִים לִידֵי זַעַף. וְזַעְפָּם אָמְנָם לֹא הָיָה בִּלְתִּי מֻצְדָק – הִנֵה טַרְפָּם לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהַשִׂיגוּ לֹא יוּכְלוּ! אֲחָדִים מִן הַשׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנִדְחֲקוּ עַל יְדֵי אֵלֶה שֶׁמֵאֲחוֹרֵיהֶם, נִתְקָרְבוּ מַמָשׁ עַד הָאֵשׁ וְצָרְבוּ אֶת כַּפּוֹתֵיהֶם.

הַנְצוּרִים יָרוּ בָּהֶם מִדֵי פַּעַם וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת הִפִּילוּ כְּעֶשְׂרִים מֵהֶם. כָּל עוֹד נִשְׁאֲרוּ בִּידֵיהֶם כַּדוּרִים וְהַמְדוּרָה בָּעֲרָה, אָמְנָם לֹא הָיְתָה הַסַכָּנָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ. אֲבָל מַה יַעֲשׂוּ כְּשֶׁיֶאֶזְלוּ הַכַּדוּרִים וְהָאֵשׁ תִּדְעַךְ? הַנְצוּרִים הָאֻמְלָלִים לֹא הֵעֵזוּ אֲפִילוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַעְתָּם אֶת הַשְׁאֵלָה הַנוֹרָאָה הַזֹאת.

גְלֶנֶרְוַן הִסְתַּכֵּל בְּרוֹבֶּרְט. הַנַעַר הָיָה חִוֵר כְּמֵת, אַךְ עֵינָיו בָּעֲרוּ בְּעֹז וַאֲרֶשֶׁת פָּנָיו הִבִּיעָה גְבוּרָה אֲמִתִּית. הוּא הֶחֱזִיק אֶת רוֹבֵהוּ בְּיָד אַמִיצָה וְעָמַד מוּכָן לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי הַחַיוֹת הַזוֹעֲמוֹת.

– עוֹד מְעַט וְנִשָׁאֵר לְלֹא אֵשׁ וּלְלֹא כַּדוּרִים, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? יֵשׁ לְהִתְיָעֵץ עִם טַלְקַב.

וּבְהִשְׁתַּדְלוֹ לְהִזָכֵר בְּכָל הַמִלִים הַסְפָרַדִיוֹת, שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת לוֹ, הֵחֵל לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הָאִינְדִיאָנִי. לְמַזָלוֹ, יָדַע גְלְנֶרְוַן אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַזְאֵבִים הָאֲדוּמִים וְתוֹדוֹת לְכָךְ הֵבִין לְלֹא קֹשִׁי אֶת דְבָרָיו וּתְנוּעוֹתָיו שֶׁל הַפַּטַגוֹנִי, וְהוּא מָסַר לְרוֹבֶּרְט אֶת תֹּכֶן שִׂיחָתָם:

– הוּא אוֹמֵר, כִּי אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אֶלָא לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַד הַבֹּקֶר. הַזְאֵבִים הָאֲדוּמִים יוֹצְאִים לִטְרֹף טֶרֶף רַק בַּלֵילוֹת, וּכְשֶׁיָאִיר הַבֹּקֶר, יַחְזְרוּ וְיִסְתַּתְּרוּ בִּמְאוּרוֹתֵיהֶם, כִּי יַלְדֵי חשֶׁךְ הֵם, חַיוֹת מוֹרְדוֹת־אוֹר, מִינֵי יַנְשׁוּפִים בַּעֲלֵי אַרְבַּע רַגְלַיִם.

– אִם כֵּן, אֲדוֹנִי, נַעֲשֶׂה כַּעֲצָתוֹ, – הֵשִׁיב רוֹבֶּרְט – נַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ עַד הַבֹּקֶר, וְאִם יֶאֶזְלוּ הַכַּדוּרִים, נִלָחֵם בְּסַכִּינִים.

אַךְ טַלְקַב כְּבָר נִלְחָם בְּסַכִּינוֹ גַם עַתָּה. כְּשֶׁאַחַד הַזְאֵבִים הֵעֵז וְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שָׁלַח אֵלָיו הָאִינְדִיאָנִי בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה אֶת יָדוֹ הַמְזֻיָנָה בְּסַכִּין וְדָקַר אוֹתוֹ.

וּבֵינְתַיִם הָלְכוּ אֶמְצָעֵי הַהֲגָנָה וְנִתְמַעֲטוּ. בַּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַיְלָה הֵחֵלָה אֵשׁ הַמְדוּרָה לִשְׁקֹעַ וּבַקוּפְסָה לֹא נוֹתְרוּ אֶלָא חַמִישָׁה כַּדוּרִים.

גְלֶנֶרְוַן הִסְתַּכֵּל עַל סְבִיבוֹתָיו בַּחֲרָדָה.

לִבּוֹ הִתְכַּוֵץ מִכְּאֵב לְרַעְיוֹן הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל אָבְדַן הַנַעַר הָעוֹמֵד לְיָדוֹ, וְצַר הָיָה לוֹ גַם עַל עַצְמוֹ וְגַם עַל טַלְקַב. בְּלִבּוֹ אָמַר כְּבָר שָׁלוֹם לְאִשְׁתּוֹ הַיְקָרָה וּלְכָל רֵעָיו וִידִידָיו הָאֲהוּבִים, וְצַעַר רַב הִצְטָעֵר בְּזָכְרוֹ אֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ, אֲשֶׁר רַק בְּעֶטְיוֹ נִגְרְרוּ וּבָאוּ אֶל הַפַּמְפּוֹת.

מַרְאֵהוּ שֶׁל רוֹבֶּרְט הָיָה כְּאִלוּ לֹא יָדַע כְּלָל וּכְלָל עַל הַסַכָּנָה הַנוֹרָאָה הַצְפוּיָה לוֹ. אֲבָל גְלֶנֶרְוַן הֵבִין הֵיטֵב אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו. הוּא תֵּאֵר לוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הַיִסוּרִים הַנוֹרָאִים וְהָעִנוּיִים הָאֲיֻמִים שֶׁל הָאָדָם הַנִטְרָף בְּמַלְתְּעוֹת חַיָה צְמֵאָה לְדָם, וְהָיָה נִרְגָז וְנִרְגָשׁ מְאֹד.

הוּא הִשְׁתַּדֵל לַעֲצֹר אֶת הַדְמָעוֹת שְׁמִלְאוּ אֶת עֵינָיו, וּבְחַבְּקוֹ אֶת הַנַעַר אֶל לִבּוֹ, נָשַׁק לוֹ בְּמִצְחוֹ.

– אֲנִי אֵינֶנִי יָרֵא, אֲדוֹנִי! בֶּאֱמֶת, אֵינֶנִי יָרֵא! – אָמַר רוֹבֶּרְט בְּהַבִּיטוֹ אֶל הַלוֹרְד בְּבַת־צְחֹק.

– יָפֶה, רוֹבֶּרְט יַקִירִי… בְּעוֹד שְׁעָתַיִם יָאִיר הַבֹּקֶר וְאָז תַּחֲלֹף הַסַכָּנָה.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִפְנָה גְלֶנֶרְוַן אֶת עֵינָיו אֶל טַלְקַב.

– הֵידָד, טַלְקַב! בֶּן־חַיִל אַתָּה, פַּטַגוֹנִי אַמִיץ־לֵב! – קָרָא, בִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד הָרַג הָאִינְדִיאָנִי בְּקַת הָרוֹבֶה שְׁנֵי זְאֵבִים גְדוֹלִים, שֶׁהִצְלִיחוּ לַעֲבֹר אֶת מַחְסֹם הָאֵשׁ וּלְהַגִיעַ אֵלָיו.

לְאוֹרָהּ הַקָלוּשׁ שֶׁל הַמְדוּרָה הַדוֹעֶכֶת נִרְאֲתָה לַהֲקָה גְדוֹלָה שֶׁל זְאֵבִים אֲדֻמִים, שֶׁהָלְכָה וְהִתְקָרְבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. לְבַסוֹף דָעֲכָה הַמְדוּרָה כִּמְעַט לְגַמְרֵי וּבַחֲשֵׁכָה נִרְאוּ רַק עֵינֵיהֶן הַמַבְרִיקוֹת שֶׁל הַחַיוֹת.

מַחֲזֶה הַדָמִים נִתְקָרֵב וְכָל תִּקְוָה לְהַצָלָה אָפְסָה!

טַלְקַב יָרָה כְּבָר אֶת הַיְרִיָה הָאַחֲרוֹנָה וְהִפִּיל עוֹד אוֹיֵב אֶחָד. לְבָסוֹף שִׁלֵב אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ וְהוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ. הוּא שָׁקַע רֶגַע בְּמַחֲשָׁבוֹת וְחִפֵּשׂ אֵיזֶה מוֹצָא מִן הַמַצָב הַמְסֻכָּן.

אַךְ הִנֵה שִׁנוּ פַּתְאֹם הַזְאֵבִים אֶת תַּכְסִיס מִלְחַמְתָּם. כָּל הַמַחֲנֶה הַכָּבֵד פָּנָה לוֹ וְהִתְרַחֵק. יִלְלָתָם הַנוֹרָאָה רָפְתָה בְּמִקְצָת וְהִיא הָלְכָה וְנָדַמָה כִּמְעַט.

– תּוֹדָה לָאֵל, הִנֵה הָלְכוּ! – קָרָא רוֹבֶּרְט.

– כֵּן, נִדְמֶה לִי, כִּי כָּךְ הוּא, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן.

אֲבָל טַלְקַב, שֶׁהֵבִין אֶת דִבְרֵיהֶם, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה. הוּא יָדַע הֵיטֵב, כִּי אוֹיְבִים נוֹרָאִים אֵלֶה לֹא יְוַתְּרוּ עַל טַרְפָּם. הָאִינְדִיאָנִי הַמְנֻסֶה הַזֶה הֵבִין, כִּי הַזְאֵבִים אֵינָם אֶלָא מְשָׁנִים אֶת תַּכְסִיסֵיהֶם. בִּרְאוֹתָם, כִּי הָאֲנָשִׁים יוֹדְעִים לְהִלָחֵם גַם בְּסַכִּינִים, לֹא הֵעֵזוּ לִפְרֹץ וּלְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם דֶרֶךְ מְבוֹא הַמְשׂוּכָה וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיטוּ, כְּנִרְאֶה, לָלֶכֶת סְחוֹר־סְחוֹר וּלְהַתְקִיף אוֹתָם מֵאֲחוֹרֵיהֶם.

וְאָמְנָם לֹא יָצְאוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְנִשְׁמְעָה חֲרִיקַת הַמְשׂוּכָה מֵאָחוֹר. קוֹרוֹת־הָעֵץ הָרְקוּבוֹת לְמֶחֱצָה הִתְפּוֹרְרוּ עֵקֶב לַחֲצָם שֶׁל הַזְאֵבִים וּבְתוֹךְ הַפְּרָצוֹת שֶׁנִתְהַווּ נִנְעֲצוּ כַּפּוֹת מְזֻיָנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם אֲרֻכּוֹת וַחֲזָקוֹת כְּבַרְזֶל. פֹּה וְשָׁם נִרְאוּ בַּפְּרָצוֹת גַם חַרְטוֹמִים נוֹרָאִים בַּעֲלֵי עֵינַיִם נוֹצְצוֹת בְּקֶצֶף וְשִׁנַיִם מַבְרִיקוֹת.

הַסוּסִים שָׁמְטוּ בְּכֹחַ אֶת אֲסוּרֵיהֶם עַד שֶׁנִקְרְעוּ וַאֲחוּזֵי פַּחַד עַד כְּדֵי טֵרוּף הֵחֵלוּ לְהִתְרוֹצֵץ אָנֶה וְאָנָה.

גְלֶנֶרְוַן תָּפַס אֶת רוֹבֶּרְט וְהֶחֱזִיק בּוֹ, כְּשֶׁהוּא מוּכָן לְהָגֵן עָלָיו עַד טִפַּת דָמוֹ הָאַחֲרוֹנָה. בְּרֶגַע זֶה הִבְרִיק רַעְיוֹן בְּמֹחוֹ: לְנַסוֹת לְהִמָלֵט בִּרְכִיבָה. אַךְ בְּהִסְתַּכְּלוֹ בָּאִינְדִיאָנִי, נִשְׁאַר עוֹמֵד לְלֹא נוֹעַ.

טַלְקַב נִגַשׁ בְּשֶקֶט אֶל סוּסוֹ, כְּאִלוּ לֹא קָרָה דָבָר, וְהִתְחִיל לַחְבֹּשׁ אוֹתוֹ כְּמִתְכּוֹנֵן לְטִיוּל רָגִיל.

– הוּא עוֹזֵב אוֹתָנוּ! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בְּהַבִּיטוֹ בְּפַחַד עַל הָאִינְדִיאָנִי הַמִתְכּוֹנֵן לָשֶׁבֶת בְּאֻכָּפוֹ.

– לֹא, הוּא לֹא יַעֲשֶׂה זֹאת! זֶה בִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי! – הֵשִׁיב רוֹבֶּרְט בְּמֶרֶץ.

וְאָמְנָם לֹא חָשַׁב כְּלָל הָאִינְדִיאָנִי לַעֲזֹב אֶת יְדִידָיו. אַדְרַבָּה, הוּא רָצָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶגֶד וּבִלְבַד שֶׁיַצִיל אוֹתָם מִמָוֶת. אִינְדִיאָנִי אֲמִתִּי אֵינוֹ מְסֻגָל כְּלָל לִבְגֹד בְּמִישֶׁהוֹ וְהוּא תָּמִיד מוּכָן לְהַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְמַעַן הָאֲחֵרִים. טָאוּקָה עָמַד מוּכָן. מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ כִּרְסֵם אֶת רִסְנוֹ וְהִתִּיז נִיצוֹצוֹת מֵעֵנָיו הַמַבִּיטוֹת בְּגַאֲוָה.

הַסוּס הֵבִין אֶת כַּוָנַת בְּעָלָיו.

– אַתָּה רוֹכֵב וּמִסְתַּלֵק? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת הָאִינְדִיאָנִי, בְּהֵעָזְרוֹ בִּתְנוּעַת יָד מַרְאָה לְמֵרָחוֹק.

– כֵּן, – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי, בַּהֲנִיעוֹ לְאוֹת חִיוּב.

אַחַר כָּךְ הוֹסִיף עוֹד כַּמָה מִלִים סְפָרַדִיוֹת, שֶׁפֵּרוּשָׁן הָיָה “טָאוּקָה הוּא סוּס טוֹב… קַל־מֵרוֹץ… הוּא יִמְשֹׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַזְאֵבִים…”

– אֲבָל, טַלְקַב!… – קָרָא גְלֶנֶרְוַן בַּהֲבִינוֹ סוֹף־סוֹף אֶת כַּוָנַת הַפַּטַגוֹנִי.

– אֵין זְמַן! כָּל רֶגַע יָקָר הוּא! – אָמַר הָאִינְדִיאָנִי לִגְלֶנֶרְוַן.

אוֹתָהּ שָׁעָה הִסְבִּיר הַלוֹרְד לְרוֹבֶּרְט אֶת הָעִנְיָן:

– הֲתִשְׁמַע, רוֹבֶּרְט יַקִירִי? הוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְטוֹבָתֵנוּ! הוּא מִתְכּוֹנֵן לָצֵאת לַמִישׁוֹר רְחַב־הַיָדַיִם כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַזְאֵבִים וּלְהַצִיל אוֹתָנוּ!

– יְדִידֵנוּ, טַלְקַב! אַל־נָא תַּעַזְבֵנוּ! אַל־נָא תַּעַזְבֵנוּ! – הִתְחַנֵן הַנַעַר, בְּנָפְלוֹ לְרַגְלֵי הָאִינְדִיאָנִי.

– הוּא לֹא יַעַזְבֵנוּ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל טַלְקַב הוֹסִיף – נִסַע יַחַד!

בְּאָמְרוֹ אֶת דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים, הִצְבִּיעַ גְלֶנֶרְוַן עַל שְׁנֵי הַסוּסִים הַמִתְחַבְּאִים וּמִתְלַבְּטִים בְּפִנַת הַמְשׂוּכָה, כְּשֶׁהֵם דְחוּקִים וּלְחוּצִים זֶה לָזֶה מֵרֹב אֵימָה.

– לֹא! – אָמַר הָאִינְדִיאָנִי בַּהֲבִינוֹ אֶת דִבְרֵי גְלֶנֶרְוַן – סוּסִים חַלָשִׁים! פַּחְדָנִים! טָאוּקָה הוּא סוּס טוֹב!

– אִם כֵּן טוֹב, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל רוֹבֶּרְט, הוֹסִיף – רוֹבֶּרְט, לֹא טַלְקַב יִרְכַּב עַל סוּסוֹ, אֶלָא אֲנִי. הוּא יִשָׁאֵר אִתְּךָ וְיִשְׁמֹר עָלֶיךָ.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע תָּפַס גְלְנֶרְוַן בְּרֶסֶן הַסוּס וְאָמַר לְטַלְקַב:

– אֲנִי אֵצֵא!

– לֹא, – הֵשִׁיב הָאִינְדִיאָנִי בִּמְנוּחָה.

– הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי אֲנִי אֵצֵא! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הָרֶסֶן מִידֵי הַפַּטַגוֹנִי – אֲנִי רוֹצֶה לִרְכֹּב עַל טָאוּקָה וְאַתָּה תִּשָׁאֵר וְתִשְׁמֹר עַל הַנַעַר, אֲנִי מַפְקִיד אוֹתוֹ בְּיָדְךָ, טַלְקַב!

מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת עִרְבֵּב גְלֶנֶרְוַן מִלִים אַנְגְלִיוֹת וּסְפָרַדִיוֹת יַחַד. אוּלָם גַם אִלוּ לֹא אָמַר דָבָר, הָיָה הָאִינְדִיאָנִי מֵבִין אוֹתוֹ יָפֶה. בְּרִגְעֵי סַכָּנָה כָּאֵלֶה מְבִינִים הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶת רְעֵהוּ גַם בְּלִי אֹמֵר וּדְבָרִים.

טַלְקַב עָמַד עַל דַעְתּוֹ. הַוִכּוּחַ נִמְשַׁךְ וְהַסַכָּנָה גָדְלָה מֵרֶגַע לְרֶגַע. מְלֶאכֶת הַזְאֵבִים בַּהֲרִיסַת הַמְשׂוּכָה כִּמְעַט שָׁלְמָה וְאַחֲרֵי שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה רְגָעִים כְּבָר לֹא יוּכַל אִישׁ לְהִמָלֵט חַי.

אוּלָם גַם טַלְקַב וְגַם גְלֶנֶרְוַן לֹא רָצוּ לְוַתֵּר עַל רְצוֹנָם לְהַקְרִיב אֶת עַצְמָם לְטוֹבַת הָאֲחֵרִים. לְבַסוֹף מָשַׁךְ הָאִינְדִיאָנִי אֶת גְלֶנֶרְוַן הַצִדָה. כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ, כִּי בַּמִישׁוֹר שֶׁלִפְנֵיהֶם אֵין לִרְאוֹת אַף זְאֵב אֶחָד וְאֵין סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לְחַיָיו. הוּא גַם הִסְבִּיר לוֹ, כִּי אָסוּר לְאַבֵּד עַתָּה אַף רֶגַע אֶחָד, וְאִם הַתַּכְסִיס הַזֶה לֹא יַצְלִיחַ, הֲרֵי גְדוֹלָה הַסַכָּנָה לַנִשְׁאָרִים מֵאֲשֵׁר לָרוֹכֵב. הוּא עָמַד עַל דַעְתּוֹ, כִּי רַק עָלָיו לָצֵאת לַמֶרְחָב, מִשׁוּם שֶׁכָּל אִישׁ אַחֵר לֹא יוּכַל לְנַצֵל אֶת תְּכוּנוֹתָיו הַטוֹבוֹת שֶׁל טָאוּקָה כָּמוֹהוּ.

אַךְ הִנֵה הִזְדַקֵף טָאוּקָה עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת וּבִקְפִיצָה אַחַת עָבַר מֵעַל לַמְדוּרָה הָעֲשֵׁנָה וּמֵעַל לְפִגְרֵי הַזְאֵבִים, בְּצֵאתוֹ כְּסַעֲרָה אֶל הַמֶרְחָב. קוֹל יַלְדוּתִי נִשְׁמַע:

– יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי!

גְלֶנֶרְוַן וְטַלְקַב לֹא הִסְפִּיקוּ כִּמְעַט לִרְאוֹת כֵּיצַד יָשַׁב רוֹבֶּרְט עַל טָאוּקָה, וּבְהַחֲזִיקוֹ בְּחָזְקָה בְּרַעֲמָתוֹ, נֶעֱלַם אִתּוֹ בָּעֲרָפֶל.

– רוֹבֶּרְט! נַעֲרִי הָאֻמְלָל! – צָעַק גְלֶנֶרְוַן בַּחֲרָדָה.

וְיוֹתֵר לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר. נִשְׁמְעָה יְלָלָה־נְבִיחָה מַחֲרֶשֶׁת אָזְנַיִם. כָּל הַמַחֲנֶה הֶעָצוּם שֶׁל הַזְאֵבִים הָאֲדֻמִים פָּתַח בִּרְדִיפָה מְהִירָה אַחֲרֵי הַסוּס וְרוֹכְבוֹ. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נִשְׁאַר.

טַלְקַב וּגְלֶנֶרְוַן יָצְאוּ בְּרִיצָה אֶל מֵעֵבֶר לַמְשׂוּכָה. אַךְ לֹא רָאוּ וְלֹא שָׁמְעוּ דָבָר, בַּמִישׁוֹר הַנִרְחָב הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה. שַׁעֲטַת הַסוּס הַמִתְרַחֵק בִּדְהָרָה וְיִלְלַת הַזְאֵבִים כְּבָר לֹא הִגִיעוּ לְאָזְנֵיהֶם.

גְלֶנֶרְוַן נָפַל אַרְצָה אֵין־אוֹנִים וְאֶת שְׁתֵּי יָדָיו שָׂם עַל רֹאשׁוֹ מֵרֹב יֵאוּשׁ. אַךְ הָאִינְדִיאָנִי, שֶׁעָמַד בִּמְנוּחָה וְהִבִּיט אֶל הַמֶרְחָק, חִיֵךְ.

– טָאוּקָה סוּס מָהִיר, – אָמַר אֶל גְלֶנֶרְוַן בְּנָגְעוֹ נְגִיעָה קַלָה בִּכְתֵפָיו – הַנַעַר אַמִיץ־לֵב, הוּא יִמָלֵט.

– וְאִם יִפֹּל? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בִּדְאָגָה.

– הוּא לֹא יִפֹּל, – עָנָה לוֹ הַפַּטַגוֹנִי בְּבִטְחָה – הוּא יוֹשֵׁב יָפֶה בָּאֻכָּף.

אַךְ לַמְרוֹת נִחוּמָיו שֶׁל טַלְקַב עָבְרוּ עַל גְלֶנֶרְוַן שְׁאָר שְׁעוֹת הַלַיְלָה בְּהִתְרַגְזוּת וּבְצַעַר. הוּא לֹא הִתְנַחֵם בָּזֶה, שֶׁרוֹבֶּרְט הֵסִיר בְּמַעֲשֵׂהוּ הַנוֹעָז אֶת הַסַכָּנָה מִמֶנוּ. פְּעָמִים אֲחָדוֹת רָצָה לָקוּם וְלָרוּץ בְּעִקְבוֹת הַנַעַר.

אוּלָם הָאִינְדִיאָנִי הֱנִיאוֹ מִמַעֲשֶׂה כָּזֶה, בְּהַסְבִּירוֹ לוֹ, כִּי שׁוּם סוּס לֹא יוּכַל לְהַדְבִּיק אֶת טָאוּקָה, שֶׁהֵבִיא כְּבָר בְּוַדַאי אֶת רוֹבֶּרְט לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

– נְחַכֶּה עַד הַבֹּקֶר, וְאָז נֵלֵךְ לְחַפְּשׂוֹ, – אָמַר טַלְקַב לִגְלֶנֶרְוַן. בְּשָׁעָה אַרְבַּע נִתְבַּהֲרוּ קְצַת הַשָׁמַיִם. הָעֲרָפֶל הַסָמִיךְ הִתְחִיל לְהִתְפַּזֵר מְעַט, וְהָאִינְדִיאָנִי אָמַר בִּקְצָרָה:

– הִגִיעָה הַשָׁעָה!

גְלֶנֶרְוַן קָפַץ וְעָלָה עַל סוּסוֹ, טַלְקַב יָשַׁב עַל סוּסוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט, וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ בִּדְהָרָה לְצַד מַעֲרָב, שֶׁשָׁם בִּקְשׁוּ לְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רוֹבֶּרְט.

כְּשָׁעָה שָׁטְפוּ בִּמְהִירוּת וְהִתְבּוֹנְנוּ הֵיטֵב עַל סְבִיבוֹתֵיהֶם, שֶׁמָא יֵרָאֶה לָהֶם הַנַעַר. וּכְשֶׁהֶעֱלוּ עַל דַעְתָּם, כִּי הֵם עֲלוּלִים לְהִתָּקֵל בִּגְוִיָתוֹ הַמִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָם, אוֹ בְּשִׁלְדוֹ הַמְכֻרְסָם, עָבְרָה צְמַרְמֹרֶת בְּגוּפָם.

פַּתְאֹם שָׁמְעוּ קוֹל יְרִיָה. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִשְׁמְעָה יְרִיָה שְׁנִיָה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלִישִׁית. אֵלֶה הָיוּ הַסִימָנִים שֶׁנִקְבְּעוּ מֵרֹאשׁ בֵּינָם לְבֵין חַבְרֵיהֶם.

– הִנֵה הֵם! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן מְעֻדָד בְּמִקְצָת.

טַלְקַב הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמֶה וּמִיָד דִרְבְּנוּ הָרוֹכְבִים אֶת סוּסֵיהֶם וְכַעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה נִפְגְשׁוּ עִם יְדִידֵיהֶם, שֶׁעָשׂוּ אֶת דַרְכָּם בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל.

תְּרוּעַת גִיל פָּרְצָה מִלֵב גְלֶנֶרְוַן – יַחַד עִם הַגִיאוֹגְרָף רָכַב רוֹבֶּרְט וּמַרְאֵהוּ שָׁלֵו וְרַעֲנָן. טָאוּקָה צָהַל בְּשִׂמְחָה, בִּרְאוֹתוֹ אֶת בְּעָלָיו.

– רוֹבֶּרְט! רוֹבֶּרְט אֲהוּבִי! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן בְּחַבְּקוֹ וּבְנַשְׁקוֹ אֶת הַנַעַר – הוֹ, רוֹבֶּרְט, מַה מְאֹד הִפְחַדְתַּנִי!

גַם הָאִינְדִיאָנִי חִבֵּק אֶת בְּנוֹ הַגִבּוֹר שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנט.

– הוּא חַי! הוּא חַי! – קָרָא שׁוּב גְלֶנֶרְוַן הַמְאֻשָׁר.

– כֵּן, אֲנִי חַי, וְעָלַי לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ לְטָאוּקָה, – הֵשִׁיב הַנַעַר.

הָאִינְדִיאָנִי טָפַח בְּאַהֲבַת אָב וְרֹךּ עַל צַוַאר סוּסוֹ וְאָמַר לוֹ דְבַר־מָה בְּלַחַשׁ. וְהַסוּס הֵבִין, כַּנִרְאֶה, אֶת דְבָרָיו, כִּי צָהַל בְּשִׂמְחָה וְשָׂם אֶת רֹאשׁוֹ עַל כֶּתֶף בְּעָלָיו.

– לָמָה עָשִׂיתָ זֹאת, בְּנִי? – הִמְשִׁיךְ גְלֶנֶרְוַן לְדַבֵּר אֶל רוֹבֶּרְט – לָמָה? לָמָה כָּל כָּךְ הִפְחַדְתַּנִי? מַדוּעַ לֹֹא נָתַתָּ לִי אוֹ לְטַלְקַב לָצֵאת אֶל הַמִישׁוֹר?

– אֲדוֹנִי, – עָנָה הַנַעַר בְּקוֹל מָלֵא אַהֲבָה – בַּפַּעַם הַזֹאת הִגִיעַ תּוֹרִי לְהַקְרִיב אֶת עַצְמִי. טַלְקַב כְּבָר הִצִיל פַּעַם אֶת נַפְשִׁי, וְאַתָּה הוֹלֵךְ לְהַצִיל אֶת אָבִי וְעַל יְדֵי כָּךְ אַתָּה מַעֲמִיד אֶת חָיֶיךָ בְּסַכָּנָה בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע!

פֶּרֶק ז: בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה

אַךְ עָבְרוּ רִגְעֵי הַשִׂמְחָה שֶׁל הַפְּגִישָׁה, וְהִנֵה נִזְכְּרוּ כֻּלָם מִלְבַד מַכְּס נַבְּס בִּלְבַד, בִּצְמָאָם הַמֵצִיק. לְמַזָלָם נִמְצְאוּ אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הַרְחֵק מִן הַנָהַר גוּאַמִין, וּמִשֶׁזָזוּ הַתַּיָרִים מִמְקוֹמָם וְהֵחֵלוּ לִרְכֹּב יַחַד, הִגִיעוּ בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר אֶל הַמְשֹׂוּכָה הַיְדוּעָה כְּבָר הֵיטֵב לִגְלֶנֶרְוַן, רוֹבֶּרְט וְטַלְקַב.

עַל־פִּי הַמִסְפָּר הָרַב שֶׁל נִבְלוֹת הַזְאֵבִים הָאֲדֻמִים, לֹא קָשֶׁה הָָיָה לְתָאֵר אֶת עָצְמַת הַהִתְנַפַּלוּת שֶׁל הַחַיוֹת הַטוֹרְפוֹת וְאֶת אֹמֶץ־לִבַּם וּמִרְצָם שֶׁל הַמֻתְקָפִים.

לְאַחַר שֶׁרִווּ אֶת צְמָאָם הָרַב וְהִתְרַחֲצוּ בְּמֵי הַנָהָר, הִתְנַפְּלָה פְּלוּגָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל עַל אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר הַמְצֻיָנָה, שֶׁהֻכְנָה עוֹד אֶמֶשׁ וְהָיְתָה מְיֻעֶדֶת לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב. גַם גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו לֹא סֵרְבוּ לִסְעֹד אִתָּם יַחַד. הַצְלִי שֶׁל בְּשַׂר הַיָעֵן עָרַב מְאֹד לְחִכָּם וּבְשַׂר חַיַת־הַצִנָה שֶׁנִצְלָה בַּמַחֲבַת הַטִבְעִית הֵבִיא אֶת כֻּלָם לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת בְּטַעְמוֹ הַיוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

– כָּאן אַתָּה נַעֲשֶׂה זוֹלֵל בְּעַל־כָּרְחֲךָ, – אָמַר פַּגַנֶל, כְּשֶׁהוּא מְלַקֵק אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו וּפוֹצֵחַ בִּלְשׁוֹנוֹ – הַהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט בְּשָׁעָה כָּזוֹ הִיא חֵטְא כָּבֵד כְּלַפֵּי הַשָׁמַיִם, שֶׁהוֹאִילוּ וְזִמְנוּ אֶת הַמַטְעַמִים הָאֵלֶה.

וְהָגִיאוֹגְרָף אָמְנָם זָלַל כִּדְבָעִי. אִלְמָלֵא הַנָהָר גוּאַמִין, שֶׁפַּגַנֶל קָבַע מִיָד, כִּי לְמֵימָיו סְגֻלָה מְיֻחֶדֶת לַהֲקָלַת הָעִכּוּל, הָיָה בְּוַדַאי מַרְגִישׁ בְּקֵבָתוֹ מוּעָקָה הֲגוּנָה…

בַּשָׁעָה עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ, כְּשֶׁהֵם רַעֲנֲנִים, שְׂמֵחִים וּמְצֻיָדִים בְּמַיִם טְרִיִים. הַסוּסִים, שֶׁהֶחֱלִיפוּ כֹּחַ, אַחֲרֵי אָכְלָם וּשְׁתוֹתָם דַיָם אַף הֵם, רָצוּ וְדָהֲרוּ בְּצָהֳלָה.

עַתָּה עָבְרוּ תַּיָרֵינוּ בִּמְקוֹמוֹת פּוֹרִיִים מְאֹד, אַךְ רֵיקִים מֵאָדָם. גַם בִּשְׁנֵי הַיָמִים שֶׁלְאַחַר כָּךְ, כְּלוֹמַר בַּיוֹם הַשֵׁנִי וְהַשְׁלִישִׁי בְּנוֹבֶמְבֶּר, עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם בִּמְקוֹמוֹת דוֹמִים. בְּמֶשֶׁךְ הַיָמִים הָאֵלֶה לֹא קָרָה כָּל מְאֹרָע חָשׁוּב וְהֵם הִתְקַדְמוּ בְּדַרְכָּם ללֹא מִכְשׁוֹל. לְבַסוֹף, אוֹר לְיוֹם הַשְׁלִישִׁי לִִנְדוּדֵיהֶם, הִגִיעוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים עַד הַתְּחוּם הַמַבְדִיל בֵּין אֵזוֹר הַפַּמְפּוֹת וּבֵין מְדִינַת בּוּאֵנוֹס־אַיְרֵס.

מִטַלְקָהוּאָנוֹ יָצְאוּ בְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטוֹבֶּר וּבְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם יְמֵי מַסָעָם עָבְרוּ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִדַרְכָּם, כְּלוֹמַר שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִישָׁה קִילוֹמֶטֶר.

לְמָחֳרַת הַיוֹם יָצְאוּ אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת מִן הַפַּמְפּוֹת וְנִכְנְסוּ לְמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה. כָּאן קִוָה טַלְקַב לִמְצֹא אֶת הַקָצִיקִים, אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם נִמְצְאוּ, לְפִי הַהַשְׁעָרָה, הַשְׁבוּיִים.

מֵאַרְבַּע־עֶשְׂרֶה הַמְדִינוֹת, הַנִכְלָלוֹת בָּרֶפּוּבְּלִיקָה הָאַרְגֶנְטִינִית, מְדִינַת בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס הִיא הַגְדוֹלָה וְהַמְאֻכְלֶסֶת בְּיוֹתֵר. גְבוּלוֹתֶיהָ הַדְרוֹמִיִים מַגִיעִים עַד לְאַרְצוֹת הָאִינְדִיאָנִים, קַרְקָעָהּ מִצְטַיֵן בְּפוֹרִיוּת מַפְלִיאָה, אַקְלִימָהּ טוֹב לַבְּרִיאוּת, וְהַמִישׁוֹרִים הַמְכֻסִים עֵשֶׂב גָבוֹהַּ וְצִמְחֵי מִסְפּוֹא שׁוֹנִים מִשְׂתָּרְעִים עַד לְהָרֵי טַנְדִיל וְטַפַּלְקְוֶם.

אוּלָם לַמְרוֹת שֶׁטַלְקַב הִבְטִיחַ, כִּי בְּמִישׁוֹרִים אֵלֶה רַבִּים מְאֹד הֵם הָאִינְדִיאָנִים, לֹא נִרְאָה אִישׁ בְּכָל הַסְבִיבָה.

מִפַּעַם לְפַעַם נִתְקְלוּ שׁוּב הָרוֹכְבִים בְּגֵבִי מַיִם, שֶׁמֵהֶם הָיוּ מְתוּקִים וּמֵהֶם מְלוּחִים. עַל גְדוֹתֵיהֶם, בֵּין סִבְכֵי הַשִׂיחִים, הִתְעוֹפְפוּ גִדְרוֹנִים וְעֶפְרוֹנִים שֶׁמִלְאוּ אֶת הָאֲוִיר בְּשִׁירָתָם הָעֲרֵבָה, וּפֹה וָשָׁם הִתְהַלְכוּ לָהֶם בְּשׁוּרוֹת עֲרוּכוֹת שְׁקִיטָנִים מַרְהִיבֵי־עַיִן.

הִתְקָרְבוּתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים לֹא הִבְהִילָה כְּלָל וּכְלָל אֶת בַּעֲלֵי־הַכָּנָף הַנֶהְדָרִים וְהַמוּזָרִים הַלָלוּ.

– וּמַה יוֹצֵא לִי מִזֶה? – הִתְאוֹנֵן פַּגַנֶל – הֲרֵי הֵם עוֹמְדִים כִּפְסָלִים! וַאֲנִי מַה מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹתָם מְעוֹפְפִים!

– אֶת חֶפְצְךָ זֶה אֶפְשָׁר לְמַלֵא לְלֹא כָּל קשִׁי, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר.

– אָכֵן, הַצֶדֶק עִמְךָ, יְדִידִי הַמַיוֹר, יֵשׁ לְנַצֵל אֶת שְׁעַת־הַכֹּשְֶׁר הַנְדִירָה.

– מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי יֵשׁ לְנַצֵל הִזְדַמְנוּת כָּזֹאת. אִישׁ גַם לֹא יַפְרִיעֲךָ בָּזֶה.

כַּרֶגַע טָעַן אֵפוֹא פַּגַנֶל אֶת רוֹבֵהוּ וְיָרָה לְתוֹךְ סִיעַת הַשְׁקִיטָנִים. כְּהֶרֶף־עַיִן הִתְנַשְׂאוּ הָעוֹפוֹת אֶל עָל וְכִסוּ אֶת הַשָׁמַיִם, עַד כִּי הִסְתִּירוּ לִרְגָעִים אֶת פְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ.

פַּגַנֶל הִתְבּוֹנֵן בָּהֶם בִּתְשׂוּמַת־לֵב.

– הֲרָאִיתָ כֵּיצַד הֵם עָפִים? – שָׁאַל אֶת הַמַיוֹר.

– מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁרָאִיתִי, – עָנָה לוֹ מַכְּס נַבְּס – וְכִי עִוֵר אֲנִי, שֶׁלֹא אֶרְאֶה?

– וְאֵינְךָ מוֹצֵא, כִּי הֵם דוֹמִים בִּמְעוּפָם לְחֵץ שָׁלוּחַ מִקֶשֶׁת וְנוֹצָה קְשׁוּרָה לוֹ בְּקָצֵהוּ?

– לֹא, כָּזֹאת לֹא אֹמַר.

– אֵין בֵּינֵיהֶם וּבֵין חֵץ כָּל דִמְיוֹן, – אִשֵׁר גַם רוֹבֶּרְט.

– אָכֵן, זֶהוּ הַדָבָר! – קָרָא פַּגַנֶל מְרֻצֶה מְאֹד מִתְּשׁוּבוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו – אָמְנָם אֵין כָּל דִמְיוֹן, וְלוּ גַם מְעַט שֶׁבִּמְעַט, בֵּין הַשְׁקִיטָן הַמְעוֹפֵף וּבֵין הַחֵץ. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִמְנַע בֶּן־אַרְצִי הַמְפֻרְסָם שַׁטוֹבְּרִיַן לְהַחְלִיט, כִּי הַשְׁקִיטַן הַמְעוֹפֵף דוֹמֶה לְחֵץ מְקֻשָׁט בְּנוֹצוֹת בְּקָצֵהוּ! הוֹי, רוֹבֶּרְט יַקִירִי! שִׂים־נָא לֵב וּזְכֹר, כִּי מִכָּל אָפְנֵי הַדִבּוּר וְהַתֵּאוּר הַהַשְׁוָאָה בֵּין דָבָר אֶחָד לְמִישְׁנֵהוּ הִיא הַמְסֻכָּנָה בְּיוֹתֵר. הִשָׁמֵר לְךָ אֵפוֹא וְהִזָהֵר מִפְּנֵי הַהַשְׁוָאָה, כִּי אִם תַּשְׁוֶה דָבָר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וְהוּא אֵינוֹ דוֹמֶה אֵלָיו כְּלָל וּכְלָל, וְנִמְצֵאתָ נוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי הָאַחֵרִים.

– אֲנִי רוֹאֶה, מַר פַּגַנֶל, כִּי אַתָּה מְרֻצֶה מְאֹד מֵהִסְתַּכְּלוּת זוֹ, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.

– וַדַאי וּוַדַאי, – הֵשִׁיב לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – וְכִי בְּכָל יוֹם אַתָּה יָכוֹל לַעֲרֹךְ הִסְתַּכְּלוּת כָּאֵלוּ?

– אָכֵן, טוֹב וְיָפֶה… אַךְ עַתָּה הָבָה וְנִזְדָרֵז, כִּי הִנֵה הִתְרַחֲקוּ כְּבָר חַבֵרֵינוּ כִּבְרַת אֶרֶץ הַגוּנָה, וְאִם נִתְמַהֲמֵהַּ וְאָבְדוּ לָנוּ עִקְבוֹתֵיהֶם בִּגְלַל שַׁטוֹבְּרִיַן שֶׁלְךָ.

כְּשֶׁהִדְבִּיקוּ אֶת חַבְרֵיהֶם, רָאָה פַּגַנֶל, כִּי גְלֶנֶרְוַן מְשׂוֹחֵחַ עִם טַלְקַב מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת רַבָּה. הוּא רָאָה מִיָד, כִּי הֵם מְדַבְּרִים זֶה אֶל זֶה, אַךְ אֵינָם מְבִינִים זֶה אֶת זֶה.

טַלְקַב הִתְעַכֵּב פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּדַרְכּוֹ וְהִסְתַּכֵּל מִתּוֹךְ תְּשׂוּמַת־לֵב בָּאֹפֶק. בְּפָנָיו נִרְאוּ אוֹתוֹת תִּמָהוֹן וּגְלֶנֶרְוַן הִתְעַנְיֵן לָדַעַת אֶת סִבַּת תִּמְהוֹנוֹ וְלֹא יָכֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָבִין אֶת דְבָרָיו.

בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַגִיאוֹגְרָף הַמִתְקָרֵב, קָרָא אֵפוֹא אֵלָיו:

– הֱיֵה־נָא לָנוּ לְעֵזֶר, פַּגַנֶל, כִּי אֵין אָנוּ מְבִינִים אִישׁ אֶת שְׂפַת רֵעֵהוּ.

פַּגַנֶל הִתְקָרֵב, דִבֵּר מַשֶׁהוּ עִם הָאִינְדִיאָנִי וְאַחַר כָּךְ אָמַר אֶל גְלֶנֶרְוַן:

– טַלְקַב מִתְפַּלֵא מְאֹד עַל עֻבְדָה מוּזָרָה אַחַת, הַנִרְאֵית מַפְתִּיעָה אַף בְּעֵינַי.

– וּמַהוּ הַדָבָר?

– הוּא מִתְפַּלֵא, שֶׁעַד עַתָּה לֹא נִרְאָה לָנוּ בְּדַרְכֵּנוּ אַף אִינְדִיאָנִי אֶחָד. תָּמִיד הֵם נוֹדְדִים כָּאן מַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת עִם עֶדְרֵי הַמִקְנֶה שֶׁלָהֶם, אוֹ שֶׁהֵם הוֹלְכִים אֶל הָאַנְדִים, כְּדֵי לִמְכֹּר שָׁם אֶת הַשְׁטִיחִים וּמַגְלְבֵי־הָעוֹר שֶׁהֵם עוֹשִׂים. וְעַתָּה אַף עִקְבוֹתֵיהֶם לֹא נוֹדָעוּ.

– וְכֵיצַד מַסְבִּיר טַלְקַב אֶת הָעֻבְדָה הַמוּזָרָה הַזֹאת?

– הוּא אֵינוֹ מֵבִין כְּלָל וּכְלָל אֶת סִבַּת הַדָבָר. הוּא רַק מִתְפַּלֵא וּמִשְׁתּוֹמֵם, אַךְ אֵינוֹ מֵבִין כְּלוּם.

– וְאֵלוּ אִינְדִיאָנִים חָשַׁב לִמְצֹא בְּמִישׁוֹרִים אֵלֶה?

– דַוְקָא אֶת אֵלֶה, שֶׁבִּידֵיהֶם נִמְצָא, לְפִי דְבָרָיו, הַשָׁבוּי הָאֵירוֹפָּאִי… הַלָלוּ נִמְצָאִים תַּחַת שִׁלְטוֹנִם שֶׁל הַקִָצִיקִים קַלְפוּקוּר, כַּתְרִיאֵל וְיַנְקֶטְרוּץ.

– וּמִי הֵם הַקָצִיקִים הַלָלוּ?

– אֵלֶה הֵם רָאשֵׁי מַחֲנוֹת, שֶׁהָיוּ עַצוּמִים וּמְסֻכָּנִים מְאֹד עַד לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֵרֶךְ, כְּלוֹמַר – עַד הַזְמַן שְׁגֵרְשׁוּ אוֹתָם אֶל בֵּין הֶהָרִים. לְאַנְשֵׁי הַיִשׁוּב נִכְנְעוּ רַק בְּמִדָה מְסֻיֶמֶת, עַד כַּמָה שֶׁאִינְדִיאָנִים מְסֻגָלִים בְּכְלָל לְהִכָּנַע, כְּלוֹמַר – עַד הַהִזְדַמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה לִפְרֹק אֶת עֻלָם וּלְהַרְאוֹת אֶת כֹּחָם וּגְבוּרָתָם. אָכֵן, תָּמֵהַּ אַף אֲנִי, שְׁאֵין רוֹאִים אוֹתָם כָּאן, וְלֹא עוֹד, אֶלָא שֶׁאֵין אַף כָּל סִימָן לִמְצִיאוּתָם בַּסְבִיבָה כֻּלָהּ.

– הַמְתֵּן קְצַת וְאֶמָלֵךְ בְּטַלְקַב.

לְאַחַר שִׂיחָה קְצָרָה עִם טַלְקַב, אָמַר פַּגַנֶל לִגְלֶנֶרְוַן:

– הוּא חוֹשֵׁב, שֶׁעָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ עַד שֶׁנַגִיעַ לַמְצוּדָה “חֵרוּת”. אִם לֹא יִוָדַע לָנוּ בַּמְצוּדָה שׁוּם דָבָר עַל אוֹדוֹת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, נוּכַל שָׁם, לְפָחוֹת, לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת עַל מְקוֹם הִמָצְאָם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים.

– וּכְלוּם רַב הוּא הַמֶרְחָק עַד הַמְצוּדָה הַזוֹ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, כְּמֵאָה קִילוֹמֶטֶר בִּלְבַד. הִיא נִמְצֵאת בְּהָרֵי טַנְדִיל.

– וּמָתַי נוּכַל לְהַגִיעַ לְשָׁם?

– מָחֳרָתַיִם בָּעֶרֶב.

גְלֶנֶרְוַן הָיָה בִּמְבוּכָה. שֶׁלֹא לִמְצֹא אַף אִינְדִיאָנִי אֶחָד בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה – לֹא פִּלֵל כְּלָל. כְּשֶׁאֵין אָדָם זָקוּק לָהֶם, הֲרֵי הֵם נוֹדְדִים כָּאן עַל כָּל צַד וָעֵבֶר; וּכְשֶׁיֵשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ, הֲרֵי הֵם נֶעֳלָמִים, כְּאִלוּ בָּלְעָה אוֹתָם הָאֲדָמָה.

אַחֲרֵי הִרְהוּרִים רַבִּים, בָּא גְלֶנֶרְוַן לִידֵי הַחְלָטָה, שֶׁסִבַּת הֶעְדֵרָם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים הִיא בְּוַדַאי חַשׁוּבָה מְאֹד, אַךְ שֶׁלְפִי הַהַשְׁעָרָה, נִמְצָא רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּשִׁבְיָם שֶׁל אִינְדִיאָנִים אֵלֶה, יָדַע גְלֶנֶרְוַן, כִּי מִן הַהֶכְרַח, הוּא לְהִוָדַע לְאָן נָדְדוּ, צָפוֹנָה אוֹ נֶגְבָּה? שְׁאֵלָה זוֹ הִטְרִידָה אֶת גְלֶנֶרְוַן מְאֹד, כִּי חוֹשֵׁשׁ הָיָה, שֶׁמָא יֹאבְדוּ עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ עוֹד.

וּכְדֵי שֶׁיַשִׂיג יְדִיעוֹת עַל הָאִינְדִיאָנִים וְעַל מְקוֹם הִמָצְאָם, הֵבִין, כִּי אֵין לְפָנָיו בְּרֵרָה, אֶלָא לְקַבֵּל אֶת עֲצַת טַלְקַב וְלִפְנוֹת לְעֵבֶר הַמְצוּדָה “חֵרוּת”.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם נִרְאֲתָה לַתַּיָרִים גִבְעָה, אֲשֶׁר בְּאַדְמַת מִישׁוֹר זוֹ יָכְלָה לְהֵחָשֵׁב לְהַר גָבוֹהַּ. זוֹ הָיְתָה גִבְעַת טַפַּלְקְוֶם, וּלְמַרְגְלוֹתֶיהָ נֶעֶצְרוּ הָרוֹכְבִים הַיְגֵעִים, כְּדֵי לָלוּן וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ.

הַמַעֲבָר דֶרֶךְ גִבְעָה זוֹ לֹא הָיָה קְָשֶׁה כְּלָל וּכְלָל. גַם הָעֲלִיָה וְגַם הַיְרִידָה הָיְתָה קַלָה מְאֹד, בְּיִחוּד לַאֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ כְּבָר בְּחַיֵיהֶם אֶת פִּסְגוֹת הָאַנְדִים. הַסוּסִים רָצוּ כִּמְעַט בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶרֶךְ וְלֹא הִתְעַכְּבוּ כְּלָל.

לְמָחֳרַת הַיוֹם, בִּשְׁעַת הַצָהֳרַיִם, עָבְרוּ הַתַּיָרִים לְיַד מְצוּדַת טַפַּלְקְוֶם, שֶׁהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַמְצוּדוֹת לְאֹרֶךְ גְבוּלָהּ הַדְרוֹמִי שֶׁל אֶרֶץ זוֹ – מָגֵן בִּפְנֵי גַנָבִים וְשׁוֹדְדִים.

גַם כָּאן לֹא נִרְאָה כָּל סִימָן לָאִינְדִיאָנִים וְטַלְקַב הָיָה מַמָשׁ מֻכֶּה תִּמָהוֹן.

אַךְ כַּעֲבֹר זְמַן־מָה נִרְאוּ עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה שְׁלשָׁה פָּרָשִׁים מְזֻיָנִים. כַּאֲשֶׁר הִבְחִינוּ בָּרוֹכְבִים, עָצְרוּ לְרֶגַע אֶת סוּסֵיהֶם, הִתְיָעֲצוּ בֵּינֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ נֶעֶלְמוּ חִישׁ־מַהֵר, מַמָשׁ בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, כְּאִלוּ לֹא הָיוּ אֵלֶה יְצוּרִים חַיִים, שֶׁחֻקֵי הַטֶבַע שׁוֹלְטִים בָּהֶם, אֶלָא מִינֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת, אֲשֶׁר כָּל חֹק, בֵּין טִבְעִי וּבֵין מוּסָרִי, כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הוּא לָהֶם.

גְלֶנֶרְוַן הָיָה מָלֵא קֶצֶף וְחָרוֹן.

– גָאוּצִ’ים, – אָמַר הָאִינְדִיאָנִי, בְּקָרְאוֹ לַפָּרָשִׁים הַמְשֻׁנִים הַלָלוּ בַּשֵׁם, שֶׁעוֹרֵר בְּשַׁעְתּוֹ קְטָטָה חֲרִיפָה בֵּין פַּגַנֶל וְהַמַיוֹר.

– הֲתִשְׁמַע? גָאוּצִ’ים! – הֵעִיר הַמַיוֹר לְפַּגַנֶל – אַךְ הַיוֹם לֹא תִּשֹׁב רוּחַ הַצָפוֹן, נָכוֹן, מַר פַּגַנֶל?

– אֲנִי מַחְלִיט עַתָּה וְאוֹמֵר, כִּי אָמְנָם דוֹמִים הֵם מְאֹד לְשׁוֹדְדִים עֲלֵי דֶרֶךְ, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל.

– לֹא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁהֶם דוֹמִים לְשׁוֹדְדִים, כִּי אִם שׁוֹדְדִים הֵם בֶּאֱמֶת! – אָמַר הַמַיוֹר – וַאֲנִי בָּטוּחַ, כִּי הַפַּעַם אַתָּה כְּבָר מַסְכִּים לִי.

– אַנִי מַסְכִּים, חֲבִיבִי, אֲנִי מַסְכִּים בְּכָל לְבָבִי!

דִבְרֵי הוֹדָאָתוֹ אֵלֶה שֶׁל פַּגַנֶל נִתְקַבְּלוּ בִּתְרוּעַת צְחוֹק שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, אַךְ צְחוֹק זֶה לֹא הֶעֱלִיב כְּלָל אֶת הַגִיאוֹגְרָף וְלֹא הִפְרִיעוֹ בְּשִׂיחָתוֹ הַלְבָבִית.

עַל־פִּי עֲצָתוֹ שֶׁל טַלְקַב, הִתְאַחְדוּ עַתָּה כָּל הַחֲבוּרָה וְרָכְבוּ קְרוֹבִים זֶה לָזֶה, כִּי בִּסְבִיבָה זוֹ, לַמְרוֹת שֶׁהִיא נִרְאֵית עֲזוּבָה וְרֵיקָה מֵאָדָם, יֵשׁ בְּכָל זֹאת לְהִזָהֵר בְּכָל רֶגַע מִפְּנֵי הִתְנַפְּלוּת פִּתְאוֹמִית אוֹ אַפְתָּעָה בִּלְתִּי נְעִימָה אַחֶרֶת.

אַךְ כָּל הָאַזְהָרוֹת וְאֶמְצָעֵי הַזְהִירוּת הָיוּ לַשָׁוְא, כִּי כָּל דָבָר לֹא קָרָה לָרוֹכְבִים וְכָל אַפְתָּעָה לֹא בָּאָה.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִתְעַכְּבוּ בְּטוֹלְדֶרְיוֹ⁴ עָזוּב אֶחָד, הוּא הַטוֹלְדֶרְיוֹ שֶׁבּוֹ הָיָה הַקָצִיק כַּתְרִיאֵל מְאַסֵף אֶת מַחֲנֵהוּ. וּמִכֵּיוָן שֶׁעִקְבוֹת הָאָדָם שֶׁמָצְאוּ בּוֹ הָיוּ בּוֹדְדוֹת וִישָׁנוֹת, בָּאוּ יְדִידֵינוּ לִכְלָל דֵעָה, כִּי הַטוֹלְדֶרְיוֹ נֶחֱרַב כְּבָר מִזְמַן.

וּלְמָחֳרַת הַיוֹם הִגִיעוּ סוֹף־סוֹף אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת אֶל הָאֶסְטַנְצִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, הֵן הַמוֹשָׁבוֹת הַמְרֻבּוֹת שֶׁבִּסְבִיבַת הָרֵי טַנְדִיל, אֲשֶׁר יוֹשְׁבֵיהֶן עוֹסְקִים בְּגִדוּל צֹאן וּבָקָר.

הַמִגְרָשִׁים הָרְחָבִים, שֶׁשִׁמְשׁוּ לְאִסוּף הַמִקְנֶה, הָיוּ מֻקָפִים עֲצֵי לִבְנֶה, עֲרָבִים, אֳרָנִים, עֲצֵי שִׁטָה וְעֵצִים שׁוֹנִים אֲחֵרִים. בַּמִרְעֶה שׁוֹטְטוּ עֶדְרֵי פָּרִים, פָּרוֹת, סוּסִים וְצֹאן, מְסֻמָנִים כֻּלָם בְּחוֹתַם בַּעֲלֵיהֶם, וְהַשׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם הָיוּ כַּלְבֵי־רוֹעִים גְדוֹלִים.

הָרוֹעִים שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה חַיִים כְּמוֹ הָרוֹעִים הַמְתֹאָרִים בְּכִתְבֵי־הַקֹדֶשׁ. הָעֲדָרִים אַף הֵם מְרֻבִּים וַעֲצוּמִים הֵם, וְאֶפְשָׁר שֶׁהֶם גַם עוֹלִים בְּמִסְפָּרָם עַל הָעֲדָרִים הַגְדוֹלִים שֶׁרָעוּ לַפָנִים בְּמִישׁוֹרֵי אֲרַם־נַהֲרַיִם. אַךְ הַהֶבְדֵל בֵּינֵיהֶם הוּא בָּזֶה, שֶׁרוֹעֵי הַמִישׁוֹרִים הָאַרְגֶנְטִינִיִים אֵינָם חַיִים חַיֵי מְשְׁפָּחָה וּבְמִדוֹתֵיהֶם הַגַסוֹת הֵם יוֹתֵר דוֹמִים לְקַצָבִים מֵאֲשֶׁר לָרוֹעִים שֶׁבְּכִתְבֵי־הַקֹדֶשׁ.

כָּל זֶה נוֹדַע לְתַיָרֵינוּ תּוֹדוֹת לְפַּגַנֶל, שֶׁהִשְׁתַּמֵשׁ בַּהִזְדַמְנוּת, כְּדֵי לְהוֹרוֹת לַחֲבֵרָיו לֶקַח בִּשְׁאֵלַת גִזְעֵי הָאָדָם. וּבְשִׁעוּר חָשׁוּב זֶה הִתְעַנְיֵן אֲפִילוּ מַכְּס נַבְּס.

פַּגַנֶל הִפְנָה גַם אֶת תְּשׂוּמַת־לֵב חֲבֵרָיו לְמַחֲזוֹת־הַשָׁוְא, הַיְדוּעִים בְּשֵׁם “פָטָה מוֹרְגָנָה” וְהַנִרְאִים לְעִתִּים קְרוֹבִים בִּסְבִיבוֹת אֵלוּ: הוּא הֶרְאָה לָהֶם בָּמֶרְחָק אַגְמֵי מַיִם שְׁקוּפִים וַעֲצֵי־לִבְנֶה וֲעֲרָבִים מִשְׁתַּקְפִים בְּמֵימֵיהֶם. אוּלָם מִשֶׁהָלְכוּ הַתַּיָרִים וְהִתְקָרְבוּ אֶל הָאֲגָמִים הַיָפִים הָאֵלֶה, נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן.

בַּיוֹם הַשִׁישִׁי בְּנוֹבֶמְבֶּר עָבְרוּ הַתַּיָרִים לְיַד עֶשֶׂר אֶסְטַנְצִיוֹת וּשְׁנֵי בָּתֵּי־מִטְבָּחַים גְדוֹלִים, אֲשֶׁר בָּהֶם נִשְׁחָט הַבָּקָר הַמְפֻטָם בִּידֵי קַצָבִים מֻמְחִים.

שְׁחִיטַת הַבָּקָר מַתְחִילָה כָּאן בָּאָבִיב. הָאֲנָשִׁים הָעוֹסְקִים בִּמְלָאכָה זוֹ שָׂמִים אֶת פְּנֵיהֶם לְגִדְרוֹת הַמִקְנֶה, מַטִילִים חֲבָלִים עַל צַוְארֵי קָרְבְּנוֹתֵיהֶם וּמוֹלִיכִים אוֹתָם אֶל בֵּית־הַמִטְבָּחַיִם.

יֵש וְהַפָּרִים עוֹמְדִים עַל נַפְשָׁם בִּגְבוּרָה וּבְיֵאוּשׁ. וְאָז נֶהְפָּכִים הַקַצָבִים מַמָשׁ לְטוֹרֵאָדוֹרִים הַמַרְאִים בְּמִלְחַמְתָּם עִם בַּעֲלֵי־הַחַיִים הַמִשְׁתּוֹלְלִים לֹא רַק זְרִיזוּת וּגְבוּרָה מַפְלִיאָה, אֶלָא גַם אַכְזָרִיוּת גְדוֹלָה וּמַפְלִיאָה.

אֵין מָקוֹם נִתְעָב בָּעוֹלָם מִבָּתֵּי־הַמִטְבָּחַיִם שֶׁבִּסְבִיבָה זוֹ. הָאֲוִיר מָלֵא צַחֲנָה כָּזֹאת, שֶׁאֵין בֶּן־אָדָם זָר יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ. מִבַּעַד לַגְדֵרוֹת נִשְׁמָעִים קוֹלוֹתֵיהֶם הַנוֹרָאִים שֶׁל הַקַצָבִים, נְבִיחָתָם הָאֲיֻמָה שֶׁל כַּלְבֵיהֶם וְהַצְוָחוֹת וְהַגְנִיחוֹת הַמְמֻשָׁכוֹת וְהַפּוֹלְחוֹת לֵב שֶׁל הַחַיוֹת הַנִשְׁחָטוֹת.

אֲבָל בַּזְמַן שֶׁתַּיָרֵינוּ עָבְרוּ כָּאן לֹא הִגִיעָה עוֹד עֵת הַשְׁחִיטָה, הָאֲוִיר הָיָה צַח וְרַעֲנָן וּבָתֵי־הַמִטְבָּחַיִם הַנוֹרָאִים דוֹמְמִים וּשְׁקֵטִים.

טַלְקַב הֵאִיץ בַּחֲבֵרָיו לְהִזְדָרֵז וּלְמַהֵר בִּרְכִיבָתָם, כְּדֵי שֶׁיַגִיעוּ עַד הָעֶרֶב לַמְצוּדָה “חֵרוּת”. הַסוּסִים הַמְדֻרְבָּנִים עַל יְדֵי רוֹכְבֵיהֶם רָצוּ בְּעִקְבוֹת טָאוּקָה, בְּדָהֲרָם מֵעַל לָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ, מִבְּלִי גַעַת בּוֹ כִּמְעַט.

מִזְמַן לִזְמַן רָאוּ בְּדַרְכָּם חַווֹת מֻקָפוֹת חוֹמוֹת גְבוֹהוֹת וּתְעָלוֹת מַיִם עֲמֻקוֹת. לִפְנֵי הַבִּנְיָן הָרָאשִׁי שֶׁל כָּל אַחַת מִן הַחַווֹת הַלָלוּ הָיְתָה בְּנוּיָה מִרְפֶּסֶת גְבוֹהָה, אֲשֶׁר מֵעָלֶיהָ יָכְלוּ הַבְּעָלִים, הַמוּכָנִים תָּמִיד לְמִלְחֶמֶת־מָגֵן, לַהֲדֹף אֶת הַשׁוֹדְדִים הַמִתְנַפְּלִים עֲלֵיהֶם.

יִתָּכֵן, כִּי בְּאַחַת הַחַווֹת הַלָלוּ הָיָה גְלֶנֶרְוַן יָכֹל לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת בִּדְבַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהֶחְלִיט לִנְסוֹעַ עַד מְצוּדַת “חֵרוּת”, לֹא רָצָה לְשַׁנוֹת אֶת הַתָּכְנִית וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ הָלְאָה.

בְּדַרְכָּם נִתְקְלוּ הָרוֹכְבִים בִּשְׁנֵי נְהָרוֹת, לוּס־גוּסֵזוֹס וּפָּלֵיאָדוּ, שֶׁהָיוּ נֶאֱלָצִים לְעָבְרָם בִּשְׂחִיָה. וּמִשֶׁעָבְרוּ אֶת הַנָהָר הַשֵׁנִי, כְּבָר נִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם הָרֵי טַנְדִיל, אֲשְֶׁר לְמַרְגְלוֹתֵיהֶם, בְּמָקוֹם צַר וְאַפְלוּלִי שׁוֹכֵן הַכְּפָר טַנְדִיל, וּמִמַעַל לוֹ מִתְנוֹסֶסֶת בְּחוֹמוֹתֶיהָ הַגְבוֹהוֹת הַמְצוּדָה “חֵרוּת”.

פֶּרֶק ח: הַמְצוּדָה “חֵרוּת”

הָרֵי טַנְדִיל אֵינָם מִתְרוֹמְמִים אֶלָא עַד לְגֹבַהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת מֶטֶר בִּלְבַד מִפְּנֵי הַיָם. זוֹהִי שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל גִבְעוֹת־בְּרֵאשִׁית שֶׁקָדְמָה עוֹד לַחַיִים הָאוֹרְגָנִיִים, אוּלָם מֵאָז הַיָמִים הָרְחוֹקִים הִשְׁתַּנְתָה צוּרַת הַגְבָעוֹת שִׁנוּי רַב, עֵקֶב פְּעֻלוֹת ווּלְקָנִיוֹת חֲזָקוֹת וּתְכוּפוֹת.

הַרֵי טַנְדִיל, הָעֲרוּכִים בַּחֲצִי עִגוּל וְהַמְכֻסִים דֶשֶׁא רַב וַעֲסִיסִי, כּוֹלְלִים אֶת כָּל הַחֵלֶק הַדְרוֹמִי שֶׁל מְדִינַת בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס וְהֵם מִסְתַּיְמִים בְּשִׁפּוּעַ, אֲשֶׁר בּוֹ מְקוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל הַנְחָלִים הַזוֹרְמִים צָפוֹנָה.

אוֹכְלוֹסִיָתָהּ שֶׁל סְבִיבָה זוֹ אֵינָהּ עוֹלָה עַל אַרְבַּעַת אֲלָפִים נֶפֶשׁ, וּמֶרְכָּזָהּ הוּא הַכְּפָר טַנְדִיל, הַחוֹסֶה בְּצִלָהּ שֶׁל הַמְצוּדָה “חֵרוּת”.

תַּיָרֵינוּ הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד, כְּשֶׁנוֹדַע לָהֶם שֶׁבִּסְבִיבָה זוֹ יוֹשְׁבִים כִּמְעַט אַךְ וְרַק צָרְפַתִּים וְאִיטַלְקִים. אוּלָם בִּשְׁבִיל פַּגַנֶל לֹא הָיְתָה זוֹ אַפְתָּעָה. הוּא סִפֵּר לַחֲבֵרָיו כִּי הָרִאשׁוֹנִים מִבְּנֵי אֵירוֹפָּה שֶׁהִתְיַשְׁבוּ כָּאן הָיוּ צָרְפַתִּים וְאֶחָד מֵהֶם, פַּרְשַׁפּ שְׁמוֹ, הָיָה גַם זֶה שֶׁבָּנָה בִּשְׁנַת 1828 אֶת הַמְצוּדָה “חֵרוּת”, שֶׁתַּפְקִידָהּ לְהָגֵן עַל הַכְּפָר טַנְדִיל מִפְּנֵי הָאִינְדִיאָנִים הַמִתְנַפְּלִים עָלָיו לְעִתִּים תְּכוּפוֹת. רַבָּה מְאֹד הָיְתָה הָעֶזְרָה שֶׁהִגִישׁ לְפַּרְשַׁפּ הַמְלֻמָד אַלְסִיד דְ’אוֹרְבִּינְיֶה, אֲשֶׁר לֹא חָסַךְ עָמָל וְהִקְדִישׁ יָמִים רַבִּים לַחֲקִירַת הַסְבִיבָה.

הַכְּפָר טַנְדִיל הוּא מְקוֹם־מִסְחָר חָשׁוּב וְהוּא עוֹמֵד בִּקְשָׁרִים הֲדוּקִים עִם בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס, הָרְחוֹקָה מִמֶנוּ מַהֲלַךְ שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם. הוּא מְתַוֵךְ בֵּין הָאֶסְטַנְצִיוֹת לְבֵין הָעִיר הַגְדוֹלָה וְאֵלָיו בָּאִים גַם הָאִינְדִיאָנִים לִמְכֹּר אֶת תּוֹצַרְתָּם, בְּעִקָר – צֶמֶר וְחֶפְצֵי־עוֹר שׁוֹנִים. הַכְּפָר הוּא גָדוֹל מְאֹד, בִּנְיָנָיו יָפִים וּמְרֻוָחִים וּבוֹ גַם כַּמָה בָּתֵּי־סֵפֶר וּבַתֵּי־תְּפִלָה.

פַּגַנֶל הָיָה בָּטוּחַ, כִּי לְאַחַר שֶׁלֹא הִצְלִיחוּ לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת עַל הַשְׁבוּיִים הָאֵירוֹפָּאִים בַּכְּפָר, יַעֲלֶה בְּיָדָם דָבָר זֶה בַּמְצוּדָה. גְלֶנֶרְוַן הִשְׁאִיר אֵפוֹא אֶת תּוֹם אוֹסְטִין, מְיוּלְרֶדִי וּוִילְסוֹן עִם הַסוּסִים וְהַמִטְעָן בְּאַחַד הַפּוּנְדָקִים, וְהוּא בְּלִוְיַת טַלְקַב, פַּגַנֶל, הַמַיוֹר וְרוֹבֶּרְט, שָׂם אֶת פָּנָיו אֶל הַמְצוּדָה.

מִיָד עִם הַחִלָם לְטַפֵּס בָּהָר, מָצְאוּ אֶת עַצְמָם לְיַד שַׁעֲרֵי הַחוֹמָה שֶׁל הַמִבְצָר. הַשׁוֹמֵר שֶׁעָמַד לֹא עָצַר אוֹתָם כְּלָל וּכְלָל וְלֹא שָׁאַל אוֹתָם אֲפִילוּ לְחֶפְצָם, וּמֵעֻבְדָה זוֹ לָמְדוּ תַּיָרֵינוּ שְׁנֵי דְבָרִים: רֵאשִׁית, שֶׁהֵם אֵינָם מְעוֹרְרִים כָּל חֲשָׁד בְּלֵב הַשׁוֹמֵר; וְשֵׁנִית, שֶֶׁהָרַשְׁלָנוּת כָּאן הִיא בְּוַדַאי לֹא מוּעָטָה כְּלָל וּכְלָל.

בַּחֲצַר הַמְצוּדָה הִתְאַמְנוּ אוֹתָה שָׁעָה טִירוֹנִים אֲחָדִים, שֶׁהַגָדוֹל שֶׁבָּהֶם הָיָה כְּבֶן עֶשְׂרִים וְהַקָטָן – בֶּן שֶׁבַע בִּלְבָד. זוֹ הָיְתָה קְבוּצַת נְעָרִים, שֶׁעָשׂוּ רשֶׁם כְּאִלוּ אֵינָם מִתְיַחֲסִים לִמְלַאכְתָּם יַחַס רְצִינִי, אוּלָם בְּכָל זֹאת הֶרְאוּ בְּאִמוּנֵיהֶם דִיוּק וּזְרִיזוּת.

מַדֵיהֶם שֶׁל הַחַיָלִים הַמְשֻׁנִים הַלָלוּ הָיוּ מִינֵי כֻּתָּנוֹת חֲגוּרוֹת בִּרְצוּעוֹת־עוֹר, רַגְלֵיהֶם הָיוּ יְחֵפוֹת לְגַמְרֵי וּבְרָאשֵׁיהֶם כּוֹבָעִים גְדוֹלִים וּשְׂעִירִים. נִשְׁקָם הָיָה רוֹבֶה וְחֶֶרֶב, שֶׁהָרִאשׁוֹן מֵהֶם הָיָה כָּבֵד מִדַי. אַךְ הַטִירוֹנִים לֹא שָׂמוּ לֵב לִקְטַנוֹת כָּאֵלוּ.

יְדִידֵינוּ הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד, כִּי פְּנֵי הַטִירוֹנִים דוֹמוֹת מְאֹד, כְּאִלוּ הָיוּ כֻּלָם בְּנֵי אָב אֶחָד. גַם הַסַמָל שֶׁאִמֵן אוֹתָם לֹא יָצָא מִכְּלָל זֶה. אוּלָם עַד מְהֵרָה עָבְרָה תְּמִיהָתָם, כִּי נוֹדַע לָהֶם, שֶׁאָמְנָם כָּל שְׁלשָׁה־עָשָׂר הַנְעָרִים הֵם אַחִים מִלֵדָה. אוּלָם מַה שֶׁהִתְמִיהַּ עוֹד אֶת פַּגַנֶל, הָיָה זֶה, שֶׁהַטִירוֹנִים הִתְאַמְנוּ בַּשָׂפָה הַצָרְפַתִּית וְאַף דִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּשָׂפָה זוֹ.

– הָא כֵּיצַד? – קָרָא הַמְלֻמָד בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁשָׁמַע אֶת צִלְצוּל לְשׁוֹנוֹ.

אוּלָם גְלֶנֶרְוַן לֹא בָּא אֶל הַמְצוּדָה, כְּדֵי לְהִתְעַנֵג עַל אִמוּנֵי הַטִירוֹנִים וּלְהִתְעַנְיֵן מִשׁוּם מַה נוֹתֵן הַסַמָל אֶת פְּקֻדוֹתָיו בְּצָרְפַתִּית. הוּא לֹא רָצָה לְאַבֵּד זְמַן לְבַטָלָה וּבִקֵשׁ אֶת פַּגַנֶל, כִּי יֹאמַר לַסַמָל, שֶׁהוּא רוֹצֶה מְאֹד לִרְאוֹת אֶת מְפַקֵד הַמְצוּדָה.

הַסַמָל שָׁלַח מִיָד אֶת אֶחָד מִטִירוֹנָיו, וְזֶה פָּנָה לְבִנְיָן גָדוֹל שֶׁעָמַד בַּצַד וְשֶׁשִׁמֵשׁ, כְּנִרְאֶה, קְסַרְקָט.

רְגָעִים אֲחָדִים לְאַחַר זֶה הוֹפִיעַ מְפַקֵד הַמְצוּדָה. זֶה הָיָה אָדָם כְּבֶן חֲמִשִׁים, גְבַהּ־קוֹמָה, כְּרֵסָנִי, בַּעַל לְסָתוֹת בּוֹלְטוֹת וְשָׂפָם סָמוּר, שֶׁמַרְאֵהוּ הָיָה גַם מַרְאֵה אִישׁ צָבָא וְגַם מַרְאֵה מוֹשֵׁל וּמְצַוֶה. הוּא הֶחֱזִיק בְּפִיו מִקְטֶרֶת מַעֲלָה עָשָׁן וַהֲלִיכָתוֹ הִזְכִּירָה לְפַּגַנֶל אֶת הֲלִיכָתָם שֶׁל סְגָנֵי הַקְצִינִים בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

טַלְקַב יָצָא לִקְרָאתוֹ וְהִצִיג לְפָנָיו אֶת גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן שֶׁהָאִינְדִיאָנִי דִבֵּר אֵלָיו, הָיוּ עֵינָיו שֶׁל הַמְפַקֵד נְעוּצוֹת בִּפְנֵי פַּגַנֶל. הַגִיאוֹגְרָף כְּבָר רָצָה לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר סַקְרָנוּתוֹ, אַךְ עוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לְהוֹצִיא מִלָה מִפִּיו, וּכְבָר נִגַשׁ אֵלָיו הַמְפַקֵד, תְּפָסוֹ בְּחָזְקָה בְּיָדוֹ וּשְׁאֵלוֹ בְּשִׂמְחָה:

– הֲצָרְפַתִּי הִנְךָ?

– כֵּן, צָרְפַתִּי אֲנִי! – עָנָה פַּגַנֶל.

– הֶאָח! מָה רַבָּה שִׂמְחָתִי עַל הַדָבָר הַזֶה!… הֲרֵי גַם אֲנִי צָרְפַתִּי הִנְנִי!… – קָרָא הַמְפַקֵד בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדוֹ שֶׁל פַּגַנֶל וּבְהַנִיעוֹ אוֹתָהּ בְּכֹחַ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהָגִיאוֹגְרָף הַנִכְבָּד הִתְכַּוֵץ כֻּלוֹ מֵרֹב כְּאֵב.

– זֶה, בְּוַדַאי, יְדִידְךָ מִשֶׁכְּבָר הַיָמִים? – שָׁאַל הַמַיוֹר אֶת פַּגַנֶל.

– מוּבָן מֵאֵלָיו! – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף בְּשִׂמְחָה – הַצָרְפַתִּי מוֹצֵא יְדִידִים בְּכָל חֲמֵשֶׁת חֶלְקֵי־הַתֵּבֶל.

וּלְאַחַר שֶׁשִׁחְרֵר סוֹף־סוֹף אֶת יָדוֹ מִיָד בֶּן אַרְצוֹ, הֵחֵל עִמוֹ שִׂיחָה רְחָבָה וְרַבַּת עִנְיָן, שֶׁהִשְׁכִּיחָה מִלִבּוֹ עוֹלָם וּמְלֹאוֹ.

לַשָׁוְא נִסָה לְהִתְעָרֵב בְּשִׂיחָה זוֹ גַם גְלֶנֶרְוַן, שֶׁבִּקֵשׁ לְהַפְנוֹת אֶת הַדְבָרִים לַנוֹשֵׂא הַמְעַנְיֵן אוֹתוֹ – הַמְפַקֵד וּפַּגַנֶל הָיוּ שְׁקוּעִים בְּשִׂיחָתָם כָּל כָּךְ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה כְּלָל לְשַׁסְעָם.

הַמְפַקֵד דִבֵּר צָרְפַתִּית רְצוּצָה, מַה שֶׁהוֹכִיחַ כִּי עָזַב אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתוֹ עוֹד לִפְנֵי יָמִים רַבִּים. וְאָמְנָם הִגִיעַ אִישׁ זֶה לַאֲמֵרִיקָה עוֹד בִּימֵי פַּרְשַׁפּ וְאֶת הַמְצוּדָה לֹא עָזַב מֵאָז הִבָּנוֹתָהּ כָּאן בִּשְׁנַת 1828. בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן קִבֵּל אֶת הַנְתִינוּת הָאֲמֵרִיקָנִית וְנָשָׂא אִשָׁה אִינְדִיאָנִית, שֶׁיָלְדָה לוֹ מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּדִיוּק בֶּן־זָכָר, וְלִפְעָמִים גַם תְּאוֹמִים. וְכֵיוָן שֶׁכָּל בָּנָיו הָיוּ זְכָרִים, הָיְתָה גַאֲוָתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵד רַבָּה מְאֹד.

– אֲקֲוֶה, – הוֹסִיף בְּחִיוּךְ עַנְוְתָנִי – שֶׁבִּמְרוּצַת הַזְמַן תִּהְיֶה לִי פְּלוּגַת חַיָלִים שְׁלֵמָה מִשֶׁלִי.

– זֶה מְצֻיָן! זֶה יָפֶה מְאֹד! – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – וְאַגַב, מַה שִׁמְךָ, אֲדוֹנִי?… הֲרֵי לֹא אָמַרְתָּ לִי עוֹד אֶת שִׁמְךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי הוֹדַעְתִּיךָ אֶת שְׁמִי עוֹד בְּרֵאשִׁית שִׂיחָתֵנוּ.

– שְׁמִי הוּא עִמָנוּאֵל אִיפַּרַגְנֶר, – הֵשִׁיב לוֹ מִיָד הַמְפַקֵד – וַהֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת הַגִבּוֹרִים הַלָלוּ? כֻּלָם בָּנַי הֵם… חַיָלִים מְצֻיָנִים יִהְיוּ!… אֲנִי חִכִּיתִי עַד שֶׁתִּמְלֶאנָה לַצָעִיר שֶׁבַע שָׁנִים, כְּדֵי לְלַמְדָם אֶת הִלְכוֹת הַצָבָא כֻּלָם יַחַד. רַק הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא עַתָּה סַמָל, עוֹבֵד בַּצָבָא כְּבָר מִזְמַן. אֲנִי עַצְמִי הִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד בַּצָבָא כְּחַיָל פָּשׁוּט, אַךְ אַחַר כָּךְ קִבַּלְתִּי דַרְגָה שֶׁל סַמָל וּלְאַט־לְאַט הִגַעְתִּי לְמַעֲלַת מְפַקֵד־מְצוּדָה… בְּיִחוּד מִצְטַיֵן הַצָעִיר שֶׁבְּבָנַי, הֲלֹא הוּא פֶּיפֶּה… הוּא כְּבָר מֵיטִיב לִקְלֹעַ אֶל הַמַטָרָה וְאַף פַּעַם לֹא יַחֲטִיא.

בְּשָׁמְעוֹ אֶת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו, הִזְדַקֵף פֶּיפֶּה בֶּן־הַשֶׁבַע וְתִקֵן אֶת נִשְׁקוֹ בְּיָדוֹ כְּעוֹמֵד עַל הַמִשְׁמָר.

– הוּא יֵלֵךְ מֵחַיִל אֶל חַיִל! – הוֹסִיף אָבִיו – בִּמְרוּצַת הַזְמַן יִגִיעַ, בְּוַדַאי, לְדַרְגַת סֶרֶן, וְאוּלַי גַם – לְדַרְגַת רַב־סֶרֶן, אוֹ אַלוּף!… אָמְנָם גַם שְׁאָר הַבָּנִים הֵם בְּנֵי חַיִל וְאֵין לִי מַה לְהִתְאוֹנֵן עֲלֵיהֶם, אַךְ לֹא הֲרֵי זֶה כַּהֲרֵי זֶה…

הַגִיאוֹגְרָף וְהַמְפַקֵד הִרְבּוּ כָּל כָּךְ בְּשִׂיחָה, עַד שֶׁטַלְקַב הָיָה מָלֵא הִשְׁתּוֹמְמוּת עַל אוֹצְרוֹת הַמִלִים שֶׁלַאֲנָשִׁים אֵלֶה.

וּלְבַסוֹף, לְאַחַר שֶׁקָבַע, כִּי אֵין שׁוּם עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם שֶׁתַּעֲלֶה בְּעֶרְכָּהּ עַל עֲבוֹדַת הַצָבָא, נִזְכַּר עִמָנוּאֵל אִיפַּרַגְנֶר, שֶׁיֵשׁ לְהַזְמִין אֶת הָאוֹרְחִים לַבַּיִת.

הַתַּיָרִים קִבְּלוּ בְּרָצוֹן אֶת הַזְמָנָתוֹ וְנִכְנְסוּ עִמוֹ אֶל הַקְסַרְקָט, שֶׁבּוֹ הָיְתָה גַם דִירָתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵד. וְכָאן, לְאַחַר שֶׁהָאוֹרְחִים הֻצְגוּ לִפְנֵי הַגְבֶרֶת אִיפַּרְגְנֶר, שֶׁהָיְתָ אִשָׁה יָפָה וְנָהֲגָה בְּעַצְמָהּ חֲשִׁיבוּת רַבָּה, עָלָה סוֹף־סוֹף בְּיַד גְלֶנֶרְוַן לְפַתוֹת אֶת פַּגַנֶל, כִּי יִגַשׁ אֶל הָעִנְיָן וִיבָאֵר לַמְפַקֵד אֶת מַטְרַת בּוֹאָם אֵלָיו.

רֵאשִׁית כֹּל שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף לְסִבַּת הֵעָלְמָם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים מִן הַסְבִיבָה כֻּלָהּ.

– אָכֵן, כָּכָה זֶה, אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נִשְׁאַר כָּאן! – קָרָא הַמְפַקֵד – אַף אֶחָד! וְאָנוּ יוֹשְׁבִים, כְּמוּבָן, בְּחִבּוּק יָדַיִם!

– וּמַדוּעַ זֶה?

– מִלְחָמָה!

– מִלְחָמָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל בִּתְמִיהָה.

– כֵּן, מִלְחֶמֶת־אַחִים.

– מִלְחֶמֶת־אַחִים? – תָּמַהּ פַּגַנֶל עוֹד יוֹתֵר.

– כֵּן, הַפָּרַגְוָאִים נִלְחָמִים עִם בְּנֵי בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס.

– וּבְכֵן?

– וּבְכֵן נִגְרְרוּ כֻּלָם אַחֲרֵי הַגֵנֵרַל פְלָרֶס… נִזְדַמְנָה לָהֶם שְׁעַת־כְֹּשֶׁר לְשֹׁד וּלְרֶצַח וְהֵם הִתְנַפְּלוּ עַל הַמְצִיאָה…

– וְהֵיכָן הֵם הַקָצִיקִים?

– הַקָצִיקִים הֵם, כְּמוּבָן, אִתָּם יַחַד, בְּרֹאשׁ גְדוּדֵיהֶם.

– וְכַתְרִיאֵל?

– גַם הוּא!

– וְקַלְפוּקוּר?

– גַם הוּא שָׁם!

– וְיַנְקֶטְרוּץ?

– גַם יַנְקֶטְרוּץ!

כַּאֲשֶׁר אַךְ יָצְאָה הַשִׂיחָה מִתְּחוּם הָעִנְיָנִים הַפְּרָטִיִים הַנוֹגְעִים רַק לוֹ לְעַצְמוֹ וְהִיא קִבְּלָה צוּרָה כְּלָלִית, מִיָד נִשְׁתַּנוּ תְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁל הַמְפַקֵד. הֵן נַעֲשׂוּ זְהִירוֹת, קְצָרוֹת וְנִמְרָצוֹת מַמָשׁ כִּתְשׁוּבוֹתָיו שֶׁל אִינְדִיאָנִי מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה.

כְּשֶׁנוֹדְעוּ לְטַלְקַב תְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁל מְפָקֵד הַמְצוּדָה, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה. הוּא, אוֹ שֶׁלֹא יָדַע כְּלָל, אוֹ שֶׁיָדַע וְשָׁכַח אֶת עִנְיַן מִלְחֶמֶת־הָאַחִים הַזֹאת, שֶׁהִשְׁחִיתָה אֶת הָאָרֶץ וְהִגִיעָה לִידֵי כָּךְ, שֶׁהָאִינְדִיאָנִים אֻלְצוּ לְבַקֵשׁ אֶת עֶזְרָתָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת בְּרָזִילְיָה. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַמִלְחָמָה הָיְתָה לִרְצוֹנָם שֶׁל הַשׁוֹדְדִים וְהָרוֹצְחִים שֶׁבְּקֶרֶב הָאִינְדִיאָנִים. הַלָלוּ רַק הֵרִיחוּ רֵיחַ שֶׁל שָׁלָל, וּמִיָד הָלְכוּ כֻּלָם לִשְׂדֵה־הַקְרָב.

יְדִיעוֹת אֵלוּ שָׂמוּ לְאַל אֶת כָּל תָּכְנִיוֹתֵיהֶם וְתִקְווֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת. אִם רַב־הַחוֹבֵל אָמְנָם נִמְצָא בִּידֵי הַקָצִיקִים, הֲלֹא מְשָׁכוּהוּ, בְּוַדַאי, אִתָּם לִצְפוֹן הָאָרֶץ. הִתְעוֹרְרָה אֵפוֹא הַשְׁאֵלָה: לְאָן יֵשׁ עַתָּה לִפְנוֹת, כְּדֵי לְחַפְּשׂוֹ? אִם לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים עַד לַגְבוּלוֹת הַצְפוֹנִיִים שֶׁל הַפַּמְפּוֹת, אוֹ לְהִתְרָאוֹת קֹדֶם עִם אַנְשֵׁי “דוּנְקָן” וּלְהִתְיָעֵץ אִתָּם?

– וּמַדוּעַ אֵין אַתָּה שׁוֹאֵל אֶת יְדִידְךָ אִם לֹא שָׁמַע עַל דְבַר שְׁבוּיִים אֵירוֹפָּאִים בִּידֵי הַקָצִיקִים? – פָּנָה מַכְּס נַבְּס אֶל פַּגַנֶל.

– כֵּן, כֵּן! – הִתְעוֹרֵר פַּגַנֶל וּפָנָה לַמְפַקֵד בַּשְׁאֵלָה, אֲשֶׁר בָּהּ הָיָה צָרִיךְ לִפְתֹּחַ בְּשִׂיחָה וְלֹא לְסַיְמָהּ.

הַמְפַקֵד הִרְהֵר קְצַת, בִּרְצוֹתוֹ, כְּנִרְאֶה, לְהִזָכֵר בְּמַשֶׁהוּ, וּלְבַסוֹף עָנָה:

– כֵּן, שָׁמַעְתִּי.

– הֶאָח! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – הַגִידָה־נָא לָנוּ אֵפוֹא מַה שָׁמַעְתָּ?

צְפוּפִים וּדְחוּקִים עָמְדוּ תַּיָרֵינוּ מִסָבִיב לַמְפַקֵד וְאָזְנֵי כֻּלָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁמִלְבַד גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל לֹא שָׁמַע אִישׁ מֵהֶם אֶת הַלָשׁוֹן הַצָרְפַתִּית. אוּלָם בְּמִקְרִים מֵעֵין אֵלֶה אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הַדוֹבֵר גַם מִבְּלִי לִשְׁמֹעַ אֶת לְשׁוֹנוֹ.

– לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת הָיוּ בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים הַמְקוֹמִיִים שְׁבוּיִים אֵירוֹפָּאִים. אָמְנָם אֲנִי לֹא רְאִיתִים, אֲבָל סִפְּרוּ לִי עַל אוֹדוֹתֵיהֶם, – סִפֵּר הַמְפָקֵד.

– לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – שֶׁמָא הִנְךָ טוֹעֶה? זְמַן הָאָסוֹן יָדוּעַ לָנוּ בְּבָרוּר. “בְּרִיטַנְיָה” אָבְדָה בְּיוּנִי, שְׁנַת 1862. אִם כֵּן, לֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי שְׁנָתַיִם…

– אֲנִי מַבְטִיחֲךָ, שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר.

– אֲבָל זֶה הֲרֵי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי! – קָרָא פַּגַנֶל.

– לֹא, זֶה נָכוֹן בְּהֶחְלֵט, מַר פַּגַנֶל הַיָקָר! כֵּן, כֵּן, עַכְשָׁיו הִנֵה נִזְכַּרְתִּי! זֶה הָיָה בְּדִיוּק בַּזְמַן שֶׁנוֹלַד פֶּיפֶּה, כְּלוֹמַר – לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים, וְהַשְׁבוּיִים הָיוּ שְׁנַיִם…

– לֹא, מִסְפָּרָם הָיָה שְׁלשָׁה.

– שְׁנַיִם, רַק שְׁנַיִם, – שָׁנָה הַמְפַקֵד.

– שְׁנַיִם? – הִצְטַעֵר גְלֶנֶרְוַן – וּמִי הָיוּ הַשְׁנַיִם הַלָלוּ? אַנְגְלִים?

– לֹא, לֹא אַנְגְלִים, אֲדוֹנִי. אֶחָד מֵהֶם הָיָה צָרְפַתִּי וְהַשֵׁנִי אִיטַלְקִי…

– וּמֶה הָיָה סוֹפָם? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– הָאִיטַלְקִי נֶהֱרַג בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים, כְּפִי שֶׁסִפְּרוּ לִי אַחַר כָּךְ, וְהַצָרְפַתִּי נִמְלַט.

– נִמְלַט! – קָרָא רוֹבֶּרְט, שֶׁהֵבִין מִלָה זוֹ.

– כֵּן, הוּא בָּרַח מִן הָאִינְדִיאָנִים וְנִצַל, – הוֹסִיף הַמְפַקֵד.

פַּגַנֶל דָפַק בְּמִצְחוֹ מֵרֹב אַכְזָבָה.

– עַכְשָׁיו הֲבִינוֹתִי! – קָרָא – עַכְשָׁיו הַכֹּל בָּרוּר לִי!… הַבֵּאוּרִים וְהַבֵּרוּרִים הַנוֹסָפִים הֵם כְּבָר מְיֻתָּרִים…

– מַה זֶה הָיָה לְךָ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בַּחֲרָדָה, בְּתִתּוֹ אֶת עֵינָיו בְּפַּגַנֶל.

– יְדִידַי! – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף בְּכֹבֶד רֹאשׁ, בְּמָשְׁכוֹ אֶת רוֹבֶּרְט – אֲנַחְנוּ שָׁגִינוּ מִשְׁגֶה נוֹרָא! לֹא הָלַכְנוּ בַּדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה! כָּאן מְדֻבָּר לֹא עַל דְבַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנט, אֶלָא עַל אֶחָד מִבְּנֵי אַרְצִי שֶׁבֶּן־לִוְיָתוֹ מַרְקוֹ בַּזֶלוֹ הָאִיטַלְקִי נֶהֱרַג בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים. וְהוּא, כְּלוֹמַר – בֶּן־אַרְצִי, הַתַּיָר הַצָעִיר גִינַר, הָיָה זְמַן־מָה בַּשֶׁבִי בִּידֵי אַחַד הַשְׁבָטִים הַמְקוֹמִיִים, שֶׁהוֹבִילוּהוּ אִתָּם אֶל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם נָדְדוּ, עַד שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהִמָלֵט מִיָדָם וְלָשׁוּב צָרְפַתָּה. וְאָנוּ הָלַכְנוּ בְּעִקְבוֹתָיו שֶׁל גִינַר!

– וּמָתַי זֶה הָיָה בַּשֶׁבִי? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– מִשְׁנַת 1856 עַד שְׁנַת 1859. וּבִשְׁנַת 1861 כְּבָר הָיָה חֲזָרָה בְּצָרְפַת. – כֵּן, זֶה מַתְאִים לְדִבְרֵי הַמְפַקֵד, – אָמַר הַמַיוֹר – אֵין עוֹד לְפַקְפֵּק בִּדְבָרָיו.

גְלֶנֶרְוַן צָנַח עַל הַכִּסֵא הַגַס שֶׁעָמַד לְיָדוֹ.

– וּכְלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ דָבָר עַל שְׁלשָׁה אַנְגְלִים, שֶׁנָפְלוּ בִּשְׁבִי לִפְנֵי שְׁנָתַיִם? – נִסָה טַלְקַב לַחֲקֹר אֶת הַמְפַקֵד בִּלְשׁוֹנוֹ הוּא.

– לֹא, – עָנָה אִיפַּרַגְנֶר – לֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר… אִלוּ קָרָה דָבָר כָּזֶה, הָיָה בְּוַדַאי מַגִיעַ הָעִנְיָן אֶל אָזְנִי.

אַחֲרֵי תְּשׁוּבָה כָּזֹאת לֹא הָיָה עוֹד לְתַיָרֵינוּ מַה לַעֲשׂוֹת בִּמְצוּדַת “חֵרוּת”. הֵם הוֹדוּ לַמְפַקֵד עַל כָּל הַיְדִיעוֹת שֶׁמָסַר לָהֶם, נִפְרְדוּ מִמֶנוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.

בִּרְאוֹתוֹ כִּי כָּל עֲמָלוֹ לְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עָלָה בְּתוֹהוּ, הָיָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּמַצָב שֶׁל יֵאוּשׁ. רוֹבֶּרְט פָּסַע דוּמָם, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מֻרְכָּן לָאָרֶץ וְהוּא מִשְׁתַּדֵל לַעְצֹר אֶת דִמְעוֹת עֵינָיו. וּגְלֶנֶרְוַן לֹא מָצָא בַּמֶה לְנָחֵם אֶת הַנַעַר הָאֻמְלָל וְהַנוֹאָשׁ.

פַּגַנֶל פִּטְפֵּט מַשֶׁהוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כְּשֶׁהוּא מֵנִיעַ אֶת יָדָיו בָּאֲוִיר. הַמַיוֹר הָיָה בְּמַצָב שֶׁל קִפָּאוֹן כְּדַרְכּוֹ. וְאֶת טַלְקַב הִטְרִידָה הַגַאֲוָה הָעַצְמִית הַנֶעֱלֶבֶת, הַמְיֻחֶדֶת לָאִינְדִיאָנִי שֶׁטָעָה בְּגִלוּי עִקְבוֹתָיו שֶׁל מִישֶׁהוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא עָלָה עַל דַעַת שׁוּם אִישׁ לְהַאֲשִׁים בַּטָעוּת אוֹתוֹ דַוְקָא.

בְּעֶרֶב זֶה אָכְלוּ תַּיָרֵינוּ אֶת אֲרוּחָתָם בִּשְׁתִיקָה וּבְעֶצֶב. אֲנָשִׁים אֵלֶה, שֶׁמָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם עַל מַטָרָה נַעֲלָה, לֹא הִצְטַעֲרוּ עַל זֶה, שֶׁסָבְלוּ כֹּה הַרְבֵּה תְּלָאוֹת וּפְגָעִים, וְאָף סִכְּנוּ לֹא פַּעַם אֶת חַיֵיהֶם. אוֹתָם עִנְתָה הַהַכָּרָה שֶׁאִבְּדוּ אֶת זְמַנָם לַשָׁוְא וּלְבַסוֹף אֵין הֵם יוֹדְעִים לְאָן לִפְנוֹת שׁוּב, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. לְחַפְּשׂוֹ בֵּין הָרֵי טַנְדִיל וְהָאוֹקְיָנוֹס לֹא הָיְתָה אֶלָא שְׁטוּת. אִלוּ נָפַל לִידֵי הָאִינְדִיאָנִים שֶׁבְּחוֹף הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, הָיָה הַדָבָר נוֹדַע לִמְפַקֵד מְצוּדַת “חֵרוּת”. מְאֹרָע חָשׁוּב כָּזֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לְהֵעָלֵם מֵעֵינֵי הַתּוֹשָׁבִים הַמְקוֹמִיִים, הָעוֹמְדִים בִּקְשָׁרִים מַתּמִידִים עִם תּוֹשָׁבֵי טַנְדִיל. לִפְנֵי הַתַּיָרִים לֹא הָיְתָה אֵפוֹא אֶלָה בְּרֵרָה אַחַת: לַחֲזֹר לְ“דוּנְקָן” הַמְחַכָּה לָהֶם, כְּפִי הַמְדֻבָּר, לְיַד רֹאשׁ מֶדָנָה.

פַּגַנֶל בִּקֵשׁ שׁוּב מִגְלֶנֶרְוַן אֶת הַתְּעוּדוֹת, כְּדֵי לְבָרֵר אֶת הַטָעוּת שֶׁהִתְעֲתָה אוֹתָם בְּדֶרֶךְ חִפּוּשֵׂיהֶם.

– אֲנַחְנוּ לֹא יָרַדְנוּ בְּמַשֶׁהוּ לְסוֹף דַעְתָּן שֶׁל הַתְּעוּדוֹת, – אָמַר בְּקוֹל צִפְצוּף דַק – וְעָלֵינוּ יִהְיֶה לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה שֶׁלְפָנֵינוּ.

– כָּאן אֵין כָּל חִידָה, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן, בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הַתְּעוּדוֹת וּבְמָסְרוֹ אוֹתָן לַגִיאוֹגְרָף – הַכֹּל בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ. בְּנוֹגֵעַ לִמְקוֹם הָאָסוֹן אֵין כָּל סָפֵק. פֵּרוּשׁ אַחֵר לַמִלִים הַשְׁלֵמוֹת הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי!

– בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי? – חָזַר הַגִיאוֹגְרָף עַל דִבְרֵי הַלוֹרְד בְּהַכּוֹתוֹ בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַשֻׁלְחָן – הָבָה וְנִרְאֶה אִם אָמְנָם כָּךְ הוּא הַדָבָר! אֲנִי מַאֲמִין, שֶׁאַצְלִיחַ לְבָאֵר אֶת הָעִנְיָן בֵּאוּר אַחֵר לְגַמְרֵי וּבֵאוּרִי יִהְיֶה נָכוֹן בְּהֶחְלֵט, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי זַ’ק פַּגַנֶל, מַזְכִּירָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה הַפָּרִיסָאִית לְגִיאוֹגְרַפְיָה!

פֶּרֶק ט: הַשִׁטָפוֹן

הַמְצוּדָה “חֵרוּת” נִמְצֵאת בְּמֶרְחַק מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים קִילוֹמֶטֶר מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. גְלֶנֶרְוַן הֶאֱמִין, שֶׁאִם לֹא יִתָּקְלוּ בְּאֵי־אֵלֶה מִכְשׁוֹלִים בִּלְתִּי צְפוּיִים, בּוֹא יָבוֹאוֹ אֶל רֹאשׁ מֶדָנָה כַּעֲבֹר אַרְבָּעִים יוֹם. הוּא לֹא יָכֹל לְהַשְׁלִים עִם הַמַחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא אָנוּס לַחֲזֹר לְ“דוּנְקָן”, מִבְּלִי שֶׁהִשִׂיג אֶת הַמַטָרָה, אֲשֶׁר לְמַעֲנָהּ יָצָא לַאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. הוּא הִרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ נֶעֱלָב מְאֹד וְהִצְטַעֵר צַעַר רַב עַל אִי־הַצְלָחָתוֹ, כִּמְעַט שֶׁלֹא רָצָה לַחֲזֹר לָאֳנִיָתוֹ. אוּלָם הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס, שֶׁעָשָׂה בִּמְקוֹמוֹ אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת לַדֶרֶךְ חֲזָרָה, הִכְרִיחַ אוֹתוֹ לְהִתְגַבֵּר וְלָשׁוּב אֶל “דוּנְקָן”.

בְּרִדְתָּם בְּשִׁפּוּעֵי טַנְדִיל כָּבַשׁ הַלוֹרְד אֶת פָּנָיו בַּקַרְקַע וְרֹאשׁוֹ לָהַט כָּאֵשׁ. נוֹחַ הָיָה לוֹ לְהַפְסִיד אֶת הַחֲצִי מִנְכָסָיו, מֵאֲשֶׁר הַמַכָּה הַקָשָׁה הַזֹאת, שֶׁהִכְזִיבָה גַם אֶת תִּקַוַת הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָלְכוּ אַחֲרָיו.

פַּגַנֶל הוֹגִיעַ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן אֶת מֹחוֹ וּבִקֵשׁ לִמְצֹא פֵּרוּשׁ אַחֵר לַמִלִים הַמְקֻטָעוֹת שֶׁל הַתְּעוּדָה, אַךְ לַמְרוֹת כָּל מַאֲמַצָיו, לֹא הֶעֱלָה בְּיָדוֹ אֶלָא חֶרֶס.

טַלְקַב רָכַב לוֹ בְּשַׁלְוַת־הַנֶפֶשׁ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ. הַמַיוֹר מָצַץ בַּאֲדִישׁוּת אֶת הַסִיגָרָה שֶׁבְּפִיו וְהִסְתַּכֵּל בַּסְבִיבָה מִתּוֹךְ שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָמוּר.

תּוֹם אוֹסְטִין וְהַמַלָחִים הוֹרִידוּ גַם הֵם אֶת רָאשֵׁיהֶם כְּמוֹ אֲדוֹנֵיהֶם הַלוֹרְד. בִּרְאוֹתָם פַּעַם אַחַת אַרְנֶבֶת שֶׁחָצְתָה אֶת דַרְכָּם, הִבִּיטוּ הַסְקוֹטִים הַמַחֲזִיקִים בֶּאֱמוּנוֹת טְפֵלוֹת זֶה עַל זֶה בִּדְאָגָה.

– סִימָן רַע, – אָמַר וִילְסוֹן.

– הֲרֵי לֹא בִּסְקוֹטְלֶנְד אֲנַחְנוּ, – הֵשִׁיב לוֹ מְיוּלְרֶדִי, שֶׁרָצָה לְהַטְעִים, כִּי הוּא מַשְְׂכִיל וְנָאוֹר מֵחֲבֵרָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּלִבּוֹ פְּנִימָה פָּחַד גַם הוּא מִפְּנֵי הַסִימָן הָרָע.

– מַה שֶׁלֹא טוֹב בְּמָקוֹם אֶחָד, רַע בַּמָקוֹם הַשֵׁנִי, – אָמַר וִילְסוֹן בְּטוֹן שֶָל אִישׁ יוֹדֵעַ דָבָר.

בַּצָהֳרַיִם יָרְדוּ הַתַּיָרִים מִן הָהָר וְשׁוּב נִמְצְאוּ בְּמִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד הָאוֹקְיָנוֹס. עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל נִתְקְלוּ עַתָּה הָרוֹכְבִים בִּפְלָגִים שְׁקוּפִים, שֶׁהִשְׁקוּ אֶת הָאֲדָמָה הַפּוֹרִיָה וַאֲפִיקֵיהֶם נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן בָּעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ וְהַסָמִיךְ.

הַסְבִיבָה קִבְּלָה שׁוּב מַרְאֶה חַדְגוֹנִי.

עַד עַתָּה הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר יָפֶה, אֲבָל עַכְשָׁיו עָמַד לְהִשְׁתַּנוֹת. מִן הָאֹפֶק הֵחֵלוּ לַעֲלוֹת עֲנָנִים כְּבֵדִים שֶׁשׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ.

חֶבֶל הָאָרֶץ הַזֶה הָיָה רָטֹב מְאֹד וְקִרְבַת הָאוֹקְיָנוֹס הָיְתָה מֻרְגֶשֶׁת יָפֶה. מֶרְחֲבֵי הַמִרְעֶה וִירַק הַצְמָחִים שֶׁמִסָבִיב הָיוּ עֵדוּת נֶאֱמָנָה לָרְטִיבוּת הָרַבָּה. אוּלָם בְּיוֹם זֶה לֹא קָרָה עֲדַיִן כָּל דָבָר. גֶשֶׁם לֹא יָרַד וְהַתַּיָרִים עָבְרוּ כְּשִׁשִׁים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר. בַּלַיְלָה יָשְׁנוּ תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם עֲטוּפִים בְּפּוֹנְצ’וֹתֵיהֶם וְהָאֻכָּפִים לִמְרָאשׁוֹתֵיהֶם.

לְמָחֳרַת הַיוֹם הָלַךְ הַמִישׁוֹר וְהִשְׁתַּפֵּל וְתַיָרֵינוּ הִרְגִישׁוּ, כִּי הַמַיִם שֶׁבְּמַעֲמַקֵי הָאֲדָמָה הוֹלְכִים וְרַבִּים עִם כָּל צַעַד וָצַעַד. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים חָסְמוּ אֶת דַרְכָּם גֵבִים מְלֵאִים מַיִם וּבִצוֹת טוֹבְעָנִיוֹת, שֶׁאַךְ בְּקֹשִׁי הִצְלִיחוּ הַסוּסִים לַעֲבֹר בָּהֶם. לִרְאוֹת מֵרָחוֹק אֶת הַגֵבִים וְהַבִּצוֹת הַלָלוּ וְלַעֲקֹף אוֹתָם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה, כִּי הֵם הָיוּ חֲבוּיִים בַּדֶשֶׁא הַגָבוֹהַּ וְהַסָמִיךְ.

רוֹבֶּרְט שֶׁהִרְחִיק מְעַט מִשְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה, חָזַר פִּתְאֹם עַל עֲקֵבָיו וְקָרָא אֶל הַגִיאוֹגְרָף:

– מַר פַּגַנֶל! מַר פַּגַנֶל! הִנֵה כָּאן יַעַר שָׁלֵם שֶׁל קַרְנַיִם!

– מַה? – שָׁאַל הַמְלֻמָד – יַעַר שֶׁל קַרְנַיִם?

– כֵּן, כֵּן, – הֶחֱזִיר לוֹ רוֹבֶּרְט – וְאִם לֹא יַעַר הוּא זֶה, הֲרֵי כָּאן לְפָחוֹת חֻרְשָׁה.

– חֻרְשָׁה? אַתָּה מְדַבֵּר מִתּוֹךְ חֹם, יַלְדִי, – אָמַר פַּגַנֶל בְּמָשְׁכוֹ בִּכְתֵפָיו.

– לֹא, אֲנִי אֵינֶנִי מְדַבֵּר מִתּוֹךְ חֹם, מַר פַּגַנֶל, – עָמַד רוֹבֶּרְט עַל דַעְתּוֹ – בּוֹא וּרְאֵה בְּמוֹ עֵינֶיךָ, כִּי אָמְנָם נְכוֹנִים הֵם דְבָרַי! אֵין זֹאת אֶלָא כָּאן נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ קַרְנַיִם בָּאֲדָמָה, וְהַלָלוּ צוֹמְחוֹת וְעוֹלוֹת כְּמוֹ הַחִטָה אֶצְלֵנוּ בְּאֵירוֹפָּה. אָכֵן, רוֹצֶה הָיִיתִי לְהַשִׂיג זְרָעִים אֲחָדִים כָּאֵלֶה.

– כִּמְדֻמָנִי, שְֶרוֹבֶּרְט מְדַבֵּר בִּרְצִינוּת, – הֵעִיר הַמַיוֹר.

–כֵּן, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, – אָמַר שׁוּב רוֹבֶּרְט – בּוֹא וּרְאֵה גַם אַתָּה! וְאָמְנָם לֹא הֵתֵל רוֹבֶּרְט.

כְּשֶׁנִתְקָרְבוּ הָרוֹכְבִים אֶל הַמָקוֹם רָאוּ לִפְנֵיהֶם שֶׁטַח גָדוֹל, הַזָרוּעַ כֻּלוֹ עַרוּגוֹת עֲרוּגוֹת שֶׁל קַרְנַיִם מִזְדַקְפוֹת. זוֹ הָיְתָה מַמָשׁ חֻרְשָׁה שֶׁל קַרְנַיִם. אָמְנָם נְמוּכָה מְאֹד הָיְתָה, אוּלָם הִיא הָיְתָה עֲבֻתָּה וּמוּזָרָה עַד מְאֹד.

– הֲתִרְאוּ? – קָרָא רוֹבֶּרְט.

– זֶה דָבָר מַתְמִיהַּ מְאֹד, – אָמַר פַּגַנֶל וּמִהֵר אֶל טַלְקַב, כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶנוּ בֵּאוּר לַתּוֹפָעָה הַמְשֻׁנָה.

– הַקַרְנַיִם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהַפָּרִים מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה, – עָנָה לוֹ טַלְקַב בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְצָרָה.

– הָא כֵּיצַד? – תָּמַה הַגִיאוֹגְרָף – כְּלוּם שָׁקַע כָּאן עֵדֶר שָׁלֵם שֶׁל פָּרִים?

– כֵּן.

וְאָמְנָם נְכוֹנִים הָיוּ דִבְרֵי טַלְקַב. בַּבִּצָה שֶׁהִשְׂתָּרְעָה כָּאן אֵי־פַעַם אָבַד עֵדֶר עָצוּם. הַקַרְקַע הָרָטוּב וְהַסָפוּג מַיִם בָּלַע אֶת מֵאוֹת בַּעֲלֵי־הַחַיִים וְלֹא הִשְׁאִיר לְמַעְלָה אֶלָא אֶת קַרְנֵיהֶם.

מִקְרִים כָּאֵלֶה מִתְרַחֲשִׁים בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.

– נֵלֵךְ מִכָּאן! – קָרָא הָאִינְדִיאָנִי.

הָרוֹכְבִים נָסוֹגוּ, עָבְרוּ סְחוֹר־סְחוֹר וְהִקִיפוּ אֶת מְקוֹם הַקְבוּרָה הַנוֹרָא, שֶׁגַם הָאֱלִילִים צְמֵאֵי־הַדָם וְהָאַכְזָרִיִים הָיוּ יְכוֹלִים לְהָפִיק רָצוֹן מִמֶנוּ.

טַלְקַב הִתְבּוֹנֵן בִּדְאָגָה אֶל הַקַרְקַע וְרָאָה, כִּי הוּא רָטֹב יוֹתֵר מִדַי, שְׁלֹא כְּדֶרֶךְ הַטֶבַע.

מִדֵי פַּעַם הִתְרוֹמֵם הָאִינְדִיאָנִי מֵעַל אֻכָּפוֹ וְהִסְתַּכֵּל עַל סְבִיבוֹתָיו. תּוֹדוֹת לְקוֹמָתוֹ הַגְבוֹהָה יָכוֹל הָיָה לְהַקִיף בְּמֶבָּטוֹ שֶׁטַח גָדוֹל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יָכְלוּ לִרְאוֹת שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת. אוּלָם הוּא לֹא רָאָה לְפָנָיו כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיִהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְעַכֵּב אוֹתָם בְּדַרְכָּם, וּלְפִיכָךְ חָזַר וְיָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ, וּלְלֹא כָּל חֲשַׁשׁ סַכָּנָה הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ קָדִימָה.

אוּלָם לְאַחַר שָׁעָה קַלָה שֶׁל רְכִיבָה פָּנָה פִּתְאֹם הָאִינְדִיאָנִי הַצִדָה, וּמִבְּלִי לֵאמֹר לַחֲבֵרָיו דָבָר הִתְרַחֵק מֵהֶם צָפוֹנָה עַד כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל שְׁלשָׁה קִילוֹמֶטְרִים. מִשָׁם פָּנָה דָרוֹמָה וּלְבַסוֹף חָזַר אֶל הַתַּיָרִים.

– מֶה הָיָה לוֹ? – אָמַר גְלֶנֶרְוַן לְפַּגַנֶל בַּחֲרָדָה – אָנָא, מַר פַּגַנֶל, שְׁאַל־נָא אֶת פִּיו… שֶׁמָא יָרֵא מִפְּנֵי מַשֶׁהוּ…

– מִיָד יִוָדַע לָנוּ הַכֹּל, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל וְהִתְקָרֵב אֶל טַלְקַב.

– מַה קָרָה, טַלְקַב גִבּוֹר־הַחַיִל? – שָׁאַל אוֹתוֹ.

– אֲנִי מִתְפַּלֵא, – עָנָה לוֹ הָאִינְדִיאָנִי – הָאֲדָמָה כָּאן רְטֻבָּה מְאֹד. קֹדֶם לֹא הָיָה כָּךְ, גַם בְּשָׁעָה שֶׁנוֹפְלִים הַרְבֵּה מַיִם מִן הַשָׁמַיִם, אֵין כָּאן הָאֲדָמָה רְטֻבָּה וְרַכָּה כָּל כָּךְ.

– וּבְכֵן מַהוּ הַדָבָר?

– אֵינִי יוֹדֵעַ. כְּשֶׁאֵדַע אֲנִי, תֵּדְעוּ גַם אַתֶּם.

– הַאִם אֵין הַנְהַרוֹת עוֹבְרִים כָּאן עַל גְדוֹתֵיהֶם בִּימֵי הַגְשָׁמִים הַחֲזָקִים?

– כֵּן, עוֹבְרִים עַל גְדוֹתֵיהֶם.

– וְשֶׁמָא קָרָה גַם עַתָּה מִקְרָה כָּזֶה? – הוֹסִיף הַמְלֻמָד לִשְׁאֹל.

– יִתָּכֵן.

– מָה אֵפוֹא עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן כֶּשֶׁמָסַר לוֹ פַּגַנֶל אֶת תֹּכֶן הַשִׂיחָה עִם הָאִינְדִיאָנִי.

– אֶת הַדָבָר הַזֶה שָׁכַחְתִּי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, – עָנָה פַּגַנֶל – אַךְ מִיָד…

וְהוּא חָזַר אֶל טַלְקַב וְהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו אֶת הַשְׁאֵלָה.

– עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכֵּנוּ מַהֵר־מַהֵר! – עָנָה לוֹ טַלְקַב.

אוּלָם הָעֵצָה הָיְתָה קַלָה מֵאֲשֶׁר לְמַלְאָהּ. הַסוּסִים כְּבָר הָיוּ עֲיֵפִים מִן הָרִיצָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַרְטֻבָּה וְהָרַכָּה, שֶׁהָיְתָה מַמָשׁ שׁוֹקַעַת תַּחַת רַגְלֵיהֶם. הַמִישׁוֹר, שֶׁהָלַךְ הָלוֹךְ וְהִשְׁתַּפֵּל, הָיָה כֻּלוֹ כְּעֵין בִּצָה גְדוֹלָה אַחַת, וְאִלוּ יָרַד בְּאוֹתוֹ יוֹם גֶשֶׁם סוֹחֵף, הָיָה נֶהַפַּךְ בְּוַדַאי כֻּלוֹ לַאֲגָם רְחַב־יָדַיִם.

וְאָכֵן לֹא אֵחַר הַגֶשֶׁם לָבוֹא. בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָׁמַיִם וְנִתַּךְ מָטָר סוֹחֵף כָּזֶה, שֶׁבְּאֵירוֹפָּה אֵין אֲנָשִׁים יְכוֹלִים אֲפִילוּ לְתָאֵר לָהֶם כָּמוֹהוּ. לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי מַפַּל הַמַיִם שֶׁנִתַּךְ יָשָׁר מִן הַשָׁמַיִם הָיָה אִי־אֶפְשָׁר, וְלָאֲנָשִׁים לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָא לִסְבֹּל. מִן הַפּוֹנְצ’וֹת שֶׁלָהֶם גָלְשׁוּ הַמַיִם מַמָשׁ כִּנְחָלִים וּמִכּוֹבְעֵיהֶם יָרְדוּ קִלוּחִים כְּמוֹ מִגַגוֹת שֶׁנִסְתְּמוּ מַרְזְבֵיהֶם. הֵם הִמְשִׁיכוּ לִרְכֹּב וּמִתַּחַת לְרַגְלֵי הַסוּסִים נִתְּזוּ לְמַעְלָה מִזְרְקוֹת מַיִם וּבֹץ. אִלוּ עָשׂוּ כָּאן אֶת דַרְכָּם לֹא בְּנֵי־אָדָם אֶלָא דָגִים, בְּוַדַאי הָיוּ רוֹאִים אֶת עַצְמָם בְּטוֹב – עַל כָּל פָּנִים, כָּזוֹ הָיְתָה דַעְתּוֹ שֶׁל פַּגַנֶל.

עִם עֶרֶב הִגִיעוּ לְבַסוֹף הַתַּיָרִים, כְּשֶׁהֵם רְטֻבִּים, רוֹעֲדִים מִצִנָה וּתְשׁוּשִׁים, לְבִקְתָּה דַלָה וַחֲרֵבָה לְמֶחֱצָה. בַּעֲמַל רַב הִצְלִיחוּ לְהַבְעִיר אֵשׁ בַּכִּירַיִם הָרְעוּעִים, וְהָעֲשָׂבֵים וְהַשָׁרָשִׁים הַבּוֹעֲרִים הֶעֱלוּ יוֹתֵר עָשָׁן מֵאֵשׁ.

נוֹסָף עַל הַגֶשֶׁם הַסוֹחֵף וְהַנוֹרָא הַזֶה נָשְׁבָה גַם רוּחַ חֲזָקָה, שֶׁהִתְדַפְּקָה עַל גַג־הַתֶּבֶן שֶׁל הַבִּקְתָּה. הָרוּחַ חָדְרָה פְּנִימָה בְּעַד הַסְדָקִים הַמְרֻבִּים שֶׁבַּכְּתָלִים וּבַגַג וְיַחַד אִתָּהּ חָדְרוּ גַם מֵי הַגֶשֶׁם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן שָׂמְחוּ הַתַּיָרִים עַל הַמִקְלָט שֶׁמָצְאוּ, כִּי אִלוּלֵא כֵן הָיוּ אֲנוּסִים לָלוּן בַּחוּץ, בַּגֶשֶׁם וּבָרוּחַ.

אֲרוּחַת־הָעֶרֶב הָיְתָה גְרוּעָה מְאֹד, כִּי הַצֵידָה נִרְטְבֶה כֻּלָהּ וְרֵיחַ שֶׁל טַחַב נָדַף מִמֶנָה. גַם תַּאֲבוֹנָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים לֹא הָיָה הַפַּעַם רַב בְּיוֹתֵר, מִלְבַד מַכְּס נַבְּס שֶׁלָעַס בִּרְעַבְתָּנוּת גַם אֶת הַבָּשָׂר וְגַם אֶת הָאֹרֶז, בְּהַחְלִיטוֹ, כִּי מְזוֹנוֹת אֵלֶה טוֹבִים דַוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁהֵם רְטֻבִּים, הוֹאִיל וְאָז קַל יוֹתֵר לִלְעֹס אוֹתָם, וּכְדֵי שֶׁלֹא לְהַרְגִישׁ אֶת רֵיחַ הַטַחַב, הֲרֵי אֶפְשָׁר לִסְתֹּם אֶת הָאַף. בִּכְלָל לֹא הָיָה אָדָם זֶה מְסֻגָל לָבוֹא לִידֵי יֵאוּשׁ מִשׁוּם פֻּרְעָנוּת.

פַּגַנֶל בִּקֵשׁ לְשַׂמֵחַ מְעַט אֶת לֵב חֲבֵרָיו בְּדִבְרֵי חִדוּדָיו, אֲבָל הַפַּעַם לֹא עָלָה הַדָבָר בְּיָדוֹ.

– אֲהָהּ! – קָרָא בַּהֲנִיעוֹ בְּיָדוֹ וּבְעַוְתוֹ אֶת פַּנָיו – גַם הֲלָצוֹתַי נִרְטְבוּ בְּאוֹתוֹ גֶשֶׁם נוֹרָא וְלֹא תִּצְלַחְנָה עוֹד! מוּטָב אֵפוֹא, כִּי נְנַסֶה לְהֵרָדֵם.

בַּחוּץ הִשְׁתּוֹלְלָה הַסְעָרָה. הַבִּקְתָּה חָרְקָה וְחִשְׁבָה בְּכָל רֶגַע לְהִתְמוֹטֵט.

הַסוּסִים הַמִסְכֵּנִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים בַּגֶשֶׁם נָחֲרוּ בְּעֶצֶב וְגָרְמוּ צַעַר לְבַעֲלֵיהֶם.

– חֲבָל, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהַכְנִיסֵם לְכָאן, – אָמַר מְיוּלְרֶדִי – כָּאן בְּכָל אֹפֶן מְעַט יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם.

– כֵּן, אֲבָל רַק מְעַט מְאֹד יוֹתֵר טוֹב, – הֵעִיר פַּגַנֶל – שֶׁהֲרֵי גַם אָנוּ רְטוּבִּים לְגַמְרֵי וּבְגָדֵינוּ שׁוּב אֵינָם מְגִנִים עָלֵינוּ. הֵם סְפוּגִים מַיִם. אֲבָל נִשְׁתַּדֵל בְּכָל זֹאת לְהֵרָדֵם, הַשֵׁנָה מַשְׁכִּיחָה אֶת כָּל הַצָרוֹת וְאֵין דָבָר טוֹב מִמֶנָה.

כֻּלָם שָׁכְבוּ בְּאֶמְצַע הַבִּקְתָּה, בִּמְקוֹם שֶׁהַמַיִם לֹא קָלְחוּ בְּמִדָה רַבָּה בְּיוֹתֵר מִן הַגַג הַסָדוּק, וּלְחוּצִים זֶה אֶל זֶה נִרְדְמוּ.

הָרִאשׁוֹן הֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ טַלְקַב. טָאוּקָה הִתְדַפֵּק בְּקֹצֶר־רוּחַ עַל כָּתְלֵי הַבִּקְתָּה, כְּאִלוּ רָצָה לְהוֹדִיעַ לִבְעָלָיו, כִּי כְּבָר הִגִיעַ זְמַן הַנְסִיעָה. וְאַחֲרֵי הָאִינְדִיאָנִי הִתְעוֹרְרוּ שְׁאָר הָאֲנָשִׁים.

הַגֶשֶׁם לֹא יָרַד עוֹד, אֲבָל כָּל הַכִּכָּר שֶׁמִסָבִיב הָיְתָה מְכֻסָה אֲגָמִים גְדוֹלִים מְלֵאֵי מַיִם.

– אֵין זֹאת אֶלָא רִיוֹ־גְרַנְדֶה וּוִיוָרוֹטָה, הֲלֹא הֵם שְׁנֵי הַנְהָרוֹת הָאוֹסְפִים אֶת מֵימֵי הַמִשׁוֹר, מְלֵאִים עַתָּה בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים עוֹד לְהָכִיל אֶת שִׁפְעַת מֵימֵיהֶם, – אָמַר פַּגַנֶל – אִם שְׁנֵי נְהָרוֹת אֵלֶה יַעֲלוּ עַל גְדוֹתֵיהֶם וְיִתְאַחְדוּ, יִתְהַוֶה כָּאן אֲגָם בְּרֹחַב שֶׁל קִילוֹמְטְרִים רַבִּים.

טַלְקַב אִשֵׁר אֶת הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל, וְאַף הוֹסִיף, שֶׁאִם לֹא יִזְדָרְזוּ וְלֹא יַצְלִיחוּ לָצֵאת בְּעוֹד מוֹעֵד מִן הַמִישׁוֹר, הֲרֵי אֲבוּדִים הֵם כֻּלָם. בְּמִקְרֶה שֶׁל שִׁטָפוּן, מְצִיפִים כָּאן הַמַיִם אֶת כָּל הַמִישׁוֹר רְחַב־הַיָדַיִם וְאֵין אַף גִבְעָה אַחַת מִזְדַקֶרֶת מֵעַל לִפְנֵיהֶם.

הַסוּסִים אֻלְצוּ אֵפוֹא לָרוּץ בְּכָל כֹּחָם. בְּרֹאשׁ כֻּלָם רָץ, כְּמוּבָן, טָאוּקָה, שֶׁרָאוּי הָיָה לְכַנוֹתוֹ עַתָּה בְּשֵׁם “סוּס הַיָם”. הוּא חָצָה אֶת הַמַיִם בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה כָּל כָּךְ, שֶׁנִדְמֶה הָיָה, כִּי הַמַיִם הֵם מְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ וְגִדוּלוֹ הַטִבְעִי.

פִּתְאֹם, בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בְּעֵרֶךְ לִפְנֵי הַצָהֳרַיִם, הֵחֵל טָאוּקָה לְהַרְאוֹת אוֹתוֹת שֶׁל פַּחַד. הוּא הִפְנָה מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת רֹאשׁוֹ דָרוֹמָה, שָׁאַף בִּנְחִירָיו אֶת הָאֲוִיר וְהִשְׁמִיעַ צַהֲלוֹת חֲרָדָה. אַחַר כָּךְ הִתְרוֹמֵם הַסוּס, עָמַד עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת וְהִתְחִיל בּוֹעֵט בְּכָל כֹּחוֹ. טַלְקַב אָמְנָם יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ ללֹא חָת, אַךְ קְשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַרְגִיעַ אֶת הַחַיָה הַנִרְגֶזֶת וְהַמְבֹהֶלֶת. הוּא יָדַע הֵיטֵב, כִּי אִלוּ נִתַּן לְטָאוּקָה דְרוֹר, הָיָה בְּוַדַאי דוֹהֵר צָפוֹנָה וּמוֹצִיא אוֹתָם כֻּלָם מִמְקוֹם הַסַכָּנָה.

– מַה זֶה הָיָה לְטָאוּקָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל אֶת הָאִינְדִיאָנִי – שֶׁמָא עוֹקְצוֹת אוֹתוֹ הָעֲלוּקוֹת? אוֹמְרִים, שֶׁהָעֲלוּקוֹת הַחַיוֹת בְּמֵימֵי אַרְגֶנְטִינָה הֵן צְמֵאוֹת דָם וְאַכְזָרִיוֹת יוֹתֵר מִכָּל הָעֲלוּקוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

– לֹא, – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי.

– כְּלוּם חוֹשֵׁשׁ הוּא אֵפוֹא לְמַשֶׁהוּ? יִתָּכֵן, שֶׁהוּא מַרְגִישׁ בְּאֵיזוֹ סַכָּנָה.

– כֵּן, הוּא מַרְגִישׁ בְּסַכָּנָה קְרוֹבָה.

– וּמַהִי הַסַכָּנָה?

– אֵינִי יוֹדֵעַ.

אַךְ אִם הָעַיִן לֹא רָאֲתָה עֲדַיִן אֶת סִימָנֵי הַסַכָּנָה, שֶׁסוּסוֹ שֶׁל טַלְקַב כְּבָר הִרְגִישׁ בָּהּ, הֲרֵי יָכְלָה כְּבָר לְהוֹדִיעַ עָלֶיהָ הָאֹזֶן. מֵרָחוֹק נִשְְׁמְעָה כְּעֵין אִוְשָׁה עֲמוּמָה, שֶׁדָמְתָה לְהֶמְיַת הַיָם בַּעֲלוֹת מֵימָיו עַל הַחוֹף.

הָרוּחַ נָשְׁבָה בְּחָזְקָה יָשַׁר בִּפְנֵי הָרוֹכְבִים; וְהָעוֹפוֹת, שֶׁחִפְּשׂוּ לָהֶם מַחֲבוֹא מִפְּנֵי אֵיזֶה דָבָר בִּלְתִּי יָדוּעַ וְנוֹרָא, חָצוּ אֶת הָאֲוִיר בִּמְהִירוּת הַחֵץ וְנִמְשְׁכוּ צָפוֹנָה. הַסוּסִים, שֶׁרָצוּ כָּל הַזְמַן בְּתוֹךְ הַמַיִם עַד לְבִרְכֵּיהֶם, נָחֲרוּ בְּקוֹל וְהֵנִיעוּ בְּאָזְנֵיהֶם.

עַד מְהֵרָה נִשְׁמַע קוֹנְצֶרְט פִּרְאִי שֶׁל גְעִיוֹת וּנְאָקוֹת וְהִנֵה נִגְלוּ לְעֵינֵי הָרוֹכְבִים עֲדָרִים עֲצוּמִים שֶׁל חַיוֹת, שֶׁרָצוּ בִּיעָף צָפוֹנָה בְּרִיצָתָן הַמְבֹהֶלֶת נָפְלוּ הַחַיוֹת, אַךְ מִהֲרוּ מִיָד לָקוּם וְהִמְשִׁיכוּ לִשְׁטֹף בִּמְרוּצָה קָדִימָה, כְּשֶׁהֵן נִתְקָלוֹת אֵלוּ בְּאֵלוּ מִתּוֹךְ אֵימַת־מָוֶת וְאוֹבְדוֹת בַּבִּצוֹת הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים.

זֶרֶם חַי וְהוֹמֶה זֶה שָׁטַף קָדִימָה בִּמְהִירוּת קַדַחְתָּנִית. מִתּוֹךְ הַבִּצָה שֶׁבָּהּ רָץ הֲמוֹן הַחַיוֹת נִזְרְקוּ לְמַעְלָה אַשְׁדוֹת־מַיִם, שֶׁהִבְרִיקוּ לְאוֹר קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַמְצִיצוּת פֹּה וָשָׁם מִבֵּין קַרְעֵי הָעֲנָנִים. נִדְמֶה הָיָה, כִּי אַף מֵאוֹת לִוְיְתָנִים לֹא הָיוּ מְסֻגָלִים לְהָקִים בְּמֵי הָאוֹקְיָנוֹס גַלִים כְּמוֹ אֵלֶה שֶׁהֶעֱלוּ בִּמְרוּצָתָן הַחַיוֹת הַמְבֹהָלוֹת.

– מַהֲרוּ! הִזְדָרְזוּ! הֵחָפְזוּ! – קָרָא טַלְקַב לַחֲבֵרָיו הַמְפַגְרִים.

– מַה קָרָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– שִׁטָפוֹן! מַבּוּל! אַחֲרַי! מַהֲרוּ! – קָרָא טַלְקַב וְהִפְנָה אֶת סוּסוֹ לְצַד צָפוֹן.

– שִׁטָפוֹן! – קָרְאוּ בַּחֲרָדָה שְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְהִפְנוּ אֶת סוּסֵיהֶם אַחֲרֵי טַלְקַב.

אוּלָם בְּמַעֲשָׂם זֶה אֵחֲרוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי אִלוּ פָּנוּ צָפוֹנָה קֹדֶם לָכֵן, הָיוּ מִתְרַחֲקִים מִן הַסַכָּנָה וְלֹא מִתְקָרְבִים אֵלֶיהָ, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ עַד עַתָּה.

מִדָרוֹם זָרַם יָם שָׁלֵם, שֶׁנִרְאָה כְּבָא לְהָצִיף אֶת כָּל הַמִישׁוֹר הַנִרְחָב. הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ כְּקוֹמַת אִישׁ נֶעֱלַם כָּלִיל, כִּי הַמַיִם הָרַבִּים כִּסוּ אוֹתוֹ, וְעַל פְּנֵי הַזֶרֶם הַגוֹעֵשׁ צָפוּ חֳמָרִים־חֳמָרִים שֶׁל שִׂיחִים שֶׂנֶעֶקְרוּ מִשָׁרְשֵׁיהֶם.

הַמַיִם הִשְׁתַּפְּכוּ בְּכֹחַ עָצוּם וּבִמְהִירוּת מַפְלִיאָה. הַשְׁעָרָתוֹ שׁל פַּגַנֶל נִתְאַמְתָה – רִיוֹ־גְרַנְדֶה וּוִיוָרוֹטָה הִתְאַחְדוּ.

לַמְרוֹת מְרוּצָתָם הַמְהִירָה שֶׁל הַסוּסִים מֻכֵּי הַתִּמָהוֹן וְהָאֵימָה הִדְבִּיקוּ בְּכָל זֹאת אֶת הַתַּיָרִים הַנֶָסִים.

– אֵלִי! אֵלִי! הִנֵה אָבַדְנוּ! – אָמַר בְּלִבּוֹ גְלֶנֶרְוַן, כַּאֲשֶׁר פָּנָה לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה אֶת הַיָם הָרוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, כְּדֵי לְבָלְעָם חַיִים.

– Anda! Anda! (מַהֵר! מַהֵר!) – קָרָא טַלְקַב. הַסוּסִים הָיוּ פְּצוּעִים מִדָרְבְּנוֹת הָרוֹכְבִים וּמִצַלְעוֹתֵיהֶם קָלַח דָם שֶׁהִשְׁאִיר אֶת סִימָנָיו עַל הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ. הַחַיוֹת הַמִסְכֵּנוֹת נִסְתַּבְּכוּ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם בָּעֵשֶׂב וְנָפְלוּ. וּמִשֶׁהוּקְמוּ וְהִמְשִׁיכוּ בְּשֶׁטֶף מְרוּצָתָם, חָזְרוּ וְנָפְלוּ שׁוּב. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים גַם טָבְעוּ כִּמְעַט בְּאַדְמַת הַבֹּץ הָרַכָּה, וְרַק נֵס קָרָה, שֶׁלֹא שָׁקְעוּ שָׁם יַחַד עִם רוֹכְבֵיהֶן.

הַמַיִם הָלְכוּ וְגָאוּ. גַלֵי הַקֶצֶף הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ. בֵּינֵיהֶם וּבֵין הָרוֹכְבִים לֹא נוֹתְרוּ עוֹד יוֹתֵר מִשְׁלשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בְּעֵרֶךְ.

וְהִנֵה הוּצַף גַם מְקוֹם רְכִיבָתָם. הַמַיִם עָלוּ וְעָלוּ וְהִגִיעוּ כְּבָר עַד לְחָזֵיהֶם שֶׁל הַסוּסִים הַמִתְנַהֲלִים בְּקשִׁי. הָרוֹכְבִים כְּבָר רָאוּ אֶת עַצְמָם אוֹבְדִים וּבְלִבָּם נִפְרְדוּ מִמַחְמַדֵי־לִבָּם.

לְבַסוֹף נִשְׁמַט הַקַרְקַע לְגַמְרֵי מִתַּחַת רַגְלֵי הַסוּסִים וְהֵם הִתְחִילוּ לִשְׂחוֹת עֹמֶק הַמַיִם הִגִיעַ עַתָּה לְמֶטֶר וּשְׁמוֹנִים סַנְטִימֶטֶר. עוֹד מְעַט וְהֵקִיץ הַקֵץ!

קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת יִסוּרֵיהֶם שֶׁל יְדִידֵינוּ, בִּרְאוֹתָם אֶת אֲפִיסוּת כֹּחָם בְּמִלְחַמְתָּם עִם אֶחָד מֵאֵיתָנֵי הַטֶבַע הָאַכְזָרִיִים. לֹא הָיְתָה לָהֶם שׁוּם תִּקְוָה לְהַצָלָה. הַסוּסִים הַסְחוּפִים עַל יְדֵי זֶרֶם הַמַיִם אָמְנָם עָבְרוּ עַתָּה יוֹתֵר מִשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה. אַךְ הַאִם יוּכְלוּ זְמַן רַב לָצוּף כָּךְ עַל פְּנֵי הַמַיִם? כֹּחוֹתֵיהֶם הָלְכוּ וְעָזְבוּ אוֹתָם מֵרֶגַע לְרֶגַע וְאִישׁ לֹא הֶעֱלָה אֲפִילוּ עַל דַעְתּוֹ, שֶׁיִתְרַחֵשׁ נֵס וְיַצִילוּ אֶת חַיֵיהֶם.

וְהִנֵה נִשְׁמַע קוֹלוֹ הַשָׁקֵט שֶׁל הַמַיוֹר:

– אִילָן!

– אִילָן? אֵיפֹה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– הִנֵה שָׁם! שָׁם! – הֶרְאָה טַלְקַב בְּיָדוֹ הַצִדָה, אֶל הַמָקוֹם שֶׁשָׁם הִתְנַשֵׂא מֵעַל לַמַיִם גִזְעוֹ שֶׁל עֵץ עֲנָק, שֶׁדָמָה לֶאֱגוֹזָה גְדוֹלָה וַעֲנֵפָה.

עַד לָעֵץ נִשְׁאַר עוֹד מֶרְחָק שֶׁל קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי.

הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים הִתְעוֹדְדוּ קְצַת לְמַרְאֵה הָעֵץ הַזֶה, שֶׁכְּאִלוּ נִשְׁלַח אֲלֵיהֶם מִן הַשָׁמַיִם. צָרִיךְ הָיָה לְהַגִיעַ וִיהִי מָה – גַם אִם יִהְיוּ אֲנוּסִים לְוַתֵּר עַל סוּסֵיהֶם וְלַחֲתֹר אֵלָיו בִּשְׂחִיָה.

וְאָכֵן הָיְתָה הַצָלַת חַיֵי הַסוּסִים הָעֲלוּבִים מֻטֶלֶת בְּסָפֵק גָדוֹל. סוּסוֹ שֶׁל תּוֹם אוֹסְטִין יָרַד בִּגְנִיחוֹת עֲמוּמוֹת הָרִאשׁוֹן תְּהוֹמָה, תּוֹם הִסְפִּיק לְשַׁחְרֵר אֶת רַגְלָיו מִן הָאַרְכֻּבּוֹת וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ בִּשְׂחִיָה.

– אֱחֹז בְּאֻכָּפִי! – קָרָא אֵלָיו גְלֶנֶרְוַן.

– תּוֹדָה, אֲדוֹנִי, יָדַי חֲזָקוֹת וְאוּכַל גַם כָּךְ לְהַגִיעַ עַד הָעֵץ.

– וּמַה שְׁלוֹם סוּסְךָ? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת רוֹבֶּרְט.

– הוּא שַׂחְיָן לֹא גָרוּעַ מִדָג.

– הִשָׁמְרוּ! – הִרְעִים פִּתְאֹם הַמַיוֹר בְּקוֹלוֹ.

אֲבָל אִי־אֶפְשָׁר הָיָה עוֹד לְהִשָׁמֵר. מֵאֲחוֹרֵיהֶם בָּא נַחֲשׁוֹל מַיִם עָצוּם בְּגֹבַהּ שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר מֶטֶר, וּבְרַעַשׁ נוֹרָא הִתְנַפֵּל עַל הַשׂוֹחִים. כְּרֶגַע נֶעֶלְמוּ גַם הָאֲנָשִׁים וְגַם הַסוּסִים, הַזֶרֶם הַגוֹעֵשׁ וְהָרוֹעֵשׁ גָרַף אִתּוֹ אֶת כֻּלָם. אוּלָם הָאֲנָשִׁים יָצְאוּ בְּכָל זֹאת שְׁלֵמִים אַחֲרֵי הַמַכָּה הַזֹאת וְעָלוּ שׁוּב לְמַעְלָה, וְרַק הַסוּסִים מָצְאוּ אֶת קִבְרָם בַּתְּהוֹם, הָאֶחָד מֵהֶם שֶׁנִשְׁאַר בַחַיִים הָיָה טָאוּקָה, אֲשֶׁר הוּא וְרוֹכְבוֹ כְּאִלוּ דָבְקוּ יַחַד וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

– הִתְאַמְצוּ וְהִתְחַזְקוּ, יְדִידַי! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בַּחֲצוֹתוֹ אֶת הַגַלִים בְּיָדוֹ הָאַחַת וּבְתָמְכוֹ בַּשְׁנִיָה בְּפַּגַנֶל.

– אֵין בְּכָךְ כּלוּם! אֵין בְּכָךְ כְּלוּם! – קָרָא וְחָזַר וְקָרָא הַמְלֻמָד – אֲנִי שְׂבַע־רָצוֹן מְאֹד.

מִמַה הָיָה שְׂבַע־רָצוֹן לֹא יָכֹל אִישׁ לָדַעַת. אַךְ הוּא טֶרֶם סִיֵם אֶת מִשְׁפָּטוֹ וְהִנֵה מִלְאוּ אֶת פִּיו הַפָּעוּר לִרְוָחָה.

הַמַיוֹר שָׂחָה בִּמְנוּחָה, לְלֹא הִתְאַמְצוּת יְתֵרָה. גַם הַמַלָחִים שָׂחוּ יָפֶה וּבְקַלוּת וְהָיוּ דוֹמִים לַחֲזִירֵי־יָם גְדוֹלִים. רוֹבֶּרְט חָצָה אֶת הַמַיִם בְּשׁוּרָה אַחַת עִם טָאוּקָה וְהֶחֱזִיק בְּרַעֲמָתוֹ. חַיָה זוֹ חָתְרָה בַּמַיִם בְּכֹחַ וּבְחֵן כָּזֶה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְאַהֵב בָּהּ גַם בְּרִגְעֵי סַכָּנָה אֵלֶה.

הַמַיִם הִגִיעוּ עַד לְרֵאשִׁית צַמַרְתּוֹ שֶׁל הָעֵץ, כְּלוֹמַר – עַד לַמָקוֹם שֶׁשָׁם הִסְתַּעֵף הַגֶזַע, וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהֵאָחֵז בַּעֲנָפָיו.

טַלְקַב הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁתָּפַס בְּעָנָף וְעָלָה עַל הָעֵץ, בְּקַחְתּוֹ עַל יָדָיו אֶת רוֹבֶּרְט. אַחַר כָּךְ עָזַר גַם לִשְׁאָר הַשׂוֹחִים לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת.

אַךְ בֵּינְתַיִם נִסְחַף טָאוּקָה עִם הַזֶרֶם וְהִתְרַחֵק בִּמְהִירוּת. מִפַּעַם לְפַעַם הִפְנָה הַסוּס אֶת רֹאשׁוֹ, הִבִּיט בְּעֵינָיו הַפִּקְחוֹת לְעֵבֶר בְּעָלָיו, וּבַהֲנִיעוֹ בְּרַעֲמָתוֹ הָאֲרֻכָּה, צָהַל בְּקוֹל עָצוּב, כְּאִלוּ קָרָא לְטַלְקַב.

– אַתָּה עוֹזֵב אוֹתוֹ? – שָׁאַל פַּגַנֶל אֶת טַלְקַב, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל סוּסוֹ הַמִתְרַחֵק.

– אֲנִי?! – קָרָא הַפַּטַגוֹנִי.

וְהוּא הִפִּיל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַזֶרֶם הַהוֹמֶה, צָלַל בַּתְּהוֹם וְשׁוּב נִרְאָה עַל פְּנֵי הַמַיִם בְּמֶרְחַק עֲשְָׂרָה מֶטְרִים בְּעֵרֶךְ מִן הָעֵץ.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְטַלְקַב הִדְבִּיק אֶת טָאוּקָה, קָפַץ בִּזְרִיזוּת וְיָשַׁב עָלָיו, וְהַסוּס וְרוֹכְבוֹ נֶעֶלְמוּ בְּיַרְכְּתֵי הַצָפוֹן הַמְעֻרְפָּל.

פֶּרֶק י: כַּצִפֳּרִים

הָאִילָן, שֶׁבֵּין עֲנָפָיו מָצְאוּ הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַשִׁטָפוֹן שֶׁעָמַד לִבְלֹעַ אוֹתָם חַיִים, הָיָה דוֹמֶה לֶאֱגוֹזָה בַּעֲלַת עָלִים נוֹצְצִים. אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, לֹא הָיָה זֶה אֶלָא הָאוֹמבּוּ הָעֲנָק הַמָצוּי פֹּה וָשָׁם בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה. אִילָן זֶה הוּא בַּעַל גֶזַע עָבֶה וְעָקֹם, וְהוּא מִתְעָרֶה בָּאֲדָמָה לֹא רַק בְּעֶזְרַת שָׁרָשָׁיו הָעֲצוּמִים, אֶלָא גַם בְּעֶזְרַת יוֹנְקוֹתָיו הָרַבּוֹת וְהַחֲזָקוֹת, וְלַחַץ הַמַיִם אֵינוֹ יָכוֹל לְעָקְרוֹ מִמְקוֹם צְמִיחָתוֹ.

גָבְהוֹ שֶׁל הָאִילָן הִגִיעַ לִשְׁלשִׁים מֶטֶר וְנוֹפוֹ סָכַךְ עַל שֶׁטַח שֶׁלְמַעְלָה מִמֵאָה וְעֶשְׂרִים מֶטֶר מְרֻבָּע. הוּא הִסְתַּעֵף לִשְׁלשָׁה רָאשִׁים, שֶׁשְׁנַיִם מֵהֶם הִזְדַקְפוּ לְמַעְלָה, וְעַנְפֵיהֶם, פֹּארוֹתֵיהֶם וַעֲלֵיהֶם הִשְׂתָּרְגוּ יַחַד בְּמִדָה רַבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁיָכְלוּ לְשַׁמֵשׁ גַם מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַגֶשֶׁם; וְהָרֹאשׁ הַשְׁלִישִׁי פָּנָה הַצִדָה בְּמַצָב אָפְקִי, הָיָה תָּלוּי רַק מְעַט־מְעַט מֵעַל לַמַיִם, שֶׁבָּהֶם רָחֲצוּ עֲנָפָיו וּבַדָיו הַתַּחְתּוֹנִים. מֵרָחוֹק הָיָה הָאִילָן עֲשִׁיר־הַנוֹף הַזֶה דוֹמֶה לִכְעֵין אִי קָטָן בְּלֵב שֶׁל יָם רְחַב־יָדַיִם.

אָכֵן מָצְאוּ תַּיָרֵינוּ בְּתוֹךְ צַמַרְתּוֹ שֶׁל הָאִילָן הָעֲנָק אֹהֶל מְצֻיָן וַאֲוִיר, אוֹר וּמַיִם לֹא חָסְרוּ לָהֶם כְּלָל וּכְלָל.

בְּהַגִיעַ הָאֲנָשִׁים אֶל הָעֵץ, הִתְרוֹמְמוּ וְהִתְעוֹפְפוּ מִמֶנוּ סִיעוֹת־סִיעוֹת שֶׁל עוֹפוֹת שׁוֹנִים, שֶׁהִבִּיעוּ בְּצִוְחוֹתֵיהֶם אֶת תַּרְעֻמְתָּם הַקָשָׁה עַל הָאוֹרְחִים הַבִּלְתִּי־קְרוּאִים, שֶׁפָּרְצוּ בְּכֹחַ לְתוֹךְ דִירוֹתֵיהֶם מִבְּלִי שְׁאֹל כְּלָל אֶת פִּיהֶם.

רוֹבֶּרְט וּוִילְסוֹן מִהֲרוּ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַד לְרֹאשׁ צַמַרְתּוֹ שֶׁל הָאִילָן, כְּדֵי לְהַשְׁקִיף מִשָׁם עַל הַמֶרְחָב. אוּלָם לְכָל אֲשֶׁר הִפְנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם לֹא רָאוּ אֶלָא מַיִם וְהֵם דִמוּ בְּלִבָּם, כִּי נִקְלְעוּ לְתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס אֵין מְצָרִים.

מִדָרוֹם לְצָפוֹן נִשְׂאוּ עִם זֶרֶם הַמַיִם עֵצִים עֲקוּרִים, שְׂרִידֵי בִּקְתּוֹת הֲרוּסוֹת, קוֹרוֹת, קְרָשִׁים, נְבֵלוֹת שֶׁל חַיוֹת, עוֹרוֹת מְגֹאָלִים בְּדָם שֶׁנִסְחֲפוּ מִבָּתֵּי־הַמִטְבָּחַיִם וְכָל דְבָרִים שׁוֹנִים אֲחֵרִים.

לְבַסוֹף נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם אִילָן גָדוֹל וְעָנֵף שֶׁצָף עַל פְּנֵי הַמַיִם וּבַעֲנָפָיו הַמִתְנוֹעֲעִים אֲחוּזָה מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה שֶׁל זְאֵבִים אֲדֻמִים.

מֵרָחוֹק נִרְאֲתָה גַם אֵיזוֹ נְקֻדָה שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶעֶלְמָה עַד מְהֵרָה בָּאֹפֶק הָמְעֻרְפָּל.

– זֶה טַלְקַב הָרוֹכֵב עַל טָאוּקָה, – אָמַר וִילְסוֹן, שֶׁעֵינוֹ הַחַדָה, עֵין הַסַפָּן הַמְנֻסֶה, הִבְחִינָה בְּאוֹתָהּ נְקֻדָה.

– טַלְקַב! טַלְקַב! – קָרָא רוֹבֶּרְט, כְּאִלוּ הֶאֱמִין שֶׁהָאִינְדִיאָנִי יִשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ.

– אַל תִּדְאַג, בְּנִי, גִבּוֹר־חַיִל זֶה יַצִיל אֶת חַיָיו! – נִחֵם אוֹתוֹ וִילְסוֹן – אֲבָל עַתָּה דַי לָנוּ לְהַבִּיט בַּמֶרְחַקִים, בּוֹא וְנֵרֵד לְמַטָה.

בִּמְקוֹם הִסְתַּעֲפוּתוֹ שֶׁל הַגֶזַע הָיָה מָקוֹם מְרֻוָח וְשָׁם יָשְׁבוּ לָהֶם כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, מִי בְּהַסִבָּה וּמִי בִּרְכִיבָה עַל עָנָף.

– וּמָה רְאִיתֶם שָׁם לְמַעְלָה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת הַשְׁנַיִם שֶׁיָרְדוּ מִ“מִגְדַל־הַצוֹפִים”.

– רָאִינוּ אֶת הַמַיִם וְאֶת טַלְקַב, – עָנָה רוֹבֶּרְט – וִילְסוֹן מְשֻׁכְנָע, כִּי טַלְקַב יַצִיל אֶת חַיָיו.

וּלְדַעַת וִילְסוֹן הִסְכִּימוּ כֻּלָם. הֵם הָיוּ רַק מְחֻלָקִים בַּדֵעָה – מִי יָצִיל אֶת מִי, טַלְקַב אֶת טָאוּקָה, אוֹ טָאוּקָה אֶת טַלְקַב.

מַצָבָם שֶׁל יְדִידֵינוּ לֹא הָיָה טוֹב בְּהַרְבֵּה מִמַצָבוֹ שֶׁל טַלְקַב. אָמְנָם יָכוֹל הָיָה הָעֵץ הַגָדוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ הַמַיִם, אַךְ הֵם יֵדְעוּ, כִּי בְּמִקְרֶה שֶׁהַמַיִם יִתְרַבּוּ וְיִגְאוּ, יֵאָלְצוּ כֻּלָם לַעֲלוֹת לְרֹאשׁ הַצַמֶרֶת, אֲשֶׁר שָׁם מְעַטִים הֵם הָעֲנָפִים הַחֲזָקִים, שֶׁיוּכְלוּ לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם.

גְלֶנֶרְוַן צִוָה לַחֲרוֹת בְּגֶזַע הָעֵץ חָרִיץ לְסִימָן, לְמַעַן רְאוֹת אִם הַמַיִם מִתְוַסְפִים וּבְאֵיזוֹ מִדָה.

– וְכֵיצַד נִסְתַּדֵר כָּאן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּהִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַדִירָה הַמוּזָרָה הַזֹאת.

– נִבְנֶה לָנוּ קִנִים כַּצִפֳּרִים, – אָמַר פַּגַנֶל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.

– קִנִים נִבְנֶה? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט בִּתְמִיהָה.

– כֵּן, יַלְדִי, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – לִחְיוֹת כְּדָגִים אֵין אָנוּ יְכוֹלִים, נְנַסֶה אֵפוֹא לִחְיוֹת חַיֵי צִפֳּרִים, כִּי מוֹצָא אַחֵר אֵין לָנוּ.

– יָפֶה אָמַרְתָּ! – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף – אֲבָל מֵאַיִן נִמְצָא לָנוּ מָזוֹן? הֲרֵי לֹא נוּכַל לִחְיוֹת מִן הָאֲוִיר בִּלְבָד. גַם הֲצִפֳּרִים אֵינָן מִסְתַּפְּקוֹת בַּאֲוִיר וְהֵן מְחַפְּשׂוֹת לָהֶן מָזוֹן מַמָשׁ.

– גַם מָזוֹן יֵשׁ לָנוּ, – אָמַר הַמַיוֹר בְּשֶׁקֶט.

כֻּלָם הִפְנוּ אֵלָיו אֶת עֵינֵיהֶם מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת. הוּא יָשַׁב לוֹ בְּהַרְחָבָה בֵּין עֲנָפִים כְּמוֹ עַל כִּסֵא־מִסְעָד וְהִצְבִּיעַ עַל הַשַׂקִים הַמְלֵאִים צֵידָה וְהַתְּלוּיִים עַל הָעֲנָפִים מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשַׂקִים הָיוּ רְטוּבִּים, לֹא נִתְקַלְקֵל בְּכָל זֹאת הַמָזוֹן שֶׁבְּתוֹכָם וְהוּא הָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה.

– אֵין כָּמוֹךָ, מַכְּס נַבְּס! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – מִי מִלְבַדְךָ הָיָה מְסֻגָל לַחֲשֹׁב עַל הַדָבָר הַזֶה בִּשְׁעַת הַסַכָּנָה הַנוֹרָאָה שֶׁבָּהּ הָיִינוּ נְתוּנִים?

– הֲרֵי לֹא בִּקַשְׁנוּ לְהִנָצֵל מִסַכָּנַת הַמַיִם, כְּדֵי לָמוּת אַחַר כָּךְ מוֹת רָעָב, – הֵשִׁיב לוֹ הַמַיוֹר בְּנַחַת.

– זֶה נָכוֹן, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – וְהָאֱמֶת אֲגַלֶה לָכֶם, כִּי גַם אֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל שַׂקֵי־הַצֵידָה, אֲבָל בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשִׁי הִסַחְתִּי מֵהֶם אֶת דַעְתִּי בְּרִגְעֵי הַסַכָּנָה הַנוֹרָאִים.

– וּמַה שׁוֹמְרִים לָנוּ שַׂקֵינוּ אֵלֶה? – שָׁאַל תּוֹם אוֹסְטִין.

– מָזוֹן בִּשְׁבִיל שִׁבְעָה אֲנָשִׁים לִשְׁנֵי יָמִים, – עָנָה הַמַיוֹר.

– טוֹב מְאֹד, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – זֶה עוֹד יוֹתֵר מִדַי, כִּי סְבוּרַנִי, שֶׁהַמַיִם יֵרְדוּ בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה אַחַת.

– אוֹ שֶׁנִמְצָא לָנוּ עֵצָה כֵּיצַד לְהַגִיעַ אֶל הַיַבָּשָׁה, – הוֹסִיף פַּגַנֶל.

– גַם זֶה יִתָּכֵן, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן – וְכֵיוָן שֶׁהַסִכּוּיִים אֵינָם רָעִים, נֹאכַל בֵּינְתַיִם אֲרוּחַת־בֹּקֶר.

– מוּטָב הָיָה קֹדֶם לְהִתְיַבֵּשׁ קְצַת, – אָמַר הַמַיוֹר.

– נָכוֹן מְאֹד, אֲבָל לְשֵׁם כָּךְ הָיָה טוֹב אִלוּ הִבְעַרְנוּ לָנוּ מְדוּרָה, – הֵעִיר וִילְסוֹן – אָז הָיִינוּ מִתְיַבְּשִׁים יָפֶה וּבִמְהִירוּת.

– גַם מְדוּרָה נַבְעִיר לָנוּ! – אָמַר פַּגַנֶל.

– אֵיפֹא? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא בַּמַיִם, כְּמוּבָן, אֶלָא עַל הָעֵץ. הִנֵה שָׁם, בַּמָקוֹם שֶׁהָעֲנָפִים מִסְתַּעֲפִים לִצְדָדִים שׁוֹנִים, יֵשׁ פִּנָה טוֹבָה מְאֹד בִּשְׁבִיל מְדוּרָה.

– אָכֵן צָדַקְתָּ. אַךְ מִנַיִן נִקַח חָמְרֵי דֶלֶק לִמְדוּרָתֵנוּ? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.

– וְכִי מְעַטִים הֵם כָּאן הָעֲנָפִים הַיְבֵשִׁים וְהַזְרָדִים? רְאֵה־נָא מַה־רַב מִסְפָּרָם!

– וְכֵיצַד נַצִית אֵשׁ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – הַמַצִית שֶׁלִי מָלֵא מַיִם.

– נִמְצָא לָנוּ עֵצָה גַם בְּלִי מַצִית, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – מַה שֶׁדָרוּשׁ לָנוּ אֵינוֹ אֶלָא מְעַט אֵזוֹב יָבֵשׁ, וְאֵשׁ נַבְעִיר בְּעֶזְרַת הַזְכוּכִית הַקְמוּרָה שֶׁל מִשְׁקַפְתִּי. הִיא תְּשַׁמֵשׁ לָנוּ עַתָּה זְכוּכִית־שְׂרֵפָה. מִי הוּא אֵפוֹא הַמוּכָן לָלֶכֶת הַיַעְרָה וּלְהָבִיא מִשָׁם מְעַט עֵצִים לְהַסָקָה?

– אֲנִי! – עָנָה רוֹבֶּרְט.

– וְגַם אֲנִי! – אָמַר וִילְסוֹן שֶׁהִתְרוֹעֵעַ בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן עִם רוֹבֶּרְט.

שְׁנֵיהֶם טִפְּסוּ אֵפוֹא וְעָלוּ בִּמְהִירוּת שֶׁל חָתוּל לְרֹאשׁ הָעֵץ וְכַעֲבֹר רֶגַע נֶעֶלְמוּ בְּסִבְכֵי עֲנָפָיו.

פַּגַנֶל תָּלַשׁ בֵּינְתַיִם מְעַט מִן הָאֵזוֹב הָרַב שֶׁכִּסָה פֹּה וָשָׁם אֶת קְלִפַּת הָעֲנָפִים, כּוֹנֵן אֶת הַזְכוּכִית הַקְמוּרָה שֶׁל מִשְׁקַפְתּוֹ כְּלַפֵּי הַשֶׁמֶשׁ, וְכַעֲבֹר רֶגַע קַט נִצַת הָאֵזוֹב, שֶׁתּוֹם אוֹסְטִין הֵכִין בִּשְׁבִילוֹ מַצָע שֶׁל עֲנָפִים לָחִים.

עַד מְהֵרָה יָרְדוּ מִלְמַעְלָה גַם רוֹבֶּרְט וּוִילְסוֹן, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נוֹשֵׂא בְּיָדָיו צְרוֹר זְרָדִים וַעֲנָפִים יְבֵשִׁים. הַזְרָדִים וְהָעֲנָפִים הֻנְחוּ מֵעַל לָאֵזוֹב הַבּוֹעֵר, וּכְשֶׁעָמַד פַּגַנֶל וְהֵפִיחַ עַל הָאֵשׁ בְּכַנְפוֹת הַפּוֹנְצָ’ה שֶׁלוֹ, הִתְלַקְחָה הַמְדוּרָה, וְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה יָכְלוּ לְיַבֵּשׁ לְיָדָהּ אֶת בִּגְדֵיהֶם.

וּמִשֶׁיִבְּשׁוּ גַם אֶת הַצֵידָה, יָשְׁבוּ לִסְעֹד אֶת לִבָּם בַּאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, אִם כִּי הִשְׁתַּדְלוּ לְמַעֵט בַּאֲכִילָה, מִשׁוּם שֶׁלֹא יָדְעוּ כַּמָה זְמַן יְעַכְּבוּם הַמַיִם עַל הָעֵץ.

בַּקִנִים הָעַזוּבִים שֶׁנִמְצְאוּ בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ הָיוּ גַם בֵּיצִים רַבּוֹת וְתַיָרֵינוּ שָׂמְחוּ, כִּי בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ יוּכְלוּ לְהִתְכַּלְכֵּל אַף בָּהֵֶן. וְכֵן קִווּ הָאֲנָשִׁים, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁיַחְזְרוּ הָעוֹפוֹת אֶל הָעֵץ, יוּכְלוּ לָצוּד מֵהֶם וְלִטְעֹם גַם טַעַם בָּשָׂר טָרִי.

לַמְרוֹת שֶׁגְלֶנֶרְוַן קִוָה, כִּי הַמַיִם יֵרְדוּ לְאַחַר יְמָמָה, הֶחְלִיטוּ בְּכָל זֹאת בְּנֵי הַחֲבוּרָה לְסַדֵר אֶת מִשְׁכָּנָם בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לְבַלוֹת בּוֹ אֶת הַזְמַן בְּאֹפֶן נוֹחַ עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר.

– הַמִטְבָּח וַחֲדַר־הָאֹכֶל יִהְיוּ לְמַטָה, – אָמַר פַּגַנֶל – וְאֶת חַדְרֵי־הַשֵׁנָה נְסַדֵר לָנוּ בַּקוֹמָה הַשְׁנִיָה. אָכֵן, הַבַּיִת שְׁנִמְסַר לְיָדֵינוּ הוּא מְרֻוָח לְמַדַי וְאֵין לָנוּ לְקַמֵץ בְּחַדְרֵי דִיוּר. שׁוּם אִישׁ גַם לֹא יִדְרֹשׁ מֵאִתָּנוּ שְׂכַר־דִירָה כָּאן. וְהִסְתַּכְּלוּ־נָא לְמַעְלָה, רַבּוֹתַי! הֲרֵי הֵכִין לָנוּ כָּאן הָעֵץ גַם עַרְסָלִים מְצֻיָנִים לְשֵׁנָה. נִקְשֹׁר אֶת עַצְמֵנוּ אֶל הָעַרְסָלִים הָאֵלֶה וְנוּכָל לִישׁוֹן בְּשֶׁקֶט מַמָשׁ כְּמוֹ בְּבֵיתֵנוּ. רַק אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד עַל הַמִשְׁמָר לְפִי הַתּוֹר. בְּמִקְרֶה שֶׁל הִתְנַפְּלוּת אִינְדִיאָנִים, אוֹ חַיוֹת טוֹרְפוֹת, יָעִיר אוֹתָנוּ וְנוּכָל לַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ.

– אֶקְדָחִי שָׁלֵם לְגַמְרֵי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– וְגַם שֶׁלִי, – הוֹסִיף רוֹבֶּרְט.

– אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה אִם מַר פַּגַנֶל לֹא יַמְצִיא לָנוּ כַּדוּרִים, כְּשֵׁם שֶׁהִמְצִיא לָנוּ אֶת הָאֵשְׁ? ־ שָׁאַל תּוֹם אוֹסְטִין.

– אֵין אָנוּ תְּלוּיִים בְּעִנְיָן זֶה בְּפַּגַנֶל, – עָנָה הַמַיוֹר, בְּהַרְאוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו קֻפְסָה מְלֵאָה כַּדוּרִים.

– מֵאַיִן לָקַחְתָּ אוֹתָם? – תָּמַהּ פַּגַנֶל.

– מִטַלְקַב. הוּא מָסַר לִ אֶת הַכַּדוּרִים הָאֵלֶה בְּטֶרֶם הִפִּיל אֶת עַצְמוֹ הַמַיְמָה.

– מַה נִפְלָא הוּא אָדָם זֶה! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.

– אִם כָּל הַפַּטַגוֹנִים הֵם כָּמוֹהוּ, אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְגָאוֹת וְלִשְׂמֹחַ עַל מְצִיאוּתָהּ שֶׁל פַּטַגוֹנְיָה בְּעוֹלָמֵנוּ, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין.

– וְאַל־נָא נִשְׁכַּח גַם אֶת סוּסוֹ, – הֵעִיר פַּגַנֶל – הֲרֵי זֶה פְּלַג־גוּפוֹ שֶׁל טַלְקַב… רָאֹה תִּרְאוּ, כִּי הָאֶחָד מֵהֶם יַצִיל אֶת חֲבֵרוֹ.

– כְּלוּם רְחוֹקִים אָנוּ עַתָּה מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי? – שָׁאַל פִּתְאֹם הַמַיוֹר.

– כְּשִׁשִׁים קִילוֹמֶטֶר, לֹא יוֹתֵר, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – וְכֵיוָן שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ רַשָׁאי לַעֲשׂוֹת כָּאן אֶת הַיָשָׁר בְּעֵינָיו, אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהִסְתַּלֵק מִכָּאן.

– לְאָן זֶה תִּסְתַּלֵק? – שְׁאֵלָהוּ גְלֶנֶרְוַן.

– אֶל רֹאשׁ הַצַמֶרֶת, לְמִגְדַל־הַצוֹפִים שֶׁלָנוּ. אִם רַק אֶרְאֶה דְבַר־מָה וְהִגַדְתִּי לָכֶם מִיָד… לְהִתְרָאוֹת!

אַחַר הַדְבָרִים הָאֵלֶה הִתְחִיל הַגִיאוֹגְרָף לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וּמִיַד נֶעֱלַם בֵּין הָעֲנָפִים.

וּבֵינְתַיִם הֵכִינוּ חֲבֵרָיו אֶת הַמִטוֹת. הֵם בָּחֲרוּ בִּמְקוֹמוֹת מַתְאִימִים, הִצִיעוּ אֶת הַפּוֹנְצ’וֹת וְהֵכִינוּ רְצוּעוֹת, שֶׁבָּהֶן יִקְשְׁרוּ אֶת עַצְמָם אֶל הָעֲנָפִים. אַחַר כָּךְ שׁוּב נִתְקַבְּצוּ כֻּלָם מִסָבִיב לַמְדוּרָה וְהִתְחִילוּ בְּהִתְיַעֲצוּת בִּדְבַר מַצָבָם וְאִי־הַצְלָחָתָם בְּחִפּוּשֵׂיהֶם אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– כֵּן, זֶה הַגָרוּעַ מִכָּל מַה שֶׁמָצָא אוֹתָנוּ עַד הֵנָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הִנֵה יֵרְדוּ הַמַיִם, אֲנַחְנוּ נַחֲזֹר אֶל “דוּנְקָן”, אַךְ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אֵינוֹ אִתָּנוּ… וְהֵיכָן לְבָקֵשׁ אוֹתוֹ אֵין אִישׁ מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ. אִלְמָלֵא הָיְתָה לְפָחוֹת תִּקְוָה כָּלְשֶׁהִי לְהִוָדַע עַל מְקוֹם הִמָצְאוֹ, הָיִינוּ מַקִיפִים אֶת כָּל כַּדוּר־הָאָרֶץ, אֲבָל לְכָךְ הֲרֵי אֵין לָנוּ כָּל תִּקְוָה… מַה מְאֹד תִּצְטָעֵרְנָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת גְרַנְט, כְּשֶׁנָשׁוּב אֲלֵיהֶן בִּבְשׂוֹרָה מַעֲצִיבָה זוֹ.

– אֲחוֹתִי הַמִסְכֵּנָה! – אָמַר רוֹבֶּרְט בַּאֲנָחָה – אֲהָהּ, אֵלִי! וְכִי לְעוֹלָם לֹא נִזְכֶּה עוֹד לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אָבִינוּ?

זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא מָצָא גְלֶנֶרְוַן דְבָרִים בְּפִיו לְנַחֵם, וּלְעוֹדֵד אֶת רוּחַ הַנַעַר. וְכִי מָה הָיָה יָכוֹל לֵאמֹר לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבְּאֱמֶת לֹא הָיְתָה לוֹ כָּל תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת רַב־הַחוֹבֵל הָאוֹבֵד? אֶת הַתְּעוּדָה אֵין לְבָאֵר אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר בִּאֲרוּהָ כְּבָר, וּמַה יֵשׁ עוֹד לַעֲשׂוֹת?

– הֲרֵי הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע רְשׁוּמָה בַּתְּעוּדָה בְּאֹפֶן בָּרוּר, – הוֹסִיף גְלֶנֶרְוַן – אֲנַחְנוּ לֹא בָּדִינוּ אוֹתָהּ מִלִבֵּנוּ, וְאֵין מָקוֹם אַחֵר בִּלְעָדֶיהָ שֶׁבּוֹ קָרָה אֲסוֹן הָאֳנִיָה, אוֹ בּוֹ נִמְצָאִים בַּשְׁבִי רַב־הַחוֹבֵל וַאֲנָשָׁיו.

– כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲבָל בְּמַקְבִּילָה זוֹ הֲרֵי לֹא מָצָאנוּ לֹא הָא וְלֹא דָא, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין.

– לְדַאֲבוֹנֵנוּ, כָּךְ הוּא הַדָבָר! וְאָכֵן זֶהוּ גַם הַמַתְמִיהַּ בְּיוֹתֵר! אֲנִי אֵינֶנִי יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן כֵּיצַד לִפְתֹּר חִידָה זוֹ, מֹחִי הִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי! כַּמָה שֶׁאֲנִי מִתְיַגֵעַ לְהָבִין אֶת הָעִנְיָן, אֵינִי יָכוֹל. בְּעַל־כָּרְחִי אֲנִי מִתְרַגֵז אֵפוֹא וּמִתְיַאֵשׁ.

– לְהִתְרַגֵז אֶפְשָׁר, אִם רוֹצִים בְּכָךְ, – שִׁסְעוֹ מַכְּס נַבְּס – אֲבָל לְהִבּוֹךְ וּלְהִתְיַאֵשׁ אָסוּר. דַעְתִּי הִיא, שֶׁאִם יֵשׁ בַּתְּעוּדָה מִסְפָּר מְסֻיָם, צָרִיךְ רַק לְבָרֵר לְמַה מִתְיַחֵס מִסְפָּר זֶה וְהַשְׁאָר יִתְבָּרֵר מֵאֵלָיו.

– וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד לְבֵרוּר שְׁאֵלָה זוֹ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – אֲנַחְנוּ כְּבָר עָשִׂינוּ אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לַעֲשׂוֹת.

– לֹא, עוֹד לֹא הַכֹּל! – שִׁסְעוֹ מַכְּס נַבְּס.

– אֵיךְ זֶה לֹא הַכֹּל? וּמַה, לְדַעְתְּךָ, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עוֹד?

– לַחֲזֹר לָאֳנִיָה וְלַעֲבֹר בָּהּ אֶת כָּל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, עַד לְקָצֶהָ, זֶהוּ מַה שֶׁיֵשׁ לַעֲשׂוֹת!

– רָעְיוֹן זֶה עָלָה כְּבָר עַל דַעְתִּי לֹא פַּעַם אַחַת, מַכְּס נַבְּס חֲבִיבִי, אַךְ בְּכָל פַּעַם דְחִיתִיו, כִּי מָצָאתִי אוֹתוֹ בִּלְתִּי נָכוֹן… מַשְׁמָעוֹ שֶׁל מַסָע לְאֹרֶךְ כָּל הַמַקְבִּילָה הוּא לְהִתְרַחֵק מִיַבֶּשֶׁת אֲמֵרִיקָה. וּמַה נַשִׂיג בָּזֶה, כְּשֶׁבַּתְּעוּדָה כָּתוּב מְפֹרָשׁ, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נִמְצָא בְּפַּטַגוֹנְיָה?

– וְכִי אוֹמֵר אַתָּה, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, לַחֲזֹר עַל חִפּוּשֶׂיךָ אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּרַחֲבֵי הַפַּמְפּוֹת בְּשָׁעָה שֶׁנוֹכַחְנוּ כְּבָר, שֶׁ“בְּרִיטַנְיָה” לֹא הָיְתָה כְּלָל וּכְלָל לְיַד חוֹפִים אֵלֶה?

גְלֶנֶרְוַן הֶחֱרִישׁ וְתָפוּס בְּמַחְשְׁבוֹתָיו הִסְתַּכֵּל בַּמַיִם הַהוֹמִים.

– בָּרוּר הוּא, כִּי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לֹא צִיֵן אֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע לְלֹא יְסוֹד, – הִמְשִׁיךְ הַמַיוֹר – נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁעָלֵינוּ לְבַקְשׁוֹ בְּכָל הָרֹחַב הַזֶה, אִם הָאֹרֶךְ אֵינוֹ יָדוּעַ לָנוּ.

– סְבוּרַנִי, שֶׁהַצֶדֶק עִמְךָ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו.

– לְדַעְתִּי, כָּךְ הוּא. וּמַה דַעְתְּכֶם, יְדִידַי? – פָּנָה הַמַיוֹר אֶל תּוֹם אוֹסְטִין וְהַמַלָחִים.

– גַם דַעְתֵּנוּ נוֹטָה לָזֶה, אֲדוֹנֵנוּ, – עָנוּ שְׁלשְׁתָּם פֶּה אֶחָד.

– הַאֻמְנָם? הֲגַם אַתֶּם בְּדֵעָה זוֹ? – הִתְעוֹרֵר גְלֶנֶרְוַן מֵהִרְהוּרָיו – וּבְכֵן זֶהוּ הַדָבָר שֶׁנַעֲשֶׂה. אַךְ עָלֵינוּ לַחֲקֹר מֵחָדָשׁ אֶת הַבְּעָיָה עַד הַיְסוֹד בָּהּ. אֲנִי קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לִמְצֹא אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּמוּכָן אֲנִי לְהַקְרִיב לְמַעַן הַדָבָר הַזֶה אֶת הַכֹּל, אֲפִילוּ אֶת חַיַי. אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָבָר, אֲעוֹרֵר אֶת כָּל בְּנֵי סְקוֹטְלֶנְד, שֶׁיָחִישׁוּ עֶזְרָה לָאָדָם שֶׁחַי רַק בִּשְׁבִיל מוֹלַדְתּוֹ וְחָלַם תָּמִיד עַל אָשְׁרָהּ בִּלְבָד. בָּאתִי לִידֵי הַחְלָטָה, שֶׁאָמְנָם עָלֵינוּ לַעֲבֹר אֶת כָּל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, וְכָךְ נַעֲשֶׂה. אַךְ אוּלַי כְּדַאי לְנַסוֹת קֹדֶם וּלְחַפֵּשׂ שֵׁנִית בְּיַבֶּשֶׁת אֲמֵרִיקָה.

כֻּלָם הֶחֱרִישׁוּ מִבְּלִי דַעַת מַה לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָה זוֹ.

– מַה דַעְתְּךָ, מַכְּס נַבְּס? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן לַמַיוֹר.

– דַעְתִּי הִיא, שֶׁאַחֲרָיוּת גְדוֹלָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ זֶה שֶׁיַעֲנֶה עַל שְׁאֵלָה זוֹ בֵּין “הֵן” וּבֵין “לָאו”. רֵאשִׁית כֹּל הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת, בְּאֵלוּ מְקוֹמוֹת עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע שֶׁל הָרֹחַב הַדְרוֹמִי?

– זֹאת יֹאמַר לָנוּ פַּגַנֶל.

– אָמְנָם כֵּן… פַּגַנֶל! פַּגַנֶל! – קָרָא הַמַיוֹר.

– הִנֵנִי! – נִשְׁמַע מִמָרוֹם קוֹלוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד.

– הֵיכָן אַתָּה שָׁם?

– בְּ“מִגְדַל־הַצוֹפִים”.

– וּמַה מַעֲשֶׂיךָ שָׁם?

– אֲנִי מִתְעַנֵג עַל מַרְאֵה הָאֹפֶק.

– אָכֵן מָצָאתָ עַל מַה לְהִתְעַנֵג… שֶׁמָא תֵּרֵד לְרֶגַע?

– וְכִי זְקוּקִים אַתֶּם לִי?

– כֵּן.

– לְשֵׁם מָה?

– כְּדֵי שֶׁתּוֹאִיל לְהַגִיד לָנוּ, הַבּוּרִים וְעַמֵי־הָאֲרָצוֹת, דֶרֶךְ אֵלוּ מְקוֹמוֹת עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע.

– בְּעֹנֶג רַב. אֲבָל לְשֵׁם כָּךְ אֵין כָּל צֹרֶךְ שֶׁאֵרֵד אֲלֵיכֶם.

– אִם כֵּן דַבֵּר מִשָׁם! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.

– טוֹב, שִׁמְעוּ אֵפוֹא! הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶבַע, הַחוֹצָה אֶת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית לְרָחְבָּהּ, מַמְשִׁיכָה אֶת דַרְכָּה בָּאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.

– כָּךְ.

– הִיא עוֹבֶרֶת דֶרֶךְ הָאִי טְרִיסְטַן דְ’אַקוֹנְיָה.

– יָפֶה.

– לְמַטָה בִּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת הִיא עוֹבֶרֶת לְיַד רֹאשׁ “הַתִּקְוָה הַטוֹבָה”.

– וְאַחַר כָּךְ?

– הִיא חוֹצָה אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי.

– וְהָלְאָה?

– הִיא נוֹגַעַת בָּאִי פֶּטְרוּס הַקָדוֹשׁ שֶׁבִּקְבוּצַת אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם הַחֲדָשָׁה.

– הַמְשֵׁךְ־נָא עוֹד.

– וְהִיא מְבַתֶּרֶת אֶת אוֹסְטְרַלְיָה בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.

– הָלְאָה!

– בְּעָבְרָה אֶת אוֹסְטְרַלְיָה…

וְאֶת הַמִשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן לֹא גָמַר הַגִיאוֹגְרָף. כְּנִרְאֶה, הִפְרִיעַ לוֹ מַשֶׁהוּ, אוֹ זִכְרוֹנוֹ בָּגַד בּוֹ. הוּא הִשְׁתַּתֵּק פִּתְאֹם, אַךְ כַּעֲבֹר רֶגַע צָעַק פִּתְאֹם צְעָקָה כֹּה גְדוֹלָה וַאֲיֻמָה, שֶׁכֻּלָם חָוְרוּ וְהִבִּיטוּ בַּחֲרָדָה אִישׁ אֶל אָחִיו.

– אֱלֹהִים! מַה זֶה קָרָה לוֹ? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.

– שֶׁמָא נָפַל הַמַיְמָה? – אָמַר מְיוּלְרֶדִי – אַךְ בְּמִקְרֶה כָּזֶה הֲרֵי הָיִינוּ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹל נְפִילָתוֹ. בְּכָל זֹאת יֵשׁ לִרְאוֹת מַה נַעֲשֶׂה אִתּוֹ!

הוּא וּוִילְסוֹן קָמוּ מִמְקוֹמָם וּכְבָר עָמְדוּ לְטַפֵּס לְמַעְלָה. אַךְ בְּרֶגַע זֶה הִתְגַלְגֵל הַמְלֻמָד מִלְמַעְלָה וְכִמְעַט נָפַל עַל רֹאשָׁם. הוּא הָיָה נוֹפֵל יָשָׁר לְתוֹךְ הַמַיִם, אִלְמָלֵא תָּפְסָה בּוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד יָדוֹ הַחֲזָקָה שֶׁל הַמַיוֹר.

– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, הַמַיוֹר, – אָמַר פַּגַנֶל בְּעָמְדוֹ עַל רַגְלָיו.

– מַה זֶה קָרָה, הֶהָיְתָה בְּךָ יַד פִּזוּר־נַפְשְׁךָ? – שְׁאֵלוֹ מַכְּס נַבְּס – לָמָה זֶה קָפַצְתָּ קְפִיצַת־מָוֶת כָּזֹאת?

– לֹא!… – עָנָה פַּגַנֶל בְּנָשְׁמוֹ בִּכְבֵדוּת מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת – זֶה בָּא לִי בִּגְלַל חֹסֶר הֶרְגֵל… כְּלוֹמַר, מִן הַמַצָּב הַבִּלְתִּי טִבְעִי… אֲבָל לֹא זֶה הָעִקָר! אֲנִי גִלִיתִי שְׁגִיאָה גְדוֹלָה מְאֹד וְשִׂמְחָתִי הָיְתָה כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁקָפַצְתִּי לְמַעְלָה וְהִסַחְתִּי אֶת דַעְתִּי לְגַמְרֵי מִן הָעֻבְדָה, שֶׁאֵינֶנִי נִמְצָא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהִנֵה…

– הֲלֹא זֶה דָבָר טִבְעִי מְאֹד, – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר – אִבַּדְתָּ אֶת שִׁווּי־הַמִשְׁקָל וְטַסְתָּ לְמַטָה. אַךְ מַהִי הַשְׁגִיאָה שֶׁגִלִיתָ?

– שְׁגִיאָה נוֹרָאָה! כֻּלָנוּ שָׁגִינוּ! וְאִם זֶה יִמָשֵׁךְ גַם לְהַבָּא, נִשְׁגֶה תָּמִיד!…

– דְבָרֶיךָ אֵינָם מוּבָנִים לָנוּ, מַר פַּגַנֶל, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר – מַהִי שְׁגִיאָתֵנוּ?

– שְׁגִיאָתֵנוּ הִיא, שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּמָקוֹם שֶׁאֵינֶנוּ נִמְצָא כְּלָל וּכְלָל!

– מָה אַתָּה סָח? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אָנוּ מְבַקְשִׁים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם, שֶׁלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינֶנוּ נִמְצָא שָׁם, אֶלָא שֶׁגַם לֹא הָיָה שָׁם מֵעוֹלָם! – הוֹסִיף פַּגַנֶל, בְּהַבְרִיקוֹ בְּעֵינָיו וּבַהֲנִיעוֹ בְּיָדָיו הָאֲרֻכּוֹת מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת.

פֶּרֶק יא: חַיֵי הַצִפֳּרִים נִמְשָׁכִים

הוֹדָעָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל נִתְקַבְּלָה עַל יְדֵי שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת בְּתִמָהוֹן רַב. הִיא אִשְׁרָה אֶת הַשְׁעָרָתָם שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר, וְכֵיוָן שֶׁנֶאֶמְרָה בְּבִטָחוֹן רַב כָּל כָּךְ, בְּטוּחִים הָיוּ כֻּלָם כִּי רְאָיוֹת חוֹתְכוֹת בִּידֵי הַגִיאוֹגְרָף לְהוֹכִיחַ אֶת מַסְקָנָתוֹ.

– וּמִנַיִן לְךָ זֹאת? – שָׁאַל אוֹתוֹ גְלֶנֶרְוַן.

– נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – שֶׁקָרָאנוּ בַּתְּעוּדָה מַה שֶׁלֹא נִכְתַּב בָּהּ כְּלָל וּכְלָל.

– וְשֶׁמָא תַּסְבִּיר אֶת דְבָרֶיךָ בְּיֶתֶר בְּהִירוּת? – פָּנָה אֵלָיו הַמַיוֹר.

– הָעִנְיָן הוּא זֶה, – פָּתַח הַגִיאוֹגְרָף, כְּשֶׁנִרְגַע קְצַת – שֶׁאֲנִי בֵּאַרְתִּי אֶת הַתְּעוּדָה כְּמוֹכֶם עַד לְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁנִתְקַלְנוּ, בִּשְׁעַת בֵּרוּר מַהֲלָכָהּ שֶׁל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, בַּשֵׁם “אוֹסְטְרַלְיָה”. בְּרֶגַע זֶה נִצְנֵץ רַעְיוֹן חָדָשׁ בְּמֹחִי וּמִיָד עָמַדְתִּי עַל טָעוּתֵנוּ.

– הָא כֵּיצַד? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – וְכִי רְצוֹנְךָ לוֹמַר, כִּי הֶרִי גְרַנְט…

אֲנִי מוֹצֵא, – לֹא נָתַן פַּגַנֶל לִגְלֶנֶרְוַן לִגְמֹר אֶת מִשְׁפָּטוֹ – שֶׁהַמִלָה austral, הַמוֹפִיעָה בַּתְּעוּדָה, אֵינָהּ מִתְכַּוֶנֶת כְּלָל וּכְלָל לְמַה שֶׁאֲנַחְנוּ חָשַׁבְנוּ; בְּמָקוֹם זֶה חֲסֵרוֹת רַק הָאוֹתִיוֹת ie.

– וּמִכָּאן שֶׁלְדַעְתְּךָ, יֵשׁ לִקְרֹא שָׁם Australie?

– כֵּן.

– הְמ… – נָהַם הַמַיוֹר – כְּלוּם יִתָּכֵן הַדָבָר?

– לֹא. לְדַעְתִּי, בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי הוּא כְּלָל! – הִתְנַגֵד גְלֶנֶרְוַן.

– בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי? – חָזַר פַּגַנֶל עַל דִבְרֵי הַלוֹרְד – אֲנַחְנוּ הַצָרְפַתִּים אֵינֶנוּ יוֹדְעִים כְּלָל וּכְלָל אֶת הַמִלָה austral! וּמַדוּעַ זֶה יִהְיֶה פֵּרוּשִׁי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי?

– וּבְכֵן סוֹבֵר אַתָּה, כִּי “בְּרִיטַנְיָה” נִטְרְפָה בְּקִרְבַת חוֹפֶיהָ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה? – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בִּתְמִיהָה בִּפְנֵי הַמְלֻמָד, כְּמַטִיל סָפֵק אִם דַעְתּוֹ מְיֻשֶׁבֶת עָלָיו כָּל צָרְכָּהּ.

– לֹא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁאֲנִי סוֹבֵר כָּךְ, אֶלָא שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ בָּזֶה, וְאַנִי מוּכָן לְהִשָׁבַע, כִּי…

– וְאֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה אָנוּ שׁוֹמְעִים מִפִּי מַזְכִּירָה שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית!…

– כֵּן מִפִּיו, אֲדוֹנִי!… אֲנִי יוֹדֵעַ יָפֶה מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר לִי בָּזֶה, אֲנִי גַם יוֹדֵעַ בַּמֶה אַתָּה רוֹצֶה לְבַטֵל אֶת פֵּרוּשִׁי הֶחָדָשׁ וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת שִׂמְחָתְךָ עַל כִּשְׁלוֹנִי… אַךְ הַמְתִּינָה־נָא, שִׂמְחָתְךָ הִיא עֲדַיִן מֻקְדֶמֶת, וְאֲנִי אַכֶּה אוֹתְךָ שׁוֹק עַל יָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיוֹת אֶצְלֵנוּ, הַצָרְפַתִּים. עוֹד לֹא הָיָה נִצָחוֹן מַזְהִיר כָּל כָּךְ שֶׁל הַצָרְפַתִּים עַל הָאַנְגְלִים, כְּנִצְחוֹנִי עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי!

– מוּכָן אֲנִּי לָשֵׂאת מַפָּלָה זוֹ, פַּגַנֶל יַקִירִי. הַכֵּנִי, אֲבָל, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אַל תְּעַנֵנִי זְמַן רַב בְּצִפִּיָה!

– אִם כֵּן טוֹב הַדָבָר, וְעַתָּה שִׁמְעוּ, רַבּוֹתַי! הַתְּעוּדָה אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת כְלָל וּכְלָל עַל אִינְדִיאָנִים וְעַל פַּטַגוֹנְיָה. אֶת הַקֶטַע indi אֵין לִקְרֹא indiens, כְּלוֹמַר אִינְדִיאָנִים: כִּי אִם indigénes, זֹאת אוֹמֶרֶת: יְלִידֵי הָאָרֶץ!… גְלֶנֶרְוַן הִבִיט בִּפְנֵי פַּגַנֶל מִבְּלִי לַעֲנוֹת דָבָר.

– הֵידָד, יְדִידִי הַמְלֻמָד! הֵידָד, יְדִידִי הַמְלֻמָד! – קָרָא הַמַיוֹר – הַמְשֵׁךְ־נָא!

– הֲמִתְקַבֵּל בֵּאוּרִי עַל לִבְּךָ, לוֹרְד יָקָר, אִם לֹא? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף אֶת הַלוֹרְד, מִבְּלִי שֶׁשָׁמַע אֶת דִבְרֵי מַכְּס נַבְּס.

– אֲנִי מוּכָן לְקַבֵּל אֶת דַעְתְּךָ, אִם רַק תַּצְלִיחַ לְהוֹכִיחַ לִי, שֶׁהַקֶטַע gonie אֵינוֹ מִתְכַּוֵן לְ־Patagonie. – בָּרִי לִי, שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר כְּלָל עַל פַּטַגוֹנְיָה, אֶלָא עַל מַשֶׁהוּ אַחֵר, שֶׁאֲנִי עַצְמִי עֲדַיִין אֵינֶנִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. אַתָּה יָכוֹל לְהוֹסִיף לְקֶטַע זֶה אֵיזוֹ הַתְחָלָה שֶׁתִּרְצֶה אַךְ לֹא Pata. אוּלַי נְנַסֶה לְחַפֵּשׂ אֶת הַהַתְחָלָה הַנְכוֹנָה וְנַצְלִיחַ לְפַעֲנֵחַ קֶטַע זֶה.

– וּבְכֵן מַה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?

– נְנַסֶה… נְחַפֵּשׂ… אוּלַי קוֹסְמוֹגוֹנְיָה, תֵּיאוֹגוֹנְיָה, אַגוֹנְיָה…

– אַגוֹנְיָה… – חָזַר הַמַיוֹר עַל הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה בְּהַטְעָמָה.

– גַם זֶה יִתָּכֵן, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר – אַךְ לְדַעְתִּי, אֵין לְמִלָה זוֹ עֵרֶךְ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁכְּדַאי לָנוּ לְהוֹגִיעַ אֶת מֹחֵנוּ עָלֶיהָ. הָעִקָר שֶׁכַּוָנַת הַקֶטַע austral הִיא אַךְ וְרַק אוֹסְטְרַלְיָה וְלֹא שׁוּם דָבָר אַחֵר. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ כְּעִוְרִים, שֶׁלֹא מָצָאנוּ אֶת הַדָבָר הַזֶה תֵּיכֶף וּמִיָד, אִלוּ נָפְלָה תְּעוּדָה זוֹ יָשָׁר לְיָדַי וְלֹא הֻתְעֵיתִי מִן הַדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה עַל יְדֵי בֵּאוּרְךָ, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, כִּי אָז הָיִיתִי מוֹצֵא אֶת הַדָבָר הַזֶה מִיָד!

דִבְרֵי פַּגַנֶל נִתְקַבְּלוּ בִּקְרִיאוֹת הַסְכָּמָה. תּוֹם אוֹסְטִין, הַמַיוֹר, הַמַלָחִים, וּבְיִחוּד – רוֹבֶּרְט, הוֹדוּ לַמְלֻמָד עַל שֶׁשׁוּב הֶחֱיָה בְּלִבָּם אֶת תִּקְוָתָם הַדוֹעֶכֶת. גַם גְלֶנֶרְוַן עַצְמוֹ מוּכָן הָיָה לְהִכָּנַע, כְּשֶׁעָמַד לְאַט־לְאַט עַל הַטָעוּת.

– הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַצִיעַ לְךָ עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת – אָמַר לְפַּגַנֶל – וְאִם תַּעֲנֶה לִי גַם עָלֶיהָ, וְנִכְנַעְתִּי לְפִקְחוּתְךָ הָרַבָּה.

– שְׁאַל, אֲדוֹנִי!

– הֲתוּכַל לְצָרֵף אֶת הַמִלִים הַחֲדָשׁוֹת שֶׁגִלִיתָ עַכְשָׁיו אֶל שְׁאָר הַמִלִים שֶׁבַּתְּעוּדָה?

– מוּבָן מֵאֵלָיו!

– וְאֵיךְ תִּקְרָא עַכְשָׁיו אֶת הַתְּעוּדָה?

– פָּשׁוּט מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁקוֹרְאִים כָּל תְּעוּדָה שֶׁיֵשׁ לָהּ מַשְׁמָעוּת מְדֻיֶקֶת, – אָמַר פַּגַנֶל – הִנֵה, הַקְשִׁיבוּ!

הוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת הַתְּעוּדָה הַיְקָרָה, שֶׁלָמַד אוֹתָה בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים עַל־פֶּה לְכָל פְּרָטֶיהָ, פָּרַשׂ אוֹתָהּ עַל בִּרְכָּיו, וּבְהַצְבִּיעוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל כָּל מִלָה וּמִלָה, קָרָא בְּקוֹל רָם וּבְהַטְעָמַת מִלִים אֲחָדוֹת בְּיִחוּד.

“בַּ־7 לְיוּנִי, 1862, נִטְרְפָה הָאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשֶׁת הַתְּרָנִים “בְּרִיטַנְיָה” מִגְלַזְגוֹ, אַחֲרֵי… (לִכְשֶׁתִּרְצוּ, אַחֲרֵי שְׁנָיִם־שְׁלשָׁה יָמִים – אַחַת הִיא לִי) גוֹנְיָה בְּקִרְבַת חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה. בְּאָחֳזָם אֶת דַרְכָּם אֶל הַחוֹף, בִּקְשׁוּ שְׁנֵי מַלָחִים וְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לְהַגִיעַ (אוֹ שֶׁכְּבָר הִגִיעוּ) אֶל הַיַבֶּשֶׁת וְשָׁם נִלְקְחוּ שְׁבִי יְלִידֵי־הָאָרֶץ הָאַכְזָרִיִים. הֵם הִשְׁלִיכוּ כְּתָב זֶה”… וְכו' וְכו'.

– כֵּן, עַכְשָׁיו הַכֹּל בָּרוּר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אִם רַק אֶפְשָׁר לְיַחֵס אֶת הַמוּנָח יַבֶּשֶׁת לְאוֹסְטְרַלְיָה, הַנֶחְשֶׁבֶת לְאִי.

– הֵרָגַע, גְלֶנֶרְוַן יַקִירִי! – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – גִיאוֹגְרָפִים גְדוֹלִים מִמֶנוּ הִסְכִּימוּ לִקְרֹא לְאוֹסְטְרַלְיָה בְּשֵׁם יַבֶּשֶׁת!

– בְּאֹפֶן כָּזֶה, יְדִידַי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן לֹא נוֹתַר לִי אֶלָא לִקְרֹא: לְאוֹסְטְרַלְיָה! וְיִתֵּן אֱלֹהִים שֶׁאָמְנָם נִמְצָא שָׁם אֶת זֶה אֲשֶׁר אַךְ לַשָׁוְא חִפַּשְׂנוּ בַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית!

– לְאוֹסְטְרַלְיָה! – קָרְאוּ כֻּלָם בְּמַקְהֵלָה.

– הַיוֹדֵעַ אַתָּה, פַּגַנֶל נִכְבָּדִי, – הוֹסִיף הַלוֹרְד, בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַגִיאוֹגְרָף – אֵין זֹאת אֶלָא מִן הַשָׁמַיִם שָׁלְחוּ אוֹתְךָ אֵלֵינוּ, לְ“דוּנְקָן”.

– טוֹב מְאֹד! נַנִיחַ, כִּי אָמְנָם בָּאתִי לָאֳנִיָתְךָ לֹא בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשִׁי אֶלָא תּוֹדוֹת לַשָׁמַיִם. הָעִקָר, שֶׁאֲנִי עַצְמִי אֵינִי אָשֵׁם בָּזֶה.

וְכָךְ נִסְתַּיְמָה הַהִתְיַעֲצוּת, שֶׁתּוֹצְאוֹתֶיהָ, כְּפִי שֶׁיִוָדַע לָנוּ אַחַר כָּךְ, הָיוּ חֲשׁוּבוֹת מְאֹד.

בְּנֵי הַמִשְׁלַחַת הִתְעוֹדְדוּ וְרוּחָם הַטוֹבָה שָׁבָה אֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן מָצְאוּ סוֹף־סוֹף אֶת הַחוּט, שֶׁתּוֹדוֹת לוֹ יוּכְלוּ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַמָבוֹךְ שֶׁבּוֹ נִסְתַּבְּכוּ.

עַכְשָׁיו יָכְלוּ בְּלֵב שָׁקֵט לַעֲזֹב אֶת אֲמֵרִיקָה. לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד מַה לְבַקֵשׁ כָּאן.

– תּוֹדָה לָאֵל! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – בְּשׁוּבֵנוּ לְ“דוּנְקָן” לֹא נִצְטָרֵךְ לְהִתְבַּיֵשׁ כָּל כָּךְ. אָנוּ מְבִיאִים אִתָּנוּ לָאֳנִיָה לֹא יֵאוּשׁ, כִּי אִם תִּקְוָה חֲדָשָׁה.

– מוּבָן מֵאֵלָיו, – הֵעִיר פַּגַנֶל – אִלוּ שַׁבְנוּ אֶל חֲבֵרֵינוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, הָיָה הַדָבָר גוֹרֵם לָהֶם צַעַר וְעַגְמַת־נֶפֶשׁ.

אָכֵן שָׂמְחוּ כֻּלָם, כִּי תּוֹדוֹת לַגִיאוֹגְרָף, מָצְאוּ דֶרֶךְ חֲדָשָׁה וּנְכוֹנָה יוֹתֵר לְחִפּוּשׂ אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הֵם רַק הִצְטַעֲרוּ, שֶׁאֵין בִּידֵיהֶם לָשִׂים אֶת פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ הַחֲדָשָׁה הַזֹאת מִיָד. אֶת הַמַצָב הַנוֹאָשׁ שֶׁבּוֹ הָיוּ נְתוּנִים שָׁכְחוּ הָאֲנָשִׁים נְדִיבֵי־הַלֵב הָאֵלֶה לְגַמְרֵי.

הַשָׁעָה הָיְתָה אַרְבַּע אַחֲרֵי־הַצָהֳרַיִם וְאֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב הֶחְלִיטוּ לֵאכֹל בְּשָׁעָה שֵׁשׁ. פַּגַנֶל רָצָה לָחוֹג בְּיוֹם זֶה אֶת חַג נִצְחוֹנוֹ בַּבֵּאוּר הֶחָדָשׁ שֶׁל הַתְּעוּדָה, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהַצֵידָה הָיְתָה מוּעָטָה, הִצִיעַ לְרוֹבֶּרְט לָלֶכֶת אִתּוֹ “הַיַעְרָה” וְלָצוּד צַיִד. הַנַעַר הִתְפַּעֵל מֵהַצָעָה זוֹ וְאַחֲרֵי שֶׁהַשְׁנַיִם לָקְחוּ אֶת רוֹבֵיהֶם וְהִצְטַיְדוּ בִּמְעַט כַּדוּרִים, הֵחֵלוּ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת לַ“יַעַר”, כְּלוֹמַר לְצַמֶרֶת הָעֵץ.

– הִזָהֲרוּ לְבַל תִּתְעוּ בַּ“יַעַר” שֶׁלָכֶם! – הִזְהִיר אוֹתָם הַמַיוֹר בִּרְצִינוּת מְעֻשָׂה.

וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי טִפְּלוּ בֵּינְתַיִם בַּהֲכָנַת הַמְדוּרָה, וְהַמַיוֹר וּגְלֶנֶרְוַן יָרְדוּ לְמַטָה, כְּדֵי לְבַקֵר שָׁם אֶת הַסִימָנִים שֶׁעָשׂוּ בְּגֶזַע הָעֵץ.

הַמַיִם לֹא יָרְדוּ, אַךְ הֵם גַם לֹא עָלוּ. הֵם הִשִׂיגוּ, כְּנִרְאֶה, אֶת גָבְהָם הָרַב בְּיוֹתֵר, אֲבָל עַל־פִּי תְּנוּעַת הַגַלִים מִדָרוֹם צָפוֹנָה, אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר, כִּי שִׁווּי־הַמִשְׁקָל בֵּין נַהֲרוֹת אַרְגֶנְטִינָה עֲדַיִן לֹא שָׁב לְקַדְמוּתוֹ.

בַּזְמַן שֶׁהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַנַעֲשֶׂה לְמַטָה, נִשְׁמַע מִלְמַעְלָה קוֹל הַיְרִיוֹת שֶׁל הַצַיָדִים הַזְרִיזִים. מִפַּעַם לְפַעַם הִגִיעוּ גַם מִצַּמֶרֶת הָעֵץ קְרִיאוֹת שִׂמְחָה, שֶׁהֵעִידוּ, כִּי שְׁנֵי הַצַיָדִים מַצְלִיחִים שָׁם בִּמְלַאכְתָּם.

כְּשֶׁחָזְרוּ גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר לַמָקוֹם שֶׁהֻקְצָה לְמִטְבָּח וְלַחֲדַר־אֹכֶל, מָצְאוּ אֶת הַמַלָחִים יוֹשְׁבִים וְשׁוֹלִים דָגִים מִן הַמַיִם. עַל לִבּוֹ שֶׁל וִילְסוֹן עָלָה רַעְיוֹן מֻצְלָח, לְהָכִין חַכָּה מִחוּט־מְשִׁיכָה וּמִפְּרִיפָה קְטַנָה, אֲשֶׁר עָלֶיהָ תָּלָה חֲתִיכַת בָּשָׂר קְטַנָה כְּפִתָּיוֹן. הֵם כְּבָר הִצְלִיחוּ לִשְׁלוֹת מִן הַמַיִם כִּתְרֵיסָר דָגִים קְטָנִים וּטְעִימִים, וְעַד שֶׁהִתְלַקְחָה הָאֵשׁ הִתְלַבְּטוּ הַדָגִים בְּקִפְלֵי הַפּוֹנְצָ’ה שֶׁנִקְשְׁרָה כְּעֵין שַׂק.

עַד מְהֵרָה שָׁבוּ גַם הַצַיָדִים. פַּגַנֶל הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ בִּזְהִירוּת רַבָּה בֵּיצִים אֲחָדוֹת, שֶׁאָסַף מִתּוֹךְ קִנֵי הַצִפֳּרִים וְרוֹבֶּרְט נָשָׂא חֲצִי־תְּרֵיסָר צִפֳּרִים קְטַנוֹת, בַּעֲלוֹת נוֹצוֹת כְּתֻמוֹת וִירוּקוֹת.

פַּגַנֶל, שֶׁהִתְפָּאֵר כִּי הוּא יוֹדֵעַ חֲמִשִׁים וְאֶחָד אֳפָנִים לַהֲכָנַת בֵּיצִים, הָיָה מֻכְרָח לְהִסְתַּפֵּק הַפַּעַם בָּאֹפֶן הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר וְלִצְלוֹתָן בְּרֶמֶץ. אַךְ אֲרוּחַת־עֶרֶב זוֹ הָיְתָה כֻּלָה מַעֲדַנִים: בָּשָׂר מְעֻשָׁן, בֵּיצִים אֲפוּיוֹת, דָגִים צְלוּיִים, צְלִי בְּשַׂר עוֹף; וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַמַאֲכָלִים הַמְצֻיָנִים הַלָלוּ עָרְבוּ מְאֹד לְחִכָּם שֶֶׁל הַתַּיָרִים.

שׁוֹכְנֵי הָעֵץ הָרְעֵבִים הִתְעַנְגוּ עַל אֲרוּחָתָם וְעוֹד זְמַן רַב אַחַר כָּךְ עָמַד בְּפִיהֶם טַעְמָהּ שֶׁל סְעֻדָה זוֹ. אֵין אֵפוֹא פֶּלֶא, כִּי גַם שִׂיחָתָם בְּעֶרֶב זֶה הָיְתָה מְלֵאָה חַיִים. פַּגַנֶל הָיָה גִבּוֹר הַיוֹם – כְּאָדָם, שֶׁחִדֵשׁ אֶת הַתִּקְוָה בְּלֵב חֲבֵרָיו בְּהַצְלָחַת מְשִׂימָתָם, כְּצַיָד מְצֻיָן וּכְטַבָּח אֳמָן. הַמְלֻמָד שָׁמַע אֶת שְׁבָחָיו בְּעַנְוְתָנוּת רַבָּה, אַךְ מִתּוֹךְ הַכָּרָה פְּנִימִית, כִּי הוּא כְּדָאִי וְהָגוּן לְכָךְ.

דֶרֶךְ אַגַב הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי חֲבֵרָיו דְבָרִים מְעַנְיְנִים עַל הָאִילָן, שֶׁהֵכִין לָהֶם מַחֲסֶה וּמִקְלָט בְּתוֹךְ כִּפָּתוֹ הַיְרֻקָה.

– עֲנָפִים וּבַדִים יֵשׁ כָּאן כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, שֶׁקָשֶׁה לְהַאֲמִין כִּמְעַט, כִּי כָּל אֵלֶה שַׁיָכִים רַק לְעֵץ אֶחָד, – אָמַר פַּגַנֶל – אֲנִי וְרוֹבֶּרְט דִמִינוּ בְּלִבֵּנוּ, כִּי אָמְנָם בָּאנוּ לְתוֹךְ יַעַר מַמָשׁ. הָיָה גַם רֶגַע שֶׁחָשַׁבְתִּי בֶּאֱמֶת, כִּי תָּעִיתִי, אִבַּדְתִּי אֶת הַדֶרֶךְ מִבְּלִי דַעַת כֵּיצַד לָשׁוּב. הַשֶׁמֶשׁ נָטְתָה לְצַד מַעֲרָב, וַאֲנִי אַךְ לַשָׁוְא בִּקַשְׁתִּי אֶת עִקְבוֹתַי הַקוֹדְמוֹת. בֵּינְתַיִם הִתְחִילָה קֵיבָתִי לִדְרֹשׁ אֶת הַמַגִיעַ לָהּ. מִן הַחֻרְשָׁה הַסְמוּכָה הִגִיעָה לְאָזְנַי יִלְלַת חַיוֹת טוֹרְפוֹת. אַךְ לֹא… זֶה אֵינוֹ, כְּפִי שֶׁנִדְמֶה לִי, אֶלָא פְּרִי דִמְיוֹנִי!… לְדַאֲבוֹנִי הַגָדוֹל, לֹא הָיוּ שָׁם חַיוֹת־טֶרֶף כְּלָל וּכְלָל.

– אֵיךְ זֶה? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – אַתָּה מִצְטַעֵר, שֶׁאֵין כָּאן חַיוֹת־טֶרֶף?

– כְּמוּבָן…

– וְכִי כָּל כָּךְ נְעִימָה לְךָ חֶבְרָתָן שֶׁל אֵלוּ עַד כִּי תִּתְגַעְגַע עֲלֵיהֶן?

– עוֹד מְעַט וְאָמַרְתָּ, אֲדוֹנִי הַמְלֻמָד, שֶׁגַם תּוֹעֶלֶת הֵן מְבִיאוֹת, – הִתְעָרֵב הַמַיוֹר – אַךְ אוּלַי תֹּאמַר לִי מַהִי תּוֹעַלְתָּן?

– מַהִי תּוֹעַלְתָּן? – לֹא שָׁתַק הַגִיאוֹגְרָף – הֲרֵי הֵן מְשַׁמְשׁוֹת לְמִיוּן בַּעֲלֵי־הַחַיִים הַשׁוֹנִים, לְמַרְאֵיהֶם, מִינֵיהֶם וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם…

– אָכֵן כֵּן, לְמִיוּן בַּעֲלֵי־הַחַיִים אָמְנָם מוֹעִילוֹת הֵן! – קָרָא הַמַיוֹר – אַךְ לוּ הָיִיתִי אֲנִי בְּדוֹרוֹ שֶׁל נֹחַ, לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ לְהַכְנִיס אֶל הַתֵּבָה אֶת הָאֲרָיוֹת, הַנְמֵרִים, הַצְבוֹעִים, הַזְאֵבִים וּשְׁאָר חַיוֹת־הַטֶרֶף.

– אַתָּה לֹא הָיִיתָ נוֹתֵן לוֹ?…

– בְּוַדַאי!

– וְאָז הָיִיתָ חוֹטֵא חֵטְא גָדוֹל לַמַדָע.

– אֲבָל לֹא לָאֱנוֹשׁוּת.

– אַתָּה פָּשׁוּט מַרְגִיז! – רָתַח פַּגַנֶל – וַאֲנִי אִלוּ הָיִיתִי בְּדוֹרוֹ, שֶׁל נֹחַ, הָיִיתִי עוֹשֶׂה אֶת הַהֵפֶךְ וּמִשְׁתַּדֶל לִשְׁמֹר עַל כָּל הַחַיוֹת שֶׁמִלִפְנֵי הַמַבּוּל, כְּגוֹן הַדִינוֹסָאוּרִים, הַפְּטֶרוֹדַקְטִילִים וַאֲפִילוּ הַמַמוּתוֹת אֲשֶׁר, לְצַעֲרֵנוּ הַגָדוֹל, אָבְדוּ וְנִמְחוּ מִתַּחַת הַשָׁמַים!

– וּלְדַעְתִּי, יָפֶה מְאֹד עָשָׂה נֹחַ שֶׁלֹא אָסַף לְתֵבָתוֹ אֶת הַמִפְלָצוֹת הָאֵלוּ לְפָחוֹת, – עָמַד הַמַיוֹר עַל דַעְתּוֹ בְּעַקְשָׁנוּת רַבָּה.

– עַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה רָאוּי נֹחַ שֶׁיְקַבֵּל נְזִיפָה מִכָּל אַנְשֵׁי־הַמַדָע! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף שֶׁהִסְמִיק כְּסַרְטָן שָׁלוּק.

גְלֶנֶרְוַן, רוֹבֶּרְט, תּוֹם אוֹסְטִין וְהַמַלָחִים לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִצְחוֹק, כְּשֶׁשָׁמְעוּ אֶת הַקְטָטָה שֶׁפָּרְצָה בֵּין שְׁנֵי הַיְדִידִים בְּשֶׁל מַעֲשֵׂה נֹחַ הַזָקֵן.

הַמַיוֹר, לַמְרוֹת קְרִירוּת־מִזְגוֹ וְאַהֲבָתוֹ לְשָׁלוֹם, הָיָה רָב עִם פַּגַנֶל כִּמְעַט יוֹם־יוֹם. אַךְ מְרִיבוֹתֵיהָם הָיוּ מִסְתַּיְמוֹת תָּמִיד תּוֹדוֹת לְהִתְעָרְבוּתוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהִצְלִיחַ עַל יְדֵי הֶעָרָה מְתַוֶכֶת וּמְפַשֶׁרֶת לְהַשְׁכִין שׁוּב אֶת הַשָׁלוֹם בֵּין הָרָבִים. וְכָךְ הָיָה גַם הַפַּעַם.

– עַד כַּמָה שֶׁאָבְדַן סוּגִים מְסֻיָמִים שֶׁל בַּעֲלֵי־חַיִים לֹא יִהְיֶה מַעֲצִיב לַמַדָע וְנָעִים לָאֱנוֹשׁוּת, – הִתְעָרֵב אֵפוֹא הַלוֹרְד – הֲרֵי לֹא נוּכַל כָּעֵת, אֶלָא לְהַשְׁלִים עִם הַמְצִיאוּת. אֲנִי חוֹשֵׁב, פַּגַנֶל יַקִירִי, כִּי בְּכָל זֹאת אֵינְךָ מִצְטַעֵר צַעַר רַב עַל הֶעְדֵרָן שֶׁל חַיוֹת טוֹרְפוֹת בְּעַנְפֵי הָעֵץ הַזֶה.

– אַדְרַבָּה, אֲנִי דַוְקָא מִצְטַעֵר עַל זֶה מְאֹד! – עָנָה לוֹ הַמְלֻמָד בִּרְצִינוּת.

– וּכְלוּם יַעֲלֶה עַל דַעְתְּךָ, כִּי עַל הָעֵץ הַזֶה יְכוֹלוֹת לִמְצֹא מָקוֹם לְעַצְמָן חַיוֹת־טֶרֶף גְדוֹלוֹת?

– וּמַדוּעַ לֹא?

– חַיוֹת טוֹרְפוֹת אֵינָן מִתְגוֹרְרוֹת עַל עֵצִים! – קָרָא תּוֹם אוֹסְטִין.

– וּמִי אוֹמֵר כָּךְ? – נִתְרַתַּח שׁוּב פַּגַנֶל – כְּשֶׁהַנָמֵר הָאֲמֵרִיקָנִי, לְמָשָׁל, נִרְדָף עַל יְדֵי צַיָדִים, הוּא מִשְׁתַּדֵל תָּמִיד לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל עֵץ. מַה פֶּלֶא אֵפוֹא שֶׁחַיָה רָעָה, רְדוּפָה עַל יְדֵי מֵימֵי הַשִׁטָפוֹן, הָיְתָה מְבַקֶשֶׁת לָהּ מִפְלָט וְעוֹלָה עַל הָעֵץ, מַמָשׁ כָּמוֹנוּ… אֲבָל, לְדַאֲבוֹנִי, לֹא מָצָאתִי בִּשְׁעַת הַצַיִד שׁוּם סִימָן לְחַיוֹת טוֹרְפוֹת כָּאן…וְאַתָּה רוֹבֶּרְט, אוּלַי שַׂמְתָּ לֵב אַתָּה לְעִקְבוֹת חַיָה טוֹרֶפֶת עַל הָעֵץ?

– לֹא, מַר פַּגַנֶל, לֹא מָצָאתִי כָּאן שׁוּם סִימָן לְחַיוֹת, – עָנָה לוֹ רוֹבֶּרְט.

– חֲבָל, חֲבָל! אִלוּ הָיוּ עַל הָעֵץ שֶׁלָנוּ אֵי־אֵלוּ חַיוֹת טוֹרְפוֹת, הָיִינוּ יְכוֹלִים לַעֲרוֹךְ צַיִד עֲלֵיהֶן… הַנָמֵר הָאֲמֵרִיקָנִי שׁוֹבֵר אֶת עָרְפּוֹ שֶׁל סוּס חָזָק בְּמַכָּה אַחַת בִּלְבַד, שֶׁהוּא מַכֶּה בּוֹ בְּכַפָּתוֹ. נָמֵר זֶה אוֹהֵב מְאֹד בְּשַׂר אָדָם. אַבָל עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁל הָאָדָם הַלָבָן הוּא מְבַכֵּר אֶת בְּשַׂר הָאִינְדִיאָנִים וְהַכּוּשִׁים, וְרַק בְּאֵין בְּרֵרָה הוּא אֵינוֹ בּוֹחֵל גַם בִּבְשַׂר הַלְבָנִים.

– שִׂמְחָה מָה זוֹ עוֹשָׂה? – קָרָא פַּגַנֶל בְּעַקְמוֹ אֶת פָּנָיו בְּבוּז – הֲרֵי אֵין הַנָמֵר אוֹהֵב אֶת בְּשָׂרְךָ אֶלָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֵינוֹ טָעִים.

– וַאֲנִי מוֹדֶה לָאֵל עַל זֶה!

– לְפִי דַעְתִּי, זֶה מַעֲלִיב מְאֹד! – קָרָא הַמְלֻמָד בְּהִתְלַהֲבוּתוֹ הָרַבָּה – הָאֲנָשִׁים הַלְבָנִים מִתְגָאִים כָּל כָּךְ בְּגִזְעָם וְהֵם חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם לַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְלַנְמֵרִים, כְּנִרְאֶה, הַשְׁקָפָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי בְּעִנְיָן זֶה.

– בְּכָל אֹפֶן, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵנוּ אַף בָּא־כֹּחַ אֶחָד מִן הַגְזָעִים הַחֲשׁוּבִים בְּעֵינֵי הַנְמֵרִים וְהַחֲבִיבִים עֲלֵיהֶם, הִנְנִי בְּכָל זֹאת שָׂמֵחַ עַל הֶעְדֵרָם שֶׁל יְדִידֶיךָ אֵלֶה מֵהוֹלְכֵי אַרְבַּע. גַם בְּלָאו הָכֵי אֵין מַצָבֵנוּ מַזְהִיר בְּיוֹתֵר.

– נִמְצָא, שֶׁאַתָּה מִתְאוֹנֵן עַל גוֹרָלְךָ, אֲדוֹנִי! – קָרָא הַמְלֻמָד בְּמָצְאוֹ לוֹ עִלָה אַחֶרֶת לִקְטָטָה.

– אֵין אֲנִי מִתְאוֹנֵן, אֶלָא מְאַשֵׁר עֻבְדָה. וְאַתָּה, כְּלוּם תַּחֲשֹׁב אֶת דִירָתֵנוּ עַל הָעֵץ, שֶׁאֶפְשָׁר בְּכָל רֶגַע לְהִתְגַלְגֵל מִמֶנוּ הַמַיְמָה, לְנוֹחָה וּמְרֻוַחַת כָּל כָּךְ?

– לִי לֹא הָיְתָה נוֹחִיוּת כָּזֹאת אַף בְּמִשְׂרָדִי בְּפָּרִס… הֲרֵי אָנוּ חַיִים כָּאן כְּצִפֳרִים וּמַצַב טוֹב מִזֶה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ… לְדַעְתִּי, הָיוּ כָּל בְּנֵי־הָאָדָם צְרִיכִים לִחְיוֹת עַל אִילָנוֹת.

– בִּתְנַאי, שֶׁתִּהְיֶינָה לָהֶם כְּנָפַים, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.

– אֲשֶׁר לַכְּנָפַיִם, הֲרֵי אֵין אֲנִי מִתְנַגֵד… אֲבָל אוֹתָן אֶפְשָׁר לְהַמְצִיא, וְעַד…

– וְעַד הַזְמַן הַהוּא, מַר פַּגַנֶל, – הִפְסִיק גְלֶנֶרְוַן אֶת דְבָרָיו – הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַעְדִיף עַל מִשְׁכָּן אֲוְירִי זֶה אֶת מִשְׁעוֹלֵי הַפַּרְדֵס עִם הַחוֹל הַלָבָן אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, אֶת רִצְפָּתוֹ שֶׁל בַּיִת מַמָשׁ, אוֹ לְפָחוֹת, אֶת סִפּוּן הָאֳנִיָה.

– גְלֶנֶרְוַן! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף בְּטוֹן שֶׁל מַטִיף וּמוֹכִיחַ – עַל הָאָדָם לְקַבֵּל בְּרָצוֹן כָּל מַה שֶׁהַגוֹרָל נוֹתֵן לוֹ. אִם טוֹבָה הִיא מְנַת גוֹרָלוֹ – עָלָיו לִשְׂמֹחַ; וְאִם רָעָה הִיא – עָלָיו לְהִכָּנַע!… כְּנִרְאֶה, אַתָּה מִתְגַעְגֵעַ עַל כָּל הַטוֹבָה שֶׁבְּטִירַת מַלְקוֹלְם.

– לֹא, אֲבָל…

– הִנֵה רוֹבֶּרְט, הוּא מַרְגִישׁ כָּאן אֶת עַצְמוֹ יָפֶה מְאֹד וְאֵינוֹ קוֹבֵל עַל שׁוּם דָבָר, – הוֹסִיף פַּגַנֶל, בִּרְצוֹתוֹ לִמְצֹא לוֹ חָבֵר לְדֵעָה.

– כֵּן, אֲנִי אָמְנָם מַרְגִישׁ אֶת עַצְמִי כָּאן יָפֶה מְאֹד! – עָנָה הַנַעַר – שׁוּם מָקוֹם לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינַי כְּמוֹ הַמָקוֹם הַזֶה.

– בְּגִילְךָ, רוֹבֶּרְט, מוּבָן הַדָבָר הַזֶה, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן.

– וְגַם בְּגִילִי, – אָמַר הַמְלֻמָד – בָּהּ־בַּמִדָה שֶׁתִּמְעַטְנָה דְרִישׁוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, בָּהּ־בַּמִדָה יֻטָב לוֹ. מְאֻשָׁר הוּא רַק זֶה, שֶׁאֵין לוֹ כָּל דְרִישׁוֹת, הַשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.

– עַתָּה יַתְחִיל יְדִידֵנוּ הַמְלֻמָד לְלַמְדֵנוּ פֶּרֶק בְּהֶבֶל־הַהֲבָלִים שֶׁל תַּאֲוֹת הָאָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת!… – קָרָא הַמַיוֹר.

– אֵינְךָ אֶלָא טוֹעֶה, חֲבִיבִי הַמַיוֹר. אֵין לִי כָּל חֵשְֶׁק לְהַשְׁמִיעַ לִקְחֵי מוּסָר בְּאָזְנֵיכֶם, אֶלָא רָאִיתִי מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּרְתִּי בְּאַגָדָה עַרְבִית יָפָה, וְאִם תִּרְצוּ, מוּכָן אֲנִי לְסַפֵּר לָכֶם אוֹתָהּ.

– סַפֵּר־נָא, סַפֵּר, מַר פַּגַנֶל, – בִּקְשׁוֹ רוֹבֶּרְט.

– וּמַה תּוֹכִיחַ אַגָדָתְךָ? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.

– מַה שֶׁמוֹכִיחָה, עַל־פִּי־רֹב, כָּל אַגָדָה טוֹבָה, חֲבִיבִי הַמַיוֹר.

– כְּלוֹמַר: לֹא הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר, – אַךְ אַל תָּשִׂים לֵב לִדְבָרַי, אֲדוֹן שִׁיהָרָזָדָה, וְסַפֵּר אֶת אַגָדָתְךָ, כֻּלָנוּ מוּכָנִים לְהַקְשִׁיב לְמַשֶׁהוּ דִמְיוֹנִי.

– לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה בֶּן־מֶלֶךְ גָדוֹל וְעָשִׁיר מְאֹד, – פָּתַח פַּגַנֶל – הוּא הָיָה בְּנוֹ שֶׁל הֲרוּן־אַל־רַשִׁיד, וְלַמְרוֹת תְּהִלָתוֹ הַגְדוֹלָה וּנְכָסָיו הָרַבִּים, לֹא הִרְגִישׁ בֶּן־הַמֶלֶךְ אֶת עַצְמוֹ מְאֻשָׁר וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת אָשְׁרוֹ בַּחַיִים. וְהִנֵה פָּגַשׁ בְּאַחַד הַיָמִים דֶרְוִישׁ חָכָם, וּכְשֶׁשָׁאַל בַּעֲצָתוֹ, אָמַר לוֹ, שֶׁקָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא בָּעוֹלָם הַזֶה אשֶׁר מַמָשׁ.

“אָמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי, הוֹד מַלְכוּתְךָ, אֶמְצָעִי בָּדוּק וּמְנֻסֶה אֶחָד, שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר לִמְצֹא אשֶׁר, – אָמַר לוֹ אַחַר כָּךְ הַדֶרְוִישׁ – אֶלָא שֶׁאֶת הָאֶמְצָעִי הַזֶה כִּמְעַט אִי־אֶפְשָׁר לְהַשִׂיג”.

“וּמַהוּ אֶמְצָעִי זֶה?” שָׁאַל בֶּן־הַמֶלֶךְ.

“אִם תִּלְבַּשׁ פַּעַם אֶת כֻּתָּנְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְאֻשָׁר, אֲדוֹנִי הָרָם, תַּשִׂיג גַם אַתָּה אֶת אָשְׁרְךָ!”.

בֶּן־הַמֶלֶךְ הוֹדָה לַדֶרְוִישׁ הֶחָכָם עַל עֲצָתוֹ וְיָצָא לָשׁוּט בָּעוֹלָם, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ כֻּתֹּנֶת שֶׁל אָדָם מְאֻשָׁר. הוּא עָבַר בְּכָל בִּירוֹת הָעוֹלָם, לָבַשׁ כָּתְנוֹת קֵיסָרִים, מְלָאכִים נְסִיכִים, רוֹזְנִים – אַךְ לַשָׁוְא. הָאשֶׁר לֹא בָּא אֵלָיו. אָז הֵחֵל לִלְבּשׁ כָּתְנוֹת אָמָנִים, שָׂרֵי־צָבָא, סוֹחֲרִים – וְשׁוּב לָרִיק. לְאַחֲרוֹנָה בָּא לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר בִּכְלָל לִמְצֹא כֻּתֹּנֶת שֶׁל אָדָם מְאֻשָׁר בֶּאֱמֶת, וּבְלֵב נִשְְׁבָּר חָזַר אֶל בֵּיתוֹ, לְאַרְמוֹן אָבִיו. אַךְ הוּא בַּדֶרֶךְ, וְהִנֵה לְפָנָיו אִכָּר בַּשָׂדֶה. הָאִכָּר חָרַשׁ אֶת הָאֲדָמָה וּפָנָיו הָיוּ צוֹהֲלוֹת וְלִבּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה.

“אֵין זֹאת אֶלָא אָדָם מְאֻשָׁר לְפָנַי”, חָשַׁב הַנָסִיךְ וְשָׁאַל אֶת הָאִכָּר:

“אֱמֹר לִי, אָדָם טוֹב, הַמְאֻשָׁר אַתָּה?”

“בְּהֶחְלֵט!” עָנָה לוֹ הָאַכָּר.

“וְאֵין לְךָ כָּל מִשְׁאָלָה, וְכָל חֵפֶץ־לֵב?”

“אַיִן”.

“וְאוּלַי רוֹצֶה אַתָּה לִהְיוֹת כַּלִיף?”

“לָמָה לִי זֶה, אִם אֲנִי מְאֻשָׁר גַם בְּלָאו הָכִי?”

“אִם כֵּן מְכֹר לִי, בְּטוּבְךָ, אֶת כֻּתָּנְתְךָ!”

“כֻּתָּנְתִּי? – תָּמַהּ הָאִכָּר – הֲרֵי אֵין כֻּתֹּנֶת כְּלָל וּכְלָל לִבְשָׂרִי!”

פֶּרֶק יב: בָּאֵשׁ וּבַמַיִם

הָאַגָדָה שֶׁסִפֵּר פַּגַנֶל מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי חֲבֵרָיו. בְּגָמְרוֹ לְסַפֵּר, נִשְׁמְעוּ מְחִיאוֹת כַּפַּיִם רוֹעֲשׁוֹת. אוּלָם לַמְרוֹת מוּסַר־הַהַשְׂכֵּל שֶׁבָּאַגָדָה, לֹא נִשְׁתַּנְתָה דַעְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן אַף בְּמִקְצָת, כִּי לְהַשְׁלִים עִם מַצָבָם הַנָכְחִי יֵשׁ רַק מִתּוֹךְ חֹסֶר בְּרֵרָה אַחֶרֶת.

בֵּינְתַיִם וְהַלַיְלָה הִתְקָרֵב וּבָא. אַחֲרֵי שֶׁתַּיָרֵינוּ אָכְלוּ לְשׂבַע וּבִלוּ זְמַן־מַה אַחֲרֵי הַסְעֻדָה בְּשִׂיחַת רֵעִים, לֹא נִשְׁאַר לָהֶם עַתָּה אֶלָא לִשְׁכַּב וּלְהֵרָדֵם.

אוּלָם בְּטֶרֶם נִכְנְסוּ לְתוֹךְ קִנֵיהֶם, עָלוּ גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט יַחַד עִם הַגִיאוֹגְרָף אֶל מִגְדַל־הַצוֹפִים, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם לֹא חָל שִׁנוּי בַּיָם הָאַדִיר הַמַקִיף אוֹתָם מִכָּל הָעֲבָרִים. הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר תֵּשַׁע. הַשֶׁמֶשׁ אַךְ זֶה שָׁקְעָה מֵאֲחוֹרֵי הָאֹפֶק, כּוֹכְבֵי חֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי, שֶׁכֻּסוּ בְּאֵד קַל, הֵחֵלוּ לְנַצְנֵץ בַּשָׁמַיִם, וְהַחֲשֵׁכָה הָלְכָה וְהִתְגַבְּרָה.

עוֹד מְעַט וְנִרְאוּ בַּשָׁמַיִם רִבּוֹא רְבָבוֹת כּוֹכָבִים נוֹצְצִים, שֶׁהִשְׁתַּקְפוּ בַּמַיִם הַמַכְסִיפִים. אוּלָם עוֹד הֵם עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים עַל סְבִיבוֹתֵיהֶם, נִתְקַשְׁרוּ בַּמַעֲרָב עֲנָנִים קוֹדְרִים, שֶׁבִּמְהִירוּת רַבָּה הֵחֵלוּ לִכְבּשׁ אֶת כָּל הָרָקִיעַ.

הָאֲוִיר הָיָה עוֹד שָׁקֵט. רוּחַ קַלָה לֹא נָשְׁבָה וְעָלֶה לֹא נָע, גַם הַמַיִם עָמְדוּ כִּקְפוּאִים וְדָמוּ לְמִין גוּשׁ מוּצָק וּבִלְתִּי מִתְנוֹעֵעַ. הַנְשִׁימָה כָּבְדָה, הֶחָזֶה הִתְכַּוֵץ וְנִצְבַּט כְּמוֹ בְּמֶלְקָחַיִם.

– עוֹד מְעַט תִּפְרֹץ סוּפָה, – אָמַר פַּגַנֶל – הָאַתְמוֹסְפֵירָה סְפוּגָה וּרְווּיָה חַשְׁמַל עַד קְצֵה יְכָלְתָּהּ.

– כֵּן, הַדָבָר מֻרְגָשׁ, – אִשֵׁר גְלֶנֶרְוַן אֶת דְבָרָיו – הֲיָרֵא אַתָּה מִפְּנֵי הַסוּפָה, רוֹבֶּרְט?

– לֹא, אֲדוֹנִי, הֲלֹא אֵין אֲנִי יֶלֶד קָטָן, – עָנָה לוֹ הַנַעַר.

– יָפֶה מְאֹד… אֲנִי שָׂמֵחַ עַל כָּךְ. דַע לָךְ, רוֹבֶּרְט, שֶׁזוֹ תִּהְיָה סוּפָה קָשָׁה מְאֹד!

– הִיא תִּהְיֶה קָשָׁה כָּל כָּךְ, – אָמַר פַּגַנֶל – שֶׁכָּל הַסוּפוֹת שֶׁרָאִינוּ בְּחַיֵינוּ הֵן כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְעֻמָתָהּ!

– אֵין אֲנִי חוֹשֵׁשׁ כָּל כָּךְ לַסוּפָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – כְּמוֹ לַגֶשֶׁם הַשׁוֹטֶף שֶׁיָבוֹא בְּעִקְבוֹתֶיהָ. הוּא יַרְטִיב אוֹתָנוּ שׁוּב עַד לְעַצְמוֹתֵינוּ. בְּוַדַאי גַם הַמַיִם יִגְאוּ. אָכֵן אֱמֹר מַה שֶׁתֹּאמַר, פַּגַנֶל יַקִירִי, לִחְיוֹת עַל עֵצִים לֹא נָעִים בְּיוֹתֵר. עוֹד מְעַט וְתֶחֱזֶה זֹאת מִבְּשָׂרְךָ!

– אֲנִי רָגִיל לִרְאוֹת הַכֹּל מִנְקֻדַת־מֶבָּט פִילוֹסוֹפִית…

– אֲבָל נְקֻדַת־הַמֶבָּט הַפִילוֹסוֹפִית לֹא תָּגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי הַמָטָר הַסוֹחֵף.

– אוּלָם הִא תְּחַמֵם אוֹתִי.

– הַאֻמְנָם? וּבְכֵן נֵרֵד אֵפוֹא מְהֵרָה לַחֲבֵרֵינוּ וְנָעוּץ לָהֶם לְהִצְטַיֵד בִּנְקֻדַת־מֶבָּט פִילוֹסוֹפִית, אַךְ גַם לְהִתְעַטֵף יָפֶה בְּפּוֹנְצ’וֹתֵיהֶם וְלְהִזְדַיֵן בְּסַבְלָנוּת, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

הַשָׁמַיִם הָיוּ כְּבָר מְכֻסִים עֲנָנִים שְׁחוֹרִים וְרַק שׁוּלֵיהֶם הַמַעֲרָבִיִים היוּ מְרֻקָמִים אַרְגָמָן. הַמַיִם קָדְרוּ אַף הֵם וְנִרְאוּ כְּאִלוּ הִתְלַכְּדוּ עִם הַשְׁחָקִים הַתְּלוּיִים מֵעַל לָהֶם.

חשֶׁךְ וּדְמָמָה הִשְׂתָּרְרוּ מִסָבִיב.

– נְמַהֵר לָרֶדֶת! – הֵאִיץ גְלֶנֶרְוַן בִּבְנֵי לִוְיָתוֹ – הַחִזָיוֹן יַתְחִיל בְּוַדַאי עוֹד מְעַט.

וּשְׁלָשְׁתָּם מִהֲרוּ לָרֶדֶת לְמַטָה.

בְּרִדְתָּם עָמְדוּ תְּמֵהִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים לְמַרְאֵה נֹגַהּ מוּזָר שֶׁיָצָא מֵהֲמוֹן נְקֻדוֹת נוֹצְצוֹת רוֹחֲשׁוֹת בְּאִוְשָׁה קַלָה מֵעַל לִפְנֵי הַמַיִם, לְרַגְלֵי הָעֵץ.

– זֶה בְּוַדַאי נֹגַהּ זַרְחָנִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, אֵלוּ הֵן מִינֵי גַחֲלִילִיוֹת, אַבְנֵי־חֵן חַיוֹת. הַגַחֲלִילִיוֹת אָמְנָם אֵינָן יְקָרוֹת כְּמוֹ אַבְנֵי־הַחֵן, אַךְ הֵן מְבִיאוֹת אוֹתָהּ תּוֹעֶלֶת וְהַגְבִירוֹת בְּבּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס מִשְׁתַּמְשׁוֹת בָּהֶן לְצָרְכֵי קִשׁוּט.

– נִמְצָא, שֶׁגִצִים אֵלֶה חֲרָקִים הֵם? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.

– כֵּן, חֲרָקִים, יְדִידִי הַצָעִיר. נַסֵה־נָא לָצוּד אֶחָד מֵהֶם וְרָאִיתָ, כִּי אָמְנָם צָדְקוּ דְבָרַי.

רוֹבֶּרְט הִצְלִיחַ מִיָד לִתְפֹּס שְׁתֵּי גַחֲלִילִיוֹת מְאִירוֹת וְכֻלָם הִתְבּוֹנְנוּ בָּהֶן בְּסַקְרָנוּת רַבָּה.

– תּוֹלָעִים אֵלוּ, שֶׁגָדְלָן כְּגֹדֶל הָאֶצְבַּע, נִקְרָאוֹת בְּפִי הָאִינְדִיאָנִים בְּשֵׁם טוּקוֹ־טוּקוֹ. הֵן שַׁיָכוֹת לְסוּג קְשֵׁי־הַכְּנָפַיִם וְאֶת הָאוֹר הֵן מוֹצִיאוֹת מִשְׁנֵי כְּתָמִים קְטַנִים הַנִמְצָאִים עַל גַבָּן. זָהֳרָן רַב כָּל כָּךְ, שֶׁאֶפְשָׁר אֲפִילוּ לִקְרֹא לְאוֹרוֹ.

פַּגַנֶל הִקְרִיב אַחַת הַגַחֲלִילִיוֹת אֶל שְׁעוֹנוֹ וְהֵיטִיב לִרְאוֹת לְאוֹרָהּ אֶת לוּחַ־הַסְפָרוֹת.

הַשָׁעָה הָיְתָה עֶשֶׂר.

גְלֶנֶרְוַן יָעַץ לַמַיוֹר, לְתוֹם אוֹסְטִין וְלַמַלָחִים לִקְשֹׁר אֶת עַצְמָם הֵיטֵב אֶל עַרְסְלוֹתֵיהֶם. הַסוּפָה כְּבָר מִשְׁמְשָׁה וּבָאָה. מֻרְגָשׁ הָיָה, כִּי הִיא תִּהְיֶה נוֹרָאָה וּבְכֹחָהּ יִהְיֶה לְנַעֵר אוֹתָם מִן הָעֵץ כְּנַעֵר הָרוּחַ אֶת הַפְּרִי הַבָּשֵׁל מִן הָעֵץ.

רֵאשִׁית כֹּל קָשְׁרוּ אֶל הָעֲנָפִים אֶת רוֹבֶּרְט. הֵם עָטְפוּ אוֹתוֹ יָפֶה בְּפּוֹנְצָ’תוֹ, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה כָּךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ.

לְאַחַר שֶׁשָׁכְבוּ כֻּלָם בְּעַרְסְלוֹתֵיהֶם, בֵּרְכוּ אִישׁ אֶת אָחִיו בְּ“לֵיל מְנוּחָה”, אַף־עַל־פִּי שֶׁלִמְנוּחָה לֹא הָיְתָה כָּל תִּקְוָה. הִשְׂתָּרְרָה דוּמִיַת־מַוֶת. לַמְרוֹת זֹאת לֹא נִרְדַם אַף אֶחָד מֵהֶם. מַחֲשָׁבוֹת אֲיֻמוֹת לֹא נָתְנוּ לָהֶם לַעֲצֹם עַיִן.

בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה בַּלַיְלָה נִשְׁמַע מֵרָחוֹק קוֹל רַעַם עָמוּם. גְלֶנֶרְוַן הִפְרִיד אֶת הָעֲנָפִים וּבְעַד הָרֶוַח שֶׁבֵּינֵיהֶם רָאָה אֶת הַשָׁמַיִם. הָעֲנָנִים הַכְּבֵדִים נִקְרְעוּ עַל יְדֵי הַבְּרָקִים לְכָל רוּחַ וְהָרְעָמִים הִתְקָרְבוּ וְגָבְרוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע.

– וּמַה, אֲדוֹנִי? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– אֵין לִי בַּמֶה לְנַחֲמְךָ, יְדִידִי. הַסוּפָה תִּהְיֶה אֲיֻמָה.

– אֶשְׂמַח מְאֹד! לְמִצְעָר, אֶתְעַנֵג עַל מַחֲזֶה נוֹרָא־הוֹד שֶׁל אֵיתָנֵי־הַטֶבַע הַמִשְׁתּוֹלְלִים; – אָמַר הַמְלֻמָד מִתּוֹךְ שִׂמְחָה תְּמִימָה – אֵין כָּל סָפֵק שֶׁהַסוּפָה תִּהְיֶה חֲזָקָה מְאֹד, כִּי אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּדִיוּק בְּקַו הַסוּפוֹת הֲרוֹת־הַחַשְׁמַל. אֲנִי נִזְכָּר שֶׁקָרָאתִי בְּאַחַד הַסְפָרִים עַל סוּפָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה בִּשְׁנַת 1703 בִּמְדִינַת בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס. בִּשְׁעַת סוּפָה נוֹרָאָה זוֹ נִשְׁמְעוּ שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה קוֹלוֹת נֵפֶץ בָּזֶה אַחַר זֶה. יְדִידִי מַרְטֵן דֵה־מוּסִי, שֶׁהִתְבּוֹנֵן אֶל אַחַת הַסוּפוֹת בְּחֶבֶל זֶה, מְסַפֵּר, שֶׁרְעָמִים הִרְעִימוּ בְּלִי־חָשָׂךְ חֲמִשִׁים וְחָמֵשׁ דַקוֹת.

– וְכִי הִסְתַּכֵּל אָז בִּשְׁעוֹנוֹ? – שָׁאַל הַמַיוֹר.

– כְּמוּבָן!… חֲבָל שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ לְהַתְקִין כָּאן כּוֹלֵא־בָּרָק. אִילָן זֶה הוּא הַדָבָר הַיְחִידִי הַגָבוֹהַּ בְּכָל הַסְבִיבָה הַזֹאת. מִלְבַד זֹאת יֵשׁ לָעֵץ אוֹמְבּוּ סְגֻלָה מְיֻחֶדֶת לִמְשֹׁךְ אֵלָיו חַשְׁמַל אַתְמוֹסְפֵירִי. וּלְבַסוֹף חוֹשְׁבַנִי, יְדִידַי, שֶׁגַם מִכֶּם לֹא נֶעֶלְמָה הַהֲלָכָה, שֶׁהַמְלֻמָדִים אֵינָם מְיַעֲצִים לְהִסְתַּתֵּר תַּחַת עֵץ בִּשְׁעַת סוּפַת בְּרָקִים.

– אַתָּה מַזְכִּיר לָנוּ אֶת כָּל הַדְבָרִים הַטוֹבִים הַלָלוּ דַוְקָא בַּשָׁעָה הַמַתְאִימָה, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.

– כֵּן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אַתָּה בֶּאֱמֶת בָּחַרְתָּ לְךָ שְׁעַת־כּשֶׁר מְצֻיָנָה לְהַשְׁמִיעֵנוּ דְבָרִים מְעַנְיְנִים וּמַרְגִיעִים.

– כֵּנִים דִבְרֵיכֶם, יְדִידַי! – הִסְכִּים פַּגַנֶל – אַךְ כְּלוּם אַשְׁמָתִי הִיא זוֹ?… הִנֵה כְּבָר מַתְחִיל הָעִנְיָן! – שִׁסַע פִּתְאֹם אֶת דִבְרֵי עַצְמוֹ, כְּשֶׁנִשְׁמַע רַעַם מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם מִיָד אַחֲרֵי בָּרָק מְסַנְוֵר – כָּךְ… כָּךְ…

וּבֵינְתַיִם הָלְכָה הַסוּפָה הָלוֹךְ וְגָבוֹר. רַעַם בָּא אַחֲרֵי רַעַם. קוֹלוֹת הַנֵפֶץ וְהָרַעַשׁ הַמַחֲרִישׁ אֶת הָאָזְנַיִם נִתְמַזְגוּ לְמַנְגִינָה אֲיֻמָה אַחַת, שֶׁבְּדוֹמֶה לָהּ לֹא תּוּכַלְנָה לְהַשְׁמִיעַ כָּל הַתִּזְמוֹרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לוּ הִתְאַחְדוּ יַחַד.

פִּתְאֹם נְשְׁמַע קוֹל רַעַם חָזָק כָּל כָּךְ, שֶׁהַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִזְדַעְזְעוּ. אַחֲרָיו נִמְשַׁךְ כְּעֵין מְטַר יְרִיוֹת שֶׁל אַלְפֵי תּוֹתָחִים. וְהַבְּרָקִים וְהָרְעָמִים רָדְפוּ זֶה אֶת זֶה בְּלִי הֲפוּגוֹת.

הַבְּרָקִים פִּלְחוּ אֶת הַשָׁמַיִם בְּצוּרוֹת וּבִנְטִיוֹת שׁוֹנוֹת. מֵהֶם נָפְלוּ יָשָׁר לְמַטַה – חֲמִשָׁה־שִׁשָׁה בָּזֶה אַחַר זֶה וּבְמָקוֹם אֶחָד, וְלַאֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ צוּרוֹת נֶהְדָרוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהַגִיאוֹגְרָף הָיָה מָלֵא הִתְפַּעֲלוּת. מִתּוֹךְ סְפָרָיו הִכִּיר רַק שְׁתֵּי דֻגְמוֹת שֶׁל בְּרָקִים מִסְתַּעֲפִים לִשְׁנַיִם. וְכָאן רָאָה לְפָנָיו מֵאוֹת דֻגְמוֹת כָּאֵלוּ. בְּרָקִים אֲחֵרִים קָרְעוּ אֶת הָרָקִיעַ בְּקַוִים שְׁבוּרִים, נִתְפַּזְרוּ בַּמֶרְחָב כְּעַנְפֵי אַלְמֻגִים, אוֹ נִתְּזוּ כְּאַשְׁדוֹת־מַיִם מַבְרִיקִים. וְשׁוּב אֲחֵרִים הִבְהֲבוּ כַּאֲלֻמוֹת־אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת.

לְבַסוֹף נִמְתְּחָה עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ, לְכָל אָרְכּוֹ – מִמִזְרָח לְצָפוֹן – רְצוּעַת־נֹגַהּ רְחָבָה וּמַבְרִיקָה בְּאוֹר זַרְחָנִי מְסַנְוֵר עֵינַיִם. רְצוּעָה זוֹ נָעָה קָדִימָה בִּמְהִירוּת נוֹרָאָה, לָפְתָה אֶת כָּל הָאֹפֶק וְנִרְאֲתָה כְּבוֹלַעַת אֶת הָעֲנָנִים. נְהַר־דִי־נוּר זֶה הֵאִיר אֶת כָּל הַחֶבֶל כְּאוֹר הַיוֹם וְהִשְׁתַּקֵף בְּתוֹךְ הַמַיִם. כְּשֶׁכָּל שִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ הָיוּ אֲחוּזִים בִּרְצוּעַת־נֹגַהּ אֲיֻמָה זוֹ, דִמוּ בְּלִבָּם תַּיָרֵינוּ הָאֻמְלָלִים, שֶׁהֵם נִמְצָאִים בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל כַּדוּר־אֵשׁ עֲנָק!

הָאֲנָשִׁים הַחוֹסִים בָּעֵץ הִבִּיטוּ מַחֲרִישִׁים בְּמַחֲזֶה נוֹרָא־הוֹד זֶה. אַךְ לוֹמַר דָבָר אִישׁ לְרֵעֵהוּ לֹא יָכְלוּ, כִּי הַקוֹנְצֶרְט הַפִּרְאִי שֶׁל הַטֶבַע הַזוֹעֵם הֶחֱרִישׁ אֶת קוֹלָם לְגַמְרֵי.

לְאוֹר הַבְּרָקִים נִרְאֲתָה דְמוּתוֹ הַשְׁקֵטָה שֶׁל הַמַיוֹר, פָּנָיו הַסַקְרָנִיוֹת שֶׁל פַּגַנֶל, אֲרֶשֶׁת פָּנָיו הַמְלֵאָה מֶרֶץ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, פָּנָיו הַחִוְרוֹת שֶׁל רוֹבֶּרְט וּפַרְצוּפֵיהֶם הָאֲדִישִׁים שֶׁל הַמַלָחִים, שֶׁרָאוּ כְּבָר בְּחַיֵיהֶם לֹא סוּפָה נוֹרָאָה אַחַת.

הַגֶשֶׁם טֶרֶם יָרַד וְהַתַּיָרִים הִשְׁלוּ אֶת עַצְמָם, שֶׁאוּלַי יִפָּטְרוּ מִמֶנוּ. אַךְ לְפֶתַע־פִּתְאֹם נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָׁמַיִם וְגֶשֶׁם סוֹחֵף נִתַּךְ מִן הַמְרוֹמִים יָשָׁר לְמַטָה.

הָאֲנָשִִׁים נָשְׁמוּ לִרְוָחָה, בְּחָשְׁבָם שֶׁבְּגֶשֶׁם זֶה יִסְתַּיֵם סוֹף־סוֹף הַמַחֲזֶה הַנוֹרָא. אֲבָל תִּקְוָתָם תִּקְוַת־שָׁוְא הָיְתָה. הַבְּרָקִים, הָרַעַשׁ וְקוֹלוֹת הַנֵפֶץ לֹא פָּסְקוּ. וּפִתְאֹם – וּבִקְצֵה הֶעָנָף הַתָּלוּי עַל פְּנֵי הַמַיִם נִגְלָה כַּדוּר־אֵשׁ לֹא גָדוֹל, שֶׁהָיָה מֻקָף חִתּוּל שָׁחוֹר שֶׁל עָשָׁן. דַקוֹת אֲחָדוֹת הִסְתּוֹבֵב בְּמָקוֹם אֶחָד, וּלְבַסוֹף נֻפַּץ בְּרַעַשׁ וּבְקוֹל נֵפֶץ רַב כָּל כָּךְ שֶׁיְדִידֵנוּ הִתְכַּוְצוּ כֻּלָם מֵרֹב פַּחַד. רֵיחַ שֶׁל גָפְרִית הֻרְגַשׁ בָּאֲוִיר.

הֵם עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לִרְאוֹת מַה קָרָה וְהִנֵה נִשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל תּוֹם אוֹסְטִין:

– הָעֵץ בּוֹעֵר!

וְאָמְנָם הֻצַת הֶעָנָף וְעָלָה בָּאֵשׁ. הַלֶהָבָה הִתְפַּשְׁטָה בִּמְהִירוּת, וְלַמְרוֹת הַגֶשֶׁם הַסוֹחֵף, שֶׁעוֹד הִגְבִּיר אֶת הַבְּעֵרָה, נִתְלַקְחוּ הָעֲנָפִים הַיְבֵשִׁים בְּשַׁלְהָבוֹת נוֹרָאוֹת. לְמַרְבֵּה הַצָרָה, נָשְׁבָה גַם רוּחַ חֲזָקָה שֶׁהֶעֱבִירָה אֶת הָאֵשׁ לִשְׁאָר חֶלְקֵי הָעֵץ.

גְלֶנֶרְוַן וִידִידָיו מִהֲרוּ לִמְצֹא לָהֶם מַחֲסֶה בַּחֵלֶק הַמִזְרִָחִי שֶׁל הַצַמֶרֶת, אֲשֶׁר לְשָׁם לֹא הִגִיעוּ עוֹד הַשַׁלְהָבוֹת. מַחֲרִישִׁים, נוֹאָשִׁים וּמְבֹהָלִים טִפְּסוּ עַל הָעֲנָפִים, נִכְשְׁלוּ מִפַּעַם לְפַעַם וְלֹא אַחַת גַם גָלְשׁוּ לְמַטַה וְרַק בְּנֵס לֹא נָפְלוּ הַמַיְמָה. הֵם נֶאֶחְזוּ בָּעֲנָפִים וּבַבַּדִים שֶׁשַׂחוּ תַּחַת כֹּבֶד מַשָׂאָם, פַּעַם טִפְּסוּ לְמַעְלָה וּפַעַם יָרְדוּ שׁוּב לְמַטָה וְהָיוּ אוֹבְדֵי־עֵצוֹת.

הָעֵץ חָרַק וְשָׁרַק. הָעֲנָפִים הִתְעַוְתוּ וְהִתְפַּתְּלוּ כִּנְחָשִׁים נִשְׂרָפִים חַיִים. אוּדִים עֲשֵׁנִים נָפְלוּ אֶל הַמַיִם, מְְקוֹם שָׁם וְדָעֲכוּ לְאַט־לְאַט. אוּלָם הָאֵשׁ שֶׁאָחֲזָה בָּעֵץ לֹא רָפְתָה. הִיא הִתְפַּשְׁטָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּבִגְלַל הָרוּחַ הַנוֹשֶׁבֶת בְּחָזְקָה אָפְפָה עַד מְהֵרָה אֶת כָּל הַצַמֶרֶת.

הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים הָיוּ נִדְהָמִים מֵרֹב פַּחַד. נְשִׁימָתָם קָצְרָה מִן הֶעָשָׁן הָרַב וְהַרְגֵשׁ הִרְגִישׁוּ, שׁהָאֵשׁ מַתְחִילָה כְּבָר לַחֲרֹךְ אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם וְאֶת עוֹר פְּנֵיהֶם. לִבְרֹחַ לִפְנֵי הָאֵשׁ, שֶׁלֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹתָהּ אוֹ לְהַחֲלִישָׁהּ, לֹא הָיָה מָקוֹם, וְהָאֻמְלָלִים רָאוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם אֶת מוֹתָם הַנוֹרָא בַּשַׁלְהָבוֹת.

הִגִיעָה הַשָׁעָה, שֶׁלֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִשָׁאֵר בֵּין הָעֲנָפִים. הֵם הֶחְלִיטוּ אֵפוֹא לָבֹר לָהֶם מִיתָה קַלָה יוֹתֵר – לְהַפִּיל אֶת עַצְמָם הַמַיְמָה.

– מוּטָב לִטְבֹּעַ מֵאֲשֶׁר לְהִשָׂרֵף חַיִים! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – הַמַיְמָה! הַמַיְמָה, יְדִידַי!

וִילְסוֹן, הַנִרְדָף עַל יְדֵי הָאֵשׁ, שָׁמַע הָרִאשׁוֹן בְּקוֹל הַלוֹרְד, וְקָפַץ לַמַיִם. אַךְ מִיָד הִשְׁמִיעַ קוֹל צְוָחָה:

– הוֹשִׁיעוּ! הוֹשִׁיעוּ!

תּוֹם אוֹסְטִין הִתְכּוֹפֵף וְעָזַר לוֹ לַעֲלוֹת שׁוּב עַל הָעֵץ.

– מַה שָׁם? – שְׁאֵלוּהוּ חֲבֵרָיו.

– תַּנִינִים… – לָחַשׁ וִילְסוֹן בְּהַחֲזִיקוֹ עוֹד בְּתוֹם אוֹסְטִין וְיָדָיו רוֹעֲדוֹת.

וְאָמְנָם הָיָה הָעֵץ מֻקָף הַמוֹן תַּנִינִים צְמֵאֵי־דָם. פַּגַנֶל הִכִּיר אוֹתָם מִיָד עַל־פִּי רֹאשָׁם הַחַד, לוֹעָם הַגָדוֹל וּבַעַל הַשִׁנַיִם הַנוֹרָאוֹת הַנִמְשָׁךְ מִן הָאֹזֶן הָאַחַת עַד הָאֹזֶן הַשְׁנִיָה, וְעֵינֵיהֶם הַבּוֹלְטוֹת. הֵם שׁוֹטְטוּ בִּזְרִיזוּת עַל־פְּנֵי הַמַיִם וְקַשְׂקַשֵׂיהֶם הִבְרִיקוּ לְנֹגַהּ הָאֵשׁ.

לְמַרְאֵה הָאוֹיְבִים הָאֲיֻמִים הַלָלוּ, הֵבִינוּ יְדִידֵינוּ הָאֻמְלָלִים, שֶׁעַכְשָׁיו עַלֵיהֶם לָמוּת בְּמִיתָה קָשָׁה וְאַכְזָרִית – לְהִשָׂרֵף חַיִים, אוֹ לְהִטָרֵף עַל יְדֵי הַתַּנִינִים. כָּל מוֹצָא אַחֵר לֹא הָיָה!

– הִנֵה כָּךְ… הִגִיעָה שְׁעָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה… – אָמַר הַמַיוֹר בְּשֶׁקֶט…

מַכְּס נַבְּס נִשְׁאַר נֶאֱמַן לְעַצְמוֹ עַד לִדְפִיקַת־לִבּוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

יֵשׁ רְגָעִים בְּחַיֵי הָאָדָם אֲשֶׁר בָּהֶם לֹא יִמְצָא עוֹד כֹּחַ לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ וְאָז הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת יְהָבוֹ עַל אֱלֹהִים וּמְחַכֶּה לְנֵס שֶׁיִתְרַחֵשׁ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.

וְכָךְ הָיָה גַם הַפַּעַם. גְלֶנֶרְוַן נָשָׂא אֶת עֵינָיו מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ מֵעַל הָעֵץ הַבּוֹעֵר, הִסְתַּכֵּל בַּמַיִם הַשׁוֹרְצִים תַּנִינִים אַכְזָרִיִים, וְאָמַר בְּלִבּוֹ שָׁלוֹם לְכָל הַיְקָרִים לוֹ בָּעוֹלָם.

הַסוּפָה שָׁקְטָה. אוּלָם בִּמְקוֹמָהּ בָּא פֶּגַע אַחֵר, עוֹד יוֹתֵר נוֹרָא מִן הַסוּפָה. בַּדָרוֹם הִתְחוֹלְלָה רוּחַ־זִלְעָפוֹת בִּדְמוּת עַמוּד סְפוּג אֵדִים חַשְׁמַלִיִים, שֶׁרֹאשׁוֹ פַּנָה כְּלַפֵּי מַטָה וְתַחְתִּיתוֹ – כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְהוּא מְאַחֵד אֶת הַגַלִים הַהוֹמִים אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ עִם הָעֲנָנִים הַקוֹדְרִים שֶׁבַּשָׁמַיִם.

עַמוּד הָרוּחַ הָלַךְ וְקָרַב בִּמְהִירוּת רַבָּה, בְּהִסְתּוֹבְבוֹ מִסָבִיב לְעַצְמוֹ, בְּשָׁאֲפוֹ אֶל קִרְבּוֹ מַיִם וּבְמָשְׁכוֹ אֵלָיו עַל יְדֵי תְּנוּעָתוֹ הַסִִבּוּבִית אֶת כָּל הָאֲוִיר שֶׁהִקִיף אוֹתוֹ.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהָעַמוּד הַזֶה נָפַל עַל הָעֵץ וְהִקִיף אוֹתוֹ מִכָּל עֲבָרָיו. הָעֵץ הֶחָסֹן הִתְנוֹדֵד וְשָׁרַק בְּכָל שָׁרָשָׁיו. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשַׁב גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהַתַּנִינִים הִתְנַפְּלוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם עַל הָעֵץ וְהֵם רוֹצִים לְעָקְרוֹ מִשָׁרָשָׁיו בְּשִׁנֵיהֶם הַחַדוֹת. דְבוּקִים בְּכָל כֹּחָם אֶל גֶזַע הָעֵץ וַאֲחוּזִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ הִרְגִישׁוּ הַתַּיָרִים אוֹבְדֵי־הָעֵצוֹת, כִּי הָעֵץ מִתְנוֹעֵעַ וּמִתְכּוֹפֵף. הָעֲנָפִים הַבּוֹעֲרִים שָׁחוּ אֶל הַמַיִם וְשָׁם כָּבוּ מִיָד, בְּפַעְפְּעָם וּבְהַעֲלוֹתָם עָשָׁן.

אַחֲרֵי שֶׁזִעְזְעָה אֶת הָעֵץ הָעֲנָק, נִשְׂאָה הָרוּחַ הַנוֹרָאָה הַזֹאת הָלְאָה, כְּשֶׁהִיא שׁוֹאֶפֶת אֶל קִרְבָּהּ מַיִם יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּבְגָדְלָה מֵרֶגַע לְרֶגַע.

וּפִתְאֹם וְהָעֵץ הַבּוֹעֵר, שֶׁלֹא יָכֹל עוֹד לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאֵשׁ, הַסוּפָה וְהַמַיִם הַגוֹעֲשִׁים, נָפַל בִּכְבֵדוּת לְתוֹךְ הַמַיִם. הַתַּנִינִים הַנִפְחָדִים נִרְתְּעוּ מִיָד לְאָחוֹר וְרַק אֶחָד מֵהֶם הֵעֵז לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל עָנָף עָבֶה. אוּלָם מְיוּלְרֶדִי הִרְגִישׁ בּוֹ, הִכָּה אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת בְּקַת אֶקְדָחוֹ בֵּין עֵינָיו, וְהַתַּנִין הַמְחֻצָף הִתְעַוֵת וְהִתְפַּתֵּל, וְאַחַר כָּךְ, נֶעֱלַם בְּתוֹךְ הַגַלִים מַעֲלֵי הַקֶצֶף.

לְאַחַר שֶׁנִפְטְרוּ מִן הַמִפְלָצוֹת הַזוֹלְלוֹת הַלָלוּ, טִפְּסוּ הַתַּיָרִים עַל הָעֲנָפִים שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַשְׂרֵפָה מָפְנִים נֶגֶד הָרוּחַ וְהָאֵשׁ לֹא הִסְפִּיקָה לֶאֱחֹז בָּהֶם. וְהָעֵץ, שֶׁנִסְחַף עִם הַזֶרֶם, נִשָׂא בִּמְהִירוּת לְצַד צְפוֹן־מִזְרָח, כְּשֶׁעָלָיו שָׁטִים יְדִידֵינוּ כְּמוֹ עַל דוֹבְרָה. הָאֵשׁ כָּבְתָה לְאַט־לְאַט וְהָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת הַדוֹבְרָה הַמוּזָרָה חִישׁ־מַהֵר עִם הַזֶרֶם. מִסָבִיב הָיְתָה חֲשֵׁכָה גְמוּרָה, אֲשֶׁר רַק מִזְמַן לִזְמַן הוּאֲרָה עַל יְדֵי בָּרָק רָחוֹק.

וּבְלֵב הָאֻמְלָלִים הִתְעוֹרְרָה הַתִּקְוָה לְהַצָלָה.

פֶּרֶק יג: הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי

– סוֹף־סוֹף נִזְכֶּה וְנִנָצֵל, – אָמַר הַמַיוֹר.

– כֵּן, סוֹף־סוֹף, בְּוַדַאי, יַחְמֹל עָלֵינוּ אֱלֹהִים! – לָחַשׁ גְלֶנֶרְוַן.

הוּא חִפֵּשׂ וּמָצָא אֶת רוֹבֶּרְט. בְּיָדוֹ הָאַחַת הֶחֱזִיק בְּעַנְפֵי הָעֵץ וּבְיָדוֹ הַשְׁנִיָה אִמֵץ אֶת הַנַעַר אֶל לִבּוֹ.

– מַה גְדוֹלִים הֵם רַחֲמֵי הַשָׁמַיִם! – קָרָא תּוֹם אוֹסְטִין, בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִבְרֵי גְלֶנֶרְוַן – אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים תַּעֲבֹר בָּאֵשׁ וְלֹא תִּכָּוֶה וְהַמַיִם לֹא יִשְׁטְפוּךָ.

– וְאֲפִילוּ הַתַּנִין יָרִיחַ אוֹתְךָ וְיֵלֵךְ לוֹ, – הוֹסִיף הַמַיוֹר בְּקוֹלוֹ הַשָׁקֵט.

– וּמַה נֶהְדָר הָיָה כָּל זֶה! – הִתְפַּעֵל פַּגַנֶל – יְרִיוֹת מִתּוֹתְחֵי הַשָׁמַיִם, אֲגָם מִלְמַטָה, אֲגָם מִלְמַעְלָה, תַּבְעֵרַת יַעַר, סוּפוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת, הִשְׂתַּעֲרוּת תַּנִינִים, וְאַחֲרוֹן־אַחֲרוֹן חָבִיב – רוּחַ־זִלְעָפוֹת, שֶׁהָפְכָה אֶת מְעוֹנֵנוּ הַבּוֹעֵר לְדוֹבְרָה מְצֻיָנָה! מַמָשׁ – אַגָדַת־קְסָמִים! אֵלִי, מַה טוֹב וּמַה נֶחְמָד הָיָה כָּל זֶה!

– כֵּן, אַגָדוֹת כָּאֵלוּ, כְּשֶׁאַתָּה עַצְמְךָ מִשְׁתַּתֵּף בָּהֵן, טוֹבוֹת בְּיִחוּד כְּשֶׁסוֹפָן טוֹב, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – וְאַתָּה, הֲפָחַדְתָּ מְאֹד? – פָּנָה אֶל רוֹבֶּרְט.

– אֲנִי הָיִיתִי מֻכֶּה תִּמָהוֹן, אַךְ לֹא פָּחַדְתִּי, – עָנָה לוֹ רוֹבֶּרְט – קַוֵה קִוִיתִי לִישׁוּעַת אֱלֹהִים.

– יָפֶה עָשִׂיתָ, יְדִידִי! תִּקְוָה זוֹ תִּמְנַע מִמְךָ אֶת הַפַּחַד תָּמִיד־תָּמִיד.

– מַה טוֹב הָיָה אִלוּ טֻלְטַלְנוּ סוֹף־סוֹף לְאֵיזֶה חוֹף, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין.

– אֵין סָפֵק, כִּי הָרוּחַ תְּבִיאֵנוּ אֶל הַיַבָּשָׁה, – עָנָה מַכְּס נַבְּס.

– אֲבָל זֶה בְּוַדַאי לֹא יִהְיֶה כָּל כָּךּ מַהֵר, – אָמַר פַּגַנֶל – לְעֵת־עַתָּה אֵין לִרְאוֹת עוֹד אֶלָא מַיִם וּמַיִם וּמַיִם.

זֶרֶם הַמַיִם פָּנָה מִדְרוֹם־מַעֲרָב לִצְפוֹן־מִזְרָח וְהַתַּיָרִים קִווּ לִמְצֹא לִפְנֵיהֶם יַבָּשָׁה. הַגֶשֶׁם פָּסַק, קִרְעֵי הָעֲנָנִים שֶׁעוֹד צָפוּ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הִטִיפוּ רַק רְסִיסִים קְטַנִים. הַסוּפָה פָּסְקָה אֵפוֹא לְגַמְרֵי. הָעֵץ שֶׁנִסְחַף עִם הַזֶרֶם הַגוֹעֵשׁ טֻלְטַל בִּמְהִירוּת רַבָּה, כְּאִלוּ נִשָׂא עַל יְדֵי אֵיזֶה שֶׁהוּא מַנְגְנוֹן מַפְלִיא שֶׁבְּקִרְבּוֹ.

וְכָךְ נִמְשַׁךְ הַדָבָר עַד הַשָׁעָה שָׁלשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר.

פִּתְאֹם הִרְגִישׁ הַמַיוֹר, שֶׁחֶלְקֵי הָעֵץ הַשְׁקוּעִים בַּמַיִם מַתְחִילִים לְהֵעָצֵר בַּקַרְקַע וְהוּא מִהֵר לְהוֹדִיעַ זֹאת לְחֲבֵרָיו.

תּוֹם אוֹסְטִין קָטַף עָנָף דַק וְאָרֹךְ וּמָדַד בּוֹ אֶת עֹמֶק הַמַיִם.

– הֶעָנָף מַגִיעַ עַד לָאֲדָמָה, – אָמַר.

וְאָכֵן, כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים דַקוֹת בְּעֵרֶךְ נִתְקַל הָעֵץ בְּמַשֶׁהוּ מוּצָק וְנֶעְצַר. נִתְבָּרֵר כִּי נִתְקַע בְּאֵיזוֹ גִבְעָה שֶׁהִתְרוֹמְמָה מֵעַל לַמַיִם.

– אֲדָמָה! יַבָּשָׁה! – קָרָא פַּגַנֶל וּבִקְפִיצָה מְהִירָה יָרַד מִן הָעֵץ.

רוֹבֶּרְט וּוִילְסוֹן אָחֲזוּ זֶה בְּיַד זֶה וְעָשׂוּ כָּמוֹהוּ. וְהִנֵה הִגִיעָה פִּתְאֹם לְאָזְנֵיהֶם שְׁרִיקָה יְדוּעָה לָהֶם. כַּעֲבֹר רֶגַע נִשְׁמְעָה גַם שַׁעֲטַת פַּרְסוֹתָיו שֶׁל סוּס, וּלְעֵינֵי הַתַּיָרִים הוֹפִיעַ פֶּסֶל חַי – טַלְקַב הָרוֹכֵב עַל טָאוּקָה.

– טַלְקַב! – קָרְאוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

– Amigos! (יְדִידַי!) – קָרָא טַלְקַב בְּרֶגֶשׁ. הוּא רָאָה מֵרָחוֹק אֶת הָאָסוֹן שֶׁקָרָה לָעֵץ וּבְלֵב חָרֵד הִתְבּוֹנֵן מֵרָחוֹק אֶל כָּל מְאֹרְעוֹתָיו. לְבַסוֹף, כְּשֶׁנָפַל הָעֵץ וְצָף עַל פְּנֵי הַמַיִם, חִשֵׁב וּמָצָא אֶת הַמָקוֹם, שֶׁאֵלָיו הוּא עָתִיד לְהַגִיעַ וּמִהֵר לִקְרַאת יְדִידָיו.

הוּא תָּפַס אֶת רוֹבֶּרְט בִּזְרוֹעוֹתָיו וְלָחַץ אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ. פַּגַנֶל נִתְלָה בְּצַוָארוֹ וּשְׁאָר הַתַּיָרִים הֵרִיעוּ בְּשִׂמְחָה וְלָחֲצוּ אֶת יָדוֹ בְּרִגְשֵׁי שִׂמְחָה. וּכְשֶׁנִגְמְרוּ הַבְּרָכוֹת הַהֲדָדִיוֹת, הִכְנִיס טַלְקַב אֶת יְדִידָיו אֶל אֵיזוֹ אֻרְוָה, שֶׁבָּהּ בָּעֲרָה כְּבָר מְדוּרָה וְנִצְלָה בְּשַׂר צַיִד.

– אֶת זֶה הֲכִינֹתִי בִּשְׁבִילְכֶם, – הִסְבִּיר הָאִינְדִיאָנִי לְפַּגַנֶל – אֲנִי חִכִּיתִי לָכֶם.

וְאַחֲרֵי אָכְלָם לְתֵאָבוֹן אֶת הַצְלִי הַטָעִים, שֶׁהֵכִין לָהֶם טַלְקַב, יָכְלוּ סוֹף־סוֹף תַּיָרֵינוּ לִישׁוֹן בִּמְנוּחָה. הֵם הוֹדוּ לֵאלֹהִים עַל הַצָלָתָם, שָׁכְבוּ וְעַד מְהֵרָה שָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה.

בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר הֵעִיר אוֹתָם הָאִינְדִיאָנִי. תּוֹדוֹת לַמְנוּחָה הַקְצָרָה, הִרְגִישׁוּ עַתָּה כֻּלָם אֶת עַצְמָם מְאֻשָׁשִׁים וּמוּכָנִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם.

טַלְקַב סִפֵּר לְפַּגַנֶל כֵּיצַד נִצַל תּוֹדוֹת לִזְרִיזוּתוֹ שֶׁל טָאוּקָה הַנָבוֹן וְהַנֶאֱמָן. וּפַּגַנֶל סִפֵּר לָאִינְדִיאָנִי עַל דְבַר הַשְׁעָרתוֹ הַחֲדָשָׁה, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל וּכְלָל בַּאֲמֵרִיקָה, אֶלָא בְּאוֹסְטְרַלְיָה. אִם יָרַד הָאִינְדִיאָנִי לְסוֹף דַעְתּוֹ וְאִם לֹא – אֵין לָדַעַת; אוּלָם כֻּלָם רָאוּ בַּעֲלִיל, שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּלֵב תָּמִים עַל שֶׁמָצָא אֶת יְדִידָיו שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים, לַמְרוֹת כָּל הַנִסְיוֹנוֹת הַנוֹרָאִים שֶׁנִתְנַסוּ בָּהֶם וְלַמְרוֹת כָּל הַתְּלָאוֹת שֶׁנָשְׂאוּ וְסָבְלוּ.

וּמִכֵּיוָן שֶׁמְקוֹם יִשׁוּב הָיָה עוֹד רָחוֹק מִן הַמָקוֹם הַזֶה, לֹא יָכְלוּ גַם לַחֲלֹם עַל הַשָׂגַת סוּסִים חֲדָשִים; וּבְעַל־כָּרְחָם אֻלְצוּ לָשִׂים אֶת פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ בְּרֶגֶל. עַד לָאוֹקְיָנוֹס לֹא נוֹתְרוּ עוֹד אֶלָא כְּשִׁשִׁים קִילוֹמֶטֶר. וּמִלְבַד זֹאת הֲרֵי הָיָה אִתָּם גַם טָאוּקָה, שֶׁהַמְפַגְרִים יָכְלוּ לִרְכֹּב עָלָיו חֲלִיפוֹת. טַלְקַב הָיָה נוֹתֵן אֶת סוּסוֹ לַזְקוּקִים לוֹ בְּחֵפֶץ־לֵב. בָּרִאשׁוֹנָה הִצִיעַ אוֹתוֹ לְרוֹבֶּרְט, אֲבָל הַגִבּוֹר הַקָטָן הַזֶה טָעַן, שֶׁאֵין כֹּחַ הָאֲחֵרִים רַב מִשֶׁלוֹ וְלֹא רָצָה לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן בָּרוֹכְבִים.

לְאַחַר שֶׁיָצְאוּ מִן הַשְׁפֵלָה הַמוּצָפָה, מָצְאוּ לִפְנֵיהֶם שׁוּב מִישׁוֹר יָבֵשׁ בְּעֵרֶךְ, שֶׁהָיָה מְכֻסֶה כֻּלוֹ צְמָחִים שׁוֹנִים. וְשׁוּב הִשְׂתָּרְעוּ לִפְנֵיהֶם כָּרִים רַחֲבֵי־יָדַיִם, שֶׁהָיוּ מְבֻתָּרִים בְּאֵי־אֵלֶה מְקוֹמוֹת בְּחֻרְשׁוֹת נְטוּעוֹת עַל יְדֵי בְּנֵי אֵירוֹפָּה.

בְּיוֹם זֶה לֹא עָבְרוּ יְדִידֵינוּ אֶלָא כַּחֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר בִּלְבָד הֵם לָנוּ בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ, תַּחַת כִּפַּת־הַשָׁמַיִם. וּבַבֹּקֶר הִרְגִישׁוּ כְּבָר בְּקִרְבַת הָאוֹקְיָנוֹס.

הֵם אֻלְצוּ לְהִזְדָרֵז, כְּדֵי שֶׁיַסְפִּיקוּ לְמָחֳרַת הַיוֹם לְהַגִיעַ אֶל הָאוֹקְיָנוֹס. אָזוֹר אָזְרוּ אֵפוֹא אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם. כִּי רָצוּ מְאֹד לְהַגִיעַ לִמְקוֹם הַמִפְגָשׁ עִם “דוּנְקָן” לַמוֹעֵד הַנָכוֹן.

וְאָכֵן הִגִיעוּ לָאוֹקְיָנוֹס. עֲיֵפִים וִיגֵעִים, מְכֻסֵי זֵעָה וְאָבָק, יָכְלוּ כְּבָר בַּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב לְהִתְעַנֵג עַל מַרְאֵה הַחוֹלוֹת, הַמִתְנַשְׂאוֹת עַד לְגֹבַהּ שְׁלשִׁים מֶטֶר מְעַל לְגַלֵי הָאוֹקְיָנוֹס, הַמִתְנַפְּלִים בְּרַעַשׁ וּבְגַעַשׁ עַל הַמַחְסוֹם שֶׁהוּשַׂם לִפְנֵיהֶם.

– הָאוֹקְיָנוֹס! – קָרָא פַּגַנֶל בְּגִיל.

– כֵּן, הָאוֹקְיָנוֹס! – אָמַר גַם טַלְקַב בַּהֲבִינוֹ מִלָה זוֹ.

אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּיָרִים טִפְּסוּ וְעָלוּ עַל פִּסְגַת הַחוֹלוֹת, הָיְתָה כְּבָר אֲפֵלָה מִסָבִיב וְלֹא רָאוּ עוֹד כְּלוּם.

– הֵיכָן הִיא אֵפוֹא “דוּנְקָן”? – שָׁאַל פַּגַנֶל – אִם הִיא עַצְמָהּ אֵינָהּ נִרְאֵית, הֲרֵי הָיִינוּ צְרִיכִים לִרְאוֹת, לְפָחוֹת, אֶת אוֹרוֹתֵיהָ.

– כֵּן, הַדָבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינַי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הֲרֵי קָבַעְנוּ, שֶׁהִיא תִּמָצֵא בְּמָקוֹם זֶה.

– בַּבֹּקֶר נִרְאֶנָה, – הִרְגִיעַ אוֹתוֹ הַמַיוֹר.

תּוֹם אוֹסְטִין נִסָה לִקְרֹא לָאֳנִיָה בְּקוֹל צַעֲקָתוֹ, אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

הָרוּחַ הָיְתָה חֲזָקָה וְהַיָם הָמָה וְגָעַשׁ. אִלוּ הָיְתָה אֲפִילוּ “דוּנְקָן” קְרוֹבָה לַחוֹף, לֹא הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לְהִתְגַבֵּר עַל רַעַשׁ הָרוּחַ וְהֶמְיַת הַגַלִים.

הַחוֹף הָיָה מָלֵא שִׂרְטוֹנֵי־חוֹל שֶׁנִמְשְׁכוּ הַרְחֵק־הַרְחֵק לְתוֹךְ הַיָם וְהִווּ סַכָּנָה לָאֳנִיוֹת יוֹתֵר מִסַלְעֵי הַיָם. עִקַר סַכָּנָתָם הִיא בָּזֶה, שֶׁהֵם מְעַכְּבִים אֶת הַגַלִים, הַמַכִּים בָּהֶם בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף, וְעֵקֶב כָּךְ נוֹצֶרֶת שָׁם מְעַרְבֹּלֶת, אֲשֶׁר אוֹי לָהּ לָאֳנִיָה הַנִקְלַעַת לְתוֹכָהּ.

בְּמָקוֹם זֶה לֹא הָיָה כָּל נָמָל אוֹ מִפְרָץ וּלְפִיכָךְ אֻלְצָה “דוּנְקָן” לַעְגֹן בְּמֶרְחַק־מָה מִן הַחוֹף הַמְסֻכָּן.

– רַב־הַחוֹבֵל מַנְגֶלְס יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין – הוּא לֹא עָגַן בְּוַדַאי אֶלָא בְּמֶרְחַק שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הַחוֹף.

– בַּיָם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – וּמִמֶרְחָק כָּזֶה הָיִינוּ צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת אוֹרוֹתֶיהָ שֶׁל “דוּנְקָן”.

– וְאֶת הָעֲרָפֶל אֵינְךָ לוֹקֵחַ בְּחֶשְׁבּוֹן, אֱדוּאַרְד יַקִירִי? – פָּנָה אֵלָיו מַכְּס נַבְּס – כְּשֶׁהָעֲרָפֶל הוּא חָזָק, אֵין רוֹאִים אֲפִילוּ מִמֶרְחַק שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה צְעָדִים, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן – מִמֶרְחַק שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים.

– כֵּן, דָבָר זֶה הוּא אָמְנָם נָכוֹן, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן – וּלְפִיכָךְ, יְדִידַי, נֶחְדַל־נָא לְהִצְטַעֵר לַשָׁוְא, וּנְחַכֶּה בְּשֶׁקֶט עַד הַבֹּקֶר. עַתָּה נֵרֵד לְמַטַה, נֹאכַל אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב שֶׁלָנוּ וְנִשְׁכַּב לִישׁוֹן.

– בִּמְקוֹם מִטוֹת נָכִין לָנוּ מְאוּרוֹת בְּתוֹךְ הַחוֹל וְיִהְיֶה לָנוּ נוֹחַ לִישׁוֹן, – הִצִיעַ הַמַיוֹר.

– רַעְיוֹן נִפְלָא! – קָרָא פַּגַנֶל – הַמְאוּרוֹת לֹא תִּהְיֶינָה גְרוּעוֹת מֵעַרְסְלוֹת הָעֵץ, שֶׁכֹּה מְעַט הִשְׁתַּמַשְׁנוּ בָּהֵן.

– וְאַתָּה, כְּנִרְאֶה, מִצְטַעֵר עַל כָּךְ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– בָּרוּר, שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר, – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל – עַתָּה לֹא אוּכַל לְהִתְפָּאֵר, שֶׁהָיִיתִי תָּלוּי לַיְלָה שָׁלֵם עַל עַנְפֵי עֵץ מֵעַל לַמַיִם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּדַעְתִּי קֹדֶם לָכֵן.

– אֲבָל תַּחַת זֶה תּוּכַל לְהִתְפָּאֵר, שֶׁכִּמְעַט נִשְׂרַפְתָּ עָלָיו, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– אוֹ שֶׁכִּמְעַט נָפַלְתָּ יָשָׁר לְתוֹךְ לוֹעֵי הַתַּנִינִים, – הוֹסִיף הַמַיוֹר.

כֻּלָם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק, כְּשֶׁנִזְכְּרוּ בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם. הֵם יָרְדוּ לְמַרְגְלוֹת הַחוֹלוֹת, הוֹצִיאוּ אֶת שְׁאֵרִית צֵֵידָתָם וְאָכְלוּ אֶת אֲרוּחָתָם בְּתֵאָבוֹן. אַחַר כָּךְ חָפְרוּ לָהֶם גוּמוֹת בַּחוֹל, שָׁכְבוּ לִישׁוֹן מִתּוֹךְ תִּקְוָה, שֶׁשׁוּם דָבָר לֹא יַרְגִיז עוֹד אֶת מְנוּחָתָם, וְעַד מְהֵרָה נִרְדְמוּ כֻּלָם, מִלְבַד גְלֶנֶרְוַן הָאֶחָד, שֶׁלֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם.

לוֹ הִצִיקָה הַמַחֲשָׁבָה עַל דְבַר “דוּנְקָן”. שֶׁמָא לֹא הִגִיעָה הָאֳנִיָה לַמָקוֹם הַמְיֻעָד? – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. אַךְ לֹא. זוֹ הָיְתָה הַנָחָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית. הֵם יָצְאוּ מִטַלְקָהוּאָנוֹ בָּאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטוֹבֶּר וְהִגִיעוּ לָאוֹקְיָנוֹס בָּאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר. בִּמְרוּצַת הַחֹדֶשׁ הַזֶה שֶׁל מַסָעָם עַל פְּנֵי אֶרֶץ צִ’ילִי, הַקוֹרְדִילֵרִים, הַפַּמְפּוֹת וּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה, הָיְתָה “דוּנְקָן” צְרִיכָה לְהַסְפִּיק לְהַקִיף אֶת הָרֹאשׁ הוֹרְן וּלְהַגִיעַ אֶל הַמָקוֹם הַזֶה. לְעַכֵּב אֳנִיָה מְצֻיָנָה זוֹ בְּדַרְכָּהּ לֹא יָכֹל שׁוּם דָבָר. סוּפַת יָם הָיְתָה כְּאַיִן וּכְאֶפֶס בִּשְׂבִילָהּ. ג’וֹן מֵנְגֶלְס הָיָה גַם אִישׁ־יָם מְנֻסֶה, הַיוֹדֵעַ לְהַרְחִיק מִדַרְכּוֹ כָּל סַכָּנָה. מַה יָכֹל אֵפוֹא לְעַכֵּב אֶת הָאֳנִיָה?

גְלֶנֶרְוַן לֹא רָצָה לְהַאֲמִין, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָאֳנִיָה, אִלוּ נִמְצְאָה בְּקֵרוּב מָקוֹם. הוּא קָם וְעָלָה שׁוּב עַל פִּסְגַת הַחוֹלוֹת, נָעַץ אֶת עֵינָיו מִתּוֹךְ גַעְגוּעִים עַזִים בָּעֲרָפֶל הַבִּלְתִּי חָדִיר, וְקִוָה לִרְאוֹת, לְפָחוֹת, אֵיזֶה נֹגַהּ רָפֶה מֵאוֹרוֹתֶֶיהָ שֶׁל “דוּנְקָן”. אַךְ הוּא לֹא רָאָה דָבָר.

רַעְיוֹנוֹתָיו עָפוּ לִקְרַאת אִשְׁתּוֹ הַיְקָרָה וְכָל הַַסוֹבְבִים אוֹתָהּ, וְלַמַחֲשָׁבָה שֶׁמָא אֵרַע, חָלִילָה, אֵיזֶה אָסוֹן לְ“דוּנְקָן”, צָנַח אַרְצָה וְנֶאֱנַח מֵעֹמֶק לִבּוֹ.

וְהִנֵה הִבְרִיק מֵרָחוֹק אֵיזֶה אוֹר קָלוּשׁ… וְגַם שֵׁנִי…

– הָהּ! – קָרָא הָאִישׁ הַבּוֹדֵד – הַרְבֵּה מֵאֹד הָיִיתִי נוֹתֵן, אִלוּ יָכֹלְתִּי לִקְרֹעַ אֶת הָעֲרָפֶל הַזֶה וּלְהִוָכַח, כִּי אָמְנָם אֳנִיָתִי הִיא הַמְאִירָה מֵרָחוֹק!

וּפִתְאֹם נִזְכַּר כִּי פַּגַנֶל מֵיטִיב לִרְאוֹת בַּלַיְלָה מֵאֲשֶׁר בַּיוֹם.

– אָעִיר אוֹתוֹ! – אָמַר לְעַצְמוֹ – הוּא יַרְגִיעַ אוֹתִי, וְאִם לֹא – תִּטָרֵף דַעְתִּי עָלַי!

הַגִיאוֹגְרָף יָשַׁן בִּמְאוּרָתוֹ שֵׁנָה מְתוּקָה, וּפִתְאֹם הִרְגִישׁ, כִּי מְנַעְנְעִים אוֹתוֹ.

– וּמַה עוֹד? – קָרָא מִתּוֹךְ שֵׁנָה, בְּשַׁפְשְׁפוֹ אֶת עֵינָיו בְּאֶגְרוֹפוֹ.

– זֶה אֲנִי.

– מִי אַתָּה?

– גְלֶנֶרְוַן. קוּמָה, בְּבַקָשָׁה, וּבוֹא אִתִּי, כִּי דְרוּשׁוֹת לִי עֵינֶיךָ.

– עֵינַי?

– כֵּן, רַק עֵינֶיךָ, שֶׁבְּוַדַאי תִּרְאֶינָה אֶת “דוּנְקָן” בְּתוֹךְ הָעֲלָטָה הַזֹאת… בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, קוּם מַהֵר!

– יִקַח הַשֵׁד אֶת הַנִיקְטוֹלוֹפְיָה שֶׁלִי, שֶׁבִּגְלָלָהּ אֵין נוֹתְנִים לִי לִישׁוֹן! – רָטַן הַמְלֻמָד, אִם כִּי בְּלִבּוֹ שָׂמַח מְאֹד, שֶׁהוּא יָכֹל לִגְמֹל אֵיזֶה חֶסֶד לִגְלֶנֶרְוַן.

הוּא קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת, הִתְמוֹדֵד עַד שֶׁנִשְׁמַע פֵּרוּק עַצְמוֹתָיו, וּלְבַסוֹף עָלָה בְּעִקְבוֹת גְלֶנֶרְוַן עַל פִּסְגַת הַחוֹלוֹת.

– אָנָא, הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, וְאוּלַי תִּרְאֶה שָׁם דְבַר־מָה, – אָמַר לוֹ גְלֶנֶרְוַן בְּהַצְבִּיעוֹ בְּיָדוֹ לַיָם – הַבֵּט יָשָׁר… נוּ?

– אֲנִי מַבִּיט וּמַבִּיט וְאֵינִי רוֹאֶה כְּלוּם.

– הִתְבּוֹנֵן עוֹד. אוּלַי תִּרְאֶה. וּבְכֵן – מָה עַכְשָׁיו?

– אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַיָם… גַלֵי קֶצֶף לְבָנִים…

– וְאוֹר אָדֹם אוֹ יָרֹק אֵין אַתָּה רוֹאֶה?

– לֹא אָדֹם, לֹא יָרֹק וְלֹא כָּחֹל, אֵינִי רוֹאֶה כָּל אוֹר… גַם חָתוּל לֹא יִרְאֶה כָּאן דָבָר וּמַה גַם בֶּן־אָדָם!

לַמְרוֹת מַאֲמַצָיו לִלְטשׁ אֶת עֵינָיו, נִסְגְרוּ הַלָלוּ בְּעַל־כָּרְחָן. רֹאשׁוֹ צָנַח עַל חָזֵהוּ, אֲבָל גְלֶנֶרְוַן נִדְנֵד אֶת הַגִיאוֹגְרָף הָאֻמְלָל וְהִפְצִיר בּוֹ לְהַבִּיט אֶל הַיָם.

– הַיָשֵׁן אַתָּה, פַּגַנֶל? – קָרָא לְבַסוֹף הַלוֹרְד, בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הַגִיאוֹגְרָף עוֹמֵד בְּפִיק בִּרְכַּיִם וּמִתְנוֹעֵעַ כְּשִׁכּוֹר.

– כֵּן, אֲנִי יָשֵׁן… בֶּאֱמֶת, אֲנִי יָשֵׁן וְאֵינִי רוֹאֶה כְּלוּם…

– וּבְכֵן אֵין מַה לַעֲשׂוֹת, לֵךְ לִישׁוֹן.

וְהוּא לָקַח אֶת הַמְלֻמָד בְּיָדוֹ, הוֹרִידָהוּ בִּזְהִירוּת רַבָּה לְמַטָה, הִשְׁכִּיבוֹ בִּמְאוּרָתוֹ וְכִסָה אוֹתוֹ בְּפּוֹנְצָ’תוֹ. אַחַר כָּךְ שָׁכַב גַם הוּא.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הֵקִיצוּ כֻּלָם לְקוֹל קְרִיאָתוֹ הַשְׂמֵחָה שֶׁל גְלֶנֶרְוַן:

– “דוּנְקָן”! “דוּנְקָן”!

– הֵידָד! – עָנוּ לוֹ חֲבֵרָיו, בְּקָפְצָם וּבַעֲלוֹתָם עַל רֹאשׁ גִבְעַת הַחוֹל, מְקוֹם שָׁם עָמַד גְלֶנֶרְוַן.

וְאָכֵן רָאוּ בְּמֶרְחַק שִׁשָׁה־שִׁבְעָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הַחוֹף אֶת “דוּנְקָן” עִם מִפְרָשֶׂיהָ הַגְלוּלִים וַעֲשָׁן אֲרֻבָּתָהּ מִתְעָרֵב עִם הָעֲרָפֶל. הַיָם עוֹד גָעַשׁ וְלָכֵן לֹא יָכְלָה בְּשָׁעָה זוֹ הָאֳנִיָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף.

כְּדֵי לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם שֶׁל מַלָחֵי הָאֳנִיָה, יָרָה טַלְקַב בְּרוֹבֵהוּ. כֻּלָם הִתְבּוֹנְנוּ וְהֶאֱזִינוּ. אֲבָל מִן הָאֳנִיָה לֹא הִגִיעָה כָּל תְּשׁוּבָה.

טַלְקַב יָרָה שְׁתֵּי יְרִיוֹת נוֹסָפוֹת זוֹ אַחֲרֵי זוֹ. וְהִנֵה הִתְחִיל מִיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָה לְהִתְנַשֵׂא וּלְתַמֵר לְמַעְלָה עָשָׁן לְבַנְבָּן.

– הֵם הִרְגִישׁוּ בָּנוּ! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – אַף הֵם עוֹנִים לָנוּ בִּירִיוֹת!

וְאָכֵן צָדַק. כַּעֲבֹר דַקוֹת אֲחָדוֹת הִגִיעַ לְאָזְנֵיהֶם קוֹל עָמוּם שֶׁל יְרִיַת תּוֹתָח וּמִיָד לְאַחַר זֶה הֵחֵלָה “דוּנְקָן” לְהִתְקָרֵב מְעַט אֶל הַחוֹף. לְבַסוֹף עָמְדָה וְלַמַיִם הוּרְדָה אַסְדָה.

– בָּאַסְדָה יָשְׁבוּ שְׁלשָׁה מַלָחִים, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בִּרְאוֹתוֹ מֵרָחוֹק אֶת הַנַעֲשֶׂה בָּאֳנִיָה וּבְקִרְבָתָהּ.

– כֵּן, הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּוַדַאי פָּחֲדָה לָשֶׁבֶת בָּאַסְדָה, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין – הַיָם אֵינוֹ שָׁלֵו.

– ג’וֹן מַנְגֶלְס לֹא יִתֵּן לָהּ, – הֵעִיר הַמַיוֹר – וְהוּא עַצְמוֹ הֲרֵי אֵינוֹ יָכֹל לַעֲזֹב אֶת הָאֳנִיָה.

– הֶאָח! בְּאֵיזוֹ מְהִירוּת נִשֵׂאת אֵלֵינוּ הָאַסְדָה! – קָרָא רוֹבֶּרְט – עוֹד מְעַט וְרָאִיתִי אֶת אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה… וְאֶת מָרַת גְלֶנֶרְוַן הַטוֹבָה.

וְאוּלָם לַמְרוֹת הַמְהִירוּת הָרַבָּה לֹא הִגִיעָה הָאַסְדָה לַחוֹף אֶלָא כַּעֲבֹר שְׁתֵּי שָׁעוֹת.

גְלֶנֶרְוַן נִגַשׁ אֶל טַלְקַב, שֶׁעָמַד בְּיָדַיִם שְׁלוּבוֹת עַל חָזֵהוּ וְהִבִּיט בִּמְנוּחָה עַל הַיָם הַמַכֶּה גַלִים. עַל יָדוֹ עָמַד יְדִידוֹ הַנֶאֱמָן טָאוּקָה.

בְּאָחֲזוֹ בְּיַד הָאִינְדִיאָנִי וּבְהַרְאוֹתוֹ עַל הָאֳנִיָה הָעוֹמֶדֶת בְּמֶרְחַק־מָה בַּיָם, אָמַר אֵלָיו הַלוֹרְד בְּרֶגֶשׁ:

– סַע אִתָּנוּ!

טַלְקַב הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ בִּשְׂלִילָה.

– הִסָפַח אֵלֵינוּ, יְדִידִי! – הִפְצִיר בּוֹ גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי תְּשׁוּבָה מָחְלֶטֶת – כָּאן טָאוּקָה, כָּאן הַפַּמְפּוֹת…

גְלֶנֶרְוַן הֵבִין, שֶׁאָדָם זֶה לֹא יַסְכִּים לְעוֹלָם לְהִפָּרֵד מְאוֹתָם הַמִישׁוֹרִים, שֶׁשָׁם חָיוּ וּמֵתוּ אֲבוֹתָיו. הוּא לָחַץ אֶת יָדוֹ בְּחָזְקָה וְלֹא רָצָה לְהַרְגִיזוֹ יוֹתֵר בְּהַצָעָתוֹ. הוּא גַם לֹא הִפְצִיר בּוֹ, כְּשֶׁהָאִינְדִיאָנִי מֵאֵן לָקַחַת כָּל שָׂכָר בְּעַד עֲמָלוֹ הַקָשֶׁה.

– מֵתּוֹךְ יְדִידוּת! – אָמַר הָאִינְדִיאָנִי.

גְלֶנֶרְוַן שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. הוּא רָצָה מְאֹד לְהַשְׁאִיר לְפַּטַגוֹנִי אֵיזֶה דָבָר לְזִכָּרוֹן. אֲבָל מָה הוּא יָכֹל לְהַצִיעַ לוֹ מִלְבַד כֶּסֶף? הַסוּסִים, הַנֶשֶׁק, הַצִיוּד – כָּל אֵלֶה אָבְדוּ בַּמַיִם, בַּמֶה יוּכַל אֵפוֹא לְהוֹדוֹת לְמוֹרֵה־דֶרֶךְ זֶה, שֶׁמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם.

פִּתְאֹם נִצְנֵץ רַעְיוֹן מֻצְלָּח בְּמֹחוֹ. הוּא הוֹצִיא מִכִּיס מְעִילוֹ אֶת אַרְנָקוֹ, שֶׁבּוֹ שָׁמַר עַל דָבָר יָקָר לוֹ מִכָּל יְקָר – תְּמוּנָה קְטַנְטַנָה שֶׁל פְּנֵי אִשָׁה וּמִסָבִיב לָה אַבְנֵי־חֵן מַבְרִיקוֹת.

הוּא הוֹשִׁיט אֶת הַתַּכְשִׁיט לָאִינְדִיאָנִי וְאָמַר:

– זוֹהִי אִשְׁתִּי!

טַלְקַב הִסְתַּכֵּל בַּתְּמוּנָה וְאָמַר בְּרַכּוּת:

– יָפָה וְטוֹבָה!

– קַח לְךָ לְמַזְכֶּרֶת־נֶצַח, – הוֹסִיף הַלוֹרְד.

מֵתּוֹךְ יִרְאַת כָּבוֹד נָשַׁק הַפַּטַגוֹנִי לַתְּמוּנָה וְתָלָה אוֹתָהּ עַל לִבּוֹ.

אַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ כֻּלָם לְהִפָּרֵד מִמֶנוּ, בְּהִצְטַעֲרָם מְאֹד, שֶׁהֵם מֻכְרָחִים לַעֲזֹב אֶת הַיְדִיד הַנֶאֱמָן וְהַנָדִיב הַזֶה.

גַם פַּגַנֶל הִכְרִיחוֹ לְקַבֵּל מִמֶנוּ מַתָּנָה לְזִכָּרוֹן – מַפַּת אֲמֵרִיקָה הֲדְרוֹמִית וְהָאוֹקְיָנוֹסִים, שֶׁהָאִינְדִיאָנִי הִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּהִתְעַנְיְנוּת רַבָּה זֶה הָיָה הַדָבָר הַיָקָר בְּיוֹתֵר, שֶׁהַמְלֻמָד הָיָה יָכֹל לָתֵת לוֹ, כִּי מַפָּה זוֹ חֻבְּרָה עַל יָדָיו וְעַל כֵּן הוֹקִיר אוֹתָהּ מְאֹד.

רוֹבֶּרְט חִבֵּק חֲלִיפוֹת אֶת טַלְקַב וְאֶת טָאוּקָה וְלֹא יָכֹל לִכְבֹּשׁ אֶת דִמְעוֹתָיו. לְדַאֲבוֹנוֹ, לֹא הָיָה לוֹ יוֹתֵר בַּמֶה לְהוֹכִיחַ אֶת אַהֲבָתוֹ הָעֲמוּקָה לָאִינְדִיאָנִי הַנָדִיב.

וּבֵינְתַיִם הִתְקָרְבָה הָאַסְדָה אֶל הַחוֹף, כְּשֶׁהִיא מְפַלֶסֶת לָהּ בִּזְהִירוּת נָתִיב בֵּין שִׂרְטוֹנֵי הַחוֹל.

– מַה שְׁלוֹם אִשְׁתִּי? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁהָאַסְדָה נָגְעָה בְּחוֹל הַחוֹף.

– וּמַה שְׁלוֹם אֲחוֹתִי? – קָרָא רוֹבֶּרְט.

– הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה גְרַנְט בְּרִיאוֹת וּשְׁלֵמוֹת וְהֵן מְחַכּוֹת לָכֶם בָּאֳנִיָה בְּקֹצֶר־רוּחַ, – עָנָה אַחַד הַמַלָחִים, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁשְׁנֵי הַמַלָחִים הָאֲחֵרִים הִשְׁתַּחֲווּ וּבֵרְכוּ אֶת הַבָּאִים בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁהֵם מְנוֹפְפִים בְּכוֹבְעֵיהֶם בָּאֲוִיר.

– יְמַהֵר־נָא, הוֹד מַעֲלָתוֹ, לָשֶׁבֶת בָּאַסְדָה, כִּי עוֹד מְעַט יַתְּחִיל הַשֵׁפֶל, – הוֹסִיף הַמַלָח הָרִאשׁוֹן.

בְּנֵי הַחֲבוּרָה נִפְרְדוּ מִן הָאִינְדִיאָנִי שֵׁנִית וְטַלְקַב הֵרִים אֶת רוֹבֶּרְט, לָחַץ אוֹתוֹ בְּחָזְקָה אֶל לִבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו הַחֲזָקוֹת אֶל הָאַסְדָה.

– סַע לְשָׁלוֹם! – קָרָא אֵלָיו, בְּהַבִּיטוֹ לְתוֹךְ עֵינָיו – גֶבֶר אַמִיץ־לֵב אַתָּה!

– שָׁלוֹם לְךָ, יְדִיד וָרֵעַ, שָׁלוֹם לְךָ! – קָרָא אֵלָיו גְלֶנֶרְוַן.

– וְכִי נָשׁוּב וְנִתְרָאֶה עוֹד בִּזְמַן מִן הַזְמָנִים? – קָרָא פַּגַנֶל.

– Quien sabe? (מִי יוֹדֵעַ?) – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי בַּהֲרִימוֹ אֶת יָדוֹ לַשָׁמַיִם. אֵלֶה הָיוּ דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהִגִיעוּ לְאָזְנֵיהָם מִתּוֹךְ הֶמְיַת הַגַלִים.

כַּאֲשֶׁר יָצְאָה הָאַסְדָה מִתּוֹךְ הַנְתִיבוֹת הַמִתְפַּתְּלוֹת שֶׁבֵּין הַשִׂרְטוֹנוֹת, תָּקַף אוֹתָהּ הַזֶרֶם הֶחָזָק וְנָשָׂא אוֹתָהּ לְלֵב הַיָם. עוֹד זְמַן רַב נִרְאֲתָה עַל פִּסְגַת הַחוֹלוֹת דְמוּתוֹ הַגְבוֹהָה וְהַמוּצָקָה שֶׁל הָאִינְדִיאָנִי. אַךְ לְאַט־לְאַט הֵחֵלָה צוּּרָתָה לְהִטַשְׁטֵשׁ וְעַד מְהֵרָה נֶעֶלְמָה כֻּלָה וְלֹא נִרְאֲתָה עוֹד.

בְּהַגִיעַ הָאַסְדָה אֶל הָאֳנִיָה, הָיָה רוֹבֶּרְט הָרִאשׁוֹן שֶׁטִפֵּס וְעָלָה עַל הַסִפּוּן, מְקוֹם שָׁם חִכְּתָה לוֹ אֲחוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת, כְּכָל שֶׁחִכְּתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְבַעֲלָהּ – הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

מַלָחֵי הָאֳנִיָה קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי הַשָׁבִים בִּתְרוּעוֹת שִׂמְחָה וָגִיל.

וְכָכָה נִגְמַר הַמַעֲבָר דֶרֶךְ אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית בְּקַו יָשָׁר לְרָחְבָּהּ. אֶת הַנוֹסְעִים אַמִיצֵי־הַלֵב לֹא יָכְלוּ לַעְצֹר בְּדַרְכָּם – לֹא הָרִים, לֹא נְהָרוֹת וְאַף לֹא מִכְשׁוֹלִים קְשִׁים אֲחֵרִים. כָּל סַכָּנָה לֹא הִפְחִידָה אוֹתָם וְכָל דָבָר לֹא יָכֹל לְהִתְיַצֵב לָהֶם לְשָׂטָן בְּדַרְכָּם. אַמִיצֵי־הַלֵב הָאֵלָה הִתְגַבְּרוּ עַל כָּל הַמִכְשׁוֹלִים. רַק בְּמִכְשׁוֹל אֶחָד לֹא נִתְקְלוּ – בְּכָל דַרְכָּם הָאֲרֻכָּה וְהַקָשָׁה לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם לַעֲמֹד בִּפְנֵי רֹעַ לִבָּם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם.

מִין נֶשֶׁר אֲמֵרִיקָנִי עֲנָק. ↩
כְּפָר – בִּלְשׁוֹן הַפַּטַגוֹנִים. ↩
הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ שֶׁל הַפַּמְפּוֹת. ↩
“טוֹלְדֶרְיוֹ”– מחנה אינדיאני, כפר אינדיאני – הערת פב"י. ↩

l ילדי רב החובל גרנט ־ כרך ג

פֶּרֶק א: הַחֲזָרָה לָאֳנִיָה

רִגְעֵי הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל תַּיָרֵינוּ עִם חַבְרֵיהֶם בְּ“דוּנְקָן” עָבְרוּ בִּנְשִׁיקוֹת, חִבּוּקִים וּתְרוּעוֹת גִיל. בַּעֲלוֹתוֹ עַל הָאֳנִיָה, הָיוּ דְבָרָיו שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁלֹא עָשָה דָבָר לְלֹא מַחֲשָׁבָה וְשֶׁלֹא רָצָה עַתָּה לְהַקְדִיר אֶת רִגְעֵי הַחֶדְוָה, כָּאֵלֶה:

– אַל־נָא תִּתְעַצְבוּ, יְדִידַי! אַף־עַל־פִּי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עֲדַיִן אֵינוֹ אִתָּנוּ, הֲרֵינוּ יוֹדְעִים יְדִיעָה מָחְלֶטֶת אֶת הַמָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הוּא נִמְצָא, וּבְקָרוֹב יִהְיֶה אִתָּנוּ.

בִּדְבָרִים אֵלֶה הֵרַךְ קְצַת הַלוֹרְד אֶת הָאַכְזָבָה שֶׁתָּקְפָה אֶת כָּל אֵלֶה אֲשֶׁר חִכּוּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְעַל יְדֵי כָּךְ גַם הִצִיל, אִם אֶפְשָׁר לֶאֱמֹר כָּךְ, אֶת שִׂמְחַת הַפְּגִישׁה.

אִם כִּי מֶרִי גְרַנְט וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִתְעַצְבוּ מְאֹד עַל הֶעְדֵרוֹ שֶׁל זֶה, אֲשֶׁר לְמַעֲנוֹ קִבְּלוּ עַל עַצְמָם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּמְלַוָיו אֶת הַחִפּוּשׂ בַּפַּמְפּוֹת, לֹא נִשְׁלְלָה מֵהֶם, לְמִצְעָר, הַתִּקְוָה לְמָצְאוֹ.

עוֹד בְּשָׁעָה שֶׁהָאַסְדָה הִתְקָרְבָה אֶל הָאֳנִיָה הָיְתָה רוּחָן שֶׁל שְׁתֵּי הַנָשִׁים נִסְעֶרֶת מְאֹד. הֵן אִמְצוּ אֶת עֵינֵיהֶן עַד לִכְאֵב, וְלִבָּן הִשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת מַה מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאַסְדָה. מֶרִי עָבְרָה חֲלִיפוֹת מִתִּקְוָה לְיֵאוּשׁ. רֶגַע נִדְמָה לָהּ, שֶׁהִיא רוֹאָה אֶת אָבִיהָ, וְאָז הִבְרִיקוּ עֵינֶיהָ מִשִׂמְחָה וּפָנֶיהָ הַנֶחְמָדוֹת נָהֲרוּ וְהֶאְדִימוּ מֵרֹב אֹשֶר. וְרֶגַע מָנְתָה אֶת הַיוֹשְׁבִים בָּאַסְדָה, שֶׁמִסְפָּרָם הִגִיעַ לַעֲשָׂרָה, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה דוֹמֶה לְאָבִיהָ, וְאָז קָפְאָה בִּמְקוֹמָהּ, פָּנֶיהָ הֶחְוִירוּ וְלִבָּהּ פָּג מֵרֹב צַעַר.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה שָׂמְחָה וְהִתְעַצְבָה אִתָּה יַחַד.

אַךְ מַרְאֵהוּ שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס הָיָה דוֹמֶה לְמַרְאֵה אָדָם הַמוּכָן לְכַתְּחִלָה לְכָל פֻּרְעָנוּת. עֵינָיו הַחַדוֹת רָאוּ מִיָד, שֶׁחַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת שָׁבוּ לְבַדָם כִּלְעֻמַת שֶׁהָלְכוּ.

– אַבָּא אֵינֶנוּ אִתָּם! הוּא אָבַד! – לָחֲשָׁה הָעַלְמָה מֶרִי בְּקוֹל מְקֻטָע, בְּשָׁעָה שֶׁהָאַסְדָה הִתְקָרְבָה וְיָכְלָה לִרְאוֹת הֵיטֵב אֶת פְּנֵי הַיוֹשְׁבִים בָּהּ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה חִבְּקָה וְלִטְפָה בְּדוּמִיָה אֶת הָעַלְמָה הַמִתְיַפַּחַת, אַךְ לֹא מָצְאָה בְּפִיהָ דִבְרֵי נִחוּמִים לְהָקֵל אֶת צַעֲרָהּ.

וּבְמַצָב כָּזֶה מָצָא אוֹתָם גְלֶנֶרְוַן.

אוּלָם מִשֶׁשָׁמְעָה הָעַלְמָה גְרַנְט אֶת הַדְבָרִים הַמְעוֹדְדִים שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל עֲדַיִן אֵינוֹ אִתָּם, מָצוֹא יִמְצָאוּהוּ, נִרְגְעָה קְצַת.

אַחֲרֵי הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת סִפֵּר הַלוֹרְד לְאִשְׁתּוֹ, לָעַלְמָה מֶרִי וּלְג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת עִקָרֵי קוֹרוֹתֵיהֶם וּבִשֵׂר לָהֶם אֶת בְּשׂוֹרַת תַּגְלִיתוֹ הַחֲדָשָה שֶׁל מַר פַּגַנֶל, אֲשֶׁר עָמַד עַל הַסְבָּרָתָהּ הַמְשֻׁבֶּשֶׁת שֶׁל הַתְּעוּדָה.

– בְּפִקְחוּתוֹ הַחוֹדֶרֶת – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּהִתְכַּוְנוֹ לִהַדְגִישׁ אֶת פָּעֳלוֹ הֶחָשׁוּב שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף – גִלָה לָנוּ יְדִידֵנוּ מַר פַּגַנֶל אֶת הָרַעְיוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁבַּתְּעוּדָה. כְּשֶׁאָנוּ לְעַצְמֵנוּ לֹא הָיָה עוֹלֶה עַל דַעְתֵּנוּ לְעוֹלָם, כִּי טָעִינוּ בַּתְּעוּדָה טָעוּת גַסָה כָּל כָּךְ, בְּהַחֲלִיפֵנוּ מִלָה בְּמִלָה. וְאִם חַיָה עוֹד בְּלִבֵּנוּ הַתִּקְוָה לְהַצִיל אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, הֲרֵי אָנוּ חֲיָבִים לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ אַךְ וְרַק לָאָדָם הַטוֹב בָּאֲנָשִׁים וְהַנִכְבָּד בַּמְלֻמָדִים הַצָרְפַתִּיִים, לְמַר זַ’ק פַּגַנֶל.

הַגִיאוֹגְרָף הִשְׁתַּחֲוָה וְהוֹדָה לַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן עַל דְבָרָיו בְּחִיוּךְ שֶׁל אֹשֶר.

– וְאַתְּ, מָרַת מֶרִי, – פָּנָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶל הָעַלְמָה גְרַנְט, שֶׁשָׁתְתָה אֶת דְבֵרָיו בְּצָמָא – הִנֵךְ יְכוֹלָה לְהִתְגָאוֹת בְּאָחִיךְ. הוּא יִהְיֶה לֹא רַק אָדָם יָשָׁר וְטוֹב־לֵב, אֶלָא גַם גִבּוֹר מַמָשׁ. הוּא נָשָׂא כָּמוֹנוּ אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת, וְהָעִנוּיִים וְהַסַכָּנוֹת, וְאַף פַּעַם לֹא נָפְלָה עָלָיו רוּחוֹ. אַף תְּלוּנָה קַלָה לֹא שָׁמַעְנוּ מִפִּיו וְלֹא רָאִינוּ בְּפָנָיו אַף צֵל שֵׁל אִי־רָצוֹן אוֹ חֲרָטָה עַל אֲשֶׁר הָלַךְ אִתָּנוּ.

בְּדִבְרֵי הַשֶׁבַח הַלָלוּ הֵבִיא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת רוֹבֶּרְט בִּמְבוּכָה.

– מָה רַב טוּבְךָ, אֲדוֹנִי! – לָחַשׁ הַנַעַר הַנָבוֹךְ, בְּהַסְתִּירוֹ אֶת פָּנָיו הַמַסְמִיקוֹת בְּחֵיק אֲחוֹתוֹ.

– אֵין לְךָ עַל מַה לְהִתְבַּיֵשׁ, יְדִידִי הַצָּעִיר, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – אַתָּה תִּהְיֶה לְכָבוֹד לְאָבִיךָ רַב־הַחוֹבֵל הַגִבּוֹר. בָּזֶה אֵין לְךָ כְּלָל לְהִתְבַּיֵשׁ.

וְרַב־הַחוֹבֵל מָשַׁךְ אֵלָיו אֶת הַנַעַר, לְחָצוֹ בְּחָזְקָה אֶל לִבּוֹ וְנָשַׁק לוֹ.

הַסִפּוּר עַל דְבַר טַלְקַב הֵבִיא אֶת כֻּלָם לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת. הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן הִצְטַעֲרָה מְאֹד שֶׁלֹא נִתַּן לָהּ לְהוֹדוֹת בְּפִיהָ לְאוֹתוֹ פֶּרֶא נָדִיב וְאַמִיץ־לֵב.

וּכְשֶׁשָׁכְכָה קְצַת חֶדְוַת הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה, נֶחְפַּז הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס לְתָאוֹ, הִתְרַחֵץ יָפֶה־יָפֶה, הֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו וְהִתְגַלַח כָּרָאוּי, בְּהַחֲזִיקוֹ בְּיָדוֹ אֶת הַתַּעַר בְּשַׁלְוָה כָּזֹאת, כְּאִלוּ חָזַר עַתָּה מִטִיוּל רָגִיל וְלֹא מִמַסָע רָחוֹק, מָלֵא סַכָּנוֹת וּתְלָאוֹת לְאֵין סְפֹר.

לְאַחַר שֶׁעָשָׂה כַּדָבָר הַזֶה גַם פַּגַנֶל, מִהֵר לַחֲזֹר לַסִפּוּן וּלְשׁוֹטֵט בְּעֵרָנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת מִן הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶל הָעַלְמָה גְרַנְט, וּמִן הָעַלְמָה גְרַנְט לְג’וֹן מַנְגֶלְס וּלְכָל הַמַלָחִים שֶׁבָּאֳנִיָה. מִכֻּלָם קִבֵּל מָנָה הֲגוּנָה שֶׁל לְחִיצוֹת־יָד, בְּרָכוֹת וְדִבְרֵי שֶׁבַח. וּלְבַסוֹף הִגִיעוּ הַדְבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁרָצָה לְחַבֵּק וּלְנַשֵׁק אֶת כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָאֳנִיָה, מַה שֶׁהֻרְשָׁה לוֹ, כַּמוּבָן, בְּהַגְבָּלָה מְסֻיֶמֶת בְּיַחַס לַנָשִׁים, שֶׁלֹא נָתְנוּ לוֹ אֶלָא לְנַשֵׁק אֶת יָדָן.

מַר אוֹלְבִּינֶט, הַטַבָּח שֶׁבְּ“דוּנְקָן”, הוֹדָה לַמְלֻמָד עַל חִבּוּקָיו בָּזֶה, שֶׁהוֹדִיעַ לוֹ:

– מַר פַּגַנֶל, אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר מוּכָנָה כְּבָר.

– אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר? – תָּמַהּ פַּגַנֶל.

– כֵּן אֲדוֹנִי, אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר.

– אֲרוּחָה מַמָשׁ, עַל שֻׁלְחָן מַמָשׁ, עִם מַפָּה מַמָשׁ וּכְלֵי־אֹכֶל מַמָשׁ?

– מוּבָן מֵאֵלָיו, מַר פַּגַנֶל.

– וַאֲרוּחָה זוֹ לֹא תִּהְיֶה רַק שֶׁל בָּשָׂר מְעֻשָׁן, בֵּיצִים צְלוּיוֹת וְאֹרֶז יָבֵשׁ?

– אֲבָל, מַר פַּגַנֶל! – קָרָא מַר אוֹלְבִּינֶט, נֶעֱלָב מִשְׁאֵלוֹת מוּזָרוֹת כָּאֵלוּ.

– לֹא נִתְכַּוַנְתִּי, חָלִילָה, לִפְגֹעַ בִּכְבוֹדְךָ, יְדִידִי, – אָמַר פַּגַנֶל בְּטָפְחוֹ בְּחִבָּה עַל גַבּוֹ שֶׁל אוֹלְבִּינֶט – רָצִיתִי רַק לְהַסְבִּיר לְךָ בָּזֶה – שֶׁזֶה חֹדֶשׁ יָמִים לֹא רָאִיתִי לְפָנַי אֲרוּחָה אֲמִתִּית. אָכַלְנוּ לֹא עַל שֻׁלְחָן, אֶלָא בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אוֹ עַל עַנְפֵי עֵצִים. וּלְפִיכָךְ הֲרֵי תִּסְלַח לִי, שֶהִטַלְתִּי סָפֵק בִּדְבָרֶיךָ עַל אֲרוּחָה אֲמִתִּית, הַנִרְאֵית לִי כְּמַשְׂאַת־נֶפֶשׂ, כְּמִשְׂחַק־דִמְיוֹן, כַּחֲלוֹם!

– בְּבַקָשָׁה לְהִוָכַח, כִּי אָמְנָם אֵין מוֹלִיכִים אוֹתְךָ שׁוֹלָל בְּדִמְיוֹן־שָׁוְא, – אָמְרָה אֵלָיו הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בִּפְנוֹתָהּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל.

– אָנָא לְהַשְׁלִים אֶת שִׂמְחָתִי וְהַרְשִׁינִי־נָא לְלַווֹתֵךְ אֶל הַשֻׁלְחָן, – בִּקֵשׁ אוֹתָהּ הַמְלֻמָד הַמְנֻמָס.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה חִיְכָה חִיוּךְ נָעִים, וּבְהַצִיעָהּ לְבַעֲלָהּ לְהִלָווֹת אֶל הָעַלְמָה גְרַנְט, הוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת יָדָהּ.

– סְלִיחָה, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – הִפְסִיק ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת בַּעַל הָאֳנִיָה – וְכִי אֵין בִּרְצוֹנְךָ לִמְסֹר אֵי־אֵלוּ פְּקֻדוֹת בְּנוֹגֵעַ לְ“דוּנְקָן”?

– אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, ג’וֹן יַקִירִי, נְטַכֵּס כֻּלָנוּ יַחַד עֵצָה וּנְעַבֵּד תָּכְנִית בִּדְבַר מַסָעֵנוּ הֶחָדָשׁ, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – וְעַתָּה נֵלֵךְ לֶאֱכֹל, אָנוּ מֵתִים מַמָשׁ בְּרָעָב.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִשְׁתַּחֲוָה, הָלַךְ לִמְסֹר הוֹרָאוֹת לַמְכוֹנָאִי, וְאַחַר כָּךְ הִצְטָרֵף גַם הוּא לַמְסֻבִּים אֶל הַשֻׁלְחָן.

אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר שֶׁל מַר אוֹלְבִּינֶט הָיְתָה בְּעֵינֵי הַשָׁבִים מִן הַפַּמְפּוֹת כִּסְעֻדַת־מְלָכִים אֲמִתִּית.

– אֲרוּחָה זוֹ עוֹלָה בְּטוּבָהּ, בְּטִיבָהּ וּבְטַעְמָהּ עַל צֵיד הַפַּמְפּוֹת עַד לְאֵין עֲרֹךְ! – הִכְרִיז פַּגַנֶל, אֲשֶׁר מִסִבַּת פִּזוּר־נַפְשׁוֹ לָקַח לוֹ שְׁתֵּי מָנוֹת מִכָּל מֵאֲכָל וּמַאֲכָל.

– וּמַה, מַר פַּגַנֶל, – שָאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן – וְכִי לֹא שָׁגִיתָ אֵיזֶה מִשְׁגֶה בִּזְמַן הַמַסָע?

– מִשְׁגֶה?

– כֵּן, בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשֶׁךָ.

– אֵיךְ, זֶה אֲבָאֵר לָךְ אֶת הַדָבָר, יְדִידָתִי הַיְקָרָה? – פָּתַח פַּגַנֶל – פַּעַם אַחַת…

אַךָ בְּהַרְגִישׁוֹ בְּחִיוּכוֹ הֶעָרוּם שֶׁל הַמַיוֹר, לֹא הִמְשִׁיךְ אֶת דְבָרָיו וּפָרַץ בִּצְחוֹק רָם. הוּא נִשְׁבַּע וְהִבְטִיחַ בְּהֶן צִדְקוֹ, כִּי מִכָּאן וְאֵלָךְ לֹא יִשְׁגֶה עוֹד שׁוּם מִשְׁגֶה, שֶׁיִהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְהַזִיק לוֹ אוֹ לָאֲחֵרִים וְאַחַר כָּךְ סִפֵּר בְּטוֹן מְבַדֵחַ כֵּיצַד לָמַד אֶת הַשָׂפָה הַפּוֹרְטוּגָלִית בִּמְקוֹם הַסְפָרַדִית.

– וְאוּלָם – הוֹסִיף – אֵין רַע שֶׁאֵין בּוֹ טוֹב, וַאֲנִי אֵינִי מִצְטַעֵר כְּלָל וּכְלָל עַל טָעוּתִי.

– הָא כֵּיצַד? – שָׁאַל אוֹתוֹ הַמַיוֹר בְּבַת־צְחוֹק.

– הֵן בִּמְקוֹם שָׂפָה אַחַת, לָמַדְתִּי שְׁתַּיִם, וְלָזֶה יֵשׁ אֵיזֶה עֵרֶךְ, לְפִי דַעְתִּי! – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל.

– אָמְנָם כֵּן, זֶה לֹא עָלָה עַל דַעְתִּי כְּלָל, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – הֲרֵינִי אֵפוֹא לְבָרֶכְךָ, פַּגַנֶל יַקִירִי!

– לִבְרָכָה מַה זוֹ עוֹשָׂה, מַיוֹר חָבִיב שֶׁלִי?

– עַל שֶׁרָכַשְתָּ לְךָ שְׁתֵּי שָׂפוֹת אֵירוֹפָּאִיוֹת.

– כֵּן, זֶה…

פַּגַנֶל רָצָה לֶאֱמֹר דְבַר־מָה, אַךְ הַמַאֲכָל הֶחָדָשׁ שֶׁהִגִישׁ מַר אוֹלְבִּינֶט מָשַׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁלֹא גָמַר אֶת מִשְׁפָּטוֹ וְהִתְחִיל מִיָד לְטַפֵּל בַּמַאֲכָל שֶׁלְפָנָיו.

בֵּינְתַיִם הִרְגִישׁ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן שֶׁבֵּין ג’וֹן מַנְגֶלְס וּבֵין הָעַלְמָה גְרַנְט נִתְקַשְׁרוּ בִּזְמַן הֶעְדֵרוֹ מִן הָאֳנִיָה יְחָסִים לְבָבִיִים, הַגְלוּיִים לְעֵין כֹּל. הוּא הֵעִיף אֶל אִשְׁתּוֹ מֶבַּט־שְׁאֵלָה, וְהִיא הִסְבִּירָה לוֹ בְּהַרְכָּנַת רֹאשָׁהּ, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ כְּשׁוּרָה. דָבָר זֶה שִׂמַח מְאֹד אֶת הַלוֹרְד וְאַחֲרֵי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל הִפְסִיק אֶת שִׂיחָתוֹ עִם הָעַלְמָה גְרַנְט, נִגַשׁ אֶל ג’וֹן מַנְגֶלְס וְשָׁאַל אוֹתוֹ:

– וְכֵיצַד עָבְרָה עָלֶיךָ נְסִיעָתְךָ בַּיָם, ג’וֹן?

– יָפֶה מְאֹד, אֲדוֹנִי, – עָנָה לוֹ רַב־הַחוֹבֵל – וְאַגַב, עָלַי לְהוֹדִיעַ לְהוֹד מַעֲלָתְךָ, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא עָשִׂינוּ אֶת דַרְכֵּנוּ עִם מֵצַר מַגֶלַן.

– מַה? – קָרָא פַּגַנֶל בְּפֶה מָלֵא אֹכֶל – נִמְצָא, שֶׁאַתֶּם הִקַפְתֶּם אֶת רֹאשׁ הוֹרְן, וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי עִמָכֶם!

– אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ הָיִיתִי חוֹנֵק אֶת עַצְמִי מִצַעַר, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.

– אֱגוֹאִיסְט! אַתָּה רוֹצֶה לִרְכֹּש לְךָ חֶבֶל שֶׁל תָּלוּי! – מִהֵר פַּגַנֶל לְהָשִׁיב לוֹ בַּעֲקִיצָה – כִּמְדֻמַנִי, שֶׁעַל־פִּי אֱמוּנַת הַסְקוֹטִים מֵבִיא חֶבֶל שֶׁל תָּלוּי הַצְלָחָה לִבְעָלָיו.

– אַל־נָא תִּצְטַעֵר כָּל כָּךְ, פַּגַנֶל יַקִירִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הָאָדָם אֵינוֹ אֱלֹהִים, וּלְפִיכָךְ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּבַת אַחַת. אוֹ שֶׁהָיָה לְךָ לִרְדֹף בְּלָשׁוֹן שְׁלוּחָה מִתּוֹךְ הַפֶּה בְּעַרְבוֹת הַפַּמְפּוֹת, אוֹ לְהִתְעַנֵג מֵעַל סִפּוּן הָאֳנִיָה עַל רֹאשׁ הוֹרְן. אַחַת מִשְׁתֵּי אֵלוּ.

– אָמְנָם כֵּן… אֲבָל צַר לִי מְאֹד, שֶׁבִּהְיוֹתִי בַּפַּמְפּוֹת לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הָרֹאשׁ הַמְפֻרְסָם הַזֶה, מִשׁוּם שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵג לִשְׁנַיִם.

כָּל הַמְסֻבִּים פָּרְצוּ בִּצְחוֹק לְשֵׁמַע הַדְבָרִים הָאֵלֶה.

– וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ הָלְכָה “דוּנְקָן”? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּשֶׁשָׁכַךְ הַצְחוֹק.

ג’וֹן מַנְגֶלְס סִפֵּר, כִּי הוֹלִיךְ אֶת הָאֳנִיָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף הָאֲמֵרִיקָאִי וְהִקִיף אֶת כָּל הָאַרְכִיפֶּלָגִים הַמַעֲרָבִיִים, מִבְּלִי לִמְצֹא כָּל סִימָן שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”. בְּהַגִיעוֹ עַד רֹאשׁ פִּילָרֶס וּבְמָצְאוֹ שָׁם רוּחַ חֲזָקָה מְאֹד, הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָה דָרוֹמָה וְשָׁט לְאֹרֶךְ אִיֵי־הַיֵאוּשׁ עַד לַמַעֲלָה הַשִׁשִׁים וְשֶׁבַע שֶׁל הָרֹחַב הַדְרוֹמִי, וְאָז הִקִיף את רֹאשׁ הוֹרְן, עָבַר סָמוּךְ לְאֶרֶץ־הָאֵשׁ וְהַמִפְרָץ לֶה־מֶר וְשָׁט עַד לַחוֹף הַפָּטָגוֹנִי. בְּשׁוּטוֹ לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁעָבַר לְיַד רֹאשׁ קוֹרִיֶנְט, הִרְגִישׁ בְּהִתְפָּרְצוּת שֶׁל סוּפָה גְדוֹלָה, שֶׁעָבְרָה לֹא הַרְחֵק מִמְקוֹם הָאֳנִיָה. זוֹ הָיְתָה אוֹתָהּ רוּחַ זַלְעֲפוֹת, שֶׁעָקְרָה אֶת הָאִילָן הָעֲנָק אֲשֶׁר בַּעֲנָפָיו חָסוּ גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו. פְּעָמִים אֲחָדוֹת נָטְתָה הָאֳנִיָה עַל צִדָהּ וְכִמְעַט הִתְהַפְּכָה, אַךְ לְבַסוֹף עָבַר הַכֹּל בְּשָׁלוֹם, וְהֵם הִגִיעוּ אֶל הַמָקוֹם הַמְיֻעָד בְּעֶצֶם הַיוֹם, שֶׁבּוֹ בָּאוּ לְשָׁם הַתַּיָרִים הָרַגְלִים.

– רַעְיָתְךָ וְהָעַלְמָה גְרַנְט – סִיֵם רַב־הַחוֹבֵל אֶת דְבָרָיו – הֶרְאוּ בִּזְמַן הַסוּפָה אֹמֶץ־לֵב נִפְלָא. וְצָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶהֵן הִכְרִיחוּנִי לְשַׁנוֹת אֶת דַעְתִּי עַל הַנָשִׁים. אִם הֵן הִצְטַעֲרוּ וְדָאֲגוּ, הֲרֵי הִצְטַעֲרוּ וְדָאֲגוּ רַק לִשְׁלוֹם יְדִידֵיהֶן הַתּוֹעִים בִּשְׁעַת סוּפָה נוֹרָאָה כָּזֹאת בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה.

הַגְבִירוֹת הָיוּ אוֹתָהּ שָׁעָה שְׁקוּעוֹת בְּשִׂיחָה וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁבְחָן מִפִּי רַב־הַחוֹבֵל. וְאַף אָמְנָם הָיָה ג’וֹן מַנְגֶלְס נִמְנַע מִלְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵיהֶן דְבָרִים הָעֲשׂוּיִים לְהִתְפָּרֵשׁ כְּדִבְרֵי חֲנֻפָּה.

אַךְ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן מָצָא לְנָכוֹן לֶאֱמֹר לָעַלְמָה גְרַנְט:

– שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָנוּ, כִּי הַמַסָע בַּיָם אֵינוֹ מַפִּיל עָלַיִךְ פַּחַד כְּלָל וּכְלָל.

– אָכֵן, נָכוֹן הַדָבָר, – הִסְכִּימָה הָעַלְמָה גְרַנְט, בַּהֲעִיפָה עַיִן עַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– הוֹי, ג’וֹן אֲדוֹנִי, רוֹאֶה אָנֹכִי, שֶׁאֲחוֹתִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ אַהֲבָה רַבָּה! – קָרָא רוֹבֶּרְט בִּתְמִימוּת, בְּהַבְחִינוֹ בְּמֶבָּטָהּ שֶׁל הָעַלְמָה מֶרִי – גַם אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ!

– וְגַם אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, רוֹבֶּרְט חֲבִיבִי, – הֵשִׁיב רַב־הַחוֹבֵל, נָבוֹךְ בְּמִקְצָת מִדְבָרָיו שֶׁל הַנַעַר.

גַם מֶרִי גְרַנְט הָיְתָה בִּמְבוּכָה רַבָּה.

– וְעַתָּה, אֲדוֹנִי, הִגִיעַ תּוֹרְךָ לְסַפֵּר לָנוּ אֶת פִּרְטֵי מַסַעֲכֶם בְּהָרֵי אֲמֵרִיקָה וּמִשׁוֹרֶיהָ, – מִהֵר ג’וֹן מַנְגֶלְס לְהַטוֹת אֶת הַשִׂיחָה לְעִנְיָן אַחֵר.

– אָמְנָם כֵּן, – הִסְכִּים הַלוֹרְד – סַפֵּר אֲסַּפֵּר לָכֶם אֶת קוֹרוֹתֵינוּ. הַאֲזִינוּ אֵפוֹא כָּל זְמַן שֶׁלֹא תִּקְצַר רוּחֲכֶם מִשְׁמֹעַ.

וְהוּא סִפֵּר בִּפְרָטוּת רַבָּה אֶת כָּל הַמוֹצְאוֹת אוֹתָם, מִיוֹם צֵאתָם מִטַלְקָהוּאָנוֹ. הוּא צִיֵר לִפְנֵיהֶם כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁל הַמַעֲבָר מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאֶחָד עַד הַשֵׁנִי וְלֹא דִלֵג גַם עַל פְּרָטִים קַלֵי־עֵרֶךְ.

הַגְבִירוֹת וְג’וֹן מַנְגֶלְס הֶאֱזִינוּ בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה, וְעַל פְּנֵיהֶם נִרְאוּ חֲלִיפוֹת – בְּהֶתְאֵם לְכָל מִקְרֶה מְסֻפָּר – אוֹתוֹת חֶדְוָה וַפַחַד.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה מֶרִי, שֶׁנִתְפַּעֲלוּ מֵאֹמֶץ לִבּוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט, כִּמְעַט חָנְקוּ אוֹתוֹ מֵרֹב חִבּוּקֵיהֶן וּנְשִׁיקוֹתֵיהֶן. אִלוּ הָיָה כָּאן טַלְקַב, הָיוּ בְּוַדַאי נוֹשְׁקוֹת גַם לְפֶרֶא נָדִיב זֶה. הָעַלְמָה גְרַנְט אַף הוֹדִיעָה דָבָר זֶה בְּקוֹל רָם.

– וְכִי רַשָׁאִית עַלְמָה בּוֹגֶרֶת לְנַשֶׁק לְגֶבֶר בּוֹגֵר? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט בִּתְמִימוּת – הֲרֵי אֵין זֶה מִן הַנִמוּס.

– יֵשׁ לִפְעָמִים מִקְרִים, שֶׁבָּהֶם אֵין מַבְדִילִים אִם אִישׁ אוֹ אִשָׁה לְפָנֵינוּ, – עָנְתָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הָעִקָר, אִם הוּא אָדָם יָשָׁר וְטוֹב־לֵב.

– הִנֵה כִּי כֵן, – אָמַר הַנַעַר שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו – וְלָכֵן אוֹהֶבֶת אֵפוֹא מֶרִי אֶת רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן כְּשֵׁם שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אֶת אַבָּא…

כֻּלָם נִשְׁתַּתְּקוּ וְכָבְשׁוּ אֶת פְּנֵיהֶם בַּקַרְקַע. הַנַעַר הֵבִין שֶשׁוּב פָּלַט מִפִּיו אֵיזוֹ שְׁטוּת וְנָבוֹךְ גַם הוּא.

עַל פְּנֵי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נִרְאָה חִיוּךְ קַל שֶכִּמְעַט לֹא הִרְגִישׁוּ בּוֹ.

– הָבָה וְנַעֲבֹר אֶל הַטְרַקְלִין, – אָמַר בְּקוּמוּ מִמוֹשָׁבוֹ – וְשָׁם נַעֲסֹק בְּפִתְרוֹן שְׁאֵלוֹת יוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת, שְׁאֵלוֹת בָּעִנְיָן שֶׁלְפָנֵינוּ. מַה שֶׁהָיָה אֵין לְהָשִׁיב וְאֵין אָנוּ צְרִיכִים גַם לְהַזְכִּיר אֶת הֶעָבָר. עַכְשָׁיו עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְהַבָּא, כְּדֵי לְהַצִיל אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

כְּשֶׁנִתְכַּנְסָה כָּל הָעֵדָה בַּתָּא הַכְּלָלִי, הוּא “הַטְרַקְלִין”, וְיָשְׁבוּ מִסָבִיב לַשֻׁלְחָן הַגָדוֹל, אֲשֶׁר עָלָיו הָיוּ פְּרוּשׂוֹת מַפּוֹת וּמֻנָחִים סְפָרִים וּמַכְשִׁירִים שׁוֹנִים, אָמַר שׁוּב גְלֶנֶרְוַן:

– הֶלֶנָה יַקִירָתִי, בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁל פְּגִישָׁתֵנוּ אָמַרְתִּי, וְלֹא בְּלִי יְסוֹד, שֶׁאִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עֲדַיִן אֵינוֹ יַחַד אִתָּנוּ, הֲרֵי הֵבֵאנוּ אִתָּנוּ אֶת הַתִּקְוָה, כִּי בְּקָרוֹב נִמְצָאֵהוּ. בְּשָׁעָה שֶׁעָבַרְנוּ בַּפַּמְפוֹת נוֹכַחְנוּ, כִּי “בְּרִיטַנְיָה” לֹא הִגִיעָה בִּכְלָל לְחוֹפֵי אֲמֵרִיקָה, וְכֵן לֹא הָיְתָה בִּכְלָל בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט וּבָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. הִתְעוֹרְרָה הַשְׁאֵלָה, שֶבֵּרַרְנוּ אֶת הַתְּעוּדָה בְּטָעוּת וְהַשְׁעָרָה זוֹ נִתְאַשְׁרָה עַל יְדֵי יְדִידֵנוּ הַנִכְבָּד מַר פַּגַנֶל, שֶׁאִמֵץ אֶת שִׂכְלוֹ הַחַד וְהַצָלוּל וְאֶת יְדִיעוֹתָיו הָעֲמֻקוֹת, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַטָעוּת וְאָמְנָם מְצָאָהּ. וְעַתָּה, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, הוֹאֵל־נָא בְּעַצְמְךָ לְבָאֵר עַל מַה אַתָּה מְבַסֵס אֶת פִּתְרוֹנְךָ הֶחָדָשׁ.

הַמְלֻמָד לֹא חִכָּה עַד שֶׁהַלוֹרְד יַחֲזֹר עַל בַּקָשָׁתוֹ, וְהִתְחִיל לְבָאֵר בְּרֹב עִנְיָן וּבִפְרוֹטְרוֹט אֶת הֶסְבֵּר הַתְּעוּדָה, בְּהַדְגִישׁוֹ כָּל מִלָה וּמִלָה וּבְתִּתּוֹ לְכָל אַחַת פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים וְהוֹכָחוֹת בְּדֶרֶךְ הֶגְיוֹנוֹ, שֶׁהָאָסוֹן קָרָה אַךְ וְרַק לְיַד חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה וְלֹא בַּאֲמֵרִיקָה.

צֵרוּפָיו הַהֶגְיוֹנִיִים וְהוֹכָחוֹתָיו הַחוֹתְכוֹת יָשְׁרוּ בְּעֵינֵי ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶהָיָה בַּר־סֶמֶךְ בְּכָל הַנוֹגֵע לְעִנְיְנֵי יָם וְלֹא הָיָה נוֹחַ כְּלָל וּכְלָל לְהִתְלַהֵב וּלְהִגָרֵר אַחֲרֵי דִמְיוֹנוֹת.

– אֵין עוֹד מָקוֹם לְשׁוּם פִּקְפּוּקִים, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן כְּשֶׁסִיֵם פַּגַנֶל אֶת הַסְבָּרוֹתָיו – הַפְנֵה־נָא, ג’וֹן יַקִירִי, אֶת “דוּנְקָן” לְאוֹסְטְרַלְיָה.

– הַרְשׁוּנִי־נָא לֶאֱמֹר מִקֹדֶם דְבָרִים אֲחָדִים בְּעִנְיָן זֶה, – הִתְעָרֵב הַמַיוֹר.

– דַבֵּר־נָא, קְרוֹבִי הַיָקָר, דַבֵּר, – אָמַר הַלוֹרְד.

– הוֹכָחוֹתָיו שֶׁל יְדִידֵנוּ פַּגַנֶל – פָּתַח מַכְּס נַבְּס – הֵן כָּל כָּךְ הֶגְיוֹנִיוֹת וּמְבֻסָסוֹת, שֶׁגַם אֲנִי מוּכָן לְהַכִּיר בָּהֶן כְּבִלְתִּי מְעֻרְעָרוֹת. וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בְּמַסְקָנוֹתָיו דְבַר־מָה הַדוֹרֵשׁ עוֹד בְּדִיקָה וּבִקֹרֶת.

– וּמַהוּ הָדָבָר הַזֶה? – שָׁאַל פַּגַנֶל – הוֹאִילָה־נָא לְפָרֵשׁ מַהוּ הַדָבָר הַנִרְאֶה עוֹד בְּעֵינֶיךָ בִּלְתִּי בָּרוּר וּמְסֻפָּק.

– הָעִנְיָן הוּא כָּךְ: – פָּתַח הַמַיוֹר – לִפְנֵי חֲמִשָׁה חֲדָשִׁים, כְּשֶׁבֵּרַרְנוּ אֶת הַתְּעוּדוֹת שֶׁנָפְלוּ לְיָדֵינוּ הָיָה נִרְאֶה לָנוּ, כִּי הַפִּתְרוֹן שֶׁפָּתַרְנוּ הוּא הָאֶחָד וְהַיָחִיד הַמִתְקַבֵּל עַל הַדַעַת. כֻּלָנוּ הָיִינוּ בְּטוּחִים, כִּי מְקוֹם אֲסוֹנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” הָיָה אַךְ וְרַק בְּחוֹפֶיהָ הַמַעֲרָבִיִים שֶׁל פָּטָגוֹנְיָה, וְלֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר, בְּנִדוֹן זֶה לֹא הָיָה בְּלֵב אִישׁ מֵאִתָּנוּ אַף צֵל צִלוֹ שֶׁל סָפֵק.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – אִשֵׁר גְלֶנֶרְוַן.

– אַחַר כָּךְ, – הִמְשִׁיךְ הַמַיוֹר – כַּאֲשֶׁר תּוֹדוֹת לְפִזוּר נַפְשׁוֹ הוֹפִיעַ בָּאֳנִיָתֵנוּ מַר פַּגַנֶל וַאֲנַחְנוּ הֵבֵאנוּ לְפָנָיו אֶת הַתְּעוּדוֹת וְאֶת פִּתְרוֹנָן, אִשֵׁר אֶת פִּתְרוֹנֵנוּ כְּנָכוֹן בְּהֶחְלֵט וּלְלֹא כָּל פִּקְפּוּק.

– כֵּן, גַם זֶה נָכוֹן, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף.

– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן טָעִינוּ טָעוּת גַסָה, – הוֹסִיף מַכְּס נַבְּס. – טְעִיתֶם אַתֶּם, טָעִיתִי גָם אֲנִי, מַיוֹר נִכְבָּד! – קָרָא פַגַנֶל – כָּל אָדָם עָלוּל לִטְעוֹת, אֲבָל לֹא לְהוֹדוֹת עַל טָעוּתוֹ יָכוֹל רַק אָדָם חֲסַר־דֵעָה.

– הַמְתֵּן קְצַת פַּגַנֶל חֲבִיבִי, וְאַל תִּתְלַהֵב! אֵין אֲנִי אוֹמֵר כְּלָל, שׁעָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשֵׂינוּ בַּאֲמֵרִיקָה.

– וּמָה אֵפוֹא רְצוֹנְךָ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– בִּרְצוֹנִי רַק דָבָר אֶחָד, שֶתּוֹדוּ, כִּי מְקוֹם אֲסוֹנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” הוּא לְלֹא כָּל סָפֵק בְּאוֹסְטְרַלְיָה. עָלֵינוּ לִהְיוֹת בְּטוּחִים בְּכָךְ, כְּשֵׁם שֶׁהָיִינוּ בְּטוּחִים קֹדֶם לָכֵן, שֶׁמְקוֹם הָאָסוֹן הוּא בַּאֲמֵרִיקָה.

– אָנוּ מוֹדִים בָּזֶה בְּלֵב שָׁלֵם, – הִמְשִׁיךְ מַכְּס נַבְּס – כִּי רוֹצֶה אֲנִי לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּהוֹדָעַתְכֶם זוֹ. אֲנִי מְבַקֵשׁ מִכֶּם לֹא לִסְמֹךְ כָּל כָּךְ עַל נִחוּשִׁים “בִּלְתִּי מְסֻפָּקִים”, כִּי כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ בְּרֵרָה אֶלָא לְבַסֵס אֶת מַסְקָנוֹתֵנוּ רַק עַל נִחוּשִׁים, אֶפְשֶׁר מְאֹד שֶׁ…

וְהַמַיוֹר הִפְסִיק אֶת דְבָרָיו וְנִשְׁתַּתֵּק מִבְּלִי לִגְמֹר אֶת הַמִשְׁפָּט.

– מָה אֶפְשָׁר מְאֹד? סַיֵם אֶת דְבָרֶיךָ! – קָרָא פַּגַנֶל.

– שֶׁאָנוּ לֹא נִמְצָא אֶת זֶה שֶׁהִנְנוּ מְבַקְשִׁים גַם בְּאוֹסְטְרַלְיָה, וְאָז יִהְיֶה עָלֵינוּ לְחַפְּשׂוֹ גַם בְּמָקוֹם שְׁלִישִׁי.

נִפְעָמִים מִצִדְקַת טַעֲנָתוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס הִבִּיטוּ גְלֶנֶרְוַן וְהַגִיאוֹגְרָף זֶה עַל זֶה.

– וּבְכֵן מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְהִוָכַח, שֶׁאֵין טָעוּת בְּיָדֵנוּ גַם הַפַּעַם הַזֹאת? – שָׁאַל הַלוֹרְד.

– לִדְחוֹת אֶת מַסָעֵנוּ לְאוֹסְטְרַלְיָה וְלִלְמֹד קֹדֶם כָּל עַל־פִּי הַמַפָּה אֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע. עָלֵינוּ לְהַכִּיר מְקוֹמוֹת אֵלֶה לְכָל פִּרְטֵיהֶם וְדִקְדוּקֵיהֶם וְעָלֵינוּ לָשִׂים לֵב אִם אֵין בְּקַו הַמַקְבִּילָה מְקוֹמוֹת, שֶׁהַסִימָנִים הַבִּלְתִּי בְּרוּרִים שֶׁל הַתְּעוּדוֹת מַתְאִימִים לָהֶם.

– דָבָר זֶה לֹא יִקְשֶׁה כְּלָל וּכְלָל לַעֲשׂוֹתוֹ, – אָמַר פַּגַנֶל – וּמָה עוֹד שֶׁבְּרֹחַב זֶה אֵין בִּכְלָל אֲרָצוֹת רַבּוֹת.

– הָבָה וְנִרְאֶה, – אָמַר מַכְּס נַבְּס, בְּפָרְשׁוֹ עַל פְּנֵי הַשֻׁלְחָן מַפָּה אַנְגְלִית שֶל כַּדוּר־הָאָרֶץ.

הַמַפָּה נִפְרְשָׂה לִפְנֵי הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, וְעַל פַּגַנֶל הָיָה לָתֵת אֶת הַבֵּאוּרִים הַדְרוּשִׁים, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁשְׁאָר הַמְסֻבִּים נִתְבַּקְשׁוּ לְעוֹרֵר שְׁאֵלוֹת וּלְהָעִיר הֶעָרוֹת, שֶׁיִהְיֶה בָּהֶן מִן הַמוֹעִיל לְגִלוּי הָאֱמֶת.

– כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, – פָּתַח פַּגַנֶל, נוֹגַעַת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע, לְאַחַר חֲצוֹתָהּ אֶת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, בְּאִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה. לְמָקוֹם זֶה אֵין אַף רֶמֶז קַל בַּתְּעוּדוֹת.

כֻּלָם הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף.

– וְעַתָּה, הָבָה וְנַמְשִׁיךְ, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף – בְּצֵאתֵנוּ מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי אֲנַחְנוּ יוֹרְדִים בִּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת לְמַטָה מֵרֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה וְנִכְנָסִים לָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי, וְהִנֵה אָנוּ פּוֹגְעִים כָּאן רַק בִּקְבוּצַת־אִיִים אַחַת, הֲלֹא הִיא קְבוּצַת אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם. נִתְהֶה גַם עַל אִיִם אֵלֶה כְּשֵׁם שֶׁתָּהִיינוּ עַל אִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה.

אַחֲרֵי בֵּרוּר מְמַצֶּה הִסְכִּימוּ כֻּלָם גַם הַפַּעַם, שֶׁלְאִיִים אֵלֶה אֵין כָּל סִמָן בַּתְּעוּדוֹת.

– וְעַתָּה בְּוַדַאי גַם תַּסְכִּימוּ כֻּלְכֶם, שֶׁבַּתְּעוּדוֹת אֵין אַף רֶמֶז קַל לִקְבוּצַת אִיֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי, – אָמַר פַּגַנֶל.

– כֵּן, מַסְכִּימִים אָנוּ, – הֵשִׁיב מַכְּס נַבְּס – הַמְשֵׁךְ־נָא, בְּבַקָשָׁה.

– וּבְכֵן – פָּתַח שׁוּב הַגִיאוֹגְרָף – אָנוּ עוֹזְבִים אֶת מִפְרַץ טִיפוֹלְד, עוֹבְרִים בַּמִפְרָץ הַנִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ הַחֵלֶק הַמִזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה וְנִתְקָלִים בִּנְיוּ־זִילֶנְד. וְעַתָּה שִׂימוּ נָא אֶל לִבְּכֶם, שֶׁהַמִלָה Contin שֶׁבַּתְּעוּדָה הַצְרְפַתִּית אֵין לָהּ פֵּרוּשׁ אַחֵר מִלְבַד Continent, כְּלוֹמַר: יַבֶּשֶׁת. וּלְפִיכָךְ אֵין מָקוֹם לְהַשְׁעָרָה, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הִגִיעַ לִנְיוּ־זִילֶנְד, שֶׁהִיא אֵינָהּ אֶלָא אִי וְלֹא יַבֶּשֶׁת. עַיְנוּ־נָא בְּבַקָשָׁה עַיֵן הֵיטֵב בַּתְּעוּדוֹת וְתִוָכְחוּ, כִּי אַף אַחַת מֵהֶן אֵינָהּ מְרַמֶזֶת בְּמַשֶׁהוּ לְאֶרֶץ זוֹ.

– כֵּן, אֱמֶת הַדָבָר, – אִשֵׁר ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּעַיְנוֹ בִּתְשׂוּמַת־לֵב בַּתְּעוּדוֹת.

– כֵּן, – אָמְרוּ גַם גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר – עַל דְבַר נְיוּ־זִילֶנְד אֵין מַה לְדַבֵּר.

– אִם כֵּן נַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ, – אָמַר הַגִּיאוֹגְרָף – בְּכָל הַשֶטַח הֶעָצוּם הַזֶה, הַמַפְרִיד בֵּין אִי גָדוֹל זֶה וּבֵין אֲמֵרִיקָה, עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע רַק דֶרֶךְ אִי קָטָן אֶחָד, נִדָח וְשׁוֹמֵם…

– זֶה אִי מַרְיָּה תֵּירֵיזָה…

כֵּן, הִנֵהוּ, הֲתִרְאוּ? וְעַתָּה אִמְרוּ־נָא, בְּבַקָשָׁה, הֲיֵשׁ בַּתְּעוּדוֹת אֵיזֶה סִימָן לְאִי שׁוֹמֵם זֶה?

– לֹא! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּהֶחְלֵט.

– עַכְשָׁיו הַחְלִיטוּ אֵפוֹא אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם, יְדִידַי, עַל מַה אֶפְשָׁר לָנוּ עוֹד לַחֲשב, לְאַחַר שֶׁנוֹכַחְנוּ כִּי אֶל פָּטָגוֹנְיָה לֹא הִגִיעָה כְּלָל “בְּרִיטַנְיָה”, אִם לֹא עַל אוֹסְטְרַלְיָה?

– כֵּן, מִלְבַד אוֹסְטְרַלְיָה אֵין לַחֲשֹׁב עַל שׁוּם מָקוֹם אַחֵר, – הִסְכִּימוּ כֻּלָם.

– אֵין בַּמֶה לְפַקְפֵק עוֹד, – אָמַר גַם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – ג’וֹן, הֲיֵשׁ לְךָ דֵי פֶּחָם וּמִצְרְכֵי מָזוֹן?

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ – הֵשִׁיב רַב־הַחוֹבֵל – אֲנִי הִצְטַיַדְתִּי עוֹד בְּטַלְקָהוּאָנוֹ, וּבִשְׁעַת הַצֹרֶךְ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִצְטַיֵד גַם בְּקֵפְּטוֹן.

– מְצֻיָן, צַוֵה אֵפוֹא לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן, וּלְהַפְנוֹת אֶת הָאֳנִיָה לְאוֹסְטְרַלְיָה וִיהִי אֱלֹהִים עִמָנוּ!

– הַרְשֵׁנִי־נָא לְהָעִיר עוֹד הֶעָרָה אַחַת, – אָמַר מַכְּס נַבְּס.

– דַבֵּר, קְרוֹבִי הַיָקָר.

– לַמְרוֹת תִּקְוָתֵנוּ הָאֵיתָנָה לְהַצְלָחָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה, לֹא יַזִיק כְּלָל, לְפִי דַעְתִּי, לָסוּר גַם אֶל טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה וְאַף לְאִיֵי אַמְסְטֶרְדַם. אֲנַחְנוּ לֹא נְאַבֵּד עַל כָּךְ זְמַן רָב, וְאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי נִמְצָא בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה אֵיזֶה סִימָן לִ“בְּרִיטַנְיָה”.

– מַה זָהִיר וַחֲסַר־אֵמוּן אַתָּה! – קָרָא פַּנַגֶל – הֲרֵי הִסְכַּמְתָּ בְּעַצְמְךָ¹ שֶׁ… – זְהִירוּת וְחֹסֶר אֵמוּן לֹא יַזִיקוּ לָנוּ כְּלָל בְּעִנְיָן חָשׁוּב זֶה, – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר – אִם לֹא נָסוּר לְאִיִים אֵלֶה עַכְשָׁיו, יִתָּכֵן כִּי נִהְיֶה מֻכְרָחִים לַחֲזֹר אֲלֵיהֶם אַחַר כָּךְ, אִם לֹא נַצְלִיחַ בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

– כֵּן, צָדַקְתָּ, מַכְּס נַבְּס, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – כְּשֶׁעוֹשִׂים דְבַר־מָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ כָּרָאוּי וּבִשְׁלֵמוּת, וְלֹא לְדַלֵג עַל שׁוּם פְּרָט שֶיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת וּלְהַכְשִׁיר אֶת הַצְלָחָתוֹ שֶׁל הַמִפְעָל.

– וּמַה בְּכָךְ? אֶפְשָׁר גַם לָסוּר אֶל הָאִיִים הָאֵלֶה, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – אֵין אֲנִי מִתְנַגֵד לְכָךְ כְּלָל וּכְלָל, וּבְיִחוּד, כְּשֶהֵם נִמְצָאִים כִּמְעַט בְּדַרְכֵּנוּ.

– בְּאֹפֶן כָּזֶה, ג’וֹן, הַפְנֵה אֶת הָאֳנִיָה לִטְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה, – פָּקַד גְלֶנֶרְוַן.

– כִּפְקֻדָתְךָ, הוֹד מַעֲלָתְךָ! – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל וְעָלָה עַל הַסִפּוּן בְּשָׁעָה שֶׁמֶרִי וְרוֹבֶּרְט הוֹדוּ לַלוֹרְד הַנָדִיב עַל טִרְחָתוֹ הָרַבָּה לִמְצֹא אֶת אֲבִיהֶם הָאוֹבֵד. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְ“דוּנְקָן” נִתְרַחֲקָה מֵחוֹפֵי אֲמֵרִיקָה בְּכָל כֹּחַ הַקִיטוֹר וּפָנְתָה לְצַד מִזְרָח.

פֶרֶק ב: טְרִיסְטַן דַה־קוּנהָה

אִלוּ עָשְׂתָה הָאֳנִיָה אֶת דַרְכָּהּ לְאֹרֶךְ הַמַשְׁוָן, כִּי אָז הָיָה עָלֶיהָ לַעֲבֹר 196 מַעֲלוֹת, הַמַפְרִידוֹת בֵּין אֲמֵרִיקָה וְאוֹסְטְרַלְיָה, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן – בֵּין רֹאשׁ קוֹרִיֶנְט וְרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי, וְזֶהוּ מֶרְחָק שֶׁל 12,834 קִילוֹמֶטֶר. אוּלָם תּוֹדוֹת לְכָךְ שֶ“דוּנְקָן” שָׁטָה לְאֹרֶךְ הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע, קִצְרָה אֶת דַרְכָּהּ, תּוֹדוֹת לְכַדוּרִיוּתָהּ שֶל הָאָרֶץ, בְּ־3,671 קִילוֹמֶטֶר. הַמֶרְחָק מִן הַחוֹף הָאֲמֵרִיקָאִי עַד אִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה הוּא 3,381 קִילוֹמֶטֶר, וְאֶת הַמֶרְחָק הַזֶה קִוָה רַב־הַחוֹבֵל מַנְגֶלְס לַעֲבֹר בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים, אִם לֹא תְּעַכֵּבְנָה אוֹתוֹ, כַּמוּבָן, הָרוּחוֹת הַמִזְרָחִיוֹת.

מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה וְדֶרֶךְ הַיָם הָיְתָה נְעִימָה מְאֹד. כָּל רוּחַ לֹא נָשְׁבָה כִּמְעַט וְ“דוּנְקָן” הִתְקַדְמָה בְּכָל כֹּחַ הַקִיטוֹר שֶלָהּ.

בָּאֳנִיָה הִסְתַּדְרוּ כֻּלָם כַּשׁוּרָה וְהַכֹּל שָׁב בָּהּ לְמַסְלוּלוֹ הָרָגִיל. אַף לְאֵלֶה שֶׁעָבְרוּ זֶה עַתָּה בְּרֶגֶל אֶת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, נִדְמֶה הָיָה שֶׁלֹא עָזְבוּ כְּלָל אֶת הָאֳנִיָה.

מֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט נָסוֹגוּ מִפְּנֵי מֵי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי אֲבָל הַדָבָר לֹא נִכַּר כִּמְעַט, אִם כִּי גוֹן גַלֵי הַיָם הָיָה עַתָּה אַחֵר בְּמִקְצָת.

דוֹמֶה הָיָה, כְּאִלוּ גַם כֹּחוֹת הַטֶבַע נִדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶם לְהָקֵל מְעַט אֶת דַרְכָּם שֶׁל תַּיָרֵינוּ וּלְהַשְׁכִּיחַ מִלִבָּם אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַיִסוּרִים שֶׁסָבְלוּ עַד עַתָּה. הָאוֹקְיָנוֹס הָיָה שָׁקֵט. רוּחַ קְלִילָה נָשְׁבָה וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהָחִישׁ אֶת נְסִיעָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה עַל יְדֵי מִפְרָשֶָיהָ. וְכָךְ עָבְרָה הַדֶרֶךְ מֵאֲמֵרִיקָה עַד הָאִי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה לְלֹא כָּל מִכְשׁוֹל.

עֵינֵי כֻּלָם הָיוּ נְשׂוּאוֹת בְּתִקְוָה לַמֶרְחָקִים, אֶל אוֹסְטְרַלְיָה. הַהַשְׁעָרָה בִּדְבַר הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּאוֹסְטְרַלְיָה הָיְתָה בְּעֵינֵיהֶם כְּעֻבְדָה וַדָאִית וּבְטוּחָה, וְהֵם שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם עַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּצוּרָה כָּזֹאת, שֶׁכְּאִלוּ הֵם נוֹסְעִים לְמָקוֹם יָדוּעַ לָהֶם, וְשָׁם מְחַכֶּה, בְּלִי סָפֵק, לִידִידָיו, הָאִישׁ שֶׁלֹא הָיָה לוֹ כָּל מוּשָׂג עַל דְבַר מְצִיאוּתָם שֶׁל יְדִידָיו אֵלֶה.

הֵם פִּנוּ לוֹ אֲפִילוּ תָּא מְיֻחָד, וּבִשְׁבִיל שְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ הֵכִינוּ עַרְסְלָאוֹת. תָּא זֶה הָעֲמַד לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עַל יְדֵי מַר אוֹלְבִּינֶט, שֶׁעָבַר לַתָּא שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וּמֶרִי עָסְקָה בְּקִשׁוּט הַתָּא, כִּי בְּטוּחָה הָיְתָה, שֶבְּעוֹד זְמַן־מָה יִתְאָרֵחַ בּוֹ אָבִיהָ.

מַה שֶנוֹגֵעַ לְפַּגַנֶל, הֲרֵי הָיָה הַמְלֻמָד הַנִכְבָּד הַזֶה מְבַלֶה אֶת רֹב עִתּוֹתָיו בִּכְתִיבַת רִשְׁמֵי מַסָעוֹ, שֶׁקָרָא לָהֶם בַּשֵׁם הַמְלִיצִי:

רְשָׁמָיו הַנִּשְׂגָבִים שֶׁל גִיאוֹגְרָף

בַּפַּמְפּוֹת שֶׁל אַרְגֶנְטִינָה

הוּא כָּתַב אֶת סֵפֶר רְשָׁמָיו פְּרָקִים פְּרָקִים, וּמִדֵי הַשְׁלִימוֹ פֶּרֶק, הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ לְעַצְמוֹ בְּקוֹל רָם וּבְהִתְלַהֲבוּת. קְרִיאַת פִּרְקֵי סִפְרוֹ נִשְׁמְעָה גַם בַּטְרַקְלִין וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִתְפַּעֲלָה מֵהֶם מְאֹד. גַם הַמַיוֹר קַר־הַמֶזֶג הֶאֱזִין בְּרֹב עִנְיָן לִקְרִיאָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל. וּבְכָל זֹאת לֹא נִמְנַע מִלַעֲקֹץ אוֹתוֹ:

– אָדָם מְצֻיָן אַתָּה, פַּגַנֶל, אַךְ חֶסְרוֹן גָדוֹל אֶחָד יֵשׁ לְךָ, וּשְׁמוֹ פִּזוּר־נֶפֶשׁ. שִׂים־נָא לֵב לְבַל תִּכָּשֵׁל שׁוּב וְתִמָצֵא שׁוֹגֶה וּמַשְׁגֶה אֶת הָאֲחֵרִים. חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶמָא יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִלְמֹד אֶת שְׂפַת הָאוֹסְטְרָלִים וּבִמְקוֹמָהּ תִּלְמַד סִינִית.

– בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא! – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף בִּצְחוֹק – עַתָּה לֹא יִקְרֵנִי עוֹד כַּמִקְרֶה הַזֶה!

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְרַעְיָתוֹ הִתְחַקוּ עַל הַיְחָסִים שֶׁבֵּין ג’וֹן מַנְגֶלְס וּמֶרִי גְרַנְט, אַךְ לֹא רָמְזוּ לְמִישֶׁהוּ אַף רֶמֶז קַל, שֶׁהֵם יוֹדְעִים אֶת הַנַעֲשֶׂה.

– וּמַה יֹאמַר לְכָךְ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט? – פָּנָה הַלוֹרְד לְאִשְׁתּוֹ.

– גְרַנְט? בְּוַדַאי יֹאמַר, כִּי ג’וֹן מַנְגֶלְס כְּדָאי וְהָגוּן לִהְיוֹת בֶּן־זוּגָהּ שֶׁל בִּתּוֹ, – עָנְתָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – בְּנוֹגֵעַ לָזֶה אֵין לָנוּ מַה לִדְאֹג, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי.

– וּמֶרִי עַצְמָהּ, הֲכִי לֹא גִלְתָה לָךְ כְּלוּם בְּעִנְיָן זֶה?

– לֹא, כְּשֶׁהִיא מַחֲשָׁה, הֲרֵינִי מַחֲשָׁה גַם אֲנִי. נִדְמֶה לִי, שֶׁג’וֹן לֹא גִלָה לָהּ עֲדַיִן אֶת לִבּוֹ.

– הַאֻמְנָם? אָכֵן יַעֲשׂוּ לָהֶם כְּחֶפְצָם. אֵין זֶה תַּפְקִידֵנוּ לֹא לְהַפְרִיעַ לָהֶם וְלֹא לְהָאִיץ בָּהֶם. הַזְמַן יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל.

וּבֵינְתַיִם נִשְׂאָה “דוּנְקָן” בְּחִפָּזוֹן לִמְחוֹז חֶפְצָהּ. כַּעֲבֹר חֲמִשָׁה יָמִים מֵאָז נֶעֱלַם מִן הָעַיִן רֹאשׁ קוֹרִיֶנְט, כְּלוֹמַר: בַּיוֹם הַשִׁשָׁה־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר, נָשְׁבָה רוּחַ קַלָה, הַנוֹחָה מְאֹד לָאֳנִיוֹת הַמַקִיפוֹת אֶת קָצֶהָ הַדְרוֹמִי שֶׁל אַפְרִיקָה, וְהָאֳנִיָה שֶׁכָּל מִפְרָשֶׂיהָ הָיוּ פְּרוּשִׂים דָמְתָה לְעוֹף עֲנָק וּבַעַל כְּנָפַיִם רַבּוֹת. הִיא הֶחֱלִיקָה עַל פְּנֵי הַגַלִים בִּמְהִירוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, בְּעֶזְרַת מִפְרָשֶׂיהָ בִּלְבָד, שֶׁהַבֹּרֶג שֶׁל מְכוֹנַת־הַקִיטוֹר הָיָה עַתָּה מְיֻתָּר לְגַמְרֵי.

– אָנוּ נֶחְפָּזִים, כְּאִלוּ רָצִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן בְּתַחֲרוּת מוֹעֲדוֹן הַצִי הַמַלְכוּתִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בְּהִתְעַנְגוֹ עַל מַהֲלָכָהּ הַמָהִיר שֶׁל אָנִיָתוֹ.

– הַפְּרָס שֶׁאָנוּ אָצִים לְקַבְּלוֹ כָּאן יָקָר לְאֵין עֲרֹךְ מִכָּל פְּרָס שֶׁבָּעוֹלָם – עָנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– נָכוֹן, יַקִירָתִי, – הִסְכִּים בַּעֲלָהּ, בְּלָחֲצוֹ בְּחָזְקָה אֶת יְדֵי רַעְיָתוֹ הָאֲהוּבָה.

לְמָחֳרַת הַיוֹם נִגְלָה לְעֵינֵי הַתַּיָרִים מֶרְחַב־יָם מְכֻסֶה כֻּלוֹ אָצוֹת וְצִמְחֵי־יָם שׁוֹנִים, שֶׁדָמָה מֵרָחוֹק לְנָהָר שֶׁעָלָה בּוֹ עֵשֶׂב. יֵשׁ שֶפּוֹגְשִׁים בָּאוֹקְיָנוֹסִים חֳמָרִים־חֳמָרִים שֶׁל שְׂרִידֵי עֵצִים וּצְמָחִים, הַמוּבָאִים שָׁמָה עַל יְדֵי גַלֵי הַיָם מִן הַיַבָּשׁוֹת הַסְמוּכוֹת. וְרַב־הַחוֹבֵל הַמְפֻרְסָם מוֹרֵי מַזְהִיר אֶת כָּל הַסַפָּנִים מִפְּנֵי הַמְקוֹמוֹת הַמְסֻכָּנִים הַלָלוּ.

הָאֳנִיִה עָשְׂתָה כָּאן אֶת דַרְכָּהּ בִּכְבֵדוּת. הִיא עָבְרָה כְּאִלוּ בְּעַרְבַת דֶשֶׂא וּמְהִירוּת מַהֲלָכָהּ קָטְנָה בְּהַרְבֵּה.

– זֶהוּ מִין מְיֻחָד שֶׁל פַּמְפּוֹת! – קָרָא פַּגַנֶל.

– כֵּן, אָמְנָם דוֹמֶה הַמָקוֹם לַפַּמְפּוֹת, – הִסְכִּים הַמַיוֹר – וְאַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ שָׁטִים כָּאן בָּאֳנִיַת־קִיטוֹר, כִּי אֳנִיַת מִפְרָשִׂים לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִתְגַבֵּר עַל הַסְבָכִים הַלָלוּ.

לָאַחַר יְמָמָה נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל הַצוֹפֶה:

– אֲדָמָה! אֲדָמָה!

בְּשָׁמְעָם אֶת הַהוֹדָעָה הַזֹאת, נֶחְפְּזוּ כֻּלָם, יָצְאוּ מִן הַתֶּאִים וְעָלוּ עַל הַסִפּוּן. פַּגַנֶל לָקַח אִתּוֹ אֶת מִשְׁקַפְתּוֹ, כִּוֵן אוֹתָהּ אֶל הַמָקוֹם שֶׁהֶרְאָה הַמַלָח, אַךְ לֹא רָאָה כְּלוּם.

– הַבֵּט אֶל הָעֲנָנִים, – יְעָצָהוּ ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, נָכוֹן… עַכְשָׁיו אֲנִי רוֹאֶה אֵיזֶה דָבָר הַדוֹמֶה לְרֹאשׁ הַר, – אָמַר הַמְלֻמָד.

– הֲרֵי זֶה טְרִיסְטַּן דַה־קוּנְהָה, – הִסְבִּיר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל.

הַאֻמְנָם? בְּאֹפֶן כָּזֶה, אִם לֹא אֶשְׁגֶה, הֲרֵינוּ נִמְצָאִים בְּמֶרְחַק מֵאָה עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה קִילוֹמֶטֶר מִשָׁם, כִֹי הַשִׂיא מַגִיעַ לְגֹבַהּ 2100 מֶטֶר וּמִמֶרְחָק כָּזֶה הוּא נִרְאֶה כְּבָר.

– אָכֵן, מַר פַּגַנֶל, בַּעַל זִכָּרוֹן נִפְלָא אַתָּה, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – יֵשׁ לְקַנֵא בְּךָ עַל זִכְרוֹנְךָ הַמְצֻיָן הַזֶה.

עָבְרוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְכָל קְבוּצַת הָאִיִים הַגְבוֹהִים וְהַתְּלוּלִים שֶׁל טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה הִצְטַיְרָה כְּבָר בָּאֹפֶק. לְנֹגַהּ בְּרַק הָרָקִיעַ הַתָּכֹל וְהַנוֹצֵץ נִתְבַּלֵט בִּדְמוּת חַדוּדִית שִׂיאוֹ הַמְחֻדָד שֶׁל הָהָר הָרָאשִׁי שֶׁבַּקְבוּצָה וְעַד מְהֵרָה נִרְאָה לָעַיִן גַם הָאִי הָרָאשִׁי.

טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה נִמְצֵאת בָּרֹחַב הַדְרוֹמִי '37°8 וּבָאֹרֶךְ הַמִזְרָחִי '10°44. לַקְבוּצָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל אִיִים אֵלֶה, הָרוֹחֲצִים בְּמֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, שַׁיָכִים גַם “הָאִי הַמְבֻצָר”, הַנִמְצָא בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה קִילוֹמֶטֶר לְצַד דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית וְ“אִי הַזָמִיר” הַנִמְצָא בְּמֶרְחַק שִׁשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר לְצַד דְרוֹמִית־מִזְרָחִית.

בַּצָהֳרַיִם כְּבָר הָיָה אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בִּשְׁתֵּי נְקֻדוֹת שֶׁשִׁמְשׁוּ צִיוּנֵי־דֶרֶךְ לָאֳנִיוֹת: סַלְעוֹ שֶׁל “הָאִי הַמְבֻצָר”, הַדוֹמֶה לְסִירָה בַּעֲלַת מִפְרָשִׂים פְּרוּשִׂים: וּשְׁנֵי אִיִים קְטַנִים הַנִשְׁעָנִים אֶל הַצַד הַצְפוֹנִי שֶׁל “אִי הַזָמִיר” וְהַמַזְכִּירִים בְּצוּרָתָם חֳרָבוֹת שֶׁל מִבְצָר עַתִּיק.

בַּמָקוֹם הָאַחֲרוֹן הַזֶה עָמְדוּ אֳנִיוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל צַיָדֵי לִוְיָתָנִים שֶׁבָּאוּ לְכָאן לָצוּד לִוְיָתָנִים, כַּלְבֵי־יָם וְחַיוֹת־יָם אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר חֵלֶק הָאוֹקְיָנוֹס הַזֶה שׁוֹרֵץ בְּשֶׁפַע.

ג’ון מַנְגֶלְס הֵחֵל לָתוּר אַחֲרֵי מָקוֹם מַתְאִים לַעְגֹן בּוֹ. אָמְנָם מִפְרָצִים הָיוּ כָּאן לָרֹב, אַךְ רֻבָּם לֹא הָיוּ מוּגַנִים מִפְּנֵי הָרוּחַ הַצְפוֹנִית, וְהַצְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, וְלָכֵן הָיוּ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. בְּדִיוּק בְּמָקוֹם זֶה, סָמוּךְ לִטְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה, טָבְעָה בִּשְׁנַת 1829 הָאֳנִיָה הָאַנְגְלִית “ג’וּלְיָה” עַל כָּל מִטְעָנָהּ וּמַלָחֶיהָ.

לְבַסוֹף מָצָא רַב־הַחוֹבֵל מָקוֹם מַתְאִים כְּחֶפְצוֹ וְ“דוּנְקָן” הִתְיַצְבָה וְהִשְׁלִיכָה אֶת עָגְנָהּ בְּמֶרְחַק כַּמָה מֵאוֹת מֶטְרִים מִן הַחוֹף. אַחַר כָּךְ הוּרְדָה אַסְדָה גְדוֹלָה, שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַתַּיָרִים לַחוֹף הַסַלְעִי, הַמְכֻסֶה כֻּלוֹ חוֹל דַק וְשָׁחוֹר.

בִּירָתָהּ שֶל קְבוּצַת הָאִיִים הָאֵלֶה הִיא מוֹשָׁבָה לֹא גְדוֹלָה הַנִמְצֵאת בְּעֵמֶק הַמִפְרָץ. לִפְנֵי מוֹשָׁבָה זוֹ שׁוֹטֵף וְעוֹבֵר נַחַל הֲרָרִי מָהִיר וְסוֹאֵן. בְּכָל הַמוֹשָׁבָה נִמְצָאִים כָּחֲמִשִׁים בָּתִּים קְטַנִים, נְקִיִים, יָפִים וּמְרֻוָחִים, הַבְּנוּיִים עַל־פִּי סֵדֶר גִיאוֹמֶטְרִי מְדֻיָק, הַמְיֻחָד בְּכָל הָעוֹלָם רַק לָאַנְגְלִים לְבַדָם.

מֵאֲחוֹרֵי עִיר קְטַנָה זוֹ מִשְׂתָּרְעִים בְּרֹחַב אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הֶקְטָרִים כָּרִים מֻקָפִים סוֹלְלוֹת גְבוֹהוֹת שֶׁל לַבָּה. וּמֵעַל לְכָל אֵלֶה מִתְּרוֹמֵם בְּהוֹד שִׂיא הָהָר בִּדְמוּת חַדוּדִית, שֶׁרֹאשָׁהּ מַגִיעַ עַד 2100 מֶטֶר.

הַמוֹשֵׁל הַמְקוֹמִי, הַמְמֻנֶה מִטַעַם הַשִׁלְטוֹנוֹת הָאַנְגְלִיִים בְּקֵפְּטוֹן, קִבֵּל אֶת הַתַּיָרִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְהוֹדִיעַ לָהֶם, שֶׁהוּא מוּכָן לְמַלֵא אֶת כָּל בַּקָשׁוֹתֵיהֶם.

רֵאשִׁית כֹּל שָׁאַל אוֹתוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אִם לֹא נִשְׁמַע בִּטְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה עַל אֲסוֹנָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה” וְעַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– לֹא, – עָנָה הַמוֹשֵׁל – לֹא שָׁמַעְנוּ דָבָר, לֹא עַל הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה” וְלֹא עַל רַב־הַחוֹבֵל גְּרַנְט. הָאִיִים שֶׁלָנוּ, כְּפִי שֶׁיָדוּעַ לָכֶם, אֵינָם נִמְצָאִים בַּדֶרֶךְ הָרָאשִׁית שֶׁל הָאֳנִיוֹת הַמְהַלְכוֹת בָּאוֹקְיָנוֹס, וְלָכֵן הֵן מִתְקָרְבוֹת לְכָאן רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וְאָנוּ אֵינֶנוּ יוֹדְעִים כִּמְעַט כְּלוּם. אִלוּ קָרָה אָסוֹן לָאֳנִיָה בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה, הָיִינוּ בְּכָל זֹאת שׁוֹמְעִים עַל כָּךְ. אֲבָל זה מִכְּבָר לֹא שָׁמַעְנוּ עַל אָסוֹן כָּזֶה. בִּשְׁנַת 1821 נֻפְּצָה אֶל הַסְלָעִים הַתַּת־מֵימִיִים אֳנִיָה אַנְגְלִית אַחַת וּשְׁמָהּ “בְּלֶנְדוֹן־הוֹל”: בִּשְׁנַת 1845 נִשְׁבְּרָה סָמוּךְ לִטְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה אֳנִיָה אַנְגְלִית אַחֶרֶת וּשְׁמָה “פּרִימַנְגֶ’ט”: וּבִשְׁנַת 1875 אָבְדָה כָּאן אֳנִיָה אֲמֵרִיקָנִית בַּעֲלַת שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים, “פִילָדֶלְפְיָה” שְׁמָהּ: וְיוֹתֵר לֹא הָיוּ כָּאן מִקְרֵי אָסוֹן כָּאֵלֶה, תּוֹדָה לָאֵל!

– אָמְנָם יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ, שֶׁדָבָר לֹא יִוָדַע לָנוּ כָּאן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אַךְ בְּכָל זֹאת הָיִיתִי מֻכְרָח לִשְׁאֹל גַם כָּאן, כְּדֵי לְהָנִיחַ אֶת הַדַעַת.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן פָּקַד הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן עַל הַמַלָחִים לְהַקִיף אֶת הָאִיִים בְּאַסְדָה וְלַחֲקֹר וְלִדְרֹש בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם. וּבִינְתַיִם נִצְלוּ הַלוֹרְד וְרַעְיָתוֹ וְכָל שְׁאָר בְּנֵי לִוְיָתוֹ אֶת הַזְמַן הַפָּנוּי וְיָצְאוּ לְטַיֵל בִּרְחוֹבוֹת הַמוֹשָבָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ.

מִסְפַּר תּוֹשָׁבֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה אֵינוֹ עוֹלֶה עַל מֵאָה וַחֲמִשִׁים אִישׁ אַנְגְלִים וַאֲמֵרִיקָאִים עִם נְשֵׁיהֶם הַכּוּשִׁיוֹת אוֹ הַהוֹטֶנְטוֹטִיוֹת, הַמִצְטַיְנוֹת בְּכִעוּרָן הָרַב. הַיְלָדִים, בְּנֵי נְשׂוּאֵי־הַתַּעֲרֹבֶת הָאֵלֶה, מַפְלִיאִים אֶת כָּל הָרוֹאֶה אוֹתָם בְּהִתְהַדְרוּתָם הַבְּרִיטִית, בִּפְרָאוּתָם הָאַפְרִיקָנִית וּבְכִעוּרָם הָרַב – מוֹרֶשֶׁת אִמוֹתֵיהֶם הָאַפְרִיקָנִיוֹת.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמֶרִי גְרַנְט שָׂמְחוּ מְאֹד עַל הַהִזְדַמְנוּת לְטַיֵל מְעַט עַל פְּנֵי הַיַבָּשָׁה וְהֵן טִיְלוּ עַד לַעֲיֵפוּת.

חֶצְיוֹ שֶׁל הָאִי הָיָה עָשׂוּי סְלָעִים תְּלוּלִים וְשׁוֹמְמִים שֶׁל הָרֵי־גַעַשׁ. לְאַחַר שֶׁתַּיָרֵינוּ הִתְעַנְגוּ עַל הַצוֹקִים הַנוּגִים הָאֵלֶה, יָרְדוּ וְהִתְהַלְכוּ בַּבִּקְעָה הַמְבֻתָּרָה עַל יְדֵי פְּלָגִים שְׁקוּפִים וּמְהִירִים, הַנִזוֹנִים מִן הַשְׁלָגִים שֶׁעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. בִּקְעָה זוֹ הָיְתָה זְרוּעָה כֻּלָהּ שִׂיחִים סְבוּכִים.

– מַה מוּזָר וּמַפְלִיא הַדָבָר! – הִתְפַּלֵא פַּגַנֶל – הֲרֵי אֵין כָּאן עֵצִים כְּלָל! שִׂיחַ עֲנָק זֶה הַמַגִיעַ בְּגָבְהוֹ עַד שִׁשָׁה מֶטְרִים אָמְנָם דוֹמֶה לְעֵץ, אַךְ הוּא אֵינוֹ עֵץ כְּלָל וּכְלָל אֶלָא שִׂיחַ. רְאוּ נָא מַה יָפָה וּמְעַנְיֶנֶת הִיא צוּרָתוֹ – עֲגֻלָה וְגַבְנוּנִית כְּכִפָּה שֶׁל בֵּית־תְּפִלָה! אַךְ לְעֻמַת זֹאת מָה רַב הוּא כָּאן מִסְפַּר צִמְחֵי הַשָׁרָךְ!

– וּמַה גְדוֹלִים הֵם! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן, הַבִּיטִי־נָא כֵּיצַד מִסְתַּבְּכִים וּמִשְׂתָּרְגִים יַחַד עֲלֵיהֶם! לְהַבְקִיעַ דֶרֶךְ בְּחוֹמָה יְרֹקָה כָּזֹאת, לְלֹא עֶזְרַת מַכְשִׁירִים חַדִים, מִן הַנִמְנָעוֹת הוּא…

– וּמַה מְרֻבּוֹת הַצִפֳּרִים פֹּה! – הֵעִיר רוֹבֶּרְט – אֲנִי עוֹד לֹא רָאִיתִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צִפֳּרִים בְּשׁוּם מָקוֹם.

– כֵּן, כָּאן גַן־עֵדֶן מְיֻחָד בְּמִינוֹ, – אָמַר פַּגַנֶל – חֲסֵרִים רַק עֲצֵי־פְּרִי וְחַיוֹת־טֶרֶף. – לְךָ יֵשׁ, כַּנִרְאֶה, אֵיזוֹ תַּאֲוָה מְיֻחֶדֶת לְחַיוֹת־טֶרֶף! – הֵשִׁיב לוֹ הַמַיוֹר.

– אֲנִי אוֹהֵב שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת, מַיוֹר יָקָר! – לִצְמָחִים טְרוֹפִּיִים יָפוֹת חַיוֹת־טֶרֶף.

– אַךְ בְּבַעֲלֵי אַרְבַּע רַגְלַיִם אֵין כָּאן מַחְסוֹר כְּלָל וּכְלָל, – הִתְעָרֵב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל עֶדְרֵי הַמִקְנֶה הָרוֹעִים בַּבִּקְעָה.

– הָאֲנָשִׁים, בְּוַדַאי, אֵינָם חַיִים כָּאן חַיֵי עֹנִי, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס – הַכֹּל כָּאן בְּמִדָה גְדוּשָׁה. אִם חֲסֵרִים עַצֵי־פְּרִי הַגְדֵלִים בָּר, הֲרֵי יֵשׁ בְּכָל גַן שֶׁלְיַד הַבָּתִּים עֲצֵי־פְּרִי תַּרְבּוּתִיִים, שֶׁלְפִי דַעְתִּי הֵם טוֹבִים מֵעֲצֵי הַבָּר. מִלְבַד זֹאת הֲלֹא יֶשְׁנָם כָּאן שְׂדוֹת בָּר נִרְחָבִים, פְּרָחִים… בְּקִצוּר, אִלוּלֵא הָיִיתִי סְקוֹטִי, הָיִיתִי בּוֹחֵר לְהִתְיַשֵׁב וְלִהְיוֹת בְּמָקוֹם זֶה.

– כֵּן, פֹּה אָמְנָם לֹא רַע כְּלָל וּכְלָל, – הִסְכִּימָה גַם הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן.

– אַךְ הִנֵה נוֹטֶה כְּבָר הַיוֹם לַעֲרֹב, הִגִּיעַ הַזְמַן לָשׁוּב “הַבַּיְתָה”, – אָמַר הַלוֹרְד בְּבַת־צְחוֹק, בַּהֲנִיעוֹ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁשָׁם נִרְאֲתָה “דוּנְקָן” מֵרָחוֹק.

– כֵּן, הִגִיעַ הַזְמַן, – הִסְכִּימָה אִשְׁתּוֹ – אֲנִי וּמֶרִי עָיַפְנוּ כְּבָר מְאֹד.

בְּנֵי הַחֲבוּרָה הֵעִיפוּ מֶבָּטֵי פְּרִידָה עַל הַסְבִיבָה הַנֶהְדָרָה הַמִשְׂתָּרַעַת לְעֵינֵיהֶם וּמִהֲרוּ לָשׁוּב אֶל הָאֳנִיָה.

– קָשֶׁה לְהִפָּרֵד מִן הָאִי הַנֶחְמָד הַזֶה! – אָמַר פַּגַנֶל.

בַּמָקוֹם הַמְיֻעָד חִכְּתָה כְּבָר הָאַסְדָה, שֶׁהִסְפִּיקָה בֵּינְתַיִים לְהַקִיף אֶת הָאִיִים.

– וּמַה? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת תּוֹם אוֹסְטִין, מְפַקֵד הָאַסְדָה.

לֹא מָצָאתִי כְּלוּם, הוֹד מַעֲלָתְךָ! – עָנָה סְגַן רַב־הַחוֹבֵל. לֹא מָצָאתִי שׁוּם סִימָן שֶׁל אֳנִיָה טְרוּפָה. בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים עָלִינוּ עַל הַחוֹף וְשָׁאַלְנוּ אֶת פִּי הַתּוֹשָׁבִים, אַךְ אִישׁ לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע כְּלוּם.

– וּבְכֵן אֵין לָנוּ כָּאן מַה לַעֲשׂוֹת עוֹד – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הָיוּ כֻּלָם שׁוּב בְּ“דוּנְקָן”.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן רָצָה לְהַמְשִׁיךְ מִיָד אֶת דַרְכּוֹ מִזְרָחָה. אֲבָל ג’וֹן מַנְגֶלְס בִּקֵשׁ מִמֶנוּ רְשׁוּת לְהַמְתִּין עַד הַבֹּקֶר וּלְהַרְשׁוֹת לַמַלָחִים לָצֵאת לָצוּד מִכַּלְבֵי־הַיָם שֶׁנִתְכַּנְסוּ עֲדָרִים־עֲדָרִים אֵצֶל חוֹפֵי הָאִיִים. בֵּינֵיהֶם הָיוּ גַם חַיוֹת־יָם אֲחֵרוֹת, כְּגוֹן פָּרוֹת־יָם, אֲרָיוֹת־יָם, דֻבֵּי־יָם וְאַף פִּילִי־יָם. הַמַלָחִים הָרְגוּ חַיוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ, שֶהָיוּ מֻכְרָחִים לְהַקְדִישׁ אֶת כָּל יוֹם הַמָחֳרָת לְטִגוּן הַשֻׁמָן. וּלְפִיכָךְ הֵרִימָה “דוּנְקָן” אֶת עָגְנָהּ רַק בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים לְנוֹבֶמְבֶּר.

הַתַּיָרִים הִתְעַנְיְנוּ כָּל כָּךְ בְּאִיֵי טְרִסְטַן דַה־קוּנְהָה, עַד שֶׁבִּקְשׁוּ אֶת פַּגַנֶל, כִּי יְסַפֵּר לָהֶם אֶת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם, וְהַגִיאוֹגְרָף מִלֵא אֶת בַּקָשָׁתָם בְּחֵפֶץ־לֵב.

לְפִי דְבָרָיו, נִתְגַלוּ אִיִים אֵלֶה עוֹד בִּשְׁנַת 1506 ע7ל יְדֵי הַפּוֹרְטוּגָלִי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה, וּמִמֶנוּ קִבְּלוּ אֶת שְׁמָם. לְאִיִים אֵלֶה, כְּמוֹ לְאִיֵי בֶּרְמוּדָה, יָצָא שֵׁם רַע בָּעוֹלָם וְהֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “קִנֵי־הַסוּפוֹת”. לְפִיכָךְ לֹא הִתְקָרְבָה אֲלֵיהֶם מֵרְצוֹנָהּ הַטוֹב שׁוּם אֳנִיָה. רַק מִזְמַן לִזְמַן טֻלְטְלָה אֳנִיָה עַל יְדֵי הַסוּפוֹת, הַמִשְׁתּוֹלְלוֹת בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס, אֶל הַחוֹפִים הַסַלְעִיִים. בִּשְׁנַת 1697 בָּאָה לְכָאן מִשְׁלַחַת הוֹלַנְדִית וְהִיא הִיא שֶׁקָבְעָה אֶת מַעֲלוֹת הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב שֶׁל הָאִיִים הָאֵלֶה. חִשׁוּבֶיהָ שֶׁל מִשְׁלַחַת זוֹ נֶחְקְרוּ וְהֻפְרְכוּ עַל יְדֵי הַתּוֹכֵן הַנוֹדָע גָלִילֵי, בִּשְׁנַת 1700. אַחַר כָּךְ, בַּשָׁנִים 1711–1767 בִּקְרוּ כָּאן סַפָּנִים צָרְפַתִּיִים, אוּלָם עַד שְׁנַת 1811 לֹא נֹאחַז בָּאִיִים שׁוּם אִישׁ.

בְּשָׁנָה זוֹ עָלָה עַל לִבּוֹ שֶׁל הָאֲמֵרֵיקָאִי יוֹנָתָן לַמְבֶּרְט רַעְיוֹן נַעֲלֶה – לְיַסֵד כָּאן מוֹשָׁבָה. הוּא בָּא הֵנָה עִם שְׁנַיִם מֵחֲבֵרָיו, שֶעָזְרוּ לוֹ לְהַגְשִׁים אֶת תָּכְנִיתוֹ. וְאָמְנָם נָשְׁאָה עֲבוֹדָתָם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה פְּרִי רַב, וְאַחֲרֵי זְמַן קָצָר נִסְפְּחוּ אֲלֵיהֶם עוֹד כַּמָה אֲנָשִׁים, שֶׁבָּאוּ אֶל הָאִיִים יַחַד עִם בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם, אוֹ שָׁלֹש שָׁנִים, נֶהְפַּךְ עַל יְדֵי כָּךְ הַמִדְבָּר הַשׁוֹמֵם הַזֶה לְּמוֹשָׁבָה פּוֹרַחַת. וּכְשֶׁנוֹדַע דְבַר הַמוֹשָׁבָה לַמוֹשֵׁל הָאַנְגְלִי שֶׁבְּאַרְצוֹת רֹאשׁ “הַתִּקְוָה הַטוֹבָה”, הִצִיעַ לְלַמְבֶּרְט אֶת חָסוּתָהּ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְדוֹלָה, וְהַלָה קִבֵּל אֶת הַהַצָעָה הַזֹאת בְּרָצוֹן וְתָלָה עַל בֵּיתוֹ הַקָטָן אֶת דִגְלָהּ שֶׁל אַנְגְלִיָה.

יוֹנָתָן לַמְבֶּרְט נִהֵל אֶת עִנְיְנֵי הַמוֹשָׁבָה בְּהַצְלָחָה רַבָּה, אַךְ בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, בְּלֶכְתּוֹ לְבַקֵר בַּאֲחוּזוֹתָיו, טָבַע, אוֹ נִטְבַּע עַל יְדֵי אֲחֵרִים, בִּמְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. כֵּיצַד קָרָה מַעֲשֶׂה זֶה? עַל כָּךְ עוֹבֶרֶת הַהִיסְטוֹרְיָה בִּשְׁתִיקָה. יִתָּכֵן, כִּי הִתְנַהֵג עִם “נְתִינָיו” בְּיָד קָשָׁה מִדַי וְהַלָלוּ שָׂמוּ קֵץ סוֹף־סוֹף לְחַיֵי נְגִידָם.

בָּאָה שְׁנַת 1816. נַפּוֹלֵיאוֹן הָרִאשׁוֹן הָגְלָה לָאִי סַנְטָה הֶלֶנָה. כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַשָׁבוּי הַמְהֻלָל הַזֶה, סִדְרָה מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְלִיָה שְׁתֵּי מִשְׁמָרוֹת, שֶׁאַחַת מֵהֶן הָיְתָה עַל אֶחָד מֵאִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה. מִשְׁמֶרֶת זוֹ הָיְתָה בַּת גְדוּד שֶׁל תּוֹתְחָנִים, שְׁבָּא לְכָאן מִקֵפְּטוֹן, וּגְדוּד שֶׁל הוֹטֶנְטוֹטִים, שֶׁנִשְּׁאַר עַל הָאִי עַד שְׁנַת 1811. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנוֹדַע בָּעוֹלָם דְבַר מוֹתוֹ שֶׁל הַשָׁבוּי הַגָדוֹל, הוּצְאוּ שְׁנֵי הַגְדוּדִים מִן הָאִי וְשָׁבוּ לִמְקוֹם חֲנִיָתָם הַקָבוּעַ.

אָז בָּא גַם קֵץ הַהִתְיַשְׁבוּת בָּאִי. רַבִּים מִן הַתּוֹשֶׁבִים מֵתוּ, וְאֶת הַנוֹתָרִים תָּקַף רֶגֶשׁ שֶׁל בְּדִידוּת וְשִׁעֲמוּם וְהֵם עָבְרוּ לְהִתְיַשֵׁב בִּמְקוֹמוֹת מְאֻכְלָסִים יוֹתֵר. נִשְׁאֲרוּ רַק אֲנָשִׁים אֲחָדִים וְאֶחָד מֵהֶם סְקוֹטִי…

– סְקוֹטִי! – קָרָא הַמַיוֹר, שֶׁלֹא יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת שֵׁם בְּנֵי מוֹלַדְתּוֹ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ.

– כֵּן, סְקוֹטִי, אִיש־צָבָא וּשְׁמוֹ וִילְיַם גְלַס, – חָזַר פַּגַנֶל וְהִמְשִׁיךְ אֶת דְבָרָיו – הוּא נִשְׁאַר בָּאִי יַחַד עִם אִשְׁתּוֹ וְעִמָם עוֹד שְׁנֵי הוֹטֶנְטוֹטִים. אֲלֵיהֶם נִסְפְּחוּ אַחַר כָּךְ שְׁנֵי אַנְגְלִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם הָיָה לִפְנֵי כֵן מַלָח וְהַשֵׁנִי דַיָג בַּנָהָר תֵּימְזָה. בִּשְׁנַת 1821 מָצָא לוֹ מִפְלָט בְּאִיֵי טְרִסְטַן דַה־קוּנְהָה אֶחָד מִנוֹסְעֶיהָ שֶׁל הָאֳנִיָה “בְּלֶנְדוֹן הוֹל”, שֶׁנִטְרְפָה בְּקִרְבַת מָקוֹם. אִישׁ זֶה הִצְלִיחַ לְהִנָצֵל יַחַד עִם אִשְׁתּוֹ וְכָךְ גָדְלָה הַמוֹשָׁבָה הַקְטַנָה בִּשְׁתֵּי נְפָשׁוֹת נוֹסָפוֹת. מִסְפַּר הַתּוֹשָׁבִים כֻּלָם הָיָה אָז שְׁמוֹנָה, מֵהֶם שִׁשָׁה גְבָרִים וּשְׁתֵּי נָשִׁים.

אוּלָם בִּשְׁנַת 1829 הִגִיעַ כְּבָר מִסְפָּרָם לְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אִישׁ, בִּשְׁנַת 1835 – לְאַרְבָּעִים, וְעַתָּה הִנֵה כְּבָר עָלָה מִסְפָּרָם עַד מֵאָה וַחֲמִשִׁים.

– כֵּן, בְּאֹפֶן כָּזֶה נוֹצֶרֶת מוֹשָׁבָה אַחֲרֵי מוֹשָׁבָה, וְכָל פִּנוֹת הָעוֹלָם הוֹלְכוֹת וּמִתְאַכְלְסוֹת, – הֵעִיר הַלוֹרְד.

– וְכָאן יֵשׁ לְהוֹסִיף, – הִמְשִׁיךְ הַמְלֻמָד – שֶׁאֶחָד מֵאִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה, הַיָדוּעַ בְּשֵׁם חוּאַן פֶרְנַנְדֶס, הָיָה לִמְקוֹם מַעֲשֶׂה שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן שֵׁנִי. בִּשְׁנַת 1793 הִשְׁתַּמֵשׁ בֶּן־אַרְצִי, חוֹקֵר הַטֶבַע טוּאַר, בַּעֲגִינַת הָאֳנִיָה, שֶׁבָּהּ נָסַע לְיַד הַחוֹפִים הָאֵלֶה, וְהוּא יָצָא לַחֲקֹר אֶת צִמְחֵי הָאִי. הוּא נִמְשַׁךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אַחֲרֵי הַצְמָחִים הַמְעַנְיְנִים, תָּעָה וְאִבֵּד אֶת דַרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל הָאֳנִיָה. לְבַסוֹף הִצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הַדֶרֶךְ וְהִגִיעַ לַחוֹף מַמָשׁ, בָּרֶגַע שֶׁהָאֳנִיָה כְּבָר הֶחְלִיטָה לְהַפְלִיג בִּלְעָדָיו. אַךְ זֶה עֲדַיִן אֵינוֹ כְּלוּם. בִּשְׁנַת 1824 שָׁהָה אֶחָד מִבְּנֵי אָרְצְכֶם, גְלֶנֶרְוַן וּמַכְּס נַבְּס יַקִירִי, עַל הָאִי הַזֶה שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים. אִישׁ זֶה הָיָה צַיָר, וּכְשֶׁיָרַד מִן הָאֳנִיָה כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בַּסְבִיבָה הַיָפָה, לֹא שָׂם אֵלָיו רַב־הַחוֹבֵל לֵב, וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ בִּמְנוּחָה הָלְאָה.

– אָכֵן, אָדָם מְפֻזָר הָיָה אוֹתוֹ רַב־חוֹבֵל! – קָרָא הַמַיוֹר כְּלוּם לֹא אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ הָיָה, פַּגַנֶל חֲבִיבִי?

– אֵינִי יוֹדֵעַ… אַךְ אִם אָמְנָם מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הָיָה, רָאוּי הָיָה לִכְבוֹד זֶה, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף מִתּוֹךְ צְחוֹק.

וּבַבֹּקֶר, בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים לְנוֹבֶמְבֶּר, עָזְבָה “דוּנְקָן” אֶת טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה וְיָצְאָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּהּ מִזְרָחָה.

פֶּרֶק ג: אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם

ג’וֹן מַנְגֶלְס רָאָה צֹרֶךְ לַעֲלוֹת צָפוֹנָה וּלְהִתְקָרֵב אֶל רֹאשׁ “הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה”, כְּדֵי לְהִצְטַיֵד שָׁם בְּפֶחָם. לְשֵׁם כָּךְ נֶאֱלַץ לִנְטוֹת קְצַת מִן הַמַקְבִּילָה ה־36 וְלַעֲלוֹת צָפוֹנָה בִּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת. הָאֳנִיָה הִגִיעָה אֵפוֹא לְאֵזוֹר שֶׁל רוּחוֹת נְעִימוֹת וְטוֹבוֹת, וְהִיא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכָּהּ מִבְּלִי לְהָאִיט אֶת מְהִירוּתָהּ. אֶת הַמֶרְחָק שֶׁל 2900 קִילוֹמֶטֶר הַמַפְרִיד בֵּין טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה וּבֵין חוֹפֵי אַפְרִיקָה עָבְרָה בִּמְהִירוּת רַבָּה, וּבַיוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְנוֹבֶמְבֶּר עָגְנָה בִּנְמַל קַפְּטוֹן.

פַּגַנֶל, חֲבֵרָהּ וּמַזְכִּירָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית, לֹא יָכֹל לִבְלִי לָדַעַת וְלִבְלִי לְסַפֵּר לִידִידָיו, כִּי קָצֶהָ הַדְרוֹמִי שֶׁל אַפְרִיקָה גֻלָה בִּשְׁנַת 1486 עַל יְדֵי רַב־הַחוֹבֵל הַפּוֹרְטוּגַלִי בַּרְתּוֹלוֹמֵי דִיאַז, וְכִי הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִיף אֶת הַקָצֶה הַזֶה שֶׁל הַיַבֶּשֶׁת, בִּשְׁנַת 1497, הָיָה הַתַּיָר הַמְפֻרְסָם וַסְקוֹ דַה־גָמָה. אַגַב, הֵעִיר הַגִיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד הֶעָרָה מְעַנְיֶנֶת, כִּי אִלוּ הִקִיף בַּרְתּוֹלוֹמֵי דִיאַז אֶת רֹאשׁ “הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה” בִּשְׁנַת 1486, כְּלוֹמַר שֵׁשׁ שָׁנִים לִפְנֵי מַסָעוֹ הַגָדוֹל שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס, כִּי אָז הָיָה גִלוּיָהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה מִתְאַחֵר בִּזְמַן רַב מְאֹד. הַדֶרֶךְ בְּקִרְבַת אוֹתוֹ רֹאשׁ הִיא, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, הַטוֹבָה וְהַקְצָרָה בְּיוֹתֵר אֶל הַמִזְרָח. אוּלָם קוֹלוּמְבּוּס בִּקֵשׁ לִמְצֹא אֶת הַדֶרֶךְ לְאֶרֶץ־הַפְּלָאוֹת הֹדוּ עַל יְדֵי מַסָע מַעֲרָבָה. אִלוּ הִקְדִים מִישֶׁהוּ וְהָיָה עוֹבֵר אֶת רֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה, לֹא הָיָה עוֹד אֵפוֹא כָּל טַעַם לְמִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל קוֹלוֹמְבּוּס, וְאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי לֹא הָיְתָה יוֹצֵאת כְּלָל אֶל הַפֹּעַל.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי תַּיָרֵינוּ הִשְׁתַּמְשוּ בְּהִזְדַמְנוּת זוֹ לְבַקֵר בְּ“עִיר הָרֹאשׁ”, אוֹ כְּפִי שֶׁהִיא נִקְרֵאת בְּאַנְגְלִית קַפְּטוֹן, וּבְגֶרְמַנִית – קַפְּשְׁטַדְט. ג’וֹן מַנְגֶלְס נָתַן לָהֶם לְשֵׁם כָּךְ זְמַן שֶׁל שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעָה, כַּזְמַן הַדָרוּש לוֹ לְמַעַן הִצְטַיֵד בְּפֶחָם, בְּמַיִם רַעֲנַנִים וּבִדְבָרִים שוֹנִים אֲחֵרִים.

פַּגַנֶל מָצָא, כִּי קַפְּטוֹן דוֹמָה בְּצוּרָתָהּ לְלוּחַ־שַׁחְמַט גָדוֹל, שֶׁשְׁלֹשִים אֶלֶף תּוֹשָׁבָיו הַלְבָנִים וְהַשְׁחוֹרִים מְמַלְאִים עַל פָּנָיו תַּפְקִידִים שֶׁל מְלָכִים, מְלָכוֹת, סוּסִים וְחַיָלִים. דִמְיוֹן זֶה עָלָה עַל דַעְתּוֹ לְמַרְאֵה הַדִיוּק הַמַפְלִיא שֶׁל סִדוּר הָרְחוֹבוֹת וְהַמִגְרָשִׁים שֶׁל הָעִיר הַזֹאת.

לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָאַרְמוֹן, אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל שַׂר הַמָחוֹז וְהַגַן הַנֶהְדָר אֲשֶׁר לְיָדוֹ, אֶל הַמוּזֵיאוֹן וְאֶל צְלָב־הָאֶבֶן שֶׁהוּקַם עַל יְדֵי דִיאַז בַּזְמַן שֶׁגִלָה אֶת רֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה, חָזְרוּ תַּיָרֵינוּ לְ“בֵיתָם”, הֲלֹא הִיא “דוּנְקָן”.

בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה לְנוֹבֶמְבֶּר, עִם הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֶעֶלְתָה “דוּנְקָן” אֶת עָגְנָהּ, וְחָזְרָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּהּ בָּאוֹקְיָנוֹס. בֵּין קֵפְּטוֹן וְאִיֵי אַמְסְטֶרְדַם הִפְרִיד מֶרְחָק שֶׁל 4600 קִילוֹמֶטֶר וְאֶת הַמֶרְחָק הַזֶה הָיוּ יְכוֹלִים – בִּשְׁעַת נְשִׁיבַת רוּחַ טוֹבָה וְיָם שָׁקֵט – לַעֲבֹר בַּעֲשָׂרָה יָמִים. וְאָמְנָם הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר נוֹחַ וְטוֹב. בָּהּ־בַּשָּׁעָה שֶׁבַּפַּמְפּוֹת הִתְקוֹמְמוּ נֶגֶד תַּיָרֵינוּ כָּל אֵיתָנֵי הַטֶבַע, הֲרֵי כָּאן הִטָה לָהֶם הַטֶבַע אֶת חַסְדוֹ בְּיָד נְדִיבָה.

– הֶאָח! הַיָם, הַיָם! – הִתְלַהֵב פַּגַנֶל, בְּהִתְעַנְגוֹ עַל הַגַלִים הַמַבְרִיקִים – זוֹהִי הַזִירָה הָרָאשִׁית שֶׁל מִלְחֶמֶת הָאָדָם בַּטֶבַע, וְהָאֳנִיָה – זוֹהִי נוֹשְׂאָהּ הַכַּבִּירָה שֶׁל הַצִיוִילִיזַצְיָה. שִׂימוּ־נָא לֵב, יְדִידַי, שֶּׁאִלוּ הָיָה כַּדוּר־הָאָרֶץ עָשׂוּי כֻּלוֹ יַבָּשָׁה, הָיִינוּ עַתָּה, בַּמֵאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, מַכִּירִים רַק אֶת הַחֵלֶק הָאַלְפִּי שֶׁל הַכַּדוּר הַזֶה! הַבִּיטוּ וּרְאוּ מַה נַעֲשֶׂה בְּמֶרְכְּזֵי יַבָּשׁוֹת גְדוֹלוֹת – בְּעַרְבוֹת סִיבִּיר, בְּמִישׁוֹרֵי אַסְיָה הַמֶרְכָּזִית, בְּמִדְבְּרוֹת אַפְרִיקָה הָרְחָבִים לְאֵין שִׁעוּר וּבִישִׁימוֹן הַקֶרַח שֶׁל הַקְטָבִים. לְכָל הַמְקוֹמוֹת הַלָלוּ אֵין הָאָדָם מֵעֵז כִּמְעַט לַחְדֹר, הוֹאִיל וְהוּא יוֹדֵעַ יָפֶה, כִּי עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל אוֹרְבִים לוֹ שָׁם מַעְצוֹרִים שֶׁאֵין לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם, וְכִי עָלָיו לָלֶכֶת לְאִבּוּד שָׁם, אוֹ לַחֲזֹר עַל עֲקֵבָיו כִּלְעֻמַת שֶבָּא. לַחְדֹר אֶל הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה כִּמְעַט שֶׁמִן הַנִמְנָע הוּא. רֵאשִׁית כֹּל אֵין בְּיָדֵנוּ כְּלֵי־רֶכֶב מַתְאִימִים לְשֵׁם כָּךְ. וְשֵׁנִית – הַשָׁרָב, הַמַחֲלוֹת וְאַכְזְרִיוּתָם שֶׁל הַתּוֹשָבִים הַפְּרָאִים הֵם מַעְצוֹרִים כָּאֵלֶה, שֶׁאֵין לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם? שְׁלֹשִים קִילוֹמֶטֶר בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מִדְבָּר מַפְרִידִים בֵּין הָאֲנָשִׁים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שְׁמוֹנַת אֲלָפִים קִילוֹמֶטֶר בָּאוֹקְיָנוֹס! יוֹשְׁבֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי חוֹפֵי הָאוֹקְיָנוֹס נֶחְשָׁבִים לִשְׁכֵנִים, וְיוֹשְׁבֵי מָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, הַמְפֹרָדִים זֶה מִזֶה עַל יְדֵי אֵיזֶה יַעַר בִּלְבָד, רְחוֹקִים אֵלֶה מֵאֵלֶה, כְּאִלוּ הָיוּ נִמְצָאִים בִּקְטָבִים שׁוֹנִים, הוֹאִיל וְלִפְעָמִים קָשֶׁה יוֹתֵר לַחֲצוֹת יַעַר מֵאֲשֶר לָשׁוּט בַּיָם אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים. מִכָּאן יוֹצֵא לָנוּ, כִּי אַנְגְלִיָה כִּמְעַט נוֹגַעַת בְּאוֹסְטְרַלְיָה, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁמִצְרַיִם, לְמָשָׁל, רְחוֹקָה מִסֵנֶגַל מִלְיוֹנִים קִילוֹמֶטְרִים: וּפֶּקִין בִּירַת סִין רְחוֹקָה מִפֶּטֶרְבּוּרְג בִּירַת רוּסִיָה מִלְיַרְדִים קִילוֹמֶטְרִים! לַעֲבֹר אֶת הָאוֹקְיָנוֹס אֵין־הַמְצָרִים קַל יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לַעֲבֹר אֶת מִדְבַּר סַחֲרָה. אָכֵן, אַךְ וָרַק תּוֹדוֹת לַיָם קְרוֹבִים הֵם עַמֵי הָעוֹלָם זֶה לָזֶה.

לְהִמְנוֹן זֶה שֶׁל שֶׁבַח וּתְהִלָה לַיָם לֹא הִתְנַגֵד שׁוּם אִישׁ, וְאַף הַמַיוֹר הַסַפְקָנִי הֶחֱרִישׁ הַפַּעַם. כָּל אֶחָד יָדַע הֵיטֵב, שֶׁאִלוּ עָבְרָה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע רַק דֶרֶךְ הַיַבָּשָׁה, לֹא הָיָה יָכֹל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַחִפּוּשׂ אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט גַם הָאִישׁ הָאַמִיץ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, אֲבָל הַיָם הֶעֱבִיר בִּמְהִירוּת וּבְחֶסֶד רַב אֶת הַתַּיָרִים הַנְדִיבִים מֵחֵלֶק עוֹלָם אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, וּבַיוֹם הַשִׁשִׁי לְדֶצֶמְבֶּר נִגְלָה לְעֵינֵי הַתַּיָרִים, לְנָגְהָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר רֹאשוֹ שֶׁל הָר – אֶחָד מִשְׁנֵי אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם.

בְּמֶזֶג־אֲוִיר יָפֶה נִרְאֶה כְּבָר שִׂיאוֹ שֶׁל הָהָר הָרָאשִׁי בְּאִי זֶה בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר. אָמְנָם אֵין הוּא נִרְאֶה מִמֶרְחָק כָּזֶה בָּרוּר כָּל צָרְכּוֹ, כִּי אִם בְּשִׁרְטוּטִים בּוֹדְדִים, הַמַזְכִּירִים אֶת הַשִׂיא הַטֶנֶרִיפִי.

– הֲרֵי דוֹמֶה הוּא לַשִׂיא הַטֶנֶרִיפִי, – עָמַד מִיָד עַל דִמְיוֹנוֹ מַכְּס נַבְּס.

– נָכוֹן, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן – אַךְ הוּא גַם דוֹמֶה לִטְרִיסְטַן דָה־קוּנְהָה.

וְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, – הִתְעָרֵב בַּשִׂיחָה פַּגַנֶל – אִם שְׁנֵי עֲצָמִים דוֹמִים לָעֶצֶם הַשְׁלִישִׁי, הֲרֵי מִן הַדִין הוּא, שֶׁיִהְיוּ גַם דוֹמִים זֶה לָזֶה. אַךְ דִמְיוֹן הָאִי אַמְסְטֶרְדַם לָאִי הָרָאשִׁי שֶׁל טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה הוּא לֹא רַק חִיצוֹנִי. הַשְׁנַיִם דוֹמִים גַם בָּזֶה, שֶׁאֵצֶל חוֹפֵי שְׁנֵיהֶם נִמְצָאִים הֲמוֹנֵי כַּלְבֵי־יָם וְעַל שְׁנֵיהֶם הָיוּ גַם רוֹבִּינְזוֹנִים.

– וּבְכֵן יוֹצֵא, כִּי עַל כָּל אִי בּוֹדֵד הָיוּ בִּשְׁעָתָם רוֹבִּינְזוֹנִים? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כְּנִרְאֶה, כֵּן הוּא, – עָנָה לָהּ הַגִיאוֹגְרָף – הַמְצִיאוּת קָדְמָה בְּכָל אֹפֶן לַבְּדוּתָא הַנִפְלָאָה שֶׁל יְלִיד אַרְצְכֶם דָנִיאֵל דֵי־פוֹ הַמְהֻלָל.

– מַר פַּגַנֶל, הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַצִיג לְךָ שְׁאֵלָה אַחַת, – פָּנְתָה אֶל הַמְלֻמָד מָרַת גְרַנְט.

– לֹא רַק אַחַת, אֶלָא אַף מֵאָה, מָרַת גְרַנְט חֲבִיבָתִי! אִם רַק יִהְיֶה הַדָבָר בְּאֶפְשָׁרוּתִי, הֲרֵינִי מוּכָן לַעֲנוֹת עַל כֻּלָן.

– תּוֹדָה רַבָּה… וְעַתָּה אֱמֹר־נָא לִי, בְּבַקָשָׁה, כְּלוּם לֹא הָיִיתָ מְפַחֵד אִלוּ הִטִיל אוֹתְךָ הַמִקְרֶה אֶל אֵיזֶה אִי שׁוֹמֵם, בִּלְתִּי מְיֻשָׁב וּמְנֻתָּק מִן הָעוֹלָם?

– אֲנִי?… מְפַחֵד?…!

– פַּגַנֶל חֲבִיבִי, – פָּנָה אֵלָיו הַמַיוֹר – שֶׁמָא תֹּאמַר, שֶׁהִנְךָ שׁוֹאֵף רַק לָזֶה, כִּי גוֹרָלְךָ יִהְיֶה כְּגוֹרָלוֹ שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן?

– אֲנִי לֹא אֹמַר כָּךְ, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – אַךְ אֲנִי לֹא הָיִיתִי מִתְנַגֵד כְּלָל וּכְלָל, אִלוּ הֵבִיאַנִי גוֹרָלִי לְמַלֵא תַּפְקִיד שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן, אֲנִי הָיִיתִי מַתְחִיל לִחְיוֹת חַיֵי חֹפֶשׁ כְּמוֹ הָאָדָם הַקַדְמוֹן. הָיִיתִי יוֹצֵא לִי לָצוּד צַיִד וְלָדוּג דָגִים. בַּחֹרֶף הָיִיתִי שׁוֹכֵן לִי בְּאֵיזוֹ מְעָרָה וּבַקַיִץ הָיִיתִי מִתְעַנֵג עַל הָאֲוִיר הַצַח בְּצֵל הָעֵצִים… הָיִיתִי בּוֹנֶה לִי מַמְגוּרוֹת שׁוֹנוֹת לְצָרְכֵי מָזוֹן… וּלְבַסוֹף הָיִיתִי גַם מְיַסֵד מוֹשָׁבָה קְטַנָה עַל הָאִי שֶלִי!

– אַתָּה לְבַדְךְ? וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם אֶחָד לְיַסֵד מוֹשָׁבָה? הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ דְרוּשִׁים, לְכָל הַפָּחוֹת, שְׁנַיִם, – אָמַר מַכְּס נַבְּס.

– הָאָדָם אֵינוֹ בּוֹדֵד וְגַלְמוּד בְּשׁוּם מָקוֹם, חֲבִיבִי הַמַיוֹר. בְּכָל מָקוֹם הוּא יָכוֹל לִמְצֹא יְדִידִים בֵּין הַחַיוֹת. אֶפְשָר לְחַנֵךְ אֵיזוֹ עֵז צְעִירָה, אוֹ תֻּכִּי שֶׁיְפַטְפֵּט קְצַת כְּמוֹ בֶּן־אָדָם… אֶפְשָׁר גַם לְחַנֵךְ קוֹף וְכַיוֹצֵא בָּזֶה! אִלוּ מָצָאתִי עוֹד מְשָׁרֵת כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁמָצָא רוֹבִּינְזוֹן, הֲרֵי הָיִיתִי חוֹשֵׁב לִי זֹאת לְאֹשֶר גָדוֹל! וְכִי מַה יוּכַל לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב מִשְׁנֵי יְדִידִים הַשׁוֹכְנִים יַחַד עַל סֶלַע בּוֹדֵד בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס?… שַׁעֲרוּ־נָא בְּנַפְשְׁכֶם – אֲנִי, לְמָשָׁל, וְהַמַיוֹר…

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ! – שִׁסְעוֹ מַכְּס נַבְּס – אֲנִי אֵינֶנִי מוֹצֵא בִּי כָּל נְטִיָה לְתַפְקִידוֹ שֶל רוֹבִּינְזוֹן. בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי הָיִיתִי מְמַלֵא תַּפְקִיד כָּזֶה בָּאֹפֶן הַגָרוּעַ בְּיוֹתֵר!

– פַּגַנֶל יַקִירִי, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֲנִי רוֹאָה שֶׁהִנְךָ שׁוּב טָס עַל כַּנְפֵי דִמְיוֹנְךָ. לְפִי דְבָרֶיךָ יוֹצֵא, כְּאִלוּ לְרוֹבִּינְזוֹן עָלָה הַכֹּל לְלֹא כָּל מַאֲמָץ מִצִדוֹ, וְהוּא עַצְמוֹ לֹא עָשָׂה כְּלוּם אֶלָא הִתְעַנֵג עַל הַחַיִים. אַתָּה רוֹאֶה בַּכֹּל רַק אֶת הַצַד הַטוֹב שֶׁבַּדָבָר.

– וְכִי אַתְּ, גְבִרְתִּי, כּוֹפֶרֶת בָּאֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת מְאֻשָׁר עַל אִי שׁוֹמֵם?

– אֲנִי כּוֹפֶרֶת וְכוֹפֶרֶת! הָאָדָם נִבְרָא לִחְיוֹת בְּתוֹךְ הַחֶבְרָה וְלֹא חַיֵי בּוֹדֵד וְגַלְמוּד. הַבְּדִידוּת עֲשׂוּיָה לְהָבִיא לִידֵי יֵאוּשׁ. הַשְׁאֵלָה הִיא רַק שְׁאֵלַת הַזְמַן – הָאֶחָד יֵצֵא מִדַעְתּוֹ בִּגְלַל בְּדִידוּתוֹ בִּזְמַן יוֹתֵר קָצָר, וְהַשֵׁנִי – בִּזְמַן יוֹתֵר אָרֹךְ. תְּחִלָה, יוּכַל לִהְיוֹת, שֶׁהַדְאָגוֹת לְסִפּוּק הַצְרָכִים הַהֶכְרֵחִיִים לֹא תִּתֵּנָה לָאֻמְלָל לִשְׁקֹעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת עַל עֲתִידוֹ. אַךְ בִּמְרוּצַת הַזְמַן, כְּשֶיַרְגִישׁ בִּבְדִידוּתוֹ, כְּשֶיִזְכֹּר כִּי הוּא רָחוֹק מִכָּל הָאֲנָשִׁים וּלְעוֹלְמֵי עַד הוּא מְשֻׁלָל כָּל תִקְוָה לִרְאוֹת, וְלוּ רַק פַּעַם, אֶת פְּנֵי אֵלֶה שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ – מַה קָשִׁים יִהְיוּ אָז יִסוּרֵי נַפְשׁוֹ שֶׁל אִישׁ כָּזֶה! סָלַע בּוֹדֵד – זֶה הַכֹּל שֶׁיִהְיֶה לוֹ מִכָּל הָעוֹלָם וְהָאֱנוֹשׁוּת… וּכְשֶׁיָבוֹא יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, זֶה הַיוֹם הַנוֹרָא, בִּבְדִידוּת זוֹ, יִהְיֶה עָלָיו לָמוּת כְּמוֹת הָאָדָם הָאַחֲרוֹן בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל קִיוּם הָעוֹלָם! לֹא, מַר פַּגַנֶל, אֵינִי מַאֲמִינָה, שֶׁיִמָצֵא מִישֶׁהוֹ, אֲשֶׁר יִרְצֶה לִהְיוֹת בְּמַצָבוֹ שֶׁל אָדָם כָּזֶה!

לְהוֹכָחוֹתֶיהָ שֶל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הָיִה פַּגַנֶל מֻכְרָח לְהִכָּנַע. אוּלָם הַשִׂיחָה עַל הַטוֹב וְהָרַע שֶׁבַּבְּדִידוּת עוֹד נִמְשְׁכָה, עַד שֶׁהִגִיעַ הָרֶגַע וְ“דוּנְקָן” עָמְדָה בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטֶר וַחֲצִי מֵאִיֵי אַמְסְטֶרְדַם.

שְׁנֵי הָאִיִים הַקְטַנִים וְהַנִדָחִים הָאֵלֶה שְׁבָּאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי נִבְדָלִים זֶה מִזֶה בְּמֶרְחַב יָם שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה קִילוֹמֶטֶר. בַּצָפוֹן – הָאִי אַמְסְטֶרְדַם עַצְמוֹ, הַמְכֻנֶה גַם בְּשֵׁם אִי פֶּטְרוּס הַקָדוֹש, וּבַדָרוֹם – הָאִי הַשֵׁנִי, הַנִקְרָא בְּשֵׁם אִי פּוֹלוּס הַקָדוֹש. שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָאִיִים הָאֵלֶה מִתְחַלְפִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּפִי הַגִיאוֹגְרָפִים וְיוֹרְדֵי הַיָם.

אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם גֻלוּ בְּדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1706, עַל יְדֵי הַהוֹלַנְדִי פְלֶמִינְג. אַחַר כָּךְ הֵעִיד עַל מְצִיאוּתָם הַנוֹסֵע דְ’אַנְקַסְטְרוֹ, שֶׁהִגִיעַ אֶל הָאִיִים הָאֵלֶה בְּלֶכְתּוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הַתַּיָר הַיָדוּעַ לַה־פֵּרוּז. וּמִן הַזְמַן הַהוּא לֹא חָדְלוּ הַגִיאוֹגְרָפִים מִלְהַחֲלִיף אֶת שְׁנֵי הָאִיִים הָאֵלֶה זֶה בָּזֶה וְקָרְאוּ לָאִי פֶּטְרוּס בְּשֵׁם פּוֹלוּס וּלְהֵפֶךְ. פַּגַנֶל, כְּמַזְכִּיר הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית, רָאָה חוֹבָה לְעַצְמוֹ לְתַקֵן שְׁגִיאָה זוֹ.

הָאִי פּוֹלוּס הַקָדוֹש, הַנִמְצָא מִדָרוֹם לָאִי אַמְסְטֶרְדַם, הוּא צוֹק גָדוֹל וּבִלְתִּי פּוֹרֶה, בַּעַל פִּסְגָה בִּדְמוּת חַדוּדִית. כְּנִרְאֶה, הָיָה לְפָנִים הַר־גַעַשׁ. אַךְ הָאִי אַמְסְטֶרְדַם, הוּא פֶּטְרוּס הַקָדוֹשׂ, שֶׁאֵלָיו הִתְקָרְבוּ עַתָּה תַּיָרֵינוּ בְּאַסְדָה, הוּא גָדוֹל קְצַת מִן הָרִאשׁוֹן וְהֶקֵפוֹ כְּתִשְׁעָה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר. עָלָיו יוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים אֲחָדִים, שֶׁגָלוּ אֵלָיו מֵרְצוֹנָם הַטוֹב, בִּרְצוֹתָם לְנַסוֹת לִחְיוֹת חַיֵי בּוֹדְדִים וּרְחוֹקִים מִכָּל חֶבְרָה אֲנָשִׁים אֵלֶה דַיָגִים הֵם וְהֵם עוֹבְדִים אֵצֶל סוֹחֵר אֶחָד, אוֹטוֹבַּן שְׁמוֹ, הַיוֹשֵׁב בְּאִי אַחֵר, שֶׁהוּא נַחֲלָתוֹ הַפְּרָטִית.

בַּיוֹם שֶׁבּוֹ הִתְקָרְבָה “דוּנְקָן” לָאִי אַמְסְטֶרְדַם, כְּלוֹמַר בַּשִׁשִׁי לְדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1864, הָיָה מִסְפַּר תּוֹשָׁבָיו שֶׁל הָאִי שְׁלֹשָה בְּסַךְ־הַכֹּל. שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ בְּנֵי־תַּעֲרֹבֶת וְאֶחָד צָרְפַתִּי, שֶבֵּיתוֹ הַקָטָן עָמַד בְּעֵמֶק הַמִפְרָץ. לְפַּגַנֶל הָיָה אֵפוֹא שׁוּב הָעֹנֶג לִלְחֹץ אֶת יָדוֹ שֶׁל בֶּן אַרְצוֹ, אֲשֶׁר אֶת הַיוֹם בּוֹ רָאָה לְפָנָיו אֶת תַּיָרֵינוּ חָשַׁב לַמְאֻשָׁר בְּיוֹתֵר בְּחַיָיו הָאֲרֻכִּים.

בִּכְלָל מְבַקְרִים בְּאִי זֶה רַק צַיָדֵי כַּלְבֵי־הַיָם וְהַלִוְיָתָנִים, שֶׁהֵם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּבִלְתִּי נְעִימִים בְּיוֹתֵר. הוֹפָעָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים נֵאוֹרִים הָיְתָה אֵפוֹא מִקְרֶה חָשׁוּב מְאֹד לַדַיָגִים הַמִסְכֵּנִים. מִלְבַד שְׁלֹשֶת הָאֲנָשִׁים מִלְאוּ אֶת הָאִי גַם חֲזִירֵי־בָּר בְּמִסְפָּר לֹא גָדוֹל וְאַלְפֵי שְׁקִיטָנִים.

– שֶׁמָא תְּסַפֵּר לָנוּ, פַּגַנֶל הַיָקָר, אֵיזֶה סִפּוּר עַל הָרוֹבִּינְזוֹנִים שֶׁל אִי זֶה? – בִּקְשָׁה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– בְּעֹנֶג רַב! – עָנָה לָהּ הַמְלֻמָד בִּידִידוּת – אֲנִי מוּכָן לְסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּשְׁנֵי סְקוֹטִים שֶׁהֻטְלוּ לָאִי אַמְסְטֶרְדַם. זֶה הָיָה בִּשְׁנַת 1827. הָאֳנִיָה הָאַנְגְלִית “פַּלְמִירָה”, שֶׁעָבְרָה לְיַד הָאִי הַזֶה, רָאֲתָה, כִּי מִן הַיַבָּשָׁה מִתְאַבֵּךְ וְעוֹלֶה עָשָׁן. רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁהֶעָשָׁן הִתְמִיהַּ אוֹתוֹ מְאֹד, הִפְנָה אֶת אֳנִיָתוֹ אֶל הַחוֹף, וּמִיָד הִבְחִין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים הַכּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם וּבְאוֹתוֹת שׁוֹנִים שֶׁל יֵאוּשׁ עָמֹק הֵם מְשַׁוְעִים לְעֶזְרָה. הוּא שָׁלַח אֶל הָאִי אַסְדָה אַחַת וְזוֹ הֵבִיאָה אֶת שְׁנֵי הָאֻמְלָלִים אֶל הָאֳנִיָה. אֶחָד מֵהֶם הָיָה בֶּן עֶשְׂרִים־וּשְׁתַּיִם וְהַשֵׁנִי – בֶּן אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה. מַרְאָם הָיָה נוֹרָא. הֵם שָׁהוּ עַל הָאִי הַשׁוֹמֵם שְׁמוֹנָה־עָשָׁר חֹדֶשׁ וְסָבְלוּ כָּל מִינֵי מַחְסוֹר. הַבְּדִידוּת וְהַפְּרִישׁוּת מִכָּל הַיָקָר לָהֶם עִנוּ אוֹתָם מְאֹד־מְאֹד. גַם צָרְכֵי מָזוֹן וּמַיִם רְאוּיִים לִשְׁתִיָה לֹא הָיוּ לָהֶם בְּמִדָה מַסְפֶּקֶת. הֵם נֶאֶלְצוּ לְהִתְפַּרְנֵס בְּשַׁבְּלוּלִים וּבְדָגִים, שֶׁשָׁלוּ בְּעֶזְרַת חַכָּה עֲשׂוּיָה מִמַסְמֵר יָשָׁן שֶׁנִמְצָא בְּמִקְרֶה בְּכִיס מִכְנָסָיו שֶׁל אֶחָד מֵהֶם. לִפְעָמִים, וְגַם זֶה רַק אַחֲרֵי עָמָל־רַב, עָלָה בְּיָדָם לָצוּד חֲזִיר־יַעַר קָטָן. אֲבָל הָיוּ גַם יָמִים רְצוּפִים, שֶׁלֹא מָצְאוּ שׁוּם דָבָר לְהַשְׁקִיט בּוֹ אֶת רַעֲבוֹנָם אוֹ צִמְאוֹנָם. סִפּוּרָם עַל הֶעָמָל וְהַיִסוּרִים שֶׁסָבְלוּ, לְאַַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת גַפְרוּרָם הָאַחֲרוֹן כְּדֵי לְהַדְלִיק מְדוּרָה, הָיָה יָכוֹל לְזַעֲזֵעַ אֶת הַלֵב הֶעָרִיץ בְּיוֹתֵר. וְכִי מֶה הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂות לְלֹא אֵשׁ, וְהֵם הִרְגִישׁוּ גֹעַל־נֶפֶשׁ לְמַאֲכָלִים בִּלְתִּי מְבֻשָׁלִים? מִלְבַד זֹאת – כֵּיצַד יְחַמְמוּ מְעַט אֶת אֵבָרֵיהֶם בִּימֵי הַקֹר? כְּפִי שֶׁנִתְבָּרֵר עָזְבוּ אֶת אֳנִיָתָם וְעָלוּ עַל הַחֹף כְּדֵי לַעֲסֹק בְּצֵיד כַּלְבֵי־יָם. אֳנִיָתָם הִבְטִיחָה לָשׁוּב וּלְקַחְתָּם אַחֲרֵי חֹדֶשׁ יָמִים, אַךְ הִיא לֹא שָׁבָה. בְּוַדַאי טָבְעָה וְאָבְדָה בִּמְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס. וְכָךְ עָבְרוּ עֲלֵיהֶם חֲמִשָׁה חֳדָשִׁים. וְהִנֵה עָבְרָה סָמוּךְ לָאִי הָאֳנִיָה “תִּקְוָה”. מִסִבָּה בִּלְתִּי יְדוּעָה, שֶׁהָיָה בָּהּ בְּוַדַאי הַרְבֵּה מִן הָאַכְזָרִיוּת, לֹא רָצָה רַב־הַחוֹבֵל לָשִׂים לֵב לִקְרִיאוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמְלָלִים, וְהוּא הִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ מִבְּלִי לְהַשְׁלִיךְ לָהֶם אֲפִילוּ פְּרוּסַת לֶחֶם. הֵם הִתְחַנְנוּ שֶׁיִתֵּן לָהֶם לְכָל הפָּחוֹת גַפְרוּר, אַךְ הוּא לֹא רָצָה לְהַגִישׁ לָהֶם כָּל עֶזְרָה. הָאֲנָשִׁים הַמִסְכֵּנִים הָיוּ בְּוַדַאי אוֹבְדִים בָּאִי הַשׁוֹמֵם, אִלוּלֵא רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “פַּלְמִירָה”, שֶׁהִצְטַיֵן בְּאַהֲבַת הָאָדָם יוֹתֵר מֵרַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “תִּקְוָה”. הָרוֹבִּינְזוֹן הָאַחֵֵר שֶׁל אִי זֶה הָיָה צָרְפַתִּי – רַב־הַחוֹבֵל פֶּירָן. גַם הוּא עָלָה מֵרְצוֹנוֹ הַטוֹב עַל הָאִי אַמְסְטֶרְדַם, וָאֳנִיָתוֹ לֹא שָׁבָה אֵלָיו אַף הִיא. אֳנִיוֹת אֲחֵרוֹת לֹא עָבְרוּ בַּמָקוֹם וְרַק כַּעֲבֹר אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים טֻלְטְלָה שָׁמָה עַל יְדֵי סְעָרָה אֵיזוֹ אֳנִיָה, שֶׁלֹא הִתְכַּוְנָה כְּלָל וּכְלָל לָבוֹא אֶל הָאִי. אֳנִיָה זוֹ הִיא הִיא שֶׁהִצִילָה אֶת רוֹבִּינְזוֹן הֶחָדָשׁ.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ יְדִידֵנוּ הַיָקָר, עַל סִפּוּרִים מְעַנְיְנִים אֵלֶה, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁגָמַר הַמְלֻמָד אֶת סִפּוּרוֹ – אֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵהֶם הרְבֵּה מְאֹד.

אוּלָם כָּעֵת לֹא הָיָה יָכוֹל לִקְרוֹת כַּדָבָר הַזֶה עַל הָאִי הַבּוֹדֵד, מִשׁוּם שֶׁעַתָּה נִמְצָאִים כָּאן תָּמִיד אֲנָשִׁים. הַדַיָגִים חַיִים כָּאן זֶה מִכְּבָר וְעוֹד לֹא קָרָה הַמִקְרֶה שֶׁיִהְיוּ עֵדִים לְאָסוֹן שֶׁל אֳנִיָה. הֵם גַם מְבַקְרִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בָּאִי הַשָׁכֵן פּוֹלוּס הַקָדוֹשׁ וְגַם שָׁם לֹא מָצְאוּ שׁוּם סִמָנִים שֶׁל אָסוֹן דוֹמֶה, עַל דְבַר “בְּרִיטַנְיָה” לֹא יָדְעוּ אֵפוֹא דָבָר.

אֲנִי יָדַעְתִּי זֹאת מֵרֹאשׁ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אַךְ לְמַעַן לֹא יִנְקֹף אוֹתִי לִבִּי, שֶׁמָא לֹא חָקַרְתִּי וְלֹא דָרַשְׁתִּי בַּמִדָה הַמַסְפֶּקֶת, הִסְכַּמְתִּי לָבוֹא גַם לְכָאן.

הַתַּיָרִים חָקְרוּ אֶת הָאִי הֵיטֵב־הֵיטֵב. הַצְמָחִים וּבַעֲלֵי־הַכָּנָף לֹא הִצְטַיְנוּ כָּאן בִּמְאוּמָה. הָיוּ רַק הַרְבֵּה חֲזִירֵי־יַעַר, כַּלְבֵי־יָם וְדָגִים. וְהַדָבָר הַמְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר בְּאִי זֶה הָיוּ הַמַעְיָנוֹת הָרוֹתְחִים שֶׁפָּרְצוּ פֹּה וָשָׁם מִתַּחַת לְשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל לַבָּה שְׁחוֹרָה.

הַמַדְחֹם, שֶַּׁיָרִֵינוּ הִכְנִיסוּ לְמֵימֵי אַחַד הַמַעְיָנוֹת הָאֵלֶה, הֶרְאָה כִּמְעַט שְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס. הֵם עָשׂוּ נִסָיוֹן בְּדָג קָטָן שֶׁשָׁלוּ זֶה לֹא כְּבָר, וּכְשֶׁהִכְנִיסוּהוּ לְתוֹךְ הַמַעְיָן, נִתְבַּשֵׁל בְּמֵימָיו הַחַמִים בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ דַקוֹת.

– אָכֵן, לֹא כְּדַאי לְהִתְרָחֵץ כָּאן, – הֵעִיר פַּגַנֶל.

פרק ד: פַּגַנֶל וְהַמַיוֹר מִתְעָרְבִים

בְּשָׁעָה שָׁלֹש בַּבֹּקֶר, בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי לְדֶצֶמְבֶּר, שׁוּב הִתְנַפְּחוּ דוּדֶיהָ שֶׁל “דוּנְקָן” וְהֵם נָשְׁמוּ בִּכְבֵדוּת מִלַחַץ הַקִיטוֹר. הָעֹגֶן הוּרַם מִקַרְקַע הַחוֹל שֶׁל הַיָם, הַבֹּרֶג הֵחֵל לָסוֹב בְּכֹחַ וְהָאֳנִיָה זָזֶה מִמְקוֹמָהּ וְהֶחֱלִיקָה עַל פְּנֵי הַמַיִם.

בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה, כְּשֶׁעָלוּ הַתַּיָרִים עַל הַסִפּוּן, כְּבָר לֹא נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם הָאִי אַמְסְטֶרְדַם. זוֹ הָיְתָה הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע. עַד לַחוֹף הָאוֹסְטְרָלִי נִשְׁאַר עוֹד מֶרְחָק שֶׁל שִׁשִׁים אֶלֶף קִילוֹמֶטֶר וּבְדַרְכָּם לְשָׁם לֹא יָכְלוּ עוֹד תַּיָרֵינוּ לִפְגשׁ בְּשׁוּם אִי.

– אִם הָרוּחַ הַמַעֲרָבִית תַּאֲרִיךְ עוֹד כִּשְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם וְהַיָם יִהָיָה שָׁקֵט כְּמוֹ עַכְשָׁיו, נַשִׂיג אֶת מֶטֶרתֵנוּ עַד מְהֵרָה, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

מֶרִי וְרוֹבֶּרְט הִבִּיטוּ בְּחֶרְדַת־לֵב עַל הַגַלִים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם שָׁטָה בְּוַדַאי “בְּרִיטַנְיָה” יָמִים אֶחָדים לִפְנֵי הִשָׁבְרָהּ. יִתָּכֵן, כִּי דַוְקָא בְּמָקוֹם זֶה נֶאֱבַק אֲבִיהֶם עִם הַגַלִים הַזֵדוֹנִים, בְּהַרְגִישׁוֹ, כִּי אֵיזֶה כֹּחַ טָמִיר וְכַבִּיר מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ אֶל הַחוֹף. בְּוַדַאי הָיְתָה “בְּרִיטַנְיָה” קָרְבָּן לְאַחַת הַסוּפוֹת הַנוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר לְפִי דִבְרי פַּגַנֶל, הֵן שְׁכִיחוֹת מְאֹד בָּאוֹקְיָנוּס הַהֹדִי.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הֶרְאָה לָעַלְמָה הַצְעִירָה עַל הַמַפָּה זִרְמֵי מַיִם שׁוֹנִים וְהוּא הִסְבִּיר לָהּ אֶת עֶרְכָּם.

– הִתְבּוֹנְנִי־נָא וּרְאִי – אָמַר אֵלֶיהָ – הִנֵה עוֹבֵר אֶחָד הַזְרָמִים בְּכָל הָאוֹקִיָנוּס הַהֹדִי וְהוּא מַגִיעַ עַד הַחוֹף הָאוֹסְטְרָלִי. הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל זֶרֶם זֶה מֻרְגֶשֶׁת בַּדֶרֶךְ, מִמִזְרָח לְמַעֲרָב, גַם בַּאוֹקְיָנוּס הַשָׁקֵט וְאַף בַּאוֹקְיָנוּס הָאַטְלַנְטִי. אִם “בְּרִיטַנְיָה” הֻטְלָה בִּשְׁעַת סוּפָה לְתוֹךְ הַזֶרֶם הַזֶה, כְּשֶׁהִיא בְּלִי תְּרָנִים, הַהֶגֶה שָׁבוּר, חַסְרַת אוֹנִים לְהֵאָבֵק עִם הָאֵיתָנִים הַמִשְׁתּוֹלְלִים, בָּרוּר הַדָבָר, שֶׁהָיְתָה מֻכְרָחָה לְהִתְנַפֵּץ אֶל חוֹפֵי אוֹסְטְרַלִיָה. מָקוֹם אַחֵר לֹא הָיָה לָהּ, וּלְהִתְחַמֵק מִן הָאָסוֹן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ בִּתְנָאִים כָּאֵלֶה.

שִׂיחָה זוֹ הָיְתָה בֵּינֵיהֶם אוֹר לְיוֹם הַשְׁנֵים־עָשָׂר לְדֶצֶמְבֶּר, כְּלוֹמַר שִׁשָׁה יָמִים לְאַחַר הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה. הַכֹּל יָשְׁבוּ בַּטְרַקְלִין וְהִקְשִׁיבוּ בְּרֹב עִנְיָן לְהַסְבָּרוֹתָיו שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– חַכּוּ־נָא! – קָרָא פִּתְאֹם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – עַל דַעְתִּי עָלָה דָבָר הַדוֹרֵשׁ בֵּאוּר. אֶתם, ג’וֹן וְפַּגַנֶל, הֲלֹא תִּזְכְּרוּ, כִּי הַיְדִיעָה הָאַחֲרוֹנָה עַל דָבָר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, שֶׁנִתְפַּרְסְמָה בְּ“עִתּוֹן אֳנִיוֹת הַמַסָע וְהַמִסְחָר” מָסְרָה, כִּי רַב־הַחוֹבֵל יָצָא מִקָלָאוֹ בַּיוֹם הַשְׁלֹשִים לְמַאי, שְׁנַת 1862.

– כֵּן, כֵּן, נָכוֹן הַדָבָר, – אִשֶׁר רַב־הַחוֹבֵל – אֲנִי זוֹכֵר מוֹדָעָה זוֹ יָפֶה מְאֹד, אַךְ אִם תְּרְצֶה, אֲדוֹנִי, אוּכַל גַם לְהָבִיא לְךָ אֶת הַגִלָיוֹן הַהוּא…

– אֵין כָּל צֹרֶךְ בְּכָךְ, ג’וֹן חֲבִיבִי – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – אֲנִי רַק רָצִיתִי לִשְׁאֹל, כֵּיצַד יָכְלָה “בְּרִיטַנְיָה” בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים לְאַחַר צֵאֶתהּ מִפֶּרוּ לְהַגִיעַ לָאוֹקְיָנוּס הַהֹדִי? הֲרֵי דָבָר זֶה הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרי בְּשׁוּם אֹפֶן! אֲנִי תָּמֵהַּ, שֶׁשְׁאֵלָה זוֹ לֹא עָלְתָה עַד עַתָּה עַל דַעְתּוֹ שֶׁל אַף אֶחָד מֵאֶתנוּ… וּמַה תֹּאמַר לָזֶה אֶתה, מַר פַּגַנֶל? הַגִיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד, אֲשֶׁר לְשֵׁמַע דִבְרי הַלוֹרְד שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ לְמַעְלָה, הִבִּיט עַל הַלוֹרְד בְּמֶבָּט נָבוֹךְ, וְאַחַר קָפַץ מִמְקוֹמוֹ וּמִבְּלִי לֵאמֹר מִלָה נֶחְפָּז לְתָאוֹ. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדים שָׁב וּבְיָדוֹ הַתְּעוּדוֹת. הוּא עִיֵן בָּהֶן בִּתְשׂוּמַת־לֵב רַבָּה, וְאַחַר הִכְנִיס אוֹתָן לְכִיסוֹ, הֵנִיעַ בִּכְתֵפָיו וְעִקֵם אֶת שְׂפָתָיו.

– אֲנִי מֵבִין, – אָמַר הַלוֹרְד – אַתָּה בְּוַדַאי רוֹצֶה לֵאמֹר, כִּי רַק לַשָׁוְא חָרַדְנוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹאת וְלַשָׁוְא מִהַרְנוּ הֵנָה…

– אָמְנָם כֵּן, רַק לַשָׁוְא נִדְהַמְתִּי עַל יְדֵי הֶעָרָתְךְ, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף.

– בָּאֵר אֶת דְבָריךָ, בְּבַקָשָה.

– תֵּיכֶף וּמִיָד, אַךְ מִקֹדֶם הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַצִיג שְׁאֵלָה אַחַת לְג’וֹן.

– הִנְנִי לְשָׁרֵתְךָ, מַר פַּגַנֶל! – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל.

הֲתוּכַל אֳנִיָה טוֹבָה לַעֲבֹר בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים אֶת כָּל חֵלֶק הָאוֹקָיָנוּס שֶׁבֵּין אֲמֵרִיקָה וְאוֹסְטְרַלִיָה?

– כֵּן, תּוּכַל, אִם רַק תַּעֲבֹר לֹא פָּחוֹת מִשְׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר לְיוֹם.

– אֲבָל מְהִירוּת כָּזֹאת הִיא הֲלֹא בִּלְתִּי רְגִילָה?

– לֹא… יֵשׁ אֳנִיוֹת מִפְרָשִׂים הַשָׁטוֹת לִפְעָמִים בִּמְהִירוּת עוֹד יוֹתֵר גְדוֹלָה.

– הֶאָח!… תּוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי! וְאִם כֵּן הוּא הַדָבָר, רַבּוֹתַי, הֲרֵי בִּמְקוֹם לִקְרֹא בַּתְּעוּדָה “בַּשְׁבִיעִי לְיוּנִי”, יֵשׁ לִקְרֹא “בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְיוּנִי” אוֹ “בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְיוּנִי”, כִּי יֵשׁ מָקוֹם לְשָׂעֵר, שֶׁהַמִסְפָּר הָרִאשׁוֹן לִפְנֵי הַמִסְפָּר 7 נִמְחַק.

– אִם כֵּן, – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הֲרֵי נוֹפֶלֶת כָּל הַשְׁאֵלָה. מִן הַשְׁלֹשִים לְמַאי וְעַד הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְיוּנִי –––

– כִּמְעַט חֹדֶשׁ, גְבִרְתִּי, – הִמְשִׁיךְ פַּגַנֶל אֶת הַמִשְׁפָּט – וּבְמֶשֶׁךְ הַזְמַן הַזֶה יָכְלָה “בְּרִיטַנְיָה” לַעֲבֹר בְנָקֵל אֶת הָאוֹקִיָנוּס הַשָׁקֵט וּלְהַגִיעַ לָאוֹקְיָנוּס הַהֹדִי.

מַסְקָנָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל יָשְׁרָה בְּעֵינֵי כֻּלָם.

– תּוֹדוֹת לְפִקְחוּתְךָ, פַּגַנֶל יְדִידִי, נִתְבָּרֵר גַם הַסָפֵק הָאַחֲרוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – וְעַכְשָׁיו אֵין לָנוּ אֶלָא לְהַגִיעַ בַּהֶקְדֵם הָאֶפְשָׁרי לְאוֹסְטְרַלִיָה. וְשָׁם נִמְצָא בְּוַדַאי אֶת עִקְבוֹת “בְּרִיטַנְיָה” בחוֹפִים הַמַעֲרָבִיִים.

– וְיִתָּכֵן, שֶׁנִמְצָא אֶת עִקְבוֹתֶיהָ בַּחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים, – הוֹסִיף ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– גַם זֶה אֵינוֹ מִן הַנִמְנָעוֹת, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן – כִּי מִן הַתְּעוּדוֹת אִי־אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּבֵרוּר הֵיכָן קָרָה² הָאָסוֹן, אִם לְיַד הַחוֹפִים הַמַעֲרָבִיִים אוֹ לְיַד החוֹפִים הַמִזְרָחִיִים. עָלֵינוּ יִהְיֶה לְחַפֵּשׂ בְּיִחוּד בִּשְׁנֵי קְצוֹת אוֹסְטְרַלִיָה, בַּמָקוֹם שֶׁמְבַתֶּרֶת אֶת הַיַבֶּשֶׁת הַזֹאת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע.

– כַּמוּבָן, אֲדוֹנִי… אַף־עַל־פִּי שֶׁעָלֵינוּ לֹא לִשְׁכֹּחַ, כִּי אִלוּ קָרָה הָאָסוֹן לְיַד הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים שֶׁל אוֹסְטְרַלִיָה, לֹא הָיָה רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט מֻדְאָג כָּל כָּך.

– וּמַדוּעַ? – שָׁאֲלָה מֶרִי גְרַנְט, שֶׁבָּלְעָה כָּל מִלָה וּמִלָה מִן הַשִׂיחָה עַל גוֹרַל אָבִיהָ.

– מִשׁוּם שֶׁכָּל הַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה זָרוּעַ מוֹשָׁבוֹת, שֶׁהֵן עַל־פִּי־רֹב אַנְגְלִיוֹת. שָׁם הָיָה יָכוֹל לִמְצֹא עֶזְרָה מְהִירָה. בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר מִן הַחוֹף כְּבָר הָיָה נִפְגָשׁ עִם בְּנֵי אַרְצוֹ.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – אִשֵׁר אֶת דְבָריו פַּגַנֶל – עַל הַחוֹף הַמִזְרָחִי, בָּעִיר עֶדֶן שֶׁבְּקִרְבַת הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד, הָיָה רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט יָכוֹל לִמְצֹא לֹא רַק מַחֲסֶה וּמִקְלָט, אֶלָא שֶׁמִשָׁם הָיְתָה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לַחְזֹר לְאֵירוֹפָּה.

– וְכִי עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי, אֲשֶׁר אֵלָיו מוּעָדוֹת עַכְשָׁיו פָּנֵינוּ אִי־אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֶזְרָה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ הַגִיאוֹגְרָף – הַחוֹף הַמַעֲרָבִי אֵינוֹ מְיֻשָׁב. אֵין בּוֹ כָּל חִבּוּר עִם מֶלְבֶּרְן וְאֶדְלֵיד. אִם “בְּרִיטַנְיָה” נִשְׁבְּרָה עַל יְדֵי הַשִׂרְטוֹנִים הַתַּת־מַיְמִיִים הַמִשְׂתָּרְעִים לְאֹרֶךְ חוֹף זֶה, לֹא יָכְלוּ הַנוֹסְעִים לִמְצֹא שָׁם כָּל עֶזְרָה.

– וּמֶה הָיָה יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ עִם אָבִינוּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי הַשָׁנִים הַלָלוּ? – שָׁאֲלָה מֶרִי בַּחֲרָדָה.

– מֶה הָיָה יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ? – נָבוֹךְ פַּגַנֶל – אִם אָמְנָם עָלָה עַל הַיַבָּשָה הָיְתָה יְכוֹלָה לִקְרוֹתוֹ אַחַת מִשְׁלֹש אֵלוּ: אוֹ שֶׁהִגִיעַ לְאַחַת הַמוֹשָׁבוֹת הָאַנְגְלִיוֹת, אוֹ שֶׁנָפַל בִּידֵי יְלִידֵי הָאָרֶץ הַפְּרָאִים, אוֹ שֶׁאָבַד בַּמִדְבָּרוֹת הַבִּלְתִּי נֶחְקָרִים. הַשְׁעָרוֹת אֲחֵרוֹת אַיִן.

– וְעַתָּה – אָמַר הַלוֹרְד – הָבָה וּנְנַתֵּחַ אֶת שְׁלֹש הַהַשְׁעָרוֹת הָאֵלוּ.

– דָבָר זֶה נִתָּן לְהֵעָשׂוֹת עַל נְקַלָה, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – אֶת הַהַשְׁעָרָה הָרִאשוֹנָה אָנוּ מֻכְרָחִים לִדְחוֹת. אִלוּ הִגִיעַ הֶרִי גְרַנְט לְאַחַת הַמוֹשָׁבוֹת הַאֵירוֹפָּאִיוֹת, אַחַת הִיא אִם אַנְגְלִית אוֹ הוֹלַנְדִית אוֹ גֶרְמַנִית אוֹ צָרְפַתִּית, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לִדְאֹג כְּלָל וּכְלָל, כִּי הוּא הָיָה זֶה מִכְּבָר יוֹשֵׁב שׁוּב בְּעִירוֹ בְּחֶבְרַת יְלָדָיו הַנְעִימִים.

– אָבִי, אָבִי הָאֻמְלָל! – לָחֲשָׁה מֶרִי – כְּבָר יוֹתֵר מִשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁהוּא אֵינֶנוּ אִתָּנוּ!

– חַכִּי, מֶרִי, – אָמַר רוֹבֶּרְט – תְּנִי לְמַר פַּגַנֶל לִגְמֹר אֶת דְבָריו.

– לְדַאֲבוֹנִי הַגָדוֹל, יְדִידִי, אֵין דִבְרי נִחוּמִים בְּפִי,– אָמַר פַּגַנֶל בַּאֲנָחָה – כִּי שְׁתֵּי הַהַשְׁעָרוֹת הָאֲחֵרוֹת מְבַשְׂרוֹת רַק רַע… אוֹ שֶׁאָבִיךָ נִמְצָא בַּשְׁבִי בִּידֵי הָאוֹסְטְרַלִים, אוֹ…

– חַכֵּה־נָא, – שִׁסְעָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת דָבָריו – וְכִי מַה טִיבָם שֶׁל אוֹסְטְרַלִים אֵלֶה? בָּרוּר שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֶנֶת לַיְלִידִים…

– אֲנָשִׁים פְּרָאִים הֵם וְאֵין לָהֶם כָּל יִתְרוֹן עַל הַבְּהֵמָה, אוּלָם הֵם אֵינָם שׁוֹאֲפֵי דָם. אִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וַחֲבֵרָיו נָפְלוּ בִּידֵיהֶם בַּשְׁבִי, אֵין נִשְׁקֶפֶת לְחַיֵיהֶם כָּל סַכָּנָה. כָּל הַתַּיָרִים קוֹבְעִים פֶּה אֶחָד, שֶׁהָאוֹסְטְרַלִים מַרְגִישִׁים גֹעַל־נֶפֶשׁ לִשְׁפִיכַת דָמִים וְהֵם גַם מוּכָנִים לְהַצִיל אֶת בְּנֵי אֵירוֹפָּה הַמִזְדַמְנִים לִסְבִיבוֹתֵיהֶם מִכָּל מִינֵי סַכָּנוֹת.

– הֲתִשְׁמְעִי, מֶרִי? – פָּנְתָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן אֶל הָעַלְמָה הַצְעִירָה – אִם אָבִיךְ נָפַל בַּשְׁבִי בִּידֵי הַתּוֹשָׁבִים הַמְקוֹמִיִים, כְּפִי שֶׁמִסְתַּבֵּר מִתּוֹךְ הַתְּעוּדוֹת, אָז נִמְצָאֵהוּ בְּוַדַאי חַי וְשָׁלֵם.

– וְאוּלַי תָּעָה בְּאֶחָד הַמִדְבָּרוֹת? – שָׁאֲלָה מֶרִי בַּהֲעִיפָהּ מֶבָּט שׁוֹאֵל עַל פַּגַנֶל.

– אָנוּ נִמְצָאֵהוּ גַם שָׁם וְנַצִילֵהוּ, הֲיִי בְּטוּחָה, עַלְמָה יְקָרָה! – אָמַר פַּגַנֶל בְּטוֹן בָּטוּחַ.

– כְּמוּבָן, – חִזֵק גְלֶנֶרְוַן אֶת דָבָריו, בִּרְצוֹתוֹ לְהַרְגִיעַ אֶת יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט – אֵינִי יָכוֹל כְּלָל לְהַעֲלוֹת עַל דַעְתִּי אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁהָאָדָם יֹאבַד בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

– אַף אֲנִי,– אָמַר הַגִיאוֹגְרָף.

– וְכִי גְדוֹלָה הִיא אוֹסְטְרַלְיָה? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.

– אוֹסְטְרַלְיָה תּוֹפֶסֶת כִּשְׁבַע מֵאוֹת שִׁבְעִים־וַחֲמִשָׁה מִלְיוֹן הֶקְטַר, יְדִידִי; כְּלוֹמַר שִׁטְחָהּ הוּא כִּמְעַט כְּאַרְבַּע חֲמִשִׁיוֹת מִשֶׁטַח אֵירוֹפָּה, – עָנָה פַּגַנֶל.

– הַאָמְנָם? – תַּמָה הַמַיוֹר.

– כֵּן, הַמַיוֹר! וְעַתָּה מַה דַעְתְּךָ, הַמַתְאִים לָהּ הַכִּנוּי יַבֶּשֶׁת, כְּמוֹ בַּתְּעוּדָה?

– בְּלִי כָּל סָפֵק, פַּגַנֶל חֲבִיבִי.

– וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לָאֶפְשָׁרוּת, שֶׁהָאָדָם יֹאבַד בְּמִדְבְּרוֹת אוֹסְטְרַלִיָה, הֲרֵי לֹא נִתְאַשְׁרָה עוֹד זוֹ עַל יְדֵי שוּם אִישׁ. אָמְנָם יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי דָבָר כָּזֶה קָרָה לְלַיכֶרְט, אֲבָל זְמַן קָצָר לִפְנֵי צֵאתִי מִפָּרִיס שָׁמַעְתִּי בַּחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית, שֶׁעִקְבוֹתָיו כְּבָר נִתְגַלוּ.

– וּכְלוּם לֹא נֶחְקְרָה עֲדַיִן אוֹסְטְרַלְיָה כֻּלָהּ? – שָאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, כֻּלָהּ עֲדַיִן לֹא נֶחְקְרָה, גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל – יַבֶּשֶׁת זוֹ עֲדַיִן בִּלְתִּי יְדוּעָה לָנוּ כְּמוֹ תּוֹכָהּ שֶׁל אַפְרִיקָה. מַחְסוֹר בְּחוֹקְרִים אַמִיצֵי־לֵב אָמְנָם לֹא הָיָה, אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא הִתְקַדְמָה הַחֲקִירָה הִתְקַדְמוּת מַשְׂבַּעַת רָצוֹן. מִשְׁנַת 1606 עַד שְׁנַת 1862 עָבְדוּ יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים אִיש עַל חֲקִירָתָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה.

– מָה אַתָּה סָח? יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים אִישׁ?! – קָרָא מַכְּס נַבְּס בְּאִי־אֵמוּן.

– כֵּן, יַקִירִי. יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים אִישׁ! בֵּין אֵלֶה הָיוּ חוֹקְרִים וְסַפָּנִים אֲמִיצֵי־לֵב שֶׁלֹא יָדְעוּ פַּחַד וְשָׁטוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹפִים הַבִּלְתִּי יְדוּעִים, כְּדֵי לְהַגְבִּיל אֶת אָרְכָּם וְצוּרָתָם. הָיוּ גַם תַּיָרִים שֶׁלֹא נִרְתְּעוּ מִלַחְדֹר אֶל פְּנִים הָאָרֶץ…

– בְּכָל זֹאת אֵינֶנִי מַאֲמִין, שֶׁמִסְפָּרָם עָלָה עַל חֲמִשִׁים. לְפִי דַעְתִּי, גַם חֲמִשִׁים לֹא הָיוּ, – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר.

– וַאֲנִי מַבְטִיחֲךָ, שֶׁמִסְפָּרָם הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף נֶעֱלָב מֵהֶעָרָתוֹ שֶׁל הַמַיוֹר.

– הוֹכַח־נָא אֶת הַדָבָר, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ!

– טוֹב, אוֹכִיחַ. הֱיֵה בָּטוּחַ, שֶׁאוֹכִיחַ… וְאִם תִּרְצֶה, גַם אֲכַנֶה לְךָ אֶת כֻּלָם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם… הֱיֵה בָּטוּחַ, שֶׁאָבִיא לְפָנֶיךָ אַף יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים…

– וְאוּלַי נִתְעָרֵב?

– אֲנִי מוּכָן לְהִתְעָרֵב, הַמַיּוֹר, שֶׁאֶמְנָה לְךָ יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים מִבֵּין חוֹקְרֵי אוֹסְטְרַלְיָה?… הֲתִרְצֶה לָתֵת אֶת רוֹבְךָ כְּעֵרָבוֹן נֶגֶד מִשְׁקַפְתִּי?

– אֲנִי מוּכָן.

– אִם כֵּן טוֹב, הַמַיוֹר. וַאֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁתּוּכַל לְהִפָּרֵד מֵרוֹבְךָ לְעוֹלָם. אִם תִּרְצֶה לִפְעָמִים לִירוֹת בּוֹ, יִהְיֶה עָלֶיךָ לִפְנוֹת אֵלַי בְּבַקָשָׁה לְהַשְׁאִילוֹ לְךָ לִזְמַן־מָה.

– וּכְשֶׁאַתָּה פַּגַנֶל, תִּהְיֶה זָקוּק לְמִשְׁקַפְתְּךָ, תְּבַקְשֵׁנִי וְאֶתְנֶנָה לְךָ.

– אָכֵן נִרְאֶה עוֹד, אִם תִּהְיֶה מִשְׁקַפְתִּי בִּזְמַן מִן הַזְמַנִים בִּרְשׁוּתְךָ; אֲבָל שֶׁאֲנִי אֶהָיָה בַּעַל הָרוֹבֶה – זֶה לְמַעְלָהּ מִכָּל סָפֵק… וְעַתָּה אֲנִי מַתְחִיל!… רַבּוֹתַי, אַתֶּם תִּהְיוּ הַשׁוֹפְטִים; וְאַתָּה, רוֹבֶּרְט, רְשֹׁם אֶת הַשֵׁמוֹת שֶׁאֶמְנֶה.

“הַשׁוֹפְטִים” יָשְׁבוּ מוּכָנִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַהוֹכָחָה הַמְעַנְיֶנֶת וְאַגַב – לְהַעֲשִׁיר מְעַט אֶת יְדִיעוֹתֵיהֶם עַל אוֹסְטְרַלְיָה, שֶׁכָּל מַעְיְנֵיהֶם הָיוּ עַתָּה רַק בָּהּ.

– פַּגַנֶל יַקִירִי, אֲנַחְנוּ מוּכָנִים “לִשְׁפֹּט”, – אָמַר הַלוֹרְד – אַךְ יַחַד עִם זֶה נֵהָנֶה בְּוַדַאי מִן “הַמִשְׁפָּט” הַזֶה גַם הֲנָאָה מְרֻבָּה.

– כֵּן, הֲנָאָה מְרֻבָּה עַד מְאֹד, – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הוֹי, אֵלִילַת־הַזִכָּרוֹן הַמְאִירָה, – פָּתַח פַּגַנֶל אֶת דָבָריו – אֵם הַמוּזוֹת הַצְנוּעוֹת, עִמְדִי־נָא לִימִין מַעֲרִיצֵךְ הַנֶאֳמָן וְהַשַׁקְדָן, אַל תִּתְּנִי לוֹ לְהִכָּשֵׁל, חָלִילָה, וּלְהַמְעִיט אֶת תְּהִלָתֵךְ!… וְעַתָּה אֲנִי נִגָשׁ לְהַרְצוֹת אֶת תּוֹלְדוֹת חֲקִירָתָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה. לִפְנֵי מָאתַיִם חֲמִשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה לֹא הָיְתָה עוֹד אוֹסְטְרַלְיָה יְדוּעָה כְּלָל וּכְלָל בָּעוֹלָם. הָיוּ רַק אֵי־אֵלוּ הַשְׁעָרוֹת בִּלְתִּי בְּרוּרוֹת, כִּי בִּמְקוֹם הִמָצְאָהּ בֶּאֱמֶת מִשְׂתָּרַעַת אֵיזוֹ יַבֶּשֶׁת גְדוֹלָה. בַּסִפְרִיָה שֶׁל הַמוּזֵיאוֹן הַבְּרִיטִי נִשְׁמָרוֹת עַד הַיוֹם שְׁתֵּי מַפּוֹת מִשְׁנַת 1550, וְעֲלֵיהֶן רְשׁוּמָה בִּדְרוֹמָה שֶׁל אַסְיָה יַבֶּשֶת אֶרֶץ גְדוֹלָה בְּשֵׁם “יָוָה הַגְדוֹלָה”. אַךְ נְכוֹנוּתָן שֶׁל מַפּוֹת אֵלוּ הִיא, לְדַאֲבוֹנֵנוּ, מִתַּחַת לְכָל סָפֵק. וְעַתָּה אֲנִי עוֹבֵר לְרֵאשִׁיתָהּ שֶׁל הַמֵאָה הַשְׁבַע־עֶשְׂרֵה, הַיְנוּ לִשְׁנַת 1606, אֲשֶׁר בָּהּ גִלָה אִישׁ־הַיָם הַסְפָרַדִי קְוִירוֹס יַבֶּשֶת אַחַת, שֶׁקָרָא לָהּ בְּשֵׁם Australia de espiritu Santa (הָאָרֶץ הַדְרוֹמִית שֶׁל רוּחַ הַקֹדֶשׁ). הָיוּ אָז מְלֻמָדִים, שֶׁאָמְרוּ, כִּי בְּוַדַאי נִתְקַל קְוִירוֹס בִּקְבוּצַת אִיִים, וְהֵם לֹא יָכְלוּ לְתָאֵר לְעַצְמָם, כִּי יַבֶּשֶת גְדוֹלָה גִלָה, אַךְ עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא אֶעֱמֹד הַרְבֵּה, וַהֲרֵינִי מַמְשִׁיךְ. רְשֹם־נָא, רוֹבֶּרְט, אֶת קְוִירוֹס!

– רָשַׁמְתִּי, מַר פַּגַנֶל, – עָנָה הַנַעַר – הוּא הָרִאשׁוֹן בָּרְשִׁימָה.

– נָכוֹן… בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, כְּלוֹמַר בִּשְׁנַת 1606, יָצָא לוּאִיס דֶה טוֹרֶס, קָצִין מִן הַצִי שֶׁל קְוִירוֹס, לְמַסָע דָרוֹמָה, כְּדֵי לַחֲקֹר אֶת הַיַבֶּשֶת הַחֲדָשָׁה, אַךְ אִישׁ זֶה לֹא פָּעַל הַרְבֵּה, וְגִלוּיָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה נַעֲשָׂה בְּאֱמֶת עַל יְדֵי הֵירְטוֹג, שֶׁהִגִיעַ לְחוֹפָהּ הַמִזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה בָּרֹחַב 25°, וְהוּא קָרָא לָאָרֶץ בְּשֵׁם Eendracht (הַשָׁלוֹם). אַחֲרָיו הֵחֵלוּ גַם סַפָּנִים אֲחֵרִים לְבַקֵר בָּאָרֶץ הַדְרוֹמִית הַזֹאת וְהַבִּקוּרִים נַעֲשׂוּ מִפַּעַם לְפַעַם יוֹתֵר תְּכוּפִים. בִּשְׁנַת 1618 בִּקֵר צֵיאָכֶן בַּחוֹף הַצְפוֹנִי שֶׁל אַדְמַת אַרְנְהֶם. בִּשְׁנַת 1619 עָלָה אֶדֶלְס עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי. בִּשְׁנַת 1622 הִתְקָרֵב לֶוִין אֶל הָרֹאש שֶׁשְׁמוֹ נִקְרָא לִכְבוֹד מְגַלֵהוּ עַד הַיוֹם. בִּשְׁנַת 1627 מַשְלִימִים דֶה־נְיוּאִיץ וְדֶה־וִיט, הָרִאשׁון בְּמַעֲרָב וְהַשֵׁנִי בַּדָרוֹם, אֶת תַּגְלִיוֹתֵיהֶם שֶׁל הַקוֹדְמִים לָהֶם; וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם הָלַךְ קַרְפֶּנְטַרְיָה, שֶׁחָדַר עִם אֳנִיָתוֹ לְאוֹתוֹ מִפְרָץ גָדוֹל הַנוֹשֵׂא עָלָיו אֶת שְׁמוֹ עַד הַיוֹם הַזֶה. בִּשְׁנַת 1642 הִקִיף אִישׁ־הַיָם הַמְפֻרְסָם טַסְמַן אֶת הָאִי, שֶׁחָשְׁבוּ קֹדֶם, כִּי הוּא מְחֻבָּר אֶל הַיַבֶּשֶת, וְאוֹתוֹ אִי, טַסְמַנְיָה, נִקְרָא כַּיָדוּעַ, עַל שְׁמוֹ. בְּאֹפֶן כָּזֶה נֶחְקְרוּ כָּל חוֹפֶיהָ שֶׁל הַיַבֶּשֶת הָאוֹסְטְרַלִית, וְנוֹדַע, שֶׁמֵימֵי הָאוֹקְיָנוּס הַשָׁקֵט וְהָאוֹקְיָנוּס הַהֹדִי מַקִיפִים אוֹתָהּ מִסָבִיב. בִּשְׁנַת 1685 קָרְאוּ לַיַבֶּשֶת בְּשֵׁם “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה”, אוּלָם תַּפְקִידָם שֶׁל אַנְשֵׁי־הַיָם הַהוֹלַנְדִיִים בְּיַבֶּשֶת זוֹ כְּבָר נִסְתַּיֵם אָז. עַל כֵּן לֹא נִתְקַיֵם הַשֵׁם “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” זְמַן רַב… כַּמָה חוֹקְרִים הִזְכַּרְתִּי כְּבָר, רוֹבֶּרְט?

– עֲשָׂרָה, מַר פַּגַנֶל.

– יָפֶה! עַתָּה אֲנִי מַעֲבִיר קַו עַל הַהוֹלַנְדִים וְעוֹבֵר אֶל הָאַנְגְלִים. בִּשְׁנַת 1686 הִגִיעַ מַנְהִיגָם הַמְפֻרְסָם שֶׁל שׁוֹדְדֵי־הַיָם, וִילְיַם דַמְפְּיֶר אַמִיץ־הַלֵב, בָּאֳנִיתוֹ “הַבַּרְבּוּר”, אֶל הַחוֹף הַצְפוֹנִי־מַעֲרָבִי שֶׁל “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” בָּרֹחַב ‘16°50. הוּא עָשָׂה הַכָּרָה עִם תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ, לָמַד אֶת נִמוּסֵיהֶם וֶאֱמוּנוֹתֵיהֶם, וְחִבֵּר עַל נוֹשֵׂא זֶה סֵפֶר מְעַנְיֵן מְאֹד. בִּשְׁנַת 1699, אַחֲרֵי עָזְבוֹ אֶת הָאָרֶץ לְשָׁנִים אֲחָדוֹת, הוֹפִיעַ שָׁם שֵׁנִית, אַךְ הַפַּעַם לֹא כְּשׁוֹדֵד־יָם אֶלָא כְּרַב־חוֹבֵל שֶׁל אַחַת מֵאֳנִיוֹת הַצִי הַמַּלְכוּתִי, בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַתְּקוּפָה, שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בָּהּ. לָקְחָה “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” אֶת לִבָּם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם רַק מִן הַבְּחִינָה הַגִיאוֹגְרָפִית, וְהָרַעְיוֹן עַל דְבַר יִסוּד מוֹשָׁבוֹת בָּהּ לֹא עָלָה עוֹד עַל דַעְתּוֹ שֶׁל אִישׁ. הָאֲנָשִׁים מִעֲטוּ לְהִתְעַנְיֵן בָּהּ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁמִשְנַת 1699 עַד שְׁנַת 1770 לֹא בִּקֵר בָּהּ אַף סַפָּן אֶחָד. רַק בִּשְׁנַת 1770 בָּא אֵלֶיהָ הַסַפָּן הַמְהֻלָל רַב־הַחוֹבֵל קוּק, וְאַחֲרָיו הֵחֵלָה כְּבָר תְּנוּעָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת שֶׁל אֵירוֹפָּאִים לְאוֹתָהּ אֶרֶץ חֲדָשָׁה. קוּק עָרַךְ שְׁלֹשָה מַסָעוֹת גְדוֹלִים, שֶׁזִכְרָם יִהָיָה קַיָם לָעַד, וּבְכָל פַּעַם בִּקֵר בְּ“הוֹלַנְד הַחֲדָשָה”. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הָיָה בָּהּ בִּשְׁנַת 1770, וְאָז הָיְתָה בְּיָדוֹ הַהִזְדַמְנוּת לִרְאוֹת מִמֶנָה אֶת מַעֲבָר הַכּוֹכָב נֹגַהּ דֶרֶךְ פְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ. הוּא נָסַע אָז בְּאֳנִיָתוֹ הַקְטַנָה “הַשָׁלוֹם” לַחוֹף הַמַעֲרָבִי שֶׁל הָאוֹקְיָנוּס הַשָׁקֵט וְגִלָה אֶת נְיוּ־זִילֶנְדִי. אָז בָּא אֶל הַמִפְרָץ שֶׁבְּחוֹפָהּ הַמַעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, אֲשֶׁר תּוֹדוֹת לְשִׁפְעַת הַצְמָחִים שֶׁמָצָא בּוֹ, קָרָא לוֹ בְּשֵׁם הַמִפְרָץ הַבּוֹטַנִי. קוּק נִסָה פְּעָמִים אֶחָדוֹת לָבוֹא בְּמַגָע עִם הַיְלִידִים, אַךְ דַרְגַת הִתְפַּתְּחוּתָם הָרוּחָנִית הָיְתָה כֹּה נְמוּכָה, שֶׁנַפְשׁוֹ מָאֲסָה בָּהֶם. אַחַר כָּךְ עָלָה לַצָפוֹן, עַד לְמַעֲלַת הָרֹחַב הַשֵׁש־עֶשְׂרֵה, אֲבָל לְיַד רֹאשׁ־הָאָסוֹן, בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר מִן הַחוֹף, נִתְקְלָה אֳנִיָתוֹ בְּרִיפֵי אַלְמֻגִים, וְכִמְעַט שֶׁלֹא הָיְתָה לוֹ כָּל תִּקְוָה לְהַצִיל אוֹתָהּ. לְאָשְׁרוֹ, הִשְׂכִּיל לְהַשְׁלִיךְ הַיַמָה אֶת כָּל מִטְעָנָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה, אֶת הַתּוֹתָחִים וְאֶת מִצְרְכֵי הַמָזוֹן, וְתוֹדוֹת לְכָךְ יָכְלָה הָאֳנִיָה הַקַלָה לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל לָרִיפִים בִּזְמַן הַגֵאוּת. הוּא יָצָא בְּשָׁלוֹם וּבָא לַמִפְרָץ הַקָטָן, אֲשֶׁר לְתוֹכוֹ שׁוֹפֵךְ אֶת מֵימָיו נַחַל קָטָן אֶחָד, וּהוּא קָרָא לְנַחַל זֶה בְּשֵׁם אֳנִיָתוֹ נַחַל־הַשָׁלוֹם. בְּמִפְרָץ זֶה נִשְׁאַר כִּשְׁלֹשָה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְתַקֵן אֶת אֳנִיָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ הִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ צָפוֹנָה. קוּק רָצָה לָדַעַת, אִם אֵין בֵּין “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” וְגִינֵיָה הַחֲדָשָׁה אֵיזֶה מַעֲבַר־יָם, וְאָמְנָם מָצָא, אַחֲרֵי מַסָע רַב־סַכָּנוֹת, מַעֲבָר רָחָב. מִשֶׁעָבַר בְּמַעֲבָר זֶה, הִגִיעַ לְאִי גָדוֹל, וְאֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁגִלָה בְּמַסָעוֹ זֶה לָקַח תַּחַת חָסוּתָה שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְלִיָה. כַּאֲשֶׁר גִלָה בִּשְׁעַת מַסָעוֹ חֲזָרָה לְאֵירוֹפָּה אֶת אִיֵי סֶנְדְוִיץ’, עָזַב לִזְמַן־מָה אֶת אוֹסְטְרַלִיָה, אַךְ בִּשְׁנַת 1777 חָזַר אֵלֶיהָ וְגִלָה אֶת אַדְמַת וַן־דִימֶן. אַחֲרֵי חֳדָשִׁים אֲחָדים הִגִיעַ שׁוּב בָּא אֶל אִיֵי סֶנְדְוִיץ' וְכָאן נִרְצַח בִּידֵי תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַפְּרָאִים.

– אָדָם גָדוֹל הָיָה! – הֵעִיר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– הַגָדוֹל שֶׁבְּכָל יוֹרְדֵי־הַיָם וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים³ גָדוֹל מִמֶנוּ בְּתוֹלְדוֹת מַסְעוֹת־הַיָם, – אִשֶׁר פַּגַנֶל. – בֶּן־לִוְיָתוֹ בֶּנְקְס יָעַץ לַמֶמְשָׁלָה הָאַנְגְלִית לְיַסֵד מוֹשָׁבָה לְיַד הַמִפְרָץ הַבּוֹטַנִי, וְאַחֲרֵי זֶה הוֹפִיעוּ בְּמֵימֵי אוֹסְטְרַלְיָה סַפָּנִים מִכָּל קְצוֹת הָעוֹלָם. לַה־פֶּרוּז, בְּמִכְתָּבוֹ הָאַחֲרוֹן מִן הַמִפְרָץ הַבּוֹטַנִי בִּשְׁנַת 1787, אוֹמֵר שֶׁיֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לְבַקֵר בְּמִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה וּבְכָל חוֹפֵי “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” וְאַדְמַת וַן־דִימֶן. הוּא נָסַע שָׁמָה, אַךְ לֹא שָׁב עוֹד. בִּשְׁנַת 1788 יִסֵד רַב־הַחוֹבֵל פִילִיפּ אֶת הַמוֹשָׁבָה הָאַנְגְלִית הָרִאשׁוֹנָה לְיַד הַנָמָל גֶ’קְסוֹן. בִּשְׁנַת 1791 רוֹשֵׁם וַנְקוּבֶר אֶת הַשִׂרְטוּטִים שֶׁל חוֹפֵי הַיַבֶּשֶת הַדְרוֹמִיִים. וּבִשְׁנַת 1792 מַקִיף דְ’אַנְטַרְקַסְטוֹ, שֶׁנִשְׁלַח לְחַפֵּשׂ אֶת לַה־פֵּרוּז, אֶת “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” מִמַעֲרָב דָרוֹמָה, וּבְדַרְכּוֹ זוֹ הוּא מְגַלֶה אִיִים בִּלְתִּי יְדוּעִים. בַּשָׁנִים 1796־1795 שָׁטוּ בְּלִי פַּחַד פְלִינְדֶרְס וּבַּס, שְׁנֵי אֲנָשִׁים צְעִירִים, בְּסִירָה קְטַנָה, לְיַד הַחוֹפִים הַדְרוֹמִיִים, וּבִשְׁנַת 1797 עוֹבֵר בַּס בֵּין “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” וּבֵין אַדְמַת וַן־דִימֶן בַּמַעֲבָר הַנוֹשֵׂא אֶת שְׁמוֹ עָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה מָצָא פְלֶמִינְג, שֶׁגִלָה אֶת אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם, עַל הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה אֶת הַנָהָר בַּרְבּוּר, הַמְכֻנָה כָּךְ מִשׁוּם שֶׁאָז קִנְנוּ עַל חוֹפָיו בַּרְבּוּרִים שְׁחוֹרִים לָרֹב, וְהֵמָה יָפִים מְאֹד. אַחַר כָּךְ, בִּשְׁנַת 1801, שׁוּב מוֹפִיעַ פְלִינְדֶרְס, שֶׁהִמְשִׁיךְ אֶת חֲקִירוֹתָיו הַקוֹדְמוֹת, וּבְדַרְכּוֹ הוּא פּוֹגֵשׁ שְׁתֵּי אֳנִיוֹת צָרְפַתִּיוֹת נְהוּגוֹת בִּידֵי בּוֹדֶן וְחַמְלֶן.

– הֶאָח! בּוֹדֶן! – קָרָא הַמַיוֹר.

– כֵּן… וּמַדוּעַ זֶה, הַמַיוֹר, מַלְהִיב אוֹתְךָ כָּל כָּךְ שֵׁם זֶה?

– פָּשׁוּט, כָּכָה, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, הַמְשִׁיכָה, בְּבַקָשָׁה.

– טוֹב. לְשֵׁמוֹת אֵלֶה יֵשׁ עוֹד לְהוֹסִיף אֶת קִינְג, שֶׁבֵּין הַשָׁנִים 1817–1822 סִיֵם אֶת חֲקִירוֹתָיו בַּחֲלָקִים הַטְרוֹפִּיִים שֶׁל “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה”.

– הוּא כְּבָר הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,– הֵעִיר רוֹבֶּרְט.

– יָפֶה! חֶצְיוֹ מֵרוֹבֵהוּ שֶׁל הַמַיוֹר כְּבָר שַׁיָךְ לִי…

– אָכֵן, בַּעַל זִכָּרוֹן נִפְלָא אַתָּה, מַר פַּגַנֶל – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, שֶׁנִצְלָה אֶת הַפְסָקָתוֹ הַקְצָרָה שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף.

– וּמַה מוּזָר הַדָבָר לִמְצֹא כִּשְׁרוֹן כָּזֶה אֵצֶל אָדָם… – פָּתַח בַּעֲלָהּ, אֲבָל פַּגַנֶל מִהֵר לְסַיֵם אֶת מִשְׁפָּטוֹ וְאָמַר:

– שֶׁהוּא מְפֻזָר כָּל כָּךְ, אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר? אָכֵן, הַצֶדֶק עִמְךָ, אוּלָם זִכְרוֹנִי הַמְצֻיָן הוּא רַק לִסְפָרוֹת וּלְעֻבְדוֹת. וְיֵשׁ לְהָעִיר, שֶׁבְּשֶׁטַח זֶה גַם קָרָאתִי הַרְבֵּה מְאֹד… כַּמָה מָנִיתִי שָׁם? רוֹבֶּרְט?

– עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, – עָנָה הַנַעַר.

– אִם כֵּן הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה יִהְיֶה הַקָצִין דַאוֹס. הַדָבָר הָיָה בִּשְׁנַת 1789, שָׁנָה לְאַחַר שֶׁנוֹסְדָה הַמוֹשָׁבָה בִּנְמַל גֶ’קְסוֹן. הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה כְּבָר נֶחְקְרָה מִסָבִיב לְכָל אֹרֶךְ חוֹפֶיהָ, אֲבָל אִישׁ לֹא יָדַע מַה נִמְצָא בְּתוֹכָהּ פְּנִימָה. שַׁרְשֶׁרֶת הֶהָרִים הָאַרֻכָּה, הַמַקְבִּילָה לַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים, כְּאִלוּ שָׁלְלָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לַחְדֹר לִפְנִים הָאָרֶץ. הַקָצִין דַאוֹס חִפֵּשׂ בְּמֶשֶׁךְ תִּשְׁעָה יָמִים אֵיזֶשֶׁהוּ מַעֲבָר בֵּין הֶהָרִים הָאֵלֶה, אַךְ לַשָוְא. הוּא שָׁב לִנְמַל גֶ’קְסוֹן כִּלְעֻמַת שֶׁיָצָא מִמֶנוּ. אוֹתָהּ שָׁנָה נִסָה לַחֲצוֹת אֶת הֶהָרִים גַם רַב־הַחוֹבֵל טֶנְץ', אֲבָל גַם נִסְיוֹנוֹ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. שָׁלֹש שָׁנִים לֹא הֵעֵז מֵאָז אִישׁ לְהַתְחִיל שׁוּב בְּנִסְיוֹנוֹת אֵלֶה, מִשׁוּם שֶׁנָפוֹצָה הַשְׁמוּעָה, שֶׁכָּל הַנִסְיוֹנוֹת יִהְיוּ רַק לַשָׁוְא. אוּלָם בִּשְׁנַת 1792 חִדֵשׁ אוֹתָם הַקָצִין פֶּטֶרְסוֹן, חוֹקְרָהּ הָאַמִיץ וְהַמְנֻסֶה שֶׁל אַפְרִיקָה, אוּלָם גַם הוּא לֹא הֶעֱלָה דָבָר. שָׁנָה לְאַחַר זֶה עָבַר סוֹף־סוֹף מַלָח פָּשׁוּט מִן הַצִי הָאַנְגְלִי, גָאוּקִינְס שְׁמוֹ, אֶת הַקַו, שֶׁאֵלָיו הִגִיעוּ הַקוֹדְמִים, בִּשְׁלֹשִים וּשְׁנַיִם קִילוֹמֶטֶר. אַחֲרֵי שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֶה שָׁנָה בִּקְשׁוּ רַק שְׁנַיִם לַחְדֹר לִפְנִים הָאָרֶץ: הַסַפָּן בַּס שֶׁהִזְכַּרְנוּהוּ כְּבָר וּבַּרֶלְיֶד, אַךְ גַם הֵם לֹא הִשִׂיגוּ אֶת הַמַטַרה… רַק בִּשְׁנַת 1813 נִגְלָה סוֹף־סוֹף בְּמִקְרֶה הַמַעֲבָר שֶׁבֵּין הֶהָרִים, מַעֲרָבִית מִסִידְנִי. דֶרֶךְ מַעֲבָר זֶה הֶחְלִיט, בִּשְׁנַת 1815, לַעֲבֹר שַׂר־הַפֶּלֶךְ מַק־קָרִי, שֶׁיִסֵד אַחַר כָּךְ מֵעֵבֶר לֶהָרִים הַכְּחֻלִים אֶת הָעִיר בַּטֶרְסְט. וּמִן הַזְמַן הַהוּא מַתְחִילִים לְהוֹפִיעַ, הָאֶחָד אַחֲרֵי הַשֵׁנִי, אֲנָשִׁים שׁוֹנִים, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה בִּידִיעוֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁאָסְפו בְּעָמָל רַב. וְכָךְ עָבַר בִּשְׁנַת 1819 הַנוֹסֵעַ אַקְסְלִי אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר בִּפְנִים הָאָרֶץ. אַחֲרָיו תָּרוּ אוֹתָהּ בִּזְמַנִים שׁוֹנִים גוֹבֶּל וְגָיוּן, שֶׁיָצְאוּ לְמַסְעֵיהֶם מִמִפְרַץ טִיפוֹלְד, אֲשֶׁר בּוֹ עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע. וּבֵין הַשָׁנִים 1829–1830 חָקַר אֶת זִרְמֵי הַנְהָרוֹת מָרֵי וְדַרְלִינְג רַב־הַחוֹבֵל סְטוּרְט.

– זֶהוּ כְּבָר הַשְׁלֹשִים וְשִׁשָׁה! – הוֹדִיעַ רוֹבֶּרְט, כְּשֶׁהִפְסִיק הַגִיאוֹגְרָף לְרֶגַע אֶת דָבָריו.

– יָפֶה! עַכְשָׁיו לֹא נִשְׁאֲרוּ לָנוּ עוֹד הַרְבֵּה, – אָמַר פַּגַנֶל – בַּשָׁנִים 1840–1841 סִיְרוּ חֵלֶק גָדוֹל מִן הָאָרֶץ הַחוֹקְרִים אֵיר וְלַיְכֶרְט, בִּשְׁנַת 1845 – שׁוּב סְטוּרְט, וּבִשְׁנַת 1846 נֶחְקַר עַל יְדֵי גֶלֶפְּמַן וְהָאַחִים גְרִיגוֹרִי חֵלֶק גָדוֹל מֵאוֹסְטְרַלְיָה הַמַעֲרָבִית. בִּשְׁנַת 1850 הִגִיעַ קֶנֶדִי אֶל הַנָהָר וִיקְטוֹרְיָה וְאַחֲרֵי שָׁנָה בִּקֵר בְּאוֹסְטְרַלְיָה הַצְפוֹנִית. בִּשְׁנַת 1852 הָיָה שָׁם גְרִיגוֹרִי וּבִשְׁנַת 1854 – אֶסְטִין. מִשְׁנַת 1855 עַד שְׁנַת 1858 חָקַר שׁוּב גְרִיגוֹרִי אֶת חֵלֶק הַיַבֶּשֶת הַצְפוֹנִי־מַעֲרָבִי, וּבַזְמַן הַהוּא עָבַר בַּבַּז מִיַמַת טוֹרֶנְס עַד יַמַת אַר. עַתָּה הִגַעְתִּי לַחוֹקֵר הַמְפֻרְסָם סְטְיוּאַרְט, שֶׁהָיוּ לוֹ הָעֹז וְהַמֶרֶץ לַעֲבֹר אֶת כָּל יַבֶּשֶת אוֹסְטְרַלְיָה שָׁלֹש פְּעָמִים. אֶת הַמַסָע הָרִאשׁוֹן עָרַךְ חוֹקֵר אַמִיץ־לֵב זֶה עוֹד בִּשְׁנַת 1810. וְעַתָּה אֶקְרָא לָכֶם עוֹד כַּמָה מִשְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לַחֲקֹר אֶת אוֹסְטְרַלְיָה, אוֹתוֹ חֵלֶק־תֵּבֵל, שֶׁזְמַן רַב כָּל כָּךְ לֹא הָיָה יָדוּעַ לָעוֹלָם הַנָאוֹר. לַחֲלוּצֵי־הַמַדָע עַזֵי־הַנֶפֶשׁ הָאֵלֶה שַׁיָכִים הָאַחִים דֶמְפְּסְטֶר, קְלַרְקְזוֹן, הַרְפֶּר, בְּיוּרְק, אוּאֶלס, נֶלְסוֹן, אוּאוֹקֶר, לַנְדְסְבּוֹרוֹ, מַקִינְלֵי, אוֹיְט…

– הֲרֵי מָנִיתָ כְּבָר, מַר פַּגַנֶל, חֲמִשִׁים וְשִׁשָׁה! – קָרָא רוֹבֶּרְט מִתּוֹךְ הִתְפַּעֲלוּת, שָׂמֵחַ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מוֹרֵהוּ.

– הֲרוֹאֶה אַתָּה, מַכְּס נַבְּס חֲבִיבִי, – קָרָא פַּגַנֶל בְּשִׂמְחָה – כִּמְדֻמַנִי שֶׁזֶה יַסְפִּיק, אִם כִּי הָיִיתִי יָכוֹל לִמְנוֹת לְךָ עוֹד רַבִּים, כְּגוֹן דְיוּפְפֶּר, בּוּהֶנְוִיל, פִּיץ’־רוֹי, אוּאִיקַם, סְקוֹקְס…

– דַי! דַי! – הִפְסִיקוֹ הַמַיוֹר.

– פֶרוּ, קָאוּ, – הִמְשִׁיךְ פַּגַנֶל, – קְוִינִינְגְהֶם, מִיצֶ’ל…

– אֲבָל דַי לְךָ כְּבָר, פַּגַנֶל! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן מִתּוֹךְ צְחוֹק – חֲמֹל־נָא וְאַל תְּדַכֵּא אֶת מַכְּס נַבְּס לְגַמְרֵי, שֶׁהֲרֵי גַם בְּלָאו הָכִי הוּא מוֹדֶה, כִּי תְּבוּסָתוֹ שְׁלֵמָה.

– אִם כֵּן לְמִי שַׁיָךְ עַתָּה הָרוֹבֶה? – שָׁאַל פַּגַנֶל בְּחֶדְוָה.

– לְךָ, פַּגַנֶל, לְךָ, – עָנָה מַכְּס נַבְּס – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, צַר לִי מְאֹד עָלָיו. אֲבָל לְךָ, פַּגַנֶל, יֵשׁ זִכָּרוֹן כָּל כָּךְ נִפְלָא, שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ הָיִיתָ יָכוֹל לִזְכּוֹת לֹא רַק בְּרוֹבֶה אֶחָד אֶלָא בְּסוֹלְלַת תּוֹתָחִים שְׁלֵמָה.

– אָכֵן, אֵין כְּנִרְאֶה אִישׁ, שֶׁיֵדַע כָּל כָּךְ יָפֶה אֶת תּוֹלְדוֹת חֲקִירוֹתִיהָ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה כִּידִידֵנוּ פַּגַנֶל, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אַף שֵׁם אֶחָד לֹא נִמְחָה מִזִכְרוֹנוֹ וְאַף עֻבְדָה קַלַת־עֵרֶךְ אֲפִילוּ לֹא נֶעֱלְמָה מִמֶנוּ…

– זוֹ אֵינָהּ אֶלָא הַפְרָזָה, קְרוֹבָתִי! – קָרָא מַכְּס נַבְּס, בַּהֲנִיעוֹ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת אִי־אֵמוּן.

– וְכִי מַה, הַמַיוֹר? – שָׁאַל פַּגַנֶל – מָה אַתָּה רוֹצֶה לֶאֱמֹר בָּזֶה?

– אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱמֹר, פַּגַנֶל יַקִירִי, שֶׁלֹא כָּל הַדְבָרים קַלֵי־הָעֵרֶךְ מִתּוֹלְדוֹת חֲקִירוֹתֶיהָ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה אָמְנָם יְדוּעִים לְךָ.

– דְהַיְנוּ? – הִתְעַקֵשׁ הַמְלֻמָד כְּשֶׁעֵינָיו מַבְרִיקוֹת.

– דֻגְמוֹת, כִּמְדֻמַנִי, לֹא קָשָׁה לִמְצֹא… וְאִם אָבִיא לְךָ עֻבְדָה שֶׁלֹא תֵּדַע אוֹתָהּ, הֲתַחֲזִיר לִי אֶת רוֹבִי?

– כֵּן!

– יָפֶה מְאֹד! הֲיָדוּעַ לְךָ, פַּגַנֶל, מִפְּנֵי מַה אֵין אוֹסְטְרַלְיָה שַׁיֶכֶת לַצָרְפַתִים, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת – כֵּיצֵד מְבָאֲרִים זֹאת הָאַנְגְלִים?

– לֹא, זֹאת לֹא אֵדַע, הַמַיוֹר! – עָנָה פַּגַנֶל וּבְקוֹלֹו נִשְׁמַע מֵעֵין כַּעַס עָצוּר.

– הַאָנְגְלִים אוֹמְרִים שֶׁאוֹסְטְרַלְיָה אֵינָהּ שַׁיֶכֶת לַצָרְפַתִים מִפְּנֵי שֶׁרַב הַחוֹבֵל בּוֹדֶן, לַמְרוֹת אֹמֶץ־לִבּוֹ, נִבְעַת כָּל־כָּךְ, בִּשְׁנַת 1802, מִקִרְקוּר הַצְפַרְדְעִים שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה, שֶׁנֶחְפַּז לִבְרֹחַ בָּאֳנִיָתוֹ חֲזָרָה וְלֹא שָׁב עוֹד שָׁמָה.

– הָא כֵּיצַד?! – קָרָא הַמְלֻמָד הַצָרְפַתִּי – כְּלוּם מַרְשִׁים לְעַצְמָם הָאַנְגְלִים הֲלָצוֹת כָּאֵלוּ לְגַבֵּי הַצָרְפַתִּים?!

– אֵין זוֹ הֲלָצָה כְּלָל, אֶלָא עֻבְדָה קַיֶמֶת הַיְדוּעָה בְּכָל רַחֲבֵי הַמֶמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת.

– עַל כָּל פָּנִים מַעֲלִיב הוּא הַדָבָר! עַם, הַחוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לָרְצִינִי שֶׁבְּכָל עַמֵי הָעוֹלָם, מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהִתְבַּדֵחַ בְּחִדוּדִים חַסְרֵי־טַעַם כָּאֵלֶה! – רָתַח פַּגַנֶל כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד.

– אֲבָל דֵעָה זוֹ אָמְנָם נְפוֹצָה⁴ מְאֹד בְּאַנְגְלִיָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, לְקוֹל צְחוֹקָם הָרָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה – וְכִי זֶה בִּלְתִּי יָדוּעַ לְךָ, פַּגַנֶל?

– לֹא! וַאֲנִי מוֹחֶה בְּכָל תֹּקֶף נֶגֶד הֲבָלִים כָּאֵלֶה! הֲרֵי הָאַנְגְלִים עַצְמָם מְכַנִים אוֹתָנוּ בְּשֵׁם “אוֹכְלֵי צְפַרְדְעִים”, וּכְלוּם יָרֵא הָאָדָם מִפְּנֵי הָדָבָר, שֶׁהוּא אוֹכֵל אוֹתוֹ?

– עַל כָּל פָּנִים הִנֵה הֵבֵאתִי לְךָ עֻבְדָה, שֶׁאַתָּה לֹא יָדַעְתָּ אוֹתָהּ, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, – אָמַר מַכְּס נַבְּס בְּעַנְוְתָנוּת רַבָּה.

– כֵּן, אֶת הָדָבָר הַזֶה אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישׁ, – הוֹדָה הַגִיאוֹגְרָף הַמְנֻצָח בְּצַעַר.

וְכַךְ הָיְתָה לְבַסוֹף יַד הַמַיוֹר עַל הָעֶלְיוֹנָה בְּרִיב מְעַנְיֵן זֶה, וְרוֹבֵהוּ הַמְהֻלָל נִשְׁאַר בְּיָדוֹ.

פרק ה: הַסוּפָה בָּאוֹקִיָנוּס הַהֹדִי

שְׁלֹשָה יָמִים לְאַחַר הִתְעָרְבוּתָם שֶׁל פַּגַנֶל וְהַמַיוֹר הוֹדִיעַ ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁהָאֳנִיָה נִמְצֵאת בְּ ־’113°37 שֶׁל הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי. הַנוֹסְעִים עִיְנוּ בְּמַפַּת הָאֳנִיָה וְשָׂמְחוּ מְאֹד לִרְאוֹת כִּי רַק חָמֵשׁ מַעֲלוֹת מַפְרִידוֹת עוֹד בֵּינֵיהֶם וּבֵין רֹאשׁ בֶּרְנוּלִי. בֵּין רֹאשׁ זֶה וּבֵין הַצוּק אַנְטַרְקַסְטוֹ יֵשׁ לָחוֹף הָאוֹסְטְרַלִי צוּרַת קֶשֶׁת, הַנִמְצֵאת בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע. אֶפְשָׁר הָיָה לְקַווֹת, שֶׁכַּעֲבֹר אַרְבָּעָה יָמִים יִגָלֶה הָרֹאש בֶּרְנוּלִי עַל פְּנֵי הָאֹפֶק.

הָרוּחַ הַמַעֲרָבִית עוֹד הָיְתָה קַלָה וְנוֹחָה וְהִיא הִמְשִׁיכָה לְהָקֵל אֶת מַהֲלַךְ הָאֳנִיָה, אֲבָל עַל פִּי סִימָנִים יְדוּעִים, בָּא רַב־הַחוֹבֵל לִידֵי הַחְלָטָה שֶׁהָרוּחַ מַתְחִילָה לְהִשְׁתַּנוֹת. בַּשְׁלשִׁים לְדֶצֶמְבֶּר שָׁקְטָה פִּתְאֹם הָרוּחַ לְגַמְרֵי וְהַמִפְרָשִׂים הָיוּ תְּלוּיִים עַל הַתְּרָנִים לְלֹא הוֹעִיל. אִלְמָלֵא הַבֹּרֶג, הָיְתָה “דוּנְקָן” קוֹפֵאת לְגַמְרֵי עַל פְּנֵי הַגַלִים, שֶׁלֹא הִתְנוֹעֲעוּ אַף תְּנוּעָה קַלָה.

שֶׁקֶט זֶה עָלוּל הָיָה לְהִמָשֵׁךְ זְמַן רַב, וּלְפִיכָךְ הָיְתָה בָּעֶרֶב מוֹעֵצָה קְצָרָה בֵּין הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְרַב־הַחוֹבֵל. ג’וֹן מַנְגֶלְס חָרַד מְאֹד לְהַפְסָקָתָהּ שֶׁל הָרוּחַ, בְּיִחוּד כְּשֶׁמְלַאי הַדֶלֶק כְּבָר הָלַךְ וְאָזַל בָּאֳנִיָה. הוּא פָּקַד לִפְרֹשׂ אֶת כָּל הַמִפְרָשִׂים, שֶׁמָא יַעַזְרוּ לַבֹּרֶג, וְלוּ רַק בִּמְעַט. אוּלָם הַמַלָחִים הוֹכִיחוּ, שֶׁהַמִפְרָשִׂים לֹא יָבִיאוּ כָּל תּוֹעֶלֶת, כִּי הָאֲוִיר הָיָה כֹּה שָׁקֵט, שֶׁלְפִי דָבָריהֶם, אַף קִשוּרֵי כּוֹבְעֵיהֶם לֹא הִתְנוֹעֲעוּ בּוֹ.

– בְּכָל אֹפֶן טוֹבָה הַפְסָקַת הָרוּחַ מֵרוּחַ נֶגְדִית. – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– צָדַקְתָּ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר – אוּלָם יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁכִּמְעַט תָּמִיד מִשְׁתַּנֶה מֶזֶג־הָאֲוִיר תַּכְלִית שִׁנוּי אַחֲרֵי שֶׁקֶט כָּזֶה, וּלְשִׁנוּי זֶה בְּעֶצֶם אֲנִי חוֹשֵׁשׁ. הִנְנוּ עוֹשִׂים עַתָּה אֶת דַרְכֵּנוּ בְּאֵזוֹר הַמוֹנְסוּנִים, שֶׁמֵאוֹקְטוֹבֶּר עַד אַפְּרִיל הֵם מְנַשְׁבִים מִצְפוֹן־מִזְרָח, וְאִם הַלָלוּ יַדְבִּיקוּנוּ, יִהָיֶה עָלֵינוּ לִזְחֹל כְּשַׁבְּלוּלִים.

– וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, ג’וֹן? יֵשׁ לְהִכָּנַע בִּפְנֵי הַמְצִיאוּת. הָעִכּוּב הֲרֵי יִהְיֶה רַק זְמַנִי.

– אָמְנָם כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ… אַךְ חוֹשֵׁשׁ אֲנִי מִפְּנֵי סְעָרָה.

– סְעָרָה! וּמַדוּעַ זֶה הִנְךָ סוֹבֵר כָּךְ? הֲרֵי אַף עָב קַלָה אֵינָהּ נִרְאֵית בַּשָׁמַיִם!

– יֵשׁ סִימָנִים אֲחֵרִים… אַךְ אֲבַקֶשְׁךָ לְבַל תְּגַלֶה דָבָר לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּלְמָרַת גְרַנְט, דַיָהּ לַצָרָה בִּשְׁעָתָהּ…

– יְהֵא לִבְּךָ בָּטוּחַ, ג’וֹן, שֶׁלֹא אֲסַפֵּר לָהֶן דָבָר… אֲבָל אֵלוּ סִימָנִים אַתָּה רוֹאֶה? הֲרֵי הַשָׁמַיִם טְהוֹרִים הֵם.

– בַּשָׁמַיִם אָמְנָם אֵין כָּל סִימָנִים לִסְעָרָה קְרוֹבָהּ, אַךְ הַשָׁמַיִם רְגִילִים לְרַמוֹת וּלְהוֹנוֹת, עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן לֹא יַזְהִירוּ מִפְּנֵי הַסַכָּנָה… הַיְדִיד הַנֶאֱמָן בְּיוֹתֵר בְּמִקְרֶה זֶה הוּא הַבָּרוֹמֶטֶר, הַמַרְאֶה לָנוּ בְּעוֹד מוֹעֵד מֶה עָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ וּלְמָה עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן. וְהַבָּרוֹמֶטֶר יוֹרֵד אֶצְלֵנוּ זֶה הַיוֹם הַשֵׁנִי. דָבָר זֶה מְבַשֵׂר אֶת בּוֹא הַסְעָרָה. אֲנִי כְּבָר נִתְנַסֵיתִי וְרָאִיתִי אֶת זַעְפּוֹ שֶׁל הַיָם הַדְרוֹמִי בִּשְׁעַת סְעָרָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ שֶׁל סְעָרָה בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה. הַמִלְחָמָה הַמִתְחוֹלֶלֶת בֵּין הָרוּחוֹת הַבָּאוֹת מִן הַקֹטֶב וּבֵין אֵלוּ הַבָּאוֹת מִן הַמַשְׁוָן, הֵן עַזוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁמִתְהַוִים קִיקְלוֹנִים, רוּחַוֹת־זַלְעֲפוֹת וְכָל מִינֵי תּוֹפָעוֹת אֲיֻמוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל אֵיתָנֵי הַטֶבַע הַמִשְׁתּוֹלְלִים, וְלַעֲמֹד בָּהֶם כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְשׁוּם אֳנִיָה.

– אֲבָל, ג’וֹן, אֳנִיָתֵנוּ וּקְבַרְנִיטֵנוּ נָאִים וְיָאִים זוֹ לָזֶה, וַאֲנִי מְקַוֶה שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַשׁוֹאָה הַנוֹרָאָה הָעוֹמֶדֶת לָבוֹא.

– יִתֵּן אֱלֹהִים!… דוֹמַנִי, שֶׁעוֹד הַלַיְלָה יִהָיָה עָלֵינוּ לַעֲמֹד בְּנִסָיוֹן זֶה. אֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי אֹחַז, כַּמוּבָן, בָּאֶמְצָעִים הַדְרוּשִׁים וְאֶהְיֶה מוּכָן לְמִלְחָמָה זוֹ.

וְאָמְנָם לֹא שָׁכַב ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּלַיְלָה זֶה לִישֹׁון. עַל פְּנֵי הַשָׁמַיִם לֹא נִרְאָה עוֹד שׁוּם סִימָן לִסְעָרָה קְרוֹבָה, אֲבָל רַב־הַחוֹבֵל יָדַע, שֶׁהַבָּרוֹמֶטְרים אֵינָם מְרַמִים אַף פַּעַם, וְלָכֵן עָמַד מוּכָן עַל מִשְׁמַרְתּוֹ. עָמוּד הַכַּסְפִּית שֶׁל הַבָּרוֹמֶטֶר יָרַד עַד לִנְקֻדָה הַקִיצוֹנִית. רַב־הַחוֹבֵל רָשַׁם אֶת מַעֲלַת הַלַחַץ בְּיוֹמָנוֹ, וְאִם כִּי יָדוֹ לֹא רָעֲדָה בְּכָתְבוֹ, נִתְכַּוֵץ בְּקִרְבּוֹ לִבּוֹ מֵרֹב צַעַר. אִלְמָלֵא הָיוּ כָּאן בָּאֳנִיָה הַמֻפְקָדָה בְּיָדוֹ כַּמָה אֲנָשִׁים, שֶׁהָיָה מָסוּר לָהֶם בְּכָל נַפְשׁוֹ, לֹא הָיְתָה מַפְחִידַתְהוּ שׁוּם סוּפָה בָּעוֹלָם.

בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה בַּלַיְלָה נִתְקַדְרוּ פַּאֲתֵי הַשָׁמַיִם בַּדָרוֹם. רַב־הַחוֹבֵל קָרָא לְכָל הַמַלָחִים לַעֲלוֹת עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה וּפָקַד עֲלֵיהֶם לְהָסִיר אֶת הַמִפְרָשִׂים הַקְטַנִים וּלְהַשְׁאִיר רַק אֶת הַמִפְרָשִׂים הָרָאשִׁיִים.

בַּחֲצוֹת הִתְחוֹלְלָה פִּתְאֹם רוּחַ חֲזָקָה מְאֹד. הִיא עָשְׂתָה אֶת דַרְכָּהּ בִּמְהִירוּת שֶׁל אַחַד־עָשָׂר מֶטֶר לְדַקָה. שְׁרִיקַת הַתְּרָנִים וְחַבְלֵי הָאֳנִיָה, גְנִיחוֹתֶיהָ שֶׁל הַמְכוֹנָה, רְעִידָתָן שֶׁל מְחִיצוֹת הָאֳנִיָה וּקְרָשֶׁיהָ וְיִלְלַת הָרוּחַ הִתְמַזְגוּ יַחַד לְקוֹל נוֹרָא, שֶׁהֵעִיר אֶת הַנוֹסְעִים הַיְשֵׁנִים וְגִלָה לָהֶם אֶת אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהַעֲלִים מֵהֶם. פַּגַנֶל, גְלֶנֶרְוַן, מַכְּס נַבְּס וְרוֹבֶּרְט קָמוּ מִיָד מִמִטוֹתֵיהֶם וּבְחִפָּזוֹן עָלוּ עַל הַסִפּוּן, כְּדֵי לְהִוָדַע מַה קָרָה וְלִהְיוֹת לְעֵזֶר לַמַלָחִים בְּכָל אֲשֶׁר יוּכְלוּ. רַק גְלֶנֶרְוַן הָאֶחָד יָדַע אֶת הַנַעֲשֶׂה וְהוּא שָׁאַל אֶת רַב־הַחוֹבֵל:

– הַאָמְנָם כְּבָר הִתְחִיל הַדָבָר?

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ! הַסְעָרָה מַתְחִילָה כְּבָר לְהִשְׁתּוֹלֵל, אַךְ עֲדַיִן אֵין זֶה הַכֹּל, – הֵשִׁיב מַנְגֶלְס.

הַשָׁמַיִם, שֶׁבָּעֶרֶב עוֹד הָיוּ כֹּה בְּהִירִים וּטְהוֹרִים, נִתְקַשְׁרוּ עַכְשָׁיו עֲנָנִים שְׁחוֹרִים וּכְבֵדִים, קְרוּעִים פֹּה וָשָׁם עַל יְדֵי רְצוּעוֹת בְּהִירוֹת. ג’וֹן מַנְגֶלְס פָּקַד אֶת פְּקֻדוֹתָיו בְּאֹמֶץ־לֵב וְהַמַלָחִים מִלְאוּ אוֹתָן בִּזְרִיזוּת וּבִמְהִירוּת מַפְלִיאָה. רַב־הַחוֹבֵל רָצָה לִשְׁמֹר עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר מִסְפָּר גָדוֹל שֶׁל מִפְרָשִׂים עַל הַתְּרָנִים, כְּדֵי לָתֵת מִשְׁעָן לָאֳנִיָה וּלְהַקְטִין אֶת תְּנוּדוֹתֶיהָ הַצְדָדִיוֹת, אַךְ דָבָר זֶה עָלָה בְּיָדוֹ בְּקֹשִי רַב, וְהוּא הָיָה מֻכְרָח לְחַשֵׁב כָּל צַעַד וְכָל תְּנוּעָה, שֶׁלֹא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִשְׁגֶה הֶעָלוּל לְסַכֵּן אֶת הָאֳנִיָה וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ. הִגִיעָה הַשָׁעָה אַחַת בַּלַיְלָה. תְּנוּדוֹתֶיהָ הַחֲזָקוֹת שֶׁל הָאֳנִיָה לֹא נָתְנּו לַגְבִירוֹת לִשְׁכַּב בְּמִטוֹתֵיהֶן. הֵן הִתְלַבְּשׁוּ אֵפוֹא וְעָלוּ עַל הַסִפּוּן. אֲבָל שָׁם הָיָה הַמַצָב גָרוּעַ עוֹד יוֹתֵר. הָרוּחַ גָבְרָה וּמְהִירוּתָהּ כְּבָר הִגִיעָה לְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם מֶטֶר לְדַקָה. הִיא שָׁרְקָה בְּזַעַף, מָשְכָה וּמָרְטָה אֶת הַחֲבָלִים, כְּאִלוּ הֵם הֵם שֶׁהֵעִירוּ אֶת כָּל חֲרוֹן אֲפָּהּ. כַּבְלֵי המִפְרָשִׂים צִלְצְלוּ כְּמֵיתְרֵי כִּנוֹר עֲנָק שֶׁקֶשֶׁת עֲצוּמָה מַכָּה עֲלֵיהֶם. הַתְּרָנִים שַׁחוּ וְחַרְקוּ, הַמְכוֹנָה נָהֲמָה עֲמוּמוֹת, המִפְרָשִׂים נִקְרְאוּ בְּקוֹל נֵפֶץ כִּירִיַת תּוֹתָחִים, הַגַלִים הָמוּ וְרָעֲשׁוּ בְּהַטִילָם אֶת הָאֳנִיָה פַּעַם לְצַד זֶה וּפַעַם לְצַד זֶה.

מִשֶׁהִבְחִין ג’וֹן מַנְגֶלְס בִּשְׁתֵּי הַנוֹסְעוֹת, נֶחְפָּז אֲלֵיהֶן וְהִפְצִיר בָּהֶן לָרֶדֶת וּלְהִכָּנֵס לַתָּא, הַנַחֲשׁוֹלִים הִתְנַשְׂאוּ לְגֹבַהּ כָּזֶה, שֶׁבְּכָל רֶגַע הָיְתָה צְפוּיָה סַכָּנָה לַסִפּוּן לִהְיוֹת מוּצָף כֻּלוֹ מַיִם.

נַהֲמַת הַסוּפָה וְרַעַשׁ הַיָם הָיוּ כֹּה חֲזָקִים, שֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה כִּמְעַט לֹא שָׁמְעָה אֶת דִבְרי רַב־הַחוֹבֵל.

– וְכִי יֵשׁ סַכָּנָה בַּדָבָר? – שָׁאֲלָה, כְּשֶׁנִפְסְקָה לְרֶגַע הֶמְיַת הָרוּחַ.

– לֹא אַתְּ וְלֹא מָרַת מֶרִי הִנְכֶן רַשָׁאִיוֹת לַעֲמֹד כָּאן. אֲבַקְשְכֶן אֵפוֹא לָרֶדֶת מִיָד לְמַטָה, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס וְקוֹלוֹ קָשֶׁה וְנִמְרָץ – אֲנִי אֲלַוֶה אֶתְכֶן.

הַגְבִירוֹת נֶאֶלְצוּ לְהִכָּנַע. וּבְשָׁעָה שֶׁרַב־הַחוֹבֵל הוֹבִיל אוֹתָן בְּמוֹרַד הַסִפּוּן, הִשְׂתָּעֲרוּ הַגַלִים וְהֵצִיפוּ אֶת הַסִפּוּן כֻּלוֹ, בְּכַסוֹתָם אֶת שְׁתֵּי הַגְבִירוֹת וְאֶת מְלַוָן מֵרֹאשָׁם עַד רַגְלֵיהֶם.

הַסְעָרָה גָבְרָה מֵרֶגַע לְרֶגַע, הַתְּרָנִים שַׁחוּ תַּחַת מוּעָקַת הַמִפְרָשִׂים נְפוּחֵי הָרוּחַ, וְהָאֳנִיָה כִּמְעַט שֶׁעָפָה עַל פְּנֵי הַגַלִים הַמִשְׁתּוֹלְלִים.

נִשְׁמְעָה פְּקֻדָה חֲדָשָׁה מִפִּי רַב־הַחוֹבֵל:

– גִלְלוּ אֶת מִפְרְשֵׂי הַתֹּרֶן הָרִאשׁוֹן! הוֹרִידוּ אֶת קוֹרַת הַתֹּרֶן הַגָדוֹל וְהָסִירוּ אֶת הַמִפְרָשׂ הֶעָקֹם!

הַמַלָחִים מִהֲרוּ כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ. רַעַשׁ הַחֲבָלִים וְהַמִפְרָשִׂים הַמוּרָדִים וְהַגְלוּלִים הֶחֱרִישׁ לְרֶגַע אֶת נֲהַמת הָרוּחַ וְהֶמְיַת הַגַלִים. הָאֳנִיָה הֶעֱלְתָה תִּימְרוֹת עָשָׁן עֲצוּמוֹת וְהִיא פִּרְכְּסָה וְרָעֲדָה וְגָנְחָה כְּאִישׁ גוֹסֵס.

גְלֶנֶרְוַן, מַכְּס נַבְּס, פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט הִתְחַקוּ מִתּוֹךְ הִתְפַּעֲלוּת מְהוּלָה בְּפַחַד עַל מִלְחֶמֶת הָאֳנִיָה בָּאוֹקְיָנוּס הַנִרְגָז וְהַזוֹעֵף מֵחֲמַת הַסְעָרָה.

פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה מִתּוֹךְ יִלְלַת הַסְעָרָה שְׁרִיקָה חוֹדֶרֶת. סִילוֹן עָבֶה שֶׁל קִיטוֹר פָּרַץ בְּכֹחַ אָיֹם מִתּוֹךְ הַדוּד הַגָדוֹל וְהָאֳנִיָה קָפְצָה פִּתְאֹם לְמַעְלָה וְאַחַר כָּךְ נָטְתָה עַל צִדָהּ וְהַנַוָט וִילְסוֹן הֻטַל אַרְצָה עַל יְדֵי מַהֲלוּמָה פִּתְאֹמִית שֶׁל מוֹט־הַהֶגֶה.

“דוּנְקָן” הַנֶעֱזָבָה בְּלִי מְפַקֵחַ רָקְדָה וְחוֹלְלָה עַל פְּנֵי הַגַלִים בִּבְלִי דַעַת אָנָה לִפְנוֹת.

– מַה קָרָה? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּרוּצוֹ אֶל הַגֶשֶׁר הַקָטָן.

– הָאֳנִיָה שׁוֹכֶבֶת עַל צִדָהּ! – הוֹדִיעַ תּוֹם אוֹסְטִין.

– וְהַהֶגֶה? וְכִי חַסְרֵי הֶגֶה אָנוּ?

– אֶל הַמְכוֹנָה! אֶל הַמְכוֹנָה! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ הַנוֹאָשׁ שֶׁל הַמְכוֹנַאי.

ג’וֹן מַנְגֶלְס מִהֵר אֶל הַמְכוֹנָה. שָׁם הִתְאַבֵּךְ עָנָן הַקִיטוֹר. הַבֻּכְנוֹת לֹא הִתְנוֹעֲעוּ. בְּחָשְׁשׁוֹ מִפְּנֵי הִתְפּוֹצְצוּת, מִהֵר הַמְכוֹנַאי וְנָתַן לְכָל הַקִיטוֹר לָצֵאת דֶרֶךְ הָאֲרֻבָּה.

– אֲבָל מַה קָרָה? – שָׁאַל רַב־הַחוֹבֵל.

– הַבֹּרֶג נִשְׁבַּר אוֹ נֶאֱחַז בְּאֵיזֶה דָבָר וְהוּא אֵינוֹ פּוֹעֵל יוֹתֵר! – הֵשִׁיב הַמְכוֹנַאי.

– וְכִי אֶפְשָׁר לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ?

– עַכְשָׁיו? אִי־אֶפְשָׁר!

וְאָמְנָם לֹא הָיְתָה עַתָּה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְתִקוּן כָּלְשָׁהוּ. שׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע גַם אֶת סִבַּת הַקִלְקוּל, וְלֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָא לְהִסְתַּפֵּק בָּעֻבְדָה הַמַעֲצִיבָה, שֶׁהַבֹּרֶג פָּסַק מִלַעֲבֹד. רַב־הַחוֹבֵל חָזַר אֵפוֹא לְמִפְרָשָׂיו, כְּדֵי לְהַכְרִיחַ בְּעֶזְרָתָם אֶת הָרוּחַ לְהֵהָפֵךְ מִשׂוֹנֵא קָשֶׁה וְאַכְזָרִי לְעוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ.

הוּא עָלָה שׁוּב עַל הַסִפון, מָסַר בְּמִלִים קְצָרוֹת לִגְלֶנֶרְוַן עַל מַצַב הָאֳנִיָה וּבִקֵשׁ מִכָּל הַנוֹסְעִים לְהִסְתַּלֵק מִיָּד מִן הַסִפּוּן וְלָרֶדֶת לְמַטָה. אֲדוֹן הָאֳנִיָה רָצָה לְהִשָׁאֵר.

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתְךָ, זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרי! – אָמַר לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּקוֹל נִמְרָץ – רַק אֲנִי וְאַנְשֵׁי פְּקֻדָתִי צְרִיכִים לְהִשָׁאֵר עַל הַסִפּוּן בְּשָׁעָה כָּזוֹ. בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, אֲדוֹנִי, לְהִסְתַּלֵק כָּל עוֹד זְמַן לְכָךְ. הָאֳנִיָה עֲלוּלָה בְּכָל רֶגַע לִנְטוֹת לְגַמְרֵי עַל צִדָהּ וְהַגַלִים יִשְׁטְפוּךָ בְּלִי רַחֲמִים…

– אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת לָכֶם לְעֵזֶר…

– לֹא, לֹא, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַפְצִיר בְּךָ, הִסְתַּלֵק מִכָּאן!… יֵשׁ רְגָעִים, שֶׁאֲנִי הִנְנִי אֲדוֹן הָאֳנִיָה. רְגָעִים אֵלֶה בָּאוּ, וַאֲנִי דוֹרֵשׁ בְּמַפְגִיעַ, שֶׁתֵּלְכוּ מִכָּאן מִיָד כֻּלְכֶם!

גְלֶנֶרְוַן הֵבִין, שֶׁרַק הַקִיצוֹנִיוּת יָכְלָה לְאַלֵץ אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס לְדַבֵּר בְּטוֹן כָּזֶה, וּלְלֹא כָּל הִתְנַגְדוּת נִכְנַע לִדְרִישָׁתוֹ. בְּלִוְיַת חֲבֵרָיו יָרַד לְמַטָה, מְקוֹם שָׁם חִכּוּ הַגְבִירוֹת בְּחִיל וּרְעָדָה לְקֵץ מִלְחָמָה אֲיֻמָה זוֹ שֶׁבֵּין הָאֳנִיָה וְכֹחוֹת הַטֶבַע הַמִשׁתּוֹלְלִים.

– מָה רַב־מֶרֶץ הוּא ג’וֹן שֶׁלָנוּ! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּהִכָּנְסוֹ לַתָּא הַכְּלָלִי.

– כֵּן, – אָמַר פַּגַנֶל – רָאִיתִי אוֹתוֹ וְנִזְכַּרְתִּי בַּסַפָּן הַמְתֹאָר עַל יְדֵי שֶׁקְסְפִּיר הַגָדוֹל שֶׁלָכֶם בַּדְרַמָה שֶׁלוֹ “הַסוּפָה”. אוֹתוֹ סַפָּן מְגָרֵשׁ אֶת הַמֶלֶךְ מֵעַל סִפּוּן הָאֳנִיָה וְקוֹרֵא: “כְּלַךְ לְךָ! שְׁתֹק! אַל יַכִּירְךָ כָּאן מְקוֹמְךָ! אִם אֵין לְאֵל יָדְךָ לְהַשְׁתִּיק אֶת הָאֵיתָנִים, שְׁתֹק וְהִסְתַּלֵק מִכָּאן!” בֵּינְתַיִם אָחַז ג’וֹן מַנְגֶלְס בְכָל הָאֶמְצָעִים, כְּדֵי לְחַלֵץ אֶת הָאֳנִיָה מִמַצָבָהּ הַמְסֻכָּן. בִּקְרִירוּת־רוּחַ מַפְלִיאָה פָּקַד פְּקֻדוֹת מַתְאִימוֹת וְהִשְׁתַּדֵל בְּכָל כֹּחוֹתָיו לְהוֹלִיך אֶת הָאֳנִיָה עִם הָרוּחַ. כָּל הַמִפְרָשִׂים נִפְרְשׂוּ שׁוּב. מְלָאכָה זוֹ עָלְתָה בִּיגִיעָה רַבָּה מְאֹד לַמַלָחִים הַמִסְכֵּנִים, אֲשֶׁר מִפְּנֵי לַחַץ הַסְעָרָה לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד הָכֵן עַל רַגְלֵיהֶם. בְּכָל רֶגַע יָכֹל מִישֶׁהוּ מֵהֶם לִהְיוֹת נִזְרַק אֶל הַמְעַרְבֹּלֶת, וּלְשֵׁם הַצָלָתוֹ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָבָר בְּשָׁעָה טְרוּפָה כָּזֹאת.

כָּל מַלָחֵי הָאֳנִיָה נִמְצְאוּ לְיַד מְפַקְדָם, מוּכָנִים לְמַלֵא כָּל פְּקֻדָה לָאוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁיִנָתֵן לָהֶם. נִשְׁעָן אֶל סֻלַם־הַחֲבָלִים עָמַד רַב־הַחוֹבֵל וְהִתְבּוֹנֵן בָּאוֹקְיָנוּס הַנִרְעָשׁ וְהַנִגְרָשׁ, וְלִבּוֹ הִתְחַמֵץ בְּקִרְבּוֹ.

כָּךְ עָבְרָה אַשְׁמֹרֶת הַלַיְלָה הָאַחֲרוֹנָה. ג’וֹן מַנְגֶלְס חָשַׁב, שֶׁבְּבוֹא הַבֹּקֶר תִּשֹׁךְ הַסְעָרָה, אַךְ הוּא חָשַב וְטָעַה, כִּי הָיָֹה הָיָה הַהֵפֶךְ מִזֶה. בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר הִתְגַבְּרָה הַסְעָרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְהָיְתָה לְמִין מְעַרְבֹּלֶת נוֹרָאָה, שֶׁאֵין לְכַנוֹתָהּ כְּלָל בְּשֵׁם.

רַב־הַחוֹבֵל הֶחֱרִישׁ, אֲבָל לִבּוֹ חָרַד בְּקִרְבּוֹ. הוּא דָאַג גַם לָאֳנִיָה וְגַם לַנִמְצָאִים בָּהּ. “דוּנְקָן” נָטְתָה מְאֹד עַל צִדָהּ וְחָרְקָה בְּכָל דְבָקֶיהָ. הָיוּ רְגָעִים שֶׁרֹאשׁ הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי נָגַע בַּגַלִים עַצְמָם. אָז נִדְמֶה הָיָה שֶׁהָאֳנִיָה לֹא תּוֹסִיף קוּם עוֹד. פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ נוֹרָא, וְהַמַלָחִים נֶחְפְּזוּ וְגַרְזִנֵיהֶם בִּידֵיהֶם, כְּדֵי לְקַצֶץ אֶת חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי. אַךְ הַמִפְרָשִׂים נִקְרְעוּ מֵאֲלֵיהֶם וּפָרְחוּ לָהֶם כְּעוֹפוֹת עֲנָקִיִים.

ג’וֹן מַנְגֶלְס לֹא מָצָא עֵצָה אֶלָא לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִפְרָשִׂים הַשְׁמוּרִים אִתּוֹ, כְּדֵי שֶׁהָאֳנִיָה תּוּכַל שׁוּב לָלֶכֶת עִם הָרוּחַ. דָבָר זֶה עָלָה בְּיָדוֹ רַק אַחֲרֵי עָמָל שֶׁאֵין לְתָאֲרוֹ, כִּי הַסְעָרָה לֹא נָתְנָה לַמַלָחִים לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם. רַק בְּשָׁעָה שָׁלֹש אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם הָיוּ הַמִפְרָשִׂים שׁוּב פְּרוּשִׂים וְהָאֳנִיָה נִשְׂאָה בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה צָפוֹנָה. לִרְגָעִים עָבְרָה עַל הַגַלִים, בְּקָרְעָהּ אוֹתָם בְּאַפָּהּ הַחַד וּבְצָלְלָה בֵּינֵיהֶם כְּמִפְלֶצֶת־יָם עֲנָקִית, וְלִרְגָעִים נֶעֶלְמָה לְגַמְרֵי תַּחַת הַגַלִים. אִלוּ הִתְהַפְּכָה בְּשֶׁטֶף מְרוּצָתָה עַל פִּיהָ, כִּי אָז בָּא הַקֵץ לַכֹּל. קָרָה גַם וְאֶת הָאֳנִיָה קִדְמוּ סוֹלְלוֹת מַיִם נִרְגָשֹׁוּת⁵ בַּסְעָרָה, וְאָז כִּסוּ הַמַיִם אֶת כָּל פְּנֵי הַסִפּוּן וְאֶת כָּל הַנִמְצָאִים עָלָיו. בְּמַצַב יֵאוּשׁ כָּזֶה, בִּהְיוֹתָם מוּכָנִים בְּכָל רֶגַע לְאָבְדָנָם, בִּלוּ נוֹסְעֵי “דוּנְקָן” אֶת כָּל הַיוֹם הַחֲמִשָׁה־עָשָׂר לְדֶצֶמְבֶּר.

ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּלִי שֵׁנָה, בְּלִי אֹכֶל, וּמְעֻנֶה מִפַּחַד וּדְאָגָה, לֹא עָזַב אַף לְרֶגַע אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ. הוּא הִשְׁתַּדֵל בְּכָל כֹּחוֹ לְהַסְתִּיר אֶת רִגְשׁוֹת לִבּוֹ, כְּדֵי לֹא לְצַעֵר אֶת אֵלֶה, שֶׁעֵינֵיהֶם הָיוּ נְשׂוּאוֹת אֵלָיו כְּאֶל הָאֶחָד וְהַיָחִיד הַמֻכְשָׁר לְהַצִילָם מֵאֲבָדוֹן בָּטוּחַ.

הוּא הִרְגִישׁ, שֶׁהַסַכָּנָה הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה. “דוּנְקָן” טָסָה אֶל הַחוֹף הָאוֹסְטְרַלִי בִּמְהִירוּת אֲיֻמָה וְהִיא הָיְתָה עֲלוּלָה בְּכָל רֶגַע לְהִתָּקֵל בְּאֵיזֶה סֶלַע תַּת־מֵימִי וּלְהִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים. לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הָיְתָה צְרִיכָה הָאֳנִיָה לְהִמָצֵא כְּבָר בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר מִן הַחוֹף הָאוֹסְטְרַלִי. לְהִתְנַגֵשׁ בָּאֲדָמָה מוּצָקָה בְּכֹחַ טִיסָה כָּזֶה – הֲרֵי זֶה אֲבָדוֹן מָחְלָט. וּבִרְאוֹתוֹ מֵרֹאשׁ אֶת הַסַכָּנָה הַקְרוֹבָה, מִהֵר ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶל אֲדוֹן הָאֳנִיָה, וּבְהִתְגַלוּת־לב וּבִקְרִירוּת־רוּחַ מָסַר לוֹ אֶת כָּל חֲשָׁשׁוֹתָיו, מִבְּלִי לְהַעֲלִים דָבָר. לְבַסוֹף הוֹסִיף, שֶׁלְמַעַן הַצִיל אֶת חַיֵי הַנִמְצָאִים בָּאֳנִיָה, יִתָּכֵן שֶׁיִהָיָה הֶכְרֵחַ לְהַקְרִיב אֶת “דוּנְקָן”.

– יְהִי כֵן, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד בִּקְצָרָה.

– הַאִם צָרִיךְ לִמְסוֹר זֹאת לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְלָעַלְמָה גְרַנְט?

– אֲנִי עַצְמִי אוֹדִיעֵן עַל כָּךְ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, הוֹדִיעֵנִי־נָא אַתָּה קֹדֶם.

– כְּמִצְוָתְךָ, אֲדוֹנִי, כֵּן אֶעֱשֶׂה.

גְלֶנֶרְוַן שָׁב אֶל חֲבֵרָיו בַּתָּא. הֵם הִרְגִישׁוּ בְּעַצְמָם, כִּי עוֹד מְעַט יֵחָתֵךְ גוֹרָלָם, בְּכָל זֹאת הֶרְאוּ הַגְבִירוֹת אֹמֶץ־לֵב נִפְלָא. וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לְפַּגַנֶל, הִנֵה עָמַד מְלֻמָד נִכְבָּד זֶה וְנִצֵל אֶת שְׁעַת־הַכֹּשֶר לְחַלֵק עִם חֲבֵרָיו אֶת יְדִיעוֹתָיו הַתֵּיאוֹרֶטִיוֹת עַל זִרְמֵי הָאֲוִיר וְהַהֶבְדֵלִים שֶׁבֵּין רוּחַ־זַלְעֲפוֹת, קִיקְלוֹן, וְהַסוּפָה הָעוֹשָׂה אֶת דַרְכָּהּ בְּקַו יָשָׁר. הַמַיוֹר חִכָּה לְרִגְעוֹ הָאַחֲרוֹן מִתּוֹךְ שֶׁקֶט שֶׁל פָטָלִיסְט, כְּמוּשְׂלָמִי אָדוּק…

בַּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה בַּלַיְלָה הִתְחִילָה לְבַסוֹף הַסְעָרָה לִשְׁקֹט מְעַט. הָעֲנָנִים נִקְרְעוּ, וּבְעַד הַקְרָעִים נִרְאוּ הַכּוֹכָבִים הַמִתְנוֹצְצִים, שֶׁלְנָגְהָם רָאָה ג’וֹן מַנְגֶלְס מֵרָחוֹק רְצוּעַת אֲדָמָה נְמוּכָה, שֶׁנִמְצְאָה בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים בְּעֵרֶךְ.

– דוֹמַנִי, שֶׁשָׁם כְּבָר מַתְחִילִים שִׂרְטוֹנֵי הַחוֹל… – הֵעִיר רַב־הַחוֹבֵל לִסְגָנוֹ.

– יֵשׁ לְשַׁעֵר, שֶׁכָּךְ הוּא, – עָנָה לוֹ סְגָנוֹ.

– יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים אֶת הַטוֹב בְּעֵינָיו! אִם הוּא לֹא יָסֵב אֶת אֳנִיָתֵנוּ לְצַד אַחֵר, אוֹ אִם לֹא יְגַלֶה לָנוּ מַעֲבָר בֵּין הַשִׂרְטוֹנִים, וְאָבַדְנוּ כֻּלָנוּ!

–הַמַיִם גְבוֹהִים, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל, וְיִתָּכֵן כִּי נְדַלֵג מֵעַל לַשִׂרְטוֹנִים.

– וְכִי אֵין אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַנַחֲשׁוֹלִים הָאֲיֻמִים הַלָלוּ? אֵיזוֹ אֳנִיָה תּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם? עַתָּה כָּל תִּקְוָתֵנוּ הִיא אַךְ וְרַק בְּבִטְחוֹנֵנוּ בֵּאלֹהִים.

וְהָאֳנִיָה הִמְשִׁיכָה לְהִנָשֵׂא בִּמְהִירוּתָהּ הַמַפְלִיאָה אֶל הַחוֹף. עַד לַאֲדָמָה נִשְׁאֲרוּ עוֹד כִּשְׁלֹשָה קִילוֹמֶטְרִים בִּלְבָד. לַמְרוֹת הָעֲלָטָה הַכְּבֵדָה יָכֹל רַב־הַחוֹבֵל לִרְאוֹת לְפָנָיו מִפְרָץ שָׁקֵט, אֲשֶׁר בּוֹ יָכְלָה “דוּנְקָן” לְהֵחָלֵץ מִן הַסַכָּנָה הָאוֹרֶבֶת לָהּ, אַךְ כֵּיצַד לְהַגִיעַ לְשָׁם?

ג’וֹן מַנְגֶלְס הוֹדִיעַ עַל דָבָר הַסַכָּנָה הַקְרוֹבָה לְגְלֶנֶרְוַן, וְזֶה אָסַף אֶת כָּל הַנוֹסְעִים עַל הַסִפּוּן. הוּא רָצָה שֶׁבְּרֶגַע הַשֶׁבֶר לֹא יִהְיוּ כְּלוּאִים לְמַטָה. הַגְבָרִים הִבִּיטוּ יָשָׁר אֶל פְּנֵי הַסַכָּנָה בְּאֹמֶץ־לֵב רַב, אַךְ הַגְבִירוֹת הִתְחַלְחֲלוּ בְּעַל כָּרְחָן וּפְנֵיהֶן הֶחֱוִירוּ.

– ג’וֹן, לָחַשׁ גְלֶנֶרְוַן עַל אָזְנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר – אֲנִי אֲנַסֶה לְהַצִיל אֶת אִשְׁתִּי אוֹ אֹבַד יַחַד אִתָּה, וְאַתָּה תַּצִיל אֶת הָעַלְמָה גְרַנְט.

– מוּבָן מֵאֵלָיו! הוֹד מַעֲלָתְךָ! – הֵשִׁיב ג’וֹן מַנְגֶלְס.

“דוּנְקָן” הָיְתָה כְּבָר לֹא רְחוֹקָה מִן הַשִׂרְטוֹן. הַגַלִים הָעֲנָקִיִים הָיוּ יְכוֹלִים לְשֵׂאתָהּ וּלְהַעֲבִירָהּ מֵעַל לַשִׂרְטוֹנִים הַתַּת־מֵימִיִים, אוּלָם בְּצָלְלָהּ בֵּינֵיהֶם מִן הַנִמְנָע הָיָה שֶׁתַּחְתִּית הָאֳנִיָה לֹא תִּתָּקַע בְּאֶחָד מֵהֶם. הַאִם הָיְתָה אֵיזוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהַקְטִין אֶת תְּנוּעַת הַנַחֲשׁוֹלִים וּלְהַרְגִיעַ אֶת הַיָם הַזוֹעֵף.

פִּתְאֹם נִצְנֵץ רַעְיוֹן מֻצְלָח בְּמֹחוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל.

– שֻׁמָן! – קָרָא – הוֹי, הַבַּחוּרִים, יִצְקוּ אֶל הַיָם אֶת שֻׁמַן כַּלְבֵי־הַיָם!

הַמַלָחִים יָרְדוּ מִיָד לְסוֹף דַעְתּוֹ. כְּשֶׁמְכַסִים אֶת הַגַלִים בְּשִׁכְבַת שֻׁמַן, הֵם נִרְגָעִים מִיָד. אֶמְצָעִי זֶה מוֹעִיל מִיָד, אוּלָם הָאַרְגָעָה הִיא רַק רִגְעִית. וכְשֶׁעוֹבֶרֶת הָאֳנִיָה מֵעַל לְשֶׁטַח מְלָאכוּתִי זֶה, מַגְבִּיר הַיָם אֶת זַעְפּוֹ פִּי עֲשָׂרָה, וְאוֹי לָהּ לָאֳנִיָה שֶׁתָּעֵז לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הָאֳנִיָה הַקוֹדֶמֶת!

הַמַלָחִים, שֶׁכֹּחָם וּשְׁקִידָתָם גָדְלוּ יַחַד עִם הַסַכָּנָה, גִלְגְלוּ וְהֶעֱלוּ כָּרֶגַע עַל הַסִפּוּן חָבִיוֹת מְלֵאוֹת שֻׁמָן; בְּמַהֲלוּמַת גַרְזֶן הוֹצִיאוּ אֶת תַּחְתִּיוֹתֵיהֶן וְעָמְדוּ מוּכָנִים לַהֲפֹךְ אוֹתָן יָשָׁר אֶל הַיָם הַגוֹעֵש.

– לְהַחֲזִיק אֶת הֶחָבִיוֹת יָשָׁר! – פָּקַד רַב־הַחוֹבֵל, בְּחַכּוֹתוֹ לָרֶגַע הַנָכוֹן.

אַחֲרֵי עֶשְׂרִים דַקוֹת הִגִיעָה הָאֳנִיָה אֶל הַנַחֲשׁוֹל הַסוֹעֵר בְּיוֹתֵר.

– בְּשֵׁם אֱלֹהִים! – קָרָא רַב־הַחוֹבֵל.

וְהַמַלָחִים הָפְכוּ אֶת הֶחָבִיוֹת וּפַלְגֵי הַשֻׁמָן הִשְׁתַּפְּכוּ. חִתּוּל שָׁמֵן זֶה יִשֵׁר מִיָד אֶת פְּנֵי הַיָם הַסוֹעֵר. “דוּנְקָן” הֶחֱלִיקָה כַּחֵץ עַל פְּנֵי הַשֵׁטַח הֶחָלָק שֶׁל הַגַלִים הַנִרְגָעִים, וְכַעֲבֹר רֶגַע הָיְתָה כְּבָר בָּעֵבֶר הַשֵׁנִי שֶׁל הַשִׂרְטוֹן הַמְסֻכָּן, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁמֵאֲחוֹרֶיהָ נָהַם הָאוֹקְיָנוּס שֶׁהִסְפִּיק כְּבָר לְהִשְׁתַּחְרֵר מִשִׁכְבַת הַשֻׁמָן. הוּא יִלֵל בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף כְּאִלוּ כָּעַס עַל הָאֲנָשִׁים אַמִיצֵי־הַלֵב שֶׁהֵעֵזוּ לֶאֱסֹר מִלְחָמָה עָלָיו וְאָמְנָם הִצְלִיחוּ לְהִמָלֵט מִזַעְפּוֹ.

פֶּרֶק ו: הָרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי

עֲבוֹדָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הָיְתָה לְהַעֲמִיד אֶת הָאֳנִיָה עַל שְׁנֵי עֳגָנִים. הִיא עָמָדה בְּעֹמֶק שֶׁל עֲשָׂרָה מֶטֶרים עַל אַדְמַת־חוֹל מוּצָקָה, שֶׁהָעֳגָנִים יָכְלוּ לְהֵאָחֵז בָּהּ הֵיטֵב. בְּאֹפֶן כָּזֶה נִשְׁתַּחְרְרוּ תַּיָרֵינוּ מִן הַסַכָּנָה לִהְיוֹת מוּטָלִים לְאָחוֹר וּלְהִתָּקַע בְּתוֹךְ הַשִׂרְטוֹן. בְּמִפְרָץ קָטָן זֶה, הַמוּגָן עַל יְדֵי חֲצִי עִגוּל שֶׁל הָרִים, הָיְתָה “דוּנְקָן” בְּטוּחָה מִכָּל סַכָּנָה.

– תּוֹדָה לְךָ, ג’וֹן! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּקוֹל נִרְגָשׁ, בְּלָחֲצוֹ בְּחָזְקָה אֶת יֵדי רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר.

בִּשְׁתֵּי הַמִלִים הָאֵלוּ מָצָא לוֹ רַב־הַחוֹבֵל אֶת גְמוּלוֹ. גְלֶנֶרְוַן לֹא הִבִּיעַ וְלֹא גִלָה לְאִישׁ אֶת הָעִנוּיִים הַנַפְשִׁיִים שֶׁהוּא וְג’וֹן נָשְׂאוּ וְסָבְלוּ בְּרִגְעֵי הַסַכָּנָה, וְאִישׁ מִן הַתַּיָרִים לֹא יָדַע אֶת הַסַכָּנָה שֶׁהָיְתָה נִשְׁקֶפֶת לָאֳנִיָה.

עַכְשָׁיו צָרִיךְ הָיָה לַחֲקֹר לְאֵיזֶה מָקוֹם הוּבְאָה “דוּנְקָן”, וּלְאָן עֲלֵיהֶם לִפְנוֹת לְמַעַן שׁוּבָם לַדֶרֶךְ הַקוֹדֶמֶת שֶׁל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע, וּבְאֵיזֶה מֶרְחָק מִפֹּה נִמְצָא הָרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִתְחִיל לַחֲקֹר וּלְחַשֵׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת וְהוּא מָצָא, שֶׁהָאֳנִיָה נָטְתָה מִדַרְכָּהּ רַק בְּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת. הִיא נִמְצְאָה עַכְשָׁיו בְּ '136°12 שֶׁל הָאֹרֶךְ וְ־35°07 שֶׁל הָרֹחַב, לְיַד “רֹאשׁ הָאָסוֹן”, הַנִמְצָא בְּאֶחָד מִקְצוֹת אוֹסְטְרַלִיָה הַדְרוֹמִית, בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר מִן הַרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי.

“רֹאשׁ הָאָסוֹן”, הַמְכֻנֶה כָּךְ לְזֵכֶר מְאֹרָע מַעֲצִיב אֶחָד, נִמְצָא סָמוּךְ אֶל הָרֹאשׁ בּוֹרְד, שֶׁבָּאִי קֶנְגוּרוּ. בֵּין שְׁנֵי זִיזִים אֵלֶה נִמְצָא מֵצַר־יָם, הַמוֹלִיךְ לִשְׁנֵי מִפְרָצִים עֲמֻקִים: מִצַד צָפוֹן – לְמִפְרַץ סְפֶּנְסֶר, וּמִדָרוֹם – לְמִפְרַץ וִינְסֶנְט הַקָדוֹשׁ. בַּחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל זֶה הָאַחֲרוֹן נִמְצָא הַנָמָל אֶדְלֵיד, בִּירַת אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית. בּעִיר זוֹ, שֶׁנוֹסְדָה בִּשְׁנַת 1836, יוֹשְׁבִים כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף תּוֹשָׁבִים וְהִיא שׁוֹכֶנֶת בְּמָקוֹם חָשׁוּב לַחֲרֹשֶת וְתַעֲשִׂיָה, אַךְ שָׁם מִתְעַסְקִים יוֹתֵר בְּעִבּוּד הָאֲדָמָה הַפּוֹרִיָה, בִּנְטִיעַת כְּרָמִים, פַּרְדֵסִים וְכַדוֹמֶה, מֵאֲשֶׁר בְּתַעֲשִׂיָה וְחֲרֹשֶת. מִסְפַּר הַחַקְלָאִים עוֹלֶה שָׁם הַרְבֵּה עַל מִסְפַּר הַמְהַנְדְסִים, וּבִכְלָל מִתְעַנְיְנִים שָׁם מְעַט מְאֹד בְּטֶכְנִיקָה וּבְעִנְיְנֵי מִסְחָר.

לְאַחַר שֶׁהִגְבִּיל אֶת מְקוֹם הִמָצְאָהּ שֶׁל “דוּנְקָן”, מִהֵר רַב־הַחוֹבֵל לַחֲקֹר אֶת מִדַת קִלְקוּלָהּ, וְאִם אֶפְשָׁר עוֹד לְתַקֵן קִלְקוּל זֶה. לְשֵׁם זֶה הוֹרִיד הַיַמָה צוֹלְלִים אֲחָדִים לִבְדֹק אֶת תַּחְתִּית הָאֳנִיָה.

אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנוּת אֲרֻכָּה הוֹדִיעוּ הַצוֹלְלִים שֶׁכָּף אַחַת שֶׁל הַבֹּרֶג נִכְפְּפָה וְהִיא לוֹחֶצֶת עַל גוּף הָאֳנִיָה, וּמִשׁוּם כָּךְ לֹא יוּכַל הַבֹּרֶג לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָתוֹ.

קִלְקוּל זֶה הָיָה גָדוֹל מְאֹד, וּכְדֵי לְתַקְנוֹ הָיוּ נְחוּצִים פּוֹעֲלִים מֻמְחִים וּמַכְשִׁירִים שׁוֹנִים, שֶׁבָּעִיר אֶדְלֵיד אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְמָצְאָם כְּלָל.

אַחֲרֵי עִיוּן רַב בִּדְבַר תִּקוּן הָאֳנִיָהּ, הֶחְלִיטוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְרַב־הַחוֹבֵל, שֶׁ“דוּנְקָן” תָּשוּט בְּעֶזְרַת הַמִפְרָשִׂים בִּלְבַד לְאֹרֶךְ הַחוֹפִים הָאוֹסְטְרַלִיִים בְּחַפְּשָׂהּ בְּדַרְכָּהּ אֶת עִקְבוֹת “בְּרִיטַנְיָה”, וְתַעֲמֹד לְיַד הָרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי לֶאֱסֹף שָׁם יְדִיעוֹת מֻחְלָטוֹת בִּדָבָר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְאַחַר־כָּךְ תַּמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּהּ לְמֶלְבֶּרְן, שֶׁשָׁם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְתַקֵן אֶת קִלְקוּלָהּ. כְּשֶׁהַבֹּרֶג יִהָיָה שׁוּב מְתֻקָן, תִּפְנֶה הָאֳנִיָה אֶל הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים לִגְמֹר אֶת הַחִפּוּשִׂים. צְרִיכִים הָיוּ לְהִשְׁתַּמֵש בְּכָל רוּחַ שֶׁהִיא, כְּדֵי לְהַגְשִׁים מַטָרָה זוֹ. לְחַכּוֹת זְמַן רב לֹא הִצְטָרְכוּ. בַּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַיְלָה שָׁקַט הַסַעַר לְגַמְרֵי וּפִנָה מָקוֹם לְרוּחַ דְרוֹמִית־מִזְרָחִית. “דוּנְקָן” הִתְחִילָה לְהִתְכּוֹנֵן לַעֲזֹב אֶת הַמִפְרָץ. עַל תְּרָנֶיהָ הוּרְמוּ מִפְרָשִׂים חֲדָשִׁים וּבְשָׁעָה אַרְבַּע שָׁטָה כְּבָר הָאֳנִיָה בְּעֶזְרַת כָּל הַמִפְרָשִׂים אֶל עֵבֶר הַמֵצַר. בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר הִגִיעָה עַד הַמֵצַר.

בָּעֶרֶב הִקִיפָה “דוּנְקָן” אֶת הָרֹאשׁ בּוֹרְד וְשָׁטָה לְאֹרֶךְ הָאִי קֶנְגוּרוּ. זֶהוּ הַקָטָן שֶׁבְּאִיֵי אוֹסְטְרַלְיָה, הַמְשַׁמֵשׁ מְקוֹם־שִׁלוּחַ לָאַסִירִים הַנִמְלָטִים מִמַאֲסָרָם. מַרְאֵה הָאִי מַרְהִיב עַיִן. הַחֵלֶק הַחוֹפִי שֶׁלוֹ עָשׂוּי סְלָעִים גְבוֹהִים, הַמְכֻסִים מַרְבַדִים יְרֻקִים רְחָבִים וְעַל מִישׁוֹרָיו וּבִיעָרָיו קוֹפְצִים עֲדָרִים בְּלִי מִסְפָּר שֶׁל חַיוֹת הַקֶנְגְרוּ.

בַּבֹּקֶר נִשְׁלְחוּ סִירוֹת לַחֲקִירַת חוֹפֵי אִי זֶה. הָאֳנִיָה נִמְצְאָה כָּאן, בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וְשֵׁשׁ, וּגְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט לְהַמְשִׁיךְ אֶת חֲקִירוֹתָיו עַד לַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וּשְׁמוֹנֶה, מִבְּלִי לְדַלֵג אַף עַל כְּבָרת אֶרֶץ קְטַנָה.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל יוֹם הַשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְדֶצֶמְבֶּר שָׁטָה “דוּנְקָן” בְּעֶזְרַת מִפְרָשֶׂיהָ לְאֹרֶךְ חוֹפֵי מִפְרַץ־הַפְּגִישָׁה. זֶהוּ אוֹתוֹ מִפְרָץ אֲשֶׁר בִּשְׁנַת 1826 נִכְנַס אֵלָיו רִאשׁוֹנָה הַתַּיָר סְטוּרְפּ, שֶׁגִלָה אֶת הַנָהָר הָאוֹסְטְרַלִי הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר מָרֵי. אֲבָל כָּאן לֹא הָיוּ עוֹד הַחוֹפִים הַפּוֹרִיִים שֶׁל הָאִי קֶנְגוּרוּ, אֶלָא שִׂרְטוֹנֵי חוֹל בִּלְתִּי יְשָׁרִים כְּאִלוּ נִקְרְעוּ מִן הַיַבָּשָה וְהֵם מְכֻסִים צוּקִים אֲפוֹרִים וַעֲגוּמִים. עַל כָּל חֶבֶל זֶה הָיָה טָבוּעַ הַחוֹתָם שֶׁל הַטֶבַע הַצְפוֹנִי הַזוֹעֵף, וְלֹא שֶׁל הַדָרוֹם הַמֵאִיר.

גַם אֶת הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה הִקִיפוּ בְּנָסְעָם בַּסִירוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁדָבָר זֶה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד. בְּאַחַת הַסִירוֹת יָשְׁבוּ הַלוֹרְד, פַּגַנֶל ורוֹבֶּרְט שֶׁחָפְצוּ לְחַפֵּשׂ גַם הֵם וְלִמְצֹא אֵיזֶה סִמָן שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”. אֲבָל כָּל הַחִפּוּשִׂים, לַמְרוֹת שְׁקִידָתָם הָרַבָּה שֶׁל הַמְחַפְּשִׂים, נִשְׁאֲרוּ בְּלִי כָּל תּוֹצָאוֹת. חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה הָיוּ אִלְמִים כְּחוֹפֵי פָּטָגוֹנְיָה.

אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁלֹא כָּל הַשֶׁטַח עַד רֹאשׁ בֶּרְנוּלִי נֶחְקַר עוֹד עַל יְדֵיהֶם, לֹא חָשְׁבוּ עוֹד אֶת תִּקְוָתָם לְנִכְזָבָה. בַּלַיְלָה הוֹלִיכוּ אֶת “דוּנְקָן” לְפִי הָרוּחַ, כְּדֵי שֶׁלֹא לִנְטוֹת מִן הַדֶרֶךְ, וּבַיוֹם הִמְשִׁיכוּ אֶת חֲקִירַת הַחוֹפִים בְּדַיְקָנוּת רַבָּה.

בְּעֶשְׂרִים לְדֶצֶמְבֶּר קָרְבָה הָאֳנִיָה עַד לְרֹאש בֶּרְנוּלִי הַנִמְצָא בִּקְצֵה הַמִפְרָץ לָסֶפֶד, מִבְּלִי לְהִוָדַע כְּלוּם.

אֲבָל אִי־הַצְלָחָה זוֹ לֹא רִפְּתָה אֶת יְדֵי תַּיָרֵינוּ. מִזְמַן הָאָסוֹן עָבְרוּ כְּבָר שְׁתֵּי שָׁנִים, וּבִמְרוּצַת הָעֵת הַזֹאת יָכוֹל הַיָם לְהַכְחִיד וְלַהֲרֹס אֶת כָּל שְׂרִידֵי הָאֳנִיָה. מִלְבַד זֶה יָכְלוּ גַם הַתּוֹשָׁבִים הַמְקוֹמִיִים הַמְרִיחִים מֵרָחוֹק אָסוֹן כָּזֶה כְּהָרִיחַ הָעַיִט אֶת הַפְּגָרִים לְהִתְנַפֵּל עַל הָאֳנִיָה הַשְׁבוּרָה וְלִגְזֹל אֶת כָּל שְׂרִידֶיהָ, ורַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּבְנֵי־לִוְיָתוֹ שֶׁהֻטְלוּ אֶל הַחוֹף עַל יְדֵי הַגַלִים, יָכְלוּ לִהְיוֹת שְׁבוּיִים וּמוּבָלִים לִפְנִים הָאָרֶץ.

וְאוּלָם כָּאן נָפְלָה מֵאֵלֶיהָ אַחַת הַהַשְׁעָרוֹת הַפִּקְחִיוֹת שֶׁל פַּגַנֶל. כָּל זְמַן שֶׁסִיְרוּ בְּאַדְמַת אַרְגֶנְטִינָה, הָיָה יָכוֹל בְּלֵב סָמוּךְ וּבָטוּחַ לְיַחֵס אֶת הַסְפָרוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתְּעוּדוֹת לֹא אֶל מְקוֹם שֶׁבֶר הָאֳנִיָה, אֶלָא לִמְקוֹם שִׁבְיָם. וּבֶאֱמֶת, הֲרֵי בַּפַּמְפּוֹת שֶׁבָּאֲמֵרִיקָה זוֹרְמִים נְהָרוֹת גְדוֹלִים לָרֹב וְלָהֶם הַרְבֵּה פְּלָגִים הַנוֹפְלִים אֶל תּוֹכָם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יָכְלוּ בְּנָקֵל לִשְׁלֹחַ אֶת הַבַּקְבּוּק עִם הַתְּעוּדוֹת אֶל הַיָם. אֲבָל בַּחֵלֶק הַמַעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה מְעַטִים הֵם הַנְהָרוֹת בִּכְלָל. מִלְבַד זֶה הִנֵה נַהֲרוֹת הַפַּמְפּוֹת קוֹלוֹרָדוֹ וְנֶגְרוֹ עוֹבְרִים, עַד לְהִשְׁתַּפְּכוּתָם אֶל הַיָם, בְּאַדְמַת צִיָה בִּלְתִּי נוֹשֶׁבֶת וּבִלְתִּי מְסֻגֶלֶת כְּלָל לְיִשׁוּב. לְעֻמַת זֶה נַהֲרוֹת אוֹסְטְרַלְיָה הָרָאשִׁיִים: מָרֵי, יָרָה, טוֹרֶנְס וְדַרְלִינְג, אוֹ שֶׁהֵם מִשְׁתַּפְּכִים זֶה אֶל תּוֹךְ זֶה, אוֹ שֶׁבִּמְקוֹם הִשְׁתַּפְּכוּתָם אֶל הָאוֹקְיָנוּס הֵם יוֹצְרִים מִפְרָצִים רְחָבִים שֶׁנֶהְפְּכוּ לִנְמָלִים וּתְנוּעַת הָאֳנִיוֹת גְדוֹלָה הִיא שָׁם, וְקָשֶׁה לְשַׁעֵר שֶׁהַבַּקְבּוּק יוּכַל לַעֲבֹר בְּאַחַד הַנְהָרוֹת הָאֵלֶה מִבְּלִי שֶׁיַבְחִינוּ בּוֹ. בְּוַדַאי הָיוּ שׁוֹלִים אוֹתוֹ עוֹד קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לִנְפֹּל אֶל הַיָם.

אִי־הַתְאָמָה זוֹ לֹא יָכְלָה לְהִתְחַמֵק מִשִׂכְלוֹ הֶחָרִיף וְהַחוֹדֵר שֶׁל מַכְּס נַבְּס, שֶׁמָצָא לְבִלְתִּי מַתְאִימָה כְּלָל לְאוֹסְטְרַלְיָה, אֶת הַהַשְׁעָרָה שֶׁנִרְאֵית הָיְתָה קְרוֹבָה לָאֱמֶת בְּנוֹגֵעַ לְמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה, וְלָכֵן פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּינוֹ וּבֵין פַּגַנֶל, עַד שֶׁהִכְרִיחַ אוֹתוֹ לַעֲמֹד עַל טָעוּתוֹ הַחֲדָשָׁה. בָּרוּר הָיָה, שֶׁהַמַעֲלוֹת הַנִתָּנוֹת בַּתְּעוּדָה הִתְיַחֲסוּ רַק לִמְקוֹם הָאָסוֹן, וּבְכֵן הָיָה הַבַּקְבּוּק מֻשְׁלָךְ דַוְקָא בִּמְקוֹם הָאָסוֹן, זֹאת אוֹמֶרֶת – עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה.

אֲבָל אֵיךְ שֶׁיִהְיֶה הַדָבָר, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיר בְּצֶדֶק גְלֶנֶרְוַן, וּבֵרוּר חָדָשׁ זֶה אֵינוֹ מַרְחִיק אֶת הַהַשְׁעָרָה עַל דְבַר שִׁבְיוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּמְצִיאוּתוֹ בִּפְנִים הָאָרֶץ, כִּי הֲלֹא הוּא עַצְמוֹ הוֹכִיחַ בִּתְעוּדָתוֹ אֶת הֶכְרֵחִיוּת הַשְׁבִי בַּמִלִים: ”נִלְקְחוּ שְׁבִי בִּידֵי יְלִידִים אַכְזָרִיִים". הַיוֹצֵא מִזֶה, שֶׁאֵין כָּל רְאָיוֹת מוּכִיחוֹת שֶׁיֵשׁ לְחַפֵּשׂ אֶת הַשְׁבוּיִים רַק בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע.

שְׁאֵלֶה חֲשׁוּבָה זוֹ נֶחְקְרָה עוֹד הַפַּעַם הֵיטֵב מִכָּל צְדָדֶיהָ וְהַמַסְקָנוֹת הָיוּ אֵלֶה: אִם גַם בִּסְבִיבוֹת הָרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי לֹא יִמָצְאוּ עִקְבוֹת “בְּרִיטַנְיָה”, אֵין לָהֶם אֵיפֹה לְחַפְּשָׁהּ עוֹד, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן יָכוֹל לַחֲזוֹר לְאֵירוֹפָּה בְּלֵב יָשָׁר וְתָמִים, אַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת.

הַמַצָב הֶחָדָש שֶׁל הָעִנְיָן צִעֵר מְאֹד אֶת הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, אֶת פַּגַנֶל וְאֶת הַמַיוֹר, וְהֵבִיא לִידֵי יֵאוּשׁ גָמוּר אֶת יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הָאֻמְלָל, אֲשֶׁר הֵבִינוּ, כִּי הַפַּעַם נִפְתֶּרֶת הַשְׁאֵלָה בִּדָבָר גוֹרַל אֲבִיהֶם פִּתְרוֹן מֻחְלָט. הֵם זָכְרוּ הֵיטֵב כֵּיצַד הוֹכִיחַ פַּגַנֶל קֹדֶם, שֶׁאִלוּ נִטְרְפָה הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה” לְיַד חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה הַמִזְרָחִיִים, כִּי אָז לֹא הָיָה אוֹבֵד אַף אֶחָד וְזֶה כְּבָר שֶׁהָיוּ חוֹזְרִים לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.

הֶחְלִיטוּ לַחֲקֹר וְלִדְרֹש עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר בְּדַיִקָנוּת יְתֵרָה אֶת הַסְבִיבָה שֶׁל רֹאשׁ בֶּרְנוּלִי.

בַּפַּעַם הַזֹאת הִשְׁתַּתְּפוּ בְּסִיוּר הַחוֹף גַם הַגְבִירוֹת. בְּשִׁבְתָּהּ יַחַד עִם הָעַלְמָה מֶרִי בַּסִירָה, אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לַנַעֲרָה הָעֲגוּמָה:

– בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אַל־נָא תִּוָאֲשִׁי, מֶרִי הַיְקָרָה! הָאֱלֹהִים יַעֲזֹר לָנוּ.

– כֵּן, מָרַת מֶרִי, – מִלֵא אַחֲרֵיהָ גַם ג’וֹן מַנְגֶלְס, – קַוְי לֵאלֹהִים! כְּשֶׁאֵין הַתַּחְבּוּלוֹת הָאֱנוּשִׁיוֹת מַסְפִּיקוֹת לְהַשִׂיג אֵיזוֹ מַטַרה נִכְבָּדָה, עוֹזֵר אֱלֹהִים בְּעַצְמוֹ. הוּא בִּרְצוֹנוֹ הַכַּבִּיר יָכוֹל לְשַׁנוֹת אֶת כָּל מַהֲלַך הָעִנְיָן וְיַכְתִּיר בְּהַצְלָחָה אֶת מִפְעָלֵנוּ.

– אֲנִי וְאָחִי קִוִינוּ תָּמִיד, וּנְקַוֶה גַם לְהַבָּא לְרַחֲמָיו הַבִּלְתִּי פּוֹסְקִים שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, – אָמְרָה מֶרִי בְּפַשְׁטוּת.

מִמְקוֹם הָאֳנִיָה עַד לַחוֹף הָיוּ אַךְ כִּשְׁלֹשָה־עָשָׂר מֶטֶר, הָרֹאשׁ הַנִמְשָׁךְ אֶל תּוֹךְ הַיָם בְּאֹרֶךְ שְׁלֹשָה קִילוֹמֶטֶרים, הוּא כְּעֵין רָמָה מְשֻׁפַּעַת. הַסִירוֹת נִגְשׁוּ אֶל הַיַבָּשָה בְּמִפְרָץ לֹא גָדוֹל, בֵּין שִׂרְטוֹנֵי אַלְמֻגִים, שֶׁבִּמְרוּצַת הָעֵת בְּוַדַאי יַקִיפוּ אֶת כָּל אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית כְּטַבַּעַת מוּצָקָה. כְּבָר בָּעֵת שֶׁאָנוּ מְדַבְּרים עָלֶיהָ הָיוּ שִׂרְטוֹנִים אֵלֶה כֹּה גְדוֹלִים, שֶׁהָאֳנִיָה הַמְטֻלְטֶלֶת אֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַסְעָרָה הָיְתָה מֻכְרָחָה לְהִנָפֵץ לִשְׁבָבִים. אֲלֵיהֶם הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִנָפֵץ גַם “בְּרִיטַנְיָה”.

נוֹסְעֵי “דוּנְקָן” עָלוּ בְּלִי עָמָל רַב עַל הַחוֹף הַשׁוֹמֵם. כָּאן חָסְמוּ לָהֶם אֶת הַדֶרֶךְ לִפְנִים הַיַבָּשָׁה רִכְסֵי צוּקִים שֶׁאֲחָדִים מֵהֶם הִגִיעוּ עַד לְגוֹבַהּ שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מֶטֶר; הַנְמוּכִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ גְבוֹהִים כִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר מֶטֶר. לַעֲבֹר דֶרֶךְ מַחְסוֹמִים טִבְעִיִים אֵלֶה בְּלִי עֶזְרַת מַכְשִׁירִים כִּמְעַט אִי־אֶפְשָׁר. לְאָשְׁרָם מָצָא ג’וֹן מַנְגֶלְס בֵּין הַצוּקִים מַעֲבָר.

וְהַתַּיָרִים עָבְרוּ וְטִפְּסוּ לְמַעְלָה.

רוֹבֶּרְט טִפֵּס בִּמְהִירוּת הֶחָתוּל וְעָלָה הָרִאשׁוֹן, מַה שֶׁהִקְנִיט מְאֹד אֶת פַּגַנֶל, שֶׁהִתְאַמֵץ לַשָׁוְא, מִבְּלִי הַבֵּט עַל רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת, לַעֲבֹר אֶת הַנַער. אֲבָל תַּחַת זֶה עָלָה בְּיָדוֹ לְהַקְדִים וְלַעֲלוֹת לִפְנֵי הַמַיוֹר, שֶׁאָמְנָם אַחַת הָיְתָה לוֹ לָבוֹא הָרִאשׁוֹן אוֹ הָאַחֲרוֹן. בְּהַגִיעָם לְמַעְלָה, הִתְחִילוּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּסְבִיבָה הַמִשְׂתָּרַעַת לְרַגְלֵי הֶהָרִים. זֶה הָיָה מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם זוֹעֵם וְשׁוֹמֵם, שֶׁלֹא חָלוּ בּוֹ יְדֵי אָדָם וְהוּא מְכֻסֶה שִׂיחִים בּוֹדְדִים.

וְאוּלָם מֵרָחוֹק נִרְאִים הָיוּ בִּנְיָנִים, אֲשֶׁר הֵעִידוּ שֶׁכָּאן חַיִים אֲנָשִׁים וְלֹא אֲנָשִׁים פְּרָאִים, אֶלָא אֲנָשִׁים מִן הַיִשׁוּב, אֲנָשִׁים אֵירוֹפָּאִים.

– אֲנִי רוֹאֶה שָׁם טַחֲנָה! – הוֹדִיעַ רוֹבֶּרְט.

וּבֶאֱמֶת, בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁהֶרְאָה הַנַעַר, בְּמֶרְחַק אַרְבָּעָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הֶהָרִים, נִרְאוּ הַכְּנָפַיִם הַמִסְתּוֹבְבוֹת שֶׁל טַחֲנַת־רוּחַ.

– אָמְנָם כֵּן, זוֹהִי טַחֲנָה,– אָמַר פַּגַנֶל בְּכוֹנְנוֹ אֶת מִשְׁקַפְתּוֹ אֶל עֵבֶר הַמָקוֹם שֶׁהֶרְאָה הַנַעַר – וְהִנֵה שָׁם עוֹד בִּנְיָן, אָמְנָם בִּנְיָן צָנוּעַ, אֲבָל מוֹעִיל מְאֹד. מַרְאֵה בִּנְיָן זֶה מַרְנִין אֶת לִבִּי וְעֵינַי.

– נִדְמֶה לִי, שֶׁזֶהוּ מִגְדַל־פַּעֲמוֹן שֶׁל בֵּית־תְּפִלָה, – הֵעִירָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, גְבִרְתִּי. בַּטַחֲנָה מְכִינִים קֶמַח הַמְשַׁמֵשׁ מָזוֹן לַגוּף וּבַבִּנְיָן הַזֶה מְכִינִים מָזוֹן רוּחָנִי.

– הָבָה, נָשִׂים פְּעָמֵינוּ אֶל הַטַחֲנָה, – הִצִיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

הַתַּיָרִים יָרְדוּ מֵעַל הֶהָרִים וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַבִּנְיָנִים הַנִרְאִים מֵרָחוֹק. בְּלֶכְתָּם לֹא יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁעָה נִגְלְתָה לְעֵינֵיהֶם אֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת בִּידֵי אָדָם. הַמַעֲבָר מֵאֲדָמָה בִּלְתִּי פּוֹרִיָה וּבִלְתִּי מְעֻבֶּדֶת לְאֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת בִּידֵי אָדָם וּפוֹרַחַת הָיָה פִּתְאֹמִי וְעָשָׂה רֹשֶׁם גָדוֹל עַל תַּיָרֵינוּ.

בִּמְקוֹם שִׁיחִים קְלוּשִׁים וּצְנוּמִים הִרְהִיבוּ אֶת עֵינֵיהֶם שְׁדֵרוֹת עֵצִים יָפוֹת מִסָבִיב לַשָׂדוֹת שֶׁנֶחְרְשׁוּ זֶה לֹא כְּבָר. בָּאֲפָרִים הַנֶהְדָרִים, הַמֻקָפִים שִׁטִים, שֶׁהוּבְאוּ מִן הָאִי קֶנְגוּרוּ, רָעוּ סוּסִים וּבָקָר. הָלְאָה נִרְאוּ שִׁבֳּלִים צְהֻבּוֹת שֶׁכְּבָר גָמַל בִּשׁוּלָן, הוֹפִיעוּ גְדִישֵׁי שַׁחַת, גִנוֹת מְדֻיָקוֹת וּנְקִיוֹת, מֻקָפוֹת גַם הֵן שְׁדֵרוֹת עֵצִים. הָלְאָה הִשְׂתָּרַע גַן נֶחְמָד, וַאַחר־כָּךְ נִתְבַּלְטוּ שִׂרְטוּטֵי רְפָתִים, אֳרָווֹת, דִירִים וּבִנְיָנִים רַבִּים אֲחֵרִים, וּלְבַסוֹף – הַטַחֲנָה הַמְקִימָה רַעַשׁ בִּכְנָפֶיהָ וְגִלְגוּל אוֹפַנֶיהָ.

מִן הַבַּיִת יָצָא אָדָם כְּבֵן חֲמִשִׁים, בַּעַל צוּרָה וּבַעַל פָּנִים מַסְבִּירוֹת מְאֹד. אַחֲרָיו הִתְפָּרְצוּ בְּבֶהָלָה מִתּוֹךְ הַבַּיִת אַרְבָּעָה כְּלָבִים, שֶׁבִּשְׂרוּ בִּנְבִיחָה חֲזָקָה אֶת הוֹפָעָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים זָרִים, וּמִיָד פָּרְצוּ כָּל בְּנֵי־הַבַּיִת הַחוּצָה. חֲמִשָׁה יְלָדִים בְּרִיאִים וְיָפִים וְאִשָׁה חֲזָקָה גִבְהַת־קוֹמָה כְּבַת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ.

– הִנֵה בַּעֲלֵי הָאֲחוּזָה הַזֹאת,– לָחַשׁ פַּגַנֶל בְּאָזְנֵי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אִם לֹא אֶשְׁגֶה, צָרִיךְ אָדָם זֶה לִהְיוֹת אִירְלַנְדִי שֶׁבָּא לְכָאן, לְמִדְבָּר זֶה, לְבַקֵשׁ לוֹ אֶת הָאֹשֶר וְהָרְוָחָה שֶׁמָנְעָה מִמֶנוּ אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הַקַמְצָנִית.

– כֵּן, דוֹמַנִי שֶׁהוּא מָצָא פֹּה אֶת אֲשֶׁר בִּקֵשׁ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל כַּמָה מֶרֶץ וְכַמָה עָמָל הָיוּ דְרוּשִׁים כְּדֵי לְהַגִיעַ לִידֵי מַעֲמָד כָּזֶה.

– רַבּוֹתַי הַתַּיָרִים, אַל־נָא תִּבְעֲטוּ בְּמִדַת הַכְנָסַת־אוֹרְחִים שֶׁלִי וְאַל־נָא תִּמְנְעוּ מִבּוֹא אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל פַּדִי אָ’מוּר, – עָנָה וְאָמַר לָהֶם בַּשָׂפָה הָאַנְגְלִית הָאִישׁ, בְּלֶכְתּוֹ לִקְרַאת הָאוֹרְחִים.

– הַאִירְלַנְדִי אַתָּה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּלָחֲצוֹ אֶת הַיָד הַמֻשֶׁטֶת אֵלָיו.

– אִירְלַנְדִי הָיִיתִי לְפָנִים וְעַכְשָׁיו הִנְנִי אוֹסְטְרַלִי, – הֵשִׁיב הַזָקֵן – בְּבַקָשָׁה רַבּוֹתַי, הֱיוּ אֲשֶׁר תִּהְיוּ, בְּבַקָשָׁה, הִנֵה בֵּיתִי נָתוּן כֻּלוֹ לִרְשׁוּתְכֶם.

הַזְמָנָה נְדִיבָה וְחַמָה כָּזֹאת אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִדְחוֹת. הַגְבֶרֶת אָ’מוּר הִכְנִיסָה אֶת הַגְבִירוֹת אֶל חַדְרָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁבַּעֲלָהּ וּבָנֶיהָ עָזְרוּ לַגְבָרִים לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם אֶת מַשָׂאָם: אֶת הָרוֹבִים, הַמַכְשִׁירִים וְהַצִקְלוֹנִים.

בַּדְיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הַבַּיִת הָיָה אוּלָם גָדוֹל, גָבוֹהַּ וּמָלֵא אוֹר. רָהִיטָיו הָיוּ סַפְסַלִים פְּשׁוּטִים שֶׁנִמְשְׁכוּ לְאֹרֶךְ הַכְּתָלִים הַמְשׁוּחִים בְּצֶבַע שַׁמְנוּנִי אָפוֹר, כִּסְאוֹת אֲחָדִים, שְׁנֵי מִזְנוֹנִים עֲשׂוּיִם עֵץ אַלוֹן וּבָהֶם כְּלֵי־אֹכֶל נְקִיִים וּמַבְרִקִים, וְשֻׁלְחָן אָרֹךְ וְרָחָב שֶׁמִסָבִיב לוֹ יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בִּרְוָחָה כְּעֶשְׂרִים אִישׁ.

וּמִכֵּיוָן שֶׁתַּיָרֵינוּ בָּאוּ אֶל בֵּית הַאִירְלַנְדִי בַּצָהֳרַיִם, הִזְמִינוּ אוֹתָם מִיָד אֶל אֲרוּחַת־הַצָהֳרַיִם. מִקַעֲרַת הַמָרָק עָלָה וּפִעְפַּע רֵיחַ־נִיחוֹחַ. עַל הַשֻׁלְחָן עָמְדוּ מִלְבַד צְלִי אַיִל וּבְשַׂר הַשׁוֹר, טַסִים מְלֵאִים זֵיתִים, עֲנָבִים וְתַפּוּחֵי־זָהָב. מִכָּל זֶה אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר שֶׁהַבַּיִת הַזֶה הוּא מָלֵא כָּל טוּב. הַכֹּל הִצְטַיֵן בְּנִקָיוֹן רַב וּבְטַעַם טוֹב, וְלָכֵן יָשְׁבוּ הָאוֹרְחִים אֶל הַשֻׁלְחָן בְּחֵפֶץ לֵב, אַף־עַל־פִּי שֶׁיַחַד אִתָּם יָשְׁבוּ גַם פּוֹעֲלֵי הַחַוָה. לִפְנֵי שִׁבְתּוֹ עַל מוֹשָׁבוֹ, בֵּרַךְ בַּעַל־הַבַּיִת עַל הַמָזוֹן, מַה שֶׁמָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַתַּיָרִים, שֶׁשָׁמְעוּ אֶת בִּרְכָתוֹ בַּעֲמִידָה.

– אֲנִי חִכִּיתִי לָכֶם, – אָמַר פַּדִי אָ’מוּר אַחֲרֵי הַמַאֲכָל הָרִאשׁוֹן.

– האֻמְנָם חִכִּיתָ לָנוּ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

– אֲנִי מְחַכֶּה תָּמִיד לְאֵלֶה הַבָּאִים אֵלַי, – עָנָה הָאִירְלַנְדִי בִּתְמִימוּת.

לְאַחַר שֶׁגָמְרוּ אֶת הַסְעוּדָה, נִתְקַשְׁרָה בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה מְעַנְיֶנֶת וּמְלֵאָה חַיִים.

פַּדִי אָ’מוּר סִפֵּר לְאוֹרְחָיו אֶת תּוֹלְדוֹת יְמֵי חַיָיו. אֵלוּ הָיוּ קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל הַמְהַגְרִים שֶׁנָדְדוּ לְאַרְצוֹת נֵכָר מִפְּנֵי הַדְחַק וְהָעֹנִי הַשׂוֹרְרִים בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. קְצַת הַמְהַגְרִים חַסְרֵי־הַמֶרֶץ הַדָרוּשׁ בָּאִים מַהֵר לִידֵי יֵאוּשׁ בְּרָדְפָם אַחֲרֵי הַהַצְלָחָה וּמַתְחִילִים לְהִתְלוֹנֵן וְלִקְצֹף עַל גוֹרָלָם הַמַר, בְּשָׁכְחָם שֶׁאֵין דָבָר נִקְנֶה בְּלֹא יְגִיעָה רַבָּה וְשֶׁאֵין דָבָר נַעֲשֶׂה מֵאֵלָיו. לְהַשִׂיג אֶת אָשְׁרָם יְכוֹלִים אֵלֶה הַנִלְחָמִים בְּעֹז בְּכָל הַפְּגָעִים וְהַמִכְשׁוֹלִים, הַנוֹשְׂאִים בָּעִתִּים הָרִאשׁוֹנוֹת בְּסַבְלָנוּת אֶת הָעֹנִי וְהַמַחֲסוֹר וְהַמוֹסִיפִים לַעֲבֹד מִבְּלִי לֵאוּת, וּמִבְּלִי לָתֵת יָד לָרַשְׁלָנוּת, וְשֶׁאֵין רוּחָם נוֹפֵל עֲלֵיהֶם. הַלָלוּ אֵינָם מִתְאוֹנְנִים עַל אִי־הַצְלָחָתָם הָרִאשׁוֹנָה, וּמִבְּלִי נְטוֹת מִדַרְכָּם הֵם שׁוֹאֲפִים אֶל מַטְרָתָם אֲשֶׁר נֶגֶד עֵינֵיהֶם וּמוֹדִים אַחַר־כָּךְ לֵאלֹהִים עַל יְשׁוּעָתוֹ וְעַל חַסְדוֹ.

פַּדִי אָ’מוּר הָיָה שַׁיָךְ לָאֲנָשִׁים מִן הַסוּג הַזֶה. הוּא עָזַב אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, שֶׁמִלְבַד מוֹת־רָעָב לֹא חִכָּה לָהֶם שָׁם כָּל דָבָר. בְּהִתְיַשְׁבוֹ בְּאֶדְלֵיד, הֶחְלִיט לְהִתְעַסֵק בְּחַקְלָאוּת תַּחַת הָעֲבוֹדָה בְּמִכְרוֹת־הַמַתֶּכֶת אֲשֶׁר הִצִיעוּ לוֹ. הַהַצְלָחָה הֵאִירָה לוֹ פָּנִים. הוּא בָּחַר לוֹ מָקוֹם לְשִׁבְתּוֹ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר שֶׁאִישׁ עוֹד לֹא הָיָה שָׁם, בִּבְנוֹתוֹ שָׁם בַּיִת קָטָן לְשִׁבְתּוֹ, וּבְהַחִילוֹ לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה בְּמַכְשִׁירִים פְּשׁוּטִים, כּוֹנֵן לוֹ גַם גַן יֶרֶק קָטָן שֶׁאֶת פֵּרוֹתָיו מָכַר בָּעִיר, וְקִמְעָא קִמְעָא, בְּעָבְדוֹ כְּשׁוֹר וּבְצֵרְפוֹ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, הִרְחִיב לְאַט־לְאַט אֶת מִשְׁקוֹ עַד שֶׁהִגִיעַ לְמַעֲמָדוֹ שֶׁל עַכְשָיו, הַנוֹתֵן לוֹ אֶת האָפְשָׁרוּת לְכַלְכֵּל חֲמִשָׁה־עָשָׂר פּוֹעֲלִים מִלְבַד מְשָׁרְתֵי בֵּיתוֹ.

– וְכֵיצַד רָכַשְׁתָּ לְךָ אֶת אַדְמָתְךָ? – שְׁאֵלָהוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– בָּעִיר נוֹדַע לִי, שֶׁכָּל אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית הִיא מְחֻלֶקֶת לַחֲלָקִים: בְּכָל חֶלֶק שְׁמוֹנִים אַקֶר. חֲלָקִים אֵלֶה נִתָּנִים מִטַעַם הַמֶמְשָׁלָה לַחַקְלָאִים חִנָם אֵין כֶּסֶף. בַּעֲבוֹדָה רְאוּיָה וּמַתְאִימָה, וְתוֹדוֹת לֵאלֹהִים הַטוֹב, אֶפְשָׁר לֹא רַק לְהִתְפַּרְנֵס בַּאֲדָמָה זוֹ, אֶלָא אֶפְשָׁר גַם לֲחסֹךְ כִּשְׁמוֹנִים לִירוֹת סְטֶרְלִינְג בְּשָׁנָה. אֲבָל מִי שֶׁנִגָשׁ לַעֲבוֹדָה זוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הַאֲדָמָה. לְאָשְׁרִי, הֲבִינוֹתִי מְעַט בַּעֲבוֹדָה זוֹ. כֶּסֶף לִקְנוֹת לִי אֶת הַמַכְשִׁירִים הַהֶכְרֵחִיִים הָיָה לִי מִמְכִירַת נְכָסַי הַמְעַטִים בְּאִירְלַנְד. עַכְשָיו הִנְנִי בַּעַל־אֲחוּזָה עָשִׁיר, יֵשׁ לִי חָמֵשׁ מֵאוֹת אַקֶר אֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת, חָמֵשׁ מֵאוֹת בָּקָר; וְגַם, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, הִנְנִי בַּעַל אֲחוּזָה טוֹבָה. בְּעֹנֶג יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר, שֶׁהִגַעְתִּי לָזֶה שֶׁשָׁאַפְתִּי לִהְיוֹת אֶזְרָח חָפְשִׁי בָּאָרֶץ הַחָפְשִית בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם.

הָאוֹרְחִים הִקְשִׁיבוּ בְּשִׂים־לֵב לְסִפּוּרֹו שֶׁל אָדָם נִמְרָץ זֶה וּבֵרְכוּהוּ בְּהַצְלָחָה מִקֶרֶב לְבָבָם. אֲבָל הִתְגַלוּת־לֵב נִפְרַעַת בְּאוֹתָהּ מִדָה עַצְמָהּ גַם מִן הַצַד הַשֵׁנִי. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁפַּדִי אָ’מוּר לֹא רָמַז לָהֶם עַל זֶה, כִּי לֹא חָפֵץ לִהְיוֹת טַרְחָן וְלֹא שָׁאַל אוֹתָם כְּלוּם, אַךְ נִרְאִים הָיוּ הַדְבָרִים כִּי הוּא חִכָּה שֶׁיְגַלוּ לוֹ גַם הֵם אֶת לִבָּם. וּמִשׁוּם שֶׁלְתַיָרֵינוּ לֹא הָיְתָה כָּל סִבָּה לְהַעֲלִים אֶת מַטְרַת נְדוּדֵיהֶם, סִפֵּר לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן גַם הוּא בִּפְרוֹטְרוֹט מִי הֵם הוּא וַחֲבֵרָיו וּלְשֵם מַה בָּאוּ לְאוֹסְטְרַלִיָה. הוּא גָמַר אֶת סִפּוּרוֹ בַּשְׁאֵלָה: אִם שָׁמַע פַּדִי דָבָר עַל “בְּרִיטַנְיָה”.

פַּדִי הוֹדִיעַ שֶׁלֹא שָׁמַע כְּלוּם עַל דְבַר אָסוֹן כָּזֶה.

– זֶה מִכְּבָר לֹא הָיָה מִקְרֶה כָּזֶה לְיַד חוֹפֵינוּ, – אָמַר – הַאֵינְכֶם מוֹסִיפִים לִטְעוֹת גַם עַכְשָׁיו? הַאִם בֵּאַרְתֶּם אֶת הַתְּעוּדוֹת כָּרָאוּי בַּפַּעַם הַזֹאת?

שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה זוֹ הֵבִיאָה אֶת כֻּלָם לִידֵי צַעַר וַחֲרָדָה וּפְנֵיהֶם חָוְרוּ. מֶרִי וְרוֹבֶּרְט כִּמְעַט שֶׁלֹא יָכְלוּ לִכְבֹּש אֶת דִמְעוֹתֵיהֶם. פַּגַנֶל נָעַץ עֵינָיו בַּמֶרְחָק וְדִמָה, כִּי טָעָה שׁוּב בְּהַסְבָּרַת הַתְּעוּדוֹת. ג’וֹן מַנְגֶלְס הִבִּיט בְּצַעַר עַל בִּתּוֹ וּבְנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הַמְבַקְשִׁים אֶת אֲבִיהֶם לַשָוְא זֶה אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת הִבִּיטוּ זֶה עַל זוֹ בְּמֶבָּטֵי צַעַר וָעֶצֶב. ופִתְאֹם נִשְׁמַע מִתּוֹךְ הָעֶצֶב הַכְּלָלִי קוֹלוֹ שֶׁל אַחַד הַמְסֻבִּים:

– אֲדוֹנִי הָרָם, אִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עוֹדֶנוּ חַי, הֲרֵי הוּא נִמְצָא רַק כָּאן, בְּאוֹסְטְרַלְיָה!

פֶּרֶק ז: אַיְרְטוֹן

קָשֶׁה לְתָאֵר בְּמִלִים אֶת תִּמְהוֹן הַמְסֻבִּים שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי מִלִים בִּלְתִּי צְפוּיוֹת אֵלוּ. הַלוֹרְד גְלֶנֶרוַן קָפַץ מִמְקוֹמוֹ, בִּתְנוּעָה חֲזָקָה דָחָה אֶת כִּסְאוֹ וְשָׁאַל בְּקוֹל נִרְעָשׁ:

– מִי זֶה הִשְׁמִיעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?

–אָנֹכִי! – עָנָה אֶחָד מִמְשָׁרְתֵי הַבַּיִת, שֶׁיָּשַׁב בְּיַרְכְּתֵי הַשֻּׁלְחָן יַחַד עִם חֲבֵרָיו.

–אַתָּה, אַיְרְטוֹן? – קָרָא בְּתִמָהוֹן בַּעַל־הַבַּיִת.

–כֵּן, אָנֹכִי! – שָׁנָה הַמְּשָׁרֵת בְּקוֹל חָזָק, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַם הוּא עַצְמוֹ נִפְעַם מִדְבָרָיו – סְקוֹטִי אֲנִי כָּמוֹךָ, אֲדוֹנִי, וְעָבַדְתִּי בִּ“בְּרִיטַנְיָה”.

כֻּלָם נִדְהֲמוּ. מֶרִי גְרַנְט שֶׁלֹא יָכְלָה לָשֵׂאת אֶת הַמַעֲבָר הַפִּתְאֹמִי מִיֵאוּשׁ מְסַגֵף וּמְעַנֶה לְתִּקְוָה מְשַׂמַחַת, נָפְלָה מִתְעַלֶפֶת עַל כְּתֵפָהּ שֶׁל שְׁכֵנָתָהּ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה. וְהַגְבָרִים הִקִיפוּ אֶת אַיְרְטוֹן מִכָּל עֲבָרָיו.

לִפְנֵיהֶם הָיָה אִישׁ כְּבֵן אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ, בַּעַל אֲרֶשֶׁת פָּנִים זוֹעֵפָה וְעֵינַיִם מַבְרִיקוֹת וּשְׁקוּעוֹת עָמֹק בְּחוֹרֵיהֶן. לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ רָזֶה לְמַרְאִית־עַיִן, הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְפִי שְׁרִירֵי יָדָיו וְכָל מִבְנֵה גֵווֹ בַּעַל כֹּחַ כַּבִּיר. הוּא הָיָה גְבַהּ־קוֹמָה וּרְחַב־כְּתֵפַיִם, בַּעַל חָזֶה רָחָב וְרַגְלַיִם מוּצָקוֹת וַחֲזָקוֹת. פָּנָיו, לַמְרוֹת תָּוֵיהֶם הַחַדִים, הֵפִיקוּ חָכְמָה וָמֶרֶץ, וְעוֹרְרוּ אֵמוּן בְּלֵב הָרוֹאֶה אוֹתוֹ. עֵינָיו הִבִּיטוּ בְּמֶרֶץ גָלוּי וְיָשָׁר. מִצְחוֹ הָיָה חָרוּשׁ קְמָטִים, סִימָנֵי הַדְאָגוֹת וְהַעִנוּיִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו; וְזָוִיוֹת שְׂפָתָיו הַנְטוּיוֹת וְיוֹרְדוֹת מַטָה הֵעִידוּ גַם הֵן, שֶׁאָדָם זֶה סָבַל בִּימֵי חַיָיו הַרְבֵּה צָרוֹת.

לְתַיָרֵינוּ לֹא הָיָה דָרוּשׁ הַרְבֵּה, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ. אַיְרְטוֹן עוֹרֵר אֵמוּן בְּלִבָּם.

– אַתָּה הִנְךָ אֶחָד מֵאֵלֶה שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת אֲסוֹן “בְּרִיטַנְיָה”? – שָׁאַל הַלוֹרְד אַחֲרֵי הֵרָגְעוֹ מְעַט.

אַיְרְטוֹן, נִמְצָא כַּנִרְאֶה גַּם הוּא תַּחַת הַשְׁפָּעָתָם שֶׁל רְגָשׁוֹת שׁוֹנִים שֶׁהֵצִיפוּ אֶת לִבּוֹ וְהִכְרִיחוּ אֶת שְׁרִירַי פָּנָיו לְהִתְעַווֹת בְּעַצְבָּנוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִשְׁתַּדֵל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ.

– כֵּן אֲדֹונִי. אֲנִי הָיִיתִי מַלָח בָּאֳנִיָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– אַתָּה נִצַלְתָּ יַחַד אִתּוֹ אַחֲרֵי שֶׁטָבְעָה הָאֳנִיָה?

– לֹא, אֲדֹונִי! אֲנִי הֻטַלְתִּי עַל הַחוֹף, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, לִפְנֵי רַב־הַחוֹבֵל וּמַלָחָיו, וּוַדַאי לְצַד אַחֵר. אֲנִי הִתְעַלַפְתִּי בְּאוֹתוֹ רֶגַע נוֹרָא וְאֵינִי זוֹכֵר כְּלוּם.

– נִמְצָא, שֶׁאֵין אַתָּה אֶחָד מִשְׁנֵי הַמַלָחִים שֶׁעֲלֵיהֶם מְדֻבָּר בַּתְּעוּדוֹת.

– לֹא, אֲנִי גַם לֹא יָדַעְתִּי עַל דְבַר מְצִיאוּתָן שֶׁל הַתְּעוּדוֹת. וַדַאי כָּתַב אוֹתָן רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְהִשְׁלִיכָן אֶל הַיָם כְּבָר אַחֲרֵי זֶה שֶׁאֲנִי הֻטַלְתִּי מֵעַל הַסִפּוּן שֶׁל הָאֳנִיָה הַטוֹבַעַת.

– אֲבָל אֵיפֹה הוּא רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עַצְמוֹ וּמָה אִתּוֹ?

– אֵינִי יוֹדֵעַ. עַד עַכְשָׁיו סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהוּא אָבַד וְטָבַע יַחַד עִם שְׁאָר מַלָחֵי “בְּרִיטַנְיָה”. לִי נִדְמָה, שֶׁנִצַלְתִּי רַק אֲנִי.

– אֲבָל הַלֹא דְבָרֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל עוֹדֶנוּ בַּחַיִים?

– לֹא, אֲנִי אָמַרְתִּי: אִם הוּא עוֹדֶנוּ חַי…

– וְהוֹסַפְתָּ, שֶׁהוּא בְּאוֹסְטְרַלְיָה?

– כֵּן, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת רַק פֹּה, אִם הוּא עוֹדֶנוּ חַי.

– וּבְכֵן אֵינְךָ יוֹדֵעַ, אֵיפֹה הוּא נִמְצָא?

– לֹא, אֲדֹונִי! אֲנִי שׁוֹנֶה עַל דְבָרַי, אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט טָבַע אוֹ שֶׁנֻפַּץ אֶל אַחַד הַסְלָעִים. רַק בְּרֶגַע זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיכֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַהַשְׁעָרָה שֶׁהוּא נִשְׁאַר בַּחַיִים.

– סַפֵּר־נָא לָנוּ, בְּבַקָשָׁה, כָּל מָה שֶׁיָדוּעַ לְךָ עַל הַדָבָר הַזֶה.

– אֲנִי יוֹדֵעַ רַק מְעַט מְאֹד, וַאֲנִי מְשַׁעֵר, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאוֹסְטְרַלְיָה, אִם רַק חַי עוֹדֶנוּ.

– בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִטְרְפָה הָאֳנִיָה? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.

עַל צַד הָאֱמֶת זוֹהִי שְׁאֵלַת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת, וּבָהּ הָיוּ צְרִיכִים לִפְתֹּחַ; אֲבָל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהָיָה לָהוּט לִשְׁמֹעַ עַל מְקוֹם הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, הִסִיחַ דַעְתּוֹ מִמֶנָה לְגַמְרֵי. אַחֲרֵי שְׁאֵלָה זוֹ הִתְנַהֲלָה הַשִּׂיחָה הַמְּקֻטַעַת וְחַסְרַת־הַחִבּוּר בְּסֵדֶר נָכוֹן, וּלְאַט־לְאַט נִתְבָּרְרוּ כָּל פִּרְטֵי הָאָסוֹן הַמַעֲצִיב.

בִפְנוֹתוֹ אֶל הַמַיוֹר, עָנָה אַיְרְטוֹן:

– כְּשֶׁהֻטַלְתִּי מֵעַל הַסִּפּוּן, נִשְׂאָה “בְּרִיטַנְיָה” אֶל הַחוֹף, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִמֶנָה רַק כְּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים מֶטֶר. וּבַמָקוֹם הַהוּא נִשְׁבְּרָה בְּוַדַאי הָאֳנִיָה.

– וְזֶה הָיָה בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׂבַע שֶׁל הָרֹחַב? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, – עָנָה אַיְרְטוֹן.

– עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי?

– לֹא, עַל הַמִזְרָחִי! – הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן בְּעֵרָנוּת.

– וּמָתַי אֵרַע אָסוֹן זֶה, הַאֵיְנְךָ יָכוֹל לְהִזָכֵר?

– כֵּן, הָאָסוֹן קָרָה אוֹר לַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׂבְעָה לְיוּנִי, שְׁנַת 1862.

– אָמְנָם כֵּן! – קְרָא גְלֶנֶרְוַן.

– עַכְשָׁיו הֲלֹא תָּבִינוּ, רַבּוֹתַי, מִפְּנֵי מָה אָמַרְתִּי, שֶׁאִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עוֹדוֹ בַּחַיִים, הוּא מֻכְרָח לְהִמָּצֵא בְּאוֹסְטְרַלְיָה, וְשָׁם אַתֶּם צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ.

– וַאֲנַחְנוּ אָמְנָם נַעֲשֶׂה כָּכָה! אֲנַחְנוּ נְבַקְשֵׁהוּ וְנַצִילֵהוּ, הֱיֵה בָּטוּחַ בָּזֶה יְדִידִי! – קָרָא פַּגַנֶל בְּהִתְלַהֲבוּת, – הֶאָח, תְּעוּדָה יְקָרָה! אַשְׁרַיִךְ, כִּי נָפַלְתְּ בִּידֵי אֲנָשִׁים נְבוֹנִים הַיוֹדְעִים לְנַּחֵשׁ! – הוֹסִיף הַמְלֻמָד בִּתְמִימוּת.

אִישׁ לֹא שָׁמַע אֶת הַהַלֵל הַגָדוֹל שֶׁגָמַר עַל עַצְמוֹ, כִּי כֻּלָּם הִקִיפוּ אֶת אַיְרְטוֹן בְּלָחֲצָם אֶת יָדוֹ בְּרֶגֶשׁ. הַפְּגִישָׁה עִם אָדָם זֶה הָיְתָה עֵרָבוֹן בָּטוּחַ לְהַצָלָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. אִם עָלָה בִּידֵי הַמַּלָחִים לְהִנָצֵל, מַדוּעַ זֶה לֹא יִנָצֵל גַם רַב־הַחוֹבֵל?

וְאַיְרְטוֹן, נִדְמֶה הַדָּבָר, תָּמַךְ בְּתִקְוָתָם זוֹ בְּכָל לִבּוֹ. בְּדִיוּק נִמְרָץ וּבַאֲמִתִּיוּת הַנִרְאֵית לָעֵינַיִם הֵשִׁיב עַל כָּל הַשְׁאֵלוֹת שֶׁנִשְׁאַל עַל יְדֵי בְּנֵי הַחֲבוּרָה.

הָעַלְמָה מֶרִי, שֶׁתּוֹדוֹת לַעֲמֵל בַּעֲלַת־הַבַּיִת וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, שָׁבָה לָאֵיתָנָהּ, תָּפְסָה בִּידֵי אַיְרְטוֹן וּזְמַן רַב לֹא הוֹצִיאָה אוֹתָן מִיָדֶיהָ.

הֲרֵי אָדָם זֶה הָיָה אֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל אָבִיהָ, מַלָח בִּ“בְּרִיטַנְיָה” שֶׁלוֹ. הוּא חַי יַחַד אִתּוֹ, שָׁט יַחַד אִתּוֹ בַּיָם וְלָקַח חֶבֶל בְּכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַסַכָּנוֹת שֶׁהִתְרַגְשׁוּ וּבָאוּ עָלָיו.

הָעַלְמָה הִצְעִירָה לֹא גָרְעָה עַיִן מִפַּרְצוּפוֹ הַזּוֹעֵם שֶׁל אַיְרְטוֹן, וְעַל לְחַיֶיהָ שָׁטְפוּ דְמָעוֹת, אֲבָל אֵלוּ הָיוּ דִמְעוֹת אֹשֶׁר וְחֶדְוָה.

עַד עַכְשָׁו לֹא עָלָה עַל דַעַת אִישׁ מֵהֶם לְהַטִיל סָפֵק בַּאֲמִתּוּת דְבָרָיו שֶׁל אוֹתוֹ בַּר־נָשׁ, אַךְ אַחַר כָּךְ הִתְחִיל הַסָפֵק לְהִתְגַנֵב אֶל לֵב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּקְרוֹבוֹ הַמַיוֹר. כָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ: וְכִי בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי בַּר־נָשׁ זָר זֶה?

בְּלִבָּם הִתְעוֹרְרָה הַזְּהִירוּת הָרְגִילָה וְנוֹלְדוּ אֵי־אֵלֶה פִּקְפּוּקִים חֲדָשִׁים. אָמְנָם הוֹכִיחַ אַיְרְטוֹן אֶת אֲמִתַּת דְבָרָיו בַּסְפָרוֹת הַמַתְאִימוֹת לְאֵלוּ שֶׁבַּתְּעוּדוֹת; וּבְאָמְרוֹ שֶׁאָסוֹן הָאֳנִיָה קָרָה בָּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְיוּנִי וְלֹא בַּשְׁבִיעִי, הֲלֹא רַק אִשֵׁר אֶת הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל. כֵּן, כָּל זֶה הוּא טוֹב וְיָפֶה. אֲבָל הֲרֵי קוֹרֶה לִפְעָמִים שֶׁהַשֶׁקֶר נִתְמַךְ עַל פִּי הַתְאָמָתוֹ, וְזֶה שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים מְאַשְׁרִים דָבָר אֶחָד, אִם גַם לֹא נִדְבְּרוּ מִקֹדֶם, אֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לְשַׁמֵשׁ הוֹכָחַת הָאֱמֶת שֶׁאֵין לְעַרְעֵר עָלֶיהָ. וְאוּלָם גְלֶנֶרְוַן וּמַכְּס נַבְּס הֶחְלִיטוּ לְהִמָנַע לְעֵת־עַתָּה מִלְגַלוֹת אֶת הַסְפֵקוֹת וְלֹא לְהַעֲלוֹת אוֹתָּם עַל דַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם. וּמָה שֶׁנוֹגֵעַ לְג’וֹן מַנְגֶלְס, הִנֵה הֶאֱמִין לְאַיְרְטוֹן מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן וְהוֹסִיף לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו גַם אַחַר כָּךְ. הַמַלָח סִפֵּר פְּרָטִים כָּאֵלֶּה, שֶׁלְפִי דַעְתּוֹ, אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לִבְדוֹתָם מִלִבּוֹ. כֵּן, לְמָשָׁל, סִפֵּר אַיְרְטוֹן, אַגַב אוּרְחָא, שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת מֶרִי וְרוֹבֶּרְט, כִּי רָאָה אוֹתָם בִּגְלַזְגוֹ לִפְנֵי הַפְלָגַת “בְּרִיטַנְיָה”. הוּא גַם הִזְכִּיר שֶׁהֵם הִשְׁתַּתְּפוּ בַּאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר שֶׁעָרַךְ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לִידִידָיו עַל פְּנֵי סִפּוּן הָאֳנִיָה.

– בַּאֲרוּחָה זוֹ הִשְׁתַּתֵּף גַם רֹאשׁ הָעִיר, הָאָדוֹן מַק־אִינְטַיְר – הוֹסִיף אַיְרְטוֹן – רוֹבֶּרְט גְרַנְט הָיָה אָז בֵּן עֶשֶׂר, לֹא יוֹתֵר. הוּא נִמְסָר לְהַשְׁגָחָתוֹ שֶׁל מַלָח אֶחָד בָּאֳנִיָּה, דִיק טוֹרְנֶר שְׁמוֹ, אֲבָל הוּא בָּרַח מִמֶנוּ וְטִפֵּס עַל הַתּרָנִים. אֶת כָּל זֶה אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב, כְּאִלוּ אַךְ זֶה אֶתְמוֹל הָיָה הַדָבָר.

– כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר זֹאת, – חִזֵק רוֹבֶּרְט אֶת דְבָרָיו.

אַיְרְטוֹן הִזְכִּיר עוֹד פְּרָטִים רַבִּים אֲחֵרִים, שֶׁג’וֹן מַנְגֶלְס יִחֵס לָהֶם עֵרֶךְ גָדוֹל. וּכְשֶׁהַמַלָח הִפְסִיק אֶת דְבָרָיו, בִּקְשַׁתְהוּ מֶרִי:

– הַמְשֵׁךְ! הַמְשֵׁךְ! בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, סַפֵּר־נָא לָנוּ עוֹד דְבַר־מָה עַל אָבִינוּ.

אַיְרְטוֹן מִלֵא אֶת בַּקָשָׁתָהּ בְּחֵפֶץ־לֵב. גְלֶנֶרְוַן לֹא רָצָה לְהַפְסִיק אֶת סִפּוּרָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁאֵלוֹת חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר, שֶׁצָרִיךְ הָיָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה עֲלֵיהֶן, וְגַם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֱנִיאַתְהוּ מֵעֲשׂוֹת זֹאת, בִּרְאוֹתָהּ אֶת פְּנֵי מֶרִי הַנֶחְמָדוֹת וְהַמְאִירוֹת מִגִיל.

קוֹרוֹת מַסָעָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” וְאָבְדָנָהּ הָיוּ, לְפִי הַרְצָאָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, כָּךְ:

רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בִּקֵר בָּאֲרָצוֹת וּבָאִיִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁל אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה. הוּא הָיָה גַם בְּגִינֵיָה הַחֲדָשָׁה וּבְכָל מָקוֹם נִתְקַל בָּאַנְגְלִים שֶׁאָחֲזוּ בָּאֲדָמָה בְּחָזְקָה בְּשֵׁם אַנְגְלִיָה. הוּא מָחָה נֶגֶד זֶה בְּכָל תֹּקֶף. וְלָכֵן הָיָה מֻכְרָח לִסְבֹּל רַבּוֹת מִצַד שִׁלְטוֹנוֹת אַנְגְלִיָה, שֶׁהִתְחִילוּ לִרְאוֹת בּוֹ בּוֹגֵד בְּאַרְצוֹ וְהִשְׁגִיחוּ עַל אֳנִיָתוֹ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם. בְּכָל זֹאת לֹא הִפְרִיעוֹ דָּבָר זֶה מִלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי שֶׁל הָאִי פַּפּוּאָה מָקוֹם מַתְאִים לִיסוּד מוֹשָׁבָה סְקוֹטִית. מוֹשָׁבָה זוֹ הָיְתָה, לְפִי דַעְתּוֹ, צְרִיכָה לִפְרֹחַ וּלְהִתְפַּתֵּחַ הֵיטֵב, תּוֹדוֹת לַנָמָל הַטוֹב, שֶׁהָאֳנִיוֹת תִּמְצֶאנָה בּוֹ, בְּדַרְכָּן מֵאִיֵי הַמוֹלוּקִים אֶל אִיֵי הַפִילִיפִּינִים. לְאַחַר שֶׁחָפְרוּ אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ וּבִטְלוּ אֶת הַדֶרֶךְ הַמַקִיפָה אֶת רֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה, הָיוּ הָאֳנִיוֹת מֻכְרָחוֹת לָבוֹא דַוְקָא אֶל נָמָל זֶה. הֶרִי גְרַנְט הָיָה אֶחָד מִמְצַדְדָיו שֶׁל פֶרְדִינַנְד לֶסֶפְּס בְּאַנְגְלִיָה, וּמֵעוֹלָם לֹא הִכְנִיס הִתְחָרוּת פּוֹלִיטִית בְּאֵיזֶה מִפְעָל הַיָכוֹל לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת לְכָל הָעַמִים וּלְכָל הָאֱנוֹשׁוּת.

לְאַחֵר הַבִּקוּר בְּאִיֵי פַּפּוּאָה שָׁטָה “בְּרִיטַנְיָה” לְקָלָאוֹ, כְּדֵי לְהִצְטַיֵד שָׁם בְּצָרְכֵי מָזוֹן. מִנְמַל קָלָאוֹ יָצְאָה הָאֳנִיָה בַּשְׁלֹשִׁים לְמַאי, שְׁנַת 1862, וּבְדַעְתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הָיָה לַחֲזֹר לְאֵירוֹפָּה דֶרֶךְ הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי וְרֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה. שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת אַחֲרֵי צֵאת הָאֳנִיָה מִמְקוֹם חֲנוֹתָהּ הָאַחֲרוֹן, זֹאת אוֹמֶרֶת, מִקָלָאוֹ, נִסְחֲפָה “בְּרִיטַנְיָה” פִּתְאֹם עַל יְדֵי סְעָרָה שֶׁלֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהִלָחֵם בָּהּ. הָיָה הֶכְרַח לְקַצֵץ אֶת הַתְּרָנִים. נִגְלָה פֶּרֶץ בָּאֳנִיָה וְכֹחוֹתֶיהָ אָפְסוּ. הַמַשְׁאֵבוֹת לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹד. בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים הָיְתָה “בְּרִיטַנְיָה” מִשְׂחָק לַגַלִים. הַמַיִם חָדְרוּ אֶל תּוֹךְ הָאֳנִיָה וְהִתְרוֹמְמוּ בְּתַחְתִּיתָהּ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל מֶטֶר וּשְׁמוֹנִים, וְהָאֳנִיָה שָׁקְעָה לְאַט־לְאַט בַּמַיִם. הַסִירוֹת נֶעֶקְרוּ וְנִשְׂאוּ מֵעַל הָאֳנִיָה בְּשָׁעָה שֶׁהַסְעָרָה הִשְׁתּוֹלְלָה בְּכָל כֹּחָהּ הָאָיֹם. כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה הִתְכּוֹנְנוּ כְּבָר לִקְרַאת הַמָוֶת. וְהִנֵה פִּתְאֹם – בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְיוּנִי – נִגְלוּ לְעֵינֵי הַנוֹסְעִים הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה. אַךְ כָּאן הִתְנַגְשָׁה הָאֳנִיָה מִתּוֹךְ מֵרוּצָהּ בְּסֶלַע תַּת־מֵימִי וְהִתְהַפְּכָה. בִּשְׁעַת הִתְנַגְשׁוּת פִּתְאֹמִית זוֹ נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ אָיֹם. בְּרֶגַע זֶה נִסְחַף אַיְרְטוֹן מֵעַל פְּנֵי הַסִפּוּן עַל יְדֵי הַגַלִים וְהִתְעַלֵף. כְּשֶׁשָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ, רָאָה שֶׁהוּא נִמְצָא בִּידֵי יְלִידֵי הָאֶרֶץ שֶׁהוֹבִילוּהוּ מִיָד לִפְנִים הָאֶרֶץ. מִן הָרֶגַע הַהוּא לֹא שָׁמַע עוֹד כְּלוּם עַל דְבַר “בְּרִיטַנְיָה”, וְסָבוּר הָיָה שֶׁהִיא אָבְדָה עַל כָּל מַלָחֶיהָ וּמִטְעָנָהּ לְיַד הַשִׂרְטוֹנִים הַנוֹרָאִים שֶׁל מִפְרַץ טִיפוֹלְד.

יוֹתֵר לֹא יָדַע אַיְרְטוֹן לְסַפֵּר עַל דְּבַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. לְהַטִיל סָפֵק בַּאֲמִתַּת סִפּוּרוֹ זֶה הָיָה מוּזָר מְאֹד, וְלֹא רַק גְלֶנֶרְוַן, אֶלָא גַם מַכְּס נַבְּס לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת.

– וּמָה קָרָה אִתְּךָ בַּשֶׁבִי? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– יְלִידֵי הָאָרֶץ הוֹבִילוּנִי לַמַחֲנֶה שֶׁלָהֶם אֲשֶׁר לְיַד הַנָהָר דַרְלִינְג…

– זֹאת אוֹמֶרֶת, שֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר לְצַד צָפוֹן מִן הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבֵע – הֵעִיר פַּגַנֶל.

אַיְרְטוֹן הֵנִיע בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת “כֵּן” וְהִמְשִׁיךְ אֶת דְבָרָיו:

– הַפְּרָאִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּידִיעוֹתַי הַמְעַטוֹת וּבְיָדַי הַחֲזָקוֹת לַעֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת. הֵם הִתְיַחְסוּ אֵלַי בְּרֹךְ וּבַעֲנָוָה; אֲבָל הוֹאִיל וְהֵם עַצְמָם חַיִים בְּעֹנִי וּבְחֹסֶר כֹּל, אָנוּס הָיִיתִי גַם אֲנִי לִסְבֹּל מַחֲסוֹרִים שׁוֹנִים. יוֹתֵר אֵין לִי עַל מַה לִקְבֹּל. בְּכָל זֹאת מְשֻׁעְבָּד הָיִיתִי, וּמֵאֵלָיו מוּבָן, שֶׁבְּלִבִּי הָיִיתִי מְהַרְהֵר תָּמִיד כֵיצַד לָצֵאת לְחֵרוּת. אֲנִי חִבַּלְתִּי תַּחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת כֵּיצַד לְהִמָלֵט, אַף־עַל־פִּי שֶׁיוֹדֵעַ הָיִיתִי, כִּי צַעַד זֶה עָלוּל לְהָבִיא עָלַי רָעָה גְּדוֹלָה. וְכָךְ עָבְרוּ כִּשְׁתֵּי שָׁנִים. רַק בְּאוֹקְטוֹבֶּר, שָׁנָה זוֹ, עָלָה בְּיָדִי לְהִתְחַמֵק מֵעֵינֵי הַפְּרָאִים, שֶׁשָׁמְרוּ עָלַי תָּמִיד בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, וּלְהִמָלֵט אֶל אַחַד הַיְעָרוֹת הַגְדוֹלִים. חֹדֶשׁ יָמִים הָיִיתִי נָע וָנָד כְּחַיָה פִּרְאִית, מִתְכַּלְכֵּל בְּשָׁרָשִׁים, בְּצִמְחֵי שָׁרָךְ הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה, בְּמִיץ הַמִימוֹזוֹת וְכַיוֹצֵא בָּאֵלֶה. רָצִיתִי לְהַגִיעַ עַד לַיָם, שָׁם קִוִיתִי לִמְצֹא בְּאַחַד הַיָּמִים אֵיזוֹ אֳנִיָה שֶתַּעֲלֵנִי עָלֶיהָ. יוֹמָם הָלַכְתִּי בְּכוֹנְנִי אֶת צְעָדַי לְפִי מַהֲלַךְ הַשֶׁמֶשׁ, וְלַיְלָה – לְפִי הַכּוֹכָבִים. הָיָה עָלַי לַעֲבֹר יְעָרוֹת, בִּצוֹת, נְהָרוֹת וְהָרִים. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא פָּגַשְׁתִּי אַף אִישׁ אֶחָד. רַק בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא עָלָה בְּיָדִי לְהִנָצֵל מִן הַחַיּוֹת הַטוֹרְפוֹת. כֹּחוֹתַי הִתְחִילוּ לַעֲזֹב אוֹתִי לְאַט־לְאַט, וּכְבָר חָשַׁבְתִּי, שֶׁיִגָזֵר עָלַי לָמוּת בּוֹדֵד וְגַלְמוּד בַּמִּדְבָּר, תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם. אַךְ לְבַסוֹף, כָּל עוֹד רוּחִי בִּי, תְּשׁוּשׁ־כֹּחַ, יָגֵעַ, מַעֻנֶה מֵרָעָב וְצָמָא, הִגַעְתִּי עַד לַבַּיִת הַזֶה, בּוֹ קִבְּלוּנִי בְּרַחֲמִים רַבִּים וּבוֹ מָצַאתִי מוֹלֶדֶת שְׁנִיָה. אַנְשֵׁי הָאֲחוּזָה מָצְאוּ אוֹתִי מֻטָל אֵין־אוֹנִים עַל הַגִבְעָה מֵאֲחוֹרֵי הַגַן, יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת מֵיטִיבַי!

כָּךְ גָמַר אַיְרְטוֹן אֶת סִפּוּרוֹ.

– נִמְצָא, שֶאַיְרְטוֹן הוּא שְׁבַע־רָצוֹן מִמֶנִי, – אָמַר הָאִירְלַנְדִי – זֶה מְשַׂמְחֵנִי מְאֹד. אַף אֲנִי יָכוֹל לֵאמֹר, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּאַיְרְטוֹן אָדָם יָשָׁר, אוֹהֵב עֲבוֹדָה וְאִישׁ־מַעֲשִׂים. אִם יִרְצֶה, יִהְיֶה בֵּית פַּדִי אָ’מוּר בִּרְשׁוּתוֹ לְעוֹלָם.

אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה לַאֲדוֹנָיו וּפָנָה אֶל הָאוֹרְחִים כִּמְחַכֶּה לִשְׁאֵלוֹת חֲדָשׁוֹת, אֲבָל הֵם מָצְאוּ לְמוֹתָר לָשָאֲלוֹ עוֹד, כִּי הוּא לֹא יָכֹל לְגַלוֹת לָהֶם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר גִלָה.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה מִיָד לְהִתְיָעֵץ בִּדְבַר עִבּוּד תָּכְנִית חֲדָשָׁה שֶׁל הַחִפּוּשִׁים, מְבֻסֶסֶת עַל דִבְרֵי אַיְרְטוֹן, וְהִנֵה פָּנָה מַכְּס נַבְּס אֶל הַמַלָח וּשְאָלָהוּ:

– אַתָּה הָיִיתָ מַלָח בִּ“בְּרִיטַנְיָה”?

– כֵּן, אֲדוֹנִי, – עָנָה אַיְרְטוֹן בְּלִי נַדְנֵד עַפְעָף, אִם כִּי הִרְגִישׁ שֶׁשְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאֲלָה מִתּוֹךְ אֵיזֶה אִי־אֵמוּן שֶׁנִתְעוֹרֵר בְּלֵב הַשׁוֹאֵל, – אֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ זֹאת בִּכְתָב הַחוֹזֶה שֶׁלִי עִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט; אֲנִי אֲבִיאֵהוּ תֵּיכֶף.

הוּא יָצָא מִן הָאוּלָם וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהוּא שָׁב וְהַתְּעוּדָה בְּיָדוֹ.

בִּזְמַן הֵעְדֵרוֹ הִסְפִּיק פַּדִי אָ’מוּר לֵאמֹר:

– אֲדֹונִי, אֲנִי שׁוֹנֶה עַל דְבָרַי, שֶאַיְרְטוֹן הוּא אִישׁ יָשָׁר וְרָאוּי שֶׁיַאֲמִינוּ לוֹ. הוּא נִמְצָא בְּבֵיתִי זֶה שְׁנֵי חֳדָשִׁים וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן הַזֶה לֹא מָצָאתִי בּוֹ כָּל רַע.

הַחוֹזֶה שֶׁאַיְרְטוֹן הֵבִיא לִפְנֵי הַתַּיָרִים הָיָה חָתוּם בִּידֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, שֶׁאֶת כְּתַב יָדוֹ הִכִּירָה מֶרִי תֵּיכֶף. בַּחוֹזֶה הָיָה כָּתוּב, שֶׁתֹּום אַיְרְטוֹן, מַלָח מִן הַמַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, בָּא לְשָׁרֵת כְּמַלָח בָּאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלֹשֶׁת הַתְּרָנִים “בְּרִיטַנְיָה” מִגְלַזְגוֹ.

בָּזֶה נִטַל כְּבָר כָּל סָפֵק בִּדְבַר אִישִׁיוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן. אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁהוּא יִהְיֶה אָדוֹן לִתְעוּדָה זָרָה וְשֶׁיוּכַל לְהָבִיא סֶמֶךְ לִדְבָרָיו בְּדִיוּק וּזְרִיזוּת כָּאֵלֶה.

– טוֹב, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אֲנִי מַאֲמִין לְךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אַיְרְטוֹן. עַכְשָׁיו עָלֵינוּ לְהִמָלֵךְ מִיָד בְּנוֹגֵעַ לְחִפּוּשֵׂינוּ הַחֲדָשִׁים. אֲנִי סוֹמֵךְ בְּעִקָר עַל הוֹרָאוֹתֶיךָ, אַיְרְטוֹן. כָּל מַה שֶׁתְּיָעֵץ לָנוּ אַתָּה, נְקַבֵּל בְּתוֹדָה, כִּי אַתָּה מַכִּיר כְּבָר אֶרֶץ זוֹ.

– מִקֶרֶב לִבִּי אֲנִי מוֹדֶה לְךָ אֲדֹונִי, עַל הָאֵמוּן, וְאֶשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹתַי לְחַזֵק אוֹתוֹ. צָדַקְתָּ, אֲנִי יוֹדֵעַ בְּמִקְצָת אֶרֶץ זוֹ, גַּם אֶת נִמוּסֵיהֶם שֶׁל יְלִידֵי הָאָרֶץ אֵדַע, וְאִם אוּכַל לִהְיוֹת לָכֶם לְעֵזֶר בְּמַה…

– בְּהַרְבֵּה, יְדִידִי, בְּהַרְבֵּה, – שִׁסְעוֹ גְלֶנְרֶוַן, – רֵאשִׁית כָּל הַגִידָה־נָא לָנוּ, מָה דַעְתְּךָ בִּדְבַר גוֹרָלוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– דַעְתִּי הִיא, אֲדֹונִי, שֶׁאִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּשְׁנֵי מַלָחָיו נִצְלוּ וְאִם הוּא עוֹדֶנוּ חַי וְלֹא חָזַר עוֹד לְמוֹלַדְתּוֹ, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁגוֹרָלוֹ הָיָה כְּגוֹרָלִי אֲנִי, זֹאת אוֹמֶרֶת, כִּי גַם הוּא נִלְקַח שֶׁבִי עַל־יְדֵי הַפְּרָאִים, וּבְיָדָם הוּא צָרִיךְ לְהִמָצֵא גַם כָּעֵת.

– דְבָרֶיךָ כִּדְבָרַי, – אָמַר פַּגַנֶל – כְּמוּבָן, רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נָפַל בִּידֵי הַפְּרָאִים. מִדְבָרֶיךָ לָמַדְתִּי, שֶׁאַתָּה הוּבַלְתָּ מִן הַמַקְבִּילָה הַשְלֹשִׁים וָשֶׁבַע רָחֹק לְצָד צָפוֹן, מַה דַעְתְּךָ הֲיוּכַל הֱיוֹת שֶׁגַם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הוּבַל לַצַד הַהוּא?

– מוּבְטְחַנִי שֶׁגַם אוֹתוֹ הֵבִיאוּ דַוְקָא לְשָׁם, מִפְּנֵי שֶׁעַל־פִּי־רֹב חַיִים הַפְּרָאִים שָׁם, בִּרְצוֹתָם לִהְיוֹת רְחוֹקִים מִן הַמוֹשָׁבוֹת הָאַנְגְלִיוֹת.

– כֵּן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – עַכְשָׁיו עוֹלָה הַשְׁאֵלָה: בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁל הַחֶבֶל הַנוֹשָׁב עַל יְדֵי הַפְּרָאִים עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַשְׁבוּיִם?

אַחֲרֵי שְׁאֵלָה זוֹ שָׂרְרָה דוּמִיָה. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵעִיפָה מֶבָּט שׁוֹאֵל עַל הַמְסֻבִּים. פַּגַנֶל שִׁפְשֵׁף אֶת מִצְחוֹ בְּחָזְקָה, כְּאִלוּ הָיָה רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִשָׁם אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרְאוּיָה. ג’וֹן מַנְגֶלְס קָם וְהִתְחִיל פּוֹסֵעַ בְּהִתְרַגְזוּת מִפִּנָה לְפִנָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה פּוֹסֵעַ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה, אַחַת הֵנָה וְאַחַת הֵנָה, מָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה תָּמִיד כְּשֶׁבִּקֵשׁ פִּתְרוֹן לְאֵיזוֹ שְׁאֵלָה קָשָׁה.

– וְכֵיצַד הָיִיתָ אַתָּה מַתְחִיל עַכְשָׁיו בַּחִפּוּשִׁים, אַיְרְטֹון? – שָׁאֲלָה לְבַסוֹף הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אֲנִי, גְבִרְתִּי? אֲנִי הָיִיתִי הוֹלֵךְ מִיָד בְּ“דוּנְקָן” יָשָׁר לִמְקוֹם הָאָסוֹן וְשָׁם הָיִיתִי עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשַׂי לְפִי מַצַב הָעִנְיָנִים. אֶפְשָׁר שֶׁהַמִקְרֶה הָיָה נוֹתֵן לִי אֶת הַהוֹרָאוֹת הַדְרוּשׁוֹת.

– וְגַם אֲנִי מוֹדֶה, שֶׁזוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַנְכוֹנָה, שֶׁיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לַהֲבִיאֵנוּ אֶל מַטְרָתֵנוּ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל לְשֵׁם זֶה עָלֵינוּ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיְתַקְנוּ אֶת הָאֳנִיָה.

– וְכִי נִתְקַלְקְלָה אֳנִיָתְךָ, אֲדֹנִי? – שָׁאַל אַיְרְטוֹן.

– לְדַאֲבוֹנִי, כָּךְ הוּא הַדָּבָר, – הֵשִׁיב רַב־הַחוֹבֵל בִּמְקוֹם גְלֶנֶרְוַן.

– וְהַקִלְקוּל הוּא גָדוֹל?

– לֹא, אַךְ הַתִּקוּן דוֹרֵשׁ מַכְשִׁירִים מְיֻחָדִים שֶׁאֶצְלֵנוּ אֵינָם הֵם. מִלְבַד זֹאת אֵין אִתָּנוּ חָרָשׁ מְנֻסֶה… בָּרְגָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה נִתְקַלְקֵל וּלְתַקֵן אוֹתוֹ אֶפְשָׁר רַק בְּמֶלְבֶּרְן.

– וְכִי אִי־אֶפְשָׁר לָשׁוּט בְּעֶזְרַת הַמִפְרָשִׁים בִּלְבָד?

– כֵּן, אֶפְשָׁר… הֲרֵי גַם לְכָאן בָּאנוּ בְּאֹפֶן כָּזֶה. אֲבָל זֶה טוֹב רַק בִּשְׁעַת רוּחַ יָפָה, אֲבָל לָשׁוּט לְרוּחַ נֶגְדִית נִצְטָרֵךְ לְאַבֵּד זְמַן רָב עַד שֶׁנַגִיעַ לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד, וְאַחַר כָּךְ הֲלֹא סוֹף־סוֹף תִּהְיֶה “דוּנְקָן” מֻכְרָחָה לָלֶכֶת לְמֶלְבֶּרְן לְשֵׁם תִּקוּן.

– וּבְכֵן, תֵּלֵךְ “דוּנְקָן” יָשָׁר לְמֶלְבֶּרְן! – קָרָא פַּגַנֶל – אֲנַחְנוּ נוּכַל לִמְצֹא אֶת הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד גַם בִּלְעָדֶיהָ.

– וְכֵיצַד? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

– פָּשׁוּט מְאֹד: אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר אֶת אוֹסְטְרַלְיָה בַּיַּבָּשָׁה, כְּשֵׁם שֶׁעָבַרְנוּ אֶת אֲמֶרִיקָה הַדְרוֹמִית, וְלֹא נִטֶה מִן הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׂבַע!

– וְאֵיפֹה תַּעֲמֹד “דוּנְקָן”? – שָׁאַל אַיְרְטוֹן מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת שֶׁהִתְפָּרְצָה מִפִּיו נֶגֶד רְצוֹנוֹ.

– אוֹ שֶׁהִיא תִּזְדַמֵן אִתָּנוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם, אוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ נְחַכֶּה לָהּ, זֶה תָּלוּי בְּמַצַב הַדְבָרִים. אִם אֲנַחְנוּ נִמְצָא אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּאֵיזֶה מָקוֹם בִּפְנִים הָאָרֶץ, נָשׁוּב יַחַד אֶל מֶלְבֶּרְן, וְאִם נִצְטָרֵךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשֵׂינוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹפִים, נְחַכֶּה בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד לָאֳנִיָּה הַמְתֻקָנָה… וְכִי אֵין הַתָּכְנִית שֶׁלִּי יְשָׁרָה בְּעֵינֵיכֶם? מִי מִכֶּם מִתְנַגֵד לָהּ? אוּלַי אַתָּה, הַמַיוֹר?

– לֹא, אִם רַק הַהֲלִיכָה דֶרֶךְ הַיַבָּשָׁה הִיא אֶפְשָׁרִית, – הֵשִׁיב הַמַיוֹר.

– הִיא אֶפְשָׁרִית וְגַם אֵינָהּ קָשָׁה כְּלָל. וַאֲנִי מַצִיעַ שֶׁגַם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה גְרְנט תִּסָפַחְנָה אֵלֵינוּ.

– וְאַתָּה מְדַבֵּר זֹאת בִּרְצִינוּת, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– בִּרְצִינוּת גְמוּרָה, לוֹרְד יָקָר! עָלֵינוּ יִהְיֶה לַעֲבֹר רַגְלִי, אוֹ – אִם תִּרְצֶה – בַּעֲגָלָה, לֹא יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִׁים קִילוֹמֶטֶר. אִם נַעֲבֹר שְׁמוֹנָה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר לְיוֹם יִהְיֶה עָלֵינוּ לָלֶכֶת חֹדֶשׁ יָמִים, זֹאת אוֹמֶרֶת: זְמַן כָּזֶה בְּדִיוּק שֶׁיִהְיֶה דָרוּשׁ לְתִקוּן בָּרְגָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה. אִלוּ הִצְטָרַכְנוּ לַעֲבֹר אֶת יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה בְּרֹחַב נָמוּךְ יוֹתֵר, לַעֲבֹר אֶת כָּל הַמִישׁוֹרִים רַחֲבֵי־הַיָדַיִם תַּחַת קַוֵי הַשֶׁמֶשׁ הַטְרוֹפִּית, בְּקִצוּר, לוּ חָפַצְנוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁלֹא הֵהִינוּ לַעֲשׂוֹת הַחוֹקְרִים עַזֵי הַלֵב, בְּוַדָאי שֶׁזֶה הָיָה עִנְיָן אַחֵר! אֲבָל דָרְכֵּנוּ אָנוּ, עַל־פִּי הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע, מְבַתֶּרֶת אֶת מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, אֶרֶץ אַנְגְלִית, אֲשֶׁר בָּהּ יֶשְׁנָם כְּבָר כְּבִישִׁים וּמְסִלוֹת־בַּרְזֶל וְרַק מְעַט מְקוֹמוֹת בִּלְתִּי נוֹשְׁבִים. אֶת מַסָעֵנוּ זֶה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּמֶרְכָּבָה אוֹ בְּקָרוֹן. זוֹהִי מֵעֵין נְסִיעָה מִלוֹנְדוֹן לְאֶדִינְבּוּרְג, וְלֹא יוֹתֵר.

– וְחַיוֹת הַפֶּרֶא? וְכִי אֵין סַכָּנָה לְהִתָּקֵל בָּהֶן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בִּרְצוֹתוֹ לָדַעַת מֵרֹאשׁ אֶת כָּל הַסַכָּנוֹת שֶׁבְּדַרְכָּם.

– בְּאוֹסְטְרַלְיָה? לֹא, כָּאן אֵין חַיוֹת־טֶרֶף.

– וַהֲרֵי אַיְרְטוֹן אָמַר מְקֹדֶם…

– אֲנִי, אֲדֹונִי, רַק שִׁעַרְתִּי, שֶׁבְּיַעֲרוֹת־הָעַד נִמְצָאוֹת חַיוֹת טוֹרְפוֹת… זֶהוּ דָבָר טִבְעִי, – אָמַר אַיְרְטוֹן כִּמְבַקֵשׁ סְלִיחָה.

– אִם לֹא חַיוֹת, הֲרֵי פְּרָאִים יֶשְׁנָם שָׁם… אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לִנְפֹּל בְּיָדָם, מָה שֶׁגָרוּעַ עוֹד יוֹתֵר מִלְהִפָּגֵשׁ בְּחַיְתוֹ־טֶרֶף.

– גַם פְּרָאִים אֵינָם מְצוּיִים בְּרֹחַב זֶה. וְאִם גַם נִפְגֹשׁ אוֹתָם, אֵין מָה לַחֲשֹׁשׁ. אֵלֶה אֵינָם בְּנֵי נְיוּ־זִילֶנְד, הַנֶּחְשָׁבִים לְשׁוֹאֲפֵי דָם יוֹתֵר מִנְמֵרִים וּצְבוֹעִים, – אָמַר פַּגַנֶל.

– יָפֶה. אַךְ הִנֵּה עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת: שֶׁמָא נִפָּגֵשׁ בְּדַרְכֵּנוּ עִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ בּוֹרְחִים. אוֹ עִם אֵלֶה שֶׁהָגְלוּ לְכָאן בִּגְלַל מַעֲשֵׂי פֶּשַׁע?

– מְסֻפְּקַנִי. בִּמְדִינוֹת אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית אֵין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ כְּלָל; הֵם נִמְצָאִים רַק בַּמוֹשָׁבוֹת הַמִזְרָחִיוֹת. מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה לֹא רַק שֶׁאֵינָהּ נוֹתֶנֶת לְכוֹנֵן בָּהּ מוֹשָׁבוֹת בִּשְׁבִיל פּוֹשְׁעִים כָּאֵלֶה, אֶלָא הִיא גַם הוֹצִיאָה חֹק, הָאוֹסֵר עַל הַפּוֹשְׁעִים שֶׁכְּבָר הִשְׁלִימוּ אֶת יְמֵי עָנְשָׁם בִּמְקוֹמוֹת מַאֲסָרָם, לְהִתְיַשֵׁב בְּתוֹכָהּ. מֶמְשֶׁלֶת וִיקְטוֹרְיָה אִיְמָה בְּשָׁנָה זוֹ עַל חֶבְרַת חֲצִי־הָאִי לִשְׁלֹל מֵאִתָּהּ אֶת הַתְּמִיכָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָהּ, אִם אֳנִיוֹתֶיהָ לֹא תֶּחְדַלְנָה לָקַחַת פֶּחָם בְּנִמְלֵי אוֹסְטְרַלְיָה הַמִזְרָחִיִים, הַנוֹשָׁבִים בְּפּוֹשְׁעִים שֶׁכְּבָר רִצוּ אֶת עֲווֹנָם. וִכי לְךָ, אִישׁ אַנְגְלִי, אֵין דָבָר זֶה יָדוּעַ?

– אֲנִי אֵינִי אַנְגְלִי, אֶלָא סְקוֹטִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– כָּל דְבָרָיו שֶׁל מַר פַּגַנֶל נְכוֹנִים הֵם, – אָמַר פַּדִי אָ’מוּר, – לֹא רַק מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, אֶלָא גַם אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית, קְוְינְסְלֶנְד וְטַסְמַנְיָה הוֹדִיעוּ שֶׁאֵינָן רוֹצוֹת לְקַבֵּל אֶת הַגוֹלִים הַפּוֹשְׁעִים. מֵאָז שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן עוֹד לֹא רָאִיתִי אַף פַּעַם אֶת הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ וְלֹא שָׁמַעְתִּי עֲלֵיהֶם כְּלוּם.

– הִנְכֶם רוֹאִים אֵפוֹא, יְדִידַי, – אָמַר פַּגַנֶל – חַיוֹת טֶרֶף וּפוֹשְׁעִים אֵין כָּאן, הַפְּרָאִים אַךְ מְעַטִים הֵם וְגַם אֵלֶה אֵינָם נוֹרָאִים, וּמַה לָכֶם עוֹד? אֹשֶׁר כָּזֶה לֹא תִּמְצְאוּ גַּם בְּאֵירוֹפָּה… וּמָה אַתֶּם מַחְלִיטִים: הַנֵלֵךְ אִם לֹא?

– וּמָה דַעְתֵּךְ בְּנִדוֹן זֶה, הֶלֶנָה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– אֲנִי חוֹשֶׁבֶת מַה שֶׁאָנוּ כֻּלָנוּ חוֹשְׁבִים, אֱדוּאַרְד חַבִיבִי.

וּבִפְנוֹתָהּ אֶל בְּנֵי לִוְיָתָהּ, הוֹסִיפָה:

– לַדֶרֶךְ, רַבּוֹתַי, קָדִימָה!

פֶּרֶק ח: הַיְצִיאָה לַדֶרֶךְ

גְלֶנֶרְוַן לֹא אָהַב לְאַבֵּד זְמַן לַשָׁוְא, וּמַה שֶׁאָמַר בְּפִיו מִלֵא בְּיָדָיו, וּמַעֲשָׂיו לֹא הִתְנַגְדוּ מֵעוֹלָם לִדְבָרָיו. לְאַחֵר שֶׁהִסְכִּים לְהַצָעָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל, צִוָה לְהִתְכּוֹנֵן תֵּיכֶף וּמִיָד לַדֶרֶךְ, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לָצֵאת מָחָר, זֹאת אוֹמֶרֶת, בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְדֶצֶמְבֶּר, לְדַרְכָּם.

– עַכְשָׁיו הֲלֹא נִמְצָא אֶת אָבִינוּ? – שָׁאֲלָה מֶרִי גְרַנְט.

– אֲקַוֶה שֶׁכָּךְ, עַלְמָה יְקָרָה. אִם לֹא נִמְצָאֵהוּ דַוְקָא בְּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׂבַע, אֲשֶׁר לְפִיהָ נֹאחַז אֶת דַרְכֵּנוּ, אֶפְשָׁר שֶׁנְגַלֶה לְפָחוֹת, אֶת עִקְבוֹתָיו. בְּכָל אֹפֶן נַגִּיעַ לַמָקוֹם שֶׁבּוֹ קָרָה הָאָסוֹן לִ“בְּרִיטַנְיָה” וְשָׁם יִוָדְעוּ לָנוּ דְבָרִים מַמָשִׁיִים, שֶׁיִהְיוּ לָנוּ לְעֵזֶר בְּחִפּוּשֵׂינוּ לְהַבָּא.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה, שֶׁהַמִשְׁלַחַת תְּהֵא נְתוּנָה בִּידֵי אַיְרְטוֹן, הַיוֹדֵעַ וּמַכִּיר כְּבָר אֶת מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.

– שֶׁמָא תַּרְשֶׁה לִי לְהַצִּיעַ לְאַיְרְטוֹן שֶׁהוּא יִהְיֶה לָנוּ לְמוֹרֵה־דֶרֶךְ? – שָׁאַל אֶת פַּדִי.

– אֲנִי לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל פּוֹעֵל טוֹב שֶׁכָּזֶה, – עָנָה הָאִירְלַנְדִי – אֲבָל אִם הִנְךָ מוֹצֵא שֶׁהוּא יוּכַל לִהְיוֹת לָכֶם לְעֵזֶר בְּמִפְעַלְכֶם, הֲרֵינִי מוּכָן, כַּמוּבָן, לְוַתֵּר עָלָיו.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל אַיְרְטוֹן, הוֹסִיף:

– אַתָּה בְּוַדַאי לֹא תִּמָנַע מֵעֲזֹר לָנוּ לִמְצֹא אֶת מִי שֶׁהָיָה רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלְךָ וְאֶת חֲבֵרֶיךָ?

– כַּמוּבָן, אֲדוֹנִי, – עָנָה אַיְרְטוֹן – אֶשְׂמַח מְאֹד עַל זֶה שֶׁהִנְךָ מְכַבֵּד אוֹתִי בָּאֵמוּן שֶׁהִנְךָ נוֹתֵן בִּי. אִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, אֲבִיאֲכֶם לְמִצְעָר, לִמְקוֹם אָבְדָנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”.

– וְזֶהוּ הַדָבָר הַדָרוּשׁ לָנוּ בְּעִקָר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– הַרְשֵנִי־נָא לְהָצִיג לְפָנֶיךָ רַק שְׁאֵלָה אַחַת, אֲדֹונִי.

– בְּבַקָשָׁה.

– אֵיפֹה יֵשׁ בְּדַעְתְּךָ לִמְצֹא אַחַר כָּךְ אֶת “דוּנְקָן”?

– בְּמֶלְבֶּרְן, אִם לֹא נִהְיֶה אֲנוּסִים לַעֲבֹר אֶת אוֹסְטְרַלְיָה מִן הַחוֹף הָאֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ. בַּמִקְרֶה הַשֵׁנִי – תְּחַכֶּה לָנוּ “דוּנְקַן” בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד.

– וְאֵיפֹה יִהְיֶה רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלְךָ?

– הוּא יְחַכֶּה בְּמֶלְבֶּרְן לִפְקֻדָתִי.

– תּוֹדָה לְךָ, אֲדֹונִי! טוֹב, תּוּכַל לִסְמֹךְ עָלַי.

– יָפֶה, וּבְכֵן בְּבַקָשָׁה לְהִתְכּוֹנֵן יַחַד אִתָּנוּ לַדֶרֶךְ.

הַסְכָּמָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן לְלַווֹת אוֹתָם בְּדַרְכָּם שִׂמְחָה מְאֹד אֶת תַּיָרֵינוּ. בְּיִחוּד הִתְפַּעֲלוּ בָּנָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. לִהְיוֹת תָּדִיר בְּחֶבְרַת הָאָדָם שֶׁהָיָה סָר לְמִשְׁמַעַת אֲבִיהֶם, נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם לְאֹשֶׁר גָדוֹל. רַק אֶחָד הָיָה שֶׁלֹא שָׂמַח עַל זֶה. זֶהוּ פַּדִי אָ’מוּר, שֶׁהִפְסִיד בָּזֶה אֶת אֶחָד מִפּוֹעֲלָיו הַטוֹבִים. אֲבָל הוּא לֹא הָיָה רָגִיל לְהַכְרִיחַ אֶת מִי שֶׁהוּא שֶׁיִשָׁאֵר בְּבֵיתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ וְלָכֵן הֶחֱרִישׁ. וְנוֹסָף לָזֶה הֲלֹא יָדַע הֵיטֵב עַד כַּמָה אָדָם זֶה יָכוֹל לְהוֹעִיל לַתַּיָרִים, בִּהְיוֹתוֹ יוֹדֵעַ אֶת הָאֶרֶץ וְגַם בִּהְיוֹתוֹ הוּא גוּפוֹ מְעֻנְיָן לִמְצֹא אֶת זֶה שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים.

גְלֶנֶרְוַן הִצִיעַ לַחֲזֹר מִיָד אֶל הָאֳנִיָה לְמַעַן תֵּת שָׁם אֶת הַפְּקֻדוֹת הַדְרוּשׁוֹת.

– אֲנַחְנוּ עוֹד נַחֲזֹר לְבֵיתְךָ, פַּדִי אָ’מוֹר אֲדֹונִי, – אָמַר אֶל הָאִירְלַנְדִי – הוֹאִילָה־נָא לִשְׁלֹחַ אִתָּנוּ אֶת אַיְרְטוֹן.

– בְּבַקָשָׁה, אֲדֹונִי, קָחֵהוּ־נָא. אִם יָכוֹל אוּכַל גַם אֲנִי לִהְיוֹת לָכֶם לְעֵזֶר בִּדְבַר־מָה, כִּי אָז הוֹאִילָה וְהַגִידָה־נָא לִי.

– כֵּן, אוֹתְךָ, אֲדֹונִי, אֲבַקֵשׁ לִמְכֹּר לָנוּ אֵי־אֵלֶה דְבָרִים הֶכְרֵחִיִים לִנְסִיעָתֵנוּ, אֲבָל עַל דָבָר זֶה נְדַבֵּר מָחָר, וְעַכְשָׁיו – לְהִתְרָאוֹת! מֵעֹמֶק לִבֵּנוּ הֲרֵינוּ מוֹדִים לְךָ עַל קַבֶּלְךָ אוֹתָנוּ בְּבֵיתְךְ וְעַל הִשְׁתַּתְּפוּתְךָ בְּמִפְעָלֵנוּ.

הַתַּיָרִים חָזְרוּ לָאֳנִיָתָם בְּמַצַב־רוּחַ מְצֻיָן. הֲרֵי עַכְשָׁיו הֵם יְכוֹלִים לְקַווֹת שֶׁיֵלְכוּ לָבֶטַח דַּרְכָּם וְגַם יַצְלִיחוּ בְּחִפּוּשֵׂיהֶם. כָּל סָפֵק לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד. מַה שֶׁהָיָה קֹדֶם רַק הַשְׁעָרָה נֶהְפַּך עַכְשָׁיו לְעֻבְדָה בִּלְתִּי מְסֻפֶּקֶת. הִנֵה נִמְצָא בֶּן־אָדָם הַיוֹדֵעַ לָבֶטַח שֶׁהֶרִי גְרַנְט נִמְצָא בְּאוֹסְטְרַלְיָה; הַשְׁאָר הָיָה רַק שְׁאֵלַת הַזְמַן.

אֶבֶן־מַעֲמָסָה נָגֹלָה מֵעַל לֵב כֻּלָם. לִפְנֵיהֶם הִצְטַיְרָה מַטְרָתָם בְּאֹפֶן בָּרוּר, צָרִיךְ הָיָה רַק לְהִזְדָרֵז וּלְהַגִיעַ אֵלֶיהָ.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִצְטַעֵר הַרְבֵּה, בְּשָמְעוֹ שֶׁהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן רוֹצֶה לְשָלְחוֹ עִם הָאֳנִיָה לְמֶלְבֶּרְן. בְּתָמְכוֹ בְּתָכְנִיתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל, זֹאת אוֹמֶרֶת: בַּתָּכְנִית שֶׁל הֲלִיכָה עַל פְּנֵי אוֹסְטְרַלְיָה, סָבוּר הָיָה שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף גַם הוּא בַּמִשְׁלַחַת, – וְהִנֵה נִכְזְבוּ כָּל תִּקְווֹתָיו.

כְּשֶׁהָיוּ שׁוּב בְּיַרְכְּתֵי הַסְפִינָה, בִּקֵשׁ ג’וֹן מַנְגְלֶס רְשׁוּת לְדַבֵּר עִם הַלוֹרְד בִּיחִידוּת.

– מַה טִיבוֹ שֶׁל סוֹד זֶה, ג’וֹן חֲבִיבִי? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בַּהֲלָצָה, בְּהַזְמִינוֹ אֶת רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר אֶל תָּאוֹ.

בְּהִכָּנְסוֹ שָׁמָה, הִתְחִיל רַב־הַחוֹבֵל לְהַפְצִיר בַּלוֹרְד שֶׁיְסָפֵחַ גַם אוֹתוֹ אֶל הַמִשְׁלַחַת, וְאִם לֹא – סוֹפוֹ שֶׁיֵצֵא מִדַעְתּוֹ אִם יִהְיֶה מֻכְרָח לְהִפָּרֵד מֵהֶם שׁוּב לִזְמַן רַב. הוּא הוֹכִיחַ שֶׁהָאֳנִיָה אֵינָהּ זְקוּקָה לוֹ כְּלָל, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת לַמִשְׁלַחַת בַּיַבָּשָׁה. עַל הַסִבָּה הָעִקָרִית שֶׁל חֶפְצוֹ הָעַז לְלַווֹתָם בְּדַרְכָּם, עָבַר, כַּמוּבָן, בִּשְׁתִיקָה אֲבָל גְלֶנֶרְוַן הֵבִין לְרֵעוֹ וְחִיֵךְ.

– וְכִי תּוּכַל לִסְמֹךְ בַּכֹּל עַל סְגָנְךָ וּלְהַאֲמִין בּוֹ? – שָׁאַל, הַלוֹרְד.

– כֵּן, בְּלִי כָּל סָפֵק, אֲדֹונִי! טוֹם אוסְטִין לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא אָדָם יָשָׁר אֶלָא שֶׁהוּא גַם סַפָּן מְנֻסֶה. הוּא יָבִיא אֶת הָאֳנִיָה לֶמְלְבֶּרְן, יַשְׁגִיחַ עַל תִּקוּנָהּ וּבִכְלָל יַעֲשֶׂה כָּל מָה שֶׁיִהְיֶה דָרוּשׁ, בְּדִיוּק כָּמוֹנִי, אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנוּ!

– טוֹב, לוּ יְהֵא כִּדְבָרֶיךָ; טוֹם אוֹסְטִין יְמַלֵא אֶת מְקוֹמְךָ בָּאֳנִיָה וְאַתָּה תְּלַוֶה אוֹתָנוּ… וְאָמְנָם לֹא יַזִיק כְּלָל שֶׁגַם אַתָּה תִּהְיֶה עֵד רְאִיָה לִפְּגִישַׁת הָעַלְמָה מֶרִי עִם אָבִיהָ, – הוֹסִיף הַלוֹרְד בְּחִיוּךְ קַל.

– הוֹי, אֲדֹונִי! ־ קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּשֶׁהוּא רוֹעֵד מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת וּפָנָיו מַכְסִיפוֹת.

וּבְרֹב רִגְשׁוֹתָיו בְּקִרְבּוֹ תָּפַשׂ בְּיָדוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וּנְשָׁקָהּ. אַחַר כָּךְ נֶחְפָּז אֶל הַסִפּוּן, אֶל תֹּום אוֹסְטִין וּמָסַר לוֹ הַכֹּל בִּדְבַר שִׁנוּי מַצַב הָעִנְיָנִים וְהַתָּכְנִיוֹת.

לְמָחֳרָת שָׁלַח גְלֶנֶרְוַן אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּלִוְיַת אַיְרְטוֹן, הַנַגָר הָעוֹבֵד בַּסְפִינָה וּמַלָחִים אֲחָדִים אֶל הַחַוָה שֶׁל פַּדִי, לְהָכִין אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לַנְסִיעָה.

הָאִירְלַנְדִי יָעַץ לְהַכְשִׁיר וּלְתַקֵן קָרוֹן בִּשְׁבִיל הַגְבִירוֹת, וְהַגְבָרִים יִרְכְּבוּ עַל סוּסִים. הוּא מָכַר לָהֶם בַּמֶקַח הַשָׁוֶה גַם אֶת הַקָרוֹן הַדָרוּשׁ וְגַם סוּסִים לִרְכִיבָה.

הַקָרוֹן הָיָה מֵעֵין אַרְגָז גָדוֹל, וְהוּא הָיָה נָתוּן עַל גַלְגַלֵי־עֵץ חֲזָקִים עֲשׂוּיִם קְרָשִׁים פְּשׁוּטִים בְּלִי יְתֵדוֹת וּבְלִי חִשׁוּקֵי בַּרְזֶל. מֵעַל לָאַרְגָז הָיְתָה מֵעֵין כִּלָה עֲשׂוּיָה בַּד עָבֶה, שֶׁשִׁמְשָׁה מָגֵן מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וּמִפְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ.

אֶל קָרוֹן זֶה רָתְמוּ שְׁלֹשָׂה צִמְדֵי בָּקָר, וְעַל כָּל שׁוֹר שָׂמוּ מִלְבַד הָעֹל גַם קוֹלָר שֶׁחֻבַּר אֶל הָעֹל בְּקֶרֶס בַּרְזֶל.

זְרִיזוּת רַבָּה דְרוּשָׁה הָיְתָה לִנְהֹג בְּקָרוֹן אָרֹךְ וּכְבַד תְּנוּעָה זֶה, בְּיחוּד – קָשֶׁה הָיָה לִנְהֹג בַּשְׁוָרִים הָרְתוּמִים בּוֹ. לְאָשְׁרָם, לָמַד אַיְרְטוֹן אֳמָנוּת זוֹ עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בַּחַוָה, וְלָכֶן נִתְּנָה מִשְׂרַת הָעֶגְלוֹן לוֹ.פַּדִי יָעַץ לַעֲשׂוֹת חַיִץ בַּקָרוֹן וּלְחַלְקוֹ בְּאֹפֶן כָּזֶה לִשְׁנַיִם, לְמַעַן תִּהְיֶנָה שְׁתֵּי מַחֲלָקוֹת; הָאֲחוֹרִית לְמִטְבָּח וּמַחְסָן, וְהַקִדְמִית – חֶדֶר לַגְבִירוֹת.

וְכָךְ עָשׂוּ. אֶת חֲדַר הַנָשִׁים צִפּוּ בְּמַרְבַד עָבֶה וְקִשְׁטוּהוּ יָפֶה. בִּמְקוֹם מִטוֹת צִוָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהָבִיא מִ“דוּנְקָן” שְׁתֵּי סַפּוֹת, כָּרִים אֲחָדִים וּשְׂמִיכוֹת.

הֵם הִשְׁכִּילוּ לַעֲרֹךְ בְּתוֹךְ הַקָרוֹן גַם שֻׁלְחַן תִּלְבֹּשֶׁת, וּבִשְׁעַת־הַצֹרֶךְ יָכְלוּ לִסְגֹר חֶדֶר זֶה בְּפַרְגוֹד־עוֹר עָבֶה שֶׁהָיָה נָתוּן מִלְפָנָיו.

לַגְבָרִים הֵכִינוּ שִׁבְעָה סוּסִים. לִרְכֹּב הָיוּ צְרִיכִים: הַלוֹרְד, מַכְּס נַבְּס, פַּגַנֶל, ג’וֹן מַנְגֶלְס, רוֹבֶּרְט, וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי.

גְלֶנֵרְוַן לָקַח אִתּוֹ אֹהֶל־עוֹר, כְּדֵי לַחֲנוֹת בּוֹ בִּשְׁעַת הַפְסָקָה בַּדֶרֶךְ.

אַיְרְטוֹן הָיָה צָרִיךְ, כַּמוּבָן, לָשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה. מַר אוֹלְבִּינֶט שֶׁנִלְוָה גַם הוּא עִם הַמִשְׁלַחַת כְּטַבָּח, קָנָה לוֹ מָקוֹם בַּחֵלֶק הַשֵׁנִי שֶׁל הָעֲגָלָה, כְּלוֹמַר – בַּמִטְבָּח.

לְאַחַר שֶׁגָמַר ג’וֹן אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת בַּחַוָה, חָזַר אֶל הָאֳנִיָה בְּלִוְיַת פַּדִי וּבְנֵי בֵּיתוֹ. הָאִירְלַנְדִים הַתְּמִימִים בִּקְשׁוּ רְשׁוּת לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֳנִיָה, וּלְהָשִׁיב פְּנֵיהֶם רֵיקָם לֹא הָיְתָה כָּל סִבָּה. הַתַּיָרִים קִבְּלוּ אֶת בְּנֵי הַחַוָה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת כְּמוֹ שֶׁקִבְּלוּ אוֹתָם גַם הֵם. גְלֶנֶרְוַן הִזְמִין אוֹתָם לָאֲרוּחָה שֶׁעָרְכוּ לִכְבוֹדָם בָּאֳנִיָה.

פַּדִי נִתְפַּעֵל עַד מְאֹד מִכָּל מָה שֶׁרָאָה בָּאֳנִיָה. הוּא נִתְפַּעֵל לֹא רַק מִן הַהִדוּר הַחִיצוֹנִי שֶׁל הָאֳנִיָה, אֶלָא גַם מִגוּף הָאֳנִיָה שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה עֵץ יָקָר מְאֹד. מוּבָן הַדָבָר, שֶׁיַחַד עִם בְּעָלָיו, הִתְבּוֹנֵן בָּאֳנִיָה גַם אַיְרְטוֹן. הוּא הִתְיַחֵס בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ לְכָל הַהִדוּר הַחִיצוֹנִי וְהַפְּנִימִי וְהִבִּיט עַל הַכֹּל מִנְקֻדַת הָרְאוּת שֶׁל סַפָּן יוֹדֵעַ יָם. לֹא הָיְתָה אַף פִּנָה אַחַת בָּאֳנִיָה שֶׁלֹא הָיָה בָּהּ וְלֹא הִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ. אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנוּ בְּיַרְכְּתֵי הַסְפִינָה, בְּאוֹצְרוֹת הַפֶּחָם וְצָרְכֵי הַמָזוֹן וַאֲבַק־הַשְׂרֵפָה, הִסְתַּכֵּל יָפֶה בַּמְכוֹנָה וְשָׁאַל לְכֹחָהּ. בְּיִחוּד לָקְחוּ אֶת לִבּוֹ כְּלֵי־הַזַיִן הַשׁוֹנִים וְהַתּוֹתָחִים שֶׁעָמְדוּ עַל חַרְטוֹם הָאֳנִיָה. לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן גַם בַּתְּרָנִים וּבַחֲבָלִים, הִתְחִיל לְהַצִיג לְג’וֹן מַנְגֶלְס שְׁאֵלוֹת כָּאֵלוּ, שֶׁהוֹכִיחוּ בַּעֲלִיל שֶׁהוּא אָדָם, הַבָּקִי הֵיטֵב בְּעִינְיְנֵי הַיָם.

– בַּת כַּמָה טוֹנוֹת הִיא “דוּנְקָן”? – שָׁאַל בְּעָמְדוֹ לְיַד הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי נוֹכַח הַלוֹרְד וְהַקְבַרְנִיט.

– בַּת שְׁתֵּי מֵאוֹת וְעֶשֶׂר. – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל.

– כִּמְדֻמַנִי, שֶׁאִם תֵּלֵךְ בְּעֶזְרַת כָּל מִפְרָשֶׂיהָ, תַּעֲבֹר בְּנָקֵל כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה, הֲלֹא כֵּן?

– אֲפִלוּ עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה.

– הוֹי, הוֹי! עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה! – קָרָא מִי שֶׁהָיָה מַלָח – הֲרֵי שׁוּם אֳנִיַת מִלְחָמָה לֹא תּוּכַל לְהַדְבִּיקָהּ.

– כַּמוּבָן, שֶׁלֹא; הֲרֵי “דוּנְקָן” אֳנִיַת־מֵרוֹץ הִיא, וְלַעֲבֹר אוֹתָהּ קָשֶׁה מְאֹד.

– וְלוּ גַם הָלְכָה בְּמִפְרָשִׂים בִּלְבָד?

– כֵּן. גַם אָז לֹא יַדְבִּיקוּהָ?

– בְּאֹפֶן כָּזֶה אַרְשֶׁה לְעַצְמִי, כַּמַלָח הַיוֹדֵעַ פֶּרֶק בְּעִנְיְנֵי⁶ סַפָּנוּת, לְבָרֵךְ אֶת בְּעָלֶיהָ וְאֶת רַב־חוֹבְלָהּ שֶׁל אֳנִיָה זוֹ, הַיְכוֹלָה לְשַׁמֵשׁ מוֹפֵת.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, אַיְרְטוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, – אֲנִי רוֹאֶה בְּךָ סַפָּן בָּקִי, וְאֶשְׂמַח מְאֹד אִם תַּסְכִּים לְהִשָׁאֵר לְעוֹלָם בָּאֳנִיָה זוֹ הַמוֹצֵאת כָּל כָּךְ חֵן בְּעֵינֶיךָ.

– תּוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי, עַל הַצָעָה זוֹ. אֲבָל תַּרְשֶׁה לִי לְהִתְיַשֵׁב בַּדָבָר, – אָמַר אַיְרְטוֹן בְּמִין הַבָּעָה מוּזָרָה.

– חָכָם הוּא אַיְרְטוֹן זֶה עַד לְהַפְלִיא! – לָחַשׁ פַּגַנֶל עַל אֹזֶן הַמַיוֹר.

שְׁנֵי אֵלֶה עָמְדוּ מִן הַצַד וְשָׁמְעוּ שִׂיחָה זוֹ.

– חָכָם הוּא גַם יוֹתֵר מִדַי! – רָטַן מַכְּס נַבְּס, שֶׁבְּמֹחוֹ הַסַפְקָנִי נוֹלְדוּ שׁוּב אֵי־אֵלֶה פִּקְפּוּקִים מְעֻרְפָּלִים.

וּבֶאֳמֶת הָיָה דְבַר־מָה סָתוּם וּמָלֵא סוֹד בְּהַבָּעַת־פָּנָיו, בְּקוֹלוֹ וּבְכָל הֲלִיכוֹתָיו שֶׁל זֶה שֶׁהָיָה מַלָח. כָּל זֶה לֹא יָשַׁר בְּעֵינֵי הַמַיוֹר, אֲבָל הוּא לֹא רָצָה לְגַלוֹת אֶת חֲשָׁשׁוֹתָיו לְשׁוּם אִישׁ.

אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה סִפֵּר אַיְרְטוֹן אֵי־אֵלֶה פְּרָטִים עַל דְבַר יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל, אַגַב אוֹרְחָא, כַּמָה מַלָחִים לוֹקֵחַ אִתּוֹ הַלוֹרְד בְּמִשְׁלַחַת זוֹ. בְּשָמְעוֹ שֶׁלוֹקְחִים רַק שְׁנֵי מַלָחִים, אֶת וִילְסוֹן וְאֶת מְיוּלְרֶדִי, תָּמַהּ וְאָמַר, שֶׁלְפִי דַּעְתּוֹ מוּטָב הָיָה לְחַזֵק אֶת שְׁמִירַת הַמִשְׁלַחַת עַל יְדֵי עוֹד מַלָחִים אֲחָדִים מִ“דוּנְקָן”.

כְּשֶׁהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הֵשִׁיב, שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת זֶה לִמְיֻתָּר, עָמַד אַיְרְטוֹן עַל דַעְתּוֹ בְּכָל תֹּקֶף, וְהִתְחִיל לְהָבִיא רְאָיוֹת הַמוֹכִיחוֹת אֶת צִדְקַת טַעֲנָתוֹ.

הַמַיוֹר הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה: עַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן פִּזְרָה אֶת כָּל סְפֵקוֹתָיו.

– אֲבָל הָרֵי הַמַעֲבָר דֶרֶךְ אוֹסְטְרַלְיָה אֵינוֹ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה כְּלָל, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– סַכַּנָה יְשָׁרָה וּתְכוּפָה אָמְנָם אַיִן, – הוֹדָה אַיְרְטוֹן.

– וְלָמָה לָנוּ אֵיפוֹא מִשְׁמָר חָזָק כָּל כָּךְ? הַמַלָחִים יִהְיוּ דְרוּשִׁים יוֹתֵר עַל פְּנֵי הָאֳנִיָה, וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁיוּכַל לְהִתְרַחֵשׁ אִתָּהּ… לֹא, לֹא, לְהַגְדִיל אֶת הַמִשְׁמָר שֶׁלָנוּ וּלְהַמְעִיט אֶת זֶה שֶׁל “דוּנְקָן” אֵין אֲנִי מוֹצֵא לְנָכוֹן.

אַיְרְטוֹן הָיָה מֻכְרָח לְהִכָּנַע וְשָׁתַק.

בָּעֶרֶב שָׁב מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ הֶחָדָשׁ יַחַד עִם פַּדִי וּבְנֵי בֵּיתוֹ אֶל הַחַוָה לִגְמֹר אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְרוּשׁוֹת.

הָחְלַט לָצֵאת בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר. עַד הַזְמַן הַהוּא צְרִיכוֹת הָיוּ כָּל הַהֲכָנוֹת לְהִגָמֵר. ג’וֹן מַנְגֶלְס קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַעֲבָרַת הַחֲפָצִים הַהֶכְרֵחִיִים, אֶת הַמִטְעָן וְצָרְכֵי הַמָזוֹן, אֶל הַחוֹף. גַם הַגְבִירוֹת הִתְעַסְקוּ בַּהֲכָנוֹת שׁוֹנוֹת וְגָמְרוּ אוֹתָן לְעֵת בּוֹא הָעֶרֶב, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁפַּגַנֶל טִפֵּל עַד הַבֹּקֶר רַק בְּמִשְׁקַפְתּוֹ, בְּשַׁפְשְׁפוֹ וּבְנַקוֹתוֹ אֶת זְכוּכִיוֹתֶיהָ. הוּא פֵּרַק אוֹתָהּ לַחֲלָקֶיהָ וְשׁוּב סִדֵר אוֹתָהּ וְחָזַר חֲלִילָה. נִדְמָה לוֹ שֶׁהַזְכוּכִיוֹת אֵינָן נְקִיוֹת עוֹד כָּרָאוּי וְיֵשׁ עֲלֵיהֶן שָׂרָטוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁנְקִיוֹת וּטְהוֹרוֹת הָיוּ כְּעֶצֶם הַשָׁמַיִם לַטֹהַר, וְהוּא שָׁכַב לִישֹׁן רַק בַּשָׁעָה אַרְבַּע בַּבֹּקֶר. אֵין אֵיפוֹא כָּל פֶּלֶא שֶׁלְהֲעִירוֹ בַּשָׁעָה שֶׁמוֹנֶה וָחֵצִי הָיָה קָשֶׁה מֹאד.

בְּהִפָּרְדוֹ מִתֹּום אוֹסְטִין, חָזַר ג’וֹן מַנְגֶלְס עַל דִבְרֵי פְּקֻדוֹתָיו. וּבְיִחוּד בִּקֵשׁ מִמֶנוּ לְבַל יִשְׁכַּח, שֶׁאֵין הוּא רַשָׁאִי לָצֵאת מִנְמַל מֶלְבֶּרְן, כָּל זְמַן שֶׁלֹא יְקַבֵּל פְּקֻדוֹת מְדֻיָקוֹת עַל כָּךְ מִן הַלוֹרְד.

– אַל תַּחֲשֹׁשׁ, אֲדֹונִי רַב־הַחוֹבֵל, – אָמַר סְגָנוֹ, אֲנִי לֹא אָזוּז מִמְקוֹמִי עַד שֶׁאֲקַבֵּל פְּקֻדָה מִפֹרָשָׁה מִן הַלוֹרְד אוֹ מִמְךָ… הַרְשׁוּנִי־נָא לְבָרֵךְ אֶת כֻּלְכֶם בְּשֵׁם כָּל הַמַלָחִים בְּהַצְלָחָה גְמוּרָה!

– תּוֹדָה, תּוֹדָה! – עֲנוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד. הַלוֹרְד נָתַן אוֹת לְשַיָטֵי־הָאַסְדָה וְהַמְשׁוֹטִים חָתְרוּ בַּמַיִם בִּמְהִירוֹת. אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים נִתְקַרְבָה הָאַסְדָה אֶל הַחוֹף, מְקוֹם שָׁם חִכּוּ לַתַּיָרִים פַּדִי אָ’מוּר וּבָנָיו הַגְדוֹלִים.

הַקָרוֹן וְהַסוּסִים הָיוּ מוּכָנִים. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מָחֲאָה כָּף בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת שֶׁל חֶדְוָה, כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת “טְרַקְלִין” הַנָשִׁים. הִיא לֹא קִוְתָה לָזֶה שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה עָשׂוּי כֹּה יָפֶה וְכֹה מְרֻוָח. וְגַם הַקָרוֹן עָצְמוֹ וּקְרָשָׁיו הֶעָבִים וְתַבְנִית הַגַלְגַלִים יָשְׁרוּ בְּעֵינֶיהָ מְאֹד.

– הֲרֵי זוֹהִי תֵּבַת־נֹחַ שֶׁל הַיַבָּשָׁה! – קָרְאָה בִּפְנוֹתָהּ אֶל בַּעֲלָהּ.

– וּבְעֵינַיִךְ מוֹצֵאת תֵּבָה זוֹ חֵן, מָרַת גְרַנְט? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת הָעַלְמָה הַצְעִירָה.

– הָהּ, אֲדֹונִי, אֵין מִלִים בְּפִי לְהַבִּיעַ לְךָ אֶת תּוֹדָתִי! אֲנִי שְׂבֵעַת־רָצוֹן מִכֹּל! – עָנְתָה מֶרִי, בְּהַבִּיטָהּ עָלָיו בְּמֶבָּטָהּ הַבָּהִיר.

– אָכֵן זֶה אֹפִי מְאֻשָׁר וְטוֹב! – רָטַן וִילְסוֹן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, – לוּ הָיוּ גַם נָשֵׁינוּ וּבְנוֹתֵינוּ שְׂבֵעוֹת־רָצוֹן מִכֹּל, כִּי אָז לֹא חָסַרְנוּ דָבָר, וְיָכֹלְנוּ לִהְיוֹת מְאֻשָׁרִים בְּחַיֵינוּ.

– הֶאָח, אֵלִי שֶׁבַּשָׁמַיִם, מָה נִפְלָא קָרוֹן זֶה! – נִתְפַּעֵל פַּגַנֶל – הֲלֹא טוֹב הוּא מִכָּל מֶרְכָּבוֹת הַדֹאַר שֶׁבָּעוֹלָם! בְּנָסְעֵנוּ בַּעֲגָלָה זוֹ נִהְיֶה דוֹמִים לַחֲבוּרַת רוֹקְדִים בְּחֶבֶל וְעוֹשֵׂי נִפְלָאוֹת, הַנוֹסְעִים לְהַרְאוֹת נִפְלְאוֹתֵיהֶם בִּימֵי־שׁוּק. אֲבָל אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. יִתְרוֹנוֹ הָעִקָרִי שֶׁל בַּיִת מִתְנוֹעֵעַ זֶה הוּא, שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹלִיכוֹ לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁרוֹצִים, לָעצְרוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לִידֵי תְּנוּעָה.

– מַר פַּגַנֶל, אֲנִי מְקַוָה לִרְאוֹתְךָ אֶצְלִי בְּ“טְרַקְלִינִי”, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בִּצְחוֹק.

– הוֹי, הוֹי, גְבִרְתִּי, תּוּכְלִי לִהְיוֹת בְּטוּחָה, שֶׁאֲנִי לֹא אֶמָנַע מִן הַכָּבוֹד הַזֶה, – אָמַר הַמְלֻמָד.

– תּוּכַל לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּכָבוֹד זֶה, מָתַי שֶׁיְהֵא בִּרְצוֹנְךָ, – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה. בֵּינְתַיִם שִׁלֵם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לָאִירְלַנְדִי בְּעַד הַשְׁוָרִים, הַסוּסִים, הַקָרוֹן וְאֵי־אֵלֶה, צָרְכֵי מָזוֹן שֶׁקָנָה מִמֶנוּ, וְשׁוּב הוֹדָה לוֹ עַל טוּב לִבּוֹ, עֲמָלוֹ וְעֶזְרָתוֹ, וְעַל זֶה שֶׁוִתֵּר בִּשְׁבִילָם עַל אַיְרְטוֹן.

פַּדִי אָ’מוֹר הִשְׁתַּחֲוָה לַלוֹרְד מִתּוֹךְ חִיוּךְ וּמִתּוֹךְ שְׂבִיעַת־רָצוֹן עַל טוּב לִבּוֹ וְעַל הִתְנַהֲגוּתוֹ הַנְדִיבָה שֶׁל הַלוֹרְד.

הִגִיעָה הַשָׁעָה לָצֵאת לַדֶרֶךְ. הַגְבִירוֹת יָשְׁבוּ בַּמָדוֹר הַמְיֻחָד שֶׁלָהֶן, מַר אוֹלְבִּינֶט בָּא אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַחֲלָה בַּמָדוֹר שֶׁלוֹ, אַיְרְטוֹן יָשַׁב בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה, וְהַשְׁאָר מְזֻיָנִים מִכַּף רַגְלָם עַד קָדְקָדָם, מִהֲרוּ וְעָלוּ עַל סוּסֵיהֶם.

– יַצְלִיחַ ה' דַּרְכְּכֶם! – קָרְאוּ אַחֲרֵיהֶם בְּנֵי הַחַוָה.

אַיְרְטוֹן הִצְלִיף בַּשׁוֹט וְגָעַר בַּשְׁוָרִים, וְהַלָלוּ זָזוּ מִמְקוֹמָם.

הַקָרוֹן הִתְנוֹדֵד, חָרַק וְאַחֲרֵי זְמַן־מָה נֶעֱלָם מֵעֵין בְּנֵי הַחַוָה.

פֶּרֶק ט: אַדְמַת וִיקְטוֹרְיָה

בָּא הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בְּדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1864. בְּרֹחַב זֶה דוֹמֶה הַחֹדֶשׁ דֶצֶמְבֶּר לַחֹדֶשׁ יוּנִי בְּאֵירוֹפָּה. לְפִי הַלוּחַ הַמְקוֹמִי הִתְחִיל הַקַיִץ עוֹד לִפְנֵי שְׁנֵי יָמִים. וְכֹה נֶאֶלְצָה מִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לַעֲבֹר בְּאוֹסְטְרַלְיָה בִּתְקוּפַת הַשָׁנָה הַחַמָה בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ לוֹהֲטוֹת מַמָשׁ.

כָּל נַחֲלוֹת אַנְגְלִיָה בְּחֶלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט נִקְרָאוֹת בַּשֵׁם הַכְּלָלִי אוֹסְטְרָלַזְיָה וְלָזוֹ שַׁיָכוֹת אוֹסְטְרַלְיָה, טַסְמַנְיָה, נְיוּ־זִילֶנְד וְעוֹד כַּמָה וְכַמָה אִיִים סְמוּכִים. מוֹשָׁבוֹת אַנְגְלִיָה בַּיַבֶּשֶׁת הָאוֹסְטְרַלִית אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָן דוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ בְּטִבְעָן, הֲרֵי הֵן דוֹמוֹת בְּמִדוֹתֵיהֶן. הָאַנְגְלִים כְּאִלוּ מָדְדוּ בִּמְחוּגָה אֶת שִׁטְחָהּ שֶׁל כָּל מוֹשָׁבָה וּמוֹשָׁבָה, מִבְּלִי לָשִׂים לֵב כְּלָל אֶל רִכְסֵי הֶהָרִים, זִרְמֵי הַנְהָרוֹת, הֶבְדְלֵי הָאַקְלִים וִילִידֵי הָאָרֶץ בְּנֵי הַשְׁבָטִים הַשׁוֹנִים. כְּשֶׁמַשְׁקִיפִים מִמָרוֹם, מִמְעוּף הַצִפּוֹר, לְמַטָה, רוֹאִים אֶת הַחֲלוּקָה הַזֹאת כְּלוּחַ הַשַׁח־מַט. הַדַיוּק וְהַקַוִים הַיְשָׁרִים שֶׁל הַחֲלֻקָה מְעִידִים, כִּי קְבִיעָתָם שֶׁל גְבוּלוֹת הַמוֹשָׁבוֹת לֹא נֶעֶשְׂתָה עַל יְדֵי גִיאוֹגְרָף, אֶלָא עַל יְדֵי מְהַנְדֵס. רַק גְלִילוֹת הַחוֹפִים, עַל עִקוּלֵיהֶם, מִפְרְצֵיהֶם, רָאשֵׁיהֶם וְצוֹקֵיהֶם לֹא נִכְנְעוּ לַמְחוּגָה וְנִשְׁאֲרוּ כְּשֵׁם שֶׁנוֹצְרוּ עַל יְדֵי הַטֶבַע.

– שִׁגְעוֹנָם זֶה שֶׁל הָאַנְגְלִים וְאַהֲבָתָם הָעַזָה אֶל הַסִימֶטְרְיָה מַקְנִיטִים אוֹתִי כָּל כָּךְ, שֶׁהֵם מוֹצִיאִים אוֹתִי מִן הַכֵּלִים, – אָמַר פַגַנֶל, כְּשֶׁנִתְגַלְגְלָה הַשִׂיחָה עַל הַחֲלוּקָה הַמְדֻיֶקֶת הַזֹאת – אִלוּ הָיְתָה אוֹסְטְרַלְיָה בִּידֵי הַצָרְפָתִּים, לֹא הָיְתָה נֶהְפֶּכֶת לְלוּחַ שַׁח־מַט. אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם זֹאת!

עַל אִי גָדוֹל זֶה נִמְצָאוֹת בְּיָמֵינוּ שֵׁשׁ מוֹשָׁבוֹת, הֲלֹא הֵן: וֶלְס הַדְרוֹמִית הַחֲדָשָׁה וּבִירָתָהּ סִידְנִי, קְוִינְסְלֶנְד וּבִירָתָהּ בְּרִיסְבֶּן, מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה וּבִירָתָהּ מֶלְבֶּרְן, אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית וּבִירָתָהּ אֶדְלֵיד, אוֹסְטְרַלְיָה הַמַעֲרָבִית וּבִירָתָהּ פֶּרְת, וְהַטֶרִיטוֹרְיָה הַצְפוֹנִית שֶׁאֵין לָהּ עֲדַיִן עִיר בִּירָהּ. כָּל עָרֵי הַמוֹשָׁבוֹת הָאֵלוּ נִמְצָאוֹת סָמוּךְ אֶל הַיָם וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת אָנוּ מוֹצְאִים כָּאן עִיר מְרֻחֶקֶת מִן הַחוֹף יוֹתֵר מִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר.

פְּנִים הָאָרֶץ עַצְמוֹ, שֶׁשִׁטְחוֹ כְּשֶׁטַח שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁל אֵירוֹפָּה, הוּא כִּמְעַט בִּלְתִּי יָדוּעַ לְגַמְרֵי.

לְאָשְׁרָם שֶׁל יְדִידֵנוּ, אֵין הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מְבַתֶּרֶת אֶת הַמִדְבָּרוֹת הָרְחָבִים, אֲשֶׁר בָּהֶם מָצְאוּ אֶת קִבְרָם רַבִּים מִן הַחוֹקְרִים. עַל הַמִשְׁלַחַת הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַחֵלֶק הַדְרוֹמִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, כְּלוֹמַר רְצוּעָה צָרָה שֶׁל אֵזוֹר אֶדְלֵיד, אֶת כָּל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה וְאֶת קָדְקֹד הַמְשֻׁלָשׁ שֶׁל וֶלְס הַדְרוֹמִית הַחֲדָשָׁה.

הַמֶרְחָק מֵרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי עַד לִגְבוּל וִיקְטוֹרְיָה הוּא כְּמֵאָה קִילוֹמֶטֶר. מֶרְחָק כָּזֶה אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי יָמִים, וְאַיְרְטוֹן חָשַׁב לָלוּן בְּדֶרֶךְ זוֹ רַק לַיְלָה אֶחָד וְאֶת הַלַיְלָה הַשֵׁנִי לְבַלוֹת בְּאַסְפְּלִי – הַנְקֻדָה הַמַעֲרָבִית שֶׁל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.

בְּרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל כָּל מַסָע נֶחְפָּזִים, כַּיָדוּעַ, גַם הָרוֹכְבִים וְגַם הַסוּסִים, שֶׁלֹא עָיְפוּ עֲדַיִן. לָאֲנָשִׁים אֵין הַחִפָּזוֹן הַזֶה מַזִיק בְּיוֹתֵר, אוּלָם הַסוּסִים מִתְיַגְעִים מְאֹד מֵהֲלִיכָה מְהִירָה כָּזֹאת. גְלֶנֶרְוַן יָדַע אֶת הַדָבָר וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיט לֹא לְהָאִיץ בַּסוּסִים וְלַעֲבֹר בְּיוֹם לֹא יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים עַד חֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר. וְאָמְנָם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר יוֹתֵר, מִשׁוּם שֶׁתַּיָרֵינוּ נֶאֶלְצוּ לְהִתְחַשֵׁב עִם הֲלִיכָתָם הָאִטִית שֶׁל הַשְׁוָרִים, אֲשֶׁר לַמְרוֹת הֱיוֹתָם חֲזָקִים מְאֹד הֲרֵי הֵם עוֹשִׂים אֶת עֲבוֹדָתָם לְאַט־לְאַט. הַקָרוֹן הָיָה מֶרְכָּז הָאוֹרְחָה, כְּעֵין מִבְצָר נָע, וְעַל הָרוֹכְבִים הָיָה לִשְמֹר עָלָיו וְלֹא לְהִתְרַחֵק מִמֶנוּ. שְׁנַיִם־שְלֹשָׁה מִן הָרוֹכְבִים רַשָׁאִים הָיוּ לִנְטוֹת הַצִדָה וְלָצוּד אֵיזֶה צַיִד, אֲבָל הַשְׁאָר הֻכְרַח לְהִמָצֵא תָּמִיד לְיַד הַקָרוֹן.

פַּגַנֶל הֶרְאָה פְּעִילוּת יְתֵרָה. הוּא הָיָה מְבַדֵחַ אֶת הַגְבִירוֹת בִּבְדִיחוֹתָיו הַבִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת: קוֹרֵא לְרוֹבֶּרְט וּלְכָל מִי שֶׁרָצָה, לִשְׁמֹעַ אֶת שֵׁעוּרָיו בִּידִיעַת הַטֶבַע; שׁוֹלֵחַ כַּדוּר בְּצִפּוֹר מְעוֹפֶפֶת, אוֹ מַבִּיט בְּמִשְקַפְתּוֹ וּמִתְמַכֵּר לְהִתְפַּעֲלוּת לִירִית.

הַהֲלִיכָה בִּמְחוֹז אֶדְלֵיד לֹא הָיְתָה מְעַנְיֶנֶת בְּיוֹתֵר. מַהֲלָךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נִמְשְׁכוּ גִבְעוֹת חֹול, שְׁטָחִים גְדוֹלִים שֶׁל קַרְקַע בְּתוּלָה הַמְכֻסָה שִׂיחִים דַלִים וְכָרִים רַחֲבֵי־יָדַיִם זְרוּעֵי צְמָחִים מְכִילֵי מֶלַח רַב, שֶׁהַצֹאן אוֹכֵל אוֹתָם בְּתֵאָבוֹן. בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בֵּין עַמוּדֵי הַטֶלֶגְרָף הַמְקַשֵׁר אֶת אֶדְלֵיד עִם הַחוֹף, רָעוּ כְּבָשִׂים בַּעֲלֵי רֹאשׁ מוּזָר, הַמְצוּיִים רַק בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

בִּכְלָל הִזְכִּיר מִישׁוֹר זֶה אֶת הַפַּמְפּוֹת שֶׁל אַרְגֶנְטִינָה. אוֹתוֹ מִדְבָּר חַדְגוֹנִי, אוֹתָהּ אַדְמַת־טְרָשִׁים וְאוֹתוֹ אֹפֶק פָּתוּחַ וְגָלוּי מִכָּל צַד. מַכְּס נַבְּס טָעַן, שֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם בַּאֲמֶרִיקָה הַדְרוֹמִית, אֲבָל פַּגַנֶל הִבְטִיחַ, כִּי עוֹד מְעַט וְהַמַחֲזֶה יִשְׁתַּנֶה. הַתַּיָרִים חִכּוּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְשִׁנוּי הַנוֹף שֶׁנָסַךְ עֲלֵיהֶם שִׁעֲמוּם קָשֶׁה.

בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם עָבְרָה הָאֹרְחָה רְצוּעָה צָרָה וַאֲרֻכָּה הַיְדוּעַה בְּשֵׁם “בִּקְעַת הַיִתּוּשִׁים”.

הַגִּיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד הֵעִיר בְּעֹנֶג מְיֻחָד, שֶׁחֶבֶל זֶה נָאֶה לִשְׁמוֹ וּשְׁמוֹ נָאֶה לוֹ. וְאָמְנָם הִתְנַפְּלוּ עַל תַּיָרֵינוּ עַנְנֵי הַמְצִיקִים הַפְּעוּטִים וְהַטַרְחָנִים, וּלְהִפָּטֵר מֵהֶם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה אֲפִלוּ בַּקָרוֹן, כִּי הַלָלוּ חָדְרוּ גַם לְתוֹכוֹ בְּעַד כָּל חָרִיץ וָסֶדֶק. לְאָשְׁרָם, נִמְצָא “בְּבֵית־הַמֶרְקַחַת” אֲשֶׁר אִתָּם כֹּהֶל נַשְׁדוּרִי הַמַרְגִיעַ אֶת כְּאֵב הָעֲקִיצוֹת וּמוֹנֵעַ אֶת תְּפִיחַת הַבָּשָׂר, אוּלָם אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ הַמְצִיקִים הַקְטַנִים הַלָלוּ לְמַשָׂא עַל הַתַּיָרִים, וְאַף פַּגַנֶל עַצְמוֹ הִתְחִיל לְשַׁלַח לַעֲזָאזֵל אֶת “מוֹצְצֵי הַדָם”, אִם כִּי תְּחִלָה כִּמְעַט שָׂמַח עַל הָאֶפְשָׁרוּת “לַעֲשׂוֹת אִתָּם הַכָּרָה” פָּנִים אֶל פָּנִים.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִתְחִיל הַנוֹף הַמְשַׁעֲמֵם לְהִתְעוֹרֵר לִתְחִיָה עַל יְדֵי קְבוּצוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁל עֲצֵי שִׁטִים וַעֲצֵי גּוּמִי. פֹּה וָשָׁם הוֹפִיעוּ גַם זֵיתִים, לִימוֹנִים וְאַלוֹנִים. וּבְשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב הִגִיעָה הָאוֹרְחָה לַתַּחֲנָה רֶד־גֶיְם.

בְּשֵׁם “תַּחֲנוֹת” נִקְרָאוֹת בִּפְנִים הָאָרֶץ גִדְרוֹת הַצֹאן. הַלָלוּ נִמְצָאוֹת כָּאן לָרֹב, כִּי מְקֹורָהּ הָרָאשִׁי שֶׁל עֹשֶׁר הָאָרֶץ הַזֹאת הוּא גִדוּל הַצֹאן. מְגַדְלֵי הַצֹאן נִקְרָאִים כָּאן “רוֹבְצִים”, כִּי הָרוֹעִים מַרְבִּים מְאֹד בַּהֲלִיכָה, וּכְשֶׁמִזְדַמֶנֶת לָהֶם רַק אֵיזוֹ שָׁעָה קַלָה שֶׁל מְנוּחָה, מִיָד הֵם רוֹבְצִים עַל הָאָרֶץ, כְּדֵי לָתֵת מְעַט מְנוּחָה לְרַגְלֵיהֶם הָעֲיֵפוֹת.

תַּחֲנַת רֶד־גֶיְם הָיְתָה קְטַנָה, וּבְכָל זֹאת נִתְכַּבְּדוּ שָׁם תַּיָרֵינוּ בַּאֲרוּחָה וְנִתְקַבְּלוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כְּמוֹ בְּבֵיתוֹ שֶׁל פַּדִי אָ’מוֹר. הַמִתְיַשְׁבִים הָאוֹסְטְרָלִיִים מִצְטַיְנִים בְּמִדַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וְדֶלֶת בֵּיתָם פְּתוּחָה תָּמִיד לִרְוָחָה וְשֻלְחָנָם עָרוּךְ לִפְנֵי כָּל הַבָּא. בְּנֵי הַמִשְׁלַחַת לָנוּ כָּאן בַּלַיְלָה וְעִם הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר קָמוּ לָצֵאת שׁוּב לְדַרְכָּם, כְּדֵי שֶׁיַסְפִּיקוּ עוֹד הַיוֹם לְהַגִיעַ לְוִיקְטוֹרְיָה.

פְּנֵי הַקַרְקַע נִשְתַּנוּ. הַגְבָעוֹת הַמְכַסוֹת חוֹל אָדֹם הָלְכוּ הָלוֹךְ וְהִתְרוֹמֵם, כְּשֶׁהֵם נִמְשָׁכוֹת עַד הָאֹפֶק. דוֹמֶה הָיָה, שֶׁכָּל הַנוֹף הַזֶה עוֹטֶה אֵיזוֹ שְׂמִיכָה אֲדַמְדָמָה־בְּהִירָה הַמִתְנוֹעַעַת בָּרוּחַ. וְהָלְאָה מִזֶה נִרְאוּ שְׁטָחִים מְכֻסֵי עֵצִים גְבוֹהִים וְעָבִים מְאֹד. אֵלֶה הָיוּ מְבַשְׂרֵי הַיְעָרוֹת, יַעֲרוֹת־הָעַד שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה.

כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ לְוִיקְטוֹרְיָה, נִשְׁתַּנָה מַרְאֵה הַסְבִיבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר הָאֲדָמָה קִבְּלָה אֹפִי אַחֵר לְגַמְרֵי.

הָאֹרְחָה נָעָה לָהּ בְּקַו יָשָׁר, וּגְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט, שֶׁשׁוּם מַעֲצוֹר לֹא יַטֶה אוֹתוֹ מִן הַדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה שֶׁהִיא, כַּיָדוּעַ, הַקְצָרָה בְּיוֹתֵר.

הַשְׁוָרִים הִתְנַהֲלוּ לְאַט, אַךְ לְלֹא כָּל יְגִיעָה וְהֵם לֹא דָרְשׁוּ חֲנָיוֹת תְּכוּפוֹת לְמַעַן הִנָפֶשׁ. בְּאֹפֶן כָּזֶה לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְהוֹגִיעַ אַף אֶת הַסוּסִים. אוּלָם הַנְסִיעָה הָיְתָה בִּגְלַל כָּךְ אִטִית וְלֹא יָשְׁרָה בְּעֵינֵי פַּגַנֶל הַמָהִיר.

בְּעָבְרָם כְּמֵאָה קִילוֹמֶטֶר, הִגִיעָה הָאֹרְחָה בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּדֶצֶמְבֶּר אֶל הַכְּפָר הַקָטָן אַסְפְּלִי – הָרִאשׁוֹן בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.

אְיְרטֹון הֵבִיא אוֹתָם לְפּוּנְדָק צָנוּעַ. אֲשֶׁר מֵעַל לְפִתְחוֹ הָיָה תָּלוּי שֶׁלֶט “פּוּנְדָק הַכֶּתֶר”. אֲרוּחַת־הָעֶרֶב בְּאוֹתוֹ פּוּנְדָק הֵכִילָה בְּעִקָר בְּשַׂר־אַיִל מֻתְקָן בְּאֹפָנִים שׁוֹנִים.

הַתַּיָרִים הָיוּ רְעֵבִים מְאֹד וְלָכֵן אָכְלוּ בְּתֵאָבוֹן גָדוֹל כָּל מַאֲכָל שֶׁשָׂמוּ לִפְנֵיהֶם. אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה שָׁאֲלוּ אֶת פַּגַנֶל מַה יָדוּעַ לוֹ עַל חֵלֶק זֶה שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, הַמְכֻנֶה עַל־פִּי־רֹב בְּשֵׁם “אוֹסְטְרַלְיָה הַמְאֻשֶׁרֶת”.– הֲנָכוֹן הוּא כִּנוּי זֶה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ הַמְלֻמָד – כִּנוּי זֶה אֵינוֹ נָכוֹן כְּלָל וּכְלָל. יוֹתֵר נָכוֹן הוּא לִקְרֹא לָהּ “הָעֲשִׁירָה”, וַהֲרֵי הָאֹשֶׁר לֹא תָּמִיד הוּא בָּעֹשֶׁר. גַם “עַל עַפְרוֹת זָהָב נַחֲלֵי דִמְעָה נִטָיוּ”, כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר, וְגַם פֹּה הָיָה כַּדָבָר הַזֶה. בִּגְלַל מִכְרוֹת־הַזָהָב שֶׁלָהּ, נָפְלָה אוֹסְטְרַלְיָה קָרְבָּן בִּידֵי חֲבוּרוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים רוֹדְפֵי בֶּצַע, אַךְ עַל עִנְיָן זֶה עוֹד תִּשְׁמְעוּ לֹא מְעַט אַחַר כָּךְ.

– אִם לֹא אֶשְׁגֶה, גֻלְתָּה וִיקְטוֹרְיָה אַךְ זֶה לֹא מִכְּבָר? – הִמְשִׁיכָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן לִשְׁאֹל.

– כֵּן, גְבִרְתִּי, הִיא אַךְ בַּת שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְלֹא יוֹתֵר… בַּשִׁשִׁי לְיוּנִי, שְׁנַת 1835, בַּיוֹם הָרְבִיעִי…

– בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה פָּחוֹת רֶבַע לִפְנוֹת עֶרֶב, נִכְנַס לְתוֹךְ דְבָרָיו הַמַיוֹר, שֶׁאָהַב לְקַנְטֵר אֶת פַּגַנֶל.

– לֹא, מַיוֹר חָבִיב, בְּשָׁעָה שֶׁבַע וְעֶשֶׂר דַקוֹת בְּדִיוּק, – תִּקֵן הַגֵיאוֹגְרָף בְּטוֹן רְצִינִי – וְאִם כֵּן: בַּשִׁשִׁי לְיוּנִי, שְׁנַת 1835, בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, בְּשָׁעָה שֶׁבַע וְעֶשֶׂר דַקוֹת הִנִיחוּ בַּטְמַן וּפַלְקְנֶר אֶת רֵאשִׁית הַיְסוֹד לַמוֹשָׁבָה פּוֹרְט־פִילִיפּ. בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה מוֹשָׁבָה זוֹ שַׁיֶכֶת לְוֶלְס הַחֲדָשָׁה וְנִמְצָאָה תַּחַת חָסוּתָהּ שֶׁל הָעִיר סִידְנִי. אוּלָם בִּשְׁנַת 1851 זָכְתָה לְעַצְמָאוּת וְקִבָּלָה אֶת הַשֵׁם וִיקְטוֹרְיָה.

– וּמַמָשׁ מֵאָז הֵחֵלָה פְּרִיחָתָהּ? – שָׁאַל הַמַיוֹר.

– שְׁפֹט אַתָּה בְּעַצְמְךָ, יְדִידִי הַטוֹב – עָנָה פַּגַנֶל – אֲנִי מוּכָן לְהָבִיא לְפָנֶיךָ מִסְפָּרִים מִן הַסְטָטִיסְטִיקָה הָאַחֲרוֹנָה, כִּי אֵין לָשׁוֹן שֶׁתְּדַבֵּר בְּרוּרוֹת יוֹתֵר מִן הַמִסְפָּרִים.

– אִם כֵּן הָבָה מִסְפָּרֶיךָ וְנִשְׁמַע אֶת לְשׁוֹנָם הַבְּרוּרָה.

– הֲרֵי הֵם לְפָנֶיךָ: בִּשְׁנַת 1836 נִמְצְאוּ בַּמוֹשָׁבָה פּוֹרְט־פִילִיפּ רַק מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה תּוֹשָׁבִים, וְעַתָּה תִּמְצָא בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים אֶלֶף תּוֹשָׁבִים. כֵּן תִּמְצָא בָּהּ כַּיוֹם שִׁבְעָה מִלְיוֹנִים גְפָנִים הַנוֹתְנוֹת מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה מֵאָה עֶשְׂרִים וְאֶחָד אֶלֶף חָבִיוֹת יַיִן. בְּמִישׁוֹרֶיהָ רוֹעִים מֵאָה וּשְׁלֹשָׁה אֲלָפִים סוּסִים, וְעַל כָּרֶיהָ הַדְשֵׁנִים תִּמְצָא שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׂבְעִים וַחֲמִשָׁה אֶלֶף בָּקָר.

– כִּמְדֻמַנִי, שֶׁמְדִינָה זוֹ עֲשִׁירָה גַם בַּחֲזִירִים… – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– מִסְפָּרָם מַגִיעַ בְּיָמֵינוּ אֵלֶה עַד שִׁבְעִים וַחֲמִשָׁה אֶלֶף, שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה.

– וּכְלוּם כּוֹלֵל כְּבָר מִסְפָּר זֶה אֶת אֲשֶׁר אָכַלְנוּ זֶה עַכְשָׁיו?

– לֹא בְּשַׂר־חֲזִיר אָכַלְנוּ, וּלְפִיכָךְ אֵין זֶה נִכְלָל בַּמִסְפָּר.

– אָמְנָם כֵּן, טָעִיתִי, אֲנַחְנוּ אָכַלְנוּ בְּשַׂר־אַיִל וְלֹא בְּשַׂר־חָזִיר… הֲרַבִּים הֵם הָאֵילִים פֹּה?

– מִסְפָּרָם גָדוֹל מְאֹד, שִׁבְעָה מִלְיוֹנִים מֵאָה וַחֲמִשָׁה־עָשָׂר אֶלֶף וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף וְשִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו מִתּוֹךְ תַּעֲנוּג, כְּאִלוּ הָיָה כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶה שֶׁלוֹ כֻּלוֹ – אֶת הָאַיִל שֶׁאָכַלְנוּ לֹא לָקַחְתִּי בְּחֶשְׁבּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁאָכַלְנוּהוּ כִּמְעַט עַד תֻּמוֹ.

– הֵידָד, מַר פַּגַנֶל! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כְּשֶׁהִיא צוֹחֶקֶת בִּמְלֹא פִּיהָ – עָלַי לֶאֱמֹר אֶת הָאֱמֶת בְּפָנֶיךָ: אַתָּה כָּל כָּךְ בָּקִי בְּגִיאוֹגְרַפְיָה וְיוֹדֵעַ כָּל כָּךְ יָפֶה לְהוֹכִיחַ הַכֹּל בִּמִסְפָּרִים, עַד שֶׁכָּל מַאֲמַצָיו שֶׁל קְרוֹבֵנוּ מַכְּס נַבְּס לְהַכְשִילְךָ עוֹלִים בַּתֹּהוּ.

– וְכֵיצַד זֶה לֹא אֵדַע דָבָר שֶׁאוּמְנוּתִי בּוֹ, גְבִרְתִּי? אֲנִי יוֹדֵעַ גַם דְבָרִים רַבִּים, שֶׁלֹא נִרְשְׁמוּ עוֹד בְּשׁוּם סֶפַר לְגִיאוֹגְרַפְיָה.

– אָכֵן, – קְרָא גְלֶנֶרְוַן – אֵין גְדֻלָתוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד אֶלָא בָּזֶה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַצִּבּוּר. אֲבָל אַתָּה הֲרֵי הִבְטַחְתָּנוּ, שֶׁנִרְאֶה בְּאֶרֶץ זוֹ פְּלָאוֹת כָּאֵלוּ, שֶׁאַף לֹא חָלַמְנוּ עַל כְּמֹותָן.

– הִבְטַחְתִּי וְאֶעֱמֹד בְּדִבּוּרִי, לוֹרְד יָקָר.

– וְאוּלָם עַד עַכְשָׁיו… – פָּתַח הַמַיוֹר, שֶׁכַּוָנָתוֹ הָיְתָה שׁוּב לְקַנְטֵר אֶת פַּגַנֶל.

– אַל־נָא תִּקְצַר כָּל כָּךְ רוּחֲךָ, מַכְּס נַבְּס! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף – עוֹד לֹא הִסְפַּקְתָּ, כִּלְשׁוֹן הַבְּרִיוֹת, לִדְּרֹךְ עַל מִפְתַּן הַבַּיִת וּכְבָר הִנְךָ דוֹרֵשׁ שֶׁיְכַבְּדוּךָ מִכָּל טוּב. הִתְאַפֵּק־נָא קְצָת, בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא יֵעָשֶׂה דָבָר בִּמְהִירוּת רַבָּה כָּל כָּךְ. אֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם וַאֲנִי חוֹזֵר עַל דְבָרַי, שֶׁאוֹסְטְרַלְיָה הִיא אַחַת מִפִּנוֹת הָעוֹלָם הַמְעַנְיְנוֹת בְּיוֹתֵר. הִתְהַווּתָהּ, טִבְעָהּ, אְקִלימָהּ, חַיוֹתֶיהָ, צִמְחֵי אַדְמָתָהּ, וְכֵן הַהַשְׁעָרוֹת, כִּי בְּאַחַד הַיָמִים תֵּעָלֵם לְפֶתַע־פִּתְאֹם כְּשֵׁם שֶׁהוֹפִיעָה – כָּל אֵלֶה הִתְמִיהוּ מֵאָז, מַתְמִיהִים כַּיוֹם וְיַתְמִיהוּ גַם לֶעָתִיד אֶת הַמְלֻמָדִים. שַׁעֲרוּ־נָא בְּנַפְשְׁכֶם, יְדִידַי, יַבֶּשֶׁת־אֶרֶץ, שֶׁמִתְּחִלָה הִתְנַשְׂאוּ קְצוֹתֶיהָ בִּלְבַד, וְלֹא מֶרְכָּזָהּ, עַד כִּי הָיְתָה דוֹמָה לְטַבַּעַת עֲנָקִית הַצָפָה עַל פְּנֵי הַמַיִם. יַבּשֶׁת, שֶׁמֶרְכָּזָהּ – לְפִי הַשְׁעָרַת מְלֻמָדִים אֲחָדִים – אֵינוֹ אֶלָא יָם שֶׁהִתְאַיֵד! שַׁווּ נֶגֶד עֵינֵיכֶם אֶרֶץ, שֶׁנַהֲרוֹתֶיהָ מְמַהֲרִים כָּל כָּךְ לְהִתְנַדֵף וּלְהִתְיַבֵּשׁ, עַד שֶׁסוֹף־סוֹף לֹא יִשָׁאֵר בָּהּ אַף נָהָר אֶחָד. אֶרֶץ, אֲשֶׁר בְּשׁוּם מָקוֹם בָּהּ לֹא יָרְגַשׁ טַחַב, לֹא בָּאֲוִיר וְלֹא בַּקַרְקַע. אֶרֶץ, שֶׁעֲצֶיהָ מַחֲלִיפִים מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה לֹא אֶת עֲלֵיהֶם, אֶלָא אֶת קְלִפָּתָם, וְהֶעָלִים מַפְנִים כְּלַפֵּי הַשֶׁמֶשׁ לֹא אֶת פְּנֵי טַרְפֵיהֶם, אֶלָא אֶת צַלְעוֹתֵיהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים כָּל צֵל. אֶרֶץ, שֶׁבָּהּ נִמְצָאִים עֵצִים בִּלְתִּי נִשְׂרָפִים בָּאֵשׁ, וַאֲבָנִים הַמִתְפּוֹרְרוֹת מִמֵימִי הַגֶשֶׁם. אֶרֶץ, שֶׁהָעֵצִים שֶׁלָּהּ הֵם נְמוּכֵי־קוֹמָה וַעֲשָׂבֶיהָ מַגִיעִים עַד לְגֹבַהּ רַב. אֶרֶץ, שֶׁהַחַיוֹת בַּעֲלוֹת אַרְבַּע הָרַגְלַיִם אֲשֶׁר בָּהּ הֵן בַּעֲלוֹת חַרְטוֹם, כְּמוֹ הַחַרְטוֹמָן וְקִפּוֹד־הַנְמָלִים. אֶרֶץ, שֶׁחַיוֹת הַקֶנְגוּרוּ מְדַלְגוֹת עַל פְּנֵי מִישׁוֹרֶיהָ בְּרַגְלֵיהֶן הַבִּלְתִּי שָׁווֹת בְּאָרְכָּן; שֶׁהַשׁוּעָלִים מְעוֹפְפִים בָּהּ מֵעֵץ אֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ; שֶׁהָעַכְבָּרִים בּוֹנִים לָהֶם קִנִים; שֶׁהָעוֹפוֹת מְקַבְּלִים אוֹרְחִים בִּטְרַקְלִין כָּמוֹנוּ בְּנֵי־הָאָדָם וְהֵם מַתְמִיהִים אוֹתָנוּ בִּזְמִירוֹתֵיהֶם, וּבְּחִקוּי קוֹלוֹת שׁוֹנִים. יֵשׁ מֵהֶם הַצוֹחֲקִים עִם עֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר וְיֵשׁ מֵהֶם הַבּוֹכִים בִּשְׁעַת הַשְׁקִיעָה. אֶרֶץ, שֶׁבַּרְבּוּרֶיהָ אֵינָם⁷ צְחוֹרִים כַּשֶׁלֶג, אֶלָא שְׁחוֹרִים כְּפֶחָמִים. הָהּ, אֶרֶץ רַבַּת מְקוֹרִיוּת וַהֲפָכִים! הָהּ, אוֹסְטְרַלְיָה, אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת, הַבּוֹעֶטֶת בְּחֻקֵי הַטֶבַע! אַיֵה עֵט סוֹפֵר, שֶׁיוּכַל לְסַפֵּר וּלְתָאֵר אֶת חִנֵךְ וְיִפְעָתֵךְ? אַיֵה הַמְשׁוֹרֵר שֶׁיֵדַע לְשׂוֹרֵר אֶת תְּהִלָתֵךְ?

נְאוּמוֹ שֶׁל מַזְכִּיר הַחֶבְרֶה הַגִיאוֹגְרָפִית הָיָה דוֹמֶה לְזֶרֶם גוֹעֵשׁ וְהוֹמֶה הַפּוֹרֵץ כָּל מַחְסוֹם וְכָל סֶכֶר. הוּא בָּעַר כֻּלוֹ מֵהִתְרַגְשׁוּת וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ. בְּיָדוֹ הָאַחַת פָּרַע אֶת שְׂעָרוֹת רֹאשׁוֹ וְהֵסִיט אֶת מִשְׁקָפָיו לְמַעְלָה וּלְמַטָה, וּבַיָד הַשְׁנִיָה הֵבִיא לִידֵי סַכָּנָה אֶת שְׁכֵנָיו – בַּהֲנִיעוֹ בְּמַזְלֵג הֵנָּה וָהֵנָה מַמָשׁ מוּל פְּנֵיהֶם.

נִדְמֶה הָיָה, שֶׁאַחֲרֵי כָּל הָאָמוּר לְמַעֲלָה וְאַחֲרֵי כָּל הַנִפְלָאוֹת שֶׁסִפֵּר הַמְלֻמָּד עַל דְבַר אוֹסְטְרַלְיָה לֹא הָיָה עוֹד מַה לְהוֹסִיף. אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁאַל הַמַיוֹר בִּתְמִימוּת רַבָּה:

– וְזֶה הַכֹּל, פַּגַנֶל?

– לֹא, עוֹד לֹא הַכֹּל, הֶחֱסַרְתִּי עוֹד הַרְבֵּה מְאֹד! – הֵשִׁיב הַמְלֻמָד בְּחֹם.

– הַאֻמְנָם? – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּסַקְרָנוּת רַבָּה – כְּלוּם מִצְטַיֶנֶת אוֹסְטְרַלְיָה עוֹד בִּפְלָאִים רַבִּים מֵאֵלֶה?

– בְּהַרְבֵּה, גְבִרְתִּי! הִיא מִצְטַיֶנֶת, לְמָשָׁל, גַם בְּאַקְלִימָהּ. וְעַל דָבָר זֶה בִּלְבַד רְאוּיָה הִיא לְקַבֵּל פְּרָס.

– וּמָה הֵן סְגֻלוֹתָיו הַמְיֻחָדוֹת שֶׁל אַקְלִים זֶה?

– רֵאשִׁית מְרֻבֶּה מְאֹד בַּאֲוִירָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה הַחַמְצָן וּמוּעָט הוּא הַחַנְקָן. שֵׁנִית אֵין בָּהּ רוּחוֹת לָחוֹת כְּלָל, כִּי הַפָּסָטִים נוֹשְׁבִים בְּהַקְבָּלָה לַחוֹפִים וְאֵינָם נוֹגְעִים בַּיַבֶּשֶׁת. וּשְׁלִישִׁית, רֹב הַמַחֲלוֹת שֶׁהָאֶנוּשׁוּת סוֹבֶלֶת מֵהֶן בִּשְׁאַר חֶלְקֵי כַּדוּר־הָאָרֶץ, הָחֵל בְּטִיפוּס וּבַאֲדֶמֶת וְכָלֵה בְּאַבַּעְבּוּעוֹת, אוֹ בְּמַחֲלוֹת שֶׁאֵין תְּרוּפָה לָהֶן, אֵינָן שְׁכִיחוֹת כָּאן כְּלָל וּכְלָל.

– זֶה בֶּאֱמֶת יִתְרוֹן גָדוֹל, – הֵעִיר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– מוּבָן מֵאֵלָיו! – קָרָא פַּגַנֶל – אֲבָל אֵין זֶה עֲדַיִן הַכֹּל! לְאַקְלִימָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה יֵשׁ עוֹד סְגֻלָה אַחַת, שֶׁכִּמְעַט אִי־אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בָּהּ.

– וּמַהִי זוֹ? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֵינִי מֵעֵז לְפָרֵשׁ אוֹתָהּ לִפְנֵיכֶם, שֶׁכֵּן לֹא תַּאֲמִינוּ לִי.

– נַאֲמִין, עַל דִבְרָתֵנוּ, נַאֲמִין! – קָרְאוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

– הָאַקְלִים הָאוֹסְטְרָלִי… – פָּתַח הַמְלֻמָּד וְהִפְסִיק רֶגַע בְּהִסְתַּכְּלוֹ בַּחֲבֵרָיו.

– סַיֵם, סַיֵם, פַּגַנֶל! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– מְטַהֵר אֶת מִדוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם! – סִיֵם הַמְלֻמָד.

– מְטַהֵר אֶת מִדוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם?

– כֵּן, – אִשֵׁר הַמְלֻמָד בְּטוֹן שֶׁל הַכָּרָה עֲמֻקָה – לָאַקְלִים תְּכוּנָה מַפְלִיאָה לְזַכּוֹת אֶת הַלֵב. הָאֲוִיר כָּאן אֵינוֹ מַחֲלִיד אֶת הַמַּתָּכוֹת וְאֵינוֹ מַחֲלִיד – אִם אֶפְשָׁר לֵאמֹר כָּךְ – גַם אֶת הָאֲנָשִׁים. בְּאַנְגְלִיָה, כַּנִרְאֶה, עָמְדוּ עַל תְּכוּנָה זוֹ, וְתִקְנוּ שֶׁיִהְיוּ שׁוֹלְחִים הֵנָה פּוֹשְׁעִים כְּדֵי לְשַׁפֵּר אֶת מִדוֹתֵיהֶם.

– הַאֻמְנָם פְּעֻלָתוֹ שֶׁל הָאַקְלִים כָּאן הִיא כֹּה מַפְלִיאָה? – תָּמְהָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן, גְבִרְתִּי, הוּא מַשְׁפִּיעַ גַם עַל הָאֲנָשִׁים וְגַם עַל הַחַיוֹת…

– וְכִי אֵינְךָ מִתְלוֹצֵץ, פַּגַנֶל?

– לֹא, הַחַיוֹת הָאוֹסְטְרָלִיוֹת מַתְמִיהוֹת מַמָשׁ בְּעַנְוַתְנוּתָן.

– בְּדָבָר כָּזֶה אִי־אֶפְשָׁר כְּבָר לְהַאֲמִין.

– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֻבְדָה הִיא. אַף הַפּוֹשְׁעִים, שֶׁנִשְׁתָּרֵשׁ בָּהֶם הַחֵטְא, מִשְׁתַּנִים לְגַמְרֵי לְאַחַר שֶׁהֵם נִמְצָאִים שָׁנִים אֲחָדוֹת תַּחַת הַשְׁפַּעַת הָאֲוִיר הַטָהוֹר הַזֶה. אֲנִי חוֹזֵר, שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה נַעֲשִׂים כֻּלָם יוֹתֵר יְשָׁרִים, יוֹתֵר עֲדִינִים וְיוֹתֵר מְסוּרִים לַזוּלָת.

– נִמְצָא, שֶׁהָאֲנָשִׁים הַטוֹבִים הַבָּאִים לְאוֹסְטְרַלְיָה נַעֲשִׂים טוֹבִים עוֹד יוֹתֵר? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן, גְבִרְתִּי, הֵם נַעֲשִׂים כָּאן לַאֲנָשִׁים מֻשְלָמִים!

– וּבְכֵן אַתָּה, פַּגַנֶל, תִּהְיֶה פֹּה לְאִישׁ מֻשְׁלָם? – שָׁאֲלָה שׁוּב הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אַף לֹא תַּכִּירִי אוֹתִי, גְבִרְתִּי! תִּרְאִי וְתִוָכְחִי! – עָנָה לָהּ הַגִיאוֹגְרָף בְּקִידָה.

פֶּרֶק י: הַנָהָר וִימֶר

הַתַּיָרִים עָזְבוּ אֶת מְקוֹם חֲנָיָתָם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, לְאַחֵר שֶׁיָשְׁנוּ הֵיטֵב בְּמִטוֹת פְּשׁוּטוֹת, אֲבָל רַכּוֹת. הָיָה הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה לְדֶצֶמְבֶּר וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשָׁרָב הָיָה כְּבָר מָרְגָשׁ מְאֹד, עֲדַיִן אֶפְשָׁר הָיָה לְשֵׂאתוֹ. הַדֶרֶךְ הָיְתָה חֲלָקָה וְטוֹבָה גַם לַשְׁוָרִים הַמוֹשְׁכִים בַּקָרוֹן וְגַם לַסוּסִים.

בָּעֶרֶב עָמְדָה הָאֹרְחָה לָלוּן עַל חוֹף הָאֲגָם הַלָבָן הַמִצְטַיֵן בְּמֵימָיו הַמְלוּחִים וְהַבִּלְתִּי טוֹבִים לִשְׁתִיָה.

כָּאן הָיָה פַּגַנֶל מֻכְרָח לְהוֹדוֹת, שֶׁהָאֲגָם הַלָבָן אֵינוֹ לָבָן יוֹתֵר מִן הַיָם הַשָׁחֹור, וְשֶׁהַיָם הָאָדֹם אֵינוֹ אָדֹם כְּלָל, שֶׁהַנָהָר הַכָּתֹם אֵינוֹ כָּתֹם וְהֶהָרִים הַתְּכֻלִים אֵינָם מַתְאִימִים כְּלָל לִשְׁמָם. בְּכָל זֹאת הִתְעַקֵשׁ מִתּוֹךְ אַהֲבָה עַצְמִית שֶׁל גִיאוֹגְרָף וּבִקַשׁ לְהוֹכִיחַ שֶׁכָּל הַשֵׁמוֹת הָאֵלֶה הֵם נְכוֹנִים, אֲבָל הוֹכָחוֹתָיו הָיוּ כֹּה קְלוּשׁוֹת, שֶׁלֹא שִׁכְנְעוּ שׁוּם אִישׁ בַּאֲמִתָּתָן.

אוֹלִבִּינֶט הֵכִין אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב בְּמוֹעֲדָהּ. וְאַחַר־כָּךְ שָׁכְבוּ לִישֹׁון, מִי בַּקָרוֹן וּמִי בָּאֹהֶל, וְכֻלָם יָשְׁנוּ לָבֶטַח מִבְּלִי לַחֲשֹׁשׁ לְיִלְלַת הַדִינְגוֹ, אֵלֶה הַכְּלָבִים הַפְּרָאִים הַתּוֹעִים בְּמִישׁוֹרֵי אוֹסְטְרַלְיָה.

אַחֲרֵי הָאֲגָם הַלָבָן הִשְׂתָּרְעָה שְׁפֵלָה נֶחְמָדָה מְעֻטֶרֶת בְּפִרְחֵי זָהָב. בַּהֲקִיצָם בַּבֹּקֶר, נִתְפַּעֲלוּ הַתַּיָרִים מִן הַמַחֲזֶה הַנֶהְדָר שֶׁנִגְלָה לְעֵינֵיהֶם. עַד לָאֹפֶק נִמְשְׁכָה עֲרָבָה פּוֹרַחַת בְּכָל הוֹד יָפְיָהּ הָאֲבִיבִי. צֶבַע הַפִּשְׁתָּן הַכָּחֹל הִתְעָרֵב עִם פִּרְחֵי הָאַרְגָמָן הַנִמְצָאִים רַק בְּאֶרֶץ זוֹ. אֲדָמָה מְלֵחָה זוֹ הָיְתָה מְכֻסָה מַרְבָד עָבֶה שֶׁל צִמְחִיָה עֲשִׁירָה. מֵאֵפֶר הַצְמָחִים הָאֵלֶה, הָעֲשִׁירִים מְאֹד בְּחָמְרֵי מֶלַח, מוֹצִיאִים אַשְׁלָג, שֶׁמִשְׁתַּמְשִׁים בּוֹ לְמַטָרוֹת שׁוֹנוֹת.

פַּגַנֶל, אֲשֶׁר בְּהִמָצְאוֹ בֵּין הַצְמָחִים נֶהְפַּךְ מִגִיאוֹגְרָף לְבּוֹטַנָאי, קָרָא בְּשֵׂם אֶת כָּל הַצְמָחִים שֶׁנִזְדַמְנוּ לָהֶם בְּדַרְכָּם, וּבְתַאֲוָתוֹ הַגְדוֹלָה לְמִסְפָּרִים וְלִסְטַטִיסְטִיקָה, מִהֵר לְהוֹדִיעַ לְשׁוֹמְעֵי דְבָרָיו, שֶׁבַּצִמְחִיָה הָאוֹסְטְרָלִית מוֹנִים אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם סוּגִים, הַנֶחְלָקִים לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים מַעֲרָכוֹת.

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ בִּמְהִירוּת כְּשִׁשָׂה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר נִתְקְלָה הָאֹרְחָה בְּמִימוֹזוֹת וַעֲצֵי גוּמִי לְבָנִים. הַכֹּל צָמַח וּפָרַח מִסָבִיב. כָּאן, בַּמִישׁוֹרִים הָעֲשִׁירִים בְּמַעְיָנוֹת קְטַנִים, מִצְטַיֶנֶת מֶמְשֶׁלֶת הַצוֹמֵחַ בְּשִׁנוּיֵי צוּרוֹת, צְבָעִים וְרֵיחוֹת. מֶמְשֶׁלֶת הַחַיוֹת עֲנִיָה יוֹתֵר. בַּמְרוֹמִים הִתְעוֹפְפוּ עוֹפוֹת בְּמִסְפָּר לֹא גָדוֹל. לַמַיוֹר עָלָה לַהֲרֹג צִפּוֹר מְעַנְיֶנֶת אַחַת לֹא מְעוֹפֶפֶת, אֶלָא רָצָה בְּעֵשֶׂב. זֶה הָיָה הַזַ’בּירוּ, מִין עָגוּר עֲנָקִי. גָבְהוּ הִגִיעַ לְמֶטֶר וְחֵצִי וְלוֹ מָקוֹר רָחָב, שָׁחֹור וְחַד מְאֹד. נוֹצוֹת הָאַרְגָמָן שֶׁל צִפּוֹר יָפָה זוֹ נִתְבַּלְטוּ הֵיטֵב עַל צַוָארָהּ הַיָרֹק־בָּהִיר וְעַל חָזֶהָ הַלָבָן כַּשֶׁלֶג.

הַכֹּל הִתְעַנְגוּ עַל שְׁלָלוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, וְהוּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת גִבּוֹר־הַיוֹם, אִלְמָלֵא רוֹבֶּרֶט שֶׁהִשְׁבִּית קְצָת אֶת שִׂמְחָתוֹ. הוּא צָד אֵיזוֹ חַיָה מַתְמִיהָה, הַמַזְכִּירָה בְּתָאֳרָהּ אֶת הַחַיוֹת מִלִפְנֵי הַמַבּוּל. מִפִּיהָ חֲסַר־הַשִׁנַיִם יָצְאָה לָשׁוֹן אֲרֻכָּה, גְמִישָׁה וְרִירִית, שָׁבָּהּ הִיא צָדָה אֶת הַנְמָלִים, הַמְשַׁמְשׁוֹת מְזוֹנָהּ הָעִקָרִי.

– זֶהוּ קִפּוֹד־הַנְמָלִים, – אָמַר פַּגַנֶל – הָרְאִיתֶם מִימֵיכֶם חַיָה כָּזוֹ?

– הוֹי, כַּמָה מְכֹעָרָה הִיא! זוֹהִי חַיָה הַמְעוֹרֶרֶת גֹעַל־נֶפֶשׁ! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– רַק מִנְקֻדַת הָרְאוּת הָאֶסְטֶטִית, אֲבָל עַל צַד הָאֱמֶת הִיא מְעַנְיֶנֶת מְאֹד. חַיָה זוֹ נִמְצֵאת אַךְ וְרַק בְּאוֹסְטְרַלְיָה, וְרַק לַשָׁוְא בִּקְשׁוּהָ בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם.

פַּגַנֶל רָצָה לָשִׂים אֶת הַקִפּוֹר בְּמַחְלְקַת הַמִטְבָּח, כְּדֵי לִשְׁמֹר עָלָיו, אֲבָל מַר אוֹלְבִּינֶט מָחָה נֶגֶד זֶה בְּכָל תֹּקֶף, וְהַמְלֻמָד הֶעָלוּב הָיָה מֻכְרָח לְבַטֵל אֶת רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַטַבָּח הָעַקְשָׁן.

בְּאוֹתוֹ יוֹם עָבְרוּ הַתַּיָרִים אֶת הַמַעֲלָה הַמֵאָה עֶשְׂרִים וְאַחַת שֶׁל הָאֹרֶךְ. עַד הָעֵת הַהִיא נִפְגְשׁוּ רַק עִם מְעַט מְאֹד מִתְיַשְׁבִים וּמְגַדְלֵי צֹאן, וְהָאָרֶץ הָיְתָה כְּמִדְבָּר לִפְנֵיהֶם. גַם עִקְבוֹתֵיהֶם שֶׁל יְלִידֵי הָאָרֶץ לֹא נִרְאוּ, כִּי הֵם חַיִים בְּמִדְבָּרוֹת הָרְחָבִים הַמִשְׂתָּרְעִים יוֹתֵר צָפוֹנָה, בְּמָקוֹם שֶׁזוֹרְמִים הַנְהָרוֹת דַרְלִינְג וּמָרֵי.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם שֶׁל חֲבֵרָיו עַל עַמוּד חוֹל הַמִתְנַשֵׂא לִפְנֵיהֶם בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה וָחֵצִי קִילוֹמֶטֶר. מַה טִיבָהּ שֶׁל תּוֹפָעָה זוֹ לֹא יָכְלוּ תַּיָרֵינוּ לְהָבִין. פַּגַנֶל חָפֵץ כְּבָר לִרְאוֹת בַּעֲנַן־אָבָק זֶה רוּחַ זַלְעֲפוֹת, וּכְבָר בִּקֵשׁ בְּמֹחוֹ הַשְׁעָרָה מַתְאִימָה לְבָאֵר אֶת סִבָּתוֹ. אֲבָל אַיְרְטוֹן עָצַר בְּדִמְיוֹנוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד וְהוֹדִיעַ, שֶׁלִקְרָאתָם הוֹלֵךְ וּבָא עֵדֶר עָצוּם שֶׁל בָּקָר, וְהוּא הוּא הַמַעֲלֶה אֶת עַמוּד הָאָבָק.

וְאָמְנָם צָדַק אַיְרְטוֹן. בְּמִדָה שֶׁעֲנַן הָאָבָק נִתְקָרֵב, נִשְׁמַע קוֹנְצֶרְט מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם שֶׁל גְעִיוֹת וּפְעִיוֹת שֶׁנִפְסְקוּ עַל יְדֵי שְׁרִיקוֹת חוֹדְרוֹת, צְלִיפוֹת שׁוֹטִים וְגַעֲרוֹת אֲנָשִׁים. לָאַחֲרוֹנָה יָצָא מִן הֶעָנָן הַגוֹעֶה הַזֶּה בֶּן־אָדָם, הַנֹוהֵג הָרָאשִׁי שֶׁל הַחַיִל הֶעָצוּם הַזֶה.

גְלֶנֶרְוַן נִתְקָרֵב אֵלָיו וּבְלִי שְׁהִיוֹת הִתְוָדַע אֵלָיו.

הַנוֹהֵג הָרָאשִׁי הָיָה אֲדוֹנָיו שֶׁל חֲצִי הָעֵדֶר. שְׁמוֹ הָיָה סֶם מֶצֶ’ל וְהוּא נָהַג אֶת הָעֵדֶר מִן הַמְדִינוֹת הַמִזְרָחִיוֹת אֶל מִפְרַץ פּוֹרְטְלֶנְד.

בָּעֵדֶר שֶׁנָהַג הָיוּ 12,075 רָאשִׁים. אֶלֶף פָּרִים, אַחַד־עָשָׂר אֶלֶף כְּבָשִׂים, וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָׁה סוּסִים. לְפִי דְבָרָיו, נִקְנָה כָּל הָעֵדֶר הַזֶה בִּהְיוֹתוֹ רָזֶה וְצָנוּם, בְּשִׁפְלוֹת הֶהָרִים הַתְּכֻלִים, וְאַחַר־כָּךְ פִּטְמוּ אוֹתוֹ בָּאֲפָרִים הַדְשֵׁנִים שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית וְעַתָּה נִמְכָּר בְּרֶוַח גָדוֹל – שְׁתֵּי לִירוֹת סְטֶרְלִינְג לְכָל פַּר וַחֲצִי הַלִירָה לְכָל כִּבְשָׂה. מֶצֶ’ל עַצְמוֹ קִבֵּל בְּאֹפֶן כָּזֶה רֶוַח שֶׁל חֲמִשִׁים אֶלֶף פְרַנְקִים. עֵסֶק טוֹב מְאֹד הוּא, אֲבָל הוּא דוֹרֵשׁ סַבְלָנוּת מְרֻבָּה, עָמָל וָמֶרֶץ שֶׁלֹא כָּל אֶחָד חֻנַן בָּהֶם.

הַאֹרְחָה עָמְדָה, הַתַּיָרִים יָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ בְּצֵל עַנְפֵי עֵץ־גּוּמִי וּבִקְשׁוּ אֶת מֶצֶ’ל שֶׁיְסַפֵּר לָהֶם מִתּוֹלְדוֹתָיו, וְהַלָז מִלֵא אֶת בַּקָשָׁתָם זוֹ בְּחֵפֶץ לֵב, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁעוֹזְרָיו וּמְשָׁרְתָיו הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם.

לְאַחֵר שֶׁסִפֵּר לָהֶם בְּקִצוּר נִמְרָץ אֶת תּוֹלָדוֹת יְמֵי חַיָיו עָבַר לְסַפֵּר עַל דְבַר עֶדְרוֹ זֶה.

מֶצֶ’ל יָצָא מִבֵּיתוֹ עִם הָעֵדֶר לִפְנֵי שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. הוּא עָבַר שִׁשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר לְיוֹם, וְעָלָיו לָלֶכֶת עוֹד כִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אִתּוֹ הָיוּ חֲמִשִׁים עוֹזְרִים, עֶשְׂרִים כְּלָבִים וּשְׁלֹשִׁים אִישׁ. בֵּין אֵלֶה הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ חֲמִשָׁה פְּרָאִים חוּמֵי־עוֹר, הַמִצְטַיְנִים בִּידִיעָתָם הַמַפְלִיאָה לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹת הַבָּקָר הַנִדָח וְהַתּוֹעֶה. וּמֵאֲחוֹרֵי הָעֵדֶר נָסְעוּ שֵׁשׁ עֲגָלוֹת.

הַמְחַמְרִים הַמְזֻיָנִים בְּשׁוֹטִים שֶׁיָדִיוֹתֵיהֶם קְצָרוֹת וּרְצוּעוֹתֵיהֶם אֲרֻכּוֹת כִּשְׁלֹשָׁה מֶטְרִים, שׁוֹטְטוּ כְּפַעַם בְּפַעַם בְּתוֹךְ הָעֵדֶר לְהָקִים שׁוּב אֶת הַסֵדֶר שֶהֻפְרַע, וּמִשְׁנֵי עֶבְרֵי הָעֵדֶר דִלְגוּ הַכְּלָבִים שֶׁהִשְׁגִיחוּ גַם הֵם עַל הַסֵדֶר.

הַתַּיָרִים תָּמְהוּ מְאֹד עַל הַמִשְׁמַעַת הַשׂוֹרֶרֶת בָּעֵדֶר. כֻּלָם הָלְכוּ לְמִינֵיהֶם. הַפָּרִים וְהָאֵילִים הַפְּרָאִים אֵינָם יְכוֹלִים לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת, בְּאֹפֶן שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁרוֹעִים הָרִאשׁוֹנִים, לֹא יִרְעוּ בְּשׁוּם אֹפֶן הָאַחֲרוֹנִים. וְלָכֵן הָיוּ מֻכְרָחִים לָשִׂים אֶת הַפָּרִים בְּרֹאשׁ הַגְדוּד, בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת מַקְבִּילוֹת. אַחֲרֵיהֶם הָלְכוּ הַצֹאן בְּחָמֵשׁ שׁוּרוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן הִשְׁגִיחוּ עֲשָׂרָה נוֹהֲגִים. גְדוּד הַסוּסִים הָלַךְ מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְשִׁמֵשׁ מְאַסֵף לְכָל הַמַחֲנֶה הֶעָצוּם הַזֶה.

מְפַקְדֵי הַחַיִל הַזֶה אֵינָם, עַל צַד הָאֱמֶת, לֹא הָאֲנָשִׁים וְלֹא הַכְּלָבִים, אֶלָא הַפָּרִים. אֵלֶה הֵם פָּרִים זְקֵנִים, חֲכָמִים וַחֲזָקִים, הַמְכֻבָּדִים מאֹד בְּעֵינֵי כָּל אַחֵיהֶם. הֵם הָלְכוּ בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר בַּחֲשִׁיבוּת רַבָּה, בְּבָחֲרָם בַּדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה בְּרִגְשָׁם הַטִבְעִי. מַכִּירִים בָּהֶם שֶׁהֵם יוֹדְעִים אֶת עֵרֶךְ־עַצְמָם, בַּהֲבִינָם הֵיטֵב אֶת הַתַּפְקִיד הָאַחְרָאִי הַמוּטָל עֲלֵיהֶם. הָאֲנָשִׁים מִתְיַחֲסִים אֲלֵיהֶם בְּכָבוֹד, מִשׁוּם שֶׁרַק בָּהֶם כֹּחַ כָּל הָעֵדֶר. כָּל מַה שֶׁיִרְצוּ הַפָּרִים־הַמַנְהִיגִים, יַעֲשֶׂה הָעֵדֶר כֻּלוֹ בְּלִי הִרְהוּרִים רַבִּים; אִם יַעֲלִיבוּ אוֹתָם, יִתְּנוּ אוֹת לְהִתְקוֹמְמוּת, וְאָז – בְּרֶגַע אֶחָד – לֹא יִשָׁאֵר אַף שָׂרִיד וּפָלִיט מִבַּעֲלֵי־הַשְׁתַּיִם הָאֻמְלָלִים. כְּשֶׁעָמַד פַּר־מַנְהִיג לָנוּחַ, אֵין לְהָאִיץ בּוֹ; הוּא לֹא יָזוּז מִמְקוֹמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הֶחֱלִיף כֹּחַ. לְאַחַר שֶׁהֶחֱלִיף כֹּחַ יַעֲמֹד בְּעַצְמוֹ וְיַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ הָלְאָה.

בִּכְלָל סִפֵּר מֶצֶ’ל הַרְבֵּה דְבָרִים מְעַנְיְנִים עַל דְבַר חַיוֹת אֵלוּ.

– כָּל זְמַן – סִפֵּר לְשׁוֹמְעָיו – שֶׁחֵילֵנוּ הוֹלֵךְ בְּמִישׁוֹר, אֵין לִדְאֹג כְּלָל. הַכֹּל הוֹלֵךְ כְּשׁוּרָה וְטֹרַח הַדֶרֶךְ אֵינֶנוּ כֹּה גָדוֹל. הַחַיוֹת אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת דֶרֶךְ הִלוּכָן, בַּלַיְלָה הֵן רוֹבְצוֹת לְהִנָפֵשׁ וּבַיוֹם הֵן הוֹלְכוֹת בְּשֶׁקֶט וְשַׁלְוָה וְנִשְׁמָעוֹת אֲפִילוּ לַכְּלָבִים. אֲבָל כְּשֶׁרַק תִּזְדַמֵן לְאֵיזֶה יַעַר – אָז צָרָה וּמְצוּקָה; עֲצֵי הָאֵקָלִיפְּטוּס, הַמִימוֹזוֹת וּצְמָחִים אֲחֵרִים צוֹמְחִים כְּכֹתֶל זָקוּף אֶחָד, וְהַמִקְנֶה תּוֹעֶה בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, וְאַתָּה לֵךְ וְצוּד אוֹתוֹ. אֲבָל רַע מִכָּל דָּבָר הוּא, כְּשֶׁפָּר־מַנְהִיג תּוֹעֶה בְּדַרְכּוֹ וְנִדָח מִן הָעֵדֶר, אָז אֵין לִמְצֹא עֵצָה לְכָל הָעֵדֶר כֻּלוֹ. וְזֶה יִקְרֶה לְעִתִּים תְּכוּפוֹת. נִדָח אֵיזֶה מַנְהִיג, מֻכְרָחִים חוּמֵי־הָעוֹר שֶׁלָנוּ לְבַקֵשׁ אוֹתוֹ שְׁנַיִם־שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְאָז הִנְךָ מִתְיַגֵעַ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאַתָּה קָץ בְּחַיֶיךָ. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת: בְּשָׁעָה שֶׁיוֹרֵד גֶשֶׁם שׁוֹטֵף, אֵין הַפָּרִים רוֹצִים לָזוּז מִמְקוֹמָם וְרוֹבְצִים הֵם עַל פְּנֵי הַשָׂדֶה, עַד שֶׁיַרְגִישׁוּ שֶׁהָרְבִיצָה בַּמַיִם גְרוּעָה יוֹתֵר מֵהַהֲלִיכָה בְּתוֹךְ הַמַיִם. וְאָז הֵם קָמִים מֵאֲלֵיהֶם וּמַמְשִׁיכִים אֶת דַרְכָּם. בְּעֵת סוּפָה הֵם נִבְהָלִים וְנִפְחָדִים וְרָצִים לְכָל אֲשֶׁר תִּשֶׂאנָה אוֹתָם רַגְלֵיהֶם, וְאֵין לַעְצֹר בַּעֲדָם בְּשׁוּם אֹפֶן… וְכָךְ אַתָּה הוֹלֵךְ אִתָּם כָּל הַזְמַן. כַּמָה אֲלָפִים קִילוֹמֶטֶר כְּבָר עָבַרְתִּי וְעוֹד רְחוֹקָה הַדֶרֶךְ עַד מַטְרָתִי. אֱלֹהִים הַיוֹדֵעַ מָה עוֹד יִמְצָא אוֹתָנוּ. יוּכַל הֱיוֹת, שֶׁנַגִיעַ סוֹף־סוֹף בְּשָׁלוֹם. וְיִתָּכֵן, שֶׁגַם חֲצִי הַמִקְנֶה לֹא יָבוֹא לַמָקוֹם הַמְיֹעָד, אוֹ שֶׂכֻּלָנוּ נֹאבַד. לָנוּ, מְנַהֲלֵי הַמִקְנֶה, דְרוּשָׁה סַבְלָנוּת רַבָּה. אָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מוּכָנִים לַכֹּל וְלֹא לִירֹא מִפְּנֵי כֹּל. הִנֵה, לְמָשָׁל, תָּבוֹא עַד לְנָהָר וְהִנְךָ צָרִיךְ לַעֲבֹר דַרְכּוֹ וִיְהִי מָה, וְהָעֵדֶר אֵינוֹ הוֹלֵךְ. הַפָּרִים, בִּדְרֹךְ כַּף רַגְלָם בַּמַיִם וּבְהַרְגִישָׁם שֶׁהֵם שָׁטִים, חוֹזְרִים מִיָד לַיַּבָּשָׁה. הֵם גוֹעִים, חוֹפְרִים בָּאֲדָמָה בְּפַרְסוֹתֵיהֶם וְלֹא יָזוּזוּ מִמְקוֹמָם. מָה לַעֲשׂוֹת? וְהַכְּבָשִׂים גַם הֵם, אַךְ יִרְאוּ נָהָר – יִטוּ תֵּכֶף הַצִדָה וְיִמָלְטוּ עַל נַפְשָׁם… וְאַתָּה מְחַכֶּה לַלַיְלָה. סָבוּר אַתָּה שֶׁבַּחֲשֵׁכָה יִקַל הַמַעֲבָר; אֲבָל אֵינְךָ אֶלָא טוֹעֶה, כִּי גַם הַלַיְלָה אֵינוֹ מוֹעִיל. נִסִינוּ פַּעַם לְהָבִיא אֶת הָאֵילִים בְּכֹחַ אֶל הַמַיִם, אֲבָל הַכְּבָשִׂים לֹא הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וְהָאֵילִים שָׁבוּ עַל עִקְבוֹתֵיהֶם. וְאָז הֶחְלַטְנוּ לֹא לָתֵת לָהֶם לְהִתְקָרֵב אֶל הַנָהָר לִשְׁתּוֹת וְהֵם לֹא שָׁתוּ יָמִים אֲחָדִים וְלַעֲבֹר לֹא חָפְצוּ. אַחַר־כָּךְ נָשָׂאנוּ אֶת הַטְלָאִים הַקְטַנִים לְחוֹף הַנָהָר הַשֵׁנִי וְחָשַׁבְנוּ שֶׁגַם אִמְהוֹתֵיהֶם תְּמַהֵרְנָה אֲלֵיהֶם, כְּשֶׁתִּשְׁמַעְנָה אֶת פְּעִיוֹתֵיהֶם, אֲבָל לַמְרוֹת כָּל הַפְּעִיוֹת, זָקְפוּ הָאִמָהוֹת רַק אֶת אָזְנֵיהֶן, וְלַעֲבֹר בִּשְׂחִיָה לֹא חָפְצוּ בְּכָל זֹאת… אֵלוּ תַּחְבּוּלוֹת שֶׁתְּחַבֵּל, וְאֵלוּ נִסְיוֹנוֹת שֶׁתְּנַסֶה – הַכֹּל לַשָׁוְא.

וְכָךְ עָמַדְנוּ פַּעַם שָׁבוּעַ שָׁלֵם לִפְנֵי אַחַד הַנְהָרוֹת, מֹחוֹתֵינוּ נִתְבַּלְבְּלוּ לְגַמְרֵי, מִבְּלִי דַעַת מַה לַעֲשׂוֹת עוֹד, וְלֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָא לָשׁוּב בַּחֲזָרָה! וְהִנֵה, בְּיוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ כְּבָר מוּכָנִים לִשְׁלֹחַ אֶחָד מֵאִתָּנוּ בַּחֲזָרָה לִשְׁאֹל עֵצָה מִפִּי הַמְנֻסִים יוֹתֵר מַה לַעֲשׂוֹת, עָמַד הָעֵדֶר מֵאֵלָיו, אַף אֶחָד לֹא נֶעְדַר, בָּא פִּתְאֹם אֶל תּוֹךְ הַנָהָר וְעָבַר בְּשָׁלוֹם אֶל הַחוֹף הַשֵׁנִי. טָבְעוּ רַק כְּבָשִׂים אֲחָדִים שֶׁנִגְרְפוּ עִם הַזֶרֶם… סִלְחוּ לִי, רַבּוֹתַי, – שִׁסַע מֶצֶ’ל אֶת דִבְרֵי עַצְמוֹ – הִנֵה הוֹלְכִים כְּבָר גַם הַסוּסִים, וְעָלַי לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר יַחַד עִם הַפָּרִים־הַמַנְהִיגִים. אֲנִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּהַצְלָחָה גְמוּרָה, אוּלַי נִפָּגֵשׁ עוֹד פַּעַם.

וּבִדַבְרוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ בְּנִמוּס, הִשְׁתַּחֲוָה, קָפַץ וְעָלָה עַל אַחַד הַסוּסִים, וּבְלִי אֻכָּף וָרֶסֶן, רַק בְּאָחֲזוֹ בְּרֲעְמָתוֹ, רָכַב עָלָיו קָדִימָה, וְעַד מְהֵרָה נֶעֱלָם בַּעֲנָן הָאָבָק.

אַחֲרֵי כֵּן זָזָה גַם הַאֹרְחָה מִמְקוֹמָהּ. וּבָעֶרֶב עָמְדָה עַל יַד הָהָר טוּלְבּוּט.

פַּגַנֶל הִזְכִּיר לַחֲבֵרָיו שֶׁבְּיוֹם זֶה חָל חַג הַמוֹלָד הַנוֹצְרִי.

– אַל תִּדְאֲגוּ, – הֵעִיר הַמַיוֹר – גַם טָבָּחֵנוּ לֹא שָׁכַח אֶת הַדָבָר הַזֶה וְהֵכִין לָנוּ סְעוּדָה שֶׁתְּלַקְקוּ אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיכֶם. הוּא הִבְטִיחַנִי עַל זֶה, כְּשֶׁשְׁאַלְתִּיו הַיוֹם בַּבֹּקֶר, בַּמֶה הוּא חוֹשֵׁב לְכַבֵּד אֶת הַיוֹם הַזֶה.

וְאַף אָמְנָם עָמַד מַר אוֹלְבִּינֶט בְּדִבּוּרוֹ; הַסְעֻדָה הָיְתָה מְצֻיָנָה. לְאָשְׁרָם, הָיוּ אֶצְלָם צָרְכֵי מָזוֹן כָּאֵלֶה, שֶׁאֵין לְהַשִׂיגָם בְּמִדְבְּרוֹת אוֹסְטְרַלְיָה בְּעַד כָּל הוֹן.

– הֲלֹא זוֹהִי סְעֻדַת מְלָכִים מַמָשׁ! – קָרָא פַּגַנֶל, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמַאֲכָלִים הַשׁוֹנִים הַנְתוּנִים בִּקְעָרוֹת עַל פְּנֵי הַמַרְבָד הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי קַרְקַע הָאֹהֶל.

– וּמַה נִשְׁתֶּה אַחֲרֵי מַאֲכָלִים אֵלֶה, קוֹסֵם חָבִיב? – פָּנָה הַמְלֻמָד אֶל אוֹלְבִּינֶט.

– אֲנִי אַגִישׁ מִיָד יַיִן טוֹב וְגַם תֵּה וְתוּפִינִים, – עָנָה בַּעַל הַמִזְנוֹן.

– וּבְכֵן הִנְנוּ חוֹגְגִים כָּאן כָּרָאוּי, הֵידָד!

מַר אוֹלְבִּינֶט הִצְטַחֵק בְּמִין צְחוֹק עַרְמוּמִי וְיָצָא מִן הָאֹהֶל. הוּא שָׂם אֶת פָּנָיו אֶל הָעֲגָלָה וְעַד מְהֵרָה שָׁב, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְּיָדוֹ קְעָרָה גְדוֹלָה מְלֵאָה מָרָק מְתֻבָּל בְּכָל מִינִי תַּבְלִין.

זֶה הָיָה כְּבָר דָבָר שֶׁיָצָא מִגֶדֶר הַטֶבַע – אַפְתָּעָתָם שֶׁל תַּיָרֵינוּ הָיְתָה גְדוֹלָה מְאֹד.

לְקִנוּחַ הַסְעֻדָה הֵבִיא גַם טָרִית טוֹבָה. וְכָךְ חָגְגוּ אֶת חַגָם גַם כָּאן, בְּמִדְבַּר אוֹסְטְרַלְיָה, לְלֹא מַחְסֹר דָבָר מִן הַמְקֻבָּל בְּיוֹם זֶה בְּאַנְגְלִיָה.

פַּגַנֶל רָצָה לְהַשְׁלִים אֶת קִנוּחַ הַסְעֻדָה בְּמִינֵי תַּפּוּחֵי־זָהָב פְּרָאִים שֶׁלִקֵט לְרַגְלֵי הָהָר, אֲבָל דָבָר זֶה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ; תַּפּוּחֵי־הַזָהָב הָאֵלֶה לֹא הָיוּ כְּשֵׁרִים לָאֲכִילָה וְגַרְעִינֵיהֶם צָרְבוּ אֶת הַפֶּה כְּפִלְפְּלִים.

בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה בְּדֶצֶמְבֶּר לֹא קָרָה בְּדַרְכָּם מְאוּמָה. בְּאוֹתוֹ יוֹם צָלְחוּ וְעָבְרוּ אֶת הַנַחַל נוֹרְטִין וְאֶת הַנָהָר מֶקֶנְזִי, שֶׁמֵימָיו חָרְבוּ כִּמְעַט עַד חֶצְיָם. מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה מְצֻיָן, וְהַחֹם לֹא הִכְבִּיד, תּוֹדוֹת לְרוּחַ דְרוֹמִית קַלָה שֶׁצִנְנָה מְעַט אֶת הָאַתְמוֹסְפֵירָה שֶׁל חֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי.

– מֶזֶג אֲוִיר כָּזֶה יִהְיֶה פֹּה רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד, – אָמַר פַּגַנֶל לְרוֹבֶּרְט, שֶׁנָסַע אִתּוֹ בְּשׁוּרָה אַחַת – בִּכְלָל גָדוֹל תָּמִיד הַחֹם יוֹתֵר בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי, מֵאֲשֶׁר בַּצְפוֹנִי.

– וּמַדוּעַ זֶה? – שָׁאַל הַנַעַר.

– מַדוּעַ? הֲשָׁמַעְתָּ מִיָמֶיךָ, שֶׁהָאָרֶץ קְרוֹבָה לַשֶׁמֶשׁ בַּחֹרֶף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּקַיִץ?

– כֵּן, שָׁמַעְתִּי, מַר פַּגַנֶל.

– וְשָׁמַעְתָּ שֶׁסִבַּת הַקֹר בַּחֹרֶף הִיא, שֶׁקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ נוֹפְלוֹת עַל הָאֲדָמָה בַּאֲלַכְסוֹן?

– גַם זֶה שָׁמַעְתִּי.

– וְלָכֵן חַם יוֹתֵר בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי מֵאֲשֶׁר בַּצְפוֹנִי.

– אֶת זֶה אֵין אֲנִי מֵבִין כְּלָל, – הוֹדָה רוֹבֶּרְט וְעֵינָיו תְּמוּהוֹת.

– חֲשֹׁב קְצַת, רוֹבֶּרְט, וֶאֱמֹר לִי: כְּשֶׁאֶצְלֵנוּ בְּאֵירוֹפָּה חֹרֶף, אֵיזוֹ תְּקוּפַת שָׁנָה הִיא כָּאן?

– כָּאן?… כָּאן קַיִץ.

– כֵּן. דֶצֶמְבֶּר הוּא בְּאֵירוֹפָּה הַחֹדֶשׁ הַקַר בְּיוֹתֵר, וּפֹה אָז קַיִץ… וּמִשׁוּם שֶׁבִּתְקוּפַת הַחֹרֶף הָאָרֶץ קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶל הַשֶׁמֶשׁ, לָכֵן… הַמֵבִין אַתָּה עַכְשָׁיו?

– כֵּן! אָבִין, אָבִין!

– כָּךְ, בְּנִי! וְלָכֵן כְּשֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָאָרֶץ קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶל הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֹרֶף, הֲרֵי זֶה מִתְיַחֵס רַק לַחֲצִי־הַכַּדוּר הַצְפוֹנִי, הֲתִזְכֹּר?

– כֵּן, אֶזְכֹּר, מַר פַּגַנֶל.

– אַגַב, תִּזְכֹּר גַם זֹאת, שֶׁהַטֶמְפֶּרָטוּרָה הַמְמֻצָעַת שֶׁל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה מַגִיעָה ל־32º צֶלְזְיוּס.

אַחֲרֵי הַשִעוּר הַזֶה מִהֵר רוֹבֶּרְט לְהוֹדִיעַ לַאֲחוֹתוֹ עַל הַיְדִיעוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁרָכַשׁ לוֹ.

בְּעֶרֶב זֶה עָמְדָה הָאֹרְחָה בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הָאֲגָם לוֹנְגְסְדֶל.

בַּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר, בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה בְּדֵצֶמְבֶּר, הִגִיעוּ הַתַּיָרִים לְחוֹפֵי הַנָהָר וִימֶר, 143° שֶׁל הָאֹרֶךְ. הַנָהָר וִימֶר, הָרָחָב כִּשְׁמוֹנָה מֵאוֹת מֶטֶר, מִתְפַּתֵּל וְזוֹרֵם בֵּין קְבוּצוֹת שִׁטִים וַעֲצֵי גּוּמִי. בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת נִרְאִים עַל חוֹפָיו עֵצִים הַדוֹמִים בְּמַרְאֵיהֶם לַהֲדַסִים וְהַמִצְטַיְנִים בְּעַנְפֵיהֶם הָאֲרֻכִּים וְהַדַקִים, הַתְּלוּיִים לְמַטָה וְהַזְרוּעִים פְּרָחִים אֲדֻמִים. בֵּין הַשִׂיחִים וְהָעֵצִים הַשׁוֹנִים מְקַנְנִים אַלְפֵי עוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם.

בְּזִרְמוֹ הַמַכְסִיף שֶׁל הַנָהָר הִתְנוֹדְדוּ בְּגָאוֹן בַּרְבּוּרִים שְׁחֹורִים וְיָפִים. הַמַיוֹר רָצָה לָצוּד אֶחָד מֵהֶם, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו מִּקָרוֹב, אֲבָל צַר הָיָה לוֹ לִשְׁפֹּךְ דָם הַצִפּוֹר חִנָם.

– לֹא, – אָמַר – וְכִי לְשֵׁם מַה אַהַרְגֶנוּ? דַי לָנוּ אִם הַהֶכְרֵח מֵבִיא אוֹתָנוּ לִידֵי כָּךְ.

– אוֹ הַמַדָע, – הוֹסִיף פַּגַנֶל מִבְּלִי יְכָלְתּוֹ לְהִתְאַפֵּק מֵהֶעָרָה זוֹ.

הַקָרוֹן עָמַד בַּכָּר כְּמוֹ עַל מַרְבָד יָרֹק שֶׁצִיצִיוֹתָיו טוֹבְלוֹת בְּנָהָר. צָרִיךְ הָיָה לִמְצֹא עֵצָה כֵּיצַד לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר מִשׁוּם שֶׁלֹא הָיוּ שָׁם לֹא סִירָה וְלֹא גֶשֶׁר. הֵם נֶאֶלְצוּ לַעֲבֹר בַּמַיִם, וְאַיְרְטוֹן הָלַךְ לְחַפֵּשׂ מָקוֹם מַתְאִים לְכָךְ. מָקוֹם כָּזֶה נִמְצָא לָהֶם בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי קִילוֹמֶטֶר. לְאַחֵר שֶׁמָדְדוּ שָׁם אֶת עָמְקוֹ שֶׁל הַנָהָר רָאוּ שֶׁהוּא מַגִיעַ עַד מֶטֶר אֶחָד בִּלְבַד. קָשֶׁה הָיָה לִמְצֹא מָקוֹם טוֹב מִזֶה.

אַיְרְטוֹן חָזַר לָאֹרְחָה שֶׁחִכְּתָה לוֹ וְסִפֵּר אֶת תּוֹצְאוֹת חִפּוּשָׂיו.

– וְעֵצָה אַחֶרֶת לַעֲבֹר אַיִן? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, אֲדֹונִי, – עָנָה אַיְרְטוֹן – אֲבָל לִי נִדְמֶה, שֶׁהַמַעֲבָר לֹא יִהְיֶה מְסֻכָּן.

– וְהַגְבִירוֹת תִּהְיֶינָה מֻכְרָחוֹת לָרֶדֶת מִן הַקָרוֹן?

– לֹא, לָמָה זֶה? הַשְׁוָרִים יֵלְכוּ גַם הֵם בַּמַיִם. אֲנִי עָרֵב בְּעַד זֶה שֶׁאוּכַל לִנְהֹג בָּהֶם כְּהֹגֶן.

אַיְרְטוֹן הֵסֵב אֶת הַקָרוֹן אֶל הָאָפִיק וּבִזְרִיזוּת הֵבִיא אֶת הַשְׁוָרִים אֶל תּוֹךְ הַנָהָר. הָרוֹכְבִים הִקִיפוּ אֶת הַ“תֵּבָה”. בְּמִקְרִים כָּאֵלֶה נוֹהֲגִים לִקְשֹׁר אֶל הַקְרוֹנוֹת חָבִיוֹת רֵיקוֹת הַצָפוֹת עַל פְּנֵי הַמַיִם, אֲבָל לְתַיָרֵינוּ לֹא הָיוּ אֶמְצָעִים כָּאֵלֶה, וְלָכֵן הָיוּ מֻכְרָחִים לִסְמֹךְ רַק עַל זְרִיזוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וּתְבוּנָתָן שֶׁל הַבְּהֵמוֹת.

כְּשֶׁהַקָרוֹן הָיָה כְּבָר בַּנָהָר, חִלֵק גְלֶנֶרְוַן אֶת חֶבֶר הָרוֹכְבִים בְּאֹפֶן כָּזֶה: הוּא וְג’וֹן הָיוּ צְרִיכִים לִרְכֹּב מִשְנֵי צִדֵי הַקָרוֹן, לִהְיוֹת מוּכָנִים לַעֲזֹר לַנָשִׁים מִיָד בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ, הַמַיוֹר וּשְׁנֵי הַמַלָחִים יִרְכְּבוּ לִפְנֵי הַקָרוֹן, פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט יִהְיוּ הַמְאַסְפִים לְכָל הַמַחֲנֶה הַזֶה.

הַכֹּל הָיָה כַּשׁוּרָה עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶמְצַע הַנָהָר, שֶׁהַמַיִם הָיוּ שָׁם עֲמֻקִים יוֹתֵר וְהִגִיעוּ עַד לְסַרְנֵי הַגַלְגַלִים. הַשְׁוָרִים, שֶׁהַקַרְקַע נִשְׁמַט מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם, יָכְלוּ לְהִגָרֵף בַּזֶרֶם וְלַהֲפֹךְ אֶת הַקָרוֹן. וְהִנֵה רָאָה פִּתְאֹם אַיְרְטוֹן מָקוֹם אֶחָד בַּנָהָר שֶׁהַמַיִם הָיוּ שָׁם רְדוּדִים מֵאֲשֶׁר עַל יַד הַחוֹף עַצְמוֹ, תּוֹדוֹת לְקַרְקַע הַנָהָר שֶׁנִתְרוֹמֵם בַּמָקוֹם הַהוּא. הוּא קָפַץ אֶל תּוֹךְ הַמַיִם, וּבְעָמְדוֹ בַּמַיִם עַד לְאֵזוֹרוֹ, הִפְנָה בְּיָד חֲזָקָה אֶת הַשְׁוָרִים, שֶׁלֹא חָפְצוּ לָלֶכֶת הָלְאָה. בְּרֶגַע זֶה נִדְחַף הַקָרוֹן, נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ חָזָק, הַקָרוֹן נָטָה עַל צִדוֹ, וְהַמַיִם פָּרְצוּ אַל תּוֹכוֹ. עֲגָלָה גְדוֹלָה זוֹ הִתְחִילָה לְהִתְמוֹטֵט, לַמְרוֹת מַאֲמַצָיו שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְג’וֹן לִתְמֹךְ בָּהּ.

זֶה הָיָה רֶגַע שֶׁל סַכָּנָה. לְאָשְׁרָם, עָלָה בְּיָד אַיְרְטוֹן לִנְהֹג אֶת הַשְׁוָרִים בְּחָכְמָה כָּזוֹ, שֶׁהֵם, בְּזוּזָם מִמְקוֹמָם, הֵבִיאוּ אֶת הַקָרוֹן לִידֵי שִׁווֵּי־הַמִשְׁקָל וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַשִׂרְטוֹן. וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הִשִׂיגוּ אֶת הָעֵבֶר הַשֵׁנִי שֶׁל הַנָהָר בְּשָׁלוֹם. אֲבָל הַחֵלֶק הַקִדְמִי שֶׁל הַקָרוֹן נִשְׁבַּר וּלְסוּסוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן אָבְדָה פַּרְסַת־בַּרְזֶל אַחַת.

– אָכֵן, זֶה אָסוֹן! מַה נַעֲשֶׂה כָּעֵת? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן מִתּוֹךְ מְבוּכָה – הַקָרוֹן דוֹרֵשׁ תִּקוּן; לָזֶה דָרוּשׁ נַפָּח וּמַכְשִׁירִים, וּמֵאַיִן זֶה נִקַח אוֹתָם בַּמִדְבָּר הַזֶה?

– רְצוֹנְךָ, אֲדֹונִי, אֶסַע לְהָבִיא נַפָּח מִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט – זוֹהִי תַּחֲנָה גְדוֹלָה הַנִמְצֵאת כִּשְׁלֹשִׂים קִילוֹמֶטֶר מִכָּאן צָפוֹנָה, – אָמַר אַיְרְטוֹן.

– סַע, סַע, יְדִידִי! עָנָה גְלֶנֶרְוַן שָׂמֵחַ עַל הַצָעָה זוֹ – כַּמָה זְמַן דָרוּשׁ לְךָ לִנְסִיעָה זוֹ?

– חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁעָה, לֹא יוֹתֵר.

– יָפֶה! הֵחָפֵז־נָא! קַח אֶת סוּסוֹ שֶׁל וִילְסוֹן. וַאֲנַחְנוּ בֵּינְתַיִם נְטַיֵל כָּאן עַל הַחוֹף וְנִנָפֵשׁ.

אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה לְכָל הָעֵדָה, עָלָה עַל סוּסוֹ שֶׁל וִילְסוֹן וְנֶעֱלָם מַהֵר מִן הָעַיִן בְּחֻרְשָׁה סְבוּכָה שֶׁל מִימוֹזוֹת.

פֶּרֶק יא: חוֹקְרֵי אוֹסְטְרַלְיָה

הַתַּיָרִים הִשְׁתַּמְשׁוּ בַּחֲנָיָה הַבִּלְתִּי צְפוּיָה וְטִיְלוּ לָהֶם לְאֹרֶךְ הַחוֹף. עַל כָּל צַעַד פָּגְשׁוּ מִינֵי בַּעֲלֵי־כָּנָף שׁוֹנִים, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם לִידֵי תִּמָהוֹן וְהִתְפַּעֲלוּת. כְּשֶׁנִתְקָרְבוּ, הִתְנַשְׂאוּ לְמַעְלָה סִיעוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל אַוָזִים אֲפוֹרִים וַחֲסִידוֹת, בִּצְרִיחוֹתֵיהֶם הַצְרוּדוֹת; בְּצַמְרוֹת עֵצִים גְבוֹהִים הִתְחַבְּאוּ צִפֳּרֵי־הַמֶשִׁי; מִתַּחַת לַחֲבַצָלוֹת הַמֵימִיּוֹת הִתְעוֹפְפוּ כִּיכְלִים וְצִפֳּרֵי־אֶבֶן; צִפֳּרֵי־הַקֶרַח צָדוּ לַהֶן דָגִים פְּעוּטִים בְּכַוָנָה רַבָּה, וְעַל עֲצֵי־הַגוּמִי הִתְנוֹעֲעוּ בְּחֵן תֻּכִּיִים פַּטְפְּטָנִים מְנֻמְרֵי־נוֹצוֹת.

הַתַּיָרִים הִתְעַנְגוּ עַל הַנוֹף הַנָעִים – פַּעַם בְּשָׁכְבָם בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב עַל שְׂפַת הַמַיִם הַהוֹמִים, וּפַעַם – בְּהִתְהַלְכָם בֵּין קוֹצֵי הַמִימוֹזוֹת. הַלַיְלָה, שֶׁבָּא תֵּכֶף אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָה, הִשִׂיג אוֹתָם בְּמֶרְחָק קִילוֹמֶטֶר בְּעֵרֶךְ מִמְקוֹם חֲנָיָתָם, וְהֵם שָׁבוּ אֶל הַחוֹף, בְּלֶכְתָּם לֹא לְנֹגַהּ כּוֹכַב הַצָּפוֹן, הַנִרְאֶה רַק בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַצְפוֹנִי, אֶלָא לַנֹגַהּ “הַצְלָב הַדְרוֹמִי”, הוּא הַכּוֹכָב הַמֵאִיר בֵּין הָאֹפֶק וּנְקֻדַת גֹבַהּ הָרָקִיעַ.

אוֹלְבִּינֶט הִגִישׁ לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב צָלִי שֶׁל בְּשַׂר תֻּכִּיִים, שֶׁוִילְסוֹן צָדָם וַהֲרָגָם, וּמַר אוֹלְבִּינֶט הֱכִינָם בְּאֹפֶן מְצֻיָן. אַחֲרֵי אֲרוּחַת־הָעֶרֶב הָיוּ נוֹהֲגִים תָּמִיד לִשְׁכַּב לִישֹׁון, אֲבָל הַלַיְלָה הָיָה כֹּה בָּהִיר וְנָאֶה, שֶׁאִישׁ מֵהֶם לֹא רָצָה לִשְׁכַּב.

כֻּלָם יָשְׁבוּ לִפְנֵי הָאֹהֶל וְהִתְעַנְגוּ עַל הָרָקִיעַ זְרוּעַ־הַכּוֹכָבִים וְעַל הַקְרִירוּת הַנְעִימָה.

– פַּגַנֶל יַקִירִי, – פָּתְחָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ עוֹד קֹדֶם לְסַפֵּר לָנוּ עַל הַתַּיָרִים הַגְדוֹלִים. וְעַכְשָׁו הִנֵה לְךָ שְׁעַת־כֹּשֶׁר טוֹבָה לְכָךְ. אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לְהַשְׁמִיעַ לָנוּ אֵיזֶה סִפּוּר יָפֶה וּמְעַנְיֵן.

– הִנְנִי לְשָרְתֵךְ, גְבִרְתִּי, – הֵשִׁיב הַמְלֻמָד בְּקִידָה – אַתְחִיל בִּבְּיוּרק וּסְטוּאַרְט, אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ.

– הָחֵל בְּמִי שֶׁתִּרְצֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תַּשְׁהֶה אֶת הַדָבָר, – קָרָא הַמַיוֹר בְּהַצִיתוֹ לוֹ סִיגָרָה.

כָּל הַגְבָרִים עָשׂוּ כָּמוֹהוּ, וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל פַּגַנֶל אֶת סִפּוּרוֹ.

– וַדַאי תִּזְכְּרוּ יְדִידַי… בְּיִחוּד מַכְּס נַבְּס לֹא שָׁכַח בְּוַדַאי… שֶׁאֲנִי מָנִיתִי עוֹד בְּ“דוּנְקָן” אֶת תַּיָרֵי אוֹסְטְרַלְיָה. אֲנִי אָמַרְתִּי אָז, אוֹ אוּלַי שָׁכַחְתִּי לֵאמֹר, שֶׁרַק אַרְבָּעָה מִכָּל הָאֲנָשִׁים עַזֵי־הַלֵב הָאֵלֶה הִצְלִיחוּ לַעֲבֹר אֶת הַיַבֶּשֶׁת הָאוֹסְטְרָלִית מִדָרוֹם צָפוֹנָה וּמִצָפוֹן דָּרוֹמָה. וְאֵלֶה הֵם הָאַרְבָּעָה: בְּיוּרְק, מַק־קִינְלִי, לַנְדְסְבּוֹרוֹ וּסְטוּאַרְט. עַל מַק־קִינְלִי וְלַנְדְסְבּוֹרוֹ אַגִיד רַק מִלִים אֲחָדוֹת: הָרִאשׁוֹן עָבַר בִּשְׁנַת 1861־2 מֵאֶדְלֵיד עַד לְמִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה, וְהַשֵׁנִי – מִמִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה עַד לְמֶלְבֶּרְן. שְׁנֵיהֶם נִשְׁלְחוּ מִטַעַם וְעָדִים אוֹסְטְרָלִיִים לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי בּיוּרְק, שֶׁלֹא שָׁב זְמַן רַב מִמִשְׁלַחְתּוֹ וְשֶׁבִּכְלָל לֹא שָׁב עוֹד מִמֶנָה. וְעַל בְּיוּרְק וּסְטוּאַרְט, שְׁנֵי הַחוֹקְרִים הַמְהֻלָלִים הַלָלוּ אֲסַפֵּר בִּפְרוֹטְרוֹט, רוֹבֶּרְט בְּיוֹרְק, פָּקִיד בַּצָבָא הָאִירְלַנְדִי שֶׁהִתְפַּטֵר מֵעֲבוֹדָתוֹ, יָצָא בָּעֶשְׂרִים לְדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1860 אֶל פְּנִים הָאָרֶץ, לִווּ אוֹתוֹ אַחַד־עָשָׂר אִישׁ: וִילְיַם ג’וֹן וִילְס, תּוֹכֵן צָעִיר וּמְפֻרְסָם כְּבָר לְמַדַי, הָרוֹפֵא בֶּקְלֵיר, הַבּוֹטָנָאִי גְרֶי, פְּקִיד־הַצָבָא הַצָעִיר מִן הַמַחֲנֶה הַהֹדִי – קִינְג, לַנְדֶלְס, בְּרַגֶה וַחֲמִשָׁה חַיָלִים מֵחֵיל הַהֹדִים. בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל בְּיוּרְק הָיוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה סוּסִים וּמִסְפָּר כָּזֶה שֶׁל גְמַלִים. הַסוּסִים שִׁמְשׁוּ לְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לִרְכִיבָה וְהַגְמַלִים לָשֵׂאת עַל גַבָּם אֶת מִטְעָנָם וְצֵידָתָם שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהַסְפִּיק לָהֶם לְשָׁנָה וּמֶחֱצָה. הַמִשְׁלַחַת נִשְׁלְחָה לְמִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה, עַל הַחוֹף הַצְפוֹנִי שֶׁל יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה וְעָלֶיהָ הָיָה לָלֶכֶת לְשָׁם לְאֹרֶךְ הַנָהָר קוּפֶּר.

בְּעָבְרָם בְּלִי עָמָל רַב אֶת הַנְהָרוֹת דַרְלִינְג וּמָרִי, הִגִיעוּ הַתַּיָרִים אֶל הַתַּחֲנָה מֶנִינְדְיֶה, עַל גְבוּל הַמוֹשָׁבָה. אַךְ שָׁם פָּרְצוּ בֵּין חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת סִכְסוּכִים וּמְרִיבוֹת עַל דְבַר הַמִטְעָן. בְּיוּרְק מָצָא שֶׁהַכַּמוּת הַמְרֻבָּה שֶׁל הַמִטְעָן רַק תְּעַכֵּב אֶת הַנְּסִיעָה; אַךְ לַנְדֶלְס, מְנַהֵל הַגְמַלִים, הִתְעַקֵשׁ וְאָמַר שֶׁהֵם לָקְחוּ רַק אֶת הַהֶכְרֵחִי וְאֵין לְוַתֵּר עַל זֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים לִמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי יְדוּעִים, לְמִדְבָּר שׁוֹמֵם.

הַסִכְסוּךְ הַזֶה הֵבִיא לִידֵי פֵּרוּד גָמוּר בֵּין בְּיוּרְק וְלַנְדֶלְס. זֶה הָאַחֲרוֹן, שֶׁנִרְגַז עַל יְדֵי רַתְחָנוּתוֹ וְעַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל בְּיוּרְק, נִפְרַד מִמֶנוּ, בְּקַחְתּוֹ אִתּוֹ כַּמָה גְמַלִים וּמְשָׁרְתִים הֹדִיִים. הוּא חָזַר אֶל חוֹפֵי דַרְלִינְג, אֲבָל בְּיוּרְק הָלַךְ הָלְאָה. פַּעַם עָבַר בְּכָרִים דְשֵנִים הָרְווּיִים הֵיטֵב בְּמַעְיָנוֹת רַבִּים, וּפַעַם בְּמִדְבְּרוֹת טְרָשִׁים חַסְרֵי־מַיִם, וְסוֹף־סוֹף הִגִיעַ אֶל הַנָהָר קוּפֶּר. שָׁם הֵקִים בְּיוּרְק, בָּעֶשְׂרִים לְנוֹבֶמְבֶּר, שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִמֶלְבֶּרְן, אֶת מַחְסַן הַצֵידָה הָרִאשׁוֹן, עַל חוֹף הַנָהָר.

בְּמָקוֹם זֶה שָׁהוּ הַתַּיָרִים יָמִים אֲחָדִים, בְּהִשְתַּדְלָם לִמְצֹא דֶרֶךְ טוֹבָה הַמוֹבִילָה צָפוֹנָה, אֲבָל דֶרֶךְ כָּזוֹ לֹא מָצְאוּ וְהָיוּ מֻכְרָחִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם, אוּלַי יַצְלִיחוּ.

אַחֲרֵי מַעֲבָר קָשֶׁה מְאֹד הִגִיעוּ לְאַחַד הַמְקוֹמוֹת, שֶׁבְּיוּרְק מָצָא אוֹתוֹ מַתְאִים לִמְקוֹם חֲנָיָה וְקָרָא לוֹ בְּשֵׁם מְצוּדַת וִלְס. מְצוּדָה זוֹ, הַנִמְצֵאת בַּחֲצִי הַדֶרֶךְ בֵּין מֶלְבֶּרְן וְהַמִפְרָץ קַרְפֶּנְטַרְיָה, הִקִיפוּ בְּגָדֵר שֶׁל קוֹרוֹת עָבוֹת וּגְבוֹהוֹת. אַחַר כָּךְ חָצָה בְּיוּרְק אֶת מַחֲנֵהוּ לִשְׁנַיִם: אַנְשֵׁי הַחֵלֶק הָאֶחָד הָיוּ צְרִיכִים לַעֲמֹד כָּאן כִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אוֹ יוֹתֵר, אִם יַסְפִּיק לָהֶם הַמָזוֹן, וּלְחַכּוֹת לְשׁוּבָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמַחֲנֶה הַשֵׁנִי. בְּיוּרְק, קִינְג, גְרֶי וּוִילְס הִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם הָלְאָה. הֵם לָקְחוּ אִתָּם אֹכֶל לִשְׁלֹשָה חֳדָשִׁים; שְׁלֹשָׁה כּוֹרִים קֶמַח, חֲמִשִׁים קִילוֹגְרַם אֹרֶז, חֲמִשִׁים קִילוֹגְרַם קֶמַח שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל, בָּשָׂר מִיֻבָּשׁ, בְּשַׂר חֲזִיר מֵעֻשָׁן וְשֻׁמָן מָלוּחַ, וְכֵן שְׁלֹשִׁים קִילוֹגְרַם תּוּפִינִים. הֵם חִשְׁבוּ וּמָצְאוּ, כִּי עֲלֵיהֶם יִהְיֶה לַעֲבֹר לֹא פָּחוֹת מֵאֶלֶף קִילוֹמֶטֶר עַד בּוֹאָם אֶל מַטְרָתָם וְעַד שׁוּבָם אֶל מְקוֹם חֲנָיַת חַבְרֵיהֶם.

בְּהִתְעַנָם מְאֹד מִצָמָא וּמִשָׁרָב, הִגִיעוּ בְּיוּרְק וּבְנֵי לִוְיָתוֹ, אַחֲרֵי עָמָל רַב, עַד הַמַעֲלָה הַמֵאָה וְאַרְבָּעִים שֶׁל הָאֹרֶךְ, וְעִמָהּ הִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם צָפוֹנָה.

בַּשְׁבִיעִי לְיַנוּאַר עָבְרוּ הַחוֹקְרִים אֶת חוּג הַגְדִי, וְהֵם מְעֻנִים מְאֹד מִשָׁרָב וְצָמָא. לִפְעָמִים נִפְגְשׁוּ בִּילִידֵי הָאָרֶץ הַנוֹדְדִים. אֲבָל הַפְּגִישׁוֹת הָאֵלוּ הָיוּ פְּגִישׁוֹת שָׁלוֹם.

מַעֲצוֹרִים טִבְעִיִים, כְּגוֹן אֲגַמִים, נְהָרוֹת, אוֹ הָרִים גְבוֹהִים, לֹא מָצְאוּ בְּדַרְכָּם, אַךְ סָבוֹל סָבְלוּ מִן הַחֹם וְהַצָמָא.

בַּשְׁנֵים־עָשָׂר לְיַנוּאַר נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק שׁוּרָה שֶׁל גְבָעוֹת, וְאַחַר־כָּךְ נִגְלוּ לִפְנֵיהֶם רִכְסֵי הָרֵי־שַׁחַם. לָלֶכֶת הָלְאָה הָיָה קָשֶׁה וּמְסֻכָּן, וּלְבַסוֹף לֹא רָצוּ עוֹד הַגְמַלִים לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכָּם. צָרִיךְ הָיָה לִדְפֹּק בָּהֶם בְּחָזְקָה…“אֵין קֵץ לְהָרֵי־הַשַׁחַם. גַם הַגְמַלִים מַזִיעִים מִפַּחַד” – כּוֹתֵב בְּיוּרְק בְּיוֹמָנוּ.

אֲבָל לַמְרוֹת כָּל הַקֹשִׁי הַזֶה. הִגִיעוּ סוֹף־סוֹף, תְּשׁוּשֵׁי־כֹּחַ וְחַלָשִׁים מְאֹד, אֶל הַנָהָר טֶרְנֶה, וְאַחַר־כָּךְ – אֶל אֲפִיק הַנָהָר פְלִינְדֶרְס, אֶל הַמָקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו הִגִיעַ סְטוֹק בִּשְׁנַת 1841. נָהָר זֶה נוֹפֵל אֶל מִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה, כְּשֶׁהוּא זוֹרֵם בֵּין עֲצֵי תְּמָרִים וְאֶקָלִיפְּטוּסִים יָפִים וְנֶהְדָרִים מְאֹד.

קִרְבַת הָאוֹקְיָנוֹס הָיְתָה נִכֶּרֶת עַל יְדֵי אַדְמַת הַבִּצָה. גָמָל אֶחָד טָבַע בְּאַדְמַת הַבִּצָה לְעֵינֵי כָּל אַנְשֵׁי הַמַחֲנֶה. וְהַנִשְׁאָרִים לֹא רָצוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לָלֶכֶת הָלְאָה. הַתַּיָרִים הִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם וְהֶחְלִיטוּ שֶׁשְׁנַיִם מֵהֶם, קִינְג וּגְרֶי, יַעַמְדוּ כָּאן עִם הַגְמַלִים וּבְיוּרְק וּוִילְס יֵלְכוּ הָלְאָה, בְּקַחְתָּם אִתָּם מְעַט מָזוֹן וְעוֹד אֵי־אֵלֶה דְבָרִים הַנְחוּצִים לָהֶם לְדַרְכָּם.

אַחֲרֵי רֹב עָמָל וִיגִיעוֹת שֶׁלֹא תְּתֹאַרְנָה הִגִיעוּ אַמִיצֵי־הַלֵב הַלָלוּ לְמַעְצוֹרִים כָּאֵלֶה, שֶׁגַם לָהֶם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם, הֵם הִגִיעוּ לַבִצָה רַחֲבַת־יָדַיִם, כִּי הָאוֹקְיָנוֹס כְּבָר הָיָה קָרוֹב מְאֹד, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא נִרְאָה עוֹד לְעֵינֵיהֶם.

זֶה הָיָה בְּאַחַד־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר, שְׁנַת 1861.

– הַאֻמְנָם נֶאֶלְצוּ בְּיוּרְק וּוִילְס לַחֲזֹר עַל עִקְבוֹתֵיהֶם? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כְּשֶׁהִפְסִיק פַּגַנֶל אֶת סִפּוּרוֹ, כְּדֵי לְהַצִית אֵשׁ בַּסִיגָרָה.

– אֲהָהּ, גְבִרְתִּי, אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – עָנָה הַמְלֻמָד – וּמַעֲצִיבָה מְאֹד הָיְתָה חֲזָרָתָם! בַּדֶרֶךְ מֵתוּ סוּסֵיהֶם, בְּשָׂרְכָם רַגְלֵיהֶם בְּעָמָל וּבִכְבֵדוּת. כְּחוּשִׁים, מְדֻכְדָכִים בַּחֹמֶר וּבָרוּחַ, סְחוּפִים וּדְווּיִים, הִגִיעוּ שְׁנֵי קָרְבְּנוֹת־הַמַדָע סוֹף־סוֹף אֶל הַמָקוֹם שֶׁשָׁם חִכּוּ לָהֶם קִינְג וּגְרֶי.

כְּשֶׁבְּיוּרְק וּוִילְס נָחוּ כִּמְעַט וְהֶחֱלִיפוּ כֹּחַ, הָלְכוּ אַרְבַּעְתָּם שׁוּב אֶל הַנָהָר קוּפֶּר וּמָה שֶׁקָרָה אוֹתָם בְּדֶרֶךְ זוֹ לֹא נֵדַע. בְּיוֹמָנוֹ שֶׁל בְּיוּרְק חֲסֵרִים דַפִּים אֵלֶה, וַאֲנִי רַק מֵאוֹתוֹ הַיוֹמָן שָׁאַבְתִּי אֶת כָּל הַיְדִיעוֹת הָאֵלוּ. בַּחֹדֶשׁ אַפְּרִיל הִגִיעַ הַמַחֲנֶה הַקָטָן הַזֶה עַד בִּקְעַת קוּפֶּר, אֲבָל אֶחָד מֵהֶם חָסַר כְּבָר: בַּדֶרֶךְ מֵת גְרֶי שֶׁלֹא יָכֹל לָשֵׂאת אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת הָאֵלוּ. בְּכָל זֹאת הִתְעוֹדְדוּ שְׁלֹשֶׁת הַנִשְׁאָרִים וְלִבָּם לֹא נָפַל. בְּלִבָּם הָיְתָה רַק תִּקְוָה אַחַת, שֶׁאִם יַסְפִּיקוּ לַחֲזֹר אֶל מְצוּדַת וִילְס, – וְנִצְלוּ. בְּאַמְצָם אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם, הִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם דָרוֹמָה. לְבַסוֹף, אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים שֶׁל יִסוּרִים וְעִנוּיִים נוֹרָאִים נִרְאֲתָה לָהֶם מְשׁוּכַת הַמְצוּדָה, שֶׁהָיְתָה בְּעֵינֵיהֶם כְּגַן־הָעֵדֶן. אֲבָל – אֲהָהּ! בְּאוֹתוֹ יוֹם עַצְמוֹ, שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי חֲזָרָתָם שֶׁל הַתַּיָרִים, קָמוּ בְּרָגֶה וַחֲבֵרָיו וְהָלְכוּ לָהֶם, אַחֲרֵי שֶׁחִכּוּ חֲמִשָׁה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים.

– הָא כֵּיצַד? הַאֻמְנָם הָלַךְ בְּרָגֶה? – קָרָא רוֹבֶּרְט, בְּסָפְקוֹ כַּף בַּחֲרָדָה.

– כֵּן, הוּא הָלַךְ לוֹ וְדַוְקָא בְּעֶצֶם הַיוֹם הַהוּא! ־ הַפִּתְקָה שֶׁהִשְׁאִיר שָׁם נִכְתְּבָה רַק שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי זֶה.

לְהַשִׂיג אֶת הַהוֹלְכִים הָיָה אִי־אֶפְשָׁר. בְּיוּרְק, וִילְס וְקִינְג הָיוּ חַלָשִׁים וְחַסְרֵי אוֹנִים בְּיוֹתֵר מִכְדֵי שֶׁיוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת. אַךְ לְאָשְׁרָם הִשְׁכִּיל בְּרָגֶה לְהַשְׁאִיר בִּשְׁבִילָם מְעַט צֵידָה בְּאוֹתָהּ הַמְצוּדָה.

מֶה הָיָה עַכְשָׁיו לְאֻמְלָלִים אֵלֶה לַעֲשׂוֹת? בְּיוּרְק הִצִיעַ לְנַסוֹת לְהַגִיעַ לַמוֹשָׁבָה שֶׁל יְלִידֵי־הָאֶרֶץ הָרְחוֹקָה כְּשִׁשִׁים פָּרְסָה מִמְקוֹם תַּחֲנָתָם; וִילְס וְקִינְג, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא קִווּ לִמְצֹא כָּל עֶזְרָה, הִסְכִּימוּ לְכָךְ מֵאֵין מוֹצָא אַחֵר, וּלְמָחֳרָתוֹ שָׂמוּ שְׁלֹשְׁתָּם אֶת פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ. מִן הַגְמַלִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ לָהֶם נָפַל אֶחָד וּמֵת בְּבִצַת קוּפֶּר, וְהַשֵׁנִי נֶחְלַשׁ מֵרֹב עֲיְפוֹת, וְהֵם הָיוּ מֻכְרָחִים לְהָרְגוֹ וּלְהִתְכַּלְכֵּל בִּבְשָׂרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם כָּל מַאֲכָל אַחֵר. אֲבָל עַד מְהֵרָה לֹא נִשְׁאַר מִן הַגָמָל כְּלוּם וְהַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים הָיוּ מֻכְרָחִים לְהִתְכַּלְכֵּל בְּשָׁרְשֵי צְמָחִים, כְּדֵי לְמַלֵא בְּמַשֶׁהוּ אֶת קֵבוֹתֵיהֶם הָרֵיקוֹת. בְּיוּרְק יָדַע הֵיטֵב אֶת תּוֹרַת הַצְמָחִים וְלָכֵן יָדַע לִבְחֹר בַּשָׁרָשִׁים הָרְאוּיִים פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר לַאֲכִילָה. אֲבָל בְּכָל זֹאת הִרְגִישׁוּ עַד מְהֵרָה אֲפִיסַת־כֹּחוֹת מֻחְלֶטֶת. לָלֶכֶת הָלְאָה הָיָה אִי־אֶפְשָׁר. בְּיוּרְק הִרְגִישׁ שֶׁהִגִיעַ קִצוֹ, וְקָרָא אֵלָיו אֶת קִינְג.

– לִי נִשְׁאֲרוּ עוֹד לִחְיוֹת רַק שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, – אָמַר אֵלָיו – קַח־נָא אֶת שְׁעֹונִי וְיוֹמָנִי. אַחֲרֵי מוֹתִי תָּשִׂים אֶת הָאֶקְדָח בְּיָדִי הַיְמָנִית וַעֲזַבְתָּנִי כָּךְ מִבְּלִי לְקָבְרֵנִי, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ לְמַלֵא אֶת חֶפְצִי זֶה הָאַחֲרוֹן.

וְאַף אָמְנָם נִרְדַם בְּיוּרְק אַחֲרֵי שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וַיִישַׁן שְׁנַת עוֹלָם… זֶה הָיָה בְּיַעַר לֹא גָדוֹל.

וִילְס – חֶצְיוֹ מֵת – נִשְׁאַר לְיַד גוּפוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ הַמֵת וְקִינְג לְבַדוֹ הָלַךְ לְבַקֵשׁ אֶת הַמוֹשָׁבָה שֶׁל הַפְּרָאִים. אֲבָל לֹא מָצָא כְּלוּם וְשָׁב אֶל חֲבֵרוֹ וּמָצָא אוֹתוֹ כְּבָר מֵת גַם הוּא. אַחַר כָּךְ נָפַל שְׁבִי בִּידֵי יְלִידֵי־הָאָרֶץ, וְאַחֲרֵי זְמַן חִלֵץ אוֹתוֹ מִיָדָם גוּנְט, שֶׁנִשְׁלַח לְבַקֵשׁ אֶת בְּיוּרְק וַחֲבֵרָיו. בָּעֵת הַהִיא יָצְאוּ לְמַטָרָה זוֹ גַם מַק־קִינְלִי וְלַנְדְסְבּוֹרוֹ.

פַּגַנֶל נִשְׁתַּתֵּק. סִפּוּרוֹ עָשָׂה רֹשֶׁם עַז וְכָבֵד עַל שׁוֹמְעָיו. כֻּלָם חָשְׁבוּ עַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הָאֻמְלָל וְעַל שְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ, שֶׁמָא תָּעוּ גַם הֵם בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַמִדְבָּרוֹת, רְעֵבִים, נַעֲנִים וּרְפֵי־כֹּחַ, בְּחַפְּשָם רַק לַשָׁוְא אֵיזֶה מִקְלָט, וְאֶפְשָׁר שֶׁגַם הֵם אָבְדוּ בַּיְשִׁימוֹן הַזֶה כִּבְּיוּרְק וּוִילְס.

– אַבָּא, אַבָּא אֻמְלָל! – לָחֲשָׁה מֶרִי, בְּכָבְשָׂהּ אֶת דִמְעוֹת עֵינֶיהָ.

– אֲבָל, מָרַת מֶרִי! מַדוּעַ הִנְךְ כֹּה נוֹאֶשֶׁת? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס – כְּדֵי לְהִתְנַסוֹת בְּכָל הָעִנוּיִים הָאֵלֶה צָרִיךְ הָאָדָם לָבוֹא אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵי הָאֶרֶץ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּיוּרְק. אֲבָל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נָפַל שְׁבִי בִּידֵי אַחַד הַשְׁבָטִים הַיוֹשֵׁב לְיַד הַחוֹף, וְהוּא לֹא הָיָה מֻכְרָח לִנְדֹד וְלִסְבֹּל רָעָב. לִבִּי אוֹמֵר לִי, שֶׁהוּא חַי וַאֲנַחְנוּ נִמְצָאֵהוּ בְּקָרוֹב וְנָשׁוּב עוֹד אִתֹּו אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

– בְּוַדַאי שֶׁכָּךְ יִהְיֶה! – אָמַר גַם פַּגַנֶל – אַל־נָא תִּשְׁכְּחִי, מַרַת מֶרִי, שֶׁיְלִידֵי הָאָרֶץ הַזֹאת אֵינָם שׁוֹאֲפֵי־דָם כְּלָל וְאֵינָם עָרִיצִים. אֶפְשָׁר לִחְיוֹת אֶצְלָם בִּמְנוּחָה, אָמְנָם חַסְרַת חֵרוּת, אַךְ אוֹתָהּ נִתֵּן לְאָבִיךְ אֲנַחְנוּ.

– מִי יִתֵּן וְיֵאָמְנוּ דְבָרֶיךָ! – אָמְרָה הַנַעֲרָה הַצְעִירָה בְּנָשְׂאָהּ אֶת רֹאשָׁהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה.

– וּמַה קָרָה לִסְטוּאַרט? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אַחֲרֵי הַפְסָקָה קְצָרָה.

– סְטוּאַרְט הִצְלִיחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו הַקוֹדְמִים וּשְׁמוֹ יָדוּעַ לִתְהִלָה בְּדִבְרֵי יְמֵי אוֹסְטְרַלְיָה… ג’וֹן מַק־דוּאֶל סְטוּאַרְט בֶּן אַרְצְכֶם הוּא, יְדִידַי הַיְקָרִים! בִּשְׁנַת 1848 יָצָא סְטוּאַרְט אֶל הַמִדְבָּר הַמִשְׂתָּרֵעַ צָפוֹנָה לְאֶדְלֵיד. בִּשְׁנַת 1860 נִסָה הוּא וּשְׁנַיִם מֵחֲבֵרָיו לַחְדֹר אֶל פְּנִים אוֹסְטְרַלְיָה. אֲבָל זֶה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. בִּשְׁנַת 1861 נִסָה עוֹד הַפַּעַם אֶת מַזָלוֹ וּבָרִאשׁוֹן לְיַנוּאַר יָצָא בְּרֹאשׁ גְדוּד שֶׁל אַחַד־עָשָׂר אִישׁ וְהִגִיעַ כִּמְעַט עַד לְמִפְרָץ קַרְפֶּנְטַרְיָה. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מֻכְרָח לַחֲזֹר לְאַדְלֵיד בִּגְלַל הַמַחְסוֹר בְּצָרְכֵי הַמָזוֹן. אֲבָל סְטוּאַרְט הָיָה אָדָם בַּעַל מֶרֶץ וְעוֹמֵד עַל דַעְתּוֹ. אִי־הַצְלָחָתוֹ פַּעֲמַיִם לֹא הִפִּילָה אֶת רוּחוֹ וְהוּא הֶחְלִיט לְנַסוֹת לְהַגִיעַ אַל מַטְרָתוֹ בַּפַעַם הַשְׁלִישִׁית. אַחֲרֵי זְמַן־מָה אָסַף מַחֲנֶה שֶׁל שְׁלֹשִׂים אִישׁ וְקִוָה שֶׁבְּכֹחַ זֶה יָבוֹא לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. בְּהִוָדַע בַּקָהָל תָּכְנִיתוֹ הַחֲדָשָׁה, הִתְיַחֵס אֵלָיו בֵּית־הַנִבְחָרִים בְּרֶגֶשׁ שֶׁל חִבָּה וְקָבַע לַחוֹקֵר הָעַז הַזֶה תְּמִיכָה שֶׁל אֲלָפִים לִירוֹת סְטֶרְלִינְג. מְלֻמָד בְּנִסְיוֹנוֹת שֶׁנִתְנַסָה בִּשְׁנֵי מַסָעָיו הָרִאשׁוֹנִים, הִצְטַיֵד סְטוּאַרְט בְּפַעַם זוֹ בְּכָל הַדְבָרִים הַהֶכְרֵחִיִים וְאָחַז בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁיָכְלוּ לְהוֹעִיל לְהַצְלָחַת הַמִשְׁלַחַת הַחֲדָשָׁה. אֵלָיו נִצְטָרְפוּ יְדִידָיו הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר חוֹקֵר הַטֶבַע וַטֵרהוֹיז, טְרִיפֶּק, קִיקוּאִיק, אוֹדְפוֹרְד, אוּלְד וַאֲחֵרִים, יַחַד עֲשָׂרָה אִישׁ. בִּהִצְטַיְדָם גַם בְּעֶשְׂרִים נֹאדוֹת מַיִם, נִקְבְּצוּ כָּל בְּנֵי הַמִשְׁלַחַת בַּחֲמִישִׁי לְפֶבְּרוּאַר, שְׁנַת 1862 לְניוּ־קֶסְל־ווֹטֶר, לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִשָׁם הָיָה סְטוּאַרְט מֻכְרָח לַשׁוּב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. הַדֶרֶךְ שֶׁהַמִשְׁלַחַת הִתְוְתָה לְעַצְמָהּ הָיְתָה בְּשֶׁבַע מַעֲלוֹת יוֹתֵר צָפוֹנָה מִדַּרְכּוֹ שֶׁל בְּיוּרְק.

נְיוּ־קֶסְל־ווֹטֶר הָיְתָה צְרִיכָה לְשַׁמֵשׁ נְקֻדַת־הַמוֹצָא שֶׁל הַחֲקִירוֹת הַחֲדָשׁוֹת. בְּבוֹאָם אֶל הָרְצוּעָה שֶׁל יַעֲרוֹת־הָעַד, נִסָה סְטוּאַרְד לַחְדֹר דַרְכָּם צָפוֹנָה אוֹ צָפוֹנָה־מִזְרָחָה. אֲבָל לַשָׁוְא! אִי־הַצְלָחָה זוֹ הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ גַם בְּדַרְכּוֹ לִנְהַר וִיקְטוֹרְיָה, שֶׁשָׂם הָיוּ מַעֲצוֹרִים שֶׁאֵין לִגְבֹּר עֲלֵיהֶם, מִימוֹזוֹת סְמוּכוֹת וְצִמְחֵי קוֹצִים עֲנָקִיִים אֲחֵרִים.

אָז הֶחְלִיט סְטוּאַרְט לָלֶכֶת מִזְרָחָה. דֶרֶך זוֹ הָיְתָה יוֹתֵר טוֹבָה. בְּהַגִיעוֹ אֶל הַפֶּלֶג דֵילִי הַזוֹרֵם בְּמִישׁוֹר פּוֹרֶה, עָבַר אַרְבָּעִים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר בְּמַעֲלֵה הַנָהָר. הַסְבִיבוֹת הָיוּ יָפוֹת וּפוֹרִיוֹת יוֹתֵר, כָּרֵי־הַמִרְעֶה יָכְלוּ לְהָבִיא לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת כָּל אִכָּר חוֹבֵב אֲדָמָה, וְהָאֵקָלִיפְּטוּסִים הִגִיעוּ לְגֹבַהּ אַגָדִי.

סְטוּאַרְט, הַתָּמֵהַּ וְהַמִּתְפַּעֵל, הִמְשִׁיךְ דַרְכּוֹ הָלְאָה וְהִגִיעַ לְחוֹפֵי הַנְהָרוֹת סְטְרִינְגְוֵי וְרוֹפֶר, שֶׁגֻלוּ עַל יְדֵי הַנוֹסֵעַ לַיכֶרְד וְהַמוֹבִילִים אֶת מִימֵיהֶם הַשְׁקוּפִים בְּצִלָם שֶׁל דְקָלִים זְקוּפִים. כָּאן הָיוּ שְׁבָטִים יְלִידֵי הָאֶרֶץ, שֶׁקִבְּלוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, וְהִצִיעוּ לִפְנֵיהֶם לִשְׁהוֹת אֶצְלָם כְּחֵפֶץ־לִבָּם.

מִכָּאן הָלְכָה הַמִשְׁלַחַת צָפוֹנָה־מַעֲרָבָה, בְּבַקְשָׁם בֵּין הָרֵי הַחוֹל וְהַבַּרְזֶל אֶת מוֹצָאוֹ שֶׁל הַנָהָר אֶדְלֵיד הַנוֹפֵל אֶל מִפְרַץ וַן־דִימֶן. בָּהּ בַּמִדָה שֶׁהָלְכוּ קָדִימָה, הָלַךְ הַנָהָר הָלוֹךְ וְהִתְרַחֵב וְחוֹפָיו נַעֲשׂוּ רוֹפְפִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי, 22 לְיוּלִי, נָטָע סְטוּאַרְט אֶת אָהֳלוֹ בְּאַדְמַת הַבִּצוֹת שֶׁלְיַד פְרֶשׁ־ווֹטֶר. הַפְּלָגִים הָרַבִּים הִפְרִיעוּ לָלֶכֶת הָלְאָה. הָרָצִים שֶׁשָׁלַח סְטוּאַרְט לַעֲבָרִים שׁוֹנִים שָׁבוּ וּבְשׂוֹרָה בִּלְתִּי מְשַׂמַחַת בְּפִיהֶם, שֶׁאֵין דֶרֶךְ נוֹחָה יוֹתֵר. בְּכָל זֹאת הִמְשִׁיךְ סְטוּאַרְט אֶת דַרְכּוֹ. פַּעַם הָיָה עָלָיו לְהַקִיף שְׁלוּלִיוֹת מְכֻסוֹת צְמָחִים, פַּעַם כִּמְעַט טָבַע בְּאַדְמַת־טִיט, אַךְ סוֹף־סוֹף הִגִּיעַ לְרָמוֹת מְכֻסוֹת עֵשֶׂב יָרֹק. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים הִתְנַשְאוּ עֲצֵי־גוּמִי וְעֵצִים אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ לוּטִים כְּמוֹ בְּמַעֲטֶה שֶׁל חוּטִים. בָּאֲוִיר פָּרְחוּ סִיעוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל אַוָזִים, חֲסִידוֹת וְעוֹפוֹת בִּצָה שׁוֹנִים. מֵרָחוֹק הִתְפַּתְּלוּ וְעָלוּ לְמַעְלָה תִּימְרוֹת עָשָׁן דַקוֹת, שֶׁהוֹכִיחוּ כִּי לֹא רָחוֹק מִכָּאן נִמְצֵאתָ שְׁכוּנָה שֶׁל יְלִידֵי־הָאָרֶץ.

בָּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְיוּלִי, אַחֲרֵי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים מֵאָז צֵאתָם מֵאֶדְלֵיד, בְּשָׁעָה שֶׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים דַקָה בַּבֹּקֶר, יָצָא סְטוּאַרְט לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ יָשָׁר צָפוֹנָה. הוּא קִוָה לְהַגִיעַ עוֹד בַּיוֹם הַהוּא לִפְנוֹת עֶרֶב אֶל הַיָם. הַסְבִיבָה הָיְתָה גְבוֹהָה, זְרוּעָה סַלְעֵי־גַעַשׁ שֶׁהֵכִילוּ בְּקִרְבָּם עַפְרוֹת־בַּרְזֶל וּכְכָל שֶׁהוֹסִיפוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַיָם, כֵּן הָלְכוּ הָעֵצִים וְהִתְמַעֲטוּ.

לְבַסוֹף הִשְׂתָּרַע לְעֵינֵי הַתַּיָרִים מִישׁוֹר רָחָב שֶׁל אֲדָמָה וְטִיט. סְטוּאַרְט שָׁמַע כְּבָר אֶת הֶמְיַת הַגַלִים, אֲבָל לֹא אָמַר לַחֲבֵרָיו כְּלוּם, כִּי רָצָה לְהַפְתִּיעַ אוֹתָם.

לִפְנֵיהֶם הָיָה יַעַר קָטָן שֶׁל גַפְנֵי־בָּר. סְטוּאַרְט שֶׁרָכַב בְּרֹאשׁ הַמִשְׁלַחַת, דִרְבֵּן אֶת סוּסוֹ וְשָׁטַף לְתוֹךְ הַיַעַר הַזֶה. וּמֵעֵבֶר לַיַעַר הָיָה הַיָם.

חֲבֵרָיו שֶׁמִהֲרוּ אֵלָיו קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי בִּתְרוּעוֹת גִיל וְנִצָחוֹן סוֹאֲנוֹת.

וְכָכָה עָבְרוּ אֶת יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה לְרָחְבָּהּ.

לְשִׂמְחָתָם שֶׁל חַבְרֵי סְטוּאַרְט לֹא הָיָה גְבוּל.

סְטוּאַרְט טָבַל אֶת רַגְלָיו, וְרָחַץ אֶת פָּנָיו בְּגַלֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר אֶל הַשְׁפֵלָה וְשֵׁם חָקַק עַל אַחַד הָעֵצִים הֶעָבִים אֶת הָאוֹתִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שְׁמוֹ ג. ה. ד. ס (ג’וֹן מַק־דוּאֶל סְטוּאַרְט). לְאַחֵר שֶׁלָנוּ עַל חוֹף הַנָהָר הַפּוֹחֵז וְהַזוֹרֵם בְּהֶמְיָה מְצַלְצֶלֶת אֶל הָאוֹקְיָנוֹס, הָלַךְ טְרִינְק, אֶחָד מֵחַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת, לִרְאוֹת אִם אֶפְשָׁר לְהַגִיעַ עַד אֲפִיק הַנָהָר אֶדְלֵיד, בְּאָחֲזוֹ דַרְכּוֹ לְצַד דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית. אֲבָל שָׁם הָיוּ בִּצוֹת שֶׁאֵין לַעֲבֹר אוֹתָן, וְהוּא חָזַר אֶל חֲבֵרָיו כִּלְעֻמַת שֶׁבָּא.

כְּשֶׁשָׁמַע סְטוּאַרְט אֶת הַדָבָר הַזֶה, בָּחַר בְּאַחַד הָעֵצִים הַגְבוֹהִים בְּיוֹתֵר, נָעַץ בְּצַמַרְתּוֹ אֶת הַדֶגֶל הָאוֹסְטְרָלִי, וְעַל הַגֶזַע חָקַק אֶת הַמִלִים הָאֵלוּ: “חַפְרוּ בָּאֲדָמָה – צַעַד אֶחָד מִן הָעֵץ לְצַד דָרוֹם”.

אִם אַחֲרֵי זְמַן, יַחְפֹּר אַחַד הַתַּיָרִים בְּמָקוֹם זֶה, יִמְצָא תֵּבַת־בַּרְזֶל הַמְכִילָה תְּעֻדָה בַּעֲלַת תֹּכֶן זֶה:

הַתְּעוּדָה הָיְתָה חֲתוּמָה בִּידֵי סְטוּאַרְט וּבִידֵי כָּל חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת.

– וְכָךְ נִגְמַר מְאֹרָע גָדוֹל שֶׁהִרְעִישׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם – סִיֵם פַּגַנֶל.

– וְכָל הָאֲנָשִׁים הָעַזִים הָאֵלֶה חָזְרוּ לִידִידֵיהֶם? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן גְבִרְתִּי, כֻּלָם שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים עוֹד לִסְבֹּל הַרְבֵּה תְּלָאוֹת בְּדֶרֶךְ חֲזָרָתָם. יוֹתֵר מִכֻּלָם הִתְעַנָה סְטוּאַרְט שֶׁחָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה.

– בִּתְחִלַת סֶפְּטֶמְבֶּר גָבְרָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ בְּמִדָה כָּזוֹ, שֶׁלֹא קִוָה עוֹד לָשׁוּב לְאֶדְלֵיד. לִרְכֹּב עַל הַסוּס לֹא יָכֹל, וְהָיָה מֻכְרָח לִשְׁכַּב עַל גַבֵּי אֲלוּנְקָה שֶׁקָשְׁרוּ לְאֻכָּפֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי סוּסִים. בְּסוֹף אוֹקְטוֹבֶּר הִגִיעַ לַאֲפִיסַת־כֹּחוֹת מֻחְלֶטֶת וְהָיוּ מֻכְרָחִים לַהֲרֹג אֶת אַחַד הַסוּסִים. כְּדֵי לְבַשֵׁל בִּשְׁבִילוֹ מָרָק. בָּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לְאוֹקְטוֹבֶּר הוּרַע מַצָבוֹ בְּמִדָה כָּזוֹ, שֶׁחָשְׁבוּ, כִּי כְּבָר הִגִיעַ קִצוֹ, אֲבָל לְאָשְׁרוֹ עָבַר הַמַשְׁבֵּר בְּשָׁלוֹם, וּסְטוּאַרְט יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ דַרְכּוֹ. אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים, בַּעֲשִׂירִי לְדֶצֶמְבֶּר, הִשִׂיגָה הַמִשְׁלַחַת בִּמְלוֹאָהּ אֶת הַשְׁכוּנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וּבַשִׁבְעָה־עָשָׂר בּוֹ נִכְנַס סְטוּאַרְט שׁוּב לְאֶדְלֵיד שֶתּוֹשָׁבֶיהָ קִדְמוּהוּ בִּתְרוּעוֹת שֶׁל הִתְפַּעֲלוּת וְהִתְרַגְּשׁוּת. אֲבָל בְּרִיאוּתוֹ שֶׁל הַחוֹקֵר הַגָדוֹל הִתְמוֹטְטָה, עַד שֶׁמִיָד לְאַחַר קַבְּלוֹ אוֹת הִצְטַיְנוּת גָדוֹל שֶׁל זָהָב מִן הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית יָשַׁב בָּאֳנִיָה “הִינְדוּס” וְחָזַר לְאֶרֶץ־מוֹלַדְתּוֹ הַיְקָרָה סְקוֹטְלֶנְד, מְקוֹם שָׁם נוּכַל לִרְאוֹתוֹ, כְּשֶׁנָשׁוּב מִדַרְכֵּנוּ.

– וְאַחֲרֵי סְטוּאַרְט לֹא הָיוּ עוֹד חוֹקְרִים בְּאוֹסְטְרַלְיָה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הָיוּ, גְבִרְתִּי, הָיוּ! – עָנָה פַּגַנֶל – אֲנִי לֹא אַחַת הִזְכַּרְתִּי אֶת הַשֵׁם לַיכֶרְט. הוּא סִיֵר עוֹד בִּשְׁנַת 1844 אֶת אוֹסְטְרַלְיָה, וְגִלָּה תַּגְלִיוֹת חֲשׁוּבוֹת בְּחֶלְקָהּ הַצְפוֹנִי. בִּשְׁנַת 1848 קִבֵּל עַל עַצְמוֹ עוֹד פַּעַם לָלֶכֶת צָפוֹנָה־מִזְרָחָה, וּמֵאָז לֹא שָׁמְעוּ עָלָיו כְּלוּם. אֶשְׁתַּקֵד כּוֹנֵן הַבּוֹטָנָאי הַמְפֻרְסָם דוֹקְטוֹר מְיוּלֶר מִשְׁלַחַת, כְּדֵי לְבַקֵשׁ אֶת עִקְבוֹתָיו. יִתֵּן אֱלֹהִים וְיִמְצָאוּהוּ, וְהַלְוַאי שֶׁנִמְצָא גַם אָנוּ אֶת זֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים!

כָּךְ סִיֵם הַגִיאֹוגְרָף אֶת סִפּוּרוֹ עַל דְבַר הַחֲקִירוֹת בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת. וּלְאַחַר שֶׁהוֹדוּ כֻּלָם לְפַּגַנֶל עַל סִפּוּרוֹ שָׁכְבָה כָּל הָעֵדָה לִישֹׁון.

בֵּין הַשִׂיחִים הַקְרוֹבִים צִלְצֵל אֵיזֶה עוֹף־שָׁעוֹן אֶת הָרְגָעִים שֶׁל אוֹתוֹ הַלַיְלָה הַשָׁקֵט וְהַנָעִים.

“בְּעַכְמְךָ” במקור – הערת פב"י. ↩
“קָרָא” במקור – הערת פב"י. ↩
“יוֹדְאִים” במקור – הערת פב"י. ↩
“נְפוֹאָה”במקור – הערת פב"י. ↩
“נִגְרָשׁוֹת”במקור – הערת פב"י. ↩
“בְּעִיְנֵי” במקור – הערת פב"י. ↩
“אֵינָהּ” במקור – הערת פב"י. ↩

l ילדי רב החובל גרנט ־ כרך ד

פֶּרֶק א: מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁבֵּין מֶלְבֶּרְן וְסַנְדְגֵיט

בַּחֲרָדָה פְּנִימִית הִתְבּוֹנֵן הַמַיוֹר אֶל אַיְרְטוֹן הַנוֹסֵעַ לִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט לְהָבִיא מִשָׁם נַפָּח. הוּא לֹא גִלָה לְאִישׁ אֶת הַסְפֵקוֹת הַמְנַסְרִים בְּמֹחוֹ, וְהִשְׁתַּדֵל לְהוֹכִיחַ לְעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם כָּל יְסוֹד. מַכְּס נַבְּס הִסְתַּפֵּק רַק בָּזֶה שֶׁהִתְבּוֹנֵן אֶל סְבִיבוֹת הַנָהָר. שַׁלְוַת הַמָקוֹם הַזֶה לֹא הָשְׁבְּתָה בִּמְאוּם, וְעַד מְהֵרָה נִגְלוּ בָּאֹפֶק קַרְנֵי הַשַׁחַר הָרִאשׁוֹנוֹת.

גְלֶנֶרְוַן דָאַג, שֶׁמָא יַחֲזֹר אַיְרְטוֹן בְּלִי נַפָּח. הַקָרוֹן לֹא יָכוֹל לָזוּז מִמְקוֹמוֹ וְהַנְסִיעָה הָיְתָה עֲלוּלָה לְהִתְעַכֵּב.

אֲבָל הַמַדְרִיךְ שָׁב בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בְּלִוְיַת אָדָם אֶחָד שֶׁהֵעִיד עַל עַצְמוֹ, כִּי הוּא נַפָּח מְבְּלֶק־פּוֹאוּנְט. זֶה הָיָה בָּחוּר חָסוֹן, גְבַהּ־קוֹמָה, שְׁפַל־מֶצַח וּבַעַל הַבָּעַת פָּנִים פִּרְאִית הַדוֹחָה אֶת כָּל רוֹאֵהוּ. לְחִיצוֹנִיוּתוֹ לֹא הָיָה אָמְנָם עֵרֶךְ גָדוֹל בְּעֵינֵי הַתַּיָרִים, הָעִקָר שֶׁיָדַע אֶת הַמְלָאכָה כָּרָאוּי.

עָגוּם וּמַחֲרִישׁ עָמַד בָּחוּר זֶה מִן הַצַד וְחִכָּה לִפְקוּדָה.

– הֲפוֹעֵל טוֹב הוּא?־ שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת הַמַלָח. בְּהַבִּיטוֹ בְּחֶשֶׁד עַל הַנַפָּח.

– זֹאת אֲנִי יוֹדֵעַ כָּמוֹךָ, ־ עָנָה הַלָז ־ מְצָאתִיו בְּמַפָּחָה, נִדְבַּרְתִּי עִמוֹ וֶהֱבֵאתִיו לְכָאן. זֶה הַכֹּל שֶׁאֲנִי יָכוֹל לֶאֱמֹר.

כְּשֶׁאָמְרוּ לַנַפָּח מַה עָלָיו לַעֲשׂוֹת, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וְהִתְחִיל לַעֲבֹד בִּזְרִיזוּת וּכְאָדָם הַיוֹדֵעַ אֶת מְלַאכְתּוֹ. כֹּחוֹ הָיָה מַתְמִיהַּ. הוּא לְבַדוֹ. הָפַךְ אֶת הַקָרוֹן הַכָּבֵד, כַּעֲרִיסַת־יֶלֶד קַלָה וַעֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה מְהִירָה פּוֹעֵל יוֹתֵר טוֹב הָיָה קָשֶׁה לִמְצֹא.

הַמַיוֹר הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו בְּעֵינָיו הַחַדוֹת וְהַסוֹקְרוֹת וְרָאָה שֶׁכַּפּוֹת־ יָדָיו, שֶׁהָיוּ חֲשׂוּפוֹת מִשַֹרְווּלֵי כֻּתָּנְתּוֹ, הָיוּ מֻקָפוֹת רְצוּעוֹת דָם קָרוּשׁ כְּמוֹ מֵחַרְצֻבּוֹת. נִרְאֶה הָיָה לְעֵין כָּל שְׁאֵלֶה הֵם סִימָנֵי פְּצָעִים מִכַּבְלֵי בַּרְזֶל, שֶׁעוֹד לֹא הִגְלִידוּ כָּרָאוּי.

– אֵיפֹה זֶה פָּצַעְתָּ אֶת יָדֶיךָ? שָׁאַל הַמַיוֹר, בְּהִתְקָרְבוֹ אֶל הַנַפַָּח, ־ הֲרֵי זֶה מַכְאִיב לְךָ מְאֹד. תְּמֵהַנִי כֵּיצַד אַתָּה יָכוֹל לַעֲבֹד.

הַנַפָּח הֶחֱרִישׁ וְהָלַם בְּקֻרְנָסוֹ מַהֲלוּמוֹת חֲזָקוֹת.

מַכְּס נַבְּס עָמַד רְגָעִים אֲחָדִים עַל יָדוֹ וְאַחַר סֶר מִמֶנוּ וְהָלַךְ לוֹ שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים. עַל הָאֲדָמָה הָיְתָה מֻנַחַת פַּרְסַת־בַּרְזֶל שֶׁהַנַפָּח הֵבִיא אִתּוֹ. הַמַיוֹר הֵרִים אוֹתָהּ וְרָאָה בְּצִדָהּ הַפְּנִימִי סִימָן מְיֻחָד, כְּתַבְנִית הַצְלָב אֲשֶׁר בַּקְלָפִים.

– מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל סִימָן זֶה? - שָׁאַל אֶת אַיְרְטוֹן, בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ אֶת הַפַּרְסָה.

– זֶהוּ הַסִימָן שֶׁל בְּלֶק־פּוֹאוּנְט, שֶׁעַל פִּיו אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הַסוּסִים שֶׁאָבְדוּ, - עָנָה אַיְרְטוֹן.

לְאַחַר שֶׁתִּקֵן אֶת הַקָרוֹן וְהִצְמִיד אֶת הַפַּרְסָה לְרֶגֶל הַסוּס, הָלַךְ לוֹ הַנפָּח, שֶׁקִבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ בְּעַיִן יָפָה, מִבְּלִי לְהוֹצִיא אַף מִלָה מִפִּיו. אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה הָלְכָה הָאֹרְחָה לְדַרְכָּהּ. מֵאֲחוֹרֵי חֹרְשׁוֹת הַמִימוֹזוֹת נִגְלָה מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם. בְּמִקְצַת מְקוֹמוֹת נִרְאוּ שְׂדוֹת־מִרְעֶה דְשֵׁנִים וּגְדוּרִים. בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ נִמְצְאוּ לִפְעָמִים רִגְבֵי חַלָמִישׁ וְאַבְנֵי בַּרְזֶל. אַחֲרֵי קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים הִגִיעוּ לְאַדְמַת־בִּצָה, שֶׁגַלְגַלֵי הַקָרוֹן טָבְעוּ בָּהּ וְדָבָר זֶה הִכְבִּיד מְאֹד עַל הַנְסִיעָה. מִסָּבִיב הָמוּ פְּלָגִים מְכֻסִים לְמֶחֱצָה בְּשִׂיחִים עֲנָקִיִים.

אַחַר־כָּךְ פָּגְשׁוּ בַּאֲגַמִים גְדוֹלִים שֶׁמֵעַל לָהֶם הִתְנַשְׂאוּ אֵדִים עָבִים, וּמֻכְרָחִים הָיוּ לְהַקִיף אוֹתָם, מַה שֶׁעִכֵּב אֶת הַנְסִיעָה עַד מְאֹד. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִזְמִינָה אֶת הָרוֹכְבִים אֶל “טְרַקְלִינָהּ” חֲלִיפוֹת, כִּי יַחַד לֹא הָיָה מָקוֹם, וְזֶה נָתַן לָהֶם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לָנוּחַ מְעַט מֵעֲמַל הַיְשִׁיבָה הָרַבָּה עַל גַּבֵּי הַסוּסִים, וְגַם לְהִתְבַּדֵר קְצַת בְּחֶבְרַת הַנָשִׁים.

כְּשֶּׁהִגִיעָה הָאֹרְחָה עַד לִמְחוֹז טַלְבּוֹט, עָבְרָה לְיַד שׁוּרַת גְבָעוֹת לֹא גְבוֹהוֹת, וּבָעֶרֶב נִתְעַכְּבָה בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מִמֶרְגֶבּוֹרוֹ.

טִפְטֵף גֶשֶׁם דַק. בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת הָיָה גֶשֶׁם כָּזֶה מַרְטִיב אֶת הָאֲדָמָה, אֲבָל הָאֲוִיר בְּאוֹסְטְרַלְיָה הוּא כֹּה יָבֵשׁ, שֶׁסָפַג תֵּכֶף אֶת כָּל הָרְטִיבוּת, וְלָכֵן הָיָה הַמָקוֹם שֶׁבָּחֲרוּ לַחֲנוֹת בּוֹ יָבֵשׁ לְגַמְרֵי.

לְמָחֳרַת הַיוֹם, בְּיוֹם 29 לְדֶצֶמְבֶּר, נִתְעַכְּבָה מְעַט הַנְסִיעָה בִּגְלַל הֶהָרִים, הַדוֹמִים לְהַרְרֵי שְׁוֵיצַרְיָה, אֶלָא קְטַנִים מֵהֶם. בְּהִתְרוֹמְמוֹ לִפְעָמִים לְמַעְלָה וּבְרִדְתּוֹ לְמַטָה, הִתְנוֹדֵד הַקָרוֹן בְּחָזְקָה וְחָרַק נוֹרָאוֹת. דֶרֶךְ אֲרֻכָּה הָלְכוּ הַגְבִירוֹת רַגְלִי, כְּדֵי לְהִפָּטֵר מֵהַתְּנוּדָה הַזֹאת. בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה הִגִיעוּ עַד קַרְלְסְבְּרוּק, עֲיָרָה יָפָה לְמַדַי, אַיְרְטוֹן הִצִיעַ לַעֲבֹר עַל יָד הָעֲיָרָה, כְּדֵי שֶׁלֹא לְאַבֵּד זְמַן, אֲבָל פַּנַגֶל הִתְעֵַקֵשׁ וְאָמַר, שֶׁכְּדַאי לִרְאוֹת וּלְסַיֵר אֶת הָעֲיָרָה הַזֹאת.

– סַע אַתָּה לְבַדְךָ, וְאַחַר־כָּךְ תַּדְבִּיק אוֹתָנוּ, ־ הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהִסְכִּים לְדַעְתּוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן.

– טוֹב! ־ אָמַר פַּגַנֶל, ־ אַךְ לָקוֹחַ אֶקַח אִתִּי גַם אֶת רוֹבֶּרְט. סִיוּרוֹ בְּעִיר זוֹ נָתַן לִמְלֻמָד מֻשָׂג מְדֻיָק עַל כָּל עָרֵי אוֹסְטְרַלְיָה. הָעִיר הָיְתָה בְּנוּיָה בְּצוּרַת מְרֻבָּע הַמְבֻתָּר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ בִּרְחוֹבוֹת מַקְבִּילִים, שֶׁעִם הִתְפַּתְּחוּתָהּ שֶׁל הָעִיר, הֵם רַק מִתְאָרְכִים, מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ בִּמְאוּמָה אֶת הַסֵדֶר הָרִאשׁוֹן.

בְּקַרְלְסְבְּרוּק הָיָה בַּנְק, בֵּית־מִשְׁפָּט, בֵּית־סֵפֶר, בֵּית־תְּפִלָה וּכְמֵאָה בָּתֵּי לְבֵנִים חַד־גוֹנִיִים, נְקִיִים, וּמְרֻוָחִים, אֲבָל מְשַׁעְמְמִים בְּיוֹתֵר.

בְּיִחוּד עָשְׂתָה עֲלֵיהֶם רֹשֶם גָדוֹל הַשְׁקִידָה הָרַבָּה וְהַזְּרִיזוּת הַשׂוֹרֶרֶת בָּעִיר, כְּמוֹ בְּכָל עָרֵי אוֹסְטְרַלְיָה בִּכְלָל, הַצוֹמְחוֹת כְּמוֹ פִּטְרִיוֹת אַחֲרֵי הַגֶשֶׁם.

הָרְחוֹבוֹת הָיוּ מְלֵאִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָעוֹסְקִים אַךְ בִּרְדִיפָה אַחֲרֵי הַבֶּצַע, וּפַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט עָבְרוּ אֶת הָעִיר מִבְּלִי שֶׁהִרְגִישׁ בָּהֶם אִישׁ וּמִבְּלִי שֶׁעוֹרְרוּ סַקְרָנוּת וְתִמָהוֹן אַף בְּלֵב אֶחָד מִתּוֹשָׁבֶיהָ.

בְּיִחוּד מִהֲרוּ וְנֶחְפְּזוּ מוֹבִילֵי הַזָהָב, שֶׁהוֹבִילוּ מַתֶּכֶת יְקָרָה זוֹ תַּחַת חָסוּתָה שֶׁל הַמִשְׁטָרָה הַמְקוֹמִית מִמִכְרוֹת בֶּנְדִיגוֹ וְהַר אָלֶכְּסַנְדֶר. הֵם מִהֲרוּ כָּל־כָּךְ לְהַשִׂיג אֶת מִשְׂרְדֵי הַמִשְׁלוֹחַ לְחוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁנִדְמֶה הָיָה כְּאִלוּ כָּל רֶגַע שֶׁל הִתְמַהְמְהוּת הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא לָהֶם נְזָקִים נוֹרָאִים שֶׁל חֻרְבָּן שָׁלֵם.

פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט הִסְפִּיקוֹ לְהַכִּיר אֶת טִיבָהּ שֶׁל הָעִיר בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת, וְאַחַר־כָּךְ רָכְבוּ מַהֵר כְּדֵי לְהַדְבִּיק אֶת הָאֹרְחָה. דַרְכָּם הוֹבִילָה אוֹתָם בְּשָׂדוֹת פּוֹרִיִים וְכָרִים דְשֵׁנִים שֶׁלֹא יִמַדוּ, וַעֲלֵיהֶם רָעוּ עֶדְרֵי צֹאן בְּלִי מִסְפָּר וְאָהֳלֵי רוֹעִים הָיוּ פְּזוּרִים בָּהֶם פֹּה וָשָׁם.

אַךְ פִּתְאוֹם, עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הַתַּיָּרִים לְעֲמֹד עַל כָּךְ, וְהִנֵה פָּסְקוּ הַשָׂדוֹת הַפּוֹרִיִים וְהָאֲפָרִים הַדְשֵׁנִים, וּפִּנוּ מָקוֹם לְמִדְבָּר שׁוֹמֵם.

רַק בְּאוֹסְטְרַלְיָה אֶפְשָׁר לִמְצֹא נִגוּדִים כָּאֵלֶה. עַד עַכְשָׁיו לֹא פָּגְשׁוּ בַּפְּרָאִים יְלִידֵי־הָאָרֶץ, וּגְלֶנֶרְוַן הִתְחִיל כְּבָר לַחֲשֹׁב שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה אֵין אוֹסְטְרָלִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁבַּפַּמְפּוֹת בְּאַרְגֶנְטִינָה לֹא הָיוּ אִינְדִיאָנִים. וְאוּלַם פַּגַנֶל הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁבְּרֹחַב זֶה חַיִים הַפְּרָאִים עַל פִּי רֹב בְּמִישׁוֹר הַנָהָר מָרֵי, הַנִמְצָא כְּמֵאָה וַחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר הָלְאָה לְצַד מִזְרָח.

– אֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים עַכְשָׁו לָאֶרֶץ־הַזָהָב ־ הוֹסִיף הַגִיאוֹגְרָף ־ בְּעוֹד שְׁנֵי יָמִים נָבוֹא לְחֶבֶל הַר אֲלֶכְּסַנְדֶר. זֶהוּ הַמָקוֹם, שֶׁבִּשְׁנַת 1952 בָּאוּ לְשָׁם מַחֲנוֹת גְדוֹלִים שֶׁל מְחַפְּשֵׂי־זָהָב, שֶׁמִפְּנֵיהֶם נֶאֶנְסוּ יְלִידֵי הָאָרֶץ לִבְרֹחַ לִפְנִים הַיַבֶּשֶׁת אֶל הַמִדְבָּר. אֲנַחְנוּ בָּאִים עַכְשָׁיו לְאוֹתָהּ הָרְצוּעָה, שֶׁבָּהּ הִתְהַלְכָה הַצִיוִילִיזַצְיָה וְהִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ סִימָן מֻבְהָק בִּדְמוּת מְסִלַת־הַבַּרְזֶל בְּאוֹסְטְרַלְיָה הַהוֹלֶכֶת אֶל הַיָם. הִיא תֶּחֱצֶה אֶת דַרְכֵּנוּ עוֹד הַיוֹם… לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, אֲנִי מוֹצֵא אֶת מְסִלַת־הַבַּרְזֶל בִּלְתִּי מַתְאִימָה כְּלָל.

– וּמַדּוּעַ זֶה? ־ תָּמַה גְלֶנֶרְוַן.

– כִּי מְסִלַת־בַּרְזֶל אֵינָהּ נָאָה לְאוֹסְטְרַלְיָה… כֵּן, יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאַתֶּם הָאֲדוֹנִים הָאַנְגְלִים, הָרְגִילִים לֵיַשֵׁב גַם אֶת הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת בְּיוֹתֵר, הָעוֹרְכִים תַּעֲרוּכוֹת בִּנְיוּ־זִילֶנְד וּמַעֲנִיקִים לָהּ גַם טֶלֶגְרָפִים חַשְׁמַלִיִים, ־ אַתֶּם מוֹצְאִים אֶת מְסִלַת־הַבַּרְזֶל נָאָה וּמַתְאִימָה לְכָל מָקוֹם. אֲבָל אֲנִי, כְּצָרְפָתִי, רוֹאֶה אֶת כָּל אֵלֶה מִנְקֻדַת־רְאוּת אַחֶרֶת, וְהִנְנִי מוֹצֵא שֶׁכָּל אַמְצָאוֹתֶיהָ שֶׁל אֵירוֹפָּה מַשְׁחִיתוֹת אֶת הַשְׁלֵמוּת הַקַדְמוֹנִית שֶׁל הָאֲרָצוֹת הַבִּלְתִּי אֵירוֹפָּאִיוֹת.

– זֶה בְּוַדַאי מִשׁוּם שֶׁאַתֶּם, הָאֲדוֹנִים הַצָרְפָתִּים, הוֹגִים רַק בֶּעָבָר וְשׁוֹכְחִים לְגַמְרֵי אֶת הַהֹוֶה וּדְרִישׁוֹתָיו הַחֲדָשׁוֹת, ־ הֵעִיר ג’ון מַנְגֶלְס. – כֵּן, אֶפְשָׁר הַדָבָר שֶׁצָדַקְתָּ,־ הִסְכִּים פַּגַנֶל ־ אֲבָל מְכוֹנוֹת ־ הַקִיטוֹר בִּשְׁרִיקוֹתֵיהֶן הַחוֹדְרוֹת, הַנִשָׂאוֹת עַל פְּנֵי הַמִדְבָּרוֹת, בְּעָטְפָן בְּעַנְנֵי עָשָׁן שָׁחוֹר אֶת שִׂיחֵי הַמִימוֹזוֹת; עוֹפוֹת־הַמִדְבָּר הַנֶחְפָּזִים בְּבֶהָלָה לְמַרְאֵה מִפְלֶצֶת־הַבַּרְזֶל הַסוֹאֶנֶת וְהָרוֹתַחַת, הַמַבְרִיקָה בַּלַיְלָה בְּעֵינֵי הָאֵשׁ שֶׁלָהּ; הַפְּרָאִים הַקוֹנִים כַּרְטִיסֵי נְסִיעָה לַעֲבֹר מִמֶלְבֶּרְן לְקִינְסְטוֹן, קַסְטְלְמֶן אוֹ סַנְדְגֵיט ־ כָּל זֶה מַתְמִיהַּ וּמַפְתִּיעַ אֶת הַכֹּל, מִלְבַד, כַּמוּבָן, אֶת הָאַנְגְלִי וְהָאֲמֵרִיקָאִי. לְדַעְתִּי, מְסִלוֹת־בַּרְזֶל אֵלוּ מְקַלְקְלוֹת אֶת חֶמְדַת הַמַרְאֶה הַפִּרְאִי, אֲבָל הַמָלֵא הוֹד, שֶׁל מְקוֹרִיוּת הַמִדְבָּר, וְשׁוֹלְלוֹת מִמֶנוּ אֶת שִׁירַת בְּרֵאשִׁית… שַׁווּ־נָא נֶגֶד עֵינֵיכֶם פַּסֵי בַּרְזֶל הַמוּטָלִים בְּקַוִים יְשָׁרִים לְאָרְכּוֹ שֶׁל מִדְבַּר לוּב, הַדוֹקְרִים אֶת הָעֵינַיִם לְנֶגֶד קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ, וְעַל יָדָם עַמוּדֵי טֶלֶגְרָף, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם תַּחֲנוֹת, וַהֲמוֹנִים הוֹמִים וְרוֹעֲשִׁים, הָרָצִים בְּבֶהָלָה הֵנָה וְהֵנָה… וְהִנֵה שָׁרַק לוֹ פִּתְאֹם בְּרַעַשׁ וּדְפִיקוֹת שִׁגְעוֹנִיוֹת נְחַשׁ־הָאֵשׁ שֶׁל זְמַנֵנוּ; הוּא שׁוֹרֵק, רוֹעֵשׁ, גוֹנֵחַ וְרָץ לְיַד קִבְרוֹת מַלְכֵי מִצְרַיִם, כֹּהֲנֵיהֶם, נְשֵׁיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, קְבָרוֹת בְּנֵי אַלְפֵי שָׁנִים, וּמַשְׁבִּית אֶת מְנוּחָתָם בְּקוֹל צוֹרֵם וְחַד שֶׁל הַהִשְׁתּוֹלְלוּת הַנִתְעָבָה שֶׁל הַמֵאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה.

– אֲבָל הַרְשֵׁנִי־נָא! ־ שִׁסַע גְלֶנֶרְוַן קַר־הָרוּחַ אֶת הַמְלֻמָד הַמִתְפַּעֵל ־ וְכִי אֵין מִדָה גְדוֹלָה שֶׁל חֶמְדָה וְשִׁירָה גַם בָּזֶה, שֶׁהֶעָבָר הַמֵת מִתְּחַבֵּר עִם הַהֹוֶה הָרוֹתֵחַ, הַחַי? זְכֹר־נָא אֶת הַמִלִים. “יָנוּחַ הַמֵת עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם, וְחָיֹה יִחְיֶה הַחַי”! הִנְךָ טָס, טוּס וַעֲבֹר, לְיַד מַלְכֵי מִצְרַיִם הַיְשֵׁנִים בְּקִבְרוֹת־הָאֶבֶן שֶׁלָהֶם, שֶׁבִּשְׁעָתָם עָשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם גַם הֵם בְּרַעַשׁ וּדְפִיקָה. הִנְךָ מוֹדִיעָם, שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה עַכְשָׁיו מַה שֶׁעָשׂוּ הֵם בֶּעָבָר הַבִּלְתִּי חוֹזֵר, הִנְךָ שׁוֹלֵחַ לָהֶם בִּרְכַּת־שָׁלוֹם…

שְׁרִיקָה חַדָה וְחוֹדֶרֶת הַפְסִיקָה אֶת דִבְרֵי גְלֶנְרְוַן. אַךְ מִתּוֹךְ שְׁרִיקָה זוֹ לֹא נִשְׁמְעָה קֻבְלָנָה, אֶלָא קְרִיאַת “הִזָהֵר” חֲזָקָה!

הִזָהֵר מִפְּנֵי דוֹר הַבַּרְזֶל הָרוֹמֵס אֶת הַכֹּל, הַמְיַשֵׁר אֶת הַכֹּל תַּחַת עֲקֵבוֹ, הַדוֹרֵס וּמַחֲרִיב וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ רַחֵם.

הָאֹרְחָה נִמְצְאָה בְּמֶרְחָק שֶׁל קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי מִמְסִלַת הַבַּרְזֶל, הַמְחַבֶּרֶת אֶת בִּירַת וִיקְטוֹרְיָה עִם מָרֵי, הַגָדוֹל שֶׁבְּנַהֲרוֹת אוֹסְטְרַלְיָה. מוֹצָאוֹ שֶׁל נָהָר זֶה, שֶׁגֻלָה עַל יְדֵי סְטוּאַרְט, בִּשְׁנַת 1828, הוּא מֵהַרְרֵי הָאַלְפִּים; וְהוּא מְקַבֵּל אֶל תּוֹכוֹ אֶת מֵי הַנְהָרוֹת לֶקְלֶן וְדַרְלִינְג, מַשְׁקֶה אֶת כָּל הַחֵלֶק הַצְפוֹנִי שֶׁל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה וּמִשְׁתַּפֵּךְ לְתוֹךְ הַמִפְרָץ אֶנְקוּנְטֶר. לֹא רָחוֹק מֵאֶדְלֵיד הוּא זוֹרֵם בִּסְבִיבוֹת עֲשִׁירוֹת וּפוֹרִיוֹת. בַּדֶרֶךְ שִׁטְפּוֹ נִמְצָאוֹת תַּחֲנוֹת אֲחָדוֹת שֶׁמִסְפָּרָן הוֹלֵךְ וְרַב מִדֵי שָׁנָה, תּוֹדוֹת לְחִבּוּרָן הַטוֹב עִם מֶלְבֶּרְן.

מְסִלַת־הַבַּרְזֶל נִמְשֶׁכֶת מִמֶלְבֶּרְן עַד לְסַנְדְגֵיט בְּאֹרֶךְ מֵאָה וַחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר.

הַמַּקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מְבַתֶּרֶת אֶת קַו מְסִלַת־הַבַּרְזֶל בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים מִקַסְטְלְמֶן לְיַד הַגֶשֶׁר קֶמְדֶן, הַנָטוּי עַל אֶחָד מִיוּבְלֵי הַמָרֵי הָרַבִּים. לְגֶשֶׁר זֶה הוֹבִיל אַיְרְטוֹן אֶת הַקָרוֹן. הָרוֹכְבִים דָהֲרוּ קָדִימָה, כִּי רָאוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים נֶחְפָּזִים לַגֶשֶׁר שֶׁל מְסִלַת־הַבַּרְזֶל, הַנִמְצָא לִפְנֵי הַמָקוֹם שֶׁמִשָׁם נִשְׁמְעָה הַשְׁרִיקָה הַחַדָה.

הֶהָמוֹן רָץ מִתּוֹךְ מְהוּמָה וּמְבוּכָה. נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת שׁוֹנוֹת, בִּלְתִּי בְּרוּרוֹת. כַּנִרְאֶה, קָרָה אָסוֹן נוֹרָא מְאֹד.

גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו דִרְבְּנוּ אֶת סוּסֵיהֶם וּבִרְגָעִים אֲחָדִים הִשִׁיגוּ אֶת הַמָקוֹם וְהֵבִינוּ מִיָד אֶת סִבַּת הַמְבוּכָה הַהֲמוֹנִית הַזֹאת.

קָרָה אֶחָד מֵאוֹתָם הָאֲסוֹנוֹת הַנוֹרָאִים הַשְׁכִיחִים לְעִתִּים כֹּה תְּכוּפוֹת בִּמְסִלוֹת־הַבַּרְזֶל שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה! תַּחַת הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת מִמֶלְבְּרְן הִתְמוֹטֵט הַגֶשֶׁר. מִשֵׁשֶׁת הַקְרוֹנוֹת נָפְלוּ חֲמִשָׁה לְתוֹךְ הַנָהָר אַחֲרֵי הַקַטָר, וְהַקְרוֹנוֹת הָעֶלְיוֹנִים, בַּנָפְלָם עַל הַתַּחְתּוֹנִים, הֻצְתוּ עַל יְדֵי סִבָּה בִּלְתִּי יְדוּעָה. רַק קָרוֹן אֶחָד מִכָּל קְרוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת נִשְׁאַר עוֹמֵד בְּדֶרֶךְ נֵס עַל פִּי הַתְּהוֹם שֶׁנִתְהַוְתָה עַל יְדֵי הִתְמוֹטְטוּת הַגֶשֶׁר. שִׁבְרֵי הַגֶשֶׁר, גִזְרֵי מְטִילֵי הַבַּרְזֶל הַשְׁבוּרִים, הַקְרוֹנוֹת הַבּוֹעֲרִים וְהַמְנֻפָּצִים, פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים מָשְׁחֲתֵי־הַמַרְאֶה, הַפְּצוּעִים, הָאֲנָקוֹת, הַנְגִיחוֹת, הַצְעָקוֹת, הַבְּכִיוֹת, רֵיחַ הַקִיטוֹר, הֶעָשָׁן הַמַחֲנִיק, ־ כָּל זֶה בְּיַחַד הִתְמַזֵג לְאֵיזֶה מִין תֹּהוּ וָבֹהוּ. שֶׁאֵין לְתָאֲרוֹ בְּמִלִים.

פַּחַד וּרְעָדָה אָחֲזוּ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַמַחֲזֶה הַנוֹרָא הַזֶה.

הַתַּיָרִים הִתְעָרְבוּ בֵּין הֶהָמוֹן, בְּהִשְׁתַּדְלָם לְהִוָדַע אֶת סִבַּת הָאָסוֹן, אֲבָל אִישׁ לֹא יָדַע לֶאֱמֹר לָהֶם דָבָר בָּרוּר.

– הַגֶשֶׁר הִתְמוֹטֵט, ־ אָמְרוּ אֲחָדִים.

– הִתְמוֹטֵט! ־ הִתְרִיסוּ אֲחֵרִים ־ וְאֵיךְ זֶה הִתְמוֹטֵט אִם הוּא נִבְנָה זֶה לֹא כְּבָר? אֶפְשָׁר שֶׁלֹא הִסְפִּיקוּ עוֹד לְהַשְׁלִים אֶת בִּנְיָנוֹ?

– כִּי אָז לֹא הָיוּ פֹּה שְׁבָרִים, ־ הֵעִירוּ כְּנֶגְדָם אֲחֵרִים.

– מוּבָן הַדָבָר, כִּי הַגֶשֶׁר הָיָה בָּנוּי מֵחֹמֶר גָרוּעַ וְלָכֵן הִתְעַרְעֵר! ־ צָעֲקוּ אֲחָדִים.

– וּמִמַה הֻצְתוּ הַקְרוֹנוֹת? ־ שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כַּנִרְאֶה, הָיָה בְּאַחַד הַקְרוֹנוֹת אֵיזֶה חֹמֶר הַנוֹחַ לְהִדָּלֵק מִדְחִיפָה עֲצוּמָה, ־ הִסְבִּיר מִישֶׁהוּ.

אֲבָל אֵיךְ שֶׁיִהְיֶה, תְּהֵא הַסִבָּה מַה שֶׁתִּהְיֶה, וְתוֹצָאוֹתֶיהָ הָיוּ נוֹרָאוֹת.

נִפְגְעָה הָרַכֶּבֶת שֶׁיָצְאָה מִמֶלְבֶּרְן בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר. עַכְשָׁיו הָיְתָה הַשָׁעָה שָׁלֹשׁ אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם. הָאָסוֹן קָרָה עֶשְׂרִים רֶגַע לִפְנֵי הַגִיעַ אֲנָשָׁיו שֶׁל גְלֶנֶרְוַן עַד הַמַקוֹם הַהוּא, בְּעֵת שֶׁנִשְׁמְעָה שְׁרִיקַת הַקַטָר. מִקַסְטְלְמֶן הֻזְעֲקוּ עַל יְדֵי הַטֶלֶגְרָף אֲנָשִׁים שֶׁהִשְׁתַּדְלוּ מִיָד לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ, לְהוֹצִיא מִתַּחַת הַקְרוֹנוֹת הַמְנֻפָּצִים וְהַבּוֹעֲרִים אֶת הַחֲלָלִים וְהַפְּצוּעִים. הוּבְאוּ פּוֹעֲלִים לְפַנות אֶת הַשְׁבָרִים וּלְתַקֵן אֶת הַגֶשֶׁר וְהַמְסִלָה. הַמְדִינָה הָיְתָה אַנְגְלִית, כְּלוֹמַר, מְדִינָה נוֹשֶׁבֶת אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם אוֹהֲבִים לָנוּס וּלְהִתְרַשֵׁל.

אֶת מִסְפַּר הַנוֹסְעִים שֶׁבְּכָל הָרַכֶּבֶת הָיָה קָשֶׁה לָדַעַת. בַּקָרוֹן הַשָׁלֵם שֶׁנִשְׁאַר לִפְּלֵטָה נִמְצְאוּ רַק עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים. שִׁלְטוֹן הַמְסִלוֹת שָׁלַח קַטָר לְהָבִיא אֶת הַנִשְׁאָרִים בַּחַיִים לְקַסְטְלְמֶן.

בֵּינְתַיִם הִסְפִּיק גְלֶנֶרְוַן לְהִתְוַדֵעַ לִמְפַקֵחַ הַמוֹשָׁבָה וּלְרֹאשׁ הַמִשְׁטָרָה, אָדָם בַּעַל מֶזֶג קַר בְּמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁהָאָסוֹן הַמַחֲרִיד הַזֶה לֹא עָשָׂה עָלָיו כָּל רֹשֶׁם.

– מַה נוֹרָא הַמִקְרֶה הַזֶה! ־ אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּשָׁעָה שֶׁרֹאשׁ הַמִשְׁטָרָה הִסְתַּכֵּל בַּמַחֲזֶה בְּרוּחַ שְׁלֵוָה וְהִתְכּוֹנֵן לַעֲרֹךְ פְּרוֹטוֹקוֹל.

– אֵין זֶה מִקְרֶה, אֲדוֹנִי, ־ הֵעִיר רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ

– וּמַה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת, אִם לֹא מִקְרֶה?

– מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע.

– הַאֻמְנָם רוֹאֶה אַתָּה בָּזֶה עִקְבוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע?

– כֵּן, אֲדוֹנִי, ־ הִתְעָרֵב בַּשִׂיחָה גַם הַמְפַקֵחַ, מִיצֶ’ל שְׁמוֹ ־ הָאָסוֹן קָרָה עַל יְדֵי זֶה, שֶׁבָּרַכֶּבֶת הָיְתָה חֲבוּרַת שׁוֹדְדִים, שֶׁחָפְצָה לְכַסוֹת עִקְבוֹתֶיהָ, וְלָכֵן הִבְעִירוּ אֵשׁ בָּרַכֶּבֶת וְהִכְרִיחוּהָ לִנְפֹּל מֵעַל הַגֶשֶׁר, שֶׁהָיָה מוּכָן עוֹד קוֹדֵם לָכֵן לְהִתְּמוֹטֵט. הֵעָלְמוֹ שֶׁל הַשׁוֹמֵר מוֹכִיחַ שֶׁגַם יָדוֹ הָיְתָה בַּמַעֲשֶׂה.

– לֹא, טוֹעֶה הִנְךָ, ־ אָמַר רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים.

– הַאֲנִי טוֹעֶה? אָנֹכִי?

– כֵּן אַתָּה. הַשׁוֹמֵר אֵינוֹ אָשֵׁם בַּזֶה כְּלָל.

– וּבְכֵן יֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁהַגֶשֶׁר לֹא נִמְתַּח בְּמוֹעֲדוֹ, וְהוּא, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַנַעֲשֶׂה עַל יְדֵי רַשְׁלָנוּתוֹ, מַהֵר לִבְרֹחַ, כְּדֵי לְהִמָלֵט מִידֵי הַמִשְׁפָּט.

תַּחַת הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת מִמֶלְבֶּרְן הִתְמוֹטֵט הַגֶשֶר

– וְגַם זֶה אֵינוֹ נָכוֹן. בִּכְלָל, אַתָּה, מַר מִיצֶ’ל, הֻכֵּיתָ בְּסַנְוֵרִים בְּנוֹגֵעַ לְכָל הָעִנְיָן הַזֶה, ־ הֵשִׁיב שַׂר הַשׁוֹטְרִים.

– הָא כֵּיצַד? ־ הִתְחִיל הַמְפַקֵחַ כּוֹעֵס וּמִתְמַרְמֵר.

– הַגֶשֶׁר לֹא הָיָה מְנֻסָר כְּלָל כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מְשַׁעֵר, אֶלָא פָּשׁוּט נֶהֱרַס לִפְנֵי בּוֹא הָרַכֶּבֶת.

– וּבְכֵן לְמִי אֵפוֹא אַתָּה מְיַחֵס אֶת מַעֲשֵׂה הַפֶּשַׁע? ־ שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּהַקְשִׁיבוֹ בְּשִׂים לֵב לְדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הָרְשׁוּת.

בְּרֶגַע זֶה הֵבִיאוּ גְוִיַת אָדָם שֶׁנִרְצַח עַל יְדֵי תְּקִיעַת פִּגְיוֹן בְּלִבּוֹ. זֶה הָיָה הַשׁוֹמֵר שֶׁנֶעֱלַם. מָצְאוּ אוֹתוֹ בְּמֶרְחַק חֲצִי קִילוֹמֶטֶר מֵהַגֶשֶׁר.

– הִנֵה, ־ אָמַר שַׂר הַשׁוֹטְרִים, בְּגָחֲנוֹ עַל הַפֶּגֶר וּבְהִסְתַּכְּלוֹ הֵיטֵב בַּפֶּצַע ־ אֲנִי אָמְנָם כָּכָה חָשַׁבְתִּי!… הֲֿתִרְאֶה, מַר מִיצֶ’ל, שֶׁהַשׁוֹמֵר לֹא הָיָה אָשֵׁם בְּכָל זֶה!

– כֵּן, עַכְשָׁו נוֹכַחְתִּי בָּזֶה גַם אֲנִי, ־ הִסְכִּים הַמְפַקֵד ־ וְאוּלַם מִי זֶה יָכוֹל הָיָה…

– אֶת זֶה יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת רַק אֵלֶה, הַיוֹדְעִים הֵיטֵב אֶת סוֹד הַצַעֲצוּעַ הַזֶה ־ שִׁסְעוֹ רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים, בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ זוּג טַבְּעוֹת בַּרְזֶל ־ אֲקַוֶה שֶׁבִּזְמַן קָרוֹב יִהְיֶה לִי הָעֹנֶג לָשִׂים שׁוּב קִשׁוּט זֶה עַל יְדֵיהֶם שֶׁל אֵלֶה.

– וְכִי חוֹשֵׁב אַתָּה עַל דְבַר אֵיזֶה פּוֹשֵׁעַ מְסֻיָם? ־ שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲנִי חוֹשֵׁד בְּאֵלֶה שֶׁנוֹהֲגִים לְהוֹבִיל אוֹתָם חִנָם עַל חֶשְׁבּוֹן הוֹד מַלְכוּתָהּ.

– הָה!… אֵלֶה הֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ! ־ נִחֵשׁ פַּגַנֶל.

כֵּן, מָצָאתָ, ־ אָמַר רֹאשׁ הַמִשְׁטָרָה.

– אֲבָל, ־ הוֹסִיף פַּגַנֶל, ־ דוֹמַנִי שֶׁהַלָלוּ אֵינָם רַשָׁאִים לְהִמָצֵא בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.

– המ!… אֵינָם רַשָׁאִים! ־ שָׁנָה רֹאשׁ הַמִשְׁטָרָה ־ וְכִי מְעַטִים הֵם מְשֻׁלָלֵי הַזְּכוּיוֹת הָאֵלוּ! הֵם מְסַגְלִים אוֹתָן לְעַצְמָם… כַּמָה שֶׁתַּשְׁגִיחַ עֲלֵיהֶם, וּבְכָל זֹאת יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהִתְחַמֵק… הַבַּחוּרִים שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה זֶה טָרְחוּ, כַּנִרְאֶה, וּבָאוּ לְכָאן מִפֶּרְת. אֲבָל חֻפְשָׁם לֹא יֶאֱרַךְ, אֲנִי עָרֵב בַּזֶה!

בְּשָׁעָה זוֹ נִתְקָרֵב הַקָרוֹן, שֶׁאַךְ עַכְשָׁו הִדְבִּיק אֶת הַפָּרָשִׁים. לְאַחַר שֶׁנִפְרַד מֵהָרְשׁוּת, נִגַשׁ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶל הַגְבִירוֹת, שֶׁהִבִּיטוּ בְּפַחַד עַל מְקוֹם הָאָסוֹן, וּבְמִלִים מְעַטוֹת סִפֵּר לָהֶן מָה שֶׁקָרָה, מִבְּלִי לְגַלוֹת לָהֶן עַל דְבַר עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ, וְגַם עַל דְבַר זֶה שֶׁהָרַכֶּבֶת אָבְדָה לֹא עַל יְדֵי מִקְרֶה, אֶלָא עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע. אֵיזֶה רֶגֶשׁ טִבְעִי אָמַר לוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְדַבֵּר עַל כָּךְ בְּאָזְנֵי אַיְרְטוֹן.

עַד מְהֵרָה הִמְשִׁיכָה הָאֹרְחָה אֶת דַרְכָּהּ הָלְאָה מִזְרָחָה, בְּעָבְרָהּ אֶת פַּסֵי מְסִלַת־ הַבַּרְזֶל לֹא רָחוֹק מֵהַגֶשֶׁר הַשָׁבוּר.

פֶּרֶק ב: הַפְּרָס עַל הַבְּקִיאוּת בְּגִיאוֹגְרַפְיָה

בְּמֶרְחַק שְׁלָשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מִמְסִלַת־ הַבַּרְזֶל פָּסַק הַמִישׁוֹר וְהִתְחִילוּ הָרִים לֹא גְבוֹהִים, שֶׁהַקָרוֹן וְהָרוֹכְבִים עָבְרוּ בֵּינֵיהֶם בְּלִי יְגִיעָה רַבָּה.

מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים הִתְחִיל גַן־עֵדֶן מַמָשׁ. שְׁדֵמָה יְרֹקָה רַחֲבַת־יָדַיִם, כֻּלָהּ נְטוּעָה קְבוּצוֹת עֵצִים מְלַבְלְבִים וְיָפִים. הָאֲוִיר הָיָה סָפוּג רֵיחַ נִיחוֹחַ, בְּיִחוּד הִרְהִיבוּ אֶת עֵין הַתַּיָרִים עֲצֵי הַקַזוּאָרִינוֹת שֶׁגִזְעָם כַּגֶזַע הֶחָסוֹן שֶׁל הָאַלוֹן. מִן הַשִׁטִים לָקְחוּ לָהֶם הַתַּרְמִילִים נוֹתְנֵי הָרֵיחַ הַנִיחוֹחַ וּמִן הָאֹרֶן ־ אֶת הֶעָלִים הָאֲפוֹרִים, הַיְרֹקִים וְהַקָשִׁים. יָפוֹת מְאֹד הָיוּ גַם קְבוּצוֹת צְמָחִים בִּדְמוּת שִׂיחִים, וּבַעֲלֵי הַרְבֵּה עֲנָפִים דַקִים כְּחוּטִים תְּלוּיִים וְיוֹרְדִים לְמַטָה, שֶׁהָיוּ דוֹמִים לְמַפְּלֵי־מַיִם יְרֹקִֹים.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה צִוְתָה לְהַעֲמִיד מְעַט אֶת הַקָרוֹן, כִּי רָצְתָה לְהִתְעַנֵג עַל מַרְאֵה הַטֶבַע הַיָפֶה.

־הוֹי, הוֹי! הֲרֵי זוֹהִי אַחַת מֵ“חֹרְשׁוֹת הַמָוֶת”! ־ קָרָא פַּגַנֶל, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֶל הַגְבָעוֹת הַפְּזוּרוֹת לְרַגְלֵי הָעֵצִים ־ לִילִידֵי־הָאָרֶץ יֵשׁ כָּאן בָּתֵּי־קְבָרוֹת פִּיוּטִיִים הַמַרְחִיקִים כָּל מַחֲשָׁבָה עַל מוֹרָא הַמָוֶת. לְדַאֲבוֹנֵנוּ, כָּל גַנֵי־הָעֵדֶן הַלָלוּ יֵהָפְכוּ מַהֵר לִשְׂדוֹת־מִּרְעֶה. הָאֵירוֹפָּאִיִם הִרְחִיקוּ אֶת יְלִידֵי־הָאָרֶץ מִמְקוֹם מְנוּחַת אֲבוֹתֵיהֶם, מֵחֹרְשׁוֹת הַמָוֶת הַלָלוּ, הָעֲשׂוּיוֹת וְנִשְׁמָרוֹת בְּאַהֲבָה כָּל־כָּךְ רַבָּה. וּבַיָמִים הַקְרוֹבִים יְחֻלְלוּ כָּל הַקְבָרִים הָאֵלֶה עַל יְדֵי רְמִיסַת רַגְלֵי עֶדְרֵי פָּרִים, פָּרוֹת וּכְבָשִׂים בְּלִי מִסְפָּר, שֶׁהַנוֹקֵד הָאַכְזָר, הַכּוֹפֵר בְּכָל שִׁירָה, יִרְצֶה לְהַשְׁמִין אוֹתָם בָּעֵשֶׂב הָעֲסִיסִי הַדָשֵׁן מִפִּגְרֵי הַמֵתִים.

כְּשֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה נָתְנָה אוֹת לִנְסֹעַ הָלְאָה, דָהֲרוּ פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט קָדִימָה, וּפִתְאֹם נֶעֶצְרוּ עַל מְקוֹמָם, קָפְצוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְהִרְכִּינוּ עַצְמָם עַל אֵיזֶה דָבָר, שֶׁכַּנִרְאֶה, עוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּתָם.

– מַה זֶּה מָצְאוּ שָׁם? ־ קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בִּרְאוֹתוֹ זֹאת

– אֶל נָכוֹן אֵיזוֹ חַיָה מְעַנְיֶנֶת, ־ אָמְרָה רַעֲיָתוֹ שֶׁשׂוֹחֲחָה אָז עִם בַּעֲלָהּ שֶׁיָשַׁב אִתָּה בַּקָרוֹן.

– כֵּן, אֶל נָכוֹן כָּךְ הוּא, ־ הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן.

עַד מְהֵרָה הִגִיעָה כָּל הָאֹרְחָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁשָׁם עִָּמְדוּ פַּגַנֵל וְרוֹבֶּרְט. הֵם רָאוּ וְהִנֵה בְּצֵל עָנֵף אֶחָד שׁוֹכֵב לוֹ נַעַר כְּבֶן שְׁמוֹנֶה וְיָשֵׁן. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בֶּגֶד אֵירוֹפָּאִי, הֲרֵי עַל־פִּי שַׂעֲרוֹתָיו הַמְסֻלְסָלוֹת, עוֹרוֹ הַשָׁחוֹר, אַפּוֹ הַפָּחוּס, שְׂפָתָיו הֶעָבוֹת וְיָדָיו הָאֲרֻכּוֹת יוֹתֵר מִדַי, לֹא קָשֶׁה הָיָה לְהַכִּיר שֶׁזֶהוּ אֶחָד מִבְּנֵי הַשְׁבָטִים יְלִידֵי־הָאָרֶץ. אוּלָם הַבָּעַת פָּנָיו הָאִינְטֶלִיגֶנְטִיִים וְגַם בְּגָדָיו הֵעִידוּ בּוֹ שֶׁהוּא גָדַל בִּסְבִיבָה תַּרְבּוּתִית, שֶׁהוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִמַצָבָם הַקַדְמוֹן שֶׁל אֲבוֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבוֹתָיו.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה שֶׁהִתְעַנְיְנָה מְאֹד בַּנַעַר, יָרְדָה מֵעַל הַקָרוֹן, אַחֲרֶיהָ יָרְדָה גַם הָעַלְמָה גְרַנְט, וְעַד מְהֵרָה סָבְבָה כָּל הָעֵדָה אֶת הַנַעַר שֶׁהוֹסִיף לוֹ לִישׁוֹן בִּמְנוּחָה, כְּאִלוּ לֹא שָׁמַע כְּלָל אֶת שַׁעֲטַת הַסוּסִים, דְּפִיקַת הָאוֹפַנִים וְקוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מִסָבִיב לוֹ.

– הָאֻמְלָל! אֶל נָכוֹן תָּעָה בַּדֶרֶךְ, ־ אָמְרָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן.

– בְּוַדַאי בָּא לְכָאן מִמֶרְחַקִים, כְּדֵי לְבַקֵר אֶת קִבְרוֹ שֶׁל אֶחָד מִקְרוֹבָיו, ־ הֵעִיר פַּגַנֵל ־ אֵצֶל הַפְּרָאִים חֲזָקִים הָרְגָשׁוֹת הַמִשְׁפַּחְתִּיִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֵצֶל הָאֲנָשִׁים הַנְאוֹרִים.

– הוּא עָיֵף, כַּנִרְאֶה, מְאֹד, אִם הוּא יָשֵׁן שֵׁנָה חֲזָקָה כָּזוֹ, ־ אָמַר רוֹבֶּרְט בְּרֶגֶשׁ שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת.

אֲבָל בְּרֶגַע זֶה הִתְהַפֵּךְ הַנַעַר עַל צִדוֹ הַשֵׁנִי, מִבְּלִי לְהִתְעוֹרֵר, וְאָז נִרְאֲתָה פִּתְקָה מֻדְבֶּקֶת לְשִׁכְמוֹ וּכְתוּבָה אַנְגְלִית:

“טוֹלִינֵי, נוֹסֵעַ לְאֵשׁוּק. הַהַשְׁגָחָה עָלָיו נִמְסְרָה לִסְמִיט, הַמְכוֹנָאִי שֶׁל מְסִלַת־הַבַּרְזֶל; הַכֶּסֶף בְּעַד נְסִיעָתוֹ כְּבָר שֻׁלַם”.

־הָאַנְגְלִים הַחֲבִיבִים! ־ קָרָא פַּגַנֵל ־ שׁוֹלְחִים יְלָדִים כְּמוֹ שֶׁשׁוֹלְחִים אֵיזֶה מִטְעָן. כּוֹתְבִים עֲלֵיהֶם כְּתוֹבוֹת כְּמוֹ עַל חֲבִילוֹת סְחוֹרָה… אֲנִי שָׁמַעְתִּי עוֹד קֹדֶם לָכֵן אֶת הַדָבָר הַזֶה, אֲבָל לֹא חָפַצְתִּי לְהַאֲמִין בְּאַכְזָרִיוּת כָּזוֹ.

– נַעַר אֻמְלָל! ־ קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה ־ וַדַאי נָסַע בָּרַכֶּבֶת שֶׁנֻפְּצָה. הוֹרָיו אָבְדוּ, וְהוּא עַכְשָׁיו גַלְמוּד וְאוֹבֵד וְתָעָה לְכָאן.

– אֵין אֲנִי סָבוּר כָּךְ, גְבִרְתִּי, ־ הֵשִׁיב ג’וֹן מַנְגֶלְס ־ הַפִּתְקָה שֶׁעַל שִׁכְמוֹ מְעִידָה, שֶׁהוּא נָסַע לְבַדוֹ.

– הִבִּיטוּ־נָא, הִנֵה הוּא מִתְעוֹרֵר מִשְׁנָתוֹ! ־ אָמְרָה מֶרִי.

וְאַף אָמְנָם הִתְמוֹדֵד הַנַעַר וּפָקַח אֶת עֵינָיו, אֲבָל מִיָד עָצַם אוֹתָן שׁוּב מִפְּנֵי הָאוֹר הָרַב.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אָחֲזָה בְּיָדוֹ וְהֵקִימָה אוֹתוֹ. הוּא עָמַד, הִתְנוֹעֵעַ וְהִתְנוֹדֵד עַל עָמְדוֹ, וּפָקַח שׁוּב אֶת עֵינָיו, בְּהַבִּיטוֹ בְּתִּמָהוֹן עַל הָאֲנָשִׁים הַמְקִימִים אוֹתוֹ.

הַשׁוֹמֵעַ אַתָּה אַנְגְלִית?־ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אֲנִי שׁוֹמֵעַ וּמְדַבֵּר אַנְגְלִית, ־ עָנָה הַנַעַר אַנְגְלִית אַךְ בְּמִבְטָא זָר.

מִבְטָאוֹ הָיָה דוֹמֶה לְאוֹתוֹ הַמִבְטָא שֶׁבּוֹ מְבַטְאִים רַבִּים מִן הָאַנְגְלִים אֶת הַשָׂפָה הַצָרְפָתִּית.

– וּמָה שִׁמְךָ, חֲבִיבִי? – הוֹסִיפָה מָרַת הֶלֶנָה לִשְׁאֹל.

־טוֹלִינֵי.

כֵּן! ־טוֹלִינֵי! – קָרָא פַּגַנֵל – אִם לֹא אֶשְׁגֶה, מִלָה זוֹ, בִּלְּשׁוֹנָם שֶׁל יְלִידֵי הָאָרֶץ פֵּרוּשָׁה: גֶלֶד־הָעֵץ; הַלֹא, יְדִידִי?

טוֹלִינֵי הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ, כִּי כֵּן הַדָבָר.

– וּמֵאַיִן אַתָּה, חֲבִיבִי? – שָׁאֲלָה מָרַת הֶלֶנָה עוֹד.

– מִמֶלְבֶּרְן; אֲנִי נָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת לְסַנְדְגֵיט.

– וּבְכֵן הָיִיתָ בְּאוֹתָהּ רַכֶּבֶת שֶׁנָפְלָה מֵעַל הַגֶשֶׁר לֹא רָחוֹק מִכָּאן? ־ שָׁאַל הַלוֹרְד.

– כֵּן, – עָנָה טוֹלִינֵי, – אֲבָל אֱלֹהִים הִצִיל אוֹתִי.

– הַלְבַדְךָ נָסַעְתָּ?

– כֵּן, לְבַדִי. אַבָּא פַקְסְטוֹן מָסַר אוֹתִי לִידֵי סְמִיט. לְצַעֲרִי הַגָדוֹל, נֶהֱרַג סְמִיט בִּשְׁעַת הָאָסוֹן.

– וְאַתָּה לֹא הִכַּרְתָּ שׁוּם אִישׁ בָּרַכֶּבֶת?

– לֹא… אֲבָל הֲרֵי הָאֱלֹהִים עַצְמוֹ מַשְׁקִיף מִמְרוֹמִים וּמֵגֵן עַל הַקְטַנִים.

טוֹלִינֵי דִבֵּר בְּקוֹל הַחוֹדֵר אֶל לֵב הַשּׁוֹמֵעַ, כְּשֶׁהִזְכִּיר אֶת שֵׁם הָאֱלֹהִים, הִבְרִיקוּ עֵינָיו בְּאֵשׁ שֶׁל דְבֵקוּת אֱלֹהִית.

כַּנִרְאֶה, הָיָה נַעַר זֶה אֶחָד מֵאוֹתָם הַפְּרָאִים הַקְטַנִים שֶׁהַמִיסְיוֹנֵרִים הָאַנְגְלִים, הַמִצְטַיְנִים בִּצְנִיעוּתָם, מְחַנְכִים אוֹתָם לְנוֹצְרִים. טוֹלִינֵי עַצְמוֹ דוֹמֶה הָיָה בִּרְצִינוּתוֹ וּבְכָל מַרְאֵהוּ לְמִיסְיוֹנֵר קָטָן.

– וּלְאָן פָּנֶיךָ מֻעָדוֹת עַכְשָׁו? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת.

– אֲנִי חוֹזֵר כָּעֵת אֶל בְּנֵי שִׁבְטִי בְּלֶקְלֶן. אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְרָאוֹת עִם קְרוֹבַי, ־ עָנָה הַנַעַר.

– וּקְרוֹבֶיךָ אוֹסְטְרָלִים הֵם? ־ שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, אוֹסְטְרָלִים.

– הֲיֵשׁ לְךָ אָב וָאֵם? ־ שָׁאַל רוֹבֶּרְט גַם הוּא.

– כֵּן, אָחִי, יֵשׁ, ־ עָנָה טוֹלִינֵי בְּשִׂמְחָה, בְּהוֹשִׁיטוֹ אֶת יָדוֹ לִגְרַנְט הַקָטָן.

הַכִּנוּי “אָחִי” נָגַע כָּל כָּךְ אֶל לִבּוֹ שֶׁל זֶה הָאַחֲרוֹן, עַד שֶׁחִבֵּק וְנִשֵׁק לַנַעַר הַשָׁחוֹר הַקָטָן, וְאָמַר לוֹ שֶׁעַכְשָׁיו נוֹסָף לוֹ עוֹד יְדִיד אֶחָד.

וּבֵינְתַיִם וְהַשֶׁמֶשׁ הִתְחִילָה לְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי רָאשֵׁי הֶהָרִים. לָלֶכֶת הָלְאָה לֹא הָיָה כְּדַאי עוֹד, בִּפְרָט שֶׁמָקוֹם זֶה הָיָה מַתְאִים מְאֹד לַחֲנָיָה, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אָמַר שֶׁיָלוּנוּ כָּאן הַלַיְלָה.

בְּשָׁעָה שֶאַיְרְטוֹן, הַמַלָחִים וְאוֹלְבִּינֶט הֵכִינוּ אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב וּלְמִשְׁכַּב הַלַיְלָה, עָסְקוּ שְׁאַר הַתַּיָרִים בְּשִׂיחָה מְפֹרֶטֶת עִם טוֹלִינֵי.

וּכְמוֹ שֶׁאוֹסְטְרָלִי קָטָן זֶה הֵשִׁיב עַל כָּל הַשְׁאֵלוֹת בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה, כָּךְ הִתְבַּיֵשׁ, כְּשֶׁהִצִיעוּ לוֹ לֶאֱכֹל, אַף־עַל־פִּי, שֶׁכַּנִרְאֶה, לֹא אָכַל כְּלוּם עוֹד מֵאֶתְמוֹל. בְּקֹשִׁי רַב עָלָה בְּיָדָם לְפַתּוֹתוֹ שֶׁיַשְׁקִיט אֶת רַעֲבוֹנוֹ.

– בְּבַקָשָׁה, אֱכֹל, טוֹלִינֵי, – הִפְצִיר בּוֹ רוֹבֶּרְט, בְּשִׂימוֹ עַל צַלַחְתּוֹ אֶת הַנְתָחִים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר ־ כְּשֶׁתָּשִׁיב פָּנַי רֵיקָם, תְּצַעֵר בַּזֶה אֶת אָחִיךָ וִידִידְךָ.

– אֵין אֲנִי רוֹצֶה לְצַעֵר שׁוּם אִישׁ, ־ אָמַר טוֹלִינֵי בִּרְצִינוּת, ־ אֹכַל, כְּדֵי שֶׁאָחִי יִשְׂבַּע רָצוֹן.

אֲבָל בְּכָל זֹאת מִעֵט לֶאֱכֹל, בְּהַסְבִּירוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לְמַעֵט בָּאֲכִילָה. הוּא הָיָה מְנֻמָס, וּבְהִתְנַהֲגוּתוֹ הַטוֹבָה הָיָה יָכוֹל לְשַׁמֵשׁ מוֹפֵת לְרַבִּים מִבְּנֵי גִיל הָאֵירוֹפָּאִים וְהָאֲמֵרִיקָאִים.

– סַפְּרָה־נָא לָנוּ, בְּבַקָשָׁה, אֶת כָּל מָה שֶׁהִנְךָ יוֹדֵעַ מִתּוֹלְדוֹת יְמֵי חַיֶיךָ, ־ בִּקְשָׁה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כְּשֶׁגָמְרוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב.

– בְּעֹנֶג רַב, ־ עָנָה הַנַעַר.

כֻּלָם יָשְׁבוּ מִסָבִיב לוֹ וּבְשִׂים לֵב הִקְשִׁיבוּ לְסִפּוּרוֹ הַפָּשׁוּט וְהַבִּלְתִּי מְלָאכוּתִי.

– הָאוֹסְטְרָלִים הֵם בַּעֲלֵי מִדוֹת טוֹבוֹת עַד לְהַפְלִיא, וְלָכֵן אֵינָם נוֹטְרִים שִׂנְאָה בְּלִבָּם, כְּמוֹ הַפְּרָאִים הָאֲחֵרִים, אֶל הָאֵירוֹפָּאִים שֶׁנֹאחֲזוּ בְּאַדְמָתָם בְּכֹחַ, וּמְחַוִים הֵם אֶת דַעְתָּם עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה. וְכָךְ עָשָׂה גַם טוֹלִינֵי.

הוֹרָיו, בְּנֵי הַשֵׁבֶט הַשׁוֹכֵן בְּחֶבֶל לֶקְלֶן, עָסְקוּ בְּצֵיד חַיוֹת וְדָגִים. כְּמוֹ שְׁבָטִים אֲחֵרִים מָסְרוּ גַם הֵם בְּחֵפֶץ־לֵב אֶת בְּנָם, כְּשֶׁמָלְאוּ לוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, לְהִתְחַנֵךְ בִּידֵי הַמִסְיוֹנֵרִים בְּמֶלְבֶּרְן. הַנַעַר נִכְסָף עַתָּה אֶל בֵּית הוֹרָיו; הוּא בִּקֵשׁ רְשׁוּת מֵאֵת מוֹרָיו לְבַקְרָם וְהֵם נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת זֹאת רַק בִּתְנַאי, שֶׁיָשׁוּב אַחַר־כָּךְ לַיוֹם הַמְיֹעָד לִגְמֹר אֶת חֹק לִמוּדָיו. וְכָךְ נָסַע לוֹ יְחִידִי בְּלִי כָּל רֶגֶשׁ שֶׁל פַּחַד וְיִרְאָה אֶלָא בְּבָטְחוֹ בְּחַסְדוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים וּבְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים.

– וְאַתָּה חוֹשֵׁב לָשׁוּב אַחַר־כָּךְ לְמֶלְבֶּרְן? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה

– כַּמוּבָן, אִם יִרְצֶה הַשֵׁם,־ עָנָה טוֹלִינֵי בִּתְמִימוּת.

– וְהַלִמוּד שָׁם מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ?

– כַּמוּבָן, הוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי עַד מְאֹד! ־ אֲנִי כְּבָר לָמַדְתִּי לָדַעַת הַרְבֵּה דְבָרִים טוֹבִים, וְעוֹד אוֹסִיף לִלְמֹד!

– וּמַה יֵשׁ בְּדַעְתְּךָ לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתִּגְדַל?

– אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹצִיא אֶת אַחַי מִיוֵן־גַסוּתָם וְשִׁפְלוּתָם! אֲנִי אֲנִי רוֹצֶה לְלַמְדָם לָדַעַת אֶת אֱלֹהִים וְלִנְטֹעַ בְּלִבָּם אַהֲבָה לָאֵל הָרָחוּם וְהֶחָנוּן! אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת מִיסְיוֹנֵר, ־ עָנָה הַיֶלֶד בְּעֵינַיִם מַבְרִיקוֹת, בְּחָזְרוֹ, כַּנִרְאֶה, עַל כָּל הָאִמְרוֹת שֶׁשָׁמַע מִפִּי מוֹרָיו־מְחַנְכָיו וְשִׁנֵן אוֹתָן עַל־פֶּה.

– הֶאָח! ־ קָרָא פַּגַנֶל, בְּהִתְעַנְגוֹ עַל עֵינֵי הַנַעַר הַמַבְרִיקוֹת בְּמֶרֶץ ־ עַד עַכְשָׁיו רָאִיתִי מִתּוֹךְ צַעַר דֻגְמָה חַיָה זוֹ שֶׁל הַקַדְמוּת הָאוֹסְטְרָלִית הַטְבוּעָה בְּחוֹתָמָהּ שֶׁל אֵירוֹפָּה. דוֹמֶה הָיָה לִי שֶׁאֵין זֶה, אֶלָא קוֹף הַמְחַקֶה אֶת אַנְשֵׁי אֵירוֹפָּה, אֲבָל עָכְשָׁיו הֲרֵינִי מִתְפָּעֵל מִמֶנּוּ! מַה גְדוֹלָה הַהַשְׂכָּלָה הַנִרְאֵית בּוֹ! מַה נִשְׂגָב הוּא אֹפֶן מַחְשְׁבוֹתָיו!

אֶת דְבָרָיו אֵלֶה דִבֵּר הַגִיאוֹגְרָף צָרְפָתִּית, כְּדֵי שֶׁלֹא יִשְׁמַע הַנַעַר.

הַלָז הִקְשִׁיב לַלָשוֹן הַבִּלְתִּי יְדוּעָה לוֹ בִּמְנוּחָה, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁבֶּן־גִילוֹ הָאֵירוֹפָּאִי הָיָה פּוֹרֵץ בְּוַדַאי בִּצְחוֹק פִּרְאִי, בְּשָׁמְעוֹ דְבָרִים שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אוֹתָם.

– כֵּן, זֶהוּ נַעַר חָכָם וְטוֹב עַד לְהַפְלִיא, ־ אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה צָרְפָתִּית גַם הִיא. וְאַחַר־כָּךְ, בִּפְנוֹתָהּ אֶל טוֹלִינֵי שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אַנְגְלִית:

– וְאַתָּה לוֹמֵד בְּאֵיזֶה בֵּית־סֵפֶר?

– כֵּן, בְּבֵית־הַסֵפֶר לְדֻגְמָה שֶׁבְּמֶלְבֶּרְן, גְבִרְתִּי.

– וּמַה מְלַמְדִים שָׁם?

– דָת, חֶשְׁבּוֹן, גִיאוֹגְרַפְיָה….

– הֶאָח! גִיאוֹגְרַפְיָה! ־ קָרָא פַּגַנֶל, שֶׁלֹא יָכֹל לְהִתְיַחֵס לְשֵׁם זֶה בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ.

– כֵּן, – אָמַר טוֹלִינֵי ־ לִפְנֵי חַג הַמוֹלָד קִבַּלְתִּי אֶת הַפְּרָס עַל הִצְטַיְנוּתִי בַּגִיאוֹגְרַפְיָה.

– וּמַהוּ פְּרָס זֶה? ־ שָׁאֲלָה מֶרִי בְּסַקְרָנוּת.

– הִנֵהוּ, אִם אַתְּ רוֹצָה לִרְאוֹתוֹ.

הַנַעַר הוֹצִיא מִכִּיס בִּגְדוֹ סֵפֶר תַּנַ"ךְ אַנְגְלִי בְּפוֹרְמַט קָטָן וּמְכֹרָךְ בִּכְרִיכָה נֶהְדָרָה.

הַסֵפֶר עָבַר מִיָד לְיָד וְהַכֹּל הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ. בְּשַׂעַר הַסֵפֶר הָיָה כָּתוּב:

“הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן לַגִיאוֹגְרַפְיָה נָתוּן לִטוֹלִינֵי מִלֶקְלֶן, תַּלְמִיד בֵּית־הַסֵפֶר לְדֻגְמָה. מֶלְבֶּרְן, דֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1864”.

– בֶּן־חַיִל הִנְךָ, כְּשֶׁהִנְךָ מֵיטִיב לָדַעַת אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה, עַד שֶׁכִּבְּדוּךָ בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן, ־ אָמַר פַּגַנֶל, בְּנַשְׁקוֹ אֶת הַנַעַר בִּשְׁתֵּי לְחָיָיו.

– אָדוֹן זֶה גִיאוֹגְרָף מְפֻרְסָם הוּא, ־ בִּאֲרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לָאוֹסְטְרָלִי הַקָטָן, שֶׁעָמַד מִשְׁתָּאֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם לְחִבָּתוֹ הַפִּתְאֹמִית שֶׁל הָאָדוֹן אֶרָךְ־הָרַגְלַיִם הַזֶה.

– הֶאָח! ־קָרָא טוֹלִינֵי ־ אִם אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְחַבֵּר סִפְרֵי גִאוֹגְרַפְיָה, בָּחֲנֵנִי־נָא, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ!

– בְּעֹנֶג רַב, יְדִידִי, ־ עָנָה פַּגַנֵל ־ אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת גַם בְּלִי בַּקָשָׁתְךָ, כִּי מִתְעַנְיֵן אֲנָכִי לָדַעַת כֵּיצַד מְלַמְדִים אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה בְּמֶלְבֶּרְן.

– מֻבְטְחַנִי, שֶׁתִּלְמַד מִמֶנוּ הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁלֹא יָדַעְתָּ עוֹד,־ הֵעִיר הַמַיוֹר.

– וּמַה יָכוֹל אֲנִי לִלְמֹד מִפִּיו, אֲנִי ־ מַזְכִּירָה שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית הַצָרְפַתִּית?

– תִּרְאֶה וְתִוָכַח! ־חִיֵךְ מַכְּס נַבְּס.

פַּגַנֵל מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, וְנִגַשׁ אֶל מְלֶאכֶת הַבְּחִינָה וְקָרָא:

– הַתַּלְמִיד טוֹלִינֵי, עֲמֹד!

טוֹלִינֵי לֹא יָכֹל לְמַלֵא פְּקוּדָה זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁעָמַד כְּבָר מִמֵלָא, רַק מָתַח אֶת יָדָיו וְהִזְדַקֵף, מוּכָן לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת הַבּוֹחֵן.

– הַתַּלְמִיד טוֹלִינֵי, ־ פָּתַח פַּגַנֵל ־ קְרָא לִי בְּשֵׁם חֲמֵשֶׁת חֶלְקֵי הַתֵּבֵל!

– חֲמֵשֶׁת חֶלְקֵי הַתֵּבֵל הֵם: אוֹקֵיַאנְיָה, אַסְיָה, אַפְרִיקָה, אֲמֵרִיקָה וְאֵירוֹפָּה, ־ עָנָה הַנַעַר.

– יָפֶה! נְדַבֵּר קֹדֶם עַל דְבַר אוֹקֵיאַנְיָה, הוֹאִיל וַאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁיו בְּחֵלֶק תֵּבֵל זֶה, אֵיךְ מִתְחַלֶקֶת אוֹקֵיאַנְיָה?

– אוֹקֵיאַנְיָה מִתְחַלֶקֶת לְפּוֹלִינֶזְיָה, מָלֶזְיָה, מִקְרוֹנֶזְיָה, וּמֶגַנֶזְיָה, וְלָהֶם שַׁיָכִים אִיִים אֵלֶה: אוֹסְטְרַלְיָה, גְיוּ־זִילֶנְד וְטַסְמַנְיָה. כָּל אֵלֶה הֵם אִיִים גְדוֹלִים הַשַׁיָכִים לָאַנְגְּלִים. יֵשׁ עוֹד אִיִים קְטַנִים: צַ’טַם, אוֹקְלֶנְד, מַקַרִי, קֶרְמְדֶק, מַקֶל, מַרַקִי וְעוֹד. וְגַם כָּל הָאִיִים הָאֵלֶה שַׁיָכִים לָאַנְגְלִים.

– כֵּן! אָמַר פַּגַנֵל, ־ וְאִיֵי סֶנְדְוִיץ', וְקַלֵדוֹנְיָה הַחֲדָשָׁה, וּמֶנְדָנָה פּוֹמוֹטוּ לְמִי שַׁיָכִים?

– כָּל הָאִיִים הָאֵלֶה עוֹמְדִים תַּחַת חָסוּתָהּ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְדוֹלָה.

– כֵּיצַד זֶה תַּחַת חָסוּתָהּ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְדוֹלָה!? ־ קָרָא פַּגַנֵל, בְּלָטְשׁוֹ עֵינָיו וּבְקָפְצוֹ מִמְקוֹמוֹ מֵרֹב הִשְׁתּוֹמְמוּת ־ כְּפִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שַׁיָכִים הַלָלוּ לְצָרְפַת.

הַתַּלְמִיד טוֹלִינֵי, עֲמֹד!

– לְצָרְפַת?־ תָּמַהּ טוֹלִינֵי גַם הוּא.

– כֵּן, חֲבִיבִי, לְצָרְפַת. הִנֵה כָּךְ מְלַמְדִים אֶתְכֶם אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה בְּבָתֵּי־הַסֶפֶר שֶׁבְּמֶלְבֶּרְן!

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַמוֹרֶה; וְכִי אֵין זֶה נָכוֹן?

– נָכוֹן, נָכוֹן; כָּל אִיֵי אוֹקֵיאַנְַיָה שַׁיָכִים רַק לְאַנְגְלִיָה… וּלְמִי אֵיפוֹא יִהְיוּ שַׁיָכִים אִם לֹא לָהֶם?!… יָפֶה, נַעֲזֹב־נָא אֶת אוֹסְטְרַלְיָה. הַשְׁאֵלָה כְּבָר נִפְתְּרָה.

פַּגַנֵל עָשָׂה מֵרֹב צַעֲרוֹ הָעֲוָיוֹת מְשֻׁנוֹת כָּאֵלוּ, שֶׁהַמַיוֹר לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וּפָרַץ בְּעַל־כָּרְחוֹ בִּצְחוֹק.

– עַכְשָׁיו אֱמֹר נָא לִי, מָה הִנְךָ יוֹדֵעַ עַל אַסְיָה? ־ הוֹסִיף פַּגַנֵל לִבְחֹן אֶת תַּלְמִידוֹ.

– אַסְיָה הִיא הַחֵלֶק הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחֶלְקֵי הָאָרֶץ,־ עָנָה טוֹלִינֵי ־ בִּירָתָהּ הִיא הָעִיר קַלְקוּטָה. הֶעָרִים הָרָאשִׁיוֹת הֵן: בּוֹמְבֵּי, מַדְרַס, עַדֶן, מַלַקָה, סִינְגַפּוּר, פַּגוּ וְקוֹלוֹמְבּוֹ. הָאִיִים הֵם: הַלַקִידִים, הַמַלֶדִים וְעוֹד: כָּל אֵלֶה שַׁיָכִים לְאַנְגְלִיָה.

– טוֹב, טוֹב מְאֹד!… עַכְשָׁיו אֱמֹר־נָא לִי מַשֶׁהוּ עַל אַפְרִיקָה.

– אַפְרִיקָה הִיא אֶרֶץ שֶׁל שְׁתֵּי מוֹשָׁבוֹת אַנְגְלִיוֹת גְדוֹלוֹת: הַקֶפִּית, וְהַסְיֶרָה־לֵיאוֹנִית. הָרִאשׁוֹנָה בִּירָתָהּ קֶפְּטוֹן, ־ נִמְצֵאת בַּדָרוֹם, וְהַשְׁנִיָה ־ בִּירָתָהּ סְיֵרָה לֵיאוֹנָה בַּמַעֲרָב.

– יָפֶה! יָפֶה מְלַמְדִים אֶתְכֶם גִיאוֹגְרַפְיָה. אָכֵן, דִמְיוֹן עָשִׁיר יֵשׁ לְמוֹרֵיכֶם ־ עַל כָּרְחֵנוּ אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהוֹדוֹת! – אָמַר הַמְלֻמָד הַצָרְפָתִּי בְּלַעַג, בְּהִתְאַפְּקוֹ בְּכָל כּוֹחוֹתָיו לִבְלִי לִפְרֹץ בִּדְבָרִים גַסִים כְּלַפֵּי הָאַנְגְלִים ־ כַּנִרְאֶה, אַלְגִ’יר, מָרוֹקוֹ וּמִצְרִים נִמְחֲקוּ לְגַמְרֵי מֵהַמַפּוֹת הָאַנְגְלִיוֹת… המ!… שִׁטָה יָפָה שֶׁל לִמוּד, יָפָה מְאֹד!… נַעֲבֹר עַכְשָׁיו לַאֲמֵרִיקָה.

– אֲמֵרִיקָה מִתְחַלֶקֶת לַאֲמֵרִיקָה הַצְפוֹנִית וְלַאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. בַּצְפוֹנִית מוֹשְׁלִים הָאַנְגְלִּים: בְּקָנָדָה, בִּבְּרוֹנְשְׁוֵיג הַחֲדָשָׁה, בִּסְקוֹטְלֶנְד הַחֲדָשָׁה וּבְאַרְצוֹת־הַבְּרִית הַמְאֻחָדוֹת, הַנִמְצָאוֹת תַּחַת הַנְהָגַת שַׂר־הַפֶּלֶךְ הָאַנְגְלִי ג’נְסוֹן שְׁמוֹ.

– ג’וֹנְסוֹן… בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הַגָדוֹל בָּאֲנָשִׁים, אַבְרָהָם לִינְקוֹלְן הָאָצִיל, שֶׁנֶהֱרַג עַל יְדֵי אֶחָד מִמַעֲרִיצֵי הָעַבְדוּת, יוֹשֵׁב עַכְשָׁיו אֵיזֶה ג’וֹנְסוֹן!… אַל תִּבּוֹךְ, יְדִידִי, עַל יְדֵי קְרִיאוֹתַי הַבִּלְתִּי מוּבָנוֹת לְךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה הָאַנְגְלִית… וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לַאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, גִינֵיאָה, ג’וֹרְגִ’יָה, יַמַיְקָה, טְרִינִידַט וּשְׁאַר הָאִיִים, הָרֵי כָּל אֵלֶה שַׁיָכִים, כַּמוּבָן, גַם הֵם לָאֲדוֹנִים הָאַנְגְלִים, אֲנִי גַם לֹא אֶתְנַגֵד לָזֶה… עַכְשָׁיו מִתְעַנְיֵן אֲנִי לָדַעַת מַה מְסֻפָּר בַּגִיאוֹגְרַפְיָה הַמוֹפְתִית שֶׁלְךָ עַל דְבַר אֵירוֹפָּה?

– עַל דְבַר אֵירוֹפָּה? ־ שָׁנָה הַנַעַר, בְּהִשְׁתַּדְלוֹ לַשָׁוְא לְהָבִין אֶת סִבַּת הִתְרַגְזוּתוֹ שֶׁל מוֹרֵהוּ.

– כֵּן, כֵּן, עַל דְבַר אֵירוֹפָּה! לְמִי שַׁיָךְ חֵלֶק־תֵּבֵל זֶה?

– אֵירוֹפָּה שַׁיֶכֶת גַם הִיא לָאַנְגְלִים, ־ עָנָה טוֹלִינֵי בְּטוֹן שֶׁל תַּלְמִיד הַיוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת שִׁעוּרוֹ.

– אֲבָל כְּבָר הִפְרַזְתָּ עַל הַמִדָה! ־ קָרָא פַגַנֶל, בַּהֲסִיטוֹ אֶת מִשְׁקָפָיו ־ וּבְכֵן גַם אֵירוֹפָּה, לְדַעְתְּכֶם, שַׁיֶכֶת לָאַנְגְלִים?… יָפֶה!… אֲבָל לֹא כֻּלָהּ, אֲנִי חוֹשֵׁב?… קְרָא לִי בְּשֵׁם אֶת מְדִינוֹת אַנְגְלִיָה בְּאֵירוֹפָּה, טוֹלִינֵי!

– אַנְגְלִיָה, סְקוֹטְלֶנְד, אִירְלֶנְד, מַלְטָה, הָאִי גֶ’רְסֵי, הָאִיִים הַיְוָנִיִים…

– יָפֶה, יָפֶה, טוֹלִינֵי! אֲבָל בְּאֵירוֹפָּה הֲרֵי יֵשׁ עוֹד מֶמְלָכוֹת, וְאוֹתָן שָׁכַחְתָּ לְגַמְרֵי.

– וְאֵילוּ הֵן? ־ שָׁאַל הַנַעַר בְּתִּמָהוֹן.

– אֵיךְ זֶה אֵילוּ! סְפָרַד, רוּסְיָה, אוֹסְטְּרִיָה, גֶרְמַנְיָה…

– אֲבָל כָּל אֵלוּ אֵינָן מֶמְלָכוֹת, אֶלָא מְחוֹזוֹת…

– מְחוֹזוֹת!… טוֹב, לוּ יְהֵא מְחוֹזוֹת!… אֲבָל לְמִי הֵן שַׁיָכוֹת?…

– גַם אֵלֶה אַנְגְלִיִים הֵם… סְפָרַד וּבִירָתָהּ גִיבְּרַלְטָר…

– כֵּן, כֵּן, יָפֶה! מְצֻיָן! מַפְלִיא! וְגַם צָרְפַת הִיא מְחוֹז אַנְגְלִי?…

הֲרֵי אֲנִי צָרְפָתִּי, וְעַד עַתָּה הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַרְצִי הִיא מֶמְלָכָה הָעוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ… אָמְנָם, אֲנִי לָמַדְתִּי זֶה כְּבָר, וּמֵאָז חָלוּ כְּבָר בָּעוֹלָם הַרְבֵּה שִׁנוּיִים שֶׁלֹא עָמַדְתִּי עֲלֵיהֶם כְּלָל, בִּגְלַל לְפִזוּר־נַפְשִׁי… וּבְכֵן אֱמֹר־נָא, יְדִידִי הַקָטָן, וְכִי גַם צָרְפַת שַׁיֶכֶת לָאַנְגְלִים?

– כֵּן, גַם הִיא מְחוֹז אַנְגְלִי וּבִירָתָהּ קַלֶה…

– קַלֶה… עִיר זוֹ הָיְתָה בֶּאֱמֶת שַׁיֶכֶת לְפָנִים לָאַנְגְלִים, אֲבָל אַחַר־כָּךְ… וְאוּלָם אַחַת הִיא… וְאַתָּה בָּטוּחַ שֶׁקַלֶה הִיא בִּירַת צָרְפַת.

– כֵּן, כַּמוּבָן; בָּהּ יוֹשֵׁב שַׂר־הַפֶּלֶךְ הָאַנְגְלִי וּשְׂמוֹ נַפּוֹלֵיאוֹן.

– חַ־חַ־חַ! חַ־חַ־חַ! ־ פָּרַץ פַּגַנֶל בִּצְחוֹק גָדוֹל, בְּהִסְתּוֹבְבוֹ בִּמְקוֹמוֹ וּבַהֲנִיעוֹ בְּיָדָיו. טוֹלִינֵי לֹא יָדַע מַה לַחֲשֹׁב. הוּא עָנָה מִלָה בְּמִלָה אֶת אֲשֶׁר לָמַד בְּבֵית־הַסֵפֶר, וְשָׁם הָיוּ מְהַלְלִים אוֹתוֹ עַל זֶה, וְכָאן פִּתְאֹם אָדוֹן זֶה, שֶׁהוּא גוֹפוֹ מְחַבֵּר סִפְרֵי גִיאוֹגְרַפְיָה וּמְדְבֵּר דְבָרִים מוּזָרִים, צוֹחֵק וְקוֹפֵץ כָּאֵלוּ סִפְּרוּ לוֹ דְבָרִים מְגוּחָכִים.

אֲבָל הַנַעַר לֹא הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְהָעִיר שׁוּם הֶעָרָה, לֹא שִׁנָה גַם אֶת עֶמְדָתוֹ וְהִבִּיט בִּרְצִינוּת וּבְשַׁלְוָה.

– הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ מֵרֹאשׁ, שֶׁתִּלְמַד מִן הַנַעַר הַזֶה הַרְבֵּה דְבָרִים חֲדָשִׁים,־ הֵעִיר הַמַיוֹר צָרְפָתִּית, בְּעָצְרוֹ אֶת צְחוֹקוֹ הַמַחֲנִיק אוֹתוֹ ־ הֲנוֹכַחְתָּ, מַר פַּגַנֶל, שֶׁצָדַקְתִּי?

– הָהּ, צָדַקְתָּ כְּמוֹ שֶׁהִנְךָ צוֹדֵק תָּמִיד… כַּנִרְאֶה, גַם תִּצְדַק תָּמִיד! ־ עָנָה הַגִיאוֹגְרָף בְּאֵיזֶה רֹגֶז מְגוּחָךְ ־ אֲבָל הַלֹא אֵין דוֹמֶה לָזֶה! הָרֵי זוֹהִי חֻצְ… מִשְׂחַק־הַדִמְיוֹן, ־ תִּקֵן תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר אֶת דִבְרֵי עַצְמוֹ, שֶׁלֹא לְבַטֵא מִלָה חֲרִיפָה יוֹתֵר מִדַי־ חִבְּרוּ גִיאוֹגְרַפְיָה שֶׁאֵין לָה כָּל שַׁחַר וְשָׂמִים אוֹתָהּ בְּפִי הַתַּלְמִידִים… אֵירוֹפָּה, אַסְיָה, אֲמֵרִיקָה, אַפְרִיקָה וְאוֹסְטְרַלְיָה ־ כָּל הַתֵּבֵל כֻּלָהּ שַׁיֶכֶת אַךְ וְרַק לָאַנְגְלִים!… אֵינִי מִתְפַּלֵא עוֹד עַל זֶה, שֶׁיְלִידֵי הָאָרֶץ מִתְיַחֲסִים לָאַנְגְלִים בְּהַכְנָעָה כָּזוֹ, כְּשֶׁמְשַׁנְנִים לָהֶם תָּמִיד שֶׁאַנְגְלִים אֵלֶה ־ מוֹשְׁלֵי הָעוֹלָם כֻּלוֹ הֵם!… וּמַה טוֹלִינֵי,־ פָּנָה פִּתְאֹם אֶל הַנַעַר ־ וְהַיָרֵחַ לְמִי הוּא שַׁיָךְ?

– בִּזְמַנֵנוּ אֵינֶנוּ שַׁיָךְ עוֹד לְשׁוּם אִישׁ, אֲבָל בִּמְרוּצַת הַזְמַן יִהְיֶה שַׁיָךְ גַם הוּא לָאַנְגְלִים,־ הוֹדִיעַ הָאוֹסְטְרָלִי הַקָטָן בְּבִטְחָה.

בִּתְנוּעַת רֹאשׁ חֲזָקָה, הִפִּיל פַּגַנֶל אֶת כּוֹבָעוֹ אַרְצָה, תָּקַע אֶת שְׁתֵּי יָדָיו בְּשַׂעֲרוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת וְהִתְחִיל לָרוּץ לְכָל אֲשֶׁר תִּשֶׁאנָה אוֹתוֹ רַגְלָיו. הוּא הָיָה מֻכְרָח עַכְשָׁיו לְהִתְבּוֹדֵד, כְּדֵי לְהַשְׁקִיט מְעַט אֶת כַּעֲסוֹ.

בֵּינְתַיִם הוֹצִיא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן מִן הַסִפְרִיָה הַמִטַלְטֶלֶת שֶׁלוֹ סֵפֶר לִמוּד קָצָר לְגִיאוֹגְרַפְיָה, סֵפֶר מְדֻיָק מְאֹד, הַנָפוֹץ בְּאַנְגְלִיָה וּמָסַר אוֹתוֹ לְטוֹלִינֵי.

– קַח סֵפֶר זֶה מֵאִתָּנוּ לְִזִכָּרוֹן, ־ אָמַר ־ אוֹתְךָ לִמְדוּ גִיאוֹגְרַפְיָה עַל־פִּי סֵפֶר כּוֹזֵב. מִן הַסֵפֶר הַזֶה תִּרְכֹּשׁ לְךָ יְדִיעוֹת אֲמִתִּיוֹת עַל דְבַר חֲלוּקַת הָאָרֶץ בֵּין הָעַמִים.

טוֹלִינֵי לָקַח אֶת הַסֵפֶר, הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּשִׂים־לֵב, הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ. וּבִמְבוּכָה גְלוּיָה הִנִיחַ אוֹתוֹ עַל בִּרְכָּיו.

– תּוֹדָה לְךָ, סֵיר, אָמַר בְּקִידָה ־ אֲנִי אֶשְׁמור אוֹתוֹ, אֲבָל… הוּא לֹא גָמַר אֶת דְבָרָיו וְהוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ.

גֶלֶנֶרְוַן הֵבִין וְלֹא דִבֵּר עוֹד.

בָּא הַלַיְלָה. צָרִיךְ הָיָה לִשְׁכַּב, לְמַעַן יוּכְלוּ לְהַשְׁכִּים קוּם עִם עֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ. רוֹבֶּרְט בִּקֵשׁ אֶת טוֹלִינֵי שֶׁיִשְׁכַּב יַחַד אִתּוֹ בְּאָהֳלוֹ.

לְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ זֶה אֶת זֶה בְּלֵיל־מְנוּחָה, שָׁכְבוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם ־ מִי בַּקָרוֹן, וּמִי בָּאֹהֶל. פַּגַנֵל לֹא חָזַר עוֹד.. מֵרָחוֹק נִשְׁמַע עוֹד קוֹל צְחוֹקוֹ הַהִיסְטֶרִי הַנִפְסָק עַל יְדֵי אֵלוּ קְרִיאוֹת שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע מָה הֵן. בֵּין הַשִׂיחִים הִשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלָם עוֹרְבֵי אוֹסְטְרַלְיָה.

בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁקָמוּ הַתַּיָרִים מִשְׁנָתָם לֹא מָצְאוּ בֵּינֵיהֶם אֶת טוֹלִינֵי. הוּא נֶעֱלַם. הֲרָצָה לְמַהֵר לָבוֹא לְמִדְבַּר מוֹלַדְתּוֹ, אוֹ שֶׁמָא יָרֵא מִפְּנֵי בְּחִינָה חֲדָשָׁה, שֶׁתּוֹצָאוֹתֶיהָ הָיוּ מוּטָלוֹת בְּסָפֵק…

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מָצְאָה לְיָדָהּ אֲגוּדַת פִּרְחֵי מִימוֹזוֹת רַעֲנַנִים. וְהַלוֹרְד גֶלֶנֶרְוַן ־ אֶת סֵפֶר לִמוּד הַגִיאוֹגְרַפְיָה, כַּנִרְאֶה, לֹא מָצָא טֹוֹלִינֵי לְאֶפְשָׁר לְהַשְׁאִירוֹ בְּיָדוֹ לַזִכָּרוֹן.

פֶּרֶק ג: הַמִכְרוֹת בְּהַר אֲלֶכְּסַנְדֶר

בִּשְׁנַת 1814 מָצָא סֵיר רוֹדֵרִיק־מַרְצִ’יסוֹן, שֶׁהָיָה אַחֲרֵי שָׁנִים יוֹשֵׁב רֹאשׁ שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית הַלוֹנְדוֹנִית, דִמְיוֹן כָּזֶה בֵּין מִבְנֵה שַׁלְשֶׁלֶת הֲרֵי אוּרָל שֶׁבְּרוּסְיָה, וּבֵין מִבְנֵה שַׁלְשֶׁלֶת הֶהָרִים הַנִמְשֶׁכֶת מִצָפוֹן לְדָרוֹם לְאֹרֶךְ חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית, עַד שֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵאֵלֶיהָ הַשְׁאֵלָה: שֶׁמָא דִמְיוֹן זֶה אֵינֶנוֹ רַק חִיצוֹנִי, אֶלָא גַם פְּנִימִי.

רַעְיוֹן זֶה הִכְרִיחַ אוֹתוֹ לְבַקֵשׁ וְלִדְרֹשׁ מֵאֵת הַשִׁלְטוֹנוֹת שֶׁיַּחְקְרוּ אֶת הָרֵי אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית; וְאַף אָמְנָם נֶעֶשְׂתָה הַחֲקִירָה הַזֹאת עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים.

אַחֲרַי שְׁתֵּי שָׁנִים שָׁלְחוּ לְרוֹדֵרִיק־מַרְצִ’יסוֹן דֻגְמָאוֹת קְטַנוֹת שֶׁל הַזָהָב שֶָׁמָצְאוּ בְּוֶלְס הַדְרוֹמִית הַחֲדָשָׁה. וּבְהִוָכְחוֹ שֶׁהַשְׁעָרָתוֹ נִתְאַמְתָה, שָׁלַח שָׁמָה הֲמוֹן פּוֹעֲלִים מִקוֹרְנְוַלִיס לַחְפֹּר בְּמִכְרוֹת הַזָהָב לְפִי שִׁטָה וָסֵדֶר.

בַּזֶה נִתְּנָה הַדְחִיפָה הָרִאשׁוֹנָה לְהִתְפַּתְּחוּת סְחַר הַזָהָב בְּאוֹסְטְרַלְיָה: וּמִכָּל אַרְצוֹת הַתֵּבֵל נָהֲרוּ אֶל אוֹסְטְרַלְיָה, אֶל אֶלְדוֹרַדוֹ חֲדָשָׁה זוֹ, אֲנָשִׁים שׁוֹאֲפֵי הוֹן וְאָצִים לְהַעֲשִׁיר.

אַחַר־כָּךְ נִתְגַלָה הַדָבָר, שֶׁהַמְקוֹמוֹת הָעֲשִׁירִים בְּיוֹתֵר בְּזָהָב הֵם בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, וּמִיָד הִתְחִילוּ לִכְרוֹת שָׁמָה בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת, בְּאַרְבָּעָה חֲבָלִים גְדוֹלִים וּרְחָבִים, שֶׁאֶחָד הָיָה עָשִׁיר בְּזָהָב מֵחֲבֵרוֹ, אֲבָל מִכֻּלָם הִצְטַיֵן בְּרֹב זְהָבוֹ אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁבּוֹ נִמְצָא הַר אֲלֶכְּסַנְדֶר. רַבִּים רָכְשׁוּ שָׁם רְכוּשׁ עָצוּם, אֲבָל לְרַבִּים אָבַד שָׁם גַם מַה שֶׁהָיָה לָהֶם מִקֹדֶם, וּמִתּוֹךְ יֵאוּשׁ אִבְּדוּ אֶת עַצְמָם לָדַעַת. בִּמְקוֹם הָאוֹר הַגָדוֹל שָׁם גַם הַצְלָלִים הַגְדוֹלִים וְהָאֲפֵלָה הַגְדוֹלָה. בִּמְקוֹם שֶׁרַבִּים מִתְעַשְׁרִים, שָׁם גַם מַגִיעִים רַבִּים לִידֵי עֹנִי. תַּאֲוַת הַבֶּצַע שֶׁהָיְתָה גְדוֹלָה בֵּין מְחַפְּשֵׂי הַזָהָב, גָרְמָה לִידֵי מִשְׂחָקִים הַזַרְדִיִים, שֶׁהֵבִיאוּ רַבִּים גַם לִידֵי תְּלִיָה.

לְיַד הָהָר הַמְפֻרְסָם הַזֶּה, הַר אֲלֶכְּסַנְדֶר, הַנִקְרָא בְּפִי הָאוֹסְטְרָלִים בְּשֵׁם גִ’יבּוֹר, הָיְתָה צְרִיכָה לַעֲבֹר מִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן.

קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים לִפְנֵי שַׁלְשֶׁלֶת הֶהָרִים נֶעְשְׂתָה הַדֶרֶךְ קָשָׁה מְאֹד. הַשִׂיחִים הָרְחָבִים וְהָעֲמֻקִים, הַבִּתְרוֹנִים, הַגְבָעוֹת, גוּשֵׁי הַחַלָמִישׁ, ־ כָּל אֵלֶה הָיוּ מַעֲצוֹרִים שֶׁהִכְבִּידוּ מְאֹד עַל הַנְסִיעָה שֶׁל הַקָרוֹן הַגָדוֹל וְהַכָּבֵד, וּלְמַהֵר בַּנְסִיעָה הָיָה אִי אֶפְשָׁר.

– הָלְאָה תִּהְיֶה הַדֶרֶךְ נוֹחָה יוֹתֵר, וְאָז נְמַלֵא אֶת הַזְמַן שֶׁנְאַבֵּד כָּאן, ־ נִחֵם אוֹתָם פַּגַנֵל, בְּדָהֲרוֹ עַל סוּסוֹ לְיַד הַקָרוֹן וּבְשׂוֹחֲחוֹ עִם הַגְבִירוֹת ־ הֲרוֹאוֹת אַתֶּן מֵרָחוֹק אֶת הָהָר הָרָם בַּעַל הַפִּסְגָה הָעֲגֻלָה? זֶהוּ הָהָר הַמְהֻלָל, הַר אֲלֶכְּסַנְדֶר, שֶׁנַעֲשָׂה בִּשְׁנַת 1851 לַמַטָרָה, שֶׁאֵלֶיהָ שָׁאֲפוּ כָּל אֵלֶה שֶׁמַזָלָם בָּגַד בָּהֶם בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, כָּל אֵלֶה הָאוֹהֲבִים לִרְכֹּשׁ לָהֶם הוֹן בְּלִי יְגִיעָה; גַנָבִים, רַמָאִים, סַפְסָרִים וּבִכְלָל כָּל מִינֵי בְּנֵי אֲסַפְסוּף שׁוֹנִים.

– בֵּין אֵלֶה שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִתָּלוֹת מִיָד הָיוּ גַם כָּאֵלֶה שֶׁעַל־פִּי מַצָבָם הַחַבְרוּתִי הָיְתָה לָהֶם הַזְכוּת לִתְלוֹת אֶת הָאֲחֵרִים וְכָאֵלֶה שָׁתָּלוּ אֶת עַצְמָם… בָּעֵת הַהִיא הִזְנִיחוּ הָאֲנָשִׁים וְהִשְׁלִיכוּ אַחֲרֵי גֵוָם אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם וּמִשְׁלַח יָדָם אַךְ וְרַק בִּשְׁבִיל הַזָהָב. עָרִים, כְּפָרִים, שָׂדוֹת, אֳנִיוֹת, בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת נָשַׁמוּ; הַבָּנִים עָזְבוּ אֶת אֲבוֹתֵיהֶם, הָאָבוֹת ־ אֶת בְּנֵיהֶם; הָאֲנָשִׁים בָּרְחוּ מִנְשֵׁיהֶם, הַנָשִׁים ־ מִבַּעֲלֵיהֶן; כֻּלָם חָשְׁבוּ רַק עַל דְבַר הַזָּהָב; שׂוֹחֲחוּ רַק עַל דְבַר הַזָהָב, רָאוּ רַק זָהָב, נָשְׁמוּ וְשָׁאֲפוּ רַק אֶת אֲוִיר הַזָּהָב, ־ בְּקִצוּר: אֶת כֻּלָם תָּקְפָה קַדַחַת־הַזָהָב, וְהַרְבֵּה אָבְדוּ בִּגְלַל קַדַחַת זוֹ. אֲבָל עַל הַקָרְבָּנוֹת עָבְרוּ בִּשְׁתִיקָה וְלֹא הוֹדִיעוּ עֲלֵיהֶם כְּלוּם; לְעֻמַת זֶה הִתְרִיעוּ וְהִכְרִיזוּ בְּכָל הָעוֹלָם רַק עַל אֵלֶה, שֶׁיָצְאוּ כִּמְנַצְחִים בְּמִלְחַמְתָּם הַגְדוֹלָה לְמַעַן הַזָהָב. תּוּכְלִי לְשַׁעֵר לָךָ, גְבִרְתִּי, אֶת הַתֹּהוּ וָבֹהוּ כָּאן כְּשֶׁאֹמַר לָךְ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בְּסוֹף שְׁנַת 1854 נָהֲרוּ לְמֶלְבֶּרְן חֲמִשִׁים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מְהַגְרִים, זֹאת אוֹמֶרֶת: אֲנָשִׁים נוֹאֲשִׁים מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ! בַּשָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל קַדַחַת־הַזָהָב שָׂרַר כָּאן אִי סֵדֶר נוֹרָא, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הִתְעָרְבוּ הָאַנְגְלִים בַּדָבָר וְנַעֲשׂוּ לַאֲדוֹנֵי הַמִכְרוֹת, וְגַם אֲדוֹנֵי כָּל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, וּלְאַט־לְאַט הֵבִיאוּ סֵדֶר בַּכֹּל. הֶחָמָס, הַגְזֵלוֹת וְהָרְצִיחוֹת נִתְמַעֲטוּ, וְהַדָבָר הָלַךְ הָלוֹךְ וָטוֹב. מִשְׁנַת 1852 עַד שְׁנַת 1858 הוֹצִיאוּ זָהָב רַק בְּוִיקְטוֹרְיָה בִּמְחִיר שֶׁל שִׁשִׁים וּשְׁלֹשָׁה מִילְיוֹנִים, מֵאָה וְשִׁבְעַת אֲלָפִים אַרְבַּע מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ לִמְצֹא זָהָב בַּמִכְרוֹת שֶׁל שַׁלְשֶׁלֶת הָרִים זוֹ שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים אֵלֶיהָ, וְהִתְחִילוּ לְגַלוֹת שְׁכָבוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת יְקָרָה זוֹ גַם בִּנְיוּ־זִילֶנְד. שָׁם מָצְאוּ אוֹתוֹ לֹא בְּכַמוּת גְדוֹלָה בְּעֵרֶךְ, וְהַמְהַגְרִים הִתְחִילוּ לַעֲזֹב קִמְעָה־ קִמְעָה אֶת אוֹסְטְרַלְיָה. אִלְמָלֵי יָדְעוּ שֶׁהַגִיאוֹלוֹגִים אוֹמְדִים אֶת הַזָהָב הַנִמְצָא עוֹד עַכְשָׁיו בְּחֵיק אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִׁים וְאַרְבָּעָה מִילְיַארְדִים פְרַנְקִים, לֹא הָיוּ עוֹזְבִים אוֹתָהּ כָּל כָּךְ מַהֵר!

בֵּין כֹּה וָכֹה בְּשָׁעָה שֶׁפַּגֶנֶל דִבֵּר אֶת דְבָרָיו, נִתְקָרְבָה הָאוֹרְחָה אֶל הֶהָרִים, הַלַיְלָה כְּבָר בָּא וַאֲפֵלָה הָיְתָה.

– לנְסֹעַ הָלְאָה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת כָּזוֹ הוּא בְּחֶזְקַת סַכָּנָה,־ אָמַר גְלֶנֶרְוַן ־ נַעֲמֹד כָּאן בַּנִקְרָה הַזֹאת הַנִרְאֵית לָנוּ מִיָמִין, וּנְקַדֵם אֶת פְּנֵי הַשָׁנָה הַחֲדָשָׁה תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם.

– הֶאָח, הֲרֵי הַיוֹם הוּא הַשְלֹשִׁים וְאֶחָד לְדֶצֶמְבֶּר! ־ קָרְאָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן ־ אִלְמָלֵא אַתָּה, אֱדוּאַרְד יַקִירִי, שֶׁהִזְכַּרְתַּנִי, כִּי אָז הָיִיתִי שׁוֹכַחַת לְגַמְרֵי שֶׁמָחָר יוֹם רֹאשׁ הַשָׁנָה, יִתֵּן אֱלֹהִים, שֶׁהַשָׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ תְּמַלֵא אֶת תִּקְוָתֵנוּ…

– שֶׁמַר פַּגַנֶל עוֹרֵר בְּלִבֵּנוּ, ־ הוֹסִיף הַמַיוֹר בְּלִגְלוּג קַל.

– הוֹסָפָתְךָ זוֹ, מַכְּס־נַבְּס, נֶאֶמְרָה בְּטוֹן כָּזֶה, כְּאִלוּ אֵין כָּל יְסוֹד לְתִקְוָתֵנוּ! ־ קָרָא פַּגַנֶל מִתּוֹךְ רֹגֶז.

– לַשָׁוְא הִנְךָ חוֹשֵׁב כָּךְ, פַּגַנֶל יַקִירִי, אֲנִי חָפַצְתִּי רַק לֶאֱמֹר בָּזֶה, שֶׁאִלְמָלֵא אַתָּה, לֹא הָיָה עוֹלֶה עַל דַעְתֵּנוּ כְּלָל לָבוֹא אֶל אוֹסְטְרַלְיָה.

– וְאַתָּה מִצְטַעֵר עַל זֶה שֶׁבָּאתָ לְכָאן?

– אַדְרַבָּה! אֶשְׂמַח מְאֹד עַל הַהִזְדַמְנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדִי לִרְאוֹת בְּעֵינַי אֶת הָאָרֶץ, שֶׁעַל דְבַר פְּלָאוֹתֶיהָ שָׁמַעְתִּי וְקָרָאתִי כֹּה הַרְבֵּה.

– וּבְכֵן מַהִי כַּוָנָתֵךָ בָּזֶה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר? אֲנִי מַרְגִישׁ שֶׁאַתָּה מַצִיגֵנִי שׁוּב מַטָרָה לְחִצֵי לַעַגְךָ!

– וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה מַתְחִיל שׁוּב לִרְתֹּחַ וּלְהִתְרַגֵז עַל לֹא דָבָר, ־ הֵשִׁיב הַמַיוֹר בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ.

בְּרֶגַע זֶה עָמַד הַקָרוֹן וּפַּגַנֶל, בְּתוֹר אִישׁ מְנֻמָס, צָרִיךְ הָיָה לַעֲזֹר לַגְבִירוֹת לָרֶדֶת מִן הַקָרוֹן, הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן הִשְׁתַּמְשָׁה בָּזֶה, כְּדֵי לְהַשִׂיא אֶת דַעְתּוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד לְצַד אַחֵר וּלְכַבּוֹת אֶת אֵשׁ הַמָדוֹן בְּרֵאשִׁית הִתְפָּרְצוּתָהּ.

אֶת רֹאשׁ הַשָׁנָה קִבְּלוּ בֶּאֱמֶת תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם לְנֹגַהּ הַכּוֹכָבִים וּלְאוֹר הַיָרֵחַ.

לְאַחַר שֶׁבֵּרְכֹוּ אִישׁ אֶת אָחִיו בְּ“שָׁנָה טוֹבָה”, שָׁתוּ הַתַּיָרִים כּוֹס יַיִן וְשָׁכְבוּ לִישׁוֹן אֶת שְׁנָתָם.

לְמָחֳרַת הַיוֹם הַהוּא, בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר, נִכְנְסָה הָאֹרְחָה לְמֶרְכַּז הַמִכְרוֹת שֶׁבְּהַר אֲלֶכְּסַנְדֶר. זֹאת הָיְתָה עִיר אֲמִתִּית, עִם בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת רַבִּים. בַּנְק, בֵּית־תְּפִלָה, קְסַרְקְטִין, בָּתֵּי־קַיִץ הַבְּנוּיִים בִּסְבִיבוֹת הָעִיר וְלִשְׁכַּת עִתּוֹנוּת. הָיוּ גַם בָּתֵּי־מָלוֹן, מַחְסָנִים וַאֹהָלִים לְשַׁעֲשׁוּעִים וּלְהַצָגוֹת שׁוֹנוֹת בִּשְׁבִיל הֶהָמוֹן. מִסָבִיב הָיוּ חַווֹת וְקַיְטָנוֹת יָפוֹת שֶׁל הָעֲשִׁירִים.

גְלֶנֶרְוַן הִצִיעַ לַחֲבֵרָיו לְהִתְעַכֵּב כָּאן קְצָת, לְהִתְבּוֹנֵן בַּמִכְרוֹת וְלִשְׁלֹחַ אֶת הַקָרוֹן בִּידֵי אַיְרְטוֹן וּמְיוּלְרֶדִי קָדִימָה. כֻּלָּם נִתְפָּעֲלוּ מֵהַצָעָה זוֹ, וּפַּגַנֶל, כְּדַרְכּוֹ, קִבֵּל לִהְיוֹת מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ.

בְּלֶכְתָּם בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, הִשְׁתּוֹמְמוּ הַתַּיָרִים עַל הַתְּנוּעָה הַסוֹאֶנֶת, הַשׂוֹרֶרֶת כָּאן וְעַל בָּתֵּי־הַמִסְחָר וְהַמִשְׂרָדִים הָרַבִּים.

הַמִכְרוֹת עַצְמָם הָיוּ פְּזוּרִים עַל שֶׁטַח גָדוֹל. הַקַרְקַע מִסָבִיב הָיָה כֹּה חָלוּל וְחָפוּר, שֶׁהָיָה דוֹמֶה לִכְבָרָה עֲנָקִית. פּוֹעֲלִים עוֹמְדִים בִּרְשׁוּת עַצְמָם לֹא הָיוּ עוֹד. הָיוּ רַק חוֹפְרִים שְׂכוּרִים, שֶׁקִבְּלוּ שְׂכָרָם בְּיָד רְחָבָה וּבְרוּחַ נְדִיבָה. בֵּינֵיהֶם הָיוּ בְּנֵי עַמִים שׁוֹנִים, שֶׁחָיוּ בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה. לְפָנִים הָיוּ פּוֹרְצוֹת בֵּינֵיהֶם מְרִיבוֹת וְתִגְרוֹת תְּכוּפוֹת בִּדְבַר הַזָהָב הַמוּצָא מִן הָאֲדָמָה, אֲבָל עַכְשָׁיו כְּשֶׁהָעֲבוֹדָה הָיְתָה מְאֻרְגֶנֶת בְּשִׁטָה מְסֻיָמָה וְכֻלָם קִבְּלוּ שָׂכָר שָׁוֶה, אָפְסוּ גַם הַסִבּוֹת שֶׁל הַקִנְאָה וְהַשִׂנְאָה, וְהַכֹּל נַעֲשָׂה בְּרֵעוּת וִידִידוּת, מִלְבַד אִי־אֵלוּ סִכְסוּכִים שֶׁפָּרְצוּ לִפְעָמִים, וְשֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה בְּלָאו הָכֵי.

– אֲבָל אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁיֵשׁ כָּאן רַק פּוֹעֲלִים וּבַעֲלֵיהֶם, ־ הִסְבִּיר פַּגַנֶל, כְּשֶׁנִתְגַלְגְלָה הַשִׂיחָה בִּדְבַר הָאֶמְצָעִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהִנְהִיגוּ הָאַנְגְלִים בְּנִצוּל הַמִכְרוֹת, ־ רֻבָּם שֶׁל מְבַקְשֵׁי הַהַצְלָחָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה, אוֹ שֶׁהֵם נִשְׂכָּרִים בְּתוֹר פּוֹעֲלִים לְסוֹחֲרֵי־זָהָב פְּרָטִיִים, אוֹ שֶׁהֵם עוֹבְדִים בְּמִכְרוֹתֶיהָ שֶׁל הַמַמְלָכָה עַצְמָהּ; אֲבָל לֹא כֻּלָם מִסְתַּפְּקִים בְּחֵלֶק צָנוּעַ זֶה וְהֵם אָצִים לְהַעֲשִׁיר וִיהִי מָה.

– וְהֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בְּוַדַאי בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה וְרַמָאוּת, ־ נִסָה מַכְּס נַבְּס לְנַחֵשׁ.

– לֹא מִנֵי וְלֹא מִקְצָתֵי, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר! ־ הֵשִיב פַּגַנֶל ־ בְּעָרְמָה וְרַמָאוּת לֹא תִּפְעַל הַרְבֵּה תַּחַת הַהַשְׁגָחָה הַמְעֻלָה שֶׁל הָאַנְגְלִים… עַל יְדֵי כָּךְ תָּבוֹא רַק לַעֲבֹד בְּמִכְרוֹת בְּתוֹר עוֹבֵד עֲבוֹדַת־פֶּרֶךְ… לֹא, לָהֶם יֵשׁ תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת כֵּיצַד לְהַעֲשִׁיר, תַּחְבּוּלָה יְשָׁרָה, אֲבָל מְסֻכָּנָה, מֵעֵין הַגְרָלָה.

– מַה טִיבָהּ שֶׁל תַּחְבּוּלָה זוֹ? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת.

– כָּאן מְכַנִים אוֹתָהּ בְּשֵּׁם “גַ’מְפִּינְג”.

– בָּאֵר לָנוּ בְּבַקָשָׁה, מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל “גַ’מְפִּינְג” זֶה?

– זֶהוּ מִנְהַג הַמַזְכִּיר כִּמְעַט אֶת הָעִתִּים הַקוֹדְמוֹת, כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה כָּאן הֶפְקֵר, וְכָל דְאַלִים־גְבָר, בְּשָׁעָה שֶׁשֶָׁחֲטוּ וְהָרְגוּ הָאֶחַד אֶת הַשֵׁנִי בְּמִלְחֶמֶת־הַקִיּוּם, זֹאת אוֹמֶרֶת: בְּמִלְחֶמֶת־הַזָהָב. – אֲבָל אֱמֹר לָנו לְבַסוֹף, מָה הוּא הַ“גַ’מְפִּינְג”? ־ שִׁסְעוֹ גְלֶנֶרְוַן.

– מַה קָצְרָה רוּחֲךָ אֲדוֹנִי! הָעִנְיָן הוּא זֶה, שֶׁכָּאן נִשְׁאַר בְּתָקְפּוֹ הַמִנְהָג, שֶׁכָּל בּוֹר בַּמִכְרוֹת, שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, נַעֲשֶׂה הֶפְקֵר, וְכָל הַקוֹדֵם ־ זוֹכֶה בּוֹ, וּמֻתָּר לוֹ לַחְפֹּר בּוֹ בְּאֵין מַפְרִיעַ. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁגַם כָּאן הָעִקָר הוּא ־ כֹּחַ הַזְרֹע. וְהַמְנַצֵחַ, יֵשׁ שֶׁהוּא מִתְעַשֵׁר. אֲבָל יֵשׁ לִפְרָקִים קְרוֹבִים שֶׁהוּא אוֹבֵד כָּאן מִבְּלִי לְהַשִׂיג כְּלוּם… רוֹבֶּרְט, יְדִידִי, שֶׁמָא רוֹצֶה אַתָּה לְנַסוֹת מַזָלְךָ? כְּשֶׁתִּמְצָא בּוֹר עָזוּב, אֱמֹר נָא לִי, וּשְׁנֵינוּ נִכְרֶה בּוֹ; כָּל הָעֹשֶׂר לְךָ הוּא. אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ אַךְ מִתּוֹךְ יְדִידוּת גְרֵידָא.

– מַר פַּגַנֶל, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, אַל נָא תִּטַע בְּלֵב אָחִי אֶת הַתַּאֲוָה הַנִתְעָבָה לַזָהָב! ־ קָרְאָה מָרַת מֶרִי.

– הֵרָגְעִי, מָרַת גְרַנְט הַיְקָרָה, אֲנִי אָמַרְתִּי זֹאת רַק בַּהֲלָצָה, וְהַאֲמִינִי לִי, שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לָטַעַת בּוֹ דָבָר כָּזֶה. חָלִילָה לִי! אֲנִי עַצְמִי מֵבִין שֶׁמוּטָב לִהְיוֹת שְׂכִיר־יוֹם בְּאַחַת הַחַווֹת וְלֶאֱכֹל לֶחֶם בְּזֵעַת אַפַּיִם, מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת בֵּין מְבַקְשֵׁי הַמַתֶּכֶת הַזֹאת, שֶׁנוֹצְרָה רַק לְאָבְדָנָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם. הָרֵי כָּל הַמִתְעַשֵׁר עַל יְדֵי שְׂדוֹת־זָהָב אֵלֶה, אוֹבֵד אִם לֹא בְּגוּפוֹ, כִּי אָז בְּרוּחוֹ! הַזָהָב הַנִמְצָא בְּעָמָל רַב כָּל כָּךְ מַקְשֶׁה אֶת הַלֵב לְבַל יַרְגִישׁ בְּיִסוּרָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ וּמַטֵהוּ גַם מֵאֵת הָאֱלֹהִים.

לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ בַּמִכְרוֹת, בְּעָבְרָם בֵּין גוּשֵׁי חַלָמִישׁ, טִיט וְחוֹל, הָלְכוּ אֶל הַבַּנְק הַנִמְצָא בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל הָעִיר.

בִּנְיָן זֶה שֶׁעָלָיו הִתְנוֹסֵס דֶגֶל לְאֻמִי הִצְטַיֵן בְּגָדְלוֹ וּבְיָפְיוֹ ־ הַתַּיָרִים עָבְרוּ בְּכָל חֲדָרָיו בְּלִוְיַת הַמְפַקֵחַ הָרָאשִׁי, שֶׁבְּתוֹר גֶ’נְטֶלְמֶן מְנֻמָס נָתַן לָהֶם אֶת הַבֵּאוּרִים הַדְרוּשִׁים.

בְּתוֹךְ הַבַּנְק נֶאֶצְרוּ מִילְיוֹנִים רַבִּים, כִּי בּוֹ הָיוּ מַפְקִידִים בְּקַבָּלַת שְׁטָר אֶת כָּל הַזָּהָב הַמוּצָא מִתּוֹךְ הַמִכְרוֹת. חָלְפוּ אוֹתָן הָעִתִּים שֶׁהַסוֹחֲרִים הָיוּ מְנַצְלִים אֶת הַחוֹפְרִים וְהָיוּ מְשַׁלְמִים לָהֶם חֲמִשִׁים וּשְׁלֹשָׁה שִׁילִינְגִים בְּעַד אוּנְקִיָה שֶׁל זָהָב, וּמָכְרוּ אוֹתוֹ אַחַר, בְּמֶלְבֶּרְן בְּשִׁשִׁים וַחֲמִשָׁה שִׁילִינְגִים הָאוּנְקְיָה! נַנִיחַ, כִּי הַסוֹחֲרִים אָמְנָם סִכְּנוּ אֶת עַצְמָם בְּהוֹבָלַת הַזָהָב, כִּי כָּל הַדְרָכִים הָיוּ אָז הוֹמִים מִלִסְטִים וְשׁוֹדְדִים וְלֹא תָּמִיד הִגִיעוּ לִמְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם.

בְּהַרְאוֹתוֹ לָהֶם דֻגְמָאוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל זָהָב, בֵּאֵר לָהֶם הַמְפַקֵחַ אֶת הָאֶמְצָעִים הַשׁוֹנִים שֶׁבָּהֶם מְעַבְּדִים מַתֶּכֶת זוֹ. הַזָהָב נִמְצָא בָּאֲדָמָה בִּשְׁתֵּי צוּרוֹת: אוֹ בְּתוֹר מַתֶּכֶת מוּצָקָה אוֹ בִּדְמוּת גַרְגְרִים. בְּתוֹךְ הַמִכְרוֹת מוֹצְאִים אוֹתוֹ מְעֹרָב עִם עָפָר אוֹ עִם חַלָמִישׁ. אִם הַקַרְקַע הוּא רַךְ, נִמְצָא הַזָהָב תַּחַת הַשִׁכְבָה הָעֶלְיוֹנָה בָּאֲדָמָה, וְאִם הַקַרְקַע הוּא סַלְעִי, חוֹפְרִים בְּמַעֲמַקֵי הָאֲדָמָה, עַד שֶׁמַגִיעִים לָעוֹרְקִים הַמְכִילִים בְּתוֹכָם אֶת הַזָהָב.

זָהָב מוּצָק נִמְצָא בְּתַחְתִּית מַעְיָנוֹת, בְּתוֹךְ שִׂיחִים וְגַם פָּשׁוּט בִּבְקָעוֹת. לְמַעְלָה מֻנָחִים עַל־פִּי־רֹב גוּשֵׁי זָהָב מוּצָק כְּבֵדִים, תַּחְתֵּיהֶם רִקוּעִים דַקִים וּלְמַטָה מֵהֶם ־ גַרְגְרֵי זָהָב.

הַזָהָב בִּדְמוּת פֵּרוּרִים הַנִפְרָשׂ מִתּוֹךְ עַפְרוֹת הַמִכְרֶה תַּחַת הַשְׁפָּעַת הָאֲוִיר, נִמְצָא עַל־פִּי־רֹב חֳמָרִים־חֳמָרִים, הַמְכֻנִים בְּפִי הַחוֹפְרִים בְּשֵׁם “קִנִים”, לִפְעָמִים יֵשׁ בְּקֵן אֶחָד כָּזֶה הוֹן רַב.

בְּחֵלֶק מֵהַר אֲלֶכְּסַנְדֶר נִמְצָא הַזָהָב עַל־פִּי־רֹב בְּשִׁכְבוֹת־חוֹל וּבְחַגְוֵי סַלְעֵי צִפְחָה מְבֻקָעִים. שָׁם מִתְגַלִים לִפְעָמִים גוּשֵׁי זָהָב מוּצָק, שֶׁהָאֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לְהַעֲשִׁיר מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה.

מִן הַבַּנְק הָלְכוּ לִרְאוֹת אֶת הַמוּזֵאוֹן הַמִינֶרָלוֹגִי, שֶׁהָיָה שַׁיָךְ גַם הוּא לַמוֹסָד הַזֶה. שָׁם הִכִּירוּ לָדַעַת אֶת כָּל סוּגֵי אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה, שֶׁהָיוּ מְסֻדָּרִים בְּמִשְׁטָר יָפֶה, כָּל מִין וּמִין לְעַצְמוֹ, וְעַל כָּל אֶחָד הָיְתָה כְּתֹבֶת מְבָאֶרֶת.

בַּמוּזֵאוֹן נוֹדַע לָהֶם שֶׁהַזָהָב אֵינֶנוּ מְקוֹר הָעֹשֶׁר הָעִקָרִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, הַמְכִילָה בְּקִרְבָּהּ, מִלְבַד זָהָב, גַם אַבְנֵי־חֵפֶץ טוֹבוֹת וִיקָרוֹת לָרֹב.

בְּחַלוֹנוֹת הַמוּזֵאוֹן הִזְהִירוּ וְהִתְנוֹצְצוּ דֻגְמָאוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל אֲבָנִים יְקָרוֹת לְבָנוֹת, יְרֹקוֹת, וְרֻדוֹת, כְּחֻלוֹת וּבַעֲלוֹת צֶבַע אַרְגָמָן.

אֹסֶף הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת הַלָלוּ הָיָה כֹּה יָפֶה, שֶׁקָשֶׁה הָיָה לִגְרֹעַ עַיִן מִמֶנוּ, וְיוֹתֵר מִכֻּלָם נִתְפַּעֵל וְהִתְרַגֵשׁ פַּגַנֶל.

– אָדָם מוּזָר אַתָּה! ־ הֵעִיר הַמַיוֹר ־ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁמָצְאוּ אֲבָנִים אֵלוּ אַתָּה מְכַנֶה בְּשֵׁם חוֹטְאִים וּפוֹשְׁעִים!…

– וַאֲנִי גוּפִי מִתְפָּעֵל לְמַרְאֵה צַעֲצוּעִים מְגֻוָנִים וְנוֹצְצִים אֵלֶה, אֱמֶת הַדָבָר! ־ אָמַר פַּגַנֶל ־ הַסְתִירָה הַמְדֻמָה הַזֹאת הִיא רַק בָּזֶה, שֶׁאֲנִי מוֹדֶה בְּיָפְיוֹ שֶׁל הַטֶבַע, אֲבָל אֲנִי מוֹאֵס בְּמִדַת הָאֲנָשִׁים, שֶׁכְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת הַדְבָרִים הַנֶחְשָׁבִים לִיקָרִים וּלְטוֹבִים, הֵם מוּכָנִים לִבְלֹעַ חַיִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ כְּחַיוֹת טוֹרְפוֹת.

– מֵהַמוּזֵאוֹן הָלְכוּ שׁוּב אֶל הַמִכְרוֹת, פַּגַנֶל הִתְעַכֵּב עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, הֵרִים אַבְנֵי חַלָמִישׁ קְטַנוֹת, הִסְתַּכֵּל בָּהֶן יָפֶה, וְאַחַר־כָּךְ זָרַק אוֹתָן הַצִדָה בִּשְׁאַט־נֶפֶשׁ.

– הַאִם אָבַד לְךָ מַה בְּבִקוּרֵנוּ הָרִאשׁוֹן כָּאן? ־ שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.

– לֹא אָבַד לִי כְּלוּם, אֲבָל לִמְצֹא דְּבַר־מָה הָיִיתִי רוֹצֶה מְאֹד.

– וּמַה? הַאִם לֹא זָהָב?

– כֵּן, זָהָב; וּבַמֶה אוֹכִיחַ לְחַבְרֵי הַחֶבְרָה הַגִאוֹגְרָפִית שֶׁהָיִיתִי בְּמִכְרוֹת־הַזָהָב הָאוֹסְטְרָלִיִים אִם לֹא אָבִיא לָהֶם לְמִצְעָר גוּשִׁישׁ קָטָן שֶׁל זָהָב?

– קְנֵה לְךָ כָּזֶה.

– זֹאת לֹא זֹאת, רוֹצֶה הָיִיתִי לִמְצֹא אוֹתוֹ אֲנִי עַצְמִי.

– הֲרֵי לֹא יִהְיֶה כָּתוּב עָלָיו אִם קָנוּי הוּא אוֹ מָצוּי. הֲרֵי הֵם יְכוֹלִים לִבְלִי לְהַאֲמִין לְךָ גַם כְּשֶׁתָּרִים אוֹתוֹ אַתָּה בְּעַצְמְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה.

– לִבְלִי לְהַאֲמִין לְזַ’ק פַּגַנֶל! אֲבָל, אֲדוֹנִי, הֲנָחָה כָּזֹאת… הוֹפּ! טְרַח!

קְרִיאָה אַחֲרוֹנָה זוֹ פָּרְצָה מִגְרוֹנוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף הַנִכְבָּד, כִּי נִתְקַל בְּגַל אֲבָנִים וְנָפַל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה, בְּפַשְׂקוֹ אֶת יָדָיו וּבְנָעֲצוֹ אֶת אַפּוֹ בְּתוֹךְ גַל הָאֲבָנִים.

– פַּגַנֶל יַקִירִי, מִפְּנֵי מַה הִנְךָ מְחַבֵּק אֶת הַגַל הַזֶה? ־ שָׁאַל הַמַיוֹר? ־ הֲמָצָאתָ בּוֹ זָהָב?

– מָצָאתִי, מַיוֹר אַרְסִי, מָצָאתִי, אֲבָל לֹא בְּצִבּוּר אֲבָנִים זֶה, אֶלָא בְּפִתְגָם יָפֶה, אֶחָד, שֶׁעָלָה עַכְשָׁיו עַל דַעְתִּי, ־ עָנָה פַגַנֶל, בְּקוּמוֹ בְּעֶזְרַת רוֹבֶּרְט עַל רַגְלָיו וּבְשַׁפְשְׁפוֹ אֶת בִּרְכָּיו הַפְּצוּעוֹת.

– בְּאֵיזֶה? ־שָׁאַל הַמַיוֹר.

– בַּפִּתְגָם הָאוֹמֵר: “הַשְׁתִיקָה הִיא זָהָב”.

– כֵּן! גַם אֲנִי תְּמִים־דֵעִים עִם אֲמִתּוּתָהּ וּנְכוֹנוּתָהּ שֶׁל אִמְרָה זוֹ.

רוֹבֶּרְט הֵרִים אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל מוֹרֵהוּ, שֶׁנַָפַל הַצִדָה, וְהִגִישׁוֹ לוֹ.

– תּוֹדָה לְךָ, יְדִידִי! – קָרָא הַמְלֻמָד, בְּטָפְחוֹ בְּחִבָּה עַל כִּתְפֵי הַנַעַר – רַק אַתָּה הָאֶחָד הִנְךָ יְדִידִי הַנֶאֱמָן!

הַגְבִירוֹת שֶׁלֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִצְחוֹק, גַם גְלֶנֶרְוַן וְיֶתֶר בְּנֵי הַחֲבוּרָה מִהֲרוּ אֶל הַמְלֻמָד הֶעָלוּב וְהִבְטִיחוּהוּ שֶׁיְדִידוּתָם וְאֵמוּנָם אֵלָּיו אֵינָם פְּחוּתִים מֵאֵלֶה שֶׁל רוֹבֶּרְט.

דְבָרִים אֵלֶה הֵבִיאוּ אֶת הַגִיאוֹגְרָף שׁוּב לְמַצַב שֶׁל רוּחַ טוֹבָה, וְהִתְחִיל לְבָאֵר לָהֶם אֶת הַהֶבְדֵל בֵּין זֶה שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבַר בְּמִכְרוֹת אֵלֶה וּבֵין הַנַעֲשֶׂה כָּאן עַכְשָׁו.

– בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה לְגִלוּיָם שֶׁל מִכְרוֹת אֵלֶה ־ הִסְבִּיר לְשׁוֹמְעֵי דְּבָרָיו ־ הָיְתָה כָּאן תְּנוּעָה יוֹתֵר גְדוֹלָה, אֲבָל לְעֻמַת זֶּה נִשְׁפַּךְ כָּאן גַם דָם רַב! בִּגְלַל דְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, פָּרְצוּ קְטָטוֹת, שֶׁסּוֹפָן הָיָה רֶצַח וָהֵרֶג. הָיוּ הוֹרְגִים פָּשׁוּט לְמַטְרַת שׁוֹד, אוֹ כְּדֵי לַהַגוֹת מִן הַמְסִלָה אֶת הַשֻּׁתָּף אוֹ הַמִתְחָרֶה. הָיוּ הוֹרְגִים אֶת שׁוֹטְרֵי הַמִשְׁטָר וְאֶת הַשׁוֹפְטִים, וְשַׂר־הַפֶּלֶךְ הָיָה מֻכְרָח לֹא אַחַת לְהַכְנִיעַ אֶת מְבַקְשֵׁי־הַזָהָב הַמִּתְקוֹמְמִים בְּעֶזְרַת הַצָבָא. הַרְבֵּה הָיְתָה צְרִיכָה הַמֶמְשָׁלָה לַעֲמֹל, כְּדֵי לְהַרְגִיל אוֹתָם לְמִשְׁמַעַת, וְלִבְלֹם אֶת אֲסַפְסוּף מְבַקְשֵׁי־הַזָהָב הַמִשְּׁתּוֹלְלִים, הַהוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, בָּזֶה, שֶׁהִכְרִיחָה אֶת כָּל אֶחָד מֵהֶם לִקְנוֹת רִשְׁיוֹן מְיֻחָד, וּבְעוֹד אֶמְצָעִים קָשִׁים אֲחֵרִים. אֲבָל עַכְשָׁו שׂוֹרֵר כָּאן בֶּאֱמֶת סֵדֶר טוֹב, טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּקָלִיפוֹרְנְיָה.

– וְכָל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת פּוֹעֵל בְּמִכְרוֹת אֵלֶה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כָּל אֶחָד, גְבִרְתִּי. לָזֶה אֵין דְרוּשָׁה כָּל יְדִיעָה וְשׁוּם דָבָר אַחֵר, מִלְבַד שְׁתֵּי יָדַיִם חֲזָקוֹת. מְבַקְשֵׁי־הַזָהָב הָרִאשׁוֹנִים, רְדוּפֵי הָעָֹנִי וְהַמַחְסוֹר אוֹ תַּאֲוַת הַבֶּצַע, בָּאוּ לְכָאן בְּכִיסִים רֵיקִים, מְזֻיָנִים רַק בְּאֵת אוֹ, פָּשׁוּט, בַּסַכִּין. הֵם הִתְחִילוּ לַעֲבֹד בִּשְׁקִידָה רַבָּה כָּזוֹ, שֶׁבְּשׁוּם עֲבוֹדָה אַחֶרֶת לֹא הָיוּ עוֹסְקִים בְּמֶרֶץ כָּזֶה. כָּל הַסְבִיבָה הַזֹאת הָיְתָה מְכֻסָה לְפָנִים אֹהָלִים, בִּקְתּוֹת, צְרִיפִים וְסֻכּוֹת שׁוֹנוֹת עֲשׂוּיוֹת קְרָשִׁים, עֲנָפִים אוֹ אֲדָמָה. בְּמֶרְכָּזָם שֶׁל כָּל אֵלֶה הִתְרוֹמֵם אֹהֶל הַמֶמְשָׁלָה. אֹהֶל גָדוֹל שֶׁל בַּד, שֶׁעָלָיו הִתְנוֹסֵס דֶגֶל אַנְגְלִי, וּמִסָבִיב לוֹ עָמְדוּ אָהֳלֵיהֶם שֶׁל הַסוֹכְנִים הַשׁוֹנִים, הַבַּנְקָאִים, סוֹחֲרֵי־הַזָהָב, הַמַלְוִים בְּרִבִּית וְעוֹד. כֻּלָם הֶעֱשִׁירוּ לֹא מִיוֹם לְיוֹם, אֶלָא מִשָׁעָה לְשָׁעָה… מְעַנְיֵן הָיָה לִרְאוֹת אֶת מַחֲנֵה מְבַקְשֵׁי־הַזָהָב, בַּיוֹם בְּמַיִם וּבְרֶפֶשׁ עַד לְמַעְלָה מִבִּרְכֵּיהֶם, וּבַלַיְלָה הֵם מְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים וּמִתְהוֹלְלִים עַד לְשִׁגָעוֹן… הֶהָמוֹן הָיָה גָדוֹל כָּאן מְאֹד. כָּל הֶהָמוֹן הַזֶה חַי בִּתְנָאִים גְרוּעִים, שֶׁאִלְמָלֵא הָאֲוִיר הָאוֹסְטְרָלִי הַמַבְרִיא, הָיוּ פּוֹרְצוֹת כָּאן מַגֵפוֹת אֲיֻמוֹת; אֲבָל הֵן לֹא פָּרְצוּ לַמְרוֹת הַצְּפִיפוּת, הַחֶלְאָה וְהַצַּחֲנָה. אוּלַם רַבִּים מֵתוּ פֹּה פָּשׁוּט ־ מֵרֹב עֲבוֹדָה וּמֵרָעָב, בֵּין עַפְרוֹת הַזָהָב!… כֵּן, נוֹרָא הַדָבָר! כַּמָה תִּקְווֹת נִכְזָבוֹת נִקְבְּרוּ כָּאן, כַּמָה יֵאוּשׁ וָצַעַר נָשְׂאוּ הָאֲנָשִׁים כָּאן! הָיוּ כָּאֵלֶה שֶׁבָּאוּ לְכָאן עַל מְנַת לְהֵיטִיב מְעַט אֶת מַצָבָם הַחָמְרִי, וְלָשׁוּב אַחַר־כָּךְ וְלַעֲסֹק בְּצֶדֶק וְיֹשֶׁר כְּמִקֹדֶם, אֲבָל הַהַצְלָחָה לֹא הֵאִירָה פָּנֶיהָ אֲלֵיהֶם, אוֹ שֶׁנָפְלוּ שֶׁדוּדִים עַל יְדֵי תַּאֲוַת־הַבֶּצַע שֶׁהִתְעוֹרְרָה בָּהֶם… כְּשֶׁנְעַיֵן הֵיטֵב בַּדָבָר, וּמָצָאנוּ, שֶׁנֶגֶד מַצְלִיחַ אֶחָד הָיוּ מֵאָה בִּלְתִּי מַצְלִיחִים, אוֹ מָאתַיִם, וְאֶפְשָׁר גַּם אֶלֶף, שֶׁנָפְלוּ כָּאן לְקָרְבָּן עַל יְדֵי קַדַחַת הַזָהָב.

– סַפֵּר לָנוּ, בְּבַקָשָׁה, מַר פַגַנֶל, כֵּיצַד הוֹצִיאוּ לְפָנִים אֶת הַזָּהָב? ־ בִּקֵשׁ גְלֶנֶרְוַן.

– בְּאֹפֶן פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר! תַּחַת לַחְפֹּר עַד לְשִׁכְבוֹת הַזָהָב, הִסְתַּפְּקוּ אָז בַּזֶה, שֶׁחָפְרוּ בּוֹר עָמֹק, הוֹצִיאוּ מִשָׁם אֶת הָאֲדָמָה וּשְׁטָפוּהָ בַּמַיִם. לָזֶה שִׁמֵשׁ אַרְגָז אָרֹךְ, שֶׁנִקְרָא בְּשֵׁם “עֲרִיסָה”, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה דוֹמֶה יוֹתֵר לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת. בְּאַרְגָז זֶה הָיוּ כְּבָרוֹת אֲחָדוֹת, זוֹ מֵעַל לְזוֹ, נִקְבֵי הַכְּבָרוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הָיוּ קְטַנִים בְּיוֹתֵר, וְאִלוּ שֶׁל הָעֶלְיוֹנוֹת ־ גְדוֹלִים, אֶל תּוֹךְ הָאַרְגָז שָׂמוּ אֶת רִגְבֵי הָאֲדָמָה, אוֹ אֶת הַחוֹל ־ הַכֹּל לְפִי הַמַצָּב ־ יָצְקוּ מַיִם לְתוֹכוֹ וּבָלְלוּ בּוֹ בַּיָדַיִם, וְאֶת הָאַרְגָז הֵנִיעוּ כְּמוֹ שֶׁמְנִיעִים אֶת הָעֲרִיסָה. הַזָהָב נִשְׁאַר בַּכְּבָרָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנְקָבֶיהָ הָיוּ סְמִיכִים מְאֹד. ־ הִנֵה זֶה הַכֹּל. אֶמְצָעֵי הַשְׁטִיפָה אָמְנָם לֹא נִשְׁתַּנוּ בְּהַרְבֵּה, אֲּבָל, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי, הוֹצָאַת הַזָהָב עַצְמָהּ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה לְאוֹר הָעוֹלָם הִיא עַכְשָיו יוֹתֵר מְחֻכָּמָה.

– אֲבָל הֲרֵי אָמַרְתָּ, שֶׁבָּאוּ לְכָאן אֲנָשִׁים עֲנִיִים לְגַמְרֵי, וּמֵאַיִן אֵיפוֹא לָקְחוּ לָהֶם אַרְגָזִים עִם נָפוֹת? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, ־ הֲרֵי גַם לָזֶה דְרוּשִׁים אֶמְצָעֵי כֶּסֶף.

– הָאַרְגָזִים נִקְנוּ עַל־פִּי רֹב בְּהַקָפָה, וְלִפְעָמִים נֶאֶלְצוּ לְוַתֵּר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי, ־ עָנָה פַּגַנֶל.

– וּבְמֶה הִשְׁתַּמְשׁוּ בִּמְקוֹמָם? ־ שָׁאֲלָה מָרַת גְרַנְט,

– בְּמַה שֶׁהוּא; בְּמִין סֵפֶל, שֶׁבּוֹ זֵרוּ אֶת עֲפַר הָאֲדָמָה כְּמוֹ שֶׁזוֹרִים בַּכְּפָרִים אֶת הַתְּבוּאָה, אֶלָא שֶׁבִּמְקוֹם זֵרְעוֹנֵי חִטִים אוֹ שִׁפוֹן, נִשְׁאֲרוּ בַּכְּלִי גַרְגְרֵי זָהָב, וְגַם בְּאֹפֶן כָּזֶה קִבְּלוּ הוֹן רַב… כֵּן, רַבּוֹתַי, עֵת טוֹבָה הָיְתָה אָז לַאֲחָדִים; אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ מְשַׁלְמִים אָז בְּעַד זוּג מַגָפַיִם לֹא טוֹבוֹת מֵאָה וַחֲמִשִׁים פְרַנְקִים וּבְעַד כּוֹס מֵי־לִימוֹן עֲשָׂרָה פְרַנְקִים! אֵלֶה שֶׁבָּאוּ לְכָאן הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ צְרִיכִים רַק לִגְחֹן, כְּדֵי לְהָרִים זָהָב בְּמִדָה כָּזוֹ שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לָשֵׂאת. הַזָהָב הָיָה בְּכָל מָקוֹם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, בְּקַרְקַע הַמַעְיָנוֹת וְגַם בִּרְחוֹבוֹת מֶלְבֶּרְן, כִּי הַמִדְרָכוֹת כֻּסוּ לִפְרָקִים בְּחוֹל, שֶׁהָיָה בּוֹ זָהָב. מִן הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה לְיַנוּאַר עַד; לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּפֶבְּרוּאַר, שְׁנַת 1853, הוֹצִיאוּ רַק מֵחֶלְקָה אַחַת כָּאן זָהָב בִּמְחִיר שְׁמוֹנָה מִילְיוֹנִים, שְׁתֵּי מֵאוֹת שְׁלֹשִׂים וּשְׁמוֹנָה אֲלָפִים, שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל יוֹם הוֹצִיאוּ בְּקֵרוּב מֵאָה שִׁשִׁים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג.

– וְהָיוּ גַם אֲנָשִׁים שֶׁהִתְעַשְׁרוּ בְּבַת אַחַת? ־ שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הָיוּ, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְאֹד.

– סַפְּרָה נָא, לְמִצְעָר, עֻבְדָה אַחַת.

– בְּבַקָשָׁה גְבִרְתִּי… הִנֵה, לְמָשָׁל, בִּשְׁנַת 1852, מָצָא אִישׁ אֶחָד בְּחֶלְקַת בַּלַרַט גוּשׁ זָהָב שֶׁל 762 אוּנְקִיוֹת, וּבִשְׁנַת 1861 נִתְקַל בַּר־מַזָל אֶחָד בְּגוּשׁ, שֶׁמִשְׁקָלוֹ עָלָה לְ־834 אוּנְקִיוֹת, אֲבָל זֶה עוֹד מְעַט. בִּסְבִיבַת בַּלַרַט, מָצָא אֶחָד מִמְבַקְשֵׁי־ הַזָהָב בְּהֶסַח־הַדַעַת לְגַמְרֵי גוּשׁ זָהָב שֶׁמִשְׁקָלוֹ הָיָה 65 קִילוֹגְרַמִים, זֹאת אוֹמֶרֶת: שֶׁמְחִירוֹ עָלָה לְ־224.860 פְרַנְק! מְצִיאָה חֲשׁוּבָה נָכוֹן?

– וּמַהִי הַהִתְקַדְמוּת שֶׁל הוֹצָאַת הַזָהָב, הַגְדוֹלָה הִיא כַּמוּתָהּ עַכְשָׁיו? ־ שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לָכֶם אֶת הַסְכוּם שֶׁל כָּל הַזָהָב הַמוּצָא בְּכָל הָעוֹלָם, ־ אָמַר הַגִיאוֹגְרָף ־ בִּתְחִלַת הַמֵאָה שֶׁעָבְרָה מָצְאוּ אוֹתוֹ בְּכָל מִכְרוֹת הַתֵּבֵל רַק בִּסְכוּם שֶׁל 48 מִילְיוֹנִים פְרַנְק, וְעַכְשָׁיו מוֹצְאִים כְּדֵי תְּשַׁע מֵאוֹת מִילְיוֹנִים.

– וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו סְפוּנִים אוֹצָרוֹת רַבִּים? ־ שָׁאַל רוֹבֶּרְט שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו.

– זֶהוּ וַדָאִי יְדִידִי, ־ עָנָה פַּגַנֶל ־ אֲנַחְנוּ דוֹרְכִים בְּרַגְלֵינוּ עַל מִילְיוֹנִים, וּבָזֶה אֲנַחְנוּ מוֹכִיחִים שֶׁאָנוּ בּוֹחֲלִים בָּהֶם!

– כַּמָה טוֹבָה וָעֹשֶׁר אֶפְשָׁר לְהָבִיא לָעוֹלָם בְּעֶזְרַת הַמִילְיוֹנִים הָאֵלֶה! ־ הִמְשִׁיךְ הַנַעַר.

– אֶפְשָׁר, יְדִידִי, אֲבָל אֲהָהּ! מִילְיוֹנִים אֵלֶה אֵינָם מְבִיאִים טוֹבָה, אֶלָא לְהֵפֶךְ, מִילְיוֹנִים אֵלֶה מְבִיאִים רַק לִיְדֵי עַצְלוּת, בַּטָלָה, עֲזוּבָה מוּסָרִית… לֹא, בְּנִי יַקִירִי, לֹא בָּעֹשֶׁר ־ הָאֹשֶׁר, אֶלָא בְּיֹשֶׁר וּבְאַהֲבַת הָעֲבוֹדָה וְאַהֲבַת הַבְּרִיוֹת מִתּוֹךְ הַכָּרָה פְּנִימִית.

פֶּרֶק ד: הַפַּחַד מִפְּנֵי הַשּׁוֹדְדִים

בַּיוֹם הַשֵׁנִי לְיַנוּאַר, שְׁנַת 1865, עָזְבָה מִשְׁלַחַת גְלֶנֶרְוַן אֶת “אֶרֶץ־הַזָהָב” וּבָאָה בִּתְחוּם הַנְסִיכוּת הַסְמוּכָה דַלְגוּזִיָה. בַּצָהֳרַיִם עָבְרוּ הַתַּיָרִים בְּמַעְבָּרָה אֶת הַנָהָר קוֹלְבֶּן, וְאַחַר־כָּךְ גַם אֶת הַנָהָר קֶמְפְּסֶן בָּאֹרֶךְ '164⁰55. – תּוֹדָה לָאֵל! – אָמַר פַּגַנֶל – חֲצִי הַדֶרֶךְ כְּבָר עָבַרְנוּ! בְּעוֹד שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת נַגִיעַ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ, זֹאת אוֹמֶרֶת: אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד, אִם לֹא נִמְצָא בֵּינְתַיִם אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט… כִּמְדֻמַנִי יְדִידַי, שֶׁנוֹכַחְתֶּם בָּזֶה, כִּי בְּאוֹסְטְרַלְיָה אֵין כָּל סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לָנוּ, וְאַקְלִימָהּ הוּא טוֹב כְּמוֹ בְּגַן־הָעֵדֶן.

– הָאַקְלִים הוּא בֶּאֱמֶת טוֹב וְאֵין דוֹמֶה לוֹ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, – אֲבָל זֶה שֶׁכָּאן אֵין שׁוּם סַכָּנָה ־ אֵינִי יָכוֹל לְאַשֵׁר עוֹד.

– וּמִפְּנֵי מָה?

– מִשׁוּם זֶה, שֶׁאִם עָלָה פַּעַם בִּידֵי הַפּוֹשְׁעִים לְהַשְׁמִיד וְלָבוּז רַכֶּבֶת שְׁלֵמָה, הֲרֵי הֵם יְכוֹלִים לְהִתְנַפֵּל גַם עָלֵינוּ, וּמִשׁוּם הָכִי צִוִיתִי כְּבָר עַל וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי לְהַשְׁגִיחַ בְּכָל יוֹם עַל רוֹבֵינוּ שֶׁיִהְיוּ בְּסֵדֶר. וּמִלְבַד זֶה עָלֵינוּ כֻּלָנוּ לִהְיוֹת תָּמִיד קְרוֹבִים אֶל הַקָרוֹן.

– אֵין אֲנִי מִתְנַגֵד לִזְהִירוּת כָּזוֹ, לוֹרְד יָקָר, אֲבָל אֲנִי מוֹצֵא אוֹתָהּ מְיֻתֶּרֶת לְגַמְרֵי. הֲרֵי לֹא בְּכָל רַחֲבֵי אוֹסְטְרַלְיָה תּוֹעִים פּוֹשְׁעִים אֵלֶה. וְזֶה שֶׁעָלָהּ בִּידֵי אֲחָדִים מֵהֶם לְהַרְאוֹת מַעֲשֵׂה גְבוּרָה לְפִי דֻגְמַת הַשׁוֹדְדִים הָאֲמֵרִקָאִיִים, אֵין זֶה מוֹכִיחַ עוֹד שֶׁאֵין לִפְסֹעַ פְּסִיעָה אַחַת בְּאוֹסְטְרַלְיָה בְּלִי נֶשֶׁק. מִקְרֶה זֶה שֶׁקָרָה לִמְסִלַת־הַבַּרְזֶל מִקְרֶה בּוֹדֵד הוּא, וּבְנֵי־חַיִל אֵלֶה כְּבָר נִתְפְּשׂוּ בְּוַדַאי וְכַבְלֵי־בַּרְזֶל הוּשְׂמוּ עַל יְדֵיהֶם. אֵין לָנוּ מַה לַחֲשֹׁש מִפְּנֵיהֶם.

– לְדַעְתִּי, זְהִירוּת יְתֵרָה אֵינָהּ מַזִיקָה לְעוֹלָם, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – הֲרָאִיתָ הַיוֹם בַּבֹּקֶר אֶת מֶרְכֶּבֶת הַדֹאַר שֶׁעָבְרָה עַל פָּנֵינוּ בְּחִפָּזוֹן וּבִמְרוּצָה?

– רָאִיתִי. כֵּיצַד אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹא לִרְאוֹתָהּ! הִיא כִּסְתָה אוֹתִי בַּעֲנַן־אָבָק שֶׁעוֹד עַכְשָׁיו הִנְנִי מְזוֹרֵר וּמִתְעַטֵשׁ מִמֶנוּ. הֲרֵי הִיא עָבְרָה עַל־יָדִי מַמָשׁ. אָכֵן, מָקוֹם אַחֵר לִירוֹת בּוֹ אֶת אֲבָקָהּ לֹא מָצְאָה חוּץ מֵאַפִּי!

– כֵּן, זֹאת לֹא הָיְתָה אֲדִיבוּת יְתֵרָה מִצַד הָעֶגְלוֹן. אֲבָל אֵין זֶה הָעִקָר. רְצוֹנִי לִּשְׁאָלְךָ, אִם רָאִיתָ שֶׁמִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַמֶרְכָּבָה רָכְבוּ שׁוֹמְרִים מְזֻיָנִים מִכַּף רַגְלָם עַד קָדְקָדָם?

– שׁוֹמְרִים?… לֹא, אֲנִי לֹא רְאִיתִים… שׁוֹמְרִים… אֲנִי קָרָאתִי וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאֶת הַדֹאַר בְּאוֹסְטְרַלְיָה מוֹבִילִים זֶה זְמַן רַב בְּלִי חָסוּתָם שֶׁל שׁוֹמְרִים.

– אֲבָל הָעֻבְדָה טוֹפַחַת עַל פָּנֶיךָ. צָרִיךְ לְשַׁעֵר שׁלֹא בְּלִי כָּל סִבָּהּ מֻקָף הַדֹאַר כַּיוֹם הַזֶה שׁוֹמְרִים וְטָס כֹּה בִּמְרוּצָה. וַדַאי הָיוּ זֶה לֹא כְּבָר מִקְרֵי הִתְנַפְּלוּת.

– זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת!

– כֵּיצַד זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת, מַר פַּגַנֶל? אֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לֶאֱמֹר לְךָ, אֲבָל עַכְשָׁיו אֲגַלֶה לְךָ, שֶׁאוֹתוֹ נוֹקֵד שֶׁנִפְגַשְׁנוּ בּוֹ עַל־יַד הַנָהָר קוֹלְבֶּן, סִפֵּר לִי, שֶׁכָּל הָאָרֶץ נְבוֹכָה וְּמבֹהָלָה עַל יְדֵי פִּשְׁעֵי הָרוֹצְחִים, מְחַפְּשִׂים וּמְבַקְשִׁים אַחֲרֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם וְאֵין מוֹצְאִים אוֹתָם. הַמוֹשָׁבוֹת סְגוּרוֹת וּמְסֻגָרוֹת. וְלַיְלָה לַיְלָה מַתִּירִים מִשַׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם אֶת הַכְּלָבִים הַמְאֻלָפִים לְשֵׁם הֲגָנָה עַל הַמוֹשָׁבוֹת וְיוֹשְׁבֵיהֶן. הָרָשׁוּת כְּבָר עָיְפָה מִמַאֲמַצֶיהָ לִתְפֹּשׂ אֶת הַפּוֹשְעִים הַנוֹדְדִים בְּכָל מָקוֹם וּמְשַׁחֲרִים לַטֶרֶף.

– סְגוּרוֹת וּמְסֻגָרוֹת! כְּלָבִים מְאֻלָּפִים!… הַשִׁלְטוֹנות כְּבָר יְגֵעִים!… לְכָל אֵלֶה הַמוֹרָאִים לֹא הָיָה כָּל זֵכֶר בְּאוֹסְטְרַלְיָה בְּשֶׁבַע־שְׁמוֹנֶה הַשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת – קָרָא מַזְכִּירָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית בְּתִמָהוֹן.

– לֹא הָיוּ וְעַכְשָׁו שוּב יִהְיוּ. הָעִתִּים מִשְׁתַּנוֹת, יְדִידִי, אֲבָל אֲנִי מְבַקֵשׁ מִמְךָ בְּשֵׁם כָּל הַיָקָר לְךָ, לְבַל תִּפְלֹט, חָלִילָה, אֵיזוֹ מִלָה מִפִּיךָ בְּאָזְנֵי הַגְבִירוֹת עַל דְבַר כָּל הַמוֹרָאִים הָאֵלֶה. רוֹצֶה אֲנִי, שֶׁלֹא תֵּדַעְנָה מִכָּל זֶה כְּלוּם, לְבַל תֶּחֱרַדְנָה…

– כַּמוּבָן! יְהֵא לִבְּךָ בָּטוּחַ: מִפִּי לֹא תִּשְׁמַעְנָה דָבָר שֶׁיוּכַל לְהַרְגִיז אֶת מְנוּחָתָן. אַדְרַבָּה, אֲנִי מִתְאַמֵץ בְּכָל כֹּחוֹתַי לִתְמֹךְ בְּאֹמֶץ־רוּחָן וּבִמְנוּחָתָן וּלְחַזֵק אֶת תִּקְוָתָן לְמוֹצָא טוֹב שֶׁל מִשְׁלַחְתֵּנוּ.

– וַאֲנִי מוֹדֶה לְךָ מִקֶרֶב לִבִּי, פַּגַנֶל יַקִירִי!

הַשִׂיחָה נִפְסְקָה, כִּי הָאֹרְחָה הִגִיעָה עַכְשָׁיו לְאֶחָד מֵאוֹתָם יַעֲרוֹת־הָעַד שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה, הַמִשְׂתָּרְעִים לְמֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים.

תְּרוּעוֹת־הִתְפַּעֲלוּת פָּרְצוּ מִלֵב כֻּלָם לְמַרְאֵה עֲצֵי הָאִקָלִיפְּטוּסִים הַגְבוֹהִים כְּשִׁבְעִים מֶטֶר. הַגְזָעִים הֶעָבִים שֶׁהֶקֵפָם מַגִיעַ לְשִׁשָׁה מֶטְרִים, וַעֲלֵיהֶם יָרְדוּ קִלוּחֵי שְׂרָף נוֹתֵן רֵיחַ כְּטוּרֵי עַמוּדִים בַּעֲלֵי צַמָרוֹת יְרֻקוֹת וְעָבוֹת.

בֵּין שׁוּרַת עַמוּדִים מְרֻוַחַת וְנֶהְדָרָה זוֹ זָרַם לוֹֹ הָאֲוִיר הַזַךְ בִּרְוָחָה וּבְלִי כָּל מַעֲצוֹר, בְּסָפְגוֹ מִן הַקַרְקַע אֶת כָּל הַלָחוּת, בְּאֹפֶן שֶׁלְמַטָה הָיָה יָבֵשׁ לְגַמְרֵי. הַשְׁבִילִים, שֶׁנִתְהַווּ עַל יְדֵי שְׁדֵרוֹת הָעֵצִים, שֶׁכְּאִלוּ נִטְעוּ בְּכַוָנָה בְּקַו יָשָׁר, הָיוּ כֹּה רְחָבִים, שֶׁלֹא רַק הָרוֹכְבִים, אֶלָא גַם הָעֲגָלָה הַגְדוֹלָה הָיְתָה יְכוֹלָה לַעֲבֹר בְּאֵין מַפְרִיעַ. זֹאת לֹא הָיְתָה חֹרְשָׁה שֶׁל קְבוּצַת עֵצִים, לֹא יַעַר בְּרֵאשִׁית כַּיְעָרִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה עִם גִזְעֵיהֶם הָרְקוּבִים הַמִתְגוֹלְלִים בְּכָל מָקוֹם, וְהַסְבוּכִים וּמְפֻתָּלִים, שֶׁאֶפְשָׁר לְפַלֵס בֵּינֵיהֶם נָתִיב רַק בְּעֶזְרַת בַּרְזֶל וָאֵשׁ, – לֹא! זֶה הָיָה מַרְבָד יָרֹק תַּחַת הָעַמוּדִים, וַעֲלֵיהֶם שַׁפְרִיר יָרֹק חֲסַר־צֵל כִּמְעַט לְגַמְרֵי. מִשְׂחַק הָאוֹר שֶׁחָדַר מִלְמַעְלָה כְּמוֹ דֶרֶךְ וִילוֹן יָרֹק, עָשָׂה רֹשֶׁם כַּבִּיר שֶׁאֵינוֹ נִמְחֶה, כִּי בְּשׁוּם מָקוֹם בָּעוֹלָם אֵין לִמְצֹא תְּמוּנָה נִפְלָאָה הַדוֹמָה לָהּ.

וְיַעַן כִּי תַּחַת כִּפַּת הָאֵקָלִיפְּטוּסִים אֵין צֵל, לָכֵן אֵין תַּחְתֶּיהָ גַּם קֹר, וְזֶהוּ מִשׁוּם שֶׁהֶעָלִים תַּחַת לִהְיוֹת מָפְנִים כְּלַפֵּי הַשֶׁמֶשׁ בְּכָל שִׁטְחָם כַּעֲלֵי עֵצִים אֲחֵרִים, הֲרֵי הֵם פּוֹנִים אֵלֶיה רַק בְּצַלְעוֹתֵיהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁלְעֵין הָרוֹאֶה הֵם נִגְלִים מִן הַצַד, וְעַל יְדֵי זֶה עוֹבְרִים קַּוֵי הַשֶׁמֶשׁ בֵּינֵיהֶם בֵּינֵיהֶם בְּאֵין מַעֲצוֹר עַד לָאֲדָמָה.

זָרוּת זוֹ עוֹרְרָה אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם שֶׁל הַתַּיָרִים.

– וּמַהִי סִבַּת מוּזָרוּת מַפְלִיאָה זוֹ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת פַּגַנֶל הַיוֹדֵע הַכֹּל.

– אֶת זֶה אֲבָאֵר לְךָ אַחַר־כָּךְ, לוֹרְד חָבִיב, – עָנָה הַמְלֻמָד, – עַכְשָׁיו אֹמַר רַק זֶה, שֶׁאוֹתִי אֵינָהּ מַתְמִיהַּ כָּל־כָּךְ זָרוּת זוֹ, שֶׁהִיא מְבֻסֶסֶת, כְּמוֹ כָּל דָבָר בַּטֶבַע, עַל חֻקִים מוּצָקִים, אֶלָא אֲנִי תָּמֵהַּ עַל גַסוּתָם שֶׁל הַבּוֹטַנָאִים, הַמְדַבְּרִים לִפְעָמִים עַל דְבָרִים שֶׁאֵינָם מְבִינִים כְּלָל וּכְלָל. לַטֶבַע הָיְתָה סִבָּה יְסוֹדִית לָתֵת לְעֵצִים אֵלֶה עָלִים מְקוֹרִיִים כָּאֵלֶה, אֲבָל הָאֲנָשִים כִּנוּ בְּטָעוּת עֵצִים אֵלֶה בֶּשֵׁם אֵקָלִיפְּטוּס.

– וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל כִּנוּי זֶה? – שָׁאֲלָה מֶרִי גְרַנְט.

– זֶהוּ צֵרוּף שֶׁל שָׁלֹש מִלִים יְוָנִיוֹת: “אֲנִי מְכַסֶה הֵיטֵב”. מַדוּעַ נָתְנוּ הַבּוֹטַנָאִים לְעֵצִים אֵלֶה שֵׁם זֶה – אֵינִי מֵבִין כְּלָל. בֶּאֱמֶת נִדְמֶה לִי, שֶׁכָּל כַּוָנָתָם הָיְתָה רַק לְהַטְעוֹת אֶת אֵלֶה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים. הֲרֵי זֶהוּ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מֵהַמְצִיאוּת, כִּי עֲצֵי הָאֵקָלִיפְּטוּס אֵינָם מְכַסִים כְּלוּם, וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לַמַצָב הַמוּזָר שֶׁל הֶעָלִים, הֲרֵי הַסִבָּה נִרְאֵית לְעֵין כֹּל. בְּאֶרֶץ שֶׁהָאֲוִיר יָבֵשׁ, יוֹרְדִים גְשָׁמִים רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, הַקַרְקַע הוּא חֲסַר־רְטִיבוּת כִּמְעַט לְגַמְרֵי, הָעֵצִים אֵינָם זְקוּקִים לֹא לְרוּחַ וְלֹא לְשֶׁמֶשׁ, הֶעְדֵר הָרְטִיבוּת גוֹרֵר גַם אֶת הֶעְדֵר הַמִיצִים בָּעֵצִים; וּמִפְּנֵי זֶה צְרִיכִים הֶעָלִים לְהָגֵן עַל עַצְמָם מִפְּנֵי הַשָׁרָב וּלְהִשָׁמֵר מִפְּנֵי הִתְאַיְדוּת יְתֵרָה. וְזוֹהִי הַסִבָּה, שֶׁאֵינָם מַפְנִים אֶל הַשֶׁמֶשׁ אֶת כָּל שִׁטְחָם, אֶלָא רַק אֶת קְצוֹתֵיהֶם… בְּרִיוֹת נְבוֹנוֹת הֵם עָלִים אֵלֶה.

– ויְחַדַ עִם זֶה אֱגוֹֹאִיסְטִים גְדוֹלִים, – הֵעִיר הַמַיוֹר – הֵם דוֹאֲגִים רַק לְטוֹבָתָם הֵם, וְלַנוֹדְדִים הָעֲלוּבִים הַמִתְעַנִים תַּחְתֵּיהֶם מִן הַשָׁרָב אֵינָם דוֹאֲגִים כְּלָל.

כֻּלָם הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, מִלְבַד, כַּמוּבָן, פַּגַנֶל, שֶׁבִּמְחוֹתוֹ אֶת קִלוּחֵי הַזֵעָה שֶׁזָרְמוּ מֵעַל מִצְחוֹ, נִתְפָּעֵל עַד מְאֹד מִזֶה, שֶׁגוֹרָלוֹ אִנָה לְיָדוֹ לִרְאוֹת עֵצִים שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים צֵל.

הָאֹרְחָה נָסְעָה כָּל הַיום בֵּין שְׁדֵרוֹת הָאֵקָלִיפְּטוּסִים שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ, מִבְּלִי לִפְגֹשׁ לֹא רַק בְּבֶן־אָדָם אֶלָא גַם בְּשׁוּם נֶפֶשׁ חַיָה. רַק לִפְרָקִים נִשְׁמְעָה צְרִיחָה חוֹדֶרֶת שֶׁל סִיעוֹת עוֹפוֹת הַקוֹקַטוּ, אֲבָל לִרְאוֹתָם הָיָה אִי־אֶפְשָׁר, מִפְּנֵי שֶׁיָשְׁבוּ בְּצַמְרוֹת הָעֵצִים. רַק פַּעַם אַחַת פָּרְחָה מֵרָחוֹק סִיעַת תֻּכִּיִים מְנֻמָרִים, וְאַחַר־כָּךְ שָׂרְרָה שׁוּב דוּמִיַת־מָוֶת, שֶׁנִפְסְקָה רַק עַל יְדֵי שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסוּסִים וְהַשְׁוָרִים, חֲרִיקַת הָאוֹפַנִים, תְּנוּדַת הַקָרוֹן וְקוֹלוֹת הַתַּיָרִים.

בָּעֶרֶב הֵקִימָה הָאֹרְחָה אֶת סֻכָּתָהּ לְרַגְלֵי אַחַד הָעֵצִים הָעֲנָקִיִים שֶׁעַל יָדוֹ נִרְאוּ סִימָנֵי מְדוּרָה כְּבוּיָה. לָאֵקָלִיפְּטוּסִים הָיְתָה כָּאן תַּבְנִית מַעֲשֵׁנוֹת שֶׁל בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת, כִּי אֵשׁ הַמְדוּרָה שָׂרְפָה אֶת כָּל תּוֹכָם שֶׁל הַגְזָעִים, וְנִשְׁאַר רַק קְרוּם חִיצוֹנִי, אֲבָל זֶה לֹא הִזִיק, כַּנִרְאֶה, לְקִיוּמָם שֶׁל הָעֵצִים.

– מַה נִתְעָב הוּא הֶרְגֵל זֶה שֶׁל הַנוֹקְדִים וְשֶׁל הַפְּרָאִים לְהַבְעִיר אֶת תּוֹךְ הָעֵצִים! – רָתַח פַּגַנֶל – הַסוֹף יִהְיֶה, שֶׁאַחֲרֵי דוֹרוֹת אֲחָדִים לֹא יִשָׁאֵר אַף זֵכֶר לְעֵצִים יָפִים אֵלֶה. כָּךְ הוּא גַם עִם אַרְזֵי הַלְבָנוֹן. עוֹמְדִים לָהֶם הָעֵצִים כַּמָה מֵאוֹת שָׁנִים, שְׁלֵמִים, בִּלְתִּי נִזוֹקִים, וְאַךְ מוֹפִיעַ הָאָדָם, – מִיָד נִגְזְרָה כְּלָיָה עֲלֵיהֶם. בְּשָׁעוֹת מוּעָטוֹת לֹא יִשָׁאֵר מֵהֶם כְּלוּם, מִלְבַד הָאֵפֶר וְהַגְזָעִים הַחֲרוּכִים!… כֵּן. מוּזָר הוּא תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָאָדָם בַּתֵּבֵל – לַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד אֶת כָּל הַנִבְרָא בִּידֵי הַטֶבַע!… – וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַהַתְחָלָה כְּבָר נֶעֶשְׂתָה, הָבָה נִשְׁתַּמֵשׁ גַם אָנוּ בְּאַחַת הָ“אֲרֻבּוֹת” הַלָלוּ לַהֲנָאָתֵנוּ, – סִיֵם הַגִיאֹוֹגְרָף פִּתְאֹם – מַר אוֹלְבִּיֶנט! – פָּנָה אֶל הַטַבָּח, – הַבְעֵר־נָא אֵשׁ, כָּאן, בְּנִקְרָה זוֹ.

אוֹלְבִּינֶט מִהֵר לְמַלֵא פְּקוּדָה זוֹ, וְעַד מְהֵרָה יָצְאוּ וְעָלוּ דֶרֶךְ הָאֲרֻבָּה הַטִבְעִית תִּימְרוֹת עָשָׁן.

בַּלַיְלָה שָׁמְרוּ אַיְרְטוֹן, מְיוּלְרֶדִי, וִילְסוֹן וְג’וֹן מַנְגֶלְס חֲלִיפוֹת עַל הַמַחֲנֶה. הַגְבִירוֹת לֹא יָדְעוּ עַל דְבַר הַמִשְׁמָר כְּלָל; הֵן הָיוּ בְּטוּחוֹת שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה אֵין לַחֲשֹׁשׁ מִפְּנֵי שׁוּם דָבָר, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לָהֶן פַּגַנֶל.

כָּל יוֹם הַמָחֳרָת, בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי לַיַנוּאַר, הִתְנַהֲלָה הָאֹרְחָה בַּיַעַר, שֶׁנִרְאֶה הָיָה שֶׁאֵין לוֹ קֵץ. אַךְ לִפְנוֹת עֶרֶב הִתְחִילוּ הַשְׁבִילִים לְהִתְמַעֵט וּבְמֶרְחָק שֶׁל כַּמָה קִילוֹמֶטְרִים נִרְאֲתָה לְעֵינֵיהֶם בִּקְעָה, וּבָהּ יָכְלוּ לִרְאוֹת אֵי־אֵלֶה בִּנְיָנִים.

– זוֹהִי סֵימוּר, הָעִיר הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּדַרְכֵּנוּ בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, – אָמַר פַַּגַנֶל.

– עִיר מַמָשׁ? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, גְבִרְתִּי, אֵין זֶה אֶלָא כְּפָר קָטָן שֶׁיֵשׁ לוֹ הַתִּקְוָה לִהְיוֹת בִּמְרוּצַת הַזְמַן לְעִיר.

– אֲנִי מְקַוֶה שֶׁנוּכַל לִמְצֹוא שָׁם אֵיזוֹ אַכְסַנְיָה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁנוּכַל לִמְצֹא כָּאן דָבָר מֵעֵין זֶה, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף,

– בְּאֹפֶן כָּזֶה נָלוּן שָׁם הַלַיְלָה. דוֹמַנִי, שֶׁבְּנוֹת־לִוְיָתֵנוּ הָאַמִיצוֹת תִּשְׂמַחְנָה עַל הֶאֶפְשָׁרוּת לָלוּן בֵּין אַרְבָּעָה כְּתָלִים וְתַחַת גַג מַמָשׁ.

– כֵּן, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, – אֲנַחְנוּ נִשְׂבַּע רָצוֹן מְאֹד, אִם זֶה לֹא יְעַכֵּב אוֹתָנוּ זְּמַן רַב; הֲרֵי עוֹד הַיוֹם גָדוֹל וְהָיִינוּ יְכוֹלִים לִנְסֹעַ הָלְאָה.

– מוּטָב שֶׁנַקְדִים מָחָר לָקוּם בַּבֹּקֶר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – וְנַשְׁלִים אֶת הַזְמַן שֶׁנִגְרַע הַיוֹם, אַיְרְטוֹן, הַפְנֵה אֶת הַקָרוֹן לְצַד הָעִיר!

מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ בָּרְחוֹבוֹת הָרְחָבִים שֶׁל סֵימוּר הָיָה, כַּמוּבָן, פַּגַנֶל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הָיָה מַרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ בְּבֵיתוֹ.

– וְהִנֵה גַם פּוּנְדָק! – קָרָא מִתּוֹךְ חֶדְוָה, בְּהַרְאוֹתוֹ עַל בִּנְיָן גָדוֹל שֶׁעַל פְּנֵי כָּל חָזִיתוֹ הָיָה תָּלוּי שֶׁלֶט גָדוֹל וְעָלָיו כְּתֹבֶת: הַפּוּנְדָק הַבְּרִיטִי־הַצְפוֹנִי שֶׁל קַמְפְּבֶּל.

מְשָׁרְתֵי הָאַכְסַנְיָה, שֶׁיָצְאוּ לִקְרַאת הַתַּיָרִים, הִכְנִיסוּם לַחֲדָרִים נְקִיִים וּמְרֻוָחִים, וְאֶת הַסוּסִים הֵבִיאוּ אֶל תּוֹךְ אֻרְוָה וְגַם לַקְרוֹן פִּנוּ מָקוֹם בְּתוֹךְ הֶחָצֵר.

לְאַחַר שֶׁרָחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְהֶחֱלִיפוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, הָלְכוּ פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט לִרְאוֹת וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּעִיר וּבְיוֹשְׁבֶיהָ, אֲבָל בְּשׁוּבָם לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב, לֹא סִפְּרוּ דָבָר מִכָּל הַנַעֲשֶׂה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. אָמְנָם לֹא רָאוּ וְלֹא כְּלוּם, הָאֶחָד – בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשוֹ הָרָגִיל, וְהַשֵׁנִי – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עוֹד עוּל־יָמִים וּבִלְתִּי מְנֻסֶה וְלֹא יָכֹל לְהַבְדִיל בֵּין תּוֹפָעוֹת שְׁכִיחוֹת וּבִלְתִּי שְׁכִיחוֹת; אֲבָל אַחֵר בִּמְקוֹמָם הָיָה רוֹאֶה מִיָד שֶׁבִּרְחוֹבוֹת הָעִיר נִדְחֲקוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מְדַיְנִים וּמִתְוַכְּחִים בְּאֵיזֶה דָבָר; מִן הַבָּתִּים יָצְאוּ נָשִׁים וְטַף וְעַל פְּנֵיהֶם אוֹתוֹת דְאָגָה; בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת קָרְאוּ בְקוֹל רָם בָּעִתּוֹנִים וּבִכְלָל נִרְאֶה הָיָה שֶׁדָבָר בִּלְתִּי שָׁכִיחַ כְּלָל נָפַל בַּמָקוֹם הַזֶה.

אַךְ הַמַיוֹר, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא יָצָא מִן הָאַכְסַנְיָה רָאָה בְּכָל זֹאת הַכֹּל וְשָׂם לֵב לַכֹּל. דַי הָיָה לוֹ לְהַבִּיט הַחוּצָה דֶרֶךְ הַחַלוֹן, שֶׁיָבִין תֵּכֶף אֶת סִבַּת חֶרְדָתָם שֶׁל יוֹשְׁבֵי סֵימוּר, שִׂיחָה קְצָרָה עִם הַפּוּנְדָקָאִי אִשְׁרָה אֶת הַשְׁעָרוֹתָיו.

אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, כְּשֶׁהַנָשִׁים הָלְכוּ לְחַדְרָן לִשְׁכַּב, אָמַר הַמַיוֹר לַחֲבֵרָיו.

– נוֹדַע לִי שֶׁהַמִשְׁטָרָה גִלְתָה אֶת עִקְבוֹת הַפּוֹשְׁעִים הָאֲשֵׁמִים בַּאֲסוֹן הָרַכֶּבֶת.

– וְהֵם נֶאֶסְרוּ כְּבָר? – הִתְעוֹרֵר אַיְרְטוֹן, שֶׁיָשַׁב עִם הַמַלָחִים בְּיַרְכְּתֵי הַשֻׁלְחָן.

– עוֹד לֹא, – עָנָה מַכְּס נַבְּס, – בְּהַעֲמִידוֹ פָּנִים, כְּאִלוּ אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל אֶת מֶבָּטוֹ הַנִבְהָל שֶׁל הַמַלָח.

– אָכֵן לֹא טוֹב הַדָבָר, – אָמַר הָאַחֲרוֹן בִּמְנוּחָה מְעֻשָׂה, וְכִמְעַט שֶׁלֹא יָכֹל לְהַצִית אֶת הַסִיגָרִיָה שֶׁלוֹ בְּיָדָיו הָרוֹעֲדוֹת.

– וּמִי הֵם הַפּוֹשְעִים? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– הִנֵה, קְרָא! – אָמַר הַמַיוֹר בְּהוֹשִׁיטוֹ לוֹ אֶת הָגִלָיוֹן שֶׁל הָעִתּוֹן “Australien and New־Zealand gazette” – קְרָא וְתִוָכַח שֶׁמְפַקֵחַ הַמִשְׁטָרָה צָדַק בְּהַנָחוֹתָיו. – גְלֶנֶרְוַן לָקַח אֶת הָעִתּוֹן וְקָרָא בְּקוֹל רָם: “סִידְנִי, הַשֵׁנִי לְיַנוּאַר, שְׁנַת 1866. לְיוֹשְׁבֵי הַמוֹשָבוֹת יָדוּעַ שֶׁאֶשְׁתַּקֵד, בָּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְדֶצֶמְבֶּר, קָרָה אָסוֹן נוֹרָא עַל הַגֶשֶׁר שֶׁל מְסִלַת־הַבַּרְזֶל מֶלְבֶּרְן־סַנְדְגֵיט: הָרַכֶּבֶת שֶׁהָלְכָה בְּכָל כֹּחַ קִיטוֹרָה עַל הַגֶשֶׁר, שֶׁנֶהֱרַס עוֹד קֹדֶם, נָפְלָה לְתוֹךְ הַנָהָר לְיוּטוֹן. הַנוֹסְעִים שֻׁדְדוּ וְהַשׁוֹמֵר נִרְצַח. הַחֲקִירָה הוֹכִיחָה, שֶׁנְפִילַת הָרַכֶּבֶת הָיְתָה תּוֹצָאַת פֶּשַׁע נוֹרָא שֶׁנַעֲשָׂה בִּידֵי חֲבוּרַת עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת־פֶּרֶךְ, שֶׁבָּרְחוּ חֲצִי שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן מִבֵּית־הַכֶּלֶא בִּזְמַן שֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתָם אֶל הָאִי נוֹרְפוֹלְק, הַמָקוֹם שֶׁלְשָׁם מַעֲבִירִים, כַּיָדוּעַ, אֶת כָּל הַפּוֹשְׁעִים שֶׁאֵין עוֹד תִּקְוָה, כִּי יֵיטִיבוּ דַרְכָּם. מִסְפַּר חַבְרֵי הַכְּנוּפְיָה עוֹלֶה לְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה אִישׁ תַּחַת הַנְהָגַת אֵיזֶה בֶּן־ג’וֹיס, שׁוֹדֵד מְסֻכָּן, שֶׁבָּא זֶה לֹא כְּבָר לְאוֹסְטְרַלְיָה וְהִסְפִּיק כְּבָר לְהִצְטַיֵן בִּפְשָׁעִים נוֹרָאִים רַבִּים. בְּהוֹדִיעֵנוּ זֹאת לַתּוֹשָׁבִים, אֲנַחְנוּ מַצִיעִים לְיוֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְהַמוֹשָׁבוֹת לַעֲמֹד עַל הַמִשְׁמָר וְלַעֲזֹר לִתְפֹּש אֶת הַשׁוֹדְדִים הַמְסַכְּנִים אֶת מְנוּחַת כָּל הָאָרֶץ”.

– הֲתִרְאֶה פַּגַנֶל, גַם בְּגַן־הָעֵדֶן שֶׁלְךָ, בְּאוֹסְטְרַלְיָה, נִמְצָאִים גַזְלָנִים שֶׁאֵינָם נוֹפְלִים בְּמַעֲשֵׂי הַפְּשָׁעִים מִן הָאֲמֵרִיקָאִים, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּגָמְרוֹ אֶת קְרִיאָתוֹ.

– כֵּן, כַּנִרְאֶה, הִתְחִילוּ שׁוּב לְהוֹפִיעַ כָּאן, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף כְּמִתְחַטֵא, בְּפָרְשׂוֹ יָדָיו כְּדַרְכּוֹ – אֲנִי לֹא קִוִיתִי לָזֶה, לֹא קִוִיתִי… אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין כְּלָל בְּלִי יוֹצֵא מֵהַכְּלָל. אָנוּ מֻכְרָחִים לְהַשְׁלִים עִם הַמַצָב הַזֶה.

– כֵּן, אֲנַחְנוּ מַשְׁלִימִים, אָמַר הַמַיוֹר, – אֲבָל יַחַד עִם זֶה עָלֵינוּ לִהְיוֹת זְהִירִים וּלְהִשְׁתַּדֵל לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְכָל פֻּרְעָנוּת שֶׁלֹא תָּבוֹא.

– לוּ לֹא הָיוּ אִתָּנוּ הַגְבִירוֹת, לֹא הָיָה לָנוּ מַה לַחֲשֹׁשׁ, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וּבְכֵן, נִמְצָא שֶׁיֵשׁ סִבָּה נְכוֹנָה לִירֹא, שֶׁמָא יַפְרִיעוּנוּ הַשׁוֹדְדִים לְהַמְשִׁיךְ דַרְכֵּנוּ! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – מַּהִי דַעְתְּכֶם, רַבּוֹתַי, שֶׁמָא מוּטָב הָיָה לָלֶכֶת יָשָׁר אֶל מֶלְבְּרְן, לָשֶׁבֶת בְּ“דוּנְקָן” וּלְהַתְחִיל בְּחִפּוּשֵׂינוּ עַל הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים? וְאִם לֹא נִמְצָא שָׁם אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, נוּכַל לָשׁוּב אָז בַּחֲזָרָה אֶל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי. וְעַד אָז אֶפְשָׁר יִשְׁקֹט הַכֹּל שוּב.

– וּמַה הָיִיתָ עוֹשֶׂה אַתָּה, אַיְרְטוֹן? ־ פָּנָה הַמַיוֹר בִּשְׁאֵלָה אֶל הַמַלָח.

– אֲנִי?… אֲנִי הָיִיתִי מַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכִּי בְּלִי כָּל פַּחַד, – מִהֵר הָאַחֲרוֹן לַעֲנוֹת – הֲרֵי גַם מֶלְבֶּרְן רְחוֹקָה מִמֶנוּ. גַּם עַד מֶלְבֶּרְן יֵשׁ עוֹד יוֹתֵר מִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר, וְאִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ סַכָּנָה, הֲרֵי הִיא בְּכָל מָקוֹם. מַה לִי דֶרֶךְ זוֹ וּמַה לִי אַחֶרֶת – הֲלֹא אַחַת הִיא. הֲרֵי בִּלְתִּי יָדוּעַ הוּא בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִמְצָאִים הַשׁוֹדְדִים. וּבְכֵן אָנוּ יְכוֹלִים לִפְגֹשׁ בָּהֶם בְּכָל מָקוֹם, אוֹ לֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתָּם כְּלָל. וְאִם גַם יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ, כְּלוּם אֲנַחְנוּ, שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים מְזֻיָנִים הֵיטֵב, לֹא נוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם?

– יָפֶה אָמַרְתָּ, אַיְרְטוֹן! – קָרָא פַּגַנֶל – אֲנִי מִצִדִי עוֹד אוֹסִיף, שֶׁבְּהַמְשִׁיכֵנוּ דַרְכֵּנוּ, יֵשׁ לָנוּ עוֹד תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְאִם נָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל מֶלְבֶּרְן, כְּלוֹמַר, דָרוֹמָה, הֲרֵינוּ רַק מִתְרַחֲקִים מִמַטְרָתֵנוּ. גַם אֲנִי מַסְכִּים לָזֶה שֶׁאֵין סַכָּנָה יְשָׁרָה נִשְׁקֶפֶת לָנוּ מֵאֵלֶה הַבַּחוּרִים שֶׁאֶפְשָׁר, כִּי בְּשָׁעָה זוֹ כְּבָר נִתְפְּשׂוּ.

– אֲנִי רוֹאֶה שֶׁרֹב הַדֵעוֹת הוּא בְּעַד הַמְשָׁכַת דַרְכֵּנוּ הָלְאָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – הֲלֹא גַם אַתָּה, מַכְּס נַבְּס, הִנְךָ בְּעַד הַדָבָר הַזֶה.

– אֲנִי מַסְכִּים לְכָל מַה שֶׁתִּרְצֶה, אֱדוּאַרְד, הֲלֹא הִנְךָ יוֹדֵעַ זֹאת, – הֵשִׁיב הַמַיוֹר בִּקְרִירוּת־רוּחַ, בַּהֲנִיעוֹ בִּכְתֵפָיו.

– וְאוּלָם בִּשְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה כָּזֹאת הֲלֹא תּוּכַל לְחַווֹת אֶת דַעְתְּךָ גַם אַתָּה, – הִתְעַקֵשׁ גְלֶנֶרְוַן.

– אִם אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דַוְקָא אֶת דַעְתִּי, הֲרֵי הִיא: לָלֶכֶת קָדִימָה! – אָמַר מַכְּס נַבְּס.

– הֲלֹא תַּרְשֵׁנִי לְהוֹסִיף עוֹד מִלִים אֲחָדוֹת, אֲדוֹנִי? – שָׁאַל אַיְרְטוֹן בְּעַנְוָתְנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת.

– שְׁאַל, יְדִידִי.

– וְכִי לֹא טוֹב תַּעֲשֶׂה, אִם תִּשְׁלַח פְּקוּדָה לְ“דוּנְקָן” לָבוֹא אֶל הַחוֹף?

– לְשֵׁם מָה? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס – אֶת זֶה נַעֲשֶׂה כְּשֶׁנַגִיעַ כְּבָר לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד. אֶפְשָׁר, שֶׁאֵיזֶה דָבָר בִּלְתִּי צָפוּי מֵרֹאש יַכְרִיחֵנוּ סוֹף־סוֹף לִפְנוֹת לְמֶלְבֶּרְן, וְאָז יִהְיֶה רַע לָנוּ מְאֹד, כְּשֶׁלֹא תִּהְיֶה “דוּנְקָן” שָׁם. מִלְבַד זֶה, לֹא הִסְפִּיקוּ עוֹד לְתַקֵן אוֹתָהּ… לֹא, לְדַעְתִּי, אֵין אָנוּ רַשָאִים לְהַטְרִיד אוֹתָהּ מִמְקוֹמָהּ בְּלֹא עֵת.

– כִּרְצוֹנְכֶם, – אָמַר אַיְרְטוֹן בְּהַכְנָעָה.

– הֲרֵינוּ מוֹדִים לְךָ, אַיְרְטוֹן, שְׁאַתָּה מִתְּעַנְיֵן כָּל־כָּךְ בְּעִנְיָנֵינוּ, – אָמַר הַלוֹרְד, בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדוֹ, – אֲבָל לְ“דוּנְקָן” טוֹב בֶּאֱמֶת יוֹתֵר לִשְׁהוֹת בְּמֶלְבֶּרְן.

אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה חֶרֶשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִרְאֶה הָיָה שֶׁהִצְטַעֵר צַעַר מְרֻבֶּה עַל שֶׁלֹא קִבְּלוּ אֶת עֲצָתוֹ.

פֶּרֶק ה: הֲקוֹפִים הֵם אִם אֲנָשִׁים?

לְמָחֳרַת הַיוֹם הַהוּא בַּבֹּקֶר עָזְבוּ הַתַּיָרִים אֶת סֵימוּר, כְּשֶׁהֵם מְזֻיָנִים מִכַּף רַגְלָם עַד קָדְקָדָם. בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטֶר מִסֵימוּר, לְצַד מִזְרָח, הִתְחִיל שׁוּב יַעַר אֵקָלִיפְּטוּסִים וְהַתַּיָרִים הָיוּ מֻכְרָחִים שׁוּב לִנְסֹעַ בּוֹ כָּל הַיוֹם. גְלֶנֶרְוַן הָיָה מְבַכֵּר עַל הַיַעַר הַזֶה שָׂדֶה גָלוּי, שֶׁלֹא יָכוֹל לִהְיוֹת בּוֹ שׁוּם מַאֲרָב אוֹ מוֹקֵש, אֲבָל, לְדַאֲבוֹנוֹ, לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְאַגֵף אֶת הַיַעַר הַזֶה. הֵם הָיוּ מֻכְרָחִים גַם לָלוּן בּוֹ, וְאַף אֶחָד מִן הַגְבָרִים לֹא יָשַׁן כָּל הַלַיְלָה, מִלְבַד פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט, שְׁנֵי הַיְלָדִים הַלָלוּ, אִם לֹא לְפִי שְׁנוֹתֵיהֶם, כִּי אָז לְפִי בִּטְחוֹנָם וְאִי־דְאָגָתָם, וּגְלֶנֶרְוַן לֹא מָצָא לְנָחוּץ לְהַרְגִיז אֶת מְנוּחָתָם בְּלִי צֹרֶךְ מְיֻחָד.

בַּחֲמִישִׁי לְיַנוּאַר הִגִיעָה הָאֹרְחָה לַחֶבֶל הַגָדוֹל וּרְחַב־הַיָדַיִם, מָרֵי.

שֶׁטַח שׁוֹמֵם זֶה מִשְׂתָּרֵעַ עַד לְהַרְרֵי הָאַלְפִּים הָאוֹסְטְרָלִיִים עַצְמָם. חֵלֶק זֶה שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה יָדוּעַ אַךְ מְעַט וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְבַקְרִים בּוֹ. יָבוֹאוּ יָמִים וְגַם יְעָרוֹת יָפִים אֵלֶה יֹאבְדוּ וְיִשָׁמְדוּ מִתַּחַת שְׁמֵּי אֱלֹהִים, עַל יְדֵי גַרְזִנֵי סוֹחֲרִים רוֹדְפֵי־הוֹן, וְהַכָּרִים הַדְשֵׁנִים יַעַטְפוּ עֶדְרֵי מִקְנֶה גְדוֹלִים וַעֲצוּמִים שֶׁל מְגַדְלֵי־הַמִקְנֶה, אֲבָל לְעֵת עַתָּה קַרְקַע־בְּתוּלָה זוֹ עוֹדֶנָה כְּמוֹ שֶׁיָצְאָה לְפָנִים מִמְעֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי מְלֵאָה הוֹד, וִידֵי אָדָם לֹא הָיוּ בָּהּ עוֹד.

בַּמַפּוֹת הָאַנְגְלִיוֹת נִקְרָא חֶבֶל זֶה בְּשֵׁם “מוֹשָבָם שֶׁל שְׁחוֹרֵי הָעוֹר”. בִּתְחִלַת יִסוּד הַמוֹשָבוֹת הֻדְחוּ שָׁמָה כָּל יְלִידֵי־הָאָרֶץ. מְגֹרָשִׁים וְנִדָחִים לְתוֹךְ יַעֲרוֹת־בְּרֵאשִׁית וּמִישׁוֹרִים רְחוֹקִים מִן הַחוֹפִים, הוֹלְכִים הָאוֹסְטְרָלִים הָאֻמְלָלִים הָלוֹךְ וְגָווֹעַ מִבְּלִי לִמְצֹא עֹז בְּלִבָּם לְהִלָחֵם עַל זְכוּיוֹתֵיהֶם הַקְדוּמוֹת, וְאֵינָם נוֹעָזִים גַם לַעֲבֹר אֶת הַתְּחוּם שֶׁהִגְבִּילוּ לָהֶם.

אֲלֵיהֶם רַשָׁאי לָבוֹא כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה, אֲבָל הֵם מְשֻׁלָלֵי הַזְכוּת לָבוֹא אֶל הַמוֹשָׁבוֹת.

פַּגַנֶל הִתְרַגֵז מְאֹד עַל שִׁטָה זוֹ שֶׁל יִסוּד מוֹשָׁבוֹת שֶׁסִגְלוּ לָהֶם הָאַנְגְלִים, שִׁטָה הַמְבִיאָה לִידֵי הַשְׁמָדַת יְלִידֵי־הָאָרֶץ, שֶׁאַנְגְלִיָה תָּפְסָה אֶת אַדְמָתָם בְּכֹחַ.

– בְּשִׁטָה בִּלְתִּי אֱנוֹשִׁית זוֹ – אָמַר פַּגַנֶל – מַרְגִישִׁים בְּיִחוּד בְּאוֹסְטְרַלְיָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁמוֹצְאִים אוֹתָהּ גַם בְּיֶתֶר הָאֲרָצוֹת שֶׁנָפְלוּ לְשָׁלָל בִּידֵי הָאַנְגְּלִים אֲבָל לֹא בְּאוֹתוֹ הָעֹז וּבְאוֹתוֹ הַמֶרֶץ. בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה לְיִסוּד הַמוֹשָׁבוֹת, הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת־הַפֶּרֶךְ שֶׁהָגְלוּ לְכָאן וּבְנֵי הַמוֹשָׁבוֹת עַצְמָם מַבִּיטִים עַל יְלִידֵי־הָאָרֶץ כְּמוֹ עַל חַיוֹת, הָיוּ עוֹרְכִים צַיִד וְהָיוּ הוֹרְגִים בָּהֶם לְמֵאוֹת. רְצִיחוֹת אֵלוּ אֶפְשָׁר שֶׁלֹא הָיוּ בִּכְלָל, אִלְמָלֵא מְחוֹקְקֵי אַנְגְלִיָה שֶׁהָיוּ מוֹרִים לָעָם, שֶׁהַפְּרָאִים עוֹמְדִים מִחוּץ לַחֹק וְהָרֶצַח בָּהֶם לֹא יֵחָשֵׁב לְפֶשַׁע. עִתּוֹנֵי סִידְנִי הִצִיעוּ לְהִפָּטֵר מִילִידֵי הָאָרֶץ, יוֹשְׁבֵי חוֹף הָאֲגָם גוּנְטֶר, עַל־יְדֵי הַרְעָלָה. צָרִיךְ הָיָה רַק לְפַתּוֹת אֶת שְׁחוֹרֵי־הָעוֹר טוֹבֵי־הַלֵב וְקַלֵי־הָאֵמוּן לָבוֹא אֶל אֵיזֶה בַּיִת, לְכַבְּדָם בְּאֵיזֶה מַאֲכָל מָרְעָל, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים לְעַכְבָּרִים וּלְחַיוֹת מַזִיקוֹת אֲחֵרוֹת. הַתַּחְבּוּלָה הַזֹאת הָיְתָה קִיצוֹנִית בְּיוֹתֵר, וְלִכְבוֹדָם שֶׁל הַמִתְיַשְׁבִים צָרִיך לְהוֹדוֹת, שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. הָאַנְגְלִים הֶרְאוּ אֶת עַצְמָם מִלְכַתְּחִלָה כְּתַלְיָנִים. עֲרִיצוּתָם הִגִיעָה לְמַדְרֵגַת אַכְזָרִיוּת כָּזוֹ, שֶׁהַשְׁחוֹרִים, שֶׁהָיוּ בְּעֵינֵיהֶם כְּ“חַיוֹת”, לֹא הָיוּ בְּשׁוּם אֹפֶן מְסֻגָלִים לְמַעֲשִׂים כָּאֵלֶה. בִּכְלָל הִתְנַהֲגוּ הָאַנְגְלִים בְּאוֹסְטְרַלְיָה כְּמוֹ שֶׁהִתְנַהֲגוּ בְּהֹדוּ, שֶׁהִשְׁמִידוּ שָׁם בְּיָדַיִם מַמָשׁ חֲמִשָׁה מִילְיוֹנִים הֹדִים; אוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ בְּאַפְרִיקָה הַדְרוֹמִית, בְּקֶפְּטוֹן, שֶׁתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם נִתְמָעֵט שֵׁבֶט הַהוֹטֶנְטוֹטִים בְּתֵשַׁע עֲשִׂירִיוֹת. כְּדֵי לְהַכְחִיד מְעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶת תּוֹשָבֵי הָאָרֶץ הַקְדוּמִים בִּזְמַן קָצָר, מִתְאַמְצִים הָאַנְגְלִים בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם לְהַדְבִּיק בָּהֶם אֶת הַשִׁכְּרוּת, וְּלֶזה הֵם קוֹרְאִים הַשְׂכָּלָה! אָמְנָם שָׂרֵי פֶּלֶךְ אֲחָדִים הוֹצִיאוּ חֻקִים מְיֻחָדִים נֶגֶד עֲרִיצוּתָם שֶׁל הַלְבָנִים וְהָיוּ עוֹנְשִׁים אוֹתָם קָשֶׁה עַל כְּרִיתַת־הָאָזְנַיִם, הָאַף אוֹ הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל הַשְׁחוֹרִים; אֲבָל זֶה הוֹעִיל אַךְ מְעַט; וּכְשֶׁעָלָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל אֵיזֶה מִתְיַשֵׁב לְנַקוֹת אֶת מִקְטָרְתּו, הָיָה כּוֹרֵת בִּמְנוּחַת־לֵב שְׁלֵמָה אֶת אֶצְבָּעוֹ הַקְטַנָה שֶׁל הַשָחוֹר הָאֻמְלָל, שֶׁנָפַל בְּיָדוֹ לְעֶבֶד, וְעוֹד הָיָה מִתְפָּעֵל מֵאַמְצָאָתוֹ וּמִתְפְּאֵר בָּהּ! לְהוֹסִיף עַל זֶה עוֹד אֵין מִן הַצֹרֶךְ: הָעֻבְדָה מְדַבֶּרֶת וּמְעִידָה עַל עַצְמָהּ… שְׁבָטִים שְׁלֵמִים אָבְדוּ בִּגְלַל הָאַנְגְלִים. בְּאַדְמַת וַנְדִימֶן הָיָה מִסְפַּר הַתּוֹשָבִים בִּתְחִלַת הַמֵאָה שֶׁעָבְרָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ. וְעַכְשָיו, אוֹמְרִים, כִּי נִשְׁאֲרוּ רַק שִׁבְעָה אֲנָשִׁים! בָּאָבִיב שֶׁעָבַר הוֹדִיעוּ הָעִתּוֹנִים כְּמוֹ עַל דְבַר מְאֹרָע חָשׁוּב מְאֹד, שֶׁהַטַסְמַנִי הָאַחֲרוֹן בָּא לְגוֹבַּרְט־טַאוּן, הֲרֵי גַם זֹוהִי עֻבְדָה אֲשֶׁר לְשִׁמְעָהּ צְרִיכִים הָאֲדוֹנִים הָאַנְגְלִים לִכְבֹּשׁ פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע וּלְהִכָּלֵם!

הַשׁוֹמְעִים הֶחֱרִישׁוּ. לוּ גַם לֹא הָיוּ סְקוֹטִים, כִּי אִם אַנְגְלִים מִלֵדָה, גַם אָז לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְלַמֵד זְכוּת עַל אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁעָלוּ בִּפְרָאוּתָם הַנְאוֹרָה עַל הַפְּרָאִים הַטִבְעִיִים.

– לִפְנֵי חֲמִשִׁים שָׁנָה – הוֹסִיף פַּגַנֶל – הָיִינוּ פּוֹגְשִׁים בְּדַרְכֵּנוּ הַרְבֵּה שְׁבָטִים פְּרָאִים, וְעַכְשָׁיו אֵין אָנוּ רוֹאִים אַף נֶפֶשׁ אַחַת. יֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁבְּסוף הַמֵאָה הַזֹאת לֹא יִשָׁאֵר בָּעוֹלָם אַף אוֹסְטְרָלִי אֶחָד.

וּבֶאֱמֶת, הַחֶבֶל שֶׁהַתַּיָרִים נָסְעוּ בּוֹ עַכְשָׁיו, הָיָה בִּלְתִּי מְאֻכְלָס בִּכְלָל. כָּל סִימָן שֶׁל אֵיזֶה תַּחֲנָה אוֹ שֶׁל אֵיזֶה בִּקְתָּה לֹא נִרְאָה לָהֶם בְּדַרְכָּם. הַמִישׁוֹרִים וְהַיְעָרִים נִתְחַלְפוּ אֵלֶה בְּאֵלֶה, וּבְשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאוּ – לֹא רַק אֲנָשִׁים אֶלָא אֲפִילוּ חַיוֹת.

וְהִנֵה, בִּנְטוֹת הַיוֹם, בְּעָבְרָם בְּאַחַד הַיְעָרוֹת, הִתְיַצֵב רוֹבֶּרְט פִּתְאֹם וְקָרָא:

– קוֹפִים! קוֹפִים!

הוּא הֶרְאָה עַל יְצוּר שָׁחוֹר וְגָדוֹל הַמְטַפֵּס בִּזְרִיזוּת בִּלְתִּי רְגִילָה עַל הַגֶזַע הֶחָלָק שֶׁל אַחַד הָאֵקָלִיפְּטוּסִים עַד לְצַמַרְתּוֹ, וּמִמֶנָה טָס לְעֵץ אַחֵר, וּמִזֶה – אֶל הַשְׁלִישִׁי, וְכֵן הָלְאָה, עַד שֶׁנֶעֱלַם מִן הָעַיִן.

– זֶה בְּוַדַאי אֵיזֶה מִין קוֹף בַּעַל־כְּנָפַיִם, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – הֲרֵי יֵשׁ גַם שׁוּעָלִים בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם.

אֲבָל פַּגַנֶל הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה וְהַלוֹרְד נִשְׁתַּתֵּק.

כֻּלָם הִבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּת אֶל כֹּתֶרֶת הָאִילָן, בְּקַווֹתָם לִרְאוֹת שׁוּב אֶת הַחַיָה הַמוּזָרָה. וְאָמְנָם הוֹפִיעָה עַד מְהֵרָה שׁוּב. בְּהַגִיעָהּ, עַל יְדֵי דִלוּגִים וּקְפִיצוֹת עַל פְּנֵי צַמְרוֹת הָעֵצִים, בְּחָזְרָהּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִשָׁם הִתְחִילָה לִקְפֹּץ בָּאֲוִיר, יָרְדָה מֵעַל הָעֵץ בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה, וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ הַעֲוָיוֹת מְגֻחָכוֹת, רָצָה עַל פְּנֵי הַכָּר. שָׁם עָמַד עֵץ־גוּמִי גָדוֹל. הַחַיָה נִתְקָרְבָה אֵלָיו וְתָפְשָׂה בְּגִזְעוֹ הַלָבָן בְּיָדֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת. כַּנִרְאֶה חָפְצָה לַעֲלוֹת עָלָיו, אֲבָל לֹא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת זֹאת; הַגֶזַע הָיָה חָלָק כְּשַׁיִשׁ, וְלִלְפּוֹתוֹ גַם־כֵּן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה מִפְּנֵי עָבְיוֹ הָרַב, אֲבַל בִּידֵי הַקוֹף נִרְאָה אֵיזֶה כְּלִי נוֹצֵץ, מֵעֵין גַרְזֶן, שֶׁבּוֹ הִתְחִיל לַחֲרֹץ חֲרִיצִים בַּגֶזַע. חֲרִיצִים אֵלֶה צְרִיכִים הָיוּ לְשַׁמֵשׁ שְׁלַבִּים. אַחֲרֵי שֶׁגָזְרָה חָרִיץ אֶחָד, שָׂמָה בּוֹ הַבִּרְיָה הַנְבוֹנָה אֶת רַגְלָהּ, וּבְהִתְרוֹמְמָה לְמַעְלָה עָשְׂתָה שׁוּב חָרִיץ כָּזֶה, וְכֵן הָלְאָה עַד לַצַמֶרֶת עַצְמָהּ.

כָּל זֶה נַעֲשָׂה בִּמְהִירוּת כֹּה גְדוֹלָה, שֶׁהַתַּיָרִים, שֶׁעָמְדוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּקוֹף הַמוּזָר, הִבִּיטוּ הָאֶחָד עַל הַשֵׁנִי בְּתִמָהוֹן, מִבְּלִי לְהַאֲמִין לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם.

– פַּגַנֶל, אֱמֹר־נָא לָנוּ, מַה טִיבוֹ שֶׁל קוֹף זֶה? – שָׁאַל לָאַחֲרוֹנָה מַכְּס נַבְּס.

– אֵין זֶה קוף כְּלָל, מַיוֹר, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַם אֲנִי חָשַׁבְתִּי כָּךְ מִקֹדֶם. – אֵין זֶה קוֹף? וְאֵיזוֹ חַיָה הִיא זוֹ?

– אֵין זוֹ חַיָה כְּלָל, אֶלָא אוֹסְטְרָלִי; בִּרְיָה הַהוֹלֶכֶת עַל שְׁתַּיִם כָּמוֹנוּ אָנוּ, מַיוֹר חָבִיב.

– וּבְכֵן, אֵלֶה הֵם הָאוֹסְטְרָלִים! – הֵעִיר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – קָשֶׁה בֶּאֱמֶת לְהַסְכִּים שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים הֵם אֲנָשִׁים, אִם נִשְׁפֹּט לְפִי “דֻגְמָה” זוֹ!

הוּא עוֹד לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה, וְקָרוֹב לָהֶם נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מֵעֵין: “קָאָ־אֶ אֶ! קָאָ־אֶ אֶ”!

אַיְרְטוֹן הִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ עַל הַשְׁוָרִים, וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַקָרוֹן וְאַחֲרָיו הָרוֹכְבִים נָסְעוּ וּבָאוּ לְתוֹךְ מַחֲנֶה שֶׁל אוֹסְטְרָלִים יְלִידֵי הָאָרֶץ.

מַחֲזֶה עָגוּם נִרְאָה בְּמַחֲנֶה זֶה! בְּתוֹך בִּקְעָה קְטַנָה עָמְדוּ כְּעֶשֶׂר סֻכּוֹת עֲשׂוּיוֹת מִקְלִפּוֹת־עֵצִים מְחֻלָקוֹת לִרְצוּעוֹת, הַכְּפוּפות זוֹ עַל גַב זוֹ בִּדְמוּת רַעֲפֵי־הַגַג. סֻכּוֹת אֵלוּ פְּתוּחוֹת לְגַמְרֵי מִלְפָנִים וּמִלְמַעְלָה, וּמֻכְרָחִים לִקְרֹא לָזֶה בְּשֵׁם “אֹהֶל” אוֹ “סֻכָּה” רַק מֵחֶסְרוֹן מִלָה אַחֶרֶת מַתְאִימָה יוֹתֵר.

מַרְאֵה הַפְּרָאִים, שֶׁדַרְגַת הִתְפַּתְּחוּתָם הָיְתָה שְׁפָלָה מְאֹד, הָיָה מְתֹעָב בְּמִדָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶנָה.

כֻּלָם – הַגְבָרִים, הַנָשִׁים וְהַטַף – הָיוּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי עֵירוּמִים, וְרַק מִסָבִיב לְצַלְעוֹתֵיהֶם הָיוּ כְּרוּכוֹת סְחָבוֹת שֶׁל עוֹר הַקֶנְגוּרוּ.

בִּרְאוֹתָם אֶת הַתַּיָרִים הַמִתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם, קָפְצוּ הַפְּרָאִים, שֶׁמִסְפָּרָם הִגִיעַ עַד שְׁלֹשִׁים, בְּבֶהָלָה גְדוֹלָה וְחָפְצוּ לִבְרֹחַ. אַךְ מִלִים אֲחָדוֹת שֶׁאָמַר אֲלֵיהֶם אַיְרְטוֹן בִּלְשׁוֹנָם פָּעֲלוּ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה וְנֶעְצְרוּ בִּמְקוֹמָם. מֶבָּטָן שֶׁל בְּרִיוֹת אֵלוּ הִבִּיעַ אֵמוּן וְהַכְנָעָה, כְּמוֹ כָּל הַבְּרִיוֹת הַנִדָחוֹת, שֶׁעַל יְדֵי אֵמוּן־רוּחָן הֵן שְׂמֵחוֹת לִלְטִיפוֹת וּלְסִימָנֵי חִבָּה שֶׁמַרְאִים לָהֶן, אֲבָל יַחַד עִם זֶה הֵן יוֹדְעוֹת עַל־פִּי הַנִסָיוֹן, שֶׁלְטִיפוֹת אֵלוּ מְשַׁמְשׁוֹת רַק פַּח־מוֹקֵשׁ, וְסוֹפָן סִגוּפִים וְעִנוּיִים.

גֹבַהּ הַגְבָרִים הִגִיעַ לְמֶטֶר וָחֵצִי, וְעוֹרָם הָיָה דוֹמֶה לְפִיחַ הַמְכֻסֶה אָבָק אָפֹר. שַׂעֲרוֹתֵיהֶם הַמְסֻבָּכוֹת, שֶׁמַרְאֵה צֶמֶר לָהֶן; גוּפָם הַשָׂעִיר וְהַמְנֻמָר עַל יְדֵי כְּתֹבֶת־קַעֲקָע וְשָׂרָטוֹת שֶׁנַעֲשׂוּ בִּשְׁעַת קְבוּרַת קְרוֹבֵיהֶם; בִּטְנָם הַסְרוּחָה, יְדֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת וְרַגְלֵיהֶם הַדַקוֹת; אַפָּם הָרָחָב וְהַשָׁטוּחַ, לִסְתָם הַתַּחְתּוֹנָה הַבּוֹלֶטֶת וְשִׁנֵיהֶם הַחַדוֹת – זוֹהִי רְשִׁימָה מְדֻיֶקֶת שֶׁל תָּוֵי פְּנֵיהֶם וּמַרְאָם שֶׁל אֲנָשִׁים אֵלֶה, שֶׁמִכָּל הַגְזָעִים הָאֱנוֹשִׁיִים הַשׁוֹנִים, הֵם דוֹמִים בְּיוֹתֵר לְחַיוֹת מֵאֲשֶׁר לַאֲנָשִׁים.

– לֹא, לֹא אֲנָשִׁים הֵם אֵלֶה, כִּי אִם קוֹפִים, קוֹפִים מַמָשׁ, – אָמַר מַכְּס נַבְּס, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּתִמָהוֹן בִּכְנוּפִיַת פְּרָאִים זוֹ.

– עוֹד מְעַט וְאָמַרְתָּ שֶׁצָדְקוּ אֵלֶה שֶׁיָצְאוּ עֲלֵיהֶם לְצַיִד כְּמוֹ עַל חַיוֹת! – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֵלֶה הֵם אֲנָשִׁים וְלֹא חַיוֹת, וּלְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם צָרִיךְ כְּמוֹ לָאֲנָשִׁים.

– אֲנָשִׁים! – קָרָא הַמַיוֹר – לֹא, לָזֶה אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהַסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן. אֲנִי מוּכָן לְהַאֲמִין שֶׁזֶהוּ אֵיזֶה מִין בֵּינַיִם שֶׁבֵּין הָאוּרַנְגאוּטָן וּבֵין הָאָדָם, וְלֹא יוֹתֵר. הַבִּיטוּ אֶל זָוִיוֹת פְּנֵיהֶם; הֵן דוֹמוֹת בַּכֹּל לְאֵלוּ שֶׁל הַקוֹפִים.

הֶעָרָתוֹ הָאֲחֲרוֹנָה שֶׁל הַמַיוֹר הָיְתָה צוֹדֶקֶת: זָוִית פְּנֵי הַפֶּרֶא שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה כִּמְעַט אַחַת הִיא עִם הַזָוִית הַזֹאת אֵצֶל הַקוֹפִים הַגְדוֹלִים. אֲבָל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה צָדְקָה יוֹתר מִן הַמַיוֹר, בְּאָמְרָהּ שֶׁפְּרָאִים אֵלֶה בְּכָל זֹאת אֲנָשִׁים הֵמָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, הֵם מְחֻנָנִים בְּנִשְׁמַת אָדָם, לַמְרוֹת דַרְגַת הִתְפַּתְּחוּתָם הַנְמוּכָה מְאֹד. בֵּין הַקוֹף וְהָאוֹסְטְרָלִי יֵשׁ הֶבְדֵל גָדוֹל יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר בֵּין הָאוֹסְטְרָלִי וְהָאֵירוֹפָּאִי הַמְפֻתָּח. זֶה הָאַחֲרוֹן עוֹלֶה עַל הַפֶּרֶא לְאֵין עֲרֹךְ כְּבָר בָּזֶה, שֶׁהוּא נוֹלַד וְחַי בְּחֵלֶק תֵּבֵל נָאוֹר.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת גְרַנְט יָרְדוּ מֵעַל הַקָרוֹן, הוֹשִיטוּ יְדֵיהֶן בְּחִבָּה לַיְצוּרִים הָאֻמְלָלִים וְצִווּ לָתֵת לָהֶם לֶאֱכֹל. לִלְטִיפוֹתֵיהֶן הִתְיַחֲסוּ הַפְּרָאִים בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ גָמוּר, אֲבָל עַל הָאֹכֶל הִתְנַפְּלוּ כְּחַיוֹת רְעֵבוֹת מַמָשׁ.

לָאַחֲרוֹנָה הִתְחִילוּ הַפְּרָאִים לְהַבִּיט עַל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה כְּמוֹ עַל אֵיזֶה יְצוּר מְרוֹמָם, שֶׁיָרַד אֲלֵיהֶם יָשָׁר מִן הַשָׁמַיִם.

אַגַב עָלֵינוּ לְהָעִיר, שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים מִתְיַחֲסִים לַלְבָנִים בִּכְלָל בְּכָבוֹד מְיֻחָד וּבְהַכְנָעָה גְדוֹלָה, בְּהַאֲמִינָם שֶׁהַלְבָנִים הָיוּ לְפָנִים גַם הֵם שְׁחוֹרִים וְנַעֲשׂוּ לְבָנִים אַחֲרֵי מוֹתָם, כְּשֶׁנֻקוּ מֵחֶלְאַת הָאֲדָמָה.

בְּיִחוּד עוֹרְרוּ הַפְּרָאִיוֹת הָעֲלוּבוֹת רַחֲמִים בְּלֵב הַגְבִירוֹת. קָשֶׁה לְשַׁעֵר מַצָב יוֹתֵר קָשֶׁה מִזֶה, שֶׁבּוֹ נִמְצָאוֹת הָאוֹסְטְרָלִיוֹת; אֵין צָרִיךְ לֶאֱמֹר שֶׁהֵן מְשֻלָלוֹת כָּל חֶמְדַת חַיִים, אֶלָא הַחַיִים עַצְמָם הִנָם לָהֶן שַׁלְשֶׁלֶת עִנוּיִים קָשִׁים בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת.

אֵלֶה הַמִתְעַתְּדִים לִהְיוֹת בַּעֲלֵיהֶן גוֹזְלִים אוֹתָן בְּכֹחַ מִידֵי הוֹרֵיהֶן, וּבִמְקוֹם תְּשׁוּרָה לַחֲתוּנָה, הֲרֵי לְאוֹת מֶמְשַׁלְתָּם עֲלֵיהֶן, הֵם מַכִּים אוֹתָן מִיָד מַכּוֹת אַכְזָרִיוֹת בְּמַקֵל הַמֵצֻפֶּה בַּרְזֶל. מִן הַיוֹם הָרִאשׁוֹן לִנְשׂוּאֵיהֶן מַטִילִים עֲלֵיהֶן בַּעֲלֵיהֶן אֶת כָּל סֵבֶל חַיֵי הַנְדוּדִים. הֵן צְרִיכוֹת לְכַלְכֵּל וּלְפַרְנֵס אֶת כָּל הַמִשְׁפָּחָה, הֵן מְשַׁמְשׁוֹת בִּמְקוֹם חַיוֹת־מַשָׂא: עֲלֵיהֶן מַעֲמִיסִים בִּשְׁעַת הַנְדִידָה מִמָקוֹם לְמָקוֹם אֶת כָּל כְּלֵי הַבַּיִת, מַכְשִׁירֵי הַצַיִד וְהַדַּיִג; הֵן יוֹצְאוֹת לְצֵיד הַלְטָאוֹת, הַתּוֹלָעִים וְהַנְחָשִׁים; הֵן קוֹלְפוֹת אֶת קְלִפּוֹת־הָעֵצִים לְבִנְיַן הַסֻכּוֹת שֶׁהֵן עַצְמָן בּוֹנוֹת. הֵן חוֹטְבוֹת גַם עֵצִים בִּשְׁבִיל הַמְדוּרָה. בִּכְלָל, הֵן עוֹשׂוֹת כָּל שֶׁחַיֵי עֹנִי אֵלֶה דוֹרְשִׁים, וּבְתוֹר תַּשְׁלוּמִים הֵן מְקַבְּלוֹת מַהֲלוּמוֹת וּשְׁיָרֵי־אֹכֶל, אִם רַק יֶשְׁנָם. וְאֵין כָּל פֶּלֶא שֶׁבִּתְנָאִים כָּאֵלֶה הָאוֹסְטְרָלִיוֹת מִזְדַקְנוֹת מַהֵר וְנַעֲשׂוֹת מְכֹעָרוֹת עַד לְגֹעַל־נֶפֶשׁ.

אֲחָדוֹת מִן הַנָשִׁים שֶׁרָאוּ תַּיָרֵינוּ הָיוּ, כַּנִרְאֶה, רְעֵבוֹת מְאֹד וְהִשְׁתַּדְלוּ לְפַתּוֹת בְּזֵרְעוֹנִים אֶת הַצִפֳּרִים, לְמַעַן צוּד אוֹתָן כַּאֲשֶׁר תִּקְרַבְנָה אֲלֵיהֶן. לְשֵׁם כָּךְ שָׁכְבוּ בְּלִי נוֹעַ עַל הָאֲדָמָה, מוּכָנוֹת לְהִתְנַפֵּל עַל הַצִפֳּרִים.

בְּהַקִיפָם אֶת הַתַּיָרִים, פִּטְפְּטוּ הַפְּרָאִים בֵּינֵיהֶם, שָׁרְקוּ וּפָצְחוּ בִּלְשׁוֹנָם. הֲבָרוֹת מְיֻחָדוֹת כִּמְעַט שֶׁלֹא נִשְׁמְעוּ, אֲבָל דִבּוּרָם הַמוּזָר וְהַבִּלְתִּי מוּבָן הָיָה מְלַטֵף וּמוֹשֵׁךְ.

מִתּוֹךְ תְּנוּעוֹתֵיהֶם אֶפְשָׁר הָיָה לְהָבִין, שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים לָתֵת לָהֶם כִּמְעָט אֶת כָּל הַנִמְצָא אֵצֶל הַלְבָנִים. בִּרְאוֹתָם, שֶׁבַּמָדוֹר הַשֵׁנִי שֶׁבַּקָרוֹן נִשְׁאֲרוּ עוֹד הַרְבֵּה צָרְכֵי־אֹכֶל, נֶחְפְּזוּ כֻּלָם לְשָׁם, וְאַךְ בְּעָמָל רַב עָלָה בִּידֵי מַר אוֹלְבִּינֶט לְהַבְרִיחָם מִשָׁם וּלְהָגֵן עַל אוֹצְרוֹתָיו.

– רְאֵה נָא, כֵּיצַד הֵם קוֹרְצִים בְּעֵינֵיהֶם וְחוֹרְקִים בְּשִׁנֵיהֶם הָאֲיֻמוֹת, – לָחַשׁ הַמַיוֹר לִגְלֶנֶרְוַן – לְדַעְתִּי, אֵין כָּל סָפֵק בַּדָבָר, כִּי הֵם אוֹכְלֵי אָדָם.

– אֲנִי מְפַקְפֵּק בָּזֶה: לְדַעְתִּי, אֵינָם נִרְאִים כְּאוֹכְלֵי־אָדָם, אֲבָל אֶת אוֹיְבָם הַמְנֻצָח אֶפְשָׁר שֶׁהֵם אוֹכְלִים, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה צִוְתָה לָתֵת לָהֶם עוֹד בָּשָׂר וְתוּפִינִים. וְזֶה שִׂמַח אוֹתָם כָּכָה, עַד שֶׁהִתְחוֹלְלוּ וְהִסְתּוֹבְבוּ כִּמְשֻׁגָעִים בְּהוֹצִיאָם מִגְרוֹנָם אֵי־אֵלוּ קוֹלוֹת שֶׁל נְהִימָה עֲמוּמָה.

– וְכֵיצַד זֶה אֶפְשָׁר לֵאמֹר, שֶׁאֵלוּ אֵינָן חַיוֹת? – קָרָא מַכְּס נַבְּס, – אֲנִי אֵינִי רוֹאֶה כָּאן כָּל סִימָן שֶׁל אֱנוֹשִׁיוּת.

אוֹלְבִּינֶט נָתַן קֹדֶם לַנָשִׁים חֶלְקָן בָּאֹכֶל, אֲבָל הֲלָלוּ נָטוּ הַצִדָה בְּפַחַד מִבְּלִי לְהָעִיז לֶאֱכֹל לִפְנֵי אֲבוֹתֵיהֶן, בַּעֲלֵיהֶן וְאַחֵיהֶן, שֶׁהוֹצִיאוּ מִיָדָן אֶת הָאֹכֶל וַאֲכָלוּהוּ בְּתַאֲוָה גְדוֹלָה.

מֶרִי גְרַנְט כִּמְעַט שֶׁפָּרְצָה בִּבְכִי, בְּשַׁווֹתָהּ נֶגֶד עֵינֶיהָ, שֶׁאָבִיהָ נִמְצָא בִּרְשׁוּת פְּרָאִים כָּאֵלֶה, וְנוֹסָף לָזֶה, יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁהַלָלוּ מִתְיַחֲסִים אֵלָיו עוֹד בַּעֲרִיצוּת.

בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּשִׂים־לֵב לָעַלְמָה הַצְעִירָה, הֵבִין ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת הַנַעֲשֶׂה בְּלִבָּהּ וּבְחֶפְצוֹ לְהַרְגִיעָהּ, פָּנָה לְאַיְרְטוֹן וְשָׁאַל:

– הַפְּרָאִים שֶׁבִּרְשׁוּתָם נִמְצֵאתָ הָיוּ כְּמוֹ אֵלֶה?

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַקְבַרְנִיט, כְּמוֹ אֵלֶה, – עָנָה הַלָז – כָּל שִׁבְטֵי הַפְּרָאִים יְלִידֵי־הָאָרֶץ דוֹמִים אֵלֶה לְאֵלֶה. עַל חוֹפֵי הַנָהָר דַרְלִינְג מִתְגוֹרְרִים שִׁבְטֵי פְּרָאִים רַבִּים, וְלִי הָיְתָה הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם מִקָרוֹב.

– מַה מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת אֵלֶה הַנוֹפְלִים בְּיָדָם?

– לָצֵאת לָצוּד צַיִד יַחַד אִתָּם, לָדוּג דָגִים, לְהִלָחֵם.

– וְאֵיךְ הֵם מִתְיַחֲסִים לַלְבָנִים?

– אֲנִי כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם, שֶׁהֵם מוֹקִירִים אֶת הַשֵׂכֶל וְאֶת אֹמֶץ־הַלֵב. כָּל מִי שֶׁמֵבִיא לָהֶם תּוֹעֶלֶת, הֲרֵי הֵם דוֹאֲגִים לוֹ, וּלְזֶה לֹא רַע כְּלָל בְּחֶבְרָתָם.

– אֲבָל בְּכָל־זֹאת לֹא יְשַׁחְרְרוּ אֶת הַשָׁבוּי בְּיָדָם? – שָׁאֲלָה מֶרִי גְרַנְט.

– לֹא, לְחֶסֶד כָּזֶה אֵין לְצַפּוֹת מֵהֶם, גְבִרְתִּי, עַל הַשְׁבוּיִים יֵשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה הַשְׁגָחָה כָּזֹאת, שֶׁאַף צַעַד אֶחָד אֵינָם רַשָׁאִים לִצְעֹד בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת.

– בְּכָל־זֹאת הֲלֹא עָלָה בְּיָדְךָ לְהִתְחַמֵק מִיָדָם, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– בְּיָדִי עָלָה הַדָבָר אַךְ תּוֹדוֹת לָזֶה, שֶׁהַשֵׁבֶט שֶׁאֲנִי נִמְצֵאתִי בְּשִׁבְיוֹ, יָצָא לְהִלָחֵם בְּשֵׁבֶט אַחֵר, וּבִשְׁעַת הַבֶּהָלָה וְהַמְהוּמָה שֶׁקָמָה תּוֹדוֹת לָזֶה, רָפְתָה בְּמִקְצָת הַהַשְׁגָחָה עָלַי, וְעָלָה בְּיָדִי לְהוֹלִיךְ אוֹתָם שׁוֹלָל… אֲנִי אֵינִי מִתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁבָּרַחְתִּי מֵהֶם, אֲבָל אִלוּ נָפַלְתִּי שֵׁנִית בְּיָדָם, כִּמְדֻמַנִי, שֶׁהָיִיתִי מְבַכֵּר עַבְדוּת נֶצַח עַל אוֹתֶם הָעִנוּיִים שֶׁנָשָׂאתִי בָּעֵת שֶׁתָּעִיתִי בַּיְעָרִים… מִי יִתֵּן וְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לֹא יִבְרָח! הַבְּרִיחָה יְכוֹלָה לְהָבִיא לִידֵי אֲבָדוֹן.

– הֲתִרְאִי, מָרַת גְרַנְט, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס, – אֲנַחְנוּ צְרִיכִים דַוְקָא לְהִתְפַּלֵל שֶׁאָבִיךְ יִהְיֶה עוֹד בַּשְׁבִי וְאָז יֵקַל לָנוּ לְמָצְאוֹ, מֵאֲשֶׁר לוּ יָצָא לִתְעוֹת בֶּהָרִים וּבַיְעָרִים.

– וְאַתָּה עוֹדְךָ מְקַוֶה לְמָצְאוֹ?

– אֲנִי מְקַוֶה לְמָצְאוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵׁם; אֲנִי מְקַוֶה שֶׁעוֹד יָבֹא הַזְמַן וְאַתְּ תִּהְיִי מְאֻשָׁרָה, מָרַת מֶרִי הַיְקָרָה!

הָעַלְמָה הַנִפְעָמָה יָכְלָה לְהוֹדוֹת לִמְנַחֲמָהּ רַק בְּמֶבַּט עֵינֶיהָ, אֲבָל מֶבָּט אִלֵם זֶה הִבִּיעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל הַמְלִיצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

וּבֵינְתַיִם נַעֲשָׂה בֵּין הַפְּרָאִים אֵיזֶה דָבָר מְשֻׁנֶה. הֵם הִתְחִילוּ לִצְעֹק כִּמְטֹרָפִים, בְּתָפְשָׂם בַּנֶשֶׁק שֶׁהִתְגוֹלֵל עַל הָאֲדָמָה וְעָמְדוּ אִישׁ נֶגֶד אָחִיו בְּמַצָב מְאַיֵם.

– מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל זֶה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אַיְרְטוֹן, הֲמֵבִין אַתָּה מָה הֵם צוֹעֲקִים?

– אֲנִי מֵבִין מְעַט. כַּנִרְאֶה, מִתּוֹךְ הַכָּרַת־טוֹבָה הֵם רוֹצִים לְבַדֵחַ אֶתְכֶם בְּדֻגְמַת־מִלְחָמָה.

וּבֶאֱמֶת הִתְנַפְּלוּ הַפְּרָאִים אִישׁ עַל אָחִיו בְּשִגָעוֹן כָּזֶה, שֶׁבְּלִי הַקְדָמָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁכָּאן נִלְחָמִים מִלְחָמָה אֲמִתִּית.

לְפִי דִבְרֵי חוֹקְרֵי אוֹסְטְרַלְיָה, מֻמְחִים הֵם יְלִידֵי־הָאָרֶץ וּבַעֲלֵי כִּשְׁרוֹן גָדוֹל לְחַקוֹת תְּנוּעוֹת שׁוֹנוֹת, וְזֶה נִתְאַמֵת עַכְשָׁיו לְעֵין תַּיָרֵינוּ.

נִשְׁקָם, שֶׁשִׁמֵשׁ גַם לְמִלְחֶמֶת־תְּנוּפָה וְגַם לְמִלְחֶמֶת־מָגֵן, הָיָה אַלָה עֲשׂוּיָה עֵץ כָּבֵד, שֶׁהַגֻלְגֹלֶת הַקָשָׁה בְּיוֹתֵר לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי מַכָּתָה. זֶהוּ מִין גַרְזֶן־חַלָמִישׁ, הַמֻדְבָּק בְּאֵיזֶה שְׂרַף שֶׁל עֵץ לִשְׁנֵי מַקְלוֹת, וּבַעַל קַת אֲרֻכָּה כִּשְׁלֹשָּׁה מֶטְרִים. גַרְזֶן זֶה מְשַׁמֵשׁ כְּמוֹ לְעֹנְיְנֵי מִלְחָמָה, כֵּן גַם לְעִנְיָנִים בֵּיתִיִיּם: יֵשׁ שֶׁבּוֹ מְקַצְצִים אֶת עַנְפֵי הָעֵצִים, וְיֵשׁ שֶׁמוֹחֲצִים בּוֹ אֶת רֹאשׁ הָאוֹיֵב.

הַלוֹחֲמִים הַמִתְגָעֲשִׁים הֵנִיעוּ בְּנִשְׁקָם וְהִשְׂתָּעֲרוּ הָאֶחָד עַל הַשֵׁנִי. אֲחֵרִים נָפְלוּ פִּתְאֹם, בַּעֲשׂוֹתָם אֶת עַצְמָם כַּחֲלָלִים, בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲחֵרִים צָעֲקוּ בְּקוֹלוֹת שֶׁל מְנַצְחִים.

הַנָשִׁים, תְּקוּפוֹת־בּוּלְמוּס הַמִלְחָמָה, הִגְבִּירוּ אֶת רוּחַ הַלוֹחֲמִים בִּצְרִיחוֹת מְעוֹרְרוֹת גֹעַל־נֶפֶשׁ, וּבְהַבָּעַת פָּּנִים שֶׁל חַיוֹת פִּרְאִיוֹת וַעֲוָיוֹת נִתְעָבוֹת מְאֹד בּוֹסְסוּ אֶת גוּפוֹת הַמֵתִים הַמְדֻמִים.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה חָשְׁשָׁה כְּבָר, שֶׁהַמִשְׂחָק הַזֶה עָלוּל לְהֵהָפֵךְ לְמִלְחָמָהּ מַמָשׁ. גַם יַלְדֵי הַפְּרָאִים, בְּחַקוֹתָם אֶת מַעֲשֵׂה הַגְדוֹלִים, הִתְחִילוּ לְהַכּוֹת זֶה אֶת זֶה בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם. הַמִלְחָמָה הִתְלַקְחָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְהִנֵה עָמְדוּ פִּתְאֹם הַמְּשַׂחֲקִים כִּמְאֻבָּנִים.

אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁב, כִּי הֵם נִלְחָמִים בֶּאֱמֶת

– תְּמוּנָה חַיָה! – הֵעִיר פַּגַנֶל מִתְפָּעֵל – כַּנִרְאֶה, גַם זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ הַתָּכְנִית.

אֲבָל אַחַר־כָּךְ נוֹכְחוּ שֶׁאֵין זֶה שַׁיָךְ לַתָּכְנִית. הַפְּרָאִים רָאוּ עַל אַחַד הָעֵצִים הַסְמוּכִים סִיעָה גְדוֹלָה שֶׁל תֻּכִּיִים נֶחְמָדִים, הַדוֹמִים בַּכֹּל לִפְרָחִים חַיִים. מְאֹרָע בִּלְתִּי צָפוּי זֶה הִדְהִים כָּל כָּךְ אֶת הַשְׁחוֹרִים, שֶׁמִתְּחִלָה כְּמוֹ נִתְאַבְּנוּ כֻּלָם מִתִּמְהוֹן־גִיל, וְאַחַר־כָּךְ חִבְּלוּ תַּחְבּוּלוֹת לַהֲפֹךְ אֶת הַמִלְחָמָה לְצַיִד.

אַחַד הַפְּרָאִים רָמַז לַחֲבֵרָיו עַל אֵיזֶה דָבָר, הוֹצִיא מֵהַסֻכָּה אֵיזֶה מַכְשִׁיר בַּעַל צֶבַע אָדֹם־בָּהִיר, וְחֶרֶשׁ, בַּעֲקִיפִין, הִתְחִיל מִתְגַנֵב אֶל הָעֵץ, שֶׁעָלָיו יָשְׁבוּ הַצִפֳּרִים. בְּהַחֲלִיקוֹ חֶרֶשׁ כַּצֵל, מִבְּלִי לְהִתָּקֵל בְּאֵיזוֹ אֶבֶן קְטַנָה, מִבְּלִי לְהָקִים אַף אִוְשָׁה קַלָה בֵּין הַשִׂיחִים שֶׁבֵּינֵיהֶם הִתְגַנֵב – אָרַב בְּעַיִן חַדָה וְחוֹדֶרֶת לַצִפֳּרִים, שֶׁחָשַׁשׁ, כַּנִרְאֶה, שֶׁמָא תִּפְרַחְנָה וְתָעוּפְנָה לָהֶן.

בְּבָחֲרוֹ בַּמָקוֹם הַנָאוֹת וְהַטוֹב, עָמַד, וּבִתְנוּעָה מְהִירָה הֵנִיעַ בְּנִשְׁקוֹ בְּגֹבַהּ שֶׁל חֲצִי מֶטֶר וְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִיָדוֹ. הַמַכְשִׁיר עָף בִּמְהִירוּת הַבָּרָק בְּמַצָב מְאֻזָן, וְאַחַר־כָּךְ הִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה, הִפִּיל מֵעַל צַמֶרֶת הָעֵץ כַּעֲשָׂרָה עוֹפוֹת, וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ בָּאֲוִיר חֲצִי־עִגוּל, נָפַל לְמַטָה לְרַגְלֵי הַצַיָד.

הַתַּיָרִים הִבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּת לְמַחֲזֶה זֶה, הַמוֹכִיחַ בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי אֶת זְרִיזוּתוֹ שֶׁל הַפֶּרֶא.

־ זֶהוּ בּוּמֵרַנְג, הִסְבִּיר אַיְרְטוֹן.

–בּוּמֵרַנְג! – קָרָא פַּגַנֶל, וּבִקְפִיצָה אַחַת גְדוֹלָה עָמַד הַגִיאוֹגְרָף לְיַד הַמַכְשִׁיר הַמוּזָר הַזֶה, הֵרִים אוֹתוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב.

– בְּתוֹכוֹ כָּמוּס בְּוַדַאי אֵיזֶה מֵכַנִיסְמוּס, אוֹ אֵיזֶה קְפִיץ, לוּלֵא זֹאת לֹא הָיָה יָכוֹל לְשַׁנוֹת אֶת מְגַמַת מְעוּפוֹ.

אֲבָל שׁוּם מֵכַנִיסְמוּס וְגַם קְפִיץ לֹא הָיוּ בְּמַכְשִׁיר זֶה.

כְּלִי זֶה הָאָרֹךְ מִשְׁלֹשִׁים עַד אַרְבָּעִים אֶצְבַּע, עָשׂוּי גֶזֶר־עֵץ קָשֶׁה, הַנִכְפָּף בִּדְמוּת קֶשֶׁת, בַּעַל שׁוּלַיִם חַדִים, וְקָשֶׁה לְשַׁעֵר כְּלִי פָּשׁוּט יוֹתֵר מִגֶזֶר־עֵץ זֶה.

– הִנֵה זֶהוּ הַבּוּמֵרַנְג הַמְפֻרְסָם! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף, – גֶזֶר־עֵץ פָּשׁוּט וְתוּ לֹא! עַל־פִּי אֵיזֶה חֹק מְשַׁנֶה מַכְשִׁיר נִפְלָא זֶה אֶת מְעוּפוֹ הַמְאֻזָן לִמְאֻנָךְ, וְנוֹפֵל אַחַר־כָּךְ דַוְקָא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִשָׁם נִזְרַק – אֶת זֶה לֹא יָכֹל עוֹד לְהַסְבִּיר שׁוּם מְלֻמָד אַף־עַל־פִּי שֶׁרַבִּים הוֹגִיעוּ אֶת מֹחָם עַל זֶה.

בֵּינְתַיִם אָסְפוּ הַפְּרָאִים אֶת הַצִפֳּרִים הַהֲרוּגוֹת, שֶׁשִׁמְשׁוּ לָהֶם מָזוֹן. פִּתְאֹם עוֹרֵר, כַּנִרְאֶה, אֵיזֶה דָבָר חָדָשׁ אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם, וְהֵם פָּנוּ כֻּלָם לְצַד אַחֵר וְהִתְחִילוּ לִשְׁקֹל בְּאֵיזֶה עִנְיָן.

– מַה קָרָה עוֹד? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַמַלָח.

– הֵם רָאוּ קָזוּאָרִים אֲחָדִים, הוֹד מַעֲלָתְךָ.

– אֱלֹהִים עִמָהֶם! הִגִיעָה הַשָׁעָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ. הֲרֵי לֹא נָלוּן כָּאן בְּתוֹךְ הַחַבְרַיָה הַנְעִימָה הַזֹאת!

– נְחַכֶּה עוֹד קְצַת, אֲדוֹנִי, – הִצִיעַ הַגִיאוֹגְרָף – צֵיד הַקָזוּאָרִים צָרִיךְ לִהְיוֹת גַם כֵּן מְעַנְיֵן מְּאֹד. הֵם יִשְׁתַּמְשׁוּ שׁוּב בַּבּוּמֵרַנְג.

– מַהִי דַעְתְּךָ, אַיְרְטוֹן, צַיִד זֶה יֶאֱרַךְ זְמַן רַב? – שָׁאַל הַלוֹרְד.

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתְךָ. הָאוֹסְטְרָלִים עוֹשִׂים הַכֹּל בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה, אֲנַחְנוּ לֹא נְאַבֵּד זְמַן רַב, אִם נִרְאֶה עוֹד בְּצַיִד זֶה.

– טוֹב הַדָבָר, לוּ יְהֵא כִּרְצוֹנְכֶם.

לַהֲרֹג קָזוּאַר, נֶחְשָׁב לְאֹשֶׁר גָדוֹל בְּעֵינֵי הַפְּרָאִים, מִשׁוּם שֶׁהַקָזוּאַר הוּא עוֹף גָדוֹל וּבְשָׂרוֹ טָעִים מְאֹד. הַקָזוּאַר הָאוֹסְטְרָלִי מַגִיעַ לְגֹבַהּ שֶׁל שִׁבְעִים סַנְטִמֶטֶר, הוּא אֵינוֹ מְעוֹפֵף, אֶלָא רָץ בִּמְהִירוּת רַבָּה כָּזוֹ, שֶׁהוּא עוֹבֵר גַם אֶת הַסוּס הַקַל בְּיוֹתֵר. לָצוּד אוֹתוֹ אֶפְשָׁר רַק בְּעָרְמָה. יְלִידֵי־הָאָרֶץ מְכַנִים אוֹתוֹ בְּשֵׁם מוּרֶךְ.

פַּגַנֶל הִתְעַנְיֵן מְאֹד בַּשְׁאֵלָה, כֵּיצַד יָצוּדוּ הַפְּרָאִים אֶת הָעוֹף הַמָהִיר הַזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לָהֶם לֹא רוֹבֶה וְלֹא כֶּלֶב.

לִפְנֵיהֶם הִשְׂתָּרַע שָׂדֶה, מְכֻסֶה כֻּלוֹ צְמָחִים כְּחֻלִים. וּמֵרָחוֹק הָיָה נִדְמֶה כְּאִלוּ חֵלֶק מִן הָרָקִיעַ יוֹרֵד וּמִשְׁתַּטֵחַ עָלָיו. אֶל עֵבֶר הַמָקוֹם הַהוּא שָׂמוּ הַצַיָדִים אֶת פְּנֵיהֶם. עַל־פִּי הָאוֹת שֶׁנִתַּן לָהֶם עַל יְדֵי הַזָקֵן שֶׁבַּחֲבוּרָה, הִשְׁתַּטְחוּ כֻּלָם כָּרֶגַע עַל הָאֲדָמָה. הוּא עַצְמוֹ הוֹצִיא מִן הַחֲבִילָה הַתְּלוּיָה עַל שִׁכְמוֹ שְׁנֵי עוֹרוֹת שֶׁל קָזוּאָרִים, הַתְּפוּרִים יַחַד, וְהִתְעַטֵף בָּהֶם, וְאַחַר־כָּךְ הֵרִים אֶת יָדוֹ הַיְמָנִית עַל רֹאשׁוֹ, וּבְזָחֲלוֹ עַל אַרְבַּע הִתְחִיל לְחַקוֹת אֶת תְּנוּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הָעוֹפוֹת. בְּהִתְנוֹעֲעוֹ קָדִימָה אֶל סִיעַת הַקָזוּאָרִים, שֶׁהִבִּיטוּ עָלָיו בְּשֶׁבַע עֵינַיִם. יֵשׁ שֶׁעָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא מְנַקֵר בָּעֵשֶׂב. יֵשׁ שֶׁהֶעֱלָה עֲנָן אָבָק כְּאִלוּ הוּא מְחַפֵּשׂ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה אַחֲרֵי מָזוֹן. קָשֶׁה הָיָה לְחַקוֹת בָּאֳמָנוּת גְדוֹלָה מִזוֹ אֶת הִלוּכָם וְאֶת תְּנוּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַקָזוּאָרִים. לִפְרָקִים הוֹצִיא הַצַיָד מֵעֵין קְרִיאָה עֲמוּמָה, בְּחַקוֹתוֹ בָּזֶה אֶת קוֹלָם. הַצִפֳּרִים נִפְתּוּ לְהַאֲמִין שֶׁזֶהוּ אֶחָד מֵהֶם וְנָתְנוּ לוֹ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בִּמְנוּחָה. וְרַק לָזֶה חִכָּה הַצַיָד. כְּשֶׁאַךְ הִסְפִּיק לָבוֹא בְּקֶרֶב צִפֳּרִים פְּתַיוֹת אֵלוּ, הוֹצִיא מַהֵר מִתַּחַת לָעוֹרוֹת, שֶׁהִתְעַטֵף בָּהֶם, אֶת הָאֵלָה וּבְמַהֲלוּמוֹת זְרִיזוֹת אֲחָדוֹת הָמַם חֲמִשָׁה מֵהֶם וְרַק שְׁנַיִם הַנוֹתָרִים הִסְפִּיקוּ לְהִמָלֵט. שְׁאָר הַפְּרָאִים מִהֲרוּ אֶל מְקוֹם הַמַעֲשֶׂה וְאָסְפוּ אֶת הָעוֹפוֹת הַפְּצוּעִים וְהַהֲרוּגִים. וְהַצַיִד נִגְמַר.

הַתַּיָרִים לָקְחוּ אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת הַהֲרוּגִים וְהִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ הֵיטֵב. מַקוֹרוֹ הָיָה גָדוֹל וְשָׁחוֹר, עַל רֹאשׁוֹ בִּצְבְּצוּ סִימָנֵי קַרְנַיִם, רַגְלָיו הָיוּ רְחָבוֹת, מְזֻיָנוֹת בְּצִפֳּרְנַיִם חֲזָקוֹת, נוֹצוֹתָיו הָיוּ דוֹמוֹת לְצֶמֶר, וְעֵינָיו אֲדַמְדַמוֹת־בְּהִירוֹת.

כְּשֶּׁגָמְרוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּעוֹפוֹת, נִגַשׁ הַלוֹרְד אֶל הַסוּסִים.

– הִגִיעָה הַשָׁעָה! – קָרָא בְּקוֹל מְפַקֵד – בְּאֹפֶן אַחֵר נִהְיֶה מֻכְרָחִים לָלוּן פֹּה הַלַיְלָה, וּבָזֶה אֵין אָנוּ רוֹצִים.

פַּגַנֶל נִפְרַד בְּלֹא רָצוֹן מִן הַפְּרָאִים הַמְעַנְיְנִים, כִּי רָצָה לְהִתְוַדַע אֲלֵיהֶם מִקָרוֹב; אֲבָל הַפְּרָאִים שֶׁשָׁמְחוּ לַשָׁלָּל הָרַב, שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם בְּהֵסַח־הַדַעַת אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים שֶׁל רָעָב, לֹא שָׂמוּ לֵב כְּלָל לַלְבָנִים הַהוֹלְכִים לָהֶם לְדַרְכָּם. כָּל זְמַן שֶׁהָיָה לָהֶם מַה לֶאֱכֹל לֹא הָיָה דָרוּשׁ לָהֶם אִישׁ. אַחַד הַנְעָרִים הַקְטַנִים קָרָא: נוֹקְטִי! נוֹקְטִי! (תֵּן! תֵּן!), בְּהַרְאוֹתוֹ עַל שַׁרְשֶׁרֶת־הַזָהָב הַמַבְרִיקָה שֶׁל הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, אֲבָל מִיָד כְּשֶׁהֵנִיעָה בְּרֹאשָׁה בִּשְׁלִילָה, פָּסַק לְבַקֵשׁ, וְרָץ לְקַשֵׁט אֶת עַצְמוֹ בַּנוֹצוֹת הַמְנֻמָרוֹת שֶׁל הַתֻּכִּיִים הַהֲרוּגִים.

כְּשֶׁמָשׁ הַקָרוֹן מִמְקוֹמוֹ, קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת מַכְּס נַבְּס וְאָמְרָה אֵלָיו:

– הַאִם תַּעֲמֹד עַל דַעְתְּךָ עוֹד וְתֹאמַר שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים אֵינָם אֲנָשִׁים, אֶלָא קוֹפִים?

– וּמַדוּעַ זֶה לֹא? – הֵשִׁיב הַמַיוֹר, בְּעָצְרוֹ אֶת סוּסוֹ הַשוֹטֵף קָדִימָה – יְדִיעָתָם לְחַקוֹת אֶת מַעֲשֵׂה הַחַיוֹת רַק מְחַזֶקֶת וְלֹא סוֹתֶרֶת אֶת דַעְתִּי!

וּמַכְשִׁירֵי־הַצַיִד שֶׁלָהֶם, הָעֲשׂוּיִים בְּחָכְמָה, וְכֹחַ־תְּפִיסָתָם בְּכֹל מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם?

הֲלֹא זֹאת אָנוּ רוֹאִים גַם אֵצֶל הַקוֹפִים. גַם הֵם יוֹדְעִים הֵיטֵב לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּאֲבָנִים וּבְגִזְרֵי־עֵץ לְמַטְרוֹתֵיהֶם, וְגַם הֵם מְחַשְׁבִים קֹדֶם אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, וּבִכְלָל אֵינָם נוֹפְלִים בִּתְבוּנָתָם מִשְׁחוֹרֵי־עוֹר אֵלֶה… לִכְשֶׁתִּרְצִי, לֹא אֹמַר, שֶׁהָאוֹסְטְרָלִים הֵם קוֹפִים, אֶלָא לְהֵפֶךְ הַקוֹפִים הֵם אוֹסְטְרָלִים.

– אָכֵן, חֲדָשָׁה תִּשְׁמַעְנָה אָזְנַי!

– זוֹהִי גַם דַעַת הַכּוּשִׁים, הָאוֹמְרִים שֶׁהַקוֹפִים הֵם אֲנָשִׁים כְּמוֹהֶם, אֲבָל עוֹלִים עֲלֵיהֶם בְּעָרְמָתָם. “הֵם עוֹשִׂים אֶת עַצְמָם, כְּאִלוּ אֵינָם יוֹדְעִים לְדַבֵּר רַק לְשֵׁם זֶה, שֶׁלֹא יַכְרִיחוּם לַעֲבֹד” – כָּךְ אָמַר כּוּשִׁי זָקֵן אֶחָד, שֶׁקִנֵא בְּאוֹרַנְג־אוּטָן, שֶׁהָיָה בְּבֵית אֲדוֹנָיו, וְזֶה אָהַב אוֹתוֹ אַהֲבָה רַבָּה, כִּלְכֵּל אוֹתוֹ וְלֹא הִכְרִיחוֹ לַעֲבֹד.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵנִיעָה בִּכְתֵפֶיהָ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה, וּמַכְּס נַבְּס הִתְרַחֵק מִן הַקָרוֹן.

פֶּרֶק ו: נוֹקְדִים מִילְיוֹנֵרִים

לְאַחַר שֶׁלָנוּ בִּקְצֵה הַיַעַר בְּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ 146^o45', בָּאוּ הַתַּיָרִים בַּחֲמִישִׁי לְיַנוּאַר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אֶל מִישׁוֹר רָחָב, וְהִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם יָשָׁר מִזְרָחָה. שְׁתֵּי פְּעָמִים נִפְגְשׁוּ בְּנוֹקְדִים, שֶׁנָהֲגוּ אֶת מִקְנֵיהֶם צָפוֹנָה, וְעִקְבוֹת מִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן הָיוּ נֶעֱלָמִים לְגַמְרֵי בֵּין עִקְבוֹת הַשְׁוָרִים, הַפָּרוֹת, הַסוּסִים וְהַכְּבָשִׂים שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מִסְפָּר, לוּלֵא הַסִימָן שֶׁהָיָה חָקוּק בְּפַרְסַת־סוּסוֹ שֶׁל הַלוֹרְד, אוֹתָהּ הַפַּרְסָה שֶׁחִשֵׁל הַנַפָּח מִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט.

עַל פְּנֵי הַמִישׁוֹר שָׁטְפוּ פְּלָגִים רַבִּים, נֶעֱלָמִים לְמֶחֱצָה, בֵּין שִׂיחִים מְסֻבָּכִים, שֶׁמוֹצָאָם הָיָה בְּרִכְסֵי הַגְבָעוֹת, שֶׁהִשְׁתַּקְפוּ בָּאֹפֶק הָרָחוֹק.

גְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט לַעֲמֹד כָּאן לָלוּן מִבְּלִי לְהַגִיעַ עַד לַגְבָעוֹת. בְּיוֹם זֶה עָבְרוּ הַתַּיָרִים כְּאַרְבָּעִים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר, וְהַשְׁוָרִים הַיְגֵעִים לֹא יָכְלוּ לְהָזִיז עוֹד אֶת רַגְלֵיהֶם.

אֶת הָאֹהֶל נָטוּ תַּחַת קְבוּצַת עֵצִים, לֹא רָחוֹק מֵאַחַד הַפְּלָגִים. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אֲרוּחָה קַלָה, מִהֲרוּ לִשְׁכַּב לִישׁוֹן, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לָקוּם כַּעֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ.

כְּשֶׁנוֹדַע לְפַּגַנֶל, שֶׁמַעֲמִידִים שׁוֹמְרִים מִדֵי לַיְלָה לִשְׁמֹר עַל הָאֹרְחָה, הִתְעַקֵשׁ שֶׁיִבְחֲרוּ בּוֹ בְּלַיְלָה זֶה לְשׁוֹמֵר.

הַשָׁעָה הָיְתָה עֶשֶׂר שָׁעוֹת בָּעֶרֶב. בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי חֲצוֹת הָיָה וִילְסוֹן צָרִיךְ לָבוֹא בִּמְקוֹמוֹ. הַיָרֵחַ עוֹד לֹא יָצָא, אֲבָל הַכּוֹכָבִים הִבְרִיקוּ בְּנֹגַהּ כָּזֶה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת הֵיטֵב אֶת כָּל הַנַעֲשֶׂה מִסָבִיב.

בְּשִׂימוֹ אֶת הָרוֹבֶה עַל שִׁכְמוֹ, צָעַד לוֹ פַּגֶנֶל הֵנָה וָהֵנָה לִפְנֵי הָאֹהֶל, בְּהִתְעַנְגוֹ עַל כּוֹכְבֵי הַדָּרוֹם הַנִפְלָאִים. הַדְמָמָה שֶׁשָׂרְרָה מִסָבִיב, הֻפְרְעָה רַק עַל יְדֵי צִלְצוּל מוֹסְרוֹת־הַבַּרְזֶל עַל רַגְלֵי הַסוּסִים. בְּהִתְעַמְקוֹ לְהִסְתַּכֵּל בַּטֶבַע, וּבְשָׁקְעוֹ בְּהִרְהוּרִים נִשְׂגָבִים, שָׁכַח פַּגַנֶל לְגַמְרֵי אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת תַּפְקִידוֹ בְּתוֹר שׁוֹמֵר.

אַךְ הִנֵּה תָּפְשָׂה אָזְנוֹ מֵרָחוֹק אֵי־אֵלּוּ קוֹלוֹת מוּזָרִים; הוּא נִתְחַלְחֵל וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב. הַקוֹלוֹת נִשְׁנוּ.

– אֲבָל! הֲלֹא זֶה דוֹמֶה לְקוֹל פְּסַנְתֵּר! – לָחַשׁ פַּגַנֶל, בְּהוֹסִיפוֹ לְהַקְשִׁיב – כֵּן, פְּסַנְתֵּר… זֶה יָפֶה! מִדְבַּר אוֹסְטְרַלְיָה – וּפִתְאֹם כְּלִי־נְגִינָה אֵירוֹפָּאִי וְהַנְגִינָה אֵינָהּ רָעָה כְּלָל!… מְעַנְיֵן לָדַעַת אֵיפֹה מִסְתַּתְּרִים כָּאן הַמְנַגְנִים הַבִּלְתִּי נִרְאִים. אוֹ שֶׁמָא אֵין זוֹ אֶלָא צִפּוֹר הַמְחַקָה אֶת קוֹלוֹת הַפְּסַנְתֵּר בְּאֳמָנוּת כָּזוֹ. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן, בְּאֶרֶץ־פְּלָאוֹת זוֹ צִפֳּרִים־שְׁעוֹנִים, צִפֳּרִים־מַשְׁחִיזִים, וְכִי מְעַט הוּא כָּאן מִסְפֵּר הַפְּלָאוֹת… וּמַה זֶה עוֹד? הִפְסִיק בְּעַצְמוֹ אֶת חוּט דִמְיוֹנוֹתָיו, כְּשֶׁנִשְׁמַע בֵּין גַלֵי הַמוּסִיקָה הַנִּפְלָאָה גַם קוֹל גֶבֶר מְזַמֵר – הֲלֹא זוֹהִי אַחַת מִמַנְגִינוֹתָיו שֶׁל מוֹצַרְט! – הִמְשִׁיךְ הַמְלֻמָד, בִּמְחוֹתוֹ אֶת מִצְחוֹ וּבְצָבְטוֹ אֶת אַפּוֹ, כְּדֵי לְהִוָכַח שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵם – לֹא, אֵין זוֹ צִפּוֹר! כַּמָה שֶׁיִהְיוּ בַּעֲלֵי־הַכָּנָף הָאוֹסְטְרָלִיִים מְזַמְרִים טוֹבִים, עַד לְמוֹצַרְט לֹא יַגִיעוּ בְּכָל זֹאת!… הֲרֵי זֶה שִׁיר מִתּוֹךְ “דוֹן־ז’וּאַן”.

בַּהֲבִינוֹ לְבַסוֹף שֶׁבִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם הַזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בֵּית אֲנָשִׁים מַשְׂכִּילִים, עָמַד וְהִקְשִׁיב כִּמְעַט בְּהִתְרַגְּשׁוּת לַמַנְגִינָה עַד סוֹפָהּ.

וּכְשֶׁהַמוּסִיקָה וְקוֹל הַמְזַמֵר נִשְׁתַּתְּקוּ, שָׂרְרָה שׁוּב אוֹתָהּ דּוּמִיַת־מֶוֶת כְּמִּקֹדֶם.

הוּא עָמַד וְחִכֵּה לְחִלוּף הַמִשְׁמָר, בְּזַמְרוֹ לוֹ לְאַט אֶת הַשִׁיר שֶׁשָׁמַע זֶה עַכְשָׁיו, וּמִבְּלִי לְסַפֵּר אַף מִלָה לְוִילְסוֹן מִכָּל מַה שֶׁשָׁמַע, הָלַךְ לִישׁוֹן.

כַּעֲלוֹת הַשַׁחַר הֵעִירָה אֶת הַתַּיָרִים נְבִיחַת כְּלָבִים. גְלֶנֶרְוַן קָפַץ הָרִאשׁוֹן וְיָצָא מִתּוֹךְ הָאֹהֶל.

לֹא רָחוֹק מִשָּׁם הָיָה יַעַר לֹא גָדוֹל, שֶׁבְּקָצֵהוּ נִרְאוּ שְׁנֵי כְּלָבִים יָפִים מִן הַסוּג הָאַנְגְלִי רָצִים הֵנָה וָהֵנָה.

– כָּאן יוֹשְׁבִים אֶל נָכוֹן אֲנָשִׁים, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן לְפַּגַנֶל שֶׁיָצָא אַחֲרָיו.

הַמְלֻמָד אָמַר לְסֵפֵּר לוֹ עַל דְבַר הַמַנְגִינָה וְהַזֶמֶר שֶׁשָׁמַע בַּלַיְלָה, אֲבָל לֹא הִסְפִּיק, כִּי מִיָד קָפְצוּ וּבָאוּ אֵלָיו שְׁנֵי רוֹכְבִים צְעִירִים עַל סוּסִים אַבִּירִים, לְבוּשִׁים בִּגְדֵי צַיִד יָפִים וִיקָרִים.

כְּשֶׁרָאוּ הַצַיָדִים אֶת הַגְבִירוֹת שֶׁיָצְאוּ מִן הַקָרוֹן, קָפְצוּ מֵעַל הַסוּסִים וְנִתְקָרְבוּ אֶל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, בַּהֲסִירָם בְּנִמוּס אֶת כּוֹבְעֵיהֶם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָלַךְ לִקְרָאתָם צְעָדִים אֲחָדִים, וּבְתוֹר זָר אָמַר לָהֶם אֶת שְׁמוֹ קֹדֶם.

– מִיטְצֶ’ל וְסֶנְדִי פֶּטֶרְסוֹן, – קָרָא הַגָדוֹל שֶׁבָּהֶם אֶת שְׁמוֹ וְאֶת שֵׁם בֶּן לִוְיָתוֹ – שֶׁמָּא תְּכַבְּדֵנִי, אֲדוֹנִי הָרָם, לָבוֹא אֶל תַּחַת קוֹרַת בֵּיתִי… אֲנַחְנוּ הִנְנוּ בַּעֲלֵי הַתַּחֲנָה גוֹטֶם – הוֹסִיף, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמֶבָּט הַשׁוֹאֵל שֶׁל גְלֶנֶרְוַן – אַתֶּם נִמְצָאִים עַל אַדְמָתֵנוּ, וְעַד לְבֵיתֵנוּ רַק כַּחֲצִי קִילוֹמֶטֶר.

– תּוֹדָה רַבָּה עַל הַזְמָנָתְכֶם, אֲבָל חוֹשֶׁשְנִי שֶׁמָא נִפֹּל עֲלֵיכֶם לְמַשָׂא. הֲרֵי אֲנַחְנוּ שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים. מִלְבַד זֶה גַם סוּסִים וְשְׁוָרִים לָנוּ…

– אֲדוֹנִי, – אָמַר מִצֶ’ל פֶּטֶרְסוֹן – אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים לְהַכְנִיס אֶל בֵּיתֵנוּ גַּם חֲבוּרָה יוֹתֵר גְדוֹלָה שֶׁל אוֹרְחִים, אַל תָּשִׁיבוּ רֵיקָם פְּנֵי גוֹלִים עֲלוּבִים, הָרוֹאִים רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד אֲנָשִׁים בְּמִדְבַּר זֶה.

גְלֶנֶרְוַן הָיָה מֻכְרָח לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתָם.

– הַרְשֵׁנִי נָא לִשְׁאָלֵךְ, – פָּנָה פַּגַנֶל אֶל מִיצֶ’ל, – וְכִי לֹא אַתָּה שַׁרְתָּ בַּלַיְלָה אֶת הַשִׁיר דוֹן־ז’וּאַן?

– כֵּן; וּקְרוֹבִי סֶנְדִי לִוָה אוֹתִי בְּנַגְנוֹ בַּפְּסַנְתֵּר.

– אִם כֵּן הַרְשֵׁה־נָא לִי, לְצָרְפַתִּי עָלוּב וּלְמַעֲרִיצוֹ הַגָדוֹל שֶׁל מוֹצַרְט הַנִצְחִי, לְהַבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי שִׂמְחָתִי וְתוֹדָתִי הַגְדוֹלָה לְךָ עַל זִמְרָתְךָ וְלִקְרוֹבְךָ עַל נִגּוּנוֹ.

הָאֲנָשִׁים הַצְעִירִים הִשְׁתַּחֲווּ בַּעֲנָוָה, וּכְשֶׁשָׁמְעוּ מִי הוּא הָאִישׁ הַדוֹבֵר אִתָּם שָׂמְחוּ הַרְבֵּה עַל הַמִקְרֶה הַמְאֻשָׁר, הַנוֹתֵן לָהֶם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְוָדֵעַ לְאִישִׁיוּת גְדוֹלָה כָּזוֹ.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לֹא מָצָא לְנָחוּץ לְהָבִיא שָׁמָה אֶת כָּל הָאֹרְחָה וְהִשְׁאִיר אֶת הַקָרוֹן. הַשְׁוָרִים וְהַסוּסִים תַּחַת הַשְׁגָחָתָם שֶׁל אַיְרְטוֹן וְהַמַלָחִים, וְהוּא עִם רַעֲיָתוֹ, הַמַיוֹר, פַּגַנֶל וְיַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הָלְכוּ רַגְלִי אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים הַצְעִירִים, שֶׁהִשְׁאִירוּ גַּם הֵם אֶת סוּסֵיהֶם לְיַד הַקָרוֹן.

הַתַּחֲנָה גוֹטֶם הָיְתָה חַוָה שְׁלֵמָה בְּנוּיָה בְּנֹסַח אַנְגְלִי, וְלַכָּרִים הַשַׁיָכִים לַאֲחוּזָה זוֹ לֹא הָיָה כָּל קֵץ וָסוֹף. עֲלֵיהֶם רָעוּ שְׁוָרִים לַאֲלָפִים וּכְבָשִׂים לְמֵאוֹת אֲלָפִים. הַגְעִיָה וְהַפְּעִיָה שֶׁנִשְׂאוּ מֵרָחוֹק הִתְמַזְגוּ בַּנְבִיחָה הַסוֹאֶנֶת שֶׁל הַכְּלָבִים הַשׁוֹמְרִים וּבִצְלִיפוֹת הַשׁוֹטִים. הָרוֹעִים וְהַכְּלָבִים הָיוּ גְדוּד שָׁלֵם.

בְּאַחַד הַכָּרִים הִתְהַלֵךְ בְּגָאוֹן עוֹף נִפְלָא – צִפּוֹר־הַנֵבֶל, הַנִקְרָא כָּךְ עַל שׁוּם זְנָבוֹ הַפָּרוּעַ, הַדוֹמֶה לִכְלִי־הַנְגִינָה שֶׁל אוֹרְפֵיאוּס.

פַּגַנֶל הִצְטַעֵר שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְנַגֵן בְּ“נֵבֶל” נִפְלָא זֶה, שֶׁנוֹצַר בִּידֵי הַטֶבַע עַצְמוֹ. אֲבָל גְלֶנֶרְוַן תָּמַהּ לֹא כָּל־כָּךְ עַל פְּלָאוֹת הַטֶבַע כְּמוֹ עַל הָעֲבוֹדָה וְהַמֶרֶץ שֶׁיָצְרוּ בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר הָאוֹסְטְרָלִי גַן־עֵדֶן מַמָשׁ.

– אֱמֹר נָא לִי, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, כֵּיצַד עָלָה בְּיֶדְכֶם לִבְנוֹת כָּאן פִּנָה נֶחְמָדָה כָּזוֹ? – שָׁאַל אֶת פֶּטֶרְסוֹן הַבְּכוֹר, כְּשֶׁנִתְקָרְבוּ אֶל הָאֲחוּזָה.

– הָאָדָם יָכוֹל לִפְעֹל הַרְבֵּה, אִם רַק יִרְצֶה בֶּאֱמֶת, – עָנָה הַלָז – אֲנִי וּקְרוֹבִי הוֹכַחְנוּ אֶת זֶה בְּמַעֲשֶׂה… כְּשֶׁמָלְאוּ לִי עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ שָׁנָה, וּלְסֶנְדִי – עֶשְׂרִים, אָבִי, שֶׁהָיָה הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל סֶנְדִי וְחִנְכוֹ בְּבֵיתֵנוּ, קָרָא אוֹתָנוּ אֵלָיו וְאָמַר: “הִנֵה לְכָל אֶחָד מִכֶּם מִילְיוֹן, סְעוּ לָכֶם לְאֵיזוֹ אֶרֶץ רְחוֹקָה, וְיִצְרוּ שָׁם אֵיזֶה דָּבָר מוֹעִיל; הִשְׁתַּדְלוּ לַעֲבֹד אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ אֶת טִיב הָעֲבוֹדָה. אִם תַּעֲשׂוּ חַיִל – מוּטָב; וָלֹא – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. אֲנִי לֹא אָחוּס עַל הַמִילְיוֹנִים, וּבִלְבַד שֶׁיַעַזְרוּ לָכֶם לִהְיוֹת לַאֲנָשִׁים”. אַחֲרֵי הִתְיַעֲצוּת רַבָּה הֶחְלַטְנוּ לְנַסוֹת אֶת מַזָלֵנוּ כָּאן; וּכְפִי שֶׁרוֹאִים אַתֶּם, לֹא בִּזְבַּזְנוּ לָרוּחַ אֶת הַמִילְיוֹנִים שֶׁלָנוּ. זֶה לֹא כְּבָר עָבְרָה הַשָׁנָה הַשְׁלִישִׁית לִהְיוֹתֵנוּ כָּאן, וְעַכְשָׁיו אֶפְשָׁר לָנוּ כְּבָר לְכַלְכֵּל לֹא מֵאָה אַחַת בִּלְבַד שֶׁל אֲנָשִׁים.

צָרִיךְ לְהָעִיר שֶׁבְּוִיקְטוֹרְיָה, וֶלְס הַחֲדָשָׁה וְאוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית נִמְצָאוֹת יוֹתֵר מְשְׁלשֶׁת אֲלָפִים תַּחֲנוֹת. אֲחָדוֹת מֵהֶן שַׁיָכוֹת לִמְגַדְלֵי־צֹאן, וַאֲחֵרוֹת – לְחַקְלָאִים.

הַפֶּטֶרְסוֹנִים הָיוּ גַם חַקְלָאִים וְגַם נוֹקְדִים. מִקֹדֶם הָיְתָה הַתַּחֲנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר זֶ’נְסוֹן, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַל שֶׁטַח שֶׁל מֵאָה קִילוֹמֶטְרִים מְרֻבָּעִים, שֶׁהַחֵלֶק הָרְבִיעִי נִמְשַׁךְ לְאֹרֶךְ חוֹף פְּרוֹאוֹ, אֶחָד מִיוּבְלֵי דַרְלִינְג. בָּעֵת שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בָּהּ, עָלְתָה גוֹטֶם עַל זֶ’נְסוֹן בִּשְׁטָחֶיהָ וּסְדָרֶיהָ הַטוֹבִים.

אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה הִגִּיעוּ הַתַּיָרִים לַאֲחוּזַת הַפֶּטֶרְסוֹנִים עַצְמָהּ.

בִּקְצֵה הַשְׁבִיל הַנָטוּעַ מִשְׁנֵי עֲבָרָיו עֵצִים נִרְאָה בִּנְיַן לְבֵנִים נֶהְדָר וְעֵצִים. מִסָבִיב לוֹ הָיְתָה אַכְסַדְרָה מְקֻשָׁטָה בַּעֲשָׁשִׁיוֹת סִינִיוֹת. לִפְנֵי הַחַלוֹנוֹת הָיוּ עֲרוּגוֹת פְּרָחִים יָפִים. קָשֶׁה לִמְצֹא פִּנָה יוֹתֵר נֶחְמָדָה, נְעִימָה וּמְרֻוָחָה מִן הַמָקוֹם הַזֶה.

שְׁאָר הַבִּנְיָנִים, וּמְעוֹנוֹת הַפּוֹעֲלִים, שְׁכֻּלָם בְּיַחַד הִווּ מוֹשָׁבָה שְׁלֵמָה, הָיוּ רְחוֹקִים מִן הָאֲחוּזָה.

הַשְׁבִיל נִגְמַר לְיַד נַחַל עָמֹק הַמְפַכֶּה מֵימָיו בְּנַחַת, וְעָלָיו הָיָה נָטוּי גֶשֶׁר־בַּרְזֶל נֶהְדָר, שֶׁבִּשְּׁעַת צָרָה יָכְלוּ לַהֲרִימוֹ. בְּלִי הַגֶשֶׁר הַזֶה אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לַחְדֹר אֶל הָאֲחוּזָה.

אֶת פְּנֵי הָאֲדוֹנִים וְאוֹרְחֵיהֶם קִדֵם רֹאשׁ הַמְשָׁרְתִים, אִישׁ בָּא בַּיָמִים, שֶׁהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ, שֶׁהוּא עוֹבֵד אֵצֶל אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים וְנִכְבָּדִים מְאֹד.

בְּמִדָה שֶׁהַבַּיִת הָיָה פָּשׁוּט בְּחִיצוֹנִיוּתוֹ, כָּךְ הִפְתִּיעַ בְּהִדוּרוֹ הַפְּנִימִי. אַחֲרֵי הַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן לַכְּנִיסָה, שֶׁכְּתָלָיו הָיוּ מְכֻסִים תְּמוּנוֹת מֵחַיֵי הַצַיָרִים, נִגְלָּה אוּלָם שֶׁהֵכִיל בְּקִרְבּוֹ כָּל מַה שֶׁיָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת חַיַי אֵירוֹפָּה, לְהָפִיג אֶת הַשִׁעֲמוּם וְלָתֵת אֵיזֶה עֵרֶךְ לַחַיִים. בְּאַחַת הַפִּנוֹת עָמַד פְּסַנְתֵּר מְצֻיָן, בֵּין שְׁנֵי הַחַלוֹנוֹת עָמְדוּ שְׁנֵי כַּנֵי־צַיָרִים וַעֲלֵיהֶם צִיוּרִים שֶׁעוֹד לֹא נִגְמְרוּ. מִתּוֹךְ יֶרֶק הָעֲצִיצִים בִּצְבְּצוּ אַנְדַרְטוֹת עַתִּיקוֹת. הַסִפּוּן הָיָה מְצֻיָר וּבְאֶמְצָעוֹ הָיְתָה תְּלוּיָה וְיוֹרֶדֶת נִבְרֶשֶׁת נֶהְדָרָה. עַל הָרִצְפָּה הָיָה פָּרוּשׂ שָׁטִיחַ פַּרְסִי רַךְ וְשָׂעִיר מְאֹד.

כְּשֶׁרָאוּ הַתַּיָרִים אֶת כָּל זֶה, הָיָה לָהֶם קָשֶׁה לְהַשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן שֶׁאֵינָם נִמְצָאִים בְּאֵיזֶה אַרְמוֹן בְּאַנְגְלִיָה אוֹ בְּצָרְפַת, אֶלָּא בְּמִדְבַּר אוֹסְטְרַלְיָה.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה נִגְשָׁה אֶל אַחַד הַחַלוֹנוֹת הַנִמְצָא בַּצַד שֶׁכְּנֶגֶד לָאַכְסַדְרָה, וּבְעַל־כָּרְחָה קָרְאָה בְּקוֹל שֶׁל הִשְׁתּוֹמְמוּת וְהִתְפָּעֲלוּת. מִצַד זֶה נִגְלָּה מַחֲזֶה נִפְלָא שֶׁל הַשְׁפֵלָה הַמִשְׂתָּרַעַת עַד לְרַגְלֵי הֶהָרִים בַּמִזְרָח.

עַל־פִּי פְּקוּדַת אֲדוֹנֵי הַבַּיִת, הִתְחִיל רֹאשׁ הַמְשָׁרְתִים, בְּעֶזְרַת מְשָׁרְתִים אֲחֵרִים, לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻׁלְחָן לַאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר. לֹא עָבַר רֶבַע שָׁעָה וְהָאוֹרְחִים כְּבָר יָשְׁבוּ לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ. הַמַאֲכָלִים וְהַיֵינוֹת הָיוּ מְשֻׁבָּחִים. פְּנֵי הָאֲדוֹנִים נָהֲרוּ מֵרֹב שִׂמְחָה, שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶם לְהַכְנִיס אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים כָּאֵלֶּה לְבֵיתָם.

כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים שָׁמְעוּ עַל מַטְרַת הַמִשְׁלַחַת, הִתְעַנְיְנוּ בָּזֶה מְאֹד.

– אֵין כָּל סָפֵק, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל נָפַל בִּשְׁבִי בִּידֵי הַפְּרָאִים הַמְקוֹמִיִים – אָמַר מִיצֶ’ל פֶּטֶרְסוֹן – אִלְמָלֵא כָּךְ, הֲלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַגִיעַ אֶל אֵיזוֹ מוֹשָׁבָה וְהָיָה שָׁב זֶה מִכְּבָר לְבֵיתוֹ; בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁתִּמְצָאוּהוּ.

– כֵּן, גַם אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ חוֹשְׁבִים כָּךְ, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – הִנֵה מוֹרֶה־הַדֶרֶךְ שֶׁלָּנוּ, מַר אַיְרְטוֹן, מִי שֶׁהָיָה לְפָנִים מַלָח בִּ“בְּרִטַנְיָה”, גַם הוּא נָפַל בַּשְׁבִי, כְּשֶׁהוּטַל עַל הַחוֹף בִּשְׁעַת הַסוּפָה.

– וְעַל דְבַר הָאָסוֹן שֶׁל “בְּרִטַנְיָה” לֹא שְׁמַעְתֶּם כְּלוּם? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת הַפֶּטֶרְסוֹנִים.

– לֹא, גְבִרְתִּי, אֲנַחְנוּ לֹא שָׁמַעְנוּ כְּלוּם עַל דְבַר זֶה, – עָנָה הַלָז.

– וּמַהִי דַעְתְּכֶם, הֲנֶאֱלָּץ הוּא לִסְבֹּל בַּשְׁבִי מֵעֲרִיצוּתָם שֶׁל הַפְּרָאִים? – הוֹסִיפָה הָאִשָׁה הַצְעִירָה לִשְׁאֹל.

– לֹא, גְבִרְתִּי, הָאוֹסְטְרָלִים אֵינָם רָעִים כְּלָל. הֵם לֹא יַעֲשׂוּ לָאִישׁ כָּל רַע. רַק מִדָה אַחַת מְגֻנָה לָהֶם: אָדָם בִּלְתִּי מְזֻיָן כָּרָאוּי הֵם לוֹקְחִים בַּשְׁבִי וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ לִחְיוֹת אֶת חַיֵיהֶם הֵם. בְּכָל אֹפֶן לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁהֵם יְעַנוּ אֶת הַשְׁבוּיִים בְּאֹפֶן נוֹרָא.

אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, כְּשֶׁהִתְחִיל גְלֶנֶרְוַן לִשְׁאֹל אֶת פִּי מִיצֶ’ל, אִם שָׁמַע דָבָר עַל הָעוֹבְדִים בְּפֶרֶךְ שֶׁנִמְלְטוּ, עָנָה הַלָז:

– אָנוּ יוֹדְעִים, אֲדוֹנִי, לֹא רַק אֶת הַנַעֲשֶׂה קָרוֹב אֵלֵינוּ, אֶלָא גַם אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּכָל הַתֵּבֶל כֻּלָהּ. הָאָסוֹן שֶׁקָרָה בִּמְסִלַת־הַבַּרְזֶל נוֹדַע לָנוּ אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים. אֶפְשָׁר שֶׁהַשׁוֹדְדִים הָאֵלֶה יָבוֹאוּ גַם אֵלֵינוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּבָר הִתְכּוֹנַנוּ לָזֶה. יָבוֹאוּ נָא – וּנְקַדֵם אֶת פְּנֵיהֶם בְּכָבוֹד הָרָאוּי לָהֶם!… אֲבָל אֵינִי מַאֲמִין שֶׁיָבוֹאוּ הֵנָה. כִּי בְּוַדַאי יִשְׁתַּדְלוּ יוֹתֵר לַחְדֹר לְמֶרְכָּזִים גְדוֹלִים, שֶׁשָׁם אֶפְשָׁר לָהֶם לִמְכֹּר בְּנָקֵל אֶת פְּרִי־גְזֵלוֹתֵיהֶם וְקַל לָהֶם יוֹתֵר לְהֵעָלֵם מִן הָעַיִן. אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁיִפְגְשׁוּכֶם בְּדַרְכְּכֶם… כֵּן, אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁנִי לִשְׁלֹחַ לְהָבִיא אֶת אֲנָשֶׁיךָ, אֶת הַסוּסִים וְהָעֲגָלָה שֶׁלָכֶם. בְּבֵיתֵנוּ יִהְיֶה מָקוֹם לְכֻלְכֶם. אַל תִּמְנְעוּ אֶת עַצְמְכֶם מִלִשְׁהוֹת אֶצְלֵנוּ עַד הַבֹּקֶר. תִּנָפְשׁוּ הֵיטֵב, וְאַחַר־כָּךְ תַּמְשִׁיכוּ דַרְכְּכֶם בְּכֹחוֹת חֲדָשִׁים. אֲנַחְנוּ נִרְאֶה לָכֶם אֶת נְכָסֵינוּ, נַעֲרֹךְ צַיִד, וּבָעֶרֶב נִתְעַסֵק בְּמוּסִיקָה וּבִכְלָל נְבַלֶה אֶת הָעֵת בִּנְעִימוּת.

– אֲבָל זֶה יִגְרֹם אִחוּר גָדוֹל בִּנְסִיעָתֵנוּ – פָּתַח הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

אוּלָם מִיצֶ’ל שִׁסְעוֹ בְּעֵירָנוּת:

– הַגַע בְּעַצְמְךָ, אֲדוֹנִי הָרָם! אֵיזֶה עֵרֶךְ יֵשׁ לִשְׁלשׁ־עֶשְׂרֶה שָׁעָה, כְּשֶׁאַתֶּם נָעִים וְנָדִים כְּבָר חֲצִי שָׁנָה! אִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט יִהְיֶה בַּשְׁבִי יוֹם אֶחָד יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת – הַאִם לֹא אַחַת הִיא לוֹ? אֲבָל אַתֶּם, כִּמְדֻמַנִי, כֹּה הִתְיַגַעְתֶּם, שֶׁהַמְנוּחָה לֹא תַּזִיק לָכֶם כְּלָל.

לְאַחַר שֶׁהִתְיָעֵץ עִם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִסְכִּים הַלוֹרְד לְהַזְמָנָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן הֶחָבִיב, וְשָׁלַח לְהָבִיא אֶת שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְאֶל הַמִּרְפֶּסֶת הוּבְאוּ שִׁבְעָה סוּסִים דוֹהֲרִים וּמֶרְכָּבָה קַלָּה וְיָפָה בִּשְׁבִיל הַגְבִירוֹת. בָּאוּ גַם שׁוֹמְרֵי הַכְּלָבִים וְאִתָּם עֲדַת כַּלְבֵי־צַיִד. כְּשֶׁכָּל הַחֲבוּרָה הָיְתָה מוּכָנָה נָתַן מִיצֶ’ל אוֹת, וְהַמֶרְכָּבָה זָזָה מִמְקוֹמָהּ וְאַחֲרֶיהָ הָרוֹכְבִים.

הַנַחֲלָּה שֶׁל הַפֶּטֶרְסוֹנִים הָיְתָה גְדוֹלָה יוֹתֵר מִנְסִיכוּת גֶרְמַנִית, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹשָׁבִים הָיוּ שָׁם רַק מְעַט, אֲבָל מִקְנֶה הָיָה בָּהּ כָּל־כָּךְ רַב, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְכַלְכֵּל בּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה מְדִינָה אֵירוֹפִּית. מִלְבַד זֶה הָיוּ פֹּה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה חַיוֹת, שֶׁצְרִיכִים הָיוּ לְמֵאוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל כַּלְבֵי־צַיִד, כְּדֵי לִרְדֹף אַחֲרֵיהֶן.

יוֹתֵר מִכֻּלָּם הִצְטַיֵן בְּצַיִד זֶה רוֹבֶּרְט, שֶׁעָבַר תָּמִיד אֶת שְׁאָר הַצַיָדִים. אֲחוֹתוֹ דָאֲגָה לוֹ, אֲבָל ג’וֹן מַנְגֶלְס הִבְטִיחַ לְהַשְׁגִיחַ עָלָיו, וְזֶה הָיָה דַי שֶׁהַעַלְמָה הַצְעִירָה לֹא תִּדְאַג עוֹד לְאָחִיהָ הָאַמִיץ וְהֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת. בֵּין שְׁאָר הַחַיוֹת יָרָה הַנַעַר בִּזְרִיזוּת נִפְלָאָה שְׁתֵּי חַיוֹת הַנִמְצָאוֹת רַק בְּאוֹסְטְרַלְיָה. אַחַת מֵהֶן הָיָה “וַמְבָּט”, גָדְלָהּ שֶׁל חַיָה זוֹ כְּגוֹדֶל הָאַיָל; הִיא חַיָה בִּמְאוּרוֹת וּבְשָׂרָה טוֹב מְאֹד לְמַאֲכָל. הַשְׁנִיָה הָיְתָה הַבַּנְדִּיקוּט. חַיָה מְכֹעָרָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי שֶׁפַּגַנֶל מָצָא אוֹתָהּ יָפָה. חַיָה זוֹ אֲרֻכָּה כַּחֲצִי מֶטֶר. הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ אֶת הַתַּרְנְגוֹלִים, וְהִיא מַשְׁמִידָה אוֹתָם בְּמִסְפָּר רַב. בִּגְלַל כָּךְ הוֹרְגִים אוֹתָהּ בַּמוֹשָׁבוֹת בְּלִי רַחֲמִים.

פַּגַנֶל הָרַג אֵיזֶה מִין שׁוּעָל קָטָן, שֶׁעוֹרוֹ הַשָׁחוֹר הַזָרוּעַ נְקוּדוֹת לְבָנוֹת יָקָר מְאֹד, אֲבָל מְעַנְיֵן מִכָּל הָיָה הַצַיִד עַל הַקֶנְגוּרוּ, שֶׁהַכְּלָבִים הֶחֱרִידוּ עֵדֶר שָׁלֵם. כְּשֶׁהִרְגִישׁוּ בַּסַכָּנָה, הִסְתַּתְּרוּ הַוְלָדוֹת בְּכִיסֵי אִמוֹתֵיהֶן וְאַחַר־כָּךְ בָּרְחָה כָּל הָעֵדָה. כַּפּוֹתֵיהֶן הָאֲחוֹרִיוֹת שֶׁל חַיוֹת אֵלוּ אֲרֻכּוֹת פִּי שְׁנַיִם מֵהַקִדְמִיוֹת וּגְמִישׁוֹת הֵן כִּרְצוּעָה שֶׁל פְּלָדָה, וְלָכֵן הֵן מְדַלְגוֹת כֹּה מַהֵר. בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר רָץ זָכָר גָבוֹהַּ כְּמֶטֶר וָחֵצִי; זֶה הָיָה מַנְהִיגוֹ שֶׁל הָעֵדֶר. הַצַיָדִים רָדְפוּ אַחֲרֵי הַקֶנְגוּרוּ כְּשָׁעָה מִבְּלִי שֶׁיוּכְלוּ לְהַשִׂיגֵם. הַחַיוֹת לֹא עִיְפוּ כְּלָל וְהָיוּ מוּכָנוֹת לָרוּץ עוֹד יָמִים שְׁלַמִים. הַכְּלָבִים כִּמְעַט שֶׁהִדְבִּיקוּם וְהָיוּ יְכוֹלִים לִתְפֹּשׂ אוֹתָם, לוּלֵא יָרְאוּ מִפְּנֵי כַּפּוֹתֵיהֶם הַחֲזָקוֹת, הַמְזֻיָנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם חַדוֹת, וְאוּלָם הָעֵדֶר עָמַד סוֹף־סוֹף. הַמַנְהִיג נִשְׁעַן בְּשִׁכְמוֹ אֶל אַחַד הָעֵצִים, וְהִתְכּוֹנֵן לְמִלְחֶמֶת־מָגֵן, אַחַד הַכְּלָבִים הִתְנַפֵּל עָלָיו, אֲבָל כְּהֶרֶף־עַיִן טָס לְמַעְלָה וְאַחַר־כָּךְ נָפַל אַרְצָה, מוּטָל בְּלִי נוֹעַ. כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ, רָאוּ שֶׁכָּל בִּטְנוֹ רְטוּשָׁה. שְׁאָר הַכְּלָבִים נָבְחוּ וְקָפְצוּ בְּשִׁגָעוֹן, אֲבָל לֹא הֵעֵזוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ חֲבֵרָם.

כְּשֶׁנוֹכְחוּ שֶׁאֵין לִסְמוֹךְ עוֹד עַל הַכְּלָבִים, הִתְכּוֹנְנוּ הַצַיָדִים לִירוֹת. בִּרְצוֹתוֹ לְהִצְטַיֵן שׁוּב פַּעַם, קָפַץ רוֹבֶּרְט אֶל הַמַנְהִיג עַצְמוֹ. הַחַיָה הַזוֹעֶפֶת הִתְנַפְּלָה עַל הַנַעַר וְשָׁמְטָה אוֹתוֹ מֵעַל סוּסוֹ.

הַעַלְמָה מֶרִי צָעֲקָה בְּקוֹל פְּחָדִים וּבְתַחֲנוּנִים בְּעֵינֶיהָ הוֹשִׁיטָה יָדֶיהָ לְג’וֹן מַנְגֶלְס. לִירוֹת עַכְשָׁיו אִי־אֶפְשָׁר הָיָה, מִפְּנֵי שֶׁהַכַּדוּר הָיָה יָכוֹל לִפְגֹעַ בַּנַעַר. מִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, קָפַץ ג’וֹן מַנְגֶלְס מֵעַל סוּסוֹ, הוֹצִיא מֵאֲזוֹרוֹ מַאֲכֶלֶת־צַיִד, וּבְסַכְּנוֹ אֶת חַיֵי־עַצְמוֹ, הִתְנַפֵּל בְּכֹחַ עַל הַחַיָה וְתָקַע בְּמַהֲלוּמָה אַחַת אֶת הַסַכִּין יָשָׁר אֶל לִבָּהּ.

רוֹבֶּרְט, שֶׁנִפְטַר רַק בְּפֶצַע קַל, מִהֵר לְהַרְגִיעַ אֶת אֲחוֹתוֹ, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לְהִתְעַלְפוּת.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, מַר ג’וֹן, – אָמְרָה הַעַלְמָה, בְּהוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת הַיָּד הַקְטַנָה וְהָרוֹעֶדֶת.

וּבָזֶה נִגְמַר הַצַיִד. חַיוֹת הַקֶנְגוּרוּ, שֶׁנִשְׁאֲרוּ בְּלִי מַנְהִיגָם, נָפוֹצוּ לְכָל רוּחַ.

הַצַיָדִים חָזְרוּ לָאֲחוּזָה, וְשָׁם הָיְתָה מוּכָנָה בִּשְׁבִילָם סְעוּדָה יָפָה. בְּיִחוּד עָרַב לְחִכָּם הַמָרָק שֶׁל בְּשַׂר אַלְיוֹת הַקֶנְגוּרוּ. הַטַבָּח־הָאָמָן הִסְפִּיק לְבַשְׁלוֹ עַד לְסוֹף הָאֲרוּחָה, שֶׁאָרְכָה יוֹתֵר מִשָׁעָה. אַחֲרֵי קִנוּחַ הַסְעֻדָה, עָבְרָה כָּל הַחֲבוּרָה מֵחֲדַר־הָאֹכֶל הַמְהֻדָר, הַבָּנוּי בְּטַעַם עַתִּיק, אֶל הַטְרַקְלִין. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִצִיעָה לְלַווֹת אֶת הַמְזַמְרִים בְּנַגְנָהּ עַל הַפְּסַנְתֵּר. נֶעֱרֵךְ נֶשֶׁף מוּסִיקַלִי מְצֻיָן. בְּלִוְיַת נְגִינָתָהּ הָאֳמָנוּתִית שֶׁל הָאוֹרַחַת שָׁרוּ הַפֶּטֶרְסוֹנִים שִׁירִים אֲחָדִים מִיצִירוֹתֵיהֶם שֶׁל גוּנוֹ, וִיקְטוֹר מַסִי וְגַם שֶׁל הַגָאוֹן הַבִּלְתִּי מוּבָן עוֹד – רִיכַרְד וַנְגֶר. בְּאַחַת עֶשְׂרֶה בָּעֶרֶב הִגִישׁוּ תֵּה.

כַּיָדוּעַ, עוֹלִים הָאַנְגְלִים עַל יֶתֶר הָעַמִים גַם בַּבִּשׁוּל הַתֵּה. אֲבָל פַּגַנֶל רָצָה לְנַסוֹת אֶת הַתֵּה הָאוֹסְטְרָלִי. חָפְצוֹ נִתְמַלֵא. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִגִישׁוּ לוֹ סֵפֶל מָלֵא מִין נוֹזֵל הַדוֹמֶה לִדְיוֹ. בְּטָעֲמוֹ מִמֶנוּ, עִוָה הַגִּיאוֹגְרָף אֶת פָּנָיו. אֲבָל אַחַר־כָּךְ שָׁתָה אֶת הַסֵפֶל עַד הַטִפָּה הָאַחֲרוֹנָה, וְעוֹד הִלֵל אוֹתוֹ.

– אֱמֹר־נָא לִי, בְּטוּבְךָ, כֵּיצַד מְבַשְׁלִים אֶת הַתֵּה הַזֶה? – שָׁאַל פַּגַנֶל אֶת בַּעַל־הַבַּיִת.

– שָמִים חֲצִי קִילוֹ תֵּה בְּלִיטֶר אֶחָד מַיִם וּמַרְתִּיחִים אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שְׁנוֹת, – עָנָה מִיצֶ’ל – וּמִשׁוּם שֶׁעָלָה עַל דַעְתִּי, שֶׁאֶחָד מֵאוֹרְחַי הַיְקָרִים יִרְצֶה לִטְעֹם מִן הַתֵּה הַמְקוֹמִי, צִוִיתִי לְהָכִין אוֹתוֹ מִיָד אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה.

אַחֲרֵי חֲצוֹת הַלַיְלָה הָלְכוּ הָאוֹרְחִים אֶל חַדְרֵיהֶם הַמוּכָנִים לָהֶם. זֶה זְמַן רַב שֶׁלֹא שָׁכְבוּ בְּהַרְחָבָה כָּזוֹ וּבִמְנוּחָה כָּזוֹ.

כְּשֶׁנִפְרְדוּ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם מִן הָאֲדוֹנִים הַחֲבִיבִים הַלָלוּ, הִרְבּוּ הַתַּיָרִים לְהוֹדוֹת לָהֶם וְהִשְׁבִּיעוּ אוֹתָם, שֶׁיְבַקְרוּ בִּזְמַן מִן הַזְמַנִים אֶת מַלְקוֹלְם־קַסְטְל בִּסְקוֹטְלֶנְד.

לְאַחַר שֶׁבֵּית־הָאֲחוּזָה נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הַתַּיָרִים נָסְעוּ זְמַן רַב בְּשִׁטְחֵי־הָאֲחוּזָה. רַק אַחֲרֵי שְׁתֵּי שָׁעוֹת עָבְרוּ אֶת הַגָדֵר הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל גוֹטֶם.

וְשׁוּב הִתְחִילָה צִיָה פִּרְאִית, בִּלְתִּי מְעֻבֶּדֶת.

פֶּרֶק ז: הָאַלְפִּים הָאוֹסְטְרָלִיִּים

לְצַד דְרוֹמִית־מִזְרָחִית הִתְרוֹמְמָה שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה שֶׁל הָאַלְפִּים הָאוֹסְטְרָלִיִים. מֵרָחוֹק הָיְתָה שַׁלְשֶׁלֶת זוֹ דוֹמָה לִמְצוּדָה, שֶׁנֶעֶלְמָה בְּתוֹךְ הֶעָבִים בְּגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף וּמָאתַיִם מֶטֶר וְנִמְשְׁכָה לְאֹרֶךְ אַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר בְּעֵרֶךְ.

הַשָׁמַיִם הַקּוֹדְרִים מְכֻסֵי רִשְׁתוֹת־עָבִים, הֵאִירוּ וְחִמְמוּ רַק מְעַט, אָמְנָם מִעוּט הַחֹם הֵיטִיב לַתַּיָרִים, כִּי הַשָׁרָב הָיָה לָהֶם כְּבָר לְזָרָא, אֲבָל מֶזֶג הָאֲוִיר הַקוֹדֵר הִכְרִיחַ אוֹתָם לַחֲשֹׁשׁ מִפְּנֵי שִׁנוּי לְרָעָה. הַדֶרֶךְ בִּסְבִיבָה הֲרָרִית זוֹ נֶעֶשְׂתָה קָשָׁה. כְּפַעַם בְּפַעַם נִפְגְשׁוּ גְבָעוֹת מְכֻסוֹת עֲצֵי־גוּמִי. גְבָעוֹת אֵלוּ הָלְכוּ וְגָדְלוּ עַד לָאַלְפִּים עַצְמָם.

הַסוּסִים מָשְׁכוּ בְּקֹשִׁי רַב אֶת הַקָרוֹן הַגָּדוֹל וְהַכָּבֵד שֶׁבְּכָל רֶגַע חָרַק בְּכָל דְבָקָיו מִן הַתְּנוּדוֹת הָרַבּוֹת. דוֹמֶה הָיָה, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִתְפָּרֵק לַחֲלָקָיו.

ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַמַלָחִים רָכְבוּ לִפְנֵיהֶם וּפִלְסוּ לָהֶם דֶרֶךְ, בְּבָחֲרָם בִּמְקוֹמוֹת נוֹחִים יוֹתֵר לָעֲגָלָה שֶׁהָיְתָה מֻכְרָחָה לָלֶכֶת עֲקַלְקַלוֹת. הִיא הָיְתָה דּוֹמָה לָאֳנִיָה הָעוֹבֶרֶת בֵּין שִׂרְטוֹנִים וּסְלָעִים.

הָרוֹכְבִים נִקוּ אֶת הַדֶרֶךְ בְּגַרְזִנִים, כִּי הַשִׂיחִים הָיוּ סְבוּכִים וּמְפֻתָּלִים; בְּאֹפֶן אַחֵר אִי־אֶפְשָׁר הָיָה כְּלָל לַעֲבֹר דַרְכָּם. הַקַרְקַע הָיְתָה שֶׁל טִיט וְהֶחֱלִיקָה תַּחַת רַגְלֵי הַחַיוֹת וְהָאוֹפַנִים. הַדֶרֶךְ נֶחְסְמָה פַּעַם בִּגְבָעוֹת זְקוּפוֹת, פַּעַם בְּבוֹרוֹת עֲמֻקִים וּתְהוֹמוֹת, וּפַעַם בַּאֲגַמִים לֹא גְדוֹלִים אֲבָל עֲמֻקִים.

הַתַּיָרִים הַיְגֵעִים מְאֹד מִן הַמַעֲבָר הַקָשֶׁה, עָמְדוּ לְהַנֶפֶשׁ קֹדֶם מֵאֲשֶׁר בְּכָל יוֹם; הֵם בָּחֲרוּ לִמְקוֹם מְנוּחָתָם אֶת חוֹף הַנַחַל קוֹבּוּנְגַר, לְרַגְלֵי הָאַלְפִּים, בִּקְצֵה שְׁפֵלָה מְכֻסָה שִׂיחִים.

– כֵּן, עַל כָּרְחֲךְ תְּהֵא עוֹמֵד כָּאן וְתוֹהֶה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בְּהַרְאוֹתוֹ עַל רֶכֶס גָּבוֹהַּ הַמִּשְׁתַּקֵף עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הָאָפוֹר בְּשִׂרְטוּטִים כֵּהִים – כֵּיצַד נַגִיעַ לְשָׁם? בִּרְכִיבָה עַל הַסוּסִים אֶפְשָׁר עוֹד, אֲבָל לְהִתְרוֹמֵם עַל הִדוּרִים כָּאֵלֶה וּלְגֹבַהּ כָּזֶה בְּאוֹתָהּ תֵּבָה קַדְמוֹנִית – זוֹהִי שְׁאֵלָה קָשָׁה מְאֹד וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן כֵּיצַד לְפָתְרָה.

– גָבַרְנוּ עַל סַכָּנוֹת וּמַעֲצוֹרִים שׁוֹנִים, נִתְגַבֵּר, בְּעֶזְרַת הַשֵׁם, גַם עַל הַמַעֲצוֹר הַזֶה, שֶׁמִקָרוֹב לֹא יִהְיֶה אָיֹם כָּל־כָּךְ, – נִחֲמוֹ פַּגַנֶל – אוֹתְךָ, גְלֶנֶרְוַן חֲבִיבִי, מַפְחִיד הַשֵׁם “אַלְפִּים” עַצְמוֹ, אֲבָל לֹא הַשֵׁם הוּא הָעִקָר. בְּאוֹסְטְרַלְיָה יֶשְׁנָם גַם הָרֵי גְרַמְפְּיֶן וּפִּירֵינֵאִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת הֵם כֻּלָּם כְּאַיִן מוּל אֲחִיהֶם הָאֵירוֹפָּאִים וְהָאֲמֵרִיקָאִיִים. שֵׁמוֹת אֵלֶה נִשְׁנִים רַק עַל־יְדֵי עֲנִיוּת דִמְיוֹנָם שֶׁל הַגִיאוֹגְרָפִים וְשֶׁל אֵלֶה הַנוֹתְנִים רִאשׁוֹנָה שֵׁמוֹת לִמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי יְדוּעִים.

– וּבְכֵן, אַלְפִּים אֵלֶה אֵינָם כֹּה נוֹרָאִים כְּמוֹ הָאַלְפִּים הַשְׁוֵיצָרִיִים? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא רַק שֶׁאֵינָם כֹּה אֲיֻמִים, אֶלָא שֶׁאֵינָם נוֹרָאִים בִּכְלָל. תִּרְאִי, שֶׁאֲנַחְנוּ נַעֲבֹר אוֹתָם בִּמְהִירוּת וּבְלִי כָּל קֹשִׁי, מַמָשׁ כְּבַעָלֵי־כָּנָף.

– אֶפְשָׁר שֶׁרַק אַתָּה, תּוֹדוֹת לְפִזוּר־נַפְשְׁךָ, תַּעֲבֹר בִּמְעוּף אֶת הֶהָרִים הָאֵלֶה, – אָמַר הַמַיוֹר, – וּבְכֵן עָלֶיךָ לוֹמַר בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְלֹא בְּרַבִּים: אֲנִי אָעוּף.

– פִּזוּר הַנֶפֶשׁ! – קָרָא פַּגַנֶל, – בַּהֲנִיפוֹ יָדוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה – וְכִי עָשִׂיתִי בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה אֵיזֶה מִשְׁגֶה עַל־יְדֵי פִּזוּר־נַפְשִׁי? אֲנִי, כִּמְדֻמַנִי, שָׁמַרְתִּי אֶת מוֹצָא־פִּי בְּחָזְרִי אֶל “דוּנְקָן”. הַרְאֵנִי מִשְׁגֶה אֶחָד, שֶׁשָׁגִיתִי מֵאָז שׁוּבִי: אִם אֲנִי עַצְמִי נִלְכַּדְתִּי בְּפַח עַל־יְדֵי פִּזוּר נַפְשִׁי, אוֹ גָרַמְתִּי רָעָה לַאֲחֵרִים?… לְדַעְתִּי, הָיִיתִי לְמֻשְׁלָם מֵאָז שֶׁדָרְכָה רַגְלִי עַל אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה.

– אֱמֶת וְיַצִיב, – אִשְׁרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – וְיֵשׁ לְהִצְטַעֵר הַרְבֵּה עַל זֶה שֶׁנַעֲשֵׂיתָ לְמָתוּן, מִשׁוּם שֶׁפִּזוּר־הַנֶפֶשׁ כֹּה נָאֶה לְךָ.

– הַאֻמְנָם, גְבִרְתִּי? גַם אֲנִי אוֹמֵר כָּךְ, הֲתֵדְעִי? לִהְיוֹת מֻשְׁלָם בְּלִי חֶסְרוֹן – זֶה מֵבִיא לִידֵי שִׁעֲמוּם אֶת הָאִישׁ עַצְמוֹ וְגַם אֶת הָאֲחֵרִים… אֲבָל, חֲכּוּ־נָא מְעַט; בְּוַדַאי אֶעֱשֶׂה שׁוּב אֵלֶה תַּעֲלוּלִים, שֶׁיַזְכִּירוּ לָכֶם אֶת פַּגַנֶל הַקוֹדֶם! לוּלֵא זֹאת, אֶחְדַל לִהְיוֹת מַה שֶׁהִנְנִי בֶּאֱמֶת וְזֶה יִהְיֶה מַעֲצִיב מְאֹד.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ יוֹם, הַשְׁמִינִי לְיַנוּאַר, טִפְּסָה הָאֹרְחָה עַל הֶהָרִים, עָלוּ וְיָרְדוּ, עָלוּ וְיָרְדוּ, פְּעָמִים בָּאוּ אֶל בֵּין סְעִיפִים צָרִים וַעֲגוּמִים, וּפְעָמִים נִתְקְלוּ בְּקִיר זָקוּף הַחוֹסֵם דַרְכָּם, וְהָיוּ מֻכְרָחִים לַחֲזֹר וּלְחַפֵּשׂ דֶרֶךְ חֲדָשָׁה, בְּיִחוּד קָשֶׁה הָיָה לְהָסֵב כָּאן אֶת הַקָרוֹן הַגָדוֹל, וְתַיָרֵינוּ הָיוּ מֻכְרָחִים לְהַסִיעַ בְּעַצְמָם אֶת הָעֲגָלָה.

הַתַּיָּרִים הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד, כְּשֶׁרָאוּ פִּתְאוֹם בֵּין הֶהָרִים בַּיִת הַדוֹמֶה לְבֵית־מַרְזֵחַ, וְכַמוּבָן, מֵהַמִין הַגָרוּעַ בְּיוֹתֵר.

– מְעַנְיֵן לָדַעַת, לְשֵׁם מַה בָּנוּ כָּאן צְרִיף זֶה? – תָּהַהּ פַּגַנֶל – וְכִי יָסוּר אִישׁ לְכָאן? בְּשׁוּם אֹפֶן אֵין אֲנִי מֵבִין, מַה הִמְרִיץ אֶת בַּעַל־הַבַּיִת לְהִתְיַשֵׁב דַוְקָא כָּאן, בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם כָּזֶה.

– רַק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם נוֹדְדִים כָּמוֹנוּ – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּבַת־צְחוֹק – אֶכָּנֵס לְשָׁם וְאֶשְׁאַל לְמָקוֹם נוֹחַ יוֹתֵר לַעֲבֹר… אַיְרְטוֹן, הוֹלִיכֵנִי לְשָׁם!

הַמַלָח קָפַץ מָעַל דוּכָנוֹ וְהָלַךְ עַל יַד סוּסוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן.

בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים הַמִתְקָרְבִים, יָצָא בַּעַל הַמַרְזֵחַ לִקְרָאתָם. זֶה הָיָה אָדָם שָׁמַן, בָּא בַּיָמִים, בַּעַל פָּנִים זוֹעֲפוֹת, כַּנִרְאֶה, מֵרֹב שִׁכְּרוּת אוֹ מִפְּנֵי חַטָאִים אֲחֵרִים.

כְּשָׁמְעוֹ, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִקְנוֹת מִמֶנוּ כְּלוּם, אֶלָא שׁוֹאֲלִים לַדֶרֶךְ, הִתְחִיל לַעֲנוֹת בְּגַסוּת וְרַק בַּהֲבָרוֹת בּוֹדְדוֹת, בְּכָל זֹאת נוֹדַע לַשׁוֹאֲלִים מַה שֶׁרָצוּ לָדַעַת.

בְּהַפְנוֹתוֹ סוּסוֹ, רָאָה פִּתְאֹם גְלֶנֶרְוַן עַל הַגָדֵר הַקְטַנָה שֶׁלְיַד הַצְרִיף, מוֹדָעָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִתְפֹּשׂ אֶת הַפּוֹשְׁעִים הַנִמְלָטִים מִפֶּרְת, אוֹ מִי שֶׁיוֹדִיעַ אֶת מְקוֹם הִמָצְאָם, אוֹ מִי שֶׁיַסְגִיר אֶת רֹאשׁ־הַשׁוֹדְדִים בֶּן־ג’וֹיז – יְקַבֵּל פְּרָס שֶׁל מֵאָה לִירוֹת שְׁטֶרְלִינְג.

– כֵּן, נָבָל זֶה רָאוּי לִתְלִיָה! – אָמַר הַלוֹרְד בְּקָרְאוֹ אֶת הַמוֹדָעָה.

– וְגַם לֹא רַע כְּלָל לְקַבֵּל מֵאָה לִירוֹת שְׁטֶרְלִינְג – הוֹסִיף אַיְרְטוֹן.

– בַּעַל־בַּיִת זֶה נִרְאֶה לִי חָשׁוּד מְאֹד, – הוֹסִיף גְלֶנֶרְוַן, – אֲנִי לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לְהִזְדַמֵן אִתּוֹ בִּיחִידוּת בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

– כֵּן, צָדַקְתָּ, הוֹד מַעֲלָתְךָ; עַל־פִּי מַרְאֵהוּ, אֵינוֹ דּוֹמֶה כְּלָל לְגֶ’נְטֶלְמֶן, – אָמַר אַיְרְטוֹן.

בְּהִשְׁתַּמְשׁוֹ בְּהוֹרָאוֹתָיו שֶׁל בַּעַל הַמַרְזֵחַ, הִפְנָה אַיְרְטוֹן אֶת הַקָרוֹן לַדֶרֶךְ הַצָרָה הַמִתְפַּתֶּלֶת בְּשִׁפּוּעַ הָהָר. אֲבָל הָעֲלִיָה הָיְתָה שָׁם קָשָׁה מְאֹד. בִּקְצַת מְקוֹמוֹת הָיוּ הַתַּיָרִים מֻכְרָחִים לְהַתִּיר אֶת הַשְׁוָרִים וְלִרְתֹּם בַּקָרוֹן אֶת עַצְמָם, וְאָז יָצְאוּ הַגְבִירוֹת מֵהַקָרוֹן וְשָׁמְרוּ עַל הַסוּסִים וְהַשְׁוָרִים יַחַד עִם רוֹבֶּרְט. וְלִפְעָמִים הָיוּ מֻכְרָחִים לִרְתֹּם אֶל הַקָרוֹן גַם אֶת הַסוּסִים לִהְיוֹת לְעֵזֶר לַשְׁוָרִים.

בַּצָהֳרַיִם נָפַל פִּתְאֹם סוּסוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי וְלֹא קָם עוֹד. סִבַּת אָסוֹן זֶה הָיְתָה בִּלְתִּי מוּבָנָה כְּלָל וְהֵבִיאָה אֶת כֻּלָם בִּמְבוּכָה. אֶפְשָׁר שֶׁהַסוּס הַתְיַגַע מְאֹד אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה מִכְּבָר וְאִישׁ לֹא הִרְגִישׁ בָּזֶה וְלֹא יָדַע. לְהַכִּיר אֶת הַדָבָר עַל־פִּי חִיצוֹנִיוּתוֹ בִּלְבַד הָיָה אִי־אֶפְשָׁר.

– כַּנִרְאֶה, פָּקַע אֶחָד מֵעוֹרְקָיו מֵרֹב הִתְאַמְצוּת, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, זֶה אֶפְשָׁרִי, – אָמַר אַיְרְטוֹן.

– עֲלֵה אַתָּה עַל סוּסִי, – אָמַר רֹאשׁ הַמִשְׁלַחַת אֶל הַמַלָח, – וַאֲנִי אֵשֵׁב בַּקָרוֹן.

מְיוּלְרֶדִי לֹא הִתְנַגֵד וְעָלָה עַל הַסוּס שֶׁהִצִיעוּ לוֹ בִּמְקוֹם סוּסוֹ, שֶׁעַל פִּגְרוֹ הִסְתּוֹבְבוּ כְּבָר הַרְבֵּה עוֹפוֹת טוֹרְפִים, וְהַלוֹרְד יָשַׁב בַּקָרוֹן.

שַׁלְשֶׁלֶת הָאַלְפִּים הָאוֹסְטְרָלִיִים אֵינָהּ רְחָבָה בְּיוֹתֵר, לֹא יוֹתֵר מִשְׁלשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וִידִידֵינוּ יָכְלוּ לַעֲבֹר אוֹתָם בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי יָמִים, אִלְמָלֵא הָיָה אִתָּם הַקָרוֹן הַכָּבֵד הַזֶה שֶׁהִכְבִּיד מְאֹד.

בַּעֲשִׂירִי לְיַנוּאַר הִגִיעוּ לַנְקוּדָה הַגְבוֹהָה בְּיוֹתֵר וְשָׁם מָצְאוּ מִישׁוֹר, שֶׁבְּעָמְדָם עָלָיו הָיָה חוּג מֶבָּטָם רָחָב מְאֹד.

בַּצָפוֹן הִבְרִיקוּ מֵי הָאֲגָם אוֹמֵאוֹ, שֶׁעֲלֵיהֶם הִתְעוֹפְפוּ סִיעוֹת שֶׁל עוֹפוֹת הַמַיִם. מֵאֲחוֹרֵי הָאֲגָם הִשְׂתָּרְעוּ מִישׁוֹרֵי מָרֵי. דָרוֹמָה הָיוּ הַכָּרִים הַיְרֹקִים שֶׁל זִ’יפְּסְלֶנְד – חֶבֶל עָשִׁיר בְּזָהָב, בִּיעָרִים וּבִשְׂדוֹת־מִרְעֶה רַבִּים וְטוֹבִים, שֶׁעוֹד לֹא חָלוּ בָּהֶם יְדֵי אָדָם, וְצוּרָתָם הַקְדוּמָה עוֹד לֹא נִפְגְמָה וְלֹא נִטְלָה מֵהֶם. שָׁם עוֹד לֹא שָׁלְלוּ בְּנֵי־הָאָדָם מִן הַטֶבַע אֶת יָפְיוֹ; עוֹד לֹא נִשְׁמְעָה מַהֲלוּמַת הַגַרְזֶן בַּיְעָרִים; מֵימֵי הַנְהָרוֹת וְהָאֲגַמִים עוֹד לֹא הִתְנוֹעֲעוּ מִמְשׁוֹטִים; לֵב הֶהָרִים עוֹד לֹא נֶחְפַּר בְּאֵת וּבְמַכּוֹשׁ; וּמַחֲרֵשָׁה עוֹד לֹא בִּתְּקָה אֶת הָאֲדָמָה הַשְׁחוֹרָה וְהַדְשֵׁנָה. שָׁם עוֹד מָשְׁלוּ הַמְנוּחָה הַקְדוּמָה וְדוּמִיַת־הַהוֹד, הַמְלֵאוֹת חֶמְדַת שִׁירָה.

קַוֵי הָאַרְגָמָן שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת, שֶׁפָּרְצוּ דֶרֶךְ הֶעָבִים הַקַלִים הֶאְדִימוּ אֶת שִׂיאֵי הֶהָרִים, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁזִ’פְּסְלֶנְד הָיְתָה כְּבָר שְׁקוּעָה בַּעֲלָטָה בִּלְתִּי חֲדוּרָה שֶׁל הַלַיְלָה שֶׁפָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו עָלֶיהָ.

– לְמַעְלָה – אוֹר וּלְמַטָה – חֹשֶׁךְ, – אָמַר פַּגַנֶל – כָּכָה הֵם גַם חַיֵינוּ: כְּכָל אֲשֶׁר יַמְרִיא רוּחַ הָאָדָם, כֵּן יִגְדַל הָאוֹר, וּכְכָל אֲשֶׁר יֵרֵד מַטָה, כֵּן תַּעֲטֶה אוֹתוֹ הַחֲשֵׁכָה…

הַמְלֻמָד הוֹסִיף עוֹד זְמַן רַב לְדַבֵּר בִּמְלִיצוֹת יָפוֹת עַל נוֹשֵׂא חָשׁוּב זֶה. אֲבָל הַנוֹאֵם עַצְמוֹ טָבַע עַד מְהֵרָה בָּעֲלָטָה, כְּאִלוּ נָפַל לְאֵיזוֹ תְּהוֹם שֶׁאֵין לָהּ תַּחְתִּית. וְאָז, לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ אֶת כֻּלָם בְּלֵיל־מְנוּחָה, נִכְנַס אֶל הָאֹהֶל, הִתְעַטֵף בְּאַדַרְתּוֹ וְנִשְׁתַּקַע מִיָד בְּשֵׁנָה חֲזָקָה כְּאָדָם שֶׁאֵין לִבּוֹ נוֹקְפוֹ עַל שׁוּם חֵטְא וְשׁוּם רַעְיוֹן שֶׁל סַכָּנָה אֵינוֹ מַרְגִיז אֶת מְנוּחָתוֹ.

לְאַחַר שֶׁלָנוּ הַתַּיָרִים עַל הָרֶכֶס הָאַחֲרוֹן שֶׁל שַׁלְשֶׁלֶת הָאַלְפִּים, הִתְחִילוּ בַּבֹּקֶר הַשֵׁנִי, בְּאַחַד־עָשָׂר לְיַנוּאַר, לָרֶדֶת אֶל הַשְׁפֵלָה, בְּצָהֳרַיִם הִכְרִיחָם בָּרָד חָזָק לְחַפֵּשׂ לָהֶם מָנוֹס בֵּין הַסְלָעִים.

הַבָּרָד הָאוֹסְטְרָלִי שׁוֹנֶה מִן הָאֵירוֹפָּאִי בְּגָדְלוֹ וּבְצוּרָתוֹ. בְּשָׁאוֹן גָדוֹל נָפַל מִן הַשָׁמַיִם הָאֲפֵלִים נָהָר שֶׁל גוּשִׁישֵׁי קֶרַח כְּבֵדִים. פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט חָפְצוּ לְנַסוֹת לַעֲמֹד תַּחְתָּיו, אֲבָל מֻכְרָחִים הָיוּ לְהוֹדוֹת מִיָד שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְבּוֹנֵן בְּבָרָד זֶה רַק מִתַּחַת מִכְסֵה הַסְלָעִים וְלֹא לַעֲמֹד תַּחְתָּיו בַּחוּץ. לְאַחַר שֶׁקִבְּלוּ מַהֲלוּמוֹת חֲזָקוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל הַגוּשִׁישִׁים, נֶחְפְּזוּ לְהִסְתַּתֵּר תַּחַת מַחֲסֵה הַסְלָעִים.

חֵלֶק אֶחָד מִן הַקָרוֹן לֹא יָכֹל לָבוֹא אֶל תַּחַת תִּקְרַת הַסֶלַע וְכָל מִכְסֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ חֵלֶק נִתְבַּקַע. לְאָשְׁרָן, לֹא הֻכּוּ הַגְבִירוֹת בִּירִיּוֹת שָׁמַיְמִיוֹת אֵלוּ וְנִפְטְרוּ בְּפַחַד בִּלְבָד.

עָבְרָה יוֹתֵר מִשָׁעָה עַד שֶׁהָאֹרְחָה יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ דַרְכָּה בְּשִׁפּוּעֵי הֶהָרִים שֶׁנַעֲשׂוּ חֲלָקִים מְאֹד מִן הַשִׁכְבָה הֶעָבָה שֶׁל רִגְבֵי הַבָּרָד, שֶׁהִתְחִיל לְהִמַס. בְּעָמָל רַב עָלָה בִּידֵיהֶם לְהוֹרִיד אֶת הַקָרוֹן מִן הַמַדְרֵגוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הָאַלְפִּים, כִּי עֲצֵי הָאַשׁוּחַ שֶׁצָמְחוּ שָׁם לָרֹב הִכְבִּידוּ עַל הַיְרִידָה מְאֹד. וְרַק לָעֶרֶב הִסְפִּיקָה כָּל הָאֹרְחָה לָרֶדֶת וּלְהַשִׂיג אֶת הַמִישׁוֹר. וְכָאן, לְרַגְלֵי הָאַלְפִּים, לָנוּ הַלַיְלָה.

בִּשְׁנֵים עָשָׂר לְיַנוּאַר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, קָמוּ הַתַּיָרִים בְּפָנִים צוֹהֲלוֹת וְלֵב שָׂמֵחַ. הֵם יָדְעוּ שֶׁאֵינָם רְחוֹקִים עוֹד מִן הַמָקוֹם שֶׁקָרָה שָׁם הָאָסוֹן לִ“בְּרִטַנְיָה”, וְשָׁם יוּכְלוּ בְּוַדַאי לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וּלְרַעְיוֹן זֶה שָׁכְחוּ כָּל מַה שֶׁנָשְׂאוּ וְסָבְלוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֵת שֶׁל נְדוּדֵיהֶם הָאֲרֻכִּים עַל פְּנֵי הַמַיִם וְהַיַבָּשָׁה.

עַל שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, לְאֵיזֶה צַד עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת בַּמִישׁוֹר, יָעַץ אַיְרְטוֹן לָלֶכֶת בַּדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה יָשָׁר לְמֶלְבֶּרְן. מִלְבַד זֶה עָמַד עַל דַעְתּוֹ, שֶׁצָרִיךְ לִשְׁלֹחַ מִיָד פְּקוּדָה לְ“דוּנְקָן” לָבוֹא אֶל הַחוֹף, מִשׁוּם שֶׁאֶפְשָׁר הַדָבָר שֶׁהָאֳנִיָה תִּהְיֶה נְחוּצָה לָהֶם לָשׁוּט בָּהּ מִסָבִיב בַּמִפְרָץ.

פַּגַנֶל הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַמַלָח שֶׁנָחוּץ הַדָבָר שֶׁהָאֳנִיָה תִּהְיֶה קְרוֹבָה לָהֶם, כְּדֵי לִהְיוֹת מוּכָנָה לְמִקְרִים בִּלְתִּי צְפוּיִים מֵרֹאשׁ. גְלֶנֶרְוַן פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַשְׂעִפִּים וְלֹא יָדַע מַה לְהַחְלִיט, וּבְוַדַאי הָיָה בָּא תַּחַת הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן הַנִתְמָךְ עַל יְדֵי פַּגַנֶל, אִלְמָלֵא הַמַיוֹר, שֶׁפָּתַר אֶת הַשְׁאֵלָה הַזֹאת בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי.

– וְאֶת מִי אֵפוֹא עָלֵינוּ לִשְׁלֹחַ עִם הַפְּקוּדָה לְ“דוּנְקָן”? – שָׁאַל הַמַיוֹר – כַּמּוּבָן, אָנוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ אֶת אַיְרְטוֹן, מִשׁוּם שֶׁאֵין אִישׁ מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ אֶת הַדֶרֶךְ שָׁמָה, חוּץ מִמֶנוּ; אֲבָל גַם הַדֶרֶךְ אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד יְדוּעָה רַק לוֹ. וּבְכֵן אִם נִשְׁלַח אֶת אַיְרְטוֹן, נִשָׁאֵר בְּלִי מוֹרֵה דֶרֶךְ, וּמִי יְבִיאֶנוּ אֶל הַמִפְרָץ? וְעוֹד, וְזֶה הָעִקָר: מִי יַרְאֶה לָנוּ אֶת מְקוֹם אֲסוֹנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”? לֹא, לְדַעְתִּי, אַיְרְטוֹן נָחוּץ לָנוּ כָּאן, וְחוּץ מִמֶנוּ אֵין אֶת מִי לִשְׁלֹחַ. וְלָכֵן סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין לָנוּ גַם מַה לַחֲשֹׁב עַל דְבַר “דוּנְקָן” לְעֵת עַתָּה. לְאַחַר שֶׁנַגִיעַ מְחוֹז חֶפְצֵנוּ, נִרְאֶה מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הָיָה הַפַּעַם תְּמִים־דֵעִים עִם הַמַיוֹר, כִּי מָצָא שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ גַם מִטִיפוֹלְד, וְעַכְשָׁיו אֵין כָּל צֹרֶךְ בָּזֶה וְגַם לֹא טוֹב לִשְׁלֹחַ מֵהֶם אֶת אַיְרְטוֹן.

גְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתָם שֶׁל הַמַיוֹר וְרַב־הַחוֹבֵל, זֹאת אוֹמֶרֶת: לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד עַל־פִּי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

מַכְּס נַבְּס רָאָה מִיָד שֶׁזֶה הָאַחֲרוֹן לֹא שָׂבַע רָצוֹן כְּלָל מִזֶה שֶׁעֲצָתוֹ נִדְחֲתָה; אֲבָל הַמַיוֹר הַזָהִיר לֹא גִלָה כְּלוּם. הוּא הֶחְלִיט לְהַחֲרִישׁ עַד עֵת־מוֹעֵד וּלְהִתְחַקוֹת עוֹד יוֹתֵר עַל שָׁרְשֵׁי רַגְלֵי הַמַלָח.

הַמִישׁוֹר נִמְשַׁךְ בְּשִׁפּוּעַ לֹא גָדוֹל לְצַד מִזְרָח. חַד־גוֹנִיוּתוֹ הָשְׁבְּתָה רַק לִפְעָמִים עַל יְדֵי קְבוּצוֹת מִימוֹזוֹת, עֲצֵי גוּמִי וְעֵצִים אֲחֵרִים. וּכְפַעַם בְּפַעַם נֶחְסְמָה הַדֶרֶךְ בִּפְלָגִים, נְחָלִים וּמַעְיָנוֹת, הַמְכֻסִים מִסָבִיב בְּשִׂיחִים וּקְנֵי־סוּף.

בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת נִפְגְּשׁוּ בְּעֶדְרֵי קֶנְגוּרוּ וְקָזוּאָרִים, אֲבָל הַתַּיָרִים לֹא שָׂמוּ לֵב לָהֶם כְּלָל, כִּי הַסוּסִים הָיוּ יְגֵעִים מְאֹד, וְלֹא יָכְלוּ גַם לַחֲשֹׁב עַל דְבַר צַיִד.

הַשָׁרָב הָיָה נוֹרָא. הָאֲוִיר הָיָה רְווּי־חַשְׁמַל, בְּכָל מְלֹא הֶחָלָל שָׂרְרָה דוּמִיָה שְׁלֵמָה וּמָחְלָטָה, הַשְׁכִיחָה לִפְנֵי סוּפָה כְּבֵדָה.

בִּכְבֵדוּת הִתְנַהֵל הַקָרוֹן, אֲשֶׁר גֵרָה אֶת הָעֲצַבִּים בְּנִדְנוּדָיו, חֲרִיקָתוֹ וּשְׁרִיקָתוֹ, הַסוּסִים הָלְכוּ מוּרְדֵי־רֹאשׁ.

בְּמָקוֹם אֶחָד פָּגְשׁוּ בְּדַרְכָּם יַעַר שָׁלֵם שֶׁל צִמְחֵי שָׁרָךְ דוֹמִים לְעֵצִים, שֶׁגָבְעָם הִגִיעַ עַד תִּשְׁעָה מֶטְרִים. הָרוֹכְבִים וְהַקָרוֹן עָבְרוּ בֵּינֵיהֶם בְּנָקֵל. תַּחַת צַמְרוֹת הַשָׁרָךְ הַדוֹמוֹת לְמִטְרִיוֹת הָיָה קָרִיר, וְהַנְשִׁימָה הָיְתָה קַלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם. פַּגַנֶל הִבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי תַּעֲנוּגוֹ בְּקוֹל רַם כָּזֶה, שֶׁהֶחֱרִיד סִיעָה שְׁלֵמָה שֶׁל תֻּכִּיִים יָפִים שֶׁצָרְחוּ וְעָפוּ לָהֶם וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן.

הַגִיאוֹגְרָף הוֹסִיף לְהִתְפַּעֵל וּלְהִתְרַגֵּשׁ, וְהִנֵה פִּתְאֹם נָפַל גַם סוּסוֹ, כְּסוּסוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי, אַרְצָה וְלָחַץ בְּנָפְלוֹ אֶת רוֹכְבוֹ.

חֲבֵרָיו מִהֲרוּ אֵלָיו לְעֶזְרָה.

– מַה אִתְּךָ, פַּגַנֶל? – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּקָפְצוֹ מִתּוֹךְ הַקָרוֹן – הַמַרְגִישׁ אַתָּה אֵיזוֹ חֻלְשָׁה מִן הַשָׁרָב?

– לֹא… לִי… לֹא כְלוּם… רַק לְסוּסִי, כַּנִרְאֶה, לֹא טוֹב בֶּאֱמֶת – עָנָה הַמְלֻמָד בְּהִשְׁתַּדְלוֹ לַחֲלֹץ אֶת רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת מֵהַדָרְבָּנוֹת.

– לְסוּסְךָ?

– כֵּן… הִנֵה! הוּא כְּבָר מֵת!… כֵּן, בְּרִיָה עֲלוּבָה!

– הַסוּס הֻכָּה, כַּנִרְאֶה, עַל יְדֵי בָּרָק בִּלְתִּי נִרְאֶה וְנָפַל מֵת לָאָרֶץ.

הַהִתְבּוֹנְנוּת בַּסוּס הַמֵת לֹא יָכְלָה לְבָאֵר אֶת סִבַּת מוֹתוֹ הַפִּתְאוֹמִי.

– מַה מוּזָר כָּל זֶה! – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס – הַסוּס הַשֵׁנִי כְּבָר מֵת מִיתָה מְשֻׁנָה וְחִידָתִית כָּזוֹ.

– כֵּן, מוּזָר, מוּזָר מְאֹד! – אָמַר מַכְּס נַבְּס שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו וְהֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ – זֶה בִּלְתִּי מוּבָן כְּלָל… וְגַם חָשׁוּד.

– שֶׁמָא מַגֵפָה הִיא זוֹ? – הִבִּיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַשְׁעָרָתוֹ – אִם כֵּן, יִהְיֶה לָנוּ עוֹד הָעֹנֶג לְהִשָׁאֵר בְּלִי סוּסִים וּבְלִי שְׁוָרִים, וְנִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת רַגְלִי וְלָשֵׂאת עַל שִׁכְמֵנוּ אֶת כָּל מִטְעָנֵנוּ… אָנוּ הַגְבָרִים נוּכַל עוֹד אֵיךְ שֶׁהוּא לְהִתְגַבֵּר עַל מִכְשׁוֹל זֶה. אֲבָל הַנָשִׁים מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶן?

בָּעֶרֶב נָפַל גַּם סוּסוֹ שֶׁל וִילְסוֹן וְאַחַד הַשְׁוָרִים פָּשַׁט גַם הוּא אֶת רַגְלָיו. נִשְׁאֲרוּ רַק אַרְבָּעָה סוּסִים וּשְׁלשָׁה שְׁוָרִים. הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, כַּנִרְאֶה, נִתְאַמְּתָה. עַד לְמִפְרָץ טִיפוֹלְד הָיוּ עוֹד מֵאָה קִילוֹמֶטֶר. אֶת גְלֶנֶרְוַן וְג’וֹן מַנְגֶלְס הִטְרִידָה מְאֹד הַמַחֲשָׁבָה, כֵּיצַד תַּעֲבֹרְנָה הַנָשִׁים דֶרֶךְ אֲרֻכָּה כָּזוֹ, כְּשֶׁתִּפֹּלְנָה שְׁאָר הַבְּהֵמוֹת.

– נְקַוֶה שֶׁהַמַגֵפָה לֹא תִּדְרֹשׁ עוֹד קָרְבָּנוֹת חֲדָשִׁים, – אָמַר הַלוֹרְד – מַהִי דַעְתְּךָ, אַיְרְטוֹן, מַהִי הֵסִבָּה?

– אֲנִי אֵינִי מֵבִין כְּלָל אֶת סִבַּת הַמַגֵפָה הַחִידָתִית הַזוֹ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עֲנֵה הַלָז – הַחַיוֹת נִרְאוֹת דַוְקָא בְּרִיאוֹת, עֵינֵיהֶן וּלְשׁוֹנָן – כַּשׁוּרָה. שׁוּם הַשְׁעָרָה אַחֶרֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מִלְבַד סִבַּת הָעַיְפוּת הַבָּאָה מֵהִתְאַמְצוּת יְתֵרָה.

הַנִשְׁאָרִים בְּלִי סוּסִים הִמְשִׁיכוּ דַרְכָּם רַגְלִי. כְּשֶׁעָיְפוּ – הִזְמִינָה אוֹתָם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה חֲלִיפוֹת אֶל הַקָרוֹן.

אֶת הַלַיְלָה בִּלוּ תַּחַת קְבוּצַת שְׁרָכִים שֶׁמִתַּחַת לְמִטְרִיוֹתֵיהֶם הִתְעוֹפְפוּ בַּאֲוִיר עֲטָלֵפִים רַבִּים, הַדוֹמִים בְּמַרְאֵיהֶם לְשׁוּעָלִים, וְלָכֵן מְכַנִים אוֹתָם בְּשֵׁם חַיָה זוֹ בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

הַשְׁלשָׁה־עָשָׂר לְיַנוּאַר עָבַר עֲלֵיהֶם בְּלִי כָּל מְאֹרָעוֹת מְיֻחָדִים. גַם מִן הַסוּסִים וְגַם מִן הַשְׁוָרִים לֹא נָפַל אַף אֶחָד בַּיוֹם הַהוּא, וְהַכֹּל הָיָה כַּשׁוּרָה. פַּגַנֶל שֶׁהָיָה בְּמַצַב־רוּחַ טוֹב, בִּדַח אֶת כָּל הָעֵדָה בִּמְשָׁלָיו הַפִּיּוּטִיִים וּבְהֶעָרוֹתָיו הַחֲרִיפוֹת עַל כָּל מַה שֶׁפָּגְשׁוּ בְּדַרְכָּם.

הָיָה חַם מְאֹד. וְהַתַּיָרִים בִּקְשׁוּ בְּכָל פַּעַם מֵאֵת אוֹלְבִּינֶט מַשְׁקָאוֹת קָרִים, שֶׁהָיָה מֵכִין מִזְמַן לִזְמַן מִפֵּרוֹת וּמַיִם.

בָּא הָעֶרֶב. הָאֹרְחָה חָשְׁבָה לְבַלוֹת אֶת הַלַיְלָה עַל חוֹף הַסְנוֹבִּי, נָהָר גְּדוֹל הַמִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט דָרוֹמָה לְמֶלְבֶּרְן.

בָּאֹפֶק הִתְאַבֵּךְ עֲרָפֶל שֶׁהֵעִיד עַל קִרְבַת הַנָהָר. לְעֵינֵיהֶם הִשְׂתָּרְעָה בִּקְעָה מְכֻסָה צְמָחִים.

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אוֹתָהּ, בָּאָה הָאֹרְחָה לְתוֹךְ יַעַר לֹא גָדוֹל, אֲבָל לִנְסֹעַ בּוֹ הָיָה אִי־אֶפְשָׁר בְּשֶׁל אַדְמַת הַטִיט הָרְטֻבָּה. הַקָרוֹן נֶעֱצַר פִּתְאֹם.

– וּמַה קָרָה שׁוּב? – שְׁאַל הַלוֹרְד בַּחֲרָדָה.

– הַשְׁוָרִים טָבְעוּ בַּבֹּץ, – עָנָה אַיְרְטוֹן, – אִי־אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ הָלְאָה.

– בְּאֹפֶן כָּזֶה נָלוּן כָּאן הַלַיְלָה, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, זֹאת הִיא הָעֵצָה. וּבֹקֶר וְנֵדַע מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, – אָמַר גַם הַמַיוֹר.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַיוֹם כְּבָר נָטָה לַעֲרֹב, בְּכָל זֹאת לֹא נִתְמָעֵט הַחֹם כָּל עִקָר. הָאֲוִיר הַכָּבֵד לָחֵץ וְחִנֵק. בָּאֹפֶק הִבְהֲבוּ בְּרָקִים בְּהִירִים.

לְאַיְרְטוֹן וְלַמַלָחִים עָלָה בְּקֹשִׁי רַב לְהוֹצִיא אֶת הַשְׁוָרִים שֶׁטָבְעוּ עַד לְבִרְכֵּיהֶם.

– בַּמֶה נְכַלְכְּלֵם כָּאן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּהַרְאוֹתוֹ עַל הַבְּהֵמוֹת, – כָּאן, כִּמְדֻמַנִי, אֵין עֵשֶׂב כְּלָל.

– אַל תַּחְשֹׁשׁ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה אַיְרְטוֹן, – בִּמְקוֹם שֶׁיֵשׁ שָׁרָךְ, שָׁם יֵשׁ גַם אֹכֶל לַסוּסִים וְלַשְׁוָרִים. אֲנִי יוֹדֵעַ צֶמַח אֶחָד הַנִמְצָא בִּיעֲרִים אֵלֶה הַמְשַׁמֵשׁ אֹכֶל מְצֻיָן לַבְּהֵמוֹת.

– אַתָּה הִנְךָ אָדָם מְצֻיָן, אַיְרְטוֹן, – הַלֵל אוֹתוֹ רֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת בְּפָנָיו – בִּלְעָדֶיךָ לֹא הָיִינוּ מוֹצְאִים אֶת יָדֵינוּ וְרַגְלֵינוּ. וְאַתָּה עוֹדְךָ מִתְעַקֵשׁ וְדוֹרֵשׁ שֶׁנִשְׁלָח אוֹתְךָ לְמֶלְבֶּרְן!

– מַר פַּגַנֶל יוֹדֵעַ אֶת אוֹסְטְרַלְיָה לֹא פָּחוֹת מִמֶנִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, – הֵעִיר הַמַלָח בְּעַנְוְתָנוּת.

אֲבָל הַגִיאוֹגְרָף מִהֵר לְהָעִיר, שֶׁהוּא לֹא הָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת מוֹרֵה־דֶרֶךְ בִּפְנִים הָאָרֶץ שֶׁנֶחְקְרָה וְצֻיְרָה רַק מְעַט עַל הַמַפּוֹת.

– אִם אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת אוֹסְטְרַלְיָה, – הוֹסִיף, – זֶהוּ רַק בְּשִׂרְטוּטֶיהָ הַכְּלָלִיִים, אֲבָל לֹא לְכָל פְּרָטֶיהָ.

הוּא עוֹד רָצָה לְהַרְבּוֹת לְדַבֵּר בְּעִנְיַן זֶה, אֲבָל הוֹדָעָתוֹ שֶׁל אוֹלְבִּינֶט שֶׁהָאֲרוּחָה מוּכָנָה, הִכְרִיחָה אוֹתוֹ לִזְכֹּר גַם אֶת קֵבָתוֹ, שֶׁדָרְשָׁה זֶה מִכְּבָר אֶת חֶלְקָהּ.

בְּעֶשֶׂר בָּעֶרֶב שָׁכְבוּ כֻּלָם עַל מִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם. הָיְתָה אֲפֵלָה כְּבֵדָה. הַחֹם הָיָה גָדוֹל מִנְשׂא. מִסָבִיב שָׂרְרָה דוּמִיַת מָוֶת, לֹא נִשְׁמַע אַף רַחַשׁ, עָנָף לֹא הִתְנוֹעֵעַ, רַק מִמֶרְחַקִים נִשְׁמְעוּ צְרִיחוֹת עֲגוּמוֹת שֶׁל אֵיזֶה עוֹף.

בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה, הֵקִיץ פִּתְאֹם הַמַיוֹר לְאֵיזֶה אוֹר שֶׁגֵרָה אֶת עֵינָיו.

מַכְּס נַבְּס שָׁכַב קָרוֹב לְפֶתַח הָאֹהֶל וּפָנָיו כְּלַפֵּי חוּץ, וְלָכֵן הִפְרִיעַ לוֹ הָאוֹר בִּשְׁנָתוֹ.

זֶה הָיָה, לִכְאוֹרָה, לֹא אוֹר, אֶלָא אֵיזֶה נֹגַהּ מוּזָר בֵּין הָעֵצִים, כְּאִלוּ פְּנֵי הַמַיִם הוּאֲרוּ בָּאוֹר הַיָרֵחַ.

– המ!… אֵין זֶה אֶלָא אֹדֶם פְּנֵי הָרָקִיעַ מִפְּנֵי אֵיזוֹ שְׂרֵפָה – אָמַר מַכְּס נַבְּס אֶל עַצְמוֹ. אָז עָמַד וְיָצָא מִן הָאֹהֶל. אֲבָל עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הָאָפֶל לֹא הָיָה שׁוּם סִימָן שֶׁל תַּבְעֵרָה. בִּרְצוֹתוֹ לְהִוָדַע סִבַּת הַדָבָר, שָׂם הַמַיוֹר פָּנָיו לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִשָׁם יָצָא הַנֹגַהּ הַמוּזָר. וּמַה גָדֵל תִּמְהוֹנוֹ, כְּשֶׁרָאָה אֲגוּדַת־פִּטְרִיּוֹת גְדוֹלה שֶׁהֵאִירָה כְּמוֹ בְּאֵיזֶה אוֹר פְּנִימִי…

תּוֹפָעָה מוּזָרָה זוֹ לָקְחָה אֶת לִבּוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁעָמַד לְפָנֶיהָ כְּנָטוּעַ וְהִתְעַנֵּג עַל הַנֹגַהּ הַנִפְלָא.

בְּדַעְתּוֹ, עַד כַּמָה יִתְעַנֵג עַל תּוֹפָעָה זוֹ פַּגַנֶל הַמִתְעַנְיֵן בַּכֹּל, רָצָה כְּבָר הַמַיוֹר לָלֶכֶת וּלְהָעִיר אוֹתוֹ מִשְׁנָתוֹ. וְהִנֵּה פִּתְאֹם נִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחַר תּוֹפָעָה אַחֶרֶת הַמְעַנְיֶנֶת לֹא פָּחוֹת מִן הָרִאשׁוֹנָה.

נִדְמֹה נִדְמָה לוֹ שֶׁבַּיַעַר מִתְגַנְבִים אֲנָשִׁים. הוּא נָסוֹג מִן הַמָקוֹם הַמוּאָר, וְהִתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בַּחֲשֵׁכָה, וּבֶאֱמֶת רָחֲשׁוּ שָׂם אֵלוּ דְמוּיוֹת חֲשׁוּדוֹת; תַּחַת רַגְלֵיהֶם חָרְקוּ הַשִׂיחִים, וּמִתּוֹךְ הַדְמָמָה הָעֲמֻקָה נִשְׁמַע אֵיזֶה לַחַשׁ אִי־בָּרוּר. הַדְמוּיוֹת נִתְקָרְבוּ. הַפִּטְרִיוֹת הֵאִירוּ אוֹתָן הֵיטֵב.

מִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, שָׁכַב מַכְּס נַבְּס עַל הָאֲדָמָה וּבִזְהִירוּת זָחַל אֶל תּוֹךְ חֹרְשַׁת הָעֵצִים.

פֶּרֶק ח: כְּתָב הַסְתָרִים

בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַיְלָה נִתַּךְ גֶשֶׁם סוֹחֵף, וְהַסֻכָּה נִרְטְבָה בִּרְגָעִים אֲחָדִים כָּל כָּךְ, שֶׁכָּל הַיְשֵׁנִים בָּהּ הָיוּ מֻכְרָחִים לַעֲבֹר אֶל הַקָרוֹן, אֶל מְדוֹרוֹ שֶׁל אוֹלְבִּינֶט.

הַגֶשֶׁם שֶׁדָפַק בְּמִכְסֵהוּ שֶׁל הַקָרוֹן הִבְרִיחַ אֶת הַשֵׁנָה מִכֻּלָם. פַּגַנֶל הִתְחִיל לְסַפֵּר אֵיזוֹ בְּדִיחָה שֶׁהִצְחִיקָה אֶת כָּל הַתַּיָרִים, מִלְבַד אֶת הַמַיוֹר, שֶׁעִשֵׁן אֶת הַסִיגָרָה שֶׁלוֹ מַחֲרִישׁ וּמְרֻכָּז בְּאֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה. הוּא הִסְפִּיק לַחֲזֹר אֶל חֲבֵרָיו עוֹד קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַגֶשֶׁם זֹאת אוֹמֶרֶת: כְּשֶׁהֵם הָיוּ עוֹד יְשֵׁנִים, וְלָכֵן לֹא הִבְחִין אִישׁ מֵהֶם בְּהֶעְדֵרוֹ.

כָּךְ עָבְרוּ יוֹתֵר מִשְׁתֵּי שָׁעוֹת. הַגֶשֶׁם לֹא פָּסַק, וּגְלֶנֶרְוַן הִבִּיעַ אֶת חֲשָׁשׁוֹ, שֶׁמָא יַעֲבֹר הַנָהָר סְנוֹבִּי עַל גְדוֹתָיו. מְיוּלְרֶדִי וּוִילְסוֹן רָצוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת לִרְאוֹת אִם טָהֲרוּ הַשָׁמַיִם, אֲבָל שָׁבוּ בְּכָל פַּעַם וּבְשׂוֹרָה בְּפִיהֶם שֶׁאֵין עוֹד כָּל סִימָן שֶׁהַגֶשֶׁם יֶחְדַל. הַגֶשֶׁם חָדַל רַק בַּעֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ, אֲבָל הַשָׁמַיִם הָיוּ כֵּהִים כִּמִקֹדֶם וּבָאֲוִיר עָלוּ אֵדִים מִן הָאֲדָמָה, שֶׁנִרְאֵית הָיְתָה כְּאִלוּ הִיא בּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ בִּלְתִּי נִרְאָה וְהֶעָשָׁן עוֹלֶה וּמְכַסֶהָ.

הַקָרוֹן שֶׁנִשְׁאַר עוֹד אֶמֶשׁ טָבוּעַ בַּטִיט עַד לַחֲצִי אוֹפַנָיו, שָׁקַע בְּמֶשֶׁךְ הַלַיְלָה עוֹד יוֹתֵר בְּתוֹךְ הַקַרְקַע הָרָטוּב.

– בְּלִי עֶזְרַת הַשְׁוָרִים לֹא נִמְשֵׁהוּ, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֲנִי יָרֵא שֶׁהַשְׁוָרִים עַצְמָם יִטְבְּעוּ שׁוּב בַּמָקוֹם הַזֶה, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – זוֹהִי בִּצָהּ מַמָשׁ. לוּ עָלֶה בְּיָדֵינוּ לִמְשׁוֹת אֶת הַקָרוֹן, לְמִצְעַר, עַד לַמָקוֹם שֶׁהָאֲדָמָה קָשָׁה יוֹתֵר, אָז יֵקַל לָנוּ בְּהַרְבֵּה לִרְתֹּם אֶת הַשְׁוָרִים.

– כֵּן, אֱמֶת הַדָבָר, – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל, – אֲבָל אֲנַחְנוּ כֻּלָנוּ לֹא נוּכֵל גַם לְהָזִיז אֶת הַקָרוֹן הַכָּבֵד הַזֶּה מִמְקוֹמוֹ. לְדַעְתִּי, מוּטָב שֶׁנִרְתֹּם גַם אֶת הַשְׁוָרִים וְגַם אֶת הַסוּסִים, וְאָז אֶפְשָׁר שֶׁנוּכַל לְהוֹצִיאוֹ.

– כֵּן, צָדַקְתָּ, ג’וֹן, נְנַסֶה, אֲבָל אֵיפֹה הֵן בַּהֲמוֹתֵינוּ? אֲנִי אֵינִי רוֹאֶה אוֹתָן.

– אֲנִי הֵבֵאתִי אוֹתָן לִפְנֵי שָׁעָה בְּעֵרֶךְ אֶל מְקוֹם מִרְעֶה, – הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן – הֵן כָּאן, לֹא רָחוֹק בַּיַעַר.

– הָבָה, נֵלֵךְ לַהֲבִיאָן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה וְהָלַךְ לְפָנָיו; גְלֶנֶרְוַן הָלַךְ אַחֲרָיו בְּלִוְיַת רַב־הַחוֹבֵל וְהַמַלָחִים.

בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַיַעַר, שֶׁהֵם הָלְכוּ שָׁמָה, הָיוּ עֲצֵי גּוּמִי, חֲשׂוּפֵי קְלִפָּה. עַל הַגְזָעִים הָעֲרוּמִים הִשְׁתַּרְבְּבוּ וְיָרְדוּ עֲנָפִים אֲרֻכִּים וִיבֵשִׁים. אַף צִפּוֹר אַחַת לֹא עָפָה בֵּין עֵצִים חֲשׂוּפִים אֵלֶה: אַף עָלֶה יָרֹק אֶחָד לֹא הֶחֱיָה אֶת הַגְזָעִים הָאֵלֶה: הַכֹּל מִסָבִיב הָיָה מֵת, עָצֵב וְזוֹעֵף.

– אֶל מַה אֶפְשָׁר לְיַחֵס אֶת מִיתָתָם שֶׁל גְזָעִים אֵלֶה הַנִפְרָצָה כָּל כָּךְ בְּאוֹסְטְרַלְיָה? אֶת הַשְׁאֵלָה הַזוֹ עוֹד לֹא פָּתַר אִישׁ.

זִקְנֵי יְלִידֵי הָאָרֶץ אוֹמְרִים, שֶׁלֹא רַק הֵם, אֶלָא גַם אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם לֹא רָאוּ יְעָרִים אֵלֶה יְרֹקִים. וּמִזֶה אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט שֶׁמִיתָתָם שֶׁל הָעֵצִים הִיא מִשֶׁכְּבָר הַיָמִים, וְתָמוּהַּ הוּא עַד מְאֹד כֵּיצַד יְכוֹלִים עֵצִים יְבֵשִׁים אֵלֶה בְּלִי כָּל רוּחַ חַיִים לַעֲמֹד עַל שָׁרָשֵׁיהֶם מִבְּלִי לִנְפֹּל.

אֲבָל אֶת הַבְּהֵמוֹת לֹא מָצְאוּ בַּמָקוֹם שֶׁהִשְׁאִיר אוֹתָן אַיְרְטוֹן.

– מוּזָר הַדָבָר! כַּנִרְאֶה, תָּעוּ לְאֵיזֶה מָקוֹם אַחֵר, – אָמַר הַמַלָח בְּהַבִּיטוֹ עַל סְבִיבָיו בְּמֶבָּט מְיֻחָד בְּמִינוֹ.

– וּבְכֵן נֵלֵךְ הָלְאָה! – אָמַר הַלוֹרְד בְּקֹצֶר־רוּחַ – הֲרֵי סוֹף־סוֹף מֻכְרָחִים אָנוּ לְמָצְאָן.

הֵם עָבְרוּ אֶת כָּל הַיַעַר, אֲבָל לֹא מָצְאוּ – לֹא אֶת הַשְׁוָרִים וְלֹא אֶת הַסוּסִים.

בְהוֹסִיפָם לָלֶכֶת הָלְאָה, בָּא אַיְרְטוֹן עַד לְחוֹף הַנָהָר עַצְמוֹ, הַמְכֻסֶה צִמְחֵי שִׂיחִים סְבוּכִים, אֲבָל גַם שָׁם לֹא נִמְצְאוּ עִקְבוֹת הַחַיוֹת הָאוֹבְדוֹת. אַיְרְטוֹן צָעַק וְשָׁרַק, קָרָא קְרִיאוֹת שׁוֹנוֹת הַיְדוּעוֹת הֵיטֵב לַשְׁוָרִים וְלַסוּסִים, אֲבָל אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

– אֵין אֲנִי מֵבִין זֹאת, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – פָּנָה מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ אֶל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּפָרְשׂוֹ אֶת כַּפָּיו – אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה עוֹד לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת; לַצַד הַהוּא הֲלֹא לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר, כִּי שָׁם אֵין לָהֶן אֹכֶל…

– לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר אוֹתָן בְּלִי כָּל הַשְׁגָחָה, – אָמַר הַלוֹרְד בְּקוֹל נִרְגָז כִּמְעַט – זוֹהִי פְּזִיזוּת גְדוֹלָה שֶׁאֲנִי לֹא צִפִּיתִי לָהּ מִצִדְךָ, אַיְרְטוֹן.

– סְלִיחָה, הוֹד מַעֲלָתְךָ, אֲבָל הֲלֹא לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁעֵר שֶׁהֵן תִּתְעֶינָה אֶל מָקוֹם רָחוֹק, אוֹ שֶׁיִגְנְבוּ אוֹתָן מִכָּאן…

– הִנֵה, הִנָן! – קָרָא פִּתְאֹם ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּהַפְרִידוֹ בֵּין הַשִׂיחִים הַגְבוֹהִים, – אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָן.

כֻּלָּם עָבְרוּ אַחֲרָיו בֵּין הַשִׂיחִים אֶל שָׂדֶה קָטָן, שֶׁשָׁם אָמְנָם הָיוּ הַבְּהֵמוֹת, אֲבָל נִמְצְאוּ בְּמַצָב נוֹרָא: בָּעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַּ הָיוּ מוּטָלִים חֲמִשָׁה פְּגָרִים, שְׁנֵי שְׁוָרִים וּשְׁלשָׁה סוּסִים שֶׁכְּבָר הִסְתּוֹבְבוּ עֲלֵיהֶם סִיעוֹת עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים הַשׁוֹאֲפִים לְדָם. הַסוּס וְהַשׁוֹר שֶׁנִשְׁאֲרוּ בַּחַיִים עָמְדוּ מוּרְדֵי־רֹאשׁ, כְּאִלוּ הִתְאַבְּלוּ עַל אָבְדַן חַבְרֵיהֶם.

הַלוֹרְד וְרַב־הַחוֹבֵל הִבִּיטוּ זֶה עַל זֶה בְּעֶצֶב וּמִפִּי וִילְסוֹן פָּרְצָה קְלָלָה נִמְרֶצֶת, קִלְלַת מַלָחִים אֲמִתִּית.

– אַל נָא, וִילְסוֹן, אַל תַּבִּיעַ כָּכָה אֶת רִגְשׁוֹתֶיךָ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בִּרְצִינוּת – בְּמִלִים מְפוֹצְצוֹת כָּאֵלוּ לֹא תּוֹעִיל הַרְבֵּה! אֲנִי אֵינִי אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ מִלִים כָּאֵלוּ… אַיְרְטוֹן, הוֹלֵךְ מַהֵר אֶת הַסוּס וְהַשׁוֹר שֶׁנִצְלוּ; נִשְׁתַּדֵל לְהִסְתַּפֵּק בְּצֶמֶד זֶה בִּלְבָד.

– כֵּן, אִלְמָלֵא שָׁקַע הַקָרוֹן, הָיִינוּ יְכוֹלִים בָּאֱמֶת לְהִסְתַּפֵּק בָּהֶם, אֲבָל כֵּיצַד נִמְשֵׁהוּ עַכְשָׁיו? – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– שָׁם נִרְאֶה כְּבָר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – נַחֲזֹר מַהֵר, הַנָשִׁים וַדַאי תִּדְאַגְנָה לִשְׁלוֹמֵנוּ.

כְּשֶׁנוֹדַע לְמַכְּס נַבְּס מַה שֶׁקָרָה, עָנָה וְאָמַר:

– חֲבָל, שֶׁרַק סוּס אֶחָד חִשְׁלוּ עַל יַד הַנָהָר וִימֶר.

– מִפְּנֵי מַה זֶה, סֵיר? – שָׁאַל אַיְרְטוֹן, בְּהַרְגִישׁוֹ שֶׁהַמַיוֹר חוֹשֵׁד בּוֹ.

– כִּי רַק הוּא נִשְׁאַר בַּחַיִים! כְּאִלוּ הַפַּרְסָה הַמְסֻמֶנֶת מְשַׁמֶשֶׁת תְּרִיס בִּפְנֵי הַ“מַגֵפָה” הַמוּזָרָה, שֶׁיֶתֶר הַחַיוֹת נָפְלוּ לְקָרְבָּן עַל יָדֶיהָ.

– כֵּן, זֶה בֶּאֱמֶת מוּזָר מְאֹד, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– לְדַעְתִּי, אֵין זֶה אֶלָא מִקְרֶה בִּלְבָד, – אָמַר אַיְרְטוֹן – הֲרֵי נִשְׁאַר גַם עוֹד שׁוֹר אֶחָד, שֶׁלֹא הָיָה מְפֻרְזָל כְּלָל.

הַמַיוֹר הִדֵק אֶת שְׂפָתָיו בְּחָזְקָה, לִבְלִי לִפְלֹט אֵיזוֹ מִלָה יְתֵרָה, וְהָלַךְ לוֹ אֶל הַמַלָחִים שֶׁעָבְדוּ לְיַד הַקָרוֹן.

– אֶל מַה נִתְכַּוֵן הַמַיוֹר בִּדְבָרָיו אֵלֶה, לְפִי דַעְתְּךָ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֵינִי יוֹדֵעַ בְּשׁוּם פָּנִים כֵּיצַד לְהַסְבִּיר אֶת דְבָרָיו הַסְתוּמִים, – עָנָה הַקְבַרְנִיט, בַּהֲנִיעוֹ בִּכְתֵפָיו – אֵין אֲנִי אֳמָן לִפְתֹּר חִידוֹת, הוֹד מַעֲלָתְךָ.

– דוֹמַנִי, שֶׁקְרוֹבֵי חוֹשֵׁד בְּאַיְרְטוֹן בְּאֵיזֶה דָבָר, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– מָה אַתְּ סָחָה, גְבִרְתִּי! וְכִי אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁד בְּאָדָם, שֶׁכֻּלוֹ סֵמֶל הַיּשֶׁר וְהַצֶדֶק! – מָחָה פַּגַנֶל בְּרַתְחָנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת.

– וּבֶאֱמֶת בַּמֶה יָכוֹל מַכְּס נַבְּס לַחְשֹׁד? – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הַאִם בָּזֶה שֶׁהוּא הֵמִית אֶת שׁוֹרֵינוּ וְסוּסֵינוּ? אֲבָל הֲרֵי אֵין לָזֶה כָּל שַׁחַר. הֲרֵי עִנְיָנֵנוּ נוֹגֵעַ גַם אֵלָיו.

– מִלְבַד זֶה הֲלֹא הוּא מָסוּר לָנוּ בְּכָל לְבָבוֹ, – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן, כָּךְ הוּא, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – אֲבָל הַמַיוֹר אֵינוֹ אוֹהֵב לְדַבֵּר דִבְרֵי רוּחַ, וְלָכֶן יֵשׁ בִּרְמִיזָתוֹ אֵיזוֹ כַּוָנָה חֲשׁוּבָה מְאֹד.

– עוֹד מְעַט והַמַיוֹר יַחֲשֹׁד בְּאַיְרְטוֹן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּיחָסִים קְרוֹבִים עִם אוֹתָם הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִמְלְטוּ! – פָּלַט פַּגַנֶל מִפִּיו מִתּוֹךְ אִי־זְהִירוּת.

– עִם אֵלוּ פּוֹשְׁעִים נִמְלָטִים? – שָׁאֲלָה מָרַת מֶרִי, בַּהֲעִיפָהּ מֶבַּט־חֲרָדָה עַל כֻּלָם.

– מַר פַּגַנֶל מִתְלוֹצֵץ, – מִהֵר רַב־הַחוֹבֵל לַעֲנוֹת – הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ אָמַר לָנוּ שֶׁבִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה אֵין זֵכֶר לְאֵלֶה הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ.

– כַּמוּבָן, לֹא! אֲנִי אָמַרְתִּי זֹאת רַק עַל יְדֵי … פִּזוּר־נַפְשִׁי, בִּרְצוֹתִי לֶאֱמֹר מַשֶׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי. וְאֵינִי זוֹכֵר עוֹד מַה, – הִבְטִיחַ הַמְלֻמָד, וּבְקִרְבּוֹ קִלֵל אֶת עַצְמוֹ עַל פִּטְפּוּטָיו הַיְתֵרִים, – אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁעַכְשָׁיו לֹא יִמָצֵא בְּכָל אוֹסְטְרַלְיָה לֹא רַק פּוֹשֵׁעַ אֶחָד, הָעוֹבֵד בְּפֶרֶךְ, אֶלָא בִּכְלָל אָדָם בִּלְתִּי יָשָׁר, כִּי הַטֶבַע הַמַבְרִיא אֲשֶׁר כָּאן מְהַפֵּךְ אֶת הַפּוֹשְׁעִים מִלֵדָה לְמַלְאָכִים נְקִיִים מִכָּל חֵטְא… הֲלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם פַּעַם… אָמְנָם אֵין כְּלָל בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים אָנוּ לְמָשָׁל, אֶת חֲבוּרַת בֶּן… זֹאת אוֹמֶרֶת: הָאָסוֹן בִּמְסִלַת הַבַּרְזֶל, וְאֶת הַדֹאַר שֶׁהִתְחִילוּ לְהוֹבִילָהּ שׁוּב בִּשְׁמִירָה מְעֻלָה שֶׁל שׁוֹמְרִים מְזֻיָנִים… לֹא זֹאת… אֲנִי חָפַצְתִּי לֶאֱמֹר לָכֶם רַק מִקְרֶה אֶחָד, זֶה קָרָה לִפְנֵי צֵאתִי מִצָרְפַת, כְּשֶׁאֲנִי…

הַמְלֻמָד הֶעָלוּב, בְּהַרְגִישׁוֹ שֶׁהוּא מַתְחִיל לְהִסְתַּבֵּךְ בִּדְבָרָיו, פָּסַק וּמָחָה אֶת הַזֵעָה מֵעַל מִצְחוֹ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת מֶרִי פָּקְחוּ עֵינֵיהֶן לִרְוָחָה, בַּהֲבִינָן שֶׁמַעֲלִימִים מֵהֶן דְבַר־מָה. לְבַסוֹף עָמְדָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהוֹלִיכָה עִמָהּ אֶת חֲבֶרְתָּהּ אֶל הָאֹהֶל, שֶׁשָׁם הֵכִין אוֹלְבִּינֶט אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר.

– אוֹתִי גוּפִי הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת־פֶּרֶךְ עַל פִּטְפּוּטַי הָרַבִּים, – קָרָא פַּגַנֶל בְּקוֹל עָצֵב לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ הַגְבִירוֹת.

– בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָיָה, – הִסְכִּים הַלוֹרְד בַּהֲלָצָה וּבִרְצִינוּת גַם יַחַד, וּבָזֶה הֶעֱצִיב מְאֹד אֶת הַמְלֻמָד הַנִכְבָּד.

וּבֵינְתַיִם, וְאַיְרְטוֹן וְהַמַלָחִים עָמְלוּ לְהוֹצִיא אֶת הַקָרוֹן הַכָּבֵד. הַשׁוֹר וְהַסוּס, מֻצְלָפִים עַל יְדֵי כָּל הַתַּיָרִים, מָשְׁכוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם, בְּמֶרֶץ מִיֻחָד הִצְלִיף בָּהֶם אַיְרְטוֹן. וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי הִתְאַמְצוּ לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַחֹמֶר אֶת הָאוֹפַנִים הָאֲחוֹרִיִים, אֲבָל שׁוּם דָבָר לֹא הוֹעִיל: הַקָרוֹן הַכָּבֵד לֹא זָז מִמְקוֹמוֹ. הַטִיט שֶׁהִתְיַבֵּשׁ לְמֶחֱצָה הָיָה לְגוּשׁ מוּצָק אֶחָד, שֶׁהַגַלְגַלִים דָבְקוּ בּוֹ בְּחָזְקָה.

לְפִי עֲצַת ג’וֹן מַנְגֶלְס נִסוּ לְהַרְטִיב אֶת הַטִיט בְּמַיִם, אֲבָל הַכֹּל הָיָה לְלֹא הוֹעִיל; הָאֲנָשִׁים וְהַבְּהֵמוֹת הִתְחַבְּטוּ וְכִלוּ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם לַשָׁוְא, וְהַלוֹרְד פָּקַד לְהִנָפֵשׁ.

– צָרִיךְ לְפָרֵק אֶת הַקָרוֹן לַחֲלָקָיו, אֲבָל אֵין לָנוּ הַמַּכְשִׁירִים הַדְּרוּשִׁים לְזֶה, – אָמַר הַמַיוֹר.

– עַל זֶה אֵין לָנוּ גַם מַה לַחֲשׁוֹב, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אַחֶרֶת, אֶלָא לִטְעֹן אֶת כָּל הַמִטְעָן עַל הַסוּס וְהַשׁוֹר וּבְעַצְמֵנוּ נֵלֵךְ רַגְלִי… בֵּינְתַיִם נֵלֵךְ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, יְדִידַי, וְאַחַר־כָּךְ נְטַכֵּס עֵצָה מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לָצֵאת מִן הַמַצָב הַקָשֶׁה הַזֶה.

הָאֲרוּחָה הַטוֹבָה עוֹרְרָה אֶת רוּחַ כֻּלָם, וְהָאָסוֹן שֶׁל אָבְדַן הַבְּהֵמוֹת נִרְאָה לָהֶם לֹא כָּל־כָּךְ נוֹרָא, וְהַדְאָגָה בִּדְבַר הֶעָתִיד נִתְמַעֲטָה בְּהַרְבֵּה.

כְּשֶׁשָׂבְעָה כָּל הַחֲבוּרָה, בִּקֵשׁ גְלֶנֶרְוַן מֵאֵת פַּגַנֶל, לִקְבֹּעַ אֶת הַמַצָב הַגִיאוֹגְרָפִי שֶׁל הַמָקוֹם שֶׁהֵם נִמְצָאִים בּוֹ.

הַמְלֻמָד מִלֵא תֵּכֶף אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. הֵם עָמְדוּ בָּרֹחַב 37^o וּבָאֹרֶךְ 167^o54', עַל חוֹף הַנָהָר סְנוֹבִּי. וּבְאֵיזוֹ מַעֲלָה נִמְצָא הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– בְּמַעֲלָה 150 שֶׁל הָאֹרֶךְ, – עָנָה פַּגַנֶל.

– וְכִי רָחוֹק מִכָּאן לְמֶלְבֶּרְן?

– כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר.

– יָפֶה. עַכְשָׁיו אָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַמָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הִנְנוּ נִמְצָאִים, – הִמְשִׁיךְ גְלֶנֶרְוַן – וִיכוֹלִים אָנוּ לָגֶשֶׁת לְעַבֵּד תָּכְנִית לְמַסָעֵנוּ הָלְאָה. הַאִם עָלֵינוּ לָלֶכֶת עַכְשָׁיו לְמֶלְבֶּרְן אוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ הָלְאָה?

כֻּלָם חִווּ אֶת דַעְתָּם לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם הָלְאָה. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת מֶרִי הוֹדִיעוּ שֶׁהֵן תַּעֲבֹרְנָה שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים לְיוֹם וְאַל דְאָגָה לָהֶן.

– לִתְשׁוּבָה אַחֶרֶת לֹא חִכִּיתִי מִבְּנוֹת הַתַּיָרִים הָאַמִיצִים, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל חוֹשֶׁשְׁנִי שֶׁנִסָיוֹן זֶה יִהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר מִדַי… לְדַאֲבוֹנִי, אֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְשַׁחְרֵר אֶתְכֵן מִזֶה וַעֲלֵיכֶן לְקַבֵּל אֶת זֶה בְּאַהֲבָה… עַכְשָׁיו הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת אִם נִמְצָא לְמִצְעָר עַל חוֹף הַיָם מָקוֹם שֶׁנוּכֵל לְהִנָפֵשׁ בּוֹ בִּמְנוּחָה וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ אַחֲרֵי דֶרֶךְ מְיַגַעַת כָּזוֹ?

– כַּמוּבָן, נִמְצָא, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף – עַל חוֹף הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד נִמְצֵאת הָעִיר הָעַתִּיקָה עֵדֶן. שָׁם יֵשׁ נָמָל הָעוֹמֵד בְּקֶשֶׁר תְּמִידִי עִם מֶלְבֶּרְן… וְנִרְאֶה לִי עוֹד שֶׁלֹא רָחוֹק מֵחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר מִכָּאן, בַּמוֹשָׁבָה דֶלֶגֶט, עַל גְבוּלָהּ שֶׁל וִיקְטוֹרְיָה, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָנוּ לִרְכּשׁ עֲגָלָה חֲדָשָׁה, שְׁוָרִים, סוּסִים וְכָל הַדָרוּשׁ לָנוּ.

– הַאֵינְךָ מוֹצֵא לְנָכוֹן, אֲדוֹנִי הָרָם, לְצַווֹת עַכְשָׁיו עַל “דוּנְקָן” לָבוֹא מִיָד אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד? – הִתְעָרֵב בַּשִׂיחָה אַיְרְטוֹן.

– וּמַה תֹּאמַר אַתָּה, ג’וֹן? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן אֶל רַב־הַחוֹבֵל.

– אֲנִי מוֹצֵא, שֶׁאֵין לָנוּ מַה לְמַהֵר, – עָנָה ג’וֹן, אַחֲרֵי חָשְׁבוֹ מְעַט – אֵינִי רוֹאֶה כָּל צֹרֶךְ, שֶׁהָאֳנִיָה תַּקְדִים אוֹתָנוּ לָבוֹא אֶל הַמִפְרָץ.

– גַם דַעְתִּי נוֹטָה לְכָךְ, – אָמַר פַּגַנֶל.

– וּמָתַי נוּכַל לִהְיוֹת בְּעֵדֶן? – הוֹסִיף הַלוֹרְד לִשְׁאֹל – בְּעוֹד חֲמִשָׁה, שִׁשָׁה יָמִים, הֲלֹא?

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתְךָ! – קָרָא אַיְרְטוֹן – מִי יִתֵּן וְהִגַעְנוּ שָׁמָה אַחֲרֵי חֲמִשָׁה־עָשָׂר יוֹם, וְאוּלַי גַם אַחֲרֵי עֶשְׂרִים יוֹם.

– אֵיךְ? הֲרֵי עַד עֵדֶן אֵין יוֹתֵר מִמֵאָה קִילוֹמֶטֶר!

– כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲבָל מֵאָה קִילוֹמֶטֶר אֵלֶה גְרוּעִים יוֹתֵר מִשְׁתֵּי מֵאוֹת אֲחֵרִים.

– וּמַדוּעַ?

– מִפְּנֵי שֶׁדַרְכֵּנוּ מוֹבִילָה מִכָּאן דֶרֶךְ מִדְבָּר פִּרְאִי שֶׁכִּמְעַט כֻּלוֹ הוּא מְכֻסֶה קוֹצִים וּבַרְקָנִים. דֶרֶךְ כְּבוּשָׁה אֵין שָׁמָה כְּלָל. נִצְטָרֵךְ לְפַלֵס לָנוּ דֶרֶךְ בְּגַרְזֶן אוֹ בְּאֵשׁ. בְּאֹפֶן אַחֵר לֹא נַעֲבֹר אַף צַעַד.

– לְדַאֲבוֹנִי, כָּל זֶה אֱמֶת הוּא, – אָמַר פַּגַנֶל – אֲנִי שָׁכַחְתִּי לְהַקְדִים וְלֶאֱמֹר לָכֶם עַל דְבַר מִדְבָּר זֶה.

– יְהֵא כָּךְ! – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – אֲנַחְנוּ נְפַלֵס לָנוּ דֶרֶךְ, וְאַחֲרֵי שְׁנַיִם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת נָבוֹא סוֹף־סוֹף לְעֵדֶן, וּמִשָׁם נִשְׁלַח לְהָבִיא אֶת הָאֳנִיָה.

– מִלְבַד זֶה, – הִמְשִׁיךְ אַיְרְטוֹן, – אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּכֶם עַל זֶה, שֶׁבִּלְתִּי יָדוּעַ הוּא מָתַי יֵרְדוּ מֵי סְנוֹבִּי שֶׁגָאוּ מְאֹד אַחֲרֵי הַגֶשֶׁם.

– וּלְשֵׁם מַה נְחַכֶּה עוֹד? – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – וַדַאי נִמְצָא אֵיזֶה מַעֲבָר.

– מְסֻפְּקַנִי. אֲנִי בִּקַשְׁתִּי עוֹד בַּבֹּקֶר וְלֹא מָצָאתִי. בִּתְקוּפַת שָׁנָה זוֹ מִצְטַיֵן סְנוֹבִּי בְּגֵאוּת מֵימָיו וּבְשִׁטְפּוֹ הַמָהִיר. בִּכְלָל נִרְאֶה שֶׁגוֹרָלֵנוּ הִתְחִיל לִרְדֹף אוֹתָנוּ…

– הֲרָחָב הוּא נָהָר זֶה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– רָחָב מְאֹד, גְבִרְתִּי, יוֹתֵר מִקִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי, וּמִלְבַד זֶה הוּא עָמֹק מְאֹד, שׁוּם שַׂחְיָן בָּעוֹלָם לֹא יָהִין לַעֲבֹר אוֹתוֹ בִּשְׂחִיָה, בְּיִחוּד בְּעוֹנַת שָׁנָה זוֹ.

– וּבְכֵן, נַעֲשֶׂה סִירָה! – קָרָא רוֹבֶּרְט – נְגַדַע אֵיזֶה עֵץ עָבֶה, נִקְדָחֵהוּ וְנָשׁוּט בּוֹ, – זֶהוּ הַכֹּל.

– מֶה חָכַמְתָּ, רוֹבֶּרְט, חָכָם מְחֻכָּם אַתָּה! – הִלֵל פַּגַנֶל אֶת הַנַעַר.

– עֵצָה זוֹ טוֹבָה הִיא בֶּאֱמֶת, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – לְדַעְתִּי, צָרִיךְ תֵּכֶף לְהוֹצִיאָהּ לַפֹּעַל.

– וּמַה תֹּאמַר אַתָּה לָזֶה, אַיְרְטוֹן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– דַעְתִּי הִיא זֹאת, הוֹד מַעֲלָתְךָ: אִם לֹא תָּבוֹא לָנוּ אֵיזוֹ עֶזְרָה, נוּכַל לָשֶׁבֶת פֹּה לְמִצְעָר כְּחֹדֶשׁ יָמִים, – עָנָה מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ בְּזַעַף.

– נִמְצָא, שֶׁאַתָּה אֵינְךָ מוֹצֵא לְאֶפְשָׁר לַעֲבֹר דֶרֶךְ הַסְנוֹבִּי בְּסִירָה? – הֵעִיר הַקְבַרְנִיט, בְּהַתְחִילוֹ לְהִתְרַגֵז מִתְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן – וּבְכֵן הַגִידָה אֵפוֹא מַה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, לְפִי דַעְתְּךָ אַתָּה?

– אֲנִי כְּבָר אָמַרְתִּי, שֶׁצָרִיךְ לִקְרֹא לְ“דוּנְקָן” אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד.

– אַתָּה חוֹשֵׁב תָּמִיד רַק עַל דְבַר “דוּנְקָן”! וְכִי בְּאֵיזֶה אֹפֶן תָּקֵל עָלֵינוּ “דוּנְקָן” אֶת הַיְצִיאָה מִן הַמַצָב הַזֶה?

– אֲנִי אֵינִי כּוֹפֶה שׁוּם אִישׁ לְקַבֵּל אֶת דַעְתִּי, – עָנָה אַיְרְטוֹן קָשׁוֹת, אַחֲרֵי חָשְׁבוֹ מְעַט – אַתָּה שָׁאַלְתָּ בַּעֲצָתִי וָאִיעַץ. וְאִם עֲצָתִי אֵינָהּ טוֹבָה בְּעֵינֶיךָ, עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ.

לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, שִׁלֵב הַמַלָח אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ וְהֵעִיף מֶבָּט מוּזָר עַל כֻּלָם.

– בָּאֵר לָנוּ בִּפְרוֹטְרוֹט אֶת תָּכְנִיתְךָ וּנְעַיֵן בָּהּ, – הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן, שֶׁתָּמַה עַל תְּשׁוּבָתוֹ הָעַזָה שֶׁל אַיְרְטוֹן, שֶׁהָיָה תָּמִיד כֹּה מְנֻמָס.

– תָּכְנִיתִי הִיא זוֹ: לָשֶׁבֶת כָּאן וּלְחַכּוֹת לְעֶזְרָה, שֶׁרַק “דוּנְקָן” הָאַחַת יְכוֹלָה לְהָבִיא לָנוּ. הַשַׁיִט בִּקְלִפַּת אֱגוֹז עַל הַנָהָר סְנוֹבִּי, זוֹהִי סַכָּנָה גְדוֹלָה מְאֹד. בְּצָרְכֵי מָזוֹן אֵין לָנוּ מַחֲסוֹר, מַיִם יֵשׁ לָנוּ, מְקוֹם חֲנָיָתֵנוּ נוֹחַ וְטוֹב הוּא בְּכָל הָאֳפָנִים. וּמַדוּעַ אֵפוֹא לֹא נִשְׁהֶה כָּאן עַד שֶׁאֶחָד מֵאִתָּנוּ יִסַע לְמֶלְבֶּרְן עִם הַפְּקוּדָה לְהָבִיא אֶת הָאֳנִיָה לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד? זֶה יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לְהָבִיא אֶת עַצְמֵנוּ בְּסַכָּנוֹת שׁוֹנוֹת בִּשְׁעַת הַמַעֲבָר דֶרֶךְ נָהָר גָדוֹל כָּזֶה.

– אֲבָל הֲרֵי “דוּנְקָן” אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲזֹר לָנוּ, בִּהְיוֹתָהּ בַּמִפְרָץ? – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל בְּאִי־סַבְלָנוּת.

– אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי כָּזֹאת, – אָמַר אַיְרְטוֹן – אֲנִי רַק רָצִיתִי לֶאֱמֹר שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ נִשְׁהֶה כָּאן עַד שֶׁיֵרְדוּ הַמַיִם בַּנָהָר, אוֹ עַד שֶׁנִבְנֶה לָנוּ סִירָה אֲמִתִּית חֲזָקָה, תּוּכַל “דוּנְקָן” לְחַכּוֹת לָנוּ כְּבָר בַּמָקוֹם הַדָרוּשׁ, וְזֹאת תְּהֵא לָנוּ הֲקָלָה גְדוֹלָה.

– לִכְאוֹרָה, נָכוֹן הַדָבָר, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת – לְמִצְעָר, לֹא נִצְטָרֵךְ לְאַבֵּד זְמַן לְחִנָם עַל הַחוֹף… מַהִי דַעְתְּכֶם, יְדִידַי?

– יְחַוֶה אֶת דַעְתּוֹ מַכְּס נַבְּס, – הִצִיעָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – עֲצָתוֹ תְּהֵא הַמַכְרַעַת, מִשׁוּם שֶׁהוּא מָתוּן יוֹתֵר מִכֻּלָנוּ.

– אֲנִי מוֹצֵא שֶׁאַיְרְטוֹן צָדַק וַאֲנִי תְּמִים־דֵעִים עִמוֹ. יוֹתֵר אֵין לִי מַה לְהוֹסִיף, – הוֹדִיעַ הַמַיוֹר.

לִתְשׁוּבָה זוֹ לֹא חִכָּה אִישׁ, וּפְנֵי כֻּלָם הִבִּיעוּ תִּמָהוֹן.

אַיְרְטוֹן הִבִּיט גַם הוּא בְּמֶבָּט שׁוֹאֵל עַל הַמַיוֹר, אֲבָל לֹא אָמַר כְּלוּם.

דְבָרָיו שֶׁל הַמַיוֹר נֶאֶמְרוּ בְּטוֹן רְצִינִי, וַעֲצָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן נִתְקַבְּלָה פֶּה אֶחָד.

– וּבְכֵן עָלֵינוּ לְהִסְתַּדֵר עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר, אִם נִהְיֶה מֻכְרָחִים לְבַלוֹת פֹּה זְמַן בִּלְתִּי מֻגְבָּל, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁהַשְׁאֵלָה נִפְתְּרָה לְבַסוֹף.

– כֵּן, כַּמוּבָן, – הִסְכִּים רַב־הַחוֹבֵל – אֲבָל עַכְשָׁיו מְעַנְיֶנֶת אוֹתִי הַשְׁאֵלָה: כֵּיצַד יַעֲבֹר שְׁלִיחֵנוּ אֶת הַנָהָר סְנוֹבִּי?

כֻּלָם הִבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּת עַל אַיְרְטוֹן. עַל פָּנָיו רִחֲפָה בַת־צְחוֹק קַלָה.

– וְלָמָה לוֹ לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר? – אָמַר, בְּמַצְמְצוֹ בְּעַיִן אַחַת.

– אֵיךְ זֶה: לָמָה? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס – הֲרֵי הַדֶּרֶךְ…

– הַדֶּרֶךְ לְמֶלְבֶּרְן אֵינָהּ מוֹבִילָה דֶרֶךְ הַנָהָר סְנוֹבִּי, – שִׁסְעוֹ אַיְרְטוֹן – הַדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה לְמֶלְבֶּרְן עוֹבֶרֶת בַּיַבָּשָׁה לֹא רָחוֹק מִכָּאן. הֲשָׁכַחְתָּ אֶת זֶה, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל?

– כֵּן, כֵּן!… וְאָז יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר יוֹתֵר מִשְׁלשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר רַגְלִי!

– וּמַדוּעַ זֶה רַגְלִי, אֲדוֹנִי? הוּא יוּכַל לִרְכֹּב עַל הַסוּס שֶׁנִשְׁאַר עוֹד אֶצְלֵנוּ, שֶׁאֵין לָנוּ בּוֹ עַכְשָׁיו כָּל צֹרֶךְ. אִם הַסוּס לֹא יִפֹּל בַּדֶרֶךְ, יָכוֹל יוּכַל לַעֲבֹר שְׁלשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר בְּאַרְבָּעָה יָמִים, לֹא יוֹתֵר. מִמֶלְבֶּרְן תַּעֲבֹר הָאֳנִיָה לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד בִּשְׁתֵּי יְמָמוֹת, וּמֵהַמִפְרָץ לְכָאן מַסָע שֶׁל שְׁנֵי יָמִים… אַחֲרֵי שָׁבוּעַ יָכוֹל שְׁלִיחֵנוּ לָשׁוּב בַּחֲזָרָה, בְּקַחְתּוֹ אִתּוֹ מַלָחִים אֲחָדִים מִ“דוּנְקָן”, שֶׁיַעַזְרוּ לָנוּ לָצֵאת מִמַצָבֵנוּ זֶה.

הַמַיוֹר, לְתִמְהוֹנוֹ הַגָדוֹל שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, הִסְכִּים לִדְבָרָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן בִּתְנוּעַת רֹאשׁוֹ.

– וְאֶת מִי עָלֵינוּ לִשְׁלֹחַ? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – הַדֶרֶךְ אֵינָהּ קַלָה וְגַם בְּחֶזְקַת סַכָּנָה הִיא, כִּי עָלָיו יִהְיֶה לִנְסֹעַ יְחִידִי. וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁיִקְרֶה אוֹתוֹ בַּדֶרֶךְ? זֶה שֶׁיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, הוּא מַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְטוֹבַת הַכְּלָל. וּמִי נָכוֹן לְקָרְבָּן זֶה?

וִילְסוֹן, מְיוּלְרֶדִי, ג’וֹן מַנְגֶלְס, פַּגַנֶל וְגַם רוֹבֶּרְט הִתְנַדְבוּ לָלֶכֶת.

יוֹתֵר מִכֻּלָם הִתְעַקֵשׁ רַב־הַחוֹבֵל, בְּאָמְרוֹ שֶׁאֶת הַפְּקוּדָה צָרִיךְ הוּא, מְפַקֵד הָאֳנִיָה, לְהָבִיא.

– וַאֲנִי חוֹשֵׁב, – הִתְחִיל אַיְרְטוֹן, כְּשֶׁרָאָה שֶׁגְלֶנֶרְוַן מוּכָן לָתֵת לַקְבַרְנִיט לִנְסֹעַ – שֶׁטוֹב יִהְיֶה, כְּשֶׁאֲנִי אֶסַע, מִשׁוּם שֶׁאֲנִי בָּקִי בַּדֶרֶךְ יוֹתֵר מִכֻּלְכֶם, וְגַם מִנְהֲגֵי חַיֵי הָאוֹסְטְרָלִים וּלְשׁוֹנָם יְדוּעִים לִי. אֲנִי אוּכַל לְחַלֵץ אֶת עַצְמִי מִכָּל סַכָּנָה, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁאַחֵר בִּמְקוֹמִי יִבָּהֵל וְלֹא יֵדַע מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת. אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁלֹא אֶתְעַכֵּב יוֹתֵר מִשִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה יָמִים.

– טוֹב הַדָבָר, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – סַע אַתָּה, אַיְרְטוֹן. זֶה יִהְיֶה בֶּאֱמֶת יוֹתֵר טוֹב, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת טִיב הָאָרֶץ. וַאֲנַחְנוּ כָּאן נוּכַל לְוַתֵּר עָלֶיךָ.

– כֵּן, – אָמְרָה גַם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – לְדַעְתִּי, אֵין אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁיִכְשַׁר לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ זוֹ יוֹתֵר מֵאַיְרְטוֹן, וְלוּלֵא הוּא, הָיָה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה לִבְחֹר בְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ.

– וְגַם אֲנִי מוֹצֵא שֶׁכָּךְ הוּא, – אָמַר בַּעֲלָהּ – וּבְכֵן, אַיְרְטוֹן, אֱלֹהִים עִמְךָ! רְכַב וּצְלַח, וּתְמַהֵר לָשׁוּב!

– מִיָד אֵצֵא לְדַרְכִּי, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה הַמַדְרִיךְ בְּקִידָה עֲמֻקָה וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ כְּעֵינֵי חַיָה טוֹרֶפֶת בַּהֲרִיחָהּ טֶרֶף.

– המ!… – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל אֶַל עַצְמוֹ, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ הֵיטֵב בִּפְנֵי מִי שֶׁהָיָה מַלָח – כָּאן לֹא הַכֹּל כַּשׁוּרָה, אֲנִי מַתְחִיל לַחֲשֹׁד בּוֹ.

הוּא רָצָה לְהוֹדִיעַ לִגְלֶנֶרְוַן אֶת חֲשָׁדָיו, אֲבָל הָאַחֲרוֹן הִתְחִיל כְּבָר לִכְתֹּב אֶת הַפְּקוּדָה לְתוֹם אוֹסְטִין, לְהָבִיא אֶת הָאֳנִיָה לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד. הַקְבַרְנִיט לֹא יָדַע אֵיךְ לְהַטוֹתוֹ הַצִדָה מִבְּלִי לְעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד יָשַׁב עַל סַפְסָל מִתְקַפֵּל בְּפֶתַח הָאֹהֶל, סַפְסָל זֶה שִׁמֵשׁ לוֹ גַם שֻׁלְחַן־כְּתִיבָה.

מַכְּס נַבְּס, פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט עָמְדוּ רְחוֹקִים צְעָדִים אֲחָדִים מִן הָאֹהֶל. וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי עָזְרוּ לְאַיְרְטוֹן לְהִתְכּוֹנֵן לַדֶרֶךְ. אַיְרְטוֹן עַצְמוֹ יָצָא וְנִכְנַס כְּפַעַם בְּפַעַם בְּנָשְׂאוֹ חֲפָצִים שׁוֹנִים, שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ אוֹלְבִּינֶט.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן כִּמְעַט שֶׁגָמַר לִכְתֹּב אֶת הַפְּקוּדָה, וְהִנֵה נִגַשׁ אֵלָיו מַכְּס נַבְּס וְשָׁאַל בְּקוֹל רָם:

– וְכֵיצַד כָּתַבְתָּ אֶת הַשֵׁם “אַיְרְטוֹן”, קְרוֹבִי הַיָקָר?

– פָּשׁוּט מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמְבַטְאִים אוֹתוֹ.

– וּבְכֵן עָשִׂיתָ מִשְׁגֶה נוֹרָא, – אָמַר הַמַיוֹר בְּנַחַת – אַף־עַל־פִּי שֶׁשֵׁם זֶה מִתְבַּטֵא “אַיְרְטוֹן”, הֲרֵי הוּא נִכְתָּב “בֶּן־ג'וֹיז”!

פֶּרֶק ט: זָרוּתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל

הַהֲסָרָה הַפִּתְאֹמִית שֶׁל מַסְוֵה הָרַמָאוּת מֵעַל פְּנֵי אַיְרְטוֹן עַל יְדֵי הַמַיוֹר, הָלְמָה אֶת כֻּלָם כְּבָרָק. הַגְבִירוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁעוֹד לֹא יָדְעוּ כְּלוּם, הֵבִינוּ בְּכָל זֹאת, שֶׁ“בֶּן־ג’וֹיז” צָרִיךְ לִהְיוֹת אֵיזֶה שׁוֹדֵד מְסֻכָּן. וְלָכֵן נִבְהֲלוּ גַם הֵן בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן.

הֵם לֹא הִסְפִּיקוּ עוֹד לְהָשִׁיב רוּחַ מִן הַתִּמָהוֹן וְהַפַּחַד, וְהִנֵה הוֹפִיעַ אַיְרְטוֹן בְּפֶתַח הָאֹהֶל, לְבֶן־פָּנִים וּבְעֵינַיִם מַבְרִיקוֹת. קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק מִי מֵהֶם לְקַדֵם אֶת פְּנֵי הָרָעָה, הוֹצִיא הַמַלָח בְּחִפָּזוֹן רַב אֶקְדָח מֵאֲזוֹרוֹ… נִשְׁמְעָה יְרִיָה, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נָפַל בִּנְגִיחָה עֲמוּמָה מִכִּסְאוֹ כְּשֶׁדָמוֹ שׁוֹתֵת אַרְצָה.

נִשְׁמְעוּ יְרִיוֹת גַם מִחוּץ לָאֹהֶל, בַּיַעַר. ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַמַלָחִים חָפְצוּ לְהִתְנַפֵּל עַל אַיְרְטוֹן וּלְתָפְשׂוֹ, אֲבָל הוּא נִשְׁמַט מֵהֶם בִּצְחוֹק שֶׁל לַעַג וּמִיָד נֶעֱלַם בְּחֹרְשַׁת הָעֵצִים, בְּמָקוֹם שֶׁחִכּוּ לוֹ אֲנָשִׁים אֲחָדִים, כַּנִרְאֶה, בְּנֵי חֶבְרָתוֹ.

– מַהֲרוּ, מַהֲרוּ אֶל הַקָרוֹן! – קָרַא רַב־הַחוֹבֵל – כָּאן יַהַרְגוּ אוֹתָנוּ אֶחָד, אֶחָד!

לְאָשְׁרָם, נִפְצַע הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן פֶּצַע לֹא קָשֶׁה וְהָיָה בִּיכָלְתּוֹ לָקוּם בְּלִי עֶזְרַת אֲחֵרִים, וְקָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַגְבִירוֹת אֶל הַקָרוֹן, שֶׁדְפָנָיו הֶעָבִים יָכְלוּ לְשַׁמֵשׁ תְּרִיס מִפְּנֵי הַכַּדוּרִים.

בַּהֲבִינָם שֶׁנָפְלוּ בַּפָּח, תָּפְשׂוּ כָּל הַגְבָרִים, מִלְבַד הַלוֹרְד וְרוֹבֶּרְט, שֶׁאֲחוֹתוֹ עָצְרָה אוֹתוֹ, אֶת רוֹבֵיהֶם וְהִתְכּוֹנְנוּ לְהָגֵן עַל עַצְמָם עַד טִפַּת דָמָם הָאַחֲרוֹנָה.

הֵם חִכּוּ לְהִתְנַפְּלוּת, אֲבָל אַיְרְטוֹן, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן בֶּן־ג’וֹיז, וַחֲבֵרָיו לֹא נִרְאוּ יוֹתֵר, וּמִסָבִיב שָׂרְרָה דוּמִיָה.

מַכְּס נַבְּס וְג’וֹן מַנְגֶלְס הִתְגַנְבוּ חֶרֶשׁ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁשָׁם נֶעֱלַם בֶּן־ג’וֹיז וּמָצְאוּ שָׁם רַק עִקְבוֹת מִשְׁכַּב־לִינָה וּשְׁנֵי פְּקָקִים עֲשֵׁנִים שֶׁל רוֹבֶה.

– עוֹד תַּבְעֵרַת־יַעַר חֲסֵרָה לָנוּ, – אָמַר הַמַיוֹר, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַפְּקָקִים – אוּלָם זֶה חָשׁוּד מְאֹד, שֶׁבְּנֵי־חַיִל אֵלֶה נִסְתַּתְּרוּ. אֲנִי הָיִיתִי בּוֹחֵר בְּמִלְחָמָה גְלוּיָה אִתָּם כְּדֵי לְהִפָּטֵר פַּעַם אַחַת מִן הָאוֹיְבִים הַמְסֻכָּנִים הַלָלוּ, מֵאֲשֶׁר לְחַכּוֹת בְּכָל רֶגַע לְהִתְנַפְּלוּת פִּתְאֹמִית.

– לְדַעְתִּי, צָרִיךְ לָתוּר אֶת כָּל הַיַעַר, – הִצִיעַ הַקְבַרְנִיט – אֶפְשָׁר שֶׁהֵם מִסְתַּתְּרִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם בֵּין הַשִׂיחִים.

הַמַיוֹר הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ וְהֵם הִקִיפוּ כִּמְעַט אֶת כָּל הַיַעַר. אֲבָל בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא רָאוּ שׁוּם דָבָר הַמְעוֹרֵר חֶשֶׁד, וּמַה שֶׁהִתְמִיהָם יוֹתֵר – בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאוּ עִקְבוֹת הַשׁוֹדְדִים, כְּאִלוּ הִתְנַדְפוּ בָּאֲוִיר.

– זֶה מַתְמִיהַּ כְּבָר יוֹתֵר מִדַי, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – אֲנִי אֵינִי מַאֲמִין בְּהַעֲלָמָה פִּתְאֹמִית זוֹ. צָרִיךְ לַעֲמֹד עַל הַמִשְׁמָר וּלְהִתְכּוֹנֵן לַכֹּל.

הַקָרוֹן, שֶׁנֶהְפַּךְ לִמְצוּדָה לֹא גְדוֹלָה אֲבָל מְזֻיָנָה הֵיטֵב, הָיָה מֶרְכַּז הַמַחֲנֶה. הַגְבִירוֹת שָׂמוּ תַּחְבֹּשֶׁת עַל כְּתֵפוֹ הַפְּצוּעָה שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן. לְאָשְׁרָם, נִשְׁאֲרָה עֶצֶם הַכָּתֵף שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַפֶּצַע הָיָה עָמֹק. הַדָם זָב בְּחָזְקָה וְקָשֶׁה הָיָה לְעָצְרוֹ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה כָּבְשָׁה בְּקֹשִׁי אֶת דִמְעוֹתֶיהָ, בְּהַעֲלוֹתָהּ עַל לִבָּהּ אֶת הַמַחֲשָׁבָה הַנוֹרָאָה שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לְהִשָׁאֵר בְּלִי בַּעֲלָהּ הַיָקָר.

– הֵרָגְעִי, יַקִירָתִי, – אָמַר אֵלֶיהָ הַלוֹרְד בְּנַשְׁקוֹ אֶת יָדֶיהָ – אֵין כָּל סַכָּנָה; חֲבָל רַק שֶׁיָמִים אֲחָדִים לֹא אוּכַל לֶאֱחֹז בְּיָדִי אֶת הָרוֹבֶה.

כְּשֶׁהַהִתְרַגְשׁוּת הַכְּלָלִית שָׁקְטָה מְעַט, בִּקֵשׁ הַלוֹרְד אֶת הַמַיוֹר, שֶׁשָׁב מִתִּיוּרוֹ, לְהַגִיד לוֹ, כֵּיצַד זֶה מָצָא שֶׁאַיְרְטוֹן וּבֶן־ג’וֹיז, הֵם הַיְנוּ הַךְ.

רַק עַכְשָׁיו נוֹדַע לַגְבִירוֹת דְבַר הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִמְלְטוּ מִבֵּית־הַכֶּלֶא הַפֶּרְתִּי.

– מָתַי זֶה הֲחִלוֹתָ לַחֲשֹׁד בּוֹ, – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת אֶת מַכְּס נַבְּס.

– מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְוַדַעְנוּ אֵלָיו, – עָנָה הַמַיוֹר – אֵיזֶה קוֹל פְּנִימִי אָמַר לִי, שֶׁהוּא אֵינוֹ אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁהוּא מְכַנֶה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁמוֹ. שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ מִלִים שֶׁנִפְלְטוּ מִפִּיו בְּלִי מֵשִׂים, מֶבָּטוֹ שֶׁהֶחֱלִיף עִם הַנַפָּח שֶׁתִּקֵן אֶת עֶגְלָתֵנוּ בְּעֵת חֲנָיָתֵנוּ לְיַד הַנָהָר וִימֶר, הֲלִיכָתוֹ הָעַקְשָׁנִית דַוְקָא בִּדְרָכִים שׁוֹמְמוֹת, שֶׁאֵין אִישׁ עוֹבֵר בָּהֶן, מִיתַת בַּהֲמוֹתֵינוּ הַמוּזָרָה, הִתְעַקְשׁוּתוֹ לִקְרֹא דַוְקָא “לְדוּנְקָן” לָבוֹא אֶל הַחוֹף וְעוֹד אֵי־אֵלֶה דְבָרִים קַלֵי־עֵרֶךְ, כָּל אֵלֶה בְּיַחַד חִזְקוּ אֶת חֲשָׁדַי וְהִכְרִיחוּנִי לְהִתְחַקוֹת עַל עִקְבוֹת רַגְלָיו.

– וּמַדוּעַ לֹא גִלִיתָ לָנוּ מִכָּל זֶה כְּלוּם? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– יָרֵאתִי שֶׁמָא אֶטְעֶה. בְּיִחוּד מִפְּנֵי זֶה שֶׁאַתֶּם כֻּלְכֶם רְאִיתֶם בְּאַיְרְטוֹן מְדֻמֶה זֶה, אֶת סֵמֶל הַשְׁלֵמוּת, אִם לֹא שֶׁל אָדָם בִּכְלָל – הִנֵה, לְמִצְעָר, שֶׁל מְשָׁרֵת.

וְעוֹד סִפֵּר מַכְּס נַבְּס, שֶׁבַּלַיְלָה, כְּשֶׁהִתְעַנֵג עַל הַפִּטְרִיוֹת הַמְאִירוֹת, הִרְגִישׁ בַּאֲנָשִׁים מִתְגַנְבִים בַּלָאט אֶל מְקוֹם חֲנָיָתָם, וּבֵינֵיהֶם, לְאוֹר הַפִּטְרִיוֹת, הִכִּיר אֶת הַנַפָּח מִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט.

– אֲנִי שָׁכַבְתִּי עַל הָאֲדָמָה וְזָחַלְתִּי עַל גְחוֹנִי עַד שֶׁהָיִיתִי קָרוֹב אֲלֵיהֶם מְאֹד, וְרָאִיתִי כֵּיצַד הֵם מִתְבּוֹנְנִים בְּעִקְבוֹתֵינוּ, בְּצָחֲקָם בְּשִׂמְחָה לְמִשְׁבָּתֵנוּ.

“אֵלֶה הֵם”, – אָמַר הָאֶחָד.

“הֵם, הֵם! – הִנֵה סִימָן הַפַּרְסָה, – אָמַר הַשֵׁנִי, – לוּלֵא הַסִימָן הַזֶה, לֹא הָיָה לָנוּ כָּל־כָּךְ קַל לֶאֱרֹב לָהֶם זְמַן רַב כָּזֶה”.

“כֵּן, – אָמַר הָרִאשׁוֹן – טוֹב הוּא הַדָבָר, שֶׁלְאַחַד הַסוּסִים אָבְדָה פַּרְסַת־הַבַּרְזֶל מֵעַל רַגְלוֹ”.

“שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ! – שִׁסְעוֹ הַנַפָּח הֶעָגוּם – הַפַּרְסָה לֹא הָיְתָה נוֹפֶלֶת מֵאֵלֶיהָ מֵרֶגֶל הַסוּס, לוּלֵא נִתֵּק אוֹתָהּ בֶּן־ג’וֹיז, כְּשֶׁעָמַד בַּמַיִם. אָכֵן בֶּן־חַיִל הוּא! הוּא עָשָׂה זֹאת בִּזְרִיזוּת כָּזוֹ, שֶׁאִישׁ לֹא הִרְגִישׁ בָּזֶה”.

– כֻּלָם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק וְדָרְשׁוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ שֶׁלָנוּ.

“מָחָר – אָמַר הַשֵׁנִי, – יִשָׁאֵר אֶצְלָם רַק סוּס אֶחָד וְשׁוֹר אֶחָד. הַצֶמַח הוּא מְצֻיָן! הוּא יָכוֹל לְהָמִית עֵדֶר שָׁלֵם. חַ־חַ־חַ!”.

“חֲכַם מְחֻכָּם הוּא בֶּן־ג’וֹיז שֶׁלָנוּ, אָכֵן אֱמֶת הַדָבָר! – הִמְשִׁיךְ הָרִאשׁוֹן – בְּאֵיזֶה דִיוּק וּזְרִיזוּת יָדַע לְהִשְׁתַּמֵשׁ וּלְמָלֵא תַּפְקִידוֹ שֶׁל מַלָח שֶׁאֳנִיָתוֹ נִטְרְפָה!… חַ־חַ־חַ! הוּא הֵבִין מִיָד מַה שֶׁיֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת, בָּעֵת שֶׁהַלוֹרְד־הַטִפֵּשׁ סִפֵּר לָאִירְלַנְדִי הַכְּסִיל, שֶׁאַיְרְטוֹן עָבַד אֶצְלוֹ, אֶת מַטְרַת בּוֹאוֹ לְאוֹסְטְרַלְיָה. אִם תָּכְנִיתוֹ תִּתְגַשֵׁם, נִהְיֶה כֻּלָנוּ עֲשִׁירִים”.

“כֵּן, אֵין חָכָם כְּמוֹתוֹ בְּכָל אוֹסְטְרַלְיָה, – אָמַר הַשֵׁנִי – שֵׁד מִשַׁחַת הוּא אַיְרְטוֹן זֶה!”.

– יוֹתֵר לֹא חָפַצְתִּי לִשְׁמֹעַ. לִי הָיָה דַי גַם זֶה, כְּדֵי לְהִוָכַח בְּהֶחְלֵט, שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה תּוֹעִים פּוֹשְׁעִים, לַמְרוֹת כָּל דְבָרָיו שֶׁל יְדִידֵנוּ הַמְלֻמָד.

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה נֶאֱנַח פַּגַנֶל מָרָה וְנָשָׂא עֵינָיו לַמָרוֹם.

– נִמְצָא, שֶׁאַיְרְטוֹן הִתְעָה אוֹתָנוּ לְכָאן בְּכַוָנָה תְּחִלָה, כְּדֵי לַהֲרֹג אוֹתָנוּ וְלִגְזֹל אֶת רְכוּשֵׁנוּ – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁגָמַר מַכְּס נַבְּס אֶת דְבָרָיו.

– כֵּן, בָּזֶה אֵין לְפַקְפֵּק עוֹד, – אָמַר הַמַיוֹר.

– וְכָל בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ הוֹלְכִים אַחֲרֵינוּ מֵהַנָהָר וִיטֶר, בְּחַכּוֹתָם לִשְׁעַת הַכּשֶׁר לְהַעֲלוֹתֵנוּ בְּרִשְׁתָּם?

– נִרְאִים הַדְבָרִים שֶׁכָּךְ הוּא.

– וּבְכֵן, זֶהוּ פָּשׁוּט רַמָאי, הַקוֹרֵא לְעַצְמוֹ בְּשֵׁם זָר? וְהוּא לֹא שֵׁרַת מֵעוֹלָם בִּ“בְּרִיטַנְיָה” וְגַם לֹא רָאָה אוֹתָהּ בְּעֵינָיו!

מַכְּס נַבְּס מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

– אֶת זֶה אֵין אֲנִי יָכוֹל לֶאֱמֹר בְּבִטְחָה, – אָמַר אַחֲרֵי דוּמִיָה קְצָרָה – לְדַעְתִּי, שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי הוּא אַיְרְטוֹן, וּבֶן־ג’וֹיז הוּא רַק כִּנוּיוֹ, כִּנוּי שֶׁל שׁוֹדֵד. אֲנִי נוֹטֶה לְהַאֲמִין גַם בָּזֶה שֶׁהוּא הָיָה אֶל נָכוֹן בִּ“בְּרִיטַנְיָה” וְשֵׁרַת שָׁם בְּתוֹר מַלָח, בְּאֹפֶן אַחֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לְסַפֵּר לָנוּ בִּפְרוֹטְרוֹט אֶת כָּל זֶה שֶׁלָקַח כָּל כָּךְ אֶת לִבֵּנוּ, וְלָדַעַת אֶת כָּל פִּרְטֵי “בְּרִיטַנְיָה”. מִלְבַד זֶה הוּא יוֹדֵעַ בְּאֹפֶן מְצֻיָן אֶת עִנְיְנֵי הַיָם. מִכָּל זֶה אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁהוּא בָּא לְאוֹסְטְרַלְיָה בְּתוֹר מַלָח. וְאַחַר־כָּךְ נֶהְפַּךְ לְמַנְהִיגָהּ שֶׁל חֶבְרַת שׁוֹדְדִים.

– מְעַנְיֵן לָדַעַת כֵּיצַד קָרָה דָבָר זֶה, – אָמַר פַּגַנֶל.

– כֵּן, בֶּאֱמֶת, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל גַם זֶה יִתְבָּרֵר אֶל נָכוֹן בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן.

– הַשִׁלְטוֹנוֹת, אֵינָם יוֹדְעִים אֶל נָכוֹן בִּכְלָל, שֶׁאַיְרְטוֹן וּבֶן־ג’וֹיז הֵם הַיְנוּ הַךְ, – הֵעִיר רַב־הַחוֹבֵל.

– דוֹמַנִי שֶׁכָּךְ הוּא, וְתַגְלִית זוֹ תְּשַׂמֵחַ בְּוַדַאי אֶת הַמִּשְׁטָרָה – אָמַר הַמַיוֹר.

– וַדַאי רָכַשׁ לוֹ אֶת אֵמוּנוֹ שֶׁל פַּדִי אָמוּר גַם כֵּן לְתַכְלִית שׁוֹד וּבִזָה, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כַּמוּבָן, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – הוּא יָצַר לוֹ, כַּנִרְאֶה, תָּכְנִית וְשָׂם לוֹ לְמַטָרָה לִרְכּשׁ לוֹ אֶת נְכָסָיו שֶׁל פַּדִי, וּכְשֶׁנִזְדַמַנוּ לוֹ אֲנַחְנוּ, מָצָא שֶׁשָׁלָל זֶה יִהְיֶה יוֹתֵר מְעַנְיֵן וְהֶחְלִיט לְהִלָווֹת אֵלֵינוּ. הוּא מִלֵא אֶת תַּפְקִידוֹ בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה בֶּאֱמֶת. אֶת פַּרְסַת־הַבַּרְזֶל נִתֵּק, כַּנִרְאֶה, מֵרֶגֶל הַסוּס בְּכַוָנָה, כְּדֵי לְפַרְזֵל אוֹתוֹ בְּפַרְסָה מְסֻמֶנֶת, בִּשְׁבִיל שֶׁחֲבֵרָיו יוּכְלוּ לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתֵינוּ בְּכָל הַדֶרֶךְ עַד מָצְאָם מָקוֹם מַתְאִים שֶׁיוּכְלוּ לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ בּוֹ. יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁהוּא שָׁבַר גַם אֶת עֶגְלָתֵנוּ בְּכַוָנָה, כְּדֵי לָתֵת לַחֲבֵרָיו אֶת הַיְכֹלֶת לְהִזְדַמֵן אִתָּנוּ וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּנוּ הֵיטֵב. אֲנִי הִבְחַנְתִּי אָז מִיָד, שֶׁעַל יְדֵי הַנַפָּח הָיוּ סִימָנֵי נְחֻשְׁתַּיִם, – אֲבָל אָז לֹא נָתַתִּי לָזֶה עֵרֶךְ גָדוֹל כָּזֶה, שֶׁקִבֵּל בְּעֵינַי אַחַר־כָּךְ, בְּחִבּוּר עִם עוֹד עֻבְדוֹת חֲשׁוּדוֹת. הַמַגֵפָה הַפִּתְאֹמִית שֶׁפָּרְצָה בְּבַהֲמוֹתֵינוּ, הָיְתָה חֲשׁוּדָה בְּעֵינַי מִתְּחִלָתָהּ, אֲבָל מִשׁוּם שֶׁאֵינִי אוֹהֵב לְדַבֵּר דְבָרִים בְּעַלְמָא כָּל עוֹד שֶׁלֹא נוֹכַחְתִּי בַּאֲמִתָּתָם, לָכֵן הֶחֱרַשְׁתִּי.

– אָכֵן, לֹא טוֹב שֶׁלֹא הִזְהַרְתָּנִי מֵרֹאשׁ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בִּנְזִיפָה קַלָה – אֲנִי הָיִיתִי יָכוֹל לֶאֱחֹז מִיָד בְּאֶמְצָעִים נִמְרָצִים נֶגֶד נוֹכֵל זֶה, וְלֹא הָיִינוּ נִשְׁאָרִים עוֹמְדִים בְּמֵצַר בְּתוֹךְ הַבִּצָה, שֶׁנֶהְפְּכָה לְגוּשׁ מוּצָק אֶחָד… וְאוּלָם מֵבִין אֲנִי. חוֹשֵׁשׁ הָיִיתָ, שֶׁמָא לֹא אַאֲמִין לִדְבָרֶיךָ. אָמְנָם צָדַקְתָּ, כִּי גַם אֲנִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּיוֹם הָרִאשׁוֹן לְהִתְוַדְעוּתֵנוּ אֵלָיו, חָשַׁדְתִּי בּוֹ שֶׁהוּא מְשַׂחֵק אֵיזוֹ קוֹמֶדְיָה. אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנוֹכַחְתִּי בְּיָשְׁרוֹ וּתְמִימוּתוֹ, גַם בְּהִתְבּוֹנְנִי אֶל חִיצוֹנִיוּתוֹ, הֲלִיכוֹתָיו וּלְשׁוֹנוֹ, בּוֹשְׁתִּי פָּשׁוּט בָּזֶה, שֶׁחֲשַׁדְתִּיו וְנָתַתִּי אֵמוּן בּוֹ בְּלִי כָּל מַחֲשָׁבָה זָרָה. וְעַכְשָׁיו אֲנִי מִצְטַעֵר הַרְבֵּה עַל אִי־זְהִירוּתִי, וּמִכָּאן וָאֵלָךְ לֹא אֶהְיֶה עוֹד קַל לְהַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם זָר.

– עָלֵינוּ לִהְיוֹת שְׂבֵעֵי־רָצוֹן עוֹד בָּזֶה, שֶׁהַמִקְרֶה עָזַר לִי לְהַכִּיר אֶת הָאֱמֶת, – אָמַר הַמַיוֹר, – אוֹיֵב גָלוּי אֵינוֹ מְסֻכָּן כָּל־כָּךְ כְּמוֹ בּוֹגֵד נִסְתָּר…

– מָרַת מֶרִי! מַה זֶה הָיָה לָךְ? – קָרָא פִּתְאֹם ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּחָפְזוֹ אֶל הַנַעֲרָה הַצְעִירָה, שֶׁנָפְלָה עַל שִׁכְמָהּ שֶׁל מָרַת הֶלֶנָה, כְּשֶׁהִיא מִתְמוֹגֶגֶת כֻּלָהּ בְּדִמְעוֹתֶיהָ.

– אָבִי! אָבִי הָאֻמְלָל! – לָחֲשָׁה הָעַלְמָה הַצְעִירָה מִתּוֹךְ דְמָעוֹת.

כֻּלָּם הֵבִינוּ, מִשׁוּם מַה דַוְקָא בְּרֶגַע זֶה עָלָה בְּמַחְשַׁבְתָּהּ זֵכֶר אָבִיהָ.

גִלוּי בְּגִידָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן שָׁלַל מִמֶנָה כָּל תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת אָבִיהָ. בָּרוּר הָיָה עַכְשָׁיו, שֶׁכָּל סִפּוּרוֹ שֶׁל הַשׁוֹדֵד עַל דְבַר אֲסוֹן “בְּרִיטַנְיָה” בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד הָיָה בָּדוּי מִלִבּוֹ; אֶפְשָׁר שֶׁהָאֳנִיָה לֹא נִתְקָרְבָה כְּלָל לְאוֹסְטְרַלְיָה וְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל כָּאן. בְּאֹפֶן כָּזֶה טָעָה פַּגַנֶל שׁוּב בְּהַסְבָּרַת הַתְּעוּדוֹת הָעֲלוּבוֹת הָאֵלוּ?

וְגַם רוֹבֶּרְט בָּכָה תַּמְרוּרִים, בְּהַבִּיטוֹ עַל אֲחוֹתוֹ וּבְדַעְתּוֹ שֶׁכָּל הַחִפּוּשִׂים אַךְ לַשָׁוְא הֵם.

הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִשְׁתַּדְלוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם לְנַחֵם אֶת הַיְלָדִים שֶׁל הָאָב הָאוֹבֵד, אֲבָל מֶרִי וְרוֹבֶּרְט הֵנִיעוּ בְּרָאשֵׁיהֶם מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ וְהוֹסִיפוּ לִבְכּוֹת. כּוֹס יְגוֹנָם מָלְאָה עַל כָּל גְדוֹתֶיהָ, וְלֹא בְּמִלִים אֶפְשָׁר הָיָה לְנַחְמָם עַכְשָׁיו.

– הָהּ, אֵלִי! – קָרָא פַּגַנֶל, בְּנָשְׂאוֹ יָדָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה – וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁיו? וְכִי אֵיזֶה רַעְיוֹן חָדָשׁ אֶפְשָׁר עוֹד לְהוֹצִיא מֵהַתְּעוּדוֹת הָאֵלוּ, שֶׁזֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים הוֹלִיכוּ אוֹתָנוּ שׁוֹלָל?…

הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד קָם מִמְקוֹמוֹ וְיָצָא מִן הַקָרוֹן אֶל הַמַלָחִים שֶׁעָמְדוּ עַל הַמִשְׁמָר.

מִסָבִיב שָׂרְרָה הַדְמָמָה. הַשׁוֹדְדִים עָזְבוּ, כַּנִרְאֶה, אֶת הַיַעַר לְגַמְרֵי, כִּי הַצִפֳּרִים הִתְעוֹפְפוּ מֵעֵץ לְעֵץ בְּאֵין מַחֲרִיד; חַיוֹת הַקֶנְגוּרוּ רָעוּ בָּעֵשֶׂב בִּמְנוּחָה, וְזוּג יְעֵנִים הִתְהַלְכוּ בְּגָאוֹן, בְּהַרְגִישָׁם אֶל נָכוֹן, כִּי אֵין מָגוֹר וּפַחַד מִסָבִיב.

– הַאִם הַכֹּל כַּשׁוּרָה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה מְיוּלְרֶדִי – כַּנִרְאֶה, הָלְכוּ בְּנֵי־חַיִל אֵלֶה לְהָבִיא לָהֶם אֶת חַבְרֵיהֶם לְעֶזְרָה; הֵם הֵבִינוּ, שֶׁהֵם אַרְבַּעְתָּם לֹא יוּכְלוּ לְהִתְגַבֵּר עָלֵינוּ.

– כֵּן, זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת, – אָמַר הַלוֹרְד – צָרִיךְ יִהְיֶה לְחַזֵק אֶת הַמִשְׁמָר בַּלַיְלָה… לוּ רַק יָכֹלְנוּ לָצֵאת מִכָּאן! אֲבָל כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת זֹאת? אֶת הַנָהָר אֵין לַעֲבֹר רַגְלִי.

– יְצַוֶה הוֹד מַעֲלָתְךָ לַעֲשׂוֹת דוֹבְרָה; הַיַעַר גָדוֹל, יָדַיִם יֵשׁ לָנוּ וּמַהֵר נַעֲשֶׂה דוֹבְרָה גְדוֹלָה כְּחֶפְצֵנוּ, – הִצִיעַ וִילְסוֹן.

– לֹא, יְדִידִי, זֶה לֹא יוֹעִיל, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – בְּנָהָר גּוֹעֵשׁ וּמָהִיר כַּסְנוֹבִּי, לֹא תּוּכַל שׁוּם דוֹבְרָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד; הַמַיִם יִגְרְפוּהָ כְּקִיסָם וְיִשָׂאוּהָ מִי יוֹדֵעַ לְאָן, וְשֶׁמָא גַם תִּטְבַּע.

– לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר אֵין גַם מַה לַחֲשֹׁב עַכְשָׁיו, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – הַמַיִם כִּמְעַט שֶׁעוֹבְרִים עַל גְדוֹתֵיהֶם, וּבְהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יֵשׁ גַם מְעַרְבּוֹלוֹת.

– אֲבָל הֲלֹא אֶפְשָׁר שֶׁעוֹד מְעַט וְיֵרְדוּ הַמַיִם? – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, אֵין לְקַווֹת לָזֶה, – הֵשִׁיב הַמַיוֹר – אַיְרְטוֹן יָדַע אֵיךְ לְהַתְעוֹת אוֹתָנוּ. אֶת הַנָהָר סְנוֹבִּי אִי־אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בְּעוֹנַת שָׁנָה זוֹ!

– וּמַה נַעֲשֶׂה כָּעֵת? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – וְכִי נֵשֵׁב כָּאן בְּחִבּוּק יָדַיִם וּנְחַכֶּה שֶׁיַהַרְגוּ אֶת כֻּלָנוּ?

– לֹא, אֲדוֹנִי, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – אִם אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד, נִצְטָרֵךְ לְבַקֵשׁ עֶזְרָה בְּמֶלְבֶּרְן. הַרְשֵׁנִי־נָא לִרְכֹּב שָׁמָה עַל סוּסֵנוּ שֶׁנִשְׁאַר לָנוּ לִפְלֵטָה.

– דָבָר זֶה הוּא מְסֻכָּן מְאֹד, ג’וֹן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – בְּאֵיזֶה אֹפֶן תַּעֲבֹר דֶרֶךְ אֲרֻכָּה כָּזוֹ בְּאֶרֶץ זָרָה לְךָ לְגַמְרֵי, בְּיִחוּד כְּשֶׁבֶּן־ג’וֹיז אוֹרֵב עַל כָּל הַדְרָכִים?

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֲדוֹנִי, הָאֶחָד יָכוֹל לְהִתְחַמֵק בְּנָקֵל מִבְּלִי שֶׁיַרְגִּישׁוּ בּוֹ.

– אָמְנָם כֵּן! אֲבָל הֲרֵי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת הַדֶרֶךְ…

– בְּעֶזְרַת הַמַפָּה וְהַמַצְפֵּן אֶפְשָׁר לִמְצֹא כָּל דֶרֶךְ שֶׁהִיא וּלְהַשִׂיג כָּל מָקוֹם… הַרְשֵׁנִי־נָא, אֲדוֹנִי, לָלֶכֶת. אַיְרְטוֹן בִּקֵשׁ, כִּמְדֻמַנִי, שְׁמוֹנָה יָמִים, וַאֲנִי מַבְטִיחַ לָשׁוּב אַחֲרֵי שִׁשָׁה יָמִים.

– סְלִיחָה, – נִכְנַס פַּגַנֶל לְתוֹךְ דְבָרָיו, – אִם מִישֶׁהוּ מֻכְרָח לִנְסֹעַ לְמֶלְבֶּרְן, כִּי אָז לֹא אַתָּה, מְפַקְדָהּ שֶׁל “דוּנְקָן”, הִנְךָ אוֹתוֹ מִי שֶׁהוּא; אֵינִי יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת, שֶׁאָדָם מוֹעִיל כָּמוֹךָ יְסַכֵּן אֶת חַיָיו; אֲנִי מְבַקֵשׁ אֶת הַלוֹרְד לָתֵת לִי רִשְׁיוֹן זֶה.

– וּמַדוּעַ דַוְקָא לְךָ? – שָׁאַל הַמַיוֹר – לְדַעְתִּי, מוּטָב שֶׁתִּתְּנוּ לִנְסֹעַ לִי, לַחַיָל הַזָקֵן הַמְנֻסֶה בְּהַרְבֵּה מִלְחָמוֹת.

– וַאֲנִי מַה, אֲדוֹנִי? – קָרָא מְיוּלְרֶדִי – הֲרֵי אֲפִילוּ אִם אֹבַד לֹא יִהְיֶה הָאָסוֹן גָדוֹל כָּל כָּךְ.

– וַאֲנִי, וְכִי אֲנִי אֵינֶנִי מַתְאִים לִהְיוֹת רָץ? – קָרָא וִילְסוֹן – הַרְשֵׁנִי, הוֹד מַעֲלָתְךָ, וְאֵלֵךְ…

– אֲנִי עוֹמֵד עַל דַעְתִּי, שֶׁיִמְסְרוּ מַלְאָכוּת זוֹ בְּיָדִי, אֱדוּאַרְד, – אָמַר הַמַיוֹר בְּהֶחְלֵט, – אֲנִי אֶמְצָא אֶת עַצְמִי נֶעֱלָב בֶּאֱמֶת, אִם תָּשִׁיב אֶת פָּנַי רֵיקָם בִּשְׁאֵלָה זוֹ.

– אֲנִי רוֹאֶה שֶׁמִסְפַּר הָרוֹצִים לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמָוֶת רַב הוּא. וּמִשׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם כֻּלְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת יַחַד, לֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ אֶלָא בְּרֵירָה אַחַת, לְהַפִּיל פּוּר, – הֶחְלִיט גְלֶנֶרְוַן – פַּגַנֶל יַקִירִי, כְּתֹב נָא בְּטוּבְךָ אֶת שְׁמוֹתֵינוּ עַל פִּסוֹת נְיָר!…

– מִלְבַד שֵׁם הוֹד מַעֲלָתְךָ, – שִׁסְעוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וּמַדוּעַ זֶה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בְּקוֹל עַז וְקָשֶׁה.

– מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה הִנְךָ פָּצוּעַ; מִלְבַד זֶה אֵין אַתָּה רַשָׁאי לַעֲזֹב אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה!…

– וּמִשׁוּם שֶׁאַתָּה הִנְךָ רֹאשׁ הַמִשְׁלַחַת, וְאֵינְךָ רַשָׁאי לַעֲזֹב אֶת מִשְׁמַרְתְּךָ, – סִיֵם פַּגַנֶל.

– כֵּן, מְקוֹמְךָ הוּא רַק פֹּה, אֱדוּאַרְד, וְאֵינְךָ צָרִיךְ לַעֲזֹב אוֹתוֹ, – אָמַר הַמַיוֹר כְּבַר־סַמְכָא.

– נַעֲנֵיתִי לָכֶם! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בָּאֲנָחָה – כְּתֹב, פַּגַנֶל… יִפְתֹּר הַגוֹרָל, מִי הוּא הָאִישׁ שֶׁעָלָיו לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמָוֶת!

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים שֶׁל צִפִּיָּה מְיַגַעַת, עַד שֶׁפַּגַנֶל גָמַר לִכְתֹּב אֶת כָּל הַשֵׁמוֹת עַל פִּסוֹת נְיָר. מִלְבַד שְׁמוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וּמִלְבַד, כַּמוּבָן, שְׁמוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט.

– וּמִי יוֹצִיא? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף אַחֲרֵי גָמְרוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ.

– אָנֹכִי! – עָנָה גְלֶנֶרְוַן.

– יָפֶה, מִי שֶׁשְׁמוֹ יֵצֵא רִאשׁוֹנָה הוּא הַהוֹלֵךְ.

הַגִיאוֹגְרָף גִלֵל אֶת פִּסוֹת הַנְיָר וְשָׂם אוֹתָן בְּכוֹבָעוֹ.

גְלֶנֶרְוַן לָקַח אֶת הַכּוֹבָע, הֵנִיעַ אוֹתוֹ פְּעָמִים אֲחָדוֹת וְהוֹצִיא אֶת אַחַת הַפִּתְקָאוֹת; עָלֶיהָ הָיָה כָּתוּב שְׁמוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי.

הַמַלָח אַמִיץ־הַלֵב קָפַץ מֵרֹב שִׂמְחָה.

– מְהֻלָל שִׁמְךָ, אֵלִי! נֶעְתַּרְתָּ לִתְפִלָתִי הַחַמָה! – קָרָא – הֵידָד! יִחְיוּ הוֹד מַעֲלָתוֹ וְהוֹד מַעֲלָתָהּ, הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת! אֶשְׂמַח לַעֲבֹד לְטוֹבַתְכֶם!… הַתְצַוֶה לָלֶכֶת מִיָד, הוֹד מַעֲלָתְךָ? – שָׁאַל בְּשַׁנוֹתוֹ אֶת קוֹלוֹ וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי הַלוֹרְד עֲמִידַת חַיָל לִפְנֵי מְפַקְדוֹ.

– לֹא, חַכֵּה… הִתְכּוֹנֵן בֵּינְתַיִם. אֲנִי כְּבָר אֹמַר לְךָ מָתַי עָלֶיךָ לָלֶכֶת, – עָנָה גְלֶנֶרְוַן וְהָלַךְ לְהוֹדִיעַ לְרַעֲיָתוֹ עַל דְבַר הָרָץ הַנִשְׁלָח לְמֶלְבֶּרְן.

– טוֹב, – הֵשִׁיבָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּשָׁמְעָהּ אֶת דִבְרַי בַּעֲלָהּ – מְיוּלְרֶדִי הוּא אָדָם הַיוֹדֵעַ לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת. אַמִיץ־לֵב, תַּקִיף בְּדַעְתּוֹ וְגַם חָזָק בְּגוּפוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין מַה לַחֲשׁשׁ לִשְׁלוֹמוֹ. מִלְבַד זֶה הוּא גַם סַבְלָן גָדוֹל. אִם יִהְיֶה עָלָיו לֹא לֶאֱכֹל, לֹא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לָרֶדֶת מֵעַל אֻכָּפוֹ אֲפִילוּ שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים, לֹא יִסְתַּגֵף עַל יְדֵי זֶה כָּל עִקָר. בְּחִירָה יוֹתֵר טוֹבָה לֹא הָיָה הַגוֹרָל יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן קָבַע אֶת שְׁעַת הַיְצִיאָה לַדֶרֶךְ לִשְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב.

וִילְסוֹן הִתְחִיל לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ לְהִתְכּוֹנֵן לְדַרְכּוֹ הָרְחוֹקָה. בִּזְמַן שֶׁחָבַשׁ אֶת הַסוּס, עָלָה עַל דַעְתּוֹ לְהַחְלִיף אֶת הַפַּרְסָה הַמְסֻמֶנֶת בְּאַחֶרֶת, שֶׁהֵסִיר אוֹתָהּ מֵעַל אַחַד הַסוּסִים הַמֵתִים, וּבָזֶה הֻרְחֲקָה הָאֶפְשָׁרוּת לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתָיו.

בִּזְמַן שֶׁוִילְסוֹן הֶחְלִיף אֶת הַפַּרְסָה הָאַחַת בָּאַחֶרֶת, הִתְחִיל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לִכְתֹּב פְּקוּדָה חֲדָשָׁה לְתוֹם אוֹסְטִין. כְּתֵפוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה פְּצוּעָה וְלָכֵן הָיָה קָשֶׁה לוֹ לִכְתֹּב, בְּכָל זֹאת הִדֵק אֶת שְׂפָתָיו מֵרֹב כְּאֵב וְכָתַב מִבְּלִי לְהַפְסִיק.

וְאוּלָם אַחֲרֵי כָּתְבוֹ שָׁלשׁ שׁוּרוֹת, גָדַל כְּאֵבוֹ מִנְשׂא. אַחֲרֵי חָשְׁבוֹ מְעַט, פָּנָה הַלוֹרְד אֶל פַּגַנֶל בְּבַקָשָׁה שֶׁיִכְתֹּב הוּא אֶת הַפְּקוּדָה עַל־פִּי הַכְתָּבָתוֹ, וְהוּא יַחְתֹּם רַק אֶת שְׁמוֹ.

פַּגַנֶל יָשַׁב בְּרֹאשׁ מוּרָד אַרְצָה, שָׁקוּעַ בִּשְׁאֵלָה גִיאוֹגְרָפִית קָשָׁה, בְּעַיְנוֹ שׁוּב בַּתְּעוּדוֹת שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הוּא נִסָה לְפָרֵק וּלְצָרֵף בָּאֳפָנִים שׁוֹנִים אֶת הַמִלִים, בְּהֶתְאֵם לַהוֹכָחוֹת הַקְלוּשׁוֹת הַנְתוּנוֹת בָּהֶן, זֹאת אוֹמֶרֶת: בְּהֶתְאֵם לְמַעֲלַת הָרֹחַב, אֲבָל לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא כָּל מַסְקָנָה הַמִתְקַבֶּלֶת עַל הַלֵב, וְהַמְלֻמָד הֶעָלוּב תָּעָה בַּמָבוֹךְ הַסָבוּךְ שֶׁל חִידוֹת וְדִמְיוֹנוֹת.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָיָה מֻכְרָח לִשְׁנוֹת אֶת בַּקָשָׁתוֹ, מִשׁוּם שֶׁפַּגַנֶל לֹא שָׁמַע אֶת דְבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים.

– הִנְנִי לְשָׁרֵתְךָ, לוֹרְד יָקָר, – אָמַר לְבַסוֹף, בְּהַעֲבִירוֹ אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ – הָבָה, תֵּן וְאֶגְמֹר אֶת הַמִכְתָּב.

– לֹא, צָרִיךְ לָקַחַת גִלְיוֹן־נְיָר אַחֵר, – אָמַר הַלוֹרְד – לֹא טוֹב יִהְיֶה אִם הַמִכְתָּב יִהְיֶה כָּתוּב בְּיָדַיִם שׁוֹנוֹת.

פַּגַנֶל הוֹצִיא אֶת פִּנְקָסוֹ מִכִּיסוֹ, קָרַע מִתּוֹכוֹ דַף אַחֵר, לָקַח עִפָּרוֹן בְּיָדוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לִכְתֹּב.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְחִיל לְהַכְתִּיב: "צַו נִתָּן לְתוֹם אוֹסְטִין, לְהַפְלִיג מִיָד אֶל הַיָם וּלְהָבִיא אֶת “דוּנְקָן”…

כְּשֶׁגָמַר פַּגַנֶל אֶת הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה, נִתְקַל מֶבָּטוֹ מִבְּלִי מְשִׂים בָּעִתּוֹן Australian and New־Zealand שֶׁהִשִׂיג הַמַיוֹר עוֹד קֹדֶם, וְשֶׁהִתְגוֹלֵל עַכְשָׁיו עַל הָאֲדָמָה מְקֻפָּל בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁלְעֵינָיו נִרְאוּ רַק שְׁתֵּי הַהֲבָרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל שֵׁם הָעִתּוֹן, זֹאת אוֹמֶרֶת: aland.

פַּגַנֶל כְּאִלוּ נִתְאַבֵּן עַל מְקוֹמוֹ בְּנָעֲצוֹ אֶת עֵינָיו בְּחָמֵשׁ אוֹתִיוֹת אֵלוּ וּבְאָחֲזוֹ אֶת הָעִפָּרוֹן בְּיָדוֹ מֵעַל לַנְיָר בְּלִי נוֹעַ.

– מַה זֶה הָיָה לְךָ, יְדִידִי הַיָקָר? – שָׁאַל הַלוֹרְד בְּתִמָהוֹן – מַדוּעַ הִפְסַקְתָּ?

– כֵּן, כָּךְ הוּא! – קָרָא הַמְלֻמָד, בְּסָטְרוֹ עַל מִצְחוֹ – סוֹף־סוֹף מָצָאתִי!

פַּגַנֶל גָחַן, הֵרִים אֶת הָעִתּוֹן, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בּוֹ הֵיטֵב, רָטַן פְּעָמִים אֲחָדוֹת בֵּין שִׁנָיו: aland! aland! aland!. הוּא רָצָה, כַּנִרְאֶה, לְהוֹסִיף עוֹד דְבַר־מָה, אֲבָל פִּתְאֹם נִשְׁתַּתֵּק וְהֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ בְּמֶרֶץ.

כָּל הַסוֹבְבִים אוֹתוֹ הִבִּיטוּ זֶה עַל זֶה מִבְּלִי דַעַת אֶל מַה לְיַחֵס אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמוּזָרָה שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף הַנִכְבָּד.

– אֲבָל מַה אִתְּךָ סוֹף־סוֹף פַּגַנֶל יַקִירִי? – הִפְצִיר בּוֹ הַמַיוֹר בַּהֲנִיעוֹ אוֹתוֹ בִּכְתֵפָיו, – אֵיזֶה זְבוּב עָקַץ אוֹתְךָ?

הַמְלֻמָד הִבִּיט עַל הַמַיוֹר בְּעֵינַיִם מוּזָרוֹת וְנָעַץ אוֹתָן בּוֹ כְּמוֹ שֶׁנְעָצָן קֹדֶם בָּעִתּוֹן, אַחַר־כָּךְ הֵנִיעַ שׁוּב בְּרֹאשׁוֹ, כְּאִלוּ הָיָה רוֹצֶה לְהַבְרִיחַ מִמֶנוּ אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה מַטְרִידָה, נֶאֱּנַח, וּכְאִלוּ לֹא קָרָה כְּלוּם, אָמַר:

– סְלִיחָה, אֲדוֹנִי! – הוֹאִילָה־נָא לְהַמְשִׁיךְ.

מִבְּלִי לְהַטְרִיד אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, הִתְחִיל הַלוֹרְד לְהַכְתִּיב שׁוּב: “צַו נִתָּן לְתוֹם אוֹסְטִין לְהַפְלִיג מִיָד אֶל הַיָם וּלְהָבִיא אֶת “דוּנְקָן” אֶל הַמַעֲלָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע שֶׁל הָרֹחַב, אֶל הַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה”.

– אוֹסְטְרַלְיָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל, וְהוֹסִיף מִיָד – כֵּן, כֵּן, כַּמוּבָן, אוֹסְטְרַלְיָה!

לְאַחַר שֶׁגָמַר, לָקַח גְלֶנֶרְוַן אֶת הַפִּתְקָה, חָתַם אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת לַכְּתָב מִבְּלִי לְקָרְאוֹ, קִפֵּל אוֹתָהּ וְחָתַם בְּחוֹתָמוֹ.

פַּגַנֶל כָּתַב אֶת הַכְּתֹבֶת:

"לְתוֹם אוֹסְטִין.

סְגַן הַקְבַרְנִיט שֶׁל הָאֳנִיָה “דוּנְקָן”.

מֶלְבֶּרְן".

לְאַחַר שֶׁגָמַר אֶת מַעֲשֵׂהוּ, קָפַץ וְיָצָא בְּחִפָּזוֹן רַב מִן הָעֲגָלָה, וּבְפָרְשׂוֹ אֶת כַּפָּיו, הִתְחִיל לָרוּץ לְכָל אֲשֶׁר תִּשֶׂאנָה אוֹתוֹ רַגְלָיו, בְּחָזְרוֹ רַק עַל מִלָה אַחַת בִּלְתִּי מוּבָנָה: aland! aland! aland!.

פֶּרֶק י: אַרְבָּעָה יְמֵי עִנוּיִים

הַחֵלֶק הַשֵׁנִי שֶׁל הַיּוֹם עָבַר, בְּלִי מְאֹרָעוֹת חֲשׁוּבִים. פַּגַנֶל לַמְרוֹת הִתְאַמְצוּתוֹ, הֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלוּ לֹא אֵרַע אִתּוֹ כְּלוּם, כְּדֵי שֶׁלֹא לְעֹוֵרר בְּלֵב חֲבֵרָיו חֶשֶׁד שֶׁל שִׁגָעוֹן. בְּכָל זֹאת הָיָה כָּל הָעֵת מַחֲרִישׁ וְתָפוּשׂ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. הַכָּרַת פָּנָיו הֵעִידָה בּוֹ שֶֹבְּקִרְבּוֹ מִתְחוֹלֶלֶת מִלְחָמָה פְּנִימִית, שֶׁרוֹצֶה הָיָה לְהַסְתִּירָהּ מֵעֵינֵי כֹּל.

גְלֶנֶרוֹן, שֶׁיָשַׁב לְיָדוֹ, שָׁמַע כֵּיצַד הוּא מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ הִרְהוּרִים:

“לֹא! לֹא צָרִיך… בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה לֹא יַאֲמִינוּ לִי… וְגַם אֵין צֹרֶך בַּדָבָר… עַכְשָׁיו עָבַר כְּבָר הַמוֹעֵד”.

לְאַחַר שֶׁשָׁקְטָה קְצַת סַעֲרַת רוּחוֹ, קָרָא אֵלָיו אֶת מְיוּלְרֶדִי וּבְקַחְתּוֹ אֶת מַפַּת אוֹסְטְרַלְיָה הִתְחִיל לְבָאֵר לוֹ אֶת כָּל פִּרְטֵי הַדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה לְמֶלְבֶּרְן.

מֶרְכַּז כָּל הַדְרָכִים וְהַשְׁבִילִים שֶׁל הַמִישׁוֹר שֶׁעָלָיו נִמְצְאוּ הַתַּיָרִים, הָיְתָה הַדֶרֶךְ הַלוֹקְנָאִית, הַיוּרֶדֶת עַד לַחוֹף, וְשָׁם הִיא פּוֹנָה פִּתְאֹם לְצַד מֶלְבֶּרְן.

– הֲרוֹאֶה אַתָּה שִׂרְטוּט גָדוֹל זֶה? – דִבֵּר הַמְלֻמָד אֶל הַמַלָח – זוֹהִי הַדֶרֶךְ הַלוֹקְנָאִית. כְּשֶתַּגִיעַ אֵלֶיהָ, דְהַר לְךָ יָשָׁר לְמֶלְבֶּרְן מִבְּלִי לִנְטוֹת לְשׁוּם צַד. הֲשָׁמַעְתָּ?

– שָׁמַעְתִּי. מַר פַּגַנֶל. תּוֹדָה לְךָ עַל הוֹרָאוֹתֶיךָ… הַצִדָה לֹא אֶטֶה, וְכִי לָמָה לִי לִנְטוֹת!

– וּבְכֵן, טוֹב! בְּאֹפֶן כָּזֶה לֹא תִּתְעֶה לְמִצְעָר… וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לַשׁוֹדְדִים, חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁהֵם אוֹרְבִים לָנוּ בַּמְקוֹמוֹת הַסְמוּכִים. אִם רַק יַעֲלֶה בְּיַדְךָ לַעֲבֹר חֲמִשָׁה, שִׁשָֹה קִילוֹמֶטְרִים. אָז תִּמָלֵט מִכָּל סַכָּנָה. הֵם לֹא יִתְפְּשו אֶת הַדֶרֶךְ לְכָל אָרְכָּהּ: מְעַטִים הֵם בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה, וְגַם רַגְלִים הֵמָה וְאַתָּה תִּרְכַּב עַל הַסוּס.

– וְגָם אֲנִי חוֹשֵׁב כָּךְ, מַר פַּגַנֶל… הָאֵל רַחֲמָן הוּא! אֲנִי מְקַוֶה לִישׁוּעָתוֹ, שֶׁיַעַזְרֵנִי לָצֵאת שָׁלֵם וּבִלְתִּי נִזָק עַד שֶׁאֲמַלֵא אֶת מַלְאָכוּתִי; וְאַחַר־כָּךְ, אַחַת הִיא מַה שֶׁיְהֵא בְּסוֹפִי! אִם יַהַרְגוּנִי – אֲקַבֵּל בְּאַהֲבָה!

בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה, בַּשָׁעָה שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, יָרַד שׁוּב גֶשֶׁם שׁוֹטֵף, שֶׁהִכְרִיחַ אֶת כֻּלָם לְבַקֵשׁ לָהֶם מַחֲסֶה בַּקָרוֹן, שֶׁמִכְסֵהוּ תֻּקַן כְּבָר עַל יְדֵי הַמַלָחִים וְהַגֶשֶׁם לֹא חָדַר עוֹד אֶל תּוֹכוֹ. בִּכְלָל הַקָרוֹן שִׁמֵשׁ מִקְלָט בַּטוּחַ, שֶׁבּוֹ הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בִּפְנֵי גֶשֶׁם חָזָק וְגַם בִּפְנֵי אוֹיֵב. צָרְכֵי אֹכֶל וְחָמְרֵי מִלְחָמָה הָיוּ לָהֶם הַרְבֵּה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹא הִצְטָרְכוּ לִירֹא מִפְּנֵי מוֹת רָעָב אוֹ לְהִשָׁאֵר בְּלִי נֶשֶׁק. וְאִם מְיוּלְרֶדִי רַק יַגִיעַ עַד מֶלְבֶּרְן בְּשָׁלוֹם – אָז יִגָמֵר הַכֹּל בְּטוֹב. אַחֲרֵי שָׁבוּעַ יוּכְלוּ לִהְיוֹת כָּל מַלָחֵי “דוּנְקָן” עַל חוֹף הַנָהָר סְנוֹבִּי וְיָבִיאוּ סִירָה טוֹבָה שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבֹר בָּהּ אֶת הַנָהָר.

שְׁעַת בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת הִתְקַרְבָה וּבָאָה. הִגיִעָה הַשָׁעָה שֶׁמְיוּלְרֶדִי הָיָה צָריִך לָצֵאת לְדַרְכּוֹ. אֶת פַּרְסוֹת הַסוּס כָּרְכוּ בִּסְחָבוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא יִשְׁמְעוּ אֶת דְפִיקָתָן.

– שְׁמֹר עַל הַסוּס – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – הוּא גַם בְּלָאו הָכֵי עָיֵף וְיָגֵעַ מְאֹד וְכָל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ. כְּשֶׁתִּהְיֶה כְּבָר רָחוֹק מִכָּל סַכָּנָה, אַל תִּדְפֹּק יוֹתֵר מִדַי, הֵא לְךָ אֶקְדָח וְכַדוּרִים. פִּגְיוֹן הֲרֵי יֵשׁ לְךָ. מְקַוֶה אֲנִי, כִּי נֶשֶׁק זֶה מַסְפִּיק לְךָ. פִּתְקָה זוֹ תִּמְסֹר לִידֵי תוֹם אוֹסְטִין. וְאוֹסְטִין, תֵּכֶף בְּקַבְּלוֹ אוֹתָהּ, יַפְלִיג אֶל מִפְרַץ טִיפוֹלְד. וְאִם אֲנַחְנוּ עוֹד לֹא נִהְיֶה שָׁם, יְמַהֵר לָבוֹא לְכָאן עִם כָּל הַמַלָחִים, סַפֵּר לוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט עַל דְבַר מַצָבֵנוּ. הוּא יֵדַע מַה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְהָבִיא לָנוּ עֶזְרָה… עַכְשָׁיו צֵא לְדַרְכְּךָ, וִיהִי אֱלֹהִים עִמְךָ!

– הֱיֵה שָׁלוֹם, הוֹד מַעֲלָתְךָ! – יִשְׁמֹר אֱלֹהִים אֶת כֻּלְכֶם!

מְיוּלְרֶדִי הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה וְאַחֲרֵי רֶגַע נֶעְלָם בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

אַחֲרֵי זְמַן מַה קָמָה סְעָרָה גְדוֹלָה, שֶׁהָלְכָה הָלוֹךְ וְגָבוֹר מִשָׁעָה לְשָׁעָה. בִּשְׁרִיקָה וִילָלָה נִשְׂאָה הַסְעָרָה עַל פְּנֵי הַיַעַר, בְּהֲנִיעָהּ אֶת צַמְרוֹת הָאִילָנוֹת, שֶׁשַׁחוּ בִּנְאָקוֹת וּגְנִיחוֹת עַד לָאֲדָמָה עַצְמָהּ. הָעֲנָפִים וְהַבַּדִים הַיְבֵשִׁים הִסְתּוֹבְבוּ בָּאֲוִיר, וָחֳמָרִים חֳמָרִים נָפְלוּ עַל מִכְסֵה הַקָרוֹן בְּשָׁאוֹן, וְשׁוּב נִשְׂאוּ בַּסְעָרָה הָלְאָה. הַנָהָר גָעַשׁ וְהָמָה. הָאֲפֵלָה הָיְתָה נוֹרָאָה.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל יָשְׁבוּ בִּמְדוֹר הַגְבִירוֹת בַקָרוֹן. רוֹבֶּרְט וּוִילְסוֹן נִמְצְאוּ אֵצֶל מַר אוֹלְבִּינֶט. בְּעֵת שֶׁהַמַיוֹר וְרַב־הַחוֹבֵל יָשְׁבוּ בְּרֹאשׁ הַקָרוֹן עַל הַמִשְׁמָר. מֵעֲלֵיהֶם זָרְמוּ קִלוּחֵי מַיִם, וּכְמוֹ יָדַיִם נַעֲלָמוֹת זָרְקוּ יָשָׁר אֶל פְּנֵיהֶם עֲנָפִים וְשִׁבְרֵי עֵצִים קְטַנִים, אֲבָל זֶה לֹא הִרְגִיזָם כְּלָל. רַע יוֹתֵר הָיָה לָהֶם זֶה, שֶׁעַל יְדֵי הַיִבּוּב, הַשְׁרִיקָה, הַחֲרִיקָה וְהָשָׁאוֹן לֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל אֶפְשָׁרוּת לִשְׁמֹעַ צַעֲדֵי אֲנָשִׁים אוֹ שַׁעֲטַת סוּסִים. הַשׁוֹדְדִים יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב מִבְּלִי שֶׁיַרְגִישוּ בָּהֶם כְּלָל, וּלְהִשְׂתָּעֵרֵ עֲלֵיהֶם עוֹד קֹדֶם, מֵאֲשֶׁר יוּכְלוּ לְהִתְכּוֹנֵן כַּהֹגֶן לְמִלְחֶמֶת מָגֵן כְּנֶגְדָם.

לִפְרָקִים שָׁקְטָה הַסְעָרָה וְאָז נִשְׁמְעָה גַם הָאִוְשָׁה הֲכִי קַלָה, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הִתְגַעֲשָׁה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְגַם אֲנָשִׁים אַמִיצֵי־לֵב כַּמַיוֹר וְג’וֹן מַנְגֶלְס לֹא יָכְלוּ לְהִתְגַבֵּר עַל הַחֲרָדָה שֶׁתָּקְפָה אוֹתָם.

בְּרֶגַע שֶׁשָׁקְטָה הַסְעָרָה, הִתְאַמְצוּ לְהַקְשִׁיב בְּעָצְרָם אֶת נְשִׁימָתָם, שֶׁמָא יִשְׁמְעוּ אֵי־אֵלֶה צְעָדִים אוֹ קוֹלוֹת.

עָבְרָה הַשָׁעָה, וְהִנֵה פִּתְאםֹ נִשְמְעָה שְׁרִיקָה חוֹדֶרֶת.

– הֲתִשְׁמַע? – שָׁאַל רַב־הַחוֹבֵל.

– כֵּן, – עָנָה הַמַיוֹר – אֶפְשָׁר שֶׁאֵיזוֹ חַיָה הוֹצִיאָה אֶת הַקוֹל הַזֶּה.

– מְסֻפְּקַנִי!

הַשְׁרִיקָה נִשְׁנְתָה, וְאַחַר־כָּךְ נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָה.

– הוֹי, הוֹי! – קָרָא הַמַיוֹר – קוֹלוֹת אֵלֶה, לֹא שֶׁל חַיוֹת הֵם! הָעֵסֶק עֵסֶק בִּישׁ הוּא.

בָּעֵת הַזֹאת יָצָא הַלוְֹרד גְלֶנֶרְוַן מִן הַקָרוֹן.

– אֵיפֹה זֶה יָרוּ? – שָׁאַל.

– בַּצַד הַזֶה, בְּאוֹתוֹ הַצַד שֶׁמְיוּלְרֶדִי נָסַע שָׁמָה – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – קֹדֶם שָׁמַעְנוּ קוֹל שְׁרִיקָה, וְאַחַר־כָּךְ קוֹל יְרִיָה.

– שָׁמַעְתִּי, שָׁמַעְתִּי… מַהִי דַעְתְּכֶם. הֲיָרוּ בְּרִחוּק־מָקוֹם מֵאִתָּנוּ?

– חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מִכָּאן.

– צָרִיךְ לָלֶכֶת שָׁמָה, – אָמַר הַלוֹרְד בְּהֶחְלֵט.

– אֵינֶנִי יוֹעֵץ לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַלְכֹּדֶת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אוֹתָנוּ מִפֹּה.

– וְשֶׁמָא הִתְנַפְּלוּ עַל מְיוּלְרֶדִי וְהָרְגּו אוֹתוֹ?

– כִּי אָז לֹא נַצִילֵהוּ עוֹד, – עָנָה הַמַיוֹר בִּקְרִירוּת רוּחַ.

– עִמְדוּ אַתֶּם כָּאן לִשְׁמֹר עַל הַמַחֲנֶה, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְבַדִי, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלֲס.

– לֹא, גַם אַתָּה לֹא תֵּלֵךְ; אֲנִי לֹא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת, – אָמַר הַמַיוֹר בִּמְנוּחָה – אַתָּה, כַּנִרְאֶה, רוֹצֶה, שֶׁהֵם יַהַרְגוּ אוֹתָנוּ אֶחָד, אֶחָד? אִם מְיוּלְרֶדִי כְּבָר נִרְצַח, הֲלֹא לֹא תָּשִׁיבוּהוּ עוֹד לַחַיִים בִּמְחִיר חַיֵיכֶם אַתֶּם. דַי בְּקָרְבָּן אֶחָד.

רַב־הַחוֹבֵל נִכְנַע מִפְּנֵי הוֹכָחוֹתָיו שֶׁל הַמַיוֹר הַנָבוֹן, אֲבָל גְלֶנֶרְוַן לֹא יָכֹל לְהֵרָגַע; לֹא נִתְנָה מְּנוּחָה הַמַחֲשָׁבָה, שֶׁאֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי מְיוּלְרֶדִי שׁוֹכֵב כָּעֵת בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת בּוֹדֵד, בְּלִי עֶזְרָה וּפָצוּעַ פֶּצַע־מָוֶת, בְּקָרְאוֹ לְעֶזְרָה אֶת אֵלֶה, שֶׁלְטוֹבָתָם הִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ.

מִבְּלִי שִׂים לֵב אֶל הַסְעָרָה וְאֶל הַגֶשֶׁם, הִתְהַלֵךְ הַלוֹרְד הֵנָה וָהֵנָה בַּחֲרָדָה, בִּרְצוֹתוֹ לְהִתְפָּרֵץ וְלָרוּץ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁמִשָׁם נִשְׁמַע קוֹל הַיְרִיָה.

– הֵרָגַע, אֱדוּאַרְד, – דִבֵּר הַמַיוֹר עַל לִבּוֹ, – אַל תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, זְכֹר־נָא שֶׁאַתָּה כָּאן לֹא אֶחָד, שֶׁהִנְךָ מֻכְרָח לִשְׁמֹר עַל רַעֲיָתְךָ. וְכִי לְאָן תֵּלֵךְ עַכְשָׁיו? אֵיפֹה אַתָּה חוֹשֵׁב לִמְצֹא אֶת מְיוּלְרֶדִי בְּלֵיל סַגְרִיר כָּזֶה?….

בְּרֶגַע זֶה הֵבִיא הָרוּחַ לְאָזְנֵיהֶם צִוְחַת־יֵאוּשׁ.

– הָהּ, אֵלִי! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן בְּהִתְרַגְשׁוּת נוֹרָאָה – זֶהוּ קוֹלוֹ!… תֵּן לִי, תֵּן לִי לָלֶכֶת!

הוּא הִתְפָּרֵץ מִידֵי הַמַיוֹר וְג’וֹן מַנגֶלְס הָאוֹחֲזִים בּוֹ, חָטַף מִידֵי הָרֵאשׁוֹן אֶת רוֹבֵהוּ וְרָץ אֶל הַמָקוֹם, שֶׁמִשָׁם בָּא הַקוֹל.

ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַמַיוֹר רָצוּ אַחֲרָיו.

אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים יָכְלוּ כְּבָר לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת קוֹלוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי בְּקָרְאוּ לְעֶזְרָה. נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַמַלָח הָיָה לֹא רָחוֹק.

וּבֶאֱמֶת, בְּמֶרְחַק שְׁלֹש מֵאוֹת צְעָדִים נִתְקַל גְלֶנֶרְוַן בַּמַלָח הָאֻמְלַל שֶׁזָחַל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּגָנְחוֹ נוֹרָאוֹת.

– אֲנַחְנוּ הִנְנוּ פֹּה אִתְּךָ, מְיוּלְרֶדִי, אַל תִּפְחַד, – דִבֵּר אֵלָיו גְלֶנֶרְוַן בְּקוֹל מְלַטֵף, בְּגָחֲנוֹ אֵלָיו.

– אֲהָהּ, הוֹד מַעֲלָתְךָ… יְבָרֵך אוֹתְךָ… הָאֱלֹהִים…– גִמְגֵם הַפָּצוַּע – אֲנִי מֵת… הַמִכְתָּב… הַשׁוֹדְדִים…

– חַכֵּה, אֶפְשָׁר עוֹד שֶֹתַֹּאֲרִיךְ יָמִים יוֹתֵר מִמֶנִי, – אָמַר הַמַיוֹר – וְאַתָּה, אֱדוּאַרְד, אַל תְּטַפֵּל בּוֹ הַרְבֵּה בְּיָדְךָ הַכּוֹאֶבֶת. אֲנִי וְהַקְבַרְנִיט נִשָׂאֵהוּ, מוּטָב שֶׁתַּרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶרֶךְ.

מְיוּלֶרְדִי נִשְׁתַּתֵּק, כַּנִרְאֶה מֵהִתְעַלְפוּת.

מַכְּס נַבְּס וְרַב־הַחוֹבֵל הֱרִימוּהוּ בִּזְהִירוּת וּנְשָׂאוּהוּ, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָלַךְ לִפְנֵיהֶם, וְהִזְהִירָם מִפְּנֵי הָעֵצִים וְהַשִׂיחִים שֶׁבַּדֶרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹא יִתָּקְלוּ בָּהֶם.

כְּשֶׁנוֹדַע הַדָבָר לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בִּקְשָׁה שֶׁיָבִיאוּ אֶת הַפָּצוּעַ אֶל חַדְרָהּ. הַמַיוֹר בָּדַק אֶת הַפֶּצַע הַשׁוֹתֵת דָם. הַמַלָח נְִפַצַע בְּצַלְעו הַיְמָנִית, וְכַנִרְאֶה, מִמַכַּת פִּגְיוֹן.

הַמְסֻכָּן הוּא הַפֶּצַע? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ – לֹא, אֲבָל רַע הוּא שֶׁהַרְבֵּה דָם יָצָא מִן הַגוּף הַפָּצוּעַ, זֶה לֹא טוֹב, – עָנָה מַכְּס נַבְּס.

בִּרְחֹץ הַמַיוֹר בִּזְהִירוּת אֶת הַפֶּצַע וּבְשׂוּמוֹ עָלָיו תַּחְבֹּשְתוֹ, הִתְּהַפֵּךְ מְיוּלְרֶדִי, פָּקַח עֵינָיו וְהִתְחִיל לְגַמְגֵם אֵלוּ דְבָרִים בִּלְתִּי מוּבָנִים.

הַמַיוֹר גָחַן אֵלָיו וְהִתְחִיל לְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו.

– הוֹד מַעֲלָת…. פִּקוּדַת.. בֶּן־ג’וֹיז…– נִפְלְטוּ קְטוּעוֹת מִשִׂפְתֵי הַפָּצוּעַ הַצְרוּבוֹת.

– כַּנִרְאֶה, הִתְנַפֵּל עָלָיו בֶּן־ג’וֹיז וְגָזַל מִיָדוֹ אֶת הַמִכְתָּב, – אָמַר מַכְּס נַבְּס, בִּפְנוֹתוֹ אֶל קְרוֹבֹו, הַלָז הְִתְחִיל לִבְדקֹ הֵיטֵב בְּכִיסֵי הַמַלָח הַסְפוּגִים דָם וְהָרְטֻבִּים מֵהַגֶשֶׁם. לֹא הָיָה כָּל מִכְתָּב. כַּנִרְאֶה, נִגְזְלָה מִמֶנוּ הַפְּקוּדָה!

הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן וּמֶרִי גְרַנְט בִּלוּ כָּל הַלַיְלָה לְיַד מִטַת הַפָּצוּעַ, שֶׁהִתְהַפֵּךְ מִצַד אֶל צַד, כְּשֶׁהוּא נֶאֱנָח וּמְדַבֵּר מִתּוֹךְ חֹם, בְּהַזְכִּירוֹ כָּל הָעֵת אֶת הַפְּקוּדָה, וְאֶת שְׁמוֹת הַלוֹרְד וּבֶן ג’וֹיז.

לִפְנוֹת בֹּקֶר פָּסַק הַגֶשֶׁם, וְהַסַעַר שָׁקַט לְגַמְרֵי, אֲבָל הַשָׁמַיִם הָיוּ עוֹד מְעֻנָנִים. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, הָלְכוּ ג’וֹן מַנְגֶלְס, פַּגַנֶל וּגְלֶנֶרְוַן לִמְקוֹם הָאָסוֹן. בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מֵהַשְׁלוּלִית שָֹשָׁם הֵרִימוּ אֶת מְיוּלְרֶדִי, הָיוּ מֻנָחִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ שְׁנֵי פְּגָרִים, כַּנִרְאֶה, פִּגְרֵי הַשׁוֹדְדִים שֶׁנִרְצְחוּ בִּידֵי מְיוּלְרֶדִי. בְּאֶחָד מֵהֶם הִכִּירוּ אֶת הַנַפָּח מִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה לָלֶכֶת הָלְאָה, לָדַעַת אִם אֵין שָׁם עִקְבוֹת הַשׁוֹדְדִים, אֲבָל הַקְבַרְנִיט הֵנִיא אוֹתוֹ מִזֶה בְּאָמְרוֹ, שֶׁיֵשׁ סֶכָּנָה בַּדָבָר, שֶׁבְּעֵת הֶעְדְרָם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הִתְנַפְּלוּת עַל הַקָרוֹן.

– עַכְשָׁיו, אֵלֵךְ אֲנִי לְמֶלְבֶּרְן, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וְכֵיצַד תֵּלֵךְ אַתָּה, ג’וֹן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – הֲרֵי עַכְשָׁיו גַם סוּס אֵין לְךָ עוֹד. הַשׁוֹדְדִים בְּוַדַאי שֶׁגְזָלוּהוּ, אוֹ אֶפְשָׁר תּוֹעֶה הוּא בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

– אִם כֵּן, יָכוֹל הוּא עוֹד לָשׁוּב אֵלֵינוּ. – אָמַר פַּגַנֶל – מִקְרִים כָּאֵלֶה כְּבָר הָיוּ. הַסוּס הוּא אַחַת הַחַיוֹת הַחֲכָמוֹת בְּיוֹתֵר.

– אֵיךְ שֶׁהוּא, וַאֲנִי לֹא אֶתֵּן אַף לְאֶחָד מִכֶּם לָלֶכֶת מִפֹּה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּהַחְלָטָה גְמוּרָה – אָנוּ נִשְׁהֶה כָּאן שָׁבוּעַ, שְׁבוּעַיִם וּשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת – בְּקִצוּר, עַד אֲשֶׁר יֵרְדוּ הַמַיִם בַּנָהָר. וְאָז נַעֲבֹר אוֹתוֹ, נַגִיעַ עַד לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד, וּמִשָׁם יֵלֵךְ אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֶל מֶלְבֶּרְן.

– כֵּן, אֲדוֹנִי, בְּרֵירָה אַחֶרֶת בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ, – אָמַר הַגֵיאוֹגְרָף – בְּמֶרְחַק חֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר מִכָּאן, מֵעֵבֶר לַנָהָר, נִמְצֵאת הָעֲיָרָה דֶלֶגֶט; שָׁם נִמְצָא כָּל מַה שֶׁדָרוּשׁ לָנוּ, לְמַעַן נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ. אִם לֹא אֶשְׁגֶה, יֵשׁ גַם טֶלֶגְרָף בְּדֶלֶגֶט, בְּאֹפֶן שֶׁנוּכַל לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם תּוֹם אוֹסְטִין בְּעֶזְרַת הַטֶלֶגְרָף.

– חֲבָל שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא הֶחְלַטְנוּ כָּךְ מִתְּחִלָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּצַעַר – לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ אֶת מְיוּלְֶרֶדִי אֶל תַּחַת כַּדוּרֵי הַשׁוֹדְדִים. מִי יִתֵּן וְיִשָׁאֵר בַּחַיִים; וְאִם לֹא, יְהֵא מוֹתוֹ כְּאֶבֶן מַעֲמָסָה עַל לִבִּי.

כְּשֶׁהִרְגִישׁ רוֹבֶּרְט בַּשָׁבִים מִן הַתִּיוּר, יָצָא לִקְרָאתָם וּבְקוֹל שֶׁל שִׂמְחָה הוֹדִיעַ, שֶׁמַצָבוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי הֻטַב.

– הָאֻמְנָם – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן שָׁמֵחַ מְאֹד.

– כֵּן, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, שֶׁיָצְאָה אַחֲרֵי הַנַעַר – מַכְּס נַבְּס אוֹמֵר שֶׁלַפָּצוּעַ הֻטַב הַרְבֶּה וְיֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיַבְרִיא.

– וְאֵיפֹה הוּא מַכְּס נַבְּס?

– הוּא יוֹשֵׁב לְיַד מְיוּלְרֶדִי, שֶׁרָצָה לְהַגִיד לוֹ אֵיזֶה דָבָר חָשׁוּב; רוּחוֹ שָׁבָה אֵלָיו זֶה לֹא כְּבָר וְחָדַל גַם לְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַחֹם, הוּא רָצָה לִרְאוֹת אוֹתְךָ, וּכְשֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁהָלַכְתָּ, הִזְמִין אֵלָיו אֶת הַמַיוֹר. מַכְּס נַבְּס רָצָה לֶאֱסֹר עָלָיו אֶת הַדִבּוּר, כִּי זֶה עָלוּל לְהַזִיק לִבְרִיאוּתוֹ, אֲבָל מְיוּלְרֶדִי עָמַד עַל דַעְתּוֹ, שֶׁיִשְׁמַע לִדְבָרָיו.

– טוֹב הַדָבָר, אֲנַחְנוּ לֹא נַפְרִיעַ לָהֶם, – אָמַר הַלוֹרְד – נֵשֵׁב בֵּינְתַיִם בָּאֹהֶל.

– אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים יָצָא הַמַיוֹר לְאִטוֹ מִן הַקָרוֹן –עָגוּם, וּבְרֹאשׁ מוּרָד אַרְצָה הִתְקָרֵב אֶל הָאֹהֶל.

– מַה שָׁם, מַכְּס נַבְּס? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּהַרְגִישׁוֹ שֶׁבְּשׂוֹרָה לֹא טוֹבָה בְּפִיו.

– מְיוּלְרֶדִי סִפֵּר לִי מַה שֶׁקָרָה אֶמֶשׁ, – עָנָה הַמַיוֹר – מִתּוֹךְ דְבָרָיו יוֹצֵא, שֶׁהוּא כְּבָר עָבַר חֲמִשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, כְּשֶׁהִתְנְּפלוּ פִּתְאֹם אֲנָשִׁים אֲחָדִים עַל סוּסוֹ. לוֹ נִדְמָה שֶׁהָיוּ חֲמִשָׁה אֲנָשִׁים. הוּא יָרָה פַּעֲמַיִם וְהָרַג שְׁנַיִם מִן הַמִתְנַפְּלִים. לְנֹגַהּ הַכַּדוּרִים הִכִּיר בְּאֶחָד הַמִתְנַפְּלִים אֶת בֶּן ג’וֹיז, שֶׁתָּקַע אֶת פִּגְיוֹנוֹ בְּצַלְעוֹ. כְּשֶׁהָאֻמְלָל נָפַל מֵעַל סוּסוֹ, חָשְׁבוּ הַשׁוֹדְדִים שֶׁהוּא נִרְצַח וּמֵת, וְהִתְחִילוּ לִבְדֹק אֶת בְּגָדָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהָאֶחָד דִבֵּר אֶל הַשֵׁנִי בְּקוֹל רָם.

– “הִנֵה מִכְתָּב!” – אָמַר הָאֶחָד.

– “תְּנֵהוּ הֵנָה!” – צִוָה בֶּן־ג’וֹיז.

בְּקַחְתּוֹ אֶת הַמִכְתָּב קָרָא הַשׁוֹדֵד בְּשִׂמְחָה:

– “דוּנְקָן” הִיא עַכְשָׁיו בְָּיֵדינוּ! תִּפְשׂוּ אֶת הַסוּס וְהֲבִיאוּה הֵנָה. אֲנִי אֶרְכַּב עָלָיו לְמֶלְבֶּרְן. אַחֲרֵי שִׁשָׁה יָמִים אֶהְיֶה כְּבָר בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד, אַתֶּם תָּבוֹאוּ שָׁמָה בַּהִזְדַמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה, וְהוֹד מַעֲלָתוֹ יֵשֶׁב לוֹ בֵּינְתִַיִם בְּתוֹךְ הַבִּצָה וִיחַכֶּה לְבִיאַת אַנְשֵׁי פְּקוּדָתוֹ!… אֲנָשִׁים אָמְנָם יָבוֹאוּ, אֲבָל לֹא אֲנָשָׁיו שֶׁלוֹ!… כֵּן! אֲנִי נִזְכַּרְתִּי, שֶׁעַל הַסְנוֹבִּי יֵשׁ גֶשֶׁר בְּקֶמְפֶּל־פֵּיר. בְּגֶשֶׁר זֶה תּוּכְלוּ לַעֲבֹר אֶל הַצַד הַשֵׁנִי. בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד אֶדְאַג כְּבָר לָזֶה שֶׁיְקַבְּלוּכם אֶל הָאֳנִיָה: וְאָז נִהְיֶה אֲנַחְנוּ אֲדוֹנֵי הָאֳנִיָה הַזֹאת, וְכָל הָאוֹקְיָנוֹס הַהוֹדִי יִהְיֶה בְּיָדֵינוּ"!

– הָהּ, אֵלִי! מַה נוֹרָא הַדָבָר! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּסָפְקָהּ כַּפֶּיהָ – אֳנִיָתֵנוּ הַנֶחְמָדָה תֵּהָפֵךְ לָאֳנִיַת שׁוֹדְדִים!

– אַל תִּצְטַעֲרִי כָּל כָּךְ, יַקִירָתִי – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדָהּ – לֹא הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּנָקֵל כְּמוֹ שֶׁמְדַבְּרִים… וּמַה הָיָה עוֹד, מַכְּס נַבְּס?

– אַחַר כָּךְ קָרְאוּ הַשׁוֹדְדִים “הֵידָד” לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מַנְהִיגָם הֶחָכָם, תָּפְשׂוּ אֶת סוּסוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי, הוֹשִׁיבוּ עָלָיו בְּכָבוֹד גָדוֹל אֶת בֶּן־ג’וֹיז וּבֵרְכוּהוּ בְּהַצְלָחָה… כְּשֶׁכֻּלָם הִתְרַחֲקוּ, חָגַר מְיוּלְרֶדִי שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו וְהִתְחִיל לָשׁוּב בַּחֲזָרָה בִּזְחִילָה, בְּקָרְאוֹ לְעֶזְרָה, מַה שֶׁהָיָה אַחַר־כַּךְ הֲלֹא תֵּדְעוּ.

כֻּלָם שָׁקְעוּ בְּמַחֲשָׁבוֹת. רַע מִזֶה שֶׁסִפֵּר לָהֶם מְיוּלְרֶדִי לֹא יָכֹל לִהְיוֹת עוֹד.

– אַתָּה, כִּמְדֻמַנִי, הִזְכַּרְתָּ אֵיזֶה גֶשֶׁר עַל פְּנֵי הַסְנוֹבִּי? – פָּנָה פַּגַנֶל אֶל הַמַיוֹר.

– כֵּן, זֶה שֶׁל קֶמְפֶּל־פֵּיר.

– וּבְכֵן, טוֹב הַדָבָר! אִם יֵשׁ שָׁם גֶשֶׁר, הֲלֹא נוּכַל גַם אָנו לְהִשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ. אִם הַשׁוֹדְדִים יְכוֹלִים לַעֲבֹר עָלָיו, נוּכַל גַם אָנוּ.

– כֵּן, פַּגַנֶל! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – וְזֶה לֹא עָלָה כְּלָל עַל דַעְתִּי, אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה עִם מְיוּלְרֶדִי? הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר לְעָזְבוֹ כָּאן.

– וּמַדוּעַ זֶה נַעַזְבֶנוּ? אֲנַחְנוּ נִשָׂאֵהוּ בַּאֲלוּנְקָה, – הִצִיעַ מַכְּס נַבְּס.

– וְהִַמְטְעָן?

– אֶת הַדְבָרִים הַהֶכְרֵחִיִים נִקַח אִתָּנוּ, וְאֶת הַשְׁאָר, נַשְׁאִיר כָּאן. לְאַחַר שֶׁנַעֲבֹר אֶת הַנָהָר, נוּכַל לִרְכֹּש לָנוּ שׁוּב אֶת כָּל הַדָרוּשׁ.

– לְדַעְתִּי, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס, – צָרִיך אֶחָד מֵאִתָּנוּ לָלֶכֶת אֶל מְקוֹם הַגֶשֶׁר וְלִרְאוֹת אוֹתֹו.

– לְשֵׁם מַה זֶה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כְּדֵי לָדַעַת אִם אֵין שָׁם מַאֲרָב וּלְהִוָכִחַ אִם הַגֶשֶׁר שָׁלֵם. הֲרֵי הָיָה יָכוֹל לְהִתְמוֹטֵט בִּשְׁלֹשֶׁת הַיָמִים הָאֵלֶה!

כֵּן, זֶה לֹא יַזִיק כְּלָל, – הִסְכִּים הַלוֹרְד – וּמִי יֵלֵךְ?

– אֲנִי! – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל.

– וְגַם אֲנִי אֵלֵךְ אִתְּךָ, – אָמַר פַּגַנֶל – בִּשְׁנַיִם לֹא יִהְיֶה הַשִׁעֲמּוּם כֹּה גָדוֹל.

– יָפֶה, – עָנָה הַקְבַרְנִיט, – אֶשְׂמַח מְאֹד שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה בֶּן־לִוֱיָתִי, מַר פַּגַנֶל. נֵלֵךְ לְבַקֵשׁ מֵאֵת מַר אוֹלְבֵּינֶט שֶׁיִתֵּן לָנוּ צֵידָה לַדֶרֶךְ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִקַח אִתּוֹ רוֹבֶה וְנֵלֵךְ לְדַרְכֵּנוּ.

אַחֲרֵי רֶבַע שָׁעָה נִפְרְדוּ מֵחַבְרֵיהֶם, וְהָלְכוּ בִּצְעָדִים מְהִירִים אֶל הַגֶשֶׁר.

– מַה מַעֲצִיב הַדָבָר שֶׁלֹא עָלָה קֹדֶם עַל דַעְתִּי לְהִתְבּוֹנֶן בַּמַפָּה, – אָמַר פַּגַנֶל בְּדַרְכּוֹ – שָׁם מְסֻמָן גֶשֶׁר זֶה הֵיטֵב, הֲרֵי זוֹהִי הַמַפַּה הַמְדֻיֶקֶת בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם.

– וּמִי חִבֵּר אוֹתָהּ? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּסַקְרָנוּת.

– אֲנִי עַצְמִי.

– כֵּיצַד?… אַתָּה עַצְמְךָ?

– כֵּן, כֵּן, אֲנִי אָסַפְתִּי אַת כָּל הַמַפּוֹת הַמְצוּיוֹת וְאֶת כָּל רְשִׁימוֹתֵיהֶם שֶׁל חוֹקְרֵי אוֹסְטְרַלְיָה, וְעַל פִּיהֶם חִבַּרְתִּי מַפָּה זוֹ. אֶת כָּל הַדְבָרִים קַלֵי־הָעֵרֶךְ, כַּמוּבָן, קָשֶׁה לִזְכֹּר, וְלָכֵן שָׁכַחְתִּי לְגַמְרֵי אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל גֶשֶׁר זֶה. וְלִפְרֹשׂ אֶת הַמַפָּה וּלְעַיֵן בָּהּ – לֹא עָלָה עַל דַעְתִּי.

– אֶת הַכֹּל אִי־אֶפְשָׁר לִזְכֹּר, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, וְאֵין לְךָ לְהִצְטַעֵר עַל זֶה.

וְכָךְ עָבְרוּ מִתּוֹךְ שִׂיחָה אֶת שְׁמוֹנַת הַקִילוֹמֶטְרִים שֶׁהִפְרִידוּ בֵּין הַגֶשֶׁר וּבֵין מְקוֹם חֲנָיָתָם.

פֶּרֶק יא: עֵדֶן

הַמְסַיְרִים שָׁבוּ אֶל המַחַנֲהֶ בְּמַצַב־רוּחַ מְדֻכָּא, לֹא כַּאֲשֶׁר עֲזָבוּהוּ.

– וּמַה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן שֶׁפָּגַשׁ אוֹתָם רִאשׁוֹנָה – הֲיֵשׁ שָׁם גֶשֶׁר.

– הָיָה, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל בִּקְצָרָה, בַּהֲנִיעוֹ בְּיָדוֹ.

– אֵיךְ זֶה.. “הָיָה”?

– כֵּן, הָיָה גֶשֶׁר קָלוּעַ מִנְצָרִים דַקִים. אֲבָל הוּא נִשְׂרַף – הִסְבִּיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– נִשְׂרַף?! מַה זְהִירִים הֵם נוֹכְלִים אֵלֶה! זֶהוּ וַדַאי מַעֲשֶׂה יְדֵיהֶם! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן כְּשֶׁהוּא רוֹעֵד כֻּלוֹ.

– כַּמוּבָן! אָמְנָם כֵּן, הֵם בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹן וּזְרִיזִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶנִי, – אָמַר פַּגַנֶל בְּעֶצֶב – אִלוּ נִזְכַּרְתִּי אֲנִי קֹדֶם בְּגֶשֶׁר זֶה, אוֹ לוּ עָלָה עַל דַעְתִּי, לְמִצְעָר, לְעַיֵן בַּמַפָּה, הָיִינוּ זֶה מִכְּבָר בְּעֶבְרוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הַנָהָר וּמְיוּלְרֶדִי לֹא הָיָה נִפְצַע!

– אֲבָל אֶת הַנַעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב, – אָמַר הַמַיוֹר בְּנַחַת – עַכְשָׁיו עָלֵינוּ לִמְצֹא תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת כֵּיצַד לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר.

– וְלֹא רַק לַעֲבֹר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – עָלֵינוּ לְהַקְדִים וּלְהַשִׂיג אֶת הַמִפְרָץ לִפְנֵי בּוֹא שָׁמָה הַשׁוֹדְדִים, וְזֶהוּ הָעִקָר.

– זֶהוּ מוּבָן מֵאֵלָיו, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – בְּאֹפֶן אַחֵר לֹא נַצִיל עוֹד אֶת הָאֳנִיָה, וְכָל עֲמָלֵנוּ יִהְיֶה אַך לַשָׂוְא.

לְמָחֳרַת הַיוֹם הַהוּא בַּבֹּקֶר, בַּיוֹם הַשִׁשָׁה־עָשָׂר לְיַנוּאַר, הָלְכוּ גְלֶנֶרְוַן וְרַב־הַחוֹבֵל שׁוּב לִרְאוֹת אֶת הַנָהָר. גֵאוּתוֹ הָיְתָה כֹּה גְדוֹלָה וְזִרְמוֹ כֹּה חָזָק וְגוֹעֵשׁ, שֶׁלֹא הָיָה גַם מַה לַחֲשֹׁב עַל דְבַר הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲבֹר אוֹתוֹ בְּדוֹבְרָה. גְלֶנֶרְוַן עָמַד זְמַן רַב עַל חוֹף הַנָהָר, בְּשַׁלְבוֹ אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ וְהוּא שַׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת.

– רְצוֹנְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁאֲנַסֶה לְהַשִׂיג אֶת הָעֵבֶר הַשֵׁנִי בִּשְׂחִיָה? – הֵצִיעַ פֵּתְאֹם רַב־הַחוֹבֵל.

– אֲבָל לֹא, לֹא! מָה אַתָּה סָח ג’ון?! אֶת זֶה לֹא אוּכַל לְהַרְשׁוֹת בְּשׁוּם אֹפֶן! – הֵשִׁיב הַלוֹרְד, בְּתָפְשוֹ אוֹתוֹ בְּיָדוֹ – בְּקָרְבָּן כָּזֶה שֶׁלֹא יוֹעִיל כְּלוּם אֵינִי רוֹצֶה.

– וּבְכֵן מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּיֵאוּשׁ.

– לְחַכּוֹת; יוֹתֵר אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת כָּעֵת; – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּעֶצֶב, בְּהַבִּיטוֹ אֶל הַגַלִים הָעֲכוּרִים.

בֵּין כֹּה וָכֹה וּמְיוּלְרֶדִי הָלַךְ הָלוֹךְ וְהֶחְלִים. פִּצְעוֹ הִתְחִיל לְהַגְלִיד, קַדַחְתּוֹ הֻקְלָה, אֲבָל חֻלְשָׁתוֹ שֶׁבָּאָה לוֹ עַל יְדֵי אָבְדַן דָמוֹ הָיְתָה כֹּה רַבָּה, שֶׁלֹא יָכוֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו.

לַמַלָח הַצָנוּעַ לֹא הָיָה נָעִים לִתְפֹּס מָקוֹם בִּמְדוֹר הַנָשִׁים וְהִפְצִיר מְאֹד שֶׁיַעֲבִירוּהוּ אֶל מְדוֹרוֹ שֶׁל אוֹלְבִּינֶט, אוֹ שֶׁיַשְׁכִּיבוּהוּ בָּאֹהֶל. כְּדֵי לְהָנִיחַ דַעְתּוֹ שֶׁל הַפָּצוּעַ מִלְאוּ אֶת בַּקָשָׁתוֹ.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הֵכִין בְּעֶזְרַת וִילְסוֹן סִירָה מֵעֲצֵי גוּמִי, שֶׁבָּהּ קִווּ לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר. אֲבָל הֵם עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לְהִתְרַחֵק גַם כְּעֶשְׂרִים מֶטֶר מִן הַחוֹף וְהִנֵה בָּאוּ אֶל מְעַרְבֵּל חָזָק, וְלַמְרוֹת כָּל הִתְאַמְצוּתָם לָתֵת לַסִירָה שִׁווּי־מִשְׁקָל וּלְחַלְצָהּ מֵהַמָקוֹם הַמְסֻכָּן נֶהְפְּכָה עַל פִּיהָ כִּקְלִפַּת אֱגוֹז וּכָרֶגַע נִגְרְפָה עִם הַזֶרֶם. וְרַק בְּדֶרֶךְ נֵס נִצְלוּ שְׁנֵי הַשׂוֹחִים וּבְעָמָל רַב עָלוּ עַל הַחוֹף.

בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר, תִּשְׁעָה־עָשָׂר וְעֶשְׂרִים לְיַנוּאַר, הָלְכוּ גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר שׁוּב לְחַפֵּשׂ מְקוֹם מַעֲבָר בַּנָהָר, אֲבָל לַשָׁוְא. גֹבַהּ הַמַיִם הָיָה שָׁוֶה בְּכָל מָקוֹם. קָשֶׁה לְתָאֵר עַד כַּמָה הִתְרַגְזְוּ וְהִתְעַנוּ הַתַּיָרִים הַאֻמְלָלִים, בִּרְאוֹתָם שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַצִיל אֶת הָאֳנִיָה מִידֵי הַלִסְטִים.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְהַלֵךְ מִמָקוֹם לְמָקוֹם כַּצֵל, מִבְּלִי לִמְצֹא לוֹ מַרְגוֹעַ. הַגְבִירוֹת בָּכוּ תַּמְרוּרִים מִבְּלִי לְקַבֵּל אֶת נִחוּמֵיהֶם שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס וּפַּגַנֶל, שֶׁהִשְׁתַּדְלוּ לְחַזֵק אֶת רוּחָן בְּתִּקְוָה לְמוֹצָא מֻצְלָח מֵהַמַצָב הַנוֹאָשׁ הַזֶה. רַק הַמַיוֹר הָיָה הָאֶחָד אֲשֶׁר נִשְׁאַר קַר־רוּחַ כְּמִקֹדֶם, כְּאִלוּ לֹא קָרָה כָּל דָבָר הַיוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל, אַף־עַל־פִּי שֶׁמֹחוֹ עָבַד בְּהִתְאַמְצוּת רַבָּה, לִמְצֹא אֵיזוֹ עֵצָה לְהִנָצֵל.

בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְיַנוּאַר, בַּבֹּקֶר, נֶחְפַּז פַּגַנֶל וּבָא עִם בְּשׂוֹרָה בְּפִיו, שֶׁהַמַיִם קַלוּ.

– עַכְשָׁיו כְּבָר אֵחַרְנוּ אֶת הַמוֹעֵד, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן בְּתוּגָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת בְּשׂוֹרָתוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף שֶׁנָשַׁם בִּכְבֵדוּת מֵרֹב רִיצָה.

– אִם מְאֻחָר וְאִם לֹא, לָצֵאת מִן הַמַצָב הַזֶה הֲרֵי צְרִיכִים אָנוּ. – אַָמר הַמַיוֹר.

– כַּמוּבָן! – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – מָחָר נַעֲשֶׂה שׁוּב נִסָיוֹן לַעֲבֹר.

– אֲנַחְנוּ לֹא נַצִיל עוֹד אֶת הָאֳנִיָה וְלֹא אֶת הַמַלָחִים. וַדַאי נִרְצְחוּ כְּבָר כֻּלָם.

– הַרְשֵׁנִי, אֲדוֹנִי, לְהָעִיר אֶת אָזְנֶיךָ, – אָמַר הַקְבַרְנִיט – הֲרֵי בִּלְתִּי יָדוּעַ עוֹד אִם תִּקוּנָהּ שֶׁל “דוְּנָקן” כְּבַר נִשְׁלַם. אִם לֹא – וְזֶה יוּכַל לִהְיוֹת – אָז לֹא יוּכַל תּוֹם אוֹסְטִין, לַמְרוֹת פְּקוּדָתְךָ, לְהַפְלִיג מִיָד אֶל הַיָם.

– אָמְנָם כֵּן הוּא הַדָבָר, ג’וֹן, צָדַקְתָּ,– אָמַר גְלֶנֶרְוַן נִרְגָע קְצַת – עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ כֻּלָהּ… ג’וֹן, גַשׁ־נָא לַהֲכָנַת דוֹבְרָה גְדוֹלָה, לְאַחַר שֶׁנַעֲבֹר בָּהּ אֶת הַנָהָר בְּשָׁלוֹם, נַגִיעַ סוֹף־סוֹף רַגְלִי עַד לְדֶלֶגֶט. וְשָׁם נִצְטַיֵד בְּכָל הַדָרוּשׁ לָנוּ לִנְסִיעָה אֶל הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד. אֶפְשָׁר שֶׁנַגִיעַ לְשָׁם בְּעוֹד מוֹעֵד.

– נַגִיעַ, אֶל נָכוֹן נַגִיעַ! – קָרָא פַּגַנֶל הַנוֹחַ לְהִתְלַהֵב: וּבְדַבְּרוֹ קָפַץ וּמָחָא כָּף כְּתִינוֹק בֶּן חָמֵשׁ שֶׁהִבְטִיחוּ לָתֵת לוֹ צַעֲצוּעַ חָדָשׁ.

רַב־הַחוֹבֵל – פָּנָה אֶל ג’וֹן מַנְגֶלְס, – גַם אֲנִי אֶעְזֹר לְךָ בַּהֲכָנַת הַדוֹבְרָה. הַרְאֵה נָא לִי רַק מַה וְאֵיךְ עָלַי לַעֲשׂוֹת.

– בֹּוָאה וְאַרְאֲךָ, יָדַיִם יְתֵרוֹת לֹא תַּזֵקְנָה לָנוּ, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וְגַם אֲנִי אֶעֱזֹר, – אָמַר הַמַיוֹר.

– טוֹב מְאֹד, – עָנָה הַקְבַרְנִיט, בְּשִׂימוֹ פָּנָיו אֶל הַקָרוֹן לָקַחַת מִשָׁם אֶת הַמַכְשִׁירִים הַדְרוּשִׁים לַעֲבוֹדָה.

הַנַגָרִים הַמִקְרִיִים הָאֵלֶה עָבְדו בִּשְׁקִידָה כֹּה גְדוֹלָה, עַד שֶׁגָמְרוּ אֶת עֲבוֹדָתָם עוֹד בְּעֶצֶם הַיוֹם הַזֶה. הַדוֹבְרָה הָיְתָה גַסָה בְּיוֹתֵר, אֲבָל חֲזָקָה, וְזֶה הָיָה הָעִקָר.

– כֵּן, זוֹהִי דוֹבְרָה יָפָה,– אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּהִתְבּוֹנְנו בַּדוֹבְרָה הַבְּנוּיָה. וּבְכֵן, מָחָר בַּבֹּקֶר נוּכַל לָצֵאת לַדֶרֶךְ.

בַּבֹּקֶר יָרְדוּ כְּבָר הַמַיִם בְּאֹפֶן נִכָּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַזֶרֶם הָיָה עוֹד מָהיִר וְחָזָק מְאֹד.

– עַכְשָׁיו אֵין לָנוּ מַה לַחֲשׁשׁ, גְבִרְתִּי, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּשֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִבִּיעָה אֶת חֲשָׁשָׁהּ שֶׁמָא תִּגָרֵף הַדוֹבְרָה הַצִדָה – הִיא עֲשׂוּיָה בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁתּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ הַגַלִים וְגַם בִּפְנֵי הָרוּחַ.

– וּבְכֵן צָרִיך מִיָד לְהִתְכּוֹנֵן לַנְסִיעָה, – אָמַר הַלוֹרְד.

כְּשֶׁכֹּל הַדְבָרִים הַהֶכְרֵחִיִים הָעָבְרוּ כְּבָר מִן הַקָרוֹן עַל הַדוֹבְרָה, הִתְחִילוּ לְהִתְאַסֵף עָלֶיהָ כָּל הַנוֹסְעִים; וּמַכְּס נַבְּס וּפַגַנֶל הֶעֱבִירוּ שָׁמָה גַם אֶת מְיוּלְרֶדִי הַפָּצוּעַ.

הַדוֹבְרָה הָיְתָה קְשׁוּרָה אֶל הַחוֹף בְּחֶבֶל. רַב־הַחוֹבֵל הֶעֱמִיד אֶת וִילְסוֹן בְּצִדָהּ הַיְמָנִי שֶׁל הַדוֹבְרָה וּפָקַד עָלָיו שֶׁיִשְׁתַּדֵל וְיִתְאַמֵץ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לָשׁוּט בְּעֶזְרַת הַמָשׁוֹט נֶגֶד הַזֶרֶם. וְהוּא עַצְמוֹ עָמַד בְּיַרְכְּתֵי הַדוֹבְרָה מִשְׂמֹאלָהּ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת גְרַנְט תְָּפְסוּ לָהֶן מָקוֹם בְּאֶמְצַע הַדוֹבְרָה, לְיַד מְיוּלְרֶדִי, וּמִסָבִיב יָשְׁבוּ הַגְבָרִים, מוּכָנִים בְּכָל רֶגַע לָבוֹא לְעֶזְרַת רַב־הַחוֹבֵל.

– וְכִי הַכֹּל מוּכָן כְּבָר, וִילְסוֹן? שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַקְבַרְנִיט!

– הִתְבּונֵן אֵיפוֹא, הֱוֵה זָהִיר, אַל תִּתְרַשֵׁל!

– יְהֵא לִבְּךָ בָטוּחַ, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל! וִילְסוֹן יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו.

ג’וֹן מַנְגֶלְס קִצֵץ אֶת הַחֶבֶל וּבִדְחִיפָה עֲצוּמָה הֵזִיז אֶת הַדוֹבְרָה מִן הַחוֹף.

מִתְּחִלָה הָיָה הַכֹּל כַּשׁוּרָה. רַב־הַחוֹבֵל וּוִילְסוֹן נָהֲגֹו אֶת הַדוֹבְרָה נֶגֶד הַזֶרֶם וְכִמְעַט שֶׁהִשִׂיגוּ אֶת לֵב הַנָהָר, וְהִנֵה בָּאָה פִּתְאֹם הַדוֹבְרָה אֶל מְעַרְבֵּל, שֶׁאִישׁ מֵהֶם לֹא הִרְגִישׁ בּוֹ מִתְּחִילָה, וְזֶה הִתְחִיל לְסוֹבֵב אוֹתָהּ, עַד שֶׁלֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְחַלְצָהּ. הַנוֹסְעִים הִבִּיטוּ בְּפַחַד עַל הַמַיִם הַסוֹאֲנִים מִסָבִיב לָהֶם, וְעַל הַתְּהוֹם הַנוֹרָאָה הַמוּכָנָה בְּכָל רֶגַע לְבָלְעָם חַיִים. רַב־הַחוֹבֵל עָמַד נִרְעָשׁ וְחִוֵר, בְּפָנִים מְאֻבָּנוֹת, בְּלָחֲצוֹ בְּחַלְחָלָה אֶת הַמָשׁוֹט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ.

אוּלָם הַהַשְׁגָחָה הֵגֵנָה עַל יְדִידֵינוּ. כְּשֶׁפַּסָה כְּבַר עַל תִּקְוָה לְהַצָלָה, צָפָה הַדוֹבְרָה כְּמוֹ בְּדֶרֶךְ נֵס וְעָלְתָה מִתּוֹךְ הַמְעַרְבֵּל. הִיא הוֹסִיפָה לְהִסְתּוֹבֵב בַּמַיִם, אֲבָל שִׁווּי־מִשְׁקָלָהּ לֹא אָבַד להּ עוֹד. הַקְבַרְנִיט וּוִילְסוֹן הָעוֹזֵר עַל יָדוֹ עָבְדוּ וְטָרְחוּ הַרְבֵּה לָתֵת לַדוֹבְרָה שׁוּב מַהֲלָךְ יָשָֹר וְנָכוֹן.

– עַכְשָׁיו יְהֵא הַכֹּל כָּרָאוּי! – קָרָא וִילְסוֹן, שֶׁאֶגְלֵי זֵעָה נָזְלוּ עָל פָּנָיו – הַגַלִים הִנָם עַד לָחוֹף יְשָׁרִים וְנוֹחִים.

– יִתֵּן הָאֱלֹהִים, שֶׁלֹא יִהְיוּ עוֹד מַעֲצוֹרִים עַל דַרְכֵּנוּ! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – זֶה דָרוּשׁ לֹא רַק לָנוּ לְעַצְמֵנוּ, אֵלָא גַם לְטוֹבַת עִנְיָנֵנוֹ.

– הַסַכָּנָה חָלְפָה; אֲנַחְנוּ כְּבָר עָבַרְנוּ אֶת הַמְקוֹמוֹת הַיוֹתֵר מְסֻכָּנִים, וּבְעוֹד חֲצִי שָׁעָה נַגִיעַ אֶל הַחוֹף, – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּהֵאָנְחוֹ.

וְאָמְנָם שָׁטָה עַכְשָׁיו הַדוֹבְרָה בְּאֹפֶן טוֹב, בְּבָתְרָהּ אֶת הַנָהָר בְּקַו יָשָׁר. אֲבָל בְּמֶרְחַק־מַה מִן הַחוֹף קָרָה שׁוּב אָסוֹן: מְשׁוֹטוֹ שֶׁל וִילְסוֹן נִשְֹׁבַּר, וְהַדוֹבְרָה הִתְחִילָה שׁוּב לִנְטוֹת הַצִדָה, כִּי הַכֹּחַ הַנוֹהֵג בָּהּ נִתְמַעֵט.

מִבְּלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה¹ קִצֵץ מַכְּס נַבְּס בְּגַרְזֶן חֵלֶק שֶׁל אַחַת הַקוֹרוֹת הַקוֹשְׁרוֹת אֶת הַדוֹבְרָה מִמַעַל מָסַר אוֹתָהּ לְוִילְסוֹן וְאָמַר:

– הִנֵה לְךָ מָשׁוֹט!

הַמַלָח הִבִּיט אֵלָיו בְּעֵינַיִם מְפִיקוֹת תּוֹדָה: הוּא תָּפַש בְּמָשׁוֹט חָדָשׁ זֶה וְהִתְחִיל לַעֲבֹד בּוֹ בַּחֲרִיצוּת כָּזוֹ, עַד שֶׁג’וֹן מַנְגֶלְס שָׁרַק מֵרֹב עֹנֶג בְּהַבִּיטוֹ עַל עֲבוֹדָתוֹ.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהַדוֹבְרָה הִתְחִילָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף.

– לְאַט! לְאַט! – פָּקַד רַב־הַחוֹבֵל, – הַבֵּט בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת.

וְעוֹד לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה, וְהַדוֹבְרָה נִתְקְלָה בְּכֹחַ כָּזֶה בְּעֵץ שֶׁעַָמד עַל הַחוֹף עַד שֶׁכָּל קִשׁוּרֶיהָ הִתְפַּקְעוּ וְקוֹרוֹתֶיהָ הִתְפַּזְרוּ. הַנוֹסְעִים הִסְפִּיקוּ לְהֵאָחֵז בָּעֲנָפִים הַתְּלוּיִים מִן הָעֵץ וְלִמְשׁוֹת מִן הַמַיִם אֶת הַגְבִירוֹת וְאֶת מְיוּלְרֶדִי הַחוֹלֶה. לְדַאֲבוֹנָם, לֹא עָלָה בְּיָדָם לְהַצִיל כְּלוּם מִכָּל מִטְעָנָם, מִלְבַד אֶת רוֵֹבהוּ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, וְגַם זֶה רַק תּוֹדוֹת לָזֶה, שֶׁהוּא הָיָה תָּלוּי כָּל הָעֵת עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל הַמַיוֹר.

הַמַעֲבָר נִגְמַר, אֲבָל בְּאֵלוּ תְּנָאִים!….

הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים בָּאוּ אֶל הַחוֹף בְּלִי כָּל אֶמְצָעֵי מִחְיָה וְכִמְעַט בְּלִי כָּל נֶשֶׁק, בְּמֶרְחַק חֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר מִמָקוֹם נוֹשָׁב. מִסָבִיב הָיָה מִדְבָּר שֹׁומֵם, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִפְגֹש שָׁם רַק בִּפְרָאִים אוֹ בְּלִסְטִים מְזֻיָנִים הָאוֹרְבִים לְעוֹבְרֵי דֶרֶךְ לִשְׁלֹל שָׁלָל, אוֹ הַמִסְתַּתְּרִים מִפְּנֵי יַד הַמִשְׁפָּט.

– קוּם וּנְהַג אוֹתָנוּ לְדֶלֶגֶט, פַּגַנֵל חֲבִיבִי, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁרַגְלֵי כֹֻּלָם כְּבָר נִתְיַבְּשׁוּ מְעַט – עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵל לְהַגִיעַ שָׁמָה בְּהֶקְדֵם הָאֶפְשָׁרִי, וְזוֹ תִּהְיֶה הַצָלָתֵנוּ הַיְחִידָה.

– הוֹד מַעֲלָתְךָ, – אָמַר מְיוּלְרֶדִי, בְּהִתְאַמְצוֹ לְחַזֵק אֶת קוֹלוֹ, – עִזְבוּ אוֹתִי כָּאן. אֲנִי אֲחַכֶּה כָּאן עַד שֶׁתִּשְׁלְחוּ אֶת מִי שֶׁהוּא מִדֶלֶגֶט לְקַחְתֵּנִי… הֲרֵי רַק לְמַשָׂא אֶהְיֶה עַל כֻּלְכֶם בַּדֶרֶךְ, וְכָאן אָנוּחַ לִי לְבַדִי.

– לֹא יְדִידִי, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד, – לֹא שׁוֹדְדִים אֲנַחְנוּ וְאֵינֶנוּ רְגִילִים לְהַשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גֵוֵנוּ אֶת מְשָׁרְתֵנוּ וַחֲבֵרֵנוּ הַנֶאֱמָנִים וּלְעָזְבָם לְנַפְשָׁם בַּמִדְבָּר. אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה אֲלוּנְקָה ונִשִׂא אוֹתְךָ חֲלִיפוֹת.

ג’וֹן מַנְגֶלְס, וִילְסוֹן וְרוֹבֶּרְט מִהֲרוּ וְכָרְתוּ עַנְפֵי אֵקָלִיפְּטוּס גְמִישִׁים, קָלְעוּ מֵהֶם מֵעֵין סַל גָדוֹל וּמִלְאוּהוּ עָלִים רַעֲנַנִים וְרַכִּים, וַעֲלֵיהֶם הִשְׁכִּיבוּ אֶת מְיוּלְרֶדִי, מִבְּלִי שִׂים לֵב לְסֵרוּבוֹ וּמְחָאוֹתָיו.

הלַורֹדְ גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר הִתְנַדְבוּ הָרִאשׁוֹנִים לָשֵׂאת אֶת הַפָּצוּעַ.

לְאַחַר שֶׁעִיֵן הֵיטֵב בַּמַפָּה וּבַמַצְפֵּן, עָמַד פַּגַנֶל בְּרֹאשׁ הַקְבוּצָה וְהֹולִיךְ אוֹתָם בַּדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה לְדֶלֶגֶט.

כֻּלָם הָלְכוּ מַחֲרִישִׁים, מְדֻכָּאִים מֵעָקַת מַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת… לִידֵי מַה בָּאוּ אַמִיצֵי־לֵב אֵלֶה, שֶׁחָשׁוּ לְעֶזְרַת אֲנָשִׁים בִּלְתִּי יְדוּעִים לָהֶם כְּלָל… הֵם הָלְכוּ עַד כֹּה לֹא בַּדְרָכִים הַנְכוֹנוֹת, בְּסַכְּנָם בְּכָל רֶגַע אֶת חַיֵי עַצְמָם, וְעַכְשָׁיו הִנֵה נִשְׁקֶפֶת לָהֶם צָרָה חֲדָשָׁה: אָבְדַן הָאֳנִיָה. הֲלֹא גַם רוּחָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָעַזִים בְּיוֹתֵר הָיָה יָכוֹל לִפֹּל מֵרֹב צַעַר וְיֵאוּשׁ!

הַנוֹשְׂאִים הֶחֱלִיפוּ אֶת מַשָׂאָם הַחַי בְּכָל חֲצִי שָׁעָה. הַשֶׁמֶשׁ לִהֲטָה בְּלִי רַחֲמִים. אַדְמַת־הָאֶבֶן חִמְמָה כְּתַנוּר, הַגְבָעוֹת שֶׁנִמְצְאוּ בְּדַרְכָּם לִפְרָקִים הִכְבִּידוּ אֶת הַדֶרֶךְ מְאֹד, וּבְיִחוּד הִתְעַנוּ אֵלֶה שֶׁנָשְׂאוּ אֶת הַנִפְצָע. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיוֹם עָבְרוּ לֹא יוֹתֵר מִשְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים. בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב, כְּשֶׁמָצְאוּ קְבוּצַת עֲצֵי גוּמִי, הֶחְלִיטוּ הַתַּיָרִים הַיְגֵעִים לְהִנָפֵשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁקֹדֶם לָכֵן חָשְׁבוּ לֹא לָנוּחַ לִפְנֵי עֶשֶׂר בַּלַיְלָה.

בַּלַיְלָה יָרַד גֶשֶׁם שֶׁהִרְטִיב אֶת כֻּלָם עַד לְעַצְמוֹתֵיהֶם; לִישׁוֹן לֹא יָכֹל אַף אֶחָד מֵהֶם, וּכְשֶׁרַק עָלָה הַשַׁחַר, יָצְאוּ שׁוּב לַדֶרֶךְ, רְטֻבִּים, קְפוּאִים, רְעֵבִים וִיגֵעִים.

טוֹב מִכֻּלָם הָיָה מַצָבוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי, שֶׁלֹא הָיָה מֻכְרַח, לְמִצְעָר, לָלֶכֶת רַגְלִי. אֲבָל הוּא לֹא רַק שֶׁלֹא שָׂמַח עַל מַצָבוֹ הַנוֹחַ, אֶלָא קִלֵל פָּשׁוּט אֶת יוֹם הִוָלְדוֹ, בְּמָצְאוֹ שֶׁאֵין דָבָר מְתֹעָב יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת לְמַשָׂא עַל אֲחֵרִים.

לֶאֱכֹל לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם; הֵם קִווּ שֶׁיִמְצְאוּ אֵלוּ חַיוֹת בְּדַרְכָּם וְיִשְׁתַּמְשׁוּ בְּרוֹבֵהוּ שֶׁל מַכְּס נַבְּס. אֲבָל אֲהָהּ! בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאוּ כָּל סִימָנֵי חַיִים. הַמִדְבָּר הָיָה מֵת כְּקֶבֶר. רַק בַּצָהֳרַיִם צָפָה רוֹבֶּרְט בְּעֵינוֹ הַחַדָה וְהִרְגִישׁ מֵרָחוֹק בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים בְּקֵן שֶׁל דוּכִיפַת, וּבוֹ מָצְאוּ כַּחֲצִי תְּרֵיסַר בֵּיצִים רַעֲנַנוֹת.

בְּעֶזְרַת הַמַצָת וַאֲגוּדַת אֵזוֹב, הִבְעיִרוּ אֵשׁ וְצָלוּ בָּהּ אֶת הַבֵּיצִים הָאֵלוּ. בָּהֶן וְעוֹד בְּאֵלו צְמָחִים הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה, שֶׁמָצָא פַּגַנֶל, הִשְׁקִיטוּ הַתַּיָרִים בְּמִקְצָת אֶת רַעֲבוֹנָם. הַהֲלִיכָה נֶעֶשְׂתָה קָשָׁה יוֹתֵר. רְצוּעַת גַבְנוּנֵי הָאֶבֶן הִתְחַלְפָה בְּמִישׁוֹר, הַמְכֻסֶה בְּקוֹצִים סְבוּכִים הַקוֹרְעִים אֶת הַבְּגָדִים, הַשׂוֹרְטִים אֶת הַגוּף וְנוֹקְבִים וְחוֹדְרִים גַם דֶרֶךְ הַנַעֲלַיִם. לַמְרוֹת כָּל הָעִנוּיִים וְהַמַעֲצוֹרִים הָלְכוּ הַגְבִירוֹת בְּעֹז לִפְנֵי הַגְבָרִים, מִבְּלִי לְהוֹצִיא אַף תְּלוּנָה אַחַת, אַף אֲנָחָה אַחַת, וְלֹא דַי שֶׁחִזְקוּ הָאַחַת אֶת הַשְׁנִיָה, אֶלָא שֶׁחִזְקוּ גַם אֶת בְּנֵי²־לִוְיָתָן. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, זֹאת אוֹמֶרֶת בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְיַנוּאַר, עָמְדָה הַקְבוּצָה לְרַגְלֵי הָהָר בּוּלָה־בּוּלָה.

לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב עָלָה בִּידֵי הַמַיוֹר לְהָמִית עַכְבָּר־מַיִם גָדוֹל, שֶׁבְּשָׂרוֹ עָדִין וְטָעִים, וְיָכוֹל לְהָבִיא לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת אַף אֶת הַמְפֻנָק הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר.

כְֹשֶׁאוֹלְבִּינֶט צָלָה אֶת הָעַכְבָּר וְהַתַּיָרִים טָעֲמוּ מִמֶנוּ נְתָחִים נְתָחִים קְטַנִים, הִבִּיעַ פַֹגַנֶל אֶת צַעֲרוֹ שֶׁעַכְבָּר זֶה הִנֵהוּ מִטִבְעוֹ קָטָן הְַרבֵּה מִן הָאַיִל, עַד שֶׁכֻּלָם הָיוּ מֻכְרָחִים רַק “להָרִיחַ”, אֶת רֵיחַ הַצְלִי הַטָעִים.

– לוּ הָיָה גָדוֹל יוֹתֵר הָיִינוּ יְכוֹלִים לִשְׂבֹּעַ בּוֹ עַד שֶׁנַגִּיעַ לְעֵדֶן.

– כֵּן, חֲבָל שֶׁהַטֶבַע קֹדֶם שֶׁנִגַשׁ לִיצִירַת סוּג זֶה שֶׁל עַכְבָּרִים, לֹא שָׁאַל אֶת פִּינוּ כַּמָה צָרִיך הוּא לִהְיוֹת גָדוֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַסְפִּיק לָנוּ לְכֻלָנוּ, – הֵעִיר הַמַיוֹר בִּרְצִינוּת.

בַלַיְלָה הַזֶה יָשְׁנוּ הַתַּיָרִים שֵׁנָה מְתוּקָה, מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה מְצֻיָן, חַם וְנָעִים. מִסָבִיב שָׂרְרָה דוּמִיָה וְשֶׁקֶט. כָּל זֶה נָתַן לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לָנוּחַ הֵיטֵב, וּבַבֹּקֶר הִרְגִישׁוּ כֻּלָם אֶת עַצְמָם כְּאִלוּ הֶחֱלִיפוּ כֹּחַ, אֲבָל רַק “כְּאִלוּ”… אַחֲרֵי שָׁלֹש, אַרְבַּע שָׁעוֹת הָיוּ הַתַּיָרִים שׁוּב מְדֻכְדָכִים וּבִרְכֵּיהֶם כָּשְׁלוֹ בְּלֶכְתָּם, וּבְקִנְאָה חָשְׁבוּ עַל דְבַר אֵלֶה שֶֹנְדוּדֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה כְּבָר נִגְמְרוּ, וְהֵם יְשֵׁנִים שְׁנַת עוֹלָם וְאֵינָם מַרְגִישִׁים עוֹד כָּל עַיְפוּת, וְלֹא רָעָב וְלֹא שׁוּם סִגוּפִים אֲחֵרִים גוּפָנִיִים אוֹ רוּחָנִיִים.

לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר בְּיוֹם זֶה לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם; אֲבָל רַע יוֹתֵר הָיָה זֶה שֶׁגַם מַיִם לֹא הָיוּ לָהֶם. בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהַשֶׁמֶשׁ בָּעֲרָה בְּלִי רַחֲמִים וְהִגְבִּירָה אֶת צִמְאוֹנָם!

– אִם לֹא נִמְצָא בְּדַרְכֵּנוּ אֵיזוֹ בְּרֵכָה אוֹ שְׁלוּלִית מַיִם, לֹא נַגִיעַ עַד דֶלֶגֶט, – אָמַר הַמַיוֹר, בְּחָשְׁבוֹ לֹא עַל עַצְמוֹ, אֶלָא עַל הַגְבִירוֹת, עַל הַמַלָח הַחוֹלֶה וְעַל רוֹבֶּרְט.

וּבְאֱמֶת, הֵזִיזוּ הַגְבִירוֹת, שֶׁחָלְשׁוּ מְאֹד מֵרֹב עֲיֵפוּת, אַך בְּקֹשִׁי אֶת רַגְלֵיהֶן וְכֹחוֹתֵיהֶן עֲזָבוּן מֵרֶגַע לְרֶגַע.

– וְהִנֵה הַמַיִם! – קָרָא פַּגַנֶל, בְּהַרְאוֹתוֹ בְּיָדוֹ עַל אַגוּדוֹת צְמָחִים, שֶׁעַל בַּדֵיהֶם הָיוּ תְּלוּיִים פְּרָחִים בִּדְמוּת גְבִיעִים.

כֹּוחֹתֵיהֶן עֲזָבוּן מֵרֶגַע לְרֶגַע

– מַיִם? שָׁאַל רוֹבֶּרְט בְּאִי־אֵמוּן – וְאַיָם?

– פֹּה, בְּאוֹתָם הַגְבִיעִים, יְדִידִי. קְטֹף אֲחָדִים מֵהֶם, הֲפֹךְ אוֹתָם אֶל תּוֹךְ פִּיךָ וְרָאִיתָ שֶׁצָדַקְתִּי.

– הֶאָח, מַה טְעִימִים הֵם וּמְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ! – קָרָא הַנַעַר, בַּעֲשׂוֹתוֹ כַּעֲצַת מוֹרֵהוּ.

– מַה גָדוֹל הַפֶּלֶא! הֲרֵי זֶהוּ יַיִן מְשֻׁמָר מַמָשׁ, הַנַעֲשֶׂה בִּידֵי הַהַשְׁגָחָה הַדוֹאֶגֶת לַנוֹדְדִים הַמֵסְתַּגְפִים מִצִמָאוֹן! – אָמַר פַּגַנֶל, בְּקָטְפוֹ בְּבַת אַחַת עֲשֶׂרֶת שְׁלֵמָה שֶׁל גְבִיעִים. כָּמוֹהוּ עָשׂוּ גַם שְׁאָר הַתַּיָרִים, שָׁתוּ וְהֶחְיוּ אֶת רוּחָם, בְּהִצְטַעֲרָם רַק עַל זֶה, שֶׁאֵין הֵם יְכוֹלִים לְהִצְטַיֵד בְּכֵלִים יְקָרִים מְלֵאִים יַיִן נֶחְמָד זֶה.

וְעַד מְהֵרָה נִמְצָא לָהֶם גַם מָזוֹן. אוֹתוֹ פַּגַנֶל, שֶׁלֹא יִיעַף וְלֹא יִיגַע – חִפֵּשׂ וּמָצָא בַּקַרְקַע אֵיזֶה מִין צֶמַח, שֶׁבּוֹ נִזוֹנִים הַפְּרָאִים הָאוֹסְטְרָלִיִים, כְּשֶׁאֵין לָהֶם לֹא צַיִד וְלֹא שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים אוֹ נְחָשִׁים.

– בּוֹ הָיוּ נִזוֹנִים גַם בְּיוּרְק וְקִינְג בְּעֵת נְדוּדֵיהֶם בְּמִדְבְּרוֹת אוֹסְטְרַלְיָה, – אָמַר פַּגַנֶל – נֵלֵךְ גַם אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו בְּעִקְבוֹתֵיהֶם.

– וּמַה שְׁמוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.

– זֶהוּ צֶמַח הַנַרְדוּ, – עָנָה פַּגַנֶל.

– וְכֵיצַד זֶה אוֹכְלִים אוֹתוֹ?

– הַצֶמַח עַצְמוֹ אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, אֲבָל אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִמֶנוּ קֶמַח…

– קֶמַח?!

– כֵּן, הֲתִרְאֶה, שֶׁתַּחַת עָלָיו הַדוֹמִים בְּצוּרָתָם לַעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת יֵשׁ צְנוֹבָרִים לֹא גְדוֹלִים?

– כֵּן, רוֹאֶה אֲנִי, מַר פַּגַנֶל!

– קְטֹף אֲחָדִים מֵהֶם וְתֵן לִי אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים הַגְדוֹלוֹת הָאֵלוּ.

הַנַעַר קָטַף צְנוֹבָרִים אֲחָדִים וְהֵבִיא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֶרְאָה לוֹ פַּגַנֶל.

– וִילְסוֹן, – הוֹסִיף הַגִיאוֹגְרָף, – הָבָה, אֲנִי וְאַתָּה נִהְיֶה הַפַּעַם לְטוֹחֲנִים; אַתָּה תִּטְחַן אֶת הַצְנוֹבָרִים לְקֶמַח, וַאֲנִי אֶצְבֹּר אוֹתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁמַר אוֹלְבִּינֶט יַבְעִיר אֵשׁ, וּבָהּ יֹאפֶה לָנוּ מִן הַקֶמַח הַזֶה עוּגוֹת.

כֻּלָם הִתְעַנְיְנוּ בְּאַמְצָאָתוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף. וִילְסוֹן הִתְחִיל בְּכָל כֹּחוֹ לִשְׁחֹק אֶת הַצְנוֹבָרִים, בְּהָפְכוֹ אוֹתָם לְקֶמַח לָבָן, וּפַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט צָבְרוּ אוֹתוֹ עַל פְּנֵי עָלִים גְדוֹלִים.

אֶת הַקֶמַח הִרְטִיבוּ בְּמִיץ הַפְּרָחִים, לָשׁוּ וְעָשׂוּ מִמֶנוּ רְקִיקִים דַקִים.

כְּשֶׁכֻּלָם שָׂבְעוּ מִן הַמַאֲפֶה הַמְקוֹרִי הַזֶה, הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן לְהָכִין מִמֶנוּ צֵידָה לַדֶרֶךְ.

– מוֹטָב שֶׁנִשְׁהֶה כָּאן עוֹד שָׁעָה, – אָמַר – וְאָז נִהְיֶה בְּטוּחִים מִפְּנֵי מִיתַת רָעָב.

“הַטוֹחֲנִים” “וְהָאוֹפֶה” הִתְחִילוּ שׁוּב לַעֳבֹד וְהֵכִינוּ עֲרֵמָה שְׁלֵמָה שֶׁל רְקִיקִים, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְסַפֵּק לָהֶם מָזוֹן לְיָמִים אֲחָדִים.

לְמָחֳרָתוֹ, בָּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָה לְיַנוּאַר, הֻטַב מַצָבוֹ שֶׁל מְיוּלְרֶדִי כָּל כָּךְ, שֶׁיוֹתֵר מֵחֲצִי הַדֶרֶךְ יָכֹל כְּבָר לָלֶכֶת רַגְלִי. פִּצְעוֹ כְּבָר נִגְלַד כֻּלוֹ וְכֹחוֹתָיו שָׁבוּ אֵלָיו, לַמְרוֹת הַמַחֲסוֹר בְּמָזוֹן מַבְרִיא.

עַד לְדֶלֶגֶט נִשְׁאֲרוּ רַק כַּחֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וְהִנֵה פִּתְאֹם הִכְרִיחַ גֶשֶׁם שׁוֹטֵף אֶת תַּיָרֵינוּ לְהִסְתַּתֵּר בְּאֵיזֶה צְריִף נִדָח וְשׁוֹמֵם, שֶׁמָצְאוּ אוֹתוֹ עַל־פִּי מִקְרֶה עַל הַגְבוּל שֶׁל וֶלְס הַדְרוֹמִית הַחֲדָשָׁה.

אַחֲרֵי עָמָל רַב הִגִיעוּ הַתַּיָרִים בַּיוֹם הַשֵׁנִי לְדֶלֶגֶט שֶֹהָיְתָה רְחוֹקָה מִן הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד כִּשְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר.

בְּמוֹשָׁבָה זוֹ נָחוּ וְהֶחֱלִיפוּ כֻּחַ, קָנוּ לָהֶם בְּגָדִים חֲדָשִׁים, נַעֲלַיִם וְצֵידָה לַדֶרֶךְ.

– אֶפְשָׁר שֶׁנַסְפִּיק עוֹד לְהַגִיעַ אֶל הַמִפְרָץ בְּעוֹד מוֹעֵד, –אָמַר גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁהִבְטִיחַ לוֹ הַפּוּנְדָקִי לְהָבִיא אֵלָיו אִישׁ מַשְׂכִּיר מֶרְכָּבוֹת לְנוֹסְעִים – אִם תִּקוּנָהּ שֶׁל “דוּנְקָן” לֹא נִגְמַר עוֹד בְּעֵת שֶׁתּוֹם אוֹסְטִין קִבֵּל אֶת פְּקוּדָתִי, נַצִיל עוֹד אֶת הָאֳנִיָה מִידֵי הַשׁוֹדְדִים.

לֹא עָבְרוּ עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וִידִידֵינוּ כְּבָר נָסְעוּ בְּחִפָּזוֹן רַב בְּמֶרְכָּבָה רְתוּמָה לַחֲמִשָׁה סוּסִים חֲזָקִים בַּדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה אֶל חוֹף הַיָם.

הָעֶגְלוֹן דָפַק בַּסוּסִים בְּכָל כֹּחוֹ, וּבַיוֹם הַשֵׁנִי הִגִיעוּ כְּבָר הַתַּיָרִים לִמְחוֹז־חֶפְצָם – אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַהוֹדִי.

הִתְרַגְשׁוּתָם שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי־לִוְיָתוֹ הִגִיעָה עַד מְרוֹם קִצָהּ, עֵינֵיהֶם נִנְעֲצוּ בְּמֶרְחַב הַיָם אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם. הוֹי, מַה גָדְלָה שִׂמְחָתָם, לוּ מָצְאוּ כָּאן אֶת אֳנִיָתָם הַנֶחְמָדָה! אֲבָל עַל הַמִישׁוֹר הַמֵימִי הַבִּלְתִּי מָגְבָּל שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשׁוֹמֵם לֹא הָיָה כָּל סִימָן שֶׁל “דוּנְקֶן”.

הָיְתָה עוֹד תִּקְוָה רְפוּיָה מְאֹד, שֶׁתּוֹם אוֹסְטִין נִכְנַס אֶל הַנָמָל שֶׁבְּעֵדֶן, הַנִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הַמִפְרָץ.

– לְעֵדֶן! –קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶל הָעֶגְלוֹן.

– עוֹד שָׁעָה אַחַת שֶׁל נְסִיעָה וְהַמֶרְכָּבָה עָמְדָה קָרוֹב לַמִגְדַלוֹר לְיַד הַמָבוֹא שֶׁל הַנָמָל הָעֵדֶנִי.

שָׁם עָמְדּו סְפִינוֹת אֲחָדוֹת, אֲבָל אַף עַל אַחַת מֵהֶן לֹא הִתְנוֹסֵס דִגְלוֹ שֶׁל מַלְקוֹלְם קַסְטְל!

גְלֶנֶרְוַן, ג’וֹן מַנְגֶלְס וּפַּגַנֶל יָצְאוּ מִן הַמֶרְכָּבָה וּמִהֲרוּ אֶל בֵּית הַמֶכֶס, שֶׁשָׁם אֶפְשָׁר הָיָה לְהִוָדַע אֵלוּ אֳנִיוֹת בָּאוּ אֶל הַנָמָל!

נוֹדַע לָהֶם שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן לֹא בָּאָה אֶל נְמַל עֵדֶן אַף אֳנִיָה אַחַת.

– אֶפְשָׁר שֶׁ“דוּנְקָן” לֹא יָצְאָה עוֹד כְּלָל מֵמֶלְבֶרְןְ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּאָחֲזוֹ בְּתִקְוָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

– לֹא, זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲדוֹנִי, – הֵשִׁיב ג’וֹן מַנְגֶלְס – תּוֹם אוֹסְטִין הוּא יָשָׁר יוֹתֵר מִדַי, שֶׁיָעֵז לִבְלִי לְמַלֵא אֶת פְּקוּדָתְךָ.

– צָרִיך לִשְׁאֹל עַל יְדֵי הַטֶלֶגְרָף –הִמְשִׁיך הַלוֹרְד, – מוּטָב שֶׁנֵדַע אֶת הָאֱמֶת בְּכָל מְרִירוּתָהּ. מֵאֲשֶׁר לְהִתְעַנוֹת בִּסְפֵקוֹת.

מִן הַפּוּנְדָק “וִיקְטוֹרְיָה” שֶׁבּוֹ הִתְאַכְסְנוּ תַּיָרֵינוּ שָׁלַח הַלוֹרְד מִבְרָק לְמֶלְבֶּרְן עַל שֵׁם מְנֶהֵל הַנָמָל וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל דְבַר “דוּנְקָן”.

אַחֲרֵי שְׁתֵי שָׁעוֹת נִתְקַבְּלָה הַתְּשׁוּבָה:

אֶל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן,עֵדֶן, טִיפוֹלְד־בֵּי.

אֳנִיַת הַמֵרוּץ “דוּנְקָן” יָצָאֶה מִמֶלְבֶּרְן בְּ־18 לְחֹדֶשׁ, וְאֵין יוֹדֵעַ לְאָן.

אֶנְדְרֵיוּ."

גְלֶנֶרְוַן הוֹרִיד אֶת יָד מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ.

לֹא הָיָה עוֹד שׁוּם סָפֵק בַּדָבָר שֶׁבֶּן־ג’וֹיז תָּפַס אֶת הָאֳנִיָה. מְזִמָתוֹ הִצְלִיחָה. וּמִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נִשְאֲרָה בְּלִי אֶפְשָׁרוּת לָשׁוּב לְמוֹלַדְתָּהּ בָּאֳנִיָתָהּ.

זֹאת הָיְתָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הַחִפּוּשׂ בְּאוֹסְטְרַלְיָה, שֶׁרֵאשִׁיתוֹ נִרְאֵית הָיְתָה כָּל־כָּךְ נוֹחָה. תְּבוּסָתוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָיְתָה שְׁלֵמָה. מַה שֶׁלֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת הַטֶבַע שֶׁהִתְקוֹמֵם נֶגְדוֹ בַּאֲמֵרִיקָה, עָשְׂתָה בְּגִידַת הָאָדָם בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

“לַחֲשֹׁבבַּה הַרְ” במקור – הערת פרויקט בן יהודה. ↩
“עַבְּנֵי” במקור – הערת פב"י. ↩

l ילדי רב החובל גרנט - כרך ה

פֶּרֶק א: הָאֳנִיָה “מַקַרִי”

אִם עַד עַכְשָׁיו הָיָה עוֹד אֵיזֶה שְׁבִיב שֶׁל תִּקְוָה בְּלֵב גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ לִמְצֹא אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, הִנֵה דָעַךְ גַם שְׁבִיב זֶה לְגַמְרֵי. בָּא הָרֶגַע שֶׁל יֵאוּשׁ מָחְלָט וְשֶׁל הַכָּרַת אִי־הָאֶפְשָׁרוּת לְהַשִׂיג אֶת הַמַטָרָה שֶׁהִתְווּ לָהֶם! לְאָן עֲלֵיהֶם לִפְנוֹת כָּעֵת? אֶל אֵיזֶה צַד עֲלֵיהֶם לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשֵׂיהֶם וּבְאֵילוּ אֶמְצָעִים? “דוּנְקָן” אָבְדָה וּבִלְעָדֶיהָ אִי־אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּלוּם.

כֵּן, שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נָחֲלָה מַפָּלָה גְמוּרָה. הַגוֹרָל הַמַר רָדַף אֶת הָאִישׁ הַנָדִיב הַזֶה, בְּשִׂימוֹ עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל מַעֲצוֹרִים וּמִכְשׁוֹלִים שׁוֹנִים עַל דַרְכּוֹ, כְּאִלוּ רָצָה לְהִתְעַלֵל בּוֹ.

וּמֶה הָיָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת כָּעֵת? הֲיִלָחֵם? הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן יָדַע הֵיטֵב אֶת אִי־הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל מִלְחָמָה זוֹ עִם הַמְנִיעוֹת שֶׁגָבְרוּ עָלָיו. וְלָכֵן הֶחְלִיט לְהִכָּנַע לִפְנֵיהֶן.

מֶרִי גְרַנְט הֶחֱרִישָׁה וְלֹא הִזְכִּירָה אַף פַּעַם אֶת שֵׁם אָבִיהָ. מְדֻכָּאָה מִן הָאָסוֹן שֶׁקָרָה לְ“דוּנְקָן”, שֶׁנָפְלָה בִּידֵי הַשׁוֹדְדִים, כָּבְשָׁה אֶת צַעֲרָהּ הַגָדוֹל בְּלִבָּהּ. יָתֵר עַל כֵּן: הִיא הִתְאַמְצָה לְנַחֵם וּלְעוֹדֵד אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה. כָּעֵת לֹא הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הָיְתָה מְנַחֶמֶת אֶת מָרַת מֶרִי, אֶלָא לְהֵפֶךְ – בַּת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נִחֲמָה אֶת הָאִשָׁה הַצְעִירָה וְעוֹרְרָה אֶת רוּחָהּ. הָעַלְמָה הַצְעִירָה הֵבִינָה שֶׁעַכְשָׁיו בָּא הַקֵץ לַכֹּל. וְהִיא הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִצִיעָה לַחֲזֹר לִסְקוֹטְלֶנד. ג’וֹן מַנְגֶלְס הִתְפַּלֵא עַל יְכָלְתָּהּ לִמְשֹׁל בְּרוּחָהּ, הוּא נִסָה פַּעַם לֶאֱמֹר, שֶׁעֲלֵיהֶם לְנַסוֹת שׁוּב אֶת מַזָלָם וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, אֲבָל מֶרִי הִפְסִיקָה אוֹתוֹ בְּמֶבָּטָה וְאָמְרָה:

– לֹא, מַר ג’וֹן, עַכְשָׁיו יֵשׁ עָלֵינוּ לַחֲשֹׁב רַק עַל אֵלֶה, שֶׁבִּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ כָּזוֹ חָשׁוּ לְעֶזְרַת אֲחֵרִים מִבְּלִי לָחוּס עַל עַצְמָם. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן צָרִיךְ עַכְשָׁיו לָשֹוּב בַּחֲזָרָה לְאֵירוֹפָּה. הוּא נָשָׂא וְסָבַל לְמַדַי בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים זָרִים לוֹ לְגַמְרֵי!

– כֵּן, צָדַקְתְּ, מָרַת מֶרִי, – הִסְכִּים רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר – צָרִיך לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיָשׁוּב לִסְקוֹטְלֶנד. אֲבָל אַתְּ אֵינֵךְ צְרִיכָה בְּכָל זֹאת לְהִוָאֵשׁ מִן הַתִּקְוָה לְהַצִיל אֶת אָבִיךְ. אִם לֹא יִמָצְאוּ מִתְנַדְבִים לְהִסָפֵחַ אֵלַי, אֵלֵךְ אֲנִי לְבַדִי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, לַמְרוֹת כָּל הַמַעֲצוֹרִים!

אַחֲרָיוּת גְדוֹלָה קִבֵּל עַל עַצְמוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס! מָרַת מֶרִי יָדְעָה לְהַעֲרִיךְ זֹאת, וּבְמַבָּט שֶׁל הַכָּרַת־טוֹבָה עֲמֻקָה הוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת יָדָהּ, כְּאִלוּ חָפְצָה לָּתֵת בָּזֶה תֹּקֶף לְהַבְטָחָתוֹ וּלְהַבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתָהּ.

אַחֲרֵי מוֹעֵצָה כְּלָלִית שֶׁל כָּל חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת הָחְלַט לָלֶכֶת בַּהֶקְדֵם הָאֶפְשָׁרִי לְמֶלְבֶּרְן, וּמִשָׁם לְאֵירוֹפָּה. בְּאוֹתוֹ יוֹם הָלַךְ רַב־הַחוֹבֵל אֶל הַנָמָל לְהִוָדַע אֵיזוֹ אֳנִיָה מִתְכּוֹנֶנֶת לְהַפְלִיג בַּיָם. הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶבֵּין עֵדֶן וּבֵין בִּירַת וִיקְטוֹרְיָה יֵשׁ קֶשֶׁר תְּמִידִי. אֲבָל חָשַׁב וְטָעָה. בַּנָמָל הָיוּ רַק שָׁלֹשׁ אֳנִיוֹת, וְאַף אַחַת מֵהֶן לֹא הָלְכָה – לֹא לְמֶלְבֶּרְן, וְלֹא לְסִידְנִי, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁרַק מִן הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ יָשָׁר לְאַנְגְלִיָה, כִּי מִנְמָלִים אֲחֵרִים לֹא הָלְכוּ אֳנִיוֹת לְאֵירוֹפָּה.

זֶה הָיָה אָסוֹן חָדָשׁ. וּמַה יִהְיֶה עַכְשָׁיו? הַלְחַכּוֹת לָאֳנִיָה חֲדָשָׁה? אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁיֻכְרְחוּ לְחַכּוֹת זְמַן רַב מְאֹד, מִשׁוּם שֶׁהָאֳנָיוֹת בִּקְרוּ בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת.

אַחֲרֵי הַרְבֵּה מַחֲשָׁבוֹת, וִכּוּחִים וְשִׁקוּל־דַעַת, הֶחְלִיט גְלֶנֶרְוַן שֶׁהַמוֹצָא הַטוֹב־בְּיוֹתֵר הוּא לָלֶכֶת מִיָד לְסִידְנִי דֶרֶךְ הַיַבָּשָׁה לְאֹרֶךְ הַחוֹף וְלַעֲלוֹת שָׁם עַל אַחַת הָאֳנִיוֹת. וְהִנֵה הִצִיעַ פִּתְאֹם פַּגַנֶל הַצָעָה חֲדָשָׁה, שֶׁאִישׁ לֹא קִוָה לָהּ.

הַגִיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד הָיָה גַם הוּא בַּנָמָל וְשָׁם נוֹדַע לוֹ, שֶׁאַחַת הָאֳנִיוֹת הַנִמְצָאוֹת שָׁם תַּפְלִיג בְּעוֹד יָמִים מְעַטִים לְאוֹקְלֶנְד, בִּירַת אִיקָה – הָאִי הַצְפוֹנִי שֶׁל נְיוּ־זִילֶנד. בָּאֳנִיָה זוֹ יָעַץ לְהִשְׁתַּמֵשׁ, בְּהוֹכִיחוֹ, כִּי בְּאוֹקְלֶנְד יֵקַל עֲלֵיהֶם לִמְצֹא אֶפְשָׁרוּת לַחֲזֹר לְאֵירוֹפָּה.

הַצָעַת פַּגַנֶל נֶחְקְרָה וְנִבְדְקָה הֵיטֵב עַל יְדֵי כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. הַפַּעַם לֹא הִתְלַהֵב בֶּן־לִוְיָתָם הַמְלֻמָד וְלֹא גָמַר אֶת הַהַלֵל עַל הַצָעָתוֹ זוֹ, אֶלָא הִסְתַּפֵּק רַק בְּהוֹכָחוֹתָיו עַל אֶפְשָׁרוּתָה שֶׁל הִתְגַשְׁמוּת הַצָעָתוֹ, בְּהוֹסִיפוֹ, שֶׁנְסִיעָה זוֹ תֶּאֱרַך לֹא יוֹתֵר מֵחֲמִשָׁה־שִׁשָׁה יָמִים.

בְּמִקְרֶה, נִמְצֵאת אוֹקְלֶנְד בְּדִיוּק בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע, שֶׁלְפִיהָ אָחֲזוּ תַּיָרֵינוּ אֶת דַרְכָּם בְּעַקְשָׁנוּת רַבָּה, אֵין צָרִיךְ לֶאֱמֹר שֶׁפַּגַנֶל יָכוֹל הָיָה לְהוֹכִיחַ בְּמוֹפְתִים חוֹתְכִים שֶׁהַצָעָתוֹ הִיא הַנְכוֹנָה גַם מִפְּנֵי טַעַם זֶה, אֲבָל הוּא לֹא הִזְכִּיר כְּלוּם מִזֶה. אַחֲרֵי שְׁתֵּי הַמַפָּלוֹת שֶׁנָחַל כְּבָר, לֹא רָצָה לְהָבִיא אֶת עַצְמוֹ גַם לִידֵי שְׁלִישִׁית וּלְעוֹרֵר בְּלֵב חֲבֵרָיו תִּקְוָה חֲדָשָׁה, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּכָּזֵב גַם הִיא. מִלְבַד זֶה, גַם הוּא וְגַם חֲבֵרָיו הָיוּ בְּטוּחִים, שֶׁאֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט צָרִיךְ לְבַקֵשׁ אַךְ וְרַק בְּ“יַבֶּשֶׁת אֶרֶץ”, וְאִלוּ נְיוּ־זִילֶנְד אֵינָהּ אֶלָא קְבוּצַת אִיִים, וְלָכֵן לֹא יָכְלוּ לְהָבִיא אוֹתָהּ בְּחֶשְׁבֹּוֹן כְּלָל. וּמִשׁוּם הָכִי עָבַר הַגִיאוֹגְרָף בִּשְׁתִיקָה עַל מְקוֹם הִמָצְאָהּ שֶׁל אוֹקְלֶנְד, וְהִסְתַּמֵךְ רַק עַל זֶה, שֶׁמִשָׁם אֶפְשָׁר יִהְיֶה בְּנָקֵל לָשׁוּב לְאֵירוֹפָּה.

ג’וֹן מַנְגֶלס תָּמַךְ גַם הוּא בְּהַצָעָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל, כִּי מָצָא אוֹתָהּ נוֹחָה וּמַמָשִׁית בְּיוֹתֵר. הוּא רַק יָעַץ לְבַקֵר מֵרֹאשׁ וּלְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֳנִיָה הַהוֹלֶכֶת לְאוֹקְלֶנְד, טֶרֶם שֶׁיַחְלִיטוּ הַחְלָטָה גְמוּרָה. עֲצָתוֹ נִתְקַבְּלָה מִיָד. מַנְגֶלְס, הַלוֹרְד, פַּגַנֶל, הַמַיוֹר וְרוֹבֶּרְט הִשִׂיגוּ סִירָה וְנָסְעוּ בָּהּ אֶל הָאֳנִיָה שֶׁעָמְדָה רְחוֹקָה קְצַת מִן הַנָמָל.

זוֹ הָיְתָה אֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁנֵי תְּרָנִים, “מַקַרִי” שְׁמָהּ, שֶׁהֵכִילָה שְׁתֵּי מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים טוֹנוֹת, וְשֶׁבִּקְרָה כְּבָר בְּחוֹפִים שׁוֹנִים בְּאוֹסְטְרַלְיָה וּבִנְיוּ־זִילֶנְד.

רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “מַקַרִי”, קִבֵּל אֶת אוֹרְחָיו בְּגַסוּת. נִכָּר הָיָה מִיָד, שֶׁזֶהוּ בַּר־נָש בְּלִי כָּל הַשְׂכָּלָה, בִּלְתִּי מְנֻמָס, שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה בִּמְאוּם עַל מַלָחָיו.

פָּנָיו הָאֲדֻמוֹת וְהַנְפוּחוֹת הָיוּ בַּעֲלֵי שִׂרְטוּטִים גַסִים; וְאַפּוֹ הַפָּחוּס, שְׂפָתָיו הֶעָבוֹת, יָדָיו הָרְחָבוֹת וְהַשְׁמֵנוֹת, עֵינָיו הַקְטַנוֹת שֶׁהֵפִיקוּ עָרְמָה, כָּל אֵלֶה הֵעִידוּ רַק מְעַט לְטוֹבַת בַּעֲלֵיהֶם. לְדַאֲבוֹנָם, לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה אַחֶרֶת לְתַיָרֵינוּ, וְלָכֵן הָיָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן מֻכְרָח לָבוֹא עַל כָּרְחוֹ בִּדְבָרִים עִם אִישִׁיוּת פְּחוּתָה זוֹ, בְּנַחֲמוֹ אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, שֶׁהוּא וּבְנֵי לִוְיָתוֹ יִצְטָרְכוּ לְבַלוֹת בָּאֳנִיָה זוֹ לֹא יוֹתֵר מִשָׁבוּעַ אֶַחָד.

– מַד חֶפְצְכֶם כָּאן? – שָׁאַל רֹאשׁ הָאֳנִיָה בְּגַסוּת, כְּשֶׁהָאוֹרְחִים עָלוּ עַל הַסְפִינָה.

– דָבָר לִי אֶל רַב־הַחוֹבֵל, – עָנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֲנִי הִנְנִי רַב־הַחוֹבֵל! וּמָה עוֹד?

– מַה שְׁמֶךָ?

האניה מקרי

– שְׁמִי הוּא וִילְיֶם הַלֵי – וּמִי אַתֶּם?

– זֶה יִוָדַע לְךָ אַחַר כָּך… הַהוֹלֶכֶת אֳנִיָה זוֹ לְאוֹקְלֶנְד?

– כֵּן, וּמָה עוֹד?

– מַהוּ מִטְָעָנהּ?

– כָּל מַה שֶׁנִתַּן לְמִקָח וּמִמְכָּר. הַמְשֵׁךְ!

– מָתַי הִיא מַפְלִיגָה?

– מָחָר בַּצָהֳרַיִם עִם גֵאוּת הַמַיִם. הַמְשֵׁךְ!

– הֲתוּכַל לְקַבֵּל עָלֶיהָ אֲנָשִׁים אֲחָדִים?

– אֶפְשָׁר, אִם רַק אֶמְצָאֵם רְאוּיִים לְכָךְ, וְאִם לֹא יִתְאוֹנְנוּ עַל הַמַאֲכָלִים שֶׁיַגִישׁוּ לָהֶם.

– הֵם יִצְטַיְדוּ בִּמְזוֹנוֹת מִשֶׁלָהֶם.

– טוֹב. וְעוֹד?

– מַה זֶה: וְעוֹד?

– נוּ, כֵּן! כַּמָה הֵם?

– תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים. בֵּינֵיהֶם שְׁתֵּי נָשִׁים.

– בָּאֳנִיָתִי אֵין תָּאִים בִּשְׁבִיל נָשִׁים.

– הֵן אֵינָן מְפֻנָקוֹת… תִּסְתַּדֵרְנָה אֵיךְ שֶׁהוּא.

– טוֹב. הַמְשֵׁךְ!

– הֲתַסְכִּים לְקַבֵּל אֶת הַנוֹסְעִים הַלָּלוּ?

– אֶפְשָׁר!… אֶתְיַשֵׁב קְצַת בַּדָבָר.

וִלְיֶם הַלֵי הִתְהַלֵךְ פְּעָמִים אֲחָדוֹת הֵנָה וָהֵנָה עַל פְּנֵי סִפּוּן אֳנִיָתוֹ, בְּדָפְקוֹ בְּמַגָפָיו, וּבְיָרְקוֹ בְּכָל רֶגַע. אַחַר־כָּךְ עָמַד פִּתְאֹם נֹכַח ג’וֹן מַנְגֶלְס וְשָאַל: – כַּמָה יְשַׁלְמוּ?

– וְכַמָה יִדְרְשׁוּ? – עָנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס בִּשְׁאֵלָה אַף הוּא.

– חֲמִשִׁים לִירוֹת! – אָמַר הַלֵי.

גְלֶנֶרְוַן הֵנִיעַ בְּרֹאֹשוֹ לְאוֹת הַסְכְָּמָה.

– טוֹב, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – חֲמִשִׁים לִירוֹת תּוּכַל לְקַבֵּל.

– אֲבָל זֶה הוּא רַק בְּעַד הַנְסִיעָה. הַמְזוֹנוֹת הִנָם עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

– כֵּן, רַק בְּעַד הַנְסִיעָה.

– הַמָזוֹן הוּא שֶׁלָכֶם?

– כֵּן, שֶׁלָנוּ.

– כָּךְ, – נָהַם רֹאש הָאֳנִיָה בְּהוֹשִׁיטוֹ יָדוֹ – וְעוֹד?

– וּמַה עוֹד?

– וּדְמֵי קְדִימָה!

– כֵּן!… הֵא לְךָ מַחֲצִית שְׂכַר נְסִיעָתֵנוּ, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּמָסְרוֹ לוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לִירוֹת.

רֹאשׁ הָאֳנִיָה מָנָה אֶת הַכֶּסֶף בִּזְהִירוּת יְתֵרָה וְשָׂם אוֹתוֹ אֶל כִּיס אֲפוּדָתוֹ הַמְזֹהָמָה, מִבְּלִי לְהוֹדוֹת אֲפִילוּ.

– עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת מָחָר בְּתוֹךְ הָאֳנִיָה עַד שְׁעַת הַצָהֳרַיִם! – אָמַר בְּקוֹל קָשֶׁה וְגַס – אֶפְשָׁר שֶׁהַנוֹסְעִים הִנָם אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, אַךְ לִי אַחַת הִיא! – הוֹסִיף, בְּהַצְלִיפוֹ אֶת מֶבָּטוֹ עַל בְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס שֶׁעָמְדוּ מִן הַצַד, וּכְמוֹ בְּלִי מֵשִׂים יָרַק אֶל אוֹתוֹ צַד.

– טוֹב הַדָבָר, נִהְיֶה בַּשָׁעָה הַקְבוּעָה וְלֹא נְאַחֵר, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

וִילְיֶם הַלֵי פָּנָה מֵהֶם לְצַד אַחֵר, לְאוֹת שֶׁהָרְאָיוֹן נִגְמַר.

הַנוֹסְעִים פָּנוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.

– הֲרֵי זוֹהִי חַיָה מַמָשׁ! – הֵעִיר רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר, כְּשֶׁיָרְדוּ כֻּלָם אֶל הַסִירָה.

– זְאֵב־יָם מַמָשׁ! הוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי עַד מְאֹד, – אָמַר פַּגַנֶל.

– אַל תִּקְרָא: זְאֵב־יָם, כִּי אִם: דֹב, דֹב אֲמִתִּי! – קָרָא הַמַיוֹר. – אֶל נָכוֹן סוֹחֵר הוּא לִפְעָמִים גַם בִּבְשַׂר אָדָם, – הוֹסִיף ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– יֵלֵךְ לוֹ לְכָל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הָעִקָר הוּא שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִנְיוּ־זִילֶנְד, שֶׁמִשָׁם נוּכַל לַחֲזֹר לְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ. הַדֶרֶךְ מִמִפְרַץ טִיפוֹלְד עַד אוֹקְלֶנְד אֵינֶנָה רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר, וְלָכֵן לֹא נִהְיֶה מֻכְרָחִים לִהְיוֹת מְצוּיִים בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל בַּר־נָשׁ זֶה זְמַן רַב, וְאַחַר־כָּךְ לֹא נִרְאֶה אֶת פָּנָיו עוֹד.

הַגְבִירוֹת שָׂמְחוּ מְאֹד כְּשֶׁנוֹדַע לָהֶן, שֶׁדְבַר הַנְסִיעָה כְּבָר הָחְלַט וְנִקְבַּע לְמָחָר.

גְלֶנֶרְוַן הוֹדִיעַ לָהֶן מֵרֹאשׁ שְׁבְּ“מַקַרִי” לֹא תִּמְצֶאנָה כָּל רַחֲבוּת אֲבָל הֵן הָיוּ כֹּה יְגֵעוֹת מִן הַמַעֲבָר בְּמִדְבַּר אוֹסְטְרַלְיָה, שֶׁלֹא חָשְׁבוּ כְּלָל עַל רְוָחָה: הֵן הָיוּ מִסְתַּפְּקוֹת גַם בְּסִירַת־דוּגָה פְּשׁוּטָה, לוּ רַק יָכְלוּ לְהַגִיעַ בָּהּ לִמְחוֹז חֶפְצָן.

עַל מַר אוֹלְבִּינֶט הָיָה לִדְאֹג בִּדְבַר הֲכָנַת צָרְכֵי מָזוֹן. הוּא הִצְטַעֵר הַרְבֵּה עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁנִשְׁאֲרָה בְּ“דוּנְקָן”, וְנָפְלָה בְּוַדַאי לְקָרְבָּן בִּידֵי חֲבוּרַת בֶּן־ג’וֹיז, בְּכָל זֹאת מִלֵא אֶת חוֹבָתוֹ בְּישֶׁר וּבֶאֱמוּנָה כְּמִקֹדֶם וְקָנָה מִינֵי מְזוֹנוֹת כָּאֵלֶה, שֶׁאִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָם גַם בַּחֲלוֹמוֹ עַל פְּנֵי הָאֳנִיָה “מַקַרִי”.

בֵּינְתַיִם הָלַךְ מַכְּס נַבְּס אֶל הַבַּנְק הַמְקוֹמִי לָקַחַת שָׁם כֶּסֶף עַל שְׁטָרוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, לְפִי הַמְחָאַת הַבַּנְק הַמֶלְבֶּרְנִי. וְאַחַר־כָּךְ קָנָה נֶשֶׁק וּכְלֵי מִלְחָמָה שׁוֹנִים. הַגְבִירוֹת הָלְכוּ גַם הֵן יַחַד עִם הַלוֹרְד לִקְנוֹת דְבָרִים שׁוֹנִים: בְּגָדִים חֲדָשִׁים, נַעֲלַיִם, כּוֹבָעִים, לְבָנִים וָעוֹד. פַּגַנֶל הִסְתַּפֵּק בָּזֶה שֶׁרָכַשׁ לוֹ מַפָּה גְדוֹלָה שֶׁל נְיוּ־זִילֶנְד, מְיוּלְרֶדִי רָצָה גַם הוּא לְמַלֵא אֵיזֶה תַּפְקִיד, כִּי הִרְגִישׁ כְּבָר אֶת עַצְמוֹ, לְפִי דְבָרָיו, בְּטוֹב, וְהַהֲלִיכָה לֹא קָשְׁתָה עָלָיו עוֹד, אֲבָל הַגְבִירוֹת הִתְנַגְדוּ לָזֶה וְאָמְרוּ שֶׁמוּטָב לוֹ לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ וְאַל יַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם דָבָר. אָז הִשִׂיג לוֹ מַחַט וְחוּט וְהִתְחִיל לְתַקֵן אֶת קִרְעֵי בְּגָדָיו. לָשֶׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם לֹא יָכֹל.

וִילְסוֹן נִשְׁלַח אֶל “מַקַרִי” לְהָכִין אֶת הַחֲדָרִים שֶׁהִקְצָה בַּעַל הָאֳנִיָה בִּשְׁבִיל הַנוֹסְעִים. וִילְיֶם הַלֵי לֹא הִפְרִיעַ בַּעֲדוֹ לְשַׁפְשֵׁף וּלְטַהֵר כַּאֲוַת נַפְשׁוֹ, בְּהַבִּיטוֹ עָלָיו כָּל הָעֵת בִּשְׁאַט־נֶפֶשׁ וּבְלַעַג. הוּא לֹא הִתְעַנְיֵן כְּלָל לָדַעַת אֶת טִיב הַנוֹסְעִים אִתּוֹ וְלֹא שָׁאַל כְּלוּם עַל אוֹדוֹתֵיהֶם. דַי הָיָה לוֹ שֶׁקִבֵּל בְּעַד הַנְסִיעָה סְכוּם הָגוּן; אֲבָל כֵּיוָן שֶׁקִוָה לְהִשְׂתַּכֵּר מִמִמְכַּר הָעוֹרוֹת שֶׁכָּל הָאֳנִיָה הָיְתָה מְלֵאָה אוֹתָם, הַרְבֵּה יוֹתֵר, לָכֵן הָיָה עֵרֶךְ הַנוֹסְעִים בְּעֵינָיו פָּחוֹת הַרְבֵּה מֵעֵרֶך עוֹרוֹתָיו. הוּא הָיָה רֵאשִׁית כֹּל אִישׁ הַמִסְחָר. אוּלָם הוּא הָיָה גַם סַפָּן טוֹב, שֶׁרָכַשׁ לוֹ הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת בַּסַפָּנוּת עוֹד מִימֵי נְעוּרָיו.

בָּעֶרֶב רָצָה גְלֶנֶרְוַן לְבַקֵר בְּאוֹתָה נְקוּדָה שֶׁל הַמִפְרָץ, שֶׁשָׁם עָבְרָה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע. וּשְׁתֵּי סִבּוֹת הָיוּ לְחֶפְצוֹ זֶה: רֵאשִׁית רָצָה לִרְאוֹת אֶת הַמָקוֹם שֶׁאוֹתוֹ חָשְׁבוּ לִמְקוֹם אֲסוֹן “בְּרִיטַנְיָה” אַיְרְטוֹן הָיָה, כַּנִרְאֶה, בֶּאֱמֶת מַלָח בָּאֳנִיָה הַהִיא וְאָמַר אֶת הָאֱמֶת בִּדְבַר מְקוֹם הִטָרְפָהּ.

וְשֵׁנִית, אִם גַם “בְּרִיטַנְיָה” לֹא הָיְתָה כָּאן, הֲרֵי בְּמָקוֹם זֶה נָפְלָה “דוּנְקָן” בִּידֵי הַשׁוֹדְדִים, וּמְאֹרָע זֶה לֹא עָבַר בְּוַדַאי בְּלִי מִלְחָמָה בֵּין הַשׁוֹדְדִים וְהַמַלָחִים, וְאֶל נָכוֹן אֶפְשָׁר עוֹד לִרְאוֹת אֶת עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל מִלְחָמָה זוֹ, וְאִם כָּל מַלָחֵי “דוּנְקָן” נִרְצְחוּ וְהָשְׁלְכוּ אֶל הַיָם, הֲרֵי צְרִיכִים הָיוּ כַּמָה מֵהֶם לְהִטַלְטֵל עַל יְדֵי הַגַלִים אֶל הַחוֹף.

לְאַחַר שֶׁשָׂכַר בְּפוּנְדָקוֹ מֶרְכָּבָה רְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים חֲזָקִים, הִזְמִין הַלוֹרְד אֶת ג’וֹן הַנֶאֱמָן לוֹ וְנָסַע אִתּוֹ אֶל הַמִפְרָץ. נְסִיעָה זוֹ לֹא הָיְתָה מְשַׂמַחַת. הַנוֹסְעִים שָׁתְקוּ בְּכָל הַדֶרֶךְ, בַּהֲבִינָם הֵיטֵב אִישׁ אֶת אָחִיו גַם בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים. אֶת שְׁנֵיהֶם הֶעֱסִיקוּ רַעְיוֹנוֹת דוֹמִים, וּרְגָשׁוֹת דוֹמִים מִלְאוּ אֶת לֵב שְׁנֵיהֶם.

כָּל הַחוֹף נֶחְקַר עַל יְדֵיהֶם בְּדַיְקָנוּת נִמְרָצָה, כְּאִלוּ חִפְּשׂוּ שָׁם אַחֲרֵי מַחַט, הֵם לֹא דִלְגוּ אַף עַל פִּנָה אַחַת, אַף עַל קִיסָם אֶחָד הֵם הִתְבּוֹנְנוּ בְּכָל מַה שֶׁהָיָה לְיַד הַחוֹף, עַל הַחוֹף וּבַמְקוֹמוֹת הַסְמוּכִים אֵלָיו.

אֲבָל כָּל עִקְבוֹתָיו שֶׁל אֲסוֹן “בְּרִיטַנְיָה” וְכָל סִימָן שֶׁל “דּונְקָן” – לֹא הָיוּ בַּמִפְרָץ.

הַנוֹסְעִים שֶׁכָּבְשׁוּ בְּלִבָּם אֶת יֵאוּשָׁם, חָפְצוּ כְּבָר לָשׁוּב בַּחֲזָרָה, וְהִנֵה הִרְגִיש ג’וֹן מַנְגֶלְס בִּשְׂרִידֵי מְדוּרָה.

– כָּאן הָיוּ אֲנָשִׁים, – אָמַר, – אֲבָל, יָכוֹל לִהְיוֹת, כִּי פְּרָאִים נוֹדְדִים הָיוּ אֵלֶה.

גְלֶנֶרְוַן הִתְקָרֵב אַף הוּא אֶל הַמָקוֹם הַהוּא.

– לֹא, – אָמַר¹, בַּהֲרִימוֹ אֵלוּ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת, שֶׁהִתְגוֹלְלוּ תַּחַת הָעֵץ, וּבְהִתְבּוֹנְנוּ בָּהֶם – לֹא פְּרָאִים הָיוּ כָּאן, אֶלָא פּוֹשְׁעִים הָעוֹבְדִים בְּפֶרֶךְ. הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת חוֹתָמוֹ שֶׁל בֵּית־הַכֶּלֶא הַפֶּרְתִּי עַל הַסְחָבוֹת הַלָלוּ?

– כֵּן, רוֹאֶה אֲנִי!

– חֲבוּרַת בֶּן ג’וֹיז הָיְתָה כָּאן, זֶה לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק! סְחָבוֹת אֵלוּ כִּסוּ אֶת גוּפוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם. נִמְצָא שֶׁתָּכְנִיתָם נִתְגַשְׁמָה.

– וְ“דוּנְקָן” נָפְלָה בִּידֵיהֶם וְהַמַלָחִים נִרְצְחוּ, – הוֹסִיף ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּעֶצֶב.

– הָהּ, אִלוּ נָפְלוּ שׁוֹדְדִים אֵלֶה בְּיָדִי, הָיִיתִי יָכוֹל לְמִצְעָר לְהִתְנַקֵם בָּהֶם וְלִנְקֹם דַם מַלָחַי הַטוֹבִים וְהַמְסוּרִים!… עַל אָבְדַן הָאֳנִיָה אֵין אֲנִי מִצְטַעֵר עוֹד; זוֹהִי אֲבֵדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁלִימָהּ, אֲבָל חֲבָל עַל מַלָחַי שֶׁמֵתוּ מוֹת נָבָל!… זוֹהִי אֲבֵדָה שֶׁאֵינָה חוֹזֶרֶת! קוֹלוֹ שֶׁל הַלוֹרְד נִפְסַק מֵהִתְרַגְשׁוּת חֲזָקָה.

אַחֲרֵי עָמְדוֹ רְגָעִים אֲחָדִים בְּלִי נוֹעַ, בְּשָׁלְחוֹ מֶבָּט עָגוּם עַל פְּנֵי מֶרְחַב הַמַיִם הַבִּלְתִּי מֻגְבָּל, הַמִשְׂתָּרֵעַ לְעֵינָיו, הִפְנָה הַלוֹרְד אֶת שִׁכְמוֹ וְיָשַׁב שׁוֹתֵק בַּמַרְכָּבָה. ג’וֹן מַנְגֶלְס עָלָה אַחֲרָיו וְיָשַׁב עַל מוֹשָׁבוֹ.

– חֲזָרָה! – אָמַר הַלוֹרְד לָרַכָּב, וְהַכִּרְכָּרָה הַקַלָה שָׁבָה בְּחִפָּזוֹן לְעֵדֶן.

הֵם הָיוּ צְרִיכִים, עַל פִּי הָחֹק לְהוֹדִעַ לַשִׁלְטוֹן הַמְקוֹמִי עַל כָּל מַה שֶׁקָרָה.

בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה לֹא יָכֹל תּוֹמַס בַּנְקְס – כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמִשְׁטָרָה הַמְקוֹמִית, לִכְבֹּשׁ בְּלִבּוֹ אֶת רִגְשֵׁי שִׂמְחָתוֹ, שֶׁחֲבוּרַת הַשׁוֹדְדִים, שֶׁהִפִּילָה חִתִּיתָהּ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הַמְדִינָה, עָזְבָה לְבַסוֹף אֶת אוֹסְטְרַלְיָה, וְלוּ גַם עַל יְדֵי פֶּשַׁע חָדָשׁ. כְּשֶׁרַק הִסְתַּלֵק גְלֶנֶרְוַן מִשָׁם, מִיָד נִמְסְרָה חֲדָשָׁה חֲשׁוּבָה זוֹ עַל יְדֵי הַטֶלֶגְרָף לְסִידְנִי וּלְיֶתֶר עָרֵי אוֹסְטְרַלְיָה הָרָאשִׁיוֹת.

הַתָּיָרִים לֹא יָשְׁנוּ כִּמְעַט כָּל הַלַיְלָה, וְחָשְׁבוּ עַל כָּל מַה שֶׁמָצָא אוֹתָם וּמַה שֶׁעָתִיד עוֹד לָבוֹא עֲלֵיהֶם.

כְּשֶׁקָמוּ בַּבֹּקֶר, יָשְׁבוּ כֻּלָם לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר בְּמַצַב־רוּחַ מְדֻכְדָךְ כָּזֶה, כְּאִלוּ הִתְכּוֹנְנוּ כֻּלָם לִקְרַאת עֹנֶשׁ מָוֶת. כַּמוּבָן, קָשֶׁה הָיָה לְהַשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן שֶׁכָּל עֲמָלָם הָיָה לָרִיק, וְנוֹסָף לָזֶה נָפְלוּ עוֹד קָרְבָּן לְעָרְמָתוֹ שֶׁל נוֹכֵל, שֶׁיָדַע לִרְכֹּשׁ לוֹ אֶת אֵמוּנָם וּלְרַמוֹת אוֹתָם בְּאֹפֶן נוֹרָא כָּזֶה.

פַּגַנֶל בָּעַר מַמָשׁ בְּאֵיזוֹ אֵשׁ פְּנִימִית, שֶׁלֹא נָתְנָה לוֹ מַרְגֹעַ. הוּא הִסְתּוֹבֵב בְּאֹפֶן מוּזָר, נֶאֱנַח, עָשָׂה תְּנוּעוֹת מְשֻׁנוֹת וְקִמֵץ אֶת אֶגְרוֹפָיו. לִרְגָעִים הוֹצִיא מִקִרְבּוֹ מִינֵי גְנִיחוֹת עֲמוּמוֹת, דָחָה מִלְפָנָיו וְחָזַר וְקָרַב אֵלָיו אֶת מַכְשִׁירֵי הָאֹכֶל שֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו וּבִכְלָל הִתְנַהֵג בְּאִי־נִמוּס שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנוּ.

כְּשֶׁכִּלוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, הִטָה ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת הַגִיאוֹגְרָף הַצִדָה וּשְׁאָלָהוּ:

– מָה אִתְּךָ, מַר פַּגַנֶל? שֶׁמָא חוֹלֶה אַתָּה?

– וּמַדוּעַ עוֹלֶה דָבָר כָּזֶה עַל דַעְתְּךָ? – שָׁאַל פַּגַנֶל בַּחֲרָדָה, בְּהִשְׁתַּמְטוֹ מִמֶבָּטוֹ שֶׁל הַקְבַרְנִיט.

– מִשׁוּם שֶׁאֵין אַתָּה כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. בְּכָל אוֹפֶן סוֹבֵל אַתָּה מֵהִתְעוֹרְרוּת חֲזָקָה, וּמַהִי הַסִבָּה לְהִתְעוֹרְרוּת זוֹ? אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ כִּידִיד, הַלוֹקֵחַ חֶבֶל בְּצַעַרְךָ בְּלִי כָּל מְשׂא פָּנִים.

– תּוֹדָה לְךָ, ג’וֹן… בִּידִידוּתְךָ אֵין אֲנִי מְפַקְפֵּק כְּלָל!… אֲבָל אֵין אַתָּה אֶלָא טוֹעֶה – אֲנִי אֵינִי חוֹלֶה, וְעֲצַבַּי אֵינָם מְתוּחִים יוֹתֵר מִכְּפִי הָרָגִיל. אֲנִי כְּפִי שֶׁיָדוּעַ לְךָ, הִנְנִי תָּמִיד מִתְרַגֵש, טִבְעִי הוּא בְּכָך

– לֹא, זֹאת לֹא זֹאת, אוֹתְּךָ מְצַעֵר אֵיזֶה דָבָר, בְּיִחוּד הַיוֹם. אֲנִי נָכוֹן גַם לְשַׁעֵר, שֶׁיֵש בְּלִבְּךָ אֵיזֶה סוֹד כָּמוּס שֶׁהָיִיתָ רוֹצֶה לְגַלוֹתוֹ, אֲבָל קָשֶׁה לְךָ לְהַחְלִיט דָבָר וְלָקוּם וּלְגַלוֹתוֹ.

– כֵּן, מָצָאתָ, יְדִידִי. אֲבָל… זוֹהִי שְׁטוּת גְדוֹלָה שֶׁחוֹשֵׁשׁ אָנֹכִי בֶּאֱמֶת לְגַלוֹתָהּ, וּבֵינְתַיִם אֵין הִיא נוֹתֶנֶת לִי מְנוּחָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַעֲשׂוֹת.

– רַק לַשָׁוְא הִנְךָ חוֹשֵׁשׁ! גַלֵה אֶת כָּל לִבְּךָ וַחֲסַל!

– הָעִנְיָן הוּא זֶה, שֶׁאֲנִי יוֹצֵא מִדַעְתִּי מֵרֹב גִיל וּמֵעֹצֶר יָגוֹן, אוֹ, יוֹתֵר נָכוֹן, מֵרֹב יֵאוּשׁ.

– אֵינִי מֵבִין כָּל עִקָר, פַּגַנֶל יַקִירִי! בָּאֵר־נָא אֶת דְבָרֶיךָ, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ.

הֲרוֹאֶה אַתָּה… נְסִיעָתֵנוּ לִנְיוּ־זִילֶנְד מְשַׂמַחַת וּמְצַעֶרֶת אוֹתִי כָּאֶחָד.

– מוּזָר, מוּזָר הַדָבָר מְאֹד!… שֶׁמָא מָצָאתָ תָּכְנִית חֲדָשָׁה כֵּיצַד לִמְצֹא אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּעֵרָנוּת – אֶפְשָׁר יֵשׁ לְךָ אֵיזֶה יְסוֹד לְשַׁעֵר, שֶׁהוּא בָּא לִנְיוּ־זִילֶנְד, וְעַכְשָׁיו אֵינֶנוּ עוֹד שָׁם?

– יְסוֹד אֵין לִי, אֲבָל הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת טֶבַע הָאָדָם: הָאָדָם מְקַוֶה עַד לְרִגְעוֹ הָאַחֲרוֹן.

ג’וֹן מַנְגֶלְס רָצָה לִשְׁאֹל אֶת הַמְלֻמָד בִּפְרָטוּת יְתֵרָה אֵיזוֹ תִּקְוָה קְשׁוּרָה בְּלִבּוֹ בִּנְיוּ־זִילֶנְד, אֲבָל בְּרֶגַע זֶה נִגַשׁ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְאָמַר לָהֶם לְהִתְכּוֹנֵן לַדֶרֶךְ: וְזֶה נָתַן לְמַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל מַהֲלָךְ אַחֵר וּבְעַל כָּרְחוֹ סָר מִפַּגַנֶל הַמָלֵא תִּקְווֹת מַזְהִירוֹת וְיַחַד עִם זֶה גַם פַּחַד עַל אִי־הִתְגַשְׁמוּתָן.

פֶּרֶק ב: הַמַעֲבָר בְּניוּ־זִילֶנְד

וִילְיֶם הַלֵי הִקְצָה לַנוֹסְעִים תָּא לֹא גָדוֹל. שֶׁהָיָה מְשַׁמֵש כְּרָגִיל מַחְסָן לִדְבָרִים שׁוֹנִים. בְּתָא זֶה הִסְתַּדְרוּ הַתַּיָרִים בְּקֹשִׁי.

בָּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְיַנוּאַר בַּצָהֳרַיִם, הֶעֶלְתָה “מַקַרִי” אֶת עָגְנָהּ! הָרוּחַ נָשְׁבָה מִצַד דְרוֹמִית־מִזְרָחִית, וְהַמִפְרָשִׂים הִתְנַפְּחוּ אַךְ מְעַט. הַמַלָחִים, שֶׁמִסְפָּרָם הִגִיעַ רַק עַד לַחֲמִשָׁה, מִלְאוּ אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם בְּאִי־רָצוֹן וּבְרַשְׁלָנוּת. מְיוּלְרֶדִי רָצָה לַעֲזֹר לָהֶם, אַך הַלֵי הֱנִיאוֹ מֵעֲשׂוֹת זֹאת וּבִקְשׁוֹ לִבְלִי לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָן זָר שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ אֵלָיו.

– אֵינִי זָקוּק לֹא לְעֶזְרָה וְלֹא לְעֵצוֹת, – הוֹסִיף, בְּהַבִּיטוֹ בְּעַיִן רָעָה עַל ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁהֵעִיר אֵיזוֹ הֶעָרָה מַעֲשִׂית בְּנוֹגֵעַ לַהַגָאי.

מְיוּלְרֶדִי נָטָה חֶרֶשׁ הַצִדָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן ג’וֹן מַנְגֶלְס. שֶׁנִשְׁאַר עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְהִשְׁגִיחַ עַל עֲבוֹדַת הַמַלָחִים. הוּא הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לְהִתְעָרֵב בַּדָבָר, אִם רַק יִרְאֶה שֶׁאִי־יְדִיעָתָם שֶׁל מַנְהִיגֵי הָאֳנִיָה עֲלוּלָה לְהָבִיא לִידֵי תּוֹצָאוֹת מְסֻכָּנוֹת.

לַמְרוֹת הַמִפְרָשִׂים הָרַבִּים שֶׁכִּסוּ אֶת פְּנֵי הָאֳנִיָה, שָׁטָה זוֹ לְאַט. בִּלְתִּי מְהִירָה וְכִבְדַת תְּנוּעָה, הָיְתָה דוֹמָה בְּמַרְאֶהָ לְנַעַל־עֵץ. קָשֶׁה הָיָה לִמְצֹא אֳנִיָה גְרוּעָה מִזוֹ. אֲבָל לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אַחֶרֶת; מֻכְרָחִים הָיוּ לְהַשְׁלִים עִם זֶה, בְּיִחוּד, בְּשִׂים־לֵב לְכָךְ שֶׁהַנְסִיעָה לֹא תֶּאֱרַךְ זְמַן רַב.

בַּשָׁעָה שֶׁבַע בָּעֶרֶב נֶעֶלְמוּ חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה מִן הָעַיִן, וְרַק אוֹר מְנוֹרָתוֹ שֶׁל הַמִגְדָלוֹר הַיְחִידִי שֶׁבְּעֵדֶן הִבְהֵב עוֹד מְעַט, וְעַד מְהֵרָה נֶעֱלַם גַם הוּא!

הַיָם לֹא הָיָה שָׁקֵט, וְנַחֲשׁוֹלִים עֲצוּמִים הִפְרִיעוּ אֶת מַהֲלָכָהּ שֶׁל אֳנִיָה כִּבְדַת־תְּנוּעָה זוֹ, שֶׁיָרְדָה בְּכָל פַּעַם לְתוֹךְ הַמִשְׁקָעִים שֶׁנִתְהַווּ בֵּין הַגַלִים. הַנוֹסְעִים סָבְלוּ הַרְבֵּה מֵהַתְּנוּדָה הַחֲזָקָה וְחָפְצוּ לַעֲלוֹת עַל הַסִפּוּן, בִּמְקוֹם שֶׁהַתְּנוּדָה אֵינָּה מֻרְגֶשֶׁת כָּל־כָּךְ, אֲבָל הַגֶשֶׁם שֶׁנִתַּךְ בְּחָזְקָה הִכְרִיחָם לָשׁוּב אֶל תָּאָם הַצַר וְהַבִּלְתִּי נוֹחַ.

הַשִׂיחָה בֵּין הַתַּיָרִים לֹא עָלְתָה יָפֶה. רַק הַגְבִירוֹת הֵעִירוּ כְּפַעַם בְּפַעַם אֵיזוֹ הֶעָרָה מְקֻטַעַת. הַלוֹרְד גְלֶנַרְוַן הִתְהַלֵךְ מְרֻגָז מִפִּנָה לְפִנָה. הַמַיוֹר עִשֵׁן מִתּוֹךְ הִתְרַכְּזוּת, בְּנָעֲצוֹ אֶת עֵינָיו בְּרִצְפַּת הַתָּא שֶׁפַּעַם הִתְרוֹמְמָה וּפַעַם יָרְדָה. ג’וֹן מַנְגֶלְס וְרוֹבֶּרְט עָמְדוּ בְּפֶתַח הַתָּא, בְּהַבִּיטָם עַל פְּנֵי הַיָם הַגוֹעֵשׁ. פַּגַנֶל הִצְטַמְצֵם בְּפִנָה נִדַחַת וַאֲפֵלָה, פָּרַע אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וְנָהַם דְבַר־מָה.

הוּא הִרְהֵר בִּנְיוּ־זִילֶנְד. הֶעֱבִיר לְאַט־לְאַט² בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֶת תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אִי זֶה עַל פִּי הַסֵדֶר, כְּדֵי לִמְצֹא הוֹכָחָה כָּל־שֶׁהִיא שֶׁאִי זֶה רַשָׁאי לְהִקָרֵא בְּשֵׁם יַבֶּשֶׁת.

מִבְּלִי מֵשִׂים הִשְׁתַּדֵל לְהַתְאִים אֶת תְּעוּדַת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לִנְיוּ־זִילֶנְד. שֶׁמָא מִתְיַחֲסוֹת הַמִלִים הַכְּתוּבוֹת בַּתְּעוּדָה לִנְיוּ־זִילֶנד? כֵּן, אֶפְשָּׁר הָיָה הַדָבָר לְבָאֵר גַם כָּכָה, לוּלֵא אוֹתָהּ מִלָה אֲרוּרָהcontin, שֶׁפֵּירוּשָׁה הוּא רַק continent (יַבֶּשֶׁת). מִלָה זוֹ הִרְחִיקָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לַחֲשֹׁב עַל דְבַר נְיוּ־זִילֶנְד. וְאוּלַי אֵין הִיא אִי כְּלָל, אֶלָא יַבֶּשֶׁת בֶּאֱמֶת?

“לֹא, זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת! – לָחַשׁ הַגִיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ. הֲרֵי אֵין הִיא אַף אִי אֶחָד אֶלָא שְׁנַיִם. וְאֵיזוֹ יַבֶּשֶׁת יְכוֹלָה לִהְיוֹת שָׁם”?

וְהוּא הֶעֱבִיר שׁוּב בְּמֹחוֹ כָּל מַה שֶׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ עַל הָאִיִים הָאֵלֶה שֶׁל הַיָם הָאוֹסְטְרָלִי.

בַּשְׁלֹשָׁה־עָשָׂר לְדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1642, הִגִיעַ הַהוֹלַנְדִי טַסְמַן, שֶׁגִלָה זֶה לֹא כְּבָר אֶת אַדְמַת וַנְדִימֶן, לְחוֹפִים בִּלְתִּי יְדוּעִים. לְאַחַר שֶחָקַר אוֹתָם לְאָרְכָּם, הִגִיעַ בַּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְדֶצֶמְבֶּר, לִלְשׁוֹן־יָם רְחָבָה הַגוֹמֶרֶת אֶת הַמִפְרָץ אֲשֶׁר בֵּין שְׁנֵי הָאִיִים: הָאִי הַצְפוֹנִי נִקְרָא בִּלְשׁוֹן הַזִילֶנְדִים אִקָה־נָא־מוּאִי, שֶׁפֵּירוּשׁוֹ: “הַדָג מוּאִי”, וְהַדְרוֹמִי נִקְרָא בְּשֵׁם טַוַה־פּוּנַמוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת: “הַתַּנִין, הַמוֹלִיד אֶת אֶבֶן־הַכְּלָיוֹת”.

טַסְמַן שָׁלַח אֶל הַחוֹף סִירוֹת אֲחָדוֹת שֶׁשָׁבוּ בְּלִוְיַת שְׁתֵּי סִירוֹת קְטַנוֹת מְלֵאוֹת יְלִידֵי הָאָרֶץ. פְּרָאִים אֵלֶה הָיוּ בַּעֲלֵי קוֹמָה מְמֻצַעַת, שְׁחוֹרֵי־עוֹר, רַחֲבֵי־גְרָמִים, בַּעֲלֵי שֵׂעָר שָׁחוֹר שֶׁהָיָה נֶאְגָד עַל קָדְקָדָם, בַּעֲלֵי עֵינַיִם קְטַנוֹת, אַף פָּחוּס וְקוֹל עָבֶה. בְּתוֹךְ שַׂעֲרוֹתֵיהֶם הָיוּ תְּחוּבוֹת נוֹצוֹת לְבָנוֹת וַאֲרֻכּוֹת.

מִן הַהִתְוַדְעוּת הָרִאשׁוֹנָה בֵּין הַיְלִידִים וּבֵין הָאֵירוֹפָּאִים קִווּ לִיחָסִים יְדִידוּתִיִים. אֲבָל בַּיוֹם הַשֵׁנִי, כְּשֶׁאַחַת הָאֲסָדוֹת שֶׁל טַסְמַן נִשְׁלְחָה לִמְצֹא מָקוֹם יוֹתֵר נוֹחַ לְמַעֲמַד הָאֳנִיוֹת, הִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ הַפְּרָאִים בְּשֶׁבַע סִירוֹת וְכֹה הִשְׂתָּעֲרוּ עַל הָאַסְדָה, עַד שֶׁנָטְתָה עַל צִדָה וְנִמְלְאָה מַיִם. בְּשָׁעָה זוֹ נִפְצַע רֹאשׁ הַמַלָחִים, מְפַקֵד הָאַסְדָה, בִּגְרוֹנוֹ בְּאֵיזוֹ חֲנִית גַסָה שֶׁאַחַד הַפְּרָאִים הִכָּהוּ בָּהּ. מִשֵׁשֶׁת חֲבֵרָיו נֶהֶרְגוּ אַרְבָּעָה. הַשְׁנַיִם הַנוֹתָרִים הִפִּילוּ אֶת עַצְמָם עִם מְפַקְדָם אֶל הַיָם, תָּפְשׂוּ בּוֹ וְשָׂחוּ בַּחֲזָרָה לֶאֳנִיָתָם, וְרַק בְּאֹפֶן כָּזֶה נִצְלוּ.

אַחֲרֵי מְאֹרָע זֶה מִהֵר טַסְמַן לְהַעֲלוֹת אֶת עֹגֶן אֳנִיָתוֹ, בְּנָקְמוֹ אֶת נִקְמַת דַם מַלָחָיו בָּזֶה, שֶׁיָרָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת בַּפְּרָאִים הַבּוֹגְדִים שֶׁשָׂמְחוּ בְּנִצְחוֹנָם עַל הַלְבָנִים, אֲבָל אַף כַּדוּר אֶחָד לֹא הִגִיעַ אֶל הַמַטָרָה. טַסְמַן עָזַב לְשׁוֹן־יָם זוֹ, שֶׁנִקְרְאָה מֵאָז “מִפְרַץ־הַהֲרֵגָה”, וְשָׁב לַחוֹף הַמַעֲרָבִי, וּבַחֲמִישִׁי לְיַנוּאַר עָמַד בִּקְצֵה הָאִי הַצְפוֹנִי. חֶפְצוֹ לְהִצְטַיֵד שָׁם בְּמַיִם לֹא נִתְמַלֵא, כִּי לֹא יָכֹל לְהַגִיע עַד הַחוֹף מִפְּנֵי הִשְׂתַּעֲרוּת הַגַלִים הַחֲזָקָה וְגַם מִפְּנֵי הַפְּרָאִים שֶׁאִיְמוּ עָלָיו מִן הַחוֹף. דָבָר זֶה הִכְרִיחַ אוֹתוֹ לַעֲזֹב לְגַמְרֵי אֶת הָאִיִים הָאֵלֶה, בְּקָרְאוֹ לָהֶם בְּשֵׁם staten־land (אַדְמַת אַרְצוֹת־הַבְּרִית) לִכְבוֹד אַרְצוֹת־הַבְּרִית הַהוֹלַנְדִיוֹת.

הַסַפָּן הַהוֹלַנְדִי הַזֶה שִׁעֵר, שֶׁהָאִיִים שֶׁגִלָה גוֹבְלִים עִם הָאִיִים בַּעֲלֵי שֵׁם זֶה, הַנִמְצָאִים מִזְרָחָה לְאֶרֶץ־הָאֵשׁ, בִּקְצֵה אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. וְהוּא מֵת בְּבִטְחוֹנוֹ, שֶׁגִלָה יַבֶּשֶׁת דְרוֹמִית חֲדָשָׁה וּגְדוֹלָה.

“אֲבָל, – אָמַר פַּגַנֶל אֶל עַצְמוֹ, – זֶה, שֶׁסַפָּן בַּמֵאָה הַשְׁבַע עֶשְׂרֵה יָכֹל לַחֲשֹׁב לְיַבֶּשֶׁת, חוֹשְׁבִים הַחוֹקְרִים הָאַחֲרוֹנִים לְאִיִים. לָתֵת יִתְרוֹן לַדֵעָה הַמָטְעֵת שֶׁל הָרִאשׁוֹן עַל דֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאַחֲרוֹנִים – אֵין כָּל יְסוֹד. שְׁאֵלָה זוֹ נִפְתְּרָה עַל יְדֵי כָּל הַגִיאוֹגְרָפִים: מְגֻחָךְ הוּא בִּכְלָל גַם לַחֲשֹׁב עַל זֶה. זֶה כְּבָר הוּכַח הַדָבָר שֶׁנְיוּ־זִילֶנְד אֵינָהּ יַבֶּשֶׁת, אֶלָא אִי, אוֹ, יוֹתֵר נָכוֹן – שְׁנֵי אִיִים, הָבָה, נַמְשִׁיך עוֹד”.

"תַּגְלִיתוֹ שֶׁל טַסְמַן, – הִמְשִׁיךְ הַגִיאוֹגְרָף, – נִשְׁתַּכְּחָה מִן הַלֵב בְּמֶשֶׁך מֵאָה שָׁנִים שְׁלֵמוֹת, וּנְיוּ־זִילֶנְד, כְּאִלוּ עָבְרָה וּבָטְלָה מִן הָעוֹלָם, עַד שֶׁהִזְכִּיר אוֹתָהּ שׁוּב הַסַפָּן הַצָרְפַתִּי סְיוּרְוִיל שֶׁנִתְקַל בָּהּ, כְּשֶׁהִגִיעַ אֶל הַמַעֲלָה °37′55. סְיוּרְוִיל בָּא בִּקְשָׁרִים עִם יְלִידֵי הָאָרֶץ וּמִתְּחִלָה הֵפִיקוּ רָצוֹן מִמֶנוּ. זְמַן רַב לֹא הֵעֵז לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף, אֲבָל פַּעַם אַחַת קָרָה, שֶׁאַחַת מֵאַסְדוֹתָיו טֻלְטְלָה עַל יְדֵי הַסוּפָה לְחוֹפֵי הַמִפְרָץ “מִקְלָט”. וְשָׁם קִבֵּל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרָאִים, נַגִי־נוּאִי שְׁמוֹ אֶת הַצָרְפַתִּים תַּחַת חָסוּתוֹ וְגַם הִזְמִין אוֹתָם אֶל סֻכָּתוֹ. וְכָךְ הִתְוַדַע סְיוּרְוִיל אֶל יְלִידֵי הָאָרֶץ.

הַכֹּל הָיָה כַּשׁוּרָה, כָּל עוֹד שֶׁלֹא גָנְבוּ מֵאֵת סְיוּרְוִיל אַחַת מֵאַסְדוֹתָיו. זְמַן רַב הִפְצִיר בַּפְּרָאִים לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הַגְנֵבָה, אֲבָל הֵם סֵרְבוּ, וְאָז גָמַר אֹמֶר לְלַמֵד אוֹתָם פֶּרֶק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְהִבְעִיר בְּאֵשׁ אֶת כָּל מוֹשַׁבְתָּם. נְקָמָה בִּלְתִּי צוֹדֶקֶת וְאַכְזָרִית כָּזוֹ הָיְתָה הַתְחָלַת אוֹתָם מַחֲזוֹת־הַדָמִים, שֶׁאַחַר־כָּךְ נִתְעַשְׁרָה בָּהֶם כָּכָה הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל נְיוּ־זִילֶנְד.

בַּשִׁשִׁי לְאוֹקְטוֹבֶּר, שְׁנַת 1769, הוֹפִיעַ לְיַד חוֹפֵי הָאִיִים הָאֵלֶה הַתַּיָר הַמְפֻרְסָם קוּק, וָאֳנִיָתוֹ “רְאָיוֹן” הִשְׁלִיכָה עֹגֶן בִּלְשׁוֹן הַיָם טוּרוֹאָה. בִּרְצוֹתוֹ לְקָרֵב אֵלָיו אֶת הַפְּרָאִים, לָקַח בְּכַוָנָה אֲחָדִים מֵהֶם בַּשְׁבִי, הֶרְאָה לָהֶם חִבָּה יְתֵרָה, הֶעֱנִיק לָהֶם מַתָּנוֹת וְהֶחֱזִירָם אֶל הַחוֹף. כְּשֶׁבְּנֵי שִׁבְטָם שָׁמְעוּ מִפִּיהֶם כֵּיצַד הִתְיַחֲסוּ אֲלֵיהֶם הַאֵירוֹפָּאִים וְרָאוּ אֶת הַתְּשׁוּרוֹת אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אִתָּם, נָהֲרוּ בֶּהָמוֹן אֶל הָאֳנִיָה, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לָאֵירוֹפָּאִים עַל טוּבָם וְחַסְדָם, וּלְשַלֵם לָהֶם בְּמַתָּנוֹת בְּעַד מַתְּנוֹתֵיהֶם.

אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים שָׁט קוּק אֶל הַמִפְרָץ הוֹקְס, וְשָׁם נִתְקַל בִּפְרָאִים מִמִין אַחֵר לְגַמְרֵי: עָרִיצִים, רָעִים, וְאַכְזָרִים, שֶׁיָדְעוּ וְהִכִּירוּ רַק אֶת כֹּחַ הָאֶגְרוֹף. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הָאֳנִיָה, הֵרִימוּ קוֹלוֹת צְעָקָה, וְהֶרְאוּ רַק את כֹּחַ הַאֶגְרוֹף. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הָאֳנִיָה, הֵרִימו קוֹלוֹת צְעָקָה וְהֶרְאוּ אוֹתוֹת שִׂנְאָה כָּאֵלֶה, שֶׁמֻכְרָחִים הָיוּ לְהַכְנִיעָם בְּכַדוּרֵי מָוֶת.

בָּעֶשְׂרִים לְאוֹקְטוֹבֶּר עָמְדָה “רְאָיוֹן” בַּמִפְרָץ טוֹקוֹ־מַלוּ, שֶׁעַל חוֹפָיו חַי שֵׁבֶט אוֹהֵב שָׁלוֹם, בִּלְתִּי מֻכְשָׁר כְּלָל לִפְגֹעַ בַּאֲחֵרִים, הַדוֹאֵג רַק לָזֶה שֶׁלֹא יִגְעוּ בּוֹ לְרָעָה. הַבּוֹטַנָאִים שֶהוּבְאוּ אֶל הַחוֹף עַל יְדֵי הַפְּרָאִים בְּסִירוֹתֵיהֶם, מָצְאוּ שָׁם צִמְחִיָה עֲשִׁירָה וּמְעַנְיֶנֶת.

שְׁכוּנוֹתָיו שֶׁל שֵׁבֶט זֶה הָיוּ מוּגַנוֹת הֵיטֵב בִּגְדֵרוֹת וְשִׂיחִים, שֶׁהֵעִידוּ כְּבָר עַל הִתְפַּתְחוּת יְדוּעָה וְעַל יְדִיעָתָם לִמְצֹא אֶמְצְעֵי הֲגָנָה. הַמְצוּדָה הָרָאשִׁית שֶׁנִבְנְתָה, כַּנִרְאֶה, לְשֵׁם הֲגָנָה מִפְּנֵי הִתְנַפְּלוּיוֹת הַשְׁבָטִים אוֹיְבֵיהֶם, נִמְצְאָה עַל צוֹק סֶלַע שֶׁחָדַר עַד חֶצְיוֹ לְתוֹךְ הַיָם וְשֶׁהַמַיִם רָחֲצוּ אוֹתוֹ לֹא רַק מִבַּחוּץ, אֶלָא גַם פָּרְצוּ אֶל תּוֹכוֹ דֶרֶך כּוּךְ טִבְעִי גָבֹהַּ.

אַחֲרֵי שְׁהוּתוֹ בְּמָקוֹם זֶה חֲמִשָׁה חֳדָשִׁים, כְּשֶׁצָבַר שָׁם הַרְבֵּה צְמָחִים מְעַנְיְנִים וְדֻגְמָאוֹת שֶׁל מַחְצַבִּים שׁוֹנִים, עָזַב קוּק, בַּיוֹם 31 לְמַרְס, שְׁנַת 1770, אֶת נְיו־זִילֶנְד.

הוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ עַל הַמַעֲבָר הַמַבְדִיל בֵּין שְׁנֵי אִיֵי נְיוּ־זִילֶנְד. הָרְשִׁימוֹת שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרֵי מוֹתוֹ מְכִילִים יְדִיעוֹת גִיאוֹגְרָפִיוֹת וְאֶטְנוֹגְרָפִיוֹת מְפוֹרָטוֹת מִשְׁנֵי הָאִיִּים הַלָלוּ.

בִּשְׁנַת 1773 הוֹפִיעַ הַסַפָּן הַגָּדוֹל הַזֶה שׁוּב בְּמִפְרָץ הוֹקְס, וְהָיָה שָׁם עֵד־רְאִיָה לְמַחֲזוֹת אֲיֻמִים שֶׁל אֲכִילַת בְּשַׂר־אָדָם. וְכָךְ הָיָה הַמַעֲשֶׂה: בְּנֵי לִוְיָתוֹ מָצְאוּ עַל הַחוֹף פֶּגֶר אָדָם פִּרְאִי. הֵם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל אֳנִיָתָם, בִּשְׁלוּ אוֹתוֹ וְהִצִיעוּ אוֹתוֹ לִפְרָאִים אֲחֵרִים, שֶׁבְּתַּאֲוָה גְדוֹלָה שֶׁל חַיָה טוֹרֶפֶת אָכְלוּ לְעֵינֵיהֶם אֶת בֶּן־שִׁבְטָם.

בַּפַּעַם הַשְׁלִישִׁית וְהָאַחֲרוֹנָה בִּקֵר קוּק בַּמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה בָּ־25 לְפֶבְּרוּאַר, שְׁנַת 1777. בִּשְׁנַת 1791 בִּלָה הַסַפָּן וַנְקוֹוֶר עֶשְׂרִים יוֹם בִּלְשׁוֹן הַמִפְרָץ הֶ“עָגוּם”, אֲבָל לֹא אָסַף שָׁם שׁוּם חֹמֶר לִמוּדִי. בִּשְׁנַת 1793 חָקַר הַתַּיָר דְ’אַנְט־קָסַטוֹ אַרְבָּעִים קִילוֹמֶטֶר לְאֹרֶךְ הַחֵלֶק הַצְפוֹנִי שֶׁל חוֹפֵי נְיוּ־זִילֶנְד. הַקְבַרְנִיטִים שֶׁל הַצִי הַמִסְחָרִי הַאוּזֶן וְהַלְרִימְפּ, וְאַחֲרֵיהֶם בַּדֶן, רִיצַ’רְדְסוֹן וּמוּדִי בָּאוּ שָׁמָה לִזְמָן קָצָר. שָׁם בִּלָה חֲמִשָׁה שָׁבוּעוֹת גַם הַמְלֻמָד הַצָרְפַתִּי ד"ר סוֹבַז', וְלָמַד לָדַעַת אֶת נִמוּסֵיהֶם וּמִנְהֲגֵיהֶם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי נְיוּ־זִילֶנְד.

בִּשְׁנַת 1805 נִתְקַבֵּל קְרוֹבוֹ שֶׁל מַנְהִיג הַשֵׁבֶט רַנְגִינוּ, הַפֶּרֶא הַצָעִיר בַּעַל הַכִּשְׁרוֹנוֹת דוּאָ־טָרָה, בָּאֳנִיָה “אַרְגוֹ”, שֶׁעָמְדָה עַל עָגְנַָהּ בְּמִפְרַץ “הָאִיִים” תַּחַת פְּקוּדָתוֹ שֶׁל הַסַפָּן בַּדֶן.

אֶפְשָׁר הַדָבָר, שֶׁבִּמְרוּצַת הַזְמַן יְשַׁמְשׁוּ מְאֹרָעוֹתָיו שֶׁל דוּאָ־טְרָה זֶה חֹמֶר לְאֵיזֶה הוֹמֵירוּס זִילֶנְדִי לִכְתֹּב עָלָיו אֶפּוֹפֵּיָה שְׁלֵמָה, חַיֵי צָעִיר פִּרְאִי זֶה בֵּין הָאֵירוֹפָּאִים הָיוּ מְלֵאִים צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת. עַל אֱמוּנוֹ וְטוּב לִבּוֹ שִׁלְמוּ לוֹ רַק בְּאַכְזָרִיוּת, בַּעֲרִיצוּת וּבְלַעַג. מֶה הָיָה יָכֹל לַחֲשֹׁב עַל הָאֲנָשִׁים, הַקוֹרְאִים לְעַצְמָם בְּשֵׁם נְאוֹרִים וְהַחוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם לְנַעֲלִים? סוֹף־סוֹף הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְלוֹנְדוֹן וְעֲשׂוּהוּ לְמַלָח מִן הַמַדְרֵגָה הַנְמוּכָה בְּיוֹתֵר וּמַטָרָה לְחִצֵי לַעֲגָם שֶׁל כָּל הַמַלָחִים. כָּל הָרִשְׁעָה שֶׁקִנְנָה בְּלִבּוֹת חֲבֵרָיו וּפְקִידָיו הַגַסִים, נִתְּכָה עָלָיו. אִלְמָלֵא הֵגֵן עָלָיו לְבַסוֹף הַמִיסְיוֹנֵר מַרְסְדֶן, הָיָה מֵת מֵרֹב יִסוּרִים וְעִנוּיִים. מִסְיוֹנֵר מְפֻרְסָם זֶה הִתְעַנְיֵן הַרְבֵּה בְּפֶרֶא זֶה, בַּהֲבִינוֹ אֶת אָפְיוֹ הָרַךְ, הַנִכְנָע וְהַטוֹב, אֶת אֵמוּן לְבָבוֹ הַמוּצָק, אֶת יָשְׁרוֹ, עַנְוְתָנוּתוֹ, שִׂכְלוֹ וְכִשְׁרוֹנוֹתָיו הַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים. מַרְסְדֶן הֶעֱנִיק לוֹ שַׂקִים אֲחָדִים שֶׁל גֵרְעִינֵי תְּבוּאָה וּמַכְשִׁירֵי עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, שֶׁהַפֶּרֶא הַצָעִיר רָצָה לְהַנְהִיג בְּאִי מוֹלַדְתּוֹ, אֲבָל הַכֹּל נִגְנַב מִמֶנוּ עַל יְדֵי הָאֵירוֹפָּאִים. רַק בִּשְׁנַת 1814, אַחֲרֵי רֹב עִנוּיִים וְהַרְפַּתְּקָאוֹת, הוּשַׁב דוּאָה־טָרָה אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. אֲבָל קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק עוֹד לְהִנָפֵשׁ מְעַט מִנִסְיוֹנוֹתָיו הָרַבִּים שֶׁגוֹרָלוֹ הַמַר נִסָה אוֹתוֹ, וְעוֹד קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לְהַתְחִיל בַּתִּקוּנִים הַנְחוּצִים בְּמוֹלַדְתּוֹ, שֶׁאֶת פְּרָאוּתָהּ הִכִּיר וְיָדַע הֵיטֵב, קְטָפָהוּ הַמָוֶת, בִּשְׁנַת הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה לִימֵי חַיָיו.

עַד לִשְׁנַת 1816 לֹא שָׂמוּ לֵב כְּלָל לִנְיוּ־זִילֶנְד. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה בִּקֵר בָּהּ טוֹמְפְּסוֹן, וּבִשְׁנַת 1817 הָיָה שָׁם נִיקוֹלַס.

בִּשְׁנַת 1824 עָמַד דְיוּפֶרֵי, קְבַרְנִיט הָאֳנִיָה “צֶדֶף” בְּמִפְרַץ־הָאִיִים כִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּבָא בִּקְשָׁרִים יְדִידוּתִיִים עִם הַפְּרָאִים, שֶׁהִלֵל אוֹתָם אַחַר־כָּך עַד מְאֹד.

אַחֲרָיו, בְּאוֹתָהּ שָׁנָה עַצְמָה, בְּקֹשִׁי הִסְפִּיקָה אֳנִיַת הַצַיַד “מֶרְקוּר” לְהִמָלֵט מִמַעֲשֵׂי שֹׁד וָרֶצַח שֶׁל הַפְּרָאִים, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁרַב־הַחוֹבֵל דִילוֹן הָיָה אֶצְלָם שְׁתֵּי פְּעָמִים וְחַי אִתָּם בְּשָׁלוֹם וּבִידִידוּת. בְּמַרְס, שְׁנַת 1817, בִּלָה רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל הָאֳנִיָה “אַסְטְרַלַבִּיָה”, דְיוּרְוִיל הַמְפֻרְסָם, לַיְלָה בְּחֶבְרַת הַפְּרָאִים בְּלִי כָּל פַּחַד, הֶחֱלִיף אֶצְלָם חֲפָצִים שׁוֹנִים, יָשַׁן בְּאָהֳלֵיהֶם, הִתְעַסֵק בִּמְנוּחָה בְּמֶחְקָרָיו הַשׁוֹנִים וְחִבֵּר שָׁם מַפּוֹת מְצֻיָנוֹת שֶׁל הָאִיִים הָאֵלֶה הַשְׁמוּרוֹת עַכְשָׁיו בַּמוּזֵיאוֹן הַלוֹנְדוֹנִי.

מִכָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה, מֵהַמַעֲבָר שֶׁל אַהֲבַת־שָׁלוֹם וְהֶאָרַת פָּנִים עַד לִפְרָאוּת וְאַכְזָרִיוּת, אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁבַּעֲרִיצוּתָם שֶׁל הַנְיוּ־זִילֶנְדִים הָיוּ אֲשֵׁמִים רַק הָאֵירוֹפָּאִים עַצְמָם. נִרְאֶה לְעֵין כֹּל, שֶׁהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל הַפְּרָאִים הָיְתָה תְּלוּיָה אַךְ בְּהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל הָאֵירוֹפָּאִים. אָמְנָם הָיוּ מִקְרֵי הִתְנַפְּלוּת בִּלְתִּי צְפוּיִים עַל אֲנָשִׁים שֶׁלֹא הָיוּ אֲשֵׁמִים בִּמְאוּמָה, אֲבָל זֶה מִתְבָּאֵר בְּכָךְ, שֶׁהַקוֹדְמִים לָהֶם עוֹרְרוּ אֶת מַשְׂטֵמַת יְלִידֵי הָאָרֶץ, וְחַשְׁדֵיהֶם שֶׁנִתְאַמְתּוּ קֹדֶם עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁל הַלְבָנִים, עוֹד לֹא נִמְחוּ מִלִבָּם.

אַחֲרֵי דְיוּרְוִיל, הָשְׁלְמוּ הַיְדִיעוֹת עַל הָאֶטְנוֹגְרַפְיָה שֶׁל נְיוּ־זִילֶנְד עַל יְדֵי תַּיָר אֶחָד, שֶׁעָבַר כִּמְעַט עֶשְׂרִים פְּעָמִים אֶת כָּל כַּדוּר הָאָרֶץ. זֶה הָיָה הָאַנְגְלִי אִירְל, שֶׁנָע וָנָד עַל פְּנֵי כָּל כַּדוּר־הָאָרֶץ, אַךְ וְרַק לְשֵׁם הַמַדָע. הוּא בִּקֵר בַּחֲלָקִים מִשְׁנֵי הָאִיִים שֶׁעוֹד לֹא נֶחְקְרוּ, וְאַף פַּעַם לֹא הָיְתָה לוֹ כָּל סִבָּה לְהִתְאוֹנֵן עַל יַחֲסָם שֶׁל הַפְּרָאִים אֵלָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת עֵד רְאִיָה, בְּאֵיזֶה עֹנֶג וְתַאֲוָה אָכְלוּ אֶת פִּגְרֵי בְּנֵי שִׁבְטָם.

עֵד רְאִיָה לְמַחֲזֶה כָּזֶה הָיָה גַם רַב־הַחוֹבֵל לַפְּלַס בִּשְׁנַת 1821, בְּעֵת חֲנוֹתוֹ בְּמִפְרַץ־הָאִיִים. הַפְּרָאִים כְּבָר לָמְדוּ כֵּיצַד לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּנֶשֶׁק חַם וְלָכֵן הָיוּ צְרִיכִים לְהִשָׁמֵר מִפְּנֵיהֶם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם, כְּשֶׁנִשְׁקָם הָיָה עוֹד קָדוּם מְאֹד. אֲכִילַת בְּשַׂר אָדָם הָיְתָה נְפוֹצָה בֵּינֵיהֶם מְאֹד. הָאֲרָצוֹת הַמְיֻשָׁבוֹת וְהַפּוֹרְחוֹת מִקֹדֶם, נֶהֶפְּכוּ תּוֹדוֹת לַאֲכִילַת בְּשַׂר הָאָדָם לְמִדְבָּר שׁוֹמֵם. מוֹשָׁבוֹת שְׁלֵמוֹת נִכְחֲדוּ רַק עַל יְדֵי זֶה, שֶׁתּוֹשָׁבֵיהֶם נֶאֶכְלוּ כְּעֶדְרֵי צֹאן.

רַק לַשָׁוְא הִשְׁתַּדְלוּ הַמִיסְיוֹנֵירִים לַעֲקֹר אֶת הַצִמָאוֹן לַדָם. מִשְׁנַת 1808 הָיְתָה אֲגוּדַת הַמִיסְיוֹנֵירִים שׁוֹלַחַת תָּמִיד לִנְיוּ־זִילֶנְד אֶת הַטוֹבִים שֶׁבַּחֲבֵרֶיהָ, אֲבָל אַכְזָרִיוּתָם שֶׁל הַיְלִידִים הִכְרִיחָה אוֹתָם לָשׁוּב כִּלְעֻמַת שֶׁבָּאוּ, וְרַק בִּשְׁנַת 1814 הֶחְלִיטוּ מַרְסְדֶן, הַלֵי וְקִינְג, לְנַסוֹת שׁוּב לְהָרֵךְ אֶת מִדוֹתֵיהֶם שֶׁל הַזִילֶנְדִים. בַּעֲלוֹתָם עַל חוֹף מִפְרַץ־הָאִיִים, קָנוּ מֵאֵת הַשֵׁבֶט הַמְקוֹמִי מָאתַיִם אַקְרִים אֲדָמָה, הִתְיַשְׁבוּ שָׁם וְיִסְדוּ אֲגוּדַת מִסְיוֹנֵירִים אַנְגְלִית.

אֶת כָּל זֶה הֶעֱבִיר פַּגַנֶל לִפְנֵי עֵינֵי רוּחוֹ, בְּשִׁבְתּוֹ בְּפִנַת הַתָּא. וְשׁוּם דָבָר בְּתוֹלְדוֹת נְיוּ־זִילֶנְד לֹא נָתַן לוֹ אֶת הַיְסוֹד לִקְרֹא לִשְׁנֵי אִיִים אֵלֶה בְּשֵׁם יַבֶּשֶׁת.

אִם מִלִים אֲחָדוֹת בִּתְעוּדַת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הֵעִירוּ אֶת דִמְיוֹנוֹ הַנִלְהָב שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף בְּיַחַס לִנְיוּ־זִילֶנְד, הֲרֵי הַמִלָה הַמְקֻטַעַת contin, שֶׁכַּוָנָתָהּ אֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר continent, הִכְרִיחָה אוֹתוֹ לְהִתְפַּכֵּחַ וּלְהִתְאַפֵּק מִנִסָיוֹן חָדָש לְחַפֵּשׂ אֶת אֲבִיהֶם הָאֻמְלָל, שֶׁל רוֹבֶּרְט וַאֲחוֹתוֹ בְּמָקוֹם, שֶׁלֹא יָכֹל לִהְיוֹת שָׁם בְּשׁוּם אֹפֶן.

פֶּרֶק ג: הָרְצִיחוֹת בִּנְיוּ־זִילֶנְד

אַף כִּי כֻּלָם הָיוּ בְּטוּחִים, שֶׁהַנְסִיעָה מֵאוֹסְטְרַלְיָה לִנְיוּ־זִילֶנְד תִּמָשֵׁך לֹא יוֹתֵר מִשִׁשָׁה יָמִים, בְּכָל זֹאת, בָּעֶשְׂרִים וָאֶחָד לְיַנוּאַר, זֹאת אוֹמֶרֶת: חֲמִשָׁה יָמִים מֵאָז הַפְלָגָתָהּ בַּיָם, לֹא עָבְרָה עוֹד “מַקַרִי” אַף כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁל הַדֶרֶךְ. וִילְיֶם הַלֵי דָאַג אַךְ מְעַט לְמַהֲלָכָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה: אַחַת הָיְתָה לוֹ אִם הִיא מְמַהֶרֶת בְּלֶכְתָהּ אוֹ אִם הִיא מְפַגֶרֶת.

הוּא הוֹפִיעַ רַק לִפְרָקִים רְחוֹקִים עַל הַסִפּוּן, בְּבַלוֹתוֹ אֶת כָּל זְמַנוֹ בְּתָאוֹ הַקָטָן, הַדוֹמֶה לִמְאוּרַת־דֹב מְזֹהָמָה, בִּשְׁתִיַת יַיִן וְשֵׁכָר. הַמַלָחִים עָשׂוּ כְּמַעֲשֵׂה קְבַרְנִיטָם, וְהָאֳנִיָה נִמְסְרָה כִּמְעַט בִּידֵי הַגוֹרָל.

שַׁאֲנָנוּת כָּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ כַּפָּרָה, הִכְרִיחָה אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס וְאֶת מַלָחָיו וִילְסוֹן וּמְיוּלִרֶדִי לַעֲמֹד תָּמִיד עַל הַמִשְׁמָר. אֶת הַלֵילוֹת הָאַחֲרוֹנִים בִּלוּ עַל הַסִפּוּן וְלֹא אַחַת חִלְצוּ אֶת הָאֳנִיָה מִצָרָה. בְּהִוָדַע לְהַלֵי שֶׁהֵם הִתְעָרְבוּ בְּ“עִנְיָן לֹא לָהֶם”, קָפַץ וְעָלָה עַל הַסִפּוּן וְהִתְחִיל לְחָרֵף וּלְגַדֵף אוֹתָם כְּאַחַד הָרֵיקִים. נִרְגָזִים עַל יְדֵי עָוֶל כָּזֶה, חָפְצוּ מַלָחֵי “דוּנְקָן” לִכְלֹא אוֹתוֹ בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָה עַד כְּלוֹת הַנְסִיעָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יַפְרִיעַ לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר מָצְאוּ לְנָחוּץ לַעֲשׂוֹת בִּדְאָגָתָם לִשְׁלוֹם כֻּלָם, אֲבָל ג’וֹן מַנְגֶלְס הֱנִיאָם מֵעֲשׂוֹת זֹאת, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא עַצְמוֹ הוֹדָה, כִּי רַק בְּאֹפֶן כָּזֶה אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָבִיא סֵדֶר בָּאֳנִיָה וּלְנַהֲלָהּ כָּרָאוּי.

הוֹאִיל וְלֹא רָצָה לְהַחֲרִיד אֶת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, הִתְיָעֵץ עִם הַמַיוֹר וְעִם פַּגַנֶל בְּאֵלוּ אֶמְצָעִים עָלָיו לֶאֱחֹז כְּדֵי לְהָחִיש אֶת מַהֲלָכָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה. כְּשֶׁאָמַר לָהֶם, שֶׁוִילְסוֹן וּמְיוּרֶדִי עוֹמְדִים עַל דַעְתָּם שֶׁיֵשׁ לְהַרְחִיק לְגַמְרֵי אֶת הַלֵי מִנִהוּל הָאֳנִיָה – כִּי הוּא שִׁכּוֹר תָּמִיד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה – הֵשִׁיב הַמַיוֹר:

– כַּמוּבָן, כָּךְ יִהְיֶה יוֹתֵר טוֹב. אֱסֹר אֶת הַשִׁכּוֹר הַזֶה בְּאֵיזֶה מָקוֹם וְקַבֵּל אַתָּה עָלֶיךָ אֶת חוֹבוֹתָיו. כְּשֶׁנַגִיעַ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ נְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ וְאָז יַעֲשֶׂה לָאֳנִיָתוֹ כְּכָל הַיָשָׁר בְּעֵינָיו. אִם יִרְצֶה לָרֶדֶת תְּהוֹמָה יַחַד אִתָּהּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

– כֵּן, כִּמְדֻמַנִי, שֶׁלֹא תִּהְיֶה לָנוּ בְּרֵירָה אַחֶרֶת, – הִסְכִּים ג’וֹן מַנְגֶלְס – כָּל עוֹד אָנוּ נִמְצָאִים בַּיָם הַגָלוּי, דַיָהּ רַק הַהִתְבּוֹנְנוּת מִצִדֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁיו; אַךְ כְּשֶׁנִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף, וְאִם הוּא יִהְיֶה בְּמַצָב כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא עַכְשָׁיו, אָז אֶעֱמֹד אֲנִי בִּמְקוֹמוֹ בְּלִי כָּל דִחוּי.

– וּמַדוּעַ זֶה לֹא נַעֲשֶׂה זֹאת מִיָד? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– יַעַן כִּי אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַדֶרֶךְ, וְגַם מַפָּה אֵין בָּאֳנִיָה, – עָנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– לֹא יִתָּכֵן!

– אֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁכָּךְ הוּא. “מַקַרִי” שָׁטָה רַק בֵּין עֵדֶן וְאוֹקְלֶנְד, וְהַלֵי יוֹדֵעַ, כַּנִרְאֶה, אֶת הַדֶרֶךְ, עַד שֶׁאֵין הוּא זָקוּק לְשׁוּם מַפָּה.

– וְכַנִרְאֶה, חוֹשֵׁב הוּא, שֶׁגַם אֳנִיָתוֹ יוֹדַעַת הֵיטֵב אֶת הַדֶרֶךְ וְאֵינָהּ זְקוּקָה לְשׁוּם הַנְהָגָה, – הוֹסִיף פַּגַנֶל.

– זֶה אֶפְשָׁר, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס בִּצְחוֹק – וְזוֹהִי הַסִבָּה שֶׁאֵין אֲנִי רוֹצֶה לְקַבֵּל עָלַי מִיָד אֶת חוֹבָתוֹ שֶׁל הַלֵי; חֹסֶר הַמַפָּה אֵינוֹ נוֹתֵן לִי לַעֲשׂוֹת זֹאת.

– בְּאֹפֶן כָּזֶה אֵין לָנוּ בְּרֵירָה אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְקַווֹת שֶׁהַלֵי יִתְפַּכֵּחַ בְּעוֹד מוֹעֵד, – אָמַר פַּגַנֶל.

– וְאִם תִּקְוָתֵנוּ לֹא תִּתְקַיֵם? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס – מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אָז? הַאִם בֶּאֱמֶת מֻכְרָחִים אָנוּ לָרֶדֶת תְּהוֹמָה בְּעֶטְיוֹ שֶׁל שִׁכּוֹר זֶה? צָרִיךְ לֶאֱחֹז בְּאֶמְצָעִים עוֹד קֹדֶם לָכֵן.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִשְׁתַּקַע בְּהִרְהוּרים.

– אֲנִי, כִּמְדֻמַנִי, לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם גַם כְּשֶׁתִּגָלֶה הַיַבָּשָׁה, – אָמַר לְבַסוֹף – זָכוּרְנִי שֶׁחוֹפֵי נְיוּ־זִילֶנְד מְסֻכָּנִים הֵם כְּחוֹפֵי נוֹרְוֶגְיָה וְדוֹמִים הֵם בְּשִׂרְטוּטֵיהֶם וּבַמְבוֹכֵי הַשִׂרְטוֹנִים וְהַסְלָעִים הַתַּת־מַיְמִיִים לַפְיוֹרְדִים הַנוֹרְוֶגִיים³. בְּנוֹרְוֶגְיָה אֵין לְךָ צַעַד שֶׁלֹא תִּפְגֹש בּוֹ שִׂרְטוֹן תַּת־מֵימִי אוֹ צוֹק.

– אֱמֶת הַדָבָר, – אִשֵׁר פַּגַנֶל.

– וּבְכֵן רוֹאֶה אַתָּה שֶׁאִי־אֶפְשָׁר פֹּה בְּלִי מַפָּה אוֹ בְּלִי מַנְהִיג הַבָּקִי הֵיטֵב בְּכָל הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה!

– כֵּן, זֶה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה, – אָמַר הַמַיוֹר, – אֲבָל, כְּשֶׁנִהְיֶה כְּבָר קְרוֹבִים אֶל הַחוֹף, בְּעֵת שֶ“מַקַרִי” תִּתָּקֵל בְּשִׂרְטוֹן, הֲלֹא אֶפְשָׁר יִהְיֶה עוֹד לְהִנָצֵל בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא.

– כֵּן, אִם רַק לֹא נִשָּׁחֵק מִיָד בֵּין הַסְלָעִים הַתַּת־מַיְמִיִים, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– גַם אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לְהַגִיעַ בְּשָׁלוֹם אֶל הַחוֹף, גַם אָז אֵין לָנוּ לְקַווֹת לְטוֹבָה, – אָמַר פַּגַנֶל – הַזִילֶנְדִים אֵינָם מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים כְּלָל וְאֵינָם אוֹהֲבֵי־שָׁלוֹם. לִנְפֹּל בִּידֵיהֶם לֹא יִנְעַם כְּלָל וּכְלָל.

– וְכִי עַל הַשֵבֶט הָמָאוֹרִי אַתָּה מְדַבֵּר, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר.

– כֵּן, יְדִידִי. הַשֵׁבֶט הַמָאוֹרִי הוּא יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם בְּכָל הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי; אֵלוּ אֵינָם הָאוֹסְטְרָלִים הַצְנוּעִים וְהָעַנְוְתָנִים, אֶלָא אוֹכְלֵי־אָדָם, וְאֵין לְקַווֹת לְרַחֲמִים מֵהֶם כְּמוֹ מֵחַיוֹת טוֹרְפוֹת.

– וְלוּ הָיָה הַדָבָר וַדָאִי וּבָרוּר, שֶׁאֳנִיָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נִטְרְפָה דַוְקָא לְיַד חוֹפֵי נְיוּ־זִילֶנְד, וְכִי לֹא הָיִיתָ מֵעֵז לְחַפְּשׂוֹ שָׁם? – שָׁאַל מַכְּס נַבְס.

– וּמַדוּעַ לֹא? – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף – לְיַד הַחוֹפִים עַצְמָם אֵין הַדָבָר מְסֻכָּן כָּל־כָּךְ וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ מוֹצְאִים שָׁם בְּוַדַאי אֶת עִקְבוֹת “בְּרִיטַנְיָה”, אֲבָל בִּפְנִים הָאִיִים הַחִפּוּשִׂים הֵם לְגַמְרֵי לְלֹא הוֹעִיל, כָּל אֵירוֹפָּאִי הַמֵעֵז לַחְדֹר לִפְנִים נְיוּ־זִילֶנְד, מֻכְרָח לִנְפֹּל בִּידֵי הַמָאוֹרִים, וּמִי שֶׁנָפַל בְּיָדָם, סוֹפוֹ שֶׁיֹאבַד. אֲנִי זֵרַזְתִּי אֶת יְדִידַי לַעֲבֹר אֶת הַפַּמְפּוֹת וְאֶת אוֹסְטְרַלְיָה, אֲבָל לְהָדִיחַ אוֹתָם אֶל נִבְכֵי נְיוּ־זִילֶנְד אֵינִי רוֹצֶה. יִשְׁמְרֵנוּ הָאֱלֹהִים מֵהִזְדַמֵן לְחֶבְרַת חַיוֹת הוֹלְכוֹת עַל שְׁתַּיִם אֵלוּ!

לְפַחְדוֹ שֶׁל פַּגַנֶל מִפְּנֵי שֵׁבֶט זֶה הָיָה יְסוֹד. שֵׁם רַע מְאֹד יָצָא לִנְיוּ־זִילֶנְד בָּעוֹלָם וְכָל הַמְאֹרָעוֹת הַחֲשׁוּבִים שֶׁל תּוֹלְדוֹת גִלוּיֶיהָ עֲקֻבִּים מִדָם.

אֲרֻכָּה מְאֹד הִיא רְשִׁימַת הַקָרְבָּנוֹת שֶׁנָפְלוּ בָּאִיִים הָרָעִים הָאֵלֶה – רְשִׁימוֹת דָם שֶׁל אַכְזָרִיוּת וַאֲכִילַת בְּשַׂר־אָדָם הִתְחִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת מַלָּחֵי טַסְמַן, שֶׁנִרְצְחוּ וְנֶאֶכְלוּ עַל יְדֵי הַזִילֶנְדִים. אַחֲרֵי זֶה הָיָה גוֹרָלָם שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל טֶקְנִי וְכָל מַלָחָיו כְּגוֹרָלָם שֶׁל אֵלֶה. עַל הַצַד הַמִזְרָחִי שֶׁל הַמִפְרָץ פַּוָה שִׁמְשׁוּ מָזוֹן לַפְּרָאִים חֲמִשָׁה דַיָגִים שֶׁבָּאוּ שָׁמָה מִסִידְנִי. בִּנְמַל מוֹלִינָה נִרְצְחוּ וְנֶאֶכְלוּ אַרְבַּעַת מַלָחֵי הָאֳנִיָה הָאַנְגְלִית “אַחִים”. וְזֶה קָרָה גַם לְחַיָלִים אֲחָדִים שֶׁל הַגֶנֶרַל נַטָה וְלִשְׁלֹשָׁה מַלָחִים שֶׁנִמְלְטוּ מֵהָאֳנִיָה “מַטִילְדָה”.

אֲבָל כָּל הַמִקְרִים קַלֵי־הָעֵרֶךְ הָאֵלֶה הֵם כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְעֻמַת זֶה שֶׁאֵירַע לְרַב־הַחוֹבֵל מַרְיוֹן־דְיוּ־פְרֶן, שֶׁאֶת תּוֹלְדוֹתָיו נָבִיא כָּאן בִּפְרָטוּת.

בְּאַחַד־עָשָׂר לְמַאי, שְׁנַת 1722, אַחֲרֵי בִּקוּרוֹ הָרִאשׁון שֶׁל הַתַּיָר קוּק בִּנְיוּ־זִילֶנְד, בָּאוּ לְמִפְרַץ־הָאִיִים שְׁתֵּי אֳנִיוֹת: “מַסְקָרִין”, וְרַב־חוֹבְלָהּ מַרְיוֹן, וְ“קַסְטָרָי” וְרַב־חוֹבְלָה קְרוֹזֶה. הַזִילֶנְדִים הַנוֹכְלִים וְהָעֲרוּמִים קִבְּלוּ אֶת הַבָּאִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, בְּחֶסֶד רַב וּבְחִבָּה גְדוֹלָה. הֵם גַם הֶעֱמִידוּ פָּנִים שֶׁל נִכְנָעִים וּצְנוּעִים, עַד שֶׁרַק אַחֲרֵי רֹב עָמָל עָלָה בִּידֵי הָאֵירוֹפָּאִים לְבַקֵשׁ מֵהֶם שֶׁיְבַקְרוּ בָּאֳנִיוֹת וִיקַבְּלוּ מֵהֶם מַתָּנוֹת.

מַנְהִיגַם טָקוּרִי, אָדָם בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת נַעֲלִים מְאֹד, הָיָה בֶּן הַשֵבֶט וַנְגָה־רוֹאָה וְהָיָה קְרוֹבוֹ שֶׁל דוּאָ־טָרָה, זֶה שֶׁכֹּה הִרְבָּה לִסְבֹּל מִידֵי הָאֵירוֹפָּאִים לִפְנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים.

טָקוּרִי, שֶׁנָטַר בְּלִבּוֹ רִגְשֵׁי נְקָמָה, לֹא יָכֹל לִסְלֹחַ לָאֵירוֹפָּאִים אֶת הָעֶלְבּוֹנוֹת שֶׁהֶעֱלִיבוּ אֶת שִׁבְטוֹ עַל יְדֵי הָרָעָה שֶעָשׂוּ לְדוּאָ־טָרָה, וְנִשְׁבַּע לִנְקֹם בְּאַכְזָרִיוּת בְּכָל הָאֵירוֹפָּאִים שֶׁיִפְּלוּ בְּיָדוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם לֹא יִהְיוּ אֲשֵׁמִים בָּזֶה כְּלָל. בְּבוֹא הַצָרְפַתִּים שָׁמָה, מָצָא לוֹ פֶּרֶא אַכְזָרִי וְנוֹקֵם זֶה הִזְדַמְנוּת טוֹבָה לְמַלֵא אֶת שְׁבוּעָתוֹ.

בְּהַרְאוֹתוֹ לַתַּיָרִים אַהֲבַת שָׁלוֹם מְדֻמָה וּפַחַד מְעֻשֶׂה, הִרְחִיק מִלִבָּם כָּל חֶשֶׁד. טָקוּרִי וּבְנֵי שִׁבְטוֹ הִתְחִילוּ לְבַקֵר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בָּאֳנִיוֹת וְהֵבִיאוּ אִתָּם אֶת הַדָגִים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר וְגַם בְּשַׂר חַיוֹת־צַיִד שׁוֹנוֹת. אִתָּם בָּאוּ גַם נְשֵׁיהֶם. הַפְּרָאִים שָׁאֲלוּ גַם לְשֵׁם רַבֵּי־הַחוֹבְלִים וּסְגַנֵיהֶם, וּלְאַחַר שֶׁהִתְרוֹעֲעוּ אִתָּם וּבָאוּ בִּבְרִית הַיְדִידוּת, הִזְמִינוּם לָבוֹא גַם אֶל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם.

בְּעֵינֵי מַרְיוֹן וּקְרוֹזֶה מָצָא חֵן יַחַס יְדִידוּתִי כָּזֶה מִצַד הַפְּרָאִים וְהֵם הָיוּ מִתְהַלְכִים וְנוֹסְעִים בְּלִי פַּחַד בְּכָל הָאִי, בֵּין אַרְבָּעַת אֲלָפִים תּוֹשָׁבָיו הַפְּרָאִים. יְלִידֵי הָאָרֶץ קִדְמוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם בְּחִבָּה וּבְחֵן.

הָאֳנִיוֹת עָמְדוּ בְּמִפְרַץ־הָאִיִים רַק לְשֵׁם זֶה, כְּדֵי לְהַחֲלִיף אֶת הַתְּרָנִים הַשְׁבוּרִים שֶׁל “קַסְטָרִי” בַּחֲדָשִׁים. בְּמָצְאָם בָּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לְמַאי, בְּמֶרְחַק שְׁלוֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מֵהַחֹף יַעַר שֶׁל אֲרָזִים, סִדְרוּ שָׁם שְׁנֵי הַקְבַרְנִיטִים שְׁכוּנָה קְטַנָה שֶׁבָּה הִתְיַשְׁבוּ כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִמִסְפַּר מַלָחֵיהֶם שֶׁהִתְעַסְקוּ בִּכְרִיתַת הָעֵצִים וּבְהַכְשָׁרָתָם לְהַתְקָנַת תְּרָנִים. אַחַר כָּךְ בָּחֲרוּ עוֹד בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת לִשְׁכוּנוֹת אַרְעִיוֹת, אֶת הָאַחַת כּוֹנְנוּ עַל הָאִי הַקָטָן מוֹטוֹ־אָרוֹ, וְשָׁמָה הֵבִיאוּ אֶת הַחוֹלִים; וְאֶת הַשְׁנִיָה – עַל אִי גָדוֹל בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס, בְּמֶרְחַק שְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים מִמְקוֹם חֲנָיַת הָאֳנִיוֹת. לִשְׁנֵי הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה הָיוּ רַשֶׁאִים לָבוֹא גַם הַפְּרָאִים, שֶׁהִצִיעוּ אֶת שֵׁרוּתָם לָאֵירוֹפָּאִים, חֲזָקִים, זְרִיזִים וּנְבוֹנִים – הָיוּ כֻּלָם פּוֹעֲלִים מְצֻיָנִים.

אוּלָם לַמְרוֹת אַהֲבַת הַשָׁלוֹם הַמְדֻמָה מִצַד הַפְּרָאִים, אָחַז רַב־הַחוֹבֵל מַרְיוֹן בְּאֵי־אֵלֶה אֶמְצְעֵי זְהִירוּת. הַפְּרָאִים בָּאוּ תָּמִיד אֶל הָאֳנִיוֹת בְּלִי נֶשֶׁק, וּמַלָחֵי מַרְיוֹן לֹא הָיוּ מְבַקְרִים אֶת הַחוֹף כְּשֶׁאֵינָם מְזֻיָנִים. אֲבָל אַחֲרֵי זְמַן־מַה אָסַר מַרְיוֹן עַל הַמַלָחִים לָקַחַת אִתָּם אֶת נִשְׁקָם, בְּחָשְׁשׁוֹ לְהַעֲלִיב בָּזֶה אֶת הַזִילֶנְדִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁקְרוֹזֶה הִתְנַגֵד בְּכָל תֹּקֶף לָזֶה, בְּמָצְאוֹ אֵמוּן כָּזֶה לִמְסֻכָּן מְאֹד.

הַזִילֶנְדִים עָנוּ עַל אֵמוּן כָּזֶה בְּחִבָּה עוֹד יוֹתֵר גְדוֹלָה.

טָקוּרִי הִתְרוֹעֵעַ כָּל כָּךְ עִם רַבֵּי־הַחוֹבְלִים, עַד שֶׁהִשְׁאִיר בָּאֳנִיָה גַם אֶת בְּנוֹ.

בַּשְׁמִינִי לְיוּנִי, בִּשְׁעַת הַבִּקוּר הַחֲגִיגִי שֶׁבִּקְרוּ הָאֵירוֹפָּאִים אֵצֶל טָקוּרִי, הֻכְרַז מַרְיוֹן לַמַנְהִיג הַגָדוֹל שֶׁל כָּל הָאָרֶץ, וּלְאוֹת תֹּאַר־כָּבוֹד כָּזֶה, קִשְׁטוּ אֶת רֹאשׁוֹ בְּאַרְבַּע נוֹצוֹת גְדוֹלוֹת.

וְכָךְ עָבְרוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת הוֹפָעַת הָאֳנִיוֹת הַצָרְפַתִּיוֹת בְּמִפְרַץ־הָאִיִים. עֲבוֹדַת תִּקוּן הַתְּרָנִים הִתְקַדְמָה יָפֶה. הֵם הִצְטַיְדוּ גַם בְּהַרְבֵּה מַיִם חַיִים מִמַעְיְנוֹת מוֹטוּ־אָרוֹ. הַמְנַצֵחַ עַל הַפּוֹעֲלִים הָיָה רַב־הַחוֹבֵל קְרוֹזֶה, וְהַהַשְׁגָחָה הָרָאשִׁית קִבֵּל עַל עַצְמוֹ מַרְיוֹן.

כֻּלָם הָיוּ בְּטוּחִים בִּגְמַר טוֹב וְהָיוּ שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים.

בִּשְׁנֵים־עָשָׂר לְיוּנִי שָׁטָה הָאַסְדָה שֶׁל מַרְיוֹן בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם אֶל הַשְׁכוּנָה שֶׁבָּהּ גָר טָקוּרִי. בְּדַעְתּוֹ שֶׁל מַרְיוֹן הָיָה לָדוּג שָׁם דָגִים. בַּסִירָה יָשְׁבוּ מִלְבַד מַרְיוֹן וּשְׁנֵי סְגָנָיו עוֹד שְׁנֵים־עָשָׂר מַלָחִים. הַמְלַוִים הָיוּ טָקוּרִי עַצְמוֹ וַחֲמִשָׁה פְּרָאִים.

עַל דַעְתּוֹ שֶׁל אַף אֶחָד מִן הָאֵירוֹפָּאִים לֹא עָלָה, שֶׁשַׁיִט זֶה יִגָמֵר בְּאָסוֹן גָדוֹל.

הָאַסְדָה נֶעֶתְקָה מִ“מַסְקָרִי” וְשָׁטָה בִּמְהִירוּת אֶל הַחוֹף, וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי הַמַבִּיטִים אַחֲרֶיהָ מֵעַל הָאֳנִיָה.

בָּא הָעֶרֶב וְהָאַסְדָה לֹא שָׁבָה. אֲבָל אִישׁ לֹא נָתַן לָזֶה עֵרֶךְ גָדוֹל. כֻּלָם חָשְׁבוּ שֶׁמַרְיוֹן רָצָה לְבַקֵר אַגַב אוֹרְחָא גַם אֶת בֵּית־הַמְלָאכָה אֲשֶׁר בַּיַעַר וְלָן שָׁם.

בְּשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר שָׁטָה אַסְדָה אַחַת מִן הָאֳנִיָה “קַסְטָרִי”, כְּמִנְהָגָה בְּכָל יוֹם אֶל הַחוֹף לְהָבִיא מַיִם אֶל הָאֳנִיוֹת וְשָׁבָה, מִבְּלִי לְהַרְגִישׁ בְּשׁוּם סַכָּנָה.

בַּשָׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר רָאָה אַחַד הַמַלָחִים שֶׁל הָאֳנִיָה “מַסְקָרִין”, וְהִנֵה אָדָם שׂוֹחֶה בַּיָם יָשָׁר אֶל הָאֳנִיוֹת, וְכָל עוֹד רוּחוּ בּוֹ. מִיָד נִשְׁלְחָה לְעֶזְרָתוֹ סִירָה שֶׁהֶעֶלְתָה אוֹתוֹ עַל הָאֳנִיָה. זֶה הָיָה טְיוּרְנֵר, אֶחָד מִמַלָחָיו שֶׁל מַרְיוֹן. בְּצַלְעוֹ הַיְמָנִית הָיוּ שְׁנֵי פְּצָעִים שֶׁנַעֲשׂוּ, כַּנִרְאֶה, עַל יְדֵי מַכַּת רֹמַח. מִשִׁבְעָה־עָשָׂר הָאֵירוֹפָּאִים שֶׁהָיוּ בָּאַסְדָה שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל מַרְיוֹן, נִשְׁאַר רַק הוּא הָאֶחָד, כִּי כֻּלָם נִרְצְחוּ. לְאַט־לְאַט עָלָה בְּיָדָם לְהִוָדַע מִפִּיו כָּל פִּרְטֵי הַמַחֲזֶה הָאָיֹם, שֶׁהִתְחוֹלֵל בְּאֹפֶן בִּלְִתִּי צָפוּי כָּזֶה.

כְּשֶׁהָאַסְדָה שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל מַרְיוֹן הִגִיעָה אֶל הַחוֹף, נִתְקַבְּלָה עַל יְדֵי הֲמוֹן הַפְָּרָאִים בְּחֶדְוָה וּבִתְרוּעוֹת־גִיל, וְהַנוֹסְעִים הָיוּ נִרְגָשִׁים מְאֹד מִקַבָּלַת פָּנִים כָּזוֹ. כְּדֵי שֶׁלֹא לָתֵת “לַיְדִידִים הַלְבָנִים” לְהַרְטִיב אֶת רַגְלֵיהֶם בְּצֵאתָם מִן הָאַסְדָה, הֶעֱבִירוּ אוֹתָם הַפְּרָאִים עַל שִׁכְמָם יָשָׁר אֶל הַחוֹף. בְּאֶמְצַע הַדֶרֶךְ אֶל הַשְׁכוּנָה, הֻקְפוּ פִּתְאֹם הָאוֹרְחִים עַל יְדֵי הֲמוֹן פְּרָאִים שֶׁלֹא נוֹדַע בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ בָּאוּ לְכָאן. הֵם הָיוּ מְזֻיָנִים בְּכִידוֹנִים וּבְאַלוֹת, וּבְטֶרֶם שֶׁהִסְפִּיקוּ הָאֵירוֹפָּאִים לְהָבִין אֶת הַנַעֲשֶׂה נִרְצְחוּ כֻּלָם, מִלְבַד טְיוּרְנֶר, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִפְצַע, הִסְפִּיק בְּכָל זֹאת לְהִתְחַמֵק וּלְהִסְתַּתֵּר בֵּין הַשִׂיחִים, עַד שָׁהַפְּרָאִים הִתְפַּזְרוּ, וְאַחַר כָּךְ הִפִּיל אֶת עַצְמוֹ הַיָמָה וְשָׂחָה אֶל אֳנִיָתוֹ. הַמַלָח הוֹסִיף, שֶׁהַפְּרָאִים לֹא הִסְתַּפְּקוּ בָּרֶצַח בִּלְבָד, אֶלָא פָּשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵי הַחֲלָלִים מֵעֲלֵיהֶם, רָטְשׁוּ אֶת בִּטְנָם, הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי־מֵעֵיהֶם וְנָתְחוּ אוֹתָם לִנְתָחִים, בְּחָפְצָם, כַּנִרְאֶה, לֶאֱכֹל אֶת בְּשַׂר “יְדִידֵיהֶם” הַלְבָנִים.

מְאֹרָע אָיֹם זֶה הִרְגִיז וְהִכְעִיס אֶת מַלָחֵי שְׁתֵּי הָאֳנִיוֹת עַד לְהַשְׁחִית. כֻּלָם פֶּה אֶחָד קָרְאוּ לִנְקָמָה, אֲבָל טֶרֶם שֶיִנְקְמוּ אֶת נִקְמַת הַמֵתִים, צָרִיךְ הָיָה לְהַצִיל אֶת חַבְרֵיהֶם שֶׁנִשְׁאֲרוּ עוֹד בַּחַיִים, וְהֵם פְּזוּרִים בַּשְׁכוּנוֹת הָאַרְעִיוֹת וּמֻקָפִים פְּרָאִים לַאֲלָפִים, הַשׁוֹאֲפִים לְדָם, וְתַאֲבוֹנָם גָדַל עַכְשָׁיו יוֹתֵר, לְאַחַר שֶׁטָעֲמוּ טַעֲמוֹ שֶׁל בְּשַׁר אָדָם לָבָן.

מִפְּנֵי הֵעָדְרוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל קְרוֹזֶה, שֶׁנִמְצָא בָּעֵת הַהִיא בְּבֵית הַמְלָאכָה אֲשֶׁר בַּיַעַר, פָּקַד הַקָצִין הָרָאשִׁי שֶׁל הָאֳנִיָה, דְיוּקְלַימִיוּר אֶת הַפְּקוּדוֹת הַדְרוּשׁוֹת, וְיַחַד עִם גְדוּד מַלָחִים מְזֻיָנִים חָשׁ לְעֶזְרַת רַב־הַחוֹבֵל קְרוֹזֶה וּמַלָחָיו.

בְּשׁוּטוֹ בְּאַסְדָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף, רָאָה שָׁם דְיוּקְלַימִיוּר אֶת הָאַסְדָה שֶׁל מַרְיוֹן וְהִנֵה הִיא עֲזוּבָה עַל יַד הַחוֹף וְאֵין אִישׁ בָּהּ. בַּעֲלוֹתוֹ עַל הַחוֹף עִם גְדוּדוֹ, מִהֵר לָלֶכֶת אֶל הַשְׁכוּנָה שֶׁהָיְתָה בַּיַעַר. רַב־הַחוֹבֵל קְרוֹזֶה לֹא יָדַע מִכָּל הַנַעֲשֶׂה מְאוּמָה. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַגְדוּד הַמִתְקָרֵב, הֵבִין שֶׁקָרָה אֵיזֶה אָסוֹן וְיָצָא לִקְרַאת דְיוּקְלַימִיוּר. בְּהִוָדַע לוֹ כָּל הָעִנְיָן, בִּקֵשׁ קְרוֹזֶה לִבְלִי לֶאֱמֹר כְּלוּם לְפוֹעֲלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹא לְהַרְגִיז אֶת מְנוּחָתָם בְּלֹא עֵת. בֵּינְתַיִם וְהַפְּרָאִים תָּפְסוּ אֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת הַגְבוֹהִים אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הָאִי הַהוּא וְהִתְקַבְּצוּ שָׁמָה הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים. קְרוּזֶה עִבֵּד עַד מְהֵרָה תָכְנִית פְּעוּלָה וְאָז גִלָה אֶת הַדָבָר לְפוֹעֲלָיו, הוּא צִוָה אוֹתָם לְהַטְמִין חֵלֶק מִכְּלֵי מְלַאכְתָּם בָּאֲדָמָה, וְחֵלֶק אֶחָד לָקַחַת אִתָּם, וּלְהַצִית בְּאֵש אֶת הַשְׁכוּנָה הַקְטַנָה, בְּטֶרֶם צֵאתוֹ מִמֶנָה. הוּא וְשִׁשִׁים פּוֹעֲלָיו נִסְפְּחוּ אֶל גְדוּדוֹ שֶׁל דְיוּקְלַימְיוּר שֶׁהִתְחִיל לַחֲזֹר אֶל הַמִפְרָץ. הַפְּרָאִים לִווּ אֶת הַגְדוּד בִּקְרִיאוֹת: “טָקוּרִי הֵמִית אֶת מַרְיוֹן”. הֵם חָפְצוּ לְהַפְחִיד אֶת הַמַלָחִים בַּבְּשׂוֹרָה עַל דְבַר מוֹת קְבַרְנִיטָם. הַמַלָחִים בָּאוּ לִידֵי כַּעַס וְזַעַף נוֹרָא וְחָפְצוּ לְהִתְנַפֵּל עַל הַפְּרָאִים הַלוֹעֲגִים לָהֶם, אֲבָל קְרוֹזֶה הוֹכִיחָם לִבְלִי לַעֲשׂוֹת זֹאת. בְּעָבְרָם בְּשָׁלוֹם עַד לָאַסְדָה, שָׁטוּ בָּהּ הַצָרְפַתִּים אֶל חַבְרֵיהֶם שֶׁנִמְצְאוּ עַל הָאִי הַגָדוֹל. בְּקַחְתָּהּ אֶת כֻּלָם אִתָּהּ, שָׁטָה הָאַסְדָה בַּחֲזָרָה אֶל הָאֳנִיוֹת, וְעַד הָעֵת הַהִיא יָשַׁב הֲמוֹן הַפְּרָאִים בְּמִסְפַּר אֶלֶף אִישׁ עַל הַחוֹף וְהִתְבּוֹנְנוּ אֶל מַעֲשֵׂי הַצָרְפַתִּים, מִבְּלִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם דָבָר, אַך כַּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהָאַסְדָה שָׁטָה אֶל הָאֳנִיוֹת, הִתְחִילוּ לִזְרֹק בָּהּ אֲבָנִים. בְּתוֹר תְּשׁוּבָה עַל זֶה יָרוּ הַצָרְפַתִּים פְּעָמִים אֲחָדוֹת. עַל יְדֵי יְרִיוֹת מְכֻוָנוֹת הִשְׁמִידוּ עַד מְהֵרָה אֶת כָּל מַנְהִיגֵי הַפְּרָאִים שֶׁעָמְדוּ בְּרֹאשׁ הֶהָמוֹן, וּבָזֶה הֵבִיאוּ אֶת הַפְּרָאִים לִידֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת גְדוֹלָה, כִּי הֵם לֹא יָדְעוּ עוֹד אֶת נֶשֶׁק הָאֵשׁ וְאֶת כֹּחוֹ הַגָדוֹל.

בַּעֲלוֹתוֹ עַל הָאֳנִיָה “מַסְקָרִין”, שָׁלַח רַב־הַחוֹבֵל קְרוֹזֶה גְדוּד חָזָק שֶׁל מַלָחִים אֶל הָאִי מוּטוֹ־אָרוּ לְהָבִיא מִשָׁם אֶת הַחוֹלִים וְאֶת בַּעֲלֵי־הַמְלָאָכה.

אַחַר־כָּךְ הִתְנַפְּלוּ הַצָרְפַתִּים עַל אַחַת הַמוֹשָׁבוֹת שֶׁבָּהּ יָשְׁבוּ כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת פְּרָאִים, הָרְגוּ אֲחָדִים מִזִקְנֶיהָ, שָׁחֲטוּ כְּעֵדֶר אֶת הַנִשְׁאָרִים וְאֶת הַמוֹשָׁבָה עַצְמָהּ הֶעֱלוּ בְּאֵשׁ.

לְדַאֲבוֹנָם לֹא יָכְלָה “קַסְטָרִי” לְהַפְלִיג אֶל הַיָם בְּלִי תְּרָנִים. כָּל עֲמָלָם עַד עַכְשָׁיו עָלָה בְּתֹהוּ. צָרִיך הָיָה לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ וּבִתְנָאִים בִּלְתִּי נוֹחִים כְּלָל. עַל דְבַר יַעַר הָאֲרָזִים לֹא יָכְלוּ לַחֲשֹׁב עוֹד, וְלָכֵן כָּרְתוּ עֵצִים מִכָּל הַבָּא לְיָדָם וְעָשׂוּ מֵהֶם תְּרָנִים.

כָּךְ עָבַר כְּחֹדֶשׁ יָמִים. הַפְּרָאִים נִסוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת לְהוֹצִיא אֶת הָאִי מוּטוֹ־אָרוּ מִידֵי הַשׁוֹנֵא שֶׁנִתְבַּצֵר בּוֹ, אֲבָל דָבָר זֶה לֹא עָלָה בְּיָדָם. כְּשֶׁהָיוּ מִתְקָרְבִים בְּסִירוֹתֵיהֶם, הָיוּ מוֹרִים עֲלֵיהֶם מִתּוֹתְחֵי הָאֳנִיָה וְהַסִירוֹת הָיוּ נְפוֹצוֹת לְכָל עֵבֶר.

לְבַסוֹף נִגְמְרוּ כָּל הָעֲבוֹדוֹת. צָרִיךְ הָיָה לְהִוָכַח אִם לֹא נִשְׁאַר עוֹד בַּחַיִים אֶחָד מִשִׁשָׁה־עָשָׂר הַמַלָחִים, שֶׁהָיוּ בְּיוֹם הַהֲרֵגָה יַחַד עִם מַרְיוֹן; מִלְבַד זֶה צָרִיך הָיָה לִנְקֹם אֶת נִקְמַת הַנִרְצָחִים.

בַּיוֹם הַמְיֻעָד הָלַךְ אֶל שְׁכוּנַת טָקוּרִי גְדוּד שֶֹׁל מֵאָה אִישׁ מְזֻיָנִים מִכַּף רַגְלָם וְעַד קָדְקֳדָם, תַּחַת פְּקוּדַת קְרוֹזֶה וּדְיוּרְלַימְיוּר, כְּשֶׁהִרְגִיש בָּהֶם טָקוּרִי מִהֵר לְהִתְחַבֵּא כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ מְעִילוֹ שֶׁל מַרְיוֹן הַנִרְצָח. כָּל בָּתֵּי הַמוֹשָׁבָה נִבְדְקוּ הֵיטֵב. בְּבֵית הַמַנְהִיג מָצְאוּ גֻלְגֹלֶת אָדָם, וְעָלֶיהָ נִרְאוּ עוֹד הֵיטֵב סִימָנֵי שִׁנָיו שֶׁל הַפֶּרֶא שֶׁכִּרְסֵם אוֹתָהּ. בְּאַחַת הַמְדוּרוֹת תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם נִמְצְאָה רֶגֶל אָדָם צְלוּיָה. נִמְצְאָה גַם כֻּתָּנְתּוֹ שֶׁל מַרְיוֹן מְלֻכְלָכָה בְּדָם, הַבְּגָדִים וְהָאֶקְדָחִים שֶׁל ווֹדְרִיקוֹר וְנִשְׁקָם שֶׁל שְׁאָר הַקָרְבָּנוֹת. פֹּה וָשָׁם הִתְגוֹלְלוּ עַצְמוֹת אֲנָשִׁים מְכֻרְסָמוֹת. גַם בַּמוֹשָׁבָה הַשְׁנִיָה מָצְאוּ דְבָרִים כָּאֵלֶה. מִלְבַד זֶה גַם כְּלִי מָלֵא מֵעֵי אִישׁ. כַּנִרְאֶה, הַקְרָבַיִם שֶׁל אֵלֶה שֶׁנִרְצְחוּ זֶה לֹא כְּבָר.

שְׂרִידֵי עַצְמוֹת הָאֲנָשִׁים נִצְבְּרוּ וְנִקְבְּרוּ בָּאֲדָמָה, וּמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפְּרָאִים עָלוּ כָּלִיל בְּאֵשׁ. וְגַם הַרְבֵּה מִילִידֵי הָאָרֶץ נִרְצְחוּ.

לְמָחֳרָתוֹ, בַּיוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְיוּלִי, שְׁנַת 1772, עָזְבוּ הַצָרְפַתִּים אֶת נְיוּ־זִילֶנְד, בְּהִשָׁבְעָם לִבְלִי לַחֲזֹר עוֹד אֵלֶיהָ.

כָּזֹאת הָיְתָה אוֹתָהּ אֶרֶץ, שֶׁאֵלֶיהָ שָׁטָה לָבוֹא הָאֳנִיָה “מַקַרִי”. תַּחַת הַנְהָגָתוֹ שֶׁל קְבַרְנִיטָהּ הַשִׁכּוֹר וּמַלָחָיו שֶׁלֹא צָלְחוּ לִכְלוּם.

פֶּרֶק ד: סְלָעִים תַּת־מַימִיִּים

הַשַׁיִט הַמְעַנֶה נִמְשָׁךְ עוֹד. בַּיוֹם הַשֵׁנִי לְפֶבְּרוּאַר הָיְתָה הָאֳנִיָה עוֹד רְחוֹקָה מֵאוֹקְלֶנְד. נָשְׁבָה רוּחַ דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית נוֹחָה, אֲבָל הָאֳנִיָה הַכְּבֵדָה זָחֲלָה לְאַט, בַּחֲצוֹתָהּ אֶת הַגַלִים בְּקֹשִׁי גָדוֹל, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיוֹת, חָרְקָה בְּכָל דְבָקֶיהָ, בְּשָׁקְעָהּ בְּכָל פַּעַם בִּתְהוֹם אַחֶרֶת.

לְאָשְׁרָם, לֹא פָּרַשׂ הַלֵי אֶת כָּל הַמִפְרָשִׂים. לוּלֵא זֹאת, הָיְתָה אֳנִיָה כִּבְדַת־תְּנוּעָה זוֹ יוֹרֶדֶת תְּהוֹמָה. ג’וֹן מַנְגֶלְס קִוָה שֶׁהַנְסִיעָה תִּגָמֵר בְּשָׁלוֹם, אֲבָל הוּא דָאַג לִשְׁלוֹם בְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁהַשְׁהִיָה בָּאֳנִיָה זוֹ לֹא הָיְתָה טוֹבָה לָהֶם.

כָּל הָעֵת יָרַד גֶשֶׁם סוֹחֵף, וְלָכֵן הָיוּ הַגְבִירוֹת מֻכְרָחוֹת לָשֶׁבֶת כְּלוּאוֹת בַּתָּא הַצַר, הָאָפֵל וְהַמְעֻפָּשׁ, מִבְּלִי לַעֲלוֹת עַל הַסִפּוּן. פַּגַנֶל הִשְׁתַּדֵל לְבַדֵחַ אוֹתָן בְּסִפּוּרָיו וּבְדִיחוֹתָיו, אֲבָל זֶה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו לָקַחַת אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו בְּסִפּוּרָיו עַל דְבַר נְיוּ־זִילֶנְד לֹא עָשׂוּ פְּרִי.

יוֹתֵר מִכֻּלָם הָיָה רָאוּי לְחֶמְלָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן. רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת נִסְפַּח אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ. בַּתָּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִשָׁאֵר זְמַן רַב, וְלֹא רַק בַּיוֹם אֶלָא גַם בַּלַיְלָה הָיָה עוֹלֶה כְּפַעַם בְּפַעַם עַל הַסִפּוּן מִבְּלִי לָשִׂים לֵב לַגֶשֶׁם הַסוֹחֵף, וּזְמַן רַב עָמַד בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָה אוֹ שֶׁהִתְהַלֵךְ הֵנָה וָהֵנָה בְּהִתְרַגְזוּת יְתֵרָה. עֵינָיו הָיוּ תָּמִיד נְעוּצוֹת בַּמֶרְחַקִים, כְּאִלוּ שָׁאַל דְבַר־מָה מֵאֵת הַגַלִים וְנִדְמֶה הָיָה שֶׁנָכוֹן הוּא בִתְנוּעָה אַחַת לִקְרֹעַ אֶת צְעִיף הָעֲלָטָה הַמַסְתִּיר אֶת הָאֹפֶק וְאֶת הָעֲרָפֶל הַכָּבֵד שֶׁל אֵדֵי הַמַיִם הָעוֹטְפִים אֶת הָאֳנִיָה.

הוּא לֹא יָכֹל להַשְׁלִים עִם תְּבוּסָתוֹ וּלְהִכָּנַע לְגוֹרָלוֹ הַמַר. הוּא, שֶׁהָיָה תַּקִיף וּמְאֻשָׁר לְפָנִים, לֹא יָכֹל לְהַבְלִיג עַל הַצָרָה שֶׁבָּאָה עָלָיו וְשָׁלְלָה מִמֶנוּ הַכֹּל. עַל פָּנָיו הַנְדִיבוֹת, שֶׁהָיוּ מַזְהִירוֹת תָּמִיד מֵרֹב עֹנֶג וְהִבִּיעוּ רַק בִּטָחוֹן בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל פִּקְפּוּק, הָיָה נָסוּךְ עַכְשָׁיו יֵאוּשׁ עָגוּם וְיָגוֹן חֲרִישִׁי עָמֹק.

ג’וֹן מַנְגֶלְס לֹא מָשׁ מִמֶנוּ. כְּשֶׁרָאָה פַּעַם אֶת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן סוֹקֵר סְקִירָה חוֹדֶרֶת אֶל הָאֹפֶק, פָּנָה אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ:

– אַתָּה רוֹצֶה, כַּנִרְאֶה, לִרְאוֹת כְּבָר אֶת הַיַבָּשָׁה, הוֹד מַעֲלָתְךָ?

גְלֶנֶרְוַן הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה.

הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְהִגָלוֹת לָעַיִן עוֹד לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת, – הִמְשִׁיךְ רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר, – אֲבָל לְ“מַקַרַי”, כַּנִרְאֶה, אֵין עֵת מְדֻיֶקֶת וּקְבוּעָה.

גְלֶנֶרְוַן הֶחֱרִישׁ.

– הָאֲדָמה אֵינָה בְּצַד זֶה, הוֹד מַעֲלָתְךָ, אֶלָא מֵהַצַד שֶׁכְּנֶגֶד.

– אֵינִי מְבַקֵשׁ אוֹתָהּ כְּלָל – עָנָה לַסוֹף הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– וּמַה זֶה אֵיפוֹא הִנְךָ מְבַקֵשׁ, הוֹד מַעֲלָתְךָ?

– אֶת אֳנִיָתִי, אֶת “דוּנְקָן” שֶׁלִי! – עָנָה גְלֶנֶרְוַן מִתּוֹךְ הִתְרַגְזוּת – הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה. הִיא מֻכְרָחָה לִהְיוֹת כָּאן, בֵּין אוֹסְטְרַלְיָה וּנְיוּ־זִילֶנְד. אֲנִי מַרְגִישׁ אֶת זֶה, אֲנִי מַרְגִישׁ שֶׁאֲנַחְנוּ נִפָּגֵשׁ אִתָּהּ.

– יִשְׁמְרֶנוּ הָאֱלֹהִים מִפְּגִישָׁה זוֹ, אֲדוֹנִי הָרָם!

– וּמַדוּעַ זֶה, ג’וֹן?

– אַתָּה שׁוֹכֵחַ אֶת מַצָבֵנוּ, אֲדוֹנִי; מֶה הָיִינוּ עוֹשִׂים בָּאֳנִיָה גְרוּעָה זוֹ, אִלְמָלֵי רָדְפָה אַחֲרֵינוּ “דוּנְקָן”? הֲלֹא לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים גַם לְהִמָלֵט מִפָּנֶיהָ!

– לְהִמָלֵט, ג’וֹן? וְלָמָה זֶה לָנוּ לִבְרֹחַ וּלְהִמָלֵט?

– לֹא הָיָה לָנוּ שָׁם מָקוֹם לְהִמָלֵט מִפְּנֵי הַשׁוֹדְדִים, – הִמְשִׁיךְ רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁלֹא שָׁמַע אֶת דִבְרֵי הַלוֹרְד הָאַחֲרוֹנִים – הֵם הָיוּ תּוֹפְשִׂים אוֹתָנוּ, וּבֶן גוֹיז לֹא הָיָה מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ מִלִשְׁחֹט אֶת כֻּלָנוּ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לַמַלָחִים הָאֻמְלָלִים שֶׁלָנוּ, שֶׁנִשְׁאֲרוּ עַל “דוּנְקָן”. אָמְנָם אֲנַחְנוּ נַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ עַד טִפַּת דָמֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה, אֲבָל מוּטָב שֶׁלֹא נָבוֹא לִידֵי נִסָיוֹן זֶה. חֲשֹׁב־נָא מַה יִהְיֶה בְּסוֹפָן שֶׁל הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן וּמָרַת גְרַנְט!

– הָאֻמְלָלוֹת!… הֲתֵדַע, ג’וֹן, לִי נִדְמֶה שֶׁמַזָלֵנוּ שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ וּמִתְקוֹמֵם נֶגְדֵנוּ בְּהֶחְלֵט וְעוֹד רָעוֹת רַבּוֹת נֶגֶד פָּנֵינוּ… חוֹשֵׁשׁ אָנֹכִי וְיָרֵא מְאֹד מִפְּנֵי הֶעָתִיד!

– אַתָּה חוֹשֵׁשׁ, אֲדוֹנִי הָרָם! אַתָּה, שֶׁ…

– לֹא לִי אֲנִי דוֹאֵג, ג’וֹן, לֹא לִי, אֶלָא לְכָל אֵלֶה שֶׁאַהֲבָתִי רַבָּה אֲלֵיהֶם!

– הֵרָגַע, אֲדוֹנִי. אֵין מִפְּנֵי מַה לִפְחֹד. “מַקַרִי”, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא זוֹחֶלֶת לְאַט, בְּכָל זֹאת הֲלֹא הִיא הוֹלֶכֶת קָדִימָה. יָכוֹל אַתָּה לִסְמֹךְ עָלַי. אִם רַק אֶרְאֶה, שֶׁהַלֵי מוֹסִיף לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי שְׁטוּת, כְּשֶׁנִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף, אֶתְפֹּשׂ אֲנִי אֶת מְקוֹמוֹ, וַאֲנִי מְקַוֶה שֶׁכָּל רָעָה לֹא תְּאֻנֶה לָנוּ. וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לִפְגִישָׁתֵנוּ עִם “דוּנְקָן” שֶׁאָבְדָה לָנוּ לַנֶצַח, אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְיָעֵץ לְהוֹד מַעֲלָתְךָ לִבְלִי לְהַרְהֵר בָּהּ כְּלָל.

וְאַף אָמְנָם צָדַק ג’וֹן מַנְגֶלְס. הַפְּגִישָׁה עִם “דוּנְקָן” יָכְלָה לְהָבִיא כְּלָיָה עַל “מַקַרִי”. אֶפְשָׁר מְאֹד, שֶׁשׁוֹדְדֵי הַיָם שׁוֹטְטוּ בְּיָם זֶה, בִּמְקוֹם שֶׁהָיוּ בְּטוּחִים, שֶׁלֹא יִרְדְפוּ אַחֲרֵיהֶם. אֲבָל, לְאָשְׁרָם, לֹא הָיְתָה נִרְאֵית לָהֶם לְעֵת עַתָּה לֹא “דוּנְקָן” וְלֹא שׁוּם אֳנִיָה אַחֶרֶת.

בָּא הַלַיְלָה, לַיְלָה נוֹרָא, כְּבָר בְּשֶׁבַע בָּעֶרֶב הֶחֱשִׁיךְ פִּתְאֹם. הַשָׁמַיִם קָדְרוּ מְאֹד, וְגַם הַלֵי הַבּוֹטֵחַ הִרְגִישׁ בְּסַכָּנָה. הוּא יָצָא מִתָּאוֹ, שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ, שָׁאַף אֶל קִרְבּוֹ אֶת הָאֲוִיר בִּמְלֹא חָזֵהוּ, וּמַרְאֵהוּ הָיָה כְּמַרְאֵה אִישׁ שֶׁשָׁתָה כּוֹס מַיִם קָרִים לְמַעַן הָשִׁיב נַפְשׁוֹ, וְהִתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן בְּחַבְלֵי הָאֳנִיָה וּבְמִפְרָשֶׂיָה.

הָרוּחַ הִתְחַזְקָה מְאֹד וְדָחֲפָה אֶת הָאֳנִיָה יָשָׁר אֶל חוֹפֵי נְיוּ־זִילֶנְד.

הַמַלָחִים שֶׁנִתְעוֹרְרוּ לְצַעֲקוֹתָיו וְגִדוּפָיו שֶׁל מְפַקְדָם, מִלְאוּ אֶת פְּקוּדוֹתָיו בְּלִי רָצוֹן. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְג’וֹן מַנְגֶלְס נִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים עַל הַסִפּוּן, בְּהַבִּיטָם חֶרֶשׁ עַל כָּל הַנַעֲשֶׂה מִסָבִיב לָהֶם.

עָבְרוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת. הַיָם הָלַךְ הֲלוֹךְ וְגָעַשׁ. “מַקַרִי” קִבְּלָה דְחִיפוֹת עֲצוּמוֹת כְּפַעַם בְּפַעַם, עַד שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁב שֶׁהִיא נִתְקֶלֶת כְּבָר בִּסְלָעִים תַּת־מֵימִיִים, הַגַלִים הִכּוּ בְּחָזְקָה בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָה וְהִתְגוֹלְלוּ גַם מֵעַל לַסִפּוּן.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִתְחִיל לַחֲשֹׁשׁ בֶּאֱמֶת. אִלְמָלֵא נִמְצְאוּ בָּאֳנִיָה אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה עוֹד בְּמַצָבָם כָּל סַכָּנָה, אֲבָל אֳנִיָה כִּבְדַת־תְּנוּעָה זוֹ יָכְלָה בְּכָל רֶגַע לְהִשָׁבֵר עַל יְדֵי הַסְלָעִים וְהַצוֹקִים, וְהַגַלִים הָיוּ יְכוֹלִים לְהַטְבִּיעַ אוֹתָהּ מִיָד. רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “דוּנְקָן” הִצִיעַ לִפְתֹּחַ חוֹרִים אֲחָדִים מִסָבִיב לְסִפּוּן הָאֳנִיָה לְמַעַן יוּכְלוּ הַמַיִם לָרֶדֶת מֵעַל הַסִפּוּן בְּנָקֵל אֶל תּוֹךְ הַיָם, אֲבָל הַלֵי הִתְנַגֵד לָזֶה.

בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה הֵחֵל לְהִשָׁמַע אֵיזֶה שָׁאוֹן בִּלְתִּי רָגִיל שֶׁעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁנִשְׁאַר עוֹמֵד כָּל הָעֵת עַל הַסִפּוּן יַחַד עִם וִילְסוֹן. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן יָרַד זֶה עַתָּה אֶל הַתָּא.

– הָהּ, אֵלִי! הֲרֵי זֶהוּ מְחִי־הַגַלִים בְּהִנַצְפָּם אֶל סַלְעֵי הַחוֹף! – קָרָא הַקְבַרְנִיט, בְּהַקְשִׁיבוֹ לְהֶמְיַת הַגַלִים.

כֵּן, – עָנָה וִילְסוֹן, אֵלֶה הֵם הַגַלִים הַמִתְנַפְּצִים אֶל הַסְלָעִים הַתַּתְ־מַיְמַיִים.

– וְדוֹמַנִי שֶׁהֵם קְרוֹבִים אֵלֵינוּ.

– כֵּן, כִּשְׁנֵי קְשָׁרִים וְלֹא יוֹתֵר.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִרְכִּין אֶת עַצְמוֹ מֵעֵבֶר לִשְׂפַת הָאֳנִיָה, הִתְבּוֹנֵן בַּגַלִים הַכֵּהִים וְקָרָא:

– הַשְׁלֵךְ אֶת הָאֲנָךְ, מַהֵרָה!

הַלֵי עָמַד בְּשָׁעָה זוֹ בַּקָצֶה הַשֵׁנִי שֶׁל הָאֳנִיָה וְגַם לֹא הִרְגִישׁ בַּמַצָב הַמְסֻכָּן. וִילְסוֹן אָחַז בָּאֲנָךְ וְהוֹרִידוֹ הַיָמָה. בַּקֶשֶׁר הַשְׁלִישִׁי עָמַד הָאֲנָךְ מִרֶדֶת.

– שְׁלֹשָׁה! – קָרָא הַמַלָח.

– רַב־הַחוֹבֵל, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּגִשְׁתּוֹ אֶל הַלֵי, – אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וְנִשָׂאִים אֶל סְלָעִים תַּת־מַיְמִיִים!

הַלֵי מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וּפָנָה וְהָלַךְ מִמֶנוּ מִבְּלִי לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו, וִילְסוֹן הֶעֱלָה אֶת הָאֲנָךְ וְהִשְׁלִיכוֹ עַל הַסִפּוּן וּמִהֵר לָגוֹל אֶת הַמִפְרָשִׂים הַתַּחְתּוֹנִים, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁמַנְגֶלְס הָדַף אֶת הַהַגָאי וּבְעַצְמוֹ הִתְחִיל לַעֲבֹד בַּהֶגֶה. מַלָחֵי הָאֳנִיָה עָמְדוּ בְּפִיוֹת פְּעוּרִים, מִבְּלִי לְהָבִין אֶת הַנַעֲשֶׂה.

– הִפְכוּ לְצַד הָרוּחַ, הָסִירוּ אֶת הַמִפְרָשִׂים! – פָּקַד ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּהִשְׁתַּדְלוֹ לְהָסֵב בִּתְנוּעוֹת חֲזָקוֹת שֶׁל גַלְגַל הַהֶגֶה אֶת הָאֳנִיָה מֵעֵבֶר הַסְלָעִים וְהַצוֹקִים.

בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים הָלְכָה הָאֳנִיָה בְּקַו מַקְבִּיל עִם הַשִׂרְטוֹנִים וְהַסְלָעִים. לַמְרוֹת חֶשְׁכַּת הַלַיְלָה, רָאָה ג’וֹן הֵיטֵב אֶת הָרְצוּעָה הַלְבָנָה הַנִרְגֶשֶׁת שֶׁל מְחִי הַגַלִים.

הָאֳנִיָה הַנְהוּגָה בְּיָדַיִם בִּלְתִּי אֲמוּנוֹת נָטְתָה מִפְּנֵי כֹּחַ הַזֶרֶם מֵהַדֶרֶךְ הַדְרוּשָׁה הַצִדָה, מַה שֶׁרַב־הַחוֹבֵל הַמְבֻסָם לֹא יָכֹל לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ נִשְׁאֲרוּ עַד לַחוֹף כַּחֲמִשִׁים אוֹ כְּשִׁשִׁים קִילוֹמֶטֶר. וְהִנֵה פִּתְאֹם הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כִּמְעַט לְיַד שִׂרְטוֹנֵי הַחוֹף.

טַכְסִיסוֹ הַמָלֵא מֶרֶץ שֶׁל מַנְגֶלְס הִרְחִיק אֶת “מַקַרִי” מִמְקוֹם מְחִי הַגַלִים. הוּא יָרֵא, שֶׁמָא מַקִיפִים הַשִׂרְטוֹנִים אֶת הָאֳנִיָה מִכָּל עֲבָרֶיהָ, וְאִם הִיא שָׁטָה וְחָלְפָה מֵאֶחָד, יְכוֹלָה הִיא לִקְפֹּץ וְלַעֲלוֹת עַל הַשֵׁנִי.

– הָסֵב אֶת הַהֶגֶה אֶל עֵבֶר הַיָם! – קָרָא ג’וֹן לְוִילְסוֹן.

חֲשָׁשׁוֹ שֶׁל הַקְבַרְנִיט הַצָעִיר נִתְקַיֵם: אַחֲרֵי אֵיזֶה זְמַן הִתְחִילָה הָאֳנִיָה לְהִתְקָרֵב לְשׁוּרָה חֲדָשָׁה שֶׁל שִׂרְטוֹנִים, וְהַגַלִים שֶׁנֻפְּצוּ אֶל הַסְלָעִים הַתַּת־מַיְמִיִים, הִקִיפוּהָ מַהֵר מִכָּל עֲבָרֶיהָ בְּכַרְבְּלוֹתֵיהֶם הַמַעֲלוֹת קֶצֶף.

בָּא וְהִתְקָרֵב רֶגַע אָיֹם. הַגַלִים הִבְרִיקוּ בְּבָרָק זַרְחָנִי. הָאוֹקְיָנוֹס נִגְרַשׁ וְהִתְגָעֵשׁ בְּזַעַף. הָרוּחַ הִשְׁתּוֹלְלָה מִסָבִיב. הָיָה עֲרָפֶל בִּלְתִּי חָדִיר.

מְיוּלְרֶדִי וּוִילְסוֹן הֵעִיקוּ בְּכָל כֹּחָם עַל גַלְגַל הַהֶגֶה, וְהִכְבִּידוּ עָלָיו בְּגוּפָם, בְּהִשְׁתַּדְלָם לִנְהֹג אֶת הָאֳנִיָה סָמוּךְ לְשׁוּרַת הַשִׂרְטוֹנִים. וְהִנֵה הִתְנוֹדְדָה הָאֲנִיָה מִדְחִיפָה עֲצוּמָה. נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ חָזָק: “מַקַרִי” הֻכְּתָה אֶל סֶלַע תַּת־מַיְמִי. הַתֹּרֶן הַקָדוּם נִשְׁבַּר וְנָפַל עַל הַסִפּוּן, הוּא וְכָל הַמִפְרָשִׂים אֲשֶׁר עָלָיו.

הגלים הקיפו את האניה מכל עבריה.

שָׂרְרָה דוּמִיָה פִּתְאֹמִית. כֻּלָם צִפּוּ בְּלֵב דוֹפֵק לָזֶה שֶׁיָבוֹא עוֹד. וּפִתְאֹם וְנַחֲשׁוֹל עָצוּם תָּפַשׂ בָּאֳנִיָה, נָשָׂא אוֹתָהּ הָלְאָה וְהִשְׁלִיכָה עַל שִׂרְטוֹן אַחֵר. חַבְלֵי הָאֳנִיָה שָׂחוּ עַל פְּנֵי הַתְּהוֹם. הָאֳנִיָה הֻכְּתָה פַּעֲמַיִם אֶל הַסֶלַע וְנִשְׁאֲרָה תְּקוּעָה בְּלִי נוֹעַ, בִּנְטוֹתָהּ עַל צַלְעָהּ הַיְמָנִית.

שִׁמְשׁוֹת הַתָּא נֻפְּצוּ לִרְסִיסִים. הַנוֹסְעִים רָצוּ בְּבֶהָלָה אֶל הַסִפּוּן, שֶׁהַגַלִים שָׁטְפוּ וְעָבְרוּ עָלָיו מִן הַקָצֶה אֶל הַקָצֶה.

ג’וֹן מַנְגֶלְס, בַּהֲבִינוֹ שֶׁהָאֳנִיָה תְּקוּעָה הֵיטֵב בַּסֶלַע וְשֶׁתַּחְתִּיתָהּ הַחֲזָקָה לֹא נִזוֹקָה בְּיוֹתֵר, בִּקֵשׁ אֶת כֻּלָם לָשׁוּב אֶל הַתָּא.

– מַה קָרָה, ג’וֹן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן מִתּוֹךְ מְנוּחָה – אֱמֹר אֶת הָאֱמֶת.

– נִתְקַעְנוּ בְּשִׂרְטוֹן, אֲדוֹנִי, אֲבָל הָאֳנִיָה עוֹדֶנָה שְׁלֵמָה וְסַכָּנָה תְּכוּפָה אֵינָהּ עוֹד.

– עַכְשָׁיו חֲצוֹת הַלַיְלָה?

– כֵּן, אֲדוֹנִי, צָרִיךְ לְחַכּוֹת לְאוֹר הַבֹּקֶר.

– וְאִי־אֶפְשָׁר לְהוֹרִיד אַסְדָה הַיָמָה?

– בַּחֲשֵׁכָה וּבְסוּפָה כָּזוֹ אָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת. מִלְבַד זֶה אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיך וּלְאֵיזֶה מָקוֹם לָבוֹא אֶל הַחוֹף.

– בְּאֹפֶן כָּזֶה עָלֵינוּ, כַּמוּבָן, לְחַכּוֹת עַד הַבֹּקֶר.

הַלֵי רָץ כִּמְשֻׁגָע הֵנָה וָהֵנָה עַל הַסִפּוּן. הַמַלָחִים, מֵאֶפֶס מַעֲשֶׂה, הוֹצִיאוּ מִן הַמַרְתֵּף חָבִית יַיִן וְיָשְׁבוּ מִסָבִיב לָהּ לִשְׁתּוֹת לְשָׁכְרָה. ג’וֹן מַנְגֶלְס הִבִּיט עַל זֶה בְּפַחַד, פֶּן יִשְׁתּוֹלְלוּ הַמַלָחִים הַשִׁכּוֹרִים וְיִתְנַפְּלוּ עַל הַנוֹסְעִים. עַל הַלֵי לֹא הָיָה מַה לִסְמֹךְ; אַף־עַל־פִּי שֶׁבָּעֵת הַזֹאת הָיָה כִּמְעַט פִּכֵּחַ, אֲבָל הוּא לֹא יָכֹל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ וְלֹא יָדַע מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת. הוּא מָרַט אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ, סָפַק אֶת כַּפָּיו, הִכָּה בְּאֶגְרוֹפָיו בְּחָזֵהוּ, יָרַק, חֵרֵף, קִלֵל אֶת כָּל הָעוֹלָם וְהִסְתּוֹבֵב עַל פְּנֵי סִפּוּן הָאֳנִיָה כִּסְבִיבוֹן. נִתְגַלָה הַדָבָר שֶׁלֹא הִבְטִיחַ בְּאַחֲרָיוּת אֶת מִטְעָנוֹ וְעַכְשָׁיו יָרֵא שֶׁמָא יַפְסִיד אוֹתוֹ וְגַם אֶת הָרֵיוַח שֶׁהָיָה יָכוֹל לְקַבֵּל מִמְכִירָתוֹ; הֶרֶס שָׁלֵם הָיָה צָפוּי לוֹ עִם אָבְדַן הָאֳנִיָה.

– מַעֲמָדִי יֵהָרֵס… אָבַדְתִּי!… אֻכְרַח לַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים! – יִלֵל מָרָה –זֶהוּ רַק מִשׁוּם שֶׁקִבַּלְתִּי לָאֳנִיָתִי אֲנָשִׁים הַמִתְעָרְבִים בְּעִנְיַן לֹא לָהֶם!… יִקַח הַשֵׁד אֶת כָּל אֵלֶה הָעוֹזְרִים הַבִּלְתִּי קְרוּאִים!

–ג’ון מַנְגֶלְס לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב כְּלָל. אֲבָל בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֶל הַמַלָחִים שֶׁהִגִיעוּ עַל יְדֵי הַשִׁכְּרוּת לְמַצָב פִּרְאִי, הִצִיעַ לִבְנֵי לִוְיָתוֹ לְהִזְדַיֵן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹא תָּבוֹא, וּבְעָמְדוֹ בְּאֶמְצַע הַסִפּוּן וְרוֹבֶה בְּיָדוֹ, קָרָא בְּקוֹל רָם:

– אֲנִי מַזְהִיר וּמוֹדִיעַ, שֶׁאֶהֱרֹג בִּירִיָה כְּכֶלֶב נִבְזֶה אֶת כָּל מִי שֶׁיָהִין לְהִתְקָרֵב אֶל הַנוֹסְעִים!

אִיוּם זֶה פָּעַל אֶת הַפְּעוּלָה הָרְאוּיָה; הַשִׁכּוֹרִים נִבְעֲתוּ וְנִכְנְסוּ לְחַדְרֵיהֶם, בִּמְקוֹם שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֶת שְׁתִיָתָם עַד שֶׁנִרְדְמוּ תַּרְדֵמָה עֲמֻקָה.

ג’וֹן מַנְגֶלְס צִפָּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְאוֹר הַבֹּקֶר.

הָאֳנִיָה עָמְדָה עוֹד בְּלִי נוֹעַ. הָרוּחַ שָׁקְטָה וְהַיָם נִרְגַע קִמְעָה, קִמְעָה. פְּרָצִים בָּאֳנִיָה לֹא נִבְעוּ. עַל כָּל פָּנִים לֹא חָדְרוּ מַיִם לְתוֹךְ הָאֳנִיָה. זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת מִפְּנֵי שֶׁלַמְרוֹת תַּחְתִּית הָאֳנִיָה הַשְׁבוּרָה, שֶׁהָיְתָה בְּוַדַאי סְתוּמָה הֵיטֵב בְּאֶבֶן חַדָה שֶׁחָדְרָה אֶל תּוֹךְ הַתַּחְתִּית, לֹא יָכְלוּ הַמַיִם לַחְדֹר אֵלֶיהָ. מִקְרִים כָּאֵלֶה כְּבָר הָיוּ וְסוֹפָם הָיָה תָּמִיד, שֶׁהַפִּרְצָה הִתְרַחֲבָה וְהָאֳנִיָה טָבְעָה סוֹף־סוֹף וְאָבְדָה. אֲבָל אֵיךְ שֶׁהוּא, וּ“מַקַרִי” שִׁמְשָׁה עוֹד מִקְלָט בָּטוּחַ, בְּיִחוּד כְּשֶׁהַגַלִים נָחוּ וְלֹא אִיְמוּ בְּכָל רֶגַע לְהַטוֹת אֶת הָאֳנִיָה עַל צִדָהּ.

עַל הָאֳנִיָה הָיְתָה רַק סִירָה אַחַת, בָּהּ חָשַׁב ג’וֹן לְהִשְׁתַּמֵשׁ וּלְהַגִיעַ אֶל הַחוֹף, אִם הַמֶרְחַק לֹא יִהְיֶה רַב בְּיוֹתֵר וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִסְמֹךְ עַל קְלִפַּת אֱגוֹז כָּזוֹ. לְהַגְבִּיל אֶת הַמָקוֹם שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בּוֹ הָיָה קָשֶׁה, כָּל עוֹד שֶׁלֹא בָּא הָאוֹר. הַשִׂרְטוֹנִים נִמְשָׁכִים לִפְעָמִים הַרְבֵּה קִילוֹמֶטְרִים מֵהַחוֹף, וְאִי־אֶפְשָׁר עַל פִּיהֶם לָדַעַת אֶת הַמֶרְחָק מִן הַיַבָּשָׁה.

ג’וֹן מַנְגֶלְס וּמַלָחָיו נִשְׁאֲרוּ עוֹד זְמַן רַב עַל הַסִפּוּן, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁחַבְרֵיהֶם שָׁכְבוּ לִישׁוֹן. מִסָבִיב הָיָה שֶׁקֶט. רַק לִפְעָמִים נִשְׁמְעָה נְהִימַת שִׁכּוֹרִים עֲמוּמָה.

לָאַחֲרוֹנָה תָּקְפָה הַשֵׁנָה גַם אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס. בְּהִשְׁתַּטְחוֹ עַל הַסִפּוּן וּבְהִתְעַטְפוֹ בִּגְלִימָתוֹ, נִרְדַם מִיָד. רַק מְיוּלְרֶדִי וּוִילְסוֹן הָיוּ עֵרִים, בְּהִתְעַנְגָם עַל הַסִיגָרְיוֹת שֶׁעִשְׁנוּ וְעַל שִׂיחַת חֲבֵרִים.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע הֵאִיר הַבֹּקֶר, שִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ הַמִזְרָחִיִים הֶאְדִימוּ, וְצִלְלֵי הַלַיְלָה הָלְכוּ וְחָוְרוּ.

הַמַלָחִים הֵעִירוּ אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס. מִבַּעַד לִירִיעַת הָעֲרָפֶל נִרְאוּ אֵי־אֵלֶה שִׂרְטוֹנִים. הָעֲרָפֶל דָלַל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִתּוֹכוֹ נִתְבַּלְטָה אַחֲרֵי הָרְצוּעָה הַלְבָנָה שֶׁל מְחִי הַגַלִים, רְצוּעָה אַחֶרֶת כֵּהָה וּתְלוּלָה, זוֹ הָיְתָה הָאֲדָמָה.

– הַחוֹף! הַחוֹף! – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּרוּצוֹ אֶל הַתָּא.

כָּל הַנוֹסְעִים יָצְאוּ אֶל הַסִפּוּן, בְּהַבִּיטָם מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת וּפַחַד עַל הָאֲדָמָה, שֶׁעַל אוֹדוֹתֶיהָ שָׁמְעוּ כֹּה הַרְבֵּה סִפּוּרִים אֲיֻמִים וְנוֹרָאִים.

– אֲבָל עַד לַחוֹף וַדַאי יִהְיוּ עוֹד שְׁנֵים־עָשָׂר אוֹ שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר הֵעִיר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, עָנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וְאַיֵה הַלֵי?

– אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי. הוּא עָזַב זֶה כְּבָר אֶת הַסִפּוּן.

– וּמַלָחָיו?

– וַדַאי יְשֵׁנִים הֵם בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

– כֻּלָם שָׁתוּ לַשָׁכְרָה וְעַכְשָׁיו יְשֵׁנִים הֵם כְּמֵתִים, – הוֹסִיף מַכְּס נַבְּס.

– צָרִיךְ לְהָעִיר אוֹתָם, – אָמַר הַלוֹרְד.

– וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי הָלְכוּ אֶל תָּאוֹ שֶׁל הַקְבַרְנִיט וְאֶל מַחְלֶקֶת הַמַלָחִים, אֲבָל לֹא מָצְאוּ שָׁם אִישׁ.

– אֵין אִישׁ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – הוֹדִיעוּ הַמַלָחִים, בְּחָזְרָם אֶל הַסִפּוּן.

– אֵיך זֶה אֵינָם?!

– אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי כַּאֲשֶׁר תָּקְפָה אוֹתָם הַקַדַחַת הַלְבָנָה, קַדַחַת הַשִׁכְרוּת, הִפִּילוּ אֶת עַצְמָם הַיַמָה? – שִׁעֵר פַּגַנֶל.

– אֲבָל זֶה הָיָה כְּבָר מוּזָר בְּיוֹתֵר, –אָמַר ג’וֹן שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת.

– אֱלֹהִים עִמָם! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – נוּכַל לִחְיוֹת גַם בִּלְעֲדֵיהֶם. ג’וֹן, צַוֵה לְהוֹרִיד אֶת הַסִירָה!

הִתְחִילוֹ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַסִירָה, אֲבָל גַם הִיא נֶעֶלְמָה.

פֶּרֶק ה: הַמַאֲמָצִים לְהַצָלַת הָאֳנִיָה

הַלֵי וּמַלָחָיו נִצְלוּ אֶת חֶשְכַת הַלַיְלָה וְאֶת שְׁנָתָם שֶׁל הַתַּיָרִים וְנִמְלְטוּ בַּסִירָה הַיְחִידָה שֶׁהָיְתָה עַל “מַקַרִי”. בָּזֶה לֹא הָיָה כְּבָר כָּל סָפֵק.

וְכָך עָשָׂה רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁעָלָיו מוּטֶלֶת הַחוֹבָה לְהִשָׁאֵר בָּאֳנִיָה בִּשְׁעַת סַכָּנָה וּלְעָזְבָהּ הָאַחֲרוֹן.

– הַנוֹכְלִים בָּרְחוּ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– וְתֵיתִי לָהֶם, אֲדוֹנִי! אֲנַחְנוּ נִמָנַע בְּאֹפֶן כָּזֶה מֵהַרְבֵּה סִכְסוּכִים אִי־נְעִימִים כְּלָל.

– גַם דַעְתִּי נוֹטָה לָזֶה, – עָנָה גְלֶנֶרְוַן – לָנוּ יִמָצֵא רַב־חוֹבֵל הָגוּן וְגַם מַלָחִים אַמִיצִים יִהְיוּ לָנוּ, אַף אִם בִּלְתִּי זְרִיזִים וּרְגִילִים כָּל־כָּךְ. וּבְכֵן פְּקוֹד־נָא, אָנוּ מוּכָנִים לָסוּר לְמִשְׁמַעְתְּךָ.

הַמַיוֹר, פַּגַנֶל, רוֹבֶּרְט, וִילְסוֹן, מְיוּלְרֶדִי וְגַם מַר אוֹלְבִּינֶט אִשְׁרוּ אֶת דִבְרֵי גְלֶנֶרְוַן, וּבְהִתְיַצְבָם בְּשׁוּרָה עַל הַסִפּוּן, חִכּוּ לִפְקוּדוֹתָיו שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– בַּמֶה עָלֵינוּ לְהַתְחִיל? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר הֵעִיף עַיִן עַל הַיָם, הִתְבּוֹנֵן בְּתָרְנֵי הַסְפִינָה הָרְעוּעִים, וּלְאַחַר שֶׁהִרְהֵר קְצָת, אָמַר:

– שְׁתֵּי תַּחְבּוּלוֹת לָנוּ לְהֵחָלֵץ מִן הַמַצָב הַזֶה, אֲדוֹנַי: לְתַקֵן אֶת הָאֳנִיָה וּלְהַפְלִיג אֶל הַיָם הַגָלוּי, אוֹ לְהַגִיעַ אֶל הַחוֹף בְּעֶזְרַת דוֹבְרָה.

– אֲנִי מוֹצֵא אֶת הַתַּחְבּוּלָה הָרִאשׁוֹנָה לְטוֹבָה יוֹתֵר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – וּבְכֵן נַתְחִיל בַּעֲבוֹדָה, אִם רַק אֶפְשָׁר עוֹד לְתַקֵן אֶת הָאֳנִיָה.

– זֶה יִהְיֶה, לְדַעְתִּי, הַדָבָר הַטוֹב בְּיוֹתֵר, כִּי מַה נַעֲשֶׂה בַּעֲלוֹתֵנוּ עַל הַחוֹף, כְּשֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם אֶמְצָעִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ הָלְאָה:

– עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵל לְהִתְרַחֵק עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר מִן הַחוֹף, זוֹהִי דַעְתִּי, – הוֹסִיף פַּגַנֶל – אֵין לְהַאֲמִין בִּנְיוּ־זִילֶנְד.

– הָאֳנִיָה טֻלְטְלָה מִדַרְכָּה הַרְחֵק לְצַד דָרוֹם, תּוֹדוֹת לְשַׁאֲנָנוּתוֹ וּלְאִי־אַחֲרָיוּתוֹ שֶׁל הַלֵי; בָּזֶה אֵין לְפַקְפֵּק, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – בַּצָהֳרַיִם אֶקְבַּע אֶת מַעֲלוֹת הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב, וְאִם אֶמְצָא שֶׁאָנוּ נְתוּנִים לְמַטָה מֵאוֹקְלֶנְד, בַּמֶה שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וּלְהַמְשִׁיךְ דַרְכֵּנוּ בְּסָמוּךְ לַחוֹף.

– אֲבָל, הֲרֵי הָאֳנִיָה נִתְקַלְקְלָה, – הֵעִירָה הַגְבֶרֶת הֶלְנָה.

– אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁהַקִלְקוּל הוּא גָדוֹל בְּיוֹתֵר, גְבִרְתִּי, – עָנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס, – אֲנִי אַחֲלִיף אֶת הַתֹּרֶן הַשָׁבוּר בְּאַחֵר, וְנָשׁוּט לְאַט־לְאַט הָלְאָה. וְאִם אֶרְאֶה שֶׁתֵּבַת הָאֳנִיָה הִיא שְׁבוּרָה, אוֹ כְּשֶׁנִמְצָא אֶת הֲזָזַת הָאֳנִיָה מִן הַשִׂרְטוֹן לְבִלְתִּי אֶפְשָׁרִית, נִהְיֶה מֻכְרָחִים לְהַגִיעַ בְּדוֹבְרָה רַק עַד הַחוֹף וּמִשָׁם נָבוֹא לְאוֹקְלֶנְד דֶרֶךְ הַיַבָּשָׁה.

– נִתְבּוֹנֵן־נָא קֹדֶם הֵיטֵב בָּאֳנִיָה, – אָמַר הַמַיוֹר, – זֶה חָשׁוּב עַכְשָׁיו יוֹתֵר מִכָּל.

גְלֶנֶרְוַן, ג’וֹן מַנְגֶלְס וּמְיוּלְרֶדִי יָרְדוּ אֶל תַּחְתִּית הָאֳנִיָה וּמָצְאוּ שָׁם כְּמָאתַיִם טוֹנוֹת עוֹרוֹת מְעֻבָּדִים לְמֶחֱצָה וּבִלְתִּי אֲרוּזִים כַּהֹגֶן, שֶׁהִתְגוֹלְלוּ בְּכָל הַפִּנוֹת. ג’וֹן צִוָה לְהַשְׁלִיךְ חֵלֶק מֵהַחֲבִילוֹת הָאֵלוּ הַיָמָה, כְּדֵי לְהָקֵל אֶת מַשָּׂא הָאֳנִיָה.

שָׁלֹש שָׁעוֹת טִפְּלוּ בַּעֲבוֹדָה זוֹ, וּלְבַסוֹף אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל תַּחְתִּית הָאֳנִיָה. נִרְאֶה הָיָה, שֶׁצִפּוּי הָאֳנִיָה נִקְרַע וְהִתְפַּלֵג בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, אֲבָל מִשׁוּם שֶׁהָאֳנִיָה נָטְתָה עַל צִדָהּ, נִמְצְאוּ הַסְדָקִים שֶׁנִתְהַווּ מִמַעַל לְשֶׁטַח הַמַיִם וְהַגַלִים לֹא יָכְלוּ לְהָצִיף אֶת פְּנִים הָאֳנִיָה. בְּעֶזְרַת רִקוּעַ נְּחֹשֶׁת הִתְעַסֵק וִילְסוֹן בִּזְרִיזוּת בְּהִדוּק הַדְבָקִים הַמִתְפָּרְדִים. הַסְדָקִים נִסְתְמוּ בְּקַנַבּוּס מְזֻפָּת.

הַמַיִם נִקְווּ בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָה לֹא יוֹתֵר מִגֹבַהּ חֲצִי מֶטֶר. בְּעֶזְרַת מַשְׁאֵבוֹת אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁאֹב אוֹתָם בִּזְמַן קָצָר, וּלְהָקֵל עַל יְדֵי כָּךְ עַל הָאֳנִיָה.

הֵם הִתְבּוֹנְנוּ בְּתֵבַת הָאֳנִיָה; הִיא נִתְקַלְקְלָה לֹא הַרְבֵּה.

לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן בִּפְניִם הָאֳנִיָה, צָלַל וִילְסוֹן הַמַיְמָה כְּדֵי לִקְבֹּעַ אֶת מִדַת שְׁקִיעָתָה שֶׁל “מַקַרִי”. הָאֳנִיָה שָׁכְבָה וּפָנֶיהָ צָפוֹנָה־מַעֲרָבָה, כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה עַל שִׂרְטוֹן שֶׁל חוֹל. כִּמְעַט שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁל קַעַר הָאֳנִיָה טָבְעוּ עָמֹק מְאֹד; הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁל הָאֳנִיָה נִמְצָא בַּמַיִם שֶׁגָבְהָם הִגִיעַ לְמֶטֶר וָחֵצִי. הַהֶגֶה הָיָה חָפְשִׁי לְגַמְרֵי. גֵאוּת הַמַיִם בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט אֵינָה גְדוֹלָה הַרְבֵּה, בְּכָל זֹאת קִוָה ג’וֹן מַנְגֶלְס שֶׁגֵאוּת הַמַיִם תּוּכַל לְהָסִיר אֶת הָאֳנִיָה מֵעַל הַשִׂרְטוֹן. הָאֳנִיָה שָׁקְעָה בְּתוֹךְ הַשִׂרְטוֹן שָׁעָה אַחַת טֶרֶם עֲלוֹת גֵאוּת הַמַיִם עַד גָבְהָהּ הַגָדוֹל, וּבָהּ בַּמִדָה שֶׁהוֹסִיפוּ הַמַיִם לָרֶדֶת הוֹסִיפָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִשְׁקֹעַ וְלִנְטוֹת עַל צִדָהּ הַיְמָנִי, וּבַשָׁעָה שֵׁש בַּבֹּקֶר, בִּשְׁעַת הַשֵׁפֶל הַגָדוֹל, נָטְתָה הָאֳנִיָה עַד מְאֹד. לַעֲשׂוֹת לָהּ סָמוֹכוֹת לְבַל תִּטֶה, חָשְׁבוּ לְמוֹתָר, בְּיִחוּד מִשׁוּם שֶׁהַכְּלוֹנְסָאוֹת וְחֶלְקֵי הַתֹּרֶן הָיוּ דְרוּשִׁים לְג’וֹן לְהַעֲמִידָם בִּמְקוֹם הַשְׁבוּרִים. כֵּן, הָיָה צֹרֶךְ לְפָרֵק אֶת מַשָׂא הָאֳנִיָה מֵעָלֶיהָ. וְאֶפְשָׁר הָיָה לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ, כִּי הָעֲבוֹדָה תִּהְיֶה קָשָׁה וּמְיַגַעַת מְאֹד.

– לָעֲבוֹדָה! – פָּקַד ג’וֹן מַנְגֶלְס.

הַמַלָחִים הִזְדָרְזוּ לְמַלֵא אֶת פְּקוּדַת רַב־הַחוֹבֵל.

אֵין צָרִיך לֶאֱמֹר שֶׁאֶת פְּרִיקַת מַשָּׂא הָאֳנִיָה אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשְׁלִים עַד לַגֵאוּת הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל לְמִצְעָר, אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת עַד כַּמָה תִּשָׁמַע הָאֳנִיָה שֶׁהֻקְלָה עַד לַחֵצִי – לַגַלִים, וְאַחַר־כָּךְ בִּשְׁעַת הַגֵאוּת הַשְׁנִיָה, יִגְשׁוּ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּיֶתֶר הָאֶמְצָעִים שֶׁהָיוּ בִּידֵי רַב־הַחוֹבֵל.

רֵאשִׁית כֹּל שָׂמוּ לֵב לַמִפְרָשִׂים. הַמַיוֹר, רוֹבֶּרְט וּפַּגַנֶל, נְהוּגִים עַל־יְדֵי וִילְסוֹן, עָלוּ עַל הַתֹּרֶן, כְּדֵי לְהָסִיר אֶת הַמִפְרָשׂ הָרָבוּעַ שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַפְרִיעַ לְהַעֲלָאַת הָאֳנִיָה בִּשְׁעַת הַגֵאוּת, בִּהְיוֹתוֹ מִתְנַגֵד לָאֲוִיר. אַחֲרֵי עֲבוֹדָה מְמֻשָׁכָה וּמְיַגַעַת עָלָה בְּיָדָם לְהָסִיר אֶת הַמִפְרָשִׂים. רוֹבֶּרְט הַמָהִיר כְּחָתוּל וְהַאַמִיץ כְּמַלָח זָקֵן וְרָגִיל הֵבִיא תּוֹעֶלֶת רַבָּה בַּעֲבוֹדָתוֹ.

עַכְשָׁיו הָיוּ צְרִיכִים לְהַשְׁלִיךְ עֹגֶן אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מֵאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָה, לְצַד הַקַעַר, כְּדֵי לְהָסִיר בִּשְׁעַת הַגֵאוּת אֶת הָאֳנִיָה מֵעַל הַשִׂרְטוֹן בַּשַׁלְשֶׁלֶת הַקְשׁוּרָה אֲלֵיהֶם. כְּשֶׁיֵשׁ לָאֳנִיָה סִירֹות, אֵין עֲבוֹדָה זוֹ קָשָׁה כָּל־כָּךְ: לוֹקְחִים אֶת הָעֹגֶן, שָׂמִים אוֹתוֹ בְּסִירָה, מוֹבִילִים אוֹתוֹ עַד לְמֶרְחָק יָדוּעַ וּמַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם הַמְיֹעָד מֵרֹאשׁ. אֲבָל דָא עָקָא שֶׁלְגִבּוֹרֵינוּ לֹא הָיוּ סִירֹות, וּמֻכְרָחִים הָיוּ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בִּמְקוֹמָן בְּאֵיזֶה דָבָר אַחֵר. גְלֶנֶרְוַן יָדַע הֵיטֵב אֶת הַצֹרֶךְ בְּכָל מַכְשִׁירֵי הָעֲבוֹדָות הַלָלוּ; הוּא גַם יָדַע, שְׁכְּדֵי לָרֶדֶת מֵעַל הַשִׂרְטוֹן, זְקוּקִים הֵם לְעֹגֶן.

– אוּלָם מַה נַעֲשֶׂה בְּלִי סִירָה? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶדוּאַרְד אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֲנַחְנוּ נִשְׁתַּמֵשׁ בִּשְׂרִידֵי הַתֹּרֶן וּבְתֵיבוֹת רֵיקוֹת, – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר – הָעִנְיָן קָשֶׁה אֲבָל לֹא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, כִּי עָגְנֵי “מַקַרִי” אֵינָם גְדוֹלִים. אִם רַק יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָעֳגָנִים וְהֵם לֹא יֵעָקְרוּ מִן הַקַרְקַע, הֲרֵינִי מְקַוֶה לְתוֹצָאוֹת טוֹבוֹת.

– לָעֲבוֹדָה, אַל לָנוּ לְאַבֵּד אֶת הַזְמַן הַיָקָר חִנָם, ג’וֹן.

כֻּלָם נִתְכַּנְסוּ עַל הַסִפּוּן: כָּל אֶחָד הִצִיעַ אֶת שֵׁרוּתוֹ. ג’וֹן מַנְגֶלְס הֶחְלִיט לְהִשְׁתַּמֵשׁ בִּשְׂרִידֵי הַתֹּרֶן, וּלְהַתְקִין דוֹבְרָה נִשֵׂאת עַל חָבִיוֹת רֵיקוֹת. דָבָר זֶה יִתֵּן אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַנִיחַ אֶת הָעֹגֶן עַל הַדוֹבְרָה, אֶל הַדוֹבְרָה הָיָה מְהֻדָק מָשׁוֹט שֶׁשִׁמֵשׁ בִּמְקוֹם הֶגֶה. בְּקֹצֶר־רוּחַ חִכּוּ לְעֵת רֶדֶת הַמַיִם, שֶׁאָז יַעֲבִיר הַזֶרֶם אֶת הַדוֹבְרָה אֶל הַמָקוֹם הַמְיֹעָד, וְלַחֲזֹר שׁוּב אֶל הָאֳנִיָה חָשְׁבוּ בְּעֶזְרַת חֶבֶל מָתוּחַ מִן הָאֳנִיָה אֶל הַדוֹבְרָה.

הָעֲבוֹדָה כִּמְעַט שָׁלְמָה, כְּשֶׁהַחַמָה נִתְקָרְבָה אֶל מְרוֹם הַשָׁמַיִם. ג’וֹן מַנְגֶלְס הֵטִיל עַל גְלֶנֶרְוַן לְהַשְׁגִיחַ עַל בִּנְיַן הַדוֹבְרָה, וְהוּא עַצְמוֹ הִתְעַסֵק בַּקְבִיעָה הָאַסְטְרוֹנוֹמִית שֶׁל הַמָקוֹם. לְאָשְׁרָם, נִמְצְאוּ בְּתָאוֹ שֶׁל הַלֵי סֵפֶר שְׁנָתִי שֶׁל מִצְפֵּה־הַכּוֹכָבִים בִּגְרִינִיץ וְגַם מַדְזָוִית מְלֻכְלָךְ וּמְזֹהָם, אֲבָל אֶפְשָׁר הָיָה עוֹד לְהִשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ. מַכְשִׁיר זֶה, בְּעֶזְרַת שׁוּרַת מַרְאוֹת נָעוֹת, מַרְאֶה אֶת הַשֶׁמֶשׁ בָּאֹפֶק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּשֶׁהִיא מַגִיעָה לִנְקוּדַת הַגֹבַהּ הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר. בְּעֵת הַהִסְתַּכְּלוּת מֻכְרָחִים לְכוֹנֵן אֶת הַמִשְׁקֶפֶת שֶׁל הַמַדְזָוִית עַל הָאֹפֶק הָאֲמִתִּי, זֹאת אוֹמֶרֶת: עַל הַמָקוֹם, שֶׁהַמַיִם כְּאִלוּ מִתְלַכּדִים שָׁם עִם הַשָׁמַיִם. לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת עַכְשָׁיו הָיָה אִי־אֶפְשָׁר, מִשׁוּם שֶהָאֹפֶק הִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַצוֹקִים הָעֲצוּמִים, וּבְמִקְרִים כָּאֵלֶה מַחֲלִיפִים אֶת הָאֹפֶק הָאֲמִתִּי בִּמְלָאכוּתִי, זֹאת אוֹמֶרֶת: לוֹקְחִים קַעֲרִית שְׁטוּחָה מְלֵאָה כַּסְפִּית וּמִתְבּוֹנְנִים. הַכַּסְפִּית מְמַלְאָה כָּאן אֶת תַּפְקִידוֹ שֶׁל רְאִי מְאֻזָן, אוּלָם כַּסְפִּית לֹא נִמְצְאָה בְּ“מַקַרִי” וְג’וֹן הָיָה מֻכְרָח לְהִסְתַּפֵּק בְּעִטְרָן, שֶׁגַלְגַּל הַשֶׁמֶשׁ הִשְׁתַּקֵף בּוֹ בְּאֹפֶן מַסְפִּיק. צָרִיךְ הָיָה לָדַעַת רַק אֶת מִדַת רֹחַב הַמָקוֹם – הָאֹרֶךְ הָיָה כְּבָר יָדוּעַ לָהֶם, כִּי הָאֳנִיָה עָמְדָה עַל הַחֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל נְיוּ־זִילֶנְד. בְּעֶזְרַת הַמַדְזָוִית הִגְבִּיל ג’וֹן אֶת גֹבַה הַשֶׁמֶשׁ בָּאֹפֶק ל′30°68. נִמְצָא, שֶׁהַשֶׁמֶשׁ עָמְדָה רָחֹק מִנְקוּדַת גָבְהָהּ ב′30°21, כִּי הַסְכוּם שֶׁל שְׁנֵי הַמִסְפָּרִים הָאֵלֶה הוּא 90. לְפִי הָרְשִׁימָה הָאַסְטְרוֹנוֹמִית הַשְׁנָתִית נוֹטָה הַשֶׁמֶשׁ בַּשְׁלִישִׁי לְפֶבְּרוּאַר בְּ־′30°16. בְּהוֹסִיפָם מִסְפָּר זֶה לָזֶה שֶׁקִבְּלוּ מֵהַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁהֶרְאָה הַמֶרְחָק הַזֵינִיטִי, זֹאת אוֹמֶרֶת: עַד לִנְקוּדַת גֹבַהּ הַשָׁמַיִם,′ 30°21 – יָצָא לָהֶם הָרֹחַב °38. וּבְכֵן נִמְצְאָה “מַקַרִי” בְּאֹרֶךְ ′171013 וּבָרֹחַב °38. אֶפְשָׁרִי הַדָבָר, כִּי הַדִיוּק לֹא הָיָה כָּל כָּךְ נִמְרָץ, אֲבָל עַל קְטַנוֹת כָּאֵלוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְוַתֵּר.

לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן בַּמַּפָּה שֶׁקָנָה פַּגַנֶל בְּעֵדֶן, נוֹכַח ג’וֹן מַנְגֶלְס שֶׁ“מַקַרִי” נִטְרְפָה נֹכַח הַמִפְרָץ אַלֶטָה, לְיַד הָרֹאשׁ קָהוּהָה, וְהִיא רְחוֹקָה מֵאוֹקְלֶנְד בְּמַעֲלָה אַחַת לְצַד דָרוֹם.

– וּבְכֵן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – יִהְיֶה עָלֵינוּ לַעֲבֹר אַרְבָּעִים קִילוֹמֶטֶר. זֶה לֹא יִגְזֹל מֵאִתָּנוּ זְמַן רַב.

– לַעֲבֹר אַרְבָּעִים קִילוֹמֶטֶר בַּיָם, הוּא דָבָר קַל, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּיַבָּשָה, – הֵעִיר פַּגַנֶל – וְלָכֵן נְאַמֵץ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ לְהוֹרִיד אֶת הָאֳנִיָה מֵהַשִׂרְטוֹן.

וְשׁוּב הִתְחִילוּ בָּעֲבוֹדָה. בְּרֶבַע הַשָׁעָה הָרִאשׁוֹן הִשִׂיגָה גֵאוּת הַמַיִם אֶל הַמַכְּסִימִים שֶׁלָהּ, אֲבָל ג’וֹן לֹא יָכֹל לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּהּ, כִּי עוֹד לֹא הוֹבִילוּ אֶת הָעֳגָנִים לַמָקוֹם הַדָרוּשׁ. דְאָגָה תָּקְפָה אֶת רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר: הֲתִתְרוֹמֵם הָאֳנִיָה? אַחֲרֵי חֲמִשָׁה רְגָעִים צְרִיכָה לְהִפָּתֵר שְׁאֵלָּה מַכְרַעַת זוֹ.

נִשְׁמְעָה חֲרִיקָה, חֲרִיקָה זוֹ הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת תּוֹצָאַת הִתְרוֹמְמוּת הָאֳנִיָה אוֹ תּוֹצָאַת הִתְפָּרְקוּתוֹ שֶׁל הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָהּ, הַשָׁקוּעַ בַּמַיִם.

מֻכְרָחִים הָיוּ לְחַכּוֹת לְגֵאוּת הַמַיִם הַשְׁנִיָה: הָאֳנִיָה הִתְרוֹמְמָה רַק מְעַט.

הָעֲבוֹדָה לֹא פָּסְקָה. לָאַחֲרוֹנָה, בַּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם שָׁלְמָה הַדוֹבְרָה כָּלִיל, הָעֹגֶן הוּרַד עַל הַדוֹבְרָה וְג’וֹן מַנְגֶלְס וּוִילְסוֹן קָשְׁרוּ חֶבֶל אֶל הָאֳנִיָה וְאֶת קָצֵהוּ הַשֵׁנִי לָקְחוּ אִתָּם וְשָׁטוּ עִם הַזֶרֶם שֶׁנִתְהַוָה בִּשְׁעַת רֶדֶת הַמַיִם. הֵם הִשְׁלִיכוּ אֶת הָעֹגֶן בְּעֹמֶק גָדוֹל, בְּמֶרְחַק דֵי רַב מִן הָאֳנִיָה, וְאַחַר־כָּךְ שָׁבוּ אֶל “מַקַרִי” בְּעֶזְרַת הַחֶבֶל.

נִשְׁאַר עוֹד הָעֹגֶן הַגָדוֹל. בּוֹ הָיוּ מֻכְרָחִים לְטַפֵּל זְמַן רַב. אֲבָל לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִתְאַמְצוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּיָרֵינוּ נִגְמְרוּ וְהָכְתְּרוּ בְּהַצְלָחָה. הַדוֹבְרָה שָׁטָה שׁוּב וְהָעֹגֶן הַשֵׁנִי הָשְׁלַךְ לֹא רָחוֹק מִן הָרִאשׁוֹן.

הִתְחִילוּ לְחַכּוֹת לְגֵאוּת הַמַיִם שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת אַחֲרֵי חֲצוֹת הַלַיְלָה. הַשָׁעוֹן הֶרְאָה רַק שֵׁשׁ בָּעֶרֶב.

אַחֲרֵי עֲבוֹדָה רַבָּה וְקָשָׁה כָּזוֹ רָעֲבוּ כֻּלָם, וְהָאֲרוּחָה שֶׁהוּכְנָה בִּידֵי אוֹלְבִּינֶט נָעֲמָה לְחִכָּם. אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, בְּהַחֲלִיפָם כֹּחַ מְעַט, אָחֲזוּ בִּשְׁאָר אֶמְצָעֵי הַזְהִירוּת הַדְרוּשִׁים בִּשְׁעַת הֲסָרַת הָאֳנִיָה מֵעַל הַשִׂרְטוֹן.

ג’וֹן מַנְגֶלְס צִוָה לְהַשְׁלִיךְ הַיָמָה עוֹד חֵלֶק גָדוֹל מֵהַסְחוֹרָה כְּדֵי לְהָקֵל עוֹד יוֹתֵר עַל הָאֳנִיָה.

כְּשֶׁנִגְמְרוּ כָּל הַהֲכָנוֹת הָאֵלוּ, הָיְתָה כְּבָר חֲצוֹת הַלַילָה.

כֹּחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַנוֹסְעִים אָפְסוּ לְגַמְרֵי, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהָעֲבוֹדָה הַקָשָׁה בְּיוֹתֵר הָיְתָה עוֹד לִפְנֵיהֶם. ג’וֹן מַנְגְלְס הֶחְלִיט הַחְלָטָה חֲדָשָׁה.

מִשְׁבְּרֵי הַיָם שָׁקְטוּ, הַיָם הִתְנוֹעֵעַ לְאַט־לְאַט. בְּהִסְתַּכְּלוֹ בַּרָקִיעַ נֹכַח רַב־הַחוֹבֵל שֶׁהָרוּחַ הַדְרוֹמִית־מַעֲרָבִית תְּפַנֶה עוֹד מְעַט אֶת מְקוֹמָהּ לְרוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית. הַסַפָּן הַמְנֻסֶה לֹא יָכֹל לִשְׁגוֹת בְּדָבָר זֶה. וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי תָּמְכוּ גַם הֵם בְּדַעְתּוֹ.

ג’וֹן הִבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ לִגְלֶנֶרְוַן וְהִצִיעַ לִדְחוֹת אֶת זְמַן הֲסָרַת הָאֳנִיָה עַד לְמָחָר.

בְּעַל כָּרְחָם הֻכְרְחוּ הַנוֹסְעִים לְהַָאֲרִיך אֶת רוּחָם וּלְהִכָּנַע לְהוֹכָחוֹתָיו הַמוּצָקוֹת שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל.

הַלַיְלָה עָבַר בְּשָׁלוֹם. וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי עָמְדוּ עַל הַמִשְׁמָר חֲלִיפוֹת וְהִשְׁגִיחוּ עַל הָעֳגָנִים.

הַבֹּקֶר בָּא, תִּקְווֹתָיו שֶׁל ג’וֹן נִתְקַיְמוּ: רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית הִתְחִילָה לִנְשֹׁב. כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה הָיוּ עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם, לְמַלֵא אֶת תַּפְקְיָדם. רוֹבֶּרְט, וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי טִפְּסוּ וְעָלוּ עַל הַתֹּרֶן; הַמַיוֹר, גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל הָיוּ עַל הַסִפּוּן. כֻּלָם חִכּוּ בְּקֹצֶר־רוּחַ לָרֶגַע הַמַתְאִים, שֶׁיוּכְלוּ לִפְרֹשׂ אֶת הַמִפְרָשִׂים, שֶׁכָּל־כָּךְ הַרְבֵּה קִווּ לְעֶזְרָתָם.

בַּצָהֳרַיִם הִתְחִיל הַיָם לְהִתְרוֹמֵם. הַסְלָעִים הַתַּת־מַיְמִיִים נֶעֶלְמוּ כָּלִיל תַּחַת הַגַלִים שֶׁהִקְצִיפוּ. הַמַלָחִים הִבִּיטוּ בְּהִתְרַגְשׁוּת קַדַחְתָּנִית עַל רַב־הַחוֹבֵל, בְּחַכּוֹתָם לִפְקוּדוֹתָיו. הוּא הִתְבּוֹנֵן חֶרֶשׁ בְּגֵאוּת הַמַיִם.

הִגִיעָה הַשָׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר: בְּעוֹד אַרְבַּע שָׁעוֹת תַּגִיעַ גֵאוּת־הַמַיִם אֶת גָבְהָהּ הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר. ג’וֹן מַנְגֶלְס לֹא אִבֵּד אֶת זְמַנוֹ וְלֹא הוֹצִיאֹו לְחִנָם; הוּא צִוָה לְהַחֲלִיף אֶת הַתֹּרֶן הַשָׁבוּר בְּאַחַד הַמוֹטוֹת שֶׁנִמְצָא עַל הָאֳנִיָה, לְמַעַן יוּכַל אֵיךְ־שֶׁהוּא לְהַסִיע אֶת הָאֳנִיָה וּלְהוֹבִילָהּ לְיַד הַחוֹף, בְּשָׁעָה שֶׁיַצְלִיחַ לַהֲסִירָהּ מֵעַל הַשִׂרְטוֹן. הָעֲבוֹדָה הִתְנַהֲלָה בְּמֶרֶץ וּלְעֵת הַצָהֳרַיִם הִגִיעָה לְקִצָהּ. גַם הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן וּמָרַת מֶרִי גְרַנְט לֹא יָשְׁבוּ בְּחִבּוּק יָדַיִם וְעָזְרוּ לִפְרֹשׂ אֶת הַמִפְרָשִׂים. סוֹף־סוֹף נִגְמְרָה הָעֲבוֹדָה, וּ“מַקַרִי” הָיְתָה יְכוֹלָה כְּבָר לְהַפְלִיג בַּיָם, אִלוּ רַק נֶחְלְצָה מִן הַשִׂרְטוֹן. בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַיָם הִתְכַּסָה בְּרַצֵי מַיִם קְטַנִים וְקַלִים – סִימָן לְגֵאוּת הַמַיִם הַמִתְקָרֶבֶת וּבָאָה: רָאשֵׁי הַצוֹקִים הַשְׁחוֹרִים שֶׁנִרְאוּ מֵעַל לִפְנֵי הַיָם, הִתְחִילוּ לְהִתְכַּסוֹת בַּמַיִם, הָאֶחָד אַחֲרֵי הַשֵׁנִי. עַתָּה קָרְבָה וּבָאָה שְׁעַת הָעֲבוֹדָה הַקָשָׁה בְּיוֹתֵר; כֻּלָם חִכּוּ בְּכִלְיוֹן־נֶפֶשׁ בִּתְלוֹתָם אֶת עֵינֵיהֶם בִּפְנֵי מְפַקְדָם וּבְחַכּוֹתָם לִפְקוּדוֹתָיו, בִּהְיוֹתָם מוּכָנִים לְמַלֵא אַחֲרֵיהֶן לָאוֹת הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יִנָתֵן לָהֶם.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִתְבּוֹנֵן בִּדְאָגָה וּבְחֶרְדַת־נֶפֶשׁ אֶל גֵאוּת־הַמַיִם, אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁשָׁם הוּרְדוּ הָעֳגָנִים אֶל קַרְקַע הַיָם, וְאֶל הַחֲבָלִים שֶׁנִמְתְּחוּ מֵהֶם עַד הָאֳנִיָה.

בַּשָׁעָה אַחַת אַחַר חֲצוֹת הַיוֹם הִגִיעָה גֵאוּת־הַמַיִם עַד גָבְהָהּ הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר; נָחוּץ הָיָה לָגֶשֶׁת תֵּכֶף וּמִיָד אֶל הָעֲבוֹדָה: הַמִפְרָשִׂים הִתְנַּפְּחוּ כְּבָר עַל יְדֵי הָרוּחַ.

– אֶל הַגַלְגַל! – פָּקַד רַב־הַחוֹבֵל.

הַגַלְגַל לְהַעֲלָאַת הָעֳגָנִים הָיָה מְצֻיָד בְּיָדִית, וּמְיוּלְרֶדִי וְרוֹבֶּרְט מֵהָעֵבֶר הַשֵׁנִי, הִתְחִילוּ לְהָנִיעַ בְּכָל כֹּחָם אֶת הַיָדִית לְמַעַן סַבֵּב בְּאֹפֶן זֶה אֶת הַגַלְגַל. גַם ג’וֹן וּוִילְסוֹן נִלְווּ אֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה.

– הִתְחַזְקוּ, הִתְחַזְקוּ! – קָרָא רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר, – חִזְקוּ וְאִמְצוּ! שֶׁכֶם אֶחָד!

הַחֲבָלִים נִמְתְּחוּ כְּמֵיתְרֵי הַכִּנוֹר; הָעֳגָנִים נֶאֶחְזוּ הֵיטֵב בְּקַרְקַע הַיָם.

גֵאוּת־הַמַיִם אֵינָה נִמְשֶׁכֶת זְמַן רַב, וְלָכֵן הָיָה עֲלֵיהֶם לְהָחִיש אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים – וְהַמַיִם יָחֵלוּ שׁוּב לָרֶדֶת. הֵם עָבְדוּ בְּכָל כֹּחָם. הַמִפְרָשִׂים הַנְפוּחִים עַל יְדֵי הָרוּחַ כִּמְעַט שֶׁנִקְרְעוּ. הָרוּחַ הִתְחַזְקָה וְהִתְגַבְּרָה מֵרֶגַע לְרֶגַע; הָרְגְשׁוּ תְּנוּדוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל הָאֳנִיָה. דוֹמֶה הָיָה הַדָבָר, כִּי הָאֳנִיָה תֵּרֵד סוֹף־סוֹף מִן הַשִׂרְטוֹן, אִם יַגְבִּירוּ עוֹד מְעַט אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם.

– הֶלֶנָה! מֶרִי! – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

הַנָשִׁים הַצְעִירוֹת מִהֲרוּ לַעֲזֹר עַל יַד חַבְרֵיהֶן וְלָחֲצוּ אַף הֵן בְּכָל כֹּחָן עַל הַיָדִית. נִשְׁמַע עוֹד קוֹל חֲרִיקָה אֶחָד, הָאֳנִיָה הִתְנוֹדְדָה עוֹד פַּעַם, אַךְ בָּזֶה נִגְמַר כָּל הַדָבָר. הָאֳנִיָה נִשְׁאֲרָה עַל עָמְדָהּ. כָּל הָעֲבוֹדוֹת הָיוּ עַתָּה לַשָׁוְא, יַעַן כִּי כְּבָר הִתְחִילָה רֶדֶת־הַמַיִם. עַתָּה הֻבְרַר הַדָבָר, כִּי לֹא גֵאוּת הַמַיִם אַף לֹא הָרוּחַ – אֵין בְּכֹחָם לְהוֹרִיד אֶת הָאֳנִיָה מִמְכוֹן שִׁבְתָּהּ.

פֶּרֶק ו: אֲכִילַת בְּשַׂר־אָדָם

הַנִסָיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה ג’וֹן מַנְגֶלְס לְאַפְשֵׁר לַתַּיָרִים לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמָם, לֹא עָלָה יָפֶה! צָרִיךְ הָיָה מִיָד לִמְצֹא אֶמְצְעֵי הַצָלָה אֲחֵרִים. שְׁטוּת גְדוֹלָה הָיְתָה מִצִדָם, לוּ חָפְצוּ לְהִשָׁאֵר עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה וּלְצַפּוֹת לְעֶזְרָה. לוּ גַם תִּתְקָרֵב אֵיזוֹ אֳנִיָה בְּאַחַד הַיָמִים לְכָאן, לֹא תִּמְצָא עוֹד אֶת “מַקַרִי”, כִּי זוֹ עֲלוּלָה בֵּינְתַיִם לְהִשָׁבֵר. אַחַת הַסְעָרוֹת הַמְצוּיוֹת בַּיָם, אוֹ הִתְגַעֲשׁוּת־יָם חֲזָקָה תַּטִיל אֶת הָאֳנִיָה עַל הַשִׂרְטוֹן, תְּנַפְּצֶנָה לִשְׁבָבִים וְלִשְׁבָרִים וְאֶת שְׂרִידֵי הַשְׁבָרִים תְּפַזֵר לְכָל צַד וָעֵבֶר. ג’וֹן הֶחְלִיט לְהַגִיעַ אֶל הַיַבָּשָׁה, וְיַעֲבֹר עָלָיו מָה, וְלֹא לְחַכּוֹת עַד שֶׁהָאֳנִיָה תְּנֻפַּץ לְגַמְרֵי.

רַב־הַחוֹבֵל הִצִיעַ לַעֲשׂוֹת דוֹבְרָה כֹּה חֲזָקָה, שֶׁיוּכַל לְהַעֲבִיר עָלֶיהָ אֶת הָאֲנָשִׁים וְאֶת צָרְכֵי הַמָזוֹן אֶל הַחוֹף.

הֵם הִסְכִּימוּ לַעֲצָתוֹ וְהִתְחִילוּ לַעֲבֹד בִּזְרִיזוּת וּבְמֶרֶץ, וְעַד לְעֵת הָעֶרֶב גָמְרוּ אֶת הָעֲבוֹדוֹת הָעִקָרִיוֹת.

בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה, אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, כְּשֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת מֶרִי שָׁכְבוּ לִישׁוֹן, הִתְהַלְכוּ פַּגַנֶל וַחֲבֵרָיו עַל הַסִפּוּן אָנָה וָאָנֶה וְדָנוּ בְּמַצָבָם. גַם רוֹבֶּרְט הָיָה אִתָּם. הַנַעַר הָאַמִיץ הִקְשִׁיב בְּשׂוּם לֵב לַשִׂיחָה, וְהָיָה מוּכָן לְהַצִיעַ אֶת שֵׁרוּתוֹ, אִם רַק יִמְצְאוּ בּוֹ חֵפֶץ. הוּא לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק אַף רֶגַע לְהַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְקָרְבָּן לְטוֹבַת הַכְּלָל.

פַּגַנֶל שָׁאַל אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס, אִם אִי־אֶפְשָׁר לְהַגִיעַ לְאוֹקְלֶנְד בְּדוֹבְרָה, בְּשׁוּטָם לְאֹרֶך הַחוֹפִים, מִבְּלִי לַעֲלוֹת עַל הַיַבָּשָׁה.

ג’וֹן עָנָה, שֶׁאֵין גַם מַה לַחֲשׁוֹב עַל זֶה.

– נַנִיחַ, שֶׁבְּדוֹבְרָה אִי־אֶפְשָׁר, אֲבָל בְּסִירָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– בְּאֹפֶן הָרָע בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁאֵין בְּרֵירָה אַחֶרֶת, – הֵשִׁיב הַקְבַרְנִיט – וְגַם זֶה רַק בִּתְנָאי – לָשׁוּט בַּיוֹם וְלָנוּחַ בַּלַיְלָה.

– זֹאת אוֹמֶרֶת, כִּי נוֹכְלִים אֵלֶה שֶׁעָזְבוּ אוֹתָנוּ…

– הָהּ! הֵם הָיוּ שִׁכּוֹרִים, – אָמַר ג’ון, – וּוַדַאי שִׁלְמוּ בְּחַיֵיהֶם בְּעַד מַעֲשֶׂה פִּשְׁעָם הַמְתֹעָב.

– וּבָזֶה הֵרֵעוּ לָהֶם עַצְמָם וְגַם לָנוּ, – אָמַר פַּגַנֶל – כִּי סִירָה זוֹ הָיְתָה נְחוּצָה לָנוּ עַכְשָׁיו עַד מְאֹד.

– וּמַה לַעֲשׂוֹת, פַּגַנֶל יַקִירִי! צָרִיך לְהִסְתַּפֵּק בְּדוֹבְרָה, אִם אֵין לָנוּ דָבָר טוֹב מִמֶנָה, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– מִזֶה הָיִיתִי דַוְקָא רוֹצֶה לְהִמָלֵט, – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף.

– אֵיךְ? הַאִם אַתָּה שֶׁעָבַרְתָּ אִתָּנוּ דֶרֶךְ הַפַּמְפּוֹת וּמִדְבְּרוֹת אוֹסְטְרַלְיָה, הִנְךָ חוֹשֵׁשׁ עַכְשָׁיו לַעֲבוֹר עֲשָׂרוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל קִילוֹמֶטְרִים? – שָׁאַל גְלֶנְרְוַן.

– יְדִידִי, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – אֵין אֲנִי מַטִיל סָפֵק בְּאֹמֶץ לִבְּכֶם אַתֶּם וְלֹא בְּאֹמֶץ לִבָּן שֶׁל גְבִירוֹתֵינוּ, וְאַתֶּם וַדַאי לֹא תַּחְשְׁבוּ גַם אוֹתִי לְמוּג־לֵב. שְׁלֹשִׁים קִילוֹמֶטֶר הֵם כְּאַיִן וּכְאֶפֶס בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, אַךְ לֹא בִּנְיוּ־זִילֶנְד. אֲנִי הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן שֶׁעָמַדְתִּי עַל דַעְתִּי שֶׁנַעֲבֹר דֶרֶךְ אֲמֵרִיקָה וְדֶרֶךְ אוֹסְטְרַלְיָה. וְעַכְשָׁיו אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר: מִצְאוּ אֵיזוֹ עֵצָה שֶׁתִּמְצְאוּ רַק הִשְׁתַּדְלוּ לְהִמָנַע מֵעֲבֹר בְּאֶרֶץ־דָמִים זוֹ.

– אֲבָל בְּכָל אֹפֶן טוֹב לָנוּ יוֹתֵר לָלֶכֶת שָׁמָה, מֵאֲשֶׁר לָלֶכֶת לַאֲבָדוֹן בָּאֳנִיָה שְׁבוּרָה זוֹ! – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וּמִפְּנֵי מָה עָלֵינוּ לְפַחֵד, בְּיִחוּד בִּנְיוּ־זִילֶנְד? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– מִפְּנֵי הַפְּרָאִים, – עָנָה פַּגַנֶל.

– הַאִם לֹא נוּכַל לְהִתְחַמֵק מֵהֶם בְּלֶכְתֵּנוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף? וְהַאִם עֲשָׂרָה אֵירוֹפָּאִים אַמִיצֵי־לֵב וּמְזֻיָנִים הֵיטֵב לֹא יוּכְלוּ לְהַכּוֹת אָחוֹר הִתְנַפְּלוּת שֶׁל מֵאָה פְּרָאִים נוֹדְדִים וַעֲלוּבִים!

– אֶת הַזִילֶנְדִים אֵין לְכַנוֹת בְּשֵׁם “נוֹדְדִים עֲלוּבִים”, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל, בַּהֲנִיעוֹ בְּרֹאשׁוֹ – זֶהוּ שֵׁבֶט שׁוֹאֵף־קְרָבוֹת, אַמִיץ וְנָבוֹן. הֵם עוֹד עַכְשָׁיו נִלְחָמִים בָּאַנְגְלִים, שֶׁחָדְרוּ אֶל אַרְצָם וְנִצְחוּם; הֵם נִלְחָמִים בַּמִתְיַשְׁבִים הָאַנְגְלִים וְיֵשׁ אֲשֶׁר גַם יְנַצְחוּם, וְתָמִיד יֹאכְלוּם לְתֵאָבוֹן.

– הָהּ, אֵלִי! אָנוּ הוֹלְכִים עַכְשָׁיו אֶל בֵּין אוֹכְלֵי אָדָם? – לָחַשׁ רוֹבֶּרְט מִתּוֹךְ אֵימַת־מָוֶת – אֲהָהּ, מֶרִי, כֻּלָנוּ נֹאבַד!

– אַל תִּירָא, יְדִידִי, – אָמַר הַלוֹרְד, בְּהַרְגִיעוֹ אֶת הַנַעַר – פַּגַנֶל שֶׁלָנוּ מַגְזִים אֶל נָכוֹן.

– לֹא, אֲדוֹנִי, אֵין אֲנִי מַגְזִים כְּלָל, – עָנָה הַמְלֻמָד קָשׁוֹת – רוֹבֶּרְט הוֹכִיחַ לֹא פַּעַם וְלֹא שְׁתַּיִם, כִּי אֵינֶנוּ כְּבָר יֶלֶד, וְלָכֵן אֵינֶנִי מוֹצֵא כָּל צֹרֶךְ לְהַעֲלִים מִמֶנוּ אֶת הָאֱמֶת. הַזִילֶנְדִים הֵם הַפְּרָאִים הָעֲרִיצִים בְּיוֹתֵר, וְשׁוֹאֲפֵי דָם הֵמָה יוֹתֵר מִכָּל אוֹכְלֵי הָאָדָם. הֵם אוֹכְלִים אֶת כָּל מִי שֶׁבָּא לְיָדָם. הַמִלְחָמָה אֶצְלָם הִיא רַק כְּמוֹ צַיִד עַל חַיָה שֶׁבְּשָׂרָה טָעִים. הָאֵירוֹפָּאִים הוֹרְגִים אֶת אוֹיְבֵיהֶם וּמְקַבְּרִים אוֹתָם בָּאֲדָמָה; וְהַפְּרָאִים הוֹרְגִים אֶת אוֹיְבֵיהֶם וְאוֹכְלִים אוֹתָם.

מותו של המסיונר ולקנר

– פַּגַנֶל, – אָמַר הַמַיוֹר, – זֶהוּ עִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד לְוִכּוּחַ, אֲבָל אֵין הַשָׁעָה כְּשֵׁרָה לְכָךְ. אִם טוֹב לִהְיוֹת נֶאֱכַל אוֹ לָאו – זוֹהִי שְׁאֵלָה לַהֲלָכָה, אֲבָל לֹא לְמַעֲשֶׁה, כִּי בְּרֶגַע שֶׁהָאָדָם נֶאֱכַל, אֵין לוֹ כָּל הֲבָנָה מִזֶה, אִם נָעִים לוֹ זֶה אוֹ לֹא, וְעַד הָרֶגַע הַהוּא, זֹאת אוֹמֶרֶת: כָּל עוֹד שֶׁהוּא חַי, הוּא מִשְׁתַּדֵל בְּכָל כֹּחוֹתָיו לְהִשְׁתַּמֵט מִנִסָיוֹן זֶה. אֲנִי בְּשׁוּם אֹפֶן אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת נֶאֱכָל, וְאֵינִי רוֹצֶה גַם שֶׁבְּנֵי לִוְיָתִי יִתְנַסוּ בְּנִסָיוֹן זֶה: וּבְכֵן עָלֵינוּ לְטַכֵּס עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶַׁלֹא נִפֹּל בִּידֵי הַצַיָדִים הַמְתַאֲוִים בְּשַׂר אָדָם. אוּלָם קֹדֶם רוֹצֶה אֲנִי לִשְׁאֹל עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת: מַדוּעַ לֹא שֵׁרְשָׁה הַנַצְרוּת עַד עַכְשָׁיו מִלִבּוֹת הַפְּרָאִים אֶת הַמִנְהָג הָאַכְזָרִי הַזֶה – לֶאֱכֹל אֶת הַדוֹמִים לָהֶם?

– אַתָּה, הַמַיוֹר, הִנְךָ חוֹשֵׁב, כַּנִרְאֶה, שֶׁהַזִילֶנְדִים כֻּלָם נוֹצְרִים הֵם. אָמְנָם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם חֵלֶק קָטָן מְאֹד שֶׁל נוֹצְרִים, אֲבָל הַמִסְיוֹנֵרִים מוֹסִיפִים עוֹד לִפֹּל לְקָרְבָּן עַל יְדֵי חַיוֹת הוֹלְכוֹת עַל שְׁתַּיִם אֵלוּ. הִנֵה זֶה אַךְ לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶהֱרַג אַחֲרֵי עִנוּיִים אֲיֻמִים הַמַטִיף וַלְקְנֶר. הַמָאוֹרִים תָּלוּ אוֹתוֹ עַל עֵץ וּנְשֵׁיהֶם נִקְרוּ אֶת עֵינָיו, וּלְבַסוֹף, אַחֲרֵי סִגוּפִים רַבִּים, שָׁתוּ הַפְּרָאִים אֶת דָמוֹ וְאָכְלוּ אֶת מֹחוֹ. מַעֲשֵׂה נוֹרָא זֶה קָרָה בִּשְׁנַת 1864 בְּאוֹפּוֹטִיק, בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים מֵאוֹקְלֶנְד, כִּמְעַט לְעֵינֵי הַשִׁלְטוֹנוֹת הָאַנְגְלִים… הָהּ, יְדִידַי, דוֹרוֹת רַבִּים יַעַבְרוּ עַד שֶׁטֶבַע הָאָדָם יִשְׁתַּנֶה. הַמָאוֹרִים יִהְיוּ עוֹד זְמַן רַב אוֹכְלֵי־אָדָם. כָּל הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁלָהֶם מְלֵאָה דָם. כַּמָה אֲנָשִׁים כְּבָר הָרְגוּ וְאָכְלוּ, הָחֵל מִמַלָחֵי טַסְמַן. אָמְנָם לֹא רַק הַבָּשָׂר הַלָבָן עוֹרֵר אֶת תַּאֲוָתָם. הֵם הָיוּ אוֹכְלֵי אָדָם עוֹד קֹדֶם שֶׁהוֹפִיעוּ אֶצְלָם הָאֵירוֹפָּאִים. תַּיָרִים רַבִּים שֶׁהָיוּ בִּנְיוּ־זִילֶנְד הָיוּ עֵדֵי רְאִיָה, כֵּיצַד אָכְלוּ הַפְּרָאִים בְּתַאֲוָה גְדוֹלָה, כְּמַטְעַמִים, אֶת בְּשַׂר נְשֵׁיהֶם וְיַלְדֵיהֶם עַצְמָם.

– אֲבָל, – הֵשִׁיב מַכְּס נַבְּס, – דוֹמַנִי, שֶׁזֹאת בָּדוּ הַתַּיָרִים מִלִבָּם לְשֵׁם מְלִיצָה, כְּדֵי לְהִתְהַלֵל לִפְנֵי הַהֲמוֹנִים. כַּמוּבָן, הָאָדָם שֶׁבִּלָה בְּחֶבְרַת אוֹכְלֵי אָדָם וְכִמְעַט שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה לָהֶם לְמַאֲכָל, הוּא מְעַנְיֵן יוֹתֵר מִזֶה, שֶׁלֹא רָאָה כָּל דָבָר מִלְבַד אֲנָשִׁים שְׁכִיחִים.

– גַם אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁבְּכָל הַדְבָרִים הָאֵלֶה יֵש הַרְבֵּה מִן הַהַגְזָמָה, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף, – וַאֲנִי סוֹמֵךְ בְּעִקָר עַל עֵדוּתָם שֶׁל אֲנָשִׁים הָרְאוּיִים שֶׁיַאֲמִינוּ לְדִבְרֵיהֶם, כְּגוֹן הַמִיסְיוֹנֵרִים קֶנְדַל וּמַרְסְדֶן, רַבֵּי־הַחוֹבְלִים דִילְיוּן, דְיוּרְוִיל, לַפְּלַס וְרַבִּים אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לַחֲשֹׁד בָּהֶם שֶׁהֵם מַגְזִימִים. הַזִילֶנְדִים עֲרִיצִים הֵם מִטִבְעָם. כָּךְ, לְמָשָׁל, הֵם נוֹהֲגִים לַהֲרֹג אֲחָדִים מִקִרְבָּם, כְּשֶׁמֵת מַנְהִיגָם, כְּדֵי לָתֵת לוֹ מְשָׁרְתִים בָּעוֹלָם הַבָּא וּלְהָשִׁיב בָּזֶה אֶת חֲרוֹן אַפּוֹ מֵעַל הַנִשְׁאָרִים בַּחַיִים. אוּלָם מִזֶה שֶׁהֵם אוֹכְלִים מִיָד אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם הַנִרְצָחִים, יֵשׁ לִלְמֹד, שֶׁהָעִקָר כָּאן הִיא הַקֵבָה, וְאֱמוּנָתָם הַתְּפֵלָה תּוֹפֶסֶת בָּזֶה רַק אֶת הַמָקוֹם הַשֵׁנִי.

– לֹא, אֲנִי מַחֲזִיק בְּדַעְתִּי, שֶׁהַסִבָּה הָעִקָרִית הִיא בַּעֲרוּתָם הַקִיצוֹנִית וְהָאֱמוּנָה הַתְּפֵלָה הַכְּרוּכָה בְּזוֹ, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס, – וְלָכֵן כְּשֶׁיָמִירוּ אֶת דָתָם, הַבְּנוּיָה רַק עַל אֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת, בַּדָת הַנוֹצְרִית, יִשְׁתַּנוּ גַם מִדוֹתֵיהֶם לְטוֹבָה.

– אַתָּה נוֹגֵעַ בִּשְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה עַל דְבַר מוֹצָאוֹ שֶׁל מִנְהַג אֲכִילַת בְּשַׂר־אָדָם, אָמַר פַּגַנֶל – אִם הַדָת אוֹ הָרָעָב הִכְרִיחוּ אֶת בְּנֵי הָאָדָם לֶאֱכֹל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ –דָבָר זֶה הוּא בִּלְתִּי יָדוּעַ. אִם כֹּה וְאִם כֹּה, אֲבָל הַמִנְהָג שֶׁל אֲכִילַת בְּשַׂר־הָאָדָם עוֹמֵד בְּעֵינוֹ גַם כָּעֵת, וְזֶה אֶצְלֵנוּ הָעִקָר עַכְשָׁיו בְּמַצָבֵנוּ זֶה.

וּבֶאֱמֶת צָדַק פַּגַנֶל. אֲכִילַת בְּשַׂר־הָאָדָם הָיְתָה בִּנְיוּ־זִילֶנְד לְמַחֲלָה קְבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קֹדֶם בְּאִיֵי־פִיגִ’י וְעַל חוֹפֵי מִפְרָץ טוֹרֶס. הוּא צָדַק גַם בָּזֶה, שֶׁקָשֶׁה לְהַחְלִיט מַה הוּא הַדָבָר שֶׁהוֹלִיד מִנְהָג אָיֹם זֶה: אִם הָאֱמוּנוֹת הַתְּפֵלוֹת אוֹ הָרָעָב הַקִיצוֹנִי. אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁבַּיָמִים הַקַדְמוֹנִים נִסוּ הַפְּרָאִים לֶאֱכֹל בְּשַׁר־אָדָם רַק מִתּוֹךְ רָעָב, וּוַדַאי רַק אֶת בְּשַׂר אֵלֶה שֶׁמֵתוּ גַם הֵם בָּרָעָב, וְאַחַר־כָּךְ קִדְשׁוּ כֹּהֲנֵיהֶם אֶת הַמִנְהָג הַזֶה. וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לַמָאוֹרִים עַצְמָם, יוֹשְׁבֵי נְיוּ־זִילֶנְד, הִנֵה הֵם מוֹצְאִים אֶת אֲכִילַת בְּשַׂר־הָאָדָם לְטִבְעִית. הַמִסְיוֹנֵרִים שָׁאֲלוּ אוֹתָם לֹא אַחַת, מַה מַכְרִיחַ אוֹתָם לֶאֱכֹל בְּשַׂר־אָדָם וְאַף לִטְרֹף אֶת אֲחֵיהֶם מִלֵדָה, וְקִבְּלוּ תְּשׁוּבָה, שֶׁאִם הַדָגִים נִזוֹנִים בְּדָגִים. אִם הַכֶּלֶב אוֹכֵל אֶת הָאָדָם, הָאָדָם – אֶת הַכֶּלֶב, הַחַיוֹת טוֹרְפוֹת זוֹ אֶת זוֹ, מַדוּעַ זֶה לֹא יֹאכַל גַם הָאָדָם הָאֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ? אֶצְלָם יֵש גַם מְסוֹרָה דָתִית, שֶׁאֵל אֶחָד אָכַל אֶת הַשֵׁנִי. וּמַדוּעַ זֶה לֹא יֵלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו שֶׁל אֵל זֶה וְלֹא יַחְשְׁבוּ אֶת זֶה לְמַעֲשֶׂה צוֹדֵק? מִלְבַד זֹאת, אוֹמְרִים הַזִילֶנְדִים, שֶׁבְּאָכְלָם אֶת אוֹיְבָם הַנִרְצָח, הֵם מְסַגְלִים לָהֶם אֶת נִשְׁמָתוֹ, כֹּחוֹ וְכָל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו. לְפִי דַעְתָּם, הַנְשָׁמָה וְכָל הַמַעֲלוֹת הָרוּחָנִיוֹת שֶׁל הָאָדָם נִמְצָאוֹת בְּמֹחוֹ, וּמִשׁוּם הָכִי הַמֹחַ הוּא הַמָזוֹן הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁלָהֶם. פַּגַנֶל בָּא לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁדַוְקָא דְרִישׁוֹת הַקֵיבָה תָּמְכוּ בַּמִנְהָג שֶׁל אֲכִילַת בְּשַׂר־הָאָדָם.

– הָרָעָב?! – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, הָרָעָב, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – אוֹ, יוֹתֵר נָכוֹן, הַצֹרֶךְ הַהֶכְרֵחִי לְחַזֵק אֶת הַגוּף וְאֶת הַדָם בְּחַנְקָן, הַנִמְצָא רַק בֶּחֳמָרִים הָאוֹרְגַנִיים. הָאָדָם הָעוֹבֵד רַק עֲבוֹדוֹת רוּחָנִיוֹת, עֲבוֹדַת הַמֹחַ, יָכוֹל לְהִסְתַּפֵּק בִּצְמָחִים בִּלְבָד, אֲבָל זֶה שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדוֹת גוּפָנִיוֹת קָשׁוֹת, מֻכְרָח לְהִתְכַּלְכֵּל בְּאוֹתָם הַדְבָרִים הַמוֹעִילִים לְהִתְהַווּת הַשְׁרִירִים וּלְחִזוּקָם. וְכָאן, הַסִבָּה שֶׁהַמָאוֹרִים הָיוּ אוֹכְלֵי בָּשָׂר, וּבְעִקָר בְּשַׂר־אָדָם.

– וּמַדוּעַ אֵינָם נִזוֹנִים בִּבְשַׂר הַחַיוֹת? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– מִשׁוּם שֶׁבְּקִרְבָתָם אֵין כִּמְעַט שׁוּם חַיוֹת, אֲדוֹנִי. וּבָזֶה, אִם אִי־אֶפְשָׁר לְהַצְדִיק מִנְהָג נוֹרָא זֶה לְגַמְרֵי, אֲבָל מִבְּחִינָה יְדוּעָה מִתְבָּרֶרֶת נְטִיָתָם לַאֲכִילַת בְּשַׂר־אָדָם. בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם יֵשׁ רַק מְעַט חַיוֹת וְעוֹפוֹת, וְלָכֵן הִתְכַּלְכְּלוּ הַמָאוֹרִים תָּמִיד בִּבְשַׂר־אָדָם. אֶצְלָם יֵשׁ גַם עוֹנָה קְבוּעָה “לַאֲכִילַת בְּשַׂר־אָדָם”, כְּמוֹ שֶׁיֵשׁ בָּאֲרָצוֹּת הַנְאוֹרוֹת עוֹנָה קְבוּעָה לְצַיִד. בְּעוֹנָה זוֹ מַתְחִילוֹת מִלְחָמוֹת בֵּין שְׁבָטִים שׁוֹנִים, וְהַמְנֻצָחִים מְשַׁמְשִׁים מָזוֹן לַמְנַצְחִים.

– נִמְצָא, לְפִי דְבָרֶיךָ, שֶׁהַזִילֶנְדִים יַחְדְלוּ רַק אָז מִהְיוֹת אוֹכְלֵי אָדָם כְּשֶׁמִישׁוֹרֵיהֶם יִהְיוּ מְלֵאִים אֵילִים, פָּרִים וַחֲזִירִים, – אָמַר גְלֶנְרְוַן.

– אָמְנָם כֵּן, לוֹרְד יָקָר, אֲבָל דְרוּשׁוֹת מֵאוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל שָׁנִים עַד שֶׁהַזִילֶנְדִים יַזִירוּ אֶת עַצְמָם מֵאֲכִילַת בְּשַׂר־אָדָם, אֲשֶׁר אוֹתוֹ הֵם מְבַכְּרִים עַל כָּל מִין בָּשָׂר אַחֵר, כִּי מַה שֶׁגָדַל בְּמֶשֶךְ דוֹרוֹת רַבִּים, לֹא תַּעֲקֹר מִן הַשֹׁרֶשׁ כָּל כָּךְ מַהֵר. לְפִי דִבְרֵיהֶם, טַעַם בְּשַׂר־הָאָדָם הוּא כְּטַעְמוֹ שֶׁל בְּשַׂר הַחֲזִיר, אֲבָל הוּא יוֹתֵר “עָרֵב” וְנָעִים לְחִכָּם מִבְּשַׂר הַחֲזִיר. בְּשַׂר הָאֵירוֹפָּאִים תּוֹפֵס אֶצְלָם אֶת הַמָקוֹם הָאַחֲרוֹן, מִשׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּמֶלַח, וּבְשָׂרֵנוּ הוּא עַל יְדֵי כָּךְ רְווּי־מֶלַח וְטַעְמוֹ מַר מְעַט וְלֹא יֶעֱרַב לְחֵךְ הַזִילֶנְדִים.

– אָכֵן, גַם בַּרְרָנִים הֵם הַפְּרָאִים הַלָלוּ, – הֵעִיר הַמַיוֹר בְּבַת־צְחוֹק.

פֶּרֶק ז: עַל הַדוֹבְרָה

הַדְבָרִים שֶׁסִפֵּר פַּגַנֶל הָיוּ דִבְרֵי אֱמֶת שֶׁאֵין לְעַרְעֵר עֲלֵיהֶם. בַּעֲרִיצוּתָם שֶׁל הַזִילֶנְדִים לֹא יָכְלוּ הַתַּיָרִים לְהַטִיל כָּל סָפֵק, וְלָכֵן הָיְתָה הָעֲלִיָה לַחוֹף בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. אֲבָל לוּ גַם גָדְלָה הַסַכָּנָה פִּי מֵאָה, מֻכְרָחִים הָיוּ לַעֲזֹב אֶת הָאֳנִיָה, שֶׁמִפְּאַת לַחַץ הַגַלִּים, הָלְכָה הָלוֹךְ וְהֵהָרֵס. מִשְׁתֵּי הָרָעוֹת הָיוּ צְרִיכִים לִבְחֹר בַּקְטַנָה שֶׁבָּהֶן.

לְקַווֹת לְעֶזְרַת אֵיזוֹ אֳנִיָה הָיָה אִי־אֶפְשָׁר: “מַקַרִי” נִטְרְפָה לֹא בְּאוֹתָהּ הַדֶרֶךְ שֶׁשָׁם עוֹבְרוֹת הָאֳנִיוֹת הַנִכְנָסוֹת לְנִמְלֵי נְיוּ־זִילֶנְד. מָקוֹם זֶה הוּא מְסֻכָּן, וְהָאֳנִיוֹת מִשְׁתַּמְטוֹת תָּמִיד מִלָבוֹא הֵנָה.

– וּמָתַי נַפְלִיג? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– מָחָר בְּתֵשַׁע בַּבֹּקֶר, – עָנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס – כְּשֶׁרַק תַּתְחִיל גֵאוּת הַמַיִם. הִיא תַּעֲזֹר לָנוּ לְהַגִיעַ אֶל הַחוֹף.

אֶת הַמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה־עָשָׂר הַקִילוֹמֶטֶר עַד לַחוֹף אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר רַק עַל דוֹבְרָה חֲזָקָה, שֶׁתּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ הַגַלִים. לְאַחַר שֶׁהִרְהֲרוּ קְצַת, הֶחְלִיטוּ שֶׁלְשֵׁם זֶה דָרוּשׁ יִהְיֶה הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי שֶׁל “מַקַרִי”.

וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי נִגְשׁוּ אֶל הָעֲבוֹדָה. הַחֲבָלִים נִקְרְעוּ, וְעַל יְדֵי מַהֲלוּמוֹת גַרְזֶן הִתְמוֹטֵט עַד מְהֵרָה הַתֹּרֶן הַגָדוֹל וְנָפַל בְּרַעַשׁ מַחֲרִישׁ אָזְניִם עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה.

אֶת הַתֹּרֶן נִסְרוּ לְקוֹרוֹת, וּבְאֹפֶן כָּזֶה הָיוּ כְּבָר הַחֲלָקִים הָרָאשִׁיִים שֶׁל הַדוֹבְרָה מוּכָנִים; עַל גַבֵּי הַקוֹרוֹת הָאֵלוּ הִנִיחוּ קוֹרוֹת וּקְרָשִׁים וְאֶת כֻּלָם קָשְׁרוּ בַּחֲבָלִים, בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַקוֹרוֹת שָׂמוּ חָבִיוֹת רֵיקוֹת, שֶׁתּוֹדוֹת לָהֶן יָכְלָה הַדוֹבְרָה לָצוּף עַל פְּנֵי הַמִַים. עַל מַסָד חָזָק זֶה בָּנָה ג’וֹן רִצְפָּה עֲשׂוּיָה חֲרִיצִים, כְּדֵי שֶׁמֵי הַגַלִים הַמִתְנַפְּצִים אֶל הַדוֹבְרָה וְהַמְצִיפִים אוֹתָהּ, יוּכְלוּ לִקְלֹחַ לְמַטָה אֶל הַיָם בֵּין הַחֲרַכִּים, וְהָרִצְפָּה לֹא תִּסְפֹּג אֶת הַטַחַב אֶל קִרְבָּה.

וּמִשׁוּם שֶׁבְּבֹקֶר זֶה נָשְׁבָה רוּחַ־לְוָי, צִוָה ג’וֹן מַנְגֶלְס לְהַצְמִיד לְאֶמְצַע הַדוֹבְרָה כְּלוֹנָס שֶׁיְשַׁמֵשׁ תֹּרֶן. וְאֶל זֶה קָשׁוּר בַּחֲבָלִים מִפְרָשׂ. בִּמְקוֹם הֶגֶה חִבְּרוּ אֶל הַדוֹבְרָה מָשׁוֹט אָרֹךְ בִּדְמוּת מִרְדֶה רָחָב, שֶׁאִפְשֵׁר אֶת הוֹבָלַת הַדוֹבְרָה גַם בְּרוּחַ חֲזָקָה.

דוֹבְרָה בְּנוּיָה בְּאֹפֶן כָּזֶה הָיְתָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד גַם בִּפְנֵי תְּנוּדַת־יָם חֲזָקָה. אֲבָל אִם תִּשְׁתַּנֶה הָרוּחַ, הֲיוּכְלוּ לְהַגִיעַ בָּהּ אֶל הַחוֹף? אִישׁ לֹא יָכוֹל לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה זֹאת.

רֵאשִׁית כָּל הִצְטַיְדוּ בְּצָרְכֵי מָזוֹן שֶׁיַסְפִּיקוּ לְכָל הַדֶרֶךְ עַד לְאוֹקְלֶנְד, כִּי בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכְלוּ לְקַווֹת לְהַשִׂיג אֵיזֶה אֹכֶל בַּחוֹף הַבִּלְתִּי מְיֻשָׁב.

מַר אוֹלְבִּינֶט הוֹצִיא מִן הַמְלָאי בָּשָׂר מָלוּחַ וּמְעֻשָׁן, חֶמְאָה, קֶמַח, שִׁמוּרִים וּשְׁתֵּי חָבִיוֹת קְטַנוֹת מְלֵאוֹת בְּשַׂר־דָגִים מָלוּחַ.

– צַוֵה־נָא עַל וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי לֶאֱרֹז אֶת כָּל זֶה הֵיטֵב בְּתֵבוֹת, – אָמַר אוֹלְבִּינֶט אֶל רַב־הַחוֹבֵל.

– וְאֶת הַתֵּבוֹת לִקְשֹׁר אֶל הַדוֹבְרָה? – שָׁאַל מְיוּלְרֶדִי.

– כֵּן, כַּמוּבָן; בְּאֹפֶן אַחֵר יֹאבְדוּ לָנוּ בַּדֶרֶךְ. כָּל מַה שֶׁיֵשׁ לָנוּ יֵשׁ לָשׂוּם אֶל תּוֹךְ הַתֵּבוֹת, אִם לֹא תַּסְפֵּקְנָה אֵלוּ שֶׁיֵשׁ לָנוּ נַעֲשֵׂה תֵּבוֹת חֲדָשׁוֹת מִקְרָשִׁים.

– וּמִנַיִן נִקַח עוֹד קְרָשִׁים? – שָׁאַל וִילְסוֹן – הֲרֵי הָרַסְנוּ כְּבָר אֶת כָּל הַמְחִיצוֹת שֶׁהָיוּ בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָה?

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל – בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲרֹס גַם אֶת הָאֳנִיָה כֻּלָהּ, בְּעָלֶיהָ עָזְבוּ אוֹתָהּ וַהֲרֵי הִיא הֶפְקֵר גָמוּר.

הַמַלָחִים נִגְשׁוּ אֶל הָעֲבוֹדָה, וְעַד מְהֵרָה עָשׂוּ תֵּבוֹת גְדוֹלוֹת אֲחָדוֹת וּלְתוֹכָן שָׂמוּ אֶת כָּל מִטְעַן הַנוֹסְעִים.

בַּחֲצוֹת הַיוֹם בְּדִיוּק הִתְחִילָה גֵאוּת הַמַיִם, נָשְׁבָה רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית קַלָה, הַיָם הִכָּה גַלִים קְטַנִים.

– הוֹד מַעֲלָתְךָ, כָּל הַהֲכָנוֹת נִגְמְרוּ, – הוֹדִיעַ רַב־הַחוֹבֵל – בְּבַקָשָׁה לָרֶדֶת אֶל הַדוֹבְרָה. – טוֹב הַדָבָר, ג’וֹן, אֲבָל כֵּיצַד תָּבֹאנָה הַנָשִׁים וְתֵרַדְנָה אֶל הַדוֹבְרָה?

– אֲנִי צִוִיתִי לְהָכִין סֻלָם שֶׁל חֲבָלִים רָחָב וְטוֹב…

– תּוֹדָה לְךָ, ג’וֹן; אַתָּה הִנְךָ מַמָשׁ גָאוֹן בְּאַמְצָאוֹתֶיךָ וּזְהִירוּתְךָ, – אָמַר הַלוֹרְד בְּחֵן, בְּטָפְחוֹ אוֹתוֹ עַל שִׁכְמוֹ בְּחִבָּה.

כָּל הַנוֹסְעִים הָיוּ כְּבָר עַל הַסִפּוּן. הָרִאשׁוֹנוֹת יָרְדוּ אֶל הַדוֹבְרָה הַנָשִׁים וְתָפְסוּ מָקוֹם עַל הַתֵּבוֹת, שֶׁהָיוּ מֻנָחוֹת בְּאֶמְצָעָהּ. מִסָבִיב לָהֶן יָשְׁבוּ גְלֶנֶרְוַן, הַמַיוֹר, פַּגַנֶל, וְרוֹבֶּרְט. וִילְסוֹן עָמַד לְיַד הַמָשׁוֹט, וְרַב־הַחוֹבֵל יַחַד עִם מְיוּלְרֶדִי וְאוֹלְבִּינֶט הִתְעַסְקוּ בַּמִפְרָשִׂים.

– הַאִם הַכֹּל מוּכָן? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס. – הַכֹּל כַּשׁוּרָה, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל! – עָנָה וִילְסוֹן.

– יְהִי אֱלֹהִים עִמָנוּ! הָבָה וְנַפְלִיג!

מְיוּלְרֶדִי קִצֵץ אֶת הַחֲבָלִים, שֶׁהַדוֹבְרָה הָיְתָה קְשׁוּרָה בָּהֶם אֶל הָאֳנִיָה. הַמִפְרָשִׂים נִתְמַתְּחוּ, וְהַדוֹבְרָה שָׁטָה בְּעֶזְרַת גֵאוּת הַמַיִם וְהָרוּחַ יָשָׁר אֶל הַחוֹף.

הַחוֹף הָיָה רָחוֹק מֵהֶם כְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר. שֶׁטַח זֶה לְגַבֵּי אַסְדָה טוֹבָה כָּמוֹהוּ כְּאַיִן, אֲבָל לַעֲבֹר שֶׁטַח זֶה בְּדוֹבְרָה, אֵינוֹ דָבָר קַל.

לוּ שָׁקְטָה הַרוּחַ, הָיוּ מֻכְרָחִים לְהוֹרִיד אֶת הָעֹגֶן וּלְחַכּוֹת לְגֵאוּת הַמַיִם הַשְׁנִיָה. וְזֶה הֶחֱרִיד מְאֹד אֶת ג’וֹן. לְאָשְׁרָם גָבְרָה הָרוּחַ וְאֶפְשָׁר הָיָה לְקַווֹת לְהַגִיעַ אֶל הַחוֹף אַחֲרֵי שָׁלֹש שָׁעוֹת.

הַתְחָלַת הַשַׁיִט הָיְתָה בְּהַצְלָחָה. הָאֲבָנִים הַשְׁחוֹרוֹת הַתַּת־מֵימִיוֹת וְשִׂרְטוֹנֵי הַחוֹל הַכְּתוּמִים יַחַד עִם הַמְעַרְבּוֹלוֹת שֶׁכֻּסוּ בְּקֶצֶף עַל יְדֵי מְחִי הַגַלִים נֶעֶלְמוּ לְאַט־לְאַט מִן הָעַיִן.

רַב־הַחוֹבֵל שָׁאַף רוּחַ לִרְוָחָה.

אַחֲרֵי שְׁתֵּי שָׁעוֹת נִרְאוּ כְּבָר שִׂרְטוּטֵי הַחוֹף. צָפוֹנָה־מַעֲרָבָה הִתְרוֹמֵם הַר גָבוֹהַּ. בִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ נִשְׁתַּקְפָה פִּסְגַת הָהָר בִּדְמוּת רֹאשׁ קוֹף. זֶה הָיָה הָהָר פִּירוֹנֶזְיָה, הַנִמְצָא בְּדִיוּק בַּמַקְבּילָה הַשְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה.

– תּוֹדָה לָאֵל! – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס – אֵינִי רוֹאֶה עוֹד שׁוּם סֶלַע תַּת־מֵימִי. – טוֹעֶה הִנְךָ, ג’וֹן, – הֵשִׁיבָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֶחָד נִרְאֶה עוֹד. – וְאֵיפֹה הוּא גְבִרְתִּי?

– הִנֵהוּ שָׁם, – עָנְתָה הָאִשָׁה הַצְעִירָה, בְּהַרְאוֹתָהּ עַל נְקוּדָה שְׁחוֹרָה שֶׁנִרְאֲתָה בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי.

– כֵּן, אֱמֶת הַדָבָר, – אָמַר פַּגַנֶל – צָרִיךְ לִזְכֹּר אֶת הַמָקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹא נִתָּקֵל בּוֹ, כְּשֶׁיִסְתַּתֵּר מִן הָעַיִן בִּשְׁעַת גֵאוּת הַמַיִם.

– הוּא נִמְצָא בְּצַד צָפוֹן, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס – וִילְסוֹן, הִשְׁתַּדֵל לַעֲבֹר עַל יָדוֹ בִּזְהִירוּת. – כִּפְקוּדָתְךָ, אֲדוֹנִי! – עָנָה הַמַלָח, בְּהַפְנוֹתוֹ אֶת הַמָשׁוֹט.

אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה הִתְנַשְׂאָה שׁוּב הַנְקוּדָה הַשְׁחוֹרָה מֵעַל לַמַיִם. רַב־הַחוֹבֵל רָצָה לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ הֵיטֵב וְנֶעֱזַר בְּמִשְׁקַפְתּוֹ שֶׁל פַּגַנֶל.

– הֲרֵי אֵין זֶה שִׂרְטוֹן כְּלָל, – אָמַר לְבַסוֹף, – זֶהוּ פָּשׁוּט אֵיזֶה דָבָר הַצָף עַל פְּנֵי הַמַיִם. – אֶפְשָׁר שֶׁזֶהוּ שָׁבֶר מִן הַתֹּרֶן שֶׁל “מַקַּרִי” – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, – אָמַר הַלוֹרְד – דָבָר זֶה גָדוֹל הוּא יוֹתֵר מִדַּי, וְאֵינוֹ דוֹמֶה כְּלָל לְשֶׁבֶר מִן הַתֹּרֶן.

– הַמְתִּינוּ־נָא! – קָרָא רַב־הַחוֹבֵל, – הֲתֵדְעוּ מַה?… הֲרֵי זוֹהִי הַסִירָה! הִיא צָפָה וְתַחְתִּיתָהּ לְמַעְלָה.

– נִמְצָא, שֶׁהַנִמְלָטִים אָבְדוּ כֻּלָם? – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כַּנִרְאֶה, כָּךְ הוּא, – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל – וְאֶפְשָׁר הָיָה לְרְאוֹת זֹאת מֵרֹאשׁ. כֵּיצַד יָכְלוּ לְהִנָצֵל בְּלַיְלָה אָפֵל וְסוֹעֵר כָּזֶה, בֵּין סְכָךְ שֶׁל שִׂרְטוֹנִים!

רְגָעִים אֲחָדִים שָׁתְקוּ כֻּלָם, בְּהִתְבּוֹנְנָם בַּסִירָה הַהֲפוּכָה, הַצָפָה לְאַט לִקְרַאת הַדוֹבְרָה.

– עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּסִירָה הַזֹאת, ג’וֹן, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן. – חוֹשֵׁשְנִי שֶׁשְׁבוּרָה הִיא וְלֹא תִּצְלַח לִכְלוּם, אֲדוֹנִי, – עָנָה הַקְבַרְנִיט.

– וְכִי זוֹהִי דַעְתְּךָ?… בְּכָל זֹאת טוֹב לְהִוָכַח בָּזֶה, אֶפְשָׁר, שֶׁלְאָשְׁרֵנוּ שְׁלֵמָה הִיא.

– הָבָה נִתְבּוֹנֵן!… וִילְסוֹן, הַפְנֵה אֶת הַדוֹבְרָה יָשָׁר אֶל הַסִירָה! – פָּקַד ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– בִּפְקוּדָתְךָ, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל.

אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה הִתְקָרְבָה הַדוֹבְרָה אֶל הַסִירָה. מְיוּלְרֶדִי הִכָּה בָּהּ בַּמָשוֹט; נִשְׁמַע קוֹל דְפִיקָה עֲמוּמָה.

הַצִפּוּי כֻּלוֹ נִתְפַּקַע, – אָמַר הַמַלָח.

– אֲנִי מֵרֹאשׁ חָשַׁבְתִּי כָּכָה, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – לֹא, אֲדוֹנִי, הַסִירָה לֹא תִּצְלַח לִכְלוּם. – הַסִירָה עָבְרָה לְיַד הַדוֹבְרָה וְכִמְעַט שֶׁנָגְעָה בָּהּ, הַמַלָחִים שֶׁהִרְכִּינוּ אֶת עַצְמָם מֵעַל קְצֵה הַדוֹבְרָה, הִבִּיטוּ עָלֶיהָ מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת בְּהִתְרַחֲקָהּ לְאַט־לְאַט מֵהֶם וּמִדוֹבְרָתָם.

– חֲבָל! – הֵעִיר פַּגַנֶל – מַה טוֹב הָיָה לָנוּ לָבוֹא בְּעֶזְרַת סִירָה זוֹ יָשָׁר לְאוֹקְלֶנְד.

– לֹא, הַדוֹבְרָה שֶׁלָנוּ תֵּיטִיב לָנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – וְכִי אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בְּסִירָה הַמִתְפּוֹצֶצֶת לִרְסִיסִים מִמַכַּת הַגַלִים הָרִאשׁוֹנָה?… אֱחֹז דַרְכְּךָ יָשָׁר אֶל הַחוֹף, וִילְסוֹן!

וִילְסוֹן הִפְנָה שׁוּב אֶת הַדוֹבְרָה אֶל כִּווּנָהּ הָרִאשׁוֹן, הִתְחִיל כְּבָר שֵׁפֶל הַמַיִם, וְיַחַד עִם זֶה שָׁקְטָה גַם הָרוּחַ. הַמִפְרָשִׂים הָיוּ תְּלוּיִים סְרוּחִים, בִּלְתִּי מְנֻפָּחִים, וְהַדוֹבְרָה עָמְדָה פִּתְאֹם בְּלִי נוֹעַ עַל הַמַיִם.

– הוֹי, הוֹי! – קָרָא רַב־הַחוֹבֵל – עַתָּה נִהְיֶה מֻכְרָחִים לַעֲמֹד פֹּה וּלְחַכּוֹת וְגַם לְהוֹרִיד אֶת הָעֹגֶן, כִּי לוּלֵא זֹאת יִגְרָפֵנוּ הַזֶרֶם.

– לָמָה נְחַכֶּה כָּאן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה הִתְקָרְבָה הַדוֹבְרָה אֶל הַסִירָה

– לְרוּחַ־לְוָי, אֲדוֹנִי.

– וְכִי בְּעֶזְרַת הַמְשׁוֹטִים ⁴ בִּלְבַד אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לָשׁוּט? – לֹא, הַזֶרֶם יִתְנַגֵד לָזֶה.

– וּזְמַן רַב נִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד כָּאן וּלְחַכּוֹת?

– יָכוֹל לִהְיוֹת, כִּי עַד הַבֹּקֶר. לְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹפִים הָאֵלֶה בָּאֲפֵלָה מְסֻכָּן מְאֹד.

– סִכּוּיִים נְעִימִים הֵם, לָשֶׁבֶת עַל הַדוֹבְרָה בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מֵהַיַבָּשָׁה!

– וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא אֲנַחְנוּ הִנְנוּ אֲדוֹנֵי מַצָבֵנוּ.

– עֲשֵׂה כְּכָל הַטוֹב בְּעֵינֶיךָ, – אָמַר הַלוֹרְד בְּעֶצֶב עָצוּר, בַּהֲנִיעוֹ בְּיָדוֹ, – נִכָּנַע לַהֶכְרַח הַמַר!

הָעֹגֶן הוּרַד הַמַיְמָה.

– רְאֵה־נָא, הַגַלִים רָצִים אֶל הַחוֹף, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – וּמַדוּעַ אֵיפוֹא לֹא תִּשְׁתַּמֵשׁ בְּהִזְדַמְנוּת זוֹ, ג’וֹן?

– זוֹהִי רַק אֲחִיזַת־עֵינַיִם, גְבִרְתִּי, – הִסְבִּיר לָהּ ג’וֹן מַנְגֶלְס – הַגַלִים אֵינָם מִתְנוֹעֲעִים כְּלָל, עַכְשָׁיו עָלֵינוּ אַךְ לְהִזְדַיֵן בְּסַבְלָנוּת.

– וּלְטַפֵּל בָּאֲרוּחָה, – הוֹסִיף מַכְּס נַבְּס קַר־הַמֶזֶג.

– אֲהָהּ, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, אֲרוּחָה לֹא תִּהְיֶה לָנוּ הַיוֹם, – אָמַר אוֹלְבִּינֶט בְּעֶצֶב – וְכִי כֵּיצַד אוּכַל לְהָכִין פֹּה אֲרוּחָה? אֲנִי יָכוֹל לְהַצִיעַ לָכֶם רַק מַאֲכָל קַר.

– וְתוֹדָה לְךָ גַם עַל זֶה! תֵּן אֶת הַמַאֲכָל הַקַר, לֹא נִמְנַע אֶת עַצְמֵנוּ מִמֶנוּ. הֲלֹא, רַבּוֹתַי? – פָּנָה הַמַיוֹר אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ.

– כַּמוּבָן! – עָנוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

אוֹלְבִּינֶט הוֹצִיא מִן הַתֵּבָה בָּשָׂר, לֶחֶם יָבֵשׁ, חֶמְאָה וְשִׁמוּרִים הוּא רָצָה לְהוֹצִיא גַם מַפָּה וְלִפְרֹשׂ אוֹתָהּ עַל הַתֵּבָה, אֲבָל גְלֶנֶרְוַן הֵנִיאוֹ מֵעֲשׂוֹת זֹאת.

– לֹא צָרִיךְ, אוֹלְבִּינֶט, – אָמַר אֵלָיו – זֶה מַזְכִּיר לָנוּ יוֹתֵר מִדַי אֶת כָּל הַטוֹבָה וְהָרַחֲבוּת שֶׁהָיוּ לָנוּ לְפָנִים, וְשֶׁאָבְדוּ לָנוּ, אוּלַי, לָנֶצַח… תֵּן כָּל מַה שֶׁיֵשׁ תַּחַת יָדְךָ.

– הָה, אֵלִי! – קָרָא הַטַבָּח בְּקוֹל פְּחָדִים, בְּסָפְקוֹ אֶת כַּפָּיו, – מַה זֶה עָשִׂיתִי!

– מַה זֶה אִתְּךָ? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הוֹד מַעֲלָתוֹ אוֹמֵר שֶׁאֵין לָנוּ צֹרֶךְ בַּמַפָּה, וְעַכְשָׁיו רוֹאֶה אֲנִי שֶׁשָׁכַחְתִּי בְּ“מַקַרִי” אֶת כֹּל כְּלֵי־הָאֹכֶל; אֶת הַצַלָחוֹת, הַמִזְלָגוֹת, הַסַכִּינִים וְהַכַּפּוֹת, הָהּ, אֵלִי! וּמֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כָּעֵת? הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לִהְיוֹת בְּלִי כָּל אֵלֶה!

הַלוֹרְדְ גְלֶנֶרְוַן חִיֵךְ מִתּוֹךְ עֶצֶב.

– הֵרָגַע, יְדִידִי, – אָמַר אֶל הַטַבָּח, – אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ, שֶׁכְּבָר עָבְרוּ עֲלֵיהֶם הַרְפַּתְקָאוֹת וּתְלָאוֹת רַבּוֹת כָּל־כָּךְ, יְכוֹלִים לְוַתֵּר בְּנָקֵל עַל כָּל אֵלֶה. הָעִקָר שֶׁיִהְיֶה לָנוּ רַק בַּמֶה לְמַלֵא אֶת קֵבָתֵנוּ.

– אֲבָל בַּמֶה תְּהֵא חוֹתֵךְ אֶת מַאֲכָלְךָ, הוֹד מַעֲלָתְךָ? – הוֹסִיף אוֹלְבִּינֶט בְּקוֹל עָצֵב.

– בְּאוֹלָרִי, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד – הוּא חַד לְמַדַי; וּבִמְקוֹם מִזְלָגוֹת, נִשְׁתַּמֵשׁ, כְּמוֹ הַפְּרָאִים, בְּאֶצְבְּעוֹתֵינוּ.

הַגְבִירוֹת וּפַּגַנֶל הִתְחִילוּ לְהַרְגִיעַ אֶת הַטַבָּח הֶעָלוּב, אֲבָל הוּא לֹא רָצָה זְמַן רַב לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים וְחֵרֵף וְגִדֵף אֶת עַצְמוֹ.

– וּמַה אַתָּה דוֹאֵג כָּל כָּךְ, אוֹלְבִּינֶט? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בִּרְאוֹתָהּ אֶת יֵאוּשׁוֹ הַגָדוֹל – הֲלֹא כְּשֶׁנַדְנוּ בְּמִדְבַּר אוֹסְטְרַלְיָה⁵, לֹא רַק שֶׁלֹא הָיוּ לָנוּ כְּלֵי אֹכֶל, אֶלָא לֹא הָיָה לָנוּ פָּשׁוּט גַם מַה לֶאֱכֹל.

– כֵּן, זֹאת הִיא אֱמֶת, אֲבָל לֹא אַשְׁמָתִי הָיְתָה זֹאת. וְזֶה שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִים עַכְשָׁיו בְּלִי מִזְלָגוֹת, אֲנִי הַסִיבּוֹתִי בָּזֶה. וְאֵין לִי כַּפָּרָה עַל זֶה.

– דַי לְךָ, זָקֵן, אַל תִּתְיָאֵשׁ כָּל כָּךְ, – הֵעִיר הַלוֹרְד – הֲרֵי כְּבָר אָמַרְתִּי, שֶׁלֹא תַּתְמִיהַּ אוֹתָנוּ עוֹד בְּשׁוּם דָבָר… וְכִי לֹא אַחַת הִיא לָנוּ, אִם יֵשׁ לָנוּ כֵּלִים אוֹ לָאו, אִם בְּעוֹד זְמַן מַה נִהְיֶה אֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ לְמָזוֹן לַפְּרָאִים בְּלִי כָּל כְּלֵי אֹכֶל.

דְבָרָיו הַאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַלוֹרְד הֶחֱרִידוּ אֶת לֵב כֻּלָם. כֻּלָם אָכְלוּ חֶרֶשׁ וּבְעֶצֶב הִבִּיטוּ עַל הַמַיִם. הַיָם הָיָה שָׁקֵט. עַל הָאֶפְשָׁרוּת לָזוּז הָלְאָה לֹא יָכְלוּ גַם לַחֲשֹׁב. לְאַחַר שֶׁשָׂבְעוּ, הִשִׂיגוּ הַגְבָרִים חֲבִילַת עִתּוֹנִים יְשָׁנִים, שֶׁנִשְׁתַּמְרוּ בְּמִקְרֶה בְּתוֹךְ הַמִטְעָן, וְנִשְׁתַּקְעוּ בִּקְרִיאָה.

וּבֵינְתַיִם הֵכִין לָהֶם אוֹלְבִּינֶט מַשְׁקֶה מִמַיִם מְהוּלִים בְּיַיִן.

אַחֲרֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל עִנוּיִים וָצַעַר, הִתְחִיל לְהַחֲשִׁיךְ, וּמִיָד לְאַחַר שֶׁדָעֲכוּ קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת, הָיְתָה עֲלָטָה בִּלְתִּי חֲדוּרָה.

הַגְבִירוֹת, פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט שָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה וּשְׁאָר הַתַּיָרִים לֹא יָשְׁנוּ כָּל הַלַיְלָה, בְּפָחֲדָם מִפְּנֵי מִקְרִים שׁוֹנִים שֶׁיוּכְלוּ לְהָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה.

אֲבָל, לְאָשְׁרָם, עָבַר עֲלֵיהֶם הַלַיְלָה בְּשָׁלוֹם. בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָמָה רוּחַ־לְוָי. הִתְחִילוּ לְחַכּוֹת לְגֵאוּת הַמַיִם, שֶׁבְּעֶזְרָתָהּ יוּכְלוּ לְהַגִיעַ מַהֵר אֶל הַחוֹף.

רַב־הַחוֹבֵל פָּקַד לְהַעֲלוֹת אֶת הָעֹגֶן, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַיָם מַתְחִיל לְהִתְרוֹמֵם, אֲבָל כַּפּוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁל הָעֹגֶן נִתְקְעוּ כֹּה עָמֹק בְּתוֹךְ הַחוֹל, עַד שֶׁלֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהוֹצִיאָן.

– קַצֵץ אֶת הַחֶבֶל, וִילְסוֹן! – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּשֶׁנוֹכַח שֶׁכָּל הַהִתְאַמְצוּת הִיא אַךְ לַשָׁוְא.

– הָאֱלֹהִים יַעֲזֹר לָנוּ וְלֹא נִהְיֶה זְקוּקִים עוֹד לָעֹגֶן, וּלְאַבֵּד זְמַן חִנָם אֵין אָנוּ רַשָׁאִים.

עַתָּה, נִשְׂאָה הַדוֹבְרָה יָשָר אֶל הַחוֹף. כְּכָל שֶׁנִתְקָרְבָה אֶל הַחוֹף, הָלְכוּ הַשִׂרְטוֹנִים הָלוֹךְ וְרַב; דְרוּשׁוֹת הָיוּ זְרִיזוּת, זְהִירוּת וָאֳמָנוּת רַבָּה שֶׁלֹא לְהִתָּקֵל בָּהֶם. בְּהוֹלִיכוֹ אֶת הַדוֹבְרָה, בִּקֵשׁ ג’וֹן מַנְגֶלְס אֵיזֶה מָקוֹם נוֹחַ, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָבוֹא שָׁמָה, אֲבָל לֹא מָצָא. בְּכָל אֹרֶךְ הַחוֹף בִּצְבְּצוּ טוּרֵי אֲבָנִים חַדוֹת.

פִּתְאֹם שָׁקְטָה הָרוּחַ שׁוּב כְּמוֹ אֶתְמוֹל וְהַמִפְרָשִׂים פָּסְקוּ מֵעֲבֹד. רַק גֵאוּת הַמַיִם בִּלְבָד נָשְׂאָה אֶת הַדוֹבְרָה אֶל הַיַבָּשָׁה, אֲבָל כְּשֶׁכָּלְתָה גַם גֵאוּת הַמַיִם, נִשְׁאֲרָה הַדוֹבְרָה כִּתְקוּעָה בְּמַסְמְרִים. עַד לַחוֹף נִשְׁאֲרוּ עוֹד יוֹתֵר מִשְׁתֵּי מֵאוֹת מֶטְרִים.

ג’וֹן מַנְגֶלְס קִמֵץ אֶגְרוֹפָיו וְסִנֵן דִבְרֵי קְלָלָה מִבֵּין שִׁנָיו. הַאֻמְנָם הָיְתָה הַהַשְׁגָחָה נֶגְדָם, וְחָרְצָה אֶת מִשְׁפָּטָם לַאֲבָדוֹן?

הָעֹגֶן לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד. אִם הַדוֹבְרָה תִּגָרֵף עִם הַזֶרֶם, מִן הַנִמְנָע הוּא שֶׁלֹא יֹאבְדוּ כֻּלָם.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וּמְסֻכָּנִים. בַּהֲבִינָם הֵיטֵב אֶת מַצָבָם, הִבִּיטוּ הָאֻמְלָלִים אִישׁ אֶל אָחִיו בְּמֶבָּט עָגוּם וּמָלֵא יֵאוּשׁ.

וְהִנֵה הִתְנַשְׂאָה פִּתְאֹם הַדוֹבְרָה עַל יְדֵי הַזֶרֶם וּבִדְחִיפָה עֲצוּמָה אַחַת הוּטְלָה עַל אֶבֶן אַחַת גְדוֹלָה. לְאָשְׁרָם, לֹא הָיוּ הַמַיִם עֲמֻקִים בַּמָקוֹם הַזֶה. הַגְבָרִים הִפִּילוּ אֶת עַצְמָם מִיָד אֶל הַמַיִם שֶׁהִגִיעוּ עַד לְחָזָם וּמִהֲרוּ לִקְשֹׁר אֶת הַדוֹבְרָה לָאֲבָנִים הַחַדוֹת הַסְמוּכוֹת, וְאַחַר־כָּךְ הֶעֱבִירוּ אֶת הַגְבִירוֹת וְאֶת רוֹבֶּרְט.

– נִצַלְנוּ! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּהַצִיגוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ בִּזְהִירוּת עַל הָאֲדָמָה.

אַחַר־כָּךְ הֶעֱבִירוּ מִן הַדוֹבְרָה אֶת צָרְכֵי הַמָזוֹן וְהַנֶשֶׁק. וְכָךְ עָלוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ עַל אַדְמַת נְיוּ־זִילֶנְד, הַמְלֵאָה מוֹרָאִים וְחַתְחַתִּים.

פֶּרֶק ח: נְיוּ־זִילֶנְד

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן רָצָה לָלֶכֶת מִיָד, מִבְּלִי לְאַבֵּד אַף רֶגַע לְאוֹקְלֶנְד, לְאֹרֶךְ הַחוֹף, אֲבָל הַתַּיָרִים עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לְהִתְיַבֵּשׁ קְצַת וּלְהָכִין אֶת כָּל הַדָרוּשׁ, וְהִנֵה פִּתְאֹם שָׁטָה וּבָאָה בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה עֲנָנָה גְדוֹלָה וּכְבֵדָה וְהִמְטִירָה מָטָר סוֹחֵף עַל הָאָרֶץ. מֻכְרָחִים הָיוּ לְבַקֵשׁ לָהֶם מִפְלָט.

וִילְסוֹן בִּקֵשׁ וּמָצָא בֵּין סַלְעֵי־הַבַּזֶלֶת מְעָרָה שֶׁנוֹצְרָה עַל־יְדֵי גַלֵי הַיָם, וְהַתַּיָרִים נֶחְפְּזוּ לְהִמָלֵט שָׁמָה עִם כָּל מִטְעָנָם שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הַתֵּבוֹת וְחִלְקוּ בֵּינֵיהֶם. גַם הַגְבִירוֹת נָשְׂאוּ אֵיזֶה מַשָׂא וְאֵין צָרִיךְ לֶאֱמֹר רוֹבֶּרְט, שֶׁרָצָה לָקַחַת דַוְקָא יוֹתֵר מִמַה שֶׁהָיָה יָכוֹל לָשֵׂאת.

הַמְעָרָה הָיְתָה מְלֵאָה אַצוֹת וְצִמְחֵי־יָם יְבֵשִׁים. בִּצְמָחִים אֵלֶה הִבְעִירוּ הַתַּיָרִים מְדוּרָה וְיָשְׁבוּ מִסָבִיב לָהּ.

ג’וֹן מַנְגֶלְס קִוָה שֶׁגֶשֶׁם סוֹחֵף כָּזֶה לֹא יִמָשֵׁךְ זְמַן רַב, אֲבָל חָשַׁב וְטָעָה. שָׁעָה אַחֲרֵי שָׁעָה עָבְרָה וְהַשָׁמַיִם הָיוּ קוֹדְרִים כְּשֶׁהָיוּ וְהַגֶשֶׁם לֹא פָּסַק. וְנוֹסָף לָזֶה קָמָה עוֹד סְעָרָה.

מֶזֶג־אֲוִיר נוֹרָא כָּזֶה הָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיא מִסַבְלָנוּתוֹ גַם אֶת הַסַבְלָן הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר. אֲבָל מֶה הָיָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת? לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדֶרֶךְ בְּגֶשֶׁם סוֹחֵף כָּזֶה, הָיָה שִׁגָעוֹן מַמָשׁ. מִלְבַד זֶה עַד לְאוֹקְלֶנְד יָכְלוּ לְהַגִיעַ רַק אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים, בְּאֹפֶן שֶׁהַשְׁהִיָה כָּאן בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לֹא יָכְלָה לְהָסֵב לָהֶם נֵזֶק כָּל־שֶׁהוּא לְהַשָׂגַת מַטְרָתָם, לוּ רַק לֹא יוֹפִיעוּ יְלִידֵי־הָאָרֶץ הַפְּרָאִים וְלֹא יִקְחוּ אֶת כֻּלָם שֶׁבִי.

בִּרְאוֹתָם אֶת עַצְמָם לְעֵת־עַתָּה בְּטוּחִים מִכָּל סַכָּנָה, הִתְעוֹדְדוּ הַתַּיָרִים וְנֵעוֹרוּ עַד שֶׁהִרְגִישׁוּ צֹרֶךְ לְשׂוֹחֵחַ אִישׁ עִם אָחִיו.

לְאַחַר שֶׁדִבְּרוּ עַל מְאֹרְעוֹתֵיהֶם הָאַחֲרוֹנִים, הִטוּ אֶת הַשִׂיחָה וְהֵחֵלוּ לְדַבֵּר עַל דְבַר אוֹתָהּ אֶרֶץ, שֶׁבָּאוּ עַכְשָׁיו אֵלֶיהָ, וְגַם עַל דְבַר הַמִלְחָמָה שֶׁהַזִילֶנְדִים נִלְחֲמוּ בָּאַנְגְּלִים בָּעֵת הַהִיא.

כְּדֵי לְהַסְבִּיר אֶת סִבַּת אוֹתָהּ הַמִלְחָמָה, סִפֵּר לָהֶם פַּגַנֶל כָּל מַה שֶׁקָדַם לָהּ.

לְפִי דִבְרֵי הַגִיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד, נִשְׁאֲרוּ הַזִילֶנְדִים, לַמְרוֹת הַבִּקוּרִים הַתְּכוּפִים שֶׁל הָאֵירוֹפָּאִים, – הָחֵל מִטַסְמַן שֶׁהוֹפִיעַ אֶצְלָם בְּמַעֲבַר קוּק בַּיוֹם הַשִׁשָׁה־עָשָׂר לְדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1642, – בְּנֵי־חוֹרִין עַל אִיֵיהֶם וְעָמְדוּ בִּרְשׁוּת עַצְמָם. אַף מַמְלָכָה אֵירוֹפָּאִית אַחַת לֹא הִשְׁתַּדְלָה לְהָבִיא אַרְכִיפֶּלָגוּס זֶה תַּחַת חָסוּתָהּ. רַק הַמִסְיוֹנֵרִים הוֹסִיפוּ לְהָפִיץ שָׁם אֶת תּוֹרַת הַנַצְרוּת. אֲבָל אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ אֲחָדִים מֵהֶם, שֶׁהָיוּ שַׁיָכִים לַכְּנֵסִיָה הָאַנְגְלִית, לַהֲטוֹת אֶת לֵב מַנְהִיגֵי הַזִלֶנְדִים לַחֲסוֹת בְּצֵל אַנְגְלִיָה. הַמִיסְיוֹנֵרִים יָדְעוּ לְכַלְכֵּל אֶת דְבָרָם, עַד שֶׁהַמַנְהִיגִים שָׁלְחוּ לַמַלְכָּה וִיקְטוֹרְיָה מִכְתָּב, וּבוֹ בִּקְשׁוּ מִמֶנָה שֶׁתּוֹאִיל לְקַבֵּל אוֹתָם תַּחַת חָסוּתָהּ. אֲבָל הַנְבוֹנִים שֶׁבָּהֶם הִרְגִישׁוּ מִיָד בְּרֶגֶשׁ טִבְעִי שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה לֹא בְּיִשׁוּב הַדַעַת, וְאֶחָד מֵהֶם, לְאַחַר שֶחָתַם אֶת שְׁמוֹ תַּחַת הַמִכְתָּב הַזֶה, נִזְרְקוּ מִפִּיו דִבְרֵי נְבוּאָה אֵלֶה: “אֲנַחְנוּ אִבַּדְנוּ בְּיָדֵינוּ אֶת אַרְצֵנוּ. מִּכָּאן וָאֵילַךְ הִיא אֵינָה שַׁיֶכֶת עוֹד, לָנוּ; מַהֵר יִמְשְׁלוּ בָּהּ בְּנֵי חוּץ, וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה לָהֶם לָעֲבָדִים”.

וּבֶאֱמֶת, בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְיַנוּאַר, שְׁנַּת 1840, בָּאָה אֳנִיַת הַמִלְחָמָה “הֶרוֹלְד” אֶל מִפְרַץ־הָאִיִים, רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל הָאֳנִיָה, גוֹבְּסוֹן, יָצָא אֶל הַחוֹף, לְיַד הַמוֹשָׁבָה קוֹרוֹרָה־רֶקָה. אֶת תּוֹשָׁבֵי הַמוֹשָׁבָה הַזֹאת אָסְפוּ אֶל בֵּית־תְּפִלָה פְּרוֹטֶסְטַנְטִי, וְשָׁם קָרְאוּ בְּאָזְנֵיהֶם אֶת כֹּחַ־הַהַרְשָׁאָה שֶׁנִתַּן בִּידֵי הַמַלְכָּה לְרַב־הַחוֹבֵל גוֹבְּסוֹן.

בַּחֲמִישִׁי לְפֶבְּרוּאַר נִקְרְאוּ רָאשֵׁי הַמַנְהִיגִים אֶל הַכְּפָר פָּאַיָה אֶל הַנָשִׂיא הָאַנְגְלִי. גוֹבְּסוֹן הִשְׁתַּדֵל לְפַתּוֹתָם שֶׁיִכָּנְעוּ לַמַלְכָּה הָאַנְגְלִית בְּלִי כָּל תְּנָאִים לְמַפְרֵעַ, בְּאָמְרוֹ, שֶׁהַמַלְכָּה שָׁלְחָה אֳנִיוֹת וְצָבָא לַהֲגָנָתָם, שֶׁזְכוּיוֹתֵיהֶם לֹא תִּפְקַעְנָה וְחֵרוּתָם לֹא תּוּפַר. תְּמוּרַת כָּל זֶה הִיא דוֹרֶשֶׁת מֵהֶם רַק זֶה, שֶׁהֵם יִמְכְּרוּ לָהּ, לַמַלְכָּה, אֶת אַדְמָתָם לִצְמִיתוּת וּלְדוֹרֵי דוֹרוֹת. הַמַנְהִיגִים רָאוּ שֶׁחָסוּתָהּ שֶׁל אַנְגְלִיָה תַּעֲלֶה בְּאֹפֶן כָּזֶה בְּיוֹקֶר רַב, כִּי הֲרֵי לֹא יוּכְלוּ לִהְיוֹת עוֹד אֲדוֹנִים לַאֲדָמָה מְכוּרָה, וְלָכֵן הֵשִׁיבוּ אֶת פְּנֵי רַב־הַחוֹבֵל רֵיקָם.

וְאוּלָם, בְּעֶזְרַת תְּשׁוּרוֹת שֶׁנִתְּנוּ לָהֶם בְּרוּחַ נְדִיבָה וְהַבְטָחוֹת רַבּוֹת, עָלָה סוֹף־סוֹף בִּידֵי הָאַנְגְלִים לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם שֶׁיַסְכִּימוּ לִמְכִירַת אִיֵיהֶם, וְהַמַלְכָּה קִבְּלָה סוֹף־סוֹף אֶת הַשִׁלְטוֹן עֲלֵיהֶם.

– וּמֶה הָיָה אַחַר־כָּךְ? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁהִפְסִיק פַּגַנֶל לְרֶגַע אֶת סִפּוּרוֹ, כְּדֵי לְהַצִית אֶת הַסִיגָרְיָה.

– אֲנִי, כִּמְדֻמַנִי, אָמַרְתִּי לָכֶם כְּבָר, – הִמְשִׁיךְ הַגִיאוֹגְרָף, – שֶׁהַזִילֶנְדִים הֵם עַם אַמִיץ־לֵב וְאוֹהֵב חֵרוּת. אַחֲרֵי הַהֲנָחוֹת שֶׁעָשׂוּ בְּרֶגַע חֻלְשָׁתָם, עָמְדוּ עַל טָעוּתָם, וְצַעַד אַחֲרֵי צַעַד, הִתְחִילוּ לְהָגֵן בְּעַקְשָׁנוּת גְדוֹלָה עַל חֵרוּתָם. אַגַב עָלַי לְהָעִיר, שֶׁשִׁבְטֵי הַמָאוֹרִים מְסֻדָרִים כְּמוֹ הַשְׁבָטִים הַסְקוֹטִיִים הָעַתִּיקִים. זוֹהִי אֲגוּדַת מִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת, הַמְאֻחָדוֹת תַּחַת הַנְהָגַת דַבָּר אֶחָד, הַדוֹרֵשׁ הַכְנָעָה גְמוּרָה מֵאֵת אֵלֶה הַנִשְׁמָעִים לוֹ. אֵלֶה הֵם אֲנָשִׁים גִבּוֹרִים וְאוֹהֲבֵי קְרָבוֹת. הַגְבָרִים נִבְדָלִים מְאֹד בְּחִיצוֹנִיוּתָם; יֵשׁ מֵהֶם – גְבוֹהֵי־קוֹמָה, וַחֲסוֹנִים בְּגוּפָם וְיֵשׁ בָּהֶם קְטַנִים כְּנַנָסִים, אֲבָל בְּמִדוֹתֵיהֶם וְנִמוּסֵיהֶם הֵם כֻּלָם דוֹמִים זֶה לָזֶה.

– הָאַנְגְלִים, כִּמְדֻמַנִי, מוֹשְׁלִים בְּכָל הַמְקוֹמוֹת הַחֲשׁוּבִים בִּנְיוּ־זִילֶנְד – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, זֶה נָכוֹן, ג’וֹן יַקִירִי, – עָנָה פַּגַנֶל – לְאַחַר שֶׁקִבֵּל רַב־הַחוֹבֵל גוֹבְּסוֹן אֶת הַשִׁלְטוֹן עַל הָאִי, נוֹסְדוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָׁנִים 1862־1840 תֵּשַׁע מוֹשָׁבוֹת זוֹ אַחֲרֵי זוֹ, בַּמְקוֹמוֹת הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר עַל הָאִי. מִן הַמוֹשָׁבוֹת הָאֵלוּ נִמְצָאוֹת אַרְבַּע עַל הָאִי הַצְפוֹנִי: אוֹקְלֶנְד, טָרָנָקִי, וֶלִינְגְטוֹן וְחוֹק־בֵּי, וְחָמֵשׁ עַל הָאִי הַדְרוֹמִי: נִילְסוֹן, מַרְלְבֶּרְג, קֶנְטֶרְבֶּרִי, אוֹטָגוֹ וְזוּטְלֶנְד. בְּכָל מָקוֹם נוֹצָרוֹת עָרִים. כְּשֶׁנַגִיעַ אֶל אוֹקְלֶנְד, תִּתְפַּלְאוּ לִיפִי קֹרִינְתְּ דְרוֹמִית זוֹ, הַמוֹשֶׁלֶת עַל מֵצַר־יַבָּשָׁה, הַמְהַוֶה כְּמוֹ גֶשֶׁר בַּיָם הַשָׁקֵט. בָּהּ יוֹשְׁבִים כָּעֵת כְּבָר שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף תּוֹשָׁבִים. בַּמַעֲרָב – פְּלִימוּת הַחֲדָשָׁה, בַּמִזְרָח – אַחוּחִירִי, בַּדָרוֹם – וֶלִינְגְטוֹן. כָּל אֵלוּ הֵן עָרִים פּוֹרְחוֹת וּמְבֻקָרוֹת עַל יְדֵי תַּיָרִים רַבִּים.

עַל הָאִי טַוַי־פּוּנָמוֹ תִּמְצְאוּ אֶת נִילְסוֹן – גַן־הָעֵדֶן שֶׁבִּנְיוּ־זִילֶנְד, תִּתְעַנְגוּ עַל מַרְאֵה הָעִיר פוּקְטוֹן הָעוֹמֶדֶת עַל מַעֲבַר קוּק; בְּאוֹטָגוֹ – הַנוֹף הֶעָשִׁיר בְּיוֹתֵר שֶׁמְחַפְּשֵׂי־הַזָהָב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם נוֹהֲרִים אֵלָיו – תִּמְצְאוּ אֶת קְרִיסְטְשֶׁרְג, אִינְוֶרְקַרְגִיל, דְיוּנֶדִים, וְלֹא תֵּדְעוּ אֶת אֵיזוֹ מֵהֶן לְבַכֵּר עַל פְּנֵי חַבְרוֹתֶיהָ. הִוָכֵחַ תִּוָכְחוּ שֶׁאֵין אֲנִי מְדַבֵּר עַל אֵלוּ כְּפָרִים דַלִים, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְשַׁעֲרִים בְּדִמְיוֹנְכֶם, אֶלָא עַל עָרִים אֲמִתִּיוֹת בַּעֲלוֹת נְמָלִים, בָּתֵּי־תְפִלָה, בַּנְקִים, גַנִים בּוֹטָנִיִים, מוּזֵיאוֹת לְטֶבַע וְהִיסְטוֹרְיָה, חֶבְרוֹת לְהַכְשָׁרַת הַיִשׁוּב, מַעֲרָכוֹת שֶׁל עִתּוֹנִים, בָּתֵּי־חוֹלִים, מוֹסְדוֹת צְדָקָה שׁוֹנִים, מְכוֹנִים לְפִילוֹסוֹפְיָה, קְלוּבִּים, מַקְהֵלוֹת, תֵּיאַטְרָאוֹת וּבִנְיָנִים מְרֻוָחִים לְתַעֲרוּכָה עוֹלָמִית, הַכֹּל בְּדִיוּק כְּמוֹ בְּלוֹנְדוֹן וּבְפָּרִיס, רַק בִּזְעֵיר אַנְפִּין! אִם אֵינִי טוֹעֶה, וְאִם זִכְרוֹנִי לֹא יִבְגֹד בִּי, עוֹד בַּשָׁנָה זוֹ, וְאֶפְשָׁר גַם בְּרֶגַע זֶה, צְרִיכִים לֶאֱסֹף לְכָאן, לְאֶרֶץ אוֹכְלֵי הָאָדָם, אֶת הַהֶשֵׂגִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם לְתַעֲרוּכָה עוֹלָמִית.

– לַמְרוֹת הַמִלְחָמָה עִם יְלִידֵי הָאָרֶץ? – תָּמְהָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הָהּ, גְבִרְתִּי, הָאַנְגְלִים שָׂמִים אַךְ מְעַט מְאֹד אֶת לִבָּם לְמִלְחָמָה זוֹ. הֵם יְכוֹלִים בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת גַם לְהִלָחֵם וְגַם לַעֲרֹךְ תַּעֲרוּכוֹת. לְפִי דַעְתָּם, אֵין דָבָר אֶחָד מְעַכֵּב אֶת הַשֵׁנִי. הֵם גַם סוֹלְלִים מְסִלוֹת־בַּרְזֶל תַּחַת כַּדוּרֵי הַזִילֶנְדִים. בִּמְדִינַת אוֹקְלֶנְד עוֹבְרוֹת מְסִלוֹת־הַבַּרְזֶל דְרוּרִי וּמֶר־מֶר בְּדִיוּק בְּקֶרֶב הַמַחֲנוֹת שֶׁל הַמוֹרְדִים. פּוֹעֲלֵי מְסִלוֹת־הַבַּרְזֶל מֻכְרָחִים כְּפַעַם בְּפַעַם לְהַכּוֹת אָחוֹר אֶת הָאוֹיֵב הַמִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם.

– מְעַנְיֵן לָדַעַת מָה הֵן עַתָּה פְּנֵי הַמִלְחָמָה, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלָס.

– לְדַאֲבוֹנִי אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת יוֹתֵר מִכֶּם, – עָנָה פַּגַנֶל – יָדוּעַ לִי רַק זֶה, שֶׁלִפְנֵי חֲצִי שָׁנָה, כְּשֶׁגוֹרָלִי הִטִילַנִי אֲלֵיכֶם אֶל “דוּנְקָן” – עַל מַה שֶׁאֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה לוֹ עַד מְאֹד, – הָיְתָה הַמִלְחָמָה בְּעֶצֶם הִתְלַקְחוּתָהּ.

– וּמָתַי הִתְחִילָה? – שָׁאֲלָה מֶרִי גֶרַנָט.

– אַתְּ רוֹצָה לֶאֱמֹר: “מָתַי נִתְחַדְשָׁה”, עַלְמָה יְקָרָה? הֲרֵי הַמֶרֶד הָרִאשׁוֹן הָיָה כְּבָר בִּשְׁנַת 1845, וְהַשֵׁנִי הִתְחִיל בִּשְׁנַת 1863. אֲבָל זְמַן רַב עוֹד קֹדֶם לָכֵן הִתְכּוֹנְנוּ הַמָאוֹרִים לִפְרֹק אֶת עֹל הָאַנְגְלִים מֵעַל צַוָארָם. הַמִפְלָגָה הָעֲמָמִית שֶׁל הַיְלִידִים נִהֲלָה תַּעֲמוּלָה בְּמֶרֶץ רַב לְשֵׁם בְּחִירַת נָגִיד וּמוֹשֵׁל עַל הָאָרֶץ מִקִרְבָּם. הֵם חָפְצוּ לְהַכְרִיז לְמֶלֶךְ אֶת מַנְהִיגָם הַזָקֵן פּוֹטַטַאוּ וְלַעֲשׂוֹת אֶת כְּפָרוֹ, הַנִמְצָא בֵּין וַיְקַטוֹ וּוַיַפָּה, לְבִירַת הַמַמְלָכָה הַחֲדָשָׁה. פּוֹטַטַאוּ לֹא הִצְטַיֵן בְּכִשְׁרוֹנוֹת יְתֵרִים מִלְבַד בְּעֹז לִבּוֹ, אֲבָל לְעֻמַת זֶה הִצְטַיֵן בְּמִרֶמָה וּבְעָרְמָה. רַק יוֹעֵץ אֶחָד חָכָם וּבַעַל מֶרֶץ הָיָה לוֹ, וְהוּא הַמִינִיסְטֶר שֶׁלוֹ, וִילְיֶם טוֹמְפְּסוֹן שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה הָרוּחַ הַחַיָה בְּמִלְחֶמֶת הַחֵרוּת. הוּא אִרְגֵן אֶת גְדוּדֵי הַמָאוֹרִים וֶהֱכִינָם לַמִלְחָמָה; תַּחַת הַשְׁפָּעָתוֹ אָסַף אֵלָיו מַנְהִיג הַשֵׁבֶט טָרָנָקִי אֶת כָּל הַשְׁבָטִים הַנוֹדְדִים, בְּשָׁעָה שֶׁמַנְהִיג הַשֵׁבֶט וַיקַטוֹ יִסֵד אֲגוּדָה לְטוֹבַת הַכְּלָל, וּמַטְרָתָהּ לֹא לָתֵת לִילִידֵי הָאָרֶץ לִמְכֹּר קַרְקָעוֹת לָאַנְגְלִים.

לֹא הָיָה עוֹד כָּל סָפֵק בַּדָבָר, שֶׁהַפְּצָצָה מוּכָנָה לְהִתְפּוֹצֵץ בַּדְחִיפָה הָרִאשׁוֹנָה, בַּהִתְנַגְשׁוּת הָעֲצוּמָה שֶׁל שְׁנֵי הָאִינְטֶרֶסִים הַשׁוֹנִים וְהַמִתְנַגְדִים זֶה לָזֶה. הִתְנַגְשׁוּת זוּ הָיְתָה בִּשְׁנַת 1860 בִּמְדִינַת טָרָנָקִי. אֶחָד מִילִידֵי הָאָרֶץ מָכַר לְמֶמְשֶׁלֶת אַנְגְלִיָה שֵׁשׁ מֵאוֹת אַקְרִים אֲדָמָה. אֲבָל כְּשֶׁהוֹפִיעוּ הַמְהַנְדְסִים לָמֹד אֶת הַקַרְקַע, גֵרַשׁ אוֹתָם הַמַנְהִיג קִינְגִי וּבִצֵר אֶת הַמָקוֹם. עַד מְהֵרָה כָּבַשׁ שַׂר הַגְדוּד הוֹלְד אֶת הַמָקוֹם הַמְבֻצָר הַזֶה, וּמִכָּאן וְאֵילַךְ הִתְחִילָה הַמִלְחָמָה הַלְאֻמִית.

– וּמִסְפַּר הַמָאוֹרִים רַב הוּא הַיוֹם? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס. – בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה נִתְמַעֵט מִסְפָּרָם בְּהַרְבֵּה. בִּשְׁנַת 1769 קָבַע קוּק אֶת מִסְפָּרָם לְאַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. בִּשְׁנַת 1845 עָלָה מִסְפָּרָם עַל־פִּי רְשִׁימוֹת הַסְטָטִיסְטִיקָה שֶׁל הַחֶבְרָה לַהֲגָנַת הַיְלִידִים. אַךְ הַמִלְחָמוֹת הַתְּדִירוֹת עִם הָאֵירוֹפָּאִים, הַמַחֲלוֹת שֶׁהִנְחִילוּ לָהֶם מְנַצְחֵיהֶם וְהַיַיִן הַשָׂרוּף מַשְׁמִידִים מֵהֶם הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים. בְּכָל זֹאת נִשְׁאֲרוּ עוֹד עַל שְׁנֵי הָאִיִים כִּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ, שֶׁמֵהֶם אֶפְשָׁר בְּנָקֵל לֶאֱסֹף כִּשְׁלֹשִים אֶלֶף לוֹחֲמִים. אֶת הַכֹּחַ הַזֶה לֹא יַכְרִיעוּ הָאֵירוֹפָּאִים כֹּה מַהֵר, – וְעוֹד זְמַן רַב יִהְיוּ מֻכְרָחִים לְטַפֵּל בּוֹ.

– וְהַמֶרֶד מַצְלִיחַ? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת.

– כֵּן, גְבִרְתִּי, הָאַנְגְלִים עַצְמָם מִתְפָּעֲלִים מִגְבוּרָתָם שֶׁל הַזִילֶנְדִים. פְּרָאִים אֵלֶה נִלְחָמִים עִם אוֹיְבֵיהֶם מִלְחָמָה פַּרְטִיזַנִית; כְּפַעַם בְּפַעַם הֵם מִתְנַפְּלִים עַל גְדוּדִים בּוֹדְדִים שֶׁל הָאַנְגְלִים וּמַפִּילִים בָּהֶם חֲלָלִים רַבִּים, מַחֲרִיבִים וְשׁוֹסִים אֶת הַמוֹשָׁבוֹת. לַגֶנְרֶל קַמֶרוֹן לֹא הָיְתָה מְנוּחָה מֵהַפַּטְרִיוֹטִים הַנוֹאֲשִׁים הַלָלוּ שֶׁקָשָׁה הַמִלְחָמָה אִתָּם, כְּשֵׁם שֶׁקָשֶׁה לְהִלָחֵם עִם זְבוּבִים; הֵם חוֹדְרִים לְכָל מָקוֹם וְתָמִיד הֵם מוֹפִיעִים בַּמָקוֹם, שֶׁלֹא חִכּוּ לָהֶם שָׁם כְּלָל. כְּשֶׁאַךְ מַסְפִּיקִים לְהַבְרִיחָם מִקֶדֶם, הֵם בָּאִים מֵאָחוֹר אוֹ שֶׁהֵם מִתְנַפְּלִים מֵהַצְדָדִים, וְלִפְעָמִים מִשְׁנֵי הָעֲבָרִים בְּבַת אַחַת. בִּשְׁנַת 1863, אַחֲרֵי מִלְחָמָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה, לָכְדוּ הַמָאוֹרִים אֶת הָעֶמְדָה הַבְּצוּרָה עַל פַּסְגַת וַיְקַטוֹ, בִּקְצֵה שַׁלְשֶׁלֶת צוֹקִים זְקוּפִים. נְבִיאֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם הִזְעִיקוּ אֶת כָּל הַתּוֹשָׁבִים הַזִילֶנְדִיִים לְמַעַן הָגֵן עַל אַדְמָתָם וְהִבְטִיחוּ לָהֶם הַשְׁמָדָה שְׁלֵמָה שֶׁל כָּל הַ“פַּקֶקִים”, זֹאת אוֹמֶרֶת; הַלְבָנִים. לְמִלְחָמָה זוֹ הִתְכּוֹנְנוּ שְׁלֹשֶת אֲלָפִים אַנְשֵׁי צָבָא תַּחַת פְּקוּדַת הַגֶנֶרַל קַמֶרוֹן שֶׁרָצָה לַעֲלוֹת בָּאַכְזָרִיוּת גַם עַל הַגֶנֶרַל סְפְּרִינְט הַמְפֻרְסָם בַּעֲרִיצוּתוֹ. הַיוּ תִּגְרוֹת־דָמִים רַבּוֹת, שֶׁאֲחָדוֹת מֵהֶן נִמְשְׁכוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת. הַמָאוֹרִים בָּחֲרוּ בְּמָוֶת, מֵאֲשֶׁר לְהִסוֹג לְאָחוֹר מִפְּנֵי תּוֹתָחֵי הָאֵירופָּאִים. הָעַקְשָׁנִיִים בְּיוֹתֵר הָיוּ הַפְּרָאִים שֶׁל הַשֵׁבֶט וַיְקַטוֹ תַּחַת הַנְהָגָתוֹ שֶׁל וִילְיֶם טוֹמְפְּסוֹן. בְּנֵי שֵׁבֶט אַבִּיר זֶה – הֵם הֵם הַגַרְעִין שֶׁל צְבָא הַמָאוֹרִים, קֹדֶם הָיוּ תַּחַת פִּקוּד שֶׁל מַנְהִיג זֶה כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לוֹחֲמִים, וְאַחַר־כָּךְ עָלָה מִסְפָּרָם עַד לִשְׁמוֹנַת אֲלָפִים אִישׁ. אֲלֵיהֶם בָּאוּ לְעֶזְרָה שְׁנֵי מַנְהִיגִים אֲחֵרִים; שוֹנְהִי וְהֶקִי. גַם הַנָשִׁים לָקְחוּ חֶבֶל בְּמִלְחָמָה זוֹ. מִבְּלִי שִׂים לֵב לַסַכָּנוֹת וְהַיִסוּרִים הַכְּרוּכִים בָּהּ. אֲבָל, כַּיָדוּעַ, לֹא תָּמִיד מַצְלִיחִים אֵלֶה אֲשֶׁר הָאֱמֶת הִיא לְצִדָם. אַחֲרֵי תִּגְרוֹת־דָמִים רַבּוֹת עָלָה סוֹף־סוֹף בִּידֵי הַגֶנֶרַל קַמֶרוֹן לִכְבּוֹשׁ אֶת מְדִינַת וַיְקַטוֹ, אֲבָל הִיא הָיְתָה כְּבָר שׁוֹמֵמָה לְגַמְרֵי; כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ נִמְלְטוּ, הֵם בָּחֲרוּ לַעֲזֹב אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבָם וּבִלְבַד שֶׁלֹא לִפֹּל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָאַנְגְלִים. בְּמִלְחָמָה זוֹ הֶרְאוּ הַפְּרָאִים גְבוּרָה כָּזוֹ, הַמַזְכִּירָה אֶת הָעִתִּים הַקַדְמוֹנִיוֹת. כָּךְ, לְמָשָׁל, לֹא חָפְצוּ אַרְבַּע מֵאוֹת מָאוֹרִים הַסְגוּרִים בִּמְצוּדַת אוּרָקַנְיָה בְּלִי מַיִם וּמִחְיָה, וּנְצוּרִים עַל יְדֵי אֶלֶף אַנְגְלִים תַּחַת פִּקוּדוֹ שֶׁל הַגֶנֶרַל קַרֵי – לְהִכָּנַע; אַחַר־כָּךְ, בְּיוֹם בָּהִיר אָחָד, לְעֵינֵי הַשֶׁמֶשׁ, יָצְאוּ מִן הַמְצוּדָה, הִבְקִיעוּ לָהֶם דֶרֶךְ בֵּין גְדוּד שָׁלֵם שֶׁל חַיָלִים וְנֶעֶלְמוּ בְּתוֹךְ הַבִּצוֹת.

– וּבְהַכְנָעַת מְדִינַת וַיְקַטוֹ נִגְמְרָה בְּוַדַאי מִלְחֶמֶת־דָמִים זוֹ, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס. – לֹא, יְדִידִי, – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף – הָאַנְגְלִים הֶחְלִיטוּ אַחַר־כָּךְ לַעֲבֹר אֶל מְדִינַת טָרָנָקִי וְלָצוּר עַל מַטַי־טַווּ, מִבְצָרוֹ שֶׁל וִילְיֶם טוֹמְפְּסוֹן. אֲבָל כִּבּוּשׁ מִבְצָר זֶה עָלָה לָהֶם בַּאֲבֵדוֹת רַבּוֹת. בַּיוֹם שֶׁעָזַבְתִּי אֶת פָּרִיס מָסְרוּ לִי אֶת הַשְׁמוּעָה הָאַחֲרוֹנָה מִשְׂדֵה הַקְרָב, שֶׁשַׂר הַפֶּלֶךְ וְהַגֶנֶרַל קַמֶרוֹן קִבְּלוּ הוֹדַעַת הַכְנָעָה מֵאֵת הַשֵׁבֶט הַיוֹשֵׁב בִּמְדִינַת טָרָנָקִי וְהִסְכִּימוּ לְהַשְׁאִיר בְּיָדָם שְׁלֹשֶת חֶלְקֵי אַדְמָתָם. עוֹד אָמְרוּ, שֶׁגַם הַמַנְהִיג הָרָאשִׁי שֶׁל הַמוֹרְדִים, טוֹמְפְּסוֹן, מִתְעַתֵּד לְהִכָּנַע. אֲבָל בְּעִתּוֹנֵי אוֹסְטְרַלְיָה קָרָאתִי, כְּשֶׁהָיִינוּ בְּעֵדֶן, אֶת הַיְדִיעָה שֶׁהוּא מוֹסִיף עוֹד לְהִלָחֵם. וּבְלִי כָּל סָפֵק הוּא נִלְחָם עַכְשָׁיו בְּיֵאוּשׁ גָדוֹל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם.

– וּמְקוֹם שְׂדֵה־הַקְרָב, לְפִי דַעְתְּךָ, הוּא בִּמְדִינוֹת אוֹקְלֶנְד וְטָרָנָקִי, כְּפִי שֶׁלָמַדְתִּי מִדְבָרֶיךָ? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, כָּךְ אֲנִי חוֹשֵׁב, בְּסָמְכִי עַל הַיְדִיעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת.

– וּבְכֵן הֵם נִלְחָמִים בְּדִיוּק בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בּוֹ?

– כֵּן, אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים כָּעֵת בְּמֶרְחָק שֶׁל קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים מִנְמַל קְוַיִי, שֶׁשָׁם צָרִיךְ עוֹד לְהִתְנוֹסֵס הַדֶגֶל הַלְאֻמִי שֶׁל הַמָאוֹרִים.

– בְּאֹפֶן כָּזֶה, מֵיטִיבִים אָנוּ לַעֲשׂוֹת בְּלֶכְתֵּנוּ לְצַד מַעֲרָב?

– כַּמוּבָן, אֲדוֹנִי. הַזִילֶנְדִים נִרְגָזִים מְאֹד עַל הָאֵירוֹפָּאִים בִּכְלָל, וְעַל הָאַנְגְלִים בִּפְרָט. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵט וּלְהִתְחַמֵק מֵהֶם, וְיַעֲבֹר עָלֵינוּ מָה.

– וְאֶפְשָׁר הַדָבָר שֶׁנִפְגשׁ בַּצָבָא הָאַנְגְלִי, – הֵעִירָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– יָכוֹל לִהְיוֹת, גְבִרְתִּי, אֲבָל אֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה בְּשׁוּם אֹפֶן. מְסֻפְּקַנִי אִם יִשְׁלְחוּ עַכְשָׁיו גְדוּדִים בּוֹדְדִים לְאוֹתָהּ אֶרֶץ, שֶׁבְּכָל שִׂיחַ, וּבְכָל חָרִיץ אֲשֶׁר בָּהּ יִמָצֵא, כְּפִי שֶׁהֵם יוֹדְעִים מִן הַנִסָיוֹן, אוֹרֵב. כַּמוּבָן, טוֹב הָיָה לָנוּ לָבוֹא תַּחַת חָסוּתוֹ שֶׁל צָבָא אֵירוֹפָּאִי, אֲבָל מְפַקְפֵּק אֲנִי אִם גוֹרָלֵנוּ יָבִיא לָנוּ עֹנֶג כָּזֶה. לְאָשְׁרֵנוּ, נִמְצָאוֹת לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַמַעֲרָבִי שְׁכוּנוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל מִיסְיוֹנְרִים הַמְפֻזָרוֹת עַל פְּנֵי הַדֶרֶךְ עַד לְאוֹקְלֶנְד עַצְמָהּ. הֵן יְכוֹלוֹת לְשַׁמֵשׁ לָנוּ תַּחֲנוֹת, שֶׁבָּהֶן נַרְגִישׁ אֶת עַצְמֵנוּ בְּבִטָחוֹן גָמוּר.

פֶּרֶק ט: הַדֶרֶךְ לְאוֹקְלֶנְד

בַּשְׁבִיעִי לְפֶבְּרוּאַר, בַּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר, יָצְאוּ הַתַּיָרִים לְדַרְכָּם. הַגֶשֶׁם חָדַל, אֲבָל הַשָׁמַיִם הָיוּ עוֹד אֲפוֹרִים וְהָעֲנָנִים הֶאֱפִילוּ עַל הַשֶׁמֶשׁ. הַתַּיָרִים הָיוּ שְׂבֵעֵי־רָצוֹן מִזֶה, שֶׁלֹא נִתְעַנוּ מֵהַשָׁרָב; הֵם יָדְעוּ כְּבָר מִן הַנִסָיוֹן הַמַר, מַה קָשֶׁה לָלֶכֶת בִּשְׁעַת הַחֹם.

לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל פַּגַנֶל יָצָא, שֶׁאִם יַעַבְרוּ חֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר לְיוֹם, יוּכְלוּ לְהַשִׂיג אֶת אוֹקְלֶנְד בְּדִיוּק כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ. בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בַּמַפָּה רָאָה, שֶׁתַּחַת לָלֶכֶת לְאֹרֶךְ הַחוֹף, צָרִיך לִנְטוֹת קְצַת שְׂמֹאלָה וְלָבוֹא אֶל הַכְּפָר אִיגַר־נַוַגְיָה, שֶׁמִשָׁם הָיְתָה הַדֶרֶךְ יְשָׁרָה עַד לְאוֹקְלֶנְד, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת.

לְאַחַר שֶׁלָקְחוּ אִתָּם אֶת כָּל צָרְכֵי הַמָזוֹן וְאֶת נִשְׁקָם, הִסְתַּדְרוּ הַתַּיָרִים בְּשׁוּרָה וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם. פַּגַנֶל הָלַךְ בְּרֹאשׁ הַקְבוּצָה, הַגְבִירוֹת בָּאֶמְצַע, וּשְׁאָר הַגְבָרִים – מִשְׁנֵי עֶבְרֵיהֶן.

זְמַן קָצָר הָיוּ הַתַּיָרִים מֻכְרָחִים לָלֶכֶת עַל חוֹף הַמִפְרָץ אַאוּטִי רַגְלֵיהֶם טָבְעוּ בְּחוֹל תָּחוּחַ, מְעֹרָב בִּשִׁבְרֵי צְדָפִים וּשְׁיָרֵי אַצוֹת.

עַל הַחוֹף רָבְצוּ חַיוֹת־יָם אֲחָדוֹת, שֶׁלֹא חָרְדוּ כְּלָל מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים. כַּלְבֵי־הַיָם בְּרָאשֵׁיהֶם הָעֲגֻלִים, בְּמִצְחָם הָרָחָב וְהַמְשֻׁפָּע וּבְעֵינֵיהֶם הַבְּהִירוֹת עִנְיְנוּ הַרְבֵּה אֶת הַתַּיָרִים. עַכְשָׁיו הֻבְרַר לָהֶם מַדוּעַ שׁוֹרְרוּ הַיְוָנִים שִׁירִים עַל יוֹשְׁבֵי הַיָם הַחֲכָמִים וְהָעֲנָוִים הָאֵלֶה, שֶׁהָפְכוּ אוֹתָם בְּדִמְיוֹנָם הֶעָשִׁיר לִבְנוֹת־יָם בַּעֲלוֹת קוֹל מַקְסִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם מַשְׁמִיעִים קוֹל נַהַם בִּלְתִּי נָעִים כְּלָל.

בֵּין חַיוֹת אֵלוּ הָיוּ גַם פִּילֵי־יָם אֲחָדִים. בַּעֲלֵי צֶבַע כְּחַלְחַל־אָפֹר. הֵם הִתְמוֹדְדוּ בְּרַשְׁלָנוּת וְהִתְהַפְּכוּ מִצַד אֶל צַד, בַּהֲרִימָם לְמַעְלָה אֶת חִדְקָם הַגָמִישׁ, וּבַהֲנִיעָם בְּשִׂפְמֵיהֶם הָאֲרֻכִּים, שֶׁדְמוּת קְפִיצִים לָהֶן וְהַדוֹמוֹת מְאֹד לְשׁוֹלֵף־פְּקָקִים. רוֹבֶּרְט הִסְתַּכֵּל מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת רַבָּה בְּחַיוֹת מְעַנְיְנוֹת אֵלוּ. פִּתְאֹם קָרָא:

– הֲלֹא כַּלְבֵי־יָם אֵלֶה אוֹכְלִים אֲבָנִים!

וּבֶאֱמֶת, אֲחָדוֹת מִ“בְּנוֹת־הַיָם” הָאֵלוּ בָּלְעוּ אֲבָנִים בְּתַאֲוָה גְדוֹלָה.

– כֵּן, עַל סְגֻלָתָן לִבְלֹעַ אֲבָנִים עָמְדוּ הַחוֹקְרִים זֶה מִכְּבָר, – אָמַר פַּגַנֶל.

– אוּלָם אֹכֶל זֶה אֵינוֹ נָעִים וְלֹא נִתַּן לְעִכּוּל, – הִמְשִׁיךְ רוֹבֶּרְט.

– כַּלְבֵי־הַיָם אֵינָם נִזוֹנִים בָּאֲבָנִים, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב, יַקִירִי, הֵם רַק מְמַלְאִים בָּהֶן אֶת קֵבָתָם כְּדֵי לְהַכְבִּיד אֶת מִשְׁקָלָם, לְמַעַן יִקַל לָהֶם לִצְלֹל בַּמַיִם. אַחַר־כָּךְ בְּשׁוּבָם אֶל הַחוֹף, הֵם פּוֹלְטִים אֲבָנִים אֵלוּ אֶל מְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן. מִיָד תִּרְאֶה בְּאֵיזוֹ זְרִיזוּת הֵם צוֹלְלִים.

וְאָמְנָם, אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הִתְנַפְּלוּ הַחַיוֹת אֶל הַמַיִם, הָאַחַת אַחֲרֵי הַשְׁנִיָה וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן.

פַּגַנֶל הִצִיעַ לְחַכּוֹת עַד שֶׁתֵּצֵאנָה שׁוּב אֶל הַחוֹף, לְמַעַן רְאוֹת כֵּיצַד הֵן מְשִׁיבוֹת אֶת הָאֲבָנִים בַּחֲזָרָה, אֲבָל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְנַגֵד לְאִבּוּד זְמַן חִנָם, וְהַמַחֲנֶה הִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ מִיָד, לְצַעֲרָם הַגָדוֹל שֶׁל הַמְלֻמָד וְרוֹבֶּרְט.

בַּשָׁעָה עֶשֶׂר חָנוּ הַתַּיָרִים בְּצֵל צוֹקֵי בַּזֶלֶת גְבוֹהִים. הַחֲבוּרָה הָיְתָה רְעֵבָה וְחָפְצָה לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר. לֹא רָחוֹק מִמְקוֹם חֲנִיָתָם רָאוּ שִׂרְטוֹן שֶׁל צְדָפוֹת. פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט צָבְרוּ הַר שָׁלָם שֶׁל רַכִּיכוֹת אֵלוּ, אֲבָל טַעְמָן הָיָה מוּזָר וְלֹא עָרֵב לְחִכָּם, וְאָז יָעַץ פַּגַנֶל לִצְלוֹת אוֹתָן קְצַת.

– עַכְשָׁיו, עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי! – אָמַר מַכְּס נַבְּס, בְּנַסוֹתוֹ לֶאֱכֹל רַכִּיכוֹת אֲחָדוֹת צְלוּיוֹת, כָּךְ אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל מֵהֶן פִּי־שְׁנַיִם מֵאֲשֶׁר מִקֹדֶם.

– אִם כֵּן, נְלַקֵט עוֹד מֵהֶן! – אָמַר פַּגַנֶל – טוֹב, רוֹבֶּרְט?

– כַּמוּבָן, מַר פַּגַנֶל. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְלַקְטָן וּלְקַחְתָּן אִתָּנוּ גַם לְצֵידָהּ לַדֶרֶךְ.

– יָפֶה! וְכֵן נַעֲשֶׂה, יְדִידִי; כִּי יוֹתֵר כִּמְדֻמַנִי, לֹא נִתָּקֵל בְּשִׂרְטוֹנִים כָּאֵלֶה.

לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר וְנָחוּ מְעַט, זָזָה הַקְבוּצָה מִמְקוֹמָה וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּהּ עַל יַד רֶכֶס הָרִים, הַזָרוּעַ בַּהֲמוֹן עוֹפוֹת יָם, שֶיָשְׁבוּ עָלָיו בְּלִי נוֹעַ.

בַּשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָהָרַיִם עָבְרוּ הַתַּיָרִים כְּבָר חֲמִשָׂה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר. הַגְבִירוֹת בִּקְשׁוּ שֶלֹא לָנוּחַ עַד הָעֶרֶב. וְאָז פָּנְתָה הַדֶרֶךְ לְשִׁפְלַת אוּאַיְדָה, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַד לְשַׁלְשֶׁלֶת הָרִים חֲדָשָׁה, שֶׁנִסְתַּמְנָה מֵרָחוֹק מִצַד צָפוֹן.

מֵרָחוֹק הָיָה נִדְמֶה לַתַּיָרִים, כְּאִלוּ לִפְנֵיהֶם מִשְׂתָּרֵעַ מֶרְחָב שֶׁל כָּרִים חֲלָקִים כְּמַפָּה, אֲבָל זֶה הָיָה רַק מַחֲזֶה־שָׁוְא וַאֲחִיזַת־עֵינַיִם. אַחֲרֵי שְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים פַּסוּ הַכָּרִים, בְּפַנוֹתָם מָקוֹם לְשִׂיחִים סְבוּכִים, בַּעֲלֵי פְּרָחִים לְבָנִים, הַמְעֹרָבִים בְּצִמְחֵי שָׁרָךְ גְדוֹלִים, שֶׁהָיוּ מְרֻבִּים בִּנְיוּ־זִילֶנְד כְּמוֹ בְּאוֹסְטְרַלְיָה. מֻכְרָחִים הָיוּ לְפַלֵס לָהֶם דֶרֶךְ בְּגַרְזִינִים וּבְסַכִּינִים, דָבָר שֶׁהוֹגִיעַ מְאֹד אֶת הַתַּיָרִים. בְּכָל זֹאת עָבְרוּ עַד הַשָׁעָה שְׁמוֹנֶה לִפְנוֹת עֶרֶב עוֹד שִׁשָׁה קִילוֹמֶטְרִים. צָרִיךְ הָיָה סוֹף־סוֹף לַעֲמֹד וּלְהִנָפֵשׁ. הֵם בָּחֲרוּ בְּאֹרֶן עָנֵף לִהְיוֹת לָהֶם לְמַחֲסֶה וְלִמְקוֹם לִינָה.

גְלֶנֶרְוַן נָקַט בְּאֶמְצָעֵי זְהִירוּת מִפְּנֵי הִתְנַפְּלוּתָם שֶׁל יְלִידֵי הָאָרֶץ. כָּל הַגְבָרִים מְחֻיָבִים הָיוּ לִשְׁמֹר עַל הַמַחֲנֶה חֲלִיפוֹת, שְׁנַיִם בְּמִשְׁמָר אֶחָד, עַד לַבֹּקֶר, לְהַבְעִיר אֵשׁ לֹא הֵעֵזוּ.

– הָאֵשׁ מְשַׁמֶשֶׁת תְּרִיס בִּפְנֵי חַיוֹת טוֹרְפוֹת, – אָמַר הַלוֹרְד – אֲבָל כָּאן, לְפִי דְבָרָיו שֶׁל יְדִידֵנוּ הַמְלֻמָד, אֵין אֲרָיוֹת, אֵין נְמֵרִים וְאִֵין דֻבִּים; יֵשׁ רַק חַיוֹת הַהוֹלְכוֹת עַל שְׁתַּיִם – הַזִילֶנְדִים, וְאוֹתָם לֹא תַּבְעִית בָּאֵשׁ, לְהֵפֶךְ, עַל יְדֵי הָאֵשׁ תִּמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם אֵלֶיךָ עוֹד יוֹתֵר.

הַלַיְלָה עָבַר בִּמְנוּחָה וְשָׁלוֹם. הִטְרִידוּ אוֹתָם זְמַן מַה רַק “זְבוּבֵי הַחוֹל” וַעֲדַת עַכְבָּרִים גְדוֹלִים וְעַזִים, שֶׁפָּרְצוּ לְהִתְנַפֵּל עַל שַׂקֵי הַמָזוֹן; אֲבָל לְבַסוֹף הִבְרִיחוּ הַשׁוֹמְרִים גַם אוֹתָם.

בַּבֹּקֶר הֵקִיץ פַּגַנֶל כְּשֶׁהוּא מְרֻצֶה מֵהָאָרֶץ. הַזִילֶנְדִים שֶׁיָרֵא אוֹתָם כָּל־כָּךְ, לֹא הוֹפִיעוּ וְלֹא הִטְרִידוּהוּ אַף בַּחֲלוֹמוֹתָיו.

– אֲנִי מְקַוֶה, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף לִגְלֶּנֶרְוַן, – שֶׁטִיוּלֵנוּ הַקָצָר הַזֶה יִגָמֵר בְּלִי כָּל מְאֹרָעוֹת. בָּעֶרֶב נָבוֹא אֶל מְקוֹם מִפְגַשׁ הַנְהָרוֹת וַיְפָּה וּוַיְקַטוֹ, וּמִשָׁם אֵין לָנוּ עוֹד מַה לִירֹא מִפְּנֵי הַפְּגִישָׁה עִם תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַפְּרָאִים.

– וְכַמָה קִילוֹמֶטְרִים עָלֵינוּ לַעֲבֹר עַד בּוֹאֵנוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה, כְּמוֹ שֶׁעָבַרְנוּ אֶתְמוֹל.

– אֲבָל אִם יִהְיוּ בְּכָל הַדֶרֶךְ קוֹצִים כָּאֵלֶה, לֹא נַסְפִּיק לַעֲבֹר גַם הַחֵצִי.

– עוֹד מְעַט נִפְנֶה אֶל חוֹף הַוַיְפָּה, וּמִשָׁם יֵקַל לָנוּ כְּבָר לָלֶכֶת.

– טוֹב מְאֹד; הָבָה נֵלֵכָה!

בִּתְחִלַת דַרְכָּם עִכְּבוּ הַקוֹצִים הָרַבִּים אֶת הַקְבוּצָה. סוּס וַעֲגָלָה לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹר כָּאן, וְלָכֵן לֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל סִבָּה לְהִצְטַעֵר עַל הַקָרוֹן הַגָדוֹל שֶׁהִשְׁאִירוּ בְּאוֹסְטְרַלְיָה. צִמְחֵי הַשָׁרָךְ כְּאִלוּ הִתְחָרוּ עִם הַמָאוֹרִים בַּהֲגָנָה עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.

יִדידֵינוּ הִגִיעוּ בַּצָהֳרַיִם, אַחֲרֵי עָמָל רַב, אֶל חוֹף הַנָהָר וַיְפָּה, שֶׁלְאָרְכּוֹ הָלְכוּ, שִׁפְלַת הַנָהָר הַנֶחְמָדָה הָיְתָה מְבֻתָּרָה עַל יְדֵי פְּלָגִים זַכִּים וּשְׁקוּפִים, שֶׁהָמוּ בְּשִׂמְחָה בְּצֵל הַשִׂיחִים. בִּנְיוּ־זִילֶנְד יֵשׁ, לְפִי דִבְרֵי הַבּוֹטַנָאי נוּקֶר, שְׁנֵי אֲלָפִים סוּגִים שֶׁל צְמָחִים, שֶׁהַחֵלֶק הָרְבִיעִי מֵהֶם שַׁיָךְ רַק לָהּ לְבַדָהּ. הַפְּרָחִים כָּאן הֵם מְעַטִים וְדַלֵי צְבָעִים.

פֹּה וְשָׁם הִתְנַשְׂאוּ עֵצִים בַּעֲלֵי פְּרָחִים אֲדֻמִים וּמִינֵי בְּרוֹשִׁים בַּעֲלֵי עָלִים כֵּהִים וַעֲנָפִים תְּלוּיִים לְמַטָה. גִזְעֵי כָּל הָאִילָנוֹת הָאֵלֶה טָבְעוּ בְּיֶרֶק סָבוּךְ שֶׁל מִינֵי שָׁרָךְ שׁוֹנִים. בֵּין עַנְפֵיהֶם פָּרְחוּ עוֹפוֹת קוֹקָטוֹ יָפִים, וַהֲמוֹן צִפֳּרִים אֲחֵרוֹת, שֶׁהֶחֱיוּ אֵת כָּל הַסְבִיבָה בִּצְרִיחוֹתֵיהֶם. בֵּינֵיהֶם הִצְטַיְנוּ בְּיִחוּד תֻּכִּיִים קְטַנִים בְּנוֹצוֹתֵיהֶם הָאֲדֻמוֹת־בְּהִירוֹת, תֻּכִּיִים שֶׁלֹא עָלוּ בְּגָדְלָם עַל הַצִפּוֹר הַכַּנָרִית.

הַמַיוֹר וְרוֹבֶּרְט יָרוּ וְהָרְגוּ חַרְטוֹמָנִים וְקוֹרְאִים אֲחָדִים. כְּדֵי שֶׁלֹא לְאַבֵּד זְמַן, מָרַט אוֹלְבִּינֶט אֶת נוֹצוֹתֵיהֶם דֶרֶךְ הֲלִיכָתוֹ.

פַּגַנֶל, שֶׁהִתְעַנְיֵן רַק מְעַט בַּצַיִד, רָצָה לְהַשִׂיג אֵיזוֹ צִפּוֹר, הַחַיָה רַק בִּנְיוּ־זִילֶנְד, כִּי תְּשׁוּקַת הַדַעַת שֶׁל הַמְלֻמָד הֶחֱרִישָׁה בּוֹ אֶת הַתֵּאָבוֹן. בְּיִחוּד רָצָה לְהַשִׂיג אֶת הַצִפּוֹר הַיְדוּעָה בַּשֵׁם לֵצָן, עַל תִּתָּה אֶת קוֹלָהּ בִּצְחוֹק שֶׁל לַעַג, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָהּ גַם בְּשֵׁם כֹּהֵן קַתּוֹלִי, עַל נוֹצוֹתֶיהָ הַלְבָנוֹת כַּשֶׁלֶג שֶׁעַל חָזֶהָ, הַנִבְדָלוֹת מְאֹד מֵהַנוֹצוֹת הַשְׁחוֹרוֹת הַמְכַסוֹת אֶת כָּל גוּפָהּ.

– צִפּוֹר זוֹ, – בֵּאֵר פַּגַנֶל לְמַיוֹר, – כֹּה מַשְׁמִינָה בְּמֶשֶׁךְ הַחֹרֶף, עַד שֶׁתֶּחֱלֶה וְאֵנָהּ יְכוֹלָה לָעוּף עוֹד; וְאָז הִיא שׂוֹרֶטֶת בְּמַקוֹרָהּ אֶת חָזֶהָ, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִגוּפָהּ אֶת הַשֻׁמָן וְלָשׁוּב לְקַלוּתָהּ; הַאֵין זֶה מוּזָר בְּעֵינֶיךָ, מַכְּס נַבְּס?

– כֵּיצַד זֶה לֹא מוּזָר! מוּזָר מְאֹד, עַד שֶׁאֲנִי מוּכָן לִבְלִי לְהַאֲמִין בָּזֶה, – עָנָה הַמַיוֹר.

לְצַעֲרוֹ הַגָדוֹל שֶׁל הַמְלֻמָד, לֹא בָּאָה לְיָדוֹ אַף אַחַת מֵהַצִפֳּרִים הָאֵלוּ וְלֹא יָכֹל לְהוֹכִיחַ אֶת אֲמִתַּת דְבָרָיו לַמַיוֹר הַסַפְקָנִי.

– אֲנִי הָיִיתִי מַרְאֵה לְךָ אֶת סִימָנֵי הַנִתּוּחַ שֶׁל הוֹצָאַת הַשֻׁמָן, – אָמַר אֶל הַמַיוֹר – וְאָז הָיִיתָ מַאֲמִין לִי.

אֲבָל לְרוֹבֶּרְט הֵאִירָה הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ לִמְצֹא וְלָצוּד שְׁנַיִם מִשָׁלֹש צִפֳּרִים הַדוֹמוֹת לְתַרְנְגוֹלֹות חַסְרוֹת כְּנָפַיִם וְזָנָב, בַּעֲלוֹת אַרְבַּע צִפָּרְנַיִם בְּרַגְלֵיהֶן, וְכֵן בַּעֲלוֹת מַקוֹר אָרֹךְ וְנוֹצוֹת לְבָנוֹת. אֵלֶה הָיוּ עוֹפוֹת קִיבִי, הַנִזוֹנִים מֵרְמָשִׂים, תּוֹלָעִים וְגַרְעִינֵי צְמָחִים שׁוֹנִים. עוֹף זֶה מְיֻחָד רַק לִנְיוּ־זִילֶנְד. הָאֵירוֹפָּאִים הִתְחַבְּטוּ הַרְבֵּה, עַד שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְאַקְלֵם עוֹפוֹת קִיבִי בְּגַנִים זוֹאוֹלוֹגִיִים.

בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים, הַכְּלָבִים וְהַחֲתוּלִים, מִסְתַּתֵּר עוֹף זֶה בִּמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי נוֹשָׁבִים, בְּכָל זֹאת הוֹלֵךְ סוּג זֶה וּפוֹחֵת מִשָׁנָה לְשָׁנָה. כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר יִכְלֶה, מִסְתָּמָא, לְגַמְרֵי.

דְמוּתָהּ שֶׁל צִפּוֹר כִּבְדַת־תְּנוּעָה זוֹ, הִיא מֵעֵין נִסָיוֹן רִאשׁוֹן בִּלְתִּי מֻצְלָח שֶׁל הַטֶבַע. תְּנוּעוֹתֶיהָ הַמְגֻחָכוֹת הֵעִירוּ תָּמִיד אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל חוֹקְרֵי הַטֶבַע, וְהָאַקַדֶמְיָה הַצָרְפָתִית נָתְנָה לִדְיוּרְוִיל מַלְאָכוּת מְיֻחֶדֶת לְהָבִיא לְאֵירוֹפָּה דֻגְמַת עוֹף מְעַנְיֵן זֶה, הַנִמְצָא רַק לִפְרָקִים רְחוֹקִים מְאֹד. אֲבָל לַמְרוֹת הַבְטָחַתוֹ שֶׁל דְיוּרְוִיל לָתֵת לִילִידֵי־הָאָרֶץ תְּשׁוּרוֹת רַבּוֹת, לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְהַשִׂיג קִיבִי חַי.

שְׁנֵי הַקִיבִים שֶׁצָד רוֹבֶּרְט הָיוּ צְעִירִים מְאֹד. פַּגַנֶל כָּפַת אֶת שְׁנֵיהֶם יַחַד וְנָשָׂא אוֹתָם בְּהִתְפַּעֲלוּת. הוּא הֶחְלִיט לְהַקְדִישׁ אוֹתָם לַגַן הַזוֹאוֹלוֹגִי שֶׁבְּפָּרִיז, וּבְדִמְיוֹנוֹ כְּבָר רָאָה אוֹתָם בַּמָקוֹם הַנִרְאֶה לְעֵין כֹּל, כִּכְלוּב נֶהְדָר וְעָלָיו הַכְּתֹּבֶת: “מַתְּנָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן זַ’ק פַּגַנֶל”, אֲבָל – אֲהָהּ! לֹא כָּל מַשְׂאַת־נֶפֶשׁ הָאָדָם מִתְגַשֶׁמֶת בַּחַיִים!

הַדֶרֶךְ עַל חוֹפוֹ שֶׁל הַנָהָר וַיְפָּה לֹא הָיְתָה קָשָׁה וְלֹא מְסֻכֶּנֶת. הַסְבִיבָה הָיְתָה שׁוֹמֵמָה לְגַמְרֵי. גַם עִקְבוֹת יְלִידֵי הָאָרֶץ לֹא נִרְאוּ. לֹא נִרְאָה גַם כָּל שְׁבִיל, שֶׁיָעִיד שֶׁעָבַר כָּאן לִפְעָמִים אֵיזֶה בֶּן־אָדָם. הַנָהָר זָרַם בְּעָרוּץ עָמֹק, הַמְכֻסֶה מִשְׁנֵי עֲבָרָיו שִׂיחִים גְבוֹהִים. בַּמִזְרָח נִסְגַר הָאֹפֶק בְּרִכְסֵי הָרִים, שֶׁהָיוּ דוֹמִים בְּשִׁרְטוּטֵיהֶם הַמוּזָרִים לְחַיוֹת עֲנָקִיוֹת עַתִּיקוֹת. הֵם הָיוּ דוֹמִים לְעֵדֶר תַּנִינִים עֲנָקִיִים וּמְאֻבָּנִים. בְּגוּשִׁים אֵלֶה, הַפְּזוּרִים בְּאִי־סֵדֶר, וְהֵם בַּעֲלֵי צוּרוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנוֹת, נִגְלָה הַטֶבַע הַווּלְקָנִי שֶׁל הָאָרֶץ, וּבֶאֱמֶת, נְיוּ־זִילֶנְד הִיא תּוֹצָאַת פְּעֻלָה תַּת־מֵימִית מִן הַתְּקוּפָה הַגִיאוֹלוֹגִית הַמְאֻחָרָה. הִיא מוֹסִיפָה גַם עַכְשָׁיו לְהִתְרוֹמֵם מְעַט־מְעַט עַל פְּנֵי הַיָם. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים הִתְרוֹמְמָה בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים הַשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת יוֹתֵר מִמֶטֶר וָחֵצִי. בְּחֵיקָהּ עוֹבֶרֶת אֵשׁ פְּנִימִית לְכָל רוּחוֹתֶיהָ, בְּהַגִיחָהּ אוֹתָהּ לִפְרָקִים, וְהִיא נִבְקַעַת פַּעַם כָּאן וּפַעַם שָׁם עַל יְדֵי הָרֵי־הַגַעַשׁ וְהַגֵיזֵרִים.

עַד לְשָׁעָה אַרְבַּע עָבְרוּ הַתַּיָרִים יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה־עָשָׁר קִילוֹמֶטֶר, מִבְּלִי לְהַרְגִישׁ כָּל עֲיֵפוּת. לְפִי דִבְרֵי פַּגַנֶל, נִשְׁאֲרוּ עוֹד עַד לִמְקוֹם מִפְגַשׁ הַנְהָרוֹת וַיְפָּה וּוַיְקַטוֹ כִּמְעַט עֲשָׂרָה קִילוֹמֶטְרִים. גְלֶנֶרְוַן הִשְׁתַּדֵל לְהַגִיעַ עַד לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְלָלוּן שָׁם הַלַיְלָה. מִשָׁם הָיְתָה כְּבָר הַדֶרֶךְ יְשָׁרָה עַד לְאוֹקְלֶנְד.

– וְכַמָה קִילוֹמֶטְרִים יֵשׁ מִשָׁם עַד לְאוֹקְלֶנְד? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– שְׁמוֹנִים גְבִרְתִּי, – עָנָה פַּגַנֶל – אֶפְשָׁר שֶׁנַצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת מֶרְכֶּבֶת הַדֹאַר, הַהוֹלֶכֶת שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּשָׁבוּעַ מֵאוֹקְלֶנְד עַד לְמִפְרַץ הוֹקְס וּמֵהוֹקְס עַד אוֹקְלֶנְד. אָז נַעֲבֹר אֶת שְׁמוֹנִים הַקִילוֹמֶטֶר בְּיוֹם אֶחָד.

– וְאֶת הַלַיְלָה הַזֶה נִהְיֶה מֻכְרָחִים לְבַלוֹת שׁוּב תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲנִי מְקַוֶה שֶׁזוֹהִי כְּבָר הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

– הַאֻמְנָם? יִתֵּן אֱלֹהִים! זֶהוּ נִסָיוֹן קָשֶׁה יוֹתֵר מִדַי לִבְנוֹת לִוְיָתֵנוּ הַיְקָרוֹת.

– בְּכָל זֹאת הֵן נוֹשְׂאוֹת אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת הָאֵלוּ בְּלִי כָּל תְּלוּנָה, – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אִם לֹא אֶשְׁגֶה, אַתָּה מַר פַּגַנֶל, דִבַּרְתָּ קֹדֶם עַל דְבַר אֵיזֶה כְּפַר, הַנִמְצָא בִּמְקוֹם מִפְגַשׁ הַנְהָרוֹת?

– כֵּן, דִבַּרְתִּי. הִנֵהוּ כָּאן עַל מַפָּתִי; זֶהוּ אִיגַרְנָוָגֵי, הַנָתוּן כִּשְׁלֹשָה קִילוֹמֶטְרִים לְמַעְלָה מִמְקוֹם מִפְגַשׁ הַנְהָרוֹת.

– וּמַדוּעַ זֶה לֹא נָלוּן בְּאוֹתוֹ כְּפָר? אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת מֶרִי תַּסְכֵּמְנָה לַעֲבֹר עוֹד כִּשְׁלשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, וּבִלְבַד שֶׁתּוּכַלְנָה לְבַלוֹת הַלַיְלָה בְּאֵיזֶה פּוּנְדָק. לוּ יְהֵא אַף גָרוּעַ בְּיוֹתֵר, אַךְ לֹא תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם.

– בְּפוּנְדָק! – קָרָא פַּגַנֶל בְּתִמָהוֹן – אַתָּה רוֹצֶה לִמְצֹא אַכְסַנְיָה בִּכְפָר זִילֶנְדִי! הֲרֵי לֹא תִּמְצָא אֲפִילוּ בְּאַחַת הַמוֹשָׁבוֹת שֶׁבְּכָאן אַף מָלוֹן פָּשׁוּט אֶחָד אוֹ בֵּית־מַרְזֵחַ! בְּאִיגַרְנָוָגֵי אֵין מִלְבַד הַבִּקְתּוֹת שֶׁל הַפְּרָאִים כְּלוּם. וְתַחַת לְחַפֵּשׂ מִקְלָט אֵצֶל הַזִילֶנְדִים מוֹצֵא אֲנִי, לְהֵפֶךְ, לְנָחוּץ לְהִתְרַחֵק מֵאוֹתוֹ כְּפָר עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר!

– וּמַדוּעַ? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– חֲבִיבִי הַלוֹרְד, בְּכָל אֲשֶׁר נַאֲמִין פָּחוֹת לַמָאוֹרִים, יֵיטִיב לָנוּ יוֹתֵר. אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ בְּאֵלוּ יְחָסִים הֵם נִמְצָאִים עַכְשָׁיו עִם הָאַנְגְלִים; אִם הַמֶרֶד כְּבָר שָׁקַט אוֹ הַמִלְחָמָה עוֹדֶנָה בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ. כָּל זֶה אֵינוֹ יָדוּעַ לָנוּ. אֶפְשָׁר שֶׁבָּאנוּ לְאֶרֶץ זוֹ בָּרֶגַע הַמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר. וְלָכֵן אֲנִי מוֹצֵא לְנָחוּץ עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵט מֵהִפָּגֵשׁ עִם תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ. כְּשֶׁנַגִיעַ לִדְרוּרִי תּוּכַלְנָה שָׁם גְבִירוֹתֵינוּ לְהִנָפֵשׁ בְּבִטָחוֹן גָמוּר.

– אֲנִי תְּמִימַת־דֵעִים עִם יְדִידֵנוּ הַנִכְבָּד, – הוֹדִיעָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – מוּטָב שֶׁנָלוּן עוֹד פַּעַם תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם, מֵאֲשֶׁר לְסַכֵּן אֶת נַפְשֵׁנוּ וְחַיֵינוּ. לֹא כֵּן, מֶרִי יַקִירָתִי?

– כַּמוּבָן, גְבִרְתִּי! – עָנְתָה מָרַת גְרַנְט.

– טוֹב אֵפוֹא, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אִם אַתֶּן מוֹצְאוֹת לְטוֹב יוֹתֵר לָלוּן בַּשָׂדֶה, נַעֲשֶׂה כִּרְצוֹנְכֶן.

אַחֲרֵי שְׁתֵּי שָׁעוֹת בָּאוּ דִמְדוּמֵי הָעֶרֶב. הַשֶמֶשׁ הִסְתַּתְּרָה מַהֵר מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים, בְּהַשְׁאִירָהּ בָּאֹפֶק רְצוּעַת אַרְגָמָן מֻזְהָבָה, שֶחָזְרָה לְאַט וְדָעֲכָה.

הַתַּיָרִים הֵחִישׁוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם, בְּדַעְתָּם, כִּי הַחשֶׁךְ בָּא בְּחִפָּזוֹן רַב בְּרֹחַב זֶה. צָרִיךְ הָיָה לְהַגִיעַ לִמְקוֹם מִפְגַשׁ הַנְהָרוֹת עַד לְבוֹא הַחֲשֵׁכָה. מֵהָאֲדָמָה הִתְחִיל לַעֲלוֹת אֵד עָבֶה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת בַּעֲדוֹ כְּלוּם גַם מִמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים, הֵם הִשְׁתַּמְשׁוּ בְּחוּשׁ שְׁמִיעָתָם בִּמְקוֹם חוּשׁ הָרְאִיָה, שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בַּחֲשֵׁכָה. וְעַד מְהֵרָה בִּשְׂרָה לָהֶם הֶמְיָה קַלָה שֶׁל מַיִם אֶת קִרְבַת הַמָקוֹם שֶׁל מִפְגַשׁ הַנְהָרוֹת. הַתַּיָרִים הָלְכוּ בְּעֵרָנוּת וּזְהִירוּת רַק לְפִי חוּשׁ שְׁמִיעָתָם.

בַּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בְּדִיוּק הִגִיעוּ תַּיָרֵינוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁוַיְפָּה מִשְׁתַּפֶּכֶת שָׁמָה אֶל וַיְקַטוֹ. גַלֵי שְׁנֵי הַנְהָרוֹת הַמִתְנַגְשִׁים יַחַד הָמוּ וְהִקְצִיפוּ, מַה שֶׁהָיָה נִרְאֶה גַם בְּעַד הָעֲרָפֶל הָעַב, שֶׁהִסְפִּיק כְּבָר עֲטוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם.

– הִנֵה וַיְקַטוֹ! – אָמַר פַּגַנֶל – לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַיְמָנִי שֶׁל נָהָר זֶה צְרִיכָה לִהְיוֹת הַדֶרֶךְ לְאוֹקְלֶנְד. – אֶת זֶה נִרְאֶה מָחָר, – אָמַר הַמַיוֹר, – וְעַכְשָׁיו צָרִיךְ לְבַקֵשׁ מָקוֹם לָלוּן… אִם לֹא אֶשְׁגֶה, הִנֵה מִיָמִין נִרְאֵית קְבוּצַת עֵצִים, שֶׁכְּאִלוּ צָצוּ פִּתְאֹם מִן הָאֲדָמָה, כְּדֵי לָתֵת לָנוּ מִקְלָט תַּחַת צִלָם, הָבָה, נֹאכַל אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב וְנִשְׁכַּב לִישׁוֹן.

– כֵּן, נֹאכַל רַק מַצִיוֹת וּבָשָׂר יָבֵשׁ, מִבְּלִי לְהַצִית מְדוּרָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– כַּמוּבָן, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף – אֲנַחְנוּ הִתְגַנַבְנוּ לָבוֹא לְכָאן, וּכְגַנָבִים עָלֵינוּ לָצֵאת מִכָּאן, אֲנִי שָׂמֵחַ שִׂמְחָה רַבָּה עַל עֲרָפֶל זֶה הָעוֹטֶה אוֹתָנוּ כְּמוֹ בִּשְׂמִיכָה וּמַעֲלִים אוֹתָנוּ מֵעֵינֵי זָרִים.

בְּשָׁכְבָם תַּחַת הָעֵצִים, אָכְלוּ הַתַּיָרִים אֲכִילָה אַרְעִית; וִיגֵעִים מְאֹד מֵעֲמַל הַדֶרֶךְ, נִשְׁתַּקְעוּ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה. בְּבָטְחָם בָּעֲרָפֶל הַסָמִיךְ, לֹא הֶעֱמִידוּ אֲפִילוּ שׁוֹמְרִים.

פֶּרֶק י: הַנָהָר הַלְאֻמִי

לְמָחֳרַת הַיוֹם הַהוּא בַּבֹּקֶר, בַּעֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ, הִתְאַבֵּךְ עוֹד הָעֲרָפֶל, אַךְ עַד מְהֵרָה הִתְפַּזֵר וְהַנָהָר וַיְקַטוֹ נִגְלָה בְּכָל הֲדָרוֹ.

רְצוּעַת אֶרֶץ צָרָה הַמְכֻסָה כֻּלָהּ שִׂיחִים, נִכְנְסָה וְחָדְרָה בְּשֶׁטַח גָדוֹל אֶל תּוֹךְ הַמַיִם. נִדְמֶה הָיָה כְּאִלוּ הַמַיִם מְלַטְפִים אוֹתָהּ בְּרַצֵי הַכֶּסֶף לַעֲשׂוֹת לָהּ זֵר וְאוֹפְפִים אוֹתָהּ בְּקִצְפָּם הַלָבָן.

כְּשֶׁאֵדֵי הָעֲרָפֶל הִתְפַּזְרוּ כָּלִיל, נִרְאֲתָה עַל הַנָהָר וַיְקַטוּ סִירָה, הַשָׁטָה נֶגֶד הַזֶרֶם. זוֹ הָיְתָה דוּגִית אֲרֻכָּה כְּעֶשְׂרִים מֶטֶר, רָחְבָּה מֶטֶר וָחֵצִי וְעָמְקָה כִּמְעַט מֶטֶר, בַּעֲלַת חַרְטוֹם כָּפוּף כְּמוֹ גוֹנְדוֹלָה וֵנֶצְיָנִית, וְכֻלָהּ הָיְתָה עֲשׂוּיָה מֵאֹרֶן עֲנָק אֶחָד.

תַּחְתִּית הַדוּגִית הָיְתָה מְרֻפֶּדֶת בְּשָׁרָךְ, בְּסִירָה אֲרֻכָּה זוֹ יָשְׁבוּ אַרְבָּעָה שַׁיָטִים שֶׁחָתְרוּ בַּמַיִם בַּמְשׁוֹטִים בְּעֹז וּבְמֶרֶץ, וְעַל יַד הַהֶגֶה עָמַד הַגָאי אֶחָד. זֶה הָאַחֲרוֹן הָיָה פֶּרֶא מִילִידֵי הָאָרֶץ, כְּבֶן אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ, גְבַהּ קוֹמָה, רְחַב־חָזֶה, בַּעַל גוּף שְׁרִירִי וְיָדַיִם וְרַגְלַיִם חֲזָקוֹת. מִצְחוֹ הֶחָרוּשׁ קְמָטִים, מַבָּטוֹ הַפִּרְאִי, הַבָּעַת פָּנָיו הַזוֹעֲפוֹת – כָּל זֶה הוֹסִיף לוֹ מַרְאֶה נוֹרָא וְאָיֹם. מִנְחִירֵי אַפּוֹ הַנִשְׁרִי נִמְשְׁכוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי עִגוּלִים שְׁחוֹרִים שֶׁהִקִיפוּ אֶת עֵינָיו הַכְּתֻמוֹת, וְאָבְדוּ בְּתוֹךְ הַשְׂעָרוֹת הַסְמִיכוֹת שֶׁעַל מִצְחוֹ. פִּיו וְסַנְטֵרוֹ הָיוּ מְקֻשָׁטִים בִּרְצוּעוֹת מְנֻמָרוֹת וְכָכָה הָיָה מְקֻשָׁט גַם חֲצִי חָזֵהוּ. בְּאָדָם זֶה אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר מִיָד אֶת הַמַנְהִיג הַתַּקִיף וְהָאַדִיר.

כְּתֹבֶת־הַקַעֲקַע שֶׁל הַזִילֶנְדִים, הַנִקְרֵאת בִּלְשׁוֹנָם מוֹקוֹ, מְשַׁמֶשֶׁת סִימָן שֶׁל מַעֲלָה גְדוֹלָה וַאֲצִילוּת. לְקַעֲקֵעַ אֶת בְּשָׂרוֹ רַשָׁאי רַק זֶה, שֶׁהִצְטַיֵן בַּמִלְחָמָה. הָעֲבָדִים וּבְנֵי הַמַעֲמָד הַנָמוּךְ שֶׁל יְלִידֵי־הָאָרֶץ, אֵין לָהֶם הַזְכוּת הַזֹאת. הַמַנְהִיגִים הַמִצְטַיְנִים בִּגְבוּרָתָם נִכָּרִים מִיָד עַל־פִּי צִיוּרֵי הַקַעֲקַע. עַל־פִּי־רֹב מְקַעְקְעִים צוּרוֹתֵיהֶן שֶׁל חַיוֹת שׁוֹנוֹת. אֲחָדִים מֵהֶם מְבִיאִים אֶת עַצְמָם גַם חָמֵשׁ פְּעָמִים לְנִתּוּחַ מְעַנֶה זֶה, הַכָּרוּךְ בִּכְאֵב גָדוֹל. כְּכָל שֶׁהַפֶּרֶא נִכְבָּד יוֹתֵר, גוּפוֹ מְנֻמָר וּמְיֻפֶּה יוֹתֵר.

דְיוּרְוִיל הִשְׁאִיר לָנוּ צִיוּר מְעַנְיֵן עַל אֹדוֹת הַמִנְהָג הַזֶה. הוּא מֵעִיר בְּצֶדֶק, שֶׁלְ“מוֹקוֹ” יֵשׁ אוֹתוֹ עֵרֶך שֶׁיֵשׁ לְצִיוּרֵי הַיִחוּס שֶׁל הָאֲצִילִים שֶׁלָנוּ. הַהֶבְדֵל הוּא רַק בָּזֶה, שֶׁתָּאֲרֵי הַכָּבוֹד אֵצֶל הָאֵירוֹפָּאִים מַרְאִים עַל־פִּי־רֹב רַק עַל מִפְעָלָיו וְעֶרְכּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ, שֶׁלוֹ נִתְּנוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר־כָּךְ הֵם עוֹבְרִים בִּירוּשָׁה גַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה, אֲבָל הַ“מוֹקוֹ” נִתָּן רַק בְּעַד מִפְעָל עַצְמִי וְאֵינוֹ עוֹבֵר בִּירוּשָׁה.

מִלְבַד זֶה יֵשׁ לַקַעֲקַע עוֹד יִתְרוֹן, שֶׁהָעוֹר מִתְקַשֶׁה עַל יָדָיו וְאֵינוֹ מַרְגִישׁ אֶת הַשְׁפָּעַת הַטֶמְפֶּרָטוּרָה וְאֶת עֲקִיצוֹת הַיַתּוּשִׁים.

– זֶה שֶׁנָהַג בְּהֶגֶה הַסִירָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ מְפֻרְסָם, כִּי הָעֶצֶם הַחַדָה שֶׁשִׁמְשָׁה מַכְשִׁיר לְמַעֲשֵׂה הַקַעֲקַע, עָבְרָה חָמֵשׁ פְּעָמִים עַל פָּנָיו וְחָרְשָׁה בָּהֶן תְּלָמִים עֲמֻקִים וּצְפוּפִים. זֶה הָיָה סִימָן שֶׁהַמַנְהִיג הַזֶה הִצְטַיֵן חָמֵשׁ פְּעָמִים וְקִבֵּל אֶת גְמוּלוֹ בְּמִסְפָּר זֶה. לֹא לְחִנָם הִבִּיעוּ פָּנָיו גַאֲוָה וְגֹדֶל־לְבָב.

עַל הַפֶּרֶא הָיְתָה תְּלוּיָה גְלִימָה רְחָבָה, מְקֻשָׁטָה בְּקָצֶהָ בְּעוֹר כְּלָבִים. וְגְלִימָה זוֹ הָיְתָה מְלֻכְלָכָה בְּדָם, שֶׁשָׁפַךְ בְּעָלֶיהָ בְּמִלְחַמְתּוֹ הָאַחֲרוֹנָה. עַל יָדוֹ הָיָה מֻנָח רוֹבֶה אַנְגְלִי וּ“פַּטֹוֹ־פַּטוּ”, מִין גַרְזֶן בַּעַל פִּיפִיוֹת.

לְמוּלוֹ יָשְׁבוּ תִּשְׁעָה חַיָלִים, מְזֻיָנִים מִכַּף רַגְלָם עַד קָדְקָדָם בַּעֲלֵי פָּנִים מַבִּיעוֹת פְּרָאוּת, וַעֲטוּפִים בִּגְלִימוֹת. הֵם יָשְׁבוּ בְּלִי נוֹעַ כְּפִסְלֵי אֶבֶן. אֲחָדִים מֵהֶם סָבְלוּ הַרְבֵּה מֵהַפְּצָעִים שֶׁנִפְצְעוּ זֶה לֹא כְּבָר, אֲבָל בִּגְבוּרָה וּבְאֹמֶץ־לֵב הִבְלִיגוּ עַל כְּאֵבָם.

לְרַגְלֵי הַלוֹחֲמִים רָבְצוּ שְׁלֹשָׁה כְּלָבִים פְּרָאִים. הַשַׁיָטִים הָיוּ, כַּנִרְאֶה, מְשָׁרְתֵי הַמַנְהִיג אוֹ עֲבָדָיו.

הַסִירָה שָׁטָה בְּחִפָּזוֹן נֶגֶד הַזֶרֶם, לַמְרוֹת הַמִסְפָּר הָרַב שֶׁל הַיוֹשְׁבִים בָּהּ. מִלְבַד הָאֲנָשִׁים הָאֲמוּרִים לְעֵיל, נִמְצְאוּ בָּהּ עוֹד עֲשָׂרָה שְׂבוּיִים אֵירוֹפָּאִים, שֶׁרַגְלֵיהֶם הָיוּ קְשׁוּרוֹת בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, אַךְ יְדֵיהֶם הָיוּ חָפְשִׁיוֹת.

אֵלֶה הָיוּ הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, מֶרִי וְרוֹבֶּרְט גְרַנְט, הַמַיוֹר, זַ’ק פַּגַנֶל, אוֹלְבִּינֶט, ג’וֹן מַנְגֶלְס, וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי.

וְהַדָבָר אֵירַע לָהֶם בְּאֹפֶן כָּזֶה: מֻטְעִים עַל יְדֵי הָעֲלָטָה וְהָעֲרָפֶל, חָנוּ יְדִידֵינוּ בְּדִיוּק בְּקֶרֶב מַחֲנֵה יְלִידֵי־הָאָרֶץ. בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה שָׁבוּ אֶת כֻּלָם וְהֶעֱבִירוּם אֶל הַדוּגִית. מִתְּחִלָה לֹא יָכְלוּ גַם לְהָבִין אֶת הַנַעֲשֶׂה אִתָּם. הַפְּרָאִים הִתְיַחֲסוּ אֲלֵיהֶם בְּטוֹב, שָׁלְלוּ רַק אֶת הַיְכֹלֶת לְהִתְנַגֵד וּלְהָגֵן עַל נַפְשָׁם. כָּל כְּלֵי נִשְׁקָם הָיוּ עַכְשָׁיו בִּידֵי הַפְּרָאִים.

יְלִידֵי־הָאָרֶץ תִּבְּלוּ אֶת שִׂיחָתָם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם בְּמִלִים אַנְגְלִיוֹת אֲחָדוֹת. מִן הַמִלִים הַמְעַטוֹת הָאֵלוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְהָבִין, שֶׁהַצָבָא שֶׁעָלָיו נִמְנוּ הַפְּרָאִים הָאֵלֶה, נִגַף בַּמִלְחָמָה וְנָפוֹץ לְכָל עֵבֶר. וְרַק הֵם נִמְלְטוּ אֶל הַנָהָר וַיְקַטוֹ. הַמַנְהִיג שֶאָחַז בַּהֶגֶה נָסוֹג אָחוֹר רַק אַחֲרֵי הִתְנַגְדוּת עַקְשָׁנִית. בְּעֵת הַמִלְחָמָה נָפְלוּ כִּמְעַט כָּל לוֹחֲמָיו הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר. עַכְשָׁיו רָצָה הַמַנְהִיג לְהוֹצִיא קוֹל קוֹרֵא לַשְׁבָטִים הַיוֹשְׁבִים עַל הַחוֹף וּלְהִתְאַחֵד עִם וִילְיֶם טוֹמְפְּסוֹן הַבִּלְתִּי־נִכְנָע, שֶׁעוֹד נִלְחַם בִּגְבוּרָה עִם הָאַנְגְלִים.

שֵׁם הַמַנְהִיג הַזֶה הָיָה, קַאִי־קוּמוּ, שֵׁם הַמְבַשֵׂר רַע בִּלְשׁוֹן הַמָאוֹרִים, כִּי פֵּירוּשׁוֹ לְפִי מַשְׁמָעוּת הַמִלִים הוּא: “זֶה, שֶׁאוֹכֵל אֶת אוֹיְבָיו”. הוּא הָיָה אַכְזָר וְעָרִיץ, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה אַמִיץ וְגִבּוֹר.

שְׁמוֹ שֶׁל מַנְהִיג זֶה הָיָה יָדוּעַ הֵיטֵב לַשִׁלְטוֹנוֹת הָאַנְגְלִיִים, וְשַׂר־הַפֶּלֶךְ קָבַע פְּרָס גָדוֹל בְּעַד רֹאשׁוֹ.

הַצָרָה בָּאָה עַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ דַוְקָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. שֶׁהָיוּ כְּבָר בְּטוּחִים שֶׁעוֹד מְעַט וְיַשִׂיגוּ בְּלִי כָּל מִכְשוֹל אֶת הַנָמָל הַמְקֻוֶה אוֹקְלֶנְד, שֶׁמִמֶנוּ יַחְזְרוּ לְאֵירוֹפָּה. מִי שֶׁהִבִּיט עַל פָּנָיו הַשְׁלֵווֹת, לֹא יָכוֹל לָדַעַת אֶת הַיֵאוּשׁ הַגָדוֹל הַמִסְתַּתֵּר בְּמַעֲמַקֵי לִבּוֹ בְּמִקְרִים כָּאֵלֶה עָמַד הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן תָּמִיד עַל הָרָמָה הַמַתְאִימָה לוֹ. הוּא הֵבִין הֵיטֵב שֶׁעָלָיו לִהְיוֹת לְמִשְׁעָן וּלְמוֹפֵת לְאִשְׁתּוֹ וְלַחֲבֵרָיו, הוּא הָיָה מוּכָן לְהַקְרִיב בְּלִי כָּל תְּלוּנָה אֶת חַיָיו הוּא, לוּ רַק יָכֹל לְהַצִיל בָּזֶה אֶת אֵלֶה שֶׁנוֹאֲשׁוּ לְגַמְרֵי. הוּא בָּטַח בֵּאלֹהִים. כִּי לֹא יִתֵּן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ בִּידֵי מְרֵעִים וְגַם לֹא קָבַל עַל אוֹתָהּ סִבָּה. שֶׁהֱבִיאַתְהוּ לְאֶרֶץ פִּרְאִית זוֹ.

חֲבֵרָיו הָיוּ מַתְאִימִים לוֹ. גַם הֵם עָשׂוּ כְּמַעֲשֵׂהוּ וְלֹא גִלוּ אֶת יֵאוּשָׁם וְהָיוּ שְׁלֵוִים כָּמוֹהוּ. כֻּלָם הִתְיַחֲסוּ בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ לַפְּרָאִים שֶׁיָשְׁבוּ לְמוּלָם. מַה שֶׁנַעֲשֶׂה בְּלִבָּם – רָאָה רַק אֱלֹהִים לְבַדוֹ.

זוֹ הָיְתָה הַתַּחְבּוּלָה הַיְחִידָה לַעֲשׂוֹת רשֶׁם עַל הַפְּרָאִים שֶׁהֵם כֻּלָם, וְהַמָאוֹרִים בִּפְרָט, בַּעֲלֵי גַאֲוָה פְּנִימִית וַחֲשִׁיבוּת עַצְמִית. קְרִירוּת־רוּחַ וְאֹמֶץ־לֵב מְבִיאִים אוֹתָם לִידֵי רִגְשֵׁי כָּבוֹד. גְלֶנֶרְוַן יָדַע זֹאת וּבְהֶתְאֵם לָזֶה הִתְנַהֵג.

בִּרְאוֹתוֹ שֶׁהֵם שׁוֹמְעִים מְעַט אַנְגְלִית, הֵעֵז הַלוֹרְד לִשְׁאֹל אֶת הַמַנְהִיג מַהוּ הַגוֹרָל הַצָפוּי לוֹ וְלַחֲבֵרָיו.

בִּפְנוֹתוֹ לְקַאִי־קוּמוּ, סִנֵן דֶרֶךְ שִׁנָיו בִּקְרִירוּת־רוּחַ אֶת הַמִלִים: לְאָן אַתָּה מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ, הַמַנְהִיג?

קַאִי־קוּמוּ הֵעִיף עָלָיו מֶבָּט קַר וְחַד כְּפֶלֶד וְלֹא עָנָה דָבָר.

– מַהִי דַעְתְּךָ לַעֲשוֹת אִתָּנוּ? – הוֹסִיף הַלוֹרְד לִשְׁאֹל בְּלִי פַּחַד. עֵינֵי קַאִי־קוּמוּ הִבְרִיקוּ בְּאֵשׁ זוֹעֶפֶת.

– לְהַחְלִיף אוֹתְךָ, אִם יַחְפְּצוּ לְקַחְתְּךָ; לְהָרְגְךָ – אִם אֵינְךָ דָרוּשׁ לְשׁוּם אָדָם, – עָנָה.

גְלֶנֶרְוַן לֹא הוֹסִיף לִשְׁאֹל, אֲבָל בְּקִרְבּוֹ הִתְעוֹרְרָה שׁוּב הַתִּקְוָה. בְּוַדַאי נָפְלוּ בִּידֵי הָאַנְגְלִים מַנְהִיגִים מָאוֹרִים אֲחָדִים, וְהֵם חָפְצוּ לְהוֹצִיאָם לַחָפְשִׁי עַל יְדֵי חִלוּפִים. הַהַצָלָה הָיְתָה עוֹד בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁרוּת. וְהָרַעְיוֹן לַחֲזֹר לְאֵירוֹפָּה יָכֹל עוֹד לְהִתְגַשֵׁם.

בֵּינְתַיִם וְהַסִירָה הִמְשִׁיכָה אֶת דַרְכָּהּ וְהוֹסִיפָה לָשׁוּט בִּמְהִירוּת בְּמַעֲלֵה הַנָהָר.

פַּגַנֶל עַל־פִּי טִבְעוֹ הַבִּלְתִּי קָבוּעַ, הַמְדַלֵג מִקִיצוֹנִיוּת אַחַת אֶל הַשְׁנִיָה, נִדְהַם מְאֹד בְּעֵת נָפְלוֹ בַּשְׁבִי וְרוּחוֹ נָפְלָה לְגַמְרֵי, אֲבָל עַכְשָׁיו הִתְעוֹרֵר. לְפִי דַעְתּוֹ עָשׂוּ אִתָּם הַמָאוֹרִים חֶסֶד גָדוֹל בָּזֶה, שֶׁקִבְּלוּ עַל עַצְמָם לַהֲבִיאָם אֶל צְבָא הֶחָלוּץ הָאַנְגְלִי, בְּשַׁחְרְרָם אוֹתָם בְּאֹפֶן כָּזֶה מֵעֲמַל הַדֶרֶךְ לָלֶכֶת רַגְלִי.

כְּשֶׁשָׁקְטָה סַעֲרַת רוּחוֹ עַל יְדֵי הָרַעְיוֹן הַזֶה, פָּרַשׂ הַגִיאוֹגְרָף אֶת מַפָּתוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵן בָּהּ וּלְהִתְבּוֹנֵן אֶל זֶרֶם הַוַיְקַטוֹ.

הַגָבֶרֶת הֶלֶנָה וּמֶרִי גְרַנְט, בְּכָבְשָׁן אֶת פַּחְדָן בְּלִבָּן, שׂוֹחֲחוּ בְּלַחַשׁ עִם גְלֶנֶרְוַן עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים.

וַיְקַטוֹ הוּא נָהָר לְאֻמִי לְתוֹשָׁבֵי נְיוּ־זִילֶנְד. הַמָאוֹרִים מִתְגָאִים בּוֹ וְשׁוֹמְרִים עָלָיו בְּקַנָאוּת. בְּדֶרֶךְ זִרְמוֹ מַשְׁקֶה הַוַיְקַטוֹ אֶת הַמְקוֹמוֹת הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאִי הַצְפוֹנִי, הָחֵל מִמְדִינַת וֶלִינְגְטוֹן וְכָלֵה בִּמְדִינַת אוֹקְלֶנְד. אֶת שְׁמוֹ שֶׁל נָהָר זֶה סִגְלוּ לָהֶם כָּל שִׁבְטֵי הַחוֹף, שֶׁהִתְאַחֲדוּ כֻּלָם לְהָגֵן עַל חֵרוּתָם. בְּמֵימֵי נָהָר זֶה עוֹד לֹא חָלוּ יְדֵי הָאֵירוֹפָּאִים, שֶׁאַךְ מְעַט מְאֹד מֵהֶם הֵעֵזוּ לַעֲבֹר בָּהֶם. לְיַד מוֹצָא נָהָר זֶה עוֹד לֹא הָיָה אַף אֶחָד מֵהֶם.

פַּגַנֶל יָדַע שֶׁזֶהוּ מִקְדָשׁ לְאֻמִי, הוּא יָדַע גַם זֹאת, שֶׁאַף חוֹקֵר אֵירוֹפָּאִי אֶחָד עוֹד לֹא עָבַר הָלְאָה מִמְקוֹם הִתְאַחֲדוּת נָהָר זֶה עִם הַוַיְפָּה.

הוּא רָצָה לָדַעַת עַד לְאֵיזֶה מָקוֹם יוֹלִיךְ קַאִי־קוּמוּ אֶת שְׁבוּיָיו. הַגִיאוֹגְרָף לֹא הָיָה יָכוֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לִמְצֹא זֹאת, לוּלֵא נִמְשְׁכָה תְּשׂוּמַת לִבּוֹ אֶל הַמִלָה “טוֹפּוֹ”, שֶׁנִשְׁנְתָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּשִׂיחָתוֹ שֶׁל הַמַנְהִיג עִם חַיָלָיו.

בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בַּמַפָּה רָאָה שֶׁמִלָה זוֹ מְכֻוֶנֶת לַיְאוֹר הַגָדוֹל הַיָדוּעַ בְּסִפְרֵי הַזִכְרוֹנוֹת שֶׁל הַגִיאוֹגְרָפִים, וְהַנִמְצָא בַּחֵלֶק הַהֲרָרִי שֶׁל הָאִי בַּקָצֶה הַדְרוֹמִי שֶׁל מְדִינַת אוֹקְלֶנְד. הַנָהָר וַיְקַטוֹ יוֹצֵא מִן הַיְאוֹר הַזֶה.

כְּדֵי שֶׁלֹא יָבִינוּ הַפְּרָאִים, פָּנָה פַּגַנֶל אֶל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּצָרְפַתִּית וּבִקְשׁוֹ לִקְבֹּעַ אֶת מְהִירוּת מַהֲלָכָהּ שֶׁל הַסִירָה.

חֲמִשָׁה קִילוֹמֶטְרִים לְשָׁעָה, – הֵשִׁיב רַב־הַחוֹבֵל. – בְּאֹפֶן כָּזֶה, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף, – אִם בַּלַיְלָה לֹא נָשׁוּט, יֶאֱרַךְ שֵׁיטֵנוּ אַרְבָּעָה יָמִים.

– וְאֵיפֹה נִמְצָא צְבָא הֶחָלוּץ הָאַנְגְלִי? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן,

– זֶה קָשֶׁה לֵאמֹר, – עָנָה פַּגַנֶל. – לִי נִדְמֶה שֶׁהַמִלְחָמָה הִיא בִּמְדִינַת טָרָנָקִי. יֵשׁ לְשַׁעֵר, שֶׁצִבְאוֹת אַנְגְלִיָה נִמְצָאִים עַל חוֹפֵי הַיְאוֹר, שֶׁשָׁם נִמְצָא מֶרְכָּז הַמִתְקוֹמְמִים.

– אִלוּ הָיָה הַדָבָר כָּךְ, הָיִינוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לָאֵל עַל חַסְדוֹ זֶה! – הֵעִירָה הַגְבֶרֶת הֶלְנָה.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִבִּיט בְּעֶצֶב אֶל אִשְׁתּוֹ וְאֶל מֶרִי גְרַנְט, שֶׁנִמְסְרוּ בִּידֵי פְּרָאִים עֲרִיצִים, רָחוֹק מִכָּל הָעוֹלָם הַנָאוֹר. אֲבָל הוּא הִבְחִין שֶׁקַאִי־קוּמוּ מַשְׁגִיחַ עָלָיו וּמִתְבּוֹנֵן בּוֹ, וְלֹא רָצָה לְהַרְאוֹת לְמַנְהִיג הַפְּרָאִים שֶׁאַחַת הַשְׁבוּיוֹת יְקָרָה לוֹ בְּיוֹתֵר, לָכֵן הֶעֱבִיר אֶת מֶבָּטֵי עֵינָיו לְצַד אַחֵר וְהֶעֱמִיד שׁוּב פָּנִים רְצִינִיוֹת הַמַבִּיעוֹת שִׁוְיוֹן־רוּחַ.

הַסִירָה שָׁטָה מִבְּלִי לְהִתְעַכֵּב. בְּכָל הַנָהָר לֹא הָיְתָה נִרְאֵית שׁוּם סִירָה אַחֶרֶת. בִּקְתּוֹת אֲחָדוֹת הֲרוּסוֹת לַחֲצָאִין הֵעִידוּ שֶׁבְּאֶרֶץ זוֹ הִתְחוֹלְלָה הַמִלְחָמָה בְּכָל מוֹרָאֶיהָ. הַשָׂדוֹת הָיוּ עֲזוּבִים, כָּל הַחֶבֶל כְּאִלוּ מֵת וְחָרֵב. רַק הָעוֹפוֹת הֶחֱיוּ מְעַט מִדְבָּר שׁוֹמֵם וְעָגוּם זֶה.

עַל מַפַּת פַּגַנֶל, נִמְצָא עַל הַחוֹף הַשְׂמָאלִי שֶׁל הַנָהָר, בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ נָפְלוּ יְדִידֵינוּ בַּשְׁבִי, – הַכְּפָר קִירִי־קִירִירוּאַ. הַגִיאוֹגְרָף חָשַׁב שֶׁקַאִי־קוּמוּ יִתְעַכֵּב בַּכְּפָר הַזֶה, אֲבָל חָשַׁב וְטָעָה. הַסִירָה עָבְרָה וְחָלְפָה הָלְאָה.

לְעֻמַת זֶה צִוָה הַמַנְהִיג, בְּעָבְרָם עַל יַד הַמָקוֹם הַהוּא, לָתֵת לַשְׁבוּיִים אֹכֶל מִמְזוֹנָם שֶׁהָיָה אִתָּם, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהוּא וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אָכְלוּ אֶת שָׁרְשֵׁי הַשָׁרָךְ הַרְאוּיִים לַאֲכִילָה וּבֻלְבּוּסִים.

בַּשָׁעָה שָׁלֹש אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם עָבְרָה הַסִירָה לְיַד שַׁלְשֶׁלֶת הֶהָרִים הַגְבוֹהִים פּוֹקָרוּאָה. עַל אֲחָדִים מִן הֶהָרִים הָאֵלֶה נִרְאוּ חֳרָבוֹת שֶׁל מְצוּדוֹת עַתִּיקוֹת, שֶׁנִבְנוּ עַל יְדֵי מְהַנְדְסִים מָאוֹרִיִים.

הַשֶׁמֶשׁ יָרְדָה כְּבָר וְעָמְדָה בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק, כְּשֶׁהַדוּגִית הִגִיעָה לְבַסוֹף אֶל הַחוֹף, הַזָרוּעַ אַבְנֵי־סְפוֹג, הַנִגְרָפוֹת לְכָאן עִם מֵימֵי הַוַיְקַטוֹ הַיוֹצְאִים מֵחֵיק הָרֵי גַעַשׁ.

מָקוֹם זֶה הַמֻקָף מִסָבִיב עֵצִים רָמִים וַעֲנֵפִים, הָיָה נוֹחַ וְטוֹב לַחֲנָיָה. קַאִי־קוּמוּ פָּקַד לְהוֹצִיא אֶת הַשְׁבוּיִים אֶל הַחוֹף, אַךְ לִכְפּוֹת קֹדֶם אֶת יְדֵי הַגְבָרִים.

עוֹד בְּרֵאשִׁית שִׁבְיָם, בְּטֶרֶם שֶׁקַאִי־קוּמוּ הִבִּיעַ אֶת חֶפְצוֹ לְהַחְלִיף אֶת הַשְׁבוּיִים, נוֹעֲצוּ גְלֶנֶרְוַן וּמַנְגֶלְס חֶרֶשׁ, אוּלַי יוּכְלוּ לְהִמָלֵט בַּלַיְלָה בִּשְׁעַת חֲנָיָתָם, אֲבָל אַחֲרֵי הַשִׂיחָה הַקְצָרָה שֶׁל הַלוֹרְד הָאַנְגְלִי עִם נְגִיד הַזִילֶנְדִים, רָאוּ שֶׁטוֹב לָהֶם יוֹתֵר לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת לְתוֹצְאוֹת הַמַשָׂא וּמַתָּן שֶׁל הַפְּרָאִים עִם הָאַנְגְלִים. עַל יְדֵי הַחִלוּפִּים הָיְתָה לָהֶם תִּקְוָה יוֹתֵר גְדוֹלָה לְהַצָלָה מֵאֲשֶׁר לְהִמָלֵט בְּאֶרֶץ זָרָה לָהֶם לְגַמְרֵי. וְכִי מַה יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בִּלְתִּי מְזֻיָנִים נֶגֶד שְׁלֹשִים פְּרָאִים מְזֻיָנִים וַעֲרִיצִים?

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִמְשִׁיכָה הַסִירָה אֶת דַרְכָּהּ. בַּשָׁעָה עֶשֶׂר עָמְדָה לִזְמַן קָצָר לְיַד שֶׁפֶךְ אַחַד הַפְּלָגִים הַנוֹפֵל לְתוֹךְ הַוַיקַטוֹ מִצַד יָמִין. כָּאן נִסְפְּחָה לְסִירַת קַאִי־קוּמוּ עוֹד סִירָה אַחַת וּבָהּ עֲשָׂרָה פְּרָאִים. הַחַיָלִים בֵּרְכוּ אִישׁ אֶת אָחִיו בְּבִרְכַת “אָאִירֶה מָרָה” שֶׁפֵּירוּשָׁהּ: “הֱיֵה שָׁלוֹם”. וּשְׁתֵּי הַסִירוֹת שָׁטוּ הָלְאָה לְדַרְכָּם. חַיָלִים אֵלֶה נִמְלְטוּ אֶל נָכוֹן זֶה עַכְשָׁיו מִשְׂדֵה הַקְרָב. זֹאת אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר בְּבִגְדֵיהֶם הַבָּלִים וְהַקְרוּעִים, בְּנִשְׁקָם שֶׁטִפְטֵף דָם וּבַפְּצָעִים שֶׁעוֹד לֹא נָגְלְדוּ וְנִרְאוּ מִתּוֹךְ בִּגְדֵיהֶם הַקְרוּעִים. אֲנָשִׁים אֵלֶה הָיוּ קוֹדְרִים וּמַחֲרִישִׁים. בְּשִׁוְיוֹן רוּחָם, לֹא שָׂמוּ לֵב כְּלָל אֵל הָאֵירוֹפָּאִים, כְּאִלוּ לֹא הָיוּ כָּאן כְּלָל.

בַּצָהֳרַיִם נִרְאוּ בִּפְאַת מַעֲרָב גִבְעוֹת מָאוּנַג־טוֹטָרִי. שְׁפֵלַת הַוַיְקַטוֹ הִתְחִילָה לְהִתְכַּוֵץ. זֶרֶם הַנָהָר הַנִלְחָץ מִשְׁנֵי עֲבָרָיו בֵּין הֶהָרִים, נַעֲשָׂה מָהִיר יוֹתֵר וּלְאַט־לְאַט נֶהְפַּךְ לְזֶרֶם גוֹעֵשׁ וְרוֹעֵשׁ. תּוֹדוֹת לְכֹחָם וּזְרִיזוּתָם שֶׁל הַשַׁיָטִים, שֶׁהֵקֵלוּ לָהֶם אֶת עֲבוֹדָתָם הַקָשָׁה בְּזַמְרָם אֵיזֶה שִׁיר מוֹנוֹטוֹנִי, הֶחֱלִיקוּ הַסִירוֹת בִּמְהִירוּת עַל פְּנֵי הַגַלִים הַמַקְצִיפִים. אֲבָל עַד מְהֵרָה הִתְרָחֵב שׁוּב עֲרוּצוֹ שֶׁל הַנָהָר, וְשׁוּב זָרַם לוֹ בִּמְנוּחָה וְשֶׁקֶט בְּתוֹךְ מִישׁוֹר נֶהְדָר.

בָּעֶרֶב צִוָה קַאִי־קוּמוּ לְהִתְעַכֵּב לְרַגְלֵי הֶהָרִים. הַחַיָלִים מִשְׁתֵּי הַסִירוֹת עָשׂוּ אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת לְלִינָה וְהִבְעִירוּ מְדוּרוֹת תַּחַת הָעֵצִים.

הַמַנְהִיג שֶׁל הַסִירָה הַשְׁנִיָה הִתְקָרֵב בִּצְעָדִים אִטִיִים אֶל קַאִי־קוּמוּ, שִׁפְשֵׁף אֶת אַפּוֹ בְּאַפּוֹ שֶׁל זֶה הָאַחֲרוֹן וְכֹה בֵּרְכוּ אִישׁ אֶת אָחִיו לְשָׁלוֹם.

לַשְׁבוּיִים קָבְעוּ מָקוֹם בְּאֶמְצַע הַמַחֲנֶה וּבְשֶׁבַע עֵינַיִם הִשְׁגִיחוּ עֲלֵיהֶם.

כְּשֶׁאַךְ עָלָה הַשַׁחַר, שָׁטוּ שְׁתֵּי הַסִירוֹת הָלְאָה עַל פְּנֵי הַוַיְקַטוֹ. מֵהַיוּבַלִים הַמִשְׁתַּפְּכִים לְתוֹכוֹ הִתְחִילוּ לְהִלָווֹת סִירוֹת חֲדָשׁוֹת מְלֵאוֹת חַיָלִים נִמְלָטִים, שֶׁנֶחְפְּזוּ לְהִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַכְּפָר. כִּמְעַט כֻּלָם הָיוּ דַלִים וְרָזִים, רַק עֵינֵיהֶם הִבִּיטוּ בְּגָאוֹן, בְּאֹמֶץ־לֵב וּבְאִיוּם.

אֲחָדִים מֵהֶם הִתְחִילוּ לָשִׁיר אֶת הַהִימְנוֹן הַפַּטְרִיוֹטִי וְהַמָלֵא סוֹד: “פִּיחֶה”, הַמַתְחִיל בְּמִלִים אֵלוּ;

"פַּפַּדַטִי וַטִי טִידִי.

מִי דוּנְגַה נֵי…"

לְקוֹל הִימְנוֹן זֶה הָיוּ הַמָאוֹרִים מוּכָנִים לָצֵאת לְהִלָחֵם נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם. לְקוֹלָם הֶחָזָק וְהַמְצַלְצֵל שֶׁל הַמְזַמְרִים עָנָה הֵד הֶהָרִים הַסְמוּכִים.

אַחֲרֵי כָּל בַּיִת וּבַיִת מִן הַשִׁיר הַזֶה הְכּוּ הַחַיָלִים בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם עַל לִבָּם וּבְמַקְהֵלָה גָמְרוּ אֶת הַמִלִים הָאַחֲרוֹנוֹת.

בָּעֶרֶב חָנָה קַאִי־קוּמוּ עִם מַחֲנֵהוּ לֹא רָחוֹק מִן הָאֲגָם טוֹפּוֹ, שֶׁמִמֶנוּ יוֹצֵא הַוַיְקַטוֹ.

לְמָחֳרָת הִכִּיר פַּגַנֶל עַל הַחוֹף הַיְמָנִי אֶת הָהָר טַבָּרָה, הַמִתְרוֹמֵם לְגֹבַהּ שֶׁל תְּשַׁע מֵאוֹת מֶטֶר מֵעַל פְּנֵי הַיָם. בַּצָהֳרַיִם נִכְנְסוּ הַסִירוֹת אֶל תּוֹךְ הָאֲגָם טוֹפּוֹ. יְלִידֵי־הָאָרֶץ קִבְּלוּ אוֹתָם בִּקְרִיאוֹת שֶׁל שִׂמְחָה, בַּהֲגִיעָם בְּמִין מַטְלִית, שֶׁהִתְנוֹסְסָה עַל אַחַת הַבִּקְתּוֹת: זֶה הָיָה הַדֶגֶל הַלְאֻמִי שֶׁל הַמָאוֹרִים.

פֶּרֶק יא: הַיְאוֹר טוֹפּוֹ

בַּחֵלֶק הַמֶרְכָּזִי שֶׁל הָאִי אִיקַה־נַה־מַאוּ, נוֹצְרָה עוֹד בִּימֵי קֶדֶם, מֵחָרְבוֹת הַמְעָרוֹת אֲשֶׁר בְּמַעֲמַקֵי הָאֲדָמָה, תְּהוֹם אֲרֻכָּה אַרְבָּעִים קִילוֹמֶטֶר, וּרְחָבָה כִּשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטֶר. מֵימֵי הֶהָרִים מִסָבִיב הָיוּ מִשְׁתַּפְּכִים לְתוֹךְ מְצוּלָה גְדוֹלָה זוֹ, וְעַל־יְדֵי כָּךְ נֶהְפְּכָה לְאַט־לְאַט לִיאוֹר כֹּה עָמֹק, שֶׁכָּל הַנִסְיוֹנוֹת לָמֹד אֶת עָמְקוֹ הָיוּ לַשָׁוְא: אַף אֲנָךְ אֶחָד לֹא יָכֹל לְהַגִיעַ אֶל קַרְקָעוֹ.

כָּזֶה הוּא הָאֲגָם הַמוּזָר טוֹפּוֹ, הוּא נִמְצָא כִּשְׁלֹש מֵאוֹת שִׁבְעִים מֶטֶר מֵעַל לִפְנֵי הַיָם וְהוּא מֻקָף הָרִים שֶׁגָבְהָם⁶ מַגִיעַ עַד לְמַעְלָה מִשְׁבַע מֵאוֹת מֶטֶר. לְצַד מַעֲרָב נִרְאִים צוֹקִים עֲצוּמִים, צָפוֹנָה – פְּסָגוֹת אֲחָדוֹת, הַמְכֻסוֹת יְעָרוֹת. מִזְרָחָה, לְאֹרֶךְ הַחוֹף הָרָחָב שֶׁל הַיְאוֹר, מִתְפַּתֶּלֶת דֶרֶךְ הַמְכֻסָה אֶבֶן־סְפוֹג מַבְרִיקָה לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ. דָרוֹמָה, מֵעַל לִיעָרוֹת יְרֹקִים, מִתְרוֹמְמִים הָרֵי גַעַשׁ, שֶׁדְמוּת קוֹנוּס לָהֶם.

כָּל הַסְבִיבָה כְּאִלוּ רָתְחָה. הָאֲדָמָה רָעֲדָה מֵעָקַת הָאֵדִים הַפְּנִימִיִים. בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת הָמוּ מַעְיָנוֹת רוֹתְחִים. שִׁכְבַת הָאֲדָמָה הָעֶלְיוֹנָה הִתְבַּקְעָה כַּקְרוּם הָעֶלְיוֹן שֶׁל כִּכַּר־לֶחֶם בַּתַּנוּר, וְכָל סְבִיבַת טוֹפּוֹ הָיְתָה נֶהְפֶּכֶת לְכוּר־בַּרְזֶל מְלֻבָּן בָּאֵשׁ, לוּלֵא מָצְאוּ לָהֶם הָאֵדִים הַלוֹחֲצִים מוֹצָא בְּלוֹעַ הַר־הַגַעַשׁ טוּנְגָרִירוֹ, הַנִמְצָא בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר מֵהַיְאוֹר.

הַר־גַעַשׁ זֶה מִתְרוֹמֵם בְּגָאוֹן עַל חוֹף הַיְאוֹר הַצְפוֹנִי, עָטוּף כֻּלוֹ בְּלֶהָבָה וְעָשָׁן. מִסָבִיב לוֹ נִמְצָאִים, כְּעֵין טַבַּעַת צָרָה, הָרִים אֲחֵרִים יוֹרְקֵי אֵשׁ גַם הֵמָה.

כֻּלָם הִתְבּוֹנְנוּ – מַחֲרִישִׁים וּשְׁקוּעִים בְּהַרְהוֹרֵיהֶם – בַּסְבִיבָה, שֶׁגוֹרָלָם הַמַר הִטִיל אוֹתָם אֵלֶיהָ. בֵּית הַמִיסְיוֹן, שֶׁהָיָה עַל הַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל הַיְאוֹר, לֹא הִתְקַיֵם עוֹד, הַמִיסְיוֹנֵרִים מֻכְרָחִים הָיוּ לְהִתְרַחֵק מִשָׁם מִפְּנֵי אֵשׁ הַמֶרֶד, גַם שַׂר־הַפֶּלֶךְ מֻכְרָח הָיָה לְהִתְרַחֵק… וְכָךְ נִמְצְאוּ הַשְׁבוּיִים בּוֹדְדִים בְּקֶרֶב הַמָאוֹרִים הַנִרְגָזִים וְהַשׁוֹאֲפִים לְדָם.

לְאַחַר שֶׁעָזְבוּ אֶת עֲרוּצוֹ שֶׁל וַיְקַטוֹ, בִּתְּרָה סִירַת קַאִי־קוּמוּ מִפְרָץ קָטָן, הִקִיפָה אַחַד הַכֵּפִים הַחַדִים, שָׂמָה פָּנֶיהָ לַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל הַיְאוֹר, וְעָמְדָה לְרַגְלֵי הַמַדְרֵגוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הֶהָר מַנְגָה. שָׁם הִשְׂתָּרְעוּ שָׂדוֹת רַחֲבֵי־יָדַיִם שֶׁל הַצֶמַח פוֹרְמִיוּם, מִין פִּשְׁתָּה זִילֶנְדִית, שֶׁגְלִימוֹתֵיהֶם שֶׁל קַאִי־קוּמוּ וַחֲבֵרָיו הָיוּ עֲשׂוּיִים מִמֶנוּ. יְלִידֵי־הָאָרֶץ קוֹרְאִים לְצֶמַח זֶה: חֲרָקֶקֶה. כָּל מַה שֶׁיֵשׁ בְּצֶמַח זֶה –יָקָר הוּא וּמֵבִיא תּוֹעֶלֶת: פְּרָחָיו נוֹתְנִים דְבַשׁ מְצֻיָן; מִגִבְעוֹלָיו מְכִינִים אֵיזֶה חֹמֶר שֶׁיֵשׁ בּוֹ גַם מִסְגֻלוֹתָיו שֶׁל הַדוֹנַג וְגַם מִסְגֻלוֹתָיו שֶׁל הָעֲמִילָן, וְהַמְמַלֵא אֶת מְקוֹם שְׁנֵיהֶם. אֲבָל בְּיִחוּד יְקָרִים הֵם עָלָיו. כְּשֶׁהֵם רַעֲנַנִים הֵם מְשַׁמְשִׁים נְיָר, וּכְשֶׁהֵם מִתְיַבְּשִׁים הֵם מְשַׁמְשִׁים דֶלֶק לְהַעֲלוֹת בָּהֶם אֵשׁ. מִגִידֵיהֶם עוֹשִׂים חֲבָלִים וּרְשָׁתוֹת; הַסִיב מְשַׁמֵשׁ לְמַטְוֶה, שֶׁאוֹרְגִים מִמֶנוּ גְלימוֹת וּשְׂמִיכוֹת; וּבְאֶרֶג זֶה, הַצָבוּעַ שָׁחוֹר אוֹ אָדֹם מִשְׁתַּמְשִׁים רַק הַמָאוֹרִים הָעֲשִׁירִים וְהַמְיֻחָסִים.

כַּחֲצִי קִילוֹמֶטֶר מִמְקוֹם חֲנָיַת הַסִירָה, נִרְאָה עַל צוֹק גָבוֹהַּ מִבְצָר קָטָן מִמִבְצְרֵי הַמָאוֹרִים הַיְדוּעִים בַּשֵׁם “פַּה”. שָׁמָה הוֹבִילוּ אֶת הַשְׁבוּיִים. פָּתְחוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וְשִׁחְרְרוּ גַם אֶת יְדֵיהֶם.

כְּשֶׁנִכְנְסוּ הַשְׁבוּיִים אֶל הַ“פַּה”, נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם מַחֲזֶה אָיֹם וְנִתְעָב; שׁוּרַת רָאשִׁים מֵתִים תְּקוּעִים עַל יִתְדוֹת הַגָדֵר. הַגְבִירוֹת מִהֲרוּ לְהַפְנוֹת אֶת פְּנֵיהֶן בַּחֲרָדָה. רָאשִׁים אֵלֶה הָיוּ שֶׁל מַנְהִיגֵי הָאוֹיְבִים שֶׁגְוִיוֹתֵיהֶם הָיוּ לְמַאֲכָל לַמְנַצְחִים. פַּגַנֶל יָדַע שֶׁיְלִידֵי הָאָרֶץ מִשְׁתַּדְלִים לִשְׁמֹר זְמַן רַב מְאֹד עַל הָרָאשִׁים הָאֵלֶה, וְלָכֵן הֵם מְנַקִים הֵיטֵב אֶת הַגֻלְגֹלֶת, וְאֶת הָאַף הֵם מַדְבִּיקִים אֵלֶיהָ בִּשְׁנֵי לוּחוֹת קְטַנִים שֶׁל מַתֶּכֶת.

לְאַחַר שֶׁהֵם מְמַלְאִים אֶת הָרֹאשׁ בְּפוֹרְמִיוּם, הֵם תּוֹפְרִים אֶת הַפֶּה וְאֶת רִיסֵי הָעֵינַיִם, וְאַחַר־כָּךְ מְעַשְׁנִים אֶת הַגֻלְגֹּלֶת בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִים וְשֵׁש שָׁעָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הִיא נַעֲשֵׂית כְּמוֹ “חַיָה”, אֶלָא שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת צֶבַע כֵּהֶה. הַמָאוֹרִים שׁוֹמְרִים לִפְעָמִים גַם עַל רָאשֵׁי מַנְהִיגֵיהֶם הַחֲבִיבִים עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, אֲבָל אָז אֵין הֵם מוֹצִיאִים אֶת הָעֵינַיִם וְאֵינָם תּוֹפְרִים אֶת הַפֶּה וְהָרִיסִים. בְּרָאשִׁים אֵלֶה הֵם מִתְגָאִים, בָּהֶם הֵם מְעוֹדְדִים אֶת הַחַיָלִים הַצְעִירִים, וְלִכְבוֹדָם הֵם עוֹרְכִים גַם חֲגִיגוֹת וְתַהֲלוּכוֹת.

אֲבָל מְצוּדָתוֹ שֶׁל קַאִי־קוּמוּ הָיְתָה מְקֻשֶׁטֶת רַק בְּרָאשֵׁי הָאוֹיְבִים, שֶׁבֵּינֵיהֶם הָיוּ בְּוַדַאי גַם רָאשֵׁי אַנְגְלִים. דִירָתוֹ שֶׁל קַאִי־קוּמוּ הָיְתָה בְּאֶמְצַע הַ“פַּה”, בֵּין בִּנְיָנִים אֲחֵרִים. זוֹ הָיְתָה מֵעֵין סֻכָּה, קְלוּעָה מֵעֲנָפִים וּמְקֻשָׁטָה מִבִּפְנִים בְּמַחֲצָלוֹת שֶׁל פוֹרְמִיוּם. הַדֶלֶת הַיְחִידָה הָיְתָה קְלוּעָה גַם הִיא. הַתִּקְרָה הָיְתָה פְּתוּחָה בְּאֶמְצָעָהּ. פִּנוֹת הַסֻכָּה הָיוּ מְקֻשָׁטוֹת בִּפְסָלִים וּכְמוֹ־כֵּן גַם הַמָבוֹא, שֶׁמִסָבִיב לוֹ הִשְׂתָּרְגוּ מִקְלָעוֹת יָפוֹת שֶׁל עֲנָפִים וְעָלִים, מִלְבַד זֶה נִרְאוּ בְּתוֹךְ הַסֻכָּה תְּמוּנוֹת רַבּוֹת, סִמְלִיוֹת וְדִמְיוֹנִיוֹת, וּמַעֲשֵׂי צַעֲצוּעִים שׁוֹנִים. כָּל אֵלֶה הָיוּ עֲשׂוּיִים עֵץ בִּידֵי הָאֳמָנִים הַמְקוֹמִיִים.

רִצְפַּת הַטִיט הִתְרוֹמְמָה מֵעַל לַקַרְקַע, וּמוּל הַחוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַתִּקְרָה הָיָה חוֹר מַקְבִּיל בְּתוֹךְ הָרִצְפָּה, עָשׂוּי מִלוּחוֹת אֶבֶן, וְזֶה שִׁמֵשׁ כִּירָה. הֶעָשָׁן שֶׁיָצָא מִתּוֹכוֹ הִשְׁאִיר עַל קִירוֹת הָאֹהֶל שְׁכָבוֹת שֶׁל פִּיחַ שָׁחוֹר.

סָמוּךְ לְסֻכָּה זוֹ הָיוּ עוֹד סֻכּוֹת קְטַנוֹת מִמֶנָה. אֵלֶה הָיוּ כְּעֵין אֲסָמִים וּמַמְגוּרוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ שְׁמוּרִים פוֹרְמִיוּם, בֻּלְבּוּסִים, שָׁרָךְ הָרָאוּי לַאֲכִילָה וְעוֹד צְמָחִים. בִּמְקוֹמוֹת גְדוּרִים רָעוּ חֲזִירִים וְעִזִים, נִינֵיהֶם שֶׁל אֵלֶה שֶׁהוּבְאוּ לְכָאן עַל יְדֵי קוּק. פֹּה וְשָׁם רָצוּ כְּלָבִים רְעֵבִים שֶׁהַמָאוֹרִים מְכַלְכְּלִים אוֹתָם בְּצִמְצוּם, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם עַצְמָם נִזוֹנִים בִּבְשָׂרָם לִפְרָקִים קְרוֹבִים. יְדִידֵינוּ רָאוּ אֶת כָּל זֶה בְּמֶשֶׁךְ עֵת קְצָרָה מְאֹד. הֵם עָמְדוּ לְיַד בִּקְתָה רֵיקָה, בְּחַכּוֹתָם לִפְקוּדוֹתָיו שֶׁל קַאִי־קוּמוּ. מִסָבִיב לָהֶם נִקְבְּצוּ וּבָאוּ הֲמוֹן נָשִׁים זְקֵנוֹת, שֶׁחֵרְפוּם וְגִדְפוּם וְקִלְלוּם קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת, וְאִיְמוּ עֲלֵיהֶם בְּאֶגְרוֹפֵיהֶן. מִן הַמִלִים הַאַנְגְלִיוֹת הַמְעַטוֹת שֶׁנִפְלְטוּ מִבֵּין שִׂפְתוֹתֵיהֶן הֶעָבוֹת, יָכְלוּ הָאֵירוֹפָּאִים לְהָבִין, שֶׁהֵן דוֹרְשׁוֹת מֵאֵת הַגְבָרִים, כִּי יְמַהֲרוּ לִשְׁפֹּט אֶת הַשְׁבוּיִים וְכִי יַעֲשׂוּ בָּהֶם מִשְׁפָּט חָרוּץ תֵּכֶף וּמִיָד.

לַמְרוֹת הָאִיוּמִים וְהָעֶלְבּוֹנוֹת הַנוֹרָאִים, נִשְׁאֲרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה שְׁלֵוָה לְמַרְאִית עַיִן, כְּדֵי שֶׁלֹא לְצַעֵר אֶת בַּעֲלָהּ, שֶׁצָרִיךְ הָיָה לִשְׁמֹר עַל קְרִירוּת־רוּחוֹ. לֹא קָשֶׁה לְהָבִין בְּכַמָה עָמָל וְהִתְאַמְצוּת עָלָה לְאִשָׁה אֻמְלָלָה זוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת כָּל הַנַעֲשֶׂה בְּקֶרֶב נַפְשָׁהּ.

מֶרִי גְרַנְט הָיְתָה הַפַּעַם חַלָשָׁה יוֹתֵר מִן הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה. בְּקֹשִׁי גָדוֹל עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ, נִשְׁעֶנֶת עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁנִשְׁבַּע – לְהָגֵן בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ עַל הָעַלְמָה הַצְעִירָה עַד טִפַּת דָמוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

על עמודי הגדר היו תקועות גלגלות אנשים.

הַמַיוֹר הִתְיַחֵס לְכָל הַנַעֲשֶׂה מִסָבִיב לוֹ בְּשִׁוְיוֹן־רוּחַ גָמוּר כְּדַרְכּוֹ. רַק פַּגַנֶל הִתְרַגֵז וְהִתְמַרְמֵר. שְׁאָר הַחֲבֵרִים, לְרַבּוֹת גַם רוֹבֶּרְט, חִכּוּ לִגְזָר דִינָם בְּהַכְנָעָה שְׁלֵמָה.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בִּרְצוֹתוֹ לְשַׁחְרֵר אֶת רַעֲיָתוֹ מֵחֻצְפַּת הַמְּכַשְׁפוֹת הַזְקֵנוֹת, נִגַשׁ אֶל קַאִי־קוּמוּ, וּבְהַרְאוֹתוֹ עַל הֶהָמוֹן הַמִשְׁתּוֹלֵל, אָמַר:

– גָרֵשׁ אוֹתָם!

הַנָשִׂיא הִבִּיט עַל הַשָׁבוּי בְּעַיִן הֲרַת־בְּרָקִים וּבִתְנוּעָת־יָד שֶׁל שַׁלִּיט וּמְּצַוֶה הִכְרִיחַ אֶת הַנָשִׁים לְהִשְׁתַּתֵּק וּלְהִסְתַּלֵק מִכָּאן. גְלֶנֶרְוַן הוֹדָה לוֹ בְּהַרְכָּנַת־רֹאשׁ קַלָה, וְשָׁב לְאִטוֹ אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ.

בְּשָׁעָה זוֹ נִכְנְסוּ אֶל הַ“פַּה” הֲמוֹן זִילֶנְדִים, בָּהֶם זְקֵנִים, אֲנָשִׁים בְּמֵיטַב שְׁנוֹתֵיהֶם וּצְעִירִים. מֵהֶם הָיוּ שְׁקֵטִים קוֹדְרִים, וּמֵהֶם בָּכוּ בְּקוֹל רָם, סָפְקוּ כַּפֵּיהֶם וְהִכּוּ עַל חֲזֵיהֶם, כִּי מִתְאַבְּלִים הָיוּ עַל קְרוֹבֵיהֶם וִידִידֵיהֶם שֶנָפְלוּ חֲלָלִים בַּתִּגְרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת.

מִכָּל הַמַנְהִיגִים שֶנִזְעֲקוּ לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל טוֹמְפְּסוֹן, הָיָה קַאִי־קוּמוּ שֶׁשָׁב בַּחֲזָרָה, וְהֵבִיא לִבְנֵי שִׁבְטוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה עַל דְבַר מַפַּלְתָּם שֶׁל הַמִתְקוֹמְמִים, שֶׁנִגְפוּ לִפְנֵי הָאַנְגְלִים. מִמָאתַיִם הַלוֹחֲמִים שֶׁהָלְכוּ עִמוֹ לְהָגֵן עַל מוֹלַדְתָּם, שָׁבוּ רַק חֲמִשִׁים. רֻבָּם נָפְלוּ חֲלָלִים בִּשְׂדֵה הַקְרָב, וְרַק חֵלֶק קָטָן מֵהֶם נִלְקַח בַּשְׁבִי וְיָכוֹל לְקַווֹת עוֹד לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

וְזוֹהִי סִבַּת הַיֵאוּשׁ הַגָדוֹל, שֶׁתָּקַף אֶת הַפְּרָאִים אַחֲרֵי שׁוּבוֹ שֶׁל קַאִי־קוּמוּ. עַד לָרֶגַע הַהוּא לֹא יָדְעוּ כְּלוּם עַל דְבַר תְּבוּסַת הַזִילֶנְדִים.

הַפְּרָאִים מַבִּיעִים אֶת צַעֲרָם בְּאֹפֶן בּוֹלֵט מְאֹד. קְרוֹבֵיהֶם וִידִידֵיהֶם שֶׁל הַנוֹפְלִים בַּמִלְחָמָה, בְּיִחוּד הַנָשִׁים, שָׂרְטוּ אֶת פְּנֵיהֶם בִּצְדָפִים חַדִים, וְהַדָם מָהוּל בִּדְמָעוֹת, שָׁתַת מֵהֶם קִלוּחִים קִלוּחִים.

הַבְּכִיוֹת וְהַיְבָבוֹת לֹא פָּסְקוּ, וּלְקִלְלוֹת הַנָשִׁים נוֹסְפוּ עַכְשָׁיו גַם אִיוּמֵי הַגְבָרִים.

הַבָּעַת הַצַעַר הַכְּלָלִי שֶׁל יְלִידֵי־הָאָרֶץ הָלְכָה וְגָבְרָה. עַל רָאשֵׁי הָאֵירוֹפָּאִים נִשְׁפַּךְ מְטַר קְלָלוֹת וְאִיוּמִים. הַקְלָלוֹת, הַצְעָקוֹת וְהַתְּנוּעוֹת נַעֲשׂוּ יוֹתֵר חֲזָקוֹת. לוּלֵא הָיָה זֶה בְּמַעֲמַד קָאִי־קוּמוּ, הָיוּ הַפְּרָאִים קוֹרְעִים אֶת הַשְׁבוּיִים לִקְרָעִים בְּרֶגַע אֶחָד.

בְּחָשְׁשוֹ שֶַׁכַּעֲסָם שֶׁל הַמָאוֹרִים הַקַנָאִים יַעֲלֶה עַל גְדוֹתָיו, צִוָה קַאִי־קוּמוּ לְהַעֲבִיר אֶת הַשְׁבוּיִים לַמָקוֹם הַקָדוֹשׁ, הַנִמְצָא בַּקָצֶה הַשֵׁנִי שֶׁל “הַפַּה”. מָקוֹם קָדוֹשׁ זֶה הָיָה צְרִיף לֹא גָדוֹל הַבָּנוּי עַל קְצֵה כִּכָּר קְטַנָה וְנִקְרָא בְּשֵׁם “וְרֶאָטוּאָה”. שָׁם לִמְדוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַזִילֶנְדִים אֶת מִסְתְּרֵי הַדָת. הַצְרִיף הַמְרֻוָח וְהַמְכֻסֶה מִכָּל עֲבָרָיו, שִׁמֵשׁ אַגַב אוֹרְחָא גַם מַחְסָן לְמַטְעַמִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהָאֵל “מַאוּיָה רַגְנָה־רַנְגוּאִי” טוֹעֵם מֵהֶם דֶרֶךְ שִׂפְתֵי כֹּהֲנָיו.

בִּרְאוֹתָם אֶת עַצְמָם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ זֶה בְּטוּחִים מִסַכָּנַת הִתְנַפְּלוּתָם שֶׁל הַפְּרָאִים הַזוֹעֲפִים, נָשְׁמוּ יְדִידֵינוּ לָרְוָחָה, וּמִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל הֲקָלָה יָשְׁבוּ עַל הַמַחֲצָלוֹת שֶׁכִּסוּ אֶת רִצְפַּת הַצְרִיף.

מְדֻכְדָכָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ נִשְׁעֲנָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה עַל בַּעֲלָהּ. בְּנָשְׁקוֹ בְּרֹךְ בְּרֹאשָׁהּ, הִשְׁתַּדֵל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְעוֹדֵד אֶת רוּחַ הָאִשָׁה הָאֻמְלָלָה.

– הִתְעוֹדְדִי, הֶלֶנָה, יַקִירָתִי! הֱיִי בְּטוּחָה שֶׁאֱלֹהִים לֹא יַעַזְבֶנוּ,– אָמַר אֵלֶיהָ הַלוֹרְד.

רוֹבֶּרְט עָלָה עַל כְּתֵפָיו שֶׁל וִילְסוֹן וְהִבִּיט בְּעַד הַחֲרַכִּים שֶׁבֵּין הַקִיר וְהַגַג. מִשָׁם יָכֹל הַנַעַר לִסְקֹר אֶת כָּל הַ“פַּה” עַד לְדִירַת הַמַנְהִיג עַצְמָהּ.

– הֵם נִקְבְּצוּ כֻּלָם מִסָבִיב לְקַאִי־קוּמוּ, – סִפֵּר הַנַעַר בְּלַחַשׁ מַה שֶׁרָאָה – הֵם מְנִיעִים בְּידֵיהֶם, מְיַלְלִים… קַאִי־קוּמוּ רוֹצֶה לְדַבֵּר…

רוֹבֶּרְט הִפְסִיק לְרֶגַע, וְאַחַר־כָּךְ הוֹסִיף:

– הַנָשִׂיא מְדַבֵּר דְבַר־מָה… הַפְּרָאִים נִרְגָעִים… שׁוֹמְעִים אֶת דְבָרָיו.

– כַּמוּבָן, – אָמַר הַמַיוֹר, – לַמַנְהִיג אַךְ טוֹב לְהָגֵן עָלֵינוּ. הוּא רוֹצֶה לְהַחֲלִיף אוֹתָנוּ בְּמַנְהִיגִים שְׁבוּיִים מִבְּנֵי שִׁבְטוֹ. אֲבָל אִם יַסְכִּימוּ הַפְּרָאִים לָזֶה זוֹהִי שְׁאֵלָה.

– נִרְאִים הַדְבָרִים שֶׁהֵם מַסְכִּימִים, –הִמְשִׁיךְ רוֹבֶּרְט אֶת דְבָרָיו – הֵם הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו בְּשִׂים לֵב וְהִתְחִילוּ לְהִתְפַּזֵר. אֲחָדִים נִכְנָסִים אֶל בֵּית הַנָשִׂיא, אֲחֵרִים עוֹזְבִים לְגַמְרֵי אֶת הַמִבְצָר.

– הַאֻמְנָם נְכוֹנִים הֵם דְבָרֵֶיךָ? – שָׁאַל הַמַיוֹר.

– אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי, – עָנָה הַנַעַר – קַאִי־קוּמוּ נִשְׁאַר לְבַדוֹ עִם אוֹתָם הַלוֹחֲמִים שֶׁנָסְעוּ אִתָּנוּ… אֲהָה! אֶחָד מֵהֶם הוֹלֵךְ הֵנָה.

– מַהֵר וָרֵד! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.

– אֱדוּאַרְד, גַם מֶרִי וְגַם אֲנִי אֵינֶנוּ רוֹצוֹת לִנְפֹּל חַיוֹת בִּידֵי הַפְּרָאִים, – פָּנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – בְּעֵת צָרָה הֲרֹג־נָא אֶת שְׁתֵּינוּ!

וּבְדַבְּרָהּ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, הוֹשִׁיטָה לִגְלֶנֶרְוַן אֶקְדָח קָטָן מָלֵא כַּדוּרִים.

– נֶשֶׁק! – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּמֶבָּט מַבְרִיק מִשִׂמְחָה.

– כֵּן, אֱדוּאַרְד, קָחֵהוּ. הַמָאוֹרִים, כַּנִרְאֶה, אֵינָם נוֹהֲגִים לִבְדֹק אֶת הַנָשִׁים… אֲבָל בְּנֶשֶׁק זֶה אֵין מִן הַצֹרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵשׁ נֶגְדָם, – זֶה יִהְיֶה לְלֹא הוֹעִיל, רַק לְשֵׁם זֶה, כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אוֹתָנוּ מֵעִנוּיִים.

הַלוֹרְד מִהֵר לְהַסְתִּיר אֶת הָאֶקְדָח מִתַּחַת לִמְעִילוֹ. מִיָד אַחֲרֵי זֶה הִתְרוֹמְמָה הַמִקְלַעַת, שֶׁשִׁמְשָׁה דֶלֶת, וְאֶל הַצְרִיף נִכְנַס אַחַד הַפְּרָאִים. בִּרְמִיזָה קָרָא לָהֶם לָלֶכֶת אַחֲרָיו, וְהֵבִיא אוֹתָם שׁוּב לְקַאִי־קוּמוּ. אֶת הַנָשִׂיא הִקִיפוּ הַטוֹבִים שֶׁבְּחַיָלָיו. מִכֻּלָם הִצְטַיֵן מָאוֹרִי אֶחָד, כְּבֶן אַרְבָּעִים, חֲסוֹן, גְבַהּ־קוֹמָה וּבַעַל הַבָּעַת פָּנִים אַכְזָרִית, שְׁמוֹ הָיָה קָרָה־טֶטֶה, שֶׁפֵּירוּשׁוֹ “הַבִּלְתִּי נִכְנָע”. עַל־פִּי הִתְנַהֲגוּתוֹ בַּחֲשִׁיבוּת וְעַל־פִּי כְּתֹבֶת־הַקַעֲקַע שֶׁעָלָיו נִרְאֶה הָיָה מִיָד, שֶׁהוּא תּוֹפֵס מָקוֹם נִכְבָּד מְאֹד בְּשִׁבְטוֹ. אֲבָל אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מִיָד, שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַמַנְהִיגִים הָאֵלֶה צְרִיכָה לִהְיוֹת הִתְחָרוּת, וְשֶׁקָרָה־טֶטֶה עוֹלֶה בְּהַשְׁפָּעָתוֹ עַל קַאִי־קוּמוּ. שְׁנֵיהֶם עָמְדוּ בְּרֹאשׁ שְׁבָטִים לוֹחֲמִים וְשִׁלְטוֹן אֶחָד הָיָה לִשְׁנֵיהֶם.

קַאִי־קוּמוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁחִיֵךְ בְּשׂוֹחֲחוֹ עִם קָרָה־טֶטֶה⁷, לֹא יָכוֹל לְהַסְתִּיר אֶת בְּרַק הַזַעַם הָעוֹבֵר לִפְעָמִים בְּעֵינָיו הַשְׁחוֹרוֹת. – הַאַנְגְלִי אַתָּה? – פָּנָה קַאִי־קוּמוּ אֶל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן. – כֵּן, – עָנָה הַלָז בִּמְנוּחָה.

– וַחֲבֵרֶיךָ?

– גַם הֵם אַנְגְלִים כָּמוֹנִי. תַּיָרִים אֲנַחְנוּ, שֶׁאֳנִיָתֵינוּ נִטְרְפָה עַל יַד חוֹפֵי הָאָרֶץ הַזֹאת וּבַמִלְחָמָה לֹא לָקַחְנוּ כָּל חֶבֶל. אֶפְשָׁר הַדָבָר שֶׁהִנְךָ מִתְעַנְיֵן לָדַעַת זֹאת.

– אַחַת הִיא! הֵשִׁיב קָרָה־טֶטֶה קָשׁוֹת – כָּל הָאַנְגְלִים הֵם אוֹיְבֵינוּ, בְּנֵי עַמְךָ הִתְפָּרְצוּ אֶל אִיֵינוּ, הֶחֱרִיבוּ אֶת שְׂדוֹתֵינוּ וְשָׂרְפוּ אֶת כְּפָרֵינוּ!

– הֵם הֵרֵעוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת, – עָנָה גְלֶנֶרְוַן בִּרְצִינוּת–בְּתֹם לֵבָבִי אֲנִי אוֹמֵר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וְלֹא בִּגְלַל זֶה שֶׁאֲנִי נִמְצָא בִּרְשׁוּתְךָ.

– שְׁמַע־נָא! – אָמַר קַאִי־קוּמוּ, – טוֹחוֹנְגָה, הַכֹּהֵן הַגָדוֹל שֶׁל אֱלֹהֵינוּ נוֹאִי־אַטוּאָה, נָפַל בִּידֵי אַחֶיךָ; הוּא עַתָּה שָׁבוּי בִּידֵי הָאַנְגְלִים. אֱלֹהֵיֵנוּ מְצַוֶה לִפְדוֹתוֹ. אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לִקְרֹעַ אֶת סְגוֹר לִבְּךָ, הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁרְֹאשְׁךָ יַחַד עִם רָאשֵׁי חֲבֵרֶיךָ יִתָּלוּ עַל כְּלוּנְסָאוֹת הַגָדֵר שֶׁלָנוּ, אֲבָל נוּאִי־אַטוּאָה מְצַוֶה אַחֶרֶת, וְעָלֵינוּ לְהִכָּנַע לִרְצוֹנוֹ!

בְּדַבְּרוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה רָעַד קַאִי־קוּמוּ, שֶׁהִתְאַפֵּק כָּל הָעֵת מִכַּעַס. עֵינָיו נִתְמַלְאוּ דָם וּפָנָיו נִשְׁתַּנוּ עַד שֶׁקָשֶׁה הָיָה לְהַכִּירוֹ.

אוּלָם אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים מָשַׁל שׁוּב בְּרוּחוֹ וְהוֹסִיף בִּמְנוּחָה:

– הֲסָבוּר אַתָּה, שֶׁהָאַנְגְלִים יַחֲלִיפוּ אֶת טוֹחוֹנְגָה בְּךָ?

גְלֶנֶרְוַן לֹא עָנָה מִיָד, כִּי לֹא יָדַע מַה לַעֲנוֹת. לְבַסוֹף אָמַר בְּהֶחְלֵט:

– אֵינִי יוֹדֵעַ.

– כֵּיצַד זֶה אֵינְךָ יוֹדֵעַ? – קָרָא קַאִי־קוּמוּ – עֲנֵה! מַה דַעְתְּךָ, הֲיֵש עֵרֶךְ לְחַיֶיךָ אַתָּה כְּמוֹ שֶׁיֵשׁ עֵרֶךְ לְחַיֵי כֹּהֲנֵנוּ הַגָדוֹל?

– דוֹמַנִי, כִּי לֹא… בְּקֶרֶב אַחַי אֵין אֲנִי לֹא נָשִׂיא וְלֹא כֹּהֵן.

פַּגַנֶל, שֶׁנִדְהַם מִתְּשוּבָה זוֹ, הַמַרְאָה אֶת גֹדֶל נַפְשׁוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, הִבִּיט עָלָיו מִתּוֹךְ תִּמָהוֹן גָדוֹל.

הִתְפַּלֵא, כַּנִרְאֶה, גַם קַאִי־קוּמוּ.

– וּבְכֵן הִנְךָ מְפַקְפֵּק? – אָמַר הַמַנְהִיג.

– כֵּן, אֲנִי חוֹזֵר עַל דְבָרַי, – אֵינִי יוֹדֵעַ.

– אַחֶיךָ לֹא יְקַבְּלוּ אוֹתְךָ בְּעַד טוֹחוֹנְגָה שֶׁלָנוּ? – הוֹסִיף קַאִי־קוּמוּ לִשְׁאֹל.

– אוֹתִי לְבַדִי – לֹא; אוֹתָנוּ כֻּלָנוּ – אֶפְשָׁר.

– הַמָאוֹרִים רְגִילִים לְהַחֲלִיף רַק אִישׁ בְּאִישׁ, – הֵשִׁיב קָרָה־טֶטֶה קְצָרוֹת.

– הַצַע קֹדֶם בְּעַד הַכֹּהֵן שֶׁלְךָ אֶת הַנָשִׁים הַלָלוּ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בְּהַרְאוֹתוֹ עַל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְעַל מָרַת מֶרִי גְרַנְט.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה חָפְצָה לִפֹּל עַל צַוְארֵי בַּעֲלָהּ, אֲבָל מַכְּס נַבְּס תָּפַשׂ בָּהּ וּמְנָעָהּ מֵעֲשׂוֹת זֹאת.

– שְׁתֵּי הַנָשִׁים הָאֵלוּ, – הִמְשִׁיךְ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, תּוֹפְסוֹת מָקוֹם חָשׁוּב בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּן.

קַאִי־קוּמוּ הִבִּיט בִּקְרִירוּת עַל שְׁבוּיָיו, עַל שְׂפָתָיו רִחֲפָה בַּת־צְחוֹק לֹא טוֹבָה, אֲבָל הוּא כָּבַשׁ אוֹתָהּ וְדִבֵּר קָשׁוֹת;

– הַאֻמְנָם תַּחֲשֹׁב, אֵירוֹפָּאִי אָרוּר, לְרַמוֹת בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר אֶת קַאִי־קוּמוּ? הַאִם סָבוּר אַתָּה, שֶׁעֵינֵי קַאִי־קוּמוּ אֵינָן יְכוֹלוֹת לִרְאוֹת לַלֵבָב?

וּבְהַרְאוֹתוֹ עַל הַגְּבֶרֶת הֶלֶנָה, הוֹסִיף;

– זוֹהִי אִשְׁתְּךָ!

– לֹא, אִשְׁתִּי! – קָרָא קָרָה־טֶטֶה.

וּבַדְבָרִים הָאֵלֶה נִגַשׁ אֶל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְשָׂם אֶת יָדוֹ הַכְּבֵדָה עַל שִׁכְמָהּ.

הָאִשָׁה הָאֻמְלָלָה חָוְרָה.

– אֱדוּאַרְד! – קָרְאָה מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ.

גְלֶנֶרְוַן הֵרִים אֶת יָדוֹ, נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָה – וְקָרָה־טֶטֶה נָפַל אַרְצָה מֵת, מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ.

לְקוֹל הַיְרִיָה פָּרַץ הֲמוֹן פְּרָאִים מִן הַבִּקְתָּה, הַ“פַּה” נִמְלָא בְּרֶגַע אֶחָד הֲמוֹן אֲנָשִׁים. יָדַיִם לְמֵאוֹת הוּרְמוּ כְּלַפֵּי הַשְׁבוּיִים הָאֻמְלָלִים בְּאִיוּמִים, רֶגַע אֶחָד –וְהַנֶשֶק לֻקַח מִיָד גְלֶנֶרְוַן בְּחֶזְקַת יָד.

קַאִי־קוּמוּ הִבִּיט עַל גְלֶנֶרְוַן בְּאֵיזֶה מֶבָּט מוּזָר, אַחַר־כָּךְ קָרָא בְּקוֹל רָם, בְּשִׂימוֹ יָדוֹ הָאַחַת לְאוֹת מָגֵן עַל שְׁכֶם הָרוֹצֵחַ, וּבַשֵׁנִית הִרְחִיק אֶת הֶהָמוֹן הַזוֹעֵף:

טַבּוּ! טַבּוּ!

מִפְּנֵי מִלָה קְדוֹשָׁה זוֹ, שֶׁפֵּירוּשָׁהּ הוּא, שֶׁהַשְׁבוּיִים נִצְלוּ עַל יְדֵי כֹּחַ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַטֶבַע, נִרְתַּע הֶהָמוֹן בְּרֶגַע אֶחָד לְאָחוֹר וְנִשְׁתַּתֵּק.

אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים, הוּבְלוּ יְדִידֵינוּ שׁוּב אֶל הַמִקְדָשׁ, שֶשִׁמֵשׁ לָהֶם בֵּית־כֶַּלֶא. אֲבָל בֵּינֵיהֶם לֹא הָיוּ לֹא זַ’ק פַּגַנֶל וְלֹא רוֹבֶּרְט, שֶׁנֶעֶלְמוּ מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן מִבְּלִי שֶׁהִרְגִישׁוּ בָּהֶם.

“אמק” במקור – הערת פב"י. ↩
“לאט־לאא״ במקור – הערת פב”י. ↩
“נוווגים” במקור – הערת פב"י. ↩
“משוטטים” במקור – הערת פרויקט בן־יהודה. ↩
“אוסטליה” במקור – הערת פרויקט בן־יהודה. ↩
“שגבעם” במקור: הערת פרויקט בן־יהודה. ↩
“טטר” במקור – הערת פרויקט בן־יהודה. ↩

l ילדי רב החובל גרנט ־ כרך ו

פֶּרֶק א: קְבוּרָתוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַמָאוֹרִים

קַאי־קוּמוּ, הָיָה גַם הַמַנְהִיג שֶׁל הַשֵׁבֶט, וְגַם כֹּהֲנוֹ, וְלָכֵן הָיְתָה לוֹ הַזְכוּת לְהַטִיל אֶת הַחֵרֶם ״טַבּוּ״ עַל אֲנָשִׁים וְעַל כָּל דָבָר שֶׁרָצָה לְהַכְרִיז עָלָיו, שֶׁאֵין לִנְגֹעַ בּוֹ.

הַ״טַבּוּ״, שֶׁכָּל שִׁבְטֵי פּוֹלִינֶיזְיָה קִבְּלוּהוּ עַל עַצְמָם, אֵינוֹ בָּא אֶלָא לְהַטִיל חֵרֶם עַל מִי שֶׁהוּא. עַל־פִּי אֱמוּנָתָם שֶׁל הַמָאוֹרִים, תַּהֲרֹג הָאֱלֹהוּת הַכּוֹעֶסֶת כָּל אִישׁ שֶׁיָעֵז לְחַלֵל עַל יְדֵי נְגִיעָתוֹ אֶת הָאִישׁ אוֹ הַדָבָר, שֶׁהִטִילוּ עָלָיו אֶת הַ״טַבּוּ״. וְאִם הָאֱלֹהוּת מַאֲרִיכָה אֶת אַפָּהּ וְאֵינָהּ נוֹקֶמֶת מִיָד בָּזֶה שֶׁפָּגַע בִּכְבוֹדָהּ, הֲרֵי עַל הַכֹּהֲנִים עַצְמָם לִנְקֹם אֶת נִקְמָתָהּ.

הַ״טַבּוּ״ חָל עַל יְלִידֵי־הָאָרֶץ בְּמִקְרִים שׁוֹנִים. לְמָשָׁל, מִי שֶׁגָזַז אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ, אוֹ שָׂם כְּתֹבֶת־קַעֲקַע בִּבְשָׂרוֹ, אוֹ בָּנָה לוֹ בַּיִת אוֹ סִירָה, אוֹ הוּא חוֹלֶה בְּמַחֲלָה קָשָׁה. כְּשֶׁשׁוֹלִים דָגִים יוֹתֵר מִדַי, אוֹ כְּשֶׁמוֹצִיאִים בֻּלְבּוּסִים בְּעוֹדָם בֹּסֶר, מִיָד שָׂמִים הַנְשִׂיאִים ״טַבּוּ״ עַל הַדְבָרִים הָאֵלֶה, כְּדֵי לְקַדֵם אֶת פְּנֵי הָרָעָה הָעֲלוּלָה לְהָבִיא נֵזֶק גָדוֹל לְכָל הָעָם. אִם הַמַנְהִיג רוֹצֶה לְהִפָּטֵר מֵאֵיזֶה אוֹרֵחַ טַרְדָן, הוּא מַטִיל ״טַבּוּ״ עַל בֵּיתוֹ. אִם הַמַנְהִיג רוֹצֶה לָבוֹא בִּקְשָׁרִים עִם אֳנִיָה מִחוּץ־לָאָרֶץ מִבְּלִי שֶׁיִהְיוּ לוֹ מִתְחָרִים – שׁוּב מוֹפִיעַ הַ״טַבּוּ״. אִם הוּא אֵינוֹ מְרֻצֶה מֵאֵיזֶה סוֹחֵר אֵירוֹפָּאִי, הֲרֵי הוּא מַטִיל ״טַבּוּ״ עַל סְחוֹרָתוֹ, וְכֵן הָלְאָה, עַד אֵין סוֹף.

אִם אָסְרוּ אֵיזֶה דָבָר בְּ״טַבּוּ״, לֹא יִנָקֶה הָאִישׁ הַנוֹגֵעַ בּוֹ. אִם הִטִילוּ ״טַבּוּ״ עַל אֶחָד, אָסוּר לוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָבוּעַ לִנְגֹעַ בְּמַאֲכָלִים מְסֻיָמִים. אִם הוּא עָשִׁיר, שָׂמִים הָעֲבָדִים אֶל פִּיו אֶת הַמַאֲכָל, הָאָסוּר לוֹ בִּנְגִיעָה; וְאִם הוּא עָנִי – הֲרֵי הוּא מֻכְרָח לָקַחַת אֶת הָאֹכֶל הַזֶה בְּפִיו מִן הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה הַחַיָה. בְּאֹפֶן כָּזֶה הֵם עוֹקְפִים אֶת הַדִין, אַךְ הָפֵר לֹא יָפֵרוּ אוֹתוֹ. בְּמִלִים אֲחֵרוֹת: גַם הַזְאֵבִים שְׂבֵעִים וְגַם הַכְּבָשִׂים שְׁלֵמִים.

כָּל חַיֵי הַזִילֶנְדִים הֵם תַּחַת הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל מִנְהָג מוּזָר זֶה. יֵשׁ לוֹ תֹּקֶף חֻקִי, וְכָל כְּלָל הַחֻקִים עָרוּךְ רַק כְּדֵי לְמַלֵא אֶת הַחוֹבוֹת הַכְּרוּכוֹת בַּ״טַבּוּ״.

מַה שֶׁנוֹגֵעַ לַשְׁבוּיִים, הִנֵה הַמִקְדָשׁ שֶׁבּוֹ הָיוּ כְּלוּאִים, הָיָה כְּבָר בְּעַצְמוֹ כְּעֵין ״טַבּוּ״, שֶׁהֵגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי זַעְפּוֹ שֶׁל הֶהָמוֹן, וּכְשֶׁנִתְאַשֵׁר עַל יְדֵי הַכְרָזָתוֹ שֶׁל קַאִי־קוּמוּ, קִבֵּל עֵרֶךְ וְתֹקֶף פִּי שְׁנַיִם, בְּאֹפֶן שֶׁרַבִּים מֵאֵלֶה שֶׁזֶה לֹא כְּבָר בִּקְשׁוּ לִקְרֹעַ אוֹתָם כְּדָג, הִנֵה הָיוּ עַכְשָׁיו בְּעַצְמָם מוּכָנִים לְהָגֵן עֲלֵיהֶם.

וּבֵינְתַיִם, וּגְלֶנֶרְוַן לֹא שָׁגָה עוֹד בְּדִמְיוֹנוֹת־שָׁוְא בְּנוֹגֵעַ לִגְזַר דִינוֹ. הוּא יָדַע כִּי רַק בְּמוֹתוֹ יוּכַל לְכַפֵּר עַל מוֹת הַמַנְהִיג. אֲבָל בְּטֶרֶם שֶׁיָמִיתוּ הַמָאוֹרִים אֵיזֶה אִישׁ, הֵם נוֹהֲגִים לְעַנוֹת וּלְסַגֵף אוֹתוֹ בְּעִנוּיִים קָשִׁים. וְלָכֵן יָדַע גְלֶנֶרְוַן מֵרֹאשׁ, כִּי יֵעָנֵשׁ עֹנֶשׁ קָשֶׁה מְאֹד עַל מַעֲשֵׂהוּ.

אִי־אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הַלַיְלָה הָאָיֹם שֶׁבִּלוּ הַשְׁבוּיִים הָאֻמְלָלִים!

פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט לֹא חָזְרוּ. בָּרוּר הָיָה, שֶׁהֵם נָפְלוּ הַקָרְבָּנוֹת הָרִאשׁוֹנִים. לְפַקְפֵּק בָּזֶה לֹא יָכְלוּ. גַם מַכְּס נַבְּס, הַמָתוּן מְאֹד בְּהַשְׁעָרוֹתָיו, חָשַׁב אוֹתָם לַאֲבוּדִים.

ג׳וֹן מַנְגֶלְס כִּמְעַט שֶׁנִטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ לְמַרְאֵה הַצַעַר הַגָדוֹל שֶׁל מֶרִי גְרַנְט שֶׁלֹא חָפְצָה לְהִתְנַחֵם עַל אָבְדַן אָחִיהָ.

גְלֶנֶרְוַן זָכַר בַּחֲרָדָה אֶת בַּקָשַׁת אִשְׁתּוֹ, שֶׁרָצְתָה לָמוּת בְּיָדָיו הוּא, כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מִשִׁעְבּוּד וּבֹשֶׁת, שֶׁהָיוּ צְפוּיִים לָהּ מִצַד הַפְּרָאִים, הֲיַעֲמֹד בּוֹ לִבּוֹ לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתָהּ זוֹ?

וְכָךְ חָשַׁב גַם ג׳וֹן מַנְגֶלְס בְּלֵב קָרוּעַ וּמָרְתָּח בְּנוֹגֵעַ לְמֶרִי גְרַנְט. עַל בְּרִיחָה לֹא יָכְלוּ גַם לַחֲשֹׁב, כִּי הַמִּקְדָשׁ הָיָה תַּחַת מִשְׁמָר שֶׁל עֲשָׂרָה חַיָלִים מְזֻיָנִים מִכַּף רַגְלָם וְעַד קָדְקָדָם.

בָּא הַבֹּקֶר שֶׁל יוֹם הַשְׁלֹשָה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר. מִלְבַד הַשׁוֹמְרִים לֹא נִרְאָה אַף אֶחָד מִן הַפְּרָאִים קָרוֹב לִמְקוֹם כִּלְאָם שֶׁל הַשְׁבוּיִים. הֵבִיאוּ לָהֶם אֵיזֶה מַאֲכָל, אֲבָל אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נָגַע בּוֹ. הָרָעָב סָר מִיִסוּרֵי הַנֶפֶשׁ.

הַיוֹם עָבַר לְלֹא כָּל מְּאֹרָעוֹת וְלֹא הֵבִיא כָּל תִּקְוָה חֲדָשָׁה וְכָל נֶחָמָה.

אֶת הַסִבָּה, שֶׁלֹא הִרְגִיזוּ אֶת הַשְׁבוּיִים מִמְּנוּחָתָם עַד עַכְשָׁיו, אֶפְשָׁר הָיָה לְבָאֵר אַךְ בָּזֶה, שֶׁהַפְּרָאִים הָיוּ עֲסוּקִים בַּהֲכָנוֹת לִקְבוּרַת נְשִׂיאָם. וַדַאי הֶחְלַט לַעֲרֹךְ טֶכֶס זֶה יַחַד עִם עָנְשָׁם שֶׁל הַשְׁבוּיִים.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלִגְלֶנֶרְוַן אָבְדָה כְּבָר כָּל תִּקְוָה שֶׁיַחֲלִיפוּ אוֹתָם בִּשְׁבוּיִים זִילֶנְדִיִים, הֲרֵי מַכְּס נַבְּס לֹא הִתְיָאֵשׁ עוֹד וְהוֹסִיף לְקַווֹת.

– וְכִי מִנַיִן לָנוּ לָדַעַת – אָמַר אֶל גְלֶנֶרְוַן – אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁעָשָׂה עַל קַאִי־קוּמוּ מוֹתוֹ שֶׁל קָרָה־טֶטֶה. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא מוֹדֶה לְךָ בְּקֶרֶב לִבּוֹ.

אֲבָל גְלֶנֶרְוַן הֵנִיעַ חֶרֶשׁ בְּרֹאשׁוֹ עַל הֶעָרָתוֹ זוֹ שֶׁל קְרוֹבוֹ.

הַיוֹם הַשֵׁנִי עָבַר גַם הוּא בִּמְנוּחָה, כְּאִלוּ שָׁכְחוּ לְגַמְרֵי אֶת הַכְּלוּאִים הַמְעֻנִים.

הַמָאוֹרִים מַאֲמִינִים שֶׁהַנְשָׁמָה אֵינָהּ עוֹזֶבֶת אֶת הַגוּף בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים אַחֲרֵי הַמִיתָה, וְלָכֵן אֵינָם קוֹבְרִים אֶת מֵתֵיהֶם בְּטֶרֶם עֲבֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים מִיוֹם הַמִיתָה. לַעֲבֹר עַל מִנְהָג זֶה אָסוּר אִסוּר גָּמוּר וּמָחְלָט. בִּשְׁלֹשֶׁת הַיָמִים הָאֵלֶה שָׂרְרָה מְנוּחָה שְׁלֵמָה בַּמַחֲנֶה, כְּאִלוּ לֹּא הָיְתָה שָׁם אַף נֶפֶשׁ חַיָה אַחַת.

לִפְעָמִים עָלָה גֵ׳וֹן מַנְגֶלְס עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל וִילְסוֹן, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִפְנֵי זֶה רוֹבֶּרְט הָאֻמְלָל, וְהִסְתַּכֵּל בְּסִדְקֵי הַכְּתָלִים עַל הַ״פַּה״, אֲבָל לֹא רָאָה שׁוּם אִישׁ מִלְבַד הַשׁוֹמְרִים.

וְהִנֵה, בַּיוֹם הַחֲמִשָׁה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר בַּבֹּקֶר, הִתְחִילוּ יְלִידֵי הָאָרֶץ לָצֵאת מִבָּתֵּיהֶם עִם מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וּלְהִתְאַסֵף בְּמִגְרַשׁ הַ״פַּה״.

קַאִי־קוּמוּ הוֹפִיעַ גַּם הוּא בְּלִוְיַת מַנְהִיגִים אֲחָדִים. הוּא יָשַׁב עַל גַל אֲדָמָה שֶׁהִתְרוֹמֵם בְּמֶרְכַּז הַמִגְרָשׁ, אַחֲרָיו, בַּחֲצִי עִגוּל, עָמַד הֶהָמוֹן, כֻּלוֹ שָׁקוּעַ בִּשְׁתִיקָה עֲמֻקָה.

לְאוֹת שֶׁנָתַן קַאִי־קוּמוּ, הָלַךְ אַחַד הַחַיָלִים אֶל הַמִקְדָשׁ, שֶׁשָׁם הָיוּ הַשְׁבוּיִים.

– זְכֹר אֵיפוֹא! – לָחֲשָׁה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְבַעֲלָהּ.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן חִבֵּק אֶת אִשְׁתּוֹ וּלְחָצָהּ בְּחָזְקָה אֶל לִבּוֹ.

בְּרֶגַע זֶה קָרְבָה מֶרִי גְרַנְט לְג׳וֹן מַנְגֶלְס וְאָמְרָה בְּקוֹל רָם:

– הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן וַדַאי יַסְכִּימוּ לָזֶה, שֶׁאִם הָאִשָׁהּ יִכוֹלָה לִדְרֹשׁ מִבַּעֲלָהּ לְחַלֵץ אוֹתָהּ מִן הַבֹּשֶׁת וְהַשִׁעְבּוּד, רַשָׁאִית גַם הָאֲרוּסָה לְבַכֵּר אֶת הַמָוֶת בִּידֵי אֲרוּסָהּ עַל הַחֶרְפָּה וְהַשִׁעְבּוּד. בְּרֶגַע אָיֹם וְנוֹרָא זֶה, הֲרֵינִי אוֹמֶרֶת לְךָ, ג׳וֹן, שֶׁבְּלִבִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת עַצְמִי זֶה מִכְּבָר כַּאֲרוּסָתְךָ, וְלֹא אֶשְׁגֶה, סְבוּרָה אֲנִי, אִם אֹמַר שֶׁרֶגֶשׁ זֶה כָּמוּס גַם בְּלִבְּךָ.

– הָהּ, מֶרִי יַקִירָתִי! – בִּטֵא ג׳וֹן, מִבְּלִי דַעַת אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב אֹשֶׁר וָצַעַר גַם יַחַד.

– וּבְכֵן יְכוֹלָה גַם אֲנִי לִסְמֹךְ עָלֶיךָ כְּמוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה עַל בַּעֲלָהּ?

– מֶרִי!… אֵלִי, מַה גָדוֹל הַנִסָיוֹן!… מֶרִי!… – הִמְשִׁיךְ רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר בְּהִתְרַגְשׁוּת נוֹרָאָה.

אֲבָל הוּא לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת אֲשֶׁר הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֶאֱמֹר. הַמַחֲצֶלֶת הִתְרוֹמְמָה, וְהַחַיָל הַנִכְנָס הִזְמִין אֶת כָּל הַשְׁבוּיִים אֶל קַאִי־קוּמוּ.

– אַתָּה הָרַגְתָּ אֶת קָרָה־טֶטֶה? – שָׁאַל הַנָשִׂיא אֶת גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲנִי הָרַגְתִּי אוֹתוֹ, – עָנָה הַלוֹרְד בְּקוֹל חָזָק.

– מָחָר, כְּצֵאת הַשֶׁמֶשׁ תּוּמַת גַם אַתָּה!

– אֲנִי לְבַדִי? – שָׁאַל הַלוֹרְד בְּלֵב דוֹפֵק בְּחָזְקָה.

– הָהּ, לוּלֵא הָיוּ חַיֵי טוֹחוֹנְגָה יְקָרִים לָנוּ מֵחַיֵי כֻּלָנוּ! – קָרָא קַאִי־קוּמוּ, בְּהַבִּיטוֹ בְּעַיִן רָעָה עַל כָּל הַשְׁבוּיִים – וְאַיֵה עוֹד שְׁנַיִם? – שָׁאַל, בִּרְאוֹתוֹ כִּי שְׁנַיִם חֲסֵרִים.

אֲבָל בְּרֶגַע זֶה קָמָה תְּנוּעָה בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן. גְלֶנֶרְוַן הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ. הַפְּרָאִים פִּנוּ מָקוֹם לְחַיָל אֶחָד הַהוֹלֵךְ וּבָא לִקְרָאתָם, וְהוּא מְכֻסֶה בְּזֵעָה וּבְאָבָק וְכִמְּעַט שֶׁלֹא יָכֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו מֵרֹב עֲיֵפוּת.

– הַאִם מִמַחֲנֶה הַפַּקָקִים הִנְךָ בָּא? – שְׁאֵלָהוּ קַאִי־קוּמוּ.

– כֵּן, – עָנָה הַחַיָל.

– הֲרָאִיתָ שָׁם אֶת טוֹחוֹנְגָה שֶׁלָנוּ?

– רָאִיתִי.

– הַעוֹדֶנוּ חַי?

– נֶהֱרַג; הָאַנְגְלִים הֵמִיתוּ אוֹתוֹ בִּירִיָה!

אַחֲרֵי בְּשׂוֹרָה זוֹ נֶחְתַּךְ גְזַר דִינָם שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ מִבְּלִי לְהָשִׁיב.

– וְאַתֶּם כֻּלְכֶם תּוּמְתוּ מָחָר בַּעֲלוֹת הַשַׁחַר! – קָרָא קַאִי־קוּמוּ בְּקוֹל אָיֹם, בְּהַבְרִיקוֹ בְּעֵינָיו עַל הַשְׁבוּיִים.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה מֶרִי הוֹדוּ לֶאֱלֹהִים עַל הַחֶסֶד הַגָדוֹל הַזֶה. לָמוּת יַחַד עִם הָאֲנָשִׁים הַיְקָרִים לָהֶן לֹא הָיָה נוֹרָא לָהֶן כְּלָל.

אֶת הַשְׁבוּיִים הִשְׁאִירוּ עוֹמְדִים לִרְאוֹת בִּקְבוּרַת הַמַנְהִיג וּבְכָל הַמִנְהָגִים הַנוֹרָאִים הַכְּרוּכִים בָּהּ. הוֹלִיכוּ אוֹתָם הַצִדָה, הֶעֱמִידוּ אוֹתָם עַל יַד אִילָן גָדוֹל אֶחָד וְהִפְקִידוּ עֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם וְלִבְלִי גְרֹעַ עַיִן מֵהֶם.

שְׁאָר הַמָאוֹרִים, שָׁכְחוּ כַּנִרְאֶה אֶת אוֹיְבֵיהֶם וְהִתְמַכְּרוּ כָּלִיל לְצַעֲרָם הַגָדוֹל.

הַטֶכֶס הִתְחִיל.

פִּגְרוֹ שֶׁל קָרָה־טֶטֶה הוּבָא וְהֻטַל עַל אַחַת הַגְבָעוֹת. הוּא הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים מְגֻוָנִים וְעָטוּף מַחֲצֶלֶת מְנֻמָרָה. רֹאשׁוֹ הָיָה מְקֻשָׁט נוֹצוֹת וְזֵר שֶׁל עָלִים יְרֻקִים. פָּנָיו, יָדָיו וְחָזֵהוּ הָיוּ מְשׁוּחִים בְּחֶמְאָה. עוֹד לֹא נִרְאָה שׁוּם סִימָן שֶׁל הַפְרָדָה וְרִקָבוֹן בְּגּוּפוֹ.

קְרוֹבָיו וִידִידָיו שֶׁל הַנִרְצָח הִקִיפוּ אִת פִּגְרוֹ, וּפִתְאֹם, כְּמוֹ לְאוֹת נִתַּן מִמְנַצֵחַ, פָּרַץ קוֹנְצֶרְט קוֹרֵעַ לֵב: יְלָלוֹת, צְוָחוֹת, בְּכִיוֹת, אֲנָחוֹת וְכָל מִינֵי קִינוֹת, הֶגֶה וְהִי הִתְמַזְגוּ יַחַד לְרַעַשׁ וְשָׁאוֹן בִּלְתִּי שָׁכִיחַ כְּלָל. אֵלֶה שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לַמֵת רַק עַל־פִּי מַעֲמָדוֹ הַצִבּוּרִי טָפְחוּ בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם עַל רֹאשָׁם; וְהַקְרוֹבִים מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שָׂרְטוּ אֶת פְּנֵיהֶם, צַוָארָם וְחָזָם, וְלִכְלְכוּ אֶת עַצְמָם בְּדָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּדְמָעוֹת. בְּיִחוּד הִצְטַיְנוּ הַנָשִׁים בְּמִלוּי מִנְהָג מְתֹעָב זֶה.

אוּלָם בְּכָל אֵלֶה עוֹד לֹא נִתְקַרְרָה דַעְתָּם וְעוֹד לֹא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם לְהַשְׁקִיט אֶת כַּעֲסָהּ שֶׁל נִשְׁמַת הַמֵת; כַּעַס הֶעָלוּל לְכַלוֹת אֶת כָּל הַשֵׁבֶט. מֵחֹסֶר יְכֹלֶת לְהַחֲזִירוֹ לְחַיֵי אֲדָמוֹת, הָיוּ מְחֻיָבִים הַנִשְׁאָרִים בַּחַיִים לִדְאֹג לְכָךְ, שֶׁהַנָשִׂיא הַמֵת יוּכַל לֵהָנוֹת גַם אַחֲרֵי מוֹתוֹ מִכָּל אוֹתָם הַתַּעֲנוּגוֹת, שֶׁהָיוּ לוֹ עַל הָאֲדָמָה. וְלָכֵן הָיְתָה אֵשֶׁת קָרָה־טֶטֶה נֶאֱלֶצֶת לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ בַּעֲלָהּ. הִיא עַצְמָהּ לֹא הָיְתָה רוֹצָה לְהִשָׁאֵר בַּחַיִים אַחֲרָיו, בְּדַּעְתָּהּ שֶׁאֵין לְקַנֵא כְּלָל בְּחַיֶיהָ.

אֵשֶׁת קָרָה־טֶטֶה הָיְתָה עוֹד אִשָׁה צְעִירָה לְיָמִים. שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַסְבוּכוֹת יָרְדוּ וְנָפְלוּ פְּרוּעוֹת עַל כְּתֵפֶיהָ. הִיא בָּכְתָה, צָוְחָה וְיִבְּבָה כִּמְטֹרֶפֶת, שָׂרְטָה פָּנֶיהָ בִּצְדָפִים וְטָפְחָה רֹאשָׁהּ בַּקַרְקַע. וְהִנֵה קָם קָאִי־קוּמוּ מִמְקוֹמוֹ וְנִתְקָרֵב אֶל הַקָרְבָּן הָאֻמְלֶל שֶׁל הָאֱמוּנוֹת הַתְּפֵלוֹת שֶׁהָיָה שָׁכוּב עַל הָאֲדָמָה. בִּרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ חָפְצָה לָקוּם, אֲבָל נִדְהֲמָה מִמַהֲלוּמָה חֲזָקָה בְּאַלָה, שֶׁקָאִי־קוּמוּ הוֹצִיא אוֹתָהּ מִידֵי אַחַד הַלוֹחֲמִים, נָפְלָה שׁוּב לָאֲדָמָה כְּבוּל־עֵץ. הִיא הָיְתָה מֵתָה. נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת וִילָלוֹת נוֹרָאוֹת. יָדַיִם לְמֵאוֹת קְמוּצוֹת בְּאֶגְרוֹפִים אִיְמוּ עַל הַשְׁבוּיִים, הָאֲשֵׁמִים בְּמוֹת קָרָה טֶטֶה וְאִשְׁתּוֹ, אֲבָל לִנְגֹעַ בָּהֶם לֹא הֵעֵז אִישׁ, כָּל עוֹד לֹא נִגְמַר טֶכֶס הַקְבוּרָה.

אֶת הָאִשָׁה הַנִרְצָחָה הֵנִיחוּ בְּשׁוּרָה אַחַת עִם בַּעֲלָהּ הַמֵת. אֲבָל עוֹד לֹא נָחָה דַעְתָּם בָּזֶה, כִּי מִי יְשָׁרֵת אֶת הַמַנְהִיג וְאִשְׁתּוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא? כֵּיצַד יוּכְלוּ לִחְיוֹת שָׁם בְּלִי הָעֲבָדִים, שֶׁהָיוּ לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶה?

וְהִנֵה הָעָמְדוּ שֵׁשֶׁת עַבְדֵי קָרָה־טֶטֶה מִסָבִיב לְפִגְרֵי אֲדוֹנֵיהֶם מִלְפָנִים. אֵלֶה הָיוּ שְׁבוּיִים מִשֵׁבֶט אַחֵר, שֶׁהָיוּ לַעֲבָדִים בְּתֹקֶף חֻקֵי הַמִלְחָמָה הַאַכְזָרִיִים. כָּל זְמַן שֶׁקָרָה־טֶטֶה חַי, עֻנוּ וְסָבְלוּ, הָיוּ מֻכִּים, רְעֵבִים, וּמִלְאוּ מְקוֹם חַיוֹת־מַשָׂא; וְעַכְשָׁיו, לְפִי אֱמוּנַת הַמָאוֹרִים, יִהְיוּ חַיֵיהֶם הַמָרִים הָאֵלֶה נִמְשָׁכִים גַם לְהַבָּא.

הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶה יָדְעוּ הֵיטֵב אֶת גוֹרָלָם הַמַר וְנִכְנְעוּ לִרְצוֹן הַהַשְׁגָחָה. הֵם לֹא נִסוּ אֲפִילוּ לְהִתְנַגֵד, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא הָיוּ קְשׁוּרִים כְּלָל.

הֵם הוּמְתוּ מַהֵר בְּלִי כָּל יִסוּרִים וְעִנוּיִים קוֹדְמִים. שִׁשָׁה פְּרָאִים חֲזָקִים הִפִּילוּם אַרְצָה בְּמַהֲלוּמוֹת אֵלָה חֲזָקוֹת. אַחֲרֵי זֶה הִתְחִיל מַעֲשֶׁה אָיֹם וּמְתֹעָב עוֹד יוֹתֵר. פִּגְרֵי הָעֲבָדִים מְשַׁמְשִׁים בְּמִקְרִים כָּאֵלֶה סְעֻדַת־זִכָּרוֹן לְנִשְׁמַת הַמֵתִים. לָאוֹת שֶׁנִתַּן מִקָאִי־קוּמוּ, עָטוּ כָּל הֲמוֹן הַפְּרָאִים, לְרַבּוֹת הַנָשִׁים וְהַטָף, אֶל הַשָׁלָל כַּעֲדַת זְאֵבִים רְעֵבִים. רֶגַע אֶחָד – וְחֶלְקֵי הַפְּגָרִים שֶׁהָיוּ עוֹד חַמִים, הָיוּ כְּבָר קְרוּעִים לַחֲלָקִים קְטַנִים. מִשְׁתֵּי מֵאוֹת הַמָאוֹרִים שֶׁהָיוּ בְּמַעֲמָד זֶה, קִבֵּל כָּל אֶחָד אֶת חֶלְקוֹ. עַל כָּל נֵתַח וְנֵתַח נִלְחֲמוּ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. כֻּלָם הָיוּ מְגֹאָלִים בַּדָם הַחַם וְנָהֲמוּ כִּנְמֵרִים, שֶׁהִשְׁלִיכוּ לָהֶם בָּשָׂר.

אַחַר־כָּךְ הֻצְתוּ מְדוּרוֹת אֵשׁ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּמִגְרַשׁ הַ״פַּח״; וְעַד מְהֵרָה נִתְפַּשֵׁט בִּמְלֹא רֹחַב הַמַחֲנֶה רֵיחַ בָּשָׂר בּוֹעֵר, וְלוּלֵא הַצְעָקוֹת וְהָרַעַשׁ שֶׁלִווּ סְעֻדַת־חַיוֹת זוֹ, הָיוּ הַשְׁבוּיִים שׁוֹמְעִים אֶל נָכוֹן, אֵיךְ חָרְקוּ עַצְמוֹת הָעֲבָדִים הַהֲרוּגִים בֵּין שִׁנֵיהֶם שֶׁל אוֹכְלֵי־הָאָדָם.

גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הִשְׁתַּדְלוּ לְסוֹכֵךְ עַל הַנָשִׁים לְבַל תִּרֶאֶינָה בְּמַחֲזֶה אָיֹם זֶה, שֶׁהוֹכִיחַ לָהֶם בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי אֶת אֲשֶׁר צָפוּי גַם לָהֶם מָחָר

לְאַחַר שֶׁנִגְמְרָה הַסְעֻדָה, הִתְחִילוּ הָרִקוּדִים וְהַמְחוֹלוֹת שֶׁל הַקְבוּרָה. הַפְּרָאִים שֶׁהָיוּ כְּבָר שִׁכּוֹרִים מִן הַדָם, נֶהְפְּכוּ לִשְׂעִירֵי שַׁחַת מַמָשׁ, כְּשֶׁשָׁתוּ עוֹד מַשְׁקֶה הֶעָשׂוּי מִתַּמְצִית פִּלְפְּלִים מְהוּלָה בְּמַיִם, שֶׁגָבִיעַ אֶחָד קָטָן מִמֶנוּ יֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לְהַפִּיל אַרְצָה אָדָם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בָּזֶה.

רַק עַל קָאִי־קוּמוּ לֹא פָּעַל הַמַשְׁקֶה הַזֶה. הוּא נִשְׁאַר פִּכֵּחַ. לְאַחַר שֶׁנָתַן לַפְּרָאִים לְהִשְׁתּוֹלֵל כְּאַוַת נַפְשָׁם, צִוָה לִגְמֹר אֶת הַטֶכֶס שֶׁל הַקְבוּרָה.

פִּגְרֵי קָרָה־טֶטֶה וְאִשְׁתּוֹ הוּרְמוּ וְהֻטְלוּ יַחַד עַל אֲלוּנְקָה, דֶרֶך יְשִׁיבָה, בְּאֹפֶן שֶׁרָאשֵׁיהֶם נָגְעוּ בְּבִרְכֵּיהֶם.

צָרִיךְ הָיָה לִקְבֹּר אוֹתָם בַּאֲדָמָה, שֶׁשָׁם יִשָׁאֲרוּ עַד שֶׁיִרְקַב בְּשָׂרָם מֵעַל עַצְמוֹתֵיהֶם, אָז יָבוֹאוּ וְיִצְבְּרוּ אֶת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת וְיַטְמִינוּ אוֹתָן לְמִשְׁמֶרֶת.

לִמְקוֹם הַקֶבֶר, ״הָאוֹדוֹפָּה״, בָּחֲרוּ מָקוֹם מְיֻחָד בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים מִן הַמַחֲנֶה, עַל פִּסְגַת הַר לֹא גָבוֹהַּ, הַנִמְצָא עַל הַחוֹף הַיְמָנִי שֶׁל הַיְאוֹר. שָׁמָה הָיוּ צְרִיכִים לְהָבִיא אֶת הַפְּגָרִים.

אַרְבָּעָה לוֹחֲמִים הֵרִימוּ אֶת הָאֲלוּנְקָה, שֶׁהַפְּגָרִים הָיוּ קְשׁוּרִים אֵלֶיהָ בַּחֲבָלִים לְבַל יִפְּלוּ, וְהָלְכוּ בְּרֹאשׁ הַתַּהֲלוּכָה. כָּל הֶהָמוֹן נָהַר אַחֲרֶיהָ בְּקִנִים וּבְכִיוֹת. אַחֲרֵי צֵאתָם מִן הַמַחֲנֶה, הָלְכוּ הַמַנְהִיגִים בְּרֹאשׁ עַד לִמְקוֹם הַקְבוּרָה עַצְמוֹ.

אֶת הַשְׁבוּיִים הִשְׁאִירוּ בְּתוֹךְ הַ״פַּה״ תַּחַת הַשְׁגָחָתָם שֶׁל הַשׁוֹמְרִים הַקוֹדְמִים, וְרָצִים נִשְׁלְחוּ לְכָל עֵבֶר לְבַקֵשׁ אֶת פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט שֶׁנֶעֶלְמוּ.

בִּשְׁבִיל מָאוֹרִי פָּשׁוּט שֶׁמֵת, הָיָה דַי בּוֹר רָגִיל וְגַל אֲבָנִים מִלְמַעְלָה. אֲבָל בִּשְׁבִיל הַנָשִׂיא הַתַּקִיף, שֶׁהַכֹּהֲנִים יְקַדְשׁוּהוּ אֶל נָכוֹן קְדוּשַׁת אֵל, נִבְנָה קֶבֶר מְיֻחָד, כְּיָאֶה לְנִצְחוֹנוֹתָיו וּתְהִלָתוֹ.

הַקֶבֶר הָיָה מֻקַף סוֹרֵג, הַמְקֻשָׁט בְּפִסְלֵי עֵץ אֲדֻמִים, וּבְתוֹכוֹ הָיְתָה מִרְצֶפֶת שֶׁל לוּחוֹת אֲבָנִים עִם צוּרוֹת שׁוֹנוֹת.

קְרוֹבֵי הַמֵת לֹא שָׁכְחוּ, שֶׁרוּחַ הַמֵת ״אוּאַיְדוּ״ נִזוֹן גַם הוּא, כְּמוֹ הַגוּף, בְּמָזוֹן גוּפָנִי, וְהֵבִיאוּ צָרְכֵי מָזוֹן רַבִּים אֶל קִבְרוֹ. עַל יַד הַקֶבֶר הָיוּ מֻנָחִים גַם בְּגָדִים וְנֶשֶׁק, שֶׁבְּלִּי זֶה, לְפִי דַעַת הַמָאוֹרִים, אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְהִתְקַיֵם בְּעוֹלָם הַנְשָׁמוֹת.

בִּבְכִי וִילָלָה הוֹרִידוּ אֶת הַגוּפוֹת אֶל הַקֶבֶר, שָׁפְכוּ עֲלֵיהֶם עַשֶׁב וְכִסוּם לוּחוֹת אֲבָנִים, וַעֲלֵיהֶם הֵקִימוּ גַל עָפָר לֹא גָדוֹל.

אַחֲרֵי כֵן יָרְדָה הַתַּהֲלוּכָה חֶרֶשׁ מֵעַל הָהָר. כָּל הַמַעְפִּיל לַעֲלוֹת עַכְשָׁיו הָהָרָה אַחַת דָתוֹ לָמוּת, מִשׁוּם שֶׁהַר זֶה נַעֲשָׂה עַכְשָׁיו טַבּוּ, כְּמוֹ הָהָר טוֹנְגָרִירוֹ, שֶׁשָׁם נָחִים הַשְׁרִידִים הַקְדוֹשִׁים שֶׁל מַנְהִיג אֶחָד, שֶׁאָבַד בִּשְׁעַת רְעִידַת הָאֲדַמָה בִּשְׁנַת 1846.

פֶּרֶק ב: הַשָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת

כְּשֶׁשָׁבָה הַלְוָיָה, וְהַשֶׁמֶשׁ הִתְחִילָה לְהִסְתַּתֵּר מֵעֶבְרוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הַיְאוֹר, מֵאֲחוֹרֵי פִּסְגוֹת טוּהַהוּאָה וּפּוּקֶטַפּוּ, הוֹבִילוּ אֶת הַשְׁבוּיִים, מִלְבַד פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט שֶׁלֹא נִמְצְאוּ עֲדַיִן לַמְרוֹת כָּל הַחִפּוּשִׂים, אֶל הַמִקְדָשׁ, שֶׁבּוֹ הָיוּ צְרִיכִים לְהִשָׁמֵר עַד לְאוֹתוֹ רֶגַע, שֶׁהַמָאוֹר הַגָדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיוֹם יַעֲלֶה שׁוּב עַל הָרָקִיעַ מֵאֲחוֹרֵי הָרֵי אוּאַהִיטִי. לַיְלָה זֶה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָאַחֲרוֹן בְּחַיֵיהֶם.

לַמְרוֹת אֵימַת הַמָוֶת שֶׁרִחֲפָה עֲלֵיהֶם, אָכְלוּ הַשְׁבוּיִים אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, לְפִי עֲצָתוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא יַזִיק לָנוּ כְּלָל לְהִזְדַיֵן בְּכֹחוֹת, לְמַעַן נוּכַל לְהַבִּיט יָשָׁר לְעֵינֵי הַמָוֶת, – אָמַר אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ – יֵדְעוּ־נָא הַפְּרָאִים כֵּיצַד יְכוֹלִים הָאֵירוֹפָּאִים לָמוּת.

אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה חִבְּקוּ הָאֶחָד אֶת הַשֵׁנִי וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶה.

עֲיֵפוֹת מִלֵילוֹת הַנְדוּדִים הַקוֹדְמִים וּמֵהִתְרַגְזוּת מִכָּל מַה שֶׁרָאוּ הַיוֹם, נִרְדְמוּ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמֶרִי גְרַנְט מִיָד כְּשֶׁשָׁכְבוּ לִישׁוֹן.

וּבֵינְתַיִם אָסַף הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת חֲבֵרָיו מִסָבִיב לוֹ, וּבְקוֹל נִפְסָק מֵהִתְרַגְשׁוּת אָמַר לָהֶם:

– יְדִידַי! חַיֵינוּ הִנָם בִּידֵי הָאֱלֹהִים. אִם יִהְיֶה רָצוֹן מִלְפָנָיו לָקַחַת אוֹתָם מֵאִתָּנוּ בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, עָלֵינוּ לְקַבֵּל אֶת רְצוֹנוֹ בְּאַהֲבָה וּבְלִי כָּל תְּלוּנָה, וְלָמוּת כְּמוֹ שֶׁנָאֶה לְנוֹצְרִים אֲמִתִּיִים וְלַאֲנָשִׁים הַחַפִּים מִכָּל פֶּשַׁע, שֶׁאֵינָם יְרֵאִים לָבוֹא וְלַעֲמֹד לִפְנֵי בֵּית־דִין שֶׁל מַעְלָה. הָאֱלֹהִים הַקוֹרֵא בְּלִבֵּנוּ כְּמוֹ בְּסֵפֶר, גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו לְאֵיזוֹ מַטָרָה שָׁאַפְנוּ בְּבוֹאֵנוּ לְכָאן. יָדוּעַ לוֹ גַם זֶה, שֶׁמֻכְרָח הָיִיתִי לִשְׁלֹחַ יָד בָּאִישׁ שֶׁרָצָה לִגְזֹל מִמֶנִי אֶת הַיָקָר וְהַקָדוֹשׁ לִי. אֲנִי שׁוֹנֶה, אִם יָשָׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים שֶׁיָבוֹא כָּאן הַקֵץ לְחַיֵינוּ, רְחוֹקִים מִמוֹלַדְתֵּנוּ וִידִידֵינוּ, עָלֵינוּ רַק לְהִכָּנַע לִרְצוֹנוֹ… אֲבָל אוֹתִי מַפְחִיד רַק דָבָר אֶחָד: שֶׁמָא תִּוָסַרְנָה בְּנוֹת לִוְיָתֵנוּ בְּיִסוּרִים קָשִׁים וְגַם… תִּהְיֶינָה לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס, שֶׁתֵּהָרַגְנָה, וְהִנֵה…

קוֹל שֶׁל הַמְדַבֵּר רָעַד וְנִפְסַק מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת.

בְּהַבְלִיגוֹ עַל הַהִתְרַגְשׁוּת שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ, הִמְשִׁיךְ הַלוֹרְד אֶת דְבָרָיו.

– ג׳וֹן, אַתָּה הִבְטַחְתָּ לַעֲשׂוֹת לְמָרַת מֶרִי זֹאת, שֶׁאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי לַעֲשׂוֹת לְאִשְׁתִּי… וּמָה אֵיפוֹא הֶחְלַטְתָּ?

– כַּמוּבָן, לְקַיֵם אֶת הַבְטָחָתִי! – קָרָא רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר.

– כֵּן… אֲבָל הֲרֵי אֵין לָנוּ נֶשֶׁק…

– יֵשׁ… הִנֵהוּ! – אָמַר ג׳וֹן מַנְגֶלְס, בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ פִּגְיוֹן – אֲנִי הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ מִידֵי קָרָה־טֶטֶה בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁנָפַל מֵת לְרַגְלֶיךָ… אֲדוֹנִי הָרָם! מִי מֵאִתָּנוּ שֶׁיַאֲרִיךְ לִחְיוֹת אַף רְגָעִים אֲחָדִים מֵהַשֵׁנִי עָלָיו לְקַיֵם אֶת הַבְטָחָתֵנוּ, שֶׁהִבְטַחְנוּ לַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן וּלְמֶרִי גְרַנְט.

– אָמֵן, כֵּן יְהִי! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בְּהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ וּבְלָחֲצוֹ בְּחָזְקָה אֶת יַד יְדִידוֹ הַצָעִיר.

דוּמִיָה עֲמֻקָה הִשְׂתָּרְרָה בְּתוֹךְ הַצְרִיף.

אַחַר כָּךְ פָּתַח מַכְּס נַבְּס אֶת פִּיו וְאָמַר:

– יְדִידַי, בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים, אַל־נָא תִּהְיוּ נֶחְפָּזִים לְמַלֵא אֶת הַבְטָחוֹתֵיכֶם בְּנוֹגֵעַ לְחַבְרוֹתֵינוּ הַיְקָרוֹת. אֲנִי מִתְנַגֵד בִּכְלָל לְמַעֲשִׂים מַכְרִיעִים כָּאֵלֶה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵין לָהֶם תִּקוּן אַחַר כָּךְ. הִשְׁתַּדְלוּ לְמַלֵא אֶת הַבְטָחַתְכֶם בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן בֶּאֱמֶת.

– אֲהָהּ, מַכְּס נַבְּס, הִנְךָ מְדַבֵּר כְּאִלוּ גְזַר דִינֵנוּ עוֹד לֹא נֶחְתַּם וְיֵשׁ לָנוּ עוֹד אֵיזוֹ תִּקְוָה! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – וְכִי אֵינְךָ מֵבִין, שֶׁאֵין לָנוּ עוֹד מַה לְקַווֹת?… אִלְמָלֵי הָיִינוּ לְבַדֵנוּ, הָיִיתִי אֲנִי הָרִאשׁוֹן מַצִיעַ לְנַסוֹת לְהִמָלֵט, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה הַדָבָר עוֹלֶה בְּיָדֵינוּ. אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה עִם נָשֵׁינוּ? אֵיפֹה נַסְתִּיר אוֹתָן?

הַמַיוֹר לֹא יָדַע מַה לַעֲנוֹת עַל זֶה. שׁוּב הִשְׂתָּרְרָה הַדוּמִיָה הַכְּבֵדָה. כָּל אֶחָד הָיָה שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו וְשָׁכַב בְּלִי נוֹעַ, בְּנָעֲצוֹ אֶת עֵינָיו בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

רַק ג׳וֹן מַנְגֶלְס נִגַשׁ בַּלָט, בְּצָעֲדוֹ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, אֶל הַפֶּתַח, וּבִזְהִירוּת מְרֻבָּה הֵרִים אֶת קְצֵה הַמַחֲצֶלֶת הַכְּבֵדָה הַמְכַסָה אוֹתוֹ וְהִבִּיט הַחוּצָה.

לִפְנֵי הַמִקְדָשׁ עָמְדוּ עַל הַמִשְׁמָר עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה חַיָלִים, מֵהֶם יָשְׁבוּ מִסָבִיב לִמְדוּרָה בּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ בְּהִירָה, וּמֵהֶם הִתְהַלְכוּ הֵנָה וָהֵנָה פַּעַם נֶעֱלָמִים בַּחֲשֵׁכָה וּפַעַם נִגְלִים שׁוּב בָּעִגוּל הַמוּאָר עַל יְדֵי לֶהָבַת הַמְדוּרָה.

אִם נִקַח אֶת הָאָסִיר מִחַד גִיסָא, וְאֶת שׁוֹמֵר בֵּית־הָאֲסוּרִים מֵאִידָךְ גִיסָא, וּנְדַמֶה אֶת מַצָבוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן לָזֶה שֶׁל הָאַחֲרוֹן, נִרְאֶה תָּמִיד, שֶׁהָאָסִיר מִתְעַנְיֵן יוֹתֵר בְּמַצָבוֹ מֵאֲשֶׁר הַשׁוֹמֵר. וּבֶאֱמֶת, הַשׁוֹמֵר יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ לִפְעָמִים לְשֵׁם מַה הָעֳמַד פֹּה, אֲבָל הָאָסִיר לֹא יִשְׁכַּח לְעוֹלָם שֶׁהוּא נָתוּן בְּכֶלֶא; וְלָכֵן יַחֲשֹׁב כֵּיצַד לָצֵאת לְחָפְשִׁי, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יַחֲשֹׁב הַשׁוֹמֵר שֶׁעָלָיו לִשְׁמֹר עַל הָאָסִיר; וּמִשׁוּם הָכִי אֵין לִתְמֹהַּ כְּלָל עַל הַבְּרִיחוֹת הַשׁוֹנוֹת מִבָּתֵּי־הַכֶּלֶא, שֶׁבַּסְקִירָה הָרִאשׁוֹנָה הֵן נִרְאוֹת לָנוּ כְּעֵין פֶּלֶא. אֲבָל מַצָבָם שֶׁל שְׁבוּיֵינוּ הָיָה יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. אוֹתָם לֹא מָצְאוּ לְנָחוּץ גַם לֶאֱסֹר. קָאִי־קוּמוּ יָדַע הֵיטֵב, שֶׁעֲלֵיהֶם יִשְׁמְרוּ לֹא רַק מִתּוֹךְ חוֹבָה, שֶׁלִפְעָמִים הִיא קָשָׁה, אֶלָא פָּשׁוּט מִתּוֹךְ רִגְשֵׁי שִׂנְאָה וּנְקָמָה. מִלְבַד זֶה, כָּל אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וַחֲמֵשֶׁת הַשׁוֹמְרִים רָאָה בַּשְׁבוּיִים הַנִשְׁמָרִים עַל יָדָיו מַאֲכַל־תַּאֲוָה, שֶׁלֹא יָכֹל לְהַסִיחַ דַעְתּוֹ מִמֶנוּ אַף לְרֶגַע.

הַמִקְדָשׁ שֶׁבּוֹ הָיוּ כְּלוּאִים הַשְׁבוּיִים נִשְׁעַן בְּקָצֶה אֶחָד אֶל כֵּף. מִשְׁנֵי עֲבָרָיו פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶן תְּהוֹמוֹת עֲמֻקוֹת, וְהַצַד הָרְבִיעִי – שֶׁשִׁמֵשׁ מָבוֹא, נִשְׁמַר עַל יְדֵי הַלוֹחֲמִים.

לְהִמָלֵט מִשָׁם הָיָה אִי־אֶפְשָׁר. לוּ הָיָה בִּידֵי הַשְׁבוּיִים לְמִצְעָר חֶבֶל חָזָק, אֶפְשָׁר הָיָה לְהָרִים אֶת גַג הַקְרָשִׁים הַקַל וְלָרֶדֶת דַרְכּוֹ מַטָה אֶל הַתְּהוֹם, אֲבָל גַם חֶבֶל לֹא הָיָה לָהֶם.

וְהָעֵת חוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת בֵּינְתַיִם. חֲשֵׁכָה עֲמֻקָה עָטְפָה אֶת כָּל הַ״פַּה״. הַמְדוּרָה דָעֲכָה, אֲבָל הַשׁוֹמְרִים הִתְעוֹדְדוּ, בְּהַבְרִיחָם אֶת הַשֵׁנָה שֶׁהִתְחִילָה תּוֹקֶפֶת אוֹתָם, בְּזַמְרָם אֵיזֶה פִּזְמוֹן קָדוֹשׁ.

הַשְׁבוּיִים לֹא יָשְׁנוּ, בְּהִתְמַכְּרָם כָּלִיל לְהִרְהוּרִים נוּגִים. רַק הַנָשִׁים הִשְׁתַּמְשׁוּ בַּשֵׁנָה, שֶׁנָתְנָה לָהֶן אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִשְׁכֹּחַ לִזְמַן־מַה אֶת הַמְצִיאוּת הַנוֹרָאָה.

הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר, וְהִנֵה נִתְעוֹרְרָה תְּשׂוּמַת־לִבּוֹ שֶׁל הַמַיוֹר מֵאִוְשָׁה קַלָה, הַיוֹצֵאת וְנִשְׁמַעַת סָמוּךְ לְקִיר הַמִקְדָשׁ הַנִשְׁעָן עַל הַכֵּף.

תְּחִלָה הִתְיַחֵס מַכְּס נַבְּס בַּאֲדִישׁוּת לְאִוְשָׁה מוּזָרָה זוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהָאִוְשָׁה נִשְׁנְתָה וְגָבְרָה, הִתְחִיל הַמַיוֹר לְהַקְשִׁיב, וְאַחַר־כָּךְ הִטָה גַם אֶת אָזְנוֹ לָאֲדָמָה. נִדְמָה לוֹ, שֶׁמִי שֶׁהוּא חוֹתֵר מִתַּחַת לָרִצְפָּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלִכְאוֹרָה לֹא הָיָה דָבָר זֶה בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁרוּת, בְּשִׂים לֵב אֶל מַצַב מְקוֹמוֹ שֶׁל הַמִקְדָשׁ. וְאוּלָם מֵרֶגַע לְרֶגַע נִתְבָּרֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁחוֹתְרִים בְּלִי הֶרֶף תַּחַת הָרִצְפָּה מִצַד הַקִיר הַהוּא.

הַמַיוֹר קָרָא אֵלָיו אֶת גְלֶנֶרְוַן וְג׳וֹן מַנְגֶלְס.

– הַקְשִׁיבוּ־נָא, – לָחַשׁ לָהֶם, – הִנֵה חוֹתְרִים בְּמַחְתֶּרֶת לְמַעַן בּוֹא אֵלֵינוּ.

– אִי־אֶפְשָׁרִי הַדָבָר! – קָרְאוּ שְׁנֵיהֶם פֶּה אֶחָד.

בְּכָל זֹאת הִקְשִׁיבוּ גַם הֵם רַב קֶשֶׁב.

– כֵּן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – שָׁם עוֹבְדִים בֶּאֱמֶת אֵיזוֹ עֲבוֹדָה… מַה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?

– זוֹהִי בְּוַדַאי אֵיזוֹ חַיָה הַחוֹתֶרֶת מִתַּחַת לָאֲדָמָה – הֵעִיר ג׳וֹן מַנְגֶלְס.

– וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶהוּ דַוְקָא בֶּן־אָדָם, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּהוֹסִיפוֹ לְהַקְשִׁיב, – שִׁמְעוּ־נָא אֵיךְ הָאֲבָנִים מִתְפּוֹרְרוֹת וְהָאֲדָמָה נִשְׁפֶּכֶת לְמַטָה. הַעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית, כַּנִרְאֶה, בְּאֵיזֶה מַכְשִׁיר חַד.

– מִיָד נֵדַע זֹאת, – אָמַר הַמַיוֹר – הָבָה נַתְחִיל גַם אֲנַחְנוּ לִכְרוֹת מִצַד זֶה.

הֵם הֶעֱמִידוּ אֶת מְיוּלְרֶדִי לְיַד הַדֶלֶת לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַשׁוֹמְרִים. וְכֻלָם הִתְחִילוּ לַחְתֹּר בִּזְרִיזוּת.

ג׳וֹן מַנְגֶלְס עָבַד בְּפִגְיוֹנוֹ. גְלֶנֶרְוַן, הַמַיוֹר וְאוֹלְבִּינֶט – בַּאֲבָנִים חַדוֹת, שֶׁהִתְגוֹלְלוּ בְּאַחַת מִפִּנוֹת הַמִקְדָשׁ, וּוִילְסוֹן עָבַד פָּשׁוּט בְּיָדָיו.

הַקַרְקַע שֶׁעָלָיו עָמַד הַמִקְדָשׁ, הָיָה שֶׁל אֲבָנִים רַכּוֹת, וְלָכֵן הִתְקַדְמָה הָעֲבוֹדָה מַהֵר. לֹא הָיוּ רְגָעִים מְעַטִים וְלֹא הָיָה כָּל סָפֵק עוֹד, כִּי מִי שֶׁהוּא סוֹלֵל מְסִלָה בָּאֲדָמָה, לְמַעַן בּוֹא אֶל הַמִקְדָשׁ. אֲבָל מִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת וּלְשֵׁם מָה? חִידָה זוֹ לֹא יָכְלוּ לִפְתֹּר. שֶׁמָא נִמְצְאוּ לָהֶם יְדִידִים נֶעֱלָמִים הָרוֹצִים לְשַׁחְרֵר אֶת הַשְׁבוּיִים, וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶהוּ פָּשׁוּט גַנָב הָרוֹצֶה לְהִתְגַנֵב אֶל הַמִקְדָשׁ, בְּלִי כָּל כַּוָנָה לְשַׁחְרֵר אוֹתָם.

מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת רַבָּה לָדַעַת סוֹד זֶה, הִכְפִּילוּ יְדִידֵינוּ אֶת הִתְאַמְצוּתָם. מִידֵיהֶם הַשְׂרוּטוֹת זָב דָם, אֲבָל זֶה לֹא עִכֵּב אֶת עֲבוֹדָתָם, כִּי מַה הוּא הַכְּאֵב הַזֶה לְעֻמַת אוֹתָם הַמַכְאוֹבִים וְהַיִסוּרִים הָעֲתִידִים לָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, אִם לֹא יִנָצְלוּ בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא מִנִקְמַת הַפְּרָאִים הָאַכְזָרִיִים.

אַחֲרֵי עֲבוֹדָה שֶׁאָרְכָה כְּשָׁעָה אַחַת הָיָה כָּרוּי כְּבָר מַעֲמָק שֶׁל מֶטֶר. בְּהַטוֹתָם אֹזֶן אֶל מַעֲמָק זֶה, שָׁמְעוּ כֻּלָם בְּבֵרוּר אֶת חֲפִירָתוֹ שֶׁל מַכְשִׁיר חַד, וְהֵבִינוּ שֶׁעַכְשָׁיו מַבְדִילָה בֵּינֵיהֶם רַק שִׁכְבַת אֲדָמָה דַקָה.

פִּתְאֹם הִרְתִּיעַ הַמַיוֹר אֶת יָדוֹ, שֶׁנִפְצְעָה מֵאֵיזֶה דָבָר חַד מְאֹד מֵרֹב הַכְּאֵב שֶׁבָּא בְּהֵסַח הַדַעַת, נָתַן הַמַיוֹר גַם קוֹל, שֶׁזֶה הָיָה לוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז הֱיוֹתוֹ לְבַר־דַעַת.

ג׳וֹן מַנְגֶלְס הוֹרִיד אֶת יָדוֹ אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר הַכָּרוּי, וְתָפַשׂ בְּיָד הָאוֹחֶזֶת בְּסַכִּין, יָד קְטַנָה וְרַכָּה הַדוֹמָה לְיַד אִשָׁה. שְׁנֵי הַצְדָדִים שָׁתְקוּ מִיִרְאָה מִפְּנֵי הַשׁוֹמְרִים.

– רוֹבֶּרְט, הַאֻמְנָם אַתָּה הוּא זֶה? – לָחַשׁ לָאַחֲרוֹנָה רַב־הַחוֹבֵל, בְּבָדְקוֹ הֵיטֵב אֶת הַיָד הַקְטַנָה.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא הִזְכִּיר אֶת הַשֵׁם הַזֶה בְּלַחַשׁ, בְּכָל זֹאת קָלְטָה אוֹתוֹ אָזְנָהּ שֶׁל מֶרִי גְרַנְט מִתּוֹךְ שֵׁנָה וְקָפְצָה מִמִשְׁכָּבָהּ…

– רוֹבֶּרְט! הַאַתָּה הוּא זֶה? – לָחֲשָׁה הָעַלְמָה הַצְעִירָה, בְּכַסוֹתָהּ בְּדִמְעוֹת גִיל וּנְשִׁיקוֹת אֶת הַיָד הַקְטַנָה וְהַמְלֻכְלָכָה בַּעֲפַר הָאֲדָמָה.

– אֲנִי, אֲנִי, מֶרִי! – עָנָה קוֹל רוֹבֶּרְט – אֲנִי בָּאתִי לְשַׁחְרֵר אֶתְכֶם. אֲבָל… הֲסִי, לְמַעַן הַשֵׁם, הֲסִי!

– הָהּ, יַלְדִי הַיָקָר! – לָחַשׁ גְלֶנֶרְוַן – כֵּיצַד עָלָה בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת?

– אַחַר כָּךְ… אַחַר כָּךְ אֲסֵפֵּר הַכֹּל… הַשְׁגִיחוּ עַל הַשׁוֹמְרִים וֶהֱיוּ זְהִירִים, – אָמַר הַנַעַר בְּלַחַשׁ.

מְיוּלְרֶדִי שֶׁעָזַב אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ לְיַד הַדֶלֶת, מִהֵר לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לְאָשְׁרָם לֹא שָׁמְעוּ הַשׁוֹמְרִים כְּלוּם וְהוֹסִיפוּ לָשִׁיר אֶת פִּזְמוֹנָם הַמוֹנוֹטוֹנִי.

אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים עָלָה רוֹבֶּרְט מִן הַמַחְתֶּרֶת וְנָפַל בִּזְרוֹעוֹת אֲחוֹתוֹ. מִסָבִיב לַאֲזוֹרוֹ הָיָה כָּרוּךְ חֶבֶל אָרֹךְ וְעָבֶה.

– יַלְדִי, רוֹבֶּרְט יַקִירִי! – לָחֲשָׁה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, שֶׁהֵקִיצָה יַחַד עִם מֶרִי – וּבְכֵן, חַי חַי עוֹדְךָ?

– תּוֹדָה לָאֵל, עוֹדֶנִי חַי, גְבִרְתִּי!

– וַאֲנַחְנו כְּבָר סָפַדְנוּ לְךָ… אֲנַחְנוּ חָשַׁבְנוּ שֶׁנְהֱרַגְתָּ בִּידֵי הַפְּרָאִים.

– לֹא, בְּעֵת הַמְהוּמָה, כְּשֶׁאֲדוֹנִי הָרַג אֶת קָרָה־טֶטֶה, עָלָה בְּיָדִי לְהִתְחַמֵק מִבְּלִי שֶׁיַרְגִישׁוּ בִּי. שְׁנֵי יָמִים הִסְתַּתַּרְתִּי בֵּין הַשִׂיחִים, וּבַלֵילוֹת סִיַרְתִּי וְרִגַלְתִּי אֶת סְבִיבַת הַבַּיִת הַזֶה וְחָשַׁבְתִּי כֵּיצַד לָבוֹא לָכֶם לְעֶזְרָה. לוּלֵא הַמַטָרָה הַזֹאת שֶׁהָיְתָה לְנֶגֶד עֵינַי, לֹא הָיִיתִי עוֹזֵב אֶתְכֶם בִּשְׁעַת צָרָה. כְּשֶׁהֲבִינוֹתִי כְּבָר אֶת אֲשֶׁר עָלַי לַעֲשׂוֹת, הִתְגַנַבְתִּי חֶרֶשׁ אֶל אַחַד הָאֹהָלִים, כִּי כָּאן אֵינָם נוֹהֲגִים לִסְגֹר אֶת הַבָּתִּים, וְלָקַחְתִּי מִשָׁם סַכִּין מְצֻיָנָה זוֹ וְחֶבֶל. בְּעֶזְרַת הַמַכְשִׁירִים הָאֵלֶה. חָפַצְתִּי לְחַלֵץ אֶתְכֶם מִכָּאן, אֲנִי הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַיָמִים, וְרָאִיתִי שֶׁבְּאֶמְצַע הַכֵּף הַזֶה יֵשׁ מְעָרָה. בְּעָמָל רַב טִפַּסְתִּי וְעָלִיתִי עַל הַכֵּף וּבָתִי אֶל תּוֹךְ הַמְעָרָה. בַּהֲבִינִי, שֶׁמְעָרָה זוֹ נִמְצֵאת בְּדִיוּק תַּחַת הַבַּיִת הַזֶה, הִתְחַלְתִּי לַחְתֹּר בַּסִפּוּן וְהִנֵה הִגַעְתִּי לְמַטְרָתִי!… הַדֶרֶךְ נְכוֹנָה, נְמַהֵר לָלֶכֶת!

– וּפַּגַנֶל, אַיֵהוּ?

– מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט בְּתִמָהוֹן גָדוֹל.

– כֵּן, פַּגַנֶל. הוּא מַמְתִּין לָנוּ אֶל נָכוֹן, לְמַטָה?

– אֲנִי לֹא רְאִיתִיו, אֲדוֹנִי… הַאִם אֵינֶנוּ אִתְּכֶם?

לֹא, רוֹבֶּרְט, – אָמְרָה הָעַלְמָה מֶרִי – הוּא נֶעֱלַם בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת אִתְּךָ!

– אִתִּי?!

– כֵּן, – אָמַר הַלוֹרְד – הַאִם לֹא בְּרַחְתֶּם יַחַד?

– לֹא, אֲדוֹנִי! – אָמַר הַנַעַר מִתּוֹךְ צַעַר עָמֹק עַל הֵעָלְמוֹ שֶׁל מוֹרֵהוּ וִידִידוֹ הֶחָבִיב.

– כָּל זֶה יִתְבָּרֵר אַחַר כָּךְ, – הֵעִיר הַמַיוֹר – וְעַכְשָׁיו אַל נְאַבֵּד זְמַן חִנָם; נִמָלֵט… פַּגַנֶל, בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, אֵין מַצָבוֹ גָרוּעַ מִשֶׁלָנוּ… נְמַהֵר לָלֶכֶת! אַל לָנוּ לְאַבֵּד אַף רֶגַע.

וּבֶאֱמֶת, הָעֵת הָיְתָה יְקָרָה מְאֹד. צָרִיךְ הָיָה לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּשָׁעוֹת הַמְעַטוֹת שֶׁנִשְׁאֲרוּ עוֹד עַד לַבֹּקֶר.

כָּל הַקֹשִׁי שֶׁל הַבְּרִיחָה הָיָה בָּזֶה, שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים לִהְיוֹת מוּרָדִים מִמָקוֹם זָקוּף וְתָלוּל. אֲבָל בְּהַגִיעָם לְרַגְלֵי הַכֵּף, אֶפְשָׁר הָיָה לְהִסְתַּתֵּר קֹדֶם מֵאֲשֶׁר יַרְגִישׁוּ הַפְּרָאִים, שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים עַל בַּיִת רֵיק וְיַתְחִילוּ לִרְדֹף אַחֲרֵיהֶם.

הֵם אָחֲזוּ בְּכָל הָאֶמְצָעִים הַדְרוּשִׁים לַבְּרִיחָה. הַשְׁבוּיִים יָרְדוּ בַּחֶבֶל אֶחָד אֶחָד אֶל הַמְעָרָה דֶרֶךְ הַמַעֲבָר הַכָּרוּי הַדוֹמֶה לְצִנוֹר. ג׳וֹן מַנְגֶלְס עָזַב אֶת בֵּית־הַכֶּלֶא הָאַחֲרוֹן, בְּהַעֲלִימוֹ אֶת כָּל עִקְבוֹת הַבְּרִיחָה וְהוֹרִיד גַם אֶת הַמַחְצֶלֶת שֶׁכִּסְתָה אֶת הַקִיר הַהוּא.

לָרֶדֶת מִכֵּף זָקוּף כָּזֶה. לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת, לוּלֵא הִשְׂכִּיל רוֹבֶּרְט לְהִזְדַיֵן בְּחֶבֶל. לְאַחַר שֶׁקָשְׁרוּ אוֹתוֹ הֵיטֵב אֶל זִיז חַד שֶׁל הַכֵּף, הוֹרִיד ג׳וֹן מַנְגֶלְס אֶת הַקָצֶה הַשֵׁנִי לְמַטָה, וְאָמַר:

– יוֹתֵר מִשְׁנַיִם בְּבַת אַחַת לֹא יוּכְלוּ לָרֶדֶת, כִּי הַחֶבֶל יִנָתֵּק, וְהַנְפִילָה מִגֹבַהּ כָּזֶה מְסֻכָּנָה הִיא. וְלָכֵן צָרִיךְ לָרֶדֶת בִּשְׁנַיִם. קֹדֶם יֵרְדוּ הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן. כְּשֶׁיַגִיעוּ לַזִיז הַתַּחְתּוֹן, שֶׁמִמֶנוּ אֶפְשָׁר כְּבָר לָרֶדֶת בְּלִי כָּל קֹשִׁי וְסַכָּנָה, יִמְשְׁכוּ בַּחֶבֶל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְאוֹת כִּי יָרְדוּ בְּשָׁלוֹם.

תּוֹדוֹת לַיָרֵחַ הַזוֹרֵחַ אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר אֶת כָּל אֲשֶׁר מִסָבִיב.

– אֲנִי אֵרֵד הָרִאשׁוֹן, – אָמַר רוֹבֶּרְט, – כִּי אֲנִי בָּקִי כְּבָר בַּדֶרֶךְ וְאוּכַל לִהְיוֹת לְעֵזֶר לְמַטָה.

– טוֹב, אֱלֹהִים עִמְּךָ, יְדִידִי, – עָנָה גְלֶנֶרְוַן, בְּלָחֲצוֹ בְּחָזְקָה אֶת יָדוֹ הַקְטָנָה שֶׁל הַנַעַר, שֶׁהֵבִיא הַצָלָה בִּלְתִּי צְפוּיָה לְכֻלָם.

הַנַעַר יָרַד מַהֵר וְנָתַן אֶת הָאוֹת הַמֻסְכָּם.

– הַחֲזִיקִי הֵיטֵב בַּחֶבֶל, יַקִירָתִי, – לָחַשׁ אֱדוּאַרְד עַל אֹזֶן רַעֲיָתוֹ.

הַמִזְרָח הֵאִיר כְּבָר. עַל פְּנֵי הָאָרֶץ עָבְרָה צִנַת הַבֹּקֶר. כָּל רֶגַע הָיָה יָקָר.

הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת כְּבָר יָרְדוּ עַד לַחֲצִי הַחֶבֶל, וְהִנֵה פִּתְאֹם שָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל ג׳וֹן מַנְגֶלְס: – חַכֵּה, אֲדוֹנִי!

גְלֶנֶרְוַן, בְּאָחֲזוֹ בְּיַד אַחַת בְּקוֹץ שֶׁצָמַח בְּחַגְוֵי הַסֶלַע, וּבַשֵׁנִית בַּחֶבֶל, עָצַר נְשִׁימָתוֹ.

– הַחֲזִיקִי, בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים, הַחֲזִיקִי הֵיטֵב! – לָחַשׁ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁנִשְׁעֲנָה בְּרַגְלֶיהָ עָלָיו.

לְמַעְלָה, לְיַד הַמִקְדָשׁ נִשְׁמַע אֵיזֶה רַעַשׁ בִּלְתִּי בָּרוּר, כְּאִלוּ הִתְרִיעוּ הַשׁוֹמְרִים עַל הַסַכָּנָה, אֲבָל מִיָד אַחֲרֵי זֶה שָׁקַט הַכֹּל, וְג׳וֹן מַנְגֶלְס הֵנִיעַ בְּיָדוֹ וְקָרָא:

– הַמְשֵׁךְ, אֲדוֹנִי!

הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת נֶאֶנְחוּ מִתּוֹךְ הֲקָלָה, וּבְרִדְתָּם עוֹד, הִגִיעוּ מַהֵר לַזִיז הָרָחָב, שֶׁשָׁם חִכָּה לָהֶם רוֹבֶּרְט

אַחֲרֵיהֶם הִתְחִילוּ לָרֶדֶת ג׳וֹן מַנְגֶלְס וּמֶרִי גְרַנְט וְאַחֲרֵיהֶם יָרְדוּ הַנִשְׁאָרִים.

הַנִמְלָטִים שֶׁהוּבְלוּ עַל יְדֵי רוֹבֶּרְט, בָּאוּ אֶל אַחַד הַנְקִיקִים שֶׁהוֹלִיךְ אֶל אֲגָם. שָׁם הָיוּ כְּבָר בְּטוּחִים. לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתֵיהֶם בַּמָקוֹם הַזֶה הָיָה אִי־אֶפְשָׁר. אִישׁ מִן הַפְּרָאִים לֹא יָכֹל לְהַעֲלוֹת עַל דַעְתּוֹ, שֶׁהַשְׁבוּיִים חָתְרוּ לָהֶם דֶרֶךְ בְּתוֹךְ הַכֵּף.

בַּשָׁעָה חָמֵשׁ הֵאִיר הַיוֹם. הַנִמְלָטִים הָלְכוּ, מִבְּלִי לָדַעַת אֶת הַדֶרֶךְ, לְצַד מִזְרָח. וְעַד מְהֵרָה בָּאוּ לְתוֹךְ בִּקְעָה צָרָה, מוּל כֵּף אַחֵר, שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים לַעֲלוֹת עָלָיו, וּמִשָׁם לָרֶדֶת שׁוּב מִן הַצַד שֶׁכְּנֶגֶד. וּפִתְאֹם נִשְׁמַע הֵד שֶׁל מֵאוֹת קוֹלוֹת קוֹרְאִים מִצַד הַ״פַּה״. בְּהַבִּיטָם אֶל צַד הַמַחֲנֶה, רָאוּ הַנִמְלָטִים אֶת הַפְּרָאִים עוֹבְרִים וְרָצִים הֵנָה וָהֵנָה. מְנִיעִים בִּידֵיהֶם וְצוֹעֲקִים בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת. כַּנִרְאֶה, הִרְגִישׁוּ כְּבָר בִּדְבַר הַבְּרִיחָה. בְּהַבִּיטוֹ לְמַטָה, רָאָה אַחַד הַפְּרָאִים אֶת הַנִמְלָטִים וְהֶרְאָה עֲלֵיהֶם לַחֲבֵרָיו. אָז קָמָה מְהוּמָה וּמְבוּכָה בְּמַחֲנֶה הַפְּרָאִים, מְהוּמָה שֶׁאֵין לְתָאֲרָהּ בִּדְבָרִים. אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים פָּרְצוּ הַפְּרָאִים מִן הַ״פַּה״ כְּדֵי לִרְדוֹף אַחֲרֵי הַשְׁבוּיִים שֶׁנִמְלְטוּ מִנִקְמָתָם הַקָשָׁה.

פֶּרֶק ג: הָר טַבּוּ

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ נֶחְפְּזוּ לַעֲבֹר אֶת הָהָר. הָרוֹדְפִים הִדְבִּיקוּם וְהִתְקַָרְבוּ כְּבָר לְרַגְלֵי הָהָר, בְּהִשְׁתַּמְשָׁם בַּדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה שֶׁהִיא, כַּיָדוּעַ, הַקְצָרָה בְּיוֹתֵר.

– קָדִימָה, קָדִימָה, יְדִידִי! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בְּעוֹדְדוֹ אֶת חֲבֵרָיו.

בַּעֲלוֹתָם עַל פִּסְגַת הָהָר, הִפְנוּ הַנִמְלָטִים אֶת פְּנֵיהֶם, לְהִתְבּוֹנֵן וְלָדַעַת מַה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הַמָאוֹרִים, שֶׁטִפְּסוּ וְעָלוּ אַחֲרֵיהֶם עַל הָהָר בִּצְעָקוֹת, וִילָלוֹת אֲיֻמוֹת. לִפְנֵי הַנִמְלָטִים הָיָה הָאֲגָם טוֹפּוֹ הַמֻקָף הָרִים, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם הִדְבִּיקוּ אוֹתָם רוֹדְפֵיהֶם.

– אָנוּ מֻכְרָחִים לָרֶדֶת מֵעַל הָהָר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – וְשָׁם נִרְאֶה לְאָן לִפְנוֹת וּמַה לַעֲשׂוֹת. כָּל הֶהָרִים הַלָלוּ מְאֻחָדִים הֵם. אֶפְשָׁר יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהִתְחַבֵּא בֵּין הֶהָרִים לִזְמַן מַה. עַד שֶׁיִיגְעוּ רוֹדְפֵינוּ וְיִיעֲפוּ.

– זֶה אַךְ לַשָׁוְא, גְלֶנֶרְוַן. הַבֵּט! – אָמַר מַכְּס נַבְּס, בְּהַרְאוֹתוֹ עַל הֲמוֹן הָרוֹדְפִים.

וּפִתְאֹם קָם בֵּין הַפְּרָאִים אֵיזֶה דָבָר מוּזָר, הֵם עָמְדוּ לְרַגְלֵי הָהָר, שֶׁעָלָיו נִמְצְאוּ הַנִמְלָטִים וְהִתְחִילוּ לִצְעֹק, בַּהֲנִיעָם בְּנִשְׁקָם בְּזַעַף. נִרְאֶה הָיָה, שֶׁהָמַם אוֹתָם אֵיזֶה דָבָר, שֶׁמִפָּנָיו נִתְבַּלְבְּלוּ וְעָמְדוּ. הֵם עָמְדוּ בִּמְקוֹמָם כִּתְקוּעִים בְּמַסְמְרִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִתְפָּרְצוּ לָרוּץ הָלְאָה. כַּלְבֵיהֶם שֶׁלִווּ אוֹתָם עָמְדוּ גַם הֵם כִּנְטוּעִים, בְּנָבְחָם בְּחָזְקָה וּבְחָרְקָם בְּשִׁנֵיהֶם הַחַדוֹת.

– מַה קָרָה? אֵיזֶה כֹּחַ טָמִיר עוֹצֵר אֶת הַפְּרָאִים?

הַנִמְלָטִים הִבִּיטוּ עֲלֵיהֶם מִבְּלִי לְהָבִין מְאוּמָה. וּבַחֲרָדָה הִמְתִּינוּ לְאַחֲרִית הַדָבָר.

פִּתְאֹם קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּקוֹל גָדוֹל, כֻּלָם פָּנוּ אֵלָיו וְהִבִּיטוּ לְאוֹתוֹ הַצַד אֲשֶׁר לְשָׁם הִצְבִּיעַ. בְּמֶרְחָק צְעָדִים אֲחָדִים מֵהֶם נִרְאָה קֶבֶר חָדָשׁ.

– זֶה קִבְרוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל קָרָה־טֶטֶה! – קָרָא רוֹבֶּרְט.

– הַאֻמְנָם? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲדוֹנִי. אֲנִי אָרַבְתִּי מֵרָחוֹק לַלְוָיָה וְרָאִיתִי, שֶׁאֶת קָרָה טֶטֶה קָבְרוּ כָּאן, בַּמָקוֹם הַזֶה.

– הָבָה נֵלְכָה וְנִרְאֶה אֶת הַקֶבֶר, – הִצִיעַ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד.

כָּל הָעֵדָה הִתְקָרְבָה אֶל הַגָדֵר שֶמִסָבִיב לַקֶבֶר וְחָפְצוּ כְּבָר לָבוֹא לְתוֹכוֹ, בַּהֲסִירָם אֶת הַמַחֲצֶלֶת הַמְכַסֶה אֶת הַמָבוֹא, וּפִתְאֹם נִרְתַּע גְלֶנֶרְוַן לְאָחוֹר וְלָחַשׁ:

– שָׁם נִמְצָא אַחַד הַפְּרָאִים!

– פֶּרֶא! שָׁם עַל הַקֶבֶר? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.

– כֵּן!

– מוּזָר הַדָבָר!… אֲבָל אַחַת הִיא, נִכָּנֵס. הֲרֵי אֵין לָנוּ לִירֹא מִפְּנֵי אִישׁ אֶחָד!

גְלֶנֶרְוַן, הַמַיוֹר, ג’וֹן מַנְגֶלְס וְרוֹבֶּרְט בָּאוּ לְתוֹךְ הַגָדֵר. עַל תֵּל הַקֶבֶר יָשַׁב אֵיזֶה מָאוֹרִי, עָטוּף גְלִימָה וְאָכַל דְבַר־מָה בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה. כְּאִלוּ לֹא הִרְגִישׁ כְּלָל בַּבָּאִים.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה לִפְנוֹת אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה, אֲבָל עוֹד לֹא הִסְפִּיק לִפְתֹחַ אֶת פִּיו, וְהִנֵה הִתְחִיל הַפֶּרֶא לְדַבֵּר אֵלָיו אַנְגְלִית צֶחָה:

– בְּבַקָשָׁה, יַקִירִי הַלוֹרְד, הָאֲרוּחָה מוּכָנָה, הוֹאִילָה־נָא!

זֶה הָיָה פַּגַנֶל.

בְּהַכִּירָם אֶת הַגִיאוֹגְרָף, נָפְלוּ כֻּלָם עָלָיו, חִבְּקוּהוּ שְׁאֵלוּהוּ בְּאֵיזֶה אֹפֶן נִתְגַלְגֵל וּבָא לְכָאן, לְפִסְגַת מַנְהָמוּ, לְקִבְרוֹ שֶׁל קָרָה־טֶטֶה?

– וְאַיֵה הֵם הַפְּרָאִים הָרוֹדְפִים אַחֲרֵיכֶם? – שָׁאַל פַּגַנֶל גַם הוּא – הֵם עָמְדוּ כִּתְקוּעִים לְרַגְלֵי הָהָר וְהֵם מְחַכִּים שָׁם לְאֵיזֶה דָבָר – עָנָה ג’וֹן מַנְגֶלֶס.

– כֵּן, כֵּן! הֵם עָמְדוּ! כְּדַאי לָלֶכֶת לִרְאוֹת אֶת הַטִפְּשִׁים הָאֵלֶה! זֶה מְעַנְיֵן!

– הוּא יָצָא מִן הַ“אוֹדוֹפָּה” וְהִתְחִיל לְהַשְׁקִיף לְמַטָה. הַפְּרָאִים עָמְדוּ עוֹד בְּמַצָבָם הַקוֹדֵם, בַּהֲנִיעָם בְּנִשְׁקָם בְּזַעַף אֵין־אוֹנִים, וּבְצָעֲקָם בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.

– צַעֲקוּ! הֵילִילוּ, פְּתָאִים!… שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! בְּהֵמוֹת בְּצוּרַת אֲנָשִׁים! – אָמַר פַּגַנֵל – הִשְׁתַּגְעוּ וְהִשְׁתּוֹלְלוּ כְּאַוַת נַפְשְׁכֶם, וְהֵנָה בְּכָל זֹאת לֹא תַּעְפִּילוּ לַעֲלוֹת!

– וּמַדוּעַ זֶה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– כִּי פֹּה קָבוּר נָשִׂיא, וְעַל יְדֵי כָּךְ נַעֲשֶׂה הָהָר “טַבּוּ”!

– “טַבּוּ”?

– כֵּן, יְדִידַי! וּמִפְּנֵי זֶה הִסְתַּתַּרְתִּי פֹּה, בְּמָקוֹם זֶה.

– תּוֹדָה לָאֵל! – לָחֲשָׁה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּנָשְׂאָהּ עֵינֶיהָ הַדוֹמְעוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה.

וּבֶאֱמֶת נַעֲשֶׁה הָהָר “טַבּוּ”, מַה שֶׁעָצַר אֶת הַפְּרָאִים מֵעֲלוֹת עָלָיו. אָמְנָם עַל יְדֵי זֶה לֹא נִצְלוּ עוֹד יְדִידֵינוּ הַצָלָה גְמוּרָה, אֲבָל הַצָלָה פּוּרְתָא הָיְתָה בָּזֶה, הַצָלָה שֶׁנָתְנָה לָהֶם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְטַכֵּס עֵצָה מָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לְהַבָּא.

– נִסְעַד נָא אֶת לִבֵּנוּ, רֵעַי, וְאַחַר כָּךְ נַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ, – אָמַר פַּגַנֶל – בְּשָׁעָה שֶׁהַהֶדְיוֹטִים הָאֵלֶה יַחְשְׁבוּ וִיטַכְּסוּ עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת לָנוּ, נִהְיֶה כְּבָר אֲנַחְנוּ רְחוֹקִים מֵהֶם.

– וּלְאָן זֶה נִפְנֶה? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.

– גַם אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ עוֹד לְאָן, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף – נֵצֵא־נָא מִכָּאן וְאָז נִרְאֶה.

כֻּלָם הָיוּ לְהוּטִים לָדַעַת, בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ הִצְלִיחַ פַּגַנֶל לִבְרֹח מִן הַ“פַּה” וְלָבוֹא אֶל הָ“אוֹדוֹפָּה” וְעוֹד בִּגְלִימַת פֶּרֶא. אֲבָל לַמְרוֹת פַּטְפְּטָנוּתוֹ הָרְגִילָה, לֹא הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף הַפַּעַם בְּחֵפֶץ־לֵב עַל הַשְׁאֵלוֹת הָאֵלוּ.

“מַה מוּזָר הוּא הַדָבָר! – הִרְהֵר מַכְּס נַבְּס. – פַּגַנֶל נִשְׁתָּנָה לְגַמְרֵי וְנֶהְפַּךְ לְאִיש אַחֵר”.

וּבְאֲמֶת, גַם פָּנָיו שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף הַנִכְבָּד נִשְׁתַּנוּ, וּבְכָל הֲלִיכוֹתָיו נִרְאָה שִׁנוּי. הוּא הִתְעַטֵף בְּאֹפֶן מוּזָר בִּגְלִימָתוֹ; הִתְקַפֵּד, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ, הִתְכַּוֵץ, וְנִדְמֶה הָיָה, שֶׁנוֹכְחוּתָם שֶׁל חֲבֵרָיו הָיְתָה עָלָיו לְמַשָׂא.

זֹאת רָאוּ כֻּלָם וְזֶה גָרַם לְהַשְׁעָרוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁאִישׁ מֵהֶם לֹא הֶחְלִיט לְגַלוֹת מִלִבּוֹ לְפִיו. לְאַט־לְאַט, וְקִמְעָה־קִמְעָה, אַחֲרֵי עָמָל רַב עָלָה לְהוֹצִיא מִפִּיו פְּרָטִים אֲחָדִים מִמְאוֹרָעוֹתָיו.

כְּשֶׁנִרְצַח קָרָה טֶטֶה, הִשְׁתַּמֵשׁ פַּגַנֶל יַחַד עִם רוֹבֶּרְט בַּמְהוּמָה שֶׁקָמָה וְנִמְלַט מֵהַ“פַּה”. אֲבָל הוּא תָּעָה בַּחֲשֵׁכָה וּבָא אֶל מַחֲנֶה אַחֵר שֶׁל פְּרָאִים. רֹאשׁ־הַמַחֲנֶה, לְפִי דִבְרֵי פַּגַנֶל, הָיָה עֲנָק אֲמִתִּי, בַּעַל פָּנִים מְחֻכָּמוֹת עַד לְהַפְלִיא וּבַעַל מֶבָּט חוֹדֵר. הוּא דִבֵּר אַנְגְלִית יָפָה, וְקִבֵּל אֶת הָאוֹרֵחַ הַבִּלְתִּי קָרוּא בְּחִבָּה רַבָּה, וּבִידִידוּת שִׁפְשֵׁף אֶת אַפּוֹ בְּאַף הָאוֹרֵחַ. שֵׁם יְדִידוֹ זֶה הָיָה “חִי־חִי” זֹאת אוֹמֶרֶת; הַשֶׁמֶשׂ. מִשְׁקָפָיו וּמִשְׁקַפְתּוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף לָקְחוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַפֶּרֶא וְהֵסֵבּוּ יַחַס שֶׁל כָּבוֹד לְבַעֲלֵיהֶם. הַמַנְהִיג הִסְבִּיר לוֹ פָּנִים וְהִתְיַחֵס אֵלָיו בִּתְשׁוּמַת־לֵב מְיֻחָדָה עַד שֶׁהָיָה גַם מְשַׁמֵשׁ אוֹתוֹ, אֲבָל דֶרֶךְ אַגַב הִשְׁגִיחַ עָלָיו בְּשֶׁבַע עֵינַיִם וּבַלַיְלָה כָּפַת אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו. מַצָבוֹ זֶה נִמְשַׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, לַיְלָה וְיוֹם, וְרַק אֶמֶשׁ עָלָה בְּיַד פַּגַנֶל לְכַרְסֵם בְּשִׁנָיו אֶת הַחֶבֶל, לָקַחַת אִתּוֹ אֶת גְלִימַת הַמַנְהִיג וּלְהִמָלֵט.

מַחֲנֵהוּ שֶׁל חִי־חִי נִמְצָא בֵּין מַחֲנֵה קָאִי־קוּמוּ וּבֵין הָהָר מַנְהָמוּ, וְלָכֵן רָאָה פַּגַנֶל לְאָן הֵבִיאוּ אֶת קָרָה־טֶטֶה לִקְבוּרָה. בְּדַעְתּוֹ אֶת נִמוּסֵי הַמָאוֹרִים, הֵבִין, שֶׁהַר זֶה נַעֲשָׂה “טַבּוּ”, וְיָכוֹל לְשַׁמֵשׁ מִקְלָט בָּטוּחַ, וְנִמְלַט לְכָאן.

– אַחַר כָּךְ בָּאתִי לְכָאן וְחִכִּיתִי לָכֶם, – הוֹסִיף הַמְלֻמָד – וְזֶהוּ הַכֹּל, – סִיֵם פַּגַנֶל אֶת סִפּוּרוֹ.

– וְכִי יָדַעְתָּ שֶׁנִשְׁתַּחְרֵר? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אֲנִי רָאִיתִי זֹאת מֵרֹאשׁ. הָאָדָם יָכוֹל כִּמְעַט תָּמִיד לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר הוּא רוֹצֶה בֶּאֱמֶת; אֵין דָבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן; וְשֶׁאַתֶּם תִּרְצוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר – בָּזֶה, כַּמוּבָן, לֹא פִּקְפַּקְתִּי.

– וְאַתָּה הָיִיתָ בָּטוּחַ שֶׁאֲנַחְנוּ נָבוֹא דַוְקָא לְכָאן? – הוֹסִיפָה לִשְׁאֹל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הֲרֵי יָדוּעַ לָךְ, שֶׁאֲנִי מֵיטִיב לִרְאוֹת בַּלַיְלָה כְּחָתוּל; וְהִנֵה הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי בַּלַיְלָה הַזֶה אֶת כָּל הַנַעֲשֶׂה בַּ“פַּה” שֶׁלָכֶם; רַאִיתִי כֵּיצַד יְרַדְתֶּם מֵעַל הָהָר וַהֲלַכְתֶּם בַּדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה יָשָׁר לְכָאן; בְּאֹפֶן אַחֵר הָיִיתִי מוֹצֵא אֶתְכֶם גַם בְּמָקוֹם אַחֵר.

לְאַחַר שֶׁגָמְרוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, סִיְרוּ פַּגַנֶל וּגְלֶנֶרְוַן בְּפִסְגַת הָהָר, בְּחַפְּשָׂם מוֹרָד. לָרֶדֶת בַּצַד הַהוּא לֹא הָיָה קַל כְּפִי שֶׁהַנִמְלָטִים חָשְׁבוּ קֹדֶם. הָיָה רַק נָתִיב אֶחָד, וְגַם זֶה הוֹבִיל אֶל אוֹתוֹ הַצַד, שֶׁהַצָרִים יָכְלוּ מִשָׁם בְּנָקֵל לִירוֹת בָּהֶם. לְהִשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ הָיָה אֶפְשָׁר רַק בַּלַיְלָה.

כְּשֶׁגְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל רַק נִתְגַלוּ בְּנָתִיב זֶה, מִהֲרוּ הַפְּרָאִים לְהַמְטִיר עֲלֵיהֶם מָטָר שֶׁל כַּדוּרִים. לְאָשְׁרָם, לֹא הִגִיעַ אַף כַּדוּר אֶחָד אֶל הַמַטָרָה. רַק הָרוּחַ נָשָׂא וְהֵבִיא לְרַגְלֵי פַּגַנֶל קְלָעִים אֲחָדִים שֶׁל רוֹבִים. בְּשׁוּבָם אֶל הָ“אוֹדוֹפָּה”, אֶל בְּנֵי לִוְיָתָם, הִרְגִישׁוּ תַּחַת רַגְלֵיהֶם רְעִידַת אֲדָמָה, כְּאִלוּ עָלוּ עַל הַר־גַעַשׁ.

– כָּךְ, כָּךְ! – אָמַר פַּגַנֶל – אֲנִי יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ שֶׁהַר זֶה הוּא הַר־גַעַשׁ הַיָכוֹל בְּכָל רֶגַע לְהַתְחִל לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָתוֹ, וְזֶה מְסֻכָּן! אָמְנָם הַכֹּחוֹת הָעֲצוּרִים בָּאֲדָמָה עוֹבְדִים בָּה זֶה דוֹרוֹת אֲחָדִים, וּשְׁטוּת הִיא לַחֲשׁב שֶׁהֵם חִכּוּ רַק לְבוֹאֵנוּ כְּדֵי לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה, בְּכָל זֹאת אַךְ טוֹב לָנוּ לְהִסְתַּלֵק מִכָּאן.

– וּמַה, אֱדוּאַרְד? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת בַּעֲלָה, – הֲנוּכַל לְקַווֹת לְהַצָלָה?

– נוּכַל, יַקִירָתִי, נוּכַל! – עָנָה הַלוֹרְד – הָאֱלֹהִים אוֹמֵר לָנוּ לְקַווֹת… בְּכָל אֹפֶן, הַפְּרָאִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת לְכָאן, אֲסוּרָה לָהֶם הָעֲלִיָה עַל הָהָר הַזֶה, וַאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָשֶׁבֶת כָּאן בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה וּלְעַבֵּד אֶת תָּכְנִיתֵנוּ.

– הֲנַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ בִּמְהֵרָה? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– לֹא, אֵין לָנוּ גַם מַה לַחֲשֹׁב לָצֵאת לְדַרְכֵּנוּ מִיָד, – עָנָה פַּגַנֶל – חֵלֶק גָדוֹל מִדַרְכֵּנוּ הִנְנוּ מֻכְרָחִים לָלֶכֶת תַּחַת כַּדוּרֵיהֶם שֶׁל הַפְּרָאִים הַצָרִים עָלֵינוּ, וְזֶה בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. בַּלַיְלָה, אֶפְשָׁרִי הַדָבָר שֶׁנוּכַל לָלֶכֶת אֵיךְ שֶׁהוּא, וְעַד אָז עָלֵינוּ לָשֶׁבֶת כָּאן, וְאִישׁ לֹא יִגַע בָּנוּ לְרָעָה… אַגַב, עָלַי לְהוֹדִיעֲכֶם, שֶׁפֹּה אִתָּנוּ מַחְסָן שָׁלֵם שֶׁל צָרְכֵי אֹכֶל, בְּגָדִים וְגַם נֶשֶׁק. צָרְכֵי הַמָזוֹן יַסְפִּיקוּ גַם לַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. אָכֵן, הֵיטִיבוּ פְּרָאִים אֵלֶה לַעֲשׂוֹת בַּהֲבִיאָם לְכָאן מִכָּל טוּב.

– אֲבָל, הֲלֹא אֵלֶה הֵם רוֹבִים אַנְגְלִיִים! – אָמַר הַמַיוֹר, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֶל הַנֶשֶׁק.

– כֵּן, אֵלוּ הֵן תְּשׁוּרוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – זֶהוּ מִנְהַג שְׁטוּת לְהַעֲנִיק מַתָּנוֹת כָּאֵלוּ לַפְּרָאִים!

– לֹא מֵחָכְמָה עָשׂוּ זֹאת, אֱמֶת הַדָבָר, – אָמַר פַּגַנֶל – אֲבָל בְּמִקְרֶה זֶה הָיָה לָנוּ הַדָבָר לִישוּעָה גְדוֹלָה. שׁוּרוּ־נָא, – הוֹסִיף, בְּהַרְאוֹתוֹ עַל הַכַּדִים הַמְלֵאִים מַיִם חַיִים, שֶׁעָמְדוּ מִסָבִיב לַקֶבֶר, – הִתְבּוֹנְנוּ־נָא כֵּיצַד דָאֲגוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים הַטוֹבִים הָאֵלֶה. כָּאן יֵשׁ גַם בֻּלְבּוּסִים וְגַם שָׁרָשִׁים, וְעוֹד כַּמָה דְבָרִים הָרְאוּיִים לַאֲכִילה, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה… אֵלוּ לוּחוֹת יְרֻקִים, מֵעֵין שׁוֹקוֹלַד, וַדַאי מְתוּקִים הֵם… אַחַר כָּךְ נִטְעַם מֵהֶם, וּבֵינְתַיִם יְבַשֵׁל לָנוּ מַר אוֹלְבִּינֶט יְרָקוֹת אֵלֶה לַאֲרוּחָה.

– כֵּיצַד זֶה אֲבַשְׁלֵם? – שָׁאַל הַטַבָּח – כָּאן אֵין לָנוּ לֹא אֵשׁ וְלֹא מַכְשִׁירִים.

– כֵּן. אֱמֶת הַדָבָר, – הִסְכִּים הַגִיאוֹגְרָף – וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?… הֶאָח, מָצָאתִי עֵצָה; נַעֲשֶׂה כָּךְ: קַח־נָא אֶת אַחַד הַסַלִים הָאֵלֶה וְשִׂים אוֹתוֹ בָּאֲדָמָה…

– לָשִׂים אוֹתוֹ בָּאֲדָמָה?! וּמַה יְהֵא אָז? – תָּמַהּ אוֹלְבִּינֶט:

– מִיָד תִּרְאֶה. כָּל מַה שֶׁיֵשׁ בְּסַל זֶה יִצָלֶה, וְטַעְמוֹ יִהְיֶה יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר כְּשֶׁהוּא חַי.

– יִצָלֶה?! – חָזַר הַמְבַשֵׁל עַל דִבְרֵי הַמְלֻמָד, בְּהַבִּיטוֹ עָלָיו בְּעֵינַיִם תְּמֵהוֹת, – וְאֵיפֹה זֶה יִצָלֶה?

גַם שְׁאָר הַשׁוֹמְעִים הִבִּיטוּ בְּתִמָהוֹן עַל הַגִיאוֹגְרָף.

– יִצָלֶה, יִצָלֶה, הֵרָגְעוּ! – אָמַר פַּגַנֶל מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ – הַטֶמְפֶּרָטוּרָה שֶׁל הַשְׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כָּאן אֵינָה פְּחוּתָה מִשִׁשִׁים, אוֹ שִׁשִׁים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת… הֲרֵי כָּאן הַר־גַעַשׁ נִסְתָּר… מִיָד תִֵּוָכְחוּ… הָבָה, מַר אוֹלְבִּינֶט, קַח מַקֵל זֶה וּכְרֵה בּוֹ גֻמָה.

אוֹלְבִּינֶט הִתְחִיל לַעֲבֹד בְּחִפָּזוֹן. הוּא עוֹד לֹא הִסְפִּיק לַחְפֹּר אֶצְבָּעוֹת אֲחָדוֹת בָּאֲדָמָה, וְהִנֵה פָּרַץ פִּתְאֹם בִּשְׁרִיקָה גְדוֹלָה עַמוּד שָׁלֵם שֶׁל אֵד חַם מְאֹד.

הַטַבָּח קָפַץ הַצִדָה בְּפַחַד וְנָפַל אַרְצָה.

– הֵנָה! – קָרָא הַמַיוֹר – צָרִיךְ לִסְתֹּם תֵּכֶף אֶת פִּי הַגֻמָה, בְּאֹפֶן אַחֵר נִתְבַּשֵׁל כָּאן כֻּלָנוּ… וִילְסוֹן! מְיוּלְרֶדִי! הַסִיעוּ הֵנָה אֲבָנִים מַהֲרוּ!

הַמַלָחִים הִתְחִילוּ בְּחִפָּזוֹן רַב לִסְתֹּם בָּאֲבָנִים אֶת הַגֻמָה.

– הֲנִצְרַבְתָּ? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס אֶת הַטַבָּח, שֶׁקָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו.

– לֹא, אֲדוֹנִי, – עָנָה אוֹלְבִּינֶט – אֲבָל אֲנִי לֹא צִפִּיתִי בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁכָּאן בְּתוֹךְ אֲדָמָה זוֹ יִהְיֶה “דוּד מָלֵא קִיטוֹר”.

– גַם אֲנִי לֹא פִּלַלְתִּי שֶׁהַמְכוֹנָה תִּהְיֶה מוּכָנָה לַעֲבֹד בִּמְהִירוּת כָּזוֹ, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף – אֲנִי חָשַׁבְתִּי לִמְצֹא פֹּה רַק עָפָר חַם.

– מִי יִתֵּן וְלֹא נִשָׁמֵד פֹּה כֻּלָנוּ! – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– לֹא, הָעֵת עוֹד לֹא הִגִיעָה, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – מַר אוֹלְבִינֶט, שִׂים הַכֹּל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה… כָּאן, וְכַסֵה בְּאֵיזֶה דָבָר. הַבֻּלְבּוּסִים יִצָלוּ גַם כָּאן… הִנֵה כֵּן!… הֲתֵדְעוּ מַה, רַבּוֹתַי, אֲנִי הָיִיתִי מַצִיעַ לְיַסֵד בְּמָקוֹם מְאֻשָׁר זֶה? מוֹשָׁבָה לְבַלוֹת כָּאן אֶת שְׁאֵרִית יְמֵי חַיֵינוּ. הָאֲדָמָה צְרִיכָה לִהְיוֹת פֹּה פּוֹרִיָה מְאֹד, אֵש וּמַיִם יֵשׁ לָנוּ, לַעֲלוֹת אֵלֵינוּ לֹא יָהִין אִישׁ – וַהֲרֵי זֶה גַן־עֵדֶן מַמָשׁ!

– גַן־עֵדֶן יָפֶה הֲיָכוֹל בְּכָל רֶגַע לְהֵהָפֵךְ לְגֵיהִנֹם! קָרָא מַכְּס נַבְּס – אַתָּה מַתְחִיל שׁוּב לַהֲזוֹת, פַּגַנֶל יַקִירִי!

– זֹאת הִיא גַם דַעְתִּי, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – לְדַעְתִּי, אֵין טוֹב לָנוּ – כִּי אִם לְמַהֵר וּלְהִמָלֵט מִכָּאן.

– גְבִרְתִּי, לְעוֹלָם לֹא אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהִתְנַגֵד לִדְבָרַיִךְ, ־ אָמַר פַּגַנֶל, בְּשִׂימוֹ יָדוֹ עַל חָזֵהוּ וּבְהַרְכִּינוֹ אֶת רֹאשׁוֹ – אֲבָל בְּכָל אֹפֶן לִפְנֵי בּוֹא הַלַיְלָה אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לָמוּשׁ מִכָּאן, וְגַם אָז מֻטָל הַדָבָר בְּסָפֵק גָדוֹל אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לְהִתְחַמֵק מִבְּלִי שֶׁיַרְגִישׁוּ בָּנוּ.

– וּמַדוּעַ אַתָּה חוֹשֵׁב כָּכָה? – שָׁאַל הַלוֹרְד.

– כִּי הַמָאוֹרִים הֵם עַם קְשֵׁה־עֹרֶף וְסַבְלָן; הֵם לֹא יָמוּשׁוּ מִן הָהָר כָּל זְמַן שֶׁלֹא יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁאֲנַחְנוּ גָוַעְנוּ פֹּה בְּרָעָב. הֵם יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶׁמִפֹּה יֵש אַךְ מוֹרָד אֶחָד, וְעַל יַד אוֹתוֹ מוֹרָד יִשְׁמְרוּ עָלֵינוּ.

– בְּכָל זֹאת עָלֵינוּ לְנַסוֹת לְהִתְחַמֵק מִזֶה, ־ אָמַר גְלֶנֶרְוַן מִתּוֹךְ אִי־סַבְלָנוּת.

– נְנַסֶה! – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף בְּהַכְנָעָה.

– וְאִם נִסָיוֹן זֶה לֹא יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת גלנרון.

– אָז… אָז עָלֵינוּ לִמְצֹא אֵיזוֹ תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת, גְבִרְתִּי.

הַבֻּלְבּוּסִים נִצְלוּ בִּמְהִירוּת רַבָּה, וְהַשָׁרָשִׁים שֶׁהָיוּ דוֹמִים לְאַסְפָּרָגוּס נִתְרַכְּכוּ וְטַעְמָם הָיָה טוֹב וְנָעִים לְמַאֲכָל.

לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ לָשׂבַע צִפּוּ הַנִמְלָטִים בְּכִלְיוֹן עֵינַים לְבוֹא הָעֶרֶב.

הַמָאוֹרִים לֹא רַק שֶׁלֹא עָזְבוּ אֶת מִשְׁמָרָם לְרַגְלֵי הָהָר, אֶלָא עוֹד נִתְוַסֵף, עֲלֵיהֶם הָמוֹן חָדָשׁ שֶׁהֵבִיא לַצָרִים צָרְכֵי אֹכֶל וְרָצָה גַם הוּא לָקַחַת חֶבֶל בַּמָצוֹר. בְּהַצִיתָם מְדוּרוֹת אֵשׁ, הִסְתַּדְרוּ לָהֶם בְּאֹפֶן נוֹחַ; הִתְחִילוּ לְבַשֵׁל לָהֶם אֹכֶל וְלַעֲרֹךְ מִשְׁתֶּה.

פַּגַנֶל שֶׁלָמַד לְהָבִין אֵי־אֵלוּ מִלִים מָאוֹרִיוֹת, שָׁמַע כֵּיצַד הֵם דָנִים בִּדְבַר חֲלוּקַת הַשָׁלָל שֶׁיָבוֹא לְיָדָם.

– כָּךְ! הֵם מִתְכּוֹנְנִים לֶאֱכֹל מַטְעַמִים, – אָמַר הַמְלֻמָד, – אַךְ לֹא, חֲבִיבַי, לְחִנָם תְּחַכּוּ לָזֶה. אֲנִי עָרֵב לְכָךְ!

– וּמַה תַּעֲשֶׂה כְּשֶׁלֹא יִתְּנוּ לָנוּ לָרֶדֶת מִכָּאן, וְלֹא יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהוֹלִיךְ אוֹתָם שׁוֹלָל? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלֶס מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת.

– אָז אֹחַז בְּאֶמְצָעִי כָּזֶה, שֶׁמִפָּנָיו יָסוּרוּ בְּעַל כָּרְחָם… אֲנִי כְּבָר חָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי עֵצָה.

– הֲמֻתָּר לָנוּ לָדַעַת, עֵצָה זוֹ מַה טִיבָהּ, פַּגַנֶל?

– לֹא… בִּשְׁעָתָהּ תֵּדָעוּהָ, – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף בְּהַטְעָמָה כָּזוֹ, שֶׁאִישׁ לֹא הֵעֵז לְשָׁאֲלֵהוּ עוֹד.

כְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ הִתְחִילוּ הַנִמְלָטִים לָרֶדֶת חֶרֶשׁ כְּגַנָבִים בַּנָתִיב הַמְשֻׁפָּע. שָׁם לְמַטָה עוֹד בָּעֲרָה הָאֵשׁ בַּמְדוּרוֹת, שֶׁהֵאִירוּ אֶת תַּחְתִּית הָהָר וְאֶת קְבוּצוֹת הַצָרִים הַפְּזוּרוֹת. הַפִּסְגָה נִשְׁאֲרָה אֲפֵלָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. אַךְ כַּאֲשֶׁר רַק הִסְפִּיקוּ לְהַגִיעַ עַד לַמָקוֹם, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתָם מִמַחֲנֶה הַפְּרָאִים, הִתְחִילוּ לִירוֹת עֲלֵיהֶם מִיָמִין וּמִשְׂמֹאל.

– נַחֲזֹר! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – כָּאן אִי־אֶפְשָׁר לַעֲבֹר.

– אֲנִי הֲרֵי יָדַעְתִּי זֹאת מֵרֹאשׁ, – לָחַשׁ פַּגַנֶל – אֲבָל אַל־נָא תִּדְאֲגוּ, יְדִידַי, בַּבֹּקֶר יִהְיֶה הַכֹּל כַּשׁוּרָה, וְעַכְשָׁיו מוּטָב לָנוּ שֶׁנִשְׁכַּב לִישֹׁן.

הַלַיְלָה הָיָה קָרִיר, בָּ“אוֹדוֹפָּה” הָיוּ גְלִימוֹת חַמוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁנִתְּנוּ לַמַנְהִיג הַנִרְצָח לָעוֹלָם הַבָּא. בְּהִתְעַטְפָם בָּהֶן וּבְשָׁכְבָם בְּתוֹךְ הַגָדֵר, נִרְדְמוּ הַנִמְלָטִים בִּמְנוּחָה מוּגַנִים עַל יְדֵי הַ“טַבּוּ”. וּמִתַּחְתֵּיהֶם, בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה, הָמוּ וְגָעֲשׁוּ הָאֵדִים, שֶׁבִּקְשׁוּ לָהֶם מוֹצָא, וְאִיְמוּ בְּכָל רֶגַע לַהֲרֹס אֶת כָּל הָהָר.

פֶּרֶק ד: תַּחְבּוּלָתוֹ שֶׁל פַגַנֶל

כְּשֶׁהֵקִיצוּ תַּיָרֵינוּ בַּבֹּקֶר, בַּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר, רָאוּ שֶׁהַמָאוֹרִים עוֹדָם נִמְצָאִים בִּמְקוֹמָם, כְּמוֹ שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת זֹאת מֵרֹאשׁ.

– אֱמֹר, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, מַה מָצָאתָ לְהַצָלָתֵנוּ? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן בִּשְׁאֵלָה אֶל הַגִיאוֹגְרָף.

– אַמְצָאָתִי פְּשׁוּטָה מְאֹד, אֲדוֹנִי, וְאִם הִיא לֹא תַּעֲלֶה בְּיָדֵינוּ, בְּכָל אֹפֶן לֹא יוּרַע מַצָבֵנוּ עַל יְדֵי־כָּךְ, – עָנָה פַּגַנֶל – אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַמְצָאָתִי תַּצְלִיחַ, אַחֶרֶת לֹא יוּכַל הֲיוֹת.

– וּמַה הִיא אֵיפוֹא תַּחְבּוּלָתְךָ? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.

הִיא מְיֻסֶדֶת עַל הָאֱמוּנָה הַטְפֵלָה שֶׁל יְלִידֵי הָאָרֶץ. תּוֹדוֹת לָהּ מָצָאנוּ כָּאן מִקְלָט בָּטוּחַ, וְתוֹדוֹת לָהּ נִנָצֵל גַם הַצָלָה גְמוּרָה, אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לְהוֹכִיחַ לַפְּרָאִים, שֶנָפַלְנוּ קָרְבָּן עַל שֶׁחִלַלְנוּ אֶת הַקֹדֶשׁ, שֶׁרְעָמִים שָׁמַיְמִיִים הָלְמוּ אוֹתָנוּ עַל זֶה שֶׁהֵעַזְנוּ לְטַמֵא אֶת הַמָקוֹם הַנִמְצָא תַּחַת חָסוּתָם שֶׁל הָאֵלִים הַמְקוֹמִיִים, מַהִי דַעְתְּךָ, הֲיִמְצְאוּ הַמָאוֹרִים בָּזֶה סִפּוּק וְיַחְדְלוּ לָצוּר עָלֵינוּ?

– כֵּן, בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאָז יִתְּנוּ לָנוּ מְנוּחָה שְׁלֵמָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– וּבַמֶה אַתָּה חוֹשֵׁב לְהוֹכִיחַ לָהֶם אֶת הַדָבָר הַזֶה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– בָּזֶה, שֶׁאָנוּ נָבִיא אֶת הָהָר לִידֵי הִתְפָּרְצוּת, גְבִרְתִּי.

– הִתְפָּרְצוּת?! – תָּמַהּ הֲמַיוֹר.

– כֵּן, וְלֹא עוֹד, אֶלָא וִסוּת הַהִתְפָּרְצוּת יִהְיֶה בְּיָדֵינוּ.

– וְכִי אֶפְשָׁרִי הַדָבָר?

– אֶפְשָׁרִי וְאֶפְשָׁרִי.

– וַאֲנַחְנוּ לֹא נִנָזֵק עַל יָדֵי כָּךְ?

– אַף לֹא בְּמִקְצָת. אָנוּ נַעֲמֹד, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגוֹד…

– הֱרֵי זוֹהִי אַמְצָאָה מֻצְלָחָה, אִם הִיא רַק… בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁרוּת…

– וְכִי מְפַקְפֵּק הִנְךָ, מַכְס נַבְּס?

– כַּמוּבָן, הֲרֵי גַם אַתָּה תַּסְכִּים, שֶׁ…

– הֲבָלִים! אֲנִי כְּבָר עִיַנְתִּי בָּזֶה קֹדֶם, וּבָרִי לִי, שֶׁאַף סַכָּנָה כָּל־שֶׁהִיא אֵינָנָה צְפוּיָה לָנוּ… אָנוּ צְרִיכִים לְכוֹנֵן אֶת הַדָבָר בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁהָרוֹאִים יַחְשְׁבוּ כִּי אֲנַחְנוּ נִבְלַעְנוּ עַל יְדֵי הַר־הַגַעַשׁ, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁאָנוּ נִשָׁאֵר שְׁלֵמִים וּבִלְתִּי נִזוֹקִים וּנְחַכֶּה רַק עַד שֶׁהַצָרִים עָלֵינוּ יִסְתַּלְקוּ, שְׂבֵעֵי־רָצוֹן מִנִקְמַת אֱלֹהֵיהֶם הַנוֹרָאָה.

– וּמַה אִם יִרְצוּ לְהִוָכַח אִם בֶּאֱמֶת אָבַדְנוּ? שָׁאֲלָה מָרַת מֶרִי.

– אֶת זֶה לֹא יָהִינוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לַעֲשׂוֹת, מָרַת מֶרִי הַיְקָרָה, – עָנָה הַמְלֻמָד – אַל־נָא תִּשְׁכְּחִי שֶׁעַל הָהָר הַזֶה הֻכְרַז “טַבּוּ”, שֶׁכֹּחוֹ עוֹד יִגְדַל, לְאַחַר שֶׁיִבְלַע אֶת מְחַלְלָיו וּמְטַמְאָיו.

– אַמְצָאָתְךָ גְאוֹנִית הִיא, פַּגַנֶל יַקִירִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהִקְשִׁיב לִדְבָרָיו בְּשִׂים־לֵב – וּמָתַי חוֹשֵׁב אַתָּה לָגֶשֶׁת לְהַגְשָׁמָתָהּ?

– כְּשֶׁיַחְשִׁיךְ הַיוֹם.

– מְצֻיָּן! – קָרָא מַכְּס נַבְּס – עַכְשָׁו יָרַדְתִּי גַם אֲנִי לְסוֹף דַעְתְּךָ. אַתָּה מַמָשׁ גָאוֹן, פַּגַנֶל, אַף־עַל־פִּי, שֶׁאֵין זֶה מִטִבְעִי לְהִתְלַהֵב, בְּכָל זֹאת הֲרֵינִי מְנַבֵּא לְךָ הַצְלָחָה גְמוּרָה… אֲנַחְנוּ נַרְאֶה לַבְּהֵמוֹת הָאֵלוּ פֶּלֶא כָּזֶה, שֶׁיַעֲצֹר אֶת הִתְפַּתְּחוּתָם הַשִׂכְלִית לִזְמַן רַב.

– זֶה לֹא טוֹב, מַכְּס נַבְּס, – הֵעִירָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בַּהֲנִיעָה בְּרֹאשָׁהּ בִּנְזִיפָה.

– וְכִי מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, קְרוֹבָתִי הַיְקָרָה? הָאָדָם קָרוֹב אֶל עַצְמוֹ, הֲרֵי אָנוּ לֹא חָפַצְנוּ בְּרָעָתָם. וּמַדוּעַ הֵם עוֹשִׂים לָנוּ רָעָה וּמַכְרִיחִים אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹת בִּלְהָטֵינוּ כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מֵהֶם?

תַּחְבּוּלַת פַּגַנֶל הֵבִיאָה אֶת כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת. בְּשִׂימָם אֶל לֵב אֶת אֱמוּנָתָם הַטְפֵלָה שֶׁל הַמָאוֹרִים יָכְלוּ לִהְיוֹת בְּטוּחִים בְּהַצְלָחַת “הַמַחֲזֶה” שֶׁיַעֲרֹךְ הַגִיאוֹגְרָף.

אֲבָל הַאִם בֶּאֱמֶת הָיְתָה הַגְשָׁמַת הַתַּחְבּוּלָה הַזֹאת כֹּה קַלָה כְּמוֹ שֶשִׁעֵר פַּגַנֶל? וְכִי לֹא יָכֹל הַר־הַגַעַשׁ לִבְלֹעַ אֶת מְזַעַזְעָיו עַזֵי־הַלֵב, הַמְעִזִים לְעוֹרֵר אֶת הַכֹּחוֹת הַנִרְדָמִים שֶׁבּוֹ? הַאִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָאָדָם לַעֲצֹר אוֹתָם שֶׁלֹא יִתְפָּרְצוּ הַחוּצָה? הַאִם לֹא תֹּאחַז הַלֶהָבָה בָּהָר מִסָבִיב?

הַגִיאוֹגְרָף הִבְטִיחַ, שֶׁהוּא יָבִיא רַק לִידֵי הִתְפָּרְצוּת מְדֻמָה, וְלֹא אֲמִתִּית; וְאִם גַם אֲמִתִּית, אָז תִּהְיֶה רַק מְקוֹמִית, וְהֵם יוּכְלוּ לְהִמָלֵט מִפָּנֶיהָ.

הַיוֹם אָרַךְ לָהֶם מְאֹד. נִדְמֶה הָיָה, כִּי קֵץ לֹא יִהְיֶה לוֹ. בֵּינְתַיִם צָרְרוּ אֶת כָּל צָרְכֵי הַמָזוֹן שֶׁהָיוּ בָּ“אוֹדוֹפָּה” וְהִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַנֶשֶׁק.

– חֲבָל שֶׁהַכַּדוּרִים הִנָם כֹּה מְעַטִים, – אָמַר פַּגַנֶל – וַדַאי חוֹשְׁבִים יְדִידֵינוּ הַפְּרָאִים שֶׁהָעִקָר הֵם הָרוֹבִים, וְכַדוּרִים יִמָצְאוּ גַם בְּמֶמְשֶׁלֶת הָרוּחוֹת,

– לַמָאוֹרִים אֵין יְדִיעוֹת נְכוֹנוֹת עַל נֶשֶׁק זֶה, הֲלֹא הֵם הִכִּירוּ אֶת נֶשֶׁק־הָאֵשׁ רַק זֶה לֹא מִכְּבָר, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– יִתָּכֵן, – אָמַר פַּגַנֶל – אֲבָל בְּכָל אֹפֶן עָלֵינוּ לִהְיוֹת לָהֶם אֲסִירֵי תּוֹדָה גַם עַל זֶה, מְשֻׁלָלֵי צֵידָה וְנֶשֶק אָנוּ, וּמֶה הָיִינוּ עוֹשִׂים עַכְשָׁיו לוּלֵא “הַמַחְסָן” יְקַר־הָעֵרֶךְ שֶׁנִמְסַר כֻּלוֹ לִרְשׁוּתֵנוּ?

אוֹתָהּ שָׁעָה נִגַשׁ אֲלֵיהֶם אוֹלְבִינֶט וְהֶרְאָה לָהֶם שִׁשָׁה עַכְבָּרִים גְדוֹלִים.

– זֶה עַכְשָׁיו צַדְתִּי אוֹתָם, אָמַר הַטַבָּח – מַר פַּגַנֶל אָמַר לִי, שֶבְּשַׂר הָעַכְבָּרִים עָדִין הוּא מְאֹד. בְּאֵין לָנוּ בָּשָׂר אַחֵר, עָלֵינוּ לְהִסְתַּפֵּק גַם בָּזֶה.

– כֵּן, צְלִי בְּשַׂר עַכְבָּרִים נֶחְשָׁב לְמַטְעַמִים, וְרַבִּים מְבַכְּרִים אוֹתוֹ עַל בָּשָׁר אַחֵר, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף – אַתָּה יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר וּלְהִתְגָאוֹת בָּזֶה, אוֹלְבִּינֶט חֲבִיבִי, שֶׁהִשְׁתַּחְרַרְתָּ מִמִשְׁפָּטִים קְדוּמִים וְאֵינְךָ מַחֲזִיק עוֹד בְּדֵעוֹת קְדוּמוֹת.

– בְּמַטוּתָא, מַר פַּגַנֶל – עָנָה הַטַבָּח – אַחֲרֵי צָרוֹת וּתְלָאוֹת כָּאֵלוּ שֶׁבָּאוּ עָלֵינוּ עַד כֹּה, בְּעַל כָּרְחֲךָ תֶּחְכַּם וְתַתְחִיל לְהַבִּיט עַל הַכֹּל בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת.

– מִזֶה יוֹצֵא, שֶׁאֵין רַע בְּלֹא טוֹב, – הֵעִיר הַמְלֻמָד – הַפְשֵׁט אֵפוֹא קֹדֶם כֹּל מֵעַל הָעַכְבָּרִים אֶת עוֹרָם, הוֹצֵא אֶת קִרְבֵיהֶם, נַתַּח אֶת הַבָּשָׂר לִנְתָחִים קְטַנִים וְהַנַח אוֹתָם בְּאֵיזֶה דָבָר עַל הַחוֹל הַחַם.

פַּגַנֶל צָדַק גַם בָּזֶה, בְּשַׂר הָעַכְבָּרִים הָיָה כֹּה עָדִין וְטָעִים, עַד שֶׁגְלֶנֶרְוַן הִבְטִיחַ לְהַנְהִיג אֲכִילַת בָּשָׂר זֶה בְּבֵיתוֹ, אִם יִזְכּוּ לַחֲזֹר לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.

רַק הַגְבִירוֹת לֹא יָכְלוּ לִכְבּשׁ אֶת גֹעַל־נַפְשָׁן לִיצוּרִים מְנֻוָלִים אֵלֶה, וּמָנְעוּ אֶת עַצְמָן מִטְעֹם מִבָּשָׂר זֶה. הֵן הִסְתַּפְּקוּ בְּבֻלְבּוּסִים צְלוּיִים בִּלְבַד.

לְבַסוֹף, אַחֲרֵי צִפִּיָה אֲרֻכָּה, הִתְחִיל לְהַחֲשִׁיךְ. הַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה מֵאֲחוֹרֵי עָבִים כְּבֵדִים. לִפְרָקִים הִבְרִיק בָּרָק וְנִשְׁמַע קוֹל רַעַם רָחוֹק.

פַּגַנֶל שָׂמַח מְאֹד עַל הַסוּפָה הַמִתְקָרֶבֶת, שֶׁיָכְלָה לִהְיוֹת לוֹ לְעֵזֶר בְּהַגְשָׁמַת תַּחְבּוּלָתוֹ.

הַפְּרָאִים חוֹשְׁבִים תּוֹפָעוֹת כָּאֵלוּ לְמַעְלָה מִדֶרֶךְ הַטֶבַע. הַזִילֶנְדִים חוֹשְׁבִים אֶת הָרַעַם לְקוֹל הָאֵל הָרָאשִׁי “מוּאִי־אֲטוּאָה”, וְאֶת הַבָּרָק – לִבְרַק עֵינָיו, וְלָכֵן יָכְלוּ לַחֲשֹׁב שֶׁהָאֱלֹהוּת בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ בָּאָה לַעֲנשׁ אֶת מְפִירֵי הַ“טַבּוּ”.

בַּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב נֶעֶלְמָה פִּסְגַת הָהָר מֵעֵינֵי הָרוֹאִים וְנִתְעַטְפָה בַּעֲלָטָה וּבַעֲרָפֶל כָּבֵד.

הִגִיעָה הַשָׁעָה לְהַתְחִיל בָּעֲבוֹדָה.

עַל־פִּי הוֹרָאוֹתָיו שֶׁל פַּגַנֶל, הִתְחִילוּ הַגְבָרִים לַעֲבֹד.

מְקוֹם הַמַעֲשֶׂה נִבְחַר בְּמֶרְחַק שְׁלֹשִׁים צְעָדִים מִקִבְרוֹ שֶׁל קָרָה־טֶטֶה, שֶׁאוֹתוֹ הָיוּ מֻכְרָחִים לִשְׁמוֹר מֵהֲרִיסָה, מִשׁוּם שֶׁרַק הוּא הוּא שֶׁהִטִיל “טַבּוּ” עַל כָּל הָהָר.

פַּגַנֶל רָאָה אֶבֶן גְדוֹלָה מְאֹד, שֶׁמִסָבִיב לָהּ הִתְפַּתְּלוּ אֵדִים שֶהִתְפָּרְצוּ מִתַּחְתֶיהָ. גוּשׁ זֶה כִּסָה לוֹעַ לֹא גָדוֹל, וְאַךְ בִּכְבֵדוּת עָצַר בְּעַד פְּעֻלַת אֵשׁ־הָאֲדָמָה. אִם רַק יַרְחִיקוּ מַעְצוֹר זֶה, תָּבוֹא הַהִתְפָּרְצוּת מֵאֵלֶיהָ.

לַעֲשׂוֹת זֹאת הָיָה קָשֶׁה מְאֹד, מִפְּאַת הֶעְדֵר הַמַכְשִׁירִיִם הַדְרוּשִׁים לְכָךְ. מִלְבַד כְּלוּנְסָאוֹת־עֵץ לֹא הָיָה תַּחַת יָדָם מְאוּמָה;

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, – אָמַר פַּגַנֶל, – נִסְתַּפֵּק רַק בָּהֶם. אָמְנָם נִשְׁבְּרֵם, אֲבָל אֶת שֶׁלָנוּ נַעֲשֶׂה! בַּחֲרוּ בְּמוֹטוֹת עָבִים וַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר, יְדִידַי, אָנוּ נַכְבִּיד עֲלֵיהֶם בְּגוּפֵנוּ בְּכֹחַ, וְאֶפְשָׁר שֶׁנָסִיר אֶת הָאֶבֶן בְּבַת אַחַת.

וְאַף אָמְנָם עָלָה בְּיָדָים בְּכֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים לְהָזִיז אֶת הָאֶבֶן בְּבַת אַחַת וְלִפְתֹּחַ אֶת פִּי הַלוֹעַ. פִּסְגַת הָהָר נִזְדַעְזְעָה. עָנָן גָדוֹל שֶׁל קִיטוֹר פָּרַץ בִּשְׁרִיקָה עֲצוּמָה מִפִּי הַלוֹעַ וְהִתְנַשֵׂא כְּעַמוּד לְמַעְלָה; וּמִיָד אַחֲרֵי זֶה נִתְלַהֵט הַלוֹעַ, נִשְׁמְעָה הֶמְיָה נוֹרָאָה, שָׁאוֹן וַהֲמוּלָה, וּלְמַטָה בְּמוֹרַד הָהָר, זָרַם נַחַל בִּדְמוּת נְחַשׁ אֵשׁ שֶׁל לַבָּה מְהֻתָּכָה. בָּאֲוִיר הִתְפַּשֵׁט רֵיחַ גָפְרִית. כָּל הָהָר הִזְדַעְזְעַ עַד לְתַחְתִּיתוֹ. וְיַחַד עִם הַלֶהָבָה הִתְפָּרְצוּ מִן הַלוֹעַ שִׁבְרֵי אֲבָנִים, חוֹל וְאֵפֶר.

הַלֶהָבָה הֵאִירָה אֶת הֶהָרִים הַסְמוּכִים; הַנְקִיקִים וְהַחֲגָוִים הִזְהִירוּ בְּאוֹר אָדֹם כַּדָם, הַמַחֲזֶה הָיָה נוֹרָא הוֹד.

הַפְּרָאִים הִתְחִילוּ לָרוּץ בִּצְוָחוֹת נוֹרָאוֹת וּלְהִמָלֵט מִפֶּלֶג הָאֵשׁ, שֶׁנִתַּךְ עַל מִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם, בְּהִתְרוֹמְמָם עַל הָהָר שֶׁכְּנֶגֶד, עָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּפַחַד וּרְעָדָה, אֲבָל גַם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה לְאֵידָם שֶׁל אֵלֶה שֶׁטִמְאוּ אֶת הַמָקוֹם הַקָדוֹשׁ.

– טַבּוּ! טַבּוּ! טַבּוּ! – קָרְאוּ בַּהֲנִיעָם בִּידֵיהֶם, וּבְהַכּוֹתָם עַל חָזֵיהֶם, וּבַעֲשׂוֹתָם הַעֲוָיוֹת מְשֻׁנוֹת, עַד כִּי נִרְאִים הָיוּ מֵרָחוֹק כְּקוֹפִים הַמְעַוִים אֶת פְּנֵיהֶם.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַהִתְפָּרְצוּת מִהֲרוּ הַנִמְלָטִים לְהִתְחַבֵּא בַּ“אוֹדוֹפָּה” שֶהַהִתְפָּרְצוּת לֹא הִגִיעָה עֲדֶיהָ, וְהִתְעַנְגוּ מִשָׁם עַל הַמַחֲזֶה הַמָלֵא הוֹד, שֶׁהֵם עַצְמָם חוֹלְלוּהוּ.

כָּךְ עָבַר כָּל הַלַיְלָה. הָהָר הַגוֹעֵשׁ עָבַד בְּלִי הֶרֶף, עַנְנֵי אֵדִים סְבוּכִים וְעָשָׁן הִתְמַזְגוּ בַּאֲלֻמוֹת אֵשׁ עֲצוּמוֹת. פַּלְגֵי לַבָּה נִשְׁפְּכוּ בְּשָׁאוֹן בַּשְׁפֵלָה עַל בָּתֵיהֶם שֶׁל הַמְאוֹרִים.

גְלֶנֶרְוַן הִבִּיט בִּזְהִירוּת מִתּוֹךְ הָ“הָאוֹדוֹפָּה” וְהֵעִיף עַיִן עַל כָּל הַסְבִיבָה. לְרַגְלֵי הָהָר, הָיוּ מֻטָלִים פְּגָרִים אֲחָדִים שֶׁנִתְפַּחֲמוּ. נַחַל הָאֵשׁ כְּבָר הִגִיעַ עַד לַבָּתִּים וְשָׁטַף אוֹתָם בְּגַלָיו הַמְכַלִים אֶת הַכֹּל. הַפְּרָאִים שֶׁנִתְקַבְּצוּ עַל הָהָר הַסָמוּךְ, הוֹסִיפוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּמַחֲזֶה הָאָיֹם שֶׁל הֲרִיסַת בָּתֵּיהֶם.

בְּקֶרֶב הַפְּרָאִים עָמַד זְקוּף־קוֹמָה וּשְׁלוּב יָדַיִם עַל חָזֵהוּ קָאִי־קוּמוּ, הוּא קִבֵּל, כַּנִרְאֶה, אֵיזוֹ יְדִיעָה מִשְׂדֵה הַקְרָב מֵאַחַד הַלוֹחֲמִים כְּשֶׁגָמַר הַפֶּרֶא אֶת דְבָרָיו, הֵרִים הַנָשִׂיא אֶת יָדָיו לְמַעְלָה, וּבְקוֹל רָם הִכְרִיז שָׁלֹש פְּעָמִים: “טַבּוּ, טַבּוּ, טַבּוּ!” בָּזֶה הוֹדִיעַ, כִּי הָהָר נִתְקַדֵשׁ מֵרֶגַע זֶה לְעוֹלָם.

אַחַר כָּךְ יָרַד הַמַנְהִיג מִן הָהָר וְאַחֲרָיו נִמְשַׁךְ כָּל הֶהָמוֹן.

– הֵם הוֹלְכִים לָהֶם! קָרָא גְלֶנֶרְוַן – תּוֹדָה לָאֵל! נִצַלְנוּ… הֶלֶנָה יַקִירָתִי, רֵעַי הַיְקָרִים! הַפְּרָאִים חוֹשְׁבִים אוֹתָנוּ לְמֵתִים, אֲבָל בָּעֶרֶב נָשׁוּב לִתְחִיָה, נֵצֵא מִקֶבֶר זֶה וּנְמַהֵר לַעֲזֹב אֶרֶץ נוֹרָאָה זוֹ לָנֶצַח!

אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֶת שִׂמְחַת יְדִידֵינוּ, בְּהִוָדַע לָהֶם שֶׁדַרְכָּם פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם, אַמִיצֵי־לֵב אֵלֶה שָׁכְחוּ מִיָד אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם, אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַיִסוּרִים שֶׁמִנָה לָהֶם גוֹרָלָם, וְזָכְרוּ רַק אֶת הַטוֹב.

– חֲבָל, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִסְתַּלֵק מִכָּאן מִיָד, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – הָיִיתִי רוֹצֶה לְהִתְרַחֵק בַּהֶקְדֵם הָאֶפְשָׁרִי מִן הַבְּהֵמוֹת הָאֵלוּ, מִן הַבְּרִיוֹת הַלָלוּ הַשׁוֹאֲפִים לְדָם, מִן הַחַיוֹת הָאַכְזָרִיוֹת הָאֵלוּ…

– מַה זֶה קָרָה לְךָ, מַכְּס נַבְּס?! – שִׁסְעוֹ גְלֶנֶרְוַן – אֲנִי שׁוֹמֵעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאַתָּה…

– שֶׁאֲנִי קוֹרֵא לְדָבָר בִּשְׁמוֹ הָאֲמִתִּי, – גָמַר הַמַיוֹר – אֶפְשָׁר, חַיוֹת שׁוֹטוֹת אֵלוּ יְכוֹלוֹת לְהוֹצִיא כָּל אִישׁ מִדַעְתּוֹ. הִתְגוֹלְלוּ עָלֵינוּ רַק בִּגְלַל זֶה, שֶׁנָפַלְנוּ בִּשְׁגָגָה בְּחֶבְרָתָם הַנְעִימָה! הַגַע בְּעַצְמְךָ, וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁאֵלֶה הֵם אֲנָשִׁים, שֶׁנִבְרְאוּ בְּצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים?

– לֹא,! קָרָא פַּגַנֶל בְּרֶגֶשׁ – אֵלוּ הֵן רַק טְיוּטוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים, נִסָיוֹן שֶׁל הַטֶבַע לִבְרֹא אֶת הָאָדָם.

– וְנִסָיוֹן בִּלְתִּי מֻצְלָח כְּלָל, – הוֹסִיף מַכְּס נַבְּס.

– כֵּן, זֶהוּ נָכוֹן, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף – בִּכְלָל, מִדֻגְמָאוֹת אֵלוּ אָנוּ לְמֵדִים שֶׁהַטֶבַע טִפֵּל הַרְבֵּה בִּיצִירַת הָאָדָם… אָמְנָם, כָּל הַקָשֶׁה יוֹתֵר דוֹרֵשׁ טִפּוּל מְרֻבֶּה יוֹתֵר… אֲבָל נַעֲזֹב־נָא אֶת זֶה. עַכְשָׁיו עָלֵינוּ רַק לְהִזָהֵר לִבְלִי לִנְפֹּל שֵׁנִית בְּכַפּוֹת הַחַיוֹת הַהוֹלְכוֹת עַל שְׁתַּיִם, וְלָכֵן אֵין אָנוּ רַשָׁאִים לָזוּז מִפֹּה לִפְנֵי בּוֹא הָעֶרֶב.

– וּלְאָן יֵשׁ בְּדַעְתְּךָ לָשִׂים פָּנֶיךָ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– קֹדֶם כָּל נֵלֵךְ אֶל הַמִפְרָץ פְּלִינְטִי, שָׁם יוֹשְׁבִים מִיסְיוֹנְרִים וְהֵם יַעַזְרוּ לָנוּ לְהַגִיעַ עַד לְאוֹקְלֶנְד.

– וְכַמָה תֶּאֱרַךְ הַדֶרֶךְ לַמִפְרָץ הַהוּא?

– כַּעֲשָׂרָה יָמִים, אִם נַעֲבֹר בְּכָל יוֹם חֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, נִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת בִּסְבִיבָה שׁוֹמֵמָה לְגַמְרֵי, אֲבָל זֶה טוֹב לָנוּ יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לַעֲבֹר בַּמְקוֹמוֹת הַנוֹשָׁבִים בְּחַיוֹת טֶרֶף אֵלוּ. צָרְכֵי הַמָזוֹן יַסְפִּיקוּ לָנוּ לְיָמִים אֲחָדִים וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת. אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ שֶׁנִתְנַסוּ בְּנִסְיוֹנוֹת כֹּה רַבִּים וְיָצְאוּ בְּשָׁלוֹם, אֵינָם צְרִיכִים לַחֲשׁשׁ לֹא מִפְּנֵי הָרָעָב וְלֹא מִפְּנֵי הַצָמָא.

– כֵּן, כַּמוּבָן! –אָמַר גְלֶנֶוְרַון – לוּ רַק תִּהְיֶה לָנוּ הַתִּקְוָה לָבוֹא לְחֶבְרַת אֲנָשִׁים נְאוֹרִים, כִּי אָז נִשָׂא וְנִסְבֹּל אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת הַחֲדָשׁוֹת, הָעֲתִידוֹת עוֹד לָבוֹא עָלֵינוּ.

פְּעֻלַת הַר־הַגַעַש לֹא נִתְמַעֲטָה, אֲבָל הַנִמְלָטִים לֹא סָבְלוּ מִזֶה כְּלוּם, כִּי הַהִתְפָּרְצוּת לֹא שִׁנְתָה אֶת כִּווּנָהּ. הֵם רַק הִרְגִישׁוּ בִּתְנוּדַת הָאֲדָמָה. סִגֵף אוֹתָם גַם הַשָׁרָב שֶׁיָצָא מִן הַלוֹעַ וְהִתְפַּשֵׁט בְּכָל הַסְבִיבָה.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבַּלַיְלָה שֶׁעָבַר לֹא עָצַם אִיש מֵהֶם עַיִן, לֹא רָצָה עַכְשָׁיו אַף אֶחָד מֵהֶם לִישֹׁן. הַמַצָב הַבִּלְתִּי שָׁכִיחַ, הַמְתִיחוּת הַגְדוֹלָה וְהַשִׂמְחָה לָרַעְיוֹן שֶׁהַהַצְלָה קְרוֹבָה, – כָּל זֶה הִבְרִיחַ שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם.

הַזְמַן אָרַךְ לָהֶם עַד מְאֹד. נִדְמֶה הָיָה לָהֶם, שֶהַשֶׁמֶשׁ הוֹלֶכֶת וְזוֹחֶלֶת לְאַט־לְאַט כְּאִלוּ הִיא מִתְכַּוֶנֶת לְנַסוֹת עַד הֵיכָן מַגִיעָה מִדַת סַבְלָנוּתָם שֶׁל הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים. וְאוּלָם סוֹף־סוֹף נִסְתַּתֵּר מְאוֹר הַיוֹם מֵאֲחוֹרֵי הָאֹפֶק. בָּא הָעֶרֶב, וְכָל הַחֶבֶל הִתְעַטֵף בָּעֲרָפֶל עָבֶה.

– נֵלְכָה! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – וְיַעֲזֹר לָנוּ אֲלֹהִים לָצֵאת בְּשָׁלוֹם מִמְקוֹם סַכָּנָה זֶה.

הַלוֹעַ כִּמְעַט שֶׁכָּבָה לְגַמְרֵי עַד הָעֵת הַהִיא. רַק לִפְרָקִים הִבְהֵב מֵעֵין בָּרָק וּפָרְצָה תִּמְרַת אֵד, וְאַחַר כָּךְ שָׁב הַכֹּל לִמְנוּחָתוֹ.

הַנִמְלָטִים הֵחֵלוּ לָרֶדֶת בִּזְהִירוּת בַּנָתִיב הַזָקוּף. לִפְנֵיהֶם הָלְכוּ ג’וֹן מַנְגֶלְס וּוִילְסוֹן, בְּנָעֲצָם עֵינֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל וּבְהַקְשִׁיבָם רַב קֶשֶׁב לְכָל אִוְשָׁה קַלָה. אֲבָל בַּכֹּל שָׂרְרָה דוּמִיַת מָוֶת וְעַל דַרְכָּם לֹא פָּגְשׁוּ שׁוּם סַכָּנָה.

– אֵין מַה לְפַחֵד, הַפְּרָאִים רְחוֹקִים, – אָמַר פַּגַנֶל – מִיָד נַגִיעַ לְיַעַר, וְשָׁם לֹא נִפְגשׁ עוֹד אִישׁ.

– וְאַתָּה בָּטוּחַ בָּזֶה? – שָׁאַל הַמַיוֹר.

– כֵּן, אֲנִי בָּטוּחַ בָּזֶה! – הַזִילֶנְדִים אֵינָם נוֹטִים לְהִרְהוּרִים וּלְשִׁירָה. הֵם אֵינָם רְגִילִים לְטַיֵל בַּלֵילוֹת בַּיְעָרוֹת וּלְהֵאָנֵחַ אֲנָחוֹת חֲרִישִׁיוֹת בְּאָזְנֵי הַיָרֵחַ הֶעָנָו וְהַצָנוּעַ, פַּטְרוֹנָם שֶׁל הַלְבָבוֹת הַנִשְׁבָּרִים.

– אֲבָל הֲלֹא הַפְּלִיטִים מִשְׂדֵה־הַקְרָב יְכוֹלִים לְהִסְתַּתֵּר בַּיַעַר!

– לָמָה לָהֶם לְהִסְתַּתֵּר בַּיַעַר, כְּשֶׁהֵם יְכוֹלִים לִמְצֹא לָהֶם תָּמִיד מִפְלָט בְּאֵיזֶה “פַּה”? לֹא, חֲבִיבִי הַמַיוֹר, חַשְׁשׁוֹתֶיךָ מְיֻסָדִים עַל בְּלִימָה.

– אֲנִי אֵינֶנִי חוֹשֵׁשׁ כְּלָל, אֲנִי מַבִּיעַ אֶת הַשְׁעָרָתִי. לוּ גַם נִפְגַשְׁנוּ שׁוּב פָּנִים אֶל פָּנִים עִם יְלִידֵי הָאָרֶץ, נוּכַל עַכְשָׁיו לְהִלָחֵם אִתָּם מִלְחֶמֶת מָגֵן כַּהֹגֶן…

– וְתוֹדוֹת לְנִשְׁקָם הֵם, – סִיֵם הַגִיאוֹגְרָף.

– לֹא, אֵין זֶה שֶׁלָהֶם כְּלָל, אֶלָא שֶׁלָנוּ, – הֵשִׁיב מַכְּס נַבְּס – אִלְמָלֵא אֲנַחְנוּ, הָאֵירוֹפָּאִים, לֹא הָיוּ אוֹכְלֵי־אָדָם נִתְעָבִים אֵלֶה רוֹאִים עוֹד רוֹבֶה. בְּהִשְׁתַּמְשֵׁנוּ בְּרוֹבִים אֵלֶה, לָקַחְנוּ רַק בַּחֲזָרָה אֶת קִנְיָנֵנוּ.

– יְהֵא כָּךְ, מַכְּס נַבְּס! אֲנִי נִמְצָא עַכְשָׁיו בְּמַצַב־רוּחַ שֶׁל שָׁלוֹם וְאֵינִי רוֹצֶה לָרִיב עִמְךָ… הִנֵה הַיַעַר… הֵידָד!

מֵרֹב שִׂמְחָה לָפַת פַּגַנֶל אֶת הָאִילָן הָרִאשוֹן שֶׁנִפְגַשׁ לוֹ בְּדַרְכּוֹ וְנָשַׁק לוֹ, וְכִמְעַט שֶׁשָׁבַר אֶת מִשְׁקָפָיו הַיְקָרִים.

– הֱוֵה מָתוּן בְּהַבָּעַת רִגְשׁוֹתֶיךָ, פֶּן תְּרוֹצֵץ אֶת גֻלְגָלְתְּךָ, – אָמַר לוֹ בִּנְזִיפָה הַמַיוֹר, שֶׁלֹא אָהַב אֶת הַהַבָּעָה הַמֻפְרֶזֶת – לֹא שֶל שִׂמְחָה וְלֹא שֶׁל צַעַר.

– וּמַה בְּכָךְ, אֲרוֹצֵץ. אִם כָּךְ נִגְזַר עָלַי, – הִתְלוֹצֵץ פַּגַנֶל.

– וְאוּלָם. הָבָה נֵשֵׁב לָנוּ כָּאן מְעַט וּנְחַכֶּה לַיָרֵחַ; הוּא צָרִיךְ עוֹד מְעַט לַעֲלוֹת וְלִהְיוֹת מוֹרֶה־דַרְכֵּנוּ.

– הֵם יָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ מִבְּלִי דַעַת אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב שִׂמְחָה, עַל שֶעָלָה בְּיָדָם לְרַמוֹת אֶת הַפְּרָאִים וּלְהֵחָלֵץ בְּשָׁלוֹם מִסָכַּנָה נוֹרָאָה. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמֶרִי גְרַנְט נָפְלוּ אִשָׁה עַל צַוַאר רְעוּתָה וּפָרְצוּ בְּבֶכִי.

אֲבָל אֵלוּ הָיוּ דִמְעוֹת גִיל וְלֹא דִמְעוֹת צַעַר.

כְּשֶׁעָלָה הַיָרֵחַ וְהֵאִיר אֶת הָאֲפֵלָה, הִמְשִׁיכוּ הַתַּיָרִים אֶת דַרְכָּם לְצַד דְרוֹמִי־מִזְרָחִי, כְּדֵי לְהַגִיעַ מַהֵר אֶל הַמַעֲבָר שֶׁבֵּין הֶהָרִים קַיְמַנוּאָה וְאוּ־אֵי־אִיטִי, בִּמְקוֹם שֶׁעָבְרָה הַדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה מֵאוֹקְלֶנְד אֶל הַמִפְרָץ.

פֶּרֶק ה: בֵּין אֵשׁ וָאֵשׁ

עַד הַשָׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר הִסְפִּיקוּ הַנִמְלָטִים לַעֲבֹר יוֹתֵר מֵחֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר וְהִרְגִישׁוּ עֲיֵפוּת וַאֲפִיסַת־כֹּחַ כָּזוֹ, שֶׁלֹא הָיָה בִּיכָלְתָּם בְּשׁוּם אֹפֶן לָלֶכֶת הָלְאָה. הַגְבִירוֹת נִשְׁעֲנוּ בְּלֶכְתָּן עַל מְלַוֵיהֶן – הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְג’וֹן מַנְגֶלְס. עוֹד מְעַט וּמְלַוֵיהֶן יִהְיוּ מֻכְרָחִים לָשֵׂאת אוֹתָן עַל כַּפַּיִם, וּבָזֶה הֲלֹא לֹא חָפְצוּ הַגְבִירוֹת.

הַדֶרֶךְ הִתְפַּתְּלָה בֵּין טוּרֵי הָרִים. תַּיָרֵינוּ בָּחֲרוּ בִּנְקִיק אֶחָד, רָחָב וּמְכֻסֶה אֵזוֹב, וְשָׁם שָׁכְבוּ וְהִשְׁתַּטְחוּ עַל הָאָרֶץ וּמִֵיָד שָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה חֲזָקָה וַעֲמֻקָה.

הֵם יָשְׁנוּ כִּמְעַט כָּל הַיוֹם, וּכְשֶׁהֵקִיצוּ, הִרְגִישׁוּ אֶת עַצְמָם כֹּה רַעֲנָנִים וַחֲזָקִים, שֶׁקִבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲבֹר לֹא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר.

– כַּמוּבָן. עָלֵינוּ לְהִזְדָרֵז כְּכָל הָאֶפְשָׁר, –אָמַר פַּגַנֶל, – אֲבָל לֹא יַזִיק לָנוּ כְּלָל אִם נֹאכַל דְבַר־מָה טֶרֶם לֶכְתֵּנוּ מִזֶה.

כֻּלָם הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף הַנִכְבָּד.

– בֶּאֱמֶת, לֹא לְעָווֹן יֵחָשֵׁב לָנוּ, אִם נְבָרֵךְ אֶת קָרָה־טֶטֶה בְּכָל טוּב בָּעוֹלָם הַבָּא, – דִבֵּר פַּגַנֶל בְּהַרְחָבַת הַדַעַת מִתּוֹךְ פֶּה מָלֵא – אִלְמָלֵא הוּא, הָיִינוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁיו בְּמַצָב רַע מְאֹד.

– לְדַעְתִּי, לֹא הִשְׁפִּיעַ קָרָה־טֶטֶה, עַל כָּל זֶה כְּלוּם, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – צְרִיכִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לְאוֹתוֹ הַמָאוֹרִי הֶחָכָם, שֶׁהִשְׂכִּיל לַהֲפֹךְ אֶת קִבְרוֹ שֶׁל הַמַנְהִיג לְאוֹצָר שֶׁל צָרְכֵי מָזוֹן.

– וּמַה דַעְתְּךָ. – פָּנָה הַלוֹרְד אֶל פַּגַנֶל בִּשְׁאֵלָה, – הַאֻמְנָם כָּל מַה שֶׁשָׂמִים לְתוֹךְ קְבָרִים אֵלֶה, הוֹלֵךְ לְטִמְיוֹן?

– לֹא, אֵינִי חוֹשֵׁב כָּכָה, – אָמַר פַּגַנֶל – בְּלִי שׁוּם סָפֵק, אַחֲרֵי זְמַן יָדוּעַ, מִשְׁתַּמְשִׁים בְּכָל זֶה הַכֹּהֲנִים, שֶׁאִסוּר הַטַבּוּ אֵינוֹ חָל עֲלֵיהֶם. הוֹלְכִים לְאִבּוּד רַק צָרְכֵי הָאֹכֶל, כִּי אֵלֶה אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד זְמַן רַב.

לְאַחַר שֶׁשָׂבְעוּ מִבֻּלְבּוּסִים וְשָׁתוּ מַיִם מִן הַמַעְיָן הַמְפַכֶּה לֹא רָחוֹק מֵהַנְקִיק, הִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם הָלְאָה, בַּיוֹם הַהוּא הָיוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר בְּחֶבֶל הַגֵיזֶרִים וְהָרֵי־הַגַעַשׁ. וְהַמַעֲבָר הָיָה קָשֶׁה וּמְיַגֵעַ עַד מְאֹד. אֲבָל הַמַחֲזֶה הָיָה כֹּה מַקְסִים וְנֶהְדָר, שֶׁהַתַּיָרִים הָיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם בְּרָצוֹן עוֹד מַעְצוֹרִים רַבִּים, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לְהָזִין אֶת עֵינֵיהֶם בַּמַחֲזֶה הַנִפְלָא הַזֶה שֶׁל הַטֶבַע, הֶעָשִׁיר כָּל כָּךְ בְּצוּרוֹתָיו וְתוֹפָעוֹתָיו.

וּבֶאֱמֶת, בְּשֶׁטַח פָּחוֹת מִשְׁלֹשִים קִילוֹמֶטֶר מְרֻבָּע, הִתְפָּרְצוּ וְהִתְנַשְׂאוּ לַמָרוֹם מַעְיָנוֹת מִתַּחַת לָאֲדָמָה בְּמַרְאוֹת וְצוּרוֹת שׁוֹנִים מִתּוֹךְ סִבְכֵי עֲצֵי תֵּה גְדֵלִים בָּר נִזְרְקוּ מַעְיָנוֹת מְלוּחִים שֶׁל בְּהִירוּת מַפְלִיאָה. הֵם הֵפִיצוּ רֵיחַ חָרִיף שֶׁל אָבָק שָׂרוּף וְהִמְטִירוּ עַל הָאֲדָמָה לַבְנוּנִית מְעַוֶרֶת עֵינַיִם. הַמַיִם הַמְגֻבָּשִׁים הָאֵלֶה רָתְחוּ כִּמְעַט. וּבֵינֵיהֶם הָיוּ מַעְיָנוֹת שֶׁל מַיִם קָרִים כְּקֶרַח. בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת צָמְחוּ קְבוּצוֹת שֶׁל שָׁרָךְ עֲנָקִי.

בְּכָל מְלֹא הָעַיִן קָלְחוּ מִתַּחַת לָאֲדָמָה בְּכָל הַשֶׁטַח הַגָדוֹל הַזֶה קִלוּחִים דַקִים, וּבְמִקְצָת מְקוֹמוֹת הִתְנַשְׂאוּ גַם עַמוּדֵי מַיִם גְדוֹלִים. אֲחָדִים הָיוּ עוֹטִים אֵדִים לְבָנִים, אֲחֵרִים הִבְרִיקוּ בְּכָל צִבְעֵי הַקֶשֶׁת. אֲחָדִים הָיוּ כְּמוֹ מַפְּלֵי מַיִם וְהָיוּ גַם כָּאֵלֶה שֶׁפָּעֲלוּ לְסֵרוּגִים, כְּאִלוּ חָפְצוּ לְהִנָפֵשׁ בְּכָל פַּעַם. רֹב מִזְרְקוֹת הַמַיִם הָאֵלוּ נִמְצְאוּ בַּגְבָעוֹת, שֶׁהִתְרוֹמְמוּ בְּמַדְרֵגוֹת זוֹ עַל גַב זוֹ.

אַחֲרֵי הַמַעְיָנוֹת וְהַגֵיזֶרִים הַסוֹאֲנִים בָּאוּ שְׂדוֹת גָפְרִית. כָּל הַקַרְקַע הָיָה סָדוּק וּמְנֻפָּץ לְכָל צַד וָעֵבֶר. כָּל הַסְדָקִים וְהַבְּקָעִים הָרְחָבִים הָאֵלֶה הָיוּ לוֹעִים שֶׁל הָרֵי־גַעַשׁ כְּבוּיִים, שֶׁמִתּוֹכָם הִתְפָּרְצוּ אֵדִים וְגַזִים מַחֲנִיקִים, כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִנְשֹׁם. עַל כָּל צַעַד נִמְצְאוּ תְּלָמִים תְּלָמִים שֶׁל מִשְׁקָעֵי גְבִישִׁים.

– הִנֵה זֶה הוּא הַמָקוֹם שֶׁנֶעֱרָמִים בּוֹ הוֹן וָעשֶׁר בְּלִי שֵׁעוּר, – אָמַר פַּגַנֶל בְּהַרְאוֹתוֹ עַל גְבָעוֹת זְהֻבּוֹת־כְּתֻמוֹת – עוֹד יָבוֹא יוֹם וְהַסוֹחֲרִים הָאַנְגְלִיִים, שֶׁלֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כְּלוּם, יַגִיעוּ גַם עַד הֵנָה; וְאָז תִּתְפַּתֵּחַ פֹּה תַּעֲשִׂיָה כְּמוֹ זוֹ שֶׁבְּהָרֵי הַגָפְרִית בְּסִיצִילְיָה. עַד עַכְשָׁיו עוֹד לֹא הִגִיעָה הַשָׁעָה, וְהַטֶבַע יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת עֲבוֹדָתוֹ בִּמְנוּחָה.

בַּיָמִים הַבָּאִים לֹא פָּגְשׁוּ הַתַּיָרִים בְּשׁוּם דָבָר מְעַנְיֵן. הֵם הָלְכוּ בִּסְבִיבָה הֲרָרִית, שׁוֹמֵמָה לְגַמְרֵי, מַחֲסוֹר בְּמַיִם לֹא הָיָה. לְעִתִּים נִזְדַמְנוּ לָהֶם גַם חַיוֹת, אֲבָל הֵם לֹא יָכְלוּ לָצוּד אוֹתָן מִפְּנֵי חֹסֶר כַּדוּרִים. לְעֵת עַתָּה הָיוּ לָהֶם עוֹד צָרְכֵי הָאֹכֶל, שֶׁלָקְחוּ אִתָּם מִקִבְרוֹ שֶׁל קָרָה־טֶטֶה. הֵם הִשְׁתַּמְשׁוּ גַם בַּלוּחוֹת הַיְרֻקִים, שֶׁקֹדֶם לָכֵן הִתְיַחֲסוּ אֲלֵיהֶם בְּאִי־אֵמוּן, אֲבָל לְאַחַר שֶׁטָעֲמוּ מֵהֶם, נוֹכְחוּ שֶׁעֲרֵבִים הֵם מְאֹד וּמְזִינִים. לוּחוֹת אֵלֶה נַעֲשׂוּ מִתַּעֲרֹבֶת שֶׁל דְבַשׁ עִם אֵי־אֵלֶה עֲשָׂבִים רֵיחָנִיִים, עֲרֵבִים לַחֵךְ. רַק מַחֲסוֹר אֶחָד הָיָה לָהֶם, שֶׁקָשֶׁה הָיָה לִגְבָרִים לְהַבְלִיג עָלָיו, – חֶסְרוֹן הַטַבַּק. אֲבָל הֵם הִתְנַחֲמוּ בָּזֶה, שֶׁבְּאוֹקְלֶנְד יִתְעַנְגוּ עָלָיו בְשֶׁפַע.

בָּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְפֶבְּרוּאַר עָמְדָה הֶאֹרְחָה לָלוּן לְרַגְלֵי הַר אֶחָד, הַגָבֹהַּ כִּתְשַׁע מֵאוֹת מֶטֶר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רָשׁוּם בְּמַפָּתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל, הָיָה עוֹד בֶּן בְּלִי שֵׁם.

מַזְכִּירָה שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית הִצִיעַ לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם “גְלֶנֶרְוַן”.

אַחֲרֵי סֵרוּבִים אֲרֻכִּים מִצִדוֹ שֶׁל הַלוֹרְד, עָמַד הַגִיאוֹגְרָף בְּכָל זֹאת עַל דַעְתּוֹ, וּבְאֹפֶן חֲגִיגִי רָשַׁם עַל הַמַפָּה אֶת הָהָר בְּשֵׁם “גְלֶנֶרְוַן”. מִן הָהָר הַזֶה הָיָה עֲלֵיהֶם לַעֲבֹר דֶרֶךְ יְעָרִים שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ.

בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת הִשְׂתָּרְעוּ כָּרִים נֶהְדָרִים, שֶׁעוֹלָם מָלֵא שֶׁל יַתּוּשִׁים שׁוֹנִים שָׁרַץ וְרָמַשׂ שָׁם. נִפְגְשׁוּ גַם סִיעוֹת שֶׁל עוֹפוֹת, מוֹשָׁבוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל עַכְבְּרֵי שָׂדֶה, אֲבָל עִקְבוֹת חַיוֹת אוֹ בְּנֵי־אָדָם לֹא נִרְאוּ בְּשׁוּם מָקוֹם.

פַּגַנֶל הוֹבִיל אֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ, בְּכַוְנוֹ אֶת דַרְכּוֹ עַל־פִּי הַשֶׁמֶשׁ וְהַכּוֹכָבִים. הַמַצְפֵּן שֶׁלוֹ אָבַד זֶה מִכְּבָר, אֲבָל זֶה לֹא צִעֲרוֹ הַרְבֵּה.

– מִן הַהֶכְרַח הוּא שֶׁאָדָם יוּכַל לִפְעָמִים לַעֲמֹד וּלְהִתְקַיֵם גַם בְּלי כָּל מַכְשִׁירֵי עֵזֶר, – אָמַר אֶל עַצְמוֹ כְּמִתְנַחֵם.

בָּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה לְפֶבְּרוּאַר הָיוּ תַּיָרֵינוּ מֻכְרָחִים לַעֲבֹר בְּמַעְבָּרָה אֶת הַנָהָר וְאִיקָרוּ, וְאַחַר כָּךְ הוֹבִילָה אוֹתָם דַרְכָּם בְּמִישׁוֹרִים רַחֲבֵי־יָדַיִם עַד מְאֹד.

הַתַּיָרִים הִתְיַגְעוּ מְאֹד וְהָיוּ מֻכְרָחִים לְהִנָפֵשׁ. הַצֵידָה נִתְמַעֲטָה, וְכֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַנוֹדְדִים הָאֻמְלָלִים הָלְכוּ הָלוֹך וְחָסוֹר. עַד לְאוֹקְלֶנְד הָיוּ מִזֶה כְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָׁה קִילוֹמִטֶר, וּמֶרְחָק זֶה הָיָה בְּעֵינֵיהֶם גָדוֹל יוֹתֵר מִמֵאָה הַקִילוֹמֶטְרִים שֶׁכְּבָר עָבְרוּ.

כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת עַצְמָם בְּטוּחִים מִכָּל סַכַּנָה בִּמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי מְיֻשָׁבִים אֵלֶה, לֹא הָלְכוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה יַחַד, אֶלָא נִתְפַּלְגוּ לִקְבוּצוֹת קְטַנוֹת.

הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן הָלְכוּ, כַּמוּבָן, תָּמִיד יַחַד וְשׂוֹחֲחוּ בִּדְבַר הֶעָתִיד אוֹ עַל דְבַר “דוּנְקָן” שֶׁאָבְדָה לָהֶם וְעַל דְבַר מַלָחֶיהָ הַמְצֻיָנִים,

ג’וֹן מַנְגֶלְס הָלַךְ שְׁלוּב זְרוֹעַ עִם מָרַת מֶרִי גְרַנְט. הוּא לֹא הֵעֵז לְהַזְכִּיר אַף פַּעַם אֶת זֶה, שֶׁנִפְלַט מִפִּיהָ בַּלַיְלָה הָאָיֹם הַהוּא, בְּעֵת שֶׁבָּרְחוּ מִבֵּית כִּלְאָם. אֲבָל מַה שֶׁנוֹגֵעַ לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הִבִּיעַ מַנְגֶלְס תָּמִיד בְּשִׂיחוֹתָיו אֶת הַתִּקְוָה שֶׁיִמְצָאוּהוּ.

הַמַיוֹר, פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט לַקְטוּ פְּרָחִים, עֲשָׂבִים וַאֲבָנִים וּבְתוֹךְ כָּךְ קָרָא הַמְלֻמָד בְּאָזְנֵיהֶם לְקָחִים עַל כָּל סוּג וְסוּג שֶׁל מַמְלֶכֶת הַדוֹמֵם וְהַצוֹמֵחַ.

הַיְעָרוֹת הָאַחֲרוֹנִים בְּדַרְכָּם שֶׁל יְדִידֵינוּ הָיוּ שֶׁל אֳרַנִים עֲנָקִיִים. הַנִקְרָאִים בִּלְשׁוֹן יְלִידֵי הָאָרֶץ בְּשֵׁם קַיְרוּס. עֵצִים אֵלֶה מִתְחָרִים בְּגָדְלָם עִם אַרְזֵי הַלְבָנוֹן. גֹבַהּ הַגֶזַע שֶׁל הַקַיְרוּס, רַק עַד הָעֲנָפִים הָרִאשׁוֹנִים, מַגִיעַ עַד שְׁלשִׁים מֶטֶר, וְכָךְ הוּא גַם אֹרֶךְ הַצַמֶרֶת, בְּאֹפֶן, שֶׁכָּל הָעֵץ גָבֹהַּ כְּשִׁשִׁים מֶטֶר.

בִּיעָרוֹת אֵלֶה חַיִים עוֹד עוֹפוֹת הַקִיוִי, שֶׁאִישׁ אֵינֶנוּ מַחֲרִיד כָּאן אֶת מְנוּחָתָם. פַּגַנֶל רָצָה מְאֹד לְהַשִׂיג לְמִצְעָר עוֹף אֶחָד כָּזֶה. אֲבָל נוֹכַח שֶׁעֲמָלוֹ יִהְיֶה לָרִיק.

– אֲנַחְנוּ נִשְׁכַּב לִישֹׁן עַכְשָׁיו – אָמַר מַכְּס נַבְּס _ וּבָעֶרֶב נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ בְּכֹחוֹת חֲדָשִׁים. הַלֵילוֹת בְּהִירִים וְאֵין לַנוּ מִפְּנֵי מַה לְפַחֵד.

– כֻּלָם הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, וְשָׁכְבוּ לִישֹׁן.

כְּשֶׁהֵקִיצוּ בְּשָׁעָה מְאּחֶרֶת בָּעֶרֶב, יָצְאָה הָאֹרְחָה לַדֶרֶךְ כְּשֶׁהֵם רַעֲנָנִים וּשְׂמֵחִים, וּבַבֹּקֶר הִגִיעוּ אֶל הָהָר אִיקִירַנְגָה, וּמִשָׁם הָיוּ עוֹד רַק כִּשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטֶר עַד לְאוֹקְלֶנְד.

מִן הָהָר הַזֶה הוֹבִיל פַּגַנֶל אֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ אֶל הָהָר הַרְדִי, שֶׁפִּסְגָתוֹ הִתְנַשְׂאָה לְגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף מֶטֶר. עַד לָהָר הַהוּא הָיוּ שִׁבְעָה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר וְכָל הַדֶרֶךְ הָיְתָה סְבוּכָה וּמְשֻׁבֶּשֶׁת בִּסְבָכִים שֶׁל כְּשׁוּת. הַתַּיָרִים הִסְתַּבְּכוּ עַל כָּל צַעַד בַּלוּלָאוֹת הַגְמִישֹוֹת וְהַנֶאֱחָזוֹת שֶׁל צֶמַח נִפְלָא זֶה, הַדוֹמֶה בִּפְתִילָיו הַיְרֻקִים וְהָרַבִּים לְנָחָשׁ.

לְפַלֵס דֶרֶךְ בֵּין סִבְכֵי צְמָחִים אֵלֶה לֹא הָיָה לָהֶם בַּמֶה, מִלְבַד אוֹלָרוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, וְגַם הוּא קָהָה מָהֵר. אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בְּכַמָה עָמָל וְקֹשִׁי הָלְכוּ הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים קָדִימָה! כְּשֶׁיָצְאוּ לְבַסוֹף מִתּוֹךְ סִבְכֵי הַכְּשׁוּת, נָפְלוּ כֻּלָם עַל הָאֲדָמָה כְּמֵתִים מֵרֹב עֲיֵפוּת וְיָשְׁנוּ זְמַן רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שִׁעֲרוּ קֹדֶם לָכֵן.

לְמָחֳרַת הַיוֹם הַהוּא הִגִיעוּ תַּיָרֵינוּ הַמְעֻנִים מֵהַצָמָא הַנוֹרָא, אֶל הָרֹאשׁ לוֹטִין אֲשֶׁר עַל חוֹף הָאוֹקְיָנוּס הַשָׁקֵט.

שָׁם מָצְאוּ בִּקְתוֹת אֲחָדוֹת, שְׂרִידֵי מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶחְרְבוּ עַל יְדֵי הַמִלְחָמָה. בְּכָל מָקוֹם הָיוּ נִרְאִים עִקְבוֹת הַשְׂרֵפוֹת, הַהֲרֵגוֹת וְהַשׁוֹד; הַתְּבוּאוֹת הָיוּ שְׂרוּפוֹת אוֹ רְמוּסוֹת.

בְּמָקוֹם זֶה מִנָה לָהֶם גוֹרָלָם צָרָה חֲדָשָׁה.

הֵם הָלְכוּ לְאַט לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַגָבֹהַּ בְּחַפְּשָׂם אַחֲרֵי מוֹרָד אֶל הַמַיִם, וְהִנֵה רָאוּ פִּתְאֹם גְדוּד שֶל יְלִידֵי־הָאָרֶץ שֶׁרָצוּ יָשָׁר אֲלֵיהֶם, וְהֵנִיעוּ בְּנִשְׁקָם וְצָוְחוּ צְוָחוֹת פְּרָאִים.

לְלֹא יְכֹלֶת לָרוּץ, הִתְכּוֹנְנוּ כְּבָר יְדִידֵינוּ לְמִלְחֶמֶת מָגֵן. בָּעֵת הַהִיא קָרָא פִּתְאֹם ג’וֹן מַנְגֶלְס:

– סִירָה! סִירָה! מַהֲרוּ אֵלֶיהָ!

וּבֶאֱמֶת, בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים צְעָדִים מֵהֶם עָמְדָה עַל הַחוֹף סִירָה בַּעֲלַת עֶשְׂרִים מְשׁוֹטִים.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה רְגָעִים הוֹרִידוּהָ הַמַיְמָה, הִפִּילוּ אֶת עַצְמָם אֶל תּוֹכָהּ וְדָחֲפוּ אוֹתָהּ מִן הַחוֹף.

ג’וֹן מַנְגֶלְס, וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי תָּפְשׂוּ בַּמְשׁוֹטִים, גְלֶנֶרְוַן תָפַשׂ בַּהֶגֶה, הַגְבִירוֹת, פַּגַנֶל אוֹלְבִּינֶט וְרוֹבֶּרְט הִשְׁתַּטְּחוּ בְּתַחְתִּיתָהּ. עָבְרוּ כַּעֲשָׂרָה רְגָעִים וְהַסִירָה כְּבָר הָיְתָה רְחוֹקָה כַּחֲצִי קִילוֹמֶטֶר מִן הַחוֹף.

לְאָשְׁרָם, הָיָה הַיָם שָׁלֵו וְהַסִירָה שָׁטָה בְּאֹפֶן מְצֻיָן.

ג’וֹן מַנְגֶלְס לֹא רָצָה לְהִתְרָחֵק הַרְבֵּה מֵהַחוֹף אֶלָא לִנְהֹג אֶת הַסִירָה לְאָרְכּוֹ שֶׁל הַחוֹף, וְהִנֵה רָאָה שֶׁמֵרֹאש לוּטִין רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם הַפְּרָאִים בְּשָׁלֹש סִירוֹת. בִּרְאוֹתוֹ. זֹאת קָרָא: נְהַג אֶל הַיָם הַגָלוּי, אֲדוֹנִי! מוּטָב שֶׁנִטְבַּע בַּמַיִם, מֵאֲשֶׁר נִפֹּל שׁוּב בִּידֵי אוֹכְלֵי־הָאָדָם.

הַסִירָה הִתְחִילָה לְהִתְרָחֵק בִּמְהִירוּת מִן הַחוֹף.

אֲבָל הַשַׁיָטִים הִתְיַגְעוּ מַהֵר, וְאַסְדוֹת רוֹדְפֵיהֶם שָׁטוּ בְּחִפָּזוֹן עוֹד יוֹתֵר גָדוֹל, וְעוֹד מְעַט וְהִדְבִּיקוּ אֶת הַנִמְלָטִים הָאֻמְלָלִים.

גְלֶנֶרְוַן הֵעִיף מַבָּט נוֹאָשׁ עַל הָאֹפֶק כְּאִלוּ רָצָה לְהִפָּרֵד מִן הָעוֹלָם… וְהִנֵה הִתְלַהֵט מַבָּטוֹ הַנוֹאָשׁ בְּאֵשׁ גִיל. הוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ וְהֶרְאָה עַל אֵיזוֹ נְקוּדָה שֶנִרְאֲתָה רַק מְעַט מְאֹד מֵעַל פְּנֵיהֶם, וְקָרָא בְּקוֹל רוֹעֵד מֵהִתְרַגְשׁוּת:

– אֳנִיָה, יְדִידַי, אֳנִיָה! חַגְרוּ שְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיכֶם!… חִתְרוּ בַּמַיִם מַהֵר, עוֹד מְעַט וְנִצַלְנוּ!…

אַף אַחַד הַשַׁיָטִים לֹא הִפְנָה אֶת שִׁכְמוֹ לְהַבִּיט אֶל הָאֳנִיָה שֶׁגְלֶנֶרְוַן דִבֵּר עָלֶיהָ. לֹא הִסְפִּיקָה הַשָׁעָה. אֲבָל כֻּלָם הִרְגִישׁוּ אֶת עַצְמָם מְלֵאֵי כֹּחוֹת חֲדָשִׁים וְחָתְרוּ בְּכָל עֹז. רַק פַּגַנֶל הָאֶחָד עָמַד וְכוֹנֵן אֶת מִשְׁקַפְתּוֹ כְּלַפֵּי אוֹתוֹ צַד שֶׁהֶרְאָה גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, זוֹהִי בֶּאֱמֶת אֳנִיָה, וְדַוְקָא אֳנִיַת־קִיטוֹר, הַהוֹלֶכֶת לִקְרָאתֵנוּ בְּכָל כֹּחַ קִיטוֹרָהּ! – אָמַר – חִזְקוּ וְאִמְצוּ, חֲבֵרַי! הַהַצָלָה קְרוֹבָה!

הַשַׁיָטִים הִכְבִּידוּ עַל הַמְשׁוֹטִים בְּכָל כֹּחָם מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ וְתִקְוָה. מֵאֲחוֹרֵיהֶם דָחַף אוֹתָם הַיֵאוּשׁ, לִפְנֵיהֶם רָמְזָה לָהֶם הַתִּקְוָה! אֶגְלֵי זֵעָה נָטְפוּ מִפְּנֵיהֶם הַשְׁזוּפוֹת שֶׁל הַשַׁיָטִים, שְׁרִירֵי יְדֵיהֶם נִתְמַתְּחוּ, עַד שֶׁנִדְמֶה הָיָה, כִּי עוֹד מְעַט וְיִתְפַּקְעוּ, הַמְשׁוֹטִים טָבְעוּ עָמֹק בַּמַיִם, רְסִיסֵי הַמַיִם נִתְּזוּ לְכָל עֵבֶר וְהַסִירָה שָׁטָה בִּמְהִירוּת הַבָּרָק עַל פְּנֵי הַמַיִם הַחֲלָקִים.

גְלֶנֶרְוַן מָסַר לְרוֹבֶּרְט אֶת הַהֶגֶה, וְהוּא עַצְמוֹ לָקַח מִידֵי פַּגַנֶל אֶת הַמִשְׁקֶפֶת וְהִסְתַּכֵּל בְּשִׂים־לֵב אֶל הָאֳנִיָה הַמִתְקָרֶבֶת.

– אֵלִי! – קָרָא הַלוֹרְד אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים – הֲרֵי זוֹהִי “דוּנְקָן”!

– “דוּנְקָן”! – חָזַר אַחֲרָיו ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּעָזְבוֹ מִיָדוֹ אֶת הַמָשׁוֹט.

– כֵּן, זוֹהִי אֳנִיַת הַמֵרוֹץ הָאֲהוּבָה שֶׁלָנוּ, אֲבָל… הִיא בִּידֵי, הַשׁוֹדְדִים! הַמָוֶת צָפוּי לָנוּ מִשְׁנֵי הָעֲבָרִים! –לָחַשׁ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּהוֹרִידוֹ אֶת יָדָיו בְּאֵין־אוֹנִים.

רַב־הַחוֹבֵל לָקַח גַם הוּא אֶת הַמִשְׁקֶפֶת וְכוֹנֵן אוֹתָהּ כְּלַפֵּי הָאֳנִיָה.

– כֵּן, אֵין בָּזֶה כָּל סָפֵק, זוֹהִי “דוּנְקָן” שֶׁלָנוּ, – אָמַר בַּאֲנָחָה.

– אֲבָל הַסְאָה כְּבָר גְדוּשָׁה בְּיוֹתֵר, – קָרָא מַכְּסַ נַבְּס – מַזָלֵנוּ מְשַׂחֵק אִתָּנוּ בֶּאֱמֶת בְּמִשְׂחַק “הֶחָתוּל וְהָעַכְבָּר”. מְעַנְיֵן לָדַעַת, מָתַי יִהְיֶה לוֹ מִשְׁחָק זֶה לְזָרָא.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁה וְּבִנְזִיפָה אִלֶמֶת הִבִּיטָה עַל קְרוֹבוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ, הַאִם בֶּאֱמֶת יָכוֹל הוּא לְהִתְלוֹצֵץ בְּרֶגַע מְסֻכָּן כָּזֶה!

מִן הַסִירָה שֶׁנִתְקָרְבָה אֶל הַנִמְלָטִים נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָה וְהַכַּדוּר הִכָּה בְּאֶחָד מִמְשׁוֹטָיו שֶל וִילְסוֹן.

– הָהּ! – קָרָא הַמַלָח – עֵסֶק בִּישׁ!… הַכְבִּידוּ, הַמַיוֹר וְרַב־הַחוֹבֵל הַכְבֵּד, מְיוּלְרֶדִי!

הָאֳנִיָה הָיְתָה רְחוֹקָה מֵהֶם רַק כְּקִילוֹמֶטֶר, גְלֶנֶרְוַן לֹא יָדַע לְאֵיזֶה צַד לִפְנוֹת. הַמָוֶת אָרַב לָהֶם מִשְׁנֵי הָעֲבָרִים וּלְהִתְחַמֵק מִמֶנוּ לֹא הָיָה לְאָן.

וְהִנֵה נִזְדַעְזְעָה פִּתְאֹם כָּל הַסְבִיבָה; נִשְׁמְעָה יְרִיַת תּוֹתָח וּמֵעַל רָאשֵׁי הָאֻמְלָלִים עַף וְעָבַר בִּשְׁרִיקָה חַדָה כַּדוּר שֶׁנָפַל בִּכְבֵדוּת לְתוֹךְ הַמַיִם. וּבֵינְתַיִם הִתְחִילוּ הַפְּרָאִים לִירוֹת מֵהַסִירוֹת, יְדִידֵינוּ נִמְצְאוּ בֵּין אֵשׁ וָאֵשׁ.

הַנָשִׁים כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶן, וּבְחִיל וּרְעָדָה, בִּדְמָעוֹת בְּעֵינֵיהֶן הִתְפַּלְלוּ לֶאֱלֹהִים שֶׁיָמִית אוֹתָן, לְבַל תִּפֹּלְנָה בִּידֵי הַשׁוֹדְדִים אוֹ בִּידֵי הַפְּרָאִים. הַכַּדוּרִים נִתָּכוּ מִסָבִיב לְסִירַת הַנִמְלָטִים, אֲבָל לְאָשְׁרָם לֹא הִשִׂיג אַף אֶחָד אֶת הַמַטָרָה.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הֵלִיט בְּיָדָיו אֶת עֵינָיו וְיָשַׁב זְמַן־מַה עֲצוּם־עֵינַיִם. אַחַר כָּךְ עָמַד וּבְקוֹל חָזָק אָמַר:

– הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם! ג’וֹן, הַטְבֵּעַ אֶת סִירָתֵנוּ! בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה אָבַדְנוּ!…

הַגְבִירוֹת צָעֲקוּ בְּקוֹל פְּחָדִים וְנִלְחֲצוּ בְּחָזְקָה הָאַחַת אֶל הַשֵׁנִית. גַם הַגְבָרִים אַמִיצֵי הַלֵב הִתְחַלְחֲלוּ, אֲבָל בְּלִבָּם הִרְגִישׁוּ שֶׁאֵין מוֹצָא אַחֵר. רַק פַּגַנֶל מָחָה בְּכָל תֹקֶף נֶגֶד זֶה.

– וְכִי בֶּאֱמֶת עָלֵינוּ לָמוּת כְּמוֹת מוּגֵי־לֵב! – צָעַק הַמְלֻמָד בַּהֲנִיעוֹ בְּיָדָיו – לֹא, אֲנִי לֹא אֶתֵּן לַעֲשׂוֹת זֹאת!… גַם לָנוּ יֵשׁ רוֹבִים! וּמַדוּעַ אֵיפוֹא אֵין אָנוּ יוֹרִים כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמֵנוּ?…

– הַמְתֵּן! הַמְתֵּן! – קָרָא רוֹבֶּרְט, בְּתָפְשׂוֹ בִּידֵי ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁרָצָה כְּבָר לְנַפֵּץ אֶת תַּחְתִּית הַסִירָה – אֲנִי רוֹאֶה בְּ“דוּנְקָן” אֶת תּוֹם אוֹסְטִין… אֶת תּוֹם הֶחָבִיב שֶׁלָנוּ!… שׁוּרוּ, הִנֵהוּ עוֹמֵד… בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָה. הוּא הִכִּיר אוֹתָנוּ… הוּא מְנוֹפֵף בְּכוֹבָעוֹ!…

הַנַעַר עוֹד לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת מִלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, כְּשֶׁנִשְׁמְעָה שׁוּב יְרִיַת תּוֹתָח, וּמִיָד אַחֲרֵי זֶה נִשְׁבְּרָה סִירַת הַפְּרָאִים שֶׁנִתְקָרְבָה. בְּרֶגַע זֶה נִשְׁמְעָה תְּרוּעַת “הֵידָד” סוֹאֶנֶת.

שְׁתֵּי הַסִירוֹת הַנִשְׁאָרוֹת פָּנוּ מִיָד לְאָחוֹר. הַפְּרָאִים שֶׁיָשְׁבוּ בַּסִירָה הָרִאשׁוֹנָה הִתְחַבְּטוּ, פְּצוּעִים פְּצָעִים אֲנוּשִׁים, בְּתוֹךְ הַמַיִם.

– אֵלֵינוּ, תּוֹם, אֵלֵינוּ! – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס, בַּהֲנִיעוֹ בְּכוֹבָעוֹ.

וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְכָל עֲשֶׂרֶת הַנִמְלָטִים, מִבְּלִי לָדַעַת כֵּיצַד, כִּמְעַט מִתְעַלְפִים, נִמְצְאוּ כְּבָר בְּ“דוּנְקָן”, בְּקֶרֶב הַמַלָחִים הַחֲבִיבִים, הַמְסוּרִים לָהֶם בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, שֶׁקִבְּלוּ אוֹתָם בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּית, עַד שֶׁגַם הַמַיוֹר קַר־הַמֶזֶג מֻכְרָח הָיָה לִפְנוֹת הַצִדָה, כְּדֵי לִמְחוֹת אֶת דִמְעוֹת עֵינָיו!

פֶּרֶק ו: לָמָה בָּאָה דוּנְקָן לִנְיוּ־זִילֶנְד

קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁתָּקְפוּ אֶת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ, כְּשֶׁשָׁמְעוּ אֶת לְשׁוֹן עַמָם וְאֶת קוֹלוֹת הַמַנְגִינָה הַלְאֻמִית, שֶׁבָּהּ קִבְּלוּ אֶת פְּנֵיהֶם עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל “דוּנְקָן”. כְּשֶעָלוּ בַּסֻלָם, שֶׁהוּרַד מִסִפּוּן הָאֳנִיָה, הִתְחִיל הַמְחַצְרֵץ לְחַצְרֵץ מַרְשׁ קַבָּלַת־הַפָּנִים שֶל מִשְׁפַּחַת מַלְקוֹלְם, וּבְרֶגַע זֶה בָּקְעָה תְּרוּעַת “הֵידָד!” מִפִּי שְׁתֵּי עֲשָׂרוֹת אֲנָשִׁים. גְלֶנֶרְוַן, ג’וֹן מַנְגֶלְס, פַּגַנֶל, רוֹבֶּרְט וְגַם הַמַיוֹר שֶׁלֹא הָיָה רַגְשָׁנִי כְּלָל, נָשְׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה בָכוּ מֵרֹב גִיל. הַגִיאוֹגְרָף שׁוֹטֵט עַל הַסִפּוּן כִּמְטֹרָף; קָפַץ, הִסְתּוֹבֵב, רָץ מֵאֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ וְכִמְעַט שֶׁחָנַק אֶת כֻּלָם בְּחִבּוּקָיו וְגִפּוּפָיו. אִישׁ מֵהֶם לֹא הִבִּיעַ אֶת רִגְשׁוֹתָיו כָּמוֹהוּ.

כָּל הַמַלָחִים הָיוּ בָּאֳנִיָה, אִישׁ לֹא נֶעְדַר, מוּבָן הַדָבָר, שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה הָיוּ מְאֻשָׁרִים וּשְׂמֵחִים, בִּרְאוֹתָם אֶת אֲדוֹנֵיהֶם וְאֶת רַב־חוֹבְלָם, אֲבָל בִּרְאוֹתָם בְּאֵיזֶה מַצָב נוֹרָא שָׁבוּ אֲלֵיהֶם, כִּסָה עָנָן שֶׁל עַצְבוּת אֶת פְּנֵיהֶם וּבְעֵינֵיהֶם נִרְאוּ דְמָעוֹת. וּבֶאֱמֶת חָזְרוּ אֶל “דוּנְקָן” רַק הַצְלָלִים שֶׁל אוֹתָם הַתַּיָרִים הָאַמִיצִים וְהָעַלִיזִים, שֶׁעָזְבוּ אוֹתָם לִפְנֵי שְׁלשָׁה חֳדִשִׁים. הֵם שָׁבוּ כְּחוּשִׁים, תְּשׁוּשִׁים, מְדֻכְדָכִים וּמְעֻנִים, קְרוּעֵי בְּגָדִים, מְכֻסֵי זֵעָה וְאָבָק, וְנוֹסָף לָזֶה, בְּהֵסַח־הַדַּעַת לְגַמְרֵי, וּבְמִקְרֶה בָּאוּ לָאֳנִיָתָם.

לְאַחַר שֶׁנָחוּ מְעַט וְהִשְׁקִיטוּ קְצַת אֶת רַעֲבוֹנָם וְצִמְאוֹנָם, שָׁאַל הַלוֹרְד רֵאשִׁית־כֹּל אֶת תּוֹם אוֹסְטִין בְּאֵיזֶה אֹפֶן בָּאָה “דוּנְקַן” אֶל הַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל נְיוּ־זִילֶנְד וְכֵיצַד הִשְׁתַּחְרֵר מִידֵי בֶּן־ג’וֹיז, וּבִכְלָל כָּל הַמוֹצְאוֹת אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיָמִים שֶׁהֵם לֹא הָיוּ אִתָּם. רַב־הַחוֹבֵל וּשְׁאָר הַתַּיָרִים הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בִּשְׁאֵלוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַזָקֵן הַמִסְכֵּן לֹא יָדַע לְמִי וְעַל מַה לְהַקְדִים וְלַעֲנוֹת, וּבְתִמָהוֹן הֶעֱבִיר אֶת עֵינָיו מֵהָאֶחָד אֶל הַשֵׁנִי.

– אֱמֹר אֵיפוֹא לְבַסוֹף, מֶה עָשִׂיתָ עִם הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִמְלְטוּ מֵעֲבוֹדַת־הַפֶּרֶךְ? – חָזַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּבַקְשׁוֹ מֵאֵת חֲבֵרָיו, שֶׁיִתְּנוּ לוֹ קֹדֶם לְדַבֵּר מְעַט עִם מַנְהִיג הָאֳנִיָה.

– עִם הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִמְלְטוּ מֵעֲבוֹדַת־הַפֶּרֶךְ?! אֵינִי מֵבִין, הוֹד מַעֲלָתְךָ, עַל דְבַר אֵלוּ פּוֹשְׁעִים הִנְךָ מְדַבֵּר.

– כַּמוּבָן, עַל דְבַר אֵלֶה שֶׁהָיָה בְּדַעְתָּם לִכְבּשׁ אֶת “דוּנְקָן”.

– אֵיךְ?… אֶת “דוּנְקָן”, הוֹד מַעֲלָתְךָ?… אֲנִי בֶּאֱמֶת, אֵינִי…

– מַה טִיבָן שֶׁל שְׁאֵלוֹתֶיךָ וְתִמְהוֹנְךָ הַמוּזָרִים?! נוּ, כֵּן, אֶת “דוּנְקָן”, אֶת אֲנִיָתֵנוּ, הֲתָבִין?… מֶה הָיָה סוֹפוֹ שֶׁל בֶּן ג’וֹיז וַחֲבוּרָתוֹ?

– סְלִיחָה, הוֹד מַעֲלָתְךָ, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ שׁוּם בֶּן־ג’וֹיז, וְחַי הָאֱלֹהִים, כִּי אֵינִי מֵבִין אֶת דְבָרֶיךָ!

– מוּזָר הַדָבָר! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּמָשְׁכוֹ בִּכְתֵפָיו, אֲבָל הוּא הִכִּיר בְּתִמְהוֹנוֹ שֶׁל אוֹסְטִין וּבְפָנָיו, שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְחַפֵּשׂ וּמַעֲמִיד פָּנִים – וְאֵיזוֹ הַדֶרֶךְ בָּאתָ אֵיפוֹא לְכָאן בָּאֳנִיָתִי? – הוֹסִיף הַלוֹרְד לִשְׁאֹל.

– אֳנִיַת הוֹד מַעֲלָתְךָ, שָׁטָה כָּאן זֶה זְמַן רַב בְּהֶתְאֵם לִפְקוּדָתְךְ.

– עַל־פִּי פְּקוּדָתִי?! – חָזַר וְשָׁאַל אֲדוֹן הָאֳנִיָה, שֶׁלֹא יָכֹל לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. – כֵּן הוּא, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – הֵשִׁיב תּוֹם אוֹסְטִין בְּתֹקֶף.

אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֶת הִשְׁתּוֹמְמוּתָם שֶׁל הַלוֹרְד וּשְׁאָר הַתַּיָרִים, כְּשֶׁשָׁמְעּו אֶת הוֹדָעָתוֹ שֶׁל סְגַן רַב־הַחוֹבֵל.

– וּמָתַי זֶה נָתַתִּי פְּקוּדָה כָּזוֹ? – שָׁאַל הַלוֹרְד, נִדְהָם מִדִבְרֵי תּוֹם אוֹסְטִין.

– בְּמִכְתָבְךָ, מִן הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְיַנוּאַר, – הֵשִׁיב סְגַן רַב־הַחוֹבֵל.

– בְּמִכְתָּבִי מִן הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְיַנוּאַר?!… הֲרֵי זֶהוּ הַמִכְתָּב שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעֵת חֲנָיָתִנוּ עַל חוֹף הַנָהָר סְנוֹבִּי. נִמְצָא, שֶאַתָּה קִבַּלְתָּ אוֹתוֹ?

– כַּמוּבָן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, קִבַּלְתִּיו.

– בְּמֶלְבֶּרְן?

– כֵּן, בְּדִיוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן, כְּשֶתִּקוּנָהּ שֶׁל “דוּנְקָן” נִשְׁלַם. הַמִכְתָּב הָיָה רַק חָתוּם בְּיָדְךָ, וְכֻלוֹ הָיָה כָּתוּב בְּיָד אַחֶרֶת. אֶפְשָׁר, שֶׁ…

– לֹא, אַחַת הִיא, תּוֹם. – שִׁסַע הַלוֹרְד אֶת הַסַפָּן, שֶׁיָרַד לְסוֹף דַעְתּוֹ – מַה שֶׁחָתוּם בְּיָדִי, לֹא אַכְחִישׁ, אֲבָל מִי הֵבִיא לְךָ מִכְתָּב זֶה? בֶּן־ג’וֹיז?

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתְךָ! הֲרֵי כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ שוּם בֶּן־ג’וֹיז. אֶת הַמִכְתָּב הֵבִיא מַלָח, שֶׁשְׁמוֹ אַיְרְטוֹן.

– כָּךְ, אַיְרְטוֹן וּבֶן־ג’וֹיז הַיְינוּ־הַךְ!… וּמֶה הָיָה כָּתוּב בַּמִכְתָּב הַהוּא? – שָׁם הָיָה כָּתוּב שֶׁאֶעֱזֹב מִיָד אֶת מֶלְבֶּרְן וְאָבוֹא אֶל הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים…

– שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה! אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּחֵמָה כָּזוֹ, שֶׁהַסַפָּן הַזָקֵן נבוֹךְ וְנִרְתַּע לְאָחוֹר בְּעַל כָּרְחוֹ.

– אוֹסְטְרַלְיָה? גִמְגֵם, בְּהַבִּיטוֹ עַל פְּנֵי הַלוֹרְד הַנִזְעָמוֹת – לֹא, הוֹד מַעֲלָתְךָ, שָׁם הָיָה כָּתוּב מְפֹרָשׁ וּבָרוּר “אֶל הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים שֶׁל ניוּ־זִילֶנְד”.

– שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה! שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה! – חָזְרוּ כָּל הַתַּיָרִים, בְּהַקִיפָם אֶת הַסַפָּן מִסָבִיב.

הַזָקֵן הַמִסְכֵּן נָבוֹךְ לְגַמְרֵי. סָבוּר הָיָה, שֶׁמָא לֹא קָרָא כַּהֹגֶן אֶת הַמִכְתָּב, וְלֹא יָכֹל לְהָרִים רֹאשׁ מֵרֹב בִּזָיוֹן. מֵעוֹדוֹ לֹא קָרָה אוֹתוֹ מִקְרֶה כָּזֶה! תָּמִיד הָיָה מְמַלֵא אֶת פְּקוּדוֹת אֲדוֹנָיו בֶּאֱמוּנָה, בְּישֶׁר וּבְדִיוּק נִמְרָץ, וְהִנֵה לְעֵת זִקְנָתוֹ, טָעָה טָעוּת נוֹרָאָה כָּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ כַּפָּרָה!

– הֵרָגַע, תּוֹם – אָמְרָה אֵלָיו הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – טָעוּתְךָ הֵבִיאָה אֶת הַצָלָתֵנוּ. הַהַשְׁגָחָה עַצְמָהּ…

– סִלְחִי לִי, הוֹד מַעֲלָתֵךְ, – אָמַר אוֹסְטִין בְּקוֹל רוֹעֵד, – אֲבָל אֵינֶנִי יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁאֲנִי אֶשְׁגֶה מִשְׁגֶה נוֹרָא כָּזֶה… אַיְרְטוֹן גַם הוּא קָרָא מִכְתָּב זֶה, וְגַם הוּא קָרָא כָּמוֹנִי, זֹאת אוֹמֶרֶת: “נְיוּ־זִילֶנְד”, וְלֹא “אוֹסְטְרַלְיָה”, וְהוּא רָצָה לְהוֹכִיחַ אוֹתִי בְּעַקְשָׁנוּת רַבָּה לָלֶכֶת דַוְקָא לְחוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה.

– אַיְרְטוֹן? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד.

– כֵּן, אַיְרְטוֹן, הוֹד מַעֲלָתְךָ. הוּא רָצָה לְהוֹכִיחַ לִי “שֶׁנְיוּ־זִילֶנְד” כְּתוּבָה בַּמִכְתָּב רַק עַל־פִּי טָעוּת, וְשֶׁבֶּאֱמֶת חָפַצְתָּ לִרְאוֹת אֶת “דוּנְקָן” בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד.

– הַמִכְתָּב הַזֶה עוֹדוֹ שָׁמוּר אִתְּךָ, תּוֹם? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס, שֶׁהֵתְעַנְיֵן עַד מְאֹד בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְאֹרָעוֹת הַמוּזָרָה, שֶׁהֵבִיאָה אֶת “דוּנְקָן” דַוְקָא לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהַצֹרֶךְ בָּהּ הָיָה כֹּה נָחוּץ.

– כַּמוּבָן, שֶׁהוּא שָׁמוּר אִתִּי, אֲדוֹנִי, – עָנָה מַנְהִיג הָאֳנִיָה – לִכְשֶׁתִּרְצֶה, אֲבִיאֵהוּ מִיָד.

– הֲבִיאֵהוּ־נָא מַהֵר! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּקֹצֶר־רוּחַ.

– אוֹסְטִין נֶחְפָּז אֶל תָּאוֹ, וְהַתַּיָרִים הִבִּיטוּ מַחֲרִישִׁים הָאֶחָד עַל הַשֵׁנִי.

נִרְאֶה הָיָה שֶׁרַק הַמַיוֹר הֵבִין אֶת הָעִנְיָן, בְּשַׁלְבוֹ אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ, נִגַשׁ אֶל הַגִיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד, וּבְנָעֲצוֹ בּוֹ אֶת מֶבָּטוֹ הַחוֹדֵר אָמַר לוֹ בְּלַעַג.

– הֲתֵדַע, פַּגַנֶל, בָּזֶה כְּבָר הִפְרַזְתָּ עַל הַמִדָה.

– מַה זֶה? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף בְּטוֹן שֶׁל רֹגֶז, וְגוּפוֹ הַכָּפוּף הָיָה דוֹמֶה לְסִימַן־שְׁאֵלָה עֲנָקִי.

אֲבָל בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁב תּוֹם אוֹסְטִין וּבְיָדוֹ הַמִכְתָּב הַכָּתוּב בִּידֵי פַּגַנֶל וְהֶחָתוּם בִּידֵי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– הִנֵה תּוּכַל, הוֹד מַעֲלָתְךָ, לְהִוָכֵחַ בַּאֲמִתּוּת דְבָרַי, – אָמַר הַזָקֵן, בְּהוֹשִׁיטוֹ אֶת הַמִכְתָּב לַאֲדוֹנָיו.

גְלֶנֶרְוַן לָקַח מִיָדוֹ אֶת הַנְיָר וְקָרָא בְּקוֹל רָם:

“נִתָּן צַו לְתוֹם אוֹסְטִין לְהַפְלִיג מִיָד בַּיָם וּלְהָבִיא אֶת “דוּנְקָן” בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע אֶל הַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל נְיוּ־זִילֶנְד”!

– נְיוּ־זִילֶנְד?! – חָזַר פַּגַנֶל, בְּקָפְצוֹ מִמְקוֹמוֹ כִּקְפִיץ הַנִזְרָק בְּיָד.

בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הַמִכְתָּב מִידֵי גְלֶנֶרְוַן, הִגִישׁ אוֹתוֹ עַד לְאַפּוֹ, שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו, הֵסִיט אֶת מִשְׁקָפָיו עַל מִצְחוֹ וְקָרַָא בּוֹ גַם הוּא.

– שֶׁל נְיוּ־זִילֶנְד! – קָרָא בְּקוֹל פַּחַד וְיֵאוּשׁ, בְּקָרְאוֹ אֶת הַמִכְתָּב עַד סוֹפוֹ וְהוֹרִיד אֶת יָדוֹ שֶׁהֶחֱזִיקָה אֶת הַנְיָר. – פֹּה כָּתוּב בֶּאֱמֶת: “אֶל הַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל נְיוּ־זִילֶנְד”!… וְזֹאת כָּתַבְתִּי אֲנִי… בְּיָדִי אֲנִי!… וְכִי לֹא מְשֻׁגָע אֲנִי?…

– אֱמֶת הַדָבָר, פַּגַנֶל! –נִשְׁמַע קוֹל מְלַגְלֵג וְאֵיזוֹ יָד יָרְדָה כְבֵדוּת עַל כְּתֵפָיו שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף הַנֶעֱלָב.

הַלָז פָּנָה לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה אֶת פְּנֵי מַכְּס נַבְּס הַשְׁלֵווֹת וְהָאֲדִישׁוֹת.

– חֲדַל־נָא מֵעַנוֹת אֶת נַפְשְׁךָ, פַּגַנֶל יַקִירִי, – הוֹסִיף הַמַיוֹר – הִנָחֵם בָּזֶה שֶׁ“דוּנְקָן” הִגִיעָה בָּרֶגַע הַנָכוֹן וְלַמָקוֹם הַנָכוֹן, וְשֶׁלֹא שָׁלַחְתָּ אוֹתָהּ בִּמְקוֹם נְיוּ־זִילֶנְד לְסִין.

הֲלָצָה זוֹ הָלְמָה לְגַמְרֵי אֶת הַמְלֻמָד הֶעָלוּב, שֶׁשָׂם לֵב דַוְקָא לְסוֹף מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, הוּא שׁוֹטֵט מִפִּנָה לְפִנָה, טָפַח עַל רֹאשׁוֹ, מָרַט אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, הִכָּה עַל חָזֵהוּ וּבִכְלָל הָיָה דוֹמֶה בְּרֶגַע זֶה לְפֶּרֶא מְיֹאָשׁ. הוּא עַצְמוֹ לֹא יָדַע אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה. צְחוֹקָם שֶל חֲבֵרָיו וְשֶׁל הַגְבִירוֹת הִקְנִיטוּהוּ עוֹד יוֹתֵר. בִּרְצוֹתוֹ לְהִסְתַּתֵּר מֵעֵין רוֹאִים, רָצָה לְהִתְפָּרֵץ לְתוֹךְ תָּאוֹ, אֲבָל טָעָה בְּדַרְכּוֹ וּבָא עַד גִשְׁרוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל. בְּרוּצוֹ מִן הַגֶשֶׁר, נִסְתַּבֵּךְ עוֹד יוֹתֵר וְכִמְעַט שֶׁנָפַל, לוּלֵא הִסְפִּיק לֶאֱחֹז בְּאֵיזֶה חֶבֶל.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ חָזָק: הַתּוֹתָח יָרָה וְהַכַּדוּר שֶׁיָצָא מִתּוֹכוֹ הִדְלִיחַ אֶת מֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשְׁקֵטִים, הַגִיאוֹגְרָף הָאֻמְלָל, בְּהֵאָחֲזוֹ בַּחֶבֶל הַקָשׁוּר אֶל וָו הַתּוֹתָח, מָשַׁךְ אוֹתוֹ בְּחָזְקָה, וְהַכַּדוּר נִפְלַט מִלוֹעַ הַתּוֹתָח. מֵרֹב הִתְאַמְצוּת וּפַחַד הִתְהַפֵּךְ הַגִיאוֹגְרָף וְהִשְׂתָּרֵעוּ מְלֹא קוֹמָתוֹ עַל הַסִפּוּן, לְרַגְלֵי מָרַת גְרַנְט. הַצְחוֹק נִפְסַק מִיָד, כְּשֶׁרָאוּ אֶת פַּגַנֶל הַשׁוֹכֵב בְּלִי תְּנוּעָה כְּמֵת.

– אֵלִי! הוּא נִפְצַע פִּצְעֵי מָוֶת! הוּא מֵת! – קָרְאָה מָרַת מֶרִי, בְּהַרְכִּינָה אֶת עַצְמָה מֵעַל לַמְלֻמָד.

– לֹא יוּכַל הֱיוֹת! – אָמַר הַמַיוֹר, בְּקָרְבוֹ אֶל פַּגַנֶל כְּדֵי לִבְדֹק אֶת גוּפוֹ. כֻּלָם נִתְכַּנְסוּ מִסָבִיב, בְּהַבִּיטָם בְּפַחַד עַל פָּנָיו הַחִוְרוֹת וְעֵינָיו הָעֲצוּמוֹת שֶׁל הַמְלֻמָד. הַמַיוֹר כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְרָצָה לְהוֹשִׁיט יָדוֹ לְהַתִּיר אֶת מְעִילוֹ שֶל הַפָּצוּעַ, וְהִנֵה קָפַץ פִּתְאֹם הַלָז בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה עַל רַגְלָיו וְקָרָא:

– לֹא, לֹא, זֹאת לֹא אַרְשֶׁה בְּשׁוּם אֹפֶן!

– פַּגַנֶל – אָמַר הַמַיוֹר בְּעָמְדוֹ גַם הוּא עַל רַגְלָיו, – תֵּן לִי לִבְדוֹק אוֹתְךָ! אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ לִי אֵי־אֵלוּ יְדִיעוֹת בַּחֲבִישַׁת פְּצָעִים.

– אֲנִי חוֹזֵר וּמוֹדִיעַ, שֶׁלֹא אַרְשֶׁה זֹאת!

– וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁצָרִיךְ לִבְדקֹ אוֹתְךָ!

– לֹא, לֹא, לֹא אַרְשֶׁה!

– אֲבָל אֶפְשָׁר שֶשִׁבַּרְתָּ…

– יוּכַל הֱיוֹת שֶׁשִׁבַּרְתִּי, – שִׁסְעוֹ פַּגַנֶל, בְּהִזְדַקְפוֹ עַל רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת – אֲבָל זֶה שֶׁשִׁבַּרְתִּי יְתַקֵן נַגָר, וְלֹא אַתָּה.

– אֵיךְ… נַגָר?

– כֵּן! כִּי בְּנָפְלִי שִׁבָּרְתִּי כִּמְדֻמַנִי אֶת מִשְׁעַן הַסֻלָם וְצָרִיךְ לְתַקְנוֹ.

לִתְשׁוּבָה זוֹ פָּרַץ שׁוּב צְחוֹק גָדוֹל שֶׁלֹא נִשְׁתַּתֵּק זְמַן רַב, פַּגַנֶל הָיָה חַי וְשָׁלֵם וְהַשִׂמְחָה תָּפְסָה שׁוּב אֶת מְקוֹמָהּ.

“וְאוּלָם מַה מוּזָר מְלֻמָד זֶה”! חָשַׁב הַמַיוֹר בְּלִבּוֹ “הוּא לֹא רָצָה לְהַרְשׁוֹת לִנְגֹעַ בּוֹ. מַה הִיא סִבַּת הַדָבָר”?

כַּאֲשֶר הַשִׂמְחָה הַכְּלָלִית שָׁקְטָה קְצַת, פָּנָי גְלֶנֶרְוַן אֶל הַגִיאוֹגְרָף בִּשְׁאֵלָה;

– פַּגַנֶל, הַאוּכַל לְקַווֹת לְהִתְגַלוּת־לֵב מִצִדְךָ?

– וְכִי נָתַתִּי לְךָ פַּעַם יְסוֹד לַחֲשֹׁד בְּהִתְגַלוּת לִבִּי וֶאֱמוּנִי, אֲדוֹנִי? – שָׁאַל פַּגַנֶל בְּגָאוֹן.

– לֹא! אֲבָל יֵשׁ מִקְרִים… אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁפִּזוּר נַפְשְׁךָ מֵבִיא לִפְעָמִים לִידֵי תּוֹצָאוֹת טוֹבוֹת מְאֹד, כְּמוֹ לְמָשָׁל, בְּמִקְרֶה זֶה. לוּלֵא אַתָּה, הָיְתָה "דוּנְקָן נוֹפֶלֶת בִּידֵי הַפּוֹשְׁעִים, וְלוּלֵא אַתָּה, הָיוּ הַמָאוֹרִים הַפְּרָאִים אוֹכְלִים אֶת בְּשָׂרֵנוּ! אֲבָל אֱמֹר־נָא לִי, מַה הִמְרִיצְךָ לִכְתֹּב “נְיוּ־זִילֶנֲד” בִּמְקוֹם “אוֹסְטְרַלְיָה”?

– יִקַח הַשֵׁד אֶת כָּל זֶה, – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף – פָּשׁוּט מִשׁוּם… בְּרֶגַע זֶה נָפַל מֶבָּטוֹ מִבְּלִי מְשִׂים עַל יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט; הוּא גִמְגֵם דְבַר־מָה, הִרְהֵר קְצַת, וְאַחַר־כָּךְ הִמְשִׁיךְ:

– מַה לַעֲשׂוֹת, אֲדוֹנִי! אֲנִי מְטֹרָף שֶׁאֵין לוֹ תַּקָנָה, וּוַדַאי אֵרֵד שְׁאוֹלָה בְּעוֹרוֹ שֶׁל הָאָדָם הַמוּזָר בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם…

– אִם רַק לא יַפְשִׁיטוּ אֶת הָעוֹר הַזֶה בְּעוֹדְךָ בַּחַיִים, – הוֹסִיף מַכְּס נַבְּס.

– אֶת עוֹרִי יִפְשְׁטוּ בְּעוֹדִי בַּחַיִים?! – חָזַר פַּגַנֶל בְּאֵיזֶה טוֹן מוּזָר. וְכִי אֵין כַּוָנָתְךָ לְ…

– אֵיזוֹ כַּוָנָה וְאֵיזֶה רֶמֶז כָּאן, פַּגַנֶל חֲבִיבִי! – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר בְּנַחַת – אָמַרְתִּי זֹאת רַק בַּהֲלָצָה.

גְלֶנֶרְוַן הֶאֱמִין שֶׁהַגִיאוֹגְרָף כָּתַב טָעוּת זוֹ בְּלִי כָּל פְּנִיָה צְדָדִית, אֶלָא פָּשׁוּט תּוֹדוֹת לְפִזוּר נַפְשׁוֹ הָרָגִיל, וּבִשְׁעַת כָּתְבוֹ מִפִּיו אֶת הַמִכְתָּב עָלְתָה עַל דַעְתּוֹ נְיוּ־זִילֶנְד וְכָתַב אוֹתָהּ בִּמְקוֹם אוֹסְטְרַלְיָה, וְלָכֵן לֹא שְׁאֵלָהוּ עוֹד כָּל שְׁאֵלוֹת וּפָנָה שׁוּב אֶל תּוֹם אוֹסְטִין.

– אֱמֹר לִי, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, תּוֹם, הֶהָיָה זֶה תָּמוּהַּ בְּעֵינֶיךָ שֶׁאוֹמְרִים לְךָ לָשׁוּט אֶל חוֹפֵי נְיוּ־זִילֶנְד?

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – הֵשִׁיב הַלָז, – זֶה הֲמָמַנִי בֶּאֱמֶת. אֲבָל כָּךְ אֲנִי מִטִבְעִי. אֲנִי מְמַלֵא אֶת אֲשֶׁר מְצַוִים עָלַי בְּלִי כָּל פִּקְפּוּקִים, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִבְלִי לַעֲשׂוֹת כַּכָּתוּב בַּמִכְתָּב הֶחָתוּם בְּיָדְךָ. וַדַאי גַם רַב־הַחוֹבֵל עַצְמוֹ לֹא הָיָה מֵעֵז לְהַמְרוֹת אֶת פְּקוּדָתְךָ, לַמְרוֹת זָרוּתָהּ.

– כַּמוּבָן, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת אֲשֶׁר הָיָה מוּטָל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. תּוֹם. – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, וְהַכֹּל נַעֲשָׂה לְטוֹבָה.

בְּדַבְּרָהּ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, תָּפְשָׂה בִּידֵי מָרַת מֶרִי וְהָלְכָה אִתָּה אֶל תָּאָהּ, כְּדֵי לְהַחְלִיף אֶת בְּגָדֶיהָ. אַחֲרֵיהֶן הָלְכוּ גַם הַמַיוֹר, פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט. עַל הַסִפּוּן נִשְׁאֲרוּ רַק הַלוֹרְד גֶלֶנֵרְוַן, תּוֹם וְג’וֹן.

– וּמֶה חָשַׁבְתָּ אֵיפוֹא, כְּשֶׁקִבַּלְתָּ פְּקוּדָה תְּמוּהָה זוֹ? – הוֹסִיף הַלוֹרְד לִשְׁאֹל אֶת תּוֹם אוֹסְטִין.

– אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁפְּקוּדָתְךָ נִתְּנָה לְטוֹבַת הָעִנְיָן שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, – עָנָה הַסַפָּן הַזָקֵן, – סָבוּר הָיִיתִי שֶׁמָצָאתָ אֵלוּ הוֹכָחוֹת עַל הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בִּנְיוּ־זִילֶנְד. בְּעָזְבִי אֶת מֶלְבֶּרְן לֹא הוֹדַעְתִּי לַמַלָחִים אֶת שֵׁם הַמָקוֹם שֶׁשָׁמָה אָנוּ צְרִיכִים לָבוֹא, רַק כְּשֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַחוֹף הָאוֹסְטְרָלִי וְהִפְלַגְנוּ בַּיָם הַגָלוּי, אָמַרְתִּי לָהֶם זֹאת, אַחַר כָּךְ קָרָה דָבָר שֶׁהִתְמִיהַּ אוֹתִי מְאֹד מְאֹד…

– וּמָה הָיָה הַדָבָר, תּוֹם? – שָׁאַל ג’וֹן מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת.

– אַיְרְטוֹן, כְּשֶׁאַךְ נוֹדַע לוֹ לְאָן אָנוּ הוֹלְכִים…

– אַיְרְטוֹן? – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – וְכִי הוּא נִשְׁאַר כָּאן בְּ“דוּנְקָן”?

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ…

אַיְרְטוֹן כָּאן, הֲתִשְׁמַע? – הוֹסִיף הַלוֹרְד, בִּפְנוֹתוֹ אֶל רַב־הַחוֹבֵל.

– שָׁמַעְתִּי, אֲדוֹנִי; נִסְתָּרִים דַרְכֵי אֱלֹהִים, – עָנָה ג’וֹן מָנְגֶלְס.

– וְאֵיפֹה הוּא כָּעֵת? – הֵמְשִׁיךְ בַּעַל־הָאֳנִיִָה, בִּפְנוֹתוֹ שׁוּב לְתוֹם אוֹסְטִין.

– בְּתָא מְיֻחָד, בַּמִשְׁמָר, הוֹד מַעֲלָתְךָ.

– בַּמִשְׁמָר; וּמַדוּעַ?

אֲנִי חָפַצְתִּי לְהוֹדִיעַ זֹאת לְהוֹד מַעֲלָתְךָ… כְּשֶׁנוֹדַע לְאַיְרְטוֹן שֶׁאָנוּ פּוֹנִים לִנְיוּ־זִילֶנְד, נִתְמַלֵא חֵמָה כָּזוֹ, שֶׁמַרְאֵהוּ הָיָה נוֹרָא; הוּא רָצָה לְהַכְרִיחַ אוֹתִי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה, אִיֵם לְקוֹמֵם עָלַי אֶת כָּל הַמַלָחִים. אֲנִי הֲבִינוֹתִי שֶׁהוּא זוֹמֵם אֵיזוֹ מְזִמָה רָעָה וּמִהַרְתִּי לִכְלֹא אוֹתוֹ בְּחֶדֶר מְיֻחָד.

– וּמֵאָז הוּא יוֹשֵׁב שָׁם?

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ.

– יָפֶה עָשִׂיתָ, תּוֹם!

אוֹתָהּ שָׁעָה בָּא הַמְשָׁרֵת וְהוֹדִיעַ שֶׁהָאֲרוּחָה מוּכָנָה, וְשֶׁהַגְבֶרֶת מְבַקֶשֶׁת אֶת הַלוֹרְד וְרַב־הַחוֹבֵל לָבוֹא.

– בַּקֵשׁ אֶת הַגְבִירוֹת לְחַכּוֹת מְעַט, – אָמַר הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – אֲנִי וְג’וֹן צְרִיכִים גַם אָנוּ לְהַחֲלִיף אֶת בְּגָדֵינוּ…

– בּוֹא, ג’וֹן… אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה נְטַפֵּל יוֹתֵר בְּאַיְרְטוֹן.

כְּשֶׁנוֹדַע בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה לַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן עַל דְבַר הִמָצְאוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן בָּאֱנִיָה, וְעַל חֶפְצוֹ שֶׁל בַּעֲלָה לַחְקֹר אוֹתוֹ בְּמַעֲמָד כֻּלָם, בִּקְשָׁה מִמֶנוּ לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ מֵהַדָבָר הַזֶה. קָשֶׁה הָיָה לָהּ לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ, שֶׁגָרַם לָהֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה רָעוֹת.

– לְדַאֲבוֹנִי, נוֹכְחוּתֵךְ בִּשְׁעַת הַחֲקִירָה נְחוּצָה מְאֹד, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד.

– אִם הַדָבָר נָחוּץ, נַעֲנֵיתִי לְךָ, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֲבָל קָשֶׁה לִי לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הָאֲנָשִׁים, הַמֻכְשָׁרִים לִבְגִידָה וְלִנְבָלָה מְתוֹעָבָה כְּמוֹ אַיְרְטוֹן זֶה.

– הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ הוּא שׁוֹדֵד, כְּדֵי שֶׁיִצְטַיֵן בְּכִשְׁרוֹנוֹת כָּאֵלֶה וּבְמַעֲלָלִים רָעִים, – אָמַר הַמַיוֹר.

– אַתָּה מְדַבֵּר כְּאִלוּ הוּא נוֹלַד שׁוֹדֵד מִבֶּטֶן אִמוֹ – אָמַר פַּגַנֶל, שֶשָׁקַט כְּבָר מֵרַגְזָנוּתוֹ.

– כֵּן, אֲנִי מַחֲזִיק בְּדֵעָה זוֹ, שֶׁהָאָדָם נוֹלָד טוֹב אוֹ רָע, שַׁקְרָן אוֹ אוֹהֵב אֱמֶת, יָשָׁר אוֹ בִּלְתִּי יָשָׁר, שׁוֹטֶה אוֹ חָכָם, מֻכְשָׁר לְהִתְפַּתֵּחַ אוֹ בִּלְתִּי מֻכְשָׁר, – עָנָה מַכְּס נַבְּס.

– הַמ!… – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף – אִם עַד עַכְשָׁיו כִּבַּדְתִּיךָ כָּבוֹד גָדוֹל, הֲרֵינִי מוּכָן עַכְשָׁיו לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ, יַקִירִי מַכְּס נַבְּס. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁאַתָּה תְּמִים־דֵעָה אִתִּי בִּשְׁאֵלָה זוֹ…

– הַאֻמְנָם כֵּן? – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר בִּמְנוּחָה, – נָעִים לִי לִשְׁמֹעַ, שֶׁהַשְׁקָפוֹתַי מַתְאִימוֹת לְהַשְׁקָפוֹתָיו שֶׁל מְלֻמָד מְפֻרְסָם כָּמוֹךָ.

– וּבְכֵן, – הִתְעָרְבָה בַּדָבָר הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן – אַתֶּם מְשַׁעֲרִים שֶׁהָאֲנָשִׁים בָּאִים לָעוֹלָם כְּבָר בִּנְטִיוֹת רָעוֹת?

– אֲנִי מַחֲזִיק בְּדֵעָה זוֹ בְּכָל תֹּקֶף, – עָנָה הַמַיוֹר.

– וְגַם אֲנִי, – אָמַר פַּגַנֶל.

– בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי מוֹצֵא בֵּינֵיכֶם אַחְדוּת כָּזוֹ, – אָמַר הַלוֹרְד בְּבַת־צְחוֹק קַלָה – הֲלֹא אַתֶּם מִתְקוֹטְטִים תָּמִיד כְּאוֹיְבִים.

– וְעַכְשָׁיו מָצָאנוּ אֶת נְקוּדַת־הַמַגָע הָאַחַת לִשְׁנֵינוּ וְהִשְׁלַמְנוּ, – אָמַר פַּגַנֶל.

מַכְּס נַבְּס הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה.

– וַאֲנִי חָשָׁבְתִּי תָּמִיד, – פָּתְחָה שׁוּב הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, – שֶׁהָאָדָם נוֹצֵר תָּמִים וְיָשָׁר, בִּלְתִּי מֻכְשָׁר כְּלָל לַעֲשׂוֹת כָּל רַע. הַנְטִיָה לַעֲשׂוֹת רַע בָּאָה אֵלָיו אַחֲרֵי יָמִים.

– סְלִיחָה, גְבִרְתִּי, זוֹהִי דַעַת הָרֹב, זֹאת אוֹמֶרֶת; דֵעָה קְדוּמָה שֶקִבְּלוּ אוֹתָהּ כְּעֵין מָסֹרֶת, – הֵשִׁיב הַמְלֻמָד – מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל בִּילָדִים אֵיךְ הֵם מִתְפַּתְּחִים צַעַד אַחֲרֵי צַעַד, אֵיךְ הֵם נַעֲשִׂים לִגְדוֹלִים, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִוָכַח בְּאִי נְכוֹנוּתָהּ שֶׁל דֵעָה כּוֹזֶבֶת זוֹ. יֶלֶד טוֹב יִהְיֶה תָּמִיד אָדָם טוֹב, בְּאֵיזֶה מַצָב שֶׁיִהְיֶה מָצוּי, וּלְהֵפֶךְ, אוֹתוֹ הַיֶלֶד שֶׁהֵבִיא אִתּוֹ לָעוֹלָם נְטִיוֹת רָעוֹת, מִן הַנִמְנָע הוּא שֶׁלֹא יִהְיֶה אַחַר כָּךְ אָדָם רַע אִם גַם הֶכְרַח חִיצוֹנִי לֹא יִהְיֶה בַּדָבָר.

– אֱמֶת הַדָבָר! – חִזֵק מַכְּס נַבְּס אֶת דְבָרָיו.

– וּבְכֵן בְּאֹפֶן כָּזֶה, הַסְבִיבָה הַחִנוּךְ, הַהַשְׂכָּלָה, וְהָעִקָר – הַדָת. מַה תְהֵא עֲלֵיהֶם? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הַשְׁפָּעָתָם הִיא כְּאַיִן! – הֵשִׁיב פַּגַנֶל בִּקְצָרָה.

– הָא כֵּיצַד? – הִתְעָרֵב גַם הַלוֹרְד.

– כֵּן, הוּא, יַקִירִי הַלוֹרְד!… אֲנִי כִּמְדֻמַנִי, כְּבָר דִבַּרְתִּי פַּעַם עַל דְבַר זֶה… הַסְבִיבָה, הַחִנוּךְ, הַלִמוּד הֵם רַק מְפַתְּחִים אֶת זֶה שֶׁהָיָה כְּבָר בַּיֶלֶד, אֲבָל חַסְרֵי־אוֹנִים הֵם לָתֵת לוֹ אֶת אֲשֶׁר לֹא הָיָה בּוֹ מִלֵדָה. הִנֵה מוֹפְתִים חוֹתְכִים: יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים רָעִים מְאֹד, שֶׁיָצְאוּ מִתּוֹךְ סְבִיבָה יָפָה, שֶׁהֵם מְחֻנָכִים יָפֶה וַּעֲלֵי הַשְׂכָּלָה גְבוֹהָה; וּלְהֵפֶךְ – מֵהַסְבִיבָה הַיוֹתֵר־רָעָה וְגַסָה וְנִבְעָרָה וְחוֹטֵאת יוֹצְאִים לִפְעָמִים אֲנָשִׁים לְמוֹפֵת, וְכִי עוֹד לֹא רָאִיתָ כָּזֹאת?

– אַתָּה מְדַבֵּר עַל מִקְרִים יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד – אֲבָל הֲרֵי יָדוּעַ הוּא שֶׁאֵין כְּלָל בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וְעוֹד מַה מוֹכִיחים הַדֻגְמוֹת שֶׁהֵבֵאתָ? רַק זֹאת, שֶׁהַיֶלֶד מֵהַסְבִיבָה הַטוֹבָה נִשְׁחָת עַל יְדֵי הַשְׁפָּעָה זָרָה וְרָעָה, וְזֶה שֶׁנוֹלָד בֵּין חַטָאִים וְגַסִים, הוּצָא עַל יְדֵי מִי שֶׁהוּא מִיוֵן־הַמְצוּלָה וְהוּבָא לְדֶרֶךְ הַטוֹבָה.

– לֹא, אֲדוֹנִי! הֵשִׁבי פַּגַנֶל בְּרַתְחָנוּת – אִי־אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ אֶת הַזָהָב לְרֶפֶשׁ, וְעַל יְדֵי שׁוּם לִיטוּשׁ וּמֵרוּק לֹא תַּהֲפֹךְ אֶת הַחֲלָמִישׁ לְאֶבֶן יְקָרָה…

– אַתָּה מַתְחִיל כְּבָר לְדַבֵּר בְּהַשְׁאָלוֹת, פַּגַנֶל!

– כֵּן, כִּי הַהַשְׁאָלוֹת וְהַהֶקֵשִׁים מְבָרְרִים אֶת הָעִנְיָן יוֹתֵר מִכָּל דָבָר… נַסֵה לְהוֹצִיא אֶת הַצְפַרְדֵעַ מֵהַבִּצָה וְאֶת הַחֲזִיר מִן הָרֶפֶשׁ וּלְהַכְנִיס אוֹתָם אֶל סְבִיבָה אַחֶרֶת; הֵם אוּלַי יִכָּנְעוֹּ לְאֵיזֶה זְמַן, אֲבָל כְּשֶׁיְהֵא לָהֶם חֹפֶשׁ פְּעֻלָה, מִיָד יַחְזְרוּ בְּרִיצָה וּבְדִיצָה אֶל סְבִיבָתָם הַקוֹדֶמֶת, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ הָיָה לָהֶם כֹּה קָשֶׁה לְהִתְקַיִם.

אֲנִי יְכוֹלָה לֶאֱמֹר בְּנִידוֹן זֶה רַק אַחַת, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – שֶׁהָאֲנָשִׁים הָרָעִים לֹא קָלְטוּ הֵיטֵב אֶל תּוֹכָם אֶת תּוֹרַת הַדָת.

וְכָךְ, תּוֹךְ וִכּוּחַ סוֹעֵר, נִגְמְרָה אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר. הִגִיעַ הַזְמַן לַחֲקֹר אֶת הַפּוֹשֵׁעַ, הַנִמְצָא בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָה.

ג’וֹן, אֱמֹר לְתוֹם, שֶׁיָבִיא לְכָאן אֶת אַיְרְטוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, לְאַחַר שֶׁהֵסִירוּ אֶת כְּלֵי־הָאֹכֶל מְעַל הַשֻׁלְחָן.

פֶּרֶק ז: עַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן

אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הוּבָא אַיְרְטוֹן אֶל חֲדַר הָאֹכֶל. כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה עוֹד יָשְׁבוּ עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם.

הוּא נִכְנַס בְּצַעֲדֵי אוֹן בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל מֹרֶךְ-לֵב אוֹ מְבוּכָה. רַק עֵינָיו הָיוּ מָשְׁפָּלוֹת אַרְצָה בְּעַקְשָׁנוּת. פִּיו הָיָה סָתוּם בְּחָזְקָה וְאֶגְרוֹפָיו קְמוּצִים.

בְּהִתְקָרְבוֹ אֶל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, הִתְיַשֵׁר מְלֹא קוֹמָתוֹ, שִׁלֵב אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ, וְנָעַץ בּוֹ אֶת עֵינָיו הַמַבְרִיקוֹת בְּאוֹר זוֹעֵף.

– אַיְרְטוֹן, – פָּתַח הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד, – הִנֵה נִפְגַשְׁנוּ שׁוּב בְּאוֹתָהּ אֳנִיָה עַצְמָהּ שֶׁהָיָה בְּדַעְתְּךָ לְכָבְשָׁהּ, כְּדֵי לְמָסְרָהּ בִּידֵי חֲבוּרַת הַשׁוֹדְדִים שֶׁל בֶּן-ג’וֹיז.

שִׂפְתֵי אַיְרְטוֹן רָעֲדוּ רַעַד קַל, וּפָנָיו הַשְׁחוּמוֹת הִסְמִיקוּ, אֲבָל לֹא מִבּוּשָׁה, כִּי אִם מִקֶצֶף, עַל שֶׁמְזִמָתוֹ לֹא הִצְלִיחָה.

עַל דִבְרֵי הַלוֹרְד לֹא עָנָה אַף מִילָה אַף-עַל-פִּי שֶׁגְלֶנֶרְוַן חָשַׁב, שֶׁהוּא יִשְׁתַּדֵל לְהִצְטַדֵק. בִּרְאוֹתוֹ שֶׁטָעָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ, הוֹסִיף הַלוֹרְד

– אֲנִי מְחַכֶּה לִתְשׁוּבָתְךָ, אַיְרְטוֹן. מַה תֹּאמַר לָזֶה?

– אֵין לִי מַה לֶאֱמֹר, אֲדוֹנִי הָרָם, – אָמַר אַיְרְטוֹן בִּמְנוּחָה, בְּהַבְרִיקוֹ שׁוּב בְּעֵינָיו, וְעַל מִצְחוֹ נִרְאוּ קְמָטִים עֲמֻקִים – אֲנִי עָשִׂיתִי שְׁטוּת, בָּזֶה שֶׁנָתַתִּי לֶאֱסוֹר אֶת עַצְמִי. עֲשֵׂה אִתִּי כְּכָל הַיָשָׁר בְּעֵינֶיךָ.

בְּאָמְרוֹ זֹאת, הִרְכִּין שׁוּב אֶת רֹאשׁוֹ וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלוּ כָּל הַדָבָר הַזֶה אֵינוֹ נוֹגֵעַ אֵלָיו כְּלָל. אֲבָל גְלֶנֶרְוַן רָצָה לַחֲדֹר כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְתוֹךְ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מַתְמִיהַ זֶה, וְאַגַב לְהַצִיל מִפִּיו אֵי-אֵלֶה פְּרָטִים בְּנוֹגֵעַ לְרַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט וּ“בְּרִיטַנְיָה”. וְלָכֵן הִשְׁתַּדֵל לִכְבּשׁ אֶת כַּעֲסוֹ שֶׁרָתַח בְּקִרְבּוֹ, וְהוֹסִיף בְּקוֹל שָׁקֵט:

– אֲקַוֶה, אַיְרְטוֹן, שֶׁלֹא תָּשִׁיב פָּנַי רֵיקָם וְלֹא תִּמָנַע מִלַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת אֲחָדוֹת… רֵאשִׁית כָּל אֱמֹר לִי, מַה הוּא שִׁמְךָ: אַיְרְטוֹן אוֹ בֶּן-ג’וֹיז? אֵיזֶה מִשְׁנֵי אֵלֶה הוּא הָאֲמִתִּי? הֲבֶאֱמֶת הָיִיתָ מַלָח בִּ“בְּרִטַנְיָה”?

אַיְרְטוֹן שָׁתַק.

בְּעֵינֵי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִבְרִיקָה אֵשׁ זַעַם. הוּא הָיָה מוּכָן לְהִתְלַהֵט, אֲבָל הִתְאַפֵּק שׁוּב וְעַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָר שָׁאַל בְּקוֹל שָׁקֵט:

– שֶׁמָא תְּסַפֵּר לִי, בְּאֵיזֶה אֹפֶן עָזַבְתָּ אֶת “בְּרִיטַנְיָה” וְלָמָה בָּאתָ לְאוֹסְטְרַלְיָה?

שׁוּב אוֹתָה הַשְׁתִיקָה הָעַקְשָׁנִית וְאוֹתוֹ חֹסֶר-הַתְּנוּעָה מִצַד הַנִשְׁאָל.

– שְׁמָעֵנִי-נָא, אַיְרְטוֹן, – הִמְשִׁיךְ אֲדוֹן הָאֳנִיָה, – אֲנִי מְיָעֶצְךָ לְהַשִׁיבֵנִי, לְטוֹבָתְךָ אַתָּה. רַק הִתְגַלוּת-לֵב מִצִדְךָ יְכוֹלָה לְהַצִילְךָ… הֲרֵינִי שׁוֹאֶלְךָ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה: הֲרוֹצֶה אַתָּה לַהֲשִׁיבֵנִי עַל שְׁאֵלוֹתַי, אִם לָאו?

אַיְרְטוֹן הִבִּיט יָשָׁר אֶל פְּנֵי הַלוֹרְד, וּבְהַכָּרַת עֵרֶךְ עַצְמוֹ אָמַר:

– אֲדוֹנִי, אֲנִי חוֹזֵר עַל דְבָרַי: אֵין לִי מַה לַעֲנוֹת. לָמָה לִי לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמִי, אִם זֶהוּ דְבַר הַמִשְׁפָּט?

– אֲנִי קוֹרֵא לְךָ שֶׁתַּצְדִיק וְלֹא תַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמְךָ. אַשְׁמָתְךָ בְּרוּרָה הִיא גַם בְּלִי הִתְוַדוּתְךָ. הַהוֹכָחוֹת הֵן חוֹתְכוֹת.

– הַאֻמְנָם הִנְךָ סוֹבֵר כָּךְ, אֲדוֹנִי? – אָמַר אַיְרְטוֹן בְּלַעַג – לַשָׁוְא! לְהוֹכִיחַ אֶת אַשְׁמָתִי אֵינֶנוּ מִן הַדְבָרִים הַקַלִים. גַם חוֹקֵר-הַדִין הֲכִי טוֹב שֶׁבְּלוֹנְדוֹן יָבוֹא בִּמְבוּכָה… יָכוֹל אַתָּה לְהַאֲמִין לִי, אֲדוֹנִי. מִי יוֹכִיחַ לְשֶׁם מַה בָּאתִי לְאוֹסְטְרַלְיָה, כְּשֶׁאֵין אוֹתוֹ אִישׁ הַיְחִידִי הַיוֹדֵעַ זֹאת, הֲלֹא הוּא רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט? מִי יוֹכִיחַ שֶבֶּן-ג’וֹיז, שֶׁהַשִׁלְטוֹנוֹת מְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו הוּא דַוְקָא אֲנִי? הֲרֵי הֵם לֹא תְּפָשׂוּנִי בִּשְׁעַת קַלְקָלָתִי! בַּמֶה יָכוֹל אַתָּה לְהוֹכִיחַ, שֶׁאֲנִי זָמֹתִי לְהָבִיא בִּרְשׁוּתִי אֶת אֳנִיָתְךָ? אֶת זֶה לֹא תּוּכַל לְהוֹכִיחַ בְּשׁוּם דָבָר. הֲשָׁמַעְתָּ, אֲדוֹנִי? אַתָּה יָכוֹל רַק לַחֲשֹׁד בִּי. אֲבָל כְּדֵי לָדוּן אֶת הָאָדָם, דְרוּשׁוֹת עֻבְדוֹת. וּלְךָ אֵין כָּאֵלֶה! מֵהֶעְדֵר עֵדִים שֶׁיוּכְלוּ לְהוֹכִיחַ אֶת כַּחֲשִׁי עַל פָּנַי, אֲנִי מְאַשֵׁר, שֶׁאֲנִי – אַיְרְטוֹן, מִי שֶׁהָיָה לְפָנִים מַלָח בִּ“בְּרִטַנְיָה”.

אַיְרְטוֹן שֶׁהִתְנַעֵר בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן שֶדִבֵּר, שָׁב עַכְשָׁיו עוֹד פַּעַם לְחֹסֶר-הַתְּנוּעָה וְשִׁוְיוֹן-הָרוּחַ כְּמִקֹדֶם.

אַחֲרֵי הַפְסָקָה קְצָרָה, הוֹסִיף הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְאָמַר:

– אַיְרְטוֹן, אֵין אֲנִי חוֹקֵר בֵּית-הַמִשְׁפָּט וְאֶת חוֹבוֹתָיו אֵין אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי. אֲנִי רוֹצֶה רַק לְהוֹצִיא מִפִּיךָ יְדִיעוֹת, שֶׁלֹא תּוּכַלְנָה לְהַזִיק לְךָ כְּלָל. אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת מַטְרַת נְסִיעָתִי, אַתָּה יוֹדֵעַ, כַּנִרְאֶה, גַם אֶת מְקוֹם הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט, וּבְמִלָה אַחַת הָיִיתָ יָכוֹל לַעֲזֹר לִי לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתָיו. הֲתֹאמַר לִי מִלָה זוֹ?

אַיְרְטוֹן הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה.

– אַתָּה אֵינְךָ רוֹצֶה גַם לֶאֱמֹר, אֵיפֹה נִמְצָא רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט?

– לֹא, אֲדוֹנִי, – אָמַר אַיְרְטוֹן קָשׁוֹת.

– וְאֵינְךָ רוֹצֶה גַם לֶאֱמֹר לִי אֶת מְקוֹם הִשָׁבְרָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”?

– גַם זֶה לֹא!

– אַיְרְטוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן כִּמְעַט כְּמִתְחַנֵן, – חוּס-נָא עַל יַלְדֵי רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט, הַמִשְׁתּוֹקְקִים כָּל כָּךְ לִרְאוֹת אֶת אֲבִיהֶם, אֱמרֹ לָהֶם אַיֵהוּ.

אַיְרְטוֹן פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַסְעִפִּים. עַל פָּנָיו הַנִזְעָמִים עָבְרָה צְמַרְמֹרֶת קַלָה וּמֶבָּטוֹ הַזוֹעֵף הִתְרַכֵּךְ, אֲבָל עַד מְהֵרָה מָשַׁל בְּרוּחוֹ, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וּבְקוֹל עָמוּם אָמַר:

– אֵינִי יָכוֹל, אֲדוֹנִי!

וּכְאִלוּ הִתְחָרֵט עַל רֶגַע חֻלְשָׁתוֹ, הוֹסִיף בְּקוֹל חָזָק:

– לֹא, אֲנִי לֹא אֹמַר זֹאת לְעוֹלָם! תּוּכַל לִתְלוֹת אוֹתִי לִכְשֶׁתִּרְצֶה.

– לִתְלוֹת! – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנְרְוַן – כְּדָאִי וְהָגוּן אַתָּה לִתְלִיָה!…

אֲבָל כָּאן אֵין שׁוֹפְטִים וְאֵין תַּלְיָנִים. בָּאֳנִיָתִי הִנְךָ בָּטוּחַ מִכָּל סַכָּנָה, אֲבָל בַּנָמָל הָרִאשׁוֹן אֶמְסֹר אוֹתְךָ בִּידֵי הַשִׁלְטוֹנוֹת הָאַנְגְלִים.

– אֲנִי מְיַחֵל רַק לָזֶה! – אָמַר אַיְרְטוֹן בְּגַסוּת-רוּחַ – דוֹמַנִי, שֶׁהַחֲקִירָה נִגְמְרָה, וַאֲנִי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת?

– תּוּכַל!

אַיְרְטוֹן פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ בְּצַעֲדֵי אוֹן כְּמִקֹדֶם וְיָצָא מִן הַתָּא.

בְּכָבְשׁוֹ בְּעָמָל רַב אֶת כַּעֲסוֹ, יָצָא הַלוֹרְד וְעָלָה עַל הַסִפּוּן. שָׁמָה עָלָה גַם ג’וֹן מַנְגֶלְס. שְׁאָר הַתַּיָרִים נִפְרְדוּ כָּל אֶחָד לְתָאוֹ.

– מָה עַקְשָׁן הוּא בֶּן-בְּלִיַעַל זֶה! – רָטַן הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד בְּהִתְהַלְכוֹ בְּהִתְרַגְשׁוּת גְדוֹלָה אָנָה וְאָנָה עַל הַסִפּוּן – הוּא הָיָה צָרִיךְ לֶאֱמֹר רַק מִלָה אַחַת כְּדֵי לַעֲזֹר לָנוּ לְהַשִׂיג אֶת מַטְרָתֵנוּ, וּמִתּוֹךְ עַקְשָׁנוּת בִּלְבַד אֵינֶנוּ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת זֹאת!

– לִי נִדְמֶה, שֶׁרַק הָרֶגֶשׁ שֶׁל חֵפֶץ-הַקִיוּם מֵבִיא אוֹתוֹ לִידֵי שְׁתִיקָה, אֲדוֹנִי, – הֵעִיר ג’וֹן בִּזְהִירוּת.

– וּמַדוּעַ אַתָּה סוֹבֵר כָּכָה?

– כִּי הוּא רָמַז, שֶׁרַק רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט יָכוֹל הָיָה לְהוֹכִיחַ אֶת אַשְׁמָתוֹ.

– הָהּ!… כֵּן, אֲנִי נִזְכָּר עַכְשָׁיו בִּרְמִיזָתוֹ זוֹ.. חֲבָל, חֲבָל, ג’וֹן! אָנוּ דוֹמִים לְמִי שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַדֶלֶת, שֶׁמֵאֲחוֹרֶיהָ נִמְצָא זֶה שֶׁהוּא מְבַקֵשׁ וְאֵין לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לְפָתְחָהּ… מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁיו?

– עַכְשָׁיו עָלֵינוּ לַחֲזֹר לְאֵירוֹפָּה, אֲדוֹנִי, וּלְהִנָפֵשׁ, וְאַחַר כָּךְ לָצֵאת בְּכֹחוֹת חֲדָשִׁים לְמַלְאָכוּת חֲדָשָׁה.

– אִם מַלְאָכוּתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה נִגְמְרָה בְּאִי-הַצְלָחָה כָּזוֹ, מַה תּוֹעִיל לָנוּ הַשְׁנִיָה? הֲרֵי אֶת תְּעוּדוֹתָיו שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט אֵין לְבָאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר, נִמְצָא שֶׁאֵין עוֹד מָקוֹם לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי עִקְבוֹת “בְּרִיטַנְיָה”.

– אֲנַחְנוּ נְבַקֵשׁ בְּכָל כַּדוּר-הָאָרֶץ; הֲרֵי בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת מֻכְרָחִים אָנוּ לִמְצֹא אֵלוּ סִימָנִים שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” אוֹ אֶת גְרַנְט עַצְמוֹ.

– קַל לֶאֱמֹר זֹאת, אֲבָל קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת!… לֶךְ נָא וּרְאֵה אֶת צָרְכֵי הַמָזוֹן שֶׁבָּאֳנִיָה, וְאִם יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה חָמְרֵי הַסָקָה.

– מִיָד, אֲדוֹנִי!

בְּשָׁעָה שֶׁרַב-הַחוֹבֵל הִתְהַלֵךְ בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָה, הִתְבּוֹנֵן הַלוֹרְד בָּאֳנִיָה, וְרָאָה שֶׁהִיא נִמְצֵאת בַּמַצָב הַטוֹב בְּיוֹתֵר.

– וּמַה? – שָׁאַל אֶת ג’וֹן שֶׁשָׁב וְעָלָה עַל הַסִפּוּן.

– הַמְלָאי יַסְפִּיק לָנוּ לִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, לֹא יוֹתֵר.

– כָּךְ, וּבְכֵן נִצְטָרֵךְ לְחַדְשׁוֹ בַּהִזְדִמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה. הַעִבַּדְתָּ כְּבָר אֶת תָּכְנִית מַסָעֵנוּ לְאֵירוֹפָּה?

– כֵּן, זֶה מִכְּבָר, אֲדוֹנִי. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם תָּכְנִיתִי תִּישַׁר בְּעֵינֶיךָ.

– הַגִידָה לִי וְנִרְאֶה.

– לְדַעְתִּי, עָלֵינוּ לָלֶכֶת מִפֹּה יָשָׁר אֶל מִפְרַץ טַלְקָהוּאָנוֹ, שָׁם נִצְטַיֵד בְּכָל הַדָרוּשׁ לָנוּ וְנִפְנֶה דָרוֹמָה, נַקִיף אֶת הָרֹאשׁ הוֹרְן וְנָשׁוּט בָּאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי יָשָׁר לִסְקוֹטְלֶנְד.

– מְצֻיָן, ג’וֹן; אֲנִי מַסְכִּים לְתָכְנִית זוֹ… כַּמָה זְמַן דָרוּשׁ לְךָ עַד שֶׁתּוּכַל לְהַפְלִיג?

– חֲצִי שָׁעָה.

– טוֹב, אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה תַּעֲלֶה אֶת הָעֹגֶן.

– ג’וֹן מַנְגֶלְס הִשְׁתַּחֲוָה וְהָלַךְ לָתֵת אֶת הַפְּקוּדוֹת הַדְרוּשׁוֹת.

אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה בְּדִיוּק, הֶעֶלְתָה “דוּנְקָן” אֶת עָגְנָהּ, וְ“דוּנְקָן” עָזְבָה אֶת חוֹפֵי נְיוּ-זִילֶנְד.

– מַה דַעְתְּךָ, אֱדוּאַרְד יַקִירִי, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלְנָה אֶל בַּעְלָה בָּעֶרֶב, – הֲבֶאֱמֶת אֵין הֶרִי גְרַנְט בְּאוֹסְטְרַלְיָה?

– וּמַדוּעַ אַתְּ חוֹשֶׁבֶת כָּךְ?

– מִשׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ מָצַאנוּ שָׁם אֶת אַיְרְטוֹן.

– אֶת אַיְרְטוֹן?

– כֵּן, הֲלֹא הוּא הוֹכִיחַ, שֶׁהוּא שֵׁרַת בֶּאֱמֶת בִּ“בְּרִיטַנְיָה”. כָּל אוֹתָן הַיְדִיעוֹת שֶׁהוּא סִפֵּר לָנוּ בְּנוֹגֵעַ לִ“בְּרִיטַנְיָה” וּגְרַנְט עַצְמוֹ אֵינָן יְכוֹלוֹת בְּשׁוּם אֹפֶן לִהְיוֹת בְּדוּיוֹת מִלִבּוֹ. מִלְבַד זֶה הֲלֹא הֶרְאָה לָנוּ תְּעוּדָה…

– תְּעוּדָה זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת גְנוּבָה.

– נַנִיחַ, שֶׁכָּךְ הוּא… אֲבָל כְּדֵי לִגְנֹב דָבָר מֵאֵיזֶה אִישׁ, הֲלֹא מֻכְרָח הַגַנָב לִהְיוֹת מָצוּי אֵצֶל הָאִישׁ הַהוּא.

הַגְבֶרֶת הֶלְנָה הִפְסִיקָה אֶת דְבָרֶיהָ.

– וּמָה עוֹד? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– אֲנִי רָצִיתִי לֶאֱמֹר, שֶׁכְּדֵי שֶׁיוּכַל לְהִשְׁתַּמֵשׁ בִּתְעוּדַת אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁשֵׁרַת בִּ“בְּרִיטַנְיָה”, מִן הַהֶכְרַח הוּא שֶׁגַם הוּא עַצְמוֹ יִהְיֶה בִּ“בְּרִיטַנְיָה”.

– הוּא יָכֹל לִגְנֹב מֵאִישׁ מֵת.

– מִמֵת? הוּא מָצָא מַלָח מֵת שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”, הֲלֹא הָיָה זֶה, כַּמוּבָן, עַל הַחוֹף, לֹא רָחוֹק מִמְקוֹם הַשֶׁבֶר, בְּאֹפֶן כָּזֶה מֻכְרָח הוּא לָדַעַת אֵיפֹה נִשְׁבְּרָה הָאֳנִיָה. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא נִפְגַשׁ גַם עִם אוֹתָם שְׁנֵי הַמַלָחִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ בַּחַיִים וְנִמְצְאוּ יַחַד עִם רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט. מִכָּל זֶה יוֹצֵא, שֶׁאַיְרְטוֹן מֻכְרָח לָדַעַת הַכֹּל, מַה שֶיוּכַל לִפְתֹּר אֶת חִידָתֵנוּ.

– יוּכַל הֱיוֹת, הֶלְנָה יַקִירָתִי, אֲבָל הַזְמַנִים שֶׁל הָעִנוּיִים וְהַסִגוּפִים כְּבָר עָבְרוּ, וּלְהַכְרִיחַ אֵיזֶה אִישׁ לֶאֱמֹר אֶת זֶה, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַסְתִּיר תַּחַת לְשׁוֹנוֹ אִי-אֶפְשָׁר.

– וְכִי אַתָּה הִנְךָ מֻכְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּאֶמְצָעֵי עִנוּיִים? – שָׁאֲלָה הָאִשָׁה הַצָעִירָה, בְּהַבִּיטָהּ אֶל עֵינֵי בַּעֲלָהּ.

– אֲנִי? לֹא; אֲבָל יֵשׁ לְהוֹדוֹת, שֶׁבְּמִקְרִים יְדוּעִים מֻכְרָחִים לְהִשְׁתַּמֵשׁ גַם בָּזֶה.

– לֹא, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, לֹא, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלְנָה בְּחִיל – הָעֳרִיצוּת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַשִׂיג תּוֹצָאוֹת טוֹבוֹת לְעוֹלָם. וְכִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל עֵדוּת שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ עַל יְדֵי עִנוּיִים?

– הַהִסְתּוֹרְיָה הוֹכִיחָה שֶׁאֶפְשָׁר.

– הַהִסְתּוֹרְיָה! הִיא מוֹכִיחָה זֹאת רַק בְּמִקְרֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהַהִסְתּוֹרְיָה, שֶׁרֹב הָעֵדוּיוֹת עַל יְדֵי עִנוּיִים הָיוּ עֵדוּיוֹת שָׁוְא? וְכִי לֹא הוֹדוּ אוֹתָם הָאֻמְלָלִים הַמְעֻנִים גַם עַל הֲבָלִים וּשְׁטוּיוֹת, וּבִלְבַד לְהִפָּטֵר מִן הָעֲנוּיִים הַקָשִׁים?

– כֵּן, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, הָיוּ כָּאֵלֶה, שֶׁהָעִנוּיִים הַקָשִׁים הֵבִיאוּ אוֹתָם לִידֵי כָּךְ שֶׁהוֹדוּ עַל חֲטָאִים שֶׁמֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַעְתָּם לַעֲשׂוֹתָם.

– וְכֵיצַד אֵיפוֹא יָכוֹל אַתָּה לֶאֲמֹר שֶׁהָעִנוּיִים בְּמִקְרִים מְסֻיָמִים מוֹעִילִים?

– הֵרָגְעִי, רַעֲיָתִי הַיְקָרָה, זֶה נִפְלַט מִפִּי בְּעַל כָּרְחִי. בְּרֶגַע הִתְרַגְזוּתִי עַל עַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

– עַקְשָׁנוּת! יוּכַל הֱיוֹת שֶׁהוּא אֵינוֹ עַקְשָׁן כְּלָל בְּמִדָה כָּזוֹ, שֶׁנִרְאֶה לְךָ. אַתָּה פָּשׁוּט לֹא יָכֹלְתָּ לִנְגֹעַ בְּנִימֵי נַפְשׁוֹ.

– לִי נִדְמֶה, שֶׁלֹא רַק נִימֵי הַרְגָשָׁה אֵין בְּלִבּוֹ, אֶלָא פָּשׁוּט לֵב אֵין לוֹ!

– לְחִנָם הִנְךָ חוֹשֵׁב כָּךְ אִם תִּרְצֶה אוֹכִיחַ לְךָ אֶת הַהֵפֶךְ.

– אַתְּ?

– כֵּן, אֲנִי, אֱדוּאַרְד יַקִירִי.

– וּבַמֶה תּוֹכִיחִי זֹאת?

– הַרְשֵׁנִי לְדַבֵּר עִם אַיְרְטוֹן בִּיחִידוּת.

– לֹא, אֶת זֶה אֵינִי יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת.

– וּבְכֵן, גַם בִּפְנֵי מֶרִי גְרַנְט.

– בִּשְׁבִיל שֶׁיַעֲלִיב אֶת שְׁתֵּיכֶן גַם יַחַד?

– הוּא לֹא יַעֲשֶׂה כָּזֹאת; הוּא חָכָם יוֹתֵר מִדַי מִלַעֲשׂוֹת זֹאת הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁלֹא יֵיטִיב לוֹ בָּזֶה כְּלוּם.

– וּמַה אַתְּ אוֹמֶרֶת לַעֲשׂוֹת?

– אֲנִי רוֹצָה לְנַסוֹת לְרַכֵּךְ אֶת קְשִׁי לְבָבוֹ.

– זֶה אִי-אֶפְשָׁר.

– זְכֹר אֶת הַמָשָׁל בִּדְבַר הָרוּחַ הַגְדוֹלָה שֶׁבְּכָל הִתְאַמְצוּתָהּ לֹא הָיָה בְּכֹחָהּ לְהַפִּיל מֵעַל הַהֵלֶךְ אֶת גְלִימָתוֹ, וְאִלוּ הַשֶׁמֶשׁ אַךְ נָגְעָה בְּקֶרֶן אַחַת בְּשִׁכְמוֹ וּמִיָד הֵסִיר בְּעַצְמוֹ אֶת גְלִימָתוֹ מֵעָלָיו.

– כֵּן, אֶפְשָׁר שֶׁצָדַקְתְּ… טוֹב, לוּ יְהִי כִּדְבָרַיִךְ, קִרְאִי הֵנָה אֶת מָרַת גְרַנְט וַאֲנִי אֵלֵךְ וְאֶשְׁלַח לְכָאן אֶת אַיְרְטוֹן, אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָךְ מֵרֹאשׁ, שֶׁלְיַד דַלְתוֹת הַתָּא יַעַמְדוּ שְׁנֵי מַלָחִים…

– הֵם יְכוֹלִים לַעֲמֹד, אֲבָל כָּאן לֹא יִהְיֶה אִישׁ מִלְבַד מֶרִי וַאֲנִי.

– טוֹב, טוֹב, מִשְׁאָלְתֵךְ תִּנָתֵן לָךְ.

– הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן יָצָא וְעָלָה עַל הַסִפּוּן, וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הָלְכָה לִקְרֹא לְמֶרִי גְרַנְט.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְאַיְרְטוֹן עָמַד פָּנִים אֶל פָּנִים לִפְנֵי הַגְבִירוֹת.

הַשִׂיחָה נִמְשְׁכָה יוֹתֵר מִשָׁעָה אֲבָל לֹא הֵבִיאָה לְשׁוּם תּוֹצָאוֹת, כָּל הַשִׁדוּלִים וְהַפִּיוּסִים, כָּל הַהוֹכָחוֹת. הַתַּחֲנוּנִים וְהַבַּקָשׁוֹת לֹא יָכְלוּ לִפְעֹל עַל קְשִׁי לֵב הַפּוֹשֵׁעַ. הוּא סֵרֵב בְּעַקְשָׁנוּת רַבָּה לְגַלוֹת אֶת הַסוֹד וְהֵגֵן עַל זְכוּתוֹ לִבְלִי לָאֱמֹר אֶת זֶה שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לְנָחוּץ לְגַלוֹת, אֲבָל הוּא לֹא הוֹצִיא אַף מִלָה אַחַת מַעֲלִיבָה אוֹ גַסָה. בָּזֶה לֹא טָעֲתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

בִּרְאוֹתָהּ שֶׁכָּל הַנִסְיוֹנוֹת לִנְגֹעַ אֶל לֵב אַיְרְטוֹן הֵם רַק לַשָׁוְא, נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת.

הַמַלָחִים שֶׁעָמְדוּ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת וְשָׁמְעוּ אֶת כָּל הַשִׂיחָה, הִבִּיטוּ עַל אַיְרְטוֹן בְּעֵינַיִם כּוֹעֲסוֹת. בְּתוֹר תְּשׁוּבָה עַל חֵרוּפֵיהֶם וְאִיוּמֵיהֶם, מָשַׁך רַק בִּכְתֵפָיו, מַה שֶהִקְנִיט אֶת הַמַלָחִים הַיְשָׁרִים עוֹד יוֹתֵר.

לוּלֵא הָיוּ כָּאן הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְג’וֹן מַנְגֶלְס, הָיוּ קוֹרְעִים לִקְרָעִים אֶת “הַשׁוֹדֵד הָאָרוּר”, כְּמוֹ שֶׁכִּנוּהוּ כֻּלָם.

וְאוּלָם, הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לֹא חָפְצָה לְהַשְׁלִים עִם אִי-הַצְלָחָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה. וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים הָלְכָה בְּעַצְמָהּ אֶל אַיְרְטוֹן, שֶׁיָשַׁב כָּלוּא בְּאַחַד הַתָּאִים, שֶׁנִשְׁמַר עַל יְדֵי שׁוֹמְרִים מְזֻיָנִים.

בַּפַּעַם הַזֹאת בִּלְתָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת בִּיחִידוּת עִם מַנְהִיגָהּ שֶׁל חֲבוּרַת הַשׁוֹדְדִים.

גְלֶנֶרְוַן הִתְהַלֵךְ בְּהִתְרַגְשׁוּת נוֹרָאָה מִסָבִיב לַתָּא, פַּעַם הֶאֱשִׁים אֶת אִשְׁתּוֹ עַל הַפְצָרוֹתֶיהָ וּדְבָרֶיהָ שֶׁהִיא מַשְׁחִיתָה עַל צְחִיחַ סֶלַע, פַּעַם הִתְנַחֵם בְּתִקְוָה לְהַצְלחַת הוֹכָחוֹתֶיהָ.

לְבַסוֹף יָצְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מִתָּאוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן. עַל פָּנֶיהָ רִחֲפָה בַּת-צְחוֹק.

– נוּ, הַהוֹצֵאת מִפִּיו אֵיזֶה דָבָר? – שָׁאַל הַלוֹרְד, בְּלֶכְתּוֹ לִקְרָאתָהּ בִּצְעָדִם מְהִירִים.

– לֹא. אֲבָל הוּא, כִּמְדֻמַנִי, נָכוֹן לְגַלוֹת אֶת לִבּוֹ לְךָ וְהוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתְּךָ.

– הֲבֶאֱמֶת נִצַחְתְּ סוֹף-סוֹף אֶת עַקְשָׁנוּתוֹ, הֶלֶנָה יַקִירָתִי?

– אֲקַוֶה, שֶׁכָּךְ הוּא.

– אֶפְשָׁר שֶׁאַתְּ הִבְטַחְתְּ לוֹ אֵלוּ הַבְטָחוֹת שֶׁאֲנִי אֶצְטָרֵךְ לְמַלֵא.

– אֲנִי הִבְטַחְתִּיו לַעֲשׂוֹת רַק אַחַת, יְדִידִי, וְעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת לְמַעֲנִי, אִם לֹא לְמַעְנוֹ.

– וּמַהִי?

– לְהִשְׁתַּדֵל לְהֵיטִיב קְצַת אֶת גוֹרָלוֹ.

– אֲנִי מַסְכִּים… הוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר גַם אִתִּי בִּיחִידוּת?

– כֵּן. בִּפְנֵי עֵדִים יִמָנַע שׁוּב מִדַבֵּר.

– טוֹב… ג’וֹן, צַוֵה לְהָבִיא אֶת אַיְרְטוֹן אֶל תָּאִי.

– הִזָהֵר, אֱדוּאַרְד, – אָמַר מַכְּס נַבְּס, בְּלַווֹתוֹ אֶת גְלֶנֶרְוַן עַד לְפֶתַח תָּאוֹ, – וְאַל יוֹלִיךְ אוֹתְךָ שׁוּב שׁוֹלָל.

– בַּמֶה, קְרוֹבִי הַיָקָר?

– הוּא יְסַפֵּר לְךָ בְּדוּתוֹת שׁוֹנוֹת וְשוּב יִתֵּן לְךָ סִימָנִים כּוֹזְבִים.

– לְאֵיזוֹ מַטָרָה?

– כְּדֵי שֶׁיוּכַל שׁוּב לִלְעֹג לָנוּ.

– אֲבָל אֶת זֹאת לֹא אֶעֱשֶׂה. עַכְשָיו לֹא אֶהְיֶה עוֹד קַל-אֵמוּן כְּמִקֹדֶם… וְהַשֶׁקֶר הֲרֵי לֹא יָבִיא לוֹ עַכְשָׁיו שׁוּם תּוֹעֶלֶת אֶלָא נֵזֶק. אִם הוּא רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אֶשְׁתַּדֵל לְהֵיטִיב אֶת גוֹרָלוֹ, עָלָיו לְדַבֵּר רַק אֶת הָאֱמֶת, בְּאֹפֶן אַחֵר אֵינֶנוּ יָכוֹל לְקַווֹת לְעֶזְרָתִי.

– אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה מְאֹד לִהְיוֹת בִּשְׁעַת שִׂיחַתְכֶם.

– וְגַם אֲנִי הָיִיתִי שָׂמֵחַ שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה עֵד לְשִׂיחָתֵנוּ, אֲבָל הֲרֵי שָׁמַעְתָּ מַה שֶׁאָמְרָה אִשְׁתִּי!

– שָׁמַעְתִּי, אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁיֵאוֹת לְדַבֵּר גַם בְּפָנַי?

– מְסֻפְּקָנִי! הוּא אָדָם עִקֵשׁ, וְאִם לֹא נַעֲשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ, שׁוּב לֹא נוּכַל לְהוֹצִיא אַף דָבָר מִפִּיו. תְּמֵהַנִי, כֵּיצַד יָכְלָה הֶלֶנָה לִפְעֹל עַל לֵב-אֶבֶן שֶׁכָּזֶה?

– הָאִשָׁה תּוּכַל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת, מַה שֶׁתִּרְצֶה בֶּאֱמֶת. הִיא יְכוֹלָה לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן כָּזוֹ, שֶׁשׁוּם גֶבֶר אֵינוֹ מֻכְשָׁר לָזֶה… וּבְכֵן, אֲנִי הוֹלֵךְ לְשׂוֹחֵחַ עִם פַּגַנֶל; אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּהַצְלָחָה.

פֶּרֶק ח: הַהִתְפַּשְׁרוּת בְּדֶרֶךְ שָׁלוֹם

– אַתָּה רָצִיתָ לְשׂוֹחֵחַ אִתִּי אַיְרְטוֹן? – פָּתַח הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַשׁוֹדֵד שֶׁעָמַד לְפָנָיו.

– כֵּן, אֲדוֹנִי הָרָם.

– בִּיחִידוּת?

– קֹדֶם הָיָה בְּדַעְתִּי לְדַבֵּר אִתְּךָ בִּיחִידוּת, וְעַכְשָׁיו הֲרֵינִי מְבַקֵשׁ לְהַזְמִין הֵנָה אֶת הָאָדוֹן הַמַיוֹר וְאֶת הָאָדוֹן פַּגַנֶל.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן קָפַץ מִמְקוֹמוֹ מֵרֹב תִּמָהוֹן.

– מַדוּעַ שִׁנִיתָ אֶת דַעְתְּךָ? – שָׁאַל.

– כָּך יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר.

– בִּשְׁבִיל מִי?

– בִּשְׁבִילִי, אֲדוֹנִי.

– וּבְכֵן, הַזְמֵן לְכָאן אֶת אֵלֶה שֶׁקָרָאתָ בִּשְׁמָם.

אַיְרְטוֹן יָצָא מִן הַתָּא וְשָׁב תֵּכֶף בְּלִוְיַת מַכְּס נַבְּס וְהַגִיאוֹגְרָף. הַמַיוֹר וּפַּגַנֶל הָלְכוּ שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ, שְׂבֵעֵי רָצוֹן מְאֹד שֶׁהִזְמִינוּ אוֹתָם.

– דַבֵּר אֶת דְבָרֶיךָ, אַיְרְטוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד, כְּשֶׁיָשְׁבוּ חֲבֵרָיו בְּשׁוּרָה אַחַת אִתּוֹ.

– אֲנִי בִּקַשְׁתִּי לְהַזְמִין הֵנָה אֶת הָאֲדוֹנִים הַמַיוֹר וּפַּגַנֶל, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ עֵדִים לַבְּרִית, שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לִכְרוֹת אִתְּךָ… _אָמַר אַיְרְטוֹן בִּמְנוּחָה

– לַבְּרִית?! אֵיזוֹ בְּרִית יְכוֹלָה לִהְיוֹת בֵּינִי וּבֵינְךָ?

– וְאֵלוּ יְדִיעוֹת תּוּכַל לָתֵת לָנוּ? – שָׁאַל פַּגַנֶל, בְּנָעֲצוֹ אֶת עֵינָיו בִּפְנֵי אַיְרְטוֹן.

– לֹא, קֹדֶם עָלַי לָדַעַת, אֵלוּ זְכוּיוֹת אַתָּה דוֹרֵשׁ, – אָמַר אֲדוֹן הָאֳנִיָה.

אַיְרְטוֹן הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לְאוֹת, שֶׁהוּא מֵבִין וּמוֹקִיר אֶת נְדִיבוּתוֹ שֶׁל גְלַנַרְוַן.

– אֲבָל, לִכְאוֹרָה, אֵלוּ אֵינָן זְכוּיוֹת מַה שֶׁאֲנִי דוֹרֵשׁ – אָמַר – אֲנִי לֹא הִתְבַּטֵאתִי כַּהֹגֶן… שׁוּם זְכוּיוֹת אֵין אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לִי… אֲנִי רוֹצֶה רַק אֵלוּ הַנָחוֹת.

– וּמָה הֵן?

– אַתָּה אָמַרְתָּ, שֶׁאַתָּה מוּכָן לִמְסֹר אוֹתִי בִּידֵי הַשִׁלְטוֹנוֹת…

– כֵּן, אַיְרְטוֹן. הַמִשְׁפָּט וְהַצֶדֶק דוֹרְשִים זֹאת.

– אֲנִי אֵינִי מִתְנַגֵד לָזֶה כְּלָל, אֲדוֹנִי… אֲבָל, אוּלַי בְּכָל זֹאת תַּסְכִּים לְשַׁחְרֵר אוֹתִי.

– הַלוֹרְד פִּקְפֵּק וְלֹא מִהֵר לַעֲנוֹת עַל הַשְׁאֵלָה הַחֲרִיפָה הַזֹאת. יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁבִּתְשׁוּבָתוֹ זוֹ תָּלוּי גוֹרָלוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט אֲבָל, הַאִם אֶפְשָׁר לְנַקוֹת מִכָּל עֹנֶשׁ בֶּן-אָדָם שֶהִרְבָּה כָּל כָּךְ לַעֲשׂוֹת רָעוֹת?

– לֹא, אַיְרְטוֹן, – אָמַר לְבַסוֹף – לְהוֹצִיאֲךָ לְחָפְשִׁי לְגַמְרֵי אֵין אֲנִי יָכוֹל.

– אֵין אֲנִי דוֹרֵשׁ חֹפֶשׁ מָחְלָט אֲדוֹנִי.

– אֱמֹר, בְּבַקָשָׁה, בְּבֵרוּר מָה אַתָּה דוֹרֵשׁ?

– אֲנִי מְבַקֵשׁ אֶת הַמְמֻצָע בֵּין הַתְּלִיָה, הַצְפוּיָה לִי אִם תִּמְסֹר אוֹתִי בִּידֵי הַמִשְׁפָּט, וּבֵין חֹפֶשׁ מָחְלָט.

– אֵין אֲנִי יוֹרֵד לְסוֹף דַעְתְּךָ.

– מִיָד תָּבִין, אֲדוֹנִי. אֲנִי מְבַקֵשׁ, שֶׁתַּעֲלֵנִי עַל אַחַד הָאִיִים שֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט, בְּתִתְךָ לִי כַּמוּבָן, אֶת הַדְבָרִים הַהֶכְרָחִיִים בְּיוֹתֵר: אֲנִי אֶסְתַּדֵר שָׁם אֵיךְ שֶׁהוּא, וְאִם אַסְפִּיק, אֶפְשָׁר שֶׁגַם.. אֶחֱזֹר בִּתְשׁוּבָה.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נִדְהַם כָּל כָּךְ מִתְּשׁוּבָה בִּלְתִּי צְפוּיָה זוֹ, שֶׁזְמַן רַב לֹא יָדַע מַה לַעֲנוֹת.

אַיְרְטוֹן חִכָּה לְהַחְלָטַת הַלוֹרְד בְּסַבְלָנוּת.

– טוֹב, – אָמַר הַלוֹרְד לְבַסוֹף – אִם אֲנִי אַסְכִּים לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתְךָ, הַתְסַפֵּר לִי כָּל מַה שֶׁדָרוּשׁ לִי לָדַעַת?

– אֲנִי אֲסַפֵּר כָּל מַה שֶׁיָדוּעַ לִי עַל אֹדוֹת רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט וְעַל “בְּרִטַנְיָה”.

– אֶת כָּל הָאֱמֶת, מִבְּלִי לְהַעֲלִים כְּלוּם?

– כֵּן, אֲדוֹנִי.

– אֲבָל מִי יַעֲרֹב לִי, שֶׁתַּגִיד לִי אֶת הָאֱמֶת?

– אַתָּה אֵינְךָ יָכוֹל לְהַאֲמִין לִדְבָרַי בְּלִי הוֹכָחוֹת?… צַר לִי מְאֹד, בְּאֹפֶן זֶה מֻכְרָח אֲנִי לִשְׁתֹּק.

– דַבֵּר, אֲנִי אַאֲמִין לְךָ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– וְטוֹב תַּעֲשֶׂה, אֲדוֹנִי. הֲלֹא אִם אֲשַׁקֵר לְךָ, יִוָדַע לְךָ זֶה בְּאַחַד הַיָמִים וְתָמִיד תּוּכַל לַעֲנֹש אוֹתִי. אַתָּה הֲלֹא תֵּדַע אֵיפֹה לְמָצְאֵנִי.

אַיְרְטוֹן, כַּנִרְאֶה, הִכִּיר מֵרֹאשׁ אֶת כָּל הַקֹשִי שֶׁבְהַצָעָתוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לְהַרְחִיקוֹ. הוּא הֵכִין אֶת “פְּשָׁרָתוֹ” בִּמְנוּחַת-לֵב וּבִטָחוֹן שֶׁל אָדָם הַיוֹדֵעַ שֶׁיְקַבְּלוּ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הֶכְרֵחַ.

– אֲדוֹנִי הָרָם וְרַבּוֹתַי הָעֵדִים, – הוֹסִיף בַּהַעֲבִירוֹ מֶבָּט בָּהִיר וְשָׁלֵו עַל כֻּלָם, – אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּאֲמִינוּ לִדְבָרַי, וַאֲנִי אוֹכִיחַ לָכֶם שֶׁאֵין כַּוָנָתִי עַכְשָׁיו לְרַמוֹת אֶתְכֶם, וְיַחַד עִם זֶה – שֶׁגַם אֲנִי מַאֲמִין בָּכֶם.

– וּמָה אַתָּה רוֹצֶה לֶאֱמֹר בָּזֶה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱמֹר זֹאת, שֶׁאַתָּה עוֹד לֹא הִסְכַּמְתָּ לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתִי, וַאֲנִי כְּבָר מוֹדִיעַ לְךָ, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לֹא הַכֹּל בִּדְבַר רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– לֹא הַכֹּל?!

– כֵּן, אֲדוֹנִי, הַפְּרָטִים שֶׁאוֹתָם אֲנִי רוֹצֶה לְגַלוֹת לְךָ, נוֹגְעִים אֵלַי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶל גְרַנְט, לַעֲזֹר לְךָ לְמָצְאוֹ אֵין בִּיכָלְתֲּי.

גְלֶנֶרְוַן, הַמַיוֹר וּפַּגַנֶל הִבִּיטוּ אִישׁ עַל אָחִיו בְּיֵאוּשׁ. הֵם רָאוּ בְּאַיְרְטוֹן אֶת הָאִישׁ הַיוֹדֵעַ סוֹד הֵעָלְמוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְעַכְשָׁיו הֵם רוֹאִים, שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהֶם; בְּכָל זֹאת נָגַע וִדוּיוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן אֶל לִבָּם וְהִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָתוֹ.

פַּגַנֶל שָׁמַע אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה בְּשִׁוְיוֹן-רוּחַ, מַחֲרִישׁ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה נוֹחַ לְהִתְלַהֵב.

– וּבְכֵן אָמַרְתִּי לְךָ מֵרֹאשׁ, אֲדוֹנִי, הוֹסִיף אַיְרְטוֹן – תּוֹעֶלֶת הַפְּשָׁרָה הִיא יוֹתֵר לְטוֹבָתִי, מֵאֲשֶׁר לְטוֹבָתְךָ אַתָּה.

– יְהֵא כָּךְ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אֲנִי אֲמָלֵא בְּכָל זֹאת אֶת הַבְטָחָתִי לְהַעֲלוֹתְךָ עַל אַחַד הָאִיִים הַשׁוֹמְמִים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט.

– טוֹב, אֲדוֹנִי.

עַל פָּנָיו שֶׁל אָדָם מוּזָר זֶה אִי-אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת כָּל סִימָן שֶׁל שִׂמְחָה עַל הַבְטָחָה זוֹ שֶׁנִתְּנָה לוֹ בְּרוּחַ נְדִיבָה, נִדְמֶה הָיָה, כְּאִלוּ כָּל זֶה מִתְיַחֵס לְאִישׁ אַחֵר, שֶׁאֵין לוֹ וּלְאָדָם זֶה כְּלוּם.

– אֲנִי מוּכָן לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹתֶיךָ, – הוֹסִיף אַחַר כָּךְ.

– סַפֵּר לָנוּ בִּפְרוֹטְרוֹט כָּל מַה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ בִּדְבַר שֶׁבֶר “בְּרִיטַנְיָה”… קֹדֶם אֱמֹר לָנוּ בְּהִתְגַלוּת-לֵב, מִי אַתָּה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– אֲנִי הִנְנִי בֶּאֱמֶת תּוֹם אַיְרְטוֹן, מַלָח שֶׁל הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה”, – אָמַר הַשׁוֹדֵד, אֲנִי עָזַבְתִּי אֶת גְלַזְגוֹ בִּשְׁנֵים-עָשָׂר לְמַרְס שְׁנַת 1861, בָּאֳנִיָתוֹ שֶׁל הֶרִי גְרַנְט. בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה-עָשָׂר חֹדֶשׁ שַׁטְנוּ בָּאוֹקְיֶנוֹס הַשָׁקֵט, בְּבַקְשֵׁנוּ מָקוֹם נוֹחַ וּמַתְאִים לְיַסֵד מוֹשָׁבָה סְקוֹטִית. הֶרִי גְרַנְט הוּא אָדָם כַּבִּיר-מַעֲלָלִים וּבַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת נַעֲלִים מְאֹד, אֲבָל בֵּינִי וּבֵינוֹ הָיוּ סִכְסוּכִים. טִבְעִי הָיָה שׁוֹנֶה מִטִבְעוֹ וְלֹא יָכֹלְנוּ לִחְיוֹת בְּשָׁלֹום. אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לְהִכָּנַע, וְהֶרִי גְרַנְט אֵינוֹ סוֹבֵל כָּל הִתְנַגְדוּת לִרְצוֹנוֹ. הוּא אַכְזָר לְעַצְמוֹ וְעָרִיץ גַם לְגַבֵּי אֲחֵרִים, אִם זֶה נוֹ ֹגֵעַ לְדָבָר שֶׁהוּא חוֹשֵׁב אוֹתוֹ לְנָחוּץ וְצוֹדֵק. לַמְרוֹת זֹאת, הֵעַזְתִּי לְהִתְקוֹמֵם לוֹ, נִסִיתִי לְקוֹמֵם נֶגְדוֹ אֶת כָּל הַמַלָחִים וּלְהָבִיא אֶת הָאֳנִיָה לִרְשׁוּתִי. אִם צָדַקְתִּי אוֹ לָאו – אֵין זֶה נוֹגֵעַ לְעִנְיָנֵנוּ. בַּשְׁמִינִי לְאַפְּרִיל, 1862, הוֹצִיא אוֹתִי רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה…

– אוֹסְטְרַלְיָה? – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר – נִמְצָא, שֶׁאַתָּה עָזַבְתָּ אֶת “בְּרִיטַנְיָה” עוֹד קֹדֶם שֶׁעָמְדָה בְּקָלֵיאוֹ, שֶׁמִשָׁם נִתְקַבְּלוּ הַיְדִיעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת מִמֶנוּ?

– כֵּן, כְּשֶׁהָיִיתִי בִּ“בְּרִיטַנְיָה”, עוֹד לֹא בָּאָה לְקָלֵיאוֹ. אִם אָמַרְתִּי אַחֶרֶת אֵצֶל פַּדִי אָ-מוּר, הָיָה זֶה רַק מִשׁוּם שֶׁהִשְׁתַּמַשְׁתִּי בְּסִפּוּרְכֵם אַתֶּם, שֶׁ“בְּרִיטַנְיָה” הָיְתָה שָׁם.

– הַמְשֵׁךְ, אַיְרְטוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד.

– וְכָךְ בָּאתִי אֶל חוֹף, הַשׁוֹמֵם כִּמְעַט לְגַמְרֵי, אֲבָל הָרָחוֹק רַק כִּשְׁלֹשִים קִילוֹמֶטֶר מִפֶּרְת, בִּירַת אוֹסְטְרַלְיָה הַמַעֲרָבִית, שֶׁשָׁם נִמְצָאִים בָּתֵּי-הַכֶּלֶא. בִּתְעוֹתִי עַל הַחוֹף, נִתְקַלְתִּי בַּחֲבוּרַת פּוֹשְׁעִים הָעוֹבְדִים בְּפֶּרֶךְ, שֶׁנִמְלְטוּ מִבָּתֵּי-כִּלְאָם. מִבְּלִי לָדַעַת מַה לַעֲשׂוֹת, נִסְפַּחְתִּי אֲלֵיהֶם… הַרְשֵׁנִי, אֲדוֹנִי, לְדַלֵג עַל כָּל זֶה, כֵּיצַד בִּלִיתִי שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה אֵלוּ… מוּטָב שֶׁלֹא לִזְכֹּר אוֹתָן. דַי רַק זֶה. אִם אֹמַר, שֶׁאֲנִי עָמַדְתִּי בְּרֹאשׁ אוֹתָה הַחֲבוּרָה וְנִקְרֵאתִי בְּשֵׁם בֶּן-ג’וֹז. בְּסֶפְּטֶמְבּר, שְׁנַת 1864 עָלָה בְּיָדִי לְעוֹרֵר רַחֲמִים וְאֵמוּן בְּלֵב פַּדִי אָ-מוּר, שֶׁבָּאתִי לַעֲבֹד אֶצְלוֹ בִּשְׁמִי הָאֲמִתִּי. שָׁם רָצִיתִי לְחַכּוֹת לִשְׁעַת הַכּשֶׁר, שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדִי לִתְפֹּשׂ אֵיזוֹ אֳנִיָה שֶׁהָיְתָה נְחוּצָה לִי לְמַטְרוֹתַי. גַם עַל דְבַר מַטְרוֹתַי אֵלוּ לֹא אֲסַפֵּר בַּאֲרִיכוּת. אַחֲרֵי שְׁנֵי חֳדָשִׁים בָּאתֶם אַתֶּם בְּ“דוּנְקָן”. אַתָּה וַדַאי עוֹד לֹא שָׁכַחְתָּ, שֶׁאַתָּה סִפַּרְתָּ לְפָּדִי אָ-מוּר אֶת כָּל הַהִסְתּוֹרְיָה בִּדְבַר רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט. כָּאן נוֹדַע לִי מַה שֶׁלֹא יָדַעְתִּי עַד אָז: בּוֹא “בְּרִיטַנְיָה” לְקָלֵיאוֹ, הִשָׁבְרָהּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע, אָבְדַן כָּל הַמַלָחִים, מִלְבַד גְרַנְט וּשְׁנַיִם מִמַלָחָיו. מֵהַסְבָּרוֹתֵיכֶם הֲבִינוֹתִי שֶׁאַתֶּם בְּטוּחִים, כִּי הָאֳנִיָה נִטְרְפָה לְיַד חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה… וְאָז נוֹלְדָה בְּמֹחִי הַמַחֲשָׁבָה לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּסִפּוּרְכֶם. וְאַף אָמְנָם הִשְׁתַּמַשְׁתִּי בּוֹ… תָּכְנִיתִי הָיְתָה, לְהָבִיא אֶתְכֶם לְאֵיזֶה מָקוֹם רָחוֹק וְלִתְפֹּשׂ אֶת אֳנִיָתְכֶם… אֲנִי עָמַדְתִּי בִּקְשָׁרִים תְּמִידִיִים עִם… הַסָרִים לְמִשְׁמַעְתִּי, וְכָל הָעֵת שֶׁאֲנִי הִתְעֵיתִי אֶתְכֶם בְּמִדְבַּר אוֹסְטְרַלְיָה, הָלְכוּ אֲנָשֵׁי בְּעִקְבוֹתֵינוּ. בִּשְׁעַת הַמַעֲבָר דֶרֶךְ הַנָהָר וִימֶר, שָׁמַטְתִּי בְּכַוָנָה פַּרְסָה מֵאַחַד הַסוּסִים, כְּדֵי לְהַחֲלִיפָהּ בְּאַחֶרֶת, מְסֻמֶנֶת, שֶׁנוֹעֲדָה לִבְנֵי חֲבוּרָתִי לְהַכִּיר אֶת עִקְבוֹתֵינוּ. אֲנִי הִרְעַלְתִּי אֶת סוּסֵיכֶם וְשׁוֹרֵיכֶם… אֲבָל כָּל זֶה הֲרֵי יָדוּעַ לָכֶם לְמַדַי, רַבּוֹתַי… וֶהֱיוּ בְּטוּחִים, שֶׁלוּלֵא פִּזוּר-נַפְשׁוֹ שֶׁל מַר פַּגַנֶל, הָיִיתִי אֲנִי מְפַקְדָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה, אֲנִי וְלֹא אַחֵר… הִנֵה לָכֶם כָּל הַהִסְתּוֹרְיָה שֶלִי! לְדַאֲבוֹנִי, אֵין הִיא יְכוֹלָה לְהוֹעִיל לָכֶם לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל גְרַנְט, וְהַבְּרִית שֶׁכְּרַתֶּם אִתִּי, כְּמוֹ שֶׁעֵינֵיכֶם רוֹאוֹת, לֹא תָּבִיא לָכֶם שׁוּם תּוֹעֶלֶת.

אַיְרְטוֹן נִשְׁתַּתֵּק, בְּשַׁלְבוֹ שׁוּב אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ וְהוֹרִיד אֶת עֵינָיו. הַשׁוֹמְעִים גַם הֵם הֶחֱרִישׁוּ, בַּהֲבִינָם שֶאָדָם זֶה גִלָה עַכְשָׁיו אֶת כָּל לִבּוֹ. “דוּנְקָן” לֹא בָּאָה לִרְשׁוּתוֹ רַק תּוֹדוֹת לְמִקְרֶה, כְּנוּפִיַת הַשׁוֹדְדִים חִכְּתָה לְהוֹפָעַת מַנְהִיגָם בְּ“דוּנְקָן” בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד; וְעַתָּה בִּרְאוֹתָם שֶׁהוּא בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא, מַמְשִׁיכִים הֵם בְּוַדַאי אֶת רְצִיחוֹתֵיהֶם בְּוֶלְס הַחֲדָשָׁה גַם בִּלְעָדָיו.

לְאַחַר שֶׁחָשַׁב זְמַן-מַה, שָׁאַל הַמַיוֹר;

– אַתָּה אָמַרְתָּ, שֶׁאוֹתְךָ הֶעֱלוּ עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה בַּשְׁמִינִי לְאַפְּרִיל, שְׁנַת 1862. – כֵּן; אֱמֶת הַדָבָר…

– וְשֶׁמָא יָדוּעַ לְךָ עוֹד, בְּאֵלוּ אֲרָצוֹת נִתְכַּוֵן רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט לְבַקֵר?

– אֲנִי שָׁמַעְתִּי רַק זֹאת, שֶׁרַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט רוֹצֶה לְבַקֵר בִּנְיוּ-זִילֶנְד. וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁהוּא הָלַךְ יָשָׁר שָׁמָה מִקָלֵיאוֹ. זֶה מַתְאִים לַמִסְפָּר עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְיוּנִי, 1862, הַמְפוֹרָט לְפִי דִבְרֵיכֶם בַּתְּעוּדוֹת.

– זֶה נָכוֹן, – אָמַר פַּגַנֶל.

– אֲבָל אַף מִלָה אַחַת מֵאֵלוּ שֶׁנִשְׁאֲרוּ בִּשְׁלֵמוּתָן אִי-אֶפְשָׁר לְיַחֵס לִנְיוּ-זִילֶנְד, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן.

– בְּנִדוֹן זֶה אֵין אֲנִי יָכוֹל לֶאֱמֹר לָכֶם כְּלוּם, – הֵשִׁיב הַמַלָח.

– טוֹב הַדָבָר, אַיְרְטוֹן, – הִמְשִׁיךְ הַלוֹרְד, – אַתָּה עָמַדְתָּ בְּדִבּוּרְךָ. וְגַם אֲנִי אֶעֱמֹד בְּדִבּוּרִי… אֲנַחְנוּ נֹאמַר לְךָ אַחַר כָּךְ עַל אֵיזֶה אִי נַעֲלֶה אוֹתְךָ.

– לִי אֵין שׁוּם הֶבְדֵל בַּדָבָר, אֲדוֹנִי! הַעֲלֵנִי עַל אֵיזֶה אִי שֶׁתִּרְצֶה.

– לֵךְ עַכְשָׁיו אֶל תָּאֲךָ וְחַכֵּה שָׁמָה לְהַחְלָטָתֵנוּ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא מִן הַתָּא.

– נוֹכֵל זֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת אָדָם הָגוּן לוּלֵא מִדוֹתָיו הַנִשְׁחָתוֹת הַמַכְרִיעוֹת אֶת הַטוֹבוֹת, – אָמַר הַמַיוֹר.

– כֵּן, הוּא חָכָם, אַמִיץ וּבַעַל מֶרֶץ נִפְלָא, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, – חֲבָל שֶׁנְטִיָתוֹ הָרָעָה מַכְרַעַת אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וּמַטָה אוֹתוֹ רַק לְמַעֲשִׂים רָעִים.

– אֱלֹהִים עִמוֹ! – אָמַר מַכְּס נַבְּס – חֲבָל שֶׁגַם תִּקְוָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה לְהִוָדַע מִפִּיו אֵיזֶה דָבָר, נִכְזְבָה.

– כֵּן, גְרַנְט הָאֻמְלָל, – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – הַרְבֵּה הָיִיתִי נוֹתֵן לָזֶה, שֶׁיֹאמַר לִי אֶת מְקוֹם הִמָצְאֲךָ!

– אֲנִי אֹמַר לְךָ זֹאת! – קָרָא פִּתְאֹם פַּגַנֶל.

– אַתָּה? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, שֶׁלֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו – הַאֻמְנָם יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט?

– יוֹדֵעַ אֲנִי, עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר לָדַעַת זֹאת.

– וּמִנַיִן נוֹדַע לְךָ הַדָבָר?

– הַכֹּל רַק מֵאוֹתָן הַתְּעוּדוֹת.

– כָּךְ?! – אָמַר הַמַיוֹר כִּמְפַקְפֵּק.

– קֹדֶם שְׁמַע אֶת דְבָרַי, וְאַחַר כָּךְ תַּטִיל בָּהֶם סָפֵק, מַכְּס נַבְּס, – אָמַר פַּגַנֶל – אֲנִי שָׁתַקְתִּי עַד לְרֶגַע זֶה, אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶה עָלָה לִי בְּעָמָל רַב; יָרֵאתִי שֶׁמָא לֹא תַּאֲמִינוּ לִי, כִּי הֵן שָׁגִיתִי כְּבָר פַּעֲמַיִם; אֲבָל עַכְשָׁיו אִשְׁרוּ דִבְרֵי אַיְרְטוֹן אֶת מַחְשַׁבְתִּי, שֶׁרַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט נִמְצָא בִּנְיוּ-זִילֶנְד.

– בִּנְיוּ-זִילֶנְד! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, – אָמַר פַּגַנֶל בְּבִטְחָה – הֲלֹא תִּרְאֶה אֲדוֹנִי, כִּי לֹא בְּלִי סִבָּה כָּתַבְתִּי אֶת הַמִלָה נְיוּ-זִילֶנְד בִּמְקוֹם אוֹסְטְרַלְיָה: כְּשֶׁכָּתַבְתִּי אֶת הַמִכְתָּב, רָאִיתִי לְפָנַי אֶת הַמִלָה aland בְּקִפּוּלֵי הָעִתּוֹן Australian and Zealand Gazette בָּעֵת הַהִיא נִזְכַּרְתִּי, כִּי גַם בַּתְּעוּדָה נִמְצְאָה הַמִלָה aland שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ: “אֶל הָאֲדָמָה”, וְהֵבַנְתִּי כִּי פֵּרוּשָׁהּ הוּא זִילֶנְד.

– הַם… – רָטַן מַכְּס נַבְּס.

– כֵּן, כֵּן, – הִמְשִׁיךְ פַּגַנֶל בְּעַקְשָׁנוּת – קֹדֶם לֹא עָלָה רַעְיוֹן זֶה עַל לִבִּי, וְיוֹדְעִים אַתֶּם מִפְּנֵי מָה? כִּי אֲנִי הִשְׁתַּמַשְׁתִּי בְּדִמְיוֹנִי בְּעִקָר בַּתְּעוּדָה הַצָּרְפַתִּית, שֶׁבָּהּ אֵין הַמִלָה alandכְּלָל.

– הָהּ, – קָרָא הַמַיוֹר – דִמְיוֹנְךָ עָשִׁיר בְּיוֹתֵר, פַּגַנֶל, וְאַתָּה שׁוֹכֵחַ מַהֵר מַה שֶׁאָמַרְתָּ קֹדֶם.

– הַאֻמְנָם הַמַיוֹר? בְּחַן אוֹתִי, וְרָאִיתָ שֶׁאֵין אֲנִי שׁוֹכֵחַ כְּלוּם.

– טוֹב, וּמַה יִהְיֶה אֵיפוֹא פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִלָה austral?

– כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם: austral, פֵּרוּשָׁה: דְרוֹמִית. – כֵּן, וְהַהֲבָרוֹת indi, שֶׁבַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה קָרָאתָ אוֹתָהּ indiens (אִינְדִיאָנִים) וּבַפַּעַם הַשְׁנִיָה חָשַׁבְתָּ אוֹתָהּ לְשֹׁרֶשׁ הַמִלָה indigenes (יְלִידֵי הָאָרֶץ)? – וְעַכְשָׁיו בַּפַּעַם הַשְׁלִישִׁית וְהָאַחֲרוֹנָה אֲנִי חוֹשֵׁב אוֹתָהּ לְשֹׁרֶשׁ הַמִלָה indigence (צָרָה). – וְהַמִלָה contin, פֵּרוּשָׁהּ עוֹד continent אוֹ אֵיזֶה דָבָר אַחֵר כְּבָר?

– בְּהֶכְרֵחַ – אַחֵר; נְיוּ-זִילֶנְד הִיא אִי, וְלֹא יַבֶּשֶׁת.

– וּמָה אֵיפוֹא זֶה? הַרְשֵׁנִי לָדַעַת.

– וּבְאֱמֶת, פַּגַנֶל, כֵּיצַד אַתָּה מְבָאֵר מִלָה זוֹ עַכְשָׁיו? – שָׁאַל גַם הַלוֹרְד

– הַרְשֵׁנִי, לוֹרְד יָקָר, לְהַתְאִים אֶת תְּעוּדָתְךָ בִּמְלוֹאָהּ לְבֵאוּרִי הֶחָדָשׁ. אַךְ קֹדֶם-כֹּל עָלַי לְהָעִיר שְׁתֵּי הֶעָרוֹת, רֵאשִׁית עֲלֵיכֶם לִשְׁכֹּחַ עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר אֶת שְׁנֵי הַבֵּאוּרִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּדֵי שְׁמֹחֲכֶם יִהְיֶה חָפְשִׁי לְגַמְרֵי לִקְלֹט בֵּאוּר חָדָשׁ. וְשֵׁנִית, אִם בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים יְהֵא נִרְאֶה לָכֶם הַחִבּוּר רָפֶה קְצַת, אַל תָּשִׂימוּ לָזֶה לֵב כְּלָל, כְּמוֹ לְמָשָׁל, הַמִלָה agonie, שֶגַם אוֹתִי עַצְמִי הִיא מְבַלְבֶּלֶת, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְבָאֲרָהּ בֵּאוּר שֶׁיִתְקַבֵּל עַל לִבִּי וְיַשְׂבִּיעֵנִי רָצוֹן. מִלְבַד זֶה אַתֶּם צְרִיכִים לָשִׂים לֵב לָזֶה, שֶׁהַתְּעוּדָה הַצָרְפָתִית כְּתוּבָה בִּידֵי אַנְגְלִי, שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּכָל אָפְנֵי הַדִבּוּר הַצָרְפַתִּי. הִנֵה הַתְּעוּדָה, וְכָךְ אֲנִי קוֹרֵא אוֹתָהּ עַכְשָׁיו:

הַגִיאוֹגְרָף פָּרַשׂ עַל הַשֻׁלְחָן אֶת הַתְּעוּדָה הַצָרְפַתִּית, וּבְהַרְאוֹתוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ, קָרָא לְאַט וּבָרוּר:

“Le 27 Juin 1862, le trois-mats Britannia, de Glasgow, a sombre apres une longue agonie dans les mers australes sur les cotes de la Nouvelle-Zelande, en anglais Zealand. Deux matelots et le caqitaine Crant ont pu y aborder. La, contin-uellement en proie a une cruelle indigence, ils ont jete ce document par… de longitude et 370 111 de latitude. Venez a leur secours, ou ils sont perdus”.

(“27 לְיוּנִי, שְׁנַת 1862, אֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלֹשָה תְּרָנִים “בְּרִיטַנְיָה” מִגְלַזְגוֹ, טָבְעָה אַחֲרֵי מִלְחָמָה אֲרֻכָּה בַּיַמִים הַדְרוֹמִיִים לְיַד חוֹפֵי נְיוּ-זִילֶנְד. שְׁנֵי מַלָחִים וְרַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט הִגִיעוּ אֶל הַחוֹף. שָׁם, בְּסָבְלָם מַחֲסוֹר נוֹרָא, הֵם הִשְׁלִיכוּ תְּעוּדָה זוֹ בְּ… שֶׁל הָאֹרֶךְ; וְ-111 370 הָרֹחַב. הָחִישׁוּ לָהֶם עֶזְרָה. וָלֹא – יֹאבְדוּ”). – טוֹב, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – בֵּאוּר זֶה נִרְאֶה קָרוֹב אֶל הָאֱמֶת… וְגַם כִּמְעַט יוֹתֵר מִן הַשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים… אֲבָל אֱמֹר-נָא לִי פַּגַנֶל, מַדוּעַ הֶחֱרַשְׁתָּ עַד כֹּה?

– רֵאשִׁית, יָרֵאתִי שֶׁלֹא תַּאֲמִינוּ לִי, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר אָמַרְתָּ; שֵׁנִית, לֹא רָצִיתִי לְעוֹרֵר תִּקְווֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹא תִּתְקַיֵמְנָה; וּשְׁלִישִׁית, הֲרֵי הָלַכְנוּ מִמֵילָא לְאוֹקְלֶנְד, הַנְתוּנָה בְּדִיוּק עַל הַמַקְבִּילָה הַזֹאת וְחָשַׁבְתִּי שֶׁנִמְצָא אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל גְרַנְט בְּלָאו הָכִי.

– כֵּן, אֲבָל מַדוּעַ הֶחֱרַשְׁתָּ, כְּשֶׁנָטִינוּ מִדַרְכֵּנוּ?

– כִּי אַחַר כָּךְ עָלָה רַעְיוֹן חָדָש בְּמֹחִי.

– הִנֵה כִּי כֵן! וּמַהוּ רַעְיוֹן זֶה?

– שֶׁאִם אֳנִיָתוֹ שֶל רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט נִטְרְפָה בֶּאֱמָת לְיַד נְיוּ-זִילֶנְד וְהוּא נָפַל בַּשְׁבִי בִּידֵי יְלִידֵי הָאָרֶץ, אָז…

הַגִיאוֹגְרָף הִפְסִיק.

– הַמְשֵׁךְ! –זֵרְזוֹ מַכְּס נַבְּס.

– אָז כָּל הַחִפּוּשִׁים אַךְ לַשָׁוְא הֵם, – סִיֵם הַמְלֻמָד.

– וּמַדוּעַ זֶה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– פָּשׁוּט מִשׁוּם זֶה, יַקִירִי הַלוֹרְד, שֶׁאוֹתוֹ הָיָה מוֹצֵא גוֹרָל זֶה שֶׁמָצָא אוֹתָנוּ, זֹאת אוֹמֶרֶת: הוּא הָיָה נֶאֱכַל זֶה מִכְּבָר!… אֶת עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” הָיִינוּ מוֹצְאִים שָׁם בְּוַדַאי, אֲבָל אֶת רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט לֹא הָיִינוּ מוֹצְאִים עוֹד… – פַּגַנֶל הִשְׁפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ בְּצַעַר וְנִשְׁתַּתֵּק.

נִשְׁתַּתְּקוּ גַם בְּנֵי שִׂיחָתוֹ, בַּהֲבִינָם שֶׁזִיק הַתִּקְוָה הָאַחֲרוֹן לִמְצֹא אֶת רַב-הַחוֹבֵל גְרַנְט – דָעַךְ.

– בְּבַקָשָׁה מִכֶּם, יְדִידַי, – אָמַר הַלוֹרְד, – לִשְׁמֹר עַל הַסוֹד הַזֶה וְלֹא לְגַלוֹת כְּלוּם מִמַה שֶׁדִבַּרְנוּ עַתָּה. אֲנִי גוּפִי אֶבְחַר לִי שְׁעַת כּשֶׁר לְהוֹכִיחַ לַיְלָדִים הָאֻמְלָלִים אֶת חֹסֶר הַתּוֹעֶלֶת שֶבְּכָל הַחִפּוּשִׂים וְהַיְגִיעוֹת לִמְצֹא אֶת אֲבִיהֶם.

פֶרֶק ט: קוֹל צְעָקָה בַּחצִי הַלַיְלָה

“דוּנְקָן” הִמְשִׁיכָה אֶת דַרְכָּהּ לָשׁוּב לְאֵירוֹפָּה.

כָּל הַתַּיָרִים הִתְעַצְבוּ מְאֹד, כְּשֶׁנוֹדַע לָהֶם שֶׁהוֹדָאוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן נָגְעוּ לוֹ לְעַצְמוֹ וְלֹא אֶל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

הַשְׁאֵלָה אֵיפֹה לְהוֹשִׁיב אֶת אַיְרְטוֹן עוֹד לֹא נִתְבָּרְרָה. פַּגַנֶל וְג’וֹן מַנְגֶלְס עִיְנוּ בְּמַפַּת הָאֳנִיָה, בְּחַפְּשָׂם אַחֲרֵי אִי מַתְאִים.

בְּדִיוּק בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע נִמְצָא אִי קָטָן אֶחָד בְּשֵׁם מַרְיָה־תֵּירֶזָה, הָעוֹמֵד בּוֹדֵד בְּתוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט, בְּמֶרְחַק חֲמֵשֶת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר מֵחוֹפֵי אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, וְאַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת – מִנְיוּ־זִילֶנְד. הַמְקוֹמוֹת הַסְמוּכִים אֵלָיו בַּצָפוֹן הֵם אִיֵי הָאַרְכִיפֶּלָג פּוֹמוֹטוּ, וּבְצַד דָרוֹם אֵין כָּל יַבָּשָׁה עַד לַקֶרַח הַנִצְחִי שֶׁל הַקֹטֶב הַדְרוֹמִי. אַף אֳנִיָה אַחַת אֵינָה מִתְקָרֶבֶת לְעוֹלָם אֶל הָאִי הַזֶה, אַף הֵד קַל שֶׁל הָעוֹלָם הַחַי אֵינוֹ מַגִיעַ שָׁמָה, רַק הָעוֹפוֹת מְלַוֵי־הַסוּפוֹת נָחִים לִפְעָמִים עַל כֵּפָיו בְּעֵת מְעוּפָם הָאָרֹךְ, בַּעֲלֵי־חַיִים אֲחֵרִים אֵינָם שָׁם כְּלָל. בְּרֹב הַמַפּוֹת כִּבְרַת־אֶרֶץ זוֹ אֵינָהּ מְסֻמֶנֶת כְּלָל. אֵין אִי דוֹמֶה לָזֶה בְּשִׁימְמוֹנוֹ, כָּל קְשָׁרִים אֵין בֵּינוֹ וּבֵין הָעוֹלָם הַגָדוֹל וְאִי זֶה נִבְחַר לְהַעֲלוֹת עָלָיו אֶת אַיְרְטוֹן.

־ הֲמַסְכִּים אַתָּה שֶׁאַעֲלֶיךָ עַל אִי זֶה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַשׁוֹדֵד, לְאַחַר שֶׁבִּאֲרוּ לוֹ אֶת מַצַב הָאִי.

־ אֲנִי כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁאַחַת הִיא לִי אֵיפֹה שֶׁתַּעַלֵנִי… וּבִלְבַד שֶׁאֶהְיֶה חָפְשִׁי, – עָנָה אַיְרְטוֹן.

הָאֳנִיָה אָחֲזָה דַרְכָּהּ לְפִי הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע, בְּשִׂימָהּ פָּנֶיהָ אֶל מִפְרַץ טַלְקָהוּאָנוֹ.

אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים, בַּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצֳּהָרַיִם, הוֹדִיעַ הַצוֹפֶה שֶׁאֲדָמָה נִרְאֵית לָעַיִן.

זֶה הָיָה הָאִי מַרְיָה־תֵּירֶזָה, אִי נָמוּךְ, מָאֳרָךְ, שֶׁהִתְרוֹמֵם אַךְ מְעַט מֵעַל פְּנֵי הַגַלִים וְהָיָה דוֹמֶה מֵרָחוֹק לְתַנִין עֲנָקִי.

מְעַט־מְעַט הִתְחִיל הָאִי לְהֵרְָאוֹת בְּיֶתֶר בְּהִירוּת. הַשֶׁמֶשׁ שֶׁשָׁקְעָה בַּלָאט לְצַד מַעֲרָב צִיְרָה אֶת שִׂירְטוּטֵי הָאִי הַמוּזָרִים וְאֶת גִבְעוֹתָיו הַפְּזוּרוֹת בְּאִי־סֵדֶר.

בַּשָׁעָה חָמֵשׁ בָּעֶרֶב הִבְחִין ג’וֹן מַנְגֶלְס קִלוּחַ דַק שֶׁל עָשָׁן, שֶׁהִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאִי.

– שׁוּרוּ־נָא, בְּבַקָשָׁה, הַאֵין זֶה הַר־גַעַשׁ? – אָמַר לְפַַּגַַנֶל, שֶׁהִתְבּוֹנֵן בָּאִי בְּמִשְׁקַפְתּוֹ.

– אֶפְשָׁר שֶׁזְֶהוּ הַר־גַעַשׁ, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף – אִי זֶה הוּא בִּלְתִּי מְיֻשָׁב לְגַמְרֵי, וְלֹא אֶתְמַהּ כְּלָל אִם זֶה יִהְיֶה הַר־גַעַשׁ עֲנָקִי שֶׁנֶעְתַּק בְּכֹחַ אֵשׁ הָאֲדָמָה מִתּוֹךְ הָאוֹקְיָנוּס.

– מַה דַעְתְּךָ, ג’וֹן, הֲנוּכַל לְהַגִיעַ לְמַרְיָה־תֵּירֶזָה עַד בּוֹא הָעֶרֶב?

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתְךָ; הַשֶׁמֶשׁ כְּבָר נָטְתָה לַעֲרֹב…

– בְּאֹפֶן כָּזֶה נָבוֹא אֵלָיו בַּלַיְלָה.

– זֶה יִהְיֶה בְּחֶזְקַת סַכָּנָה, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֶת מֵי הַחוֹף שֶׁל אִי זֶה. אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ שָׁם שִׂירְטוֹנִים וְצוֹקִים.

– וּמַה בְּדַעְתְּךָ לַעֲשׂוֹת, ג’וֹן?

– בִּרְשׁוּתְךָ, אֲדוֹנִי, אֶעְגֹן בְּמֶרְחָק לֹא רַב מִן הַחוֹף, וּכְשֶׁיֵאוֹר הַבֹּקֶר אַעֲלֶה אֶת אַיְרְטוֹן עַל הָאִי בְּאַסְדָה.

– טוֹב, ג’וֹן; כָּךְ, כַּמוּבָן, יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר.

הַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה וּמִיָד לְאַחַר הַשְׁקִיעָה קָמָה עֲלָטָה גְדוֹלָה. הַשָׁעָה הָיְתָה תֵּשַׁע בָּעֶרֶב. בָּעֵת הַהִיא הִתְלַהֲטָה עַל הָאִי, שֶׁאֵלָיו נִתְקָרְבָה “דוּנְקָן”, אֵשׁ בְּהִירָה, שֶׁעָמְדָה בְּלִי נוֹעַ בְּגֹבַהּ אֶחָד.

– זֶה דוֹמֶה בֶּאֱמֶת לְהַר־גַעַשׁ, – אָמַר פַּגַנֶל, שֶׁלֹא הִפְסִיק אֶת הִסְתַּכְּלוּתוֹ.

– אֲבַל מַדוּעַ אֵין נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת הָרַעַשׁ, הַבָּאִים תָּמִיד בִּשְׁעַת הִתְפָּרְצוּת הָרֵי־הַגַעַשׁ? – הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, זֶה בֶּאֱמֶת מוּזָר… כַּנִרְאֶה, הַר-גַעַשׁ זֶה הוּא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. הוּא מֵאִיר בְּלִי כָּל שָׁאוֹן, מֵעֵין מִגְדַלוֹר.

– אֵיךְ זֶה מִגְדַלוֹר! – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס – הִנֵה !…הַבִּיטוּ-נָא שָׁם עוֹד אֵשׁ… עַל הַחוֹף עַצְמוֹ!…. הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ!… הִיא מִתְנוֹעַעַת… מַחֲלִיפָה אֶת מְקוֹמָהּ!

– מַה נִפְלָא מַחֲזֶה זֶה! – גִמְגֵם הַמְלֻמָד – אֵינִי מֵבִין בְּשׁוּם פָּנִים אֶת פֵּרוּשׁוֹ!

– הָאִי נוֹשָׁב אֶל נָכוֹן, זֶה הַכֹּל, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– נוֹשָׁב? – קָרָא הַמְלֻמָד – אָמְנָם, – הוֹסִיף אַחֲרֵי רֶגַע, – יִתָּכֵן שֶׁבֶאֱמֶת הִתְיַשְׁבוּ עָלָיו אֵלוּ פְּרָאִים.

– אִם דְבָרֶיךָ יִתְאַמְתּוּ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַשְׁאִיר פֹּה אֶת אַיְרְטוֹן.

– כֵּן, זֹאת תְּהֵא מַתָּנָה רָעָה גַם לְגַבֵּי הַפְּרָאִים, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– אֲבָל, מָה רַע הִנְךָ יָכוֹל לִהְיוֹת לִפְעָמִים, קְרוֹבִי! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּבַת־צְחוֹק – נִהְיֶה מֻכְרָחִים לְבַקֵשׁ בִּשְׁבִילוֹ אִי אַחֵר. אֲנִי הִבְטַחְתִּי לְאַיְרְטוֹן לְהַצִיל אֶת חַיָיו, וְאֶת הַבְטָחָתִי אֲקַיֵם.

– בְּכָל אֹפֶן עָלֵינוּ לִהְיוֹת זְהִירִים, – אָמַר פַּגַנֶל – לַזִילֶנְדִים יֵשׁ מִנְהָג אַכְזָרִי לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל עַל יְדֵי אֵשׁ מִתְנוֹעַעַת אֶת הָאֳנִיוֹת כְּדֵי לְנַפְּצֵן אֶל הַסְלָעִים.

בַּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה נִכְנְסוּ רַב־הַחוֹבֵל וְהַנוֹסְעִים אֶל תָּאֵיהֶם. עַל הַסִפּוּן נִשְׁאֲרוּ רַק הַצוֹפִים. הָאֳנִיָה עָמְדָה בְּלִי נוֹעַ סָמוּךְ אֶל הָאִי.

אַחֲרֵי אֵיזֶה זְמַן יָצְאוּ וְעָלוּ עַל הַסִפּוּן מֶרִי וְרוֹבֶּרְט גְרַנְט. הֵם לֹא יָכְלוּ לִישֹׁן וְחָפְצוּ לִשְׂאֹף אֲוִיר צַח.

נִשְׁעָנִים אֶל מִסְעַד הָאֳנִיָה, עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ עֲגוּמִים עַל הַגַלִים הַמוּאָרִים בְּאוֹר זָרְחָנִי.

מֶרִי הִרְהֲרָה בַּעֲתִידוֹ שֶׁל אָחִיהָ, וְרוֹבֶּרְט – בָּעֲתִידָהּ שֶׁל אֲחוֹתֹו, וּשְׁנֵיהֶם הִרְהֲרוּ בַּאֲבִיהֶם. הַעוֹדֶנוּ בַּחַיִים? הַאִם אֶפְשָׁר לְקַווֹת לִרְאוֹתוֹ עוֹד? הֲיִרְצֶה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהַמְשִׁיךְ אַחַר כָּךְ אֶת חִפּוּשָׂיו, שֶׁנִגְמְרוּ בְּאִי־הַצְלָחָה כָּזוֹ עַכְשָׁיו?

לְבַסוֹף תָּפַשׂ הַנַעַר בְּיָד אֲחוֹתוֹ וְאָמַר:

– מֶרִי, אַל תִּוָאֲשִׁי! כָּל מַעֲשֵׁי אֱלֹהִים לְטוֹבָה הֵמָה! זִכְרִי, שֶׁאָבִינוּ לִמְדַנוּ לִסְמוֹךְ תָּמִיד עַל אֳלֹהִים!

– הָהּ, אֲנִי מְקַוָה תָּמִיד לִישׁוּעַת אֳלֹהִים! – עָנְתָה אֲחוֹתוֹ בַּאֲנָחָה.

– אֲבָל אַתְּ, כִּמְדֻמַנִי, דוֹאֶגֶת בְּכָל זֹאת לַעֲתִידָתֵנוֹ? אַל תֵּחַתִּי, אֲחוֹתִי הַיְקָרָה! עַד עַכְשָׂיו דָאַגְתְּ אַתְּ לִי, וְעַכְשָׁיו אַתְחִיל אֲנִי לִדְאֹג לָךְ וֶאֱלֹהִים לֹא יַעַזְבֵנוּ.

– עוֹד לֹא הִגִיעָה שְׁעָתְךָ לִדְאֹג לַאֲחֵרִים, רוֹבֶּרְט. הֲרֵי אַתָּה עוֹד…

– לא, אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁאֲנִי עוֹדֶנוּ קָטָן וְאֵינִי צוֹלֵחַ עוֹד לִכְלוּם… הַתֵדְעִי מַה, מֶרִי?… מֻכְרָח אֲנִי לְהַגִיד לָךְ דְבַר־מָה… הַבְטִיחִי לִי שֶׁלֹא תִּכְעֲסִי עָלַי בִּגְלַל זֶה.

– וְכִי יְכוֹלָה אֲנִי לִכְעֹס עַל אָחִי הֶחָבִיב וְהַיָקָר?

– וְאַתְּ לֹא תְּעַכְּבִי בְּיָדִי?

– מִמַה? מָה עוֹלֶה עַל דַעְתְּךָ, רוֹבֶּרְט? – שִׁסְעָה אוֹתוֹ הַנַעֲרָה הַצְעִירָה שְׁנִרְעֲַשָׁה מֵהַקְדָמָתוֹ זוֹ.

– אֲנִי… גַם אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַפָּן! – אָמַר הַנַעַר פִּתְאֹם, בְּלָחֲצוֹ אֶת פָּנָיו הַלוֹהֲטוֹת אֶל שִׁכְמָהּ.

– אַתָּה רוֹצֶה לְעָזְבֵנִי, רוֹבֶּרְט?

– אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ־הַיָם כְּאָבִינוּ, כְּמוֹ רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן…מֶרִי! מֶרִי! הַקְבַרְנִיט ג’וֹן עוֹדוֹ מְקַוֶה לִמְצֹא אֶת אָבִינוּ!… הוּא הִבְטִיחַ לַעֲשׂוֹתֵנִי לְאִישׁ־יָם מְצֻיָן, וְאָז נְבַקֵשׁ יַחַד אַחֲרֵי אָבִינוּ בְּכָל הָעוֹלָם!… מֶרִי יַקִירָתִי, תְּנִי לִי גַם אֶת הַסְכָּמָתֵךְ לָזֶה! אַל תַּפְרִיעִי לִי אֲנִי מַפְצִיר בָּךְ!… זֶה, שֶׁאָבִינוּ הָיָה עוֹשֶׂה לְמַעֲנֵנוּ, מְחֻיָבִים לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנוֹ גַם אָנוּ… לְמִצְעָר, מְחֻיָב לַעֲשׂוֹת זֹאת אֲנִי! רַק מַטָרָה אַחַת יֵשׁ לִי בְּחַיַי: לְבַקֵשׁ בְּכָל מָקוֹם אֶת זֶה, שֶׁלֹא הָיָה מוֹסֵר אוֹתָנוּ לְעוֹלָם בִּידֵי הַגוֹרָל… מֶרִי יַקִירָה, זִכְרִי מַה טוֹב הָיָה לָנוּ אָבִינוּ! מַה מְאֹד אָהַב אוֹתָנוּ!

וּמַה גָדְלוּ נְדִיבוּתוֹ וְטוּב לִבּוֹ! – אָמְרָה מֶרִי – הֲתֵדַע, רוֹבֶּרְט, שֶׁהוּא הָיָה כְּבָר לִתְּהִלָה וּלְתִפְאֶרֶת בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ, וְשֶׁהוּא הָיָה נִמְנֶה עַכְשָׁיו עִם הָאֲנָשִׁים הַגְדוֹלִים שֶׁבְּכָל הַזְמָנִים וּבְכָל הָעַמִים, לוּלֵא הֵרַע לוֹ גוֹרָלוֹ?

– יָדַעְתִּי, מֶרִי, יָדַעְתִּי! וְלָכֵן רוֹצֶהּ אֲנִי לִהְיוֹת דוֹמֶה אֵלָיו בַּכֹּל.

רוֹבֶּרְט הִרְגִישׁ עַל לְחָיָיו דְמָעוֹת חַמוֹת, שֶׁנָזְלוּ מְעֵינֵי אֲחוֹתוֹ.

– הָהּ, מֶרִי! – קָרָא הַנַעַר – כַּמָה שֶׁמִשְׁתַּדְלִים מֵיטִיבֵינוּ וִידִידֵינוּ לְהַסְתִּיר מִפָּנֵינוּ אֶת יֵאוּשָׁם וְחֹסֶר תִּקְוָתָם לִמְצֹא אֶת אָבִינוּ, אֲנִי רוֹאֶה הֵיטֵב. בְּכָל זֹאת לֹא אָבְדָה עוֹד תִּקְוָתִי!… אָדָם גָדוֹל כְּאָבִינוּ, לְפִי דַעַת ג’וֹן, אֵינוֹ יָכֹול לָמוּת, כָּל עוֹד שֶׁלֹא מִלֵא אֶת תַּפְקִידוֹ.

– הַאֻמְנָם מְקַוֶה עוֹד ג’וֹן? – לָחֲשָׁה הָעַלְמָה, כִּמְדַבֶּרֶת אֶל לִיבָּהּ.

– כֵּן, מֶרִי, – אָמַר רוֹבֶּרְט – הוּא אוֹמֵר שֶׁאָבִינוּ מֻכְרָח לְהִמָצֵא. אֲחוֹתִי, הֲרֵי תַּרְשִׁי לִי לִהְיוֹת לְסַפָּן וְלֲעֲבוֹד תַּחַת פְּקוּדָתוֹ שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס? הֲתַרְשִׁי? הֲלֹא?

– כַּמוּבָן, רוֹבֶּרְט חֲבִיבִי… אֲבָל לוּ יָדַעְתָּ עַד כַּמָה תְּהֵא קָשָׁה עָלַי פְּרִידָתְךָ!

– גַם לִי לֹא יֶקַל הַדָבָר, מֶרִי יַקִירָתִי. אֲבָל אֵין לַעֲשׁוֹת אַחֶרֶת… אַתְּ תִהְיִי בְּבֵית הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן הַנְדִיבָה; שָׁמַעְתִּי שֶׁהִיא הֶחְלִיטָה לִבְלִי לְהִפָּרֵד מִמֵךְ, וְזֶה מַרְגִיעַ אוֹתִי. אֵדַע שֶׁלֹא תִּהְיִי בּוֹדֵדָה גַם בִּלְעָדַי.

– אֲבָל מַה יְהֵא סוֹפוֹ שֶׁל בֵּיתֵנוּ הַקָטָן, הַמָלֵא כֹּה הַרְבֵּה זִכְרוֹנוֹת מֵאָבִינוּ?

– אֲנַחְנוּ נִשְׁמֹר עָלָיו, מֶרִי!… כָּל זֶה יִסְתַּדֵר כְּבָר עַל יְדֵי יְדִידֵינוּ, מַר ג’וֹן וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן… אַתְּ תִּהְיִי לַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְבַת וְתִחְיִי בְּמַלְקוֹלְם־קַסְטְל… הַלוֹרְד כְּבָר דִבֵּר אוֹדוֹת זֶה עִם מַר ג’וֹן וְהוּא מָסַר לִי… כֵּן, אַתְּ תִּהְיִי מְחַכָּה בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַלוֹרְד לְבוֹא אָבִינוּ, שֶׁאֲנִי וּמַר ג’וֹן נְחַפְּשֵׂהוּ וְנִמְצָאֵהוּ וּנְבִיאֵהוּ אֵלַיִךְ. לֹא תִּצְטָרְכִי לִדְאֹג וּלְהִצְטַעֵר, כִּי תִּהְיִי מְקַוָה לְהַצָלַת אָבִינוּ וְתֵדְעִי שֶׁאֲנִי נִמְצָא תַּחַת הַשְׁגָחָה טוֹבָה וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב.

– רוֹבֶּרְט חֲבִיבִי, מַה מְאֻשָׁר הָיָה אָבִינוּ, לוּ הָיָה יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת דְבָרֶיךָ! מַה מְאֹד אַתָּה דוֹמֶה לוֹ בְּרוּחֲךָ וְאָפְיְךָ! כְּשֶׁתִּגְדַל, תִּהְיֶה רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הַשֵׁנִי.

– מִי יִתֵּן, מֶרִי! – עָנָה הַנַעַר הַנִלְהָב.

שְׁנֵיהֶם נִשְׁתַּתְּקוּ וְשָׁקְעוּ בְּמַחֲשָׁבוֹת. הָאֲנִיָה הִתְנוֹדְדָה לְאַט־לְאַט עַל גַלֵי הָאוֹקְיָנוֹס הָמַבְרִיקִים. מִסָבִיב שָׂרְרָה דוּמִיָה.

וּפִתְאֹם תָּפְשׂוּ אָזְנֵי הָאָח וְהָאָחוֹת אֵיזֶה קוֹל צָלוּל, אֲבָל עָגוּם, הַקוֹרֵא לְעֶזְרָה. שְׁנֵיהֶם הִתְחַלְחֲלוּ.

– הֲשָׁמַעַתְּ, מֶרִי? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט בְּלַחַשׁ.

– שָׁמַעְתִּי, – הֵשִׁיבָה בְּלַחַשׁ גַם הִיא – מִי שֶׁהוּא קוֹרֵא מִצַד הָאִי.

“אֵלַי! אֵלַי!” חָזְרָה וְנִשְׁנְתָה קְרִיאָה זוֹ מִצַד הָאִי.

– אֵלִי! – קָרְאָה הָעַלְמָה הַצְעִירָה, בְּחָרְדָהּ מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת, וּבְהִתְאַמְצָהּ אַךְ לַשָׁוְא לַחְדֹר בְּמֶבָּטָהּ אֶל הָעֲרָפֶל הֶעָבֶה – הֲרֵי זֶה קוֹלוֹ שֶׁל… אַךְ לֹא, זֶה אִי אֶפְשָׁר!… אֲנִי חוֹזָה… רוֹבֶּרְט!… הֲתַכִּיר בְּקוֹל זֶה?… הֲרֵי זֶה כְּמוֹ…

בְּרֶגַע זֶה נִשְׁמַע שׁוּב קוֹל עָגוּם שֶׁל קְרִיאָה לְעֶזְרָה שֶׁאָבַד בַּמֶרְחִָקִים.

– זֶהוּ אַבָּא! זֶהוּ קוֹלוֹ! – קָרָא רוֹבֶּרְט מִבְּלִי לָדַעַת אֶת נַפְשׁוֹ – מֶרִי!… אַבָּא! הוּא שָׁם!.. הוּא חָי!

אֲבָל כָּל זֶה הָיָה כְּבָר יוֹתֵר מִדַי בִּשְׁבִיל הָעַלְמָה הַצְעִירָה. הִיא גָנְחָה בְּקוֹל עָמוּם וְנָפְלָה עַל הַסִפּוּן מִתְעַלֶפֶת.

– עִזְרוּ! – קָרָא רוֹבֶּרְט, – הוֹשִׁיעוּ!… אֲחוֹתִי מֵתָהּ!… אַבָּא!…

הַמַלָחִים נֶחְפְּזוּ הָרִאשׁוֹנִים וְהֵקִימוּ אֶת מֶרִי גְרַנְט. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהוֹפִיעַ גַם ג’וֹן מַנְגֶלְס, וְאַחֲרָיו בָּאוּ הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהֵקִיצוּ לְצַעֲקוֹתָיו שֶׁל הַנַעַר.

– אֲחוֹתִי מֵתָה! אַבָּא שָׁם! – חָזַר רוֹבֶּרְט, בְּהַרְאוֹתוֹ לְצַד הָאִי הָעוֹטֶה עֲרָפֶל.

– מַה קָרָה?… מִי מֵת? אַבָּא שֶׁל מִי? עַל דְבַר מִי זֶה אַתָּה דוֹבֵר? – הִפְצִירוּ כֻּלָם בְּרוֹבֶּרְט, בְּהַקִיפָם אוֹתוֹ.

– אֲחוֹתִי מֵתָה… אַבָּא שָׁם… עַל הָאִי! – חָזַר רוֹבֶּרְט בְּעַקְשָׁנוּת עַל דְבָרָיו – אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ… הוּא קָרָא לְעֶזְרָה… מֶרִי גַם הִיא שָׁמְעָה…

בְּרֶגַע זֶה וְגַם הָעַלְמָה, שֶׁשָׁב רוּחָהּ אֶל קִרְבָּהּ, אִשְׁרָה אֶת דְבָרָיו שֶׁל אָחִיהָ.

– אַבָּא שָׁם! אַבָּא עַל הָאִי, – קָרְאָה בְּאֵיזֶה קוֹל מְשֻׁנֶה, בִּלְתִּי טִבְעִי, בְּרוּצָהּ אֶל יַרְכְּתֵי הָאֳנִיָה. לוּלֵא עָצְרוּ אוֹתָהּ יְדֵי הַמַלָחִים בְּחָזְקָה, הָיְתָה מַפִּילָה אֶת עַצְמָהּ הַמַיְמָה.

– הַאֲמֵן לִי, אֲדוֹנִי… וּגְבִרְתִּי… – אָמְרָהּ בְּקוֹל נֶחְנָק מִדְמָעוֹת, – אָבִינוּ בֶּאֱמֶת שָׁם… אֲנִי שָׁמַעְתִי בְּבֵרוּר אֶת קוֹלוֹ הַקוֹרֵא לְעֶזְרָה –. אֶפְשָׁר שְׁהוּא בְּתוֹךְ הַיָם… נֶאֱבָק עִם הַגַלִים… הָהּ, אֵלִי, אֵלִי… הוּא יִטְבַּע… הַצִילוּהוּ! בְּשֵׁם אֱלֹהִים. הַצִילוּהוּ!…

הָעַלְמָה הָאֻמְלָלָה הָיְתָה שׁוּב קְרוֹבָה לְהִתְעַלֵף. מֻכְרָחִים הָיוּ לַהֲבִיאָהּ אֶל תָּאָהּ, וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הָלְכָה אַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְהָחִישׁ לָהּ עֶזְרָה.

הֲרוֹאִים בְּמַחֲזֶה זֶה הֶחְלִטוּ, שֶׁיַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נָפְלוּ קָרְבָּן לְמַחֲזֵה שָׁוְא.

– הֲבָטוּחַ אַתָּה בָּזֶה, שֶׁשָׁמַעְתָּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אָבִיךָ, רוֹבֶּרְט? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּאָחֲזוֹ בִּידֵי הַנַעַר.

– כֵּן. אֲדוֹנִי… הוּא קָרָא: ״אֵלַי, אֵלַי!“ קוֹלוֹ נִשָׂא וּבָא מִשָׁם.

וְהַנַעַר הֶרְאָה בְּיָדוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁשָׁם נִמְצָא הָאִי.

– וְאַתָּה הִכַּרְתָּ אֶת קוֹלוֹ?

– אִם אֲנִי הִכַּרְתִּי, אֲדוֹנִי!… כֵּיצַד זֶה אֶפְשָׁר שֶׁלֹא לְהַכִּיר קוֹל זֶה?… הִכִּירָה גַם אֲחוֹתִי… הַאֻמְנָם סָבוּר אַתָּה שֶׁשְׁנֵינוּ טָעִינוּ?… לֹא, אֲדוֹנִי, אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת שָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ… אֲדוֹנִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מַהֵר לְעֶזְרַת אָבִינוּ!… צַוֵה לְהוֹרִיד אַסְדָה!

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן פָּרַשׂ אֶת יָדָיו וְהֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ.

– הוֹקִינְס! – קָרָא לַמַלָח שֶׁעָמַד עַל הַמִשְׁמָר לְיַד הַהֶגֶה – אַתָּה לֹא סַרְתָּ כָּל הָעֵת מֵהַהֶגֶה?

– אַף לֹא צַעַד אֶחָד, הוֹד מַעֲלָתְךָ.

– אַתָּה לֹא שָׁמַעְתָּ כְּלוּם עַד שֶׁהָעַלְמָה גְרַנְט הִתְעַלְפָה?

– לֹא כְלוּם, הוֹד מַעֲלָתְךָ.

– לֹא שָׁמַעְתָּ כָּל קְרִיאָה לְעֶזְרָה?

– לֹא כְלוּם, אֲדוֹנִי… רַק שָׁמַעְתִּי בִּצְעֹק מַר גְרַנְט הַצָעִיר שֶׁאֲחוֹתוֹ מֵתָה.

– הֲרוֹאֶה אַתָּה, רוֹבֶּרְט, אִישׁ לֹא שָׁמַע חוּץ מִמְךָ וּמֵאֲחוֹתְךָ.

– אִלְמָלֵא צָעַק אָבִיו שֶׁל הוֹקִינְס, כִי אָז לֹא הָיָה חֵרֵשׁ כָּל כָּךְ, אֲדוֹנִי… זֶה הָיָה אַבָּא שֶׁלָנוּ, אֲדוֹנִי, אַבָּא שֶׁלָנוּ וְלֹא שֶׁלוֹ.

קוֹלוֹ שֶׁל הַנַעַר נִפְסַק מִבְּכִי, וְגַם הוּא נָפַל כַּאֲלֻמָה עַל הַסִפּוּן וְהִתְחִיל רוֹעֵד בְּכָל גוּפוֹ.

– יְתוֹמִים מִסְכֵּנִים, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – מַה קָשֶׁה הַנִיסָיוֹן שֶׁבּוֹ מַעֲמִיד אוֹתָם אֱלֹהִים.

– כֵּן, אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – הַצָרָה הַמְשֻׁתֶּפֶת לִשְׁנֵיהֶם הֵבִיאָה אוֹתָם בְּבַת אַחַת לִרְאוֹת מַחֲזֵה שָׁוְא. הֵם מֵהַרְהֲרִים תָּמִיד רַק בַּאֲבִיהֶם. וְהִנֵה נִדְמָה לָהֶם שֶׁשָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ.

– בְּרֶגַע אֶחָד אֵצֶל שְׁנֵי אֲנָשִׁים?… זֶה מוּזָר יוֹתֵר מִדַי… – דִבֵּר פַּגַנֶל לְנַפְשׁוֹ, בְּהַקְשִׁיבוֹ לְהַסְבָּרוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו.

הוּא גָחַן מֵעַל לְמִסְעַד הָאֳנִיָה וְהִקְשִׁיב רַק קֶשֶׁב. אֲבָל לֹא שָׁמַע כְּלוּם מִלְבַד שְׁאוֹן גַלִים קַל.

– מִי שָׁם בַּיָם? – קָרָא בִּמְלֹא גְרוֹנוֹ וְהִקְשִׁיב שׁוּב.

אִישׁ לֹא עָנָה.

– מוּזָר, מוּזָר מְאֹד, – אָמַר בְּלִבּוֹ, בְּשׁוּבוֹ אֶל תָּאוֹ – אֵינִי מַאֲמִין שֶׁזֶהוּ רַק דִמְיוֹן כּוֹזֵב; כָּאן יֵשׁ דְבַר־מָה.

בַּשׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר, נִתְכַּנְסוּ כָּל נוֹסְעֵי “דוּנְקָן” עַל הַסִפּוּן וְהִתְחִילוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּאִי, שֶׁהָאֳנִיָה הָיְתָה רְחוֹקָה מִמֶנוּ רַק כְּקִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי.

– שׁוּרוּ! שׁוּרוּ־נָא! – צָעַק רוֹבֶּרְט – שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים… שְׁנַים רָצִים אָנָה וְאָנֶה וּמְנִיעִים בִּידֵיהֶם. וְהַשְׁלִישִׁי מֵנִיעַ בְּאֵיזֶה דֶגֶל.

– כֵּן, וְזֶהוּ דֶגֶל אַנְגְלִי, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּהִזְדַיְנוֹ בְּמִשְׁקֶפֶת.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – אָמַר פַּגַנֶל, בְּקָפְצוֹ מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת.

– אֲדוֹנִי,– אָמַר הַנַעַר הָרוֹעֵד אֶל הַלוֹרְד, בְּפָרְשׂוֹ אֵלָיו כַּפָּיו, – אֲדוֹנִי, אִם אֵינְךָ רוֹצֶה שֶׁאַפִּיל אֶת עַצְמִי הַמַיְמָה, וְאֶעֱבֹר עַד לַחוֹף בִּשְׂחִיָה, צַוֵה לְהוֹרִיד סִירָה!… הָהּ, אֲדוֹנִי, עַל בִּרְכַּי אֲנִי מִתְחַנֵן אֵלֶיךָ, שֶׁתַּרְשֶׁה לִי לַעֲלוֹת הָרִאשׁוֹן עַל הַחוֹף הַזֶה!

וּבֶאֱמֶת, עַכְשַׁיו לֹא הָיָה כָּל סָפֵק עוֹד, שֶׁעַל אוֹתוֹ הָאִי הַשׁוֹמֵם נִמְצָאִים שְׁלֹשָׁה אַנְגְלִים שֶׁוַדַאי נִטְרְפָה אֳנִיָתָם, וְלָכֵן אֵין כָּל פֶּלֶא שֶׁמֶרִי וְרוֹבֶּרְט יָכְלוּ לִשְׁמֹע קְרִיאוֹת לְעֶזְרָה, וְהֵם רַק טָעוּ בְּנוֹגֵעַ לַקוֹל. כֵּיצַד יָכֹל אַבִיהֶם לָבוֹא אֶל אִי זֶה?

כֻּלָם פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַמַחֲשָׁבָה הַנוֹרָאָה בִּדְבַר הַיֵאוּשׁ הֶחָדָשׁ הֶעָתִיד לִתְקֹף אֶת יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הָאֻמְלָלִים.

הִרְהוּרִים אֵלֶה הִכְרִיחוּ אֶת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְפַקְפֵּק זְמַן־מַה בְּמִילוּי בַּקָשָׁתוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט. אֲבָל הֲרֵי צָרִיךְ לְהַצִיל אֶת הָאֲנָשִׁים הַנִמְצָאִים עַל הָאִי, אַחַת הִיא מִי הֵמָה.

– הוֹרִידוּ סִירָה! – צִוָה הַלוֹרְד לְבַסוֹף.

אַחֲרֵי רֶגַע וְהַסִירָה הוּרְדָה, וּבָהּ יָשְׁבוּ רוֹבֶּרְט וּמֶרִי, ג’וֹן מַנְגֶלְס, גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל.

– מַהֲרוּ! – קָרָא הַלוֹרְד לְשֵׁשֶׁת הַשַּׁיָטִים הַחֲזָקִים – שׁוּטוּ יָשָׁר אֶל הָאִי!

– אֲבָל הִזָהֲרוּ! –– הוֹסִיף רַב־הַחוֹבֵל – שָׁם יֶשְׁנָם סְלָעִים תַּת־מַיְמִיִים הַנִרְאִים גַם מִכָּאן.

כְּשֶׁהִתְחִילוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף, קָרְאָה מָרַת מֶרִי בְּקוֹל חוֹדֵר:

– אַבָּא! אַבָּא יַקִירִי!… זֶהוּ, הוּא, הוּא הוּא וְלֹא אַחֵר!

– אַבָּא! אַבָּא אָהוּב! – חָזַר רוֹבֶּרְט עַל קְרִיאָה זוֹ בְּעָמְדוֹ בַּסִירָה וּבַהֲנִיעוֹ בְּכוֹבָעוֹ בְּשִׂמְחָה.

מִיִרְאָה, שֶׁלֹא יֹאבַד לַנַעַר שִׁוּוּי־הַמִשְׁקָל מֵהִתְפָּרְצוּת רִגְשֵׁי שִׂמְחָתוֹ וְשֶׁלֹא יִפֹּל אֶל הַמַיִם, אָחַז ג’וֹן מַנְגֶלְס בִּבְגָדָיו בְּחָזְקָה.

מָרַת מֶרִי בָּכְתָה וְצָחֲקָה חֲלִיפוֹת, וְלֹא פָּסְקָה מִלְהָנִיעַ בְּמִטְפַּחְתָּהּ.

בִּקְצֵה הַחוֹף עָמַד אִישׁ רְחַב־כְּתֵפַיִם, גְבַהּ-קוֹמָה וּבַעַל פָּנִים נְדִבוֹת, שֶׁהִבִּיעוּ מֶרֶץ, פָּנִים שֶׁדָמוּ מְאֹד לִקְלַסְתֵּר פְּנֵיהֶם שֶׁל רוֹבֶּרְט וּמֶרִי. לֹא רָחוֹק מִמֶנוּ עָמְדוּ עוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים, נְמוּכִים קְצַת מִמֶנוּ, בַּעֲלֵי פַּרְצוּף טִפּוּסִי שֶׁל אַנְשֵׁי יָם סְקוֹטִיִים.

לֵב הַיְלָדִים לֹא שִׁקֵר לָהֶם: הָאָדָם הַגָבֹהַּ שֶׁעָמַד עַל הַחוֹף, הָיָה אֲבִיהֶם!

רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הִכִּיר מִיָד אֶת בָּנָיו, פָּרַשׂ אֲלֵיהֶם יָדָיו, וְכַהֲלוּם רַעַם מִתְעַלֵף אַרְצָה.

פֶּרֶק י: הָאִי טַבּוֹר

רַק לִפְרָקִים רְחוֹקִים מְאֹד יִקְרֶה, שֶׁאָדָם יָמוּת מֵרֹב שִׂמְחָה. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְרוּחוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט שָׁבָה אֵלָיו וְהוּא לָחַץ אֶת בָּנָיו אֶל לִבּוֹ. הָאָב בָנָיו עָמְדוּ חֲבוּקִים רְגָעִים אֲחָדִים. הַמַחֲזֶה הָיָה מַרְעִישׁ אֶת הַלֵב, אֲפִילוּ הַמַלָחִים בָּכוּ. וּכְשֶׁרַק עָלָה הֶרִי גְרַנְט עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה, הוֹדָה בִּדְמָעוֹת בְּעֵנָיו לַלוֹרְד וְלַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן וּלְכָל בְּנֵי לִוְיָתָם. בָּעֵת הַקְצָרָה שֶׁל הַשַׁיִט מִן הָאִי אֶל הָאֳנִיָה, הִסְפִּיקוּ כְּבָר הַיְלָדִים לְסַפֵּר בְּקִצוּר לַאֲבִיהֶם אֶת קוֹרוֹת הַמַסָע שֶׁל “דוּנְקָן” וְעַל דְבַר אֲדוֹנֵי הָאֳנִיָה הַנְדִיבִים וְעַל דְבַר הַקְבַרְנִיט, הַמַיוֹר וּפַּגַנֶל.

פְּנֵי הֶרִי גְרַנְט שֶׁהִבִּיעוּ גְבוּרָה וְישֶׁר־לֵב, נָהֲרוּ וְהִבִּיעוּ הַכָּרַת־טוֹבָה עֲמֻקָה וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה כָּזוֹ, שֶכָּל אֵלֶה שֶׁעָזְרוּ לְהַצָלָתוֹ, קִבְּלוּ אֶת שְׂכָרָם עַל יִסוּרֵיהֶם וְעִנוּיֵיהֶם שֶׁסָבְלוּ וְנָשְׂאוּ לְמַעֲנוֹ. גַם הַמַיוֹר חֲסַר הָרֶגֶשׁ, גַם הוּא כָּבַשׁ רַק בְּעָמָל רַב אֶת הַדְמָעוֹת שֶׁמִלְאוּ אֶת עֵינָיו. וְמַה שֶׁנוֹגֵעַ לְפַּגַנֶל הִנֵה גִיאוֹגְרָף מְלֻמָד זֶה בָּכָה כְּיֶלֶד מַמָשׁ, בַּהֲסִיטוֹ אֶת מִשְׁקָפָיו בְּכָל פַּעַם לְמַעְלָה, כְּדֵי לִמְחוֹת אֶת דִמְעוֹת עֵינָיו.

הֶרִי גְרַנְט הִסְתַּכֵּל זְמַן רַב מִתּוֹךְ עֹנֶג עַל בִּתּוֹ, שֶׁגָדְלָה וְיָפְתָה מְאֹד לְפִי דְבָרָיו. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אְשְרָה אֶת דְבָרָיו בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל אֹשֶׁר. אַחַר כָּךְ פָּנָה אֶל בְּנוֹ.

– מַה גָדַל! הֲרֵי זֶהוּ גֶבֶר מַמָשׁ! – קָרָא בְּהַעְתִּירוֹ לִבְנוֹ עֲתֶרֶת נְשִׁיקוֹת.

רוֹבֶּרְט הִצִיג לְפָנָיו בְּסֵדֶר אֶת כָּל יְדִידָיו וְיָדַע לְתָאֵר אֶת כָּל אֶחָד בִּשְׁתַּיִם שָׁלֹש מִלִים. אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱמֹר עַל כֻּלָם רַק אַחַת, שֶׁכֻּלָם הָיוּ טוֹבִים לָהֶם וְכֻלָם סָבְלוּ לְמַעֲנוֹ וּלְמַעַן אֲחוֹתוֹ הַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת וּמֵאוֹת פְּעָמִים סִכְּנוּ בִּשְׁבִילָם אֶת חַיֵיהֶם.

כְּשֶׁבָּא תּוֹרוֹ שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס, הִתְאַדֵם כָּכָה מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת, שֶׁכִּמְעַט שֶׁלֹא יָכוֹל לְהָשִׁיב עַל דְרִישַׁת גְרַנְט לִשְׁלוֹמוֹ וְעַל הַבָּעַת תּוֹדָתוֹ.

הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן הִסְפִּיקָה כְּבָר לְסַפֵּר לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אֶת כָּל קוֹרוֹת מַסְעֵיהֶם, בְּיִִחוּד הִדְגִישָׁה וְהִטְעִימָה אֶת הַתַּפְקִידִים שֶׁמִלְאוּ בָּנָיו בִּנְסִיעָה זוֹ. סִפְּרָה לוֹ גַם עַל דְבַר רִגְשׁוֹתֶיהָ שֶׁל בִּתּוֹ לְג’וֹן מַנְגֶלְס.

– וְהוּא גַם הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ? – שָׁאַל הֶרִי גְרַנְט.

– כַּמוּבַָן! – עָנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – וְכִי אֶפְּשָׁר אַחֶרֶת?

– וּמַהִי דַעְתֵּךְ, גְבִרְתִּי, עַל אַהֲבָה זוֹ? הַטוֹבָה הִיא בְּעֵינַיִךְ?

– בְּהֶחְלֵט! בִּתְּךָ וִידִידֵנוּ הַטוֹב בְּיוֹתֵר ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּדָאִים זֶה לְזוֹ בְּכָל הָאֳפָנִים, זוּג מַתְאִים יוֹתֵר קָשֶׁה לִמְצֹא.

רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט קָרָא אֵלָיו אֶת בִתּוֹ וְאֶת הָאָדָם הַצָעִיר, וּבְאַחְדוֹ אֶת יְדֵיהֶם, אָמַר בִּפְנוֹתוֹ לַאֲדוֹנֵי הָאֳנִיָה:

– רַבּוֹתַי הַלוֹרְד וּגְבִרְתִּי! בָּרְכוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הַצְעִירִים הָאֵלֶה, כְּמוֹ שְׁמְבָרֵךְ אוֹתָם אָנֹכִי!

לְאַחַר שֶׁדִבְּרוּ הַרְבֵּה עַל כָּל הָעִנְיָנִים, סִפֵּר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהֶרִי גְרַנְט עַל דְבַר אַיְרְטוֹן.

– כֵּן, אֲנִי הָיִיתִי מֻכְרָח לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַחוֹף הָאוֹסְטְרָלִי, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, בְּשָּׁמְעוֹ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַלוֹרְד עַד סוֹפוֹ. זֶהוּ אָדָם הַמְחֻנָן בְּהַרְבֵּה כִּשְׁרוֹנוֹת, אֲבָל גַם בִּנְטִיוֹת רָעוֹת לַעֲשׂוֹת רַק רַע. וְאַף אָמְנָם הִשְׁחִיתוּ אוֹתוֹ נְטִיוֹתָיו אֵלוּ, כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי זֹאת מֵרֹאשׁ. יִתֵּן הָאֱלֹהִים שֶׁהִתְבּוֹדְדוּתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ מֵהָאֲנָשִׁים, תָּבִיא אוֹתוֹ לִידֵי תְּשׁוּבָה!

– וְעַכְשָׁיו, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל, סַפְּרָה־נָא לָנוּ אֶת קוֹרוֹת שֶׁבֶר אֳנִיָתְךָ וּשְׁהוּתְךָ עַל סֶלַע זֶה, – הִצִיעַ מַכְּס נַבְּס.

– בְּעֹנֶג רַב אֲמַלֵא אֶת בַּקָשַׁתְכֶם, רַבּוֹתַי, – עָנָה הֶרִי גְרַנְט, בְּהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹֹ – הַהִסְתּוֹרִיָה שֶׁלִי הִיא הַהִסְתּוֹרִיָה שֶׁל כָּל הָרוֹבִּינְזוֹנִים הַמִטַלְטְלִים לְאִי בִּלְתִּי נוֹשָׁב וְהַמֻכְרָחִים לִסְמֹךְ עַל כֹּחַ עַצְמָם. מִבְּלִי שֶׁיוֹכְלוּ לְקַווֹת לְמִי שֶׁהוּא, מִלְבַד לֶאֱלֹהִים וְלָהֶם עַצְמָם, נֶאֱלָצִים הֵם לְהִלָחֵם עִם אֵיתָנֵי הַטֶבַע כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל קִיוּמָם.

"אֳנִיָתֵנוּ נִטְרְפָה בְּלֵיל הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה לְיוּנִי, שְׁנַת 1862, אַחֲרֵי הִלָחֲמָהּ קָשֶׁה שִׁשָׁה יָמִים עִם הַסוּפָה; הִיא נֻפְּצָה אֶל הַצוּקִים הַתַּת־מַיְמִיִים שֶׁל הָאִי הַזֶה.

"הַיָם גָעַשׁ בְּחָזְקָה, הַלַיְלָה הָיָה אָפֵל וְכָל מַלָחַי הָאֻמְלָלִים יָרְדוּ תְּהוֹמוֹת. רַק לִי וְלִשְׁנַיִם מִמַלָחַי, בּוֹבּ לִירֶס וְג’וֹ בֶּל, עָלָה לְהַגִיעַ אֶל הַחוֹף אַחֲרֵי הִתְאַמְצוּת נוֹרָאָה.

"בַּבֹּקֶר סִיַרְתִּי אִי קָטָן זֶה, שֶׁגוֹרָלֵנוּ הִטִיל אוֹתָנוּ אֵלָיו. בְּטַבּוּרוֹ צָמְחוּ עֲשָׂרוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל עֵצִים, וְגַם כַּר־דֶשֶׁא הִשְׂתָּרֵעַ עָלָיו, וּבוֹ זָרַם נַחַל קָטָן.

"בְּבוֹאִי לְכָאן עִם שְׁנֵי מַלָחַי, לֹא נוֹאַשְׁתִּי, הָיִיתִי מוּכָן לְהִלָחֵם עִם כָּל הַמַעְצוֹרִים עַד לִקְצֵה גְבוּל הָאֶפְשָׁרוּת. בּוֹבּ וְג’וֹ, חֲבֵרַי לְצָרָה, גַם הֵם לֹא נָפַל רוּחָם וְהִבְטִיחוּ לִי אֶת עֶזְרָתָם בְּכָל מַַה שֶׁיוּכְלוּ.

"אֲנַחְנוּ הִתְחַלְנוּ לִחְיוֹת חַיֵי רוֹבִּינְזוֹן. רֵאשִׁית כָּל צָבַרְנוּ אֶת כָּל שׁבְרֵי הָאֳנִיָה, הַמַכְשִׁירִים, הַנֶשֶׁק, הַחָבִיוֹת הַמְלֵאוֹת אֲבַק־שְׂרֵיפָה. הַשַׂקִים עִם הַזְֵרְעוֹנִים, בְּקִצוּר, כָּל מַה שֶׁנִשְׁאַר לָנוּ לִפְלֵטָה. צֵיד הָעִזִײם הַפִּרְאִיוֹת וְהַחֲזִירִים, וְכֵן הַדַיִג שִׁמְשׁוּ מָקוֹר לְפַרְנָסָתֵנוּ. לְאַט־לְאַט סִדַרְנוּ אֶת חַיֵינוּ.

"אֲנִי יָדַעְתִּי בְּדִיוּק אֶת הַמָקוֹם שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בּוֹ, תּוֹדוֹת לַמַכְשִׁירִים שֶׁהָיוּ לִי, וּבְעֶזְרָתָם יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְדִידוֹת הָרְאוּיוֹת וְרָאִיתִי שֶׁאֲנִי נִמְצָא מִחוּץ לַשׁוּרָה, שֶׁבָּה עוֹבְרוֹת הָאֳנִיוֹת, וְיָדַעְתִּי שֶׁרַק הַמִקְרֶה יָכוֹל לְהַצִילֵנוּ. אֲנִי הִשְׁלַמְתִּי עִם הָרַעְיוֹן הַזֶה, רַק הַמַחֲשָׁבָה עַל דְבַר בָּנַי הַיְקָרִים לִי כָּל כָּךְ צִעֲרָה אוֹתִי לִפְרָקִים. וְגַם לָזֹאת מָצָאתִי לִי תַּנְחוּמִים בִּתְפִלוֹתַי לְאֱלֹהִים…

"אֲנַחְנוּ עָבַדְנוּ, וְלֹא יָשַׁבְנוּ בְּחִבּוּק יָדַיִם. עַד מְהֵרָה נִזְרְעוּ אַקְרִים אֲחָדִים אֲדָמָה זְרָעִים שֶׁלָקַחְתִּי אִתִּי בְּקַווֹתִי לִמְצֹא אִי מַתְאִים לְתָכְנִיוֹתַי, וְכָךְ הָיוּ אֶצְלֵנוּ יְרָקוֹת לְמַכְבִּיר. אֲחַר כָּךְ בִּיַתְּנוּ עִזִים אֲחָדוֹת וְהָיָה לָנוּ גַם חָלָב, חֶמְאָה וּגְבִינָה. מֵהַקִטְנִיוֹת עָשִׂינוּ קֶמַח וְאָפִינוּ עֻגוֹת וּבְנוֹגֵעַ לַמָזוֹן הָיִינוּ בְּטוּחִים בְּהֶחְלֵט.

"מִתְּחִלָה עָלָה בְּדַעְתִּי לִבְנוֹת לִי סִירָה, אֲבָל בְּזָכְרִי שֶׁאֲנָחְנוּ רְחוֹקִים גַם מִפּוֹמוֹטוּ, כְּאַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר, עָזַבְתִּי רַעְיוֹן זֶה. שׁוּם סִירָה לֹא יָכְלָה לָשׁוּט דֶרֶךְ אֲרֻכָּה כָּזוֹ.

"אֲנַחְנוּ הֶחְלַטְנוּ לְחַכּוֹת לַמִקְרֶה, שֶׁיְאַפְשֵׁר לָנוּ אֶת הַחֲזָרָה לְמוֹלַדְתֵּנוּ, שֶׁכָּל מַעְיָנֵינוּ הָיוּ אַךְ בָּהּ…

“כָּךְ עָבְרוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה. אֲנַחְנוּ חָדַלְנוּ כְּבָר מִקַווֹת, אֲבָל לְיֵאוּשׁ מָחְלָט לֹא הִגַעְנוּ”.

אַחַר כָּךְ נוֹדַע לְהֶרִי גְרַנְט, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַכִּיר טוֹבָה עַל הַצָלָתוֹ לַתְּעוּדוֹת, שֶׁכָּתַב אוֹתָן שְׁמוֹנָה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁבֶר הָאֳנִיָה, שָׂם אוֹתָן בְּבַקְבּוּק וּמָסַר אוֹתָן לִרְצוֹנָם שֶׁל הַגַלִים. סִפְּרוּ לוֹ גַם בְּאֵיזֶה מַצַב נִמְצְאוּ הַתְּעוּדוֹת, וְכֵיצַד הוֹגִיעוּ כֻּלָם אֶת מֹחָם לִמְצֹא אֶת פִּתְרוֹנָן.

בִּזְמַן שֶׁרַב-הַחוֹבֵל סִפֵּר אֶת קוֹרוֹתָיו, הוֹגִיעַ הַגִיאֹוגְרָף הַנִכְבָּד אֶת מֹחוֹ לְהַתְאִים אֶת דִבְרֵי הַתְּעוּדוֹת לְדִבְרֵי הַמְסַפֵּר.

הוּא הֶעֱבִיר שׁוּב תַּחַת הַבִּקֹרֶת אֶת הַבֵּאוּרִים שֶׁנִכְזְבוּ עַתָּה. אֵיזוֹ מִלָה מֵאֵלוּ הַשְׁחוּקוֹת יָכְלָה לִרְמֹז עַל הָאִי מַרְיָה־תֵּירֶזֶה, אֶת זֶה לֹא יָכֹל לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. לָאַחֲרוֹנָה לֹא יָכוֹל עוֹד הַגִיאוֹגְרָף לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ. בְּתָפְשׂוֹ אֶת הֶרִי גְרַנְט בְּיָדוֹ, קָרָא אֵלָיו בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים:

– רב־חוֹבְלִי! אֱמֹר לָנוּ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מֶה הָיָה כָּתוּב בִּתְעוּדוֹתֶיךָ?

כֻּלָם הִתְעוֹרְרוּ לַקְרִיאָה הַזֹאת. סוֹף־סוֹף בָּא הַזְמַן לִפְתֹּר חִידָה זוֹ!

– אַתָּה עוֹדְךָ זוֹכֵר אֶת הַתֹּכֶן מִלָה בּמִלָה? – שָׁאַל אוֹתוֹ פַּגַנֶל, בְּמָשְׁכוֹ אֶת יָדוֹ בְּכֹחַ.

– כַּמוּבַן, הֲרֵי בְּמִלִים אֵלוּ הָיְתָה תְּלוּיָה כָּל הַצָלָתֵנוּ! – עָנָה גְרַנְט.

– וּבְכֵן אֱמֹר־נָא אוֹתָן לָנוּ! – קָרָא פַּגַנֶל, שֶׁלֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מִקֹצֶר־רוּחַ.

– אֲנִי כָּתַבְתִי אֶת הַתְּעוּדָה בְּשָׁלֹשׁ שָׂפוֹת: אֵיזוֹ מֵהֶן רוֹצֶה אַתָּה לָדַעַת?

– וְכִי אֵין כֻּלָן דוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ? – שָׁאַל פַּגַנֶל, כְּשֶׁהוּא לוֹהֵט כֻּלוֹ מֵאִי־סַבְלָנוּת.

– כִּמְעַט דוֹמוֹת. הַהֶבְדֵל הוּא רַק בַּשֵׁמוֹת…

– בְּאֹפֶן כָּזֶה אֱמֹר לָנוּ מַה שֶׁהָיָה כָּתוּב בַּתְּעוּדָה הַצָרְפַתִּית, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – הִיא נִשְׁתַּמְרָה יוֹתֵר מִכֻּלָן וְשִׁמְשָׁה יְסוֹד לְבֵאוּרֵינוּ.

– בְּבַקָשָׁה, רַבּוֹתַי. הִנֶהָ מִלָה בְּמִלָה.

“Le 27 juin 1862, le trois-mats Britannia, de Glasgow, s’est perdu a quinze cents lieues de la Patagonie, dans l’hemisphere austral, Portes a terre, deux matelots et le capitaine Grant ont atteint a l’isle Tabor…” 27 לְיוּנִי 1862, אֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים “בְּרִיטַנִיָה”, מִגְלַזְגוֹ, נִטְרְפָה – 2500 קִלוֹמֶטֶר מִפָּטָגוֹנִיָה, בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי. נִצְלוּ שְׁנֵי מַלָחִים וְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עַל הָאִי טַבּוּר”…

– אֵיךְ?! מָה?! – שִׁסְעוֹ פַּגַנֶל, בְּלָטְשׁוֹ אֶת עֵינָיו, – עַל אֵיזֶה אִי?

– הַרְשֵׁנִי לִגְמֹר, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְהוּא הוֹסִיף:

“La continuellement en proie a une cruelle indigence, ils ont jete ce document par 153° de longuitude et 37° 11’ de latitude, Venez a leur secour, ou ils sont perdus”.

(“שָׁם, בְּסָבְלָם מַחֲסֹר קָשֶׁה, הִשְׁלִיכוּ אֶת הַתְּעוּדָה בָּאֹרֶךְ 153° וּבָרֹחַב 37°11’. הָחִישׁוּ לָהֶם עֶזְרָה, וְאִם לֹא יֹאבְדוּ”).

– אֵיךְ זֶה “טַבּוֹר”? – קָרָא פַּגַנֶל – הֲרֵי זֶהוּ הָאִי מַרְיָה־תֵּירֶזָה, וְלֹא טַבּוֹר!

– אָמְנָם כֵּן, – אָמַר גְרַנְט בְּנַחַת, – בַּמַפּוֹת הָאַנְגְלִיוֹת וְהַגֶרְמָנִיוֹת נִקְרָא אִי זֶה בְּשֵׁם

מַרְיָה־תֵּירֶזָה, וּבַצָרְפַתִּיות – הוּא נִקְרָא “טַבּוֹר”.

בְּרֶגַע זֶה הִרְגִישׁ פַַּגַַנֶל סְטִירַת אֶגְרוֹף חֲזָקָה שְׁנָחֲתָה עַל שִׁכְמוֹ. מַהֲלוּמָה זוֹ קִבֵּל מֵאֵת הַמַיוֹר, שֶׁלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק הַפַּעַם.

– וְהוּא עוֹד גֵיאוֹגְרָף מְפֻרְסָם! – סִנֵן דֶרֶךְ שִׁינָיו בְּבוּז.

אֲבָל פַּגַנֵל גַם לֹא נֶעֱלַב. הוּא הָיָה נָכוֹן לְהַכּוֹת וּלְגַדֵף אֶת עַצְמוֹ עוֹד יוֹתֵר.

– זֶה נוֹרָא! זֶה אִי־אֶפְשָׁר! – צָעַק הַגִיאוֹגְרָף הַנִכְלָם – הִנֵה זֹאת הָיְתָה מַשְׁמַעוּתָה שֶׁל

abor, וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא!… וְדַוְקָא בְּמִלָה זוֹ הָיָה תָּלוּי כָּל הַפִּתְרוֹן!… הָהּ מַה גְדוֹלָה

טָעוּת זוֹ לְגַבֵּי מַזְכִּירָה שֶׁל הַחֶבְרָה לְגִיאוֹגְרָפִיָה!… כְּבוֹדִי הוּעַם לְעוֹלָם! אֵינִי כְּדָאִי יוֹתֵר

לְשֵׁם זֶה! אֲנִי…

– אֲבָל הֵרָגַע, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – דַי לְךָ לְהִתְרַגֵז כָּכַה.

– לֹא, גְבִרְתִּי, וְכִי אוּכַל לִשְׁקֹט, כְּשֶׁנוֹכַחְתִּי שֶׁאֲנִי חֲמוֹר מַמָשׁ!

– וְנוֹסָף לָזֶה חֲמוֹר מְלֻמָד, – הוֹסִיף מַכְּס נַבְּס.

– הֵרָגַע, מַר פַּגַנֶל, – נִחֲמָהוּ גַם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט – לִשְׁכֹּחַ שֶׁלְאוֹתוֹ אִי קָטָן יֵשׁ שְׁנֵי שֵׁמוֹת

יָכוֹל גַם מֻמְחֶה, וּבְיִחוּד בְּמִקְרֶה זֶה שֶׁמֵי הַיָם טִשְׁטְשׁוּ כֹּה הַרְבֵּה מִלִים!

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן רָצָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְלָכֵן הָיָה מֻכְרָח מִיָד לְהַעֲלוֹת אֶת אַיְרְטוֹן עַל הָאִי.

אֶת הַשׁוֹדֵד הֵבִיאוּ עַל הַסִפּוּן, מְקוֹם שָׁם שֶׁנִפְגַשׁ עִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– זֶה אֲנִי, אַיְרְטוֹן! – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל.

– שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל! – הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה וּבְשִׁוְיוֹן־רוּחַ, כְּאִילוּ פְּגִישָׁה זוֹ יְדוּעָה לוֹ מֵרֹאשׁ – אֶשְׂמַח מְאֹד לִרְאוֹתְךָ שָׁלֵם וְבָרִיא.

– דוֹמַנִי, שֶׁעָשִׂיתִי מִשְׁגֶה גָדוֹל, בְּהַעֲלוֹתִי אוֹתְךָ עַל חוֹף אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת?

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, רַב־הַחוֹבֵל.

– אַתָּה תְּמַלֵא אֶת מְקוֹמִי עַכְשָׁיו עַל אִי שׁוֹמֵם זֶה. יַעֲזוֹר לְךָ אֱלֹהִים שֶׁתַּחֲזֹר בִּתְּשׁוּבָה, כְּשְׁתִּהְיֶה מְבֻדָד מִכָּל הָעוֹלָם.

– תּוֹדָה, יִתֵּן אֱלֹהִים! – עָנָה אַיְרְטוֹן.

כָּאן הִנְךָ מְשֻׁלָל הָאֶפְשָׁרוּת לְהִפָּגֵשׁ עִם אֲנָשִׁים הַדוֹמִים לְךָ, – אָמַר אֵלָיו הַלוֹרְד – לִסְמֹךְ עִל נִסִים אִי־אֶפְשָׁר, וְלָכֵן יֵשׁ לְךָ תִּקְוָה אַךְ מְעַטָה מְאֹד לְהֵחָלֵץ מִגָלוּתְךָ בָּאִי הַזֶה. אֲבָל אַף־עַל־פִּי שֶׁתִּהְיֶה כָּאן לְבַדְךָ, בְּכָל זֹאת לֹא תִּמָנֶה בֵּין הָאוֹבְדִים בְּלִי כָּל יְדִיעָה, כְּמוֹ שְׁהָיָה רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. כַּמָה שֶׁאֵינְךָ כְּדָאִי לַעֲלוֹת עַל זֵכֶר אִישׁ, בְּכָל זֹאת יִזְכְּרוּךָ. לִי יָדוּעַ מְקוֹם מְגוּרֶיךָ, אַיְרְטוֹן, וְתָמִיד אוּכַל לִמְצֹא אֶת הַמָקוֹם הַזֶה וּלְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּחֲךָ. הֱיֵה שָׁלוֹם!

– תּוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי! יִשְׁמֹר הָאֱלֹהִים אֶת הוֹד מַעֲלָתְךָ! – אָמַר אַיְרְטוֹן בְּפַשְׁטוּת.

וְאֵלֶה הָיוּ הַדְבָרִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁדִבְּרוּ הַלוֹרְד גְלֶוֶרְוַן וְרֹאשׁ חֲבוּרַת הַשׁוֹדְדִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

הַסִירָה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהַעֲבִיר אֶת אַיְרְטוֹן עַל הָאִי כְּבָר חִכְּתָה לוֹ. ג’וֹן מַנְגֶלְס צִוָה לָשִׂים בָּה תֵּבוֹת אֲחָדוֹת מְלֵאוֹת לֶחֶם נֶשֶׁק, כַּדוּרִים, אֲבַק־שְׂרֵפָה וּמַכְשִׁירִים שׁוֹנִים שֶׁיִהְיוּ לוֹ לְעֵזֶר. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הֶעֱנִיק לוֹגַם צְרוֹר סְפָרִים נִבְחָרִים, וּבֵינֵיהֶם, כַּמוּבָן, הַתְּנַ״ךְ, הַיָקָר כָּל כָּךְ לְכָל אִישׁ אַנְגְלִי.

הַסִירָה הֶחֱלִיקָה בְּחִפָּזוֹן קָדִימָה בְּדוּמִיַת־עֶצֶב כְּלָלִית.

אַיְרְטוֹן עָמַד בְּלִי נוֹעַ בְּרֹאשׁ הַכֵּף

כְּשֶׁשָׁב ג’וֹן בַּחֲזָרָה, לְאַחַר שֶׁעָזַב אֶת אַיְרְטוֹן עַל הָאִי, הָיְתָה כְּבָר הַשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן צִוָה לְהַעֲלוֹת אֶת הָעֹגן. אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים וְהָאֳנִיָה הַיָפָה הִתְחִילָה לְהִתְרַחֵק בְּקַלוּת. אַחֲרֵי רֶבַע שָׁעָה יָכְלוּ עוֹד הַנוֹסְעִים לִרְאוֹת אֶת אַיְרְטוֹן, הָעוֹמֵד בְּלִי נוֹעַ, בְּיָדַיִם שְׁלוּבוֹת עַל חָזֵהוּ, בְּרֹאשׁ הַכֵּף וּמַבִּיט עַל הָאֳנִיָה. וְעַד מְהֵרָה הִתְחִיל הָאִי לְהִעָלֵם לְאַט־לְאַט מְעֵינֵי הַתַּיָרִים בְּתוֹךְ מִדְבַּר הַיָם הָאֵין־סוֹפִי.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.