רקע
ויליאם שייקספיר
סונטה 127

בִּימֵי עָבָר שָׁחֹר כְּלָל לֹא נִתְפַּס

נָאֶה, וְגַם אִם כֵּן – הוּא לֹא נֶחְשַׁב

יָפֶה, אַךְ הַבָּהִיר מֵאָז הוּבַס

וְהוּא מֻכְפָּשׁ וּמְבֻיָּשׁ עַכְשָׁו.

מֵאָז שֶׁלֹּא הַטֶּבַע מְיַפֶּה,

כָּל מְכֹעָר יָכוֹל לְהִתְפַּרְכֵּס.

בַּיֹֹּפִי אֵין קְדֻשָּׁה וְהוּא נִצְפֶּה

בְּכָל מָקוֹם, אֵין צֹרֶךְ לְחַפֵּשׂ.

לָכֵן עֵינֵי אֲהוּבָתִי שְׁחֹרוֹת

כִּכְנַף עוֹרֵב, שְׁחֹרָן כְּמוֹ מִתְאַבֵּל

עַל אֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ מְכֹעָרוֹת,

אַךְ מְזַיְּפוֹת מִין יֹפִי מְבַלְבֵּל,

אֲבָל הֵן מִתְאַבְּלוֹת בְּחֵן, לָכֵן

יָפְיָן נִרְאֶה צָרוּף, דּוֹמֶה לוֹ – אֵין.



In the old age black was not counted fair,

Or if it were, it bore not beauty’s name;

But now is black beauty’s successive heir,

And beauty slandered with a bastard shame:

For since each hand hath put on Nature’s power,

Fairing the foul with Art’s false borrowed face,

Sweet beauty hath no name, no holy bower,

But is profaned, if not lives in disgrace.

Therefore my mistress' eyes are raven black,

Her eyes so suited, and they mourners seem

At such who, not born fair, no beauty lack,

Sland’ring creation with a false esteem:

Yet so they mourn becoming of their woe,

That every tongue says beauty should look so.




מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!