א.    🔗

הָיֹה הָיָה נֶשֶר גָדוֹל. וְהָיָה הַנֶשֶר הַהוּא חָזָק, כְּכָל אֶחָיו, מִכָּל הַצִפֳּרִים אֲשֶר בָּעוֹלָם. וַהֲרֵי יָדוּעַ שֶכָּל כֹּחוֹ שֶל הַנֶשֶר הוּא בִּכְנָפָיו; וְלָכֵן הִמְלִיכוּהוּ הַצִּפֳּרִים לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶן. בְּוַדַאי הִבְטִיחַ לָהֶן שֶיָרִיב תָּמִיד אֶת רִיבָן וְשֶיַסְפִּיק לָהֶן אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶן. וְאוּלָם מִשֶשָֹמוּ כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשוֹ – נַעֲשָׂה לִבּוֹ גֵאֶה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ רוֹמֵס וְטוֹרֵף אֶת נְתִינָיו הַצִּפֳּרִים וּמִתְאַכְזֵר אֲלֵיהֶן. וְלָכֵן הֵן עוֹיְנוֹת אוֹתוֹ. אַךְ אֵין הַמֶלֶךְ הָעַז יָרֵא מִפְּנֵיהֶן. יוֹדֵעַ הוּא שֶאֵינָן יְכֹלוֹת הַצִּפֳּרִים לְהָרַע לוֹ, אוּלָם לְגוֹזָלָיו הוּא דוֹאֵג, כִּי כַנְפֵיהֶם רַכּוֹת, וּבְשָׂרָן עוֹד לֹא הִתְקַשָה, וְאֵין לָהֶם לִבְנֵי הַמֶלֶךְ כֹּחַ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הֲמוֹן צִפֳּרִים הַמוֹרְדוֹת הָאוֹרְבוֹת לָהֶם עַל כָּל דֶרֶךְ…

וַיְהִי הַיוֹם וְהַנֶשֶר הַגָדוֹל נָשָׂא אֶת גוֹזָלָיו בִּכְנָפָיו מִיִרְאָה לְהַשְאִירָם לְבַדָם. מִסְפַּר בְּנֵי הַנֶשֶר הַקְטַנִים הָיוּ עֲשָׂרָה, חֲמִשָה נְשָרִים נָשָׂא בִכְנָפוֹ הָאַחַת וַחֲמִשָה

בִּכְנָפוֹ הַשֵנִית. הָיָה לוֹ עוֹד נֶשֶר אֶפְרֹחַ, בְּנוֹ הָאַחַד עָשָׂר, אַךְ אָבִיו לְקָחוֹ וְנִפְּצוֹ אֶל הַסָלַע. לֹא הָיָה לוֹ עוֹד מָקוֹם פָּנוּי בִּכְנָפָיו בִּשְבִיל הַגוֹזָל הָאַחַד עָשָׂר, וְהוּא הוֹרְגוֹ בְּעַצְמוֹ פֶּן יִתְעַלְלוּ בוֹ הַצִּפֳּרִים שׂוֹנְאָיו בַּנָפֶש.

 

ב.    🔗

וּמַעֲשֶׂה שֶהָיָה כַּך הָיָה. הַנֶשֶר הַגָדוֹל דָאָה עִם עֲשֶׂרֶת גוֹזָלָיו כְּשָבוּעַ יָמִים בְּלִי מַרְגֹעַ בִּמְרוֹמֵי הַשְחָקִים וְלֹא מָצָא מְאוּמָה לְמִחְיָתוֹ. הָרָעָב הֵחֵל לְהָצִיק לוֹ, וְגוֹזָלָיו כִּמְעַט שֶהִתְעַלְפוּ תַּחַת כְּנָפָיו. שָבוּעַ יָמִים לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּיהֶם, וְהַנֶשֶר הַגָדוֹל אִם כִּי מַר־נֶפֶש הָיָה – בְּכָל זֹאת נֶהֱנָה כִי אֲחָדִים מֵהַנְשָרִים הַקְטַנִים הָרְעֵבִים נִקְרוּ בִּבְשָׂרוֹ שֶמִתַּחַת לִכְנָפָיו. אוּלָם הַבָּשָׂר הָיָה קָשֶה מְאֹד, וְנִדְמֶה לוֹ לַנֶשֶר הַגָדוֹל שֶבָּנָיו הַקְטַנִים מְדַגְדְגִים אוֹתוֹ, וְצָחָק –

 

ג.    🔗

בּיוֹם הַשְמִינִי בַבֹּקֶר עָשָׂה הַנֶשֶר הַגָדוֹל מַעֲשֶׂה נוֹרָא מְאֹד: הִתְנַפֵּל עַל אֵיזֶה שֹׁבֶךְ שֶל יוֹנִים שֶעָמַד בְּאֶשְנַב גַג אֶחָד, שָבַר בְּחַרְטֻמוֹ הֶחָזָק אֶת הַדֶלֶת הַקְטַנָה וְהוֹצִיא מִשָם הַרְבֵּה יוֹנִים צְחוֹרוֹת, שֶנָמוּ חֲבוּקוֹת זוֹ בִּזְרוֹעוֹת זוֹ, הֶעֱלָן הַגַגָה וְשִסֵף אוֹתָן לִבְתָרִים גְדוֹלִים וַחֲתִיכוֹת קְטַנוֹת. אֶת הַבְּתָרִים בָּלַע הוּא, וְאֶת הַחֲתִיכוֹת הַקְטַנוֹת זָרַק לְגוֹזָלָיו. הַיוֹנִים הַנִשְאָרוֹת הִתְעוֹפְפוּ בְּהֶגֶה מַר וְעָמְדוּ עַל הַגַגוֹת הַקְרוֹבִים, וְהִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בִּפְנֵי מַלְכָּם הַנוֹרָא, בִּפְנֵי הַנֶשֶר הַגָדוֹל וְיוֹרְשָיו הָרַבִּים. עֵינֵי הַיוֹנִים הַקְטַנוֹת נִמְלְאוּ דָם, כַּנְפֵיהֶן נִתְנַפְנְפוּ בְּקֶצֶף אֵין־אוֹנִים, וְנוֹצוֹתֵיהֶן נִשְרוּ לָאָרֶץ. כִּכְלוֹת הַנֶשֶר אֶת סְעוּדָתוֹ הִרְגִיש כִּי תַרְדֵמָה נוֹפֶלֶת עָלָיו. הַגוֹזָלִים כְּבָר הִתְגַלְגְלוּ נִרְדָמִים עַל פְּנֵי הַגַג הַמְלֻכְלָךְ בְּדַם הַיוֹנִים, וְהַנֶשֶר מִהֵר וַיֶאֱסֹף אוֹתָם אֶל תַּחַת כְּנָפָיו וַיִתְנַשֵּׂא לַמֲרוֹם, אֶל הֶעָבִים.

 

ד.    🔗

יָדַע הַנֶשֶר, שֶאִם יָתוּר לוֹ מְקוֹם לִינָה בַּיַעַר וְיִוָדַע הַדָבָר לְקוּקִיָה הַקְטַנָה וְעָפָה הַקוּקִיָה הַקְטַנָה וְהִכְרִיזָה לְכָל צִפֳּרֵי הַמָקוֹם הַהוּא: קוּ־קוּ! קוּ־קוּ! הִתְקַבֵּצְנָה, צִפֳּרִים עֲלוּבוֹת, הַמֶלֶךְ הַנוֹרָא, הַנֶשֶר הַגָדוֹל יָשֵן עַתָּה בַּיָעַר, בֹּאנָה וְקַחְנָה נָקָם מִגוֹזָלָיו הַקְטַנִים.

וְלֹא הָלַךְ הַנֶשֶר לָלוּן הַיַעֲרָה. יָדַע הַנֶשֶר שֶאִם יִבְחַר בְּצוּר סֶלַע – וְהָלַךְ הָעוֹרֵב הַשָחוֹר, שֶכָּל הַמְקוֹמוֹת נְהִירִים לוֹ, וְהָלַךְ וְקָרָא: קְרָא־קְרָא! בֹּאנָה, צִפֳּרִים עֲלוּבוֹת, הַמֶלֶךְ הַנוֹרָא, הַנֶשֶר הַגָדוֹל יָשֵן עַתָּה שְנַת־תַּרְדֵמָה, בֹּאנָה, בֹּאנָה וְקַחְנָה נָקָם מִגוֹזָלָיו הַקְטַנִים. – וְלֹא בָחַר הַנֶשֶר בְּצוּר סֶלַע.

יָדַע הַנֶשֶר שֶאִם יְבַקֵש לוֹ מְנוּחָה בַּמִדְבָּר, עַל פְּנֵי הַחוֹל הַצָהוּב וְרָאֲתָה אוֹתוֹ הַלִילִית, וְתֵילִיל הַלִילִית בְּאָזְנֵי הָאַיָה, הָאַיָה – בְּאָזְנֵי הַדַיָה, הַדַיָה בְּאָזְנֵי בַּת־הַיַעֲנָה, בַּת־הַיַעֲנָה בְאָזְנֵי הַקָאת, הַקָאת – בְּאָזְנֵי הָעָזְנִיָה, לֵאמֹר: הַמֶלֶךְ הַנוֹרָא, הַנֶשֶר הַגָדוֹל יָשֵן עִמָנוּ בַמִדְבָּר; נֵלֵךְ נָא וְנִקַח נָקָם מִגוֹזָלָיו הַקְטַנִים. – וְלֹא בִקֶש לוֹ הַנֶשֶר מְנוּחָה בַמִדְבָּר.

אֶל הֶעָבִים עָף הַנֶשֶר הַגָדוֹל. יָדֹעַ יָדַע שֶשָם לֹא תִגַע יָד לְרָעָה בְגוֹזָלָיו הַחֲבִיבִים עָלָיו. שֶם בֵּין הֶעָבִים לֹא תַגְבִּיהַ כָּל צִפּוֹר לָעוּף; רַק הַנֶשֶר לְבַדוֹ וְגוֹזָלָיו.

 

ה.    🔗

כְּשֶעָלָה הַנֶשֶר עַל אַחַד הֶעָבִים, הוֹצִיא תֵכֶּף אֶת גוֹזָלָיו הַקְטַנִים מִתַּחַת לִכְנָפָיו וְהִשְכִּיבָם בְּתוֹךְ הָעֲנָנִים. אוּלָם מִי שֶעָשָׂה עָוֶל עַל הָאָרֶץ וּבָרַח הַשָמַיְמָה, הַשָמַיִם נוֹקְמִים מִמֶנוּ אֶת נִקְמַת הָאָרֶץ.

וּכְרוּבִים יֶשְנָם בַּשְחָקִים. אֵלֶה יַלְדֵי הַשְחָקִים הַמְפֻנָקִים! כָּל הַשָמַיִם פְּתוּחִים לִפְנֵיהֶם וְאֶת כָּל אֲשֶר תִּרְאֶינָה עֵינֵיהֶם לֹא יִמָנַע מֵהֶם. מִשְתּוֹבְבִים כְּכָל אַוַת נַפְשָם; יָעוּפוּ אֶל כָּל אֲשֶר יִהְיֶה עִם רוּחָם לָעוּף. וְאָמְנָם מְאֻשָרִים הֵם הַכְּרוּבִים! לְבָתֵּי־סֵפֶר לֹא יֵלֵכוּ, מוֹרָאוֹ שֶל רַב לֹא יֵדְעוּ, וּבְכָל זֹאת מְלֻמָדִים הֵם, הֵם נוֹלָדִים עִם תּוֹרָתָם בְּתוֹךְ מֵעֵיהֶם. סְפָרִים לֹא יִקְנוּ וְלֹא יִקְרְאוּ בָם כִּי אֶת שֶבַע הַחָכְמוֹת הֵם יוֹדְעִים בּוֹ בַיוֹם שֶיִוָלְדוּ.

אָמְנָם מְאֻשָרִים הֵם הַכְּרוּבִים! שֶהֵם קוֹנִים לַמְדָנוּתָם וְחָכְמָתָם בְּלִי יְגִיעָה וְזֵעַת אָף. אָכֵן, שוֹנִים הֵם יַלְדֵי הַשְחָקִים מֵאֵלֶה הַנוֹלָדִים עַל אֲדָמוֹת!

לֹא אַחַת וְלֹא שְתַּיִם הֵרִימוּ יַלְדֵי הַאֲדָמָה אֶת עֵינֵיהֶם בְּקִנְאָה לַשָמַיִם וְשָאֲלוּ: הוֹי, הוֹי, לָמָה יִגָרַע חֶלְקֵנוּ; מַדוּעַ כֹּה שוֹנֶה גוֹרָלֵנוּ? וְאוּלָם יַלְדֵי הָאֲדָמָה לֹא קִבְּלוּ עַד הַיוֹם הַזֶה כָל תְּשוּבָה מֵאֵת אֲחֵיהֶם הַקְטַנִים שֶמִמָעַל. רַק אֶחָד הוּא אֵלִיָהוּ הַנָבִיא הַיוֹדֵעַ אֶת הַסִבָּה הַנְכוֹנָה, וְהוּא הוּא גִלָה פַעַם אַחַת אֶת אֹזֶן יֶלֶד עִבְרִי בְלֵיל הַסֵדֶר, וְאֵלֶה הָיוּ דְבָרָיו שֶל אֵלִיָהוּ: יַלְדֵי הָאֲדָמָה וְיַלְדֵי הַשְחָקִים –? אֵלֶה שֶל מַטָה נוֹלָדִים מִתּוֹךְ בְּכִי וּדְמָעוֹת, וְאֵלֶה שֶל מַעֲלָה מִתּוֹךְ צְחֹק וְצָהֳלָה הֵם נוֹלָדִים! הוֹי, כָּמַה צַר לָנוּ, לִבְנֵי הָאֲדָמָה שֶכְּבָר נוֹלַדְנוּ, וְצַר, צַר שֶלֹא נִוָלֵד עוֹד הַפָּעַם. הוֹי, לוּ יָדַעְנוּ אֶת הַסוֹד הַזֶה בְטֶרֶם שֶנוֹלַדְנוּ וְהָיִינוּ בָאִים לָעוֹלָם מִתּוֹךְ צְחֹק.

כַּמָה מְאֻשָרִים הֵם הַכְּרוּבִים שֶהֵם נוֹלָדִים מִתּוֹךְ צְחֹק! וַהֲרֵי עֲלֵיהֶם נֶאֶמְרוּ הַדְבָרִים! מִי שֶמַתְחִיל בִּצְחֹק אֲזַי הוּא צוֹחֵק כָּל יָמָיו.

אָמְנָם, אֵין לְהִתְפַּלֵא עוֹד עַל הַכְּרוּבִים, שֶאֵין הֵם מַזְקִינִים. יַלְדוּתָם יַלְדוּת נִצַחַת, שִמְשָם לֹא יִשְקַע וִירֵחָם לֹא יֶאְסֹף נָגְהוֹ. יוֹמוֹ שֶל הַכְּרוּב שִיר וְלֵילוֹ רִנָה.

הַלְלוּיָהּ! הַלְלוּיָהּ!

כִּפַּת שָמַי זוּ הַנְטוּיָה

כֻּלָהּ תְּכֵלֶת, טַלִית כְּחֻלָה,

בְּכוֹכָבִים דַרְכִּי סְלוּלָה.

קַשְתִּי שִבְעָה לָהּ גַוָנִים –

קַשְתִּי דְרוּכָה בַעֲנָנִים.

אִם חָפַצְתִּי עוּף – וָעַפְתִּי,

קֵדְמָה, יָמָה. וְאִם עָיַפְתִּי

אֵשֵב לִי עַל גַב הַחַרְסָה,

וְאֶתְגַלְגֵל אִתָּהּ פַּרְסָה.

נַעֲשָׂה חַם לִי – בְּלֵב שָׂמֵחַ

אֶקְפֹּץ לִי עַל קֹר יָרֵחַ,

אוֹ עַל עָב עַל בְּלִימָה תְלוּיָה –

הַלְלוּיָהּ! הַלְלוּיָהּ!

וּבָעֵת שֶהַנֶשֶר הַגָדוֹל נִרְדַם עַל גַבֵּי הָעָב, עָפוּ לָהֶם כְּרוֹבִים אֲחָדִים בֵּינוֹת לֶעָבִים וַיָצִיצוּ מִשָם עַל הָאָרֶץ. כְּשֶקָרְבוּ הַכְּרוּבִים לְתֻמָם אֶל אַחַד הֶעָבִים, וְרָאוּ אֶת הַנְשָרִים הַקְטַנִים שֶנָמוּ בְחֵיקוֹ נִמְשַךְ אֲלֵיהֶם לְבָבָם וַיִקְחוּם בְּכַנְפֵיהֶם הַמוּפָזוֹת וַיָעוּפוּ לָהֶם.

 

ו.    🔗

וְהַנֶשֶר הַגָדוֹל עוֹדֶנוּ יָשֵן וְאֵינֶנוּ יוֹדֵעַ מְאוּמָה עַל אֲסוֹנוֹ הַגָדוֹל. וְהֶעָבִים עַצְמָם אֵינָם עוֹמְדִים עַל מָקוֹם אֶחָד. הֵם זוֹחֲלִים כְּמֵימֵי הַנְהָרוֹת, שֶאֵינָם מַרְגִיעִים וּמְקַלְחִים הָלְאָה הָלְאָה. וְהֶעָבִים אָמְנָם אֵינָם חַיִים בְּשָלוֹם, וּכְשֶׁהֵם זוֹחֲלִים הֵמָה מְטַפְּסִים לִפְעָמִים אִיש עַל גַב אָחִיו, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מָתַי לִנְטוֹת הַצִדָה, מָתַי לַעֲבוֹר יָשָר וּמָתַי לַחֲזֹר לְאָחוֹר, עִוְרִים הֵם. וְלָכֵן כְּשֶנִפְגָשִים שְנֵי עֲנָנִים הֵמָה מִתְגוֹשְשִים וּמִתְאַמְצִים לִבְלֹעַ אִיש אֶת אָחִיו, מִפְּנֵי שֶאֵינָם מַכִּירִים אִיש אֶת אָחִיו; כָּל אֶחָד חוֹשֵב אֶת הַשֵנִי לְאֵיזֶה אוֹיֵב נוֹרָא הָרוֹצֶה לְהַשְחִיתוֹ. וְאִם אֶחָד מִשְנֵי הָעֲנָנִים הַנִפְגָשִים גָדוֹל הוּא וְהַשֵנִי קָטָן, אָז הֶעָנָן הַקָטָן בְּסַכָּנָה, וְהוּא נִבְלַע בְּתוֹךְ הֶעָנָן הַגָדוֹל. וְהָעָב שֶׁעָלָיו יָשֵׁן הַנֶּשֶׁר אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה גָּדוֹל, אוּלָם כְּנֶגֶד הֶעָנָן הַגָּדוֹל שֶׁזָּחַל לִקְרָאתוֹ לֹא נֶחְשַׁב בִּמְאוּם.לוּ הָיָה הַנֶשֶר עֵר בְּאוֹתוֹ רֶגַע כִּי אָז עָזַב אֶת הָעָב וְנִמְלַט עַל נַפְשוֹ אוּלָם הוּא לֹא יָדַע מְאוּמָה כִּי יָשֵן וְחָלַם שֶמָצָא שֹבֶךְ גָדוֹל, מָלֵא יוֹנִים רַכּוֹת וְיָפוֹת וּמְתוּקוֹת לַאֲכִילָה. וּבֵין כַּך – וְהֶעָנָן הַגָדוֹל כְּבָר קָרַב וְנָגַע בָּעָב. הָעָב כִּמְעַט שֶלֹא הִתְקוֹמֵם לֶעָנָן הַגָדוֹל וְנִבְלַע בִּמְנוֹחָה בְּפִיו וְהַנֶשֶר הַגָדוֹל – נֶחְנָק.

 

ז.    🔗

וְהַנְשָרִים הַקְטַנִים הֵקִיצוּ, וְהִנֵה הֵם נִמְצָאִים בִּכְנָפַיִם רַכּוֹת וְחַמוֹת. אוּלָם אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים כְּשֶשָמְעוּ אֶת הַשִׂיחָה שֶהָיְתָה בֵּין הַכְּרוּבִים, נִבְהֲלוּ וְהִתְחִילוּ בוֹכִים: לְאַבָּא! לְאַבָּא!

הַכְּרוּבִים כָּפְפוּ אֶת רָאשֵיהֶם אֶל תַּחַת כַּנְפֵיהֶם וְלָטְפוּ אֶת הַנְשָרִים הַקְטַנִים עַל בְּשָׂרָם וְדִבְּרוּ לָהֶם נִחוּמִים. הַכְּרוּבִים הֵם טוֹבֵי־לֵב עַד מְאֹד וְאֵינָם יְכֹלִים לִרְאוֹת בְּצַעַר כָּל יְצוּר, כִּי כְרוּבִים הֵם, וַיִתְחָרְטוּ כִּי שָדְדוּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת הַקְטַנִים הַלָלוּ מֵאֲבִיהֶם. אוּלֶם עוֹד הֵמָה נוֹעָצִים מַה לַעֲשׂוֹת וְהִנֵה הַנְשָרִים הַקְטַנִים הֵרִימוּ קוֹל צָהֳלָה: – הוֹ, מַה זֹאת?!

– הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים עוֹד, נְשָרִים קְטַנִים, מַה זֹאת? עָנוּ הַכְּרוּבִים. – אֵלֶה הֵם מַלְאָכִים, הַשוֹזְרִים קֶשֶת לְפָאֵר בָּהּ אֶת הָרָקִיעַ שֶלָנוּ. רְאוּ־נָא כָל מַלְאָךְ בָּא עִם גַוָן שֶלוֹ, לָזֶה אֲדַמְדָם, לָזֶה כְּחַלְחָל, לָזֶה יְרַקְרָק, לָזֶה חֲוַרְוָר, לָזֶה צְהַבְהָב. רְאוּ־נָא אֵיךְ הֵמָה שוֹזְרִים אֶת הַקֶשֶת. יָפָה הִיא הַקֶשֶת. הַאֵין זֹאת, נְשָרִים קְטַנִים?

– יָפָה, יָפָה, צָהֲלוּ הַנְשָרִים הַקְטַנִים. אַחֲרֵי כֵן עָבְרוּ הַכְּרוּבִים עִם הַנְשָרִים עַל פְּנֵי מֶרְחַב גָדוֹל שֶהִצְטַבּרוּ עָלָיו צִבּוּרִים גְדוֹלִים שֶל פֵּרוּרֵי זָהָב קְטַנִים מְאֹד, וּמַלְאָכִים רַבִּים עָמְדוּ עֲלֵיהֶם וְלָטְשוּ כל פֵּרוּר וּפֵרוּר עַד שֶעָשׂוּ לוֹ בָרָק. – הוֹ, מַה זֹאת?

– הַצִבּוּרִים הָאֵלֶה הֵמָה הַכּוֹכָבִים הַמְפֻזָרִים וְהַמְשֻבָּצִים בַּלַיְלָה עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ. צְרִיכִים לִלְטשׁ אוֹתָם בַּיוֹם בִּשְבִיל שֶיַזְהִירוּ בַּלָיְלָה. נָאִים הֵם הַכּוֹכָבִים הַפְּעוּטִים, הָאֵין זֹאת, נְשָרִים קְטַנִים? – נָאִים, נָאִים! עוֹנִים הַנְשָרִים הַקְטַנִים בְּצָהֳלָה.

וְהַכְּרוּבִים הַטוֹבִים שָׂמְחוּ כִּי הַכֹּל מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הַגוֹזָלִים וְעָפוּ עִמָהֶם בְּכָל שְבִילֵי הַשְחָקִים, וְהֶרְאוּ לָהֶם אֶת כָּל הַיָפֶה וְהַנִפְלָא בַּשָמָיִם, וְעַל כָּל מַה שֶרָאוּ הַנְשָרִים שָאֲלוּ בַצָהֳלָה: הוֹ, מַה זֹאת?!

בְּיִחוּד נָעֲמָה עַל הַנְשָרִים הַקְטַנִים חֶבְרַת הַיְלָדִים הַפְּעוּטִים, שֶהִתְגַלְגְלוּ וְהִתְהַפְּכוּ “כְּמַזִּיקִים” עַל פְּנֵי הַשָמַיִם וְעָמְדוּ עַל רָאשֵיהֶם הַקְטַנִים, מִבְּלִי לְהִשָעֵן עַל יְדֵיהֶם. הַנְשָרִים הַקְטַנִים נִסוּ לַעֲשׂוֹת גַם־כֵּן כַּמַעֲשֶׂה הַזֶה, אוּלָם רָאשֵיהֶם דַקִים הָיוּ בְיוֹתֵר וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמוֹד הָכֵן וְנִזְקְקוּ לְהִשָעֵן עַל כַּנְפֵיהֶם, וְהַיְלָדִים הַפְּעוּטִים צָחֲקוּ לָזֶה מְאֹד. בְּמֶשֶךְ יָמִים מְעַטִים הִתְרוֹעֲעוּ הַגוֹזָלִים אֶת הַיְלָדִים, עַד שֶשָכְחוּ אֶת אֲבִיהֶם, אֶת הַנֶשֶר הַגָדוֹל. רַק בַּלַיְלָה יֵש שֶהֵקִיצוּ מִשְנָתָם וְזָכְרוּ שֶאֵין הַנֶשֶר הַגָדוֹל אִתָּם, וְקָרְאוּ: אַבָּא, אַבָּא – וְשָבוּ לִישוֹן.

בְּעֵת קְצָרָה לָמְדוּ הַגוֹזָלִים מִפִּי הַיְלָדִים לְדַבֵּר, אֶלָא הֵם לֹא יָכְלוּ לְבַטֵא יוֹתֵר מֵהֲבָרָה אַחַת מִכָּל מִלָה, כִּי גְרוֹנוֹת הַנְשָרִים צָרִים מְאֹד. כְּשֶרָצוּ לְבַטֵא “יֶלֶד” הָיוּ אוֹמְרִים: “יֶלְד” כְּשֶחָפְצוּ לוֹמֵר: “כּוֹכָב” אָמְרוּ: “כְּכָב”, נֶשֶר – הָיָה בְּפִיהֶם “נְשֶר”. פַּעַם אַחַת עָף אֶחָד מֵהַנְשָרִים הַקְטַנִים לַחֲבוּרַת הַיְלָדִים וְקָרָא בְצָהֳלָה: “נִי כְּבָר עוֹמְד עַל רְ־שִי”! בָּזֶה רָצָה לְהַגִיד: “אֲנִי כְּבָר עוֹמֵד עַל רֹאשִי!”

 

ח.    🔗

כְּשֶהֵקִיצוּ הַנְשָרִים הַקְטַנִים פַּעַם אַחַת בַּבֹּקֶר, רָאוּ וְהִנֵה הַיְלָדִים עֲטוּפִים מְעִילִים קְטַנִים וּמְשֻנִים, אֲחָדִים מֵהֶם מַשְחִילִים צִיצִיוֹת “בְּאַרְבַּע־כַּנְפוֹת” קְטַנוֹת, אֲחָדִים מֵהֶם צוֹרְרִים בְּאַמְתָּחוֹת קַטְנוֹת אֵיזֶה חֲפָצִים, וַאֲחָדִים כְּבָר נוֹשְקִים לַמַלְאָכִים, וְלוֹחֲצִים אֵלֶה לָאֵלֶה אֶת יְדֵיהֶם, כְּמוֹ שֶנוֹשְקִים וְלוֹחֲצִים אֶת הַיָדַים בִּשְעַת פְּרֵדָה.

– מַה זֹאת? שָאֲלוּ הַנָשְרִים הַקְטַנִים. – הֵן יוֹרְדִים אֲנַחְנוּ עוֹד מְעַט עַל הָאָרֶץ, כְּבָר בָּא תוֹרֵנוּ לָרֶדֶת! הַנְשָרִים הַקְטַנִים הִתְעַצְבוּ אֶל לִבָּם:

הֵם, הַיְלָדִים הַקְטַנִים יֵרְדוּ, וְהֵמָה יִשָאֲרוּ פֹה עֲרִירִים, גַלְמוֹדִים. הַמַלְאָכִים שֶעָסְקוּ וְטָרְחוּ בִנְסִיעַת הַיְלָדִים, הִכִּירוּ בִּפְנֵי הַנְשָרִים סִמָנֵי עַצְבוּת וְרָצוּ לְנַחְמָם, אַךְ הַנְשָרִים הַקְטַנִים בָּכוּ בְאַחַת: בָּדָד נִהְיֶה פֹה, גַלְמוּדִים!

– הֵן כָּל הַשָמַיִם לִפְנֵיכֶם! קָרְאוּ הַמַלְאָכִים, וְהֵן כֻּלָנוּ אוֹהֲבִים אֶתִכֵם עַד מְאֹד. – אַרְצָה אֲנַחְנוּ רוֹצִים! לֹא חָדְלוּ הַנְשָרִים לְִיַבֵּב. – אָרְצָה? אוּלָם הָאָרֶץ הֵן שְחוֹרָה הִיא, אֵלֶה הַיְלָדִים שֶהָיוּ שְׂמֵחִים פֹּה וְצוֹהֲלִים, שָם יִוָלְדוּ מִתּוֹךְ בְּכִי וּדְמָעוֹת. הָאָרֶץ אָמְנָם מַצְמִיחָה פְרָחִים, אַךְ הַנְשָרִים אֵינָם אוֹהֲבִים אֶת הַפְּרָחִים כַּיְלָדִים: אָרְצָה? בָּאָרֶץ אֵינָם נִמְצָאִים מַלְאָכִים, וְהַנְשָרִים אֵינָם חוֹלְמִים בִּשְנָתָם, וְלָכֵן אֵין הֵם רוֹאִים גַם בִּשְנָתָם כְּרוּבֵי שְחָקִים כְּמוֹ שֶרוֹאִים לִפְעָמִים הַיְלָדִים; אָרְצָה? אוּלָם שָם אִם תַּחְפְּצוּ לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָבִים הַקְטַנִים וְאֶת הַלְבָנָה הַיָפָה תִהְיוּ צְרִיכִים לְחַכּוֹת עַד שֶיָבוֹא הַלָיְלָה. אִם תֶּחְפְּצוּ לִרְאוֹת אֶת הַשָמֶש, יִהְיֶה עֲלֵיכֶם לְחַכּוֹת עַד שֶיֵאוֹר הַיוֹם וְאִם תֶּחְפְּצוּ לִרְאוֹת אֶת הַקֶשֶת אֲזַי תְחַכּוּ לְמָטָר גָדוֹל. הוֹ, פְּתָאִים קְטַנִים!

– אָרְצָה, אָרְצָה, עִם הַיְלָדִים! לֹא חָדְלוּ הַנְשָרִים הַקְטַנִים לְיַבֵּב. יוֹתֵר לֹא יָכְלוּ הַמַלְאָכִים לַעֲצֹר בָּם וְהוֹרִידוּ אוֹתָם אִתָּם, לַמְרוֹת רְצוֹנָם, בְּיַחַד עִם הַיְלָדִים מֵעַל הַשָמָיִם.

– לְשָלוֹם! רְדוּ לְשָלוֹם! קָרְאוּ אַחֲרֵיהֶם הַמַלְאָכִים מִבַּעַד חֲרַכֵּי הַשְחָקִים.

 

ט.    🔗

כָּל־זְמָן שֶהָיוּ הַנְשָרִים הַקְטַנִים בַּשָמַיִם שָכְחוּ לֶאֱכֹל, כִּי בַשָמַיִם אֵינָם אוֹכְלִים… אוּלָם מִשֶהִרְגִישוּ אֶת עַצְמָם בַּאֲוִירוֹ שֶל הָעוֹלָם הַזֶה, הֵחֵל הָרָעָב לְהָצִיק לָהֶם. גַם הַיְלָדִים הַקְטַנִים רָעֲבוּ מְאֹד, אַךְ הַיְלָדִים יְכֹלִים לְהִתְאַפֵּק, לֹא כֵן הַנְשָרִים: הָרָעָב הֵבִיא אוֹתָם לִידֵי כַעַס, וְהִתְחִילוּ מִתְמַרְמְרִים עַל הַיְלָדִים וּלְדַבֵּר אֲלֵיהֶם דִבְרֵי כִבּוּשִים. לַסוֹף לֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲצוֹר בְּרוּחָם, אַף־עַל־פִּי שֶהָיוּ כְבָר קְרוֹבִים לָאָרֶץ, וַיְנַקְרוּ אֶת עֵינֵי הַיְלָדִים וַיֹאכֵלוּן. וְכַאֲשֶר יָרְדוּ הַיְלָדִים עַל הָאָרֶץ לֹא רָאוּ אוֹתָהּ, כִּי עִוְרִים יָרָדוּ.

בַּשָעָה הַהִיא הָלְכוּ יְהוּדִים מִבֵּית הַתְּפִלָה לְבָתֵּיהֶם, וּפָגְשוּ בְדַרְכָּם אֶת הַיְלָדִים הַקְטַנִים, כְּשֶהֵם סוֹכְכִים בִּידֵיהֶם הַקְטַנוֹת עַל עֵינֵיהֶם הַכּוֹאֲבוֹת מֵחַרְטֻמֵי הַנְשָרִים הַקְטַנִים, שֶאֵינָם יוֹדְעִים שָׂבְעָה. הַיְהוּדִים הוֹצִיאוּ אֶת צִיצִיוֹתֵיהֶם הַגְדוֹלוֹת וְהַכְּבֵדוֹת, הַתְּלוּיוֹת בְּטַלִיוֹתֵיהֶם הַקְטַנוֹת וְהִלְקוּ בָהֶן אֶת הַנְשָרִים וְגֵרְשוּם, וְכָל אֶחַד מִן הַיְהוּדִים לָקַח לוֹ יֶלֶד עִוֵר לְבֵיתֹו.

 

י.    🔗

וַעֲשֶׂרֶת הַנְשָרִים הַקְטַנִים הִתְעוֹפְפוּ הֵנָה וָהֵנָה וַיָתוּרוּ לָהֶם מָקוֹם טוֹב וְחָבוּי. וְהִנֵה יוֹנָה אַחַת עָפָה וְעוֹבֶרֶת עַל פְּנֵיהֶם וּמִסְתַּכֶּלֶת בָּם הֵיטֵב. וַיִירְאוּ הַנְשָרִים הַקְטַנִים מְאֹד, כִּי זָכְרוּ אֶת מַעֲשֵׂה אֲבִיהֶם, וַיְמַהֲרוּ לָעוּף וּלְהִתְחַבֵּא מִתַּחַת אַחַד הַשִׂיחִים שֶעָל פְּנֵי הַדָרֶךְ. אוּלָם הַיוֹנָה טָסָה בְעִקְבוֹתֵיהֶם וְרָאֲתָה הֵיטֵב אֶת מַחֲבוֹאָם. וַתָּעָף וַתַּגֵד לְכָל הַצִּפֳּרִים שֶגָרוּ בִסְביבוֹת הַמָקוֹם הַהוּא לֵאמֹר: נִגְלוּ לִי עִקְבוֹת עֲשֶׂרֶת מַשְחִיתִים קַטְנִים! – לֹא עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים וּמַחֲנֶה גָדוֹל שֶל צִפֳּרִים טָס בָּאֲוִיר, וְיוֹנָה אַחַת מוֹרָה הַדֶרֶךְ – בְּרֹאשוֹ; וַיְהִי הַמַחֲנֶה נוֹרָא, אַף־עַל־פִּי שֶרְבּוֹ הָיָה יוֹנִים. מַחֲשֶבֶת נָקָם הָגוּ הַפַּעַם הַשַתְקָניוֹת הַצְנוּעוֹת הַלָלוּ. בְּרַעַש גָדוֹל הִסְתָּעֲרוּ הַיוֹנִים וְכָל הַצִּפֳּרִים עַל הַנְשָרִים הַקְטַנִים, שֶהִתְחִילוּ מִתְחַכְּכִים זֶה בָזֶה, וּלְהִתְכַּוֵּץ לְתוֹךְ עַצְמָם, וְנָשְכוּ אוֹתָם בְּכַנְפֵיהֶם הַקְטַנוֹת. הַכְּנָפַיִם שֶלֹא הִתְקַשוּ עֲדֶנָה נָשְרוּ תֵכֶּף, וּבִנְפֹל כָּנָף מִכִּתְפֵי הַגוֹזָל, חֲטָפוּהָ הַצִּפֳּרִים, מֵרְטוּ בְּחַרְטֻמֵיהֶן הַחַדִים אֶת הַנוֹצוֹת וּפֵזְרוּן בָּרוּחַ. – כֹּה יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֵנוּ! קָרְאוּ כָל הַצִּפֳּרִים פֶּה אֶחָד וַיָעוּפוּ.

 

יא.    🔗

הָיָה יוֹם קַיִץ יָפֶה. חֲבוּרָה גְדוֹלָה שֶל יְלָדִים יָצְאָה מִן הָעִיר לְטַיֵל, לְהָרִיחַ רֵיחַ עֲשָׂבִים יְרַקְרַקִים, וְלִשְמֹעַ שִירַת צִפֳּרִים מִבֵּינוֹת לָעֳפָאִים. – יְלָדִים, הֵן פְּזִיזִים אַתֶּם! הֵן קַלִילִים אַתֶּם! לָמָה אַתֶּם הוֹלְכִים בִּצְעָדִים מְדוּדִים? – לֹא, לֹא! לְאַט לָנוּ… עִם חֲבֵרֵינוּ הָעִוְרִים הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ צְמָדִים־צְמָדִים, יֶלֶד פִּקֵחַ שְלוּב יָדַיִם – עִם יֶלֶד עִוֵר, פִּקֵחַ נוֹהֵג בְּיַד עִוֵר… לְאַט לָנוּ! – לְאַחַר שֶעָבְרוּ כִּבְרַת אֶרֶץ גְדוֹלָה, פָּנוּ הַיְלָדִים הַעִוְרִים אֶל הפקחים: – רַגְלֵינוּ מַתְחִילוֹת כּוֹאֲבוֹת, נֵשֵב נָא לָנוּחַ מְעָט. מַרְגִישִים אֲנַחְנוּ כִּי פֹה בְקִרְבָתֵנוּ יֶשְנוֹ שִׂיחַ, מַרְגִישִים אֲנַחְנוּ אֶת צְלָלָיו עַל פָּנֵינוּ! – – אָמְנָם, יֶשְנוֹ פֹה עֵץ מֵצַל יָפָה, אוּלָם נְשָרִים קְטַנִים יוֹשְבִים תַּחְתָּיו וְאִם נֵשֵב עֲלֵיהֶם יֵחָנְקוּ בְּוַדָאִי, וּלְהַבְרִיחָם אִי־אֶפְשָר, כִּי אֵין לָהֶם כְּנָפַיִם – עָנוּ הַפִּקְחִים.

– נְשָרִים בְּלִי כְנָפַיִם?! קָרְאוּ הָעִוְרִים הַקְטַנִים בִּתְמָהוֹן. – יֶלְד! יֶלְד! יֶלְד! – קָרְאוּ הַנְשָרִים הַקְטַנִים שֶהִכִּירוּ אֶת הַיְלָדִים הַעִוְרִים בְּקוֹלָם. עָמְדוּ הַיְלָדִים הַפִּקְחִים וְתָמָהוּ… אַךְ פִּתְאֹם זָכְרוּ הַיְלָדִים הַעִוְרִים אֶת הַשָמַיִם וְאֶת דַרְכָּם לְמַטָה. הִסְתִּירוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּכַפָּם וּבָכוּ, כְּמוֹ שֶבּוֹכִים יְלָדִים עִוְרִים, בְּכִי בְּלִי דְמָעוֹת, בְּכִי נוֹרָא מְאֹד. וְהַנְשָרִים הַקְטַנִים הוֹשִיטוּ אֶת צַוְארֵיהֶם הָאֲרֻכִּים וְהַדַקִים וְקָרְאוּ: יֶלְד, יֶלְד, יֶלְד!

 

יב.    🔗

וְהָעֵרֶב בָּא. זְמַן רַב עָמְדוּ הַיְלָדִים הָעִוְרִים מִתַּחַת לָעֵץ הַהוּא, שְקוּעִים בְּצַעְרָם הַגָדוֹל. הַיְלָדִים הַפִּקְחִים לֹא יָדְעוּ עַל מִי וְעַל מָה הֵם בּוֹכִים וְאוּלָם לִבּוֹתֵיהֶם שֶל הַקְטַנִים הִרְגִישוּ הֵיטֵב כַּמָה צַר לָהֶם לְחַבְרֵיהֶם וְהִרְחִיקוּ קְצָת מֵהֶם, וְכֹה אָמְרוּ הַיְלָדִים הַפִּקְחִים זֶה לֶָזה: נָסוּר נָא מְעַט הַצִדָה, אוּלַי לֹא יִנְעַם לָהֶם עַתָּה שִבְתֵּנוּ אִתָּם יָחַד?

וְהַכְּרוּבִים הַקְטַנִים הֵצִיצוּ בְעַד חֲרַכֵּי הַשָמָיִם, הִשְקִיפוּ לְמַטָה וְרָאוּ בְצַעְרָם שֶל הַיְלָדִים הָעִוְרִים, וַיַחְמְלוּ עֲלֵיהֶם, וַיִקְחוּ מְלֹא חָפְנֵיהֶם כּוֹכָבִים וַיַשְלִיכוּם אָרְצָה. וְכֹה שָרוּ הַכְּרוּבִים בְּהַשְלִיכָם אֶת הַכּוֹכָבִים לְמַטָה:

כּוֹכָבִים, כּוֹכָבִים,

קַטְנִים וְנָאוִים,

מַהֲרוּ, רְדוּ;

נִפְלוּ נָא שָמָה

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

וְשָמָה הֱיוּ!

כּוֹכָבִים, כּוֹכָבִים,

עֵינֵי־לְהָבִים,

נִפְלוּ חִיש קַל

לָאָרֶץ הַשְחוֹרָה

כִּרְסִיסִים שֶל אוֹרָה,

כִּפְנִינִים שֶל טַל.

כּוֹכָבִים, סַפִּירִים,

מְאִירִים, מַזְהִירִים,

נִפְלוּ נָא חִיש

לָאָרֶץ מִתַּחַת,

אַךְ לֹא אֶל צַלַחַת

וְלֹא אֶל כַּף אִיש.

רְדוּ מִשָמַיִם

וֶהֱיוּ לְעֵינַיִם

עַל אַדְמַת הַשְחוֹר;

יְלָדִים שָם זַכִּים

מְצַפִּים וּמְחַכִּים

לָכִם כּוֹכְבֵי אוֹר!

יְלָדִים שָם כְּשֵרִים

אַךְ מֻכֵּי סַנְוֵרִים

מְחַכִּים שָם דֹם;

רְדוּ נָא אֲלֵיהֶם,

אֶל חוֹרֵי עֵינֵיהֶם

וְיִרְאוּ אוֹר יוֹם!

* * *

הַכְּרוּבִים עָשו אֶת הַדָבָר הַזֶה בְגָלוּי. דָבָר טוֹב עָשׂוּ הַכְּרוּבִים וְלָכֵן עָשׂוּ אוֹתוֹ בַּגָלוּי. בְּכָל הָאֲרָצוֹת, בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים רָאוּ הָאֲנָשִים בָּעֶרֶב הַהוּא אֶת הַכּוֹכָבִים נוֹפְלִים לָאָרֶץ. וְאוּלָם הֵם רָאוּ אוֹתָם רַק בְּנָפְלָם, אַךְ אֵיפֹה נָפְלוּ וְאֵיפֹה נֶעֶלְמוּ – אֶת זֹאת לֹא רָאוּ…

הוֹי, כַּמָה זֶה נִפְלָא! אֶת הַנַעֲשֶׂה בַּשָמַיִם הָרָמִים וְהָרְחֹקִים יֵש אֲשֶר אֲנַחְנוּ רוֹאִים, וּמִכָּל הַנַעֲשֶׂה פֹה אִתָּנוּ עַל אֲדָמוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים דָבָר. כַּמָה זֶה נִפְלָא!

רַק הַיְלָדִים הַפִּקְחִים אֲשֶר חִכּוּ לָהֶם לְחַבְרֵיהֶם הַעִוְרִים, רָאוּ פִתְאֹם וְהִנֵה כָל הַיְלָדִים הַעִוְרִים רָצִים בִּמְהִירוּת גְדוֹלָה אֲלֵיהֶם. וַיְהִי כַאֲשֶר קָרְבוּ – וְהִנֵה הֵם פִּקְחִים כְּמוֹהֶם. וַיִקְרְאוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וּבְתִמְהוֹן גַם יַחַד:

– פִּקְחִים אַתֶּם כָּמוֹנוּ?! עֵינַיִם אֵלֶה מֵאַיִן לָכֶם? הַיְלָדִים שֶהָיוּ עִוְרִים לִפְנֵי רֶגַע הֵרִימוּ אֶת רֹאשָם לְמַעְלָה וְאָמְרוּ:> – הַרְאִיתֶם אֶת הַכּוֹכָבִים הַנוֹפְלִים? בְעֵינֵינוּ הֵם! הַיְלָדִים הִסְתַּכְּלוּ בִּפְנֵי חַבְרֵיהֶם וְקָרְאוּ בְּהִתְפָּעֲלוֹת רַבָּה: – אָכֵן, עֵינֵיכֶם נוֹצְצוֹת כַּכּוֹכָבִים!

* * *

הָעֶרֶב הָלַךְ הָלֹךְ וְכֵהֶה. אָחֲזוּ הַיְלָדִים, אָחֲזוּ אֵלֶה בִּידֵי אֵלֶה וְשָבוּ בְשִׂמְחָה הָעִירָה.> וּבִהְיוֹתָם כְּבָר רְחוֹקִים, עוֹד שָמְעוּ מִן הַשָׂדֶה הָאָפֵל קוֹלוֹת דַקִים: יֶלְד! יֶלְד – יֶלְד!

* * *