באגם אחד זר זאב המים, וזאב המים דג גדול וחזק, עין גבו כעין אפר ירקרק מנמר בכתמים שחורים ולבטנו עין הכסף, כל גויתו מכסה בקשקשים כשריונות האבירים לפנים, ופיו גדול מאד, ובו שנים חדות כמחטים ועקומות ופונות לאחור. והדג אשר בא אל פי הזאב הזה לא יצא עוד שלם השם. שנים רבות זר הזאב באגם ההוא, הזאב רדף אחריהם ויאכלם ויבלעם כשאל תמימים האחד אחרי רעהו. ויפל פחד הזאב על כל הדגים, ולא ידעו אנה לפנות, ויחבאו בטונה אשר על תחתית האגם, או מתחת לאבנים הנמצאות שמה, או בין צמחי המים. הערב בא, הירח מאיר מאיר באורו הכהה את פני האגם, ותתאספנה הצפרדעים ותרימנה קולן לשיר במקהלה את פרק שירתן, והנה בא הזאב הטורף ויחטף את אחד המשוררים ויבלעהו חיים, ויתר חברי המקהלה נמלטו על נפשם.בר אוז ישוט על פני המים וסביבותיו ילדיו הקטנים. למח בראותיו את ילדיו הצהובים כלם סביביו, ויבא הזאב ויחטף את אחד הילדים הרכים בכף רגלו וימשכהו אתי אל תחתית האגם ויבלעהו.

ובאגם ההוא יגור גם ברבר, והוא בעל כנף נקי לבן ובר מאד. ובשחותו על פני המים יכפף את צוארו הארוך ויפרש מעט את כנפיו הגדולות, ובגאה וגאון ישוט הנה והנה. והדגים לא יאהבוהו, כי ירבה להשחית ולאכלם בכל פה, ואך יראה את אחד מהם עולה על פני המים, וחטף אותו בחרטומו השחור והקשה ויבלעהו, גם האוזים וברי האוזים ישנאוהו תכלית שנאה כי אך בא אל האגם, ימהר הוא אליהם, ובא בתוכם והכם בחרטמו ובכנפיו ויגרשם רחוק רחוק.

ויהי היום והברבר שוחה על פני האגם בגאה וגאון כדרכו ובלבבו יחשב כי הוא הוא מושל האגם, ומתחתיו נקרב אליו זאב המים. אשר גם הוא יחשב כי לא נתן כל האגם לשלט בו, הזאב הביט למעלה והברבר מביט למטה, מבטיהם נפגשו. האחד ראה את רעהו ויחפץ לטרפו, ויך הברבר בחוטמו במים לתפש את הזאב, והזאב התנפל על הברבר ויתפש את ראשו בפיו, ולא יכל לבלעהו, וגם לכרת את ראשו בשיניו לא יוכל, אך גם לעזבהו לא יוכל כי שיניו העקומות והפונות לאחר נתקעו עמק בראש הברבר, ולא יכל להוציאו, וירדו שניהם תהומה, ולמחרת הוציאום הדייגים ברשת ושניהם מתים.