רקע
ישראל יהושע זינגר
תְּפִלָּה

שִׁמְקֶה כְּבָר שָׁמַע כַּמָּה פְעָמִים בַּלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁחוֹרֶקֶת הַגָּדֵר הַקְּלוּעָה מִסָּבִיב לַבֻּסְתָּן, שֶׁמְנַעְנְעִים עֵץ־פְּרִי צָעִיר. לְאָזְנָיו הַמְשֻׁלְשָׁלוֹת שֶׁל “בְּרִיטַן” הִגִּיעַ קוֹל נְפִילָתָם הָרַכָּה שֶׁל אֲגַסִּים נוֹשְׁרִים, וְהוּא לֹא פָּסַק מִלְּכַרְכֵּר מִסָּבִיב לְשִׁמְקֶה, מִלְּהִתְגָּרֵד בְּבִרְכָּיו הַמְטֻלָּאוֹת וְאַף מִלִּבְכּוֹת מֵרֹב פְּלִיאָה וָרֹגֶז, בְּשֶׁלְמָה הוּא שׁוֹכֵב בִּמְקוֹמוֹ בִּמְנוּחָה.

אַךְ שִׁמְקֶה תָּפַס אוֹתוֹ בְּאָזְנָיו הַמְּשֻׁלְשָׁלוֹת, הֱנִיפוֹ לְמַעְלָה וְהִפִּיל עַצְמוֹ יַחַד עִמּוֹ, עִם בְּרִיטַן, אֶל תּוֹךְ סֻכַּת הַקַּשׁ, נָשַׁק וְחָזַר וְנָשַׁק כַּמָּה פְּעָמִים בְּרֹאשׁ־הָאֲרִי הַמְּקֻרְזָל שֶׁלּוֹ וְדִגְדֵּג אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת מִתַּחַת לְרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת:

– שְׁכַב… בְּרִיטַן… שְׁכַב…

בְּרִיטַן שׁוּב לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ מַה יַּעֲשֶׂה: לָרוּץ לְשָׁם, לַמָּקוֹם שֶׁנּוֹפְלִים אֲגַסִּים, וְלִסְחֹב וּלְהָבִיא מִשָּׁם בַּר־נַשׁ, בִּנְעִיצַת שִׁנַּיִם בַּאֲחוֹרָיו מַמָּשׁ, אוֹ לִהְיוֹת אֵצֶל שִׁמְקֶה וְלִמְסֹר עַצְמוֹ לִלְטִיפוֹתָיו וּלְדִגְדּוּגָיו. שְׁתֵּי הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הֵן מֵאוֹתָן שֶׁלָּאו כָּל יוֹם הֵן מִתְרַחֲשׁוֹת, – וּבְרִיטַן הִתְעַטֵּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת כַּלְבִּית.

שִׁמְקֶה הֲרֵיהוּ מְאֻשָּׁר.

דּוֹדוֹ, יֶעקְל בֻּסְתְּנָאי, חוֹכֵר גַּנֵּי־הַפְּרִי, בִּשְּׂרָהוּ לִפְנוֹת עֶרֶב בְּשׂוֹרָה טוֹבָה – וְהוּא טוֹעֵן אֶל בְּרִיטַן:

– שְׁכַב בִּמְנוּחָה, כֶּלֶב טִפֵּשׁ… יִקְטֹף לוֹ בֶּן־אָדָם מְעַט וְיֹאכַל. בַּגָּן יֵשׁ הַרְבֵּה…

– שִׁמְעוֹן, – קָרָא לוֹ הַדּוֹד יֶעקְל לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּמוֹ תָּמִיד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּעִנְיָן חָשׁוּב וְהוּא קוֹרְאוֹ בִּשְׁמוֹ הַמָּלֵא, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לַעֲלִיָּה לַתּוֹרָה. שִׁמְקֶה חָשַׁב, שֶׁהוּא, דּוֹדוֹ, מָצָא שׁוּב עֵץ נִזּוֹק, וְעָמַד לוֹ כְּשֶׁשְּׁתֵּי יָדָיו נְתוּנוֹת בְּתוֹךְ כִּיסֵי הַמִּכְנָסַיִם וּבְמַבָּט יָשָׁר וּמְאֻמָּץ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹמְדִים נַעֲרֵי־הַגּוֹיִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נִתְפָּסִים בְּמַעֲשֵׂה־גְּנֵבָה. אַךְ הַדּוֹד פָּקַּד עָלָיו לְהוֹצִיא אֶת הַיָּדַיִם מִכִּיסָיו וְהֶחֱלִיק כַּמָּה פְּעָמִים בְּיָדוֹ עַל זְקָנוֹ הַמְדֻבְלָל, סִימָן שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לִגְעֹר וְלִנְזֹף – וְשִׁמְעוֹן הִרְכִּין רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי הַקַּרְקַע, כְּאִלּוּ מִשָּׁם בָּא הַקּוֹל הַמְדַבֵּר אֵלָיו, וְהִקְשִׁיב בִּשְׁתִיקָה.

הַדּוֹד הֶאֱרִיךְ בְּדִבּוּר. הוּא סִפֵּר לוֹ שֶׁהִנֵּה רֹאשׁ־הַשָּׁנָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, שֶׁבַּכְּפָר לֹא יִהְיֶה הַשָּׁנָה מִנְיָן, וְשֶׁהוּא וְהַדּוֹדָה יִהְיוּ מֻכְרָחִים לִנְסֹעַ אֶל הָעֲיָרָה לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. הוּא הֶרְאָה לוֹ שֶׁבַּבֻּסְתָּן יֵשׁ סְחוֹרָה, הַרְבֵּה סְחוֹרָה, אַךְ הוּא מַשְׁאִיר כָּל זֶה בְּיָדָיו, בִּידֵי שִׁימֶק וְחַיָּה, וְשֶׁעַל כֵּן יִרְאֶה נָא שֶׁלֹּא יְדַלְדְּלוּ אוֹתוֹ, חָלִילָה, יַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִפְרְצוּ אֶת הַגָּדֵר, שֶׁלֹּא יְשַׁבְּרוּ עֵצִים, וְאֶת הַתְּפִלָּה, תְּפִלַּת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הִיא, חַיָּה, כְּבָר תַּרְאֶה לוֹ. הִיא תְּדַפְדֵּף וְתַרְאֶה לוֹ הַכֹּל: שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה, אָבִינוּ־מַלְכֵּנוּ, הַכֹּל – הוּא עַצְמוֹ אַל יְדַפְדֵּף כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא, שִׁימְקֶלֶה־גוֹי, עָלוּל לְעַרְבֵּב וְלִפְתֹּחַ בְּ“בָרְכִי־נַפְשִׁי”… וְגַם הַזְכָּרַת־נְשָׁמוֹת תַּרְאֶה לְךָ הִיא, חַיָּה…

– הִיא, חַיָּה…

שִׁמְקֶה רָצָה לְחַבֵּק אֶת דּוֹדוֹ וּלְנַשְּׁקוֹ, לִנְשֹׁק בִּזְקָנוֹ הַשָּׁחוֹר הַסָּבוּךְ, הַגָּדֵל וְעוֹלֶה לוֹ עַד לָעֵינַיִם, וּבַגַּבּוֹת הַיּוֹרְדוֹת וּמְכַסּוֹת עַל עֵינָיו. תְּקָפוֹ חֵשֶׁק לְנַשְּׁקוֹ אַף בַּשְּׂעָרוֹת שֶׁבְּאָזְנָיו הַדּוֹקְרָנִיּוֹת כִּשְׂפָמוֹ שֶׁל חָתוּל – וְכָל זֹאת בִּשְׂכַר הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ.

הוּא הָיָה נוֹשֵׁק לוֹ, הָיָה נוֹפֵל עַל צַוָּארוֹ, הֶעָטוּף תָּמִיד סוּדָר אָדֹם שֶׁל צֶמֶר, – אֶלָּא שֶׁמְּתִירָא הוּא מִפְּנֵי רְצוּעַת־הָעוֹר הֶעָבָה שֶׁל דּוֹדוֹ, שֶׁהָיָה וַדַּאי מַלְקֵהוּ בָּהּ בְּשֶׁל מַעֲשֵׂה־שִׁגָּעוֹן כָּזֶה – וְהוּא נוֹשֵׁק מִשּׁוּם כֵּן כַּמָּה פְּעָמִים אֶת בְּרִיטַן, שֶׁבְּרַעֲמָתוֹ הַמְגֻדֶּלֶת הוּא מַזְכִּיר לוֹ אֶת הַדּוֹד יֶעקְל.

– בְּעַצְמְךָ אַל תְּדַפְדֵּף, שִׁימְקֶלֶה־גוֹי… עוֹדְךָ עָלוּל לְעַרְבֵּב וְלִפְתֹּחַ בְּ“בָרְכִי־נַפְשִׁי”… הִיא תַּרְאֶה לְךָ הַכֹּל, חַיָּה…

וְהִיא תֵּשֵׁב עַל יָדוֹ, הִיא תְּהַפֵּךְ אֶת הַדַּפִּים בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת הַלְּבָנוֹת וְהַמְּלֵאוֹת, וְהִיא תֹּאמַר:

– הִנֵּה פֹּה צָרִיךְ לוֹמַר, שִׁמְקֶה… בַּדַּף הַזֶּה…

טוֹב לוֹ יוֹתֵר מִדַּי, אֹשֶׁר רַב מִדַּי לוֹחֵץ בֶּחָזֶה הַצָּעִיר שֶׁלּוֹ, וַהֲרֵיהוּ קָם וְשׁוֹרֵק שְׁרִיקָה גְּדוֹלָה הַנִּשֵּׂאת עַל פְּנֵי כָּל הַגָּן. עָנָף נִשְׁבָּר, הַגָּדֵר הַקְּלוּעָה חוֹרֶקֶת. בְּרִיטַן מֵרִים אֶת זְנָבוֹ הַקָּטוּעַ וְנֶעְלָם. שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְשֹׁל עוֹד בְּרוּחוֹ.

– חַיָּה.

הוּא רָאָה אוֹתָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר מוֹתָהּ שֶׁל אִמּוֹ. הוּא עָמַד לְיַד קֶבֶר – זוֹכֵר הוּא – לְיַד קֶבֶר פָּתוּחַ שֶׁבְּצִדּוֹ הָיְיתָה תְּלוּלִית שֶׁל חוֹל טָרִי צָהֹב. מִסָּבִיב עָמְדוּ יְהוּדִים, אָמְרוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה, נֶאֶנְחוּ עָלָיו וְצִוּוּ עָלָיו שֶׁיֹּאמַר קַדִּישׁ. הוּא אָמַר, אַךְ הֵם עָזְרוּ לוֹ בְּלִי הֶרֶף וְלֹא פָּסְקוּ מִלְּהִתְאַנֵּחַ עָלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי, וְלֹא רָאָה שׁוּב אֶלָּא אֵיךְ בּוֹקַעַת וְעוֹלָה מִתּוֹךְ הַחוֹל הַטָּרִי חִפּוּשִׁית, וְהִיא מִתְנָעֶרֶת כַּמָּה פְעָמִים מִן הַחוֹל שֶׁדָּבַק בָּהּ. הוּא הִתְחִיל שׁוּב מִבְּרֵאשִׁית, אַךְ הַדּוֹד מְשָׁכוֹ אֵלָיו חִישׁ מַהֵר, קָרַע קְרִיעָה בְּדַשׁ בִּגְדּוֹ, שֶׁהָיָה עוֹד כִּמְעַט חָדָשׁ, הוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַל הָעֲגָלָה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ הֶרְאָה לוֹ פִּנָּה בָּאֻרְוָה:

– כָּאן תִּישַׁן, שִׁמְעוֹן, וְתַטֶּה אֹזֶן אֶל הַבְּהֵמוֹת.

הוּא נִכְנַס אַחַר־כָּךְ אֶל הַמִּטְבָּח וְהִסְתַּכֵּל אֲרֻכּוֹת בְּקַלְּחוֹת הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁהָיוּ תְּלוּיוֹת עַל וָוִים לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת. הוּא רִחְרַח אֶת שַׂקִּיקֵי־הַגְּבִינָה, שֶׁהֻנְּחוּ לְיִבּוּשׁ מִתַּחַת לַאֲבָנִים, וְהִגִּיעַ עַד לְפֶתַח פָּתוּחַ לְמֶחֱצָה, ומִבַּעֲדוֹ נִשְׁקַף קְצֵה אָרוֹן שֶׁל זְכוּכִית מְלֻטֶּשֶׁת.

הוּא רְאֵה חֶדֶר מְסֻיָּד־לָבָן, עַל קִירוֹתָיו תְּמוּנוֹת־נוֹף רְקוּמוֹת וּוִילָאוֹת לְבָנִים עַל הַחַלּוֹנוֹת. הוּא רָאָה הַרְבֵּה כּוֹסוֹת שֶׁל פֶּסַח, שֶׁבְּכָל אַחַת מֵהֶן תָּקוּעַ תַּפּוּחַ־חֹרֶף אֲדַמְדַּם. אַרְיֵה־בְּרוֹנְזָה שָׂעִיר הוֹשִׁיט כְּנֶגְדּוֹ לָשׁוֹן מֵעַל גַּבֵּי מְנוֹרַת־חֲנֻכָּה שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּבְמַעֲמַקֵּי הַחֶדֶר, בְּקֶרֶן זָוִית מַמָּשׁ, נֶעֱצַר מַבָּטוֹ זְמָן רַב עַל מַשֶּׁהוּ פִּתְאוֹמִי וְלֹא־צָפוּי.

לְיַד שֻׁלְחָן קָטָן רָאָה רֹאשׁ צָעִיר שֶׁל נַעֲרָה שָׁקוּעַ בֵּין כְּתֵפַיִם עֲגֻלּוֹת, וְזוּג יָדַיִם קְטַנּוֹת, צְחוֹרוֹת וּמְלֵאוֹת, שֶׁמָּשְׁכוּ בְּחוּטִים אֲרֻכִּים, אֲדֻמִּים וּכְחֻלִּים, וְכָל פַּעַם שֶׁאַחַת מִשְּׁתֵּי הַצַּמּוֹת יָרְדָה וְגָלְשָׁה מֵעֵבֶר לַכָּתֵף וְנָפְלָה עַל הֶחָזֶה וְהִסְתַּבְּכָה בַּחוּטִים הָאֲדֻמִּים־כְּחֻלִּים – הִתְרוֹמֵם רֹאשָׁהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה בִּתְנוּעָה מְזֹרֶזֶת, רֶגַע הִבְהִיקָה לִבְנַת־פָּנֶיהָ וְהַצַּמָּה הָעַקְשָׁנִית הוּטְלָה בַּחֲזָרָה אֶל מֵעֵבֶר לַכָּתֵף.

הוּא הִצְמִיד זְמָן רָב אֶת מַבָּטוֹ הַשָּׁחוֹר אֶל הַלַּבְנוּנִית הַמְסַנְוֶרֶת, וְאִי־מְנוּחָה צָמְחָה וְעָלְתָה בַּחֲלַל חָזֵהוּ.

– הִיא לְבָנָה כָּל כָּךְ – הִרְגִּיז אוֹתוֹ הַדָּבָר – וְהוּא הֲרֵיהוּ כֹּה שָׁחוֹר, מְלֻכְלָךְ, חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יְלַכְלֵךְ אוֹתָהּ חָלִילָה בְּמַבַּט עֵינָיו בִּלְבָד…

אַךְ פִּתְאֹם חָשׁ צְלִיפָה שֶׁל רְצוּעָה בִּכְתֵפוֹ, וְקוֹלוֹ שֶׁל הַדּוֹד יֶעקְל הִתְפָּרֵץ מִבֵּין זְקָנוֹ וּשְׂפָמוֹ:

– לְטֹשׁ עֵינֶיךָ, בָּחוּר שׁוֹטֶה, לְטֹשׁ! חַכֵּה, עוֹד יַכְנִיסוּ לְךָ שָׁם לָאֻרְוָה צֶמֶד סוּסִים נוֹסָף…

הוּא נִרְתַּע חִישׁ מִמְּקוֹמוֹ וּבָרַח כְּשֶׁהוּא קוֹלֵט מֵאַחֲרָיו קוֹל נִפְחָד הַמִּתְמַלֵּט מִפִּי הַנַּעֲרָה “אוֹי, אַבָּא”, וְרָץ אֶל הָאֻרְוָה – וְאַחַר־כָּךְ שָׁכַב בַּפִּנָּה עַל הַשַּׁחַת, הִשִּׁיב אֶת נְשִׁימָתוֹ הַחַמָּה עַל כְּתֵפוֹ הַמִעֻרְטֶלֶת הַלּוֹהֶטֶת וְשִׁנֵּן לְעַצְמוֹ:

– אוֹי, אַבָּא…

______________

הַדּוֹד יֶעקְל כַּעֲסָן הוּא – דָּבָר זֶה יוֹדֵעַ הוּא, שִׁמְקֶה. רְצוּעָה עָבָה יֵשׁ לוֹ לְדוֹדוֹ, עוֹד מִזְּמַן שֵׁרוּתוֹ אֵצֶל הַקֵּיסָר בְּרוּסְיָה. הוּא שׁוֹמֵר עָלֶיהָ, עַל הָרְצוּעָה הַזֹּאת, מוֹשֵׁחַ אוֹתָהּ תְּכוּפוֹת בְּשֻׁמָּן וּמַשְׁרֶה אוֹתָהּ בְּמֵי־פִשְׁתָּן. וּכְשֶׁהוּא מַצְלִיף לוֹ לִפְעָמִים לְשִׁמְקֶה עַל הַכְּתֵפַיִם, אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁכַּב בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ תָּמִים עַל אוֹתוֹ הַצַּד.

מָה רָעָה מָצָא בּוֹ – אֵין הוּא יוֹדֵעַ.

כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הֲרֵיהוּ מָצוּי פַּעַם לְיַד הַסּוּסִים וּפַעַם לְיַד הַתְּבוּאָה – וּבְשׁוּם מַעֲשֵׂה־אֵיבָה לֹא נִתְפַּס. פַּעַם אַחַת מָצָא בְּתוֹךְ הַתֶּבֶן שַׂקִּיק מָלֵא שְׁטָרוֹת, וּמִיַּד הָלַךְ וּמְסָרוֹ. הַסּוּסִים מַבְהִיקִים, מְמַהֲרִים וְעוֹבְרִים אֶת כָּל הַסּוּסִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ. הוּא שׁוֹכֵב בָּאֻרְוָה שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת. חַם כָּאן, בָּאֻרְוָה, עוֹמֵד בָּהּ רֵיחַ שֶׁל שַׁחַת וְזֶבֶל שֶׁל סוּסִים, אַךְ הַלַּיְלָה אָרֹךְ, אָרֹךְ מְאֹד. חֹשֶׁךְ בָּאֻרְוָה, דְּמָמָה, רַק קוֹל הַעֲלָאַת־הַגֵּרָה הַסּוּסִית מִתְחַכֵּךְ בַּדְּמָמָה וּצְלִיל־שַׁלְשֶׁלֶת מִצְטַלְצֵל בְּשֶׁקֶט הַלַּיְלָה. וְכָאן, לְיַד הָאֵבוּס, בָּאָה אֵלָיו כָּל פַּעַם אִמּוֹ, אִמּוֹ הַמֵּתָה, כֻּלָּהּ בְּלָבָן, נִצֶּבֶת לְיַד סֻלָּם־הַשַּׁחַת, שׁוֹלַחַת לְעֻמָּתוֹ שְׁתֵּי יָדַיִם אֲרֻכּוֹת וְצוֹבֶטֶת אוֹתוֹ צְבִיטוֹת מָוֶת בְּרַגְלָיו, בְּיָדָיו…

מִמּוּלוֹ, מִבַּעַד לַתְּרִיסִים הַמּוּגָפִים, מִתְפָּרְצִים פַּסֵי זָהָב וּבוֹקְעִים אֶת הַחֲשֵׁכָה. שִׁמְקֶה נִמְצָא מִיָּד בַּמִּטְבָּח וּשְׁאֵלָה מוּכָנָה עַל קְצֵה לְשׁוֹנוֹ:

– לִנְסֹעַ לִפְנוֹת־בֹּקֶר לְהָבִיא אֶת שִׁבֹּלֶת־הַשּׁוּעָל, אוֹ לְאַחַר פַּת־שַׁחֲרִית? הַדֶּלֶת שֶׁל הַחֶדֶר הַמְסֻיָּד פְּתוּחָה בְּמִקְצָת – וְהוּא נוֹעֵץ בַּסֶּדֶק רַק עַיִן אַחַת וְנִשְׁאַר עוֹמֵד כִּמְסֻמָּר לִמְקוֹמוֹ.

לְיַד הַשֻּׁלְחָן מַתִּירָה חַיָּה בְּרֹךְ אֶת צַמּוֹת־הָעַרְמוֹן הָעֲבֻתּוֹת שֶׁלָּהּ עַל כְּתֵפֶיהָ. הָעֲשָׁשִׁית דּוֹלֶקֶת בְּאוֹר מָלֵא, וְהַצַּמּוֹת נוֹצְצוֹת לְאוֹרָה כִּנְחֹשֶׁת מְמֹרֶטֶת. חֻלְצָתָהּ פְּתוּחָה כְּמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, וּמִבַּעַד לְסַלְסָלָה לְבָנָה מִתְגַנֵּב וּמֵצִיץ חֲצִי שַׁד צַח שֶׁל נַעֲרָה הָעוֹלָה בְּשַׁלְוָה רַבָּה עָלֹה וְיָרוֹד.

הוּא נִשְׁאָר עוֹמֵד וְעֵינוֹ הָאַחַת נְעוּצָה בַּסֶּדֶק, אַךְ קוֹל מְעֻמְעָם הַבָּא מִבֵּין זָקָן וְשָׂפָם תּוֹעֶה בַּחֲלַל הָאֲוִיר וְנִדְמֶה לוֹ, לְשִׁימֶק, כְּאִלּוּ הוּא יוֹרֵד עַל עָרְפּוֹ מַמָּשׁ – הוּא מִתְחַמֵּק מַהֵר אֶל הָאֻרְוָה הַחֲשֵׁכָה, קוֹלֵעַ אֶת רַעֲמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסּוּסִים צַמּוֹת־צַמּוֹת, וּמַעֲלֶה אֶת חָזֵהוּ עָלֹה וְיָרוֹד, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַנַּעֲרָה מִתַּחַת לְסַלְסָלָה הַלְּבָנָה.

__________________

בַּקַּיִץ עוֹבְרִים לָגוּר בְּגַן־הַפֶּרִי.

תָּמִיד הוּא מַחֲזִיק גַּנִּים בַּחֲכִירָה, הַדּוֹד יֶעקְל. יֵשׁ לוֹ אַרְנָק גָּדוֹל שֶׁל עוֹר, גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁמִּתְקַפֵּל כַּמָּה קִפּוּלִים. הָאַרְנָק מֻנָּח אֶצְלוֹ תָּמִיד בַּכִּיס־הַפְּנִימִי הַתַּחְתּוֹן שֶׁבְּחָזִיַּת־הַמּוֹכִין שֶׁלּוֹ. וּמִיָּד כְּשֶׁמַּגִּיעִים הַיָּמִים שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח, בְּשָׁעָה שֶׁבַּבַּיִת עֲדַיִן לֹא פֻּנּוּ כְּלֵי־הַפֶּסַח, הוּא מִתְעַטֵּף בִּגְלִימַת־הַשַּׁבָּת שֶׁל צֶמֶר, בַּעֲלַת כַּפְתּוֹרֵי־שֵׁן לְבָנִים בִּשְׁנֵי צְדָדֶיהָ וּפַסִים יְרַקְרַקִּים בְּשׁוּלֵי הַשַּׁרְווּלִים וְהַדַּשִּׁים; הוּא מַעֲבִיר אֶת הָאַרְנָק הַמְגֻדָּשׁ מִתּוֹךְ הַכִּיס הַפְּנִימִי אֶל כִּיס הַמִּכְנָסַיִם וְיוֹצֵא אֶל הַכֹּמֶר לַחְכֹּר אֶת הַבֻּסְתָּן.

הַכֹּמֶר מַחְכִּיר לוֹ תָּמִיד. הַדּוֹד יֶעקְל מַעֲרִיךְ אֶת הָעֵצִים, שֶׁהוּא יוֹדְעָם וּמַכִּירָם אָמְנָם מִן הַשָּׁנָה הַקּוֹדֶמֶת. וְאַחַר־כָּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בַּבַּיִת: כְּבָר עוֹמְדִים בַּ“פֶּרֶק” הַשִּׁשִּׁי1 וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה עֵצִים כְּבָר מַשִּׁירִים שָׁם. הַדֻּבְדְּבָנִים מַאְדִּימִים עוֹד זְמָן רַב. וַדַּאי יַעֲבֹר עוֹד חֹדֶשׁ תָּמִים עַד שֶׁיַּסְמִיכוּ אֶת הַסֻּלָּמוֹת אֶל הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים וְעַד שֶׁיֵּצְאוּ אֶל הַכְּפָרִים לְבַקֵּשׁ מִבְּנוֹת־הַגּוֹיִים לַעֲבוֹדַת הַקָּטִיף. אַךְ בַּבֻּסְתָּן כְּבָר תִּקֵּן יֶעקְל אֶת שְׁתֵּי הַסֻּכּוֹת: אַחַת גְּדוֹלָה וְנָאָה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, וְאַחַת נְמוּכָה עֲשׂוּיָה גַּג־שֶׁל־קַשׁ מְשֻׁפָּע בִּלְבָד, בַּשְּׁבִיל שִׁמְקֶה עִם בְּרִיטַן. שִׁמְקֶה שׁוֹמֵר עַל הַבֻּסְתָּן, וְיֶעקְל מִתְהַלֵּךְ עַל אַדְמָתוֹ הַחֲרוּשָׁה וְהַתְּחוּחָה וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלִּנְהֹם בְּקוֹל עָמוּם הַבָּא מִתּוֹךְ סְבַךְ זְקָנוֹ:

– שִׁמְעוֹן, מְקַצְּצִים בָּעֲנָפִים…

– שִׁמְעוֹן, מְנַעְנְעִים עֵץ…

בַּבֻּסְתָּן חֹשֶׁךְ. הֶעֱצִים כֹּה סְבוּכִים וַעֲמוּסִים, הֵם מַרְכִּינִים אֶת רָאשֵׁיהֶם הַטְּעוּנִים פְּרִי לָרֹב וּמַסְתִּירִים לְגַמְרֵי אֶת הַשָּׁמָיִם. אִמּוֹ הַמֵּתָה שֶׁל שִׁימֶק בָּאָה גַּם לְכָאן, הִיא נִצֶּבֶת לָהּ סְמוּכָה לָעֵץ, שׁוֹלַחַת אֶצְבָּעוֹת אֲרֻכּוֹת וְחַדּוֹת וְצוֹבֶטֶת לְשִׁמְקֶה צְבִיטוֹת מָוֶת, עַל שֶׁאֵינוֹ זָהִיר בַּאֲמִירַת קַדִּישׁ. מִתּוֹךְ סֻכָּתוֹ שֶׁל הַדּוֹד בּוֹקְעִים וּמִתְגַנְּבִים לְכָאן קַוֵּי־זָהָב דַּקִּים, מִתְגָּרִים בְּעֵינָיו שֶׁל שִׁמְקֶה וּמְבִיאִים עִמָּהֵם רֵיחוֹת: רֵיחוֹת שֶׁל עֲשָׁשִׁית מְאִירָה, שֶׁל כְּנָפַיִם מְחֹרָכוֹת שֶׁל צִפֹּרֶת הָרוֹקֶדֶת מִסָּבִיב לַשַּׁלְהֶבֶת, שֶׁל קִירוֹת־עֵץ שֶׁהֻקְצְעוּ זֶה עַתָּה, שֶׁל בַּקְבּוּקִים מְלֵאִים מַיִם וּבָהֶם פְּרָחִים, וְשֶׁל שַׂעֲרוֹת נַעֲרָה חֲפוּפוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

שֶׁקֶט בַּבֻּסְתָּן, דְּמָמָה, רַק מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם נִשְׁמָע קוֹל־נְפִילָה רַךְ כַּקְּטִיפָה שֶׁל דֻּבְדְּבָן בָּשֵׁל הַנּוֹפֵל עַל אֲדָמָה חֲרוּשָׁה, אוֹ לְחִישָׁה סוֹדִית שֶׁל עָלִים, וְשׁוּב שֶׁקֶט וּדְמָמָה. אַךְ שִׁמְקֶה מְהַלֵּךְ עַל קְצוֹת בְּהוֹנוֹתָיו, מַרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יִתָּקֵל בְּעָנָף, וּמְקָרֵב אֶת עֵינָיו, עַיִן אַחַת בִּלְבַד, אֶל הַסְּדָקִים נוֹטְפֵי־הַזָּהָב בַּסֻּכָּה שֶׁל דּוֹדוֹ. הוּא עוֹמֵד זְמָן רַב, מִסְתַּכֵּל בְּלַבְנוּנִיתָן הַשְּׁקוּפָה שֶׁל רַגְלֵי חַיָּה, הַטּוֹבְלוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה בְּקַעֲרַת־מַיִם, וְהוּא יוֹשֵׁב מִפַּעַם בְּפַעַם עַל הָאֲדָמָה וְנִשְׁאָר שׁוֹהֶה כָּךְ מֻרְכָּן וּבְלִי־נוֹעַ כְּשִׂיחַ נָמוּךְ. מַשֶּׁהוּ רוֹחֵשׁ אֵי־שָׁם, וְהוּא מְאַמֵּץ אֶת אָזְנָיו לִקְרַאת הַקּוֹל הַמְעֻמְעָם הַקּוֹרֵא:

– שִׁמְעוֹן, מְקַצְּצִים בָּעֲנָפִים…

– שִׁמְעוֹן, מְנַעְנְעִים עֵץ…

_____________

עֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בַּבֹּקֶר.

הַדּוֹד יֶעקְל הוֹשִׁיב לִפְנֵי סַף סֻכָּתוֹ שְׁנֵי עֲנִיִּים עוֹבְרֵי־דֶּרֶךְ, וְאִתָּם אֶת שִׁמְקֶה, לְשֵׁם הַתָּרַת־נְדָרִים בִּפְנֵיהֶם, וְהוּא מְגַלְגֵּל לִפְנֵיהֶם מִלִּים קָשׁוֹת וּמוּזָרוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁשִּׁמְקֶה אָנוּס לִבְלֹעַ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת רֻקּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְרֹץ בִּצְחוֹק.

הַדּוֹדָה נוֹתֶנֶת לוֹ דֻּבְשָׁן טָבוּל בְּיֵ"שׁ. הִיא מְנַגֶּבֶת אֶת כָּל הַכַּפּוֹת וְהַסַּכִּינִים בִּקְצֵה סִנָּרָהּ הֶחָדָשׁ, וְהַדּוֹד אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלִּנְהֹם נְהִימָה מְעֻמְעֶמֶת מִתּוֹךְ זְקָנוֹ:

– שִׁמְקֶה, שְׁמֹר עַל הַסְּחוֹרָה…

– שִׁמְקֶה, אַל תִּשְׁכַּח הַזְכָּרַת־נְשָׁמוֹת…

– שִׁמְקֶה, חַיָּה תְּדַפְדֵּף וְתַרְאֶה לְךָ הַכֹּל…

בַּבֻּסְתָּן מְנַשֶׁבֶת רוּחַ צוֹנֶנֶת שֶׁל סוֹף־אֱלוּל, וַאֲגַסִּים כְּבֵדִים וַעֲסִיסִיִּים נוֹפְלִים מִפַּעַם לְפַעַם עַל הַקַּרְקַע הַחֲרוּשָׁה. מִבֵּין הָעֵצִים, שֶׁכְּבָר נִדְלְלוּ, פּוֹרְצִים וּמִתְגַּלִּים קִטְעֵי שָׁמַיִם כְּעֵין הַפְּלָדָה וְהֵם מַשְׁקִיפִים קָרִים וּטְהוֹרִים עַל הָאֲדָמָה. מֵעֵבֶר לַגָּדֵר נִשָּׂאִים בָּאֲוִיר קוּרֵי־סְתָו לְבָנִים וְנִטְפָּלִים לַכֹּל. הַגָּדֵר הַקְּלוּעָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלַּחֲרֹק, עֵצִים מִתְנוֹעֲעִים וּבְרִיטַן אֵינוֹ חָדֵל מִלְּגָרֵד אֶת שִׁמְקֶה בְּמִכְנְסֵי־הַבַּד הַחֲדָשִׁים שֶׁלּוֹ, אַךְ שִׁמְקֶה אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ וְהוּא טוֹעֵן אֵלָיו, אֶל בְּרִיטַן, כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיקוֹ בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו:

– שְׁכַב בִּמְנוּחָה, בְּרִיטַן טִפֵּשׁ… הַבֻּסְתָּן יֵשׁ לוֹ דָּי…

לִפְנוֹת עֶרֶב יוֹצֵאת אֵלָיו חַיָּה.

הִיא רְחוּצָה לִכְבוֹד הֶחָג. צַמּוֹת־הָעַרְמוֹן יוֹרְדוֹת בְּרֹךְ עַל גַּבֵּי חֻלְצָה לְבָנָה וּבִלְחָיֶיהָ פּוֹרַחַת אַדְמוּמִית קַלָּה, כִּבְאוֹתָם הַדֻּבְדְּבָנִים בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּעוֹד הַטַּל נָח עֲלֵיהֶם. הִיא מַחֲזִיקָה בְּיָדֶיהָ מַחֲזוֹר קָשׁוּר בְּמִטְפַּחַת צְחוֹרָה, כְּמִנְהַג נָשִׁים כַּפְרִיּוֹת בָּאוֹת־בַּיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, הִיא מְעִיפָה מַבָּטִים רַכִּים וּמְלַטְּפִים עַל פְּנֵי שִׁמְקֶה וְאוֹמֶרֶת בְּלַחַשׁ:

– נִתְפַּלֵּל כָּאן, שִׁמְקֶה, יַחְדָּו…

וּמִיָּד לְאַחַר־כָּךְ:

– כָּאן כָּל כָּךְ טוֹב אֶצְלְךָ, נָכוֹן, שִׁמְקֶה?…

שִׁמְקֶה רוֹצֶה לַעֲנוֹת, הוּא הָיָה רוֹצֶה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ כָּאן תָּמִיד, תָּמִיד אַךְ יִתְפַּלְּלוּ, אֲבָל לְדַבֵּר אֵינוֹ יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁמִּתַּחַת לְלִבּוֹ מֻנָּח מַשֶּׁהוּ גָדוֹל וּמָלֵא כָּל כָּךְ, מַשֶּׁהוּ רָווּי וָטוֹב, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁחֲלַל־הֶחָזֶה שֶׁלּוֹ צַר מִלַּהֲכִילוֹ וְהַכֹּל מִתְפַּשֵּׁט וְגָדֵל אֶצְלוֹ כָּךְ לָרֹחַב, שֶׁהִנֵּה עוֹד מְעַט, נִדְמֶה לוֹ, יַגִּיעַ בְּיָדָיו עַד אֶל הַגָּדֵר הַקְּלוּעָה. הוּא מַרְגִּישׁ, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מַשֶּׁהוּ מִתּוֹךְ לִבּוֹ, לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ, אַךְ בִּגְרוֹנוֹ נִצְטַנְּפָה כְּעֵין פְּקַעַת גְּדוֹלָה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַקָּנֶה הַצַּר – וְהוּא מַשְׁפִּיל רַק אֶת עֵינָיו וְאֵינוֹ מַתִּיר לְעַצְמוֹ לְהָצִיץ בְּמַבָּטָיו הַשְּׁחוֹרִים וְהַלּוֹהֲטִים אֶל הַלַּבְנוּנִית הָרְחוּצָה שֶׁל הַנַּעֲרָה.

חַיָּה יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל יָדוֹ, הִיא מְרִימָה קְצָת אֶת הַשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה הַקְּצָרָה וְכַמָּה שִׁנֵּי־סַלְסָלָה נַקְבּוּבִיּוֹת שֶׁל שִׂמְלָה־תַחְתִּית מְעֻמְלֶנֶת נוֹגְעוֹת בְּבִרְכּוֹ, וְהוּא מִתְיָרֵא לָזוּז זִיז כָּלְשֶׁהוּ, כְּחוֹשֵׁשׁ לְהַבְרִיחַ אֶת אָשְׁרוֹ, שֶׁלֹּא יִתְעוֹפֵף וְיֵעָלֵם.

חַיָּה מוֹסִיפָה וְאוֹמֶרֶת:

– שִׁמְקֶה, יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה…

– שִׁמְקֶה, יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהַיּוֹם צָרִיךְ לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ. וְאַתָּה תִּמְחַל לְאַבָּא, נָכוֹן, שִׁמְקֶה?…

שִׁמְקֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ עוֹד מַה יַּעֲשֶׂה. אִלּוּ הָיָה יָכוֹל, הָיָה תּוֹפֵס עַכְשָׁו לְאַבָּא שֶׁלָּהּ, וְהָיָה מְנַשְּׁקוֹ בִּזְקָנוֹ הַמְדֻבְלָל וּבִשְׂפָמוֹ, הָיָה נוֹפֵל עַל צַוָּארוֹ הֶעָטוּף וּמְכַסֶּה בִּנְשִׁיקוֹתָיו אֶת סוּדַר־הַצֶּמֶר הָאָדֹם, אַךְ הַפְּקַעַת שֶׁבִּגְרוֹנוֹ גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ עוֹד יוֹתֵר, וְאִי־מְנוּחָה יֵשׁ בּוֹ עַל שֶׁשִּׂמְלָתָהּ הַצְּחוֹרָה נוֹגַעַת בְּבִרְכָּיו הַמְאֻבָּקוֹת בַּחוֹל, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרֶיהָ הָרַכִּים שֶׁל חַיָּה.

– שִׁמְקֶה, אַבָּא מַכֶּה אוֹתָךְ תָּמִיד… וַאֲנִי בּוֹכָה כָּל כָּךְ… כָּל הַלַּיְלָה…

– בְּוַדַּאי גְּדוֹלִים כְּאֵבֶיךָ, שִׁמְקֶה…

הוּא רוֹצֶה לִצְחֹק. כָּאוֹב יִכְאַב לוֹ! הוּא אֵינוֹ יָכוֹל בְּשׁוּם פָּנִים לִזְּכֹּר עַכְשָׁו אֵיךְ וְכֵיצַד יָחוּשׁ כְּאֵב. וּבְכָל זֹאת אֵינוֹ דוֹחֵק. הוּא יוֹשֵׁב כָּפוּף וּמִתְכַּוֵּץ מֵרֹב אֹשֶׁר וּמַקְשִׁיב:

– שִׁמְקֶה, הָיִיתִי רוֹצָה כָּל כָּךְ לָבוֹא כָּאן אֵלֶיךָ, אֶל הַסֻּכָּה שֶׁלְּךָ…

– אַךְ אֱמֹר, שִׁמְקֶה, כְּלוּם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁאַתָּה נוֹשֵׁק אֶת בְּרִיטַן?… אַבָּא מְסַפֵּר שֶׁהוּא הִכָּה אוֹתְךָ מְאֹד בְּשֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה… וַאֲנִי בָּכִיתִי כָּל כָּךְ…

שִׁמְקֶה מִתְבַּיֵּשׁ. הוּא נִזְכָּר אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר. בְּרִיטַן רָץ קֹדֶם אַחֲרֶיהָ, אַחֲרֵי חַיָּה, וְלִקְלֵק אֶת יָדָהּ. הוּא לֹא יָדַע שֶׁהַדּוֹד רוֹאֶה וּמִתְבּוֹנֵן בּוֹ, וְאָז הִשְׁכִּיב אֶת בְּרִיטַן וּנְשָׁקוֹ, וְאַחַר כָּךְ סִפֵּר הַדּוֹד זֹאת. הוּא אֵינוֹ עוֹנֶה, אַךְ חַיָּה מְבִינָה שֶׁאֱמֶת הַדָּבָר, וְהִיא מַטִּיפָה לוֹ מוּסָר:

– אָסוּר לְנַשֵּׁק כֶּלֶב… אַךְ אַבָּא הִכָּה אוֹתְךָ כָּל כָּךְ, הַרְאֵה, שִׁמְקֶה, הַעוֹד תָּחוּשׁ כְּאֵבִים?…

שִׁמְעוֹן מְעַרְטֵל בְּחָפְזָה אֶת הַכָּתֵף וְחָשׁ עַל גּוּפוֹ הֶחָם נְשִׁיבַת רוּחַ קְרִירָה יַחַד עִם זוּג מַבָּטִים לוֹהֲטִים, הַצּוֹרְבִים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד. הוּא מַרְעִיד בִּכְתֵפוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם כְּבָר הוּא צָרִיךְ לְהוֹרִיד אֶת הַשַּׁרְווּל אוֹ לֹא, אַךְ מִיָּד הוּא חָשׁ שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם בּוֹעֲרוֹת עַל הַשֶּׁכֶם הַמְעֻרְטֶלֶת וּשְׁתֵּי יָדַיִם חֲשׂוּפוֹת רַכּוֹת מַבְהִיקוֹת מִתַּחַת לְעֵינָיו.

הוּא מִתְכַּוֵּץ כֻּלּוֹ, כְּאִלּוּ נָגְעוּ בּוֹ בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן, בִּגְרוֹנוֹ נִקְרַע מַשֶּׁהוּ פִּתְאֹם וּמַהֵר, וּמִלָּה, מִלָּה אַחַת וִיחִידָה, מְשֻׁחְרֶרֶת וּפִתְאוֹמִית, מִתְגַּלְגֶּלֶת וּפוֹרֶצֶת בְּרַעַשׁ:

– חַיָּה!…

שְׁנֵי צַוָּארִים חַמִּים מִתְרַפְּקִים זֶה עַל זֶה, כִּמְבַקְּשִׁים לְהִתְמַזֵּג זֶה בָּזֶה וְלִשְׁקֹעַ זֶה בְּתוֹךְ זֶה.

קָרוֹב לָהֶם יוֹשֵׁב בְּרִיטַן נִשְׁעָן עַל רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת הַשְּׁלוּחוֹת לְפָנָיו. אָזְנָיו מְשֻׁלְשָׁלוֹת לְמַטָּה בְּרֹךְ, וְעֵינָיו הַמְעֻרְפָּלוֹת זוֹהֲרוֹת בְּאוֹר בֵּין־הָעַרְבַּיִם וּמַבִּיטוֹת רְצִינִיּוֹת וּמְהֻרְהָרוֹת אֶל מַחֲזוֹר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַפָּתוּחַ…



  1. “פרקי אבות” שקוראים בשבתות, פרק לשבת, בין פסח לראש־השנה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49533 יצירות מאת 2739 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!