רקע
ישראל יהושע זינגר
לְקֶבֶר אָבוֹת

יְמוֹת הַחֹם הִקְדִּימוּ הַשָּׁנָה לָבוֹא לִנְיוּ־יוֹרְק יוֹתֵר מִבְּכָל הַשָּׁנִים. הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת צָרְבָה אֶת הַבָּתִּים וְאֵת הַגַּגּוֹת בְּאֵשׁ לֶהָבָה. בָּעֲרָבִים הָיוּ הַבַּרְזֶל וְהַפַּח וְהָאֶבֶן וְזֶפֶת־הַכְּבִישִׁים הַמְלֹהָטִים חוֹזְרִים וּמְפִיגִים אֶת הַחֹם שֶׁקָּלְטוּ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. מִן הַיָּם נִשְּׂאוּ עַרְפַּלִּים כְּבֵדִים, רְטֻבִּים וּמַחֲנִיקִים. חַסְרֵי־יֶשַׁע יוֹתֵר מִבְּכָל שְׁאָר הַזְּמַנִּים נִרְאוּ עַכְשָׁו הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים וְהַחַלָּשִׁים בְּעִיר־הָאֶבֶן הַמְלֹהֶטֶת וְהַמְפֻרְקֶדֶת. גּוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם עַצְמוֹ נַעֲשָׂה מְיֻתָּר לוֹ, מַשָּׂא כָּבֵד לַעֲיֵפָה.

וְחַם יוֹתֵר מִבְּכָל מָקוֹם הָיָה בְּבֵית־הַמְּלָאכָה לִשְׁעוֹנִים שֶׁל מַר צִיפְּקִין שֶׁבִּרְחוֹב דִּילֶנְסִי. הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֶדֶת וְהַטְּבוּלָה אָבָק חָדְרָה כֻּלָּהּ בְּעֵד שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹנוֹת הַמְלֻכְלָכִים לְתוֹךְ בֵּית־הַמְּלָאכָה. כָּל מַה שֶׁנִּשְׁקַף מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים, בָּתֵּי־הַחוֹמָה הַצְּפוּפִים, אֲרֻבּוֹת־הֶעָשָׁן, הַדְּוָדִים שֶׁעַל הַגַּגּוֹת, כְּבָסִים שֶׁנִּתְלוּ לְיִבּוּשׁ, כְּרָזוֹת עַל גַּבֵּי הַחוֹמוֹת, הַכֹּל נִרְאָה שְׁטוּף זֵעָה, מִתְעַלֵּף. כָּל פַּעַם שֶׁהַחַשְׁמַלִּית הִתְקָרְבָה וּבָאָה, הִתְחִיל שׁוּב הַכֹּל מִתְנוֹדֵד וְרוֹעֵד בְּבֵית־הַמְּלָאכָה, לְמִן הַשְּׁעוֹנִים וְעַד לַמִּשְׁקָפוֹת שֶׁעַל עֵינָם הַיְמָנִית שֶׁל הָעוֹבְדִים, וְעֵד לַמֹּחוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַקַּרְקָפוֹת הָרְטֻבּוֹת. הָרַעַשׁ עָמַד כָּל הַזְּמָן בָּאָזְנַיִם. הַפּוֹעֲלִים כִּסּוּ אֶת הַחַלּוֹנוֹת בָּעִתּוֹנִים, הֶאֱפִילוּ עֲלֵיהֶם בְּסִנָּרִים. הֵם פָּשְׁטוּ אֶת הַכֻּתָּנוֹת מֵעַל גּוּפָם, אַךְ לֹא הָיָה מַחֲבוֹא מִפְּנֵי הַחֹם הָאַכְזָרִי, שֶׁנִּכְנַס וְחָדַר לְתוֹךְ שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ, לְתוֹךְ הַגּוּפִים הַשְּׂעִירִים הָעֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה, וּלְכָל קֶמֶט וְקֵפֶל שֶׁבָּעוֹר. הַכּוּשִׁי הַקָּטֹן, הַנַּעַר הַשָּׁלִיחַ, נִתְעַיֵּף מֵרֹב רִיצוֹת בְּכָל רֶגַע לְהָבִיא מָנוֹת שֶׁל גְּלִידָה, שֶׁהָיְתָה נְמַסָּה וְנִגֶּרֶת עַל אֶצְבְּעוֹתָיו הַשְּׁחוֹרוֹת.

יוֹתֵר מִכָּל הַפּוֹעֲלִים סָבַל מִימוֹת־הַגֵּיהִנּוֹם הַלָּלוּ הַטּוֹב שֶׁבַּשֶּׁעָנִים בְּבֵית־הַמְּלָאכָה, מַר נֵיטְן גּוֹלְדְבְּלוּם. הוּא הָיָה גָּדוֹל בַּשָּׁנִים מִכָּל שְׁאָר הָעוֹבְדִים, אָדָם בְּגִיל קָרוֹב לְאַרְבָּעִים, בַּעַל־גּוּף יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים, וּבְשִׁבְתּוֹ עַל הַמַּנְגָּנוֹנִים הַקְּטַנִּים, הָיָה שׁוֹאֵף וְנוֹשֵׁף בִּכְבֵדוּת וְהָיָה מִטַּגֵּן כִּמְעַט בְּתוֹךְ שֻׁמָּנוֹ שֶׁל עַצְמוֹ. קָשָׁה עוֹד יוֹתֵר מִן הָעֲבוֹדָה הָיְתָה בִּשְׁבִילוֹ הַנְּסִיעָה יוֹם יוֹם בָּרַכֶּבֶת־הַתַּחְתִּית אֶל הָעֲבוֹדָה וּבַחֲזָרָה לִבְּרוֹנְזְוִיל, מְקוֹם מְגוּרָיו. הָאֲנָשִׁים בַּקְּרוֹנוֹת הָיוּ כְּנִתָּכִים יַחַד, נִדְבָּקִים זֶה לָזֶה בְּגוּפֵיהֶם הָרְטֻבִּים כְּמוֹ בְּדֶבֶק, וְהָפְכוּ כֻּלָּם יַחַד לַחֲטִיבָה עֲצוּמָה אַחַת שֶׁל בָּשָׂר חַם, מַהְבִּיל, מִתְחַנֵּק וְנוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת. נְעָרוֹת־עוֹבְדוֹת הָיוּ מִתְעַלְּפוֹת תְּכוּפוֹת מֵרֹב הַלָּחַץ.

בַּלֵּילוֹת לֹא הָיָה מַר גּוֹלְדְבְּלוּם יָכוֹל לִישֹׁן. אַף רוּחַ קַלִּילָה אַחַת לֹא חָדְרָה בְּעֵד הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים, שֶׁפָּנוּ לְתוֹךְ חָצֵר צָרָה, סְגוּרָה וּגְבוֹהָה. יְלָדִים בָּכוּ תְּכוּפוֹת בַּדִּירוֹת שֶׁמִּנֶּגֶד, זוּגוֹת הִתְקוֹטְטוּ. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הָיָה נִרְדָּם רַק לִפְנוֹת בֹּקֶר, כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם כְּבָר הִתְחִילוּ מַכְחִילִים. שְׁעוֹת הַשֵּׁנָה הַסְּפוּרוֹת הָיוּ לֹא־שְׁקֵטוֹת, מְלֵאוֹת סִיּוּטִים. חֲלוֹמוֹת קָשִׁים הָיוּ מְעַנִּים אוֹתוֹ. אַבָּא־אִמָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵנִיחַ אוֹתָם בְּבֵית־הָעָלְמִין בְּדֶמְבִּיצָה שֶׁבְּפּוֹלִין, וְשֶׁלֹּא זָכַר כִּמְעַט אֶת פְּנֵיהֶם, הִתְחִילוּ עַכְשָׁו פִּתְאוֹם בָּאִים אֵלָיו בַּחֲלוֹמוֹת לַיְלָה לָיְלָה.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִתְחִיל נִזְכָּר עַכְשָׁו עַל מִשְׁכָּבוֹ, שֶׁלֹּא הִקְפִּיד בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמָן בַּאֲמִירַת קַדִּישׁ וּבְהַזְכָּרַת־נְשָׁמוֹת. גַּם לֹא דָּאַג לְהָקִים מַצֵּבָה לְאַבָּא־אִמָּא עַל קִבְרוֹתֵיהֶם, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם עוֹד לִפְנֵי זְמָן רַב כָּל כָּךְ. וּבְשָׁכְבוֹ כָּךְ בְּמִטָּתוֹ, רוֹחֵץ כֻּלּוֹ בְּזֵעָה, עָיֵף מֵאֵין שֵׁנָה וּמֵאֵין יְכֹלֶת לִישֹׁן, עָלָה בְּדַעְתּוֹ רַעְיוֹן, שֶׁכְּדַאי וְרָאוּי הַדָּבָר לְצֵאת אֶת נְיוּ־יוֹרְק הַלּוֹהֶטֶת וּלְהַפְלִיג לְדֶמְבִּיצָה לְקֶבֶר־אָבוֹת.

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא יִחֵס חֲשִׁיבוּת לְרַעְיוֹן זֶה. מֵילָא, מַה שֶׁעוֹלֶה בְּמֹחוֹ שֶׁל אָדָם. אֲבָל כְּכָל שֶׁהַלֵּילוֹת נַעֲשׂוּ מַחֲנִיקִים יוֹתֵר, כֵּן הוֹסִיף הָרַעְיוֹן לְנַקֵּר בְּמֹחוֹ. נוֹסָף לְכָךְ נִתְגַלְּתָה מוֹדָעָה עֲנָקִית שֶׁל חֶבְרַת־אֳנִיּוֹת עַל־פְּנֵי נְיוּ־יוֹרְק, וְהָיְתָה חוֹדֶרֶת וְנִנְעֶצֶת בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. עַל פְּנֵי סִפּוּן־אֳנִיָּה נָקִי וְיָפֶה יָשַׁב זוּג יָפֶה וְנָעִים, כְּפִי שֶׁזּוּגוֹת יְכוֹלִים לִהְיוֹת רַק עַל גַּבֵּי מוֹדָעַת־פִּרְסֹמֶת, וּפְנֵיהֶם מְאֻשָּׁרִים וְקוֹרְנִים מִנַּחַת. וְאָמוֹר אָמְרוּ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ־לְבָנָה רַק שְׁתֵּי מִלִּים בִּלְבָד: קְחוּ אֹשֶׁר! בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת קוֹרֵאת, בַּקְּרוֹנוֹת הַחַמִּים שֶׁל הַרַכֶּבֶת־הַתַּחְתִּית וְשֶׁל הַחַשְׁמַלִּית, בְּכָל הַקִּירוֹת הַפְּנוּיִים, עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים. בַּלַּיְלָה הָיְתָה קוֹרֵאת בְּאוֹתִיּוֹת אֲדֻמּוֹת שֶׁל אֵשׁ, וְהָיְתָה מִשְׁתַּקֶּפֶת בַּשָּׁמַיִם שֶׁלְּמַעְלָה וּבַמַּיִם עַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. לֹא הָיָה כְּלָל מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנָּה, לֹא הָיָה מָנוֹס מִפָּנֶיהָ.

אִטִּי, כְּבַד הַחְלָטָה, לֹא יָכוֹל מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לִגְמֹר בְּנַפְשׁוֹ בְּנָקֵל לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַזּוּג שֶׁבַּמּוֹדָעָה. אֲבָל כָּכָה סְתָם נִכְנַס יוֹם אֶחָד אֶל הַבַּנְק שֶׁהֶחֱזִיק שָׁם אֶת חֶסְכוֹנוֹתָיו, וְאָמַר שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת כַּסְפּוֹ לְ“חֶבְרַת הָאֶכְּסְפְּרֶס הָאַמֵּרִיקָאִית”. מִתּוֹךְ הֲנָאָה שָׁמַע שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הַמְרֻבֶּה גָּדְלָה הָרִבִּית עַל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי הַדּוֹלָרִים שֶׁלּוֹ וְהִגִּיעָה לְסַךְ שֶׁלְּמַעְלָה מִמֵּאָה דּוֹלָרִים. הוּא דָּרַשׁ שֶׁיְּשַׁלְּמוּ לוֹ אֶת הָרִבִּית בִּמְזֻמָּנִים. אֶת פִּנְקַס־הַהַמְחָאוֹת הַמְּכֹרָךְ־עוֹר שֶׁל חֶבְרַת הָאֶכְּסְפְּרֶס הִטְמִין בַּכִּיס. עֲדַיִן אֵינוֹ נוֹסֵעַ – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ – אֲבָל פִּנְקַס הַמְחָאוֹת הֲרֵי רַשַּׁאי הוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְכָךְ בְּדִיּוּק נִכְנַס יוֹם לְאַחַר מִכָּאן אֶל חֶבְרַת־אֳנִיּוֹת, אֶל אוֹתָהּ חֶבְרָה עַצְמָהּ, שֶׁהִזְמִינָה כָּל כָּךְ בְּמוֹדָעוֹתֶיהָ לְהַפְלִיג בַּיָּם.

עֲדַיִן לֹא עָמַד בְּסִימַן נְסִיעָה, לֹא הָיָה מוּכָן כְּלָל לִנְסֹעַ. אֲבָל מַה יַזִּיק לוֹ לְבֶן־הָאָדָם אִם יִשְׁאַל לִפְרָטֵי נְסִיעָה מְסֻיֶּמֶת? בֵּרוּר הָעִנְיָן אֵינוֹ עוֹלֶה כֶּסֶף. אֲבָל בָּאוּלָם הַמְפֹאָר הַבָּנוּי עַמּוּדִים וּמַעֲשֵׂי פִּסּוּל, שֶׁהָיָה כְּעֵין הֵיכָל שֶׁל כְּנֵסִיָּה, נָטַל אֶת מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לְתוֹךְ יָדָיו בָּחוּר יְהוּדִי עַלִּיז, אוֹהֵב־חַיִּים וּבַעַל־מֶרֶץ, וְלוֹ עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת הַבּוֹעֲרוֹת כִּשְׁתֵּי גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת וְזוּג יָדַיִם מְזֹרָזוֹת, שֶׁאֵינָן נָחוֹת כְּלָל. לֹא הִסְפִּיק מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לְעַיֵּן בַּדָּבָר וְלִשְׁקֹל בְּדַעְתּוֹ, וּכְבָר הָיָה שְׁמוֹ רָשׁוּם בִּידֵי הַבָּחוּר מֵחֶבְרַת הָאֳנִיָּה. וּבְאוֹתָהּ מְהִירוּת וּזְרִיזוּת עַצְמָהּ תָּחַב לוֹ לְמַר גּוֹלְדְבְּלוּם מְלֹא הַיָּדַיִם חוֹבָרוֹת, עֲלוֹנֵי־פִּרְסֹמֶת וּתְמוּנוֹת, הַקּוֹרְאִים לְהַפְלִיג בִּנְסִיעוֹת, לִרְאוֹת וּלְהֵהָנוֹת. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם גִּמְגֵּם מַשֶּׁהוּ בִּדְבַר דַּרְכִּיָּה, רִשְׁיוֹנוֹת־מַעֲבָר, אַךְ הַבָּחוּר לֹא הִנִּיחַ לוֹ לְדַבֵּר. הוּא כְּבָר יַעֲשֶׂה לוֹ הַכֹּל, יָכִין דַּרְכִּיָּה וְרִשְׁיוֹנוֹת מַעֲבָר. וּבְאוֹתָהּ זְרִיזוּת עַצְמָהּ הִגִּישׁ לְפָנָיו אֶת תָּכְנִית הַסְּפִינָה עַם שִׂרְטוּטֵי הַמִּשְׁבָּצוֹת, הַמְסַמְּנוֹת אֶת הַתָּאִים.

– הִנֵּה, אֶת הַתָּא הַזֶּה – אָמַר הַבָּחוּר בְּקוֹל שֶׁיּוֹתֵר מֵעֵצָה הָיְתָה בּוֹ פְּקֻדָּה, – הוּא בָּאֶמְצַע, אֵינוֹ מִתְנוֹדֵד. וּמִטָּה קַח לְמַעְלָה, וְיִהְיֶה לְךָ אֶשְׁנָב אֶל הַיָּם…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיק לְהִמָּלֵךְ וּלְהַרְהֵר בַּדָּבָר, וּכְבָר הוֹצִיא הַבָּחוּר מִיָּדוֹ הַמְחָאָה לְכַרְטִיס־אֳנִיָּה הָלוֹךְ וְחָזוֹר בְּמַחְלְקַת הַתַּיָּרִים. הַבָּחוּר נָתַן לוֹ עֲרֵמָה שֶׁל פִּתְקָאוֹת בִּשְׁבִיל הַמִּטְעָן וְכָל מִינֵי נְיָרוֹת אֲחֵרִים וְהוֹדִיעַ לוֹ בְּעַלִּיזוּת:

– וּבְכֵן, אַתָּה מַפְלִיג בַּסְּפִינָה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר. הִיא בַּעֲלַת חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים טוֹן, אֵינָהּ מַרְעִידָה, וְהָאֹכֶל נֶהְדָּר. לָבוֹא צָרִיךְ אַתָּה שְׁעָתַיִם לִפְנֵי הַהַפְלָגָה.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בִּקֵּשׁ לוֹמַר עוֹד דְּבַר מָה. כְּכָל אָדָם חֲלוּשׁ־אֹפִי הִרְגִּישׁ שֶׁנִּתְקַפַּח כָּאן, שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ עָוֶל, שֶׁיּוֹתֵר מִדַּי מַהֵר נְטָלוֹ הַבָּחוּר הָעַסְקָנִי הַזֶּה לְתוֹךְ יָדָיו, נָהַג בּוֹ כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּנַעַר מַמָּשׁ. הוּא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ נֶעֱלָב וְהִתְחִיל מְגַמְגֵּם מַשֶּׁהוּ. אַךְ הַבָּחוּר הַזָּרִיז וְהָעַלִּיז שׁוּב לֹא הִסְתַּכֵּל בּוֹ. בְּאוֹתוֹ מֶרֶץ עַצְמוֹ טִפֵּל עַכְשָׁו בְּכֹמֶר הַמָּעֳמָד לֶהֱיוֹת נוֹסֵעַ. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם מִלְמֵל מַשֶּׁהוּ, רָצָה לוֹמַר, שֶׁהוּא רוֹצֶה אֶת כַּסְפּוֹ בַּחֲזָרָה, אַךְ כְּשֶׁהֵצִיץ בּוֹ הַבָּחוּר הָעַלִּיז בְּעֵינָיו הַלּוֹהֲטוֹת וְגִלָּה לוֹ פֶּה מָלֵא שִׁנַּיִם לְבָנוֹת וְצוֹחֲקוֹת, הִפְלִיט רַק: “נִיחָא”, וְיָצָא אֶל הָרְחוֹב. בַּחַשְׁמַלִּית הַחַמָּה הִתְחִיל נֶהֱנֶה מִן הָעֻבְדָּה, שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה בִּמְהִירוּת כָּזֹאת. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל בֵּית־הַמְּלָאכָה לִשְׁעוֹנִים, הִתְחִיל אוֹרֵז בְּמֶרֶץ אֶת בִּגְדֵי־הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר בְּגַאֲוָה אֶל הַפּוֹעֲלִים שֶׁלְּיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת:

– דַּי לַעֲבֹד. אֲנִי לוֹקֵחַ לִי חֹפֶשׁ וְנוֹסֵעַ לְיוּרוֹפּ.

כָּל הָעוֹבְדִים הוֹרִידוּ, כְּמוֹ עַל־פִּי פְּקֻדָּה, אֶת מִשְׁקְפוֹתֵיהֶם מֵעַל עֵינֵיהֶם וְהִתְבּוֹנְנוּ בְּנֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם.

– אַתָּה מְשַׁטֶּה? – שָׁאֲלוּ.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא עָנָה לָהֶם. הוּא סֵרֵק בְּמַסְרֵק אֶת גַּבִּינָיו הַפְּרוּעִים, הַדּוֹמִים בְּגָדְלָם וּבְעָבְיָם לַחֲתִימַת שָׂפָם. הוּא נִגֵּב יָפֶה אֶת לְחָיָיו הַמְנֻפָּחוֹת, שֶׁכָּל כַּמָּה שֶׁמְּגַלְּחִים אוֹתָן עֲדַיִן הֵן נִרְאוֹת שְׁחַרְחָרוֹת וְלֹא־מְגֻלָּחוֹת, וּבִפְסִיעוֹת שְׁקֵטוֹת נִגַּשׁ אֶל בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, מַר צִיפְּקִין, שֶׁיָּשַׁב בְּחֶדֶר קְטַנְטַן, כְּמוֹ בְּתוֹךְ סוּגָר, וְשָׁקַל יַהֲלוֹמוֹנִים.

– אָדוֹן צִיפְּקִין, – אָמַר – שַׁלֵּם לִי אֶת שְׂכַר הַשָּׁבוּעַ, אֲנִי נוֹסֵעַ לְיוּרוֹפּ.

מַר צִיפְּקִין, לִיטָאִי צָנוּם וְגָרוּם, שֶׁעֵינוֹ הָאַחַת אֲפוֹרָה וְעֵינוֹ הָאַחֶרֶת יְרֻקָּה, רַוָּק זָקֵן וְאָפֹר, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּאַמֶּרִיקָה כְּבָר אַרְבָּעִים וְכַמָּה שָׁנִים, עֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר כְּמוֹ בְּלִיטָא בְּשִׂינִ“ים בִּמְקוֹם שִׁינִ”ים, הוֹרִיד אַף הוּא, בְּדִיּוּק כְּמוֹ פּוֹעֲלָיו, אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת מֵעַל עֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, הַיְּרֻקָּה, וְהִתְבּוֹנֵן בְּגוֹלְדְבְּלוּם בִּתְמִיהָה וּבִפְלִיאָה.

– עַד כְּדֵי כָּךְ, – אָמַר בְּנִגּוּן מִינְסְקָאִי, – מַה, כַּלָּה פּוֹלָנִית נִתְחַשְּׂקָה לְךָ, הָא? כְּלוּם, חוֹשֵׂשׂ אַתָּה לְכַשְׂרוּתָן שֶׁל הַבְּתוּלוֹת הבְּרוֹנְזְוִילִיּוֹת, מַה?…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִרְגִּישׁ כִּי הִסְמִיקוּ לְחָיָיו הַמְנֻפָּחוֹת הַנִּרְאוֹת תָּמִיד כְּלֹא־מְגֻלָּחוֹת. הוּא רָצָה לוֹמַר לוֹ, לַלִּיטָאִי הַמְגֻנֶּה הַזֶּה, הַחוֹדֵר לִקְרָבָיו שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁאֵין זֶה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל חֲזִיר זֶה לְשֵׁם מַה הוּא נוֹסֵעַ, וְשֶׁהוּא צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ מַה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ וַחֲסָל… אֲבָל אָמוֹר אָמַר רַק:

– לֹא הָיָה וָלֹא נִבְרָא. אֲנִי נוֹסֵעַ לְקֶבֶר־אָבוֹת…

אַחַר־כָּךְ יָרַד אֶל הָרְחוֹב. הוּא נֶעְצַר לְיַד כָּל הַחֲנֻיּוֹת, שֶׁרַמְקוֹלֵי הָרַדְיוֹ צָרְחוּ מִתּוֹכָן בְּקוֹל מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם. הוּא קָנָה לְעַצְמוֹ בְּגָדִים, גַּרְבַּיִם, עֲנִיבוֹת וְכָל מִינֵי דְּבָרִים לְצָרְכֵי גִּלּוּחַ: מִינֵי סַבּוֹן, מְשָׁחוֹת, סַכִּינִים, הַכֹּל בְּכַמּוּת שֶׁתַּסְפִּיק בִּשְׁבִיל זְקָנוֹ הַקָּשֶׁה לְכָל הַזְּמָן. וּמִבְּלִי לָדַעַת בְּעַצְמוֹ מִשּׁוּם מָה, סִפֵּר לַנַּעֲרָה הַחִוֶּרֶת, לַמּוֹכֶרֶת, שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְיוּרוֹפּ. הַנַּעֲרָה הֶעֶלְתָה חִיּוּךְ עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה:

– אַ, זֶה נָאֶה, נָאֶה מְאֹד!


 

ב    🔗

מִבֵּין כָּל אֶלֶף הַנּוֹסְעִים וָמַעְלָה, שֶׁהִתְנוֹעֲעוּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים שֶׁל גַּלֵּי הָאַטְלַנְטִיק, לֹא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ שׁוּם אָדָם בּוֹדֵד וְעָזוּב כָּל־כָּךְ כְּמוֹ מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, הַשָּׁעָן מִבְּרוֹנְזְוִיל, שֶׁנָּסַע לְדֶמְבִּיצָה שֶׁבְּפוֹלִין לְקֶבֶר־אָבוֹת.

– כַּמָּה עוֹבֶרֶת הַסְּפִינָה לְשָׁעָה? – שָׁאַל תְּכוּפוֹת אֶת הַמַּלָּח וְרוֹד־הַלְּחָיַיִם.

– בְּעֵרֶךְ עֶשְׂרִים מִילִין־שֶׁל־יָם לְשָׁעָה, – הֵשִׁיב הַמַּלָּח בַּאֲדִיבוּת.

– מְעַט, – אָמַר מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא־מְרֻצֶה, וְהוּא הִשְׁקִיף לְמַטָּה אֶל הַסְּפִינָה הַחוֹתֶרֶת לְאַט וְחוֹתֶכֶת אֶת הַמַּיִם הַמַּקְצִיפִים־הַמַּכְסִיפִים.

הַדָּבָר הִתְחִיל אֶצְלוֹ מִיָּד עִם עֲלוֹתוֹ עַל הַסְּפִינָה. מִכָּל הַנּוֹסְעִים הָיָה הוּא הַיָּחִיד, שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא בָּא לְלַוּוֹת אוֹתוֹ, שֶׁשּׁוּם נֶפֶשׁ לֹא נִפְנְפָה אֵלָיו בְּמִטְפַּחַת בְּשָׁעָה שֶׁהַסְּפִינָה הִפְלִיגָה. כְּאָדָם מְסֻדָּר, מְדֻקְדָּק בָּא בְּדִיּוּק שְׁתֵּי שְׁעוֹת קֹדֶם הַהַפְלָגָה, כְּפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַבָּחוּר הָעַלִּיז מֵחֶבְרַת־הָאֳנִיּוֹת. אַלְפֵי אֲנָשִׁים צָבְאוּ עַל הָאֳנִיָּה, רָעֲשׁוּ וְשָׁרוּ. נָשִׁים נָשְׁקוּ בְּחֹם כָּל כָּךְ אֶת בַּעֲלֵיהֶן הַיּוֹצְאִים, נָתְנוּ לָהֶם מִינֵי מְתִיקָה לַדֶּרֶךְ, מַתָּנוֹת. זוּגוֹת הִסְתּוֹדְדוּ, צָחֲקוּ בִּמְשׁוּבָה וְהִתְרַפְּקוּ זֶה עַל זֶה. אַחַר־כָּךְ הִתְנַפְנְפוּ מִטְפָּחוֹת יַחַד עִם הַשְּׁחָפִים שֶׁחָגוּ מִסָּבִיב. נָשִׁים הוֹסִיפוּ וְשָׁלְחוּ מִן הַחוֹף נְשִׁיקוֹת־פּוֹרְחוֹת. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם עָמַד יָחִיד וּבוֹדֵד עַל הַסְּפִינָה, שׁוּם אָדָם לֹא לָחַץ אֶת יָדוֹ, שׁוּם אִשָּׁה לֹא בֵּרְכָה אוֹתוֹ בְּנִפְנוּף מִטְפַּחְתָּהּ. וּבְדִיּוּק כָּךְ, יָחִיד וּמֻבְדָּל, עָבַר עָלָיו כָּל זְמַן הַנְּסִיעָה.

לֹא, הוּא לֹא הָיָה דּוֹמֶה כְּלָל אֶל הַזּוּג שֶׁעַל גַּבֵּי הַמּוֹדָעָה, שֶׁרָמַז וְקָרָא לוֹ בִּנְיוּ־יוֹרְק מִכָּל צַד וּפִנָּה, שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּדֻגְמָתָם וְיִהְיֶה מְאֻשָּׁר. הוּא הָיָה גַּלְמוּד, כְּמוֹ תָּמִיד בֵּין אֲנָשִׁים רַבִּים. עַל הַסְּפִינָה שָׂרְרָה דַּוְקָא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה, הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בְּכָל הֲדָרָה. שְׁקִיעוֹת־הַחַמָּה הָיוּ כָּל־כָּךְ מַרְהִיבוֹת בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶן, שֶׁכְּמוֹתָן רוֹאִים אַךְ וְרַק בָּאוֹפֵּרָה. כָּל חוֹבְבֵי־הַצִּלּוּם כִּוְּנוּ אֶת מַצְלְמוֹתֵיהֶם וְצִלְמוּ. אַנְשֵׁי הַשֵּׁרוּת עַל הַסְּפִינָה הָיוּ אֲדִיבִים, נַעֲנוּ בְּרָצוֹן לְכָל קְרִיאָה וּבַקָּשָׁה. הַמַּאֲכָלִים עַל הַשֻּׁלְחָן הַכָּשֵׁר, שֶׁמַּר גּוֹלְדְבְּלוּם אָכַל שָׁם, הָיוּ שְׁמֵנִים וּמְתוּקִים וּבְטַעַם יְהוּדִי. מִמַּחֲלַת הַיָּם לֹא סָבַל. כָּל פַּעַם שֶׁהַמַּלָּח קָרָא לִסְעֻדָּה בִּתְקִיעָה גְּדוֹלָה שֶׁל חֲצוֹצְרָה, כְּאִלּוּ הָיָה מְעוֹרֵר לַקְּרָב, הָיָה גּוֹלְדְבְּלוּם מִן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּרְדוּ בְּמַעֲלִית אֶל אוּלַם הָאֲכִילָה. הוּא גַּם לֹא סֵרֵב שׁוּם פַּעַם לְקַבֵּל מָנָה נוֹסֶפֶת שֶׁל בָּשָׂר, כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלְצַר בַּעַל הַפָּנִים הָאֲצִילִים מַצִּיעָהּ לוֹ בְּחִיּוּךְ מָתוֹק.

– אַדְרַבָּה! – הָיָה אוֹמֵר בְּנִגּוּן.

בָּעֲרָבִים הָיָה הַכֹּל חֲגִיגִי בְּיוֹתֵר עַל הַסְּפִינָה. לַיְלָה לַיְלָה הָיְתָה נְגִינָה בָּאוּלָם, זוּגוֹת רָקְדוּ. נָשִׁים לָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵיהֶן הַיָּפִים בְּיוֹתֵר, הִתְחָרוּ אִשָּׁה בַּחֲבֶרְתָּהּ בְּהָדָר וּבְמוֹתָרוֹת. בְּאוּלַמֵּי־הָעִשּׁוּן יָשְׁבוּ גְּבָרִים בָּאִים־בַּיָּמִים, שִׂחֲקוּ בִּקְלָפִים, עִשְּׁנוּ סִיגָרִיּוֹת וּלְקִנּוּחַ שָׁתוּ וִיסְקִי, בִּירָה וָיָיִן. עַל גַּבֵּי הַסִּפּוּן, בְּכָל הַפִּנּוֹת, הִתְהַלְּכוּ סְחוֹר סְחוֹר זוּגוֹת מְאֹהָבִים, הֶחֱזִיקוּ זֶה אֶת זוֹ בִּידֵיהֶם וְהִתְנַשְּׁקוּ בִּגְנֵבָה. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִתְלַבֵּשׁ בָּעֲרָבִים כְּכָל הָאֲחֵרִים בַּחֲלִיפָה כֵּהָה. הִתְגַּלַּח מֵחָדָשׁ, עָנַד אֶת הָעֲנִיבָה בִּתְשׂוּמֶת־לֵב. אַךְ הוּא לֹא נַעֲשָׂה מְקֹרָב לְשׁוּם אָדָם, לֹא הִתְקָרֵב לְשׁוּם אָדָם. הוּא לֹא פָּסַק מִלִּפְסֹעַ לְאֹרֶךְ כָּל הַסְּפִינָה, לְהַכְנִיס בְּכָל מָקוֹם לְרֶגַע אֶת רֹאשׁוֹ, אַךְ מִיָּד פָּנָה לָלֶכֶת הָלְאָה.

עִם הַגְּבָרִים לֹא הִתְעָרָב. הוּא לֹא הִרְגִּישׁ תַּעֲנוּג לֹא בְּמִשְׂחַק־הַקְּלָפִים, לֹא בְּעִשּׁוּן וְלֹא בִּשְׁתִיָּה. מֵעוֹלָם לֹא הֵבִין לָהֶם, לַגְּבָרִים, שֶׁהֵם מְעַשְּׁנִים וּמְשַׂחֲקִים וְשׁוֹתִים כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה. כֹּל פַּעַם שֶׁנִּסָּה לְעַשֵּׁן אוֹ לִשְׁתּוֹת, הִרְגִּישׁ בְּכָךְ רַק מְרִירוּת. הַנָּשִׁים אָמְנָם מָשְׁכוּ אוֹתוֹ, מֵאָז וּמִתָּמִיד מְשָׁכוּהוּ, הוּא הָיָה זוֹלֵל אוֹתָן בָּעֵינַיִם, אֲבָל לֹא מָצָא דֶּרֶךְ אֲלֵיהֶן. הָיָה מִיָּד מַתְחִיל מִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶן, הִתְבַּיֵּשׁ, הִרְגִּישׁ שֶׁמַּסְמִיקוֹת לְחָיָיו הַמְנֻפָּחוֹת, הַנִּרְאוֹת כְּלֹא־מְגֻלָּחוֹת. הוּא הָיָה נָסוֹג מִפְּנֵי אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָדָם נָסוֹג מִפְּנֵי חַיָּה מוֹשֶׁכֶת, אַךְ מְסֻכֶּנֶת.

בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שְׁנוֹת חַיָּיו, וּבְכָל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הַשָּׁנִים שֶׁהוּא שׁוֹהֶה כְּבָר בְּאַמֵּרִיקָה, עֲדַיִן לֹא הָיָה קָרוֹב לְאִשָּׁה.

הוּא לֹא הָיָה אָדָם חָלוּשׁ, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם. לְהֵפֶךְ, הוּא הָיָה בָּרִיא, מֵעוֹלָם לֹא הָיָה חוֹלֶה. מִינֵי הַבָּשָׂר הָרָעִים בַּמִּסְעָדוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהַזּוֹלוֹת שֶׁבִּסְבִיבַת רְחוֹב דִּילֶנְסִי, שֶׁאָכַל בָּהֶן פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, לֹא קִלְקְלוּ אֶת קֵבָתוֹ וְאֶת תַּאֲבוֹנוֹ הַטּוֹב. גַּם עֲבוֹדָתוֹ בִּישִׁיבָה, עֲבוֹדַת הַשָּׁעָן, הַחִטּוּט הַתְּמִידִי בָּעֵינַיִם מִימֵי נַעֲרוּתוֹ וְעַד עַתָּה בְּתוֹךְ הַמַּנְגְּנוֹנִים הַזְּעִירִים, לֹא קִלְקְלוּ אֶת עֲצַבָּיו, לֹא הִכְהוּ אֶת עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת חַסְרוֹת־הַמַּבָּע, הַיּוֹשְׁבוֹת מְסֻתָּרוֹת מִתַּחַת לַגַּבִּינִים הַדּוֹמִים לַחֲתִימוֹת־שָׂפָם. וּכְכָל אָדָם בָּרִיא הָיָה זָקוּק לְאִשָּׁה. אֲבָל יָדֹע יָדַע רַק נַעֲרוֹת־רְחוֹב, שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶן כִּמְעַט מֵעוֹלָם אַף דִּבּוּר אֶחָד. כָּל מוֹצָאֵי־שַׁבָּת הָיָה הוֹלֵךְ אֶל אַחַת שֶׁכָּזֹאת. דָּבָר זֶה הָיָה אֶצְלוֹ מִין הֶרְגֵּל, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל בְּיוֹם זֶה לִמְסֹר אֶת הַמִּכְנָסַיִם לְגִהוּץ, לָלֶכֶת לְבֵית־מֶרְחָץ וְלָשֶׁבֶת לִפְנֵי הַסַּפָּר לְתִסְפֹּרֶת וְלִקְטֹף לְעַצְמוֹ אֶת הַשְּׂעָרוֹת מִתּוֹךְ הַנְּחִירַיִם. נָשִׁים אֲחֵרוֹת לֹא הִכִּיר, לֹא יָדַע אֵיךְ לְדַבֵּר אִתָּן, אֵיךְ לְבַלּוֹת עִמָּהֶן אֶת הַזְּמָן.

הוּא, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, חִלֵּק אֶת הַנָּשִׁים, לִשְׁנֵי סוּגִים. הָאֶחָד – סוּג הַנְּעָרוֹת יוֹשְׁבוֹת־בַּיִת, בְּנוֹת־אָבוֹת, כִּבְדוֹת־בָּשָׂר, לֹא יָפוֹת בְּיוֹתֵר, לֹא־זְרִיזוֹת וּבַיְשָׁנִיּוֹת, וּכְשֶׁהֵן מַכִּירוֹת בָּחוּר הֵן רוֹצוֹת לְהִנָּשֵׂא לוֹ, לִהְיוֹת נָשִׁים נֶאֱמָנוֹת וְאִמָּהוֹת מְסוּרוֹת לִילָדִים. אֶל אֵלֶּה, שֶׁהָיוּ מֻתְאָמוֹת אֵלָיו מִטֶּבַע בְּרִיָּתָן, לֹא רָצָה לְהִתְקָרֵב. הֵן לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו. דַּוְקָא מִשּׁוּם זֶה שֶׁהֵן הָיוּ דּוֹמוֹת כָּל־כָּךְ אֵלָיו עַצְמוֹ, שֶׁהָיוּ כִּמְיֻעָדוֹת בִּשְׁבִילוֹ, לֹא אָהַב אוֹתָן, נִמְנַע מִלְּהִפָּגֵשׁ עִמָּהֶן. כַּמָּה פְּעָמִים בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל בָּנוֹת לְהִכָּנֵס לְבֵיתָן לְכוֹס תֵּה, וְתָמִיד הָיָה מְסָרֵב.

– לֹא, לֹא, – הָיָה אוֹמֵר מְחַיֵּךְ וְנֶהֱנָה בְּעַצְמוֹ מִשִּׂכְלוֹ הַטּוֹב, שֶׁאֵינוֹ מַנִיחַ לוֹ לְהִתָּפֵס בַּפָּח, – אֵין דַּעְתִּי נְתוּנָה לְכָךְ.

הַסּוּג הַשֵּׁנִי שֶׁל נְעָרוֹת – אֵלֶּה הָיוּ גְּבוֹהוֹת־הַקּוֹמָה, הַקַּלִּילוֹת, הַזְּרִיזוֹת, הַצּוֹחֲקוֹת־תָּמִיד, הַמִּתְרוֹצְצוֹת עִם מַחֲנוֹת שְׁלֵמִים שֶׁל צְעִירִים, רוֹקְדוֹת, מְעַשְּׁנוֹת סִיגָרִיּוֹת וּמִתְנַשְּׁקוֹת עִם גְּבָרִים בְּפַרְהֶסְיָה, בְּלֹא בּוּשָׁה. הַלָּלוּ מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, הוּא נִמְשַׁךְ אֲלֵיהֶן. גֵּרוּ אוֹתוֹ רַגְלֵיהֶן הַגְּבוֹהוֹת בְּגַרְבֵי־הַמֶּשִׁי, כּוֹבְעֵיהֶן הַקְּטַנִּים, הַחֲבוּשִׁים מִתּוֹךְ שׁוֹבָבוֹת חֵנָנִית לְרָאשֵׁיהֶן הַקְּטַנִּים הַמְּחֻטָּבִים יָפֶה, פַּרְווֹתֵיהֶן הַשְּׂעִירוֹת, הַמְשַׁוּוֹת לָהֶן דִּמְיוֹן שֶׁל חַיּוֹת זְרִיזוֹת וְרָעוֹת, אַךְ מוֹשְׁכוֹת אֶת הַלֵּב; הוּא נִמְשַׁךְ אֶל נָשִׁיּוּתָן הַקּוֹסֶמֶת, הַקּוֹרֵאת וּמַכְרִיזָה עַל עַצְמָהּ לְמִן הַלּוּלָאָה הַקְּטַנָּה שֶׁבַּכּוֹבַע וְעַד לֶעָקֵב הַגָּבֹהַּ שֶׁל הַנַּעַל הַפְּעוּטָה. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת, אִם רַק הָיָה זְמַנּוֹ פָּנוּי לְכָךְ, לֹא הָיָה נִמְאָס עָלָיו מִלְּטַיֵּל בִּבְּרוֹדְוֵי וּמִלַּעֲקֹב אַחֲרֵיהֶן, אַחֲרֵי כָּל אוֹתָן הַנְּעָרוֹת. אֲבָל הוּא הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶן, הָיָה מִתְבַּלְבֵּל תָּמִיד כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם אַחַת מֵהֶן, הוּא לֹא יָדַע אֵיךְ יַתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּהֶן. נוֹסָף לְכָךְ גַּם לֹא יָדַע הֵיטֵב אַנְגְּלִית, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר יָשַׁב זְמָן רַב כָּל־כָּךְ בְּאַמֵּרִיקָה. הוּא הִתְבַּיֵּשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, בְּכָבְדּוֹ, וְהָיָה כָּל כָּךְ מַסְמִיק בְּחֶבְרָתָן, עֵד שֶׁהָיָה מַתְחִיל מֵזִיעַ בְּכָל גּוּפוֹ הַגָּדוֹל.

מַר נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם גּוּפוֹ הָיָה בָּא בְּטַעֲנָה וּבְתַרְעֹמֶת עַל עַצְמוֹ, מִשּׁוּם מָה הוּא רוֹעֵד כָּל־כָּךְ מִפְּנֵי הַנְּעָרוֹת הָאֵלֶּה. וְכִי מִי הֵן, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר? עִזִּים פְּתַיּוֹת, הַצּוֹחֲקוֹת, קוֹפְצוֹת וְתוֹלוֹת עַצְמָן בְּצַוְּארֵיהֶם שֶׁל בַּחוּרִים רֵיקָנִים. גַּם הָיָה שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַבַּחוּרִים שֶׁבְּבֵית הַמְּלָאכָה לִשְׁעוֹנִים עַל הַנִּסָּיוֹן שֶׁרָכְשׁוּ לָהֶם אֵצֶל הַנְּעָרוֹת הַלָּלוּ. וְהָיָה הוּא עַצְמוֹ לוֹעֵג לְפַחְדָּנוּתוֹ, שֶׁאֵינָהּ הוֹלֶמֶת כְּלָל גֶּבֶר שֶׁכְּמוֹתוֹ, כְּמוֹ נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם, אָדָם מְבֻגָּר וּמִשְׂתַּכֵּר יָפֶה, עוֹבֵד מֻמְחֶה שֶׁבַּעֲלֵי בָּתֵּי־מְלָאכָה קוֹפְצִים עָלָיו לְהַשִּׂיגוֹ. בְּכָל קַיִץ, קֹדֶם יְצִיאָתוֹ לַחֻפְשָׁה, גָּמַר בְּלִבּוֹ מֵחָדָשׁ לִהְיוֹת אַמִּיץ יוֹתֵר, לִהְיוֹת בַּחוּר אַמֵּרִיקָאִי. וּלְשֵׁם כָּךְ בֶּאֱמֶת הָיָה נוֹסֵעַ אֶל מְקוֹמוֹת־הַמַּרְגּוֹעַ הַטּוֹבִים יוֹתֵר, שֶׁהַכֹּל שָׁם יָקָר יוֹתֵר. אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה מְצוּיוֹת שָׁם אוֹתָן הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת, אֵלּוּ שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן. אַךְ לְאַחַר שֶׁהָיָה בָּא לַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, מִיָּד הָיָה קָם וּבוֹרֵחַ מִשָּׁם.

הַנְּעָרוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לְשֻׁלְחָנוֹ הָיוּ דַּוְקָא נִכְנָסוֹת בְּשִׂיחָה עִמּוֹ. הוּא לֹא הָיָה יָפֶה, שׁוּם אָדָם לֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר זֹאת. אֲבָל גַּם מְכֹעָר לֹא הָיָה. וְנוֹסָף לְכָךְ הָיָה גְּבַהּ־קוֹמָה וּמִבְנֶה־גּוּפוֹ אֵיתָן. הוּא הָיָה גַּם מִתְלַבֵּשׁ יָפֶה. מֵעוֹלָם לֹא קִמֵּץ בִּקְנִיַּת עֲנִיבָה יְקָרָה, גַּרְבַּיִם שֶׁל מֶשִׁי. בִּמְקוֹמוֹת־הַמַּרְגּוֹעַ הָיוּ תָּמִיד נָשִׁים יוֹתֵר מִגְּבָרִים, וְהֵן נִסּוּ לִמְשֹׁךְ אֶת מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הַשַּׁתְקָן לְשִׂיחָה. אֲבָל הוּא הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מִיָּד, הִתְחִיל מִתְיָרֵא. הַנָּשִׁים הִרְגִּישׁוּ בְּכָךְ, וּבַהֲנָאָה מְיֻחֶדֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן לַנָּשִׁים בְּהַרְגָּזַת גֶּבֶר לֹא־מְזֹרָז, הִתְחִילוּ מְבַלְבְּלוֹת אוֹתוֹ, מְלַגְלְגוֹת עָלָיו. כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל הַרְגָּשָׁתוֹ הָרָעָה, עַל הִתְרַגְּזוּתוֹ, הֶעֱמִיד מַר גּוֹלְדְבְּלוּם פָּנִים שֶׁל שׂוֹנֵא־נָשִׁים. הוּא דִּבֵּר רָעוֹת עֲלֵיהֶן, הוֹכִיחַ אֵיזֶה סוּג־בְּרִיּוֹת נָמוּךְ הוּא מִין הַנָּשִׁים. אַךְ בִּמְקוֹם לְהֵעָלֵב, הָיוּ הָעֲלָמוֹת מִשְׁתַּעַשְׁעוֹת בָּזֶה עוֹד יוֹתֵר. הַיָּפוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ מִתְקָרְבוֹת אֵלָיו, נוֹטְלוֹת יָדוֹ בְּיָדָן וּמְלַגְלְגוֹת:

– אָדוֹן שׂוֹנֵא־נָשִׁים, וְאוֹתִי אַתָּה שׂוֹנֵא גַּם כֵּן?…

תָּמִיד נִמְצְאָה לוֹ נַעֲרָה, שֶׁבָּאָה לְנַחֵם אוֹתוֹ וְרָאֲתָה בּוֹ אָדָם מְהֻגָּן, שֶׁכָּל אוֹתָן הַנְּעָרוֹת הָרֵיקָנִיּוֹת אֵינָן שָׁווֹת לִהְיוֹת כַּפָּרַת צִפָּרְנוֹ. אֲבָל תָּמִיד הָיְתָה זוֹ נַעֲרָה לֹא־צְעִירָה, לֹא יָפָה, לָרֹב בַּחוּרָה בְּמִשְׁקָפַיִם, שֶׁלֹּא שִׂחֲקָה לָהּ הַשָּׁעָה וּבִקְּשָׁה אָדָם לְהִשָׁעֵן עָלָיו. הָעֻבְדָּה שֶׁדַּוְקָא נַעֲרָה כָּזֹאת הָיְתָה עוֹמֶדֶת לְצִדּוֹ וְלַהֲגָנָתוֹ, הָיְתָה מְמַלֵּאת אוֹתוֹ מְרִירוּת רַבָּה כָּל־כָּךְ, שֶׁהָיָה נוֹהֵג מִנְהָג שֶׁל גַּסּוּת לְגַבֵּי זֹאת שֶׁגִּלְּתָה לוֹ אֶת אֲהֲדָתָהּ.

– אֵין אֲנִי אָדָם מְהֻגָּן, – אָמַר בְּכַעַס, – אֲנִי בָּשָׂר־וָדָם חוֹטֵא כְּכָל הָאֲחֵרִים… אֶלָּא שֶׁכָּאן הִנְנִי מִשְׁתַּעֲמֵם בְּיוֹתֵר, וְזֶה הַכֹּל!

מֵעוֹלָם לֹא יָשַׁב שָׁם כָּל חֹדֶשׁ הַחֻפְשָׁה עֵד תֻּמּוֹ, וְחָזַר אֶל שְׁעוֹנָיו.

בַּסְּפִינָה חָזַר אוֹתוֹ עִנְיָן עַצְמוֹ, כְּמוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמַּרְגּוֹעַ. הוּא לֹא קִמֵּץ, לֹא שָׂכַר מַחְלְקָה שְׁלִישִׁית, אֶלָּא מַחְלְקַת הַתַּיָּרִים. שֶׁהַכֹּל שָׁם מְצֻחְצָח וְנוֹסְעוֹת שָׁם נָשִׁים יָפוֹת וּמוֹשְׁכוֹת־לֵב. אֲבָל הוּא לֹא מָצָא דֶּרֶךְ אֲלֵיהֶן. לְיַד הַשֻּׁלְחָן הַיְּהוּדִי, שֶׁהוּא אָכַל שָׁם, חָפְצוּ הַשְּׁכֵנוֹת שֶׁלּוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אֲבָל הוּא נִזְהַר מִפְּנֵיהֶן, עָמַד מֵרָחוֹק. אֵלֶּה הָיוּ שְׁתֵּי רִיבוֹת, פּוֹעֲלוֹת בֵּית־חֲרֹשֶׁת, עֲיֵפוֹת וְנוֹבְלוֹת, שֶׁנָּסְעוּ כִּבְיָכוֹל לְשֵׁם מַסַּע־תַּעֲנוּגוֹת, אֲבָל רָמוֹז רָמְזוּ שֶׁכַּוָּנָתָן לְחַפֵּשׂ בַּ“בַּיִת” בָּחוּר הָגוּן, מִפְּנֵי שֶׁהַבַּחוּרִים הָאַמֵּרִיקָאִים אֵינָם לְפִי טַעְמָן. בַּחוּשׁ הַנָּשִׁי שֶׁלָּהֶן הִרְגִּישׁוּ מִיָּד, שֶׁגַּם מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בּוֹדֵד הוּא וְעָיֵף וְנוֹסֵעַ לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ עַצְמָהּ. הֵן הִתְחִילוּ מְדַבְּרוֹת עִמּוֹ עַל בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת, עַל שִׁדּוּכִים.

– הוּא נוֹסֵעַ בְּוַדַּאי לְחַפֵּשׂ כַּלָּה בַּמּוֹלֶדֶת הַיְשָׁנָה? – שָׁאֲלוּ בְּסַקְרָנוּת נָשִׁית. – אֶת הָרִיבוֹת הָאַמֵּרִיקָאִיּוֹת אֵין הוּא מְחַבֵּב?

– אֵינִי נוֹסֵעַ לְחַפֵּשׂ כַּלּוֹת, – הֵשִׁיב מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בְּכַעַס, – אֲנִי נוֹסֵעַ לְקֶבֶר אָבוֹת – וַחֲסָל.

הָרִיבוֹת נִסּוּ לִכְבֹּשׁ אוֹתוֹ בְּחִיּוּךְ, אַךְ הוּא הָיָה רוֹגֵז.

מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו אוֹתָן הַבַּחוּרוֹת שֶׁשִּׂחֲקוּ כָּל הַיּוֹם עַל הַסִּפּוּן בִּקְרוֹקֵט, בִּזְרִיקַת גַּלְגַּלִים שֶׁל גּוּמִי, וּבָעֲרָבִים הִתְקַשְּׁטוּ בְּשִׂמְלוֹת־מֶשִׁי אֲרֻכּוֹת וְנַעֲשׂוּ אַרְכָּנִיּוֹת וּבִלְתִּי־מֻשָּׂגוֹת כִּפְלָיִם. הוּא רָאָה אֶת רַגְלֵיהֶן הַמְגָרוֹת, הַהוֹלְכוֹת הֲלִיכַת־כְּנִיעָה לְפִי קֶצֶב הָרוֹקְדִים זְקוּפֵי־הַקּוֹמָה, הוּא אָכַל בְּעֵינָיו אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶן הַחֲשׂוּפוֹת, הַחוֹבְקוֹת אֶת בְּנֵי־הַזּוּג בְּכִתְפֵיהֶם אוֹ בְּצַוְּארֵיהֶם. הוּא רָאָה וְתָפַס כָּל תְּנוּעָה גְּמִישָׁה שֶׁל הָאֲבָרִים הַנָּשִׁיִּים, הַנִּשְׁעָנִים וְנִלְחָצִים בְּתַאֲוָה שֶׁל חֵטְא אֶל הַגְּבָרִים הַזְּרִיזִים, וְהֵן נַעֲשׂוּ זָרוֹת וּבִלְתִּי־מֻשָּׂגוֹת בִּשְׁבִילוֹ עוֹד יוֹתֵר מִתָּמִיד. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד כָּךְ וּלְהַבִּיט מְלֵא־קִנְאָה עַל הַגְּבָרִים הַזָּרִים הַמְאֻשָּׁרִים. אַךְ לְהַזְמִין גְּבֶרֶת לִרְקֹד לֹא הֵעֵז, אַף־עַל־פִּי שֶׁלָּמַד בְּמֶשֶׁךְ זְמָן מְסֻיָּם רִקּוּדִים אֵצֶל מוֹרֶה. וּכְשֶׁאַחַת מִן הָעֲלָמוֹת שֶׁלְּיַד שֻׁלְחָנוֹ הִזְמִינָה אוֹתוֹ לִרְקֹד, עָנָה שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ לֹא בְּטוֹב.

הָעַלְמָה הִרְגִּישָׁה בַּשֶּׁקֶר וְהַדָּם עָלָה בְּפָנֶיהָ הַחִוְּרִים.

– יָרֹק! – לָחֲשָׁה לוֹ כְּנָחָשׁ וְהָלְכָה לָהּ זְקוּפָה, כְּשֶׁכְּתֵפֶיהָ הָרָזוֹת מֻגְבָּהוֹת.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הָלַךְ אֶל הַמֶּלְצָר הָרָאשִׁי וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִיּוֹם הַמָּחֳרָת וְאֵילָךְ שֻׁלְחָן אַחֵר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָשֶׁבֶת יַחַד עִם הַשְּׁכֵנוֹת הַבִּלְתִּי רְצוּיוֹת. אַחַר־כָּךְ יָרַד וְנִכְנַס אֶל תָּאוֹ. הוּא שָׁכַב וּפָנָיו מֻפְנִים לְעֵבֶר הָאֶשְׁנָב הֶעָגֹל, שֶׁנִּשְׁקְפוּ בַּעֲדוֹ גַּלֵּי־הַיָּם הַמַּכְסִיפִים, וְהָיָה מָלֵא רֹגֶז עַל הַנָּשִׁים, עַל הַיָּפוֹת וְעַל הַמְּכֹעָרוֹת כְּאֶחָת.

הוּא לֹא יִשָּׂא אִשָּׁה לְעוֹלָם – הֶחֱלִיט בְּלִבּוֹ. מְצִיאָה שֶׁכָּזוֹ! בְּעַד כַּמָּה דּוֹלָרִים אֶפְשָׁר בֵּין כֹּה וָכֹה לְהַשִּׂיג אֶת הַיָּפָה בְּיוֹתֵר. וּכְלוּם אֵין לְהַשִּׂיג אֶת הַהֲגוּנוֹת שֶׁבָּהֶן? הוֹ, הוּא יוֹדֵעַ כַּמָּה לֹא־נֶאֱמָנוֹת הֵן הַנָּשִׁים. אַף אוֹתָן שֶׁנָּשְׁקוּ בְּחֹם רַב כָּל־כָּךְ אֶת בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהִפְלִיגוּ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה – פָּנוּ וְהָלְכוּ מִשָּׁם יָשָׁר לַאֲחֵרִים.

הַדָּבָר בָּרוּר, כְּשֵׁם שֶׁבָּרוּר שֶׁעַכְשָׁו לַיְלָה. וְכַמָּה חוֹטְאִים כָּאן, בִּסְפִינָה זוֹ עַצְמָהּ? הוֹ, הוּא לֹא יִתֵּן לְרַמּוֹת עַצְמוֹ, הוּא לֹא יִפֹּל בְּרִשְׁתָּן, לֹא שֶׁל אִמָּהוֹת עַרְמוּמִיּוֹת הַמַּזְמִינוֹת לְתֵה, וְלֹא שֶׁל רִיבוֹת שֶׁנִּזְדַּקְּנוּ וְהֵן נוֹסְעוֹת לְבַקֵּשׁ חָתָן לְעַצְמָן, וְאַף לֹא שֶׁל הַנְּעָרוֹת שָׁם בָּעֲיָרָה שֶׁבָּהּ נוֹלַד. כֻּלָּן שָׁווֹת הֵן.

רֶגַע אֶחָד עָלוּ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ דְבָרָיו שֶׁל מַר צִיפְּקִין בְּעִנְיַן הַכַּלָּה, שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְחַפֵּשׂ בְּפוֹלִין, וּשְׁאֵלָתָן שֶׁל הָרִיבוֹת לְיַד הַשֻּׁלְחָן בִּדְבַר נַעֲרָה קְרוֹבָה מִבְּנוֹת עִירוֹ. אֲנָשִׁים מְכֹעָרִים, – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ – אֵינָם מְבַקְּשִׁים אֶלָּא לְחַטֵּט בְּנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. רֶגַע נַעֲשָׂה כַּעֲסוֹ חָשׁוּד בְּעֵינֵי עַצְמוֹ. מַה אִיכְפַּת לוֹ, כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים? וּמִיָּד נִרְגַּע לְגַמְרֵי וְלֹא רָצָה לַחֲשֹׁב עוֹד בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. יְדַבְּרוּ לָהֶם. הוּא יוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ מַה הוּא רוֹצֶה. הוּא יִשָּׁאֵר לוֹ כָּךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְבַדּוֹ וְיְפְטֹר עַצְמוֹ מִבִּלְבּוּל מֹחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר פַּעַם אוֹתוֹ לֵיצָן בַּהַצָּגָה בִּבְּרוֹדְוֵי, כְּשֶׁבִּקֵּר שָׁם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה: “אִם רְצוֹנְךָ לָשֵׂאת אִשָּׁה – הַמְתֵּן קֹדֶם וְהִמָּלֵךְ בַּדָּבָר שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְתִרְאֶה שֶׁאֵין הַדָּבָר הֶכְרָחִי”. חַה, חַה, חַה, – צָחַק בְּקִרְבּוֹ – יָפֶה אָמָר…

הוּא הֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁכַב עַל מִטַּת־הַסְּפִינָה הַמִּתְנַדְנֶדֶת, שֶׁיְּקַצֵּר אֶת מַסָּעוֹ כְּכָל הָאֶפְשָׁר: יַזְמִין מַצֵּבָה, יָקִים אוֹתָהּ, וְשָׁלוֹם לָךְ, יוֹרוּפּ – יַחֲזֹר לִנְיוּ־יוֹרְק. הוּא הֵצִיץ בְּכִיס־הַמִּכְנָסַיִם, אִם פִּנְקַס־הַהַמְחָאוֹת שֶׁל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים הַדּוֹלָר מֻנָּח שָׁם. הוּא הָיָה כָּאן. דָּבָר זֶה הִרְגִּיעוֹ. הוּא כִּסָּה אֶת עַצְמוֹ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. כַּמָּה זְמָן תֶּאֱרַךְ הֲקָמַת הַמַּצֵּבָה – חָשַׁב – שָׁבוּעַ לְכָל הַיּוֹתֵר. מִיָּד יַחֲזֹר לִנְיוּ־יוֹרְק וְיַגִּיעַ בְּדִיּוּק עִם סִיּוּם הַחֹדֶשׁ וְיָשׁוּב לְמַנְגְּנוֹנֵי שְׁעוֹנָיו בִּרְחוֹב דִּילֶנְסִי.

אָכֵן, פָּנִים תּוֹהוֹת יַעֲמִיד לוֹ צִיפְּקִין בְּעָלָיו, לִכְשֶׁיָּשׁוּב לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם, יִכָּנֵס אֶל חֲדַר־הַמְּלָאכָה וְיֵשֵׁב אֶל עֲבוֹדָתוֹ. – הַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי־חָשׁוּב הַזֶּה צָמַח וְגָדַל פִּתְאוֹם בְּעֵינָיו לְמַעֲשֶׂה רַב, מִין מַטָּרָה גְּדוֹלָה שֶׁרָאוּי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל כְּדֵי לְהַשִּׂיגָהּ, וְהוּא מִלֵּא אֶת נַפְשׁוֹ עִנְיָן וְעַקְשָׁנוּת.

רַעְיוֹן זֶה לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהִתְהַלֵּךְ עַל גַּבֵּי הַסְּפִינָה בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאֲחָדִים שֶׁל נְסִיעָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ בָּרַכָּבוֹת שֶׁל שֶׁרְבּוּרְג בְּצָרְפַת, דֶּרֶךְ כָּל הַגְּבוּלוֹת, וְעַד דֶמְבִּיצָה בְּפוֹלִין.

אֲבָל הוּא לֹא חָזַר לִנְיוּ־יוֹרְק לַמּוֹעֵד, אֶלָּא בְּאִחוּר זְמָן רָב.


 

ג    🔗

דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וּבִלְתִּי־צְפוּיִים בְּיוֹתֵר נִתְרַחֲשׁוּ לוֹ, לְמַר נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם, הַשָּׁעָן מֵרְחוֹב דִּילֶנְסִי בִּנְיוּ־יוֹרְק שֶׁבָּא לְדֶמְבִּיצָה, בְּפוֹלִין, לְקֶבֶר־אָבוֹת.

הַדְּבָרִים הַמּוּזָרִים הִתְחִילוּ מִיָּד בָּרַכֶּבֶת. הוּא, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, לֹא הָיָה בָּקִי בְּיוֹתֵר בַּכְּסָפִים הַפּוֹלָנִיִּים. כְּשֶׁיָּצָא מִן הַעֲיָרָה לְאַמֵּרִיקָה, הָיוּ שָׁם רֻבְּלִים רוּסִיִּים וְקוֹפֵּיקוֹת עָבוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת. עַכְשָׁו מָצָא שָׁם נְיָרוֹת מוּזָרִים וַעֲלֵיהֶם דְּמוּת נְשָׁרִים. בְּתַחֲנַת הַגְּבוּל נָתְנוּ לוֹ תְּמוּרַת עֶשְׂרִים דּוֹלַר צְרוֹר מָלֵא שֶׁל שִׁטְרוֹת־כֶּסֶף זָרִים כָּאֵלֶּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נָתַן לְבַעַל־הָעֲגָלָה, שֶׁהוֹבִיל אוֹתוֹ מִן הָרַכֶּבֶת עַד לַמָּלוֹן, שְׁטָר שָׁלֵם שֶׁל עֲשָׂרָה זְהוּבִים.

בַּעַל־הָעֲגָלָה, יְהוּדִי בַּעַל זְקַנְקָן שָׁחוֹר וְכוֹבַע־עוֹר קָרוּעַ, שֶׁהָיָה רָגִיל לָקַחַת חֲמִשִּׁים גְּרוֹשִׁים מִכָּל נוֹסֵעַ, הֵסִיר שָׁלשׁ פְּעָמִים אֶת כּוֹבָעוֹ הַקָּרוּעַ מֵעַל רֹאשׁוֹ. הוּא הוֹרִיד בְּיִרְאַת־הַכָּבוֹד אֶת הַמִּזְוָדוֹת הַחֲדָשׁוֹת וַעֲלֵיהֶן הַפְּתָקִים שֶׁל הַסְּפִינוֹת וְהַגְּבוּלוֹת, וְנָשָׂא אוֹתָן בִּזְהִירוּת, כְּמוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא לִפְעָמִים אֶת סֵפֶר־הַתּוֹרָה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַקַּצָּבִים, כְּשֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ בְּ“הַגְבָּהָה”. הוּא רָמַז רְמִיזוֹת חֲזָקוֹת מְאֹד לַשּׁוֹעֵר שֶׁל בֵּית־הַמָּלוֹן הַגּוֹיִי הַקָּטֹן “זַגְלוֹבָּא” הַיָּחִיד בָּעֲיָרָה, שֶׁמִּתְאַכְסְנִים בּוֹ בַּעֲלֵי־אֲחֻזּוֹת וּכְמָרִים; הוּא הֵצִיץ הֲצָצָה קַלָּה לְתוֹךְ הַדַּרְכִּיָּה הָאַמֵּרִיקָאִית, שֶׁהֶרְאָה הַזָּר לְשֵׁם הַרְשָׁמָה כַּחֹק, וּפִתְאֹם נִזְדַּקֵּף וְהִתְמַתַּח לְפָנָיו וְחָלַק לוֹ כָּבוֹד צְבָאִי בְּיָד מוּרָמָה אֶל הַמֵּצַח, כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בִּזְמַן שֵׁרוּתוֹ בַּצָּבָא.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ לֹא נוֹחַ בְּמַצָּב זֶה, אֲבָל הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד.

– נִיחָא! – אָמַר וְנָתַן לָעֶגְלוֹן פֶּלַח שׁוֹקוֹלַדָּה שֶׁנִּשְׁאַר בְּכִיסוֹ.

בַּעַל־הָעֲגָלָה הִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ וְנָסַע בְּרַעַשׁ לְשׁוּקָהּ שֶׁל הַעֲיָרָה. הוּא נִפְנֵף בָּאֲוִיר אֶת שְׁטָר־הַכֶּסֶף וְאֶת פֶּלַח הַשּׁוֹקוֹלַדָּה שֶׁקִּבֵּל וְחָבַט עַצְמוֹ עַל חָזֵהוּ:

– רְאוּ מַה שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאַמֵּרִיקָאִי! עָשׂוֹר שָׁלֵם וְגַם שׁוֹקוֹלַדָּה שֶׁכֹּה יִחְיוּ אִשְׁתִּי וִילָדָי!…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִתְחִיל מִתְרַחֵץ וּמְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ הַקָּשֶׁה, שֶׁגָּדַל לוֹ פֶּרַע בָּרַכֶּבֶת. הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִכָּנֵס תֵּכֶף אֶל רַב־הַעֲיָרָה וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ בִּדְבַר קִבְרוֹתֵיהֶם שֶׁל הוֹרָיו וְעוֹשֵׂה־מַצֵּבוֹת הָגוּן, אַךְ עוֹד קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לְנַגֵּב אֶת שְׁיָרֵי־הַסַּבּוֹן לְאַחַר הַגִּלּוּחַ – כְּבָר נִמְצְאוּ הָרַב וְהַשַּׁמָּשׁ עִם חֲבוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל יְהוּדִים אֶצְלוֹ בַּחֲדַר־הַמָּלוֹן.

– בָּרוּךְ הַבָּא! – קִבֵּל הָרַב אֶת פָּנָיו וְהוֹשִׁיט לוֹ יָד – אֵיזֶה כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבַּדְנוּ, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹרֵחַ חָשׁוּב כָּל־כָּךְ בָּעִיר. אָנוּ זוֹכְרִים הֵיטֵב אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. יְהוּדִי פָּשׁוּט הָיָה, אֲבָל יְהוּדִי כָּשֵׁר. אֵין עַתָּה יְהוּדִים רַבִּים כְּמוֹתוֹ.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ מַה יַעֲשֶׂה. סֹמֶק כִּסָּה אֶת לְחָיָיו, שֶׁכָּל כַּמָּה שֶׁמְּגַלְּחִים אוֹתָן הֵן נִרְאוֹת תָּמִיד שְׁחוֹרוֹת, לֹא־מְגֻלָּחוֹת. וְנוֹסָף לְכָךְ לֹא הָיוּ בְּחֶדְרוֹ אֶלָּא שְׁתֵּי כֻּרְסוֹת שֶׁל קְטִיפָה, וְהוּא הִצְטַעֵר מְאֹד שֶׁאֵין לוֹ מְקוֹם יְשִׁיבָה לְכֻלָּם. אַךְ הַיְּהוּדִים לֹא הִקְפִּידוּ עַל כָּךְ.

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, – אָמְרוּ כֻּלָּם בְּבַת־אַחַת, – יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲמֹד. וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא עֲמִידָתֵנוּ טוֹבָה, חֶה, חֶה, חֶה…

רַק הָרַב יָשַׁב. הוּא הִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִם קִצְרוֹת־רְאִיָּה בְּכָל הַמִּזְוָדוֹת וְהַקּוֹלָבִים עִם הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁל הַזָּר הַבָּא, וּפָתַח בִּדְרָשָׁה אֲרֻכָּה בְּאָזְנֵי הָאוֹרַח. הוּא סִפֵּר לוֹ עַל רֹב הָעֲנִיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְדֶמְבִּיצָה, עַל הַמִּקְוֶה שֶׁיֵּשׁ לְתַקֵּן, מִפְּנֵי שֶׁקָּרוֹב הַדָּבָר שֶׁנָּשִׁים לֹא תּוּכַלְנָה, חָלִילָה, לָלֶכֶת לִטְבִילָה. הַתַּלְמוּד־תּוֹרָה חַיָּב בְּעַד כָּל הַזְּמָן שְׂכַר־לִמּוּד לַמְלַמֵּד. הוּא הִזְכִּיר גַּם אֶת מַצָּבוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא חַי בְּדֹחַק, בְּדֹחַק רָב. וְהַיְלָדִים שֶׁלּוֹ הֵם, לֹא עָלֵינוּ, חֲלוּשִׁים. גַּם בֵּית־הָעוֹלָם זָקוּק מְאֹד לְגָדֵר חֲדָשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁהָעִזִּים, וַאֲפִלּוּ חֲזִירִים, טְפוּ, מְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הַקְּבָרִים. וְיֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם בִּפְנֵי הַגּוֹיִם, וּבִזְיוֹן הַמֵּתִים, לְהַבְדִּיל, וְגַם אָבִיו שֶׁל מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בִּכְלָלָם, ר' זְכַרְיָה לֵיבּוּשׁ, שֶׁהָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט, אֲבָל כָּשֵׁר, אֵין עַתָּה הַרְבֵּה יְהוּדִים כְּמוֹתוֹ…

הַיְּהוּדִים מִסָּבִיב הֵנִיעוּ כָּל הַזְּמָן רָאשֵׁיהֶם בְּהַסְכָּמָה לְדִבְרֵי הָרַב.

מַר נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם נִתְבַּלְבֵּל מִכָּל זֶה עֵד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהוֹצִיא תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת פִּנְקַס־הַהַמְחָאוֹת הַמְכֹרָךְ־עוֹר מִתּוֹךְ כִּיס־הַמִּכְנָסַיִם, אֶת עֵט־הַפַּרְקֶר הוֹצִיא מִכִּיס הֶחָזִיָּה, וּבִרְצוֹתוֹ לִרְשֹׁם בְּפֵרוּשׁ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה דּוֹלַר, רָשַׁם מִשּׁוּם־מָה חֲמִשִּׁים דּוֹלַר.

רֶגַע אֶחָד עוֹד הִרְהֵר בַּדָּבָר. הוּא רָצָה לִקְרֹעַ אֶת הַהַמְחָאָה וְלַחֲתֹם אַחַר עַל מַחֲצִית הַסְּכוּם. אַךְ הִנֵּה כְּבָר הִבִּיטוּ כָּל הַיְּהוּדִים לְתוֹךְ הַהַמְחָאָה וְהִתְחִילוּ מְנִיעִים אֶת יָדוֹ בִּידֵיהֶם. וְהוּא הִנִּיחַ לְיָדוֹ שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְנִיעִים אוֹתָהּ. הָרַב כִּבֵּד אוֹתוֹ בְּרִיחַת־טַבַּק. הַגַּבַּאי, יְהוּדִי בַּעַל־בָּשָׂר וְזָקָן צָהֹב, כִּבֵּד אוֹתוֹ בּוֹ־בַּמָּקוֹם בְּ“מַפְטִיר”, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בְּשַׁבָּת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל, וְאַחַר־כָּךְ יַעֲרֹךְ קִדּוּשׁ בְּבֵיתוֹ לְכָל הַקָּהָל.

– אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, – אָמַר – יִטְעַם אֶצְלִי פַּשְׁטִידָה שֶׁאַף הַ“פְּרֶזִידֶנְט” שֶׁלָּכֶם לֹא טָעַם כְּמוֹתָהּ מִיָּמָיו. הַזְּקֵנָה שֶׁלִּי, שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמִים, בְּרִיָּה נִפְלָאָה הִיא.

– מִפְּנֵי מָה רַק אֶצְלְךָ דַּוְקָא? – הִתְחִילוּ יְהוּדִים מִדַּיְנִים עִם הַגַּבַּאי, – אַף אֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂי־יְדֵיהֶן שֶׁל זוּגוֹתֵינוּ. לְכָבוֹד גָּדוֹל יֵחָשֵׁב לָנוּ לְקַבֵּל אוֹרֵחַ כָּזֶה בְּצֵל קוֹרָתֵנוּ…

מִיָּד לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הַיְּהוּדִים מֵחֲדַר הַמָּלוֹן, בָּאוּ וְנִכְנְסוּ כַּמָּה צְעִירִים וּצְעִירָה אֶחָת. הֵם תָּקְעוּ כַּף, אָמְרוּ שָׁלוֹם, הִצִּיגוּ עַצְמָם כִּמְנַהֲלֶיהָ שֶׁל סִפְרִיַּת־הֶרְצֵל הַמְּקוֹמִית וּבֵרְכוּ אֶת הָאוֹרֵחַ לְבוֹאוֹ, שֶׁהוּא כָּבוֹד גָּדוֹל לִבְנֵי הַנֹּעַר.

שׁוּב הִצְטַעֵר מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא שְׁתֵּי כֻּרְסוֹת לְהַצִּיעַ לַנֹּעַר לִישִׁיבָה, וְשׁוּב עָנוּ הַצְּעִירִים, כְּמוֹ שֶׁעָנוּ קֹדֶם הַזְּקֵנִים, שֶׁמּוּטָב לָהֶם לַעֲמֹד עֲמִידָה טוֹבָה. רַק הַנַּעֲרָה, רָזָה וּבַעֲלַת עֵינַיִם רַגְזָנִיּוֹת וְצִיץ כָּחֹל־לָבָן עַל הֶחָזֶה הַשָּׁטוּחַ, הִתְיַשְּׁבָה עַל הַכִּסֵּא שֶׁיָּשַׁב עָלָיו קֹדֶם הָרַב. הִיא דִבְּרָה בְּקוֹל צַפְצְפָנִי עַל כָּךְ, שֶׁהַסְּפָרִים בַּסִּפְרִיָּה עַל־שֵׁם הֶרְצֵל קְרוּעִים, שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּכֶסֶף לְנַהֵל תַּעֲמוּלָה לִקְרַאת הַבְּחִירוֹת לַקְּהִלָּה, שֶׁמּוֹשְׁלִים בָּהּ מוֹרְדֵי־הָאוֹר שֶׁבָּעֲיָרָה. הִיא הֶאֱרִיכָה בְּדִבּוּר עַל שְׁאִיפָתוֹ שֶׁל הַנֹּעַר הַדֶּמְבִּיצָאִי, הָרוֹצֶה לִבְנוֹת בַּיִת לְאֻמִּי עַל הַרֲרֵי צִיּוֹן. הִיא הִשְׁתַּמְּשָׁה בְּהַרְבֵּה מִלִּים זָרוֹת, שֶׁמַּר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא הֵבִין אוֹתָן בִּשְׁלֵמוּת, הִיא גַם הִשְׁתַּמְּשָׁה תְּכוּפוֹת בְּמִלַּת “אֲשֶׁר”, בֵּין לְצֹרֶךְ וּבֵין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

וְשׁוּב הוֹצִיא מַר גּוֹלְדְבְּלוּם אֶת פִּנְקַס־הַהַמְחָאוֹת הַמְכֹרָךְ־עוֹר מִתּוֹךְ כִּיס־הַמִּכְנָסַיִם וְרָצָה בְּפֵרוּשׁ לִכְתֹּב עֲשָׂרָה דּוֹלָרִים, אַךְ כָּתוֹב כָּתַב עֶשְׂרִים. הַצְּעִירִים לָחֲצוּ וְהֵנִיעוּ אֶת יָדוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה. הַצְּעִירָה הָרָזָה קָמָה מִמּוֹשָׁבָה וְהִצְהִירָה בַּחֲגִיגִיּוּת, שֶׁהָאוֹרֵחַ נִבְחַר כַּחֲבֵר־כָּבוֹד שֶׁל הַסִּפְרִיָּה עַל־שֵׁם הֶרְצֵל. אֶחָד מִן הַצְּעִירִים רָשַׁם מַשֶּׁהוּ בּוֹ בַּמָּקוֹם בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בְּפִנְקָס עָבֶה, שֶׁהֱבִיאוֹ עִמּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְצֹרֶךְ זֶה. אַחַר־כָּךְ הוֹדִיעָה לוֹ הַצְּעִירָה, שֶׁהַסִּפְרִיָּה תִּטַּע עֵץ עַל שְׁמוֹ בְּיַעַר הֶרְצֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן שֶׁלִּכְבוֹדוֹ תֵּעָרֵךְ גַּם בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת בַּסִּפְרִיָּה מְסִבָּה עִם נְאוּמִים וּבְרָכוֹת וְגַם הַצָּגָה עִם רִקּוּדִים…

בְּשַׁבָּת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיָה בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל מָלֵא. מִכָּל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה שֶׁל הַחֲסִידִים בָּאוּ יְהוּדִים אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל. גַּם נָשִׁים נִדְחֲקוּ אֶל הָאֶשְׁנַבִּים הַקְּטַנִּים שֶׁבְּ“עֶזְרַת־הַנָּשִׁים” הַמְכֻסִּים וִילָאוֹת. הָיָה מְעַנְיֵן לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ, אֵיךְ יִקְרְאוּ לָאַמֵּרִיקָאִי לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, אִם בְּתֹאַר “רֶב” כְּנָשׂוּי, אוֹ “הֶחָתָן”, כְּבָחוּר רַוָּק. הַשַּׁמָּשׁ הִרְכִּין עַצְמוֹ בְּמִדָּה נָאָה שֶׁל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אֶל אָזְנוֹ שֶׁל מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, וּמִיָּד אַחַר־כָּךְ הִכְרִיז הַכְרָזָה חֲגִיגִית “יַעֲמֹד הֶחָתָן נָתָן בְּר' זְכַרְיָה אַרְיֵה לֵיבּוּשׁ מַפְטִיר!…”

כְּמוֹ לִפְקֻדַּת מְפַקֵּד נִסְתָּר הֵצִיצוּ כָּל אֲבוֹתֵיהֶן וְאִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל בָּנוֹת בּוֹגְרוֹת זֶה אֶל זֶה וְזוֹ אֶל זוֹ וְהִרְגִּישׁוּ שִׂנְאָה הֲדָדִית…

מֵעוֹלָם לֹא נִתְכַּבֵּד מַר גּוֹלְדְבְּלוּם כָּבוֹד רַב כָּל־כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְכַּבֵּד בְּשַׁבָּת זוֹ. הוֹלִיכוּ אוֹתוֹ מִבַּיִת מְכֻבָּד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ לְ“קִדּוּשׁ”, הֶעֱלוּ לְפָנָיו פַּשְׁטִידוֹת שֶׁל מִיץ־גֻּדְגְּדָנִיּוֹת וּמִינֵי מִרְקַחַת. כָּל כַּמָּה שֶׁאָכַל, עֲדַיִן לֹא פָּסְקוּ נָשִׁים מִלְּהֵאָנֵחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם וְאֵינוֹ נוֹטֵל כְּלוּם אֶל פִּיו. הָרַב עַצְמוֹ נִכְנַס עִמּוֹ בְּשִׂיחָה בַּהֲוָיוֹת־הָעוֹלָם. וְהוּא עָנָה, דִּבֵּר הַרְבֵּה, מִבְּלִי לָדַעַת בְּעַצְמוֹ מִנַּיִן וּמֵהֵיכָן הִגִּיעוּ אֵלָיו כָּל הַדְּבָרִים הַמְחֻכָּמִים הַלָּלוּ.

כִּבּוּד רַב מִזֶּה נִתְכַּבֵּד בַּסִּפְרִיָּה. נַעֲרוֹת הָעֲיָרָה קִשְּׁטוּ אֶת הַקִּירוֹת בְּמָגִנֵּי־דָוִד שֶׁל נְיָר צִבְעוֹנִי וּבִכְתֹבוֹת “בָּרוּךְ הַבָּא”. כְּשֶׁנִּכְנַס לָאוּלָם הִשְׁמִיעָה הַמַּקְהֵלָה “עוֹד לֹא אָבְדָה”. שְׁנֵי הַצּוֹפִים שֶׁל הָעֲיָרָה, לְבוּשִׁים מַדֵּיהֶם, נִצְּבוּ דֹּם כְּחַיָּלִים וְכִבְּדוּ אֶת הָאוֹרֵחַ כִּבּוּד צְבָאִי. אַחַר־כָּךְ שָׁתוּ תֵּה וְהַכֹּל הִשְׁמִיעוּ נְאוּמִים וּבֵרְכוּ אֶת הָאוֹרֵחַ. הַנְּעָרוֹת לֹא גָּרְעוּ מִמֶּנּוּ עָיִן.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם חָשׁ שֶׁהַדָּם פּוֹרֵץ אֶל פָּנָיו, זֵעָה כִּסְּתָה אֶת גּוּפוֹ, אֲבָל לֹא מִתּוֹךְ יִרְאָה, כְּתָמִיד, אֶלָּא מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת, מֵאֹשֶׁר. כְּשֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ לְהָשִׁיב לַמְבָרְכִים, הִתְחִילוּ בִּרְכָּיו רוֹעֲדוֹת. בְּכָל יְמֵי חַיָּיו עֲדַיִן לֹא נָאַם. אַךְ מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם, שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִיָּד עַם קִימָתוֹ, הוֹסִיפוּ לוֹ כֹּחַ וְאֹמֶץ וְהוּא נָאַם. אַחַר־כָּךְ גַּם לָחֲצוּ אֶת יָדוֹ, הוֹדוּ. וְהוּא נַעֲשָׂה בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ כָּל־כָּךְ, שֶׁרָקַד עִם הַצְּעִירוֹת, שֶׁהִתְרַפְּקוּ עָלָיו כֻּלָּן וּבִקְּשׁוּ לִרְקֹד עִמּוֹ.

מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ הָיוּ לוֹ חַיִּים יָפִים, לְמַר גּוֹלְדְבְּלוּם, בְּדֶמְבִּיצָה.

יְהוּדִים סוֹחֲרִים הִצִּיעוּ לוֹ עֲסָקִים גְּדוֹלִים, נִכְסֵי קַרְקָעוֹת שֶׁבַּעֲלֵי־אֲחֻזּוֹת הוֹלְלִים מְבַקְּשִׁים לִמְכֹּר בַּחֲצִי־חִנָּם, בְּעַד אִי־אֵלּוּ עֶשְׂרִים אֶלֶף דּוֹלַר בְּסַךְ־הַכֹּל, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר שָׁוִים הַנְּכָסִים הַלָּלוּ פִּי שְׁלשָׁה. סַרְסוּרִים הִצִּיעוּ לִקְנִיָּה טַחֲנוֹת־מַיִם, מִשְׂרְפוֹת־לְבֵנִים, יְעָרוֹת, בָּתֵּי־זִקּוּק לְסֻכָּר, בָּתֵּי־מִבְשָׁל לְשֵׁכָר, – הַכֹּל מְצִיאוֹת גְּדוֹלוֹת. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם חִיֵּךְ חִיּוּךְ אוֹבֵד־עֵצָה מִבַּעַד לִלְחָיָיו הַתְּפוּחוֹת.

– וְכִי מִי יֵשׁ לוֹ הוֹן כֹּה רַב בִּשְׁבִיל עֲסָקִים כָּאֵלֶּה? – הֵשִׁיב מִתְבַּיֵּשׁ.

אַךְ הַיְּהוּדִים צָחֲקוּ:

– חֶה, חֶה, הֲרֵי הוּא לֵץ אֲמִתִּי, – אָמְרוּ בִּרְמִיזָה עָלָיו, – וּלְוַאי וְהָיִינוּ כֻּלָּנוּ, בְּלִי עַיִן רָעָה, נְגִידִים גְּדוֹלִים כְּמוֹתוֹ…

שַׁדְכָנִים וִיהוּדִים נָאִים, הַלְּהוּטִים לִזְכּוֹת בְהַכְנָסָה קַלָּה מִן הַצַּד, לֹא פָּסְקוּ מִלָּצֵאת וְלָבוֹא בְּחַדְרוֹ שֶׁבַּמָּלוֹן, אֶת הַבָּנוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר וְהָעֲשִׁירוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעֲיָרָה שִׁדְּכוּ לוֹ.

– אֶבֶן טוֹבָה, וְלֹא נַעֲרָה הִיא, – אָמְרוּ לוֹ, – נַעֲרָה כָּזֹאת אֵין בִּמְצִיאוּת כְּלָל…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ תְּחִלָּה לֹא בְּטוֹב, הָיָה נָבוֹךְ. הוּא לֹא הָיָה שַׁקְרָן, שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם לֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר כָּזֹאת, וְהָיָה מִצְטַעֵר עַל כָּךְ שֶׁהַבְּרִיּוֹת טוֹעִים בּוֹ כָּאן בְּדֶמְבִּיצָה. הוּא הִתְחִיל מַקְטִין עַצְמוֹ בְּעֵינֵי הַיְּהוּדִים הַדֶּמְבִּיצָאִים. אַךְ הָעֲנָוָה הַזֹּאת עוֹד הִגְדִּילָה אוֹתוֹ בְּעֵינֵיהֶם. דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצָה לְהִכָּנֵס בְּעֶסְקֵי מִסְחָר וּבְשִׁדּוּכִים, דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא זָהִיר וְנִזְהָר כָּל כָּךְ, הִתְחִילוּ מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ גְּבִיר מַמָּשׁ, וְדַוְקָא גְּבִיר עָצוּם, שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁקוּלָה וּמַעֲשָׂיו מְחֻשָּׁבִים, אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ כֵּיצַד שׁוֹמְרִים עַל הַכֶּסֶף. אַגַּב, הִתְחִיל עֵסֶק זֶה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינָיו. הוּא, שֶׁהָיָה רָגִיל תָּמִיד לְחַיִּים שֶׁל צַעַר וּבְדִידוּת, מָצָא עִנְיָן בְּכָךְ שֶׁרַבִּים מְרַקְּדִים סְבִיבָיו, מָצָא טַעַם בַּכִּבּוּדִים שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ כָּאן. וְנוֹסָף לְכָךְ הִתְחִילוּ הַנְּעָרוֹת שֶׁבָּעֲיָרָה מְצִיצוֹת לוֹ אֶל הָעֵינַיִם וּמְחַיְּכוֹת לִקְרָאתוֹ בְּכָל מִינֵי הַמְּתִיקוּת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן לַנָּשִׁים בִּשְׁבִיל גְּבָרִים, שֶׁהֵן מְבַקְּשׁוֹת לְהִנָּשֵׂא לָהֶם. יוֹם יוֹם הָיוּ מַזְמִינִים אוֹתוֹ לְבַיִת אַחֵר. אָבוֹת הָיוּ נוֹטְלִים מִמֶּנּוּ עֵצָה בְּעֶסְקֵיהֶם, אִמָּהוֹת עָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת מְלֵאִים כִּבּוּד, בָּנוֹת נִגְּנוּ לְפָנָיו עַל פְּסַנְתְּרִים יְשָׁנִים מַזּוּרְקוֹת פּוֹלָנִיּוֹת וְשִׁירִים צִיּוֹנִיִּים.

אַךְ מְתוּקִים בְּיוֹתֵר הָיוּ הָעֲרָבִים. יוֹם יוֹם הָיוּ חֲבוּרוֹת שֶׁל צְעִירוֹת מוֹלִיכוֹת אוֹתוֹ אֶל הַיַּעַר, הַמִּשְׂתָּרֵעַ לֹא הַרְחֵק מִדֶּמְבִּיצָה. בַּיַּעַר הֶעָבוֹת הַמְרֻפָּד אֵזוֹב יָרֹק וָרַךְ, כְּמוֹ שָׁטִיחַ, הִתְיַשְּׁבוּ הַנְּעָרוֹת מִסָּבִיב לָאַמֵּרִיקָאִי. הֵן הִרְבּוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל אַמֵּרִיקָה, עַל הַכְּרַכִּים הַגְּדוֹלִים בָּעוֹלָם. אַחַר כָּךְ שָׁרוּ שִׁירִים, צָחֲקוּ. מֻקָּף נְעָרוֹת מִכָּל צַד, כְּתַרְנְגוֹל בֵּין הַתַּרְנְגוֹלוֹת, שָׁכַח מַר גּוֹלְדְבְּלוּם אֶת פַּחְדּוֹ, נַעֲשָׂה בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, סִפֵּר בְּדִיחוֹת יְשָׁנוֹת, שֶׁהַנְּעָרוֹת נֶהֱנוּ מֵהֶן בְּיוֹתֵר וְצָחֲקוּ הַרְבֵּה. הוּא הִתְחִיל אֲפִלּוּ שָׁר שִׁיר אַמֵּרִיקָאִי בְּקוֹל רַע מְאֹד וּבִצְלִיל מְזֻיָּף.

שְׁנֵי הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁל שְׁהִיָּה בָּעֲיָרָה, כְּפִי שֶׁעָלָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ תְּחִלָּה, כְּבָר עָבְרוּ מִזְּמָן, אַךְ מַר גּוֹלְדְבְּלוּם אַף לֹא חָשַׁב עַל נְסִיעָה הַבָּיְתָה. גַּם בְּעִנְיַן הַמַּצֵּבָה עַל קִבְרוֹתֵיהֶם שֶׁל אָבִיו וְאִמּוֹ עֲדַיִן לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. הוּא דָּחָה אֶת הַדָּבָר לְאַחַר־כָּךְ. עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ לְשֵׁם מַה וּלְשֵׁם מִי לְהֵחָפֵז וְלַחֲזֹר לְאַמֵּרִיקָה. לִפְנֵי עֵינָיו עָמַד בֵּית־הַמְּלָאכָה בִּרְחוֹב דִּילֶנְסִי, רָאָה אֶת הָאָבָק, אֶת הַפּוֹעֲלִים הָעֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה, שָׁמַע אֶת בְּדִיחוֹתֵיהֶם הַתְּפֵלוֹת, הִרְגִּישׁ אֶת הַחֹם וְזָכַר אֶת מַר צִיפְּקִין וְגִחוּכוֹ: “כְּלוּם חוֹשֵׁשׁ הוּא לְכַשְׂרוּתָן שֶׁל הַבַּחוּרוֹת מִבְּרוֹנְזְוִיל, הַא?”…

אֵין מַה לְמַהֵר וּלְהֵחָפֵז, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. נוֹסָף לְכָךְ גַּם הַהוֹצָאוֹת בָּעֲיָרָה קְטַנּוֹת הֵן. בְּעַד זָהוּב, בְּעַד כַּמָּה סֶנְטִים, מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ כְּאָדוֹן וּמְסִירִים אֶת הַכּוֹבַע לְפָנָיו. הָאֲוִיר בָּעֲיָרָה טוֹב. מַאַכְלֵי־הֶחָלָב טְרִיִּים וּטְעִימִים. וְהוּא נֶהֱנָה מִן הַחַיִּים. אֵין דָּבָר, אָמַר לְעַצְמוֹ כָּל פַּעַם בְּהִסְתַּכְּלוֹ בְּפִנְקַס־הַהַמְחָאוֹת הַמְכֹרָךְ־עוֹר, הוּא רַשַּׁאי לִחְיוֹת מְעַט כְּבֶן־אָדָם. בְּעַד כַּסְפּוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁהִגִּיעַ לוֹ מִיגִיעַ כַּפָּיו וּמֵחֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, הוּא רַשַּׁאי לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ דָּבָר זֶה. הוּא לֹא סִפֵּר שְׁקָרִים, חָלִילָה, עַל עֲשִׁירוּתוֹ, אֵין הוּא מְסֻגָּל לְכָךְ. אֲבָל כְּשֶׁהַיְּהוּדִים בָּעֲיָרָה דִּבְּרוּ עַל כָּךְ – לֹא הִכְחִישׁ אֶת דִּבְרֵיהֶם. יְדַבְּרוּ לָהֶם הַבְּרִיּוֹת! הוּא לֹא עָשָׂה שׁוּם דָּבָר מִתּוֹךְ כַּוָּנָה וְחֶשְׁבּוֹן. עַל כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁהִצִּיעוּ לוֹ נִמְנַע מִלְּהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. עוֹד נִרְאֶה, אָמַר, אֵין הַדָּבָר דָּחוּף. הוּא שֶׁהָיָה זָהִיר, מֵעוֹלָם לֹא רָגִיל בְּנָשִׁים, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֲלֵיהֶן בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּתוֹת, הָיָה מְפַחֵד מִפְּנֵי צַעַד רְצִינִי. הוּא רָצָה רַק לֵישֵׁב כָּאן עַד לְאַחַר הַחַגִּים, לִחְיוֹת חַיֵּי שָׁעָה יָפָה, וְלָקוּם פִּתְאוֹם וְלִנְסֹעַ הַבָּיְתָה.

מִן הָרַעְיוֹן עַצְמוֹ עַל הָרֹשֶׁם הַגָּדוֹל, שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּדֶמְבִּיצָה הַיְדִיעָה עַל נְסִיעָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית, נֶהֱנָה הֲנָאָה מְשֻׁנָּה. הוֹי, לְכָל הָרוּחוֹת! עָבַר בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן שֶׁל שׁוֹבָבוּת, רַעְיוֹן זָר, פַּעַם אַחַת בִּלְבַד חַי אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת!

אָבֵל גַּם לְאַחַר הַחַגִּים לֹא נָסַע מִדֶּמְבִּיצָה. הוּא יָצָא מִשָּׁם רַק בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף, וְלֹא בְּגַפּוֹ.


 

ד    🔗

יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָרִיבוֹת בְּדֶמְבִּיצָה הִתְהַלְּכָה עִם מַר גּוֹלְדְבְּלוּם דִּינָה’לִי הַיָּפָה, בִּתּוֹ שֶׁל ר' יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת, שֶׁהָיָה גָּר לֹא בְּתוֹךְ הַעֲיָרָה עַצְמָהּ, אֶלָּא מְרֻחָק הַרְבֵּה, סָמוּךְ לַיַּעַר, שֶׁהַבַּחוּרִים עִם הַבַּחוּרוֹת הוֹלְכִים לְשָׁם בַּקַּיִץ לְטַיֵּל.

כָּל פַּעַם שֶׁהַנְּעָרוֹת יָצְאוּ עִמּוֹ, עִם הָאוֹרֵחַ, אֶל הַיַּעַר הַהוּא, הִזְמִינָה הִיא, דִּינָה’לִי, אֶת כָּל הַבָּאִים אֲלֵיהֶם, אֶל בֵּית־הָעֵץ הֶחָדָשׁ הַמְהֻקְצָע, הָעוֹמֵד מֻקָּף צִבּוּרֵי עֵצִים כְּרוּתִים, לוּחוֹת־עֵץ לְבָנִים וּרְעָפִים. הִיא כִּבְּדָה אֶת הַבָּאִים בְּכָל מִינֵי מִיצִים, גַּרְגְּרֵי־יַעַר וְדַמְדְּמָנִיּוֹת, שֶׁהָיוּ מְצוּיִים תָּמִיד בְּשֶׁפַע בַּבָּיִת. הִיא הִבִּיטָה עַל הַזָּר בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַשְּׁחוֹרוֹת, הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית מִן הַפָּנִים הַחוּמִים שֶׁלָּהּ וּמְשַׁוּוֹת לָהּ דִּמְיוֹן שֶׁל שַׂחֲקָנִית־קוֹלְנוֹעַ, וְלֹא פָּסְקָה מִלִּשְׁאֹל עַל כְּרַכִּים, יַמִּים, סְפִינוֹת וּבָתִּים גְּדוֹלִים, וּבְיִחוּד עַל אַמֵּרִיקָה.

– הַאֻמְנָם בֶּאֱמֶת כָּךְ נִרְאֵית נְיוּ־יוֹרְק, כְּפִי שֶׁמַּרְאִים אוֹתָהּ בְּקוֹלְנוֹעַ? – שָׁאֲלָה אֶת הַזָּר.

– בְּוַדַּאי, – אָמַר מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בִּנְעִימָה.

– וּמְכוֹנִיּוֹת יֵשׁ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, וּבָתִּים כִּמְעַט עַד לָעֲנָנִים, וְאוֹרוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ?

– בְּוַדַּאי.

– וְהוּא גָּר בֶּאֱמֶת בִּנְיוּ־יוֹרְק זוֹ, שֶׁמַּרְאִים אוֹתָהּ בְּקוֹלְנוֹעַ?

–בְּוַדַּאי.

– אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְקַנְּאָה בּוֹ! – אָמְרָה הָרִיבָה מְהֻרְהֶרֶת וְחוֹלֶמֶת.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא מָצָא דָּבָר שֶׁרָאוּי לְאָמְרוֹ. הוּא לֹא רָצָה אַף לְהַרְהֵר בִּנְיוּ־יוֹרְק זוֹ, הַמִּתְמוֹגֶגֶת בַּחֹם, לֹא רָצָה לַחֲשֹׁב עַל רְחוֹב דִּילֶנְסִי, הַפּוֹעֲלִים הָעֲרֻמִּים־לְמֶחֱצָה הָעוֹסְקִים בְּמַנְגְּנוֹנִי הַשְּׁעוֹנִים, עַל הַמַּעֲבִיד הָרַגְזָנִי צִיפְּקִין וְעַל חֶדְרוֹ הַקָּטָן בִּבְּרוֹנְזְוִיל, שֶׁהוּא מָלֵא רַעַשׁ מִן הַשְּׁכֵנִים שֶׁמִּסָּבִיב, שֶׁתַּחְתּוֹנֵיהֶם וּכָתְנוֹתֵיהֶם מִתְנַפְנְפִים תָּדִיר לִפְנֵי שִׁמְשׁוֹת חַלּוֹנוֹ. הוּא לֹא מָצָא שׁוּם דָּבָר טוֹב לְאָמְרוֹ עַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא נָתְנָה לוֹ שׁוּם דָּבָר טוֹב בְּחַיָּיו. וּבִכְלָל לֹא הָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל בְּדִבּוּר וּבְסִפּוּר. חוּץ מִן הַמִּלָּה “וַדַּאי” לֹא הָיוּ שׁוּם דִּבּוּרִים בְּפִיו.

– כָּאן טוֹב יוֹתֵר, – מִלְמֵל וְרָמַז עַל הַיַּעַר.

אַךְ דִּינָה’לִי הֵנִיעָה אֶת רֹאשָׁהּ תְּנוּעָה מֻחְלֶטֶת שֶׁל שְׁלִילָה, וְהוּא לֹא מָצָא אֹמֶץ בְּלִבּוֹ לְהִתְנַגֵּד לָהּ. הוּא פָּחַד מִפָּנֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת, אוֹתָן שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לְהַשִּׂיגָן, שֶׁבְּאַמֵּרִיקָה. הוּא הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו בְּשָׁעָה שֶׁהִיא דִּבְּרָה אֵלָיו. הִיא נִרְאֲתָה כֻּלָּהּ כְּאוֹתָן הַנְּעָרוֹת בַּסְּרָטִים שֶׁהוּא, גּוֹלְדְבְּלוּם, רָאָה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה בְּבָתֵּי־הַקּוֹלְנוֹעַ, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא נִסָּה אַף לַחֲשֹׁב, כִּי שֶׁכָּזֹאת אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וּלְהַשִּׂיג.

הִיא הָיְתָה רִיבָה מוּזָרָה, דִּינָה’לִי זוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹלְדָה וְגָדְלָה בַּיְּעָרוֹת, הָיָה בָּהּ מַשֶּׁהוּ עִירוֹנִי וְזָר, לֹא הָיְתָה דּוֹמָה כְּלָל לְכָל אוֹתָן הַנְּעָרוֹת מִן הָעֲיָרָה שֶׁמִּסְּבִיבָהּ. הִיא דָּמְתָה בְּמַשֶּׁהוּ לַנָּשִׁים הָהֵן שֶׁמַּרְאִים אוֹתָן בַּצִּלּוּמִים וּמְתָאֲרִים אוֹתָן בִּסְפָרִים רוֹמַנְטִיִּים. מַשֶּׁהוּ זֶה הָיָה בְּפָנֶיהָ, בְּקוֹמָתָהּ הַתְּמִירָה, בְּמַבָּטֵי עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית פָּנֶיהָ, בַּשִּׁנַּיִם הַצְּחוֹרוֹת הַחֲזָקוֹת, הַמַּשְׁקִיפוֹת מִבַּעַד לַשְּׂפָתַיִם הַפְּתוּחוֹת קְצָת יוֹתֵר מִדֵּי, בַּשְּׁבִיל הַלָּבָן שֶׁל שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַחֲלָקוֹת, הַשְּׁחוֹרוֹת כְּפֶחָם. גַּם בְּדִבּוּרָהּ, וְעוֹד יוֹתֵר בִּשְׁתִיקָתָהּ, הָיָה מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי צָפוּי, שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ לַזָּר לְהִתְקָרֵב יֶתֶר עַל הַמִּדָּה.

– מוּזָרָה, – אָמְרוּ עָלֶיהָ בֵּין הַנְּעָרוֹת וְהִתְקַנְּאוּ בָּהּ.

בִּתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר־יְעָרוֹת, מִגֶּזַע שֶׁל סָבִים וְסָבֵי־סָבִים אַנְשֵׁי־יַעַר, הָיְתָה שׂוֹנֵאת אֶת הַיַּעַר, אֶת הַכְּפָר וְאֶת הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה. הִיא לֹא הֵבִינָה מֵעוֹלָם לְנַפְשָׁם שֶׁל אַנְשֵׁי הַכְּרָךְ, הַבָּאִים בִּימוֹת הַקַּיִץ אֶל הַיְּעָרוֹת וּמִתְפָּעֲלִים מִן הָעֵצִים, גַּרְגְּרֵי־הַיַּעַר, הַפִּטְרִיּוֹת. הִיא לֹא יָכְלָה לְהָבִין מֵעוֹלָם אֶת הַסּוֹפְרִים הַלָּלוּ, מִפְּנֵי מָה הֵם מַרְבִּים כָּל־כָּךְ לְדַבֵּר בְּסִפְרֵיהֶם עַל כְּפָרִים, יְעָרוֹת וּנְהָרוֹת. הִיא לֹא הָיְתָה קוֹרֵאת כְּלָל סְפָרִים כָּאֵלֶּה, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְדַפְדֶּפֶת וּמְדַלֶּגֶת עַל הַדַּפִּים הַמְתָאֲרִים דִּבְרֵי־שִׁעֲמוּם מֵעֵין אֵלֶּה. עוֹד מִימֵי יַלְדוּתָהּ נִמְשְׁכָה נַפְשָׁהּ לָאוֹר, לִיפִי הַכְּרָךְ וְלַזֹּהַר. הָעֹנֶג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילָהּ הָיוּ תָּמִיד הַסְּפָרִים הַמְקֻשָּׁטִים בְּצִיּוּרֵי אֲדוֹנִים וּגְבִירוֹת, אַרְמוֹנוֹת וּמְשָׁרְתִים. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁגָּדְלָה, הָיְתָה בּוֹלַעַת בְּתַאֲוָה גְּדוֹלָה אֶת הָרוֹמַנִּים הַמְתֻרְגָּמִים מִצָּרְפַתִּית, הַמְסַפְּרִים עַל טְרַקְלִינִים, כִּרְכָּרוֹת, רְחוֹבוֹת כְּרָךְ עֲשִׁירִים, תֵּאַטְרָאוֹת, נְגִינָה וְאוֹרוֹת. הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילָהּ הָיָה, כְּשֶׁאָבִיהָ לְקָחָהּ עִמּוֹ לִפְעָמִים אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּשְׁלָחָהּ בְּלִוְיַת חֲבֵרָה אֶל הַתֵּאַטְרוֹן אוֹ לְקוֹלְנוֹעַ. בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים תְּמִימִים הָיְתָה חַיָּה בַּמַּרְאוֹת שֶׁרָאֲתָה עַל הַבִּימוֹת אוֹ עַל הַבַּדִּים. וְיוֹתֵר מְכֹּל הִלְהִיבוּהָ תְּמוּנוֹת־הַקּוֹלְנוֹעַ הָאַמֵּרִיקָאִיּוֹת, הַמַּרְאוֹת עֲשִׁירוּת, זֹהַר וְאַהֲבָה. אֶת תְּמוּנוֹת־הָעֹנִי לֹא רָצְתָה לִרְאוֹת. הִיא לֹא הֵבִינָה כְּלָל, לְשֵׁם מָה מַרְאִים זֹאת. הִיא רָאֲתָה רַק אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁבָּהֶן הַכֹּל יָפֶה, עָשִׁיר, שְׁטוּף אוֹר, הַרְבֵּה אוֹר.

בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת רָאֲתָה אֶת הַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים וְהַמְהֻדָּרִים בָּרְחוֹבוֹת הָעֲשִׁירִים, שֶׁלִּפְנֵי פִּתְחֵיהֶם עוֹמְדִים תָּמִיד מְשָׁרְתִים רְצִינִיִּים כָּאֵלֶּה בְּמַדִּים, מוּכָנִים לִפְתֹּחַ לִרְוָחָה דְּלָתוֹת מִזֻגָּגוֹת וּכְבֵדוֹת, אוֹ דְּלָתוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת מַבְהִיקוֹת. הַכֹּל יָפֶה כָּל־כָּךְ בְּאַמֵּרִיקָה. הַגְּבָרִים הַבָּאִים־בַּיָּמִים כְּבוּדִים כָּאֵלֶּה, זְקוּפֵי־קוֹמָה, שַׂעֲרוֹת רָאשֵׁיהֶם לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג וְקוֹלָם עָמֹק וְאוֹמֵר כָּבוֹד. הַגְּבָרוֹת גִּזְרָתָן יָפָה כָּל־כָּךְ, הֵן נוֹשְׂאוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶן בְּגָאוֹן. כְּמוֹתָן גַּם כַּלְבֵיהֶן גֵּאִים וִיפֵי־גִּזְרָה. אָמְנָם, לְעוֹלָם אֵין הֵם רוֹצִים, אַבָּא וְאִמָּא הַגַּאַוְתָּנִים, שֶׁבְּנוֹתֵיהֶן הַיִפֵהפִיּוֹת תִּנָּשֶׂאנָה לַבַּחוּרִים דַּקֵּי־הַגּוּף וּזְרִיזֵי־הַתְּנוּעָה שֶׁהֵן אוֹהֲבוֹת אוֹתָם. אַךְ כָּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בַּהַתְחָלָה. אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁהַבַּת נוֹפֶלֶת עַל צַוְּארֵי אָבִיהָ, נוֹשֶׁקֶת אֶת רֹאשׁוֹ הַלָּבָן וּמִתְחַנֶּנֶת: “אָנָּא, אַבָּא” – הוּא נֶעְתָּר. הַכֹּמֶר בַּעַל הַפָּנִים הַחֲגִיגִיִּים מְסַדֵּר חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, וְהַזּוּג הַצָּעִיר מִתְנַשֵּׁק בְּחֹם רַב כָּל־כָּךְ.

הִיא הִשְּׁוְתָה כָּל זֹאת אֶל חַיֶּיהָ, אֶל הָעֲיָרָה שֶׁלָּהּ, אֶל הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁתָּמִיד הֵם מִתְהַלְּכִים כְּפוּפֵי־קוֹמָה, מְלֵאֵי דְּאָגָה, נֶאֱנָחִים, וְכָל מַה שֶׁמִּסָּבִיב לָהּ עוֹרֵר בָּהּ גֹּעַל. הַכֹּל, כָּל מַה שֶׁיָּפֶה, טוֹב וְאַדִּיר, נִמְצָא שָׁם, בָּאָרֶץ הָרְחוֹקָה אֵי־שָׁם, שֶׁמַּרְאִים אוֹתָהּ בְּסִרְטֵי הַקּוֹלְנוֹעַ. וּמֵאָז בָּא מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא חָדְלָה מִלְּהִתְהַלֵּךְ עַל יָדוֹ, מִלְּהִתְקָרֵב אֵלָיו. הִיא בָּלְעָה כָּל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ עַל הָאָרֶץ הַנִּפְלָאָה הַהִיא.

– הִנֵּה הָעֲנִיבָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא עָנוּד, עֲשׂוּיָה בֶּאֱמֶת בְּאַמֵּרִיקָה? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ וְלִטְּפָה אֶת הַמֶּשִׁי, כְּמִי שֶׁמְּלַטֵּף דָּבָר קָרוֹב, נִלְבָּב.

בָּעֲיָרָה הָיוּ הָרִיבוֹת מִתְרַעֲמוֹת עַל דִּינָה’לִי, שֶׁאֵינָהּ מַרְפָּה כְּלָל מִן הָאַמֵּרִיקָאִי. הִיא לֹא הָיְתָה נַעֲרָה עֲנִיָּה. אָבִיהָ סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת, לֹא הָיְתָה לוֹ אָמְנָם נְדוּנְיָה גְּדוֹלָה בִּשְׁבִילָהּ, אַךְ כְּנֶגֶד זֶה הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיס חָתָן אֶל עִסְקֵי הַיְעָרוֹת, מַה שֶׁטּוֹב יוֹתֵר מִנְּדוּנְיָה. אַף כָּל הַבַּחוּרִים שֶׁבָּעֲיָרָה הָיוּ מְאֹהָבִים בָּהּ. בַּחוּרִים מִן הָעֲיָרוֹת, שְׁזוּפִים, בְּרִיאִים וַחֲזָקִים, בִּמְגַפַּיִם גְּבוֹהִים וּמְעִילֵי־פַּרְוָה קְצָרִים, נַפְשָׁם יָצְאָה אֵלֶיהָ לְקַחְתָּהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא, בְּלֹא פְּרוּטָה אַחַת שֶׁל נְדוּנְיָה. הֵם הִשְׁמִיעוּ לֹא פַּעַם בְּעִנְיָן זֶה רְמָזִים בְּאָזְנֵי אָבִיהָ. מִשּׁוּם כָּךְ הָיְתָה טִינָא בְּלֵב הַחֲבֵרוֹת עָלֶיהָ, שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִתְפֹּס לְעַצְמָהּ אֶת הַזָּר. גַּם הַבַּחוּרִים הִרְגִּישׁוּ עַצְמָם נֶעֱלָבִים. אַךְ דִּינָה’לִי לֹא נָתְנָה דַּעְתָּהּ עֲלֵיהֶם כְּלָל וְלֹא רָצְתָה אַף לִרְאוֹתָם. הִיא יָדְעָה אֵילוּ חַיִּים צְפוּיִים לָהּ אֶצְלָם. חַיִּים כְּמוֹ אֶצְלָם בַּבַּיִת. יַעַר, לֵילוֹת חֹרֶף אֲרֻכִּים וְנוּגִים. אֲנָשִׁים עֲצוּבִים, כּוֹעֲסִים, קוֹפְאִים מִקֹּר, עֲטוּפִים עַד לְמַעְלָה מֵאָזְנֵיהֶם. הַבַּעַל יֵשׁ לוֹ תָּמִיד עֲסָקִים עִם חוֹטְבֵי־עֵצִים, אִכָּרִים, נִמְצָא תְּכוּפוֹת בַּדְּרָכִים. בַּבַּיִת נִשְׁאָרִים רַק הַמִּטְבָּח, הַכְּבִיסָה, הַסִּירִים. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים אֲנָשִׁים, הֲרֵי הֵם שׁוּב סוֹחֲרִים, אֲנָשִׁים רוֹעֲשִׁים וְצוֹעֲקִים, מְכַסִּים אֶת כָּל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַקִּירוֹת בְּגִיר, בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת. וּבַמִּטְבָּח יְשׁוּבִים תָּמִיד עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע כַּפְרִיִּים, פּוֹעֲלֵי הַיַּעַר, מְחַכִּים לִשְׂכָרָם וּמְעַשְּׁנִים, נוֹהֲמִים, יוֹרְקִים, מְלַכְלְכִים וּפוֹלְטִים דִּבּוּרֵי־גַּסּוּת.

לֹא, הִיא לֹא רָצְתָה בְּחַיִּים כָּאֵלֶּה. הִיא רָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ תָּמִיד בְּאֵיזֶה מָקוֹם אַחֵר, בֵּין אוֹתָם הַמְתֹאָרִים בַּסְּפָרִים, הַמָּרְאִים בִּתְמוּנוֹת הַקּוֹלְנוֹעַ, בְּשִׂמְחָה, בִּתְנוּעָה, בְּבָרָק וּבְאוֹר, הַרְבֵּה אוֹר.

אָמְנָם, הוּא, הַזָּר הַזֶּה, לֹא נִרְאָה כְּמוֹ שֶׁרָאֲתָה אֶת אַנְשֵׁי אַמֵּרִיקָה בַּתְּמוּנוֹת, בַּקּוֹלְנוֹעַ; הוּא הָיָה רָחוֹק, רָחוֹק מֵהֶם וּמִשֶּׁכְּמוֹתָם. אַךְ בִּשְׁבִילָהּ הָיָה דַּי בָּזֶה שֶׁהוּא בָּא מִשָּׁם, מֵאוֹתָהּ אֶרֶץ שֶׁהִיא חוֹלֶמֶת עָלֶיהָ, הָיָה לָהּ דַּי בְּכָךְ שֶׁהוּא יָכוֹל לְקָחַתָּה לְשָׁם, אֶל הַשִּׂמְחָה וְאֶל הָאוֹר, הִיא לֹא רָאֲתָה אֶת פָּנָיו, הִיא לֹא הִקְשִׁיבָה לִדְבָרָיו הָאֲפוֹרִים. עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית פָּנֶיהָ, רָאוּ רַק כְּרָךְ גָּדוֹל, שֶׁבָּתָּיו מִתְנַשְּׂאִים גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ וְרֹאשָׁם בַּשָּׁמַיִם. אוֹר רַב שׁוֹפֵעַ, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים עַלִּיזִים טָסִים בִּמְכוֹנִיּוֹת, מְשָׁרְתִים עוֹמְדִים לְיַד הַפְּתָחִים, מוּכָנִים לִפְתֹּחַ דְּלָתוֹת־מְזֻגָּגוֹת כְּבֵדוֹת, וְהִיא בְּתוֹכָם, מֻקֶּפֶת שִׂמְחָה, זֹהַר וָיֹפִי. וְנוֹסָף לְכָךְ רָאֲתָה שֶׁכָּל הַנְּעָרוֹת בָּעֲיָרָה אוֹרְבוֹת לוֹ לְצוּדוֹ, דָּבָר זֶה הִבְעִיר בָּהּ תַּאֲוָה לְהִלָּחֵם וּלְנַצֵּחַ. וְהִיא עָשְׂתָה הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהֵרָאוֹת יָפָה יוֹתֵר וּמְעַנְיֶנֶת יוֹתֵר וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הָיָה נָבוֹךְ בְּחֶבְרָתָהּ. כָּל אוֹתוֹ בִּטָּחוֹן, שֶׁקָּנָה לוֹ בְּדֶמְבִּיצָה בַּטִּיּוּלִים עִם הַבָּנוֹת, פָּרַח לוֹ וַעֲזָבוֹ בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל דִּינָה’לִי. יוֹתֵר מִדַּי הָיְתָה דּוֹמָה לְאוֹתָן, שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו נִמְשְׁכָה נַפְשׁוֹ אֲלֵיהֶן, וְהוּא הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶן תָּמִיד. הוּא חָשׁ שֶׁיָּדָיו רוֹעֲדוֹת תָּמִיד כְּשֶׁהִיא מְשַׁלֶּבֶת זְרוֹעָהּ בִּזְרוֹעוֹ וְהוֹלֶכֶת עִמּוֹ לְטַיֵּל בַּיָּעַר. אַךְ יוֹתֵר מִשֶּׁהִתְיָרֵא מִפָּנֶיהָ הָיָה נִמְשָׁךְ אֵלֶיהָ. הוּא לֹא פָּסַק מִלְּגַלֵּחַ אֶת לְחָיָיו הַמְנֻפָּחוֹת, הֶחֱלִיף יוֹם יוֹם אֶת בְּגָדָיו, עָנַד אֶת הָעֲנִיבוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר, סָרַק אֶת הַגַּבִּינִים הַגְּדוֹלִים יָתֵר עַל הַמִּדָּה.

בְּלֵב הוֹלֵם הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק עַל יָדָהּ בַּיָּעַר. הוּא הִרְגִּישׁ אֶת חֻמּוֹ שֶׁל גּוּפָהּ הַתָּמִיר, שֶׁל רַגְלָהּ הַנָּאָה, הָעֲטוּיָה גֶּרֶב שֶׁל מֶשִׁי, הַסְּמוּכָה לְרַגְלוֹ, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה תָּמִיד בִּנְאוֹת־הַקַּיִץ אֵצֶל זוּגוֹת אֲחֵרִים. הוּא שָׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ, אֶת קוֹלָהּ הַמְצַלְצֵל, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְקוֹלָן שֶׁל הַנְּעָרוֹת הַמְאֹהָבוֹת בַּשְּׂדֵרוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁל גַּנֵּי־הָעִיר, וְהוּא הִתְיָרֵא לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁלֹּא לְהַפְרִיחַ אֶת אָשְׁרוֹ. בְּדִיּוּק כָּךְ הָיָה יוֹשֵׁב לְפָנִים, בְּנַעֲרוּתוֹ, לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְנַפֵּחַ בּוּעַת־סַבּוּן גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וְהָיָה מְפַחֵד לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, פֶּן תִּתְפַּקַע הַבּוּעָה.

הַחַגִּים עָבְרוּ זֶה כְּבָר. הֶעָלִים נָשְׁרוּ מִן הָעֵצִים, רוּחוֹת, גְּשָׁמִים וְגַם הַשְּׁלָגִים הָרִאשׁוֹנִים, הָרְטֻבִּים, יָרְדוּ עַל דֶּמְבִּיצָה, אַךְ הוּא עֲדַיִן יָשַׁב כָּאן, לֹא נָסַע בַּחֲזָרָה לִנְיוּ־יוֹרְק. בָּעֲיָרָה כְּבָר חָדְלוּ מִלְּשַׁדֵּךְ לוֹ שִׁדּוּכִים. הַכֹּל כְּבָר יָדְעוּ כִּי לַשָּׁוְא הַדִּבּוּרִים, הַכֹּל יָדְעוּ שֶׁדִּינָה’לִי תִּסַּע עִמּוֹ. רַק הוּא עַצְמוֹ, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, עֲדַיִן לֹא יָדַע עַל כָּךְ. הָיְתָה בּוֹ אִי־מְנוּחָה. מִלְּבַד יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי הַנַּעֲרָה עַצְמָהּ, הָיָה מְעַנֶּה אוֹתוֹ הַשֶּׁקֶר, הַשְּׁמוּעָה שֶׁהָיְתָה מִתְהַלֶּכֶת כָּאן בָּעֲיָרָה בִּדְבַר עָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁתָּלוּ בּוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ. הוּא הִתְעַנָּה בַּלֵּילוֹת בַּחֲדַר־מְלוֹנוֹ הַקָּטָן, לֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה. פַּעַם הֶחֱלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְסַפֵּר לִפְנֵי דִּינָה אֶת כָּל הָאֱמֶת עַל עַצְמוֹ, עַל מַנְגָּנוֹנֵי הַשְּׁעוֹנִים, עַל עֲבוֹדָתוֹ בִּרְחוֹב דִּילֶנְסִי, עַל חֶדְרוֹ הַקָּטֹן בִּבְּרוֹנְזְוִיל. פַּעַם עָלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁרָאוּי לוֹ לָקוּם וְלִנְסֹעַ, לָקַחַת עִמּוֹ רַק זִכָּרוֹן טוֹב עַל קַיִץ יָפֶה, שֶׁעָבַר עָלָיו בָּעֲיָרָה דֶּמְבִּיצָה. אַךְ לֹא הָיָה בּוֹ דֵּי אֹמֶץ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה הִסְפִּיק לוֹ אֹמֶץ הַלֵּב לָבוֹא אֶל הַהִיא, שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לָהּ וְחוֹשֵׁק בָּהּ, וּלְסַפֵּר לָהּ עַל כָּךְ. הוּא הָלַךְ מִשּׁוּם כֵּן כָּל יוֹם וְיוֹם לְשָׁם, לְבֵיתָהּ שֶׁל דִּינָה’לִי, יָשַׁב עִמָּהּ אֲרֻכּוֹת לְיַד שֻׁלְחָנָהּ הַקָּטֹן הַיָּרֹק, שֶׁעָלָיו מֻנָּח אַלְבּוֹם־הַקְּטִיפָה הָאָדֹם עִם הַרְבֵּה צִלּוּמֵי־מִשְׁפָּחָה, וְעַל טַס מֻטָּלִים שָׁם הַרְבֵּה כַּרְטִיסֵי “לְשָׁנָה־טוֹבָה” וְכַרְטִיסֵי־בִּקּוּר שֶׁהִצְהִיבוּ וְדָהוּ מֵרֹב יָמִים. הוּא הִסְתַּכֵּל בַּקִּירוֹת, שֶׁהָיוּ תְּלוּיוֹת עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי תְּמוּנוֹת נוֹף וּדְמֻיּוֹת־אָדָם, מַעֲשֶׂה רִקְמָתָהּ שֶׁל דִּינָה. יָשַׁב וְשָׁתַק. עַד שֶׁדִּינָה עַצְמָהּ נָטְלָה אֶת הַדָּבָר לְיָדֶיהָ.

לַחֲנֻכָּה עָרְכָה הַסִּפְרִיָּה עַל־שֵׁם הֶרְצֵל נֶשֶׁף־מַסֵּכוֹת, עִם רִקּוּדִים וּבְחִירַת מַלְכַּת־הַיֹּפִי, כַּנָּהוּג בֶּעָרִים הַגְּדוֹלוֹת. כָּל הַנֹּעַר הִתְכּוֹנֵן. בַּחורִים גִּהֲצוּ אֶת מִכְנְסֵיהֶם, נְעָרוֹת חָפְפוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן בְּשֶׁלֶג נָמֵס. וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם הִתְכּוֹנְנוּ דִּינָה’לִי, בִּתּוֹ שֶׁל ר' יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת, וּמַר נֵייטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם מֵאַמֵּרִיקָה. הִיא הִתְאִימָה פְּעָמִים לְאֵין־סְפוֹר כָּל מִינֵי סְרָטִים וּקְשִׁירוֹת, לִרְאוֹת אֵיזֶה מֵהֶם נָאֶה לְשַׂעֲרוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת כְּזֶפֶת, וְלֹא יָכְלָה לְהַחֲלִיט אֵיזֶה צֶבַע הוֹלֵם אוֹתָהּ בְּיוֹתֵר. מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם הָלְמוּ אוֹתָהּ יָפֶה. הִיא תָּפְרָה וְשִׁנְּתָה אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ, עָרְכָה כָּל מִינֵי תִּסְרֹקוֹת, עָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, רָחֲצָה אֶת פָּנֶיהָ בֶּחָלָב. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הֶעֱמִיק לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ כִּמְעַט עַד לְשָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת. הוּא עָקַר בְּמֶלְקָחַיִם כָּל שַׂעֲרָה מְיֻתֶּרֶת בַּנְּחִירַיִם, מָסַר לְגִהוּץ אֶת הַ“סְּמוֹקִינְג” הַשָּׁחוֹר, שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ בִּנְיוּ־יוֹרְק וַעֲדַיִן לֹא לָבַשׁ אוֹתוֹ אַף פַּעַם אֶחָת. הוּא מָתַח אֶת נַעֲלֵי־הַלַּכָּה שֶׁלּוֹ עַל הָאִמּוּם, שֶׁלֹּא תִּלְחֵצְנָה עַל רַגְלוֹ. הוּא חִפֵּשׂ וּבָחַר אֶת הַכֻּתֹּנֶת וְהָעֲנִיבָה וְגַרְבֵּי־הַמֶּשִׁי הַיָּפִים בְּיוֹתֵר.

אוּלַם־הֶרְצֵל הַנָּמוּךְ הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ. עַל פְּנֵי הַקִּירוֹת הַכְּרֵסָנִיִּים, שֶׁהָיוּ לַחִים וּתְפוּחִים, מִשּׁוּם שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת לֹא הָיוּ מַסִּיקִים שָׁם אֶת הַתַּנּוּר, קָבְעוּ הַרְבֵּה צִלּוּמִים שֶׁל צִיּוֹנִים וְסוֹפְרִים.

אֶת הַתִּקְרָה הַמְבֻקַּעַת וְהַמְפֻיַּחַת בְּמִקְצָת מִן הֶעָשָׁן קִשְּׁטוּ בְּפַנָּסִים, בִּ“נְחָשִׁים” וּבְשַׁרְשְׁרָאוֹת מִנְּיָר צִבְעוֹנִי. “מָגִנֵּי־דָוִד” גְּדוֹלִים שֶׁל תְּכֵלֶת וְלָבָן כִּסּוּ אֶת כָּל כִּתְמֵי הַחֹמֶר שֶׁעַל הַקִּירוֹת. אֶת הַסַּפְסָלִים וְהַשֻּׁלְחָנוֹת הַשְּׁבוּרִים הֶעֱמִידוּ בַּפְּרוֹזְדּוֹר. יַחַד עִם כְּלֵי־הַזֶּמֶר שֶׁל הָעֲיָרָה, שֶׁבָּאוּ לְבוּשִׁים בְּבִגְדֵי־הַחֲתֻנָּה הַיְשָׁנִים וְהַבְּלוּיִים, וְאִתָּם כִּנּוֹרוֹתֵיהֶם, הַבַּטְנוּן וְהֶחָלִיל, בָּא גַּם מְכַבֵּה־הָאֵשׁ הַיָּחִיד שֶׁבָּעֲיָרָה, בָּחוּר גְּדוֹל־קוֹמָה לָבוּשׁ מַדִּים וְחָבוּשׁ קוֹבַע שֶׁל נְחֹשֶׁת, וְהוּא שֶׁנִּגֵּן בַּחֲצוֹצְרָה הַגְּדוֹלָה.

רַבִּים מִן הַבָּאִים בָּאוּ בְּמַסֵּכוֹת. אַךְ הוֹאִיל וְלֹא יָכְלוּ לְהַרְכִּיב אֶת הַמַּסֵּכוֹת בַּבַּיִת וּלְהַלֵּךְ כָּךְ עַל פְּנֵי הַשּׁוּק, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יְיַדּוּ בָּהֶם הַנְּעָרִים אֲבָנִים, הִרְכִּיבוּ אוֹתָן בַּפְּרוֹזְדּוֹר, בַּמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַסַּפְסָלִים הַהֲפוּכִים.

– אַל תַּבֵּט, – הִתְרַעֲמוּ זֶה עַל זֶה, – אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיַּכִּירוּ אוֹתִי.

– מִי הוּא זֶה? – נִסּוּ לְהַעֲמִיד פָּנִים, כְּאִלּוּ אֵינָם מַכִּירִים זֶה אֶת זוֹ, – קוֹנָם עָלַי, אִם אֲנִי מַכִּיר…

לְאַחַר שֶׁהִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה וְהַמּוֹרֶה הָעִבְרִי שֶׁל דֶּמְבִּיצָה נָשָׂא נְאוּם אָרֹךְ בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בַּמִּבְטָא הַסְּפָרָדִי עַל הַחַשְׁמוֹנָאִים וְעַל הַצִּיּוֹנוּת, נִגֵּן מְכַבֵּה־הָאֵשׁ בַּחֲצוֹצְרָה הַגְּדוֹלָה אֶת “הַתִּקְוָה”. הַחֲלוּצִים הָאֲחָדִים, שֶׁבָּאוּ בְּתִלְבּשׁוֹת־סְפּוֹרְט, עָמְדוּ דֹּם כְּחַיָּלִים. נְעָרוֹת שֶׁהִתְחַפְּשׂוּ כְּעַרְבִיּוֹת, צוֹעֲנִיּוֹת וּבְנוֹת הַגּוֹיִים הַהֲרָרִיִּים, בַּחוּרִים שֶׁהִתְלַבְּשׁוּ כְּשֵׁיכִים, רַבָּנִים, עָשׂוּ עַצְמָם כְּמִתְנַכְּרִים, רָמְזוּ רְמָזִים וְלָחֲשׁוּ בְּסוֹד דִּבְרֵי לַהַג וַאֲהָבִים.

הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר הָיְתָה לוֹ לְמַר נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם מֵאַמֵּרִיקָה. בִּ“סְמוֹקִינְג” חָדָשׁ וּמְגֹהָץ יָפֶה, בְּנַעֲלֵי לַכָּה, בְּחָזִיָּה צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג, בְּפָנִים שֶׁגֻּלְּחוּ עַד לְשָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת, בְּתִסְרֹקֶת חֲלָקָה וּשְׁחוֹרָה כִּמְדֻבֶּקֶת בְּזֶפֶת, בְּחֹטֶם שֶׁאֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת וִיחִידָה לֹא נִשְׁאֲרָה שָׁם לֹא־תְלוּשָׁה – הִתְהַלֵּךְ מְרֻצֶּה, מְאֻשָּׁר, בִּצְעָדִים כְּבוּדִים וּמְדוּדִים. מִכָּל צַד נִטְפְּלוּ אֵלָיו צוֹעֲנִיּוֹת, עַרְבִיּוֹת וַהֲרָרִיּוֹת וְלָחֲשׁוּ לוֹ סוֹדוֹת וּדְבָרִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב, בִּקְּשׁוּ לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ לִרְקֹד, אַךְ הוּא לֹא נַעֲנָה לָהֶן, לֹא רָקַד. בִּזְרוֹעוֹ הַיְמָנִית נִתְלְתָה הִיא, דִּינָה’לִי. הִיא לֹא קָשְׁרָה מַסֵּכָה לְפָנֶיהָ. הִיא הִבְהִיקָה בְּכָל יָפְיָהּ. בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַמְעֻרְפָּלוֹת בְּמִקְצָת מֵאֹשֶׁר וּמִגַּאֲוָה, עֵינַיִם הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית הַפָּנִים, הָיְתָה דּוֹמָה בְּהֶחְלֵט לַיְפֵהפִיּוֹת מִן הַקּוֹלְנוֹעַ, מִתְּמוּנוֹת־הַקּוֹלְנוֹעַ הָאַמֵּרִיקָאִיּוֹת, וּמַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִרְגִּישׁ שֶׁבְּלִבּוֹ, הַלָּחוּץ הֵיטֵב־הֵיטֵב מִתַּחַת לְכֻתָנְתּוֹ הַמְגֹהֶצֶת, נַעֲשָׂה מַשֶּׁהוּ חָלוּל וְרֵק. הוּא הִתְחִיל מִתְיָרֵא, הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהַזֵּעָה קְרוֹבָה לְבַצְבֵּץ וּלְכַסּוֹת אֶת כָּל גּוּפוֹ, כְּפִי שֶׁמִּתְאָרֵעַ לוֹ כָּל פַּעַם בְּאַמֵּרִיקָה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִפְגָּשׁ עִם נָשִׁים יָפוֹת מְאֹד. אַךְ הִיא הוֹסִיפָה לוֹ אֹמֶץ־לֵב. הִיא הִזְמִינָה אוֹתוֹ לִרְקֹד. רַגְלָיו נִתְקְלוּ בְּרַגְלֶיהָ, הוּא לֹא יָכֹל לְכַוֵּן אֶת הַקֶּצֶב. אַךְ הִיא לֹא הִתְחַשְּׁבָה בְּכָךְ. בְּכָל גּוּפָה הַגָּמִישׁ וְהַצָּעִיר נִלְחֲצָה אֵלָיו, אַף הִשְׁעִינָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל צַוָּארוֹ. הוּא עָצַם אֶת הָעֵינָיִם.

הוּא בָּחַר בָּהּ לְמַלְכָּה. בְּקוֹבַע־לֵצִים יָרֹק עַל רֹאשׁוֹ יָשַׁב מַר גּוֹלְדְבְּלוּם אַחַר־כָּךְ, יַחַד עִם הַצְּעִירָה הָרָזָה, בָּאַת־כֹּחַ הַסִּפְרִיָּה, וְעִם הַמּוֹרֶה הָעִבְרִי, הוּא יָשַׁב עַל הַבָּמָה וּמָנָה בְּנַחַת אֶת פִּתְקֵי־הַבְּחִירָה מִתּוֹךְ קוֹבָעוֹ הַשָּׁחוֹר.

– דִּינָה! – אָמַר בְּרֶטֶט עִם כֹּל פֶּתֶק וּפֶתֶק שֶׁהוֹצִיא מֵחָדָשׁ.

בָּעֲטָרָה שֶׁל זָהָב הָעֲשׂוּיָה נְיָר, שֶׁעִטְּרוּ לְרֹאשָׁהּ הַשָּׁחוֹר, נִרְאֲתָה דִּינָה חֲגִיגִית כָּל־כָּךְ, שֶׁהַנְּעָרוֹת לֹא יָכְלוּ לִגְרֹעַ מִמֶּנָּה עַיִן.

– הִיא רְאוּיָה לְכָךְ! – אָמְרוּ, – אֲפִלּוּ אֶצְלְכֶם בְּאַמֵּרִיקָה הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַלְכָּה, לֹא כָךְ, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם?

– בְּוַדַּאי!– אָמַר מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בִּנְעִימָה.

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁנָּסְעוּ הַבַּיְתָה בְּמַזְחֵלָה אֶל הַיַּעַר, אָמְרָה דִּינָה’לִי לְמַר גּוֹלְדְבְּלוּם שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלֶיהָ יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁקַּר לָהּ. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִתְקָרֵב, אַךְ הִיא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה.

– תֵּן לִי אֶת יָדְךָ! – פָּקְדָה עָלָיו.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הֶחֱזִיק אֶת יָדָהּ וְהֶחֱרִישׁ. דִּינָה מָשְׁכָה מִמֶּנּוּ מִלִּים כְּמוֹשֵׁךְ סְרָטִים מִן הַפֶּה. שׁוּב דִּבְּרָה עַל אַמֵּרִיקָה, הִתְפַּנְּקָה לְפָנָיו בַּמִּלִּים הָאַנְגְּלִיּוֹת הַסְּפוּרוֹת שֶׁלָּמְדָה אוֹתָן מִמֶּנּוּ.

– קַח אוֹתִי עִמְּךָ, – לָחֲשָׁה לוֹ, – קַח אוֹתִי עִמְּךָ בְּתוֹךְ מִזְוָדָה…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם חָשׁ תּוֹסֶפֶת דָּם בְּלִבּוֹ. הוּא רָצָה לְהַרְאוֹת לָרִיבָה שֶׁאֵין הוּא שַׁתְקָן כָּזֶה, כְּפִי שֶׁהוּא נִרְאֶה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, הִתְאַזֵּר וְאָמַר לָהּ דָּבָר שֶׁבְּמַחְמָאָה:

– לָמָּה בְּמִזְוָדָה? – מִלְמֵל – לָמָּה לֹא בְּתָא־נוֹסְעִים?

הוּא עַצְמוֹ נִבְהַל מִדְּבָרָיו וְרָצָה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ אַחֵר מִזֶּה, אַךְ בָּזֶה הָרֶגַע לָפְתוּ אוֹתוֹ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת מִסָּבִיב לְצַוָּארוֹ וּשְׁתֵּי שְׂפָתַיִם לוֹהֲטוֹת נָשְׁקוּ לוֹ עַל פִּיו.

– דַּרְלִינְג1, – לָחֲשָׁה הַנַּעֲרָה, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת בַּסְּרָטִים הָאַמֵּרִיקָאִים.

וּמַר נֵייטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם נִשְׁאַר יוֹשֵׁב מְאֻבָּן עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הֵשִׁיב אֲפִלּוּ נְשִׁיקָה לַשְּׂפָתַיִם שֶׁנְּשָׁקוּהוּ.

כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכָּאן, בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת אַחַת, כָּתַב “תְּנָאִים” עִם דִּינָה’לִי, בִּתּוֹ שֶׁל ר' יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת.


 

ה    🔗

עַל פְּנֵי רְחוֹבוֹת צְדָדִיִּים שֶׁל בְּרוֹנְזְוִיל פְּרוּשָׂה שֶׁמֶשׁ שֶׁל תַּמּוּז וּמְלַהֶטֶת בְּאִשָּׁהּ אֶת הַבָּתִּים הָאֲדֻמִּים, אֶת עֶגְלוֹת־הַיְלָדִים הָעוֹמְדוֹת לִפְנֵי פִּתְחֵי הַבָּתִּים, אֶת הָעִתּוֹנִים, אֶת הַדַּמְדְּמָנִיּוֹת הָרְקוּבוֹת, אֶת הַגַּלְעִינִים וְהָאַשְׁפָּה הַמִּתְגַּלְגְּלִים עַל כְּבִישֵׁי־הַזֶּפֶת הָרַכִּים וְהַמְחֻמָּמִים.

יְלָדִים חָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי מְכוֹנַת־כַּבָּאִים הַחוֹזֶרֶת מִדְּלֵקָה, וְאֵינָם מַנִּיחִים לָהּ לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ, עֵד שֶׁלֹּא תַּתִּיז עֲלֵיהֶם מָיִם. הֵם מַשְׁלִיכִים מֵעַל עַצְמָם אֶת כָּתְנוֹתֵיהֶם, מַרְעִישִׁים עֲרֻמִּים וְעַלִּיזִים, עַד שֶׁהַשּׁוֹטֵר טוֹב־הַלֵּב מַצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַכַּבַּאי, שֶׁיַּזְלִיף עֲלֵיהֶם זֶרֶם מַיִם מִצִּנּוֹר־הַגּוּמִי. נְעָרִים צוֹעֲקִים, הֵם עוֹסְקִים בְּמִשְׂחַק הַכַּדּוּרֶגֶל. אֲחֵרִים רוֹכְבִים עַל אוֹפַנַּיִם. וְאִלּוּ אֲחֵרִים צָבְרוּ עֲרֵמוֹת שֶׁל עִתּוֹנִים וְאַשְׁפָּה וְאֵיזֶה גְּרַמּוֹפוֹן יָשָׁן, שֶׁמִּישֶׁהוּ הִשְׁלִיכוֹ מִבֵּיתוֹ, וְהֵם שׂוֹרְפִים כָּל זֶה בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, מְפִיצִים מִסְּבִיבָם חֹם, עָשָׁן וְרֵיחַ רָע. לִפְנֵי הַפְּתָחִים יוֹשְׁבוֹת נָשִׁים פְּרוּמוֹת־חָזֶה וּפְרוּעוֹת־רֹאשׁ וּמְטַגְּנוֹת עַצְמָן בְּחֹם־הַשֶּׁמֶשׁ וּבְדִבְרֵי־רְכִילוּת. בַּחוּרִים בְּבָתֵּי־צַוָּאר גְדוֹלִים לְכָתְנוֹתָם, בַּחוּרוֹת בְּבִגְדֵי־רַחֲצָה וּבְמִכְנָסַיִם רְחָבִים וּמְצֻיָּרִים בִּפְרָחִים, אוֹכְלִים גְּלִידָה, לוֹעֲסִים גּוּמִי, מְדַבְּרִים, צוֹחֲקִים וְרוֹקְקִים. יְהוּדִים אֲחָדִים שֶׁלְּיַד הַדּוּכָנִים מוֹכְרִים בָּנַנּוֹת, אֲפַרְסְקִים וּבָטְנִים קְלוּיִים, מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת עַד לְהַחֲרִישׁ אָזְנָיִם. הַכֹּל רוֹעֵשׁ, צוֹעֵק, מֵזִיעַ וּמְמַלֵּא אֶת הָרְחוֹב. בַּחֲדָרִים מַחֲנָק עֵד כְּדֵי הִתְעַלְּפוּת, אִי־אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם.

רַק בִּשְׁנֵי הַחֲדָרִים, שֶׁחַלּוֹנוֹתֵיהֶם פּוֹנִים אֶל הֶחָצֵר הַצָּרָה וּבִמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ מְצִיצִים לְתוֹכָם כֻּתָּנוֹת וְתַחְתּוֹנִים שֶׁל גְּבָרִים וְנָשִׁים הַתְּלוּיִים לְמַעְלָה, יוֹשֶׁבֶת לָהּ בּוֹדְדָה דִּינָה’לִי, בִּתּוֹ שֶׁל ר' יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת בְּדֶמְבִּיצָה, הַנִּקְרֵאת זֶה כַּמָּה חֲדָשִׁים גְּבֶרֶת גּוֹלְדְבְּלוּם. מִסָּבִיב לְרֹאשָׁהּ כְּרוּכָה מִטְפַּחַת רְטֻבָּה, לְצַנֵּן אֶת הָרַקּוֹת הַלּוֹהֲטוֹת. עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית פָּנֶיהָ, מַבִּיטוֹת בּוֹהוֹת, אַפְרוּרִיּוֹת, כְּעֵינֵיהֶן שֶׁל תַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁמַּחֲזִיקִים אוֹתָן בְּלוּל צַר.

יוֹתֵר מִן הַכֹּל הִיא סוֹבֶלֶת מִן הַיָּמִים הַחַמִּים, הַמַּחֲנִיקִים. הִיא, שֶׁלֵּדָתָהּ וְגִדּוּלָהּ בַּיְּעָרוֹת, אֵין בְּכֹחָהּ לָשֵׂאת אֶת הַשָּׁרָב, אֶת הַחֹם הַתְּמִידִי שֶׁל עִיר־הָאֲבָנִים, אֶת הָעַרְפִּלִּים הַמְעַנִּים הַבָּאִים מִן הַיָּם, אֶת הָאֲוִיר הַמַּחֲנִיק שֶׁל הַחֲדָרִים הַצָּרִים בִּבְּרוֹנְזְוִיל. הָרַקּוֹת אֵינָן פּוֹסְקוֹת מִלִּבְעֹר. בָּרְחוֹב הָאֲוִיר חָפְשִׁי קְצָת יוֹתֵר, אַךְ אֵין הִיא רוֹצָה לָרֶדֶת. רֵאשִׁית, הִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת בִּכְרֵסָהּ. הִיא בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי לְהֶרְיוֹנָהּ, וְהִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת בְּכָךְ, כְּאִלּוּ הָיְתָה עוֹד נַעֲרָה, לֹא נְשׂוּאָה. שֵׁנִית, אֵין הִיא מַכִּירָה כָּאן שׁוּם אָדָם. עֲדַיִן אֵין הִיא יוֹדַעַת אַנְגְּלִית, אֵין הִיא יוֹדַעַת אַף אֵת הַמִּלִּים הָאַנְגְּלִיּוֹת שֶׁבַּיִּידִישׁ הַבְּרוֹנְזְוִילִית. עִם הַנְּעָרוֹת הַצְּעִירוֹת אֵינָהּ יְכוֹלָה לָבוֹא בִּדְבָרִים, עִם הַנָּשִׁים הָאֲחָדוֹת פְּרוּעוֹת־הַשֵּׂעַר אֵין לָהּ מַה לְדַבֵּר. הֵן גַּם צוֹחֲקוֹת לָהּ, מְכַנּוֹת אוֹתָהּ בְּשֵׁם “יְרֻקָּה”. וּלְפִיכָךְ הִיא יוֹשֶׁבֶת יָמִים שְׁלֵמִים בִּשְׁנֵי הַחֲדָרִים הַקְּטַנִּים. הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר. הִיא מִסְתַּכֶּלֶת עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם בָּרִהוּט הֶחָדָשׁ וְהֶעָנִי שֶׁבַּבַּיִת, מִסְתַּכֶּלֶת בַּכְּבָסִים הַתְּלוּיִים וּמִתְנַפְנְפִים מִנֶּגֶד לַחַלּוֹן, מַבִּיטָה אֶל כְּרֵסָה הַגְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת. הִיא מַרְגִּישָׁה עַצְמָהּ בּוֹדֵדָה, מְאֹד מְאֹד בּוֹדֵדָה וַעֲזוּבָה. הַנָּשִׁים, שְׁכֵנוֹתֶיהָ, יוֹדְעוֹת שֶׁהִיא שַׁתְקָנִית, וְאֵינָן מְנַסּוֹת אַף לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. רַק שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּלְבַד דּוֹפְקִים עַל דַּלְתָּהּ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה. בַּבֹּקֶר – מוֹכֵר הַקֶּרַח הָאִיטַלְקִי, וְאַחַר־הַצָּהֳרַיִם – הַכּוּשִׁי, הַבָּא לְהוֹרִיד אֶת הָאַשְׁפָּה.

– זֶבֶל! – מַכְרִיז הַשָּׁחוֹר בְּנִגּוּן מְשֻׁנֶּה, וְהוּא מִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּאִישׁוֹנִים גְּדוֹלִים וּמִתְרוֹצְצִים וּמְחַיֵּךְ אֵלֶיהָ חִיּוּךְ מוּזָר וְנוֹקֵב, כְּאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ, אֵיזֶה דָּבָר סוֹדִי מְאֹד, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר לָהּ. הִיא מְפַחֶדֶת כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהַכּוּשִׁי הַצָּעִיר וְהֶחָזָק בַּכֻּתֹּנֶת הַוְּרֻדָּה בָּא לָקַחַת אֶת הָאַשְׁפָּה וּמֵצִיץ עָלֶיהָ בְּאִישׁוֹנָיו הַמִּתְרוֹצְצִים בִּמְהִירוּת בְּתוֹךְ הַלֹּבֶן הַמְרֻבֶּה שֶׁבְּעֵינָיו. הִיא מְפַחֶדֶת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, שֶׁמָּא תֵּלֵד כְּמוֹתוֹ. אַף־עַל־פִּי כֵן הִיא מְצַפָּה לִדְפִיקָתוֹ עַל הַדֶּלֶת: בְּחַיַּי הַבְּדִידוּת שֶׁלָּהּ אַף זֶה מְאֹרָע הוּא.

הִיא בּוֹדֵדָה מְאֹד בִּנְיוּ־יוֹרְק הַגְּדוֹלָה, זוֹ שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה וְנִמְשֶׁכֶת כָּל־כָּךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. כָּל אוֹתָם הַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים, הָרְחוֹבוֹת הַמּוּאָרִים וְהַיָּפִים, הַמְשָׁרְתִים גְּבוֹהֵי־הַקּוֹמָה שֶׁלְּיַד פִּתְחֵי־הַכְּנִיסָה, הַמּוּכָנִים לִפְתֹּחַ לִרְוָחָה דְּלָתוֹת מְזֻגָּגוֹת וּפִתְחֵי־מְכוֹנִיּוֹת; כָּל אוֹתָם הָאֲדוֹנִים צְחוֹרֵי־הַשֵּׂעָר, הַגְּבָרוֹת תְּמִירוֹת־הַגּוּף וְגֵאוֹת־הַהִלּוּךְ וְהַזּוּגוֹת הַנֶּאֱהָבִים רוֹכְבֵי הַסּוּסִים הַקַּלִּים – כָּל אֵלֶּה רְחוֹקִים מִמֶּנָּה, רְחוֹקִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁהָיוּ בְּדֶמְבִּיצָה, אֵצֶל אָבִיהָ בַּיָּעַר. כָּאן רוֹאִים נָשִׁים פְּרוּעוֹת שֵׂעָר, יְהוּדִים זְקֵנִים הַהוֹלְכִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְשַׂק־הַטַּלִּית־וּתְפִלִּין תַּחַת בֵּית־שֶׁחְיָם, פּוֹעֲלִים עֲיֵפִים וּכְפוּפֵי־גַּב, סוֹחֲרֵי־רְחוֹב וִילָדִים, יְלָדִים בְּלֹא מִסְפָּר וְשִׁעוּר, הַצּוֹעֲקִים וּמַרְעִישִׁים וּמַדְלִיקִים מְדוּרוֹת. הַחֶדֶר אַפְלוּלִי, מַחֲנִיק. הַכִּירָה־שֶׁל־גַּז וְהַמְקָרֵר עִם הַסִּירִים וְהַקְּעָרוֹת הַחֲדָשִׁים נִרְאִים לָהּ זָרִים, כַּחֲלָקִים שֶׁל אֵיזֶה מַנְגָּנוֹן זָר. הַיַּעַר הֶעָבֹת שֶׁל דֶּמְבִּיצָה, הָאִכָּרִים, חוֹטְבֵי־הָעֵצִים, הַטַּעַם שֶׁל עֵץ טָרִי שֶׁנִּכְרַת זֶה עַתָּה, צִפְצוּף הַצִּפֳּרִים, הָרֵיחוֹת הַיֵּינִיִּים וְהַחֲרִיפִים שֶׁל שָׁרְשֵׁי־עֵץ רְקוּבִים, שֶׁל פִּטְרִיּוֹת וְשֶׁל גַּרְגְּרֵי־יַעַר, מְגָרִים בְּלִי הֲפוּגוֹת אֶת אַפָּהּ, מֻרְגָּשִׁים בְּפִיהָ. וְהִיא שׂוֹטֶמֶת אֶת עִיר־הָאֲבָנִים, הִיא שׂוֹנֵאת אֶת רְחוֹבוֹתֶיהָ, אֲנָשֶׁיהָ וִילָדֶיהָ, וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ, אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאֻבֶּקֶת, שֶׁאֵין לְפָנֶיהָ רַחֲמִים.

וְיוֹתֵר מִזֶּה הִיא שׂוֹנֵאת אֶת בַּעֲלָהּ, נֵייטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם, שֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ לְכָאן, אֶל הַמְּדִינָה הַזֹּאת.

הוּא אֵינוֹ מָצוּי בַּבַּיִת מִבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עֵד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה. הוּא עוֹבֵד יָמִים שְׁלֵמִים. מִשְׁלשֶׁת אַלְפֵי הַדּוֹלָרִים, שֶׁלָּקַח עִמּוֹ לְדֶמְבִּיצָה, הֵבִיא עִמּוֹ בַּחֲזָרָה בְּקֹשִׁי אֶת הַחֵצִי. הַשְּׁאָר בִּזְבֵּז לְמַתָּנוֹת, הוֹצָאוֹת־הַחֲתֻנָּה, כַּרְטִיסֵי־אֳנִיָּה, נְדָבוֹת לָעֲיָרָה וְהַלְוָאוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁיְּהוּדִים לָווּ מִמֶּנּוּ בָּעֲיָרָה לְשֵׁם מִסְחָר וְלֹא הֶחֱזִירוּ אַף פְּרוּטָה אַחַת. וְרַק בִּנְיוּ־יוֹרְק נִתְחַדְּשָׁה בּוֹ הַהַרְגָּשָׁה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁעָן מֵרְחוֹב דִּילֶנְסִי, שֶׁיָּצָא לִזְמַן־מָה מִמְּקוֹמוֹ הַנָּכוֹן, וְעַכְשָׁיו הֲרֵיהוּ אָנוּס לַחֲזֹר אֵלָיו. הוּא קָנָה בִּסְכוּם מְצֻמְצָם מְאֹד מְעַט רָהִיטִים, כֵּלִים, חֶפְצֵי־בַּיִת. גַּם שִׁלֵּם מֵאָה דּוֹלַר רִאשׁוֹנִים בְּעֵד בִּטּוּחַ־הַחַיִּים, כְּפִי שֶׁרָאוּי לוֹ לְאִישׁ־מִשְׁפָּחָה לַעֲשׂוֹת. מִיָּד בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְבוֹאוֹ הָלַךְ לִרְחוֹב דִּילֶנְסִי אֶל מַר צִיפְּקִין, אֶל בֵּית־הַמְּלָאכָה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לָשׁוּב וְלָשֶׁבֶת לַעֲבוֹדָה בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה, בִּשְׁבִיל לְהִשְׂתַּכֵּר וּלְהַשְׁלִים אֶת הַכְּסָפִים שֶׁבִּזְבְּזָם בְּקַלּוּת־דַּעַת, וְלִצְבֹּר כְּסָפִים חֲדָשִׁים, לִזְכּוֹת לְבֵית־מְלָאכָה מִשֶּׁלּוֹ, לִהְיוֹת עָשִׁיר כְּפִי שֶׁחֲשָׁבוּהוּ בְּדֶמְבִּיצָה. אַךְ מַר צִיפְּקִין לֹא קִבְּלוֹ לַעֲבוֹדָה. הוּא אָמְנָם חִכָּה לוֹ, אַךְ מִשֶּׁחִכָּה הַרְבֵּה וְלֹא בָּא, הָיָה אָנוּס לְקַבֵּל אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ. לְאַחַר שֶׁחִפֵּשׂ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, לְאַחַר שֶׁעָבַר אֶת נְיוּ־יוֹרְק לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, מָצָא עֲבוֹדָה בִּרְחוֹב קְלִינְטוֹן, אֲבָל בְּבֵית־מְלָאכָה קָטֹן וּבְשָׂכָר זָעוּם. לְאַחַר גְּמַר הָעֲבוֹדָה בְּבֵית־הַמְּלָאכָה הוּא מְקַבֵּל עֲבוֹדוֹת קְטַנּוֹת נוֹסָפוֹת בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. הוּא עָסוּק וְטָרוּד מִבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עֵד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב.

הוּא חוֹזֵר הַבַּיְתָה עָיֵף וְיָגֵעַ, רָצוּץ מִן הַחֹם, מִן הַנְּסִיעוֹת בְּדֹחַק בַּ“תַּחְתִּית”, מֵעֲבוֹדָה מְאֻמֶּצֶת, מֵהִתְרוֹצְצוּת שֶׁל יוֹם תָּמִים. הוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ אָשֵׁם כְּנֶגֶד דִּינָה’לִי, שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמִטְפַּחַת כְּרוּכָה מִסָּבִיב לְרַקּוֹתֶיהָ, וְהוּא עוֹשֶׂה אֶת כָּל עֲבוֹדַת הַבַּיִת. הוּא מַפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלַי הַכֻּתֹּנֶת, שׁוֹטֵף אֶת הַכֵּלִים, מְבַשֵּׁל אֲרֻחָה וְעוֹרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן.

– דִּינָה’לִי, – הוּא מִתְחַנֵּן בְּהַכְנָעָה שֶׁל כֶּלֶב, – בּוֹאִי אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל. זֶה טָעִים מְאֹד.

הִיא אֵינָהּ מְשִׁיבָה לוֹ. הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הִיא רוֹאָה אֶת גּוּפוֹ הַבַּשְׂרָנִי, שֶׁהַכֻּתֹּנֶת הַרְטֻבָּה דְּבוּקָה אֵלָיו, אֶת גַּבִּינָיו הַפְּרוּעִים, הַנִּרְאִים כִּשְׁנֵי שְׂפָמִים, אֶת הַפָּנִים הַתְּפוּחִים וְהַשְּׂעִירִים, שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ שׁוֹקֵד עֲלֵיהֶם כְּקֹדֶם וְאֵינוֹ מְגַלְּחָם כָּל יוֹם הֵיטֵב־הֵיטֵב. הִיא נִזְכֶּרֶת, כֵּיצַד נָטְלָה לְאָדָם מְגֻחָךְ זֶה וְנָשְׁקָה לוֹ, אָהֲבָה אוֹתוֹ, וְהִיא מַרְגִּישָׁה גֹּעַל אֵלָיו וְאֶל עַצְמָהּ גַּם יָחַד.

– אִמָּא! – הִיא קוֹרֵאת לְאִמָּהּ שֶׁלָּהּ שֶׁשָּׁבְקָה חַיִּים זֶה מִזְמָן – מִפְּנֵי מָה אֲנִי אֻמְלָלָה כָּל־כָּךְ?

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם נִשְׁאַר עוֹמֵד כְּשֶׁבְּיָדוֹ כַּף שְׁאוּבָה־לְמֶחֱצָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל מֵאָז הַבֹּקֶר. בְּלִבּוֹ יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה מַה לוֹמַר לָהּ, לְנַחֵם אוֹתָהּ. עוֹד יָבוֹאוּ יְמֵי טוֹבָה. עֲדַיִן אֵין הוּא זָקֵן. יֵשׁ לוֹ כֹּחוֹת. עוֹד יִצְבֹּר לוֹ סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן וְיָקִים לוֹ בֵּית־מְלָאכָה לְעַצְמוֹ, וְעוֹד יִהְיֶה טוֹב. יִקְחוּ דִּירָה אַחֶרֶת, רִהוּט אַחֵר. גַּם מְכוֹנִית עוֹד יִקְנוּ. יֵלְכוּ לַתֵּאַטְרוֹן, יַזְמִינוּ אוֹרְחִים. אַךְ אֵין הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר. הוּא רַק מִתְהַלֵּךְ וּמְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר, מְנַקֶּה בְּהַקְפָּדָה יְתֵרָה כָּל פִּנָּה. דִּינָה’לִי מַטִּילָה עָצְמָה בִּבְגָדֶיהָ לְתוֹךְ הַמִּטָּה, כּוֹבֶשֶׁת רֹאשָׁהּ בַּכַּר וּבוֹכָה.

הוּא מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. מְנַסֶּה לְהַרְגִּיעָהּ, מְלַטֵּף אֶת רֹאשָׁהּ. אַךְ הִיא נִרְתַּעַת מִמֶּנּוּ פִּתְאוֹם, כְּאִלּוּ נָגַע בָּהּ שֶׁרֶץ.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם מַחֲוִיר.

– אַל נָא תְּטַלְטְלִי אֶת עַצְמֵךְ כָּל כָּךְ, – הוּא מַזְהִיר אוֹתָהּ, – אַתְּ שׁוֹכַחַת כִּי זֶה יָכוֹל לְהַזִּיק לַוָּלָד!

– אֵינֶנִּי רוֹצָה לָלֶדֶת יֶלֶד מִמְּךָ! – הִיא צוֹעֶקֶת. – אֵינֶנִּי רוֹצָה! אֲנִי אֲאַבֵּד אוֹתוֹ עִמִּי יָחַד!

וְהִיא מַתְחִילָה לְהַכּוֹת בִּשְׁנֵי אֶגְרוֹפֶיהָ עַל בִּטְנָהּ. מַכָּה בְּאַכְזְרִיּוּת וּבְפִרְאוּת, עַד שֶׁבַּעְלָהּ תּוֹפֵס יָדֶיהָ וְכוֹפְפָן לְאָחוֹר וְלוֹחֵץ אוֹתָן בְּכָל כֹּחוֹ.

הַשָּׁעוֹן מְצַלְצֵל וּמוֹדִיעַ עַל כָּל שָׁעָה שֶׁעָבְרָה. כְּבָר מְאֻחָר, אֲבָל לְהֵרָדֵם אִי אֶפְשָׁר. בַּדִּירוֹת שֶׁמִּנֶּגֶד בּוֹכִים תִּינוֹקוֹת, זוּגוֹת מִתְקוֹטְטִים. שְׁנֵיהֶם, דִּינָה’לִי וּמַר גּוֹלְדְבְּלוּם, שׁוֹכְבִים בְּמַטּוֹת הַסְּמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ, אַךְ הֵם רְחוֹקִים זֶה מִזּוֹ, רְחוֹקִים לְאֵין שִׁעוּר. רַק בַּמַּשְׂטֵמָה הַהֲדָדִית קְרוֹבִים הֵם. הִיא נִזְכֶּרֶת בְּבֵיתָהּ, בַּיַּעַר, בְּבַחוּרֵי־הַיַּעַר הַצְּעִירִים, הַחֲזָקִים וְהַשְּׁזוּפִים, שֶׁהִתְוַדּוּ לְפָנֶיהָ בְּאַהֲבָתָם, שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מִלְּחַזֵּר אַחֲרֶיהָ בְּכָל מָקוֹם תָּמִיד. הַשִּׂנְאָה לְבַעֲלָהּ הַשּׁוֹכֵב קָרוֹב לְצִדָּהּ צוֹרֶבֶת עוֹד יוֹתֵר מֵחֻמּוֹ שֶׁל הַלַּיִל הַנְּיוּ־יוֹרְקִי. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם נִזְכָּר בִּשְׁנוֹתָיו הַקּוֹדְמוֹת, חַיֵּי הָרַוָּקוּת, וּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי הַדּוֹלַר בַּבַּנְק, וְהַחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ כָּל כַּמָּה שֶׁרָצָה. וַאֲפִלּוּ עַל יְמוֹת־הַמְּנוּחָה בַּקַּיְטָנוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ לוֹ מֵעוֹלָם קוֹרַת־רוּחַ, וְעַל הַבַּחוּרוֹת שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֲלֵיהֶן כָּל מוֹצָאֵי־שַׁבָּת, הוּא מְהַרְהֵר עַכְשָׁו מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים.

הוּא מַבִּיט אֶל אִשְׁתּוֹ הַפְּרוּעָה, הַיְּצוּר הַבַּכְיָנִי וְהָאֻמְלָל הַזֶּה. מֵחֲמַת הַהֵרָיוֹן עָלוּ לָהּ כְּתָמִים צְהֻבִּים בְּפָנֶיהָ וְהִיא נִרְאֵית מִסְכֵּנָה מְאֹד וְזָרָה לוֹ אַף בַּלַּיְלָה הַמַּחֲנִיק הַזֶּה. כֵּיצַד יָכוֹל לַחֲשֹׁב כָּל יְמֵי חַיָּיו עַל הַנָּשִׁים הַלָּלוּ, כֵּיצַד הָיָה רוֹעֵד וּמְפַחֵד מִפְּנֵיהֶן – דָּבָר זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחֹל לְעַצְמוֹ, דָּבָר זֶה מְעוֹרֵר בּוֹ כָּעַס.

הֵם נִרְדָּמִים שְׁנֵיהֶם רַק לִפְנוֹת בֹּקֶר, כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם כְּבָר מַתְחִילִים לְהַכְחִיל. אַךְ שְׁנָתָם אֵינָהּ שְׁקֵטָה, שֵׁנָה שֶׁל סִיּוּט. דִּינָה’לִי בּוֹכָה בִּשְׁנָתָהּ. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם רוֹאֶה שׁוּב בַּחֲלוֹמוֹ אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ, לַיְלָה־לָיְלָה.

עַל מִשְׁכָּבוֹ הַחַם, שְׁטוּף זֵעָה, הוּא נִזְכָּר בִּרְעָדָה, שֶׁמֵּרֹב עִנְיָנִים וְטִרְדָה שָׁכַח בְּדֶמְבִּיצָה דָּבָר אֶחָד – לְהָקִים לְהוֹרָיו הַמֵּתִים מַצֵּבָה עַל קִבְרֵיהֶם, שָׁכַח לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶם לְקֶבֶר־אָבוֹת…



  1. יקירי.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50018 יצירות מאת 2763 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21301 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!