בֵּין שְׁנֵי כְּתָלִים תְּלוּלִים שֶׁל בַּיִת נֶעֱזָב

נִפְתַּח בְּיַרְכָתָיו פְּרוֹזְדוֹר אָפֵל.

תַּחַת שִׁכְבָה שֶׁל רְעָפִים קְצוּצֵי-קְצָווֹת

יָשַׁבְנוּ חֲבוּרָה שֶׁל נוֹטְפֵי-חֹטֶם.

זוֹכֵר אֲנִי אֶת טַעַם הָאֲוִיר, אֲשֶׁר

נָסַךְ עָלֵינוּ נֹעַם רִקָּבוֹן נִסְתָּר

וְרֵיחַ חֲמַצְמַץ שֶׁל עֹבֶשׁ וּדְמָמָה.

כְּשֶׁנִּכְנַס יָקוּטִי רֹאשׁ-בָּצָל, קָפְצוּ

הַנְּעָרִים עַל רַגְלֵיהֶם. כְּחֶתֶף קַמְתִּי

מֻכֵּה-כִּשּׁוּף וְהַעֲרָצָה גַּם יַחַד:

הַקַּפִּיטָן יָקוּטִי בִּכְבוֹדוֹ

הִבִּיט אֵלַי, אֶל הַטִּירוֹן

שֶׁבָּא מִסֶּרְבִּיָּה, הָאוֹיֶבֶת הַגְּדוֹלָה,

וְעַז חֶפְצוֹ לִהְיוֹת אֶחָד מִבְּנֵי הַכְּנוּפְיָה.

הַנְּעָרִים, רֵעַי הַחֲדָשִׁים, חֵרְפוּ נַפְשָׁם

בְּהַכְנִיסָם אוֹתִי, “הַסֶּרְבִי הַחֲזִיר”

לִמְעָרַת הַשּׁוֹדְדִים כְּדֵי לְהַצִּיגֵנִי

לִפְנֵי יָקוּטִי רֹאשׁ-בָּצָל, הַקַּפִּיטָן.

בַּ“מְעָרָה” הָיוּ מִתְוַעֲדִים הַנְּעָרִים

לַעֲבוֹדַת פֻּלְחָן, שֶׁהֵם בָּדוּ לָהֶם

תְּחִלָּה לְשֵׁם מִשְׂחָק, שָׁאַחַר-כָּךְ לָבַשׁ

צוּרַת מִסְדָּר-קִשֵּׁחַ,

שֶׁחֻקּוֹתָיו שָׁמְרוּ בַּחֲרָדָה שֶׁל קֹדֶשׁ.

יָקוּטִי שֶׁהָגָה בְּסֵפֶר אַגָּדוֹת יָשָׁן,

אֲשֶׁר יָדַע עַל-פֶּה כַּמָּה בַּלָּדוֹת

עַל אַבִּירִים נוֹשְׂאֵי הַצְּלָב

וְשֶׁאָהַב מִכֹּל אֶת רוֹקַמְבּוּל,

שׁוֹדֵד עִם הֲלִיכוֹת רוֹזֵן נוֹעָז רַב-קֶסֶם,

שֶׁמַּעֲשֵׂי-גְּבוּרָה שֶׁלּוֹ כְּתוּבִים

עַל סֵפֶר בֶּן אַלְפַּיִם עַמּוּדִים,

יָקוּטִי שֶׁהָיָה מוֹסִיף וּמְסַפֵּר

עַל עֲלִילָה אַחַת עוֹד שְׁתַּיִם,

זָכָה לְאַהֲבַת הַנְּעָרִים הַטְּהוֹרַה.

הֵם נִשְׁבְּעוּ לוֹ אֱמוּנִים

בְּטֶקֶס אַבִּירִים צָנוּעַ אַךְ נִמְרָץ,

לָמְדוּ מִפִּיו לִלְחשׁ דְּבָרִים שֶׁל סוֹד,

לִנְעֹץ מַבָּט אֶל-עָל בְּסֵבֶר שֶׁל מְקֻדָּשִׁים,

לִרְחשׁ בְּשִׂפְתֵיהֶם מִשְׁפָּט חוֹתֵךְ גּוֹרָל,

מִלּוֹת בְּדוּיוֹת, מְצַלְצְלוֹת, וַהֲבָרוֹת סְתוּמוֹת,

שֶׁפֵּרוּשָׁן נָהִיר לְמַנְהִיגָם בִּלְבַד.

בְּפִנַּת סֵתֶר עֲלוּבָה זוֹ הֻרְגְּלוּ

לִנְשֹׁךְ לָשׁוֹן, לִשְׁתֹּק וּלְהַקְשִׁיב.

אֶל פֶּתַח צַר שֶׁבַּתִּקְרָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת,

אֲשֶׁר מִשָּׁם הֵצִיץ חֲרִיץ רָקִיעַ,

נָשְׂאוּ תְּפִלָּה, שֶׁאִישׁ-אִישׁ לְעַצְמוֹ חִבֵּר

לְפִי צְרָכָיו וּמִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ.

עִתִּים, בְּהִתְעַטֵּף חֻפַּת עָנָן מֵעַל רֹאשָׁם,

הִבִּיטוּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד שֶׁל קַנָּאִים

אֶל מַנְהִיגָם הַמְרַחֵף בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

וְאֵין בֵּינוֹ לְבֵין אוֹצֵר רָזֵי עוֹלָם

כִּי אִם פֶּשַׂע.

יַלְדֵי הָעֲנִיִּים, בְּנֵי שֵׁשׁ עַד עֶשֶׁר,

שֶׁדַּלּוּתָם סִימַן-הֶכֵּר יָחִיד לַאֲצִילוּת רוּחָם,

שָׁמְרוּ בְּאֹמֶץ וְחֶדְוָה עַל הֵיכָלָם.

בְּנֵי הַכְּנוּפְיָה הָאַלִּימָה וְנַעֲרָצָה

כִּנּוּ עַצְמָם בְּשֵׁם אַלִּים וְנַעֲרָץ:

“בְּנֵי מָרְדְּכַי וְאַשְׁמְדַאי בְּדָם וָאֵשׁ.”

קְשׁוּרִים הָיוּ בְּנֵדֶר וּשְׁבוּעָה,

שֶׁלֹּא לָשֵׂאת אִשָּׁה, אֶלָּא אִם כֵּן

הִיא אֲחוֹתָם, אִמָּם אוֹ דּוֹדָתָם.

לָכֵן הָיוּ הַיְלָדוֹת מִבְּנוֹת הַשְּׁכוּנָה

סוֹבְלוֹת מִזִּלְזוּלִים וַעֲלִילוֹת-עֶלְבּוֹן

יוֹתֵר מִשֶּׁסָּבְלוּ מֵהֶם הַחֲתוּלִים.

בְּהִכָּנְסִי לָרִאשׁוֹנָה כְּבָר הִתְבַּשַּׂרְתִּי:

לֹא קַל לִזְכּוֹת בַּחֲבֵרוּת כַּדִּין.

לַאֲסוֹנִי אוֹ מַזָּלִי אוֹתוֹ הַיּוֹם

נָקִי וּמְסֹרָק הִגַּעְתִּי לַמִּבְחָן

כְּתֹנֶת לְבָנָה עָלַי וּמִכְנָסַי מְגֹהָצִים.

הַיַּחְסָנִים שְׂרוּטֵי הַפַּרְצוּפִים

הִבִּיטוּ בִּי בְּבוּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם חֶמְלָה

גַּם חֵשֶׁק לְהַרְבִּיץ. לָכֵן, אוּלַי,

פִּרְחָח אֶחָד שָׁלַח יָדוֹ לִפְשֹׁט אֶת מִכְנָסַי,

וְאָנֹכִי סָטַרְתִּי לוֹ בְּאֹמֶץ יָד,

בְּלִי דַּעַת כִּי קָבַעְתִּי גּוֹרָלִי בַּמַּעֲשֶׂה,

שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שֶׁמֶץ שִׁקּוּל-דַּעַת.

בְּאֶגְרוֹפִים קְטַנִּים הֵם תּוֹפְפוּ עָלַי

בְּאֶגְרוֹפִים קְטַנִּים לָהֵם הֶחֱזַרְתִּי.

יָקוּטִי רֹאשׁ-בָּצָל עָמַד לוֹ מִן הַצַּד

עַד שֶׁנִּשְׁמַע קוֹלוֹ רוֹעֵם: "מַסְפִּיק!

עַכְשָׁו אַתָּה אֶחָד כְּמוֹ כֻּלָּם וּמִשֶּׁלָּנוּ.

מַדּוּעַ?

מִפְּנֵי שֶׁאָנֹכִי אוֹהֵב אֶגְרוֹף מָהִיר,

מַכּוֹת תַּחַת מַכּוֹת,

בְּלִי קוֹל וּבְלִי דְּמָעוֹת.

תֵּן יָד לַחֲבֵרֶיךָ

הֱיֵה זָרִיז כְּמוֹ חָתוּל

אַמִּיץ כִּזְבוּב.

שַׁתְקָן כְּמוֹ קִיר, כְּשֶׁאֲנִי נוֹתֵן פְּקֻדּוֹת.

אֲנִי, יָקוּטִי בֶּן שׁוֹשָׁן,

אֵינִי יוֹדֵעַ מַה זֶּה ‘לֹא רוֹצֶה’ וְ ‘לֹא יָכוֹל’,

וְזֶה הַכֹּל.

וְעוֹד תֵּדַע: כִּי מֵהַיּוֹם אַתָּה חָבֵר בֵּין חֲבֵרִים,

תִּגְנֹב אִתָּנוּ תַּפּוּחִים בַּשּׁוּק,

עוּגוֹת וּכְעָכִים אֵצֶל מוֹרְדוּצ’וֹ “אֹזֶן פִּיל”

קֻרְקְבָנִים, מֵעַיִם וּכְבֵדִים צְלוּיִים אֵצֶל מוּשׁוֹן בִּטְנוֹן.

אַחֲרֵי כָּל שֹׁד מֻצְלָח אוֹכְלִים חָלָב בְּאֹרֶז,

'סוּטְלִיאַשׁ", שׁוֹתִים שַׁרְבַּט וְסַהַאלִפּ עַל חֶשְׁבּוֹנִי.

תִּלְמַד מִמֶּנִּי לְעַשֵּׁן “זְנָבוֹת”

מִבְּלִי שֶׁתִּשְׁתַּעֵל כְּסוּס זָקֵן.

תִּלְמַד מִמֶּנִּי לֹא לִבְכּוֹת עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבְּהֶפְסֵד, קִלְקוּל, שְׁבִירָה,

תִּלְמַד מִמֶּנִּי לְצַפְצֵף בְּתוֹךְ שַׁרְווּל בִּמְקוֹם לִכְעֹס כְּאַבָּא

יֵשׁ גַּם פְּקֻדּוֹת קָשׁוֹת, אַךְ לֹא צָרִיךְ עִקּוּם הַחֹטֶם,

אִם תִּתְחַצֵּף, פִּלְפֵּל חָרִיף נִמְרַח עַל עַכּוּזְךָ

כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִם חֲמוֹרוֹ שֶׁל נַאסֶר-אַ-דִּין.

אַתָּה מֵבִין הַכֹּל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִפִּי

אוֹ יֵשׁ לִי עֵסֶק עִם מְלָפְפוֹן חָמוּץ?

לִפְנֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַמִּפְקָדָה.

תִּקְשֹׁר הֵיטֵב אֶת מִכְנָסֶיךָ

לִפְּנֵי הַקַּפִּיטָן, יָקוּטִי רֹאשׁ-בָּצָל

עָלֶיךָ לְהָסִיר אֶת הַמִּצְנֶפֶת.

דִּיסְצִיפְּלִינָה!

וְאִם תִּהְיֶה חַיָּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ,

אֶגְרוֹף הַקַּפִּיטָן יָגֵן עָלֶיךָ

בְּכָל מָקוֹם מִפְּנֵי אוֹיֵב גָּלוּי וּמְדֻמֶּה.

אִמְרוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה!"

כָּל הַסִּמְטָה עָנְתָה בְּקוֹל פּוֹצֵחַ גַּרְעִינִים:

“יְחִי בְּנֵי מָרְדְּכַי וְאַשְׁמְדַאי, אָמֵן!”

כְּתֹם הַטֶּקֶס חַשְׁתִּי זוֹ לִי פַּעַם רִאשׁוֹנָה

בַּגְרוּת וְגַאֲוָה וְאשֶׁר.

אֲבָל בַּפֶּתַח כְּבָר חִכְּתָה לִי אַכְזָבָה.

“עַכְשָׁו נָצוּד כִּנִּים זֶה אֵצֶל זֶה” –

אָמַר בְּשֶׁקֶט הַמַּנְהִיג.

"אֲנִי בָּרֹאשׁ שֶׁלְּךָ. אַתָּה בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי.

אָסוּר שֶׁהַכִּנָּה תִּמְצֹץ דָּמְךָ

בְּיַחַד עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבְּרֹאשְׁךָ.

הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלְּךָ יוֹתֵר מִדַּי דַּקּוֹת,

יוֹתֵר מִדַּי רַכּוֹת וַחֲלָקוֹת.

מַה זֶּה? סַבּוֹן אוֹ בֹּשֶׂם שֶׁמַּסְרִיחַ?

כְּשֶׁהַזִּיפִים שֶׁלְּךָ רַכִּים וּנְקִיִּים

נִמְלֶטֶת הַכִּנָּה כְּמוֹ אַרְנָבָה בַּדֶּשֶׁא.

הִיא חַיָּה פִּקְחִית וְעַרְמוּמִית

וְטוֹב לָצוּד אוֹתַהּ כְּשֶׁהַסְּבַךְ דָּבִיק.

חַכֵּה! הִנֵּה אַחַת!

שָׂמִים אוֹתָהּ עַל רֹאשׁ הָאֲגוּדָל.

עַל הַצִּפֹּרֶן וּמִיָּד קוֹרְצִים לָהּ אֶת הָרֹאשׁ.

זֶה תַּפְקִידָה שֶׁל הַצִּפֹּרן הַשְּׁנִיָּה.

אַתָּה מֵבִין? הִנֵּה!

לַעֲזָאזֵל! זוֹ לֹא כִּנָּה. גַּרְגֵּר שֶׁל שֻׁמְ‏שׂם!

אֵיךְ זֶה טִפֵּס עַד הַפִּסְגָּה?

לֹא! אֵין תִּקְוָה! מִשְׂחָק שֶׁלִּי אָבוּד. עַכְשָׁו תּוֹרְךָ."

הוֹלַכְתִּי אֶצְבַּע זְהִירָה, וּבֵין קְוֻצּוֹת רֹאשׁוֹ

הַמְדֻבְלָל פִּשְׁפַּשְׁתִּי בִּבְחִילָה כְּבוּשָׁה.

"זוֹ פְּעוּלָה צְבָאִית לֹא רִאשׁוֹנָה בְּמַעֲלָה,

אֲבָל אִם הִיא צְבָאִית אֵין לְזַלְזֵל בָּהּ.

דּוֹדִי הָיָה חַיָּל בַּמִּלְחָמָה עִם הַתֻּרְכִּים.

קִבֵּל מְדַלְיָה. צְלָב. לוּלֵי יָדְעוּ לִפְלוֹת

כִּנִּים כַּהֲלָכָה, הַאִם הָיוּ הֵם מְבִיסִים אֶת הַתֻּרְכִּים?

כְּשֶׁהָרֹאשׁ נָקִי הַיָּד עוֹשָׂה נִסִּים."

“נָכוֹן!” – צָהַלְתִּי מְנַצֵחַ. – "רֹאשִׁי נָקִי

וְיָד שֶׁלִּי עָשְׂתָה נִסִּים! מָצָאתִי קַפִּיטָן!

מַה לַּעֲשׂוֹת אִתָּהּ?"

"חֲמוֹר! הֲלֹא אָמַרְתִּי אֵיךְ! הֲרֹג אוֹתָהּ

בֵּין שְׁתֵּי הַצִּפָּרְנַיִם וְאִם לֹא

אֲנִי מוֹרֵט אֶת צַמּוֹתֶיךָ, יוֹנָתִי!"

עֵינֵי הַנְּעָרִים קָמוּ עָלַי כְּדַרְדָּרִים.

צוֹפִים לַמַּעַשׂ וַאֲנִי קוֹפֵא מִפַּחַד.

אֶחָד אֶפְרוֹחַ בְּקוֹלוֹ פִּצְפֵּץ אֵלַי לֵאמֹר:

"כִּנָּה קְטַנָּה אֵינְךָ יָכוֹל לִקְטֹל,

וְאֵיךְ תִּצְלַח לִהְיוֹת שׁוֹדֵד, פַּחְדָן!"

“בָּחוּר אֻמְלָל,” אָמַר הַקַּפִּיטָן. –

"לֹא דַּי שֶׁלֹּא מָצָאתִי בְּרֹאשְׁךָ שׁוּם צַיִד

אַתָּה עוֹד מִתְרַעֵד מֵעֲלִילָה שֶׁל שְׁטוּת?

בִּגְלַל כִּנָּה אַחַת תַּפְסִיד הַכֹּל!

אָנוּ נִסְחַב בָּטְנִים בַּשּׁוּק, אַתָּה תֵּשֵׁב בַּבַּיִת.

אֲנַחְנוּ נַחְפֹּר בּוּלִים בַּמִּזְבָּלָה, אַתָּה תֵּשֵׁב בַּבַּיִת.

אָנוּ נִקְבֹּר חָתוּל הָרוּג, אַתָּה תֵּשֵׁב בַּבַּיִת.

אַל תְּחַטֵּט בָּאַף כְּשֶׁמַּנְהִיג דוֹבֵר אֵלֶיךָ!

לֵךְ!"

הָלַכְתִּי. בּשֶׁת-פָּנִים עַד גֹּעַל וְיֵאוּשׁ.

נִסְגַּרְתִּי בְּקִיטוֹן וּבַחֲשַׁאי

עַל מֹרֶךְ-לֵב שֶׁלִּי בָּכִיתִי.