רקע
ישראל יהושע זינגר
בַּכְּרָךְ

בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁנוֹת חַיֶּיהָ לֹא הָלְכָה הַפִּנְקְסָנִית מֶרִי רַבִּינוֹבִיץ אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים כָּל-כָּךְ, לֹא עָבְרָה כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה רְחוֹבוֹת, חֲצֵרוֹת לֹא עָלְתָה וְיָרְדָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַדְרֵגוֹת, כִּבְמַחֲצִית הַשָּׁנָה הָאַחַת, מֵאָז אָבְדָה לָהּ מִשְׂרָתָהּ בַּחֲנוּת-הַשְּׁמָנִים וְהִיא נִשְׁאֲרָה מְחֻסֶּרֶת-עֲבוֹדָה.

בַּשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיָה בָּהּ בְּהִתְרוֹצְצוּת זוֹ לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה מְעַט מִן הַשִּׂמְחָה וּמֵעֵין חִדּוּשׁ.

מִשְּׁנַת הַשְּׁבַע-עֶשְׂרֵה לְחַיֶּיהָ, אַךְ גָּמְרָה אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן, הָיְתָה לָהּ עֲבוֹדָה שֶׁבִּישִׁיבָה. בַּחֲנוּת-הַשְּׁמָנִים, שֶׁנִּמְצָאָה סָמוּךְ לְ“שַׁעַר הַבַּרְזֶל” בְּוַרְשָׁה, הָיְתָה מְנַהֶלֶת פִּנְקָסִים, וְיָמִים תְּמִימִים יָשְׁבָה בְּתוֹךְ כְּלוּב שֶׁל חוּטֵי-בַּרְזֶל צַר וְאָפֵל, שֶׁהָיָה מָלֵא סִפְרֵי-חֶשְׁבּוֹנוֹת וּנְיָרוֹת שׁוֹנִים מֻכְתָּמִים וּמְשֻׁמָּנִים וְהָיָה מוּאָר בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה בִּמְנוֹרַת-חַשְׁמַל כֵּהָה וּמֵאֻבֶּקֶת. מִבַּעַד לַחוֹרִים שֶׁבִּכְלוּבָהּ, הֶעָשׂוּי רֶשֶׁת בַּרְזֶל, לֹא פָּסְקוּ מִלַּחֲדֹר אֵלֶיהָ מִבֵּית-הַמִּסְחָר קוֹלוֹת וּצְרִיחוֹת בְּעֶסְקֵי מִקָּח-וּמִמְכָּר, מְרִיבוֹת, צְחוֹק וַהֲלָצוֹת שֶׁל הַקּוֹנִים וְהַמְשָׁרְתִים, שֶׁהָיוּ שְׁמֵנִים וְדִבְקִיִּים מַמָּשׁ כְּאוֹתָן חֲבִיוֹת-הַשֶּׁמֶן הַמְעֹרָמוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. הַטֶּלֶפוֹן הַמְלֻכְלֵךְ וְהַמְשֻׁמָּן לֹא פָּסַק מִלְּצַלְצֵל וְהַשְּׁפוֹפֶרֶת הַמֻּגֶשֶׁת אֶל הָאֹזֶן עוֹרְרָה גֹּעַל-נֶפֶשׁ. מְשֻׁמָּנִים וּמְלֻכְלָכִים הָיוּ גַּם הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, הַמְשֻׁבָּשִׁים וְהַמְסֹרָסִים, שֶׁאוֹתָם הָיְתָה מֶרִי רַבִּינוֹבִיץ צְרִיכָה לְבָרֵר וּלְהָבִיא לִידֵי סֵדֶר. הִיא עָבְדָה שָׁם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כָּל שָׁעָה שֶׁבַּעַל-הֶחָנוּת הַשַּׁמְנוּנִי וְהַמְשָׁרְתִים וְהַקּוֹנִים רָצוּ בְּכָךְ. שַׁעְתָּהּ הַפְּנוּיָה הִסְפִּיקָה לָהּ בְּקֹשִׁי לַאֲכִילָה וּלְשֵׁנָה.

לְמֶרִי רַבִּינוֹבִיץ הַזְּרִיזָה, בַּעֲלַת-הַמֶּרֶץ, קַלַּת-הַתְּנוּעָה, הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בְּתוֹךְ הַכְּלוּב הַצַּר תָּמִיד כְּעִנּוּי. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִצְטַעֲרָה כְּלָל כְּשֶׁפִּטֵּר אוֹתָהּ בַּעַל-הֶחָנוּת הַשַּׁמְנוּנִי מֵעֲבוֹדָתָהּ. כְּאַסִּיר שֶׁיָּצָא לַחֹפֶשׁ, חָשָׁה כָּל נְשִׁימַת אֲוִיר שֶׁהִיא שָׁאֲפָה אֶל תּוֹכָהּ וְכָל צַעַד חָפְשִׁי שֶׁצָּעֲדָה בָּרְחוֹבוֹת וּבַגַּנִּים. הִיא הִרְגִּישָׁה חֲמִימוּת בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת וְהַמְחֻטָּבוֹת, שֶׁפָּסְעוּ פְּסִיעוֹת זְעִירוֹת, אֲבָל מְהִירוֹת וְנִמְרָצוֹת בְּיוֹתֵר. גַּם קָנְתָה לָהּ פֶּרַח, אַף-עַל-פִּי שֶׁכַּסְפָּהּ הָיָה מוּעָט וּמְצֻמְצָם, וְהִיא שָׂמָה אוֹתוֹ בְּכוֹס מַיִם סָמוּךְ לְמִטָּתָהּ.

בְּצֵאתָהּ לָרְחוֹב הָיְתָה חֲבוּשָׁה כּוֹבַע כָּחֹל קָטָן, מֻטֶּה לְצַד אֶחָד, בְּאֹפֶן שֶׁכָּל הַסִּלְסוּלִים וְהַתַּלְתַּלִים וְהַקִּרְזוּלִים שֶׁל שַּׂעֲרוֹתֶיהָ הַבְּהִירוֹת נִתְגַּלּוּ בִּמְשׁוּבָה חֵנָנִית; חֲגוֹרַת-לַכָּה אֲדֻמָּה וְזוֹלָה הָיְתָה מְהֻדֶּקֶת הֵיטֵב-הֵיטֵב מֵעַל לִמְעִילוֹנָהּ הַיָּרֹק הַקָּצָר וְהַמְתֹאָם לְפִי גִּזְרָתָהּ, וּכְלַבְלָב שֶׁל עִנְבָּר שָׁכַב כְּשׁוֹמֵר בְּשִׁפּוּלֵי בֵּית-הַצַּוָּאר שֶׁל הַפַּקְרֵיס הָאָדֹם, בַּמָּקוֹם שֶׁמִּזְדַקְּרִים הַשָּׁדַיִּם הַקְּטַנִּים וְהַבּוֹלְטִים כִּשְׁנֵי אַשְׁכְּלוֹת קְטַנִּים שֶׁל עֲנָבִים; – כֵּן הִתְהַלְּכָה עַל פְּנֵי כָּל רְחוֹבוֹת וַרְשָׁה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ לָהּ מַכָּרִים, דִּלְּגָה בִּזְרִיזוּת עַל פְּנֵי מַדְרֵגוֹת וְצִלְצְלָה בְּפִתְחֵי-בָּתִּים.

– מֶרִי! – קִבְּלוּ בְּכָל מָקוֹם אֶת פָּנֶיהָ בְּשִׂמְחָה, – אֵיזוֹ אוֹרַחַת! לָמָּה תַּעַמְדִי בַּפְּרוֹזְדּוֹר? בּוֹאִי, הִכָּנְסִי.

– לֹא, לֹא! – אָמְרָה מֶרִי עַלִּיזָה וּמְסֻמֶּקֶת, כְּשֶׁהִיא צוֹחֶקֶת צְחוֹק נַעֲרָה תְּמִימָה מִתּוֹךְ רִיצָה עַל פְּנֵי הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁקִּצְרוּ אֶת נְשִׁימָתָהּ, – אֲנִי רוֹצָה רַק לִשְׁאֹל, אוּלַי יְדוּעָה לָכֶם אֵיזוֹ הִתְעַסְּקוּת בִּשְׁבִילִי… תִּהְיֶה מַה שֶׁתִּהְיֶה… מַצְחִיק, לֹא?…

בְּשׁוּם פָּנִים לֹא הִסְכִּימָה לְהִכָּנֵס אֶל הַבַּיִת. צְחוֹקָהּ נִתְגַּלְגֵּל בַּחֲלַל-הַפְּרוֹזְדוֹר, הִיא דִּלְּגָה וְנִתְּרָה בְּכָל מָקוֹם בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת הַמְחֻטָּבוֹת, נִשְּׁקָה בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת הַלְּחָיַיִם שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת, סִדְּרָה אֵצֶל חֲבֵרָה, אִשָּׁה מְרֻשֶּׁלֶת, תַּלְתַּל נִדָּח שֶׁנִּפְרַע בִּשְׂעָרָה, תִּקְּנָה כַּפְתּוֹר שֶׁלֹּא נִרְכַּס כַּהֲלָכָה, וְנֶעֶלְמָה פִּתְאֹם כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאָה.

– וּבְכֵן, זִכְרִי יַקִּירָתִי! – קָרְאָה בִּצְחוֹק שֶׁל עֲלִיצוּת אֶל מוּל הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ, – הֲרֵינִי מַסְכִּימָה לְכָל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא, רַק לֹא בְּחָנוּת שֶׁל שְׁמָנִים… מַצְחִיק, לֹא?… שָׁלוֹם, שָׁלוֹם…

בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי שׁוּב לֹא הָלְכָה אֶל מַכָּרִים. מִכָּל מֵאָה הַדִּירוֹת, שֶׁכִּתְּתָה אֶת רַגְלֶיהָ אֲלֵיהֶן בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים, לֹא הִגִּיעָה אֵלֶיהָ אַף מִלָּה אַחַת וִיחִידָה. רַק הָעֲקֵבִים הַגְּבוֹהִים שֶׁל נְעָלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת שֶׁנָּעֲלָה אוֹתָן כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, עֲקֵבִים אֵלֶּה נַעֲשׂוּ נְמוּכִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנָּטוּ וְהִתְכּוֹפְפוּ הַצִּדָּה. מֶרִי הִתְבּוֹנְנָה בָּהֶם בְּכָל בֹּקֶר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּתִקּוּן הַחוֹרִים בַּגַּרְבַּיִם, אֲבָל לִידֵי דְּאָגָה עֲדַיִן לֹא הֵבִיאוּ אוֹתָהּ.

– מַצְחִיק, – אָמְרָה רַק, כְּשֶׁהִיא מַקִּישָׁה אֶת הָעֲקֵבִים זֶה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּתְיַשְּׁרוּ.

הִיא הִתְחִילָה מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי רְחוֹבוֹת וּבָתִּים לְפִי מוֹדָעוֹת הָעִתּוֹן הַקְּטַנּוֹת, שֶׁבָּהֶן מוֹדִיעִים עַל מְקוֹמוֹת-עֲבוֹדָה. בִּמְקוֹם לִקְנוֹת פָּרַח בְּכַמָּה גְרוּשִׁים, כְּפִי שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה קֹדֶם, קָנְתָה עַכְשָׁו בְּכָל בֹּקֶר עִתּוֹן. בְּעִפָּרוֹן דַּק וְקָטֹן רָשְׁמָה בְּתוֹךְ פִּנְקָסָהּ הַזָּעִיר בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת בְּיוֹתֵר אֶת כָּל הַכְּתֹבוֹת שֶׁל מְקוֹמוֹת-עֲבוֹדָה, זוֹ לְיַד זוֹ בִּצְפִיפוּת, וְהָלְכָה מֵרְחוֹב אֶל רְחוֹב. אַךְ עֲבוֹדָה לֹא קִבְּלָה. הַצָּעוֹת שׁוֹנוֹת הִצִּיעוּ לָהּ. סוֹחֲרִים הִצִּיעוּ לָהּ לְנַהֵל פִּנְקָסִים בְּמֶשֶׁךְ מַחֲצִית הַשָּׁנָה חִנָּם, וְאַחַר-כָּךְ רָאֹה יִרְאוּ. אַבְרֵכִים חֲשׁוּדִים, שֶׁשַּׂעֲרוֹתֵיהֶם הַשְּׁחוֹרוֹת מְסֹרָקוֹת חָלָק-חָלָק וּשְׂפָמָם זָעִיר, הִבְטִיחוּ לָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ שַׂחְקָנִית-קוֹלְנוֹעַ, דָּבָר שֶׁיַּעֲשִׁירֶנָּה עֹשֶׁר רַב, אַךְ לְשֵׁם כָּךְ הִיא צְרִיכָה לְהַכְנִיס תְּחִלָּה כַּמָּה מֵאוֹת זְהוּבִים לְהוֹצָאוֹת קְטַנּוֹת. אַלְמָנוֹת בָּאוֹת-בַּיָּמִים, צְבוּעוֹת וּמְפֻרְכָּסוֹת חָפְצוּ לְלַמֵּד אוֹתָהּ אֶת מְלֶאכֶת הַהַפָּלוֹת, מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לִצְבֹּר בָּהּ הוֹן רַב וְצָרִיךְ רַק לְשַׁלֵּם סְכוּם נִכָּר בְּעַד לִמּוּדָהּ. אָצִיל פּוֹלַנִי אֶחָד בַּעַל שָׂפָם מְגֻדָּל וּבַיִת מָלֵא כְּלָבִים אָמַר גְּלוּיוֹת וּבְפַשְׁטוּת, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּזְּמָן שֶׁיְּבַלֶּה בְּוַרְשָׁה, וְהוּא מְחַפֵּשׂ לוֹ נַעֲרָה צְעִירָה וְיָפָה, בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת וּלְאֻמִּיּוּת. בְּמָקוֹם אֶחָד בִּלְבַד הִצִּיעוּ לָהּ עֲבוֹדָה, אֵצֶל אֲצִילָה זְקֵנָה הַמְחַפֶּשֶׂת מְחַנֶּכֶת בִּשְׁבִיל נְכָדֶיהָ בַּאֲחֻזָּתָהּ שֶׁבַּכְּפָר. זְקֵנָה אֲצִילָה זוֹ הִתְבּוֹנְנָה בְּמֶרִי שָׁעָה מַרֻבָּה, הִזְהִירָה אוֹתָהּ שֶׁלֹּא תְּהֵא מְהַלֶּכֶת עִם בַּחוּרִים, שֶׁלֹּא תְּהֵא רַשָּׁאִית לִקְרֹא בִּסְפָרִים שֶׁל פְּרִיצוּת, שֶׁתִּצְטָרֵךְ לִשְׁכַּב לִישֹׁן בְּמֻקְדָּם, וְשֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת, מִלְּבַד חִנּוּךְ הַיְלָדִים, גַּם לְתַקֵּן כְּלֵי-לָבָן וְגַרְבַּיִם. מֶרִי הִסְכִּימָה לְכָל דָּבָר. הַכֹּל כְּבָר הָיָה מֻסְכָּם וְגָמוּר. אַךְ לְבַסּוֹף, כְּשֶׁדָּרְשָׁה הָאֲצִילָה הַמְלָצָה מֵאֵת מַעֲבִידָהּ הַקּוֹדֶם שֶׁל הַנַּעֲרָה, וּמֶרִי הִגִּישָׁה לָהּ תְּעוּדָה מֵחָנוּת-שֶׁל-שְׁמָנִים, הִתְחִילָה הַזְּקֵנָה רוֹעֶדֶת כָּל כָּךְ מִכַּעַס וְחָרוֹן, עַד שֶׁנָּפַל הַנְּיָר מִתּוֹךְ יָדֶיהָ.

– בְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת אֵינֶנִּי רוֹצָה! – צָעֲקָה הַזְּקֵנָה, – אֲפִלּוּ אִם שַׂעֲרוֹתֶיהָ צְבוּעוֹת צֶבַע בָּהִיר… תֵּלֵךְ לָהּ הָעַלְמָה, בְּשֵׁם אֱלֹהִים!

הִיא יָרְדָה מַהֵר בַּמַּדְרֵגוֹת. הָרְאִי שֶׁבַּמָּכוֹן הֶרְאָה לָהּ כְּתָמִים סוֹמְקִים בְּפָנֶיהָ, עֵינַיִם דּוֹמְעוֹת וּצְרוֹר שְׂעָרוֹת פְּרוּעוֹת מִתַּחַת לַכּוֹבַע הַכָּחוֹל.

שְׂעָרוֹת צְבוּעוֹת צֶבַע בָּהִיר – דִּבָּה זוֹ הִרְגִּיזָה אוֹתָהּ יוֹתֵר מִכֹּל. הִיא נִגְבָה הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּמִמְחָטָתָהּ הַקְּטַנָּה אֶת עֵינֶיהָ הַלַּחוֹת, אַךְ הֵן סֵרְבוּ לְהִתְיַבֵּשׁ. מֵאָז לֹא הוֹסִיפָה לִקְנוֹת אֶת עִתּוֹנֵי הַפּוֹלָנִים.

הִיא נִסְּתָה עוֹד בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְדַלֵּג עַל פְּנֵי מַדְרֵגוֹת וְקוֹמוֹת. אֶחָד שֶׁהִמְצִיא מִין חָדָשׁ שֶׁל סַבּוֹן שָׁלַח אוֹתָהּ לְחַזֵּר עַל הַבָּתִּים וּלְהַצִּיעַ אֶת אַמְצָאָתוֹ. בְּעַד חֲמִשָׁה זְהוּבִים, שֶׁהִשְׁאִירָה אֵצֶל הַמַּמְצִיא כְּעֵרָבוֹן, קִבְּלָה כַּמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל סַבּוֹן עָטוּף בִּנְיָרוֹת צִבְעוֹנִיִּים. הִיא סָחֲבָה אֶת הַחֲבִילָה הַכְּבֵדָה עַל הַמַּדְרֵגוֹת, עָמְדָה אֲרֻכּוֹת לִפְנֵי פִּתְחֵיהֶם שֶׁל זָרִים וְלֹא הֵעֵזָּה לְצַלְצֵל, עַד שֶׁהִתְאַזְּרָה עֹז וְנָגְעָה נְגִיעָה קַלָּה בְּכַפְתּוֹר הַפַּעֲמוֹן, אֲבָל רַק בְּמִקְרִים נְדִירִים הִכְנִיסוּ אוֹתָהּ פְּנִימָה. לָרֹב בִּקְּשׁוּ לָדַעַת מִן הָעֵבֶר הַהוּא שֶׁל הַפֶּתַח, קֹדֶם שֶׁפָּתְחוּ, מַה מְבַקֵּשׁ הַמְצַלְצֵל. וּכְשֶׁאָמְרָה שֶׁהִיא מוֹכֶרֶת סַבּוֹן, בָּאָה תְּשׁוּבָה רַגְזָנִית:

– אֵין צֹרֶךְ!

אֲחֵרִים פָּתְחוּ וְנָתְנוּ לָהּ לְהִכָּנֵס, מִשְּׁשׁוּ בַּסְּחוֹרָה וְהֵרִיחוּ בָּהּ, וְאַחַר-כָּךְ אָמְרוּ שֶׁאֵין צֹרֶךְ בָּהּ. אֲחֵרִים פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת רַק לְמֶחֱצָה, הִנִּיחוּ לַנַּעֲרָה לַעֲמֹד בַּפֶּתַח, וּמִשֶּׁנּוֹדַע לָהֶם לְשֵׁם מַה בָּאָה – הִתְחִילוּ כּוֹעֲסִים וְרוֹגְזִים, שֶׁהִיא מַכְנִיסָה אֶת הַקֹּר הַבָּיְתָה. לַבַּיִת פְּנִימָה הִכְנִיסוּהָ רַק הַנָּשִׁים הָעֲנִיּוֹת, שֶׁדַּלְתוֹתֵיהֶן תָּמִיד פְּתוּחוֹת. אַךְ הַלָּלוּ לֹא הָיָה לָהֶן בַּמֶּה לִקְנוֹת. מֶרִי נִסְּתָה עוֹד לְהִתְרוֹצֵץ זְמַן מָה עִם הַחֲבִילָה הַכְּבֵדָה, לְצַלְצֵל בַּפְּתָחִים. אַךְ פַּעַם כְּשֶׁדֶּלֶת נִפְתְּחָה מְעַט-מְעַט וְיָד גַּבְרִית נִשְׁלְחָה הַחוּצָה, הִנִּיחָה לְתוֹךְ יָדָהּ מַטְבֵּעַ שֶׁל עֶשֶׂר פְּרוּטוֹת וְסָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרֶיהָ בְּרַעַשׁ – חָשָׁה מֶרִי קֹר בְּבִרְכֶּיהָ וְרִפְיוֹן בְּיָדֶיהָ. הִיא נִתְבַּלְבְּלָה כָּל כָּךְ מִן הַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי צָפוּי, עַד כִּי נִטְּלָה מִמֶּנָּהּ לְשׁוֹנָהּ וְהִיא קִבְּלָה אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁהוֹשִׁיטוּ לָהּ. בָּרְחוֹב חָזְרָה אֵלֶיהָ דַּעְתָּהּ וְהִיא הִשְׁלִיכָה אֶת הַמַּטְבֵּעַ, כְּמוֹ שֶׁמַּשְׁלִיכִים תּוֹלַעַת, שֶׁדָּבְקָה לַגּוּף.

לַיְלָה תָּמִים אַחֲרֵי הַמִּקְרֶה שָׁכְבָה עַל מִטָּתָהּ וּבָכְתָה, בָּכְתָה מָרָה, בְּלִי הֲפוּגוֹת, כְּאִלּוּ כְּבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין עוֹד שׁוּם תִּקְוָה. לְמָחֳרָת לֹא יָכְלָה שׁוּב לָגֶשֶׁת לְפִתְחָם שֶׁל זָרִים. הִיא הִסְתּוֹבְבָה רַק עַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת בְּלֹא מַטָּרָה, בְּלֹא תִּקְוָה. הָרַגְלַיִם עַצְמָן נְשָׂאוּהָ לְמָקוֹם שֶׁנְּשָׂאוּהָ. הִיא הִשְׁתַּיְּכָה עַכְשָׁו לַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל שֶׁל מְחֻסְּרֵי-עֲבוֹדָה, בְּלֹא כֶּסֶף, בְּלֹא הוֹרִים, בְּלֹא יְדִידִים, בְּלֹא תִּקְווֹת, בְּלֹא אֱמוּנָה.

הַמַּחֲסוֹר הִתְחִיל הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב בִּצְעָדִים מְהִירִים אֶל חַדְרָהּ הַקָּטָן שֶׁבַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית. בַּשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים מָכְרָה מַה שֶּׁהִסְפִּיקָה לַחֲסֹךְ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שֶׁעָבְדָה בִּכְלוּב-הַבַּרְזֶל שֶׁבַּחֲנוּת-הַשְּׁמָנִים. מְעַט מְאֹד חָסְכָה, כֻּתָּנוֹת אֲחָדוֹת בִּלְבַד, כָּתְנוֹת-מֶשִׁי וְרֻדּוֹת וִירֻקּוֹת עִם מַעֲשֵׂה-רִקְמָה בְּבֵית-הֶחָזֶה וְעִם כְּתֵפִיּוֹת שֶׁל אַטְלַס. מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה דּוֹפֶקֶת וְקוֹרֵאת מִבַּעַד לַחַלּוֹן לְרוֹכֵל אַחֵר, הַמַּכְרִיז עַל סְחוֹרָתוֹ בֶּחָצֵר. הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ, קוֹדְרִים וּמֻשְׁחָרִים, מִשְׁמְשׁוּ בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַמְלֻכְלָכוֹת בְּכָתְנוֹת-הַנָּשִׁים שֶׁלָּהּ, בָּדְקוּ אוֹתָן אִם הֵן שְׁלֵמוֹת וְהִצִּיעוּ אֶת מְחִירֵיהֶם הַזְּעוּמִים בְּעַד הַשְּׁאֵרִיּוֹת הַדַּלּוֹת שֶׁל חֶסְכוֹנוֹתֶיהָ.

– סְמַרְטוּטִים, – אָמְרוּ וְתָחֲבוּ אֶת הַכֻּתָּנוֹת אֶל תּוֹךְ הַשַּׂק הַמְלֻכְלָךְ, – הַלְוָאי יְקַבְּלוּ בַּעֲדָם עֲשִׂירִית הַזָּהוּב רֶוַח.

הֵם הֵרִימוּ כְּבָר מֵעַצְמָם אֶת רָאשֵׁיהֶם לְמַעְלָה אֶל הַקּוֹמָה הָרְבִיעִית בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, עַד שֶׁמִּכָּל הַכֻּתָּנוֹת לֹא נִשְׁאֲרָה עוֹד אַף אֶחָת. מֶרִי חָסְכָה, אָכְלָה רַק פַּעֲמַיִם בְּיוֹם לֶחֶם עִם דָּג מָלוּחַ. גַּם כִּבְּסָה לָהּ בְּעַצְמָהּ כָּל יוֹם אֶת הַכֻּתֹּנֶת שֶׁעַל בְּשָׂרָה. בַּגַּרְבַּיִם עָשְׂתָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תִּקּוּנִים, שֶׁהַמַּחַט שׁוּב לֹא מָצְאָה לָהּ בָּהֶם מָקוֹם לְהִנָּעֵץ בּוֹ. אַךְ עַד מְהֵרָה נֶעֶלְמוּ כְּבָר הַזְּהוּבִים הַסְּפוּרִים שֶׁהָיוּ לָהּ. לְאַחַר הַכֻּתָּנוֹת הִתְחִילוּ יוֹצְאִים לִמְכִירָה חֲפָצִים אֲחֵרִים, הַשְּׂמִיכָה מֵעַל מִטָּתָהּ, שִׂמְלַת-הַמֶּשִׁי הַיְחִידָה. בְּחַדְרָהּ הַקָּטָן הוֹשִׁיבָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת שְׁתֵּי שְׁכֵנוֹת, שְׁתֵּי בַּחוּרוֹת מִזְדַּקְּנוֹת, שֶׁבָּאוּ לְחַפֵּשׂ חֲתָנִים לְעַצְמָן וְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לֹא עָסְקוּ אֶלָּא בִּרְחִיצָה וּסְרִיקָה, גֵּהוּץ חֻלְצוֹת, כְּבִיסַת גַּרְבַּיִם וְסִלְסוּל הַשְּׂעָרוֹת בִּמְהַדְּקֵי-בַּרְזֶל מְלֻבָּנִים בָּאֵשׁ. אַבְרֵכִים קַבְּצָנִיִּים עֲקֻמֵּי-חֹטֶם, הַמְחַפְּשִׂים אֵצֶל בַּחוּרוֹת שֶׁנִּזְדַּקְּנוּ אֲרֻחַת-עֶרֶב חִנָּם וְהַלְוָאָה קְטַנָּה וּמִתְחַמְּקִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם מִנִּשּׂוּאִין, יָשְׁבוּ כָּאן עַכְשָׁו עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה אֵצֶל הָרַוָּקוֹת וְהִבְאִישׁוּ אֶת הַחֶדֶר בַּעֲשַׁן סִיגָרִיּוֹת גְּרוּעוֹת. הֵם הָיוּ יוֹשְׁבִים לָהֶם וּפְעָמִים גַּם שׁוֹכְבִים בְּהַרְחָבָה עַל מִטָּתָהּ שֶׁל מֶרִי. לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, הָיוּ הַבַּחוּרוֹת מְרִיבוֹת בֵּינֵיהֶן עוֹד בִּדְבַר הָאַבְרֵכִים הַלָּלוּ, מְקַנְטְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ, מְחָרְפוֹת אִשָּׁה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וּבוֹכוֹת הַרְבֵּה, עַד שֶׁשָּׁכְבוּ לְבַסּוֹף לִישֹׁן יַחַד בְּמִטַּת-בַּרְזֶל אַחַת צָרָה.

קָשֶׁה הָיָה לָהּ מֵעַתָּה לָשֶׁבֶת בַּבָּיִת. הָרְחוֹבוֹת בִּלְבַד נִשְׁאֲרוּ עוֹד לְמֶרִי, רְחוֹבוֹת הַקַּיִץ הַמְאֻבָּקִים, שֶׁהֵם אַכְזָרִיִּים כָּל כָּךְ לָעֲיֵפִים, הָרְעֵבִים וְהַגַּלְמוּדִים. נִשְׁאֲרוּ לָהּ גַּם גַּנֵּי-הָעִיר וְהַשְּׂדֵרוֹת הַיְרֻקִּים וּשְׁטוּפֵי-הַשֶּׁמֶשׁ, הַשּׁוֹפְכִים שֶׁפַע שֶׁל אוֹר עַל נַעֲלֵיהֶם הַקְּרוּעוֹת וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם הַבְּלוּיִים שֶׁל הָעֲנִיִּים וְ“הַיּוֹרְדִים” וּמְסַפְּרִים בְּצַעֲקָנוּת וּבְלַעַג עַל הַנִּוּוּל שֶׁבְּחַיֵּי הַדַּלּוּת.

הִיא הִתְהַלְּכָה בָּרְחוֹבוֹת כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ דּוֹחֲפָהּ וּמֵאִיץ בָּהּ. הִיא הִגִּיעָה עַכְשָׁו אֶל כָּל סִמְטָה מְרֻחֶקֶת וְנִדַּחַת, שֶׁלֹּא הִכִּירָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם עַד כֹּה. הִיא נֶעֶצְרָה מִתְעַטֶּפֶת בָּרָעָב לִפְנֵי חֲלוֹנוֹת-רַאֲוָה מַבְרִיקִים שֶׁל בָּתֵּי-מַאֲכָל, שֶׁמִּתּוֹכָם נִשְׁקָפִים אַוָּזִים צְלוּיִים, כָּל מִינֵי מָנוֹת שֶׁל דָּגִים, כְּרִיכִים שֶׁל לֶחֶם עִם תּוֹסָפוֹת, מִינֵי-יְרָקוֹת וּפַרְפְּרָאוֹת צִבְעוֹנִיִּים וּמְגָרִים. הִיא הִתְעַכְּבָה לְיַד בָּתֵּי-הַמִּסְחָר הַגְּדוֹלִים שֶׁל שִׂמְלוֹת-נָשִׁים, וּבָהֶם בֻּבּוֹת מְקֻשָּׁטוֹת וּזְקוּפוֹת-קוֹמָה הַמְגָרוֹת בְּשִׂמְלוֹתֵיהֶן הַחֲדָשׁוֹת בְּיוֹתֵר אֶת הַנָּשִׁים הָעֲנִיּוֹת.

בַּיָּמִים וּבַעֲרָבִים עוֹד אֶפְשָׁר הָיָה לָשֵׂאת אֶת הַנְּדִידָה הַזֹּאת בָּרְחוֹבוֹת. בַּגַּנִּים נִמְצָא תָּמִיד סַפְסָל שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לָשֶׁבֶת עָלָיו וְלָתֵת מָנוֹחַ לָרַגְלַיִם הָעֲיֵפוֹת. בְּתַחֲנוֹת הָרַכֶּבֶת אֶפְשָׁר הָיָה לְקַבֵּל חִנָּם כּוֹס מַיִם כָּל פַּעַם שֶׁהַחֹם הִתְחִיל מֵצִיק בְּיוֹתֵר לַגָּרוֹן הַיָּבֵשׁ. רַע מִזֶּה הָיָה בַּלֵּילוֹת.

שְׁתֵּי הָרַוָּקוֹת הַמִּזְדַּקְּנוֹת הִתְחִילוּ לִדְחֹק אֶת מֶרִי מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר מִתּוֹךְ חַדְרָהּ. הֵן פָּתְחוּ בַּחֲפָצֶיהָ. תְּחִלָּה הוֹצִיאוּ אֶל הַפְּרוֹזְדּוֹר אֶת סַלָּהּ הָרֵיק, אַחַר-כָּךְ אֶת הַקּוֹלָבִים הָאֲחָדִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ קֹדֶם לְשִׂמְלוֹתֶיהָ שֶׁל מֶרִי, וְאַחַר כָּךְ אֶת הַמַּרְאָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן. מֶרִי שָׁתְקָה. הִיא לֹא הֵעֵזָּה לְהִתְאוֹנֵן לִפְנֵי בַּעֲלַת-הַבַּיִת. זֶה כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא שִׁלְּמָה שְׂכַר-דִּירָה אַף פְּרוּטָה אֶחָת. קִמְעָה קִמְעָה דָּחֲקוּ הַבַּחוּרוֹת אוֹתָהּ עַצְמָהּ מִתּוֹךְ הַחֶדֶר. הָאַבְרֵכִים שֶׁהָיוּ קֹדֶם יוֹשְׁבִים עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב – נִשְׁאֲרוּ עַכְשָׁו לְעִתִּים תְּכוּפוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְלִינַת לַיְלָה, וְאֶת הַפֶּתַח נָעֲלוּ בִּפְנֵי מֶרִי. כָּל דְּפִיקוֹתֶיהָ הַמְרֻבּוֹת עַל הַדֶּלֶת הָיוּ לַשָּׁוְא. רַק לְחִישׁוֹת חֲשָׁאִיּוֹת הִגִּיעוּ לְאָזְנֶיהָ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.

נִשְׁאַר לְפָנֶיהָ הָרְחוֹב, רְחוֹבוֹת הַכְּרָךְ הַלֵּילִיִּים הַשּׁוֹמְמִים, שֶׁהַכֹּל בָּהֶם סָגוּר וּמְסֻגָּר בִּפְנֵי גַּלְמוּדִים וְחַסְרֵי-בַּיִת, הַגַּנִּים, אוּלַמֵּי-הַהַמְתָּנָה בַּתַּחֲנוֹת, שַׁעֲרֵי-הַבָּתִּים וְאַף בָּתֵּי-הַקְּבָרוֹת.

בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמֻּקְדָּמוֹת בִּקְּשָׁה מֶרִי לִמְצֹא מְנוּחָה עַל גַּבֵּי הַסַּפְסָלִים בַּשְּׂדֵרוֹת, עַל מִפְתָּנִים שֶׁל כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי-עֵסֶק מְהֻדָּרִים. עֲדַיִן לֹא יָדְעָה אֶת סִדְרֵי חֻקָּיו שֶׁל הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁעָיְפוּ רַגְלֶיהָ מֵרֹב הִתְהַלֵּךְ וּמִשׁוּט בָּרְחוֹבוֹת, יָשְׁבָה לָנוּחַ עַל סַפְסָל אוֹ עַל מִפְתָּן. אֲבָל גֵּרְשׁוּ אוֹתָהּ מִשָּׁם. מִיָּד נִתְקָרְבוּ אֵלֶיהָ שִׁכּוֹרִים, בַּחוּרֵי-רְחוֹב הִתְיַשְּׁבוּ עַל יָדָהּ, חִבְּקוּ אוֹתָהּ, דָּרְשׁוּ סִיגָרִיּוֹת וְהִצִּיעוּ לָהּ לְהַכְנִיסָהּ תַּחַת חָסוּתָם, וְהָיָה מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִהְיוֹת לְחָתָן שֶׁלָּהּ. הִיא בָּרְחָה וּבִקְּשָׁה לָהּ סַפְסָל שֶׁנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת עָלָיו. אַךְ יוֹתֵר מִן הַגְּבָרִים הֵצִיקוּ לָהּ הַנָּשִׁים וּמְשָׁכוּהָ שֶׁתֵּלֵךְ אִתָּן. וּמִן הַמִּפְתָּנִים גֵּרְשׁוּ אוֹתָהּ הַשּׁוֹטְרִים.

הִיא הִכִּירָה מִיָּד, שֶׁהַצָּלָתָהּ הַיְחִידָה הִיא בַּהֲלִיכָה. מִשֶּׁהִתְחִילָה מְהַלֶּכֶת שׁוּב לֹא הָיְתָה לְשׁוּם אָדָם שְׁלִיטָה עָלֶיהָ. וּמִשּׁוּם כָּךְ שׁוֹטְטָה וְנָדְדָה. הִיא עָבְרָה אֶת הָעִיר לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הִיא נָשְׂאָה עֵינֶיהָ אֶל חַלּוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בָּתֵּי-עֲשִׁירִים, הַמְכֻסִּים וִילָאוֹת וְרֻדִּים וְהַמְסַפְּרִים עַל אַהֲבָה וָאֹשֶׁר. הִיא יָצְאָה אֶל גְּשָׁרִים, שֶׁמֵּהֶם מְרַמְּזִים אוֹרוֹת אֲדֻמִּים וִירֻקִּים שֶׁל סְפִינוֹת עוֹגְנוֹת. הִיא הִסְתַּכְּלָה בְּכָל בֻּבּוֹת-הַשַּׁעֲוָה שֶׁבְּחַלּוֹנוֹת-הָרַאֲוָה, הִתְבּוֹנְנָה בְּכָל מַצְבוֹת-הַזִּכָּרוֹן וְהַפְּסָלִים, הִבִּיטָה אַחֲרֵי כָּל פּוֹעֲלֵי-הַלַּיְלָה הָעוֹבְדִים בְּתִקּוּנִי הַכְּבִישִׁים וּבַבִּיּוּב וְאַחֲרֵי כָּל הָעֶגְלוֹנִים בַּעֲלֵי עֶגְלוֹת-הָאַשְׁפָּה. שׁוֹמְרֵי-לַיְלָה וְשׁוֹטְרִים הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ בְּעַיִן פְּקוּחָה, נֶהָגִים קָרְאוּ לָהּ שֶׁתָּבוֹא אֲלֵיהֶם לִמְכוֹנִיּוֹת-הַטֶּכְּסִי. אֲבָל אִישׁ לֹא פָּגַע בָּהּ לָרָעָה. אַךְ מִשֶּׁנֶּעֶצְרָה לְרֶגַע, מִיָּד נִטְפְּלוּ אֵלֶיהָ בְּרִיּוֹת-הַלָּיְלָה.

מִלְחָמָה קָשָׁה, מָרָה הִתְחִילָה בֵּין מֶרִי וּבֵין הָרְחוֹב, כְּמִלְחָמָה זוּ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חַיּוֹת, שֶׁכָּל אַחַת אֵינָהּ מִתְכַּוֶּנֶת אֶלָּא לְהוֹגִיעַ אֶת חֲבֶרְתָּהּ. בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן הָיְתָה יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה. בְּעַקְשָׁנוּת קָשָׁה נִלְחֲמָה אֶת מִלְחַמְתָּהּ בְּאוֹיְבָהּ הָרְחוֹב. שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת נָדְדָה, עַד שֶׁהִתְחִילָה הַתְּנוּעָה, שְׁעָרִים נִפְתְּחוּ, אוּלַמֵּי-הַמְתָּנָה בַּתַּחֲנוֹת פָּתְחוּ אֶת דַּלְתוֹתֵיהֶם לִרְוָחָה.

בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי הִתְחִיל הָרְחוֹב מִתְגַּבֵּר. מֵרֹב נְדִידָה וְרָעָב עָיְפוּ רַגְלֶיהָ. הִיא נֶאֶלָצָה תְּכוּפוֹת לָשֶׁבֶת וְלָנוּחַ. בַּחוּרֵי-הָרְחוֹב נִטְפְּלוּ אֵלֶיהָ בְּיֶתֶר חֻצְפָּה, גֵרְדוּ אֶת לְחָיֶיהָ בְּסַנְטְרֵיהֶם הַדּוֹקְרָנִיִּים, הִקִּיפוּ אוֹתָהּ בְּעִגּוּל, כְּמוֹ שֶׁמַּקִּיפִים הַכְּלָבִים כֶּלֶב זָר תּוֹעֶה. יוֹתֵר מִקֹּדֶם הִתְחִילָה מִתְהַלֶּכֶת עַכְשָׁו בְּצִדֵּי הַגְּשָׁרִים, מַשְׁקִיפָה לְמַטָּה אֶל תּוֹךְ הַוִּיסְלָה, הַמִּשְׁתַּפֶּכֶת רְחָבָה וּפְתוּחָה כָּל כָּךְ, מוּכָנָה לְקַבֵּל אֶת כָּל אֵלֶּה הָרוֹצִים לִנְפֹּל אֶל תּוֹךְ גַּלֶּיהָ. מַעֲקוֹת הַבַּרְזֶל מָשְׁכוּ אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם כִּבְחַבְלֵי-קֶסֶם. אַךְ מִשֶּׁנָּגְעוּ יָדֶיהָ בָּעַמּוּדִים הַקָּרִים וְעֵינֶיהָ הֻשְׁפְּלוּ אֶל הַמַּיִם, מִיַּד הִסְתַּחְרֵר רֹאשָׁה מִן הַגֹּבַהּ וּמִן הַקְּרִירוּת וּפַחַד גָּדוֹל תָּקַף אוֹתָהּ. בִּצְעָדִים מְהִירִים הִתְרַחֲקָה מֵעַל הַגֶּשֶׁר, בָּרְחָה, חָשָׁה בְּקִרְבָּהּ כֹּחוֹת חֲדָשִׁים.

בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי עֲזָבוּהָ כֹּחוֹתֶיהָ, קִפָּאוֹן יָרַד עָלֶיהָ. לֹא עוֹד נִרְתְּעָה וְהִתְרַחֲקָה כְּשֶׁהִשְׁעִין בָּחוּר-רְחוֹב אֶת רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ, לֹא עוֹד בָּרְחָה כְּשֶׁדִּבְּרוּ אֵלֶיהָ שִׁכּוֹרִים דִּבּוּרֵי-גַּסּוּת.

עַתָּה רָאֲתָה, כִּי שׁוּב לֹא תִּתְחַמֵּק וְלֹא תִּנָּצֵל מִן הָרְחוֹב. הִיא בִּקְּשָׁה רַק לָנוּחַ, לְנַמְנֵם מְעַט, לֶאֱכֹל, לִסְתֹּם בַּלֶּחֶם אֶת הַכְּאֵב הַמְצַעֵק מִתּוֹךְ כָּל קְרָבֶיהָ.

הִיא יָצְאָה אֶל סִמְטָה וְנִשְׁעֲנָה אֶל קִיר-בַּיִת בְּקֶרֶן-זָוִית, כְּשֵׁם שֶׁעוֹשׂוֹת נְשֵׁי-הַלַּיְלָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתָן. עָבַר גֶּבֶר. הוּא הִסְתַּכֵּל בָּהּ, הִיא הִבִּיטָה אַחֲרָיו. הוּא לֹא נִגַּשׁ.

לִבָּהּ דָּפַק מַהֵר מַהֵר, מִפַּחַד וּמִכַּעַס כְּאֶחָד. מִצַּד אֶחָד יָרְאָה שֶׁמָּא יִגַּשׁ הַגֶּבֶר, וּמִצַּד אַחֵר הִרְגִּישָׁה עֶלְבּוֹן, כְּכָל אִשָּׁה שֶׁפּוֹסְחִים וְעוֹבְרִים עָלֶיהָ.

עָבַר גֶּבֶר שֵׁנִי. הוּא שָׁאַל אוֹתָהּ הֵיכָן הִיא גָּרָה. הִיא אָמְרָה לוֹ, שֶׁאֵין לָהּ דִּירָה. הוּא נָתַן לָהּ סִיגָרִיָּה לְעַשֵּׁן. הִיא הֶאֱחִיזָה בָּהּ אֶת הָאֵשׁ בְּאִי-זְרִיזוּת יְתֵרָה, הִתְחַנְּקָה בֶּעָשָׁן. הַגֶּבֶר לָעַג לָהּ וְהָלַךְ לוֹ.

– זוֹ לָךְ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה? – שָׁאַל, – הָיִיתִי לוֹקֵחַ אוֹתָךְ עִמִּי, אִלּוּ הָיָה לִי לְהֵיכָן. חֲבָל…

לִפְנוֹת בֹּקֶר עָבַר בַּר-נַשׁ חִוֵר בִּמְעִיל צְבָאִי קָצָר וְחוֹתָלוֹת עַל רַגְלָיו. לְפִי הַבְּגָדִים נִכָּר הָיָה שֶׁיָּצָא מִן הַצָּבָא לִפְנֵי זְמָן מוּעָט, אַךְ לְפִי מַרְאֵה פָּנָיו כְּבָר הָיָה כְּבֶן אַרְבָּעִים. הוּא הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב-הֵיטֵב בַּנַּעֲרָה וְהֶחֱזִיק בְּיָדָהּ.

מֶרִי הִרְגִּישָׁה רַעַד בְּבִרְכֶּיהָ. בְּיָדוֹ שֶׁל הַגֶּבֶר הָיָה כֹּחַ, אַךְ גַּם קַשְׁיּוּת, אַכְזָרִיּוּת.

– נֵלֵךְ לִטְעֹם – אָמַר, – לֹא הַרְחֵק מִכָּאן יֵשׁ מִסְבָּאָה, שֶׁהִיא פְּתוּחָה כָּל הַלַּיְלָה.

לְמִשְׁמַע הַמִּלָּה “לִטְעֹם” עָלָה רֻקָּהּ בְּפִיהָ. הִיא הָלְכָה נִכְנַעַת וְצַיְתָּנִית, מְנֻצַּחַת עַל-יְדֵי הָרְחוֹב. וּכְשֶׁהִגִּיעָה כְּבָר אֶל הַדֶּלֶת וְהִרְגִּישָׁה אֶת רֵיחַ הַמַּאֲכָל, – עָקְרָה פִּתְאֹם רַגְלֶיהָ מִן הַמָּקוֹם וְהִתְחִילָה בּוֹרַחַת מַהֵר, כְּאִלּוּ כְּלָבִים מְרַדְּפִים אוֹתָהּ.

הַגֶּבֶר לֹא רָדַף אַחֲרֶיהָ. יָרַק לוֹ וְנִסְתַּלֵּק. אַךְ מֶרִי רָצָה וְרָצָה. כֹּחוֹת זָרִים נִשְׁתַּלְּטוּ עָלֶיהָ.

מִשֶּׁהִרְגִּישָׁה שֶׁלִּבָּהּ מְבַקֵּשׁ לִקְפֹּץ מִתּוֹךְ חֲלַל-הֶחָזֶה, צָנְחָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, אַף לֹא עַל סַף שֶׁל בַּיִת, אֶלָּא עַל הַקַּרְקַע מַמָּשׁ. הִיא הִבִּיטָה בְּעֵינַיִם בּוֹהוֹת, אִם אֵין הַגֶּבֶר הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ. שׁוּם אִישׁ לֹא הָלַךְ. כָּל הַמַּשָּׂא שֶׁל חַיֶּיהָ חַסְרֵי-הַתַּכְלִית הֵעִיק בְּכֹבֶד שֶׁל אֶבֶן עַל כְּתֵפֶיהָ הָרוֹעֲדוֹת. וְהַיּוֹם, יוֹם חָדָשׁ וְנוֹלָד זֶה עַתָּה, בָּקַע וְהוֹפִיעַ מֵאֲחוֹרֵי חוֹמָה גְּבוֹהָה וְהִתְקָרֵב לְאִטּוֹ אֶל הַנַּעֲרָה הַגַּלְמוּדָה בַּכְּרָךְ הַגָּדוֹל הַמְנַמְנֵם.

מֶרִי הִבִּיטָה אֵלָיו בְּעֵינַיִם קָמוֹת. הוּא לֹא בִּשֵּׂר טוֹבוֹת בִּשְׁבִילָהּ.

פֹּה וָשָׁם חָרַק צְרוּדוֹת שַׁעַר שֶׁנִּפְתַּח. שְׁעוֹנֵי-הָעִיר צִלְצְלוּ וְהִשְׁמִיעוּ לְאַט וּבַחֲגִיגִיּוּת אֶת הַשָּׁעוֹת.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49514 יצירות מאת 2733 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!