רקע
אלכסנדר סרגיביץ' פושקין
אוֹרֵח הָאֶבֶן

 

מַחֲזֶה רִאשׁוֹן    🔗


לילה. בית־קברות בקרבת מַדְרִיד.

דּוֹן ז’וּאַן וְלֶפּוֹרֶלוֹ


דון ז’ואן

פֹּה נֵשֵׁב עַד הַלֵּיל. סוֹף־סוֹף הִגַּעְנוּ

לְשַׁעֲרֵי מַדְרִיד. בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ

הַיְּדוּעִים לִי אֲשׁוֹטֵט עוֹד מְעָט.

בַּגְּלִימָה אֶלְאַט שְׂפָמִי, וּבְמִגְבַּעְתִּי –

גַּבּוֹתָי. הַאִם יַכִּירֵנִי אִישׁ?


לפּורלו

אֶת דּוֹן ז’וּאַן לְהַכִּיר מַה־יִפָּלֵא!

כָּמוֹהוּ רַבִּים עַד אֵין־סְפֹר…


דון ז’ואן

            הֲתִצְחַק?

וּמִי זֶה יַכִּירֵנִי?


לפּורלו

            מִי? כָּל עוֹבֵר!

כָּל שׁוֹמֵר, כָּל מְנַגֵּן שִׁכּוֹר, אוֹ גַּם

חֲבֵרְךָ, אַלּוּף חָצוּף עוֹטֶה גְּלִימָה,

עַל רֹאשׁוֹ כּוֹבַע, חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ.


דון ז’ואן

גַּם אִם יַכִּירוּ אוֹתִי, אֵין כָּל רָע!

לוּ רַק הַמֶּלֶךְ לְמוּלִי לֹא יִקָּרֶה.

וְאוּלָם אִישׁ לֹא אִירָא בְמַדְרִיד.


לפּורלו

אַךְ מָחָר הֵן לַמֶּלֶךְ יְגֻנַּב דָּבָר:

שָׁב דּוֹן ז’וּאַן מַדְרִידָה מִגָּלוּתוֹ

וְהוּא לֹא צֻוָּה. מַה, לְדַעְתְּךָ, אָז

הַמֶּלֶךְ יַעֲשֶׂה לָךְ?


דון ז’ואן

            יַגְלֵנִי שֵׁנִית.

אַךְ מֻבְטָחַנִי: רֹאשִׁי לֹא אֲחַיֵּב.

הֵן לֹא בַמּוֹרְדִים אוֹ בַבּוֹגְדִים חֶלְקִי,

רַק מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתִי הֶגְלָה אוֹתִי,

פֶּן קְרוֹבָיו שֶׁל הֶהָרוּג יַדְרִיכוּנִי

מְנוּחָה.


לפּורלו

            אָמְנָם כֵּן, וּמָה הֵיטַבְתָּ

עֲשֹׂה, לוּ שָׁם נִשְׁאַרְתָּ גַּם כַּיוֹם.


דון ז’ואן

רַב־תּוֹדוֹת לָךְ! הֵן עוֹד מְעַט וּמַתִּי

שָׁם מִשִּׁמָּמוֹן. אוֹיָה, אֵיזֶה עָם שָׁם!

וְאֵיזוּ אָרֶץ! הַשָּׁמַיִם – עָשָׁן!

הַנָּשִׁים? הַאֲמֵן, כִּי גַּם אֶת הַפְּחוּתָה

בִּבְנוֹת אִכָּרֵי אַנְדָּלוּזִיָּה

לֹא אָמִיר וְלֹא אַחֲלִיף בַּיְפֵיפִיּוֹת

שֶׁל נוֹף־גָלוּתִי. אָמְנָם, בָּרִאשׁוֹנָה

בְּעֵינַי מָצְאוּ חֵן בִּתְכֵלֶת עֵינָן,

בְּלֹבֶן גֵּוָן, בְּהַצְנֵעַ דַּרְכָּן,

וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב: בְּחִדּוּשָׁן.

אַךְ תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן: חִישׁ־מְהֵרָה

הֵבַנְתִּי: שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ מֵהֶן יִרְחָק.

אַךְ פִּסְלֵי־דּוֹנַג הֵן בְּלִי רוּחַ־חַיִּים.

הֲאַשְׁוֵן לִבְנוֹתֵינוּ? אוּלָם שְׁמַע נָא,

הֲתַכִּיר מָקוֹם זֶה, בּוֹ עַתָּה נֵשֵׁב?


לפּורלו

אֵיךְ לֹא אַכִּירוֹ? חָרוּת בְּזִכְרוֹנִי

זֶה מִנְזָר־יוֹחָנָן. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת

בִּקַּרְתּוֹ. וַאֲנִי פֹה עִם הַסּוּסִים

יָשַׁבְתִּי לִי בַחֹרְשָׁה. כֵּן, מִשְׂרָתִי

בֶּאֱמֶת מִשְׂרַת־תֹּפֶת! זְמַנְךָ אַתָּה

בִּלִּיתָ יוֹתֵר יָפֶה.


דון ז’ואן

(שקוע במחשבות)

            הוֹי אִינֵזָה!

כְּבָר אֵינָהּ! וַאֲנִי מָה אֲהַבְתִּיהָ!


לפּורלו

אִינֵזָה – שְׁחוֹרַת־הָעֵינַיִם?… אֶזְכֹּר!

יְרָחִים שְׁלֹשָׁה הֵן סוֹבַבְתָּ אוֹתָהּ;

הַשָּׂטָן אָז בְּעַצְמוֹ בָּא לְעֶזְרָה.


דון ז’ואן

בָּאָב… בַּלֵּיל… מָצָאתִי עֹנֶג מוּזָר

בְּמַבָּטֶיהָ נוּגִים, בִּשְׂפָתֶיהָ

שֶׁחִוְרוֹן־מָוֶת נָח עֲלֵיהֶן. מוּזָר…

הֵן אַתָּה בַּיְפֵהפִיּוֹת לֹא חֲשַׁבְתָּהּ

וְאָמְנָם מִן הַיֹּפִי הָאֲמִתִּי

לֹא נָחֲלָה מְלֹא־חָפְנַיִם. אוּלָם

עֵינֶיהָ וּמַבָּטָהּ… לֹא פָּגַשְׁתִּי

כָּזֶה עוֹד מַבָּט! קוֹלָהּ הָיָה שָׁפָל

וְרָפֶה, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה קוֹל הַחוֹלֶה…

וּבַעֲלָה הָיָה זֵד – רַק בָּאַחֲרוֹנָה

לִי נוֹדַע זֶה… אִינֵזָה הַמִּסְכֵּנָה!…


לפּורלו

וּמָה? אֲחֵרוֹת הֵן מָצָאתָ.


דון ז’ואן

            אֱמֶת.


לפּורלו

וְאִם עוֹד נִחְיֶה, תִּמְצָא עוֹד אֲחֵרוֹת.


דון ז’ואן

אַף־גַּם בָּזֶה כִּוַּנְתָּ אֶל הָאֱמֶת.


לפּורלו

כָּעֵת אֶת־מִי מִשִּׁפְעַת רַעְיוֹתֶיךָ

נְחַפֵּשׂ בְּמַדְרִיד?


דון ז’ואן

            הֶאָח, אֶת לוֹיְרָה!

אֵלֶיהָ אָרוּץ תֵּכֶף.


לפּורלו

            דָּבָר נִכְבָּד!


דון ז’ואן

בַּפֶּתַח אָבוֹא יָשָׁר; וְאִם זָר שָׁם,

אֲבַקְּשׁוֹ לִקְפֹּץ מִן הַחַלּוֹן אַרְצָה.


לפּורלו

לֹא אָפוּן! הִנֵּה שָׁב שְׂשוֹן רוּחֶךָ…

לֹא יַאֲרִיך זִכְרוֹן־מֵתִים לְהַרְגִּיזֶךָ.

אַךְ מִי־זֶה בָא אֵלֵינוּ?

נכנס נזיר


הנזיר

            כְּרֶגַע תָּבוֹא.

וּמִי אַתֶּם? הַאַנְשֵׁי דּוֹנָה אַנָּה?


לפּורלו

לֹא! הִנְנוּ אֲדוֹנִים לְעַצְמֵנוּ.

נְטַיֵּל פֹּה.


דון ז’ואן

            וּלְמִי זֶה תְּחַכֶּה?


הנזיר

כְּרֶגַע תָּבוֹא הֵנָּה דוֹנָה אַנָּה

לִבְכּוֹת עַל קֶבֶר בַּעְלָהּ.


דון ז’ואן

            דּוֹנָה אַנָּה

דֵי־סוֹלְוַה? אֵיךְ? הַאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד,

שֶׁנִּרְצַח… אֵינִי זוֹכֵר בִּידֵי מִי.


הנזיר

בִּידֵי בֶן־הַבְּלִיַּעַל, שְׁטוּף־הַזִּמָּה,

הַמְּנָאֵץ אֵל, הַנָּבָל דּוֹן ז’וּאַן.


לפּורלו

טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב! שֵׁם דּוֹן ז’וּאַן

כְּבָר חָדַר גַּם אֶל כָּתְלֵי מִנְזָר שָׁקֵט.

נְזִירֵי־אֵל מְרִיעִים לוֹ בִתְהִלּוֹת.


הנזיר

אוֹ אוּלַי תֵּדַע אוֹתוֹ?


לפורלו

            לֹא זָכִיתִי.

וְאֵיפֹה הוּא כָעֵת?


הנזיר

            בָּזֶה אֵינֶנוּ,

בַּגּוֹלָה הוּא.


לפורלו

            וּתְהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן!

מֶה הָיָה טוֹב לִצְרוֹר בַּשַׂק וּלְהַטִּיל

אֶת כָּל מַשְׁחִיתֵי־דַּרְכָּם אֶל הַיָּם.


דון ז’ואן

מַה־תִּטְפֹּל כָּזָב?


לפורלו

            שְׁתֹק: אֲנִי בְּכַוָּנָה…


דון ז’ואן

וּבְכֵן פֹּה נִמְצָא קִבְרוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד?


הנזיר

כֵּן. אִשְׁתּוֹ לוֹ מַצֵּבָה פֹּה הֵקִימָה

וּמִדֵּי יוֹם לִבְכּוֹת לוֹ תָּבוֹא הֵנָּה

וּלְחַלּוֹת, כִּי נִשְׁמָתוֹ בְּסוֹד־קְדוֹשִׁים

תָּנוּחַ.


דון ז’ואן

            מַה־מוּזָרִים הֵם דְּרָכֶיהָ!

לֹא חִנָּם הַמָּנוֹחַ קִנֵּא אוֹתָהּ

עַד בִּלְתִּי תֵּת לָהּ צֵאת מִפֶּתַח בֵּיתָהּ,

וְאַף־גַּם־פַּעַם אוֹתָהּ לֹא רָאִינוּ

הֲטוֹבַת־מַרְאֶה הִיא?


הנזיר

            לֹא נָאֶה לָנוּ,

לִנְזִירֵי־אֵל, לִשְׁגּוֹת בִּיפִי הַנָּשִׁים,

אַךְ חֵטְא לְשַׁקֵּר – אַף־גַּם קָדוֹשׁ יוֹדֶה,

כִּי אֵין עֲרֹךְ לְיָפְיָה, יְפִי פְּלָאִים.


דון ז’ואן

מַה אֶחְפְּצָה לָבוֹא אִתָּהּ בִּדְבָרִים.


הנזיר

עִם גֶּבֶר לֹא תְּשׂוֹחַח דּוֹנָה אַנָּה.


דון ז’ואן

וְעִמְּךָ, אָבִי?


הנזיר

            הֵן אָנֹכִי נָזִיר –

וְלֹא אֲסוּרָה לָהּ הַשִׂיחָה עִמִּי.

אַךְ, הִנֵּה הִיא בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ.


דונה אנה

פְּתַח־נָא לִי, אָבִי.


הנזיר

            כְּרֶגַע אֶפְתַּח, גְּבִרְתִּי;

חִכִּיתִי לָךְ.

דונה אנה הולכת אחרי הנזיר.


לפורלו

            וּמָה הִיא בְּעֵינֶיךָ?


דון ז’ואן

כִּמְעַט שֶׁאֵינָהּ נִרְאָה כְלָל מִבַּעַד

לִצְעִיף־הָאַלְמְנוּת הַשָׁחוֹר. רַק כַּף־רַגְלָהּ

הַקְּטַנָּה וְהַצָּרָה לִי נִשְׁקָפָה.


לפורלו

דַּיֶּךָ. אֶת הֶחָסֵר לְךָ יְמַלֵּא

כְּהֶרֶף עַיִן כֹּחַ־דִּמְיוֹנֶךָ,

הָעוֹלֶה בִּזְרִיזוּתוֹ עַל־כָּל־צַיָּר.

הֵן אַחַת הִיא לְךָ מֵאַיִן הָחֵל –

מִכַּף הָרֶגֶל אוֹ מִקָּדְקֹד…


דון ז’ואן

            הַסְכֵּת

אֲנִי אֶתְוַדֵּעַ לָהּ.


לפורלו

לנפשו

            לֹא יֵדַע שָׂבְעָה!

לֹא יֵדַע בֹּשֶׁת! הָרַג אֶת הַבַּעַל,

אַף יִתְאַו לִרְאוֹת דִּמְעוֹת הָאַלְמָנָה.

אַךְ זֶה הוּא בֶּן־בְּלִי־יֹשֶׁר!


דון ז’ואן

            הִנֵּה פָנָה

הַיּוֹם לַעֲרֹב. בְּטֶרֶם יַעֲלֶה סַהַר

וְהָפַךְ הָעֲלָטָה לְאַפְלוּלִית

בְּהִירָה, נָבוֹא אֶל הָעִיר.


לפורלו

            הוֹי אֵלִי!

בֶּן־חוֹרֵי־סְפָרַד יִשְׁאַף לֵיל כְּגַנָּב

אַף אֶת הַסַּהַר יִירָא. חַיֵּי־תֹפֶת!

בֶּאֱמֶת, כְּבָר נִלְאֵיתִי שֵׂאת טָרְחֶךָ!


 

מַחֲזֶה שֵׁנִי    🔗


חדר, סעֻדת־ערב בבית לוירה.


האורח הראשון

הֲרֵינִי נִשְׁבַּע, לוֹיְרָה, כִּי מֵעוֹלָם

עוֹד לֹא שִׂחַקְתְּ בִּשְׁלֵמוּת הוֹד וָיֹפִי

כַּיּוֹם! וּמָה הֵיטַבְתְּ לָבִין תַּפְקִידֵךְ!


השני

וּמָה הִשְׂכַּלְתְּ לְפַתְחוֹ! בְּאֵיזֶה כֹחַ!


השלישי

וּבְאֵיזֶה רֵגֶשׁ וָאֳמָנוּת!


לוירה

            אָמְנָם

כָּל נִיד, כָּל נִיב הַיּוֹם לִי עָלָה יָפֶה.

בְּרָצוֹן הִתְמַכַּרְתִּי לְרִגְשׁוֹתַי.

וּנְאוּמִי זָרַם קַל, כְּמוֹ הוֹלִידוֹ

הַלֵּב הֶחָם, וְלֹא זִכָּרוֹן רוֹפֵף…


השלישי

כֵּן, אֱמֶת. אַף־גַּם־עַתָּה עוֹד מַבְרִיקוֹת

עֵינַיִךְ וּלְחָיַיִךְ עוֹד תִּלְהַטְנָה –

עוֹד רִגְשֵׁךְ בּוֹעֵר בָּךְ. אַל־נָא תִּתְנִיהוּ

כִּי יִדְעַךְ בַּחֲשֵׁכָה! אָנָּא שִׁירִי

שִׁיר לָנוּ, לוֹיְרָה!


לוירה

            תְּנוּ לִי אֶת הַקַּתְרוֹס.

משוררת


האורחים

הֶאָח! מַה־נִפְלָא! הֵידָד! הֵידָד! הֵידָד!


הראשון

חֵן־חֵן לָךְ הַקּוֹסֶמֶת! עַל לִבֵּנוּ

אַתְּ נוֹסֶכֶת קְסָמִים. מִתַּעֲנוּגוֹת־חַיִּים

נְבַכֵּר רַק הָאַהֲבָה עַל הַנְּגִינָה,

אַךְ גַּם הָאַהֲבָה הִיא מַנְגִּינָה… שׁוּרִי:

גַּם עַד לֵב קַרְלוֹס נָגְעָה מַנְגִּינָתֵךְ,

הֶעָגוּם וְהַקּוֹדֵר!


השני

            אֵיזֶה צְלִילִים!

וְכַמָּה יֵשׁ־בָּם הֶמְיַת־נֶפֶשׁ! לוֹיְרָה,

מִי חִבֵּר אֶת הַמִּלִּים?


לוירה

            דּוֹן ז’וּאַן.


דון קרלוס

מַה? דּוֹן ז’וּאַן!


לוירה

            כֵּן. הוּא לְפָנִים חִבְּרָם,

יְדִיד־לְבָבִי, רֵעִי קַל־הַדַּעַת.


דון קרלוס

יְדִידֵךְ זֶה – מְנָאֵץ־אֵל וְנָבָל,

וְאַתְּ, אַתְּ פְּתַיָּה!


לוירה

            אֵין זֹאת, הִשְׁתַּגַּעְתָּ!

לִמְשָׁרְתַי אֶקְרָא חִישׁ וְדָקְרוּ אוֹתְךָ,

וְאַף כִּי הִנְּך מֵאֲצִילֵי־סְפָרַד.


דון קרלוס קם

הָחִישִׁי־נָא וּקְרָאִי.


הראשון

לוֹיְרָה, הַרְפִּי!

דּוֹן קַרְלוֹס, אַל־נָא תִּכְעַס. הִיא שָׁכְחָה…


לוירה

מַה?… כִּי בִּקְרַב־בֵּינַיִם וְכַמִּשְׁפָּט

ז’וּאַן אֶת אָחִיו שֶׁל דּוֹן קַרְלוֹס הָרַג?

אַךְ צַר, שֶׁלֹּא אֶת קַרְלוֹס עַצְמוֹ.


דון קרלוס

            אָמְנָם

הִסְכַּלְתִּי, כִּי כָעַסְתִּי.


לוירה

            הִנֵּה עַתָּה

הוֹדִיתָ בְּמוֹ־פִּיךָ עַל סִכְלוּתְךָ –

אִם כֵּן, נַשְׁלִימָה.


דון קרלוס

            סִלְחִי, לוֹיְרָה, לִי,

חָטָאתִי לְפָנַיִךְ! אַךְ הֵן תֵּדְעִי:

לֹא אוּכַל שְׁמֹעַ שְׁמוֹ וְלֹא אֶרְגָּזָה…


לוירה

הַאִם אֲנִי אֲשֵׁמָה, כִּי כָל רֶגַע

שְׁמוֹ עוֹלֶה עַל זִכְרוֹנִי וְעַל שְׂפָתַי?


אחד האורחים

כָּעֵת, לְאוֹת כִּי שָׁכְכָה חֲמָתֵךְ,

הוֹסִיפִי־נָא לָשִׁיר!


לוירה

            כֵּן, שִׁיר־הַפְּרֵדָה:

הִגִּיעָה עֵת, בָּא לַיְלָה! אַךְ מָה אָשִׁיר?

הֶאָח! הַקְשִׁיבוּ.

משוררת


כל האורחים

נֶחְמָד! נֶהְדָּר! נִפְלָא!


לוירה

לְכוּ לְשָׁלוֹם, רֵעִים.


האורחים

            שָׁלוֹם, לוֹיְרָה.

הם יוצאים. לוירה עוצרת את דון קרלוס.


לוירה

וְאַתָּה, פֶּרֶא, עִמִּי הִשָׁאֵרָה.

מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, עֵת קָצַפְתָּ

וַתַחֲרֹק שֵׁן וַתַּשְׁלִךְ עָלַי שִׁמְצָה.

לְדוֹן ז’וּאַן דָּמִיתָ אָז.


דון קרלוס

            מְאֻשָּׁר!

הַעַזָּה מְאֹד אַהֲבָתֵךְ לוֹ?


לוירה

            מְאֹד.


דון קרלוס

הֲגַם כָּעֵת?


לוירה

            כָּעֵת? בְּזֶה הָרֶגַע?

לֹא. לֶאֱהֹב שְׁנַיִם יַחַד לֹא אוּכָלָה.

כָּעֵת – אֲהוּבִי אַתָּה.


דון קרלוס

            נָא הַגִּידִי

בַּת כַּמָּה שָׁנִים אַתְּ?


לוירה

            בַּת שְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה.


דון קרלוס

צְעִירָה עוֹדָךְ… אַף צְעִירָה תִהְיִי

עוֹד חָמֵש אוֹ שֵׁש שָׁנִים. קְהַל דּוֹרְשַׁיִךְ

יַכְתִּירוּךְ אַף יַעֲרִיצוּךְ עוֹד שֵׁש שָׁנִים,

יַעֲנִיקוּךְ מֵאַהֲבָתָם וּמֵהוֹנָם,

יָשִׁירוּ לָךְ בַּלֵּילוֹת סֵרֵנַדּוֹת,

וְעַל פָּרָשׁוֹת־דְּרָכִים אִישׁ אֶת אָחִיו

בִּגְלָלֵךְ בַּאֲפֵלָה יִרַצֵּחוּ.

אַךְ יַעֲבֹר תּוֹר־הָאָבִיב וְתִשְׁקַעְנָה

עֵינַיִךְ בְּחוֹרֵיהֶן, תְּקֻמַּטְנָה

גַּבּוֹתָן אַף תִּשְׁחַרְנָה. תִּזְרֹק שֵׂיבָה

בִּקְוֻצּוֹת רֹאשֵׁךְ. זְקֵנָה לָךְ יִקְרָאוּ.

מַה־תֹּאמְרִי אָז?


לוירה

            אָז… מַה־זֶה יַמְרִיצֵנִי

לַחֲשֹׁב עַל־זֶה? כָּל אֵלֶּה דִבְרֵי־רוּחַ.

אוֹ אוּלַי תֶּהְגֶה תָּמִיד בִּכְמוֹ־אֵלֶּה?

בֹּא, פְּתַח הַמַּעֲקֶה. דּוֹמְמִים הַשְׁחָקִים,

הָאַוִּיר חַם, לֹא זָע; הַלֵּיל מְבֻשָּׂם

בָּאֶתְרֹג וּבַדַּפְנָא; סַהַר בָּהִיר

בִּתְכֵלֶת כֵּהָה־עָבָה צַח זוֹרֵחַ,

וְשׁוֹמֵר־לַיְלָה אֶל מִשְׁנֵהוּ קוֹרֵא

וְזַךְ וְצָלוּל קוֹלָם בַּדּוּמִיָּה:

וְשָׁם, בַּצָּפוֹן, הַרְחֵק, בְּפַרִיז

הַשְּׁחָקִים אוּלַי קוֹדְרִים מִנִּי־עָבִים,

מְטַפְטֵף גֶּשֶׁם קַר וְהוֹמֶה רוּחַ.

אַךְ מַה־לָּנוּ וְלָזֹאת? הַאֲזִינָה, קַרְלוֹס

אֲנִי מִמְּךָ דּוֹרֶשֶׁת, כִּי תִצְחָקָה.

וּכְרֶגַע!


דון קרלוס

            שָׂטָן חָבִיב!

דופקים בדלת.


דון ז’ואן

            פִּתְחִי, לוֹיְרָה!


לוירה

מִי שָׁמָּה? מִי הַקּוֹרֵא?


דון ז’ואן

            פִּתְחִי מַהֵר!…


לוירה

הַאֻמְנָם!… אֵלִי!…

היא פותחת את הדלת, נכנס דון ז’ואן.


דון ז’ואן

            שָׁלוֹם!


לוירה

            דּוֹן ז’וּאַן!

היא נופלת על צוארו.


דון קרלוס

אֵיכָכָה! דּוֹן ז’וּאַן!…


דון ז’ואן

חֶמְדָתִי לוֹיְרָה!

מנשק לה.

אַךְ מִי זֶה לוֹיְרָה, אִתֵּךְ פֹּה?


דון קרלוס

            אָנֹכִי, –

דּוֹן קַרְלוֹס.


דון ז’ואן

            לֹא צִפִּיתִי, כִּי אֶפְגָּשְׁךָ!

אָנֹכִי נָכוֹן מָחָר לְשָׁרְתֶךָ…


דון קרלוס

לֹא, לֹא – כְּרֶגַע!


לוירה

            אַל בְּאַף, דּוֹן קַרְלוֹס!

הֵן לֹא בַּחוּץ, כִּי אִם בְּבֵיתִי אָתָּה;

הוֹאִילָה־נָא וָצֵא!


דון קרלוס

מבלי שים לב לה

            אֲנִי מְחַכֶּה.

הֵן חַרְבְּךָ בְּיָדְךָ.


דון ז’ואן

            אִם כֹּה תָּאִיץ,

הִנֵּנִי! הוֹאֶל־נָא.

נלחמים.


לוירה

            הוֹי, הוֹי! ז’וּאַן!

מתנפלת על ערשה. דון קרלוס נופל ארצה.


דון ז’ואן

הוֹ לוֹיְרָה, קוּמִי. תָּם וְנִשְׁלָם.


לוירה

            מַה־זֹאת?

הַאֻמְנָם מֵת? מַה־נֶחְמָד! פֹּה בְּחֶדְרִי!

מָה אֶעֱשֶׂה עַתָּה, הוֹלֵל, שֵׁד מִשַּׁחַת?

לְאַן אֶסְחָבּוֹ?


דון ז’ואן

אוּלַי חַי עוֹדֶנוּ?

מתבּונן בגוִיה.


לוירה

כֵּן, חַי! הַבִּיטָה, אָרוּר! אֶל לְבָבוֹ

הִכִּיתוֹ – מִבְּלִי הַחְטֵא. גַּם לֹא יִטֹּף

אַף נֵטֶף־דָּם מִפִּצְעוֹ שְׁלָשׁ־הַקְּרָנוֹת,

וּכְבָר בְּאַפָּיו רוּחַ־חַיִּים אָיִן!


דון ז’ואן

אָנֹכִי חַף. זוּ הָיְתָה שֶׁאֱלָתוֹ.


לוירה

הָהּ, דּוֹן ז’וּאַן, חֵי נַפְשִׁי, צִעַרְתָּנִי.

בְּלִי־הֶרֶף מַעֲשֵׂי־הוֹלְלוּת!… וְתָמִיד

מִפֶּשַׁע הִנְּךָ חַף… מְאַיִן בָּאתָ?

הַאִם זֶה־כְּבָר?


דון ז’ואן

            זֶה־עַתָּה הִנֵּה בָאתִי

בַּסֵּתֶר: הֵן לֹא נִסְלַח לַעֲוֹנִי.


לוירה

וּכְרֶגַע גַּם נִזְכַּרְתָּ בִּי, בְּלוֹיְרָה?

הֵן אָמְנָם יָפֶה הוּא. אֲבָל חֲדַל־נָא,

לֹא אַאֲמִין לָךְ. בְּמִקְרֶה פֹּה עָבַרְתָּ,

וַתִּרְאֶה בֵיתִי.


דון ז’ואן

            לֹא וָלֹא, יוֹנָתִי!

אֶת לֶפּוֹרֶלוֹ שַׁאֲלִי וְיַגִּידֵךְ.

מִחוּץ לָעִיר, בְּמָלוֹן נִרְפָּש אֵשֵׁב.

מַדְרִידָה בָּאתִי, רַק לִרְאוֹת אֶת לוֹיְרָה.

מנשק לה.


לוירה

הֶאָח, דּוֹד־לִבִּי!… אוּלָם הַס, עֲמֹדָה…

בִּפְנֵי הַמֵּת!… מַה־נַעֲשֶׂה לוֹ? הַגִּידָה!


דון ז’ואן

יָנוּחַ־לוֹ בְּשָׁלוֹם עַד הַבֹּקֶר –

אָז אוֹצִיא אוֹתוֹ תַּחַת חֲלִיצָתִי

אֶל אֵם־הַדָּרֶךְ.


לוירה

            אַךְ רְאֵה הִשָׁמֵר

פֶּן יִרְאֶה אוֹתְךָ אִישׁ. מַה־טוֹב עָשִׁיתָ

אֲשֶׁר אֵחַרְתָּ לָבוֹא רֶגַע אֶחָד.

פֹּה אִתִּי סָעֲדוּ הַיּוֹם רֵעֶיך.

אַךְ זֶה יָצָאוּ. לוּ מָצָאתָ אוֹתָם!


דון ז’ואן

הֲזֶה כְּבָר, לוֹיְרָה, אוֹתוֹ תֶאֱהָבִי?


לוירה

אֶת־מִי? מַה־תֶּחֱזֶה תָפֵל!


דון ז’ואן

            הוֹי נוֹכֶלֶת

חֲבִיבָה… הוֹדִי: הַהִרְבֵּית לִבְגֹּד בִּי

בִּהְיוֹתִי נָע־וָנָד?


לוירה

            וְאַתָּה, הוֹלֵל?


דון ז’ואן

הַגִּידִי… לֹא, נְדַבֵּר אַחֲרֵי־כֵן!


 

מַחֲזֶה שְׁלִישִׁי    🔗


מצבת המפַקד.


דון ז’ואן

גַּם זוֹ לְטוֹבָה: אַחֲרֵי הָרְגִי נֶפֶשׁ

דּוֹן קַרְלוֹס מִבְּלִי־צְדִיָּה, פֹּה אֶתְחַפֵּשׂ

בְּבִגְדֵי נָזִיר חָסִיד וּבְכָל־יוֹם

אֶת אַלְמָנָתִי הַנֶּחְמָדָה אֶרְאֶה,

אַף נִדְמֶה לִי, כִּי גַּם אֶת שִׂימַת־לִבָּהּ

עוֹרַרְתִּי. מַס שִׁלַּמְנוּ עַד־הַיּוֹם

לְהִלְכוֹת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ. אוּלָם עַתָּה

בִּדְבָרִים אָבוֹא אִתָּהּ. אַךְ אֵיךְ אָחֵל?

“אַרְהִיבָה עֹז…” אוֹ לֹא: “הַגְּבִירָה!…” דַּי!

אֶת אֲשֶׁר תַּעֲלֶה שְׁפָתִי בָרִאשׁוֹנָה,

אַגִּידָה לָהּ, בְּאֶפֶס כָּל הֲכָנוֹת,

שִׁיר־אַהֲבָה יִהְיֶה זֶה בְּהֶסַּח דָּעַת…

אַךְ לָמָּה בוֹשְׁשָׁה לָבוֹא? הַמְּפַקֵּד

בְּוַדַּאי מִתְגַּעְגֵעַ לָהּ. מֶה חָסֹן

מַרְאֵהוּ! וּמַה־נֶהְדָּר עַל הַפָּסֶל!

לְשִׁמְשׁוֹן יִדְמֶה פֹה! לְבֶן־עֲנָקִים!…

וּבְעוֹדוֹ חַי מַה־דַּל וְרָזֶה הָיָה;

לוּ פֹה עַל בְּהֹנוֹת רַגְלָיו קָם, לֹא יָכֹל,

בְּאֶצְבַּע שְׁלוּחָה הַשֵׂג אֶת קְצֵה־חָטְמוֹ.

עֵת פָּנִים אֱלֵי פָנִים הִתְרָאִינוּ

מֵעֵבֶר אֶסְקוּרְיַל, עַל חַרְבִּי נָפַל

וַיִּקְפָּא תַּחְתָּיו, כְּיֶלֶק עַל חֹד־מַחַט…

אַךְ הָיָה גֵא וָעַז, וְרוּחוֹ קָשָׁה…

הֶאָח! הִיא בָּאָה.

נכנסת דונה אַנה.


דונה אנה

            פֹּה הוּא גַּם־הַפָּעַם.

סְלַח, אָבִי, עַל כִּי מֵרַעֲיוֹנוֹתֶיךָ

הִסַּחְתִּי דַּעְתְּךָ.


דון ז’ואן

            עָלַי לְבַקֵּשׁ

סְלִיחָתֵךְ, גְּבִרְתִּי, כִּי הִפְרַעְתִּי אוֹתָךְ

מִשְׁפֹךְ אֶת תּוּגַת־נַפְשֵׁךְ בְּאֵין־רוֹאֶה.


דונה אנה

לֹא, אָבִי. עָצְבִּי צָפוּן בְּמַעֲמַקָּי;

וּבְמַעֲמָדְךָ עוֹד בְּיֶתֶר עַנְוָה

תְּחִנָּתִי תִּסַּק רוֹמָה. אֲבַקֶּשְׁךָ

לָצֶקֶת גַּם תְּפִלָּתְךָ עִם תְּפִלָּתִי.


דון ז’ואן

הֲלִי, הֲלִי הִתְפַּלֵּל אִתָּךְ יָחַד?

לְכָבוֹד רַב כָּזֶה אֵינֶנִּי רָאוּי.

אֲנִי אִישׁ טְמֵא־שְׂפָתַיִם וְלֹא אָעֵז

כִּי אַעַן אַחֲרֵי תְּפִלַּת פִּיךְ הַקְּדוֹשָׁה;

מֵרָחוֹק רַק בְּיִרְאַת־קֹדֶשׁ אַבִּיט,

עֵת דּוּמָם עַל הַקֶּבֶר תִּשְׁתּוֹחֵחִי

וְעַל הַשֵּׁשׁ הַחִוֵּר קְוֻצֹּתַיִךְ

הַשְּׁחוֹרוֹת תְּפוּצֶינָה – וַאֲדַמֶּה,

כִּי מַלְאַךְ־אֵל אֶת זֶה הַקֶּבֶר בִּקֵּר.

בַּלֵּב הַמָּלֵא רֶטֶט אָז לֹא אֶמְצָא

לַתְּפִלָּה מוֹצָא. דּוּמָם בְּתִמָּהוֹן

אֲהַרְהֵר: מַה־מְאֻשָּׁר בֶּן־הַתְּמוּתָה

אֲשֶׁר אֶת קֹר מַצַּבְתּוֹ בַּת־שָׁמַיִם

בִּנְשִׁימַת־אַפָּהּ טְהוֹרָה מְחַמֶּמֶת

וְרוֹחֲצָה בְדִמְעוֹת־אַהֲבָה זַכּוֹת.


דונה אנה

מַה־נִפְלְאוּ אֲמָרִים אֵלֶה!


דון ז’ואן

            גְּבִרְתִּי?


דונה אנה

שָׁכַחְתָּ…


דון ז’ואן

            מַה? כִּי נָזִיר נִקְלֶה אָנִי?

כִּי לַאֲרֶשֶׁת שְׁפָתַי כִּבְדוֹת־עָוֹן

לֹא מָקוֹם בְּבֵית־מוֹעֵד לְכָל־חַי?


דונה אנה

לִי נִדְמָה… לֹא הֵבַנְתִּי כַוָנָתְךָ…


דון ז’ואן

הָה, הִנֵּה אֶרְאֶה: נִגְלוּ לָךְ מַצְפּוּנָי!


דונה אנה

מַה־נִגְלָה לִי?


דון ז’ואן

            כִּי לֹא בַנְזִירִים אֵחַד!…

לְרַגְלַיִךְ אֶכְרַע וְאֶתְחַנֵּן: סְלִיחָה.


דונה אנה

הוֹי, אֵלִי! קוּמָה!… מִי־זֶה אַתָּה אֵפוֹא?


דון ז’ואן

אִישׁ אֻמְלָל, קָרְבָּן אַהֲבָה־לֹא נִהְיָתָה!


דונה אנה

הוֹי אֵלִי! פֹּה, בִּפְנֵי זוֹ הַמַּצֶּבֶת!

גֵּשׁ הָלְאָה!


דון ז’ואן

            רֶגַע אֶחָד, דּוֹנָה אַנָּה!

רַק רֶגַּע!


דונה אנה

            וְאִם אִישׁ יִכַּנֵּס הֵנָּה!…


דון ז’ואן

הַשְׂבָכָה סְגוּרָה. רֶגַע אֶחָד, גְּבִרְתִּי!


דונה אנה

וּמָה? מַה־תִּשְׁאַל?


דון ז’ואן

            מָוֶת בִּשְׁאֵלָתִי!

לוּ לְרַגְלַיִךְ מֵת כְּרֶגַע אֶפֹּל,

אַף לוּ בָזֶה גַּם יִקְבְּרוּ עֲפָרִי,

לֹא פֹה עַל־יַד הַקֶּבֶר מַחֲמַל נַפְשְׁךָ,

לֹא פֹה – לֹא קָרוֹב – שָׁם, עַל־יַד הַגָּדֵר,

עַל־יַד הַפֶּתַח, צָפוּף אֶל הַמִּפְתָן,

לְמַעַן תּוּכְלִי גַּעַת בְּמַצַּבְתִּי

בְּרַגְלֵךְ קַלָּה אוֹ בְּשֹׁבֶל בִּגְדֵּךְ,

עֵת הֵנָּה, אֶל הַקֶּבֶר הַנֶאְדָּרִי,

לָכֹף אֶת רֹאשֵׁךְ וְלִבְכּוֹת תָּבוֹאִי…


דונה אנה

רַק רוּחַ־עִוְעִים דִּבֵּר בָּךְ.


דון ז’ואן

            הַאֻמְנָם

זֶה אוֹת־שִׁגָּעוֹן, כִּי לַמָּוֶת אוֹחִיל?

לוּ דַעְתִּי נִטְרְפָה, כִּי אָז אִוִּיתִי

לִרְאוֹת בְּאוֹר־הַחַיִּים, אַף קִוִּיתִי

לְעוֹרֵר אֶת רַחֲמַיִךְ בְּאַהֲבָתִי;

לוּ דַעְתִּי נִטְרְפָה, כִּי אָז בַּלֵּילוֹת

נִצַּבְתִּי תַחַת מַעְקֵךְ בְּלִי־הֲפוּגָה

וְאַרְגִּיז שְׁנָתֵךְ בְּמַנְגִּינוֹת־אַהֲבָה;

כִּי אָז לֹא שָׂמְתִּי סֵתֶר לִי – וְנַהֲפֹךְ:

עַל כָּל מִדְרַך כַּף־רַגְלֵךְ לָךְ נִגְלֵיתִי;

לוּ דַעְתִּי נִטְרְפָה, כִּי אָז לֹא שָׁמְתִּי

לִשְׂפָתַי מַחְסוֹם לִסְבֹּל בְּדוּמִיָּה…


דונה אנה

הַאִם לְשֶׁטֶף אִמְרוֹתֶיךָ תִּקְרָא

“דּוּמִיָּה”?


דון ז’ואן

            דּוֹנָה אַנָּה, רַק הַמִּקְרֶה

לְדַבֵּר הִמְרִיצָנִי! לוּלֵא הוּא,

לָנֶצַח לָךְ לֹא נִגְלָה סוֹדִי עָצוּב…


דונה אנה

הַאִם זֶה יָמִים רַבִּים תֶאֱהָבֵנִי?


דון ז’ואן

אִם רַבִּים אוֹ מְעַטִּים – לֹא אֵדָעָה,

אַךְ רַק מֵאָז הֵבַנְתִּי חִין־הַחַיִּים,

אַךְ רַק מֵאָז הֵבַנְתִּי, מַה־זֶּה אֹשֶׁר.


דונה אנה

גֶּש־הַלְאָה – הִנְּךָ אִישׁ מְסֻכָּן.


דון ז’ואן

מְסֻכָּן! וּבַמֶּה?


דונה אנה

            בְּאִמְרוֹתֶיךָ.


דון ז’ואן

אֵאָלֵם דֹּם, רַק אַל־נָא תְגָרְשִׁינִי

מֵעַל פָּנַיִךְ, אִתָּם אֶשְׂבַּע שְׂמָחוֹת.

לִנְצוּרוֹת לֹא אֵקַוֶּה, אַף לֹא אֶדְרֹשׁ

כָּל־דָּבָר. אוּלָם אִם מִשְׁפָּטִי לִחְיוֹת –

אָז אוֹר פָּנַיִךְ מֶנִּי אַל תִּקָּחִי.


דונה אנה

לֵךְ, לֵךְ מִזֶּה – לִדְבָרִים כְּמוֹ־אֵלֶּה

לֹא זֶה הַמָּקוֹם. בּוֹא אֶל בֵּיתִי מָחָר;

אִם רַק תִּשָׁבַע לִי, בִּכְבוֹדִי כִּי לֹא תִּגַּע,

אֵעָתֵר אָז לְקַבֵּל אֶת פָּנֶיךָ

בַּעֲרֹב הַיּוֹם, בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת…

לֹא אֶרְאֶה אִישׁ מִיּוֹם בּוֹ נִתְאַלְמַנְתִּי…


דון ז’ואן

מַלְאָכִי, דּוֹנָה אַנָּה! לוּ יְנַחֲמֵךְ

אֱלֹהַּ, כַּאֲשֶׁר נִחַמְתְּ הַיּוֹם

הַגֶּבֶר, רָאָה עֹנִי!


דונה אנה

            לֵךְ, לֵךְ הָלְאָה.


דון ז’ואן

עוֹד רֶגַע אֶחָד.


דונה אנה

            לֹא, טוֹב אֲשֶׁר אֵלֵךְ

מִזֶּה… תְּפִלָּתִי נִטְרְפָה. הִסַּחְתָּ

בְּשִׂיחוֹת־חֻלִּין דַּעְתִּי; כְּמוֹ־אֵלֶּה

זֶה־כְּבָר לֹא שָׁמְעָה אָזְנִי. – מָחָר תָּסוּר

אֶל בֵּיתִי…


דון ז’ואן

            עוֹד לֹא אָעֵז, כִּי אַאֲמִינָה,

לֹא אָעֵז עוֹד אֶל אָשְׁרִי לְהִתְמַכֵּר!…

פָּנַיִךְ אֶחֱזֶה מָחָר!… אַךְ לֹא פֹה,

וְאַף לֹא בְּהִתְגַנֵּב!


דונה אנה

            כָּכָה, מָחָר.

מַה־שְׁמֶךְ?

דון ז’ואן

שְׁמִי דִּיֵיגוֹ דֵי קַלְוִידוֹ.


דונה אנה

עַד יוֹם הַמָּחֳרָת! שָׁלוֹם, דּוֹן דִּיֵּיגוֹ!

הולכת.


דון ז’ואן

הוֹ לֶפּוֹרֶלּוֹ!

לפורלו נכנס.


לפורלו

            מָה אֲדוֹנִי דוֹרֵשׁ?


דון ז’ואן

הֶאָח, חֲבִיבִי לֶפּוֹרֶלּוֹ! – "מָחָר –

בַּעֲרֹב הַיּוֹם, בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת…"

הֶאָח, חֲבִיבִי. מָחָר!… הִתְכּוֹנֵנָה!…

מָה אָשְׁרִי רָב!


לפורלו

            הַאִם אֶת דּוֹנָה אַנָּה

לָקַחְתָּ דְּבָרִים? אוֹ גַּם אוּלַי עָנְתָה

לְךָ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי־חֵן, אוֹ אוּלַי

בְּבִרְכַּת־כֹּהֲנִים בֵּרַכְתָּ אוֹתָהּ?


דון ז’ואן

לֹא, לֶפּוֹרֶלּוֹ, לֹא: כִּי הִיא רְאָיוֹן,

רְאָיוֹן הִיא הוֹעִידָה לִי!


לפורלו

            הַאֻמְנָם?

כָּאֵלֶּה הִנְּכֶן כֻּלְכֶן, הָאַלְמָנוֹת!


דון ז’ואן

מָה אָשְׁרִי רָב! לְחַבֵּק אֲנִי נָכוֹן

כָּל רַחֲבֵי־תֵּבֵל!


לפורלו

            טוֹב! וּמָה הַמְּפַקֵּד?

מַה־יֹאמַר הוּא לְאָשְׁרְךָ כִּי רָב?


דון ז’ואן

הַאֻמְנָם רוּחַ־קִנְאָה עָלָיו תַּעֲבֹר?

חֲדָל: הוּא אָדָם חָכָם וּנְבוֹן־דָּבָר,

אַף לִבּוֹ הוּרַךְ וַדַּאי מִיּוֹם מוֹתוֹ.


לפורלו

לֹא, הַבֵּט אֶל מַצַּבְתּוֹ.


דון ז’ואן

            מַה־בָּהּ תֶּחֱזֶה?


לפורלו

לִי נִדְמֶה, כִּי אֵלֶיךָ הִיא צוֹפִיָּה

בְּזַעַם עָצוּר.


דון ז’ואן

            גְּשָׁה־נָא וּבַקְּשֶׁנָּה,

כִּי תּוֹאֶל־נָא וְתָסוּר אֵלַי מָחָר –

לֹא, לֹא אֵלַי – כִּי אִם אֶל דּוֹנָה אַנָּה.


לפורלו

לִקְרֹא אֶת הַמַּצֶּבֶת! לָמָּה?


דון ז’ואן

            בְּטַח־נָא.

כִּי לֹא לְמַעַן בּוֹא בִּדְבָרִים אִתָּהּ.

בַּקְּשֶׁנָּה לָסוּר מָחָר אֶל בֵּית אַנָּה

בַּעֲרֹב הַיּוֹם, בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת,

וְלַעֲמֹד שָׁם בַּפֶּתַח עַל הַמִּצְפֶּה.


לפורלו

וּמַה־יַמְרִיצְךָ לַחֲמֹד לְךָ לָצוֹן?

בְּמִי תְּהָתֵל?


דון ז’ואן

לֵךְ וְאַל תְּסָרֵב!


לפורלו

אֲבָל…


דון ז’ואן

לֵךְְ חִישׁ, פֶּן תֵּדַע אֶת תְּנוּאָתִי!


לפורלו

מַצַּבְתִּי הַמְהֻלָּלָה, הַנֶּהְדָּרָה!

אֲדוֹנִי, דוֹן ז’וּאַן, בְּרֹב הַכְנָעָה

מְבַקְּשֵׁךְ לָבוֹא מָחָר… לֹא, לֹא אוּכַל:

אֲנִי מְפַחֵד.


דון ז’ואן

            הוֹי, מוּג־לֵב! כְּרֶגַע

אַרְאֶךָ תְּנוּפַת־יָדִי!…


לפורלו

            אַל בְּאַפְּךָ! –

אֲדוֹנִי, דוֹן ז’וּאַן, מְבַקְּשֵׁךְ לָבוֹא

בַּלַּיְלָה מָחָר אֶל נְוֵה רַעֲיָתֵךְ

וְלַעֲמֹד שָׁם בַּפֶּתַח…

המצבת מניעה בראשה לאות הסכמה.

הוֹי!


דון ז’ואן

מַה קָרָה?


לפורלו בהניעו בראשו

הוֹי, הַמַּצֶּבֶת… הוֹי!…


דון ז’ואן

            הַאִם תִּשׁתַּחֲוֶה?


לפורלו

לֹא, לֹא אֲנִי – כִּי הִיא!


דון ז’ואן

            מַה־תֶּהְגֶה רִיק!


לפורלו

גֵּשׁ אַתָּה.


דון ז’ואן

            הִנֵּה, הַבֵּט, רוֹדֵף־קָדִים!

אל המצבת

הַמְּפַקֵּד! לְבַקֶּשְׁךָ אֶתְכַּבֵּדָּה,

כִּי תָּסוּר מָחָר אֶל נְוֵה רַעֲיָתְךָ,

שָׁם אֶהְיֶה גַּם אָנֹכִי. וְנִצַּבְתָּ

בַּפֶּתַח עַל הַמִצְפֶּה. הַאִם תָּבוֹא?

המצבת מניעה בראשה.

הוֹי, אֵלִי!


לפורלו

מַה? הֵן הִזְהַרְתִּיךָ…


דון ז’ואן

            נֵלֵךְ.


 

מַחֲזֶה רְבִיעִי    🔗


חדר דונה אנה.

דּוֹן ז’וּאַן וְדוֹנָה אַנָּה.


דונה אנה

קִבַּלְתִּי אֶת פָּנֶיךָ, דּוֹן דִּיֵּיגוֹ,

אַךְ אֶפְחַד, פֶּן שִׂיחָתִי הָעֲצוּבָה

לְמַשָׁא תְּהִי עָלֶיךָ. הֵן אַלְמָנָה

עֲלוּבָה לְפָנֶיךָ, אֲשֶׁר שְׁכֹחַ

לֹא תּוּכַל אֶת אֲסוֹנָה: שְׂחוֹק וּדְמָעוֹת

אֲעַרְבֵּב יַחַד, כַּאֲדָר הַחֹדֶשׁ.

אַךְ לָמָּה תֶחֱשֶׁה?


דון ז’ואן

            דּוּמָם אֶתְעַנֵּגָה.

מֶה עָמֹק עָנְגִּי לְהִתְבּוֹדֵד אִתֵּךְ

הַיָּפָה בִּבְנוֹת־חַוָּה – פֹּה, לֹא שָׁמָּה,

עַל־יַד הַקֶּבֶר שֶׁל הַמֵּת הַמְּאֻשָּׁר,

לִרְאוֹתֵךְ פֹּה בְּעֵת לֹא תִּכְרְעִי

לִפְנֵי מַצֶּבֶת בַּעֲלֵךְ.


דונה אנה

            דּוֹן דִּיֵּיגוֹ,

קִנְאָתְךָ מָה עֲצוּמָה! גַּם בַּקֶּבֶר

יְעַנְּךָ אִישִׁי?


דון ז’ואן

קַנְּאֵךְ אֵין רְשׁוּת לִי:

הֵן בְּחִיר־לְבָבֵךְ הָיָה.


דונה אנה

            לֹא; הוֹרָתִי

צִוַּתְנִי בּוֹא בִּבְרִית עִם דּוֹן אַלְוַר.

הוּא הָיָה עָשִׁיר, וַאֲנַחְנוּ דַּלִּים.


דון ז’ואן

הַמְאֻשָּׁר! אוֹצְרוֹת־הֶבֶל לֹא־יוֹעִילוּ

לְרַגְלֵי בַת־הָאֵלִים שַׁי הִנִּיחַ–

וַיִּקַּח כָּפְרָם כָּל חֲמוּדוֹת־עֵדֶן!

לוּ גּוֹרָל־חַיַּי הִקְרֵךְ לִי רִאשׁוֹנָה,

כִּי אָז מַה־שַּׂשְׂתִּי לָתֵת כָּל מְאֹדִי

אֶת כָּל אוֹצְרוֹתַי, גַּם אֶת שֵׁם־מַעֲלָתִי

רַק חֵלֶף מַבָּט אֶחָד, מַבָּט־רָצוֹן!

כִּי אָז הָיִיתִי תָּמִיד עֶבֶד נִכְנָע

לִרְצוֹנֵךְ, אֲשֶׁר קָדוֹשׁ הוּא בְעֵינַי!

כִּי אָז חָקַרְתִּי אַחֲרֵי מַאֲוַיַּיִךְ

לְמַלְּאוֹת אוֹתָם טֶרֶם עוֹד תַּבִּיעִים.

עַד לְאַגָּדַת־הוֹד חַיַּיִךְ דָּמוּ!

אַךְ הָהּ, אַחֶרֶת מִנָּה לִי הַגּוֹרָל!


דונה אנה

דִּיֵיגוֹ, הֶרֶף! שְׁמֹעַ אִמְרוֹתֶיךָ

לְחֵטְא יֵחָשֵׁב לִי: עַל הָאַלְמָנָה

לִהְיוֹת נֶאֱמָנָה גַּם לְקֶבֶר בַּעֲלָה.

הוֹי, לוּ יָדַעְתָּ, מָה עֲצוּמָה הָיְתָה

לִי אַהֲבַת דּוֹן־אַלְוַר! לֹא אָפוּן רֶגַע,

כִּי לוּ הִתְאַלְמֵן, אָז לָעַד לֹא נֵאוֹת

אֶת אִשָׁהּ אֹהֲבָה הִתְרָאוֹת פָּנִים;

לִבְרִית־הַנְשׂוּאִים הָיָה נֶאֱמָן תָּמִיד.


דון ז’ואן

אַל־נָא תְעַנִּי נַפְשִׁי, דּוֹנָה אַנָּה.

מִדֵּי הַעֲלוֹתֵךְ זֵכֶר בַּעֲלֵךְ תָּמִיד

עַל דַּל־שְׂפָתָיִך. הַרְפִּי מִיַּסְרֵנִי.

אַף־כִּי מִנּשֹׂא עֲוֹנִי אוּלַי גָּדוֹל.


דונה אנה

מַה־פִּשְׁעֲךָ? הֵן בַּעֲבוֹתוֹת־אַהֲבָה

עוֹד לֹא אֻסָּרְתָּ. אוֹתִי אִם תֶּאֱהָבָה,

גַּם לִי גַּם לַשָּׁמַיִם לֹא חָטָאתָ.


דון ז’ואן

גַּם לָךְ? הוֹי אֵלִי!


דונה אנה

            הַאִם לִי חָטָאתָ?

מָה אֵפוֹא פִּשְׁעֲךָ?… הַגִּידָה מַהֵר!


דון ז’ואן

לָעַד לֹא אֲגַלֶּנּוּ!…


דונה אנה

            מַה, דִּיֵיגוֹ?


דון ז’ואן

לֹא אוּכַל!


דונה אנה

            מַה־מוּזָרִים הֵם דְּרָכֶיךָ!

אֲנִי מְבַקְּשָׁה, אַף דּוֹרֶשֶׁת…


דון ז’ואן

            לֹא!


דונה אנה

הַאֻמְנָם כֵּן לִרְצוֹנִי תִּכָּנֵעַ!

הֲלֹא הִבְטַחְתָּ לִי רַק זֶה כְּרֶגַע,

כִּי נָכוֹן הִנְּךָ לִהְיוֹת לִי לְעֶבֶד?

חֵי נַפְשִׁי: אֶכְעַס – אִם לֹא כְרֶגַע תַּעַן

מַה־פִּשְׁעֲךָ וּמַה חַטָאתְךָ לִי?


דון ז’ואן

לֹא אָעֵז: לִבֵּךְ יַהֲפֹךְ לְשָׂנְאֵנִי.


דונה אנה

לֹא, לֹא! אֲנִי סוֹלַחַת לְךָ מֵרֹאשׁ,

אַךְ דַּעַת אֹבֶה סוֹדְךָ.


דון ז’ואן

            אַל־נָא תֹּאבִי

לָדַעַת תַּעֲלוּמָתִי הָאֲיֻמָּה.


דונה אנה1

אֲיֻמָּה!… אַל תְּעֲנֶה אוֹתִי כָכָה;

מָה אֶתְאַו לְהִוָּדַע פֵּשֶׁר דָּבָר!

אֵיכָכָה זֶה יָכֹלְתָּ לְהַעֲלִיבֵנִי?

אֲנִי לֹא יְדַעְתִּיךָ, שׂוֹנְאִים אֵין לִי,

וְלֹא הָיוּ. בִּלְעֲדֵי רוֹצֵחַ בַּעֲלִי

הָאֶחָד וְהַמְּיֻחָד.


דון ז’ואן

לנפשו

            עוֹד מְעַט

וּמָצְאָה אֶת חִידָתִי!

לדונה אַנה

            נָא הַגִּידִי

הֲתֵדְעִי אֶת הָאֻמְלָל דּוֹן ז’וּאַן?


דונה אנה

מֵעוֹדִי לֹא רְאִיתִיו.


דון ז’ואן

            הַאִם יִרְחַשׁ

לוֹ לִבֵּךְ שִׂנְאָה?


דונה אנה

            כֹּה יְצַו לִי כְבוֹדִי.

אַךְ לָמָּה־זֶּה תִּתְאַמֵּץ לְהַסִּיחַ

אֶת דַּעְתִּי מִשְּׁאֵלָתִי? דּוֹן דִּיֵיגוֹ –

אֲנִי דוֹרֶשֶׁת…


דון ז’ואן

            וְלוּ פָּגַשְׁתְּ לְפִתְאֹם

אֶת דּוֹן ז’וּאַן?


דונה אנה

            כִּי אָז בִּלְבָב הָעַוָּל

חֲנִיתִי חִישׁ תָּקַעְתִּי.


דון ז’ואן

            דּוֹנָה אַנָּה,

אֵי־אֵיפֹה הִיא חֲנִיתֵךְ? – הִנֵּה חָזִי.


דונה אנה

דִּיֵיגוֹ! מַה־תְּמַלֵּל?


דון ז’ואן

לֹא דִּיֵיגוֹ–

כִּי אִם ז’וּאַן אָנֹכִי.


דונה אנה

            אֵלִי, אֵלִי!

הֱיוֹת לֹא תּוּכַל. לֹא, לֹא אַאֲמִינָה…


דון ז’ואן

אָנֹכִי דּוֹן ז’וּאַן.


דונה אנה

            לֹא כֵן.


דון ז’ואן

            רָצַחְתִּי

אֶת בַּעֲלֵךְ, אַף לֹא צַר לִי, וְאֵין בִּי נֹחַם.


דונה אנה

מָה אָזְנַי שׁוֹמְעוֹת? לֹא, הֱיוֹת לֹא תוּכַל.


דון ז’ואן

אָנֹכִי דּוֹן ז’וּאַן, וְאוֹתָךְ אֹהַב.


דונה אנה

נופלת

הוֹי, אַיֵּה אֵיפֹה אָנִי? רַע לִי!


דון ז’ואן

            אֵלִי!

מָה הָיָה לָהּ? הוֹי מַה־לָּךְ, דּוֹנָה אַנָּה?

הָקִיצִי קוּמִי: פֹּה אֲנִי דִּיֵיגוֹ,

אָנֹכִי עַבְדֵּךְ, לָךְ עַל בֶּרֶךְ אֶכְרָע!


דונה אנה

בקול רפה

חֲדַל מִמֶּנִּי. אַתָּה, אַתָּה שׂוֹנְאִי –

גָּזַלְתָּ מֶנִּי אֶת־כָּל מַה־שֶׁהָיָה

בַּחַיִּים יָקָר לִי…


דון ז’ואן

            יְצוּר־חֲמוּדוֹת!

כָּל כֹּפֶר לִי לֹא יִיקַר, בּוֹ לְכַפֵּר

עַוֹנִי; לְרַגְלַיִךְ פֹה אֲיַחֵל

לְמוֹצָא פִּיךְ: גַּם אָמוּת בִּפְקֻדָּתֵךְ;

גַּם אֶחְיֶה בְּמִצְוָתֵךְ – רַק לְמַעֲנֵךְ…


דונה אנה

הֲזֶה הוּא דוֹן ז’וּאַן?


דון ז’ואן

            שָׁמַעַתְּ וַדַּאי,

כִּי זֵד וְעָרִיץ הוּא? הוֹי, דּוֹנָה אַנָּה!

לֹא כֻלָּהּ אוּלַי כּוֹזְבָה זֹאת הַשְׁמוּעָה –

וְאוּלַי מֵעִיק עָוֶל לֹא מְעַט

עַל נַפְשִׁי הָעֲיֵפָה, אַךְ מִיּוֹם בּוֹ

רָאִיתִי אוֹתָךְ, לְאַחֵר הָיָה לִבִּי:

לִי נִדְמֶה, כִּי נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ.

עֵת אֹהַב אוֹתָךְ, אֹהַב גַּם הַצֶּדֶק,

וְעַתָּה זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

עַל בִּרְכַּי אֶכְרַע וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו.


דונה אנה

כֵּן, דּוֹן ז’וּאַן הוּא דּוֹבֵר־צַחוֹת; אֵדַע.

שָׁמַעְתִּי, כִּי בְלֵב וָלֵב יְדַבֵּר…

כִּי מֵסִית הוּא בְלִי יִרְאַת־אֵל עַל פָּנָיה;

כִּי שָׂטָן מַשְׁחִית הוּא. הָהּ, כַּמָּה נָשִׁים

עֲלוּבוֹת כְּבָר הִצְמַתָּ?


דון ז’ואן

            אַף גַּם־אַחַת

מֵהֵנָּה לֹא אָהַבְתִּי עַד־הַיּוֹם.


דונה אנה

הַאֵתֵּן אֵמוּן, כִּי לְדוֹן ז’וּאַן

רִאשׁוֹנָה זֹאת הָאַהֲבָה, כִּי אֵינֶנּוּ

מִתְנַכֵּל לִמְצֹא קָרְבָּן חָדָשׁ בִּי!


דון ז’ואן

הֵן לוּ חָפַצְתִּי לְהוֹלִיכֵךְ שׁוֹלָל,

אָז לָמָּה לִי לְהִתְוַדֵּעַ לָךְ וְלִקְרֹא

בַּשֵׁם, הַמְּעוֹרֵר בָּךְ חֲתַת וּזְוָעָה?

אֵי צֵל שֶׁל עָרְמָה, רֶמֶז שֶׁל מְזִמָּה?


דונה אנה

מִי יָבִין אֶת דְּרָכֶיךָ? אַךְ אֵיכָכָה

לָבוֹא יָכֹלְתָּ הֵנָּה? כִּי תִּמָּצֵא

וּמְצָאֲךָ הַמָּוֶת מִבְּלִי מִפְלָט.


דון ז’ואן

מַה־מָוֶת לִי? בְּעַד־רֶגַע־אַהֲבָה מָתוֹק

בְּלִי־תְלוּנָה אֵתֵּן חַיָּי.


דונה אנה

            אַךְ מִבֵּיתִי

אֵיךְ תֵּצֵא, קַל הַדָּעַת?


דון ז’ואן

מנשק את ידיה

      מַה? הַהִנָּךְ

דּוֹאֶגֶת לִי, לְדוֹן ז’וּאַן הַמִּסְכֵּן?

וְשִׂנְאָה אֵין בְּנַפְשֵׁךְ בַּת־הַשְׁחָקִים?


דונה אנה

הוֹי, לוּ יָכֹלְתִּי שָׂנְאֲךָ כִּגְמוּלְךָ!

וְאוּלָם עַתָּה עֵת לְהִפָּרֵד לָנוּ.


דון ז’ואן

וּמָתַי אֶרְאֶךְ שֵׁנִית?


דונה אנה

            לֹא אֵדָעָה,

בְּבוֹא הַמִּקְרֶה.


דון ז’ואן

            אוּלַי מָחָר?


דונה אנה

            אֵיפֹה?


דון ז’ואן

פֹּה.


דונה אנה

      ההָהּ, מַה־נּוֹחַ לִבִּי לְהֵעָתֵר!


דון ז’ואן

בִּנְשִׁיקַת־שָׁלוֹם בָּרְכִי אֶת פְּרֵדָתִי…


דונה אנה

כְּבָר עֵת לָלֶכֶת, לֶךְ־לְךָ!


דון ז’ואן

            נַשְׁקִינִי

הַפַּעַם רַק נְשִׁיקַת־שָׁלוֹם קָרָה…


דונה אנה

מַה־תַּרְבֶּה לִפְצֹר! הֵא לְךָ…

דופקים בדלת.

            מִי דּוֹפֵק?

מִי דּוֹפֵק?… הוֹי, הִסָּתֵר, דּוֹן ז’וּאַן!


דון ז’ואן

רָב שָׁלוֹם לָךְ, יְקָרָה, לְהִתְרָאוֹת!

יוצא ונכנס שנית במרוצה.


דונה אנה

מַה הָיָה לְךָ?… הוֹי!…

נכנסת מצבת המפקד; דונה אנה נופלת ארצה.


המצבת

            בָּאתִי, כִּי נִקְרֵאתִי.


דון ז’ואן

הוֹי, דּוֹנָה אַנָּה! הוֹי!


המצבת

            חֲדַל מִמֶּנָּה,

בָּא קֵץ. הַאֻמְנָם תֶּחֱרַד, דּוֹן ז’וּאַן?


דון ז’ואן

אָנֹכִי? לֹא!… קְרָאתִיךָ, אַף־גַּם אֶשְׂמַח

כִּי בָאתָ.


המצבת

הָבָה יָדְךָ.


דון זואן

            הֵא… מַה־קָּשָׁה,

אֲהָהּ, לְחִיצַת זְרוֹעַ־הַחַלָּמִיש!

חֲדַל מִמֶּנִּי, הַנַּח, הַנַּח יָדִי!

אָנֹכִי מֵת – בָּא קֵץ – הוֹי דּוֹנָה אַנָּה!

נבלעים באדמה.



  1. במקור “דון ז'ואן” צ"ל: דונה אנה – הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48420 יצירות מאת 2697 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!