הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי כִּשְׁמוֹ כֵּן הָיָה – הַגָּדוֹל־הַמְהֻלָּל. שָׂרָיו הֶעֱרִיצוּ תְבוּנָתוֹ וְעַמּוֹ הָיָה מְאֻשָּׁר תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ.

לַיְלָה אֶחָד נָשָׂא הַמֶּלֶךְ עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וְהִנֵּה הוּעַם אוֹרוֹ שֶׁל כּוֹכָב רָחוֹק – וּלְבַסּוֹף כָּבָה וְנֶעְלַם. הִזְעִיק שָׂרָיו וּמְשָׁרְתָיו וְאָמַר לָהֶם:

– כּוֹכָב בָּרָקִיעַ כָּבָה אוֹרוֹ, – כָּךְ יִמּוֹגוּ וְיֵעָלְמוּ בִּמְהֵרָה כָּל אוֹצְרוֹתַי. הַ“קַּרְמָה” שֶׁלִי, הוּא גוֹרָלִי, אוֹמֵר, כִּי יָמִים רָעִים נָכוֹנוּ לִי. וְעַל כֵּן, שָׂרַי וּמְשָׁרְתַי הַיְקָרִים, יֵשׁ בְּדַעְתִּי לִפְרֹשׁ מִכֶּם עַד יַעֲבֹר זַעַם וְאֶמְנַע אָסוֹן מֵהַמְּדִינָה כֻּלָּהּ. סָמוּךְ לִבִּי וּבָטוּחַ, כִּי אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יְמַלֵּא תַפְקִידוֹ בֶּאֱמוּנָה בְּהֵעָדְרִי וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְשָׁלוֹם.

הִצְטַעֲרוּ הַשָּׂרִים צַעַר רַב וַיִּפָּרְדוּ בְּלֵב כָּבֵד מֵעַל מַלְכָּם הָאָהוּב. אַחַד הַצְּעִירִים שֶׁבָּהֶם הֵעֵז וְשָׁאַל:

– עַל מַה זֶּה וְלָמָּה יִפְרֹש מַלְכֵּנוּ מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ? וְכִי אֵין הוּא סָבוּר, שֶׁנּוּכַל לְגוֹנֵן עָלָיו בְּכֹחַ הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאַהֲבָה אֲשֶׁר בְּלִבֵּנוּ אֵלָיו?

– יָדַעְתִּי אַהֲבַתְכֶם וְנֶאֱמָנוּתְכֶם, שָׂרִים נִכְבָּדִים – עָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר – וְלִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי פִּיכֶם וּלְבַבְכֶם שָׁוִים. אַךְ אֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם לְהִמָּלֵט מִיַּד גּוֹרָלוֹ!

כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ – וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ. וְעָנָן קוֹדֵר יָרַד עַל הָאַרְמוֹן וְיוֹשְׁבָיו.

צוֹעֵד הַמֶּלֶךְ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וְהָרָעָב הֵחֵל מֵצִיק לוֹ. עָבַר עַל פְּנֵי מִקְשַׁת מְלָפְפוֹנִים קְטַנָּה. פָּנָה אֶל הַזָּקֵן בַּעַל הַמִּקְשָׁה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְלָפְפוֹן. נָתַן לוֹ הַזָּקֵן חֹפֶן מְלָפְפוֹנִים. אָכַל הַמֶּלֶךְ כְּדֵי שָׂבְעוֹ וּמְלָפְפוֹן אֶחָד הוֹתִיר בְּתַרְמִילוֹ וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בְּנַחַת.

עִם רֶדֶת הַיּוֹם הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ עַד נַחֲלַת הַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא יְדִידוֹ. לְפֶתַע פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל אַלְמוֹנִי הַמְצַוֶּה עָלָיו לַעֲמֹד. וּמִתּוֹךְ הָאַפְלוּלִית הֵגִיחַ אָדָם, אֲשֶׁר תְּפָסוֹ לוֹ לַמֶּלֶךְ בִּזְרוֹעוֹ, בְּקָרְאוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

– סוֹף סוֹף נָפַלְתָּ לְיָדִי, גַּנָּב שֶׁכְּמוֹתְךָ! אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁדַדְתָּ עֶדְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מֵעַתָּה לֹא תִמָּלֵט עוֹד מִיָּדִי. וְהָבָה וְנִרְאֶה מַה יֵּשׁ לְךָ שָׁם בְּתַרְמִילְךָ!

בְּדַבְּרוֹ כָּךְ נָטַל הָאִישׁ תַּרְמִילוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ מִיָּדוֹ וּפְתָחוֹ וְהִנֵּה לֹא מְלָפְפוֹן יָרֹק שָׁם, אֶלָּא קַרְקֶפֶת שֶׁל עֵז.

– אֵיךְ קָרָה כַּדָּבָר הַזֶּה! – הִשְׁתּוֹמֵם הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי. – הֲרֵי רַק מְלָפְפוֹן יָרֹק נָתַתִּי לְתוֹךְ הַתַּרְמִיל וְאֵיךְ הָיָה לְגֻלְגֹלֶת שֶׁל עֵז?!

אַךְ טַעֲנוֹתָיו הָיוּ לַשָּׁוְא. מַאהַאטִירִי הוּבָא לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא, כְּכָל גַּנָּב סְתָם. רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת יְדִידוֹ בִּלְבוּשׁוֹ הַבָּלוּי, לֹא רֻחַץ וְלֹא סֹרַק וַאֲבַק הַדְּרָכִים עַל רַגְלָיו – וְשָׂם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵין הוּא מַכִּירוֹ כְּלָל. צִוָּה עַל הַמְשָׁרְתִים וְהִלְקוּהוּ מֵאָה מַלְקוֹת וְגֵרְשׁוּהוּ מִן הָעִיר בְּבֹשֶׁת־פָּנִים.

הִמְשִׁיךְ הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד דַּרְכּוֹ, כְּשֶׁגּוּפוֹ כּוֹאֵב מִן הַמַלְקוֹת אֲשֶׁר סָפַג וְלִבּוֹ דוֹאֵב, כִּי טָפְלוּ עָלָיו עֲלִילָה מְגֻנָּה. נָדַד כָּךְ כָּל הַיּוֹם. יָרַד הָעֶרֶב וְהוּא עָיֵף מִנְּדוּדָיו. הִשְׂתָּרַע לְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ וַיֵּרָדֵם, וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר עִם שַׁחַר וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ. כָּךְ עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. לְבַסּוֹף הוֹלִיכוּהוּ רַגְלָיו לִמְדִינָה רְחוֹקָה, בִּמְקוֹם שָׁם גִּיסוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. אָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי יֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אִם יָנוּחַ הַלַּיְלָה מִחוּץ לָעִיר, יְרַוֶּה צִמְאוֹנוֹ וִירַפֵּא פִּצְעֵי רַגְלָיו שֶעָיְפוּ מִלֶּכֶת – וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר יִתְיַצֵּב לִפְנֵי גִיסוֹ הַמֶּלֶךְ. רָאָה כַּד מַיִם בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר וֶהֱרִיקוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ הַנִחָר. וּבִהְיוֹתוֹ מְעֻלַּף־צָמָא וְחָרֵד עַל כָּל טִפָּה לְבַל תֵּלֵךְ לְאִבּוּד, לֹא חָשׁ כֵּיצַד שָׁתָה וּבָלַע עִם הַמַּיִם הַמַּרְוִים גַּם אֶת הַיְצוּר הַזַּעֲרוּרִי שֶׁהָיָה מוּטָל בְּתַחְתִּית הַכַּד – וְהוּא בֶּן־נְחָשִׁים קָטָן, אַךְ זֶה בָּא לַאֲוִיר־הָעוֹלָם.

שָׁתָה הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד אֶת הַמַּיִם, בָּלַע אֶת הַנָּחָשׁ וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ וּבָא לְתוֹךְ הָעִיר וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

וְאֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה אִשָּׁה צִדְקָנִית הָיְתָה. כָּל הַיָּמִים נְתוּנָה דַאֲגָתָהּ לְחֲלֻקַּת מָזוֹן בְּמוֹ יָדֶיהָ לָעֲנִיִּים וְלַנִצְרָכִים הַמִּתְקַהֲלִים מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן וְהַקְּדֵרוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת בִידֵיהֶם. הָיָה אָחִיהָ, הַמֶּלֶךְ מַאהַאטִירִי, עוֹמֵד בִּקְהַל הַמְצַפִּים לְחַסְדֵי אֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה – וְהִיא לֹא יָדְעָה. וַיְהִי בְּהַגִּיעַ תּוֹרוֹ לָבוֹא לִפְנֵי הַמַּלְכָּה, הוֹשִׁיט קְדֵרָתוֹ לְקַבֵּל בָּהּ מְנַת הַתַּבְשִׁיל הַחַם, וּפָנָה אֵלֵיהָ בִּבְרָכָה:

– טְהַאדוּ־טְהַאדוּ־טְהַאדוּ, אֲחוֹתִי הַיְקָרָה, – אָמַר אֵלֶיהָ, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל טְהַאדוּ: עָשׂוּי כַּהֲלָכָה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: אָמֵן־אָמֵן־וְאָמֵן – הֲיִי בְרוּכָה עַל צִדְקָתֵךְ וְטוּב לִבֵּךְ.

הִקְשִׁיבָה הַמַּלְכָּה וְלֹא הֶאֱמִינָה לְמִשְׁמַע אָזְנֶיהָ: אֵיךְ יַרְהִיב קַבְּצָן זֶה לְכַנּוֹתָהּ אֲחוֹתוֹ לְעֵינֵי כֹּל! וְאַף כִּי הִתְגַּנֵּב הַסָּפֵק בְּלִבָּה שֶׁמָּא אֱמֶת דִּבֵּר הָאִישׁ, קָרְאָה בְּקוֹל:

– חֻצְפָּן שֶׁכְּמוֹתְךָ! אָחִי מֶלֶךְ כָּל־יָכוֹל הוּא וְלֹא נוֹדֵד פּוֹשֵׁט־יָד.

נֶעֱלַב הַמֶּלֶךְ וּמֵאֵן לֵהָנוֹת מִמַתַּת יָדָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ הַיְהִירָה. חָפַר בּוֹר בַּמָּקוֹם שָׁם עָמְדוּ וּלְעֵינֵי הָאָחוֹת שָׁפַךְ אֶת הַתַּבְשִׁיל הַמַּהְבִּיל וַיְכַסֵּהוּ בְּעָפָר, בְּאָמְרוֹ:

– כִּי אֶזְכֶּה וְאָשׁוּב וְאֶעֱלֶה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי, אֶחֱזֹר לְכָאן וְאֲגַלֶּה אֶת הֶעָפָר מֵעַל הַבּוֹר הַזֶּה וְנִמְצָא הַתַּבְשִׁיל אֲשֶׁר בּוֹ רוֹתֵחַ וּמַעֲלֶה אֵדִים כְּאִלּוּ אַךְ זֶה בִּשְּׁלוּהוּ.

כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד בְּדַאֲבוֹן לֵב, כִּי אָהַב אֶת אֲחוֹתוֹ אַהֲבָה רַבָּה, – וַיִּתְעָרֵב בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן וְלֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו. וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יָצָא אֶת שַׁעֲרֵי עִיר הַבִּירָה, שֶׁלֹּא הִסְבִּירָה פָּנֶיהָ לוֹ, וַיוֹסֶף לָלֶכֶת נִכְחוֹ בְּאֵין מַטָּרָה. וְאוּלָם הָרָעָב הֵצִיק לוֹ מְאֹד. וּלְמַרְבִּית הָאָסוֹן נוֹכַח לָדַעַת, כִּי צָבְתָה כְּרֵסוֹ וְהִיא תוֹפַחַת וְעוֹלָה מִיּוֹם לְיוֹם. וּכְכֹל שֶׁתָּפְחָה הַכָּרֵס כֵּן גָּבַר תַּאֲבוֹנוֹ עוֹד וְעוֹד, לְבִלְתִּי נְשֹא. לֹא יָדַע כֵּיצַד יִמְצָא לוֹ מָזוֹן כְּדֵי רַעֲבוֹנוֹ. עַד שֶׁבָּא לְכִכַּר פָּגוֹדָה עֲזוּבָה בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ. רָאָה שָׁם נַעֲרָה יָפָה מְבִיאָה תְּרוּמוֹת מָזוֹן וּפְרָחִים לְפֶסֶל הַבּוּדְהָא אֲשֶׁר בַּפָּגוֹדָה. פָּנָה אֵלֶיהָ בְּבַקָּשָׁה לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. נִתְמַלֵּא לֵב הַנַּעֲרָה רַחֲמִים לְמַרְאֵה הַהֵלֶךְ הֶעָנִי, וַתִּשְׁאָלֶנּוּ מַה בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנוֹ. אָמַר לָהּ:

– קַבְּצָן אֶבְיוֹן אָנֹכִי, רָעֵב לְמָזוֹן וְצָמֵא לְמַיִם וּבִטְנִי צָבְתָה מֵחֳלִי מְשֻׁנֶּה שֶׁלֹּא אֵדַע פִּשְׁרוֹ, וְרַגְלַי הַכּוֹשְׁלוֹת עָיְפוּ מִלֶּכֶת.

נָתֱנָה לוֹ הַנַּעֲרָה הַטּוֹבָה כָּל אֲשֶׁר בְּיָדָהּ. וּמֵאָז הַיּוֹם הַהוּא הָיְתָה בָּאָה בֹּקֶר בֹּקֶר וּמְבִיאָה לוֹ מָזוֹן וּמַשְׁקֶה לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. נָח הַמֶּלֶךְ מִנְּדוֹדָיו וְהֶחֱלִיף כֹּחַ. וּלְאַחַר כָּל הָרָעָה שֶׁמָּצְאָה אוֹתוֹ הָיָה לוֹ לְנֶחָמָה טוּב לִבָּהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה.

וְאוּלָם לֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנֵי הוֹרֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה, כִּי בִּתָּם הַיְחִידָה מִתְרוֹעַעַת עִם קַבְּצָן עוֹבֵר־אֹרַח. אָסְרוּ הַהוֹרִים עַל הַנַּעֲרָה לָבוֹא עוֹד אֶל הַנּוֹדֵד הָאַלְמוֹנִי. וְכַאֲשֶׁר עָמְדָה עַל דַּעְתָּהּ וְהִמְרְתָה פִּיהֶם גֵּרְשׁוּהָ בָּחֳרִי־אַף מֵעַל פְּנֵיהֶם. נָטְשָׁה בֵיתָהּ וְנִלְוְתָה אֶל מַאהַאטִירִי הַנּוֹדֵד בְּדַרְכּוֹ. הָיוּ הַשְּׁנַיִם נוֹדְדִים מִכְּפָר לִכְפָר וּמֵעִיר לְעִיר וּמְחַיִּים נַפְשָׁם בְּמַתַּת נָשִׁים נְדִיבוֹת־לֵב.

יוֹם אֶחָד, וְהֵם בַּיַּעַר, נָפְלָה תַרְדֵּמָה עַל הַמֶּלֶךְ הֶעָיֵף, וְהַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת עַל יָדוֹ לְגוֹנֵן עָלָיו מִפְּנֵי חַיּוֹת־טֶרֶף. פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ קוֹל צְפַרְדֵּעַ מְקַרְקֶרֶת. וְלֹא הַנַּעֲרָה בִּלְבַד שָׁמְעָה אֶת קִרְקוּר הַצְּפַרְדֵּעַ, אֶלָּא גַּם בֶּן־הַנְּחָשִׁים אֲשֶׁר בְּבִטְנוֹ שֶׁל מַאהַאטִירִי הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד לְשֵׁמַע הַקִּרְקוּר הָעַלִּיז וַיִּתְאַוֶּה תַּאֲוָה עַזָּה לְהַנּוֹת עַצְמוֹ מִבְּשַׂר צְפַרְדְּעִים הֶעָרֵב לְחִכּוֹ. יָצָא מִבַּעַד לְפִיו שֶׁל הַהֵלֶךְ הַיָּשֵׁן וְהֵחֵל זוֹחֵל בְּחִפָּזוֹן לְעֵבֶר הַצְּפַרְדֵּעַ הַיְרַקְרֶקֶת. וְאוּלָם אַךְ רָאֲתָה הַצְּפַרְדְּעֹנֶת אֶת הַנָּחָשׁ מִתְפַּתֵּל וְזוֹחֵל וְקָרֵב אֵלֶיהָ לְטָרְפָהּ, פָּתְחָה פִּיהָ וְאָמְרָה בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם:

– אֵיךְ הִרְהַבְתָּ עֹז, אַתָּה הַזּוֹחֵל עַל גְּחוֹנְךָ, לַחֲדֹר לְבִטְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְלִגְרֹם לוֹ כְּאֵב. בְּעוֹד יוֹם־יוֹמַיִם יָשׁוּב וְיַזְהִיר כּוֹכָבוֹ שֶׁדָּעַךְ וְהוּא יַחֲזֹר וְיַעֲלֶה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְיִהְיֶה לְמֶלֶךְ אַדִּיר כְּבַתְּחִלָּה. אִם יֹאכַל הַמֶּלֶךְ מִן הָעֵשֶׂב הַגָּדֵל לְיַד עֵץ הַתֹּמֶר, – מִיָּד מוֹת תָּמוּת וְגֹרַשְתָּ מִתּוֹךְ גּוּפוֹ לָנֶצַח.

כָּךְ אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ וַתֵּעָלֵם. וְהַנַּעֲרָה הַמִּשְׁתּוֹמֶמֶת מַקְשִׁיבָה וְאֵינָהּ מַאֲמִינָה לְמִשְׁמַע אָזְנֶיהָ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר הַהֵלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ פָּנְתָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה הַנְּבוֹנָה בְּסַעֲרַת רוּחָהּ וְאָמְרָה בְּרֹב עֲנָוָה וְהַדְרַת כָּבוֹד:

– אָנָּא, סְלַח־לִי, הוֹד מַעֲלָתְךָ, כִּי בְּלֹא־יוֹדְעִים נִגְלָה סוֹדְךָ לְפָנַי. עַתָּה יָדַעְתִּי מִי אַתָּה, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִטְעַם־נָא מִן הָעֵשֶׂב הַזֶּה שֶׁהֵבֵאתִי לְמַעַנְךָ וְרָפָא לְךָ.

אָכַל הַמֶּלֶךְ מִן הָעֵשֶׂב הַגָּדֵל לְיַד עֵץ הַתֹּמֶר וְשָׁב וְרָפָא לוֹ, כְּרֵסוֹ אֵינָהּ תְפוּחָה עוֹד וְהוּא בָּרִיא־אוּלָם כְּשֶּהָיָה.

אוֹתוֹ לַיְלָה נָשָׂא הַהֵלֶךְ עֵינָיו לִרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם וְהִנֵּה כּוֹכָבוֹ מַזְהִיר כְּיַהֲלוֹם. קָרָא בְּשִׂמְחָה אֶל הַנַּעֲרָה:

– חֵי כוֹכָבִי הַמַּזְהִיר בִּרְקִיעַ הַשָּמַיִם! מָחָר אֵשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי וְאַתְּ עַל יָדִי, מַלְכָּתִי.

וְאָמְנָם, לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּאָה תַּהֲלוּכַת שָׂרִים וְנוֹגְנִים אֶל הַיַּעַר, עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אֶת הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד אֶל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּרֹב כָּבוֹד וְחִבָּה. רָחֲצוּ הַנְעָרוֹת גּוּפוֹ בְּמֵי־בֹשֶׂם וַיָסוּכוּ בְּשָׂרוֹ בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וַיַּלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי מַלְכוּת וַיִקְרְאוּ חַג בְּכָל הָאָרֶץ וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו בְּרַחֲבֵי הַמְּדִינָה. וְהַכֹּל נוֹהֲרִים אֵלָיו לְבָרְכוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיְבַשְּׂרוּ הַשָּׂרִים בְּאָזְנֵי אֲדוֹנָם, כִּי אֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה וְהַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא בֵּין הַבָּאִים לְחַלּוֹת פָּנָיו. קָרָא לְסוּטְהַארָא שֶׁיּוֹפִיעַ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ:

– הֲזוֹכֵר אַתָּה, יְדִידִי, אוֹתָן מֵאָה מַלְקוֹת שֶׁהִלְקִיתַנִי בְּטֶרֶם גֵּרַשְׁתַּנִי מֵעִיר בִּירָתְךָ?

כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ סוּטְהַארָא אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ נִבְהַל מְאֹד וְהַחֲרָדָה אֲחָזַתְהוּ וַיְגַמְגֵּם בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה:

– אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, זוֹכֵר אֲנִי כָּל אֵלֶּה וְעַל כֵּן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתְךָ וּלְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, וְכָל עֹנֶשׁ אֲשֶׁר תָּשִׁית עָלַי אֲקַבֵּל בְּאַהֲבָה.

וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ הַנָּדִיב עָנָה וְאָמַר בְּרֹחַב לֵב וּבִמְאוֹר פָּנִים:

– אַל־נָא תִדְאַג, יְדִידִי. הַכֹּל מָחוּל לְךָ. גּוֹרָלִי הַמְתַעְתֵּעַ הוּא שֶׁהֶרְאָה לְךָ אֶת הַמְּלָפְפוֹן אֲשֶׁר בְּתַרְמִילִי בִּדְמוּת גֻלְגֹּלֶת הָעֵז, וּבְדִין נָהַגְתָּ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ לְהַלְקוֹתֵנִי, כִּי הָיִיתִי בְּעֵינֶיךָ גַּנָּב.

אָז פָּנָה אֶל אֲחוֹתוֹ הַמַּלְכָּה וַיֹּאמֶר לָהּ:

– הַבִּיטִי בִּי וּרְאִי, אֲחוֹתִי הַיְקָרָה, הַאֻמְנָם לֹא תִזְכְּרִי אֶת אָחִיךְ הָאֻמְלָל, שֶׁהִפְקַרְתִּיו לְרָעָב בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ לָבוּשׁ בְּלוֹאִים?

הָאָחוֹת לֹא הִרְהִיבָה עֹז לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, כִּחֲשָׁה לוֹ וְאָמְרָה, כִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ פּוֹשֵׁט־יָד לְקַבֵּל מִמֶּנָּהּ תַּבְשִׁיל לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלִיחִים לְהַעֲלוֹת מִן הַבּוֹר אֶת הַתַּבְשִׁיל אֲשֶׁר שָׁפַךְ שָׁם בְּעֶלְבּוֹנוֹ – וְהִנֵּה הוּא רוֹתֵחַ וּמַעֲלֶה אֵדִים. נִדְהֲמָה הָאָחוֹת הַיְהִירָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ וְנָדְרָה נֵדֶר שֶׁלֹּא לְהַפְלוֹת עוֹד בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְלֹא לָדוּן אָדָם לְפִי לְבוּשׁוֹ. וַיִּהְיוּ הַכֹּל שָׁוִים לְפָנֶיהָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.