הֲתִזְכְּרִי?

פָּרִיז, מַרְקִיזָה מְגֹהֶצֶת,

עִם שַׁעַט הַיָּמוֹת הַדּוֹהֲרִים

עַל רֶכֶס¹ בַּחֲרוּתֵנוּ הָרְחוֹקָה, הַמְנַצְנֶצֶת

בְּקֶסֶם זְהָרִים.

אֵי-אָז בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

רַגְלֵינוּ הִתְנַגְּנוּ בְקֶצֶב

אֶל מוּל שִׁגְעוֹן אוֹרוֹת בְּרִבֹּאוֹת גָּוָן

שֶׁל מֶטְרוֹפּוֹלִין הוֹלְלָה בְטֵרוּפָהּ,

וְחֹב קִרְבֵּנוּ אָז הָמָה מֵרֶטֶט גַּעְגּוּעִים בְּגֹדֶשׁ

לְשֶׁמֶץ שֶׁל חֶזְיוֹן עָבָר,

לְהִשְׁתַּפְּכוּת רוֹגֶשֶׁת שֶׁל חַזָּן

עִם הַבְלָחַת נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה —

וַנִּכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ

שֶׁל רִי דְ’לַה וִקְטוּאַר:

מִנִּבְרְשׁוֹת זָהָב פּוֹרֵחַ

עִם פִּתּוּחֵי קָנִים בְּצִיּוּצָם

הָאוֹר בְּאַשְׁדּוֹתָיו קוֹלֵחַ

אֶל עָל, אֶל הַתִּקְרָה הַמְקֻמֶּרֶת,

נִשְׁעֶנֶת עַל כְּרָעֶיהָ, שֵׁישׁ הָעַמּוּדִים.

בְּכֹתֶל הַמִזְרָח הָרָם

תֵּבָה בְשִׁפּוּדֵי פָזָהּ דּוֹקֶרֶת.

הָיְתָה דְמָמָה וְסֵדֶר כֹּה מַרְדִּים.

פִּתְאֹם עַל הַיָּצִיעַ שָׁם מִנֶּגֶד

פָּצְחוּ שִׁירָה בְמַקְהֵלָה

בָּנוֹת בְּלַבְנוּנִית חוֹגֶגֶת

וְקַנְטוֹר זְקוּף קוֹמָה פָלַט

קִטְעֵי “כָּל נִדְרֵי” בְסִלְסוּלֵי שַׁלְשֶׁלֶת

אַ-לַה-בְּרוּךְ.

עָמַד קָהָל עֲדוּי שְׁחוֹרִים כֻּלּוֹ דָּרוּךְ

מַקְשִׁיב לַצְּלִיל הַזָּר בְּאֵלֶם —

וְקַר הָיָה לַלֵּב, וְלַחְלוּחִית חוֹדֶרֶת

כִּבְנוֹטְר-דַּם,

לְהַבְדִּיל, דְּחָפַתְנוּ לְהִתְחַמֵּק מִשָּׁם.

וַנֵּדֶא עַל כַּנְפֵי כִסּוּף

לִקְלַיְזְל, שֶׁנִּדְחַק לְתוֹךְ סִמְטָה, סָמוּי מֵעַיִן.

שְׁחוֹחַ יַעַמְדוּ מִתְפַּלְלִים,

פַּסֵּי טַלִּית עַל זִקְנֵיהֶם הַמְדֻבְלָלִים,

בַּמַּעֲרָב עַל יַד הַכֹּתֶל הַכָּפוּף

נֵרוֹת עַל הַקַּרְקַע בְּאַרְגָּזִים שֶׁל חוֹל

יְסַנְוְרוּ בְלַהֲבָם הַצְּהַבְהַב-כָּחֹל.

הַשַּׁ"ץ בְּתַחֲנוּנֵי וִדּוּי וּבִתְנוּעוֹת שֶׁל רֶטֶט

בְּכָל קִמְטֵי נִגּוּן אֶל עָל עוֹרֵג,

וּבַמְּתִיקוּת הַנִּגָּרָה וְהַצּוֹבֶטֶת

אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו הוּא מְמוֹגֵג.

וְהַקָּהָל, נִשְׁעָן עַל מַחֲזוֹרִים, אֲשֶׁר צָבוּ מֵרֹב עִלְעוּל

וְדַפֵּיהֶם מִטַּבַּק וּדְמָעוֹת הִצְהִיבוּ,

חוֹזֵר בְּקוֹל דְּבֵקוּת וּבִגְנִיחוֹת מָהוּל.

דּוֹמֶה, כָּאן הַנְּשָׁמָה הַמִּזְדַּכֶּכֶת

בְּרִנּוּנֵי הַנֹּסַח

דֻּמָּם לִיגוֹן דּוֹרוֹת נִשְׁפֶּכֶת,

אֲשֶׁר זוֹלֵף מִימֵי קוֹרְדוֹבָה וּמַדְרִיד וְסָרַגּוֹסָה…

אֲנִי יוֹדֵעַ עוֹד לֵיל כִּפּוּרִים:

צָפוֹן. בְּבֵית הַסֹּהַר,

מוּקָף גָּדֵר וּתְעָלָה, הָרִים.

מֵעֵבֶר לַסּוֹרֵג חַלּוֹן קָפוּא

וּבַעֲדוֹ שְׁקִיעָה שֶׁל זֹהַר,

וּמְשׂוֹשׂ בְּנֵי גָוָן קָרִים

(מִי כָאן בִּקְצֵה עוֹלָם נִדָּח, צָפוּן

עָרַם הַיֹּפִי הַנִּשְׂגָב, הָאַכְזָרִי?)

וּפְנִימָה מַחֲנָק, סֵאוּב, אֵימָה שֶׁל בֵּין-עַרְבַּיִם

וְצִלְלֵי אָדָם מְגֻבָּבִים,

חוֹלְמִים עַל מַאֲכָל. הוֹזִים עַל בַּיִת,

עַל שֶׁמֶשׁ בָּאָבִיב…

וּשְׁנַיִם יְהוּדִים

דַּלֵּי בָשָׂר, פְּרוּמֵי כֻתֹּנֶת וּּקְמוּטֵי מִגְבַּעַת,

בְּזָוִיתָם מִתְיַחֲדִים

וּבְקוֹל רָפֶה בִצְוָת יְרַנְנוּ “עַל דַּעַת”.

אֶל מִי כָעֵת שָׁלוּחַ “כָּל נִדְרֵי” מִמַּעֲמַקִּים,

הַמִּשְׁתַּפֵּךְ כָּאן בַּצִּינוֹק,

עַל פְּנֵי גַלֵּי אֶתֵּר לַמֶּרְחַקִּים:

אֶל עָל נִסְתָּר, מֻפְלָא, זוֹעֵם?

אֱלֵי אִשָּׁה וְאֶל תִּינוֹק?

אֶל הַיָּמִים הָהֵם?

אוֹ אֶל יָם הַתִּיכוֹן, אֶל סוֹף נִכְסָף, רָחוֹק?..

הָיָה עוֹד “כָּל נִדְרֵי” אֶחָד

בַּדֶּרֶךְ לִטְרַנְסְדְנֶסְטְרִיָּה בְיַעֲרוֹת רֻבְּלֶנִיץ,

עַל גְּדוֹת הַדְּנֶסְטֵר הַנָּתוּן בִּצְבָת

שֶׁל הַרְרֵי סְלָעִים.

עֲצֵי לִבְנֶה, אַלּוֹן, אַשּׁוּחַ,

עָמְדוּ בִרְטִיבוּתָם אַחַר גִּשְׁמֵי בָצִיר,

וַעֲלֵיהֶם, שֶׁנִּקְרְחוּ בָרוּחַ,

הִתְגּוֹלְלוּ כְמוּשִׁים בֵּין הֶחָצִיר,

וְהַיָּרֵחַ, לֵב הַלֵּיל, כְּעֵין אִזְמֵל תָּפוּחַ,

הֵגִיחַ בִגְנֵבָה בֵּין הָעֵצִים.

וּלְמַטָּה —

עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל גּוֹלִים,

עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף פֹּה מִתְגּוֹלְלִים

בְּלִי כְסוּת וְנַעַל, בְּלִי גֶרֶב,

בְּלִי צְרִיף, בְּלִי אֹהָלִים.

וַיִּתְפָּרֵץ פִּתְאֹם קוֹל נְאָקָה שׁוֹבֶרֶת:

"עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְהַקָּהָל

מֻתָּר כָּעֵת לוֹמַר “כָּל נִדְרֵי” בְּלִי טַלִּית,

בְּרֹאשׁ גָּלוּי, בְּלִי חַזָּן.

כֻּלָּנוּ בְצִבּוּר עֲבַרְיָנִים, עַבְדֵי גוֹרָל,

מוֹלִיךְ אֵי-אָן

לְאַחֲרִית,

לְמוֹ אָבְדָן".

אֲזַי קוֹלוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף

כִּגְעִיַּת אַלְפֵי בָקָר לִפְנֵי הֱיוֹת טְבוּחִים

בְּנִגּוּנָם הַמַּחֲרִיד פּוֹלְחִים

וּבִמְרִירוּת וּבְיֶלֶל

אֶת דִּמְמַת הָעֲרָבָה וְשֶׁקֶט הַנְּצָחִים.

לַשָּׁוְא יִתְחַנְּנוּ בִשְׁאֵלַת עַצֶּבֶת:

“מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא” —

תְּשׁוּבַת הַשְּׁחוֹר תְּהֵא נִכְתֶּבֶת

בְּסֵפֶר הָאֵימִים שֶׁל תָּו שִׁין בֵּית,

אָדֹם עַל גַּב אָדֹם בְּיַד עָרִיץ וְזֵד,

מִמֹּחַ וּמִדָּם הָעֲקֻבָּה…

הַפְסֵק!

אֶת נִגּוּנְךָ עַל הַפְּסַנְתֵּר חַנֵּק!

נַתֵּץ הַמְּנַעְנְעִים וְאֶת צְלִילֵי הַקֶּסֶם!

אוּלַי יִדְעַךְ לְרֶגַע הַדִּמְיוֹן הַמְּזַנֵּק,

אוּלַי גַם תִּסָּתֵם הָאֲפַרְכֶּסֶת –

וְלֹא אֶשְמַע אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא!

הַגֵּף הַתְּרִיס!

כַּבֵּה אוֹרוֹת חַשְׁמַל, כַּסֵּה הוֹד שֶׁמֶשׁ!

בְּעֹצֶם יָד טַשְׁטֵשׁ צִבְעֵי הַחֶמֶד!

אוּלַי לְרֶגַע יִצָּמֵד גַּם רִיס אֶל רִיס,

אוּלַי לְרֶגַע תֵּרָדֵם הָעַיִן הַנֶּעְצֶמֶת –

וְלֹא אֶחֱזְה אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!

בְּעֹז נַגֵּן!

הַמְטֵר בִּשְׁלַל קוֹלוֹת מֵרִיעַ וּבוֹקֵעַ!

בְּאַשְׁדּוֹתֶיךָ גְּרֹף הָרֹאשׁ הַמִּזְדַקֵּן –

לְמַעַן יַאֲזִין לְכָל נִגּוּן פּוֹלֵחַ,

מִלֵּב כָּל עָם וְעָם שֶׁדּוֹר אֶל דּוֹר שׁוֹלֵחַ

אַךְ לֹא אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא!

פְּרֹץ הַקִּירוֹת

לִשֶׁטֶף אוֹר וּמֶרְחָבִים עֲדֵי אַפְסָיִם –

לְמַעַן הִשְׁתַּכֵּר מִנּוֹף, מֵאֹפֶק. מִנְּהָרוֹת.

(וְכָל צִבְעֵי תֵבֵל יַרְהִיבוּ אֶת הָעַיִן)

לִסְפֹּג בְּצִמָּאוֹן סִמְלֵי כָּל הַמַּרְאוֹת.

רַק לֹא אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!

*

אַךְ אֹזֶן לֹא תַפְסִיק מִשְּׁמֹעַ

וְעַיִן לֹא תֶחְדַּל מֵרְאוֹת

בְּלִיל קוֹל וְגוֹן שֶׁנִּבְחֲשׁוּ בַמֹּחַ

הַבָּא מֵעֵמֶק בַּלָּהוֹת.

חָיֹה וְשׁוּב חָיֹה אֵימוֹת הַטֶּבַח,

שׁוּב תָּו שִׁין בֵּית בְּסִיּוּטִים;

סֵאוּב וּרְעָבוֹן שֶׁל קֶבַע

אַנְחַת גְּוִיעָה שֶׁל פְּעוּטִים.

עָשָׁן שָׁחוֹר עַל מַרְבַדֵּי הַשֶּׁלֶג

בְּחֶנֶק מְכַלֶּה גוֹהֵר.

נֻקְשֶׁה נָח שֶׁלֶד עַל גַּב שֶׁלֶד,

עוֹרֵב נוֹקֵר פְּתוֹתֵי הַשְּׁאֵר.

חַיִּים לְלֹא תִקְוָה וְטַעַם,

מִיתָה מִתּוֹךְ תִּקְוָה וַאֲדִישׁוּת,

הוֹשֵׁט הָרֹאש אֶל חֹד הַזַּעַם,

גָּלֹשׁ בְּקֹר אֶל חֵיק רִשְׁעוּת…

הָהּ, אֶרֶץ נָכְרִיָּה עִם תַּעֲלוּלֵי הַחֹרֶף,

חַיִּים לְלֹא יָמִים, לְלֹא לֵילוֹת,

בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת עַל גַּב בְּלוֹיֵי קִבֹּרֶת,

כִּנִים בְּפֶרַע זוֹלְלוֹת!

וּסְחִי וּדְוָי וְחֹסֶר דֶּמַע,

גּוּפֵי חַיִּים בֵּין חֲלָלִים,

וְהַבְּרִיאָה שוֹתְקָה וְלֹא נִכְלֶמֶת

לִרְאוֹת חַיִּים עִם הַמֵּתִים בָּלִים.

כֹּה יוֹם אַחַר יָמִים חוֹרֵק בְּכֹבֶד,

עוֹרֵם תִּלֵּי הַבִּלָּיוֹן,

וְיָד זָרָה אַף לֹא תָרִים הַשֹּׁבֶל

לִרְאוֹת בְּמַחֲזֵה הַכִּלָּיוֹן.

אַךְ פַּעַם עִם שְׁקִיעַת הַשֶּמֶשׁ

אֶחָד נִכְנַס מֵעֵבֶר לַמַּחֲנֶה,

עֵינַיִם גּוֹסְסוֹת נִשְּׂאוּ בְתֵמַהּ:

הֲיֵשׁ עוֹד מִתְהַלֵּךְ פֹּה מְשֻנֶּה?

הוֹ כֵן, זֶה הַמְּפַקֵּד, סַמָּל מוֹרָרוּ,

שֶׁבָּא לִרְאוֹת “שְׁלוֹם” פִּקְדוֹנוֹ:

כַּמָּה כָלוּ, כַּמָּה מֵהֶם נִקְבָּרוּ,

כַּמָּה עוֹד נִשְׁאֲרוּ לִקְצִיר זְדוֹנוֹת?

בָּעַט לְכָאן וּלְכָאן בַּמַּגָּפַיִם,

הִצְלִיף כִּלְאַחַר יָד בְּמַגְלָבוֹ.

לֹא נָע אֶחָד. וּמִי שֶׁזָּע עֲדַּיִן

עָנָה עָמוּם בְּחֶנֶק יְבָבוֹת.

צָרַח אֲזַי מוֹרָרוּ:

"עַד מָתַי עוֹד

אֶרְאֶה בְהִתְבּוֹסֵס בְּקִיא זְוָעוֹת,

בְּהִתְגּוֹלֵל עַל די גִּדְרוֹת הַתַּיִל

מַרְבִּית נִבְלוֹתֵיכֶם הַמְּצֹרָעוֹת?

פִּיוֹתֵיכֶם הַמְּסֹאָבִים נָדַמוּ

וְלַהַג רַבְרְבָן חָלַף, נִשְכַּח;

עִלְזוּ מְעַט לִפְנֵי אֲשֶר תִּתַּמוּ,

רִקְדוּ כְּבַיָּמִים הָהֵם חִישׁ-קַל!!

אֵין אַף אֶחָד נוֹתֵן קוֹלוֹ בְּזֶמֶר?

אֵין אַף אַחַת אֲשֶׁר תִּתְאַו לִרְקֹד?

אוּלַי אֶמְצָא כָאן צֶמֶד-חֶמֶד,

אֲשֶר יַנְעִים אוֹתִי בִמְחוֹל-יְקוֹד?"

וּקְצֵה מַגְלֵב עִם שְׁקַד עוֹפֶרֶת

נִחַת עַל גַּל סְחָבוֹת: “מַהֵרָה קוּם!”

צוּרָה בָלָה שֶׁל נַעַר מִזְדַּקֶּרֶת:

עֵינֵי פְּחָדִים וְאַף עָקוּם.

(אֲהָה! זֶה בְנִי! זֶה בְנִי אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ

אֵי-פַעַם צְלִיל מַתֶּכֶת בְּקוֹלוֹ;

כָּעֵת כְּנֵר שֶׁל יוֹם כִּפּוּר מַבְלִיחַ

יִדְעַךְ בֵּין חֲלָלִים הוֹזֵה תְמוֹלֹו:

הָיָה זֶה פַּעַם, הָיָה כֹה רַב הַלֶּחֶם

חַלָּה הִלְבִּינָה עַל שֻׁלְחַן שַׁבָּת,

מְנוֹרָה אוֹר חַם וְצַח נוֹסֶכֶת.

הַכַּר כֹּה רַךְ, צָחוֹר הַבַּד.

וְאֵם הָיְתָה וְאָב וּבַיִת, בַּיִת…

מַה טוֹב הָיָה לְהִתְעַלֵּס, לָשִׁיר!…)

מֵרֹם הַגֶּבַע נֹגַה בֵּין-עַרְבַּיִם

עַל רֹאשׁ הַנַּעַר קֹר פָּזוֹ הִשִּׁיר.

“אַתָּה תָשִׁיר בְּקוֹל, הַנַּעַר!”

וַיְטַלְטְלוֹ בְּיָד אַכְזָרִיָה,

כַּעֲרָבָה בָּרוּחַ מִתְנַעְנַעַת

חִוְּרָה, צְנוּמָה, רוֹעֶדֶת הַגְּוִיָּה.

“הִנֵּה אֶקְרָא לְךָ אֶת הַמְּחוֹלֶלֶת!”

שׁוּב הַמַּגְלֵב בְּקוֹל שְרִיקָה צָלַף

עַל פִּיחַ שֶׁל גֻּלְגֹּלֶת מְתֻלְתֶּלֶת:

“אֵלַי לָגֶשֶת, הֵי! זוֹנָה מְנֻוָּלָה!”

מִמְקוֹם שִׁכְבָּהּ הִיא קָמָה מִתְאוֹשֶׁשֶת,

פּוֹסַעַת עַל גַבֵּי מֵתִים דֻּמָּם.

מִבֵּין שְׁיָרֵי שִמְלָה תְלוּיָה כְרֶשֶׁת

נִבַּט בְּנַוְלוּתוֹ רְזוֹן עֵירֹמָּהּ.

(הוֹי, מִירָה בַּת שְׁכֵנִי מֵאָז, הֲאַתְּ הִיא?

מִכָּל עָצְמַת הַקֶּסֶם בְּמַרְאֵךְ,

מִכָּל חֶמְדַת הַיֹּפִי שֶׁיָּדַעְתִּי

נִגְנַז מְעַט מִזְעֵר רַק בִּשְעָרֵךְ.

בִּלַּע הָרְעָבוֹן אֶת חֵן הַצֶּבַע,

נִמְחָה קַו הַגִּזְרָה, הָעוֹר קָמוּט,

אֶת רִשּוּמָיו עָמֹק חָרַת הַסֵּבֶל

בְּפַרְצוּפֵךְ כַּחֲרֹת אֳמָן פָּמוּט.

כֻּרְסַם הַשְׁאֵר כֻּלּוֹ. בּוֹלְטָה כָל גֶּרֶם.

שׁוֹקַיִךְ נִתְרוֹקְנוּ מְדֻלְדָּלוֹת.

הָרֶגֶל הַשְּדוּפָה תִרְעַד בְּלִי גֶרֶב,

עַל שֶלֶג לַח נָעָה עֲקַלְקַלּוֹת.

כָּבָה אוֹר אִישׁוֹנַיִךְ הַזּוֹרֵחַ

וּבִמְקוֹמוֹ לוֹטְשָׁה עֵינָהּ זְכוּכִית – – –)

צוֹעֶדֶת הִיא כִּצְעֹד מֻכַּת יָרֵחַ

עַל גַּבְנוּנֵי הַלֵּיל לִקְרַאת מַשְחִית.

"כָּאן תִּרְקְדִי בְעֹז אַחֲרוֹן מְחוֹלַיִךְ

וּפֹה אַתָּה תָשִׁיר אַחֲרוֹן שִׁירְךָ!

כָּאן הַבָּמָה, –

עַד שֶׁיָבוֹא הַלַּיִל

וִיכַס עַל הַזּוֹנָה וְהַפִּרְחָח!

אַךְ לֹא קִינִים אֶרְצֶה כָעֵת לִשְמֹעַ

לֹא דוֹיְנָה עֲצוּבָה, לֹא תַחְנוּנִים,

כִּי רֻמְבָּה קַלִּילָה תַרְקִיד בְּכֹחַ

רַגְלַיִם יְחֵפוֹת שֶׁל בַּת זְנוּנִים!"

הַשֶּׁלֶג הַתָּכֹל הוּרַךְ כַּדֶּשֶׁא,

הַשֶּמֶשׁ הֶאֱרִיךְ אֶת חֹם קַרְנָיו.

הַנַּעֲרָה עוֹד רֶגַע מִתְאוֹשֶׁשֶת

יָדֶיהָ מְפַשְּׂקָה כִּפְרֹשׂ כָּנָף.

וּכְבָר דְּרוּכָה הָרֶגֶל הַמּוּרֶמֶת

וּמִתְמַתְּחָה הַשּׁוֹק כְּמִלְפָנִים,

וְאֵשׁ כְּמוֹ זִנְּקָה מִתּוֹךְ הָרֶמֶץ

לִשְרֹף חַיֵּי אֱנוֹשׁ בִּמְחוֹל שְׂטָנִים

וְשִיר פִּתְאֹם פָּרַץ מִגְּרוֹן הַנַּעַר,

לֹא שָׁר וְלֹא שְׁמָעָהוּ מֵעוֹלָם,

אַךְ עֲבָרוֹ כָעֵת כְּרוּחַ סַעַר,

מָסַךְ קִרְבֵּהוּ כֹּחַ נֶעֱלָם.

וְכֹה זָרַם הַשִּׁיר כְּפֶלֶג

לְפִי קִצְבֵי הַמְּחוֹלֶלֶת:

גַּגֵּנוּ שָׁבוּר,

רִצְפַּת-שֶׁלֶג מִתַּחַת;

הַכֹּתֶל עָכוּר

מֵעָשָׁן וּמִטַּחַב.

רֻסְּקוּ אֲבָרִים,

הַקֵּיבָה מִצְטַמֶּקֶת;

וְלוֹעַ קְבָרִים

מְחַכֶּה כְבָר בְּשֶׁקֶט.

וּבְכָל זֹאת נְבַלֶּה –

עֲדֵי אֵגֶל אַחֲרוֹן

מִדָּמֵנוּ יִכְלֶה!

רֻמְבַּת-טְרַנְסְדְנֶסְטְרִיָּה,

רֻמְבַּת-הַכְּאֵב!

רָצוּץ וְקוֹדֵר

עָרֹם וְיָחֵף –

וּבְכָל זֹאת זַמֵּר!

מְזַת רְעָבוֹן,

רִקְדִי לְפִי הַקֶּצֶב,

רִקְדִי בְּכָל אוֹן

אֶת רֻמְבַּת-הָעֶצֶב!..

עָזוּב וְיָתֹם,

כָּחוּשׁ וְחִוֵּר –

זַמֵּר כֹּה עַד תֹּם,

זַ-מֵּ-ר!

לִקְרֹשׁ אַט-אַט הֵחֵל כְּבָר תְּכוֹל הַשֶּׁלֶג,

רוֹטֵט מִקּוֹר צוֹרֵב קוֹל הַזַּמָּר;

קָפְאוּ כַפּוֹת רַגְלֵי הַמְּחוֹלֶלֶת,

אַךְ עוֹד אַחֲרוֹן מְחוֹלֶיהָ לֹא נִגְמַר.

נִדְמֶה כִי יִפַגֵּר לָבוֹא הָעֶרֶב

עֲדֵי הַנַּעַר אֶת שִׁירוֹ כִלָּה,

וְכֶתֶם נֹגַהּ מִשְּׁקִיעַת הַחֶרֶס

עוֹטֶה אֶת הַמְּחוֹלֶלֶת בְּהִלָּה – –

*

הַפְסֵק:

אֶת נִגּוּנְךָ עַל הַפְּסַנְתֵּר חַנֵּק!

נַתֵּץ הַמְנַעְנְעִים וְאֶת צְלִילֵי הַקֶּסֶם –

אוּלַי יִדְעַךְ לְרֶגַע הַדִּמְיוֹן הַמְּזַנֵּק,

אוּלַי גַם תִּסָּתֵם הָאֲפַרְכֶּסֶת –

וְלֹא אֶשְׁמַע אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא,

וְלֹא אֶחְזֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!

א

כַּהַן…

צִלְצֵל הַשֵּׁם שֶל הַחוֹלֶה מוּזָר

בְּבֵית הָאֲסוּרִים בֵּין הַרְרֵי נֵכָר,

אַךְ מִדֵּי פַעַם,

בַּחֲזֹר עָלָיו שְפָתָיו שֶׁנִּסְדְקוּ מֵחֹם,

דָּמָה לִרְסִיס שֶל נְגִינָה בְּרֶדֶת יוֹם,

אֲשֶר נִפְלַט מִתַּחַת קַשְׁתָּנִית עַל גַּב הַצֶּ’לוֹ,

וְסָח עַל יַרְכְּתֵי עוֹלָם טוֹבֵעַ בְּמֶרְחַק הַזְּמָן

אֵי-שָׁם עַל גְדוֹת הַפֶּלֶא,

אֵי-שָׁם בְּמִסְתָּרָיו שֶׁל גַּן

נָטוּי לְיָד הַפֶּלֶג,

אֵי-שָׁם לְרֶגֶל צוּר דּוֹקֵר עָנָן,

אֵי-שָׁם בְּמִישׁוֹרִים טוֹבְלִים בְּזֹהַר,

אֵי-שָׁם מֵעֵבֶר לְרֻכְסֵי הַשֶּׁלֶג,

אַלְפֵי מִילִים הַרְחֵק מִבֵּית הַסֹּהַר…

כַּהַן…

טוֹפֶפֶת הָאָחוֹת לְיַד מְרַאשׁוֹתָיו.

חִוְרוֹן אַפּוֹ יַדְגִּישׁ בְּרַק הָעֵינַיִם –

וּמַשֶׁהוּ צוֹבֵט לִבָּהּ חָלַף:

מַדוּעַ לֹא יֵיטִיב אַף מַבָּטוֹ אֵלֶיהָ,

לֹא יְלַטֵּף אַף קַל אֶת שְׂעָרָהּ? –

וְהִיא הֵן כֹּה יָמִים רַבִּים בְּלִי הֶרֶף

תִּרְחַשׁ אֵלָיו אַהֲבָתָהּ הַבּוֹעֲרָה,

אַהֲבָתָהּ הָאֲסוּרָה!

ב

אַךְ הוּא מַבִּיט עַל פְּנֵי רֹאשָׁהּ מִמַּעַל

וְהוּא חוֹדֵר בְּאִישׁוֹנָיו לַמֶּרְחַקִים,

וְלֹבֶן חֲלוּקָהּ כְּעֵין מִפְרָשׂ בִּלְבַב יַמִּים טוֹבֵעַ

וְכִבְלוֹאֵי עָנָן בִּתְכוֹל שְׁחָקִים.

וְהוּא גוֹרֵף בַּמְּשׁוֹטִים אֲחוּז קַדַּחַת

מֵימֵי שִׁבֹּלֶת עֲכוּרִים וְזֵדוֹנִים –

לְעַיְרַת הַסְּפָר אֲשֶׁר צָנְחָה בַּתֹּהוּ

אֶל תּוֹךְ עוֹלַם הַחֶזְיוֹנוֹת הָאֲלְמוֹנִים.

רִבּוֹן עוֹלָם!

יוֹצֵר קַוִּים וְצֶבַע!

חַזֵק אֶת הַקּוֹדֵחַ הָאֻמְלָל!

הִנֵּה יִרְאֶה, הִנֵּה יִתְפֹּס בְּעַיִן

אֶת עֶרֶשׂ יַלְדּוּתוֹ הַכְּחַלְחַלָּה.

הִנֵּה הָרְחוֹב שֶׁהִתְפַּרְקֵד בְּשֶׁקֶט

מִגְּדוֹת אֲפָר וְעַד יְרַק מוֹרָד;

הִנֵּה בָתִּים בִּצְנִיעוּתָם הִלְבִּינוּ

וּבֵינֵיהֶם הָעֵז הַצְחוֹרָה,

הַבְּאֵר עִם קִילוֹנָהּ חוֹלֶמֶת

וְתֹם שֶׁל תְּהִלִּים בְּתוֹךְ עֵינֵי פָרָה…

הִנֵּה תוֹרִיק בְּכֵהוּתָהּ קְטִיפַת הַדֶּשֶׁא

בְּתוֹךְ גַנֵּי הַפְּרִי הַמְלַבְלְבִים,

וְעַל קַרְשֵׁי גָדֵר דְּחוּיָה שֶׁל כֶּרֶם

יִשַׂחֲקוּ מוּל שֶׁמֶשׁ אֵזוֹבִים.

הִנֵּה חֲפוּת שַׁרְוֻל כָּאן הַנַּפָּח חֲנִינָא

עִם זֶמֶר פַּטִּישׁוֹ עַל גַּב הַסְּדָן,

וּפִישֶׁל הַסַּנְדְלָר עַל דֶּלְפְּקֵהוּ

עִם בְּרַק הָאִישׁוֹנִים וּשְׁחוֹר זָקָן.

עַל יַד אֶשְנָב פָּתוּחַ שֵינְדְל הַתּוֹפֶרֶת

תַּחְלִיק בְּצִפָּרְנָהּ אֶת לַבְנוּנִית הַבַּד:

מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן עוֹד יִתְוַדֶּה לָה חֶרֶשׁ

שְׁמוּאֵל בֶּן הַשָּׁכֵן בְּאַהֲבָה לָעַד.

הִנֵּה הָאֵם, אִמּוֹ, עִם צֶדֶף הַיָּדַיִם,

הַמַּזְלִיפוֹת עַל הַנֵרוֹת בְּרָכָה חַמָּה,

הָאָב אֲשֶׁר בְּמֶתֶק נִגּוּנוֹ הִטְבִּיעַ

בְּ"רַחֶם-נָא" אֶת סֵבֶל הָאֻמָּה.

הִנֵּה קִיטוֹן אֲשֶׁר הוּצַף בְּאוֹר הַסַּהַר,

וְתַחַת עֲרִיסָה עוֹמֵד גְּדִי זָהָב;

כּוֹכְבֵי שְׁחָקִים יִנַצְנְצוּ בְלַחַשׁ

וְיִזְרְקוּ שְׁקֵדִים מְלֹא הַכָּף.

– – – כֹּה בִּמְשׁוֹטֵי כְמִיהָתוֹ הַמִּתְלַקַּחַת

גּוֹרֵף הוּא אֶת גַּלֵי הַמְּצוּלָה,

וְרֵאוֹתָיו אֲשֶׁר אֻכְּלוּ בְחֹם שַׁחֶפֶת

פּוֹלְטוֹת נְשִימָתָן הַמְחַלְחֲלָה…

אַךְ מִי הַיָּד הָאַכְזָרִית וְהַמּוֹחֶצֶת,

אֲשֶׁר הוֹרִידָה בָּחֳרִי אַף אֶת הַמָסָך?

וּבִן רֶגַע הֹעֲלָה חֲזוֹן הַקֶּסֶם

בַּעֲשָׁן הַלֶּהָבָה וְחִישׁ דָעַךְ…

ג

אָז הֻשְׁמְטוּ הַמְּשׁוֹטִים לְתוֹךְ הַקֶּצֶף

שֶׁל זַעַם שִׁיר מִשְׁבָּר אֱלֵי מִשְׁבָּר,

וּבְמוֹ עֵינָיו שֶׁנֶּעֶצְמוּ מֵעֹצֶם פַּחַד

כְּאִי חָרֵב יִרְאֶה עַיְרַת הַסְּפָר.

עֲיָרָתוֹ? הֲזוֹהִי אוֹ אַחֶרֶת?

אַיֵּה הַשּׁוּק, אַיָּמוֹ הָרְחוֹבוֹת?

בְּכָל סִמְטָה רוֹבְצִים עִיֵּי מַפֹּלֶת

וְהַקִּירוֹת חֹרְכוּ בְלֶהָבוֹת.

הַקִּמְשׁוֹנִים כִּסּוּ בְגַאֲוָה אֲבַק הַדֶּרֶךְ

וּמַשְׁקוֹפֵי הַחַלוֹנִים נִתְלוּ בְלִי שְׁמָשֹׁות,

פִּתְחֵי בָתִּים בְּלוֹעֵיהֶם הֵצִיצוּ

כִּמְעָרוֹת אֲשֶׁר אֵימָתָה רוֹחֲשׁוֹת.

אֵין גַּן וְאֵין חָצֵר וְאֵין גָּדֵר וְכֶרֶם,

וְלֹא אוֹר נֵר, וְלֹא עָשָׁן מֵאֲרֻבָּה,

וְלֹא קְרִיאַת שֶׂכְוִי וְלֹא יְלֵל שֶׁל כֶּלֶב,

רַק עַכְבְּרֵי שָׂדֶה בְתוֹךְ סִדְקֵי חֻרְבָּה…

וְאֵין אָדָם, רַק דִּמְמַת צַלְמָוֶת

חוֹפֶפֶת עַל פְּנֵי הַשְּׁאִיָּה,

וְאֹדֶם דָּם קָרוּשׁ שֶׁל שָׂב וְשֶׁל תִּינוֹקֶת

וְגַל סְחוּסִים שֶׁנֶּעֶרְמוּ לִרְאִיָּה…

אַיָּמוֹ? כָּל אֲשֶׁר יָקְרוּ עַתָּה זֶה שִׁבְעָתַיִם?

הֲלֹא נוֹתַר אַף עֵד מִבֵּין הָאֻמְלָלִים?

בֵּית הָעָלְמִין נִבָּט רַק בְּאֵימָה מֵעַל הַגֶּבַע

עִם נִתְצֵי הַמַּצֵּבוֹת בֵּין חֲרוּלִים.

וְהוּא רוֹאֶה פִתְאֹם עָנָן בַּחֲצִי הָאֹפֶל

וַהֲמוֹנֵי מֵתִים מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה;

לֹא גוּף לָהֶם וְלֹא בָשָׂר, כִּי אִם עֵינַיִם

מְפַלְלוֹת בִּסְקִירָתָן הַלַּחְלַחָה.

עוֹד רֶגַע וְיִשְׁמַע גַּם אֶת קוֹלָם הַמְזַעְזֵעַ

נִתָּךְ בְּתַחְנוּנִים מִן הָאֲפֵל:

מִי יֶאֱסֹף שְׂרִידֵי שְׁלָדֵינוּ שֶׁפֻּזְרוּ כַדֹּמֶן,

אוֹתָם יָבִיא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל?..

ד

נִתְרַתַּע הַחוֹלֶה מִסִּיּוּט,

טְבוּל זֵעָה וְחִוֵּר פִּי-שִׁבְעָה וְיָגֵעַ,

וּפָגַשׁ אֶת מַבַּט הָאָחוֹת הַשּׁוֹפֵעַ

חֹם לֵבָב וְעֶדְנָה וְרַכּוּת.

שׁוּב עָצַם אֶת עֵינָיו הַלֵּאוֹת,

לֹא הִרְגִּישׁ בְּנַגֵּב אֶת זְרוֹעוֹ הַמְּיֻזַּעַת

יַד אִשָּׁה עֲנֻגָּה נוֹגְעָה-לֹא-נוֹגַעַת –

וַיִשֹּם בְּחִלְחוּל הָרֵאוֹת.

– – – – וַיִּזְכֹּר:

שָׁם בִּקְתָה עִם גַּג סוּף

נֶחְבָּאָה בַמּוֹרָד הַיָּרֹק אֶל הַנַּחַל,

וְאַדְמַת שְׁלָחִין אֶל מֶרְחָק מִשְׁתַּטַחַת

עִם גִּנַּת קִשּׁוּאִים וְעִם כְּרוּב.

עֲרָבָה אֶל הַנַּחַל הַצַּח

בְּהִרְהוּר נִבָּטָה רְכוּנַת הַצַּמֶּרֶת,

וְשִׁירַת צְפַרְדְעִים עֲגוּמָה בְּלִי הֶרֶף

מְתַבְּלָה אֶת הַשֶּׁקֶט הָרַךְ.

בְּבִקְתָה זוֹ קִסְמֵי חִזָּיוֹן,

נִרְקָמִים בַּחֲשַׁי עַל גַּבֵּי הַמַּסֶּכֶת,

פָּקְדוּ יַלְדּוּתוֹ הַרְחוֹקָה-מְבֹרֶכֶת

עִם הַ"שֶּׁגֶצְל" בֶּן-גִּילוֹ יוֹן.

כָּאן לָמַד מַדָּעִים וְתוֹרָה,

לֹא לִמְּדָהוּ רַבּוֹ עוֹד בַּ"חֶדֶר" לָדַעַת:

לָעֲלוֹת בְּקַלּוּת עַל הַסּוּס בְּלִי מִרְדַּעַת;

לְהַשְקוֹת מִן הַדְּלִי הַפָּרָה;

לְהַבְחִין בֵּין אָפוּן וּבֵין פּוֹל,

בִּנְקִישָׁה: אִם גָּמֵל וְאָדֹם אֲבַטִיחַ;

מָה הַתֶּבֶן הַטּוֹב וְהַטִּיט לִבְלִיל טִיחַ;

לְהָכִין לַבְּהֵמוֹת הַמִּסְפּוֹא;

לְרַסֵּס עִם סַגְרִיר שֶׁל חֶשְׁוָן

עַל קַרְקַע מִקְשָׁאָה בְּקִלְשׁוֹן אֶת הַזֶּבֶל;

לְכַסּוֹת עֲרוּגָה בְמַחְצֶלֶת שֶׁל תֶּבֶן –

לְהָגֵן מֵהַכְּפוֹר הַלָּבָן.

שָׁם אֻכְּלוּ בְשַׁלְהֶבֶת חֲלוֹף

הַשָּׁעוֹת שֶׁגֻּנְּבוּ מִבֵּית אַבָּא וְ"חֶדֶר",

הַדּוֹמוֹת לוֹ עַכְשָׁיו אַגָּדוֹת מִנִי-קֶדֶם,

שֶׁבִּכְדִי יִתְיַגֵּעַ לִרְדֹּף – – –

ה

וּלְפֶתַע פַּרְצוּף הַחוֹלֶה

הִזְדַּהֵר בִּתְשׁוּקָה אַדִּירָה וְאִלֶּמֶת

וְלֶחְיוֹ הַמְשֻׁפָּה בְמִקְצָת מִתְאַדֶּמֶת

וּמַוְרִיד גַּם חָטְמוֹ הַבָּלֶה.

אַךְ לַשָּׁוְא לְהֵרוֹם יִתְאוֹשֵׁשׁ

מִמְּקוֹמוֹ בְמִטַּת הַקְּרָשִׁים הַמְרֻפֶּטֶת,

וּבִלְשׁוֹן עֲרִיגָה וּתְפִלָּה וּבְרֶטֶט

מִשְתַּבֵּר אָז קוֹלוֹ הַלּוֹחֵשׁ:

"גְּשִי הֲלוֹם, הָאָחוֹת… רֶגַע קַל…

בַּקָּשָׁה… בַּקָּשָׁה לִי נִמְרֶצֶת אֵלַיִךְ…"

"מַה, יַקִּיר, תְּבַקֵּשׁ: צְנִימִים, סֵפֶל מַיִם?

מִשְכָּבֵךְ לַהֲפֹךְ הַמְדֻלְדָּל?"

"לֹא רָעֵב, לֹא צָמֵא… הַבָּשָׂר

כְּבָר נָמַק בִּרְזוֹנוֹ וּמְאוּם לֹא תוֹבֵעַ…

תְּנִי, אָחוֹת, בְּרַחֲמִים לְחוֹלֵךְ הַקּוֹדֵחַ

עִפָּרוֹן לְמִכְתָּב וּנְיָר…"

“לְמִכְתָּב?” – אֲחוּזַת חַלְחָלָה

הָאָחוֹת בְּהִירַת הָעֵינַיִם נִרְתַּעַת –

"הֲתִרְצֶה כִּי אֶחְטָא, אֶהֱפֹךְ לְפוֹשַׁעַת

וּלְכָל הַחַיִּים אֻמְלָלָה?

הֵן אִסּוּר הוּא מָחְלָט בְּפֵרוּשׁ –

מֵאַסִּיר מִכְתָּבִים אַף לָקַחַת.

כְּלֵי כְּתִיבָה כְּמוֹהֶם כְּסַכִּין אוֹ כְּמַחַט,

כִּקְלָפִים אֲסוּרִים בְּשִׁמּוּשׁ…"

"הָאָחוֹת… אַחֲלַי… יְקָרָה…

רַכְּכִי אֶת הַדִּין הַנּוֹקֵב, הָרוֹצֵעַ,

בְּחָכְמָה וּבְרַחֲמִים תִּלְמְדִי לְבַצֵעַ

וּלְמַלֵּא בַקָּשַׁת שְׁכִיב מֵרָע…"

וְדוֹמֶה כִי רְסִיס הִתְקַדֵּשׁ

עַל רִיסֵי הָאָחוֹת הָהוֹלְכָה-מִתְרַחֶקֶת

וְחוֹזְרָה כַעֲבֹר דַּקָּתַיִם בְּשֶׁקֶט

לַחוֹלֶה, וּבְחֻבָּהּ – הַמְבֻקָּשׁ.

הִיא הָפְכָה מְרַאשׁוֹתֵי הַמִּזְרוֹן,

עַל גַבָּם אֶת רֹאשׁוֹ הַקּוֹדֵחַ הִשְׁעִינָה,

וּבְחָלוּק הַחוֹלֶה בְהַצְּנַע הִצְפִּינָה

נְיָר כְּתִיבָה יְרַקְרַק, עִפָּרוֹן.

שׁוּב חָמְקָה בְקַלּוּת מִן הַתָּא –

וְהַיָּד הַצְּנוּמָה, הַגְּרוּמָה כְּבָר זוֹרַעַת

בְּשִבְרֵי אוֹתִיּוֹת אֶת אִגֶּרֶת הַצַּעַר

לַמֶּרִחָק הֶעָטוּף עֲלָטָה…

ו

"יוֹן… כּוֹתֵב לְךָ רֵעַ יַלְדוּת,

יְהוּדִי… שֶׁאֱלֵי סַף הַמָּוֶת צוֹנֵחַ

וְאֵלֶיךָ, הַגּוֹי, תַחְנוּנִים הוּא שׁוֹלֵחַ:

צַוָּאַת בֶּן אָדָם הַנּוֹטֶה כְבָר לָמוּת.

לִי יָדוּעַ הַכֹּל, כֹּה יָדוּעַ לִי, יוֹן.

כִּי נִחוּשׁ הַזְּוָעוֹת הִכְרִיעַנִי בְכֹבֶד…

לְכָל אֵל שֶׁבַּטֶּבַח נָפְלוּ אֵי הַכְּתֹבֶת,

אֵי נִצֶּבֶת מַצְבַת כִּלָּיוֹן?

יִתָּכֵן כִּי בְּכָל פַּאֲתֵי הָעוֹלָם

לֹא נוֹתַר אַף שָׂרִיד לִפְלֵטָה וּלְזֵכֶר,

אֲשֶׁר יֵבְךְ עַל חֻרְבַּן יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה בֶכֶה

וִיקוֹנֵן עַל נַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וְהַדָּם – – –

יִתָּכֵן כִּי אַתָּה גַם אַתָּה

הֲרִימוֹתָ יָדְךָ הַחוֹמֶסֶת-רוֹצַחַת

עַל אַחַי שֶׁכָּרְעוּ לְפָנֶיךָ בְּפַחַד,

עַל אִמִּי שֶׁיָּצְאָה מִדַּעְתָּהּ…

יִתָּכֵן גַּם יָדְךָ מִתְהַפְּכָה

בְּפִיּוֹת הַמֵּתִים לְחַפֵּשׂ זְהַב-שִׁנַּיִם,

גַּם אַתָּה רְוֵה דָמִים תָּר בַּסֵּתֶר עֲדַיִן

וְנוֹבֵר בָּעִיִּים בְּאַפְּךָ.

– – – וְהָיָה כִי תִמְצָא לוּ אֶחָד

מֵאַחַי שֶׁנִּצַּל בִּשְׁגָגָה, פְּלִיט מַטְבֵּחַ,

מִתְמוֹסֵס בִּשְׁכוֹלוֹ וִיתוֹמוֹ הַבּוֹקֵעַ,

בְּעֶלְבּוֹן הַמַדּוּעַ הַחַד –

וְסִפַּרְתָּ אֲזָי לַפְּלוֹנִי,

כִּי עוֹד אָח שֶׁהָגְלָה לַמֶּרְחָק תַּם לִגְוֹעַ

וּבְטֶרֶם מוֹתוֹ לֹא פָסַק מִלִּגְמֹעַ

בְּצָמָא מִגְּבִיעֵי יְגוֹנִים.

לֹא קָבַל כִּי בִדְמִי עֲלוּמִים

וְגַלְמוּד הוּא נָפַח אֶת נַפְשׁוֹ הַדּוֹמַעַת,

אַךְ זַעְפּוֹ בַגָּרוֹן הִצְטַבֵּר כְּעֵין פְּקַעַת

כְּלַפֵּי אֲדוֹנֵי עוֹלָמִים:

מֶה חָטָא כִּי הָגְלָה מֵעַמּוֹ,

לֹא זָכָה עִם אֶחָיו הִשָּׁמֵד מִּנִּי חֶלֶד,

עִם הוֹרָיו הַזַּכִּים הִבָּתֵר בְּמַאֲכֶלֶת

וְלָשֹׁת בְּצִבּוּר בְּדָמוֹ?

הִיָּרֵה עִם זְקֵנוֹת וּזְקֵנִים,

שֶׁזֻּנְבוּ בְפַגְּרָם תְּשׁוּשֵׁי כֹחַ בַּדֶּרֶךְ…"

וְלֹא יָסַף הַכּוֹתֵב. הֻשְׁמְטָה הָאִגֶרֶת

וְהַיָּד נִתְלְתָה בְלִי אוֹנִים…

ז

אֶת שִׁמְשַׁת הַחַלוֹן הַקָפוּא,

אֶת שִׁמְשַׁת הַחַלוֹן הַמְּסֹרֶגֶת

קַרְנֵי-אוֹר שֶׁל חַמָּה גִפְּפוּ,

שֶׁל חַמָּה הַשּׁוֹקַעַת מִנֶּגֶד.

פִּזְּזוּ קַרְנֵי-פָז אַחֲרוֹנִים

עַל פְּנֵי בַר-מִנָּן לִפְנוֹת עֶרֶב,

הִתְעַכְּבוּ עַל שׁוּרוֹת כִּפְנִינִים

שֶׁפֻּזְרוּ עַל גַבֵּי הָאִגֶּרֶת.

עוֹד מְעַט וְתָבוֹא הָאָחוֹת,

קַל תָּצִיץ בַּפַּרְצוּף הָרוֹגֵעַ,

בִּזְהִירוּת הִיא תַצְלִיחַ לִמְחוֹת

אֶת דִּמְעוֹת הַתּוּגָה מֵעֵינֶיהָ.

וּבִכְבוֹת אוֹר הַיּוֹם בֶּהָרִים

אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר שֶׁל הַכֶּלֶא

וְיֻצְתוּ גַחֲלֵי תַנּוּרִים –

אָז תָּגִיף הָאָחוֹת אֶת הַדֶּלֶת,

בְּהֶסְתֵּר וּבְפַחַד תַחֲזֹר

וְתַחֲזֹר עַל שׁוּרוֹת הָאִגֶּרֶת,

פַּרְצוּפָהּ הַבָּהִיר, הַטָהוֹר

יִתְלַקַּח מִן הָאָח הַמְּבֹעֶרֶת.

– – – לוֹחֲכוֹת לֶהָבוֹת בִּלְחִישָׁה

אֶת הַנְּיָר הַמְקֻמָּט, הַדָּמוּעַ.

כַּדְכּוֹדֵי אוֹתִיוֹת בְּאִשָּׁם

הַחַיָּה יִרְשְׁפוּ לְכָל רוּחַ.

וְהַגַּג בֶּעָשָׁן יִתְעַטַּף

וְרַדְרָד מוּל שְׁחָקִים וּמוּל לַיִל,

שֶׁיִּשָׂא אֶת גִצֵּי הַמִּכְתָּב

לְמֶרְחַק הַתְּמוֹלִים וְהָאַיִן…

א

וַיְּהִי

עִם הִתְפָּרֵץ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

מִמִּפְלְשֵׁי עָנָן

וְהִדָּקְרָן

בְּתוֹךְ הַוֹּלְגָה הַנִּרְדֶמֶת

מִתַּחַת לְסָדִין לָבָן-לָבָן,

וּכְפוֹר דֶּצֶמְבֶּר מְהַלֵּךְ, מַפְצִיעַ

וּמְזָרֵז בִּדְקִירוֹתָיו אֶת הַיְּקוּם –

מִמַּחֲבֵא מְאוּרָתוֹ כַּכְּפִיר הֵגִיחַ

צְבָא אוֹיֵב שָׁחוֹר, שָׁחוּם.

בְּעֵינֵיהֶם חֲמַת פְּתָנִים וְאֶרֶס

מְפַעְפְּעָה אֶל מוּל בְּרַק הַחֶרֶס

לְהִנָּגֵר עֲלֵי דוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, אָדָם –

לְכַלּוֹתָם,

לִכְבֹּשׁ בְּשֶׁצֶף סְעָרָה

וּבְנַהֲמַת אֲרִי הָעִיר הַנְּצוּרָה

וְלַחֲרֹג לְמֶרְחֲבֵי צָפוֹן וּמַעַבְרֵי אוּרָל.

סְטַלִּינְגְּרַד שֶׁל 42!

לֵב מִי לֹא יִזְדַּעְזֵעַ, לֹא יֶחְרַד

בְּהַעֲלוֹת עַל הַשְּׂפָתַיִם

שֵׁם הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר זִכְרוֹ לָעַד!

כְּמוֹ חַיּוֹת הַבָּר

עִם הַגּוּפוֹת שֶׁל בַּרְזֶל-עֶשֶׁת

הַטַּנְקִים בִּכְבֵדוּת מִתְגַּלְגְּלִים

וּמְפַלְחִים כִּבְמַחְרֶשֶת

בְעֹמֶק הַכִּכָּר

שְׁחוֹר קַרְקַע וּלְשָׁד.

וְלוֹעֵיהֶם כְּמוֹ חָטְמֵי פִילִים

יָרִיחוּ לְכָל צַד.

– – – הִסְתָּעֲרוּת!

יַחְרֹג צְלָב הַקֶּרֶס

בַּפַעַם הַשְּׁמֹנִים

בְּשִׁיר שֶׁל כִּלָּיוֹן וְהֶרֶס

מָהוּל בְּקֶצֶף שֶׁל שִׁכְּרוּת

אֶל מוּל כּוֹכָב אָדֹם

מַזְהִיר מֵעַל צְרִיחֵי הַבִּנְיָנִים.

חָרֹד הָאָרֶץ תֶּחֱרַד:

לְמִישֶׁהוּ מוּכָן גַּרְדֹּם –

כָּאן סְטַלִּינְגְּרַד!

גַּלֵי עָשָׁן

הַמֻּרַבָּכִים אֵדֵי בֶנְזִין

וְהֶבֶל שֶׁל אָדָם

יִתְעַנְנוּ, יָעִיקוּ בְּכָבְדָם

עַל הַקַּרְקַע הַמְּגֹאֶלֶת,

וּבְרַד עוֹפֶרֶת

מִתְנַגֵּשׁ עִם רְסִיסֵי פְצָצָה הַנִתָּזִים.

סוּפַת שֵׁדִים בְּשִׁגְעוֹנָהּ סוֹעֶרֶת

וְאֵשׁ, גָּפְרִית וּפֶלֶד

הוֹמִים בִּמְחוֹל שָׂטָן בְּלִי הֶרֶף.

פִסּוֹת שֶׁל יָד,

קִרְעֵי כַפּוֹת שֶל רֶגֶל,

נִתְחֵי אֻמְצָה, דָּמֶיהָ שׁוֹתְתִים,

בְּכֹחַ יִיָּרוּ, יָעוּפוּ אֶל כָּל צַד –

וְלֹא יִזְדַּעְזְעוּ אַף קַל מְמוֹתְתִים,

יִסְתָּעֲרוּ מִנֶּגֶד

עַל סְטַלִּינְגְּרַד!

וּצְלִּיף כַּדּוּר

וְנַהַם מְכוֹנִית הַמְּשֻׁרְיֶנֶת

וְרַעֲמֵי תוֹתָח

אֲשֶׁר “קַטְיוּשָׁה” מְכוֹנֶנֶת

עַל הָאוֹיֵב מִמַּחֲבֵא קָרֵב וְגָח.

וּכְמוֹ אַלְפֵי עוֹפוֹת שְחוֹר

דּוֹרְסִים וּמַפִּילֵי מָגוֹר

יִסְתַּחְרְרוּ הַמַפְצִיצִים בָּרוֹם,

כִּסּוּ הָאוֹר.

וְאַתָּה, אָדָם,

לְחַם,

לְחַם, עַד תֹּם!

הֵן לֹא לְךָ בִּלְבָד קְרָב הֵכִין צְלָב הַקֶּרֶס,

כִּי גַם לְיַלְדְּךָ בָּעֶרֶשׂ

וּלְאִשְתְּךָ בְּגַעְגּוּעֶיהָ מִתְפַּתֶּלֶת

וּלְאִמְּךָ הַמְּיַחֶלֶת,

לָאָח וְלָאָחוֹת וְלַגּוֹאֵל וְלַגּוֹאֶלֶת –

כָּאן סְטַלִּינְגְּרַד!

ב

אַחַר – שִׁבְיָה.

שְׁמוּטֵי כָנָף וּמְגֻדְּלֵי זָקָן…

מִתּוֹךְ חִוְרוֹן פָּנִים

יָצִיצוּ, יִבְלְטוּ הָאִישׁוֹנִים,

בָּהֶם אַתָּה קוֹרֵא אֵימָה אוֹ צִפִּיָּה

לִקְרַאת מָחָר מֵבִיא אָבְדָן,

שְׁאָט-נֶפֶשׁ, הַכְנָעָה אוֹ זְדָנִים.

עוֹמְדִים דֻמָּם…

וּפְרִיץ שְׁמַן-פָּנִים

עוֹמֵד זָקוּף לְעֻמָּתָם

וּבְקוֹל נִחָר כְּשֶׁל מַשּׂוֹר קֵהֶה יַצְהִירָה

כְּדִלְקַמָּן:

לָכֶם, שְבוּיֵי רוּסִיָּה, אֲדֻמֵּי כוֹכָב

נָטוּי חַסְדּוֹ שֶׁל הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַפִירֶר.

אִם תַּחְזְרוּ עוֹד לְמוּטָב,

תָּכֹפוּ גַב

וּתְיַבְּלוּ כַפְּכֶם הַמְּגֻשֶּׁמֶת

לְמַעַן גֶּרְמַנִיָּה הַלּוֹחֶמֶת

מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ זוֹ עִם אַרְצְכֶם טְמֵאַת אָדָם

עַד נִשְׁתַּלֵּט עֲלֵי תֵבֵל כֻלָּה –

יְכֻפַּר לָכֶם עֲווֹן הַתְּמוֹל הַמְּאָדָם

וַחֲיִיתֶם חַיֵּי עַבְדוּת פֹּה בַגּוֹלָה.

הוֹדוּ כָעֵת, בְּנֵי כַלְבָּה הַמְאוּסִים,

עַל חֶסֶד זֶה אֲשֶׁר נִגְמַל לָכֶם עַד כָּאן:

כָּל אוּקְרָאִינִי, כָּל רוּסִי,

בֶּן גְּרוּזִיָּה, מוֹרְדְבָה וְקַזַּכְסְטָן

יִזְכֹּר הַצַּו:

בְּפֶרֶךְ יְשַׁלֵּם בְּעַד חַיָּיו.

אַךְ מִי בָכֶם שַׁיָּךְ לַגֶּזַע הַמְתֹעָב,

שְׂנוּא אֱלֹהִים וּמַנְהִיגֵנוּ יַחַד,

שֶׁלּוֹ נוֹטֵר הָאָרִי, עָטוּר שְׂעַר זָהָב,

אֵיבָה נִצַּחַת:

מִי בָכֶם מֻכֵּה שְׁחִין וָנֶגַע,

שֶׁדַּם עוֹרְקָיו גַּם חֲלוּדָה מָהוּל

וְכָל גּוּפוֹ בְשַׂר פִּגּוּל;

מִי יְהוּדִי בָכֶם יֵצֵא מִן הַשּׁוּרָה

בִּן-רֶגַע!

וּכְהֶרֶף עַיִן

שִׁשָּׁה עָשָׂר יָצְאוּ בַחֲבוּרָה

כּוֹשְׁלֵי בִרְכַּיִם,

אַךְ לֹא הִסְפִּיקוּ לְהָשִׁיב מְאוּם,

כִּי קִדְּמוּם

מֵאוֹת שֶׁל כַּדּוּרֵי עוֹפֶרֶת

מִמְּכוֹנוֹת הַיְּרִיָה

וְעוֹד פְּקוּדָתוֹ שֶׁל פְרִיץ גּוֹבֶרֶת:

צַיֵּת כָּל יְהוּדִי לְצַו כְּלָיָה!

ג

נָפְלוּ כֻלָּם.

רַק הוּא אֶחָד נִשְׁאַר עוֹמֵד כְּגֹלֶם,

עוֹמֵד וּבְקוֹל חַלָּשׁ יַטְעִים:

“שְׁמִי שׁוּלְגָה מִיקוֹלָה.”

אֵימַת הַמָּוֶת, פַּחְדָנוּת אוֹ צִמְאוֹן-נָקָם

אוֹ תַאֲוַת חַיִּים בּוֹ מְפַעְפַּעַת

וְתִקְוָה לְהִנָּצֵל בְּיוֹם מִן הַיָּמִים,

כִּי הִסְתִּיר אֶת מוֹצָאוֹ מִדַּעַת?

וְהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְלַבֵּט

בְּתוֹךְ שַׁיֶּרֶת הַשְּׁבוּיִים בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה,

כֵּלָף בַּיָּד, גַּרְזֶן בְּתוֹךְ אַבְנֵט

וְקֵיבָתוֹ רֵיקָה – – –

ד

"הֵי, מִיקוֹלָה,

שַׁתְּקָן אַתָּה יוֹתֵר מִדַּי

וּמַבִּיט כְּגֹלֶם!"

כֹּה לוֹעֲגִים לוֹ חֲבֵרָיו

עֵת כִּי יָנוּחוּ עַל תִּלֵּי מַפֹּלֶת

אוֹ בְצִלּוֹ שֶׁל סֵתֶר גָּי.

מַה יְדַבֵּר וְאִישׁוֹנֵי עֵינָיו עֵדִים

יוֹם-יוֹם לִכְלוֹת עַמּוֹ!

הֵן רַק הַיּוֹם שִׁסְּעוּ תִינוֹק לִפְנֵי אִמּוֹ

וּלְאַחַר טֻמְּאָה הָאֵם,

שַׁדָּהּ הַיְּמָנִי נֶחְתַּךְ,

לְכַלְבּוֹ שֶׁל הַפֶלְדְפֶבֶּל לְמַאֲכָל הָשְׁלַךְ.

שִלְשׁוֹם רָאָה עוֹבְרִים בַּסָּךְ

מִבַּחוּרֵי עַמּוֹ פְרוּמֵי אָזְנַיִם,

וּבְתוּלוֹת בְּעֵירֻמָּן הַזַּךְ

לְרַאֲוָה הוּצְגוּ עַל הַמִּגְרָש,

וּבְדַרְדַּרִים שֶׁל תַּיִל

בְּשָׂרָן רֻטַּשׁ.

הַיּוֹם מֵאָז הַבֹּקֶר

מַכְרִיז מוֹכֵר עַל סְחוֹרָתוֹ, מִצְרָךְ חָדָשׁ:

“סַבּוֹן שֶׁל יְהוּדִים”:

"קְנוּ, נוֹצְרִים, וְלֹא בְיֹקֶר,

קְנוּ כֻלְכֶם תּוֹצֶרֶת זְמָן,

סַבּוֹן אֲשֶׁר אֵינוֹ מֵכִיל

קֹרְטוֹב שֶׁל חֵלֶב בְּהֵמָה

אוֹ שֶׁמֶן צְמָחִים;

עַל טַהֲרַת חֶלְבָּם שֶׁל יְהוּדִים הוּכַן".

אָכֵן מִיקוֹלָה מַחֲרִישׁ.

עֵינַיִם שׁוֹטְטוֹת עַל הַשְּבוּיִים…

וְהוּא מַרְגִּישׁ

וְהוּא יוֹדֵעַ בַּעֲלִיל:

גַּם הֵם, הַעֲבָדִים, הָרְעֵבִים וְהַדְּווּיִים

לִרְאוֹת יָשִׂישׂוּ בְהִשָּׁמֵד עַם יִשְׂרָאֵל כָּלִיל.

אַךְ טֶרֶם אִישׁ מֵהֶם חָשַׁד,

כִּי הוּא, שׁוּלְגָה מִיקוֹלָה,

הוּא יְהוּדִי, אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו הַשְּׁמָד,

וְעַל רֹאשׁוֹ שֶׁיֵּעָרֵף כְּתַרְנְגֹלֶת.

וַיְהִי אִתָּם כֹּה נָע וַנָד…

ה

יָמִים אַחַר יָמִים הִשְׂתָּרְכוּ,

רָעָב וַעֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ,

מַחֲזוֹת זְוָעָה מָנוֹחַ דָּרְכוּ

מֵעֵת הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב.

וּכְמוֹ הָאֲנוּסִים מִזֶּה מֵאוֹת שָׁנִים

כּוֹרֵעַ מִצְטַּלֵּב הוּא עַל רִצְפַּת הַמֶּלֶט,

אַחַר יָלִיט פָּנִים,

שְׂפָתוֹ תְפִלָה עִבְרִית לוֹחֶשֶת, מְמַלְמֶלֶת…

אַךְ מִי זֶה מִי מַבִּיט

כְּמוֹ מִמַּאֲרָב, מִן הַזָּוִית

וּמַבָּטוֹ חוֹדֵר?

רַק רֶגַע קַל עֵינָיו עָצַם,

הַכֹּל כֹּה נִתְחַוֵּר:

הֵן זֶהוּ טְרוֹפִימְצ’וּק אִיוָן,

שְׁכֵנוֹ מִימֵי יַלְדוּת בְּסֶקּוּרָן.

וּמַשֶׁהוּ עָקַץ בַּלֵּב כְּמַחַט,

קָפָא הַדָּם:

הַלָּה הִכִּיר אוֹתוֹ –

אֶת חַיִּים-לֵיבּ בְּנוֹ שֶׁל הַכְּלֵיזְמֶר אַבְרָהָם –

מָחָר עִם שַׁחַר,

בְּבוֹא הַגֶּרְמָנִים לִבְדֹק אֶת מִסְפָּרָם,

וַדַּי מֵעַל פָּנָיו אָז הַמַּסְוֶה בְּכֹחַ יִקָּרַע,

וְהוּא יָשְׁלָךְ בְּבוּז לְתַעֲלוּלֵי זֵדִים,

אֲשֶׁר יִלְאוּ מִלְּהַמְצִיא

חֶבְלֵי מִיתָה בְעַד אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִים.

הַלָּה קָרֵב לָגֶשֶׁת

וּמֵעֵינָיו הוּצְקוּ יָגוֹן וַחֲנִינָה.

בִּן-רֶגַע פָּג הַחֶשֶׁד

לְשֵמַע אֲנָחָה כֹּה חֲרִישִׁית וְכֹה כֵנָה:

מִי פִלֵּל

כִּי נִהְיֶה כֻלָּנוּ לְרוֹעֵץ?

אַךְ דֹּם וְאַל נָא תִּכָּשֵׁל,

חֲבֵה עַד בּוֹא הַקֵּץ…

וְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָאָפֵל

שָׁכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׂחוּ

עַל שֶׁהָיָה מִכְּבָר,

בְּבַלּוֹתָם בְּחֶבְיוֹן-אָחוּ

וּבְהִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ סְיָחִים בְּרֹךְ אֲפָר;

עַל גְּדוֹת נָהָר אֲשֶׁר זָלַף בְּשֶׁקֶט

וְעַל חֻרְשָׁה טוֹבֶלֶת בְּתוֹכוֹ בָּבוּאָתָהּ;

קָמָה בִזְהַב שִׁבֳּלֶיהָ מִתְרַפֶּקֶת

עַל אֶשְׁנַבֵּי בִקְתָה.

– "הֲתִזְכֹּר?

כִּמְעַט גָּנַח אִיוָן בְּלַחַשׁ –

הֵן זֶה הָיָה לִפְנֵי הִכּוֹן עוֹד הַקּוֹלְחוֹז,

בְּלֵיל חֲתוּנָתִי פָּרַט אָבִיךָ עַל כִּנּוֹר

דָּבָר מָתֹק כָּל כָּךְ וּמְלֵא עַצֶּבֶת יַחַד,

צוֹבֵט הַלֵּב, הוֹפְכוֹ לִמְסוֹס.

וּבַחוּרֵינוּ מִשִּפְעַת הָרְגָשׁוֹת הִתְמַזְמְזוּ

כִּי הִסְתַּכְּלוּ בִמְחוֹל רַגְלֵי הַבַּחוּרוֹת

מַחֲלִיקוֹת זוּג אַחַר זוּג

מְגֹהָצוֹת וְזוֹהֲרוֹת…

אֱמֹר, שׁוּלְגָה,

הֲלֹא יָבוֹא הַקֵּץ מַהֵר לְהֶרֶס וּזְדָנִים,

כִּי עוֹד מְעַט וְהִטְלֶר יְמֻגַּר –

וְאָז נָשׁוּב לִחְיוֹת כְּמִלְפָנִים".

בְּדִמְמַת הַלֵּיל יַחְצֹב

קוֹל נֶחֱנָק אַבְנֵי הַמַּעֲנֶה כְּדִלְהַלָּן:

"כֵּן. יָבוֹא מַהֵר הַסּוֹף –

אַתָּה תָשׁוּב אֱלֵי עִירְךָ, לְסֶקוּרָן.

תִּמְצָא אֶת אִשְׁתְּךָ עִם בֹּקֶר,

וְתִינוֹקוֹת אֲשֶׁר גָּדְלוּ בֵינְתַּיִם,

וְאָב זָקֵן עִם סוּס עַל יַד הַשֹּׁקֶת

וְאֵם זְקֵנָה עַל סְטָיו לִפְנֵי הַבַּיִת.

תִּמְצָא דּוֹדִים, דּוֹדוֹת וְדוֹדָנִים,

חָצֵר, שָׂדֶה וְכֶרֶם –

וּלְמִי וּלְמָה אָשׁוּב אֲנִי?

וְלִי הִנְחִיל הַצַּר אַלְמוֹן,

יְתוֹם וּשְׁכוֹל וְכִלָּיוֹן,

חֻרְבָּן וּשְׁמָד וָהֶרֶס – – –

ו

וְלֶבֶט הַיָּמִים נִמְשַׁךְ

וְלֶבֶט הַלֵּילוֹת צָרַב;

רָצוּץ הַגּוּף מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה

בָּצְקוּ רַגְלַיִם מֵרָעָב;

לֵילוֹת שֶׁל נְדוּדִים עִם רַחֲשָׁם

וְזֶלֶף לְבָנָה עִם נִצְנוּצֵי כוֹכָב.

וּפַעַם בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיִל

קָרַב אֵלָיו עַל בְּהֹנוֹת אֶחָד

וּבְקוֹל שֶׁל צִפְעוֹנִי צָרוּד וְחַד

לָחַשׁ לוֹ בָּאָזְנַיִם:

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת סוֹדְךָ;

אַתָּה, שׁוּלְגָה, רַק זִ’יד.

מְנַת הַלֶּחֶם מִדֵּי יוֹם אִם תְּשַׁלֵּם

אוֹ לִי תִתֵּן אֶת הַנָּזִיד –

אֲכַס יַהֲדוּתְךָ הַמְּנֻוֶּלֶת…

וְשָׁב הָאִישׁ עַל בְּהֹנוֹת דּוּמָם

אֶל מְקוֹמוֹ עַל הָרִצְפָּה לְיַד הַדֶּלֶת.

– אִיוָן, קוּם הִתְנָעֵר,

מֵעִיר אֶת חֲבֵרוֹ מִיקוֹלָה,

כָּזֹאת אֵלַי הַפַּלְמוֹנִי דִבֵּר –

וְלִבּוֹ פוֹעֵם בְּהֹלֶם.

– הֵיכָן, מָתַי, הַרְאֵה לִי: מִי?

וַיִּתְרוֹמֵם אִיוָן בִּדְמִי,

קָרַב אֶל הַזָּוִית הָהִיא בְּנַחַת.

מִלִּים בְּרַעַד.

לָחַשׁ.

רֻגְזָה קַלָּה וַעֲמוּמָה,

גְּנִיחָה מֻבְלַעַת –

וְאַחַר – דְּמָמָה…

– שְׁכַב, שׁוּלְגָה, וִישַׁן,

שׁוּב לֹא יִדְרֹשׁ, לֹא יְאַיֵּם הַלָּז…

בִּן-רֶגַע וְנַחֲרַת אִיוָן

מְנַסְּרָה בְשֶׁקֶט כְּמֵאָז.

*

בֹּקֶר – וְעַל יַד הַדֶּלֶת

גּוּפָתוֹ שֶׁל פַּלְמוֹנִי אֲשֶׁר חֻנַּק

כִּנְבֵלָה שָׁם מִתְגַּלְגֶּלֶת.

עוֹבֵר עַל הֶחָלָל אִיוָן

שׁוֹתֵק, אָדִישׁ, מוּצָק,

לוֹחֵץ אֶת יַד שׁוּלְגָה הַמְּיֻבֶּלֶת…

מִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם שֶׁל עֶרֶב פֶּסַח

הָיְתָה אִמִּי נִגֶּשֶׁת נוֹהֲרָה

אֶל הַמִּזְנוֹן, פּוֹתַחַת הַמְּגֵרָה

וּמוֹצִיאָה מִשָּׁם תֵּבָה שֶׁל כֶּסֶף.

אֶת הַצִפּוּי בְּמוֹךְ הִיא מְצַחְצַחַת,

מְצַחְצְחָה אֶת הֶחָרוּת

וּמְרִימָה אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת

בְּהַזְרִיחָהּ עָלָיו מֶבָּט שֶׁל נַחַת.

לֹא רַב שָׁם הָאוֹצָר כָּבוּשׁ פְּנִימָה

עֲלֵי רִפּוּד הַמֶּשִׁי הַוָּרֹד,

אַךְ הוּא קוֹרֵן לוֹחֵשׁ בְּזֹהַר סוֹד

וּמִשְׁתַּקְּפִים בְּנִצְנוּצוֹ פְנֵי אִמָּא.

מַחְרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים שָׁם מִסְתַּתֶּרֶת

וְזוּג נִזְמֵי זָהָב מִשָּׁם יִבְהַק:

כָּל נֶזֶם לִשְׁלֹשָׁה פְרָקִים נִפְרָק

וִיַהֲלֹם עַל כָּל מִלֵּאת שֶׁל פֶּרֶק.

"בּוֹא הֵנָה, בַּעֲלִי! אוֹמְרָה לְאַבָּא,

”הַבֵּט אֶל תַּכְשִׁיטַי פֹה בַתֵּבָה,

יָרַשְׁתִּי מֵאִמִּי הַחֲבִיבָה,

גְּשָׁה וְהִסְתַּכֵּל, אַךְ אַל תִּגַּע בָּם!

חָיֹה הֵן לֹא יִחְיֶה אָדָם עַד נֶצַח.

וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם פְּקֻדָּתִי

(וְכָאן חָלַשׁ הַקּוֹל הָרַךְ-אִטִּי

וְצֵל כֵּהֶה כְמוֹ רָעַל הַמֵּצַח)

אֲנִי אֶקְרָא לְכַלָּתִי לְבֶרְתָּה,

אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בְּכוֹר הַבָּנִים,

עַל צַוָּארָהּ מַחְרֹזֶת הַפְּנִינִים

בְּבִרְכָתִי אָשִׂים לָהּ לְתִפְאֶרֶת.

מִן הַנְּזָמִים תִּירַשְׁנָה הַבְּנוֹתַיִם

לְפִי זוּג פְּרָקִים עִם יַהֲלֹם תּוֹכָם,

אַחֲרוֹן לְכַלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם,

זֶה בֶּן זְקוּנִים שֶׁלֹא אֵרַשׂ עֲדַיִן…"

אַךְ לֹא זָכְתָה אִמִּי בְּיוֹם הַמָּוֶת

לִרְאוֹת אֶת הַבָּנִים וְהַכַּלּוֹת,

וְאַף בָּנֶיהָ נֶעֶדְרוּ בִכְלוֹת

רוּחָהּ הָאֲצִילָה וְהַדּוֹאֶבֶת.

בִּסְתָו תַּ"ש בֵּית בִּימֵי גָלוּת וְגֶשֶׁם,

בִּידֵי רוֹצְחֵי אָדָם מְגֹרָשָה,

אֵי-שָׁם לִבְּטָה רַגְלֶיהָ חַלָּשָׁה

בַּבֹּץ עַל יַד אָבִי בְּקֹצֶר נֶשֶׁם.

וַיְהִי בְּהַגִּיעָם עַד אוֹבּוֹדוֹבְקָה

וּבַחֲרוֹנוֹ זָעַם, סָעַר כִּסְלֵו,

הִיא גָחֲנָה וּבְקוֹל כִּמְעַט שָׁלֵו

לְאַבָּא אָז אָמְרָה: "נִדְמֶה, הַסּוֹף כָּאן.

פֹּה נִגְמָרִים יְמֵי עֳנִי וְסֵבֶל…

מֵאֵן הָאֵל לִשְׁלֹחַ אֶת מוֹתִי

בִּשְׁכַּב עֲלֵי כָרִי וְעַל כַּסְתִּי,

כָּעֵת רַגְלַי אֶחְלֹץ עַל קַשׁ וְתֶבֶן.

לְךָ, אִישִׁי, אֵין טְעָנוֹת, נִדְמֶה לִי

בְּעַד יוֹצְאֵי רַחֲמִי הַיְּקָרִים,

כֻּלָּם כְּמֶשִׁי דַק, כֻּלָּם בָּרִים…

(וּמֵעֵינָהּ דִמְעָה אָז מִתְגַּלְגֶּלֶת)

אִם תִּנָּצֵל אַתָּה בְּאוֹת שֶׁל חֶסֶד,

סַפֵּר לָהֶם בְּיוֹם מִן הַיָמִים

עַל הַקּוֹרוֹת בְּאֶרֶץ הַדָּמִים,

עַל מוֹת הָאֵם וְעַל תֵּבַת הַכֶּסֶף.

מֵאַנְתִּי הַחֲלִיפָהּ בִּפְרוּסַת-לֶחֶם,

בְּכוֹס חָלָב מֵאַנְתִּי הֲמִירָהּ –

מֵחֹב הַחֵיק עָרִיץ אוֹתָהּ קָרַע

בְּדָם לִבִּי וּבְשַׂר חָזִי מְרֻבֶּכֶת"…

נַגֵּן, בְּנִי וְיִמָּלֵא חֲלָל הַחֶדֶר

סַגְרִיר צְלִילִים נוּגֶה, נוֹקֵב.

אֶסְגֹּר עֵינַי. הַלֵּיל בְּעַד שְׁמוּרוֹת הַצֶּדֶף

יִשְׁזֹר בַּלָּדַת הַכְּאֵב.

הָיְתָה זוֹ, לֹא הָיְתָה, אַךְ בִּי הִיא מִתְקַיֶּמֶת

וּמְלַוָּה אֶת צְעָדַי.

הִיא פוֹעֲמָה קִרְבִּי כְהֵד שֶׁל רַחַשׁ-אֶמֶשׁ,

הוֹמֶה כְּמוֹ חֶזְיוֹן אֲזַי.

אֲנִי צוֹפֶה צָפוֹן. טַיְגָה וּכְפוֹר וָשֶׁלֶג

וַעֲרָפֶל בַּמֶּרְחַקִּים.

וּכְמוֹ טָבַע בְּיָם הַנְּשִׁיָּה הָחֶלֶד,

נִטַּשְׁטְשׁוּ הָאֳפָקִים.

וְאֵין רְסִיס זִמְרָה וְאֵין צִפְצוּף סִירֶנוֹת

זֶה חֳדָשִׁים הַרְבֵּה נִשְׁמָע,

רַק נְסִירַת עֵצִים כָּל הַיָּמִים נוֹגֶנֶת

וּמוֹצְצָה בְּזִמְזוּמָהּ.

עַל יַד קוֹצֵי הַתַּיִל הֵם עוֹבְדִים בְּאֵלֶם,

הָאֻמְלָלִים הָגְלוּ לְכָאן:

הֵם נִשְׁלְחוּ מִמַּחֲנָק שֶׁל בָּתֵּי-כֶלֶא

לְקוֹר, לְפֶרֶךְ, לְאָבְדָן.

וּבֵינֵיהֶם גַּם הִיא, הַחֲלוּמָה, עוֹמֶדֶת

מִתְכּוֹפְפָה עַל בּוּל עֲנָק:

הַיָּד הַמְנַסְּרָה בְּלִי אוֹנִים מוֹעֶדֶת,

הַלֵּב דּוֹפֵק בְּקוֹל חָזָק.

בָּעֶרֶב הִיא יוֹשְׁבָה בְפִנָּתָהּ עוֹגֶמֶת

עַל הַמָּרָק הַמְּצֻנָּן;

אֶת סְמַרְטוּטֶיהָ הַקְּפוּאִים הִיא מְחַמֶּמֶת

עַל יַד תַּנּוּר פּוֹלֵט עָשָׁן.

אַחַר עוֹלָה הִנָּהּ עַל קֶרֶשׁ הַיָצוּעַ

וּבַמִּטְפַּחַת מִתְכַּוְּצָה,

וּבְלִי נִשְׁמָע הַקּוֹל אֲזַי שְׂפָתָהּ תָּזוּעַ

עִם הַתְּפִלָּה הָרְצוּצָה:

"לֹא אָבוֹא, אֵלִי, בִּטְעָנוֹת אֵלֶיךָ

לִשְׁאֹל עַל מָה כֹה אֲעֻנֶּה,

חַטָּאת לֹא יְדוּעָה רוֹבֶצֶת עַל הַשֶּׁכֶם

וּפֶשַׁע שׁוּם לֹא אֲכַנֶּה.

אֲבָל, שַׁדַּי נוֹרָא, אֲנִי תוֹדָה נוֹתֶנֶת

עַל שֶׁאוֹתִי גֵרַשְׁתָּ רַק,

לָסוּף בְּלִי עֵדִים, לִנְפֹּל בְּלִי מִשְׁעֶנֶת, –

וְהוּא נִשְׁאַר שָׁם בַּמֶּרְחָק…

מַה טוֹב כִי לֹא מִצְחוֹ הָרַךְ נִסְדַּק בָּרוּחַ

כִּי לֹא גַבּוֹ קֻמַּר, הוּכַף,

כִּי לֹא גוּפוֹ מֵרַעֲבוֹן-תָּמִיד נָפוּחַ,

כִּי לֹא בָצְקוּ מִקּוֹר רַגְלָיו.

מַה טוֹב כִּי לֹא יָדָיו הָעֲנוּגוֹת תִּקְפֶּאנָה

מֵעֵבֶר לְאַלְפֵי מִילִים,

כִּי מִמֶּרְחָק אֲנִי הוּבֵאתִי הֵנָה,

לֹא הוּא, לֹא הוּא, לֹא בַעֲלִי.

וּפְרֹשׂ גַּם לְהַבָּא עָלָיו סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,

גּוֹנֵן עָלָיו בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם,

חַזֵּק רוּחוֹ בָּאַהֲבָה אֲשֶׁר נִמְשֶׁכֶת

מִצְּפוֹן טַיְגָה וְעַד הַיָּם…

הַרְחֵק מִכָּאן וַדַּי עוֹמֵד הוּא בְעַצָּבֶת,

מַבִּיט עָלַי בְּעֵין כְּרוּב.

אֲנִי אָסוּף אוּלַי, אַךְ דֹּם לִפְנֵי הַמָּוֶת

אֶחְזֹר אֶלְחַשׁ: אַתָּה אָהוּב…"

…נַגַּן, בְּנִי, נַגֵּן. עֵינִי הַמִּסְתַּגֶּרֶת

תַּמְשִׁיךְ לִשְׁזֹר הַחִזָּיוֹן.

נָטוּס לִרְאוֹת מַה נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָעֶרֶב

רָחוֹק מִיַּעֲרוֹת צָפוֹן:

כְּרָךְ בַּדָּרוֹם. שֻׁלְחָן עָגֹל עֲלֵי מִרְפֶּסֶת

בִּקְצֵה “הוֹטֶל אַמְבַּסָּדוֹר”.

מַפָּה תַצְחִיר. יְנַצְנְצוּ כְלֵי הַכֶּסֶף

וּמִשְׁתַּקֵּף בָּהֶם הָאוֹר.

הוּא כֹה צָעִיר הָעֶרֶב. וְהַשִּׂיחָה קוֹלַחַת

בֵּינוֹ וּבֵין יְדִידָתוֹ.

הַיַּיִן הַתּוֹסֵס מָלֵא סוֹדוֹת וְרַחַשׁ,

קוֹרֵא לִשְׁכֹּר, לָשִׁיר, לַחְטֹא.

דַּקּוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו וְעַל אַחַת טַבַּעַת.

“מַה זֹאת?” תִּשְׁאַל בְּבַת צְחוֹק.

– “לֹא כְלוּם, יְדִידָתִי, אִשָּׁה הָיְתָה לִי פַעַם”…

וְעַל עֵינָיו נִמְתָּח כְּדוֹק.

"אַךְ זֶה הָיָה מִזְּמָן וְהִיא אֵי-שָׁם אָבָדָה.

נִדְמֶה הַכֹּל כְּלֹא הָיָה…

מֶלְצָר, הָבֵא מַהֵר לַגְּבֶרֶת אוֹרַנְגַ’דָה!

הֵא טַבַּעְתִּי – דְמֵי שְׁתִיָּה!"

… מַדּוּעַ, בְּנִי, מַנְגִּינַתְךָ נִפְסֶקֶת?

אֶרְאֶה אַחֲרִית הַחִזָּיוֹן…

קְצָרָה הַטֶּלֶגְרַמָה, אַךְ הִיא כֹה מְדֻיֶּקֶת;

“נִצַּלְתִּי וּבָאָה הַיּוֹם”.

כֵּן, הִיא בָאָה. מָה אַהֲבָה לֹא מְחוֹלֶלֶת?

מִקּוֹר עַזָּה וּמֵרָעָב,

הִיא נִמְלְטָה אַלְפֵי מִילִים בְּאֹרַח פֶּלֶא

לָשׁוּב אֵלָיו, אֵלָיו, אֵלָיו.

לִבָּהּ כֹּה יֶהֱמֶה וְיִתְפָּרֵץ מִקֶּרֶב:

אֵיךְ יִחַבְּקָהּ בְּאֹמֶץ יָד,

אֵיךְ תִּלָּחֵץ אֵלָיו קְטַנָּה וּמְאֻשֶׁרֶת,

גַּם הוּא בְרָב אָשְׁרוֹ יִרְעָד!

הִנֵּה הוֹלֵךְ הוּא לִקְרָאתָהּ… אִטִּי הַצַּעַד

וּבִזְהִירוּת יָדוֹ מוֹשִׁיט:

"מַה בְּרִיאוּתֵךְ? סַפְּרִי אֵיכָכָה-זֶה הִגַּעַתְּ,

אֵיךְ שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים חָיִית?"

רַק רֶגַע קַל הִיא נִצְמְדָה אֵלָיו בְּכֹחַ,

אַךְ מֵעֵינָיו הַקּוֹר נָשַׁב –

וְהִיא חָדְלָה מֵרְאוֹת וְהִיא פָסְקָה מִשְּׁמֹעַ

וְהִיא צָנְחָה דֹם לְרַגְלָיו…

… נַגֵּן, בְּנִי, נַגֵּן לִי עוֹד וְעוֹד בְּלִי הֶרֶף

עֵינַי מִדְּמָעוֹת כָּהוּ.

אֲנִי אֶסְגֹּר אוֹתָן, אֶשְׁזֹר בַּלָּדַת עֶרֶב

עַל הוּא וְהִיא, עַל הִיא וְהוּא.

קוֹלֵךְ אֲנִי, אִמִּי, שׁוֹמֵעַ,

הַקּוֹל הַמְּפַיֵּס, הַמִּתְחַנֵּן;

מֵעֵבֶר לַיַּמִּים וּלִגְבוּלוֹת אֵלַי בּוֹקֵעַ,

מִבּוֹר קִבְרֵךְ הַלַּח לְעָלְמָא הָדֵין.

וְאַתְּ אוֹמֶרֶת כֹּה וּמַפְנִינָה מִלַּיִךְ:

בּוֹא, בֵּן מָתֹק, בּוֹא שְׁכַב לְיַד אִמְךָ.

חֵיקִי כֹה חַם וְרַךְ כְּחֵיק הַלַּיִל

וּבוֹ תִמְצָא מַרְגֹּעַ לְמִנְחָה.

כִּתְמֵי הַדָּם עַל כֻתָּנְתִּי יָאִירוּ

קִירוֹת הַבּוֹר הַמְגֹאָלִים,

דָּמִי אֲשֶׁר חַיּוֹת פְּרָאִים הִגִּירוּ

וַיִּמְהֲלוּ בְדָם שֶׁל עוֹלָלִים.

רָזָה בְשָׂרִי, אַךְ נְפוּחָה הַבֶּטֶן,

עֵינַי פְקוּחוֹת כְּאָז בִּימֵי הַעֲלוּמִים

כְּאָז גַּם עַכְשָׁו אֲנִי מַבֶּטֶת

עֲלֵי נֵרוֹת שַׁבָּת בְּזוּג יַהֲלֻמִּים.

קוֹלִי הַמִּתְגַּעְגֵּעַ עֶרֶב־עֶרֶב

נִגָּר בְּדֻמִּיַּת הַמֶּרְחַקִּים,

יָשִׁיר לְךָ כְּמִלְפָנִים שִׁיר עֶרֶשׂ

עַל גְּדִי לָבָן וְצַח, עַל צִמּוּקִים,

עַל הַיַּרְדֵּן וְעַל יְרוּשָׁלַיִם…

בּוֹא, בֵּן מָתֹק, בּוֹא שְׁכַב לְיַד אִמְּךָ,

קִבְרִי עָמֹק־עָמֹק כְּחֵיק הַלַּיִל

וּבוֹ תִמְצָא מַרְגֹּעַ לְמִנְחָה.

הַכֹּל מְיֻתָּר:

גַּם אֲנִי, גַּם אַתָּה,

גַּם הַשִּׁיר הַזֶּה הַמּוּשָׁר

וְנִדְלֶה מִתְּהוֹמוֹת עֲלָטָה.

כִּי צֶבַע הַשַּׁחַק חָוַר

וְגוֹסֵס לְאִטּוֹ וְכָלֶה.

הַחִבּוּק הָעַרְבִּי כֹּה יָגֵעַ וְקַר,

גַּם הַפֶּה הַנּוֹשֵׁק הוּא בָלֶה.

מָה עוֹמֵם בַּמֶּרְחָק?

מָה רוֹשֵׁף בְּשַׁלְהֶבֶת אוּדִים?

– קֶבֶר-לוֹעַ עֲנָק,

בּוֹ נָפְלוּ בְנֵי דוֹרִי עֲקוּדִים.

וּמְשַׁוֵּעַ הַקֶּבֶר הַלַּח,

מְפַלֵּל בְּאֶנְקַת תַּחֲנוּן:

"צַיְּנוּ בְּשֵׁמוֹת כָּל נֶחְנָק וְנִטְבָּח,

סַמְּנוּ בְּזֵרִים שֶׁל פֵּא-נוּן.

וְחִרְתוּ עַל סַלְעֵי מַצֵּבָה

אֶצְבְּעוֹת כֹּהֲנִים בְּבָרְכָם –

וְיָבוֹאוּ אֲזַי כָל שְׂרִידֵי מַדְאֵבָה

לְבַקֵּשׁ הַבְּרָכָה לְאָרְחָם.

כִּי נָפַלְנוּ רִבּוֹא וְרִבּוֹא

וּבְפִינוּ אַרְסֵי מַשְׂטֵמָה לַמַּפִּיל,

אַךְ בֵּרַךְ כָּל אֶחָד בַּנּוֹפְלִים בְּלִבּוֹ

אֶת הַדּוֹר שֶׁיִּקֹּם וְיַעְפִּיל!"