כָּל הָעוֹלָם עוֹד מְנַמְנֵם לוֹ,
כָּל הַחוֹסִים בְּאֵל שָׁמַיִם,
רַק מֵלִיסַנְדָּה בַּת הַמֶּלֶךְ
עֲדַיִן לֹא עָצְמָה עֵינַיִם.
תְּשׁוּקָה עַזָּה לְדוֹן אִיוָלוֹס
טוֹרֶפֶת בָּהּ שַׁלְוַת הַשֶּׁקֶט.
וְעֵירֻמָּה כִּבְהִוָּלְדָהּ
מִמִּשְׁכָּבָהּ נִתֶּרֶת פֶּתַע
וּבְלִי תִּמְצָא אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ
לוֹבֶשֶׁת הִיא רְדִיד שֶׁל מֶשִׁי.
וּבָאַרְמוֹן קַלָּה כַּנֶּשֶׁר
הִיא עָטָה אֶל נַעֲרוֹתֶיהָ
וַתָּעִירֵן בִּמְחִי כַּפֶּיהָ
וַתְּדַבֵּר מִלֵּב וָנֶפֶשׁ:
הַרְדוּמוֹת נַעֲרוֹתַי?
אִם רְדוּמוֹת אָנָא הֵעוֹרְנָה!
כָּל מִי שֶׁאַהֲבָה יוֹדַעַת
וַדַּאי עֵצָה טוֹבָה תַּשִּׂיא לִי,
וְכָל אֲשֶׁר אֵינָהּ יוֹדַעַת
וַדַּאי תִּשְׁמֹר דְּבָרַי בַּסֵּתֶר.
מֵאָז דָּבַקְתִּי בְּאִיוָלוֹס
אֵין לִי מְנוּחָה לֹא יוֹם לֹא לַיְלָה.
– אִשָּׁה זְקֵנָה גַּם יְשִׁישָׁה
פָּתְחָה אֶת פִּיהָ וַתֹּאמַר לָהּ:
שִׂמְחִי, בִּתִּי בַּעֲלוּמַיִךְ
כָּל עוֹד רַכָּה אַתְּ בְּשָׁנִים.
אִם תְּחַכִּי עַד שֶׁתַּזְקִינִי
שׁוּם עֶלֶם־חֶמֶד לֹא יִרְצֶה בָּךְ.
אָכֵן, זוֹ הַחָכְמָה, סֶנְיוֹרָה,
בְּעוֹד אֲנִי שִׁפְחַת אָבִיךְ
בְּשַׁחַר נְעוּרַי לָמַדְתִּי
וְעַד הַיּוֹם לֹא שְׁכַחְתִּיהָ.
כִּמְעַט שָׁמְעָה אֶת סוֹף דְּבָרֶיהָ
וְהִתְרַחֲקָה לָהּ מֵלִיסַנְדָּה
וַתָּשֶׂם לָאַרְמוֹן פָּנֶיהָ,
אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל דּוֹן אִיוָלוֹס.
בֵּין קִמּוּרֵי הָעִיר פּוֹסַעַת
לְבַל יִרְאֶנָּה אִישׁ חוֹמֶקֶת
וַתִּתָּקֵל בְּהֶרְנַנְדּוֹ,
שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ לִכְבוֹד אָבִיהָ.
בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָעַלְמָה הוֹלֶכֶת
בְּלִי אִישׁ עִמָּהּ תָּמַהּ הֶרְנַנְדּוֹ:
"אִמְרִי נָא מַה לָּךְ מֵלִיסַנְדָּה,
מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר גַּלִּי נָא!
הַאִם חֵץ אַהֲבָה פָּגַע בָּךְ,
אוֹ שֶׁמָּא דַּעְתֵּךְ נִטְרֶפֶת!"
"לֹא חֵץ שֶׁל אַהֲבָה פָּגַע בִּי
וְלֹא צָרוֹת וּדְאָגוֹת לִי,
אַךְ בִּהְיוֹתִי יַלְדָה קְטַנָּה
חָלֹה חָלִיתִי וְנָדַרְתִּי
לָשֵׂאת תְּפִלָּה שֶׁל הוֹדָיָה
בְּסַן חוֹאַן דֶה לַטֶרַן.
גְּבִירוֹת בַּיּוֹם הוֹלְכוֹת לְשָׁם,
וַעֲלָמוֹת עִם רֶדֶת לַיְלָה".
שָׁמַע בְּקֶשֶׁב רַב הֶרְנַנְדּוֹ,
וְנִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו.
אַךְ בַּת הַמֶּלֶךְ הַזּוֹעֶמֶת
חָשְׁקָה מְאֹד לְהִנָּקֵם בּוֹ.
"הַשְׁאֵל נָא לִי, הוֹ הֶרְנַנְדּוֹ,
אֶת פִּגְיוֹנְךָ שֶׁלְּךָ הַשְׁאֵלָה,
כִּי לְבָבִי יִרְעַד מִפַּחַד
מִפְּנֵי כַּלְבֵי הָרְחוֹב בַּלַּיְלָה."
בְּלַהַב הַפִּגְיוֹן תּוֹפֵשׂ הוּא
וְנִצָּבוֹ מוֹשִׁיט אֵלֶיהָ.
הִיא מַחֲזִירַתְהוּ אֶל חָזֵהוּ
וְהוּא נוֹפֵל לָאָרֶץ מֵת.
"קוּם לֵךְ עַכְשָׁו, הוֹ הֶרְנַנְדּוֹ,
סַפֵּר זֹאת לְאָבִי הַמֶּלֶךְ!"
אָמְרָה וְשָׂמָה פְּעָמֶיהָ
אֶל טִירָתוֹ שֶׁל הָרוֹזֵן.
בְּהַגִּיעָהּ לִמְחוֹז חֶפְצָהּ
הָיָה הַשַּׁעַר נָעוּל עַל בְּרִיחַ
מָצְאָה הִיא תַּחְבּוּלָה שֶׁל כֶּשֶׁף
וַיִּפָּתַח הוּא לִרְוָחָה.
שָׁם לַפִּידִים שִׁבְעָה הֵאִירוּ
וַתְּכַבֵּם אֶחָד־אֶחָד.
בַּהֲקִיצוֹ מִשְׁנַת אִיוָלוֹס
אֵימָה רַבָּה נָפְלָה עָלָיו:
חוּסָה עָלַי, רִבּוֹן שָׁמַיִם,
שִׁמְרִי נַפְשִׁי, מִרְיָם אִמֵּנוּ!
הַאִם אוֹיְבִים שֶׁלִּי הֵם אֵלֶּה,
שֶׁבָּאוּ לְהָרְגֵנִי נֶפֶשׁ,
אוֹ שֶׁמָּא חֲטָאַי סַבּוּנִי
וּמְבַקְּשִׁים לְפַתּוֹתֵנִי?
בְּעַנְוַת־רוּחַ מֵלִיסַנְדָּה
פָּתְחָה וַתֹּאמֶר לָרוֹזֵן:
"אַל נָא יֵמַר לִבְּךָ סֶנְיוֹר,
וְאַל יֶחֱרַד לִבְּךָ לַתֹּהוּ
עַלְמָה מִבְּנוֹת עֲרָב הִנֵּנִי,
מִמֶּרְחַקִּים לְכָאן הִגַּעְתִּי.
גּוּפִי שֶׁלִּי לָבָן כְּשַׁיִשׁ,
חָלָק כְּבֹהַק הַגָּבִישׁ.
וְטוּר שִׁנַּיִם זְעִירוֹת לִי,
קְטַנּוֹת כְּגַרְגְּרִים שֶׁל מֶלַח.
וְזוּג שְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת לִי,
וַעֲדִינוֹת כְּאַלְמֻגִּים."
וְהָרוֹזֵן הַטּוֹב עָנָה לָהּ
וְכָךְ אֶת לְבָבוֹ הִבִּיעַ:
"בְּסֵפֶר תְּפִלּוֹתַי נִשְׁבַּעְתִּי
וְנֵדֶר בְּלִבִּי נָדַרְתִּי,
שֶׁכָּל אִשָּׁה אֲשֶׁר תִּרְצֶה בִּי
לֹא אֶת גּוּפִי אֶמְנַע מִמֶּנָּה,
חוּץ מֵאַחַת, הִיא מֵלִיסַנְדָּה
בַּת הַקֵּיסָר יְפַת הַתֹּאַר".
כִּשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו הֵחֵלָּה
נַשֵּׁק לוֹ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהָ
וּבְחֶבְיוֹן חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה
מִשְׂחַק הָאַהֲבָה שִׂחֲקוּ.
וּבְהַבְקִיעַ אוֹר הַשַּׁחַר
בְּטֶרֶם זִיו וְלַהַט שֶׁמֶשׁ,
חַלּוֹנוֹתָיו פָּתַח אִיוָלוֹס
לִרְאוֹת הַמָּאוּרִית, לְהָצִיץ בָּהּ.
נָתַן עֵינָיו בְּמֵלִיסַנְדָּה,
וַיַּכִּירֶנָּה וַיֹּאמֶר לָהּ:
"מַה טּוֹב הָיָה חֶלְקִי, סֶנְיוֹרָה,
אִלּוּ כָּלוּ חַיַּי הַלַּיְלָה,
בְּטֶרֶם עֲלִילָה עוֹלַלְתִּי,
בְּטֶרֶם חֵטְא גָּדוֹל חָטָאתִי!"
הוּא הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
לְהִתְוַדּוֹת עַל מַעֲשֵׂהוּ.
מִיָּד כָּרַע אַפַּיִם אַרְצָה
וְכָך אָמַר הוּא בְּאָזְנָיו:
"מַלְכִּי, בְּשׂוֹרָה לְךָ הֵבֵאתִי,
וּלְסַפְּרָהּ לִבִּי יִכְאַב,
אֲבָל הַבֵּט בְּזוֹ הַחֶרֶב,
שֶׁבָּהּ תִּקַּח נָקָם מִמֶּנִּי,
כִּי מֵלִיסַנְדָּה זֶה הַלַּיְלָה
בְּחַדְרִי דָּרְכוּ רַגְלֶיהָ.
אָמְרָה לִי, כִּי מִבְּנוֹת עֲרָב הִיא,
אֲשֶׁר מִמֶּרְחַקִּים הִגִּיעָה
וְכָל חֶפְצָהּ לִשְׁכַּב עִמִּי,
לִשְׁכַּב וּלְהַתְנוֹת דּוֹדֶיהָ.
וְאָנֹכִי, אֻמְלָל כָּמוֹנִי,
הִנַּחְתִּי לָהּ לִשְׁכַּב עִמִּי."
כִּלָּה דְּבָרָיו דּוֹן אִיוָלוֹס,
וְכָךְ עָנָהוּ הַקֵּיסָר:
"סַלֵּק אֶת חַרְבְּךָ הַצִּדָּה,
כִּי לֹא אֶפְגַּע בְּךָ, חָלִילָה,
אַךְ אִם לִבְּךָ אַהֲבָה רוֹחֵשׁ לָהּ
נִתְּנָה לְךָ וַתִּשָּׂאֶנָּה.
"הִיא בְּעֵינַי יְשָׁרָה מְאֹד.
כָּל שֶׁהַמֶּלֶךְ יְצַוֵּנִי
הֲרֵינִי פֹּה וַאֲמַלְאֵהוּ."
אֶל הָאַרְמוֹן נִקְרָא הַבִּישׁוֹף,
לָבוֹא וַיְקַדְּשֵׁם כַּדָּת.
מִשְׁתֵּה כְּלוּלוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ
עָרְכוּ בְּרוֹב פְּאֵר לַצֶּמֶד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות