(מַחֲזֶה לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט בְּמַעֲרָכָה אַחַת וּפְתִיחָה לַמַּעֲרָכָה)

 

הַנְּפָשׁוֹת:    🔗

שְׁכֵנָה א'

שְׁכֵנָה ב'

שְׁכֵנָה ג'

רוֹכֵל – הָאָב

הָאֵם

יִשְׂרָאֵל, אֶסְתֵּר, שְׁמוּאֵל - בניהם

חַצוֹצְרָה

 

תְּאֵנִים וּתְמָרִים (פְּתִיחָה)    🔗

(עַל הַבָּמָה – בִּימַת בֵּית הַכְּנֶסֶת, הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוּלָם מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁבַּתֵּאַטְרוֹן תֵּקַל הַהַצָּגָה מִבְּבֵית הַכְּנֶסֶת – עוֹמְדִים שְׁלֹשָׁה כִסְאוֹת; אֶחָד עַל גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת מִימִין הַבָּמָה, אֶחָד מִשְּׂמֹאלָהּ, וְאֶחָד בָּאֶמְצָע. עַל כָּל אֶחָד מֵהַכִּסְאוֹת יוֹשֶׁבֶת יַלְדָּה לְבוּשָׁה כְדֶרֶךְ יְהוּדִיָּה בְאֶרֶץ רוּסְיָה, וַחֲבוּשָׁה לְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת מְגֻוֶּנֶת. הָאַחַת קוֹלֶפֶת תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, הַשְּׁנִיָּה שׁוֹתָה טֵה, וְהַשְּׁלִישִׁית סוֹרֶגֶת פֻּזְמָק. מֵאֲחוֹרֵיהֶן עוֹבֵר מָסָךְ לְרֹחַב הַבָּמָה, וּמְשַׁמֵּשׁ מְחִיצָה בֵינֵיהֶן וּבֵין אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. רוֹכֵל יְהוּדִי הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב אֲשֶׁר לְמַטָּה מִן הַבָּמָה, וְנוֹשֵׂא עַל שִׁכְמוֹ אוֹ מִתַּחַת לְבֵית שֶׁחְיוֹ חֲבִילַת מִטְפָּחוֹת מְגֻוָּנוֹת, וְאַחַת מֵהֶן תְּלוּיָה עָלָיו לְרַאֲוָה, כְּעֵין שֶׁלֶט. הָרוֹכֵל הוֹלֵךְ וְקָרֵב, עוֹלֶה עַל הַמַּדְרֵגוֹת, דּוֹפֵק בַּמַּעֲקֶה וְעוֹלֶה עַל הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה. וּמִתּוֹךְ שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַכִּסְאוֹת מְשַׁמֵּשׁ סֵמֶל לְבַיִת מְיֻחָד, עַל כֵּן אֵין מַלְכוּת אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּה, וְאֵין אִשָּׁה אַחַת יוֹדַעַת מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁכֶנְתָּהּ. אָסוּר לָהּ לְהַפְנוֹת אֶת רֹאשָׁהּ לִימִינָהּ אוֹ לִשְׂמֹאלָהּ).

רוֹכֵל

צַפְרָא טָבָא לָךְ, גְּבִרְתִּי.

שְׁכֵנָה א'

צַפְרָא טָבָא גַם לָךְ. מַה רְצוֹנְךָ, ר' יְהוּדִי?

רוֹכֵל

אֶפְשָׁר תִּקְנִי מִטְפַּחַת טוֹבָה לְשַׁבָּת? מִטְפַּחַת מְגֻוֶּנֶת בְּכָל הַצְּבָעִים וְהַגְּוָנִים אֲשֶׁר בִּמְדִינַת פָּרָס. רַק עֶשְׂרִים פְּרֻטָּה הַמִּטְפָּחַת.

שְׁכֵנָה א'

(מַנִּיחָה אֶת הַתַּפּוּחַ וְאֶת הַסַּכִּין בַּסַּל אֲשֶׁר לְרַגְלֶיהָ. קָמָה מְנַגֶּבֶת יָדֶיהָ בְּסִנָּרָהּ, וּמַתְחִילָה לְמַשְׁמֵשׁ בַּמִּטְפָּחוֹת. הָרוֹכֵל שָׂם אֶת הַחֲבִילָה עַל הַכִּסֵּא, מוֹצִיא מִטְפַּחַת אַחַת מִן הַחֲבִילָה, פּוֹרֵשׂ אוֹתָהּ בָּאֲוִיר וּמַרְאֶה אוֹתָהּ מִכָּל צָד, אַךְ הָאִשָּׁה מְנַעְנַעַת בְּרֹאשָׁהּ) לֹא. מִטְפַּחַת זוֹ אֵינָהּ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינָי. הַרְאֵה לִי אַחֶרֶת.

רוֹכֵל

(מַרְאֶה לָהּ אַחֶרֶת) אַף אִם תֵּלְכִי לְפָרַס וּמָדַי, אוֹ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, לֹא תִמְצְאִי אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה. הִסְתַּכְּלִי נָא! (וְהוּא מְהַפְּכָהּ מִצַּד לְצַד וּמוֹסֵר אוֹתָהּ לְיַד הָאִשָּׁה).

שְׁכֵנָה א'

(לוֹקַחַת אֶת הַמִּטְפַּחַת, מִסְתַּכֶּלֶת בָּהּ, מַחֲזִירָה אוֹתָהּ אֵלָיו, וְהוּא מְקַפֵּל אוֹתָהּ) אָמְנָם הַמִּטְפַּחַת הַזֹּאת מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי, אוּלָם אֵין לִי צֹרֶךְ בָּהּ עַכְשָׁו, כִּי הַמִּטְפַּחַת שֶׁמָּכַרְתָּ לִי בְעֶרֶב פֶּסַח דְּאֶשְׁתַּקֵּד עוֹד טוֹבָה הִיא, וִיכֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עוֹד חֳדָשִׁים אֲחָדִים. סוּרָה נָא הֵנָּה לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ וְאֶקְנֶה מִמְּךָ מִטְפַּחַת זוֹ. אוּלָם, בְּכַמָּה אָמָרְתָּ? עֶשְׂרִים פְּרֻטָּה? אִם תַּעֲמֹד עַל הַמְּחִיר הַזֶּה אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהַטְרִיחַ אֶת עַצְמֶךָ. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּרֻטּוֹת יִהְיֶה דַי וְהוֹתֵר. אֲבָל אֲנַחְנוּ נִתְפַּשֵּׁר בְּעֶרֶב פֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, אָמֵן.

רוֹכֵל

אָמֵן. נוּ צַפְרָא טָבָא לָךְ. בְּוַדַּאי אֲבַקֵּר אוֹתָךְ לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח וְלֹא אֶשְׁכָּחֵךְ (לוֹקֵחַ אֶת חֲבִילָתוֹ וּמֵכִין אֶת עַצְמוֹ לָרֶדֶת).

שְׁכֵנָה א'

לֵךְ לְשָׁלוֹם, וּרְאֵה בְרָכָה בַעֲמָלֶךָ (הָרוֹכֵל שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו. הָאִשָּׁה שָׁבָה אֶל סַלָּהּ וְאֶל תַּפּוּחַ-אַדְמָתָהּ וּמוֹסִיפָה לְעַצְמָהּ) אִי, פַּרְנָסוֹת יְהוּדִיּוֹת!

רוֹכֵל

(יוֹרֵד מֵעַל הַמַּדְרֵגוֹת וּמְדַבֵּר לְעַצְמוֹ) נוּ, הֲרֵי לְךָ פַרְנָסָה! אוֹמֶרֶת הִיא לִי לָבֹא בְעֶרֶב חַג הַפָּסַח. וּמָה אֶעֱשֶׂה עַד חַג הַפָּסַח? הַאַנִּיחַ אֶת שִׁנַּי עַל הָאֶצְטָבָה? אוֹ אֶתֵּן אוֹתָן לְבֵית הַפִּקְדוֹנות? עַל שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן פַּרְנָסוֹת כָּאֵלֶּה! יִשְׁמְרֵנִי ה' מֵהַנָּשִׁים הַקַּבְּצָנִיּוֹת. הַלְוַאי הָיוּ כָל הַנָּשִׁים עֲשִׁירוֹת, הָיִיתִי עוֹשֶׂה מִסְחָר טוֹב בְּמִטְפְּחוֹתָי (וְהוּא הוֹלֵךְ לוֹ הָלְאָה בְרֹאשׁ מוּרָד, חֲבִילָתוֹ עַל שִׁכְמוֹ, וּמִתּוֹךְ קָבְלוֹ עַל רֹעַ גּוֹרָלוֹ מַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהַבַּיִת הַשֵּׁנִי, כְּלוֹמַר הַכִּסֵּא הָאֶמְצָעִי, וְעוֹבֵר עָלָיו).

שְׁכֵנָה ב'

(שׁוֹתָה טֵה לַהֲנָאָתָהּ וּמַרְגִּישָׁה בוֹ מֵרָחוֹק, דּוֹפֶקֶת בְּפִרְקֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל מַשְׁקוֹף הַמַּעֲקֶה) הוֹ, רַבִּי יְהוּדִי, רַבִּי יְהוּדִי! הִכָּנֵס נָא וְאֶרְאֶה בְמִטְפְּחוֹתֶיךָ.

רוֹכֵל

(חוֹזֵר עַל עִקְּבוֹתָיו, עוֹלֶה שׁוּב עַל הַמַּדְרֵגוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי בֵינָתַיִם יָרְדָה הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה מֵעַל הַמַּדְרֵגוֹת, אוֹ הָלְכָה לָהּ מֵעֵבֶר הַמָּסָךְ, נִגָּשׁ אֶל הַכִּסֵּא הַשֵּׁנִי) ה' עִמָּךְ, אֵשֶׁת הֶחָיִל!

שְׁכֵנָה ב'

גַּם עִמְּךָ, רַבִּי יְהוּדִי. נִרְאֶה נָא אֵיזוֹ סְחוֹרָה יֵשׁ בְּיָדְךָ הַיּוֹם?

רוֹכֵל

(מַנִּיחַ אֶת חֲבִילָתוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף שֶׁל הַמַּעֲקֶה, מוֹצִיא אֶת הַמִּטְפַּחַת הָרִאשׁוֹנָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר) סְחוֹרָה מִן הַמִּין הַמְשֻׁבָּח! מִטְפַּחַת זוֹ הֲמֻּנַּחַת לְפָנַיִךְ, טוֹבָה הִיא מִמֶּשִׁי, וְרַק בְּעֶשְׂרִים פְּרֻטָּה. הִסְתַּכְּלִי נָא בַגְּוָנִים הַיָּפִים! רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאַתְּ מְבִינָה בְעִנְיַן הַמִּטְפָּחוֹת וְאֵין אֲנִי זָקוּק לְהַרְבּוֹת בְּמִלִּים. נַסִּי נָא לָקַחַת אוֹתָהּ בְּיָדַיִךְ, וּמֵעַצְמֵךְ תַּעַמְדִי עַל הַמַּעֲלוֹת שֶׁבָּהּ.

שְׁכֵנָה ב'

(קָמָה, מַצִּיגָה אֶת כּוֹסָהּ עַל כִּסְאָהּ, לוֹקַחַת אֶת הַמִּטְפַּחַת, מְמַשְׁמֶשֶׁת בָּהּ בְּיָדֶיהָ, מְקַפְּלָהּ בַּאֲלַכְסוֹן, שָׂמָה אוֹתָהּ עַל רֹאשָׁהּ וְעַל מִטְפַּחְתָּהּ הַחֲבוּשָׁה לְרֹאשָׁהּ, – וְאֶפְשָׁר מְסִירָה אֶת מִטְפַּחְתָּה תְּחִלָּה, – פּוֹנָה לַאֲחוֹרֶיהָ וּמַבִּיטָה בַמָּסָךְ כְּאִלּוּ רְאִי גָדוֹל לְפָנֶיהָ, מְתַקֶּנֶת אוֹתָהּ פֹּה וָשָׁם כְּדֵי שֶׁתֵּשֵׁב יָפֶה עַל רֹאשָׁהּ; אוֹ הָרוֹכֵל מַחֲזִיק רְאִי בְיָדוֹ וְהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ; מְנַעְנַעַת בְּרֹאשָׁהּ) לֹא, אֵין מִטְפַּחַת זוֹ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינָי. תֵּן לִי אַחֶרֶת.

רוֹכֵל

(לוֹקֵחַ אוֹתָהּ מִיָּדָהּ וּמְקַפְּלָהּ) יְכֹלָה אַתְּ לָבֹר מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיִךְ. כֻּלָּן טוֹבוֹת, כֻּלָּן בְּרוּרוֹת.

שְׁכֵנָה ב'

(מוֹצִיאָה אַחֶרֶת מִן הַחֲבִילָה. מְנַסָּה אוֹתָהּ לִפְנֵי הָרְאִי הַמְדֻמֶּה, כְּקֹדֶם) גַּם זֹאת אֵינָה יְשָׁרָה בְעֵינָי. הַרְאֵה לִי עוֹד אַחֶרֶת.

רוֹכֵל

טוֹב. בַּחֲרִי לָךְ בְּעַצְמֵךְ. כָּל אַחַת עֶשְׂרִים פְּרֻטָּה.

שְׁכֵנָה ב'

(עוֹבֶרֶת בִּסְקִירָה עַל כָּל הַמִּטְפָּחוֹת, בּוֹחֶרֶת בְּאַחַת, מוֹצִיאָה אוֹתָהּ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָרוֹכֵל מְקַפֵּל אֶת הַשְּׁנִיָּה, הִיא מְנַסָּה גַם אֶת זוֹ) לֹא, חוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁהַשְּׁנִיָּה יָפָה מִזּוֹ (וְהִיא מְשִׁיבָה לוֹ אֶת הַשְּׁלִישִׁית, לוֹקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַשְּׁנִיָּה – וְגַוְנֵי הַמִּטְפָּחוֹת מַזְהִירִים וְשׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בְּאֹפֶן בּוֹלֵט וְצוֹעֵק עַד שֶׁגַּם מֵרָחוֹק יוּכְלוּ לְהַכִּיר בֵּינֵיהֶם – מוֹאֶסֶת גַּם בְּזוֹ וּמַחֲזִירָתָהּ לוֹ) כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁהָרִאשׁוֹנָה הִיא יוֹתֵר יָפָה. מָה הִיא דַעְתֶּךָ?

רוֹכֵל

גַּם אֲנִי חוֹשֵׁב כָּךְ. בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁלֹּא תִּתְחָרְטִי עַל קְנִיָּה זוֹ.

שְׁכֵנָה ב'

(מְנַסָּה עוֹד הַפַּעַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּנְאוֹתָה לִקְנוֹתָהּ) אֲנִי אֶקַּח אֶת הַמִּטְפַּחַת הַזֹּאת. מַה מְחִירָהּ?

רוֹכֵל

עֶשְׂרִים פְּרֻטָּה הַמִּטְפָּחַת. אַךְ הֱיוֹת שֶׁאַתְּ הִנָּךְ אִשָּׁה מְבִינָה, הִנְנִי לְהוֹרִיד פְּרֻטָּה אַחַת וְתִתְּנִי לִי תְשַׁע עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה.

שְׁכֵנָה ב'

בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁעֶשֶׂר פְּרֻטּוֹת הָיָה דַי וְהוֹתֵר, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁאִישׁ נֶאֱמָן אַתָּה, הִנְנִי לָתֵת לְךָ אַחַת עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה.

רוֹכֵל

יִשְׁמְרֵנִי ה'! אֲנִי בְעַצְמִי שִׁלַּמְתִּי יוֹתֵר מֵאַחַת עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה. תְּנִי לִי שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה וְקַח לָךְ אֶת הַמִּטְפָּחַת.

שְׁכֵנָה ב'

אִם כֵּן, אֶתֵּן לְךָ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה, וַחֲסָל!

רוֹכֵל

נִשְׁבָּע אֲנִי בְחַיֵּי אִשְׁתִּי וּבָנַי שֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לִמְכֹּר אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה. שְׁבַע עֶשְׂרֵה זֶה הַמְּחִיר הַיּוֹתֵר נָמוּךְ. מִזֶּה אֵינִי יָכֹל לְהַפְחִית אַף חֲצִי הַפְּרֻטָּה.

שְׁכֵנָה ב'

אֵין לִי זְמָן לְאַבֵּד, וּבְכֵן אֶגְמֹר אֶת כָּל הָעֵסֶק וְאֶתֵּן לְךָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.

רוֹכֵל

(מַתְחִיל לִצְרֹר אֶת חֲבִילָתוֹ וּמַאֲרִיךְ בְּטִפּוּל זֶה) אֵין אֲנִי יָכֹל. הַאֲמִינִי לִי עַל דִּבְרָתִי, אֵין אֲנִי יָכֹל. צָרִיךְ אֲנִי לְפַרְנֵס אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי. אֵין אֲנִי יָכֹל לִשְׁהוֹת פֹּה זְמָן רָב. תְּנִי לִי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה וְאֵלֵךּ לִי.

שְׁכֵנָה ב'

הִנְנִי לָתֵת לְךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה וְלֹא יוֹתֵר. אִם אֵין אַתָּה חָפֵץ, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, וְלֶךְ לְךָ לְשָׁלוֹם.

רוֹכֵל

אִם כֵּן, תְּנִי לִי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה, וְהַמִּטְפַּחַת הִיא שֶׁלָּךְ.

שְׁכֵנָה ב'

לֹא. יוֹתֵר מֵאַרְבַּע עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה לֹא אֶתֵּן לְךָ (וְהִיא מְרִימָה אֶת הַכּוֹס עִם הַטַּס מֵעַל כִּסְאָהּ וְשׁוּב יוֹשֶׁבֶת לִשְׁתּוֹת).

רוֹכֵל

הֱיִי שָׁלוֹם, גְּבִרְתִּי (וְהוּא שָׂם אֶת חֲבִילָתוֹ עַל שִׁכְמוֹ, מַחֲזִיר פָּנָיו לָצֵאת וְהוֹלֵךְ צְעָדִים אֲחָדִים וְיוֹרֵד עַל הַמַּדְרֵגוֹת).

שְׁכֵנָה ב'

(דּוֹפֶקֶת בַּמַּעֲקֶה) הוֹ, רַבִּי יְהוּדִי, רַבִּי יְהוּדִי! (הָרוֹכֵל שָׁב וּמַבִּיט אֵלֶיהָ בְּלִי דְבָרִים) יְהוּדִי רַע כָּמוֹךָ מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי. לָמָּה אַתָּה נֶחְפָּז כָּל כָּךְ? חַכֵּה רֶגַע. תֵּן לִי לִרְאוֹת אֶת הַמִּטְפַּחַת הָרִאשׁוֹנָה (וְהִיא שָׂמָה אֶת הַטֵּה עַל הַכִּסֵּא).

רוֹכֵל

(שָׂם אֶת הַחֲבִילָה עַל הַמַּעֲקֶה, מוֹצִיא אֶת הַמִּטְפַּחַת הָרִאשׁוֹנָה וְנוֹתֵן לָהּ) הֲרֵי לָךְ, גְּבִרְתִּי, הַמִּטְפַּחַת הַיּוֹתֵר יָפָה בְכָל הַחֲבִילָה.

שְׁכֵנָה ב'

(מְנַסָּה אוֹתָהּ עוֹד הַפַּעַם כְּקֹדֶם) בֶּאֱמֶת אֵין הִיא שׁוָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה, אַךְ מִפְּנֵי שֶׁהִטְרַחְתִּי אוֹתְךָ כָל כָּךְ, הֲרֵינִי לְשַׁלֵּם אֶת מְחִירָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר תָּשִׁית עָלָי (וְהִיא גוֹחֶנֶת בְּהַפְנוֹתָהּ אֶת שִׁכְמָהּ לְעֵבֶר הַמָּסָךְ, מַתִּירָה מֵעַל רַגְלָהּ מִטְפַּחַת לְבָנָה אֲשֶׁר בִּכְנָפָהּ הָאַחַת צְרוּרוֹת פְּרֻטּוֹת יְחִידוֹת, מוֹנָה לְתוֹךְ כַּף יָדוֹ) אַחַת, שְׁתַּיִם (וכו') חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה.

רוֹכֵל

(נוֹתֵן אֶת הַכֶּסֶף לְתוֹךְ אַרְנָק גָּדוֹל) יִתֵּן ה' שֶׁתִּקְרְעִי אֶת הַמִּטְפַּחַת לְאֹרֶךְ יָמִים וּבְרִיאוּת טוֹבָה.

שְׁכֵנָה ב'

הַלְוַאי, אָמֵן. עֲבֹר נָא עַל בֵּיתִי לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, אֶפְשָׁר אֶקְנֶה מִטְפַּחַת חֲדָשָׁה לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב.

רוֹכֵל

בְּוַדַּאי, בְּוַדַּאי, וְעַכְשָׁו הֱיִי שָׁלוֹם.

שְׁכֵנָה ב'

לֵךְ לְשָׁלוֹם (וְהִיא שָׁבָה לִשְׁתִיָּתָהּ אַחֲרֵי אֲשֶׁר חוֹבֶשֶׁת אֶת הַמִּטְפַּחַת הַחֲדָשָׁה וּמִסְתַּכֶּלֶת בָּרְאִי הַמְדֻמֶּה). חֲבָל, הַטֵּה הָיָה לְצוֹנְנִים. אֵלְכָה נָא וְאֶצְקָה לִי כוֹס חַמִּים אַחֶרֶת (יוֹרֶדֶת, אוֹ הוֹלֶכֶת לְעֵבֶר הַמָּסָךְ).

רוֹכֵל

(יוֹרֵד מֵעַל הַמַּדְרֵגוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְעוֹלֶה עַל הַמַּדְרֵגוֹת הַשְּׁנִיּוֹת, דּוֹפֵק בַּמַּעֲקֶה, עוֹלֶה עַל הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה) עַרְבָא טָבָא לָךְ, גְּבִרְתִּי.

שְׁכֵנָה ג'

עַרְבָא טָבָא גַם לְךָ, רַבִּי יְהוּדִי. אֵיזוֹ בְשׂוֹרָה טוֹבָה יֵשׁ בְּפִיךָ הַיּוֹם?

רוֹכֵל

אוּלַי צְרִיכָה אַתְּ לְמִטְפַּחַת יָפָה? רַכָּה הִיא מִמֶּשִׁי, חֲזָקָה כְבַרְזֶל, וּמְגֻוֶּנֶת בִּצְבָעִים וּגְוָנִים יָפִים מִפָּרַס וּמָדַי וּמֵהֹדּוּ וְכוּשׁ.

שְׁכֵנָה ג'

(קָמָה מֵעַל כִּסְאָהּ, שָׂמָה עָלָיו אֶת הַפֻּזְמָק, פְּקַעַת הַחוּטִים, וְצִנּוֹרוֹת הַסְּרִיגָה, מַתְחִילָה לְמַשְׁמֵשׁ בַּמִּטְפָּחוֹת, מוֹצִיאָה אֶת הַשְּׁנִיָּה, וְאַחַר כָּךְ אֶת הַשְּׁלִישִׁית, וּפוֹרֶשֶׂת אוֹתָן בָּאֲוִיר כְּדֵי לֵהָנוֹת מִזִּיוָן וְיָפְיָן אִם לֹא מִתַּשְׁמִישָׁן) הָהּ! וַדַּאי צְרִיכָה אֲנִי לְמִטְפַּחַת חֲדָשָׁה, כִּי רְאֵה נָא אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁלִּי, וַאֲנִי מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בָּהּ בֵּין בְּשַׁבָּת וּבֵין בִּימוֹת הַחוֹל. אֲבָל מַה יְכֹלָה אֲנִי לַעֲשׂוֹת? לְעֵת עַתָּה אֵין הַפְּרֻטָּה מְצוּיָה בְיָדִי.

רוֹכֵל

אָסוּר לָאָדָם לְהִתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת. חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת בַּעַל בִּטָּחוֹן. בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם. אִם צְרִיכָה אַתְּ מִטְפַּחַת, אֶתֵּן לָךְ בְּהַקָּפָה, וְאַתְּ תְּשַׁלְּמִי לִי " לִכְשֶׁיַּרְחִיב".

שְׁכֵנָה ג'

בֶּאֱמֶת, אָדָם טוֹב אָתָּה. אַךְ מַה בִּדְבַר הַמְּחִיר?

רוֹכֵל

הַמְּחִיר? מֵהָרֶוַח לֹא אֶבְנֶה לִי אַרְמוֹן. מַכִּירָה אַתְּ אֶת מָרַת חַיָּה דְבָשָׁה? (וּבְיָדוֹ מַרְאֶה לְעֵבֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בָּאֶמְצַע) אוֹהֶבֶת מְצִיאוֹת הִיא. וְהִנֵּה זֶה הַיּוֹם מָכַרְתִּי לָהּ מִטְּפַּחַת בְּעַד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה. אָמְנָם, הַדָּבָר עָלָה לִי בְ“מָרָה יְרוֹקָה”, אַךְ הִיא שִׁלְּמָה לִי בִ“מְזֻמָּן”. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר אַתְּ לוֹקַחַת בְּהַקָּפָה, תִּתְּנִי לִי שֵׁשׁ עֶשְׁרֵה. הַמְרֻצָּה אָתְּ?

שְׁכֵנָה ג'

מַאֲמִינָה אֲנִי לְךָ כִּי חַיָּה דְבָשָׁה שִׁלְּמָה לְךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, אֲבָל הִיא אִשָּׁה עֲשִׁירָה הִיא, וּמַה שֶׁהִיא מְבַזְבֶּזֶת עַל מוֹתָרוֹת הָיָה מַסְפִּיק לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתִי בִרְוָחָה. מְחִיר יָקָר כָּזֶה אֵין יָדִי מַשֶּׂגֶת לְשַׁלֵּם. אֶפְשָׁר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה? (וְהִיא שׁוֹקֶלֶת בְּדַעְתָּהּ בְּאֵיזוֹ מִשְׁתֵּי הַמִּטְפָּחוֹת לִבְחֹר).

רוֹכֵל

אִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁגַּם אַתְּ תִּתְוַכְּחִי אִתִּי עַל הַמְּחִיר הָיִיתִי אוֹמֵר עֶשְׂרִים פְּרֻטָּה מִבַּתְּחִלָּה. אֲבָל הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, צָרִיךְ אֲנִי לָלֶכֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וּמַעֲרִיב וְלִלְמֹד דַּף גְּמָרָא. עַל כֵּן אֶתֵּן לָךְ אֶת הַמִּטְפַּחַת בַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, וַחֲסָל! (וְהוּא מוֹצִיא מִכִּיס חָזֵהוּ פִנְקָס קָטֹן וְרוֹשֵׁם בּוֹ) מַה שְׁמֵךְ? כִּמְדֻמֶּנִי, צִפּוֹרָה לֵאָה, הֲלֹא? כֵּן, כֵּן, חַיָּה שָׂרָה! וַדַּאי זוֹכֵר אָנִי. (מֵשִׁיב אֶת הַפִּנְקָס לִמְקוֹמוֹ, מְקַפֵּל אֶת הַמִּטְפַּחַת הַנִּשְׁאָרָה וּמְשִׁיבָה לִמְקוֹמָהּ בַּחֲבִילָה, לוֹקֵחַ אֶת הַחֲבִילָה וְיוֹרֵד) נוּ, עַרְבָא טָבָא לָךְ, וְחִבְשִׁי אֶת הַמִּטְפַּחַת לְאֹרֶךְ יָמִים וּבְרִיאוּת.

שְׁכֵנָה ג'

תּוֹדָה לְךָ, וְלֵךְ לְשָׁלוֹם (שָׁבָה לְפֻזְמָקָהּ לְרֶגַע, אַךְ מְשַׁנָּה אֶת דַּעְתָּהּ) כַּדַּאי לְהִכָּנֵס לְבֵית הַשְּׁכֵנָה חַנָּה רִבְקָה וְלִשְׁמֹעַ אֶת דַּעְתָּה עַל הַמְּצִיאָה שֶׁנָּפְלָה לִי בְהֶסַּח הַדָּעַת (יוֹרֶדֶת, אוֹ הוֹלֶכֶת מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ).

רוֹכֵל

(בֵּינָתַיִם הִגִּיעַ זֶה לְכֹתֶל הַמִּזְרָח, לוֹקֵחַ לוֹ גְמָרָא וְלוֹמֵד) – תָּנוּ רַבָּנָן…

(הַמָּסָךְ)

הערה: בקצת מקומות נוהגין להקל ולדלג על ה“פתיחה”. אך המשלימין יוסיפו על שכרם… בעולם הבא (מתשובות הרי"א).

תְּאֵנִים וּתְמָרִים (הַמַּעֲרָכָה)    🔗

(הַמָּסָךְ שֶׁנִּרְאָה לְעֵינֵי הָרוֹאִים בַּ“פְּתִיחָה” עוֹלֶה. חֲדַר הָאֹכֶל וְהַמִּטְבָּח כְּאֶחָד בְּבֵית יְהוּדִי רָגִיל וְעָנִי. בַּחֶדֶר אֵם וּשְׁלֹשָׁה יְלָדִים, הַבְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כְּבֶן עֶשֶׂר, יַלְדָּה כְבַת שְׁמוֹנֶה, וְהַצָּעִיר שְׁמוּאֵל כְּבֶן שֵׁשׁ. הָאֵם עוֹמֶדֶת וְמְנַגֶּבֶת אֶת הַצַּלָּחוֹת אַחֲרֵי אֲרֻחַת הָעֶרֶב. הַיַּלְדָּה מִשְׁתַּעְשַׁעַת בְּבֻבָּתָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁנֵי הַיְלָדִים מִשְׁתּוֹבְבִים. מַכְשִׁירֵי-הַמִּשְׂחָק עַל בִּימַת בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּהֶכְרַח יִהְיוּ מְעַטִּים, כְּגוֹן: שֻׁלְחָן, צַלָּחוֹת וְיֶתֶר כְּלֵי הָאֹכֶל, כִּסְאוֹת אֲחָדִים, וְאֶחָד מֵהֶם יְשַׁמֵּשׁ גַּם כִּירָה לִשְׁפֹּת עָלָיו אֶת סִיר הַמָּרָק, וְכַדּוֹמֶה. בִּמְקוֹם הַקִּיר אֲשֶׁר מִמּוּל הָרוֹאִים יְשַׁמֵּשׁ מָסָךְ, וְרָחוֹק יִהְיֶה בֵינָיו וּבֵין אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּאַמָּה אוֹ אַמָּתַיִם בְּמִדָּה. אוֹתוֹ הֶחָלָל יִהְיֶה דוֹמֶה לַחֲדַר הַמִּטּוֹת, לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל…)

ישְׂרָאֵל

(שָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו עַל כַּפֵּי שְׁמוּאֵל הַפְּשׁוּטוֹת)

נוּ, הַךְ!

(שְׁמוּאֵל שׁוֹמֵט אֶת כַּפּוֹ מִתַּחַת כַּף יִשְׂרָאֵל וּמַכֶּה עַל כַּף יִשְׂרָאֵל הַמֻּנַּחַת עַל כַּפּוֹ הַשְּׁנִיָּה. אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל מָהִיר מִמֶּנּוּ, וּמֵסִיר אֶת כַּפּוֹ מֵעַל כַּף שְׁמוּאֵל, בְּאֹפֶן שֶׁהַלָּז מַכֶּה עַל כַּף יַד עַצְמוֹ)

זוֹ כְבָר הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁלֹּא קָלַעְתָּ אֶל הַמַּטָּרָה (צוֹחֵק) הַה… הַה… הַה… נִתְחַלֵּף עַכְשָׁו

(וְהֵם מְשַׁנִּים אֶת הַסֵּדֳֶר. שְׁמוּאֵל שָׂם אֶת יָדָיו עַל כַּפֵּי יִשְׂרָאֵל הַפְּשׁוּטוֹת, וְיִשְׂרָאֵל מַפְחִיד אֶת שְׁמוּאֵל תְּחִלָּה פְעָמִים אֲחָדוֹת בָּזֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְאִלּוּ מוּכָן הוּא לְהַכּוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רַק מִשְׁתַּדֵּל לְנַסּוֹת אֶת כֹּחוֹ, אוֹ לְכַוֵּן אֶת יָדוֹ בְאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת שֶׁלֹּא תִתֵּן לִשְׁמוּאֵל זְמָן לַחֲטֹף אֶת יָדוֹ, אוֹ כְּדֵי לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ וְלֹא יֵדַע לְהִזָּהֵר מִן הַמַּכָּה).

שְׁמוּאֵל

(חוֹטֵף אֶת יָדוֹ מֵעַל כַּף יִשְׂרָאֵל, יָגִיל בִּרְעָדָה)

הִנֵּה, גַּם אַתָּה תֶחֱטָא. גַּם יָדְךָ לֹא תִּמְצָא אֶת יָדִי.

יִשְׂרָאֵל

אוֹמֵר אַתָּה כָּכָה? (מַכֶּה אוֹתוֹ עַל כַּפּוֹ) הִנֵּה לְךָ אַחַת, הִנֵּה לְךָ שְׁתָּיִם (אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ אוֹ לְקַצֵּר).

הָאֵם

(כְּשֶׁהִיא מוֹחָה אֶת הַשֻּׁלְחָן הַמְּלֻכְלָךְ בִּסְחָבָה) יִשְׂרָאֵל! רְאֵה נָא מַה שֶׁעָשִׂיתָ. נַעַר גָּדוֹל כָּמוֹךָ, מֻתָּר הָיָה לְךָ לָדַעַת אֵיךְ לֶאֱכֹל אֲרֻחָה מִבְּלִי לִשְׁפֹּךְ חֲצִי הַמָּרָק עַל הַשֻּׁלְחָן. אוֹי, אוֹי, מָתַי תִּהְיֶה לְאִישׁ?

יִשְׂרָאֵל

(שׁוֹבֵת אֲבָל אֵינוֹ מַפְסִיק מִמִּשְׂחָקוֹ וְיָדוֹ נְטוּיָה לְהַכּוֹת אֶלָּא שֶׁהוּא מַקְשִׁיב לָדַעַת מָה הִיא תְלוּנָתָהּ) הַמָּרָק שֶׁנִּשְׁפַּךְ לֹא שֶׁלִּי הָיָה כִּי אִם שֶׁל אֶסְתֵּר (וּשְׁמוּאֵל מַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִן הַמִּשְׂחָק וְנִתְפָּשׂ) הֵא לְךָ שָׁלֹשׁ.

אֶסְתֵּר

(מִתְמַרְמֶרֶת עָלָיו) שֶׁקֶר וְכָזָב, אִמִּי. אֲנִי לֹא שָׁפַכְתִּי אַף טִפָּה אַחַת מִן הַמָּרָק. יִשְׂרָאֵל עָשָׂה זֹאת בְּכַוָּנָה, כִּי אֵינֶנּוּ אוֹהֵב מְרַק-שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל.

יִשְׂרָאֵל

(תּוֹפֵשׂ אֶת שְׁמוּאֵל כְּשֶׁאֵינֶנּוּ נִזְהָר בְּהַקְשִׁיבוֹ אֶל הַשִּׂיחָה) הֵא לְךָ אַרְבַּע! (לְאֶסְתֵּר) וְאַתְּ אוֹהֶבֶת מְרַק-שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל, הֲלֹא כֵן? (וְהוּא מַגִּישׁ אֶת בֹּהֶן יָדוֹ הָאַחַת אֶל חָטְמוֹ, לְהַגִּיד שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֹטֶם אָרֹךְ).

אֶסְתֵּר

(בְּקֶצֶף) כֵּן, אֲנִי אוֹהֶבֶת מְרַק-שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל (בְּבֶכִי) אִמִּי, הוּא מִתְעַלֵּל בִּי…

שְׁמוּאֵל

(רוֹאֶה פֹה הִזְדַּמְּנוּת לְהַכּוֹת עַל כַּף יִשְׂרָאֵל הֶעָסוּק עִם אֲחוֹתוֹ) הֵא לְךָ, הִנֵּה תְפַשְׂתִּיךָ!

הָאֵם

חֲדַל לְךָ, יִשְׂרָאֵל, מֵהִתְגָּרוֹת בְּאֶסְתֵּר. הֲשׁוֹמֵעַ אָתָּה? נוּ, רַב לָכֶם, רַב לְהִשְׁתּוֹבֵב. כְּשֶׁאַתֶּם לוֹמְדִים רַק חֲצִי הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל עוֹד מִכֶּם. הַחֹפֶשׁ שֶׁלָּכֶם מְקַצֵּר אֶת יָמָי. אֶפְשָׁר, תֵּלְכוּ כְבָר לִישׁוֹן?

יִשְׂרָאֵל

(וְהוּא חָדַל מִשְּׁמוּאֵל) לֹא, אִמָּא. זֶה אִי אֶפְשָׁר כְּלָל וּכְלָל. מְחַכִּים אָנוּ לְאַבָּא שֶׁיָּבֹא וְיָבִיא לָנוּ פֵרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

שְׁמוּאֵל

(בְּהִתְעַנְיְנוּת) אִמָּא, הֲיָבִיא אַבָּא פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? כַּמָּה? חָפְנָיִם? (וְהוּא פוֹשֵׁט כַּפּוֹת יָדָיו אֶל הָאֵם כְּאִלּוּ עוֹמֶדֶת הִיא לְמַלְּאוֹתָן בְּפֵרוֹת).

הָאֵם

כֵּן, בְּנִי מַחֲמַדִּי. הַרְבֵּה פֵרוֹת יָבִיא אַבָּא, אִם תִּהְיֶה יֶלֶד טוֹב וְתִשְׁמַע לְאִמָּא.

אֶסְתֵּר

וּמִכָּל הַמִּינִים! חֲרוּבִים, תְּאֵנִים וּתְמָרִים. אוֹהֶבֶת אֲנִי אֶת הַתְּמָרִים יוֹתֵר מִכָּל הַפֵּרוֹת. הֵם מְתוּקִים כָּל כָּךְ! מְץ… מְץ…

יִשְׂרָאֵל

(בִּתְנוּעַת הַיָּד שֶׁל בִּטּוּל) יַלְדָּה פְתַיָּה אָתְּ. תְּמָרִים הִיא אוֹמֶרֶת! חֲרוּבִים אֲנִי אוֹמֵר לָךְ; תְּנִי לִי חֲרוּבִים, וַאֲנִי יָכֹל לְהִסְתַּפֵּק בָּהֶם כָּל הַשָּׁבוּעַ בְּלִי מַאֲכָלִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא.

הָאֵם

(מִתְעַנְיֶנֶת הִיא בְרַבִּי חֲנִינָא, כִּי זוֹכֶרֶת הִיא אוֹתוֹ מִן הַ“צְּאֶינָה וּרְאֶינָה” שֶׁלָּהּ) וּמַה בִּדְבַר רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא? סַפֵּר נָא, בְּנִי, סַפֵּרָה.

יִשְׂרָאֵל

וְכִי מַה יֵשׁ לְסַפֵּר? תַּנָּא גָדוֹל אֶחָד הָיָה, וְשְׁמוֹ רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, וְהוּא הָיָה עָנִי גָדוֹל, וְלֹא הָיָה לוֹ בַמֶּה לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ, וְהָיָה יוֹצֵא בְכָל עֶרֶב שַׁבָּת וְתוֹלֵשׁ לוֹ קַב חֲרוּבִים, וּבָזֶה הָיָה מְכַלְכֵּל אֶת עַצְמוֹ כָל הַשָּׁבוּעַ. גַּם אֲנִי יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ אִלוּ הָיִיתִי בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַהּ, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! שָׁם יֶשְׁנָם גַּנִּים גְּדוֹלִים, וּבַגַּנִּים עֲצֵי חֲרוּבִים, וְהוֹלֵךְ אַתָּה בַדֶּרֶךְ, וְאִם רָעֵב אַתָּה, פְּשֹׁט אֶת יָדְךָ וּקְטָף לְךָ חֲרוּבִים אֲחָדִים, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וְאֵין מִי שֶׁיְּעַכֵּב בְּיָדֶךָ. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲרוּבִים יֶשְׁנָם שָׁמָּה. גַּם הָעִזִּים אוֹכְלוֹת שָׁמָּה חֲרוּבִים.

אֶסְתֵּר

אֲבָל גַּם תְּאֵנִים וּתְמָרִים יֵשׁ שָׁם רַב מְאֹד.

יִשְׂרָאֵל

בְּוַדַּאי יֵשׁ, מִי אוֹמֵר שֶׁאֵין שָׁם? גַּם שְׁקֵדִים וּבָטְנִים, רִמּוֹנִים וְזֵיתִים. מַה מְאֹד כָּלְתָה נַפְשִׁי לִרְאוֹת אֶת הָרִמּוֹנִים וְאֶת הַזֵּיתִים?! אִמָּא, הֲטָעַמְתְּ מִיָּמַיִךְ רִמּוֹן או זָיִת?

הָאֵם

לֹא, בְּנִי. הַפֵּרוֹת הָאֵלֶּה יְקָרִים הֵם מְאֹד, וְאֵין מוֹצִיאִים אוֹתָם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ.

יִשְׂרָאֵל

חֲבָל! נוּ, כַּאֲשֶׁר אֶגְדַּל אֶעֱלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת אֶת הָרִמּוֹנִים וְאֶת הַזֵּיתִים וְאֶת הַבָּטְנִים. הַבָּטְנִים! כַּמָּה נִפְלָאִים הֵם הַבָּטְנִים!

שְׁמוּאֵל

(כָּל הָעֵת עָמַד בְּפֶה פָעוּר לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים) וַאֲנִי אֵינִי חָפֵץ בְּבָטְנִים. לָמָּה לִי בָטְנִים? מָה הֵם בָּטְנִים? אוֹהֵב אֲנִי אֶת הַתְּאֵנִים. יָכֹל אֲנִי לְגַלְגֵּל אוֹתָן כְּמוֹ גַלְגַּל עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהֵן מִתְגַּלְגְּלוֹת וְנוֹפְלוֹת לְתוֹךְ פִּי, כָּכָה! (וְהוּא מְצַיֵּר לָהֶם עַל פִּי הַדִּמְיוֹן אֵיךְ הֵן מִתְגַּלְגְּלוֹת, בְּהַעֲבִירוֹ אֶת כַּף יָדוֹ הַקְּמוּצָה עַל הַשֻּׁלְחָן עַד שֶׁהִיא מַגִּיעָה אֶל פִּיו הַסָּמוּךְ אֶל הַשֻּׁלְחָן) הוֹ, מָתַי יָבֹא אַבָּא וְיָבִיא לִי תְאֵנִים.

יִשְׂרָאֵל

אִם חָפֵץ אַתָּה, יָכֹל אֲנִי לָתֵת לְךָ תְאֵנָה (הָאֵם וְהַיַּלְדָּה מְחַיְּכוֹת).

שְׁמוּאֵל

(בְּתִמָּהוֹן וּבְאִי-אֱמוּנָה) הַאֻמְנָם, יֵשׁ לְךָ תְאֵנָה?

יִשְׂרָאֵל

בְּוַדַּאי יֵשׁ לִי. שְׁתֵּי תְאֵנִים יֵשׁ לִי. הֶחָפֵץ אַתָּה בָהֶן?

שְׁמוּאֵל

כֵּן, תֵּן לִי.

יִשְׂרָאֵל

טוֹב הַדָּבָר. הֲרֵי לְךָ תְאֵנָה אַחַת, וַהֲרֵי לְךָ עוֹד תְּאֵנָה (וּבְדַבְּרוֹ מַגִּישׁ מִתַּחַת לְחָטְמוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת מְשֻׁלָּשׁוֹת).

שְׁמוּאֵל

(בְּקֶצֶף) גֶּשׁ הָלְאָה! רַמַּאי אָתָּה! (בְּבֶכִי) אֲנִי אֶהֱרֹג אוֹתָךְ! (מַתְחִיל לִבְעֹט בּוֹ בְרַגְלָיו).

יִשְׂרָאֵל

(מִתְגָּרֶה בוֹ) הֲלֹא תְאֵנִים בִּקַּשְׁתָּ? וּבְכֵן נָתַתִּי לְךָ תְאֵנִים. וְאִם מְעַט לְךָ, הֲרֵי לְךָ עוֹד תְּאֵנָה וְעוֹד תְּאֵנָה, וּמַה לִי עוֹד וְלֹא נָתַתִּי לָךְ? (מַרְאֶה לוֹ שׁוּב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת מְשֻׁלָּשׁוֹת).

הָאֵם

חֲדַל לְךָ, יִשְׂרָאֵל, מִלְּהָצִיק לִשְׁמוּאֵל. פֶּגַע רָע! מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ? הֶרֶף מִמֶּנּוּ! (אֲבָל הַלָּז אֵינוֹ מַרְפֶּה מִשְּׁמוּאֵל, וְהָאֵם אוֹחֶזֶת בְּמַגֶּבֶת וּמַצְלִיפָה עַל רֹאשׁ יִשְׂרָאֵל מֵעַל לַשֻּׁלְחָן, וְהוּא נָסָב מִמֶּנָּה, וּמוֹסִיף לַעֲשׂוֹת הַעֲוָיוֹת מְגֻחָכוֹת כְּנֶגֶד שְׁמוּאֵל).

יִשְׂרָאֵל

הֲרֵי לְךָ עוֹד תְּאֵנָה, וְאַל תִּבְכֶּה נָא. יֵשׁ לִי רָב.

הָאֵם

אִם כֵּן, הֲרֵי שׁוֹבָב גָּדוֹל אַתָּה, אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ לְאִמָּא, חַכֵּה נָא רֶגַע וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ שְׂכָרְךָ מִשְׁלָם. אִם אֶתְפֹּשׂ אוֹתְךָ, הוֹ, כַּמָּה מַלְקוֹת תִּלְקֶה עַל יָדִי!

(וְהִיא מִסְתָּעֶרֶת עָלָיו, רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו, אַךְ הוּא מִתְחַמֵּק מִמֶּנָּה. שְׁמוּאֵל וְאֶסְתֵּר מְנַסִּים לְתָפְשׂוֹ, אַךְ הוּא דוֹחֲפָם. כָּךְ הֵם מִסְתּוֹבְבִים מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן בְּצָהֳלָה וּתְרוּעָה, וּבֵינָתַיִם פּוֹתֵחַ הָאָב אֶת הַדֶּלֶת, כְּלוֹמַר, עוֹלֶה עַל הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כִּי הַיְלָדִים הַשְּׁקוּעִים בְּמִשְׂחָקָם אֵינָם מַשְׁגִּיחִים בַּמֶּה שֶׁנַּעֲשֶׂה מִחוּץ לְחַדְרָם, וְאֵינָם רוֹאִים אֶת הָאָב עַד שֶׁהוּא מוֹפִיעַ אֶצְלָם. וְכָךְ הוּא עוֹמֵד רֶגַע בַּפֶּתַח, חֲבִילָתוֹ מֻפְשָׁלָה עַל שִׁכְמוֹ, וּמִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאֶה עַד שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בִּמְצִיאוּתוֹ, עוֹצְרִים אֶת עַצְמָם וְעוֹמְדִים תַּחְתָּם, כְּמִי שֶׁנִּרְאֶה בְקַלְקָלָתוֹ).

הָאָב

(מַנִּיחַ אֶת חֲבִילָתוֹ עַל כִּסֵּא אוֹ סַפְסָל אֶחָד) עַרְבָא טָבָא לָכֶם. בְּשֶׁלְּמָה כָל הָרַעַשׁ הַזֶּה?

הָאֵם

(שׁוֹאֶפֶת רוּחַ וְנֶאֱנָחָה) אוֹי, הַבֵּן הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ הוּא צַעֲצוּעַ יָקָר. פִּתְאֹם הִשְׁתַּגֵּעַ, הִתְחִיל לְהָצִיק לִשְׁמוּאֵל, וּבְעַד כָּל הוֹן דְּעַלְמָא לֹא חָפֵץ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי. אֵין לִי עוֹד כֹּחַ לִסְבֹּל מִמֶּנּוּ!

הָאָב

(בַּחֲרוֹן אַף) לָמָּה, יִשְׂרָאֵל, תַּעֲשֶׂה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲלֹא תַעֲנֶה לִי? הֲטוֹבָה הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ עָלֶיךָ? (שׁוֹלֵף אֶת רְצוּעַת הַמִּכְנָסַיִם, מֵנִיף אוֹתָהּ לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, מוּכָן לְקַיֵּם מִצְוַת מַלְקוֹת).

יִשְׂרָאֵל

(מִתּוֹךְ פָּחַד. וְגַם עַל יֶתֶר הַיְלָדִים נוֹפֵל פַּחַד הָרְצוּעָה וְהֵם מִתְקָרְבִים אֶל הָאֵם) אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי דָבָר, אַבָּא. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ מְשַׂחֲקִים, וְגַם הָאֵם הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִמָּנוּ. אֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ לִבְרֹחַ, וְהֵם הָיוּ צְרִיכִים לִרְדֹּף אַחֲרַי וְלִתְפֹּשׂ אוֹתִי, אךְ דָּבָר זֶה לֹא עָלָה בְיָדָם (הָאֵם מְנַעְנַעַת בְּרֹאשָׁה לְאַט לְאַט וּמִצַּד לְצַד, בְּהִתְפַּלְּאָה עַל חֻצְפָּתוֹ הַגְּדוֹלָה לְהַכְחִישׁ אֶת דְּבָרֶיהָ בְּפָנֶיהָ).

שְׁמוּאֵל

שֶׁקֶר הַדָּבָר, אַבָּא. הוּא אָמַר שֶׁיִּתֵּן לִי תְאֵנָה, וְנָתַן לִי אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְהָאֵם חָפְצָה לְהַכּוֹתוֹ, אַךְ הוּא בָרַח מִמֶּנָּה.

אֶסְתֵּר

כֵּנִים דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל, אַבָּא.

הָאָב

(צוֹחֵק מִתְאַפֵּק וּמַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל כַּעַס, מְאַיֵּם בִּרְצוּעָתוֹ) הִשָּׁמֵר לְךָ, בְּנִי, פֶּן תַּכְעִיס אֶת הָאֵם, וְלָקַחְתִּי אֶת רְצוּעָתִי וְהִלְקֵיתִי אוֹתְךָ עַל הַחֵלֶק הָרַךְ שֶׁלָּךְ. הִזָּהֵר נָא! (וְהוּא מֵשִׁיב אֶת הָרְצוּעָה לִמְקוֹמָהּ בְּמָתְנֵי הַמִּכְנָסַיִם. חֲמָתוֹ שָׁכָכָה) נוּ, מַה לָמַדְתָּ הַיּוֹם בֶּחָדֶר?

יִשְׂרָאֵל

(בְּרֹגֶז קְצָת) הַיּוֹם לָמַדְנוּ אֹדוֹת רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּקַב חֲרוּבִים לְכָל הַשָּׁבוּעַ.

הָאֵם

אִלְמָלֵא הָיִית שׁוֹבָב גָּדוֹל, הֲרֵי יָכֹלְתָּ לִהְיוֹת לְרַב וּלְגָאוֹן בְּיִשְׂרָאֵל!

הָאָב

וְאַתָּה, שְׁמוּאֵל חֲבִיבִי?

שְׁמוּאֵל

אֲנִי לָמַדְתִּי אֶת הַבְּרָכוֹת “בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ” וְ“שֶׁהֶחֱיָנוּ”.

אֶסְתֵּר

אַבָּא, הַהֵבֵאתָ לָנוּ פֵרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? כַּמָּה מִינִים יֵשׁ לָךְ?

יִשְׂרָאֵל

אָמְנָם כֵּן, אַבָּא, תֵּן לָנוּ פֵרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט.

שְׁמוּאֵל

(פּוֹשֵׁט כַּפּוֹת יָדָיו) תֵּן לִי הַרְבֵּה פַרוֹת, מְלֹא חָפְנָיִם.

הָאֵם

רְאֵה נָא, רְאֵה, אֵיךְ הִתְנַפְּלוּ עָלָיו, כְּמוֹ גַזְלְנֵי-יָעַר! תְּנוּ לוֹ לִשְׁאֹף רוּחַ, לְהִתְחַמֵּם קְצָת. זֶה יוֹם תָּמִים שֶׁלֹּא בָא אֹכֶל אֶל פִּיו! הוֹ, הַפַּרְנָסָה הַמָּרָה…

הָאָב

אֵין מַה לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, הֲלֹא יְלָדִים הֵם. חַכּוּ נָא, בָּנַי, כִּמְעַט רֶגַע, אֶפְשְׁטָה נָא אֶת אַדַּרְתִּי, אֶטֹּל אֶת יָדַי וְאֵשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן, וְאָז אֲחַלֵּק לָכֶם אִישׁ אִישׁ וּמְנָתוֹ

(הַיְלָדִים מַרְפִּים מִמֶּנּוּ, נְפוֹצִים עַל פְּנֵי הַחֶדֶר, יוֹשְׁבִים לָהֶם וְאֵינָם מְסִירִים עֵינֵיהֶם מִתְּנוּעוֹתָיו. בֵּינָתַיִם פּוֹשֵׁט הָאָב אֶת אַדַּרְתּוֹ וְשָׂם אוֹתָהּ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת, כְּלוֹמַר, מֵאֲחוֹרֵי הַמָּסָךְ, וְנוֹטֵל אֶת הַיָּדַיִם, כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵב בְּקַנְקַן מַיִם מִן הַדְּלִי הָעוֹמֵד עַל סַפְסָל אָרֹךְ, וְשׁוֹפֵךְ עַל יָדָיו לְסֵרוּגִין אֶל עֲבִיט הַשְּׁפָכִין הָעוֹמֵד עַל הָרִצְפָּה, וּמְנַגְּבָן בַּמַּגֶּבֶת הַתְּלוּיָה עַל הַקִּיר, אוֹ הַמֻּנָּחָה עַל הַמַּעֲקֶה וּמְבָרֵךְ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פּוֹרֶשֶׂת הָאֵם מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן, שָׂמָה עָלֶיהָ קְצֵה כִכַּר לֶחֶם, מִמְלָחָה, רֹאשׁ דָּג-מָלוּחַ בְּצַלַּחַת, מַזְלֵג, וְסַכִּין. הָאָב יוֹשֵׁב, בּוֹצֵעַ אֶת הַלֶּחֶם, מְבָרֵךְ “הַמּוֹצִיא” וְאוֹכֵל, בְּשָׁעָה שֶׁהַיְלָדִים מַבִּיטִים בְּאִי סַבְלָנוּת עַל כָּל הַהֲכָנוֹת הָאֵלֶּה, וְעוֹנִים אָמֵן בְּעַל כָּרְחָם) נוּ, וְהַיְלָדִים כְּבָר אָכָלוּ?

הָאֵם

אַל תִּדְאָג לָהֶם. הֵם כְּבָר הִסְפִּיקוּ לֶאֱכֹל וְגַם לַהֲפֹךְ אֶת הַבַּיִת עֶשֶׂר פְּעָמִים מִן הַמַּסַּד עַד הַטְּפָחוֹת.

הָאָב

(גּוֹמֵר לֶאֱכֹל אֶת הַדָּג, מוֹחֶה אֶת פִּיו בִּכְנַף הַמַּפָּה, קָם וּמוֹצִיא מִכִּיס אַדַּרְתּוֹ שַׂק נְיָר, שָׁב לִמְקוֹמוֹ וְהַיְלָדִים מִתְאַסְּפִים וְעוֹמְדִים צְפוּפִים מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, כְּלוֹמַר, מִימִין הָאָב וְמִשְּׂמֹאלוֹ) בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ, שׁוֹשַׁנָּה, הַגִּישִׁי נָא לִי צַלַּחַת נְקִיָּה.

הָאֵם

(מַגִּישָׁה לוֹ) הֲרֵי לְךָ צַלַּחַת נְקִיָּה.

הָאָב

עַכְשָׁו נִרְאֶה מַה יֵשׁ לְפָנֵינוּ (מוֹצִיא מִן הַשַּׂק הַגָּדוֹל שַׂק קָטֹן, וּבִמְתִינוּת נוֹרָאָה מְהַפֵּךְ אוֹתוֹ עַל פִּיו וְהַפֵּרוֹת נוֹפְלִים אֶל תּוֹךְ הַצַּלָּחַת).

יִשְׂרָאֵל

הֵידָד! חֲרוּבִים! הֵידָד!

הָאֵם

בְּלִי צְעָקוֹת, יְלָדִים (וְהָאָב מוֹצִיא מִן הַשַּׂק הַגָּדוֹל שַׂק קָטֹן בִּמְתִינוּת וּמְהַפְּכוֹ).

אֶסְתֵּר

הֵידָד! תְּמָרִים! כְּמוֹ שֶׁאָהָבְתִּי (הָאָב מֵרִיק אֶת הַשַּׂק הַגָּדוֹל, וּמִתּוֹכוֹ נוֹפֵל שַׂק קָטֹן שְׁלִישִׁי, הָאָב מְהַפְּכוֹ לְתוֹךְ הַצַּלָּחַת).

שְׁמוּאֵל

הֵידָד! תְּאֵנִים! מַה טוֹב!

יִשְׂרָאֵל

אַבָּא, מְוַתֵּר אֲנִי עַל הַתְּאֵנִים וְהַתְּמָרִים אִם תִּתֵּן לִי חֲרוּבִים בִּמְקוֹמָם.

אֶסְתֵּר

וַאֲנִי מוֹחֶלֶת עַל הַחֲרוּבִים וְהַתְּאֵנִים אִם תִּתֵּן לִי תְמָרִים בִּמְקוֹמָם.

שְׁמוּאֵל

וְלִי אֲנִי, אַבָּא, תִּשָּׁאַרְנָה כָל הַתְּאֵנִים. טוֹב מְאֹד, טוֹב מְאֹד!

הָאֵם

מָה אַתָּה אוֹמֵר, יְחֶזְקֵאל, לְזוֹלְלִים כָּאֵלֶּה!

הָאָב

אֵין מַה לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, הֲלֹא רַק יְלָדִים הֵם. שִׁמְעוּ נָא, יְלָדִים. פֹּה בַצַּלַּחַת יֶשְׁנָם פֵּרוֹת מִשְּׁלֹשָׁה מִינִים, חֲמִשָּׁה פֵרוֹת מִכָּל מִין וָמִין. הַגֵּד נָא לִי, שְׁמוּאֵל, לְכַמָּה הֵם עוֹלִים בְּיָחַד?

שְׁמוּאֵל

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים חָמֵשׁ עוֹלֶה ל… ל… חָמֵשׁ וְחָמֵשׁ הֲרֵי זֶה עֶשֶׂר, וְעוֹד הַפַּעַם חָמֵשׁ הֲרֵי זֶה… חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה.

הָאָב

כֵּן, מָצָאתָ, בְּנִי. עַכְשָׁו הַגִּידָה נָא לִי כַמָּה נְפָשׁוֹת יֶשְׁנָן פֹּה אִתָּנוּ הַיּוֹם?

שְׁמוּאֵל

(סוֹפֵר בְּאֶצְבָּעוֹ) לֹא אֶחָד, לֹא שְׁנַיִם, לֹא שְׁלֹשָׁה, לֹא אַרְבָּעָה, לֹא חֲמִשָּׁה. חֲמִשָּׁה, אַבָּא.

הָאָב

אֱמֶת וְיַצִּיב, בְּנִי. עַכְשָׁו נִרְאֶה. חֲמִשָּׁה עָשָׂר פֵּרוֹת, וְחָמֵשׁ נְפָשׁוֹת, כַּמָּה נוֹפֵל בְּחֶלְקָהּ שֶׁל כָּל אַחַת וְאֶחָת? מְצָא נָא גַם אֶת זֶה, בְּנִי.

שְׁמוּאֵל

(מְחַשֵּׁב בְּקוֹל) חֲמִשָּׁה עָשָׂר פֵּרוֹת וְחָמֵשׁ נְפָשׁוֹת, הֲרֵי זֶה… הֲרֵי זֶה… עֶשְׂרִים!

הָאָב

(מְנַעְנֵעַ בְּרֹאֹשׁוֹ וְכֻלָּם צוֹחֲקִים) הַפַּעַם לֹא מָצָאתָ, בְּנִי. אִמְרִי אַתְּ, אֶסְתֵּר, כַּמָּה?

אֶסְתֵּר

זֶה קַל מְאֹד. בְּסַךְ הַכֹּל יֶשְׁנָם חֲמִשָּׁה עָשָׂר פֵּרוֹת, חֲמִשָּׁה מִכָּל מִין. יֵשׁ פֹּה חָמֵשׁ נְפָשׁוֹת. אִם כָּל נֶפֶשׁ תְּקַבֵּל פְּרִי אֶחָד מִמִּין אֶחָד, הֲרֵי מִכֵּיוָן שֶׁיֶּשְׁנָם פֹּה שְׁלֹשָׁה מִינִים, נִמְצָא, שֶׁבְּחֶלְקוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִפְּלוּ שְׁלֹשָׁה פֵרוֹת, פְּרִי אֶחָד מִכָּל מִין וָמִין.

הָאָב

(הָאֵם עוֹמֶדֶת וּמַקְשִׁיבָה לְחָכְמַת בִּתָּהּ, זְרוֹעוֹתֶיהָ מְשֻׁלָּבוֹת בְּמַגֶּבֶת עַל חָזֶהָ, שׁוֹכַחַת הִיא אֶת דַּאֲגוֹתֶיהָ מֵאֹשֶׁר וּמִגִּיל בִּפְרִי בִטְנָהּ)

יָפֶה דָרַשְׁתְּ, בִּתִּי. וּבְכֵן הִנְנִי לְחַלֵּק אֶת הַפֵּרוֹת בֵּינֵינוּ כַאֲשֶׁר אָמְרָה אֶסְתֵּר. אַתָּה, יִשְׂרָאֵל, הַבְּכוֹר, תְּקַבֵּל רִאשׁוֹנָה אֶת חֶלְקֶךָ. הֵא לְךָ חָרוּב אֶחָד, תֹּמֶר אֶחָד, וּתְאֵנָה אֶחָת.

יִשְׂרָאֵל

תּוֹדָה לְךָ, אַבָּא (מְקַבֵּל אֶת חֶלְקוֹ וּמִסְתַּלֵּק הַצִּדָּה כְּשֶׁעֵינָיו פְּנוּיוֹת אֶל הַשֻּׁלְחָן).

הָאָב

אַתְּ, אֶסְתֵּר, שֶׁיָּפֶה דָרַשְׁתְּ, תִּהְיִי הַשְּׁנִיָּה לְקַבֵּל אֶת חֶלְקֵךְ, וַהֲרֵי לָךְ חָרוּב אֶחָד, תֹּמֶר אֶחָד, וּתְאֵנָה אֶחָת.

אֶסְתֵּר

תּוֹדָה לְךָ, אַבָּא (מִסְתַּלֶּקֶת).

הָאָב

וְאַתָּה, שְׁמוּאֵל, שֶׁהִנְּךָ הַקָּטֹן בַּיְלָדִים תִּהְיֶה הָאַחֲרוֹן, וַהֲרֵי לְךָ אֶת שֶׁלָּךְ: חָרוּב אֶחָד, תֹּמֶר אֶחָד, וּתְאֵנָה אֶחָת.

שְׁמוּאֵל

תּוֹדָה לְךָ, אַבָּא

(מִסְתַּלֵּק. הַיְלָדִים עוֹשִׂים אֲגֻדָּה אַחַת, יוֹשְׁבִים אוֹ עוֹמְדִים, זֶה לְעֻמַּת זֶה, וְשׁוֹמְרִים אֶת תְּנוּעַת הָאָב בְּנוֹגֵעַ לַפֵּרוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַצַּלָּחַת).

הָאָב

עַכְשָׁו, שׁוֹשַׁנָּה, נְחַלֵּק בֵּינֵינוּ אֶת ה“שִּׁירָיִם”. חָרוּב לָךְ וְחָרוּב לִי; תֹּמֶר לָךְ וְתֹמֶר לִי; תְּאֵנָה לָךְ וּתְאֵנָה לִי

(וְהוּא שָׂם אֶת חֶלְקוֹ בְשַׂק הַנְּיָר וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ כִּיס מִכְנָסָיו, וְאֶת הַצַּלַּחַת עִם חֵלֶק הָאֵם אֲשֶׁר בָּהּ הוּא דוֹחֶה לְצַד הָאֵם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן).

הָאֵם

עַכְשָׁו, יְלָדִים, בָּרְכוּ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְשֶׁהֶחֱיָנוּ, אִכְלוּ אֶת הַפֵּרוֹת וּלְכוּ לִישֹׁן.

הַיְלָדִים

בָּרוּךְ אַתָּה… בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ.

הָאֵם וְהָאָב

אָמֵן.

הַיְלָדִים

בָּרוּךְ אַתָּה… שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה.

הָאֵם וְהָאָב

אָמֵן

(הִיא שׁוֹאֶבֶת מָרָק בְכַף מִן הַסִּיר אֶל הַצַּלַּחַת, וְהַסִּיר עוֹמֵד עַל סַפְסָל הַמְשַׁמֵּשׁ כִּירָה, מַגִּישָׁה לִפְנֵי הָאָב וְהוּא אוֹכֵל לוֹ אֶת הַמָּרָק בִּמְתִינוּת, וְשׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ) נוּ, כַּמָּה הִשְׂתַּכַּרְתָּ הַיּוֹם?

הָאָב

(בֵּין לְגִימָה לִלְגִימָה, וּבִנְטוֹתוֹ אֶת יָדוֹ אֲשֶׁר הַכַּף בָּהּ לְהַטְעָמַת הַדְּבָרִים)

כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִשְׂתַּכַּרְתִּי כְלוּם… כָּל הַיּוֹם חָזַרְתִּי עַל הַפְּתָחִים, דָּפַקְתִּי עַל הַדְּלָתוֹת: “נָשִׁים טוֹבוֹת, אוּלַי לְמִטְפָּחוֹת אַתֶּן צְרִיכוֹת? מִטְפָּחוֹת מְגֻוָּנוֹת, בְּזֹל הַזֹּל, מְצִיאָה גְדוֹלָה”! אַךְ הַנָּשִׁים לֹא תִקְנֶינָה. לָזוֹ אֵין כֶּסֶף, וְזוֹ יֵשׁ לָהּ כֶּסֶף, אֲבָל רוֹצָה הִיא שֶׁאֶתֵּן לָהּ אֶת הַמִּטְפַּחַת בְּעֶשֶׂר פְּרֻטּוֹת בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁלִּי עַצְמִי עָלְתָה בִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. הוֹ, כַּמָּה עַקְשָׁנִיּוֹת וְטַרְחָנִיּוֹת הֵן הַנָּשִׁים שֶׁלָּךְ! רַק חָמֵשׁ מִטְפָּחוֹת מָכַרְתִּי, הֲרֵי זֶה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה פְרֻטָּה רֶוַח. נַכִּי מִזֶּה חָמֵשׁ פְּרֻטּוֹת שֶׁהוֹצֵאתִי עַל הַפֵּרוֹת, וַהֲרֵי נִשְׁאֲרוּ בְיָדִי כְעֶשֶׂר פְּרֻטּוֹת. נוּ, בָּרוּךְ ה' גַּם בְּעַד זֶה

(הָאֵם מַאֲזִינָה לְדִבְרֵי הָאָב, נֶאֱנָחָה וְנָדָה בְרֹאשָׁהּ, עוֹשְׂה תְנוּעַת יָד שֶׁל יֵאוּשׁ, וּבְכָל זֹאת לֹא תְדַבֵּר, כִּי אֵינָהּ חֲפֵצָה לְהַשְׁבִּית אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁל מֵעֵין חַג הָאָבִיב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָאָב שָׁב לַאֲכִילַת הַמָּרָק).

יִשְׂרָאֵל

(בְּמֶשְׁךְ הַשִּׂיחָה הַקּוֹדֶמֶת יָשְׁבוּ הַיְלָדִים בְּאֶמְצַע הַבִּימָה וְעָסְקוּ בַאֲכִילַת הַפֵּרוֹת. שְׁמוּאֵל הַקָּטֹן בָּלַע אֶת הַפֵּרוֹת בְּלִי שׁוּם שְׁהִיּוֹת; אֲבָל הַגְּדוֹלִים הֶאֱרִיכוּ קְצָת בַּאֲכִילָתָם. אֶת הַפֵּרוֹת הַחֲבִיבִים עֲלֵיהֶם אָכְלוּ תְחִלָּה וְהִתְעַכְּבוּ בַאֲכִילָתָם כְּדֵי לָמֹץ אֶת כָּל עֹמֶק הַמְּתִיקוּת שֶׁבַּפֶּרִי)

אִם נִיחָא לָךְ, אֶסְתֵּר, נַעֲשֶׂה חִלּוּפִין. אַתְּ תִּתְּנִי לִי אֶת הֶחָרוּב שֶׁלָּךְ, וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ אֶת הַתְּאֵנָה שֶׁלִּי. הַמְרֻצָּה אָתְּ?

אֶסְתֵּר

אֵיזוֹ תְּאֵנָה, כָּזֹאת? (וְהִיא מַרְאָה לוֹ אֶצְבַּע מְשֻׁלָּשֶׁת) מָה אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁשְּׁמוּאֵל אָנִי? (בִּתְנוּעַת הַיָּד) מוֹחֶלֶת אֲנִי לְךָ עֵסֶק זֶה.

יִשְׂרָאֵל

לֹא, אֶסְתֵּר, תְּאֵנָה אֲמִתִּית, תְּאֵנָה מַמָּשׁ. הֲרֵי הִיא לְפָנָיִךְ. קְחִי אוֹתָהּ וּתְנִי לִי חֲרוּבֵךְ תַּחְתֶּיהָ.

אֶסְתֵּר

תְּאֵנָה עוֹד יֵשׁ לִי מִשֶּׁלִי. אִם תִּתֵּן לִי אֶת הַתֹּמֶר, אֶתֵּן לְךָ חֲרוּבִי.

יִשְׂרָאֵל

יְהִי כִדְבָרָיִךְ

(וְהֵם מִתְחַלְּפִים. עַכְשָׁו יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל חָרוּב וּתְאֵנָה, וּבְיַד אֶסְתֵּר תֹּמֶר וּתְאֵנָה. אֲבָל לִשְׁמוּאֵל אֵין כֹּל, וְהוּא רוֹאֶה וּמִתְקַנֵּא בָהֶם).

שְׁמוּאֵל

אֶסְתֵּר, תְּנִי לִי אֶת הַתְּאֵנָה שֶׁלָּךְ.

אֶסְתֵּר

וְאַיֵּה הַתְּאֵנָה שֶׁאַבָּא נָתַן לָךְ?

(וְהִיא אוֹכֶלֶת לָהּ אֶת הַתֹּמֶר).

שְׁמוּאֵל

אֶת שֶׁלִּי כְבָר אָכָלְתִּי.

אֶסְתֵּר

אִם כֵּן, גַּם אֲנִי כְבָר אָכַלְתִּי אֶת שֶׁלִּי

(וְהִיא חוֹטֶפֶת וְאוֹכֶלֶת מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָהּ).

שְׁמוּאֵל

תֵּן לִי אַתָּה, יִשְׂרָאֵל, אֶת הַתְּאֵנָה שֶׁיֵּשׁ לָךְ.

יִשְׂרָאֵל

מַה, תְּאֵנָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? טוֹב, הֲרֵי לְךָ תְאֵנָה

(מַרְאֶה לוֹ אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאוֹכֵל לוֹ אֶת הֶחָרוּב בִּמְתִינוּת וּמִתְגָּרֶה בוֹ).

שְׁמוּאֵל

(אוֹבֵד עֵצוֹת לְרֶגַע, וּלְבַסּוֹף מַחֲלִיט לִבְכּוֹת)

תֵּן לִי אֶת הַתְּאֵנָה הַזֹּאת…

(מַרְאֶה עַל הַתְּאֵנָה אֲשֶׁר בְּיַד יִשְׂרָאֵל וּבוֹכֶה. הָאָב אוֹכֵל אֶת הַמָּרָק, וְהָאֵם יוֹשֶׁבֶת, יָדָהּ סוֹמֶכֶת אֶת רֹאשָׁהּ, שְׁקוּעָה בְדַאֲגוֹת הַיּוֹם).

יִשְׂרָאֵל

(מִתְגָּרֶה בוֹ וּמַרְאֶה לוֹ אֶת הַתְּאֵנָה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ)

מַה, חָפֵץ אַתָּה דַוְקָא בִתְאֵנָה זוֹ? רְאֵה, אֵין לִי עוֹד (שָׂם אוֹתָהּ בְּפִיו) נֶעֱלְמָה הַתְּאֵנָה וְאֵינֶנָּה!

(מַרְאֶה לוֹ יָדַיִם רֵיקוֹת).

שְׁמוּאֵל

(בּוֹכֶה וּבוֹעֵט בּוֹ בְרַגְלָיו)

תֵּן לִי אֶת הַתְּאֵנָה שֶׁאָכָלְתָּ!…

הָאֵם

רְאֵה נָא, יְחֶזְקֵאל, מַה נָפַל שָׁם בֵּינֵיהֶם. כָּל הַיּוֹם הֵם רָבִים וְצוֹעֲקִים וְנִלְחָמִים, וְאֵין לִי מֵהֶם אַף רֶגַע שֶׁל מְנוּחָה.

הָאָב

(הוּא הָיָה עֵד לְסִבַּת הַבֶּכִי)

חֲדַל לִבְכּוֹת, שְׁמוּאֵל, פֶּן אֶקַּח אֶת הָרְצוּעָה וְאַלְקֶה אוֹתְךָ מַלְקוֹת אֲחָדוֹת בַּחֵלֶק הָרַךְ שְׁלָּךְ. הֲשָׁמָעְתָּ!

שְׁמוּאֵל

(בְּשָׁמְעוֹ אֶת הָאִיּוּם מִשְׁתַּפֵּךְ בִּבְכִי בְיֶתֶר עָז)

לְאֶסְתֵּר הָיוּ שְׁנֵי תְמָרִים וְלִי רַק אֶחָד; מְהוּ… מְהוּ… לְיִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁנֵי חֲרוּבִים וְלִי רַק אֶחָד… מְהוּ… מְהוּ…

הָאָב

(קָם, שׁוֹלֵף אֶת רְצוּעָתוֹ)

יֶלֶד לֹא יִהְיֶה זוֹלֵל וְסוֹבֵא! אַתָּה כְבָר קִבַּלְתָּ אֶת חֶלְקְךָ, וְיוֹתֵר לֹא תַחְמֹד! (וְהָרְצוּעָה נְטוּיָה אֶל הַיֶּלֶד).

שְׁמוּאֵל

(חָרֵד מִפְּנֵי הָרְצוּעָה, בּוֹרֵחַ וְאוֹחֵז בְּשִׂמְלַת אִמּוֹ לְמַחֲסֶה)

אִמָּא! אִמָּא!

(מוֹסִיף לִבְכּוֹת).

הָאֵם

(מְחַבֶּקֶת וּמְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ, מוֹחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו בְּסִנָּרָהּ)

שַׁע, שַׁע, בְּנִי יַקִּירִי. הָאָב חָפֵץ לְהַלְקוֹתֶךָ? נוּ, נוּ! (בְּאֶצְבַּע מְאַיֶּמֶת כְּנֶגֶד הָאָב) אֲנִי לֹא אֶתֵּן לוֹ לִנְגֹּעַ בְּךָ, בְּנִי מַחֲמַדִּי (הָאָב שָׁב לִמְרָקוֹ וּבְכִיַּת הַיֶּלֶד הוֹלֶכֶת וּמִשְׁתַּתֶּקֶת). חָפֵץ אַתָּה בְעוֹד תְּאֵנָה? מָה הַחֵטְא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָטָא בְנִי חֲבִיבִי? הֲרֵי לְךָ תְאֵנָתִי, אֵין אִמָּא צְרִיכָה לְפֵרוֹת (וְהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַתְּאֵנָה אֲשֶׁר בַּצַּלַּחַת, מְנַגֶּבֶת דִּמְעוֹתָיו) אֱכֹל, בְּנִי, וְיִיטַב לָךְ (אֶסְתֵּר וְיִשְׂרָאֵל מִתְאַסְּפִים מִסָּבִיב לוֹ וּמִתְקַנְּאִים בּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנָה אַחַת אַפָּיִם. הָאֵם מְבִינָה לְלִבָּם, וְנוֹתֶנֶת לָהֶם: אֶת הֶחָרוּב לְיִשְׂרָאֵל וְאֶת הַתֹּמֶר לְאֶסְתֵּר). הֵא לְךָ, יִשְׂרָאֵל, הֶחָרוּב, וְהֵא לְךָ, אֶסְתֵּר, הַתֹּמֶר. אִכְלוּ וְלְכוּ לִישֹׁן כִּילָדִים טוֹבִים.

יִשְׂרָאֵל וְאֶסְתֵּר

תּוֹדָה לּךְ, אִמָּא

(שָׁבִים לִמְקוֹמָם, וְגַם שְׁמוּאֵל נִסְפָּח אֲלֵיהֶם).

הָאָב

(מוֹחֶה אֶת פִּיו בִּכְנַף הַמַּפָּה וּמַתְחִיל בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן) בָּרוּךְ אַתָּה… (מַדְגִּישׁ הֵיטֵב) “וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ” (מַשְׁפִּיל קוֹלוֹ וּמְרִימוֹ שׁוּב כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֶל) “כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל…” בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַזָּן אֶת הַכֹּל.

הָאֵם

(וְהַיְלָדִים)

אָמֵן.

(וְהָאָב מַמְשִׁיךְ בְּלַחַשׁ וּמִתְנוֹעֵעַ כְּמוֹ בִתְפִלָּה. הָאֵם נִגֶּשֶׁת אֶל הַיְלָדִים),

עַכְשָׁו, לְכוּ לִישֹׁן. גַּם אַתָּה, בְּנִי מַחֲמַדִּי, תֵּלֵךְ לִישֹׁן, הֲלֹא?

שְׁמוּאֵל

לֹא, אִמָּא. אֵין אֲנִי חָפֵץ לִישֹׁן; אֲבָל חָפֵץ אֲנִי לֶאֱכֹל עוֹד תְּאֵנָה.

הָאֵם

אֵין לִי עוֹד תְּאֵנִים, בְּנִי. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ תְּאֵנִים וּתְמָרִים לָרֹב, גַּם שְׁקֵדִים וְרִמּוֹנִים, אֲבָל לֹא פֹה, בְּנִי.

שְׁמוּאֵל

אִם כֵּן, לְכִי לְאֶרֶץ יְשְׂרָאֵל וּקְחִי לִי מִשָּׁם תְּאֵנִים וּתְמָרִים לָרֹב!

(הָאֵם וְהַיְלָדִים צוֹחֲקִים צְחוֹק עָצוּר, גַּם הָאָב הָעוֹמֵד בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִתְעַנְיֵן בִּתְשׁוּבָה זוֹ).

הָאֵם

אִי אֶפְשָׁר, בְּנִי. חֹשֶׁךְ בַּחוּץ. חַכֵּה, מָחָר נֵלֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנֹאכַל שָׁם תְּאֵנִים וּתְמָרִים כְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ.

שְׁמוּאֵל

אֵין אֲנִי חַפֵץ לְחַכּוֹת לְמָחָר. חָפֵץ אֲנִי לָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו, תֵּכֶף וּמִיָּד! (בּוֹכֶה) לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!… לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חָפֵץ אֲנִי לָלֶכֶת!… מְהוּ… מְהוּ…

הָאֵם

(מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ) בְּנִי יַקִּירִי, גַּם אֲנִי חֲפֵצָה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, רְחוֹקָה הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, רְחוֹקָה הִיא מְאֹד! וְהַטּוּרְקִים הַפְּרָאִים יוֹשְׁבִים שָׁם, וְחַיָּלִים עִם רוֹבִים עוֹמְדִים מִסָּבִיב לָאָרֶץ וְאֵינָם נוֹתְנִים לַיְּהוּדִים לְהִכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְחַכּוֹת עַד שֶׁיָּבֹא הַמָּשִׁיחַ!

שְׁמוּאֵל

(מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת) וּמָתַי יָבֹא הַמָּשִׁיחַ? מְהוּ… מְהוּ…

הָאֵם

אֶפְשָׁר מָחָר, בְּנִי. בְּכָל יוֹם אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לוֹ שְׁיָּבֹא.

שְׁמוּאֵל

לֹא, זֶה לֹא טוֹב. אֵין אֲנִי יָכֹל לְחַכּוֹת עוֹד. אִמְרִי לוֹ שֶׁיָּבֹא עַכְשָׁו. חָפֵץ אֲנִי לָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף וּמִיָּד! (בּוֹכֶה) מְהו… מְהוּ…

הָאָב

(קָם וְנִגָּשׁ אֲלֵיהֶם)

כִּמְדֻמֶּנִי שֶׁהַיֶּלֶד חָפֵץ לִישֹׁן

(לוֹחֵשׁ אֵיזֶה דָבָר בְּאָזְנֵי הָאֵם).

הָאֵם

(קָמָה וּמוֹסֶרֶת אֶת הַיֶּלֶד לִידֵי הָאָב)

כֵּן דּבַּרְתָּ, בְּנִי. הוֹלֶכֶת אֲנִי לֵאמֹר אֶל הַמָּשִׁיחַ כִּי יָבֹא תֵכֶף וּמִיָּד, כִּי בְנִי הַיָּקָר חָפֵץ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

(וְהִיא יוֹצֵאת אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי הַמֻּבְדָּל בְּמָסָךְ מִן הַמִּטְבָּח, וְשׁוֹהָה שָׁם קְצָת).

הָאָב

עוֹד מְעַט, בְּנִי, נַעֲלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַמָּשִׁיחַ יֵלֵךְ לְפַנֵינוּ, וְיִתְקַע בַּשּׁוֹפָר הַגָּדוֹל, וַאֲנַחְנוּ נְזַמֵּר וְנָשִׁיר שִׁירִים יָפִים כָּל הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁנַּגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הָאֵם

(שָׁבָה וְלוֹחֶשֶׁת לוֹ אוֹ מְרַמֶּזֶת כִּי הַמִּטּוֹת מֻצָּעוֹת, וּמוֹסִיפָה בְקוֹל רָם)

כֵּן, בְּנִי. הַמָּשִׁיחַ אָמַר כִּי בֹא יָבֹא תֵכֶף וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַשּׁוֹפָר הַגָּדוֹל. וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע אֶת הַתְּקִיעָה הַגְּדוֹלָה נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

חֲצוֹצְרָה

(מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים, פִּתְאֹם וּבְקוֹל רָם) טוּ… רוּ… טוּרוּרוּרוּ טוּרוּרוּ!

הָאָב

(פַּחַד נוֹפֵל עַל הַיְלָדִים)

קוּמוּ, יְלָדִים, הָבָה נֵלְכָה, הָבָה נְזַמְּרָה וְנַעֲלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

(הֵם עוֹמְדִים בַּשׁוּרָה. הָאָב אוֹחֵז בְּיַד שְׁמוּאֵל, אַחֲרֵיהֶם שְׁנֵי הַיְלָדִים אֲחוּזֵי יָד אוֹ זֶה אַחַר זֶה, אַחֲרֵיהֶם הָאֵם, וְהֵם הוֹלְכִים וּמַקִּיפִים אֶת הַשֻּׁלְחָן, אוֹ יוֹרְדִים וְעוֹלִים, עוֹלִים וְיוֹרְדִים מִן הַבָּמָה וְעָלֶיהָ, וּמְזַמְּרִים, וְהַיְלָדִים שֶׁבֵּין הָרוֹאִים יְכֹלִים לְזַמֵּר עִם הַמְשַׂחֲקִים אֶת הַשִּׁיר):

"שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל,

דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה;

מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל,

נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה" וכו'.

(וְהֵם מוֹסִיפִים לָלֶכֶת בְּהַקָּפוֹת עַד שֶׁגּוֹמְרִים אֶת כָּל הַשִּׁיר).

שְׁמוּאֵל

(הַמְשַׂחֲקִים עוֹמְדִים שׁוּב עַל הַבִּימָה. נִכָּר שֶׁאֵין בּוֹ עוֹד כֹּחַ לָלֶכֶת הָלְאָה)

אָבִי, אָבִי, מָתַי נַגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! עָיֵף אָנֹכִי, בִּרְכַּי נִכְשָׁלוֹת. הַעוֹד רְחוֹקָה הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ?

הָאָב

לֹא, בְּנִי. לֹא רַב עוֹד הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הִתְחַזֵּק נָא, עוֹד מְעָט תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלֵנוּ עַל אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ.

חֲצוֹצְרָה

טוּרוּ! טוּרוּרוּרוּ! טוּרוּ! טוּרוּרוּרוּ!

הָאָב

הָבָה, בָּנַי, נֵלְכָה, הָבָה נְזַמֵּרָה!

(וְכֻלָּם מְזַמְּרִים שִׁירָה חֲדָשָׁה):

"שָׁם בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת

תִּתְקַיֵּמְנָה כָל הַתִּקְוֹות;

שָׁם נִחְיֶה, שָׁם נִיצֹר

חַיֵּי זֹהַר, חַיֵּי דְּרוֹר!" וכו'.

(וְהֵם יוֹרְדִים וְעוֹלִים אוֹ מַקִּיפִים אֶת הַשֻּׁלְחָן עַד שֶׁהַשִּׁיר נִגְמָר וְנִשְׁנֶה, וְהַשֵּׁנָה תוֹקֶפֶת אֶת שְׁמוּאֵל עַד שֶׁהוּא כִמְעַט נוֹפֵל בְּלֶכְתּוֹ. גַּם הַיְלָדִים מְפַגְּרִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁהָאָב מַכְנִיסָם אוֹ מוֹלִיכָם בְּזִמְרָה אֶל חֲדַר הַמִּטּוֹת, כְּלוֹמַר, מֵאֲחוֹרֵי הַמָּסָךְ).

הָאֵם

(נִשְׁאֶרֶת בַּחֶדֶר. עֲיֵפָה הִיא וְיוֹשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן, שָׂמָה אֶת יָדֶיהָ הָאֲחוּזוֹת עָלָיו)

כַּמָּה קָשֶׁה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים כְּשֶׁאֵין דֵּי מִחְיָה לָהֶם, וְהַפַּרְנָסָה מְצֻמְצָמָה וְקָשָׁה כִּקְרִיעַת יַם סוּף. ה' אֱלֹהֵי הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת! בֵּרַכְתַּנִי בְּבָנִים טוֹבִים, בָּרְכֵנִי נָא גַם בְּלֶחֶם לָשׂבַע וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ!

הָאָב

(שָׁב מֵחֲדַר הַמִּטּוֹת) כְּבָר יְשֵׁנִים הֵם (יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ). נוּ, כַּמָּה צְרִיכָה אַתְּ לְמָזוֹן לְמָחָר? עֶשֶׂר הַפְּרֻטּוֹת שֶׁהִשְׂתַּכַּרְתִּי יָכֹל אֲנִי לָתֵת לָךְ. אוּלַי יַעֲזֹר ה' וְיִהְיֶה מָחָר יוֹם חַם וּבָהִיר, וְאֶמְכֹּר מִסְפָּר גָּדוֹל שֶׁל מִטְפָּחוֹת

(וְהוּא מוֹצִיא מִכִּיס מִכְנָסָיו אֶת הָאַרְנָק הַגָּדוֹל, וּבְתוֹךְ כָּךְ הוּא מְמַשְׁמֵשׁ בְּשַׂק הַנְּיָר אֲשֶׁר בּוֹ שְׁלֹשֶׁת הַפֵּרוֹת. מוֹצִיא אוֹתוֹ, מֵרִיק אֶת הַפֵּרוֹת אֶל הַצַּלַּחַת וְדוֹחֶה אוֹתָהּ לְצַד הָאֵם)

הֵן לֹא טָעַמְתְּ עוֹד מִן הַפֵּרוֹת. טַעֲמִי וְתֵהָנִי גַם אָתְּ.

הָאֵם

נוּ, וְאָתָּה?

הָאָב

אָנִי? הֲרֵי יוֹדַעַת אַתְּ שֶׁאֵין אֲנִי לָהוּט אַחֲרֵי דְבָרִים מְתוּקִים. טַעֲמִי וְתֵדְעִי גַם אַתְּ כִּי חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט לַיְּהוּדִים הַיּוֹם.

הָאִם

וּבְכָל זֹאת, הֲרֵי עָבַדְתָּ קָשֶׁה כָל הַיּוֹם. גַּם מְחֻיָּב אַתָּה לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ, בְּעוֹד שֶׁאֲנִי רַק אִשָּׁה הִנְנִי וּפְטוּרָה מִן הַמִּצְוֹות (וְהִיא דוֹחָה אֶת הַצַּלַּחַת לְצִדּוֹ).

הָאָב

(צוֹחֵק) אִם כֵּן נְחַלֵּק אוֹתָם בֵּין שְׁנֵינוּ, חֵלֶק כְּחֵלֶק (לוֹקֵחַ אֶת הַסַּכִּין וְהַמַּזְלֵג, חוֹתֵךְ וְנוֹתֵן לָהּ הַחֵצִי מִן הַתֹּמֶר וּמִן הַתְּאֵנָה) חֲצִי הַתֹּמֶר לָךְ, חֲצִי הַתֹּמֶר לִי; חֲצִי הַתְּאֵנָה לָךְ, וַחֲצִי הַתְּאֵנָה לִי; (מֵרִים אֶת הֶחָרוּב, מַגִּישׁ לָהּ) חֲצִי חָרוּב לָךְ וַחֲצִי חָרוּב לִי (וְהֵם מְשַׁבְּרִים אֶת הֶחָרוּב בֵּינֵיהֶם).

הָאֵם וְהָאָב

בָּרוּךְ אַתָּה… בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. בָּרוּךְ אַתָּה… שֶׁהֶחֱיָנוּ… הַזֶּה (אוֹכְלִים וְנֶהֱנִים, וְהָאֵם אוֹמֶרֶת) טַעַם טוֹב מְאֹד. מַה מְתוּקִים הֵם! אַהּ, שָׁם בְְּּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! (כְּלוֹמַר, שָׁם יֵשׁ פֵּרוֹת כָּאֵלֶּה לָרֹב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם).

הָאָב

נוּ, לַשָּׁנָה הַבָּאָה בִירוּשָׁלָיִם!

הַאֵם

הַלְוַאי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ!

(הַמָּסָךְ)

טבת ט' – י“ז, תרפ”ב. דיטרויט.