רקע
יצחק ליבוש פרץ
אל יעקב צוזמר
יצחק ליבוש פרץ
תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)

1

 

א    🔗

אדוני,

את העתקך קראתי, תיקנתי על־ידי זרוֹתי חוצה את ה“פה ושם” ויתר הבלי בן־אביגדור2 ואשלחנה אל בית מערכת “הצפירה”, לעשׂות בה כטוב בעיניה.

כמדומה לי, שיוכל אדוני לשרת את הקהל הקדוש בהעתקות טובות, אם – לא יקח לו את “ספרי האגורה”3 למשל ולא ילך בדרכי ה“סופרים החדשים”, אשר יטו דרך הסלולה לא במקום הנחוץ.

מוקירך

ל. פּרץ


 

ב    🔗

אדוני,

אין לי פנאי לענות על כל דבריו בפרטות, כי נחפז אני להשיב לו בטרם יסע מן הכפר.

הציור ששלח רפה הוא מאד, ובכלל איננו בשביל הוצאותי. לההוצאות שלי אך מטרה אחת – השׂכלה, ולא אוכל לקבּל מאמרים וספורים בעלי מטרות אחרות.

לוּ יאבה להשלים את ציורו לעשׂותו שלם למשל באופן כזה, שהגבּור אחרי כלותו את חוק לימוּדיו, ובראותו כי אין ברכה מעשׂית בהם, שב אל “עמו” ויהיה לגזבר של איזה חברה לאומית ציונית, ובהימלא האוצר נס לאמעֶריקא, כי אז קבלתיו אחרי תיקוּנים.

חפץ אני אמנם לעצור בעד מגיפת המנוּסה.

מוקירו

ל. פּרץ


 

ג    🔗

אדוני,

הציור אשר שלחת לי יימסר על ידי לבית מערכת “הצפירה”, ואדמה כי יבוא בדפוס;4 לא נופל הוא מכל הנדפס אצלנו (לא תיקנתיו לפי שאיננו צריך לתיקוּן).

כשאני לעצמי אינני רואה ב“המכניס אורח” שלך שום סבּה וכוָנה להתעורר ולדמוע על “הימים הטובים” שנגוזו. ה“מכניס אורח” שלך הוא מקיים מצוה ולא עושׂה מאהבת האדם, ובהכּנעו לפני הגראף מעורר גם מעט גועל נפש.

עוד חיסרון אחד בהתמונה, שאינני רואה בה קלסתר פני אנשיה. קול דברים אני שומע, מבין ומרגיש, אך תמונה אינני רואה. לו נוספו איזה שׂרטוטין והיה לנו צלם דמות האב והבן, כי אז פעל הציור ביתר שׂאת ועוז.

החסרונות קלים ובכשרונך אני רואה התפתחות. יש לי הצדקה להתוַכּח אתך על דבר חפצך ומגמת פניך בהתמונה; במקום שאתה נאנח, אוכל אני לצחוק מטוב־לב; למה שאתה כורע ומשתחווה אוכל לפנות עורף, אבל בעל חפץ אתה, בעל מחשבה; אתה רואה וחושב על דבר המראה; הציור יש לו תכלית, ויש לך אמצעים טובים ונכוחים להגיע אל מטרתך.

יאמרו מה שיאמרו על־דבר היופי בפני־עצמו או היופי בשביל היופי. אני לא ראיתי “אשה יפה וסרת טעם” – בעיני מכוערת היא, מכוער לפי דעתי האיש (ברוחו) אשר “סרת טעם” תמצא חן בעיניו, ואם אלף פעמים אתבונן ואודה, כי כל היצורים (בפני גוית אשה) במידה ומשקל ומתאימים כחרוזים, והעור דק ומתאדם, והעינים גדולות – אם על כל זה שפוך רוח שטות תעורר בי גועל נפש.

וכן בנוגע להציור.

“ראשית חכמה” – לצייר את החיים, אמנם כן, אבל כל מראות החיים נותנים לנו עניין לענות בו, ועל המסַפּר, שהוא איש חי ובעל מחשבה, להיות ביחס אל המראות שבספּוּרו, מבקר (בשׂרטוּטין דקין או בין השורות), או כאשר יאמר טולסטוי, שיהיה לו “פּראַווילנאָיע אָטנאָשעניע”5 על המעשׂים ועושיהם, וכל הנכתב בלי היחס הזה הוא תפל.

בנוהג שבעולם, שהמתוַדה באזני חברו נכון לשמוע את דעתו; וגם מכתבך, כאשר אדמה, נותן לי הרשות לחווֹת דעה בדברים הנוגעים אל עצמך ובשׂרך. אם שגיתי – תסלח.

בין הורים ובנים רב המרחק מאד בכל ימי איזה “מעבר” מאיזה נקודה אל איזה נקודה. על־פי הרוב האבות הם העומדים, והבנים – ההולכים. המצב הזה, האי מוסרי בטבע, נכון כל זמן שתהיה לו התכלית אישית ולא עממית; כל זמן שהיה העם מים עומדים והמשׂכילים איזה נטפי קצף, הצפים על־פני המים. ולא בזה חטאת.

ואם גם חטאת חטאת, אין משגיחים בנגעים קלים בזמן הזה, שבני האדם דשים בעקבם חטאים גדולים ונוראים… אבל למה הלכת אך אחרי בצעך… זה החטא הכבד מאד.

אבל יש חטא גדול מזה, והוא: משקפים שחורים על־פני עלומים… האומנם במבוא החיים נקוֹטת בם, ועוד טרם נגעת אל תוכם כבר נבאשו בעיניך? האם אין כל תקוָה ותקוָה לבן עשרים (פחות או יותר)?

החטא הזה הוא חטא אנשים של קש.

התנער וחיה וקווה!

את הספּור “די פּאפירעֶנעֶ בריק”6 לא קראתי ואיני יודע מאומה אודותיו. ה' נאטאנזוֹן7 לא מודע לי ולא אוכל להגיד ולייעץ.

האם לא תוכל לעזור בדבר הפצת ספרי בעירך (מעצמו מובן, עד כמה שלא יגיע לך נזק גופני או רוחני מזה).

מוקירך ל. פּרץ





  1. שלוש האיגרות אל יעקב צוזמר פורסמו על־ידי א. ר. מלאכי ב“גליונות” (כרך כ“ה, חוב' י”א אייר תשי"א), חוברת שהיתה מוקדשת בחלקה למלאות מאה שנה להולדתו של י. ל. פרץ. בהקדמה לאגרות מספר א. ר. מלאכי בין השאר:

    “מכתבים אלה… נכתבו באמצע שנות התשעים למאה שעברה, בתקופת ה”יידישע ביבליאָטעק“ ו”יום טוב בלעטלעך“. היו אז ימי עליתו של פרץ כסופר אידי, אבל עוד עמד בשתי רגליו ב”תחום המושב“ העברי… במובן ידוע לא רק נתן את משפט־הבכורה לעברית, אלא ראה בה בכלל יתרון על האידית. נאמן לשיטתו, שהאידית צריכה לשמש מטרה להשכיל את ההמון שאינו שומע שפה אחרת, היה פרץ מקפיד בימים ההם לכתוב את מכתביו הפרטיים רק בעברית. ממכתביו באותה תקופה נשתמרו רק מעטים, ולכן גדולה היתה שמחתי בעת שידידי ר‘ יעקב צוזמר הואיל להמציא לידי שלושה מכתבים של פרץ. ר’ יעקב צוזמר הוא הראש וראשון בחבורת העברים בפילאדלפיה, סופר ועסקן ומפיץ ספרות בעירו. נולד בעיירה קטנה בפּודוליה ויצא לתרבות־ההשכלה, העביר את התלהבותו החסידית לסופרים… והיה אוהב להביע את התלהבותו לסופריו החביבים, וכך בא בחליפת מכתבים עם י. ל. פרץ. הוא תירגם את הציור ”התענית“ של פרץ מאידית לעברית ושלח לו, ואחר־כך שלח לפרץ תרגומים אחרים וגם סיפורים מקוריים שכתב בעברית ובאידית. את הספּור העברי מסר פּרץ ל”הצפירה", אבל את האידי, שיעדו צוזמר בשביל אחת ההוצאות של פרץ, פסל פרץ משום שתוכנו לא התאים למגמת הוצאותיו. מעצתו לסופר המתחיל, לשנות את הסיום, כדי שהסיפור יתאים לדעותיו של פרץ, רואים בעליל שבימים ההם העדיף פרץ את המגמה על האמנות.

    רק על המכתב הראשון רשומה השנה, אך נראה כי גם המכתב השני נכתב בשנת 1894, והשלישי – בשנת 1895.

    [גם ההערות לשלוש איגרות אלה הן של א. ר. מלאכי, כפי שהובאו ב“גליונות”.]  ↩

  2. א. ל. שאלקוביץ, בעל הוצאת־הספרים “תושיה” ו“צנטראל” בווארשה.  ↩

  3. הוצאה עממית, שיסד בן־אביגדור בשנת 1892, לשם הוצאת ספרים בלטריסטיים בתבנית קטנה. בהוצאה זו רצה בן־אביגדור לפתוח תקופה חדשה, תקופת “המהלך החדש” בספרות העברית. ב“ספרי אגורה” נדפס משל פרץ קונטרס אחד, שהכיל את “האילמת” ו“מנגינות הזמן”. אולם פרץ התנגד למטרה של בן־אביגדור והביע את יחסו השלילי ל“ספרי אגורה” באחד מן הפיליטונים שלו.  ↩

  4. נדפס ב“הצפירה” 1895, גליון 183.  ↩

  5. יחס ישר.  ↩

  6. גשר הנייר, מאת יצחק בר לווינסון (ריב"ל).  ↩

  7. ב. נאטאנזון, הביוגרף של ריב“ל והמו”ל של ספריו. נאטאנזון השתתף ב“יודישע פאֶלקס־ביבליאָטעק” של שלום־עליכם, שבה הדפיס פּרץ את הבלדה “מאָניש”, ותמוה הדבר שלא ידע מי הוא.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47919 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!