פֶּרֶק א: הַחֲזָרָה לָאֳנִיָה    🔗

רִגְעֵי הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל תַּיָרֵינוּ עִם חַבְרֵיהֶם בְּ“דוּנְקָן” עָבְרוּ בִּנְשִׁיקוֹת, חִבּוּקִים וּתְרוּעוֹת גִיל. בַּעֲלוֹתוֹ עַל הָאֳנִיָה, הָיוּ דְבָרָיו שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁלֹא עָשָה דָבָר לְלֹא מַחֲשָׁבָה וְשֶׁלֹא רָצָה עַתָּה לְהַקְדִיר אֶת רִגְעֵי הַחֶדְוָה, כָּאֵלֶה:

– אַל־נָא תִּתְעַצְבוּ, יְדִידַי! אַף־עַל־פִּי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עֲדַיִן אֵינוֹ אִתָּנוּ, הֲרֵינוּ יוֹדְעִים יְדִיעָה מָחְלֶטֶת אֶת הַמָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הוּא נִמְצָא, וּבְקָרוֹב יִהְיֶה אִתָּנוּ.

בִּדְבָרִים אֵלֶה הֵרַךְ קְצַת הַלוֹרְד אֶת הָאַכְזָבָה שֶׁתָּקְפָה אֶת כָּל אֵלֶה אֲשֶׁר חִכּוּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְעַל יְדֵי כָּךְ גַם הִצִיל, אִם אֶפְשָׁר לֶאֱמֹר כָּךְ, אֶת שִׂמְחַת הַפְּגִישׁה.

אִם כִּי מֶרִי גְרַנְט וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִתְעַצְבוּ מְאֹד עַל הֶעְדֵרוֹ שֶׁל זֶה, אֲשֶׁר לְמַעֲנוֹ קִבְּלוּ עַל עַצְמָם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּמְלַוָיו אֶת הַחִפּוּשׂ בַּפַּמְפּוֹת, לֹא נִשְׁלְלָה מֵהֶם, לְמִצְעָר, הַתִּקְוָה לְמָצְאוֹ.

עוֹד בְּשָׁעָה שֶׁהָאַסְדָה הִתְקָרְבָה אֶל הָאֳנִיָה הָיְתָה רוּחָן שֶׁל שְׁתֵּי הַנָשִׁים נִסְעֶרֶת מְאֹד. הֵן אִמְצוּ אֶת עֵינֵיהֶן עַד לִכְאֵב, וְלִבָּן הִשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת מַה מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאַסְדָה. מֶרִי עָבְרָה חֲלִיפוֹת מִתִּקְוָה לְיֵאוּשׁ. רֶגַע נִדְמָה לָהּ, שֶׁהִיא רוֹאָה אֶת אָבִיהָ, וְאָז הִבְרִיקוּ עֵינֶיהָ מִשִׂמְחָה וּפָנֶיהָ הַנֶחְמָדוֹת נָהֲרוּ וְהֶאְדִימוּ מֵרֹב אֹשֶר. וְרֶגַע מָנְתָה אֶת הַיוֹשְׁבִים בָּאַסְדָה, שֶׁמִסְפָּרָם הִגִיעַ לַעֲשָׂרָה, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה דוֹמֶה לְאָבִיהָ, וְאָז קָפְאָה בִּמְקוֹמָהּ, פָּנֶיהָ הֶחְוִירוּ וְלִבָּהּ פָּג מֵרֹב צַעַר.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה שָׂמְחָה וְהִתְעַצְבָה אִתָּה יַחַד.

אַךְ מַרְאֵהוּ שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס הָיָה דוֹמֶה לְמַרְאֵה אָדָם הַמוּכָן לְכַתְּחִלָה לְכָל פֻּרְעָנוּת. עֵינָיו הַחַדוֹת רָאוּ מִיָד, שֶׁחַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת שָׁבוּ לְבַדָם כִּלְעֻמַת שֶׁהָלְכוּ.

– אַבָּא אֵינֶנוּ אִתָּם! הוּא אָבַד! – לָחֲשָׁה הָעַלְמָה מֶרִי בְּקוֹל מְקֻטָע, בְּשָׁעָה שֶׁהָאַסְדָה הִתְקָרְבָה וְיָכְלָה לִרְאוֹת הֵיטֵב אֶת פְּנֵי הַיוֹשְׁבִים בָּהּ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה חִבְּקָה וְלִטְפָה בְּדוּמִיָה אֶת הָעַלְמָה הַמִתְיַפַּחַת, אַךְ לֹא מָצְאָה בְּפִיהָ דִבְרֵי נִחוּמִים לְהָקֵל אֶת צַעֲרָהּ.

וּבְמַצָב כָּזֶה מָצָא אוֹתָם גְלֶנֶרְוַן.

אוּלָם מִשֶׁשָׁמְעָה הָעַלְמָה גְרַנְט אֶת הַדְבָרִים הַמְעוֹדְדִים שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל עֲדַיִן אֵינוֹ אִתָּם, מָצוֹא יִמְצָאוּהוּ, נִרְגְעָה קְצַת.

אַחֲרֵי הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת סִפֵּר הַלוֹרְד לְאִשְׁתּוֹ, לָעַלְמָה מֶרִי וּלְג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת עִקָרֵי קוֹרוֹתֵיהֶם וּבִשֵׂר לָהֶם אֶת בְּשׂוֹרַת תַּגְלִיתוֹ הַחֲדָשָה שֶׁל מַר פַּגַנֶל, אֲשֶׁר עָמַד עַל הַסְבָּרָתָהּ הַמְשֻׁבֶּשֶׁת שֶׁל הַתְּעוּדָה.

– בְּפִקְחוּתוֹ הַחוֹדֶרֶת – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּהִתְכַּוְנוֹ לִהַדְגִישׁ אֶת פָּעֳלוֹ הֶחָשׁוּב שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף – גִלָה לָנוּ יְדִידֵנוּ מַר פַּגַנֶל אֶת הָרַעְיוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁבַּתְּעוּדָה. כְּשֶׁאָנוּ לְעַצְמֵנוּ לֹא הָיָה עוֹלֶה עַל דַעְתֵּנוּ לְעוֹלָם, כִּי טָעִינוּ בַּתְּעוּדָה טָעוּת גַסָה כָּל כָּךְ, בְּהַחֲלִיפֵנוּ מִלָה בְּמִלָה. וְאִם חַיָה עוֹד בְּלִבֵּנוּ הַתִּקְוָה לְהַצִיל אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, הֲרֵי אָנוּ חֲיָבִים לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ אַךְ וְרַק לָאָדָם הַטוֹב בָּאֲנָשִׁים וְהַנִכְבָּד בַּמְלֻמָדִים הַצָרְפַתִּיִים, לְמַר זַ’ק פַּגַנֶל.

הַגִיאוֹגְרָף הִשְׁתַּחֲוָה וְהוֹדָה לַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן עַל דְבָרָיו בְּחִיוּךְ שֶׁל אֹשֶר.

– וְאַתְּ, מָרַת מֶרִי, – פָּנָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶל הָעַלְמָה גְרַנְט, שֶׁשָׁתְתָה אֶת דְבֵרָיו בְּצָמָא – הִנֵךְ יְכוֹלָה לְהִתְגָאוֹת בְּאָחִיךְ. הוּא יִהְיֶה לֹא רַק אָדָם יָשָׁר וְטוֹב־לֵב, אֶלָא גַם גִבּוֹר מַמָשׁ. הוּא נָשָׂא כָּמוֹנוּ אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת, וְהָעִנוּיִים וְהַסַכָּנוֹת, וְאַף פַּעַם לֹא נָפְלָה עָלָיו רוּחוֹ. אַף תְּלוּנָה קַלָה לֹא שָׁמַעְנוּ מִפִּיו וְלֹא רָאִינוּ בְּפָנָיו אַף צֵל שֵׁל אִי־רָצוֹן אוֹ חֲרָטָה עַל אֲשֶׁר הָלַךְ אִתָּנוּ.

בְּדִבְרֵי הַשֶׁבַח הַלָלוּ הֵבִיא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת רוֹבֶּרְט בִּמְבוּכָה.

– מָה רַב טוּבְךָ, אֲדוֹנִי! – לָחַשׁ הַנַעַר הַנָבוֹךְ, בְּהַסְתִּירוֹ אֶת פָּנָיו הַמַסְמִיקוֹת בְּחֵיק אֲחוֹתוֹ.

– אֵין לְךָ עַל מַה לְהִתְבַּיֵשׁ, יְדִידִי הַצָּעִיר, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – אַתָּה תִּהְיֶה לְכָבוֹד לְאָבִיךָ רַב־הַחוֹבֵל הַגִבּוֹר. בָּזֶה אֵין לְךָ כְּלָל לְהִתְבַּיֵשׁ.

וְרַב־הַחוֹבֵל מָשַׁךְ אֵלָיו אֶת הַנַעַר, לְחָצוֹ בְּחָזְקָה אֶל לִבּוֹ וְנָשַׁק לוֹ.

הַסִפּוּר עַל דְבַר טַלְקַב הֵבִיא אֶת כֻּלָם לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת. הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן הִצְטַעֲרָה מְאֹד שֶׁלֹא נִתַּן לָהּ לְהוֹדוֹת בְּפִיהָ לְאוֹתוֹ פֶּרֶא נָדִיב וְאַמִיץ־לֵב.

וּכְשֶׁשָׁכְכָה קְצַת חֶדְוַת הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה, נֶחְפַּז הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס לְתָאוֹ, הִתְרַחֵץ יָפֶה־יָפֶה, הֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו וְהִתְגַלַח כָּרָאוּי, בְּהַחֲזִיקוֹ בְּיָדוֹ אֶת הַתַּעַר בְּשַׁלְוָה כָּזֹאת, כְּאִלוּ חָזַר עַתָּה מִטִיוּל רָגִיל וְלֹא מִמַסָע רָחוֹק, מָלֵא סַכָּנוֹת וּתְלָאוֹת לְאֵין סְפֹר.

לְאַחַר שֶׁעָשָׂה כַּדָבָר הַזֶה גַם פַּגַנֶל, מִהֵר לַחֲזֹר לַסִפּוּן וּלְשׁוֹטֵט בְּעֵרָנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת מִן הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶל הָעַלְמָה גְרַנְט, וּמִן הָעַלְמָה גְרַנְט לְג’וֹן מַנְגֶלְס וּלְכָל הַמַלָחִים שֶׁבָּאֳנִיָה. מִכֻּלָם קִבֵּל מָנָה הֲגוּנָה שֶׁל לְחִיצוֹת־יָד, בְּרָכוֹת וְדִבְרֵי שֶׁבַח. וּלְבַסוֹף הִגִיעוּ הַדְבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁרָצָה לְחַבֵּק וּלְנַשֵׁק אֶת כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָאֳנִיָה, מַה שֶׁהֻרְשָׁה לוֹ, כַּמוּבָן, בְּהַגְבָּלָה מְסֻיֶמֶת בְּיַחַס לַנָשִׁים, שֶׁלֹא נָתְנוּ לוֹ אֶלָא לְנַשֵׁק אֶת יָדָן.

מַר אוֹלְבִּינֶט, הַטַבָּח שֶׁבְּ“דוּנְקָן”, הוֹדָה לַמְלֻמָד עַל חִבּוּקָיו בָּזֶה, שֶׁהוֹדִיעַ לוֹ:

– מַר פַּגַנֶל, אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר מוּכָנָה כְּבָר.

– אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר? – תָּמַהּ פַּגַנֶל.

– כֵּן אֲדוֹנִי, אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר.

– אֲרוּחָה מַמָשׁ, עַל שֻׁלְחָן מַמָשׁ, עִם מַפָּה מַמָשׁ וּכְלֵי־אֹכֶל מַמָשׁ?

– מוּבָן מֵאֵלָיו, מַר פַּגַנֶל.

– וַאֲרוּחָה זוֹ לֹא תִּהְיֶה רַק שֶׁל בָּשָׂר מְעֻשָׁן, בֵּיצִים צְלוּיוֹת וְאֹרֶז יָבֵשׁ?

– אֲבָל, מַר פַּגַנֶל! – קָרָא מַר אוֹלְבִּינֶט, נֶעֱלָב מִשְׁאֵלוֹת מוּזָרוֹת כָּאֵלוּ.

– לֹא נִתְכַּוַנְתִּי, חָלִילָה, לִפְגֹעַ בִּכְבוֹדְךָ, יְדִידִי, – אָמַר פַּגַנֶל בְּטָפְחוֹ בְּחִבָּה עַל גַבּוֹ שֶׁל אוֹלְבִּינֶט – רָצִיתִי רַק לְהַסְבִּיר לְךָ בָּזֶה – שֶׁזֶה חֹדֶשׁ יָמִים לֹא רָאִיתִי לְפָנַי אֲרוּחָה אֲמִתִּית. אָכַלְנוּ לֹא עַל שֻׁלְחָן, אֶלָא בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אוֹ עַל עַנְפֵי עֵצִים. וּלְפִיכָךְ הֲרֵי תִּסְלַח לִי, שֶהִטַלְתִּי סָפֵק בִּדְבָרֶיךָ עַל אֲרוּחָה אֲמִתִּית, הַנִרְאֵית לִי כְּמַשְׂאַת־נֶפֶשׂ, כְּמִשְׂחַק־דִמְיוֹן, כַּחֲלוֹם!

– בְּבַקָשָׁה לְהִוָכַח, כִּי אָמְנָם אֵין מוֹלִיכִים אוֹתְךָ שׁוֹלָל בְּדִמְיוֹן־שָׁוְא, – אָמְרָה אֵלָיו הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בִּפְנוֹתָהּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל.

– אָנָא לְהַשְׁלִים אֶת שִׂמְחָתִי וְהַרְשִׁינִי־נָא לְלַווֹתֵךְ אֶל הַשֻׁלְחָן, – בִּקֵשׁ אוֹתָהּ הַמְלֻמָד הַמְנֻמָס.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה חִיְכָה חִיוּךְ נָעִים, וּבְהַצִיעָהּ לְבַעֲלָהּ לְהִלָווֹת אֶל הָעַלְמָה גְרַנְט, הוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת יָדָהּ.

– סְלִיחָה, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – הִפְסִיק ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת בַּעַל הָאֳנִיָה – וְכִי אֵין בִּרְצוֹנְךָ לִמְסֹר אֵי־אֵלוּ פְּקֻדוֹת בְּנוֹגֵעַ לְ“דוּנְקָן”?

– אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, ג’וֹן יַקִירִי, נְטַכֵּס כֻּלָנוּ יַחַד עֵצָה וּנְעַבֵּד תָּכְנִית בִּדְבַר מַסָעֵנוּ הֶחָדָשׁ, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – וְעַתָּה נֵלֵךְ לֶאֱכֹל, אָנוּ מֵתִים מַמָשׁ בְּרָעָב.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִשְׁתַּחֲוָה, הָלַךְ לִמְסֹר הוֹרָאוֹת לַמְכוֹנָאִי, וְאַחַר כָּךְ הִצְטָרֵף גַם הוּא לַמְסֻבִּים אֶל הַשֻׁלְחָן.

אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר שֶׁל מַר אוֹלְבִּינֶט הָיְתָה בְּעֵינֵי הַשָׁבִים מִן הַפַּמְפּוֹת כִּסְעֻדַת־מְלָכִים אֲמִתִּית.

– אֲרוּחָה זוֹ עוֹלָה בְּטוּבָהּ, בְּטִיבָהּ וּבְטַעְמָהּ עַל צֵיד הַפַּמְפּוֹת עַד לְאֵין עֲרֹךְ! – הִכְרִיז פַּגַנֶל, אֲשֶׁר מִסִבַּת פִּזוּר־נַפְשׁוֹ לָקַח לוֹ שְׁתֵּי מָנוֹת מִכָּל מֵאֲכָל וּמַאֲכָל.

– וּמַה, מַר פַּגַנֶל, – שָאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן – וְכִי לֹא שָׁגִיתָ אֵיזֶה מִשְׁגֶה בִּזְמַן הַמַסָע?

– מִשְׁגֶה?

– כֵּן, בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשֶׁךָ.

– אֵיךְ, זֶה אֲבָאֵר לָךְ אֶת הַדָבָר, יְדִידָתִי הַיְקָרָה? – פָּתַח פַּגַנֶל – פַּעַם אַחַת…

אַךָ בְּהַרְגִישׁוֹ בְּחִיוּכוֹ הֶעָרוּם שֶׁל הַמַיוֹר, לֹא הִמְשִׁיךְ אֶת דְבָרָיו וּפָרַץ בִּצְחוֹק רָם. הוּא נִשְׁבַּע וְהִבְטִיחַ בְּהֶן צִדְקוֹ, כִּי מִכָּאן וְאֵלָךְ לֹא יִשְׁגֶה עוֹד שׁוּם מִשְׁגֶה, שֶׁיִהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְהַזִיק לוֹ אוֹ לָאֲחֵרִים וְאַחַר כָּךְ סִפֵּר בְּטוֹן מְבַדֵחַ כֵּיצַד לָמַד אֶת הַשָׂפָה הַפּוֹרְטוּגָלִית בִּמְקוֹם הַסְפָרַדִית.

– וְאוּלָם – הוֹסִיף – אֵין רַע שֶׁאֵין בּוֹ טוֹב, וַאֲנִי אֵינִי מִצְטַעֵר כְּלָל וּכְלָל עַל טָעוּתִי.

– הָא כֵּיצַד? – שָׁאַל אוֹתוֹ הַמַיוֹר בְּבַת־צְחוֹק.

– הֵן בִּמְקוֹם שָׂפָה אַחַת, לָמַדְתִּי שְׁתַּיִם, וְלָזֶה יֵשׁ אֵיזֶה עֵרֶךְ, לְפִי דַעְתִּי! – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל.

– אָמְנָם כֵּן, זֶה לֹא עָלָה עַל דַעְתִּי כְּלָל, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – הֲרֵינִי אֵפוֹא לְבָרֶכְךָ, פַּגַנֶל יַקִירִי!

– לִבְרָכָה מַה זוֹ עוֹשָׂה, מַיוֹר חָבִיב שֶׁלִי?

– עַל שֶׁרָכַשְתָּ לְךָ שְׁתֵּי שָׂפוֹת אֵירוֹפָּאִיוֹת.

– כֵּן, זֶה…

פַּגַנֶל רָצָה לֶאֱמֹר דְבַר־מָה, אַךְ הַמַאֲכָל הֶחָדָשׁ שֶׁהִגִישׁ מַר אוֹלְבִּינֶט מָשַׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁלֹא גָמַר אֶת מִשְׁפָּטוֹ וְהִתְחִיל מִיָד לְטַפֵּל בַּמַאֲכָל שֶׁלְפָנָיו.

בֵּינְתַיִם הִרְגִישׁ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן שֶׁבֵּין ג’וֹן מַנְגֶלְס וּבֵין הָעַלְמָה גְרַנְט נִתְקַשְׁרוּ בִּזְמַן הֶעְדֵרוֹ מִן הָאֳנִיָה יְחָסִים לְבָבִיִים, הַגְלוּיִים לְעֵין כֹּל. הוּא הֵעִיף אֶל אִשְׁתּוֹ מֶבַּט־שְׁאֵלָה, וְהִיא הִסְבִּירָה לוֹ בְּהַרְכָּנַת רֹאשָׁהּ, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ כְּשׁוּרָה. דָבָר זֶה שִׂמַח מְאֹד אֶת הַלוֹרְד וְאַחֲרֵי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל הִפְסִיק אֶת שִׂיחָתוֹ עִם הָעַלְמָה גְרַנְט, נִגַשׁ אֶל ג’וֹן מַנְגֶלְס וְשָׁאַל אוֹתוֹ:

– וְכֵיצַד עָבְרָה עָלֶיךָ נְסִיעָתְךָ בַּיָם, ג’וֹן?

– יָפֶה מְאֹד, אֲדוֹנִי, – עָנָה לוֹ רַב־הַחוֹבֵל – וְאַגַב, עָלַי לְהוֹדִיעַ לְהוֹד מַעֲלָתְךָ, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא עָשִׂינוּ אֶת דַרְכֵּנוּ עִם מֵצַר מַגֶלַן.

– מַה? – קָרָא פַּגַנֶל בְּפֶה מָלֵא אֹכֶל – נִמְצָא, שֶׁאַתֶּם הִקַפְתֶּם אֶת רֹאשׁ הוֹרְן, וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי עִמָכֶם!

– אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ הָיִיתִי חוֹנֵק אֶת עַצְמִי מִצַעַר, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.

– אֱגוֹאִיסְט! אַתָּה רוֹצֶה לִרְכֹּש לְךָ חֶבֶל שֶׁל תָּלוּי! – מִהֵר פַּגַנֶל לְהָשִׁיב לוֹ בַּעֲקִיצָה – כִּמְדֻמַנִי, שֶׁעַל־פִּי אֱמוּנַת הַסְקוֹטִים מֵבִיא חֶבֶל שֶׁל תָּלוּי הַצְלָחָה לִבְעָלָיו.

– אַל־נָא תִּצְטַעֵר כָּל כָּךְ, פַּגַנֶל יַקִירִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הָאָדָם אֵינוֹ אֱלֹהִים, וּלְפִיכָךְ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּבַת אַחַת. אוֹ שֶׁהָיָה לְךָ לִרְדֹף בְּלָשׁוֹן שְׁלוּחָה מִתּוֹךְ הַפֶּה בְּעַרְבוֹת הַפַּמְפּוֹת, אוֹ לְהִתְעַנֵג מֵעַל סִפּוּן הָאֳנִיָה עַל רֹאשׁ הוֹרְן. אַחַת מִשְׁתֵּי אֵלוּ.

– אָמְנָם כֵּן… אֲבָל צַר לִי מְאֹד, שֶׁבִּהְיוֹתִי בַּפַּמְפּוֹת לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הָרֹאשׁ הַמְפֻרְסָם הַזֶה, מִשׁוּם שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵג לִשְׁנַיִם.

כָּל הַמְסֻבִּים פָּרְצוּ בִּצְחוֹק לְשֵׁמַע הַדְבָרִים הָאֵלֶה.

– וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ הָלְכָה “דוּנְקָן”? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּשֶׁשָׁכַךְ הַצְחוֹק.

ג’וֹן מַנְגֶלְס סִפֵּר, כִּי הוֹלִיךְ אֶת הָאֳנִיָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף הָאֲמֵרִיקָאִי וְהִקִיף אֶת כָּל הָאַרְכִיפֶּלָגִים הַמַעֲרָבִיִים, מִבְּלִי לִמְצֹא כָּל סִימָן שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”. בְּהַגִיעוֹ עַד רֹאשׁ פִּילָרֶס וּבְמָצְאוֹ שָׁם רוּחַ חֲזָקָה מְאֹד, הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָה דָרוֹמָה וְשָׁט לְאֹרֶךְ אִיֵי־הַיֵאוּשׁ עַד לַמַעֲלָה הַשִׁשִׁים וְשֶׁבַע שֶׁל הָרֹחַב הַדְרוֹמִי, וְאָז הִקִיף את רֹאשׁ הוֹרְן, עָבַר סָמוּךְ לְאֶרֶץ־הָאֵשׁ וְהַמִפְרָץ לֶה־מֶר וְשָׁט עַד לַחוֹף הַפָּטָגוֹנִי. בְּשׁוּטוֹ לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁעָבַר לְיַד רֹאשׁ קוֹרִיֶנְט, הִרְגִישׁ בְּהִתְפָּרְצוּת שֶׁל סוּפָה גְדוֹלָה, שֶׁעָבְרָה לֹא הַרְחֵק מִמְקוֹם הָאֳנִיָה. זוֹ הָיְתָה אוֹתָהּ רוּחַ זַלְעֲפוֹת, שֶׁעָקְרָה אֶת הָאִילָן הָעֲנָק אֲשֶׁר בַּעֲנָפָיו חָסוּ גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו. פְּעָמִים אֲחָדוֹת נָטְתָה הָאֳנִיָה עַל צִדָהּ וְכִמְעַט הִתְהַפְּכָה, אַךְ לְבַסוֹף עָבַר הַכֹּל בְּשָׁלוֹם, וְהֵם הִגִיעוּ אֶל הַמָקוֹם הַמְיֻעָד בְּעֶצֶם הַיוֹם, שֶׁבּוֹ בָּאוּ לְשָׁם הַתַּיָרִים הָרַגְלִים.

– רַעְיָתְךָ וְהָעַלְמָה גְרַנְט – סִיֵם רַב־הַחוֹבֵל אֶת דְבָרָיו – הֶרְאוּ בִּזְמַן הַסוּפָה אֹמֶץ־לֵב נִפְלָא. וְצָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶהֵן הִכְרִיחוּנִי לְשַׁנוֹת אֶת דַעְתִּי עַל הַנָשִׁים. אִם הֵן הִצְטַעֲרוּ וְדָאֲגוּ, הֲרֵי הִצְטַעֲרוּ וְדָאֲגוּ רַק לִשְׁלוֹם יְדִידֵיהֶן הַתּוֹעִים בִּשְׁעַת סוּפָה נוֹרָאָה כָּזֹאת בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה.

הַגְבִירוֹת הָיוּ אוֹתָהּ שָׁעָה שְׁקוּעוֹת בְּשִׂיחָה וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁבְחָן מִפִּי רַב־הַחוֹבֵל. וְאַף אָמְנָם הָיָה ג’וֹן מַנְגֶלְס נִמְנַע מִלְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵיהֶן דְבָרִים הָעֲשׂוּיִים לְהִתְפָּרֵשׁ כְּדִבְרֵי חֲנֻפָּה.

אַךְ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן מָצָא לְנָכוֹן לֶאֱמֹר לָעַלְמָה גְרַנְט:

– שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָנוּ, כִּי הַמַסָע בַּיָם אֵינוֹ מַפִּיל עָלַיִךְ פַּחַד כְּלָל וּכְלָל.

– אָכֵן, נָכוֹן הַדָבָר, – הִסְכִּימָה הָעַלְמָה גְרַנְט, בַּהֲעִיפָה עַיִן עַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– הוֹי, ג’וֹן אֲדוֹנִי, רוֹאֶה אָנֹכִי, שֶׁאֲחוֹתִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ אַהֲבָה רַבָּה! – קָרָא רוֹבֶּרְט בִּתְמִימוּת, בְּהַבְחִינוֹ בְּמֶבָּטָהּ שֶׁל הָעַלְמָה מֶרִי – גַם אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ!

– וְגַם אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, רוֹבֶּרְט חֲבִיבִי, – הֵשִׁיב רַב־הַחוֹבֵל, נָבוֹךְ בְּמִקְצָת מִדְבָרָיו שֶׁל הַנַעַר.

גַם מֶרִי גְרַנְט הָיְתָה בִּמְבוּכָה רַבָּה.

– וְעַתָּה, אֲדוֹנִי, הִגִיעַ תּוֹרְךָ לְסַפֵּר לָנוּ אֶת פִּרְטֵי מַסַעֲכֶם בְּהָרֵי אֲמֵרִיקָה וּמִשׁוֹרֶיהָ, – מִהֵר ג’וֹן מַנְגֶלְס לְהַטוֹת אֶת הַשִׂיחָה לְעִנְיָן אַחֵר.

– אָמְנָם כֵּן, – הִסְכִּים הַלוֹרְד – סַפֵּר אֲסַּפֵּר לָכֶם אֶת קוֹרוֹתֵינוּ. הַאֲזִינוּ אֵפוֹא כָּל זְמַן שֶׁלֹא תִּקְצַר רוּחֲכֶם מִשְׁמֹעַ.

וְהוּא סִפֵּר בִּפְרָטוּת רַבָּה אֶת כָּל הַמוֹצְאוֹת אוֹתָם, מִיוֹם צֵאתָם מִטַלְקָהוּאָנוֹ. הוּא צִיֵר לִפְנֵיהֶם כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁל הַמַעֲבָר מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאֶחָד עַד הַשֵׁנִי וְלֹא דִלֵג גַם עַל פְּרָטִים קַלֵי־עֵרֶךְ.

הַגְבִירוֹת וְג’וֹן מַנְגֶלְס הֶאֱזִינוּ בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה, וְעַל פְּנֵיהֶם נִרְאוּ חֲלִיפוֹת – בְּהֶתְאֵם לְכָל מִקְרֶה מְסֻפָּר – אוֹתוֹת חֶדְוָה וַפַחַד.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה מֶרִי, שֶׁנִתְפַּעֲלוּ מֵאֹמֶץ לִבּוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט, כִּמְעַט חָנְקוּ אוֹתוֹ מֵרֹב חִבּוּקֵיהֶן וּנְשִׁיקוֹתֵיהֶן. אִלוּ הָיָה כָּאן טַלְקַב, הָיוּ בְּוַדַאי נוֹשְׁקוֹת גַם לְפֶרֶא נָדִיב זֶה. הָעַלְמָה גְרַנְט אַף הוֹדִיעָה דָבָר זֶה בְּקוֹל רָם.

– וְכִי רַשָׁאִית עַלְמָה בּוֹגֶרֶת לְנַשֶׁק לְגֶבֶר בּוֹגֵר? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט בִּתְמִימוּת – הֲרֵי אֵין זֶה מִן הַנִמוּס.

– יֵשׁ לִפְעָמִים מִקְרִים, שֶׁבָּהֶם אֵין מַבְדִילִים אִם אִישׁ אוֹ אִשָׁה לְפָנֵינוּ, – עָנְתָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הָעִקָר, אִם הוּא אָדָם יָשָׁר וְטוֹב־לֵב.

– הִנֵה כִּי כֵן, – אָמַר הַנַעַר שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו – וְלָכֵן אוֹהֶבֶת אֵפוֹא מֶרִי אֶת רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן כְּשֵׁם שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אֶת אַבָּא…

כֻּלָם נִשְׁתַּתְּקוּ וְכָבְשׁוּ אֶת פְּנֵיהֶם בַּקַרְקַע. הַנַעַר הֵבִין שֶשׁוּב פָּלַט מִפִּיו אֵיזוֹ שְׁטוּת וְנָבוֹךְ גַם הוּא.

עַל פְּנֵי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נִרְאָה חִיוּךְ קַל שֶכִּמְעַט לֹא הִרְגִישׁוּ בּוֹ.

– הָבָה וְנַעֲבֹר אֶל הַטְרַקְלִין, – אָמַר בְּקוּמוּ מִמוֹשָׁבוֹ – וְשָׁם נַעֲסֹק בְּפִתְרוֹן שְׁאֵלוֹת יוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת, שְׁאֵלוֹת בָּעִנְיָן שֶׁלְפָנֵינוּ. מַה שֶׁהָיָה אֵין לְהָשִׁיב וְאֵין אָנוּ צְרִיכִים גַם לְהַזְכִּיר אֶת הֶעָבָר. עַכְשָׁיו עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְהַבָּא, כְּדֵי לְהַצִיל אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

כְּשֶׁנִתְכַּנְסָה כָּל הָעֵדָה בַּתָּא הַכְּלָלִי, הוּא “הַטְרַקְלִין”, וְיָשְׁבוּ מִסָבִיב לַשֻׁלְחָן הַגָדוֹל, אֲשֶׁר עָלָיו הָיוּ פְּרוּשׂוֹת מַפּוֹת וּמֻנָחִים סְפָרִים וּמַכְשִׁירִים שׁוֹנִים, אָמַר שׁוּב גְלֶנֶרְוַן:

– הֶלֶנָה יַקִירָתִי, בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁל פְּגִישָׁתֵנוּ אָמַרְתִּי, וְלֹא בְּלִי יְסוֹד, שֶׁאִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עֲדַיִן אֵינוֹ יַחַד אִתָּנוּ, הֲרֵי הֵבֵאנוּ אִתָּנוּ אֶת הַתִּקְוָה, כִּי בְּקָרוֹב נִמְצָאֵהוּ. בְּשָׁעָה שֶׁעָבַרְנוּ בַּפַּמְפוֹת נוֹכַחְנוּ, כִּי “בְּרִיטַנְיָה” לֹא הִגִיעָה בִּכְלָל לְחוֹפֵי אֲמֵרִיקָה, וְכֵן לֹא הָיְתָה בִּכְלָל בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט וּבָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. הִתְעוֹרְרָה הַשְׁאֵלָה, שֶבֵּרַרְנוּ אֶת הַתְּעוּדָה בְּטָעוּת וְהַשְׁעָרָה זוֹ נִתְאַשְׁרָה עַל יְדֵי יְדִידֵנוּ הַנִכְבָּד מַר פַּגַנֶל, שֶׁאִמֵץ אֶת שִׂכְלוֹ הַחַד וְהַצָלוּל וְאֶת יְדִיעוֹתָיו הָעֲמֻקוֹת, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַטָעוּת וְאָמְנָם מְצָאָהּ. וְעַתָּה, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, הוֹאֵל־נָא בְּעַצְמְךָ לְבָאֵר עַל מַה אַתָּה מְבַסֵס אֶת פִּתְרוֹנְךָ הֶחָדָשׁ.

הַמְלֻמָד לֹא חִכָּה עַד שֶׁהַלוֹרְד יַחֲזֹר עַל בַּקָשָׁתוֹ, וְהִתְחִיל לְבָאֵר בְּרֹב עִנְיָן וּבִפְרוֹטְרוֹט אֶת הֶסְבֵּר הַתְּעוּדָה, בְּהַדְגִישׁוֹ כָּל מִלָה וּמִלָה וּבְתִּתּוֹ לְכָל אַחַת פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים וְהוֹכָחוֹת בְּדֶרֶךְ הֶגְיוֹנוֹ, שֶׁהָאָסוֹן קָרָה אַךְ וְרַק לְיַד חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה וְלֹא בַּאֲמֵרִיקָה.

צֵרוּפָיו הַהֶגְיוֹנִיִים וְהוֹכָחוֹתָיו הַחוֹתְכוֹת יָשְׁרוּ בְּעֵינֵי ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶהָיָה בַּר־סֶמֶךְ בְּכָל הַנוֹגֵע לְעִנְיְנֵי יָם וְלֹא הָיָה נוֹחַ כְּלָל וּכְלָל לְהִתְלַהֵב וּלְהִגָרֵר אַחֲרֵי דִמְיוֹנוֹת.

– אֵין עוֹד מָקוֹם לְשׁוּם פִּקְפּוּקִים, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן כְּשֶׁסִיֵם פַּגַנֶל אֶת הַסְבָּרוֹתָיו – הַפְנֵה־נָא, ג’וֹן יַקִירִי, אֶת “דוּנְקָן” לְאוֹסְטְרַלְיָה.

– הַרְשׁוּנִי־נָא לֶאֱמֹר מִקֹדֶם דְבָרִים אֲחָדִים בְּעִנְיָן זֶה, – הִתְעָרֵב הַמַיוֹר.

– דַבֵּר־נָא, קְרוֹבִי הַיָקָר, דַבֵּר, – אָמַר הַלוֹרְד.

– הוֹכָחוֹתָיו שֶׁל יְדִידֵנוּ פַּגַנֶל – פָּתַח מַכְּס נַבְּס – הֵן כָּל כָּךְ הֶגְיוֹנִיוֹת וּמְבֻסָסוֹת, שֶׁגַם אֲנִי מוּכָן לְהַכִּיר בָּהֶן כְּבִלְתִּי מְעֻרְעָרוֹת. וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בְּמַסְקָנוֹתָיו דְבַר־מָה הַדוֹרֵשׁ עוֹד בְּדִיקָה וּבִקֹרֶת.

– וּמַהוּ הָדָבָר הַזֶה? – שָׁאַל פַּגַנֶל – הוֹאִילָה־נָא לְפָרֵשׁ מַהוּ הַדָבָר הַנִרְאֶה עוֹד בְּעֵינֶיךָ בִּלְתִּי בָּרוּר וּמְסֻפָּק.

– הָעִנְיָן הוּא כָּךְ: – פָּתַח הַמַיוֹר – לִפְנֵי חֲמִשָׁה חֲדָשִׁים, כְּשֶׁבֵּרַרְנוּ אֶת הַתְּעוּדוֹת שֶׁנָפְלוּ לְיָדֵינוּ הָיָה נִרְאֶה לָנוּ, כִּי הַפִּתְרוֹן שֶׁפָּתַרְנוּ הוּא הָאֶחָד וְהַיָחִיד הַמִתְקַבֵּל עַל הַדַעַת. כֻּלָנוּ הָיִינוּ בְּטוּחִים, כִּי מְקוֹם אֲסוֹנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” הָיָה אַךְ וְרַק בְּחוֹפֶיהָ הַמַעֲרָבִיִים שֶׁל פָּטָגוֹנְיָה, וְלֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר, בְּנִדוֹן זֶה לֹא הָיָה בְּלֵב אִישׁ מֵאִתָּנוּ אַף צֵל צִלוֹ שֶׁל סָפֵק.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – אִשֵׁר גְלֶנֶרְוַן.

– אַחַר כָּךְ, – הִמְשִׁיךְ הַמַיוֹר – כַּאֲשֶׁר תּוֹדוֹת לְפִזוּר נַפְשׁוֹ הוֹפִיעַ בָּאֳנִיָתֵנוּ מַר פַּגַנֶל וַאֲנַחְנוּ הֵבֵאנוּ לְפָנָיו אֶת הַתְּעוּדוֹת וְאֶת פִּתְרוֹנָן, אִשֵׁר אֶת פִּתְרוֹנֵנוּ כְּנָכוֹן בְּהֶחְלֵט וּלְלֹא כָּל פִּקְפּוּק.

– כֵּן, גַם זֶה נָכוֹן, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף.

– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן טָעִינוּ טָעוּת גַסָה, – הוֹסִיף מַכְּס נַבְּס. – טְעִיתֶם אַתֶּם, טָעִיתִי גָם אֲנִי, מַיוֹר נִכְבָּד! – קָרָא פַגַנֶל – כָּל אָדָם עָלוּל לִטְעוֹת, אֲבָל לֹא לְהוֹדוֹת עַל טָעוּתוֹ יָכוֹל רַק אָדָם חֲסַר־דֵעָה.

– הַמְתֵּן קְצַת פַּגַנֶל חֲבִיבִי, וְאַל תִּתְלַהֵב! אֵין אֲנִי אוֹמֵר כְּלָל, שׁעָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשֵׂינוּ בַּאֲמֵרִיקָה.

– וּמָה אֵפוֹא רְצוֹנְךָ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– בִּרְצוֹנִי רַק דָבָר אֶחָד, שֶתּוֹדוּ, כִּי מְקוֹם אֲסוֹנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” הוּא לְלֹא כָּל סָפֵק בְּאוֹסְטְרַלְיָה. עָלֵינוּ לִהְיוֹת בְּטוּחִים בְּכָךְ, כְּשֵׁם שֶׁהָיִינוּ בְּטוּחִים קֹדֶם לָכֵן, שֶׁמְקוֹם הָאָסוֹן הוּא בַּאֲמֵרִיקָה.

– אָנוּ מוֹדִים בָּזֶה בְּלֵב שָׁלֵם, – הִמְשִׁיךְ מַכְּס נַבְּס – כִּי רוֹצֶה אֲנִי לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּהוֹדָעַתְכֶם זוֹ. אֲנִי מְבַקֵשׁ מִכֶּם לֹא לִסְמֹךְ כָּל כָּךְ עַל נִחוּשִׁים “בִּלְתִּי מְסֻפָּקִים”, כִּי כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ בְּרֵרָה אֶלָא לְבַסֵס אֶת מַסְקָנוֹתֵנוּ רַק עַל נִחוּשִׁים, אֶפְשֶׁר מְאֹד שֶׁ…

וְהַמַיוֹר הִפְסִיק אֶת דְבָרָיו וְנִשְׁתַּתֵּק מִבְּלִי לִגְמֹר אֶת הַמִשְׁפָּט.

– מָה אֶפְשָׁר מְאֹד? סַיֵם אֶת דְבָרֶיךָ! – קָרָא פַּגַנֶל.

– שֶׁאָנוּ לֹא נִמְצָא אֶת זֶה שֶׁהִנְנוּ מְבַקְשִׁים גַם בְּאוֹסְטְרַלְיָה, וְאָז יִהְיֶה עָלֵינוּ לְחַפְּשׂוֹ גַם בְּמָקוֹם שְׁלִישִׁי.

נִפְעָמִים מִצִדְקַת טַעֲנָתוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס הִבִּיטוּ גְלֶנֶרְוַן וְהַגִיאוֹגְרָף זֶה עַל זֶה.

– וּבְכֵן מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְהִוָכַח, שֶׁאֵין טָעוּת בְּיָדֵנוּ גַם הַפַּעַם הַזֹאת? – שָׁאַל הַלוֹרְד.

– לִדְחוֹת אֶת מַסָעֵנוּ לְאוֹסְטְרַלְיָה וְלִלְמֹד קֹדֶם כָּל עַל־פִּי הַמַפָּה אֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע. עָלֵינוּ לְהַכִּיר מְקוֹמוֹת אֵלֶה לְכָל פִּרְטֵיהֶם וְדִקְדוּקֵיהֶם וְעָלֵינוּ לָשִׂים לֵב אִם אֵין בְּקַו הַמַקְבִּילָה מְקוֹמוֹת, שֶׁהַסִימָנִים הַבִּלְתִּי בְּרוּרִים שֶׁל הַתְּעוּדוֹת מַתְאִימִים לָהֶם.

– דָבָר זֶה לֹא יִקְשֶׁה כְּלָל וּכְלָל לַעֲשׂוֹתוֹ, – אָמַר פַּגַנֶל – וּמָה עוֹד שֶׁבְּרֹחַב זֶה אֵין בִּכְלָל אֲרָצוֹת רַבּוֹת.

– הָבָה וְנִרְאֶה, – אָמַר מַכְּס נַבְּס, בְּפָרְשׁוֹ עַל פְּנֵי הַשֻׁלְחָן מַפָּה אַנְגְלִית שֶל כַּדוּר־הָאָרֶץ.

הַמַפָּה נִפְרְשָׂה לִפְנֵי הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, וְעַל פַּגַנֶל הָיָה לָתֵת אֶת הַבֵּאוּרִים הַדְרוּשִׁים, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁשְׁאָר הַמְסֻבִּים נִתְבַּקְשׁוּ לְעוֹרֵר שְׁאֵלוֹת וּלְהָעִיר הֶעָרוֹת, שֶׁיִהְיֶה בָּהֶן מִן הַמוֹעִיל לְגִלוּי הָאֱמֶת.

– כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, – פָּתַח פַּגַנֶל, נוֹגַעַת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע, לְאַחַר חֲצוֹתָהּ אֶת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, בְּאִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה. לְמָקוֹם זֶה אֵין אַף רֶמֶז קַל בַּתְּעוּדוֹת.

כֻּלָם הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף.

– וְעַתָּה, הָבָה וְנַמְשִׁיךְ, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף – בְּצֵאתֵנוּ מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי אֲנַחְנוּ יוֹרְדִים בִּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת לְמַטָה מֵרֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה וְנִכְנָסִים לָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי, וְהִנֵה אָנוּ פּוֹגְעִים כָּאן רַק בִּקְבוּצַת־אִיִים אַחַת, הֲלֹא הִיא קְבוּצַת אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם. נִתְהֶה גַם עַל אִיִם אֵלֶה כְּשֵׁם שֶׁתָּהִיינוּ עַל אִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה.

אַחֲרֵי בֵּרוּר מְמַצֶּה הִסְכִּימוּ כֻּלָם גַם הַפַּעַם, שֶׁלְאִיִים אֵלֶה אֵין כָּל סִמָן בַּתְּעוּדוֹת.

– וְעַתָּה בְּוַדַאי גַם תַּסְכִּימוּ כֻּלְכֶם, שֶׁבַּתְּעוּדוֹת אֵין אַף רֶמֶז קַל לִקְבוּצַת אִיֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי, – אָמַר פַּגַנֶל.

– כֵּן, מַסְכִּימִים אָנוּ, – הֵשִׁיב מַכְּס נַבְּס – הַמְשֵׁךְ־נָא, בְּבַקָשָׁה.

– וּבְכֵן – פָּתַח שׁוּב הַגִיאוֹגְרָף – אָנוּ עוֹזְבִים אֶת מִפְרַץ טִיפוֹלְד, עוֹבְרִים בַּמִפְרָץ הַנִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ הַחֵלֶק הַמִזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה וְנִתְקָלִים בִּנְיוּ־זִילֶנְד. וְעַתָּה שִׂימוּ נָא אֶל לִבְּכֶם, שֶׁהַמִלָה Contin שֶׁבַּתְּעוּדָה הַצְרְפַתִּית אֵין לָהּ פֵּרוּשׁ אַחֵר מִלְבַד Continent, כְּלוֹמַר: יַבֶּשֶׁת. וּלְפִיכָךְ אֵין מָקוֹם לְהַשְׁעָרָה, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הִגִיעַ לִנְיוּ־זִילֶנְד, שֶׁהִיא אֵינָהּ אֶלָא אִי וְלֹא יַבֶּשֶׁת. עַיְנוּ־נָא בְּבַקָשָׁה עַיֵן הֵיטֵב בַּתְּעוּדוֹת וְתִוָכְחוּ, כִּי אַף אַחַת מֵהֶן אֵינָהּ מְרַמֶזֶת בְּמַשֶׁהוּ לְאֶרֶץ זוֹ.

– כֵּן, אֱמֶת הַדָבָר, – אִשֵׁר ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּעַיְנוֹ בִּתְשׂוּמַת־לֵב בַּתְּעוּדוֹת.

– כֵּן, – אָמְרוּ גַם גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר – עַל דְבַר נְיוּ־זִילֶנְד אֵין מַה לְדַבֵּר.

– אִם כֵּן נַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ, – אָמַר הַגִּיאוֹגְרָף – בְּכָל הַשֶטַח הֶעָצוּם הַזֶה, הַמַפְרִיד בֵּין אִי גָדוֹל זֶה וּבֵין אֲמֵרִיקָה, עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע רַק דֶרֶךְ אִי קָטָן אֶחָד, נִדָח וְשׁוֹמֵם…

– זֶה אִי מַרְיָּה תֵּירֵיזָה…

כֵּן, הִנֵהוּ, הֲתִרְאוּ? וְעַתָּה אִמְרוּ־נָא, בְּבַקָשָׁה, הֲיֵשׁ בַּתְּעוּדוֹת אֵיזֶה סִימָן לְאִי שׁוֹמֵם זֶה?

– לֹא! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּהֶחְלֵט.

– עַכְשָׁיו הַחְלִיטוּ אֵפוֹא אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם, יְדִידַי, עַל מַה אֶפְשָׁר לָנוּ עוֹד לַחֲשב, לְאַחַר שֶׁנוֹכַחְנוּ כִּי אֶל פָּטָגוֹנְיָה לֹא הִגִיעָה כְּלָל “בְּרִיטַנְיָה”, אִם לֹא עַל אוֹסְטְרַלְיָה?

– כֵּן, מִלְבַד אוֹסְטְרַלְיָה אֵין לַחֲשֹׁב עַל שׁוּם מָקוֹם אַחֵר, – הִסְכִּימוּ כֻּלָם.

– אֵין בַּמֶה לְפַקְפֵק עוֹד, – אָמַר גַם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – ג’וֹן, הֲיֵשׁ לְךָ דֵי פֶּחָם וּמִצְרְכֵי מָזוֹן?

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ – הֵשִׁיב רַב־הַחוֹבֵל – אֲנִי הִצְטַיַדְתִּי עוֹד בְּטַלְקָהוּאָנוֹ, וּבִשְׁעַת הַצֹרֶךְ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִצְטַיֵד גַם בְּקֵפְּטוֹן.

– מְצֻיָן, צַוֵה אֵפוֹא לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן, וּלְהַפְנוֹת אֶת הָאֳנִיָה לְאוֹסְטְרַלְיָה וִיהִי אֱלֹהִים עִמָנוּ!

– הַרְשֵׁנִי־נָא לְהָעִיר עוֹד הֶעָרָה אַחַת, – אָמַר מַכְּס נַבְּס.

– דַבֵּר, קְרוֹבִי הַיָקָר.

– לַמְרוֹת תִּקְוָתֵנוּ הָאֵיתָנָה לְהַצְלָחָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה, לֹא יַזִיק כְּלָל, לְפִי דַעְתִּי, לָסוּר גַם אֶל טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה וְאַף לְאִיֵי אַמְסְטֶרְדַם. אֲנַחְנוּ לֹא נְאַבֵּד עַל כָּךְ זְמַן רָב, וְאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי נִמְצָא בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה אֵיזֶה סִימָן לִ“בְּרִיטַנְיָה”.

– מַה זָהִיר וַחֲסַר־אֵמוּן אַתָּה! – קָרָא פַּנַגֶל – הֲרֵי הִסְכַּמְתָּ בְּעַצְמְךָ¹ שֶׁ… – זְהִירוּת וְחֹסֶר אֵמוּן לֹא יַזִיקוּ לָנוּ כְּלָל בְּעִנְיָן חָשׁוּב זֶה, – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר – אִם לֹא נָסוּר לְאִיִים אֵלֶה עַכְשָׁיו, יִתָּכֵן כִּי נִהְיֶה מֻכְרָחִים לַחֲזֹר אֲלֵיהֶם אַחַר כָּךְ, אִם לֹא נַצְלִיחַ בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

– כֵּן, צָדַקְתָּ, מַכְּס נַבְּס, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – כְּשֶׁעוֹשִׂים דְבַר־מָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ כָּרָאוּי וּבִשְׁלֵמוּת, וְלֹא לְדַלֵג עַל שׁוּם פְּרָט שֶיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת וּלְהַכְשִׁיר אֶת הַצְלָחָתוֹ שֶׁל הַמִפְעָל.

– וּמַה בְּכָךְ? אֶפְשָׁר גַם לָסוּר אֶל הָאִיִים הָאֵלֶה, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – אֵין אֲנִי מִתְנַגֵד לְכָךְ כְּלָל וּכְלָל, וּבְיִחוּד, כְּשֶהֵם נִמְצָאִים כִּמְעַט בְּדַרְכֵּנוּ.

– בְּאֹפֶן כָּזֶה, ג’וֹן, הַפְנֵה אֶת הָאֳנִיָה לִטְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה, – פָּקַד גְלֶנֶרְוַן.

– כִּפְקֻדָתְךָ, הוֹד מַעֲלָתְךָ! – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל וְעָלָה עַל הַסִפּוּן בְּשָׁעָה שֶׁמֶרִי וְרוֹבֶּרְט הוֹדוּ לַלוֹרְד הַנָדִיב עַל טִרְחָתוֹ הָרַבָּה לִמְצֹא אֶת אֲבִיהֶם הָאוֹבֵד. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְ“דוּנְקָן” נִתְרַחֲקָה מֵחוֹפֵי אֲמֵרִיקָה בְּכָל כֹּחַ הַקִיטוֹר וּפָנְתָה לְצַד מִזְרָח.

פֶרֶק ב: טְרִיסְטַן דַה־קוּנהָה    🔗

אִלוּ עָשְׂתָה הָאֳנִיָה אֶת דַרְכָּהּ לְאֹרֶךְ הַמַשְׁוָן, כִּי אָז הָיָה עָלֶיהָ לַעֲבֹר 196 מַעֲלוֹת, הַמַפְרִידוֹת בֵּין אֲמֵרִיקָה וְאוֹסְטְרַלְיָה, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן – בֵּין רֹאשׁ קוֹרִיֶנְט וְרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי, וְזֶהוּ מֶרְחָק שֶׁל 12,834 קִילוֹמֶטֶר. אוּלָם תּוֹדוֹת לְכָךְ שֶ“דוּנְקָן” שָׁטָה לְאֹרֶךְ הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע, קִצְרָה אֶת דַרְכָּהּ, תּוֹדוֹת לְכַדוּרִיוּתָהּ שֶל הָאָרֶץ, בְּ־3,671 קִילוֹמֶטֶר. הַמֶרְחָק מִן הַחוֹף הָאֲמֵרִיקָאִי עַד אִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה הוּא 3,381 קִילוֹמֶטֶר, וְאֶת הַמֶרְחָק הַזֶה קִוָה רַב־הַחוֹבֵל מַנְגֶלְס לַעֲבֹר בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים, אִם לֹא תְּעַכֵּבְנָה אוֹתוֹ, כַּמוּבָן, הָרוּחוֹת הַמִזְרָחִיוֹת.

מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה וְדֶרֶךְ הַיָם הָיְתָה נְעִימָה מְאֹד. כָּל רוּחַ לֹא נָשְׁבָה כִּמְעַט וְ“דוּנְקָן” הִתְקַדְמָה בְּכָל כֹּחַ הַקִיטוֹר שֶלָהּ.

בָּאֳנִיָה הִסְתַּדְרוּ כֻּלָם כַּשׁוּרָה וְהַכֹּל שָׁב בָּהּ לְמַסְלוּלוֹ הָרָגִיל. אַף לְאֵלֶה שֶׁעָבְרוּ זֶה עַתָּה בְּרֶגֶל אֶת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, נִדְמֶה הָיָה שֶׁלֹא עָזְבוּ כְּלָל אֶת הָאֳנִיָה.

מֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט נָסוֹגוּ מִפְּנֵי מֵי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי אֲבָל הַדָבָר לֹא נִכַּר כִּמְעַט, אִם כִּי גוֹן גַלֵי הַיָם הָיָה עַתָּה אַחֵר בְּמִקְצָת.

דוֹמֶה הָיָה, כְּאִלוּ גַם כֹּחוֹת הַטֶבַע נִדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶם לְהָקֵל מְעַט אֶת דַרְכָּם שֶׁל תַּיָרֵינוּ וּלְהַשְׁכִּיחַ מִלִבָּם אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַיִסוּרִים שֶׁסָבְלוּ עַד עַתָּה. הָאוֹקְיָנוֹס הָיָה שָׁקֵט. רוּחַ קְלִילָה נָשְׁבָה וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהָחִישׁ אֶת נְסִיעָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה עַל יְדֵי מִפְרָשֶָיהָ. וְכָךְ עָבְרָה הַדֶרֶךְ מֵאֲמֵרִיקָה עַד הָאִי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה לְלֹא כָּל מִכְשׁוֹל.

עֵינֵי כֻּלָם הָיוּ נְשׂוּאוֹת בְּתִקְוָה לַמֶרְחָקִים, אֶל אוֹסְטְרַלְיָה. הַהַשְׁעָרָה בִּדְבַר הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּאוֹסְטְרַלְיָה הָיְתָה בְּעֵינֵיהֶם כְּעֻבְדָה וַדָאִית וּבְטוּחָה, וְהֵם שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם עַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּצוּרָה כָּזֹאת, שֶׁכְּאִלוּ הֵם נוֹסְעִים לְמָקוֹם יָדוּעַ לָהֶם, וְשָׁם מְחַכֶּה, בְּלִי סָפֵק, לִידִידָיו, הָאִישׁ שֶׁלֹא הָיָה לוֹ כָּל מוּשָׂג עַל דְבַר מְצִיאוּתָם שֶׁל יְדִידָיו אֵלֶה.

הֵם פִּנוּ לוֹ אֲפִילוּ תָּא מְיֻחָד, וּבִשְׁבִיל שְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ הֵכִינוּ עַרְסְלָאוֹת. תָּא זֶה הָעֲמַד לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עַל יְדֵי מַר אוֹלְבִּינֶט, שֶׁעָבַר לַתָּא שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וּמֶרִי עָסְקָה בְּקִשׁוּט הַתָּא, כִּי בְּטוּחָה הָיְתָה, שֶבְּעוֹד זְמַן־מָה יִתְאָרֵחַ בּוֹ אָבִיהָ.

מַה שֶנוֹגֵעַ לְפַּגַנֶל, הֲרֵי הָיָה הַמְלֻמָד הַנִכְבָּד הַזֶה מְבַלֶה אֶת רֹב עִתּוֹתָיו בִּכְתִיבַת רִשְׁמֵי מַסָעוֹ, שֶׁקָרָא לָהֶם בַּשֵׁם הַמְלִיצִי:

רְשָׁמָיו הַנִּשְׂגָבִים שֶׁל גִיאוֹגְרָף

בַּפַּמְפּוֹת שֶׁל אַרְגֶנְטִינָה

הוּא כָּתַב אֶת סֵפֶר רְשָׁמָיו פְּרָקִים פְּרָקִים, וּמִדֵי הַשְׁלִימוֹ פֶּרֶק, הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ לְעַצְמוֹ בְּקוֹל רָם וּבְהִתְלַהֲבוּת. קְרִיאַת פִּרְקֵי סִפְרוֹ נִשְׁמְעָה גַם בַּטְרַקְלִין וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִתְפַּעֲלָה מֵהֶם מְאֹד. גַם הַמַיוֹר קַר־הַמֶזֶג הֶאֱזִין בְּרֹב עִנְיָן לִקְרִיאָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל. וּבְכָל זֹאת לֹא נִמְנַע מִלַעֲקֹץ אוֹתוֹ:

– אָדָם מְצֻיָן אַתָּה, פַּגַנֶל, אַךְ חֶסְרוֹן גָדוֹל אֶחָד יֵשׁ לְךָ, וּשְׁמוֹ פִּזוּר־נֶפֶשׁ. שִׂים־נָא לֵב לְבַל תִּכָּשֵׁל שׁוּב וְתִמָצֵא שׁוֹגֶה וּמַשְׁגֶה אֶת הָאֲחֵרִים. חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶמָא יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִלְמֹד אֶת שְׂפַת הָאוֹסְטְרָלִים וּבִמְקוֹמָהּ תִּלְמַד סִינִית.

– בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא! – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף בִּצְחוֹק – עַתָּה לֹא יִקְרֵנִי עוֹד כַּמִקְרֶה הַזֶה!

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְרַעְיָתוֹ הִתְחַקוּ עַל הַיְחָסִים שֶׁבֵּין ג’וֹן מַנְגֶלְס וּמֶרִי גְרַנְט, אַךְ לֹא רָמְזוּ לְמִישֶׁהוּ אַף רֶמֶז קַל, שֶׁהֵם יוֹדְעִים אֶת הַנַעֲשֶׂה.

– וּמַה יֹאמַר לְכָךְ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט? – פָּנָה הַלוֹרְד לְאִשְׁתּוֹ.

– גְרַנְט? בְּוַדַאי יֹאמַר, כִּי ג’וֹן מַנְגֶלְס כְּדָאי וְהָגוּן לִהְיוֹת בֶּן־זוּגָהּ שֶׁל בִּתּוֹ, – עָנְתָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – בְּנוֹגֵעַ לָזֶה אֵין לָנוּ מַה לִדְאֹג, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי.

– וּמֶרִי עַצְמָהּ, הֲכִי לֹא גִלְתָה לָךְ כְּלוּם בְּעִנְיָן זֶה?

– לֹא, כְּשֶׁהִיא מַחֲשָׁה, הֲרֵינִי מַחֲשָׁה גַם אֲנִי. נִדְמֶה לִי, שֶׁג’וֹן לֹא גִלָה לָהּ עֲדַיִן אֶת לִבּוֹ.

– הַאֻמְנָם? אָכֵן יַעֲשׂוּ לָהֶם כְּחֶפְצָם. אֵין זֶה תַּפְקִידֵנוּ לֹא לְהַפְרִיעַ לָהֶם וְלֹא לְהָאִיץ בָּהֶם. הַזְמַן יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל.

וּבֵינְתַיִם נִשְׂאָה “דוּנְקָן” בְּחִפָּזוֹן לִמְחוֹז חֶפְצָהּ. כַּעֲבֹר חֲמִשָׁה יָמִים מֵאָז נֶעֱלַם מִן הָעַיִן רֹאשׁ קוֹרִיֶנְט, כְּלוֹמַר: בַּיוֹם הַשִׁשָׁה־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר, נָשְׁבָה רוּחַ קַלָה, הַנוֹחָה מְאֹד לָאֳנִיוֹת הַמַקִיפוֹת אֶת קָצֶהָ הַדְרוֹמִי שֶׁל אַפְרִיקָה, וְהָאֳנִיָה שֶׁכָּל מִפְרָשֶׂיהָ הָיוּ פְּרוּשִׂים דָמְתָה לְעוֹף עֲנָק וּבַעַל כְּנָפַיִם רַבּוֹת. הִיא הֶחֱלִיקָה עַל פְּנֵי הַגַלִים בִּמְהִירוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, בְּעֶזְרַת מִפְרָשֶׂיהָ בִּלְבָד, שֶׁהַבֹּרֶג שֶׁל מְכוֹנַת־הַקִיטוֹר הָיָה עַתָּה מְיֻתָּר לְגַמְרֵי.

– אָנוּ נֶחְפָּזִים, כְּאִלוּ רָצִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן בְּתַחֲרוּת מוֹעֲדוֹן הַצִי הַמַלְכוּתִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בְּהִתְעַנְגוֹ עַל מַהֲלָכָהּ הַמָהִיר שֶׁל אָנִיָתוֹ.

– הַפְּרָס שֶׁאָנוּ אָצִים לְקַבְּלוֹ כָּאן יָקָר לְאֵין עֲרֹךְ מִכָּל פְּרָס שֶׁבָּעוֹלָם – עָנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– נָכוֹן, יַקִירָתִי, – הִסְכִּים בַּעֲלָהּ, בְּלָחֲצוֹ בְּחָזְקָה אֶת יְדֵי רַעְיָתוֹ הָאֲהוּבָה.

לְמָחֳרַת הַיוֹם נִגְלָה לְעֵינֵי הַתַּיָרִים מֶרְחַב־יָם מְכֻסֶה כֻּלוֹ אָצוֹת וְצִמְחֵי־יָם שׁוֹנִים, שֶׁדָמָה מֵרָחוֹק לְנָהָר שֶׁעָלָה בּוֹ עֵשֶׂב. יֵשׁ שֶפּוֹגְשִׁים בָּאוֹקְיָנוֹסִים חֳמָרִים־חֳמָרִים שֶׁל שְׂרִידֵי עֵצִים וּצְמָחִים, הַמוּבָאִים שָׁמָה עַל יְדֵי גַלֵי הַיָם מִן הַיַבָּשׁוֹת הַסְמוּכוֹת. וְרַב־הַחוֹבֵל הַמְפֻרְסָם מוֹרֵי מַזְהִיר אֶת כָּל הַסַפָּנִים מִפְּנֵי הַמְקוֹמוֹת הַמְסֻכָּנִים הַלָלוּ.

הָאֳנִיִה עָשְׂתָה כָּאן אֶת דַרְכָּהּ בִּכְבֵדוּת. הִיא עָבְרָה כְּאִלוּ בְּעַרְבַת דֶשֶׂא וּמְהִירוּת מַהֲלָכָהּ קָטְנָה בְּהַרְבֵּה.

– זֶהוּ מִין מְיֻחָד שֶׁל פַּמְפּוֹת! – קָרָא פַּגַנֶל.

– כֵּן, אָמְנָם דוֹמֶה הַמָקוֹם לַפַּמְפּוֹת, – הִסְכִּים הַמַיוֹר – וְאַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ שָׁטִים כָּאן בָּאֳנִיַת־קִיטוֹר, כִּי אֳנִיַת מִפְרָשִׂים לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִתְגַבֵּר עַל הַסְבָכִים הַלָלוּ.

לָאַחַר יְמָמָה נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל הַצוֹפֶה:

– אֲדָמָה! אֲדָמָה!

בְּשָׁמְעָם אֶת הַהוֹדָעָה הַזֹאת, נֶחְפְּזוּ כֻּלָם, יָצְאוּ מִן הַתֶּאִים וְעָלוּ עַל הַסִפּוּן. פַּגַנֶל לָקַח אִתּוֹ אֶת מִשְׁקַפְתּוֹ, כִּוֵן אוֹתָהּ אֶל הַמָקוֹם שֶׁהֶרְאָה הַמַלָח, אַךְ לֹא רָאָה כְּלוּם.

– הַבֵּט אֶל הָעֲנָנִים, – יְעָצָהוּ ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, נָכוֹן… עַכְשָׁיו אֲנִי רוֹאֶה אֵיזֶה דָבָר הַדוֹמֶה לְרֹאשׁ הַר, – אָמַר הַמְלֻמָד.

– הֲרֵי זֶה טְרִיסְטַּן דַה־קוּנְהָה, – הִסְבִּיר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל.

הַאֻמְנָם? בְּאֹפֶן כָּזֶה, אִם לֹא אֶשְׁגֶה, הֲרֵינוּ נִמְצָאִים בְּמֶרְחַק מֵאָה עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה קִילוֹמֶטֶר מִשָׁם, כִֹי הַשִׂיא מַגִיעַ לְגֹבַהּ 2100 מֶטֶר וּמִמֶרְחָק כָּזֶה הוּא נִרְאֶה כְּבָר.

– אָכֵן, מַר פַּגַנֶל, בַּעַל זִכָּרוֹן נִפְלָא אַתָּה, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס – יֵשׁ לְקַנֵא בְּךָ עַל זִכְרוֹנְךָ הַמְצֻיָן הַזֶה.

עָבְרוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְכָל קְבוּצַת הָאִיִים הַגְבוֹהִים וְהַתְּלוּלִים שֶׁל טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה הִצְטַיְרָה כְּבָר בָּאֹפֶק. לְנֹגַהּ בְּרַק הָרָקִיעַ הַתָּכֹל וְהַנוֹצֵץ נִתְבַּלֵט בִּדְמוּת חַדוּדִית שִׂיאוֹ הַמְחֻדָד שֶׁל הָהָר הָרָאשִׁי שֶׁבַּקְבוּצָה וְעַד מְהֵרָה נִרְאָה לָעַיִן גַם הָאִי הָרָאשִׁי.

טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה נִמְצֵאת בָּרֹחַב הַדְרוֹמִי '37°8 וּבָאֹרֶךְ הַמִזְרָחִי '10°44. לַקְבוּצָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל אִיִים אֵלֶה, הָרוֹחֲצִים בְּמֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, שַׁיָכִים גַם “הָאִי הַמְבֻצָר”, הַנִמְצָא בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה קִילוֹמֶטֶר לְצַד דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית וְ“אִי הַזָמִיר” הַנִמְצָא בְּמֶרְחַק שִׁשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר לְצַד דְרוֹמִית־מִזְרָחִית.

בַּצָהֳרַיִם כְּבָר הָיָה אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בִּשְׁתֵּי נְקֻדוֹת שֶׁשִׁמְשׁוּ צִיוּנֵי־דֶרֶךְ לָאֳנִיוֹת: סַלְעוֹ שֶׁל “הָאִי הַמְבֻצָר”, הַדוֹמֶה לְסִירָה בַּעֲלַת מִפְרָשִׂים פְּרוּשִׂים: וּשְׁנֵי אִיִים קְטַנִים הַנִשְׁעָנִים אֶל הַצַד הַצְפוֹנִי שֶׁל “אִי הַזָמִיר” וְהַמַזְכִּירִים בְּצוּרָתָם חֳרָבוֹת שֶׁל מִבְצָר עַתִּיק.

בַּמָקוֹם הָאַחֲרוֹן הַזֶה עָמְדוּ אֳנִיוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל צַיָדֵי לִוְיָתָנִים שֶׁבָּאוּ לְכָאן לָצוּד לִוְיָתָנִים, כַּלְבֵי־יָם וְחַיוֹת־יָם אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר חֵלֶק הָאוֹקְיָנוֹס הַזֶה שׁוֹרֵץ בְּשֶׁפַע.

ג’ון מַנְגֶלְס הֵחֵל לָתוּר אַחֲרֵי מָקוֹם מַתְאִים לַעְגֹן בּוֹ. אָמְנָם מִפְרָצִים הָיוּ כָּאן לָרֹב, אַךְ רֻבָּם לֹא הָיוּ מוּגַנִים מִפְּנֵי הָרוּחַ הַצְפוֹנִית, וְהַצְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, וְלָכֵן הָיוּ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. בְּדִיוּק בְּמָקוֹם זֶה, סָמוּךְ לִטְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה, טָבְעָה בִּשְׁנַת 1829 הָאֳנִיָה הָאַנְגְלִית “ג’וּלְיָה” עַל כָּל מִטְעָנָהּ וּמַלָחֶיהָ.

לְבַסוֹף מָצָא רַב־הַחוֹבֵל מָקוֹם מַתְאִים כְּחֶפְצוֹ וְ“דוּנְקָן” הִתְיַצְבָה וְהִשְׁלִיכָה אֶת עָגְנָהּ בְּמֶרְחַק כַּמָה מֵאוֹת מֶטְרִים מִן הַחוֹף. אַחַר כָּךְ הוּרְדָה אַסְדָה גְדוֹלָה, שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַתַּיָרִים לַחוֹף הַסַלְעִי, הַמְכֻסֶה כֻּלוֹ חוֹל דַק וְשָׁחוֹר.

בִּירָתָהּ שֶל קְבוּצַת הָאִיִים הָאֵלֶה הִיא מוֹשָׁבָה לֹא גְדוֹלָה הַנִמְצֵאת בְּעֵמֶק הַמִפְרָץ. לִפְנֵי מוֹשָׁבָה זוֹ שׁוֹטֵף וְעוֹבֵר נַחַל הֲרָרִי מָהִיר וְסוֹאֵן. בְּכָל הַמוֹשָׁבָה נִמְצָאִים כָּחֲמִשִׁים בָּתִּים קְטַנִים, נְקִיִים, יָפִים וּמְרֻוָחִים, הַבְּנוּיִים עַל־פִּי סֵדֶר גִיאוֹמֶטְרִי מְדֻיָק, הַמְיֻחָד בְּכָל הָעוֹלָם רַק לָאַנְגְלִים לְבַדָם.

מֵאֲחוֹרֵי עִיר קְטַנָה זוֹ מִשְׂתָּרְעִים בְּרֹחַב אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הֶקְטָרִים כָּרִים מֻקָפִים סוֹלְלוֹת גְבוֹהוֹת שֶׁל לַבָּה. וּמֵעַל לְכָל אֵלֶה מִתְּרוֹמֵם בְּהוֹד שִׂיא הָהָר בִּדְמוּת חַדוּדִית, שֶׁרֹאשָׁהּ מַגִיעַ עַד 2100 מֶטֶר.

הַמוֹשֵׁל הַמְקוֹמִי, הַמְמֻנֶה מִטַעַם הַשִׁלְטוֹנוֹת הָאַנְגְלִיִים בְּקֵפְּטוֹן, קִבֵּל אֶת הַתַּיָרִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְהוֹדִיעַ לָהֶם, שֶׁהוּא מוּכָן לְמַלֵא אֶת כָּל בַּקָשׁוֹתֵיהֶם.

רֵאשִׁית כֹּל שָׁאַל אוֹתוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אִם לֹא נִשְׁמַע בִּטְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה עַל אֲסוֹנָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה” וְעַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– לֹא, – עָנָה הַמוֹשֵׁל – לֹא שָׁמַעְנוּ דָבָר, לֹא עַל הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה” וְלֹא עַל רַב־הַחוֹבֵל גְּרַנְט. הָאִיִים שֶׁלָנוּ, כְּפִי שֶׁיָדוּעַ לָכֶם, אֵינָם נִמְצָאִים בַּדֶרֶךְ הָרָאשִׁית שֶׁל הָאֳנִיוֹת הַמְהַלְכוֹת בָּאוֹקְיָנוֹס, וְלָכֵן הֵן מִתְקָרְבוֹת לְכָאן רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וְאָנוּ אֵינֶנוּ יוֹדְעִים כִּמְעַט כְּלוּם. אִלוּ קָרָה אָסוֹן לָאֳנִיָה בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה, הָיִינוּ בְּכָל זֹאת שׁוֹמְעִים עַל כָּךְ. אֲבָל זה מִכְּבָר לֹא שָׁמַעְנוּ עַל אָסוֹן כָּזֶה. בִּשְׁנַת 1821 נֻפְּצָה אֶל הַסְלָעִים הַתַּת־מֵימִיִים אֳנִיָה אַנְגְלִית אַחַת וּשְׁמָהּ “בְּלֶנְדוֹן־הוֹל”: בִּשְׁנַת 1845 נִשְׁבְּרָה סָמוּךְ לִטְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה אֳנִיָה אַנְגְלִית אַחֶרֶת וּשְׁמָה “פּרִימַנְגֶ’ט”: וּבִשְׁנַת 1875 אָבְדָה כָּאן אֳנִיָה אֲמֵרִיקָנִית בַּעֲלַת שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים, “פִילָדֶלְפְיָה” שְׁמָהּ: וְיוֹתֵר לֹא הָיוּ כָּאן מִקְרֵי אָסוֹן כָּאֵלֶה, תּוֹדָה לָאֵל!

– אָמְנָם יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ, שֶׁדָבָר לֹא יִוָדַע לָנוּ כָּאן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אַךְ בְּכָל זֹאת הָיִיתִי מֻכְרָח לִשְׁאֹל גַם כָּאן, כְּדֵי לְהָנִיחַ אֶת הַדַעַת.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן פָּקַד הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן עַל הַמַלָחִים לְהַקִיף אֶת הָאִיִים בְּאַסְדָה וְלַחֲקֹר וְלִדְרֹש בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם. וּבִינְתַיִם נִצְלוּ הַלוֹרְד וְרַעְיָתוֹ וְכָל שְׁאָר בְּנֵי לִוְיָתוֹ אֶת הַזְמַן הַפָּנוּי וְיָצְאוּ לְטַיֵל בִּרְחוֹבוֹת הַמוֹשָבָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ.

מִסְפַּר תּוֹשָׁבֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה אֵינוֹ עוֹלֶה עַל מֵאָה וַחֲמִשִׁים אִישׁ אַנְגְלִים וַאֲמֵרִיקָאִים עִם נְשֵׁיהֶם הַכּוּשִׁיוֹת אוֹ הַהוֹטֶנְטוֹטִיוֹת, הַמִצְטַיְנוֹת בְּכִעוּרָן הָרַב. הַיְלָדִים, בְּנֵי נְשׂוּאֵי־הַתַּעֲרֹבֶת הָאֵלֶה, מַפְלִיאִים אֶת כָּל הָרוֹאֶה אוֹתָם בְּהִתְהַדְרוּתָם הַבְּרִיטִית, בִּפְרָאוּתָם הָאַפְרִיקָנִית וּבְכִעוּרָם הָרַב – מוֹרֶשֶׁת אִמוֹתֵיהֶם הָאַפְרִיקָנִיוֹת.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמֶרִי גְרַנְט שָׂמְחוּ מְאֹד עַל הַהִזְדַמְנוּת לְטַיֵל מְעַט עַל פְּנֵי הַיַבָּשָׁה וְהֵן טִיְלוּ עַד לַעֲיֵפוּת.

חֶצְיוֹ שֶׁל הָאִי הָיָה עָשׂוּי סְלָעִים תְּלוּלִים וְשׁוֹמְמִים שֶׁל הָרֵי־גַעַשׁ. לְאַחַר שֶׁתַּיָרֵינוּ הִתְעַנְגוּ עַל הַצוֹקִים הַנוּגִים הָאֵלֶה, יָרְדוּ וְהִתְהַלְכוּ בַּבִּקְעָה הַמְבֻתָּרָה עַל יְדֵי פְּלָגִים שְׁקוּפִים וּמְהִירִים, הַנִזוֹנִים מִן הַשְׁלָגִים שֶׁעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. בִּקְעָה זוֹ הָיְתָה זְרוּעָה כֻּלָהּ שִׂיחִים סְבוּכִים.

– מַה מוּזָר וּמַפְלִיא הַדָבָר! – הִתְפַּלֵא פַּגַנֶל – הֲרֵי אֵין כָּאן עֵצִים כְּלָל! שִׂיחַ עֲנָק זֶה הַמַגִיעַ בְּגָבְהוֹ עַד שִׁשָׁה מֶטְרִים אָמְנָם דוֹמֶה לְעֵץ, אַךְ הוּא אֵינוֹ עֵץ כְּלָל וּכְלָל אֶלָא שִׂיחַ. רְאוּ נָא מַה יָפָה וּמְעַנְיֶנֶת הִיא צוּרָתוֹ – עֲגֻלָה וְגַבְנוּנִית כְּכִפָּה שֶׁל בֵּית־תְּפִלָה! אַךְ לְעֻמַת זֹאת מָה רַב הוּא כָּאן מִסְפַּר צִמְחֵי הַשָׁרָךְ!

– וּמַה גְדוֹלִים הֵם! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן, הַבִּיטִי־נָא כֵּיצַד מִסְתַּבְּכִים וּמִשְׂתָּרְגִים יַחַד עֲלֵיהֶם! לְהַבְקִיעַ דֶרֶךְ בְּחוֹמָה יְרֹקָה כָּזֹאת, לְלֹא עֶזְרַת מַכְשִׁירִים חַדִים, מִן הַנִמְנָעוֹת הוּא…

– וּמַה מְרֻבּוֹת הַצִפֳּרִים פֹּה! – הֵעִיר רוֹבֶּרְט – אֲנִי עוֹד לֹא רָאִיתִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צִפֳּרִים בְּשׁוּם מָקוֹם.

– כֵּן, כָּאן גַן־עֵדֶן מְיֻחָד בְּמִינוֹ, – אָמַר פַּגַנֶל – חֲסֵרִים רַק עֲצֵי־פְּרִי וְחַיוֹת־טֶרֶף. – לְךָ יֵשׁ, כַּנִרְאֶה, אֵיזוֹ תַּאֲוָה מְיֻחֶדֶת לְחַיוֹת־טֶרֶף! – הֵשִׁיב לוֹ הַמַיוֹר.

– אֲנִי אוֹהֵב שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת, מַיוֹר יָקָר! – לִצְמָחִים טְרוֹפִּיִים יָפוֹת חַיוֹת־טֶרֶף.

– אַךְ בְּבַעֲלֵי אַרְבַּע רַגְלַיִם אֵין כָּאן מַחְסוֹר כְּלָל וּכְלָל, – הִתְעָרֵב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל עֶדְרֵי הַמִקְנֶה הָרוֹעִים בַּבִּקְעָה.

– הָאֲנָשִׁים, בְּוַדַאי, אֵינָם חַיִים כָּאן חַיֵי עֹנִי, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס – הַכֹּל כָּאן בְּמִדָה גְדוּשָׁה. אִם חֲסֵרִים עַצֵי־פְּרִי הַגְדֵלִים בָּר, הֲרֵי יֵשׁ בְּכָל גַן שֶׁלְיַד הַבָּתִּים עֲצֵי־פְּרִי תַּרְבּוּתִיִים, שֶׁלְפִי דַעְתִּי הֵם טוֹבִים מֵעֲצֵי הַבָּר. מִלְבַד זֹאת הֲלֹא יֶשְׁנָם כָּאן שְׂדוֹת בָּר נִרְחָבִים, פְּרָחִים… בְּקִצוּר, אִלוּלֵא הָיִיתִי סְקוֹטִי, הָיִיתִי בּוֹחֵר לְהִתְיַשֵׁב וְלִהְיוֹת בְּמָקוֹם זֶה.

– כֵּן, פֹּה אָמְנָם לֹא רַע כְּלָל וּכְלָל, – הִסְכִּימָה גַם הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן.

– אַךְ הִנֵה נוֹטֶה כְּבָר הַיוֹם לַעֲרֹב, הִגִּיעַ הַזְמַן לָשׁוּב “הַבַּיְתָה”, – אָמַר הַלוֹרְד בְּבַת־צְחוֹק, בַּהֲנִיעוֹ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁשָׁם נִרְאֲתָה “דוּנְקָן” מֵרָחוֹק.

– כֵּן, הִגִיעַ הַזְמַן, – הִסְכִּימָה אִשְׁתּוֹ – אֲנִי וּמֶרִי עָיַפְנוּ כְּבָר מְאֹד.

בְּנֵי הַחֲבוּרָה הֵעִיפוּ מֶבָּטֵי פְּרִידָה עַל הַסְבִיבָה הַנֶהְדָרָה הַמִשְׂתָּרַעַת לְעֵינֵיהֶם וּמִהֲרוּ לָשׁוּב אֶל הָאֳנִיָה.

– קָשֶׁה לְהִפָּרֵד מִן הָאִי הַנֶחְמָד הַזֶה! – אָמַר פַּגַנֶל.

בַּמָקוֹם הַמְיֻעָד חִכְּתָה כְּבָר הָאַסְדָה, שֶׁהִסְפִּיקָה בֵּינְתַיִים לְהַקִיף אֶת הָאִיִים.

– וּמַה? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת תּוֹם אוֹסְטִין, מְפַקֵד הָאַסְדָה.

לֹא מָצָאתִי כְּלוּם, הוֹד מַעֲלָתְךָ! – עָנָה סְגַן רַב־הַחוֹבֵל. לֹא מָצָאתִי שׁוּם סִימָן שֶׁל אֳנִיָה טְרוּפָה. בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים עָלִינוּ עַל הַחוֹף וְשָׁאַלְנוּ אֶת פִּי הַתּוֹשָׁבִים, אַךְ אִישׁ לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע כְּלוּם.

– וּבְכֵן אֵין לָנוּ כָּאן מַה לַעֲשׂוֹת עוֹד – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הָיוּ כֻּלָם שׁוּב בְּ“דוּנְקָן”.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן רָצָה לְהַמְשִׁיךְ מִיָד אֶת דַרְכּוֹ מִזְרָחָה. אֲבָל ג’וֹן מַנְגֶלְס בִּקֵשׁ מִמֶנוּ רְשׁוּת לְהַמְתִּין עַד הַבֹּקֶר וּלְהַרְשׁוֹת לַמַלָחִים לָצֵאת לָצוּד מִכַּלְבֵי־הַיָם שֶׁנִתְכַּנְסוּ עֲדָרִים־עֲדָרִים אֵצֶל חוֹפֵי הָאִיִים. בֵּינֵיהֶם הָיוּ גַם חַיוֹת־יָם אֲחֵרוֹת, כְּגוֹן פָּרוֹת־יָם, אֲרָיוֹת־יָם, דֻבֵּי־יָם וְאַף פִּילִי־יָם. הַמַלָחִים הָרְגוּ חַיוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ, שֶהָיוּ מֻכְרָחִים לְהַקְדִישׁ אֶת כָּל יוֹם הַמָחֳרָת לְטִגוּן הַשֻׁמָן. וּלְפִיכָךְ הֵרִימָה “דוּנְקָן” אֶת עָגְנָהּ רַק בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים לְנוֹבֶמְבֶּר.

הַתַּיָרִים הִתְעַנְיְנוּ כָּל כָּךְ בְּאִיֵי טְרִסְטַן דַה־קוּנְהָה, עַד שֶׁבִּקְשׁוּ אֶת פַּגַנֶל, כִּי יְסַפֵּר לָהֶם אֶת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם, וְהַגִיאוֹגְרָף מִלֵא אֶת בַּקָשָׁתָם בְּחֵפֶץ־לֵב.

לְפִי דְבָרָיו, נִתְגַלוּ אִיִים אֵלֶה עוֹד בִּשְׁנַת 1506 ע7ל יְדֵי הַפּוֹרְטוּגָלִי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה, וּמִמֶנוּ קִבְּלוּ אֶת שְׁמָם. לְאִיִים אֵלֶה, כְּמוֹ לְאִיֵי בֶּרְמוּדָה, יָצָא שֵׁם רַע בָּעוֹלָם וְהֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “קִנֵי־הַסוּפוֹת”. לְפִיכָךְ לֹא הִתְקָרְבָה אֲלֵיהֶם מֵרְצוֹנָהּ הַטוֹב שׁוּם אֳנִיָה. רַק מִזְמַן לִזְמַן טֻלְטְלָה אֳנִיָה עַל יְדֵי הַסוּפוֹת, הַמִשְׁתּוֹלְלוֹת בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס, אֶל הַחוֹפִים הַסַלְעִיִים. בִּשְׁנַת 1697 בָּאָה לְכָאן מִשְׁלַחַת הוֹלַנְדִית וְהִיא הִיא שֶׁקָבְעָה אֶת מַעֲלוֹת הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב שֶׁל הָאִיִים הָאֵלֶה. חִשׁוּבֶיהָ שֶׁל מִשְׁלַחַת זוֹ נֶחְקְרוּ וְהֻפְרְכוּ עַל יְדֵי הַתּוֹכֵן הַנוֹדָע גָלִילֵי, בִּשְׁנַת 1700. אַחַר כָּךְ, בַּשָׁנִים 1711–1767 בִּקְרוּ כָּאן סַפָּנִים צָרְפַתִּיִים, אוּלָם עַד שְׁנַת 1811 לֹא נֹאחַז בָּאִיִים שׁוּם אִישׁ.

בְּשָׁנָה זוֹ עָלָה עַל לִבּוֹ שֶׁל הָאֲמֵרֵיקָאִי יוֹנָתָן לַמְבֶּרְט רַעְיוֹן נַעֲלֶה – לְיַסֵד כָּאן מוֹשָׁבָה. הוּא בָּא הֵנָה עִם שְׁנַיִם מֵחֲבֵרָיו, שֶעָזְרוּ לוֹ לְהַגְשִׁים אֶת תָּכְנִיתוֹ. וְאָמְנָם נָשְׁאָה עֲבוֹדָתָם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה פְּרִי רַב, וְאַחֲרֵי זְמַן קָצָר נִסְפְּחוּ אֲלֵיהֶם עוֹד כַּמָה אֲנָשִׁים, שֶׁבָּאוּ אֶל הָאִיִים יַחַד עִם בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם, אוֹ שָׁלֹש שָׁנִים, נֶהְפַּךְ עַל יְדֵי כָּךְ הַמִדְבָּר הַשׁוֹמֵם הַזֶה לְּמוֹשָׁבָה פּוֹרַחַת. וּכְשֶׁנוֹדַע דְבַר הַמוֹשָׁבָה לַמוֹשֵׁל הָאַנְגְלִי שֶׁבְּאַרְצוֹת רֹאשׁ “הַתִּקְוָה הַטוֹבָה”, הִצִיעַ לְלַמְבֶּרְט אֶת חָסוּתָהּ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְדוֹלָה, וְהַלָה קִבֵּל אֶת הַהַצָעָה הַזֹאת בְּרָצוֹן וְתָלָה עַל בֵּיתוֹ הַקָטָן אֶת דִגְלָהּ שֶׁל אַנְגְלִיָה.

יוֹנָתָן לַמְבֶּרְט נִהֵל אֶת עִנְיְנֵי הַמוֹשָׁבָה בְּהַצְלָחָה רַבָּה, אַךְ בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, בְּלֶכְתּוֹ לְבַקֵר בַּאֲחוּזוֹתָיו, טָבַע, אוֹ נִטְבַּע עַל יְדֵי אֲחֵרִים, בִּמְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. כֵּיצַד קָרָה מַעֲשֶׂה זֶה? עַל כָּךְ עוֹבֶרֶת הַהִיסְטוֹרְיָה בִּשְׁתִיקָה. יִתָּכֵן, כִּי הִתְנַהֵג עִם “נְתִינָיו” בְּיָד קָשָׁה מִדַי וְהַלָלוּ שָׂמוּ קֵץ סוֹף־סוֹף לְחַיֵי נְגִידָם.

בָּאָה שְׁנַת 1816. נַפּוֹלֵיאוֹן הָרִאשׁוֹן הָגְלָה לָאִי סַנְטָה הֶלֶנָה. כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַשָׁבוּי הַמְהֻלָל הַזֶה, סִדְרָה מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְלִיָה שְׁתֵּי מִשְׁמָרוֹת, שֶׁאַחַת מֵהֶן הָיְתָה עַל אֶחָד מֵאִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה. מִשְׁמֶרֶת זוֹ הָיְתָה בַּת גְדוּד שֶׁל תּוֹתְחָנִים, שְׁבָּא לְכָאן מִקֵפְּטוֹן, וּגְדוּד שֶׁל הוֹטֶנְטוֹטִים, שֶׁנִשְּׁאַר עַל הָאִי עַד שְׁנַת 1811. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנוֹדַע בָּעוֹלָם דְבַר מוֹתוֹ שֶׁל הַשָׁבוּי הַגָדוֹל, הוּצְאוּ שְׁנֵי הַגְדוּדִים מִן הָאִי וְשָׁבוּ לִמְקוֹם חֲנִיָתָם הַקָבוּעַ.

אָז בָּא גַם קֵץ הַהִתְיַשְׁבוּת בָּאִי. רַבִּים מִן הַתּוֹשֶׁבִים מֵתוּ, וְאֶת הַנוֹתָרִים תָּקַף רֶגֶשׁ שֶׁל בְּדִידוּת וְשִׁעֲמוּם וְהֵם עָבְרוּ לְהִתְיַשֵׁב בִּמְקוֹמוֹת מְאֻכְלָסִים יוֹתֵר. נִשְׁאֲרוּ רַק אֲנָשִׁים אֲחָדִים וְאֶחָד מֵהֶם סְקוֹטִי…

– סְקוֹטִי! – קָרָא הַמַיוֹר, שֶׁלֹא יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת שֵׁם בְּנֵי מוֹלַדְתּוֹ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ.

– כֵּן, סְקוֹטִי, אִיש־צָבָא וּשְׁמוֹ וִילְיַם גְלַס, – חָזַר פַּגַנֶל וְהִמְשִׁיךְ אֶת דְבָרָיו – הוּא נִשְׁאַר בָּאִי יַחַד עִם אִשְׁתּוֹ וְעִמָם עוֹד שְׁנֵי הוֹטֶנְטוֹטִים. אֲלֵיהֶם נִסְפְּחוּ אַחַר כָּךְ שְׁנֵי אַנְגְלִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם הָיָה לִפְנֵי כֵן מַלָח וְהַשֵׁנִי דַיָג בַּנָהָר תֵּימְזָה. בִּשְׁנַת 1821 מָצָא לוֹ מִפְלָט בְּאִיֵי טְרִסְטַן דַה־קוּנְהָה אֶחָד מִנוֹסְעֶיהָ שֶׁל הָאֳנִיָה “בְּלֶנְדוֹן הוֹל”, שֶׁנִטְרְפָה בְּקִרְבַת מָקוֹם. אִישׁ זֶה הִצְלִיחַ לְהִנָצֵל יַחַד עִם אִשְׁתּוֹ וְכָךְ גָדְלָה הַמוֹשָׁבָה הַקְטַנָה בִּשְׁתֵּי נְפָשׁוֹת נוֹסָפוֹת. מִסְפַּר הַתּוֹשָׁבִים כֻּלָם הָיָה אָז שְׁמוֹנָה, מֵהֶם שִׁשָׁה גְבָרִים וּשְׁתֵּי נָשִׁים.

אוּלָם בִּשְׁנַת 1829 הִגִיעַ כְּבָר מִסְפָּרָם לְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אִישׁ, בִּשְׁנַת 1835 – לְאַרְבָּעִים, וְעַתָּה הִנֵה כְּבָר עָלָה מִסְפָּרָם עַד מֵאָה וַחֲמִשִׁים.

– כֵּן, בְּאֹפֶן כָּזֶה נוֹצֶרֶת מוֹשָׁבָה אַחֲרֵי מוֹשָׁבָה, וְכָל פִּנוֹת הָעוֹלָם הוֹלְכוֹת וּמִתְאַכְלְסוֹת, – הֵעִיר הַלוֹרְד.

– וְכָאן יֵשׁ לְהוֹסִיף, – הִמְשִׁיךְ הַמְלֻמָד – שֶׁאֶחָד מֵאִיֵי טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה, הַיָדוּעַ בְּשֵׁם חוּאַן פֶרְנַנְדֶס, הָיָה לִמְקוֹם מַעֲשֶׂה שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן שֵׁנִי. בִּשְׁנַת 1793 הִשְׁתַּמֵשׁ בֶּן־אַרְצִי, חוֹקֵר הַטֶבַע טוּאַר, בַּעֲגִינַת הָאֳנִיָה, שֶׁבָּהּ נָסַע לְיַד הַחוֹפִים הָאֵלֶה, וְהוּא יָצָא לַחֲקֹר אֶת צִמְחֵי הָאִי. הוּא נִמְשַׁךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אַחֲרֵי הַצְמָחִים הַמְעַנְיְנִים, תָּעָה וְאִבֵּד אֶת דַרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל הָאֳנִיָה. לְבַסוֹף הִצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הַדֶרֶךְ וְהִגִיעַ לַחוֹף מַמָשׁ, בָּרֶגַע שֶׁהָאֳנִיָה כְּבָר הֶחְלִיטָה לְהַפְלִיג בִּלְעָדָיו. אַךְ זֶה עֲדַיִן אֵינוֹ כְּלוּם. בִּשְׁנַת 1824 שָׁהָה אֶחָד מִבְּנֵי אָרְצְכֶם, גְלֶנֶרְוַן וּמַכְּס נַבְּס יַקִירִי, עַל הָאִי הַזֶה שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים. אִישׁ זֶה הָיָה צַיָר, וּכְשֶׁיָרַד מִן הָאֳנִיָה כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בַּסְבִיבָה הַיָפָה, לֹא שָׂם אֵלָיו רַב־הַחוֹבֵל לֵב, וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ בִּמְנוּחָה הָלְאָה.

– אָכֵן, אָדָם מְפֻזָר הָיָה אוֹתוֹ רַב־חוֹבֵל! – קָרָא הַמַיוֹר כְּלוּם לֹא אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ הָיָה, פַּגַנֶל חֲבִיבִי?

– אֵינִי יוֹדֵעַ… אַךְ אִם אָמְנָם מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הָיָה, רָאוּי הָיָה לִכְבוֹד זֶה, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף מִתּוֹךְ צְחוֹק.

וּבַבֹּקֶר, בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים לְנוֹבֶמְבֶּר, עָזְבָה “דוּנְקָן” אֶת טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה וְיָצְאָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּהּ מִזְרָחָה.

פֶּרֶק ג: אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם    🔗

ג’וֹן מַנְגֶלְס רָאָה צֹרֶךְ לַעֲלוֹת צָפוֹנָה וּלְהִתְקָרֵב אֶל רֹאשׁ “הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה”, כְּדֵי לְהִצְטַיֵד שָׁם בְּפֶחָם. לְשֵׁם כָּךְ נֶאֱלַץ לִנְטוֹת קְצַת מִן הַמַקְבִּילָה ה־36 וְלַעֲלוֹת צָפוֹנָה בִּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת. הָאֳנִיָה הִגִיעָה אֵפוֹא לְאֵזוֹר שֶׁל רוּחוֹת נְעִימוֹת וְטוֹבוֹת, וְהִיא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכָּהּ מִבְּלִי לְהָאִיט אֶת מְהִירוּתָהּ. אֶת הַמֶרְחָק שֶׁל 2900 קִילוֹמֶטֶר הַמַפְרִיד בֵּין טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה וּבֵין חוֹפֵי אַפְרִיקָה עָבְרָה בִּמְהִירוּת רַבָּה, וּבַיוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְנוֹבֶמְבֶּר עָגְנָה בִּנְמַל קַפְּטוֹן.

פַּגַנֶל, חֲבֵרָהּ וּמַזְכִּירָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית, לֹא יָכֹל לִבְלִי לָדַעַת וְלִבְלִי לְסַפֵּר לִידִידָיו, כִּי קָצֶהָ הַדְרוֹמִי שֶׁל אַפְרִיקָה גֻלָה בִּשְׁנַת 1486 עַל יְדֵי רַב־הַחוֹבֵל הַפּוֹרְטוּגַלִי בַּרְתּוֹלוֹמֵי דִיאַז, וְכִי הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִיף אֶת הַקָצֶה הַזֶה שֶׁל הַיַבֶּשֶׁת, בִּשְׁנַת 1497, הָיָה הַתַּיָר הַמְפֻרְסָם וַסְקוֹ דַה־גָמָה. אַגַב, הֵעִיר הַגִיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד הֶעָרָה מְעַנְיֶנֶת, כִּי אִלוּ הִקִיף בַּרְתּוֹלוֹמֵי דִיאַז אֶת רֹאשׁ “הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה” בִּשְׁנַת 1486, כְּלוֹמַר שֵׁשׁ שָׁנִים לִפְנֵי מַסָעוֹ הַגָדוֹל שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס, כִּי אָז הָיָה גִלוּיָהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה מִתְאַחֵר בִּזְמַן רַב מְאֹד. הַדֶרֶךְ בְּקִרְבַת אוֹתוֹ רֹאשׁ הִיא, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, הַטוֹבָה וְהַקְצָרָה בְּיוֹתֵר אֶל הַמִזְרָח. אוּלָם קוֹלוּמְבּוּס בִּקֵשׁ לִמְצֹא אֶת הַדֶרֶךְ לְאֶרֶץ־הַפְּלָאוֹת הֹדוּ עַל יְדֵי מַסָע מַעֲרָבָה. אִלוּ הִקְדִים מִישֶׁהוּ וְהָיָה עוֹבֵר אֶת רֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה, לֹא הָיָה עוֹד אֵפוֹא כָּל טַעַם לְמִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל קוֹלוֹמְבּוּס, וְאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי לֹא הָיְתָה יוֹצֵאת כְּלָל אֶל הַפֹּעַל.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי תַּיָרֵינוּ הִשְׁתַּמְשוּ בְּהִזְדַמְנוּת זוֹ לְבַקֵר בְּ“עִיר הָרֹאשׁ”, אוֹ כְּפִי שֶׁהִיא נִקְרֵאת בְּאַנְגְלִית קַפְּטוֹן, וּבְגֶרְמַנִית – קַפְּשְׁטַדְט. ג’וֹן מַנְגֶלְס נָתַן לָהֶם לְשֵׁם כָּךְ זְמַן שֶׁל שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעָה, כַּזְמַן הַדָרוּש לוֹ לְמַעַן הִצְטַיֵד בְּפֶחָם, בְּמַיִם רַעֲנַנִים וּבִדְבָרִים שוֹנִים אֲחֵרִים.

פַּגַנֶל מָצָא, כִּי קַפְּטוֹן דוֹמָה בְּצוּרָתָהּ לְלוּחַ־שַׁחְמַט גָדוֹל, שֶׁשְׁלֹשִים אֶלֶף תּוֹשָׁבָיו הַלְבָנִים וְהַשְׁחוֹרִים מְמַלְאִים עַל פָּנָיו תַּפְקִידִים שֶׁל מְלָכִים, מְלָכוֹת, סוּסִים וְחַיָלִים. דִמְיוֹן זֶה עָלָה עַל דַעְתּוֹ לְמַרְאֵה הַדִיוּק הַמַפְלִיא שֶׁל סִדוּר הָרְחוֹבוֹת וְהַמִגְרָשִׁים שֶׁל הָעִיר הַזֹאת.

לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָאַרְמוֹן, אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל שַׂר הַמָחוֹז וְהַגַן הַנֶהְדָר אֲשֶׁר לְיָדוֹ, אֶל הַמוּזֵיאוֹן וְאֶל צְלָב־הָאֶבֶן שֶׁהוּקַם עַל יְדֵי דִיאַז בַּזְמַן שֶׁגִלָה אֶת רֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה, חָזְרוּ תַּיָרֵינוּ לְ“בֵיתָם”, הֲלֹא הִיא “דוּנְקָן”.

בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה לְנוֹבֶמְבֶּר, עִם הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֶעֶלְתָה “דוּנְקָן” אֶת עָגְנָהּ, וְחָזְרָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּהּ בָּאוֹקְיָנוֹס. בֵּין קֵפְּטוֹן וְאִיֵי אַמְסְטֶרְדַם הִפְרִיד מֶרְחָק שֶׁל 4600 קִילוֹמֶטֶר וְאֶת הַמֶרְחָק הַזֶה הָיוּ יְכוֹלִים – בִּשְׁעַת נְשִׁיבַת רוּחַ טוֹבָה וְיָם שָׁקֵט – לַעֲבֹר בַּעֲשָׂרָה יָמִים. וְאָמְנָם הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר נוֹחַ וְטוֹב. בָּהּ־בַּשָּׁעָה שֶׁבַּפַּמְפּוֹת הִתְקוֹמְמוּ נֶגֶד תַּיָרֵינוּ כָּל אֵיתָנֵי הַטֶבַע, הֲרֵי כָּאן הִטָה לָהֶם הַטֶבַע אֶת חַסְדוֹ בְּיָד נְדִיבָה.

– הֶאָח! הַיָם, הַיָם! – הִתְלַהֵב פַּגַנֶל, בְּהִתְעַנְגוֹ עַל הַגַלִים הַמַבְרִיקִים – זוֹהִי הַזִירָה הָרָאשִׁית שֶׁל מִלְחֶמֶת הָאָדָם בַּטֶבַע, וְהָאֳנִיָה – זוֹהִי נוֹשְׂאָהּ הַכַּבִּירָה שֶׁל הַצִיוִילִיזַצְיָה. שִׂימוּ־נָא לֵב, יְדִידַי, שֶּׁאִלוּ הָיָה כַּדוּר־הָאָרֶץ עָשׂוּי כֻּלוֹ יַבָּשָׁה, הָיִינוּ עַתָּה, בַּמֵאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, מַכִּירִים רַק אֶת הַחֵלֶק הָאַלְפִּי שֶׁל הַכַּדוּר הַזֶה! הַבִּיטוּ וּרְאוּ מַה נַעֲשֶׂה בְּמֶרְכְּזֵי יַבָּשׁוֹת גְדוֹלוֹת – בְּעַרְבוֹת סִיבִּיר, בְּמִישׁוֹרֵי אַסְיָה הַמֶרְכָּזִית, בְּמִדְבְּרוֹת אַפְרִיקָה הָרְחָבִים לְאֵין שִׁעוּר וּבִישִׁימוֹן הַקֶרַח שֶׁל הַקְטָבִים. לְכָל הַמְקוֹמוֹת הַלָלוּ אֵין הָאָדָם מֵעֵז כִּמְעַט לַחְדֹר, הוֹאִיל וְהוּא יוֹדֵעַ יָפֶה, כִּי עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל אוֹרְבִים לוֹ שָׁם מַעְצוֹרִים שֶׁאֵין לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם, וְכִי עָלָיו לָלֶכֶת לְאִבּוּד שָׁם, אוֹ לַחֲזֹר עַל עֲקֵבָיו כִּלְעֻמַת שֶבָּא. לַחְדֹר אֶל הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה כִּמְעַט שֶׁמִן הַנִמְנָע הוּא. רֵאשִׁית כֹּל אֵין בְּיָדֵנוּ כְּלֵי־רֶכֶב מַתְאִימִים לְשֵׁם כָּךְ. וְשֵׁנִית – הַשָׁרָב, הַמַחֲלוֹת וְאַכְזְרִיוּתָם שֶׁל הַתּוֹשָבִים הַפְּרָאִים הֵם מַעְצוֹרִים כָּאֵלֶה, שֶׁאֵין לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם? שְׁלֹשִים קִילוֹמֶטֶר בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מִדְבָּר מַפְרִידִים בֵּין הָאֲנָשִׁים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שְׁמוֹנַת אֲלָפִים קִילוֹמֶטֶר בָּאוֹקְיָנוֹס! יוֹשְׁבֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי חוֹפֵי הָאוֹקְיָנוֹס נֶחְשָׁבִים לִשְׁכֵנִים, וְיוֹשְׁבֵי מָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, הַמְפֹרָדִים זֶה מִזֶה עַל יְדֵי אֵיזֶה יַעַר בִּלְבָד, רְחוֹקִים אֵלֶה מֵאֵלֶה, כְּאִלוּ הָיוּ נִמְצָאִים בִּקְטָבִים שׁוֹנִים, הוֹאִיל וְלִפְעָמִים קָשֶׁה יוֹתֵר לַחֲצוֹת יַעַר מֵאֲשֶר לָשׁוּט בַּיָם אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים. מִכָּאן יוֹצֵא לָנוּ, כִּי אַנְגְלִיָה כִּמְעַט נוֹגַעַת בְּאוֹסְטְרַלְיָה, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁמִצְרַיִם, לְמָשָׁל, רְחוֹקָה מִסֵנֶגַל מִלְיוֹנִים קִילוֹמֶטְרִים: וּפֶּקִין בִּירַת סִין רְחוֹקָה מִפֶּטֶרְבּוּרְג בִּירַת רוּסִיָה מִלְיַרְדִים קִילוֹמֶטְרִים! לַעֲבֹר אֶת הָאוֹקְיָנוֹס אֵין־הַמְצָרִים קַל יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לַעֲבֹר אֶת מִדְבַּר סַחֲרָה. אָכֵן, אַךְ וָרַק תּוֹדוֹת לַיָם קְרוֹבִים הֵם עַמֵי הָעוֹלָם זֶה לָזֶה.

לְהִמְנוֹן זֶה שֶׁל שֶׁבַח וּתְהִלָה לַיָם לֹא הִתְנַגֵד שׁוּם אִישׁ, וְאַף הַמַיוֹר הַסַפְקָנִי הֶחֱרִישׁ הַפַּעַם. כָּל אֶחָד יָדַע הֵיטֵב, שֶׁאִלוּ עָבְרָה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע רַק דֶרֶךְ הַיַבָּשָׁה, לֹא הָיָה יָכֹל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַחִפּוּשׂ אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט גַם הָאִישׁ הָאַמִיץ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, אֲבָל הַיָם הֶעֱבִיר בִּמְהִירוּת וּבְחֶסֶד רַב אֶת הַתַּיָרִים הַנְדִיבִים מֵחֵלֶק עוֹלָם אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, וּבַיוֹם הַשִׁשִׁי לְדֶצֶמְבֶּר נִגְלָה לְעֵינֵי הַתַּיָרִים, לְנָגְהָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר רֹאשוֹ שֶׁל הָר – אֶחָד מִשְׁנֵי אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם.

בְּמֶזֶג־אֲוִיר יָפֶה נִרְאֶה כְּבָר שִׂיאוֹ שֶׁל הָהָר הָרָאשִׁי בְּאִי זֶה בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר. אָמְנָם אֵין הוּא נִרְאֶה מִמֶרְחָק כָּזֶה בָּרוּר כָּל צָרְכּוֹ, כִּי אִם בְּשִׁרְטוּטִים בּוֹדְדִים, הַמַזְכִּירִים אֶת הַשִׂיא הַטֶנֶרִיפִי.

– הֲרֵי דוֹמֶה הוּא לַשִׂיא הַטֶנֶרִיפִי, – עָמַד מִיָד עַל דִמְיוֹנוֹ מַכְּס נַבְּס.

– נָכוֹן, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן – אַךְ הוּא גַם דוֹמֶה לִטְרִיסְטַן דָה־קוּנְהָה.

וְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, – הִתְעָרֵב בַּשִׂיחָה פַּגַנֶל – אִם שְׁנֵי עֲצָמִים דוֹמִים לָעֶצֶם הַשְׁלִישִׁי, הֲרֵי מִן הַדִין הוּא, שֶׁיִהְיוּ גַם דוֹמִים זֶה לָזֶה. אַךְ דִמְיוֹן הָאִי אַמְסְטֶרְדַם לָאִי הָרָאשִׁי שֶׁל טְרִיסְטַן דַה־קוּנְהָה הוּא לֹא רַק חִיצוֹנִי. הַשְׁנַיִם דוֹמִים גַם בָּזֶה, שֶׁאֵצֶל חוֹפֵי שְׁנֵיהֶם נִמְצָאִים הֲמוֹנֵי כַּלְבֵי־יָם וְעַל שְׁנֵיהֶם הָיוּ גַם רוֹבִּינְזוֹנִים.

– וּבְכֵן יוֹצֵא, כִּי עַל כָּל אִי בּוֹדֵד הָיוּ בִּשְׁעָתָם רוֹבִּינְזוֹנִים? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כְּנִרְאֶה, כֵּן הוּא, – עָנָה לָהּ הַגִיאוֹגְרָף – הַמְצִיאוּת קָדְמָה בְּכָל אֹפֶן לַבְּדוּתָא הַנִפְלָאָה שֶׁל יְלִיד אַרְצְכֶם דָנִיאֵל דֵי־פוֹ הַמְהֻלָל.

– מַר פַּגַנֶל, הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַצִיג לְךָ שְׁאֵלָה אַחַת, – פָּנְתָה אֶל הַמְלֻמָד מָרַת גְרַנְט.

– לֹא רַק אַחַת, אֶלָא אַף מֵאָה, מָרַת גְרַנְט חֲבִיבָתִי! אִם רַק יִהְיֶה הַדָבָר בְּאֶפְשָׁרוּתִי, הֲרֵינִי מוּכָן לַעֲנוֹת עַל כֻּלָן.

– תּוֹדָה רַבָּה… וְעַתָּה אֱמֹר־נָא לִי, בְּבַקָשָׁה, כְּלוּם לֹא הָיִיתָ מְפַחֵד אִלוּ הִטִיל אוֹתְךָ הַמִקְרֶה אֶל אֵיזֶה אִי שׁוֹמֵם, בִּלְתִּי מְיֻשָׁב וּמְנֻתָּק מִן הָעוֹלָם?

– אֲנִי?… מְפַחֵד?…!

– פַּגַנֶל חֲבִיבִי, – פָּנָה אֵלָיו הַמַיוֹר – שֶׁמָא תֹּאמַר, שֶׁהִנְךָ שׁוֹאֵף רַק לָזֶה, כִּי גוֹרָלְךָ יִהְיֶה כְּגוֹרָלוֹ שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן?

– אֲנִי לֹא אֹמַר כָּךְ, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – אַךְ אֲנִי לֹא הָיִיתִי מִתְנַגֵד כְּלָל וּכְלָל, אִלוּ הֵבִיאַנִי גוֹרָלִי לְמַלֵא תַּפְקִיד שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן, אֲנִי הָיִיתִי מַתְחִיל לִחְיוֹת חַיֵי חֹפֶשׁ כְּמוֹ הָאָדָם הַקַדְמוֹן. הָיִיתִי יוֹצֵא לִי לָצוּד צַיִד וְלָדוּג דָגִים. בַּחֹרֶף הָיִיתִי שׁוֹכֵן לִי בְּאֵיזוֹ מְעָרָה וּבַקַיִץ הָיִיתִי מִתְעַנֵג עַל הָאֲוִיר הַצַח בְּצֵל הָעֵצִים… הָיִיתִי בּוֹנֶה לִי מַמְגוּרוֹת שׁוֹנוֹת לְצָרְכֵי מָזוֹן… וּלְבַסוֹף הָיִיתִי גַם מְיַסֵד מוֹשָׁבָה קְטַנָה עַל הָאִי שֶלִי!

– אַתָּה לְבַדְךְ? וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם אֶחָד לְיַסֵד מוֹשָׁבָה? הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ דְרוּשִׁים, לְכָל הַפָּחוֹת, שְׁנַיִם, – אָמַר מַכְּס נַבְּס.

– הָאָדָם אֵינוֹ בּוֹדֵד וְגַלְמוּד בְּשׁוּם מָקוֹם, חֲבִיבִי הַמַיוֹר. בְּכָל מָקוֹם הוּא יָכוֹל לִמְצֹא יְדִידִים בֵּין הַחַיוֹת. אֶפְשָר לְחַנֵךְ אֵיזוֹ עֵז צְעִירָה, אוֹ תֻּכִּי שֶׁיְפַטְפֵּט קְצַת כְּמוֹ בֶּן־אָדָם… אֶפְשָׁר גַם לְחַנֵךְ קוֹף וְכַיוֹצֵא בָּזֶה! אִלוּ מָצָאתִי עוֹד מְשָׁרֵת כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁמָצָא רוֹבִּינְזוֹן, הֲרֵי הָיִיתִי חוֹשֵׁב לִי זֹאת לְאֹשֶר גָדוֹל! וְכִי מַה יוּכַל לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב מִשְׁנֵי יְדִידִים הַשׁוֹכְנִים יַחַד עַל סֶלַע בּוֹדֵד בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס?… שַׁעֲרוּ־נָא בְּנַפְשְׁכֶם – אֲנִי, לְמָשָׁל, וְהַמַיוֹר…

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ! – שִׁסְעוֹ מַכְּס נַבְּס – אֲנִי אֵינֶנִי מוֹצֵא בִּי כָּל נְטִיָה לְתַפְקִידוֹ שֶל רוֹבִּינְזוֹן. בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי הָיִיתִי מְמַלֵא תַּפְקִיד כָּזֶה בָּאֹפֶן הַגָרוּעַ בְּיוֹתֵר!

– פַּגַנֶל יַקִירִי, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֲנִי רוֹאָה שֶׁהִנְךָ שׁוּב טָס עַל כַּנְפֵי דִמְיוֹנְךָ. לְפִי דְבָרֶיךָ יוֹצֵא, כְּאִלוּ לְרוֹבִּינְזוֹן עָלָה הַכֹּל לְלֹא כָּל מַאֲמָץ מִצִדוֹ, וְהוּא עַצְמוֹ לֹא עָשָׂה כְּלוּם אֶלָא הִתְעַנֵג עַל הַחַיִים. אַתָּה רוֹאֶה בַּכֹּל רַק אֶת הַצַד הַטוֹב שֶׁבַּדָבָר.

– וְכִי אַתְּ, גְבִרְתִּי, כּוֹפֶרֶת בָּאֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת מְאֻשָׁר עַל אִי שׁוֹמֵם?

– אֲנִי כּוֹפֶרֶת וְכוֹפֶרֶת! הָאָדָם נִבְרָא לִחְיוֹת בְּתוֹךְ הַחֶבְרָה וְלֹא חַיֵי בּוֹדֵד וְגַלְמוּד. הַבְּדִידוּת עֲשׂוּיָה לְהָבִיא לִידֵי יֵאוּשׁ. הַשְׁאֵלָה הִיא רַק שְׁאֵלַת הַזְמַן – הָאֶחָד יֵצֵא מִדַעְתּוֹ בִּגְלַל בְּדִידוּתוֹ בִּזְמַן יוֹתֵר קָצָר, וְהַשֵׁנִי – בִּזְמַן יוֹתֵר אָרֹךְ. תְּחִלָה, יוּכַל לִהְיוֹת, שֶׁהַדְאָגוֹת לְסִפּוּק הַצְרָכִים הַהֶכְרֵחִיִים לֹא תִּתֵּנָה לָאֻמְלָל לִשְׁקֹעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת עַל עֲתִידוֹ. אַךְ בִּמְרוּצַת הַזְמַן, כְּשֶיַרְגִישׁ בִּבְדִידוּתוֹ, כְּשֶיִזְכֹּר כִּי הוּא רָחוֹק מִכָּל הָאֲנָשִׁים וּלְעוֹלְמֵי עַד הוּא מְשֻׁלָל כָּל תִקְוָה לִרְאוֹת, וְלוּ רַק פַּעַם, אֶת פְּנֵי אֵלֶה שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ – מַה קָשִׁים יִהְיוּ אָז יִסוּרֵי נַפְשׁוֹ שֶׁל אִישׁ כָּזֶה! סָלַע בּוֹדֵד – זֶה הַכֹּל שֶׁיִהְיֶה לוֹ מִכָּל הָעוֹלָם וְהָאֱנוֹשׁוּת… וּכְשֶׁיָבוֹא יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, זֶה הַיוֹם הַנוֹרָא, בִּבְדִידוּת זוֹ, יִהְיֶה עָלָיו לָמוּת כְּמוֹת הָאָדָם הָאַחֲרוֹן בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל קִיוּם הָעוֹלָם! לֹא, מַר פַּגַנֶל, אֵינִי מַאֲמִינָה, שֶׁיִמָצֵא מִישֶׁהוֹ, אֲשֶׁר יִרְצֶה לִהְיוֹת בְּמַצָבוֹ שֶׁל אָדָם כָּזֶה!

לְהוֹכָחוֹתֶיהָ שֶל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הָיִה פַּגַנֶל מֻכְרָח לְהִכָּנַע. אוּלָם הַשִׂיחָה עַל הַטוֹב וְהָרַע שֶׁבַּבְּדִידוּת עוֹד נִמְשְׁכָה, עַד שֶׁהִגִיעַ הָרֶגַע וְ“דוּנְקָן” עָמְדָה בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטֶר וַחֲצִי מֵאִיֵי אַמְסְטֶרְדַם.

שְׁנֵי הָאִיִים הַקְטַנִים וְהַנִדָחִים הָאֵלֶה שְׁבָּאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי נִבְדָלִים זֶה מִזֶה בְּמֶרְחַב יָם שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה קִילוֹמֶטֶר. בַּצָפוֹן – הָאִי אַמְסְטֶרְדַם עַצְמוֹ, הַמְכֻנֶה גַם בְּשֵׁם אִי פֶּטְרוּס הַקָדוֹש, וּבַדָרוֹם – הָאִי הַשֵׁנִי, הַנִקְרָא בְּשֵׁם אִי פּוֹלוּס הַקָדוֹש. שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָאִיִים הָאֵלֶה מִתְחַלְפִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּפִי הַגִיאוֹגְרָפִים וְיוֹרְדֵי הַיָם.

אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם גֻלוּ בְּדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1706, עַל יְדֵי הַהוֹלַנְדִי פְלֶמִינְג. אַחַר כָּךְ הֵעִיד עַל מְצִיאוּתָם הַנוֹסֵע דְ’אַנְקַסְטְרוֹ, שֶׁהִגִיעַ אֶל הָאִיִים הָאֵלֶה בְּלֶכְתּוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הַתַּיָר הַיָדוּעַ לַה־פֵּרוּז. וּמִן הַזְמַן הַהוּא לֹא חָדְלוּ הַגִיאוֹגְרָפִים מִלְהַחֲלִיף אֶת שְׁנֵי הָאִיִים הָאֵלֶה זֶה בָּזֶה וְקָרְאוּ לָאִי פֶּטְרוּס בְּשֵׁם פּוֹלוּס וּלְהֵפֶךְ. פַּגַנֶל, כְּמַזְכִּיר הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית, רָאָה חוֹבָה לְעַצְמוֹ לְתַקֵן שְׁגִיאָה זוֹ.

הָאִי פּוֹלוּס הַקָדוֹש, הַנִמְצָא מִדָרוֹם לָאִי אַמְסְטֶרְדַם, הוּא צוֹק גָדוֹל וּבִלְתִּי פּוֹרֶה, בַּעַל פִּסְגָה בִּדְמוּת חַדוּדִית. כְּנִרְאֶה, הָיָה לְפָנִים הַר־גַעַשׁ. אַךְ הָאִי אַמְסְטֶרְדַם, הוּא פֶּטְרוּס הַקָדוֹשׂ, שֶׁאֵלָיו הִתְקָרְבוּ עַתָּה תַּיָרֵינוּ בְּאַסְדָה, הוּא גָדוֹל קְצַת מִן הָרִאשׁוֹן וְהֶקֵפוֹ כְּתִשְׁעָה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר. עָלָיו יוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים אֲחָדִים, שֶׁגָלוּ אֵלָיו מֵרְצוֹנָם הַטוֹב, בִּרְצוֹתָם לְנַסוֹת לִחְיוֹת חַיֵי בּוֹדְדִים וּרְחוֹקִים מִכָּל חֶבְרָה אֲנָשִׁים אֵלֶה דַיָגִים הֵם וְהֵם עוֹבְדִים אֵצֶל סוֹחֵר אֶחָד, אוֹטוֹבַּן שְׁמוֹ, הַיוֹשֵׁב בְּאִי אַחֵר, שֶׁהוּא נַחֲלָתוֹ הַפְּרָטִית.

בַּיוֹם שֶׁבּוֹ הִתְקָרְבָה “דוּנְקָן” לָאִי אַמְסְטֶרְדַם, כְּלוֹמַר בַּשִׁשִׁי לְדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1864, הָיָה מִסְפַּר תּוֹשָׁבָיו שֶׁל הָאִי שְׁלֹשָה בְּסַךְ־הַכֹּל. שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ בְּנֵי־תַּעֲרֹבֶת וְאֶחָד צָרְפַתִּי, שֶבֵּיתוֹ הַקָטָן עָמַד בְּעֵמֶק הַמִפְרָץ. לְפַּגַנֶל הָיָה אֵפוֹא שׁוּב הָעֹנֶג לִלְחֹץ אֶת יָדוֹ שֶׁל בֶּן אַרְצוֹ, אֲשֶׁר אֶת הַיוֹם בּוֹ רָאָה לְפָנָיו אֶת תַּיָרֵינוּ חָשַׁב לַמְאֻשָׁר בְּיוֹתֵר בְּחַיָיו הָאֲרֻכִּים.

בִּכְלָל מְבַקְרִים בְּאִי זֶה רַק צַיָדֵי כַּלְבֵי־הַיָם וְהַלִוְיָתָנִים, שֶׁהֵם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּבִלְתִּי נְעִימִים בְּיוֹתֵר. הוֹפָעָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים נֵאוֹרִים הָיְתָה אֵפוֹא מִקְרֶה חָשׁוּב מְאֹד לַדַיָגִים הַמִסְכֵּנִים. מִלְבַד שְׁלֹשֶת הָאֲנָשִׁים מִלְאוּ אֶת הָאִי גַם חֲזִירֵי־בָּר בְּמִסְפָּר לֹא גָדוֹל וְאַלְפֵי שְׁקִיטָנִים.

– שֶׁמָא תְּסַפֵּר לָנוּ, פַּגַנֶל הַיָקָר, אֵיזֶה סִפּוּר עַל הָרוֹבִּינְזוֹנִים שֶׁל אִי זֶה? – בִּקְשָׁה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– בְּעֹנֶג רַב! – עָנָה לָהּ הַמְלֻמָד בִּידִידוּת – אֲנִי מוּכָן לְסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּשְׁנֵי סְקוֹטִים שֶׁהֻטְלוּ לָאִי אַמְסְטֶרְדַם. זֶה הָיָה בִּשְׁנַת 1827. הָאֳנִיָה הָאַנְגְלִית “פַּלְמִירָה”, שֶׁעָבְרָה לְיַד הָאִי הַזֶה, רָאֲתָה, כִּי מִן הַיַבָּשָׁה מִתְאַבֵּךְ וְעוֹלֶה עָשָׁן. רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁהֶעָשָׁן הִתְמִיהַּ אוֹתוֹ מְאֹד, הִפְנָה אֶת אֳנִיָתוֹ אֶל הַחוֹף, וּמִיָד הִבְחִין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים הַכּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם וּבְאוֹתוֹת שׁוֹנִים שֶׁל יֵאוּשׁ עָמֹק הֵם מְשַׁוְעִים לְעֶזְרָה. הוּא שָׁלַח אֶל הָאִי אַסְדָה אַחַת וְזוֹ הֵבִיאָה אֶת שְׁנֵי הָאֻמְלָלִים אֶל הָאֳנִיָה. אֶחָד מֵהֶם הָיָה בֶּן עֶשְׂרִים־וּשְׁתַּיִם וְהַשֵׁנִי – בֶּן אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה. מַרְאָם הָיָה נוֹרָא. הֵם שָׁהוּ עַל הָאִי הַשׁוֹמֵם שְׁמוֹנָה־עָשָׁר חֹדֶשׁ וְסָבְלוּ כָּל מִינֵי מַחְסוֹר. הַבְּדִידוּת וְהַפְּרִישׁוּת מִכָּל הַיָקָר לָהֶם עִנוּ אוֹתָם מְאֹד־מְאֹד. גַם צָרְכֵי מָזוֹן וּמַיִם רְאוּיִים לִשְׁתִיָה לֹא הָיוּ לָהֶם בְּמִדָה מַסְפֶּקֶת. הֵם נֶאֶלְצוּ לְהִתְפַּרְנֵס בְּשַׁבְּלוּלִים וּבְדָגִים, שֶׁשָׁלוּ בְּעֶזְרַת חַכָּה עֲשׂוּיָה מִמַסְמֵר יָשָׁן שֶׁנִמְצָא בְּמִקְרֶה בְּכִיס מִכְנָסָיו שֶׁל אֶחָד מֵהֶם. לִפְעָמִים, וְגַם זֶה רַק אַחֲרֵי עָמָל־רַב, עָלָה בְּיָדָם לָצוּד חֲזִיר־יַעַר קָטָן. אֲבָל הָיוּ גַם יָמִים רְצוּפִים, שֶׁלֹא מָצְאוּ שׁוּם דָבָר לְהַשְׁקִיט בּוֹ אֶת רַעֲבוֹנָם אוֹ צִמְאוֹנָם. סִפּוּרָם עַל הֶעָמָל וְהַיִסוּרִים שֶׁסָבְלוּ, לְאַַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת גַפְרוּרָם הָאַחֲרוֹן כְּדֵי לְהַדְלִיק מְדוּרָה, הָיָה יָכוֹל לְזַעֲזֵעַ אֶת הַלֵב הֶעָרִיץ בְּיוֹתֵר. וְכִי מֶה הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂות לְלֹא אֵשׁ, וְהֵם הִרְגִישׁוּ גֹעַל־נֶפֶשׁ לְמַאֲכָלִים בִּלְתִּי מְבֻשָׁלִים? מִלְבַד זֹאת – כֵּיצַד יְחַמְמוּ מְעַט אֶת אֵבָרֵיהֶם בִּימֵי הַקֹר? כְּפִי שֶׁנִתְבָּרֵר עָזְבוּ אֶת אֳנִיָתָם וְעָלוּ עַל הַחֹף כְּדֵי לַעֲסֹק בְּצֵיד כַּלְבֵי־יָם. אֳנִיָתָם הִבְטִיחָה לָשׁוּב וּלְקַחְתָּם אַחֲרֵי חֹדֶשׁ יָמִים, אַךְ הִיא לֹא שָׁבָה. בְּוַדַאי טָבְעָה וְאָבְדָה בִּמְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס. וְכָךְ עָבְרוּ עֲלֵיהֶם חֲמִשָׁה חֳדָשִׁים. וְהִנֵה עָבְרָה סָמוּךְ לָאִי הָאֳנִיָה “תִּקְוָה”. מִסִבָּה בִּלְתִּי יְדוּעָה, שֶׁהָיָה בָּהּ בְּוַדַאי הַרְבֵּה מִן הָאַכְזָרִיוּת, לֹא רָצָה רַב־הַחוֹבֵל לָשִׂים לֵב לִקְרִיאוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמְלָלִים, וְהוּא הִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ מִבְּלִי לְהַשְׁלִיךְ לָהֶם אֲפִילוּ פְּרוּסַת לֶחֶם. הֵם הִתְחַנְנוּ שֶׁיִתֵּן לָהֶם לְכָל הפָּחוֹת גַפְרוּר, אַךְ הוּא לֹא רָצָה לְהַגִישׁ לָהֶם כָּל עֶזְרָה. הָאֲנָשִׁים הַמִסְכֵּנִים הָיוּ בְּוַדַאי אוֹבְדִים בָּאִי הַשׁוֹמֵם, אִלוּלֵא רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “פַּלְמִירָה”, שֶׁהִצְטַיֵן בְּאַהֲבַת הָאָדָם יוֹתֵר מֵרַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “תִּקְוָה”. הָרוֹבִּינְזוֹן הָאַחֵֵר שֶׁל אִי זֶה הָיָה צָרְפַתִּי – רַב־הַחוֹבֵל פֶּירָן. גַם הוּא עָלָה מֵרְצוֹנוֹ הַטוֹב עַל הָאִי אַמְסְטֶרְדַם, וָאֳנִיָתוֹ לֹא שָׁבָה אֵלָיו אַף הִיא. אֳנִיוֹת אֲחֵרוֹת לֹא עָבְרוּ בַּמָקוֹם וְרַק כַּעֲבֹר אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים טֻלְטְלָה שָׁמָה עַל יְדֵי סְעָרָה אֵיזוֹ אֳנִיָה, שֶׁלֹא הִתְכַּוְנָה כְּלָל וּכְלָל לָבוֹא אֶל הָאִי. אֳנִיָה זוֹ הִיא הִיא שֶׁהִצִילָה אֶת רוֹבִּינְזוֹן הֶחָדָשׁ.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ יְדִידֵנוּ הַיָקָר, עַל סִפּוּרִים מְעַנְיְנִים אֵלֶה, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁגָמַר הַמְלֻמָד אֶת סִפּוּרוֹ – אֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵהֶם הרְבֵּה מְאֹד.

אוּלָם כָּעֵת לֹא הָיָה יָכוֹל לִקְרוֹת כַּדָבָר הַזֶה עַל הָאִי הַבּוֹדֵד, מִשׁוּם שֶׁעַתָּה נִמְצָאִים כָּאן תָּמִיד אֲנָשִׁים. הַדַיָגִים חַיִים כָּאן זֶה מִכְּבָר וְעוֹד לֹא קָרָה הַמִקְרֶה שֶׁיִהְיוּ עֵדִים לְאָסוֹן שֶׁל אֳנִיָה. הֵם גַם מְבַקְרִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בָּאִי הַשָׁכֵן פּוֹלוּס הַקָדוֹשׁ וְגַם שָׁם לֹא מָצְאוּ שׁוּם סִמָנִים שֶׁל אָסוֹן דוֹמֶה, עַל דְבַר “בְּרִיטַנְיָה” לֹא יָדְעוּ אֵפוֹא דָבָר.

אֲנִי יָדַעְתִּי זֹאת מֵרֹאשׁ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אַךְ לְמַעַן לֹא יִנְקֹף אוֹתִי לִבִּי, שֶׁמָא לֹא חָקַרְתִּי וְלֹא דָרַשְׁתִּי בַּמִדָה הַמַסְפֶּקֶת, הִסְכַּמְתִּי לָבוֹא גַם לְכָאן.

הַתַּיָרִים חָקְרוּ אֶת הָאִי הֵיטֵב־הֵיטֵב. הַצְמָחִים וּבַעֲלֵי־הַכָּנָף לֹא הִצְטַיְנוּ כָּאן בִּמְאוּמָה. הָיוּ רַק הַרְבֵּה חֲזִירֵי־יַעַר, כַּלְבֵי־יָם וְדָגִים. וְהַדָבָר הַמְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר בְּאִי זֶה הָיוּ הַמַעְיָנוֹת הָרוֹתְחִים שֶׁפָּרְצוּ פֹּה וָשָׁם מִתַּחַת לְשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל לַבָּה שְׁחוֹרָה.

הַמַדְחֹם, שֶַּׁיָרִֵינוּ הִכְנִיסוּ לְמֵימֵי אַחַד הַמַעְיָנוֹת הָאֵלֶה, הֶרְאָה כִּמְעַט שְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס. הֵם עָשׂוּ נִסָיוֹן בְּדָג קָטָן שֶׁשָׁלוּ זֶה לֹא כְּבָר, וּכְשֶׁהִכְנִיסוּהוּ לְתוֹךְ הַמַעְיָן, נִתְבַּשֵׁל בְּמֵימָיו הַחַמִים בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ דַקוֹת.

– אָכֵן, לֹא כְּדַאי לְהִתְרָחֵץ כָּאן, – הֵעִיר פַּגַנֶל.

פרק ד: פַּגַנֶל וְהַמַיוֹר מִתְעָרְבִים    🔗

בְּשָׁעָה שָׁלֹש בַּבֹּקֶר, בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי לְדֶצֶמְבֶּר, שׁוּב הִתְנַפְּחוּ דוּדֶיהָ שֶׁל “דוּנְקָן” וְהֵם נָשְׁמוּ בִּכְבֵדוּת מִלַחַץ הַקִיטוֹר. הָעֹגֶן הוּרַם מִקַרְקַע הַחוֹל שֶׁל הַיָם, הַבֹּרֶג הֵחֵל לָסוֹב בְּכֹחַ וְהָאֳנִיָה זָזֶה מִמְקוֹמָהּ וְהֶחֱלִיקָה עַל פְּנֵי הַמַיִם.

בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה, כְּשֶׁעָלוּ הַתַּיָרִים עַל הַסִפּוּן, כְּבָר לֹא נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם הָאִי אַמְסְטֶרְדַם. זוֹ הָיְתָה הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע. עַד לַחוֹף הָאוֹסְטְרָלִי נִשְׁאַר עוֹד מֶרְחָק שֶׁל שִׁשִׁים אֶלֶף קִילוֹמֶטֶר וּבְדַרְכָּם לְשָׁם לֹא יָכְלוּ עוֹד תַּיָרֵינוּ לִפְגשׁ בְּשׁוּם אִי.

– אִם הָרוּחַ הַמַעֲרָבִית תַּאֲרִיךְ עוֹד כִּשְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם וְהַיָם יִהָיָה שָׁקֵט כְּמוֹ עַכְשָׁיו, נַשִׂיג אֶת מֶטֶרתֵנוּ עַד מְהֵרָה, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

מֶרִי וְרוֹבֶּרְט הִבִּיטוּ בְּחֶרְדַת־לֵב עַל הַגַלִים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם שָׁטָה בְּוַדַאי “בְּרִיטַנְיָה” יָמִים אֶחָדים לִפְנֵי הִשָׁבְרָהּ. יִתָּכֵן, כִּי דַוְקָא בְּמָקוֹם זֶה נֶאֱבַק אֲבִיהֶם עִם הַגַלִים הַזֵדוֹנִים, בְּהַרְגִישׁוֹ, כִּי אֵיזֶה כֹּחַ טָמִיר וְכַבִּיר מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ אֶל הַחוֹף. בְּוַדַאי הָיְתָה “בְּרִיטַנְיָה” קָרְבָּן לְאַחַת הַסוּפוֹת הַנוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר לְפִי דִבְרי פַּגַנֶל, הֵן שְׁכִיחוֹת מְאֹד בָּאוֹקְיָנוּס הַהֹדִי.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הֶרְאָה לָעַלְמָה הַצְעִירָה עַל הַמַפָּה זִרְמֵי מַיִם שׁוֹנִים וְהוּא הִסְבִּיר לָהּ אֶת עֶרְכָּם.

– הִתְבּוֹנְנִי־נָא וּרְאִי – אָמַר אֵלֶיהָ – הִנֵה עוֹבֵר אֶחָד הַזְרָמִים בְּכָל הָאוֹקִיָנוּס הַהֹדִי וְהוּא מַגִיעַ עַד הַחוֹף הָאוֹסְטְרָלִי. הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל זֶרֶם זֶה מֻרְגֶשֶׁת בַּדֶרֶךְ, מִמִזְרָח לְמַעֲרָב, גַם בַּאוֹקְיָנוּס הַשָׁקֵט וְאַף בַּאוֹקְיָנוּס הָאַטְלַנְטִי. אִם “בְּרִיטַנְיָה” הֻטְלָה בִּשְׁעַת סוּפָה לְתוֹךְ הַזֶרֶם הַזֶה, כְּשֶׁהִיא בְּלִי תְּרָנִים, הַהֶגֶה שָׁבוּר, חַסְרַת אוֹנִים לְהֵאָבֵק עִם הָאֵיתָנִים הַמִשְׁתּוֹלְלִים, בָּרוּר הַדָבָר, שֶׁהָיְתָה מֻכְרָחָה לְהִתְנַפֵּץ אֶל חוֹפֵי אוֹסְטְרַלִיָה. מָקוֹם אַחֵר לֹא הָיָה לָהּ, וּלְהִתְחַמֵק מִן הָאָסוֹן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ בִּתְנָאִים כָּאֵלֶה.

שִׂיחָה זוֹ הָיְתָה בֵּינֵיהֶם אוֹר לְיוֹם הַשְׁנֵים־עָשָׂר לְדֶצֶמְבֶּר, כְּלוֹמַר שִׁשָׁה יָמִים לְאַחַר הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה. הַכֹּל יָשְׁבוּ בַּטְרַקְלִין וְהִקְשִׁיבוּ בְּרֹב עִנְיָן לְהַסְבָּרוֹתָיו שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– חַכּוּ־נָא! – קָרָא פִּתְאֹם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – עַל דַעְתִּי עָלָה דָבָר הַדוֹרֵשׁ בֵּאוּר. אֶתם, ג’וֹן וְפַּגַנֶל, הֲלֹא תִּזְכְּרוּ, כִּי הַיְדִיעָה הָאַחֲרוֹנָה עַל דָבָר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, שֶׁנִתְפַּרְסְמָה בְּ“עִתּוֹן אֳנִיוֹת הַמַסָע וְהַמִסְחָר” מָסְרָה, כִּי רַב־הַחוֹבֵל יָצָא מִקָלָאוֹ בַּיוֹם הַשְׁלֹשִים לְמַאי, שְׁנַת 1862.

– כֵּן, כֵּן, נָכוֹן הַדָבָר, – אִשֶׁר רַב־הַחוֹבֵל – אֲנִי זוֹכֵר מוֹדָעָה זוֹ יָפֶה מְאֹד, אַךְ אִם תְּרְצֶה, אֲדוֹנִי, אוּכַל גַם לְהָבִיא לְךָ אֶת הַגִלָיוֹן הַהוּא…

– אֵין כָּל צֹרֶךְ בְּכָךְ, ג’וֹן חֲבִיבִי – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – אֲנִי רַק רָצִיתִי לִשְׁאֹל, כֵּיצַד יָכְלָה “בְּרִיטַנְיָה” בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים לְאַחַר צֵאֶתהּ מִפֶּרוּ לְהַגִיעַ לָאוֹקְיָנוּס הַהֹדִי? הֲרֵי דָבָר זֶה הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרי בְּשׁוּם אֹפֶן! אֲנִי תָּמֵהַּ, שֶׁשְׁאֵלָה זוֹ לֹא עָלְתָה עַד עַתָּה עַל דַעְתּוֹ שֶׁל אַף אֶחָד מֵאֶתנוּ… וּמַה תֹּאמַר לָזֶה אֶתה, מַר פַּגַנֶל? הַגִיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד, אֲשֶׁר לְשֵׁמַע דִבְרי הַלוֹרְד שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ לְמַעְלָה, הִבִּיט עַל הַלוֹרְד בְּמֶבָּט נָבוֹךְ, וְאַחַר קָפַץ מִמְקוֹמוֹ וּמִבְּלִי לֵאמֹר מִלָה נֶחְפָּז לְתָאוֹ. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדים שָׁב וּבְיָדוֹ הַתְּעוּדוֹת. הוּא עִיֵן בָּהֶן בִּתְשׂוּמַת־לֵב רַבָּה, וְאַחַר הִכְנִיס אוֹתָן לְכִיסוֹ, הֵנִיעַ בִּכְתֵפָיו וְעִקֵם אֶת שְׂפָתָיו.

– אֲנִי מֵבִין, – אָמַר הַלוֹרְד – אַתָּה בְּוַדַאי רוֹצֶה לֵאמֹר, כִּי רַק לַשָׁוְא חָרַדְנוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹאת וְלַשָׁוְא מִהַרְנוּ הֵנָה…

– אָמְנָם כֵּן, רַק לַשָׁוְא נִדְהַמְתִּי עַל יְדֵי הֶעָרָתְךְ, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף.

– בָּאֵר אֶת דְבָריךָ, בְּבַקָשָה.

– תֵּיכֶף וּמִיָד, אַךְ מִקֹדֶם הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַצִיג שְׁאֵלָה אַחַת לְג’וֹן.

– הִנְנִי לְשָׁרֵתְךָ, מַר פַּגַנֶל! – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל.

• הֲתוּכַל אֳנִיָה טוֹבָה לַעֲבֹר בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים אֶת כָּל חֵלֶק הָאוֹקָיָנוּס שֶׁבֵּין אֲמֵרִיקָה וְאוֹסְטְרַלִיָה?

– כֵּן, תּוּכַל, אִם רַק תַּעֲבֹר לֹא פָּחוֹת מִשְׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר לְיוֹם.

– אֲבָל מְהִירוּת כָּזֹאת הִיא הֲלֹא בִּלְתִּי רְגִילָה?

– לֹא… יֵשׁ אֳנִיוֹת מִפְרָשִׂים הַשָׁטוֹת לִפְעָמִים בִּמְהִירוּת עוֹד יוֹתֵר גְדוֹלָה.

– הֶאָח!… תּוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי! וְאִם כֵּן הוּא הַדָבָר, רַבּוֹתַי, הֲרֵי בִּמְקוֹם לִקְרֹא בַּתְּעוּדָה “בַּשְׁבִיעִי לְיוּנִי”, יֵשׁ לִקְרֹא “בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְיוּנִי” אוֹ “בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְיוּנִי”, כִּי יֵשׁ מָקוֹם לְשָׂעֵר, שֶׁהַמִסְפָּר הָרִאשׁוֹן לִפְנֵי הַמִסְפָּר 7 נִמְחַק.

– אִם כֵּן, – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הֲרֵי נוֹפֶלֶת כָּל הַשְׁאֵלָה. מִן הַשְׁלֹשִים לְמַאי וְעַד הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְיוּנִי –––

– כִּמְעַט חֹדֶשׁ, גְבִרְתִּי, – הִמְשִׁיךְ פַּגַנֶל אֶת הַמִשְׁפָּט – וּבְמֶשֶׁךְ הַזְמַן הַזֶה יָכְלָה “בְּרִיטַנְיָה” לַעֲבֹר בְנָקֵל אֶת הָאוֹקִיָנוּס הַשָׁקֵט וּלְהַגִיעַ לָאוֹקְיָנוּס הַהֹדִי.

מַסְקָנָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל יָשְׁרָה בְּעֵינֵי כֻּלָם.

– תּוֹדוֹת לְפִקְחוּתְךָ, פַּגַנֶל יְדִידִי, נִתְבָּרֵר גַם הַסָפֵק הָאַחֲרוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – וְעַכְשָׁיו אֵין לָנוּ אֶלָא לְהַגִיעַ בַּהֶקְדֵם הָאֶפְשָׁרי לְאוֹסְטְרַלִיָה. וְשָׁם נִמְצָא בְּוַדַאי אֶת עִקְבוֹת “בְּרִיטַנְיָה” בחוֹפִים הַמַעֲרָבִיִים.

– וְיִתָּכֵן, שֶׁנִמְצָא אֶת עִקְבוֹתֶיהָ בַּחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים, – הוֹסִיף ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– גַם זֶה אֵינוֹ מִן הַנִמְנָעוֹת, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן – כִּי מִן הַתְּעוּדוֹת אִי־אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּבֵרוּר הֵיכָן קָרָה² הָאָסוֹן, אִם לְיַד הַחוֹפִים הַמַעֲרָבִיִים אוֹ לְיַד החוֹפִים הַמִזְרָחִיִים. עָלֵינוּ יִהְיֶה לְחַפֵּשׂ בְּיִחוּד בִּשְׁנֵי קְצוֹת אוֹסְטְרַלִיָה, בַּמָקוֹם שֶׁמְבַתֶּרֶת אֶת הַיַבֶּשֶׁת הַזֹאת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע.

– כַּמוּבָן, אֲדוֹנִי… אַף־עַל־פִּי שֶׁעָלֵינוּ לֹא לִשְׁכֹּחַ, כִּי אִלוּ קָרָה הָאָסוֹן לְיַד הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים שֶׁל אוֹסְטְרַלִיָה, לֹא הָיָה רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט מֻדְאָג כָּל כָּך.

– וּמַדוּעַ? – שָׁאֲלָה מֶרִי גְרַנְט, שֶׁבָּלְעָה כָּל מִלָה וּמִלָה מִן הַשִׂיחָה עַל גוֹרַל אָבִיהָ.

– מִשׁוּם שֶׁכָּל הַחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה זָרוּעַ מוֹשָׁבוֹת, שֶׁהֵן עַל־פִּי־רֹב אַנְגְלִיוֹת. שָׁם הָיָה יָכוֹל לִמְצֹא עֶזְרָה מְהִירָה. בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר מִן הַחוֹף כְּבָר הָיָה נִפְגָשׁ עִם בְּנֵי אַרְצוֹ.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – אִשֵׁר אֶת דְבָריו פַּגַנֶל – עַל הַחוֹף הַמִזְרָחִי, בָּעִיר עֶדֶן שֶׁבְּקִרְבַת הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד, הָיָה רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט יָכוֹל לִמְצֹא לֹא רַק מַחֲסֶה וּמִקְלָט, אֶלָא שֶׁמִשָׁם הָיְתָה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לַחְזֹר לְאֵירוֹפָּה.

– וְכִי עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי, אֲשֶׁר אֵלָיו מוּעָדוֹת עַכְשָׁיו פָּנֵינוּ אִי־אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֶזְרָה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ הַגִיאוֹגְרָף – הַחוֹף הַמַעֲרָבִי אֵינוֹ מְיֻשָׁב. אֵין בּוֹ כָּל חִבּוּר עִם מֶלְבֶּרְן וְאֶדְלֵיד. אִם “בְּרִיטַנְיָה” נִשְׁבְּרָה עַל יְדֵי הַשִׂרְטוֹנִים הַתַּת־מַיְמִיִים הַמִשְׂתָּרְעִים לְאֹרֶךְ חוֹף זֶה, לֹא יָכְלוּ הַנוֹסְעִים לִמְצֹא שָׁם כָּל עֶזְרָה.

– וּמֶה הָיָה יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ עִם אָבִינוּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי הַשָׁנִים הַלָלוּ? – שָׁאֲלָה מֶרִי בַּחֲרָדָה.

– מֶה הָיָה יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ? – נָבוֹךְ פַּגַנֶל – אִם אָמְנָם עָלָה עַל הַיַבָּשָה הָיְתָה יְכוֹלָה לִקְרוֹתוֹ אַחַת מִשְׁלֹש אֵלוּ: אוֹ שֶׁהִגִיעַ לְאַחַת הַמוֹשָׁבוֹת הָאַנְגְלִיוֹת, אוֹ שֶׁנָפַל בִּידֵי יְלִידֵי הָאָרֶץ הַפְּרָאִים, אוֹ שֶׁאָבַד בַּמִדְבָּרוֹת הַבִּלְתִּי נֶחְקָרִים. הַשְׁעָרוֹת אֲחֵרוֹת אַיִן.

– וְעַתָּה – אָמַר הַלוֹרְד – הָבָה וּנְנַתֵּחַ אֶת שְׁלֹש הַהַשְׁעָרוֹת הָאֵלוּ.

– דָבָר זֶה נִתָּן לְהֵעָשׂוֹת עַל נְקַלָה, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – אֶת הַהַשְׁעָרָה הָרִאשוֹנָה אָנוּ מֻכְרָחִים לִדְחוֹת. אִלוּ הִגִיעַ הֶרִי גְרַנְט לְאַחַת הַמוֹשָׁבוֹת הַאֵירוֹפָּאִיוֹת, אַחַת הִיא אִם אַנְגְלִית אוֹ הוֹלַנְדִית אוֹ גֶרְמַנִית אוֹ צָרְפַתִּית, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לִדְאֹג כְּלָל וּכְלָל, כִּי הוּא הָיָה זֶה מִכְּבָר יוֹשֵׁב שׁוּב בְּעִירוֹ בְּחֶבְרַת יְלָדָיו הַנְעִימִים.

– אָבִי, אָבִי הָאֻמְלָל! – לָחֲשָׁה מֶרִי – כְּבָר יוֹתֵר מִשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁהוּא אֵינֶנוּ אִתָּנוּ!

– חַכִּי, מֶרִי, – אָמַר רוֹבֶּרְט – תְּנִי לְמַר פַּגַנֶל לִגְמֹר אֶת דְבָריו.

– לְדַאֲבוֹנִי הַגָדוֹל, יְדִידִי, אֵין דִבְרי נִחוּמִים בְּפִי,– אָמַר פַּגַנֶל בַּאֲנָחָה – כִּי שְׁתֵּי הַהַשְׁעָרוֹת הָאֲחֵרוֹת מְבַשְׂרוֹת רַק רַע… אוֹ שֶׁאָבִיךָ נִמְצָא בַּשְׁבִי בִּידֵי הָאוֹסְטְרַלִים, אוֹ…

– חַכֵּה־נָא, – שִׁסְעָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת דָבָריו – וְכִי מַה טִיבָם שֶׁל אוֹסְטְרַלִים אֵלֶה? בָּרוּר שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֶנֶת לַיְלִידִים…

– אֲנָשִׁים פְּרָאִים הֵם וְאֵין לָהֶם כָּל יִתְרוֹן עַל הַבְּהֵמָה, אוּלָם הֵם אֵינָם שׁוֹאֲפֵי דָם. אִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וַחֲבֵרָיו נָפְלוּ בִּידֵיהֶם בַּשְׁבִי, אֵין נִשְׁקֶפֶת לְחַיֵיהֶם כָּל סַכָּנָה. כָּל הַתַּיָרִים קוֹבְעִים פֶּה אֶחָד, שֶׁהָאוֹסְטְרַלִים מַרְגִישִׁים גֹעַל־נֶפֶשׁ לִשְׁפִיכַת דָמִים וְהֵם גַם מוּכָנִים לְהַצִיל אֶת בְּנֵי אֵירוֹפָּה הַמִזְדַמְנִים לִסְבִיבוֹתֵיהֶם מִכָּל מִינֵי סַכָּנוֹת.

– הֲתִשְׁמְעִי, מֶרִי? – פָּנְתָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן אֶל הָעַלְמָה הַצְעִירָה – אִם אָבִיךְ נָפַל בַּשְׁבִי בִּידֵי הַתּוֹשָׁבִים הַמְקוֹמִיִים, כְּפִי שֶׁמִסְתַּבֵּר מִתּוֹךְ הַתְּעוּדוֹת, אָז נִמְצָאֵהוּ בְּוַדַאי חַי וְשָׁלֵם.

– וְאוּלַי תָּעָה בְּאֶחָד הַמִדְבָּרוֹת? – שָׁאֲלָה מֶרִי בַּהֲעִיפָהּ מֶבָּט שׁוֹאֵל עַל פַּגַנֶל.

– אָנוּ נִמְצָאֵהוּ גַם שָׁם וְנַצִילֵהוּ, הֲיִי בְּטוּחָה, עַלְמָה יְקָרָה! – אָמַר פַּגַנֶל בְּטוֹן בָּטוּחַ.

– כְּמוּבָן, – חִזֵק גְלֶנֶרְוַן אֶת דָבָריו, בִּרְצוֹתוֹ לְהַרְגִיעַ אֶת יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט – אֵינִי יָכוֹל כְּלָל לְהַעֲלוֹת עַל דַעְתִּי אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁהָאָדָם יֹאבַד בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

– אַף אֲנִי,– אָמַר הַגִיאוֹגְרָף.

– וְכִי גְדוֹלָה הִיא אוֹסְטְרַלְיָה? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.

– אוֹסְטְרַלְיָה תּוֹפֶסֶת כִּשְׁבַע מֵאוֹת שִׁבְעִים־וַחֲמִשָׁה מִלְיוֹן הֶקְטַר, יְדִידִי; כְּלוֹמַר שִׁטְחָהּ הוּא כִּמְעַט כְּאַרְבַּע חֲמִשִׁיוֹת מִשֶׁטַח אֵירוֹפָּה, – עָנָה פַּגַנֶל.

– הַאָמְנָם? – תַּמָה הַמַיוֹר.

– כֵּן, הַמַיוֹר! וְעַתָּה מַה דַעְתְּךָ, הַמַתְאִים לָהּ הַכִּנוּי יַבֶּשֶׁת, כְּמוֹ בַּתְּעוּדָה?

– בְּלִי כָּל סָפֵק, פַּגַנֶל חֲבִיבִי.

– וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לָאֶפְשָׁרוּת, שֶׁהָאָדָם יֹאבַד בְּמִדְבְּרוֹת אוֹסְטְרַלִיָה, הֲרֵי לֹא נִתְאַשְׁרָה עוֹד זוֹ עַל יְדֵי שוּם אִישׁ. אָמְנָם יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי דָבָר כָּזֶה קָרָה לְלַיכֶרְט, אֲבָל זְמַן קָצָר לִפְנֵי צֵאתִי מִפָּרִיס שָׁמַעְתִּי בַּחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית, שֶׁעִקְבוֹתָיו כְּבָר נִתְגַלוּ.

– וּכְלוּם לֹא נֶחְקְרָה עֲדַיִן אוֹסְטְרַלְיָה כֻּלָהּ? – שָאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, כֻּלָהּ עֲדַיִן לֹא נֶחְקְרָה, גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל – יַבֶּשֶׁת זוֹ עֲדַיִן בִּלְתִּי יְדוּעָה לָנוּ כְּמוֹ תּוֹכָהּ שֶׁל אַפְרִיקָה. מַחְסוֹר בְּחוֹקְרִים אַמִיצֵי־לֵב אָמְנָם לֹא הָיָה, אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא הִתְקַדְמָה הַחֲקִירָה הִתְקַדְמוּת מַשְׂבַּעַת רָצוֹן. מִשְׁנַת 1606 עַד שְׁנַת 1862 עָבְדוּ יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים אִיש עַל חֲקִירָתָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה.

– מָה אַתָּה סָח? יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים אִישׁ?! – קָרָא מַכְּס נַבְּס בְּאִי־אֵמוּן.

– כֵּן, יַקִירִי. יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים אִישׁ! בֵּין אֵלֶה הָיוּ חוֹקְרִים וְסַפָּנִים אֲמִיצֵי־לֵב שֶׁלֹא יָדְעוּ פַּחַד וְשָׁטוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹפִים הַבִּלְתִּי יְדוּעִים, כְּדֵי לְהַגְבִּיל אֶת אָרְכָּם וְצוּרָתָם. הָיוּ גַם תַּיָרִים שֶׁלֹא נִרְתְּעוּ מִלַחְדֹר אֶל פְּנִים הָאָרֶץ…

– בְּכָל זֹאת אֵינֶנִי מַאֲמִין, שֶׁמִסְפָּרָם עָלָה עַל חֲמִשִׁים. לְפִי דַעְתִּי, גַם חֲמִשִׁים לֹא הָיוּ, – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר.

– וַאֲנִי מַבְטִיחֲךָ, שֶׁמִסְפָּרָם הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף נֶעֱלָב מֵהֶעָרָתוֹ שֶׁל הַמַיוֹר.

– הוֹכַח־נָא אֶת הַדָבָר, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ!

– טוֹב, אוֹכִיחַ. הֱיֵה בָּטוּחַ, שֶׁאוֹכִיחַ… וְאִם תִּרְצֶה, גַם אֲכַנֶה לְךָ אֶת כֻּלָם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם… הֱיֵה בָּטוּחַ, שֶׁאָבִיא לְפָנֶיךָ אַף יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים…

– וְאוּלַי נִתְעָרֵב?

– אֲנִי מוּכָן לְהִתְעָרֵב, הַמַיּוֹר, שֶׁאֶמְנָה לְךָ יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים מִבֵּין חוֹקְרֵי אוֹסְטְרַלְיָה?… הֲתִרְצֶה לָתֵת אֶת רוֹבְךָ כְּעֵרָבוֹן נֶגֶד מִשְׁקַפְתִּי?

– אֲנִי מוּכָן.

– אִם כֵּן טוֹב, הַמַיוֹר. וַאֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁתּוּכַל לְהִפָּרֵד מֵרוֹבְךָ לְעוֹלָם. אִם תִּרְצֶה לִפְעָמִים לִירוֹת בּוֹ, יִהְיֶה עָלֶיךָ לִפְנוֹת אֵלַי בְּבַקָשָׁה לְהַשְׁאִילוֹ לְךָ לִזְמַן־מָה.

– וּכְשֶׁאַתָּה פַּגַנֶל, תִּהְיֶה זָקוּק לְמִשְׁקַפְתְּךָ, תְּבַקְשֵׁנִי וְאֶתְנֶנָה לְךָ.

– אָכֵן נִרְאֶה עוֹד, אִם תִּהְיֶה מִשְׁקַפְתִּי בִּזְמַן מִן הַזְמַנִים בִּרְשׁוּתְךָ; אֲבָל שֶׁאֲנִי אֶהָיָה בַּעַל הָרוֹבֶה – זֶה לְמַעְלָהּ מִכָּל סָפֵק… וְעַתָּה אֲנִי מַתְחִיל!… רַבּוֹתַי, אַתֶּם תִּהְיוּ הַשׁוֹפְטִים; וְאַתָּה, רוֹבֶּרְט, רְשֹׁם אֶת הַשֵׁמוֹת שֶׁאֶמְנֶה.

“הַשׁוֹפְטִים” יָשְׁבוּ מוּכָנִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַהוֹכָחָה הַמְעַנְיֶנֶת וְאַגַב – לְהַעֲשִׁיר מְעַט אֶת יְדִיעוֹתֵיהֶם עַל אוֹסְטְרַלְיָה, שֶׁכָּל מַעְיְנֵיהֶם הָיוּ עַתָּה רַק בָּהּ.

– פַּגַנֶל יַקִירִי, אֲנַחְנוּ מוּכָנִים “לִשְׁפֹּט”, – אָמַר הַלוֹרְד – אַךְ יַחַד עִם זֶה נֵהָנֶה בְּוַדַאי מִן “הַמִשְׁפָּט” הַזֶה גַם הֲנָאָה מְרֻבָּה.

– כֵּן, הֲנָאָה מְרֻבָּה עַד מְאֹד, – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הוֹי, אֵלִילַת־הַזִכָּרוֹן הַמְאִירָה, – פָּתַח פַּגַנֶל אֶת דָבָריו – אֵם הַמוּזוֹת הַצְנוּעוֹת, עִמְדִי־נָא לִימִין מַעֲרִיצֵךְ הַנֶאֳמָן וְהַשַׁקְדָן, אַל תִּתְּנִי לוֹ לְהִכָּשֵׁל, חָלִילָה, וּלְהַמְעִיט אֶת תְּהִלָתֵךְ!… וְעַתָּה אֲנִי נִגָשׁ לְהַרְצוֹת אֶת תּוֹלְדוֹת חֲקִירָתָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה. לִפְנֵי מָאתַיִם חֲמִשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה לֹא הָיְתָה עוֹד אוֹסְטְרַלְיָה יְדוּעָה כְּלָל וּכְלָל בָּעוֹלָם. הָיוּ רַק אֵי־אֵלוּ הַשְׁעָרוֹת בִּלְתִּי בְּרוּרוֹת, כִּי בִּמְקוֹם הִמָצְאָהּ בֶּאֱמֶת מִשְׂתָּרַעַת אֵיזוֹ יַבֶּשֶׁת גְדוֹלָה. בַּסִפְרִיָה שֶׁל הַמוּזֵיאוֹן הַבְּרִיטִי נִשְׁמָרוֹת עַד הַיוֹם שְׁתֵּי מַפּוֹת מִשְׁנַת 1550, וְעֲלֵיהֶן רְשׁוּמָה בִּדְרוֹמָה שֶׁל אַסְיָה יַבֶּשֶת אֶרֶץ גְדוֹלָה בְּשֵׁם “יָוָה הַגְדוֹלָה”. אַךְ נְכוֹנוּתָן שֶׁל מַפּוֹת אֵלוּ הִיא, לְדַאֲבוֹנֵנוּ, מִתַּחַת לְכָל סָפֵק. וְעַתָּה אֲנִי עוֹבֵר לְרֵאשִׁיתָהּ שֶׁל הַמֵאָה הַשְׁבַע־עֶשְׂרֵה, הַיְנוּ לִשְׁנַת 1606, אֲשֶׁר בָּהּ גִלָה אִישׁ־הַיָם הַסְפָרַדִי קְוִירוֹס יַבֶּשֶת אַחַת, שֶׁקָרָא לָהּ בְּשֵׁם Australia de espiritu Santa (הָאָרֶץ הַדְרוֹמִית שֶׁל רוּחַ הַקֹדֶשׁ). הָיוּ אָז מְלֻמָדִים, שֶׁאָמְרוּ, כִּי בְּוַדַאי נִתְקַל קְוִירוֹס בִּקְבוּצַת אִיִים, וְהֵם לֹא יָכְלוּ לְתָאֵר לְעַצְמָם, כִּי יַבֶּשֶת גְדוֹלָה גִלָה, אַךְ עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא אֶעֱמֹד הַרְבֵּה, וַהֲרֵינִי מַמְשִׁיךְ. רְשֹם־נָא, רוֹבֶּרְט, אֶת קְוִירוֹס!

– רָשַׁמְתִּי, מַר פַּגַנֶל, – עָנָה הַנַעַר – הוּא הָרִאשׁוֹן בָּרְשִׁימָה.

– נָכוֹן… בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, כְּלוֹמַר בִּשְׁנַת 1606, יָצָא לוּאִיס דֶה טוֹרֶס, קָצִין מִן הַצִי שֶׁל קְוִירוֹס, לְמַסָע דָרוֹמָה, כְּדֵי לַחֲקֹר אֶת הַיַבֶּשֶת הַחֲדָשָׁה, אַךְ אִישׁ זֶה לֹא פָּעַל הַרְבֵּה, וְגִלוּיָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה נַעֲשָׂה בְּאֱמֶת עַל יְדֵי הֵירְטוֹג, שֶׁהִגִיעַ לְחוֹפָהּ הַמִזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה בָּרֹחַב 25°, וְהוּא קָרָא לָאָרֶץ בְּשֵׁם Eendracht (הַשָׁלוֹם). אַחֲרָיו הֵחֵלוּ גַם סַפָּנִים אֲחֵרִים לְבַקֵר בָּאָרֶץ הַדְרוֹמִית הַזֹאת וְהַבִּקוּרִים נַעֲשׂוּ מִפַּעַם לְפַעַם יוֹתֵר תְּכוּפִים. בִּשְׁנַת 1618 בִּקֵר צֵיאָכֶן בַּחוֹף הַצְפוֹנִי שֶׁל אַדְמַת אַרְנְהֶם. בִּשְׁנַת 1619 עָלָה אֶדֶלְס עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי. בִּשְׁנַת 1622 הִתְקָרֵב לֶוִין אֶל הָרֹאש שֶׁשְׁמוֹ נִקְרָא לִכְבוֹד מְגַלֵהוּ עַד הַיוֹם. בִּשְׁנַת 1627 מַשְלִימִים דֶה־נְיוּאִיץ וְדֶה־וִיט, הָרִאשׁון בְּמַעֲרָב וְהַשֵׁנִי בַּדָרוֹם, אֶת תַּגְלִיוֹתֵיהֶם שֶׁל הַקוֹדְמִים לָהֶם; וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם הָלַךְ קַרְפֶּנְטַרְיָה, שֶׁחָדַר עִם אֳנִיָתוֹ לְאוֹתוֹ מִפְרָץ גָדוֹל הַנוֹשֵׂא עָלָיו אֶת שְׁמוֹ עַד הַיוֹם הַזֶה. בִּשְׁנַת 1642 הִקִיף אִישׁ־הַיָם הַמְפֻרְסָם טַסְמַן אֶת הָאִי, שֶׁחָשְׁבוּ קֹדֶם, כִּי הוּא מְחֻבָּר אֶל הַיַבֶּשֶת, וְאוֹתוֹ אִי, טַסְמַנְיָה, נִקְרָא כַּיָדוּעַ, עַל שְׁמוֹ. בְּאֹפֶן כָּזֶה נֶחְקְרוּ כָּל חוֹפֶיהָ שֶׁל הַיַבֶּשֶת הָאוֹסְטְרַלִית, וְנוֹדַע, שֶׁמֵימֵי הָאוֹקְיָנוּס הַשָׁקֵט וְהָאוֹקְיָנוּס הַהֹדִי מַקִיפִים אוֹתָהּ מִסָבִיב. בִּשְׁנַת 1685 קָרְאוּ לַיַבֶּשֶת בְּשֵׁם “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה”, אוּלָם תַּפְקִידָם שֶׁל אַנְשֵׁי־הַיָם הַהוֹלַנְדִיִים בְּיַבֶּשֶת זוֹ כְּבָר נִסְתַּיֵם אָז. עַל כֵּן לֹא נִתְקַיֵם הַשֵׁם “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” זְמַן רַב… כַּמָה חוֹקְרִים הִזְכַּרְתִּי כְּבָר, רוֹבֶּרְט?

– עֲשָׂרָה, מַר פַּגַנֶל.

– יָפֶה! עַתָּה אֲנִי מַעֲבִיר קַו עַל הַהוֹלַנְדִים וְעוֹבֵר אֶל הָאַנְגְלִים. בִּשְׁנַת 1686 הִגִיעַ מַנְהִיגָם הַמְפֻרְסָם שֶׁל שׁוֹדְדֵי־הַיָם, וִילְיַם דַמְפְּיֶר אַמִיץ־הַלֵב, בָּאֳנִיתוֹ “הַבַּרְבּוּר”, אֶל הַחוֹף הַצְפוֹנִי־מַעֲרָבִי שֶׁל “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” בָּרֹחַב ‘16°50. הוּא עָשָׂה הַכָּרָה עִם תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ, לָמַד אֶת נִמוּסֵיהֶם וֶאֱמוּנוֹתֵיהֶם, וְחִבֵּר עַל נוֹשֵׂא זֶה סֵפֶר מְעַנְיֵן מְאֹד. בִּשְׁנַת 1699, אַחֲרֵי עָזְבוֹ אֶת הָאָרֶץ לְשָׁנִים אֲחָדוֹת, הוֹפִיעַ שָׁם שֵׁנִית, אַךְ הַפַּעַם לֹא כְּשׁוֹדֵד־יָם אֶלָא כְּרַב־חוֹבֵל שֶׁל אַחַת מֵאֳנִיוֹת הַצִי הַמַּלְכוּתִי, בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַתְּקוּפָה, שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בָּהּ. לָקְחָה “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” אֶת לִבָּם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם רַק מִן הַבְּחִינָה הַגִיאוֹגְרָפִית, וְהָרַעְיוֹן עַל דְבַר יִסוּד מוֹשָׁבוֹת בָּהּ לֹא עָלָה עוֹד עַל דַעְתּוֹ שֶׁל אִישׁ. הָאֲנָשִׁים מִעֲטוּ לְהִתְעַנְיֵן בָּהּ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁמִשְנַת 1699 עַד שְׁנַת 1770 לֹא בִּקֵר בָּהּ אַף סַפָּן אֶחָד. רַק בִּשְׁנַת 1770 בָּא אֵלֶיהָ הַסַפָּן הַמְהֻלָל רַב־הַחוֹבֵל קוּק, וְאַחֲרָיו הֵחֵלָה כְּבָר תְּנוּעָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת שֶׁל אֵירוֹפָּאִים לְאוֹתָהּ אֶרֶץ חֲדָשָׁה. קוּק עָרַךְ שְׁלֹשָה מַסָעוֹת גְדוֹלִים, שֶׁזִכְרָם יִהָיָה קַיָם לָעַד, וּבְכָל פַּעַם בִּקֵר בְּ“הוֹלַנְד הַחֲדָשָה”. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הָיָה בָּהּ בִּשְׁנַת 1770, וְאָז הָיְתָה בְּיָדוֹ הַהִזְדַמְנוּת לִרְאוֹת מִמֶנָה אֶת מַעֲבָר הַכּוֹכָב נֹגַהּ דֶרֶךְ פְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ. הוּא נָסַע אָז בְּאֳנִיָתוֹ הַקְטַנָה “הַשָׁלוֹם” לַחוֹף הַמַעֲרָבִי שֶׁל הָאוֹקְיָנוּס הַשָׁקֵט וְגִלָה אֶת נְיוּ־זִילֶנְדִי. אָז בָּא אֶל הַמִפְרָץ שֶׁבְּחוֹפָהּ הַמַעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, אֲשֶׁר תּוֹדוֹת לְשִׁפְעַת הַצְמָחִים שֶׁמָצָא בּוֹ, קָרָא לוֹ בְּשֵׁם הַמִפְרָץ הַבּוֹטַנִי. קוּק נִסָה פְּעָמִים אֶחָדוֹת לָבוֹא בְּמַגָע עִם הַיְלִידִים, אַךְ דַרְגַת הִתְפַּתְּחוּתָם הָרוּחָנִית הָיְתָה כֹּה נְמוּכָה, שֶׁנַפְשׁוֹ מָאֲסָה בָּהֶם. אַחַר כָּךְ עָלָה לַצָפוֹן, עַד לְמַעֲלַת הָרֹחַב הַשֵׁש־עֶשְׂרֵה, אֲבָל לְיַד רֹאשׁ־הָאָסוֹן, בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר מִן הַחוֹף, נִתְקְלָה אֳנִיָתוֹ בְּרִיפֵי אַלְמֻגִים, וְכִמְעַט שֶׁלֹא הָיְתָה לוֹ כָּל תִּקְוָה לְהַצִיל אוֹתָהּ. לְאָשְׁרוֹ, הִשְׂכִּיל לְהַשְׁלִיךְ הַיַמָה אֶת כָּל מִטְעָנָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה, אֶת הַתּוֹתָחִים וְאֶת מִצְרְכֵי הַמָזוֹן, וְתוֹדוֹת לְכָךְ יָכְלָה הָאֳנִיָה הַקַלָה לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל לָרִיפִים בִּזְמַן הַגֵאוּת. הוּא יָצָא בְּשָׁלוֹם וּבָא לַמִפְרָץ הַקָטָן, אֲשֶׁר לְתוֹכוֹ שׁוֹפֵךְ אֶת מֵימָיו נַחַל קָטָן אֶחָד, וּהוּא קָרָא לְנַחַל זֶה בְּשֵׁם אֳנִיָתוֹ נַחַל־הַשָׁלוֹם. בְּמִפְרָץ זֶה נִשְׁאַר כִּשְׁלֹשָה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְתַקֵן אֶת אֳנִיָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ הִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ צָפוֹנָה. קוּק רָצָה לָדַעַת, אִם אֵין בֵּין “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” וְגִינֵיָה הַחֲדָשָׁה אֵיזֶה מַעֲבַר־יָם, וְאָמְנָם מָצָא, אַחֲרֵי מַסָע רַב־סַכָּנוֹת, מַעֲבָר רָחָב. מִשֶׁעָבַר בְּמַעֲבָר זֶה, הִגִיעַ לְאִי גָדוֹל, וְאֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁגִלָה בְּמַסָעוֹ זֶה לָקַח תַּחַת חָסוּתָה שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְלִיָה. כַּאֲשֶׁר גִלָה בִּשְׁעַת מַסָעוֹ חֲזָרָה לְאֵירוֹפָּה אֶת אִיֵי סֶנְדְוִיץ’, עָזַב לִזְמַן־מָה אֶת אוֹסְטְרַלִיָה, אַךְ בִּשְׁנַת 1777 חָזַר אֵלֶיהָ וְגִלָה אֶת אַדְמַת וַן־דִימֶן. אַחֲרֵי חֳדָשִׁים אֲחָדים הִגִיעַ שׁוּב בָּא אֶל אִיֵי סֶנְדְוִיץ' וְכָאן נִרְצַח בִּידֵי תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַפְּרָאִים.

– אָדָם גָדוֹל הָיָה! – הֵעִיר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– הַגָדוֹל שֶׁבְּכָל יוֹרְדֵי־הַיָם וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים³ גָדוֹל מִמֶנוּ בְּתוֹלְדוֹת מַסְעוֹת־הַיָם, – אִשֶׁר פַּגַנֶל. – בֶּן־לִוְיָתוֹ בֶּנְקְס יָעַץ לַמֶמְשָׁלָה הָאַנְגְלִית לְיַסֵד מוֹשָׁבָה לְיַד הַמִפְרָץ הַבּוֹטַנִי, וְאַחֲרֵי זֶה הוֹפִיעוּ בְּמֵימֵי אוֹסְטְרַלְיָה סַפָּנִים מִכָּל קְצוֹת הָעוֹלָם. לַה־פֶּרוּז, בְּמִכְתָּבוֹ הָאַחֲרוֹן מִן הַמִפְרָץ הַבּוֹטַנִי בִּשְׁנַת 1787, אוֹמֵר שֶׁיֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לְבַקֵר בְּמִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה וּבְכָל חוֹפֵי “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” וְאַדְמַת וַן־דִימֶן. הוּא נָסַע שָׁמָה, אַךְ לֹא שָׁב עוֹד. בִּשְׁנַת 1788 יִסֵד רַב־הַחוֹבֵל פִילִיפּ אֶת הַמוֹשָׁבָה הָאַנְגְלִית הָרִאשׁוֹנָה לְיַד הַנָמָל גֶ’קְסוֹן. בִּשְׁנַת 1791 רוֹשֵׁם וַנְקוּבֶר אֶת הַשִׂרְטוּטִים שֶׁל חוֹפֵי הַיַבֶּשֶת הַדְרוֹמִיִים. וּבִשְׁנַת 1792 מַקִיף דְ’אַנְטַרְקַסְטוֹ, שֶׁנִשְׁלַח לְחַפֵּשׂ אֶת לַה־פֵּרוּז, אֶת “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” מִמַעֲרָב דָרוֹמָה, וּבְדַרְכּוֹ זוֹ הוּא מְגַלֶה אִיִים בִּלְתִּי יְדוּעִים. בַּשָׁנִים 1796־1795 שָׁטוּ בְּלִי פַּחַד פְלִינְדֶרְס וּבַּס, שְׁנֵי אֲנָשִׁים צְעִירִים, בְּסִירָה קְטַנָה, לְיַד הַחוֹפִים הַדְרוֹמִיִים, וּבִשְׁנַת 1797 עוֹבֵר בַּס בֵּין “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה” וּבֵין אַדְמַת וַן־דִימֶן בַּמַעֲבָר הַנוֹשֵׂא אֶת שְׁמוֹ עָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה מָצָא פְלֶמִינְג, שֶׁגִלָה אֶת אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם, עַל הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה אֶת הַנָהָר בַּרְבּוּר, הַמְכֻנָה כָּךְ מִשׁוּם שֶׁאָז קִנְנוּ עַל חוֹפָיו בַּרְבּוּרִים שְׁחוֹרִים לָרֹב, וְהֵמָה יָפִים מְאֹד. אַחַר כָּךְ, בִּשְׁנַת 1801, שׁוּב מוֹפִיעַ פְלִינְדֶרְס, שֶׁהִמְשִׁיךְ אֶת חֲקִירוֹתָיו הַקוֹדְמוֹת, וּבְדַרְכּוֹ הוּא פּוֹגֵשׁ שְׁתֵּי אֳנִיוֹת צָרְפַתִּיוֹת נְהוּגוֹת בִּידֵי בּוֹדֶן וְחַמְלֶן.

– הֶאָח! בּוֹדֶן! – קָרָא הַמַיוֹר.

– כֵּן… וּמַדוּעַ זֶה, הַמַיוֹר, מַלְהִיב אוֹתְךָ כָּל כָּךְ שֵׁם זֶה?

– פָּשׁוּט, כָּכָה, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, הַמְשִׁיכָה, בְּבַקָשָׁה.

– טוֹב. לְשֵׁמוֹת אֵלֶה יֵשׁ עוֹד לְהוֹסִיף אֶת קִינְג, שֶׁבֵּין הַשָׁנִים 1817–1822 סִיֵם אֶת חֲקִירוֹתָיו בַּחֲלָקִים הַטְרוֹפִּיִים שֶׁל “הוֹלַנְד הַחֲדָשָה”.

– הוּא כְּבָר הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,– הֵעִיר רוֹבֶּרְט.

– יָפֶה! חֶצְיוֹ מֵרוֹבֵהוּ שֶׁל הַמַיוֹר כְּבָר שַׁיָךְ לִי…

– אָכֵן, בַּעַל זִכָּרוֹן נִפְלָא אַתָּה, מַר פַּגַנֶל – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, שֶׁנִצְלָה אֶת הַפְסָקָתוֹ הַקְצָרָה שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף.

– וּמַה מוּזָר הַדָבָר לִמְצֹא כִּשְׁרוֹן כָּזֶה אֵצֶל אָדָם… – פָּתַח בַּעֲלָהּ, אֲבָל פַּגַנֶל מִהֵר לְסַיֵם אֶת מִשְׁפָּטוֹ וְאָמַר:

– שֶׁהוּא מְפֻזָר כָּל כָּךְ, אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר? אָכֵן, הַצֶדֶק עִמְךָ, אוּלָם זִכְרוֹנִי הַמְצֻיָן הוּא רַק לִסְפָרוֹת וּלְעֻבְדוֹת. וְיֵשׁ לְהָעִיר, שֶׁבְּשֶׁטַח זֶה גַם קָרָאתִי הַרְבֵּה מְאֹד… כַּמָה מָנִיתִי שָׁם? רוֹבֶּרְט?

– עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, – עָנָה הַנַעַר.

– אִם כֵּן הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה יִהְיֶה הַקָצִין דַאוֹס. הַדָבָר הָיָה בִּשְׁנַת 1789, שָׁנָה לְאַחַר שֶׁנוֹסְדָה הַמוֹשָׁבָה בִּנְמַל גֶ’קְסוֹן. הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה כְּבָר נֶחְקְרָה מִסָבִיב לְכָל אֹרֶךְ חוֹפֶיהָ, אֲבָל אִישׁ לֹא יָדַע מַה נִמְצָא בְּתוֹכָהּ פְּנִימָה. שַׁרְשֶׁרֶת הֶהָרִים הָאַרֻכָּה, הַמַקְבִּילָה לַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים, כְּאִלוּ שָׁלְלָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לַחְדֹר לִפְנִים הָאָרֶץ. הַקָצִין דַאוֹס חִפֵּשׂ בְּמֶשֶׁךְ תִּשְׁעָה יָמִים אֵיזֶשֶׁהוּ מַעֲבָר בֵּין הֶהָרִים הָאֵלֶה, אַךְ לַשָוְא. הוּא שָׁב לִנְמַל גֶ’קְסוֹן כִּלְעֻמַת שֶׁיָצָא מִמֶנוּ. אוֹתָהּ שָׁנָה נִסָה לַחֲצוֹת אֶת הֶהָרִים גַם רַב־הַחוֹבֵל טֶנְץ', אֲבָל גַם נִסְיוֹנוֹ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. שָׁלֹש שָׁנִים לֹא הֵעֵז מֵאָז אִישׁ לְהַתְחִיל שׁוּב בְּנִסְיוֹנוֹת אֵלֶה, מִשׁוּם שֶׁנָפוֹצָה הַשְׁמוּעָה, שֶׁכָּל הַנִסְיוֹנוֹת יִהְיוּ רַק לַשָׁוְא. אוּלָם בִּשְׁנַת 1792 חִדֵשׁ אוֹתָם הַקָצִין פֶּטֶרְסוֹן, חוֹקְרָהּ הָאַמִיץ וְהַמְנֻסֶה שֶׁל אַפְרִיקָה, אוּלָם גַם הוּא לֹא הֶעֱלָה דָבָר. שָׁנָה לְאַחַר זֶה עָבַר סוֹף־סוֹף מַלָח פָּשׁוּט מִן הַצִי הָאַנְגְלִי, גָאוּקִינְס שְׁמוֹ, אֶת הַקַו, שֶׁאֵלָיו הִגִיעוּ הַקוֹדְמִים, בִּשְׁלֹשִים וּשְׁנַיִם קִילוֹמֶטֶר. אַחֲרֵי שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֶה שָׁנָה בִּקְשׁוּ רַק שְׁנַיִם לַחְדֹר לִפְנִים הָאָרֶץ: הַסַפָּן בַּס שֶׁהִזְכַּרְנוּהוּ כְּבָר וּבַּרֶלְיֶד, אַךְ גַם הֵם לֹא הִשִׂיגוּ אֶת הַמַטַרה… רַק בִּשְׁנַת 1813 נִגְלָה סוֹף־סוֹף בְּמִקְרֶה הַמַעֲבָר שֶׁבֵּין הֶהָרִים, מַעֲרָבִית מִסִידְנִי. דֶרֶךְ מַעֲבָר זֶה הֶחְלִיט, בִּשְׁנַת 1815, לַעֲבֹר שַׂר־הַפֶּלֶךְ מַק־קָרִי, שֶׁיִסֵד אַחַר כָּךְ מֵעֵבֶר לֶהָרִים הַכְּחֻלִים אֶת הָעִיר בַּטֶרְסְט. וּמִן הַזְמַן הַהוּא מַתְחִילִים לְהוֹפִיעַ, הָאֶחָד אַחֲרֵי הַשֵׁנִי, אֲנָשִׁים שׁוֹנִים, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ אֶת הַגִיאוֹגְרַפְיָה בִּידִיעוֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁאָסְפו בְּעָמָל רַב. וְכָךְ עָבַר בִּשְׁנַת 1819 הַנוֹסֵעַ אַקְסְלִי אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר בִּפְנִים הָאָרֶץ. אַחֲרָיו תָּרוּ אוֹתָהּ בִּזְמַנִים שׁוֹנִים גוֹבֶּל וְגָיוּן, שֶׁיָצְאוּ לְמַסְעֵיהֶם מִמִפְרַץ טִיפוֹלְד, אֲשֶׁר בּוֹ עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע. וּבֵין הַשָׁנִים 1829–1830 חָקַר אֶת זִרְמֵי הַנְהָרוֹת מָרֵי וְדַרְלִינְג רַב־הַחוֹבֵל סְטוּרְט.

– זֶהוּ כְּבָר הַשְׁלֹשִים וְשִׁשָׁה! – הוֹדִיעַ רוֹבֶּרְט, כְּשֶׁהִפְסִיק הַגִיאוֹגְרָף לְרֶגַע אֶת דָבָריו.

– יָפֶה! עַכְשָׁיו לֹא נִשְׁאֲרוּ לָנוּ עוֹד הַרְבֵּה, – אָמַר פַּגַנֶל – בַּשָׁנִים 1840–1841 סִיְרוּ חֵלֶק גָדוֹל מִן הָאָרֶץ הַחוֹקְרִים אֵיר וְלַיְכֶרְט, בִּשְׁנַת 1845 – שׁוּב סְטוּרְט, וּבִשְׁנַת 1846 נֶחְקַר עַל יְדֵי גֶלֶפְּמַן וְהָאַחִים גְרִיגוֹרִי חֵלֶק גָדוֹל מֵאוֹסְטְרַלְיָה הַמַעֲרָבִית. בִּשְׁנַת 1850 הִגִיעַ קֶנֶדִי אֶל הַנָהָר וִיקְטוֹרְיָה וְאַחֲרֵי שָׁנָה בִּקֵר בְּאוֹסְטְרַלְיָה הַצְפוֹנִית. בִּשְׁנַת 1852 הָיָה שָׁם גְרִיגוֹרִי וּבִשְׁנַת 1854 – אֶסְטִין. מִשְׁנַת 1855 עַד שְׁנַת 1858 חָקַר שׁוּב גְרִיגוֹרִי אֶת חֵלֶק הַיַבֶּשֶת הַצְפוֹנִי־מַעֲרָבִי, וּבַזְמַן הַהוּא עָבַר בַּבַּז מִיַמַת טוֹרֶנְס עַד יַמַת אַר. עַתָּה הִגַעְתִּי לַחוֹקֵר הַמְפֻרְסָם סְטְיוּאַרְט, שֶׁהָיוּ לוֹ הָעֹז וְהַמֶרֶץ לַעֲבֹר אֶת כָּל יַבֶּשֶת אוֹסְטְרַלְיָה שָׁלֹש פְּעָמִים. אֶת הַמַסָע הָרִאשׁוֹן עָרַךְ חוֹקֵר אַמִיץ־לֵב זֶה עוֹד בִּשְׁנַת 1810. וְעַתָּה אֶקְרָא לָכֶם עוֹד כַּמָה מִשְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לַחֲקֹר אֶת אוֹסְטְרַלְיָה, אוֹתוֹ חֵלֶק־תֵּבֵל, שֶׁזְמַן רַב כָּל כָּךְ לֹא הָיָה יָדוּעַ לָעוֹלָם הַנָאוֹר. לַחֲלוּצֵי־הַמַדָע עַזֵי־הַנֶפֶשׁ הָאֵלֶה שַׁיָכִים הָאַחִים דֶמְפְּסְטֶר, קְלַרְקְזוֹן, הַרְפֶּר, בְּיוּרְק, אוּאֶלס, נֶלְסוֹן, אוּאוֹקֶר, לַנְדְסְבּוֹרוֹ, מַקִינְלֵי, אוֹיְט…

– הֲרֵי מָנִיתָ כְּבָר, מַר פַּגַנֶל, חֲמִשִׁים וְשִׁשָׁה! – קָרָא רוֹבֶּרְט מִתּוֹךְ הִתְפַּעֲלוּת, שָׂמֵחַ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מוֹרֵהוּ.

– הֲרוֹאֶה אַתָּה, מַכְּס נַבְּס חֲבִיבִי, – קָרָא פַּגַנֶל בְּשִׂמְחָה – כִּמְדֻמַנִי שֶׁזֶה יַסְפִּיק, אִם כִּי הָיִיתִי יָכוֹל לִמְנוֹת לְךָ עוֹד רַבִּים, כְּגוֹן דְיוּפְפֶּר, בּוּהֶנְוִיל, פִּיץ’־רוֹי, אוּאִיקַם, סְקוֹקְס…

– דַי! דַי! – הִפְסִיקוֹ הַמַיוֹר.

– פֶרוּ, קָאוּ, – הִמְשִׁיךְ פַּגַנֶל, – קְוִינִינְגְהֶם, מִיצֶ’ל…

– אֲבָל דַי לְךָ כְּבָר, פַּגַנֶל! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן מִתּוֹךְ צְחוֹק – חֲמֹל־נָא וְאַל תְּדַכֵּא אֶת מַכְּס נַבְּס לְגַמְרֵי, שֶׁהֲרֵי גַם בְּלָאו הָכִי הוּא מוֹדֶה, כִּי תְּבוּסָתוֹ שְׁלֵמָה.

– אִם כֵּן לְמִי שַׁיָךְ עַתָּה הָרוֹבֶה? – שָׁאַל פַּגַנֶל בְּחֶדְוָה.

– לְךָ, פַּגַנֶל, לְךָ, – עָנָה מַכְּס נַבְּס – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, צַר לִי מְאֹד עָלָיו. אֲבָל לְךָ, פַּגַנֶל, יֵשׁ זִכָּרוֹן כָּל כָּךְ נִפְלָא, שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ הָיִיתָ יָכוֹל לִזְכּוֹת לֹא רַק בְּרוֹבֶה אֶחָד אֶלָא בְּסוֹלְלַת תּוֹתָחִים שְׁלֵמָה.

– אָכֵן, אֵין כְּנִרְאֶה אִישׁ, שֶׁיֵדַע כָּל כָּךְ יָפֶה אֶת תּוֹלְדוֹת חֲקִירוֹתִיהָ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה כִּידִידֵנוּ פַּגַנֶל, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אַף שֵׁם אֶחָד לֹא נִמְחָה מִזִכְרוֹנוֹ וְאַף עֻבְדָה קַלַת־עֵרֶךְ אֲפִילוּ לֹא נֶעֱלְמָה מִמֶנוּ…

– זוֹ אֵינָהּ אֶלָא הַפְרָזָה, קְרוֹבָתִי! – קָרָא מַכְּס נַבְּס, בַּהֲנִיעוֹ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת אִי־אֵמוּן.

– וְכִי מַה, הַמַיוֹר? – שָׁאַל פַּגַנֶל – מָה אַתָּה רוֹצֶה לֶאֱמֹר בָּזֶה?

– אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱמֹר, פַּגַנֶל יַקִירִי, שֶׁלֹא כָּל הַדְבָרים קַלֵי־הָעֵרֶךְ מִתּוֹלְדוֹת חֲקִירוֹתֶיהָ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה אָמְנָם יְדוּעִים לְךָ.

– דְהַיְנוּ? – הִתְעַקֵשׁ הַמְלֻמָד כְּשֶׁעֵינָיו מַבְרִיקוֹת.

– דֻגְמוֹת, כִּמְדֻמַנִי, לֹא קָשָׁה לִמְצֹא… וְאִם אָבִיא לְךָ עֻבְדָה שֶׁלֹא תֵּדַע אוֹתָהּ, הֲתַחֲזִיר לִי אֶת רוֹבִי?

– כֵּן!

– יָפֶה מְאֹד! הֲיָדוּעַ לְךָ, פַּגַנֶל, מִפְּנֵי מַה אֵין אוֹסְטְרַלְיָה שַׁיֶכֶת לַצָרְפַתִים, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת – כֵּיצֵד מְבָאֲרִים זֹאת הָאַנְגְלִים?

– לֹא, זֹאת לֹא אֵדַע, הַמַיוֹר! – עָנָה פַּגַנֶל וּבְקוֹלֹו נִשְׁמַע מֵעֵין כַּעַס עָצוּר.

– הַאָנְגְלִים אוֹמְרִים שֶׁאוֹסְטְרַלְיָה אֵינָהּ שַׁיֶכֶת לַצָרְפַתִים מִפְּנֵי שֶׁרַב הַחוֹבֵל בּוֹדֶן, לַמְרוֹת אֹמֶץ־לִבּוֹ, נִבְעַת כָּל־כָּךְ, בִּשְׁנַת 1802, מִקִרְקוּר הַצְפַרְדְעִים שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה, שֶׁנֶחְפַּז לִבְרֹחַ בָּאֳנִיָתוֹ חֲזָרָה וְלֹא שָׁב עוֹד שָׁמָה.

– הָא כֵּיצַד?! – קָרָא הַמְלֻמָד הַצָרְפַתִּי – כְּלוּם מַרְשִׁים לְעַצְמָם הָאַנְגְלִים הֲלָצוֹת כָּאֵלוּ לְגַבֵּי הַצָרְפַתִּים?!

– אֵין זוֹ הֲלָצָה כְּלָל, אֶלָא עֻבְדָה קַיֶמֶת הַיְדוּעָה בְּכָל רַחֲבֵי הַמֶמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת.

– עַל כָּל פָּנִים מַעֲלִיב הוּא הַדָבָר! עַם, הַחוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לָרְצִינִי שֶׁבְּכָל עַמֵי הָעוֹלָם, מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהִתְבַּדֵחַ בְּחִדוּדִים חַסְרֵי־טַעַם כָּאֵלֶה! – רָתַח פַּגַנֶל כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד.

– אֲבָל דֵעָה זוֹ אָמְנָם נְפוֹצָה⁴ מְאֹד בְּאַנְגְלִיָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, לְקוֹל צְחוֹקָם הָרָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה – וְכִי זֶה בִּלְתִּי יָדוּעַ לְךָ, פַּגַנֶל?

– לֹא! וַאֲנִי מוֹחֶה בְּכָל תֹּקֶף נֶגֶד הֲבָלִים כָּאֵלֶה! הֲרֵי הָאַנְגְלִים עַצְמָם מְכַנִים אוֹתָנוּ בְּשֵׁם “אוֹכְלֵי צְפַרְדְעִים”, וּכְלוּם יָרֵא הָאָדָם מִפְּנֵי הָדָבָר, שֶׁהוּא אוֹכֵל אוֹתוֹ?

– עַל כָּל פָּנִים הִנֵה הֵבֵאתִי לְךָ עֻבְדָה, שֶׁאַתָּה לֹא יָדַעְתָּ אוֹתָהּ, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, – אָמַר מַכְּס נַבְּס בְּעַנְוְתָנוּת רַבָּה.

– כֵּן, אֶת הָדָבָר הַזֶה אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישׁ, – הוֹדָה הַגִיאוֹגְרָף הַמְנֻצָח בְּצַעַר.

וְכַךְ הָיְתָה לְבַסוֹף יַד הַמַיוֹר עַל הָעֶלְיוֹנָה בְּרִיב מְעַנְיֵן זֶה, וְרוֹבֵהוּ הַמְהֻלָל נִשְׁאַר בְּיָדוֹ.

פרק ה: הַסוּפָה בָּאוֹקִיָנוּס הַהֹדִי    🔗

שְׁלֹשָה יָמִים לְאַחַר הִתְעָרְבוּתָם שֶׁל פַּגַנֶל וְהַמַיוֹר הוֹדִיעַ ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁהָאֳנִיָה נִמְצֵאת בְּ ־’113°37 שֶׁל הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי. הַנוֹסְעִים עִיְנוּ בְּמַפַּת הָאֳנִיָה וְשָׂמְחוּ מְאֹד לִרְאוֹת כִּי רַק חָמֵשׁ מַעֲלוֹת מַפְרִידוֹת עוֹד בֵּינֵיהֶם וּבֵין רֹאשׁ בֶּרְנוּלִי. בֵּין רֹאשׁ זֶה וּבֵין הַצוּק אַנְטַרְקַסְטוֹ יֵשׁ לָחוֹף הָאוֹסְטְרַלִי צוּרַת קֶשֶׁת, הַנִמְצֵאת בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע. אֶפְשָׁר הָיָה לְקַווֹת, שֶׁכַּעֲבֹר אַרְבָּעָה יָמִים יִגָלֶה הָרֹאש בֶּרְנוּלִי עַל פְּנֵי הָאֹפֶק.

הָרוּחַ הַמַעֲרָבִית עוֹד הָיְתָה קַלָה וְנוֹחָה וְהִיא הִמְשִׁיכָה לְהָקֵל אֶת מַהֲלַךְ הָאֳנִיָה, אֲבָל עַל פִּי סִימָנִים יְדוּעִים, בָּא רַב־הַחוֹבֵל לִידֵי הַחְלָטָה שֶׁהָרוּחַ מַתְחִילָה לְהִשְׁתַּנוֹת. בַּשְׁלשִׁים לְדֶצֶמְבֶּר שָׁקְטָה פִּתְאֹם הָרוּחַ לְגַמְרֵי וְהַמִפְרָשִׂים הָיוּ תְּלוּיִים עַל הַתְּרָנִים לְלֹא הוֹעִיל. אִלְמָלֵא הַבֹּרֶג, הָיְתָה “דוּנְקָן” קוֹפֵאת לְגַמְרֵי עַל פְּנֵי הַגַלִים, שֶׁלֹא הִתְנוֹעֲעוּ אַף תְּנוּעָה קַלָה.

שֶׁקֶט זֶה עָלוּל הָיָה לְהִמָשֵׁךְ זְמַן רַב, וּלְפִיכָךְ הָיְתָה בָּעֶרֶב מוֹעֵצָה קְצָרָה בֵּין הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְרַב־הַחוֹבֵל. ג’וֹן מַנְגֶלְס חָרַד מְאֹד לְהַפְסָקָתָהּ שֶׁל הָרוּחַ, בְּיִחוּד כְּשֶׁמְלַאי הַדֶלֶק כְּבָר הָלַךְ וְאָזַל בָּאֳנִיָה. הוּא פָּקַד לִפְרֹשׂ אֶת כָּל הַמִפְרָשִׂים, שֶׁמָא יַעַזְרוּ לַבֹּרֶג, וְלוּ רַק בִּמְעַט. אוּלָם הַמַלָחִים הוֹכִיחוּ, שֶׁהַמִפְרָשִׂים לֹא יָבִיאוּ כָּל תּוֹעֶלֶת, כִּי הָאֲוִיר הָיָה כֹּה שָׁקֵט, שֶׁלְפִי דָבָריהֶם, אַף קִשוּרֵי כּוֹבְעֵיהֶם לֹא הִתְנוֹעֲעוּ בּוֹ.

– בְּכָל אֹפֶן טוֹבָה הַפְסָקַת הָרוּחַ מֵרוּחַ נֶגְדִית. – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– צָדַקְתָּ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר – אוּלָם יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁכִּמְעַט תָּמִיד מִשְׁתַּנֶה מֶזֶג־הָאֲוִיר תַּכְלִית שִׁנוּי אַחֲרֵי שֶׁקֶט כָּזֶה, וּלְשִׁנוּי זֶה בְּעֶצֶם אֲנִי חוֹשֵׁשׁ. הִנְנוּ עוֹשִׂים עַתָּה אֶת דַרְכֵּנוּ בְּאֵזוֹר הַמוֹנְסוּנִים, שֶׁמֵאוֹקְטוֹבֶּר עַד אַפְּרִיל הֵם מְנַשְׁבִים מִצְפוֹן־מִזְרָח, וְאִם הַלָלוּ יַדְבִּיקוּנוּ, יִהָיֶה עָלֵינוּ לִזְחֹל כְּשַׁבְּלוּלִים.

– וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, ג’וֹן? יֵשׁ לְהִכָּנַע בִּפְנֵי הַמְצִיאוּת. הָעִכּוּב הֲרֵי יִהְיֶה רַק זְמַנִי.

– אָמְנָם כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ… אַךְ חוֹשֵׁשׁ אֲנִי מִפְּנֵי סְעָרָה.

– סְעָרָה! וּמַדוּעַ זֶה הִנְךָ סוֹבֵר כָּךְ? הֲרֵי אַף עָב קַלָה אֵינָהּ נִרְאֵית בַּשָׁמַיִם!

– יֵשׁ סִימָנִים אֲחֵרִים… אַךְ אֲבַקֶשְׁךָ לְבַל תְּגַלֶה דָבָר לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּלְמָרַת גְרַנְט, דַיָהּ לַצָרָה בִּשְׁעָתָהּ…

– יְהֵא לִבְּךָ בָּטוּחַ, ג’וֹן, שֶׁלֹא אֲסַפֵּר לָהֶן דָבָר… אֲבָל אֵלוּ סִימָנִים אַתָּה רוֹאֶה? הֲרֵי הַשָׁמַיִם טְהוֹרִים הֵם.

– בַּשָׁמַיִם אָמְנָם אֵין כָּל סִימָנִים לִסְעָרָה קְרוֹבָהּ, אַךְ הַשָׁמַיִם רְגִילִים לְרַמוֹת וּלְהוֹנוֹת, עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן לֹא יַזְהִירוּ מִפְּנֵי הַסַכָּנָה… הַיְדִיד הַנֶאֱמָן בְּיוֹתֵר בְּמִקְרֶה זֶה הוּא הַבָּרוֹמֶטֶר, הַמַרְאֶה לָנוּ בְּעוֹד מוֹעֵד מֶה עָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ וּלְמָה עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן. וְהַבָּרוֹמֶטֶר יוֹרֵד אֶצְלֵנוּ זֶה הַיוֹם הַשֵׁנִי. דָבָר זֶה מְבַשֵׂר אֶת בּוֹא הַסְעָרָה. אֲנִי כְּבָר נִתְנַסֵיתִי וְרָאִיתִי אֶת זַעְפּוֹ שֶׁל הַיָם הַדְרוֹמִי בִּשְׁעַת סְעָרָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ שֶׁל סְעָרָה בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה. הַמִלְחָמָה הַמִתְחוֹלֶלֶת בֵּין הָרוּחוֹת הַבָּאוֹת מִן הַקֹטֶב וּבֵין אֵלוּ הַבָּאוֹת מִן הַמַשְׁוָן, הֵן עַזוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁמִתְהַוִים קִיקְלוֹנִים, רוּחַוֹת־זַלְעֲפוֹת וְכָל מִינֵי תּוֹפָעוֹת אֲיֻמוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל אֵיתָנֵי הַטֶבַע הַמִשְׁתּוֹלְלִים, וְלַעֲמֹד בָּהֶם כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְשׁוּם אֳנִיָה.

– אֲבָל, ג’וֹן, אֳנִיָתֵנוּ וּקְבַרְנִיטֵנוּ נָאִים וְיָאִים זוֹ לָזֶה, וַאֲנִי מְקַוֶה שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַשׁוֹאָה הַנוֹרָאָה הָעוֹמֶדֶת לָבוֹא.

– יִתֵּן אֱלֹהִים!… דוֹמַנִי, שֶׁעוֹד הַלַיְלָה יִהָיָה עָלֵינוּ לַעֲמֹד בְּנִסָיוֹן זֶה. אֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי אֹחַז, כַּמוּבָן, בָּאֶמְצָעִים הַדְרוּשִׁים וְאֶהְיֶה מוּכָן לְמִלְחָמָה זוֹ.

וְאָמְנָם לֹא שָׁכַב ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּלַיְלָה זֶה לִישֹׁון. עַל פְּנֵי הַשָׁמַיִם לֹא נִרְאָה עוֹד שׁוּם סִימָן לִסְעָרָה קְרוֹבָה, אֲבָל רַב־הַחוֹבֵל יָדַע, שֶׁהַבָּרוֹמֶטְרים אֵינָם מְרַמִים אַף פַּעַם, וְלָכֵן עָמַד מוּכָן עַל מִשְׁמַרְתּוֹ. עָמוּד הַכַּסְפִּית שֶׁל הַבָּרוֹמֶטֶר יָרַד עַד לִנְקֻדָה הַקִיצוֹנִית. רַב־הַחוֹבֵל רָשַׁם אֶת מַעֲלַת הַלַחַץ בְּיוֹמָנוֹ, וְאִם כִּי יָדוֹ לֹא רָעֲדָה בְּכָתְבוֹ, נִתְכַּוֵץ בְּקִרְבּוֹ לִבּוֹ מֵרֹב צַעַר. אִלְמָלֵא הָיוּ כָּאן בָּאֳנִיָה הַמֻפְקָדָה בְּיָדוֹ כַּמָה אֲנָשִׁים, שֶׁהָיָה מָסוּר לָהֶם בְּכָל נַפְשׁוֹ, לֹא הָיְתָה מַפְחִידַתְהוּ שׁוּם סוּפָה בָּעוֹלָם.

בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה בַּלַיְלָה נִתְקַדְרוּ פַּאֲתֵי הַשָׁמַיִם בַּדָרוֹם. רַב־הַחוֹבֵל קָרָא לְכָל הַמַלָחִים לַעֲלוֹת עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה וּפָקַד עֲלֵיהֶם לְהָסִיר אֶת הַמִפְרָשִׂים הַקְטַנִים וּלְהַשְׁאִיר רַק אֶת הַמִפְרָשִׂים הָרָאשִׁיִים.

בַּחֲצוֹת הִתְחוֹלְלָה פִּתְאֹם רוּחַ חֲזָקָה מְאֹד. הִיא עָשְׂתָה אֶת דַרְכָּהּ בִּמְהִירוּת שֶׁל אַחַד־עָשָׂר מֶטֶר לְדַקָה. שְׁרִיקַת הַתְּרָנִים וְחַבְלֵי הָאֳנִיָה, גְנִיחוֹתֶיהָ שֶׁל הַמְכוֹנָה, רְעִידָתָן שֶׁל מְחִיצוֹת הָאֳנִיָה וּקְרָשֶׁיהָ וְיִלְלַת הָרוּחַ הִתְמַזְגוּ יַחַד לְקוֹל נוֹרָא, שֶׁהֵעִיר אֶת הַנוֹסְעִים הַיְשֵׁנִים וְגִלָה לָהֶם אֶת אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהַעֲלִים מֵהֶם. פַּגַנֶל, גְלֶנֶרְוַן, מַכְּס נַבְּס וְרוֹבֶּרְט קָמוּ מִיָד מִמִטוֹתֵיהֶם וּבְחִפָּזוֹן עָלוּ עַל הַסִפּוּן, כְּדֵי לְהִוָדַע מַה קָרָה וְלִהְיוֹת לְעֵזֶר לַמַלָחִים בְּכָל אֲשֶׁר יוּכְלוּ. רַק גְלֶנֶרְוַן הָאֶחָד יָדַע אֶת הַנַעֲשֶׂה וְהוּא שָׁאַל אֶת רַב־הַחוֹבֵל:

– הַאָמְנָם כְּבָר הִתְחִיל הַדָבָר?

– כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ! הַסְעָרָה מַתְחִילָה כְּבָר לְהִשְׁתּוֹלֵל, אַךְ עֲדַיִן אֵין זֶה הַכֹּל, – הֵשִׁיב מַנְגֶלְס.

הַשָׁמַיִם, שֶׁבָּעֶרֶב עוֹד הָיוּ כֹּה בְּהִירִים וּטְהוֹרִים, נִתְקַשְׁרוּ עַכְשָׁיו עֲנָנִים שְׁחוֹרִים וּכְבֵדִים, קְרוּעִים פֹּה וָשָׁם עַל יְדֵי רְצוּעוֹת בְּהִירוֹת. ג’וֹן מַנְגֶלְס פָּקַד אֶת פְּקֻדוֹתָיו בְּאֹמֶץ־לֵב וְהַמַלָחִים מִלְאוּ אוֹתָן בִּזְרִיזוּת וּבִמְהִירוּת מַפְלִיאָה. רַב־הַחוֹבֵל רָצָה לִשְׁמֹר עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר מִסְפָּר גָדוֹל שֶׁל מִפְרָשִׂים עַל הַתְּרָנִים, כְּדֵי לָתֵת מִשְׁעָן לָאֳנִיָה וּלְהַקְטִין אֶת תְּנוּדוֹתֶיהָ הַצְדָדִיוֹת, אַךְ דָבָר זֶה עָלָה בְּיָדוֹ בְּקֹשִי רַב, וְהוּא הָיָה מֻכְרָח לְחַשֵׁב כָּל צַעַד וְכָל תְּנוּעָה, שֶׁלֹא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִשְׁגֶה הֶעָלוּל לְסַכֵּן אֶת הָאֳנִיָה וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ. הִגִיעָה הַשָׁעָה אַחַת בַּלַיְלָה. תְּנוּדוֹתֶיהָ הַחֲזָקוֹת שֶׁל הָאֳנִיָה לֹא נָתְנּו לַגְבִירוֹת לִשְׁכַּב בְּמִטוֹתֵיהֶן. הֵן הִתְלַבְּשׁוּ אֵפוֹא וְעָלוּ עַל הַסִפּוּן. אֲבָל שָׁם הָיָה הַמַצָב גָרוּעַ עוֹד יוֹתֵר. הָרוּחַ גָבְרָה וּמְהִירוּתָהּ כְּבָר הִגִיעָה לְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם מֶטֶר לְדַקָה. הִיא שָׁרְקָה בְּזַעַף, מָשְכָה וּמָרְטָה אֶת הַחֲבָלִים, כְּאִלוּ הֵם הֵם שֶׁהֵעִירוּ אֶת כָּל חֲרוֹן אֲפָּהּ. כַּבְלֵי המִפְרָשִׂים צִלְצְלוּ כְּמֵיתְרֵי כִּנוֹר עֲנָק שֶׁקֶשֶׁת עֲצוּמָה מַכָּה עֲלֵיהֶם. הַתְּרָנִים שַׁחוּ וְחַרְקוּ, הַמְכוֹנָה נָהֲמָה עֲמוּמוֹת, המִפְרָשִׂים נִקְרְאוּ בְּקוֹל נֵפֶץ כִּירִיַת תּוֹתָחִים, הַגַלִים הָמוּ וְרָעֲשׁוּ בְּהַטִילָם אֶת הָאֳנִיָה פַּעַם לְצַד זֶה וּפַעַם לְצַד זֶה.

מִשֶׁהִבְחִין ג’וֹן מַנְגֶלְס בִּשְׁתֵּי הַנוֹסְעוֹת, נֶחְפָּז אֲלֵיהֶן וְהִפְצִיר בָּהֶן לָרֶדֶת וּלְהִכָּנֵס לַתָּא, הַנַחֲשׁוֹלִים הִתְנַשְׂאוּ לְגֹבַהּ כָּזֶה, שֶׁבְּכָל רֶגַע הָיְתָה צְפוּיָה סַכָּנָה לַסִפּוּן לִהְיוֹת מוּצָף כֻּלוֹ מַיִם.

נַהֲמַת הַסוּפָה וְרַעַשׁ הַיָם הָיוּ כֹּה חֲזָקִים, שֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה כִּמְעַט לֹא שָׁמְעָה אֶת דִבְרי רַב־הַחוֹבֵל.

– וְכִי יֵשׁ סַכָּנָה בַּדָבָר? – שָׁאֲלָה, כְּשֶׁנִפְסְקָה לְרֶגַע הֶמְיַת הָרוּחַ.

– לֹא אַתְּ וְלֹא מָרַת מֶרִי הִנְכֶן רַשָׁאִיוֹת לַעֲמֹד כָּאן. אֲבַקְשְכֶן אֵפוֹא לָרֶדֶת מִיָד לְמַטָה, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס וְקוֹלוֹ קָשֶׁה וְנִמְרָץ – אֲנִי אֲלַוֶה אֶתְכֶן.

הַגְבִירוֹת נֶאֶלְצוּ לְהִכָּנַע. וּבְשָׁעָה שֶׁרַב־הַחוֹבֵל הוֹבִיל אוֹתָן בְּמוֹרַד הַסִפּוּן, הִשְׂתָּעֲרוּ הַגַלִים וְהֵצִיפוּ אֶת הַסִפּוּן כֻּלוֹ, בְּכַסוֹתָם אֶת שְׁתֵּי הַגְבִירוֹת וְאֶת מְלַוָן מֵרֹאשָׁם עַד רַגְלֵיהֶם.

הַסְעָרָה גָבְרָה מֵרֶגַע לְרֶגַע, הַתְּרָנִים שַׁחוּ תַּחַת מוּעָקַת הַמִפְרָשִׂים נְפוּחֵי הָרוּחַ, וְהָאֳנִיָה כִּמְעַט שֶׁעָפָה עַל פְּנֵי הַגַלִים הַמִשְׁתּוֹלְלִים.

נִשְׁמְעָה פְּקֻדָה חֲדָשָׁה מִפִּי רַב־הַחוֹבֵל:

– גִלְלוּ אֶת מִפְרְשֵׂי הַתֹּרֶן הָרִאשׁוֹן! הוֹרִידוּ אֶת קוֹרַת הַתֹּרֶן הַגָדוֹל וְהָסִירוּ אֶת הַמִפְרָשׂ הֶעָקֹם!

הַמַלָחִים מִהֲרוּ כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ. רַעַשׁ הַחֲבָלִים וְהַמִפְרָשִׂים הַמוּרָדִים וְהַגְלוּלִים הֶחֱרִישׁ לְרֶגַע אֶת נֲהַמת הָרוּחַ וְהֶמְיַת הַגַלִים. הָאֳנִיָה הֶעֱלְתָה תִּימְרוֹת עָשָׁן עֲצוּמוֹת וְהִיא פִּרְכְּסָה וְרָעֲדָה וְגָנְחָה כְּאִישׁ גוֹסֵס.

גְלֶנֶרְוַן, מַכְּס נַבְּס, פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט הִתְחַקוּ מִתּוֹךְ הִתְפַּעֲלוּת מְהוּלָה בְּפַחַד עַל מִלְחֶמֶת הָאֳנִיָה בָּאוֹקְיָנוּס הַנִרְגָז וְהַזוֹעֵף מֵחֲמַת הַסְעָרָה.

פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה מִתּוֹךְ יִלְלַת הַסְעָרָה שְׁרִיקָה חוֹדֶרֶת. סִילוֹן עָבֶה שֶׁל קִיטוֹר פָּרַץ בְּכֹחַ אָיֹם מִתּוֹךְ הַדוּד הַגָדוֹל וְהָאֳנִיָה קָפְצָה פִּתְאֹם לְמַעְלָה וְאַחַר כָּךְ נָטְתָה עַל צִדָהּ וְהַנַוָט וִילְסוֹן הֻטַל אַרְצָה עַל יְדֵי מַהֲלוּמָה פִּתְאֹמִית שֶׁל מוֹט־הַהֶגֶה.

“דוּנְקָן” הַנֶעֱזָבָה בְּלִי מְפַקֵחַ רָקְדָה וְחוֹלְלָה עַל פְּנֵי הַגַלִים בִּבְלִי דַעַת אָנָה לִפְנוֹת.

– מַה קָרָה? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּרוּצוֹ אֶל הַגֶשֶׁר הַקָטָן.

– הָאֳנִיָה שׁוֹכֶבֶת עַל צִדָהּ! – הוֹדִיעַ תּוֹם אוֹסְטִין.

– וְהַהֶגֶה? וְכִי חַסְרֵי הֶגֶה אָנוּ?

– אֶל הַמְכוֹנָה! אֶל הַמְכוֹנָה! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ הַנוֹאָשׁ שֶׁל הַמְכוֹנַאי.

ג’וֹן מַנְגֶלְס מִהֵר אֶל הַמְכוֹנָה. שָׁם הִתְאַבֵּךְ עָנָן הַקִיטוֹר. הַבֻּכְנוֹת לֹא הִתְנוֹעֲעוּ. בְּחָשְׁשׁוֹ מִפְּנֵי הִתְפּוֹצְצוּת, מִהֵר הַמְכוֹנַאי וְנָתַן לְכָל הַקִיטוֹר לָצֵאת דֶרֶךְ הָאֲרֻבָּה.

– אֲבָל מַה קָרָה? – שָׁאַל רַב־הַחוֹבֵל.

– הַבֹּרֶג נִשְׁבַּר אוֹ נֶאֱחַז בְּאֵיזֶה דָבָר וְהוּא אֵינוֹ פּוֹעֵל יוֹתֵר! – הֵשִׁיב הַמְכוֹנַאי.

– וְכִי אֶפְשָׁר לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ?

– עַכְשָׁיו? אִי־אֶפְשָׁר!

וְאָמְנָם לֹא הָיְתָה עַתָּה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְתִקוּן כָּלְשָׁהוּ. שׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע גַם אֶת סִבַּת הַקִלְקוּל, וְלֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָא לְהִסְתַּפֵּק בָּעֻבְדָה הַמַעֲצִיבָה, שֶׁהַבֹּרֶג פָּסַק מִלַעֲבֹד. רַב־הַחוֹבֵל חָזַר אֵפוֹא לְמִפְרָשָׂיו, כְּדֵי לְהַכְרִיחַ בְּעֶזְרָתָם אֶת הָרוּחַ לְהֵהָפֵךְ מִשׂוֹנֵא קָשֶׁה וְאַכְזָרִי לְעוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ.

הוּא עָלָה שׁוּב עַל הַסִפון, מָסַר בְּמִלִים קְצָרוֹת לִגְלֶנֶרְוַן עַל מַצַב הָאֳנִיָה וּבִקֵשׁ מִכָּל הַנוֹסְעִים לְהִסְתַּלֵק מִיָּד מִן הַסִפּוּן וְלָרֶדֶת לְמַטָה. אֲדוֹן הָאֳנִיָה רָצָה לְהִשָׁאֵר.

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתְךָ, זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרי! – אָמַר לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּקוֹל נִמְרָץ – רַק אֲנִי וְאַנְשֵׁי פְּקֻדָתִי צְרִיכִים לְהִשָׁאֵר עַל הַסִפּוּן בְּשָׁעָה כָּזוֹ. בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, אֲדוֹנִי, לְהִסְתַּלֵק כָּל עוֹד זְמַן לְכָךְ. הָאֳנִיָה עֲלוּלָה בְּכָל רֶגַע לִנְטוֹת לְגַמְרֵי עַל צִדָהּ וְהַגַלִים יִשְׁטְפוּךָ בְּלִי רַחֲמִים…

– אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת לָכֶם לְעֵזֶר…

– לֹא, לֹא, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַפְצִיר בְּךָ, הִסְתַּלֵק מִכָּאן!… יֵשׁ רְגָעִים, שֶׁאֲנִי הִנְנִי אֲדוֹן הָאֳנִיָה. רְגָעִים אֵלֶה בָּאוּ, וַאֲנִי דוֹרֵשׁ בְּמַפְגִיעַ, שֶׁתֵּלְכוּ מִכָּאן מִיָד כֻּלְכֶם!

גְלֶנֶרְוַן הֵבִין, שֶׁרַק הַקִיצוֹנִיוּת יָכְלָה לְאַלֵץ אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס לְדַבֵּר בְּטוֹן כָּזֶה, וּלְלֹא כָּל הִתְנַגְדוּת נִכְנַע לִדְרִישָׁתוֹ. בְּלִוְיַת חֲבֵרָיו יָרַד לְמַטָה, מְקוֹם שָׁם חִכּוּ הַגְבִירוֹת בְּחִיל וּרְעָדָה לְקֵץ מִלְחָמָה אֲיֻמָה זוֹ שֶׁבֵּין הָאֳנִיָה וְכֹחוֹת הַטֶבַע הַמִשׁתּוֹלְלִים.

– מָה רַב־מֶרֶץ הוּא ג’וֹן שֶׁלָנוּ! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּהִכָּנְסוֹ לַתָּא הַכְּלָלִי.

– כֵּן, – אָמַר פַּגַנֶל – רָאִיתִי אוֹתוֹ וְנִזְכַּרְתִּי בַּסַפָּן הַמְתֹאָר עַל יְדֵי שֶׁקְסְפִּיר הַגָדוֹל שֶׁלָכֶם בַּדְרַמָה שֶׁלוֹ “הַסוּפָה”. אוֹתוֹ סַפָּן מְגָרֵשׁ אֶת הַמֶלֶךְ מֵעַל סִפּוּן הָאֳנִיָה וְקוֹרֵא: “כְּלַךְ לְךָ! שְׁתֹק! אַל יַכִּירְךָ כָּאן מְקוֹמְךָ! אִם אֵין לְאֵל יָדְךָ לְהַשְׁתִּיק אֶת הָאֵיתָנִים, שְׁתֹק וְהִסְתַּלֵק מִכָּאן!” בֵּינְתַיִם אָחַז ג’וֹן מַנְגֶלְס בְכָל הָאֶמְצָעִים, כְּדֵי לְחַלֵץ אֶת הָאֳנִיָה מִמַצָבָהּ הַמְסֻכָּן. בִּקְרִירוּת־רוּחַ מַפְלִיאָה פָּקַד פְּקֻדוֹת מַתְאִימוֹת וְהִשְׁתַּדֵל בְּכָל כֹּחוֹתָיו לְהוֹלִיך אֶת הָאֳנִיָה עִם הָרוּחַ. כָּל הַמִפְרָשִׂים נִפְרְשׂוּ שׁוּב. מְלָאכָה זוֹ עָלְתָה בִּיגִיעָה רַבָּה מְאֹד לַמַלָחִים הַמִסְכֵּנִים, אֲשֶׁר מִפְּנֵי לַחַץ הַסְעָרָה לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד הָכֵן עַל רַגְלֵיהֶם. בְּכָל רֶגַע יָכֹל מִישֶׁהוּ מֵהֶם לִהְיוֹת נִזְרַק אֶל הַמְעַרְבֹּלֶת, וּלְשֵׁם הַצָלָתוֹ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָבָר בְּשָׁעָה טְרוּפָה כָּזֹאת.

כָּל מַלָחֵי הָאֳנִיָה נִמְצְאוּ לְיַד מְפַקְדָם, מוּכָנִים לְמַלֵא כָּל פְּקֻדָה לָאוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁיִנָתֵן לָהֶם. נִשְׁעָן אֶל סֻלַם־הַחֲבָלִים עָמַד רַב־הַחוֹבֵל וְהִתְבּוֹנֵן בָּאוֹקְיָנוּס הַנִרְעָשׁ וְהַנִגְרָשׁ, וְלִבּוֹ הִתְחַמֵץ בְּקִרְבּוֹ.

כָּךְ עָבְרָה אַשְׁמֹרֶת הַלַיְלָה הָאַחֲרוֹנָה. ג’וֹן מַנְגֶלְס חָשַׁב, שֶׁבְּבוֹא הַבֹּקֶר תִּשֹׁךְ הַסְעָרָה, אַךְ הוּא חָשַב וְטָעַה, כִּי הָיָֹה הָיָה הַהֵפֶךְ מִזֶה. בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר הִתְגַבְּרָה הַסְעָרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְהָיְתָה לְמִין מְעַרְבֹּלֶת נוֹרָאָה, שֶׁאֵין לְכַנוֹתָהּ כְּלָל בְּשֵׁם.

רַב־הַחוֹבֵל הֶחֱרִישׁ, אֲבָל לִבּוֹ חָרַד בְּקִרְבּוֹ. הוּא דָאַג גַם לָאֳנִיָה וְגַם לַנִמְצָאִים בָּהּ. “דוּנְקָן” נָטְתָה מְאֹד עַל צִדָהּ וְחָרְקָה בְּכָל דְבָקֶיהָ. הָיוּ רְגָעִים שֶׁרֹאשׁ הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי נָגַע בַּגַלִים עַצְמָם. אָז נִדְמֶה הָיָה שֶׁהָאֳנִיָה לֹא תּוֹסִיף קוּם עוֹד. פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ נוֹרָא, וְהַמַלָחִים נֶחְפְּזוּ וְגַרְזִנֵיהֶם בִּידֵיהֶם, כְּדֵי לְקַצֶץ אֶת חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי. אַךְ הַמִפְרָשִׂים נִקְרְעוּ מֵאֲלֵיהֶם וּפָרְחוּ לָהֶם כְּעוֹפוֹת עֲנָקִיִים.

ג’וֹן מַנְגֶלְס לֹא מָצָא עֵצָה אֶלָא לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִפְרָשִׂים הַשְׁמוּרִים אִתּוֹ, כְּדֵי שֶׁהָאֳנִיָה תּוּכַל שׁוּב לָלֶכֶת עִם הָרוּחַ. דָבָר זֶה עָלָה בְּיָדוֹ רַק אַחֲרֵי עָמָל שֶׁאֵין לְתָאֲרוֹ, כִּי הַסְעָרָה לֹא נָתְנָה לַמַלָחִים לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם. רַק בְּשָׁעָה שָׁלֹש אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם הָיוּ הַמִפְרָשִׂים שׁוּב פְּרוּשִׂים וְהָאֳנִיָה נִשְׂאָה בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה צָפוֹנָה. לִרְגָעִים עָבְרָה עַל הַגַלִים, בְּקָרְעָהּ אוֹתָם בְּאַפָּהּ הַחַד וּבְצָלְלָה בֵּינֵיהֶם כְּמִפְלֶצֶת־יָם עֲנָקִית, וְלִרְגָעִים נֶעֶלְמָה לְגַמְרֵי תַּחַת הַגַלִים. אִלוּ הִתְהַפְּכָה בְּשֶׁטֶף מְרוּצָתָה עַל פִּיהָ, כִּי אָז בָּא הַקֵץ לַכֹּל. קָרָה גַם וְאֶת הָאֳנִיָה קִדְמוּ סוֹלְלוֹת מַיִם נִרְגָשֹׁוּת⁵ בַּסְעָרָה, וְאָז כִּסוּ הַמַיִם אֶת כָּל פְּנֵי הַסִפּוּן וְאֶת כָּל הַנִמְצָאִים עָלָיו. בְּמַצַב יֵאוּשׁ כָּזֶה, בִּהְיוֹתָם מוּכָנִים בְּכָל רֶגַע לְאָבְדָנָם, בִּלוּ נוֹסְעֵי “דוּנְקָן” אֶת כָּל הַיוֹם הַחֲמִשָׁה־עָשָׂר לְדֶצֶמְבֶּר.

ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּלִי שֵׁנָה, בְּלִי אֹכֶל, וּמְעֻנֶה מִפַּחַד וּדְאָגָה, לֹא עָזַב אַף לְרֶגַע אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ. הוּא הִשְׁתַּדֵל בְּכָל כֹּחוֹ לְהַסְתִּיר אֶת רִגְשׁוֹת לִבּוֹ, כְּדֵי לֹא לְצַעֵר אֶת אֵלֶה, שֶׁעֵינֵיהֶם הָיוּ נְשׂוּאוֹת אֵלָיו כְּאֶל הָאֶחָד וְהַיָחִיד הַמֻכְשָׁר לְהַצִילָם מֵאֲבָדוֹן בָּטוּחַ.

הוּא הִרְגִישׁ, שֶׁהַסַכָּנָה הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה. “דוּנְקָן” טָסָה אֶל הַחוֹף הָאוֹסְטְרַלִי בִּמְהִירוּת אֲיֻמָה וְהִיא הָיְתָה עֲלוּלָה בְּכָל רֶגַע לְהִתָּקֵל בְּאֵיזֶה סֶלַע תַּת־מֵימִי וּלְהִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים. לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הָיְתָה צְרִיכָה הָאֳנִיָה לְהִמָצֵא כְּבָר בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר מִן הַחוֹף הָאוֹסְטְרַלִי. לְהִתְנַגֵשׁ בָּאֲדָמָה מוּצָקָה בְּכֹחַ טִיסָה כָּזֶה – הֲרֵי זֶה אֲבָדוֹן מָחְלָט. וּבִרְאוֹתוֹ מֵרֹאשׁ אֶת הַסַכָּנָה הַקְרוֹבָה, מִהֵר ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶל אֲדוֹן הָאֳנִיָה, וּבְהִתְגַלוּת־לב וּבִקְרִירוּת־רוּחַ מָסַר לוֹ אֶת כָּל חֲשָׁשׁוֹתָיו, מִבְּלִי לְהַעֲלִים דָבָר. לְבַסוֹף הוֹסִיף, שֶׁלְמַעַן הַצִיל אֶת חַיֵי הַנִמְצָאִים בָּאֳנִיָה, יִתָּכֵן שֶׁיִהָיָה הֶכְרֵחַ לְהַקְרִיב אֶת “דוּנְקָן”.

– יְהִי כֵן, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד בִּקְצָרָה.

– הַאִם צָרִיךְ לִמְסוֹר זֹאת לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְלָעַלְמָה גְרַנְט?

– אֲנִי עַצְמִי אוֹדִיעֵן עַל כָּךְ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, הוֹדִיעֵנִי־נָא אַתָּה קֹדֶם.

– כְּמִצְוָתְךָ, אֲדוֹנִי, כֵּן אֶעֱשֶׂה.

גְלֶנֶרְוַן שָׁב אֶל חֲבֵרָיו בַּתָּא. הֵם הִרְגִישׁוּ בְּעַצְמָם, כִּי עוֹד מְעַט יֵחָתֵךְ גוֹרָלָם, בְּכָל זֹאת הֶרְאוּ הַגְבִירוֹת אֹמֶץ־לֵב נִפְלָא. וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לְפַּגַנֶל, הִנֵה עָמַד מְלֻמָד נִכְבָּד זֶה וְנִצֵל אֶת שְׁעַת־הַכֹּשֶר לְחַלֵק עִם חֲבֵרָיו אֶת יְדִיעוֹתָיו הַתֵּיאוֹרֶטִיוֹת עַל זִרְמֵי הָאֲוִיר וְהַהֶבְדֵלִים שֶׁבֵּין רוּחַ־זַלְעֲפוֹת, קִיקְלוֹן, וְהַסוּפָה הָעוֹשָׂה אֶת דַרְכָּהּ בְּקַו יָשָׁר. הַמַיוֹר חִכָּה לְרִגְעוֹ הָאַחֲרוֹן מִתּוֹךְ שֶׁקֶט שֶׁל פָטָלִיסְט, כְּמוּשְׂלָמִי אָדוּק…

בַּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה בַּלַיְלָה הִתְחִילָה לְבַסוֹף הַסְעָרָה לִשְׁקֹט מְעַט. הָעֲנָנִים נִקְרְעוּ, וּבְעַד הַקְרָעִים נִרְאוּ הַכּוֹכָבִים הַמִתְנוֹצְצִים, שֶׁלְנָגְהָם רָאָה ג’וֹן מַנְגֶלְס מֵרָחוֹק רְצוּעַת אֲדָמָה נְמוּכָה, שֶׁנִמְצְאָה בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים בְּעֵרֶךְ.

– דוֹמַנִי, שֶׁשָׁם כְּבָר מַתְחִילִים שִׂרְטוֹנֵי הַחוֹל… – הֵעִיר רַב־הַחוֹבֵל לִסְגָנוֹ.

– יֵשׁ לְשַׁעֵר, שֶׁכָּךְ הוּא, – עָנָה לוֹ סְגָנוֹ.

– יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים אֶת הַטוֹב בְּעֵינָיו! אִם הוּא לֹא יָסֵב אֶת אֳנִיָתֵנוּ לְצַד אַחֵר, אוֹ אִם לֹא יְגַלֶה לָנוּ מַעֲבָר בֵּין הַשִׂרְטוֹנִים, וְאָבַדְנוּ כֻּלָנוּ!

–הַמַיִם גְבוֹהִים, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל, וְיִתָּכֵן כִּי נְדַלֵג מֵעַל לַשִׂרְטוֹנִים.

– וְכִי אֵין אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַנַחֲשׁוֹלִים הָאֲיֻמִים הַלָלוּ? אֵיזוֹ אֳנִיָה תּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם? עַתָּה כָּל תִּקְוָתֵנוּ הִיא אַךְ וְרַק בְּבִטְחוֹנֵנוּ בֵּאלֹהִים.

וְהָאֳנִיָה הִמְשִׁיכָה לְהִנָשֵׂא בִּמְהִירוּתָהּ הַמַפְלִיאָה אֶל הַחוֹף. עַד לַאֲדָמָה נִשְׁאֲרוּ עוֹד כִּשְׁלֹשָה קִילוֹמֶטְרִים בִּלְבָד. לַמְרוֹת הָעֲלָטָה הַכְּבֵדָה יָכֹל רַב־הַחוֹבֵל לִרְאוֹת לְפָנָיו מִפְרָץ שָׁקֵט, אֲשֶׁר בּוֹ יָכְלָה “דוּנְקָן” לְהֵחָלֵץ מִן הַסַכָּנָה הָאוֹרֶבֶת לָהּ, אַךְ כֵּיצַד לְהַגִיעַ לְשָׁם?

ג’וֹן מַנְגֶלְס הוֹדִיעַ עַל דָבָר הַסַכָּנָה הַקְרוֹבָה לְגְלֶנֶרְוַן, וְזֶה אָסַף אֶת כָּל הַנוֹסְעִים עַל הַסִפּוּן. הוּא רָצָה שֶׁבְּרֶגַע הַשֶׁבֶר לֹא יִהְיוּ כְּלוּאִים לְמַטָה. הַגְבָרִים הִבִּיטוּ יָשָׁר אֶל פְּנֵי הַסַכָּנָה בְּאֹמֶץ־לֵב רַב, אַךְ הַגְבִירוֹת הִתְחַלְחֲלוּ בְּעַל כָּרְחָן וּפְנֵיהֶן הֶחֱוִירוּ.

– ג’וֹן, לָחַשׁ גְלֶנֶרְוַן עַל אָזְנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר – אֲנִי אֲנַסֶה לְהַצִיל אֶת אִשְׁתִּי אוֹ אֹבַד יַחַד אִתָּה, וְאַתָּה תַּצִיל אֶת הָעַלְמָה גְרַנְט.

– מוּבָן מֵאֵלָיו! הוֹד מַעֲלָתְךָ! – הֵשִׁיב ג’וֹן מַנְגֶלְס.

“דוּנְקָן” הָיְתָה כְּבָר לֹא רְחוֹקָה מִן הַשִׂרְטוֹן. הַגַלִים הָעֲנָקִיִים הָיוּ יְכוֹלִים לְשֵׂאתָהּ וּלְהַעֲבִירָהּ מֵעַל לַשִׂרְטוֹנִים הַתַּת־מֵימִיִים, אוּלָם בְּצָלְלָהּ בֵּינֵיהֶם מִן הַנִמְנָע הָיָה שֶׁתַּחְתִּית הָאֳנִיָה לֹא תִּתָּקַע בְּאֶחָד מֵהֶם. הַאִם הָיְתָה אֵיזוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהַקְטִין אֶת תְּנוּעַת הַנַחֲשׁוֹלִים וּלְהַרְגִיעַ אֶת הַיָם הַזוֹעֵף.

פִּתְאֹם נִצְנֵץ רַעְיוֹן מֻצְלָח בְּמֹחוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל.

– שֻׁמָן! – קָרָא – הוֹי, הַבַּחוּרִים, יִצְקוּ אֶל הַיָם אֶת שֻׁמַן כַּלְבֵי־הַיָם!

הַמַלָחִים יָרְדוּ מִיָד לְסוֹף דַעְתּוֹ. כְּשֶׁמְכַסִים אֶת הַגַלִים בְּשִׁכְבַת שֻׁמַן, הֵם נִרְגָעִים מִיָד. אֶמְצָעִי זֶה מוֹעִיל מִיָד, אוּלָם הָאַרְגָעָה הִיא רַק רִגְעִית. וכְשֶׁעוֹבֶרֶת הָאֳנִיָה מֵעַל לְשֶׁטַח מְלָאכוּתִי זֶה, מַגְבִּיר הַיָם אֶת זַעְפּוֹ פִּי עֲשָׂרָה, וְאוֹי לָהּ לָאֳנִיָה שֶׁתָּעֵז לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הָאֳנִיָה הַקוֹדֶמֶת!

הַמַלָחִים, שֶׁכֹּחָם וּשְׁקִידָתָם גָדְלוּ יַחַד עִם הַסַכָּנָה, גִלְגְלוּ וְהֶעֱלוּ כָּרֶגַע עַל הַסִפּוּן חָבִיוֹת מְלֵאוֹת שֻׁמָן; בְּמַהֲלוּמַת גַרְזֶן הוֹצִיאוּ אֶת תַּחְתִּיוֹתֵיהֶן וְעָמְדוּ מוּכָנִים לַהֲפֹךְ אוֹתָן יָשָׁר אֶל הַיָם הַגוֹעֵש.

– לְהַחֲזִיק אֶת הֶחָבִיוֹת יָשָׁר! – פָּקַד רַב־הַחוֹבֵל, בְּחַכּוֹתוֹ לָרֶגַע הַנָכוֹן.

אַחֲרֵי עֶשְׂרִים דַקוֹת הִגִיעָה הָאֳנִיָה אֶל הַנַחֲשׁוֹל הַסוֹעֵר בְּיוֹתֵר.

– בְּשֵׁם אֱלֹהִים! – קָרָא רַב־הַחוֹבֵל.

וְהַמַלָחִים הָפְכוּ אֶת הֶחָבִיוֹת וּפַלְגֵי הַשֻׁמָן הִשְׁתַּפְּכוּ. חִתּוּל שָׁמֵן זֶה יִשֵׁר מִיָד אֶת פְּנֵי הַיָם הַסוֹעֵר. “דוּנְקָן” הֶחֱלִיקָה כַּחֵץ עַל פְּנֵי הַשֵׁטַח הֶחָלָק שֶׁל הַגַלִים הַנִרְגָעִים, וְכַעֲבֹר רֶגַע הָיְתָה כְּבָר בָּעֵבֶר הַשֵׁנִי שֶׁל הַשִׂרְטוֹן הַמְסֻכָּן, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁמֵאֲחוֹרֶיהָ נָהַם הָאוֹקְיָנוּס שֶׁהִסְפִּיק כְּבָר לְהִשְׁתַּחְרֵר מִשִׁכְבַת הַשֻׁמָן. הוּא יִלֵל בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף כְּאִלוּ כָּעַס עַל הָאֲנָשִׁים אַמִיצֵי־הַלֵב שֶׁהֵעֵזוּ לֶאֱסֹר מִלְחָמָה עָלָיו וְאָמְנָם הִצְלִיחוּ לְהִמָלֵט מִזַעְפּוֹ.

פֶּרֶק ו: הָרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי    🔗

עֲבוֹדָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הָיְתָה לְהַעֲמִיד אֶת הָאֳנִיָה עַל שְׁנֵי עֳגָנִים. הִיא עָמָדה בְּעֹמֶק שֶׁל עֲשָׂרָה מֶטֶרים עַל אַדְמַת־חוֹל מוּצָקָה, שֶׁהָעֳגָנִים יָכְלוּ לְהֵאָחֵז בָּהּ הֵיטֵב. בְּאֹפֶן כָּזֶה נִשְׁתַּחְרְרוּ תַּיָרֵינוּ מִן הַסַכָּנָה לִהְיוֹת מוּטָלִים לְאָחוֹר וּלְהִתָּקַע בְּתוֹךְ הַשִׂרְטוֹן. בְּמִפְרָץ קָטָן זֶה, הַמוּגָן עַל יְדֵי חֲצִי עִגוּל שֶׁל הָרִים, הָיְתָה “דוּנְקָן” בְּטוּחָה מִכָּל סַכָּנָה.

– תּוֹדָה לְךָ, ג’וֹן! – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּקוֹל נִרְגָשׁ, בְּלָחֲצוֹ בְּחָזְקָה אֶת יֵדי רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר.

בִּשְׁתֵּי הַמִלִים הָאֵלוּ מָצָא לוֹ רַב־הַחוֹבֵל אֶת גְמוּלוֹ. גְלֶנֶרְוַן לֹא הִבִּיעַ וְלֹא גִלָה לְאִישׁ אֶת הָעִנוּיִים הַנַפְשִׁיִים שֶׁהוּא וְג’וֹן נָשְׂאוּ וְסָבְלוּ בְּרִגְעֵי הַסַכָּנָה, וְאִישׁ מִן הַתַּיָרִים לֹא יָדַע אֶת הַסַכָּנָה שֶׁהָיְתָה נִשְׁקֶפֶת לָאֳנִיָה.

עַכְשָׁיו צָרִיךְ הָיָה לַחֲקֹר לְאֵיזֶה מָקוֹם הוּבְאָה “דוּנְקָן”, וּלְאָן עֲלֵיהֶם לִפְנוֹת לְמַעַן שׁוּבָם לַדֶרֶךְ הַקוֹדֶמֶת שֶׁל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע, וּבְאֵיזֶה מֶרְחָק מִפֹּה נִמְצָא הָרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִתְחִיל לַחֲקֹר וּלְחַשֵׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת וְהוּא מָצָא, שֶׁהָאֳנִיָה נָטְתָה מִדַרְכָּהּ רַק בְּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת. הִיא נִמְצְאָה עַכְשָׁיו בְּ '136°12 שֶׁל הָאֹרֶךְ וְ־35°07 שֶׁל הָרֹחַב, לְיַד “רֹאשׁ הָאָסוֹן”, הַנִמְצָא בְּאֶחָד מִקְצוֹת אוֹסְטְרַלִיָה הַדְרוֹמִית, בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר מִן הַרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי.

“רֹאשׁ הָאָסוֹן”, הַמְכֻנֶה כָּךְ לְזֵכֶר מְאֹרָע מַעֲצִיב אֶחָד, נִמְצָא סָמוּךְ אֶל הָרֹאשׁ בּוֹרְד, שֶׁבָּאִי קֶנְגוּרוּ. בֵּין שְׁנֵי זִיזִים אֵלֶה נִמְצָא מֵצַר־יָם, הַמוֹלִיךְ לִשְׁנֵי מִפְרָצִים עֲמֻקִים: מִצַד צָפוֹן – לְמִפְרַץ סְפֶּנְסֶר, וּמִדָרוֹם – לְמִפְרַץ וִינְסֶנְט הַקָדוֹשׁ. בַּחוֹף הַמִזְרָחִי שֶׁל זֶה הָאַחֲרוֹן נִמְצָא הַנָמָל אֶדְלֵיד, בִּירַת אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית. בּעִיר זוֹ, שֶׁנוֹסְדָה בִּשְׁנַת 1836, יוֹשְׁבִים כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף תּוֹשָׁבִים וְהִיא שׁוֹכֶנֶת בְּמָקוֹם חָשׁוּב לַחֲרֹשֶת וְתַעֲשִׂיָה, אַךְ שָׁם מִתְעַסְקִים יוֹתֵר בְּעִבּוּד הָאֲדָמָה הַפּוֹרִיָה, בִּנְטִיעַת כְּרָמִים, פַּרְדֵסִים וְכַדוֹמֶה, מֵאֲשֶׁר בְּתַעֲשִׂיָה וְחֲרֹשֶת. מִסְפַּר הַחַקְלָאִים עוֹלֶה שָׁם הַרְבֵּה עַל מִסְפַּר הַמְהַנְדְסִים, וּבִכְלָל מִתְעַנְיְנִים שָׁם מְעַט מְאֹד בְּטֶכְנִיקָה וּבְעִנְיְנֵי מִסְחָר.

לְאַחַר שֶׁהִגְבִּיל אֶת מְקוֹם הִמָצְאָהּ שֶׁל “דוּנְקָן”, מִהֵר רַב־הַחוֹבֵל לַחֲקֹר אֶת מִדַת קִלְקוּלָהּ, וְאִם אֶפְשָׁר עוֹד לְתַקֵן קִלְקוּל זֶה. לְשֵׁם זֶה הוֹרִיד הַיַמָה צוֹלְלִים אֲחָדִים לִבְדֹק אֶת תַּחְתִּית הָאֳנִיָה.

אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנוּת אֲרֻכָּה הוֹדִיעוּ הַצוֹלְלִים שֶׁכָּף אַחַת שֶׁל הַבֹּרֶג נִכְפְּפָה וְהִיא לוֹחֶצֶת עַל גוּף הָאֳנִיָה, וּמִשׁוּם כָּךְ לֹא יוּכַל הַבֹּרֶג לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָתוֹ.

קִלְקוּל זֶה הָיָה גָדוֹל מְאֹד, וּכְדֵי לְתַקְנוֹ הָיוּ נְחוּצִים פּוֹעֲלִים מֻמְחִים וּמַכְשִׁירִים שׁוֹנִים, שֶׁבָּעִיר אֶדְלֵיד אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְמָצְאָם כְּלָל.

אַחֲרֵי עִיוּן רַב בִּדְבַר תִּקוּן הָאֳנִיָהּ, הֶחְלִיטוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְרַב־הַחוֹבֵל, שֶׁ“דוּנְקָן” תָּשוּט בְּעֶזְרַת הַמִפְרָשִׂים בִּלְבַד לְאֹרֶךְ הַחוֹפִים הָאוֹסְטְרַלִיִים בְּחַפְּשָׂהּ בְּדַרְכָּהּ אֶת עִקְבוֹת “בְּרִיטַנְיָה”, וְתַעֲמֹד לְיַד הָרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי לֶאֱסֹף שָׁם יְדִיעוֹת מֻחְלָטוֹת בִּדָבָר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְאַחַר־כָּךְ תַּמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּהּ לְמֶלְבֶּרְן, שֶׁשָׁם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְתַקֵן אֶת קִלְקוּלָהּ. כְּשֶׁהַבֹּרֶג יִהָיָה שׁוּב מְתֻקָן, תִּפְנֶה הָאֳנִיָה אֶל הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים לִגְמֹר אֶת הַחִפּוּשִׂים. צְרִיכִים הָיוּ לְהִשְׁתַּמֵש בְּכָל רוּחַ שֶׁהִיא, כְּדֵי לְהַגְשִׁים מַטָרָה זוֹ. לְחַכּוֹת זְמַן רב לֹא הִצְטָרְכוּ. בַּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַיְלָה שָׁקַט הַסַעַר לְגַמְרֵי וּפִנָה מָקוֹם לְרוּחַ דְרוֹמִית־מִזְרָחִית. “דוּנְקָן” הִתְחִילָה לְהִתְכּוֹנֵן לַעֲזֹב אֶת הַמִפְרָץ. עַל תְּרָנֶיהָ הוּרְמוּ מִפְרָשִׂים חֲדָשִׁים וּבְשָׁעָה אַרְבַּע שָׁטָה כְּבָר הָאֳנִיָה בְּעֶזְרַת כָּל הַמִפְרָשִׂים אֶל עֵבֶר הַמֵצַר. בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר הִגִיעָה עַד הַמֵצַר.

בָּעֶרֶב הִקִיפָה “דוּנְקָן” אֶת הָרֹאשׁ בּוֹרְד וְשָׁטָה לְאֹרֶךְ הָאִי קֶנְגוּרוּ. זֶהוּ הַקָטָן שֶׁבְּאִיֵי אוֹסְטְרַלְיָה, הַמְשַׁמֵשׁ מְקוֹם־שִׁלוּחַ לָאַסִירִים הַנִמְלָטִים מִמַאֲסָרָם. מַרְאֵה הָאִי מַרְהִיב עַיִן. הַחֵלֶק הַחוֹפִי שֶׁלוֹ עָשׂוּי סְלָעִים גְבוֹהִים, הַמְכֻסִים מַרְבַדִים יְרֻקִים רְחָבִים וְעַל מִישׁוֹרָיו וּבִיעָרָיו קוֹפְצִים עֲדָרִים בְּלִי מִסְפָּר שֶׁל חַיוֹת הַקֶנְגְרוּ.

בַּבֹּקֶר נִשְׁלְחוּ סִירוֹת לַחֲקִירַת חוֹפֵי אִי זֶה. הָאֳנִיָה נִמְצְאָה כָּאן, בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וְשֵׁשׁ, וּגְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט לְהַמְשִׁיךְ אֶת חֲקִירוֹתָיו עַד לַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וּשְׁמוֹנֶה, מִבְּלִי לְדַלֵג אַף עַל כְּבָרת אֶרֶץ קְטַנָה.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל יוֹם הַשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְדֶצֶמְבֶּר שָׁטָה “דוּנְקָן” בְּעֶזְרַת מִפְרָשֶׂיהָ לְאֹרֶךְ חוֹפֵי מִפְרַץ־הַפְּגִישָׁה. זֶהוּ אוֹתוֹ מִפְרָץ אֲשֶׁר בִּשְׁנַת 1826 נִכְנַס אֵלָיו רִאשׁוֹנָה הַתַּיָר סְטוּרְפּ, שֶׁגִלָה אֶת הַנָהָר הָאוֹסְטְרַלִי הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר מָרֵי. אֲבָל כָּאן לֹא הָיוּ עוֹד הַחוֹפִים הַפּוֹרִיִים שֶׁל הָאִי קֶנְגוּרוּ, אֶלָא שִׂרְטוֹנֵי חוֹל בִּלְתִּי יְשָׁרִים כְּאִלוּ נִקְרְעוּ מִן הַיַבָּשָה וְהֵם מְכֻסִים צוּקִים אֲפוֹרִים וַעֲגוּמִים. עַל כָּל חֶבֶל זֶה הָיָה טָבוּעַ הַחוֹתָם שֶׁל הַטֶבַע הַצְפוֹנִי הַזוֹעֵף, וְלֹא שֶׁל הַדָרוֹם הַמֵאִיר.

גַם אֶת הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה הִקִיפוּ בְּנָסְעָם בַּסִירוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁדָבָר זֶה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד. בְּאַחַת הַסִירוֹת יָשְׁבוּ הַלוֹרְד, פַּגַנֶל ורוֹבֶּרְט שֶׁחָפְצוּ לְחַפֵּשׂ גַם הֵם וְלִמְצֹא אֵיזֶה סִמָן שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”. אֲבָל כָּל הַחִפּוּשִׂים, לַמְרוֹת שְׁקִידָתָם הָרַבָּה שֶׁל הַמְחַפְּשִׂים, נִשְׁאֲרוּ בְּלִי כָּל תּוֹצָאוֹת. חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה הָיוּ אִלְמִים כְּחוֹפֵי פָּטָגוֹנְיָה.

אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁלֹא כָּל הַשֶׁטַח עַד רֹאשׁ בֶּרְנוּלִי נֶחְקַר עוֹד עַל יְדֵיהֶם, לֹא חָשְׁבוּ עוֹד אֶת תִּקְוָתָם לְנִכְזָבָה. בַּלַיְלָה הוֹלִיכוּ אֶת “דוּנְקָן” לְפִי הָרוּחַ, כְּדֵי שֶׁלֹא לִנְטוֹת מִן הַדֶרֶךְ, וּבַיוֹם הִמְשִׁיכוּ אֶת חֲקִירַת הַחוֹפִים בְּדַיְקָנוּת רַבָּה.

בְּעֶשְׂרִים לְדֶצֶמְבֶּר קָרְבָה הָאֳנִיָה עַד לְרֹאש בֶּרְנוּלִי הַנִמְצָא בִּקְצֵה הַמִפְרָץ לָסֶפֶד, מִבְּלִי לְהִוָדַע כְּלוּם.

אֲבָל אִי־הַצְלָחָה זוֹ לֹא רִפְּתָה אֶת יְדֵי תַּיָרֵינוּ. מִזְמַן הָאָסוֹן עָבְרוּ כְּבָר שְׁתֵּי שָׁנִים, וּבִמְרוּצַת הָעֵת הַזֹאת יָכוֹל הַיָם לְהַכְחִיד וְלַהֲרֹס אֶת כָּל שְׂרִידֵי הָאֳנִיָה. מִלְבַד זֶה יָכְלוּ גַם הַתּוֹשָׁבִים הַמְקוֹמִיִים הַמְרִיחִים מֵרָחוֹק אָסוֹן כָּזֶה כְּהָרִיחַ הָעַיִט אֶת הַפְּגָרִים לְהִתְנַפֵּל עַל הָאֳנִיָה הַשְׁבוּרָה וְלִגְזֹל אֶת כָּל שְׂרִידֶיהָ, ורַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּבְנֵי־לִוְיָתוֹ שֶׁהֻטְלוּ אֶל הַחוֹף עַל יְדֵי הַגַלִים, יָכְלוּ לִהְיוֹת שְׁבוּיִים וּמוּבָלִים לִפְנִים הָאָרֶץ.

וְאוּלָם כָּאן נָפְלָה מֵאֵלֶיהָ אַחַת הַהַשְׁעָרוֹת הַפִּקְחִיוֹת שֶׁל פַּגַנֶל. כָּל זְמַן שֶׁסִיְרוּ בְּאַדְמַת אַרְגֶנְטִינָה, הָיָה יָכוֹל בְּלֵב סָמוּךְ וּבָטוּחַ לְיַחֵס אֶת הַסְפָרוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתְּעוּדוֹת לֹא אֶל מְקוֹם שֶׁבֶר הָאֳנִיָה, אֶלָא לִמְקוֹם שִׁבְיָם. וּבֶאֱמֶת, הֲרֵי בַּפַּמְפּוֹת שֶׁבָּאֲמֵרִיקָה זוֹרְמִים נְהָרוֹת גְדוֹלִים לָרֹב וְלָהֶם הַרְבֵּה פְּלָגִים הַנוֹפְלִים אֶל תּוֹכָם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יָכְלוּ בְּנָקֵל לִשְׁלֹחַ אֶת הַבַּקְבּוּק עִם הַתְּעוּדוֹת אֶל הַיָם. אֲבָל בַּחֵלֶק הַמַעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה מְעַטִים הֵם הַנְהָרוֹת בִּכְלָל. מִלְבַד זֶה הִנֵה נַהֲרוֹת הַפַּמְפּוֹת קוֹלוֹרָדוֹ וְנֶגְרוֹ עוֹבְרִים, עַד לְהִשְׁתַּפְּכוּתָם אֶל הַיָם, בְּאַדְמַת צִיָה בִּלְתִּי נוֹשֶׁבֶת וּבִלְתִּי מְסֻגֶלֶת כְּלָל לְיִשׁוּב. לְעֻמַת זֶה נַהֲרוֹת אוֹסְטְרַלְיָה הָרָאשִׁיִים: מָרֵי, יָרָה, טוֹרֶנְס וְדַרְלִינְג, אוֹ שֶׁהֵם מִשְׁתַּפְּכִים זֶה אֶל תּוֹךְ זֶה, אוֹ שֶׁבִּמְקוֹם הִשְׁתַּפְּכוּתָם אֶל הָאוֹקְיָנוּס הֵם יוֹצְרִים מִפְרָצִים רְחָבִים שֶׁנֶהְפְּכוּ לִנְמָלִים וּתְנוּעַת הָאֳנִיוֹת גְדוֹלָה הִיא שָׁם, וְקָשֶׁה לְשַׁעֵר שֶׁהַבַּקְבּוּק יוּכַל לַעֲבֹר בְּאַחַד הַנְהָרוֹת הָאֵלֶה מִבְּלִי שֶׁיַבְחִינוּ בּוֹ. בְּוַדַאי הָיוּ שׁוֹלִים אוֹתוֹ עוֹד קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לִנְפֹּל אֶל הַיָם.

אִי־הַתְאָמָה זוֹ לֹא יָכְלָה לְהִתְחַמֵק מִשִׂכְלוֹ הֶחָרִיף וְהַחוֹדֵר שֶׁל מַכְּס נַבְּס, שֶׁמָצָא לְבִלְתִּי מַתְאִימָה כְּלָל לְאוֹסְטְרַלְיָה, אֶת הַהַשְׁעָרָה שֶׁנִרְאֵית הָיְתָה קְרוֹבָה לָאֱמֶת בְּנוֹגֵעַ לְמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה, וְלָכֵן פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּינוֹ וּבֵין פַּגַנֶל, עַד שֶׁהִכְרִיחַ אוֹתוֹ לַעֲמֹד עַל טָעוּתוֹ הַחֲדָשָׁה. בָּרוּר הָיָה, שֶׁהַמַעֲלוֹת הַנִתָּנוֹת בַּתְּעוּדָה הִתְיַחֲסוּ רַק לִמְקוֹם הָאָסוֹן, וּבְכֵן הָיָה הַבַּקְבּוּק מֻשְׁלָךְ דַוְקָא בִּמְקוֹם הָאָסוֹן, זֹאת אוֹמֶרֶת – עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה.

אֲבָל אֵיךְ שֶׁיִהְיֶה הַדָבָר, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיר בְּצֶדֶק גְלֶנֶרְוַן, וּבֵרוּר חָדָשׁ זֶה אֵינוֹ מַרְחִיק אֶת הַהַשְׁעָרָה עַל דְבַר שִׁבְיוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּמְצִיאוּתוֹ בִּפְנִים הָאָרֶץ, כִּי הֲלֹא הוּא עַצְמוֹ הוֹכִיחַ בִּתְעוּדָתוֹ אֶת הֶכְרֵחִיוּת הַשְׁבִי בַּמִלִים: ”נִלְקְחוּ שְׁבִי בִּידֵי יְלִידִים אַכְזָרִיִים". הַיוֹצֵא מִזֶה, שֶׁאֵין כָּל רְאָיוֹת מוּכִיחוֹת שֶׁיֵשׁ לְחַפֵּשׂ אֶת הַשְׁבוּיִים רַק בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע.

שְׁאֵלֶה חֲשׁוּבָה זוֹ נֶחְקְרָה עוֹד הַפַּעַם הֵיטֵב מִכָּל צְדָדֶיהָ וְהַמַסְקָנוֹת הָיוּ אֵלֶה: אִם גַם בִּסְבִיבוֹת הָרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי לֹא יִמָצְאוּ עִקְבוֹת “בְּרִיטַנְיָה”, אֵין לָהֶם אֵיפֹה לְחַפְּשָׁהּ עוֹד, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן יָכוֹל לַחֲזוֹר לְאֵירוֹפָּה בְּלֵב יָשָׁר וְתָמִים, אַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת.

הַמַצָב הֶחָדָש שֶׁל הָעִנְיָן צִעֵר מְאֹד אֶת הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, אֶת פַּגַנֶל וְאֶת הַמַיוֹר, וְהֵבִיא לִידֵי יֵאוּשׁ גָמוּר אֶת יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הָאֻמְלָל, אֲשֶׁר הֵבִינוּ, כִּי הַפַּעַם נִפְתֶּרֶת הַשְׁאֵלָה בִּדָבָר גוֹרַל אֲבִיהֶם פִּתְרוֹן מֻחְלָט. הֵם זָכְרוּ הֵיטֵב כֵּיצַד הוֹכִיחַ פַּגַנֶל קֹדֶם, שֶׁאִלוּ נִטְרְפָה הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה” לְיַד חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה הַמִזְרָחִיִים, כִּי אָז לֹא הָיָה אוֹבֵד אַף אֶחָד וְזֶה כְּבָר שֶׁהָיוּ חוֹזְרִים לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.

הֶחְלִיטוּ לַחֲקֹר וְלִדְרֹש עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר בְּדַיִקָנוּת יְתֵרָה אֶת הַסְבִיבָה שֶׁל רֹאשׁ בֶּרְנוּלִי.

בַּפַּעַם הַזֹאת הִשְׁתַּתְּפוּ בְּסִיוּר הַחוֹף גַם הַגְבִירוֹת. בְּשִׁבְתָּהּ יַחַד עִם הָעַלְמָה מֶרִי בַּסִירָה, אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לַנַעֲרָה הָעֲגוּמָה:

– בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אַל־נָא תִּוָאֲשִׁי, מֶרִי הַיְקָרָה! הָאֱלֹהִים יַעֲזֹר לָנוּ.

– כֵּן, מָרַת מֶרִי, – מִלֵא אַחֲרֵיהָ גַם ג’וֹן מַנְגֶלְס, – קַוְי לֵאלֹהִים! כְּשֶׁאֵין הַתַּחְבּוּלוֹת הָאֱנוּשִׁיוֹת מַסְפִּיקוֹת לְהַשִׂיג אֵיזוֹ מַטַרה נִכְבָּדָה, עוֹזֵר אֱלֹהִים בְּעַצְמוֹ. הוּא בִּרְצוֹנוֹ הַכַּבִּיר יָכוֹל לְשַׁנוֹת אֶת כָּל מַהֲלַך הָעִנְיָן וְיַכְתִּיר בְּהַצְלָחָה אֶת מִפְעָלֵנוּ.

– אֲנִי וְאָחִי קִוִינוּ תָּמִיד, וּנְקַוֶה גַם לְהַבָּא לְרַחֲמָיו הַבִּלְתִּי פּוֹסְקִים שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, – אָמְרָה מֶרִי בְּפַשְׁטוּת.

מִמְקוֹם הָאֳנִיָה עַד לַחוֹף הָיוּ אַךְ כִּשְׁלֹשָה־עָשָׂר מֶטֶר, הָרֹאשׁ הַנִמְשָׁךְ אֶל תּוֹךְ הַיָם בְּאֹרֶךְ שְׁלֹשָה קִילוֹמֶטֶרים, הוּא כְּעֵין רָמָה מְשֻׁפַּעַת. הַסִירוֹת נִגְשׁוּ אֶל הַיַבָּשָה בְּמִפְרָץ לֹא גָדוֹל, בֵּין שִׂרְטוֹנֵי אַלְמֻגִים, שֶׁבִּמְרוּצַת הָעֵת בְּוַדַאי יַקִיפוּ אֶת כָּל אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית כְּטַבַּעַת מוּצָקָה. כְּבָר בָּעֵת שֶׁאָנוּ מְדַבְּרים עָלֶיהָ הָיוּ שִׂרְטוֹנִים אֵלֶה כֹּה גְדוֹלִים, שֶׁהָאֳנִיָה הַמְטֻלְטֶלֶת אֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַסְעָרָה הָיְתָה מֻכְרָחָה לְהִנָפֵץ לִשְׁבָבִים. אֲלֵיהֶם הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִנָפֵץ גַם “בְּרִיטַנְיָה”.

נוֹסְעֵי “דוּנְקָן” עָלוּ בְּלִי עָמָל רַב עַל הַחוֹף הַשׁוֹמֵם. כָּאן חָסְמוּ לָהֶם אֶת הַדֶרֶךְ לִפְנִים הַיַבָּשָׁה רִכְסֵי צוּקִים שֶׁאֲחָדִים מֵהֶם הִגִיעוּ עַד לְגוֹבַהּ שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מֶטֶר; הַנְמוּכִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ גְבוֹהִים כִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר מֶטֶר. לַעֲבֹר דֶרֶךְ מַחְסוֹמִים טִבְעִיִים אֵלֶה בְּלִי עֶזְרַת מַכְשִׁירִים כִּמְעַט אִי־אֶפְשָׁר. לְאָשְׁרָם מָצָא ג’וֹן מַנְגֶלְס בֵּין הַצוּקִים מַעֲבָר.

וְהַתַּיָרִים עָבְרוּ וְטִפְּסוּ לְמַעְלָה.

רוֹבֶּרְט טִפֵּס בִּמְהִירוּת הֶחָתוּל וְעָלָה הָרִאשׁוֹן, מַה שֶׁהִקְנִיט מְאֹד אֶת פַּגַנֶל, שֶׁהִתְאַמֵץ לַשָׁוְא, מִבְּלִי הַבֵּט עַל רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת, לַעֲבֹר אֶת הַנַער. אֲבָל תַּחַת זֶה עָלָה בְּיָדוֹ לְהַקְדִים וְלַעֲלוֹת לִפְנֵי הַמַיוֹר, שֶׁאָמְנָם אַחַת הָיְתָה לוֹ לָבוֹא הָרִאשׁוֹן אוֹ הָאַחֲרוֹן. בְּהַגִיעָם לְמַעְלָה, הִתְחִילוּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּסְבִיבָה הַמִשְׂתָּרַעַת לְרַגְלֵי הֶהָרִים. זֶה הָיָה מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם זוֹעֵם וְשׁוֹמֵם, שֶׁלֹא חָלוּ בּוֹ יְדֵי אָדָם וְהוּא מְכֻסֶה שִׂיחִים בּוֹדְדִים.

וְאוּלָם מֵרָחוֹק נִרְאִים הָיוּ בִּנְיָנִים, אֲשֶׁר הֵעִידוּ שֶׁכָּאן חַיִים אֲנָשִׁים וְלֹא אֲנָשִׁים פְּרָאִים, אֶלָא אֲנָשִׁים מִן הַיִשׁוּב, אֲנָשִׁים אֵירוֹפָּאִים.

– אֲנִי רוֹאֶה שָׁם טַחֲנָה! – הוֹדִיעַ רוֹבֶּרְט.

וּבֶאֱמֶת, בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁהֶרְאָה הַנַעַר, בְּמֶרְחַק אַרְבָּעָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הֶהָרִים, נִרְאוּ הַכְּנָפַיִם הַמִסְתּוֹבְבוֹת שֶׁל טַחֲנַת־רוּחַ.

– אָמְנָם כֵּן, זוֹהִי טַחֲנָה,– אָמַר פַּגַנֶל בְּכוֹנְנוֹ אֶת מִשְׁקַפְתּוֹ אֶל עֵבֶר הַמָקוֹם שֶׁהֶרְאָה הַנַעַר – וְהִנֵה שָׁם עוֹד בִּנְיָן, אָמְנָם בִּנְיָן צָנוּעַ, אֲבָל מוֹעִיל מְאֹד. מַרְאֵה בִּנְיָן זֶה מַרְנִין אֶת לִבִּי וְעֵינַי.

– נִדְמֶה לִי, שֶׁזֶהוּ מִגְדַל־פַּעֲמוֹן שֶׁל בֵּית־תְּפִלָה, – הֵעִירָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, גְבִרְתִּי. בַּטַחֲנָה מְכִינִים קֶמַח הַמְשַׁמֵשׁ מָזוֹן לַגוּף וּבַבִּנְיָן הַזֶה מְכִינִים מָזוֹן רוּחָנִי.

– הָבָה, נָשִׂים פְּעָמֵינוּ אֶל הַטַחֲנָה, – הִצִיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

הַתַּיָרִים יָרְדוּ מֵעַל הֶהָרִים וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַבִּנְיָנִים הַנִרְאִים מֵרָחוֹק. בְּלֶכְתָּם לֹא יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁעָה נִגְלְתָה לְעֵינֵיהֶם אֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת בִּידֵי אָדָם. הַמַעֲבָר מֵאֲדָמָה בִּלְתִּי פּוֹרִיָה וּבִלְתִּי מְעֻבֶּדֶת לְאֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת בִּידֵי אָדָם וּפוֹרַחַת הָיָה פִּתְאֹמִי וְעָשָׂה רֹשֶׁם גָדוֹל עַל תַּיָרֵינוּ.

בִּמְקוֹם שִׁיחִים קְלוּשִׁים וּצְנוּמִים הִרְהִיבוּ אֶת עֵינֵיהֶם שְׁדֵרוֹת עֵצִים יָפוֹת מִסָבִיב לַשָׂדוֹת שֶׁנֶחְרְשׁוּ זֶה לֹא כְּבָר. בָּאֲפָרִים הַנֶהְדָרִים, הַמֻקָפִים שִׁטִים, שֶׁהוּבְאוּ מִן הָאִי קֶנְגוּרוּ, רָעוּ סוּסִים וּבָקָר. הָלְאָה נִרְאוּ שִׁבֳּלִים צְהֻבּוֹת שֶׁכְּבָר גָמַל בִּשׁוּלָן, הוֹפִיעוּ גְדִישֵׁי שַׁחַת, גִנוֹת מְדֻיָקוֹת וּנְקִיוֹת, מֻקָפוֹת גַם הֵן שְׁדֵרוֹת עֵצִים. הָלְאָה הִשְׂתָּרַע גַן נֶחְמָד, וַאַחר־כָּךְ נִתְבַּלְטוּ שִׂרְטוּטֵי רְפָתִים, אֳרָווֹת, דִירִים וּבִנְיָנִים רַבִּים אֲחֵרִים, וּלְבַסוֹף – הַטַחֲנָה הַמְקִימָה רַעַשׁ בִּכְנָפֶיהָ וְגִלְגוּל אוֹפַנֶיהָ.

מִן הַבַּיִת יָצָא אָדָם כְּבֵן חֲמִשִׁים, בַּעַל צוּרָה וּבַעַל פָּנִים מַסְבִּירוֹת מְאֹד. אַחֲרָיו הִתְפָּרְצוּ בְּבֶהָלָה מִתּוֹךְ הַבַּיִת אַרְבָּעָה כְּלָבִים, שֶׁבִּשְׂרוּ בִּנְבִיחָה חֲזָקָה אֶת הוֹפָעָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים זָרִים, וּמִיָד פָּרְצוּ כָּל בְּנֵי־הַבַּיִת הַחוּצָה. חֲמִשָׁה יְלָדִים בְּרִיאִים וְיָפִים וְאִשָׁה חֲזָקָה גִבְהַת־קוֹמָה כְּבַת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ.

– הִנֵה בַּעֲלֵי הָאֲחוּזָה הַזֹאת,– לָחַשׁ פַּגַנֶל בְּאָזְנֵי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אִם לֹא אֶשְׁגֶה, צָרִיךְ אָדָם זֶה לִהְיוֹת אִירְלַנְדִי שֶׁבָּא לְכָאן, לְמִדְבָּר זֶה, לְבַקֵשׁ לוֹ אֶת הָאֹשֶר וְהָרְוָחָה שֶׁמָנְעָה מִמֶנוּ אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הַקַמְצָנִית.

– כֵּן, דוֹמַנִי שֶׁהוּא מָצָא פֹּה אֶת אֲשֶׁר בִּקֵשׁ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל כַּמָה מֶרֶץ וְכַמָה עָמָל הָיוּ דְרוּשִׁים כְּדֵי לְהַגִיעַ לִידֵי מַעֲמָד כָּזֶה.

– רַבּוֹתַי הַתַּיָרִים, אַל־נָא תִּבְעֲטוּ בְּמִדַת הַכְנָסַת־אוֹרְחִים שֶׁלִי וְאַל־נָא תִּמְנְעוּ מִבּוֹא אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל פַּדִי אָ’מוּר, – עָנָה וְאָמַר לָהֶם בַּשָׂפָה הָאַנְגְלִית הָאִישׁ, בְּלֶכְתּוֹ לִקְרַאת הָאוֹרְחִים.

– הַאִירְלַנְדִי אַתָּה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, בְּלָחֲצוֹ אֶת הַיָד הַמֻשֶׁטֶת אֵלָיו.

– אִירְלַנְדִי הָיִיתִי לְפָנִים וְעַכְשָׁיו הִנְנִי אוֹסְטְרַלִי, – הֵשִׁיב הַזָקֵן – בְּבַקָשָׁה רַבּוֹתַי, הֱיוּ אֲשֶׁר תִּהְיוּ, בְּבַקָשָׁה, הִנֵה בֵּיתִי נָתוּן כֻּלוֹ לִרְשׁוּתְכֶם.

הַזְמָנָה נְדִיבָה וְחַמָה כָּזֹאת אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִדְחוֹת. הַגְבֶרֶת אָ’מוּר הִכְנִיסָה אֶת הַגְבִירוֹת אֶל חַדְרָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁבַּעֲלָהּ וּבָנֶיהָ עָזְרוּ לַגְבָרִים לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם אֶת מַשָׂאָם: אֶת הָרוֹבִים, הַמַכְשִׁירִים וְהַצִקְלוֹנִים.

בַּדְיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הַבַּיִת הָיָה אוּלָם גָדוֹל, גָבוֹהַּ וּמָלֵא אוֹר. רָהִיטָיו הָיוּ סַפְסַלִים פְּשׁוּטִים שֶׁנִמְשְׁכוּ לְאֹרֶךְ הַכְּתָלִים הַמְשׁוּחִים בְּצֶבַע שַׁמְנוּנִי אָפוֹר, כִּסְאוֹת אֲחָדִים, שְׁנֵי מִזְנוֹנִים עֲשׂוּיִם עֵץ אַלוֹן וּבָהֶם כְּלֵי־אֹכֶל נְקִיִים וּמַבְרִקִים, וְשֻׁלְחָן אָרֹךְ וְרָחָב שֶׁמִסָבִיב לוֹ יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בִּרְוָחָה כְּעֶשְׂרִים אִישׁ.

וּמִכֵּיוָן שֶׁתַּיָרֵינוּ בָּאוּ אֶל בֵּית הַאִירְלַנְדִי בַּצָהֳרַיִם, הִזְמִינוּ אוֹתָם מִיָד אֶל אֲרוּחַת־הַצָהֳרַיִם. מִקַעֲרַת הַמָרָק עָלָה וּפִעְפַּע רֵיחַ־נִיחוֹחַ. עַל הַשֻׁלְחָן עָמְדוּ מִלְבַד צְלִי אַיִל וּבְשַׂר הַשׁוֹר, טַסִים מְלֵאִים זֵיתִים, עֲנָבִים וְתַפּוּחֵי־זָהָב. מִכָּל זֶה אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר שֶׁהַבַּיִת הַזֶה הוּא מָלֵא כָּל טוּב. הַכֹּל הִצְטַיֵן בְּנִקָיוֹן רַב וּבְטַעַם טוֹב, וְלָכֵן יָשְׁבוּ הָאוֹרְחִים אֶל הַשֻׁלְחָן בְּחֵפֶץ לֵב, אַף־עַל־פִּי שֶׁיַחַד אִתָּם יָשְׁבוּ גַם פּוֹעֲלֵי הַחַוָה. לִפְנֵי שִׁבְתּוֹ עַל מוֹשָׁבוֹ, בֵּרַךְ בַּעַל־הַבַּיִת עַל הַמָזוֹן, מַה שֶׁמָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַתַּיָרִים, שֶׁשָׁמְעוּ אֶת בִּרְכָתוֹ בַּעֲמִידָה.

– אֲנִי חִכִּיתִי לָכֶם, – אָמַר פַּדִי אָ’מוּר אַחֲרֵי הַמַאֲכָל הָרִאשׁוֹן.

– האֻמְנָם חִכִּיתָ לָנוּ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

– אֲנִי מְחַכֶּה תָּמִיד לְאֵלֶה הַבָּאִים אֵלַי, – עָנָה הָאִירְלַנְדִי בִּתְמִימוּת.

לְאַחַר שֶׁגָמְרוּ אֶת הַסְעוּדָה, נִתְקַשְׁרָה בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה מְעַנְיֶנֶת וּמְלֵאָה חַיִים.

פַּדִי אָ’מוּר סִפֵּר לְאוֹרְחָיו אֶת תּוֹלְדוֹת יְמֵי חַיָיו. אֵלוּ הָיוּ קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל הַמְהַגְרִים שֶׁנָדְדוּ לְאַרְצוֹת נֵכָר מִפְּנֵי הַדְחַק וְהָעֹנִי הַשׂוֹרְרִים בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. קְצַת הַמְהַגְרִים חַסְרֵי־הַמֶרֶץ הַדָרוּשׁ בָּאִים מַהֵר לִידֵי יֵאוּשׁ בְּרָדְפָם אַחֲרֵי הַהַצְלָחָה וּמַתְחִילִים לְהִתְלוֹנֵן וְלִקְצֹף עַל גוֹרָלָם הַמַר, בְּשָׁכְחָם שֶׁאֵין דָבָר נִקְנֶה בְּלֹא יְגִיעָה רַבָּה וְשֶׁאֵין דָבָר נַעֲשֶׂה מֵאֵלָיו. לְהַשִׂיג אֶת אָשְׁרָם יְכוֹלִים אֵלֶה הַנִלְחָמִים בְּעֹז בְּכָל הַפְּגָעִים וְהַמִכְשׁוֹלִים, הַנוֹשְׂאִים בָּעִתִּים הָרִאשׁוֹנוֹת בְּסַבְלָנוּת אֶת הָעֹנִי וְהַמַחֲסוֹר וְהַמוֹסִיפִים לַעֲבֹד מִבְּלִי לֵאוּת, וּמִבְּלִי לָתֵת יָד לָרַשְׁלָנוּת, וְשֶׁאֵין רוּחָם נוֹפֵל עֲלֵיהֶם. הַלָלוּ אֵינָם מִתְאוֹנְנִים עַל אִי־הַצְלָחָתָם הָרִאשׁוֹנָה, וּמִבְּלִי נְטוֹת מִדַרְכָּם הֵם שׁוֹאֲפִים אֶל מַטְרָתָם אֲשֶׁר נֶגֶד עֵינֵיהֶם וּמוֹדִים אַחַר־כָּךְ לֵאלֹהִים עַל יְשׁוּעָתוֹ וְעַל חַסְדוֹ.

פַּדִי אָ’מוּר הָיָה שַׁיָךְ לָאֲנָשִׁים מִן הַסוּג הַזֶה. הוּא עָזַב אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, שֶׁמִלְבַד מוֹת־רָעָב לֹא חִכָּה לָהֶם שָׁם כָּל דָבָר. בְּהִתְיַשְׁבוֹ בְּאֶדְלֵיד, הֶחְלִיט לְהִתְעַסֵק בְּחַקְלָאוּת תַּחַת הָעֲבוֹדָה בְּמִכְרוֹת־הַמַתֶּכֶת אֲשֶׁר הִצִיעוּ לוֹ. הַהַצְלָחָה הֵאִירָה לוֹ פָּנִים. הוּא בָּחַר לוֹ מָקוֹם לְשִׁבְתּוֹ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר שֶׁאִישׁ עוֹד לֹא הָיָה שָׁם, בִּבְנוֹתוֹ שָׁם בַּיִת קָטָן לְשִׁבְתּוֹ, וּבְהַחִילוֹ לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה בְּמַכְשִׁירִים פְּשׁוּטִים, כּוֹנֵן לוֹ גַם גַן יֶרֶק קָטָן שֶׁאֶת פֵּרוֹתָיו מָכַר בָּעִיר, וְקִמְעָא קִמְעָא, בְּעָבְדוֹ כְּשׁוֹר וּבְצֵרְפוֹ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, הִרְחִיב לְאַט־לְאַט אֶת מִשְׁקוֹ עַד שֶׁהִגִיעַ לְמַעֲמָדוֹ שֶׁל עַכְשָיו, הַנוֹתֵן לוֹ אֶת האָפְשָׁרוּת לְכַלְכֵּל חֲמִשָׁה־עָשָׂר פּוֹעֲלִים מִלְבַד מְשָׁרְתֵי בֵּיתוֹ.

– וְכֵיצַד רָכַשְׁתָּ לְךָ אֶת אַדְמָתְךָ? – שְׁאֵלָהוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– בָּעִיר נוֹדַע לִי, שֶׁכָּל אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית הִיא מְחֻלֶקֶת לַחֲלָקִים: בְּכָל חֶלֶק שְׁמוֹנִים אַקֶר. חֲלָקִים אֵלֶה נִתָּנִים מִטַעַם הַמֶמְשָׁלָה לַחַקְלָאִים חִנָם אֵין כֶּסֶף. בַּעֲבוֹדָה רְאוּיָה וּמַתְאִימָה, וְתוֹדוֹת לֵאלֹהִים הַטוֹב, אֶפְשָׁר לֹא רַק לְהִתְפַּרְנֵס בַּאֲדָמָה זוֹ, אֶלָא אֶפְשָׁר גַם לֲחסֹךְ כִּשְׁמוֹנִים לִירוֹת סְטֶרְלִינְג בְּשָׁנָה. אֲבָל מִי שֶׁנִגָשׁ לַעֲבוֹדָה זוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הַאֲדָמָה. לְאָשְׁרִי, הֲבִינוֹתִי מְעַט בַּעֲבוֹדָה זוֹ. כֶּסֶף לִקְנוֹת לִי אֶת הַמַכְשִׁירִים הַהֶכְרֵחִיִים הָיָה לִי מִמְכִירַת נְכָסַי הַמְעַטִים בְּאִירְלַנְד. עַכְשָיו הִנְנִי בַּעַל־אֲחוּזָה עָשִׁיר, יֵשׁ לִי חָמֵשׁ מֵאוֹת אַקֶר אֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת, חָמֵשׁ מֵאוֹת בָּקָר; וְגַם, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, הִנְנִי בַּעַל אֲחוּזָה טוֹבָה. בְּעֹנֶג יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר, שֶׁהִגַעְתִּי לָזֶה שֶׁשָׁאַפְתִּי לִהְיוֹת אֶזְרָח חָפְשִׁי בָּאָרֶץ הַחָפְשִית בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם.

הָאוֹרְחִים הִקְשִׁיבוּ בְּשִׂים־לֵב לְסִפּוּרֹו שֶׁל אָדָם נִמְרָץ זֶה וּבֵרְכוּהוּ בְּהַצְלָחָה מִקֶרֶב לְבָבָם. אֲבָל הִתְגַלוּת־לֵב נִפְרַעַת בְּאוֹתָהּ מִדָה עַצְמָהּ גַם מִן הַצַד הַשֵׁנִי. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁפַּדִי אָ’מוּר לֹא רָמַז לָהֶם עַל זֶה, כִּי לֹא חָפֵץ לִהְיוֹת טַרְחָן וְלֹא שָׁאַל אוֹתָם כְּלוּם, אַךְ נִרְאִים הָיוּ הַדְבָרִים כִּי הוּא חִכָּה שֶׁיְגַלוּ לוֹ גַם הֵם אֶת לִבָּם. וּמִשׁוּם שֶׁלְתַיָרֵינוּ לֹא הָיְתָה כָּל סִבָּה לְהַעֲלִים אֶת מַטְרַת נְדוּדֵיהֶם, סִפֵּר לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן גַם הוּא בִּפְרוֹטְרוֹט מִי הֵם הוּא וַחֲבֵרָיו וּלְשֵם מַה בָּאוּ לְאוֹסְטְרַלִיָה. הוּא גָמַר אֶת סִפּוּרוֹ בַּשְׁאֵלָה: אִם שָׁמַע פַּדִי דָבָר עַל “בְּרִיטַנְיָה”.

פַּדִי הוֹדִיעַ שֶׁלֹא שָׁמַע כְּלוּם עַל דְבַר אָסוֹן כָּזֶה.

– זֶה מִכְּבָר לֹא הָיָה מִקְרֶה כָּזֶה לְיַד חוֹפֵינוּ, – אָמַר – הַאֵינְכֶם מוֹסִיפִים לִטְעוֹת גַם עַכְשָׁיו? הַאִם בֵּאַרְתֶּם אֶת הַתְּעוּדוֹת כָּרָאוּי בַּפַּעַם הַזֹאת?

שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה זוֹ הֵבִיאָה אֶת כֻּלָם לִידֵי צַעַר וַחֲרָדָה וּפְנֵיהֶם חָוְרוּ. מֶרִי וְרוֹבֶּרְט כִּמְעַט שֶׁלֹא יָכְלוּ לִכְבֹּש אֶת דִמְעוֹתֵיהֶם. פַּגַנֶל נָעַץ עֵינָיו בַּמֶרְחָק וְדִמָה, כִּי טָעָה שׁוּב בְּהַסְבָּרַת הַתְּעוּדוֹת. ג’וֹן מַנְגֶלְס הִבִּיט בְּצַעַר עַל בִּתּוֹ וּבְנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הַמְבַקְשִׁים אֶת אֲבִיהֶם לַשָוְא זֶה אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. הַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת הִבִּיטוּ זֶה עַל זוֹ בְּמֶבָּטֵי צַעַר וָעֶצֶב. ופִתְאֹם נִשְׁמַע מִתּוֹךְ הָעֶצֶב הַכְּלָלִי קוֹלוֹ שֶׁל אַחַד הַמְסֻבִּים:

– אֲדוֹנִי הָרָם, אִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עוֹדֶנוּ חַי, הֲרֵי הוּא נִמְצָא רַק כָּאן, בְּאוֹסְטְרַלְיָה!

פֶּרֶק ז: אַיְרְטוֹן    🔗

קָשֶׁה לְתָאֵר בְּמִלִים אֶת תִּמְהוֹן הַמְסֻבִּים שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי מִלִים בִּלְתִּי צְפוּיוֹת אֵלוּ. הַלוֹרְד גְלֶנֶרוַן קָפַץ מִמְקוֹמוֹ, בִּתְנוּעָה חֲזָקָה דָחָה אֶת כִּסְאוֹ וְשָׁאַל בְּקוֹל נִרְעָשׁ:

– מִי זֶה הִשְׁמִיעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?

–אָנֹכִי! – עָנָה אֶחָד מִמְשָׁרְתֵי הַבַּיִת, שֶׁיָּשַׁב בְּיַרְכְּתֵי הַשֻּׁלְחָן יַחַד עִם חֲבֵרָיו.

–אַתָּה, אַיְרְטוֹן? – קָרָא בְּתִמָהוֹן בַּעַל־הַבַּיִת.

–כֵּן, אָנֹכִי! – שָׁנָה הַמְּשָׁרֵת בְּקוֹל חָזָק, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַם הוּא עַצְמוֹ נִפְעַם מִדְבָרָיו – סְקוֹטִי אֲנִי כָּמוֹךָ, אֲדוֹנִי, וְעָבַדְתִּי בִּ“בְּרִיטַנְיָה”.

כֻּלָם נִדְהֲמוּ. מֶרִי גְרַנְט שֶׁלֹא יָכְלָה לָשֵׂאת אֶת הַמַעֲבָר הַפִּתְאֹמִי מִיֵאוּשׁ מְסַגֵף וּמְעַנֶה לְתִּקְוָה מְשַׂמַחַת, נָפְלָה מִתְעַלֶפֶת עַל כְּתֵפָהּ שֶׁל שְׁכֵנָתָהּ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה. וְהַגְבָרִים הִקִיפוּ אֶת אַיְרְטוֹן מִכָּל עֲבָרָיו.

לִפְנֵיהֶם הָיָה אִישׁ כְּבֵן אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ, בַּעַל אֲרֶשֶׁת פָּנִים זוֹעֵפָה וְעֵינַיִם מַבְרִיקוֹת וּשְׁקוּעוֹת עָמֹק בְּחוֹרֵיהֶן. לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ רָזֶה לְמַרְאִית־עַיִן, הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְפִי שְׁרִירֵי יָדָיו וְכָל מִבְנֵה גֵווֹ בַּעַל כֹּחַ כַּבִּיר. הוּא הָיָה גְבַהּ־קוֹמָה וּרְחַב־כְּתֵפַיִם, בַּעַל חָזֶה רָחָב וְרַגְלַיִם מוּצָקוֹת וַחֲזָקוֹת. פָּנָיו, לַמְרוֹת תָּוֵיהֶם הַחַדִים, הֵפִיקוּ חָכְמָה וָמֶרֶץ, וְעוֹרְרוּ אֵמוּן בְּלֵב הָרוֹאֶה אוֹתוֹ. עֵינָיו הִבִּיטוּ בְּמֶרֶץ גָלוּי וְיָשָׁר. מִצְחוֹ הָיָה חָרוּשׁ קְמָטִים, סִימָנֵי הַדְאָגוֹת וְהַעִנוּיִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו; וְזָוִיוֹת שְׂפָתָיו הַנְטוּיוֹת וְיוֹרְדוֹת מַטָה הֵעִידוּ גַם הֵן, שֶׁאָדָם זֶה סָבַל בִּימֵי חַיָיו הַרְבֵּה צָרוֹת.

לְתַיָרֵינוּ לֹא הָיָה דָרוּשׁ הַרְבֵּה, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ. אַיְרְטוֹן עוֹרֵר אֵמוּן בְּלִבָּם.

– אַתָּה הִנְךָ אֶחָד מֵאֵלֶה שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת אֲסוֹן “בְּרִיטַנְיָה”? – שָׁאַל הַלוֹרְד אַחֲרֵי הֵרָגְעוֹ מְעַט.

אַיְרְטוֹן, נִמְצָא כַּנִרְאֶה גַּם הוּא תַּחַת הַשְׁפָּעָתָם שֶׁל רְגָשׁוֹת שׁוֹנִים שֶׁהֵצִיפוּ אֶת לִבּוֹ וְהִכְרִיחוּ אֶת שְׁרִירַי פָּנָיו לְהִתְעַווֹת בְּעַצְבָּנוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִשְׁתַּדֵל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ.

– כֵּן אֲדֹונִי. אֲנִי הָיִיתִי מַלָח בָּאֳנִיָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– אַתָּה נִצַלְתָּ יַחַד אִתּוֹ אַחֲרֵי שֶׁטָבְעָה הָאֳנִיָה?

– לֹא, אֲדֹונִי! אֲנִי הֻטַלְתִּי עַל הַחוֹף, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, לִפְנֵי רַב־הַחוֹבֵל וּמַלָחָיו, וּוַדַאי לְצַד אַחֵר. אֲנִי הִתְעַלַפְתִּי בְּאוֹתוֹ רֶגַע נוֹרָא וְאֵינִי זוֹכֵר כְּלוּם.

– נִמְצָא, שֶׁאֵין אַתָּה אֶחָד מִשְׁנֵי הַמַלָחִים שֶׁעֲלֵיהֶם מְדֻבָּר בַּתְּעוּדוֹת.

– לֹא, אֲנִי גַם לֹא יָדַעְתִּי עַל דְבַר מְצִיאוּתָן שֶׁל הַתְּעוּדוֹת. וַדַאי כָּתַב אוֹתָן רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְהִשְׁלִיכָן אֶל הַיָם כְּבָר אַחֲרֵי זֶה שֶׁאֲנִי הֻטַלְתִּי מֵעַל הַסִפּוּן שֶׁל הָאֳנִיָה הַטוֹבַעַת.

– אֲבָל אֵיפֹה הוּא רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עַצְמוֹ וּמָה אִתּוֹ?

– אֵינִי יוֹדֵעַ. עַד עַכְשָׁיו סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהוּא אָבַד וְטָבַע יַחַד עִם שְׁאָר מַלָחֵי “בְּרִיטַנְיָה”. לִי נִדְמָה, שֶׁנִצַלְתִּי רַק אֲנִי.

– אֲבָל הַלֹא דְבָרֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל עוֹדֶנוּ בַּחַיִים?

– לֹא, אֲנִי אָמַרְתִּי: אִם הוּא עוֹדֶנוּ חַי…

– וְהוֹסַפְתָּ, שֶׁהוּא בְּאוֹסְטְרַלְיָה?

– כֵּן, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת רַק פֹּה, אִם הוּא עוֹדֶנוּ חַי.

– וּבְכֵן אֵינְךָ יוֹדֵעַ, אֵיפֹה הוּא נִמְצָא?

– לֹא, אֲדֹונִי! אֲנִי שׁוֹנֶה עַל דְבָרַי, אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט טָבַע אוֹ שֶׁנֻפַּץ אֶל אַחַד הַסְלָעִים. רַק בְּרֶגַע זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיכֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַהַשְׁעָרָה שֶׁהוּא נִשְׁאַר בַּחַיִים.

– סַפֵּר־נָא לָנוּ, בְּבַקָשָׁה, כָּל מָה שֶׁיָדוּעַ לְךָ עַל הַדָבָר הַזֶה.

– אֲנִי יוֹדֵעַ רַק מְעַט מְאֹד, וַאֲנִי מְשַׁעֵר, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאוֹסְטְרַלְיָה, אִם רַק חַי עוֹדֶנוּ.

– בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִטְרְפָה הָאֳנִיָה? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.

עַל צַד הָאֱמֶת זוֹהִי שְׁאֵלַת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת, וּבָהּ הָיוּ צְרִיכִים לִפְתֹּחַ; אֲבָל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהָיָה לָהוּט לִשְׁמֹעַ עַל מְקוֹם הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, הִסִיחַ דַעְתּוֹ מִמֶנָה לְגַמְרֵי. אַחֲרֵי שְׁאֵלָה זוֹ הִתְנַהֲלָה הַשִּׂיחָה הַמְּקֻטַעַת וְחַסְרַת־הַחִבּוּר בְּסֵדֶר נָכוֹן, וּלְאַט־לְאַט נִתְבָּרְרוּ כָּל פִּרְטֵי הָאָסוֹן הַמַעֲצִיב.

בִפְנוֹתוֹ אֶל הַמַיוֹר, עָנָה אַיְרְטוֹן:

– כְּשֶׁהֻטַלְתִּי מֵעַל הַסִּפּוּן, נִשְׂאָה “בְּרִיטַנְיָה” אֶל הַחוֹף, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִמֶנָה רַק כְּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים מֶטֶר. וּבַמָקוֹם הַהוּא נִשְׁבְּרָה בְּוַדַאי הָאֳנִיָה.

– וְזֶה הָיָה בַּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׂבַע שֶׁל הָרֹחַב? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, – עָנָה אַיְרְטוֹן.

– עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי?

– לֹא, עַל הַמִזְרָחִי! – הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן בְּעֵרָנוּת.

– וּמָתַי אֵרַע אָסוֹן זֶה, הַאֵיְנְךָ יָכוֹל לְהִזָכֵר?

– כֵּן, הָאָסוֹן קָרָה אוֹר לַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׂבְעָה לְיוּנִי, שְׁנַת 1862.

– אָמְנָם כֵּן! – קְרָא גְלֶנֶרְוַן.

– עַכְשָׁיו הֲלֹא תָּבִינוּ, רַבּוֹתַי, מִפְּנֵי מָה אָמַרְתִּי, שֶׁאִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עוֹדוֹ בַּחַיִים, הוּא מֻכְרָח לְהִמָּצֵא בְּאוֹסְטְרַלְיָה, וְשָׁם אַתֶּם צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ.

– וַאֲנַחְנוּ אָמְנָם נַעֲשֶׂה כָּכָה! אֲנַחְנוּ נְבַקְשֵׁהוּ וְנַצִילֵהוּ, הֱיֵה בָּטוּחַ בָּזֶה יְדִידִי! – קָרָא פַּגַנֶל בְּהִתְלַהֲבוּת, – הֶאָח, תְּעוּדָה יְקָרָה! אַשְׁרַיִךְ, כִּי נָפַלְתְּ בִּידֵי אֲנָשִׁים נְבוֹנִים הַיוֹדְעִים לְנַּחֵשׁ! – הוֹסִיף הַמְלֻמָד בִּתְמִימוּת.

אִישׁ לֹא שָׁמַע אֶת הַהַלֵל הַגָדוֹל שֶׁגָמַר עַל עַצְמוֹ, כִּי כֻּלָּם הִקִיפוּ אֶת אַיְרְטוֹן בְּלָחֲצָם אֶת יָדוֹ בְּרֶגֶשׁ. הַפְּגִישָׁה עִם אָדָם זֶה הָיְתָה עֵרָבוֹן בָּטוּחַ לְהַצָלָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. אִם עָלָה בִּידֵי הַמַּלָחִים לְהִנָצֵל, מַדוּעַ זֶה לֹא יִנָצֵל גַם רַב־הַחוֹבֵל?

וְאַיְרְטוֹן, נִדְמֶה הַדָּבָר, תָּמַךְ בְּתִקְוָתָם זוֹ בְּכָל לִבּוֹ. בְּדִיוּק נִמְרָץ וּבַאֲמִתִּיוּת הַנִרְאֵית לָעֵינַיִם הֵשִׁיב עַל כָּל הַשְׁאֵלוֹת שֶׁנִשְׁאַל עַל יְדֵי בְּנֵי הַחֲבוּרָה.

הָעַלְמָה מֶרִי, שֶׁתּוֹדוֹת לַעֲמֵל בַּעֲלַת־הַבַּיִת וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, שָׁבָה לָאֵיתָנָהּ, תָּפְסָה בִּידֵי אַיְרְטוֹן וּזְמַן רַב לֹא הוֹצִיאָה אוֹתָן מִיָדֶיהָ.

הֲרֵי אָדָם זֶה הָיָה אֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל אָבִיהָ, מַלָח בִּ“בְּרִיטַנְיָה” שֶׁלוֹ. הוּא חַי יַחַד אִתּוֹ, שָׁט יַחַד אִתּוֹ בַּיָם וְלָקַח חֶבֶל בְּכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַסַכָּנוֹת שֶׁהִתְרַגְשׁוּ וּבָאוּ עָלָיו.

הָעַלְמָה הִצְעִירָה לֹא גָרְעָה עַיִן מִפַּרְצוּפוֹ הַזּוֹעֵם שֶׁל אַיְרְטוֹן, וְעַל לְחַיֶיהָ שָׁטְפוּ דְמָעוֹת, אֲבָל אֵלוּ הָיוּ דִמְעוֹת אֹשֶׁר וְחֶדְוָה.

עַד עַכְשָׁו לֹא עָלָה עַל דַעַת אִישׁ מֵהֶם לְהַטִיל סָפֵק בַּאֲמִתּוּת דְבָרָיו שֶׁל אוֹתוֹ בַּר־נָשׁ, אַךְ אַחַר כָּךְ הִתְחִיל הַסָפֵק לְהִתְגַנֵב אֶל לֵב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּקְרוֹבוֹ הַמַיוֹר. כָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ: וְכִי בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי בַּר־נָשׁ זָר זֶה?

בְּלִבָּם הִתְעוֹרְרָה הַזְּהִירוּת הָרְגִילָה וְנוֹלְדוּ אֵי־אֵלֶה פִּקְפּוּקִים חֲדָשִׁים. אָמְנָם הוֹכִיחַ אַיְרְטוֹן אֶת אֲמִתַּת דְבָרָיו בַּסְפָרוֹת הַמַתְאִימוֹת לְאֵלוּ שֶׁבַּתְּעוּדוֹת; וּבְאָמְרוֹ שֶׁאָסוֹן הָאֳנִיָה קָרָה בָּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְיוּנִי וְלֹא בַּשְׁבִיעִי, הֲלֹא רַק אִשֵׁר אֶת הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל. כֵּן, כָּל זֶה הוּא טוֹב וְיָפֶה. אֲבָל הֲרֵי קוֹרֶה לִפְעָמִים שֶׁהַשֶׁקֶר נִתְמַךְ עַל פִּי הַתְאָמָתוֹ, וְזֶה שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים מְאַשְׁרִים דָבָר אֶחָד, אִם גַם לֹא נִדְבְּרוּ מִקֹדֶם, אֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לְשַׁמֵשׁ הוֹכָחַת הָאֱמֶת שֶׁאֵין לְעַרְעֵר עָלֶיהָ. וְאוּלָם גְלֶנֶרְוַן וּמַכְּס נַבְּס הֶחְלִיטוּ לְהִמָנַע לְעֵת־עַתָּה מִלְגַלוֹת אֶת הַסְפֵקוֹת וְלֹא לְהַעֲלוֹת אוֹתָּם עַל דַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם. וּמָה שֶׁנוֹגֵעַ לְג’וֹן מַנְגֶלְס, הִנֵה הֶאֱמִין לְאַיְרְטוֹן מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן וְהוֹסִיף לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו גַם אַחַר כָּךְ. הַמַלָח סִפֵּר פְּרָטִים כָּאֵלֶּה, שֶׁלְפִי דַעְתּוֹ, אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לִבְדוֹתָם מִלִבּוֹ. כֵּן, לְמָשָׁל, סִפֵּר אַיְרְטוֹן, אַגַב אוּרְחָא, שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת מֶרִי וְרוֹבֶּרְט, כִּי רָאָה אוֹתָם בִּגְלַזְגוֹ לִפְנֵי הַפְלָגַת “בְּרִיטַנְיָה”. הוּא גַם הִזְכִּיר שֶׁהֵם הִשְׁתַּתְּפוּ בַּאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר שֶׁעָרַךְ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לִידִידָיו עַל פְּנֵי סִפּוּן הָאֳנִיָה.

– בַּאֲרוּחָה זוֹ הִשְׁתַּתֵּף גַם רֹאשׁ הָעִיר, הָאָדוֹן מַק־אִינְטַיְר – הוֹסִיף אַיְרְטוֹן – רוֹבֶּרְט גְרַנְט הָיָה אָז בֵּן עֶשֶׂר, לֹא יוֹתֵר. הוּא נִמְסָר לְהַשְׁגָחָתוֹ שֶׁל מַלָח אֶחָד בָּאֳנִיָּה, דִיק טוֹרְנֶר שְׁמוֹ, אֲבָל הוּא בָּרַח מִמֶנוּ וְטִפֵּס עַל הַתּרָנִים. אֶת כָּל זֶה אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב, כְּאִלוּ אַךְ זֶה אֶתְמוֹל הָיָה הַדָבָר.

– כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר זֹאת, – חִזֵק רוֹבֶּרְט אֶת דְבָרָיו.

אַיְרְטוֹן הִזְכִּיר עוֹד פְּרָטִים רַבִּים אֲחֵרִים, שֶׁג’וֹן מַנְגֶלְס יִחֵס לָהֶם עֵרֶךְ גָדוֹל. וּכְשֶׁהַמַלָח הִפְסִיק אֶת דְבָרָיו, בִּקְשַׁתְהוּ מֶרִי:

– הַמְשֵׁךְ! הַמְשֵׁךְ! בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, סַפֵּר־נָא לָנוּ עוֹד דְבַר־מָה עַל אָבִינוּ.

אַיְרְטוֹן מִלֵא אֶת בַּקָשָׁתָהּ בְּחֵפֶץ־לֵב. גְלֶנֶרְוַן לֹא רָצָה לְהַפְסִיק אֶת סִפּוּרָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁאֵלוֹת חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר, שֶׁצָרִיךְ הָיָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה עֲלֵיהֶן, וְגַם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֱנִיאַתְהוּ מֵעֲשׂוֹת זֹאת, בִּרְאוֹתָהּ אֶת פְּנֵי מֶרִי הַנֶחְמָדוֹת וְהַמְאִירוֹת מִגִיל.

קוֹרוֹת מַסָעָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” וְאָבְדָנָהּ הָיוּ, לְפִי הַרְצָאָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, כָּךְ:

רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בִּקֵר בָּאֲרָצוֹת וּבָאִיִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁל אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה. הוּא הָיָה גַם בְּגִינֵיָה הַחֲדָשָׁה וּבְכָל מָקוֹם נִתְקַל בָּאַנְגְלִים שֶׁאָחֲזוּ בָּאֲדָמָה בְּחָזְקָה בְּשֵׁם אַנְגְלִיָה. הוּא מָחָה נֶגֶד זֶה בְּכָל תֹּקֶף. וְלָכֵן הָיָה מֻכְרָח לִסְבֹּל רַבּוֹת מִצַד שִׁלְטוֹנוֹת אַנְגְלִיָה, שֶׁהִתְחִילוּ לִרְאוֹת בּוֹ בּוֹגֵד בְּאַרְצוֹ וְהִשְׁגִיחוּ עַל אֳנִיָתוֹ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם. בְּכָל זֹאת לֹא הִפְרִיעוֹ דָּבָר זֶה מִלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא עַל הַחוֹף הַמַעֲרָבִי שֶׁל הָאִי פַּפּוּאָה מָקוֹם מַתְאִים לִיסוּד מוֹשָׁבָה סְקוֹטִית. מוֹשָׁבָה זוֹ הָיְתָה, לְפִי דַעְתּוֹ, צְרִיכָה לִפְרֹחַ וּלְהִתְפַּתֵּחַ הֵיטֵב, תּוֹדוֹת לַנָמָל הַטוֹב, שֶׁהָאֳנִיוֹת תִּמְצֶאנָה בּוֹ, בְּדַרְכָּן מֵאִיֵי הַמוֹלוּקִים אֶל אִיֵי הַפִילִיפִּינִים. לְאַחַר שֶׁחָפְרוּ אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ וּבִטְלוּ אֶת הַדֶרֶךְ הַמַקִיפָה אֶת רֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה, הָיוּ הָאֳנִיוֹת מֻכְרָחוֹת לָבוֹא דַוְקָא אֶל נָמָל זֶה. הֶרִי גְרַנְט הָיָה אֶחָד מִמְצַדְדָיו שֶׁל פֶרְדִינַנְד לֶסֶפְּס בְּאַנְגְלִיָה, וּמֵעוֹלָם לֹא הִכְנִיס הִתְחָרוּת פּוֹלִיטִית בְּאֵיזֶה מִפְעָל הַיָכוֹל לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת לְכָל הָעַמִים וּלְכָל הָאֱנוֹשׁוּת.

לְאַחֵר הַבִּקוּר בְּאִיֵי פַּפּוּאָה שָׁטָה “בְּרִיטַנְיָה” לְקָלָאוֹ, כְּדֵי לְהִצְטַיֵד שָׁם בְּצָרְכֵי מָזוֹן. מִנְמַל קָלָאוֹ יָצְאָה הָאֳנִיָה בַּשְׁלֹשִׁים לְמַאי, שְׁנַת 1862, וּבְדַעְתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הָיָה לַחֲזֹר לְאֵירוֹפָּה דֶרֶךְ הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי וְרֹאשׁ הַתִּקְוָה־הַטוֹבָה. שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת אַחֲרֵי צֵאת הָאֳנִיָה מִמְקוֹם חֲנוֹתָהּ הָאַחֲרוֹן, זֹאת אוֹמֶרֶת, מִקָלָאוֹ, נִסְחֲפָה “בְּרִיטַנְיָה” פִּתְאֹם עַל יְדֵי סְעָרָה שֶׁלֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהִלָחֵם בָּהּ. הָיָה הֶכְרַח לְקַצֵץ אֶת הַתְּרָנִים. נִגְלָה פֶּרֶץ בָּאֳנִיָה וְכֹחוֹתֶיהָ אָפְסוּ. הַמַשְׁאֵבוֹת לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹד. בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים הָיְתָה “בְּרִיטַנְיָה” מִשְׂחָק לַגַלִים. הַמַיִם חָדְרוּ אֶל תּוֹךְ הָאֳנִיָה וְהִתְרוֹמְמוּ בְּתַחְתִּיתָהּ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל מֶטֶר וּשְׁמוֹנִים, וְהָאֳנִיָה שָׁקְעָה לְאַט־לְאַט בַּמַיִם. הַסִירוֹת נֶעֶקְרוּ וְנִשְׂאוּ מֵעַל הָאֳנִיָה בְּשָׁעָה שֶׁהַסְעָרָה הִשְׁתּוֹלְלָה בְּכָל כֹּחָהּ הָאָיֹם. כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה הִתְכּוֹנְנוּ כְּבָר לִקְרַאת הַמָוֶת. וְהִנֵה פִּתְאֹם – בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְיוּנִי – נִגְלוּ לְעֵינֵי הַנוֹסְעִים הַחוֹפִים הַמִזְרָחִיִים שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה. אַךְ כָּאן הִתְנַגְשָׁה הָאֳנִיָה מִתּוֹךְ מֵרוּצָהּ בְּסֶלַע תַּת־מֵימִי וְהִתְהַפְּכָה. בִּשְׁעַת הִתְנַגְשׁוּת פִּתְאֹמִית זוֹ נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ אָיֹם. בְּרֶגַע זֶה נִסְחַף אַיְרְטוֹן מֵעַל פְּנֵי הַסִפּוּן עַל יְדֵי הַגַלִים וְהִתְעַלֵף. כְּשֶׁשָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ, רָאָה שֶׁהוּא נִמְצָא בִּידֵי יְלִידֵי הָאֶרֶץ שֶׁהוֹבִילוּהוּ מִיָד לִפְנִים הָאֶרֶץ. מִן הָרֶגַע הַהוּא לֹא שָׁמַע עוֹד כְּלוּם עַל דְבַר “בְּרִיטַנְיָה”, וְסָבוּר הָיָה שֶׁהִיא אָבְדָה עַל כָּל מַלָחֶיהָ וּמִטְעָנָהּ לְיַד הַשִׂרְטוֹנִים הַנוֹרָאִים שֶׁל מִפְרַץ טִיפוֹלְד.

יוֹתֵר לֹא יָדַע אַיְרְטוֹן לְסַפֵּר עַל דְּבַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. לְהַטִיל סָפֵק בַּאֲמִתַּת סִפּוּרוֹ זֶה הָיָה מוּזָר מְאֹד, וְלֹא רַק גְלֶנֶרְוַן, אֶלָא גַם מַכְּס נַבְּס לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת.

– וּמָה קָרָה אִתְּךָ בַּשֶׁבִי? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– יְלִידֵי הָאָרֶץ הוֹבִילוּנִי לַמַחֲנֶה שֶׁלָהֶם אֲשֶׁר לְיַד הַנָהָר דַרְלִינְג…

– זֹאת אוֹמֶרֶת, שֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר לְצַד צָפוֹן מִן הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבֵע – הֵעִיר פַּגַנֶל.

אַיְרְטוֹן הֵנִיע בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת “כֵּן” וְהִמְשִׁיךְ אֶת דְבָרָיו:

– הַפְּרָאִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּידִיעוֹתַי הַמְעַטוֹת וּבְיָדַי הַחֲזָקוֹת לַעֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת. הֵם הִתְיַחְסוּ אֵלַי בְּרֹךְ וּבַעֲנָוָה; אֲבָל הוֹאִיל וְהֵם עַצְמָם חַיִים בְּעֹנִי וּבְחֹסֶר כֹּל, אָנוּס הָיִיתִי גַם אֲנִי לִסְבֹּל מַחֲסוֹרִים שׁוֹנִים. יוֹתֵר אֵין לִי עַל מַה לִקְבֹּל. בְּכָל זֹאת מְשֻׁעְבָּד הָיִיתִי, וּמֵאֵלָיו מוּבָן, שֶׁבְּלִבִּי הָיִיתִי מְהַרְהֵר תָּמִיד כֵיצַד לָצֵאת לְחֵרוּת. אֲנִי חִבַּלְתִּי תַּחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת כֵּיצַד לְהִמָלֵט, אַף־עַל־פִּי שֶׁיוֹדֵעַ הָיִיתִי, כִּי צַעַד זֶה עָלוּל לְהָבִיא עָלַי רָעָה גְּדוֹלָה. וְכָךְ עָבְרוּ כִּשְׁתֵּי שָׁנִים. רַק בְּאוֹקְטוֹבֶּר, שָׁנָה זוֹ, עָלָה בְּיָדִי לְהִתְחַמֵק מֵעֵינֵי הַפְּרָאִים, שֶׁשָׁמְרוּ עָלַי תָּמִיד בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, וּלְהִמָלֵט אֶל אַחַד הַיְעָרוֹת הַגְדוֹלִים. חֹדֶשׁ יָמִים הָיִיתִי נָע וָנָד כְּחַיָה פִּרְאִית, מִתְכַּלְכֵּל בְּשָׁרָשִׁים, בְּצִמְחֵי שָׁרָךְ הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה, בְּמִיץ הַמִימוֹזוֹת וְכַיוֹצֵא בָּאֵלֶה. רָצִיתִי לְהַגִיעַ עַד לַיָם, שָׁם קִוִיתִי לִמְצֹא בְּאַחַד הַיָּמִים אֵיזוֹ אֳנִיָה שֶתַּעֲלֵנִי עָלֶיהָ. יוֹמָם הָלַכְתִּי בְּכוֹנְנִי אֶת צְעָדַי לְפִי מַהֲלַךְ הַשֶׁמֶשׁ, וְלַיְלָה – לְפִי הַכּוֹכָבִים. הָיָה עָלַי לַעֲבֹר יְעָרוֹת, בִּצוֹת, נְהָרוֹת וְהָרִים. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא פָּגַשְׁתִּי אַף אִישׁ אֶחָד. רַק בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא עָלָה בְּיָדִי לְהִנָצֵל מִן הַחַיּוֹת הַטוֹרְפוֹת. כֹּחוֹתַי הִתְחִילוּ לַעֲזֹב אוֹתִי לְאַט־לְאַט, וּכְבָר חָשַׁבְתִּי, שֶׁיִגָזֵר עָלַי לָמוּת בּוֹדֵד וְגַלְמוּד בַּמִּדְבָּר, תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם. אַךְ לְבַסוֹף, כָּל עוֹד רוּחִי בִּי, תְּשׁוּשׁ־כֹּחַ, יָגֵעַ, מַעֻנֶה מֵרָעָב וְצָמָא, הִגַעְתִּי עַד לַבַּיִת הַזֶה, בּוֹ קִבְּלוּנִי בְּרַחֲמִים רַבִּים וּבוֹ מָצַאתִי מוֹלֶדֶת שְׁנִיָה. אַנְשֵׁי הָאֲחוּזָה מָצְאוּ אוֹתִי מֻטָל אֵין־אוֹנִים עַל הַגִבְעָה מֵאֲחוֹרֵי הַגַן, יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת מֵיטִיבַי!

כָּךְ גָמַר אַיְרְטוֹן אֶת סִפּוּרוֹ.

– נִמְצָא, שֶאַיְרְטוֹן הוּא שְׁבַע־רָצוֹן מִמֶנִי, – אָמַר הָאִירְלַנְדִי – זֶה מְשַׂמְחֵנִי מְאֹד. אַף אֲנִי יָכוֹל לֵאמֹר, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּאַיְרְטוֹן אָדָם יָשָׁר, אוֹהֵב עֲבוֹדָה וְאִישׁ־מַעֲשִׂים. אִם יִרְצֶה, יִהְיֶה בֵּית פַּדִי אָ’מוּר בִּרְשׁוּתוֹ לְעוֹלָם.

אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה לַאֲדוֹנָיו וּפָנָה אֶל הָאוֹרְחִים כִּמְחַכֶּה לִשְׁאֵלוֹת חֲדָשׁוֹת, אֲבָל הֵם מָצְאוּ לְמוֹתָר לָשָאֲלוֹ עוֹד, כִּי הוּא לֹא יָכֹל לְגַלוֹת לָהֶם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר גִלָה.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה מִיָד לְהִתְיָעֵץ בִּדְבַר עִבּוּד תָּכְנִית חֲדָשָׁה שֶׁל הַחִפּוּשִׁים, מְבֻסֶסֶת עַל דִבְרֵי אַיְרְטוֹן, וְהִנֵה פָּנָה מַכְּס נַבְּס אֶל הַמַלָח וּשְאָלָהוּ:

– אַתָּה הָיִיתָ מַלָח בִּ“בְּרִיטַנְיָה”?

– כֵּן, אֲדוֹנִי, – עָנָה אַיְרְטוֹן בְּלִי נַדְנֵד עַפְעָף, אִם כִּי הִרְגִישׁ שֶׁשְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאֲלָה מִתּוֹךְ אֵיזֶה אִי־אֵמוּן שֶׁנִתְעוֹרֵר בְּלֵב הַשׁוֹאֵל, – אֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ זֹאת בִּכְתָב הַחוֹזֶה שֶׁלִי עִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט; אֲנִי אֲבִיאֵהוּ תֵּיכֶף.

הוּא יָצָא מִן הָאוּלָם וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהוּא שָׁב וְהַתְּעוּדָה בְּיָדוֹ.

בִּזְמַן הֵעְדֵרוֹ הִסְפִּיק פַּדִי אָ’מוּר לֵאמֹר:

– אֲדֹונִי, אֲנִי שׁוֹנֶה עַל דְבָרַי, שֶאַיְרְטוֹן הוּא אִישׁ יָשָׁר וְרָאוּי שֶׁיַאֲמִינוּ לוֹ. הוּא נִמְצָא בְּבֵיתִי זֶה שְׁנֵי חֳדָשִׁים וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן הַזֶה לֹא מָצָאתִי בּוֹ כָּל רַע.

הַחוֹזֶה שֶׁאַיְרְטוֹן הֵבִיא לִפְנֵי הַתַּיָרִים הָיָה חָתוּם בִּידֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, שֶׁאֶת כְּתַב יָדוֹ הִכִּירָה מֶרִי תֵּיכֶף. בַּחוֹזֶה הָיָה כָּתוּב, שֶׁתֹּום אַיְרְטוֹן, מַלָח מִן הַמַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, בָּא לְשָׁרֵת כְּמַלָח בָּאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלֹשֶׁת הַתְּרָנִים “בְּרִיטַנְיָה” מִגְלַזְגוֹ.

בָּזֶה נִטַל כְּבָר כָּל סָפֵק בִּדְבַר אִישִׁיוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן. אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁהוּא יִהְיֶה אָדוֹן לִתְעוּדָה זָרָה וְשֶׁיוּכַל לְהָבִיא סֶמֶךְ לִדְבָרָיו בְּדִיוּק וּזְרִיזוּת כָּאֵלֶה.

– טוֹב, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אֲנִי מַאֲמִין לְךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אַיְרְטוֹן. עַכְשָׁיו עָלֵינוּ לְהִמָלֵךְ מִיָד בְּנוֹגֵעַ לְחִפּוּשֵׂינוּ הַחֲדָשִׁים. אֲנִי סוֹמֵךְ בְּעִקָר עַל הוֹרָאוֹתֶיךָ, אַיְרְטוֹן. כָּל מַה שֶׁתְּיָעֵץ לָנוּ אַתָּה, נְקַבֵּל בְּתוֹדָה, כִּי אַתָּה מַכִּיר כְּבָר אֶרֶץ זוֹ.

– מִקֶרֶב לִבִּי אֲנִי מוֹדֶה לְךָ אֲדֹונִי, עַל הָאֵמוּן, וְאֶשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹתַי לְחַזֵק אוֹתוֹ. צָדַקְתָּ, אֲנִי יוֹדֵעַ בְּמִקְצָת אֶרֶץ זוֹ, גַּם אֶת נִמוּסֵיהֶם שֶׁל יְלִידֵי הָאָרֶץ אֵדַע, וְאִם אוּכַל לִהְיוֹת לָכֶם לְעֵזֶר בְּמַה…

– בְּהַרְבֵּה, יְדִידִי, בְּהַרְבֵּה, – שִׁסְעוֹ גְלֶנְרֶוַן, – רֵאשִׁית כָּל הַגִידָה־נָא לָנוּ, מָה דַעְתְּךָ בִּדְבַר גוֹרָלוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.

– דַעְתִּי הִיא, אֲדֹונִי, שֶׁאִם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּשְׁנֵי מַלָחָיו נִצְלוּ וְאִם הוּא עוֹדֶנוּ חַי וְלֹא חָזַר עוֹד לְמוֹלַדְתּוֹ, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁגוֹרָלוֹ הָיָה כְּגוֹרָלִי אֲנִי, זֹאת אוֹמֶרֶת, כִּי גַם הוּא נִלְקַח שֶׁבִי עַל־יְדֵי הַפְּרָאִים, וּבְיָדָם הוּא צָרִיךְ לְהִמָצֵא גַם כָּעֵת.

– דְבָרֶיךָ כִּדְבָרַי, – אָמַר פַּגַנֶל – כְּמוּבָן, רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נָפַל בִּידֵי הַפְּרָאִים. מִדְבָרֶיךָ לָמַדְתִּי, שֶׁאַתָּה הוּבַלְתָּ מִן הַמַקְבִּילָה הַשְלֹשִׁים וָשֶׁבַע רָחֹק לְצָד צָפוֹן, מַה דַעְתְּךָ הֲיוּכַל הֱיוֹת שֶׁגַם רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הוּבַל לַצַד הַהוּא?

– מוּבְטְחַנִי שֶׁגַם אוֹתוֹ הֵבִיאוּ דַוְקָא לְשָׁם, מִפְּנֵי שֶׁעַל־פִּי־רֹב חַיִים הַפְּרָאִים שָׁם, בִּרְצוֹתָם לִהְיוֹת רְחוֹקִים מִן הַמוֹשָׁבוֹת הָאַנְגְלִיוֹת.

– כֵּן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, – עַכְשָׁיו עוֹלָה הַשְׁאֵלָה: בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁל הַחֶבֶל הַנוֹשָׁב עַל יְדֵי הַפְּרָאִים עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַשְׁבוּיִם?

אַחֲרֵי שְׁאֵלָה זוֹ שָׂרְרָה דוּמִיָה. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵעִיפָה מֶבָּט שׁוֹאֵל עַל הַמְסֻבִּים. פַּגַנֶל שִׁפְשֵׁף אֶת מִצְחוֹ בְּחָזְקָה, כְּאִלוּ הָיָה רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִשָׁם אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרְאוּיָה. ג’וֹן מַנְגֶלְס קָם וְהִתְחִיל פּוֹסֵעַ בְּהִתְרַגְזוּת מִפִּנָה לְפִנָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה פּוֹסֵעַ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה, אַחַת הֵנָה וְאַחַת הֵנָה, מָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה תָּמִיד כְּשֶׁבִּקֵשׁ פִּתְרוֹן לְאֵיזוֹ שְׁאֵלָה קָשָׁה.

– וְכֵיצַד הָיִיתָ אַתָּה מַתְחִיל עַכְשָׁיו בַּחִפּוּשִׁים, אַיְרְטֹון? – שָׁאֲלָה לְבַסוֹף הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אֲנִי, גְבִרְתִּי? אֲנִי הָיִיתִי הוֹלֵךְ מִיָד בְּ“דוּנְקָן” יָשָׁר לִמְקוֹם הָאָסוֹן וְשָׁם הָיִיתִי עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשַׂי לְפִי מַצַב הָעִנְיָנִים. אֶפְשָׁר שֶׁהַמִקְרֶה הָיָה נוֹתֵן לִי אֶת הַהוֹרָאוֹת הַדְרוּשׁוֹת.

– וְגַם אֲנִי מוֹדֶה, שֶׁזוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַנְכוֹנָה, שֶׁיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לַהֲבִיאֵנוּ אֶל מַטְרָתֵנוּ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל לְשֵׁם זֶה עָלֵינוּ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיְתַקְנוּ אֶת הָאֳנִיָה.

– וְכִי נִתְקַלְקְלָה אֳנִיָתְךָ, אֲדֹנִי? – שָׁאַל אַיְרְטוֹן.

– לְדַאֲבוֹנִי, כָּךְ הוּא הַדָּבָר, – הֵשִׁיב רַב־הַחוֹבֵל בִּמְקוֹם גְלֶנֶרְוַן.

– וְהַקִלְקוּל הוּא גָדוֹל?

– לֹא, אַךְ הַתִּקוּן דוֹרֵשׁ מַכְשִׁירִים מְיֻחָדִים שֶׁאֶצְלֵנוּ אֵינָם הֵם. מִלְבַד זֹאת אֵין אִתָּנוּ חָרָשׁ מְנֻסֶה… בָּרְגָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה נִתְקַלְקֵל וּלְתַקֵן אוֹתוֹ אֶפְשָׁר רַק בְּמֶלְבֶּרְן.

– וְכִי אִי־אֶפְשָׁר לָשׁוּט בְּעֶזְרַת הַמִפְרָשִׁים בִּלְבָד?

– כֵּן, אֶפְשָׁר… הֲרֵי גַם לְכָאן בָּאנוּ בְּאֹפֶן כָּזֶה. אֲבָל זֶה טוֹב רַק בִּשְׁעַת רוּחַ יָפָה, אֲבָל לָשׁוּט לְרוּחַ נֶגְדִית נִצְטָרֵךְ לְאַבֵּד זְמַן רָב עַד שֶׁנַגִיעַ לְמִפְרַץ טִיפוֹלְד, וְאַחַר כָּךְ הֲלֹא סוֹף־סוֹף תִּהְיֶה “דוּנְקָן” מֻכְרָחָה לָלֶכֶת לְמֶלְבֶּרְן לְשֵׁם תִּקוּן.

– וּבְכֵן, תֵּלֵךְ “דוּנְקָן” יָשָׁר לְמֶלְבֶּרְן! – קָרָא פַּגַנֶל – אֲנַחְנוּ נוּכַל לִמְצֹא אֶת הַמִפְרָץ טִיפוֹלְד גַם בִּלְעָדֶיהָ.

– וְכֵיצַד? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

– פָּשׁוּט מְאֹד: אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר אֶת אוֹסְטְרַלְיָה בַּיַּבָּשָׁה, כְּשֵׁם שֶׁעָבַרְנוּ אֶת אֲמֶרִיקָה הַדְרוֹמִית, וְלֹא נִטֶה מִן הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׂבַע!

– וְאֵיפֹה תַּעֲמֹד “דוּנְקָן”? – שָׁאַל אַיְרְטוֹן מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת שֶׁהִתְפָּרְצָה מִפִּיו נֶגֶד רְצוֹנוֹ.

– אוֹ שֶׁהִיא תִּזְדַמֵן אִתָּנוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם, אוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ נְחַכֶּה לָהּ, זֶה תָּלוּי בְּמַצַב הַדְבָרִים. אִם אֲנַחְנוּ נִמְצָא אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּאֵיזֶה מָקוֹם בִּפְנִים הָאָרֶץ, נָשׁוּב יַחַד אֶל מֶלְבֶּרְן, וְאִם נִצְטָרֵךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשֵׂינוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹפִים, נְחַכֶּה בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד לָאֳנִיָּה הַמְתֻקָנָה… וְכִי אֵין הַתָּכְנִית שֶׁלִּי יְשָׁרָה בְּעֵינֵיכֶם? מִי מִכֶּם מִתְנַגֵד לָהּ? אוּלַי אַתָּה, הַמַיוֹר?

– לֹא, אִם רַק הַהֲלִיכָה דֶרֶךְ הַיַבָּשָׁה הִיא אֶפְשָׁרִית, – הֵשִׁיב הַמַיוֹר.

– הִיא אֶפְשָׁרִית וְגַם אֵינָהּ קָשָׁה כְּלָל. וַאֲנִי מַצִיעַ שֶׁגַם הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה גְרְנט תִּסָפַחְנָה אֵלֵינוּ.

– וְאַתָּה מְדַבֵּר זֹאת בִּרְצִינוּת, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– בִּרְצִינוּת גְמוּרָה, לוֹרְד יָקָר! עָלֵינוּ יִהְיֶה לַעֲבֹר רַגְלִי, אוֹ – אִם תִּרְצֶה – בַּעֲגָלָה, לֹא יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִׁים קִילוֹמֶטֶר. אִם נַעֲבֹר שְׁמוֹנָה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר לְיוֹם יִהְיֶה עָלֵינוּ לָלֶכֶת חֹדֶשׁ יָמִים, זֹאת אוֹמֶרֶת: זְמַן כָּזֶה בְּדִיוּק שֶׁיִהְיֶה דָרוּשׁ לְתִקוּן בָּרְגָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה. אִלוּ הִצְטָרַכְנוּ לַעֲבֹר אֶת יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה בְּרֹחַב נָמוּךְ יוֹתֵר, לַעֲבֹר אֶת כָּל הַמִישׁוֹרִים רַחֲבֵי־הַיָדַיִם תַּחַת קַוֵי הַשֶׁמֶשׁ הַטְרוֹפִּית, בְּקִצוּר, לוּ חָפַצְנוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁלֹא הֵהִינוּ לַעֲשׂוֹת הַחוֹקְרִים עַזֵי הַלֵב, בְּוַדָאי שֶׁזֶה הָיָה עִנְיָן אַחֵר! אֲבָל דָרְכֵּנוּ אָנוּ, עַל־פִּי הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע, מְבַתֶּרֶת אֶת מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, אֶרֶץ אַנְגְלִית, אֲשֶׁר בָּהּ יֶשְׁנָם כְּבָר כְּבִישִׁים וּמְסִלוֹת־בַּרְזֶל וְרַק מְעַט מְקוֹמוֹת בִּלְתִּי נוֹשְׁבִים. אֶת מַסָעֵנוּ זֶה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּמֶרְכָּבָה אוֹ בְּקָרוֹן. זוֹהִי מֵעֵין נְסִיעָה מִלוֹנְדוֹן לְאֶדִינְבּוּרְג, וְלֹא יוֹתֵר.

– וְחַיוֹת הַפֶּרֶא? וְכִי אֵין סַכָּנָה לְהִתָּקֵל בָּהֶן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בִּרְצוֹתוֹ לָדַעַת מֵרֹאשׁ אֶת כָּל הַסַכָּנוֹת שֶׁבְּדַרְכָּם.

– בְּאוֹסְטְרַלְיָה? לֹא, כָּאן אֵין חַיוֹת־טֶרֶף.

– וַהֲרֵי אַיְרְטוֹן אָמַר מְקֹדֶם…

– אֲנִי, אֲדֹונִי, רַק שִׁעַרְתִּי, שֶׁבְּיַעֲרוֹת־הָעַד נִמְצָאוֹת חַיוֹת טוֹרְפוֹת… זֶהוּ דָבָר טִבְעִי, – אָמַר אַיְרְטוֹן כִּמְבַקֵשׁ סְלִיחָה.

– אִם לֹא חַיוֹת, הֲרֵי פְּרָאִים יֶשְׁנָם שָׁם… אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לִנְפֹּל בְּיָדָם, מָה שֶׁגָרוּעַ עוֹד יוֹתֵר מִלְהִפָּגֵשׁ בְּחַיְתוֹ־טֶרֶף.

– גַם פְּרָאִים אֵינָם מְצוּיִים בְּרֹחַב זֶה. וְאִם גַם נִפְגֹשׁ אוֹתָם, אֵין מָה לַחֲשֹׁשׁ. אֵלֶה אֵינָם בְּנֵי נְיוּ־זִילֶנְד, הַנֶּחְשָׁבִים לְשׁוֹאֲפֵי דָם יוֹתֵר מִנְמֵרִים וּצְבוֹעִים, – אָמַר פַּגַנֶל.

– יָפֶה. אַךְ הִנֵּה עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת: שֶׁמָא נִפָּגֵשׁ בְּדַרְכֵּנוּ עִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ בּוֹרְחִים. אוֹ עִם אֵלֶה שֶׁהָגְלוּ לְכָאן בִּגְלַל מַעֲשֵׂי פֶּשַׁע?

– מְסֻפְּקַנִי. בִּמְדִינוֹת אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית אֵין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ כְּלָל; הֵם נִמְצָאִים רַק בַּמוֹשָׁבוֹת הַמִזְרָחִיוֹת. מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה לֹא רַק שֶׁאֵינָהּ נוֹתֶנֶת לְכוֹנֵן בָּהּ מוֹשָׁבוֹת בִּשְׁבִיל פּוֹשְׁעִים כָּאֵלֶה, אֶלָא הִיא גַם הוֹצִיאָה חֹק, הָאוֹסֵר עַל הַפּוֹשְׁעִים שֶׁכְּבָר הִשְׁלִימוּ אֶת יְמֵי עָנְשָׁם בִּמְקוֹמוֹת מַאֲסָרָם, לְהִתְיַשֵׁב בְּתוֹכָהּ. מֶמְשֶׁלֶת וִיקְטוֹרְיָה אִיְמָה בְּשָׁנָה זוֹ עַל חֶבְרַת חֲצִי־הָאִי לִשְׁלֹל מֵאִתָּהּ אֶת הַתְּמִיכָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָהּ, אִם אֳנִיוֹתֶיהָ לֹא תֶּחְדַלְנָה לָקַחַת פֶּחָם בְּנִמְלֵי אוֹסְטְרַלְיָה הַמִזְרָחִיִים, הַנוֹשָׁבִים בְּפּוֹשְׁעִים שֶׁכְּבָר רִצוּ אֶת עֲווֹנָם. וִכי לְךָ, אִישׁ אַנְגְלִי, אֵין דָבָר זֶה יָדוּעַ?

– אֲנִי אֵינִי אַנְגְלִי, אֶלָא סְקוֹטִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– כָּל דְבָרָיו שֶׁל מַר פַּגַנֶל נְכוֹנִים הֵם, – אָמַר פַּדִי אָ’מוּר, – לֹא רַק מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה, אֶלָא גַם אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית, קְוְינְסְלֶנְד וְטַסְמַנְיָה הוֹדִיעוּ שֶׁאֵינָן רוֹצוֹת לְקַבֵּל אֶת הַגוֹלִים הַפּוֹשְׁעִים. מֵאָז שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן עוֹד לֹא רָאִיתִי אַף פַּעַם אֶת הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ וְלֹא שָׁמַעְתִּי עֲלֵיהֶם כְּלוּם.

– הִנְכֶם רוֹאִים אֵפוֹא, יְדִידַי, – אָמַר פַּגַנֶל – חַיוֹת טֶרֶף וּפוֹשְׁעִים אֵין כָּאן, הַפְּרָאִים אַךְ מְעַטִים הֵם וְגַם אֵלֶה אֵינָם נוֹרָאִים, וּמַה לָכֶם עוֹד? אֹשֶׁר כָּזֶה לֹא תִּמְצְאוּ גַּם בְּאֵירוֹפָּה… וּמָה אַתֶּם מַחְלִיטִים: הַנֵלֵךְ אִם לֹא?

– וּמָה דַעְתֵּךְ בְּנִדוֹן זֶה, הֶלֶנָה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– אֲנִי חוֹשֶׁבֶת מַה שֶׁאָנוּ כֻּלָנוּ חוֹשְׁבִים, אֱדוּאַרְד חַבִיבִי.

וּבִפְנוֹתָהּ אֶל בְּנֵי לִוְיָתָהּ, הוֹסִיפָה:

– לַדֶרֶךְ, רַבּוֹתַי, קָדִימָה!

פֶּרֶק ח: הַיְצִיאָה לַדֶרֶךְ    🔗

גְלֶנֶרְוַן לֹא אָהַב לְאַבֵּד זְמַן לַשָׁוְא, וּמַה שֶׁאָמַר בְּפִיו מִלֵא בְּיָדָיו, וּמַעֲשָׂיו לֹא הִתְנַגְדוּ מֵעוֹלָם לִדְבָרָיו. לְאַחֵר שֶׁהִסְכִּים לְהַצָעָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל, צִוָה לְהִתְכּוֹנֵן תֵּיכֶף וּמִיָד לַדֶרֶךְ, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לָצֵאת מָחָר, זֹאת אוֹמֶרֶת, בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְדֶצֶמְבֶּר, לְדַרְכָּם.

– עַכְשָׁיו הֲלֹא נִמְצָא אֶת אָבִינוּ? – שָׁאֲלָה מֶרִי גְרַנְט.

– אֲקַוֶה שֶׁכָּךְ, עַלְמָה יְקָרָה. אִם לֹא נִמְצָאֵהוּ דַוְקָא בְּמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׂבַע, אֲשֶׁר לְפִיהָ נֹאחַז אֶת דַרְכֵּנוּ, אֶפְשָׁר שֶׁנְגַלֶה לְפָחוֹת, אֶת עִקְבוֹתָיו. בְּכָל אֹפֶן נַגִּיעַ לַמָקוֹם שֶׁבּוֹ קָרָה הָאָסוֹן לִ“בְּרִיטַנְיָה” וְשָׁם יִוָדְעוּ לָנוּ דְבָרִים מַמָשִׁיִים, שֶׁיִהְיוּ לָנוּ לְעֵזֶר בְּחִפּוּשֵׂינוּ לְהַבָּא.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה, שֶׁהַמִשְׁלַחַת תְּהֵא נְתוּנָה בִּידֵי אַיְרְטוֹן, הַיוֹדֵעַ וּמַכִּיר כְּבָר אֶת מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.

– שֶׁמָא תַּרְשֶׁה לִי לְהַצִּיעַ לְאַיְרְטוֹן שֶׁהוּא יִהְיֶה לָנוּ לְמוֹרֵה־דֶרֶךְ? – שָׁאַל אֶת פַּדִי.

– אֲנִי לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל פּוֹעֵל טוֹב שֶׁכָּזֶה, – עָנָה הָאִירְלַנְדִי – אֲבָל אִם הִנְךָ מוֹצֵא שֶׁהוּא יוּכַל לִהְיוֹת לָכֶם לְעֵזֶר בְּמִפְעַלְכֶם, הֲרֵינִי מוּכָן, כַּמוּבָן, לְוַתֵּר עָלָיו.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל אַיְרְטוֹן, הוֹסִיף:

– אַתָּה בְּוַדַאי לֹא תִּמָנַע מֵעֲזֹר לָנוּ לִמְצֹא אֶת מִי שֶׁהָיָה רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלְךָ וְאֶת חֲבֵרֶיךָ?

– כַּמוּבָן, אֲדוֹנִי, – עָנָה אַיְרְטוֹן – אֶשְׂמַח מְאֹד עַל זֶה שֶׁהִנְךָ מְכַבֵּד אוֹתִי בָּאֵמוּן שֶׁהִנְךָ נוֹתֵן בִּי. אִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, אֲבִיאֲכֶם לְמִצְעָר, לִמְקוֹם אָבְדָנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה”.

– וְזֶהוּ הַדָבָר הַדָרוּשׁ לָנוּ בְּעִקָר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– הַרְשֵנִי־נָא לְהָצִיג לְפָנֶיךָ רַק שְׁאֵלָה אַחַת, אֲדֹונִי.

– בְּבַקָשָׁה.

– אֵיפֹה יֵשׁ בְּדַעְתְּךָ לִמְצֹא אַחַר כָּךְ אֶת “דוּנְקָן”?

– בְּמֶלְבֶּרְן, אִם לֹא נִהְיֶה אֲנוּסִים לַעֲבֹר אֶת אוֹסְטְרַלְיָה מִן הַחוֹף הָאֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ. בַּמִקְרֶה הַשֵׁנִי – תְּחַכֶּה לָנוּ “דוּנְקַן” בְּמִפְרַץ טִיפוֹלְד.

– וְאֵיפֹה יִהְיֶה רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלְךָ?

– הוּא יְחַכֶּה בְּמֶלְבֶּרְן לִפְקֻדָתִי.

– תּוֹדָה לְךָ, אֲדֹונִי! טוֹב, תּוּכַל לִסְמֹךְ עָלַי.

– יָפֶה, וּבְכֵן בְּבַקָשָׁה לְהִתְכּוֹנֵן יַחַד אִתָּנוּ לַדֶרֶךְ.

הַסְכָּמָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן לְלַווֹת אוֹתָם בְּדַרְכָּם שִׂמְחָה מְאֹד אֶת תַּיָרֵינוּ. בְּיִחוּד הִתְפַּעֲלוּ בָּנָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. לִהְיוֹת תָּדִיר בְּחֶבְרַת הָאָדָם שֶׁהָיָה סָר לְמִשְׁמַעַת אֲבִיהֶם, נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם לְאֹשֶׁר גָדוֹל. רַק אֶחָד הָיָה שֶׁלֹא שָׂמַח עַל זֶה. זֶהוּ פַּדִי אָ’מוּר, שֶׁהִפְסִיד בָּזֶה אֶת אֶחָד מִפּוֹעֲלָיו הַטוֹבִים. אֲבָל הוּא לֹא הָיָה רָגִיל לְהַכְרִיחַ אֶת מִי שֶׁהוּא שֶׁיִשָׁאֵר בְּבֵיתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ וְלָכֵן הֶחֱרִישׁ. וְנוֹסָף לָזֶה הֲלֹא יָדַע הֵיטֵב עַד כַּמָה אָדָם זֶה יָכוֹל לְהוֹעִיל לַתַּיָרִים, בִּהְיוֹתוֹ יוֹדֵעַ אֶת הָאֶרֶץ וְגַם בִּהְיוֹתוֹ הוּא גוּפוֹ מְעֻנְיָן לִמְצֹא אֶת זֶה שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים.

גְלֶנֶרְוַן הִצִיעַ לַחֲזֹר מִיָד אֶל הָאֳנִיָה לְמַעַן תֵּת שָׁם אֶת הַפְּקֻדוֹת הַדְרוּשׁוֹת.

– אֲנַחְנוּ עוֹד נַחֲזֹר לְבֵיתְךָ, פַּדִי אָ’מוֹר אֲדֹונִי, – אָמַר אֶל הָאִירְלַנְדִי – הוֹאִילָה־נָא לִשְׁלֹחַ אִתָּנוּ אֶת אַיְרְטוֹן.

– בְּבַקָשָׁה, אֲדֹונִי, קָחֵהוּ־נָא. אִם יָכוֹל אוּכַל גַם אֲנִי לִהְיוֹת לָכֶם לְעֵזֶר בִּדְבַר־מָה, כִּי אָז הוֹאִילָה וְהַגִידָה־נָא לִי.

– כֵּן, אוֹתְךָ, אֲדֹונִי, אֲבַקֵשׁ לִמְכֹּר לָנוּ אֵי־אֵלֶה דְבָרִים הֶכְרֵחִיִים לִנְסִיעָתֵנוּ, אֲבָל עַל דָבָר זֶה נְדַבֵּר מָחָר, וְעַכְשָׁיו – לְהִתְרָאוֹת! מֵעֹמֶק לִבֵּנוּ הֲרֵינוּ מוֹדִים לְךָ עַל קַבֶּלְךָ אוֹתָנוּ בְּבֵיתְךְ וְעַל הִשְׁתַּתְּפוּתְךָ בְּמִפְעָלֵנוּ.

הַתַּיָרִים חָזְרוּ לָאֳנִיָתָם בְּמַצַב־רוּחַ מְצֻיָן. הֲרֵי עַכְשָׁיו הֵם יְכוֹלִים לְקַווֹת שֶׁיֵלְכוּ לָבֶטַח דַּרְכָּם וְגַם יַצְלִיחוּ בְּחִפּוּשֵׂיהֶם. כָּל סָפֵק לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד. מַה שֶׁהָיָה קֹדֶם רַק הַשְׁעָרָה נֶהְפַּך עַכְשָׁיו לְעֻבְדָה בִּלְתִּי מְסֻפֶּקֶת. הִנֵה נִמְצָא בֶּן־אָדָם הַיוֹדֵעַ לָבֶטַח שֶׁהֶרִי גְרַנְט נִמְצָא בְּאוֹסְטְרַלְיָה; הַשְׁאָר הָיָה רַק שְׁאֵלַת הַזְמַן.

אֶבֶן־מַעֲמָסָה נָגֹלָה מֵעַל לֵב כֻּלָם. לִפְנֵיהֶם הִצְטַיְרָה מַטְרָתָם בְּאֹפֶן בָּרוּר, צָרִיךְ הָיָה רַק לְהִזְדָרֵז וּלְהַגִיעַ אֵלֶיהָ.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הִצְטַעֵר הַרְבֵּה, בְּשָמְעוֹ שֶׁהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן רוֹצֶה לְשָלְחוֹ עִם הָאֳנִיָה לְמֶלְבֶּרְן. בְּתָמְכוֹ בְּתָכְנִיתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל, זֹאת אוֹמֶרֶת: בַּתָּכְנִית שֶׁל הֲלִיכָה עַל פְּנֵי אוֹסְטְרַלְיָה, סָבוּר הָיָה שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף גַם הוּא בַּמִשְׁלַחַת, – וְהִנֵה נִכְזְבוּ כָּל תִּקְווֹתָיו.

כְּשֶׁהָיוּ שׁוּב בְּיַרְכְּתֵי הַסְפִינָה, בִּקֵשׁ ג’וֹן מַנְגְלֶס רְשׁוּת לְדַבֵּר עִם הַלוֹרְד בִּיחִידוּת.

– מַה טִיבוֹ שֶׁל סוֹד זֶה, ג’וֹן חֲבִיבִי? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בַּהֲלָצָה, בְּהַזְמִינוֹ אֶת רַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר אֶל תָּאוֹ.

בְּהִכָּנְסוֹ שָׁמָה, הִתְחִיל רַב־הַחוֹבֵל לְהַפְצִיר בַּלוֹרְד שֶׁיְסָפֵחַ גַם אוֹתוֹ אֶל הַמִשְׁלַחַת, וְאִם לֹא – סוֹפוֹ שֶׁיֵצֵא מִדַעְתּוֹ אִם יִהְיֶה מֻכְרָח לְהִפָּרֵד מֵהֶם שׁוּב לִזְמַן רַב. הוּא הוֹכִיחַ שֶׁהָאֳנִיָה אֵינָהּ זְקוּקָה לוֹ כְּלָל, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת לַמִשְׁלַחַת בַּיַבָּשָׁה. עַל הַסִבָּה הָעִקָרִית שֶׁל חֶפְצוֹ הָעַז לְלַווֹתָם בְּדַרְכָּם, עָבַר, כַּמוּבָן, בִּשְׁתִיקָה אֲבָל גְלֶנֶרְוַן הֵבִין לְרֵעוֹ וְחִיֵךְ.

– וְכִי תּוּכַל לִסְמֹךְ בַּכֹּל עַל סְגָנְךָ וּלְהַאֲמִין בּוֹ? – שָׁאַל, הַלוֹרְד.

– כֵּן, בְּלִי כָּל סָפֵק, אֲדֹונִי! טוֹם אוסְטִין לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא אָדָם יָשָׁר אֶלָא שֶׁהוּא גַם סַפָּן מְנֻסֶה. הוּא יָבִיא אֶת הָאֳנִיָה לֶמְלְבֶּרְן, יַשְׁגִיחַ עַל תִּקוּנָהּ וּבִכְלָל יַעֲשֶׂה כָּל מָה שֶׁיִהְיֶה דָרוּשׁ, בְּדִיוּק כָּמוֹנִי, אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנוּ!

– טוֹב, לוּ יְהֵא כִּדְבָרֶיךָ; טוֹם אוֹסְטִין יְמַלֵא אֶת מְקוֹמְךָ בָּאֳנִיָה וְאַתָּה תְּלַוֶה אוֹתָנוּ… וְאָמְנָם לֹא יַזִיק כְּלָל שֶׁגַם אַתָּה תִּהְיֶה עֵד רְאִיָה לִפְּגִישַׁת הָעַלְמָה מֶרִי עִם אָבִיהָ, – הוֹסִיף הַלוֹרְד בְּחִיוּךְ קַל.

– הוֹי, אֲדֹונִי! ־ קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּשֶׁהוּא רוֹעֵד מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת וּפָנָיו מַכְסִיפוֹת.

וּבְרֹב רִגְשׁוֹתָיו בְּקִרְבּוֹ תָּפַשׂ בְּיָדוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וּנְשָׁקָהּ. אַחַר כָּךְ נֶחְפָּז אֶל הַסִפּוּן, אֶל תֹּום אוֹסְטִין וּמָסַר לוֹ הַכֹּל בִּדְבַר שִׁנוּי מַצַב הָעִנְיָנִים וְהַתָּכְנִיוֹת.

לְמָחֳרָת שָׁלַח גְלֶנֶרְוַן אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּלִוְיַת אַיְרְטוֹן, הַנַגָר הָעוֹבֵד בַּסְפִינָה וּמַלָחִים אֲחָדִים אֶל הַחַוָה שֶׁל פַּדִי, לְהָכִין אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לַנְסִיעָה.

הָאִירְלַנְדִי יָעַץ לְהַכְשִׁיר וּלְתַקֵן קָרוֹן בִּשְׁבִיל הַגְבִירוֹת, וְהַגְבָרִים יִרְכְּבוּ עַל סוּסִים. הוּא מָכַר לָהֶם בַּמֶקַח הַשָׁוֶה גַם אֶת הַקָרוֹן הַדָרוּשׁ וְגַם סוּסִים לִרְכִיבָה.

הַקָרוֹן הָיָה מֵעֵין אַרְגָז גָדוֹל, וְהוּא הָיָה נָתוּן עַל גַלְגַלֵי־עֵץ חֲזָקִים עֲשׂוּיִם קְרָשִׁים פְּשׁוּטִים בְּלִי יְתֵדוֹת וּבְלִי חִשׁוּקֵי בַּרְזֶל. מֵעַל לָאַרְגָז הָיְתָה מֵעֵין כִּלָה עֲשׂוּיָה בַּד עָבֶה, שֶׁשִׁמְשָׁה מָגֵן מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וּמִפְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ.

אֶל קָרוֹן זֶה רָתְמוּ שְׁלֹשָׂה צִמְדֵי בָּקָר, וְעַל כָּל שׁוֹר שָׂמוּ מִלְבַד הָעֹל גַם קוֹלָר שֶׁחֻבַּר אֶל הָעֹל בְּקֶרֶס בַּרְזֶל.

זְרִיזוּת רַבָּה דְרוּשָׁה הָיְתָה לִנְהֹג בְּקָרוֹן אָרֹךְ וּכְבַד תְּנוּעָה זֶה, בְּיחוּד – קָשֶׁה הָיָה לִנְהֹג בַּשְׁוָרִים הָרְתוּמִים בּוֹ. לְאָשְׁרָם, לָמַד אַיְרְטוֹן אֳמָנוּת זוֹ עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בַּחַוָה, וְלָכֶן נִתְּנָה מִשְׂרַת הָעֶגְלוֹן לוֹ.פַּדִי יָעַץ לַעֲשׂוֹת חַיִץ בַּקָרוֹן וּלְחַלְקוֹ בְּאֹפֶן כָּזֶה לִשְׁנַיִם, לְמַעַן תִּהְיֶנָה שְׁתֵּי מַחֲלָקוֹת; הָאֲחוֹרִית לְמִטְבָּח וּמַחְסָן, וְהַקִדְמִית – חֶדֶר לַגְבִירוֹת.

וְכָךְ עָשׂוּ. אֶת חֲדַר הַנָשִׁים צִפּוּ בְּמַרְבַד עָבֶה וְקִשְׁטוּהוּ יָפֶה. בִּמְקוֹם מִטוֹת צִוָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהָבִיא מִ“דוּנְקָן” שְׁתֵּי סַפּוֹת, כָּרִים אֲחָדִים וּשְׂמִיכוֹת.

הֵם הִשְׁכִּילוּ לַעֲרֹךְ בְּתוֹךְ הַקָרוֹן גַם שֻׁלְחַן תִּלְבֹּשֶׁת, וּבִשְׁעַת־הַצֹרֶךְ יָכְלוּ לִסְגֹר חֶדֶר זֶה בְּפַרְגוֹד־עוֹר עָבֶה שֶׁהָיָה נָתוּן מִלְפָנָיו.

לַגְבָרִים הֵכִינוּ שִׁבְעָה סוּסִים. לִרְכֹּב הָיוּ צְרִיכִים: הַלוֹרְד, מַכְּס נַבְּס, פַּגַנֶל, ג’וֹן מַנְגֶלְס, רוֹבֶּרְט, וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי.

גְלֶנֵרְוַן לָקַח אִתּוֹ אֹהֶל־עוֹר, כְּדֵי לַחֲנוֹת בּוֹ בִּשְׁעַת הַפְסָקָה בַּדֶרֶךְ.

אַיְרְטוֹן הָיָה צָרִיךְ, כַּמוּבָן, לָשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה. מַר אוֹלְבִּינֶט שֶׁנִלְוָה גַם הוּא עִם הַמִשְׁלַחַת כְּטַבָּח, קָנָה לוֹ מָקוֹם בַּחֵלֶק הַשֵׁנִי שֶׁל הָעֲגָלָה, כְּלוֹמַר – בַּמִטְבָּח.

לְאַחַר שֶׁגָמַר ג’וֹן אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת בַּחַוָה, חָזַר אֶל הָאֳנִיָה בְּלִוְיַת פַּדִי וּבְנֵי בֵּיתוֹ. הָאִירְלַנְדִים הַתְּמִימִים בִּקְשׁוּ רְשׁוּת לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֳנִיָה, וּלְהָשִׁיב פְּנֵיהֶם רֵיקָם לֹא הָיְתָה כָּל סִבָּה. הַתַּיָרִים קִבְּלוּ אֶת בְּנֵי הַחַוָה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת כְּמוֹ שֶׁקִבְּלוּ אוֹתָם גַם הֵם. גְלֶנֶרְוַן הִזְמִין אוֹתָם לָאֲרוּחָה שֶׁעָרְכוּ לִכְבוֹדָם בָּאֳנִיָה.

פַּדִי נִתְפַּעֵל עַד מְאֹד מִכָּל מָה שֶׁרָאָה בָּאֳנִיָה. הוּא נִתְפַּעֵל לֹא רַק מִן הַהִדוּר הַחִיצוֹנִי שֶׁל הָאֳנִיָה, אֶלָא גַם מִגוּף הָאֳנִיָה שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה עֵץ יָקָר מְאֹד. מוּבָן הַדָבָר, שֶׁיַחַד עִם בְּעָלָיו, הִתְבּוֹנֵן בָּאֳנִיָה גַם אַיְרְטוֹן. הוּא הִתְיַחֵס בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ לְכָל הַהִדוּר הַחִיצוֹנִי וְהַפְּנִימִי וְהִבִּיט עַל הַכֹּל מִנְקֻדַת הָרְאוּת שֶׁל סַפָּן יוֹדֵעַ יָם. לֹא הָיְתָה אַף פִּנָה אַחַת בָּאֳנִיָה שֶׁלֹא הָיָה בָּהּ וְלֹא הִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ. אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנוּ בְּיַרְכְּתֵי הַסְפִינָה, בְּאוֹצְרוֹת הַפֶּחָם וְצָרְכֵי הַמָזוֹן וַאֲבַק־הַשְׂרֵפָה, הִסְתַּכֵּל יָפֶה בַּמְכוֹנָה וְשָׁאַל לְכֹחָהּ. בְּיִחוּד לָקְחוּ אֶת לִבּוֹ כְּלֵי־הַזַיִן הַשׁוֹנִים וְהַתּוֹתָחִים שֶׁעָמְדוּ עַל חַרְטוֹם הָאֳנִיָה. לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן גַם בַּתְּרָנִים וּבַחֲבָלִים, הִתְחִיל לְהַצִיג לְג’וֹן מַנְגֶלְס שְׁאֵלוֹת כָּאֵלוּ, שֶׁהוֹכִיחוּ בַּעֲלִיל שֶׁהוּא אָדָם, הַבָּקִי הֵיטֵב בְּעִינְיְנֵי הַיָם.

– בַּת כַּמָה טוֹנוֹת הִיא “דוּנְקָן”? – שָׁאַל בְּעָמְדוֹ לְיַד הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי נוֹכַח הַלוֹרְד וְהַקְבַרְנִיט.

– בַּת שְׁתֵּי מֵאוֹת וְעֶשֶׂר. – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל.

– כִּמְדֻמַנִי, שֶׁאִם תֵּלֵךְ בְּעֶזְרַת כָּל מִפְרָשֶׂיהָ, תַּעֲבֹר בְּנָקֵל כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה, הֲלֹא כֵּן?

– אֲפִלוּ עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה.

– הוֹי, הוֹי! עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה! – קָרָא מִי שֶׁהָיָה מַלָח – הֲרֵי שׁוּם אֳנִיַת מִלְחָמָה לֹא תּוּכַל לְהַדְבִּיקָהּ.

– כַּמוּבָן, שֶׁלֹא; הֲרֵי “דוּנְקָן” אֳנִיַת־מֵרוֹץ הִיא, וְלַעֲבֹר אוֹתָהּ קָשֶׁה מְאֹד.

– וְלוּ גַם הָלְכָה בְּמִפְרָשִׂים בִּלְבָד?

– כֵּן. גַם אָז לֹא יַדְבִּיקוּהָ?

– בְּאֹפֶן כָּזֶה אַרְשֶׁה לְעַצְמִי, כַּמַלָח הַיוֹדֵעַ פֶּרֶק בְּעִנְיְנֵי⁶ סַפָּנוּת, לְבָרֵךְ אֶת בְּעָלֶיהָ וְאֶת רַב־חוֹבְלָהּ שֶׁל אֳנִיָה זוֹ, הַיְכוֹלָה לְשַׁמֵשׁ מוֹפֵת.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, אַיְרְטוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, – אֲנִי רוֹאֶה בְּךָ סַפָּן בָּקִי, וְאֶשְׂמַח מְאֹד אִם תַּסְכִּים לְהִשָׁאֵר לְעוֹלָם בָּאֳנִיָה זוֹ הַמוֹצֵאת כָּל כָּךְ חֵן בְּעֵינֶיךָ.

– תּוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי, עַל הַצָעָה זוֹ. אֲבָל תַּרְשֶׁה לִי לְהִתְיַשֵׁב בַּדָבָר, – אָמַר אַיְרְטוֹן בְּמִין הַבָּעָה מוּזָרָה.

– חָכָם הוּא אַיְרְטוֹן זֶה עַד לְהַפְלִיא! – לָחַשׁ פַּגַנֶל עַל אֹזֶן הַמַיוֹר.

שְׁנֵי אֵלֶה עָמְדוּ מִן הַצַד וְשָׁמְעוּ שִׂיחָה זוֹ.

– חָכָם הוּא גַם יוֹתֵר מִדַי! – רָטַן מַכְּס נַבְּס, שֶׁבְּמֹחוֹ הַסַפְקָנִי נוֹלְדוּ שׁוּב אֵי־אֵלֶה פִּקְפּוּקִים מְעֻרְפָּלִים.

וּבֶאֳמֶת הָיָה דְבַר־מָה סָתוּם וּמָלֵא סוֹד בְּהַבָּעַת־פָּנָיו, בְּקוֹלוֹ וּבְכָל הֲלִיכוֹתָיו שֶׁל זֶה שֶׁהָיָה מַלָח. כָּל זֶה לֹא יָשַׁר בְּעֵינֵי הַמַיוֹר, אֲבָל הוּא לֹא רָצָה לְגַלוֹת אֶת חֲשָׁשׁוֹתָיו לְשׁוּם אִישׁ.

אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה סִפֵּר אַיְרְטוֹן אֵי־אֵלֶה פְּרָטִים עַל דְבַר יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל, אַגַב אוֹרְחָא, כַּמָה מַלָחִים לוֹקֵחַ אִתּוֹ הַלוֹרְד בְּמִשְׁלַחַת זוֹ. בְּשָמְעוֹ שֶׁלוֹקְחִים רַק שְׁנֵי מַלָחִים, אֶת וִילְסוֹן וְאֶת מְיוּלְרֶדִי, תָּמַהּ וְאָמַר, שֶׁלְפִי דַּעְתּוֹ מוּטָב הָיָה לְחַזֵק אֶת שְׁמִירַת הַמִשְׁלַחַת עַל יְדֵי עוֹד מַלָחִים אֲחָדִים מִ“דוּנְקָן”.

כְּשֶׁהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הֵשִׁיב, שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת זֶה לִמְיֻתָּר, עָמַד אַיְרְטוֹן עַל דַעְתּוֹ בְּכָל תֹּקֶף, וְהִתְחִיל לְהָבִיא רְאָיוֹת הַמוֹכִיחוֹת אֶת צִדְקַת טַעֲנָתוֹ.

הַמַיוֹר הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה: עַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן פִּזְרָה אֶת כָּל סְפֵקוֹתָיו.

– אֲבָל הָרֵי הַמַעֲבָר דֶרֶךְ אוֹסְטְרַלְיָה אֵינוֹ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה כְּלָל, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– סַכַּנָה יְשָׁרָה וּתְכוּפָה אָמְנָם אַיִן, – הוֹדָה אַיְרְטוֹן.

– וְלָמָה לָנוּ אֵיפוֹא מִשְׁמָר חָזָק כָּל כָּךְ? הַמַלָחִים יִהְיוּ דְרוּשִׁים יוֹתֵר עַל פְּנֵי הָאֳנִיָה, וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁיוּכַל לְהִתְרַחֵשׁ אִתָּהּ… לֹא, לֹא, לְהַגְדִיל אֶת הַמִשְׁמָר שֶׁלָנוּ וּלְהַמְעִיט אֶת זֶה שֶׁל “דוּנְקָן” אֵין אֲנִי מוֹצֵא לְנָכוֹן.

אַיְרְטוֹן הָיָה מֻכְרָח לְהִכָּנַע וְשָׁתַק.

בָּעֶרֶב שָׁב מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ הֶחָדָשׁ יַחַד עִם פַּדִי וּבְנֵי בֵּיתוֹ אֶל הַחַוָה לִגְמֹר אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְרוּשׁוֹת.

הָחְלַט לָצֵאת בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר. עַד הַזְמַן הַהוּא צְרִיכוֹת הָיוּ כָּל הַהֲכָנוֹת לְהִגָמֵר. ג’וֹן מַנְגֶלְס קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַעֲבָרַת הַחֲפָצִים הַהֶכְרֵחִיִים, אֶת הַמִטְעָן וְצָרְכֵי הַמָזוֹן, אֶל הַחוֹף. גַם הַגְבִירוֹת הִתְעַסְקוּ בַּהֲכָנוֹת שׁוֹנוֹת וְגָמְרוּ אוֹתָן לְעֵת בּוֹא הָעֶרֶב, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁפַּגַנֶל טִפֵּל עַד הַבֹּקֶר רַק בְּמִשְׁקַפְתּוֹ, בְּשַׁפְשְׁפוֹ וּבְנַקוֹתוֹ אֶת זְכוּכִיוֹתֶיהָ. הוּא פֵּרַק אוֹתָהּ לַחֲלָקֶיהָ וְשׁוּב סִדֵר אוֹתָהּ וְחָזַר חֲלִילָה. נִדְמָה לוֹ שֶׁהַזְכוּכִיוֹת אֵינָן נְקִיוֹת עוֹד כָּרָאוּי וְיֵשׁ עֲלֵיהֶן שָׂרָטוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁנְקִיוֹת וּטְהוֹרוֹת הָיוּ כְּעֶצֶם הַשָׁמַיִם לַטֹהַר, וְהוּא שָׁכַב לִישֹׁן רַק בַּשָׁעָה אַרְבַּע בַּבֹּקֶר. אֵין אֵיפוֹא כָּל פֶּלֶא שֶׁלְהֲעִירוֹ בַּשָׁעָה שֶׁמוֹנֶה וָחֵצִי הָיָה קָשֶׁה מֹאד.

בְּהִפָּרְדוֹ מִתֹּום אוֹסְטִין, חָזַר ג’וֹן מַנְגֶלְס עַל דִבְרֵי פְּקֻדוֹתָיו. וּבְיִחוּד בִּקֵשׁ מִמֶנוּ לְבַל יִשְׁכַּח, שֶׁאֵין הוּא רַשָׁאִי לָצֵאת מִנְמַל מֶלְבֶּרְן, כָּל זְמַן שֶׁלֹא יְקַבֵּל פְּקֻדוֹת מְדֻיָקוֹת עַל כָּךְ מִן הַלוֹרְד.

– אַל תַּחֲשֹׁשׁ, אֲדֹונִי רַב־הַחוֹבֵל, – אָמַר סְגָנוֹ, אֲנִי לֹא אָזוּז מִמְקוֹמִי עַד שֶׁאֲקַבֵּל פְּקֻדָה מִפֹרָשָׁה מִן הַלוֹרְד אוֹ מִמְךָ… הַרְשׁוּנִי־נָא לְבָרֵךְ אֶת כֻּלְכֶם בְּשֵׁם כָּל הַמַלָחִים בְּהַצְלָחָה גְמוּרָה!

– תּוֹדָה, תּוֹדָה! – עֲנוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד. הַלוֹרְד נָתַן אוֹת לְשַיָטֵי־הָאַסְדָה וְהַמְשׁוֹטִים חָתְרוּ בַּמַיִם בִּמְהִירוֹת. אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים נִתְקַרְבָה הָאַסְדָה אֶל הַחוֹף, מְקוֹם שָׁם חִכּוּ לַתַּיָרִים פַּדִי אָ’מוּר וּבָנָיו הַגְדוֹלִים.

הַקָרוֹן וְהַסוּסִים הָיוּ מוּכָנִים. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מָחֲאָה כָּף בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת שֶׁל חֶדְוָה, כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת “טְרַקְלִין” הַנָשִׁים. הִיא לֹא קִוְתָה לָזֶה שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה עָשׂוּי כֹּה יָפֶה וְכֹה מְרֻוָח. וְגַם הַקָרוֹן עָצְמוֹ וּקְרָשָׁיו הֶעָבִים וְתַבְנִית הַגַלְגַלִים יָשְׁרוּ בְּעֵינֶיהָ מְאֹד.

– הֲרֵי זוֹהִי תֵּבַת־נֹחַ שֶׁל הַיַבָּשָׁה! – קָרְאָה בִּפְנוֹתָהּ אֶל בַּעֲלָהּ.

– וּבְעֵינַיִךְ מוֹצֵאת תֵּבָה זוֹ חֵן, מָרַת גְרַנְט? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת הָעַלְמָה הַצְעִירָה.

– הָהּ, אֲדֹונִי, אֵין מִלִים בְּפִי לְהַבִּיעַ לְךָ אֶת תּוֹדָתִי! אֲנִי שְׂבֵעַת־רָצוֹן מִכֹּל! – עָנְתָה מֶרִי, בְּהַבִּיטָהּ עָלָיו בְּמֶבָּטָהּ הַבָּהִיר.

– אָכֵן זֶה אֹפִי מְאֻשָׁר וְטוֹב! – רָטַן וִילְסוֹן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, – לוּ הָיוּ גַם נָשֵׁינוּ וּבְנוֹתֵינוּ שְׂבֵעוֹת־רָצוֹן מִכֹּל, כִּי אָז לֹא חָסַרְנוּ דָבָר, וְיָכֹלְנוּ לִהְיוֹת מְאֻשָׁרִים בְּחַיֵינוּ.

– הֶאָח, אֵלִי שֶׁבַּשָׁמַיִם, מָה נִפְלָא קָרוֹן זֶה! – נִתְפַּעֵל פַּגַנֶל – הֲלֹא טוֹב הוּא מִכָּל מֶרְכָּבוֹת הַדֹאַר שֶׁבָּעוֹלָם! בְּנָסְעֵנוּ בַּעֲגָלָה זוֹ נִהְיֶה דוֹמִים לַחֲבוּרַת רוֹקְדִים בְּחֶבֶל וְעוֹשֵׂי נִפְלָאוֹת, הַנוֹסְעִים לְהַרְאוֹת נִפְלְאוֹתֵיהֶם בִּימֵי־שׁוּק. אֲבָל אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. יִתְרוֹנוֹ הָעִקָרִי שֶׁל בַּיִת מִתְנוֹעֵעַ זֶה הוּא, שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹלִיכוֹ לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁרוֹצִים, לָעצְרוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לִידֵי תְּנוּעָה.

– מַר פַּגַנֶל, אֲנִי מְקַוָה לִרְאוֹתְךָ אֶצְלִי בְּ“טְרַקְלִינִי”, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בִּצְחוֹק.

– הוֹי, הוֹי, גְבִרְתִּי, תּוּכְלִי לִהְיוֹת בְּטוּחָה, שֶׁאֲנִי לֹא אֶמָנַע מִן הַכָּבוֹד הַזֶה, – אָמַר הַמְלֻמָד.

– תּוּכַל לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּכָבוֹד זֶה, מָתַי שֶׁיְהֵא בִּרְצוֹנְךָ, – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה. בֵּינְתַיִם שִׁלֵם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לָאִירְלַנְדִי בְּעַד הַשְׁוָרִים, הַסוּסִים, הַקָרוֹן וְאֵי־אֵלֶה, צָרְכֵי מָזוֹן שֶׁקָנָה מִמֶנוּ, וְשׁוּב הוֹדָה לוֹ עַל טוּב לִבּוֹ, עֲמָלוֹ וְעֶזְרָתוֹ, וְעַל זֶה שֶׁוִתֵּר בִּשְׁבִילָם עַל אַיְרְטוֹן.

פַּדִי אָ’מוֹר הִשְׁתַּחֲוָה לַלוֹרְד מִתּוֹךְ חִיוּךְ וּמִתּוֹךְ שְׂבִיעַת־רָצוֹן עַל טוּב לִבּוֹ וְעַל הִתְנַהֲגוּתוֹ הַנְדִיבָה שֶׁל הַלוֹרְד.

הִגִיעָה הַשָׁעָה לָצֵאת לַדֶרֶךְ. הַגְבִירוֹת יָשְׁבוּ בַּמָדוֹר הַמְיֻחָד שֶׁלָהֶן, מַר אוֹלְבִּינֶט בָּא אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַחֲלָה בַּמָדוֹר שֶׁלוֹ, אַיְרְטוֹן יָשַׁב בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה, וְהַשְׁאָר מְזֻיָנִים מִכַּף רַגְלָם עַד קָדְקָדָם, מִהֲרוּ וְעָלוּ עַל סוּסֵיהֶם.

– יַצְלִיחַ ה' דַּרְכְּכֶם! – קָרְאוּ אַחֲרֵיהֶם בְּנֵי הַחַוָה.

אַיְרְטוֹן הִצְלִיף בַּשׁוֹט וְגָעַר בַּשְׁוָרִים, וְהַלָלוּ זָזוּ מִמְקוֹמָם.

הַקָרוֹן הִתְנוֹדֵד, חָרַק וְאַחֲרֵי זְמַן־מָה נֶעֱלָם מֵעֵין בְּנֵי הַחַוָה.

פֶּרֶק ט: אַדְמַת וִיקְטוֹרְיָה    🔗

בָּא הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בְּדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1864. בְּרֹחַב זֶה דוֹמֶה הַחֹדֶשׁ דֶצֶמְבֶּר לַחֹדֶשׁ יוּנִי בְּאֵירוֹפָּה. לְפִי הַלוּחַ הַמְקוֹמִי הִתְחִיל הַקַיִץ עוֹד לִפְנֵי שְׁנֵי יָמִים. וְכֹה נֶאֶלְצָה מִשְׁלַחְתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לַעֲבֹר בְּאוֹסְטְרַלְיָה בִּתְקוּפַת הַשָׁנָה הַחַמָה בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ לוֹהֲטוֹת מַמָשׁ.

כָּל נַחֲלוֹת אַנְגְלִיָה בְּחֶלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט נִקְרָאוֹת בַּשֵׁם הַכְּלָלִי אוֹסְטְרָלַזְיָה וְלָזוֹ שַׁיָכוֹת אוֹסְטְרַלְיָה, טַסְמַנְיָה, נְיוּ־זִילֶנְד וְעוֹד כַּמָה וְכַמָה אִיִים סְמוּכִים. מוֹשָׁבוֹת אַנְגְלִיָה בַּיַבֶּשֶׁת הָאוֹסְטְרַלִית אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָן דוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ בְּטִבְעָן, הֲרֵי הֵן דוֹמוֹת בְּמִדוֹתֵיהֶן. הָאַנְגְלִים כְּאִלוּ מָדְדוּ בִּמְחוּגָה אֶת שִׁטְחָהּ שֶׁל כָּל מוֹשָׁבָה וּמוֹשָׁבָה, מִבְּלִי לָשִׂים לֵב כְּלָל אֶל רִכְסֵי הֶהָרִים, זִרְמֵי הַנְהָרוֹת, הֶבְדְלֵי הָאַקְלִים וִילִידֵי הָאָרֶץ בְּנֵי הַשְׁבָטִים הַשׁוֹנִים. כְּשֶׁמַשְׁקִיפִים מִמָרוֹם, מִמְעוּף הַצִפּוֹר, לְמַטָה, רוֹאִים אֶת הַחֲלוּקָה הַזֹאת כְּלוּחַ הַשַׁח־מַט. הַדַיוּק וְהַקַוִים הַיְשָׁרִים שֶׁל הַחֲלֻקָה מְעִידִים, כִּי קְבִיעָתָם שֶׁל גְבוּלוֹת הַמוֹשָׁבוֹת לֹא נֶעֶשְׂתָה עַל יְדֵי גִיאוֹגְרָף, אֶלָא עַל יְדֵי מְהַנְדֵס. רַק גְלִילוֹת הַחוֹפִים, עַל עִקוּלֵיהֶם, מִפְרְצֵיהֶם, רָאשֵׁיהֶם וְצוֹקֵיהֶם לֹא נִכְנְעוּ לַמְחוּגָה וְנִשְׁאֲרוּ כְּשֵׁם שֶׁנוֹצְרוּ עַל יְדֵי הַטֶבַע.

– שִׁגְעוֹנָם זֶה שֶׁל הָאַנְגְלִים וְאַהֲבָתָם הָעַזָה אֶל הַסִימֶטְרְיָה מַקְנִיטִים אוֹתִי כָּל כָּךְ, שֶׁהֵם מוֹצִיאִים אוֹתִי מִן הַכֵּלִים, – אָמַר פַגַנֶל, כְּשֶׁנִתְגַלְגְלָה הַשִׂיחָה עַל הַחֲלוּקָה הַמְדֻיֶקֶת הַזֹאת – אִלוּ הָיְתָה אוֹסְטְרַלְיָה בִּידֵי הַצָרְפָתִּים, לֹא הָיְתָה נֶהְפֶּכֶת לְלוּחַ שַׁח־מַט. אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם זֹאת!

עַל אִי גָדוֹל זֶה נִמְצָאוֹת בְּיָמֵינוּ שֵׁשׁ מוֹשָׁבוֹת, הֲלֹא הֵן: וֶלְס הַדְרוֹמִית הַחֲדָשָׁה וּבִירָתָהּ סִידְנִי, קְוִינְסְלֶנְד וּבִירָתָהּ בְּרִיסְבֶּן, מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה וּבִירָתָהּ מֶלְבֶּרְן, אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית וּבִירָתָהּ אֶדְלֵיד, אוֹסְטְרַלְיָה הַמַעֲרָבִית וּבִירָתָהּ פֶּרְת, וְהַטֶרִיטוֹרְיָה הַצְפוֹנִית שֶׁאֵין לָהּ עֲדַיִן עִיר בִּירָהּ. כָּל עָרֵי הַמוֹשָׁבוֹת הָאֵלוּ נִמְצָאוֹת סָמוּךְ אֶל הַיָם וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת אָנוּ מוֹצְאִים כָּאן עִיר מְרֻחֶקֶת מִן הַחוֹף יוֹתֵר מִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר.

פְּנִים הָאָרֶץ עַצְמוֹ, שֶׁשִׁטְחוֹ כְּשֶׁטַח שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁל אֵירוֹפָּה, הוּא כִּמְעַט בִּלְתִּי יָדוּעַ לְגַמְרֵי.

לְאָשְׁרָם שֶׁל יְדִידֵנוּ, אֵין הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מְבַתֶּרֶת אֶת הַמִדְבָּרוֹת הָרְחָבִים, אֲשֶׁר בָּהֶם מָצְאוּ אֶת קִבְרָם רַבִּים מִן הַחוֹקְרִים. עַל הַמִשְׁלַחַת הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַחֵלֶק הַדְרוֹמִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, כְּלוֹמַר רְצוּעָה צָרָה שֶׁל אֵזוֹר אֶדְלֵיד, אֶת כָּל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה וְאֶת קָדְקֹד הַמְשֻׁלָשׁ שֶׁל וֶלְס הַדְרוֹמִית הַחֲדָשָׁה.

הַמֶרְחָק מֵרֹאשׁ בֶּרְנוּלִי עַד לִגְבוּל וִיקְטוֹרְיָה הוּא כְּמֵאָה קִילוֹמֶטֶר. מֶרְחָק כָּזֶה אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי יָמִים, וְאַיְרְטוֹן חָשַׁב לָלוּן בְּדֶרֶךְ זוֹ רַק לַיְלָה אֶחָד וְאֶת הַלַיְלָה הַשֵׁנִי לְבַלוֹת בְּאַסְפְּלִי – הַנְקֻדָה הַמַעֲרָבִית שֶׁל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.

בְּרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל כָּל מַסָע נֶחְפָּזִים, כַּיָדוּעַ, גַם הָרוֹכְבִים וְגַם הַסוּסִים, שֶׁלֹא עָיְפוּ עֲדַיִן. לָאֲנָשִׁים אֵין הַחִפָּזוֹן הַזֶה מַזִיק בְּיוֹתֵר, אוּלָם הַסוּסִים מִתְיַגְעִים מְאֹד מֵהֲלִיכָה מְהִירָה כָּזֹאת. גְלֶנֶרְוַן יָדַע אֶת הַדָבָר וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיט לֹא לְהָאִיץ בַּסוּסִים וְלַעֲבֹר בְּיוֹם לֹא יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים עַד חֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר. וְאָמְנָם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר יוֹתֵר, מִשׁוּם שֶׁתַּיָרֵינוּ נֶאֶלְצוּ לְהִתְחַשֵׁב עִם הֲלִיכָתָם הָאִטִית שֶׁל הַשְׁוָרִים, אֲשֶׁר לַמְרוֹת הֱיוֹתָם חֲזָקִים מְאֹד הֲרֵי הֵם עוֹשִׂים אֶת עֲבוֹדָתָם לְאַט־לְאַט. הַקָרוֹן הָיָה מֶרְכָּז הָאוֹרְחָה, כְּעֵין מִבְצָר נָע, וְעַל הָרוֹכְבִים הָיָה לִשְמֹר עָלָיו וְלֹא לְהִתְרַחֵק מִמֶנוּ. שְׁנַיִם־שְלֹשָׁה מִן הָרוֹכְבִים רַשָׁאִים הָיוּ לִנְטוֹת הַצִדָה וְלָצוּד אֵיזֶה צַיִד, אֲבָל הַשְׁאָר הֻכְרַח לְהִמָצֵא תָּמִיד לְיַד הַקָרוֹן.

פַּגַנֶל הֶרְאָה פְּעִילוּת יְתֵרָה. הוּא הָיָה מְבַדֵחַ אֶת הַגְבִירוֹת בִּבְדִיחוֹתָיו הַבִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת: קוֹרֵא לְרוֹבֶּרְט וּלְכָל מִי שֶׁרָצָה, לִשְׁמֹעַ אֶת שֵׁעוּרָיו בִּידִיעַת הַטֶבַע; שׁוֹלֵחַ כַּדוּר בְּצִפּוֹר מְעוֹפֶפֶת, אוֹ מַבִּיט בְּמִשְקַפְתּוֹ וּמִתְמַכֵּר לְהִתְפַּעֲלוּת לִירִית.

הַהֲלִיכָה בִּמְחוֹז אֶדְלֵיד לֹא הָיְתָה מְעַנְיֶנֶת בְּיוֹתֵר. מַהֲלָךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נִמְשְׁכוּ גִבְעוֹת חֹול, שְׁטָחִים גְדוֹלִים שֶׁל קַרְקַע בְּתוּלָה הַמְכֻסָה שִׂיחִים דַלִים וְכָרִים רַחֲבֵי־יָדַיִם זְרוּעֵי צְמָחִים מְכִילֵי מֶלַח רַב, שֶׁהַצֹאן אוֹכֵל אוֹתָם בְּתֵאָבוֹן. בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בֵּין עַמוּדֵי הַטֶלֶגְרָף הַמְקַשֵׁר אֶת אֶדְלֵיד עִם הַחוֹף, רָעוּ כְּבָשִׂים בַּעֲלֵי רֹאשׁ מוּזָר, הַמְצוּיִים רַק בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

בִּכְלָל הִזְכִּיר מִישׁוֹר זֶה אֶת הַפַּמְפּוֹת שֶׁל אַרְגֶנְטִינָה. אוֹתוֹ מִדְבָּר חַדְגוֹנִי, אוֹתָהּ אַדְמַת־טְרָשִׁים וְאוֹתוֹ אֹפֶק פָּתוּחַ וְגָלוּי מִכָּל צַד. מַכְּס נַבְּס טָעַן, שֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם בַּאֲמֶרִיקָה הַדְרוֹמִית, אֲבָל פַּגַנֶל הִבְטִיחַ, כִּי עוֹד מְעַט וְהַמַחֲזֶה יִשְׁתַּנֶה. הַתַּיָרִים חִכּוּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְשִׁנוּי הַנוֹף שֶׁנָסַךְ עֲלֵיהֶם שִׁעֲמוּם קָשֶׁה.

בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם עָבְרָה הָאֹרְחָה רְצוּעָה צָרָה וַאֲרֻכָּה הַיְדוּעַה בְּשֵׁם “בִּקְעַת הַיִתּוּשִׁים”.

הַגִּיאוֹגְרָף הַמְלֻמָד הֵעִיר בְּעֹנֶג מְיֻחָד, שֶׁחֶבֶל זֶה נָאֶה לִשְׁמוֹ וּשְׁמוֹ נָאֶה לוֹ. וְאָמְנָם הִתְנַפְּלוּ עַל תַּיָרֵינוּ עַנְנֵי הַמְצִיקִים הַפְּעוּטִים וְהַטַרְחָנִים, וּלְהִפָּטֵר מֵהֶם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה אֲפִלוּ בַּקָרוֹן, כִּי הַלָלוּ חָדְרוּ גַם לְתוֹכוֹ בְּעַד כָּל חָרִיץ וָסֶדֶק. לְאָשְׁרָם, נִמְצָא “בְּבֵית־הַמֶרְקַחַת” אֲשֶׁר אִתָּם כֹּהֶל נַשְׁדוּרִי הַמַרְגִיעַ אֶת כְּאֵב הָעֲקִיצוֹת וּמוֹנֵעַ אֶת תְּפִיחַת הַבָּשָׂר, אוּלָם אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ הַמְצִיקִים הַקְטַנִים הַלָלוּ לְמַשָׂא עַל הַתַּיָרִים, וְאַף פַּגַנֶל עַצְמוֹ הִתְחִיל לְשַׁלַח לַעֲזָאזֵל אֶת “מוֹצְצֵי הַדָם”, אִם כִּי תְּחִלָה כִּמְעַט שָׂמַח עַל הָאֶפְשָׁרוּת “לַעֲשׂוֹת אִתָּם הַכָּרָה” פָּנִים אֶל פָּנִים.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִתְחִיל הַנוֹף הַמְשַׁעֲמֵם לְהִתְעוֹרֵר לִתְחִיָה עַל יְדֵי קְבוּצוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁל עֲצֵי שִׁטִים וַעֲצֵי גּוּמִי. פֹּה וָשָׁם הוֹפִיעוּ גַם זֵיתִים, לִימוֹנִים וְאַלוֹנִים. וּבְשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב הִגִיעָה הָאוֹרְחָה לַתַּחֲנָה רֶד־גֶיְם.

בְּשֵׁם “תַּחֲנוֹת” נִקְרָאוֹת בִּפְנִים הָאָרֶץ גִדְרוֹת הַצֹאן. הַלָלוּ נִמְצָאוֹת כָּאן לָרֹב, כִּי מְקֹורָהּ הָרָאשִׁי שֶׁל עֹשֶׁר הָאָרֶץ הַזֹאת הוּא גִדוּל הַצֹאן. מְגַדְלֵי הַצֹאן נִקְרָאִים כָּאן “רוֹבְצִים”, כִּי הָרוֹעִים מַרְבִּים מְאֹד בַּהֲלִיכָה, וּכְשֶׁמִזְדַמֶנֶת לָהֶם רַק אֵיזוֹ שָׁעָה קַלָה שֶׁל מְנוּחָה, מִיָד הֵם רוֹבְצִים עַל הָאָרֶץ, כְּדֵי לָתֵת מְעַט מְנוּחָה לְרַגְלֵיהֶם הָעֲיֵפוֹת.

תַּחֲנַת רֶד־גֶיְם הָיְתָה קְטַנָה, וּבְכָל זֹאת נִתְכַּבְּדוּ שָׁם תַּיָרֵינוּ בַּאֲרוּחָה וְנִתְקַבְּלוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כְּמוֹ בְּבֵיתוֹ שֶׁל פַּדִי אָ’מוֹר. הַמִתְיַשְׁבִים הָאוֹסְטְרָלִיִים מִצְטַיְנִים בְּמִדַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וְדֶלֶת בֵּיתָם פְּתוּחָה תָּמִיד לִרְוָחָה וְשֻלְחָנָם עָרוּךְ לִפְנֵי כָּל הַבָּא. בְּנֵי הַמִשְׁלַחַת לָנוּ כָּאן בַּלַיְלָה וְעִם הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר קָמוּ לָצֵאת שׁוּב לְדַרְכָּם, כְּדֵי שֶׁיַסְפִּיקוּ עוֹד הַיוֹם לְהַגִיעַ לְוִיקְטוֹרְיָה.

פְּנֵי הַקַרְקַע נִשְתַּנוּ. הַגְבָעוֹת הַמְכַסוֹת חוֹל אָדֹם הָלְכוּ הָלוֹךְ וְהִתְרוֹמֵם, כְּשֶׁהֵם נִמְשָׁכוֹת עַד הָאֹפֶק. דוֹמֶה הָיָה, שֶׁכָּל הַנוֹף הַזֶה עוֹטֶה אֵיזוֹ שְׂמִיכָה אֲדַמְדָמָה־בְּהִירָה הַמִתְנוֹעַעַת בָּרוּחַ. וְהָלְאָה מִזֶה נִרְאוּ שְׁטָחִים מְכֻסֵי עֵצִים גְבוֹהִים וְעָבִים מְאֹד. אֵלֶה הָיוּ מְבַשְׂרֵי הַיְעָרוֹת, יַעֲרוֹת־הָעַד שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה.

כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ לְוִיקְטוֹרְיָה, נִשְׁתַּנָה מַרְאֵה הַסְבִיבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר הָאֲדָמָה קִבְּלָה אֹפִי אַחֵר לְגַמְרֵי.

הָאֹרְחָה נָעָה לָהּ בְּקַו יָשָׁר, וּגְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט, שֶׁשׁוּם מַעֲצוֹר לֹא יַטֶה אוֹתוֹ מִן הַדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה שֶׁהִיא, כַּיָדוּעַ, הַקְצָרָה בְּיוֹתֵר.

הַשְׁוָרִים הִתְנַהֲלוּ לְאַט, אַךְ לְלֹא כָּל יְגִיעָה וְהֵם לֹא דָרְשׁוּ חֲנָיוֹת תְּכוּפוֹת לְמַעַן הִנָפֶשׁ. בְּאֹפֶן כָּזֶה לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְהוֹגִיעַ אַף אֶת הַסוּסִים. אוּלָם הַנְסִיעָה הָיְתָה בִּגְלַל כָּךְ אִטִית וְלֹא יָשְׁרָה בְּעֵינֵי פַּגַנֶל הַמָהִיר.

בְּעָבְרָם כְּמֵאָה קִילוֹמֶטֶר, הִגִיעָה הָאֹרְחָה בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּדֶצֶמְבֶּר אֶל הַכְּפָר הַקָטָן אַסְפְּלִי – הָרִאשׁוֹן בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.

אְיְרטֹון הֵבִיא אוֹתָם לְפּוּנְדָק צָנוּעַ. אֲשֶׁר מֵעַל לְפִתְחוֹ הָיָה תָּלוּי שֶׁלֶט “פּוּנְדָק הַכֶּתֶר”. אֲרוּחַת־הָעֶרֶב בְּאוֹתוֹ פּוּנְדָק הֵכִילָה בְּעִקָר בְּשַׂר־אַיִל מֻתְקָן בְּאֹפָנִים שׁוֹנִים.

הַתַּיָרִים הָיוּ רְעֵבִים מְאֹד וְלָכֵן אָכְלוּ בְּתֵאָבוֹן גָדוֹל כָּל מַאֲכָל שֶׁשָׂמוּ לִפְנֵיהֶם. אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה שָׁאֲלוּ אֶת פַּגַנֶל מַה יָדוּעַ לוֹ עַל חֵלֶק זֶה שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, הַמְכֻנֶה עַל־פִּי־רֹב בְּשֵׁם “אוֹסְטְרַלְיָה הַמְאֻשֶׁרֶת”.– הֲנָכוֹן הוּא כִּנוּי זֶה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ הַמְלֻמָד – כִּנוּי זֶה אֵינוֹ נָכוֹן כְּלָל וּכְלָל. יוֹתֵר נָכוֹן הוּא לִקְרֹא לָהּ “הָעֲשִׁירָה”, וַהֲרֵי הָאֹשֶׁר לֹא תָּמִיד הוּא בָּעֹשֶׁר. גַם “עַל עַפְרוֹת זָהָב נַחֲלֵי דִמְעָה נִטָיוּ”, כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר, וְגַם פֹּה הָיָה כַּדָבָר הַזֶה. בִּגְלַל מִכְרוֹת־הַזָהָב שֶׁלָהּ, נָפְלָה אוֹסְטְרַלְיָה קָרְבָּן בִּידֵי חֲבוּרוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים רוֹדְפֵי בֶּצַע, אַךְ עַל עִנְיָן זֶה עוֹד תִּשְׁמְעוּ לֹא מְעַט אַחַר כָּךְ.

– אִם לֹא אֶשְׁגֶה, גֻלְתָּה וִיקְטוֹרְיָה אַךְ זֶה לֹא מִכְּבָר? – הִמְשִׁיכָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן לִשְׁאֹל.

– כֵּן, גְבִרְתִּי, הִיא אַךְ בַּת שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְלֹא יוֹתֵר… בַּשִׁשִׁי לְיוּנִי, שְׁנַת 1835, בַּיוֹם הָרְבִיעִי…

– בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה פָּחוֹת רֶבַע לִפְנוֹת עֶרֶב, נִכְנַס לְתוֹךְ דְבָרָיו הַמַיוֹר, שֶׁאָהַב לְקַנְטֵר אֶת פַּגַנֶל.

– לֹא, מַיוֹר חָבִיב, בְּשָׁעָה שֶׁבַע וְעֶשֶׂר דַקוֹת בְּדִיוּק, – תִּקֵן הַגֵיאוֹגְרָף בְּטוֹן רְצִינִי – וְאִם כֵּן: בַּשִׁשִׁי לְיוּנִי, שְׁנַת 1835, בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, בְּשָׁעָה שֶׁבַע וְעֶשֶׂר דַקוֹת הִנִיחוּ בַּטְמַן וּפַלְקְנֶר אֶת רֵאשִׁית הַיְסוֹד לַמוֹשָׁבָה פּוֹרְט־פִילִיפּ. בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה מוֹשָׁבָה זוֹ שַׁיֶכֶת לְוֶלְס הַחֲדָשָׁה וְנִמְצָאָה תַּחַת חָסוּתָהּ שֶׁל הָעִיר סִידְנִי. אוּלָם בִּשְׁנַת 1851 זָכְתָה לְעַצְמָאוּת וְקִבָּלָה אֶת הַשֵׁם וִיקְטוֹרְיָה.

– וּמַמָשׁ מֵאָז הֵחֵלָה פְּרִיחָתָהּ? – שָׁאַל הַמַיוֹר.

– שְׁפֹט אַתָּה בְּעַצְמְךָ, יְדִידִי הַטוֹב – עָנָה פַּגַנֶל – אֲנִי מוּכָן לְהָבִיא לְפָנֶיךָ מִסְפָּרִים מִן הַסְטָטִיסְטִיקָה הָאַחֲרוֹנָה, כִּי אֵין לָשׁוֹן שֶׁתְּדַבֵּר בְּרוּרוֹת יוֹתֵר מִן הַמִסְפָּרִים.

– אִם כֵּן הָבָה מִסְפָּרֶיךָ וְנִשְׁמַע אֶת לְשׁוֹנָם הַבְּרוּרָה.

– הֲרֵי הֵם לְפָנֶיךָ: בִּשְׁנַת 1836 נִמְצְאוּ בַּמוֹשָׁבָה פּוֹרְט־פִילִיפּ רַק מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה תּוֹשָׁבִים, וְעַתָּה תִּמְצָא בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים אֶלֶף תּוֹשָׁבִים. כֵּן תִּמְצָא בָּהּ כַּיוֹם שִׁבְעָה מִלְיוֹנִים גְפָנִים הַנוֹתְנוֹת מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה מֵאָה עֶשְׂרִים וְאֶחָד אֶלֶף חָבִיוֹת יַיִן. בְּמִישׁוֹרֶיהָ רוֹעִים מֵאָה וּשְׁלֹשָׁה אֲלָפִים סוּסִים, וְעַל כָּרֶיהָ הַדְשֵׁנִים תִּמְצָא שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׂבְעִים וַחֲמִשָׁה אֶלֶף בָּקָר.

– כִּמְדֻמַנִי, שֶׁמְדִינָה זוֹ עֲשִׁירָה גַם בַּחֲזִירִים… – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– מִסְפָּרָם מַגִיעַ בְּיָמֵינוּ אֵלֶה עַד שִׁבְעִים וַחֲמִשָׁה אֶלֶף, שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה.

– וּכְלוּם כּוֹלֵל כְּבָר מִסְפָּר זֶה אֶת אֲשֶׁר אָכַלְנוּ זֶה עַכְשָׁיו?

– לֹא בְּשַׂר־חֲזִיר אָכַלְנוּ, וּלְפִיכָךְ אֵין זֶה נִכְלָל בַּמִסְפָּר.

– אָמְנָם כֵּן, טָעִיתִי, אֲנַחְנוּ אָכַלְנוּ בְּשַׂר־אַיִל וְלֹא בְּשַׂר־חָזִיר… הֲרַבִּים הֵם הָאֵילִים פֹּה?

– מִסְפָּרָם גָדוֹל מְאֹד, שִׁבְעָה מִלְיוֹנִים מֵאָה וַחֲמִשָׁה־עָשָׂר אֶלֶף וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף וְשִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו מִתּוֹךְ תַּעֲנוּג, כְּאִלוּ הָיָה כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶה שֶׁלוֹ כֻּלוֹ – אֶת הָאַיִל שֶׁאָכַלְנוּ לֹא לָקַחְתִּי בְּחֶשְׁבּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁאָכַלְנוּהוּ כִּמְעַט עַד תֻּמוֹ.

– הֵידָד, מַר פַּגַנֶל! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כְּשֶׁהִיא צוֹחֶקֶת בִּמְלֹא פִּיהָ – עָלַי לֶאֱמֹר אֶת הָאֱמֶת בְּפָנֶיךָ: אַתָּה כָּל כָּךְ בָּקִי בְּגִיאוֹגְרַפְיָה וְיוֹדֵעַ כָּל כָּךְ יָפֶה לְהוֹכִיחַ הַכֹּל בִּמִסְפָּרִים, עַד שֶׁכָּל מַאֲמַצָיו שֶׁל קְרוֹבֵנוּ מַכְּס נַבְּס לְהַכְשִילְךָ עוֹלִים בַּתֹּהוּ.

– וְכֵיצַד זֶה לֹא אֵדַע דָבָר שֶׁאוּמְנוּתִי בּוֹ, גְבִרְתִּי? אֲנִי יוֹדֵעַ גַם דְבָרִים רַבִּים, שֶׁלֹא נִרְשְׁמוּ עוֹד בְּשׁוּם סֶפַר לְגִיאוֹגְרַפְיָה.

– אָכֵן, – קְרָא גְלֶנֶרְוַן – אֵין גְדֻלָתוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד אֶלָא בָּזֶה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַצִּבּוּר. אֲבָל אַתָּה הֲרֵי הִבְטַחְתָּנוּ, שֶׁנִרְאֶה בְּאֶרֶץ זוֹ פְּלָאוֹת כָּאֵלוּ, שֶׁאַף לֹא חָלַמְנוּ עַל כְּמֹותָן.

– הִבְטַחְתִּי וְאֶעֱמֹד בְּדִבּוּרִי, לוֹרְד יָקָר.

– וְאוּלָם עַד עַכְשָׁיו… – פָּתַח הַמַיוֹר, שֶׁכַּוָנָתוֹ הָיְתָה שׁוּב לְקַנְטֵר אֶת פַּגַנֶל.

– אַל־נָא תִּקְצַר כָּל כָּךְ רוּחֲךָ, מַכְּס נַבְּס! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף – עוֹד לֹא הִסְפַּקְתָּ, כִּלְשׁוֹן הַבְּרִיוֹת, לִדְּרֹךְ עַל מִפְתַּן הַבַּיִת וּכְבָר הִנְךָ דוֹרֵשׁ שֶׁיְכַבְּדוּךָ מִכָּל טוּב. הִתְאַפֵּק־נָא קְצָת, בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא יֵעָשֶׂה דָבָר בִּמְהִירוּת רַבָּה כָּל כָּךְ. אֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם וַאֲנִי חוֹזֵר עַל דְבָרַי, שֶׁאוֹסְטְרַלְיָה הִיא אַחַת מִפִּנוֹת הָעוֹלָם הַמְעַנְיְנוֹת בְּיוֹתֵר. הִתְהַווּתָהּ, טִבְעָהּ, אְקִלימָהּ, חַיוֹתֶיהָ, צִמְחֵי אַדְמָתָהּ, וְכֵן הַהַשְׁעָרוֹת, כִּי בְּאַחַד הַיָמִים תֵּעָלֵם לְפֶתַע־פִּתְאֹם כְּשֵׁם שֶׁהוֹפִיעָה – כָּל אֵלֶה הִתְמִיהוּ מֵאָז, מַתְמִיהִים כַּיוֹם וְיַתְמִיהוּ גַם לֶעָתִיד אֶת הַמְלֻמָדִים. שַׁעֲרוּ־נָא בְּנַפְשְׁכֶם, יְדִידַי, יַבֶּשֶׁת־אֶרֶץ, שֶׁמִתְּחִלָה הִתְנַשְׂאוּ קְצוֹתֶיהָ בִּלְבַד, וְלֹא מֶרְכָּזָהּ, עַד כִּי הָיְתָה דוֹמָה לְטַבַּעַת עֲנָקִית הַצָפָה עַל פְּנֵי הַמַיִם. יַבּשֶׁת, שֶׁמֶרְכָּזָהּ – לְפִי הַשְׁעָרַת מְלֻמָדִים אֲחָדִים – אֵינוֹ אֶלָא יָם שֶׁהִתְאַיֵד! שַׁווּ נֶגֶד עֵינֵיכֶם אֶרֶץ, שֶׁנַהֲרוֹתֶיהָ מְמַהֲרִים כָּל כָּךְ לְהִתְנַדֵף וּלְהִתְיַבֵּשׁ, עַד שֶׁסוֹף־סוֹף לֹא יִשָׁאֵר בָּהּ אַף נָהָר אֶחָד. אֶרֶץ, אֲשֶׁר בְּשׁוּם מָקוֹם בָּהּ לֹא יָרְגַשׁ טַחַב, לֹא בָּאֲוִיר וְלֹא בַּקַרְקַע. אֶרֶץ, שֶׁעֲצֶיהָ מַחֲלִיפִים מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה לֹא אֶת עֲלֵיהֶם, אֶלָא אֶת קְלִפָּתָם, וְהֶעָלִים מַפְנִים כְּלַפֵּי הַשֶׁמֶשׁ לֹא אֶת פְּנֵי טַרְפֵיהֶם, אֶלָא אֶת צַלְעוֹתֵיהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים כָּל צֵל. אֶרֶץ, שֶׁבָּהּ נִמְצָאִים עֵצִים בִּלְתִּי נִשְׂרָפִים בָּאֵשׁ, וַאֲבָנִים הַמִתְפּוֹרְרוֹת מִמֵימִי הַגֶשֶׁם. אֶרֶץ, שֶׁהָעֵצִים שֶׁלָּהּ הֵם נְמוּכֵי־קוֹמָה וַעֲשָׂבֶיהָ מַגִיעִים עַד לְגֹבַהּ רַב. אֶרֶץ, שֶׁהַחַיוֹת בַּעֲלוֹת אַרְבַּע הָרַגְלַיִם אֲשֶׁר בָּהּ הֵן בַּעֲלוֹת חַרְטוֹם, כְּמוֹ הַחַרְטוֹמָן וְקִפּוֹד־הַנְמָלִים. אֶרֶץ, שֶׁחַיוֹת הַקֶנְגוּרוּ מְדַלְגוֹת עַל פְּנֵי מִישׁוֹרֶיהָ בְּרַגְלֵיהֶן הַבִּלְתִּי שָׁווֹת בְּאָרְכָּן; שֶׁהַשׁוּעָלִים מְעוֹפְפִים בָּהּ מֵעֵץ אֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ; שֶׁהָעַכְבָּרִים בּוֹנִים לָהֶם קִנִים; שֶׁהָעוֹפוֹת מְקַבְּלִים אוֹרְחִים בִּטְרַקְלִין כָּמוֹנוּ בְּנֵי־הָאָדָם וְהֵם מַתְמִיהִים אוֹתָנוּ בִּזְמִירוֹתֵיהֶם, וּבְּחִקוּי קוֹלוֹת שׁוֹנִים. יֵשׁ מֵהֶם הַצוֹחֲקִים עִם עֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר וְיֵשׁ מֵהֶם הַבּוֹכִים בִּשְׁעַת הַשְׁקִיעָה. אֶרֶץ, שֶׁבַּרְבּוּרֶיהָ אֵינָם⁷ צְחוֹרִים כַּשֶׁלֶג, אֶלָא שְׁחוֹרִים כְּפֶחָמִים. הָהּ, אֶרֶץ רַבַּת מְקוֹרִיוּת וַהֲפָכִים! הָהּ, אוֹסְטְרַלְיָה, אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת, הַבּוֹעֶטֶת בְּחֻקֵי הַטֶבַע! אַיֵה עֵט סוֹפֵר, שֶׁיוּכַל לְסַפֵּר וּלְתָאֵר אֶת חִנֵךְ וְיִפְעָתֵךְ? אַיֵה הַמְשׁוֹרֵר שֶׁיֵדַע לְשׂוֹרֵר אֶת תְּהִלָתֵךְ?

נְאוּמוֹ שֶׁל מַזְכִּיר הַחֶבְרֶה הַגִיאוֹגְרָפִית הָיָה דוֹמֶה לְזֶרֶם גוֹעֵשׁ וְהוֹמֶה הַפּוֹרֵץ כָּל מַחְסוֹם וְכָל סֶכֶר. הוּא בָּעַר כֻּלוֹ מֵהִתְרַגְשׁוּת וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ. בְּיָדוֹ הָאַחַת פָּרַע אֶת שְׂעָרוֹת רֹאשׁוֹ וְהֵסִיט אֶת מִשְׁקָפָיו לְמַעְלָה וּלְמַטָה, וּבַיָד הַשְׁנִיָה הֵבִיא לִידֵי סַכָּנָה אֶת שְׁכֵנָיו – בַּהֲנִיעוֹ בְּמַזְלֵג הֵנָּה וָהֵנָה מַמָשׁ מוּל פְּנֵיהֶם.

נִדְמֶה הָיָה, שֶׁאַחֲרֵי כָּל הָאָמוּר לְמַעֲלָה וְאַחֲרֵי כָּל הַנִפְלָאוֹת שֶׁסִפֵּר הַמְלֻמָּד עַל דְבַר אוֹסְטְרַלְיָה לֹא הָיָה עוֹד מַה לְהוֹסִיף. אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁאַל הַמַיוֹר בִּתְמִימוּת רַבָּה:

– וְזֶה הַכֹּל, פַּגַנֶל?

– לֹא, עוֹד לֹא הַכֹּל, הֶחֱסַרְתִּי עוֹד הַרְבֵּה מְאֹד! – הֵשִׁיב הַמְלֻמָד בְּחֹם.

– הַאֻמְנָם? – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּסַקְרָנוּת רַבָּה – כְּלוּם מִצְטַיֶנֶת אוֹסְטְרַלְיָה עוֹד בִּפְלָאִים רַבִּים מֵאֵלֶה?

– בְּהַרְבֵּה, גְבִרְתִּי! הִיא מִצְטַיֶנֶת, לְמָשָׁל, גַם בְּאַקְלִימָהּ. וְעַל דָבָר זֶה בִּלְבַד רְאוּיָה הִיא לְקַבֵּל פְּרָס.

– וּמָה הֵן סְגֻלוֹתָיו הַמְיֻחָדוֹת שֶׁל אַקְלִים זֶה?

– רֵאשִׁית מְרֻבֶּה מְאֹד בַּאֲוִירָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה הַחַמְצָן וּמוּעָט הוּא הַחַנְקָן. שֵׁנִית אֵין בָּהּ רוּחוֹת לָחוֹת כְּלָל, כִּי הַפָּסָטִים נוֹשְׁבִים בְּהַקְבָּלָה לַחוֹפִים וְאֵינָם נוֹגְעִים בַּיַבֶּשֶׁת. וּשְׁלִישִׁית, רֹב הַמַחֲלוֹת שֶׁהָאֶנוּשׁוּת סוֹבֶלֶת מֵהֶן בִּשְׁאַר חֶלְקֵי כַּדוּר־הָאָרֶץ, הָחֵל בְּטִיפוּס וּבַאֲדֶמֶת וְכָלֵה בְּאַבַּעְבּוּעוֹת, אוֹ בְּמַחֲלוֹת שֶׁאֵין תְּרוּפָה לָהֶן, אֵינָן שְׁכִיחוֹת כָּאן כְּלָל וּכְלָל.

– זֶה בֶּאֱמֶת יִתְרוֹן גָדוֹל, – הֵעִיר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– מוּבָן מֵאֵלָיו! – קָרָא פַּגַנֶל – אֲבָל אֵין זֶה עֲדַיִן הַכֹּל! לְאַקְלִימָהּ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה יֵשׁ עוֹד סְגֻלָה אַחַת, שֶׁכִּמְעַט אִי־אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בָּהּ.

– וּמַהִי זוֹ? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֵינִי מֵעֵז לְפָרֵשׁ אוֹתָהּ לִפְנֵיכֶם, שֶׁכֵּן לֹא תַּאֲמִינוּ לִי.

– נַאֲמִין, עַל דִבְרָתֵנוּ, נַאֲמִין! – קָרְאוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

– הָאַקְלִים הָאוֹסְטְרָלִי… – פָּתַח הַמְלֻמָּד וְהִפְסִיק רֶגַע בְּהִסְתַּכְּלוֹ בַּחֲבֵרָיו.

– סַיֵם, סַיֵם, פַּגַנֶל! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– מְטַהֵר אֶת מִדוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם! – סִיֵם הַמְלֻמָד.

– מְטַהֵר אֶת מִדוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם?

– כֵּן, – אִשֵׁר הַמְלֻמָד בְּטוֹן שֶׁל הַכָּרָה עֲמֻקָה – לָאַקְלִים תְּכוּנָה מַפְלִיאָה לְזַכּוֹת אֶת הַלֵב. הָאֲוִיר כָּאן אֵינוֹ מַחֲלִיד אֶת הַמַּתָּכוֹת וְאֵינוֹ מַחֲלִיד – אִם אֶפְשָׁר לֵאמֹר כָּךְ – גַם אֶת הָאֲנָשִׁים. בְּאַנְגְלִיָה, כַּנִרְאֶה, עָמְדוּ עַל תְּכוּנָה זוֹ, וְתִקְנוּ שֶׁיִהְיוּ שׁוֹלְחִים הֵנָה פּוֹשְׁעִים כְּדֵי לְשַׁפֵּר אֶת מִדוֹתֵיהֶם.

– הַאֻמְנָם פְּעֻלָתוֹ שֶׁל הָאַקְלִים כָּאן הִיא כֹּה מַפְלִיאָה? – תָּמְהָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן, גְבִרְתִּי, הוּא מַשְׁפִּיעַ גַם עַל הָאֲנָשִׁים וְגַם עַל הַחַיוֹת…

– וְכִי אֵינְךָ מִתְלוֹצֵץ, פַּגַנֶל?

– לֹא, הַחַיוֹת הָאוֹסְטְרָלִיוֹת מַתְמִיהוֹת מַמָשׁ בְּעַנְוַתְנוּתָן.

– בְּדָבָר כָּזֶה אִי־אֶפְשָׁר כְּבָר לְהַאֲמִין.

– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֻבְדָה הִיא. אַף הַפּוֹשְׁעִים, שֶׁנִשְׁתָּרֵשׁ בָּהֶם הַחֵטְא, מִשְׁתַּנִים לְגַמְרֵי לְאַחַר שֶׁהֵם נִמְצָאִים שָׁנִים אֲחָדוֹת תַּחַת הַשְׁפַּעַת הָאֲוִיר הַטָהוֹר הַזֶה. אֲנִי חוֹזֵר, שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה נַעֲשִׂים כֻּלָם יוֹתֵר יְשָׁרִים, יוֹתֵר עֲדִינִים וְיוֹתֵר מְסוּרִים לַזוּלָת.

– נִמְצָא, שֶׁהָאֲנָשִׁים הַטוֹבִים הַבָּאִים לְאוֹסְטְרַלְיָה נַעֲשִׂים טוֹבִים עוֹד יוֹתֵר? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן, גְבִרְתִּי, הֵם נַעֲשִׂים כָּאן לַאֲנָשִׁים מֻשְלָמִים!

– וּבְכֵן אַתָּה, פַּגַנֶל, תִּהְיֶה פֹּה לְאִישׁ מֻשְׁלָם? – שָׁאֲלָה שׁוּב הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אַף לֹא תַּכִּירִי אוֹתִי, גְבִרְתִּי! תִּרְאִי וְתִוָכְחִי! – עָנָה לָהּ הַגִיאוֹגְרָף בְּקִידָה.

פֶּרֶק י: הַנָהָר וִימֶר    🔗

הַתַּיָרִים עָזְבוּ אֶת מְקוֹם חֲנָיָתָם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, לְאַחֵר שֶׁיָשְׁנוּ הֵיטֵב בְּמִטוֹת פְּשׁוּטוֹת, אֲבָל רַכּוֹת. הָיָה הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה לְדֶצֶמְבֶּר וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשָׁרָב הָיָה כְּבָר מָרְגָשׁ מְאֹד, עֲדַיִן אֶפְשָׁר הָיָה לְשֵׂאתוֹ. הַדֶרֶךְ הָיְתָה חֲלָקָה וְטוֹבָה גַם לַשְׁוָרִים הַמוֹשְׁכִים בַּקָרוֹן וְגַם לַסוּסִים.

בָּעֶרֶב עָמְדָה הָאֹרְחָה לָלוּן עַל חוֹף הָאֲגָם הַלָבָן הַמִצְטַיֵן בְּמֵימָיו הַמְלוּחִים וְהַבִּלְתִּי טוֹבִים לִשְׁתִיָה.

כָּאן הָיָה פַּגַנֶל מֻכְרָח לְהוֹדוֹת, שֶׁהָאֲגָם הַלָבָן אֵינוֹ לָבָן יוֹתֵר מִן הַיָם הַשָׁחֹור, וְשֶׁהַיָם הָאָדֹם אֵינוֹ אָדֹם כְּלָל, שֶׁהַנָהָר הַכָּתֹם אֵינוֹ כָּתֹם וְהֶהָרִים הַתְּכֻלִים אֵינָם מַתְאִימִים כְּלָל לִשְׁמָם. בְּכָל זֹאת הִתְעַקֵשׁ מִתּוֹךְ אַהֲבָה עַצְמִית שֶׁל גִיאוֹגְרָף וּבִקַשׁ לְהוֹכִיחַ שֶׁכָּל הַשֵׁמוֹת הָאֵלֶה הֵם נְכוֹנִים, אֲבָל הוֹכָחוֹתָיו הָיוּ כֹּה קְלוּשׁוֹת, שֶׁלֹא שִׁכְנְעוּ שׁוּם אִישׁ בַּאֲמִתָּתָן.

אוֹלִבִּינֶט הֵכִין אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב בְּמוֹעֲדָהּ. וְאַחַר־כָּךְ שָׁכְבוּ לִישֹׁון, מִי בַּקָרוֹן וּמִי בָּאֹהֶל, וְכֻלָם יָשְׁנוּ לָבֶטַח מִבְּלִי לַחֲשֹׁשׁ לְיִלְלַת הַדִינְגוֹ, אֵלֶה הַכְּלָבִים הַפְּרָאִים הַתּוֹעִים בְּמִישׁוֹרֵי אוֹסְטְרַלְיָה.

אַחֲרֵי הָאֲגָם הַלָבָן הִשְׂתָּרְעָה שְׁפֵלָה נֶחְמָדָה מְעֻטֶרֶת בְּפִרְחֵי זָהָב. בַּהֲקִיצָם בַּבֹּקֶר, נִתְפַּעֲלוּ הַתַּיָרִים מִן הַמַחֲזֶה הַנֶהְדָר שֶׁנִגְלָה לְעֵינֵיהֶם. עַד לָאֹפֶק נִמְשְׁכָה עֲרָבָה פּוֹרַחַת בְּכָל הוֹד יָפְיָהּ הָאֲבִיבִי. צֶבַע הַפִּשְׁתָּן הַכָּחֹל הִתְעָרֵב עִם פִּרְחֵי הָאַרְגָמָן הַנִמְצָאִים רַק בְּאֶרֶץ זוֹ. אֲדָמָה מְלֵחָה זוֹ הָיְתָה מְכֻסָה מַרְבָד עָבֶה שֶׁל צִמְחִיָה עֲשִׁירָה. מֵאֵפֶר הַצְמָחִים הָאֵלֶה, הָעֲשִׁירִים מְאֹד בְּחָמְרֵי מֶלַח, מוֹצִיאִים אַשְׁלָג, שֶׁמִשְׁתַּמְשִׁים בּוֹ לְמַטָרוֹת שׁוֹנוֹת.

פַּגַנֶל, אֲשֶׁר בְּהִמָצְאוֹ בֵּין הַצְמָחִים נֶהְפַּךְ מִגִיאוֹגְרָף לְבּוֹטַנָאי, קָרָא בְּשֵׂם אֶת כָּל הַצְמָחִים שֶׁנִזְדַמְנוּ לָהֶם בְּדַרְכָּם, וּבְתַאֲוָתוֹ הַגְדוֹלָה לְמִסְפָּרִים וְלִסְטַטִיסְטִיקָה, מִהֵר לְהוֹדִיעַ לְשׁוֹמְעֵי דְבָרָיו, שֶׁבַּצִמְחִיָה הָאוֹסְטְרָלִית מוֹנִים אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם סוּגִים, הַנֶחְלָקִים לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים מַעֲרָכוֹת.

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ בִּמְהִירוּת כְּשִׁשָׂה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר נִתְקְלָה הָאֹרְחָה בְּמִימוֹזוֹת וַעֲצֵי גוּמִי לְבָנִים. הַכֹּל צָמַח וּפָרַח מִסָבִיב. כָּאן, בַּמִישׁוֹרִים הָעֲשִׁירִים בְּמַעְיָנוֹת קְטַנִים, מִצְטַיֶנֶת מֶמְשֶׁלֶת הַצוֹמֵחַ בְּשִׁנוּיֵי צוּרוֹת, צְבָעִים וְרֵיחוֹת. מֶמְשֶׁלֶת הַחַיוֹת עֲנִיָה יוֹתֵר. בַּמְרוֹמִים הִתְעוֹפְפוּ עוֹפוֹת בְּמִסְפָּר לֹא גָדוֹל. לַמַיוֹר עָלָה לַהֲרֹג צִפּוֹר מְעַנְיֶנֶת אַחַת לֹא מְעוֹפֶפֶת, אֶלָא רָצָה בְּעֵשֶׂב. זֶה הָיָה הַזַ’בּירוּ, מִין עָגוּר עֲנָקִי. גָבְהוּ הִגִיעַ לְמֶטֶר וְחֵצִי וְלוֹ מָקוֹר רָחָב, שָׁחֹור וְחַד מְאֹד. נוֹצוֹת הָאַרְגָמָן שֶׁל צִפּוֹר יָפָה זוֹ נִתְבַּלְטוּ הֵיטֵב עַל צַוָארָהּ הַיָרֹק־בָּהִיר וְעַל חָזֶהָ הַלָבָן כַּשֶׁלֶג.

הַכֹּל הִתְעַנְגוּ עַל שְׁלָלוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, וְהוּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת גִבּוֹר־הַיוֹם, אִלְמָלֵא רוֹבֶּרֶט שֶׁהִשְׁבִּית קְצָת אֶת שִׂמְחָתוֹ. הוּא צָד אֵיזוֹ חַיָה מַתְמִיהָה, הַמַזְכִּירָה בְּתָאֳרָהּ אֶת הַחַיוֹת מִלִפְנֵי הַמַבּוּל. מִפִּיהָ חֲסַר־הַשִׁנַיִם יָצְאָה לָשׁוֹן אֲרֻכָּה, גְמִישָׁה וְרִירִית, שָׁבָּהּ הִיא צָדָה אֶת הַנְמָלִים, הַמְשַׁמְשׁוֹת מְזוֹנָהּ הָעִקָרִי.

– זֶהוּ קִפּוֹד־הַנְמָלִים, – אָמַר פַּגַנֶל – הָרְאִיתֶם מִימֵיכֶם חַיָה כָּזוֹ?

– הוֹי, כַּמָה מְכֹעָרָה הִיא! זוֹהִי חַיָה הַמְעוֹרֶרֶת גֹעַל־נֶפֶשׁ! – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– רַק מִנְקֻדַת הָרְאוּת הָאֶסְטֶטִית, אֲבָל עַל צַד הָאֱמֶת הִיא מְעַנְיֶנֶת מְאֹד. חַיָה זוֹ נִמְצֵאת אַךְ וְרַק בְּאוֹסְטְרַלְיָה, וְרַק לַשָׁוְא בִּקְשׁוּהָ בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם.

פַּגַנֶל רָצָה לָשִׂים אֶת הַקִפּוֹר בְּמַחְלְקַת הַמִטְבָּח, כְּדֵי לִשְׁמֹר עָלָיו, אֲבָל מַר אוֹלְבִּינֶט מָחָה נֶגֶד זֶה בְּכָל תֹּקֶף, וְהַמְלֻמָד הֶעָלוּב הָיָה מֻכְרָח לְבַטֵל אֶת רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַטַבָּח הָעַקְשָׁן.

בְּאוֹתוֹ יוֹם עָבְרוּ הַתַּיָרִים אֶת הַמַעֲלָה הַמֵאָה עֶשְׂרִים וְאַחַת שֶׁל הָאֹרֶךְ. עַד הָעֵת הַהִיא נִפְגְשׁוּ רַק עִם מְעַט מְאֹד מִתְיַשְׁבִים וּמְגַדְלֵי צֹאן, וְהָאָרֶץ הָיְתָה כְּמִדְבָּר לִפְנֵיהֶם. גַם עִקְבוֹתֵיהֶם שֶׁל יְלִידֵי הָאָרֶץ לֹא נִרְאוּ, כִּי הֵם חַיִים בְּמִדְבָּרוֹת הָרְחָבִים הַמִשְׂתָּרְעִים יוֹתֵר צָפוֹנָה, בְּמָקוֹם שֶׁזוֹרְמִים הַנְהָרוֹת דַרְלִינְג וּמָרֵי.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם הֵעִיר ג’וֹן מַנְגֶלְס אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם שֶׁל חֲבֵרָיו עַל עַמוּד חוֹל הַמִתְנַשֵׂא לִפְנֵיהֶם בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה וָחֵצִי קִילוֹמֶטֶר. מַה טִיבָהּ שֶׁל תּוֹפָעָה זוֹ לֹא יָכְלוּ תַּיָרֵינוּ לְהָבִין. פַּגַנֶל חָפֵץ כְּבָר לִרְאוֹת בַּעֲנַן־אָבָק זֶה רוּחַ זַלְעֲפוֹת, וּכְבָר בִּקֵשׁ בְּמֹחוֹ הַשְׁעָרָה מַתְאִימָה לְבָאֵר אֶת סִבָּתוֹ. אֲבָל אַיְרְטוֹן עָצַר בְּדִמְיוֹנוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד וְהוֹדִיעַ, שֶׁלִקְרָאתָם הוֹלֵךְ וּבָא עֵדֶר עָצוּם שֶׁל בָּקָר, וְהוּא הוּא הַמַעֲלֶה אֶת עַמוּד הָאָבָק.

וְאָמְנָם צָדַק אַיְרְטוֹן. בְּמִדָה שֶׁעֲנַן הָאָבָק נִתְקָרֵב, נִשְׁמַע קוֹנְצֶרְט מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם שֶׁל גְעִיוֹת וּפְעִיוֹת שֶׁנִפְסְקוּ עַל יְדֵי שְׁרִיקוֹת חוֹדְרוֹת, צְלִיפוֹת שׁוֹטִים וְגַעֲרוֹת אֲנָשִׁים. לָאַחֲרוֹנָה יָצָא מִן הֶעָנָן הַגוֹעֶה הַזֶּה בֶּן־אָדָם, הַנֹוהֵג הָרָאשִׁי שֶׁל הַחַיִל הֶעָצוּם הַזֶה.

גְלֶנֶרְוַן נִתְקָרֵב אֵלָיו וּבְלִי שְׁהִיוֹת הִתְוָדַע אֵלָיו.

הַנוֹהֵג הָרָאשִׁי הָיָה אֲדוֹנָיו שֶׁל חֲצִי הָעֵדֶר. שְׁמוֹ הָיָה סֶם מֶצֶ’ל וְהוּא נָהַג אֶת הָעֵדֶר מִן הַמְדִינוֹת הַמִזְרָחִיוֹת אֶל מִפְרַץ פּוֹרְטְלֶנְד.

בָּעֵדֶר שֶׁנָהַג הָיוּ 12,075 רָאשִׁים. אֶלֶף פָּרִים, אַחַד־עָשָׂר אֶלֶף כְּבָשִׂים, וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָׁה סוּסִים. לְפִי דְבָרָיו, נִקְנָה כָּל הָעֵדֶר הַזֶה בִּהְיוֹתוֹ רָזֶה וְצָנוּם, בְּשִׁפְלוֹת הֶהָרִים הַתְּכֻלִים, וְאַחַר־כָּךְ פִּטְמוּ אוֹתוֹ בָּאֲפָרִים הַדְשֵׁנִים שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה הַדְרוֹמִית וְעַתָּה נִמְכָּר בְּרֶוַח גָדוֹל – שְׁתֵּי לִירוֹת סְטֶרְלִינְג לְכָל פַּר וַחֲצִי הַלִירָה לְכָל כִּבְשָׂה. מֶצֶ’ל עַצְמוֹ קִבֵּל בְּאֹפֶן כָּזֶה רֶוַח שֶׁל חֲמִשִׁים אֶלֶף פְרַנְקִים. עֵסֶק טוֹב מְאֹד הוּא, אֲבָל הוּא דוֹרֵשׁ סַבְלָנוּת מְרֻבָּה, עָמָל וָמֶרֶץ שֶׁלֹא כָּל אֶחָד חֻנַן בָּהֶם.

הַאֹרְחָה עָמְדָה, הַתַּיָרִים יָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ בְּצֵל עַנְפֵי עֵץ־גּוּמִי וּבִקְשׁוּ אֶת מֶצֶ’ל שֶׁיְסַפֵּר לָהֶם מִתּוֹלְדוֹתָיו, וְהַלָז מִלֵא אֶת בַּקָשָׁתָם זוֹ בְּחֵפֶץ לֵב, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁעוֹזְרָיו וּמְשָׁרְתָיו הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם.

לְאַחֵר שֶׁסִפֵּר לָהֶם בְּקִצוּר נִמְרָץ אֶת תּוֹלָדוֹת יְמֵי חַיָיו עָבַר לְסַפֵּר עַל דְבַר עֶדְרוֹ זֶה.

מֶצֶ’ל יָצָא מִבֵּיתוֹ עִם הָעֵדֶר לִפְנֵי שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. הוּא עָבַר שִׁשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר לְיוֹם, וְעָלָיו לָלֶכֶת עוֹד כִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אִתּוֹ הָיוּ חֲמִשִׁים עוֹזְרִים, עֶשְׂרִים כְּלָבִים וּשְׁלֹשִׁים אִישׁ. בֵּין אֵלֶה הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ חֲמִשָׁה פְּרָאִים חוּמֵי־עוֹר, הַמִצְטַיְנִים בִּידִיעָתָם הַמַפְלִיאָה לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹת הַבָּקָר הַנִדָח וְהַתּוֹעֶה. וּמֵאֲחוֹרֵי הָעֵדֶר נָסְעוּ שֵׁשׁ עֲגָלוֹת.

הַמְחַמְרִים הַמְזֻיָנִים בְּשׁוֹטִים שֶׁיָדִיוֹתֵיהֶם קְצָרוֹת וּרְצוּעוֹתֵיהֶם אֲרֻכּוֹת כִּשְׁלֹשָׁה מֶטְרִים, שׁוֹטְטוּ כְּפַעַם בְּפַעַם בְּתוֹךְ הָעֵדֶר לְהָקִים שׁוּב אֶת הַסֵדֶר שֶהֻפְרַע, וּמִשְׁנֵי עֶבְרֵי הָעֵדֶר דִלְגוּ הַכְּלָבִים שֶׁהִשְׁגִיחוּ גַם הֵם עַל הַסֵדֶר.

הַתַּיָרִים תָּמְהוּ מְאֹד עַל הַמִשְׁמַעַת הַשׂוֹרֶרֶת בָּעֵדֶר. כֻּלָם הָלְכוּ לְמִינֵיהֶם. הַפָּרִים וְהָאֵילִים הַפְּרָאִים אֵינָם יְכוֹלִים לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת, בְּאֹפֶן שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁרוֹעִים הָרִאשׁוֹנִים, לֹא יִרְעוּ בְּשׁוּם אֹפֶן הָאַחֲרוֹנִים. וְלָכֵן הָיוּ מֻכְרָחִים לָשִׂים אֶת הַפָּרִים בְּרֹאשׁ הַגְדוּד, בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת מַקְבִּילוֹת. אַחֲרֵיהֶם הָלְכוּ הַצֹאן בְּחָמֵשׁ שׁוּרוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן הִשְׁגִיחוּ עֲשָׂרָה נוֹהֲגִים. גְדוּד הַסוּסִים הָלַךְ מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְשִׁמֵשׁ מְאַסֵף לְכָל הַמַחֲנֶה הֶעָצוּם הַזֶה.

מְפַקְדֵי הַחַיִל הַזֶה אֵינָם, עַל צַד הָאֱמֶת, לֹא הָאֲנָשִׁים וְלֹא הַכְּלָבִים, אֶלָא הַפָּרִים. אֵלֶה הֵם פָּרִים זְקֵנִים, חֲכָמִים וַחֲזָקִים, הַמְכֻבָּדִים מאֹד בְּעֵינֵי כָּל אַחֵיהֶם. הֵם הָלְכוּ בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר בַּחֲשִׁיבוּת רַבָּה, בְּבָחֲרָם בַּדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה בְּרִגְשָׁם הַטִבְעִי. מַכִּירִים בָּהֶם שֶׁהֵם יוֹדְעִים אֶת עֵרֶךְ־עַצְמָם, בַּהֲבִינָם הֵיטֵב אֶת הַתַּפְקִיד הָאַחְרָאִי הַמוּטָל עֲלֵיהֶם. הָאֲנָשִׁים מִתְיַחֲסִים אֲלֵיהֶם בְּכָבוֹד, מִשׁוּם שֶׁרַק בָּהֶם כֹּחַ כָּל הָעֵדֶר. כָּל מַה שֶׁיִרְצוּ הַפָּרִים־הַמַנְהִיגִים, יַעֲשֶׂה הָעֵדֶר כֻּלוֹ בְּלִי הִרְהוּרִים רַבִּים; אִם יַעֲלִיבוּ אוֹתָם, יִתְּנוּ אוֹת לְהִתְקוֹמְמוּת, וְאָז – בְּרֶגַע אֶחָד – לֹא יִשָׁאֵר אַף שָׂרִיד וּפָלִיט מִבַּעֲלֵי־הַשְׁתַּיִם הָאֻמְלָלִים. כְּשֶׁעָמַד פַּר־מַנְהִיג לָנוּחַ, אֵין לְהָאִיץ בּוֹ; הוּא לֹא יָזוּז מִמְקוֹמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הֶחֱלִיף כֹּחַ. לְאַחַר שֶׁהֶחֱלִיף כֹּחַ יַעֲמֹד בְּעַצְמוֹ וְיַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ הָלְאָה.

בִּכְלָל סִפֵּר מֶצֶ’ל הַרְבֵּה דְבָרִים מְעַנְיְנִים עַל דְבַר חַיוֹת אֵלוּ.

– כָּל זְמַן – סִפֵּר לְשׁוֹמְעָיו – שֶׁחֵילֵנוּ הוֹלֵךְ בְּמִישׁוֹר, אֵין לִדְאֹג כְּלָל. הַכֹּל הוֹלֵךְ כְּשׁוּרָה וְטֹרַח הַדֶרֶךְ אֵינֶנוּ כֹּה גָדוֹל. הַחַיוֹת אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת דֶרֶךְ הִלוּכָן, בַּלַיְלָה הֵן רוֹבְצוֹת לְהִנָפֵשׁ וּבַיוֹם הֵן הוֹלְכוֹת בְּשֶׁקֶט וְשַׁלְוָה וְנִשְׁמָעוֹת אֲפִילוּ לַכְּלָבִים. אֲבָל כְּשֶׁרַק תִּזְדַמֵן לְאֵיזֶה יַעַר – אָז צָרָה וּמְצוּקָה; עֲצֵי הָאֵקָלִיפְּטוּס, הַמִימוֹזוֹת וּצְמָחִים אֲחֵרִים צוֹמְחִים כְּכֹתֶל זָקוּף אֶחָד, וְהַמִקְנֶה תּוֹעֶה בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, וְאַתָּה לֵךְ וְצוּד אוֹתוֹ. אֲבָל רַע מִכָּל דָּבָר הוּא, כְּשֶׁפָּר־מַנְהִיג תּוֹעֶה בְּדַרְכּוֹ וְנִדָח מִן הָעֵדֶר, אָז אֵין לִמְצֹא עֵצָה לְכָל הָעֵדֶר כֻּלוֹ. וְזֶה יִקְרֶה לְעִתִּים תְּכוּפוֹת. נִדָח אֵיזֶה מַנְהִיג, מֻכְרָחִים חוּמֵי־הָעוֹר שֶׁלָנוּ לְבַקֵשׁ אוֹתוֹ שְׁנַיִם־שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְאָז הִנְךָ מִתְיַגֵעַ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאַתָּה קָץ בְּחַיֶיךָ. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת: בְּשָׁעָה שֶׁיוֹרֵד גֶשֶׁם שׁוֹטֵף, אֵין הַפָּרִים רוֹצִים לָזוּז מִמְקוֹמָם וְרוֹבְצִים הֵם עַל פְּנֵי הַשָׂדֶה, עַד שֶׁיַרְגִישׁוּ שֶׁהָרְבִיצָה בַּמַיִם גְרוּעָה יוֹתֵר מֵהַהֲלִיכָה בְּתוֹךְ הַמַיִם. וְאָז הֵם קָמִים מֵאֲלֵיהֶם וּמַמְשִׁיכִים אֶת דַרְכָּם. בְּעֵת סוּפָה הֵם נִבְהָלִים וְנִפְחָדִים וְרָצִים לְכָל אֲשֶׁר תִּשֶׂאנָה אוֹתָם רַגְלֵיהֶם, וְאֵין לַעְצֹר בַּעֲדָם בְּשׁוּם אֹפֶן… וְכָךְ אַתָּה הוֹלֵךְ אִתָּם כָּל הַזְמַן. כַּמָה אֲלָפִים קִילוֹמֶטֶר כְּבָר עָבַרְתִּי וְעוֹד רְחוֹקָה הַדֶרֶךְ עַד מַטְרָתִי. אֱלֹהִים הַיוֹדֵעַ מָה עוֹד יִמְצָא אוֹתָנוּ. יוּכַל הֱיוֹת, שֶׁנַגִיעַ סוֹף־סוֹף בְּשָׁלוֹם. וְיִתָּכֵן, שֶׁגַם חֲצִי הַמִקְנֶה לֹא יָבוֹא לַמָקוֹם הַמְיֹעָד, אוֹ שֶׂכֻּלָנוּ נֹאבַד. לָנוּ, מְנַהֲלֵי הַמִקְנֶה, דְרוּשָׁה סַבְלָנוּת רַבָּה. אָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מוּכָנִים לַכֹּל וְלֹא לִירֹא מִפְּנֵי כֹּל. הִנֵה, לְמָשָׁל, תָּבוֹא עַד לְנָהָר וְהִנְךָ צָרִיךְ לַעֲבֹר דַרְכּוֹ וִיְהִי מָה, וְהָעֵדֶר אֵינוֹ הוֹלֵךְ. הַפָּרִים, בִּדְרֹךְ כַּף רַגְלָם בַּמַיִם וּבְהַרְגִישָׁם שֶׁהֵם שָׁטִים, חוֹזְרִים מִיָד לַיַּבָּשָׁה. הֵם גוֹעִים, חוֹפְרִים בָּאֲדָמָה בְּפַרְסוֹתֵיהֶם וְלֹא יָזוּזוּ מִמְקוֹמָם. מָה לַעֲשׂוֹת? וְהַכְּבָשִׂים גַם הֵם, אַךְ יִרְאוּ נָהָר – יִטוּ תֵּכֶף הַצִדָה וְיִמָלְטוּ עַל נַפְשָׁם… וְאַתָּה מְחַכֶּה לַלַיְלָה. סָבוּר אַתָּה שֶׁבַּחֲשֵׁכָה יִקַל הַמַעֲבָר; אֲבָל אֵינְךָ אֶלָא טוֹעֶה, כִּי גַם הַלַיְלָה אֵינוֹ מוֹעִיל. נִסִינוּ פַּעַם לְהָבִיא אֶת הָאֵילִים בְּכֹחַ אֶל הַמַיִם, אֲבָל הַכְּבָשִׂים לֹא הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וְהָאֵילִים שָׁבוּ עַל עִקְבוֹתֵיהֶם. וְאָז הֶחְלַטְנוּ לֹא לָתֵת לָהֶם לְהִתְקָרֵב אֶל הַנָהָר לִשְׁתּוֹת וְהֵם לֹא שָׁתוּ יָמִים אֲחָדִים וְלַעֲבֹר לֹא חָפְצוּ. אַחַר־כָּךְ נָשָׂאנוּ אֶת הַטְלָאִים הַקְטַנִים לְחוֹף הַנָהָר הַשֵׁנִי וְחָשַׁבְנוּ שֶׁגַם אִמְהוֹתֵיהֶם תְּמַהֵרְנָה אֲלֵיהֶם, כְּשֶׁתִּשְׁמַעְנָה אֶת פְּעִיוֹתֵיהֶם, אֲבָל לַמְרוֹת כָּל הַפְּעִיוֹת, זָקְפוּ הָאִמָהוֹת רַק אֶת אָזְנֵיהֶן, וְלַעֲבֹר בִּשְׂחִיָה לֹא חָפְצוּ בְּכָל זֹאת… אֵלוּ תַּחְבּוּלוֹת שֶׁתְּחַבֵּל, וְאֵלוּ נִסְיוֹנוֹת שֶׁתְּנַסֶה – הַכֹּל לַשָׁוְא.

וְכָךְ עָמַדְנוּ פַּעַם שָׁבוּעַ שָׁלֵם לִפְנֵי אַחַד הַנְהָרוֹת, מֹחוֹתֵינוּ נִתְבַּלְבְּלוּ לְגַמְרֵי, מִבְּלִי דַעַת מַה לַעֲשׂוֹת עוֹד, וְלֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָא לָשׁוּב בַּחֲזָרָה! וְהִנֵה, בְּיוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ כְּבָר מוּכָנִים לִשְׁלֹחַ אֶחָד מֵאִתָּנוּ בַּחֲזָרָה לִשְׁאֹל עֵצָה מִפִּי הַמְנֻסִים יוֹתֵר מַה לַעֲשׂוֹת, עָמַד הָעֵדֶר מֵאֵלָיו, אַף אֶחָד לֹא נֶעְדַר, בָּא פִּתְאֹם אֶל תּוֹךְ הַנָהָר וְעָבַר בְּשָׁלוֹם אֶל הַחוֹף הַשֵׁנִי. טָבְעוּ רַק כְּבָשִׂים אֲחָדִים שֶׁנִגְרְפוּ עִם הַזֶרֶם… סִלְחוּ לִי, רַבּוֹתַי, – שִׁסַע מֶצֶ’ל אֶת דִבְרֵי עַצְמוֹ – הִנֵה הוֹלְכִים כְּבָר גַם הַסוּסִים, וְעָלַי לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר יַחַד עִם הַפָּרִים־הַמַנְהִיגִים. אֲנִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּהַצְלָחָה גְמוּרָה, אוּלַי נִפָּגֵשׁ עוֹד פַּעַם.

וּבִדַבְרוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ בְּנִמוּס, הִשְׁתַּחֲוָה, קָפַץ וְעָלָה עַל אַחַד הַסוּסִים, וּבְלִי אֻכָּף וָרֶסֶן, רַק בְּאָחֲזוֹ בְּרֲעְמָתוֹ, רָכַב עָלָיו קָדִימָה, וְעַד מְהֵרָה נֶעֱלָם בַּעֲנָן הָאָבָק.

אַחֲרֵי כֵּן זָזָה גַם הַאֹרְחָה מִמְקוֹמָהּ. וּבָעֶרֶב עָמְדָה עַל יַד הָהָר טוּלְבּוּט.

פַּגַנֶל הִזְכִּיר לַחֲבֵרָיו שֶׁבְּיוֹם זֶה חָל חַג הַמוֹלָד הַנוֹצְרִי.

– אַל תִּדְאֲגוּ, – הֵעִיר הַמַיוֹר – גַם טָבָּחֵנוּ לֹא שָׁכַח אֶת הַדָבָר הַזֶה וְהֵכִין לָנוּ סְעוּדָה שֶׁתְּלַקְקוּ אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיכֶם. הוּא הִבְטִיחַנִי עַל זֶה, כְּשֶׁשְׁאַלְתִּיו הַיוֹם בַּבֹּקֶר, בַּמֶה הוּא חוֹשֵׁב לְכַבֵּד אֶת הַיוֹם הַזֶה.

וְאַף אָמְנָם עָמַד מַר אוֹלְבִּינֶט בְּדִבּוּרוֹ; הַסְעֻדָה הָיְתָה מְצֻיָנָה. לְאָשְׁרָם, הָיוּ אֶצְלָם צָרְכֵי מָזוֹן כָּאֵלֶה, שֶׁאֵין לְהַשִׂיגָם בְּמִדְבְּרוֹת אוֹסְטְרַלְיָה בְּעַד כָּל הוֹן.

– הֲלֹא זוֹהִי סְעֻדַת מְלָכִים מַמָשׁ! – קָרָא פַּגַנֶל, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמַאֲכָלִים הַשׁוֹנִים הַנְתוּנִים בִּקְעָרוֹת עַל פְּנֵי הַמַרְבָד הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי קַרְקַע הָאֹהֶל.

– וּמַה נִשְׁתֶּה אַחֲרֵי מַאֲכָלִים אֵלֶה, קוֹסֵם חָבִיב? – פָּנָה הַמְלֻמָד אֶל אוֹלְבִּינֶט.

– אֲנִי אַגִישׁ מִיָד יַיִן טוֹב וְגַם תֵּה וְתוּפִינִים, – עָנָה בַּעַל הַמִזְנוֹן.

– וּבְכֵן הִנְנוּ חוֹגְגִים כָּאן כָּרָאוּי, הֵידָד!

מַר אוֹלְבִּינֶט הִצְטַחֵק בְּמִין צְחוֹק עַרְמוּמִי וְיָצָא מִן הָאֹהֶל. הוּא שָׂם אֶת פָּנָיו אֶל הָעֲגָלָה וְעַד מְהֵרָה שָׁב, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְּיָדוֹ קְעָרָה גְדוֹלָה מְלֵאָה מָרָק מְתֻבָּל בְּכָל מִינִי תַּבְלִין.

זֶה הָיָה כְּבָר דָבָר שֶׁיָצָא מִגֶדֶר הַטֶבַע – אַפְתָּעָתָם שֶׁל תַּיָרֵינוּ הָיְתָה גְדוֹלָה מְאֹד.

לְקִנוּחַ הַסְעֻדָה הֵבִיא גַם טָרִית טוֹבָה. וְכָךְ חָגְגוּ אֶת חַגָם גַם כָּאן, בְּמִדְבַּר אוֹסְטְרַלְיָה, לְלֹא מַחְסֹר דָבָר מִן הַמְקֻבָּל בְּיוֹם זֶה בְּאַנְגְלִיָה.

פַּגַנֶל רָצָה לְהַשְׁלִים אֶת קִנוּחַ הַסְעֻדָה בְּמִינֵי תַּפּוּחֵי־זָהָב פְּרָאִים שֶׁלִקֵט לְרַגְלֵי הָהָר, אֲבָל דָבָר זֶה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ; תַּפּוּחֵי־הַזָהָב הָאֵלֶה לֹא הָיוּ כְּשֵׁרִים לָאֲכִילָה וְגַרְעִינֵיהֶם צָרְבוּ אֶת הַפֶּה כְּפִלְפְּלִים.

בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה בְּדֶצֶמְבֶּר לֹא קָרָה בְּדַרְכָּם מְאוּמָה. בְּאוֹתוֹ יוֹם צָלְחוּ וְעָבְרוּ אֶת הַנַחַל נוֹרְטִין וְאֶת הַנָהָר מֶקֶנְזִי, שֶׁמֵימָיו חָרְבוּ כִּמְעַט עַד חֶצְיָם. מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה מְצֻיָן, וְהַחֹם לֹא הִכְבִּיד, תּוֹדוֹת לְרוּחַ דְרוֹמִית קַלָה שֶׁצִנְנָה מְעַט אֶת הָאַתְמוֹסְפֵירָה שֶׁל חֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי.

– מֶזֶג אֲוִיר כָּזֶה יִהְיֶה פֹּה רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד, – אָמַר פַּגַנֶל לְרוֹבֶּרְט, שֶׁנָסַע אִתּוֹ בְּשׁוּרָה אַחַת – בִּכְלָל גָדוֹל תָּמִיד הַחֹם יוֹתֵר בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי, מֵאֲשֶׁר בַּצְפוֹנִי.

– וּמַדוּעַ זֶה? – שָׁאַל הַנַעַר.

– מַדוּעַ? הֲשָׁמַעְתָּ מִיָמֶיךָ, שֶׁהָאָרֶץ קְרוֹבָה לַשֶׁמֶשׁ בַּחֹרֶף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּקַיִץ?

– כֵּן, שָׁמַעְתִּי, מַר פַּגַנֶל.

– וְשָׁמַעְתָּ שֶׁסִבַּת הַקֹר בַּחֹרֶף הִיא, שֶׁקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ נוֹפְלוֹת עַל הָאֲדָמָה בַּאֲלַכְסוֹן?

– גַם זֶה שָׁמַעְתִּי.

– וְלָכֵן חַם יוֹתֵר בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי מֵאֲשֶׁר בַּצְפוֹנִי.

– אֶת זֶה אֵין אֲנִי מֵבִין כְּלָל, – הוֹדָה רוֹבֶּרְט וְעֵינָיו תְּמוּהוֹת.

– חֲשֹׁב קְצַת, רוֹבֶּרְט, וֶאֱמֹר לִי: כְּשֶׁאֶצְלֵנוּ בְּאֵירוֹפָּה חֹרֶף, אֵיזוֹ תְּקוּפַת שָׁנָה הִיא כָּאן?

– כָּאן?… כָּאן קַיִץ.

– כֵּן. דֶצֶמְבֶּר הוּא בְּאֵירוֹפָּה הַחֹדֶשׁ הַקַר בְּיוֹתֵר, וּפֹה אָז קַיִץ… וּמִשׁוּם שֶׁבִּתְקוּפַת הַחֹרֶף הָאָרֶץ קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶל הַשֶׁמֶשׁ, לָכֵן… הַמֵבִין אַתָּה עַכְשָׁיו?

– כֵּן! אָבִין, אָבִין!

– כָּךְ, בְּנִי! וְלָכֵן כְּשֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָאָרֶץ קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶל הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֹרֶף, הֲרֵי זֶה מִתְיַחֵס רַק לַחֲצִי־הַכַּדוּר הַצְפוֹנִי, הֲתִזְכֹּר?

– כֵּן, אֶזְכֹּר, מַר פַּגַנֶל.

– אַגַב, תִּזְכֹּר גַם זֹאת, שֶׁהַטֶמְפֶּרָטוּרָה הַמְמֻצָעַת שֶׁל מְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה מַגִיעָה ל־32º צֶלְזְיוּס.

אַחֲרֵי הַשִעוּר הַזֶה מִהֵר רוֹבֶּרְט לְהוֹדִיעַ לַאֲחוֹתוֹ עַל הַיְדִיעוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁרָכַשׁ לוֹ.

בְּעֶרֶב זֶה עָמְדָה הָאֹרְחָה בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הָאֲגָם לוֹנְגְסְדֶל.

בַּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר, בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה בְּדֵצֶמְבֶּר, הִגִיעוּ הַתַּיָרִים לְחוֹפֵי הַנָהָר וִימֶר, 143° שֶׁל הָאֹרֶךְ. הַנָהָר וִימֶר, הָרָחָב כִּשְׁמוֹנָה מֵאוֹת מֶטֶר, מִתְפַּתֵּל וְזוֹרֵם בֵּין קְבוּצוֹת שִׁטִים וַעֲצֵי גּוּמִי. בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת נִרְאִים עַל חוֹפָיו עֵצִים הַדוֹמִים בְּמַרְאֵיהֶם לַהֲדַסִים וְהַמִצְטַיְנִים בְּעַנְפֵיהֶם הָאֲרֻכִּים וְהַדַקִים, הַתְּלוּיִים לְמַטָה וְהַזְרוּעִים פְּרָחִים אֲדֻמִים. בֵּין הַשִׂיחִים וְהָעֵצִים הַשׁוֹנִים מְקַנְנִים אַלְפֵי עוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם.

בְּזִרְמוֹ הַמַכְסִיף שֶׁל הַנָהָר הִתְנוֹדְדוּ בְּגָאוֹן בַּרְבּוּרִים שְׁחֹורִים וְיָפִים. הַמַיוֹר רָצָה לָצוּד אֶחָד מֵהֶם, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו מִּקָרוֹב, אֲבָל צַר הָיָה לוֹ לִשְׁפֹּךְ דָם הַצִפּוֹר חִנָם.

– לֹא, – אָמַר – וְכִי לְשֵׁם מַה אַהַרְגֶנוּ? דַי לָנוּ אִם הַהֶכְרֵח מֵבִיא אוֹתָנוּ לִידֵי כָּךְ.

– אוֹ הַמַדָע, – הוֹסִיף פַּגַנֶל מִבְּלִי יְכָלְתּוֹ לְהִתְאַפֵּק מֵהֶעָרָה זוֹ.

הַקָרוֹן עָמַד בַּכָּר כְּמוֹ עַל מַרְבָד יָרֹק שֶׁצִיצִיוֹתָיו טוֹבְלוֹת בְּנָהָר. צָרִיךְ הָיָה לִמְצֹא עֵצָה כֵּיצַד לַעֲבֹר אֶת הַנָהָר מִשׁוּם שֶׁלֹא הָיוּ שָׁם לֹא סִירָה וְלֹא גֶשֶׁר. הֵם נֶאֶלְצוּ לַעֲבֹר בַּמַיִם, וְאַיְרְטוֹן הָלַךְ לְחַפֵּשׂ מָקוֹם מַתְאִים לְכָךְ. מָקוֹם כָּזֶה נִמְצָא לָהֶם בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי קִילוֹמֶטֶר. לְאַחֵר שֶׁמָדְדוּ שָׁם אֶת עָמְקוֹ שֶׁל הַנָהָר רָאוּ שֶׁהוּא מַגִיעַ עַד מֶטֶר אֶחָד בִּלְבַד. קָשֶׁה הָיָה לִמְצֹא מָקוֹם טוֹב מִזֶה.

אַיְרְטוֹן חָזַר לָאֹרְחָה שֶׁחִכְּתָה לוֹ וְסִפֵּר אֶת תּוֹצְאוֹת חִפּוּשָׂיו.

– וְעֵצָה אַחֶרֶת לַעֲבֹר אַיִן? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, אֲדֹונִי, – עָנָה אַיְרְטוֹן – אֲבָל לִי נִדְמֶה, שֶׁהַמַעֲבָר לֹא יִהְיֶה מְסֻכָּן.

– וְהַגְבִירוֹת תִּהְיֶינָה מֻכְרָחוֹת לָרֶדֶת מִן הַקָרוֹן?

– לֹא, לָמָה זֶה? הַשְׁוָרִים יֵלְכוּ גַם הֵם בַּמַיִם. אֲנִי עָרֵב בְּעַד זֶה שֶׁאוּכַל לִנְהֹג בָּהֶם כְּהֹגֶן.

אַיְרְטוֹן הֵסֵב אֶת הַקָרוֹן אֶל הָאָפִיק וּבִזְרִיזוּת הֵבִיא אֶת הַשְׁוָרִים אֶל תּוֹךְ הַנָהָר. הָרוֹכְבִים הִקִיפוּ אֶת הַ“תֵּבָה”. בְּמִקְרִים כָּאֵלֶה נוֹהֲגִים לִקְשֹׁר אֶל הַקְרוֹנוֹת חָבִיוֹת רֵיקוֹת הַצָפוֹת עַל פְּנֵי הַמַיִם, אֲבָל לְתַיָרֵינוּ לֹא הָיוּ אֶמְצָעִים כָּאֵלֶה, וְלָכֵן הָיוּ מֻכְרָחִים לִסְמֹךְ רַק עַל זְרִיזוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וּתְבוּנָתָן שֶׁל הַבְּהֵמוֹת.

כְּשֶׁהַקָרוֹן הָיָה כְּבָר בַּנָהָר, חִלֵק גְלֶנֶרְוַן אֶת חֶבֶר הָרוֹכְבִים בְּאֹפֶן כָּזֶה: הוּא וְג’וֹן הָיוּ צְרִיכִים לִרְכֹּב מִשְנֵי צִדֵי הַקָרוֹן, לִהְיוֹת מוּכָנִים לַעֲזֹר לַנָשִׁים מִיָד בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ, הַמַיוֹר וּשְׁנֵי הַמַלָחִים יִרְכְּבוּ לִפְנֵי הַקָרוֹן, פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט יִהְיוּ הַמְאַסְפִים לְכָל הַמַחֲנֶה הַזֶה.

הַכֹּל הָיָה כַּשׁוּרָה עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶמְצַע הַנָהָר, שֶׁהַמַיִם הָיוּ שָׁם עֲמֻקִים יוֹתֵר וְהִגִיעוּ עַד לְסַרְנֵי הַגַלְגַלִים. הַשְׁוָרִים, שֶׁהַקַרְקַע נִשְׁמַט מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם, יָכְלוּ לְהִגָרֵף בַּזֶרֶם וְלַהֲפֹךְ אֶת הַקָרוֹן. וְהִנֵה רָאָה פִּתְאֹם אַיְרְטוֹן מָקוֹם אֶחָד בַּנָהָר שֶׁהַמַיִם הָיוּ שָׁם רְדוּדִים מֵאֲשֶׁר עַל יַד הַחוֹף עַצְמוֹ, תּוֹדוֹת לְקַרְקַע הַנָהָר שֶׁנִתְרוֹמֵם בַּמָקוֹם הַהוּא. הוּא קָפַץ אֶל תּוֹךְ הַמַיִם, וּבְעָמְדוֹ בַּמַיִם עַד לְאֵזוֹרוֹ, הִפְנָה בְּיָד חֲזָקָה אֶת הַשְׁוָרִים, שֶׁלֹא חָפְצוּ לָלֶכֶת הָלְאָה. בְּרֶגַע זֶה נִדְחַף הַקָרוֹן, נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ חָזָק, הַקָרוֹן נָטָה עַל צִדוֹ, וְהַמַיִם פָּרְצוּ אַל תּוֹכוֹ. עֲגָלָה גְדוֹלָה זוֹ הִתְחִילָה לְהִתְמוֹטֵט, לַמְרוֹת מַאֲמַצָיו שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְג’וֹן לִתְמֹךְ בָּהּ.

זֶה הָיָה רֶגַע שֶׁל סַכָּנָה. לְאָשְׁרָם, עָלָה בְּיָד אַיְרְטוֹן לִנְהֹג אֶת הַשְׁוָרִים בְּחָכְמָה כָּזוֹ, שֶׁהֵם, בְּזוּזָם מִמְקוֹמָם, הֵבִיאוּ אֶת הַקָרוֹן לִידֵי שִׁווֵּי־הַמִשְׁקָל וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַשִׂרְטוֹן. וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הִשִׂיגוּ אֶת הָעֵבֶר הַשֵׁנִי שֶׁל הַנָהָר בְּשָׁלוֹם. אֲבָל הַחֵלֶק הַקִדְמִי שֶׁל הַקָרוֹן נִשְׁבַּר וּלְסוּסוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן אָבְדָה פַּרְסַת־בַּרְזֶל אַחַת.

– אָכֵן, זֶה אָסוֹן! מַה נַעֲשֶׂה כָּעֵת? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן מִתּוֹךְ מְבוּכָה – הַקָרוֹן דוֹרֵשׁ תִּקוּן; לָזֶה דָרוּשׁ נַפָּח וּמַכְשִׁירִים, וּמֵאַיִן זֶה נִקַח אוֹתָם בַּמִדְבָּר הַזֶה?

– רְצוֹנְךָ, אֲדֹונִי, אֶסַע לְהָבִיא נַפָּח מִבְּלֶק־פּוֹאוּנְט – זוֹהִי תַּחֲנָה גְדוֹלָה הַנִמְצֵאת כִּשְׁלֹשִׂים קִילוֹמֶטֶר מִכָּאן צָפוֹנָה, – אָמַר אַיְרְטוֹן.

– סַע, סַע, יְדִידִי! עָנָה גְלֶנֶרְוַן שָׂמֵחַ עַל הַצָעָה זוֹ – כַּמָה זְמַן דָרוּשׁ לְךָ לִנְסִיעָה זוֹ?

– חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁעָה, לֹא יוֹתֵר.

– יָפֶה! הֵחָפֵז־נָא! קַח אֶת סוּסוֹ שֶׁל וִילְסוֹן. וַאֲנַחְנוּ בֵּינְתַיִם נְטַיֵל כָּאן עַל הַחוֹף וְנִנָפֵשׁ.

אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה לְכָל הָעֵדָה, עָלָה עַל סוּסוֹ שֶׁל וִילְסוֹן וְנֶעֱלָם מַהֵר מִן הָעַיִן בְּחֻרְשָׁה סְבוּכָה שֶׁל מִימוֹזוֹת.

פֶּרֶק יא: חוֹקְרֵי אוֹסְטְרַלְיָה    🔗

הַתַּיָרִים הִשְׁתַּמְשׁוּ בַּחֲנָיָה הַבִּלְתִּי צְפוּיָה וְטִיְלוּ לָהֶם לְאֹרֶךְ הַחוֹף. עַל כָּל צַעַד פָּגְשׁוּ מִינֵי בַּעֲלֵי־כָּנָף שׁוֹנִים, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם לִידֵי תִּמָהוֹן וְהִתְפַּעֲלוּת. כְּשֶׁנִתְקָרְבוּ, הִתְנַשְׂאוּ לְמַעְלָה סִיעוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל אַוָזִים אֲפוֹרִים וַחֲסִידוֹת, בִּצְרִיחוֹתֵיהֶם הַצְרוּדוֹת; בְּצַמְרוֹת עֵצִים גְבוֹהִים הִתְחַבְּאוּ צִפֳּרֵי־הַמֶשִׁי; מִתַּחַת לַחֲבַצָלוֹת הַמֵימִיּוֹת הִתְעוֹפְפוּ כִּיכְלִים וְצִפֳּרֵי־אֶבֶן; צִפֳּרֵי־הַקֶרַח צָדוּ לַהֶן דָגִים פְּעוּטִים בְּכַוָנָה רַבָּה, וְעַל עֲצֵי־הַגוּמִי הִתְנוֹעֲעוּ בְּחֵן תֻּכִּיִים פַּטְפְּטָנִים מְנֻמְרֵי־נוֹצוֹת.

הַתַּיָרִים הִתְעַנְגוּ עַל הַנוֹף הַנָעִים – פַּעַם בְּשָׁכְבָם בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב עַל שְׂפַת הַמַיִם הַהוֹמִים, וּפַעַם – בְּהִתְהַלְכָם בֵּין קוֹצֵי הַמִימוֹזוֹת. הַלַיְלָה, שֶׁבָּא תֵּכֶף אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָה, הִשִׂיג אוֹתָם בְּמֶרְחָק קִילוֹמֶטֶר בְּעֵרֶךְ מִמְקוֹם חֲנָיָתָם, וְהֵם שָׁבוּ אֶל הַחוֹף, בְּלֶכְתָּם לֹא לְנֹגַהּ כּוֹכַב הַצָּפוֹן, הַנִרְאֶה רַק בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַצְפוֹנִי, אֶלָא לַנֹגַהּ “הַצְלָב הַדְרוֹמִי”, הוּא הַכּוֹכָב הַמֵאִיר בֵּין הָאֹפֶק וּנְקֻדַת גֹבַהּ הָרָקִיעַ.

אוֹלְבִּינֶט הִגִישׁ לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב צָלִי שֶׁל בְּשַׂר תֻּכִּיִים, שֶׁוִילְסוֹן צָדָם וַהֲרָגָם, וּמַר אוֹלְבִּינֶט הֱכִינָם בְּאֹפֶן מְצֻיָן. אַחֲרֵי אֲרוּחַת־הָעֶרֶב הָיוּ נוֹהֲגִים תָּמִיד לִשְׁכַּב לִישֹׁון, אֲבָל הַלַיְלָה הָיָה כֹּה בָּהִיר וְנָאֶה, שֶׁאִישׁ מֵהֶם לֹא רָצָה לִשְׁכַּב.

כֻּלָם יָשְׁבוּ לִפְנֵי הָאֹהֶל וְהִתְעַנְגוּ עַל הָרָקִיעַ זְרוּעַ־הַכּוֹכָבִים וְעַל הַקְרִירוּת הַנְעִימָה.

– פַּגַנֶל יַקִירִי, – פָּתְחָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ עוֹד קֹדֶם לְסַפֵּר לָנוּ עַל הַתַּיָרִים הַגְדוֹלִים. וְעַכְשָׁו הִנֵה לְךָ שְׁעַת־כֹּשֶׁר טוֹבָה לְכָךְ. אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לְהַשְׁמִיעַ לָנוּ אֵיזֶה סִפּוּר יָפֶה וּמְעַנְיֵן.

– הִנְנִי לְשָרְתֵךְ, גְבִרְתִּי, – הֵשִׁיב הַמְלֻמָד בְּקִידָה – אַתְחִיל בִּבְּיוּרק וּסְטוּאַרְט, אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ.

– הָחֵל בְּמִי שֶׁתִּרְצֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תַּשְׁהֶה אֶת הַדָבָר, – קָרָא הַמַיוֹר בְּהַצִיתוֹ לוֹ סִיגָרָה.

כָּל הַגְבָרִים עָשׂוּ כָּמוֹהוּ, וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל פַּגַנֶל אֶת סִפּוּרוֹ.

– וַדַאי תִּזְכְּרוּ יְדִידַי… בְּיִחוּד מַכְּס נַבְּס לֹא שָׁכַח בְּוַדַאי… שֶׁאֲנִי מָנִיתִי עוֹד בְּ“דוּנְקָן” אֶת תַּיָרֵי אוֹסְטְרַלְיָה. אֲנִי אָמַרְתִּי אָז, אוֹ אוּלַי שָׁכַחְתִּי לֵאמֹר, שֶׁרַק אַרְבָּעָה מִכָּל הָאֲנָשִׁים עַזֵי־הַלֵב הָאֵלֶה הִצְלִיחוּ לַעֲבֹר אֶת הַיַבֶּשֶׁת הָאוֹסְטְרָלִית מִדָרוֹם צָפוֹנָה וּמִצָפוֹן דָּרוֹמָה. וְאֵלֶה הֵם הָאַרְבָּעָה: בְּיוּרְק, מַק־קִינְלִי, לַנְדְסְבּוֹרוֹ וּסְטוּאַרְט. עַל מַק־קִינְלִי וְלַנְדְסְבּוֹרוֹ אַגִיד רַק מִלִים אֲחָדוֹת: הָרִאשׁוֹן עָבַר בִּשְׁנַת 1861־2 מֵאֶדְלֵיד עַד לְמִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה, וְהַשֵׁנִי – מִמִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה עַד לְמֶלְבֶּרְן. שְׁנֵיהֶם נִשְׁלְחוּ מִטַעַם וְעָדִים אוֹסְטְרָלִיִים לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי בּיוּרְק, שֶׁלֹא שָׁב זְמַן רַב מִמִשְׁלַחְתּוֹ וְשֶׁבִּכְלָל לֹא שָׁב עוֹד מִמֶנָה. וְעַל בְּיוּרְק וּסְטוּאַרְט, שְׁנֵי הַחוֹקְרִים הַמְהֻלָלִים הַלָלוּ אֲסַפֵּר בִּפְרוֹטְרוֹט, רוֹבֶּרְט בְּיוֹרְק, פָּקִיד בַּצָבָא הָאִירְלַנְדִי שֶׁהִתְפַּטֵר מֵעֲבוֹדָתוֹ, יָצָא בָּעֶשְׂרִים לְדֶצֶמְבֶּר, שְׁנַת 1860 אֶל פְּנִים הָאָרֶץ, לִווּ אוֹתוֹ אַחַד־עָשָׂר אִישׁ: וִילְיַם ג’וֹן וִילְס, תּוֹכֵן צָעִיר וּמְפֻרְסָם כְּבָר לְמַדַי, הָרוֹפֵא בֶּקְלֵיר, הַבּוֹטָנָאִי גְרֶי, פְּקִיד־הַצָבָא הַצָעִיר מִן הַמַחֲנֶה הַהֹדִי – קִינְג, לַנְדֶלְס, בְּרַגֶה וַחֲמִשָׁה חַיָלִים מֵחֵיל הַהֹדִים. בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל בְּיוּרְק הָיוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה סוּסִים וּמִסְפָּר כָּזֶה שֶׁל גְמַלִים. הַסוּסִים שִׁמְשׁוּ לְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לִרְכִיבָה וְהַגְמַלִים לָשֵׂאת עַל גַבָּם אֶת מִטְעָנָם וְצֵידָתָם שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהַסְפִּיק לָהֶם לְשָׁנָה וּמֶחֱצָה. הַמִשְׁלַחַת נִשְׁלְחָה לְמִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה, עַל הַחוֹף הַצְפוֹנִי שֶׁל יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה וְעָלֶיהָ הָיָה לָלֶכֶת לְשָׁם לְאֹרֶךְ הַנָהָר קוּפֶּר.

בְּעָבְרָם בְּלִי עָמָל רַב אֶת הַנְהָרוֹת דַרְלִינְג וּמָרִי, הִגִיעוּ הַתַּיָרִים אֶל הַתַּחֲנָה מֶנִינְדְיֶה, עַל גְבוּל הַמוֹשָׁבָה. אַךְ שָׁם פָּרְצוּ בֵּין חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת סִכְסוּכִים וּמְרִיבוֹת עַל דְבַר הַמִטְעָן. בְּיוּרְק מָצָא שֶׁהַכַּמוּת הַמְרֻבָּה שֶׁל הַמִטְעָן רַק תְּעַכֵּב אֶת הַנְּסִיעָה; אַךְ לַנְדֶלְס, מְנַהֵל הַגְמַלִים, הִתְעַקֵשׁ וְאָמַר שֶׁהֵם לָקְחוּ רַק אֶת הַהֶכְרֵחִי וְאֵין לְוַתֵּר עַל זֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים לִמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי יְדוּעִים, לְמִדְבָּר שׁוֹמֵם.

הַסִכְסוּךְ הַזֶה הֵבִיא לִידֵי פֵּרוּד גָמוּר בֵּין בְּיוּרְק וְלַנְדֶלְס. זֶה הָאַחֲרוֹן, שֶׁנִרְגַז עַל יְדֵי רַתְחָנוּתוֹ וְעַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל בְּיוּרְק, נִפְרַד מִמֶנוּ, בְּקַחְתּוֹ אִתּוֹ כַּמָה גְמַלִים וּמְשָׁרְתִים הֹדִיִים. הוּא חָזַר אֶל חוֹפֵי דַרְלִינְג, אֲבָל בְּיוּרְק הָלַךְ הָלְאָה. פַּעַם עָבַר בְּכָרִים דְשֵנִים הָרְווּיִים הֵיטֵב בְּמַעְיָנוֹת רַבִּים, וּפַעַם בְּמִדְבְּרוֹת טְרָשִׁים חַסְרֵי־מַיִם, וְסוֹף־סוֹף הִגִיעַ אֶל הַנָהָר קוּפֶּר. שָׁם הֵקִים בְּיוּרְק, בָּעֶשְׂרִים לְנוֹבֶמְבֶּר, שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִמֶלְבֶּרְן, אֶת מַחְסַן הַצֵידָה הָרִאשׁוֹן, עַל חוֹף הַנָהָר.

בְּמָקוֹם זֶה שָׁהוּ הַתַּיָרִים יָמִים אֲחָדִים, בְּהִשְתַּדְלָם לִמְצֹא דֶרֶךְ טוֹבָה הַמוֹבִילָה צָפוֹנָה, אֲבָל דֶרֶךְ כָּזוֹ לֹא מָצְאוּ וְהָיוּ מֻכְרָחִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם, אוּלַי יַצְלִיחוּ.

אַחֲרֵי מַעֲבָר קָשֶׁה מְאֹד הִגִיעוּ לְאַחַד הַמְקוֹמוֹת, שֶׁבְּיוּרְק מָצָא אוֹתוֹ מַתְאִים לִמְקוֹם חֲנָיָה וְקָרָא לוֹ בְּשֵׁם מְצוּדַת וִלְס. מְצוּדָה זוֹ, הַנִמְצֵאת בַּחֲצִי הַדֶרֶךְ בֵּין מֶלְבֶּרְן וְהַמִפְרָץ קַרְפֶּנְטַרְיָה, הִקִיפוּ בְּגָדֵר שֶׁל קוֹרוֹת עָבוֹת וּגְבוֹהוֹת. אַחַר כָּךְ חָצָה בְּיוּרְק אֶת מַחֲנֵהוּ לִשְׁנַיִם: אַנְשֵׁי הַחֵלֶק הָאֶחָד הָיוּ צְרִיכִים לַעֲמֹד כָּאן כִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אוֹ יוֹתֵר, אִם יַסְפִּיק לָהֶם הַמָזוֹן, וּלְחַכּוֹת לְשׁוּבָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמַחֲנֶה הַשֵׁנִי. בְּיוּרְק, קִינְג, גְרֶי וּוִילְס הִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם הָלְאָה. הֵם לָקְחוּ אִתָּם אֹכֶל לִשְׁלֹשָה חֳדָשִׁים; שְׁלֹשָׁה כּוֹרִים קֶמַח, חֲמִשִׁים קִילוֹגְרַם אֹרֶז, חֲמִשִׁים קִילוֹגְרַם קֶמַח שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל, בָּשָׂר מִיֻבָּשׁ, בְּשַׂר חֲזִיר מֵעֻשָׁן וְשֻׁמָן מָלוּחַ, וְכֵן שְׁלֹשִׁים קִילוֹגְרַם תּוּפִינִים. הֵם חִשְׁבוּ וּמָצְאוּ, כִּי עֲלֵיהֶם יִהְיֶה לַעֲבֹר לֹא פָּחוֹת מֵאֶלֶף קִילוֹמֶטֶר עַד בּוֹאָם אֶל מַטְרָתָם וְעַד שׁוּבָם אֶל מְקוֹם חֲנָיַת חַבְרֵיהֶם.

בְּהִתְעַנָם מְאֹד מִצָמָא וּמִשָׁרָב, הִגִיעוּ בְּיוּרְק וּבְנֵי לִוְיָתוֹ, אַחֲרֵי עָמָל רַב, עַד הַמַעֲלָה הַמֵאָה וְאַרְבָּעִים שֶׁל הָאֹרֶךְ, וְעִמָהּ הִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם צָפוֹנָה.

בַּשְׁבִיעִי לְיַנוּאַר עָבְרוּ הַחוֹקְרִים אֶת חוּג הַגְדִי, וְהֵם מְעֻנִים מְאֹד מִשָׁרָב וְצָמָא. לִפְעָמִים נִפְגְשׁוּ בִּילִידֵי הָאָרֶץ הַנוֹדְדִים. אֲבָל הַפְּגִישׁוֹת הָאֵלוּ הָיוּ פְּגִישׁוֹת שָׁלוֹם.

מַעֲצוֹרִים טִבְעִיִים, כְּגוֹן אֲגַמִים, נְהָרוֹת, אוֹ הָרִים גְבוֹהִים, לֹא מָצְאוּ בְּדַרְכָּם, אַךְ סָבוֹל סָבְלוּ מִן הַחֹם וְהַצָמָא.

בַּשְׁנֵים־עָשָׂר לְיַנוּאַר נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק שׁוּרָה שֶׁל גְבָעוֹת, וְאַחַר־כָּךְ נִגְלוּ לִפְנֵיהֶם רִכְסֵי הָרֵי־שַׁחַם. לָלֶכֶת הָלְאָה הָיָה קָשֶׁה וּמְסֻכָּן, וּלְבַסוֹף לֹא רָצוּ עוֹד הַגְמַלִים לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכָּם. צָרִיךְ הָיָה לִדְפֹּק בָּהֶם בְּחָזְקָה…“אֵין קֵץ לְהָרֵי־הַשַׁחַם. גַם הַגְמַלִים מַזִיעִים מִפַּחַד” – כּוֹתֵב בְּיוּרְק בְּיוֹמָנוּ.

אֲבָל לַמְרוֹת כָּל הַקֹשִׁי הַזֶה. הִגִיעוּ סוֹף־סוֹף, תְּשׁוּשֵׁי־כֹּחַ וְחַלָשִׁים מְאֹד, אֶל הַנָהָר טֶרְנֶה, וְאַחַר־כָּךְ – אֶל אֲפִיק הַנָהָר פְלִינְדֶרְס, אֶל הַמָקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו הִגִיעַ סְטוֹק בִּשְׁנַת 1841. נָהָר זֶה נוֹפֵל אֶל מִפְרַץ קַרְפֶּנְטַרְיָה, כְּשֶׁהוּא זוֹרֵם בֵּין עֲצֵי תְּמָרִים וְאֶקָלִיפְּטוּסִים יָפִים וְנֶהְדָרִים מְאֹד.

קִרְבַת הָאוֹקְיָנוֹס הָיְתָה נִכֶּרֶת עַל יְדֵי אַדְמַת הַבִּצָה. גָמָל אֶחָד טָבַע בְּאַדְמַת הַבִּצָה לְעֵינֵי כָּל אַנְשֵׁי הַמַחֲנֶה. וְהַנִשְׁאָרִים לֹא רָצוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לָלֶכֶת הָלְאָה. הַתַּיָרִים הִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם וְהֶחְלִיטוּ שֶׁשְׁנַיִם מֵהֶם, קִינְג וּגְרֶי, יַעַמְדוּ כָּאן עִם הַגְמַלִים וּבְיוּרְק וּוִילְס יֵלְכוּ הָלְאָה, בְּקַחְתָּם אִתָּם מְעַט מָזוֹן וְעוֹד אֵי־אֵלֶה דְבָרִים הַנְחוּצִים לָהֶם לְדַרְכָּם.

אַחֲרֵי רֹב עָמָל וִיגִיעוֹת שֶׁלֹא תְּתֹאַרְנָה הִגִיעוּ אַמִיצֵי־הַלֵב הַלָלוּ לְמַעְצוֹרִים כָּאֵלֶה, שֶׁגַם לָהֶם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם, הֵם הִגִיעוּ לַבִצָה רַחֲבַת־יָדַיִם, כִּי הָאוֹקְיָנוֹס כְּבָר הָיָה קָרוֹב מְאֹד, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא נִרְאָה עוֹד לְעֵינֵיהֶם.

זֶה הָיָה בְּאַחַד־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר, שְׁנַת 1861.

– הַאֻמְנָם נֶאֶלְצוּ בְּיוּרְק וּוִילְס לַחֲזֹר עַל עִקְבוֹתֵיהֶם? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כְּשֶׁהִפְסִיק פַּגַנֶל אֶת סִפּוּרוֹ, כְּדֵי לְהַצִית אֵשׁ בַּסִיגָרָה.

– אֲהָהּ, גְבִרְתִּי, אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – עָנָה הַמְלֻמָד – וּמַעֲצִיבָה מְאֹד הָיְתָה חֲזָרָתָם! בַּדֶרֶךְ מֵתוּ סוּסֵיהֶם, בְּשָׂרְכָם רַגְלֵיהֶם בְּעָמָל וּבִכְבֵדוּת. כְּחוּשִׁים, מְדֻכְדָכִים בַּחֹמֶר וּבָרוּחַ, סְחוּפִים וּדְווּיִים, הִגִיעוּ שְׁנֵי קָרְבְּנוֹת־הַמַדָע סוֹף־סוֹף אֶל הַמָקוֹם שֶׁשָׁם חִכּוּ לָהֶם קִינְג וּגְרֶי.

כְּשֶׁבְּיוּרְק וּוִילְס נָחוּ כִּמְעַט וְהֶחֱלִיפוּ כֹּחַ, הָלְכוּ אַרְבַּעְתָּם שׁוּב אֶל הַנָהָר קוּפֶּר וּמָה שֶׁקָרָה אוֹתָם בְּדֶרֶךְ זוֹ לֹא נֵדַע. בְּיוֹמָנוֹ שֶׁל בְּיוּרְק חֲסֵרִים דַפִּים אֵלֶה, וַאֲנִי רַק מֵאוֹתוֹ הַיוֹמָן שָׁאַבְתִּי אֶת כָּל הַיְדִיעוֹת הָאֵלוּ. בַּחֹדֶשׁ אַפְּרִיל הִגִיעַ הַמַחֲנֶה הַקָטָן הַזֶה עַד בִּקְעַת קוּפֶּר, אֲבָל אֶחָד מֵהֶם חָסַר כְּבָר: בַּדֶרֶךְ מֵת גְרֶי שֶׁלֹא יָכֹל לָשֵׂאת אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת הָאֵלוּ. בְּכָל זֹאת הִתְעוֹדְדוּ שְׁלֹשֶׁת הַנִשְׁאָרִים וְלִבָּם לֹא נָפַל. בְּלִבָּם הָיְתָה רַק תִּקְוָה אַחַת, שֶׁאִם יַסְפִּיקוּ לַחֲזֹר אֶל מְצוּדַת וִילְס, – וְנִצְלוּ. בְּאַמְצָם אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם, הִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם דָרוֹמָה. לְבַסוֹף, אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים שֶׁל יִסוּרִים וְעִנוּיִים נוֹרָאִים נִרְאֲתָה לָהֶם מְשׁוּכַת הַמְצוּדָה, שֶׁהָיְתָה בְּעֵינֵיהֶם כְּגַן־הָעֵדֶן. אֲבָל – אֲהָהּ! בְּאוֹתוֹ יוֹם עַצְמוֹ, שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי חֲזָרָתָם שֶׁל הַתַּיָרִים, קָמוּ בְּרָגֶה וַחֲבֵרָיו וְהָלְכוּ לָהֶם, אַחֲרֵי שֶׁחִכּוּ חֲמִשָׁה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים.

– הָא כֵּיצַד? הַאֻמְנָם הָלַךְ בְּרָגֶה? – קָרָא רוֹבֶּרְט, בְּסָפְקוֹ כַּף בַּחֲרָדָה.

– כֵּן, הוּא הָלַךְ לוֹ וְדַוְקָא בְּעֶצֶם הַיוֹם הַהוּא! ־ הַפִּתְקָה שֶׁהִשְׁאִיר שָׁם נִכְתְּבָה רַק שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי זֶה.

לְהַשִׂיג אֶת הַהוֹלְכִים הָיָה אִי־אֶפְשָׁר. בְּיוּרְק, וִילְס וְקִינְג הָיוּ חַלָשִׁים וְחַסְרֵי אוֹנִים בְּיוֹתֵר מִכְדֵי שֶׁיוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת. אַךְ לְאָשְׁרָם הִשְׁכִּיל בְּרָגֶה לְהַשְׁאִיר בִּשְׁבִילָם מְעַט צֵידָה בְּאוֹתָהּ הַמְצוּדָה.

מֶה הָיָה עַכְשָׁיו לְאֻמְלָלִים אֵלֶה לַעֲשׂוֹת? בְּיוּרְק הִצִיעַ לְנַסוֹת לְהַגִיעַ לַמוֹשָׁבָה שֶׁל יְלִידֵי־הָאֶרֶץ הָרְחוֹקָה כְּשִׁשִׁים פָּרְסָה מִמְקוֹם תַּחֲנָתָם; וִילְס וְקִינְג, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא קִווּ לִמְצֹא כָּל עֶזְרָה, הִסְכִּימוּ לְכָךְ מֵאֵין מוֹצָא אַחֵר, וּלְמָחֳרָתוֹ שָׂמוּ שְׁלֹשְׁתָּם אֶת פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ. מִן הַגְמַלִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ לָהֶם נָפַל אֶחָד וּמֵת בְּבִצַת קוּפֶּר, וְהַשֵׁנִי נֶחְלַשׁ מֵרֹב עֲיְפוֹת, וְהֵם הָיוּ מֻכְרָחִים לְהָרְגוֹ וּלְהִתְכַּלְכֵּל בִּבְשָׂרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם כָּל מַאֲכָל אַחֵר. אֲבָל עַד מְהֵרָה לֹא נִשְׁאַר מִן הַגָמָל כְּלוּם וְהַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים הָיוּ מֻכְרָחִים לְהִתְכַּלְכֵּל בְּשָׁרְשֵי צְמָחִים, כְּדֵי לְמַלֵא בְּמַשֶׁהוּ אֶת קֵבוֹתֵיהֶם הָרֵיקוֹת. בְּיוּרְק יָדַע הֵיטֵב אֶת תּוֹרַת הַצְמָחִים וְלָכֵן יָדַע לִבְחֹר בַּשָׁרָשִׁים הָרְאוּיִים פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר לַאֲכִילָה. אֲבָל בְּכָל זֹאת הִרְגִישׁוּ עַד מְהֵרָה אֲפִיסַת־כֹּחוֹת מֻחְלֶטֶת. לָלֶכֶת הָלְאָה הָיָה אִי־אֶפְשָׁר. בְּיוּרְק הִרְגִישׁ שֶׁהִגִיעַ קִצוֹ, וְקָרָא אֵלָיו אֶת קִינְג.

– לִי נִשְׁאֲרוּ עוֹד לִחְיוֹת רַק שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, – אָמַר אֵלָיו – קַח־נָא אֶת שְׁעֹונִי וְיוֹמָנִי. אַחֲרֵי מוֹתִי תָּשִׂים אֶת הָאֶקְדָח בְּיָדִי הַיְמָנִית וַעֲזַבְתָּנִי כָּךְ מִבְּלִי לְקָבְרֵנִי, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ לְמַלֵא אֶת חֶפְצִי זֶה הָאַחֲרוֹן.

וְאַף אָמְנָם נִרְדַם בְּיוּרְק אַחֲרֵי שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וַיִישַׁן שְׁנַת עוֹלָם… זֶה הָיָה בְּיַעַר לֹא גָדוֹל.

וִילְס – חֶצְיוֹ מֵת – נִשְׁאַר לְיַד גוּפוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ הַמֵת וְקִינְג לְבַדוֹ הָלַךְ לְבַקֵשׁ אֶת הַמוֹשָׁבָה שֶׁל הַפְּרָאִים. אֲבָל לֹא מָצָא כְּלוּם וְשָׁב אֶל חֲבֵרוֹ וּמָצָא אוֹתוֹ כְּבָר מֵת גַם הוּא. אַחַר כָּךְ נָפַל שְׁבִי בִּידֵי יְלִידֵי־הָאָרֶץ, וְאַחֲרֵי זְמַן חִלֵץ אוֹתוֹ מִיָדָם גוּנְט, שֶׁנִשְׁלַח לְבַקֵשׁ אֶת בְּיוּרְק וַחֲבֵרָיו. בָּעֵת הַהִיא יָצְאוּ לְמַטָרָה זוֹ גַם מַק־קִינְלִי וְלַנְדְסְבּוֹרוֹ.

פַּגַנֶל נִשְׁתַּתֵּק. סִפּוּרוֹ עָשָׂה רֹשֶׁם עַז וְכָבֵד עַל שׁוֹמְעָיו. כֻּלָם חָשְׁבוּ עַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט הָאֻמְלָל וְעַל שְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ, שֶׁמָא תָּעוּ גַם הֵם בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַמִדְבָּרוֹת, רְעֵבִים, נַעֲנִים וּרְפֵי־כֹּחַ, בְּחַפְּשָם רַק לַשָׁוְא אֵיזֶה מִקְלָט, וְאֶפְשָׁר שֶׁגַם הֵם אָבְדוּ בַּיְשִׁימוֹן הַזֶה כִּבְּיוּרְק וּוִילְס.

– אַבָּא, אַבָּא אֻמְלָל! – לָחֲשָׁה מֶרִי, בְּכָבְשָׂהּ אֶת דִמְעוֹת עֵינֶיהָ.

– אֲבָל, מָרַת מֶרִי! מַדוּעַ הִנְךְ כֹּה נוֹאֶשֶׁת? – קָרָא ג’וֹן מַנְגֶלְס – כְּדֵי לְהִתְנַסוֹת בְּכָל הָעִנוּיִים הָאֵלֶה צָרִיךְ הָאָדָם לָבוֹא אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵי הָאֶרֶץ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּיוּרְק. אֲבָל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נָפַל שְׁבִי בִּידֵי אַחַד הַשְׁבָטִים הַיוֹשֵׁב לְיַד הַחוֹף, וְהוּא לֹא הָיָה מֻכְרָח לִנְדֹד וְלִסְבֹּל רָעָב. לִבִּי אוֹמֵר לִי, שֶׁהוּא חַי וַאֲנַחְנוּ נִמְצָאֵהוּ בְּקָרוֹב וְנָשׁוּב עוֹד אִתֹּו אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

– בְּוַדַאי שֶׁכָּךְ יִהְיֶה! – אָמַר גַם פַּגַנֶל – אַל־נָא תִּשְׁכְּחִי, מַרַת מֶרִי, שֶׁיְלִידֵי הָאָרֶץ הַזֹאת אֵינָם שׁוֹאֲפֵי־דָם כְּלָל וְאֵינָם עָרִיצִים. אֶפְשָׁר לִחְיוֹת אֶצְלָם בִּמְנוּחָה, אָמְנָם חַסְרַת חֵרוּת, אַךְ אוֹתָהּ נִתֵּן לְאָבִיךְ אֲנַחְנוּ.

– מִי יִתֵּן וְיֵאָמְנוּ דְבָרֶיךָ! – אָמְרָה הַנַעֲרָה הַצְעִירָה בְּנָשְׂאָהּ אֶת רֹאשָׁהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה.

– וּמַה קָרָה לִסְטוּאַרט? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אַחֲרֵי הַפְסָקָה קְצָרָה.

– סְטוּאַרְט הִצְלִיחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו הַקוֹדְמִים וּשְׁמוֹ יָדוּעַ לִתְהִלָה בְּדִבְרֵי יְמֵי אוֹסְטְרַלְיָה… ג’וֹן מַק־דוּאֶל סְטוּאַרְט בֶּן אַרְצְכֶם הוּא, יְדִידַי הַיְקָרִים! בִּשְׁנַת 1848 יָצָא סְטוּאַרְט אֶל הַמִדְבָּר הַמִשְׂתָּרֵעַ צָפוֹנָה לְאֶדְלֵיד. בִּשְׁנַת 1860 נִסָה הוּא וּשְׁנַיִם מֵחֲבֵרָיו לַחְדֹר אֶל פְּנִים אוֹסְטְרַלְיָה. אֲבָל זֶה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. בִּשְׁנַת 1861 נִסָה עוֹד הַפַּעַם אֶת מַזָלוֹ וּבָרִאשׁוֹן לְיַנוּאַר יָצָא בְּרֹאשׁ גְדוּד שֶׁל אַחַד־עָשָׂר אִישׁ וְהִגִיעַ כִּמְעַט עַד לְמִפְרָץ קַרְפֶּנְטַרְיָה. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מֻכְרָח לַחֲזֹר לְאַדְלֵיד בִּגְלַל הַמַחְסוֹר בְּצָרְכֵי הַמָזוֹן. אֲבָל סְטוּאַרְט הָיָה אָדָם בַּעַל מֶרֶץ וְעוֹמֵד עַל דַעְתּוֹ. אִי־הַצְלָחָתוֹ פַּעֲמַיִם לֹא הִפִּילָה אֶת רוּחוֹ וְהוּא הֶחְלִיט לְנַסוֹת לְהַגִיעַ אַל מַטְרָתוֹ בַּפַעַם הַשְׁלִישִׁית. אַחֲרֵי זְמַן־מָה אָסַף מַחֲנֶה שֶׁל שְׁלֹשִׂים אִישׁ וְקִוָה שֶׁבְּכֹחַ זֶה יָבוֹא לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. בְּהִוָדַע בַּקָהָל תָּכְנִיתוֹ הַחֲדָשָׁה, הִתְיַחֵס אֵלָיו בֵּית־הַנִבְחָרִים בְּרֶגֶשׁ שֶׁל חִבָּה וְקָבַע לַחוֹקֵר הָעַז הַזֶה תְּמִיכָה שֶׁל אֲלָפִים לִירוֹת סְטֶרְלִינְג. מְלֻמָד בְּנִסְיוֹנוֹת שֶׁנִתְנַסָה בִּשְׁנֵי מַסָעָיו הָרִאשׁוֹנִים, הִצְטַיֵד סְטוּאַרְט בְּפַעַם זוֹ בְּכָל הַדְבָרִים הַהֶכְרֵחִיִים וְאָחַז בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁיָכְלוּ לְהוֹעִיל לְהַצְלָחַת הַמִשְׁלַחַת הַחֲדָשָׁה. אֵלָיו נִצְטָרְפוּ יְדִידָיו הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר חוֹקֵר הַטֶבַע וַטֵרהוֹיז, טְרִיפֶּק, קִיקוּאִיק, אוֹדְפוֹרְד, אוּלְד וַאֲחֵרִים, יַחַד עֲשָׂרָה אִישׁ. בִּהִצְטַיְדָם גַם בְּעֶשְׂרִים נֹאדוֹת מַיִם, נִקְבְּצוּ כָּל בְּנֵי הַמִשְׁלַחַת בַּחֲמִישִׁי לְפֶבְּרוּאַר, שְׁנַת 1862 לְניוּ־קֶסְל־ווֹטֶר, לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִשָׁם הָיָה סְטוּאַרְט מֻכְרָח לַשׁוּב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. הַדֶרֶךְ שֶׁהַמִשְׁלַחַת הִתְוְתָה לְעַצְמָהּ הָיְתָה בְּשֶׁבַע מַעֲלוֹת יוֹתֵר צָפוֹנָה מִדַּרְכּוֹ שֶׁל בְּיוּרְק.

נְיוּ־קֶסְל־ווֹטֶר הָיְתָה צְרִיכָה לְשַׁמֵשׁ נְקֻדַת־הַמוֹצָא שֶׁל הַחֲקִירוֹת הַחֲדָשׁוֹת. בְּבוֹאָם אֶל הָרְצוּעָה שֶׁל יַעֲרוֹת־הָעַד, נִסָה סְטוּאַרְד לַחְדֹר דַרְכָּם צָפוֹנָה אוֹ צָפוֹנָה־מִזְרָחָה. אֲבָל לַשָׁוְא! אִי־הַצְלָחָה זוֹ הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ גַם בְּדַרְכּוֹ לִנְהַר וִיקְטוֹרְיָה, שֶׁשָׂם הָיוּ מַעֲצוֹרִים שֶׁאֵין לִגְבֹּר עֲלֵיהֶם, מִימוֹזוֹת סְמוּכוֹת וְצִמְחֵי קוֹצִים עֲנָקִיִים אֲחֵרִים.

אָז הֶחְלִיט סְטוּאַרְט לָלֶכֶת מִזְרָחָה. דֶרֶך זוֹ הָיְתָה יוֹתֵר טוֹבָה. בְּהַגִיעוֹ אֶל הַפֶּלֶג דֵילִי הַזוֹרֵם בְּמִישׁוֹר פּוֹרֶה, עָבַר אַרְבָּעִים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר בְּמַעֲלֵה הַנָהָר. הַסְבִיבוֹת הָיוּ יָפוֹת וּפוֹרִיוֹת יוֹתֵר, כָּרֵי־הַמִרְעֶה יָכְלוּ לְהָבִיא לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת כָּל אִכָּר חוֹבֵב אֲדָמָה, וְהָאֵקָלִיפְּטוּסִים הִגִיעוּ לְגֹבַהּ אַגָדִי.

סְטוּאַרְט, הַתָּמֵהַּ וְהַמִּתְפַּעֵל, הִמְשִׁיךְ דַרְכּוֹ הָלְאָה וְהִגִיעַ לְחוֹפֵי הַנְהָרוֹת סְטְרִינְגְוֵי וְרוֹפֶר, שֶׁגֻלוּ עַל יְדֵי הַנוֹסֵעַ לַיכֶרְד וְהַמוֹבִילִים אֶת מִימֵיהֶם הַשְׁקוּפִים בְּצִלָם שֶׁל דְקָלִים זְקוּפִים. כָּאן הָיוּ שְׁבָטִים יְלִידֵי הָאֶרֶץ, שֶׁקִבְּלוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, וְהִצִיעוּ לִפְנֵיהֶם לִשְׁהוֹת אֶצְלָם כְּחֵפֶץ־לִבָּם.

מִכָּאן הָלְכָה הַמִשְׁלַחַת צָפוֹנָה־מַעֲרָבָה, בְּבַקְשָׁם בֵּין הָרֵי הַחוֹל וְהַבַּרְזֶל אֶת מוֹצָאוֹ שֶׁל הַנָהָר אֶדְלֵיד הַנוֹפֵל אֶל מִפְרַץ וַן־דִימֶן. בָּהּ בַּמִדָה שֶׁהָלְכוּ קָדִימָה, הָלַךְ הַנָהָר הָלוֹךְ וְהִתְרַחֵב וְחוֹפָיו נַעֲשׂוּ רוֹפְפִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי, 22 לְיוּלִי, נָטָע סְטוּאַרְט אֶת אָהֳלוֹ בְּאַדְמַת הַבִּצוֹת שֶׁלְיַד פְרֶשׁ־ווֹטֶר. הַפְּלָגִים הָרַבִּים הִפְרִיעוּ לָלֶכֶת הָלְאָה. הָרָצִים שֶׁשָׁלַח סְטוּאַרְט לַעֲבָרִים שׁוֹנִים שָׁבוּ וּבְשׂוֹרָה בִּלְתִּי מְשַׂמַחַת בְּפִיהֶם, שֶׁאֵין דֶרֶךְ נוֹחָה יוֹתֵר. בְּכָל זֹאת הִמְשִׁיךְ סְטוּאַרְט אֶת דַרְכּוֹ. פַּעַם הָיָה עָלָיו לְהַקִיף שְׁלוּלִיוֹת מְכֻסוֹת צְמָחִים, פַּעַם כִּמְעַט טָבַע בְּאַדְמַת־טִיט, אַךְ סוֹף־סוֹף הִגִּיעַ לְרָמוֹת מְכֻסוֹת עֵשֶׂב יָרֹק. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים הִתְנַשְאוּ עֲצֵי־גוּמִי וְעֵצִים אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ לוּטִים כְּמוֹ בְּמַעֲטֶה שֶׁל חוּטִים. בָּאֲוִיר פָּרְחוּ סִיעוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל אַוָזִים, חֲסִידוֹת וְעוֹפוֹת בִּצָה שׁוֹנִים. מֵרָחוֹק הִתְפַּתְּלוּ וְעָלוּ לְמַעְלָה תִּימְרוֹת עָשָׁן דַקוֹת, שֶׁהוֹכִיחוּ כִּי לֹא רָחוֹק מִכָּאן נִמְצֵאתָ שְׁכוּנָה שֶׁל יְלִידֵי־הָאָרֶץ.

בָּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְיוּלִי, אַחֲרֵי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים מֵאָז צֵאתָם מֵאֶדְלֵיד, בְּשָׁעָה שֶׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים דַקָה בַּבֹּקֶר, יָצָא סְטוּאַרְט לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ יָשָׁר צָפוֹנָה. הוּא קִוָה לְהַגִיעַ עוֹד בַּיוֹם הַהוּא לִפְנוֹת עֶרֶב אֶל הַיָם. הַסְבִיבָה הָיְתָה גְבוֹהָה, זְרוּעָה סַלְעֵי־גַעַשׁ שֶׁהֵכִילוּ בְּקִרְבָּם עַפְרוֹת־בַּרְזֶל וּכְכָל שֶׁהוֹסִיפוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַיָם, כֵּן הָלְכוּ הָעֵצִים וְהִתְמַעֲטוּ.

לְבַסוֹף הִשְׂתָּרַע לְעֵינֵי הַתַּיָרִים מִישׁוֹר רָחָב שֶׁל אֲדָמָה וְטִיט. סְטוּאַרְט שָׁמַע כְּבָר אֶת הֶמְיַת הַגַלִים, אֲבָל לֹא אָמַר לַחֲבֵרָיו כְּלוּם, כִּי רָצָה לְהַפְתִּיעַ אוֹתָם.

לִפְנֵיהֶם הָיָה יַעַר קָטָן שֶׁל גַפְנֵי־בָּר. סְטוּאַרְט שֶׁרָכַב בְּרֹאשׁ הַמִשְׁלַחַת, דִרְבֵּן אֶת סוּסוֹ וְשָׁטַף לְתוֹךְ הַיַעַר הַזֶה. וּמֵעֵבֶר לַיַעַר הָיָה הַיָם.

חֲבֵרָיו שֶׁמִהֲרוּ אֵלָיו קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי בִּתְרוּעוֹת גִיל וְנִצָחוֹן סוֹאֲנוֹת.

וְכָכָה עָבְרוּ אֶת יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה לְרָחְבָּהּ.

לְשִׂמְחָתָם שֶׁל חַבְרֵי סְטוּאַרְט לֹא הָיָה גְבוּל.

סְטוּאַרְט טָבַל אֶת רַגְלָיו, וְרָחַץ אֶת פָּנָיו בְּגַלֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר אֶל הַשְׁפֵלָה וְשֵׁם חָקַק עַל אַחַד הָעֵצִים הֶעָבִים אֶת הָאוֹתִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שְׁמוֹ ג. ה. ד. ס (ג’וֹן מַק־דוּאֶל סְטוּאַרְט). לְאַחֵר שֶׁלָנוּ עַל חוֹף הַנָהָר הַפּוֹחֵז וְהַזוֹרֵם בְּהֶמְיָה מְצַלְצֶלֶת אֶל הָאוֹקְיָנוֹס, הָלַךְ טְרִינְק, אֶחָד מֵחַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת, לִרְאוֹת אִם אֶפְשָׁר לְהַגִיעַ עַד אֲפִיק הַנָהָר אֶדְלֵיד, בְּאָחֲזוֹ דַרְכּוֹ לְצַד דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית. אֲבָל שָׁם הָיוּ בִּצוֹת שֶׁאֵין לַעֲבֹר אוֹתָן, וְהוּא חָזַר אֶל חֲבֵרָיו כִּלְעֻמַת שֶׁבָּא.

כְּשֶׁשָׁמַע סְטוּאַרְט אֶת הַדָבָר הַזֶה, בָּחַר בְּאַחַד הָעֵצִים הַגְבוֹהִים בְּיוֹתֵר, נָעַץ בְּצַמַרְתּוֹ אֶת הַדֶגֶל הָאוֹסְטְרָלִי, וְעַל הַגֶזַע חָקַק אֶת הַמִלִים הָאֵלוּ: “חַפְרוּ בָּאֲדָמָה – צַעַד אֶחָד מִן הָעֵץ לְצַד דָרוֹם”.

אִם אַחֲרֵי זְמַן, יַחְפֹּר אַחַד הַתַּיָרִים בְּמָקוֹם זֶה, יִמְצָא תֵּבַת־בַּרְזֶל הַמְכִילָה תְּעֻדָה בַּעֲלַת תֹּכֶן זֶה:

הַתְּעוּדָה הָיְתָה חֲתוּמָה בִּידֵי סְטוּאַרְט וּבִידֵי כָּל חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת.

– וְכָךְ נִגְמַר מְאֹרָע גָדוֹל שֶׁהִרְעִישׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם – סִיֵם פַּגַנֶל.

– וְכָל הָאֲנָשִׁים הָעַזִים הָאֵלֶה חָזְרוּ לִידִידֵיהֶם? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– כֵּן גְבִרְתִּי, כֻּלָם שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים עוֹד לִסְבֹּל הַרְבֵּה תְּלָאוֹת בְּדֶרֶךְ חֲזָרָתָם. יוֹתֵר מִכֻּלָם הִתְעַנָה סְטוּאַרְט שֶׁחָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה.

– בִּתְחִלַת סֶפְּטֶמְבֶּר גָבְרָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ בְּמִדָה כָּזוֹ, שֶׁלֹא קִוָה עוֹד לָשׁוּב לְאֶדְלֵיד. לִרְכֹּב עַל הַסוּס לֹא יָכֹל, וְהָיָה מֻכְרָח לִשְׁכַּב עַל גַבֵּי אֲלוּנְקָה שֶׁקָשְׁרוּ לְאֻכָּפֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי סוּסִים. בְּסוֹף אוֹקְטוֹבֶּר הִגִיעַ לַאֲפִיסַת־כֹּחוֹת מֻחְלֶטֶת וְהָיוּ מֻכְרָחִים לַהֲרֹג אֶת אַחַד הַסוּסִים. כְּדֵי לְבַשֵׁל בִּשְׁבִילוֹ מָרָק. בָּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לְאוֹקְטוֹבֶּר הוּרַע מַצָבוֹ בְּמִדָה כָּזוֹ, שֶׁחָשְׁבוּ, כִּי כְּבָר הִגִיעַ קִצוֹ, אֲבָל לְאָשְׁרוֹ עָבַר הַמַשְׁבֵּר בְּשָׁלוֹם, וּסְטוּאַרְט יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ דַרְכּוֹ. אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים, בַּעֲשִׂירִי לְדֶצֶמְבֶּר, הִשִׂיגָה הַמִשְׁלַחַת בִּמְלוֹאָהּ אֶת הַשְׁכוּנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וּבַשִׁבְעָה־עָשָׂר בּוֹ נִכְנַס סְטוּאַרְט שׁוּב לְאֶדְלֵיד שֶתּוֹשָׁבֶיהָ קִדְמוּהוּ בִּתְרוּעוֹת שֶׁל הִתְפַּעֲלוּת וְהִתְרַגְּשׁוּת. אֲבָל בְּרִיאוּתוֹ שֶׁל הַחוֹקֵר הַגָדוֹל הִתְמוֹטְטָה, עַד שֶׁמִיָד לְאַחַר קַבְּלוֹ אוֹת הִצְטַיְנוּת גָדוֹל שֶׁל זָהָב מִן הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית יָשַׁב בָּאֳנִיָה “הִינְדוּס” וְחָזַר לְאֶרֶץ־מוֹלַדְתּוֹ הַיְקָרָה סְקוֹטְלֶנְד, מְקוֹם שָׁם נוּכַל לִרְאוֹתוֹ, כְּשֶׁנָשׁוּב מִדַרְכֵּנוּ.

– וְאַחֲרֵי סְטוּאַרְט לֹא הָיוּ עוֹד חוֹקְרִים בְּאוֹסְטְרַלְיָה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הָיוּ, גְבִרְתִּי, הָיוּ! – עָנָה פַּגַנֶל – אֲנִי לֹא אַחַת הִזְכַּרְתִּי אֶת הַשֵׁם לַיכֶרְט. הוּא סִיֵר עוֹד בִּשְׁנַת 1844 אֶת אוֹסְטְרַלְיָה, וְגִלָּה תַּגְלִיוֹת חֲשׁוּבוֹת בְּחֶלְקָהּ הַצְפוֹנִי. בִּשְׁנַת 1848 קִבֵּל עַל עַצְמוֹ עוֹד פַּעַם לָלֶכֶת צָפוֹנָה־מִזְרָחָה, וּמֵאָז לֹא שָׁמְעוּ עָלָיו כְּלוּם. אֶשְׁתַּקֵד כּוֹנֵן הַבּוֹטָנָאי הַמְפֻרְסָם דוֹקְטוֹר מְיוּלֶר מִשְׁלַחַת, כְּדֵי לְבַקֵשׁ אֶת עִקְבוֹתָיו. יִתֵּן אֱלֹהִים וְיִמְצָאוּהוּ, וְהַלְוַאי שֶׁנִמְצָא גַם אָנוּ אֶת זֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים!

כָּךְ סִיֵם הַגִיאֹוגְרָף אֶת סִפּוּרוֹ עַל דְבַר הַחֲקִירוֹת בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת. וּלְאַחַר שֶׁהוֹדוּ כֻּלָם לְפַּגַנֶל עַל סִפּוּרוֹ שָׁכְבָה כָּל הָעֵדָה לִישֹׁון.

בֵּין הַשִׂיחִים הַקְרוֹבִים צִלְצֵל אֵיזֶה עוֹף־שָׁעוֹן אֶת הָרְגָעִים שֶׁל אוֹתוֹ הַלַיְלָה הַשָׁקֵט וְהַנָעִים.