[27] תחילת 1940    🔗

אבא יקר!

עניין ואוור (Wawer) התבהר קצת יותר. וכך היה המעשה: שודד פולני ישב במסעדה יחד עם חבריו. נכנסו שני שוטרים גרמניים (אחד מהם ואכמייסטר) ופתחו בצעקות על הפולנים. הללו שלפו את אקדחיהם (בעצם, רק אחד מהם) וירו בגרמנים. בין ההרוגים נמצאים גם שודדים, אף על פי כן ממשיכים [הגרמנים] לתבוע את הסגרת הרוצח. הם ציוו להוציא את בעל המסעדה מקברו ולתלותו. עליו להישאר תלוי שבעה ימים.¹

אומרים שהמהומה אשר קמה ביום שישי שלושים בדצ[מבר] [צ"ל: 29 בדצמבר] היתה ללא יסוד. שום גרמני לא נהרג. אומרים שהיתה זו חתיכת עבודה של הגנבים, אחרים אומרים שברחוב טובארובה (Towarowa) פרצה בערב קטטה עם חייל גרמני, והצה צנח מתעלף.

התמותה בקרב היהודים בו[ארשה] נוראה. מדי יום מתים 50 עד נפש. לפני המלחמה היו כעשרה נפטרים ליום.² התשלום שנקבע [בעד חלקת קבר] בווארשה הוא 70 500 זל‘. ובפראגה – 100 זל’.

בראדום נשרף בית־הכנסת [?], וכן גם בנין הקהילה. וכן בטרנוב (Tarnów).³ נמצאים שם 1,000 ממגורשי לודז‘. בריישא (Rzeszów) כ־7,000 – 6,000 פליטים מקאליש (Kalisz), לודז’ ושלזיה־עילית. [יחס] השלטון אינו רע. כשמורחים – נוסעים [כמשחדים – משיגים]. בטרנוב נורו חיילים פולניים. היהודים נצטוו לקבור אותם. יהודים אינם [נלקחים] לעבודה. ב[רחוב] עמדו שני יהודים. שני לובשי־מדים קפצו ממכונית נוסעת ובקריאה “שודד שכמוך!” משכו לתוכה את אחד היהודים. מה אירע לאותו יהודי, אין יודעים.

הלילה נורה ד"ר קופרמן על שיצא לאחר השעה 8 [בערב]. היה בידו רשיון [תנועה לשעות העוצר]. בפראגה נהרג פועל יהודי מגדוד העבודה [ארבייטסבטליון].

מדור המודעות ב“לודז’ר צייטונג” (Lodscher Zeitung)⁴ דומה לכעין בית־עלמין, גדוש בידיעות על “נאמנים” [Treuhänder – אפוטאופסים גרמניים] של פירמות יהודיות הקוראים לכל בעלי החוב כי יצהירו על חובותיהם לפירמות האמורות.⁵

גולים רבים מתים כעבור זמן מחמת [התלאות] הקשות בעת הגירושים. בווארשה מתה ישישה מפוזנן, שהלכה 70 ק"מ מלוברטוב (Lubartów) לאוסטרוב (Ostrów). האשה מתה בשל התלאות.

החנוונים היהודיים אינם מחזיקים את הכסף במגירה כרגיל, אלא בכלים מזדמנים – כוסות, סירים וכדומה.

מעל לארכיון הראשי ברחוב דלוגה (Dluga) 26 כתובת: “הכניסה לחייילים גרמניים אסורה”. Eintritt für deutsche Soldaten verboten.

הפחד הגדול ממגיפות. שורה של רחובות: שליסקה (Śliska) ריבנה (Rybna) ואחרים חסומים בגדרי־תיל דוקרני. ראיתי היום בית [ברחוב] גז’יבובסקה (Grzybowska) שאסור להיכנס ולצאת ממנו. הסגר הוטל על שני בתי־חולים למחלות מדבקות ולרופאים ולאחיות אסור לצאת מהם. הקהילה אירגנה איסוף לבנים וכרים בשביל בתי־חולים. גם מ[בית־חולים] צ’יסטה (Czyste) אסור לצאת. היו מקרים שהשאירו את הצרורות, כשנודע [להם] כי בדירה היה כביכול טיפוס. לפני כשישה שבועות, עד לאוקטובר בערך, היתה הקונסוליה השוודית מקבלת דרישות שלום לאמריקה. לאחרונה קיבלו אנשים רבים שאלות מקרוביהם באמריקה על מצב בריאותם. מותר לענות 25 מלים בעלות אופי אישי. הקשר עם הקרובים בחוץ־לארץ הוא עניין חשוב ביותר. ישנן אלפי משפחות שהתקיימו מתמיכת קרוביהם בחוץ־לארץ, אולם עתה נותק כל קשר עם חוץ־לארץ. יאושם של האנשים. אנשים ש[מקבלים דרישת־שלום] מן העולם ההוא, רואים אותם כמאושרים.

פסקה לחלוטין הפעילות הציבורית. כל אחד דואג לעצמו. מפחדים לעבור את הרחוב שלא [להחטף לעבודה]. תכופות חוזרים כאן על דבריו של ההוא.⁶ כי במלחמה הבאה יקיץ הקץ על העם היהודי. הדברים הללו מתקיימים ביחוד משום שלא רואים סיכוי לשיפור כלשהו.

התקווה שתלו ב[ארבייטס] בטליונים⁷ – – הבקשות פסקו.

היהודי היחיד ששרוי בפחד – – כתב חוברות נגדם.

ביום שני שעבר נשללה הרשות [מאסירי] פביאק (Pawiak) לקבל [חבילות] מן הבית. הסיבה: יהודיות היו יוצרות קשר דרך החלונות עם [בני המשפחה] שלהן. צעקו בקול רם. שררה [קצין] שעבר שם פעם ברכבו ציווה לשים לכך קץ [להגביל את הביקורים] לפעם אחת בשבוע.

בעת קבלת הגוויה הורגשה אהדה [שהובנה] מהמלים. איש אחד התלונן שלקחו את בנו בן ה־4 בשל הלשנה.

על חלק מהחנויות – בית מסחר ארי (Arisches Geschäft), “עסק נוצרי” (Firma Chrzescianska) ⁸ לא ביקעו – – הקירות בדלת.⁹

טולקאש [?] השאיר בבית עשרת אלפים מעות…

כוח הסבל של נשים. המפרנסות העיקריות. הגברים אינם יוצאים. כאשר [הגבר נחטף לעבודה] האשה אינה מרפה. היא רודפת [אחר החוטפים], צועקת ומתייפחת “אדוני שיחיה” – – היא לא מפחדת מחיילים. היא עומדת בתורים הארוכים – – קצתן נלקחות לעבודה. נעלמה הגברת המפורכסת שכיהנה [בבית קפה] ז’ימיאנסקה (Ziemiańska). נשים, בעלות המעמד – – יושבות במשרדים ומשיבות לפונים. הכובעים ההדורים נעלמו, בימי המלחמה – מטפחת. כשיש צורך ללכת לשדרות (Aleja Szucha) [מקום מושב הגסטפו] – – הולכת הבת או האשה, במקרה הגרוע ביותר היא עומדת בפרוזדור וממתינה – – כשיש צורך להעביר חבילות מהחנות, כשיש צורך להעביר חפצים, הולכים הבעל, האח, מהעבר השני – [מלוה] האשה, נשים הרבה – – עומדות על משמרתן בתור לפחם. רבות ויתרו על העוזרות ומנהלות בעצמן את משק־ביתן – –, לא כפי שהיה בתקופה הפולנית. האשה בכל מקום, משום [שהגבר] נלקח לכל מיני עבודות.

בימי המצור נצטוו אנשים באמצעות הרדיו ואחר כך על־ידי המפקדים, לבוא לעבודות ביצורים וחפירות. אלפי אנשים באו – – ואין עבודה לכולם, אין אתים. – – בעת הראשונה היה אפילו פרוייקט להניע את – – חסרי־המוסר, להזמין אותם לשתף פעולה מבלי להתחשב – –.

לא נופלים ברוחם. הולכים להתפלל ואפילו ב“שטיבלעך” [בהם מתגוררים] הגולים. שמעתי על סיום [כתיבת] ספר [תורה] עם לחם ודג־מלוח.

הרב מפוזנן¹⁰ זקנו גזוז, בקושי נשארו שערות אחדות.

למה חבריו של שעיה¹¹ [?] יושבים כאן ללא מעש. – – פעולה תקינה.

– – הבעל נמלט ואשתו נאלצת להיות מפרנסת יחידה. – – שמעולם לא חשבו לשלוח ידם בעבודה, נהיו נכונות לעבודה הקשה ביותר.

 

[28] [2, 3 בינואר 1940]    🔗

וארשה 38[19].2.9

אהובי!

שמעתי על המקרה שאירע בשבוע שעבר בלודז': חטפו יהודים לעבודה, מרחו בפיח פניו של נער חלוש אחד בן 15. את סביבות עיניו [צבעו] באדום [הלבישו] על צוארו צוארון־תחרים לבן וציוו עליו לרקוד. אחר־כך הפשיטו אותו עירום בקור ופקדו על יהודי אחר שירחץ אותו בסילוני־מים. כאשר היהודי היטה במקצת את זרם המים הצידה, היכו אותו בשל כך.

הנשים בהמוניהן נחטפות לעבודה.

בלודז' יוקם משרד נוסף, שיספק לכל המשרדים עובדים בכמות הנדרשת.

ברחוב מיודובה (Miodowa) בווארשה מצאו להם הביריונים פרנסה חדשה. אחד חוטף כובעים מראשיהם של עוברי־אורח יהודיים, שני תופש אותם במהירות ושלישי מוכן לקנותם במחיר 40 (דיסקים, כלומר בעשרות גרושים) המגבעת. לגורפי החול מהוויסלה הגיעו ימים טובים. הם מוכרים אורז וקמח ששדדו קודם לכן. הם לבושים הדר בפרוות מבתי־העסק המובחרים ביותר. בשכונת ריבאקי (Rybaki) תפשו שכנים נוצריים את דירותיהם הריקות של היהודים על הרהיטים שבהן, וכעת כאשר חלק מהם חוזר, הוא אינו מוצא עוד מאומה.

בשימַנוב (Szymanów)¹² הפרנציסקאנים נהגו יפה מאוד באלף ושלוש מאות הגולים היהודים (500 מקאליש, 500 מלובלין ו־300 מפוזנן). שיכנו אותם בבניניהם, הושיטו להם עזרה, עגלה שלימה לשחיטה, ובכלל – יחסם היה טוב מאוד. (שנינו [יהודים ופולנים] בצורה אחת, אנו שווים). עתה חוסל מוקד המגורשים. היהודים הועברו לוויסקיטקי (Wiskitki) בלוניה (Błonie) וגרודזיסק (Grodzisk). לוביץ' (Łowicz) נמצאים עתה חדשים שגורשו בימים האחרונים (לפני האחד בינואר) מסביבות לודז'. ידיעות שגם מקונסטנטינוב (Konstantynów) מסלקים יהודים. הגיעה ידיעה שיהודי פוזנן גורשו שוב מאוסטרוב (Ostrów) הלאה למרחק של 30 ק"מ.¹³ המלווים של המשלוח לאוסטרוב אמרו: חרפה לנו גדולה בעד ארצנו. ידיעות על כך שגם מקרסטינסטאב (Krasnystaw) מסלקים יהודים.¹⁴

[הגרמנים] משנים את שמות הערים: פלוצק – פלוך¹⁵ (Plock – Pfloch); וישוגרוד – הוכבורג (Wyszogród–Hochburg); ציחנוב – צישנאו (Zichenau – Ciechanów); ועוד.

יהודי שירפץ (Sierpc) לקחו אתם בצאתם לגירוש את הדלים שבחפציהם בשל המעשה ברציונז' (Raciąz). שם אירע הדבר, שגירשו את היהודים, ומחוץ לעיר לקחו מהם את הכל, כלומר את החפצים הטובים ביותר. יהודי שירפץ סברו איפוא, שעניין דומה יקרה גם להם, אולם אחרת קרה: גירושם היה גירוש של ממש.¹⁶

כאשר היו יהודי פוזנן במחנה, השליכו היהודים הגרמניים מרוב פחד כסף, יהלומים וכדומה. קצת מהיהודים הפולנים לא פחדו ואספו את אלה [את דברי הערך המושלכים].

בווארשה הוכו ביומיים האחרונים יהודים על שום שלא ענדו את הסרטים. בכלל, היה קצת רע ביומיים האחרונים.

בפיוטרקוב (Piotrków) השתמשו במצבות בית־העלמין הישן, ההיסטורי, למדרכה. נודע לי על מעשי חורבן נוראים: בית־הכנסת המפורסם בפינצ’וב (Pinczów) עלה באש.¹⁷ ברוזפשה (Rozprza) שליד פיוטרקוב הושמדו פנקסים רבים. בפיוטרקוב הושמד הפנקס הישן והמעניין של חברת “שומרי לבוקר”. בעליו שרפו אותו מפחד. ארבע קונטריבוציות הטילו על פיוטרקוב: 25, 35, והשלישי במצרכים: סוכר, חמאה, ביצים, עורות וכו'. ליד גבול הגיטו הוצבו לוחות שחורים ועליהם הכתובת: גיטו. בשעות מסויימות מותר לצאת מהגיטו.¹⁸ על היהודים העוברים בנסיעה דרך פיוטרקוב נאסר לשהות כאן. באחרונה נשרפו 7 ילדים ממשלוח כזה. בפיוטרקוב ישנם בערך 12,500 [25,000] יהודים. נוספו איפוא כאלפיים יהודים מהסביבה.

בווארשה נכנסו פולנים לבית של יהודים והביאו להם את חפצי שכנם בסל כביסה. ליהודים יש מלאי גדול. אנשי מוסד פולני כלל־ארצי באו להפקיע מיהודים, אך נתמלאו בושה והשאירו את החפצים.

“מגיד עתידות – – משכית” [?] – לשון מודעה בדבר – – על הקירות מודעות כירומנטיה רבים [קוראים מכף היד] וכיוצא בהם.

השמועה הכריזה מלחמה: איטליה נגד גרמניה.

ליד הגבול הסובייטי הושיבו גדודים מונגוליים, אלה מונעים מבני אדם את המעבר.

שני לובשי מדים באו עם בחורה, הורו לה לבחור שמלות לעצמה ולקחו שתי שמלות.

הפולנים – במצב רוח טוב. קובעים בלוח את זמן השחרור כאילו היה הדבר נראה לעין.

יהודים אזרחי חוץ חיים טוב. עסקיהם פתוחים וחופשיים. שער הדולר בבורסה השחורה הוא 103 זל'.

כותבים: – הצעיר מקוטנו (Kutno), הבמאי – –, הרבי הצעיר מהרפואה הסוציאלית.¹⁹

מילמן מלודז' נחשב למת, אך מסתבר שנמלט לעבר השני.²⁰ אתמול נפוצה שמועה כי נידזילקובסקי (Niedziałkowski) נאסר.²¹

הסופרים שמעו על גן־העדן שיצחק [גיטרמן]²² הכין בשבילם בווילנה, ונסעו לשם, בווארשה מן הנמנע היה לתמוך בהם כך. עד היום נרשמו למעלה מארבע מאות מורים מחוסרי עבודה מווארשה וערי־השדה. נפתחו מטבחים שבהם השירות והבישול כולו בידי מורים.

הז’בונשינאי, ²³ שכל כך חרדו לו הגיע לווארשה. הוא [חזר] לווארשה בשל קרובו. שילם כופר־נפש 150 זל'. וכל זה בגלל הסרט.

ובכלל, יש לגיטו בזמנים אלה השפעה רבה על המתבוללים היהודים. הם התחילו להרגיש ביהדותם ומנסים להתקרב. הם חווים בכאב רב את כל הנגישות והרדיפות. התאבדויות בחוגים אלה.

מכת הסחטנים הפולנים נפוצה מאוד. עורך־דין יהודי “העז” למסור אותם למשטרה הפולנית. מעמדה העלוב של זו. שוחד.

היום, (השלישי בינואר), שמעתי שבמחיר 30,000 זל' קיבל יהודי כתב־יחוסין עם סבתא ארית, במחיר 50,000 זל' מקבלים מידי השלטונות סרטיפיקאט לא"י.

רופא אחד עבר ברחוב לבוש פרווה, רצו להפשיטה מעליו, טען שהיא של חולה מדבק (Seuche), ונרתעו.

סופר לי מלודז' כי כאשר לא מצאו בבית, מורה, עורך־דין או רופא – לקחו את האשה והילדים, היו מקרים, [שלקחו] גם תינוקות בני 6 שבועות. במקרים מסויימים הזמינו המלווים עצמם את הכרכרות וסייעו לארוז את המיטלטלים, במקרים אחרים – אסרו לקחת את ההכרחי ביותר, אפילו בשביל הילדים.

נכשלתי באסיפת החברה בה הבהרתי כי יש בווארשה כרבע מיליון יהודים הזקוקים לסיוע.

שוב היכו היום ב[רחובות] מילה (Miła). נלבקי (Nalewki).

בוואוור (Wawer), כך מספרים עצרו את כולם ליד תחנת הרכבת ובדקו את המגפיים, את בעלי המגפיים המרופשים – הרגו, משום שבמקום הרצח היה בוץ.²⁴

הגרמנים שזה מקרוב באו חוששים מאוד מפני העתיד, הם לוקחים כעדים אנשים משלנו [על מנת שיעידו] כי רק הצעירים הם כאלה והקשישים – לא.

מזה שבועות אחדים נקבע בחשמליות שהם [הגרמנים] תופשים את החלק הקדמי של הקרון (אזרחים וחיילים) וכל האחרים – את האחורי.

דין מוות מרחף מעל לראשם של 22 יהודים מנשילסק (Nasielsk) (18 גברים ו־4 נשים) בעוון שובם לביתם למרות איסור השלטונות.²⁵

בדרישות שלום לבביות, שלך,

פייבל

 

[29] [4, 5, 6 בינואר 1940]    🔗

5.11.1938²⁶

יקירי!

המצב הכלכלי קשה מאוד. אין יסוד לחיים כלכליים תקינים. מנותקים ממקורות של חומרי־גלם, שגם מוצאים [מכאן] בכמויות גדולות. סוחרי לודז' היהודים מביאים סחורות מסויימות מלודז‘, והן נמכרות כאן במחיר גבוה פי שלושה, מפני ששם המחירים כמלפני המלחמה. עבור הבאת הסחורה משלמים ארבעים עד חמישים אחוז משוויה. הסחורה נמכרת על־ידי רוכלי רחוב, או בדלתיים סגורות בבתים פרטיים. משערים כי [תופעה זו] תיפסק תוך חודש־חודשיים, משום שהסוחרים “גונבים” את הסחורה בלודז’ מתוך מחסניהם שלהם ומוציאים אותה בעזרת מבריחים, הנושאים את הסחורה על גבם.

היום, ארבעה בינואר, שמעתי כי היו מקרים שיהודים הוזהורו – על־ידי האנשים הללו [הגרמנים]. היום יערך אצלכם חיפוש. אזהרה זו באה מפי נשים השייכות, כך אומרים, לחברה מסויימת. ידיעה זו נתאמתה.

מתעניינים בקלירינג להגירה.

מצבם של הרופאים הורע. היו רופאים שהרוויחו קודם כאלף זל' ליום. כיום מצבם הרבה יותר גרוע. לאנשים פשוט אין כסף לצרכי־ריפוי. מצבם של המורים קשה עד כדי כך שיש מהם העוברים לזגגות ונכונים לעשות כל עבודה שחורה כגון שמשות, משק־בית וכדומה.

בלובלין הלשין שוטר [פולני] לבנגובסקי (Lewandowski), על שבעה סטודנטים פולנים שהקימו תחנת־שידור חשאית. נורו – –

מנהלת בית־ספר עממי שילמה 10 זל' מפני שלא ענדה את הסרט היהודי.

בקאליש לא נשארו אלא כמה מאות יהודים חולים בבית־החולים, כל היתר – עזבו.²⁷

הגימלאות אינן משולמות למבוטחים יהודים בזאו"ס ( Z.U.S.).²⁸ אף על פי שיהודים חייבים להיות מבוטחים גם להבא בקופות־החולים. 100 המארקים שמקצת אנשים קיבלו מאמריקה, אינם נמסרים משום ש[הגנרל] גוברנאמן הוא בחזקת חוץ־לארץ לגבי הרייך. לפיכך, צריך לקבל היתר מאמריקה לפרוע את הסכום במטבע שונה.²⁹

דובר היום על ועידת מדינות ניטרליות: שוויצריה, תורכיה, איטליה ובלגיה בחסותן של בעלות־הברית.

שמעתי אתמול על קונצרט של פדרבסקי³⁰ בלונדון, שלאחריו לחץ המלך בעוז את ידו והבטיח לעשות לתחייתה של פולין.

את הפליטים הפולניים מפזרים בכפרים. כל משפחה שבבעלותה חלקה של יותר מ־10 מורג חייבת לקלוט משפחה אחת.

מודעות אבל אסורות, כל מודעה יש לשלוח ב־10 [עותקים] לביקורת לפני ההדפסה.³¹

אפילו היחס למוסד לחולי נפש שבשכנות אינו טוב. כל כמה ימים תביעות חדשות, פעם – רהיטים, פעם אחרת – כלי מטבח וכו'. מהמוסד העירוני אשר בנלנצ’וב (Nałȩczów) הוצאו חולי־הנפש, הילדים הושלכו על העגלה והובלו במצב עגום ל[רחוב] פרדרי (Fredry) [?].

היום, החמישה לחודש הופיע צו האוסר על יהודים לשנות מקומות מגוריהם בלי רשות השלטונות. וכן אסור להם להימצא [ברחוב] משעה 21 עד 5 לפנות בוקר.³²

הסמכויות של רשויות הממשל לגבי היהודים.³³ שלטונו של פון־באץ (מנדה על הקהילה), בלומנטאל – על העזרה הסוציאלית ליהודים, ליד מפקח בתי־הספר מחלקה לעניני המיעוטים.³⁴

המעשה שאירע לפרופ' ברטל ולפרופ' טיילור לפני כמה שבועות, לא קרה בראדום Radom) ) אלא באוסטרובייץ (Ostrowiec).³⁵

אתמול קרה – וארשה מאורע אשר כזה: במסעדה ברחוב שימק (Szymek)³⁶ ביקש אחד האורחים לנגן את “עוד לא אבדה תקוותנו” בפולנית.³⁷ הכל קמו. [הגרמנים] קבלו סטירת לחי ראשונה.

במרבית המסעדות הכתובת: לפולנים וליהודים הכניסה אסורה.

הרחובות בפוזנן שוממים. ברחובות טורון (Toruń), בשעות היום – אנשים בודדים בלבד.

בעת ההרג הידוע באוסטרוב (Ostrów) ביקשה אשה אחת לתת 25,000 זל' כדי שלא יהרגו את ילדה – סירבו.³⁸

לקחו מחייט יהודי חליפה שקיבל לעבודה מנוצרי. הנוצרי מאיים בשדרות שוך (Aleja Szucha) [גסטפו] אם לא יחזירה תוך שבוע ימים.

שאנז־דה־פרופסיון (Change de profession) [הסבה מקצועית]: זאמה, מנהל [תיאטרון] – מחלק ארוחות־צהריים, קורטוביאט – דירות. מורים עוסקים ברישום פליטים, דוצנט באוניברסיטה – כנ"ל. אורלסקה – עוזרת־מלצרית, המורים – שמשים, זגגים ועוד. קלרה – מחלקת בגדים. עורכים – אוספים אסורייקה.³⁹

אתמול, חמישה בינואר, יצאה פקודה בנודע למסחר ברחובות. הסחר היהודי הוגבל לרחובות הגיטו בלבד. החל מרחוב קְרַקובסקיה (Krakowskie Prezedmieście), קארובה (Karowa), קְרולבסקה (Królewska), שִינְנָה (Sienna) ועוד, נחוצה תעודת־מסחר.⁴⁰

ההוראה המגבילה את זכותם של היהודים לשנות את מקום מגוריהם מתפרשת כמכוונת נגד הסחר היהודי, ההברחות והנהירה לווארשה. ההגבלות הללו אינן חלות על המבקשים לצאת אל מעבר לגבול, לרוסיה.

ברחוב פרנציסקנסקה (Franciskańska) – שורה שלמה של בתים מבודדים.

ביתו של זלמנקה־בורז’וי⁴¹ שוב התעורר לחיים – באיזה אופן נעשה הדבר.

בעית אוספי־הספרים הגדולים: ברח' לשנו 6 (Leszno) מסיקים הפליטים את התנור בספרי השומר הצעיר.⁴²

בקוסוב־לאצקי (Kosów־Lacki) מצויים אלף ומאתיים פליטים מקאליש (Kalisz), וישקוב (Wyszków), סטוצ’ק (Stoczek), וציז’ב (Czyźew). שלושה מתו.⁴³

יש בין אחינו המרווחים כספים שמנים. הם מקבלים כסף בעד [החזרת] סחורות שהם [הגרמנים] החרימו. שאלת העשירים החדשים מן הערים השונות.

חלק מאנשי פוזנן נמצא בוולושצ’ובה (Włoszczowa) (מאתיים) וכן בערים אלו: אוסטרוב (Ostrów), גרודזיסק (Grodzisk). ז’ירארדוב (Zyraradów), ויסקיטקי (Wyskitki), בלוניה (Blonie).⁴⁴

התמונה שהובאה ב־Berliner illustrierte Zeitung היתה מבוימת. הגיעה מכונית מיוחדת עם חמישה יהודים חטופים. ר' יוסף [ישונסקי] סבור היה שמדובר בתמונה ב־Berliner Volkszeitung.⁴⁵

בפקודה בדבר חובת הרישום יש סעיף המחייב את כל הבאים מקרוב – להירשם תוך 24 שעות לבואם.

יהודי שהיה לו בית בבידגושץ' (Bydgoszcz) בשווי של 100,000 זל' ועוד בתים בערים אחרות, נשאר בלי פרוטה.

“מרפא” באוטבוצק (Otwock) תלה מודעה שהוא בבית־חולים למחלות מידבקות. הכוונה מובנת.⁴⁶

שמועת השוא שהפינים חצו את הגבול הרוסי ואפילו כבשו את לנינגרד – הופרכה.

הונגריה ורומניה פנו לאיטליה בבקשת חסות.

בין ה־53 מרחוב נלבקי (Nalewki) ⁴⁷ היו שניים מפוזנן, כן גם – שניים ב“אסטוריה”⁴⁸ בתום החיפוש, ליד הגבול השוטר חלק כבוד [הצדיע] בדרכו של נתן.⁴⁹

כיצד ניתן לקבל מגרובר פקדון [סכום כסף]? אנשי מנדלסון אומרים שאני חייב לו, וכך זה מתחסל בחצי שלי וחצי שלך.⁵⁰

בדירה של אחד מאנשי ולוצלבק (Włoclawek) הופיעו שלושה מתים⁵¹ באקדחים שלופים לקחו את כל הכסף. מהדירות השכנות הביאו [שטרות של] חמש מעות ויותר.

ישנם ארבעה סוגים: חיילים רגילים – אנשי הוורמאכט “מתים”. גרמנים מקומיים – [פולקס דויטשה] ו[שוטרים] פולנים. חברה מגוונת למדי.

בברכות לבביות, שלך,

פייבל

 

[30] [9־7 בינואר 1940]    🔗

־ – הוא יצא מדעתו. הפרופסור הישיש [בלבן] כותב את זכרונותיו. היום הייתי בבית־קפה של אמנים. הם אוכלים יותר מדי ושותים יותר מדי. הקופאית רבה היום עם המלצר־הקומיקאי טום (Konrad Tom) על זלילתו הרבה. אמן אחד לא שם לב למחאותי ועזר לי ללבוש את מעילי – “צריך להשתכר ביושר!” הם פורטים על פסנתר ושרים שירים.

הסובייטים כבשו למשך זמן מה את שדלץ (Siedlce). בנסיגתם לקחו עמם את מרבית היתומים. מהומל (Homel) הגיע מכתב מנער בן 12 [המספר] שבילה חודש ימים בבית־הבראה והבריא יפה. הוא מצטער שאחותו הקטנה נשארה אצל הגרמנצס. בדרך־כלל נהגו הסובייטים לקחת אתם בנסיגתם את המיליציה שהיתה מורכבת מצעירים מקומיים. לאחרונה חוזרים רבים שסירבו להתאזרח.⁵² אחת הסיבות לכך, היא: גיוס כפוי של מתאזרחים.

בלובלין מוקמים צריפי־עץ בתנאי מותרות. בכל צריף יש חשמל, חדרי־רחצה וכדומה. למי הם נועדו, אין יודעים.

ב־7 בינואר הופיעה ידיעה בעתונות על התפטרותו של הור־בלישה (Hore Belisha)⁵³ באנגליה. העתון הלודז’אי כותב באותיות של קידוש־לבנה: “היהודי הור”, וכן גם שאר העתונים.

פשטו שמועות על גירוש סקרניביץ (Skierniewice).⁵⁴ כן מחכים לחמשת אלפים פליטים חדשים ממלאווה (Mława).⁵⁵

ראיתי היום לוח־כיס לשנה החדשה ובו מצויין האחד עשר בנובמבר כיום העצמאות [של פולין]. מיודענו הותיק רוזנשטיין צף ועלה על פני השטח.⁵⁶ שמעתי כי משווייץ ומספרד עומד להגיע סיוע פילנתרופי. לא ידוע אם הוא יכלול גם את האוכלוסיה היהודית. מתארגן ועד סיוע פולני, כלל ארצי⁵⁷ ובו לובומירסקי (Ks. Lubomirski), ינוש רדזיביל (Ks. Janusz Radziwill) ובהנהלת שליבינסקי (Artur Śliwiński) וינוש מכניצקי (Janusz Machnicki).

הקפיאו ל“צלב האדום” את חשבונות הבנקים והפקיעו את משאיותיהם. בסביבות מורדי (Mordy), לוסיץ (Losice), שדלץ (Siedlce) נמצאים גם פליטים פולניים מפורמניה. הם חיים בתנאים קשים. לא שכחנו אותם. לשדלץ חמישה אלפים וכן לבירות אחרות. היהודים אינם מרוצים מכך.

ראשי הערים הפולניים לוקחים שוחד עבור אי הכללת יהודים מסויימים ברשימת העובדים.

לשכת גביית המס בוחרות לעצמן את הדרך הקלה ביותר. בלשכה שבאיזור מגורי עלו באש כל המסמכים, תובעים איפוא ממני מס־עירוני עבור שנת 1937.

בתי־הספר סגורים, מסתדרים בדירות המורים.

ב“קורייר וארשבסקי” (Nowy) Kurier Warszawski היתה הודעה כי יוטל על המשטרה הפולנית לבדוק אם היהודים עונדים את הסרט. אלה שלא יענדו – ימסרו ליד המשטרה הגרמנית.

כשמגיעים לסרנאקי (Sarnaki) לעבר ההוא, קפואים מקור, מצווים החיילים הסובייטים להעביר את הנפגעים לבית־החולים; לאחר ההחלמה – משלחים אותם בחזרה.

“הייתי פושע בעיני עצמי אילו נטשתי תפקידי” – כפתור.⁵⁸ בתחילת המלחמה היה סוחב את הצרור [כספי הג’וינט] מהקומה למטה.

הרבה אנשים חוזרים מהעבר ההוא. ביטול הזלוטי הפולני, כפיית הבחירה בין ההתאזרחות לבין הנסיעה למעמקי רוסיה – מניעים רבים לחזור.

אגרות צמודות־דולר נמכרות ב־18 זל‘. מניות [באנק] ז’ימסקי (Ziemski) – שערן גבוה יותר. יהלומים קאראט אחד – מ־8,000 עד 12,000 זל’. מחירם עלה מאוד בזמן קצר, תוך שבוע אחד – הוכפל.

אומרים כי בדואר הראשי הוסרה הכתובת האוסרת על יהודים את הכניסה. כתובת כזו הוברה גם מבתי־הקולנוע, ובכל זאת, מפחד, אין היהודים מבקרים בהם.

שני יהודים לבושים כהלכה הסתובבו ברחוב, גרמני היכה אותם לפתע במגלב.

בעית כרטיסי־הרכבת לנסיעה דרך הרייך מהווה אחד מקשיי היציאה לחו"ל. במשרדי־הנסיעות אין כרטיסים כאלה בכלל, בשוק השחור עולה כרטיס־רכבת שמחירו הנקוב 120 זל' לא פחות מ־600.

אחיו של סקברצ’ינסקי (Skwarczyński) ⁵⁹ אמר: “כעת שנינו [יהודים ופולנים] סובלים, לכן נחלשה האנטישמיות”. הוא נמנה עם חבורת עורכי־הדין הצעירים.

כיצד היה בן־הערובה לראש. עמדתו בענין התחום [הגיטו] מה שדיבר, אבל אינו מבין השייכות שלו לדבר הקהילה.⁶⁰

מתנהלת מערכת הברחות גדולה מהעבר ההוא. זלוטי אחד עולה שם רובל ועשרים. מעבירים סחורות מכאן לשם. במורדי (Mordy), סרנאקי (Sarnaki), לוסיץ – פושטים את העור דורשים בעד חצי מיטה – שניים וחצי זל'.

רופא מרחוב ז’ורביה (Żórawia) הוכה בשעת ביצוע ניתוח. אתמול הוכתה אשה ברחוב ביילנסקה (Bielanska) משום שלא ענדה סרט.

אומרים שבעבר ההוא מאה זל' שווים עשרים רובל. שוב ה“ברווז” [שמועת־שוא] אודות חליפין [בין הסובייטים לגרמנים] בוריסלב (Borysław) – וארשה.

הוראה בדבר הוצאת הפקדונות מהבנקים היהודיים ורכוזם בבנק אחד. מינוי קומיסרים בחנויות היהודים בא כדי לפקח על היהודים. הבנקים היהודיים הנותרים סובלים מכך ומתחסלים.⁶¹

הוועדה הסובייטית אינה מפנה אלא ביילורוסים ואוקראינים, ואילו ליהודים אומרים לפנות לקונסוליה ולמלא סעיפים [בשאלונים] כגון, מדוע לא טרחת עד כה בעניין הנסיעה לשם.⁶²

שמעתי מעשה שהיה: לפליט אחד היו עשרת אלפים זל' תפורים במעילו הקרוע. אחד מן השררה השליך את המעיל מן הרכבת ואמר: חם לך מדי.

בפוזנן סולקה האנדרטה של וילהלם.

בעתון הלודז’אי היה מאמר בעניין עבודתם של הנאמנים [ Treuhänder] סופר שם כי אחד לקח שכר של מאה אלף מרק לשנה. לפיכך נבדקה מהימנותם של כל הנאמנים. חלק מהסוחרים השתדלו שהפקידים האשכנזים [הגרמנים] שלהם יתמנו לכך [לתפקיד נאמנים].

בדיקת הערלים [בגבול הג"ג] בז’יכלין (Żychlin) נערכת בתוך הרכבת ושל היהודים – בחוץ. לפעמים מצווים ללכת. בתחנות, וביחוד באלה הסמוכות לגבול, לוקחים את היורדים מהרכבת לעבודה.

בעיית הצהרת הרכוש, אם כן – לא טוב, אם לאו – לא טוב. הפולנים פסקו בבעיה: לאו.⁶³

טעות באיסוף בגדים, [עבור שבויי מלחמה] נוצרים עוזרים בכך ועורכים ביקורים אצל יהודים. קבוצת זגגים מכינה את הזכוכית לשמשות [שהתנפצו].

כיצד נערך החיפוש אצל אשתו של הצייר הזקן:⁶⁴ בלילה השאירו את הנשים בכותנות הלילה בלבד, חיפשו בכרים, ידעו כי הנשים נוהגות להחביא במחוכיהן.

יהודים בלי סרטים נלקחו לתחנת־המשטרה לשלושה ימי מעצר. הבעיה המוסרית שבענידת הסרט או אי ענידתו, סולידריות. האויב מעניש על ענידת סרט מלוכלך. הקהילה התקינה סרטים מודפסים. הם דהו מיד בגשם. יש סרטים רקומים ואפילו ממשי. גם כאן – הבדלי מעמדות. יש מגן־דוד תפור על הקיים. חובה לענדו על שרוול הבגד העליון, ולא עונש. מסתירים את הסרטים בתחבולות על־ידי תיקים.

חבורות מעורבות היו נופלות בפח. מכתב האזרחית הלאטבית בעד הקשבה לדבריה – –. רופאים עונדים את הצלב־האדום בלבד – – [פקודת הסרט אינה נוגעת לו]. מוסד זה, [בעל] רצון טוב, אבל הכל סגור וחתום. אין שום משקל לדעתו, לא עשה דבר. מיכאל הארוך [וייכרט], לפעמים מכסה את המגן דוד בצלב־האדום עונד אותו תחתיו, תלוי במצב.

הסרט הירוק⁶⁵ עזר פעם לאיש אחד כדי להחליף חבילה גדולה שנלקחה ממנו בחבילה קטנה.

בבנו בן ה־17 של הסופר משליסקה (Śliska), שיסו כלבים. הריצו והיכו אותו בשעת העבודה. הראש [הממונה הגרמני] היכה את המתעלל, הביא [לנער] ארוחת־צהריים.⁶⁶

האינטליגנציה הפולנית עוסקת במסחר, בתיווך, במיטות, ברהיטים של היהודים, בהברחה. הלכי הרוח הרווחים בקרבם הם כי מחר־מחרתיים יקיץ הקץ על כל העניין.

מפחד [החרמה] מפרקים בעלי־מלאכה יהודיים מכונותיהם. לכן עברה הסנדלרות לעבודת־יד. הנוצרים [הפולנים] קונים את כל הסחורה וגם את העבודה כולה.

מלובלין הגיע איש מהוועד בלוייתם של הללו, דאג לקרון בשביל המצרכים. ⁶⁷ לפי הידיעות מערי השדה, מצויים בכל עיר אנשים המספקים לשררות [אנשי השלטון] את כל צרכיהם: האחד – מצרכי מזון, האחר – מלבושים וכדומה.

בשדלץ ציוו על יהודי אחד לתקן את ביתו, לקבוע שמשות ולמסור אותו לאשכנזי [גרמני]. בטומשוב־מאז[ובייצקי] (Tomaszów Maz.) הצהיר הראש שאם היהודים לא יעזבו במשך 3 חודשים את העיר, ישלחו אותם.

– – פגישה ברחוב עם הללו, צעקה: מהרו לברוח, כי יחטפו אתכם לעבודה. באנו נפחדים הביתה.

הפיצו שמועה כי ד"ר שורצברט וליברמן צורפו לממשלה הפולנית.⁶⁸ Byle dowiosny [(להחזיק מעמד) עד האביב] – אמרת כנף בפי כל. שער הדולר בשוק השחור היום, ה־9 בינואר, מאה וארבעים זל'.

 

[31] [מחצית ינואר 1940]    🔗

שמעתי אנקדוטה – – ראש עיירה קטנה בא אצל השררה [הגרמנית] היתכן – – מספר הפליטים – – וההכחדה הזאת. השיב לו [הגרמני]: אל דאגה – – [חלק] ימות, חלק יסתלק.

אלפי זל' כופר. ההגירה מתחילה בשביל – – בפוזנן לא הרשו ליהודי לשלם מסים אישיים – – שהסתכמו בשלוש מאות זל‘. נטילת 5 חולצות תמורת 5 זל’.

בגלל המשפר הרב של הפליטים. מאמירים המחירים בווארשה. היא נראית בעיני [הפליטים] כגן־עדן. מקצצים את הזקנים ומקצרים אותם למינימום. מלבושי היהודים – – ברחוב מילה (Mila) אי אפשר לעבור [בגלל הצפיפות]. ברחובות הראשיים פסק [המסחר], מוסיף להתקיים ברחובות צדדיים, על אף איסור הסחר ברחובות.⁶⁹

(Firma Chrześciańska) – – [פירמה נוצרית] Arisches Geschäft – מפעל ארי. [בקונדיטוריה של] בליקל [שלט]: “יהודים אינם רצויים”. ליהודים אסורה הכניסה לדואר המרכזי, [והם משתמשים] בדואר שברחוב זמנהוף.

קשיים בתחבורה. הרכבות מאחרות. לעיתים תכופות – קרונות־משא במקום קרונות־נוסעים.

יהודים אינם מסתובבים [ברחובות] – – יושבים בבית.

חסימת רובעים שלמים. ראיתי מודעות בנוגע – –. בלי להתחשב בסכנת [מחלות] מדבקות שומרים [שוטרים גרמניים] רבים ברחובות היהודים. מקרי אסון בגלל בתים [הרוסים] ברחובות רינקובה (Rynkowa) וגרניצ’נה (Graniczna).

שמועות אודות גירוש עשרת־אלפים אנשי האינטליגנציה היהודית בווארשה. גארטימאף מסר על מכתבים בלתי פוסקים ממנדלסון [גרמניה], שהסבא נפטר.⁷⁰

מפני מה לא השתתף בשמחה של – – נאקאל ווליזיץ (Wlizice) [?].

שמעתי סטודנט, איש אונ"ר.⁷¹ שהתוודה על חטאיו נגד היהודים והודיע כי הוא מבקש סליחה מהם. הוא נוכח לדעת עד כמה טעה במעשיו.

שליבינסקי⁷² נסע לקרקוב בעניין הקמת מועצת־סעד שתטפל בעזרה עצמית בכל פולין. בראש יעמוד – –.

הובילו והראו את כל הדירות הגרועות [הרעועות] – – אצל היהודים. אנדקים ⁷³ במלמדי סניגוריה על יהודים – –

ה“ויברח” שעשו כמה [אנשי] מוסדות – יו"ר – – לא נשאר. לא נבחר – –, הגירה. הדרכון לא הוחתם.

 

[32] 17, 19, 20 בינואר 1940    🔗

אבא יקר!

לאחרונה הופיעו טיפוסים מעניינים, עסקנים צעירים, בני שלושים, שלושים וחמש ־ ־ שלפני המלחמה [היו] לחלוטין בלתי מוכרים. כאשר כולם נמלטו נשארו [במקום], אינם נרתעים מהרפתקנות, מסוגלים לקשור קשרים עם הללו [הגרמנים], לשחד אותם ולשחרר מידיהם. הם מרוויחים תוך כדי כך לא רע. ישרים כלפי היהודים ועושים טובות ליהודים. מקיפים עצמם בצעירים נועזים (ספורטאים וכדומה), מסייעים לעניים, מארגנים עזרה־סוציאלית בהיקף רחב, מטילים מסים גדולים על בעלי־היכולת, לוקחים מהם זהב וכסף. מכינים מלאי על כל צרה שלא תבוא. בעת הגירוש ציידו את העניים בבגדים מתאימים וחמים. לשם כך לקחו כסף מהעשירים שנכללו ברשימת המגורשים. גבו מהם כמה אלפי זל'. אין חוטפים שם את היהודים לעבודה. [השפעתם משתרעת] על כל הסביבה. הם רשאים לנסוע מרחקים. השיגו נייר [רשיונות] להביא את לייב ואת איזאק⁷⁴ מווארשה בקשר לגירוש הצפוי מאותה סביבה. בעת דחית הגירוש הראשון נתנו 12 ריבוא זהב מפורשים כסף [כסף מזומן]. מה יהיה אתו אחר גמר המלחמה? או שיהיה עסקן גדול או שסופו להיות בן־אדם גדול כפי שהיה.

היה שכנא [?] בקיא בתלמוד, מהנדס פול[ני], לויפר (Laufer), בורדמן (Bordman). מספר שהציעו לו בויונגס סיאקל [?] לקבל על עצמו ארגון העברת היהודים מווארשה ומשלושה מחוזות כבושים לשמורה ב[רזברט]. [הוא] הצביע על העדר האפשרות הטכנית להניע [לפנות] שלושה מיליון יהודים ושלושה מיליון פולנים, קשיי התחבורה, מיליארדי הזל' הדרושים לכך, ההכרח ליצור ממלכה שלמה, כלומר, לערוך הסבה [מקצועית] וליצור שכבה של חקלאים יהודים, ההכרח להקים בתים. כל זה אינו רצוי בימי מלחמה, עלול לעורר שנאה כלפיהם, העשויה להיות מסוכנת. המטרה של שיתוף פעולה מקצועי בין העמים לא תושג.

מיותר לציין שהדבר בלתי אפשרי. מסכימים, אבל ישנם קשיים כאלה וכאלה. אסור להשיב, אני מסכים: [ואז] לדחות [בטענה שהענין] יבורר וישקל. אסור ליהודים לתת יד לאסון כזה, בהסתמך על דוגמת יוון, כאשר הדבר נעשה בעזרת מדינות אחרות ונמשך כמה שנים. הצעה של ריימיל [?] לקרוא לכינוס הקהילות בשאלה זו, להצביע על הסכנה שבתכנית [ולדחות אותה בטענה] שהוא צריך לחקור, לשקול, [צריך] שהות כדי לבדוק את המצב בסביבות לובלין וכדומה.⁷⁵

העלו גם שאלה נוספת: גירושם של מאה וחמישים אלף יהודים מסוסנוביץ (Sosnowiec), בנדין (Bȩdzin), קטוביץ (Katowice), ציישין (Cieszyń) (אלף ומאתיים נפש), זביירציה (Zawiercie). ההצעה נובעת מכך שהג’וינט, שסייע ליהודים מהעיירות הסמוכות, הציע לקבל על עצמו את ארגון ההעברה. חלק גדול מן היהודים אינו רשום באותן הערים. בסוסנוביץ חמישים וחמישה אלף יהודים. הובטח להשתדל לבטל את ההוראה. אם הדבר לא יצליח, הבטיח הג’וינט לעזור ולארגן את ההעברה. על היהודים לעבור למחוז קרקוב. הם נשלחים לשם, אבל ראשי הערים [במחוז] אינם יודעים מאומה על ההוראה. המספר כולל את כל היהודים. הוכנה תכנית העברה שצריכה להימשך 5 חודשים, אלף עד אלף וחמש מאות יהודים ליום. במקומם עומדים לבוא הללו [הגרמנים]. מספרים, שכאשר דובר על הגירוש הציעו לתת [לגרמנים] 4 אלפים דירות של יהודים בקטוביץ. הללו אינם רוצים בכך. הם פוחדים לשבת בג"ג. בתחילת ינואר ריחפה סכנת גירוש מציישין ומווארשה [?]. בוטלה. הוא נוסע למנדלסון כדי להשיג דחיה.⁷⁶

הוועדה הסוב[ייטית] אינה מקבלת יהודים. אשה שגרה באוגוסט בלבוב, נשארה לבדה עם ילדיה. מוצאה משם. הוריה משם, נאמר לה לכתוב לדנציג.

תורים ארוכים מאוד, קשה להגיע. הסוחרים מסתדרים: מוסרים למכירה בקומסיון את סחורתם ללקוחות נוצריים רגילים, ובחנויות נשארים מדפים ריקים. ביטלו את ניהול החשבונות, מפני שלא נשאר [אלא לרשום] מה החרימו [הגרמנים] מהמחסן ומה נותר.

פנו באופן רשמי – –ונתקבלה התשובה הנצחית: רק משפחות מופרדות צריכות להגיש בקשות לקונסוליה בדנציג. השכיבו על הספה והתיישבו על הקורבן. במחנה השבויים כותבים: “הכלב נ”נ".

שער הדולר היום, בשעה־עשר בינואר, 220 זל', וזה בהקשר לידיעה על ההוראה הצפויה של החתמת הכסף הפולני.

סא[?] קיבל איגרת ממנדלי שאסור “לעזור (לשחרר)” את איי [?].

ראיתי כתב לפיו למ[רין]⁷⁷ הרשות למנות יהודים בתור מנהלים במחוז קטוביץ, לאסור את הסרבנים, לנוע באופן חופשי ביום ובלילה, להחזיק ברשותו עשרים־אלף זל', לפרסם את הוראותיו על גבי הקירות.

עניין הצהרות־ההגירה בעיר־השדה לרוסיה אינו אלא פרובוקציה שתכליתה להניע קבוצות יהודים ואחר כך לגרש אותם אל העבר השני.⁷⁸

לוקחים סוכריות מידי ילדים בני עשר.

אומרים שחובת העבודה תחול גם על הפולנים. בבידגושץ' (Bydgoszcz) אסור לפולנים ללכת על המדרכה, לצאת אל מחוץ לעיר. התחילו גירושים של פולנים משלזיה.

– –יהודים צפויים [לריכוז] בגושי בתים [להוצאה] מדירותיהם. ברחוב אחד נותנים שהות רבה יותר לפינוי המטלטלים ואילו ברחוב אחד מרשים לקחת אך ורק את התרמיל, ואגב לא הרשו להכניס לתוכו ילקוט־עור הנחשב לפריט מותרות. היהודים מוכרים את שארית סחורתם, אותה הם “גונבים” מבתי העסק שלהם וממחסניהם. קמו סוחרים חדשים.

ההוראה בדבר החלפת השטרות של 100 ו־500 [זל'] לצמצום יוקר־המחיה. אומרים [?] שההוראה על [איסור] המסחר מאיימת בעונש־מוות – – [אעפ"כ] הם מוכרים. מחירי ספסרות. [העונש חל] גם על הקונים. הפחד לעמוד בתורים ליד הבנקים.

במחיר חמש מאות זל' אפשר להשתחרר מענידת הסרט. בעוון אי־ענידתו אסרו אתמול [מישהו] ל־4 ימים.

מהשבויים שהוסעו לפרוסיה המזרחית הורידו את המגפיים. הם נסעו בבגדי קיץ קלים. מאלה שנקלעו בוולדבה (Włodawa) הרבה נהרגו ומעט ניצלו, מעטים נשארו.

ההוראה בדבר החלפת השטרות בני מאה וחמש־מאות [זל‘] עוררה מהומה רבה. עבור החלפת שטר בן מאה שילמו 15% ויותר. חלק קנה את השטרות בני החמש־מאות ושילם עבורם חמש־מאות וחמישה עשר זל’.⁷⁹

גילו קבוצה טרוריסטית ובראשה משומד בשם מייצ’יסלב קוט (Mazimierz Kot). נכלאו מאה עורכי־דין, רופאים, מהנדסים (ברונסקי, ואהל): הקהילה חייבת למצוא במשך 48 שעות את ראשי הקבוצה ומיסדה.

(19 בינואר). היום נתפרסמה מודעה אודות קז’ימייז' אנדז’יי קוט (Kazimierz Andrzej Kot ) לפיה יינתן פרס של 2,000 זל' למי שילכוד אותו או יגלה היכן אפשר לתופשו. הוא נאשם בנסיון לרצח. קוט הוא משומד. בגיל שבע־עשרה המיר מתוך הכרה את דתו. אומרים שעלו על עקבותיה של אסיפת הפפ"ס. קוט נמלט בדלת האחורית. אומרים שארגנו התנקשות בקסרקטין גרמנים בפובישלה (Powiśle). בקיצור – שמועות משמועות שונות.⁸⁰

היום, ה־20 בינואר, נפוצה ידיעה על גזר־דין מוות ל־26 איש [?] בתוכם 5 נוצרים. הנידונים גורשו לקלרווה [?].

לא היה היום לחם בעיר. הסיבה היא: דורשים שהאופים יאפו וימכרו במחירים זולים, בעוד מחיר הקמח גבוה יותר. מפחד העונש בשל מכירה במחיר גבוה יותר [מהמחיר החוקי], לא אפו האופים לחם. תורים ארוכים בפתחי האופים שכן אפו. אין להשיג מצרכים בחנויות (סוכר).

בלודז' נקברו 13 שבויים יהודים. לא הירשו להביא לקרונות היהודים מזון מהצלב־האדום. חלקם נזרקו מפרוסיה המזרחית ללא מעילים בקרונות פתוחים. בוולדבה נקברו 167 חיילים. בפרוסיה ניזונו מקליפות [תפוחי־אדמה], כה מועט היה האוכל שקיבלו. בדרך קיבלו כל חמישה חיילים כיכר לחם אחת. הדרך נמשכה מיום שני עד יום שישי.

כדי לנסוע ברכבת צריך להשיג אישור חיטוי מכינים. הנסיעה ברכבת־המהירה אסורה על היהודים ועל הפולנים. חייבים לקבל לצורך זה רשיון מיוחד.⁸¹

 

[33] [30־29 בינואר 1940]    🔗

אבא יקר!

אתמול, 28 בינואר, השתוללו כנופיות פולניות. גררו אנשים מן הכרכרות והיכו אותם במגלבים ובפרגולים. היכו בלשנו (Leszno), אלקטורלנה (Elektoralna), אורלה (Orla), קרולבסקה (Królewska), מרשלקובסקה (Marszałkowska) ועוד.

חתמו את בית־העסק של האחים יבלקובסקי וחנויות נוצריות אחרות בטענה שיש בהן סחורות של יהודים.

עניין מאת־אלף הזל', כופר שהוטל על הקהילה, היה כך: עשו חיטוי בבית יהודי. אשה בלתי שפויה הכתה את הסניטרית. הללו [הגרמנים] חסמו את הבית. רק לאחר מכן, כאשר קבעו כי האשה לא שפויה, שיחררו את הדיירים.⁸²

כאשר סיפרו בגן־העדן של ולדובה (Włodawa) על רצח של מאה ושישים, שאל לבסוף גרמני במדים: ומה בדבר עשרים מעות?⁸³

היום, השלושים בחודש, עבר עלי יום קשה. בגן הסכסי הבחינה כנופיה של בריונים פולניים כבני 15־14 שעל זרועי סרט. כל עוד רוחי בי הצלחתי להימלט מידם. הדרך היתה ריקה, כמעט ולא היו אנשים.

הנוצריה המטורפת (אמורה להיות רוסיה) ממשיכה להשתולל ברחוב מרשלקובסקה. היא מתרוצצת בראש חבורת נערים, מתנפלת לפתע ומכה מכות נמרצות.

אתמול היו פצועים קשה מהתנפלות הבריונים. לקחו אצל מישהו את המעיל, ניסו לקחת את כובעי, אבל הזכות רגלי הקלות הצלחתי להימלט (החברה קראו לי קוסוצינסקי kusocinski) – אלוף הריצה.

היום ביקרו אצלי שתי נשים פולניות ממחלקת הבריאות של העיריה בעניין תעסוקה לחברתן היהודיה המפוטרת.

ה“סבתא” רדלינסקה (Radkinska) ⁸⁴ סבורה, שבשל התמורות העמוקות שהתחוללו בחיים, תהיה פולין החדשה שונה לחלוטין, יפה יותר, טובה יותר.

מישהו יוזם את ההתנפלויות האנטישמיות. משתתפים בהן פרחחים בני 19. אולם, מפחדים להגיב, אם כי בכמה מקומות מגיבים (כרמליצקה). עובד רכבת מהללו [הגרמנים] ניצח על כנופית בריונים שהיכתה אתמול על ימין ועל שמאל.⁸⁵

חששות עמוקים בקשר למחנות־העבודה. החל מהשלישי [בפברואר] תבצע הקהילה רישום של כולם, מבני 12 ומעלה. החומר יימסר לעיריה.⁸⁶ תהיינה שש קבוצות־עבודה, [מהן] חמש בפולין והשישית בפרוסיה המזרחית. חמש קבוצות תעבודנה בוויסות הוויסלה.

חוזרים ומספרים כאילו שיקורסקי (Sikorski)⁸⁷ הצהיר לבל יחליפו שטרי הכסף של מאה וחמש מאות, כי יהיה להם ערך רב.

בלודז', לפי לודז’ר צייטונג (Lodscher Zeitung) משלשום, סומנה כל דירה יהודית במגן־דוד צהוב.

ברחוב מדברים על הקוויקרים.⁸⁸ מונים כבר את הדולרים שהללו יביאו. אלפי אנשים מועסקים על־ידי הקהילה בפינוי שלג. מספרם מגיע לרבבה. הם מקבלים שלושה זל' ליום. קורה אבל שאחדים מחליקים על השלג.

קרה שאחד נחטף לעבוד בסחיבת פחמים. קיבל כמה גושים גדולים מ“יהלומים” אלה.

הפחד לנהוג ביושר. חמישה ראשים [קצינים] באו לדירה אחת, לקחו חפצים שונים והכניסו אותם אחר כך למזוודות. בני המשפחה ביקשו להשאיר חפצים כלשהם. הסכים אבל ביקש: בשקט גמור ומהר, שלא יראו האחרים [מחבריו].

רופאים [גרמנים] חיפשו מיקרוסקופים אצל רופא יהודי. גרמו הרס וחורבן בדירה. היו מקרים שנטלו מספריותיהם של רופאים יהודים ספרים בודדים. אמצעים נגד מדפיס משום שהדפיס לפני המלחמה [ספרות] אנטי [פשיסטית].⁸⁹

 

[34] [1, 2 בפברואר 1940]    🔗

אהובי!

היום, האחד בפברואר שמעתי את הסיפור הבא מריישא (Rzeszów), שם היחס טוב, אבל השבוע סיפקו [לעבודה] במקום 120 רק 110 אנשים. לקחו את חברי היודנראט וירו בהם בשוק.⁹⁰ השררות [הממשל האזרחי] רגזו על החייל [אנשי הצבא]. כפילות שלטונית זו ניכרת במקומות רבים בחיים היהודים בפולין.

לפי עיתוני לודז' משלוחי המגורשים נמסרים לידי היודנראט בעיר.

הציבור ממשיך להיות מוטרד בעניין הרישום. משווים זאת לפיתום ורעמסס. יביאו להסתכל מה הקימו היהודים. הם אמורים לחפור את התעלה בין הים הבלטי והים השחור.⁹¹

המגמה היא לקבל רק לוקשים [דולרים של נייר]. שער הדולר בשטרות קטנים, ששערם היה מעל למאה [זל'] שוב עלה לאחרונה.

מחיר החרות [שחרור אסיר מבית כלא] עלה: [היה] אלפיים, שלושת אלפים. כעת – חמישה ויותר. יש רק אנשי חרות, הם דורשים הרבה. אחד מאנשי חרות הוא וינאי, מוסווה.⁹² אומרים כי אלה שנאסרו לאחרונה הועברו למודלין (Modlin).

“חיים אפלים”, אמר לי היום יהודי אחד ברח' כרמליצקה (Karmelicka), עד היום אין תאורה. רחובות היהודים שרויים באפלה מוחלטת.

נכנסים בכניסה אחורית – זהו סימן היכר של הימים האלה.

בקרב הציבור פשטה שמועה שהגיע קמח [לאפיית] מצות מאמריקה. פגיעות ביהודים קורות ברחובות שונים: חלודנה (Chłodna), ז’לאזנה (Żelazna). ההתנפלויות הללו מלוות במעשי שוד.

המחיר הגבוה של החרות מנומק ע“י “הגיבור” עוה”ד שאמק (Szamek) בכך [שהשלטונות] אינם מאפשרים בדיקות הכתבים [המסמכים] ולשם כך יש לשלם מחיר של חמש מאות זהובים [זל'].

שמות מחנות העבודה אינם יורדים מסדר היום… יש כבר פתקים צהובים מסומנים ב־J גדול. מחירם 5 גרוש. ברחוב הם נמכרים ב־10 גרוש.⁹³

שיח ילדים בינם לבין עצמם (סיפורו של אורי): הזקנים יוצאו להורג. הבינוניים [ישלחו] למחנות, הצעירים יטבילו לנצרות ויפזרו בין משפחות נוצריות.

יש דרכי מוצא שונות – חלק רוצים לצאת מו[ארשה], לערי הרייך, שם אין מחנות עבודה, אחרים מסרבים להירשם [בקהילה] ואחרים סבורים שאין הדבר נורא כל כך.

היום, השניים בפברואר, יצאה הוראה המחייבת את כל היהודים להצהיר על רכושם. רואים בכך נסיון להפקעת שארית הרכוש.⁹⁴

הפגישה שלי ושל שימק⁹⁵ עם הדוקטור [הגרמני] המדבר יידיש ומעט עברית (אין כל חדש תחת השמש). למד במלחמת העולם מפי הספר היהודי שלו. כאשר מילייקובסקי⁹⁶ השיב לברכתו “לחיים” ב“לחיים”, העיר לו [עונים] “לחיים טובים ולשלום”. רודף תענוגות, אלגנטי, עליז ואוהב חיים.

לסאל⁹⁷ בכתבים היסטוריים, כרך 3, 735, כתב “אף התולעת הנדרסת מפרפרת ואילו אתה – העם היהודי מכופף גווך עוד יותר”.

יהודי וארשה מחזירים מכות לבריונים, הגם דוגמת נָלבקי (Nalewki)⁹⁸ היא ראיה כי פגיעה בנוצרי עלולה לגרום לתגובה קשה.

שמועות בעניין כריתת שלום.

בסביבות צאו“פ (COP)⁹⁹ נהרגו מנהלים בביח”ר OPR ו – – כולם אשר באו שם יושבים.

לפני שבועות אחדים הוטלה חובת רישום [לעבודת כפיה] על קהילת וארשה.

הקיץ הקץ על [מסעדת] גרטנר. המלצרים נאלצו לסלק את הכלים, הריהוט ושאר המטלטלים.

בבוקר אתה יכול לראות קבוצות יהודים צועדות בסך לעבודה בפיקוד ראש קבוצה. על כל מעידה או האטה – מכות. צעקות ללא הרף. אין מדברים, רק צועקים. זוהי שיטה. אומרים שמכות וצעקות נהוגות גם כלפי הללו [הגרמנים].

 

[35] [7, 8 בפברואר 1940]    🔗

אבא יקר!

שבעה בפברואר. הכניסה לכיכר קרשינסקי (Plac Krasińskich) בנקודה מסויימת ליד בתי־המשפט אסורה ליהודים. אסור ליהודים לבקר בספריה הציבורית שנבנתה על־ידי נדבנים יהודים. ברכבות המקומיות הוקצו קרונות מיוחדים ליהודים. עם קבלת [תעודת] אנטלאוזונגס־שיין (Entlausungsschein) [טיהור מכנמת] – – היהודים חייבים להצטייד בכל בנסיעותיהם ברכבת. תוקפה – 10 ימים.

שבעה אלפים [זל' שולמו כשוחד על־ידי] יהודים מבית מסויים, כדי שלא ללכת לחיטוי.

מחזות נוראים במטבחי ילדים. גוזזים את השער.

אומרים שנהרגו רבות מאות של משוגעים.¹⁰⁰ בלודז' הוצאו בתחילת המלחמה חבילות של בד[?]. ציוו על היהודים לפרוע את כל הסכום. לפיכך הוציאו רבים, שהפקידו כספים בבנק, את פיקדונותיהם.

השוואה בין קהילות היהודים בעבר והיום.

חובת הרישום, חובת ההצהרה על רכוש יהודי עד לאחד במארס, עוררו חרדה רבה בקרב האוכלוסיה היהודית.

בוולוצלבק (Włocławek) ובערי־שדה אחרות היתה תחילה מגמה להיפטר ממטלטלין, מחנויות, חיפשו את הנצרך [הקונה].

מפי ילדים: את הבינוניים יגייסו לעבודה. את הקשישים יוציאו להורג ביריה ואת הצעירים יטבילו לנצרות ויחלקו בין משפחות נוצריות.

הסכום הגדול בעד מר שעיה’לה, סטניסלַב. יש שאומרים שיושבים אנשים בדבר שיקחו פדיון [דמי כופר].

אתמול והיום חטפו נשים לעבודה, ודוקא במעילי פרוות קראקול. מצווים עליהן לנגב את הרצפה בתחתונים ואחר כך הן נאלצות ללבוש את התחתונים הרטובים.

מעשה שקרה לפני זמן מה, יהודים אחדים נחטפו לגרור מכונית ששקעה. לאחר מכן נצטוו לעמוד בשורה ולומר מזל־טוב! ולא להסתובב. כך הלכו שעה ארוכה ולא ידעו שאיש אינו הולך אחריהם.

בימי חורבן חושבים על עזרה קונסטרוקטיבית, אין רוצים לחיות מקיצבה. מציעים דרכים שונות – –הפליטים החדשים לומדים מקצוע.

– – על מזרונים, על הרצפה. בספריה הוורשאית – – ספר ביבל [התנ"ך – משתמשים] במטרה שטנית, כדי להשוות את היהודים לפרח טפילי, החי על חשבון אחרים. זוהי אנגליה ו[אלו] היהודים.

בברכות לבביות, שלכם,

פייביש

גזירה חדשה. היום השמיני [בחודש] נתפרסמה בעתון הווארשאי הוראה מן השביעי בחודש, האוסרת על היהודים את הנסיעה ברכבות, בשל הברחה ומגיפות. [לנסיעה] נחוץ רשיון מיוחד מטעם השלטונות.

חטפו לעבודה אזרחית אמריקאית, יהודיה וציוו עליה לשטוף בפרוות קראקול את הרצפה. השררות [השלטונות] החזירו [לה] 10,000 זל' ואת השעון.

גרמני בא היום בהצעה שחרור מעבודת [כפיה] תמורת חמישה גרם זהב עבור כל יהודי.

בעתונות יש ידיעה – –האסירים היהודיים בפביה (Pawia) [פביאק] קיבלו שוב – –

הרוכלות ברחובות מצטמצמת – – לכעכים, סיגריות. מצרכים אחרים נעלמו.

 

[36] [14־9 בפברואר 1940]    🔗

יקירי!

תשעה בפברואר. בלוביץ' (Łowicz) נלקחו לאחרונה לעבודה בעלי־מלאכה יהודיים, חייטים, סנדלרים ועוד.

מתהלכת שמועה שבקרוב מאוד תתקיים בווארשה הרשמה של נשים מגיל 12 עד 45.¹⁰¹ נשים עם ילדים עד גיל 12, פטורות.

מכל הרחובות מובילים רהיטים מבתי היהודים. לוקחים את רהיטיהם של כל עורכי הדין היהודיים. תחילה באים ומחרימים ואחר כך מוציאים. מקרים של החרמת מכשירי־עבודה מרופאים.¹⁰²

בזמן האחרון עומדים נוצרים [פולנים] בחוץ, מכניסים יהודים לתוך השער, ואחר כך הללו [הגרמנים] מרוקנים את כיסיהם.

הידיעה על הגיטו בלודז' עשתה רושם רב. מותר לאדם לקחת חפצים ככל שהוא מסוגל לשאת.¹⁰³

שוב מדברים על גיטו בווארשה. הוא עתיד להקיף את פראגה ועוד כמה אזורים יהודיים.

לפי זמן קצר יצאה פקודה בדבר החרמות, היא מקנה גם למשרדים ולמוסדות רשות החרמה.¹⁰⁴

שולם קנס על ענידת סרט מקומט ועל סרט מלוכלך. עורך־דין שכיסה את הסרט בתיק, כפו עליו ללבוש את מעיל הפרווה שלו הפוך ולטייל בצורה זו ברחובות.

המטורפת מ[רחוב] מַרשַלקובסקה (Marszalkowska) מוסיפה להשתולל. היא מכה בכפפה בתוכה אבן. לפני המלחמה עסקה בהסתה אנטישמית. סיפור שהיהודים הרגו את אחיה בגרודנה, מעולם לא היה לה אח. במיוחד היא מתנפלת על הממושקפים.

בכלל הרישום ([בעבודת כפיה]) יצא חלק מהפליטים לערי־השדה.

מחוסרי־עבודה פולניים נקראים לעבודה. הם נשלחים לגרמניה. בשל הכפור, מחסור כבד בשמנים ובתפוחי־אדמה. למרות האמצעים [שננקטו], המחירים לא ירדו. מגיעים שבויי־מלחמה משוחררים רבים. התיווך בסחורות עלה במידה מרובה, [הן] עוברות מיד ליד.

רופא, שכיסה בסרט אדום [של רופאים] את הסרט היהודי, ספג סטירות לחי ונענש. סדובסקי ושאר מיני “סקי”.¹⁰⁵

שנים־עשר בפברואר. עושים ניירות, ביחוד הנוצרים.¹⁰⁶ בזמן האחרון חוטפים יום יום נשים לעבודה. גילו כינה על מעילה של אחות בבית־החולים, בשל כך בוטלה יציאתן של האחיות מבית־החולים.

פגנר [גפנר] מקבל אלף זל' מרכוש.

רישום הגברים היהודים מקיף 120 אלף.

הפולנים אינם שבעי רצון שלאחרונה נפלו בחזית הצרפתית פולנים רבים כל כך.¹⁰⁷ אמונה עזה באביב המתקרב. מאורעות חשובים, שתפולנה פצצות, שכל זה יגמר.

יהודי חולה באנגינה־פקטוריס מת, הוכה [למוות] בידי בריונים.

למפיצי־החיידקים [היהודים] אסור לנסוע ברכבות, כך כתב העתון הווארשאי.

“המשחק” בדינאסי Dynasy מצווים להכות בשעת העבודה זה את זה בערדליים. יהודי מניח־תפילין נאלץ לעבוד כל היום מעוטר בתפילין של ראש. רב נצטווה לירות בעצמו. קבוצה אחת נאלצת להתאגרף עם רעותה. לוקחים את המעילים כדי להכריח את האנשים לבוא לעבודה למחרת היום. היו פצועים בשל מעשים כאלה. חוטפים גם נוצרים לעבודה.

קיימת חברה מארגנת נסיעות בלתי־ליגליות לארץ־ישראל. קרוביהם מפקידים בחוץ־לארץ 100 דולר. היום, השלושה־עשר [בפברואר], המטורפת שוב חופשיה. נטפלת לאנשים על שאינם עונדים את הסרט.

היום, הארבעה־עשר, שמעתי שבעים נהרגו; ארבעים אנשים לא ידוע אם הם נוצרים. הפנים שלהם מכוסים בעתונים.

אחד שהתחזה לקומיסר בא לעיר־ספר ורשם ארבעים וכמה יהודים. למחרת היום נרצחו כולם.¹⁰⁸

יהודי קפא למוות בדירתו בפרנציסקנסקה (Franciszkańska) וכן בפרנציסקנסקה 15.

לפני שבועות מספר סיפרו מעשה בראש [קצין גרמני] אחד, שנתן מעות לילד יהודי רוכל ברחובות, ואמרו לו ללכת הביתה.

ברחוב מוכרים עתה כעכים חמים, סיגריות ו“מישהו מחליף משהו”. מחיר החלפת שטרי־הכסף [בערכים] הגדולים ירד מ־25־20 ל־12.¹⁰⁹

מאסר עורכי־דין יהודיים בוצע על־ידי קבלת מידע משוערי הבתים.

נערים בני שתים־עשרה נחטפים לסחיבת רהיטים.

בברכות לבביות, שלכם,

פייביש

 

[37] [15, 18, 19 בפברואר]    🔗

יקירי!

חמישה־עשר בפברואר. דינאסי (Dynasy) הוא כעת אתר הזוועות של וארשה. חוטפים מתוך מכוניות פרטיות יהודים מהרחובות. בהפסקת־הצהרים הנמשכת שעה אחת נלקחים המעילים. רבים משאירים את מעיליהם ופרוותיהם ובלבד להשתחרר מן העינויים.

על הגברת באטליי שנחטפה לפני שבוע ימים לעבודה, ציוו ללבוש את התחתונים הרטובים בהם שטפה את הרצפה. חלתה בדלקת־ריאות ומתה.

על פניית הגוברנר לפולנים בדבר יציאה לעבודה בגרמניה, הודבקו פתקים.¹¹⁰

בעתונות נתפרסם הראיון עם ד"ר פראנק על המצב בגנרל־גוברנמן. הוא הזכיר את היהודים שהיו משתמטי־עבודה. הולכים כעת ברצון לעבוד, [ש]מוקמות קהילות יהודיות וכי לא ננקטו שום צעדים אנטי־יהודיים. רוצים לראות בכך משום מִפנה.¹¹¹

בשורה שלימה של ערי־שדה אסרו את ועדות־הפינוי היהודיות.¹¹² קומיסר מתחזה לענייני פינוי הגיע לסלווטיץ' (Sławatycze). בערך 32 יהודים שנרשמו, נורו.¹¹³

איך בין פֶרנאָמען (Vernommen), אני עסוק [בגרמנית] במקום באשעפטיקט [ביידיש].¹¹⁴

בסוסנוביץ' נדחה גירושם של החמישים־אלף עד לאחד באפריל. באחד באפריל חייבים עשרת־אלפים יהודים מסוסנוביץ' לעקור לסלובקיה. שם כבר נמצאים יותר מעשרת אלפים יהודים: מווינה, בוהמיה, מורביה, דרום־פולין בויחוד משלזיה. את צרכיהם מספרות הקהילות היהודיות, מקבלים כסף מחוץ־לארץ, מטבע חוץ, וחיים שם כמו בבית־הבראה. מתנהל משא ומתן עם ממשלת סלובקיה בקשר לעשרת־אלפי היהודים מסוסנוביץ‘. הרשות הגרמנית, הנהנית במידה רבה ממטבע־החוץ הבא לסלובקיה, נתנה הסכמתה לכך. בסוסנוביץ’ פעיל המשרד הא"י.¹¹⁵

משפחת זמנהוף נאסרה בווארשה בראשית [הכיבוש].¹¹⁶

בסיים נהרגו [ביריה] דרך האוזן.

בזמן האחרון יש מחסור רב בכירכרות. נלקחו סוסים רבים, אומרים כי לצרכי בשר. מחיר הפחם שוב עלה עד לשבעים זל' למאה ק"ג.

מספר היהודים שנאסרו בזמן האחרון נאמד במאה ושלושים. שישה אזרחים ארץ־ישראליים נעצרו, נשלחו לברלין לשם חילופין.

הפחד הנורא לצאת לרחוב. הלך־רוח קודר. כשהולכים ברחוב זורקים מבט לכל עבר.

הקהילה בווארשה מגייסת את כל היהודים לפינוי השלג. את הרשימות מרכיבים מנהלי־הבתים. כל בית חייב לספק מספר מסויים של אנשים.

שמונה־עשר בפברואר. לאחרונה חזרו אלפיים שבויי מלחמה מגרמניה: מזיגסהיים (Siegesheim) שליד קאסל (Kassel) ומבווריה. הם מספרים על יחס לא רע. רובם ללא לבוש.

אוספי־הסמרטוטים נרדפים על־ידי הללו [הגרמנים]. הקטנים [שבהם] מנוצלים מאוד בידי הגדולים והבינוניים. נחוץ אשראי כדי לשפר את מצבם.

בלובלין, ד"ר אלטן (Alten) נציג הקהילה היהודית השתדל שהלאי לא ינשא על הגב אלא על החזה. כאשר קראו לטלאי אות־הקלון השיב כי אות־כבוד הוא זה. כלאו אותו שלושה ימים.¹¹⁷

Im slońce wyźej, tem sikora bliźej – “ככל השמש מרקיעה בשחקים – קרוב יותר הירגזי” – זו אימרה נפוצה ביותר לאחרונה. על הודעותיו של פראנק אודות גיוס איכרים [לעבודה] בגרמניה מדבקות – powiemy wam na ucho z niemcami krucho – “מפה לאוזן נגיד – גרמניה משקשקת”. על חלונות חשמלית כתובת “byle do wiosny” – [להחזיק מעמד] עד לאביב. ברחוב וולסקה (Wolska) יש כביכול כרזה גדולה ובה מצויירת אוזן גדולה וכתובת powiemy wam na ucho – “מפה לאוזן נגיד” – שמועה כי שיקורסקי (Sikorski) קורא להכין מלאי מזון לחודש אחד.¹¹⁸

אתמול, בשמונה־עשר, נערך חיפוש במסעדת הירשפלד ברחוב מרשלקובסקה (Marszalkowska). על הרצפה היו מפוזרים דולרים, שעונים ושאר חפצים, שעוני־זהב גנובים. רשמו את כל הכתובות. [של אלה שסעדו שם אז].

מספרים, כי בתחנת הרכבת המערבית ירו באיכרים שעמדו לנסוע לשם [לגרמניה], שניסו לברוח, בכפר סטוק (Stok) נהרג לפני חודש ימים אשכנזי. הרגו מאה איכרים ונשרף הכפר. לא מרשים לאיכרים להביא עצים מהיער, מחרימים מהם תבואה.

בפבאניץ (Pabianice) הוקם הגיטו. בעתון הלודז’אי היתה ידיעה שאין לקחת [בכניסה לגיטו] אלא מה שאדם יכול לשאת בעצמו.

מקרים של הפקרת חולים אנושים בפתחי מוסדות־הסעד. אתמול השליכו שני ילדים. מיהודי ברחוב לקחו 70 זל' וניתנה לו חבילה. פתח אותה בפחד, נתברר שהיו בה פיסות פרווה.

תשעה־עשר בפברואר. ידיעה בדבר רישום חדש לעבודת כפיה.¹¹⁹ בכל תחנת־רישום יישב רופא יהודי, שיהיה אחראי לאבחון מחלות. הקהילה אחראית להצהרות הנרשמות. כל בעל־מלאכה וחרשתן יהיה חייב להצהיר על כלי העבודה שלו. הללו [הגרמנים] ידפיסו על חשבון הקהילה שאלוני־הצהרה בגרמנית.

בלסקזֶ’ב (Łaskarzew) היו לפני חדשים אחדים 27 יהודים. ציוו [עליהם] לחפור בור, לעמוד על שפתו [וירו בהם]. אחד נפצע שלושה פצעים, היה מכוסה [בעפר], אך נשאר בחיים.

שמועות בדבר חיסול הקונסוליה האיטלקית בלודז', שמועות שהקונסוליה האיטלקית אורזת חפציה, שאסרו לפני זמן מה פקיד מן הקונסוליה למשך שמונה שעות.¹²⁰

בווארשה, כרטיסי־לחם שונים בשביל יהודים מאלה של הגרמנים; לראשונים – כחולים ולאחרים – ורודים. הם [הגרמנים] יקבלו בנוסף לכך כיכר לחם [גם] לחמניה לבנה. העגלונים הנוצריים [הפולניים] חייבים יום בחודש לעבוד בעבודת חובה, היהודים יומיים. שוב החל המעבר לצד השני, אך מסתבר שלא במספרים ניכרים.

 

[38] [21, 22, 23 בפברואר 1940]    🔗

אהובי,

העשרים ואחד בפברואר. הללו [הגרמנים] זרקו אשה מתוך החשמלית. קורה שחוטפים יהודים מתוך החשמליות. הוציאו נשים רבות משורת בתי קפה (“פולוניה”), אין יודעים לאן [לקחו אותן], אומרים שכעבור ימים אחדים חזרו כמאתיים לערך, חלק נבדקו [בקפה של] הירשפלד שלושה ימים בזה אחר זה. ביום הראשון חיפשו אצל כולן, ביום השני החרימו את המסמכים, בשלישי הושיבו [אסרו]. הורידו עגילים, שעוני יד. לקחו נשים פולניות כדי שתחפשנה אצל נשים יהודיות.

הסדנא של הצייר אדם הרשפט נשרפה בשעת הקרבות. נשרפו אקוורלים נדירים.

בבתים רבים [ברחוב] נובוליפקי (Nowolipki) עורכים חיפושים. מוסיפים להחרים רהיטים.

במחנה נפטרו הפרופסורים הפולנים [מאוניברסיטת קרקוב], קוסטנצקי (Kazimierz Kostanecki), חז’נובסקי (Ignacy Chrzanowski).¹²¹

לפני שבועות אחדים נדרשה הקהילה לנעול את בתי המדרש ובתי התפילה.

שמועה כי קוט (Kot)¹²² דיבר ברדיו הצרפתי. מסלופצה (Slupce) ומזגורוב (Zagórów) גירשו את היהודים לבוכניה (Bochnia) ולניפולומיצה (Niepołomice).¹²³

ידיעות עגומות בזמן הגירוש [בלודז']. שלושת אלפים איש עמדו בכפור העז יום תמים. אסרו את אלה אשר הובילו את חפציהם בעגלות. הגישה לבאלוט¹²⁴ נחסמה בחוטי תיל. נאלצו להתערב למען פתיחת גדרות התיל. בבבאלוט שוררת צפיפות נוראה. בחדרים קטנים [מצטופפים] משפחות אחדות.

גל של אופטימזם בקרב הפולנים. מצפים לאביב הקרוב, צריך להחזיק מעמד, לכן נשארה הנהגת האינטליגנציה, עם זאת פחד רב. השתפר באופן ניכר יחסה של האינטליגנציה הפולנית ליהודים. [בשוק] ויילופולה (Wielopole) ראיתי איש חיל [חייל] מצווה על עוברים ושבים לקחת מפחח יהודי. בשל חוסר הבטחון פחת משמעותית מספר בעלי הדוכנים והסוחרים היהודיים. לפני כן היו רבים, כעת מעטים מאוד.

הדולר נפל למאה ארבעים־חמישים. הסיבה לכך שאלה אשר בשעת החלפת שטרי הכסף הגדולים לקטנים, קנו דולרים, מוכרים אותם כעת משום שהם צריכים [מזומנים] למחיה.

גדל משמעותית מספר חולי הרוח.

שמעתי על נער יפה בן 10 שהוכה בראשו.

בלובלין הכניסו כבר עבודת כפייה. בעלי מלאכה יהודיים עובדים עבור הצבא, לא בביתם אלא אצלם. מקבלים בתמורה מזון דל.

החכם הווארשאי קיבל בשדרות [הגסטפו] – – כחמשה אלפים זלוטי.

בעשרים ושלושה [בחודש] התפרסם צו לרישום שני של בני 10 [14] עד 60' בשני שלבים. השלב הראשון באחד במארס בני 25־16. בשלב השני – הנותרים. צריך [גם] לדווח על כלי עבודה. זקני־היהודים [ראשי היודנראטים] אחראים לכך¹²⁵ – –

מספרים שבאיזה מקום נהרגו היהודים החלשים אשר אמרו בשעת הרישום שהם חלשים.

העשרים ושלושה בפברואר. מספרים שברחוב בגנו (Bagno) נהרג יהודי בגלל שבא חצי שעה לעסק אשר נלקח ממנו.

גדודי העבודה נצטוו לשיר:

Hitlerowiec kochany, hitlerowiec złoty za czasów Polski nie mielismy roboty [נאצי יקירנו, אהובינו, בימי פולין לא היתה לנו עבודה]. רח' נלבקי (Nalewki) הפך להוליווד, רק כובים [נושאי סרט יהודי] מסתובבים שם.

קיצוב המזונות ליהודים קטן מאשר לנוצרים: סוכר חמישים לנוצרים, שלושים ליהודים. אם לא [תפסק] הנהירה מערי השדה, תופחת הקצבה לחצי. כאשר קבעו כי ליהודים מותר לקנות רק בחנויות יהודיות, התנגד לכך חלק מהנוצרים בהנמקה שיפסידו על כך את הכל.

בוולוצלבק (Włocławek), צורר היהודים הגרמני דונקרסט [?], כל חייו היה מדריך ב“מכבי”, התפרנס מיהודים.

הדיבר האחד־עשר – “המר דת סבך וסבתך”. היהודים סובלים כעת בשל הדיבר האחד־העשר. תופרים כעת כובעים עם מצחיה, מורידים את הכובע היטב על המצח. מגפיים, או נעליים וגרביים גבוהות, לעתים קרובות נעליים ספורטיביות, כדי להראות יותר גוי. נשים [יהודיות] צבועות, מאופרות ואלגנטיות רואים לעתים רחוקות. הוא הדין בנעלי ספורט, במעילים ומלבושים חמים. מגיעים אלינו [אנשי] אינטליגנציה יהודית מתבוללים לחלוטין – – מנהלת ספריה ציבורית, לוטה ווגמיסטר, דינה שטיינברג, מלוביסט.¹²⁶

מתחילים לרכז יהודים רבים בלובלין, בדירות המצב הולך ורע מיום ליום. לאחרונה נתוספו אלף וחמש מאות יהודים משטטין (Stettin).¹²⁷ מצפים למשלוחים נוספים מהרייך.

שמעתי בדבר המעשים שבוועד ארבע ארצות.¹²⁸ בווארשה שני אנשים הרוגים אחד ללב והשני לראש. הנחטפים צריכים לקבור אותם במהרה. ארבע יהודים חוטפים את המת בידים וברגלים.

תושבי [מושיבים] הרבה גויים בעירנו. בבית אחד בקושיקובה (Koszykowa) כל האישים [אנשים]. בכל יום באים שבויים מגרמניה. בעירים [ערים] של אוסטריה היה להם טוב. הרבה מהם מתים בעת הכפור. איש חשוב מהם סיפר שעשרה אחוז מתים. האיכרים נוסעים שם [לשם] בתנאים קשים מאוד.

בתחנה איש אחד שמע זעקות מהם – – כי הם נוסעים בקרונות משא.

בעיתון הלודז’אי התפרסמה ידיעה כי נשרף בית הכנסת בלנצ’יץ (Lȩcyca).¹²⁹ Kurier Warszawski פרסם רשימת הסתה נגד יהודים, מנהלי בתים.

 

[39] [6 במארס 1940]    🔗

יקירי!

היום, השישה במארס, שמעתי מעשה כדלקמן: חטפו את ר' ולוולה לעבודה בדינאסי (Dynasy). – “אתה לא אדם, אתה לא חיה, אתה יהודי!”.¹³⁰ הוכה כאשר פקדו עליו להפיל עט נובע, אחר כך סילקו [את העט] אך צוו עליו [להמשיך] לחפש. הוא שכב במיטה כמה שבועות.

בטלומצקי [Tlomackie] 2 ביצעו שלושה שררות [גרמנים במדים] מעשה־אונס. הצעקות נשמעו ברחבי החצר. בשדרות [בגסטפו] מתעניינים במקרים של חילול הגזע, אבל מפחדים להודיע על כך.

“יידישה גאונריי” (Jüdische Gaunerei) [“רמאות יהודית”] [תגובת הגרמנים] לשלט של איציקל וכפתור.¹³¹ באו לקחת מיטות מהמרפאה אך לא עלה בידם בכלל הנ"ל. [השלט של הג’וינט].

בלודז' אסור ליהודים לנסוע בחשמליות ואילו בקרקוב לפי ה“קורייר וארשבסקי” – [Kurier Warszawski] [מותר] רק בחלק האחורי.

למעלה מאלף איש גורשו מלודז' לפיוטרקטב (Piotrków) – 900 פולנים ו־600 יהודים. פולנים נלקחים לעבודה ומגרשים אותם לשם [לגרמניה]. שמועות שהפולנים בווארשה וגם בקרקוב עונדים סרטי־יהודים.¹³²

הטרגדיה של השבויים [היהודים] מווארטגאו (Warthegau).¹³³ שלחו משלוח של למעלה משש מאות, בלובלין, הקהילה לא יכלה לקלוט אותם, לא היה לה בגדים אזרחיים.¹³⁴ נשלחו הלאה לכיוון פרצ’ב (Parczew) בדרך ירו בכושלים. הם היו נעולים בקבקבי־עץ שהיו נשמטים מרגליהם. פצועים רבים נורו. אחר כך הכניסו אותם לשני אסמים, באחד מהם למעלה ממאתיים איש: משם הוצאו בקבוצות של עשרים ונהרגו. מ־627 נשארו רק 287. עשרים וכמה הצליחו לברוח. שלושה אנשים [נהרגו] בכדור אחד. בפרצ’ב רצו רבים להתאבד. חפצו בדרך לעשות מרידה מפני שהשוטרים היו [רק] שלושה־עשר, אבל אמרו להם שזה יביא אסון גדול לכל היהודים בפולין. אכזר מהם הרג בדרך אנשים אשר הולכים בדרך [עוברי־אורח] [כ] ארנבות ואחרים.

הבטיח להם שיתנו להם כסף ובזה הצליח להציל את הנשארים. הראש [של השוטרים] סיפר להם שהוא עשה זה [רצח השבויים] מפני שהם חפצים להימלט. השומרים השחורים. כאשר באו לביאלה (Biała)¹³⁵ שאל [נשאלו] ואיה הנשארים? [עשו עצמם] כלא יודעים.

שמעתי שבאו לדירה אחת לקחת שני אנשי חייל, יהודי ופולני.

מאתיים ילדים מתו בבית־האסופים בווארשה.

בכפר נגושבו (Naguszewo) ארבע איכרים נהרגו מפני שהלכו ליער לקחת עצים. לקחת עצים. באותו הכפר, קנס של 500 זל' על שלא סיפקו עגלה וסוסים.

לבנין יהודי בווארשה בא השוער בלווית פולני נוצרי ודרש מבעל הדירה [הבית] דירה, ואם לאו, איים בהללו [הגרמנים].

הקהילה לוקחת 60 זל' כופר תמורת שישה ימי עבודה, בפינוי שלג.

מהמעות אשר היו בבנק בעירו של פיקס פרידמן לקחו מאתיים אלפים בעד (למען) הקהילה הווארש[אית] מהסכום ארבע מאות [אלפים]. מהסכום בעד [המיועד] עליה אשר בקהילה. לקחו זה[ו]בים [מטבע], מפני שהם אמרו שאין להם מה לעשות עם הכסף.¹³⁶

פועלים מהקהילה שעבדו בפינוי שלג נחטפו לעבודות אחרות.

ענידת הסרט אינה חלה על יהודים אזרחי ארצות חוץ.

דולרים יש לרוב, חסר כסף [מקומי] לחליפין.

בעשרים ושמונה נחטפו פולנים רבים מהדירות, מהרחובות ומבתי־הקפה. אומרים שהנוצרים [פולנים] שמים סרטים של יהודים.¹³⁷

בלודז' היה בבנק מיליון מטבע האזרחה [אזרחי] וחצי של פולנים.¹³⁸

ידיעות עצובות מלודז‘. רומקובסקי משליך משפחות עניות מדירותיהן ומושיב במקומן עשירים. חוזרות משפחות שלימות ללודז’. הן מעדיפות למות בבתיהן מאשר להתגולל בנכר. תמורת עשרה מארקים מועברים יהודים מלודז' לגוּברנמן.

אלפי שבויים יהודיים מגיעים מדי יום ביומו. בעית הביגוד. אסור להם ללבוש מדי־חיילים ואין להם בגדים אזרחיים.¹³⁹

המקרה המעניין עם הצייר אליוֹ[ביץ].¹⁴⁰ חטפו אותו לעבודה לחיל השריון. הסיק יפה את התנור. נשאל מנין לו המומחיות הזו והשיב – אני צייר־אמן. נתבקש לצייר. וכך הוא מצייר כבר את האיש השישי, בכל פעם בעל דרגה גבוהה יותר. מקבל שכר של 150 [זל'] לתמונה, אישור שם הצייר על כל תמונה. תמונות מוצלחות.

בעשרים ושישה בפברואר יצא צו בדבר הרישום.¹⁴¹

שמועות על דבר אכזריות בוועד הפולני.¹⁴² ביום ראשון רק אכזריות בחדר מיוחד, אחר כך [המתעללים] התאמנו בתפישת פאות [של יהודים] בידים וברגלים. אם הבגד [המכסה את חללי העינויים] מהפנים יפול, נותנים [מכסים] בנייר. איש אחד הרגיש [ש]הידים חמים עוד. הם הורגים באוזן ובראש. שני אנשים הורגים. [מכים] אנשים באים משם חצי משוגע. עובדים שם שני שבועות. כאשר הורגים, [מכים], היהודים העובדים פונים לכותל. הרב החרים [?] נוצרים.

החשש להתייחס יפה, [גרמני] דיבר בנימוס, בנחת עם יהודי, משראה [גרמני] אחר הרים קולו בצעקה “תסתלק, מהר” בתוספת קללה.

מחיר הזהב ירד ממאה [זל'] לשמונים. מחיר הדולר – מאה.

עורכי־הדין הפולניים הנשואים ליהודיות או [המעסיקים] מתמחים יהודיים נמחקים. כל אחד מהם חייב לחתום שמעולם לא הופיע נגד הללו [הגרמנים]. המדינאים ושאר אישים פולניים ידועים אחרים נמחקו. נשארו רק כמה מאות עורכי־דין פולניים. עורך־דין אנדקי, שהצביע בעד הסעיף הארי, נושא בגאון את מחיקתו מהרשימה משום שהעסיק מתמחה יהודי.¹⁴³

הוציאו מאתיים נשים נוצריות [פולניות] מבתי הקפה. באו אחר כך, אונס. שמעתי שהדבר היה הרבה פעמים ברחובות של וארשה.

רחוב מרשלקובסקב בלילה (Marszałkowska), ריק למחצה. מראה הרחובות היהודים בבוקר כשל עיירה י[הודית], פלוגות י[הודים] מטעם הקהילה צועדות לעבודה. פנים מזי רעב, מקבלים שלושה וחצי זל' ליום.

 

[40] [9, 12, 15, 16 במארס, 1940]    🔗

אסור ליהודים לפתוח מספרות חדשות. קופת־חולים, גימלאות – לא בשביל יהודים. ביטוח־חובה. בבתים שיש בהם קומיסארים חייבים לשלם שכר־דירה אפילו עבור השנים הקודמות.

הם אנסו בתולה בת שש־עשרה בבית [שברחוב] טלומצקי (Tłomackie).

שולחים חבילות של נקניק ומצרכי־מזון אחרים מווילנה או קובנה (יש השולחים ממה שחסכו [מזה שקיבלו] מוועד העזרה).

בטלומצקי 2' גויה הצילה שתי בתולות [מאונס]. הן היו ערומות כבר, אבל כאשר הוא החל ללבוש [להתפשט] נסו למטבח ושם הצילם הגויה. היא נ[י]שקה את שתיהן ונתנה להן כסף.

נסעתי עם ובר בלילה נורא (מתוך מכתבו של אחד, שנסע לארץ־ישראל). מעות נותנים תחת הרגל [כסף מסתירים בתוך הנעליים] או בקרב הגוף. יהלומים – תחת הסתימות.

בהרבה חנויות באזורים הפולניים הכתובת: “הכניסה ליהודים אסורה”. המפלצת מווארשה¹⁴⁴ שוב פעילה.

ידיעות קודרות מלודז' מיום 4 במארס: פולנים מבאלוטי (Baluty) אינם רוצים לעבור, אין להם לאן. מגרשים אותם.¹⁴⁵

חמש־מאות יהודים משטטין (Stettin)¹⁴⁶ הגיעו ללובלין. היה אסור להם לקחת מזוודות. באו בלי שום דבר.

כל עבודותיו של שווערצנטר¹⁴⁷ נשרפו באוניברסיטה, חומר מעניין.

מנסים בכל מיני דרכים להציל את המטלטלים, הופכים את המזנונים כדי שיראו מרופטים, בלתי נאים.

חילוף המעות היום בתשיעי במארס – עשרים ושבעה.¹⁴⁸ יחרימו את חדרי העבודה של רופאים יהודים (שנסעו). לרופאים יהודיים אסור לענוד את [סרטי] הצלב־האדום.

בימים חמישי ושישי נערכה בלודז' הריגה של יהודים, אומרים על דבר עשרים ושישה אנשים הרוגים והרבה פצועים.¹⁴⁹

מאז נובמבר של אשתקד, השתמדו בווארשה למעלה ממאתיים יהודים, ביניהם

מרק ארנשטיין ואטונג ואחרים.¹⁵⁰ נוסף לרופאים ובעלי מקצועות חופשיים, גם חנווני ממוקוטוב (Mokotów) ואחרים. הסיבה: למומרים נותנים אשרות כניסה זמניות לאיטליה, ובווארשה הם מקבלים חלות לבנות¹⁵¹ (54 – בינואר).

אומרים שכאשר היה פה פראנק נקרא הראש הווארשאי צ’רניאקוב לכתוב שליהודים פה טוב, אבל לא חפץ לכתוב. הבטיחו אותו שלא יהיה הסרט [היהודי] ובכלל ייטב המצב של היהודים.

מראה כזה: בבוקר, לפני שמונה, נכנסת מכונית משא עם הללו [הגרמנים], כאשר במגרש ניצב מחנה גדול של גדוד העבודה. כל אחד [מהגרמנים] מאיים בכלי אחר: במגלב, באקדח וכיו"ב. הקהל אינו מאבד עשתונותיו.

קבוצות של עובדי־חשמליות פולניים ברחוב לשנו (Leszno) מכים עוברי־אורח יהודיים, נשים וגברים.

מקרי התאבדות אחדים בקרב האינטליגנציה היהודית בלודז'.

אנשי שמירה [שוטרים] פולנים אספו בעד חברם היהודי אשר הלך בביאת האשכנזים. שמעתי גם כן על דבר פקידה יהודית בעיריה שבשבילה אספו החברים הנוצרים כסף.

יהודים עם סרטים ירוקים, ללא הסרט היהודי. אלה הם סמרטוטרים וקוני מתכת. הם חייבים לאסוף במשך זמן קצוב כמות מסוימת של סמרטוטים וגרוטאות. אסור לקחת אותם לעבודת [כפיה], רשאים לנסוע ברכבת וכדומה.

“לכל יהודי יש לב חלש או אישור” אומרים הללו [הגרמנים].

היום, 12 במארס, התקבלו ידיעות קודרות מלודז'. הכריחו אלפים אחדים של יהודים מכמה רחובות לצאת את העיר. בינהם זקנים, חולים ותשושים. נהרגו הרבה אנשים.

לקחו יהודים לעבודה בווארשה ובסיומה נצטוו לשיר: “עק, מעק, בעק – פוילן איז דרעק – אלא געהען וועק” [פולין היא טינופת, הכל ילכו מפה].

במבצע איסוף כספים למען השבויים, נתן המפקד האיטלקי חליפה.

בשעת הבדיקה [החיפוש] לקחו מהילד קטן מהכיס הקטן שבעים גרושי. לקחו גם מהמשרת [כסף].

השבויים [הפולניים] מביאלה־פוד[לסק] (Biała Podlaska) באו מאמטיץ (Amtitz) אצל גובן (Guben) (ברנדנבורג). משם באו לשובין (Szubin) ושם היה שמחה גדולה בעם הפולני.

צועקים “השיבנו”¹⁵² צועקים כשרואים יהודי ברחוב שנחטף לעבודה. קמה מהומה גדולה “חוטפים יהודים לעבודה” – כאשר ראו את האדון מיכאל הארוך בחברת הגרמנים והאמריקנים מהצלב האדום.¹⁵³ [בגמר] החטיפה אומרים: “האוויר חופשי”.

קומיסר בחנות של יהודים ברחוב לשנו. ארבעה הם יהודים [העובדים] שם. האשכנזי [הגרמני] משם אינו מכיר בבעלים היהודים. הקשר הוא אך ורק באמצעות הפועל הנוצרי היחיד הפותח מדי יום את החנות. אינו מדבר עם הפועלים היהודיים ולא נותן להם עבודה.

בחמישה־עשר ושישה־עשר במארס – ידיעות קודרות מלודז‘. שם נהרגו הרבה אנשים. בא מלך חדש ודיבר [אמר] שיגרש את היהודים לגיטו, והוא יתן ליהודים שתי או שלש רגעות [שהות של שניים או שלושה רגעים להעברה]. בגלל הטרור ברחו לגיטו. הצפיפות שם נוראה. עשרים, שלושים איש בחדר אחד. שיירות ארוכות של בני־אדם המתהלכים ברחובות הלוך ושוב. את הרחוב אי אפשר לעבור, פשוטו כמשמעו. בגיטו [בלודז’] יש משטרה יהודית. אומרים שעשרת אלפים איש צועדים ברגל מל[ודז'] לווארשה. החולים והחלשים אשר לא יכלו לעזוב את הגיטו נהרגו.

מעשה נורא באוקנציה (Okęcie).¹⁵⁴ נהרגו שני אשכנזים [גרמנים]. לקחו שלושים אנשים יהודים אשר עובדים בעד הקהילה ותשעים פולנים. כולם נהרגו, אומרים.

בלובלין פורסמה כרזה [כתוב בה] כי בגלל יחסם הלויאלי של התושבים הפולנים כלפי הללו [הגרמנים] מותר להם להימצא שעתיים נוספות, עד השעה 9, ליהודים – רק עד השעה 7.

הגדול מווארשה¹⁵⁵ בכבודו ובעצמו, הוצא מתוך הכרכרה [ע"י הגרמנים] ועבד. הטילו על הקהילה להשיג רהיטים עבור מאתיים דירות (15 פסנתרים).

נסעו כפתור ור' לייב (ליובה) – חזר לייבלה עם כפתור (לא כלום).¹⁵⁶

החרימו את המוזיאון ברסון והוציאו אותו.¹⁵⁷ שם נמצאה גם מה שמכונה “ביבליה בלמוטנה” (Biblia bałamutna) וכתבים אחרים של פרנק [יעקב] הכתובים בדיו אדומה. אמרו שהיה זה הדם בו כתב פרנק כאשר היה בכלא.¹⁵⁸

חטפו רב לעבודה, פקדו עליו לשאת 100 ק"ג פחם, כרע מיד תחת המשא ונשאר שוכב. היכו אותו ארבע או חמש שעות. ציוו על ילדה בת שנתיים לנקות חלונות בקומה החמישית. זעזוע־עצבים.

ראיתי שבויים מאלנשטיין (Allenstein) (פרוסיה המזרחית) בסנדלי־קיץ.

חזירים [רובלים זהב] – 73 [זל'], הדולר – קרוב למאה. הסיבה: שמועות על השלום. הפסקת הקשרים עם המזרח, גרמה לירידת [שער] הדולר.

ידיעות אודות אפשרות הגירה לסלובקיה, כארץ מעבר: ערבון של 50 דולר, עשרים אחוזים מהכסף המגיע מארצות־חוץ [מחליפים] בשער הרשמי ואת היתר בשוק השחור – בשער הגבוה פי שלושה או ארבעה.

מלכות מרין, סביבת סוסנוביץ, ההכנה לעליה ב' של מאתיים בני־נוער. מדברים על הגירה המונית של עשרת אלפים לחודש [שיסעו] ברכבת עד לקונסטנצה.¹⁵⁹

בעיירה אחת בסביבת לובלין נאלצים כל הגברים היהודיים לעבוד בפינוי שלג מהדרכים. בווארשה – עשרת אלפים מדי יום. ברייך חייבים היהודים להתייצב בכל יום בשעה שמונה בבוקר.

המכתבים מעניינים מאוד, מאות לירות ברחוב מס' 4.¹⁶⁰

ראש הגנבים מווארשה הרים ותיקן את המקל שבו היכו את היהודים אשר באו [התייצבו לעבודה] חמש דקות אחר השעה השישית בבוקר. עשרות יהודים נפצעו.¹⁶¹

החטיפות מתרבות מיום ליום.

בחנות שהיתה ידועה ביחסה הטוב ליהודים, נאלצו לתלות את הכתובת: “הכניסה ליהודים אסורה”. הוא הדין כמעט בכל החנויות לדברי־מאפה. יש כתובות מודפסות.

בניבקה (Niwka) האשימו מנין של מתפללים בהתכנסות פוליטית. נהרגו שני יהודים והשארית נ[ל]קח[ה] לבית האסורים.

באו לחפש בדירת ראש היהודים בסוסנוביץ.

נמנעה סכנה גדולה. ברחוב ארוך (רחוב Długa ) 27 [ל]בית הפליטים בא שיכור משלהם [גרמני] [ש]נפצע במדרגות שילמו לו ארבע מאות [זל'] והוא בא בערב לאכול מזון.

יהודי אחד, אברהם בא עם 2 פולנים ושני שומרים [גרמניים], הלשין שיש כאן מטבע־חוץ. חיפשו ולא מצאו דבר. בינתיים הללו בזזו. כאשר עזבו השומרים, חזרו הנוצרים [הפולנים] לקחת חפצים וספגו מכות מדיירי הבית. הלה התלונן [הם התלוננו] – והיהודים נלקחו ללא מעילים, רק בחלוקים, ואחר כך נענשו כל שהלכו ברחוב ללא סרט.

השותפות ברחוב ז’ילנה: (Zielna) נחטפים על ידי פולנים ועל ידי הללו, [הגרמנים] דמי השחרור הם ארבעה זל' ויותר.

 

[41] [27 במארס, 1940 - 5 , 2 באפריל]    🔗

היום היתה לי שיחה מעניינת עם משולם [קמינר]. הוא אינו מאמין בנסיעה לקרקוב¹⁶² וכי תצמח ממנה טובה כלשהי. המדרש מספר כי כאשר רצה קין להרוג את הבל, לא ידע־איך. הוא פצע אותו בכל גופו, איבר אחר איבר, לא ידע אודות המוח, כי [פגיעה] בו בלבד מספיקה. הרוסים ערכו פוגרומים, אבל להשמיד את היהודים מיטיבים הללו [הגרמנים] לדעת טוב יותר. בכלל, [קמינר] לעולם איננו מצפה לטובות מידי השונא וממגע עמו.

שמועות פרועות שצ’רניאקוב הוא חברו לספסל־הלימודים של פראנק ולכן הוא הזמין אותו אליו. שם סיפר [לו] כביכול איך עובר עליו היום ושבדרך [למשרדו] חוטפים [אותו] לעבודה פעם ופעמיים.¹⁶³

שמועה שבעת היותו בקרקוב, פתחו את הרדיו כדי לשמוע תלונות היהודים¹⁶⁴

על הפוגרום בווארשה. אומרים שלפני 8 ימים הצהיר כביכול ביברשטיין¹⁶⁵ שליהודים בפולין טוב, באו בדרישה דומה לסאפייהא (Sapieha)¹⁶⁶ [שלא נענה לה]. לפיכך סגרו את הכנסיות.

היום, השניים במארס, [באפריל] כבר ניגשו להקים את החומות מסביב לתחום המגיפה.¹⁶⁷ הדבר עשה רושם רב. רואים בכך את התחלת הקמת הגיטו. ברחובות שורר שקט גמור. האוכלוסיה היהודית, שבשבוע שעבר הסתתרה כולה בבתים, מגיחה מתוך הדירות. רואים כבר יהודים גם בשכונות הפולניות. אומרים שננקטו צעדים נגד האירועים העגומים.

המאורעות בווארשה נמשכו יום תמים. היתה התערבות בקרקוב אצל ראש הס"ס קריגר,¹⁶⁸ והודות לה הופסקו ההתפרעויות. נאסר אדם בשם פולבסקי (Puławski) שהיתה לו כנראה יד במהומות.

במו עיני ראיתי כיצד בריון אחד לקח או קנה סרט מיהודי וענד אותו בטעות על הזרוע השמאלית. אומרים, שהנוצרי שנהרג ברחוב פרצ’יסקנסקה (Franciszkańska) נרצח על ידי נהג חשמלית שקפץ מתוכה והיכה אותו בידית ההתנעה.

בעניין הפגישה בקרקוב מוסרים כדלקמן: ארבע שעות דנו בכל השאלות שעמדו על סדר היום: הסרטים, בטחון הנפש והרכוש, מצב הקהילות, העזרה הסוציאלית, הבטיחו שכעבור שבועיים יבוא ד“ר ארלט (Arlt) לווארשה וימשיך בקשר. את הדווח מקרקוב מקבלים באכזבה, ציפו לגדולות ולא הושג מאומה, מכאן מפח־הנפש.¹⁶⁹ על השאלה למה היהודים בעבר השני [בגרמניה גופא] אינם עונדים את הסרט, השיב ד”ר ארלט: “אין אנו נלחמים עם העבר ההוא”.

אומרים שגם ראש העיר¹⁷⁰ וגם השלטונות הצבאיים מתנגדים להקמת החומה [סביב הגיטו], ואילו הללו [הגסטפו] מצדדים בכך וכן גם רשות התברואה. הדבר יגרום לקשיים גדולים בתחבורה, כי יצטרכו לעקוף שטח רחב.

בין שאר הדברים אמר ד“ר ארלט, כי לאחר המלחמה יפתור הפיהרר את שאלת היהודים על־ידי יצירת מולדת בשבילם. צ’רניאקוב בפגישה עם ד”ר ארלט תיאר את יום העבודה שלו, כיצד חוטפים אותו בדרך, כיצד חוטפים אותו בהיותו בקהילה. כל הנציגים מוסרים על כל מה שטענו, אבל אינם מספרים מה ענו להם.

עדים מספרים כי שדדו במשך שעה וחצי את בית־המרקחת ברחוב ז’ביה (Żabia) 8. במקום היו שומרים פולנים והשומרים ההם [הגרמנים], אך זה לא מנע את המשך השוד. תמונות שכאלה: מתהלך שומר מההם [הגרמנים] ומאחוריו נערים סוחבים חפצים שנשדדו, ואין תגובה.

באותו ענין שוחחתי עם עורך־דין פולני: היהודים היו 7 ימים בקרקוב, “עבדו עליהם”, [על הגרמנים] והתוצאה: הניחו ליהודים ונטפלו לפולנים, אלפים נאסרו. ב־ Wiadomosci Polskie ¹⁷¹ של האנדקים מ־27 במארס נדפס מאמר ראשי אודות הפוגרום בווארשה. נער פולני חטף משהו מידי יהודי בככר שער הברזל (Plac Żelaznej Bramy), ומכאן פרצו המהומות. אומרים שהשקצים [הפולנים] קיבלו מידי ההם [הגרמנים] 2 זל' ויותר ליום. אבל לא שמעתי מאף מקור מהימן כי הביאו אותם במכוניות והורידו אותם בשכונות יהודיות.

היום נפוצו שמועות שהאנגלים והצרפתים כבשו את בלגיה.¹⁷²

היהודים נתנו עשרת אלפים בעד המלמדים הנוצרים והגלחים.¹⁷³ [?]

המוני היהודים לא נשברו בעת הכיבוש. את הפורום חגגו. מצב הרוח אינו מדוכדך אף על פי שהמצב קשה למדי. הנוער לא נרדם, הם נוסעים מעיר לעיר ומדברים על דבר ארץ־ישראל. יצא לאור כתב בלשון פולני יידיש ועברית מעניני ארץ־ישראל.¹⁷⁴

אחד בשם הופמן (בחור צעיר) הוכה במוט ברזל בראשו בשעת עבודה [הכפיה] ומת.

הממשלה קיימת.

שמעתי על חברה יהודית, שכשהם באים ביום שני לשדרות ג' עם אגרות, הם מוצאים שם העתק.¹⁷⁵

לא הכל יכלו להסתגל לתנאים החדשים. הם עשו באמונה שלימה את אשר חפצו שדרות – ג' ברישום, למשל, עשו כל מה שאמרו לו, אף־על־פי שזה לא תמיד טוב ליהודים.¹⁷⁶ רגזו מאד שיהודים לא נרשמו רצו להניח את הדעת.

רב אחד ממחנה סטרגרד הביא לווארשה בשלמות ספר תורה קרוע בן כמה מאות שנים.

אם בתחילה היו [אלה אנשי] הוורמאכט (Wehrmacht), הרי עכשיו אלה הטייסים, צעירים בני 18־17. הם מתפרצים בקביעות לבתי היהודים בנלבקי (Nalewki). היו מקרים שפרצו לדירות סגורות.

החיטוי, כלומר לקיחת כל דרי הבית לבית־מרחץ, היה לצרה גדולה. השרתים הנוצריים דורשים מהסוחרים היהודיים שהסתירו סחורות – שלמונים, שאם לא כן – יחטאו את הסחורה. המגפה לא התרחבה מעבר למה שהיה לפני המלחמה. [השלטונות] סוגרים לא רק את הבית בו התפשטה המחלה, אלא גם את שני הבתים הסמוכים לו. לאחרונה סוגרים קטעי רחובות שלמים.¹⁷⁷

כאשר נסעו לרחב דזילנה (Dzielna) (הצלב־האדום האמריקאי) חפץ האדון שיאמרו שהנקודות הן תחנות־מעבר, אבל כאשר באו, שאל האמריקאי את היהודי הראשון [שנזדמן] והוא סיפר שגירשו אותו מעירו והוא מתגולל כאן, אין אלה איפוא תחנות־מעבר.¹⁷⁸

מאמר ראשי:Polska żyje¹⁷⁹ בל נלך בדרכי הללו [הגרמנים].

סיבת הפרעות בווארשה: נער פולני נהרג בכיכר [שער] הברזל בגלל שחטף תפוח מידי יהודים. לאחר מכן החלו הפרעות. הללו [הגרמנים] אירגנו כל זאת. “אנו יודעים את כל אשר עוללו היהודים בעבר השני אצל הבולשביקים. ונזכור זאת, אבל עלינו להעניש את האשמים ולא את כל הציבור כולו. פולין החדשה תשתחרר גם מן הכובשים הפנימיים [היהודים]”.

בכתבה מקרמניץ(Krzemieniec) מוזכרים היהודים העובדים שם בגימנסיה.¹⁸⁰

אומרים, שבשעת השוד ברח' כרמליצקה (Karmelicka), הצביעו נוצרים בעצמם בפני המשטרה על השודדים.

באוסף הגרוטאות נחתכות לעיתים קרובות מכונות חדשות לחתיכות. היום, ב־5 במארס [אפריל] שוב עומדות על הפרק הידיעות אודות הגיטו. פקידי הדואר הנוצרים קיבלו הוראות לעזוב את הסביבה היהודית. בקרקוב נימקו את פעולות הכנופיות בנימוקים של חילול הגזע.

לאחר המלחמה יערכו טיול לברלין בסיסמא: בואו נבקר אצל הרהיטים [השדודים] שלנו.

 

[42] [23, 28 במארס, 1940]    🔗

יקירי!

לאחרונה, כלומר במחצית מארס, מגיעות ללא הפסק קבוצות שבויי־מלחמה יהודיים מאשכנז [גרמניה]. הגיעה קבוצה מאלנשטיין (Allenstein, פרוסיה המזרחית). חלק מהם מספרים על יחס טוב מאוד מצד הללו [הגרמנים]. היחס כלפי היהודים נשתנה שם במשך הזמן לחלוטין. “הגענו לשם כיהודים ארורים ואנו חוזרים כבנים חביבים של ישראל”. בסטרגארד (Stargard, ליד שטטין), שם שמעו ללא הרף בימים הראשונים את מילת הגנאי “יודֶה” (Jude), לא נשמעה עוד לאחרונה. בעתון המקומי נתפרסמו מדי יום פסקי דין, נגד אנשי המשמר [הגרמניים], אשר נידונו לשישה חודשי מאסר בעבור מכירת סיגריה ליהודי. עונש דומה הוטל גם על הושטת יד לשלום ליהודי. אשה ששכלה את בנה יחידה, קראה ליהודי שעבד אצלה בשם בנה שנפל. במרוצת הזמן היו היהודים באחוזות לפועלים הטובים ביותר. (על מקרה דומה נודע בווארשה). באחוזה אחת עבדו יהודים וספגו תמיד מכות; במרוצת הזמן נשתנה לחלוטין היחס של אותם אנשים עצמם. היהודים מנהלים את העבודה ומאוד מרוצים מהם. באחוזות היו להוטים לקבל עובדים יהודיים. באחת האחוזות הפסיקו את עבודת היהודים, ובעל־האחוזה נסע למגדבורג (Magdeburg) כדי לבטל את הגזרה. כדבר הזה שמעתי גם מפי המתאגרף היהודי (ליד ברסלאו, Breslau). על טורי היהודים שהיו עוברים שם היו ממטירים שוקולדה, לחם ושאר דברים טובים. היו שקיבלו מתנות כגון שעונים, בגדים, נעליים וחפצים אחרים. הדבר היה לתופעה כללית והוא שגרם, לפי הדעה המקובלת על הכל, להחזרת היהודים לפולין [הכבושה]. אולם מספרים בו בזמן שבסביבת סטרגארד (Stargard, ליד שטטין) (Stettin), שלחו שבויי־מלחמה יהודיים לעבודה בכפור של 21 מעלות. הם קפאו, היחס של גדולי־החיל האשכנזים [קציני צבא גרמניים] הוא טוב, ידידותי. לרופאים שביניהם פנו [בתואר] “קולגה” [חבר]. הפולנים לעומת זאת, לא שכחו [את שנאתם ליהודים]. רצו להכות את רוסינק [הסופר] (Rusinek) משום שביקש לדקלם שיר משל טוּבים, כי הוא יהודי.¹⁸¹

ב־20 במארס לערך, גורשו יהודים משירפץ (Sierpc), ריפין (Rypin) וערים אחרות ונשלחו לגרודזיונדז (Grusziądz). שם לא היה מקום עבורם והחזירו אותם למקומותיהם אולם דירותיהם כבר היו מאוכלסות. הם רוכזו במחנה, במקום.

קרו מקרים שלקחו מידי ילדים סוכריות.

הראש הווארשאי [צ’רניאקוב] קיבל מכונית מידי ראש־העיר החדש של וארשה הד"ר לייסט (Leist), זה שלפני כן היה בלודז'.

ראיתי כרוז של האנגלים אל הפולנים, בפולנית, המסתיים במילים “עוד לא אבדה פולין” – (Jeszcze Polska nie zginęła) – [המנון פולין]. בכרוז פניה לעמידה ולאורך־הרוח. הממשלה הפולנית פעילה בחוץ־לארץ.¹⁸² הכרוז נדפס בחו"ל, וסימן לכך חסרונה של האות “אן” (ę) ואחרות.

שמעתי שבאינוברוצלב (Inowroclaw) ירה איש חיל אשכנזי [חייל גרמני] בגביר הנודע והנדבן לוי. הוא ביקש לעצור אותו וזה טען “אותי, כמיור לשעבר בחיל־הפרשים רשאי לאסור רק קצין”. – “כלומר, אתה מתנגד למעצר” והרג אותו. לוי היה מיליונר וידיד אישי של הקיסר וילהלם. אביו בנה מסילות־ברזל בסביבות אינוברוצלב.

משפחת פליטים בת 12 נפשות קיבלה בשתים־עשר [לשכות] – סעד, סיוע עבור 64 נפשות.

ניתנה הוראה לפיה חייבים להצהיר על עורות ועל (צמר)¹⁸³ דבר זה עורר מהומה גדולה בקרב האוכלוסיה היהודית.

שער החליפין הגיע ל־33 ואפילו – 39־38.

“אני מודה לוועד עבור סך 1,500 זל'”. אולם למעשה היה הסכום גדול יותר. הסיבה: נוכחותם של הללו [גרמנים] והללו – לוקחים אחוזים.¹⁸⁴

לפני ימים אחדים פשטו שמועות עקשניות בדבר שלום. תולים בכך תקוות גדולות.

הרבנים מפחדים מאוד מעבודה [כפיה]. הרבי מסוחצ’ב¹⁸⁵ גילח זקנו. יש מהם שאינם יוצאים מפתח ביתם ימים שלמים, מקצתם – יושבים בחדרים חסומים או מוסתרים, בארונות וכדומה.

טיפוס הבהרות מתפשט באופן מבהיל. התמותה גדולה מאוד. בבתי־החולים מת כל חולה שלישי. נפטר ד"ר ביאטוס, רופא בבתי מחסה. במקרה של טיפוס מטילים הסגר על שני הבתים הסמוכים [לבית הנגוע].

פניה מטעם המפקדה הצבאית – מזרח, שלא להתרועע עם האוכלוסיה [המקומית], ובמיוחד לא עם יהודים.

היה מקרה ששדדו חולים בעת ביקורם אצל הרופא. המטורפת (Upiór Warszawy ) המפלצת [של וארשה] משתוללת שוב.¹⁸⁶ היום, ב־23 במארס שדדו בני־נוער פולניים, בריונים בני שמונה־תשע, ברחובות לשנו (Leszno), כיכר שער הברזל (Plac Żelaznej Bramy).

פועלים יהודיים מועסקים עתה בפינוי השלג בכל הרחובות. מזי רעב, חזותם עלובה מאד, הרעב מציץ מתוך פניהם.

תאוות הבצע של הרופאים היהודים. [משלמים להם] כדי לא ללכת למרחץ כדי להימנע מחיטוי, אוספים כסף אצל דיירי הבית.¹⁸⁷

כאשר היה הצלם [הצלב] האדום מאמריקה, חפץ החבר [האחראי] שנקודות הפליטים יהיו רק תחנות מעבר. אבל כאשר בא האמריקני שאל את היהודי הראשון כמה חודשים אתה פה?¹⁸⁸

מזוזה הצילה יהודי משבועיים של עבודה [כפיה] בסיים. שאלו אותו לטעמה ופירושה של המזוזה, ובשל כך שוחרר מעבודה.

מחזה זוועה, כיצד כנופיה של בני שמונה, תשע, דהרה היום לערוך מעשי שוד ברח' לשנו, נערי רחוב ממש.

החיוניות הכבירה של שבויי מלחמה יהודיים. בימים הקשים ביותר שמרו על מצב הרוח הטוב. בסטרגארד (Stargard, ליד שטטין) היו מרוכזים אלפיים וארבע־מאות שבויי מלחמה יהודיים. ערכו שם מסיבת קונצרט לרגל נסיעתם של ר' נוס ויצחק.¹⁸⁹ קיר חצץ בין קבוצתנו [השבויים היהודים] לבינם [השבויים הפולניים], הפריד בינינו, מריבות ביננו לבינם, הקיר מפריד מחמת רעב – מלחמות על סנטימטרים אחדים של נקניק, לו היה לנו מה לאכול, לא היינו רבים.¹⁹⁰ רמז למצב היהודים בפולין לפני המלחמה.

נשרף בית־המדרש של המגיד מקוזיניץ,¹⁹¹ יחד עם מיטתו – אתר קדוש לחסידי קוזיניץ.

חיוניות המוני היהודים בימי הגיטו בווארשה. רחוב שליסקה (Śliska) היה אמור להיכלל בגיטו. פגשתי יהודי מטופל בילדים: “שישקו לי ב… יש לי שבעה ילדים, נוסף לכך באה אלי קרובתי עם ילדים משלה, וחוץ מזה, גם דייר משנה. לא נותר לי אלא להשליך את עצמי לוויסלה, אבל לכך יש לי תמיד זמן”.

יהודים מגדוד־העבודה, הסתגלו לעבודה.

החל מיום שישי [ה־22] במארס, ועד היום, יום חמישי ה־28 בו, התרחשו מהומות נגד יהודים כמעט בכל רחובות היהודים, במיוחד באלו הגובלים בגיטו היהודי, ברחוב לשנו (Leszno), רימרסקה (Rymarska), ז’ביה (Żabia), כיכר הבנקים (Pl. Bankowy), גרניצ’נה (Graniczna), כיכר שער־הברזל (Pl. Zelaznej Bramy), (שם התקיימה שלשום אסיפה עם סיסמאות אנטי־יהודיות), גז’יבובסקה (Grzybowska), רינקובה (Rynkowa), ז’לאזנה (ŻWelazna), חלודנה (Chlodna), מזובייצקה (Mazowiecka), ורחובות אחרים. בכל אותם המקומות בזזו חנויות של יהודים; (אומרים שברחוב נייצלה Niecala גם של פולנים, על [הנעשה] בסביבות אחרות לא שמעתי). שדדו את החנויות, עקרו את מוטות הברזל הכבדים ביותר. בימים הראשונים הסתפקו בניפוץ שמשות, אחר כך החלו בביזה. היום בזזו ברחובות כרמליצקה

(Karmelicka) ופרנציסקנסקה (Franciszkańwska). נערך שם קרב של ממש בין יהודים לבריונים. אומרים שנוצרי [פולני] אחד נהרג שם.¹⁹²

אומרים שלקחו מ[ה]רחוב הזה הרבה יהודים שלא היו רשומים [כדיירים].

היום הובילו כנופיות שלימות בריונים עצורים, בני גילים שונים, רובם הגדול בני 10, 12 ומעלה. בראש כנופיה כזו רכב אופנוען, ומאחור – אופנוען נוסף. בראש רצו בצעקות בריונים צעירים. כולם מצויידים במקלות וחוטי־תיל. מי עומד מאחורי ההתפרעויות? סבורים שאילו רצו בכך היו יכולים למנוע או לפחות לבלום את המאורעות. והראיה הניצחת ניתנה בעצם היום הזה – המהומות דעכו בשעות אחר־הצהריים. את המהומות הסריטו למן הרגע שאנשי־חיל [שוטרים או חיילים] היו באים בריצה ומסלקים את הבריונים. קרו מקרים רבים שאנשי־חיל קפצו מהחשמליות כדי לגרש בריונים. היום טייס [גרמני] בראש קבוצת יהודים, מלווה אותם לביתם.

בברכות, שלך,

מוניה

 

[43] [29 במארס, 1940]    🔗

הטרגדיה הקשה של ילדי־ישראל. בגלל מגיפה כביכול, לא הותרה [פתיחתם של] בתי הספר היהודיים¹⁹³ (לאמיתו של דבר היו שנים לפני המלחמה שהמגיפה היתה יותר קשה מאשר השנה). ילדים מתגוללים ברחובות, מסתובבים אחוזי יאוש. יש מקרים רבים של נטישת ילדים על סף מוסדות ציבור. הטרגדיה של הורים המתגעגעים לילדם, אך מפחדים לבקר אצלו במוסד הציבורי. המשחק בילדי משפחה מסוימת, הנזרקים למוסד, מסולקים ממנו – וחוזר חלילה.

בעיר פאלניץ (Falenica) ראה ראש העיר נער [יהודי] מוכר סיגריות, נעמד [גם הוא] למכור, מבלי לתת עודף לאף איש, ואת כל הסכום [שאסף] מסר לנער.

בעיירות גן־העדן [?] ביקרו לפני החגים אנשי חיל [גרמנים] ודרשו מהקהילה 12 איש, השיבו להם, שיטריחו עצמם ויעשו מלאכה זו בעצמם.

I am – [?]– – אותו אין חוטפים לעבודה.

בית העלמין היהודי עושה רושם מזעזע. כל העצים, והיו שם צפצפות יפות, ערמונים ועוד נגדעו. כל הספסלים וגם חלק מלוחות השיש – נשדדו. עתה רואים את כל בית־העלמין כעל כף היד, אבל הוא נראה כקרחת, כה דל ועלוב הפך המקום, ערום ועריה. התמותה בקרב היהודים גדולה עתה פי שלושה משהייתה לפני המלחמה, בחודשים המקבילים אשתקד. קבעו תשלום מינימאלי של דמי־קבורה – 500 זל', ובפראגה כמדומה – 100, ועניים – חינם.

נהרג בחור הופמן אשר היכה אותו איש חיל [גרמני] בשעת העבודה.

היום, 29 במארס, היה שקט יותר, בעצם היו רק התנפלויות בודדות על יהודים. בבית־החולים היהודי בוצעו 16 ניתוחי עצם־הגולגולת.

ברחוב פרנציסקנסקה (Franciszkańwska) ישבו [חבושים] הרבה יהודים מפני שנהרג גוי [פולני] אחד בעת התיגרה ביניהם. נלקחו אנשים, נשים וטף ואחר כך שוחררו.

היום פשטו שמועות חסרות שחר שהגדרות מסביב לרובע היהודי יוחלפו בחומות. בקשר לכך מרבים שוב לדבר על גיטו בווארשה, כמו גם אודות כמה מאות אנשי־משטרה יהודיים שעל הקהילה לקבל לעבודה. כבר מזדרזים ורצים לחפש פרוטקציה כדי להתקבל למשרה זו.¹⁹⁴

התמותה בקרב הפליטים איומה.

אומרים שהללו [הגרמנים] יקבלו לידם את ארגון גדודי־העבודה, מפני שמאימת ההתנפלויות לא התייצבו היהודים לעבודה.

משדרי־רדיו חבויים ברחוב זלוטה (Złota) – ומכיוון שכך התיישבו [ונאסרו] פולנים וגם יהודים.¹⁹⁵

ראיתי בעיני כאשר היכו בעל־עגלה יהודי, איש זקן, שהלך עם סוס חלש, היכו אותו בראשו, בקצהו העבה של השוט ואמרו “הסוסה כחושה”… צער־בעלי־חיים, אבל כלפי הסוסים בלבד.

הרחובות עושים רושם עגום. במקום שמשות – בכל מקום קרשים ושברי זכוכית.

מספרים, שבשעה ששדדו חנויות כובענים יהודיים ברחוב ז’ביה (Zabia), התמוגגו החנוונים הנוצריים [הפולנים] שבסביבה מנחת. [החנוונים היהודים] נעזבו לנפשם.

קראתי בעתון הלודז’אי מ־28 לח.ז Marszalek Śmigly Rydz nie nauczylł Żydow nic, a Hitler zloty nauczył ich roboty “[המארשאל שמיגלי־רידז לא לימד את היהודים דבר, ואילו היטלר יקירנו לימד אותם לעבוד]”.

כוח עמידתם של יהודים: בעת שהיכו יהודים ברחובות, שמעתי זגג מכריז בחצר בקול: שמשות! שמשות!

ברחוב פרנציסקנסקה זרקו בריונים אבנים לקומה השלישית בחצר.

ארבעה ימים [הגרמנים] ביקשו [חיפשו] ובדקו אצל שְקלו¹⁹⁶ [זכוכית] ונשתוממו שהוא יצא חוץ לארץ, אף על פי שהוא איש חשוב, באיזה אופן הוא עשה את זאת?

בברכות לבביות

יצחק

 

[44] [30 במארס 1940]    🔗

יקירי!

המשך למאורעות סוף מרס:¹⁹⁷ שמעתי גם על עובדות, לפיהן הלכו השודדים ורכוש שדוד בידם מאחורי אנשי־חיל ואיש לא נגע בהם לרעה. נערכה התנפלות על קהילה. הבריונים גורשו בעזרת גדוד־העבודה [היהודי]. שמעתי שגדודי־העבודה סבלו רבות מן ההתנפלויות. רוזן ורוזנטל¹⁹⁸ נפצעו. שמעתי על תרעומת מצד נוצרים [פולנים] רבים האומרים: “[הם אנשי כנופיות, הבריונים] מכתימים את פולין. היום הם תוקפים יהודים, ומחר…” נהג־חשמלית עצר את החשמלית וקרא בקול: “היודעים אתם מכשירו של מי אתם?” מספרים כי שוחחו על כך עם פרופ' ציבוכובסקי (Cybuchowski) מנהיג ה“פלנגה” והוא כאילו אמר שזו מסורת פולנית עתיקה לפרוע ביהודים.¹⁹⁹ היו מקרים רבים, שנוצרים הזהירו יהודים שלא ילכו בכיוון זה או אחר, מפני ששם משתוללים הבריונים. בכיכר הבנקים (Plac Bankowy) הרביצה [אשה] נוצריה לבריונים. בכלל, כיכר שער־הברזל (Plac Żelaznej Baramy) וכיכר הבנקים היו מוקדי הבריונות, ומכאן היו פושטות הכנופיות על פני כל הרחובות. ברחוב גרָניצ’נה (Graniczna) הם שדדו אפילו דירות פרטיות שפרצו לתוכן. הבריונים קראו לעבר המשטרה הפולנית: “משרתי היהודים”. יחד עם זאת, לפני יומיים בדקו בקפדנות את הסרטים [של היהודים] ואת זהותם של [אנשים] רבים ברחוב מרשלקובסקה (Marszałkowska). בין הבריונים נמצאו תלמידים נוצרים [פולנים], לבושים כהלכה.

שמעתי מפי אנשים שחזרו ממחנות שבויים, מפנה לטובה ביחס ליהודים, חל משום הכבוד לעבודת היהודים. יהודים הצטיינו מאוד בעבודתם, ואפילו בעבודה חקלאית. שמעתי מפי נגר שהיה ליד נירנברג: בתחילה התייחסו אליהם רע (משבויי המלחמה היהודים לקחו את הבגדים והנעלים), שכן היהודים הם מנצלים ומוצצי־דם ולא לקחו אותם לעבודה. אחר כך, כאשר ברגע מסוים היה צורך בתיקונים בקסרקטין, לקחו נגרים יהודים ואלה הצטיינו בעבודתם, ואחרי כן, רצענים. הדבר היה חידוש לגביהם והתפלאו: יהודים הם בעלי־מלאכה? לא האמינו למראה עיניהם. משנוכחו לדעת שיהודים יודעים לעבוד ועובדים ברצון – שינו את יחסם לחלוטין.

שמעתי כיצד קיבלו יפה את אותם אלפיים ושלוש מאות שבויי מלחמה יהודיים בערים הגרמניות השונות שעברו בהן. גרמני אחד אמר: “אילו לנו היו כל כך הרבה יהודים כפי שיש להם [הפולנים], היתה כל גרמניה מלאה זהב”. גרמני אחר אמר: “באתם אלינו כיהודים ארורים, ואתם שבים כבניו החביבים של עם ישראל”. ידיעת השפה הגרמנית היתה גורם חשוב להתקרבות לגרמנים. באחוזות הגרמניות היה ביקוש גדול לעובדים יהודיים.

היום, בשלושים במארס, בא אישור לידיעה שהקהילה נצטוותה להקים חומות במקום גדרות־התיל שהפרידו עד כה בין “תחום המגיפה” ובין שאר האזורים. יוקם גם דואר יהודי שמקומו יהיה בתוך הגיטו. דואר זה יפעל באמצעות הדואר הגרמני. רחובות שלמים נסגרו. לקחו שם פולנים לתפישה [לבית־הסוהר] ברחובות וספולנה (Wspólna), הוז’ה (Hoża) ואחרים.²⁰⁰

שמועות רבות אודות הגיטו. אשר לעבודת־כפיה [של יהודים], אומרים שרק בווארשה, ורק [לצרכי] הסדר הוויסלה (Wisła) [נהר]. אומרים שבעת ההעברה [לגיטו] בלודז'', נהרגו למעלה משש־מאות איש.²⁰¹

המאורעות [בווארשה] פסקו הודות להתערבות מקרקוב. סיבות שונות גרמו למהומות בווארשה: הרצון לפטר את השוטרים הפולניים כבלתי־מתאימים, וכנימוק להקמת הגיטו. הסיעו מכונת־יריה ובעקבותיה מסרטה שצילמה כיצד מגינים על היהודים.

 

[45] [סוף מארס 1940]    🔗

יקירי!

כותבים בעתונים על “סדר טוב”, אך לאמיתו של דבר שורר בכל מקום אי־סדר. אילו פעל הארגון של 1914, בצירוף לאידיאולוגיה של היום, לא היה נותר מהיהודים שריד ופליט. הוראות רבות אינן מוצאות כלל לפועל. עניין אלפיים הזל' ליהודי וחמש מאות [הזל'] – בתשלום אחד.²⁰² המחירים המקסימָליים.²⁰³ יהודי יכול להתקיים היום רק באופן בלתי־ליגאלי, אין [לו] שום אפשרויות [קיום] ליגאליות.

כאשר [אנשי המשלחת היהודית] היו בקרקוב הוא [נציג השלטון הגרמני] אמר להם: אני יודע המצב של הקהילות, עד מתי תוכלו להתקיים? מה עשו היהודים הגבירים בעד חבריהם [בני עמם] הפועלים? לא נתנו להם עבודה לפני המלחמה.²⁰⁴ עזרה בתי החולים, בתי היתומים אשר נעשו בעד [על־ידי] הגבירים היהודיים.²⁰⁵

בימים האחרונים חדלו מחזות [ההתעללות] בסיים וכן ברחוב אובוז’נה (Oboźna).²⁰⁶ אומרים גם שחוטפים פחות לעבודה [כפיה]. קשה להעריך אם זאת אשליה פסיכולוגית, או שמא זו תוצאה כביכול משיחות קרקוב, או אם אכן זו האמת לאמיתה.

השלומיאליות של הקהילה (מחלקת המסים). חמישה יהודים שיחקו ברידז‘, אחד סיפר ששילם 60 זל’ מס, כאשר היה בכוחו לתת 4 אלפים, ואילו האחרים שכל אחד מהם יכל לשלם 6 אלפים לא נתבעו כלל [לשלם מסים].

כל יהודי ואפילו הדל שבדלים, כאשר הוא נוסע מפה, צריך לשלם 200 זל' מס־הגירה.²⁰⁷ מישהו הציע לראש [צ’רניאקוב] לפטור תופרת עניה אחת מתשלום זה, ובאמצעות המחלקה־הסוציאלית להחזיר לה את 200 הזל' שכבר שילמה. השיב: אני פוחד מהמרגלים שבשדרות.²⁰⁸

[בשר] הלויתן הוא שכר נמוך מדי בתמורה לעבודה שעשיתם עד כה – אמר יצחק כאשר בא משם.²⁰⁹

בתשע נקודות בעיר, וביחוד בקרוחמלנה (Krochmalna) מקימים גדרות־עץ. הרשות הסניטרית אומרת שרחוב קרוחמלנה הוא המוקד העיקרי של המחלות המידבקות, אילו יכלו, היו שורפים אותו. בקרַשניק (Krśnik) אטמו בחומה רחוב שלם, החומה [סגרה] חולים ובריאים גם יחד. אוכל אפשר להכניס רק דרך הפתח, גם ההפרשות מועברות דרך שם.

שמעתי היום שבחוגי האינטליגנציה הפולנית רווחת דעה, שהיהודים נדברו עם הללו [הגרמנים] ומכאן המאסרים ההמוניים בקרב הנוצרים [הפולנים].²¹⁰

בעת המהומות בווארשה מסר הרוזן רוניקר²¹¹ בקרקוב תזכיר בשם רג"או (R.G.O.) ונאמר בו [שבווארשה] התחוללו פרעות, שהוסרטו (לא נאמר ע"י מי) וכי שלטונות הבטחון לא נקפו אצבע כדי להפסיק אותן. התזכיר עורר רושם רב בקרקוב. בשיחה בעל־פה הוא אישר את הדבר.

מספרים כי צ’רניאקוב מסר בקרקוב²¹² תיאור מוצלח של יום אחד בקהילה, כיצד מכל צד באות ידיעות עגומות. – פה נורה מישהו בעבודה, שם חטפו מישהו לעבודה ועוד אירועים נוספים. אולם תוך כדי סיפור התחיל “לגמגם”. כאשר דיבר על הסרטים סיפר כי תמורת 500 זל' אפשר לרכוש פטור מחובה זו, אולם לא יכול היה להוכיח זאת בעובדות, ולכן, לא האמינו בכל מה שסיפר. (לדעת חלק מהשליחים זה הפך שלא לצורך לנושא המרכזי.)

לוין²¹³ הסתתר כל הזמן, אך הואיל והללו [הגרמנים] באו אליו, החליט לצאת לרחוב.

ברחוב טלומַַצקי (Tłomackie) 2 לקחו היום אנשי חיל [גרמנים במדים] רהיטים על תכולתם. ציוו על אשה חולה לרדת מהמיטה, ולקחו את המיטה יחד עם המצעים. אצל אחד לקחו את שולחן־הכתיבה במהירות כזו, עד שלא הספיק להוציא [ממנו] את התעודה הפוטרת אותו מהחרמה.

משהו נשתנה באוקנציה (Okȩcie),²¹⁴ כך אומרים. עד כה לא היו נותנים לעובדים היהודים לאכול, ומזה ימים אחדים הם מקבלים ארוחת צהריים צבאית, והביתה – לחם ושומן חזיר.

המעשה בראש היהודים [צ’רניאקוב] והמגלב כך היה: משנשבר המגלב [שהגרמנים] הלקו בו את היהודים שאיחרו לבוא לעבודה, ציווה [הגרמני] למסור אותו לרצען לתקנו ולהחזיר אותו למשרד בתשע בבוקר.²¹⁵

בעקבות ההוראה שניתנה היום בדבר החלפת הכסף הפולני בשטרי נייר,²¹⁶ עלה מאוד שער הדולר והגיע עד ל־150 זל'. מנבאים התייקרות גדולה.

בימים אלה שוחררו בני־הערובה שנעצרו בנובמבר.²¹⁷ אומרים כי רק היהודים [שוחררו].

מדברים על קרבות פארטיזנים והתקפות בודדות על הללו [הגרמנים] בסביבות קיילץ (Kielce).²¹⁸ באנין (Anin) [על יד וארשה] נהרגו לפני מספר שבועות שני גרמנים, מאה פולנים נהרגו.

אומרים שבימי המאורעות ביקרה משלחת יהודית אצל הארכיבישוף גל.²¹⁹ הוא הסתייג מהפרעות, אבל לא פנה בשום קריאה לאוכלוסייה הפולנית.

מספרים על התמרדות בקרב החיל ההוא [הגרמני] בסקרניביץ (Skierniewice) ואחד מכל עשרים נורה. בוולודבה (Włodawa) היתה כאילו התנגשות בין הללו [הגרמנים] לבין הרוסים.

בערים חלם (Chełm) וּולודבה חיסלו את בעית חולי־נפש באופן רדיקלי לחלוטין.²²⁰

בשורת ערי־שדה אסרו הלנדראטים [ראשי הנפות] על רופאים נוצריים לטפל ביהודים, כיוון שאין שם רופאים יהודים, נשארו [היהודים] ללא עזרה רפואית.

מצב הרופאים בווארשה – רע.

בהתחלה היתה מגיפת הטיפוס קלה, עכשיו במארס – פגיעתה רעה.

נסגרו הרבה בתי־מסחר פולניים לספרים והוחרמו ספרים פולניים וגרמניים.

בקרקוב נתקבל עותק הוראות גיוס היהודים לעבודה באמצעות הקהילות. מכאן שאסורים האופנים אחרים על עבודת־כפיה.

עד לחמישה באפריל עמד להתבצע רישום כל בעלי־המלאכה היהודיים, אך מעטים נרשמו.

בשיחתו עם ריבנטרופ נגע כאילו סמנר ולס (Sumner Welles) במצבם של היהודים בפולין.²²¹ אחת הסיבות שמתחשבים ביהודים בפולין, אלה הקשיים שהיהודים באמריקה מערימים שם על יו"ר הגרמני של הצלב האדום.

לגוטנהאפן (Gotenhafen) [נמל הגוטים] קוראים היו טוטנהאפן (Totenhafen) [נמל המתים], שורר שם שקט, אין כל תנועה. אומרים שבדנציג (Gdańsk־Danzig) שוררת בהלה, יושבים שם על מזוודות, מוכנים לדרך.²²²

כאשר העלו בקרקוב (27 במארס) את שאלת הגירוש, הבהירו כי הפסקת הגירושים תלויה בברלין.²²³

הם מציעים להקים ארגון אפוטרופוסות יהודי, שיקבל לידיו את חיסול הרכוש היהודי בעבר ההוא.²²⁴

אדם ביקש לערוך [מסיבת] יום־הולדת. הואיל והתכנסות של למעלה מעשרה מחייבת הודעה הוא פנה לשדרות ג' [משרדי [הגסטפוֹ] ומסר שם את הרשימה [של המוזמנים]. למחרת אמרו לו כי לא ישלחו אדם משלהם, משום שיש להם כבר שלושה [מודיעים] – בין עשרים וכמה [המוזמנים].

 

[46] [13 באפריל 1940]    🔗

שלושה־עשר באפריל. שמעתי מעשה כזה: בלובלין נמצא אחד מאנשי שדרות ג' [גסטפו] מסוגו של ברנד,²²⁵ היה לו צילום של קבוצת יהודים שהועמדו לקיר, צילום שני שבו מחציתם הרוגים ושלישי – של המחצית השניה הקוברת את המחצית הראשונה. שם [בלובלין], שיחררו את השרתים מחובת כיבוד המדרגות בבתי היהודים. על היהודים לנקות את המדרגות בעצמם וזאת דווקא בשבת בבוקר.

באוקנציה (Okȩcie)²²⁶ יצא איש חיל [גרמני] ובידו בקבוק בירה ושאל: מי רוצה בירה? איש לא העז להשיב. אז אמר: מי שישיב תשובה נכונה, יקבל [את הבקבוק] שאל אחד: מי ינצח במלחמה? וזה השיב כי ההוא, בכבודו ובעצמו [היטלר]. החייל סטר לו, וכן גם לאלה שהשיבו אשכנז [גרמניה] ואנגליה, והכריז – היהודים!

מה הביאו עמם האדונים מנסיעתם האחרונה לקרקוב?²²⁷ רשיון לאליהו הנביא שיוכל להסתובב בליל־הסדר במשך כל הלילה.

ערכו חיפוש בדירתו של הורן.²²⁸ כאשר נכנסו לחדר של נוצרים, התנצלו.

היום רצו לחטוף [לעבודה] יהודי בעל “אות העוז” של הצבא הגרמני. אחרי שהראה את האות, שיחררו אותו. שאלו אותו: זו מנין לך? השיב: בעד פצעי בקרב ליד טננברג.²²⁹ הצדיעו לו ושחררו אותו.

בלודז' הרחיבו לפני ימים מספר את רחובות הגיטו.

הקרבות בנורבגיה²³⁰ עוררו הלכי רוח של אמונה שהמלחמה עומדת להסתיים בקרוב.

שמעתי על המקרה הבא: בסביבות קרקוב, ושם הראש [ממונה גרמני] אשה שקראה לזקני־היהודים [מועצת־היהודים], והציגה להם את תכנית החומש לעיירה, סיימה ואמרה כי הכל חייב להתבצע, בתום חמש השנים יבוא אחר ויכין תוכנית־חומש חדשה. בגמר הישיבה הורתה לבעל־הבית של דירתה להישאר ואמרה לו: אבל זכור, לכשיהיה צורך להסתלק, הסתר אותי היטב.

בפַביה (Pawia) 69 נמצאה מאורה [של פושעים] שיהודי עמד בראשה. הכנופיה היתה נעזרת באיש [מחופש] מדים, ובמקרים מסוימים – מדי חיילים. אסרו שם את כל דיירי הבית ואחר כך שחררו אותם.

היום, ב־13 במארס [באפריל], מסרו לקהילה על דבר הרוגי נַַלבקי (Nalewki) 9 הקבורים בביילאנִי (Bielany). בני־המשפחות צריכים לזהות את הגופות.²³¹

בלובלין – כאשר אספו את כל הגברים היהודיים בכיכר השוק, ציוו עליהם לעמוד כל היום – בערב דרשו מהם לשיר שירים שונים כגון “התקוה” ושירים אחרים, שלא מצאו חן [בעיניהם] פרט לשיר “לאמיר זיך איבערבעטן” (הבה ונתפייסה) שמאוד מצא חן בעיניהם. היהודים התלהבו מאוד ושרו “מיר וועלן זיי איבערלעבן” [אנחנו נבלה אותם].

יהודי מפשוטי־העם התקוטט באחד הימים עם פולני שאיים עליו: “חכה, עוד תחזור פולין” וזה השיב לו “שק לי”.

התרגלו כבר לחטיפות לעבודה. ברחוב סולנה (Solna) העמיסו בימים אלה רהיטים על עגלה, ובמרחק שלושה צעדים עומדים יהודים בקבוצות, בלא פחד, ומתחמים בשמש. בימים האחרונים חטיפות המוניות לעבודה בכל הרחובות. הם חוטפים אפילו מתוך הדירות.

שמעתי שבלודז' נמצאים עתה רבע מליון יהודים על אף שכמאה אלף עזבו.²³²

חלק מהאפוטרופסים [Treuhänder] מרשים לפירמות שהיו נוהגות לתרום מדי שנה למטרות יהודיות להשתמש גם עתה בסכומים מסויימים למטרות אלה.

שמעתי שהמשוגעים התפושים בגרודזיונדז נהרגו. גם זונות חולות נהרגו ברימוני־יד. מעת לעת הם לוקחים רוצחים מועדים והורגים אותם כדי לעשות מקום לחדשים. כן עשו בחודש דצמבר וגם בפברואר.

מספר ניכר של יהודים (מעריכים אותם באלף) מקבלים סרטים ירוקים המייפים את כוחם לעסוק באיסוף גרוטאות־מתכת. הם פטורים מעבודת־כפיה, אינם עונדים את הסרט היהודי וגם סוריץ²³³ בתוכם.

תמורת סכום פעוט מסדרים הפרבוסלבים תעודות של מומרים אריים ליהודים.

בלוביץ' (Ƚowicz) נפוצות מאוד המחלות, מגורי היהודים מוקפים בגדרי־תיל, אין יוצא ואין בא.²³⁴

בתשעה באפריל סופר בדבר מרידה נגד האשכנזים [הגרמנים] ביערות. שם נהרגו חמישה מאות ברימוני־יד וגם בקיילץ יש הרבה “לודובצים”.²³⁵

שמעתי כי חקרו ארוכות את אינדלמן²³⁶ אודות קשריו בעולם הפוליטי הפולני. הפחד מיהדות העולם. החוקרים האמינו כי בעת האירועים החשובים ביותר בפולין, מילא אינדלמן והעיתונאים היהודיים בכלל, תפקיד חשוב. קראו לו מאמרים מתוך “העולם” מלפני 15 שנה. שאלו אותו היכן היה כאשר [שר החוץ] בק (Jozef Beck) נתן ראיון מסויים וכיוצא בזה.

בלודז‘, בשדרות ג’ [גסטפו], בקיאים מאוד בשאלת היהודים בפולין. ידעו להבחין בין הרוויזיוניסטים ל“מפלגת המדינה”.²³⁷ התפלאו מדוע נמכרו כל כך מעט שקלים.

בכל הפגישות עם השלטונות האשכנזיים [הגרמניים], [נתקלים] באמונה שליהודים יש מטבע־חוץ, זהב, יהלומים ולטענות היהודים הם משיבים תמיד בתביעה: “שהיהודים העשירים יתנו”.

במזריץ' (Miȩdzyrzec Podl.) נחשבים הפועלים בתעשיית זיפי־החזיר כיהודים מועילים מבחינה כלכלית. יש להם רשיונות לנוע ברחבי המדינה. את בתי־המלאכה הקימו באותם הרחובות שבהם מאיימת על היהודים סכנת גירוש בגלל הכוונה להקים גיטו.

מוכרי העתונים מכריזים: “הכזבים של כבודו ועצמו [היטלר] ב־20 גרוש”.

החומות שהרימו בשש נקודות בווארשה הוקמו [במטרה] שאם יצאו הגרמנים [מווארשה] יסגרו כל העם תחת החומות.

יהודי קיבל סטירה “כי לובש [בגד] מאריג אנגלי” וכיוצא באלה.

לפרומֶסה נקראה היום פרומיסיון ויש אומרים: פרוביזיון.²³⁸

בימים אלה היתה בפינת הרחובות זמנהוף – מילה (Zamenhof – Miła) תמונה ממש מזעזעת. גוש צפוף של יהודים, נערות וילדים, עוסקים בסחר־מכר, פניהם מלוכלכים, מלאי זוהמה ומוכי רעב. בגלל הצפיפות אי אפשר לעבור ברחוב. הם מוכרים בעיקר לחם, אך גם גפרורים וסיגריות. זו היא תמונה בלתי נשכחת.

שמעתי מאשה אחת שאיש חיל [חייל] הראה לה תמונה של משפחה יהודית ואגב כך צחק צחוק גס. הוא לא חפץ באין [בשום] אופן לספר לה מה היה עם האשה הזאת ואיזה שייכות בינו ובין התמונה, אבל מובן שהוא הרג את המשפחה היהודית הזאת.

שמעתי מפי רופא שבוי־מלחמה, שהפולנים צהלו לשמוע הידיעות אודות רדיפות היהודים: לפחות דבר אחד ישאר לנו – ניפטר מהשאלה היהודית בפולין.

שמעתי אצל [פוסווארג] שכאשר רק שמעו צלצול בדלת, ברחו דרך דלת המטבח. כיום כבר התרגלו לכך.

שמעתי שזה שלושה ימים לקחו הכל אצל תחנת רכבת הברזל [ברח' ז’לאזנה –Żelazna] מן הגויים אשר באו לעירנו. הפשיטו אותם ערומים ולקחו הכל.

שמעתי שבשבוע האחרון נסע לארץ־ישראל הרבי מגור. גרמני רצה להיכנס לקרון ולראות את “הרמאי הראשי”. כאשר ראה אותו אמר כי יוציא נשמתו בדרך.²³⁹

 

[47] [26, 27 באפריל 1940]    🔗

שמעתי אפיון מעניין של המלך [משה] מ[רין]. לפני המלחמה היה בחזקת יורד [אדם שמצבו הידרדר]. מבחינה פוליטית היה מתגלגל ממחנה למחנה: זמן מסויים היה חבר פוע"צ־ימין, אחר כך ציוני [כללי] וזמן־מה חסידו של הרב האמר.²⁴⁰ תמיד היה שתדלן פוליטי. קלפן שהפסיד כספים רבים. התגרש מאשתו. ערב המלחמה החל להשתקם.

ביום בוא האשכנזים [הגרמנים] לסוסנוביץ (Sosnowiec) (רביעי בספטמבר), כינסו לתוך מרתף בית העיריה את כל הגברים היהודיים מבני ארבע־עשרה ועד לזקנים מופלגים. הצפיפות היתה שם מבהילה. הזיעה ניגרה מן האנשים בדליים. אילו הדבר היה נמשך עוד כחצי שעה, היו כולם נחנקים. האנשים היו מוכנים לפרוץ את ביבי־השופכין ולטבוע בהם. לבסוף הוצאו משם והועברו לאולם. שם העמידו את היהודים בשישיות, ואמרו כי היהודים ירו באשכנזים [גרמנים] מן החלונות. גילחו את הזקנים והפאות. שלחו שמונה ספרים להביא את כלי עבודתם ואיימו על היהודים, שאם לא ישובו תוך חמש־עשרה דקות, יוציאו להורג את שבעת האינטליגנטים שהעמידו לקיר. התמקחו, ולבסוף ניתנה להם שהות של חצי שעה. האנשים עשו כבר את חשבון נפשם, והללו [הגרמנים] כבר דרכו את נשקם. ברגע האחרון ממש הגיעו הספרים המיוזעים בריצה, וכך ניצלו בני [האינטליגנציה] ממוות. נשארו במחנה עוד ימים מספר, ואחר כך שחררו אותם בהדרגה. תחילה את בעלי־המלאכה ואחריהם את האחרים. במשך שלושה־ארבעה ימים איבד למעלה מעשרה קילו ונראה כחצי מת.²⁴¹ שם, נהרגו שלוש מאות יהודים.²⁴²

בס[וסנוביץ] לא יודעים מי המציא את רעיון תרומת הכסף והזהב. היו חשדות שזהו מעשה של מלך [מרין]. הפולנים חשבו זאת כבלתי־הולם, אבל היהודים פירשו זאת כתריס בפני רדיפות. רישום תרומות ממין זה מהווה בעיה. בבנדין (Bȩdzin) זה נרשם בספרים כרגיל.

למלך [מרין] לב יהודי חם. הוא הצליח לשחרר את יהודי מורבסקה אוסטרבה (Moravska Ostrava) ופראג²⁴³ ממחנה ניסקו²⁴⁴ (Nisko). [היו] זקוקים לשטח המחנה לתכלית אחרת ולכן נענו לבקשתו. המזל שיחק לו במקרים רבים. ואף על פי כן סבורים שלמען ההגירה הוא מוכן לעשות הכל ולא להירתע משום דבר. באחרונה השתדל להשיג יפוי כוח מידי עסקני וארשה, כפי הנראה הוא זקוק לו עבור יהודי גרמניה השואלים – “מה [מי] שמך?” לא מזמן נכשל כשהבטיח עשרים־אלף סרטיפיקטים, ולא יצא מזה כלום. זה החליש מאוד את מעמדו. ובכל זאת עלה בידו לעכב לכמה חודשים את גירוש [יהודי] שלזיה, עתה, ב־26 באפריל, עומד להתבצע הגירוש מציישין (Cieszyn), ריבניק (Rybnik), אודרברג (Oderberg) ושאר ערים ממזרח – אל סוחה (Sucha), צ’בין (Trzebinia) זביירציה (Zawiercie). על אלפי יהודים נגזר לעזוב בתיהם. מלך מ[רין] רוצה עתה לעבור לקרקוב ולהיות למלך על כל הגנרל־גוברנמן הרייך הישן והפרוטקטורט.²⁴⁵ הפולנים הביעו דעתם נגד המלך מ[רין] בכרוז שכתבו בו עליו ועל שיטתו. ברכבת פגשו באשה אחת שדיברה על המלך כעל המלאך הגואל.

אדם שעברו עליו ארבעת ימי המחנה בס[וסנוביץ] – מרגיש כתולעת המתפתלת מתחת למגף, נלחצת ונדמה לה כי הנה היא נמעכת, והנה לרגע קט מתרומם המגף, אך כעבור רגע מתחיל המשחק מחדש. שם, במחנה ס[וסנוביץ] יש תאים מוקפים גדרות־תיל ובכל תנועה קלה נתקלים בחוט תיל דוקרני. משך שלושה ימים איבד עשרה קילו ממשקלו. נכלאים שם בשל עבירות.

היהודים חיים שם ממקח וממכר. נוסעים למישקוב (Myszków) שליד הגבול, קונים מטבע פולני, קונים רשיונות־קניה לבדים, רהיטים וכיוצא באלה²⁴⁶ – – עבודות – –. רק מספר קטן של חנויות יהודיות פתוחות, וביחוד הקטנות.

במחנה ליד ס[וסנוביץ] ציוו על אחת הקבוצות לנקות את המחראות בידיים.

בימים האחרונים בווארשה סדרה חדשה של חטיפות. גדוד העבודה אינו מספק עובדים בכמות הנדרשת.²⁴⁷ בזמן האחרון החלו ראשי הסקציות [הקבוצות] לחטוף ברחובות יחד עם אנשי חיל. לאחרונה – שיטה חדשה: בראש נוסע אופנוע וקורא: “האלט, יודן” (Halt, Juden) [יהודים עצרו!]. את היהודים העצורים מעמיסים על כלי־רכב של העיריה. היום, ב־27 באפריל עמדו בשערי הבתים ברחוב זמנהוף זוגות אנשי חיל אולי כשעה, ועצרו יהודים. החטיפות קיבלו ממש צורה איומה.

לפני חודש ימים באו לר' מנדל מלשנו(Leszno),²⁴⁸ שאלו – היכן כספכם? חיפשו ומצאו – –.

בס[וסנוביץ] נכנס חייל לדירות של יהודים וכפה על הגברים לקיים בנוכחותו יחסי מין עם נשים. כעבור זמן מה נאסר.

אנשי ה"ק [ועדי־הבתים] הגיעו לשיא כוחם.²⁴⁹

כיצד יש למנות את חודשי השנה? ינואר, פברואר… ליפייץ (Lipiec), שירפיין (sierpien) וכן הלאה. התקווה לשינויים בפולין בעקבות [הקורה] בנורבגיה.²⁵⁰

במוסד לחולי־נפש אשר באוטבוצק נמצא מייטק צוקר מלודז' שהגן על אביו כאשר אנשי חיל התנפלו עליו, הם היכו אותו בראשו עד אשר יצא מדעתו. חולי־רוח רבים נורו [כשהם] בלי מכנסיים.

הקמת החומות העבות בקרן הרחובות פרוז’נה (Prózna) זלוטה (Złota) ועוד, עולה לקהילה רבע מליון זל'.

להלם ההפצצות השפעה חיובית על חולי־נפש. קשיים בריפויים באינסולין בגלל התייקרות התרופה.

גדודי־העבודה היהודיים עובדים באוקנציה (Okȩcie) בהטענה מתכות ובמיונן.

[העיתונאי] אינדלמן²⁵¹ מספר כי במחנה נתנו לו קופסת מרק חם בלי כף, ונאלץ להוציא את תפוחי־האדמה הרותחים באצבעותיו. ניתנו לו לכך רגעים אחדים.

ברחוב לשנו עומדות שיירות של עובדים יהודיים מהגדוד, ובו בזמן חוטפים ברחוב.

בתשלום של אלפיים [זל‘] לגרמני אפשר לשחרר בית מחיטוי. הרופא מרוויח 200 זל’ לחודש. בעת החיטוי הכל נשחת. לוקחים גם כבסים נקיים.

אומרים שיוקמו כעת חומות גם בזוליבוז' (Żolibórz) וסַַסקה קמפה (Saska Kȩpa), כלומר: ביצורים מטעמי ביטחון – –פחד ממהומות רחוב – – ²⁵²

בנלבקי (Nalewki) מוכרים עכשיו ברחוב סחורות־קיץ. [הרוכלים] היהודים נאבקים זה בזה. מתפרנסים ממה שמבריחים.. ברחובות שוררת כעת זוהמה נוראה.

 

[48] [20 באפריל – ה־1 במאי 1940]    🔗

העיריה אינה דואגת כלל לנקיון, ובמיוחד לא באזור היהודי.

בבנין הסיים אמרו לר' מנדלי²⁵³ (?) “אתה אשם במלחמה?” ובשל כך ספג חבטה חזקה בידו ממקל־גומי והיד התנפחה.

בקהילה היה אחד מוותיקי־המלחמה, הזנשפרונג, ראש גדוד־העבודה ואידיוט גדול. הוא אמר לא' פגנר [גפנר]: “עם היהודים לא תגיע לשום דבר אלא בדרכי כפיה”. השיטה: להטיל אימה ופחד על כל האוכלוסייה, כדי לשלוט בעזרת קומץ קטן על הכלל.

“פאניה פרֶזֶס” [אדוני היושב־ראש] – קראו ליצחק [גיטרמן] במחנה.

"ער גייט אין א וועסט, וייל פארלוין די מארינארקע.²⁵⁴

מספרים מס' [סוסנוביץ] על עמדתם הבלתי מכובדת של הפולנים אחרי כניסת הגרמנים.

גם את הפרופסור הישיש ר' מאיר²⁵⁵ לקחו לעבודה בגן²⁵⁶. גפנר שוחרר, “אתה אלגנטי כל־כך”.

עוד תראה, אומר חייל ליהודי בימי [הפלישה] בנורבגיה, הגדול [היטלר] עוד ישלים עם היהודים וינצח במלחמה.

[אם ננהג] לפי החוק, אמר אחד הסוחרים היהודיים, נצטרך להשליך עצמנו לוויסלה. איננו יכולים לעמוד בכל הגזירות האלו, אם לא [נעקוף אותן], לא נוכל לעבוד בכלל.

ערב חג [הפסח] הוצאו יהודים מן התורים לקבלת תמיכה ונלקחו לעבודת [כפיה]. לאליהו הנביא נתנו רשיון כדי שיוכל להסתובב אחרי תשע בערב [בשעת העוצר] ברחוב.²⁵⁷

רחובות וארשה, וביחוד לשנו (Leszno),²⁵⁸ שוקקים שוב חיים. כל הנוער – ברחוב, ללא בתי־ספר הנוער גדל, ללא חינוך.

ראיתי בטאון של השומר [הצעיר] “דרור”²⁵⁹ כתוב במכונת־כתיבה (ודאי גליון מארס), המאמר הראשי חתום בידי שמעון. בעתון אחר של השומר “נגד הזרם”, בגליון מס' 9 מאמר ראשי יפה: רגילים לומר – המלחמה הופכת אנשים לחיות – אנחנו לא רצינו ואיננו רוצים במלחמה ולא נהיה חיות־פרא. היינו ונשאר גם בעתיד בני־אדם.

בימים האחרונים (לאחר ה־20 באפריל) יוצאים הטייסים [הגרמנים] הצעירים בלוויית ראשי “גדוד־העבודה” של הקהילה וחוטפים יהודים מן הבתים. אומרים שהראש שלהם [הקצין הגרמני] אדם הגון הוא ואינו רוצה לחטוף יהודים בעצמו.

מכר ראה בחג [הפסח] ראשי גדוד־[העבודה] ללא סרטים וכיסיהם מלאים ביצים, היה זה הכופר שקיבלו מיהודים. אומרים גם שבזמן האחרון נדבק להם ליד [בעד שחרור מעבודה]. בקיצור: כנופיה חדשה של חוטפים יהודיים.

אתמול, בשני של פסח [24.4.1940], חטפו יהודים מחשמליות. איש קפץ מחשמלית, ירו באוויר, [אחד] רצה להכות אותו בנשקו, והנשק נשבר.

אומרים שבקרוב תופסקנה החטיפות ושאלת העבודה היהודית תוסדר.

מקרה ושרירות לב: גברת באך²⁶⁰ הלכה לשדרות ג' [גסטפו] בעניין רשיון. בפעם הראשונה – שלחו אותה הביתה ללא הסבר בפעם השניה – אמרו לה שתבוא בעוד חודש, למרות שהעניין מחייב רק ימים אחדים. בפעם השלישית – [לשאלתה] למה נאמר לה לבוא בעוד חודש, [השיבו הגרמנים]: הרי הביקורים התכופים הם מדרכם של היהודים. אך הרי המהירות מאפיינת את הגרמני השיבה האשה וגורשה. בפעם הרביעית – פגשה שם איש אחר וקיבלה את הרשיון.

בחנויות הספרים הפולניות סגרו את המדורים לאנגלית ולצרפתית ואילו החנויות היהודיות נסגרו לגמרי. לאחר השתדלויות ממושכות הצליחו לפתחן.

בעתון Völkischer Beobachter ²⁶¹ נדפס מאמר על הצגת “היהודי זיס”. נסעו לברלין [ללובלין] כדי לביים את המחזה. היהודים שרו “מיר וועלן זיי איבערלעבן” [אנו נבלה אותם] וכך הנציחו את השיר²⁶² לעד.

נפוצה שמועת־שוא, ששדרות ג' [גסטפו] שכרו ארבעת אלפי יהודים שיצותתו למדובר בכל החצרות.

ראיתי הוצאת “דרור”: המלחמה תיגמר במפלתם של כל האימפריאליזמים.

ראיתי גליון פורים יפה בפולנית, “צחוק בדמע”.

אומרים שכמרים נותנים ברצון תעודת־המרה תמורת תשלום פעוט, כדי להקל על מצבם של אלה המבקשים להחשב אריים.

בתקופה הראשונה עקרו חיילים את המזוזות מבתים וחנויות היהודים. דירות היהודים הן כיום ברובן בלי שלטים.

על דלתו של איש היודנראט היה עותק של תעודת השחרור שלו. אם [אשתו] לא תציג את המקור, תומת ביריה.

ביליתי את שני לילות הסדר אצל שכנא אפרים.²⁶³ התנהל ויכוח מעניין על הנקמה באויב. ר' יצחק טען שאין בה שום טעם. המנוצח יחזור למחשבות נקם, וכך השנאה תימשך לנצח. הגיעו למסקנה כי המוצא היחיד היא ההתעלות המוסרית של האדם. ר' יצחק סיפר שאצלו במחנה²⁶⁴ צעיר יהודי גנב דבר כלשהו. השמאלנים רצו להרביץ לו, ואילו חברים מן “בחורי הישיבה” [עבריינים] נחלצו להצילו. מוסר “הצריף הרביעי” [במחנה]. כיצד נוצרת האיבה בין קבוצות ולאומים? במחנה התקוטטו בעבור כמה סנטימטרים של נקניק. רק את אנשי אותו צריף־מגורים במחנה אהבו, כל האחרים נחשבו – “שונאים”.

בסטרגארד (Stargard) נשארו רק 7 משפחות יהודיות. הן גרות כולן בחצר אחת. הפועלים האשכנזים [הגרמניים] מביאים להן אוכל וכל טוב. מותר להן לצאת לקניות רק אחת בשבוע לשעה. היהודים מועסקים כשכירים ומקבלים שכרם מקופת העיריה. גדולי האנטישמים נעשו לידידיו הטובים של ר' יצחק.

הנקמה היהודית: יהודים כבר מוחלים על הכול. האשכנזים [הגרמנים] – הם בני אדם פרט לשדרות ג' [גסטפו].

“ז’ירפה” – ראשי תיבות: (Ż.R.F. Żyrafa ־ Żydowska Radiostacja Fantastyczna) [תחנת־שידור בידיונית יהודית]. מה יש בחדשות? האם אתה חולה להמציא אותן לבד?

בווארשה הוקם ארגון פולני [נאצי] בשם "Topór־Krzyź " “צלב הגרזן”.²⁶⁵ מטרתו שחרור החיים הפולניים מהשפעה יהודית.

בימים הראשונים להופעת הכסף החדש, נראו מטבעות מזוייפים של 50 גרושי. אנשים חטפו אותם כמציאה גדולה.

מכתבים משונים: ברונקה (אנגליה) נישאה (מפלה) להלנה (גרמניה). שתינו 40 בקבוקי יין מהפירמה ספינות נשברות (מלחמת נורבגיה).

האיש הגדול [היטלר] הזמין חליפה אצל חייט. [חייט] אחד אמר כי האריג יספיק רק למעיל, השני – לחליפה שלימה, והיהודי – לשלוש חליפות – מכיוון “שאצלם הוא גדול, אבל אצלנו הוא קטן מאוד”.

כמה כרכים יש באנציקלופדיה [אנגלית] של ברודצקי²⁶⁶ בתרגום פולני? (מהו שער הלירה שטרלינג?)

נגזרה גזירה, כל אשה חייבת ללדת ילד, ואם לאו – ימנו לה אפוטרופוס.

הדוד עזרא גר ברחוב מונד מס' 4.²⁶⁷ הדודה תמיכה.

רות, אשת בועז [רוסיה] רבה עם השכן [גרמניה] ואינה רוצה לתת לו אפילו אוכל.

לחומות המקיפות את תחום־המגיפה (Seuchengebiet) מכנים בשם המשך קו־זיגפריד [קו הביצורים הגרמני במערב].

בזמן האחרון מסתובבים ברחובות חוטפים יהודים (ראשי הסקציות) [של גדודי־העבודה] של הקהילה. הם עומדים בחוץ לפני השער, ולפתע הם פורצים פנימה, היהודים מסתתרים בתוך השערים ושם ממתינים להם השומרים. לפני שבוע ימים, דהיינו ב־20 באפריל²⁶⁸ בקירוב, הרבו לחטוף לעבודה. גררו [אנשים] מהחשמליות, גררו מהבתים.

שמעתי כיצד נהרג רבה של ונגרוב (Wȩgrów) בערב יום הכיפורים. ציוו עליו לטאטא את הרחובות, ואחר כך לאסוף את האשפה בכיפה, כאשר התכופף דקרו אותו שלוש פעמים בפגיון. הוא המשיך לעבוד ותוך כדי כך יצאה נשמתו.²⁶⁹

אסור למכור ליהודים עצים מיערות המדינה.

יש יהודים ענודי־סרטים “יהודים מועילים מטעמים כלכליים”. (“Wirtschaftlich wertvolle Juden”).

חטפו 50 יהודים באוקנציה (Okȩcie). על 20 מהם ציוו לקבור חתול מת, ועל 30 ציוו להסתובב ואחר לחפש את קברו. הם העמידו פנים, חיפשו כביכול שעות מספר, ולבסוף מצאו. החיילים צחקו. פעם אחרת באו החיילים, לא היה להם מה לעשות, שיחקו כדורגל. היהודים ניצחו 1:2.

אופייני הדבר שלגרמנים יש יחס שונה, אנושי [ליהודים] כאשר הם לבד. אותו הוכמייסטר [סמל] עצמו במחנה של יצחק, בהיותו באולם אמר יחד עם האחרים “היהודים אשמים” וכו'.

חיטוי במחנה: ליזול על הראש ומשחת נתר על הגוף הערום.

המכתב [מפולין] לטאלין (Tallin): הדוד עמך ישראל חי בתנאים קשים. הוא סובל מאוד מבנו יאקי, המתנהג רע מאוד. הוא מקים שערוריות ברחוב, מטלטל את אביו ימים שלמים. הרי אתה יודע כיצד התנהג בבית, עכשיו – תאר לעצמך שהדבר גרוע פי מאה. אביו רוצה היה לגור בדרום ובאין ברירה עליו לגור בצפון.

מאלפים מאוד הם היחסים הבין־מפלגתיים: נוס הבונדאי²⁷⁰ מצטער מאוד על שסגרו את משרד־הנסיעות והתבטלה אפשרות ההגירה.²⁷¹

מסור לפי ראות־עיניך חלק מדרישת־השלום [ההעברה הכספית] שתקבל מ – – (מכתבים אריים).

אותו זוג כפפות עצמו יקר יותר אצל יהודי כי ליהודי אין עוד חומרי־גלם, והוא יודע כי גם לא יקבל עור,²⁷² לכן הוא דורש מחיר יקר יותר מאשר הנוצרי.

רחוב זגיירסקה (Zgierska) בלודז' חוצה את הגיטו. שני צידי הדרך מוקפים גדרות תיל דוקרני, כדי שהעוברים ושבים הנוצרים [פולנים] לא ייפגשו עם יהודים. אסור לנוצרים להיכנס לגיטו. מארק אחד עולה שם 4 זל'.

תעלול [גרמני] לצרכי הסרטה: ברחוב זגיירסקה בגיטו היהודי הנמצא בלודז' עומד באמצע הרחוב שוטר גרמני, ומשני הצדדים – שוטרים יהודיים. עוצרים ראש אשכנזי [קצין גרמני] על שלא חצה את הכביש כחוק ופוקדים על השוטרים היהודיים לעצור אותו, וכל זה מצולם.

בימים האחרונים של אפריל ובאחד במאי היה המצב מתוח, אנשים נראו רק לעיתים רחוקות ברחובות, מכל־מקום התנועה היתה חלשה יותר מאשר קודם לכן. הסיבה – המאסרים בקרב האוכלוסייה הפולנית. מבית־הקפה גייבסקי שבאזור הפולני הוציאו אנשים רבים.

בפביאק יושבים 160 יהודים ומהם עשרים וכמה נשים.

שמעתי על מקרים שנוצרים עונדים את הסרט היהודי.

ברובע היהודי ברחוב כרמליצקה (Karmelicka) עברו מכוניות עם חיילים וירו באוויר.

שמעתי שבית־החולים פוזנַנסקי בלודז' הוציאו את החולים היהודים. אומרים – נהרגו.

בווארשה, צרה גדולה של מרחצאות־חיטוי. מן החצרות שהוגדרו כמזוהמות מביאים את כל הדיירים לחיטוי. הם פודים עצמם אצל הרופאים הפולניים וכן גם אצל השירות הסאניטָרי. ברחוב לשנו 32 בווארשה, שלמו 1,200 זל' ובלבד להתחמק המחיטוי. שוכרים אנשים ההולכים בתור [ממלאי מקום] למרחץ. יש משפחות המתפרנסות מהליכה למרחץ במקום אחרים. באותה חצר עצמה שילמו 3,000 זל' כדי להשתחרר מסגירת הבית עקב מקרה טיפוס. בחצרות המזוהמות שורפים מזרונים, כרים וכיוצא באלה.

ראיתי את הוצאת השומר־הצעיר “נגד הזרם”. מדובר שם על היחס לברית־המועצות. חלילה לה לארץ־ישראל לשמש בסיס מלחמה של האימפריאליזם הבריטי.

תמונות מחיי היהודים בפולין. [תמונה] מעניינת במיוחד – מניין [לתפילה] בשדה: יהודים מעיירה קטנה עובדים בחוץ בפינוי שלג. יהודי קשיש חייב לומר קדיש. בראותו כי החייל פנה הצידה, הוא מסתובב, ומניין יהודים עונים אמן אחרי גמר הקדיש.

שמעתי שבימי אוקטובר ונובמבר [1939], כאשר היהודים נשאו מים ממרחקים, שפכו החיילים את המים. האוכלוסיה הקאתולית הירשתה ליהודים להביא מים מבית־הקברות [הנוצרי] פובונזקי (Powązki). הם גילו בכך סובלנות מרחיקת לכת.

למבצע [העזרה] לקראת הפסח היתה חשיבות מוסרית רבה: [המבצע] עורר יראת־כבוד בקרב הציבור הפולני שהתפעל מן הסולידאריות היהודית.

שמעתי על 4 מועדונים של אמנים.

ר' יצחק מעריך את אחוז הצדיקים אשר אצל הגרמנים בסטרגארד (Stargard) ב־95%.

 

[49] [2, 4, 6, 7, 8 במאי 1940]    🔗

שנים במאי. ההתרוצצות של יום אתמול.²⁷³ הסנדלר מסומצ’ה (Smocza). החנווני

מפת פולין, 1938 במשימה 5, קובץ שמספרו הסידורי 7 בעמוד 119 במקור המודפס.

מנובוליפקי (Nowolipki). האגדה אודות 50 המשוחררים.²⁷⁴ מכונית נסעה על המדרכות. הכפר של סטארליז – – הכומר – –.

חול ומים על הגגות. תיבות עזרה ראשונה [בדירות].

אלף שולחו.²⁷⁵ הרחובות ריקים מאדם. שלשום סילקו את [מצבת הזכרון של] החייל האלמוני. על אנדרטת מיצקביץ אין איש מניח פרחים.

מכניסים מרצון קומיסר פולני, כדי שלא לקבל שני (Galka) בחוץ תולים (שלטים) בגרמנית בלבד – “בניהולו של קומיסַר” – כדי לשאת חן.²⁷⁶

צימצמו את הגימלאות מלפני המלחמה (דואר 75%). – –

נובודבורסקי (Leon Nowodworski) ועורכי־דין אנטישמיים אחרים כלואים בגלל יהודים: הזמינו אותם ושאלו ליחסם ליהודים, והשיבו כי השאלה אינה אקטואלית כעת. כל עורך־דין חייב להצהיר לפני תחילת המשפט, שהוא ממוצא ארי.²⁷⁷

פלבינסקי (Pławinski)²⁷⁸ הרקטור מקרקוב, סילק את סטודניצקי (Studnicki) בגלל רצונו להקים ממשלה [של משתפי פעולה] בפולין.²⁷⁹

ראיתי כרוז אחד־במאי של האדומים.

המלך כריסטיאן קם בוקר אחד, ראה יהודים ענודי־סרטים עובדים בפינוי שלג, וכך נודעו לו שהללו [הגרמנים] נמצאים בדנמרק.²⁸⁰

4/5. קדרות בגלל המפלה בנורבגיה. מצב־הרוח ירוד.

בזגייז' (Zgierz) חייבו את הקהילה לשלם עבור הבנזין ששרפו בו את בית־הכנסת.²⁸¹

ב[רחוב] לשנו (Leszno) 52 התעקשו: איננו רוצים לשלם בעד חיטוי. בתו של בעל־הבית הלכה לחיטוי. ב[רחוב] נלבקי (Nalewki) 23 שילמו שבעת־אלפים זל' – שולמו סכומי עתק.

החוק והחיים: איסור למכור לחם – ובכל חלונות [הראווה] מונח לחם במחיר 23 זל'. הוא הדין במחירים המכסימליים שאינם נשמרים.

ראש “גדוד עבודה” שהביא 38 פועלים יהודיים במקום 52 ולקח אישור [שהביא מכסה מלאה] נצטווה לחזור יחד עם ה־15 [החסרים] ולהביא עמו 2 מגלבים.

קובלנות: למה עובדים רק יהודים עניים, בעוד העשירים מקבלים אישורים ומתחמקים.

ניירות־הערך העירוניים מצבם איתן, ואלה של המדינה – בשפל.

על נשים יהודיות בקרקוב נאסר בגזרת השלטונות לסלסל שערותיהן, להתהלך בשרוול קצר ובעקבים גבוהים.

חברי מועצת־היהודים הוכו.

בלובלין נאסרו למעלה מאלפיים איש. בשלושה במאי,²⁸² נהרגו שלוש מאות. הוציאו את כל היהודים לעבודה, [בעוד] שברחוב לא פגעו באיש.

שישי במאי. הקיפו את [שוק] קרצלק (Kercelak) ולקחו את כולם לעבודה. כן גם מהחשמליות.

נעצרו נוצריות בכל הדרכים [המובילות לווארשה] ולקחו מהן כמה קילוגרמים גבינה מכל אחת, את החלב ואת החמאה.

שמעתי שהפולנים עורכים רשימות של משתפי פעולה ושל המשרתים אותם.

שביעי במאי. קומיסרים נאסרו.

צעירים פולניים מגיל 15 עד 25 מסתתרים בדירותיהם.

האימה בקרקוב יותר גדולה מאשר בוו[ארשה]. האנשים מפחדים להוציא הגה מפיהם.

קפה גרטנר היה לארי: באים רק יהודים. המלצריות – יהודיות, נאלצות להעמיד פני פולניות. לשאלתי ביידיש, לא השיבו.

שמונה במאי. יום זוועה. בכל הרחובות חטפו בשעות אחר־הצהריים פולנים. את היהודים בדקו אם אינם נוצרים. עצרו חשמליות וסחבו את כולם לפביאק, מכאן, אומרים, [יעבירו אותם] לעבודת כפיה לפרוסיה. מכוניות לעשרות נסעו לדזילנה (Dzielna). כל הספרים היהודיים גויסו כדי לספר את הנאסרים. לא רק צעירים נחטפו, אלא גם מבוגרים מעל גיל 40.²⁸³

לודז' חסומה על ידי שתי משמרות [גרמני ויהודי].²⁸⁴ היוקר מאמיר.

 

[50] [9־2 במאי 1940]    🔗

יקירי!

שנים במאי. ערב השלושה במאי הפורענות השתוללה ברחובות וארשה. נערך מרדף נורא אחר הפולנים. משאיות עמוסות בגרמנים חמושים התרוצצו הלוך ושוב. הרחובות היו שוממים מאדם. מכוניות עלו על המדרכות וחוללו פאניקה.²⁸⁵ ברחובות נובוליפיה (Nowolipie) וגנשיה (Gȩsia) נפגעו כמה יהודים.

אומרים כי אנשים [פולנים] מחופשים לאנשי שדרות ג' [גסטאפו] הוציאו מבית הסוהר מדזילנה (Dzielna) 50 איש. אולם אין זו אלא שמועה. [בפעולת] תגמול אמרו להוציא כביכול למעלה מאלף אסירים.²⁸⁶

אמורים היו להורות לאוכלוסייה להכין בעליות הגג מים וחול וכן ארגזי עזרה ראשונה בבתים.

שמעתי על קומיסר פולני במפעל יהודי (“גאלקה”) שהציג שלט גרמני, כדי למצוא חן.²⁸⁷

צומצמו הגימלאות מלפני המלחמה של פקידי־דואר ופקידים אחרים.

נובודבורסקי ועורכי־דין אנטישמיים אחרים נאסרו בגלל יהודים: קראו להם ושאלו ליחסם לסעיף הארי. הם השיבו, כי בימי מלחמה שאלה זו איננה אקטואלית. שמעתי כי כל עורך־דין חייב לפני התחלת המשפט להצהיר שאיננו ממוצא לא־ארי.²⁸⁸

שמעתי שהרקטור של האוניברסיטה בקרקוב גירש מביתו את סטודניצקי (Studnicki), שבא אליו בעניין הקמת ממשלה פולנית ולכן נאסרו הפרופסורים של [אוניברסיטת] קרקוב.²⁸⁹

שמעתי כי הצייר והסופר הפולני ויטקביץ (Witkiewicz־Witkacy) נמלט מקרקוב ללובלין. כשנודע לו כי הרוסים מתקרבים, [יצא] ליער ו[שם] בלע מנה גדולה של ורונל וחתך את הורידים, כדי להוציא את נשמתו על רצועתה האחרונה של אדמה פולנית.

שמעתי בדיחה: כריסטיאן מלך דנמרק קם בבוקר ורואה בעד חלונו יהודים ענודי־סרטים מפנים את השלג, זוהי הוכחה כי הגרמנים נמצאים בדנמרק.²⁹⁰

מצב הרוח ברחוב מדוכדך בגלל גורל המלחמה בנורבגיה.

בזגייז' (Zgierz) דרשו מהרב לשלם עבור הבנזין שהשתמשו בו להצתת בית־הכנסת שבמקום (היה זה בחורף).²⁹¹

[דיירי] הבית ברחוב לשנו (Leszno) 52 התעקשו: לא נשלם כסף כלשהו בעד [פטור] מחיטוי. בנותיו של בעל־הבית הלכו אל המרחץ. דיירי נלֶבקי (Nalewki) 23 שילמו שבעת אלפים זל' בעד החיטוי. סכומי עתק משולמים על־ידי חצרות של יהודים.²⁹²

שמעתי כי את הגיטו בלודז' סגרו מטעמים סניטריים.²⁹³

היוקר האמיר בזמן האחרון בצורה מבהילה. קילו חמאה עולה 45 זל'. הדבר מוסבר בכך, שבגרוכוב ובפרברים אחרים [בדרך למרכז העיר וארשה] מחרימים את כל המצרכים.²⁹⁴

מצב איום שורר בחלקו הסגור של רחוב קרוחמַלנה (Krochmalna). אתמול מתו שלושה־עשר איש, לפני יומיים 6 ו־5 אנשים – –.

בפנייה של הצלב־האדום הפולני בקשא לספרים עבור שבויי־מלחמה פולניים, נוספה הערה כי אין לשלוח ספרים בעלי תוכן קומוניסטי וספרים של מחברים יהודיים.

גטל (F. Goetel)²⁹⁵ הרוויח מספרו של הפשיזם, [מהכסף] סייע להקים מטבח עבור סופרים פולניים.

אומרים שבשדרות ג' [גסטפו] נותנים פרס של מאה זל' לפולקסדויטשה, לאזרחים ולחיילים, אשר יביאו יהודים ללא סרטים.

בתשיעי במאי שמעתי על מה [שקרה] אתמול, פולנים הסתתרו בכנסיות, בחורבות בתים ובחצרות. אנשים קפצו מתוך החשמליות. הקיפו את “קפה־קלוב” והוציאו משם את כולם. אמרים שלקחו גם יהודים, אבל רק במקרים בודדים. אומרים שהדבר נעשה כדי להרתיע את הפולנים בקשר לידיעות מהבלקנים.

המצב ב[גיטו] לודז' עגום מאוד. מחכים שעות ארוכות למקום פנוי בשירותים. אין מרשים להכניס מצרכים כלשהם, פרט ללחם.

ב[וארשה] מקימים חומות בנַלבקי, קרַמי נַלבקובסקיה (Kramy Nalewkowskie) וכן בפז’ייזד־נובוליפיה (Przejazd־Nowolipie). רואים בכך תחילתו של גיטו, שיקום לפתע.

בלובלין אסור ליהודים להעלות אור בלילות.

לאחרונה הרג בריון פולני קצין בבית־מרזח שבסביבה יהודית. שמונה מאות יהודים נכלאו והוכרחו לעמוד שלוש שעות רצופות בידיים מורמות.

מאתיים יהודים נלקחו לחלם (Chełm) לעבודת־פרך. המצב בכללו קשה שם מאוד. בכל מקום מנסים להעדיף את האוקראינים על פני הפולנים. הם מכהנים שם כקומיסרים במפעלים יהודיים.

הממונה בדיסטריקט מכנס ישיבות, ומחליטים בהן לפטר מחסנאים ומנהלי־חשבונות יהודיים, פרט לבעלי־מקצוע שאי אפשר לפי שעה בלעדיהם.

בחלק מבתי־החרושת אין הפועלים הפולניים מתאמצים ביותר (כפי שהסביר חרושתן אחד), אדרבא, הם מתעצלים.

בו[ארשה] הובילו היום את הפועלים היהודיים מגדוד־העבודה אל מחוץ לעיר ושם עבדו בתיקון כביש.

הפולנים אמרו למכר בראדום (Radom), שרוזוולט נתן כסף להורוביץ [היטלר] ועל־ידי כך גרם להטבת מצבם של היהודים.

שמעתי אודות אשכנזיה [גרמניה] שראתה סרט כיצד העבירו את היהודים מ[העיר] אל הגיטו הלודז'. על השולחנות של היהודים היו מונחים אותה שעה דגים, אווזים. [הגרמנים] אמרו להם: “אל תפריעו לעצמכם” והמתינו עד לסיום ארוחת־הצהריים. אחר־כך העמידו לרשותם מכוניות להעברת החפצים.²⁹⁶

בערים ובכפרים לוקחים כמרים, אינטליגנציה ואפילו מנהלי קואופרטיבים כפריים.

בלובלין אסור ליהודים לצאת מן הבית משעה 6 בערב ולהדליק אור משעה 8. בפרבר ויניאבה (Winiawa) [שבלובלין] את כל הנשים גירשו ועל הגברים ציוו לפרק את הבתים. אף בית אחד לא נשאר עומד על תילו. לקחו את הסחורות, מטבע־החוץ והזהב שהוסתרו בקירות.

 

[51] [9, 13, 16, 21, 27, 28 במאי 1940]    🔗

תשיעי במאי. בעת המצוד על פולנים שנערך ביום שוב ברחוב נובי־שוויאט (Nowy־Świat), נעצרו 72 יהודים ונכלאו ברחוב דזילנה (Dzielna) [כלא פביאק].

במבואות העיר לוקחים השוטרים הפולניים 5 גרושי מכל ביצה, משום שגם הם צריכים לחיות (מחיר הביצה הוא 70 גרושים).

בלובלין חייבים היהודים להסיר כובעיהם בפני השוטרים הגרמניים.

המכתב המצחיק בקשר למצב בווינה, אודות העז [קוזע]: “חבל שאינכם כאן, אלו הייתם, יכולים ללמוד את האמת עליה”.²⁹⁷

אין מבינים את משמעות החומות הסובבות את הגיטו; חוששים שמא יציתו את הגיטו בשעת הנסיגה.

תמורת השלמונים שקיבלה העיריה הוצע על ידה להעביר את החומות שברחוב רימרסקה (Rymarska) בהתאם לרצון הסוחרים [היהודיים, כנראה].

שמעתי [על] אשכנזי אחד [אשר] בא ליהודי בלודז' העיר אותו משנתו ואמר: “בוא ונלך לבער [לכבות] הבעירה בבית־המדרש בלודז'”. הלכו אבל אסור היה להתקרב.²⁹⁸

שמעתי שכאשר חטפו פולנים בווארשה פקדו על חלק מהיהודים בעלי חזות ארית לדבר יידיש כהוכחה [שהם יהודים].

באחד מבתי המחסה לפליטים יצא ילד בן שמונה מדעתו; צעק: אני רוצה לגנוב, אני רוצה לשדוד, אני רוצה לאכול, אני רוצה להיות גרמני. מתוך רעב מאס ביהדותו.

שמעתי שאשכנזים [גרמנים] פרצו לתוך הכנסיה ברחוב גז’יבובסקה (Grzybowaska). הכומר הרגיע את הקהל, אך קמה בהלה גדולה. דבר דומה קרה לפני ימים אחדים בכנסית שלושת־הצלבים (Trzech Krzyźy), שמתוכה חטפו לעבודה.

בבית־ספר יסודי אחד לקחו דם מכל הילדים בניגוד לרצונם.

שמעתי שאשכנזים [גרמנים] בגרמניה דאגו להשיג [לעצמם] אישורים ליחסם הטוב לשבויי־מלחמה ומתוך חשבון לעתיד תפרו אותם לתוך מעיליהם.

השלושה־עשר במאי. שמעתי שבכיכר התיאטרון (Plac Teatralny), מרשלקובסקה (Marszałkowska) וברחובות אחרים הללו [הגרמנים] פקדו על היהודים לרקוד. את הפולנים שמסביב אשר צחקו, הכניסו למהומה.

אופנה חדשה היום: פוקדים על היהודים להסיר את הכובע [ותוך כך] מסלקים להם את הכובעים.

שמעתי כי בונים את החומות (קו פראנק) גם ב[רחוב] נובי־שווייאט.²⁹⁹ הן גם מיועדות לחסימות למקרה של קרבות־רחוב.

הורוביץ [היטלר] בא לעולם האמת וראה בגן־עדן את ישו הנוצרי. “מה עושה פה יהודי בלי סרט על הזרוע?” – “עזוב אותו”, עונה לו פטרוס הקדוש, “זהו בנו של בעל־הבית”.

שמעתי שיש בביאלסטוק פלקטים ובהן סטלין לופת את ערפו של ה[יטלר] וזה מקיא את את צ’כוסלובקיה, אוסטריה ועוד.

השישה־עשר במאי. הנצחונות [הגרמניים] בחזית המערב עוררו רושם רב. מרה שחורה קשה השתלטה על הציבור. אני מכיר רופאה שהכינה לעצמה צנצנת רעל, כדי לשתותו במקרה של ניצחון. הקהל מסביר את הניצחון בכך שמטוסים [הנפגעים ו]נופלים, הופכים לטאנקים. אחרים מספרים שהם מטילים פצצת אוויר דחוס האופף את הצנחנים עד שהם כמלאכים, כדור אינו פוגע בהם.

שמעות שונות נפוצו אודות משלחת פולנית במוסקבה, אודות נאום של גרינג ש“אין לנו מזל עם בעלות־הברית שלנו, ואם גם רוסיה לא תקיים את ההסכם, ננצח גם לבדנו”.

שמעתי על תקיף אחד בוולודָבה (Wlodawa), המטיל מס של אלף זלוטי לחודש על יהודי שרכושו עולה לעשרים־אלף זל', המשתמטים – נכלאים בבית־הסוהר. לשאלה, מה יעשה אדם שאין לו? – השיב: “יקבל תמיכה מאתנו”.

שמעתי שבראדום (Radom) הוקם ליד הקהילה בית־דין של בוררים והיהודים פונים אליו במקום להזדקק לערכאות המדינה. כבוררים משמשים חברי היודנראט, והמזכיר צריך להיות משפטן. ההכנסות מכסות את ההוצאות, ויש גם הכנסה כלשהי לקהילה.

שמעתי כי בעלי־אחוזות פולניים פנו בעניין ידיים עובדות. זוהי בעיה חשובה, שכן אם יעבדו היהודים, [ישתחררו] פולנים וישלחו רבים יותר לעבודה בפרוסיה.

תוכן מכתב: הדוד בשר אינו בא אלינו וכן גם שכננו חמאה.

מפעלים יהודיים בו[ארשה] נדרשו על־ידי משרד־העבודה לפטר את הפקידים היהודיים ולהעסיק במקומם גרמנים או פולנים.

העשרים ואחד במאי. נתקבלה ידיעה עגומה: יהודי קרקוב נצטוו לעזוב את העיר עד ה־15 באוגוסט. העוזבים מרצונם רשאים לקחת עמהם הכול. מדי חודש חייבים לצאת 5,000 איש. עשרת־אלפים בלבד רשאים להישאר.³⁰⁰

משלזיה נתקבלה ידיעה, כי שוב הועלתה שם על סדר־היום עניין גירושם של מאה וארבעים אלף יהודים. בשבוע שעבר קיבל עו"ד גולדפייל [גולדפיין], מנהל גדוד־העבודה בקהילה עשרים מלקות, כי לא סיפק את מספר הדרוש של עובדים.

שמעתי אודות שני יהודים שבאו לקהילה והראו סימנים כחולים וחומים בגופם, הם ספגו מכות בשעות העבודה בדינאסי.

בקהילה מדברים על מס של שני זל' שיוטל על כרטיסי־הלחם. זה יפגע קודם כל בעניים ביותר, שלא יוכלו לפדות את הכרטיסים. לאחרונה הקטינו את מנת הלחם של היהודים כדי מחצית, מ־500 גרם ל־250. הנוצרים מקבלים 750 גרם. היהודים אינם מקבלים סוכר, ואילו הנוצרים מקבלים.³⁰¹

שער הדולר יחד באחרונה, ערכו מעל ל־90 זל‘, ברוסיה – 60 זל’.

בטומשוב מזוביצקי (Tomaszów Mazowiecki) מותר ליהודים להסתובב בעיר רק משמונה עד שתים־עשרה לפני הצהריים. הסיבה לכךף כדי שהגרמנים היוצאים לחזית לא יהיו נאלצים לראות פני היהודים.

בצ’נסטוחוב (Częstochowa) עובדים אלפי יהודים בכבישים מחוץ לעיר. בהרוביישוב (Hrubieszów) עובדים היהודים קשה מאוד מחוץ לעיר, ורק אחת לשבוע רשאים לבוא העירה כדי לנוח; בתמורה הם מקבלים אוכל.

חסימת רחובות פז’ייזד־נובוליפיה (Przejazd־Nowolipie) הביאה למצב ללא נשוא ב[רחוב] כרמליצקה (Karmelicka). שהוא צר שם ביותר, והתנועה מאוד דחוסה.

החווה³⁰² שליד צ’נסטוחוב הוחרמה והפכה למגרש־ספורט.

שמעתי אודות אשה יהודיה שלקחו ממנה את הסחורה, רדפה אחרי [הגרמני שלקח את סחורתה] וצעקה בקול רם: גנב! שמעתי על נער שגזלו ממנו את מרכולתו, אחז בידו של [הלוקח] וצרח. בחנות [יהודית] אחת של נורות תחב אחד 2 נורות לכיסו. האשה הכניסה ידה לכיסו ואמרה: “אצלנו לא גונבים, בארצנו – זה שונה”.

שמעתי שהקהילה היהודית בקרקוב מנהלת משא־ומתן, כדי ששלושים־אלף יהודים יישארו שם. וכבר מסכימים לכך אומרים שהקהילה אשמה [בגזירת הגירוש], משום שדיברו שם ללא הפסק על מספר הגדול מדי של פליטים.

חוטפים יהודים לעבודה למַלקין (Małkinia) לחפור שם חפירות.

היום, בעשרים ושבעה [בחודש], שמעתי את הסיפור הבא: בשווינטויירסקה (Swiȩtojerska) מס' 11 עמדו להקים חומה, נתנו [שוחד] והעתיקו [את החומה] למס' 13; נתנו גם שם והעבירו אותה הלאה מכאן. בדומה לכך עושים בסביבות אחרות, כמו למשל נַלבקי (Nalewki) ונובוליפקי (Nowolipki), שעד היום אין שם חומות בגלל שנתנו.

בבית ברחוב מורנובסקה (Muranowska) היו 15 מקרים של טיפוס, אך אין סוגרים את הבית כי הרופא מקבל 800 זל' לחודש.

אם משך המלחמה יהיה ככוח הסבל של היהודים – יהיה רע, כי היהודים מסוגלים להחזיק מעמד זמן רב יותר מכפי שהמלחמה יכולה להימשך.

עשרים ושמונה במאי. מלודז מגיעות ידיעות עצובות מאוד. מתקיימים שם על לחם ומים בלבד. אי אפשר לצאת – עזיבת הגיטו גוררת אחריה עונש־מוות. ילדי הכתות השבעיות והשמיניות בגימנסיה של ר[ומקוב]סקי נלקחו מבית־הספר לעבודה.

אירע שברחוב גנשיה (Gȩsia) היכו פולקסדויטשה – הושיבו (אסרו) כמה עשרות יהודים.

בלודז' מתנגבים אל מחוץ לעיר בארון מתים. היהודים רשאים ללוות [את המת] עד לשערי הגיטו. תנאים איומים בלודז‘. תורים ארוכים ליד בתי השימוש, צפיפות, אין מרשים להכניס חבילות, רק מכתבים. הברחת אדם עולה אלף זל’ ויותר. מדי יום ביומו יש שישים נפטרים. גרים שם עדיין מאתיים אלף.

בקאליש (Kalisz) יש עדיין יהודים, אלה שנותרו יושבים [גרים] במבנים של השוק.³⁰³

 

[52] [14, 16, 22־20 באוגוסט 1940]    🔗

14.8 – העמדת יהודים אל הקיר כאטרקציה [לפולנים].

אומרים כי הפולנים רצו להצית את קרקס “בוש” (Bosch) [הגרמני].

חטיפת יהודים למחנות־עבודה. [נדרשו] – 1200, ־ התייצבו מרצונם – 500.

[בשבת] “נחמו נחמו עמי” דרש ר' מאיר [בלבן] דרשה קורעת־לב בנושא עזרה הדדית וסעד.

160 “ינואריים” נהרגו, 95 – חיים. רשימת הקהילה.³⁰⁴

האסיפות [מוקדשות] לרדיפת היהודים בעבר – מחזקות – כל המובאות הללו – –.

אנו מקבלים בגאון את הסיסמה הקצרה: “יודען פיר יודען” (Juden für Juden) [היהודים למען יהודים].³⁰⁵

1,500 – שלא יכו בדינאסי (Dynasy).

נאסר לגור ב[רחובות] וייסקה (Wiejska), נה־סקרפיה (Na skarpie) וקשיונז’נצה (Ksiąźȩca). עד ה־16 צריך לעזוב את אזורי צ’רניקוב (Czerniaków), סולץ (Solec) ללא רהיטים. דלות גדולה.

השישה־עשר באוגוסט. שער הדולר עלה. אומרים שזוהי תוצאה מתבוסת הגרמנים באנגליה. שערו מעל ל־50 [זל‘], והיה 35 [זל’].

קבצנות מזעזעת של ילדים ברחובות. כאשר עוברים ברחוב לשנו (Leszno), נתקלים בכל 20־10 מטרים בילדים פושטי־יד בני 9־8, לבושים קרועים ובלואים. ילדים רבים שרים ומנגנים ברחובות. הרבה מהם מוכרים כעכים, סיגריות ולחם. כנופיות ילדים עזובים מתקבצות מסביב למקומות בילוי.

ב־15 וב־16 – מהומות בפראגה. פולנים שדדו חנויות של יהודים. הסיבה: תיגרה בין קצב יהודי לנוצרי³⁰⁶ הללו [הגרמנים] עזרו במלאכה.

בימים האחרונים אי שקט מתוח (20 באוגוסט) בשל ההחלטות הקשורות ברובע היהודי. האוכלוסיה היהודית רואה בכך גיטו. מגרשים מבנינים שלמים ברחובות קושיקובה (Koszykowa), הוז’ה (Hoza) ומרשלקובסקה (Marszalkowska). לא מרשים להוציא חפצי בית כלשהם. [ברובע היהודי] מחירים מופקעים של דירות, 150 זל' לחדר.³⁰⁷

1,200 נלקחו למחנות העבודה בסביבות לובלין. נסעו ערומים ויחפים. אומרים: לא טוב שם, אין מרשים להסיר את העלוקות מן הרגליים, מרביצים בגלל זה.³⁰⁸

משפטו של ר' זיסקינד³⁰⁹ על חפצים שהוחרמו.

המנהלים של המדור לעניינים יהודיים בקרקוב רגר (Regger), ארלט (Arlt), זיברט (Siebert) ואחרים הוחלפו, אומרים שזו מגמת החמרה. התחלה: נאומו של פראנק, מלפני ימים אחדים. היהודים חייבים להסתלק מאירופה. גירוש קרקוב הוא פתיחה לכך.³¹⁰

הקהילה תצטרך לספק במשך חודשיים 6,000־5,000 אנשים צעירים. אופייני הדבר ש־500 התייצבו מרצון יש אומרים כי באו 2,000 מתנדבים. במקום [“חייבי גיוס”] המשתחררים בצורות שונות תמורת כסף, לקחו אחרים. לא ביררתי אם הדבר נכון.³¹¹

בעשרים ושניים באוגוסט הופיע עלון אנדקי ובו נאמר: “את היהודים מכים ואת הפולנים רוצחים; ליהודים נותנים ימים אחדים כדי לעזוב דירותיהם, ולפולנים – רק שעות אחדות; בפוזנן אוסרים את היהודים אבל בפולנים יורים. אנו מברכים אתכם [היהודים] על בני־בריתכם החדשים [הגרמנים]”.³¹²

שמעתי, שבלובלין לקחו גם את נציגי הקהילה היהודית לעבודת כפיה, אך הם כבר חזרו.

עורך־דין [יהודי] אחד הגר בווארשה באזור הנתון לסכנת [פינוי], מסתובב בחליפה חדשה, על כל צרה שלא תבוא, שמא יגרשו משם את היהודים.

ראש [קצין] אחד עצר יהודי ברחוב מרשלקובסקה, ציווה עליו לצחצח את מגפיו ובתוך כך צילם אותו. זוהי האופנה האחרונה.

חטפו יהודים מתוך חשמלית והובילו אותם לעבודה.

חידשו הפקעת רהיטים וחפצים אחרים. המלשינים הם יהודים. על פי רוב, יהודים אשכנזים [גרמניים] – – ושותים לשכרה [במיסבאות ברחוב] טלומצקי (Tłomackie) – להקת רביו יהודית – –.³¹³

 

[53] [25, 28 באוגוסט 1940]    🔗

אוגוסט, העשרים וחמישה. שני ניגודים: ברבל³¹⁴ נעשה אנטישמי בווינה בגלל חרושתן יהודי שמידו קנה שתי מכונות הסרטה (ניידות) בתשלומים לשיעורים והפסיד אותן – כי בשנת המשבר של 1923 לא יכול היה לפרוע את התשלומים וסבל חרפת רעב קשה. את הלחם הסתיר גבוה, על הארון. נער אחד עלה בזריזות רבה על הארון וסילק לו את הלחם משם. את זאת הוא אינו יכול למחול ליהודים. אז הצטרף למפלגה [הנאצית]. עתה הכיר את החווה בגרוכוב,³¹⁵ ולמד להכיר את היהודים. הוא מלא התלהבות מעבודתם. שם הוא מרגיש טוב, זו הנקודה היחידה של קורת־רוח עבורו. הוא מכיר את החברים בשמותיהם. כאשר שרמפף (Schrempf)³¹⁶ בא לגרוכוב הוא נוסע בנפרד, וגם הרופא היהודי המלווה אותו נוסע בנפרד. הוא אינו מדבר עם יהודים אלא מסמן באצבעו שירימו את הסיר כדי לבדוק אם תחתית הסיר נקיה גם מבחוץ.

נתקבלה ידיעה מלודז' האומרת שמרין עתיד להיות הממונה הראשי על הגיטו בלודז'.

שמעתי כי יש הפודים עצמם [מהגירוש] ע"י כופר. משלמים לקהילה הרבה אלפי [זהובים]. בקרקוב³¹⁷ נוסף על בעלי־המלאכה והאחרים, נשארים גם כל מיני טיפוסים מפוקפקים.

בעתון אנדקי³¹⁸ חשאי היה כתוב שהיהודים מופלים לטובה: את היהודים מכים, ואת הפולנים מגרשים; את היהודים חוטפים, ואת הפולנים מגרשים. אנו מברכים אתכם על בעלי־בריתכם החדשים. (את היהודים מקרקוב גירשו במשך שבועות אחדים ואת הפולנים – במשך שעות ספורות).

שמעתי שאת גירושם של היהודים מפוזנן, לאחר הכיבוש ליוותה האוכלוסיה הפולנית בדמעות, בייחוד את הזקנים,³¹⁹ היפוכו של דבר בלודז'. בעת הגירוש לגיטו לא נראתה שום השתתפות בצער מצד האוכלוסייה הפולנית.

מתרבים מקרים של מלקות בגלל אי־הסרת הכובע בפני לובשי־מדים. ליד ארמון בלאנק³²⁰ עוצרים יהודים ומצווים עליהם לבצע כמה עשרות [תרגילי] כריעה בברכיים כפופות. לעומת זאת נצטווה [אדם] אחד לקפוץ מאה פעמים מעל ל“חמור” [של התעמלות].

בימים האחרונים (עשרים ושמונה באוגוסט), פינויים תוך חצי שעה מהרחובות הפולניים וילצ’ה (Wilca) קָרולקובה (Karolkowa) ועוד. אתמוך לקחו מכל בעלי־הכרכרות היהודיים את הרשיונות.

הודעת הקהילה שהכול, מבני 18 עד 35, חייבים להיות מוכנים ליציאה למחנות־העבודה. בכל עת הם עלולים לקבל את צו ההתייצבות. האנשים נבדקים על־ידי ועדה רפואית. מסוחצ’וב (Sochaczów) הובאו 143 יהודים ונתקבלו [לעבודה] רק 100, היתר – חלשים.³²¹

אמו של אחד מהרוגי ינואר³²² היכתה גרמני ברחוב ואחר־כך בלעה רעל.

רוסיץ³²³ עושה עסקים. הוא רוצה להחזיר אנשים שגורשו לעומק רוסיה. אכן, הוא מנסה. בא מעירו של מנדלסון [ברלין]. רוסיץ מספר, כי ארבעים־אלף יהודים עובדים במפעלים מלחמתיים. מותר ליהודים לערוך קניות בין השעות 5־4.

גדול אחד של פרסומת [גבלס] אמר כביכול שאם הללו [הגרמנים] ינצחו במלחמה, תיפתר שאלת היהודים במשך 3 חודשים, ואם יפסידו – תוך שעה אחת.

 

[54] [6, 7, 8, 9 בספטמבר 1940]    🔗

בחודש ספטמבר שמעתי כיצד “עמך” אינו נכנע [מגן] על עמדותיו בתוקף. ב[שוק] ויילוֹפוֹלה (Wielopole) [בווארשה] הרשו להקים מחדש את הדוכנים הן ליהודים והן לנוצרים. אלה האחרונים לא היו מרוצים מכך שחלק מהחנויות של היהודים פנו לחזית, ולכן דחקו את היהודים לאחור, ועד מהרה עבר כל המסחר אל החלק האחורי ו־120 חנויות נוצריות נסגרו ובעליהן החלו להתנקם. אַז היהודים “העלו” רעיון: שכרו שומר גרמני המקבל 150 זל' לשבוע שהופיע פעמיים ביום. עתה שורר שם שלום ושלוה. כיצד היהודים סוחרים שם באריגים [ולמרות האיסור]? החנות ריקה למחצה, בסמוך עומדים שני שותפים ומחזיקים את הסחורה בחיקם, כאשר מופיע קונה הם מתקרבים אליו. היהודים עובדים כעת בבתים. מייצרים פחות אבל מרוויחים יותר. מייצור סוודר למשל, מרוויחים 30 זל'.

מצב־הרוח השתפר לאחרונה. הציבור היהודי סבור שבעקבות [ההפצצות] האחרונות על ערי גרמניה יבוא בעוד חודשיים שלושה הקץ למלחמה. מדי פעם בפעם חוזרים כאן על הסיפור בדבר הצעות שלום חדשות בתיווך שבדיה, האפיפיור ואחרים.

בסכום של 25־10 זל' עבור ביגוד לעניים, יכול אדם לפדות עצמו רשמית ממחנות־העבודה. למעשה הולכת רק דלת־העם. אומרים שבאמצעות מתווך [השחרור] זול יותר. הידיעות מהמחנות – עגומות. והגרוע מכולם – [מחנה] בלז’ץ (Belzec).³²⁴ הצרכים הפיזיולוגים מכוונים לפי השעון: כל שעה רשאים 12 איש לעשות צרכיהם; היו מקרים שירו בחלשים. כך קרה לזקן בגיל של מעל ל־60 במחנה יוזפוב (Józefów),³²⁵ מתוך 600 [העובדים] 400 חלו באדמת ובעודם חולים נשלחו משם. נערים בני 14־13 נשלחים חזרה ללא ניירות וללא כרטיס־נסיעה לדרך, והם צועדים רגלי עד לקהילה הסמוכה. אין מאפיות במספר הדרוש, חסרים כלי־מטבח, דוודים, בגלל התורים הארוכים מגיעים לאוכל מאוחר מאוד. התבשיל כבר קר ולא כולם מספיקים לאכול. השומרים האשכנזים [הגרמנים] עושים מזה עסקים מצוינים, הם מקבלים שכר בעד עבודתם. הידיעות האיומות מן המחנות גרמו לכך שהנקראים [לעבודה] משתמטים. עקב כך קרה שחטפו 63 יהודים בפראגה, רק 13 מהם הוכרו על־ידי הוועדה הרפואית כבעלי כושר־עבודה. הואיל בימים הראשונים נלקחו רווקים בלבד. נערכו בזמן האחרון חתונות רבות.

לאחרונה שמעתי כי יש למעלה מ־600 מניינים בחצרות.³²⁶

היום, בשישה בספטמבר, הגיע רומקובסקי מלודז', המכונה שם “המלך חיים”. הוא זקן כבן 70, אדם בעל אמביציות בלתי־רגילות וגם קצת מסובב. הוא סיפר נסים על אודות הגיטו: יש שם מלוכה יהודית, 400 שוטרים, 3 בתי־כלא. יש לו שם משרד חוץ ושאר מיני משרדים. לשאלה אם טוב כל־כך, אז למה כל־כך רע, ומנין התמותה הגבוהה? לא השיב דבר. הוא רואה את עצמו כמשיח אלוהים.³²⁷

שמעתי על שולץ³²⁸ הידוע מדינאסי (Dynasy): הוא פקד על אדם לבחור לעצמו אחד מהמקלות התלויים שם, אבל הלקה אותו אחר־כך במקל עבה יותר. מנקים שם מכוניות ומעבירים בנזין. הוא נוסע במכונית פתוחה, תופס שניים־שניים מן היהודים וחובט בהם במקלו. כאשר הקהילה הציעה להעמיד לרשותו מדי יום אנשים, השיב, יהודים לבושי־קרעים אינם מוצאים חן בעיניו, והוא מחפש דוקא את הלבושים היטב. נוסף על כך, אין הוא יכול לוותר על העונג שבחטיפת יהודים.

באוטבוצק (Otwock) חטפו יהודים למחנות־העבודה, מספר גדול נמלט, אולם 10 שילמו בחייהם.

בזמן האחרון התרבו גירושי יהודים מבתים חד משפחתיים. ניתן להם זמן של חצי שעה להוצאת המיטלטלים. בדירה אחת פקדו להחליף, תוך מחצית שעה זו, את כלי־המיטה, במקום לארוז את החפצים. לעתים קרובות צריך להשאיר רהיטים, כלי מיטה וכו'… וכבר עושים מזה עסקים, שכן באים אפילו לרובע היהודי ומצווים כביכול לעזוב את הדירה. ובעד תשלום כספי מרשים להישאר בדירות. היהודים יושבים שם על צרורותיהם. דבר זה יוצר אווירה קשה ברחוב.

שמעתי, שבעיירה אחת אספו את כל הגיבנים והם נהרגו.³²⁹

יהודים ממעטים ללבוש קפוטות ארוכות.

הולכים ומתרבים המנוולים: באו לסוחר אחד ואסרו אותו. לאחר ימים אחדים הופיעו מתווכים יהודיים ושיחררו אותו בעבור כמה אלפי זל'.

האחד בספטמבר עבר בשקט. הפולנים הוציאו כרוזים בלתי־ליגליים. פפ"ס (P.P.S., המפלגה הסוציאליסטית הפולנית) קראה לשביתת־שבת בבית של שעתיים, ה־נ.ד. (N.D. – המפלגה הלאומית דמוקרטית – האנדקים) – ליום שלם. הרחובות הפולניים היו כמעט ריקים מאדם. ברחובות היהודיים היתה תנועה מועטה. ברחוב לשנו (Leszno) עברו כמה עשרות צעירים פולנים, בדשי מעיליהם מצד אחד נשאו סמל לבן־אדום ובצד השני כתובת Niech zyje [olska [תחי פולין]. כאשר היתה עוברת מכונית [ובה גרמנים], הרימו את הצווארונים וכיסו את דשי הבגד. אומרים שהסיסמה היא: Zeby Ameryka dotrzymala, Anglia przetrzymał a my wytrzymali שארצות־הברית תעמוד בדיבורה, אנגליה תחזיק מעמד ולנו יעמד כוח הסבל.

הולכת ונחשפת התרמית שבמחנות־העבודה. מסתבר שהפירמה האשכנזית [הגרמנית] שקיבלה על עצמה את הביצוע, מקבלת 2 זל' לאיש ביום, [שמהם] עליה להוציא לכלכלה בלבד 1.08 זל'. היא חוסכת כסף על חשבון העובדים.³³⁰

הקהילה קיבלה כבר למעלה ממאתים־אלף [זל‘] דמי־כופר [גיוס] בשביל מחנות־העבודה, והיא מציידת [את עובדי המחנות] בבגדים, שמיכות וכיוצא באלה. ענין אחר הוא החטיפה לעבודה בווארשה (בימים 7, 8, 9 בספטמבר) והכליאה למשך הלילה בפביאק. ניתן להסביר את זאת בכך, שעל פי הוראה שיצאה לאחרונה, אסור להעסיק יהודים בעבודת־כפייה בלי תשלום. אולם בהוראה לא נקבע כי אסור להעסיק אסירים [ללא תשלום]. כיום הזה נמצאים בפביאק 1,200 חייטים העובדים במשך היום. כך נוהגים שדרות ג’ [גסטפו], הס"ס ודומיהם, שאינם מקיימים את הוראת הגנרל־גוברנר.³³¹

מספרים הלצה: מאמריקה הגיעו אלפי פטישונים כדי להוציא להם את לונדון מהראש.

באוטבוצק חטפו בשבוע שעבר יהודים למחנות־עבודה. מכמה וילות ברחו היהודים, 6 נהרגו ו־18 נפצעו. אחד [נורה] בתוך ארון, דרך הקיר.

מפי אדם שהגיע, שמעתי שבעיירה שברשין (Szczebrzeszyn) לקחו לעבודה את כל היהודים מבני 18 עד 60.

עובדות מעניינות על ההנהלה הקומיסרית בחלק מן הבתים: יש מהם המוציאים את כל כספי שכר־הדירה שגבו לתיקונים יקרים ומיותרים, כדי שלא להכניס מאומה לקופה הגרמנית. זה נעשה מטעמים פטריוטיים. אחרים מבקשים לרושש את היהודים, ועל כן אינם משלמים מסים, חובות לבנקים ומשכנתאות, כדי להביא בדרך זו לחיסול הרכוש היהודי. היתרון של בעלי־הבית שאינם משלמים שכר־דירה.

בעלי־המלאכה היהודיים [שעבדו] בבתים פוטרו וכן גם מנהלי־הבתים.

מפי אדם שהיה בגיטו לודז' בתחילת יולי שמעתי כי בתוך הגיטו בוטלו שמות הרחובות, ונשארו רק המספרים, כדי להגביר עוד יותר את תחושת המחנה.³³² הדואר חוסל בשל הסיבה הבאה: היו מגיעות הרבה חבילות של מצרכי־מזון. רומקובסקי היה מחרים חלק מהן עבור בית־החולים, גני־ילדים ועוד. פקידי הדואר הלכו בעקבותיו. הם נתפסו והוצאו להורג.³³³ אחר כך חיסלו את הדואר. לאוכלוסייה זהו אסון. רומקובסקי חישב ומצא שמבזבזים יותר מדי כסף על עתונים, לפיכך אסר מטעמי חיסכון, על מכירת עתונים. עבור עתון מוברח, 3 מארקים, במקום 30 פניג. ענין ה“חיימובקות” זו המצאתו.³³⁴ הוא מלווה בשני שומרים אשכנזים [גרמנים] ענודי סרטים השומרים עליו, עד כדי כך [הוא] שנוא –

 

[55] [16 בספטמבר 1940]    🔗

שמעתי אודות אדם שהיה כלוא בפב[יאק]. (שסיפר כי) לפני שהולכים לחקירה, לובשים בתוך התא כמה זוגות לבנים שנאספו אצל חברים כדי למנוע כאבים, אחרים גם חוגרים חגורת־שבר שאחד האסירים השאיר בתא. לאיש זה הוציאו [במכות] שתי שיניים.

שולץ המפורסם מדינאסי (Dynasy) מעדיף לחטוף לעבודה יהודים לבושים היטב, במוכי־כינים אינו מעוניין. הוא אינו מכבד שום אישורים ולהוט דוקא אחרי אלה שיש להם כאלה. התפאר שראש הקהילה בעצמו עוד יעבוד אצלו. הוא מצווה על היהודים שהוא מעביד לקנות לו דברים שונים ואינו משלם תמורתם. לרב מעירו של ר' עקיבא איגר [פוזנן] עלה העסק 70 זלוטי.

קבלת־הפנים במחנה־העבודה בלובלין: האנשים נצטוו לרוץ עמוסים צרורות כבדים. לאחד מהם שמו רגל, כולם מעדו והוכו משום כך.

שמעתי מפי מישהו, שגרמניה אחת אמרה, שאילו ידעו היהודים את הצפוי להם באוקטובר, היו מתאבדים בהמוניהם.

ממחנות־העבודה משחררים עובדים במוסדות־ציבור, רבנים ומפרנסים יחידים וכן גם אנשים העובדים בחוות.³³⁵

אופייני לתקופה: הניגודים בחיים היהודיים נתקהו. בוועדי־הבתים הכל משתפים פעולה באופן הרמוני.³³⁶ חסידי העברית מוכנים להכליל גם יידיש בקורסים שלהם ולשלב אותה [בתכנית הלימודים] של הגימנסיה המתוכננת על־ידם. הרמוניה שוררת בוועד ההזנה של בתי־הספר הציבוריים.³³⁷

בווארשה יש 1,500 מניינים.³³⁸ הקאפוטה הגזורה נעלמת, [כן גם] הכובעים והזקנים מתקצרים והולכים יותר ויותר.

הברד [הפצצות מן האויר] שירד על עירו של משה מנדלסון [ברלין] אינו מעורר שום רחמנות בקרב היהודים כאן. בעונג חטפו את העיתונים שתיארו את האירועים והביאו תמונות מההרס שנגרם. שילמו זלוטים אחדים כי אזלו גליונות כאלה. שאלו, לאן נעלמו הרחמנים בני רחמנים? ראיתי אנשים שאינם מסוגלים לגעת בזבוב מתמוגגים כשמזכירים את מספר ההרוגים. מצב הרוח השתפר בשל כך במידה ניכרת (בימים 12, 13 בספטמבר), התעוררו התקוות לסיומה המהיר של המלחמה. הפולנים נעשו בטוחים יותר מכפי שהיו והשמיעו הערות קולניות בחשמליות.

אומרים שההרג באוטבוצק בא בגלל התערבות היודנראט, שהיה חסר אונים כלפי יהודים שסירבו לצאת למחנות. הביאו את אנשי הס"ס כדי שירגיעו את הרוחות ויחסלו את המרד נגד הקהילה. כך אומרים באוטבוצק.³³⁹

שמועות אומרות כי אלה שהיו ברשימת הרוגי ינואר – חיים.³⁴⁰

בימים האחרונים (16 בספטמבר) נפוצו בעיר שמועות אודות תקנות אנטי־יהודיות שהכנתן הסתיימה, כגון: מקומות מיוחדים ליהודים בחשמליות, איסור [לעסוק] בתעשיה גדולה ובמסחר סיטונאי, והאיסור להעסיק יותר מחמישה פועלים במפעל. מדברים אודות 16 סעיפים נגד היהודים.

אומרים שבסביבות לובלין כבר נמצאים יהודים מהולנד, שגורשו לשם לעבודת־כפיה.

בקרב הפולנים רווחת השמועה שבזכות 35 מיליון הדולרים שנשלחו מאמריקה מצבם של היהודים לא כל־כך גרוע.

באוקנציה (Okȩcie) ובמקומות אחרים שוב הרביצו היום, סימן שמצב [הגרמנים] אינו מזהיר.

בלודז' נשארו כנראה במקום בטוח כתביו של ברנדשטטר.³⁴¹ בשנים האחרונות הוא לא רצה להוציא את ספריו לאור משום שסבר שאינו יכול להשתוות עם ביאליק וטשרניחובסקי, אבל היה בו דחף לכתיבה. בין הניירות שלו חומר רב על תולדות היהודים בגליציה. [יצירותיהם] של [יוליאן] טובים ³⁴² ושל סופרים יהודים־פולנים אחרים אסורים.

אסור לשחקנים יהודיים להופיע בפולנית, אך בעד כסף הם בכל זאת מופיעים.

 

[56] [17, 18, 19 בספטמבר 1940]    🔗

ב־17 בספטמבר הופרחה כאן שמועת שוא על אודות 16 סעיפים נגד היהודים: הגבלות בחשמליות, הגבלות בעיסוקם של הרופאים, גיטו (יהודי וארשה יועברו [לשכונות] פובונזקי (Powązki) וקולו (Koło). ויהודי פראגה – לגרוכוב ((Grochó³⁴³, היתר התנועה רק עד 6, וביום א' – איסור מוחלט, הגבלות על הסחר הסיטונאי, התעשיה הגדולה ועוד.

שמעתי היום כי כ־1,200 רבנים שוחררו מחובת־העבודה, אדמו"רים “אייניקלעך” [נכדיהם] וכיוצאים בהם.³⁴⁴ מעולם לא ידעתי שיש כל־כך הרבה כלי־קודש בווארשה.

כנראה אכן נשקפה סכנת גיטו בפרברי וארשה, אך לפי שעה נדחתה. דיברתי עם יהודי מלודז' (שֶקֶר) שיש לו “קומיסר”. [בעסק] הוא מקבל משכורת של 600 זל' לחודש, וכסכום הזה מקבל גם הקומיסר. כל פרוטת רווח חייבים להפקיד בקופה, אבל הוא קונה בה סחורה.

שמעתי שבקוסוב־פודל[סקי] (Kosów Podlacki) לא נשאר אף גבר. גם נשים נלקחו לעבודה, וכן נערים בני 16. הם עובדים בוויסות נהרות.

היום (18 בספטמבר) גברה החטיפה לעבודת [כפיה] גם של נשים, אבל רק האלגנטיות מאוד, ומפורכסות. אומרים כי להוצאת תפוחי־אדמה.

שאלת בתי־הספר אקטואלית מאוד. חישבו ומצאו כי החזקת הילדים בגיל בית־הספר (מספרם למעלה מ־50 אלף) צריכה לעלות למעלה מ־300 אלף [זל'] לחודש. סבורים כי הקהילה תטיל מס־חינוך לצורך זה.

בימים אלה קרה ברחוב לבובסקה (Lwowska) מס' 1 מקרה טראגי זה: תפסו מפגש מפיצי העיתון הבלתי־ליגאלי (Polska zyje).³⁴⁵ הדברים הגיעו עד כדי יריות, גרמני אחד נהרג. נאסרו כל התושבים לרבות הנשים והטף; בלבובסקה (Lwowska) 0 [נאסרו] הגברים בלבד. יש שאומרים שמצאו שם תחנת שידור מחתרתית.³⁴⁶

היום, 19 בספטמבר, שורר אי־שקט רב. הקיפו את כל רובע זוליבוז' (Żolibórz) ולקחו אלפי פולנים. את היהודים שחררו. כדבר הזה קרה גם ב[רחוב] רדזימינסקה (Radzyminska) (פראגה). חטפו גם יהודים לעבודה. אומרים שנהרגו אשכנזים [גרמנים] באוקנציה (Okȩcie), ומכאן המאסרים, אבל אין הידיעות ודאיות.

לפני ימים אחדים נסעתי ברכבת הפרברים לאוטבוצק (Otwock), בקרונות המיוחדים ליהודים. פרחחים פולנים רגמו את הקרונות באבנים ובבוץ.

בצ’נסטוחוב (Czȩstochowa) הטילו על הקהילה להקים בית־זונות בסכום של 28 אלף זל'.

מחרימים רהיטים אצל יהודים בהיקף ניכר, ואפילו מתוך דירות של שני חדרים. כפי הנראה בשביל האשכנזים [הגרמנים] מבסרביה.

במשרדי המס ב[רחוב] דלוגה (Długa) נתגלה כאילו בית־דפוס פולני חשאי.

חישבו ומצאו כי מות ז’בוטינסקי שווה בגימטריה למותו של אדון אחר [היטלר]; לפי ספר דניאל יחול בשנת ת“ש מאורע חשוב בתולדות המלחמה, ובשנת תש”א – [תסתיים] המלחמה; זו נחמת היהודים בימים אלה.

בבית־החולים ב[שדרות] אוּיַזדוב (Al. Ujazdowskie) נמצאים פצועים 70 יהודים בכלל 1,500 המאושפזים שם. הם נהנים מיחס טוב. לפולנים יש “סנדקיות” [אמהות מאמצות] וליהודים אין.

ב“זופיובקה” (Zófiowka) יש כ־300 חולים: כ־200 מווארשה והשאר מהעבר השני של ה“רייך” ו[מקומות] אחרים. הואיל וגדר הרשת נגנבה, חולים מתגנבים הביתה. אחד הטיל עצמו על פסי־הרכבת. יש שם עשרים וכמה חולים במחלה אפריקנית מידבקת “אקווילולה”. האנשים נרקבים בעודם בחיים, [הפכו] חיות למחצה, לרבות נשים מצומקות, עקומות גב, פנים מחרידים. סרחון נורא. בעקבות הלשנה שבית־החולים מכר מיצרכים, הוחרמו מיצרכים בסך 60 אלף [זל'].

מספרים בדיחה: בבית־הכנסת הגדול נערך חיפוש יסודי כדי למצוא את מטה משה רבנו, ולעבור [בעזרתו] את הים בחרבה [תעלת לה מנש]

אומרים לאדם: אל תלך לשם כי חוטפים שם. – אה, מילא, כמה זמן עוד יחטפו? קראתי מכתב ממחנה [עבודה] לובלין בו נאמר כי מוטב שתזרוק עצמך לוויסלה במקום ללכת למחנה. מבין 800 עובדים – מתו 20. הם עובדים במחצבות ביוזפוב־לוב[לסקי] (Jozefów Lubelski). בכלל התזונה הגרועה אין הפצעים מגלידים. אין תחבושות ואין תרופות. מכים תמיד ויש מעט מדי כלי־אוכל.³⁴⁷

קיימתי היום שיחה עם דרייהורן.³⁴⁸ הוא סבור שצריך להתכונן מבחינה נפשית לנצחונם של האשכנזים [הגרמנים] ושיעשו מאתנו עם של שואבי־מים [וחוטבי] עצים. צריך להכין את הציבור לכך ולחשוב כיצד להסדיר את החיים היהודיים על יסודות כאלה. ברם, הלך רוח זה הוא חריג. היהודים מאמינים בנצחון אחר ומקווים שלא יאחר לבוא.

בביאלה־פודל[אסק] (Biała Podlaska) חייבת הקהילה לשלם לזונות עבור כל “ביקור” [של גרמני]. בגיטו לודז' חודשה פעולת הדואר. רומקובסקי, כך אומרים, מחרים זהב ומטבע־חוץ ומשתמש בהם לכלת העניים.

שמעתי על קיומו של קיבוץ רביזיוניסטי בכפר יוֹרקי (Jorki)³⁴⁹ (בסביבת וארשה). הקומיסר, קצין אשכנזי [גרמני], כתב לקהילה בווארשה בקשר לחובת העבודה של החברים [בקיבוץ], הוא משבח מאוד את היהודים ו[מציין] כי מעולם לא האמין שיהודים ייטיבו כל־כך לעבוד בחקלאות. הם עובדים 12 שעות.

בכפר פוקורקוב (Pokurków) יש אזור [נפרד] לשומרי־דת. יש להם שם מטבח משלהם ואינם עובדים בשבת.

לחלק מיהודי לודז' יש כעת אפשרות לעבוד מחוץ לגיטו.

אומרים כי [ברחוב] לבובסקה נהרגו 230 איש, ובתוכם ארבעה יהודים, כולם תושבי [הבתים] 1, 3, ו־5, מעל גיל 12. אומרים ש־4 אשכנזים [גרמנים] נהרגו בידי הראשים הפולנים [אנשי המחתרת].

ידי החלוצים בכפר יורקי צרובות, כי הם חייבים לפזר את ארגזי הזבל ביד. אין ציוד לפיזור זבל. כל תוצרת הכפר נשלחת לאשכנז [גרמניה].

כשם שכאן נעשים הפולנים בהמוניהם לפולקסדויטשה (Volksdeutsche), כך הם הופכים בסביבות פודלשיה (Podlasie) לאוקראינים.³⁵⁰

באוטבוצק (Otwock) עומדים לפרק את בית הכנסת. לבנין גרמני דרושות לבני בנין. היודנראט מוכן לקנות את הלבנים כדי להציל את הבנין.

בהיותו בווארשה התפאר רומקובסקי כי בעוד שנה־שנתיים יהיה לו גיטו יחיד במינו בכל פולין כולה.³⁵¹

הכפר יורקי היה רכושו של בעל־אחוזה יהודי.

חטפו הרבה נשים יהודיות לקלף תפוחי־אדמה בפָלנטי (Falenty).³⁵² מזה ימים אחדים אין אודותן שום – –

 

[57] [29־25־24 בספטמבר 1940]    🔗

־ – המשחק: בבנין מסוים, שעובדים

בו יהודים, מחפשים בספר הטלפונים כתובות של אנשי אינטליגנציה יהודית, באים לדירה, עוצרים ליום שלם, ובלילה משחררים. כל זה לא נעשה אלא כדי להטיל מעט פחד.

מכים אם מברכים לשלום – “אני לא חבר שלך”, ומכים אם לא מברכים. לפעמים קורה הדבר לאותו אדם עצמו.

היהודים החרדים מאמינים כי המלחמה תיגמר עוד החודש. הסאה כבר הוגדשה. מסתמכים על כל מיני גימטריות.

היום, ב־24 בספטמבר, נפוצה שמועה בעיר כי הוכרזה שביתת־נשק לרגל ביקורו של ריבנטרופ³⁵³ ברומא. אחרים מספרים גם על יציאתו של הורוביץ [היטלר] לספרד ועל ממלא מקומו. בקיצור: הדמיון פועל.

שמעתי על מעשה שקרה לפני שבועות אחדים ברחוב כרמליצקה: עברה מכונית ומתוכה קפץ בריון, אחז יהודי בשערות ראשו וסחב אותו למכונית. שלושה אנשים היכו אותו באכזריות והשליכו אותו לרחוב. ההצלה היחידה במצב כזה היא זעקה כללית של הציבור.

מאז 23 בספטמבר אסור ליהודים לנסוע בחשמלית מס' 9. הסיבה כנראה, מפני שנוסעים בה חיילים רבים.

רומקובסקי בא [לווארשה]³⁵⁴ כדי לקחת רופאים יהודים ללודז'. מורגש שם מחסור רב ברופאים בסך־הכל יש שם כ־30, ואילו נחוצים – 200. הם גורפים שם זהב.

שמעתי כי במשרד אחד נתנו לראש־הקהילה של ואר[שה] לעמוד 8 שעות על רגליו מבלי להושיט לו כיסא. יש הרואים בו קדוש מעונה הממלא תפקידו ביושר. עסקן ותיק אחד אמר עליו: "הוא ספוג ריח של “שדרות” [גסטפו], הסביבה משפיעה. מרבים לדבר בענין מערכת החינוך.³⁵⁵ יש תוכנית שכל שכר־הלימוד ירוכז בקופה אחת ויתחלק שווה בשווה בין כל המורים.

הרביזיוניסטים אבלים על מות ז’בוטינסקי.

ברחוב שליסקה (Śkiska) שפכו מים על רהיטים של יהודים כדי להשחית אותם. שפכו שם מים בלילה למיטות.

את ד"ר גלמן הגיבן לקחו לעבודה בבית־החולים ב[שדרות] אויזדוב (Al. Ujazdowskie) העיפו אותו בבעיטה עד לדלת.

קיימת תוכנית להקים גיטו באזור וארשה, כדי לרכז את היהודים במקום אחד.

ב־24 בספטמבר יצא צו בדבר קרונות מיוחדים ליהודים [בחשמליות].

בשל ענין שביתת־הנשק היתה אתמול וארשה כולה כמרקחה. ליצנים אומרים: בנלבקי (Nalewki) מפרקים את החומות וחוטפים יהודים לעבודה זו. נתנו שוחד לשומרים והפסיקו לחטוף. נכנסו לבית־מרזח יהודי, והרי לך שביתת־נשק.

באשכנז [גרמניה] נולדו תאומים וקראו להם הורוביץ [היטלר] ומשה’לה בר [בניטו מוסוליני]. רחצו אותם באמבטיה אחת, התבלבלו ביניהם ולא ידעו עוד מיהו הורוביץ. שאלו עובר־אורח יהודי והוא השיב: זה שירטיב מכנסיו תחילה הוא משה’לה [מוסוליני].

היום, ב־25 בספטמבר, גברו עד מאוד השמועות אודות הגיטו והן מעוררות דאגה רבה בקרב האוכלוסיה היהודית.

שוב מפנים מבתים שמחוץ ל“תחום המגיפה” (Seuchensperrgebiet).³⁵⁶ לפעמים נותנים 15 דקות להוצאת החפצים.

משה’לה [מוסוליני] פנה ליהודים וביקש מהם שיעזרו לו לצאת ממצרים.

בהתייעצות בין הורוביץ [היטלר], משה’לה [מוסוליני] ואיש הפלדה [סטלין] נפלה פצצה. מי ניצל? – האנושות.

לא היה ולא נברא, הסיפור אודות שביתת־הנשק מזכיר את גלגולי המילים: “משיח איז אין גאס, משיח איז אין יאס, אין די שיך אי זמיר נאס”.³⁵⁷

מספרים כי סקלדקובסקי (Składkowski) הגיע לא“י וערך ביקור אצל גרינבוים. וזה קיבל את פניו ב”אובשם" (owszem).³⁵⁸

היום, ב־26 בספטמבר, שילמו 10 גרוֹשי יותר בעד העיתונים הגרמנים, בשל תמונות ההרס [של גרמניה].

שמעתי על מין משחק כזה: יהודי אחד נדרש לגלם את [המרשל] רידז (Rydz Śmigły), וחברו – את הנשיא מושציצקי (Mościcki), וכמה יהודים היו צריכים למחוא כפים, השניים צריכים היו להתווכח ביניהם ואחר כך להכות זה את זה.

משה’לה [מוסוליני] מוכן לעזור ליהודים, בתנאי שיגלו לו את סוד יציאת מצרים. הרקת דירות היהודים מרהיטים ומחפצים אחרים, נמשכת בקנה־מידה גדול.

הורוביץ [היטלר] שאל את המושל המקומי [פראנק], מה עולל ליהודים. וזה מנה אחת לאחת את הצרות השונות, אך הוא לא הסתפק בכך. לבסוף הזכיר פראנק 10 סעיפים, הראשון שבהם: “הקימותי להם את יס”א – [“האירגון היהודי לעזרה הדדית”].³⁵⁹ [ענה לו:] “נו, מספיק, לא צריך יותר”.

אומרים כי לפני שבועות אחדים אמר האדמו“ר מקוזיניץ³⁶⁰ שהוכה על ידי הללו [הגרמנים]: “ווען דער שופר וועט טון א בלאז, וועט פון די אשכנזים ווערן א האז”. [לכשיתקע בשופר יהפכו הגרמנים לארנבות]. האדמו”ר שאל אם יש יהודים בהולנד, אנו לו: כן, וכן הדבר, בדנמרק, צרפת ונורבגיה. אם כך אמר הרי הוא [היטלר?] נמצא בשבי היהודים.

היום, ב־27 בספטמבר, נפוצה שמועה בדבר צמצום שטח הגיטו כדלהלן: זלוטה (Złota), שיינה (Sienna), חמיילנה (Chmielna), וכן גם לשנו (Leszno), אלקטורלנה (Elektoralna), ואוגרודובה (Ogrodowa).

ברחוב זלוטה פנו הפולנים [לשלטונות] וטענו כי היהודים הם מיעוט.

היום, שמעתי, כי יהודים חוזרים לקרקוב. מפליגים בספינות על הוויסלה ושוכרים דירות [בעיר]. על “הליניה”³⁶¹ נאסרו חנויות יהודיות.

עומד לקום גיטו.

שמעתי מקרה באדם שסירב לפתוח את הדלת. פרצו אותה בגרזן, זרקו אותו מדירתו כשרק פיז’מה לעורו, ואת מכנסיו זרקו אחריו דרך החלון.

החל ממחר, מותר ליהודים לנסוע רק בחשמליות מסויימות. לזוליבוז' (Żolibórz) אין אף חשמלית [המותרת בנסיעה].

אסור לאגודות שיכון שיתופיות להחזיר ליהודים [המפונים] את דמי המניה.

קראתי בפירסום של “השומר” – Płomienie [מאמר]³⁶² המדגיש בצדק את נטיית חלק מהנוער לקנא בחזקים, בחסונים וביהירים, הנהנים מכל טוב [הגרמנים], ואת המגמה בקרב חלק מהנוער לחקותם.

חוסר הביטחון בנוגע לדירות והסכנה המתמדת של הגירוש מתוכן, מעוררים בלבות חלק מן היהודים את הרצון שיוקם כבר הגיטו, אשר הללו לא יוכלו להיכנס לתוכו.

היום, ב־29 בספטמבר, קיבלתי בשיניים כי לא בירכתי לשלום.

היום נראו חשמליות יהודיות בצבעי צהוב ומגן־דוד מכל העברים, ועם הכתובת: “ליהודים בלבד”.

נער פולני פרץ לחשמלית, ביקש לחלק חינם לוחות־שנה ותוך כדי כך קרא קריאות אנטישמיות. איש לא לקח [ממנו] את הלוחות, [אדם] אחד ציווה עליו לעזוב מיד את החשמלית.

רבי אחד “התנבא” כי ב־27 בספטמבר יקרה דבר חשוב והיהודים יגאלו. ולמעשה: יפן חתמה על החוזה.³⁶³

בין הרחובות הצפויים לסכנה [לפינוי] נכלל גם רחוב זלוטה, מקום שם התיישבו [יהודים] לא מזמן – ובימים האחרונים יהודים רבים מהדרום – קנו להם שם דירות במחיר של כמה אלפי זל'.

באוטבוצק (Otwock) כבר יצאו ההוראות באילו רחובות מותר ליהודים לגור.³⁶⁴

 

[58] [(מארס 1940) ספטמבר 1940 א ]    🔗

בימים האחרונים שוררת אווירת נכאים. מדי יום מתוספים מגורשים [מדירותיהם] בווארשה – מדרום לרח' וספולנה (Wspolna) ומרחובות אחרים. שמועות פשטו לאחרונה אודות הגיטו בווארשה, סגור או פתוח. לא יכללו בו הרחובות לשנו (Leszno), אלקטורלנה (Elektoralna), אורלה (Orla), זלוטה (Złota) שייננה (Sienna) ואחרים.

לרח' נָלבקי (Nalewki) 23 הגיע [גרמני] לבוש אזרחית לקנות סחורה. קנה ב־1,400 זל' וביקש לשלם 600 זל‘. הסוחרת הוציאה ממנו בכוח את הסחורה ודווחה למשטרה, הוכיחה כי האשכנזי [הגרמני] – כדמי לא יחרץ קיבל את הסחורה חינם, חוץ מזה [קיבלו] השומרים [השוטרים] הפולנים 800 זל’, כדי שישתקו.

הרבי מקוזיניץ,³⁶⁵ שבר בשבוע שעבר כד, הוא אמר “קץ למלחמה”. הקהל קלט [את הרמז] והכריז שביתת נשק.

שמח בחשמליות היהוד[יות]. יהודי קשיש נכנס פנימה ו“ערב טוב” נלבב בפיו. בדיחה: ליהודי היה חסר מנין לקדיש. נכנס לחשמלית ואמר קדיש. יהודים מרגישים [שם] חופשיים ומספרים לעתים קרובות חדשות מן העולם.

מספרים שהרדיו הסוב[ייטי] מודיע על הפלת 15 מטוסים בריטיים, 12 מטוסים גרמניים, בסך הכל 25 מטוסי אוייב או [בסה“כ] 25 לטובת רוסיה. מספרים, ברח' פנסקה (Panska), נולד [תינוק] שמיד עם הוולדו התחיל לדבר, הוא ניבא שבראש השנה תבוא הישועה ליהודים – מיד אחר כך, מת. בקשר לנטיית היהודים להקדים את הגזרות בדבריהם, מספרים כי בלודז' נשאל גרמני אחד על־ידי יהודי אם אפשר לעבור בדרך כלשהי ע”י הבית? השיב לו הגרמני, שלא שמע על איסור אשר כזה, “אבל הרעיון כשלעצמו הוא טוב”. ואכן אסרו את חציית רח' פיוטרקובסקה (Piotrokowska), אותו הדבר אומרים בווארשה – היהודים גורמים לכל הצרות. הם מדברים ומדברים עד אשר הדבר מתבשל. אומרים שהיהודים שאלו האם אמת היא כי יצטרכו לשאת פעמון [על צווארם], השיבו להם שלא, אך הרעיון הוא טוב. בגיטו לודז' פועלים עתה שמונה בתי חרושת השייכים לקהילה.

המוני אנשים מסתובבים ברחובות ללא כובע, כי מרביצים אם לא מברכים [אותם] לשלום.

מספרים כי הגיע לשמים מחנה שלם של אשכנזים [גרמנים] שבקשו כניסה חופשית. השיבו להם כי רק תשעה יכולים להיכנס כי בהתאם להודעה רשמית באותו יום נפלו רק 9 גרמנים.

השנאה הגדולה לשכנה [לפולנים] היא מאותות הזמן, סבורים כי הם האשמים בכל הגזרות הכלכליות. עושים הכללות, כמו למשל הפגיעות במצד הנערים הנוצריים השיכורים מביה"ס המקצועי (כמו זה ע"ש קונרסקי שברח' לשנו). מסיקים מכך מסקנות כלליות – ואכן יש למעשה הרבה גילויי אנטישמיות פעילה.

בכל החיפושים אחר סחורות יהודיות ברח' פרנציסקנסקה (Frańciszkanska) ורחובות אחרים, אשמים כמו שאומרים, הסבלים היהודיים, העוסקים בהלשנות. הם עוקבים אחר אנשים שסוחבים חבילות ותובעים מהם דמי לא יחרץ.

 

[59] [ספטמבר 1940 ב]    🔗

ידידי היקר!

ספטמבר 1940. רוב חולי הנפש על רקע פוליטי. ידוע המקרה של ד“ר ברלינסקי מלודז'. יום אחד לקחו הגרמנים את יהודי הבנין לעבודה, ובהזדמנות זו דרשו בשבחו של ההוא [היטלר] וטענו כי היהודים אינם רוצים לעבוד. את [ד”ר ברלינסקי] הביאו אחר כך ללשכת הבריאות, ושם הכריז כי ההוא [היטלר] הינו מושיע העולם. על יסוד דברים אלה הוכרז כחולה נפש ונישלח לזופיובקה (Zofiówka).³⁶⁶ [אלה אשר] היו שם, שמעו שירים שונים וקריאות לכבודו של ההוא. מסתבר שכמעט כולם חוזרים על כך ומזכירים את שמור [של היטלר]. הם גם מברכים זה את זה בברכה ההיא [הנאצית]. בעיית חולי הנפש מסוכנת מאוד בגלל יחסם התוקפני כלפי הללו [הגרמנים]. לעיתים קרובות קורה, שיש הכרח להחזיר חולה לביתו, בשל חוסר אמצעים לאחזקתו.

לפני ימים אחדים חטפו פקידים של הקהילה, (פני ה־9 בספטמבר), והעבידו אותם יום ולילה. כלאו אותם בפביאק.

כדוגמא לחורבן הכלכלי הנורא של היהודים, משמשת העובדה, שמכלל אלף חנויות נעליים של יהודים, רק ל־12 נתנו רשיונות־הפעלה.

לאחר ששלטונות התברואה הכירו באופן בלתי אמצעי את המתקנים והבתים היהודיים חל שינוי ביחסם. נוכחו לדעת, שענין הזוהמה היהודית אינו אלא אגדה.

החטופים מן הימים האחרונים נשלחו לפלנטי (Falenty) [ע“י וארשה], שהיא אחוזה של הס”ס. הם לנים בפביאק ומקבלים אוכל טוב.

אופיינית מאוד, היא התחרות וריב סמכויות בין רשויות [הגרמניות] השונות. מזה שבוע אסור להסתובב בכיכר ססקי (Pl. Saski). עתה שונה שמה ל[כיכר] א"ה [אדולף היטלר].

מצד אחד נראים גילויי אנטישמיות רבים, כגון [התנהגות] הקומיסרים בבתי־יהודים, תפקיד אותו ממלאים שופטים ועורכי־דין פולניים מובטלים, ומצד שני – שומעים לעיתים קרובות על יחס חדש במשרדי המס, המאפשרים סילוק המסים בתשלומים ומייעצים כיצד לזכות בהנחות, וכן [שומעים] על יחס טוב בתחנות המשטרה וכדומה.

שמעתי שבלובלין יש שלטים ביידיש וגרמנית. פניות לשלטונות הגרמניים חייבות להעשות רק בגרמנית.

ברחוב פרנציסקנסקה 30 (Francizskańska) נתגלה לאחרונה מלאי עורות גדול במרתף, הקירות הסתירו את העורות אולם הן נתקלקלו בגלל הטחב.

בעת רישום קצינים פולניים לפני שבועות אחדים, ציוו על היהודים לעמוד, ולפולנים ניתנו כסאות.

מסרו לי, שקוזיולקביץ' (Koziolkiewicz) ממנהיגי אונ"ר³⁶⁷ONR לשעבר וחבר במועצת העיר של וארשה, מדבר היום על יהודים בלשון אחרת לגמרי מאשר לפני המלחמה, שוני לבלי הכר. מוסרים גם על יחס ליבראלי מצד חלק מהקומיסרים של הבתים ביחס לחובות הקודמים של דיירים יהודים.

דבר גדול הושג היום: הותר לשלוח חבילות לעובדים בפָלנטי.

מקרים רבים של פולנים התורמים מרצונם למטרות יהודיות.

רוסיץ,³⁶⁸ עם סרטו הירוק,³⁶⁹ עושה עסקים גדולים מבטיח לסדר עניינים שאין בכוחו לסדרם.

ר' אשר [?] כתב משווייץ: מצבו של צ’אפניק³⁷⁰ רע.

יהודים רבים מסרו חפצים לשמירה, אך לעיתים קרובות קרה שהאנשים אינם רוצים להחזירם. כך קרה גם לסחורות בלודז'.

ב“גאזטה ז’ידובסקה” ³⁷¹(Gazeta Żydowska) נתפרסם מאמר על הצורה האנושית של גירוש קרקוב. אחד המשתתפים הוא הלל זיידמן.³⁷² ידוע שעתונאי יהודי ותיק בשם רויזן פ' סירב להשתתף בעתון. ³⁷³ אינו רוצה להכתים את שמו לעת זקנה.

בהלוויה של הפעוטות מוולסקה (Wolska)³⁷⁴, הניחו ילדי הפנימיה הזו זר על קברם עם הכתובת: “מילדים מורעבים – לילדים שגוועו ברעב!”

חלק מחצרות (הבתים) פתוחות, משום שעקרו את שערי העץ.

 

[60] [2 – 5 באוקטובר 1940]    🔗

יקירי!

ערב ראש־השנה זה (2 באוקטובר) היה עגום מאוד. החרימו היום רהיטים ב[רחוב] לשנו 4, 6, 8, נוסף לכך, ציוו לפנות דירות בכיכר שער הברזל 8 (Plac Żelaznej Bramy) ־ העומד בתוך החומות.

מחר, בראש השנה, יתפללו בחלק מן המניינים כבר בשעה 6 בבוקר. בהרבה חצרות באזור היהודי יש כתובות “לשמוע אל הרינה” – בקיצור: עושים מסחר במקומות [בבתי־הכנסת].

שמעתי הרבה ידיעות טובות על יחסם של יהודי קרקוב אל מגורשי לודז',³⁷⁵ (שהגיעו ממחנה ראדוגושץ') (Radogoszcz).³⁷⁶ הם באו לקרקוב בשמונה וחצי בערב, וכעבור חצי שעה כבר שוכנו כולם בדירות. הם נסעו שלושה ימים ברכבת ללא אוכל ושתיה.

היום הוחל גם בפינוי פולנים מרחובות מסויימים בדרום־העיר: פוזננסקה (Poznanska) וּוספולנה (Wspólna). אשר ליהודים, אם נותנים כמה פרוטות [משחדים], מקבלים אורכה נוספת ומרשים להוציא את הכל. החרדה בקרב האוכלוסייה היהודית היא איומה. איש אינו יודע אם ילון למחרת על משכבו. אנשים בדרום [העיר] רתוקים כל היום לבתיהם, בהמתינם לרגע שיבואו לגרשם.

שיטת החרמת הרהיטים ושאר המטלטלין היא כזאת: הם סוגרים בבוקר את השער, ואין נותנים לאף אחד לצאת.

מספרים על רומקובסקי שהיה פונה אליהם {הגרמנים] בזו הלשון: “המותר ליהודי לדבר?”

היום, 3 באוקטובר, א' דראש־השנה, היה מצב־רוח רע. פקדו על היהודים ב[רחוב] דזילנה (Dzielna) 31 לעזוב את הבית תוך זמן קצר. עבור הרשות להוציא מזוודה שילמו לשוער 10 זל‘. גם השוטר הפולני עשה עסקים. יהודים השליכו חפציהם מעבר לגדר. פרשת כיכר שער הברזל היתה תרמית. העניין הסתיים בתשלום של 150 – 200 זל’.³⁷⁷

תמונות בחשמליות: יהודי בכובע מצחיה ומטפחת אדומה לצווארו פונה לאשה יהודיה המדברת אליו בפולנית: – בחשמלית יהודית מדברים יידיש! מתערב שני: – ועברית? – גם עברית! יהודי זקן יוצא מן החשמלית ונפרד מכולם: שנה טובה יהודים! בקיצור, מרגישים כמו בבית, אלא שקצת צפוף מדי. גם הכרטיסנים עושים עסקים עם יהודים: לוקחים כסף ולא נותנים כרטיסים.

המחירונים במסעדות היהודיות חייבים להיות ביידיש.

אזרח זר, ללא סרט, רצה לעלות לחשמלית היהודית, אבל הכרטיסן לא נתן לו להיכנס.

החזירות של עשירי וארשה. אשתקד, כשעמדו בסימן גיטו והוטל כופר בסך 300 אלף זל‘,³⁷⁸ נאלץ הדוד [הג’וינט] לתת למעלה מ־100 אלף, ואלו עשירי וארשה נתנו כל אחד 20 זל’.

עתה באוקטובר, אומרים שרשויות התברואה והצבא מתנגדים לגיטו. ב“אזור נגוע המגיפות” דרים 350 אלף יהודים ו־150 [אלף] פולנים. מחוץ לחומות – 75 אלף יהודים. הצפיפות “באזור הנגוע” גדולה פי תשעה מאשר מחוצה לו. מכירת חפצים אישיים היא מקור ההכנסה העיקרי של הרבה אלפים יהודים.

אומרים שיש גנרל־גוברנמן וגנרל־בומברדאמן (שאר חלקי גרמניה).

נוצרים למאות עולים לרגל לבית הקברות בפראגה, לקבר אם ושבעת ילדיה שנהרגו בעת ההפצצה. בעלה, שחזר מרוסיה, הקים לה מצבה, ודמותו חרותה עליה, מבכה את האם על הבנים.

שמעתי היום (4 באוקטובר) על גירוש יהודי זגייז' (Zgierz).³⁷⁹ היהודים רשאים לגור בכפרים שבסביבה אבל לאיכרים אסור למכור להם יותר מקילו אחד תפוחי־אדמה. גם יהודי ריישא (Rzeszów) גורשו.

שמעתי על פרופסור פולני אחד [במחנה ריכוז] אורניינבורג (Oranienburg), שכל חייו היה אדם עדין ביותר וכעת הוא סבור, שאין שום עצה לאשכנזים [גרמנים] מהדור החדש, רק להשמיד.

יהודי פשוט מעיירה קטנה, שעברו עליו פורענויות קשות, אמר כי יש ודאי בגרמניה בתי־ספר לעינויים, שאחרת אינו מבין כיצד זה הופכים בני־אדם לחיות־טרף כאלו.

3 ימים לאחר ה־27 בספטמבר, יום שבו ציפו למותו של רשע גדול בגרמניה, והתקווה נכזבה, התמוטטה משפחת פרוידליין, והאיש ורעיתו שלחו יד בנפשם.

לפני ימים אחדים (ערב ראש־השנה) חטפו בבית־העלמין יהודים לעבודה.

נוצריה רוצה לעלות לחשמלית היהודית, לא מרשים לה, והיא צועקת: “תראו גם החשמלית היא רק בשביל יהודים”. יהודיה קשישה ושביס לראשה פונה לילדים: “כאן, אתם יכולים לדבר יידיש”. אתמול עצרו את החשמלית היהודית ולקחו אנשים לעבודה. בעוון הכנסת נוצרי לחשמלית משלם הכרטיסן זל' אחד קנס. יש מקרים שנוצרים רוצים לנסוע דווקא בחשמלית היהודית, “אינני אנטישמי” קורא אחד מהם. יש יהודים האומרים: “זכינו לחשמלית עם מגן־דוד” ואחרים מתלוצצים: “ואפילו עם מזוזה”.

בקונסטנציה, הגטו של קוטנו (Kutno),³⁸⁰ נערכה בהסכמת השלטונות אזכרה להרצל, ולז’בוטינסקי.

באחרונה מועסקים רק גרמנים בהוצאת רהיטים מבתי־יהודים. אין להם יותר אמון ביהודים, משום שהיו מורידים את הרהיטים ומעלים אותם בחזרה.

היום, ב־5 באוקטובר, אסרו למעלה ממאה יהודים בלודז'. יש אומרים – בעוון עזיבת הגיטו, ואחרים אומרים – משום שהבריחו סחורה או הוציאו את החפצים שלהם בעזרת גרמנים שהלשינו עליהם. מלבד זה, אסרו גם הורים, אפילו בני 60 ומעלה, שבניהם לא התייצבו למחנות־העבודה. לקחו גם דיירים שדיירי־המשנה שלהם התחבאו.

ניתנה פקודה לפיה היהודים רשאים להסתובב בגיטו משעה 7 בבוקר עד 9 [בערב], ומחוצה לו – משעה 7 עד 8. פולנים – עד 11.

יהודיה נכנסת לחשמלית היהודית: “שיהיה במזל־טוב עם החשמלית החדשה”.

בראש־השנה לקחו לעבודה ב[רחוב] רקובייצקה (Rakowiecka) קשישים רבים ששערם שיבה.

פראנק, או שמא היה זה לייסט (Leist)³⁸¹ אמר שאין בכוחו [לבצע] בקצב שכזה כל מה שהיהודים ממציאים (גיטו ועוד). אחרים אומרים שהללו גוזרים כל מה שהיהודים מעלים בדעתם.

כאשר שאלת הגיטו עמדה על הפרק, פנו בעלי־המלאכה הנוצריים מן “התחום הנגוע במגיפות” אל השלטונות: [בטענה] כי בשל הפינוי הם יפסידו לקוחות יהודים, שבהם הם קשורים קשר אמיץ.

בדיחות בצל הגרדום: למה לגרמנים להפציץ את לונדון ולאבד בנזין? פשוט יותר שהגרמנים שיפציצו את ברלין, והאנגלים את לונדון.

נוצרים רשאים להיכנס ללא כל הגבלה לדואר הראשי, ואילו יהודים – רק בקבוצות של עשרה. מכאן התורים הארוכים, בעיקר של נשים, בחוץ.

“היהודים רצו במלחמה, היהודים אשמים במלחמה”, פזמון זה חוזר ונשנה בכל השיחות עם הללו, ואפילו עם הטובים שבהם.

היום במטבח [ציבורי] ופקדו להסיר את הכתובת “מועדים לשמחה”.

חשמליות ליהודים בלבד, כלומר: קרונות בודדים ועליהם שלט בצבע צהוב. כאשר נוסעים שני קרונות מצורפים, האחד הוא בשביל יהודים והשנים בשביל נוצרים (ליהודים – האחרון), השלט: צהוב למחצה.

בתי־עסק רבים, כגון “ודל” (Wedel) ואחרים, הסירו את הכתובת “יהודים אינם רצויים”. אופייני הדבר בחנות היהודית “פלוטוס” (Plutos) היתה כתובת “יהודים אינם רצויים”.

ידוע לי על מפעל שחייב את הפועלים היהודיים המפוטרים לבוא לעבודה, משום שטרם השתלט על כל סודות הייצור, ואיים בשדרת ג' [גסטפו] אם לא יתייצבו. בחלק ממשרדי הדיסטריקט מקבלים את פני היהודים כך: הלאה, הלאה, ומנפנפים בידיים כדי שהיהודים “המזוהמים” לא יתקרבו יותר מדי. תתנדפי, אמרו לאשה יהודיה בדיסטריקט, וזו ענתה: אינני אוויר שאוכל להתנדף".

שמעתי על נאצי בכיר, שביטח את עצמו אצל מבקרו היהודי – שמא, אולי…

יהודי בן למעלה משישים עבד אצל הללו בפרך בראש־השנה. ביקש מהם מים. השיבו לו, על יהודי למות ולא לקבל מים.

בנלבקי (Nalewki) מודיעים על החטיפות הנערכות ע"י אנשי חיל־האוויר: Alarm lotniczy na miasto Warszawa, alarm trwa, nadchodzi, przeszedl…³⁸² מעניינת מאוד העזרה ההדדית: מזהירים את כל האנשים ברחוב כי במקומות מסוימים חוטפים לעבודה. נוצרים מודיעים למשל, כי מכים או שמצווים להסיר את הכובע, כשלא מברכים לשלום.

עקרון המנהיגות (Führerprinzip)מוצא חן בעיני כמה יהודים. ראיתי מנהל שש אגודות בעלי־מלאכה מתהלך במגפיים ומדבר בטון של שליט יחיד. הוא מדגיש פעמים רבות את המילה “אני” כאילו היה משיח־אלוהים. ³⁸³

הסיבה מדוע מותר ליהודים לצאת רק החל מהשעה 7 [בבוקר] היא כלכלית: רוצים למנוע מהיהודים קניית מצרכים מהכפריים הבאים העירה.

יהודי לא התפלל בראש־השנה תפילה כהלכה. לשאלה השיב: כטיב השנה כן טיב התפילה.

גרמנים מבקרים בווארשה, רואים את ההריסות ואומרים: “כנראה שגם כאן היו פירטים”.³⁸⁴

הרבי מקוזיניץ דרש בענין ה“לובוז פראצי” (Łobuz Pracy).³⁸⁵

קיבלתי היום דרישות־שלום ממחנות־העבודה: המצב הטוב ביותר הוא בטישוביץ (Tyszowce) ושדלץ (Siedliszcze).³⁸⁶

קהילת וארשה מגלה את מידת ההתענינות הזעומה ביותר כלפי אנשיה [במחנות]. ראדום שולחת לעיתים קרובות אנשים מצויידים בלחם, תרופות ועוד, מיטיבה לפעול מכולן.³⁸⁷ יש וארשאים המוטלים חולים ולא מחליפים אותם באחרים, וזבלודובסקי³⁸⁸ אומר ש“אול רייט”. יהודי בטישוביץ קיבל על עצמו לכלכל את אסירי המחנות ב־65 גרושי ליום. לפני שבועות אחדים קראתי מכתב מבלז’ץ (Belzec):³⁸⁹ “לפני שתלך למחנה, מוטב שתשליך עצמך לוויסלה”. ואף־אל־פי־כן יש דעה בקרב הפולנים שמצב היהודים טוב ממצבם.

שמעתי על הרבה עובדות, אודות לקוחות פולניים, השולחים לסוחרים יהודים בגיטו לודז', חבילות מזון – כיסוי לחובותיהם. שמעתי בקשר לכך סיפורים מרגשים.

למרבה הצער החשמלית היהודית מלוכלכת יותר מן הלא־יהודית. מי אשם בכך? האם הנהלת החשמליות הדואגת אך במעט לנקיון, או שמא היהודים, המרגישים עצמם יותר מדי בבית? היום עצרו ברחוב מרשלקובסקה את החשמלית היהודית, פקדו על היהודים לצאת, הפכו את השלט לצידו הלבן, השליכו לכביש את הכתובת “רק בשביל יהודים” והסיעו בה חיילים.

לאחרונה יש מקרים שיהודים מהדרום מחליפים דירות עם נוצרים מאזור הצפון. היהודים מהדרום יושבים על המזוודות ומחכים לרגע שיצוו עליהם לצאת משם.

סיפרו לי כי המתמחים הגרמניים [למשטים], האספירנטים, אינם מקבלים שכר, וצריכים לדאוג לפרנסתם במשך שלוש שנות ההתמחות. מכאן כל אותו ענין של כיכר שער הברזל 8, שם פדו [היהודים] את סילוקם כביכול [מהדירות] תמורת 100־200 זל' לדירה.

הציבור מחכה שאמריקה תצטרף למלחמה, אבל בו בזמן דואגים, מה יעשו אז עם היהודים. גדולי האופטימיסטים מתחילים לפקפק אם נוכל לשאת את כל זאת ולהשאר בחיים, עם זאת מאמינים כי מפלתה של גרמניה תבוא. לאמיתו של דבר קשה לדעת למה מצפים וכיצד מתארים לעצמם את הפתרון.

אומרים כי חילקו בין החיילים כרוזים הקוראים לשים קץ למלחמה. אבל הידיעה אינה ודאית. לפי שעה עושים החיילים רושם רב בכפפות ומגפיים מבריקים, מגולחים למשעי, שבעים, במדים הדורים התפורים מהאריג המשובח ביותר.

מספרים, שכאשר יהודי נוסע בחשמלית ומגיע ל“פלאץ” [היטלר־פלאטץ – כיכר היטלר] עונה “אמן”.³⁹⁰

רושם מזעזע עשתה הרשימה ב“שטירמר”(Stürmer),³⁹¹ כי ברגע שאמריקה תצטרף למלחמה ישימו קץ לשאלת היהודים באירופה.

פראנק, אומרים, נשא נאום מלא שנאה ליהודים. חוששים באמת ל“מענק” – –

הידיעה בדבר הגבלת שעות שהיית היהודים מחוץ לחומות, נתגלתה כבלתי נכונה. סבורים שההגבלה הוטלה רק לימי ביקורו של פראנק בווארשה.

היום ראיתי תמונה זו: תלמידי בית־הספר התיכון על שם קונארסקי מכים יהודים ברחוב. פולנים קשישים מתייצבים כנגדם, וברחוב קמה התקהלות. אלו הן תופעות שכיחות מאוד, תגובות פולנים על פגיעות מצד נוצרים, תופעות שלא נראו לפני המלחמה.

פראנק שלח מברק לצ’רניאקוב, [וביקש] שהיהודים לא ייצרו גזירות רבות כל כך, כי אין ביכולתו להגשימן.

הנוצרים מהעיר העתיקה ובתוכם הרוזן טרנובסקי פעלו להוצאת העיר העתיקה מתחום הגיטו.

כיצד נתבטלה גזירת הגיטו בווארשה? הרוזן רוניקר התערב אצל הרשויות הנוגעות בדבר, אצל קונדט (Kundt),³⁹² (מצ’כוסלובקיה לשעבר). בחדר היו ארבע כורסאות. קונדט זעף, כיצד מעז הלה להתערב לטובת היהודים. ברגע מסויים נשמעה גניחה. היתה זו גניחתו של כלב גדול. לאחריה גנח שנית, ובשל כך נשתנה מצב הרוח הקשה ששרר באולם הגדול, וגזירת הגיטו בוטלה.

היום יצאה פקודה בנוגע לשעות השהייה מחוץ לגיטו מ־8 עד 7, וכן גם בנוגע לפינוי דרך ברור לאנשי מדים, על־ידי ירידה מהמדרכה.

בערב ראיתי תמונה ברחוב זמנהוף, כיצד אחד התהולל. יהודים אומרים שלא איכפת להם כלל, כשהם רואים אחד כזה, הם מתחבאים מאחורי השער.

האיסור על היהודים לצאת לפני השעה 8 בבוקר הוא מהלומה כבדה לקמעונאים היהודיים, החייבים להשכים לפרוורים לקניותיהם.

נאסר על האופים היהודיים לאפות לחם לבן. זוהי מכה קשה לענף כולו. מכונות של בעלי־מלאכה יהודיים, שאין משתמשים בהן, מוצאות לחלוקה.

בעתון הווארשאי התפרסמה כתבה אודות כנס של רופאים, שנקבע בו הצורך הדחוף להפריד בין האוכלוסיה היהודית מן הכללית על־ידי [כינון] גיטו.

היום נפוצה שמועה, שעומדת להתפרסם פקודה, לפיה יהיו היהודים חייבים לחבוש כובעי קטיפה, והנשים – מטפחות.

היום התבצע סילוק היהודים והפולנים מבתיהם הדלים בפובישלה (Powiśle). פסק הזמן עד לביצוע – שלושה ימים.

היום שמעתי שרוב הסבלים בנלבקי הם מלשינים. הם עוקבים אחרי סוחרים שנושאים חבילות ואחר כך מלשינים עליהם. אלה שאינם מלשינים, גוועים ברעב. היה מקרה: לקחו 100 זל' עבור אי־הלשנה, אך כעבור שעה באו במכונית והחרימו הכל. הלילה שמעתי על מקרה זה: קצינים היכו יהודי בשלוש בלילה: “אמרת שיש לו יהלומים, היכן הם?”

לאנשים רבים מהרובע הדרומי שתי דירות: בדרום ובצפון. ר' יצחק³⁹³ פדה עצמו מעבודה במתן 20 זל' למפקד קבוצה [של גדוד העבודה].

בסוכות אשתקד עמדו תורים ארוכים לאתרוגים, ונוצרים שלא ידעו במה מדובר, עמדו גם הם בתור.

יהודים הולכים מרצונם לעבודה בכפרים כדי להשתחרר ממחנות־העבודה. שמעתי שבגרוייץ (Grójec)עובדת קבוצת צעירים מרצונה החופשי אצל בעל־אחוזה גרמני.

יהודים רבים מקרקוב חזרו לביתם. הם יכולים להירשם שם רק לישיבה־ארעית, אינם מקבלים כרטיסי־מזון וכיוצא באלה.

לפי פקודת השלטונות, חייבים עד סוף אוקטובר לבקש רשיון להעסקת משרתים אריים, או לשחררם.³⁹⁴

שמעתי על משפחת מומרים שנידונה לשמונה חודשי מאסר על אי־ענידת סרט הקלון. שמעתי על גרמני אחד, שבראותו יהודי יורד מהמדרכה ברחוב הוז’ה (Hoza), שאל אותו למה עשה כן. לקח אותו בזרועו וליווה אותו לביתו. אחר, רמז מרחוק בידו ליהודי, כי ירד מעל המדרכה. הדבר מכריח את היהודים לדלג בין המדרכות.

 

[61] [סמוך ל־10 באוקטובר 1940]    🔗

האם קיימת [בגרמניה] אופוזיציה גדולה מזו שהיתה עד כה?

תוכנית מדגסקר.³⁹⁵ היחס להגירה היהודים מצד צמרת המפלגה [הנאצית].

50 אלף יהודי גרמניה בשרות־העבודה. 100 אלף יהודים בגרמניה, מחציתם – מעל לגיל 55. [עבודת] כפיה לנשים עד גיל 35, לגברים – עד 55, למקבלי סעד – עד [גיל] 70. סרטי־זרוע צהובים עם מגן־דוד.³⁹⁶ 72 פניג לשעה.

מהלומה פסיכולוגית אחת יש בה כדי לשבור את הרוח.

השפעת כיבוד צרפת – ושביתת־הנשק.

סלובקיה. הרחקת [הילדים היהודיים] מבתי־הספר. הצתת בתי־הכנסת.³⁹⁷ וישי מסלקת יהודים ממשרותיהם – – . נעצרו יהודים נתינים זרים, הפקעת רכוש יהודים בעלי מעמד בסכום של 825 מיליון. בנק מורגאן נסגר. מושל מדגסקר, אברהם שרמק (Schramek) נעצר.³⁹⁸ ב־4 בספטמבר היו מהומות במרסיי ובריביירה – –. 30 אלף יהודים במחנות־ריכוז, מהם 3,500 מבלגיה ו־1,500 מאלזס. על אלה שברחו לווישי נאסרה החזרה. בסך־הכל, מאה אלף ללא עזרה.

צרפת הבלתי כבושה: סומנו חנויותיהם של היהודים. סרטי־זרוע צהובים – – בבורדו (Bordeaux) ובטור (Tours) – – סימון מיוחד במסמכים. תחבולות של פירמות יהודיות. נאסרה השחיטה. את בית־הכנסת בשטרסבורג הרסו. באלג’יריה בוטל חוק האזרחות הצרפתית [ליהודים].

גרמניה. מקלטים [מיוחדים] ליהודים או ספסלים יהודיים במקלטים [בגרמניה]³⁹⁹.

יהודים לאפריקה.

אשכנזי משלנו, [יהודי גרמני] בצבא.

9 אלפי יהודים [גורשו] מבאדן (Baden) והפלטינט (Pfalz) לצרפת הבלתי־כבושה.⁴⁰⁰

300 חברי הכשרה ב – –.

בהונגריה סולקו צירי פרלמנט יהודיים. נאסרה התכתבות ביידיש ובעברית. נסגרו כל הארגונים [היהודיים]. מחנה עבור 70,000 יהודים.⁴⁰¹ בשנים האחרונות הצטמצם התקציב ב־10%. שש־מאות אלף דולר מהג’וינט בקיץ האחרון.

טרנסילבניה. שלושת אלפי יהודים נשלחו בחזרה מהצבא הרומני, 6% נלקחו [?].⁴⁰²

איטליה. מכירת ספרי־לימוד וכלי־זהב ־ אסורה. צומצמו [הוצאות] כלכלתם של עצירים יהודים [אזרחי] חוץ. 1,650 יהודים עצורים, 1,350 – חופשיים. בפאלנצי (דרום) [?] יש מחנה של 2,000 יהודים. 300 עולים [בעלי רשיונות עליה] לארץ־ישראל נכלאו מאחורי גדרות־תיל.⁴⁰³

אמריקה הלטינית. בוליביה, איסור על ההגירה. מאסרים של הנאצים ב – – אמריקה הדרומית. “אונזער וועג” [“דרכנו”] – ירחון יהודי פולין באורוגוואי.

מלידה (Lida) הוכחשה הידיעות אודות סגירת הישיבות. “אורט” קיבל אישור חוקי בווילנה.⁴⁰⁴

–– –לוקסמבורג. 3,000 יהודים עמדו להישלח לרזרוואט של לובלין.⁴⁰⁵

הולנד. יהודים [סולקו] ממשרות ציבוריות. [הכמורה] מוחה על כך בדרשות. רישום הרכוש. הרחקה מבתי־הספר. כופר בסך – – על יהודי האג (Haag), [שיש לסלק] בתוך שש שעות, על שהסתירו טייסים אנגליים.⁴⁰⁶

לקחו אל – – באלפים לסיביר. בתי־ספר עבריים ויהודיים [נסגרו].

סיידה [Marian Seyda] אין לו כל קשר עם " ⁴⁰⁷."Jestem Polakiemלא מאפשר לנארה (Nara) להצטרף לממשלה הפולנית. קרל סאקס ציר מיוחד לקובה. שורצברט חבר בממשלה, חבר ועדת־הכספים והעזרה הסוציאלית.⁴⁰⁸

החל מספטמבר דוחה פורטוגל כניסת פליטים נוספים. 15 אלף פליטים; 50% להאיטי ודומינגו. 8 באוקטובר 10,000 פליטים.⁴⁰⁹

רומניה ביטלה את בתי־הספר. בית החולים שוכנו (?) עד לארבע מאות תושבים. רק 181 עורכי־דין בבוקרשט. הקרקעות הופקעו. שילמו רק 3% מערכם. אלה שבאו תוך 5 השנים האחרונות באופן בלתי־ליגאלי, חייבים לצאת את המדינה במשך חודשיים, ולא – ייעצרו. החשבונות יחסמו. סימני־היכר מיוחדים. בשישי בספטמבר הפגנה אנטי־יהודית.⁴¹⁰

בסרביה, גיוס לבירו־ביג’אן.

בספרד ביטלו את הנישואים האזרחיים.

בשווייץ אסור לעתונים היהודיים לכתוב על מצב היהודים בגרמניה. אסרו [פעולת מפלגת] הפריינאצים (Freinazionale).

אמריקה. דו“ח של הג’וינט באוקטובר. הדולרים של הסיוע האמריקני אינם נשלחים לארצות הכיבוש. למעלה מ־5,240 בעד 9 החודשים הראשונים של שנת 1940. בני־ברית 58 אלף. 15,000 לצרכי עליית פליטים מרוסיה ומבולגריה לארץ־ישראל. “הדסה” באמריקה (הקציבה) חצי מיליון דולר לצרכי עזרה רפואית. רבע מיליון עבור הנוער. בשנה האחרונה הוציאו 1,400,000 למטרות סוציאליות בא”י. 30 בספמטבר – יום יהדות פולין. הפדרציה של יהודי פולין הכריזה על יום זכרון למפלת פולין. [ההיסטוריון] צ’ריקובר הגיע לאמריקה וכן הגיעו לשם גם [העתונאי] דוד איינהורן, בן אדיר, ארונסון מ“אורט”, וארתור זיגלבוים.⁴¹¹

בנימין מינץ נפטר.⁴¹²

בלגיה. הרוכלים היהודים גורשו. רדיפת עתונאים יהודיים. סולק ראש־עירית־ אנטוורפן. ילדי יהודים (הורחקו) מבתי־ספר הכללים. מהנדסים יהודיים נאסרו באשמת חבלה. פליטים יהודיים מצאו את בתיהם הרוסים. יהודי בלגיה ירוכזו בשתי הערים.⁴¹³

הרב הרץ⁴¹⁴ ניצל בקושי בלונדון. נפגע בית הקרן־הקיימת לישראל, המוזיאון ההיסטורי היהודי והספריה. החשוב ביותר ניצל והרוב נשמר. ועד העזרה לקרבנות ההפצצות. נוער מפליטי [תנועת] “הבונים” לערי־השדה. גבורת המגבית היהודית. רבנים עם מגן־דוד אדום. לילדים ולזקנים אסור היה להתפלל בחגים. קצין יהודי תרם מדמו לטייס נאצי. 4,600 מבין 22,000 העצורים שוחררו. 4,400 נשלחו לקנדה. 8,200 לאוסטרליה. אחרים עובדים בחקלאות.⁴¹⁵

מגביות לצרכי המלחמה באפריקה הדרומית ובקנדה.

נסיונות לגרש יהודים מהמקלטים. פצצות (?) בצ’כיה מצב העסקים הורע בגלל צירוף [הפרוטקטורט] למעגל הרייך.

 

[62] [12, 13 באוקטובר 1940]    🔗

יקירי!

שמעתי היום כי יש־בפפ"ס שתי סטיות האחת ימינה לוויטוס (Witos) [מפלגת האיכרים] והשניה – שמאלה. הקבוצה השניה מכונה “ספרטאקוס”.⁴¹⁶

משערים שקבוצות מסויימות מודרכות על־ידי שדרות ג' [גסטפו]. אומרים כאן שחלק מהפירסומים, מוצאים על־ידם. הם [חבריהן] מקבלים אפילו הוצאות אש"ל. המטרה – ידיעות אודות הנעשה בקרב הפולנים. אומרים, שיש גם קבוצות בין היהודים הנתונות להשפעה זו. מובן שאין לכך הוכחות. כפי שמסור לי, 95% מהסבלים הם כלי שרת בידי מלשינים. אלה הם בעיקר “פראקים אדומים”⁴¹⁷ לשעבר, שנדדו ממפלגה למפלגה, והיום הם המנוולים הגדולים ביותר, המעורבים בכל מיני עסקות אפלות. מופיעים בדירות של יהודים ובוזזים אותן [בשותפות] האשכנזים [גרמנים].

היום שבת, 12 באוקטובר [הוא יום הכיפורים תש"א], היה יום נורא. הרמקול הודיע על חלוקת העיר לשלושה חלקים: גרמני – הכולל את מרכז־העיר ונובי־שוויאט (Nowy Świat)חלק פולני ו[חלק] יהודי. עד סוף אוקטובר חייבים הכל, פרט לגרמנים, להעתיק את מגוריהם ללא רהיטים. דכאון גדול השתלט על החצר שלנו [לשנו 18]. בעלת־הבית [הנוצריה] שגרה בדירתה מזה 37 שנים, חייבת לעזוב אותה ללא רהיטים. אלפי חנויות ומפעלים נוצריים צפויים להרס בשל כך.

שמעתי על קצין אחד, שראה תלמידי בית־הספר תיכון על־שם קונארסקי התוקפים יהודים, קפץ מתוך החשמלית, רדף אחריהם וירה באוויר. סופה של הפרשה אינו ידוע.

בתחום היהודי גרים 140 אלף פולנים, מחוץ לתחום היהודי גרים 60 אלף יהודים. שמעתי מפי פולנים כי בטורון (Toruʼn) דנו [הגרמנים את] הפולנים באופן זה: כבלו את העבריינים בידיהם ורגליהם לאופנוע, עד שנפחו את נשמתם.

הולך ומוקם לאיטו גיטו יהודי.

מברקים שולחים באמצעות הקהילה, הוא הדין ב[קבלת] רשיונות־נסיעה ברכבת.⁴¹⁸

“המתנה” שניתנה ליהודים היום, יום־הכיפורים, מרה היא. יש סבורים, שלפולנים, שיש להם מפעלים רבים בגיטו, קשה היא עוד יותר.

שאלת הבטחון [בשוק] ואלובקה (Wałowka) נפתרה בצורה פשוטה בתכלית: יושב לו שם, בבית־קפה, גרמני במדים. הוא מקבל 100 זל' ליום, ובכל מקרה של שוד, הוא חייב לבוא מיד לעזרה.

העובדה, שליהודים בפראגה אסור לצאת לאחר השעה 7.00, היא מהלומה קשה לאוכלוסיה היהודית.⁴¹⁹

היום, יום ראשון, 13 באוקטובר, עשה רושם מוזר. מסתבר כי 104 אלף יהודים מהדרום ומפראגה חייבים לעזוב את בתיהם ולעבור לגיטו היהודי. כל הפרברים התרוקנו מיהודים. 140 אלף נוצרים צריכים לעזוב את [שטח] הגיטו. שאלת המפעלים הנוצריים שבתוך הגיטו היהודי טרם הובהרה. כל היום העבירו רהיטים. הקהילה היתה נתונה במצור של מאות בני־אדם, שביקשו לוודא אילו רחובות כולל הגיטו.

מספרים שחבורת מורים מתבוללים הלכה לבקש צדק אצל המפקחים הפולניים: איך זה שהיהודים רוצים להנהיג את היידיש בבתי־הספר העממיים.

הסבלים מנצלים כל מהומה כדי להרוויח. כאשר סגרו את הבית ברחוב דזילנה (Dzielna) 31 וזרקו את המטלטלים אל מעבר לגדר, הסבלים סגרו את השער ודרשו בעד כל חבילה 2־3 זל'.

עבור יהודי הפרברים ופראגה העניה פירוש ההעברה הוא הרס גמור. אין להם אפילו די כסף להוצאות ההעברה

בגלל המשרתות הנוצריות, יש לחלק [מהיהודים] צרות צרורות… אי אפשר לפטר אותן בלי הרשאת משרד העבודה⁴²⁰ והן עושות ככל העולה על רוחן. היו מקרים שהן התלבשו בבגדי בעלות הבית שלהן.

הנוצריים מפובישלה (Powisłe), שרובם עוסקים בהובלת חול, אומרים שלא יזוזו ממקומם, ואפילו יישפך דם.

היום היה יום נורא. מראה היהודים המעבירים את מטלטליהם הדלים עשה רושם איום. הובילו רהיטים על אף שנאסר על היהודים להעביר רהיטיהם. היו מקרים שעצרו את העגלות הטעונות והחרימו את הרהיטים.

בווארטגאו (Warthegau)⁴²¹ אירע אשתקד כדבר הזה: עדת יהודים נצטוותה לכסות [בעפר] את ראש הקהילה או את רב העיירה. כאשר הגיעו עד צוואר, אמרו הללו כי רק התבדחו. היהודי ניער מעליו את העפר ופלט: יהא חלקם בין שוכני־עפר!

שמעתי על איום מצד הללו, שאם מחלת הטיפוס תתפשט יסגרו את הגיטו.

הקהילה הכריזה על גיוס 1,000 שוטרים יהודים. לפי שעה הם ימלאו את תפקידיהם בלי תשלום.

חוסר אונים מוחלט של הקהילה. לפני כשבועיים בירכו 24 חברי היודנראט [את צ’רניאקוב] על נצחונו בדחיית הגיטו. וביום שישי, כלומר, יום לפני הגזירה, עדיין הצהירו בקהילה כי סכנה כזו אינה קיימת.

חלק מבעלי הבתים הנוצריים בפראגה מונעים [מהיהודים] הוצאת החפצים אם לא ישולם שכר־דירה בעד אוקטובר. אחרים אינם מרשים להוציא מאומה.

“פינה עליזה” כך מכונה “טור המרמלדה” בעיתונים [מודעות אבל על חיילים גרמנים שנפלו].

בבית ברחוב צייפלה (Ciepła)הוציאו אנשי ס"ס רהיטים. ממול שרה וניגנה להקה יהודית. הם ציוו לנגן ואלס ורקדו באמצע הרחוב וכן ציוו על עובדים ושבים יהודיים הלבושים כהלכה, לתת לעניים 5 זל', 10 גרושי ויותר.

נחטפו נשים אחדות. הכניסו אותן למרתף וציוו עליהן למרוט נוצות. לאחר העבודה הפשיטו אותן ערומות והילקו 30 מלקות.

לפי פקודתו החדשה של הגוברנר ד"ר פישר, רשאים פולנים להישאר ברובע הגרמני, אך נאסר עליהם להעתיק מגוריהם לשם.⁴²² קיים חשש שהפולנים לא יצאו מהרובע היהודי. היציאה מהרובע הפולני כרוכה בקשיים גדולים. חלק מבין הנוצרים אומרים שלא יסכימו לצאת. הם יציתו את הבתים לפני שיעזבו.

היהודים מצ’נסטוחוב (Częstochowa) גורשו [ממרכז העיר] לסביבת בית־הקברות, רק מעטים יכולים לגור שם.⁴²³

באוטבוצק (Otwock) נדחתה לפי שעה ההוצאה לפועל של [הקמת] הגיטו.⁴²⁴

היום נפוצו שמועות שלא תהיה קופת־חולים.

מדברים על משטרת־מוסר יהודית בווארשה.

העיר כולה מוצפת מודעות לבנות על חילופי דירות בין יהודים ונוצרים. הקיר שליד לשכת־הדיור של הקהילה כולו לבן. הפולנים משתמשים בכל מיני תחבולות כדי להגדיל את מספר הבתים של הרובע הפולני. כך למשל הם חוסמים את שערי־הבתים הפונים לסביבה יהודית, ומשאירים רק את השער הפונה לעבר הפולני. יש שמועה בקרב ההמון הפולני, שהיהודים אספו 5 מיליון זל' ונתנו בידי הללו, כדי להשיג שטח גדול יותר, רחובות רחבים וכיוצא באלה. קשה במיוחד מצבם של היהודים [המתגוררים] ברובע הגרמני. כי אין כל אפשרות להתחלף בדירות. חלק מהפולנים בוחר לעצמו דירות יהודיות והם באים ובידם צווי־החרמה מטעם העיריה. כך נשללת מאותם יהודים האפשרות להתחלף בדירות.

בפרושקוב (Pruszków)הוקם גיטו.⁴²⁵

יש יהודים שאינם פותחים [את הדלת] כשהללו באים. יהודי אחד עמד בתפילת שמונה־עשרה ולא רצה להפסיק באמצע. המתינו עד בוש והלכו להם.

בנושא ברנר, על מה דיברו שם: “בעניטא־זביטא – אוי אדאלף מען דארף א הילף. – אוי דוטשע־פוטשע, מיר זיינען קאפוטשע. – הייל היטלר, איך זוך א פארמיטלער. – און אויב אזוי מוסליני, ביסט א גרויסער שוויניע. האסט צו מיר א טענה, גיי צו טשיאנע. – אוי, אוי, דאס האט אנגעמאכט ריבענטראפ, א קללה אויף זיין קאפ”.⁴²⁶

 

[63] [23– 24 באוקטובר 1940]    🔗

היום, 23 באוקטובר, שוב הודיעו ברמקול כי [הרחובות] ואליצוּבWaliców) ) וצגלנה (Ceglana) שבו והוצאו⁴²⁷ [מתחום הגיטו], ובו בזמן הוכחשה הידיעה, שידחו את מועד [המעבר לגיטו] עד לאחר ה־31 באוקטובר, דהיינו עד ל־15 בנובמבר.⁴²⁸ האנשים מסתובבים כסהרורים, משום שאינם יודעים לאן עליהם לעבור. אינך בטוח עוד בשום רחוב, כי בכל מקום ומקום יש משהו המעמיד אותך בסכנה. ברחוב צגלנה נמצא בית־החרושת של אולריך [לא יהודי], וזה הכריע בדבר הוצאת הרחוב מתחום הגיטו. אומרים שבראש משרדי הפינוי (Umsiedlungsamt) עומד שֶן, המוכר מארגון הקמת הגיטו בלודז‘.⁴²⁹ חוששים שמא בווארשה יקרה מה שקרה בלודז’.

היום שלחו [אנשי בית היתומים] וולסקה (Wolska) את הילדים ערומים ויחפים לטלומצקי Tłomackie))5 ⁴³⁰ זו אמורה להיות הפגנה נגד הקהילה, אך משם גירשו אותם ולכן שינו את הכיוון.

אי־בטחון מחריד השתלט על הכל. אין יודעים מה ילד יום.

לפני ימים אחדים, פרצו נוצרים לז’לאזנה (Żelazna) ותפשו בכח דירות יהודיות תלו צלב ואמרו – “נסו להוריד זאת”. כאשר נודע לפני ימים אחדים כי רחוב ז’לאזנה והרחובות הסמוכים לוצקה (Lucka), ורוניה (Wronia), שבקצה [רחוב] שליסקהŚliska)), פאנסקה (Paʼnska) (ועוד – מוצאים [מן הגיטו],⁴³¹ הייאוש גבר לאין שיעור. אנשים אמרו, מוטב כי ירעילו אותנו בגזים מאשר ייענו אותנו ביסורים כאלה. לרחובות הללו העתיקו מגוריהם למעלה מ־7 אלפים יהודים מהרחובות הסמוכים ומפראגה. היו כאן דירות קטנות, שיהודי פראגה היו מתחלפים בהן. נוצרים שעברו לגור בדירות יהודיות בדרום, החליפו את הדירות שלהם בדירות יותר גדולות, ולעומת זאת היפוכו של דבר היהודים שהחליפו את הדירות שלהם [בדרום] קיבלו דירות קטנות יותר.

ברחוק וארצקה (Warecka) 9 בדק גרמני כל דבר שהיהודים מוציאים – כל חפץ לחוד. יהודי העובד בקהילה, הביא שם גרמני משדרות ג' [גסטפו], ובשכר ציון 40 דירות מרוהטות של יהודים, קיבל דירת חינם לעצמו וגם רהיטיו הועברו בעגלה.

יש יהודים עשירים שהפסידו עתה את כל כספם. למשל, יהלומים שניקנו במחיר של 100 אלף זל‘, שווים עתה 5 אלפים דולרים, [דולרים שנקנו בשער של] 250 [זהובים] לדולר, נקנים כעת ב־30 זל’.

אומרים שהאברבוש (Haberbusch)⁴³² קיבל פרחים על שהציל חלק מהרחובות בשביל הנוצרים. נאמר כי השתדל [בעניין זה] בברלין. לפני ימים אחדים הועלתה תוכנית לתפוס את [רחוב] מילנה, (Mylna) כדי שתהיה גישה לבית־החולים האבנגלי.⁴³³ נערך מפקד־בזק של הרחובות. [בתים] באלקטורלנה (Elektoralna) 1 ו־3 הוצאו מתחום הגיטו: חסמו את היציאה לאלקטורלנה ופתחו בפשחודניה (Przechodnia) שאינה נכללת בגיטו. האוכלוסיה היהודית הזדעזעה יותר מפרשת ז’לאזנה (30 אלף יהודים) מאשר מעניין הגיטו, כי לכך כבר הורגלה. הבתים בגרניצ’נה (Graniczna), נחסמו מצד [אחד] ונפתחה יציאה [לרחוב] סקוז’נה (Skórzana), (על־ידי כך הצילו) את הבתים בשביל הגיטו.

בחשמליות היהודית הצפיפות נוראה וגם הנקיון אינו מניח את הדעת. פשוט לא נעים לנסוע בחשמלית כזו.

כמרים אוספים בכל הרחובות חתימות למען השארת הרחבות המעורבים מחוץ לגיטו. אפילו את נובוליפקי (Nowolipki), שהוא רחוב שכולו יהודי, דורשים להוציא, בגלל הכנסיה שבו.

ב־21 באוקטובר ראה ידיד כעשרים יהודים עומדים בכיכר מורנוב (Plac Muranowski) בידים מורמות. הרוצחים הללו רצו ודאי לשדוד אותם.

אתמול, ב־22 באוקטובר, נדקר למוות יהודי ברחוב נובוליפיה (Nowolipie), בידי פולני או כנופיית בריונים.

בפראגה נודע לי, שבינואר התערב פרידמן⁴³⁴ לטובת רב אחד בשעה שחטפו אותו לעבודה והלקו אותו. הוא נורה בו במקום בשל כך.

ברחוב פשבייג (Przebieg) דרשו 2 חיילים 50 זל' דמי־כופר מאחד ממכרי, כיוון שלא היו לו, סחבו אותו מהלך קילומטרים אחדים אל מחוץ לעיר, ושם הסירו ממנו את מעילו.

יהודי צוחק מתוך שנתו וצועק בקול. אשתו מעירה אותו. הוא רוגז ומספר: ראיתי בחלום כתובות על גבי הקירות: “הכו ביהודים”, “הלאה השחיטה הכשרה” וכדומה. – מה אתה שמח כל כך? – מה פירוש? הרי סימן ששלנו [הפולנים] כבר חזרו.

שני עורכי־דין, קורל וטיקוצ’ינסקי⁴³⁵ התאבדו בגלל גזירת העקירה. הראשון היה יועץ משפטי של השגרירות הצרפתית.

רישום הדירות שנערך על־ידי הקהילה הועיל, ואכן פסקה הפקעת המחירים. אנשים מחפשים קרובים ומכרים, מחשש שהקהילה תושיב אצלם [דיירים] בלתי־מתאימים.

אומרים כי הגיטו בלודז' עומד להיפתח.⁴³⁶ הגיטו בקוטנו (Kutno) כבר נפתח.⁴³⁷ במקום הסיסמה מלפני המלחמה: “יהודים לפלשתינה”, זכינו היום למגן־דוד בווארשה ולפולנים [פליטים] בארץ־ישראל.⁴³⁸

רחוב שווינטויירסקה (Swiętojerska) ניצל בזכות ה' צוקרמן,⁴³⁹ שעמד על המשמר ולא נתן לשום אדם לזוז ממקומו, אלמלא כך – היה זה עניין אבוד. בדרך־כלל קבע המיפקד של היום האחרון.

Zydzi do Palestyny [יהודים לפלשתינה]. היום, פלשתינה היא בפולין (מגן־דוד) ופולנים בארץ־ישראל.

ברחוב סמוצ’ה (Smocza) – פייפר [בורסקאי, לא יהודי], בנובוליפקי – כנסיה, במילנה (Mylna) – בית־חולים ובחלודנה (Chlodna) – הנברג (Henberg).

הפנימיות היפות ביותר של וארשה נחרבו: קורצ’ק – קרוחמלנה (Krochmalna), מושב־הזקנים [צריך] להעביר 800 ספרי־תורה.⁴⁴⁰

יהודי הפרברים קשורים בכפרים. [גירושם לגיטו] – אסון שלא יתואר. כי מנתקים אותם ממקור פרנסתם עד כה.

בחשמלית קהל של קבצנים ואנשים מלוכלכים. את כל הסחורות מעבירים בחשמליות. שמועות כי בגיטו ידרשו זהב ומטבע־חוץ תמורת מצרכים.

היום, 24 באוקטובר, צורף מחדש רחוב צגלנה (Ceglana) לתחום הגיטו. זהו מעין ריקוד של הלוך ושוב, ואיש אינו יודע אימתי כל זה יסתיים. קרה מקרה אשר כזה: אדם החליף את דירתו שבמרשלקובסקה (Marszałkowska) לאחרת ברחוב ורוניה (Wronia). בינתיים נודע כי ז’לאזנה (Żelazna) והרחובות הסמוכים אינם שייכים לגיטו, והאיש נשאר בחוץ, וגם חפצי הבית נלקחו ממנו. במקרים רבים דורשים נוצרים דמי־מפתח, וגם מקבלים אותם. בית־החולים היהודים נשאר לפי שעה מחוץ לגיטו. לכתחילה רצו, כי [הנהלת] בית־החולים תשאיר את ציודו העשיר ותעביר רק את החולים.⁴⁴¹ תפרוץ [מגפת] טיפוס־הבהרות, שהיא בלתי נמנעת במצב שנתהווה – יסגר הגיטו.

מטיחים בקהילה, שהיא אינה עושה דבר ואינה יודעת דבר וחצי דבר אודות המתרחש. על הוצאת רחוב ז’לאזנה מהגיטו נודע לקהילה מהרמקול. מצבם של המומרים המוכרחים לעבוד לגיטו נואש.

 

[64] [25, 26, 27, 28 באוקטובר 1940]    🔗

יקירי!

עניין הגיטו גורם סיבוכים וקשיים גדולים למפעלים יהודיים הפועלים בשמות נוצריים. כל עוד נמצא המפעל בתוך הגיטו יש [לבעליו היהודי] אפשרות של ביקורת והוא נשאר בעל־הבית. אבל ברגע שהעסק [מחוץ לגיטו], מאבד בעל המפעל היהודי את כל רכושו.

“רמאי יהודי שכמוך!” קרא חיל ליהודי, שהעלים ממנו כי יש עמו כסף. מעשה בשאלת סדום והביטנה, כשיהפכו את הביטנה תהיה כמהפכת סדום.⁴⁴²

היום, 25 באוקטובר, שמחת־תורה, חגגו היהודים כדרכם בכל שנה. אחד ממכרי ראה חבורת יהודים בקפוטות משי שבים מבתי־הכנסת, כשהם מרקדים ושרים ברחוב. בקיצור: קיימו את החג [כהלכתו].

אתמול התקיימה התייעצות יהודית־פולנית בהשתתפותו של הרוזן רוניקר. זה האחרון יצא נגד נטיית חלק מהפולנים לתפוש רחובות רבים ככל האפשר מן הגיטו. לפי דעתו צריך לנהל מאבק משותף נגד הגיטו, ולא ששני העמים ילחמו זה בזה.

שמעתי אודות פולני מכובד, שהתפעל מכך, שלאחר מאות בשנים התגשם חלום הגיטו.

מדי יום מדביקים מחדש מודעות של לייסט (Leist) אודות גבולות הגיטו הכוללים את ז’לאזנה (Żelazna) ורחובות אחרים. אומרים שזוהי התשובה למאמצי שדרות ג' [גסטפו] להקטין את הגיטו. לייסט מצהיר, שלא יירתע מאיומי האוכלוסיה הפולנית.

ברחוב לוצקה (Łucka) קרו מקרים, שפולנים אשר עזבו לפני־הצהריים דירותיהם, חזרו אחר־הצהריים כאשר שמעו את ההודעה ברמקול, סילקו את היהודים מדירותיהם וגם לקחו מהם את חפציהם.

אתמול התנהלה ברמקול הסתה נגד היהודים: הם מגיפה שיש לעקור אותה מן השורש.

הולכים ומתרבים המקרים שמכים את מי שאינו מברך [גרמנים במדים] לשלום, על כן מרבים יותר ויותר בברכות. עתה כבר אי אפשר ללכת בגילוי ראש כמו לפני כן.

במקום כלשהו התקיימה אסיפה. בתום האסיפה עמדה מכונית וחטפה לעבודה. אדם אחד העמיד עצמו בראש, סידר את הקהל ברביעיות [כאלו על מנת להוליך אותם לעבודה] והוציאם בשלום מן הסכנה.

שמעתי סיפור אמיתי זה: תפשו 200 יהודים, נתנו לכל אחד מהם מספר ודרשו מהם להמתין ליד הרכבת. [ברכבת] הגיעו 200 משפחות [גרמניים] בדרכן לגרמניה. לכל משפחה היה מספר. כל אחד מהיהודים הוליך משפחה אחת [בעלת המספר הזהה למספרו] לכתובת המיועדת לה. באותה כתובת המתינה להם דירה מוסקת וארוחת־ערב מוכנה על השולחן.

מערי־השדה מתקבלות ידיעות על הקמת גיטאות שם.

יהודי סוקולוב (Sokołow Podl.)הועברו לוונגרוב (Węgrow)⁴⁴³.

מטומשוב מאז' (Tomaszów)מגרשים בהתמדה, מדי פעם כמה מאות יהודים.

במקום שעובדים יהודים, יש שתי קבוצות: יהודים משלהם [עובדים קבועים] המוגנים, ויהודים חדשים [עובדים ארעיים] שסופגים מכות.

היום 26 באוקטובר, שוב נפוצו שמועות, שחלק מרחוב ז’לאזנה יוחזר לגיטו, כדי ליצור קשר בין שני [חלקי] הגיטו⁴⁴⁴.

במכונית [גרמנית] אזל הבנזין. ציוו על קבוצת יהודים לגרור את המכונית.

חייל עמד וציווה על כל העובדים והשבים להסיר את הכובע. בא בטענות לאדם שעבר בעגלה על שאינו מסיר כובעו.

ביקשו מיהודי אחד שיראה להם את הדרך. האיש איבד במלחמה את כל משפחתו, 9 נפשות. גררו אותו 15 ק"מ מחוץ לעיר, שם הורידו אותו וצחקו לו.

נערך מסע קניות המוני של חפצים רבים ושונים בשביל [הגרמנים] בלודז'. המתווכים הם יהודים. יהודי אחד התחנן שישאירו לו משהו מחפציו, השיבו לו: “לכשננצח – תקבל הכל בחזרה”.

בבתים רבים הקימו סוכות על הגגות, במרפסות, בחצרות וכדומה. פשוט שיחדו את סמל המשטרה ב־10 זל'. בכל מקום שרו ורקדו, כאילו לא היתה כלל מלחמה. חטפו לעבודה שלושים יהודים מבית־המדרש.

שמעתי, שחלק מהמומרים נשארים מחוץ לגיטו. הם אינם מסוגלים להחליט לעבור לכאן⁴⁴⁵.

יהודים בודדים מקבלים תמורת כסף את הזכות לגור עד האחד בינואר מחוץ לגיטו.

מהומה גדולה קמה היום בשל דרשתו של כומר אחד בכנסיה, שאמר לנוצרים מרחוב לשנו (Leszno) שלא לזוז ממקומם, כדי לשמור בדרך זו את הרחוב בשביל הנוצרים. הוא אמור היה גם להפיץ כרוזים בנידון. קל לשער מה רב אי־השקט שהשתרר בקרב האוכלוסייה היהודית כשאין יודעים עד היום להיכן אפשר לעבור.

נרגפ [גפנר] הזקן בא מדי יום למשרד המיליונרים שלו, אף על פי שאין לו מה לעשות שם. הוא מתכוון להפגין בכך את מחאתו על שהחרימו את רכושו. עצם בואו, בא להדגיש את מחאתו האילמת. אך אין הוא בא דרך הכניסה הראשית, כי הללו מכים שם לפעמים, אלא דרך הכניסה האחורית. אבל, הצוות הפולני מברך אותו ב“בוקר טוב”.

היום ה־27 באוקטובר סובבו שוטרים פולנים את פראגה והודיעו כי יהודים אשר ימצאו שם לאחר ה־31 לאוקטובר יירו, הדבר עורר בהלה בעיר.

שמעתי מפי אדם שהגיע מצ’נסטוחוב (Częstochowa), שאסרו שם בעבודה 300 יהודים וניהלו אתם משא־ומתן על גובה הכופר (300,000 זל') שהם תובעים.⁴⁴⁶

היום, 28 באוקטובר, צץ עניין חדש: חלק מרחוב צייפלה (Ciepla) שבו נמצאים קסרקטיני־המשטרה, יוצא מתחום הגיטו. מובן שהדבר מגביר את אי־הבטחון. היום התברר שמבצע העברת האוכלוסייה יוארך עד ל־15 בנובמבר.

הסרת הכובע הולכת ונעשית ממש הכרח שלא ניתן להתחמק ממנו. מי שאינו עושה זאת כהלכה, מצווים עליו לצעוד ולהסיר את הכובע.

היום נפוצה שמועה שאדם שיבקש לצאת אל מחוץ לגיטו יצטרך רשיון לכך.

היום, 31 באוקטובר, שוב חדשה: האריכו רשמית את מועד הקמת הגיטו עד ל־15 בנובמבר, ויחד עם זאת הוסיפו את הרחובות לשנו, ורוניה, ז’לאזנה־גז’יבובסקה (Leszno, Wronia, Żelazna, Grzybowska)

גרמני במדים בא אל הקהילה ואמר כי אינו רוצה להחרים את הדירה [המיועדת לו], כל עוד לא ימצא מקום־מגורים חילופי בשביל רופאת השיניים היהודיה שאת דירתה הוא עומד לקבל.

שמעתי סיפורים רבים כיצד פשטו פולנים עורם של יהודים בעניני דירות: הם דרשו דמי־מפתח, הפרשי שכר־דירה, שכר העברת מיטלטלים, שיפוצים וכיוצא בזה.

כנראה, שכ־70 עד 80 אלף יהודים עברו אל הגיטו. החפזון הוא תוצאה מהתקדים של לודז' מלפני שנה⁴⁴⁷.

לפני יומיים התפרסם מאמר נורא ב“ליצמנשטאטרצייטונג” (Litzmannstädter Zeitung):⁴⁴⁸ היהודים גנבו בלודז‘, לא ניתן להם לצאת עד אשר יחזירו את כל מה שלקחו. הם יבנו את האוטוסטראדה פרנקפורט־לודז’ – כל הגברים, ולא רק המבוגרים שבהם, אלא כל הזכרים. ולא במאי אלא בינואר. גם נשים תועסקנה בכך.

היום ניתנה פקודה, שכל יהודי הרוצה לנסוע בחשמלית חייב לקנות רשיון־נסיעה ב־5 זל'.

כנראה לייסט והמחוז היו נגד הגיטו בווארשה, ושדרות ג' [גסטפו] והמפלגה היו בעד, והם ניצחו.

ליהודים אסור לקנות סדרות בולים חדשות המיועדות לבולאים.

 

[65] [1 בנובמבר 1940]    🔗

יקירי!

הגיטו מכונה בווארשה, “עיר גנים צ’רניאקוב” (Miasto ogród־Czerniaków).⁴⁴⁹

פרנסת מפקד דינאסי היא על המתנות, כגון חליפות, נעלי־לקה וחפצים אחרים, שהיהודים החטופים מצטווים להביא לו. זוהי פרנסה בשפע.

מוזס (מישלוגורסקי), יהודי מקולוKoło) ), מקבל תשלום מהקהילה.⁴⁵⁰ [צ’רניאקוב] ההוא בכבודו ובעצמו סופג ממנו מכות.

באה קבוצת שבויי־מלחמה לשעבר ודרשה מעילים, איימו [על צ’רניאקוב] בס"ס – הם עובדים אצלם. שני פקידים [של היודנראט] הושמו במעצר.

בשבוע שעבר התאבד מומר.

שיחה עם אחד הקצינים בדינאסי: הוא יודע שהיהודים הם עם אומלל והוא מרחם עליהם. באנגליה ובאמריקה יש יהודים בודדים רעים, אבל הכהן הגדול [היטלר] יודע מה הוא עושה. הוא מכיר יהודים מגרמניה, אנשים הגונים וטובים, שאין לו נגדם דבר. ברגע שראה מישהו במדים, נשא רגליו והסתלק. שיחה דומה לזו: מזלכם שאנחנו עם תרבותי, שאם לא כן, רע ומר היה ליהודים נוכח העמדה כלפיהם.

[ברחוב] לשנו (Leszno) נאמו ואמרו: אתם יודעים מה הערך בעינינו ל־100 יהודים, והקפידו על כן להתיחס כהלכה לזאכסנהויז.⁴⁵¹ כל פגיעה בו תחשב כחבלה בצבא. כשנכנסו לבית פקדו על כולם לצאת תוך דקה. חלקם יצאו בפיז’מות. גם הילדים היו חייבים לצאת, ואז השמיעו את הדרשה. היום הם נאסרו.

מעבירים אריגים בעגלות־ילדים.

יהודים אחדים הצליחו להשיג אזרחות חוץ: ליטאית, אסטונית, צ’יליאנית ועוד. אומרים שהדבר לא עלה בכסף רב. יהודים כאלה פטורים מלענוד את הסרט. לגבי חלק מהם אומרים, שאין תוקף לאזרחותם, כלומר: הממשלות הזרות אינן מכירות בזה. חלק מהיהודים ואזרחי חוץ עונדים לאות סולידאריות את הסרט, ובדשי מעיליהם הם נושאים את סמלי המדינות הזרות. הם הצילו לא מעט רכוש יהודי. בזמן האחרון יצאו את הארץ הרבה אזרחים אמריקאיים.

שמו של מנהל פלנטי (Falenty) הוא בינדנגל. הוא סמל, אבל בעל מעמד רם במפלגה, וזה הקובע.

כל הזמן יש הבדל בין הצפון לדרום. בצפון תמיד היו מכים או נטפלים לעוברים ושבים, דרשו מהם כי יברכו לשלום, במיוחד ביום א', לעומת זאת בדרום, אין פוגעים ואין חוטפים לעבודה, דבר שהוא “מכת מדינה” בצפון.⁴⁵²

למסמכים רשמיים, תעודות – קוראים “שירי המעלות”, את “הנשר” מכנים “ציפור”.

גברים אינם יוצאים מבתיהם בשעות המוקדמות הם ממתינים עד שעה 10–11, כי [עד אז] חוטפים לעבודה.

היום, אחד בנוב[מבר] השתדלו להאריך מועד ההעברה לגיטו, אבל במשרד הפינויים (Umsiedlungsamt) רואים בשתדלנות זו ערמומיות יהודית ולכן לא הסכימו להארכה ואיימו לירות באלה שיישארו [בתחום הארי]. הטרגדיה הגדולה ביותר היא בפראגה, שם תקועים 20,000 יהודים מיואשים ומוכנים לכול. במצב דומה לזה נתונים הפולנים, בייחוד בסביבה שהוצאה לאחרונה מתחום הגיטו. שורר שם אובדן־עצות מוחלט.

החומות, שכבר הוקמו ברימרסקה (Rymarska), הוגבהו. הן עושות רושם של חומות בית־הסוהר ממש. הם עומדים לקבור אותנו בחיים בתוך החומות, כזהו הלך הרוח בקרב היהודים.

שער דולר הזהב והשטרות ירד. הסיבה לכך: החשש מגיטו סגור והדוגמא של לודז', שם אין כל ערך לדולר. ⁴⁵³

[כנראה במחצית השניה של נובמבר].

נסיעתו של מולוטוב⁴⁵⁴ [לברלין] עוררה גל של פסימיות.

גם שרתי הבית נצטוו לעזוב את העיר [הגיטו].

בחשמלית משתמשים בכרטיסים של מלינרסקי (Bank Emisyjny).⁴⁵⁵

לסמרטוטרים קוראים ביידיש “לומפן” [נוכלים], זהו משחק מילים שמקורו ב“לומפענזאמלער” [סמרטוטרים. מקצוע שהקנה זכויות לבעליהם].

מסתבר כי אנשים רבים שלא היה להם מה לעשות בספרים, העלו אותם באש.

הקהילה, הרשאית להפקיע עגלות, לא עשתה דבר בעניין זה.

החנויות היהודיות עושות רושם עגום מאוד. לאשר תפנה אינך רואה אלא חנויות־מכולת, הרבה חנויות לדברי־מתיקה, פה ושם גם שען, ולעיתים רחוקות מאוד, רואים איזה חלון־ראוה גדול יותר. רוב החלונות, ששמשותיהם מנופצות, מכוסים בקרשים, וביניהם מסתתרים כמבוישים ריבועי זכוכית, מין תצוגה [שכזאת]. נלבקי (Nalewki), וגנשיה (Gęsia), שיצאו להן מוניטין במחסני הסחורות הגדולים, הן כעת חורבה אחת גדולה.

התנועה ברחובות היהודיים נוראה. האנשים מציפים לא רק את המדרכות אלא גם את הכביש כולו. קשה מאוד להידחק ולעבור.

 

[66] [2 – 6 בנובמבר 1940]    🔗

יקירי!

אתמול, ב־1 בנובמבר, הוכרז ברמקול, שעד כה היה מפיץ ארס נגד היהודים, כי בשל הלויאליות שגילו היהודים בעת המעבר לגיטו, הורחבו תחומי הגיטו והוארך מועד ההעברה [לשם].

שמעתי שחלק מיהודי פרבר פראגה עוקרים לעיירות הסמוכות, רמברטוב (Rembertów) ואחרות. לעיתים קרובות קורה שאנשים לנים ימים מספר ברחוב כי מאזורי המגורים של הגרמנים מוציאים אותם [מבתיהם] לפעמים לפתע.

תמונה: לדירת רופא יהודי בא ראש איש חיל [קצין גרמני] ואומר: למלחמה חוקים משלה, ואוסר אותו. מכיון שהיה לפניו ספר פתוח, הוא הוסיף ואמר, שתסגור אותו, בין כה וכה לא תספיק לסיים לקרוא בו. במקום עומדת חבורת היהודים [שותפיו של הגרמני] ומרגיעה אותו: עליך לנקות את המכונית תוך חצי שעה, אנו נעזור לך תמורת 20 זל', וכל זה לא בא אלא כדי להטיל פחד [לסחוט], את שמו [של הרופא] מצאו בספר הטלפונים.

רבים מלובשי המדים משיבים לברכות היהודים באדיבות.

החלה שוב הגירה מועטה, בלתי־ליגלית, לרוסיה, ואפילו התפשטה שמועה, שלכבוד מהפכת אוקטובר יהיה הגבול פתוח במשך שבועיים.⁴⁵⁶

ה“סוכנות” ייוו"א⁴⁵⁷ מוסרת על התערבותו של רוזוולט אצל ההוא [היטלר] בענין מצבם של היהודים ועל איומו לגרש את 8 מיליוני הגרמנים מאמריקה.

היהודים אינם מקבלים העתקי־תעודות בבתי הספר הגבוהים בווארשה, פרט למכללה⁴⁵⁸. אומרים ששוב החלו אנשים לצאת באופן בלתי ליגלי לרוסיה. הדבר עולה 1,400 עד 1,500 [זל'] לראש, ויש אומרים, שאפילו יותר בזול.

הודיעו לצ’רניאקוב שהמניינים אסורים לחלוטין, ואם יוסיפו לקיימם ייכלאו במחנה־ריכוז.⁴⁵⁹

ענין נובוליפיה־מילנה: (Nowolipie־Mylna) יהודים הציעו לכומר להקים פרוזדור דרך הטריטוריה היהודית ברחוב פשייאזד (Przejazd) 5. הם אספו כמה אלפי זל' ועל־ידי כך מנעו את אפשרות החילופין עם בית־החולים ברחוב ציסטה (Czyste).⁴⁶⁰

ברובע היהודי יש הרבה בתי־חרושת בלתי ליגליים למוצרי מזון. אך אם ייסגר הגיטו [גם] הם יאלצו להיסגר, כי אי־אפשר יהיה להשיג חומרי־גלם בדרך בלתי־חוקית.

שמעתי מפי מישהו כי בגלובנו (Głowno)קיים גיטו מזה שישה חודשים. בגלובנו יש שוטרים יהודיים ופולניים. מרשים לצאת רק ליהודים שיש להם רשיונות מטעם הקהילה. אפשר לצאת למטרה רשמית מוגדרת. יהודים עובדים שם באחוזות שבסביבה, כמו למשל אצל אחד, שאביו גרמני, ואם הפולנים ישובו, הרי הבן הוא פולני.

עבור 14 שעות עבודה מקבלים 2 זל'. הואיל והיהודים אינם מסוגלים לעבוד קשה כל־כך, הריהם מקבלים בעד 7 שעות – זלוטי אחד. בכסף זה מקבלת הקהילה הקצבה של מצרכים במחירים רשמיים.

בהפצצה של אשתקד, הסניף היחידי של הספריה הציבורית שהיה פעיל, היה הסניף היהודי [שברח' חלודנה 34]. החליפו שם ספרים כ־30 איש, מהם 25 יהודים, שלא נרתעו מן הסכנה שהיתה כרוכה בעצם ההליכה לספריה. צימאון הדעת והקריאה של הנוער היהודי.

יש בהנהלת־העיריה פקידים בכירים מסויימים [גרמנים], שאינם מדברים עם יהודים אלא בתיווכם של סגניהם הפולניים.

מתברר שגירוש היהודים מהבתים ברחוב דזילנה (Dzielna) 31 ו־33, שליד בית־הסוהר, לא היה אלא תרמית, אחת מני רבות.

ההלקאות על שאין מברכים אותם לשלום, היו למכת־מדינה.

עולה בזכרון נאומו של וייצמן, שאמר כי צמרמורת אוחזת בו למחשבה על גורל יהודי פולין, במלחמה העומדת לפרוץ. ⁴⁶¹

המועמדים הראשונים למשרות שוערים [שרתים] בבתי יהודים הם בעלי־הבתים עצמם. בחלק מן הבתים עברו השוערים הפולניים לרובע הפולני. הם נמצאים בבתים עד השעה 9 בערב, ואחר כך הם מוסרים את תפקידים לידי ועדי־הבתים.

הארגונים הפולניים: (Związek Obroʼnców Ojczyzny)[ארגון מגיני המולדת] – אנטישמיות מתונה, (Związek Walki Zbrojnej) [ארגון המאבק הצבאי] – אנדקים ואונ"ר:⁴⁶² “כשם שהיטלר הושיט ידו לכוכב שבעת הצלעות [הכוכב האדום] כך גם יושיט אי פעם ידו לכוכבה של ציון” [מגן דוד].

⁴⁶³Liberum conspirare,זהו החופש להקמת קבוצות וכתות [מחתרתיות] המתחרות אלה באלה.

ב[רחוב] נובוליפיה (Nowolipie) 18 אסרו ספר יהודי, שהיה מפיץ ידיעות מהרדיו, שקיבל מבעלת מעגילה,שבאותה חצר עצמה. אסרו קבוצה שלמה של יהודים, ואחר־כך גם לקוחות.

היום, 5 בנובמבר, אירע לצ’רניאקוב המקרה הבא: ראש קבוצה בגדוד העבודה, שפיטרו אותו מן העבודה, הביא את אנשי הס"א שאסרו כמה פקידים ואת צ’רניאקוב, ללא מקטורן. הם כינסו את כל דיירי הבית ברחוב לשנו (Leszno) 35, ונאמו באזניהם שיתייחסו יפה לראשי הקבוצות ולא – יהרגו.⁴⁶⁴

בחברת גרמנים נתגלגלה שיחה על הגיטו. הובעה דעה נגד, העיר פישר שמצב היהודים בגיטו טוב יותר ממצב הגרמנים בבירתם.

היום, בימים האחרונים בכלל חטפו ביתר־שאת לעבודה, משום שאין מתייצבים לעבודה בגלל [תנועת] המעבר [לגיטו].

התחילו מאסרים בין הפולנים בקשר ל־11 בנובמבר.⁴⁶⁵

היום, 6 בנובמבר, נפוצו שמועות שהגיטו לא יופעל לפי שעה.

היום שמעתי פרטים על פלנטי (Falenty). האחוזה, הסמוכה לווארשה, ליד רָשין (Raszyʼn)⁴⁶⁶ היא רכושו של אחד ממנהלי בית־הסוהר פ[ביאק], לכן מקבלים משם את המזון בשביל העובדים בפביאק. בקיץ עבדו שם 400 יהודים. עונת־העבודה נמשכת 8 שבועות. שכר אין מקבלים. התזונה טובה, וכן היחס. חלק מהיהודים מועסק בדיג ובציד אווזי־בר וארנבות, והשאר – בחקלאות. בבואם לשם, ראשית כל, מסירים את הסרט – כאן אין יהודים, אלא פועלים. החברה שרים שם את הפיזמון “אוי אוי טאטא ליבער, ווען וועט מען פון זיי פטור” [“אבינו שבשמים מתי נפטר כבר מהם”]. לא מתייגעים שם יתר על המידה. קרון החשמלית המסיעה את היהודים מאוקנציה (Okęcie) העירה נקרא בפי הללו [הגרמנים]: קרון הטיפוס. הפלנטינאים קונים מהאיכרים שעוברים במקום נקניק, חמאה, גבינה ועוד.

הפסימיסטים הם עתה במיעוט. עתה מהמרים על הסוס היווני, מאמינים שהמלחמה תיגמר במהרה.⁴⁶⁷

 

[67] [8 בנובמבר 1940]    🔗

יקירי!

התודעה ההיסטורית גוברת לאחרונה במידה ניכרת. לעשרות עובדות מוצאים מקבילות בהיסטוריה. חוזרים לימי הביניים. שוחחתי עם מלומד יהודי: היהודים יצרו לעצמם עולם אחר, שהשכיח מלבם את הצרות שמסביב, ולא נתנו לזר לחדור פנימה. אשר למקבילות [ההיסטוריות], אומרים שהגירוש של ימינו הוא אחד מן הגרועים בתולדות ישראל, שכן תמיד נמצאו ערי־מקלט. אדם אחד אמר לי: הרגשה רעה [מלווה] את הקריאה בתולדות ישראל, משום שנוכחים לדעת ששנים טובות היו נדירות, ותמיד – צרות ופורענויות.

אחד מהזכרונות ההיסטוריים היא מכת המלשינים. גם עתה מרגישים בה היטב. פרשת זאכסנהויז,⁴⁶⁸ שהוחזק במשך 3 חודשים בדירתו של עסקן יהודי נרגפ [גפנר], ספג לקרבו את תרבותם [של הגרמנים] וכך מעד אדם שקט זה. מעשה זאכסנהויז מזכיר את מאמר הבריות: אם תכה את היהודי שלי – אני אכה את היהודי שלך.

לא אחת באו קצינים [גרמניים] לקהילה היהודית ודרשו כסף עבור הפועלים היהודיים. ללא הועיל היה הקמיע על הדלת שהודיע שהכל צריך לעבור דרך לייסט.

הציבור אינו מתרגש יתר על המידה מהחרמת חפצים, הוא מאמין שיבואו ימים טובים מאלה. רוצים רק לעבור בשלום תקופה זו.

מספרם הגדול של בעלי־המלאכה בקרב היהודים מעורר פליאה רבה אצל הללו [הגרמנים].

הסמרטוטרים בגיטו לודז', וכמותם מלקטי גרוטאות־המתכת, גרים מחוץ לגיטו. יש להם רשיונות נסיעה ברכבת.⁴⁶⁹

השוערים [הפולניים] מנצלים את המצב בימים האחרונים שלפני הקמת הגיטו בווארשה: הם נהיו מתווכי־דירות וסוחרים במצרכים.

התגברות הטיפוס היא תוצאה מצפיפות־יתר בקרב האוכלוסייה היהודית.

במסמכים הרשמיים כתוב כרגיל “יודה” (Jude) [יהודי], באחרים – “הר” (Herr) [אדון], אבל לעיתים נדירות מאוד.

אני מתפעל מן היהודים האדוקים, המקריבים עצמם, ע"י גידול זקן, חבישת מגבת מקטיפה (הכובע היהודי).

ראיתי בקהילה את עקבות דמו השפוך של עורך־דין פופובר, שהוציא פסק־דין נגד זאכסנהויז בעוון החרמת דירה של יהודי. זאכסנהויז נשא בפני הללו [הגרמנים] נאום אודות ההכרח להנהיג סדר בקהילה.

באחרונה רבו מקרי הטיפוס (35).

שמעתי על אדם שהעתיק את מקום מגוריו 7 פעמים בשל התנודות בגבולות הגיטו, ואחר – 4 פעמים: גורש מהוז’ה (Hoża), פרטה (Freta), גז’יבובסקה (Grzybowska) 68, ומשם – בפעם הרביעית.

החומה הארוכה ליד ויילופולה (Wielopole) עושה רושם של חומת בית־סוהר.

הדרך למשרד נמשכת לאחרונה כשעה ויותר. מוכרחים להמתין זמן רב בשערי החצרות עד שסכנת [החטיפות לעבודה] חולפת. כשחוטפים ברחוב לשנו (Leszno), יודעים כהרף עין ברחוב מורנובסקה (Muranowska).

סיפר לי אדם כי בגיטו לודז' לא היה מה לאכול, והגיעו הדברים לידי כך, שאיש אחד, שהיה זה לא כבר יהודי עשיר, בא לחברו וביקש לתת לו מן המים שתפוחי־אדמה נתבשלו בהם, כדי שיחוש את טעמם. במטבח הציבורי של יהודי לודז', עובד כמלצר קמינסקי, תעשיין ידוע.

היום, 8 בנובמבר, שוב נפוצו שמועות שהגיטו יידחה עד לאפריל.

בפלנטי (Falenty) פוקדים על היהודים המשתחררים משם, אם בשל גילם או בשל עיסוקם, להתחלף בנעליים ובדברי־לבוש אחרים עם הנשארים במחנה. על גבר צעיר ומזוקן כבן 20, ציוו בפלנטי להודיע לכל הקבוצות היהודיות שם כי הוא בן 20, ואחר כך לצעוק בקול גובר והולך: “Ohne Beruf” [ללא מקצוע]. לבסוף הכריחו יהודי אחר לגזוז לו את זקנו.

לכל מוסד גרמני יש “היהודים שלו” הזוכים ליחס טוב, בעוד שלאחרים, מתייחסים רע. בדינאסי למשל, נמצא אחד המכונה “מוזס”⁴⁷⁰ שעלה בידו לשחרר אחד מהעבודה.

היום נתקבלה בקהילה הודעה בכתב, שהיהודים חייבים לעקור עד ל־15 בנובמבר, כך בא הקץ לכל השמועות אודות דחייה או הארכת מועד ההקמה של הגיטו. הפחד מפני גיטו סגור הולך ורב, ביחוד לאחר שהיום סיפרו, שהמשטרה הפולנית נצטוותה לעזוב את הגיטו. מכינים מלאי, כל אחד כפי יכולתו.

מפקד פָלנטי מחרים מצרכים אצל האיכרים “בשביל היהודים שלי”.

קצין בא אל משפחה יהודית ורצה להחרים שם חפצים. האשה בכתה ואמרה כי היא אלמה עם ילד. אמר אותו קצין כי לא יקח דבר, אם תנחש איזו משתי עיניו מלאכותית. ניחשה שהעין השמאלית. לשאלתו זאת מנין לה, השיבה משום שעין זו היא אנושית.

אומרים שאתמול הודיעו ברמקול כי אסור להשתמש במילים “גיטו יהודי”, אלא “רובע מגורים יהודי”, בדיוק כמו [רובע] גרמני ופולני.⁴⁷¹

היום לקחו דברי־לבוש אצל חייט יהודי ברחוב אורלה (Orla). היהודי שנתלווה אליהם תלש צווארוני [הפרווה] מהמעילים והחביא אותם בתיקו.

רומקובסקי מכונה“חיים גרוֹז’נִי” [חיים האיום]

פק"פ ⁴⁷²P.K.P־ Płać konduktorowi polowę כך קוראים היום לחשמליות היהודיות הנוסעות ריקות למחצה.

נטפלו לאחד ורצו להסיר את פרוותו. “ברצון הייתי נותן לך, אבל זה עתה יצאתי מבית־החולים, שכבתי חולה בטיפוס”.

שמעתי שיש כמאתיים מתים או הרוגים במחנות העבודה. בבלז’ץ⁴⁷³(Belżec) בלבד מתו 80 איש מדיזנטריה, וכמספר הזה נהרגו בעת העבודה.

בגלל הידיעה כי צפויה החרמת דירות, מחפשים דיירים, ואפילו בשכר־דירה נמוך, ובלבד למלא את הדירות.

המלשינים מקבלים 10% מהשלל.

לחנות יהודית בנלבקי באו ארבעה מהללו עם קצין, שהיה אדם הגון, האחרים דחסו לבנים ודברים אחרים למכנסיהם ויצאו עמוסים ומלאים כדובים.

Heute Tag ohne Ausweisen [היום אין תעודות] – כלומר, היום חוטפים לעבודה אפילו יהודים שיש להם תעודות שחרור מעבודה – יש חוטפים שאומרים זאת (כבדיחה). קורה לעתים קרובות שכאשר יהודים מברכים לשלום, רומזים הללו בידיהם “אין צורך”, רובם עוברים כאילו אין הדבר נוגע להם כלל. הגרוע ביותר הוא כאשר 2־3 יהודים הולכים יחד ורק אחד מהם מברך. לעתים קרובות הם מחזירים ברכת־שלום אדיבה ביותר.

הגיטו היום מכאיב הרבה יותר מאשר בימי־הביניים, משום שהגענו למדרגה כה גבוהה ועתה הנפילה תלולה כל־כך.

קריאה לאימוּץ המידות הטובות של הגיטו [הישן]: שויוניות, כגון: מס על משי, מלבושים, חתונות; העזרה ההדדית והחיים החברתיים מפותחים. בונים באינטנסיביות רבה חומות סביב לגיטו. [המעבר] דרך לשנו־גז’יבובסקה (Leszno־Grzybowska) קשה. התנועה ברחוב סולנה (Solna) וצייפלה (Ciepla) צפופה מאוד, המעבר שם בלתי אפשרי.

 

[68] [11.11.1940] ⁴⁷⁴    🔗

יקירי!

[ארצות־הברית] – 30,500 [מיליון] דולר נאספו בשנתיים האחרונות על־ידי המגבית הארץ־ישראלית (National Refugee Service) [שרות לאומי למען הפליטים].⁴⁷⁵ בשנת 1941 [1940], באותן המגביות – 3,371. הקהילות היהודיות השתתפו במגביות. מספטמבר 1939 עד אוקטובר 1940 הוציאו 8,269 [מיליוני] דולרים לסיוע, מזה 2,600 בארצות במלחמה. הסתדרות “הדסה” אספה מיליון דולר בימי המלחמה. ארגונים ציוניים ופרו־ציוניים מתכוונים לאסוף בשנת 1941 – 15 מיליון. בכנס סגור של הצ"ח [ההסתדרות הציונית החדשה] נמתחה ביקורת על מדיניותה של ההסתדרות הציונית.⁴⁷⁶ מיום היווסדה הוציאה קרן היסוד 45 מיליון. עצרת המונים נגד וישי.

ותיקי המלחמה – היהודים הציעו להרחיק מארגונם את הקומוניסטים.

משידור ברדיו [נודע לנו] על יום הולדת ה־80 של הנרייטה סולד⁴⁷⁷ ויום הולדתו ה־84 של לואי ברנדייס.⁴⁷⁸ בקונגרס [של ארצות־הברית] 8 יהודים. נפטרו סרגיי בראון, שאול גינזבורג ודוד שפירא, אנשי [העתון] “טאג” [היידישאי].

בבלגיה מסלקים ילדים [יהודיים] מבתי־הספר הציבוריים. האיסור לשוב [לבלגיה]. סולקו פרופסורים וסטודנטים יהודיים. רדיו בלגיה מלונדון מבקש מהבלגים להביע את אהדתם ליהודים. ושהנוצרים יענדו את ה“מגן־דוד”.

הספריה ההיסטורית [בלונדון] נהרסה. תפילות יהודיות־נוצריות במקלטים. הקלה במצב העצורים. 600 אנשי־מדע ומהנדסים הציעו לצ’רצ’יל את שרותם.

קנדה. 1,700 יהודים מארצות־חוץ נעצרו.⁴⁷⁹ [השבועון] “יידישע וואכנבלאט” – פרו־סובייטי. 3,000 יהודים קנדים משרתים בצבא.

בולגריה. חוקים אנטי־יהודיים. מחאת 20 פרופסורים נוצריים אצל [ראש הממשלה] פילוב.⁴⁸⁰

צרפת. 2,000 [יהודים] מבאדן (Baden) והפלטינאט במחנה ריכוז בצרפת הבלתי כבושה. זהו חלק מתכנית גירוש כל היהודים מגרמניה.⁴⁸¹ אוסטריה וצ’כיה. היצ"ם (Hicem)⁴⁸² כלל אותם ברשימה להגירה. יהודים מהגרים לצפון אפריקה. יהודים סולקו מהצבא ומהמשטרה. קבוצת יהודים “בעלי זכויות” הוצאה מכלל ההגבלות האנטי־יהודיות.⁴⁸³ ברגסון (Henri Bergson)⁴⁸⁴ ויתר על “זכות” מיוחדת זו.

צרפת הכבושה. היהודים סולקו מתערוכת הסתיו. באלזאס (Alsace) חילקו את הרכוש היהודי בין העניים. לפי ידיעה ב“יידישער אדלער” [הקנדי] מופיע בפאריס העתון הקומוניסטי “פרייע פרעסע”.

גרמניה. 220 יהודים מהאזור הכבוש נשלחו לעבודת־כפיה בגרמניה. [עובדים] מ־6 בבוקר 8 בערב עבור 5 פניג לשעה. 2,000 יהודים ממינכן נשלחו לעבודת כפיה.

וינה. האוכלוסייה היהודית נתמעטה מ־180,000 אלף ל־84 [אלף], שני־שלישים מהם – נשים. 121,000 היגרו. מהם: 28,000 לאמריקה, 11,000 לאמריקה־הדרומית והמרכזית, 20,000 לשאר הארצות, 54 למדינות אירופה, ולארץ־ישראל – 8,000.

הונגריה. פלוגות־עבודה בטרנסילבניה.⁴⁸⁵ הופקעו 500,000 אקרים אדמה.

ד"ר יוריס בפרו.

[בשטחים שסופחו לבריה"מ נאסרו] מנהיגי הרוויזיוניסטים קרול, מרינסקי ובגין.⁴⁸⁶ מאז ה־4 בדצמבר [1940] היאס (HIAS)⁴⁸⁷ חידשה בווילנה את ההגירה מליטא לארצות חוץ.

11 בנובמבר. מחאה של כמה מאות כמרים פרוטסטנטיים בהולנד. שביתת מחאה של ארבעים ושמונה שעות באוניברסיטה של ליידן (Leyden).

ארץ־ישראל. מאז פרוץ המלחמה הגיעו לשם 20 אלף יהודים. 1,771 עולים בלתי ליגליים לא הורשו להיכנס לארץ וגורשו למושבה בריטית. [למאוריציוס] גורשו 15,000 עולים.⁴⁸⁸ שרתוק [שרת]⁴⁸⁹ הודיע כי 6,500 יהודים התנדבו לצבא [הבריטי]. מתנדבים יהודים [מארץ־ישראל] ביוון ובלוב. שביתה עבור תוספת 7.5%. ההסתדרות מכלכלת 10 אלפי מחוסרי עבודה. בשנת 1925 היו 4 אלפי חברים בהסתדרות, כיום – 120,000. ב־1940 אספו 523,000 ליש“ט (62% באמריקה) ל”קרן היסוד“, לקרן אבטלה – 12,000, לקרן־הקיימת – 608,000 ליש”ט. יחסי יהודים־ערבים השתפרו. פניית מלומד ערבי ידוע⁴⁹⁰ לאגודת־העיתונאים העברית בדבר יצירת תרבות שמית משותפת. אגודת סוחרים יהודית־ערבית. סמילנסקי⁴⁹¹ התפטר מתפקידו. רוקח⁴⁹² התפטר מנשיאות “כופר הישוב”.⁴⁹³ אורי־צבי גרינברג נאסר.⁴⁹⁴

פולין. משעה 8 אין גז ואין חשמל. ראדום 2,000,⁴⁹⁵ קרקוב, גיטו וארשה, מאסרים של טרוצקיסטים. מאה אלף יהודים גורשו לסיביר.⁴⁹⁶ סטנצ’יק (Stanczyk) הכריז על תעמולה סטאריקוטוויצה [?].⁴⁹⁷ באוקטובר הוקם גוש מלוכד של כל המפלגות פרט ל“בונד”.⁴⁹⁸ ברכת הממשלה הפולנית [בגולה] לארץ־ישראל, הוצאות לצרכי פוליטיקה וסעד. זגורסקי נתמנה סגן־קונסול כבוד בניו־יורק.

התקופה עד נובמבר 1940.

 

[69] [15 בנובמבר 1940]    🔗

– – מניחים שלא יותר מהמחצית תישאר בחיים. מיעוט קטן [של פולנים] משתתף בצערנו, ואילו הרוב מתייחס בשויון־נפש. חלקם מרוצים וחושבים שהדבר יכריח את הפולנים ללמוד דרכי המסחר.

תמונה: בגבול הגיטו ברחוב אלקטורלנה (Elektoralna), נכנסת מכונית גדולה ויוצאים מתוכה יהודים עם צרורותיהם, עם לחם, נקניק וכיוצא בזה. הגרמנים עוזרים להם לרדת, מושיטים להם יד בלבביות רבה ונפרדים מהם בידידות. השוטרים מסתכלים בתמהון במחזה זה.

יש שמועה בין הפולנים, כי הגיטו הנוכחי הוא ארעי, משום שמכינים צריפים בזוליבוז' (Zolibórz) [פרבר של וארשה].

אומרים שההקמה הפתאומית של הגיטו נובעת משיבתו של מולוטוב⁴⁹⁹ בידים ריקות. אמור היה להגיע מברק מעירו של מנדלסון [ברלין] בנוגע להקמת הגיטו. אחרים אומרים, כי משום שעמדת אמריקה כלפי גרמניה היתה מלחמתית למעשה, מבקשים [הגרמנים] על־ידי הקמת הגיטו, להביא את אמריקה בדרך פרובוקטיבית לתגובה פעילה.

ברחוב אלקטורלנה 32 שבו גר המשומד בריירסון. בנותיו, שהן אנטישמיות קנאיות, חייבות לענוד את הסרט היהודי. מומרים אחרים יצאו לעיירות קטנות, החליפו את כתובותיהם, שמותיהם וכדומה.

בגלל העינויים ברחוב חלודנה (Chłodna) מאפשר בית־חרושת אחד מעבר דרך החצר, תמורת 20 גרוש. עוברים מקרוחמלנה (Krochmalna) לחלודנה.⁵⁰⁰ ברחוב צייפלה (Ciepła) יש שוטרים הגונים. עם חשיכה הם מאפשרים ליחידים מעבר ללא סרטים. אין לתאר את הצפיפות ברחוב כרמליצקה (Karmelicka). המוני אדם זורמים בשתי המדרכות וגם בכביש. קשה מאוד לעבור שם בעגלה והדבר נמשך זמן רב.

החנויות בלשנו (Leszno) 40 נסגרו על־ידי שוטר פולני הדורש 1,000 זל'. אוספים בשבילו את הסכום.

אשתקד שרפו בטַרנוב (Tarnów) בית־כנסת עתיק. כעת [מנסים] לפרק בחומר נפץ את הקירות, אולם ללא הצלחה. חומר־הנפץ אינו הורס את הקירות ורק יוצר פירצה. היהודים רואים בכך אצבע אלוהים, והגרמנים אומרים כי השטן שוכן שם.⁵⁰¹

בקרקוב יש כעת כ־20 אלף יהודים. אומרים כי שוב עומדים בפני גירוש.⁵⁰²

חוששים שהצלחת הגיטו בווארשה תביא לכך שיחזרו על כך גם בערים אחרות.⁵⁰³

[השלטונות] מצאו את טעוני היהודים בדבר צפיפות לבלתי־מבוססים וכן גם [נדחתה הטענה] שהיהודים לא יספיקו [לעבור].

מספרים כי היום, בשעה 10 בבוקר [15 בנובמבר], אמרו ברמקול כי זעקות “הצילו” של הרדיו האנגלי, השווייצי והמוסקבאי אודות כליאת חצי מיליון יהודים בין החומות, אינן נכונות. אין זה גיטו, אלא רובע־מגורים סגור שהעיריה תספק לו כבעבר את מצרכי המזון.

יש כעת התנפלות על תרופות. ועדי־הבתים ויחידים אוגרים תרופות ללא מידה.

בין מנהיגי הגוברנמן בקרקוב יש התנגדות לגיטו שן (Schön), מארגן הגיטו, נכשל בבחירות במפלגה. מקווים, שתהא לכך השפעה על מצב היהודים בווארשה. הגרמנים כאילו נימקו את הקמת הגיטו בצורך להגן על היהודים מפני הפולנים.

כשבאה משלחת יהודית־פולנית בענין הגיטו בקרקוב, קראו לזה entente cordiale⁵⁰⁴ [הבנה לבבית].

מדברים על הקמת טרנספרשטלה (Transferstelle), שבאמצעותה יוכלו יהודים לרכוש מצרכים במטבע־חוץ.

הגרמנים טוענים, כי בגיטו יש מלאי מספיק של מזון.

יש מקרים רבים מאוד של גניבות מן המרתפים.

(Batalion czołgów) [גדוד זחלים], כך קוראים לפלוגה של המשטרה היהודית שעשתה משך שעה תמימה אימונים [זחילה] בבוץ.

רחוב שייננה (Sienna) נקרא היום רחוב המשומדים, כי גרים שם הרבה מומרים. וכן גם רחוב אלקטורלנה, וביחוד בית מס' 11, תלויות שם הרבה איקונין של ישו ויתר קדושים.

ידיד פולני הלך עם חברו היהודי ברחוב חלודנה, כאשר היהודי נאלץ היה להסיר כובעו, נשך [הפולני] את שפתיו עד זוב דם.

אומרים כי “Biuletyn Informacyjny” המוצא לאור על־ידי הממשלה הפולנית [בגולה] דן בשאלת היהודים בצורה ליברלית.⁵⁰⁵ מתארים שם למשל, כיצד הוגלו יהודים מלבוב לרוסיה [וכי] יהודים שרו:

“Nie damy ziemii skad nasz ród” [לא נסגיר אדמת כור מחצבתנו].⁵⁰⁶

לשם מה השאירו את הכנסיה ברחוב גז’יבובסקה? (Grzybowska) – עבור המומרים.

ברחוב ביאלה (Biała) מעמידים גדר רחבה כדי להתקין גישה [לבנין] בתי־המשפט. על־ידי כך יופרד רחוב אוגרודובה (Ogrodowa).

 

[70] [19–20 בנובמבר 1940]    🔗

יקירי!

יום השבת בו הופעל הגיטו (16 בנובמבר) היה יום אימים. הציבור לא ידע כי הגיטו יהיה סגור, ולכן נפל עליו הדבר כרעם ביום בהיר. בכל הדרכים ופינות הרחובות עמדו משמרות של שוטרים גרמניים, פולניים ויהודיים, ובדקו את הרשאים לעבור. נשים יהודיות מצאו את השווקים נעולים בפניהן. הורגש מיד מחסור בלחם ובמצרכים אחרים. מאז מתחולל ממש מחול שדים של יוקר. תורים ארוכים משתרכים ליד חנויות־המכולת ומחסלים את כל הסחורה. מצרכים רבים נעלמו לפתע מהחנויות.

אין קשר בין רחוב טוורדה (Twarda) לרחוב לשנו (Leszno). נאלצים ללכת דרך רחוב ז’לאזנה (Zelazna).

חנויות של יהודים ברובע הארי נאטמו כדי שלא ישדדו אותן.

בשבת וביום ראשון רופאים יהודיים לא קיבלו רשיונות [יציאה], שהקהילה הטילה [עליהם] מס של 5 זל'.

לפועלים יהודיים לא ניתן לצאת בשבת למקומות העבודה [אצל הגרמנים] שבחוץ – – [לגיטו].

ביום הראשון [לסגירת הגיטו] הביאו המוני פולנים לחם לידידיהם ומכריהם היהודיים. היתה זו תופעה המונית. לפי שעה מכניסים מצרכים בעזרת מכרים נוצריים.

[במעבר] בפינת הרחובות חלודנה (Chłodna) וז’לאזנה הם מכריחים את המאחרים להסיר את הכובע ולהתעמל עם אבנים או לבנים. פוקדים גם על יהודים קשישים לבצע כפיפות־ברך, מפזרים פיסות־נייר בתוך הבוץ ומצווים לאוספן, ואגב כך בועטים בהם. ברחובות הפולניים פוקדים על יהודים להשתטח על הארץ ודורכים על גופותיהם. גרמני במדים רוכב על אופניים, ברחוב לשנו, נטפל לעובר־אורח, היכה אותו, ציווה עליו להשתטח בתוך הבוץ ולנשק את המדרכה. כאילו על פי רמז מגבוה, עובר נחשול של רשעות בכל העיר. יחד עם זאת, יש אופטימיסטים ללא תקנה המאמינים עדיין שהגיטו לא יהיה סגור.

ציוו על שרות הסדר היהודי (Ordnungsdienst) (שהופיע לראשונה ב־16 בנובמבר)⁵⁰⁷ לרקד ברחוב על רגל אחת סביב קבוצת יהודים המתעמלים מאונס.

אומרים שבקהילה מכינים תוכנית של דואר, אספקה וכסף יהודי.⁵⁰⁸

בשל סגירת הגיטו ובהלת הקניות הקדחתנית, גברה עד מאוד התנועה בכל הרחובות היהודיים. פשוט קשה לעבור את הרחוב. עוברים ושבים מציפים את המדרכות ואת הכביש.

בליל־שבת אסרו יהודים מפראגה והוציאו אותם במכוניות לרחוב מורנובסקה (Muranowska) ורחובות אחרים. הם לנים בחדרי המדרגות שבחצרות הבתים. לא לקחו עמם אלא צרורות יד. בשבת ראיתי קבוצות יהודים מובלים מפראגה. הוכנו עבורם מקומות אכסון בבתי־ספר, אולמות־ריקודים וכו'. הקהילה מחרימה חדרים בודדים אצל בעלי־דירות יותר מרווחות.

תמונה: בקרן הרחובות חלודנה–ז’לאזנה נפרדת משפחה יהודית ממשפחה פולנית, מתנשקים, מנופפים בידיים ומזכירים: “בואו בשבוע הבא”.

בקצה טלומצקי–בֵיילנסקה (Tłomackie־Bielańska) עומדת שורה ארוכה של חשמליות. עורכים חיפושים אחר יהודים בקרונות. הכל נדרשים לצאת ובודקים את התעודות. המקום דומה לתחנת־גבול. החשמלית לפעמים עומדת 10–15 דקות.

“Greco bandito, tutto perdito, popo pobito, Benito” – הכוונה למפלות ביוון. [“היווני בנדיט, הכל אבוד, מלקות בישבן, בניטו”].

מספרים על קבוצת פועלים ממחנה־עבודה, הנראים כצללי אדם, בלי נעליים. רגליהם עטופות בסמרטוטים.

את הרהיטים שמחרימים בבתי־היהודים מעבירים לקולנוע “ספלנדיד” (ספינקס) [בלשנו] ושם אפשר לפדות חלק מהם. ואחינו בני ישראל עוזרים לזה.

ההלשנה המתועבת על מוניה.⁵⁰⁹

אחד הגילויים המעציבים הקשורים בפינויים היא הופעתם ההמונית של קבצנים (יהודים מן הפרוורים).

ציוו על קבוצת פועלים יהודים ומנהל בראשם [במעבר] בפינת לשנו־ז’לאזנה להתעמל. הרופאים שנסעו ביום א' לבית־החולים בצ’יסטה (Czyste) הוצאו מהחשמליות ותורגלו במשך שעה שלמה. יהודי מבוגר, שעבר על פני השוטרים ברחוב טוורדה ולא הסיר את כובעו, למרות שהוזהר על־ידי שוטרים יהודיים, עונה במשך שעה ארוכה. כעבור שעה חזר על מעשה ואמר: “איך האב זיי אין דער ערד” [“אני מצפצף עליהם”].

להרבה יהודים מקורות־פרנסה מחוץ לגיטו, כעת הכל נותק. אומרים, שהעסקים שבהנהלת הקומיסרים יהיו חייבים לעבור [מהגיטו לצד הארי], פירוש הדבר, שאם היתה עדיין ליהודים פרנסה מועטה מהם גם זו תלך לאיבוד.

אומרים שהגיטו יישאר פתוח למחצה עד ל־25, ולאחר תאריך זה – –

בא איש גדול לאדם [צ’רניאקוב], ראש היהודים, נשק לו, בכה ואמר שאינו מסכים לתחום המושב [הגיטו].

משלמים כבר 2,500 זל' דמי מפתח בעד ניהול בתי יהודים, ואותו דבר עבור זכיונות על מצרכים שהם בחזקת מונופולין.

בחצרות מדברים הרבה על בישול משותף לכל השכנים בגלל המחסור בפחם ועצים. וכן גם בלודז'. מיד ביום השלישי סידרו שם אפילו דוד לבישול קפה.

שמעתי כיצד רומקובסקי (חיים מרדכי) שם קץ לשוחד בקרב השוטרים [היהודיים]: נכנס לחדר וקרע את סימני הדרגה של עשרת השוטרים הראשונים ואמר, שאין לו זמן לנהל חקירות.

בלודז' נעשה המעבר לגיטו ללא בעיות. שוטרים גרמניים הוזעקו לעזרה במקרים של התנגדות מצד נוצרים. (בלודז') קיפחו אז את חייהם בלילה הראשון 7, בלילה השני – 70 ובשלישי – 133 איש; ביחד 300.⁵¹⁰

היום, ב־19 בנובמבר, נהרג פולני שהשליך שק לחם אל מעבר לחומה [של הגיטו].

אשתקד נדקר הרב מוונגרוב (Węgrów), למרות שדמו שתת, הוסיף לעבוד עוד 4 שעות עד שגווע מאיבוד דם.⁵¹¹

הרבה יהודים אמידים שעד כה לא נתנו אף פרוטה אחת לצרכי העזרה העצמית, החלו לפתע לתת סכומים ניכרים עבור מצרכי מזון לחורף לעניי החצר.

המשחק בענין הגיטו עדיין נמשך.

אומרים, כי בגיטו לודז' הופסק זרם החשמל. יהודים חייבים לשבת באפלה. נפוצה שמועה, שהחשמל ליהודים יעלה פי ארבעה מאשר לנוצרים, והוא הדין בגז. רעיון נפלא!

היום, 20 בנובמבר, מתהלכת שמועה, שהגיטו יפתח ל־5 ימים ולאחר מכן (אחרי ה־25 ייסגר הרמטית).

יש שמועה, שהם מוכנים לספק מזונות לגיטו בתנאי שישלמו להם בזהב ובמטבע־חוץ.

אומרים כי הגיטו בלודז' נפתח.⁵¹²

הגהינום [במעבר] שבפינת הרחובות חלודנה־ז’לאזנה נמשך. מכריחים שם קבוצות שלמות לעבור בבת אחת במהירות, מריצים אותם ככלבים. אפילו מהכרכרות מורידים אנשים.

קבוצה של שוטרים יהודיים תורגלה בכיכר התיאטרון (Plac Teatralny) משך שעה ארוכה. בגלל זה עזבו 50 שוטרים את השרות.

אומרים שלקחו כבר את הסחורות מהחנויות היהודיות שמחוץ לגיטו, בחלקן, על־ידי השלטונות.

קורה תכופות שיהודים מקבלים בהמלצת השדרות [הגסטפו] דירות שהוחרמו על־ידם.

שני יהודים נשארו לגור בזוליבוז' (Zolibórz), אצל שכניהם הנוצריים, לא נדרשו לצאת – –

יש הבאים ובידיהם מכתבי־המלצה מאת שדרות ג' [גסטפו] לקבלת זכיונות־מונופולין.

 

[71] [20 בנובמבר 1940]    🔗

איך נמסר התפקיד [למשטרה היהודית] – – הם מכוונים את התנועה ברחובות. בכרמליצקה (Karmelicka) השליטו סדר טוב. הם יושבים כבר בתחנות [משטרה] אזוריות. לפי שעה פועלת שם המשטרה הפולנית. ב־31 לחודש זה הם יסיימו. אומרים כי הלילה הכניסו דרך חלודנה (Chłodna) משלוח גדול של סוכר. שני השומרים [שוטרים] קיבלו חמישה אלפים.

מבלי להתחשב בכך כי הגרמנים חייבים ברשיונות מעבר בכניסה לגיטו, שוב פעם היו מעשי שוד. בחלק מהרחובות נלקחו כלי מיטה – – וכדומה.

תורים ארוכים משתרכים לפני בתי המרקחת, פשוט מרוקנים אותם. גם החצרות קונות בסכומים גדולים… מחסור גדול בתרופות בגיטו לודז', בעת מגיפת הדיזינטריה שילמו כסף רב עבור כף שמן קיק.

הלודז’אים למודי נסיון הגיטו קנו כמויות מצרכים גדולות. במקום פחמים קונים כמויות גדולות של עץ.

בסמרטוט הפולני התפרסם היום מאמר נאלח אודות ספסרים, מבריחים וגויים של שבת אשר מביאים מצרכים ליהודים בגיטו. מתפרסמת גם שורת תמונות של האנשים [הללו].

שמעתי אודות הקבוצה שנחטפה [למחנה] פולאב (Puławy) שבהנהלה יהודית. התנאים שם טובים. משתכרים 3.20; 1.20 נועדו לכלכלה, השאר – למשפחה. משוכנים בקסרקטינים של אבן. הדירות היו מוסקות. נתקבלו בארוחת בוקר. יהודי הנריקוב (Henryków) והעיירות השכנות נשלחו למשקים חקלאיים. אותו דבר בסביבת ראדומסקו (Radomsko).

האנשים מבקשים ללכת לעבודה באוקנציה (Okęcie). בדרך חזרה קונים כמה ככרות לחם ומרוויחים מעט כסף.

הצדיק מן הגויים.⁵¹³ גידף את מפקד המשטרה הפולני בגרוכוב (Grochów) שהושיב חלוצים במאסר. עשה אותו אחראי עבור שלמות הדברים. הביא למענם פרה הולנדית. [יש לו] חולשה רבה ליהודים עובדי אדמה.

שאיפת הקהילה היא שלא להקים מנגנון אספקה, שגם להבא תעסוק בזה העיריה. הדבר מוצא הבנה אצל הפולנים. הראש שלהם הבטיח לעזור בכך.

ינוש קןרצ’ק נעצר משום שלא ענד סרט.⁵¹⁴ היום הצהירו הגרמנים כי לא יתירו הכנסת תפוחי אדמה לגיטו משום שהיהודים הכינו מלאי גדול. הם יקבלו [אותם] מאוחר יותר.

 

[72] [20 בנובמבר 1940]    🔗

חבר יהודי שאל אותו, אולי זו רק העברה. [?] הכניסו היום עגלת חול, מתחת לחול – בשר חזיר. מעכשיו כפופה הקהילה היהודית לשֶן (Waldemar Schoen) ממשרד הפינוי.

אומרים כי החתימה על הקמת הגיטו, התקיימה במסעדת Pod Bacchusem, לפנות בוקר, תוך כדי שיכרות קבעו את נקודת המעבר שתמנענה יציאת יהודים מהגיטו.

אסור ליהודים לצאת מקרקוב ללא רשיון. היושבים שם חייבים בתעודה. הנותרים [בלי תעודות] מבני 15 עד 50 יגורשו למחנות.

היום, ה־20 באוקטובר [נובמבר], נפוצו שמועות כי הודיעו ברמקולים על הפתעה הצפויה בשבת ליהודים. ואלה ההשערות בקשר לכך: שטרי כסף יהודיים, גז 4 פעמים ביום, חשמל עד 9 בערב וכדומה.

ההברחה נמשכת, במיוחד בבית הקברות. גם הילדים נוהגים להבריח את הגבול, לרכוש מצרכים מצד השני. בצהרי היום הכניסו עגלה טעונה סוכר המיועד לממתקים. דרך בית הקברות הבריחו גם פרות. מדברים בהנאה על העברה מהצד ההוא לתוך הגיטו.

היום לקחו רהיטים מבתי יהודים, אולם השוד נפסק לפי שעה. אין מתקינים יותר טלפונים ליהודים ואלה הקיימים – ינותקו.

יש יהודים מלודביסין (Ludwisin), הנריקוב (Henryków) (על־יד וארשה) שנשלחו למשק חקלאי בכפר.

חושבים על תכנית לגידול חיית־בית יהודית משכבר הימים, העז. זה קשור במחסור המוחלט בחלב.

לפי שעה אין מפנים את האשפה מהגיטו ולכן הצטוו ועדי הבתים לשרוף אותה.

אומרים שאנשים שקיבלו צווי הפקעה מהקהילה, יכולים לפטור עצמם תמורת תרומה של 100 זל' ויותר.

הרבה סדנאות ומפעלים נותרו בפראגה נעולים. חשבו שיוכלו להגיע לשם, אך לפתע גירשו את כולם בימי הגיטו.

נסע מולוטוב וחזר מאלוֹ טוב [מעט טוב].

שוב בא מכתב אודות בואם של ההם [הרוסים].

 

[73] [21–23 בנובמבר 1940]    🔗

באוטבוצק הוקמו שני גיטאות, גיטו־קיט וגיטו־מגורים. מיום שבת בשעה 8 בערב עד 8 בבוקר ביום שני אסור [ליהודים] לצאת לרחוב. בשאר הימים מותר לצאת אל מחוץ לגיטו משעה 10 עד שעה 6.

הסוחרים היהודיים מביאים מצרכים, עופות וכיוצא בהם ממקומות הקיט הסמוכים לווארשה. משלמים לפי קרון. “זה עולה 250 זל'”, אומר הכרטיסן ברכבת, “והשני עולה 300 זל'”. היתה ביקורת מטעם רשויות הבריאות. כמחצית הנוסעים נסעו בכרטיסי מלינַרסקי.⁵¹⁵ סגרו את שתי הדלתות ולא נתנו לאיש להיכנס. גם את הגרמני שיחדו ב־40 זל'.

יש מיהודי וארשה העוברים לערי השדה.

בשעת ההעברה לגיטו שלחו מכרים [פולנים] פרחים. מעולם לא נמכרו כל־כך הרבה פרחים כבאותם הימים.

בתחילת המלחמה, או לפני הכיבוש הגרמני, או בשבועות הראשונים [לכיבוש] כאשר בעלי העסקים חיסלו את עסקיהם, הם נתנו כסף רב לעובדים שלהם. אטינגון מלודז' נתן שכר שנה ואחרים – חודשיים ויותר. היו שרצו לתת לעובדיהם סחורה, אך הם סירבו [לקבל].

כך עברו פליטי פראגה: העמיסו עגלה במטלטלין ואת עצמם ואת האחרים השכיבו מתחתם.

בעת ההפצצה בספטמבר 1939 חיפשו אנשים רבים מפלט מהפצצות בדירות בקומת הקרקע או בקומות התחתונות של הבתים הגבוהים. לאחת מן הדירות הללו, ברחוב לשנו (Leszno) 5 לא רצו להכניס את בעל־הבית משום שכבר היו שם אנשים רבים מדי. האנשים ישנו בפרוזדורים ובחדרים אטומים. פילוסופיות שלמות [פיתחו] כיצד להישמר מפצצות.

השוטרים של גיטו וארשה הם שוטרים לודז’אים – הם מקצוענים.

היום היתה הסיסמה: “לאט, לא לרוץ כמו אתמול”.

פקדו על יהודי אחד לכרוע ברך והשתינו עליו. ברחוב חלודנה (Chłodna) היכו גם נשים.

בקרב הפולנים עורר הגיטו אי־שקט רב. הם פוחדים שכעת ייטפלו אליהם, יקבעו אפוטרופסים לעסקים, יחרימו רהיטים וכדומה.

היום נפוצה שמועה כי ברדיו האנגלי והרוסי הודיעו מדי מחצית השעה: “חצי מיליון יהודים נכלאים בתוך חומות של גיטו”.

מה טעם בתרגילי ההתעמלות עם לבנים שברחוב חלודנה? נותנים שתי לבנים, אחת כבדה ואחת יותר קלה, כאשר מתכופפים, אי אפשר לשמור על שווי־המשקל.

כדי לעקוף את פינת הרחובות ז’לאזנה־חלודנה (Żełazna־Chłodna), יורדים הרחק בחלודנה ומשם, דרך [חצר] בית מספר 29, יוצאים לקרוחמלנה (Krochmalna). הדבר נודע [לגרמנים] והם חסמו את המעבר דרך החצר.

השבים מן המחנות, מקצתם חוזרים ורק תחתוניהם לעורם.

אתמול, ב־20 בנובמבר, הוציאו למעלה מ־800 יהודים [ישר] מהמיטות למחנות־העבודה. לקחו גם חולים, בלי בדיקה רפואית.

שמעתי על שני מקרים, של נשים שפינו דרך ללובשי־מדים, הם תמהו על כך ואמרו כי אינם יודעים מאומה על פקודה כזו.

ברחובות נמשכת תנועה נוראה. הקהל מתרוצץ, מפוחד, אולם הנוער ממשיך לטייל ברחוב לשנו.

150 יהודים עומדים להגיע מברלין לזופיובקה (Zofiówka).⁵¹⁶ בכלל לא היה קשר כלשהו בין יהודי פולין לבין יהודי שאר חלקי הרייך. גם לשבויי־המלחמה [היהודים] רק לעיתים נדירות היה קשר עם היהודים בערים בהן הם שהו.

היוקר מחריף מיום ליום. תפוחי־אדמה עולים היום, יומיים לפני סגירת הגיטו (23 בנובמבר), 95 זל‘, במקום 30 זל’ מקודם.⁵¹⁷ לחם אין להשיג. מחירו 4 זל' הק"ג. הוא הדין בקמח ושאר מצרכים. קונים כל מה שיש בחנויות.

הקדוש־ברוך־הוא הוריד מלאך לאדמה כדי לראות מה קורה. הוא חזר וסיפר: “בגרמניה, איטליה ויפן כולם במדים – מדברים על שלום; באנגליה, הכל לבושים אזרחית – ומדברים על מלחמה; בפולין כולם מסתובבים יחפים – ומדברים על ניצחון”. (היהודים בפולין אומרים כי יהיה טוב).

“גדוד הזחלים” – כך קוראים ליהודים שמכריחים אותם לעבור על ארבע, [במעבר] של רח' ז’לאזנה.

היום לא הרשו לנוצרים שבאו עם מצרכים להיכנס [לגיטו]. הסיבה – טענת הפולנים כי מוציאים הכל משם לכאן.

מדברים על הקמת שני גשרים עיליים (ויאדוקטים) בין סולנה (Solna) וצייפלה (Ciepła) לבין בוניפרטרסקה (Bonifraterska) ופז’בייג (Przebieg).

למרות הפניות הנמרצות, לא ויתר הס"ס אלא על 50 יהודים מתוך 800 המועסקים על־ידו ולא לקח נוצרים במקומם. [אדם] שביקר ברחובות ההם [מחוץ לגיטו] מספר על ההבדל הרב: שם התנועה חופשית, האנשים מסתובבים ללא הפרעה, לבושים היטב, בתי הקפה מלאים, ברחובות רווחה, אין הם דחוסים באנשים כמו בגיטו.

צופים חזות קשה ליהודים.

 

[74] [26–27 בנובמבר 1940]    🔗

– – כדבר הזה אירע ברחוב קרוחמלנה (Krochmalna): שניים במדים התנפלו על צנטרשוור (Centerszwer)⁵¹⁸ והפילו במכה את כובעו. על בלומרייז⁵¹⁹ הצולע ציוו לעשות התעמלות ברחוב חלודנה (Chłodna). הורידו אותו מהכרכרה, התיישבו במכוניתם, פקדו עליו לעצור, ירו אחריו והסתלקו.

היום 26 בנובמבר, היום האחרון לגיטו הפתוח [בפני פולנים], המוני נוצרים באו כדי לקנות סחורות בנלבקי ובשאר הרחובות, לעת ערב אפשר היה לראות ליד החשמליות המוני פולנים עם חבילות ומזוודות.

בחצרות נוסדו חוגים ללימוד הבישול.

אצל הפולנים נפוצה שמועה שבגיטו יש מלאי מצרכים לשנה וחצי.

שמעתי מפי שבוי כי בחזית [הפולנית־גרמנית] הרגו הרבה חיילים יהודים. בפנים [במחנות השבויים] היה היחס אליהם רגיל.

הרמקול היה אמור להודיע היום כי הגיטו ייסגר.

בימי הגיטו הראשונים הגיעו מברקים מקרובים באמריקה, שואלים מה לשלוח.

כעת מזכירים כי פקידים גרמניים מסויימים, רמי־מעלה ואחראיים, הצהירו לפני חודשים אחדים כי בווארשה לא יהיה גיטו.

גם פולנים הגונים אינם מחזירים ליהודים את החפצים שקיבלו מהם [למשמרת] ודורשים כסף כדמי־שמירה, אחרים מודיעים כי ישיבו את החפצים לאחר המלחמה. מקרה בציוד של מרפאת־שיניים שסירבו להחזיר.

היום באו פולנים רבים להיפרד מידידיהם היהודים. בימים האחרונים היה זה מחזה המוני, פולנים באו לדירות החדשות של ידידיהם היהודים ובידיהם חבילות מזון ופרחים.

מחיר הפחם עלה באופן מבהיל. הטונה עולה היום 800 זל'.

חוששים שיפסיקו את זרם הגז והחשמל לרובע היהודי.

בקרב הגרמנים אמונה עמוקה שהיהודים אשמים במלחמה. במהלך חקירה אמרו לאדם אחד: בגללכם יהודים, נהרגו מיליון גרמנים.

בגלל בית חרושת [לא יהודי] אחד הנמצא ברחוב קרוחמלנה היה הכרח לחלק את הרחוב לשניים ולהקיפו גדר ארוכה, ותוך כדי כך הוצא מספר גדול של חנויות מרחוב מירובסקה (Mirowska).

היום, 26 בנובמבר, השליטה המשטרה היהודית סדר ברחוב כרמליצקה (Karmelicka), קבעה בו תנועה חד־סיטרית.

ביום א' שמעתי, אודות גרמני שבא לארוחת צהריים אצל עמיתו הפרופסור הפולני, שהכיר אותו מכינוסים שונים והציע לו לצאת לבלות בערב. הפולני השיב לו כי עתה אין הם [נוהגים] לבלות. השיב לו הלה, כי לא התכוון ללכת עמו למקום בילוי כלשהו אלא לרובע היהודי כדי להרביץ ליהודים.

אומרים כי יום שבת יבוא במקום יום ראשון, כיום מנוחה בגיטו.⁵²⁰

אומרים כי כבר החלה ההברחה דרך החצרות, החומות וכיוצא בהם.

היום יצאה פקודה האוסרת על החשמליות המסיעות אריים לעצור ברובע היהודי.

כך מכר היום נוצרי אחד חמאה: היו לו 12 כיסים מתחת למעילו, ובכל אחד מהם חבילות חמאה.

השוטרים היהודיים קיבלו כובעי־מצחיה והם מברכים את – –

ושוב נשקפה היום סכנה לרחוב לשנו (Leszno) 70–78 [שיוצא מתחום הגיטו]. אמרו כי בית־הספר קונרסקי אינו רוצה לעבור דרכו. גם על בתים אחדים ברחוב בַגנו (Bagno) מרחפת הסכנה.

פועל יהודי עבד במקום כלשהו. כאשר אף אחד לא ראה, ניגש אליו חייל [גרמני] ואמר לו: אתה לא יהודי, אלא “חבר” ולחץ ידו.

אוצר גדול של ספרים הועלה באש באוקטובר – –. השמידו הוצאות רוסיות יקרות־ערך ואחרות. כך נעלמו ספריות שלמות.

היום, 27 בנובמבר, היה מחיר ק"ג תפוחי־אדמה 7–8 זל'.

כבר החלה ההברחה מבחוץ. לכן בית שלם פונה מדייריו היהודיים ברחוב שליסקה (Śliska). מבריחים דרך תעלות שמתחת לבתים ודרך בתים הרוסים, כגון בפינת לשנו, ששם השליכו לפנות ערב כמה שקי קמח. בפינת הרחובות אלקטורלנה־חלודנה (Elektoralna־Chłodna) עומדת חבורה של 30–40 ילדים יהודיים, הם פורצים בריצה לתוך השוק [כששוטר] פונה הצידה וקונים שם לחם ומצרכים אחרים. ההפרש במחירים שבגיטו ומחוצה לו הוא: ק"ג לחם – 4 זל' ושם – 2.5; חמאה – –; פחם עולה כ־1,000 זל' הטונה, שומן – 60 זל'. לעתים זורקים מצרכים מעבר לחומות. הברחה מסויימת התנהלה בבית־העלמין היהודי; התנהל שם מסחר בקנה מידה גדול, ונמכרו שם אפילו 8 פרות. השוטרים [הפולנים] שמו לכך קץ. עתה כבר מקיפים את המקום בחומה. השוטרים היהודים כמעט כבר – –.

 

[75] [29 בנובמבר עד 2 בדצמבר 1940]    🔗

יקירי!

ההברחה נמשכת והולכת גם היום (ה־29 בנובמבר), בייחוד בבית־העלמין, מקום שם הרשו לנשים היהודיות לעבור לצד השני ולקנות 3 ככרות לחם. אפילו פרות הוברחו מעל החומות. מכניסים גם עגלות שלמות.

היוקר מאמיר מאוד. סוכר עולה 13–14 [זל‘] הק"ג. מחיר הלחם ירד במקצת, 4 זל’ הק"ג, משום שמבריחים ללא שיעור. שער הדולר עולה: שטר של נייר – 39 [זל‘] ושל זהב – 72. בלודז’ – 12 ו־18 [מארקים גרמניים].

כאשר שוטר יהודי פושט ידיו לצדדים פירוש הדבר: “אוי ואבוי יהודים, לא טוב”. כאשר הוא מרים אותן, כוונתו: “אם האלוהים לא יעמוד לנו” כשהוא מוריד אותן: “אנו קבורים באדמה”.⁵²¹

אומרים כי יהודים לא ימשיכו לעבוד עוד במקומות העבודה השונים. הם יוחלפו בפולנים.

קורצ’ק⁵²² הצהיר כי אינו עונד ולא יענוד סרט יהודי. עומדים לגרשו למחנה בלובלין.

ביהודים הדתיים, ברבנים, לא נמצא לו גם ניצוץ דל ביותר של קידוש־השם. בחלק מערי־השדה הציתו מאונס בתי תפילה.

היום שוב החלו לדבר על בואם של הרוסים לגוברנמן. זה אמור להתרחש ב־10 בינואר. להוצאתם של האשכנזים [הגרמנים] מווארשה יש כאילו קשר עם דבר זה.⁵²³

בחוגי היהודים מותחים ביקורת על עמדת האוכלוסיה הפולנית. מסופר על פולנים, אשר הביעו בחשמליות קורת־רוח על כך שחלום של וארשה ללא יהודים התגשם. מציינים כי באנטוורפן, כשגזרו שם על הטלאי היהודי, ענדה אותו כל האוכלוסיה, ובשל כך בוטלה הגזירה. הוא הדין בפריס. שם ציוו על היהודים להלך על הכביש [ולא על המדרכה]. הצרפתים גם הם עשו כן וגרמו לביטול הגזירה.⁵²⁴ הפולנים לא נהגו כך. היפוכו של דבר: המילה “יודה” (Jude) נשמעת לעיתים קרובות.

יש דאגה רבה על שלא מחלקים ליהודים את קיצבת תפוחי־האדמה ושאר מצרכים. נשקפת סכנה כי המטבחים הציבוריים – יסגרו.

ב“קורייר וארשבסקי” (Kurier Warszawski) מתפרסמת לאחרונה סידרת מאמרים אודות הממשלה הפולנית, על [התככים] שמאחורי־הקלעים של נשיאות המדינה ועוד.⁵²⁵ מפעם לפעם מערבים שם גם יהודים ומומרים, ומובן מאליו שהיהודים אשמים בכל. יהודים כד"ר גורודינסקי (Gorodyński), זָגייסקי (Zagajski), זגייבר (Zagajawer) ואחרים עשו עסקים גדולים וטובים בעזרת משפחת הנשיא.

הגיע כביכול מכתב מאמריקה ובו שואלים האם אוכלים אנו כביום הכיפורים גרים כמו בחג הסוכות ולבושים כמו בפורים.

קורצ’ק הצהיר בבית־המשפט כי מעודו לא נשא את הסרט ולא ישא אותו גם בעתיד, מכיוון שהוא קצין פולני.

“דרדנלים”, כך מכנים היהודים את המעבר דרך חלודנה־ז’לאזנה (Chłodna־Żelazna).

בגיטו לודז' התנפחו אנשים מחוסר ירקות טריים (מחסור בוויטאמינים).

היום, 2 בדצמבר, נתקבלה ידיעה, כי למעלה מ־500 יהודים שנחטפו ברחובות קרקוב ללא תעודות, נשלחו למזריץ' (Międzyrzec).

הבדלי מחירים בין הגיטו לצד הארי הם כדלהלן: ק“ג בשר – 7 לעומת 12–13, חמאה – 24 לעומת 27–30, לחם – 2.5 זל' לק”ג לעומת 4 זל‘, סוכר – 7 זל’ לעומת 10 זל'. ההברחה מגיעה לממדים גדולים והודות לכך אפשר להשיג עדיין לחם ושאר מצרכים.

שמעתי כי אספו מחנויות הספרים את יצירותיהם של מחברים יהודיים בשפה הפולנית והעלו אותם באש. [סיפרו] במיוחד על ספר לחשבונאות שמחברו יהודי.

פרות התעופפו מעל הגגות. נס זה אירע בווארשה בשעה שהבריחו פרות וחזירים לתוך הגיטו.

אשתקד, עם צאתו של הרבי מלובביץ‘⁵²⁶ [מפולין] נתקבלו בשדרות ג’ [גסטפו] שאילתות משגרירויות שונות: לטביה, אמריקה ועוד. הן פנו בשאלות אם דרוש כסף ליציאה. באחרונה יוצאים אנשים בודדים לאמריקה.⁵²⁷ אומרים שיהיו תעודות [רשיונות יציאה].

יש הבדל ניכר מאד ברמת הנקיון בין רחובות היהודים לרחובותיהם של לא יהודים. זה כמה ימים שלא טיאטאו, את האשפה, אין מפנים וכך פורצות המגיפות.

לשנו 13⁵²⁸ הקימה מחלקה למלחמה בספסרות והיא כפופה לשדרות ג' [גסטפו].

⁵²⁹Aleja Szmendrykówכך מכונה היום רחוב שייננה (Sienna). חלק מהמשפחות [המעורבות] נאלצו להיפרד: החלק הנוצרי עבר לצד הארי, והיהודי נשאר בגיטו.

הפולנים חייבים עתה להמציא תעודות על מוצאם הארי עד דור רביעי.

אצל צעיר [יהודי] ביקרו חבריו הפולנים הרבים והביאו ביצים, מצרכים ושומן.

והנה תמונה: ברחוב לשנו (Leszno) הצפוף הולכים שני שוטרים [גרמנים]. שוטר יהודי הולך לפניהם ומצווה על הכל להסיר את הכובעים, אלה שלא ישימו אליהם לב, צפויים למלקות.

אומרים שבחומה אשר ברחוב ז’ימנה (Zimna) גילו לפנות בוקר פירצה גדולה שדרכה הבריחו מצרכים.

ברחובות עוסקים עתה הרבה במסחר בלחם כהה. על כל צעד ושעל עומדים פועלים העובדים מחוץ לגיטו. הם מביאים עמהם סלים גדושים בלחם ושאר מיני מצרכים.

בשורה שלמה של רחובות, כגון: ז’לאזנה, כרמליצקה, (Żelazna, Karmelicka) תִקָבע תנועה חד־סטרית. הדבר רצוי, כי אחרת אי־אפשר לעבור את הרחוב.

בדרך כלל הציבור מרגיש בטוח יותר. אילמלא החרדה ממחסור במצרכי מזון ופחם, אפשר היה איך שהוא לחיות.

לפני שבוע ימים, בימי הרתחה של ז’לאזנה־חלודנה פקד שוטר [גרמני] על יהודי לכרוע על ברכיו והשתין עליו.

שמעתי, שכאשר היודנראט מוולוצלבק (Włoclawek) נתקבל על־ידי המושל הרטיבו כולם את מכנסיהם מרוב פחד (ידיעה אוטנטית).

לרופאים של בית־החולים היהודי, שנשאר לפי שעה מחוץ לגיטו, אין עדיין רשיונות מעבר. רופא (יבלונסקי) עשה טרפנציה של המוח ולמחרת לא היה יכול לשוב [לביה"ח]. החולה כפי הנראה מת.

אומרים שברחוב גז’יבובסקה (Grzybowska) ערכו המומרים ביום ראשון זה תפילה בכנסיה מקומית. הם קיוו שהכומר יבשר בדרשתו כי המומרים יורשו לצאת מהגיטו, אך הדבר לא אירע.

קורה תכופות שנותנים לילדים לעבור לצד השני, הם קונים שם לחם.

בחודש דצמבר תספק העיריה מזון לאוכלוסיה היהודית, והחל מינואר – הקהילה.

מדוע ניצחו היוונים באלבניה? משום שמאחורי כל עץ עמד אנגלי שהעמיד פני יווני (Udawał Greka).⁵³⁰

אומרים שהשמאל הפולני החליט לבוא לעזרת האוכלוסיה היהודית. כל מי שהאפשרות בידו נכנס אל הגיטו ומביא עמו מצרכים במחיר שמחוץ לגיטו. לאיש אחד הביאו שני קילו שומן־חזיר.

יעשו שומה של המפעלים היהודיים שמחוץ לגיטו (4,000 מפעלים) וימכרו אותם באמצעות הטרנספרשטלה. מן הסתם יקבלו הבעלים היהודיים לא יותר מ־10% עד 20% מערכם.⁵³¹

נבזותו של רב: אחד בשם קצנלנבוגן ענד את סרט הצלב־האדום כדי להימנע מאי־נעימויות.

כפי שאפשר היה לחזות מראש ההברחה הפילה כבר קורבנות ראשונים: אל הצד ההוא של [רח'] אוקופובה (Okopowa) משכו (שוטרים גרמנים) בעורמה יהודים, ושם נהרגו. שוטר יהודי נהרג משום שניסה לתת שוחד. 6 שוטרים יהודים נאסרו.

לפי שעה, הוזל הכל בחנויות. פסק בולמוס הקניות של ימי הגיטו הראשונים.

חבורה של לבנים [ילדים] עומדת בפינות הרחובות ומתגנבת לצד השני.

הנוצרים מרבים לקנות סחורות אצל היהודים.

ברחוב מורנובסקה (Muranowska) ליד זמנהוף ניסו להבריח פרות. סבלים יהודים דרשו 500 זל'. כשלא רצו לתת להם, הלשינו. החרימו את הפרות ואת השוטר הפולני אסרו.

היום הגיעו בעגלות יהודים מפיאסצ’נו (Piaseczno). נשים וילדים בעגלות, והגברים ברגל.

השוחד בקהילה פורח. משרת שוטר עולה 300 זל‘. בדואר – 500 זל’ ומשרות אחרות – 1,000 זל' ויותר.

מדי יום נפצעים ילדים בשעת הברחת לחם ושאר מצרכים.

בימים האחרונים ירדו המחירים.

מעשה פיאסצ’נו אשר היה כדלהלן: הקהילה שיחדה את ראש העיריה כדי שיאמר כי אין כל אפשרות להקים שם גיטו. אז חטפו יהודים ברחובות ולאחר מכן דרשו [רשימה של] 1,000 יהודים לגירוש. הקהילה מסרה את שמות מקבלי הארוחות במטבח הציבורי שבמקום. בדרך זו הגיעו לווארשה עניי העניים.

נערכה ביקורת סניטרית בכל הבתים כדי לקבוע אם אין בהם חולי טיפוס. נקבע כי אין מחלות. ברובע הפולני, על אף שאין שם יהודים, מתגלים מדי יום מקרי טיפוס. לא הועילה ולא כלום גם התאוריה שהיהודים הם נושאי־חיידקים של טיפוס.

שמעתי על כרוז של פפ"ס נגד הקמת הגיטו. בכרוז מודגש שלא רק יהודים סבלו, אלא גם פועלים פולניים שמקומות עבודתם [בתחום הגיטו] אבדו להם.

 

[76] [דצמבר 1940]    🔗

מכל הכנופיה של גבירי המלחמה, היודעים רק אחת: להתפטם ככל האפשר, לזלול ולסבוא (יש והם משלמים חשבונות של אלפי זל'), מצטיינים האדונים אמיל וייץ ויעקב זילברשטיין. שניהם מטרנוב (Tarnów), הם גרים שם עד היום הזה. מדי פעם הם מגיעים לווארשה לסידור ענייניהם ושבים לעירם. הם עושים עסקי ענק, מייצרים מברשות עבור הצבא הגרמני ומרוויחים מזה מיליונים, פשוטו כמשמעו. המחזור הכספי החודשי שלהם הגיע לאחרונה ל־2 מיליון זל', הם מחוללים ניסים. הם מייצרים מברשות ממקלות, ממחבטי שטיחים ומחפצים דומים. האדונים הנ"ל עושים – – גדולה.

 

[77] [7–10 בדצמבר 1940]    🔗

יקירי!

היום, 7 בדצמבר, שמעתי כי גירשו 2,000 איש מראדום ושלחו אותם לעיירות הקטנות הסמוכות.⁵³²

ברוך [?] נאסר על שום שלא ענד את הסרט. הוא הצהיר שלא יענוד את הסרט וכי מעולם גם לא ענד אותו וכי הוא חושב זאת לעלבון. שלחו אותו לאושוויץ ושם נפטר. בקשר לאנשים רבים שנשלחו לשם נתקבלו הוראות בהן נדרשות המשפחות לבוא לקבל את אפרם של המתים.

המשלחת היהודית לקרקוב סיפרה על תרגילי סדר [שכופים על היהודים], שאל הלה כמה יהודים? משנודע לו כי מדובר ב־20%, אמר כי חייבים להרגיל את היהודים לסדר. כשסיפרו כי אין רשיונות [עבודה] למשרתות נוצריות, התרגז על שמעסיקים אנשים שעוד לפני שנים אחדות פרעו ביהודים.

ברובע הארי של וארשה נפוצה מאוד מחלת הטיפוס. על כן ערכו בדיקה בכל בתי היהודים שמא יש שם מקרי־מחלה מוסתרים, ולא מצאו אף אחד.

שמעתי שהמומרים רוצים בגיטו משלהם בתוך תחומי הגיטו.

בריפין (Rypin) סילקו את המצבות וחרשו את בית־העלמין.⁵³³

אתמול החרימו לחם מפועלים יהודיים שבאו מהצד ההוא ונשאו יותר משתי כיכרות והשליכו אותו לפולנים.

חנויות הממתקים הרבות שצצו באחרונה במקום חנויות הטקסטיל, נותנות תמונה מסולפת של הגיטו.

אומרים, שאחר ה־15 בדצמבר לא ירשו להכניס עתונים לגיטו.

בקרקוב נערך גירוש המוני של יהודים מהעיר.

בסוסנוביץ (Sosnowiec) עמדו להקים גיטו, אבל הגזירה נדחתה.

בקוטנוֹ (Kutno) קיים גיטו פתוח. למרות האיסור, השוטרים נותנים לקהל לצאת. בדואר [בגיטו וארשה] מקבלים חבילות מהצד ההוא. אפשר איפוא לשלוח חבילה מרחוב ביילנסקה (Bielańska) לטלומצקי (Tłomackie) [רחובות סמוכים].

אתמול הכניסו מכונית־משא עמוסה בדגים; המחיר – ארבעת אלפים [זל'] שוחד.

איש בשם ארליך⁵³⁴ בא אל האובמאן⁵³⁵ [צ’רניאקוב] ובידו מכתב מהגרמנים, ובו נאמר שעליו להעסיק 25 מאנשיו.

הפילוסוף אוהב ישראל⁵³⁶ בא יום לפני סגירת הגיטו להיפרד מאחינו בני ישראל. הוא מספר כי בעיר מקימים צריפים ואין איש יודע בשביל מי.

אנשי הקהילה מזכירים בכל הזדמנות את קאוונצ’ינסקה (Kawęczyńska),⁵³⁷ מחנה־עבודה, או כיוצא באלה.

“אתה תביא את הכסף בשיניים”. פרחחים מופקרים נועלי מגפיים קיבלו לידם את השלטון בקהילה. המשרות – תמורת שוחד: שוער – 300 זל‘, דוור – 500 זל’. כל משרה עולה כסף. במחיר 600 זל' סודר איש אחד בו ביום. כנופיה של מתווכים ותחבולנים השתלטה על הקהילה ללא שום ביקורת. המנהלים, חלקם אנשים הגונים, אבל חסרי כל גישה ציבורית.

אחד השוטרים [הגרמניים] אמר לחברו [השוטר] היהודי: רק השטן עצמו המציא תוכנית זו להחניק 400,000 בני־אדם. יש [שוטרים גרמניים] המעמידים פנים כלא־רואים איך [יהודים] עוברים לצד השני ומביאים מצרכים.

הרופאים וצוות־העובדים של בית־החולים היהודי (סך הכל אלף איש) קיבלו בהתחלה 75 רשיונות [מעבר] ועתה 200; השאר צריכים לבוא בשעה 7 בבוקר לרחוב טוורדה (Twarda) 6 ומשם הם הולכים שורות־שורות לבית־החולים ברחוב צ’יסטה (Czyste).

אין נסיוב בגיטו, כי אנשים פרטיים קנו הכל.

חלק מהיהודים מקבלים המלצות מהללו לזכיונות שונים בגיטו, וכן למשרות.

בקרן הרחובות לשנו־ז’לאזנה (Leszno־Żelazna) פקדו היום על גברים ונשים לרקוד לצלילי תזמורת שעברה שם. ונוסף לכך, גם הרבה התעמלות.

הקהילה רצתה לקחת מכל אחד ממנהלי הבתים כמה מאות זל', אבל לשנו (הלשכה למלחמה בספסרות) לא הסכימה ואסרה לעשות זאת. הם גם התנגדו לכך ש־25% מהם יהיו עורכי־דין יהודיים (מתנגדים לזכות־יתר של מקצוע כלשהו). הלשכה בלשנו 13 תעסוק בהכנת מחסני סחורות. היא קיבלה לידיה את הנהלת בתי־היהודים ברחוב לשנו. כן היא עומדת להתקין כעין ועדה סניטארית.⁵³⁸

שמעתי על גבורתם הגדולה של [חיילים] יהודים בימי המלחמה. בסביבת מלאווה (Mława) עמדו כמה תותחי נ"מ. בעת אזעקה נמלטו כולם. נשארו רק היהודים והפילו 17 מטוסים. מקרה אחר: על פלוגת תותחנים פולנית המטירו אש. נשאר רק יהודי אחד אשר הפעיל לבדו את התותח. אחר כך הצטרפו האחרים. הוא נפגע, אף על פי כן הוסיף להפעיל את התותח. הרופא טיפל בו בבית החולים. עובדות כאלה סופרו בשבי לרוב. היהודים היו דוגמא של עמידה וגבורה. רופא יהודי מרחוב מרשלקובסקה (Marszałkowska) (לשכת הרופאים חיפשה אחריו אחר כך) לאחר שהמפקד נהרג הוא קיבל את הפיקוד והוביל את היחידה להתקפה ונפל (בקרב).

היום, 10 בדצמבר, החרימו אצל היהודים בקרן הרחובות חלודנה־ז’לזנה (Chłodna – Żelazna) שקים עם לחם, שומן וכו', בגלל הלשנת שוטר פולני זוהי הברחה. לאחר מכן באו שוטרים יהודיים והוכיחו כי יהודים אלה הלכו ברחובות של יהודים. כתוצאה מכך חילקו את הלחם לעניים.

בית־החולים היהודי יפונה עד אפריל.⁵³⁹

בווארשה ישנם 750 רופאים יהודיים.

שער הדולר המריא שוב ל־108 [זל']. הציבור קונה סחורות מפני שאינו מאמין בערך הכסף. גם הללו רוכשים דולרים בכמויות.

אומרים שבצד ההוא [הארי] הרגו 4 גרמנים, וזהו פשר ניתוקם של כמה רחובות.

החומה מסמלת שם את [משטר] השוחד בקהילה. ככה מדברים כאשר עושים חיטוי בדירות יהודיות ורוצים לקבל שוחד.⁵⁴⁰

אתמול קפץ [גרמני] במדים ממכוניתו והנחית במוט ברזל מכה על ראשו של נער [יהודי]. הנער מת.

בגז’יבובסקה (Grzybowska) היה אתמול טבח. שיכורים מהללו [גרמנים] היכו מכות־רצח עשרות עוברים ושבים יהודים. מעריכים שיש מאה פצועים, ביניהם נער שנרצח.

מגיעים מברקים רבים מאושוויץ על מותם של מגורשים לשם. מבצעים שם תרגילים מדי יום ביומו במשך שלוש שעות תחת סילוני מים קרים הגורמים לדלקת־ריאות ואחר כך למוות. גלויות דואר משם מספרות על מצב קשה, ושאנשים מבקשים את נפשם למות.⁵⁴¹

שמעתי היום פירוש מעניין על אופנת המגפיים הגבוהים: רושם כוחם של הללו [הגרמנים] והופעתם. יש רצון להתנשא מעל הכלל ולעשות עליו רושם. המופקרים נוסעים על פני העיר ומכים במגלבים יהודים עוברים לתומם.

הדולר עלה: רכים [שטרות] – מעל 100 זל‘, קשים – 115. לחם – 3.50 זל’ הק"ג, תפוחי־אדמה – 5–6 זל'.

הקהילה עורכת שיפוצים בטרנספרשטלה בסכום של 150 זל'.⁵⁴²

בחלונות הנשקפים אל הגיטו מתקינים רשתות.

 

[78] [12–14 בדצמבר 1940]    🔗

יקירי!

שמעתי, שבשבוע שעבר דרש הכומר בכנסיה של גז’יבובסקה (Grzybowska) לפני המומרים ענודי־הסרט ואמר כי הוא פורש עליהם את חסותו, יסודר בשבילם מטבח וכדומה וישתדל להעבירם אל הצד ההוא [הארי].⁵⁴³

ברחוב שייננה (Sienna) מת מומר והובא לקבורה בבית־הקברות [הנוצרי] בפובונזקי (Powązki).

ברחוב גז’יבובסקה 48 היה מוסד צדקה נוצרי. לקראת ההעברה לקחו עמם כל דבר שהיה לו ערך כלשהו. עקרו את מסגרות החלונות, ניפצו את השמשות, הוציאו את התנורים ועוד. עתה עורכים שם שיפוצים נרחבים.

שמועות בקרב הפולנים, כי ב־15 בדצמבר ישחררו את שבויי־המלחמה, ובמקביל ייערך גיוס ללגיון הפולני למלחמה ברוסיה. אומרים שבראש הממשלה יעמדו כעוצר הנסיך פלס (Pless־Pszczynski), רוניקר (A. Ronikier) וביספינג (Bisping־Gallen).⁵⁴⁴

שמעתי שבעלון אנדקי הופיע מאמר נגד הגיטו.

לשנו 13 מעסיקה לודז’אים רבים. בשעה שגייסו שם אנשים, השמיצו את הקהילה. הראו רשימה של עורכי־דין ורופאים העובדים במוסד זה.⁵⁴⁵

אתמול הייתי בתיאטרון היהודי, רמתו בינונית. יש קטעים יפים משל פייבישיס, גלטשטיין. העלו אי־אילו מערכונים רוסיים. רוצים לברוח מהמציאות. סמברג, דיאנה בלומנפלד וקורץ מבריקים. האולם יפה. שוכחים משך שעתיים את העולם הקודר שמסביב. היה רק מערכון אקטואלי אחד: ביקורת על הג’וינט, הקהילה ועוד.⁵⁴⁶

עד שזוכים להשיג זוג סוליות, קורעים את הנעליים.

הטרגדיה של פרופסור יהודי מהאוניברסיטה שאשתו ובתה (מבעלה הקודם) נמשכו עוד לפני המלחמה אל הללו [הגרמנים], משום שבעלה [הראשון] מוצאו מהם. הבת נהגה לקנות בחנויות מוצרים שונים ולשלוח לאביה החורג את החשבון. עתה נמצאת האשה בצד השני. הוא חושש שמא הבת תסגיר אותו. היא מסתובבת עם קצינים גרמניים. הוא נשאר גלמוד.⁵⁴⁷

קראתי מכתב מעניין מווילנה, בו מתוארת המלחמה כולה כתחרות איגרוף. וכי ייתכן שכל זה אינו אלא תחרות איגרוף?

חלונות הראווה המלאים כל טוב עושים רושם מחריד: חלות, לחמניות ושאר מיני דברים טובים – מגרים תיאבונו של הרעב.

ברחוב מתנהל מסחר ענף בלחם, ובייחוד בלחם שחור.

שוב מחרימים רהיטים בגיטו. ברם, כשנוסעים [לכיוון] פביאק נעצרים כ־10 עד 15 דקות ומחרימים הכל.

בית־החולים היהודי נאלץ לפני פינוי בנייניו לבצע בדק בית גדול. בין השאר, חייבים להקים מכבסה ומאפייה שנחרבו בימי המלחמה. זה יעלה בכסף רב (למעלה מ־100 אלף זל').⁵⁴⁸

היום, 12 בדצמבר, הוצא מתחום הגיטו חלק מרחוב שייננה, מספרים 1–35 עד לסוסנובה (Sosnowa). תמורת זה יספחו חלק מרחוב לשנו (Leszno) עד רחוב ורוניה (Wronia) וחלק מנובוליפיה (Nowolipie).

במשרד “ללוחמה בריבית קצוצה ובשוק השחור” אמרו למאה האנשים [העובדים שם], שינהגו בסובלנות כלפי עסקי הברחה, ורק במחסנים, שהוקמו מכספי הריבית הקצוצה שנגבתה, יחרימו 25 אחוז לטובת המטבחים העממיים, 25 אחוז למשרד ו־50 אחוז [הנותרים] – ישאירו לסוחר. הם יפקחו על המחירים בחנויות וכדומה.⁵⁴⁹

שמועות אודות [הצעות] שלום של צ’רצ’יל למלך איטליה.

בעיית המומרים עלתה לסדר היום בגיטו. הגיעו אנשים כשרוניים מאוד מעולם הרפואה שתפסו עמדות־מפתח בחיים הפולניים וכעת יש להם יומרות להנהגת חיי היהודים. “מכס” [מומר] – אמר לי הרופא הסנטימנטאלי מ[ילייקובסקי], סובל מרגשי־נחיתות כלפי נוצרים ומשגעון־גדלות כלפי יהודים. אנו יכולים לתת להם לחם, להתחלק [בפרוסתנו] האחרונה, אבל הם לא יהיו ראשי המדברים בחיים היהודיים.

אשתו של ההיסטוריון המפורסם המומר, טיפוס שמי מובהק, אינה יוצאת מפתח ביתה. היא גרה אצל חתנה הארי. בעלה שמראהו כשל אציל פולני, כן יוצא לרחוב.⁵⁵⁰ יש פולנים המודים בשיחות כי לאנשים אלה אין אופי.

ינוש [קורצ’ק] אמר שחוקיהם נגד היהודים הם אוויליים.

באסיפת עסקנים יצא משומד אחד נגד היידיש, עד שסילקו אותו. למרבה המזל אין המשומדים מצליחים להתבלט בחיים היהודיים. כשנשאלו כמה מומרים למה הם הולכים ענודי סרטים לכנסיה ביום א', השיבו כי זה הרגל.

חבורה שלמה של יהודים עברה את הדרדנלים [רח' כרמליצקה]. כולם הסירו את כובעיהם, פרט לנער בן עשר. הוא התגאה בכך מאוד.

היום נפוצו שמועות, שאחד מתנאי הממשלה הפולנית הוא פתיחת הגיטו, תוך כדי השארתו כרובע־מגורים יהודי. בינתיים נחסמים כל הזמן רחובות חדשים, כגון פינת הרחובות צייפלה־השוק (Ciepła־Hale Mir.) ועוד. מספר המעברים [לצד הארי] קטן מאוד.

אתמול העירו את יהודי טלומצקי (Tłomackie) 3 בשעה 4 [לפנות בוקר] ולקחו אותם לעבודת ניקוי תחנת־משטרה עד לשעה 7.

המשטרה היהודית מורכבת מאנשים אדיבים וחביבים מאוד. אבל לא תמיד הציבור מבין מדוע חייבת התנועה להיות חד־סיטרית – ורוגז עליהם.

עם הקמת הגיטו חל שינוי במצב המשפט: הקהילה כפופה לטרנספרשטלה (Transferstelle) של משרד הפינוי (Umsiedlungsamt) שמתפקידו לתת את הרשיונות להבאת מצרכים וכיוצא באלה. אותם הימים בהם היינו תלויים בהללו [גרמנים] נחשבים לימי גן־עדן. זה למעלה משבוע שהמטבחים לא הופעלו בשל היעדר רשיון להבאת תפוחי־אדמה, ולאיש לא איכפת שאנשים רעבים.⁵⁵¹

הדרישה כביכול של הממשלה הפולנית שהוזכרה לעיל בדבר פתיחת הגיטו, מוסברת בכך שהמסחר בצד ההוא פסק לחלוטין.⁵⁵²

העתון האנדקי שיצא נגד הגיטו מתלונן על הפולנים המחייכים למראה עינוייהם של היהודים. המחייכים שוכחים אודות הגיטאות לפולנים [במחוז] פוזנן.

היום, ב־13 בדצמבר, בבתי־החרושת האריים ברובע היהודי נתקבל חוזר משרד העבודה כי רשיונות־כניסה לרובע ינתנו לכל היותר לבעלי־מקצוע [אריים]. כל היתר חייבים להיות יהודים.

לפי שעה, אין מחסור במצרכי־מזון בגיטו. מחיר הלחם ירד במקצת בגלל ההברחה הגדולה. בחלק מהנקודות [מעבר] מרשים המשמרות לנשים וילדים לעבור כדי להביא לחם.

יש מקרים שבריונים פולניים בצד השני חוטפים חבילות מידי יהודים. אחרים מקדמים אותם ב“ברוך הבא, יודה!” [Jude].

מחרימים רהיטים, שולחנות, כלי־מטבח וכיוצא בזה. אומרים, שבשביל בית־החולים בצ’יסטה (Czyste).

רושם עגום עושות חבורות הנשים והנוער היהודיים המתגודדים בהמוניהם ליד המעברים ומחכים לשעת־כושר כדי להתגנב אל הצד ההוא.

ב־14 בדצמבר נפוצו שמועות שנעשים מאמצים גדולים להרשות ליהודים לצאת לכמה שעות מהגיטו.

ברחוב טלומצקי (Tłomackie) התיר המשמר לנשים וילדים לצאת כדי לקנות לחם. הם הורשו לצאת בקבוצות של 30 איש. ברחוב סולנה Solna)) הרשו השלטונות לקנות לחם באמצעות נערים נוצריים, וקבעו 20 גרושי כשכר הבאת הלחם.

מכניסים קרונות שלמים של קמח. השלמונים: להללו [השוטרים הגרמניים] – 20 זל' לעגלה, ל[שוטרים] הפולנים – 50 זל' וליהודים – 100 זל'.

נתחברה פואימה גדולה “יזכור” הכוללת את מגילת תלאות פולין.⁵⁵³

שיחה בין שני סבלים: – יש לך מלאי לחורף? – “בוודאי. יש לי שק קמח אצל גרונמאן ברחוב זה וזה, ושק סוכר אצל פלוני במקום אחר” וכו'.

פקיד בכיר בעירו של הרמ"א [קרקוב] אמר ליהודים שבאו אליו בענייני הגיטו, שמזל גדול הוא, שלאחר 7 שנות [שמיעת] תורתו של אותו רשע אין הללו הורגים כל יהודי ויהודי.

וארשה מתחלקת לשלושה חלקים: המיוחסים – [ברחובות] לשנו, אלקטורלנה (Elektoralna), חלודנה (Chłodna); המומרים – בשייננה ובשאר הרחובות – עלובי הנפש.

הוטל על הקהילה היהודית להקים מועדון בשביל הפקידים בארמון בריל (Bruhl).⁵⁵⁴ הדבר יעלה לקהילה כרבע מיליון זל‘. הקהילה מסדרת את הטרנספרשטלה ברחוב קרולבסקה (Królewska),⁵⁵⁵ וכבר גירדו 3 פעמים את הטפיטים משום שלא מצאו חן. הדבר כבר עלה עד עכשיו למעלה ממאה אלף זל’.

שמעתי שהשוטרים מבין הללו התרעמו במקרים אחדים על שמרעיבים חצי מיליון יהודים.

ליד גבולות [הגיטו] נמתח תיל דוקרני משני צידי המדרכה, רחוב כרמליצקה (Karmelicka) מכונה – הדרדנלים, ז’לאזנה–חלודנה (Żelazna־Chłodna) – גיברלטר והגבול [החומה] – מַלקין (Małkinia).⁵⁵⁶

השוטרים היהודיים קיבלו מספרים מפליז, כובעים כחולים עם מגן־דוד. הם לובשים בדרך כלל מעילים קצרים.⁵⁵⁷

 

[79] [15–20 בדצמבר 1940]    🔗

יקירי!

בזמן האחרון (15 בדצמבר) פרצו בצד השני את החנויות יהודיות ונתברר שכולן ריקות מסחורה. משערים ש“הגנבים” היו הבעלים עצמם.

בעלי־מלאכה יהודיים יוכלו להעביר לכאן מהצד השני את כלי־עבודתם ומזכרות משפחתיות, אך לא את הסחורה.

הייתי הערב במופע שירה שנערך בספריה למדעי־היהדות בהשתתפות אמנים יהודיים ששרו זו הפעם הראשונה ביידיש. התוכנית כולה היתה ביידיש. אולי יש בכך משום התחלה של “עם הפנים ליידיש”.

אומרים שהמשמר לא נתן לכומר שהלך ביום א' לדרוש בכנסייה בפני המומרים לעבור. יש משומדים שהמירו דתם עוד לפני 40 או 60 שנה ועתה נגזר עליהם לערוך גלות בתוך הגיטו. חלק מהם נאלץ להיפרד מנשותיהם האריות שנשארו בצד השני.

אדם עבר ברשיון על־פני המשמר ברחוב גז’יבובסקה (Grzybowska). לקחו אותו לחדר־המשמר ועינו אותו שם במשך שעתיים. אילצו אותו לשתות שתן ולקיים יחסי־מין עם נוצריה, פתחו לו חורים אחדים בראשו וניגבו אותם במטאטא. אנשי המשמר מהמשמרת השנייה התייחסו אליו באנושיות האכילו והשקו אותו והובילו אותו לביתו. בדרך אמרו לו כי גם יהודים הם בני אדם.

הקהילה הציעה לאישור שלושים וכמה סוכני בתים. 20 מהם מחקו ורשמו במקומם אחרים, שניתנו למתווכים עבור 3,000 זל' המשרה.

היום מזכירים שמות מועמדים חדשים לממשלה הפולנית – בנינסקי (Adolf Bńinski).⁵⁵⁸

בין העובדים בלשנו 13 ישנם גם אנשים הגונים. אני נזכר כי לפני זמן מה היו הלשנות על אדם [צ’רניאקוב].⁵⁵⁹ המופקרים [בקהילה] אמרו: “אנו נחשוף כבר את ממונם של היהודים העשירים. יהיה גם לכם וגם לנו”. בנוסח דומה מדברת [חבורת] לשנו 13, הנתמכת על־ידי הס"ס. הם רוצים לשמש [הנהגה] מקבילה לקהילה. לדאוג לכלל ותוך כדי כך גם לא לשכוח את חלקם. יש שם הרבה טיפוסים אפלים.

הקהילה קיבלה לרשותה את ניהול בניני היהודים. אומרים, שאלה שלא ישלמו שכר־דירה, יגורו בצריפים.

שמעתי את הבדיחה הבאה: ההוא [היטלר] בא למגדת־עתידות לבוש במדי־נהג ושאל מה יהא בסופו. השיבה: לא יהיה לך בנזין, “הציר” יתבקע ויקחו ממך את רשיון־הנהיגה.

אתמול היתה שערוריה גדולה בקהילה. חילקו את משרות מנהלי־הבתים בין המקורבים. קמינר⁵⁶⁰ חילק בין בנותיו את הבתים הגדולים ביותר, כגון שויינטויירסקה (Swiętojerska) 28, 32, 34 וכדומה.

בפינת לשנו־ז’לאזנה (Leszno־Zelazna) עבר אדם לבוש בהידור, כובע נוקשה בראשו, ולא הסיר. היכו אותו וזרקו את הכובע, אבל האיש לא החווה קידה.

דרך מקורית להברחת חלב: משני עברי הגבול ליד השוק מהצד היהודי ניצבת עגלה של יהודים עם כדים ריקים, ובצד הארי – עגלה של פולנים עם כדים מלאים. כעבור זמן מה, כששני השוטרים עסוקים, מחליפים את הכדים ושתי העגלות מפליגות לדרכן.

היום, 17 בדצמבר, גבר הכפור מאוד, 14 מעלות, ופחם אין. טונה פחם עולה 1,000 זל'.

השעשוע שבשוד לחם מידי יהודים [במעבר] לשנו־ז’לאזנה וחלוקתו בין נוצרים נמשך והולך.

לפי שעה נמשכת ההברחה. הבסיס, כך אומרים, נמצא בבנין בתי־המשפט שבלשנו. לפולנים כניסה מצד אחד, וליהודים – מהצד השני. מבצעי העסקות הם הראשים של הללו [הגרמנים].

בזמן האחרון הכניסו כמות גדולה של חיטה. טוחנים אותה בטחנות שבגיטו.

אתמול היכו קשות את הרב מפראגה שהסיר אמנם את מגבעתו, אבל לא הסיר את כיפתו.⁵⁶¹

סוכנות־ההובלה “הארטוויג” עושה עסקים מצויינים. היא מוציאה תוצרת מוכנה [מהגיטו] ומכניסה חומר־גלם.

ההפרש במחיר הפחם גדול מאוד. כאן [בגיטו] מחיר [הטונה] הוא למעלה מ־1,000 זל' ושם – 400 זל'.

ראיתי אדם [מן המחנה] בגור [?] (Gora Kalwaria). אינו רוצה לספר דבר, לבד מזאת שאיבד 24 קילו ממשקלו (מ־82 ל־56). כאן חיים בני־אדם ושם חיים בני־אדם. גם שם מתים. יש כתשעים [מחנות] כאלה בארץ. היהודים מופרדים מאחרים.

אומרים שאפשר יהיה לנסוע [לארצות־חוץ], אולם הקרובים יצטרכו לתת 700 דולר.

בעד 300 זל' אפשר לשכור משאית ולהכניס לכאן סחורה ככל שרוצים.

בין הפולנים נפוצות ביותר נבואות שונות אודות העתיד ואודות הניצחון הסופי. ראיתי נבואה מעין זו כתובה בחוסר כישרון בחרוזים.

שמעתי לפני זמן־מה סיפור אודות ילד [יהודי] ברחוב פאנסקה (Pańska) שהתנבא על הגאולה. דבר זה מזכיר את הסיפור מהמאה הי"ז (המובא אצל צינברג כרך ד') בדבר ילד מגריידינג, שהסעיר את העולם היהודי כולו.⁵⁶² תנאים דומים יוצרים מצבים דומים.

הציבור חרד מאוד מפני יום ה־31 בדצמבר. מפחדים שמא ייסגר הגיטו סגירה הרמטית. לפי שעה אפשר עוד לקבל בדואר הכל, לרבות כסף.

הסיבה לשכיחות מחלת הטיפוס בקרב הנוצרים לעומת נדירותה בין היהודים פשוטה בתכלית: הם אוכלים הרבה פירות, ולעומתם היהודים – מעט מאוד.

אתמול נורתה אשה יהודיה. משמר [גרמני] טוב נתן לה לצאת מהגיטו, ועם שובה כבר הוחלפו המשמרות. היא ברחה, ירו אחריה ופגעו בה.

ראיתי היום פלוגה שלמה של פועלים יהודיים עמוסים מכל צד בלחם ושאר דברים טובים.

ברחובות ההם [הצד הארי] רואים הרבה נערים יהודיים בני 9–10 בלי סרטים.

ברכבות המגיעות לכאן [לווארשה] מחרימים מידי הפולנים את הכל.

פולנים קונים הרבה סחורות בווארשה ומשלמים כל מחיר. לפיכך עלה מחירן של סחורות, לרבות יהלומים הנרכשים על־ידי פולנים.

Afryka łysieje bo Włosi wychodzą – [אפריקה מקריחה כי האיטלקים נושרים].⁵⁶³

התנאים בצ’נסטוחוב טובים למדי. אין חוטפים שם לעבודה. גיסו של הימלר הוא מפקד העיר.⁵⁶⁴ היהודים קונים ומוכרים. אם נזקקים למשהו הקהילה מספקת.

כיצד מבריחה אשה יהודיה סחורה מאוטבוצק (Otwock)? עם שובה היא עונדת את הסרט ועומדת בגבה כלפי הגיטו. השוטר, כמובן מאליו, מצווה עליה לשוב. היא עושה כדבריו, כשקהל גדול מתקהל סביב השוטר. כשהיא יוצאת, היא מסירה את הסרט ועומדת במהופך [כשפניה לחומה].

היום בשבת, 20 בנובמבר [דצמבר], נכנסה [מכונית] עם עובדים יהודיים לרחוב גנשיה (Gęsia). כשירדו העובדים פקד עליהם השוטר הגרמני לשיר. אחד מהם, חזן במקצועו, עלה על המכונית ושר את “אל מלא רחמים”. הרחוב היה מלא אנשים.

בבית־המשפט ברחוב לשנו (Leszno) עולה המעבר 5 זל'. פולנים נכנסים לגיטו ענודי־סרטים. בבית־המשפט עצמו נפגשים יהודים ופולנים בסידור ענייניהם.

תמונה: הוא ארי, היא יהודיה. הם נפגשו ליד הגבול. המשמר פונה בדיסקרטיות הצידה והם מנהלים את שיחתם האינטימית.

המומרים רוכשים כעת עצי אשוח לחג־המולד. אומרים ש[ארגון] “קאריטאס” (Caritas) [הקתולי] לצדקה מסייע להם.

פארשוויאק עובד בלשנו 13.⁵⁶⁵

גנצווייך ירצה על חנוכה.⁵⁶⁶

שאלה במכתב על מחירו של הדולר: באיזה מספר בטוורדה (Twarda) גר פלוני ובאיזה מספר – גיסו. השיבו: 48 ו־90.⁵⁶⁷

בית־החולים היהודי חייב לעבור תוך החודשים הקרובים. אסור להם לקחת עמם את הדברים המחוברים לקיר (וכאלה הן ברובן המכונות היקרות). לעומת זאת, פקידי משרדי המס⁵⁶⁸ מוציאים מבית־החולים בלשנו (Leszno) כל דבר, לרבות הברזים, הכיורים וכל דבר שרק אפשר להסיר את ברגיו.

בזמן האחרון מתים 12–14 יהודים ביום. לפני המלחמה מתו עשרים וכמה. התאבדויות: לפני המלחמה – 7 בשבוע, כיום – 3–4.

 

[80] [23–24 בדצמבר 1940]    🔗

יקירי!

23 בדצמבר. ב־17 בדצמבר בשעה 3.30 אחר־הצהריים [עצרה] מונית ליד חנות קמעונית של אביזרי חייטות ברחוב סמוצ’ה (Smocza) 22, ויצא ממנה יווני [גרמני] עם מלוויו היהודיים. הם רוקנו את החנות הקטנה ומשסיימו מלאכתם המשיכו בדרכם. בשלוות־נפש נדירה שלף פתאום אותו יווני מהגסטפו את אקדחו וירה לתוך המון היהודים שהיה במקום. היו אלה רוכלים שעמדו ממול. במקום נהרג נער בן אחת־עשרה ואשה מרחוב ז’לאזנה (Żelazna) נפצעה קשה.

אתמול הגיעה מכונית אל הגבול ברחוב טלומצקי (Tłomackie) ויצאו מתוכה כמה “יוונים”. הם החלו מכים את כל היהודים שנקלעו למקום מכות־רצח. היכו באכזריות, ויהודי אחד נפצע. ביקשו להזעיק רופא, והסתבר ש“העזרה־הראשונה” אינה פועלת בגיטו. החלו לחפש רופא, אך גם רופא לא נמצא. וכך עברה שעה ארוכה עד שהצליחו להושיט עזרה־ראשונה.

היום היכו שוב ברחוב כרמליצקה (Karmelicka). לפתע מופיעה מכונית – הס“ס, ה”יוונים" היושבים בחלק האחורי של המשאית מחזיקים בידיהם – –, מגרשים מהמדרכה, – – מכים ביהודים.

היום – – נסעה משאית עם [נושאי סמל] גולגלות־המוות (הס"ס). ירדו מתוכה “היוונים” והיכו מכות נוראות אל כל היהודים שנמצאו ברחוב. ההמון נמלט במהירות אל שערי הבתים כשהאנשים דוחפים ודורסים זה את זה. בקצת שערים נתלקטו חבורות שלמות של בני אדם. לאחר מכן עלו היוונים למכוניותיהם והמשיכו בדרכם.

בגבול חלודנה־ז’לאזנה (Chłodna־Żelazna), פנה היווני [הגרמני] ואמר לשוטר היהודי: “אתה יודע – החבר שלנו כבר אבוד לחלוטין”. היהודי פחד להוציא הגה מפיו ומשך בכתפיו. היווני ראה זאת ואמר: “ברור לך כי אני מתכוון לאיטלקים. הם מעולם לא היו חיילים טובים”. כעבור דקות מספר הוא הוסיף ואמר: “אילו הייתי יהודי, הייתי מתאבד. לא הייתי יכול לשאת השפלה כגון זו שיהודים מתנסים בה”. השוטר [היהודי] לא יכול לשתוק עוד וענה: “היהודים הם עם עתיק וכבר עמדו במבחנים רבים”. היווני אומר על כך “צדקת”. אולם השיחה הזאת לא הפריעה [לאותו] היווני לעצור מיד לאחר מכן יהודים ולצוות עליהם להתעמל כשלבנה בכל אחת מידיהם.

24 בדצמבר. מספרים שאתמול שוב אירע מקרה ברחוב לשנו (Leszno). עברה משאית עם אנשי גולגלות־המת. היא עצרה לפתע והם ירדו לרחוב. קמה מהומה וריצה מבוהלת. קצת יהודים נשארו עומדים והסירו כובעיהם. יהודים אלה הוכו. לעומת זאת הם רדפו אחר הבורחים והיכום קשות. הפילו יהודי על האדמה, דרסו אותו ברגליהם והיכו אותו עד זוב דם. היום שוב הופיעה מכונית ברחוב כרמליצקה. היוונים אשר ירדו ממנה והיכו מכות נוראות את היהודים. הם היכו גברים, נשים וטף. אשה וילד עברו על המדרכה. בעטו בילד בעיטה כה חזקה עד כי נפל באמצע הרחוב. אופייני הוא – כי אנשים מיררו בבכי ונתקפו עווית רק מעצם המחזה שראו לנגד עיניהם.

לשנו 13 שוב עושה מאמצים למשוך לתוכה אנשים ידועי־שם מתחומים שונים. הם שולחים שליחים מיוחדים כדי לעשות נפשות, אבל ללא הועיל. מספרים שכל מי שמקבל משרה, שוב אינו יכול להסתלק ממנה.

אשה מספרת מעשה שהיה ב־19 בדצמבר אשתקד: “נסעתי ברכבת מלודז' לווארשה. הדרך עברה דרך קוטנוֹ (Kutno). עלו לרכבת בתחנה הקלישאית (Dworzec Kaliski) [בלודז']. יהודים לא יכלו אז לנסוע בנתיב אחר. באותם הימים נשאו יהודים את הטלאי מלפנים ומאחור ולרחוב הותר להם לצאת משעה 5 עד 8 אחר־הצהריים. לפיכך צריכים היו לרוץ – – עברה – –. [לקוטנו] הגענו בשעה 2 בלילה בקירוב. [הרכבת] לווארשה עמדה לצאת בשעה 10 בבוקר. הכל נכנסו לתוך אולם־ההמתנה שהיה מלא וגדוש, זו היתה תקופת ערב חגיהם. מספר היהודים היה קטן. כעבור זמן הופיעו יוונים צעירים ואמרו כי מחניק ליהודים באולם ומוטב שיצאו החוצה לאוויר הצח. היהודים נאלצו לצאת לכיוון המוליך העירה. הם התיישבו על צרורותיהם. עד מהרה יצאו אותם היוונים עצמם והחלו מכים את הגברים מכות קשות. המכות הגיעו עד כדי כך שהיהודים נטשו את צרורותיהם ונמלטו על נפשם. אז החלו להכות באכזריות את הנשים. הם היכו אותן בפניהן. אף אשה לא יצאה בשלום, כולן שתתו דם. בין היוונים היו שניים שמחו ברוגזה על שהללו מכים. ואלה השיבו, שהיהודים אשמים בסבלות הגרמנים בפולין. השניים ענו כי זאת לא היתה אשמת היהודים, אלא מדיניות הממשלה [הפולנית]. המכים הלכו ואתם שני המגינים. השניים שבאו אלינו מפעם לפעם, וביחוד אחד מהם התעניין בנו. הם הביאו לנו מים לשטוף את הדם והביעו השתתפותם בצערנו. אחד אמר שהוא הולך להשתדל שירשו לנו להיכנס לאולם־ההמתנה. הם הלכו ולא חזרו, סימן שלא הצליחו בכך. בערך בשלוש בלילה הגיעה מכונית עם קצינים. אותם היוונים המכים עצמם יצאו אלינו ופקדו עלינו להוציא את חפצי הקצינים. עלי הוטל לסחוב ארגז. לאחר כמה צעדים, משראה אותי הקצין, פצועה [מהמכות] שקיבלתי לפני כן, סוחבת [כעת] ארגז כה כבד, אמר כי הארגז כבד מכפי כוחי וסחב אותו בעצמו. אחד משני היוונים שהגנו עלינו פנה ואמר: ‘חכו מעט, האספסוף (הוא התכוון ליוונים המכים) עומד להסתלק ותוכלו להיכנס פנימה’. כעבור זמן קצר הם אמרו לנו שידאגו שלא נצטרך להמתין לרכבת עד השעה 10. למרבה המזל הגיעה רכבת מיוחדת שלא מן המנין כבר בשעה 6. כפי שסופר לנו בתחנה, הופעלה רכבת זו הודות להשתדלות מיוחדת של חיילים. – – עבר בשלום, כי רכבת זו – – לא היתה כלל מתוכננת ואיש לא פילל שתבוא”.

 

[81] [24–26 בדצמבר 1940]    🔗

יקירי!

אחד הדברים האופיניים בגיטו הוא הקמתם של 50 בתי־מלאכה לאריגה בווארשה, רובם של לודז’אים. מייצרים, כמובן בחשאי, אריגים שונים, שמיכות ועוד. דבר זה מוכיח על הסתגלות נפלאה לנסיבות. השגת חוטים אינה מן הדברים הקלים.⁵⁶⁹

השנה לא יהיו אבוסים [של חג המולד] שהרי ישו בגיטו, האם [הקדושה] – אחות רחמניה, יוסף [הקדוש] – באושוויץ, השטן – בקרית־מנדלסון [ברלין] והחמור – ברומי.

כשמנסים לערוך חשבון נעשה חושך בעיניים – לכלכלה [בלבד] מוציאים סך 2 זל' לנפש [ליום], ומכך עולה כי במשך חודש מוצאים מהגיטו 30 מיליון. איך אפשר יהיה לחיות כך ומנין יבואו המשאבים הכספיים של האוכלוסיה היהודית?⁵⁷⁰

אתמול לא הרשו להכניס עצים לגיטו למרות שאין בו פחם.

היום, 2 [24] בדצמבר, שילמו זלוטי אחד ויותר בעד עיתון וארשאי בו נתפרסם הדו"ח הקודר של [המרשל] גרציאני (Graziani) על המצב העגום [של האיטלקים] באפריקה.

ב[עתון המחתרתי] Polska żyje⁵⁷¹ נאמר: וארשה מוציאה 100,000 זל' על עוגיות (נוצרים) – – חלונות הראווה בגיטו המלאים כל־טוב עושים רושם מדכא, כאשר לידם רובצים אביונים הזועקים לעזרה ובבתים רבים שוכבים המוני אדם נפוחי־כפן ובבתי המחסה לפליטים גוועים מידי יום המוני אנשים.

שוטר אחד מצא מאחורי מצבה כיכר לחם ואמר: “גם המתים מתרוצצים” [עוסקים בהברחה].

באמצע הדרך עמד חמור ולא רצה לזוז ממקומו. הגיעו שני “גדולים”, אחד מהם אמר: “יש בידי אמצעי [להזיזו]”. ניגש אל החמור ולחש לו על אזנו. החמור נמלט מיד. “מה אמרת לו?” – שאל חברו; “הצעתי לו כי יצטרף [למדינות] ה’ציר'”.

חמישה פקידים (מהיודנראט), שחטאו כנגד זאכסנברג⁵⁷² גורשו לאושוויץ.

שמעתי סיפור כזה: לפני שנה פנו אל היודנראט [ודרשו] להקים בתי־בושת בשביל הללו. הוא [צ’רניאקוב] לא הסכים. כאשר איימו עליו במוות, השיב כי בתור מהנדס יודע הוא יפה את מלאכת ההרכבה של רעל. זו היתה [גם] תשובתו להצעתם שהיהודים יקימו חברת שומרים [שוטרי חרש] שיתחקו אחר ארגוני המחתרת הפולניים.

מתברר שמִגדניות יהודיות קונות עוגיות בצד ההוא, אצל גוגולבסקי ואחרים. לפולקסדויטשה אחד יש לכך רשיון וככה זורם כסף רב החוצה. שוטרים יהודיים הורו לסלק את העוגות מחלונות הראווה.

נפוצות שמועות שוא כי בשבוע שעבר היו, כאילו, הפגנות ברח' נובי־שוויאט (Nowy Świat) שנשאו בהן כרזות אנטי יהודיות שדרשו לסלק את היהודים מווארשה.

[מעשה] בבונדאי אחד שהסתנן אשתקד לצד השני [הרוסי], ליד הגבול [תפס אותו] חייל אשכנזי [גרמני], טלטל אותו וצעק לעברו: “אתם מונים 17 מיליון, למה אין לכם מולדת? כיצד הגעתם למדרגה כזאת?”

כאשר [הגרמני] הטיח ביהודי מעיירה קטנה כי בגללו באה המלחמה, השיב האיש כי לא שאלו לעצתו.

בימים האחרונים מכים הללו את היהודים בשעות שבין שתיים–שלוש; בדרך לפביאק (Pawiak) הם יורדים מהמכוניות ומצליפים במגלבים בעוברים ושבים.

לשנו 13 מתפארת כי עובד אצלם פרופיסור ידוע לכימיה. הם עוסקים בחיסול הרכוש היהודי בצד ההוא. שליש אחד לוקחת הלשכה, שליש אחר – הללו [הגרמנים] ושליש – בעל הרכוש עצמו.

אומרים כי בדרשת ליל חג המולד, ב־25 בדצמבר, אמר הכומר שעל המומרים להיבדל מן היהודים. המשטרה היהודית שמרה על הסדר.

אחת השאלות ששואלים בצד ההוא את היהודים היא: מה דמות המשטרה היהודית, כיצד היא שומרת על הסדר וכיו"ב.

חולה נוצרי השיג רשיון ובא אל רופאיו היהודיים. הוא אמר כי 99% מהנוצרים [הפולנים] מרוצים מן המצב הנוכחי. הם משפצים את החנויות היהודיות שבצד ההוא, וממלאים אותן בסחורות.

לשוטר אחד יש [שותף] יהודי מקרקוב, נוצרי על פי תעודותיו, והוא מוביל ומפיץ את הסחורה.

א' גנצווייך מלודז', המנצח על לשנו 13, נשא ב[אולם] “מלודי־פאלאס” נאום לכבוד חנוכה ודיבר על הצורך בסבלנות והסתגלות. הוא קרובו של מרין⁵⁷³ [מסוסנוביץ] וטוען כי רצונו ללכת בדרכיו ולהיטיב עם היהודים.

השנה חגגו בכל מקום את חג החנוכה בהתלהבות רבה. נערכו מאות הצגות ילדים ונשפים בווארשה.

לעיתים קרובות מתווכחים אודות עזיבת ראשי המוסדות והארגונים שיצאו ונסעו בשעת מבחן והפקירו את הכל. פנקס אחד של חמישה עשר אלפים של מוסד אחד. ביחוד מותחים ביקורת על הנהגת חוגי־פועלים.⁵⁷⁴

נודעו לי פרטים מעניינים אודות סחר הסמרטוטים. אלה האוספים אותם על פי רוב מפחי־אשפה או מהמצבורים (שמחוץ לעיר), הם נוצרים. הקונים הם יהודים. עליהם למסור את הסמרטוטים שנאספו לחברה וינאית בעלת הזכיון הכלל־ארצי. יש מכסה מוגדרת שכל אחד מהסוחרים חייב לספק. הסוד שבמסחר זה הוא בכך שמוכרים מהצד כמויות גדולות ומקבלים עבורן מחירים גבוהים הרבה יותר, אפילו פי עשרה. למשל: המחיר הרשמי לסמרטוטים הוא 40 גרושי הקילו, בשוק [החופשי] – 4 זל‘. שמעתי שסוחרי הסמרטוטים הלודז’אים צברו הון עתק. אחד בא לאשתו בווארשה במכוניתו הפרטית. הוא משאיר בקהילה סכומים גדולים. אוספי המתכות מרוויחים ממיון [הגרוטאות] שאספו כגון: מכונות ישנות, ברגים וכו’ המכירה אינה נעשית במשקל, אלא ביחידות.

היום, ב־26 בדצמבר, שוב הרביצו מכות בין השעות שתיים–שלוש.

הכומר שבכנסיה ברח' לשנו (Leszno) הוא המומר פודר (Puder) שהתפרסם בכך שלפני המלחמה ספג מכות [מאנשי] (אונ"ר).⁵⁷⁵ משקיפים מוסרים שלכנסיה באים המון פשוטי־עם, כגון סבלים וכיו"ב. שוטרים יהודיים שומרים עליהם שלא יטפלו אליהם.

לכל יהודי בגרוייץ (Grójec) יש שלוש דסקיות־מתכת המעידות על מעמדו בשרות־העבודה.

ב־17 בחודש נערכה עצרת־בורוכוב. הקריאו את ה“שבועה” [הימנון פועלי־ציון] ולא שרו אותה, כדי שלא תשמע בחוץ.

גנצווייך מבטיח להקים ועדה רפואית־תברואתית. הוא רוצה להתחרות בקהילה. הוא נתמך על ידי שדרות ג'.

[גרמני] אחד שעבר בדרך ראה יהודים העובדים בגרוכוב (Grochów),⁵⁷⁶ הופיע בקהילה [וקרא] בזעם: כיצד מעיזים יהודים להחזיק רכוש כלשהו?!

אומרים כי בימים האחרונים נערכו הפגנות נגד היהודים בווארשה.

לאחרונה מתדיינים על עמדת היהודים כלפי הכיבוש, אז ב־1916, והיום, אלה שהלכו אתם [עם הגרמנים] אז ייצגו שיטה. הנוטים לכך שוכחים – –⁵⁷⁷

גרף, עסקן הסוחרים, הלך לעולמו. ר' מאיר [פרופ' בלבן] נשא נאום אמיץ. – – נוצרים [פולנים] התגנבו, באו להלוויה, נושאי המיטה. [היהודים] אמרו להם: תשובו [לצד הארי] ותספרו על הצרות שאנו עומדים בהן.⁵⁷⁸

אדם קיבל ידיעה מחו"ל שבתו ילדה, ולא הבין את פירוש הידיעה, חיפש [הסבר], שאל בווארשה כולה, עד אשר הגיעה גלויה נוספת [ונאמר בה] שהבת [נישאה] וילדה ילד.

המכות בשעה שתיים הן מעשיו של שולץ.⁵⁷⁹

לאחרונה מופיעים הצווים ביידיש ובגרמנית. תקנה זו קשה למתבוללים. במיוחד לאלה שאינם יודעים יידיש או גרמנית.

הפואימה “יזכור” היא “עיר השחיטה” החדשה.⁵⁸⁰

חנויות הממתקים מתרבות מיום ליום.

הבעלים לשעבר של [קפה] “אסטוריה” מלודז' שהתפרסם בכך שהתענין אם הרמב"ם אכל ארוחת־ערב, אצלו, פתח גם הוא עסק [מסעדה].

אומרים כי באוטבוצק יקיפו את הגיטו בגדר־תיל.

פראנק הצהיר בנאומו האחרון כי הוא מתנצל על שטרם השמיד את הכינים ואת היהודים, אך הוא יעשה זאת במהרה. אך פיסקה זו לא הופיע בעיתון הווארשאי.⁵⁸¹

90% מקוראי העיתונים הגרמניים בווארשה הם היהודים, ואילו הפולנים מחרימים אותם.⁵⁸²

דוורים יהודים מחלקים את המכתבים, הם מקבלים שכר של 20 גרושי למכתב, הם עובדים ללא משכורת. בין כה וכה מונחים מכתבים בדואר היהודי במשך שמונה ימים.

היו מוכרחים לקנות שטיחים פרסיים [עבור] הטרנספרשטלה. אילצו את הקהילה להתקין מספר גדול של קַנטינות בווארשה. הטרנספרשטלה עלתה לקהילה כ־100 אלף זל'.

בטומָשוב מאזובייצקי (Tomaszów Mazowiecki) פרצו 6,000 גרמנים לתוך הגיטו ולקחו את כל המצרכים, הסחורות, הכסף, הזהב ומטבע־החוץ. השאירו בכל דירה מעילים כמספר הנפשות שהיו בה.

נער בן 15 הביא לבית ברחוב גנשיה (Gęsia) 27 את הללו. [דיירי הבית] היו משלמים לו “שכר” שבועי והוא דרש מדי פעם בפעם יותר ויותר ולאחרונה קיבל 15 זל' ודרש עתה 25. בחיפוש שנמשך מספר שעות, החרימו כסף, מטבע־חוץ ומצרכים.

המשחק במגלבים הארוכים נמשך יום־יום בשעה שתיים–שלוש. ראש הפעילים הוא שולץ וחבר מרעיו.

את חג החנוכה חגגו השנה בכל מקום בהתלהבות רבה. בחצרות כיבדו בהדלקת נר ראשון את נכבדי הבית. בכל מקום דלקו בחלונות נרות החנוכה ואפילו [ברחוב המומרים] שייננה (Sienna).

שמעתי דרשה נאה של ר' יצחק [גיטרמן],⁵⁸³– חנוכה הוא החג בו מתחיל היום לגבור על הלילה, אלא שהיום כבול בידי הכפור. פורים הוא העת בו נחלץ היום מהכפור וגובר על הלילה. פסח הוא האביב, כשהטוב גובר על הרע.

שומן־חזיר מקובל כל כך לאחרונה על היהודים, עד שהרב קאנל⁵⁸⁴– כשישלמו לו שכר פסיקה 7 זל' – הגיב בזה הלשון: “אתם נותנים לי 7 זל' ושומן חזיר עולה היום 15 זל' הקילו”. יהודיות בפאות נכריות מוכרות ברחוב קרוחמלנה (Krochmalna) שומן חזיר.

 

[82] [1940]    🔗

ידידי היקר,

רומניה. יהודים משקמים את נזקי רעידת האדמה. פוגרום לאחר קבורת קודריאנו (Codreanu). משלחת אצל אנטונסקו (Antonescu).⁵⁸⁵ 14,000 יהודים בסרבאים שברומניה ביקשו היתר כניסה. 50,000 היגרו מרומניה לבסרביה.⁵⁸⁶

פורקה “המגבית היהודית המאוחדת” (United Jewish Appeal)⁵⁸⁷ ל' לרר, יהדות ובעיות אחרות. גולומב, יהודים ויהדות באמריקה.⁵⁸⁸ דסקולריזציה. הטיעון הקתולי ששפה אינה אמת מידה אחת ויחידה.⁵⁸⁹ בוליט (Bullit)⁵⁹⁰ מתנגד [לכניסת] פליטים מחשש בפני ריגול. חוברות אחדות בענין הגיס החמישי.

אירופה הכבושה מתנגדת לאנטישמיות הנאצית. העזרה ליהודים והמלחמה באנטישמיות צורת תמיכה ביהודים.

במארסיי החרימו עתון שמתח ביקורת על החוקים האנטי־יהודיים. המערכת פרסמה במודעות שיש באפשרותה להסביר את המאמר שצונזר. המאמר נפוץ עד מהרה בווארשה [במארסיי] כולה.

בלגיה. ערב הכיבוש מכרו ליהודים יותר בזול. [בפקודת המחתרת] נהרג ון־אפל (Van Appel), סופר [בלגי] אנטישמי. [הוצמד לגופו] פתק: היו יהודים והם גם בלגים גדולים. נוקיר את שמותיהם. מוות לבלגים כאלה.

הכמורה בהולנד ובלגיה מוחה נגד רדיפות היהודים.

בצרפת קמו לתחייה המסורות של ההוגנוטים שסיסמתם: “החזק מעמד”. בעיר אחת קרא כומר את מגילת אסתר, ובהזכירו את המן סלסל בתיבה “ה” – “אלה הרוצים להשמיד את היהודים, סופם כיליון. קיראו במגילת אסתר, ויחד נצא נגד השטן”. באותו יום עזרו כולם לפליטים היהודיים. “לה קרוא” (La Croix) התרה בנוער שניפץ שמשות בחנויות היהודים במארסיי.⁵⁹¹

הולנד. יש קשיים בהשלמת [המנין החוקי] באסיפות של חברות שמנהליהן היהודיים סולקו מהן.

לוחמי החרות הבלגיים עוזרים ליהודים הנרדפים.

פרופסור מרוטרדם הועמד לדין על ששם לצחוק את התורות הנאציות. פרופסורים רבים כלואים במחנות־ריכוז. האוניבסיטאות בליידן (Leyden) ובאוטרכט (Utrecht) נסגרו בשל שביתה לטובת היהודים.⁵⁹²

סטודנטים באוסלו (Oslo) סילקו כתובות אנטי־יהודיות מן החנויות.

בפראג מחקו סטודנטים צ’כיים כתובות אנטישמיות מבתי־קפה ומסעדות, הרסו קיוסקים שהיה בהם ה“שטירמר” (Stürmer) והפגינו בכרזות “הלאה האנטישמיות”. אלפיים איש נאסרו.

בעת נאום של סייס (Artur Seyss־Inquart)⁵⁹³ על “הסדר־החדש” השיב מלומד מפורסם: אנו מתנגדים לכל תורות־הגזע, הניחו לנו להישאר הולנדים עם השפינוזים ויתר המלומדים היהודיים שלנו. משמרות חשאיות של הולנדים שומרות על העובדים היהודיים במוסדות ציבוריים מפני פשיסטים מקומיים. כופר בסך 50 אלף גולדן הוטל על היהודים בהאג. הסכום סולק על־ידי הנוצרים. המבקרים ליד האנדרטה לזכרו של שפינוזה מתרבים והולכים והיא טובלת בים של פרחים. באמסטרדם הוכו חסידיו של מוסרט (Adriaan Mussert)⁵⁹⁴ שניסו לפרוע ביהודים. מוסרט מתנגד להפעלת החוקים האנטי־יהודיים על יהודים ילידי הולנד.

בשל המחאות נאלצו להוריד באוסלו את הסרט “גרנאדיר־שטרסה” (Grenadierstrasse).⁵⁹⁵

המשטרה הצ’כית פיזרה אסיפות אנטי־יהודיות של נאצים מקומיים. בשתי המסעדות היהודיות בפראג יש יותר [מבקרים] נוצרים מאשר יהודים. איכרים סלובקים סוחרים עם יהודים.

בעיירה בצרפת רצו לקחת חמישה יהודים לעבודת־כפיה. התיצבו [צרפתים] במרכז השוק וקראו בקצב: “מוות לרודפי יהודים”!

 

[83] [סוף 1940]    🔗

נורבגיה. היהודים סולקו מרוב המקצועות. סימני־היכר בחנויות היהודים. נאסרה על האגודה הדתית הוראת הדת. סטודנטים תיקנו חנויות של יהודים שנהרסו בידי הללו.

ארץ ישראל, 9 בספטמבר. התקפת אוויר על תל־אביב בגלל התעמולה היהודית האנטי־איטלקית.⁵⁹⁶ 127 איש מהם 107 יהודים [נפגעו], נחרב בית־הקברות, 45 בתים נהרסו. אלפיים לירות תמיכה מטעם הממשלה. אספו תרומות למען [יחידות] חיל־הרגלים הארץ ישראל השישי. היהודים רוצים להקים צבא יהודי עצמאי.

תורכיה. [?] ב־8 באוקטובר חגגו 5 שנים ל“שטרן” הקיובי.

ד"ר הנריק שיפר,⁵⁹⁷ היסטוריון יהודי, חבר האקדמיה להיסטוריה.

200 פליטים פולניים ב – –

ממשלת פולין [בגולה]:⁵⁹⁸ רצ’קיביץ (Raczkiewicz), סטרונסקי (Stroński), סגן רה“מ, זלסקי (Zaleski), קוץ (Koc), כספים גנרל הלר (Haller), סוסנקובסקי (Sosnkowski), לדיש (Ladysz), (מפלגת האיכרים) סיידה (Seyda), סטַנצ’יק (Stańczyk), קוץ (Koc), ד”ר שטרסבורגר (Strassburger), סיים 24 חברים: ד"ר שורצברט וארתור [זיגלבוים].⁵⁹⁹

ב־(Głos Polski), רשימות של אחד ממגיני וארשה, מזלזל ביהודים כאסייתים ובמקצועותיהם.

ביחידות הפולניות הוכו יהודים.

עשרת אלפים יהודים מצרפת, בלגיה, אנגליה והולנד היו בצבא [הפולני].

“Jestem Polakiem”.⁶⁰⁰ התקפה על ההיילר⁶⁰¹ – –. הודה כי המדיניות כלפי המיעוטים היתה בלתי נכונה. Polska walcząca [?] מנחם בוריישה.⁶⁰² משבר היידיש.

ארץ ישראל: גידול בתפוקת חשמל מ־20 מיליון ל־27. ליטוש יהלומים בידי פליטים מבלגיה. בששת החודשים הראשונים: 600 אלף – השקעות בתעשיה, 500 בבנין, 300 – בחקלאות המעורבת, 200 בתובלה. יצוא ההדרים ירד מ־80 מיליון ל־70. נשים וילדים [עברו] לירושלים בגלל ההפצצות. עבודות צבא: כבישי־גישור ועוד. 9 ישובים חדשים. גידול בתוצרת החלב, הביצים והירקות. 24,000 עולים בשנה הראשונה למלחמה. הרחיקו בעלי דרכונים אוסטריים וגרמניים. המדיניות האנגלית לגבי ארץ ישראל לא נשתנתה. 4,000 יהודים בצבא הבריטי. קרבות־דמים בין – – וארץ ישראל. 42,000 לירות ב־“Palestine Economic Corporation of New York”. שיתוף פעולה של – – בעלים יהודיים וערביים.

תחרויות ספורט בין ערבים ליהודים – 16 ערבים על אי – –.