א. מכשפים וקוסמים. 🔗
ר' אלעזר אמר:
בימי אנוש היו בני אדם חכמים בחכמת כִשׁופים וקסמים ובחכמה לעצֹר בעד חיל השמים. מיום שיצא אדם מגן עדן והוציא אתו את החכמה של עֲלֵי האילן1 לא היה בר נש שיעסוק בה, כי אדם ואשתו וכל אשר יצאו ממנו עזבו אותה. כשבא אנוש ראה את האנשים הזקנים וראה את החכמה שעזבו, והיא משַׁנה עליונים, התחיל לעסוק בה, ובני דורו למדו ממנו ועשו מעשי מכשפים וקוסמים. ואפילו הילדים שבאותו דור היו משגיחים בחכמה עליונה ומסתכלים בה.
אותה חכמה נתפשטה בדור המבול ובני הדור הזה עשו מעשים רעים והיו מתקוממים בפני נח באותה חכמה, ואמרו, שדִין העולם אינו יכול לשרות2 עליהם, שהרי הם יעשו בחכמתם וידחו את כל בעלי הדין, אשר יבוא לענשם.
ר' יצחק אמר:
כל אותם הצדיקים, שהיו באותו דור, כמו ירד, מתושלח וחנוך, כלם היו משתדלים למחות3 בהם, ולא יכלו, עד שנתרבו הרשעים שמרדו ברבונם ואמרו: “מה שדי, כי נעבדנו?”4 וכי טפשות זו היו אומרים? אלא משום שהיו יודעים כל אותה חכמה ואת כל המלאכים שבעולם, הממונים עליהם והיו בוטחים בהם, עד שהשיב הקדוש ברוך הוא את העולם לדמותו: בראשונה היו בעולם רק מים במים, וגם אחר כך היו בעולם רק מים, אבל לא החריב אותו לגמרי, כי ברחמים השגיח עליהם.
אמר ר' יֵסי:
אי הכי5 טפשים היו, שלא היו יודעים, שהקדוש ברוך הוא יביא עליהם מֵי המבול וימותו במים אלו!
אמר ר' יצחק: מנדע6 ידעו, אלא אחזו טפשות בלבם. כי הם היו יודעים אותו המלאך הממונה על האש ואותו המלאך הממונה על המים, וידעו איך לעצור בעדם, שלא יוכלו לעשות דין עליהם; ולא ידעו, שהקדוש ברוך הוא שולט בארץ וממנו יבא הדין על העולם, אלא היו רואים, שהעולם הפקד בידיהם של אותם ממונים, ובגיני כך7 לא היו מסתכלים בקדוש ברוך הוא ולא משגיחים במעשיו, עד שהארץ נשחתה, ורוח הקֹדשֹ הכריז בכל יום ואמר: “יתמוּ חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם”8 והמתין להם הקדוש ברוך הוא כל הזמן שאותם הצדיקים: ירד ומתושלח וחנוך היו קימים בעולם. כיון שנסתלקו9) הוריד הקדש ברוך הוא עליהם דין ואבדוּ, כמה שנאמר: “וימחו מן הארץ”.10
ב. זכרון לדור המבול. 🔗
ר' חִיָא ור' יוסי היו מהלכים בדרך. פגעו בהרי חֹשך11 וראו בהם בקיעים, שנעשו עוד מימי המבול.
אמר לו ר' חיא לר' יוסי:
בקיעים אלו שהם מימי המבול12, הקדוש ברוך הוא השאיר אותם לדור דורות, בכדי שלא יִמָחו מלפניו עוֹנותיהם של הרשעים, כי כך הוא דרכו של הקדוש ברוך הוא: הצדיקים, העושים רצונו, הוא רוצה שיזכרו אותם למעלה ולמטה ולא יִשָכח זכרונם לדור דורות לטוב. כגון זה לרשעים, שאינם עושים רצונו: הוא רוצה, שלא יִשָׁכחוּ עונותיהם ושיהיו נזכרים ענשם וזכרונם לרע לדור דורות. הַיינו דכתיב: “נכתם עונך לפני”13.
(נח, סג ע"א).
ג. נח, היין שׁשׁתה וקללת כנען. 🔗
“ויחל נח איש האדמה ויטע כרם”14 – ר' יהודה ור' יוסי15 : אחד אמר, שמגן עדן גורשה זמורת הגפן ונח נטע אותה שם. והשני אמר, שהזמורה היתה בארץ לפני המבול ונח עקר אותה והצפינה בתבה ואחרי המבול שתל אותה, ואותו יום הוציאה ציצים ועלים וענבים, והוא סחט את הענבים ושתה מן היין ושָׁכר.
ר' שמעון אמר:
רז של חכמה יש בפסוק זה: נח רצה לבדוק16 ולמצוא את חטאו של אדם, לא בכדי שיתדבק בחטא זה, אלא בכדי שידע אותו ויתקן את העולם. כשבדק ולא יכֹל למצוא, סחט ענבים, בכדי לבדוק, אם לא בהם היה חטאו של אדם צפון. כיון שהגיע לכך, כדין “וישכר ויתגל” – נעשה שכור ולא יכֹל לקום, ובגין כך “ויתגל” – גִלה פרצה17 של עולם, שעד אז היתה סתומה ולא נודעה. ראה זאת חם אבי כנען ולא כסה את אביו, כי שתית היין והשִׁכרון הוטבו בעיניו, ונתן מקום לכנען לשלוט, ועל כן “ויאמר: ארור כנען18” – שהרי קללות תבאנה על העולם כבראשונה, “עבד עבדים יהיה” – הכל עתידים להיות מתוקנים לעתיד לבא, והוא לא יתוקן, הכל יצאו לחירות, והוא לא יצא.
(נח עג ע“א וע”ב).
-
עֲלֵי האילן – חכמה חיצונית, שהיא לא הפרי, אלא העָלים. ↩
-
לשרות – לשכון, לחול. ↩
-
למחות – לעצור. ↩
-
איוב כא, פו. ↩
-
אי הכי – אם כן. ↩
-
מנדע – ידע. ↩
-
ובגיני כך – ועל כן. ↩
-
תהלים קד, לה. ↩
-
נסתלקו – עלו, מתו. ↩
-
בראשית ז, כג. ↩
-
הרי חשך – הרים, שהם גבֹהים מאוד ומחשיכים את החמה בגבהם, ולכן אין האור שולט ביניהם. ↩
-
מֵי המבול בשטפם עשו את הבקיעים האלה בהרים. ↩
-
ירמיה ב, כב. ↩
-
בראשית ט, כ. ↩
-
ר יהודה ור' יוסי מחוּלקים בפסוק זה. ↩
-
לבדוק – לחקור. ↩
-
פרצה – שבר. ↩
-
בראשית ט, כה. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.