(שִׂיחָה־חִזָּיוֹן לַחֲנֻכָּה בְמַעֲרָכָה אֶחָת)

הַנְּפָשׁוֹת:

זָקֵן

זְקֵנָה וְנֶכְדֵיהֶם:

רְאוּבֵן

שִׁמְעוֹן

לֵוִי

יְהוּדָה

רָחֵל

(הַבָּמָה מְחֻלֶּקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִים עַל יַד מָסָךְ

הַפָּרוּשׂ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם בְּמֶרְחַק שְׁלִישׁ הָאֹרֶךְ בֵּין אֲרוֹן

הַקֹּדֶשׁ וּבֵין גַּרְמֵי הַמַּעֲלוֹת. מָסָךְ זֶה הָאָמוּר אֵינוֹ עוֹלֶה

וְלֹא יוֹרֵד, אֶלָּא מְשַׁמֵּשׁ מְחִיצָה אוֹ דָּלֶת. מִחוּץ לַמָּסָךְ

עוֹמֶדֶת תֵּבַת הַחַזָּן עֲרֻמָּה.

אִם בָּאוּלָם מֻצָּג הַמַּחֲזֶה, וְלֹא בְּבֵית

הַכְּנֶסֶת, יִהְיֶה מַרְאֵה הַבָּמָה כְּעֵין חֲדַר הָאֹכֶל אוֹ כְמַרְאֵה

הַטְּרַקְלִין בְּבַיִת רָגִיל בַּאֲמֵרִיקָה.

תֵּאוּר הַמַּעֲשִׂים פֹּה הוּא לְפִי הַהַצָּגָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת).

זְקֵנָה

(יוֹצֵאת מִלִּפְנִים מִן הַמָּסָךְ, וּבְיָדָהּ מַפָּה

לְבָנָה. הִיא פּוֹרֶשֶׂת אֶת הַמַּפָּה עַל הַתֵּבָה,

בְּדַבְּרָהּ:)

חַג הַחֲנֻכָּה כְּבָר הִגִּיעַ. כָּכָה עָפִים הַיָּמִים

וְעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים. תּוֹדָה לָאֵל, נִצַּלְנוּ מֵהַגֵּיהִנֹּם

בְּפוֹלַנְד וְהִנְנוּ יוֹשְׁבִים שְׁקֵטִים וּבְטוּחִים בְּאֶרֶץ טוֹבָה

וּבְרוּכָה. בָּנֵינוּ מְפַרְנְסִים אוֹתָנוּ בְכָבוֹד. אֲבָל, חֲבָל!

חֲבָל! אֵין לָנוּ מֵעֹנֶג שַׁבָּת וְלֹא מִשִּׂמְחַת יוֹם־טוֹב. הַבָּנִים

מְחַלְלִים אֶת הַשַּׁבָּת, וְיַלְדֵיהֶם מִתְחַנְּכִים כְּיַלְדֵי

נָכְרִים. הוֹ, אֲמֵרִיקָה, אֲמֵרִיקָה, אֵת הַגּוּף הִצַּלְנוּ, אֲבָל

הַנְּשָׁמָה, הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? (דְּמָעוֹת

זוֹלְגוֹת מֵעֵינֶיהָ וְהִיא מוֹחָה אוֹתָן בְּסִנָּרָהּ הַלָּבָן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹלֶה עַל הַבָּמָה זָקֵן אֶחָד, עֲטוּף אַדֶּרֶת

אֲרֻכָּה וּמִשְׁעֶנֶת בְּיָדוֹ, כְּבָא מִן הַחוּץ).

זָקֵן

עַרְבָא טָבָא לָךְ, סַבְתָּא.

זְקֵנָה

(מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת) עַרְבָא טָבָא לְךָ, סָבָא.

זָקֵן

נוּ, נוּ, לָמֶּה תִבְכִּי וְלָמָּה נָפְלוּ פָנָיִךְ? הֵן

לֹא תִּשְׁעָה בְאָב הַיּוֹם, חָג לָנוּ הַיּוֹם, חַג חֲנֻכָּה! הַחַזָּן

עִם מַקְהֵלָתוֹ בֵרַךְ עַל הַנֵּרוֹת וְזִמֵּר זֶמֶר יָפֶה, "מָעוֹז צוּר

יְשׁוּעָתִי" (פּוֹשֵׁט אַדַּרְתּוֹ וּמוֹסֵר לָהּ יַחַד עִם הַמִּשְׁעֶנֶת

וְהַכּוֹבַע הַחַם, וְנִשְׁאָר עוֹמֵד בְּבֶגֶד אָרֹךְ וּבְכִפָּה עַל

רֹאשׁוֹ) הוֹאִילִי נָא וְהָבִיאִי אֶת הַמְּנוֹרָה וְהַנֵּרוֹת, גַּם אֶת

הַסִּדּוּר הַגָּדוֹל. נְבָרֵךְ עַל הַנֵּרוֹת, נְזַמֵּר, וְנֹאכַל אֲרֻחַת

הָעָרֶב. הֲלֹא חֲנֻכָּה הַיּוֹם לַיְּהוּדִים!

זְקֵנָה

(לוֹקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַמִּטַּלְטְלִים) הָהּ, גַּם

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁחֲנֻכָּה הַיּוֹם. אֲבָל, אוֹי לִי, הֲגַם בָּנֵינוּ

מְבָרְכִים עַל נֵרוֹת חֲנֻכָּה?

זָקֵן

בָּנֵינוּ, בָּנֵינוּ… (וְהוּא מְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ,

כְּמִתְיָאֵשׁ מֵהֶם לְגַמְרֵי, עוֹשֶׂה בְיָדוֹ כְמוֹסֵר אֶת דִּינוֹ

לַשָּׁמָיִם)

ה', הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה… (הַזְּקֵנָה יוֹצֵאת

אֶל לִפְנִים מִן הַמָּסָךְ לְרֶגַע, וְהַזָּקֵן מְטַיֵּל אֲרֻכּוֹת

וּקְצָרוֹת שָׁקוּעַ בְּהַרְהוֹרִים).

זְקֵנָה

(שָׁבָה וּבְיָדֶיהָ מְנוֹרַת כֶּסֶף וּצְרוֹר נֵרוֹת.

הִיא חוֹזֶרֶת וּמְבִיאָה אֶת הַסִּדּוּר הַגָּדוֹל "קָרְבַּן

מִנְחָה")

הַכֹּל מוּכָן לְפָנֶיךָ, סָבָא. יָכֹל אַתָּה לְבָרֵךְ עַל הַנֵּרוֹת.

זָקֵן

(מִתְעוֹרֵר, נִגָּשׁ אֶל הַתֵּבָה, תּוֹקֵעַ בְּאִי

חִפָּזוֹן נֵר אֶחָד בַּמְּנוֹרָה, מַדְלִיק אֶת הַשַּׁמָּשׁ וּמְבָרֵךְ

בְּנִגּוּן):

בָּרוּךְ אַתָּה… וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה.

זְקֵנָה

אָמֵן.

זָקֵן

בָּרוּךְ אַתָּה… שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

זְקֵנָה

אָמֵן.

זָקֵן

בָּרוּךְ אַתָּה… שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

זְקֵנָה

אָמֵן.

זָקֵן

(תּוֹקֵעַ אֶת הַשַּׁמָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וּמַתְחִיל

לְזַמֵּר בַּנִּגּוּן הַמְקֻבָּל) “מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי…” (מַפְסִיק

בְּאֶמְצַע וְאוֹמֵר) נוּ, לָמָּה תַחֲרִישִׁי? מַדּוּעַ אֵינֵךְ

מְזַמָּרֶת?

זְקֵנָה

מִי, אָנִי? הֲלֹא אִשָּׁה אָנִי! וְכִי אִשָּׁה מְזַמֶּרֶת בְּרָכוֹת?

זָקֵן

כֵּן. פֹּה בַאֲמֵרִיקָה גַּם הַנָּשִׁים מְזַמְּרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, קַל וָחֹמֶר בַּבָּיִת.

זְקֵנָה

(בִּמְנוֹד רֹאשׁ) הוֹ, אֲמֵרִיקָה, אֲמֵרִיקָה!…

זָקֵן

נוּ, נוּ, הֲרֵי לְךָ הַסִּדּוּר, הָבָה נְזַמֵּרָה!

(מְקָרֵב לָהּ אֶת הַסִּדּוּר, וְהֵם עוֹמְדִים שְׁנֵיהֶם, פְּנֵיהֶם

מוּסַבִּים נוֹכַח הַמְּנוֹרָה וּמְזַמְּרִים) "מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי,

לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה

נְזַבֵּחַ…" (אֲבָל הַדְּמָעוֹת מִתְפָּרְצוֹת מֵעֵינֶיהָ לַמְרוֹת

רְצוֹנָהּ, הִיא מְרִימָה אֶת כַּנְפֵי סִנָּרָהּ אֶל עֵינֶיהָ, וּבִיבָבָה

מָרָה מְמַהֶרֶת לָצֵאת אֶל לִפְנִים מִן הַמָּסָךְ. הַזָּקֵן מַבִּיט

אַחֲרֶיהָ כְמִשְׁתָּאֶה, מְנַעְנֵעַ עָלֶיהָ בְּרֹאשׁוֹ) אִשָּׁה…

לְעוֹלָם תִּהְיֶה אִשָּׁה… (הוּא מִתְחַזֵּק, מַבְלִיג עַל רִגְשׁוֹתָיו

וּמַמְשִׁיךְ אֶת הַזְּמִירָה לְבַדּוֹ, וּמַתְחִיל מֵחָדָשׁ: "מָעוֹז צוּר

יְשׁוּעָתִי…" בְּאוֹתוֹ רֶגַע עוֹלִים עַל הַבִּימָה שְׁלשָׁה יְלָדִים

מֵעֵבֶר מִזֶּה וּשְׁנֵי יְלָדִים מֵעֵבֶר מִזֶּה. יַלְדָּה אַחַת בֵּין

הַשְּׁלשָׁה. הַזָּקֵן אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָם וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בָּהֶם

כְּשֶׁהֵם מַמְשִׁיכִים אֶת הַזִּמְרָה: “לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ” עַד סוֹף

הֶחָרוּז וְעוֹד חוֹזְרִים עָלָיו שֵׁנִית. שׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל מַקְהֵלָה

וְהוּא עוֹמֵד וּמִשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, עֵינָיו נְשׂוּאוֹת

הַשָּׁמַיְמָה, כַּפּוֹת יָדָיו נְשׂוּאוֹת אֶל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ,

כְּאִלּוּ מַלְאֲכֵי מָרוֹם הָיוּ בְעוֹזְרָיו. כְּשֶׁהַזִּמְרָה חָדְלָה,

הוּא מַתְחִיל לִקְרֹא אֶת הֶחָרוּז הַשֵּׁנִי: "רָעוֹת שָׂבְעָה

נַפְשִׁי…" כְּשֶׁהוּא מְזַמֵּר לְבַדּוֹ, אַךְ הַיְלָדִים סוֹבְבִים

אוֹתוֹ וְקוֹרְאִים בְּאָזְנָיו).

יְלָדִים

עַרְבָא טָבָא, סָבָא! עַרְבָא טָבָא, סָבָא!

זָקֵן

(מֵסֵב פָּנָיו נֶגְדָּם וְנֶגֶד הַנֶּאֱסָפִים) אַהּ, יְלָדַי, נְכָדַי הַיְקָרִים! הֲשָׁלוֹם לָכֶם?

יְלָדִים

כֵּן, סָבָא טָבָא, שָׁלוֹם לָנוּ (וְהֵם מִסְתַּדְּרִים

בְּמַעֲרָכָה לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ כְּבַחֲצִי גֹרֶן, וּפְנֵיהֶם אֶל

הָרוֹאִים).

זָקֵן

וּמַה שְׁלוֹם אֲבוֹתֵיכֶם?

יְלָדִים

כֵן, כֵּן, סָבָא. שָׁלוֹם גַּם לָהֶם!

זָקֵן

שְׁבוּ נָא, יְלָדִים, וְהִנָּפְשׁוּ מְעָט (וְהוּא

מַרְאֶה לָהֶם עַל אֵיזֶה כִסְאוֹת הַסְּמוּכִים לְמַעֲקֵה

הַבִּימָה).

רְאוּבֵן

(צוֹעֵד צַעַד אֶחָד לְפָנִים, וּבְגָמְרוֹ אֶת דְּבָרָיו

צוֹעֵד לְאָחוֹר) תּוֹדָה לְךָ, סָבָא. אֵין לָנוּ פְנַאי לָשָׁבֶת.

צְרִיכִים אָנוּ לְבַקֵּר גַּם אֶת הַדּוֹד.

זָקֵן

אִם כֵּן, לֹא אֶעֱצֹר אֶתְכֶם. לְכוּ לְשָׁלוֹם, יְלָדַי, וְדִרְשׁוּ בִשְׁלוֹם אֲבִיכֶם וְאִמְּכֶם.

שִׁמְעוֹן

אֲבָל, סָבָא, אַתָּה שָׁכַחְתָּ אֵיזֶה דָבָר!

זָקֵן

שָׁכַחְתִּי? אֵיזֶה דָבָר שָׁכַחְתִּי?

לֵוִי

שָׁכַחְתָּ לָתֵת לָנוּ דְמֵי חֲנֻכָּה!

זָקֵן

הַא… הַא… הַא… וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לָכֶם דְּמֵי חֲנֻכָּה.

יְהוּדָה

וּמַדּוּעַ לֹא? הַאִם לֹא נָתְנוּ לְךָ, סָבָא, דְּמֵי חֲנֻכָּה כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד כָּמוֹנוּ?

זָקֵן

(מֵרִים אֶת יָדוֹ וּמַצְלִיף בָּאֲוִיר הַצְלָפַת

“לְהַבְדִּיל”, כְּלוֹמַר, עָבְרוּ הַיָּמִים הָהֵם) אָז הָיוּ זְמַנִּים

אֲחֵרִים וִילָדִים אֲחֵרִים. כַּאֲשֶׁר אֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד כָּמוֹךָ,

יָדַעְתִּי לְסַפֵּר הַרְבֵּה אֹדוֹת חֲנֻכָּה וְהַחַשְׁמוֹנָאִים,

הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת. אֲבָל אַתֶּם, יְלָדִים, שֶׁנּוֹלַדְתֶּם

בַאֲמֵרִיקָה, מָה אַתֶּם יוֹדְעִים אֹדוֹת חֲנֻכָּה? מַדּוּעַ יִתְּנוּ

לָכֶם דְּמֵי חֲנֻכָּה? (וְהוּא מַצְלִיף בְּיָדוֹ לְאוֹת בִּטּוּל

גָּמוּר) אַהּ…

רָחֵל

אֲבָל, סָבָא, גַּם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְסַפֵּר הַרְבֵּה אֹדוֹת חֲנֻכָּה וְגִבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל.

זָקֵן

(מַבִּיט עָלֶיהָ כְּמִתְעַנְיֵן בִּדְבָרֶיהָ אַף כִּי

אֵינוֹ מַאֲמִין בַּאֲמִתּוּתָם) מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל דְּבַר

חֲנֻכָּה? אַדְרַבָּה, הַשְׁמִיעִי נָא, וְאֶשְׁמָעָה.

רָחֵל

שְׁאַל אוֹתָנוּ וְנַגֵּד לָךָ.

זָקֵן

טוֹב. אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם שְׁאֵלוֹת אֲחָדוֹת, וְאִם

תֵּדְעוּ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת נְכוֹנוֹת, אֶתֵּן לְכָל אֶחָד מִכֶּם

שֶׁקֶל כֶּסֶף דְּמֵי חֲנֻכָּה. הֲמוֹצֵא זֶה חֵן בְּעֵינֵיכֶם?

יְלָדִים

כֵן, סָבָא. שְׁאַל נָא.

זָקֵן

הֲיוֹדְעִים אַתֶּם לְסַפֵּר אֶת סִפּוּר חַנָּה וְשִׁבְעַת בָּנֶיהָ?

יְלָדִים

כֵן, סָבָא.

זָקֵן

אֹדוֹת אַנְטִיּוֹכוּס וְהַבּוֹגֵד?

יְלָדִים

כֵן, סָבָא.

זָקֵן

הַנֵּס שֶׁל פַּךְ הַשֶּׁמֶן?

יְלָדִים

כֵן, סָבָא.

זָקֵן

אִמְרוּ לִי מִי הָיָה מַתִּתְיָהוּ הַחַשְׁמוֹנָאִי?

רְאוּבֵן

מַתִּתְיָהוּ הָיָה כֹהֵן אֶחָד אֲשֶׁר יָשַׁב בְּעִיר מוֹדִיעִין סָמוּךְ לִירוּשָׁלָיִם.

זָקֵן

כַּמָּה בָנִים הָיוּ לוֹ, וּמַה שְׁמוֹתֵיהֶם?

שִׁמְעוֹן

חֲמִשָּׁה בָנִים הָיוּ לוֹ, וְאֵלֶּה שְׁמוֹתֵיהֶם: יוֹחָנָן, שִׁמְעוֹן, יְהוּדָה, אֱלִיעֶזֶר, וְיוֹנָתָן.

זָקֵן

מִי הָיָה הַגִּבּוֹר בָּהֶם?

לֵוִי

יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי.

זָקֵן

מִפְּנֵי מַה קָרְאוּ לוֹ “הַמַּכַּבִּי?”

יְהוּדָה

מִפְּנֵי שֶׁעַל דִּגְלוֹ הָיָה כָתוּב: "מִי כָמוֹךָ בָאֵלִים ה' ".

זָקֵן

אִמְרוּ לִי עַכְשָׁו, מָה הִיא חֲנֻכָּה?

רָחֵל

חֲנֻכָּה הִיא הַחַג שֶׁל חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל

יְדֵי יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי כְּשֶׁנִּצַּח אֶת מֶלֶךְ יָוָן,

אַנְטִיּוֹכוּס הָרָשָׁע.

זָקֵן

זֶה יָפֶה מְאֹד, יְלָדִים. אוּלָם, חַכּוּ נָא, יְלָדִים,

וְאֶקְרָא לַסַּבְתָּא. מַה יִשְׂמַח לִבָּהּ לָדַעַת שֶׁנְּכָדֶיהָ אֵינָם

גּוֹיִם גְּמוּרִים (וְהוּא מוֹשֵׁךְ בְּשׁוּלֵי הַמָּסָךְ, מַכְנִיס

רֹאשׁוֹ וְקוֹרֵא) הוֹי, סַבְתָּא, סַבְתָּא! בֹּאִי וּרְאִי אֶת

הָאוֹרְחִים הַיְקָרִים שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ. מְחִי אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ

וְהִכָּנְסִי נָא (שָׁב אֶל הַיְלָדִים).

זְקֵנָה

(תְּחִלָּה מוֹצִיאָה אֶת רֹאשָׁה מִלִּפְנִים מִן

הַמָּסָךְ, וּכְשֶׁהִיא רוֹאָה אֶת הַיְלָדִים, הִיא מִתְפָּרֶצֶת אֶל

הַחֶדֶר בְּשִׂמְחָה) אַהּ, יְלָדַי, נְכָדַי הַיְקָרִים! אֲהוּבַי

וַחֲבִיבָי! (נוֹשֶׁקֶת וּמְחַבֶּקֶת אוֹתָם) מַה שְׁלוֹמְכֶם, וּמַה

שְׁלוֹם אֲבִיכֶם וְאִמְּכֶם? (וְהִיא נוֹשֶׁקֶת אוֹתָם שֵׁנִית. בַּפַּעַם

הַשְּׁנִיָּה הִיא מַתְחִילָה מִן הַיֶּלֶד שֶׁהָיָה הָאַחֲרוֹן

לַנְּשִׁיקָה בַתְּחִלָּה).

זָקֵן

(מַפְסִיק אוֹתָהּ) נוּ, נוּ, זֶה דַי, זֶה דָי. הֵרָגְעִי

נָא. תְּנִי לִי לִשְׁאֹל אוֹתָם שְׁאֵלוֹת אֲחָדוֹת. אַהּ, יְלָדִים

טוֹבִים הֵם, כִּמְעַט יְהוּדִים… שְׁבוּ נָא, יְלָדִים, רַק שְׁאֵלוֹת

אֲחָדוֹת. מַה טוֹב וּמַה נָעִים לִשְׁמֹעַ אֶתְכֶם מְדַבְּרִים כְּמוֹ

יְהוּדִים! מִי מִכֶּם יֹאמַר לִי אֵיזֶה גְּזֵרוֹת גָּזַר אַנְטְיוֹכוּס

הָרָשָׁע עַל הַיְּהוּדִים?

רְאוּבֵן

אֲנִי, סָבָא. מֶלֶךְ יָוָן גָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא

יִלְמְדוּ תוֹרָה, שֶׁיְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁיֹּאכְלוּ מִבְּשַׂר

הַחֲזִיר, וְשֶׁיִּשְׁתַּחֲווּ לַפְּסִילִים.

זָקֵן

נוּ, וּמֶה עָשׂוּ הַיְּהוּדִים? הַאָכְלוּ מִבְּשַׂר

הַחֲזִיר? (הַזָּקֵן מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְקָנוֹ לְכָל הַצְּרָכִים אֲשֶׁר

בִּשְׁבִילָם נִבְרָא הַזָּקָן. מַחֲלִיק אוֹתוֹ, לוֹעֵס אוֹתוֹ, מְעַיֵּן

בּוֹ, וְכַדּוֹמֶה).

שִׁמְעוֹן

לֹא וָלֹא! כְּמוֹ אֱלִיעֶזֶר הַצַּדִּיק, לְמָשָׁל.

עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ תָּפְשׂוּ אֶת אֱלִיעֶזֶר הַצַּדִּיק וְצִוּוּ עָלָיו

לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר אֲשֶׁר הִגִּישׁוּ לְפִיו, פֶּן יְמִיתוּהוּ אִם

יְמָאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם. וְכַאֲשֶׁר לֹא חָפֵץ אֱלִיעֶזֶר לֶאֱכֹל אֶת

הַבָּשָׂר הָאָסוּר, אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא יָכֹל לָקַחַת בָּשָׂר כָּשֵׁר

וְלֶאֱכֹל אוֹתוֹ לְעֵינֵי הָעָם. כִּי עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אָמְרוּ, הָעָם

יַחֲשֹׁב שֶׁהַצַּדִּיק אוֹכֵל מִבְּשַׂר הַחֲזִיר, וְיַעֲשׂוּ כָמוֹהוּ.

אַךְ אֱלִיעֶזֶר הֵבִין לְמַחֲשַׁבְתָּם וַיֹּאמַר: "אֲנִי לֹא אֲלַמֵּד

אֶת עַמִּי לַעֲבֹר עַל מִצְוַת ה', וּבָשָׂר לֹא אֹכַל". אָז הִכּוּ

אוֹתוֹ הָעֲבָדִים בְּשׁוֹטִים עַד שֶׁמֵּת מֵהַמַּכּוֹת.

זָקֵן

נָכוֹן הַדָּבָר. נוּ, וְלָאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ?

לֵוִי

לֹא וָלֹא! כְּמוֹ חַנָּה וְשִׁבְעַת בָּנֶיהָ, לְמָשָׁל.

אִשָּׁה אַחַת וְשִׁבְעַת בָּנֶיהָ הוּבְאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

אַנְטְיוֹכוּס הָרָשָׁע. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַבֵּן הָרִאשׁוֹן וְצִוָּה לוֹ

לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפֶסֶל אֶחָד שֶׁעָמַד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ. אַךְ הַבֵּן

הָרִאשׁוֹן אָמַר: אֲנִי לֹא אֶשְׁתַּחֲוֶה לַפָּסֶל, כִּי בַתּוֹרָה

כָתוּב: “לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי”. צִוָּה

הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו, וַיַּהַרְגוּהוּ. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַבֵּן הַשֵּׁנִי,

אַךְ גַּם הַשֵּׁנִי אָמַר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה לַפֶּסֶל, כִּי בַתּוֹרָה

כָתוּב: “לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ כָל פֶּסֶל וְכָל תְּמוּנָה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ

לַהֲרֹג גַּם אֶת הַשֵּׁנִי. כָּכָה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ גַּם לַשְּׁלִישִׁי

וְלִרְבִיעִי, כָּכָה עָשָׂה גַם לַחֲמִשִּׁי וְלַשִּׁשִּׁי, עַד

שֶׁהִגִּיעַ לַבֵּן הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא עוֹדֶנּוּ יֶלֶד קָטֹן. קָרָא

הַמֶּלֶךְ לְאֵם הַיֶּלֶד, וַיֹּאמֶר לָהּ: "דַּבְּרִי אַתְּ עַל לִבּוֹ

וְיִשְׁתַּחֲוֶה לַפֶּסֶל, אוּלַי תּוּכְלִי לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִמָּוֶת…"

לָקְחָה הָאֵם אֶת הַיֶּלֶד הַצִּדָּה, וַתֹּאמֶר אֵלָיו בְּלָחַשׁ: "אַל

תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי הַמֶּלֶךְ הָרָשָׁע הַזֶּה אֲשֶׁר הֵמִית אֶת אַחֶיךָ.

הֱיֵה גִבּוֹר כְּמוֹהֶם, וְתֵן אֶת נַפְשְׁךָ בְּעַד אֱלהֶיךָ וּבְעַד

עַמֶּךָ…" הָאֵם הֵשִׁיבָה אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר צִוָּה

אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַפֶּסֶל, אָמָר: (הַיֶּלֶד מוֹסֵר אֶת

הַדְּבָרִים בְּהִתְלַהֲבוּת) "כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה'

אֱלֹהֵינו, ה' אֶחָד! (מֵרִים אֶת יָדוֹ לַשָּׁמָיִם) רַק לַה'

אֶשְׁתַּחֲוֶה, וְלֹא לַפָּסֶל!" צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהָרְגוּ גַם אוֹתוֹ.

אָז עָלְתָה הָאֵם עַל הַגָּג, וַתִּקְרָא: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!

אַבְרָהָם אָבִינוּ עָקַד לְפָנֶיךָ רַק בֵּן אֶחָד, וַאֲנִי עָקַדְתִּי

שִׁבְעָה בָנִים!" וּבְדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, קָפְצָה מֵעַל

הַגָּג אַרְצָה וַתָּמָת. יָצְאָה בַת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְקָרְאָה,

“אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה!”

זָקֵן

(מוֹצִיא מְטַפַּחַת מִכִּיסוֹ וּמוֹחֶה דִמְעָה מֵעַל

פָּנָיו. צוֹבֵט בְּחִבָּה אֶת לְחִי הַיֶּלֶד וְאוֹמֵר): וּבְכָל זֹאת

הָיוּ גַם בּוֹגְדִים אֲחָדִים בֵּין הַיְּהוּדִים, הֲלֹא?

יְהוּדָה

אָמְנָם כֵּן, סָבָא. כְּמוֹ הַבּוֹגֵד אֲשֶׁר

מַתִּתְיָהוּ הָרַג אוֹתוֹ, לְמָשָׁל. פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ בָּאוּ אֶל

הָעִיר מוֹדִיעִין אֲשֶׁר מַתִּתְיָהוּ יָשַׁב בָּהּ, בָּנוּ מִזְבֵּחַ

לֶאֱלִיל יֻפִּיטֶר, שָׁחֲטוּ חֲזִיר וְאָמְרוּ לְמַתִּתְיָהוּ: "הֲלֹא

כֹהֵן אָתָּה; קוּם נָא וְהַקְרֵב אֶת הַחֲזִיר לֵאלֹהֵינו, כִּי כֵן

צִוָּה הַמֶּלֶךְ". אַךְ מַתִּתְיָהוּ לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. אָז קָם

יְהוּדִי אֶחָד וַיִּגַּשׁ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר לְהַקְרִיב עָלָיו

אֶת הַחֲזִיר. וַיִּחַר אַף מַתִּתְיָהוּ עַל הַבּוֹגֵד הָזָה, וַיּוֹצֵא

חֶרֶב מִתַּחַת בִּגְדוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּלֵב הַבּוֹגֵד. וַחֲמֵשֶׁת

בְּנֵי מַתִּתְיָהוּ הִתְנַפְּלוּ עַל פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּהַרְגוּם.

וּמַתִּתְיָהוּ עָלָה עַל הָר אֶחָד וַיִּקְרָא: “מִי לַה' אֵלָי!”

וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו רַבִּים מִן הַנֶּאֱמָנִים לַה' וַיֵּצְאוּ

לַמִּלְחָמָה עַל הַיְּוָנִים וַיַּכּוּם.

זָקֵן

וְלִבְסוֹף נִצַּח מַתִּתְיָהוּ אֶת אַנְטְיוֹכוּס הָרָשָׁע מֶלֶךְ הַיְּוָנִים? הֲלֹא?

יַלְדָה

לֹא, סָבָא, לֹא מַתִּתְיָהוּ, כִּי אִם יְהוּדָה

הַמַּכַּבִּי בְנוֹ. כִּי מַתִּתְיָהוּ זָקֵן וָשָׂב, וַיָּבֹא יוֹמוֹ

לִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתָיו; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת בָּנָיו וַיְבָרְכֵם

וְיְצַוֵּם לְהִלָּחֵם עִם הַיְּוָנִים עַד אֲשֶׁר יְגָרְשׁוּם מֵאֶרֶץ

יִשְׂרָאֵל. וּבְמוֹתוֹ הָיָה יְהוּדָה לְשַׂר הַצָּבָא עַל בְּנֵי

יִשְׂרָאֵל. וְאַנְטְיוֹכוּס שָׁמַע כִּי מָרְדוּ בוֹ הַיְּהוּדִים,

וַיִּשְׁלַח נֶגְדָּם חַיִל גָּדוֹל. אַךְ יְהוּדָה בָטַח בַּה', וַיֵּצֵא

לִקְרָאתָם בִּמְעַט חֵילוֹ, וַיַּךְ אוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה. וְאַחֲרֵי

מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וַאֲרֻכּוֹת עָלָה בְיָדוֹ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּוָנִים

מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּבְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו נִכְנַס

לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וַיְטַהֵר אוֹתוֹ מֵהַפְּסִילִים אֲשֶׁר הַיְּוָנִים

הִצִּיבוּ שָׁם, וַיַּעַשׂ חַג הַחֲנֻכָּה, וַיַּדְלֵק נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת

בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְקָבַע שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת

וּלְהַלֵּל לַה' וְלִשְׂמֹחַ בָּהֶם, וְלָתֵת לַיְלָדִים דְּמֵי

חֲנֻכָּה… (הַיְלָדִים כְּאֶחָד פּוֹשְׁטִים אֶת יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד

הַזָּקֵן, כִּמְבַקְּשִׁים דְּמֵי חֲנֻכָּה, אַךְ הַזָּקֵן אֵינוֹ

מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם, וְהַיְלָדִים אוֹסְפִים יְדֵיהֶם אֶל כִּיסֵי

אַדַּרְתָּם).

זָקֵן

(כְּשָׁקוּעַ בְּזִכְרוֹנוֹת) אַךְ גַּם יְהוּדָה

הַמַּכַּבִּי, הַצַּדִּיק הַגִּבּוֹר, גַּם הוּא נָפַל חָלָל

בַּמִּלְחָמָה…

(נָד בְּרֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ צַעַר וְרַחֲמָנוּת).

רְאוּבֵן

אָמְנָם כֵן, סָבָא. לֹא יְהוּדָה בִלְבָד, כִּי אִם כָּל

חֲמֵשֶׁת בָּנָיו שֶׁל מַתִּתְיָהוּ מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם בְּעַד עַמָּם

וּבְעַד אֱלהֵיהֶם (גַּם הוּא נָד בְּרֹאשׁוֹ כְּמוֹ הַזָּקֵן) כֻּלָּם

נָפְלוּ חֲלָלִים בְּמִלְחֲמוֹתֵיהֶם עִם הַיְּוָנִים אוֹ עִם שׂוֹנְאֵי

יִשְׂרָאֵל אֲחֵרִים.

זָקֵן

(מַחֲלִיק אֶת זְקָנוֹ) וּבְכֵן, מֶה הָיָה בַסּוֹף?

זְקֵנָה

דַּי לְךָ, דַּי לְךָ לְיַגֵּעַ אֶת הַיְלָדִים. יוֹדְעִים

הֵם הֵיטֵב אֶת לִמּוּדֵיהֶם הָעִבְרִים. אַהּ, יְלָדַי הַיְקָרִים!

(וְהִיא נִגֶּשֶׁת וְנוֹשֶׁקֶת אוֹתָם מֵחָדָשׁ) אוּלַי רְעֵבִים אַתֶּם,

יְלָדִים? בְּעוֹד רֶגַע תִּהְיֶה אֲרֻחַת הָעֶרֶב מוּכָנָה, וּסְעַדְתֶּם

אֶת לִבְּכֶם אִתָּנוּ.

שִׁמְעוֹן

תּוֹדָה לָךְ, סַבְתָּא, זֶה לֹא כְבָר אָכָלְנוּ.

זָקֵן

לֹא לְשְׁם אֲכִילָה בָאוּ הַשּׁוֹבָבִים הֵנָּה, כִּי אִם

לְשֵׁם דְּמֵי חֲנֻכָּה. הַא… הַא… הַא… וַאֲנִי כְבָר חָשַׁבְתִּי

שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה לֹא יִהְיֶה לִי מִי אֲשֶׁר אֶתֵּן לוֹ דְמֵי

חֲנֻכָּה.

זְקֵנָה

כֵן, כֵּן, סָבָא. תֵּן לָהֶם מָנָה יָפָה. רְאוּיִם הֵם לָהּ.

זָקֵן

(מוֹצִיא מִכִּיס מִכְנָסָיו, אַחֲרֵי עָמָל רַב, אַרְנַק

עוֹר גָּדוֹל, וְהַיְלָדִים פּוֹשְׁטִים אֶת יָדָם אֵלָיו. בִּקְצוֹת

אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הֵם אוֹחֲזִים מִן אַמְתַּחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר חוּט

קָשׁוּר לְפִיהָ, בַּייטֶעל בלע"ז, וְהַזָּקֵן שָׂם בְּכָל אַחַת שֶׁקֶל

כֶּסֶף, בְּאָמְרוֹ): הֲרֵי לָכֶם, יְלָדַי, דְּמֵי חֲנֻכָּה כַּאֲשֶׁר

אָמַרְתִּי.

יְלָדִים

(כָּל אֶחָד בְּקַבְּלוֹ אֵת מְנָתוֹ בְהַגִּיעַ תּוֹרוֹ, אוֹמֵר) תּוֹדָה לְךָ, סָבָא.

רָחֵל

(בְּהַגִּיעַ תּוֹרָהּ) תּוֹדָה לְךָ, סָבָא. הַלְוַאי

שֶׁאַתָּה וְהַסַּבְתָּא תַאֲרִיכוּ יָמִים וְתִתְּנוּ לָנוּ דְמֵי

חֲנֻכָּה גַם לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְעוֹד שָׁנִים רַבּוֹת.

זְקֵנָה

אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

זָקֵן

לַשָּׁנָה הַבָּאָה, יְלָדִים, בִּירוּשָׁלָיִם.

יְלָדִים

אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

זְקֵנָה

שִׁמְעִי נָא, יַלְדָּתִי. הֲיוֹדַעַת אַתְּ לֶאֱפוֹת לְבִיבוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה?

רָחֵל

בְּוַדַּאי! לְבִיבוֹת מִתַּפּוּחֵי אֲדָמָה, וּלְבִיבוֹת

מִקֶּמַח סֹלֶת; לְבִיבוֹת בְּחֶמְאָה, וּלְבִיבוֹת בְּשׁוּמַן

תַּרְנְגֹלֶת.

זְקֵנָה

טוֹב מְאֹד, בִּתִּי. גְּשִׁי נָא וְאֶשָּׁקֵךָ עוֹד

הַפַּעַם (הַיַּלְדָּה נִגֶּשֶׁת וכו') בֹּאוּ מָחָר, יְלָדַי וְאֶעֱשֶׂה

לָכֶם לְבִיבוֹת מְטֻגָּנוֹת בְּשׁוּמַן אַוָּז. הֲתָבֹאוּ?

יְלָדִים

כֵּן, כֵּן, סַבְתָּא. בְּוַדַּאי נָבֹא. עַרְבָא טָבָא, סָבָא וְסַבְתָּא, עַרְבָא טָבָא לָכֶם.

זְקֵנָה

(וְגַם הַזָּקֵן) לְכוּ לְשָׁלוֹם, יְלָדִים נֶחְמָדִים,

וְדִרְשׁוּ בִשְׁלוֹם אֲבִיכֶם וְאִמְּכֶם. אַל תִּשְׁכְּחוּ נָא

(הַיְלָדִים יוֹרְדִים וּמִתְפַּזְּרִים).

זָקֵן

יְלָדִים שֶׁנּוֹלְדוּ בַאֲמֵרִיקָה, וּבְכָל זֹאת

מְבִינִים הֵם וּמֵרְגִישִׁים אֶת עֵרֶךְ הַחַג הַזֶּה. יְהוּדִי, אַף עַל

פִּי שֶׁנִּדְחָה לַאֲמֵרִיקָה, יְהוּדִי הוּא… (שׁוֹקֵעַ לְרֶגַע

בְּהַרְהוֹרִים, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה מוֹחָה הַזְּקֵנָה בְסִנָּרָהּ אֶת

דִּמְעוֹתֶיהָ, דִּמְעוֹת שִׂמְחָה וְנֶחָמָה. הַזָּקֵן מִתְעוֹרֵר

וּמַרְגִּישׁ בָּהּ) נוּ, נוּ, דַּי לָךְ לִבְכּוֹת. נֵשֵׁב נָא אֶל

הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל אֲרֻחַת הָעָרֶב. הֲלֹא חֲנֻכָּה הַיּוֹם

לַיְּהוּדִים… (מַכְנִיס זְרוֹעוֹ בִזְרוֹעָהּ וְיוֹצְאִים אֶל לִפְנִים

מִן הַמָּסָךְ).

(הַמָּסָךְ)

י“ב כסלו, תרפ”א. דיטרויט.