(חִזָּיוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה בְמַעֲרָכָה אַחַת וּפְתִיחָה לַמַּעֲרָכָה)

הַנְּפָשׁוֹת:

פּוֹלַנִּי

יְהוּדִי

זָקֵן

חַנָּה

שְׁמוּאֵל

שָׂרָה לֵאָה הַשְּׁכֵנָה

תַּרְנְגוֹל

פְּתִיחָה

(כְּשֶׁהַמָּסָךְ עוֹלֶה, נִגְלֶה לְעֵינֵי הָרוֹאִים

מָסָךְ אַחֵר, שֶׁתְּמוּנַת רְחוֹב יְהוּדִי מְצֻיָּר עָלָיו. וְאִם דָּבָר

זֶה אֵינֶנּוּ בְנִמְצָא, יְהִי הַמָּסָךְ חָלָק. עַל פְּאַת הַבִּימָה זוֹ

הַמְגֻלָּה, עוֹבֵר מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה פּוֹלַנִּי גָלוּחַ אֶחָד

הַחוֹבֵשׁ מִצְנֶפֶת גַּסָּה, לְחָיָיו אֲדֻמּוֹת, וְלוֹ שָׂפָם אָרֹך

אֲשֶׁר שְׁתֵּי קְצוֹתָיו זְקוּפוֹת לְמַטָּה כְמִשְׁפָּט הַפּוֹלַנִּים,

וְהוּא נוֹשֵׂא בִזְרוֹעוֹ תַרְנְגוֹל לָבָן. מִן הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי בָא

כְנֶגְדּוֹ יְהוּדִי. הַפּוֹלַנִּי עוֹצֵר אוֹתוֹ).

הַפּוֹלַנִּי

הוֹ, יְהוּדִי’נְקָא, עֲמֹד’קָא לְרֶגַע. הֲרוֹצֶה’סְקָא אַתָּה לִקְנוֹת’קִי תַרְנְגוֹל’סְקִי?

הַיְּהוּדִי

כַּמָּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ בַּעֲדוֹ?

הַפּוֹלַנִּי

רַק אַרְבָּעָה זוּזִים’סְקִי וְלֹא יוֹתֵר’סְקִי.

הַיְּהוּדִי

הִתְוַדֵּה נָא, פָּרִיץ שֶׁלִּי, אֵיפֹה גָנַבְתָּ אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַלָּבָן הַזֶּה?

הַפּוֹלַנִּי

מָה אַתָּה סָח’סְקִי, אֶחָא. הַכְּגַּנָּב’סְקִי אֲנִי

בְעֵינֶיךָ? חַי הַיּוֹזֵל אֱלֹהַי’סְקִי כִּי קָנִיתִי אוֹתוֹ בְעַד

חֲמִשָּׁה זוּזִים’סְקִי מֵאִכָּר’סְקִי אֶחָד.

הַיְּהוּדִי

אִם תִּתְּנֵהוּ לִי בִשְׁנֵי זוּזִים אֶקְנֵהוּ מִמֶּךָּ.

הַפּוֹלַנִּי

אַךְ יְהוּדִי’נְקָא רַמַּאי’סְקִי אַתָּה, יִקָּחֲךָ הַשֵּׁד! תֵּן לִי שְׁלשָׁה זוּזִים’סְקִי וְקָחֵהוּ לָךְ.

הַיְּהוּדִי

שָׁלשׁ מַכּוֹת אֶתֵּן לְךָ, וְלֹא שְׁלשָׁה זוּזִים.

בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁהַתַּרְנְגוֹל גָּנוּב אִתָּךְ. כִּי מַה לְתַרְנְגוֹל

לָבָן בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל פּוֹלַנִּי?

(הַיְּהוּדִי הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ הָלְאָה עַד שֶׁהוּא מִתְעַלֵּם מִן

הָעָיִן. הַפּוֹלַנִּי מְחַכֶּה לְקוֹנִים אֲחֵרִים. וְהִנֵּה בָא

לִקְרָאתוֹ אִישׁ זָקֵן, תַּרְמִיל עַל שִׁכְמוֹ וּמִשְׁעֶנֶת בְּיָדוֹ.

הַפּוֹלַנִּי עוֹצֵר אוֹתוֹ).

הַפּוֹלַנִּי

הוֹי, רַבִּי’נְקָא, רַבִּי’נְקָא, אֶפְשָׁר תִּקְנֶה תַרְנְגוֹל’סְקִי, לְיוֹם כִּפּוּר’סְקִי שֶׁלָּכֶם?

הַזָּקֵן

(מוֹרִיד אֶת הַתַּרְמִיל אַרְצָה, מוֹצִיא קֻפְסַת

אֲבַק־לְהָרִיחַ מִכִּיס אַדַּרְתּוֹ, לוֹקֵחַ קְמִיצַת אָבָק וּמֵרִיחַ.

מוֹשִׁיט אֶת הַקֻּפְסָה לַפּוֹלַנִּי וַהֲלָה לוֹקֵחַ קְמִיצָה גַם הוּא,

מֵרֵיחַ וּמַתְחִיל מִיָּד לְהִתְעַטֵּשׁ עֲטִישׁוֹת תְּכוּפוֹת,

וְהַזָּקֵן מְחַכֶּה עַד שֶׁיֶּחְדַּל) וְכַמָּה, הוֹד פָּרִיצוּתְךָ,

תְּבַקֵּשׁ בְּעַד תַּרְנְגוֹל זֶה?

הַפּוֹלַנִּי

(מִתְעַטֵּשׁ) עַטְּשִׁי! עַטְּשִׁי! אַרְבָּעָה זוּזִים’סְקִי אֲדוֹנִי הָרַבִּי’נְקָא. עַטְּשִׁי! עַטְּשִׁי!

הַזָּקֵן

טוֹב, פָּרִיץ אַדִּיר. אֲנִי אֶקְנֶה אֶת הַתַּרְנְגוֹל

מִמֶּךָּ (וְהוּא פּוֹתֵחַ אֶת הַתַּרְמִיל, וְהַפּוֹלַנִּי מְשַׁלְשֵׁל

לְתוֹכוֹ אֶת הַתַּרְנְגוֹל) כַּמָּה אָמַרְתָּ, אַרְבָּעָה

זוּזִים?

הַפּוֹלַנִּי

כָּךְ’סְקִי, כָּךְ’סְקִי, רַבִּי’נְקָא נִכְבָּדְ’סְקִי. עַטְּשִׁי! עַטְּשִׁי!

הַזָּקֵן

(מוֹצִיא אַרְנָק מִכִּיס אַדַּרְתּוֹ, מוֹצִיא מִמֶּנּוּ

אַרְבָּעָה זוּזֵי כֶסֶף וְנוֹתְנָם לְפוֹלָנִי) הֵא לְךָ, פָּרִיץ

גָּדוֹל, מְחִיר הַתַּרְנְגוֹל (הַפּוֹלַנִּי לוֹקֵחַ אֶת הַזּוּזִים

וְשָׂם אוֹתָם בְּכִיס מִכְנָסָיו לְעֵינֵי הָרוֹאִים. הַזָּקֵן מֵרִים אֶת

תַּרְמִילוֹ עַל שֶׁכְּמוֹ, וְלִפְנֵי לֶכְתּוֹ אוֹמֵר אֵלָיו בְּהַצִּיעוֹ

לְפָנָיו אֶת קֻפְסַת הָאָבָק) קַח לְךָ עוֹד קְמִיצָה אֶחָת.

הַפּוֹלַנִּי

(מְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ) לֹא. מוֹדֶה’נְקָא אֲנִי לָךְ.

עַכְשָׁו’סְקִי אֵלֵךְ אֶל בֵּית הַמַּרְזֵחַ וְאֶשְׁתֶּה יֵין שָׂרָף

לִכְבוֹד יוֹם הַכִּפּוּר’סְקִי שֶׁלָּכֶם. אֶשְׁתֶּה יַי"שׁ בְּעַד

אַרְבַּעַת הַזּוּזִים’סְקִי שֶׁנָּתַתָּ לִי. הוֹ, אֶשְׁתֶּה! (וְהוּא

מֵסִיר אֶת מצנפתו וּמְסוֹבֵב אוֹתָהּ בָּאֲוִיר מִתּוֹךְ שָׂשׂוֹן

וְשִׂמְחָה וּמְרַקֵּד קְצָת) הוֹ, אֶשְׁתֶּה וְאֶשְׁתֶּה עַד שֶׁאֶפֹּל

שִׁכּוֹר אָרְצָה! (וְהוּא אוֹמֵר וְנוֹפֵל אַרְצָה, כִּי רֹאשׁוֹ סוֹבֵב

עָלָיו. הַזָּקֵן מַבִּיט עָלָיו רֶגַע, נָד עָלָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהוֹלֵךְ

לוֹ. הַפּוֹלַנִּי שׁוֹכֵב קְצָת עַל צִדּוֹ כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מוּרָם קְצָת,

וּפִתְאֹם צְחוֹק מִתְפָּרֵץ מִפִּיו, צְחוֹק גַּס וּפָרוּעַ) חַה…

חַה… חַה… רִמִּיתִי הַפַּעַם אֵת הַרַבִּי’נְקָא שֶׁל

הַיְּהוּדִים’סְקִי הָאֲרוּרִים’סְקִי, כִּי גָנֹב גָּנַבְתִּי אֶת

הַתַּרְנְגוֹל’סְקִי מֵחֲצַר הַיְּהוּדִים’סְקִי. חַה… חַה… חַה…

הָבָה, אֵלְכָה נָא אֶל בֵּית הַמַּרְזֵחַ (קָם עַל רַגְלָיו וּמְמַשֵּׁשׁ

בְּכִיס מִכְנָסָיו) אַרְבָּעָה זוּזִים’סְקִי יֵשׁ לִי, הוֹ, כַּמָּה

אֶשְׁתֶּה לְשָׁכְרָה! (וְהוּא מוֹצִיא מִכִּיסוֹ אַרְבַּעַת הַזּוּזִים,

אַךְ לְמַרְאֵה עֵינָיו אוֹחֶזֶת אוֹתוֹ פַּלָצוּת. הוּא מַעֲבִיר אֶת

הַכֶּסֶף מִיָּד לְיָד וּמוֹסִיף לְמַשְׁמֵשׁ בַּכִּיס הָרִאשׁוֹן וְאַחַר

כָּךְ בְּיֶתֶר כִּיסֵי בְגָדָיו, וּכְשֶׁנּוֹאַשׁ מִלִּמְצֹא מַה שֶׁהָיָה

מְבַקֵּשׁ, הוּא פּוֹשֵׁט אֶת שְׁתֵּי כַפּוֹת יָדָיו לְנֶגֶד עֵינָיו,

מִנַּעְנַע בָּהֶן אֶת אַרְבַּעַת הַזּוּזִים שֶׁאֵינָם זוּזִים עוֹד כִּי

אִם כַּפְתּוֹרִים שְׁחוֹרִים, וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה הוּא

חוֹבֵט אוֹתָם בַּקַּרְקַע, קוֹפֵץ אֶת יָדוֹ לְאֶגְרוֹף וּבַחֲרִיקַת

הַשִּׁנַּיִם אוֹמֵר) הוֹ, יְהוּדִי’סְקִי אֲרוּר’סְקִי, רַבִּי’נְקָא

רַמַּאי’סְקִי! עִם הַשָּׂטָן כָּרַת בְּרִית לְרַמּוֹתַנִי, וַיִּתֵּן לִי

כַפְתּוֹרִים’סְקִי תַּחַת זוּזִים’סְקִי! אֲחַפְּשֵׂהוּ נָא, אָנָה

נֶעְלַם’סְקִי (וּמִכַּעַס הוּא מַשְׁלִיךְ גַּם אֶת מִצְנַפְתּוֹ אָרְצָה)

אִם אֶמְצָאֵהוּ, אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ אֲרוֹצֵץ’סְקִי! (וְהוּא מַצְלִיף

בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַזָּקֵן שֶׁכְּבָר הָלַךְ, וּבִסְעָרָה רָץ

אַחֲרָיו).

(הַמָּסָךְ הַחִיצוֹנִי יוֹרֵד)

ב' אלול, תרפ"א, על חוף הים סט. קלייר.

מַעֲרָכָה

(כַּעֲלוֹת הַמָּסָךְ, נִרְאֶה חֲדַר הַבִּשּׁוּל שֶׁל

חַנָּה הָאַלְמָנָה. מִמּוּל הָרוֹאִים נִשְׁקֶפֶת דָּלֶת. עַל יַד הַקִּיר

מִימִינָם עוֹמֵד שֻׁלְחָן וּשְׁנֵי כִסְאוֹת, כִּסֵּא לְקָצֶה. בְּאֶמְצַע

הַשֻּׁלְחָן דּוֹלֶקֶת מְנוֹרַת נֵפְט¹. עַל יַד

הַקִּיר מִשְּׂמֹאלָם עוֹמֵד דְּלִי עַל סַפְסָל, וְקַנְקַן סָמוּךְ לוֹ,

וּמַגֶּבֶת תְּלוּיָה עַל הַקִּיר. עַל הָרִצְפָּה עוֹמֵד עָבִיט שֶׁל

שְׁפָכִין. בְּפִנַּת הַחֶדֶר תַּנּוּר וְכִירָה. עַל כִּסֵּא שְׁלִישִׁי,

אוֹ סַפְסָל, סָמוּךְ אֶל הַקִּיר, יוֹשֶׁבֶת הַשְּׁכֵנָה שָׂרָה לֵאָה

כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת עֲרֵבָה בְיָדָהּ וְעוֹמֶדֶת לָצֵאת אֶלָּא שֶׁהִיא

צְרִיכָה לְהַקְשִׁיב לְהָגוּת רוּחָהּ שֶׁל חַנָּה הָאַלְמָנָה הָעוֹרֶכֶת

אֶת הַשֻּׁלְחָן. זוֹ פוֹרֶשֶׂת עַל הַשֻּׁלְחָן מַפָּה לְבָנָה כְּשֶׁהִיא

מְקֻפָּלָה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ כְּדֵי הֲסֵבַּת אִישׁ אֶחָד. מַצִּיגָה עַל

הַשֻּׁלְחָן צַלַּחַת וּקְצֵה כִכַּר לֶחֶם, מִמְלָחָה, שָׂמָה עַל

הַמַּפָּה גַם סַכִּין, כַּף וּמַזְלֵג, שָׂמָה בַצַּלַּחַת זְנַב דָּג

מָלוּחַ וּמְנַתַּחַת אוֹתוֹ לִנְתָחִים קְטַנִּים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִיא

מְתַנָּה צָרוֹתֶיהָ לִשְׁכֶנְתָּהּ).

חַנָּה הָאַלְמָנָה

יָבֹא נָא שְׁמוּאֵלִי בְנִי וְיִמְצָא הַכֹּל מוּכָן

וּמְזֻמָּן לְפָנָיו. וַדַּאי רָעֵב הוּא לְעֵת כָּזֹאת. אַהּ, שָׂרָה

לֵאָה חֶמְדָּתִי, מָה אֲכַחֵד מִמֵּךְ? אֵין אֲנִי מְבַשֶּׁלֶת בָּשָׂר

בְּכָל יוֹם. וַהֲרֵי אֲנִי קוֹנָה רֶבַע לֹג חָלָב בִּפְרֻטָּה

וּמְבַשֶּׁלֶת לָנוּ מָרָק שֶׁל גְּרִיסִין עִם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה

אֲחָדִים, וּזְנַב דָּג מָלוּחַ, וַהֲרֵי לָךְ אֲרֻחַת הָעֶרֶב בְּכָל

פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ. וּמָה אֶעֱשֶׂה אִם הַפַּרְנָסָה אֵינָהּ

מְצוּיָה? כִּמְעַט בְּכָל בַּיִת נִמְצֵאת מְכוֹנַת הַתְּפִירָה,

וְהַנָּשִׁים לָמְדוּ לִתְפֹּר לְבָנִים בְּעַצְמָן. וּלְוַאי שֶׁהָיְתָה

לִי עֲבוֹדָה, הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת כָּל הַלַּיְלָה וְתוֹפֶרֶת, וּבִלְבַד

שֶׁשְּׁמוּאֵל בְּנִי יוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה כָל הַיּוֹם וְיִהְיֶה לָרַב

בְּיִשְׂרָאֵל. וַדַּאי יוֹדֵעַ ה' מָה הוּא עוֹשֶׂה בְּלָקְחוֹ מִמֶּנִּי

נֵזֶר רֹאשִׁי, אֶת בַּעֲלִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם… (מְנַגֶּבֶת עֵינֶיהָ

בְסִינָרָהּ).

שָׂרָה לֵאָה הַשְּׁכֵנָה

אַל נָא תִּבְכִּי, חַנָּתִי יַקִּירָתִי. בַּעֲלֵךְ

עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יְדוּעַ חֹלִי מִיָּמָיו וְהַרְבֵּה סָבַל

בְּחַיָּיו, יִהְיֶה שָׁם מֵלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ. אוּלַי צְדָקָה עָשָׂה

עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלְּקָחוֹ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

חַיֶּבֶת אַתְּ תּוֹדָה לַה' עַל אֲשֶׁר בֵּרַךְ אוֹתְךָ בְּבֵן טוֹב

כִּשְׁמוּאֵל שֶׁלָּךְ.

חַנָּה

חָלִילָה לִי מֵחֲטֹא לֵאלֹהִים בִּשְׂפָתָי. גַּם אֶת

הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֵת הָרָע לֹא נְקַבֵּל? (בַּת צְחוֹק

שֶׁל נֶחָמָה מְרַחֶפֶת עַל שְׂפָתֶיהָ) אָמְנָם נָתַן לִי ה' קַדִּישׁ

טוֹב, הַלְוַאי שֶׁיִּחְיֶה לוֹ עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. כְּשֶׁהוּא

אוֹמֵר קַדִּישׁ אַחֲרֵי הָאָב, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֲרֵי כָל הַנָּשִׁים

מִתְקַנְּאוֹת בִּי. גַּם לַמְדָּן גָּדוֹל הוּא. מִדֵּי עֶרֶב אַחַר

תְּפִלַּת מַעֲרִיב, לוֹמֵד הוּא שְׁנֵי פְרָקִים בְּמִשְׁנָיוֹת לְזֵכֶר

נִשְׁמַת אָבִיו. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מְהַלֵּל אוֹתוֹ וְאוֹמֵר עָלָיו

שֶׁיִּהְיֶה לְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל.

שָׂרָה לֵאָה

הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי. שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם

עָלַיִךְ לְהוֹדוֹת לַה' עַל אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יֶלֶד יָקָר כָּזֶה. רַק

עָלַי, שָׂרָה לֵאָה, עֲנִיָּה וַעֲלוּבָה, נִתְּכָה כָל חֲמָתוֹ, כִּי לֹא

חַנַּנִי אֱלֹהִים בָּנִים אוֹ בָנוֹת (וְהִיא נֶאֱנָחָה וּמוֹחָה

דִּמְעוֹתֶיהָ בְּסִנָּרָהּ).

חַנָּה

לָמָּה תִּבְכִּי, שָׂרָה לֵאָה חֲבִיבָתִי? הֵן ה' הַכֹּל

יָכֹל! הֲלֹא גַם שָׂרָה אִמֵּנוּ עֲקָרָה הָיְתָה, אַךְ בְּהִתְפַּלְּלָהּ

לַה' נָתַן לָהּ אֶת יִצְחָק. הִתְפַּלְּלִי גַם אַתְּ, תְּנִי צְדָקָה

לַעֲנִיִּים, אוּלַי יִשְׁמַע ה' לִתְפִלָּתֵךְ וְיִתֵּן לָךְ בֵּן אֲשֶׁר

תִּתְהַלְלִי בוֹ.

שָׂרָה לֵאָה

הַלְוַאי וְיֵאָמְנוּ דְּבָרַיִךְ, חַנָּה יַקִּירָתִי

(עוֹדָן מְדַבְּרוֹת וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל, יֶלֶד כְּבֶן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה

שָׁנָה, נִכְנָס אֶל הַחֶדֶר).

שְׁמוּאֵל

עַרְבָּא טָבָא, אִמָּא. הֲיֵשׁ לָךְ כְּבָר כַּפָּרָה בִשְׁבִילִי?

חַנָּה

כֵּן, יַקִּירִי. כַּפָּרָה טוֹבָה וְיָפָה. הַלְוַאי

שֶׁכַּפָּרַת הַשָּׁנָה הַבָּאָה לֹא תִהְיֶה גְרוּעָה מִזּוֹ. רְחַץ נָא

יָדֶיךָ וּסְעַד אֶת לִבֶּךָ. וַדַּאי רָעֵב אָתָּה.

שְׁמוּאֵל

אָמְנָם רָעֵב אֲנִי, אִמִּי (רוֹחֵץ אֶת יָדָיו

וּמְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם, בּוֹצֵעַ אֶת הַלֶּחֶם וּמְבָרֵךְ

הַמּוֹצִיא, הָאֵם וְהַשְּׁכֵנָה מַבִּיטוֹת עָלָיו וְעוֹנוֹת אָמֵן

אַחֲרָיו, הוּא תוֹחֵב אֶת הַמַּזְלֵג לְתוֹךְ נֵתַח אֶחָד שֶׁל הַזָּנָב

וְאוֹכֵל, וְהָאֵם מוֹסִיפָה).

חַנָּה

אֱכוֹל, בְּנִי, וְיִיטַב לְךָ. דָּג מָלוּחַ זֶה הוּא

יְקַר הַמְּצִיאוּת (לְשָׂרָה לֵאָה) זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁלֹּא

טָעַמְתִּי כְטַעְמוֹ שֶׁל דָּג מָלוּחַ זֶה. וְאָמְנָם הוּא עוֹלֶה לִי

בְהַרְבֵּה כֶסֶף, כִּי שָׁלשׁ פְּרֻטּוֹת שִׁלַּמְתִּי מְחִירוֹ. וְאִלּוּ

קָנִיתִי שְׁנַיִם בְּבַת אַחַת אֶפְשָׁר הָיִיתִי יְכֹלָה לִקְנוֹת

שְׁנֵיהֶם בְּחָמֵשׁ פְּרֻטּוֹת. אָכֵן שָׁוֶה הוּא כָל הַכָּסֶף. טַעְמוֹ

מַמָּשׁ כְּטַעַם בָּשָׂר, וְשָׁמֵן הוּא, שׁוּמָן מַמָּשׁ, נָמֵס הוּא

בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת. בֵּינָתַיִם אֵלֵךְ וְאַכְנִיס אֶת הַכַּפָּרָה מִן

הַלּוּל אֲשֶׁר בָּרֶפֶת (יוֹצֵאת).

שְׁמוּאֵל

(אַחֲרֵי דְמָמָה קְצָרָה) וּמַה שְׁלוֹמֵךְ, שְׁכֶנְתֵּנוּ?

שָׂרָה לֵאָה

אַהּ, שְׁמוּאֵל יַקִּירִי. לֹא טוֹב לְאִשָּׁה כְּשֶׁאֵין

לָהּ בָּנִים שֶׁיֹּאמְרוּ קַדִּישׁ אַחֲרֶיהָ. שְׁמַע נָא, שְׁמוּאֵל,

אֶפְשָׁר תֹּאמַר קַדִּישׁ אַחֲרָי?

שְׁמוּאֵל

(אֲחוּז פָּחַד) יִשְׁמְרֵנִי ה‘! מָה אַתְּ סָחָה? הֲלֹא חַיָּה אָתְּ! וְאֶפְשָׁר עוֹד יְזַכֶּה ה’ אוֹתָךְ בְּבָנִים אֲחָדִים.

הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר?

שָׂרָה לֵאָה

שְׂפָתַיִם יִשְּׁקוּ מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכוֹחִים.

בְּרָכוֹת רַבּוֹת תָּחוֹלְנָה עַל רֹאשְׁךָ, שְׁמוּאֵל חֲבִיבִי.

בָּרְכַנִי נָא בָרֵךְ. הֲלֹא תִהְיֶה לְרַב בְּיִשְׂרָאֵל. הִתְפַּלֵּל

נָא עָלַי, שְׁמוּאֵל, וְאִם יִתֵּן ה' לִי בֵּן וְהָיָה

לְתַלְמִידֶךָ.

חַנָּה

(שָׁבָה חִוְרָה וּמְבֹהָלָה) מַה תֹּאמְרִי לָזֶה, שָׂרָה

לֵאָה חֶמְדָּתִי? הֵן הַתַּרְנְגוֹל הַלָּבָן וְהַיָּפֶה שֶׁקָּנִיתִי

לְכַפָּרָה בִשְׁבִילוֹ נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ. אַרְבָּעָה זוּזִים

שִׁלַּמְתִּי בַעֲדוֹ. זֶה כְשָׁבוּעוֹת אֲחָדִים שֶׁחָשַׂכְתִּי אֹכֶל

מִפִּי וְצֵרַפְתִּי פְּרֻטָּה לִפְרֻטָּה עַד שֶׁיָּדִי הִשִּׂיגָה

לִקְנוֹת לוֹ כַפָּרָה. כִּי אָמַרְתִּי, תִּהְיֶה לוֹ כַפָּרָה טוֹבָה,

הֵן רַק אֶחָד הוּא לִי, הַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה לִי לְאֹרֶךְ יָמִים.

וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּכַל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתִי

בְּכַפָּרָתוֹ. כִּי הַאֵשֶׁת רוֹטְשִׁילְד אֲנִי שֶׁאֶקְנֶה לִי כַפָּרָה

מְיֻחָדָה בִּשְׁבִיל עַצְמִי? אָמַרְתִּי, יֹאכַל גַּם הוּא מְעַט בְּשַׂר

עוֹף, יִטְעַם גַּם הוּא פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה מְעַט מְרַק

תַּרְנְגֹלֶת, כִּי הֲלֹא עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים לָנוּ הַיּוֹם.

וְעַכְשָׁו, אוֹי לִי, כָּל עֲמָלִי עָלָה בַּתֹּהוּ! לֹא בְשַׂר עוֹף

וְלֹא מְרַק תַּרְנְגֹלֶת. אָדָם שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל, נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא

יִוָּלֵד (בְּדַבְּרָהּ הִיא סוֹּפֶקֶת כַּפֶּיהָ).

שְׁמוּאֵל

(הָאֹכֶל עוֹמֵד בִּגְרוֹנוֹ לְרַגְלֵי הַבְּשׂוֹרָה

הַזֹּאת. הוּא מַתְחִיל לִבְכּוֹת בְּכִי עָצוּר אֲשֶׁר לְאַט לְאַט

מִתְפָּרֵץ מִפִּיו בְּקוֹל) הוֹ, אִמִּי, מָה אֶעֱשֶׂה בְלִי כַפָּרָה?

הַיְכֻפַּר לִי עֲוֹנִי אִם לֹא תִהְיֶה לִי כַפָּרָה?

חַנָּה

וּמָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, בְּנִי? חִפַּשְׂתִּי בְּכָל הָרֶפֶת

וְלֹא מָצָאתִי. בִּקַּשְׁתִּי בֶחָצֵר, אַךְ גַּם שָׁם לֹא נוֹדְעוּ

עִקְּבוֹת הַתַּרְנְגוֹל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֵיךְ יָכֹל

הַתַּרְנְגוֹל לִבְרֹחַ מִשָּׁם, וַהֲלֹא כָפוּת הָיָה אֶל הַלּוּל

בְּחֶבֶל חָזָק. אֵין זֹאת, כִּי אִם יְדֵי גַנָּב הָיוּ בַמַּעַל הַזֶּה.

קִלְלַת אַלְמָנָה עֲנִיָּה תָּחוּל עַל רֹאשׁ הַגַּנָּב הַזֶּה אֲשֶׁר

הִשְׁאִיר אוֹתִי בְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּלִי כַפָּרָה, וְגָזַל

מִיַּלְדִי הֶעָלוּב אֶת בְּשַׂר הָעוֹף וּמְרַק הַתַּרְנְגֹלֶת

הַנְּחוּצִים לִבְרִיאוּתוֹ כְּמוֹ רְפוּאָה לְחוֹלֶה. לוּ תַעֲמֹד עֶצֶם

בִּגְרוֹנוֹ שֶׁל הַגַּנָּב, לֹא לִבְלֹעַ וְלֹא לְהָקִיא!

שָׂרָה לֵאָה

עַד אָן תְּדַבְּרִי וְלֹא תִּתְּנִי לְבַת אָדָם

לְהוֹצִיא אַף הֶגֶה מִפִּיהָ! הֲרֵי חָפַצְתִּי אֲנִי לְהַגִּיד לָךְ כִּי

בְעֵינַי רָאִיתִי לִפְנֵי שָׁעָה, וְאֶפְשָׁר שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם,

פּוֹלַנִּי אֶחָד עוֹבֵר בַּחֲצֵרֵנוּ וְנוֹשֵׂא עוֹף לָבָן בִּזְרוֹעוֹ.

עוֹד גַּם אָז נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְמֹחִי, “וַדַּאי גַּנָּב הוּא”.

וְאִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁשְּׁמוּרָה לָךְ כַּפָּרָה בָרֶפֶת, הָיִיתִי

מְנַקֶּרֶת אֶת עֵינָיו עַד אִם הֵשִׁיב לְךָ אֶת הַכַּפָּרָה

(כְּמִצְטַעֶרֶת) אַהּ, כַּמָּה פְּתַיָּה אֲנִי שֶׁלֹּא עֲצַרְתִּיו וְלֹא

חֲקַרְתִּיו "מַה לַפּוֹלַנִּי וּלְעוֹף לָבָן בְּעֶרֶב יוֹם

הַכִּפּוּרִים?"

חַנָּה

וַדַּאי, וַדַּאי, פּוֹלַנִּי זֶה הוּא שֶׁגַּנָּב אֶת

כַּפָּרָתֵנוּ. הַלְוַאי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִהְיֶה הוּא וְיֶתֶר

הַפּוֹלַנִּים כַּפָּרָתֵנוּ וְכַפָּרַת כָּל יִשְׂרָאֵל!… אֲבָל מָה

נַעֲשֶׂה בְלִי בָשָׂר כָּל שֶׁהוּא? מַה יֹאכַל הַיֶּלֶד לִפְנֵי הַצּוֹם

וְאַחַר הַצּוֹם?

שָׂרָה לֵאָה

שְׁמָעִינִי נָא, חַנָּה יַקִּירָתִי. הֲלֹא שְׁכֵנוֹת

אֲנַחְנוּ, וּבָנִים אֵין לִי וְקַדִּישׁ מִשֶּׁלִּי, חַס וְחָלִילָה לֹא

יִהְיֶה לִי. הִנֵּה אַשְׁאִיל נָא לְךָ זוּזִים אֲחָדִים מֵהַכֶּסֶף

שֶׁחָשַׂכְתִּי כְּדֵי לִשְׂכֹּר לִי קַדִּישׁ, וְהָיָה אַחֲרֵי מוֹתִי

יֹאמַר בְּנֵךְ שְׁמוּאֵל קַדִּישׁ אַחֲרָי.

חַנָּה

אוֹיָה לִי! הֲנִטְרְפָה דַעְתֵּךְ עָלַיִךְ, שָׂרָה

לֵאָה? וְכִי אֶעֱשֶׂה מִסְחָר בְּמִיתָתֵךְ? אַל נָא תּוֹסִיפִי לְדַבֵּר

אֵלַי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יִתֵּן לָךְ הָאֱלֹהִים בָּנִים, וְיִהְיֶה

לְךָ קַדִּישׁ מִשֶּׁלָּךְ. הָהּ, בְּנִי, אַל תִּבְכֶּה. ה' נָתַן

וְהַפּוֹלַנִּי לָקָח. יְהִי רָצוֹן כְּאִלּוּ הָיְתָה לָנוּ כַפָּרָה,

שֶׁהַפּוֹלַנִּי יִהְיֶה כַפָּרָתֵנוּ… אוּלָם אָרוּצָה נָא אֶל חֲנוּת

הַבָּשָׂר, אוּלַי אַשִּׂיג שָׁם לִטְרָא בָשָׂר וַעֲצָמוֹת בְּהַקָּפָה

וְאֶעֱשֶׂה מֵאֵלֶּה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, מַטְעַמִּים לִכְבוֹד עֶרֶב יוֹם

הַכִּפּוּרִים (הִיא תוֹפֶשֶׂת אֶת הַשְּׂמִיכָה, מַצְלִיפָה אוֹתָהּ עַל

כְּתֵפֶיהָ וּמִתְכּוֹנֶנֶת לָצֵאת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַעַת

דְּפִיקָה בַדֶּלֶת) כִּמְדֻמֶּנִי, מִי שֶׁהוּא דּוֹפֵק בַּדָּלֶת

(נִגֶּשֶׁת אֶל הַדֶּלֶת וּפוֹתְחָהּ. נִכְנָס הַזָּקֵן שֶׁל

“הַפְּתִיחָה”, תַּרְמִיל עַל שִׁכְמוֹ וּמִשְׁעֶנֶת בְּיָדוֹ).

הַזָּקֵן

עַרְבָּא טָבָא לָכֶן, נָשִׁים טוֹבוֹת. עוֹבֵר אֹרַח אָנֹכִי. אוּלַי יֵשׁ מָקוֹם לָלוּן בְּבֵיתְכֶן?

שָׂרָה לֵאָה

(קָמָה וְאוֹחֶזֶת בְּשַׁרְווּל בִּגְדוֹ) כֵּן, סָבָא. בְּבֵיתִי תִמְצָא לָךְ מָקוֹם פָּנוּי לָלוּן.

חַנָּה

בְּבַקָּשָׁה, שָׂרָה לֵאָה, אַל נָא תְהִי קוֹפֶצֶת

בְּרֹאשׁ. הֲלֹא הָאֹרֵחַ סָר לְבֵיתִי וּפֹה יָלוּן. אִם בֵּיתִי מוֹצֵא

חֵן בְּעֵינֶיךָ, הֲלֹא תוּכַל לְהִתְאָרַח אִתָּנוּ פֹה (הַזָּקֵן מוֹרִיד

אֶת הַתַּרְמִיל אָרְצָה).

שָׂרָה לֵאָה

צָרָה עֵינֵךְ בִּי, חַנָּה, פֶּן תַּעֲמֹד לִי זְכוּתוֹ

שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה מַכְנִיס אוֹרְחִים, וּזְכוּתָהּ שֶׁל

שָׂרָה אִמֵּנוּ שֶׁהָיְתָה מְקַבְּלָם, וְיִפְקֹד אוֹתִי ה' כְּמוֹ

שֶׁפָּקַד אֶת שָׂרָה (אֶל הַזָּקֵן) אִם לֹא תַעֲשֶׂה לִי אֶת הַכָּבוֹד

לְהִתְאָרַח בְּבֵיתִי, בָּרְכֵנִי נָא, לְכָל הַפָּחוֹת, שֶׁאֶזְכֶּה

לְגַדֵּל בָּנִים.

הַזָּקֵן

אִשָּׁה בַת טוֹבִים שֶׁמִּדַּת אַבְרָהָם וְשָׂרָה

בְיָדָהּ, וַדַּאי רְאוּיָה הִיא לְגַדֵּל בָּנִים. בְּאֵיזֶה בֵן חֲפֵצָה

אַתְּ, בֵּן יָפֶה, חָכָם אוֹ עָשִׁיר?

שָׂרָה לֵאָה

בְּבֶן תּוֹרָה בָרְכֵנִי, כִּשְׁמוּאֵל זֶה. יִלְמַד תּוֹרָה וְיִהְיֶה לְרַב בְּיִשְׂרָאֵל גַּם הוּא.

הַזָּקֵן

טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ, בִּתִּי. בְּנֵךְ

יִהְיֶה לְרַב בְּיִשְׂרָאֵל. אַךְ גַּם עָשִׁיר יִהְיֶה, כִּי כַלָּתוֹ

תִהְיֶה בַת עֲשִׁירִים (וְהוּא שָׂם אֶת כַּפָּיו עַל רֹאשׁ הָאִשָּׁה,

מֵרִים עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וּמְבָרֵךְ אוֹתָהּ) אָנָּא ה', מַלֵּא נָא

בַקָּשַׁת הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה הַזֹּאת, וְתֵן לָהּ בֵּן חָכָם, נֶאֱמָן

לְעַמּוֹ וֵאלֹהָיו, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹרָה וְלוֹמֵד בָּהּ, וְיִהְיֶה נָא

לִבְרָכָה בְקֶרֶב עַמּוֹ.

כֻּלָּם

אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

הַזָּקֵן

עַכְשָׁו, בַּעֲלַת הַבַּיִת, אוּלַי אוּכַל לִסְעֹד אֶת לִבִּי פֹה?

חַנָּה

אֲהָהּ, זְקֵנִי! מָה אֶעֱשֶׂה וּבַבַּיִת אֵין כֹּל מִלְּבַד לֶחֶם יָבֵשׁ.

שְׁמוּאֵל

אֲבָל, אִמִּי, גַּם דָּג מָלוּחַ יֵשׁ. אֲנִי לֹא אֹכַל

עוֹד הָעֶרֶב. גַּם אֶת הַמָּרָק אֲשֶׁר הֲכִינוֹת בַּעֲדִי, תְּנִי לוֹ.

אִם כַּפָּרָה לֹא תִהְיֶה לִי, מַה לִי אֹכֶל, מַה לִי מַשְׁקֶה! (בּוֹכֶה

בְכִי כָבוּשׁ).

הַזָּקֵן

וּמַדּוּעַ, בְּנִי, לֹא תִהְיֶה לְךָ כַפָּרָה?

חַנָּה

כִּי פוֹלַנִּי אֶחָד גָּנַב אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַלָּבָן

וְהַיָּפֶה שֶׁלּוֹ. יִהְיֶה נָא הַפּוֹלַנִּי כַפָּרָתוֹ, חֲלִיפָתוֹ,

וּתְמוּרָתוֹ.

הַזָּקֵן

מַה, פּוֹלַנִּי, אַתְּ אוֹמָרֶת? וְהַתַּרְנְגוֹל הָיָה

לָבָן?… אִם כֵּן, הֲרֵי יֶשְׁנוֹ תַחַת יָדִי הַתַּרְנְגוֹל שֶׁלָּךְ.

פּוֹלַנִּי אֶחָד פְּגָשַׁנִי בַדֶּרֶךְ וּשְׁאֵלַנִי אִם רוֹצֶה אֲנִי

לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ תַּרְנְגוֹל אֶחָד בְּאַרְבָּעָה זוּזִים.

הַתַּרְנְגוֹל מָצָא חֵן בְּעֵינַי וְקָנִיתִי אוֹתוֹ (מוֹצִיא אוֹתוֹ מִן

הַתַּרְמִיל, מְרִימוֹ) הַכִּירִי נָא, הֲתַרְנְגוֹל בְּנֵךְ הוּא אִם

לֹא?

חַנָּה

(מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ, גַּם שְׁמוּאֵל הוֹלֵךְ מִסְּבִיבוֹ

וּמִסְתַּכֵּל בּוֹ הֵיטֵב) אָמְנָם כֵּן, תַּרְנְגוֹל בְּנִי הוּא. וַי,

וַי, וַי! אוּלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר שִׁלַּמְתָּ בַעֲדוֹ הֲרֵי הוּא

שֶׁלָּךְ.

הַזָּקֵן

אִם שֶׁלִּי הוּא, הֲרֵינִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לִשְׁמוּאֵל

בְּמַתָּנָה… תִּהְיֶה לוֹ כַפָּרָה טוֹבָה (מוֹסֵר אֶת הַתַּרְנְגוֹל

לְחַנָּה) וְאֶל הַפּוֹלַנִּי, אַל תִּדְאָגִי. כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה ה' אֶת

זֵכֶר עֲמָלֵק, גַּם שֵׁם הַפּוֹלַנִּים לֹא יִזָּכֵר וְלֹא יִפָּקֵד…

(פּוֹנֶה אֶל שְׁמוּאֵל) עַכְשָׁו, בְּנִי, הֲתוֹלִיכֵנִי לְבֵית

הַמִּדְרָשׁ? כִּי עוֹד לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלַּת מַעֲרִיב.

שְׁמוּאֵל

בְּכָבוֹד גָּדוֹל, שָׂב נִכְבָּד. כְּבָר בֵּרַכְתִּי בִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְהִנְנִי מוּכָן לָלֶכֶת אִתָּךְ.

חַנָּה

אֶפְשָׁר, בְּנִי, תַּעֲשֶׂה אֶת מִצְוַת הַכַּפָּרוֹת

עַכְשָׁו? הִנֵּה שָׂרָה לֵאָה שְׁכֶנְתֵּנוּ הוֹלֶכֶת אֶל בֵּית

הַשּׁוֹחֵט בְּעוֹד שָׁעָה, וְאַגַּב הֲלִיכָה אַחַת תִּקַּח גַּם אֶת

הַכַּפָּרָה שֶׁלָּךְ. אוּלַי, סָבָא, תּוֹאִיל לְחַכּוֹת רֶגַע

אֶחָד?

הַזָּקֵן

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵחַרְתִּי אֶת הַ“בָּרְכוּ”. אֲחַכֶּה לוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת כַּפָּרָתוֹ.

חַנָּה

אִם כֵּן, בְּנִי, אֱמָר נָא אֶת תְּפִלַּת “בְּנֵי אָדָם”

וְתוֹצִיא גַּם אוֹתִי בַאֲמִירָתֶךָ (הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַתַּרְנְגוֹל

כְּשֶׁהוּא כָּפוּת, נִמְלֶכֶת בְּנַפְשָׁהּ וּפוֹנָה אֶל הַזָּקֵן) אֲבָל,

סָבִי הַטּוֹב, הֲרֵי אֶת הַתַּרְנְגוֹל קָנִיתָ בִשְׁבִיל כַפָּרָתְךָ,

וּמַה תַּעֲשֶׂה אַתָּה בְלִי כַפָּרָה?

הַזָּקֵן

אֵין דָּבָר, בַּעֲלַת הַבָּיִת. עוֹד הָעֶרֶב גָּדוֹל, אֶרְאֶה לִי כַפָּרָה אַחַר כָּךְ.

שְׁמוּאֵל

(פּוֹתֵחַ סִדּוּר עָבֶה, קוֹרֵא בוֹ אֶת “בְּנֵי אָדָם”,

חַנָּה אִמּוֹ עוֹמֶדֶת סְמוּכָה לוֹ, וְהוּא מְסוֹבֵב אֶת הַתַּרְנְגוֹל

מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ וּלְרֹאשׁ אִמּוֹ, וְאוֹמֵר) "זֶה כַפָּרָתֵנוּ, זֶה

חֲלִיפָתֵנוּ… לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים".

חַנָּה

אָמֵן. הַלְוַאי, לַשָּׁנָה הַבָּאָה בִירוּשָׁלַיִם

(מוֹסֶרֶת אֶת הַתַּרְנְגוֹל לְשָׂרָה לֵאָה) בְּבַקָּשָׁה, שָׂרָה לֵאָה

יַקִּירָתִי, הַשְׁגִּיחִי נָא, שֶׁבְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה אֲשֶׁר בְּבֵית

הַשּׁוֹחֵט לֹא יִתְחַלֵּף אֶצְלֵךְ בְּתַרְנְגוֹל אַחֵר.

שָׂרָה לֵאָה

(נִלְעֶבֶת) נוּ, נוּ! מָה עוֹד יַעֲלֶה עַל לִבֵּךְ?

הֲתִתְּנִינִי לְרָעַת־מַזָּל כָּזֹאת? אוֹי וַאֲבוֹי לְאִשָּׁה שֶׁאֵין

לָהּ בָּנִים! (מְרִימָה אֶת קְצֵה סִנָּרָהּ לִמְחוֹת

דִּמְעוֹתֶיהָ).

הַזָּקֵן

שִׁמְרִי נָא אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ לִתְפִלַּת “נְעִילָה”,

אִשָּׁה טוֹבָה. עַכְשָׁו לְכִי נָא הַבַּיְתָה בְלֵב סָמוּךְ וּבוֹטֵחַ,

וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן לָךְ אֶת שְׁאֵלָתֵךְ.

שָׂרָה לֵאָה

נִחַמְתָּנִי, שָׂב יָקָר. הַלְוַאי שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמִים

לִרְאוֹת בַּחֲתֻנַּת בְּנִי. לֵיל שָׁלוֹם לְכֻלְּכֶם (פּוֹנָה

לָצֵאת).

חַנָּה

לֵיל שָׁלוֹם גַּם לָךְ. אַךְ בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ,

שָׂרָה לֵאָה חֶמְדָּתִי, אַל תִּשְׁכְּחִי נָא לְהַחֲזִיר לִי אֶת

הָעֲרֵבָה בְּעוֹד לַיְלָה. כִּי צְרִיכָה אֲנִי לָלוּשׁ בָּצֵק בִּשְׁבִיל

הָאֹרֵחַ שֶׁלָּנוּ.

שָׂרָה לֵאָה

אַל נָא תִדְאֲגִי, חַנָּה יַקִּירָתִי. עוֹד הָעֶרֶב

אָשִׁיב לָךְ, כַּאֲשֶׁר אָבִיא לָךְ אֶת הַכַּפָּרָה הַשְּׁחוּטָה.

לַיְלָה טוֹב לְכֻלְּכֶם.

חַנָּה

לַיְלָה טוֹב גַּם לָךְ (שָׂרָה לֵאָה יוֹצֵאת).

הַזָּקֵן

אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים אֶתְאָרַח בְּבֵיתֵךְ.

הִנֵּה נָא אַרְנָק. בּוֹ תִּמְצְאִי דֵי כֶסֶף לִקְנוֹת לְכֻלָּנוּ

צָרְכֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. אַךְ אַל תְּגַלִּי לְאִישׁ זָר כִּי

נָתַתִּי לָךְ כֶּסֶף, כִּי בְנַפְשֵׁךְ הוּא. נֵלֵךְ נָא, שְׁמוּאֵל (הֵם

יוֹצְאִים בְּחִפָּזוֹן).

חַנָּה

(נִדְהֶמֶת קְצָת מִדִּבְרֵי הַזָּקֵן, חַנָּה פוֹתַחַת

אֶת הָאַרְנָק לִמְנוֹת אֶת הַכֶּסֶף, וּבְהָפְכָהּ אוֹתוֹ עַל פִּיו,

וְהִנֵּה דִנָּרֵי זָהָב רַבִּים נִשְׁפָּכִים מִמֶּנּוּ עַל הַשֻּׁלְחָן

וּמִצְטַבְּרִים לַעֲרֵמָה גְדוֹלָה שֶׁל זָהָב מִתְנוֹצֵץ. מִשְׁתָּאָה,

הִיא סוֹפֶרֶת אוֹתָם) אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה… עֲשָׂרָה…

עֶשְׂרִים… חֲמִשִּׁים… תִּשְׁעִים…

שְׁמוּאֵל

(שָׁב בְּבֶהָלָה הַבַּיְתָה) אִמִּי, הַאִם לֹא שָׁב

הַזָּקֵן הֵנָּה? הֵן רַק דֶּרֶךְ קְצָרָה הָלַכְנוּ, וְכַאֲשֶׁר

הִגַּעְנוּ לְאֶמְצַע הָרְחוֹב, וְהָרְחוֹב רֵיק מֵאֵין אִישׁ, וַיֹּאמֶר

לִי הַזָּקֵן לַעֲצֹם אֶת עֵינַי לְמַעַן יְבָרְכֵנִי. עָשִׂיתִי

כִדְבָרָיו, וְהוּא בֵרְכַנִי שֶׁאֶהְיֶה מַתְמִיד בַּתּוֹרָה וְגָדוֹל

בְּיִשְׂרָאֵל. וְכַאֲשֶׁר שַׁבְתִּי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי, וְהִנֵּה

הַזָּקֵן אֵינֶנּוּ! אֵיפֹה אֲבַקְשֶׁנּוּ, וְאַיֵּה אֶמְצָאֶנּוּ?

חַנָּה

אַל תִּדְאַג, בְּנִי, לַזָּקֵן. חוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁהוּא

יוֹדֵעַ אֶת דַּרְכּוֹ. רְאֵה נָא, בְּנִי, אֶת הַכֶּסֶף הָרַב

שֶׁהִשְׁאִיר תַּחַת יָדִי לְצָרְכֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. יֵשׁ פֹּה מְאַת

דִּנָּרֵי זָהָב! מֵעַכְשָׁו תּוּכַל לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר,

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. זְכוּת הַתּוֹרָה

עָמְדָה לְךָ, בְּנִי, כִּי יִשְׁלַח לָנוּ ה' אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

לְהָסִיר מֵעָלֵינוּ אֶת עֹל הַדַּלּוּת וְהַדֹּחַק. לֹא זָקֵן פָּשׁוּט

הָיָה זֶה, כִּי אִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. גְּשָׁה נָא, בְּנִי, אֵלַי

וַאֲחַבְּקֶךָ!

שְׁמוּאֵל

(נִגָּשׁ אֶל הָאֵם, וְהִיא מְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ) אֲבָל,

אִמִּי, אִמִּי, אִלּוּ פָקַחְתִּי אֶת עֵינַי רֶגַע אֶחָד קֹדֶם הָיִיתִי

רוֹאֶה אֶת אֵלִיָּהוּ עוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, הֲלֹא כֵן, אִמִּי?

חַנָּה

אֶפְשָׁר, בְּנִי, אֶפְשָׁר…

שְׁמוּאֵל

(עוֹבֵר אֶל כִּסֵּא אוֹ סַפְסָל אַחֵר, יוֹשֵׁב עָלָיו,

פָּנָיו אֶל הָרוֹאִים, רֹאשׁוֹ מוּרָד קְצָת, מְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ אֲבָל

בְּקוֹל, וְהַקּוֹל עָצוּב עַד מְאֹד, וְנָד הוּא בְרֹאשׁוֹ, וְהַדְּבָרִים יוֹצְאִים מִפִּיו לְאַט לְאַט) אִלּוּ פָקַחְתִּי אֶת עֵינַי רֶגַע אֶחָד קֹדֶם…

(הַמָּסָךְ יוֹרֵד)

ט“ז–י”ט מנחם אב, תרפ"א, גרוס פוינט, על חוף הים סט. קלייר.