בקראך ידידי הקטן את שתי המלים האלה תחשב בלבך: היודע אנכי מכבר הימים את כל אשר עבר על הסרגל וכל אשר נעשה בו, יודע אנכי כי סרגלתי בו את גליוני מחברתי, והוא גם עזר לי לציר ציורים שונים ותמונות על הגליון, יודע אני כי המורה מכה בו על השלחן להסות את התלמידים, יודע אנכי כל זאת. כן, כן, ידידי הצעיר אמת נכון הדבר, אתה יודע את אשר יעשה הסרגל ומה יֵעָשֶׂה בו, אך מה עבר עליו בטרם בואו לידך? שמע נא וספרתי לך:

חרש העצים גזרו במַשׂוֹר מעץ התדהר, והתדהר הזה היה זקן ומלא ימים כאבי אביך, בהיות עוד אבי אביך נער קטן היה גם התדהר הזה גרעין קטן מאד.

על ענף התדהר הזקן, אבי התדהר הזה תלה הפרי, ומשני עברי הפרי היו שתי כנפים דקות מאד, ובתוכן שני גרעינים קטנים.

ויהי בכלות ימי הקיץ ויבשל הפרי בעל הכנפים, וישלחו העץ מעליו, והרוח העמיסו על שכמו וישאהו רחוק מאוד, ויעלהו על ראש אחד ההרים הגבוהים, ויפילהו ארצה על הדשא הרך המכסה את פני כל הארץ מסביב. ויפלו הזרעונים מן הפרי, ויך האחד שרש בארץ, ויש ציצים קטנים מתחת לארץ. ויגדלו הציצים מעט מעט ויצאו הנצנים ויראו על פני האדמה וילכו השרשים הלך וגדול, ויתפשטו ויעמיקו לרדת בתוך הארץ, ויינקו את לשד האדמה וְלֵחָהּ והעלים הירוקים למעלה שאפו אל תוכם את אור השמש ואת האויר, ויגדל הצמח, והשרשים עבו וגדלו, והעלים רחבו, ויגבר הגזע משנה לשנה ויוסף כח ועצמה.

עברו שנים רבות, והתדהר הרך גדול ויזקן ויהי לעץ רענן, ויבאו חוטבי עצים היערה, ויראו את התדהר הגבוה והרם העומד ישר, וימצא חן בעיניהם ויכרתוהו ויסחבוהו העירה, ויקנהו חרש העצים ויעש ממנו כלים שונים, ויכין ממנו גם את הסרגל הזה אשר אנחנו מדברים בו היום.

ומה היה אחרית הזרעון השני? הלא תשאלני צעירי היקר –האף אין זאת?

גם ממנו צמח עץ גדול, והעץ ההוא עומד גם היום הזה ביער מכֻסה בעלים רעננים והצפרים עשו להן קנים בין ענפיו, והנוסע ינוח בצלו מחֹם השמש, ושואף רוח צח תחתיו, ואם חפץ תחפצו, צאו נא גם אתם היערה וראיתם את העץ הרענן הזה, והתבוננתם היטב אל עליו ואל פריו, ובצלו תוכלו גם לשאף רוח צח ולנוח מעמל דרככם.