רקע
ישראל יהושע זינגר
אָבִיב

לְאַחַר הַקֹּר הֶחָזָק, שֶׁעָמַד רֹב יְמוֹת הַחֹרֶף הַזֶּה וְהֶחֱזִיק שָׂדוֹת, דְּרָכִים וּנְהָרוֹת מְכֻסִּים שֶׁלֶג וְקֶרַח עַד תְּחִלַּת נִיסָן, הִתְחִילוּ יוֹרְדִים פִּתְאוֹם, כַּמָּה יָמִים קֹדֶם הַפֶּסַח, גִּשְׁמֵי זָעַף. הָיוּ אֵלֶּה גְּשָׁמִים לֹא־צְפוּיִים, טוֹרְדִים, וְחוֹדְרִים עַד לָעֲצָמוֹת.

– מַבּוּל מַמָּשׁ, – נֶאֶנְחוּ נָשִׁים, כְּשֶׁהֵן מְצִיצוֹת מִבַּעַד לְשִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן הָרְטֻבּוֹת אֶל הָאֲדָמָה שֶׁהָפְכָה בִּצָּה – עֹנֶשׁ מִן הַשָּׁמַיִם!

הַגְּשָׁמִים שָׁטְפוּ וּמָחוּ אֶת כָּל הַשִּׂמְחָה לִקְרַאת חֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁצִּפּוּ לוֹ זֶה מִזְּמָן.

הָאִכָּרִים יָשְׁבוּ בְּבָתֵּיהֶם הַמֻּסָּקִים וּפַרְווֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם, עִשְּׁנוּ מִתּוֹךְ רֹגֶז אֶת מִקְטְרוֹתֵיהֶם שֶׁכָּבוּ מִפַּעַם לְפַעַם, וְהִצְטַעֲרוּ עַל שְׂדוֹת־תְּבוּאוֹת הַחֹרֶף שֶׁהוּצְפוּ מַיִם. מִן הָרְפָתִים נִשְּׂאוּ אַנְחוֹתֵיהֶן הָעֲמֻקּוֹת שֶׁל פָּרוֹת הָרוֹת הָעוֹמְדוֹת לְהַמְלִיט. תַּרְנְגוֹלוֹת הַדּוֹגְרוֹת עַל בֵּיצֵיהֶן קִרְקְרוּ מִתּוֹךְ לוּלֵיהֶן קִרְקוּרִים דְּחוּפִים וּפְחוּדִים. עַל כָּל הַבְּרוּאִים, עַל אָדָם וּבְהֵמָה, הֵעִיק הָאֲוִיר הַכָּבֵד וְהָרָטֹב וּמִלֵּא הַכֹּל מָרָה־שְׁחוֹרָה וָצַעַר.

וְיוֹתֵר מִכֹּל הָיָה שָׁרוּי בְּצַעַר בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים הַלָּלוּ הֶרְשׁ־לֵיבּ, מוֹלִיךְ הַבָּקָר מִן הַכְּפָר לֶשְׁנֶה, אֲחֻזָּתוֹ שֶׁל אַחַד הָאֲצִילִים. חַג הַפֶּסַח מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְהֶרְשׁ־לֵיבּ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּלֶשְׁנֶה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו זֶה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מוֹלִיךְ בְּהֵמוֹת בַּדְּרָכִים בִּשְׁבִיל בְּעָלָיו סוֹחֲרֵי הַבָּקָר, נִמְשַׁךְ בְּכָל לִבּוֹ הַבַּיְתָה לֶחָג. בַּכִּיס הַפְּנִימִי שֶׁל חֲזִיַּת־הַמּוּכִין שֶׁלּוֹ הָיוּ חֲבוּיִים וּתְפוּרִים עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רֻבְּלִים בְּשִׁטְרוֹת־כֶּסֶף, שֶׁחָסַךְ לוֹ לְאַחַר חֹרֶף שֶׁל עֲבוֹדָה בְּהוֹלָכַת הַבְּהֵמוֹת. בַּשַּׂק הַמְטֻלָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעַצְמוֹ מֵעוֹר שֶׁל עֵגֶל וּתְפָרוֹ בְּגִידִים, הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה מַתָּנוֹת בִּשְׁבִיל בְּנֵי בֵיתוֹ, כַּמָּה אַמּוֹת שֶׁל בַּד מְצֻיָּר בִּפְרָחִים בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ אֶטְיֶה, נַעֲלַיִם וּמִכְנָסַיִם בִּשְׁבִיל חֲמֵשֶׁת הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ, כַּמָּה כּוֹסִיוֹת שֶׁל פֶּסַח אֲרוּזוֹת בְּקַשׁ, כּוֹסִיוֹת כְּחֻלּוֹת וְנָאוֹת שֶׁבִּרְכַּת “בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן” קְבוּעָה בָּהֶן בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַגָּדָה חֲדָשָׁה וּבָהּ צִיּוּרִים מְטֻשְׁטָשִׁים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְהִיא מְכֹרֶכֶת כְּרִיכָה אֲדֻמָּה שֶׁטְּבוּעוֹת עָלֶיהָ מִלִּים מֻזְהָבוֹת בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ.

מִלְּבַד כָּל זֶה קָנָה לוֹ גַּם עֵגֶל שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּזִיל־הַזּוֹל, בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב, שֶׁחָשַׁב לְשָׁחְטוֹ לֶחָג וּלְהַרְוִיחַ מִמְּכִירַת בְּשָׂרוֹ סְכוּם נָאֶה, נוֹסָף עַל מַה שֶׁיְּקַבֵּל בְּעַד הָעוֹר, הַטְּלָפַיִם וְהַקַּרְנַיִם וּבְעַד הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁקָּשֶׁה לְנַקְּרוֹ וְהוּא נִמְכָּר לְגוֹיִם.

עַד לְלֶשְׁנֶה שֶׁלּוֹ, כְּפָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי מִנְיָנִים שֶׁל יְהוּדִים, לֹא הָיָה רָחוֹק בְּיוֹתֵר, בְּסַךְ־הַכֹּל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ וֶרְסְטָאוֹת, מֶרְחָק שֶׁלְּגַבֵּי הֶרְשׁ־לֵיבּ הֲרֵיהוּ כִּפְסִיעָה אַחַת, אַךְ בֵּין הַכְּפָר שֶׁבּוֹ הָיָה שָׁרוּי עַכְשָׁו וּבֵין לֶשְׁנֶה מְקוֹם מְגוּרָיו עוֹבֶרֶת הַוִּיסְלָה. מֵחֲמַת הַגְּשָׁמִים נִתְכַּסָּה הַקֶּרַח הֶעָבֶה שֶׁל הַנָּהָר הַרְבֵּה מַיִם וְהוֹפִיעוּ בּוֹ בְּקִיעִים וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בּוֹ בָּרֶגֶל, מֵחֲשַׁשׁ נְפִילָה לְתוֹךְ בְּקִיעַ, וְאַף לֹא בְּסִירָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקֶּרַח עֲדַיִן עָמַד. וְהֶרְשׁ־לֵיבּ הִרְגִּישׁ שֶׁבְּתוֹךְ חֲזֵהוּ הָרָחָב וְהַשָּׂעִיר צוֹבְטוֹ מַשֶּׁהוּ מֵרֹב כְּאֵב, הִרְגִּישׁ שֶׁלִּבּוֹ נָמֵס בְּקִרְבּוֹ מִתּוֹךְ צַעַר.

הוּא נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַלֵּאוֹת אֶל הַיְרִיעָה הַגְּדוֹלָה וְהַרְטֻבָּה שֶׁכִּסְּתָה אֶת עֵין הַשָּׁמַיִם, נָטַל אֵת יָדָיו הַמְּלֻכְלָכוֹת בְּמֵי־גֶּשֶׁם וְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים, הִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיְרַחֵם עַל אִשְׁתּוֹ וְעַל חֲמֵשֶׁת יְלָדָיו, וְיַעֲשֶׂה כָּךְ שֶׁהוּא, הֶרְשׁ־לֵיבּ, יוּכַל לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם הַבַּיְתָה לְפֶסַח.

הַרְבֵּה דְּרָכִים יֵשׁ לוֹ לְבוֹרֵא הָעוֹלָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּךְ שֶׁיּוּכַל הֶרְשׁ־לֵיבּ לְהַגִּיעַ אֶל מֵעֵבֶר לַוִּיסְלָה. הוּא יָכוֹל לַעֲצֹר אֶת הַגְּשָׁמִים, לְהַשִּׁיב רוּחַ שֶׁתְּיַבֵּשׁ אֶת הַמַּיִם שֶׁנִּקְווּ מִן הַגְּשָׁמִים עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח. הוּא יָכוֹל גַּם לִשְׁלֹחַ קֹר וּכְפוֹר שֶׁיַּקְפִּיא אֶת הַמַּיִם. לֹא פַּעַם, יוֹדֵעַ הֶרְשׁ־לֵיבּ, כְּבָר הָיוּ מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, אַף בְּמַחֲצִית נִיסָן. וּכְנֶגֶד זֶה הִבְטִיחַ הֶרְשׁ־לֵיבּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַרְבֵּה הַבְטָחוֹת. רֵאשִׁית, נָדַר לָתֵת לִיטְרָה שְׁלֵמָה נֵרוֹת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת הַכַּפְרִי שֶׁבְּלֶשְׁנֶה. וּכְשֶׁלֹּא הוֹעִיל נִדְרוֹ זֶה וְהַגֶּשֶׁם הוֹסִיף לָרֶדֶת, הִבְטִיחַ הַבְטָחָה בְּהֵן־צִדְקוֹ לִקְרֹא בְּבֵיתוֹ כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים שָׁלשׁ פְּעָמִים. וּכְשֶׁרָאָה שֶׁעֲדַיִן הַשָּׁמַיִם מַעֲלִים עֲנָנִים וְאֵין הַגֶּשֶׁם פּוֹסֵק, הִבְטִיחַ לָתֵת לוֹ, לְר' אָשֵׁר הַמְּלַמֵּד שֶׁבְּלֶשְׁנֶה, יְהוּדִי יְרֵא־שָׁמַיִם וְעָנִי גָּמוּר, נְדָבָה שֶׁל פַּעֲמַיִם ח"י גְּרוֹשִׁים.

אַךְ אֱלֹהִים לֹא שָׁעָה אֶל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ וְאֶת נִדְבוֹתָיו לֹא קִבֵּל. הוּא הוֹסִיף לְהוֹרִיד מַיִם, מַבּוּל עַל הָאָרֶץ, וְהֶרְשׁ־לֵיבּ הִתְרוֹצֵץ בְּרִפְתּוֹ שֶׁל הָאִכָּר, שֶׁבָּהּ מָצָא לוֹ מָקוֹם לִינָה, כְּאוֹתָהּ חַיָּה הַמִּתְרוֹצֶצֶת בְּתוֹךְ סוּגָרָהּ. בְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה יַעֲשֶׂה. אִם יֵשֵׁב בַּכְּפָר וִיצַפֶּה לְשִׁנּוּי מֶזֶג־הָאֲוִיר, יַמְתִּין עַד שֶׁיְּהֵא אֶפְשָׁר שׁוּב לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר בָּרֶגֶל אוֹ בְסִירָה, וּבֵינְתַּיִם יִשָּׁאֵר כָּאן בְּפֶסַח בֵּין הַגּוֹיִם, אוֹ אוּלַי אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְחַשֵּׁב בְּשׁוּם דָּבָר, אֶלָּא לַעֲבֹר אֶת הַקֶּרַח וִיהִי מָה, בְּלֹא פַּחַד, וְלָבוֹא וּלְהַגִּיעַ עִם תְּשׁוּרוֹתָיו וְעִם בֶּן־הַבָּקָר אֶל אִשְׁתּוֹ וְאֶל יְלָדָיו לְחַג הַפֶּסַח.

הֶרְשׁ לֵיבּ הָיָה יְהוּדִי גְּבַרְתָּן, מְגֻדָּל, שְׂעַר רֹאשׁוֹ, זְקָנוֹ וּשְׂפָמוֹ מְקֻרְזָלִים, עֵינָיו מְאָדָּמוֹת בְּזָוִיוֹתֵיהֶן וּשְׁחוֹרוֹת כְּעֵינֵי צוֹעֲנִי, הָרוֹאוֹת הַרְחֵק, יָדָיו אֲרֻכּוֹת וּזְרִיזוֹת, שֶׁאֲנָשִׁים וּבְהֵמוֹת רוֹעֲדִים מִפְּנֵיהֶן. בִּדְבָרִים שֶׁבְּיַהֲדוּת הָיָה הֶרְשׁ־לֵיבּ בּוּר גָּמוּר, לֹא יָדַע מַה מֻתָּר וּמַה אָסוּר. מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה מָצוּי תָּמִיד בִּכְפָרֵי הִגּוֹיִם נַעֲשָׂה אַף הוּא עַצְמוֹ מְגֻשָּׁם כְּאוֹתָם אִכָּרִים שֶׁבְּרִפְתֵיהֶם הָיָה מוֹצֵא לוֹ מְקוֹם לִינָה. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה זָרִיז וּמְזֹרָז בַּעֲבוֹדָתוֹ הַפְּשׁוּטָה, כָּךְ הָיָה יַלְדוּתִי וַחֲסַר־יֵשַׁע תָּמִיד מִשֶּׁהִגִּיעַ לְעִנְיָן שֶׁבְּיַהֲדוּת, לְדָבָר שֶׁבֵּין אָדָם לְבוֹרְאוֹ. לִדְבָרִים אֵלֶּה, יָדַע, יֵשׁ צַדִּיק וְיֵשׁ רַב, וַאֲפִלּוּ ר' אָשֵׁר הַמְּלַמֵּד בְּלֶשְׁנֶה הוּא אָדָם הַיָּכוֹל לַעֲמֹד בִּתְּפִלָּה לִפְנֵי אֱלֹהִים אוֹ לְהַשִּׂיא עֵצָה טוֹבָה. וְכָאן, בַּכְּפָר שֶׁעַל שְׂפַת הַוִּיסְלָה, לֹא הָיָה לֹא צַדִּיק וְלֹא רַב, לֹא ר' אָשֵׁר מְלַמֵּד וְלֹא שׁוּם יְהוּדִי שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ, הָיוּ כָּאן רַק גּוֹיִם בִּלְבָד.

הָאִכָּרִים הַכְּפָרִיִּים דִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ עַכְשָׁו עַל פְּנֵי הַקֶּרַח, אָמְרוּ לוֹ שֶׁיְחַכֶּה. הֵם נָתְנוּ לוֹ קַשׁ בִּשְׁבִיל בֶּן־הַבָּקָר שֶׁלּוֹ, חִנָּם אֵין כֶּסֶף. הֵם רָצוּ לָתֵת לוֹ גַּם לְהִשְׂתַּכֵּר קְצָת, מִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן הָיְתָה זְכוּרָה לוֹ מְלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת שֶׁלָּמַד מֵאָבִיו הַנַּפָּח בִּימֵי נְעוּרָיו, וְהָיָה יוֹדֵעַ עוֹד לְתַקֵּן מַחֲרֵשָׁה, גַּרְזֶן וְאוֹפַן שֶׁל עֲגָלָה. וּבְיָמִים אֵלּוּ בִּפְרֹס הָאָבִיב נִמְצָא אֵצֶל כָּל אִכָּר מַשֶּׁהוּ הַדּוֹרֵשׁ תִּקּוּן, וְהֵם דִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ שֶׁיִשָּׁאֵר בַּכְּפָר עַד לְאַחַר הֶחָג.

אַךְ דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הָאִכָּרִים לֹא הָיוּ חֲשׁוּבִים עַכְשָׁו בְּעֵינָיו וְלֹא כְּלוּם. מַה יוֹדְעִים הַגּוֹיִם בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים? עַל פֶּסַח יְהוּדִי? עַל “סֵדֶר” יַחַד עִם אִשָּׁה וִילָדִים? הוּא לְבַדּוֹ הָיָה צָרִיךְ עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, הוּא לְבַדּוֹ חַיָּב לַחֲשֹׁב בְּדָבָר גָּדוֹל כָּל כָּךְ, לְהַכְרִיעַ בְּעִנְיָן נַעֲלֶה כָּל כָּךְ, שֶׁחֲכָמִים וְלַמְדָנִים מְיַגְּעִים עָלָיו אֶת מֹחוֹתֵיהֶם: מַה חָשׁוּב יוֹתֵר: פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ אוֹ “סֵדֶר” בַּבַּיִת? וְרֹאשׁוֹ כִּמְעַט נִתְפַּקַּע מֵרֹב מַחֲשָׁבוֹת וְשִׁקּוּלִים בִּימֵי־מַבּוּל קָשִׁים אֵלֶּה, שֶׁהוֹרִיד אֱלֹהִים עַל הָעוֹלָם הַזֶּה לִפְנֵי הַפֶּסַח.

הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא הָיָה, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, צַדִּיק גָּדוֹל. לְגַמְרֵי לֹא. שֶׁכֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָנַע מִמֶּנּוּ אֱלֹהִים שׁוּם דָּבָר, נָתַן לוֹ כֹּחַ וְחֹסֶן בָּאֲבָרָיו הַמְּגֻדָּלִים, לֹא קִפַּח אוֹתוֹ לֹא בִּבְרִיאוּת וְלֹא בְּקוֹמָה, הִנֵּה בְּכָל זֹאת לֹא שִׁלֵּם לוֹ לַבּוֹרֵא כָּרָאוּי בְּעֵד כָּל אֵלֶּה, לֹא הִתְנַהֵג כְּפִי שֶׁרָאוּי לִיהוּדִי לְהִתְנַהֵג.

בְּשַׂק־הָעוֹר שֶׁלּוֹ הִתְגַּלְגְּלוּ, אָמְנָם, בְּצַד פַּת־הַקִּבָּר, הַמֶּלַח וְזוּג הַמְּגַפַּיִם, גַּם זוּג תְּפִלִּין מְשֻׁמָּנוֹת וְטַלִּית שֶׁכֻּלָּה קְרָעִים, וְגַם סִדּוּר קָטָן שֶׁדַּפָּיו תְּלוּשִׁים, אֲבָל הֶרְשׁ־לֵיבּ הֶחֱסִיר לֹא פַּעַם תְּפִלָּה שֶׁל חֹל. לֹא הָיְתָה לוֹ שָׁעָה מַסְפֶּקֶת לִתְפִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁלִּפְנוֹת בֹּקֶר, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת עוֹד בַּחֲשֵׁכָה, כְּבָר הָיָה מֻכְרָח לָקוּם וּלְהוֹלִיךְ אֶת הַבְּהֵמוֹת. לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם מַתְאִים לִתְפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לָן תָּמִיד בִּרְפָתִים שֶׁל אִכָּרִים, יַחַד עִם הָרוֹעִים, נַעֲרֵי הַגּוֹיִם. כְּשֶׁהָיָה מַנִּיחַ לִפְעָמִים אֶת הַ“שֵּׁל־רֹאשׁ” הַדָּהוּי שֶׁלּוֹ עַל שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הַמְּקֻרְזָלוֹת, מִיַּד הִתְחִילוּ הַפִּרְחָחִים צוֹחֲקִים וּמַלְעִיגִים. הֵם כָּרְכוּ לָהֶם אֶת חֲגוֹרַת־הָעוֹר שֶׁל מִכְנְסֵיהֶם עַל הַזְּרוֹעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכּוֹרֵך הֶרְשׁ־לֵיבּ אֶת רְצוּעוֹת הַ“שֵּׁל־יָד”, הִתְנוֹעֲעוּ וְעָשׂוּ הַעֲוָיוֹת פְּרוּעוֹת וְצָעֲקוּ:

– לֵיבּוּשׁ, אַבָּא’לִי, אִמָּא’לִי, צִיצִי’לִי…

הוּא לֹא עָבַר בִּשְׁתִיקָה עַל כָּךְ. תּוֹךְ כְּדֵי תְּפִלָּתוֹ, כְּשֶׁהוּא מְעֻטָּר תְּפִלִּין, שָׁלַח אֶת יָדָיו הַמְּגֻיָּדוֹת בְּשִׁנֵּיהֶם שֶׁל הַפּוֹחֲזִים שֶׁהִלְעִיגוּ עַל אֱלֹהָיו, שֶׁהוּא אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא עֵץ וְלֹא אֶבֶן. אֲבָל גַּם נַעֲרֵי הַגּוֹיִם לֹא טָמְנוּ יָדָם בַּצַּלַּחַת. כַּכְּלָבִים הַפּוֹשְׁטִים עַל הַדֹּב, כָּךְ הִתְנַפְּלוּ עָלָיו, חָבְטוּ בּוֹ וְכִמְעַט שִׁבְּרוּ עַצְמוֹתָיו.

– הַכּוּ, נוֹצְרִים, אֶת הַיְּהוּדִי! – צָוְחוּ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת, – אֶת עַצְמוֹתָיו שַׁבֵּרוּ, קַתּוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הוּא לָאָדוֹן שֶׁלָּנוּ, לְיֵשׁוּ.

הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִלָּחֵם תָּמִיד, לִהְיוֹת אִישׁ רִיב לְכָל הַגּוֹיִם בִּגְלַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלּוֹ, וּפָסַק מִלְּהִתְפַּלֵּל.

גַּם בְּעִנְיְנֵי מַאֲכָלוֹת לֹא הָיָה נִזְהָר. בְּשַׂר חֲזִיר לֹא אָכַל, חָלִילָה. לֹא פַּעַם נָתְנוּ לוֹ הָרוֹעִים הַהוֹלְכִים עִם הַבָּקָר כַּרְכֶּשֶׁת שֶׁל חֲזִיר לְלַפֵּת אֶת הַפַּת, אוֹ שֻׁמַּן־חֲזִיר לָבָן וּמָלוּחַ וְהוּא לֹא רָצָה אַף לִנְגֹּעַ בָּזֶה. אֲבָל אִטְרִיוֹת בְּחָלָב, שֶׁבָּהֶן הָיוּ מְכַבְּדוֹת אוֹתוֹ נְשֵׁי הָאִכָּרִים, הָיָה אוֹכֵל. יַחַד עִם כָּל הַגּוֹיִם יָשַׁב גַּם הוּא עַל שְׁרַפְרָף קָטָן לְיַד הַסַּפְסָל הַגָּדוֹל, שֶׁעָמַד בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַחֶדֶר, הֵסִיר אֶת הַכּוֹבַע, מִפְּנֵי שֶׁבְּבָתֵּי הַגּוֹיִם תְּלוּיִים אִיקוֹנִיּוֹת קְדוֹשִׁים, שָׁאַב בְּכַף הָעֵץ מִן הַקְּעָרָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ שָׁאֲבוּ כֻּלָּם, וְשָׁאַף וְנָשַׁף בַּהֲנָאָה עִם כָּל לְגִימָה וּלְגִימָה.

– אִטְרִיוֹת טוֹבוֹת, אִמָּא’לִי – הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַגּוֹיוֹת וְנוֹשֵׁק אֶת יְדֵיהֶן בְּפִיו הַשָּׂעִיר וְהָרָטֹב מֵחָלָב, – אֱלֹהִים יִגְמֹל לָכֶן!

יֶעֱרַב וִיבֻשַּׂם לְךָ לֵיבּוּשׁ, – הָשִׁיבוּ הַגּוֹיוֹת וְהוֹסִיפוּ לוֹ עוֹד מִן הַקְּדֵרָה אֶל הַקְּעָרָה.

הָאִכָּרִים בַּכְּפָר אָהֲבוּ אוֹתוֹ. וְהֵם לֹא הֵבִינוּ עַכְשָׁו, מִפְּנֵי מַה הוּא נֶחְפָּז כָּל כָּךְ בְּשֶׁל הַחַג הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ.

– אִשְׁתְּךָ, לֵיבּוּשׁ – אָמְרוּ לוֹ, – תְּקַבֵּל מִמְּךָ אֶת הַמַּתָּנוֹת גַּם לְאַחַר מִכֵּן. וְאֶת בֶּן־הַבָּקָר נַחֲזִיק לְךָ כָּאן בָּרֶפֶת. תַּרְוִיחַ כֶּסֶף בִּמְּזֻמָּנִים, תָּבִיא הַכֹּל הַבַּיְתָה, וּבְשָׂכָר זֶה תְּחַמֵּם לְךָ יָפֶה, הַיְּהוּדִיָּה שֶׁלְּךָ, אֶת מִטָּתְךָ… הוֹ, הוֹ!…

אֵבֶל הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵיהֶם. הוּא הָיָה שָׁרוּי בְּצַעַר וְאָכַל אֶת בְּשָׂרוֹ מַמָּשׁ.

שֶׁכֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה זָהִיר הֶרְשׁ־לֵיבּ בִּדְבָרִים שֶׁבְּיַהֲדוּת, הָיָה בְּכָל זֹאת יָרֵא אֶת הָאֱלֹהִים, וּמְאֹד הָיוּ יְקָרִים לוֹ אִשְׁתּוֹ וַחֲמֵשֶׁת יְלָדָיו הַקְּטַנִּים זֶה מִזֶּה.

כָּל יוֹם שִׁשִּׁי, מִיָּד לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת צְרוֹרוֹת מַטְבְּעוֹת־הַנְּחֹשֶׁת מִידֵי סוֹחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת, שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ הַקָּשָׁה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ, הִפְרִישׁ מִיַּד כַּמָּה עֲשִׂירִיּוֹת, שָׂם אוֹתָם בְּשַׂקִּיק־הַבַּד שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה תָּלוּי לוֹ עַל חָזֵהוּ הַשָּׂעִיר, הִשִּׁיב עֲלֵיהֶם אֶת נְשִׁימָתוֹ הַחַמָּה, שֶׁיְּהֵא לְמַזָּל, וְהִטְמִין אוֹתָם לִשְׂכַר־לִמּוּד. לֹא פַּעַם בָּא אֵלָיו הַיֵּצֶר הָרָע וְהִתְחִיל מְמָרֵר אֶת חַיָּיו, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלִיכוּהוּ רַגְלָיו בְּסָמוּךְ לְבֵית־מְזִיגָה – שֶׁיּוֹצִיא מִתּוֹךְ הַשַּׂקִּיק כַּמָּה גְּרוֹשִׁים כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת אֲבָרָיו בְּכוֹסִית יַ"שׁ, אֲבָל הֶרְשׁ לֵיבּ לֹא נִכְנַע לוֹ.

– מִכַּסְפּוֹ שֶׁל ר' אָשֵׁר – הָיָה מְנַהֵם כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע – לֹא אֶקַּח פְּרוּטָה, וַאֲפִלּוּ אֲנִי פּוֹשֵׁט כָּאן אֶת יָדַי וְרַגְלַי וָמֵת.

ר' אָשֵׁר מְלַמֵּד, יְהוּדִי מְטֹרָד וּמְבֹהָל, שֶׁתָּמִיד הוּא נוֹשֵׁךְ אֶת זְקָנוֹ וּשְׂפָמוֹ וּמְמַלֵּא אֶת כָּל הַחוּמָשִׁים מִשַּׂעֲרוֹתָיו הָאַפְרוּרִיּוֹת, אָמְנָם לֹא הָיָה חָס בְּיוֹתֵר עַל יְלָדָיו שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ. כָּל יוֹם הָיָה מְגָרֵשׁ אוֹתָם מֵחָדָשׁ מִן “הַחֶדֶר”, מֵחֲמַת מֹחוֹתֵיהֶם הַמְּטֻמְטָמִים שֶׁאֵינָם קוֹלְטִים אֶת הַתּוֹרָה, וּמִשּׁוּם דִּבְרֵי נִבּוּל־פֶּה שֶׁהֵם מְסַפְּרִים לַנְּעָרִים “בַּחֶדֶר”. וְאַף עָלָיו, עַל הֶרְשׁ־לֵיבּ עַצְמוֹ, לֹא חָס וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ דִּבְרֵי־מוּסָר וּלְעֵינֵי כֹל דַּוְקָא, בְּעֶסְקֵי הַיַּהֲדוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינוֹ נִזְהַר בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר. אֲבָל הֶרְשׁ־לֵיבּ הָיָה דָּבוּק בִּיהוּדִי זֶה וְכָרוּךְ אַחֲרָיו. כָּל כַּמָּה שֶׁהַיְּהוּדִי הָיָה מוֹסִיף וְאוֹמֵר לוֹ דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים וּמְאַיֵּם עָלָיו בְּגֵיהִנּוֹם, יוֹתֵר הָיָה הֶרְשׁ לֵיבּ מְחַבְּבוֹ. בְּיָד רְחָבָה הָיָה מְשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַזְּהוּבִים שֶׁהִשִּׂיג בִּיגִיעוֹ הַקָּשֶׁה, וְהָיָה מִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ אֶת הַיְלָדִים.

– רַבִּי, יַכֶּה אוֹתָם, – טָעַן אֶל הַמְּלַמֵּד, – יַעֲשֶׂה אוֹתָם בַּעֲלֵי־מוּם, אֶת הַמַּמְזֵרִים הַלָּלוּ, אַךְ אַל נָא יְגָרֵשׁ אוֹתָם מִן “הַחֶדֶר”.

וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה זָהִיר בְּעִנְיַן הַמְּלַמֵּד וּשְׂכַר־הַלִּמּוּד, כָּךְ הָיָה נִזְהָר וּמַקְפִּיד בְּעִנְיְנֵי חַג וּמוֹעֵד.

הַחַגִּים הָיוּ יְמֵי הַשִּׂמְחָה הַיְחִידִים שֶׁבְּחַיָּיו הַקָּשִׁים, הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם שָׁהָה עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, לָבַשׁ בְּגָדִים נָאִים וְיָשַׁן בְּמִטָּה, נֶהְנָה מִמְּנוּחָה, אָכַל מַאֲכָלוֹת טוֹבִים וְשָׁמַע שִׂיחַת בְּנֵי־אָדָם.

שׁוּם אֶחָד מִן הַיְּהוּדִים שֶׁבְּבֵית־הַתְּפִלָּה הַכַּפְרִי הַקָּטָן לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ וּבְכַוָּנָה כָּזֹאת כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלֵּל הֶרְשׁ־לֵיבּ.

כָּל שְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיָה עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד אָרֹךְ יָשָׁן נוֹשָׁן, עוֹד מִימֵי חֲתֻנָּתוֹ, מְעִיל בַּעַל כַּפְתּוֹרֵי עֶצֶם וּפְסִיסֵי־מֶשִׁי בְּשׁוּלָיו וְהָיָה צַר עָלָיו וּמִתְפַּקֵּעַ עַל גַּבֵּי אֲבָרָיו הַמְּגֻדָּלִים. בְּאֶצְבַּע גְּדוֹלָה הָיָה מַחֲוֶה לְעַצְמוֹ כָּל שׁוּרָה, עָמַל קָשֶׁה בַּמִּלִּים הַקָּשׁוֹת שֶׁבַּמַּחֲזוֹר, לֹא יָכֹל לְהַדְבִּיק אֶת הַמְּלַמֵּד הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, נֶחְשַׁל בְּדַרְכּוֹ וְנִתְפַּתֵּל, אֲבָל לֹא נִכְנַע, גִּלְגֵּל מִלִּים כְּסַדְנֵי עֵצִים.

– אָמֵן! – הָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר כָּל פַּעַם לִנְעָרָיו בְּקוֹל שֶׁהָיָה מַרְעִיד אֶת שִׁמְשׁוֹת־הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל בֵּית־הַתְּפִלָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ קְבוּעוֹת הֵיטֵב בְּמִסְגְּרוֹתֵיהֶן.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם־הַכִּפּוּרִים הָיָה עוֹבֵד בְּזֵעַת אַפַּיִם. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל טוּרֵי הָ“עַל־חֵטְא” הָיָה מַכֶּה עַל לִבּוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהַיְּהוּדִים הָיוּ חוֹבְטִים עַל־גַּבֵּי הָ“עַמּוּדִים”:

– נוּ, אוֹ, אֶט…

אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה, לְאַחַר מִכָּן, בַּסְּעֻדָּה לְיַד הַשֻּׁלְחָן, הָיָה נוֹטֵל לְעַצְמוֹ שְׂכַר כָּל עֲמָלוֹ. הוּא הָיָה מֵבִיא תָּמִיד הַבַּיְתָה אֶת מֵיטַב הַדְּבָרִים לֶחָג, בָּשָׂר וּבֵיצִים וִירָקוֹת. דָּגִים הָיָה שׁוֹלֶה בְּעֶצֶם יָדָיו. הַיְלָדִים יָשְׁבוּ מִסָּבִיב וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם בְּמַאֲכָלוֹת טוֹבִים. אֶטְיָה אִשְׁתּוֹ קָשְׁרָה לְרֹאשָׁהּ אֵת הַמִּטְפַּחַת הַחֲדָשָׁה וְחָגְרָה סִנָּר חָדָשׁ, וּלְאַחַר הַסְּעֻדָּה הָיָה מְשַׁלֵּחַ אֶת הַיְלָדִים הַחוּצָה וְנִטְפַּל אֵלֶיהָ, לְאֶטְיָה, וּמְדַגְדֵּג אוֹתָהּ בִּזְקָנוֹ הַמְקֻרְזָל בִּלְחָיֶיהָ וּבְצַוָּארָהּ. טוֹב הָיָה לוֹ בֶּחָג, שִׁלּוּם טוֹב לְכָל יְמֵי הָעִנּוּי. וּבְיוֹתֵר הָיָה טוֹב בְּחַג הַפֶּסַח.

לְפֶסַח שֶׁל שָׁנָה זוֹ נֶחְפַּז הֶרְשׁ־לֵיבּ לְהַקְדִּים וְלָבוֹא הַבַּיְתָה. יוֹתֵר מִבְּכָל שְׁאָר הַחַגִּים. הוּא רָצָה לְהָבִיא לְאֶטְיָה אִשְׁתּוֹ אֵת הַבַּד בְּעוֹד מוֹעֵד, שֶׁתַּסְפִּיק לִתְפֹּר לְעַצְמָהּ אֶת הַשִּׂמְלָה לֶחָג. גַּם הָיָה צָרִיךְ לִמְסֹר אֶת בֶּן־הַבָּקָר לִשְׁחִיטָה בְּעוֹד זְמָן, לִמְכֹּר אֶת הַבָּשָׂר לִשְׁכֵנָיו וְלַעֲזֹר בַּהֲכָנוֹת לִקְרַאת הַפֶּסַח.

טָעוּן שַׂק מָלֵא, הַמִּתְפַּקֵּעַ כִּמְעַט מֵרֹב מַתָּנוֹת עַם פָּר בֶּן־בָּקָר צָעִיר הַקָּשׁוּר בַּחֶבֶל בְּקַרְנָיו, רָצָה לַחֲצוֹת אֶת הַוִּיסְלָה, לַעֲבֹר אוֹתָהּ לִפְנוֹת בֹּקֶר, עִם דִּמְדּוּמֵי הַיּוֹם הַמַּכְחִילִים כְּדֵי לְהַסְפִּיק וּלְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ. אֲבָל לְפֶתַע פָּקַע הַקֹּר הַקָּשֶׁה וְהַמְמֻשָּׁךְ, כְּשַׁלְפּוּחִית שְׁזֻפְּתָה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה וּמַבּוּל־מַיִם יָרַד עַל הָעוֹלָם. הֶרְשׁ־לֵיבּ נִשְׁאַר תָּקוּעַ, יַחַד עִם שַׂק תְּשׁוּרוֹתָיו, יַחַד עִם בֶּן־הַבָּקָר, מְצִיאָה זוֹ שֶׁזִּמֵּן לוֹ אֱלֹהִים לֶחָג וְהוּא שָׁכַב מְדֻכָּא וּמְדֻכְדָּךְ. הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁכַּב בִּמְנוּחָה בָּרֶפֶת הַחֲמִימָה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּרֵי־הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַגּוֹיִם. אַף הַסִּיגָרִיּוֹת הַגְּלוּלוֹת לֹא טָעֲמוּ לְחִכּוֹ. הוּא נִמְשַׁךְ הַבַּיְתָה.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הִמְתִּין, קִוָּה שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר יִשְׁתַּנֶּה, הַגֶּשֶׁם יֶחְדָּל.

מִבַּעַד לַפֶּתַח הַפָּתוּחַ שֶׁל הָרֶפֶת, שֶׁבָּהּ שָׁכַב בְּתוֹךְ הַקַּשׁ לְיָד בֶּן־הַבָּקָר שֶׁלּוֹ, הִסְתַּכֵּל בְּעַנְנֵי הֶעָשָׁן הָעוֹלִים מִן הָאֲרֻבּוֹת, כְּדֵי לְדַעַת מַהוּ מֶזֶג הָאֲוִיר הֶעָתִיד לָבוֹא. הוּא יָדַע, כִּי עָשָׁן הַיּוֹרֵד וְנוֹפֵל לָאֲדָמָה סִימָן הוּא שֶׁהָאֲוִיר כָּבֵד וּמְבַשֵּׂר גֶּשֶׁם, וְעָשָׁן הַמִּתַּמֵּר וְעוֹלֶה סִימָן הוּא שֶׁהָאֲוִיר קַל וְעָתִיד לָבוֹא מֶזֶג־אֲוִיר יָפֶה.

בְּאָזְנַיִם דְּרוּכוֹת שֶׁל אִישׁ־הַחוֹפִים, הַקּוֹלֵט מִבַּעַד לַקִּיר כָּל נְשִׁיבַת רוּחַ, כָּל סִימָן שֶׁל כְּפוֹר הַיּוֹרֵד, הוּא הִקְשִׁיב לַמִּתְרַחֵשׁ מִסָּבִיב.

מֶזֶג־הָאֲוִיר לֹא הָיָה יַצִּיב. הִנֵּה הִתְחִיל הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בְּחָזְקָה, וּמִיָּד פָּסַק. הִנֵּה קִרְקְרוּ הָעוֹרְבִים, תַּרְנְגוֹלִים קָרְאוּ קוּקוּרִיקוּ, מַה שֶׁמֵּעִיד עַל גְּשָׁמִים נוֹסָפִים, וּמִיָּד לְאַחַר כָּךְ הִתְחִילָה רוּחַ נוֹשֶׁבֶת, דָּבָר הַמְּבַשֵּׂר הַפְסָקַת הַגְּשָׁמִים וְחֹרֶב. הָאִכָּרִים נִבְּאוּ נְבוּאוֹת שׁוֹנוֹת, וְהֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא הָיָה יָכוֹל לָצֵאת מִן הַמֵּצֵר.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִתְחִיל הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בְּחָזְקָה יְתֵרָה, בָּרַעַשׁ וּבְזַעַף. הַשָּׁמַיִם הָיוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם אֲפֵלִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהָאִכָּרוֹת הָיוּ מֻכְרָחוֹת לְהַדְלִיק בַּמִּטְבָּח כְּפִיסִים יְבֵשִׁים, כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הַסִּירִים. אַף כֶּלֶב לֹא הֵעֵז לְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ הַחוּצָה. הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא יָצָא כְּלָל מִן הָרֶפֶת. הוּא לֹא רָצָה לֶאֱכֹל, לֹא רָצָה לְשׂוֹחֵחַ עִם שׁוּם אָדָם. הָיָה מֵצֵר וּמִצְטַעֵר עַל שֶׁלֹּא יָצָא מִיָּד לַדֶּרֶךְ, עִם הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים. עַכְשָׁו כְּבָר רָאָה שֶׁאֵין לְקַוּוֹת לְרוּחוֹת וּלְקֹר. וּמִשֶּׁיָּזוּז הַקֶּרַח בַּנָּהָר שׁוּב לֹא יָּבֹא דָּבָר אַחֵר, אֶלָּא גֵּאוּת הַמַּיִם.

הַפָּר הַצָּעִיר לִקְלֵק בִּלְשׁוֹנוֹ אֶת יָדוֹ שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ, אֲבָל הוּא דְּחָפוֹ בַּמַּגָּף בְּצַלְעוֹ:

– לְכִי לָךְ, בְּהֵמָה פְּתַיָּה – שִׁכְבִי בִּמְקוֹמֵךְ!

בַּלַּיְלָה לֹא יָשַׁן. הוּא יָצָא מִפֶּתַח הָרֶפֶת, עָמַד וְהִבִּיט לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הָרְטֻבָּה. מַחֲרֹזוֹת שֶׁל טִפּוֹת מַיִם נִתְגַּלְגְּלוּ מֵעַל לְגַּג־הַקַּשׁ יָשָׁר לְתוֹךְ הַצַּוָּארוֹן שֶׁל כֻּתָּנְתּוֹ הַפְּתוּחָה לִרְוָחָה. הוּא רָקַק רְקִיקָה גְּדוֹלָה לְתוֹךְ הַלַּיְלָה וְחָזַר אֶל הָרֶפֶת. רַעְיוֹנוֹת כְּבֵדִים, אֲפֵלִים, כְּאוֹתָהּ אֲפֵלָה שֶׁבַּחוּץ, הִתְהַלְּכוּ וְהִסְתַּבְּכוּ בְּמֹחוֹ, שֶׁלֹּא הֻרְגַּל לַחֲשֹׁב: לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, אוֹ לֹא לָלֶכֶת?

רֶגַע אֶחָד הֶחְלִיט לִירֹק עַל הַכֹּל. אִם לֹא – יְהֵא לֹא – חָשַׁב. הוּא עָשָׂה הַכֹּל כְּפִי שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹת יְהוּדִי. מַתָּנוֹת לְפֶסַח קָנָה. רָצָה לִהְיוֹת לְחַג הַפֶּסַח בַּבַּיִת לַעֲרֹךְ “סֵדֶר”, לָלֶכֶת לְבֵית־הַתְּפִלָּה, לִהְיוֹת יְהוּדִי כְּכָל הַיְּהוּדִים. אֲבָל אִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה, אִם בְּדִיּוּק קֹדֶם הַפֶּסַח הוּא מוֹרִיד מַבּוּל עַל הָעוֹלָם, הֲרֵי אֵין זֶה אַשְׁמָתוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ. אִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה, שֶׁאֶטְיָה וְהַיְלָדִים יִהְיֶה לָהֶם פֶּסַח שֶׁל עַצְבוּת, שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר כָּאן בֵּין הַגּוֹיִם וְלֹא יֹאכַל מַצָּה בְּפֶסַח, יְהֵא כָּךְ. הוּא רָצָה לְקַיֵּם מִצְווֹת כְּדֶרֶךְ שְׁאָר הַיְּהוּדִים. אִם רְצוֹנוֹ שֶׁל אֱלֹהִים הוּא שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרוֹת, תָּמִיד רַק עֲבֵרוֹת, הֲרֵי אֵין הוּא, הֶרְשׁ לֵיבּ, אָשֵׁם בְּכָךְ. לְסַכֵּן אֶת הַחַיִּים אָסוּר. הָאִכָּרִים אוֹמְרִים לֹא לָלֶכֶת. יִשָּׂא הָרוּחַ אֶת הַכֹּל!

הוּא הִתְכַּסָּה בַּקַּשׁ, לֹא רָצָה לְהַרְהֵר עוֹד, מוּטָב לִישֹׁן, לְחַלֵּץ אֶת הָעֲצָמוֹת לְאַחַר שָׁבוּעוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה.

אֲבָל הַשֵּׁנָה לֹא שָׁלְטָה בּוֹ. בִּמְקוֹם שֵׁנָה לְעֵינָיו בָּאוּ אֶל מֹחוֹ הִרְהוּרִים עַל בֵּיתוֹ, עַל אֶטְיָה, עַל הַיְלָדִים.

הוּא רָאָה אֶת בֵּיתוֹ הַקָּטֹן בְּלֶשְׁנֶה. בְּבָתֵּי הַשְּׁכֵנִים הַכֹּל מְסֻיָּד, מְסֻדָּר, סַלִּים מְלֵאֵי מַצּוֹת עוֹמְדִים מְכֻסִּים סְדִינִים, וְרַק אֶצְלוֹ בַּבַּיִת חֹשֶׁךְ, עַצְבוּת. אֶטְיָה אֵין לָהּ כְּלוּם לְפֶסַח, הַיְלָדִים עֲרֻמִּים וִיחֵפִים. בְּבֵית־הַתְּפִלָּה יִלְעֲגוּ הַנְּעָרִים לִילָדָיו. כֻּלָּם יִהְיוּ חֲבוּשִׁים כּוֹבָעוֹנִים חֲדָשִׁים, מְגַפַּיִם חֲדָשִׁים, וְרַק הֵם יְהַלְּכוּ קְרוּעִים וּבְלוּיִים, יְחֵפֵי־רַגְלַיִם. גַּם הַנְּעָרוֹת לֹא תּוּכַלְנָה לָצֵאת אֶל חַבְרוֹתֵיהֶן לְשַׂחֵק בֶּאֱגוֹזִים. יִלְעֲגוּ לָהֶן. בַּ“סֵּדֶר” תָּסֵב אֶטְיָה לְבַדָּהּ עִם הַיְלָדִים. אֲנָשִׁים יָבִיאוּ לָהֶם מַתָּנָה, מַתְּנַת בָּשָׂר־וָדָם, כִּלְפוֹשְׁטֵי־יָד. הִיא לֹא תֵּדַע הֵיכָן הוּא נִמְצָא, הִיא תַּחֲשֹׁב שֶׁאָבַד וְאֵינֶנּוּ. אוֹ אוּלַי אֲפִלּוּ תַּחֲשֹׁב שֶׁהוּא בָּרַח מִמֶּנָּה, בֵּין הַגּוֹיִם נִשְׁאַר. הִיא תְּקַלֵּל אוֹתוֹ.

הוּא נָגַע בַּשַּׂק וּמִשֵּׁשׁ בּוֹ, הֵצִיץ אֶל הַשָּׁמַיִם, וְרַחֲמָיו הִתְעוֹרְרוּ בְּלִבּוֹ, רַחֲמִים רַבִּים עַל אֶטְיָה אִשְׁתּוֹ, עַל הַיְלָדִים, וְאַף עַל עַצְמוֹ.

חֹרֶף תָּמִים צִפָּה לֶחָג. חֹרֶף תָּמִים הִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַכְּפָרִים, מָקוֹם שֶׁסָּעַד בּוֹ בַּיּוֹם לֹא לָן בּוֹ בַּלַּיְלָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לֹא רָאָה בְּעֵינָיו, בְּמִטָּה לֹא שָׁכַב, לְיַד שֻׁלְחָן לֹא יָשַׁב, מִלָּה טוֹבָה מִפִּי שׁוּם אָדָם לֹא שָׁמַע, דִּבּוּר קָדוֹשׁ מִפִּיו לֹא הוֹצִיא. תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת, רְפָתִים וְרוֹעִים דּוֹפְקֵי־הָעֵדֶר. וְעַכְשָׁו שׁוּב לִשְׁכַּב בָּרֶפֶת, לֹא לָלֶכֶת לְבֵית־הַתְּפִלָּה, לֹא לְהַזְכִּיר נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אַבָּא־אִמָּא, שֶׁמֵּתוּ בַּמַּגֵּפָה, לֹא לָשֵׂאת־כַּפַּיִם בְּבִרְכַּת־כֹּהֲנִים, לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח.

לֹא, הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵר כָּאן. אָסוּר לוֹ לְהִשָּׁאֵר כָּאן. אָמְנָם, הָאִכָּרִים אוֹמְרִים לֹא לָלֶכֶת, אֲבָל מִי נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל מָה שֶׁגּוֹיִם מְשִׂיחִים! הַוִּיסְלָה נְהִירָה לוֹ יוֹתֵר מֵהֶם. הוּא גֻּדַל כָּאן עַל הַחוֹף הַזֶּה. הוּא מַכִּיר אֶת הַנָּהָר, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו. הָרַגְלַיִם עַצְמָן כְּבָר יוֹדְעוֹת הֵיכָן לָלֶכֶת, הֵיכָן לַעֲקֹף בּוֹר… הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד, אָמְנָם, וְהַקֶּרַח מוּצָף מַיִם. אֲבָל זֶה שָׁנִים מְרֻבּוֹת לֹא הָיָה הַקֶּרַח חָזָק כָּל כָּךְ, עָבֶה כָּל כָּךְ, כְּפִי שֶׁהוּא הַשָּׁנָה, הַקֹּר עָמַד בְּכָל תָּקְפּוֹ מֵחֲנֻכָּה עַד תְּחִלַּת נִיסָן, וְלֹא עַל נְקַלָּה יִשְׁטֹף הַגֶּשֶׁם אֶת מִכְסֵה הַקֶּרַח.

וַדַּאי הָיְתָה זֹאת שְׁטוּת, שֶׁלֹּא יָצָא אֶל הַדֶּרֶךְ מִיָּד, בִּתְחִלַּת הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא יָשַׁב וְצִפָּה לְשִׁנּוּי הָאֲוִיר. אֲבָל אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב. אֵין לְחַכּוֹת עוֹד. אֵין לְאַחֵר אַף רֶגַע. לֹא צָרִיךְ לְפַחֵד. חַיָּב אָדָם לְהִסְתַּכֵּן. מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַכֵּן כְּלוּם לְעוֹלָם אֵין לוֹ כְּלוּם. לֹא פַּעַם כְּבָר הִסְתַּכֵּן הֶרְשׁ־לֵיבּ הֵן בְּעִסְקֵי קְטָטוֹת וְהֵן בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים. הוּא אֵינוֹ מִן הַפַּחְדָנִים, וְהָאֱלֹהִים יַעֲזֹר. אֱמֶת, אֵין הוּא רָאוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לָלֶכֶת לְפֶסַח הַבַּיְתָה הֲרֵי מִצְוָה הִיא, וְגַם לְפַרְנֵס אִשָּׁה וִילָדִים לֹא דָּבָר מוּעָט הוּא. בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַכְּפָרִי אֵין כֹּהֵן אַחֵר לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, וְגַם לְהַזְכִּיר נְשָׁמוֹת דָּבָר גָּדוֹל הוּא. אַבָּא־אִמָּא תִּהְיֶה לָהֶם מְנוּחָה בְּקִבְרוֹתֵיהֶם. מִשּׁוּם מַה יְהֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְעַכֵּב בְּיָדוֹ דָּבָר כָּזֶה? – הֲרֵי הוּא אָבִינוּ, אָב טוֹב וְרַחֲמָן, אוֹמֵר ר' אָשֵׁר הַמְלַמֵּד, – וַהֲרֵי זֶה לְמַעֲנוֹ, לְמַעַן הַשֵּׁם עַצְמוֹ, יִתְבָּרַךְ.

כָּךְ שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ הֶרְשׁ־לֵיבּ, שָׁקַל הַרְבֵּה פְּעָמִים, עֵד שֶׁהִתְחִילוּ מַפְצִיעִים וְעוֹלִים קַוֵּי הָאוֹר שֶׁל הַבֹּקֶר מִתּוֹךְ הַשָּׁמַיִם הַחֲשֵׁכִים. וּכְשֶׁנִּמְתְּחָה בָּרָקִיעַ רְצוּעַת הָאוֹר הָרִאשׁוֹנָה וְאַדְמוּמִית חָדְרָה וּפִלְּחָה אֶת יַרְקוּת הַשָּׁמַיִם, אַדְמוּמִית הַמְּבַשֶּׂרֶת רוּחַ וּמֶזֶג־אֲוִיר יָבֵשׁ, – יָצָא הֶרְשׁ־לֵיבּ מִתּוֹךְ הָרֶפֶת, נִעֵר מֵעַל עַצְמוֹ אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הַסְּפֵקוֹת וְאָמַר בְּתֹקֶף אֶל הָאִכָּרִים הָעֲטוּפִים פַּרְווֹת:

– אֲנָשִׁים, אֲנִי עוֹבֵר אֶת הַנָּהָר.

הַכְּפָרִיִּים הֵנִיעוּ בִּידֵיהֶם תְּנוּעָה שֶׁל בִּטּוּל.

– אַתָּה מְשַׁטֶּה בָּנוּ, לֵיבּוּשׁ, הָא?

אוּלָם הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא שִׁטָּה. בְּכֹבֶד־רֹאשׁ גָּמוּר בִּקֵּשׁ גַּרְזֶן, יָרַד אֶל הַפֶּלֶג, הַיּוֹרֵד וְנוֹפֵל אֶל הַוִּיסְלָה, פָּתַח פֶּתַח בַּקֶּרַח הָרוֹפֵף, הוֹרִיד רֶשֶׁת וְשָׁלָה כַּמָּה דָּגִים לֶחָג. אַחַר־כָּךְ עָרַךְ מֵחָדָשׁ אֶת הַדְּבָרִים בְּשַׂק־הָעוֹר, סִדֵּר וְיִשֵּׁר הַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ, קִרְצֵף וְנִקָּה אֶת הַזֶּבֶל שֶׁדָּבַק בְּצַלְעוֹתָיו שֶׁל בֶּן־הַבָּקָר.

– לְכָל הָרוּחוֹת, – אָמַר בְּתֹקֶף, כְּשֶׁהוּא נוֹעֵץ בְּחָזְקָה אֶת רַגְלָיו בַּקַּרְקַע, – רַק פַּעַם אַחַת בִּלְבַד תָּמוּת הָעֵז.

רָאוּ הָאִכָּרִים שֶׁאֵין לְהִתְוַכֵּחַ וּלְהִתְנַצַּח עִמּוֹ. וְנוֹסָף לְכָךְ הָיָה רָצוֹן לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ בַּכְּפָר, מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ וּבִלְתִּי־רָגִיל, דָּבָר שֶׁלֹּא כָּל יוֹם הוּא מִתְרַחֵשׁ. וּמִתּוֹךְ רְגִילוּתָם הַכְּפָרִית שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַזּוּלַת, לְהַנִּיחַ לְכָל אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת שִׁגְעוֹנוֹ וּגְבוּרָתוֹ כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ, הֵנִיעוּ רָאשֵׁיהֶם בְּשַׁלְוָה וְהִקִּישׁוּ בִּמְגַפֵּיהֶם עַל הָאֲדָמָה.

– טוֹב, לֵיבּוּשׁ, נִרְאֶה!

מַחֲצִית שָׁעָה תְּמִימָה עָמַד הֶרְשׁ־לֵיבּ בִּתְפִלָּה קֹדֶם הַיְצִיאָה. הוּא נָשַׁק אֶת הַתְּפִלִּין וּכָרַךְ אֶת הָרְצוּעוֹת הַיְּבֵשׁוֹת מִסָּבִיב לִזְרוֹעוֹ כְּרִיכוֹת חֲזָקוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהַבָּשָׂר תָּפַח וְנִתְנַפַּח מֵעֹצֶר הַדָּם. הוּא אָמַר מִלָּה בְּמִּלָּה מִ“מַּה־טֹּבוּ” וְעַד גְּמִירָה. הַגּוֹיִם מִסָּבִיב עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת וּבְגִלּוּי רֹאשׁ. שׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא צָחַק צְחוֹק כָּלְשֶׁהוּ.

לְאַחַר הַתְפִלָּה אָזַר הֶרְשׁ־לֵיבּ אֶת חֲלוּקוֹ בַּחֲגוֹרָה שֶׁל עוֹר וְנָעַץ אֵת שְׁתֵּי כַּנְפוֹתָיו בְּתוֹךְ הַחֲגוֹרָה. אֶת שַׂק־הָעוֹר הִפְשִׁיל מֵעַל לִכְתֵפָיו וּקְשָׁרוֹ בִּמְשִׁיחָה מִתַּחַת לְבָתֵּי־הַשֶּׁחִי, כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בַּחֲבִילָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ חַיָּל בַּצָּבָא. עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַפַּר הַצָּעִיר קָשַׁר שְׁנֵי צְרוֹרוֹת שֶׁל שַׁחַת, וְאֶת הַחֶבֶל הִדֵּק הֵיטֵב הֵיטֵב אֶל הַקַּרְנַיִם. הוּא חִפֵּשׂ וּמָצָא לוֹ עָנָף אָרֹךְ, מְעֻקָּם וּמְסֻקָּס, כְּדֵי לְגַשֵּׁשׁ בּוֹ הֵיטֵב אֶת הַקֶּרַח שֶׁיֵּלֵךְ עָלָיו, – וְחָזָק וְאַמִּיץ, מַאֲמִין וּמוּכָן לַכֹּל, יָרַד אֶל גָּדַת הַנָּהָר.

הַכְּפָר כֻּלּוֹ יָצָא אֶל הַגָּדָה. הַגּוֹיִם הִגְבִּיהוּ יָד וְהֶאֱהִילוּ עַל עֵינֵיהֶם, חִפְּשׂוּ מְקוֹמוֹת גְּבוֹהִים יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ יָפֶה. הַגּוֹיוֹת לָעֲסוּ בְּפִיהֶן אֶת קְצוֹת הַסִּנָּרִים, הִצְטַלְּבוּ וְקָרְאוּ לַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלִבְנָהּ הָאֱלֹהִי יֵשׁוּ. אִכָּרִים יְשִׁישִׁים, שֶׁכְּבָר קָבְעוּ יְשִׁיבָתָם מֵאֲחוֹרֵי הַכִּירַיִם, יָרְדוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם הַחַמִּים וְהִשְׂתָּרְכוּ עַל מַקְלוֹתֵיהֶם הַקְּטַנִּים אֶל גָּדַת הַוִּיסְלָה הַמַּפְשֶׁרֶת. רוֹעִים וְרוֹעוֹת טִפְּסוּ וְעָלוּ עַל עֵצִים, שֶׁיִּרְאוּ יָפֶה יוֹתֵר.

דְּמָמָה נִשְׁתַּלְּטָה מִסָּבִיב. שׁוּם אָדָם לֹא הִתִּיר לְעַצְמוֹ לְהוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּר כָּלְשֶׁהוּ. וְרַק אֵשׁ קְטַנְטַנָּה נִצְנְצָה בְּכָל הָעֵינַיִם, הָאֵשׁ הַזְּעִירָה בְּעֵינַיִם אִכָּרִיּוֹת, שֶׁהִיא דּוֹעֶכֶת בְּתוֹךְ הַחַדְגּוֹנִיּוֹת שֶׁל הָאֲדָמָה וְאֵינָהּ מִתְלַקַּחַת אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁדָּנִים גַּנָּב אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. נִתְעוֹרֵר חֵשֶׁק בַּלְּבָבוֹת לְהִתְעָרֵב בְּכֶסֶף: יַעֲבֹר אוֹ לֹא יַעֲבֹר, אֲבָל שָׁתְקוּ. נָשִׁים נִסּוּ לִצְעֹק, אַךְ גְּבָרִים הִבִּיטוּ עַל כָּךְ בְּעַיִן זוֹעֶמֶת וְהֵן נֶאֶלְמוּ מִיָּד. בְּדוּמִיַּת הַמָּוֶת נִשְׁמַע רַק נֶפֶץ הַקֶּרַח, מְלֻוֶּה הֶמְיַת הָרוּחַ.

הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא הִבִּיט לְאָחוֹר. אֲפִלּוּ הֲצָצָה אַחַת וִיחִידָה לֹא הֵצִיץ לַאֲחוֹרָיו, וְרַק הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ קָדִימָה.

הַוִּיסְלָה הִשְׂתָּרְעָה מְפֹרֶקֶת, מֻפְקֶרֶת וּרְחָבָה, וּכְשֶׁדּוֹרְכִים וְצוֹעֲדִים עָלֶיהָ, הֲרֵיהִי נִרְאֵית רְחָבָה וּגְדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהִיא נִרְאֵית מֵרָחוֹק. גֶּשֶׁם לֹא יָרַד עוֹד. לְהֵפֶךְ, הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה וְנִתְגַלְּתָה פִּתְאוֹם מִבֵּין הָעֲנָנִים, קֶרֶן שֶׁמֶשׁ שֶׁזָּרְחָה וְהֵאִירָה לְפֶתַע וְהִשְׁתַּעַשְׁעָה בַּמַּיִם שֶׁמֵּעַל לַקֶּרַח, פִּזְּרָה שֶׁפַע שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת, נִתְחַבְּאָה, נֶעֶלְמָה וְהִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ אוֹר לְבַנְבָּן.

הֶרְשׁ־לֵיבּ נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שִׂמְחָה לְמַרְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ וְהוּא חָשׁ פִּתְאוֹם כֹּחַ גָּדוֹל בְּרַגְלָיו. בְּיָד אַמִּיצָה דָּפַק בְּמַקְלוֹ עַל הַקֶּרַח שֶׁלְּפָנָיו. לִרְגָעִים נֶעְצַר, הִבִּיט בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת אֶל הַקֶּרַח הַנִּשְׁקָף מִתַּחַת לַמַּיִם שֶׁהֱצִיפוּהוּ, לֹא סָמַךְ עָלָיו וְהִפְנָה עַצְמוֹ לְצַד אַחֵר, לַקֶּרַח שֶׁנִּרְאָה לוֹ חָזָק יוֹתֵר.

– זוּזִי, זוּזִי, בְּהֵמָה קְטַנָּה, – זֵרַז אֶת בֶּן־הַבָּקָר, שֶׁלֹּא הָיָה מְרֻצֶּה מִן הַהֲלִיכָה עַל הַקֶּרַח הַחֲלַקְלַק, הַמּוּצָף מַיִם.

הַמַּיִם חָדְרוּ מִבַּעַד לַמְּגַפַּיִם וְהִרְטִיבוּ אֶת רַגְלָיו, אֲבָל הוּא לֹא חָשׁ קֹר כְּלָל. לְהֵפֶךְ, חֲמִימוּת עָבְרָה בְּגוּפוֹ, הָרְטִיבוּת חִמְּמָה, כְּאוֹתָהּ חֲמִימוּת שֶׁמַּרְגִּישׁ אָדָם מִדָּמוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, הַשּׁוֹתֵת בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים מִפֶּצַע שֶׁל כַּדּוּר שֶׁפָּגַע בַּגּוּף, קֹדֶם שֶׁבָּא הַכְּאֵב. הַוִּיסְלָה נָסוֹגָה מֵאֲחוֹרָיו לְאַט, אֲבָל בְּהַתְמָדָה. הַגָּדָה מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי נִרְאֲתָה בְּרוּרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הֶרְשׁ־לֵיבּ שָׁלַח יָד אַחַת וּמִשֵּׁשׁ בַּשַּׂק הַכָּבֵד. מִבַּעַד לָעוֹר חָשׁ בַּבַּד הָרַךְ שֶׁהוּא מֵבִיא לאֶטְיָה, בָּרֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל נַעֲלֵי הַנְּעָרוֹת, בְּחֶלְקַת הַכּוֹבָעִים שֶׁל הַנְּעָרִים. אוֹתִיּוֹת־הַזָּהָב שֶׁל הַהַגָּדָה הֵאִירוּ לוֹ מִבַּעַד לְשַׂק־הָעוֹר.

הַשֶּׁמֶשׁ נִתְגַלְּתָה שׁוּב לְרֶגַע וְהִתְנוֹצְצָה בְּעֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ; רוּחַ קַלִּילָה דִּגְדְּגָה אוֹתוֹ רֶגַע בִּזְקָנוֹ הַמְּקֻרְזָל וְהֵבִיאָה עִמָּהּ רֵיחַ שֶׁל אָבִיב, שֶׁל פֶּסַח וְשֶׁל בַּיִת.

הֶרְשׁ־לֵיבּ הֶאֱהִיל בְּיָדוֹ עַל עֵינָיו וְהֵצִיץ לְצַד הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה לְלֶשְׁנֶה. הוּא בְּוַדַּאי יַגִּיעַ בְּעוֹד מוֹעֵד, לִבְדִיקַת הֶחָמֵץ – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. אָמְנָם קָשֶׁה לְהַלֵּךְ בִּמְהִירוּת עִם בֶּן־בָּקָר. בְּהֵמָה אֵינָהּ יוֹדַעַת חִפָּזוֹן מַהוּ. וּבְכָל זֹאת הַגֵּעַ יַגִּיעַ בַּזְּמָן – כָּךְ הֶאֱמִין בְּלִבּוֹ. אֶפְשָׁר גַּם שֶׁתִּזְדַּמֵּן לוֹ עֲגָלָה בַּדֶּרֶךְ, אִכָּר מַכָּר, וְיִקְשֹׁר אֶת בֶּן־הַבָּקָר אֶל הָעֲגָלָה מֵאָחוֹר, וְהוּא עַצְמוֹ יְטַפֵּס וְיֵשֵׁב בָּהּ.

הוּא רָאָה בְּדִמְיוֹנוֹ אֵיךְ אֶטְיָה בָּאָה לִקְרָאתוֹ לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו בַּדֶּרֶךְ. אַחֲרֶיהָ בָּאִים וְהוֹלְכִים הַיְלָדִים. הִיא לוֹקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַשַּׂק, הַנְּעָרִים נוֹטְלִים אֶת הַחֶבֶל וּמוֹשְׁכִים אֶת הָעֵגֶל. אַחַר־כָּךְ בָּאִים וְנִכְנָסִים הַבַּיְתָה. פּוֹתְחִים אֶת הַשַּׂק וּמוֹצִיאִים מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. אֶטְיָה מִתְבַּיֶּשֶׁת בַּמַּתָּנָה שֶׁקִּבְּלָה וּשְׂמֵחָה בָּהּ. הַיְלָדִים מְדַלְּגִים וּמְקַפְּצִים כְּשֶׁהַדְּבָרִים הַחֲדָשִׁים בִּידֵיהֶם. אַחַר כָּךְ הוּא בּוֹדֵק אֶת הֶחָמֵץ. לְמָחֳרָת הוּא עוֹזֵר בַּבַּיִת לְקַבֵּל אֶת הֶחָג וּלְהַכְנִיסוֹ. לִפְנוֹת עֶרֶב הוּא לוֹבֵשׁ אֶת הַמִּכְנָסַיִם הַחֲדָשִׁים, לוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶת הַנְּעָרִים וְהוֹלֵךְ לְבֵית־הַתְפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל. הַיְּהוּדִים שְׂמֵחִים עָלָיו, מְשַׁבְּחִים אֶת גְּבוּרָתוֹ. ר' אָשֵׁר מְלַמֵּד עַצְמוֹ מְהַלֵּל אוֹתוֹ, שֶׁסִּכֵּן אֶת חַיָּיו לְמַעַן הַפֶּסַח. וּבֶחָג הוּא קוֹנֶה לְעַצְמוֹ “עֲלִיָּה” לַתּוֹרָה, עֲלִיָּה יָפָה. אֵין אָדָם חַי אֶלָּא פַּעַם אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה!

הוּא הוֹלֵךְ קָדִימָה, בְּקַלּוּת, כְּמִתּוֹךְ מִשְׂחָק, לֹא כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ עַל גַּבֵּי קֶרַח לְאַחַר כַּמָּה יָמִים שֶׁל גְּשָׁמִים, אֶלָּא כְּמִי שֶׁמְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי קַרְקַע מְרֻצֶּפֶת. הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה נַעֲשֵׂית קְרוֹבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֲבָל פִּתְאוֹם נוֹעֵץ בֶּן־הַבָּקָר אֵת רַגְלָיו בַּקֶּרַח וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָלֶכֶת.

– נָא! – צוֹעֵק הֶרְשׁ־לֵיבּ. – זוּזִי, בְּהֵמָה!

אֲבָל הַבְּהֵמָה מְסָרֶבֶת, אֵינָהּ נִשְׁמַעַת לוֹ. הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַמַּקֵּל וְחוֹבֵט עַל רַגְלֶיהָ. הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מְזִיזָה עַצְמָהּ; לְהֵפֶךְ, הִיא מַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ, טוֹבֶלֶת קַרְנֶיהָ בַּמַּיִם, גּוֹרֶדֶת גְּרִידָה קַלָּה בַּקֶּרַח, כִּמְבַקֶּשֶׁת לְנַסּוֹת אֶת חָזְקוֹ, וְאֵינָהּ הוֹלֶכֶת.

הֶרְשׁ־לֵיבּ מַתְחִיל לְהִתְרַגֵּז. הוּא דּוֹחֵק אֶת הַבְּהֵמָה בְּחֹד מְגַפּוֹ וּבוֹעֲטָה בְּצַלְעוֹתֶיהָ. אַךְ בֶּן־הַבָּקָר אֵינוֹ זָז.

עִנְיָן רַע – מְהַרְהֵר הֶרְשׁ־לֵיבּ, – הוּא מַכִּיר אֶת טִיבָן שֶׁל בְּהֵמוֹת. יוֹדֵעַ הוּא, שֶׁאִם בֶּן־בָּקָר מִתְעַקֵּשׁ, הֲרֵי זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁאֵין לוֹ סוֹף. לֹא פַּעַם כְּבָר נִזְדַּמְּנוּ לוֹ בְּדַרְכּוֹ מִינֵי עַקְשָׁנֻיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל בְּנֵי־בָּקָר. הוּא מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר פָּנִים לַפָּר, לְשַׁדְּלוֹ וּלְלַטְּפוֹ, אֲבָל הַפָּר אֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ. לְהֵפֶךְ, בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דָּם הוּא מַבִּיט לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל הָאָדָם.

הֶרְשׁ־לֵיבּ עוֹמֵד וּמַחְלִיט לְהַמְתִּין קְצָת. הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב הֵיטֵב, שֶׁאֵין הַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה עַכְשָׁו לַעֲמֹד עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח. צָרִיךְ לָלֶכֶת, לְמַהֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר, כָּל רֶגַע יָקָר. אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ גַּם, שֶׁאִם בְּהֵמָה מִתְעַקֶּשֶׁת אֵין לְהִתְחַכֵּם, צָרִיךְ לְהַרְפּוֹת רֶגַע. כְּשֵׁם שֶׁהָעַקְשָׁנוּת נִכְנֶסֶת בַּבְּהֵמָה פִּתְאוֹם, בְּדִיּוּק כָּךְ הִיא הוֹלֶכֶת לָהּ פִּתְאוֹם. כַּפּוֹת רַגְלָיו בּוֹעֲרוֹת, כְּאִלּוּ לֹא בְּתוֹךְ מַיִם קָרִים הוּא עוֹמֵד, אֶלָּא עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת. הוּא נוֹטֵל אֶת הַחֶבֶל וּמוֹשֵׁךְ מְשִׁיכָה קַלָּה. הַבְּהֵמָה אֵינָהּ נָעָה. וְהֶרְשׁ־לֵיבּ כְּבָר דָּמוֹ מִתְרַתֵּחַ בְּתוֹכוֹ. הוּא מַתְחִיל לְהַכּוֹת אוֹתוֹ. אֲבָל הַפָּר עֵינָיו מִתְמַלְּאוֹת דָּם עוֹד יוֹתֵר, קַרְנָיו הַקְּצָרוֹת וְהַחֲזָקוֹת מִתְעַקְּמוֹת. הֶרְשׁ־לֵיבּ מַבִּיט עָלָיו בְּעֵינַיִם הַמֻּכְתָּמוֹת דָּם אַף הוּא, נִזְהָר מִפְּנֵי נְגִיחָה. בֵּינְתַיִם מַתְחִילָה רוּחַ מְנַשֶׁבֶת, רוּחַ חֲזָקָה, שׁוֹרֶקֶת. הַמַּיִם שֶׁעַל פְּנֵי הַקֶּרַח מִזְדַּעְזְעִים, נִסְעָרִים.

מֵרָחוֹק עוֹמְדִים אַנְשֵׁי הַכְּפָר וּמִסְתַּכְּלִים בְּעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת וּמְבֹהָלוֹת בַּמִּלְחָמָה שֶׁבֵּין אָדָם וּבֵין הַבְּהֵמָה עַל פְּנֵי הַקֶּרַח הַמּוּצָף. צוֹעֲקִים, קוֹרְאִים. אֲבָל הֶרְשׁ־לֵיבּ אֵינוֹ פּוֹנֶה לְהַבִּיט לְאָחוֹר. הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ יָכוֹל לְצַפּוֹת מִן הָאֲנָשִׁים שָׁם וְלֹא כְּלוּם. כָּאן לֹא דֶּרֶךְ שֶׁבַּכְּפָר, אֶלָּא נָהָר. נָהָר, שֶׁהוּא עָתִיד כָּל רֶגַע לְהִתְבַּקֵּעַ וּלְהִשְׁתַּפֵּךְ עַל פְּנֵי עוֹלָם שָׁלֵם. כָּאן יָכוֹל רַק הָאָדָם לְבַדּוֹ לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ, לַעֲמֹד לְבַדּוֹ נֶגֶד הַכֹּל, נֶגֶד הַמַּיִם, הָרוּחַ וְעַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל הַפָּר. מִשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ אֲלֵיהֶם, אֶל הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנְטַנִּים שֶׁמִּן הָעֵבֶר הָאַחֵר, אַף מַבָּט אֶחָד, אֶלָּא הוּא נֶעֱצַר וְעוֹמֵד, מִסְתַּכֵּל בַּנָּהָר הַמְסֹעָר שֶׁמִּסְּבִיבָיו וּמְשַׁלְשֵׁל אֶת כּוֹבָעוֹ עַל גַּבֵּי מִצְחוֹ, לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה.

הוּא אֵינוֹ מַרְבֶּה מַחֲשָׁבָה. כָּל רֶגַע יָקָר. הוּא נִגָּשׁ בְּנִיחוּתָה אֶל הַפָּר, מְלַטֵּף אוֹתוֹ עוֹד פַּעַם אֶחָת. הוּא רוֹצֶה לְמָשְׁכוֹ בְּטוֹבָה, אַךְ הַפָּר מְנַגֵּחַ בְּרֹאשׁוֹ, רוֹצֶה לִפְגֹעַ בָּאָדָם, וּכְשֶׁהוּא מַחֲטִיא הוּא פּוֹגֵעַ בַּקֶּרַח. הֶרְשׁ־לֵיבּ רוֹאֶה שֶׁבְּטוֹבָה לֹא יַשִּׂיג וְלֹא כְלוּם. וְהוּא מַתְחִיל בְּרָעָה. הוּא נִגַּשׁ אֶל הַפָּר מִצִּדּוֹ, מוֹרִיד קְצָת שַׁחַת מִן הַצְּרוֹר הַקָּשׁוּר שָׁם, צוֹנֵף אוֹתָהּ לִצְנֵפָה וּמַנִּיחָהּ בַּחֲשַׁאי מֵאֲחוֹרֵי זְנָבָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה. אַחַר כָּךְ הוּא לוֹקֵחַ גַּפְרוּר, עוֹמֵד מֻפְנֶה מִן הָרוּחַ, מַדְלִיק אֶת הַגַּפְרוּר וּמַעֲלֶה אֵשׁ בִּמְעַט הַשָּׁחַת.

עוֹבֵר רֶגַע עֵד שֶׁהַשַּׁחַת הַרְטֻבָּה מִתְלַקַּחַת. הַפָּר עוֹמֵד בִּמְנוּחָה, בָּטוּחַ בְּעַקְשָׁנוּתוֹ. הֶרְשׁ־לֵיבּ עוֹמֵד מוּכָן, וּשְׁתֵּי יָדָיו כְּרוּכוֹת בַּחֶבֶל, לַעֲצֹר בַּבְּהֵמָה בְּרֶגַע שֶׁתַּרְגִּישׁ בָּאֵשׁ וְתַתְחִיל לָרוּץ בְּבֶהָלָה. עֵינָיו מְלֵאוֹת דָּם וָלָעַג.

– מִיָּד תָּרוּצִי, – הוּא מְנַהֵם בְּחִיּוּךְ מָר.

וְאָמְנָם הִנֵּה הַבְּהֵמָה מַפְנָה רֹאשָׁהּ, מְרִיחָה אֶת הֶעָשָׁן בִּנְחִירֶיהָ, וּמִיָּד הִיא מוֹצִיאָה קוֹל־צְרִיחָה וְנֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ בְּבֶהָלָה וּבְפִתְאוֹמִיּוּת, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהֶרְשׁ־לֵיבּ מִתְרַטֵּב כֻּלּוֹ בַּמָּיִם.

– הֵי, הֵי! – צוֹעֵק הֶרְשׁ־לֵיבּ וְכוֹרֵך אֶת הַחֶבֶל עַל יָדָיו בְּכָל כֹּחוֹתָיו, שֶׁהַבְּהֵמָה לֹא תִּשְׁתַּחְרֵר וְתִבְרַח מִמֶּנּוּ. אַךְ בֶּן־הַבָּקָר מוֹשֵׁךְ קָדִימָה וּמְהַדֵּק אֶת הַחֶבֶל הַכָּרוּךְ עַל יָדָיו שֶׁל הָאָדָם. הֶרְשׁ־לֵיבּ נוֹעֵץ רַגְלָיו בַּקַּרְקַע, אַךְ הַקַּרְקַע חֲלַקְלָק. הוּא נִשְׁעָן בְּסָמוּךְ אֶל הַבְּהֵמָה הַמְרֻגֶּזֶת, לוֹחֵץ בְּכָל גּוּפוֹ הֶחָסוֹן כְּנֶגֶד עוֹרָהּ.

רֶגַע נִמְשֶׁכֶת מִלְחָמָה בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה. שְׁנֵי הַצְּדָדִים עֵינֵיהֶם אֲדֻמּוֹת מִדָּם. הַגּוּפִים מְנַשְּׁפִים בִּכְבֵדוּת. הַבְּהֵמָה נִמְשֶׁכֶת קָדִימָה, הָלְאָה. הָאָדָם עוֹצֵר בַּעֲדָהּ, רוֹצֶה לְהוֹלִיכָהּ בְּדֶרֶךְ הָרְצוּיָה לוֹ. הֶרְשׁ־לֵיבּ יָדָיו כְּרוּכוֹת וּלְחוּצוֹת כָּל כָּךְ בַּחֶבֶל, שֶׁהוּא חָשׁ שֶׁהַדָּם רוֹצֶה לִפְרֹץ מִתּוֹךְ הָעוֹר. פִּתְאוֹם נֶעֱצָרִים שְׁנֵי הַבְּרוּאִים בְּבַת־אַחַת וְנִשְׁאָרִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם קְפוּאִים.

הַקֶּרַח שֶׁעָלָיו הִתְרוֹצְצוּ, מָשְׁכוּ זֶה אֶת זֶה, רָדְפוּ זֶה אַחַר זֶה, נִקְרַע פִּתְאוֹם מִמִּקוֹמוֹ וְהִתְחִיל מִתְנוֹדֵד בֵּין הַבְּקִיעִים הָרְחָבִים שֶׁנִּבְקְעוּ בְּשׁוּלָיו וּפָלְטוּ מִתּוֹכָם זִרְמֵי מַיִם מִשְׁתַּקְשְׁקִים בְּרַעַשׁ וּבִסְעָרָה.

רֶגַע אֶחָד הִשְׁלִימוּ אָדָם וּבְהֵמָה זֶה עִם זֶה. בָּעֵינַיִם הַמְּלֵאוֹת דָּם רָאוּ מִיָּד שְׁנֵיהֶם אֶת הַסַּכָּנָה, אֶת זִרְמֵי הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים, הַפּוֹרְצִים וּמִשְׁתַּפְּכִים מִכָּל הַסְּדָקִים. בְּאָזְנֵיהֶם הַמְחֻדָּדוֹת שָׁמְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד קוֹל הִתְרַסְּקוּת שׁוּלֵי־הַקֶּרַח הָעֲצוּמִים. הֵם הִתְיַשְּׁבוּ מִיָּד עַל הַקֶּרַח, מֵאֵין יְכֹלֶת לַעֲמֹד עַל הַגּוּשׁ הַמִּתְנוֹדֵד וּמִתְנַעֲנֵעַ.

הֶרְשׁ־לֵיבּ רָצָה עַכְשָׁו לְהַתִּיר אֶת יָדָיו מִן הַחֶבֶל, שֶׁהִתְחַתֵּךְ לְתוֹךְ בְּשָׂרוֹ עַד זוֹב דָּם. הוּא כְּבָר רָאָה, שֶׁאֶת הַפָּר לֹא יָבִיא הַבַּיְתָה. הוּא רָצָה לְהַצִּיל לְפָחוֹת אֶת עַצְמוֹ וְאֶת שַׂק־הָעוֹר. אַךְ הַבְּהֵמָה הִתְחִילָה מוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ אֵלֶיהָ. כְּשֵׁם שֶׁקֹּדֶם לֹא רָצְתָה לָלֶכֶת עִמּוֹ, נֶעֶצְרָה בָּעַקְשָׁנוּת עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח, כָּךְ נִלְחֲצָה אֵלָיו עַכְשָׁו, הִבִּיטָה אֵלָיו בְּעֵינַיִם בְּהוּלוֹת וּבוֹהוֹת וּבִקְּשָׁה אֶת עֶזְרָתוֹ. בְּרֹאשָׁהּ כָּרְכָה לוֹ אֶת הַחֶבֶל מִסָּבִיב לְיָדָיו, בְּגוּפָהּ הַמְחֻמָּם וְהַמַּהְבִּיל נִלְחֲצָה אֵלָיו וְחִנְּקָה אוֹתוֹ.

עַל קֶרַע־הַקֶּרַח הֶעָצוּם, שֶׁעִם כָּל רֶגַע הִתְנוֹדֵד בְּיֶתֶר אֵימָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים וְגֵאִים, הִתְחִילוּ עַכְשָׁו שֵׁנִית שְׁנֵי בְּרוּאִים מִתְקַשְּׁרִים בְּמִלְחָמָה, בִּקְרָב לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. הָאָדָם רָצָה לְהִפָּטֵר מִן הַבְּהֵמָה, לְהַתִּיר עַצְמוֹ מִן הַחֶבֶל וּלְהַשְׁאִיר אוֹתָהּ הֶפְקֵר וּלְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהַגִּיעַ לְקֶרַח מוּצָק. וְהַבְּהֵמָה דָּבְקָה בָּאָדָם, סִבְּכָה אוֹתוֹ בַּחֶבֶל, לָחֲצָה עָלָיו בְּגוּפָהּ הַכָּבֵד, בִּקְשָׁה מַחֲסֶה וְקִרְבָה עַל אִי־הַקֶּרַח הַמִּתְנַדְנֵד בֵּין גַּלִּים מִסְתָּעֲרִים וּמִתְרָעֲשִׁים.

הַמִּלְחָמָה הָיְתָה קָשָׁה וּמָרָה. הִנֵּה כִּמְעַט נִצְּחָה הַבְּהֵמָה, וְהִנֵּה כִּמְעַט נִצַּח הָאָדָם. הָאִכָּרִים עַל הַחוֹף הֵרִימוּ קוֹלוֹת צְוָחָה גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, שֶׁנִּשְּׂאוּ מֵרָחוֹק וְהִתְגַּבְּרוּ עַל רַעַשׁ הַמַּיִם הַפּוֹרְצִים מִן הַבְּקִיעִים וְהִגִּיעוּ עַד לְאָזְנָיו שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ.

רַק עַכְשָׁו נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַגָּדָה הַהִיא, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִפְנָה מַבָּטוֹ לְעֵבֶר הָאֲנָשִׁים, כִּמְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתָם. אֲבָל הָאֲנָשִׁים נִרְאוּ מֵרָחוֹק קְטַנִּים, חַסְרֵי־יֵשַׁע. הֵם יָכְלוּ רַק לְהָנִיעַ יְדֵיהֶם וְלִצְעֹק.

שׁוּם אָדָם לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ עַכְשָׁו עַל פְּנֵי הַקֶּרַח הַקָּרוּעַ, הַמִּתְנוֹדֵד, אֶלָּא נֵס מִן הַשָּׁמַיִם בִּלְבָד.

וְהֶרְשׁ־לֵיבּ נָשָׂא אֶת עֵינָיו, עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וּמְאָדָּמוֹת מִדָּם, אֶל הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים, לֵאלֹהִים.

  • אֱלֹהַי! – קָרָא.

וּבַכֹּחוֹת הָאַחֲרוֹנִים מָשַׁךְ אֶת יָדָיו בְּחָזְקָה, נִסָּה לְהַתִּירָן מִתּוֹךְ הַחֶבֶל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְפָחוֹת בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְהַכּוֹת עַל לִבּוֹ, עַל לִבּוֹ הַמָּלֵא חֲטָאִים.

אֲבָל לְפֶתַע נִתְרוֹמֵם אִי־הַקֶּרַח כְּלַפֵּי מַעְלָה, קָצֶה אֶחָד טָבַל בַּמַּיִם וְהַקָּצֶה הָאַחֵר הִתְרוֹמֵם וְהֵצִיץ אֶל הָרָקִיעַ.

הֶרְשׁ־לֵיבּ נֶאֱחַז בִּשְׁתֵּי יָדָיו בְּצַוָּארָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה, אַךְ הַמַּיִם כִּסּוּ אוֹתוֹ, אוֹתוֹ וְאֶת בְּהֶמְתּוֹ יַחַד, וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל מִתַּחַת לַקֶּרַח.

בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה רְגָעִים נִלְחֲצוּ זֶה אֶל זֶה בְּתוֹךְ הַמַּיִם שְׁנֵי גּוּפִים, גּוּף אָדָם וְגוּף בְּהֵמָה, נִמְשְׁכוּ זֶה אֶל זֶה וְנִדְחֲקוּ וְהִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה, וְשׁוּב נִמְשְׁכוּ וְנִתְקָרְבוּ.

הָאֲנָשִׁים שֶׁעַל חוֹף הַנָּהָר רָאוּ כָּל פַּעַם אֶת שְׁנֵי הַגּוּפִים מִתְגַּלִּים עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְנוֹפְלִים וְיוֹרְדִים. וּכְשֶׁכִּסָּה הַקֶּרַח הַכֹּל וְהָרוֹעִים שֶׁעַל הָעֵצִים שׁוּב לֹא רָאוּ וְלֹא כְלוּם, הִפְנוּ הָאִכָּרִים אֶת עַצְמָם לְצַד הַכְּפָר וּבִצְעָדִים עַצְלָנִיִּים חָזְרוּ אֶל בִּקְתּוֹתֵיהֶם.

שׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא הוֹצִיא דִּבּוּר מִפִּיו, וְרַק לְאַט־לְאַט הֶעֱבִירוּ עַל עַצְמָם אֶת סִימַן הַצְּלָב.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50018 יצירות מאת 2763 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21301 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!