שלמה אמר: “ושבתי אני ואראה את כל העשוקים”1 – מאָן אֲתַר תָב2 שלמה? אי נימא: לאחרי שאמר דבר זה, שב ואמר דבר אחר? אבל הוא אמר: ושבתי ואראה, ולא שבתי וָאֹמַר! –
תַמָן3 תנינן:
בכל יום ויום היה שלמה מקדים4 בבקר, ושם פניו לצד מזרח, וראה מה שראה, ואחר כך שב לצד דרום, וראה מה שראה, וחזר ושב לצד צפון ועמד שם. השפיל עיניו וזקף ראשו. באותה שעה היו באים עמוד אש ועמוד ענן ועליהם היה בא נשר אחד, ואותו נשר היה גדול ועצום. וכך היה בא: כנפו הימנית על עמוד האש וגופו וכנפו השמאלית על עמוד הענן. ואותו נשר היה מביא שני עָלים בפיו. באו עמוד הענן ועמוד האש ואותו נשר עליהם והשתחוו לפני שלמה המלך. בא הנשר וירד לפניו ונתן לו שני העלים. נטל אותם שלמה והיה מריח בהם והיה יודע בהם סימן ואמר: זהו של “נופל” וזהו של “גלוי עינים”5. בשעה ששני עלים היו בפיו של הנשר, היה יודע, ששניהם: “נופל וגלוי עינים”, רוצים להודיעהו דברים. מה עשה? חתם את כסאו בגושפנקא6, שהיה חקוק עליה שם קודש, ונטל טבעת שחקוק עליה שם קודש, ועלה על הר, ורכב על הנשר ונסע לו. ואותו נשר היה עולה לרום עננים ובכל מקום שעבר חָשַׁך האור. החכמים שהיו במקום שחָשַׁך האור, היו יודעים מפני מה חָשַׁך, והיו אומרים: הרי שלמה המלך נוסע ועובר כאן. אבל לא ידעו לאיזה מקום הוא נוסע. הטפשים שהיו שם, היו אומרים: עננים הם ההולכים במרום והעולם חָשַׁך. גבה הנשר עמו ופרח ארבע מאות פרסה, עד שהגיע למרום הרי חשׁך, ושם יש “תרמוד במדבר בהרים”, ושלמה ירד שם. זקף ראשו וראה הר חשׁך, והיה יודע שם מה שהיה צריך לדעת, והיה יודע, ששמה יעלה. היה רוכב על הנשר כבראשונה וטס ונכנס לתוך ההרים, עד אותו המקום, שבו קורא הזית בחִיל7 : “ה', רמה ידך, בל יחזיון”8. נכנס שם, עד שקרב אל המקום, שבו נמצאים “נופל וגלוי עינים”. שם את הטבעת לפניהם וקרב אליהם ושם היה נודע לו כל מה שרצה מאותן החכמות הזרות שרצה לידע. כיון שהיו אומרים לו כל מה שרצה, היה רוכב על אותו נשר ושב למקומו. כיון שהיה יושב על כסאו, נתיַשֵׁב בדעתו והיה מדבר דברים של חכמה יקרה. באותה שעה היה אומר: “ושבתי אני ואראה” – שבתי ודאי מאותה דרך. שבתי מאותה חכמה ונתישבתי בלבי ובדעתי.
(מדבריו של ר' ייבי סבא, משפטים קיב ע“ב, קיג ע”א).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.