רקע
קארל צ'אפק
בן־חנן
קארל צ'אפק
תרגום: אפרים פרויד (מצ'כית)

 

חנניה הכהן    🔗

"אתה שואל, בן־חנן, האם הוא אשם. זה ככה: אני לא גזרתי עליו מיתה, רק שלחתי אותו אל כיפא, הכהן הגדול. שיגיד לך כיפא מה אשם הוא מצא בו, אני לא מתעסק בזה.

"אני איש מעשה בא בימים, בן־חנן, ואומר לך בגילוי לב. אני חושב שהמשנה שלו יש לה פה ושם גרעין טוב. האיש הזה צדק בהרבה מובנים, בן־חנן, והוא התכוון לטוב ונהג ביושר; אבל הטקטיקה שלו היתה גרועה. כך אי אפשר לנצח. היה עדיף לו כתב את הדברים והוציא על זה ספר. הבריות היו קוראים את הספר והיו אומרים שזה ספר חלש או מוגזם, שאין בו שום דבר חדש ודברים שכאלה כהנה וכהנה, כפי שהכל מדברים על ספרים בכלל. אבל כעבור זמן מה היו כותבים על עניין זה או אחר מתוכו גם אנשים אחרים, ואחריהם עוד אחרים, נו, ולפחות משהו היה נקלט. לא הכל, לא המשנה הזאת בשלמותה, אבל את זאת הלא שום אדם נבון לא ידרוש. די אם ינציח לפחות רעיון אחד או שניים. ככה עושים את זה, בן־חנן יקירי, אחרת זה לא הולך כשבאים לתקן את העולם. צריך ללכת בסבלנות ובצעד מדוד. אני אומר, צריך טקטיקה נכונה; מה בצע באמת, אם לא נדע להגשים אותה?

"בזה בדיוק הוא שגה, שלא היתה לו הסבלנות. הוא רצה לגאול את העולם חת־שתיים, גם נגד רצונו. וזה בלתי אפשרי, בן־חנן. הוא לא היה צריך ללכת עם זה ישר ובדילוג אחד. את האמת צריך להבריח, צריך לפזר אותה טיפין טיפין, פה קצת ושם קצת, שהבריות יתרגלו. ולא פתע פתאום: חלק את כל אשר לך ודיבורים שכאלה. זאת שיטה לא נכונה. והיה צריך להיזהר יותר במעשיו. למשל, כאשר הוא גירש בשוט את החלפנים מבית המקדש – הלא גם הם יהודים טובים, בן־אדם, ורוצים להתפרנס ממשהו! אני יודע, חלפנות כסף לא שייכת לבית המקדש, אבל זה היה כך מימים ימימה, אז למה לעשות מזה עניין? הוא היה צריך להגיש עליהם תלונה לפני הסנהדרין, וזהו. הסנהדרין אולי היה מצווה עליהם להעמיד את הדוכנים קצת יותר רחוק, והכל היה בא על מקומו בשלום. תמיד תלוי איך עושים את הדברים. אדם הרוצה להשיג משהו בעולם, אסור לו לאבד את הראש וצריך שתהיה לו שליטה עצמית, וצריך לשמור על שיקול דעת וקור רוח. ואותם מפגנים המוניים – הלא ברור ששום רשות לא אוהבת את זה. או שהוא הניח לבריות ככה לקדם את פניו כל פעם שהגיע לירושלים; אין לך מושג כמה מורת רוח זה גרם. היה צריך להגיע בריצה קלה ברגל, ולברך פה ולברך שם, כך צריך לעשות את הדברים מי שרוצה להשפיע. שמעתי אפילו, שהוא קיבל הזמנה של מוכס רומי להתארח אצלו, אבל אני לא מאמין, שגיאה מגושמת כזאת הוא בטח לא היה עושה; זאת מן הסתם רכילות מרושעת כזאת. ואסור היה שיעשה את הנסים שלו; בדברים כאלה נגזר עליו שאנשים ייפגעו. הלא לכל האנשים לעזור הוא לא יכול, ואלה שלא עשה נסים בעבורם כועסים אחר־כך. או הסיפור עם הנואפת – אומרים שזה באמת קרה, ואם כך, זאת היתה שגיאה נוראה. להגיד לאנשי משפט, שגם הם אינם חפים מפשע – איך אפשר לקיים ככה מערכת משפט? אני אומר לך, שגיאה אחרי שגיאה. הוא היה צריך רק להיות מורה ולא לעסוק במעשים, ולא לקחת את עיקריו ברצינות גמורה שכזאת, ולא לרצות להגשים את הכל תיכף ומייד. הוא ניגש לעניין מהצד הלא־נכון, בן־חנן; בינינו לבין עצמנו, יכול להיות שבהרבה דברים הוא צדק, אבל הטקטיקה שלו היתה שגויה; ולפיכך זה לא היה יכול להיגמר אחרת.

“אל תשבור על זה את ראשך, בן־חנן; זה בסדר. הוא היה איש ישר, אבל אם רצה לגאול את העולם, אסור היה לגשת לזה בדרך הרדיקלית. מה, האם בצדק נגזר דינו? איזו שאלה! הלא אמרתי לך – מהבחינה הטקטית נגזר היה עליו להפסיד!”


 

כייפא הכהן הגדול    🔗

"שב, בן־חנן יקירי, אני כולי לרשותך. אז אתה רצית לדעת, האם לדעתי האיש הזה נצלב בצדק. זה עניין פשוט, אדוני היקר. ראשית, זה לא ענייננו, אנחנו לא גזרנו עליו מיתה, אנחנו רק מסרנו אותו לידי התובע הכללי הרומי, אמת? בשביל מה עלינו לקחת על עצמנו אחריות שכזאת, הלא כן? אם נגזר דינו בצדק, מה טוב; אם נעשה משפח, זו אשמת הרומאים, ובבוא היום נוכל לזקוף זאת לחובתם. ככה זה, בן־חנן היקר; עניין כזה שומה שנסתכל עליו מהזוית המדינית. לפחות אני, בתור הכהן הגדול, חייב להביא בחשבון את ההערכה המדינית של כל עניין. רק חשוב, חבר: הרומאים פטרו אותנו מאדם, אשר – איך לומר – אשר לא היה רצוי לנו מסיבות מסויימות; ועם זאת, האחריות מוטלת עליהם – –

"מה? אתה אומר – מה הן הסיבות? בן־חנן, בן־חנן, נדמה לי שהדור דהיום חסר תודעה פטריוטית די הצורך. האמנם אינך מבין כמה זה מזיק לנו כאשר מישהו תוקף את מוסדותינו המוכרים כמו הפרושים ומועצת החכמים? מה יחשבו עלינו הרומאים? הלא זאת חתירה תחת התודעה הלאומית! אדרבא, אנחנו חייבים מסיבות פטריוטיות לטפח את יוקרתם, אם ברצוננו למנוע את נפילת עמנו ברשתן של השפעות הגויים! מי ששולל מישראל את האמונה בפרושים, משחק לידיהם של הרומאים. ואנחנו תמרננו את העניין כך שהרומאים עצמם גמרו אתו: זה מה שנקרא פוליטיקה, בן־חנן. ועכשיו יימצאו עוד מבולבלים שדואגים, האם הוא הוצא להורג בצדק או לא! תזכור, איש צעיר, שטובת המדינה היא מעל לכל דין וצדק! אני מיטיב מהם לדעת, שהפרושים שוגים לא מעט; בינינו – הם פטפטנים ונוכלים, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמישהו יחתור תחת סמכותם! אני יודע, בן־חנן, שהיית לפנים תלמידו; מצאה חן בעיניך משנתו שלפיה אנחנו חייבים לאהוב את רעינו ואף את שונאינו ודיבורים שכאלה; אבל תחשוב על זה בעצמך, מה זה יועיל לנו ליהודים?

“ועוד דבר. הוא לא היה צריך לומר שהוא בא להושיע את העולם ושהוא המשיח ובן האלהים ומה לא. אנחנו הלא יודעים שהוא מנצרת – חשוב נא: איזה מין מושיע? חיים עוד אנשים שזוכרים אותו כתכשיט ההוא של הנגר – והאדם הזה רוצה לתקן את העולם? איפה! אני יהודי טוב, בן־חנן, אבל איש לא ישכנע אותי שאחד משלנו יכול להושיע את העולם. היה בכך משום יהירות מצדנו, בן־אדם. לא הייתי אומר מלה, אילו הוא היה מצרי או רומאי; אבל סתם יהודון מהגליל – זה מצחיק! את זה הוא יכול לספר לגויים, שהוא בא להושיע את העולם, אבל לא לנו, בן־חנן. לא לנו. לא לנו.”


1934


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48420 יצירות מאת 2697 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!