הֲתִזְכְּרִי?
פָּרִיז, מַרְקִיזָה מְגֹהֶצֶת,
עִם שַׁעַט הַיָּמוֹת הַדּוֹהֲרִים
עַל רֶכֶס1 בַּחֲרוּתֵנוּ הָרְחוֹקָה, הַמְנַצְנֶצֶת
בְּקֶסֶם זְהָרִים.
אֵי-אָז בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים
רַגְלֵינוּ הִתְנַגְּנוּ בְקֶצֶב
אֶל מוּל שִׁגְעוֹן אוֹרוֹת בְּרִבֹּאוֹת גָּוָן
שֶׁל מֶטְרוֹפּוֹלִין הוֹלְלָה בְטֵרוּפָהּ,
וְחֹב קִרְבֵּנוּ אָז הָמָה מֵרֶטֶט גַּעְגּוּעִים בְּגֹדֶשׁ
לְשֶׁמֶץ שֶׁל חֶזְיוֹן עָבָר,
לְהִשְׁתַּפְּכוּת רוֹגֶשֶׁת שֶׁל חַזָּן
עִם הַבְלָחַת נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה —
וַנִּכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ
שֶׁל רִי דְ’לַה וִקְטוּאַר:
מִנִּבְרְשׁוֹת זָהָב פּוֹרֵחַ
עִם פִּתּוּחֵי קָנִים בְּצִיּוּצָם
הָאוֹר בְּאַשְׁדּוֹתָיו קוֹלֵחַ
אֶל עָל, אֶל הַתִּקְרָה הַמְקֻמֶּרֶת,
נִשְׁעֶנֶת עַל כְּרָעֶיהָ, שֵׁישׁ הָעַמּוּדִים.
בְּכֹתֶל הַמִזְרָח הָרָם
תֵּבָה בְשִׁפּוּדֵי פָזָהּ דּוֹקֶרֶת.
הָיְתָה דְמָמָה וְסֵדֶר כֹּה מַרְדִּים.
פִּתְאֹם עַל הַיָּצִיעַ שָׁם מִנֶּגֶד
פָּצְחוּ שִׁירָה בְמַקְהֵלָה
בָּנוֹת בְּלַבְנוּנִית חוֹגֶגֶת
וְקַנְטוֹר זְקוּף קוֹמָה פָלַט
קִטְעֵי “כָּל נִדְרֵי” בְסִלְסוּלֵי שַׁלְשֶׁלֶת
אַ-לַה-בְּרוּךְ.
עָמַד קָהָל עֲדוּי שְׁחוֹרִים כֻּלּוֹ דָּרוּךְ
מַקְשִׁיב לַצְּלִיל הַזָּר בְּאֵלֶם —
וְקַר הָיָה לַלֵּב, וְלַחְלוּחִית חוֹדֶרֶת
כִּבְנוֹטְר-דַּם,
לְהַבְדִּיל, דְּחָפַתְנוּ לְהִתְחַמֵּק מִשָּׁם.
וַנֵּדֶא עַל כַּנְפֵי כִסּוּף
לִקְלַיְזְל, שֶׁנִּדְחַק לְתוֹךְ סִמְטָה, סָמוּי מֵעַיִן.
שְׁחוֹחַ יַעַמְדוּ מִתְפַּלְלִים,
פַּסֵּי טַלִּית עַל זִקְנֵיהֶם הַמְדֻבְלָלִים,
בַּמַּעֲרָב עַל יַד הַכֹּתֶל הַכָּפוּף
נֵרוֹת עַל הַקַּרְקַע בְּאַרְגָּזִים שֶׁל חוֹל
יְסַנְוְרוּ בְלַהֲבָם הַצְּהַבְהַב-כָּחֹל.
הַשַּׁ"ץ בְּתַחֲנוּנֵי וִדּוּי וּבִתְנוּעוֹת שֶׁל רֶטֶט
בְּכָל קִמְטֵי נִגּוּן אֶל עָל עוֹרֵג,
וּבַמְּתִיקוּת הַנִּגָּרָה וְהַצּוֹבֶטֶת
אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו הוּא מְמוֹגֵג.
וְהַקָּהָל, נִשְׁעָן עַל מַחֲזוֹרִים, אֲשֶׁר צָבוּ מֵרֹב עִלְעוּל
וְדַפֵּיהֶם מִטַּבַּק וּדְמָעוֹת הִצְהִיבוּ,
חוֹזֵר בְּקוֹל דְּבֵקוּת וּבִגְנִיחוֹת מָהוּל.
דּוֹמֶה, כָּאן הַנְּשָׁמָה הַמִּזְדַּכֶּכֶת
בְּרִנּוּנֵי הַנֹּסַח
דֻּמָּם לִיגוֹן דּוֹרוֹת נִשְׁפֶּכֶת,
אֲשֶׁר זוֹלֵף מִימֵי קוֹרְדוֹבָה וּמַדְרִיד וְסָרַגּוֹסָה…
אֲנִי יוֹדֵעַ עוֹד לֵיל כִּפּוּרִים:
צָפוֹן. בְּבֵית הַסֹּהַר,
מוּקָף גָּדֵר וּתְעָלָה, הָרִים.
מֵעֵבֶר לַסּוֹרֵג חַלּוֹן קָפוּא
וּבַעֲדוֹ שְׁקִיעָה שֶׁל זֹהַר,
וּמְשׂוֹשׂ בְּנֵי גָוָן קָרִים
(מִי כָאן בִּקְצֵה עוֹלָם נִדָּח, צָפוּן
עָרַם הַיֹּפִי הַנִּשְׂגָב, הָאַכְזָרִי?)
וּפְנִימָה מַחֲנָק, סֵאוּב, אֵימָה שֶׁל בֵּין-עַרְבַּיִם
וְצִלְלֵי אָדָם מְגֻבָּבִים,
חוֹלְמִים עַל מַאֲכָל. הוֹזִים עַל בַּיִת,
עַל שֶׁמֶשׁ בָּאָבִיב…
וּשְׁנַיִם יְהוּדִים
דַּלֵּי בָשָׂר, פְּרוּמֵי כֻתֹּנֶת וּּקְמוּטֵי מִגְבַּעַת,
בְּזָוִיתָם מִתְיַחֲדִים
וּבְקוֹל רָפֶה בִצְוָת יְרַנְנוּ “עַל דַּעַת”.
אֶל מִי כָעֵת שָׁלוּחַ “כָּל נִדְרֵי” מִמַּעֲמַקִּים,
הַמִּשְׁתַּפֵּךְ כָּאן בַּצִּינוֹק,
עַל פְּנֵי גַלֵּי אֶתֵּר לַמֶּרְחַקִּים:
אֶל עָל נִסְתָּר, מֻפְלָא, זוֹעֵם?
אֱלֵי אִשָּׁה וְאֶל תִּינוֹק?
אֶל הַיָּמִים הָהֵם?
אוֹ אֶל יָם הַתִּיכוֹן, אֶל סוֹף נִכְסָף, רָחוֹק?..
הָיָה עוֹד “כָּל נִדְרֵי” אֶחָד
בַּדֶּרֶךְ לִטְרַנְסְדְנֶסְטְרִיָּה בְיַעֲרוֹת רֻבְּלֶנִיץ,
עַל גְּדוֹת הַדְּנֶסְטֵר הַנָּתוּן בִּצְבָת
שֶׁל הַרְרֵי סְלָעִים.
עֲצֵי לִבְנֶה, אַלּוֹן, אַשּׁוּחַ,
עָמְדוּ בִרְטִיבוּתָם אַחַר גִּשְׁמֵי בָצִיר,
וַעֲלֵיהֶם, שֶׁנִּקְרְחוּ בָרוּחַ,
הִתְגּוֹלְלוּ כְמוּשִׁים בֵּין הֶחָצִיר,
וְהַיָּרֵחַ, לֵב הַלֵּיל, כְּעֵין אִזְמֵל תָּפוּחַ,
הֵגִיחַ בִגְנֵבָה בֵּין הָעֵצִים.
וּלְמַטָּה —
עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל גּוֹלִים,
עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף פֹּה מִתְגּוֹלְלִים
בְּלִי כְסוּת וְנַעַל, בְּלִי גֶרֶב,
בְּלִי צְרִיף, בְּלִי אֹהָלִים.
וַיִּתְפָּרֵץ פִּתְאֹם קוֹל נְאָקָה שׁוֹבֶרֶת:
"עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְהַקָּהָל
מֻתָּר כָּעֵת לוֹמַר “כָּל נִדְרֵי” בְּלִי טַלִּית,
בְּרֹאשׁ גָּלוּי, בְּלִי חַזָּן.
כֻּלָּנוּ בְצִבּוּר עֲבַרְיָנִים, עַבְדֵי גוֹרָל,
מוֹלִיךְ אֵי-אָן
לְאַחֲרִית,
לְמוֹ אָבְדָן".
אֲזַי קוֹלוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף
כִּגְעִיַּת אַלְפֵי בָקָר לִפְנֵי הֱיוֹת טְבוּחִים
בְּנִגּוּנָם הַמַּחֲרִיד פּוֹלְחִים
וּבִמְרִירוּת וּבְיֶלֶל
אֶת דִּמְמַת הָעֲרָבָה וְשֶׁקֶט הַנְּצָחִים.
לַשָּׁוְא יִתְחַנְּנוּ בִשְׁאֵלַת עַצֶּבֶת:
“מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא” —
תְּשׁוּבַת הַשְּׁחוֹר תְּהֵא נִכְתֶּבֶת
בְּסֵפֶר הָאֵימִים שֶׁל תָּו שִׁין בֵּית,
אָדֹם עַל גַּב אָדֹם בְּיַד עָרִיץ וְזֵד,
מִמֹּחַ וּמִדָּם הָעֲקֻבָּה…
-
במקור: “רֶכֶם”, צ“ל: ”רֶכֶס“. הערת פב”י. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות