א

וַיְּהִי

עִם הִתְפָּרֵץ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

מִמִּפְלְשֵׁי עָנָן

וְהִדָּקְרָן

בְּתוֹךְ הַוֹּלְגָה הַנִּרְדֶמֶת

מִתַּחַת לְסָדִין לָבָן-לָבָן,

וּכְפוֹר דֶּצֶמְבֶּר מְהַלֵּךְ, מַפְצִיעַ

וּמְזָרֵז בִּדְקִירוֹתָיו אֶת הַיְּקוּם –

מִמַּחֲבֵא מְאוּרָתוֹ כַּכְּפִיר הֵגִיחַ

צְבָא אוֹיֵב שָׁחוֹר, שָׁחוּם.

בְּעֵינֵיהֶם חֲמַת פְּתָנִים וְאֶרֶס

מְפַעְפְּעָה אֶל מוּל בְּרַק הַחֶרֶס

לְהִנָּגֵר עֲלֵי דוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, אָדָם –

לְכַלּוֹתָם,

לִכְבֹּשׁ בְּשֶׁצֶף סְעָרָה

וּבְנַהֲמַת אֲרִי הָעִיר הַנְּצוּרָה

וְלַחֲרֹג לְמֶרְחֲבֵי צָפוֹן וּמַעַבְרֵי אוּרָל.

סְטַלִּינְגְּרַד שֶׁל 42!

לֵב מִי לֹא יִזְדַּעְזֵעַ, לֹא יֶחְרַד

בְּהַעֲלוֹת עַל הַשְּׂפָתַיִם

שֵׁם הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר זִכְרוֹ לָעַד!

כְּמוֹ חַיּוֹת הַבָּר

עִם הַגּוּפוֹת שֶׁל בַּרְזֶל-עֶשֶׁת

הַטַּנְקִים בִּכְבֵדוּת מִתְגַּלְגְּלִים

וּמְפַלְחִים כִּבְמַחְרֶשֶת

בְעֹמֶק הַכִּכָּר

שְׁחוֹר קַרְקַע וּלְשָׁד.

וְלוֹעֵיהֶם כְּמוֹ חָטְמֵי פִילִים

יָרִיחוּ לְכָל צַד.

– – – הִסְתָּעֲרוּת!

יַחְרֹג צְלָב הַקֶּרֶס

בַּפַעַם הַשְּׁמֹנִים

בְּשִׁיר שֶׁל כִּלָּיוֹן וְהֶרֶס

מָהוּל בְּקֶצֶף שֶׁל שִׁכְּרוּת

אֶל מוּל כּוֹכָב אָדֹם

מַזְהִיר מֵעַל צְרִיחֵי הַבִּנְיָנִים.

חָרֹד הָאָרֶץ תֶּחֱרַד:

לְמִישֶׁהוּ מוּכָן גַּרְדֹּם –

כָּאן סְטַלִּינְגְּרַד!

גַּלֵי עָשָׁן

הַמֻּרַבָּכִים אֵדֵי בֶנְזִין

וְהֶבֶל שֶׁל אָדָם

יִתְעַנְנוּ, יָעִיקוּ בְּכָבְדָם

עַל הַקַּרְקַע הַמְּגֹאֶלֶת,

וּבְרַד עוֹפֶרֶת

מִתְנַגֵּשׁ עִם רְסִיסֵי פְצָצָה הַנִתָּזִים.

סוּפַת שֵׁדִים בְּשִׁגְעוֹנָהּ סוֹעֶרֶת

וְאֵשׁ, גָּפְרִית וּפֶלֶד

הוֹמִים בִּמְחוֹל שָׂטָן בְּלִי הֶרֶף.

פִסּוֹת שֶׁל יָד,

קִרְעֵי כַפּוֹת שֶל רֶגֶל,

נִתְחֵי אֻמְצָה, דָּמֶיהָ שׁוֹתְתִים,

בְּכֹחַ יִיָּרוּ, יָעוּפוּ אֶל כָּל צַד –

וְלֹא יִזְדַּעְזְעוּ אַף קַל מְמוֹתְתִים,

יִסְתָּעֲרוּ מִנֶּגֶד

עַל סְטַלִּינְגְּרַד!

וּצְלִּיף כַּדּוּר

וְנַהַם מְכוֹנִית הַמְּשֻׁרְיֶנֶת

וְרַעֲמֵי תוֹתָח

אֲשֶׁר “קַטְיוּשָׁה” מְכוֹנֶנֶת

עַל הָאוֹיֵב מִמַּחֲבֵא קָרֵב וְגָח.

וּכְמוֹ אַלְפֵי עוֹפוֹת שְחוֹר

דּוֹרְסִים וּמַפִּילֵי מָגוֹר

יִסְתַּחְרְרוּ הַמַפְצִיצִים בָּרוֹם,

כִּסּוּ הָאוֹר.

וְאַתָּה, אָדָם,

לְחַם,

לְחַם, עַד תֹּם!

הֵן לֹא לְךָ בִּלְבָד קְרָב הֵכִין צְלָב הַקֶּרֶס,

כִּי גַם לְיַלְדְּךָ בָּעֶרֶשׂ

וּלְאִשְתְּךָ בְּגַעְגּוּעֶיהָ מִתְפַּתֶּלֶת

וּלְאִמְּךָ הַמְּיַחֶלֶת,

לָאָח וְלָאָחוֹת וְלַגּוֹאֵל וְלַגּוֹאֶלֶת –

כָּאן סְטַלִּינְגְּרַד!

ב

אַחַר – שִׁבְיָה.

שְׁמוּטֵי כָנָף וּמְגֻדְּלֵי זָקָן…

מִתּוֹךְ חִוְרוֹן פָּנִים

יָצִיצוּ, יִבְלְטוּ הָאִישׁוֹנִים,

בָּהֶם אַתָּה קוֹרֵא אֵימָה אוֹ צִפִּיָּה

לִקְרַאת מָחָר מֵבִיא אָבְדָן,

שְׁאָט-נֶפֶשׁ, הַכְנָעָה אוֹ זְדָנִים.

עוֹמְדִים דֻמָּם…

וּפְרִיץ שְׁמַן-פָּנִים

עוֹמֵד זָקוּף לְעֻמָּתָם

וּבְקוֹל נִחָר כְּשֶׁל מַשּׂוֹר קֵהֶה יַצְהִירָה

כְּדִלְקַמָּן:

לָכֶם, שְבוּיֵי רוּסִיָּה, אֲדֻמֵּי כוֹכָב

נָטוּי חַסְדּוֹ שֶׁל הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַפִירֶר.

אִם תַּחְזְרוּ עוֹד לְמוּטָב,

תָּכֹפוּ גַב

וּתְיַבְּלוּ כַפְּכֶם הַמְּגֻשֶּׁמֶת

לְמַעַן גֶּרְמַנִיָּה הַלּוֹחֶמֶת

מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ זוֹ עִם אַרְצְכֶם טְמֵאַת אָדָם

עַד נִשְׁתַּלֵּט עֲלֵי תֵבֵל כֻלָּה –

יְכֻפַּר לָכֶם עֲווֹן הַתְּמוֹל הַמְּאָדָם

וַחֲיִיתֶם חַיֵּי עַבְדוּת פֹּה בַגּוֹלָה.

הוֹדוּ כָעֵת, בְּנֵי כַלְבָּה הַמְאוּסִים,

עַל חֶסֶד זֶה אֲשֶׁר נִגְמַל לָכֶם עַד כָּאן:

כָּל אוּקְרָאִינִי, כָּל רוּסִי,

בֶּן גְּרוּזִיָּה, מוֹרְדְבָה וְקַזַּכְסְטָן

יִזְכֹּר הַצַּו:

בְּפֶרֶךְ יְשַׁלֵּם בְּעַד חַיָּיו.

אַךְ מִי בָכֶם שַׁיָּךְ לַגֶּזַע הַמְתֹעָב,

שְׂנוּא אֱלֹהִים וּמַנְהִיגֵנוּ יַחַד,

שֶׁלּוֹ נוֹטֵר הָאָרִי, עָטוּר שְׂעַר זָהָב,

אֵיבָה נִצַּחַת:

מִי בָכֶם מֻכֵּה שְׁחִין וָנֶגַע,

שֶׁדַּם עוֹרְקָיו גַּם חֲלוּדָה מָהוּל

וְכָל גּוּפוֹ בְשַׂר פִּגּוּל;

מִי יְהוּדִי בָכֶם יֵצֵא מִן הַשּׁוּרָה

בִּן-רֶגַע!

וּכְהֶרֶף עַיִן

שִׁשָּׁה עָשָׂר יָצְאוּ בַחֲבוּרָה

כּוֹשְׁלֵי בִרְכַּיִם,

אַךְ לֹא הִסְפִּיקוּ לְהָשִׁיב מְאוּם,

כִּי קִדְּמוּם

מֵאוֹת שֶׁל כַּדּוּרֵי עוֹפֶרֶת

מִמְּכוֹנוֹת הַיְּרִיָה

וְעוֹד פְּקוּדָתוֹ שֶׁל פְרִיץ גּוֹבֶרֶת:

צַיֵּת כָּל יְהוּדִי לְצַו כְּלָיָה!

ג

נָפְלוּ כֻלָּם.

רַק הוּא אֶחָד נִשְׁאַר עוֹמֵד כְּגֹלֶם,

עוֹמֵד וּבְקוֹל חַלָּשׁ יַטְעִים:

“שְׁמִי שׁוּלְגָה מִיקוֹלָה.”

אֵימַת הַמָּוֶת, פַּחְדָנוּת אוֹ צִמְאוֹן-נָקָם

אוֹ תַאֲוַת חַיִּים בּוֹ מְפַעְפַּעַת

וְתִקְוָה לְהִנָּצֵל בְּיוֹם מִן הַיָּמִים,

כִּי הִסְתִּיר אֶת מוֹצָאוֹ מִדַּעַת?

וְהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְלַבֵּט

בְּתוֹךְ שַׁיֶּרֶת הַשְּׁבוּיִים בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה,

כֵּלָף בַּיָּד, גַּרְזֶן בְּתוֹךְ אַבְנֵט

וְקֵיבָתוֹ רֵיקָה – – –

ד

"הֵי, מִיקוֹלָה,

שַׁתְּקָן אַתָּה יוֹתֵר מִדַּי

וּמַבִּיט כְּגֹלֶם!"

כֹּה לוֹעֲגִים לוֹ חֲבֵרָיו

עֵת כִּי יָנוּחוּ עַל תִּלֵּי מַפֹּלֶת

אוֹ בְצִלּוֹ שֶׁל סֵתֶר גָּי.

מַה יְדַבֵּר וְאִישׁוֹנֵי עֵינָיו עֵדִים

יוֹם-יוֹם לִכְלוֹת עַמּוֹ!

הֵן רַק הַיּוֹם שִׁסְּעוּ תִינוֹק לִפְנֵי אִמּוֹ

וּלְאַחַר טֻמְּאָה הָאֵם,

שַׁדָּהּ הַיְּמָנִי נֶחְתַּךְ,

לְכַלְבּוֹ שֶׁל הַפֶלְדְפֶבֶּל לְמַאֲכָל הָשְׁלַךְ.

שִלְשׁוֹם רָאָה עוֹבְרִים בַּסָּךְ

מִבַּחוּרֵי עַמּוֹ פְרוּמֵי אָזְנַיִם,

וּבְתוּלוֹת בְּעֵירֻמָּן הַזַּךְ

לְרַאֲוָה הוּצְגוּ עַל הַמִּגְרָש,

וּבְדַרְדַּרִים שֶׁל תַּיִל

בְּשָׂרָן רֻטַּשׁ.

הַיּוֹם מֵאָז הַבֹּקֶר

מַכְרִיז מוֹכֵר עַל סְחוֹרָתוֹ, מִצְרָךְ חָדָשׁ:

“סַבּוֹן שֶׁל יְהוּדִים”:

"קְנוּ, נוֹצְרִים, וְלֹא בְיֹקֶר,

קְנוּ כֻלְכֶם תּוֹצֶרֶת זְמָן,

סַבּוֹן אֲשֶׁר אֵינוֹ מֵכִיל

קֹרְטוֹב שֶׁל חֵלֶב בְּהֵמָה

אוֹ שֶׁמֶן צְמָחִים;

עַל טַהֲרַת חֶלְבָּם שֶׁל יְהוּדִים הוּכַן".

אָכֵן מִיקוֹלָה מַחֲרִישׁ.

עֵינַיִם שׁוֹטְטוֹת עַל הַשְּבוּיִים…

וְהוּא מַרְגִּישׁ

וְהוּא יוֹדֵעַ בַּעֲלִיל:

גַּם הֵם, הַעֲבָדִים, הָרְעֵבִים וְהַדְּווּיִים

לִרְאוֹת יָשִׂישׂוּ בְהִשָּׁמֵד עַם יִשְׂרָאֵל כָּלִיל.

אַךְ טֶרֶם אִישׁ מֵהֶם חָשַׁד,

כִּי הוּא, שׁוּלְגָה מִיקוֹלָה,

הוּא יְהוּדִי, אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו הַשְּׁמָד,

וְעַל רֹאשׁוֹ שֶׁיֵּעָרֵף כְּתַרְנְגֹלֶת.

וַיְהִי אִתָּם כֹּה נָע וַנָד…

ה

יָמִים אַחַר יָמִים הִשְׂתָּרְכוּ,

רָעָב וַעֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ,

מַחֲזוֹת זְוָעָה מָנוֹחַ דָּרְכוּ

מֵעֵת הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב.

וּכְמוֹ הָאֲנוּסִים מִזֶּה מֵאוֹת שָׁנִים

כּוֹרֵעַ מִצְטַּלֵּב הוּא עַל רִצְפַּת הַמֶּלֶט,

אַחַר יָלִיט פָּנִים,

שְׂפָתוֹ תְפִלָה עִבְרִית לוֹחֶשֶת, מְמַלְמֶלֶת…

אַךְ מִי זֶה מִי מַבִּיט

כְּמוֹ מִמַּאֲרָב, מִן הַזָּוִית

וּמַבָּטוֹ חוֹדֵר?

רַק רֶגַע קַל עֵינָיו עָצַם,

הַכֹּל כֹּה נִתְחַוֵּר:

הֵן זֶהוּ טְרוֹפִימְצ’וּק אִיוָן,

שְׁכֵנוֹ מִימֵי יַלְדוּת בְּסֶקּוּרָן.

וּמַשֶׁהוּ עָקַץ בַּלֵּב כְּמַחַט,

קָפָא הַדָּם:

הַלָּה הִכִּיר אוֹתוֹ –

אֶת חַיִּים-לֵיבּ בְּנוֹ שֶׁל הַכְּלֵיזְמֶר אַבְרָהָם –

מָחָר עִם שַׁחַר,

בְּבוֹא הַגֶּרְמָנִים לִבְדֹק אֶת מִסְפָּרָם,

וַדַּי מֵעַל פָּנָיו אָז הַמַּסְוֶה בְּכֹחַ יִקָּרַע,

וְהוּא יָשְׁלָךְ בְּבוּז לְתַעֲלוּלֵי זֵדִים,

אֲשֶׁר יִלְאוּ מִלְּהַמְצִיא

חֶבְלֵי מִיתָה בְעַד אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִים.

הַלָּה קָרֵב לָגֶשֶׁת

וּמֵעֵינָיו הוּצְקוּ יָגוֹן וַחֲנִינָה.

בִּן-רֶגַע פָּג הַחֶשֶׁד

לְשֵמַע אֲנָחָה כֹּה חֲרִישִׁית וְכֹה כֵנָה:

מִי פִלֵּל

כִּי נִהְיֶה כֻלָּנוּ לְרוֹעֵץ?

אַךְ דֹּם וְאַל נָא תִּכָּשֵׁל,

חֲבֵה עַד בּוֹא הַקֵּץ…

וְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָאָפֵל

שָׁכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׂחוּ

עַל שֶׁהָיָה מִכְּבָר,

בְּבַלּוֹתָם בְּחֶבְיוֹן-אָחוּ

וּבְהִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ סְיָחִים בְּרֹךְ אֲפָר;

עַל גְּדוֹת נָהָר אֲשֶׁר זָלַף בְּשֶׁקֶט

וְעַל חֻרְשָׁה טוֹבֶלֶת בְּתוֹכוֹ בָּבוּאָתָהּ;

קָמָה בִזְהַב שִׁבֳּלֶיהָ מִתְרַפֶּקֶת

עַל אֶשְׁנַבֵּי בִקְתָה.

– "הֲתִזְכֹּר?

כִּמְעַט גָּנַח אִיוָן בְּלַחַשׁ –

הֵן זֶה הָיָה לִפְנֵי הִכּוֹן עוֹד הַקּוֹלְחוֹז,

בְּלֵיל חֲתוּנָתִי פָּרַט אָבִיךָ עַל כִּנּוֹר

דָּבָר מָתֹק כָּל כָּךְ וּמְלֵא עַצֶּבֶת יַחַד,

צוֹבֵט הַלֵּב, הוֹפְכוֹ לִמְסוֹס.

וּבַחוּרֵינוּ מִשִּפְעַת הָרְגָשׁוֹת הִתְמַזְמְזוּ

כִּי הִסְתַּכְּלוּ בִמְחוֹל רַגְלֵי הַבַּחוּרוֹת

מַחֲלִיקוֹת זוּג אַחַר זוּג

מְגֹהָצוֹת וְזוֹהֲרוֹת…

אֱמֹר, שׁוּלְגָה,

הֲלֹא יָבוֹא הַקֵּץ מַהֵר לְהֶרֶס וּזְדָנִים,

כִּי עוֹד מְעַט וְהִטְלֶר יְמֻגַּר –

וְאָז נָשׁוּב לִחְיוֹת כְּמִלְפָנִים".

בְּדִמְמַת הַלֵּיל יַחְצֹב

קוֹל נֶחֱנָק אַבְנֵי הַמַּעֲנֶה כְּדִלְהַלָּן:

"כֵּן. יָבוֹא מַהֵר הַסּוֹף –

אַתָּה תָשׁוּב אֱלֵי עִירְךָ, לְסֶקוּרָן.

תִּמְצָא אֶת אִשְׁתְּךָ עִם בֹּקֶר,

וְתִינוֹקוֹת אֲשֶׁר גָּדְלוּ בֵינְתַּיִם,

וְאָב זָקֵן עִם סוּס עַל יַד הַשֹּׁקֶת

וְאֵם זְקֵנָה עַל סְטָיו לִפְנֵי הַבַּיִת.

תִּמְצָא דּוֹדִים, דּוֹדוֹת וְדוֹדָנִים,

חָצֵר, שָׂדֶה וְכֶרֶם –

וּלְמִי וּלְמָה אָשׁוּב אֲנִי?

וְלִי הִנְחִיל הַצַּר אַלְמוֹן,

יְתוֹם וּשְׁכוֹל וְכִלָּיוֹן,

חֻרְבָּן וּשְׁמָד וָהֶרֶס – – –

ו

וְלֶבֶט הַיָּמִים נִמְשַׁךְ

וְלֶבֶט הַלֵּילוֹת צָרַב;

רָצוּץ הַגּוּף מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה

בָּצְקוּ רַגְלַיִם מֵרָעָב;

לֵילוֹת שֶׁל נְדוּדִים עִם רַחֲשָׁם

וְזֶלֶף לְבָנָה עִם נִצְנוּצֵי כוֹכָב.

וּפַעַם בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיִל

קָרַב אֵלָיו עַל בְּהֹנוֹת אֶחָד

וּבְקוֹל שֶׁל צִפְעוֹנִי צָרוּד וְחַד

לָחַשׁ לוֹ בָּאָזְנַיִם:

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת סוֹדְךָ;

אַתָּה, שׁוּלְגָה, רַק זִ’יד.

מְנַת הַלֶּחֶם מִדֵּי יוֹם אִם תְּשַׁלֵּם

אוֹ לִי תִתֵּן אֶת הַנָּזִיד –

אֲכַס יַהֲדוּתְךָ הַמְּנֻוֶּלֶת…

וְשָׁב הָאִישׁ עַל בְּהֹנוֹת דּוּמָם

אֶל מְקוֹמוֹ עַל הָרִצְפָּה לְיַד הַדֶּלֶת.

– אִיוָן, קוּם הִתְנָעֵר,

מֵעִיר אֶת חֲבֵרוֹ מִיקוֹלָה,

כָּזֹאת אֵלַי הַפַּלְמוֹנִי דִבֵּר –

וְלִבּוֹ פוֹעֵם בְּהֹלֶם.

– הֵיכָן, מָתַי, הַרְאֵה לִי: מִי?

וַיִּתְרוֹמֵם אִיוָן בִּדְמִי,

קָרַב אֶל הַזָּוִית הָהִיא בְּנַחַת.

מִלִּים בְּרַעַד.

לָחַשׁ.

רֻגְזָה קַלָּה וַעֲמוּמָה,

גְּנִיחָה מֻבְלַעַת –

וְאַחַר – דְּמָמָה…

– שְׁכַב, שׁוּלְגָה, וִישַׁן,

שׁוּב לֹא יִדְרֹשׁ, לֹא יְאַיֵּם הַלָּז…

בִּן-רֶגַע וְנַחֲרַת אִיוָן

מְנַסְּרָה בְשֶׁקֶט כְּמֵאָז.

*

בֹּקֶר – וְעַל יַד הַדֶּלֶת

גּוּפָתוֹ שֶׁל פַּלְמוֹנִי אֲשֶׁר חֻנַּק

כִּנְבֵלָה שָׁם מִתְגַּלְגֶּלֶת.

עוֹבֵר עַל הֶחָלָל אִיוָן

שׁוֹתֵק, אָדִישׁ, מוּצָק,

לוֹחֵץ אֶת יַד שׁוּלְגָה הַמְּיֻבֶּלֶת…