(חִזָּיוֹן לְבֵין הַמְּצָרִים בְּמַעֲרָכָה אֶחָת)

הַנְּפָשׁוֹת:

לִילְיֶען

אָבִי לִילְיֶען

שׁוֹשַׁנָּה

רָחֵל

לֵאָה

תִּשְׁעָה בְאָב¹

(מִבִּפְנִים הַמָּסָךְ, רְגָעִים אֲחָדִים לִפְנֵי

עֲלוֹתוֹ, נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת בּוֹדְדִים שֶׁל נְגִינָה עַל הַפְּסַנְטֵר.

נִדְמֶה לַשּׁוֹמְעִים שֶׁהַקּוֹלוֹת יְדוּעִים לָהֶם, וּבְכָל זֹאת אֵינָם

מִצְטָרְפִים לְמַנְגִּינָה שְׁלֵמָה. כַּעֲלוֹת הַמָּסָךְ, מִתְגַּלֶּה

חֲדַר־הַנְּגִינָה בְּבֵית אִישׁ עָשִׁיר, עָרוּךְ לְפִי הַטַּעַם

הָאֲמֵרִיקָאִי. לִילְיֶען, נַעֲרָה כְבַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יְפַת

תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה מְאֹד, יְצֻרֵי פָנֶיהָ עֲדִינִים וַאֲצִילִים,

יוֹשֶׁבֶת אֶל הַפְּסַנְטֵר סָמוּךְ לִפְאַת הַבָּמָה לִימִין הָרוֹאִים

וּפוֹרֶטֶת עַל לוּחַ הַמַּפְתְּחוֹת לְאַט לְאַט כְּאִלּוּ הִיא

מִתְאַמֶּצֶת לְהַעֲלוֹת עַל זִכְרוֹנָהּ אֵיזוֹ מַנְגִּינָה נִשְׁכָּחָה,

אוֹ כְאִלּוּ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ רְחוֹקוֹת מִמַּעֲשֵׂי יָדֶיהָ. מִפַּעַם

לְפַעַם מוֹצִיאָה הִיא קוֹלוֹת תְּכוּפִים אֲחָדִים שֶׁמַּעֲלִים עַל

הַזִּכָּרוֹן אֶת הַמַּנְגִּינָה שֶׁל “בִּמְקוֹם שָׁם אֲרָזִים”.

דְּפִיקָה קַלָּה בַדֶּלֶת בְּאֶמְצַע הַקִּיר אֲשֶׁר מִמּוּל לָרוֹאִים

מְעוֹרֶרֶת אוֹתָהּ מֵהִרְהוּרֶיהָ).

לִילְיֶען

הִכָּנֵס! (הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת, וְנַעֲרָה בַת גִּילָה,

יָפֶה אַךְ חִוֶּרֶת, נִכְנֶסֶת. כִּרְאוֹתָהּ אוֹתָהּ, לִילְיֶען קוֹפֶצֶת

וְרָצָה לִקְרָאתָהּ) שׁוֹשַׁנָּה!? מֵעוֹלָם לֹא צִפִּיתִי לִרְאוֹת

אוֹתָךְ הַיּוֹם, אַף כִּי הָגִיתִי בָךְ כָּל הַבֹּקֶר. כַּמָּה שְׂמֵחָה

אֲנִי לִרְאוֹתֵךְ! בֹּאִי נָא וּשְׁבִי לָךְ (מוֹלִיכָה אוֹתָהּ אֶל

כִּסֵּא רַךְ וּמִתְנוֹדֵד בְּאֶמְצַע הַבָּמֶה סָמוּךְ לִפְאָתָהּ,

וְלִילְיֶען יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הַפְּסַנְטֵר).

שׁוֹשַׁנָּה

וּמַה שְׁלוֹמֵךְ אַתְּ, לִילְיֶען? הִנֵּה לֹא רְאִיתִיךְ

זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים. וַדַּאי כְּשָׁלשׁ שָׁנִים עָבְרוּ מֵאָז

הֶעְתַּקְתֶּם אֶת דִּירַתְכֶם מִשְּׁכֻנַּת הַיְּהוּדִים לִשְׁכֻנַּת

הַגּוֹיִם הָעֲשִׁירִים (מַבִּיטָה לְכָל עֶבְרֵי הַחֶדֶר כְּמַעֲרִיכָה

אֶת יָפְיוֹ) זֹאת לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי מְבַקֶּרֶת אֶת

בֵּיתֵךְ הֶחָדָשׁ, וְאָמְנָם יָפֶה הוּא בֵיתְכֶם מְאֹד.

לִילְיֶען

כַּמָּה שְׂמֵחָה אֲנִי עַל בִּקּוּרֵךְ זֶה. אֲבָל אֵיךְ

זֶה עָלְתָה פִתְאֹם עַל לִבֵּךְ מַחֲשָׁבָה טוֹבָה כָזֹאת? הֲנָסַעַתְּ

מִבֵּיתֵךְ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה כָזֹאת רַק כְּדֵי לְבַקְּרֵנִי?

שׁוֹשַׁנָּה

בֶּאֱמֶת לֹא נָסַעְתִּי כְלָל. גַּם אֲנַחְנוּ

הֶעְתַּקְנוּ אֶת דִּירָתֵנוּ לִשְׁכֻנָּה זוֹ זֶה רַק יָמִים אֲחָדִים.

וְהַיּוֹם נִזְכַּרְתִּי בָךְ שֶׁאַתְּ יוֹשֶׁבֶת קְרוֹבָה אֵלַי

וְהֶחֱלַטְתִּי לְבַקְּרֵךְ מִבְּלִי לְהוֹדִיעֵךְ מֵרֹאשׁ אֶת דְּבַר

בּוֹאִי.

לִילְיֶען

אָמְנָם הִפְתַּעַתְּ אוֹתִי, אַךְ שְׂמֵחָה אֲנִי עַל

הַפְתָּעָה זוֹ. מֵעַכְשָׁו נוּכַל לְהִתְרוֹעֵעַ הַרְבֵּה כְּמוֹ

שֶׁעָשִׂינוּ בְּבַקְּרֵנוּ אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי. נִפְלָא

הַדָּבָר: כָּל הַבֹּקֶר הָגִיתִי בָךְ, וְאֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁל עֶצֶב

וּבְדִידוּת לָחֲצָה אֶת לִבִּי…

שׁוֹשַׁנָּה

גַּם אוֹתִי לָחֲצָה הַרְגָּשָׁה כָזֹאת, וְלָכֵן

חָשַׁבְתִּי אֹדוֹתָיִךְ. הַתַּעֲנִית שֶׁאָדָם מִתְעַנֶּה וַדַּאי

שֶׁאֵינָהּ מְמַלְּאָה אֶת לִבּוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. אֵיךְ פּוֹעֵל

עָלַיִךְ הַצּוֹם?

לִילְיֶען

הַצּוֹם? אֵיזֶה צוֹם? מָה אַתְּ סָחָה?

שׁוֹשַׁנָּה

מָה אֲנִי סָחָה? אֵין אַתְּ צָמָה הַיּוֹם?

לִילְיֶען

מַדּוּעַ אָצוּם בִּכְלָל וְהַיּוֹם בְּיִחוּד, נִפְלֵאת הִיא מִמֶּנִּי.

שׁוֹשַׁנָּה

הַאֵין אַתְּ יוֹדַעַת כִּי תִּשְׁעָה בְאָב הַיּוֹם?

לִילְיֶען

אָמְנָם, אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לֹא יָדַעְתִּי, וְגַם

אֵינִי יוֹדַעַת מַה זֹאת “תִּשְׁעָה בְאָב”. הַאִם רְצוֹנֵךְ לוֹמַר

שֶׁאַתְּ צָמָה הַיּוֹם וְעוֹד לֹא טָעַמְתְּ כָּל אֹכֶל? לֹא לְחִנָּם

אַתְּ חִוֶּרֶת כָּל כָּךְ. אֶפְשָׁר חֲפֵצָה אַתְּ בְּכוֹס שׁוֹקוֹלַד

וּבִרְקִיקִים אֲחָדִים כַּדִי לִסְעֹד אֶת לִבֵּךְ? (וְהִיא קָמָה

בְּמַחֲשָׁבָה לְקַיֵּם אֶת מַה שֶׁאָמְרָה, אַךְ שׁוֹשַׁנָּה עוֹצֶרֶת

בַּעֲדָהּ).

שׁוֹשַׁנָּה

בְּבַקָּשָׁה, אַל תַּטְרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ. תּוֹדָתִי

נְתוּנָה לָךְ גַּם מִבְּלִי זֹאת. נַעֲרָה עִבְרִיָּה אָנֹכִי וּבוֹחֶרֶת

אֲנִי לָצוּם הַיּוֹם מִלֶּאֱכֹל בּוֹ.

לִילְיֶען

(בְּקוֹל שֶׁל דְּאָגָה) אִמְרִי נָא לִי לָמָּה אַתְּ

צָמָה? וּמָה הִיא כַוָּנַת הַמִּלִּים הַנּוֹרָאוֹת הָאֵלֶּה? מְקַוָּה

אֲנִי שֶׁאֵין אִישׁ מֵת אוֹ חוֹלֶה מְסֻכָּן בְּבֵיתְכֶם?

שׁוֹשַׁנָּה

לֹא. אֲבָל אִם אֵינְךָ יוֹדַעַת, הָיָה לָךְ לָדַעַת

שֶׁבְּיוֹם זֶה לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה

חָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיְתָה

לִשְׁמָמָה. בְּיוֹם זֶה אָבְדָה לָנוּ חֵרוּתֵנוּ, וְגָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ

אֶל אֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת אֲשֶׁר לֹא בְכָל פַּעַם קִבְּלוּ אוֹתָנוּ

בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה חָיִינוּ חַיֵּי עַם

נוֹדֵד, מֻרְדָּף, מֻכֶּה וּמְעֻנֶּה תָמִיד. כָּל אִישׁ יְהוּדִי אֲשֶׁר

לִבּוֹ לֹא הָפַךְ אֶבֶן מַכִּיר בַּאֲבֵדָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת,

וּמַבִּיעַ אֶת צַעֲרוֹ וְאֶבְלוֹ עַל הָאָסוֹן הַנּוֹרָא שֶׁקָּרָה אֶת

עַמֵּנוּ בְּהִנָּזְרוֹ בַיּוֹם הַזֶּה מִכָּל אֹכֶל וּמַשְׁקֶה

(בְּרֶגֶשׁ) הֲצוּר אָבִיךְ? הַאֶבֶן אִמֵּךְ? הַאֵינְךָ בַּת לְעַם

הָעִבְרִים כִּי לֹא תִּשְׁתַּתְּפִי בְּצַעַר עַמֵּךְ עַל הַשֶּׁבֶר

הַנּוֹרָא שֶׁהָשְׁבַּר בַּיּוֹם הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַזֶּה, הוּא יוֹם

הַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אָב?

לִילְיֶען

(שִׁנּוּי גָּדוֹל נִכָּר בְּהַכָּרַת פָּנֶיהָ. רוּחַ

שֶׁל צַעַר עוֹבֵר עָלֶיהָ, וּבְקוֹלָהּ חֲרָטָה וָנֹחַם) מִצְטָעֶרֶת

אֲנִי עַל בַּעֲרוּתִי מִדַּעַת אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וַדַּאי

הָיִיתִי צָמָה גַם אָנֹכִי אִלּוּ יָדַעְתִּי אֶת הָעֻבְדּוֹת קֹדֶם.

אֲבָל עַכְשָׁו כְּבָר אֵחַרְתִּי, כִּי אָכַלְתִּי כְבָר אֲרֻחַת

הַבֹּקֶר. אוּלָם יְכֹלָה אֲנִי לְדַלֵּג עַל אֲרֻחַת הַצָּהֳרָיִם.

הֲיֵרָצֶה קָרְבָּנִי זֶה, אִם כִּי מִצְעָר הוּא?

שׁוֹשַׁנָּה

(צְחוֹק עָצוּב מְרַחֵף עַל שְׂפָתֶיה) וַדַּאי יֵרָצֶה. רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעִי.

לִילְיֶען

עַכְשָׁו מִתְבָּרֵר לִי מַדּוּעַ הָיִיתִי עֲצוּבָה כָל

הַבֹּקֶר. דְּבַר־מָה גִלָּה אֶת לִבִּי כִּי יוֹם זֶה מוּכָן הוּא

לְפֻרְעָנוּת. וְגַם הַמַּנְגִּינָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ

בְּבֵיתֵךְ פַּעַם אַחַת, הָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחִי כָּל הַבֹּקֶר.

הֲמַכִּירָה אַתְּ אוֹתָהּ? (וּבְדַבְּרָהּ הִיא הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ אֶל

הַפְּסַנְטֵר וּמְנַסָּה לְנַגֵּן אֶת הַמַּנְגִּינָה "בִּמְקוֹם שָׁם

אֲרָזִים" וּמַדְגֶּשֶׁת אֶת הַקּוֹלוֹת הָעֲצוּבִים בְּיוֹתֵר).

שׁוֹשַׁנָּה

מַכִּירָה אֲנִי אוֹתָהּ הֵיטֵב. תְּנִי לִי וַאֲנַגְּנָה

אוֹתָהּ בְּאָזְנָיִךְ (עוֹבֶרֶת אֶל הַפְּסַנְטֵר, מְנַגֶּנֶת

וּמְזַמֶּרֶת בְּאוֹתָהּ עֵת אֶת הַשִּׁיר הַיָּדוּעַ).

בִּמְקוֹם שָׁם אֲרָזִים וְעָבִים יִשָּׁקוּ;

וְגַלֵּי הַיַּרְדֵּן בְּשֶׁטֶף יוּצָקוּ וכו'.

לִילְיֶען

תּוֹדָה לָךְ, שׁוֹשַׁנָּה. עַכְשָׁו, דּוֹמָה אֲנִי,

אוּכַל לְנַגְּנָהּ גַּם אָנִי (וְהִיא מְנַגֶּנֶת לְאַט אֲבָל בְּלִי

שְׁגִיאוֹת, וּבַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה חוֹזֶרֶת וּמְנַגֶּנֶת בִּמְהִירוּת.

שׁוֹשַׁנָּה שָׁבָה לְכִסְאָהּ וּמְזַמֶּרֶת כְּשֶׁזּוֹ מְנַגֶּנֶת.

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹל יָפֶה. אֲבָל אִם

קוֹלָהּ צוֹרֵם אֶת הָאֹזֶן, מוּטָב לָהּ שֶׁתִּשְׁתֹּק, וְלֹא תְקַלְקֵל

אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁל הַנְּגִינָה) אֲבָל שִׁמְעִי נָא לִי. שְׁאֵלָה עָלְתָה

עַל לִבִּי. אִם עַמֵּנוּ הָיָה כָל אוֹתָן הַשָּׁנִים מִצְטָעֵר עַל

הָאֲבֵדָה שֶׁאָבְדָה לוֹ בִּגְלוֹתוֹ מֵאַרְצוֹ, מַדּוּעַ לֹא נִסָּה

פַעַם לָשׁוּב אֵלֶיהָ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים

הַשָּׁנָה שֶׁעָבָרוּ?

שׁוֹשַׁנָּה

הַרְבֵּה פְעָמִים נִסִּינוּ וְהִתְאַמַּצְנוּ לָשׁוּב אֶל

אַרְצֵנוּ, וְשַׁבְנוּ וְנִסִּינוּ, אֲבָל לֹא עָלָה בְיָדֵנוּ. יֵשׁ

הַרְבֵּה לְסַפֵּר בְּנִסְיוֹנוֹת אַלָּה. אֲבָל הִתְאַמְּצוּתֵנוּ

הָאַחֲרוֹנָה, יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁתַּצְלִיחַ. מְדִינַת אַנְגְּלִיָּה

הַגְּדוֹלָה הִבְטִיחָה לְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵי פַּלֶּשְׂתִּינָה כְקֶדֶם

וְלַעֲשׂוֹתָהּ שׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

לִילְיֶען

זֶה יָפֶה מְאֹד מִצִּדָּהּ. שְׂמֵחָה אֲנִי לִשְׁמֹעַ אֶת

הַדָּבָר הַזֶּה. וּבְכֵן, לָמָּה אֲנַחְנוּ מַחֲשִׁים? מַדּוּעַ אֵין

אֲנַחְנוּ קָמִים וּמַתְחִילִים בַּעֲבוֹדָה כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הַדָּבָר

אֶל הַפֹּעַל?

שׁוֹשַׁנָּה

כְּבָר קַמְנוּ וְהִתְחַלְנוּ. הֲרֵי יָסַדְנוּ

כְאַרְבָּעִים מוֹשָׁבוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צִבְאוֹת הַיְּהוּדִים

תַּחַת פְּקֻדַּת שַׂר הַצָּבָא אֲלֶנְבֵּי אֲשֶׁר עָזְרוּ לְהָאַנְגְּלִים

לְהוֹרִישׁ מִפְּנֵיהֶם אֶת הַתּוּרְקִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ

נוֹשְׂאִים לַמִּלְחָמָה אֶת הַדֶּגֶל הָעִבְרִי, לָבָן וּתְכֵלֶת. הִנְנוּ

עוֹשִׂים כָּל מָה שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ לִגְאֹל אֶת הָאָרֶץ מִידֵי הַזָּרִים

הַיּוֹשְׁבִים עָלֶיהָ אוֹ אֲשֶׁר רַק שְׁמָם נִקְרָא עָלֶיהָ. הִנֵּה

הַמַּכְלָלָה הָעִבְרִית תִּבָּנֶה בִירוּשָׁלַיִם עִיר הַבִּירָה שֶׁל

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר הֲמוֹנֵי הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר מִסְפָּרָם

מַגִּיעַ לְמִלְיוֹנִים רַבִּים, הַמֻּרְדָּפִים וְהַמְעֻנִּים בְּלִי

חָשָׂךְ בְּרוּסְיָה, בְּפוֹלִין, בְּהוּנְגָרְיָה וּבְרוּמַנְיָה, הֲלֹא

קָרָאת, אִם לֹא שָׁמַעַתְּ אֹדוֹת הָרְצִיחוֹת וְהַהֲרֵגוֹת וְהַפְּרָעוֹת

שֶׁעָשׂוּ וְעוֹשִׂים בַּיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה וּבְיֶתֶר

אַרְצוֹת הַגּוֹיִם, כַּאֲשֶׁר הֲמוֹנֵי הַיְּהוּדִים הָאֵלֶּה

יִתְיַשְּׁבוּ בְּפַלֶּשְׂתִּינָה בֶעָתִיד הַקָּרוֹב, אָז תִּהְיֶה

הָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּבִימֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד.

לִילְיֶען

אַתְּ עוֹרַרְתְּ בִּי בִדְבָרַיִךְ אֶת הַחֵשֶׁק

לַעֲבוֹדָה. גַּם אֲנִי רוֹצָה לַעֲשׂוֹת אֶת חֶלְקִי בַעֲבוֹדַת הָעָם.

מַה יְכֹלָה אֲנִי לַעֲשׂוֹת? אֵיפֹה יְכֹלָה אֲנִי לִלְמֹד אֹדוֹת כָּל

הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל?

שׁוֹשַׁנָּה

הֱיִי חֲבֵרָה לַאֲגֻדָּתֵנוּ “פִּרְחֵי צִיּוֹן”. שָׁם

תִּלְמְדִי אֶת דִּבְרֵי יְמֵי עַמֵּנוּ, אֶת שְׂפַת עַמֵּנוּ, הַשָּׂפָה

הָעִבְרִית, וְסִפְרוּתֵנוּ. שָׁם תִּנָּתֵן לָךְ הַיְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת מַה

שֶׁאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עוֹשׂוֹת, וְכָל אַחַת מֵחַבְרוֹתֵינוּ עוֹשָׂה כָּל

מַה שֶׁבְּכֹחָהּ בְּעַד עַמֵּנוּ גַּם בַּגָּלוּת גַּם בְּאֶרֶץ

יִשְׂרָאֵל.

לִילְיֶען

בְּכָל לִבִּי חֲפֵצָה אֲנִי לִהְיוֹת חֲבֵרָה לַאֲגֻדַּתְכֶן. מָתַי תִּתְאַסֵּפְנָה לַאֲסֵפָה?

שׁוֹשַׁנָּה

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הַבָּא, בְּשָׁלשׁ אַחַר הַצָּהֳרָיִם.

לִילְיֶען

(עֲנָנָה מְכַסָּה אֶת פָּנֶיהָ, וּבְשָׂפָה רָפָה) אֲבָל

שָׁכָחְתִּי… (מְנַעְנַעַת בְּרֹאשָׁהּ) חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁאִי

אֶפְשָׁר לִי כְלָל לְהִסָּפֵחַ לַאֲגֻדַּתְכֶן.

שׁוֹשַׁנָּה

וּמַדּוּעַ לֹא?

לִילְיֶען

אָבִי יִתְנַגֵּד לָזֶה. אֶפְשָׁר לֹא תָבִינִי… אָבִי

צִוָּה עָלַי לִבְלִי הִתְרוֹעֵעַ עִם חֲבֵרוֹת יְהוּדִיּוֹת, וּבְיִחוּד

אָסַר עָלַי אֶת הַהִסְתַּפְּחוּת לַאֲגֻדָּה יְהוּדִית. אַתְּ,

שׁוֹשַׁנָּה, כַּמּוּבָן, הִנָּךְ יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל הַזֶּה,

וְאִסּוּרוֹ אֵינוֹ חָל עָלַיִךְ, אוּלָם לְהִתְרוֹעֵעַ אֶת יֶתֶר

הַחֲבֵרוֹת לֹא אוּכַל.

שׁוֹשַׁנָּה

(שִׁנּוּי גָּדוֹל נִכָּר בְּהַבָּעַת פָּנֶיהָ. קוֹפֶצֶת

הִיא מִמְּקוֹמָהּ, וּבְקוֹל שֶׁל קֶצֶף וְצַעַר וְהִתּוּל מָר) צַר לִי

מְאֹד לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה יוֹצְאִים מִפִּי נַעֲרָה עִבְרִית.

יְכֹלָה אַתְּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אָבִיךְ גַּם בְּנוֹגֵעַ אֵלָי… גַּם

אֲנִי לֹא אֶהְיֶה יוֹצֵאת מִכְּלָל יֶתֶר חַבְרוֹתָי. אִלּוּ יָדַעְתִּי

עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים, לֹא הָיִיתִי מִתְבַּזָּה לָסוּר

אֵלַיִךְ, אַךְ מַבְטִיחָה אֲנִי אוֹתָךְ כִּי בֶעָתִיד לֹא אֶדְרֹך עַל

סַף בֵּיתֵךְ. גָּרוּעַ הוּא אָבִיךְ גַּם מִשּׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. צַר

לִי עָלַיִךְ, לִילְיֶען, אֲבָל אָנֹכִי לֹא אַחֲרִישׁ בְּשָׁמְעִי

עֶלְבּוֹן כָּזֶה יוֹצֵא עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. שָׁלוֹם לָךְ, אַךְ אֶת

פָּנַי לֹא תּוֹסִיפִי לִרְאוֹת (הוֹלֶכֶת אֶל הַדָּלֶת).

לִילְיֶען

(קָמָה וְעוֹמֶדֶת בְּיָדַיִם פְּשׁוּטוֹת אֵלֶיהָ) אַל נָא, שׁוֹשַׁנָּה, אַל נָא תַעַזְבִינִי. אָנָּא שׁוֹשַׁנָּה.

שׁוֹשַׁנָּה

לֹא אֵשֵׁב בְּבֵית יְהוּדִי הַשּׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי עַמּוֹ הַיְּהוּדִים (יוֹצֵאת).

לִילְיֶען

(עוֹמֶדֶת רֶגַע כְּשֶׁיָּדֶיהָ פְּשׁוּטוֹת. עוֹבֶרֶת אֶל

הַפְּסַנְטֵר וּמְנַגֶּנֶת “שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים” הֵיטֵב. קָמָה,

נִשְׁעֶנֶת עַל הַפְּסַנְטֵר, פָּנֶיהָ אֶל הָרוֹאִים, יָדֶיהָ חֲבוּקוֹת

עַל לִבָּהּ וּמְדַבֶּרֶת לְעַצְמָהּ) מֵעוֹלָם לֹא יְדַעְתִּיהָ

לְכַעֲסָנִית כָּזֹאת. אֵל אֱלֹהִים! כְּזִיקוֹת אֵשׁ בָּעֲרוּ עֵינֶיהָ

בַּחֲרוֹת אַפָּהּ בִּי. יָרֵאתִי פֶּן תִּדְקְרֵנִי בְמֶבָּטָהּ

הַזּוֹעֵם. מַה נוֹרָא וְהָדוּר הָיָה מַרְאֵה פָּנֶיהָ בְּקִצְפָּהּ!

(דִּמְמַת רֶגַע) וְאֶפְשָׁר הַצֶּדֶק עִמָּהּ. יְהוּדִי צָרִיךְ לַעֲמֹד

לִימִין הַיְּהוּדִים. תְּמֵהַתְנִי אִם כָּל חַבְרוֹתֶיהָ הֵן כְּמוֹתָהּ.

לוּ הָיָה אַבָּא בָא בְמַשָּׂא וּמַתָּן עִמָּהֶן אֶפְשָׁר הָיָה

מְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶן לְטוֹבָה. בְּכָל אֹפֶן, אֵיזוֹ צְדָקָה

יֵשׁ לוֹ לְהַרְחִיקֵנִי מֵחֲבֵרָה רַק מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְהוּדִית,

מִלְּבַד, כַּמּוּבָן, אִם הִיא רָעָה וְהַשְׁפָּעָתָהּ מַזִּיקָה. אֲבָל

אֵיךְ יָכֹל הוּא לוֹמַר עַל נַעֲרָה שֶׁהִיא רָעָה אִם הִיא מַקְדִּישָׁה

אֶת זְמַנָּהּ וְכֹחָהּ לְלִמּוּד דִּבְרֵי יְמֵי עַמָּהּ וְעוֹבֶדֶת

לְטוֹבָתוֹ וּלְתִקּוּנוֹ? (דְּמָמָה. הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת, אֲבָל הִיא

עוֹדֶנָּה שְׁקוּעָה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ).

הָאָב

(נִכְנָס) שָׁלוֹם לָךְ, בִּתִּי. מָה הַחֲלוֹם אֲשֶׁר אַתְּ חוֹלֶמֶת? וְאֵיפֹה הָאֵם?

לִילְיֶען

שָׁלוֹם לְךָ, אָבִי. אִמָּא יָצְאָה לְמוֹרַד הָעִיר לְהִסְתַּכֵּל בִּסְחוֹרוֹת, וְעוֹד לֹא שָׁבָה.

הָאָב

וּמַה בִּדְבַר אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם, הֲמוּכָנָה הִיא?

לִילְיֶען

חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, אָבִי, שֶׁלֹּא נֹאכַל אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם הַיּוֹם.

הָאָב

מַדּוּעַ? מַה קָרָה?

לִילְיֶען

הֲרֵי תִשְׁעָה בְאָב הַיּוֹם, וְאַתָּה יוֹדֵעַ…

הָאָב

(מַבִּיט עָלֶיהָ בְּעַיִן חוֹדֶרֶת, וְנִרְאֶה שֶׁהוּא

מִתְאַמֵּץ לְהַעֲלוֹת עַל זִכְרוֹנוֹ אֵיזֶה דָבָר שֶׁנִּשְׁתַּכַּח

מִמֶּנּוּ)

תִּשְׁעָה בְאָב… תִּשְׁעָה בְאָב… וּמַה בְכָךְ?

לִילְיֶען

הַאֵין אָנוּ יְהוּדִים, אָבִי?

הָאָב

וַדַּאי יְהוּדִים אָנוּ. וְכִי דָבָר הַמּוּטָל בְּסָפֵק

הוּא? הַאֵינֵךְ זוֹכֶרֶת כִּי הָיִינוּ בְהֵיכָל הַיְּהוּדִים

הָרֵיפוֹרְמִים בְּיוֹם כִּפּוּרִים דְּאֶשְׁתָּקַד?

לִילְיֶען

וּבְכֵן, הַאֵין עָלֵינוּ הַיְּהוּדִים לָצוּם הַיּוֹם

בְּתוֹר הִשְׁתַּתְּפוּת בַּצַּעַר עַל הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה אֶת עַמֵּנוּ

לִפְנֵי שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה בְּאָבְדַּן

מוֹלַדְתּוֹ וְחֵרוּתוֹ הַלְּאֻמִּית?

הָאָב

סִפּוּר זֶה הוּא יָשָׁן נוֹשָׁן. אֲנַחְנוּ הִנְנוּ

יְהוּדִים רֵיפוֹרְמִים וְאֵין אֲנַחְנוּ דּוֹאֲגִים עַל אָבְדַּן מוֹלֶדֶת

עַמֵּנוּ וְחֵרוּתוֹ הַלְּאֻמִּית בֶּעָבָר הָרָחוֹק. חַיִּים אָנוּ

בַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְלֹא בַמֵּאָה הָרִאשׁוֹנָה. אֵין לָנוּ אֶרֶץ

אַחֶרֶת מִלְּבַד אֶרֶץ זוֹ, וְחֵרוּתָהּ הִיא חֵרוּתֵנוּ.

לִילְיֶען

אֲבָל, אַבָּא, הַאִם כָּל הַיְּהוּדִים רֵיפוֹרְמִים הֵם?

הֲיוֹשְׁבִים כָּל הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ זוֹ? הַאִם אֵין הֲמוֹנֵי

הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר מִסְפָּרָם מַגִּיעַ לְמִלְיוֹנִים, מֻרְדָּפִים,

מְעֻנִּים וְנִרְצָחִים לְאוֹר הַצָּהֳרַיִם בְּפוֹלִין, בְּרוּסְיָה,

בְּאוֹסְטְרִיָּה וּבְרוּמַנְיָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם אֶרֶץ־אָבוֹת?

הוֹ, אַבָּא, מַדּוּעַ לֹא נָבֹא לְעֶזְרַת הָעוֹבְדִים הָעֲמֵלִים

לְהָשִׁיב אֶת בְּנֵי עַמֵּנוּ אֶל אַרְצֵנוּ הָעַתִּיקָה, אֶרֶץ

יִשְׂרָאֵל? הֲלִבְּךָ לֹא יָגִיל לִשְׁמֹעַ גְּבוּרוֹת צְבָאֵנוּ

הָעִבְרִי הָעוֹמֵד לִימִין הָאַנְגְּלִים בְּמִלְחַמְתָּם עַל

הַתּוּרְקִים בְּעַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? הַעֵינֶיךָ לֹא תִרְהַבְנָה

בִּרְאוֹתְךָ אֶת חַיֵּי הַשֶּׁקֶט וְהַשַּׁלְוָה שֶׁל אֲחֵינוּ בְּנֵי

יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בָּאַרְבָּעִים הַמּוֹשָׁבוֹת בְּאֶרֶץ

יִשְׂרָאֵל? הַאִם לֹא תִשָּׂא אֶת רֹאשְׁךָ בְגָאוֹן בְּשָׁמְעֲךָ אֶת

חָכְמַת הַמְלֻמָּדִים הַגְּדוֹלִים, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם אֲשֶׁר בָּאָרֶץ,

הַמַּרְבִּיצִים אֶת תּוֹרָתָם בַּמַּכְלָלָה הָעִבְרִית אֲשֶׁר

בִּירוּשָׁלָיִם? הוֹ, אָבִי, מַדּוּעַ לֹא תָבֹא גַם אַתָּה לְעֶזְרַת

הָעָם? (וּבְדַבְּרָהּ אֶת דְּבָרֶיהָ בְּהִתְלַהֲבוּת שֶׁל נְבִיאָה,

מִשְׁתַּנָּה הַכָּרַת פְּנֵי הָאָב, כְּאִלּוּ עֵינָיו רוֹאוֹת אֶת

הַמַּחֲזֶה אֲשֶׁר בִּתּוֹ מַעֲבִירָה לְפָנָיו. וּבְכָל זֹאת מְנַסֶּה

הוּא לְהָעִיף מִמֶּנָּה אֶת חֲלוֹמָהּ הִיא).

הָאָב

מִי הִשְׁמִיעַ לְאָזְנַיִךְ אֶת הָאַגָּדוֹת הָאֵלֶּה?

אֶפְשָׁר מִתְרוֹעֲעָה אַתְּ שׁוּב עִם אֵיזֶה נְעָרוֹת יְהוּדִיּוֹת

לַמְרוֹת פְּקֻדָּתִי אֲשֶׁר חָזְקָה עָלָיִךְ?

לִילְיֶען

(בְּקוֹל מִתְחַנֶּנֶת) הוֹ, אָבִי, אָבִי, אַל נָא

תֹּאמַר כָּכָה. אַל נָא תִּתְיַחֵס לְנַעֲרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ

הַיַּחַס שֶׁל אֵיזֶה שׂוֹנֵא־יִשְׂרָאֵל. יוֹדֵעַ אַתָּה בְעַצְמְךָ

שֶׁהֵן נְעָרוֹת טוֹבוֹת וּבָנוֹת נֶאֱמָנוֹת לְעַמֵּנוּ. לוֹמְדוֹת הֵן

אֶת דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַשָּׂפָה הָעִבְרִית וְסִפְרוּתָהּ.

עוֹשׂוֹת הֵן אֲגֻדּוֹת כְּדֵי לַעֲסֹק וּלְהִתְוַכֵּחַ בִּשְׁאֵלוֹת

הַנּוֹגְעוֹת אֶל עַמֵּנוּ. הוֹ, אָבִי, מַדּוּעַ אֶגְדַּל אֲנִי נִבְעָרָה

מִדַּעַת תּוֹלְדוֹתֵינוּ, שְׂפָתֵנוּ וְסִפְרוּתֵנוּ? הֲיוֹצֵא יְהוּדִי

יְדֵי חוֹבָתוֹ לְעַמּוֹ בְּלֶכְתּוֹ אֶל הֵיכַל הָרֵיפוֹרְמִים פַּעַם

אַחַת בַּשָּׁנָה? הֲזֹאת הִיא כָל הַיַּהֲדוּת? חֲפֵצָה, אֲנִי, אַבָּא,

לִהְיוֹת חֲבֵרָה לַאֲגֻדַּת נְעָרוֹת “פִּרְחֵי צִיּוֹן”. הַמֻּתָּר לִי,

אַבָּא? אָנָּא, אַבָּא, אֱמֹר נָא “מֻתָּר” (וּבְדַבְּרָהּ הִיא אוֹחֶזֶת

בְּיָדוֹ וּמִתְרַפֶּקֶת עָלָיו. רִשְׁמֵי פָנָיו נַעֲשִׂים רַכִּים

מִשֶּׁהָיוּ, וּנְהָרָה שֶׁל אַהֲבָה לְבִתּוֹ עוֹבֶרֶת עַל פָּנָיו.

נַעֲנֶה הוּא לְבַקָּשַׁת בִּתּוֹ, אַף כִּי לֹא הָיָה נַעֲנֶה לְטַעֲנוֹת

אֵלּוּ אִלְמָלֵי יָצְאוּ מִפִּי אֱנוֹשׁ כָּמֹהוּ. כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת

בִּתּוֹ, הַחוֹלֶמֶת וְהַמַּחֲרִישָׁה תָמִיד, בְּצוּרָה חֲדָשָׁה,

בְּצוּרַת אֵם הָאֻמָּה הַמְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים עַל בָּנֶיהָ־עַמָּהּ, אוֹ

בְצוּרַת נְבִיאָה הַחוֹזָה עֲתִידוֹת גְּדוֹלוֹת לְעַמָּהּ; וּבְהִכָּמֵר

רַחֲמָיו עַל בִּתּוֹ, הִתְחַמֵּם וְהִתְלַהֵב גַּם הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי

אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ, וְהֵמַס אֶת הַקֶּרַח אֲשֶׁר הִקִּיף אֶת לִבּוֹ,

וְנָפַל הַקִּיר אֲשֶׁר בֵּין הָאָב וּבֵין יֶתֶר אֶחָיו

הַיְּהוּדִים…).

הָאָב

(בִּצְחוֹק קַל עַל שְׂפָתָיו) נִצַּחְתִּנִי, בִּתִּי.

רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֵין כָּל תּוֹעֶלֶת בְּמִלְחָמָה נֶגֶד רוּחַ הַזְּמָן.

הַצִּיּוֹנוּת יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וּלְפָנֶיהָ יִכְרְעוּ

כָל מִתְנַגְּדֶיהָ. נוֹתֵן אֲנִי לָךְ אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ, אַךְ בִּתְנַאי

שֶׁתַּתִּירִי לִי אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם הַיּוֹם וּבְכָל יְמֵי הַצּוֹם

אֲשֶׁר הַלּוּחַ הַיְּהוּדִי מָלֵא אוֹתָם.

לִילְיֶען

(קוֹפֶצֶת עַלִּיזָה) נֵאוֹתָה אֲנִי לִתְנָאֶיךָ, אַבָּא, וְהָעִנְיָן מְסֻלָּק. אֲבָל, אַבָּא, הֲלֹא תַחֲזֹר מִדְּבָרֶיךָ?

הָאָב

(בְּרֹגֶז קְצָת) הֲיוֹדַעַת אַתְּ בְּהַבְטָחָה שֶׁלֹּא קִיַּמְתִּיהָ?

לִילְיֶען

חָפַצְתִּי, אַבָּא, לִהְיוֹת בְּטוּחָה שֶׁאֵין אַתָּה

מֵהַתֵּל בִּי. סְלַח לִי, אַבָּא, אִם דִּבַּרְתִּי שֶׁלֹּא

כְהֹגֶן.

הָאָב

הַכֹּל מָחוּל לָךְ, בִּתִּי (מִסְתַּכֵּל בִּשְׁעוֹנוֹ).

לִילְיֶען

אַבָּא… (מְהַסֶּסֶת וְעֵינֶיהָ נְטוּיוֹת אָרְצָה).

הָאָב

מַה חֶפְצֵךְ עוֹד, בִּתִּי?

לִילְיֶען

אָבִי, נִמְצֵאת אֲנִי בְצָרָה גְדוֹלָה. כַּחֲצִי שָׁעָה

קֹדֶם, הָיְתָה פֹה אַחַת מִידִידוֹתַי שֶׁמִּלִּפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת,

שׁוֹשַׁנָּה שִׁמְעוֹנִי שְׁמָהּ, וְהִיא הוֹדִיעַתְנִי דְבָרִים רַבִּים

אֲשֶׁר לֹא שִׁעַרְתִּים מֵעוֹלָם, וְהִנֵּה…

הָאָב

(מַפְסִיקָהּ) אָכֵן, עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אָנֹכִי יַד מִי

בָאֶמְצַע. וַדַּאי הִיא הִיא אֲשֶׁר גָּזְרָה עָלַי שֶׁלֹּא אֹכַל אֲרֻחַת

הַצָּהֳרַיִם הַיּוֹם. אֲבָל אֶשְׁמַע נָא אֶת הַסּוֹף.

לִילְיֶען

בְּמֶשֶׁךְ שִׂיחָתֵנוּ הִזְכַּרְתִּי אַגַּב אֻרְחָא אֶת

הַגְּזֵרָה שֶׁגָּזַרְתָּ עָלַי לִבְלִי הִתְרוֹעֵעַ עִם נַעֲרוֹת

יִשְׂרָאֵל. – אֵין אַתָּה יָכֹל לְהִתְחָרֵט עַכְשָׁו, אַבָּא, – אֲבָל

עוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי לְכַלּוֹת אֶת דְּבָרִי, וְהִנֵּה קוֹפֶצֶת הִיא

מִמְּקוֹמָהּ כִּנְשׁוּכַת נָחָשׁ, וּבַחֲרוֹן אַף גָּדוֹל בּוֹרַחַת

הַחוּצָה, בְּאָמְרָהּ, כִּי לֹא תִסְלַח לְעֶלְבּוֹן כָּזֶה לְנַעֲרוֹת

יִשְׂרָאֵל וּלְעוֹלָם לֹא תִכָּנֵס לְבֵית יְהוּדִי הַשּׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי

עַמּוֹ. הִיא הִיא גַם כֵּן נְשִׂיאַת הָאֲגֻדָּה “פִּרְחֵי צִיּוֹן”.

וְעַכְשָׁו, אֵיךְ אֲפַיֵּס אוֹתָהּ, אַבָּא? הִיא, וַדַּאי, לֹא

תִּסְתַּפֵּק בְּפָחוֹת מֵהוֹדָאָה בְּפִיךָ שֶׁאַתָּה מִתְחָרֵט עַל

דְּבָרֶיךָ וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִכָּל נַעֲרוֹת יְהוּדָה. רַק אָז תָּבֹא

לְבֵיתֵנוּ. אָנָּא, אַבָּא, הֲלֹא אֵינְךָ שׂוֹנֵא הַיְּהוּדִים, מְצָא

נָא אֵיזוֹ עֵצָה וְחַלְּצֵנִי מִן הַצָּרָה הַזֹּאת…

הָאָב

זֶהוּ עֵסֶק בִּישׁ, בִּתִּי. לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם

הוּא הַדָּבָר הַיּוֹתֵר קָשֶׁה בָעוֹלָם (דְּמָמָה. מְקַמֵּט אֶת מִצְחוֹ,

וּמְבַקֵּשׁ פִּתְרוֹן לַשְּׁאֵלָה. דְּפִיקָה בַדֶּלֶת מְעוֹרֶרֶת אוֹתוֹ)

הִכָּנְסוּ נָא (נִכְנָסוֹת רָחֵל וְלֵאָה. אַחַת נוֹשֵׂאת קֻפְסַת

צְדָקָה, וְהַשְּׁנִיָּה אֵיזֶה גִלְיוֹנוֹת נְיָר. שְׁתֵּיהֶן חֲגוּרוֹת

מִן הַשֶּׁכֶם עַד הַמָּתְנַיִם בַּחֲגוֹרַת נְיָר לָבָן וּתְכֵלֶת וְעַל

הַחֲגוֹרוֹת מָדְפָּסוֹת הַמִּלִּים: "הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת

לְיִשְׂרָאֵל").

רָחֵל וְלֵאָה

שָׁלוֹם לְךָ, אֲדוֹנִי.

הָאָב

שָׁלוֹם לָכֵן, נְעָרוֹת. וַדַּאי בָּאתֶן לִרְאוֹת אֶת בִּתִּי?

רָחֵל

לֹא, אֲדוֹנִי. בָּאנוּ לִרְאוֹת אֶת כְּבוֹדְךָ, מַר גּוּלְד.

הָאָב

אִם אֵין זֹאת דְּרִישָׁה לִקְרָב־הַבֵּין־שְׁנַיִם,

אַתֶּן יְכֹלוֹת לָשֶׁבֶת וּלְסַפֵּר לִי אֶת הַכֹּל בַּאֲרִיכוּת (וְהוּא

יוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ).

לֵאָה

תּוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי. צְרִיכוֹת אָנוּ לְבַקֵּר עוֹד

בָּתִּים רַבִּים טֶרֶם יֵרֵד הַיּוֹם, וְעַל כֵּן נִמְסֹר לְךָ בִקְצָרָה

אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר הֵבִיא אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ, וְאַתָּה כַטּוֹב

בְּעֵינֶיךָ תַּעֲשֶׂה.

הָאָב

טוֹב מְאֹד.

רָחֵל

זֶה כְבָר שָׁנִים רַבּוֹת אֲשֶׁר הַהִסְתַּדְּרוּת

הַצִּיּוֹנִית נָהֲגָה לִקְבֹּעַ אֶת צוֹם הַתְּשִׁיעִי בְאָב לְיוֹם

אֲשֶׁר בּוֹ תִנָּתֵן הַהִזְדַּמְּנוּת לְכָל יְהוּדִי לְהִשְׁתַּתֵּף

בִּגְאֻלַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִנְיָנָהּ, לֹא בִדְבָרִים גְּרֵידָא,

כִּי אִם בִּתְרוּמַת כָּסֶף. וּבְחָשְׁבֵנוּ שֶׁגַּם אַתָּה, אֲדוֹנִי,

לֹא הָיִיתָ חָפֵץ לְהַחֲמִיץ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לַעֲבֹד שֶׁכֶם אֶחָד

עִם כָּל הָעָם בְּהַשָּׂגַת הַמַּטָּרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, בָּאנוּ

לְקַבֵּל אֶת תְּרוּמָתְךָ שֶׁל אֵיזֶה סְכוּם שֶׁתָּרִים עַכְשָׁו אוֹ

שֶׁתִּתְחַיֵּב לְהָרִים לְקֶרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל.

הָאָב

מוֹדֶה אֲנִי לָכֶן עַל הַחֶסֶד שֶׁעֲשִׂיתֶן עִמָּדִי

וְלֹא דִּלַּגְתֶּן עַל בֵּיתִי (מַרְאֶה בְיָדוֹ עַל הַחֲגוֹרָה) וְאֵלֶּה

הַדְּבָרִים, וַדַּאי הֵם הַמִּלִּים “הַקֶּרֶן הַקַּ…”

לֵאָה

כֵּן, אֲדוֹנִי. הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל.

הָאָב

אָמְנָם, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁעוֹד לֹא שָׁכַחְתִּי מַה

שֶׁלָּמַדְתִּי בְיַלְדוּתִי. הָיִיתִי אָז אַחַד הַתַּלְמִידִים הַיּוֹתֵר

מְצֻיָּנִים בְּבֵית הַסֵּפֶר הָעִבְרִי. בַּסִּדּוּר קָרָאתִי בְשֶׁטֶף

וּבְלִי שְׁגִיאוֹת. מֵהָעֵת הַהִיא, אָמְנָם, רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת

הָיִיתִי מוֹצֵא לִי פְנַאי לִקְרֹא סְפָרִים וְעִתּוֹנִים עִבְרִים.

וּבִדְבַר הַתְּרוּמָה, כַּמָּה, לְפִי דַעְתְּכֶן, עָלַי לֶהָרִים?

רָחֵל

הִנֵּה לְפָנֶיךָ שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֵרִימוּ

כְבָר אֶת תְּרוּמָתָם, וְהַסְּכוּמִים בְּצִדָּם. וּמֵאֵלֶּה תַעֲמֹד עַל

סְכוּם תְּרוּמָתֶךָ (נוֹתֶנֶת לוֹ גִלְיוֹן נְיָר).

הָאָב

(קוֹרֵא) מַר חַיִּים עֲשָׂרָה שְׁקָלִים; סֶגַל

חֲמִשָּׁה; אִישׁ־שָׂדֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר; שׁוֹשַׁנִּים שְׁנֵים עָשָׂר

(מַחֲזִיר לָהּ אֶת הַגִּלָּיוֹן) הַאִם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל

יַסְפִּיק?

לֵאָה

חוֹשֶׁבֶת אֲנִי סְכוּם כָּזֶה לִתְרוּמָה יָפָה וַהֲגוּנָה מְאֹד.

הָאָב

(מוֹצִיא אֶת מַחְבֶּרֶת הַהַמְחָאוֹת וּמַתְחִיל לְמַלֵּא

אֶת הַתֹּרֶף. מַחֲשָׁבָה מְנַצְנֶצֶת בְּמֹחוֹ. פּוֹנֶה אֶל בִּתּוֹ)

הִנֵּה מָצָאתִי עֵצָה, בִּתִּי (אֶל רָחֵל וְלֵאָה) הֲמַכִּירוֹת אַתֶּן

בְּנַעֲרָה אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ שׁוֹשַׁנָּה שׁ…

לִילְיֶען

(עוֹזֶרֶת לוֹ) שׁוֹשַׁנָּה שִׁמְעוֹנִי, אָבִי.

הָאָב

כֵּן, כֵּן, שׁוֹשַׁנָּה שִׁמְעוֹנִי.

רָחֵל

הִיא נְשִׂיאַת אֲגֻדָּתֵנוּ “פִּרְחֵי צִיּוֹן”.

הָאָב

הִנֵּה מַה שֶׁעָלָה עַל דַּעְתִּי לַעֲשׂוֹת. מוּכָן

אֲנִי לְהַגְדִּיל אֶת תְּרוּמָתִי אַרְבַּעְתַּיִם אִם הַנְּשִׂיאָה

שֶׁלָּכֶן בְּעַצְמָהּ תָּבֹא הֵנָּה לְקַבֵּל אֶת הַהַמְחָאָה.

הַשְּׂבֵעוֹת רָצוֹן אַתֶּן? אֲבָל צְרִיכָה הִיא לָבֹא מִיָּד, כִּי עָלַי

לָשׁוּב אֶל לִשְׁכָּתִי.

לֵאָה

טוֹב מְאֹד, אֲדוֹנִי. הוֹלְכוֹת אֲנַחְנוּ לִקְרֹא לָהּ

מִיָּד. שָׁלוֹם לְךָ, אֲדוֹנִי. וְשָׁלוֹם גַּם לָךְ, הַצְּעִירָה

גּוּלְד.

הָאָב

שָׁלוֹם לָכֶן, צְעִירוֹת.

לִילְיֶען

שָׁלוֹם לָכֶן, נְעָרוֹת. הִכָּנֵסְנָה לְבַקְּרֵנִי לִפְעָמִים (הֵן מִשְׁתַּחֲווֹת וְיוֹצְאוֹת).

הָאָב

עָלַיִךְ, בִּתִּי, לְהוֹדוֹת, כִּי יוֹדֵעַ הוּא אָבִיךְ

אֵיךְ לְחַלְּצֵךְ מִצָּרָה. צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת גָּדוֹל בְּנִמּוּס

וּבְתַכְסִיסַי מִלְחָמָה כְּדֵי לְהָבִיא עִנְיָן מְסֻבָּךְ כָּזֶה לִידֵי

גְּמַר טוֹב. אֲבָל עַכְשָׁו יָרֵא אֲנִי שֶׁאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל

אֶהְיֶה מֻכְרָח לְדַלֵּג עַל אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם הַיּוֹם. כִּי עָלַי

לַחֲשֹךְ אֶת כֶּסֶף הָאֲרֻחָה בִּשְׁבִיל הַתְּרוּמָה שֶׁיְּדִידָתֵךְ

הַטּוֹבָה שׁוֹשַׁנָּה הֵבִיאָה אוֹתִי לִידֵי הֲרָמָתָהּ. אֲבָל הֱיִי

בְטוּחָה שֶׁאָבִיךְ יֵדַע גַּם לְחַלֵּץ אֶת עַצְמוֹ מִצָּרָה. אַל

תִּדְאֲגִי לוֹ.

לִילְיֶען

כַּמָּה חַיֶּבֶת אֲנִי תוֹדָה לְךָ, אָבִי. אָב טוֹב הָיִיתָ לִי מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה (מִתְרַפֶּקֶת עָלָיו).

הָאָב

עַכְשָׁו וַדַּאי שֶׁתַּזְמִינִי אֶת הָאֲגֻדָּה

לְבֵיתֵנוּ, וְהָיָה הַבַּיִת מָלֵא שִׂיחָה וּדְבָרִים וְרַעַשׁ גָּדוֹל

וּתְנוּעוֹת הַיָּדַיִם וּצְעָקוֹת וּמִשְׁתָּאוֹת וַחֲגִיגוֹת –

לַיְּהוּדִים! זֹאת אוֹמֶרֶת, אִם הָאֵם לֹא תִּתְנַגֵּד לְכָל הָעֵסֶק

הַזֶּה. וּמִי יוֹדֵעַ? אֶפְשָׁר בְּלִבָּהּ תִּשְׂמַח עַל אֲגֻדָּתֵךְ

כְּעַל מְצִיאָה שֶׁנָּפְלָה לָהּ בְּהֶסַּח הַדָּעַת. מְקַוֶּה אֲנִי

שֶׁתִּשְׂמְחִי בְחַבְרוֹתַיִךְ וְהֵן תִּשְׂמַחְנָה בָךְ (בְּהִתּוּל

אֲבָל בְּלִי צָרוּת עָיִן).

לִילְיֶען

(כְּגוֹמֶלֶת לוֹ חֶסֶד) גַּם אוֹתְךָ, אַבָּא, נְשַׁתֵּף

בְּשִׂמְחָה רַבָּה בַחֲגִיגוֹתֵינוּ. אֶפְשָׁר תַּרְצֶה לָנוּ הַרְצָאָה

מִדִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל?

הָאָב

לָזֹאת יְכֹלָה אַתְּ לִסְמֹךְ עָלָי. כְּשֶׁהָיִיתִי

אֲנִי בֶן גִּילֵךְ הָיִיתִי בָקִיא בְדִבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל

כִּבְחָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹתָי. עוֹד הַיּוֹם זוֹכֵר אֲנִי הֵיטֵב אֶת רֹב

הַסִּפּוּרִים מֵחַיֵּי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, מֹשֶׁה וְאַבְרָהָם. וּבְכָל

זֹאת, טוֹב תַּעֲשִׂי אִם תּוֹדִיעִינִי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת קֹדֶם לִשְׁעַת

הַהַרְצָאָה כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לִי הַזְּמָן לְהָכִין הַרְצָאָה

חֲשׁוּבָה. כִּי אֵינֶנִּי אוֹהֵב לְדַבֵּר אֶל הָעָם בְּלִי הֲכָנָה

מַסְפָּקֶת (דְּפִיקָה בַדָּלֶת) בֹּאוּ נָא!

שׁוֹשַׁנָּה

(נִכְנֶסֶת וְעוֹמֶדֶת אֵצֶל הַדָּלֶת) שָׁלוֹם לְךָ, אֲדוֹנִי.

הָאָב

שָׁלוֹם גַּם לָךְ, שׁוֹשַׁנָּה שׁ…

לִילְיֶען

שִׁמְעוֹנִי, שׁוֹשַׁנָּה שִׁמְעוֹנִי, אָבִי.

הָאָב

שׁוֹשַׁנָּה שִׁמְעוֹנִי, שְׁבִי נָא פֹה, בְּבַקָּשָׁה

(שׁוֹשַׁנָּה נִגֶּשֶׁת וְיוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הַפְּסַנְטֵר עַל קְצֵה

הַמּוֹשָׁב כְּאִלּוּ שִׁבְתָּהּ שָׁם הִיא לְמוֹרַת רוּחָהּ. לִילְיֶען

עוֹמֶדֶת אוֹ יוֹשֶׁבֶת לִשְׂמֹאל אָבִיהָ, כְּמִתְרַפֶּקֶת עָלָיו (זֶה

יָמִים רַבִּים שֶׁחָפַצְתִּי לְהַכִּיר אוֹתָךְ. חָפֵץ אֲנִי לְדַבֵּר

אִתָּךְ עַל אֹדוֹת עִנְיָן אֶחָד שֶׁהִרְבָּה לְהַעֲסִיק אֶת

מַחֲשַׁבְתִּי בַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. כַּוָּנָתִי לִשְׁאֵלַת

הַיְּהוּדִים פֹּה וּבַאֲרְצוֹת אֲחֵרוֹת. וְהִנֵּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר

עָמַדְתִּי עַל טִיבָן שֶׁל הַשְּׁאֵלוֹת וּפִתְרוֹנָן, וְהִסְתַּכַּלְתִּי

בְשִׁבְעִים הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם, וְנִתַּחְתִּי אוֹתָם לִכְלָלֵיהֶם,

וְלִפְרָטֵיהֶם, בָּאתִי לִידֵי מַסְקָנָא כִּי הַסִּבָּה הָאַחַת

שֶׁלְּכָל הַמַּחֲלוֹת וְהַצָּרוֹת וְהַפְּגָעִים הַמְלַוִּים אֶת עַמֵּנוּ

עַל כָּל צַעַד וָצַעַד הִיא חֶסְרוֹן אֶרֶץ מוֹלֶדֶת אַחַת, אֶרֶץ

הַיְּהוּדִים. וְכֵיוָן שֶׁאָדָם מוֹצֵא אֶת הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּחֲלָה

הַנָּקֵל לוֹ לִמְצֹא לָהּ גַּם אֶת הַתְּרוּפָה, וְהַתְּרוּפָה הִיא,

לְפִי דַּעְתִּי, לְהָשִׁיב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,

וּלְיַסֵּד שָׁם מְדִינַת הַיְּהוּדִים, לְמַעַן יוּכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל

לִחְיוֹת שָׁם חַיֵּי לְאֹם עִבְרִי, כְּמוֹ שֶׁחָיוּ שָׁם בִּימֵי מֹשֶׁה,

אַבְרָהָם וְדָוִד. אָז שַׁבְתִּי וְרָאִיתִי כִּי טֶרֶם יָשׁוּבוּ

הַיְּהוּדִים אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל תּוֹרַת

יִשְׂרָאֵל, אוֹ אֶל הַיַּהֲדוּת. וּבְהַגִּיעִי לִידֵי הַכָּרָה זוֹ,

רָאִיתִי, שֶׁנָּחוּץ לְיַסֵּד אֲגֻדּוֹת שֶׁל הַדּוֹר הִצְעִיר כְּדֵי

לִמְשֹׁךְ אוֹתָם בְּחַבְלֵי אַהֲבָה אֶל הַיַּהֲדוּת, לְמַעַן יֵדְעוּ אֶת

תּוֹלְדוֹת עַמֵּנוּ, שְׂפָתֵנוּ וְסִפְרוּתֵנוּ, וְכָכָה יִשְׁמְרוּ עַל

הַמַּסֹּרֶת שֶׁאֲנַחְנוּ הַזְּקֵנִים מוֹסְרִים לָהֶם כְּפִי

שֶׁקִּבַּלְנוּ אוֹתָהּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. מִטַּעַם זֶה הִתְעַנְיַנְתִּי

הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת הָאֲגֻדָּה שֶׁלָּךְ, "חֲבַצֶּלֶת

הַשָּׁרוֹן…"

לִילְיֶען

(מַעֲמִידָה אוֹתוֹ עַל טָעוּתוֹ) כַּוָּנָתְךָ, אַבָּא, לְ…

הָאָב

(אֵינוֹ סוֹבֵל תִּקּוּנִים) וַדַּאי הִתְכַּוַּנְתִּי לַאֲגֻדַּת “שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב”. הֲלֹא?

לִילְיֶען

לֹא, אַבָּא. רְצוֹנְךָ לוֹמַר “פִּרְחֵי צִיּוֹן”.

הָאָב

(אֹמֶץ לִבּוֹ אֵינוֹ עוֹזְבוֹ) וַדַּאי, וַדַּאי,

לְ“פִרְחֵי צִיּוֹן” הִתְכַּוַּנְתִּי מִתְּחִלָּה אֶלָּא

נִתְבַּלְבַּלְתִּי קְצָת, כִּי הָרַעְיוֹנוֹת עֲמֻקִּים וּמְסֻבָּכִים

מְאֹד. וּבְכֵן הִתְעַנְיַנְתִּי קְצָת בַּאֲגֻדָּתֵךְ וּמָצָאתִי

שֶׁפְּעֻלּוֹתֶיהָ רְאוּיוֹת הֵן לִשְׁבַח, וּמַתְאִימוֹת הֵן בִּכְלָל

לְדַעְתִּי אֲנִי בְּנוֹגֵעַ לְעִנְיָן זֶה שֶׁדִּבַּרְנוּ עָלָיו. וְעַל

כֵּן, אֶהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן אִם בִּתִּי לִילְיֶען (מַצִּיג אֶת זוֹ

לִפְנֵי זוֹ) זֹאת הִיא בִּתִּי לִילְיֶען (שׁוֹשַׁנָּה מִשְׁתַּחֲוָה

לְנֶגְדָּהּ בִּדְמָמָה) וְזֹאת הִיא שׁוֹשַׁנָּה שׁ…

לִילְיֶען

שׁוֹשַׁנָּה שִׁמְעוֹנִי, אָבִי.

הָאָב

תּוֹדָה לָךְ, לִילְיֶען. וְזֹאת הִיא שׁוֹשַׁנָּה

שִׁמְעוֹנִי (לִילְיֶען מַרְכִּינָה לָהּ אֶת רֹאשָׁה בְּדוּמִיָּה)

וּבְכֵן אֶהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן אִם בִּתִּי לִילְיֶען תִּהְיֶה חֲבֵרָה

לַאֲגֻדַּתְכֶן. אֲבָל תְּנַאי אֶחָד צָרִיךְ אֲנִי לְהַתְנוֹת מֵרֹאשׁ,

שֶׁהָאֲגֻדָּה “פִּרְחֵי צִיּוֹן” תֵּלֵךְ בְּעָתִיד בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר

הִתְוְתָה לָהּ בֶּעָבָר, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ כֻלָּם יִהְיוּ

קֹדֶשׁ וְאֹמֶן לְעַמֵּנוּ וּלְקִנְיְנֵי הָרוּחַ שֶׁלָּנוּ. וּמַה

שֶׁנּוֹגֵעַ לְעַצְמִי, הֲרֵינִי מוּכָן לַעֲזֹר לָכֵן בְּכֶסֶף

וּבְאָפְנַיִם אֲחֵרִים. וּלְאוֹת כִּי פִי וְלִבִּי שָׁוִים, הִנְנִי

לִכְתֹּב לָךְ הַמְחָאָה עַל סְכוּם שֶׁל מְאַת שְׁקָלִים בְּעַד אוֹצַר

הַכֶּסֶף לְיִשְׂרָאֵל.

שׁוֹשַׁנָּה

(מִתְפַּיֶּסֶת. צְחוֹק קַל מְרַחֵף עַל שְׂפָתֶיהָ. לְאַט

לְאַט הִשְׁתַּנָּה יַחֲסָהּ מֵאִי־אֵמוּן וְהִסּוּס לְהִתְעַנְיְנוּת

וְהִתְפַּעֲלוּת לְשֵׁמַע דְבָרָיו) עֹנֶג גָּדוֹל הוּא לִי לְהַבְטִיחֲךָ,

אֲדוֹנִי, שֶׁאֲגֻדָּתֵנוּ תִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעַמֵּנוּ וְתוֹרָתֵנוּ

בֶעָתִיד כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בֶעָבָר. מַבִּיעָה אֲנִי אֶת דַּעַת כָּל

חַבְרוֹת הָאֲגֻדָּה בְּאָמְרִי כִּי כֻלָּנוּ נִשְׂמַח לְהַכְנִיס אֶת

בִּתְּךָ הַנֶּחְמָדָה לְתוֹךְ אֲגֻדָּתֵנוּ. הִנְנִי מַרְשָׁה לִי, מַר

גּוּלְד, לְהָעִיר אוֹתְךָ בְנוֹגֵעַ לְהַהַמְחָאָה שֶׁצְּרִיכָה הִיא

לִהְיוֹת כְּתוּבָה עַל שֵׁם הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא

אוֹצֵר הַכֶּסֶף לְיִשְׂרָאֵל.

הָאָב

וַדַּאי, לְכָךְ הִתְכַּוַּנְתִּי מִתְּחִלָּה (גּוֹמֵר לִכְתֹּב וּמוֹסְרָה לָהּ) הֲרֵי הִיא לְפָנָיִךְ.

שׁוֹשַׁנָּה

(נִגָּשָׁה וְלוֹקַחַת אוֹתָהּ) תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, מַר גּוּלְד.

הָאָב

(קָם) בְּשִׂמְחָה הָיִיתִי מִתְכַּבֵּד לְהַזְמִין

אוֹתָךְ לֶאֱכֹל אִתָּנוּ אֶת לֶחָם הַצָּהֳרָיִם. אַךְ הֱיוֹת שֶׁהַיּוֹם

הוּא תִשְׁעָה ב…

לִילְיֶען

תִּשְׁעָה בְאָב, אָבִי.

הָאָב

תּוֹדָה לָךְ, בִּתִּי. נַעֲרָה טוֹבָה הִיא הַבַּת

הַבָּאָה לְעֶזְרַת אָבִיהָ בִּשְׁעַת דָּחֲקוֹ. כֹּחַ זִכְרוֹנִי תָשַׁשׁ

קְצָת בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הָאֵלֶּה. אֶפְשָׁר מִסִּבַּת רֹב עִיּוּן

וּמַחֲשָׁבָה. כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בֶן גִּילֵךְ, יָכֹלְתִּי לִקְרֹא

בִשְׁמוֹת כָּל הַחַגִּים שֶׁלָּנוּ בִמְהִירוּת הַבָּרָק. וּבְכֵן,

מִפְּנֵי שֶׁתִּשְׁעָה בְאָב הַיּוֹם, צָרִיךְ לָצוּם, כַּמּוּבָן. אַךְ

אֶשְׂמַח מְאֹד אִם תִּתְחַבְּרִי אֵלֵינוּ לַאֲרֻחַת הָעֶרֶב, הַיּוֹם

בְּשֶׁבַע. הֲתָבֹאִי?

שׁוֹשַׁנָּה

מְקַבֶּלֶת אֲנִי אֶת הַזְמָנָתְךָ בְעֹנֶג גָּדוֹל.

הָאָב

וְאֵם כֵּן, צְעִירוֹתַי, אַשְׁאִיר אֶתְכֶן לְעַצְמְכֶן.

צָרִיךְ אֲנִי לָשׁוּב אֶל הַלִּשְׁכָּה, כִּי עֵסֶק גָּדוֹל עוֹמֵד

לְהִגָּמֵר. בְּכָל פַּעַם שֶׁתִּהְיֶינָה זְקוּקוֹת לְעֶזְרָה, וּבְיִחוּד

עֶזְרָה סִפְרוּתִית, אַל תְּפַקְפֵּקְנָה לִרְאוֹתֵנִי, כִּי תָמִיד

אֶהְיֶה מוּכָן לְשָׁרֶתְכֶן. יְכֹלוֹת אַתֶּן לִקְבֹּעַ לִי אֵיזֶה עֶרֶב

לְהַרְצוֹת בּוֹ עַל דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹ הַשָּׂפָה הָעִבְרִית

וְסִפְרוּתָהּ. וּבְכֵן, שָׁלוֹם לָכֶן, נְעָרוֹת.

שׁוֹשַׁנָּה

שָׁלוֹם לְךָ, מַר גּוּלְד.

לִילְיֶען

שָׁלוֹם לְךָ, אָבִי, וְאַל נָא תִּתְאַחֵר פֶּן נָמוּת

בָּרָעָב (הָאָב יוֹצֵא. שׁוֹשַׁנָּה וְלִילְיֶען מַבִּיטוֹת זוֹ אֶל זוֹ

רְגָעִים אֲחָדִים בִּדְמָמָה).

שׁוֹשַׁנָּה

לִילְיֶען, יְדִידָתִי הָאֲהוּבָה וְהַיְקָרָה! (רָצָה

אֵלֶיהָ בִזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת, וּשְׁתֵּיהֶן מְחַבְּקוֹת זוֹ אֶת זוֹ,

בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַבָּמָה מִי שֶׁהוּא מְנַגֵּן עַל

הַכִּנּוֹר, “בִּמְקוֹם שָׁם אֲרָזִים” וכו').

(הַמָּסָךְ)

תרע“ו–תרע”ח.