קָיְמָא לָן, בְּנֵי-בֶּסָּרַבִּיָּה – תּוֹרָתָם בְּמֵעֵיהֶם:

מַמַּלִּיגָה¹ כְּעֵין-הַסַּהַר עַל הַבְּרִינְזָה² נֶאֱכֶלֶת,

וּפַסְטְרָמַת-אַוָּזִים, בַּמְּזָווֹת שְׁמוּרָה בַּחֹרֶף,

בָּהּ בָּעֲרָבִים יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת סְעוּדָה מַסְפֶּקֶת,

שֶׁמְּקַנְּחִים בְּכַד שֶׁל יַיִן, הַמְּשֻׁמָּר בְּמַּרְתֵּפִים,

וּפַּוִּידְלָה³ שֶׁל שְׁזִיפִים, בֶּאֱלוּל נָשִׁים רָקָחוּ,

וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה מִתְּנוּבַת הָאָרֶץ הַדְּשֵׁנָה,

מַטְעַמִּים וּמִשְׁמַנִּים, בָּהֶם הַכֶּרֶס תִּשְׁתַּבֵּחַ.

מֵאִידָךְ לֵית מָאן דְּפָלִיג, כִּי נַפְשָׁם שִׁיר מְדַבֶּרֶת,

כִּי נַפְשָׁם בַּזֶּמֶר תַּעַל, בְּסֻלָּם קוֹלוֹת-הַטֶּבַע:

אֵין זֶה אֶלָּא קוֹל שְׁקִיקָה שֶׁל עֲרָבוֹת רַחֲבוֹת-יָדָיִם,

אֵין זֶה אֶלָּא רַחַשׁ-לַחַשׁ הַיְּעָרוֹת הָאַפְלוּלִים,

אֵין זֶה אֶלָּא סוֹד-דּוֹרוֹת, הַמִּתְנַגֵּן בְּשִׁיר הַ“דּוֹיְנָה”,

בַּחֲלִיל-הָאֵבֶה זוֹ כְּמִיהַת-הַלֵּב נוּגוֹת רוֹנֶנֶת.

אַף עַמִּי בְּבֶסָּרַבִּיָּה (מַה שְּׂרִידוֹ אַחֲרֵי הָרַעַשׁ?)

“כְּבַקָּרַת רוֹעֶה”… יָשִׁיר בְּנִגּוּנָהּ שֶׁל הַפּוֹרְנְיָאלָה".

כִּי מִן הַמְּפֻרְסָמוֹת: הַיְּהוּדִים בְּבֶסָּרַבִּיָּה

“מְנַגְּנִים” גְּדוֹלִים כֻּלָּם, טוֹעֲמִים בַּשִּׁיר הֵם טַעַם.

וְאִם בְּנֵי הָאִפַּרְכִיָּה כָּךְ – בְּנֵי קִישִׁינוֹב לֹא כָּל-שֶׁכֵּן,

כְּיוֹדְעִים בַּנֶּגֶן פֶּרֶק, בָּעוֹלָם הֵן הִתְחַשָּׁבוּ.

זְכוּרְנִי: מוֹצָאֵי-שַׁבָּת, אוֹתָם לֵילוֹת-אָבִיב וָקַיִץ,

בְּגַּן-הָעִיר אֲשֶׁר אָפְלוֹ הָיָה זָרוּעַ אוֹר שֶׁל קֶסֶם,

וּתְרָזוֹת בְּלִבְלוּבָן לִבּוֹת בְּרֵיחוֹתָם בִּסֵּמוּ,

בַּשְּׂדֵרָה הָאֲרֻכָּה הַטַּיָּלִים זוּגוֹת-זוּגוֹת,

לַהַג, צְחוֹק… וּמִן הַצַּד – הַפַּפִּילְיוֹן שֶׁל הַתִּזְמֹרֶת

מֵהַגְּדוּד שֶׁל הַדְּרַגּוֹנִים, הַחוֹנֶה עֲלֵי הַר-אִנְזוֹב.

קַפִּיטַן צֶ’רְנִיצְקִי (יֵשׁ אוֹמְרִים: מוּמָר) הוּא הַמְּנַצֵּחַ,

וִיהוּדִים אָמְרוּ אָז: יִשְׂרָאֵל מוּמָר זֶה – יִשְׂרָאֵל הוּא,

נִשְׁמָתוֹ – הִיא מֵהֵיכָל שֶׁל הַזִּמְרָה יָרְדָה אֵלֵינוּ.

בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת הָיָה מְנַגֵּן לָעָם, הַפַּפִּילְיוֹן הִקִּיפוּ,

זֶה קָהָל שׁוֹנֶה, נִבְדָּל מִשֶּׁל לֵילוֹת כָּל הַשָּׁבוּעַ,

לֹא הַבַּחוּרִים וּבְנוֹת-זוּגָם, הָמוֹן שׁוֹקֵק, חֻצְפָּן, קַל-דַּעַת,

שֶׁמְּפַצְּחִים שָׁם זֵרְעוֹנִים, אַף בְּ“הַארְמוֹשְׁקָה” יְנַגֵּנוּ, –

כִּי יְהוּדִים מְזֻקָּנִים, שֶׁעַל פְּנֵיהֶם שַׁבָּת שׁוֹרָה עוֹד,

שֶׁלְּאַחַר הַ“מְלַוֶּה-מַלְכָּה” בָּאוּ לְהַנְעִים הָאֹזֶן;

בַּאֲפֵל הָעַרְמוֹנִים יִצְטוֹפְפוּ יְהוּדִים לִשְׁמוֹעַ

הַנְּגִינָה הָעֲרֵבָה, אִם כִּי מְקוֹרָהּ לֹא יִשְׂרָאֵל:

“טְרַוִּיאָטָה וְאָאִידָה” – מַנְגִּינוֹת צוֹבְטוֹת הַנָּפֶשׁ, –

וּכְמוֹ פֶּתַח שֶׁל אוּלָם לֵב-יִשְׂרָאֵל אָז יִפָּתֵחַ,

וְאָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, עַד חֲצוֹת יְדֻשַּׁן עֹנֶג;

וּבְשָׁכְבוֹ בְּמִטָּתוֹ הִדְהֵד בַּנֶּפֶשׁ עוֹד הַנֶּגֶן,

וְהַנֶּפֶשׁ בִּקְרִיאַת “שְׁמַע” עַל קוֹנָהּ אָז מִתְרַפֶּקֶת,

וְלִרְשׁוּת מַלְאַךְ-תְּנוּמוֹת בְּאֶנֶק-נֹעַם מִתְמַסֶּרֶת…

וּבְעִקָּר בְּחַזָּנוּת לְקִישִׁינוֹב יָצְאוּ מוֹנִיטִין,

כִּי גְדוֹלֵי הַחַזָּנִים, בְּטֶרֶם לָעוֹלָם יַפְלִיגוּ,

לְקַבֵּל אֶת סַמְכוּתָם מֵהַ“מְנַגְּנִים” שֶׁלָּנוּ בָּאוּ,

לְהִתְפַּלֵּל שַׁבָּת “מְבָרְכִים”, אַף גַּם לַ“יָּמִים הַנּוֹרָאִים”,

בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל (וַי, וַי, שְׂרָפוּהוּ צוֹרְרֵינוּ!)

בֵּית-מִקְדָּשׁ-מְעָט נֶהְדָּר, הֵיכָל אֲשֶׁר לוֹ פְּאֵר וָשֶׂגֶב,

כַּחוֹמָה, אַרְבַּע קוֹמוֹת לָהּ, רְחַב-מִדּוֹת הוּא וְגָבוֹהַּ,

וּמֻפְלָג הוּא בַּשָּׁנִים, הוּקַם בִּימֵי שִׁלְטוֹן הַטֻּרְקִים.

סִפּוּנוֹ עָשׂוּי קְשָׁתוֹת, אֶת עַמּוּדָיו גַּם לֹא יַקִּיפוּ

בִּזְרוֹעוֹת שְׁלשָׁה גְּבָרִים. וּבַמִּזְרָח אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ

הַנִּפְלָא: כְּרוּבִים תּוֹמְכִים לוּחוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר מִלְּמָעְלָה,

שׁוֹפָרוֹת בְּפִי צְבָאִים וָאֲרָיוֹת נוֹשְׂאֵי-הַכֶּתֶר

בֵּין בַּדֵּי-זָהָב סְבוּכִים מִשְּׁנֵי צִדֵּי אֵטוּן-פָּרֹכֶת,

וּמְנוֹרָה, שִׁבְעַת-קָנִים, עַל הַתֵּבָה – כַּפְתּוֹר וָפֶרַח,

וּלְמַעְלָה – הַתִּקְרָה – כִּפַת שָׁמַיִם מְכֻכֶּבֶת;

חַלּוֹנוֹת מְסֹרָגִים יְסַנְנוּ אוֹרוֹת-הַקֶּשֶׁת;

וְסָמוּךְ עַל הַסִּפּוּן שָׁם גַּם עֶזְרַת נָשִׁים מִנֶּגֶד,

שֶׁמִּשָּׁם פָּנִים צְנוּעוֹת יָצִיצוּ בְּחֶמְדָּה לְמַטָּה,

לַחַזָּן הַמְעֻטָּף טַלִּית בַּ“עֲטָרָה” שֶׁל כֶּסֶף,

וְעַל עוֹזְרָיו, מֵהַסּוֹפְּרָן וְעַד הַבַּס הַשְּׁמַנְמָן;

וּמְקוֹם בֵּית-תַּלְפִּיּוֹת זֶה – עַל הַ“גֶּשֶׁר הַיָּשָׁן”,

זֶה אֵזוֹר סָמוּךְ לַבִּיק, אַמַּת-הַמַּיִם הַמְּפֻרְסֶמֶת,

מִשֶּׁכְּבָר הָיְתָה הַנַּחַל, לְחוֹפוֹ הָעִיר שׁוֹכֶנֶת,

כָּל הַקַּיִץ חֲרֵבָה, סוֹחֶפֶת בָּאָבִיב רַק פַּעַם,

מִשֶּׁיִּפְשְׁרוּ שְׁלָגִים, וְיִגְלְשׁוּ זִרְמֵי-הַמַּיִם,

וְגִשְׁרָהּ – עַתִּיק-יוֹמִין אֲשֶׁר מוֹלִיךְ אֶל שְׂדוֹת-הַגֶּבַע.

מִלִּפְנֵי מֵאוֹת שָׁנִים, בִּהְיוֹת הָעִיר שְׁמָהּ קִישְׁלֶנוֹאוּ,

“מִשְׁפְּתֵי-צֹאן חֲדָשִׁים”, נִבְנוּ כָּאן רִאשׁוֹנֵי בָתֶּיהָ,

עַד טַפְּסָה לָהָר, עֵדִים לְכָךְ שְׂרִידֵי חוֹמוֹת בּוֹיֶרִים

מוֹלְדוֹבַנִּים, כְּחוֹמַת קוֹנְטַקּוּזִינוֹ כָּאן בָּרֹבַע,

(וּמִשְּׁנַת תַּשַּׁ"ח הָיָה אֵזוֹר זֶה חֵלֶק מֵהַגֶּטוֹ)

כָּאן הוּקַם גַּם בֵּית-הַכְּנֶסֶת, הֵיכָלֵנוּ הַגָּדוֹל,

וַיִּפְרֹשׂ צִלּוֹ עַל פְּנֵי בָתֵּי הָרְחוֹב “שֶׁל אַשְׁפַּתּוֹת”,

(בְּמַפַּת הָעִיר זֶה שְׁמוֹ וְזֶה זִכְרוֹ לְעוֹלָמִים)

רְחוֹב הָעֹנִי בְּיִשְׂרָאֵל, מִשְׁכָּן דַּלּוּת הַמְּזֹהֶמֶת:

עֶגְלוֹנִים וְקַצָּבִים, פּוֹשְׁטֵי-יָד וּמְנַגְּנִים בְּ“קַטֶּרִינְקוֹת”,

הַבָּתִּים נְמוּכִים, שָׁמוּט גַּגָּם אוֹ מָט לִפּוֹל הַכֹּתֶל,

דֹּמֶן וּגְלָלִים, שְׁלוּלִיּוֹת שׁוֹפְכִין לִפְנֵי הַפֶּתַח, –

אַךְ שָׁם יִתְפָּעֵם, אַחַי, לֵב גֵּא שֶׁל יְהוּדִי, הֲגַם בְּלִי יַחַשׂ,

וּמִשָּׁם, אֶזְכֹּר, הַבַּחוּרִים הַגְּבַרְתָּנִים יָצָאוּ,

קַצָּבִים בְּקַרְדֻּמּוֹת וְעֶגְלוֹנִים בִּיצוּלֵיהֶם הֵנִיסוּ

הַפּוֹרְעִים מִשְּׁנַת תַּרְסַ"ג, הַצּוֹעֲנִי רֹאשָׁם הֵמִיתוּ,

(לֹא מַחְבּוֹא שֶׁל פִּשְׁפְּשִׁים הָחְבָּאוּ, הוֹ, פַּיְּטַן-הַזַּעַם!),

וּבָרְחוֹב הַזֶּה, אַחַי, הָיוּ מַרְבִּית בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת:

בֵּית-מִדְרָשׁ, קְלוֹיְז-טוֹלְנָא, בֵּית-תְּפִלָּה שֶׁל רַצְעָנִים

וּלְשׁוֹאֲבֵי-מָיִם… מִי יִמְנֶה מִסְפָּר, הוֹי, לְכֻלָּמוֹ?

(וְשִׁשִּׁים בָּתֵּי-תְּפִלָּה הָיוּ בָּעִיר – כֻּלָּם נִשְׂרָפוּ…)

אַךְ תְּפִלָּה בְּלִי טְבִילָה – הֲיִתָּכֵן? אֵיךְ לְקַבֵּל פְּנֵי שַׁבָּת-קֹדֶשׁ

וְלֹא נִטְהַר הַגּוּף? עַל כֵּן לְיַד כָּל בֵּית-תְּפִלָּה, אוֹ גַּם מִתַּחַת,

מֶרְחֲצָאוֹת נִבְנוּ, לְשָׁם הַוָּתִיקִים לִטְבּוֹל יָבוֹאוּ

בְּמֵי מִקְוֶה הַצּוֹנְנִים שָׁם, בֵּין בַּקַּיִץ, בֵּין בַּחֹרֶף;

הוֹ, זָכֹר אֶזְכֹּר הַקִּילוֹנוֹת, שֶׁנִּזְקְפוּ מוּל הַשָּׁמַיִם,

חַרְטֻמִּים שֶׁל חֲסִידוֹת מֵעַל פְנֵי בֶאֱרוֹת-הַמַּיִם,

עוֹד אֶשְׁמַע בְּלֵיל שֶׁל רוּחַ-סְתָו הַחֶרֶק הַנּוֹאָשׁ

שֶׁל הַקִּילוֹנוֹת הָהֵם. כִּיבָב שֶׁל נֶפֶשׁ מְקֻלֶּלֶת – – –

בֵּית-תְּפִלָּה זֶה לְעֵינָיו דּוֹרוֹת נוֹלְדוּ, חָיוּ וָמֵתוּ,

וּשְׁלִיחִי-צִבּוּר רַבִּים כְּתָלָיו בִּתְפִלָּתָם הֶחְרִידוּ,

וּלְבָבוֹת הִרְעִישׁוּ, אַךְ עָמַד אֵיתָן בְּתוֹךְ הָעֹנִי,

אֶת בִּכְיַת עַמּוֹ סָפַג, בְּדִמְעָתוֹ לְבֵנָיו דֻּבָּקוּ,

וְאֵלֶּה הֵם הָאֲגָלִים אֲשֶׁר עַל קִירוֹתָיו נִגָּרוּ…

כָּאן לִפְנֵי זוֹ הַתֵּבָה הָיָה עוֹבֵר רֶבּ-נִיסִי בֶּלְזֶר,

כָּאן מוֹגֵג אֶת הַלְּבָבוֹת בְּרִנָּתוֹ גַּם זֵידְל רוֹבְנֶר,

כָּאן גַּם שָׁר מִינְקוֹבְסְקִי פִּינִי, שַׁ"ץ נוֹדַע וְסַפְרָא רַבָּא

וְרַב-מָג שֶׁבִּבְנֵי-הֵיכְלָא, הוּא רַזּוּמְנִי, מֵהַבַּיִת

הַלָּזֶה יָצָא קוֹלוֹ, עַד נִתְפַּרְסֵם בְּכָל הָאָרֶץ.

וּבְבוֹא חַזָּן לָעִיר, תְּפִלָּתוֹ כָּאן לְהַשְׁמִיעַ,

כָּל הָעִיר יָרְדָה לְמַטָּה, מֵהָהָר עָלָיו יוֹשֶׁבֶת,

וַיָּצוּרוּ הַהֵיכָל, מִכָּל הַעֲבָרִים סַבּוּהוּ,

וַיְטַפְּסוּ עַל הַזִּיזִים, הַכַּרְכֻּבִּים, הַחַלּוֹנוֹת,

כַּזְּבוּבִים לַדְּבַשׁ דָּבְקוּ, נִתְלוּ בְּסַכָּנַת הַנֶּפֶשׁ,

וַיַּטּוּ אָזְנָם לַקִּיר, אִם אִי-אֶפְשָׁר הָצֵץ שָׁם פְּנִימָה:

הַכְּנִיסָה בְּכַרְטִיסִים, שׁוֹטְרִים נִצְּבוּ שָׁם בַּמִּשְׁמֶרֶת,

פָּרָשִׁים וְגַם רַגְלִים, כִּי הִתְפָּרֵץ הָעָם בַּדֶּלֶת.

וְרַב הַדְּחָק, וּצְעָקוֹת… לְפֶתַע הָרוּחוֹת שָׁקָטוּ,

מִבַּחוּץ הַהֲמוֹנוֹת עָמְדוּ תַּחְתָּם, הַקְשֵׁב רַב קֶשֶׁב,

אַף סוּסֵי הַפָּרָשִׁים מִתּוֹךְ פְּתִיעָה זָקְפוּ אָזְנַיִם:

הַחַזָּן פָּתַח “הַמֶּלֶךְ”, וְהַקּוֹל נִתַּךְ הַחוּצָה,

וְהָעָם אֲשֶׁר בַּחוּץ – הוֹלֵךְ וָרָב הוּא בֵּינָתַיִם,

כִּי מִתְפַּלְּלִים מִשֶּׁל בָּתֵּי-תְּפִלָּה סְמוּכִים נִקְהָלוּ,

שֶׁנִּגְּשׁוּ לְאַט גַּם הֵמָּה לַחֲטוֹף פִּרְקֵי הַזֶּמֶר.

הִתְרַחֲבוּ אָז הַלְּבָבוֹת וְהָעֵינַיִם הִתְלַהָטוּ,

וּמֵעֹנֶג הִתְפָּעָמוּ: יְהוּדִים – אַטְלַס וָמֶשִׁי,

מֵחֲסִידֵי-טוֹלְנָא, עִם עֶגְלוֹן וְשׁוֹאֵב-מַיִם,

שֶׁזְּקָנָם סָבִיךְ עֲדַיִן מִימוֹת כָּל הַשָּׁבוּעַ

וּמַגָּפֵיהֶם נוֹתְנִים עוֹד רֵיחַ שֶׁל עִטְרָן וָזֶפֶת,

וּמִצְטוֹפְפִים יַחְדָּו עִם חֶנְוָנִים, לוֹבְשֵׁי-סוּרְטוּקִים,

זַבָּנִים מְגֻנְדָּרִים, שֻׁלְיוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי-מְלָאכָה,

כּוֹבָעָם שָׁמוּט אָחוֹר מֵהַבְּלוֹרִית הַמִּתְנוֹסֶסֶת.

מְנַעַנְעִים בְּרָאשֵׁיהֶם, קוֹרְצִים עֵינַיִם בְּרֹב-נַחַת:

“נְעִים-זְמִירוֹת, כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!” “אַי, אַי, הַמְּלָאכָה יוֹדֵעַ”,

“הַמִּלּוֹת מְפָרֵשׁ בְּטַעַם” מַשְׁמַע לָן, לָמַד בַּ“חֶדֶר”,

שִׁמְעוּ-נָא סִלְסוּל הַבְּכִי, הָאֲנָחָה הַיְּהוּדִית"…

וּבַדֶּרֶךְ לְבֵיתָם עוֹד מִתְוַכְּחִים וּמִדַּיְּנִים,

וְנִשְׁמָתָם הַיְתֵרָה, נִשְּׂאָה עֲלֵי כַנְפֵי הָרֶנֶן,

בִּסְעוּדָה דְשֵׁנָה וּבִזְמִירוֹת הֶחָג אָז מִתְעַלֶּסֶת…

וּלְאַחַר שֵׁנָה מְתוּקָה, כִּי יַעֲלוּ אֶת כַּד הַיַּיִן,

הוּא הַיַּיִן הֶחָרִיף, הַמְהֻלָּל שֶׁל בֶּסָרַבִּיָּה,

הַנּוֹתֵן בַּכּוֹס עֵינוֹ וּמְעַנֵּג בְּמַרְאוֹת-עֵדֶן,

הַיּוֹרֵד אֶל חַדְרֵי בֶטֶן וּמְשַׁכֵּר אֶת הַחוּשִׁים, –

אָז יִפְרֹץ נִגּוּן, אַחַי, כַּחֲלִילִים יֶהֱמוּ מֵעַיִם…

* * *

וּבִנְטוֹת יוֹמוֹ שֶׁל חַג, לִפְנֵי תֵרֵד הַשֶּׁמֶשׁ מַטָּה,

וּמֵאֲחוֹרֵי הַגֶּבַע תִּסְתַּלֵּק בְּפָז וּבְסֹמֶק,

וִילָדִים עִם אִמָּהוֹת עֲלֵי מִפְתַּן נָוָם יִשְׂחָקוּ –

יִגְבְּרוּ אָז הַקּוֹלוֹת, נִגּוּנִים בּוֹקְעִים בַּקֹּדֶשׁ,

נִגּוּנִים שֶׁל חֲסִידִים, בְּסִלְסוּלֵי שִׁיר-הַקַּרְפַּטִּים,

“פִּיּוּטִים”, שָׁמְעוּ הַבֹּקֶר, יַחְזְרוּ בְּהִתְלַהֲבוּת-נָפֶשׁ,

מֵרַזּוּמְנִי – הַ“קְּדוּשָׁה”, הַ“מֶּלֶךְ” מֵרֶבּ-נִיסִי בֶּלְזֶר,

“בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל” לְזֵידִיל רוֹבְנֶר, חִדּוּשִׁים מִפִּיו שֶׁל פִּינִי,

וּמֵהַחַזָּן, אֲשֶׁר הַיּוֹם לְהַלְהִיבָם הִצְלִיחַ,

בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן יְשַׁנְּנוּ אֶת סִלְסוּלֵיהוּ, –

וּמָלְאָה הָעִיר רִנָּה וּבִזְמִירוֹת – רְחוֹבוֹתֶיהָ,

בְּעוֹד הִיא מְבֻזֶּקֶת בְּזָהָב וָרֹד שֶׁל טֶרֶם-עֶרֶב,

כְּאִלּוּ אַף הַשֶּׁמֶשׁ, בִּנְטוֹתָהּ לַאֲחוֹרֵי הַגֶּבַע,

שָׁרָה שִׁיר זָהָב-וָרֹד, הַמִּשְׁתַּקֵּף בְּכָל זְגוּגִית,

וְעִם הַקֶּצֶב יִפְסְעוּ גַּם הַסּוּסִים שֶׁל הַדְּרַגּוֹנִים,

אֶל שִׁקֲתוֹת הַמַּיִם יְהַלְכוּ טוּרִים-טוּרִים…