רקע
קארל צ'אפק
מפעלי תובלה
קארל צ'אפק
תרגום: אפרים פרויד (מצ'כית)

" – – אמת נכון, עוד אינני יודע איך לבצע את זה מבחינה טכנית; אבל פתרון טכני תמיד יימצא אם קיים רעיון טוב המבטיח ריווח הוגן. והרעיון שלי, אדוני, ישא רווחים כבירים, ודרוש רק שמישהו יעזור לי למצוא אי אלה פרטים מעשיים לביצועו בפועל ללא תקלה. אבל זה, כפי שאמרתי, יבוא מעצמו.

איך לומר זאת בצורה מובנת – תסתכל: נגיד שלא מוצא חן בעיניך הרחוב שאתה גר בו; יכול להיות שיש שם ריחות ממפעל השוקולד הסמוך, או יותר מדי רעש שלא נותן לישון, או שיש שם בכלל בושות, אינני יודע; בקיצור יום אחד אתה גומר אומר שזה לא בשבילך. מה תעשה במקרה כזה? תבחר לך דירה ברחוב אחר, תזמין מכונית הובלה ותעבור לגור בדירה אחרת, הלא כן? פשוט לגמרי. כל רעיון טוב, אדוני, הוא ביסודו פשוט לחלוטין.

ועכשיו תאמר בלבך שלא מוצא חן בעיניך, או בעיני מישהו אחר, לחיות במאה הנוכחית. יש בני אדם האוהבים שקט ושלווה; יש אנשים שקיבתם מתהפכת מקריאה בעיתון לאמור שיש או תהיה מלחמה, ששם או שם מוציאים את מישהו להורג, או שבמקום פלוני נטבחו כמה מאות או כמה אלפי אנשים. זה עניין של עצבים, אדוני; יש מי שלא סובל את זה. יש מי שאינם אוהבים שכל יום מוקדח אי שם בעולם איזה תבשיל אלים, והם חושבים למה זה מגיע לי להסתכל על זה; אני בן־אדם כזה מתורבת, מתון ואיש משפחה, יש לי ילדים ולא הייתי רוצה שהם יגדלו בעולם – איך לומר זאת? – מעורער ומסוכן, הלא כן? אדוני, האנשים האלה רבים מאד; ואם לקחת את הדברים כהווייתם, אז באמת לא נשאר לבנאדם שום דבר בטוח; לא חייו ולא מעמדו ולא כסף, ואפילו לא המשפחה; מה לעשות, מקודם היה יותר ביטחון בעולם. בקיצור יש אנשים סולידיים כאלה שהתקופה שלנו לא מוצאת חן בעיניהם; ויש גם כאלה שכל כך נמאס להם והם אומללים כאילו נגזר עליהם לחיות ברחוב אלים ורע, שלתוכו מוטב שלא לדחוף אפילו את האף. אין מושיע ואין מה לעשות; אבל חיים כאלה ראויים רק לבריחה.

והנה מופיע אנכי, אדוני, ותוחב לידו של איש כזה פרוספקט של המפעל שלי: לא מוצא חן בעיניך לחיות במאה העשרים? פנה אלי! אעביר אותך לכל עידן אחר בעבר, במובילות שהותקנו במיוחד למטרה זו! לא טיול, אלא התיישבות קבע! בחר לך מאה שבה היו החיים טובים יותר, ואני אעביר אותך לשם בעזרת צוות מיומן במיוחד, מהר, בזול ובביטחון, יחד עם משפחתך ועם כל כבודה אחרת! המובילות שלי מסוגלות להעביר אותך לכל תקופה עד שלוש מאות שנה מכאן; אבל אנחנו מכינים עכשיו מובילות שטווח פעולתן יגיע מעבר לאלפיים עד שלושת אלפים שנה. עבור כל שנה שתפסח עליה תשלם לכל קילוגרם מטען כך וכך כתר – – –

כמה זה יעלה בפועל את זאת אני בינתיים לא יודע; כלומר אין לי עוד המובילות המסוגלות לנוע בזמן; אבל אל דאגה, זה כבר יימצא, די אם תיקח עיפרון ולחשב כמה אפשר להרוויח בזה. מלבד המובילות הארורות האלה יש לי מתווה ארגוני מחושב היטב. למשל יבוא אלי אדון אחד, היה רוצה להעתיק את מגוריו מהמאה הארורה הזאת; נמאס לו עד גובה הצוואר, ממש עד הצוואר, ממלחמת גזים, חימוש, בולשביזם, פשיזם ובכלל כל הקידמה הזאת. אני מניח לו לקלל, אדוני, ואז אני מראה לו: לבחירתך אדוני; לפניך פרוספקטים של המאות השונות נגיד כאן: המאה התשע עשרה. עידן משכיל, דיכוי מתון. מלחמות מנוהלות בהגינות ובקנה מידה מוגבל; פריחה נהדרת של המדעים, הזדמנויות פז להתפשטות והצלחה כלכלית; מומלץ במיוחד עידנו של המושל באך בשל השקט העמוק והיחס האנושי למדי לבני אדם. או המאה השמונה עשרה, המתאימה במיוחד למעוניינים בערכים רוחניים וחירות המחשבה; מתאים במיוחד להוגים נכבדים ואינטלקטואלים. או, לבקשתכם, הנה המאה הששית לספירה; אמת נכון, השתוללו אז ההונים, אבל אפשר היה להסתתר במעבה היער; חיים אידיליים, אוויר עשיר באוזון, דייג וענפי ספורט אחרים. או מה שקרוי רדיפת הנוצרים, עידן מתורבת מאד יחסית; קטקומבות חמות ונוחות, סובלנות דתית ואחרת ניכרת, בלא מחנות ריכוז וכן הלאה. בקיצור, הייתי מתפלא אם בן המאה העשרים לא יבחר לו עידן אחר שבו יוכל לחיות בחירות ואנושיות משופרת; והוא יאמר לי: אדוני, אם תיתן הנחה, אעדיף לעבור לתקופת האבן הקדומה. אבל אני אוֹמָר: מצטער, המחירים שלנו קבועים; אנא ראה כמה הזמנות יש לנו לימי קדם; לשם אנו מעבירים את הלקוחות רק בקבוצות ובהגבלת משקל הזווד לשתים עשרה ליטראות הראש; אחרת, מצטער, אי אפשר לעמוד בלחץ הביקוש. המקום הפנוי הקרוב ביותר רשום בקבוצה היוצאת לתקופת האבן המוקדמת בשלושה עשר במארס הקרוב; אם אתה רוצה אשמור לך את המקום כבר עכשיו – – –

מה אומר לך ומה אספר, אדוני; יהיה זה עסק מצויין; הייתי רוצה להתחיל בשלוש עשרה מובילות מטען וששה אוטובוסים עממיים. שום דבר לא חסר לי להשלמת העסקה מלבד הרכב שינוע בציר הזמן; אבל את אלה כבר מישהו ימציא; הלא היום או מחר זה יהיה, אם כך לומר, הכרח קיומי לעולמנו המשכיל!"


25.10.1936

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47280 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!