הַפְסֵק!
אֶת נִגּוּנְךָ עַל הַפְּסַנְתֵּר חַנֵּק!
נַתֵּץ הַמְּנַעְנְעִים וְאֶת צְלִילֵי הַקֶּסֶם!
אוּלַי יִדְעַךְ לְרֶגַע הַדִּמְיוֹן הַמְּזַנֵּק,
אוּלַי גַם תִּסָּתֵם הָאֲפַרְכֶּסֶת –
וְלֹא אֶשְמַע אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא!
הַגֵּף הַתְּרִיס!
כַּבֵּה אוֹרוֹת חַשְׁמַל, כַּסֵּה הוֹד שֶׁמֶשׁ!
בְּעֹצֶם יָד טַשְׁטֵשׁ צִבְעֵי הַחֶמֶד!
אוּלַי לְרֶגַע יִצָּמֵד גַּם רִיס אֶל רִיס,
אוּלַי לְרֶגַע תֵּרָדֵם הָעַיִן הַנֶּעְצֶמֶת –
וְלֹא אֶחֱזְה אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!
בְּעֹז נַגֵּן!
הַמְטֵר בִּשְׁלַל קוֹלוֹת מֵרִיעַ וּבוֹקֵעַ!
בְּאַשְׁדּוֹתֶיךָ גְּרֹף הָרֹאשׁ הַמִּזְדַקֵּן –
לְמַעַן יַאֲזִין לְכָל נִגּוּן פּוֹלֵחַ,
מִלֵּב כָּל עָם וְעָם שֶׁדּוֹר אֶל דּוֹר שׁוֹלֵחַ
אַךְ לֹא אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא!
פְּרֹץ הַקִּירוֹת
לִשֶׁטֶף אוֹר וּמֶרְחָבִים עֲדֵי אַפְסָיִם –
לְמַעַן הִשְׁתַּכֵּר מִנּוֹף, מֵאֹפֶק. מִנְּהָרוֹת.
(וְכָל צִבְעֵי תֵבֵל יַרְהִיבוּ אֶת הָעַיִן)
לִסְפֹּג בְּצִמָּאוֹן סִמְלֵי כָּל הַמַּרְאוֹת.
רַק לֹא אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!
*
אַךְ אֹזֶן לֹא תַפְסִיק מִשְּׁמֹעַ
וְעַיִן לֹא תֶחְדַּל מֵרְאוֹת
בְּלִיל קוֹל וְגוֹן שֶׁנִּבְחֲשׁוּ בַמֹּחַ
הַבָּא מֵעֵמֶק בַּלָּהוֹת.
חָיֹה וְשׁוּב חָיֹה אֵימוֹת הַטֶּבַח,
שׁוּב תָּו שִׁין בֵּית בְּסִיּוּטִים;
סֵאוּב וּרְעָבוֹן שֶׁל קֶבַע
אַנְחַת גְּוִיעָה שֶׁל פְּעוּטִים.
עָשָׁן שָׁחוֹר עַל מַרְבַדֵּי הַשֶּׁלֶג
בְּחֶנֶק מְכַלֶּה גוֹהֵר.
נֻקְשֶׁה נָח שֶׁלֶד עַל גַּב שֶׁלֶד,
עוֹרֵב נוֹקֵר פְּתוֹתֵי הַשְּׁאֵר.
חַיִּים לְלֹא תִקְוָה וְטַעַם,
מִיתָה מִתּוֹךְ תִּקְוָה וַאֲדִישׁוּת,
הוֹשֵׁט הָרֹאש אֶל חֹד הַזַּעַם,
גָּלֹשׁ בְּקֹר אֶל חֵיק רִשְׁעוּת…
הָהּ, אֶרֶץ נָכְרִיָּה עִם תַּעֲלוּלֵי הַחֹרֶף,
חַיִּים לְלֹא יָמִים, לְלֹא לֵילוֹת,
בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת עַל גַּב בְּלוֹיֵי קִבֹּרֶת,
כִּנִים בְּפֶרַע זוֹלְלוֹת!
וּסְחִי וּדְוָי וְחֹסֶר דֶּמַע,
גּוּפֵי חַיִּים בֵּין חֲלָלִים,
וְהַבְּרִיאָה שוֹתְקָה וְלֹא נִכְלֶמֶת
לִרְאוֹת חַיִּים עִם הַמֵּתִים בָּלִים.
כֹּה יוֹם אַחַר יָמִים חוֹרֵק בְּכֹבֶד,
עוֹרֵם תִּלֵּי הַבִּלָּיוֹן,
וְיָד זָרָה אַף לֹא תָרִים הַשֹּׁבֶל
לִרְאוֹת בְּמַחֲזֵה הַכִּלָּיוֹן.
אַךְ פַּעַם עִם שְׁקִיעַת הַשֶּמֶשׁ
אֶחָד נִכְנַס מֵעֵבֶר לַמַּחֲנֶה,
עֵינַיִם גּוֹסְסוֹת נִשְּׂאוּ בְתֵמַהּ:
הֲיֵשׁ עוֹד מִתְהַלֵּךְ פֹּה מְשֻנֶּה?
הוֹ כֵן, זֶה הַמְּפַקֵּד, סַמָּל מוֹרָרוּ,
שֶׁבָּא לִרְאוֹת “שְׁלוֹם” פִּקְדוֹנוֹ:
כַּמָּה כָלוּ, כַּמָּה מֵהֶם נִקְבָּרוּ,
כַּמָּה עוֹד נִשְׁאֲרוּ לִקְצִיר זְדוֹנוֹת?
בָּעַט לְכָאן וּלְכָאן בַּמַּגָּפַיִם,
הִצְלִיף כִּלְאַחַר יָד בְּמַגְלָבוֹ.
לֹא נָע אֶחָד. וּמִי שֶׁזָּע עֲדַּיִן
עָנָה עָמוּם בְּחֶנֶק יְבָבוֹת.
צָרַח אֲזַי מוֹרָרוּ:
"עַד מָתַי עוֹד
אֶרְאֶה בְהִתְבּוֹסֵס בְּקִיא זְוָעוֹת,
בְּהִתְגּוֹלֵל עַל די גִּדְרוֹת הַתַּיִל
מַרְבִּית נִבְלוֹתֵיכֶם הַמְּצֹרָעוֹת?
פִּיוֹתֵיכֶם הַמְּסֹאָבִים נָדַמוּ
וְלַהַג רַבְרְבָן חָלַף, נִשְכַּח;
עִלְזוּ מְעַט לִפְנֵי אֲשֶר תִּתַּמוּ,
רִקְדוּ כְּבַיָּמִים הָהֵם חִישׁ-קַל!!
אֵין אַף אֶחָד נוֹתֵן קוֹלוֹ בְּזֶמֶר?
אֵין אַף אַחַת אֲשֶׁר תִּתְאַו לִרְקֹד?
אוּלַי אֶמְצָא כָאן צֶמֶד-חֶמֶד,
אֲשֶר יַנְעִים אוֹתִי בִמְחוֹל-יְקוֹד?"
וּקְצֵה מַגְלֵב עִם שְׁקַד עוֹפֶרֶת
נִחַת עַל גַּל סְחָבוֹת: “מַהֵרָה קוּם!”
צוּרָה בָלָה שֶׁל נַעַר מִזְדַּקֶּרֶת:
עֵינֵי פְּחָדִים וְאַף עָקוּם.
(אֲהָה! זֶה בְנִי! זֶה בְנִי אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ
אֵי-פַעַם צְלִיל מַתֶּכֶת בְּקוֹלוֹ;
כָּעֵת כְּנֵר שֶׁל יוֹם כִּפּוּר מַבְלִיחַ
יִדְעַךְ בֵּין חֲלָלִים הוֹזֵה תְמוֹלֹו:
הָיָה זֶה פַּעַם, הָיָה כֹה רַב הַלֶּחֶם
חַלָּה הִלְבִּינָה עַל שֻׁלְחַן שַׁבָּת,
מְנוֹרָה אוֹר חַם וְצַח נוֹסֶכֶת.
הַכַּר כֹּה רַךְ, צָחוֹר הַבַּד.
וְאֵם הָיְתָה וְאָב וּבַיִת, בַּיִת…
מַה טוֹב הָיָה לְהִתְעַלֵּס, לָשִׁיר!…)
מֵרֹם הַגֶּבַע נֹגַה בֵּין-עַרְבַּיִם
עַל רֹאשׁ הַנַּעַר קֹר פָּזוֹ הִשִּׁיר.
“אַתָּה תָשִׁיר בְּקוֹל, הַנַּעַר!”
וַיְטַלְטְלוֹ בְּיָד אַכְזָרִיָה,
כַּעֲרָבָה בָּרוּחַ מִתְנַעְנַעַת
חִוְּרָה, צְנוּמָה, רוֹעֶדֶת הַגְּוִיָּה.
“הִנֵּה אֶקְרָא לְךָ אֶת הַמְּחוֹלֶלֶת!”
שׁוּב הַמַּגְלֵב בְּקוֹל שְרִיקָה צָלַף
עַל פִּיחַ שֶׁל גֻּלְגֹּלֶת מְתֻלְתֶּלֶת:
“אֵלַי לָגֶשֶת, הֵי! זוֹנָה מְנֻוָּלָה!”
מִמְקוֹם שִׁכְבָּהּ הִיא קָמָה מִתְאוֹשֶׁשֶת,
פּוֹסַעַת עַל גַבֵּי מֵתִים דֻּמָּם.
מִבֵּין שְׁיָרֵי שִמְלָה תְלוּיָה כְרֶשֶׁת
נִבַּט בְּנַוְלוּתוֹ רְזוֹן עֵירֹמָּהּ.
(הוֹי, מִירָה בַּת שְׁכֵנִי מֵאָז, הֲאַתְּ הִיא?
מִכָּל עָצְמַת הַקֶּסֶם בְּמַרְאֵךְ,
מִכָּל חֶמְדַת הַיֹּפִי שֶׁיָּדַעְתִּי
נִגְנַז מְעַט מִזְעֵר רַק בִּשְעָרֵךְ.
בִּלַּע הָרְעָבוֹן אֶת חֵן הַצֶּבַע,
נִמְחָה קַו הַגִּזְרָה, הָעוֹר קָמוּט,
אֶת רִשּוּמָיו עָמֹק חָרַת הַסֵּבֶל
בְּפַרְצוּפֵךְ כַּחֲרֹת אֳמָן פָּמוּט.
כֻּרְסַם הַשְׁאֵר כֻּלּוֹ. בּוֹלְטָה כָל גֶּרֶם.
שׁוֹקַיִךְ נִתְרוֹקְנוּ מְדֻלְדָּלוֹת.
הָרֶגֶל הַשְּדוּפָה תִרְעַד בְּלִי גֶרֶב,
עַל שֶלֶג לַח נָעָה עֲקַלְקַלּוֹת.
כָּבָה אוֹר אִישׁוֹנַיִךְ הַזּוֹרֵחַ
וּבִמְקוֹמוֹ לוֹטְשָׁה עֵינָהּ זְכוּכִית – – –)
צוֹעֶדֶת הִיא כִּצְעֹד מֻכַּת יָרֵחַ
עַל גַּבְנוּנֵי הַלֵּיל לִקְרַאת מַשְחִית.
"כָּאן תִּרְקְדִי בְעֹז אַחֲרוֹן מְחוֹלַיִךְ
וּפֹה אַתָּה תָשִׁיר אַחֲרוֹן שִׁירְךָ!
כָּאן הַבָּמָה, –
עַד שֶׁיָבוֹא הַלַּיִל
וִיכַס עַל הַזּוֹנָה וְהַפִּרְחָח!
אַךְ לֹא קִינִים אֶרְצֶה כָעֵת לִשְמֹעַ
לֹא דוֹיְנָה עֲצוּבָה, לֹא תַחְנוּנִים,
כִּי רֻמְבָּה קַלִּילָה תַרְקִיד בְּכֹחַ
רַגְלַיִם יְחֵפוֹת שֶׁל בַּת זְנוּנִים!"
הַשֶּׁלֶג הַתָּכֹל הוּרַךְ כַּדֶּשֶׁא,
הַשֶּמֶשׁ הֶאֱרִיךְ אֶת חֹם קַרְנָיו.
הַנַּעֲרָה עוֹד רֶגַע מִתְאוֹשֶׁשֶת
יָדֶיהָ מְפַשְּׂקָה כִּפְרֹשׂ כָּנָף.
וּכְבָר דְּרוּכָה הָרֶגֶל הַמּוּרֶמֶת
וּמִתְמַתְּחָה הַשּׁוֹק כְּמִלְפָנִים,
וְאֵשׁ כְּמוֹ זִנְּקָה מִתּוֹךְ הָרֶמֶץ
לִשְרֹף חַיֵּי אֱנוֹשׁ בִּמְחוֹל שְׂטָנִים
וְשִיר פִּתְאֹם פָּרַץ מִגְּרוֹן הַנַּעַר,
לֹא שָׁר וְלֹא שְׁמָעָהוּ מֵעוֹלָם,
אַךְ עֲבָרוֹ כָעֵת כְּרוּחַ סַעַר,
מָסַךְ קִרְבֵּהוּ כֹּחַ נֶעֱלָם.
וְכֹה זָרַם הַשִּׁיר כְּפֶלֶג
לְפִי קִצְבֵי הַמְּחוֹלֶלֶת:
גַּגֵּנוּ שָׁבוּר,
רִצְפַּת-שֶׁלֶג מִתַּחַת;
הַכֹּתֶל עָכוּר
מֵעָשָׁן וּמִטַּחַב.
רֻסְּקוּ אֲבָרִים,
הַקֵּיבָה מִצְטַמֶּקֶת;
וְלוֹעַ קְבָרִים
מְחַכֶּה כְבָר בְּשֶׁקֶט.
וּבְכָל זֹאת נְבַלֶּה –
עֲדֵי אֵגֶל אַחֲרוֹן
מִדָּמֵנוּ יִכְלֶה!
רֻמְבַּת-טְרַנְסְדְנֶסְטְרִיָּה,
רֻמְבַּת-הַכְּאֵב!
רָצוּץ וְקוֹדֵר
עָרֹם וְיָחֵף –
וּבְכָל זֹאת זַמֵּר!
מְזַת רְעָבוֹן,
רִקְדִי לְפִי הַקֶּצֶב,
רִקְדִי בְּכָל אוֹן
אֶת רֻמְבַּת-הָעֶצֶב!..
עָזוּב וְיָתֹם,
כָּחוּשׁ וְחִוֵּר –
זַמֵּר כֹּה עַד תֹּם,
זַ-מֵּ-ר!
לִקְרֹשׁ אַט-אַט הֵחֵל כְּבָר תְּכוֹל הַשֶּׁלֶג,
רוֹטֵט מִקּוֹר צוֹרֵב קוֹל הַזַּמָּר;
קָפְאוּ כַפּוֹת רַגְלֵי הַמְּחוֹלֶלֶת,
אַךְ עוֹד אַחֲרוֹן מְחוֹלֶיהָ לֹא נִגְמַר.
נִדְמֶה כִי יִפַגֵּר לָבוֹא הָעֶרֶב
עֲדֵי הַנַּעַר אֶת שִׁירוֹ כִלָּה,
וְכֶתֶם נֹגַהּ מִשְּׁקִיעַת הַחֶרֶס
עוֹטֶה אֶת הַמְּחוֹלֶלֶת בְּהִלָּה – –
*
הַפְסֵק:
אֶת נִגּוּנְךָ עַל הַפְּסַנְתֵּר חַנֵּק!
נַתֵּץ הַמְנַעְנְעִים וְאֶת צְלִילֵי הַקֶּסֶם –
אוּלַי יִדְעַךְ לְרֶגַע הַדִּמְיוֹן הַמְּזַנֵּק,
אוּלַי גַם תִּסָּתֵם הָאֲפַרְכֶּסֶת –
וְלֹא אֶשְׁמַע אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא,
וְלֹא אֶחְזֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.