[1] ספטמבר 1939    🔗

ערב פרוץ מלחמת־העולם    🔗

היציאה לז׳נווה.¹ נפתולים הקשים סביב קבלת הדרכון. לא דרכונים אישיים, כי אם קולקטיביים לקבוצות בנות 10 אנשים. הפקיד ערב לכך שבספטמבר לא תפרוץ מלחמה. הפחד לנסוע בארץ ההיא [גרמניה], הקשיים בענין האשרה, אשר לאחדים [מאתנו] סירבו לתת. שצ׳ופק.² הפחד לנסוע באותה ארץ [גרמניה], היחס הנאה ברכבת, לא הורגש לו גם במשהו הלך־רוח של מלחמה ושנאה כלפינו. בקרון־המזנון אוכל טוב למדי. המעבר מתחנת־רכבת אחת לשניה. שלוש השעות הקצרות. שיחת יעקב³ עם הנהג. נסיונותיו.

הקונגרס בסימן המלחמה. הפחד להיות מנותק מהארץ [פולין]. הנשיאות משתהה בסיומו של הקונגרס. הלך־הרוח ברחוב ולא באולם. יותר מאשר באולם הישיבות מבלה הקהל בקפה ״ליריק״ (לאחר מכן כונה בשם קפה ״פאניק״, קפה ״נאציונאל״, קפה ״טראג׳יק״). המתיחות גוברת ומגיעה לשיאה כאשר גרמניה חותמת על חוזה אי־התקפה.⁴ השיחה עם מוכר־העתונים המוכר פוליטיקה אך איננו עושה אותה, בציריך פולין מתפוררת [לפי הערכה בציריך, היא צפויה לתבוסה]. שיחותי עם שווייצרים. כיצד תנהג פולין? האם תכנע? אהדה רבה לפולין, ויחד עם זה תרעומת על מדיניותו של בק.⁵

כלפי חוץ השווייצרים שלווים, לאמיתו של דבר [חרדים] לגורלם. ההתבצרות המוגברת בהרים. לכל איש נשק בביתו. אימונים מדי יום ראשון למאות־אלפים, לנוער שהתאמן ולמבוגרים. הצגת וילהלם טל תחת כיפת השמים באינטרלאקן (Interlaken). אלפי איכרים באים מדי יום ראשון להצגה. המשמעות הרבה של ההצגה. מחיאות כפיים סוערות לקטעים המכוונים נגד שלטון־יחיד ושלטון־זר. בכל מלה, בכל תנועה חשים באקטואליות החריפה של ההצגה. המגמה להדגיש את ייחודה של שווייץ, צביונה המיוחד. הדבר ניכר גם בתערוכה הכלארצית בציריך — מאורע גדול, התערוכה כולה עומדת בסימן הגנת המולדת. המדור הגדול להגנת המולדת מלא מבקרים (אגב, אין סודות צבאיים, הודעות על אימונים בעתונות. הודעות לכל קבוצה מתי עליה להתייצב לאימונים) […] כתובות על כל צעד ושעל. הסיסמאות: ייחודם — — היחס לגרמניה. תהיתי על קנקנם [של השווייצרים], שוחחתי אתם על הנסיון לפורר אותם מבפנים. השפעת המחאות נחלשת מאד. לא יהיה להם נציג בעירית ציריך.⁶ איבדו את הנבחר היחיד. לא נתקלתי בשום מקום בהשפעתם. רק עתון יומי אחד [נותר להם].

בעת הקונגרס עוררו 5־4 צעירים תקרית זעירה, ואיך המשטרה הגיבה על כך לאחר שהתערבתי.⁷

הלצות: — סיבת מצבו הגרוע של הקונגרס בשל חבריו של נתן.⁸ קשיי הנסיעה חזרה. המשלחת הארצישראלית אינה יכולה להפליג באוניות איטלקיות. שלנו לא יכלו [לשוב] בדרך שבאו.⁹

האפופיאה שלנו. תחנת הגבול [שווייץ־איטליה]. נתונים בהסגר ונעולים בחום הלוהט, עצבנות. לא הכירו באשרה קולקטיבית, על אף — — שאין לנו אשרות אנו נוסעים בחזרה – – הניחו לנו להיכנס שנית לדנווה. אימה וחרדה בנאום־הקונגרס של וייצמן¹⁰ — — גם גורל יהדות פולין

מקרה מלחמה.

ההתערבות [לטובתנו] במברקו של קומרניצקי. ¹¹ ההתערבות ברומא, אשרה מהשגרירות [האיטלקית] בברן. מלווה נוסע עמנו על פני איטליה כולה. הקרון שלנו נקשר מדי פעם לרכבת אחרת. אנו מגיעים ליוגוסלביה. ידידות בלתי רגילה. קבלת־פנים נלהבת בזאגרב. בהונגריה – –בבודפשט קיבלו – – את פנינו בתחנת הרכבת – – בגבול [פולין] סימני גיוס ראשונים. אנו נוסעים שלושים שעות בקרון שינה לווארשה. אזעקה. חשבנו שזו אזעקת־נסיון. אנדרלמוסיה נוראה. המונים צובאים על התחנות. ניתלים על הקרונות, על הגגות. אחדים מנסים לפרוץ לקרון שלנו. גילויים אנטישמיים במדינה. התודעה האזרחית הכריעה בהחלטתנו לשוב למדינה. אלה שרצו להישאר במדינה.

הידיעה על מוסר־הילדים באוטבוצק.¹² אזעקות בלתי פוסקות ברדיו הפולני. – ״32 Przeszedl״¹³ לעיתים כה תכופות ובצורה כה פתאומית, עד שאפילו אין מודיעים על האזעקה. המיקלטים — קברים חיים. האנשים מתהלכים ברחוב בשעת אזעקה. הפסיכוזה של מרגלים. על כל שעל וצעד נראו מחבלים מחופשים כמנקי־ארובות. ברדיו הודיעו על מחבלים שצנחו. היהודי — —? — — עושה נפלאות. הערכת שרים [מפקדים] לחייליהם היהודים כעתודת קרב במלחמה.

רעב בימי המלחמה. שלושה שבועות לא היה לחם, אלא אורז בלבד. מחירם של תפוחי־האדמה פנטסטי ממש — 100 זל׳, לאחר מכן חמאה 30־20 זל׳. הקומיסר¹⁴ מסוכסך עם שלטונות הצבא, ובינתיים מחסנים גדולים עולים באש והאוכלוסיה סובלת רעב. [דיירים] נוטשים את הקומות העליונות. יחידת חיטוי עוסקת באיסוף חללים. כיצד מובלים המתים בעגלות יד כשידיהם ורגליהם שמוטות. כמאתיים חללים בבנין אחד. בכי וזעקות אימים של הלכודים במיקלטים. כגון ברחוב אורלה, קברים חיים. הילד המכווץ על־יד הגשר, ביקש לגונן עצמו בעת האזעקה. זעקות הקבורים חיים במיקלטים.

אנשים רבים באים מן העבר השני של החזית.

 

[2] ספטמבר 1939    🔗

אבי יקירי

הריני כותב לך כדקלמן: ההפצצה על בנין פק״או (.P.K.O).¹⁵ ניצל ב — —, הדוקטור¹⁶ רוצה העתקים מן המכתבים — — עשה ״ויברח״ ומדבר על הצורך — — אלפי פליטים ניצלו מחרפת רעב. יום־יום בודקים נקודות¹⁷ אחרות — הנקודות מיום אתמול — לא נמצאו, נעלמו. הישיבות מתנהלות בהפסקות בגלל ההפצצות. יושב־ראש הקהילה¹⁸ ברח. נדון הרעיון להעביר את המוסד¹⁹ בגלל הבריונים. — —. שיתוף פעולה עם לאופ׳׳פ (.(L.O.P.P²⁰ מכתבים הולכים לאיבוד בדרך בגלל ההפצצות. היה הכרח לשנות מדי יום את [רישומי] פנקס הכתובות של העובדים. ²¹ בעת ההפצצות הכבדות מהווים התורים מטרה להתקפות מן האוויר — — שעות אחדות במשרד. השאלות הטלפוניות הבלתי פוסקות לשלום [האנשים].

ועד־האזרחים היהודי²² פוליטיקה. לוועד האזרחים הפולני לא נכנס אף יהודי אחד.²³

שמועות־שוא על אווירונים אנגליים וצרפתיים, ועל רוסים הבאים לווארשה. אלפים עמדו, בכיכר הארמון בהמתנה לכניסת [הצבא] בראשיתו של רידז (Rydz ²⁴.(Smigly

מגמות אנטישמיות — — הסעיף הארי במקלטים כגון בדלוגה (16 (Dluga. קטטות בתורים. לילות [ליל] 7־6 בספטמבר צעירים לאלפים ורבבות. למעלה ממאה פניות בטלפון: אתה הולך? הכל הולכים ברגל לגשר הוויסלה. הקטל האיום בדרך.²⁵

 

[3] ספטמבר 1939 ג**    🔗

בעת המלחמה. [יש] אנשים שהמלחמה העלתה את הנאצל והטוב שבהם. [ויש] שגילתה את רשעותם וזדון לבבם. האוכלוסיה [האזרחית] — גילתה נכונות להקרבה רבה: הוקמו ועדי בתים. באותם הימים המרים לא היו כל מצרכים בחנויות. לא היה לחם. הקימו מטבחים שהזינו פליטים לאלפים ולרבבות. הוועד הכללי²⁶ סיפק מזון.

למעשה היו בווארשה למעלה מ־100 מטבחים שנתנו תה, אורז — —. היו חצרות שהאכילו לפעמים גושי־בתים שלמים – – בכלל זה גם נוצרים שהיחס אליהם טוב. בנקודות²⁷ היו הרבה נוצרים – – הרשו [להם] להיכנס למקלטים — — נפלה – – פצצה, — עלו על הגג להציל את הבית. הקברים בחצרות, למשל [בחצר] ספריית בית הכנסת הגדול.²⁸ לחלק מהמקלטים קשה היה להגיע. האידיאל — דירה בקומת־קרקע ומקלט טוב. בווארשה היו אז בתים ספורים עם מקלטים. המחזה המחריד בעת נפילת פצצה ברחוב לשנו 18. תפילה בציבור של נוצרים בחצר. ההתקרבות בין נוצרים ויהודים בבתים מעורבים. מאז — יחסי ידידות. דיירי הבתים היו למשפחה אחת, ואפילו הועלה הרעיון שלא נתממש [להקמת] מטבחים משותפים. הגנת וארשה. יחס של הנשיא [ראש העיר].²⁹ יחס האוכלוסיה לממשלת פולין לשעבר. ביקורת והתמרמרות: היא [הממשלה] ביקשה ידידות — — [אצל היטלר] — — עליה גאותה [והוא] גנב, רימה אותה, [נשארה] חסרת־ישע. לא היתה איבה לרוסיה. ראו בכך מוצא טוב יותר. עד לרגע האחרון האמינו שרוסיה הולכת עם פולין.³⁰

Kurier Warszawski קור[ייר] וארש[אווסקי].

 

[4] ספטמבר 1939    🔗

בעת המלחמה    🔗

טענות על חוסר העתקים.³¹

גב׳ גוטליב ושרמן נהרגו,³² שחקנים, מורים, סופרים ניצלו.

הטבח על־יד ה״פרודנשל״.³³

הדרך ממקום למקום נמשכת שעות [בגלל הפצצות]. הישיבות — בהפסקות. נהירה גדולה של אנשים מלודז׳ [הכבושה].

הלקוחות הנוצריים של הנקודות.

העברת המשרד מרח׳ יסנה (Jasna) לוויילקה (Wielka) ואחר כך ללשנו ( ³⁴.(Leszno

שוד המיצרכים מהמטבח בנובוליפקי (Nowolipki). שמירה ליד כל חבילה. מחירים פנטסטיים עבור סבלות.

התגברות האנטישמיות לפני הכניעה.

סכנת הנפשות בהבאת מיצרכי־מזון.

בדיקה יומית של הנקודות עקב ההפצצות והשרפות. הוגשה עזרה לריכוזי חלוצים.

אורגנו ועדי־בתים.

עזרה הדדית כבירה של האוכלוסיה. ועדי בתים וועדי גושים (אופ״ל — O.P.L.)³⁵

הוקמו מטבחים עבור מאות פליטים. הרבה מטבחים ונקודות קיבלו עזרה ישירות מהוועד [האזרחי] הכללי. בשבועות הקשים ביותר — היחס טוב, תמורה יסודית בפסיכולוגיה. החיים בצוותא של יהודים ונוצרים. יהודים דואגים לחיילים פולנים.³⁶

האישורים שלנו משחררים מעבודה.³⁷

מספר רב של מורים ביקרו בגושי־בתים וערכו רישום [דירות] ריקות. מילנה (18 (Mylna³⁸ — כל העבודה בפרוזדור צר, באותו יום צוות עובדים חדש.

הפילוסופיה של פחדנים נוסח בורנשטיין.³⁹

ההריון של בשיה [כורעת ללדת] באישון לילה.⁴⁰

גבורת הנוער היהודי. הבית בנובוליפקי (Nowolipki) — —. ב־25 בספטמבר הבית בלשנו 13 ניצל על־ידי כיבוי עשרות פצצות־תבערה. במורנובסקה 16 (Muranowska) אותו דבר. טיפסו על הגגות.⁴¹

 

[5]    🔗

מצבם האיום של הפצועים בשל המחסור בתרופות ובתחבושות. מחסור במים, גז. חשמל, ללא בארות. שעות ארוכות בתורים למים. משום כך לא יכלו לכבות את הדליקות שהתפשטו בגלל רוח מבית לבית. — — גושי־בתים בערו במשך ימים תמימים. — — מתים ברחובות. החלל המכוסה בנייר ברחוב פנסקה (Panska). החללים מתגוללים במשך ימים אחדים בחוצות.

בימי החסד הראשונים לכניסת הגרמנים הופיעו עתונים. בין היתר, ״דזינניק״, ״רובוטניק״ (Dziennik, Robotnik) — —.רק לאחר שניתן שם בהשמטות הנאום אודות מעשי האכזריות חדלו להופיע⁴² — — העתונים — —. תיאורים על היהודים. השתתפותם — — בהגנה האנטי־אווירית. — —

היציאה — —. הזהירו שהרוסים באים— — ידידים, וכי היהודים הם השליטים. בימי החסד שאחרי כניסת הגרמנים— —. מנות־המרק של שרותי הסעד[הגרמנים].

(Wohlfahrtstelle) רכבת הסעד מבווריה (Hilfszug Bayern). חילקו 160 אלף מנות־צהרים. בימים הראשונים חלקו לכל, אך עד מהרה [חדלו] לתת ליהודים. השליכו את היהודים מן [התורים].⁴³

מעשי השוד בימים האחרונים לפני הכניעה. אי היושר בהחלפת [המדים] בלבוש אזרחי. בוזזים חנויות יהודיות לבדים ונעלים ברחובות שווינטויירסקה ואלקטורלנה ( Elektoralnaו Swietojerska). שודדים דירות. הצבא הפולני מחלק — — מצרכי מזון לאוכלוסיה. למשל עגלות, סוסים.

 

[6]    🔗

21.1 200 ככרות לחם לשבוע. 100 זל׳ נשלחו לצרכי ילדים. 5,000 יהודים מפראשניץ (Przasnysz) אל הגבול⁴⁴ — —

6.12 יהודי סרוצק (Serock) נשלחו לכאורה לגרמניה. למעשה הם במילוסנה (Milosna) בתוך שלוש רכבות.⁴⁵ הכרחית עזרה. העזרה — — הגיעה. שני חלוצים [באו] מווינה. התעודות לגרמניה.

7.12 סובאלק (Suwalki). גורשו 15,000 יהודים. מתה אשה שכרעה ללדת. — — 800 בפראגה [של וארשה] — —

העזרה המשמעותית לסופרים ועתונאים — מטבח, מצרכי מזון, מלבושים, נעליים — — חלקם קיבלו תעסוקה. — —

 

[7]    🔗

בלודז׳ אסור להיכנס לשכן אחרי 5 אחרי הצהריים. חיים בצוותא של בעלי־מלאכה גרמניים ויהודים — מלווים כסף איש לרעהו. בוולושצ׳ובה (Wloszczowa) באים הערלים להזיז את החמין בתנור ולכבות את הנרות. שמועה על עוצר־בית ל־48 שעות.

הפגישה מהיום עם ה׳ בובניאק, אדם הגון — —,ידיים למעלה, השוטרים ענדו סרט יהודי, שולמו אלף זל׳,⁴⁶ רשימה מדוייקת של תכולת הכיסים של בובניאק.

הפרופסור המפוזר חתם בשעת תשלום הקיצבה שאינו יהודי⁴⁷ למעשה מרוקנים אח גנשיה (Gesia) מהסחורות.⁴⁸ השיטה של צסיה וכץ וכיצד הוא נוהג כפרחחים.

באוסטרוב (.600 — (Ostrow Maz יהודים. הדליקה הגדולה והקטנה של העיר. מחוץ לעיר, במכונות יריה [האשימו את] היהודים שעשו זאת.⁴⁹

הסכנה הגדולה הנשקפת מסגירת זופיובקה (Zofiowka),⁵⁰ שהוחזקה על־ידי העיריה. הפסקת העזרה הסוציאלית ליהודים.⁵¹ בתי־הספר היהודיים שנסגרו עקב הטיפוס לא הופעלו מחדש. בתי־הספר הממלכתיים־הנוצריים רוצים לקבל לרשותם את [בניני] בתי־הספר היהודיים. ״כל מי שיכול — יציל עצמו ככל שיוכל״ — סיסמת המפקחים. הקמת הוועדה להגירה, מטרותיה ותפקידיה.⁵² 6,000 סרטיפיקטים, לפי השקלים.⁵³ בחתימה משובץ: ״שלחו לחם״.

.Antek i Franek swietnie piora⁵⁴ רואים שוב [גילויי] איבה. יציאת בן אחיו של הוולוכי. ב״ארבייטסבטליון״⁵⁵ בווארשה 2,500 איש. זה עולה 10 מיליון זל׳. על כל קבוצה בת חמישים איש מופקד ראש־קבוצה. החטיפות לעבודה נמשכות.

מה אבד למדע היהודי בווארשה? הארכיון ביזואיצקה (Jezuicka) — המאה הי״ט [שנים] 1863־1832, מלחמות־שחרור, תנועות סוציאליות, היסטוריה כלכלית, תולדות התעשיה, הארכיון של המיניסטריון להשכלה. צנזורה ומוסדות חינוך. כל תמונותיו של [הצייר] ויינלז (Weinles) וכתבי־יד של טרונק פזורים ומפוררים.⁵⁶

יהודי וישקוב (Wyszkow) [נמצאים] ביאדויב (.(Jadow⁵⁷ — — ואחרים. חשובה מאד היא שאלת החיפוש אחרי בני־משפחה נעדרים.

סמל מגן־דוד על החנויות.⁵⁸ מצבם הקשה של 600 עובדי הקהילה. הטרגדיה של המומרים כשל הסרט.⁵⁹ אחיו של [המנתח המומר] ד״ר ורטהיים התאבד ביריה. שטר מכירה.⁶⁰ הגרמנית של אורי׳לה [בנו של רינגנבלום] לא תסולה בפז. התפאורה של משרדי.⁶¹ אנשים קיבלו את מאת המארקים הראשונים בדואר.⁶² תשעה א״י [אזרחי ארץ־ישראל] נאסרו. שוב יש שמועות על גיטו. השעות.8־5 ⁶³ בקשות נדבה חשודות, בבתים. ה־53 עודם בחיים — כוחה של אמונה.⁶⁴ בתי־המדרש נעולים. גולים [פליטים]. בראש הגולים מערי השדה עסקני הקופות⁶⁵ לשעבר. הערך הציבורי הרב של המטבחים [העממיים], הודות לפראנק⁶⁶ יש לאינטליגנציה ולעסקנים לחם לאכול.

שישה [בדצמבר]: בפלוצק (Ptock) העלו יהודים על ספינה ושלחו אותה – – על הוויסלה. הכל נלקח [מהם]⁶⁷ גירוש של 2,000 מרדזין (.(Radzyn⁶⁸

תעשיין יהודי גבה חוב משנת 1924 על פי פסק־דין לזכותו. הפועלים הפולנים מערערים עכשיו, תובעים 250 זל׳. תובעים משכנתא של 600זל׳ על בית שנשרף.

ההרס בטירה.⁶⁹ רצו למכור לקהילת וארשה תנ״ך מהמאה ה־17 שקהילת פלוצק נתנה במתנה למושציצקי (.(Moscicki⁷⁰ ה״ארבייטסבטליון״⁷¹ עוסק בעבודות ניקוי הטירה. קרעו את גג הנחושת, עקרו את הרצפה, השליכו את התמונות, מתגוללות על הארץ.

דוחות של הביקורת. ביקור אצל האורחים. שלוש שעות עם בידרמן.

בשדרות שוך (.(Al. Szucha⁷² אין אדם מסתובב יחידי אלא בחברת אשתו, בתו.

״רחמו על יהודי ספאלוני״ [נשרף]. קנסות על אי ענידת הסרט בחלק העליון של הזרוע. מדדו את אורך הסרטים.⁷³ חוק הפינוי, דרושים ניירות ותעודות־לידה מאזורי המזרח.⁷⁴

שביעי [בדצמבר]: מלובלין נשלחו שלושת אלפים יהודים בכיוון בלתי־נודע.⁷⁵ שלושת אלפים יהודים גורשו מפראשניץ (Przasnysz) לכיוון הגבול.⁷⁶ מישהו ראה במַלקין ((Malkinia ⁷⁷ את המעבר לצד ההוא. שני יהודים נקברו חיים עד מעל לראשיהם. אחד מהם נשאר בחיים. שלושים ושבעה נורו על שסירבו לעטוף את הסוסים בגווילים ולקשור אותם ברצועות של תפילין.

בלובלין חיפושים שנמשכו שבועיים ימים ללא הפוגה. ידיעה שיהודים מסרוצק (Serock) ונשילסק (Nasielsk), בערך כ־3,000 נפש, הוטענו על משאיות פתוחות והוסעו ממילוסנה (Milosna). זה היום השלישי שלא מרשים להגיש להם מי־שתיה. ידיעה חדשה: [הם] נמצאו בלוקוב (Lukow), ביאלה (Biala) ומזריץ׳ (Miedzyrzec). ⁷⁸

שוב שמועות על עוצר־בית [בווארשה] 48 שעות. ידיעה אודות 50 אלף פליטים פולנים מפוזנן (Poznan) בווארשה. הגיעו שני חלוצים מווינה. קיבלו באוקטובר היתר מעבר לכיוון פולין, מספרים על שלושת אלפים יהודים וינאים שגורשו לפולין. ⁷⁹ טבח בתחנת הרכבת מזרח [בווארשה], הסיבה אינה ידועה. צרת הגימנסיה (Zjednoczenie Kupcow) [התאחדות הסוחרים] — על אף שלומדים בה נוצרים היא חייבת מגן־דוד. על כן צריך להפריד את הגימנסיה מהתאחדות הסוחרים.⁸⁰

נשים יהודיות המגיעות לגבול מצהירות שהן אריות. המבחן: תפילה [נוצרית]. גב׳ וורצל עמדה במבחן.

בצד ההוא [בבריה״מ] יש הכל: אודיאז׳דא ייסט — ייסט. דלות ייסט — ייסט — מה ללבוש יש לכם? — יש. דלות יש לכם? — יש.⁸¹

בחיפוש שנערך אצל פרופ׳ ביסטרון, נלקח מחקרו של האזנפוס על שפת יידיש.⁸²

אוסטרזצר — מורה ליידיש בגימנסיה [בצד הסובייטי].⁸³

מסוסנוביץ נמלטו למעלה ממחצית הגברים, נשארו הנשים והילדים.

בעיה חשובה לארץ כולה — בריחת השכבה הדינמית, העובדת. המתבוללים לשעבר ודומיהם הם ראשי המדברים במחלקת העבודה של קהילת וארשה.

לפני שבועות אחדים נתלו בלודז׳ שני יהודים [ו] נוצרי אחד בעוון התקפת שוד והם נשארו תלויים בכיכר השוק הישן של באלוט.

עבור תעודה משלם גרמני — זל׳ אחד, פולני — 2 ויהודי — 10. בלודז׳ — אריה טַטַרקה.⁸⁴

Ah, wenn sie arier sind (״אך, לו היית ארי״).

הוציאו את ספריית האוניברסיטה. מתכוונים להוציא את הארכיון המרכזי. בתקווה שיוחזרו לאחר [עזיבת] הפרוסים. התכלית בהריסת הטירה, שישאר ממנה החלק הגוטי בלבד כדי: ״לשמר את הצביון הגרמני של וארשה שנבנתה על־ידי הגרמנים״. העיר העתיקה והארמון יהוו שלמות אחת.

מעבירים לצד ההוא [לשטחים שסופחו לברית־המועצות] שעונים ותרופות (אינסולין). משם כותבים [דורשים] חוטים, מחטים וסכיני־גילוח.

זילונה גורה (Zielona Gora) דיירו של סאגן, חובב מאכלי דגים. לומד אצלו סדרות־דפוס [כדי] לשאת חן בעתיד. מזכיר את עושי החותמות השוודיים [הגרמנים].⁸⁵

שמיני [בדצמבר]: נודע לי משמעון ז׳⁸⁶ שבית־הכנסת שבקמפנו (Kempno) נשרף. שלושה ק״מ מהגבול. נכבשה ביום הראשון למלחמה.

Krotkobytki שפת פרחחי וארשה: Srodki przeciw tyfusowi doktora Monopolskiego [תרופת ד״ר מונופולסקי נגד טיפוס] — סיגריות.⁸⁷

חמישה־עשר אלף מגורשים מסובאלק (.(Suwalki⁸⁸ שמונה מאות יהודים שגורשו מסרוצק (Serock). היום הייתי בתחנת הרכבת בפראגה. לא עלה בידי לגשת אליהם, נשלחו ללוקוב⁸⁹.(Lukow) כל יהודי קולו (Kolo) הועברו. דחסו כמה מאות לתוך בית־היתומים המקומי.⁹⁰ הגיעו יהודים מווינה. [הם] גורשו, הגיעו לגבול הרוסי והוחזרו לשטח הגרמני.⁹¹

ליהודי פראשניץ (Przasnysz) הרשו להחזיק שני זל׳. כעבור שבוע נערך אצלם חיפוש ונצטוו להשליך את שני הזל׳, ואת הזהב והכסף לחבית אחת, לחבית שניה שמילאו אותה במים, הושלכו תעודותיהם הקרועות.⁹²

סוכנות מ״ז — ״מען זאגט״ [אומרים, מפזרים שמועות].

גילויים אנושיים: אשה אחת פגשה בראש [גרמני בעל דרגה]: מדוע אינה עונדת סרט? התנצל לבסוף ונשק ידה.

קהילת וארשה חסרה לחם [?]— — בתי ספר — — לשיפוץ מעונותיהם. בכל זאת — — שיחה עם אחד מחשובי הגרמנים הבלטיים — מגלב, אקדח — —.

מקצוע של ממלא מקום בעבודת (כפייה).⁹³ בנוסף לקהילה חייב כל גוש בתים לספק עובדי כפייה. עוסקת בכך המשטרה הפולנית.⁹⁴ עניים מוסרים בתחנת משטרה אזורית את שמות העשירים ולאחר מכן מציעים עצמם לאותם העשירים כמחליפים. לעתים קרובות מאבדים תוך כדי כך את המעיל, הערדליים וכיוצא בזה.

 

[8]    🔗

דין וחשבון של סדובסקי⁹⁵    🔗

10/12 מזריץ (1,300 — (Miedzyrzec פליטים.⁹⁶ גרים בדירות פרטיות. רובם בבתי־ספר. קיימת [עזרה] רפואית. קיים ועד על־יד העיריה — מוחזק — עזרה [מוגשת] באמצעות האוכלוסיה היהודית. קיבלו 15,000 זל׳. ביאלה (Biale) — למעלה מ־ 4,000 פליטים.

גם בררזין (Radzyn) אמורים להיות פליטים, יגיעו מחר או מחרתיים.⁹⁷

ביאלה־פודלסק (4,000 — (Biala Podlaska מסובלק (Suwalki), נשילסק (Nasielsk) וסרוצק (Serock). מספר ניכר נלקח מווארשה, מתחנת הרכבת. [מכינים] בתים בשביל 5,000 פליטים. מגישים [עזרה] רפואית, לבוש. הובטח לתת לבית־החולים 1,900 זל׳. מתארגן מטבח. יש צורך דחוף ברופא, [וגם ב־] 2,500־1,500 דברי לבוש.

 

[9]    🔗

עשרה בדצמבר. בדיחה אודות זאב־הים, רידז־שמיגלי (Rydz־Smigly), דלַדייה (Daladier) וצ׳מברליין (.(Chamberlain ⁹⁸ הדג באמבטיה. רידז־שמיגלי רצה לתפוש את הדג ופצע את ידו, דלדייה לבש כפפה, תפש את הדג אך זה נשמט ממנו. צ׳מברליין החל לשאוב את המים בכפית של קפה [מן האמבטיה].

מעשה באשת הפולקובניק [הקולונל] מרוסיה שהתהדרה בכותונת לילה [כשמלת] פאר. [וינ]טרויב מלוקוב (Lukow), יהודי מרופט, עם זקן ופיאות וטלית קטן משתרבב החוצה — הוא היוצא־ונכנס והכל מסתדר על־ידו. במה כוחו גדול אצל ראש־העיר — תעלומה היא לכל העיר. הוא הקובע מי יעבוד והיכן, הוא המזמין פרוות־קרָקוּל עבור רעיית שר־העיר [הגרמני]. עושה עסקים משותפים עם הכל, התפרסם בסיכסוך אודות הרב, התייצב בכיכר־השוק וציווה על העגלונים ובעלי־הכרכרות לנסוע לרכבת ולקבל את [הפליטים] היהודים הבאים מסרוצק (Serock).

אחד־עשר [בחודש], הפרטים על רצח הפועל בן־השלושים מ״גדוד העבודה״. הוא הזדחל דרך החלון למשרד־הפנים [ברחוב] נובי־שוויאט (Nowy Swiat) קצת יותר מאוחר מאשר שאר חבריו. היה צורך להעמיס רהיטים בשביל שדרות שוך (Aleja Szucha). השומר — —ציווה עליו לחפור בור — — ופקד על חבריו לקבור [אותו], הושמע נאום שתורגם לפולנית, [ונאמר בו] שהוא נורה משום שהתרשל בעבודה.

פרופ׳ ביאלובז׳סקי (Bialobrzeski) מהפוליטכניון נורה משום שהחזיק מיקרוסקופים של הצבא הפולני לשעבר.⁹⁹

לפי שעה הניחו לאגודת העבודה והמשק בזוליבוז׳ (Zoliborz).¹⁰⁰

פולנים אומרים ליהודים: ״למה אתם עונדים את הסרטים?״

נוסיג ((Nossig ¹⁰¹ נתמנה מנהל מחלקת ההגירה של הקהילה. שמועות על העברת מיליון וחצי יהודים מפולין החל מינואר.¹⁰²

לווינטרויב רשיון לשחיטה כשרה.¹⁰³

 

[10] 12 בדצמבר 1937    🔗

ידיד יקרי!

אני יכול להודיעך כי בוולודבה (Wlodawa) היחסים בין יהודים ופולנים טובים. במאה ה־17 הסתירו שם היהודים אנשי־חיל פולנים מפני השוודים. באותם הימים נסע שר פולני בעניני יהודים לווארשה. הסתירו ממון של יהודים.

היו [בוולודבה] 1,000 [?] פליטים מקולו (Kolo) ומקאליש (Kalisz). טורון (Torun) מצפה למשלוחים חדשים של פליטים. השלטונות ציוו על כל היהודים לתת ארוחות־צהריים לפליטים.

מחלם (Chelm) גירשו השוודים [הגרמנים] 1,500 יהודים ליערות, ירו אחריהם וכמה עשרות מהם נורו. ¹⁰⁴

הגיע לווארשה יאנוש רדזיביל (Janusz Radziwill). סבורים שיתמנה מושל פולין.¹⁰⁵

במקרים רבים השוודים [הגרמנים] מצטערים על שמענים יהודים. הם טוענים שלא כל השוודים הם כאלה.

נשים פולניות המקיימות קשרים חברתיים עם שוודים [גרמנים] מקבלות הודעות [מהמחתרת הפולנית] שיש עוד מקומות פנויים בבתי־זונות.

אופן חיפוש חפצים אצל יהודים בפלוצק (Plock): בתחילה ממיינים את החפצים מסוג א׳, לאחר מכן מסוג ב׳ ולבסוף מסוג ג׳; בודקים על־ידי מישוש את טיב הסחורה. אחרים ממששים ומחפשים שעונים. כדי לשחרר את גדות [הנהר] בפלוצק ממבריחים, הושיבו את הדייגים בספינות־משא ושילחו אותם. באישון לילה הורידו אותם במקום נידח. כל החנויות ובתי־המלאכה של י[הודים] בפלוצק סגורים.

7 ראשים [ממונים גרמנים] במשרדי השלטון ו־3 בקהילה.

ניתנה הוראה לכל קציני המילואים של הצבא הפולני להתייצב כדי ללכת למחנה־שבויים. מכאן סכנה שתילקח כל האינטליגנציה. אומרים כי קיים ניוס־פייפר [עלון] ובו ידיעות מהרדיו.

הקהילה הי[הודית] בווארשה קיבלה הוראה להכין תוך ימים אחדים שני בתי־חולים לחולי טיפוס.¹⁰⁶ הדבר כרוך בהוצאה של מאה אלף זל׳. ממשיכים להוציא את ספריית הסינגוגה. ¹⁰⁷

בברכות לבביות שלך יצחק ברל. עיקר שכחתי: בפלוצק מקרים רבים בהם פוקדים על יהודים בטלית ותפילין לרקוד, לקפץ, לעבוד וכדומה.

אומדים את ערך הזהב, הכסף והיהלומים שנמצאו [נשדדו] בערי פולין בשני מיליארד זל׳. מספרים שבכספת אצל נוטריון אחד מצאו מיליון זל׳ זהב.

אופייני הוא יחסם של חלק ממנהיגי האנדקים ליהודים, בשל גזירת הטלאי התרבו ביטויי השתתפות בצער. התאבדויות בין מומרים.

 

[11]    🔗

13.12 — קרסניסטאב (Krasnystaw) בבית־הספר 1,400 אנשים. קאלושין ( ¹⁰⁸(Kaluszyn 3,000 — פליטים מפביאניץ (Pabianice) ולובלין.

מוקם והולך רזרוואט במחוז לובלין — 200,000. בלובלין מוקמים צריפים.¹⁰⁹

14.12 לודז׳ — מדי שבוע מגורשים 17,000 יהודים¹¹⁰ — — בס״ה 80 אלף. קבלת הפנים בראדומסקו (Radomsko) — — מליפנו (Lipno) [?] מובלים 1,500 איש.

פעילות קרן העזרה בבית [מגורים], השומרים [השוטרים] לוקחים שוחד בעד אי־לקיחה לעבודה. הם אומרים שיעבדו 7 ימים.

14.12 בליפנו — מתגוררות 500 משפחות, למעלה מ־2,000 [נפש]. למן ה־9 [בחודש] התחיל הגירוש. הלאנדראט [ראש נפה] מצווה לנסוע, השומרים [הגרמניים אומרים] — לאו. עד ה־21.12 חייבים הכל לעזוב.

מותר ללכת ברחובות משעה 9.00 עד 15.00. עזיבה מרצון. לנשים אסור לצאת מהבתים. בווארשה ישנם מ־200 עד 300 נפש [אנשי ליפנו].¹¹¹ ליפנו (Lipno) הייתה תוך חודשים אחדים ריקה מיהודים (Judenrein) וראה ספר ליפנו, 1988, עמ׳ 233־228; 249, 250 וכן ערך ליפנו, פנקס הקהילות, וארשה והגליל, עמ׳ 263.

 

[12]    🔗

ידיד יקר!

עלי להודיעך כדלקמן: מפוזנן שולחו — — בקרונות סגורים, ביניהם פרופ׳ ברטל וטיילור ומשפחותיהם.¹¹² הם נשלחו לווארשה, מכאן ללוביץ (Lowicz) ומשם לראדומסקו (Radomsko). לישראלים [ליהודים] נודע הדבר ובאו עם לחם, חלב ומים, ולמרות שהרחיקו אותם בקתות הרובים, בכל זאת באו [לתחנה]. חלק [מגולי פוזנן] שוחררו שם. הוא רק עושה טובה, הפליט היהודי, הוא לא ישתדך — — למשפחה כפי שעושים זאת עמיתיו, הגם שהוא מכיר את כולם משם. הוראה האוסרת ללבוש מדי־צבא פולני, גם לא תלבושת בתי־ספר.¹¹³

בברכה, [החתימה לא פוענחה]

 

[13]    🔗

רמברטוב ( ¹¹⁴(Rembertow – 40,000 קונטריבוציה [כופר].

50 איש ליום עובדים לפי 10 זל׳ לאיש, לפי מה שנקבע מראש היה מתקבל —לודז'.¹¹⁵ רופאים, עורכי־דין, מורים מלומדים [נמלטו אל] וארשה. הקהילה חייבת להתקין הסגר לחולי טיפוס ובני המשפחה. גב׳ מילמן וילדיהם.¹¹⁶ בקאלושין (Kaluszyn) נמצאים 2,000 פליטים מפביאניץ (Pabianice), קאליש (Kalisz) ומקומות אחרים. גרים בבית־הכנסת, בטחנת הקמח באופן פרטי ירשו להיכנס למפעל הבורסקאות.

 

[14] [16 בדצמבר 1939]    🔗

אבי היקר!

אני יכול להודיעך כדלקמן: בפלוצק (Plock) לקחו מהחייטים ומהסנדלרים היהודיים את בתי־המלאכה ואת המכונות. בעלי המלאכה עוסקים בעבודתם בהסתר. ה־ן¹¹⁷ הסתיר ספר־תורה וש״ס אצל מכר גרמני, מורה במושבה הגרמנית. גיסו קיבל הודעה שעל חנותו (לאביזרי תפירה) מופקד קומיסר. לקומיסר, פולני אחד, הזכות להפקיע את החנות תמורת סכום מסוים, לטובת העיריה. הוא רשאי להחרים את דירתו ולהעביר את היהודי לצריפים שבשולי העיר.

בשורות קודרות מלודז׳: נעצרו כל עורכי־הדין, הרופאים והמורים היהודים.¹¹⁸ אשתו ושלושת ילדיו של קצ[נלסון] ¹¹⁹ — במעצר. נעצרו נשות־עסקני הציבור וילדיהן. בהתאם לדרישה צריכים לעזוב את לודז׳ מרצונם מדי יום 1,500 יהודים, ולא — יארגנו הם [הגרמנים] את היציאה.¹²⁰ מחיר הנסיעה באוטובוסים [מלודז׳ — לווארשה] עלה מ־20 זל׳ ל־200 זל׳ לאיש. שלושה ימים היה אסור על היהודים לנסוע ברכבות. שמועות כאילו חייל אשכנזי [גרמני] נהרג על־ידי פולני. כל רחוב גורנה (Gorna) פונה מהדיירים, יהודים ופולנים podrzutkow Dom schronienia (בית מחסה לילדים אסופים) על שש מאות [החוסים בו] במצב איום.

החל מ־1 בנובמבר העיריה לא נותנת כספים. מאה ילדים מתו מאז תחילת המלחמה. חלונות פתוחים, ידי הילדים ורגליהם קופאים בקור.

שמועות שביום שני תתחיל בפעולתה ועדת־ההעברה הסוב[ייטית] וכי מאות אלפי יהודים יצהירו על עצמם כאוקראינים.¹²¹

נתקלתי באיכר מסביבת אוסטרוב (Ostrow). הם [הגרמנים] מופיעים מדי פעם, לוקחים חזיר, דורשים לתת להם ביצים, חמאה וכו'.

האיכרים שודדים בקרבת הגבול [הסובייטי]. ביחוד בסוקולוב (Sokolow) ונגרוב (Wegrow) — — התנפלויות על עוברים [דרך הגבול], גם הם נהנים מן החפצים השדודים.

ה־16 [בחודש], ידיעה כי מפוזנן שולחה שארית אלף היהודים. חולים מבית החולים, זקנים, כולם הועברו למחנה בגלובנו (Glowno), משם ברכבת לכיוון אוסטרובייץ קיל[צקי] (,(Ostrowiec Kielecki ¹²² ובתוכם גם ראש הקהילה ומשפחתו והרב דמתא¹²³ — אף כי היה יכול להתחמק.

בשימנוב (Szymanow) על־יד וארשה (לא הרחק מניפוקלנוב) (Niepokalanow) אמורים להימצא אלפיים פליטים יהודים בכנסיה, פרטים לא ידועים.¹²⁴ לאופ״ל Liga obrony przeciw lapaniu — L.O.P.L [ליגה להגנה בפני חטיפות] אתה יהודי? [Sind Sie Jude] שואל השומר [גרמני] אלא מה, תורכי [וואס דען א טערק] הו, תורכי, אז סלח לי.( Ach soTurke, dann entschul digen Sie).

בתחנות בריאות הציבור הודעה שזונות י[הודיות] המקיימות יחסים עם שומרים [גרמניים], מבצעות מעשה חבלה. זונות י[הודיות] אינן מקבלות טיפול רפואי בתחנות־הבריאות הקיימות. בדואר הראשי, יש כתובת בפולנית וגרמנית, הקובעות כי השימוש בדואר אסור על היהודים. בחוץ עומדים נוצרים המוכנים תמורת פרוטה לסדר בשביל יהודי את כל הדרוש. מענין, מודעות בעתונות: אריים מחפשים אצל — — ניהול חנויות של יהודים.¹²⁵

מכרים נוצרים [פולנים] מעבירים חפצי יהודים מלודז‘. שמועה נפוצה שבמחיר 12 מליון זל׳ מוכנים להפסיק את הגירוש מלודז’.

אמצעי לחימה. צילום אורטובר.¹²⁶ בלודז׳ כמו במנדלסוניה (גרמניה) אחרי שבע שנים.

בבית־המדרש ברחוב טוורדה (Twarda) בווארשה הפשיטו את היהודים וציוו עליהם לרוץ החוצה אל הכפור. תנאי דיור איומים אצל הפליטים ב[רחוב] רינקובה ( (Rynkowa 5 , אי אפשר לנשום, צפיפות, זוהמה. היום ביקרתי בנקודות הפליטים ברחובות גז’יבובסקה (Grzybowska), גראניצ׳נה (Graniczna), בשטיבלאך [בתי־תפילה של חסידים], נכנסים להתפלל ומכניסים לכלוך.

בולאי שלח גלויה ובצדו השני של הבול תוספת זעירה נכתבה על מתים [הרוגים], אצל ישונ[סקי] ראיתי תמונת אבל עם נרות דלוקים.

הדמיון פועל: שוודיה הכריזה מלחמה על גרמניה. רומניה נלחמת נגד רוסיה — —. ה — — נוסעת לרומניה. 500 זל׳ לרווק [יחיד] ו־2,000 לנשוי¹²⁷ — — רחובות וארשה מעוררים. [?]

 

[15] [16 בדצמבר 1939]    🔗

16 בדצ[מבר]. צדיק אחד אמר שעם הדלקת נר חמישי של חנוכה תבוא הישועה. הוא [הגרמני] מחפש כלי־זין ואגב אורחא נוטל הוא מהדיירות מעות, רהיטים [וכן] מצעים ומלבושים, יפים דוקא.

 

[16]    🔗

אבי היקר!

שמונה־עשר בדצמבר. לאחרונה מתנהלת העברת המכתבים ההמונית [לשטחים שסופחו לברית־המועצות]. המחיר משתנה. בדרך־כלל 15 זל׳ בשני תשלומים: תשלום ראשון מקבלים בשעת מסירת המכתב לנמען, והשני לאחר קבלת אישור שהמכתב הגיע. אך ישנם גם מקרי הונאה, שלוקחים פעמיים [תשלום] עבור מכתב.

הקירות מלאים מודעות בדבר יציאה לווילנה, גרודנה, לבוב, ביאליסטוק וכו'. יש מודעות שהן בצורת כרזות מודפסות, רק פולנית, אחרות הן בכתב־יד. הרבה תחנות־יעוץ ומשרדי־מודיעין על שבויים ועל נעדרים.

ההרכב של — — שחקנים אחדים, מורים, עובדי מוסדות, סטטיסטיקאים [ערכו] לראשונה סטטיסטיקה, כגון ששליש [האוכלוסין] הם ילדים.¹²⁸

לשכת עורכי־הדין קיבלה הצהרות למילוי בדבר המוצא הארי, כלומר, עורכי־דין יהודים יימחקו מהרשימה.¹²⁹

ב״ברלינר אילוסטרירטר צייטונג״ Berliner Illustrierte Zeitung צילום של יהודים החושפים מכשירי מלחמה [אמצעי לחימה] שהוטמנו. צילומו של אורטוב כמתרגם.¹³⁰

לדבר רוסית בלודו׳ זו סגולה נגד שוד חפצים.

בווארשה ילדים שאינם יכולים לבוא למטבחים לארוחת־צהריים בגלל חוסר בגדים.

ההגירה הואטה במקצת בשל טעמים שונים. קודם יצא הנוער ללימודים במכללות על מנת להתקרב לרומניה ומשם לארץ־ישראל.

אין משלמים שכר־דירה. הדיירים מקימים ועדים האוספים כסף לתשלום עבור מים ומסי־עיריה. מקניטים את בעל־הבית: ״אולי אתה רוצה שכר דירה״? בעלי־בתים לשעבר לוקחים אריים בתור מנהלי בתים (קליין — דזילנה 15) (Dzielna).

בת־מזל, חוויותיה במשך שלושה שבועות בפולין, עולות על אלה של שבע שנים במנדלסוניה [גרמניה].

הספריות מציגות לראווה מחברות ועפרונות כדי שיראו כחנויות ספרים.

בספריית באבול¹³¹ כבד ישנו אינדקס [רשימת ספרים אסורה]: שני המאנים [האחים היינריך ותומס מאן], צווייג (Na tropach Smetka,(Zweig, של יאלו קורק (Jalu Kurek), מאלרו (.(Malraux ¹³² העגלונים שהובילו את הספרים מהסינגוגה מכרו ספרים בזול. מאכסנים את הספרים במרתף יבש.

בדובשין (Dobrzyn) קרעו את הכסתות וחיפשו מעות. בל[ודז׳] בימי שני, לאחר הדרשות של יום א׳ [בכנסיות], האנשים פראיים. [על יהודים] נאסרה שם כניסה למשרדים. בגוברנמן פורסמה בעתונים הוראה (17 בדצ[מבר]) האוסרת את השימוש בטלפון.¹³³ בחלם (Chelm) הריצו 1,500 איש לגבול, 18 נורו¹³⁴ מתוכם נפטרו ד״ר אוקס, האחים מרגוליס. הוחזרו מהצד ההוא, כי זה עלול לשמש תקדים להבא — הצהיר הלה [הצד הסובייטי].

הגיעה ועדת העברה.¹³⁵ בראשה צווילינג, אביו נהרג בשבוע שעבר. המצב הוטב. פרופ׳ רייכמן¹³⁶ קיבל כביכול הודעה שלא יוכל לקבל את אותם מאות הדולרים או מארקים שאחיו שלח לו, מפני שהוא יהודי.

מספר שבגלל מעשי השוד [שאנשי] העולם־התחתון ביצעו במינסק־מזובייצק (Minsk־Mazowiecki) נורו 50 איש — — הם חייבים להיות בהסגר ולעבוד ביערות.

אבדות גדולות לתרבות, אבדו הפנקסים.¹³⁷ בלסקז׳ב (Laskarzew) ¹³⁸ נרצחו עשרים וכמה.

בחנויות של יהודים נאלצים למכור לאלה [לגרמנים] סחורה במחירים שמלפני המלחמה ובהנחה של 25%.

בחלם מתו רבים מבין אלו שהגיעו, בגלל קשיי הדרך. חסרים עוד 300 נפש שהתפזרו. במיילץ (Mielec) ¹³⁹ פרצו בערב ראש השנה לבית־המטבחיים ושרפו את השוחטים בבוגאי (Bugaj) היכו ואנסו את הנשים ולאחר מכן הציתו [את הבתים].¹⁴⁰

ברכות לבביות שלכם פייבל¹⁴¹

 

[17]    🔗

יקירי,

שמונה־עשר בדצ[מבר]. בשורות קודרות מלודז'. הקהילה… הודיעה שלפי שעה פסקו הגירושים עד ל־1 במרס.¹⁴² זה אמור לעלות ארבע מאות וחמישים מיליון זל׳.¹⁴³ ידיעות כי רכבות לאורך קילומטרים תמימים מוליכות יהודים מגורשים מל[ודז׳]. רבים הולכים ברגל, הרבה ילדים קפאו בקור.

כל דבר מצלמים. בכלל מתגבר — — חורבות ו[ארש]ה. תפיסת ה־24, צילומי יהודים¹⁴⁴ בתים — — הובאו יהודים מסרוצק (Serock), הסריטו וכדומה. שומרים [שוטרים גרמנים] עם מצלמות.

בלודז' מדברים על שבוע קניות של גרמנים. — — אחד קנה לעצמו אריג לעשר חליפות, אחר — — מוכאלאפקעס [נייר דביק נגד זבובים] ש — — את הידיים. אני תייר ונוסע ללודז'.

תשעה־עשר בדצ[מבר] מדובר שוב פעם על גיטו בווארשה,¹⁴⁵ — — בהשואה [לתכנית] הקודמת הוא יקיף — — ועוד שמועה בקשר לכך שכל היהודים — —. מתחילים להגיע אנשים גם מקרקוב.

 

[18]    🔗

אבא יקר!

תשעה־עשר בדצ[מבר], היום הגיעו ידיעות חדשות. באיז׳ביץ לוב[לסק] (Izbica Lubelska) מרוכזים 1,120 יהודים מקולו (Kolo). חלק מהם נשלחים לעיירות הקטנות שבסביבה.¹⁴⁶ בסוקולוב־פוד[לאסקי] (Sokolow Podlaski) נמצאים חמש מאות יהודים מקאליש (¹⁴⁷.(Kalisz מצפים שם לשני מישלוחים נוספים. מלבד אלה, יש שם כחמש מאות יהודים מפולטוסק (Poltusk), מלאווה (Mlawa) וקרסנושיילץ (Krasnosielc). וגם מספר גדול של יהודים שאינם מצליחים לעבור לצד השני [ברה״מ], באחרונה אירעו שני מקרים של יהודים אשר נהרגו בידי משמר הגבול הרוסי. באוסטרוב לוב[לסקי] (Ostrow Lubelski) נמצאים 580 יהודים מפוזנן.¹⁴⁸ הם באו ברגל מלוברטוב (Lubartow). הלכו עשרים קילומטר רגלי.

היום פורסם בווארשה צו בנוגע לנכסי היהודים. מי שבידו מעל אלפיים זל׳ חייב להצהיר על כך.¹⁴⁹ שמועות בדבר שינוי[,] ב[ל]ומברג¹⁵⁰ בראש המשטר החדש.

בו[ארשה] יש כמה מאות רבנים מעיירות קטנות. לאחר הטרגדיה של הרב מוונגרוב (Wegrow) שנהרג¹⁵¹ נמלטו יתר [הרבנים].

א׳ כהן¹⁵² גורש מדירתו. קיבל דירה אצל הגנן שלו. האינטליגנציה מלודז׳ גורשה לקרקוב ומשם הם באים לו[ארשה]. מספר הפליטים בו[ארשה] הולך וגדל. הספסרות בדירות גואה. תובעים בעד חדר מאה חמישים, מאתיים זל׳. למן 1 בינואר אסור שיימצא בו[ארשה] לו בית־מלאכה יהודי אחד, חנות יהודית אחת.

באחרונה יש ידיעות על רכבות עם נוצרים המגורשים ממקומות־מגוריהם.

בברכות לבביות

שלך יעקב

בן־הערובה הודיע לשכנא שאולי אפשר יהיה לשחרר את פוזנר מבית־הסהר לודז׳ על יסוד סרטיפיקט (רשיון עליה) לא״י.¹⁵³

 

[19]    🔗

בתי־הספר היהודיים נסגרו לחלוטין.¹⁵⁴ רוב המורים נאלצו לחפש עבודה מחוץ לווארשה ולנדוד אל העבר השני [של הגבול הסובייטי].

עם הנהגת הסרטים נעלמו הרוכלים היהודיים מהרחובות המעורבים [שאוכלוסיתם מעורבת].

בזמן האחרון מקובלים מאד בקרב האוכלוסיה הפולנית בתי־קפה, ששחקנים ושחקניות משמשים שם כמלצרים, למשל: יאראץ (Stefan Jaracz) ואחרים.¹⁵⁵ ברחוב הפול[ני] נראה עוד לעיתים חיוך. ברחוב הי[הודי] — עצב. חדלו הביקורים במסעדות ובבתי־קפה. במסעדות פול[ניות] בודדות הכתובת: הכניסה ליהודים אסורה.

קשיים בפעילות [כלכלית], אסור לשלם ליהודי יותר מ־500 זל׳ ואסור שיהיו ליהודים יותר מ־2,000 זל׳. ¹⁵⁶

הסיפור שאנשי ״אסטוריה״ בלודז׳ עודם בחיים.¹⁵⁷

סוכנות פאי״פ..P.I.P. — Pewien Idiota Powiedzial) P.I.P) — [אידיוט כלשהו אמר]; פוו״א — ״פאלאקן ווילן אזוי״ [פולנים רוצים כך].

בעשרים ואחד בדצ[מבר] שני יהודים הגיעו לו[ארשה] בכרטיסי חינם של רכבת עם שומר, כדי שיגן עליהם.¹⁵⁸

מוולוצלבק (Wloclawek) גורשו אלף וחמש מאות יהודים¹⁵⁹ ואלף וחמש מאות נוצרים גברים לזמושץ (Zamosc) נשים — לשברשין (Szczebrzeszyn). בשוק האכילו היהודים את הנוצרים אף כי רבים מהם אנטישמים גדולים. בבוצ׳קי (Buczki) הסמוכה [לוארשה] כ־150 יהודים מקאליש ו־100 בלפיאנקי (Lepianki) הגרים בבית הכנסת. בעל־הבית ניכה 10 אחוזים למען הגולים. בלגיונובו (Legionowo) נמצאים גולים מנובי־דבור (Nowy Dwor). גמרו את מנת האוכל — — לפני בלושיץ (Losice) להקביל פני הגדולים. בקרקוב ציוו להוריד את שטריימלאך ויחד עם זאת לארוז אותם בנפטלין. ב[וויליצ׳קה] (Wieliczka) פועלת ועדת הגבול. אומרים שלא מתקבלות בקשות של יהודים. בסביבת צ׳נסטוחוב (Czestochowa) הוקם ועד־עליה ארצישראלי. בפיוטרקוב (Piotrkow Tryb) ועדת הגירה.¹⁶⁰ בגירושים מלודז׳ חייבים להשאיר את המפתחות נעוצים בארונות, את הציפרים והכלבים — אצל השכנים.¹⁶¹

צער בעלי חיים, [גרמני] ראה עגלה עמוסה מדי בפחמים, ציווה להשליך מעט כדי להקל על הסוס.

בימי המלחמה היה קיים משמר אזרחי (Straz Obywatelska). בלודז׳ התייצבו חלק מן היהודים. מהם חלק ניכר מקרב האינטליגנציה – – עורכי־דין. מתפקידם היה לקיים משמרות, להשגיח על הנקיון וכדומה. עם התגברות האנטישמיות בסוף ספטמבר, החלו לדחוק רגלי היהודים מהמשמר. יהודים היו במשמר גם בימי אשכנז [גרמניה]. מאז 1 בנו[במבר 1939] פסק מלהתקיים. בימי המלחמה הטילו על היהודים שבמשמר את התפקידים המסוכנים ביותר ולפיכך נפלו רבים.

*

[הערה בשולי העמוד]: כדי שיהיו מסוגלים לקבל ולעזור לא רק לנצרכים המקומיים אלא לשלב ולהכליל בתנועת הגמ״ח [גמילות חסדים], –

*

עשרים אלף גולים. בעד מעות מקבלים תעודות־טבילה עד לדור השלישי. קיבלו — — מהדיאצֶזיה של לבוב.¹⁶²

יחס טוב מצד הפולנים, בניגוד לימים הראשונים כאשר היו לועגים כאשר ראו יהודים מובלים לעבודה.

הלכי רוח אופטימיים. הפולנים מאמינים שהכל יסתיים בקרוב בכי טוב. פרטיזנים כביכול בסביבות סטניסלבוב (Stanislawow).

בוולוכי (Wlochy) [ע״י וארשה] שעל טהרת הפולנים, נער שצעק ״יודֶה״ קיבל מכות.

טרגדיות של חוסר ידיעה היכן נמצאת המשפחה. אין יודעים לאן מוליכות הרכבות מן הערים השונות.

[הנוסעים] לאיטליה נאלצים ללון בדרך. אי אפשר לנסוע ברכבת מהירה.¹⁶³ בקטוביץ (Katowice) אסור ליהודים להימצא.¹⁶⁴

קודם עבד בחברת גז’יבוב ((Grzybow ¹⁶⁵ בשכר 4 זל׳ ליום. נאמר שהשכר גבוה מדי והורידו ל־3 זל׳. הציקו והוא ויתר על 3 [הזל׳]. [?] 5 חולים.

סגולה נפלה בחלקם של אנשים שהיו צריכים לעקור [להגר] — — באו [הגרמנים] לרח׳ שייננה (Sienna), פתחו בפני שלושה פולנים דירה יהודית לא מאוכלסת וחילקו את החפצים בין כל משרתות הבית [הפולניות].

השדרות [גסטפו] שדדו נערים יהודיים וחילקו לפולנים. אלה… אצל אחד על המין חותמת של סימנים אריים.

באחרונה החליפו ברחובות את — —

בליל הפינוי גנבו בבית העתונות בקרקוב.

 

[20] 22 בדצ(מבר) 1939]    🔗

סבא יקר!

אני יכול להודיעך דלהלן: נתקבלה ידיעה שבגנייזן (Gniezno) שבאיזור פוזנן רוכזו במחנה כל היהודים, למעלה משלוש מאות וחמישים איש. החזיקו אותם שמונה שבועות ואחר־כך שילחום – – בינתיים – – שילחו אותם ברכבת־משא מפוזנן לאוסטרוב לובלסקי (Ostrow Lubelski). היה יהודי — — תובע [?] שנתיים, האחרים תשושים וחולים כרעו תחת המשא¹⁶⁶ — —

בלובלין דרשו [הגרמנים] לשיר ״לאמיר זיך איבערבעטן״ [הבה נתפייסה] והיהודים שרו ״לאמיר זיי איבערלעבן״ [הבה ונבלה אותם].

תופעה מעניינת בו[ארשה] בנוגע לשלטים ולכרטיסי הביקור על גבי הדלתות. האש¹⁶⁷ [H] כתב [על הדלת] שהוא זקן היהודים של איינזצגרופה (Einsatzgruppe).

בפיוטרקוב (Piotrkow) הרסו את בית־העלמין הישן כדי ליישר את הדרך.¹⁶⁸

מהלכת שמועה שה״ארבייטס־באטליונים״ [גדודי העבודה] מטעם הקהילה יבוטלו, ואת הכסף תמסור הקהילה לעיריה כדי שתעסיק מובטלים נוצרים. בערב עומדים ליד תחנות־המשטרה בעלי־מקצוע המוכנים לעבוד בשכר 5־3 זל׳ בתוך הבלוקים.

בל[ודז'] אסור ליהודי מכאן ואילך לפדות חפצים מבית־משכון.

צו בדבר החרמת חפצי־אמנות הן [בבעלות] ציבורית והן [בבעלות] פרטית.¹⁶⁹

אצל [בחנויות] ודל (Wedel) ¹⁷⁰ לא מוכרים עוד שוקולד ליהודים.

אחד גדול [בעל מעמד] ראה איש מאנשי השררה [המשטרה] משליך ארצה ממתקים שבידי נער, נתן לו [לנער] 20 זל׳ ואמר, שבמהרה יקיץ הקץ על יסורי ישראל.

בל[ודז׳] הוכה נער יהודי בשעת עבודתו והוא יצא מדעתו.

באו לאיש אחד בלילה, הכריחו אותו לוותר על ביתו ולחתום שישלם מאה ושבעים אלף, הוא ברח.

בגלובנו (Glowno), במחנה של בישופי פוזנן — — ממתקים, אטריות ועוד.¹⁷¹ פרופ׳ קוטרבינסקי¹⁷² מחפש [לתת] שיעורי בית.

מומרות, נשיהן של ראשים [קצינים פולניים] אינן מקבלות סיוע. קולות אהדה מצד הפולנים: אנו רושמים את שמותיהם של אלה [הפולנים] המצביעים על דירות וחנויות של יהודים — — הגידו, לשם מה אתם עונדים את הסרט ? הסירו אותו.

הציבור אינו מחריש. כאשר עורכים חיפושים ניגשים לדלת האחורית וקוראים לשומרים [לשוטרים], פותחים את החלון ומרימים קול צעקה, בוכים ומיללים עד שמכריחים [את המחפשים] להשאיר את הצרורות ולהימלט. על אף שלשוטרים אסור לבוא בלי – – תעודות. דמות האשה ההולכת בעקבות כמה גרמניות. 2 שומרים [שוטרים גרמנים], מרחוב קרולבסקה (Krolewska) עד [רחוב] קרקובסקיה פז׳דמישציה (Krakowskie Przedmiescie), עברו ראשים [קצינים] איש מהם לא שם לב לזעקתה ״אנוכי אלמנה, זהו לחמי״.

משלמים הרבה פחות מערך הסחורה. קבלת הפנים למתלוננים: אתם מעליבים את העם שלנו. זה נאמר על כל צעד ושעל.

הילדים השרים [ברחוב] בכפור כיצד נשאר [בחיים]. הזמר העיוור, לקח 5 גרושים מכל עובר אורח.

הציבור חדל לענוד את הסרט בייחוד ברובע הפולני.

חוסר אפשרות לנהל פעולת תרבות. יציאת המנהיגים והעסקנים. מוסדות נשארו ללא מנהלים, קצתם חזרו מהעבר השני [הסובייטי].

בפיוטרקוב הם דרשו שהפרוטוקול של הקהילה ייכתב בשלוש שפות: גרמנית, פולנית ויידיש. בווארשה בשעת — — דרשו לכתחילה בעברית, אך כשהוסבר להם שיידיש היא שפת הדיבור, נתנו הסכמתם. אין מזלזלים ביידיש, אדרבא, יהודים משמשים לעתים קרובות כמתורגמנים.

הנהגת תלושי־לחם ומסירת המכירה למספר קטן של חנויות יהודיות, ואף זאת רק בתוך הרובע היהודי, מפחיתה את מקורות הפרנסה של היהודים. הוא הדין בסחר־הפחם. — — בין — — הסיטונאים, המחלקים את הפחם לקמעונאים, אין אף יהודי אחד — — בין הקמעונאים מעטים מאד וכו׳.

מספר המסעדות היהודיות פחת במידה ניכרת, במיוחד בסביבה הפולנית מחמת — —

  ##[21] [25 בדצמבר 1939]

בוולודבה (Wlodawa) נתקבל אישור שהזקן אסור בנגיעה.

בעשרים וארבעה בח״ז קיבלתי ידיעה, שברצועת הגבול ליד מלקין ((Malkinia ¹⁷³ מוטלים בשטח־ההפקר כמה אלפי אנשים שאינם יכולים [לזוז] לא לכאן ולא לשם. האנשים שוכבים שם מזה שבועות אחדים. האנשים קופאים בקור. היו כמה מקרי מוות. כמה אנשים גוססים.

יש מכתב מביאליסטוק שמן הראשון [האחד בחודש] ייענשו המבריחים שבעבר השני בעונש מוות, ו[אלה] שהוברחו — בשלוש שנות מאסר.

הוועדה עובדת, אבל ההעברה אינה חלה על יהודים ועל פולנים.¹⁷⁴

ידיעה מקיילץ (Kielce). שהשלטונות המקומיים נתנו אישור ליהודי בעל זקן נאה ש[״] בעליו של זקן זה וכו׳ [״].

ראיתי אישור שניתן לראש היהודים במחוז קטוביץ (Katowice) [מרין], (סוסנוביץ, בנדין ועוד) (Bedzim ו־ Sosnowiec) המתיר לו להחזיק עשרים אלף זל׳, לעצור כל יהודי ולנוע חופשית ביום ובלילה.

היום, בעשרים וחמישה בחודש, התקיימה התיעצות של כמה עסקנים (שטיין, שכנא, שוורץ, אפלבוים)¹⁷⁵ אודות ההתייחסות להזמנתו של אלפרד [נוסיג] בענין ההגירה.¹⁷⁶ היתה דעה שצריך להקיפו אנשים ישרים, להציע ליצור קשר עם חוץ לארץ בענין הוועדה [שהוקמה] באוויאן (.(Evian ¹⁷⁷ יש חשש, שברגע שחמישים הראשונים יעזבו את המדינה בדרך בלתי־חוקית, יצוו על מאות־אלפים לצאת בדרך זו. היתה הסתייגות לגבי אישיותו של ד״ר נ[וסיג],¹⁷⁸ היא עלתה על פני השטח גם במלחמה הקודמת. צריך לדרוש ממנו שיאפשר לבוא במגע עם החלוצים היהודים [פליטי גרמניה] שכמה מאות מהם נוסעים כל חודש לארץ־ישראל.¹⁷⁹ הוחלט לשגר ״קורבנות״ אחדים שיבואו עמו במגע.

ברחובות יש מודעות של מגידי־עתידות כפיפלו [כירומנט ידוע] ואחרים, המנחשים קורות אנשים הנמצאים במרחקים.

התנאים במחנה יהודי פוזנן לא היו רעים. היאהודים [יהודים יוצאי גרמניה] השמידו מפחד את כל מטבע־החוץ [שברשותם], [היהודים] הפולנים — לא! ¹⁸⁰

בזמן האחרון עמדה לרשות היהודים והפולנים בלודז׳ רק תחנת־רכבת אחת, תחנת קאליסקי (Dworzec Kaliski). את הגרמנים והחיילים משמשת תחנת פבריצ׳ני (Dworzec Fabryczny).

מפוזנן, גדיניה וממקומות אחרים גורשה כל האינטליגנציה הפולנית, הסוחרים, העשירים והתעשיינים.

גילגולים מוזרים. לפני ימים אחדים חזר מרוסיה הרופא ד״ר גולדה, שנשלח לשם מפאריס, מטעם האגרו־ג׳וינט,¹⁸¹ יחד עם עוד קבוצת רופאים. בש[נת] 1936 הואשם יחד עם כל חברי הקבוצה בריגול. אחד מן הרופאים עונה במשך עשרה ימים רצופים. לא הניחו לו לישון, [אילצו אותו] לעמוד והכריחו אותו לחתום שעסק בריגול בקטריולוגי. במחצית דצמבר שוחרר ויחד עם קבוצת גרמנים נשלח לפולין. כאן יצא לחופשי.

מספרים כי בעבר השני פג ערכו של הכסף הפולני. מותר להחליף רק 300 זל׳. משלחים לעבודה באורל ביחוד את אלה המתגוררים בבתי־ספר, בבתי־מדרש. מוסרים מקובנה, וכן גם מווילנה, שלאיש מבני האינטליגנציה לא נותרה יותר מאשר חליפה אחת, את השאר העניקו לפליטים, שנתקבלו שם בסבר פנים יפות.

לא הכל הניחו מידם את נשק המדע. בפיוטרקוב (Piotrkow) ממשיך הרב הוברבאנד¹⁸² לשבת על התורה וכותב את הכרוניקה מימי אשכנז. שוחרי ייוו׳׳א¹⁸³ אוספים חומר על הימים האלה [מאז מערכת ספטמבר ופלישת הגרמנים]. ממקומו של פרידמן מביאים מעות ע״י ערלים תמורת עשרה אחוז.¹⁸⁴

וארשה מלאה עד אפס מקום. בכל בית לודז’אים, קאלישאים ואחרים. הכל שורץ רמאים ונוכלים פולנים ואחרים, המלשינים וסוחטים בשם הסטרא־אחרא [הגרמנים].

פרשת ולאדיסלב דובניאק (Wladyslaw Dubniak), בוצאץ׳ (Buczacz) וקולומיאה ((Kolomyja ¹⁸⁵

בברכות, שלך, פייבל

 

|22] דצמבר 1939    🔗

אבא יקר!

בעת המלחמה, לאחר שו[ארשה] עברה ליד אשכנז [הגרמנים], נתהווה יחס מעניין של האוכלוסיה הפולנית כלפי הרוסים. הם העדיפו אותם על פני הגרמנים — לא היו הלכי־רוח עוינים כלפיהם. הכובסת נזכרה: האם היה רע אצל הרוסי? המלה (Sowieci przodem). [״הסובייטים קדימה״]¹⁸⁶ לא עוררה שום פחד. זו התגובה שבאה עם הזעזוע על התמוטטות פולין, על שהניחו לבני אדם לרעוב בעת שהמחסנים היו מלאים כל טוב. לילות שלמים היו ממתינים ליד המאפיות, ובבוקר באו החיילים הפול[ניים] ולקחו את הכל. אני נזכר בשלושה תורים: של חיילים ולובשי מדים, של נשים עם ילדים ושל סתם עמך. ימים שלמים היו עומדים בתורים ולא מקבלים דבר. הסוחרים או שהיו מסתירים את הסחורה, או שפחדו להימצא בחנויותיהם. מטעם ראש־העיר יצאה הוראה שעל החנויות להישאר פתוחות, אך היא עזרה אך במעט. החנוונים נהגו לתלות בחוץ רשימות מהמצרכים שבחנותם. לא היה לחם, [לא היו] עוגות, כוסמת, קמח, גריסים, אורז. מלפפונים חמוצים היו לרוב, סיגריות — במחיר יקר מאד. יש לשבח את מוכרי המלפפונים שעמדו בחוצות בשעת ההפצצות הגדולות ביותר ובלבד להשתכר פרוטה.

לפני ימים אחדים בעשרים ושלושה בדצמבר התפרסם מאמר Warschauer Zeitung על מצב החקלאות בגוברנמן. נאמר שם שיעסיקו יהודים בעבודות־כפיה בביצוע התוכנית הכלכלית של השלטון.¹⁸⁷

אנקדוטות לעשרות כיצד בזכות הטיפוס השורר, ניצלו דירות מלקחנות [החרמות].

הושחתו אוצרות ספרים יקרי־ערך וכתבי עת עתיקים מאימת הזמנים החדשים. אחד רוז [?] הניח את הספרים הללו בתוך מתרס, אולי ישתנה עוד המצב. ״ייווא״ שרפה חומר רב, ספריות שלמות נשרפו.

החליפו את הפרווה [הפכו את עורם]: ממידזישין (.(Miedzieszyn ¹⁸⁸— — חברות – – מטבחים — —משנה שם — משנה מזל. עשרות מוסדות נחרבו. קופות גמ״ח.

מרכז הקואופרטיבים פשט את הרגל. חדלה להתקיים כל הפעילות של הפילנטרופיה האזרחית, נעלמו ועדי־נאמנים של בית־יתומים ו[מוסדות] אחרים, ועד־הנשים של ועד־ההצלח. ״עמך״ מארגן עזרה הדדית הן בשעת המלחמה הן לאחריה.

הקירות מכוסים ומלוכלכים במודעות בכתב יד אודות דירות וכדומה. בדצמבר נתפרסמה הוראה שכל המודעות [חייבות להתפרסם] בשפה הגרמנית, ובאותיות קטנות יותר בפולנית.

בחגא של דצ[מבר] [חג המולד] וימים אחדים לפניה, הרפייה כלשהי ביחס ליהודים. הסיבה? יש אומרים משום שהם עסוקים בהכנות לחג, אחרים — בגלל סיבות כלליות, ואולי בגלל המשלחת הסובייטית?¹⁸⁹

רגש הנקמה השתלט על רבים. לילה, דמיונות פרע של הריגה ושפיכת־דמים. כבשים היו לזאבים. חלומותיהם של בני־אדם על מה שיהיה כאשר — —

ידיעות על מותו ומחלתו של רוזוולט, על רגליו הקטועות ועל 5 עירויי דם.

שכנא¹⁹⁰ אופטימיסט, בת־צחוק מרחפת תמיד על פניו, לעולם אינו מאבד את חוש ההומור שלו. בשני הימים הראשונים למלחמה לא האמין כי יש מלחמה, ראה בהפצצת מוסד של ה״צנטוס״ [באוטבוצק] פרובוקציה מצד הפולנים. המייסד הראשון של בית־המטבח לפשוטי־עם, בעת ההפצצות היה בא מדי יום בענין מצרכים. דאג לדירות ולעבודה לפליטים מלודז׳ ומערים אחרות. יתר על כן, כאשר נסע יום תמים ברחבי פולין לא ידע כי פרצה מלחמה והאמין שזו אזעקת־נסיון ברכבת. נסע בתריסים מוגפים.

היהודים שנותרו כקולו (Kolo) נלקחים כל יום לעבודה. ציוו על הקהילה לפצות את העובדים — —

מהעיירות הקטנות נמלטו בראשונה — — רובם הגיעו לווארשה — — המצוקה בקרבם גדולה מאד — — מפרנס היה [?]— — תעסוקה. כעת אין לו לבנים לילד.

 

[23] דצמבר 1939    🔗

— — בשעת המצור היו שש תיאוריות שונות כיצד להימנע מפגזים – – דבר לא עזר, כי ירו והפציצו מכל העברים. סטז’ינסקי (Starzynski) מזכיר לאוכלוסיה היהודית את ענין הנקיון. עקבות המלחמה סולקו מיד. את האשפה שורפים. ללחם עומדים בתור מ־7 בערב עד למחרת בשעות הצהריים. פק״או(.¹⁹¹.(P.K.O מכבדת משיכות עד לסכום של 50 זל׳ בלבד, אבל בשל ההפצצות הקשות נמנעים מכך. נמנעים ממכירות מחשש המטבע החדש.

השמועות על שינויי גבול [בשטחים ש]תחת השלטון האשכנזי [הגרמני]. בתחילה היתה השמועה אודות פראגה. אלפים עוברים את הגשר.¹⁹² הכל יכולים לעשות — אצל כלאמטאזש [?] ארשין מאכר. בזמן האשכנזים [הכיבוש הגרמני] היה עוצר מ־8 בערב עד 5 בבוקר. לאחר מכן מ־8 עד 7 בבוקר. נורו אנשי שלומנו [יהודים] על שהסתובבו [בחוצות] יותר מאוחר. רופאים ואחיות יוצאים מכלל זה. רופאים יהודיים משמשים כרופאי־חינם אזוריים ויש להם רשות לבקר בבתים ולדאוג לבריאות.

טיפוס — סיבה לדחית [הקמת] הגיטו. בשעת המלחמה התחשק לאורי׳לה [בנו של המחבר] לאסוף רסיסי פגזים.

התרוצצות מטורפת של בני אדם בשעת ההפצצות. שריפות בכל מקום. אנשים נמלטים מבית לבית. חלק נשאר בכסות־לילה. מפעם לפעם קריאות לכניעה בשפה הפולנית. חיקוי שידורי רדיו וארשה הוא זיוף מס.1 התחנה [הפולנית] היחידה [שפעלה] וילנה, שידרה כתבות מווארשה הנצורה.¹⁹³

— — צ׳רניאקוב התמנה ליושב־ראש הקהילה.¹⁹⁴ [לקהילה] היה סכום כסף מסויים (הגרמנים מצאו 90 אלף זל׳) [והיא] לא עשתה מאומה בעת המצור. היו מעורבים ועסוקים בפוליטיקה.

הכרוז בשלוש [?] שפות בנוגע למפקד,¹⁹⁵ – – פוקדים יהודים נלקחו לעבודה עם הסרט ״מפקד היהודים״ ישו[נסקי] שולח את אשתו לפניו [לצפות] כדי שלא ייתפס לעבודה. שיטות חדשות — חוטפים מתוך דירות. מסתתרים בשערי הבתים. נהרג בגלל בריחה מעבודה.

לגרמנים במדים אסורה הכניסה לחנויות, אבל לאו [לא נשמעים להוראה]. שדדו כסף [ולמתלוננים אמרו] ״מה, אתה מעז להאשים״ — — גירשו את הק. במקרים מסויימים היתה לכך תוצאה.

ב־16 בדצ[מבר] הוראה נוספת: מגן־דוד חייב להתנוסס על בתי־חולים יהודיים, דירות רופאים, עורכי־דין ובכלל בעלי מקצועות חופשיים. השומרים [שוטרים גרמניים] קונים מכל הבא ליד גם אצל מגיני־דוד [חנויות יהודיות].¹⁹⁶

(Nowy] (Kurier Warszawski] סדרה של מאמרים על השפעת היהודים בקולנוע, בתאטרון וכו'. ללא כל חתימה – – מחבר משתף פעולה.¹⁹⁷

18 בדצ[מבר], השתוללו ברוב בייל[נסקה](Bielanska) והמטורפים קראו ״יחי הפיהרר״ וכו'.

בצ׳נסטוחוב (Czestochowa) החזיקו בבית־העלמין נשים ובעלי אמצעים עד אשר שולם כופר בסך שבע מאות אלף. אומרים שהבטיחו לבטל את הכופר אם הקהילה תתחייב ששבעת אלפי יהודים יבחרו מרצונם [לעבור] לרוסיה.

הגיעו ידיעות מערים שונות, ראדום (Radom), אוסטרובייץ (Ostrowiec) וכו' על טפסים מודפסים [שכתוב] בהם, אתה מצהיר על היותך אוקראיני.

בפלינטורוב (Plintorow) ליד שדלץ (Siedlce) ידיעה אודות כ־2,000 גולים מבלאשקי (Blaszki) חונים בשדה פתוח.

קהילת וארשה מוציאה 150,000 זל׳ על גדוד העבודה.¹⁹⁸ שמועה על הפסקת ההגבלות נגד היהודים בגלל היחסים עם ארצות־הברית.

מלודז׳ הגיעה ידיעה שאנשים נלקחו לעבודה ואולצו בשעה מעשה לקרוא בקול שהיהודי הור־בלישה ( (Hore Belisha¹⁹⁹ אחראי לפרוץ המלחמה, אנו היהודים אשמים במלחמה.

שמועות על — — כנס־הגנה של תורכיה, עירק, ארץ־ישראל, פולין, צ׳כיה [בפיקוד] וייגאן

(.(Weygand ²⁰⁰

פקדו להיפרד מאתנו — — ושיחה עם הזקן מז’וליבוז (Zoliborz). ההפרדה הטריטוריאלית – – בין יהודים ופולנים — זה בהכנה — — בעיר המשכילים – – בינואר. שם יימצאו מיליון וחצי יהודים.²⁰¹

מציע למוניה²⁰² להשתתף במחלקת ההגירה.

 

[24] דצמבר 1939    🔗

ד[צמבר]. את הקרון שבו [הוסעה] האינטליגנציה הפולנית לראדומסק (Radomsko) קשרו בחוטי ברזל. היה דלי אחד לצרכי נשים וגברים כאחד.

חלק מהאנשים נעלמו ולא רואים אותם, למשל מנהיג האגודה, אחד מ־.24 ²⁰³

בעלת שני בתים בקאליש מבקשת שלא לחיות מקצבה [סעד].

תאור מעשי זוועה של הפולני ב Warthauer Zeitung. אין אנו רוצים בקשר עם הפולנים משום שתהום נפערה בינם לבינינו והיא מלאה דם — עם האדונים (Herrenvolk) — — אין הפולני — — את כל ערים – – הגרמנים. אודות היהודים אין מאמר, רק כתובת אודות יהודים העוסקים בסחר־מכר, אוגרי מצרכים וספסרים. קנסות בעוון אי ענידת הסרט היהודי.

בלודז׳ ב־15 בדצ[מבר] לא היתה אלא מחצית היהודים. הנוער, האנשים בגיל העבודה [?] נעלמו לחלוטין. נדידת ה — —

פרנסו [?] גרמנים.

בתי־ספר פול[ניים] נפתחו אך בחלקם; אלה שהצהירו על נכונותם לשתף פעולה. שיחת ד׳׳ר אוטו (²⁰⁴ (Alfred Otto עם מורים, כמרים ואנשי אינטליגנציה פולנית. הוא תובע שיתוף־פעולה לויאלי מצדם. לא הושיטו ידם לנכונות, נשארו במאסר. פ — ן נדרש לדווח על המצב הסניטרי ברחובות היהודיים.

 

[25]    🔗

אבא יקר!

[ — —] שזה אשר יציל אותם מגירוש. בין הנשארים היו מעט יהודים. 18 איש בלבד נשארו. הקהילה היתה צריכה — — נשארו שמונה מאות — — יהודים שהיו – – שם [כאלה] היה להם לאן לפנות.

קהילת פוזנן שלחה לפני המלחמה לווארשה שני ארגזים של כלי־כסף וחפצים. עוד לאחר ההפצצה הם היו בווארשה, מה קורה איתם עכשיו אין יודעים. לקהילת פוזנן רכוש גדול במגרשים — — בשווי של לא פחות מ־5 מיליון [זל׳]. יש לה בבנק וארשאי אחד ניירות ערך בשווי של רבע מיליון זל׳.

סוכנות חדשה: נגנ״ג — נישט געשטויגן נישט געפלויגן [להד״ם], המורים הפול[ניים] של בתי־הספר היסודיים אשר ממשיכים בעבודתם קיבלו את שכרם המופחת בהרבה. הם הפרישו 20% לטובת חבריהם, שלימדו בבתי־ספר בהם שררו המגיפות.

בו[ארשה] פועל התיאטרון הפולני, לעומת זאת בשאר הערים פועלים תיאטראות גרמניים שהגיעו מערים גרמניות.

בלודז׳ יושבים כל פרנסי הקהילה, פרט ליושב־ראש, [בבית הסוהר]²⁰⁵ — — הברזינים²⁰⁶ – –

בתי־ספר בלוח׳ תוכננו על־ידי הקהילה.

בווארשה הטילו מס של 15 זל׳ על כל יהודי לטובת גדוד העבודה ²⁰⁷ ומלבד זאת הפרשת רבע [?] תשלום מסי הקהילה.²⁰⁸

הלכי רוח אנטישמיים בגלל ביאליסטוק (Biatystok), היהודים שם כביכול²⁰⁹ — — וכדומה.

יש אנשים המקבלים מברקים מאמריקה. רוצים לעזור — — יש המקבלים תעודות מהקונסוליה.

הרוויזיוניסטים עושים שבת לעצמם, ד״ר פלדשו ו — — שלחו תזכיר משל עצמם.²¹⁰

תופעה מענינת אלה הסוחרים מלפני המלחמה, והנה [כעת] באים סוחרים חדשים, הרפתקנים — — מסתכנים ומרויחים טוב מאד, מעבירים אל העבר השני — — סחורות, ביחוד אריגים, שעונים, חוטים ועוד.

בפוזנן גורשו בשעתו — — בלובלין בונים צריפים, מן הסתם כנראה בשביל היודנרזרוואט (.(Judenreservat ²¹¹ גם צ׳נסטוחוב (Czestochowa) ישנו [?] לאו — — ישנו — — קהילות הסביבה שלחו משלחת לברלין.

ב — — וארשה מבהירים שבשביל יהודים אין הנחות במסים. אתמול ב — — נרצח, כפי שאומרים, חייל גרמני ב — — וגם בוולה (.(Wola ²¹² אלפי יהודים ונוצרים נמלטו העירה אומרים שהמעשה בוצע בידי – – ארגון מחתרתי פולני.

היום שמעתי את המעשה הבא: איש במדים היה מפני — — שולחן, ציווה על כל אחד לתת כמה כסף שהיה ברשותו, בסך הכל היו 41 זל׳. [ציווה] לקנות אוכל ומשקה, אחר כך פקד עליהם לרקוד מסביב לשולחן ולצעוק: יהודים ארורים ולאחר מכן, אשכנזים [גרמנים] ארורים.

ביום חמישי ב־28 בחודש, עצרו את החשמלית מס׳ 4 הנוסעת לפראגה (Praga), הוציאו מתוכה 25 יהודים [שהובאו אל] הטירה,²¹³ [ציוו עליהם] להתפשט לשכב על האדמה — — ככלבים. לא — —

אתמול, בשלושים — — להמציא כל יום 100 איש לעבודה — — צריכים תנאים טובים, כשמורחים נוסעים.

ליל חג המולד עצרו בפוזנן²¹⁴ 11 אלף פולנים ו — — לשתף גרמנים — — תהום בין פולנים לגרמנים, ל — — כלבי־שעשועים — הכספים — — בברכות

 

[26]    🔗

אבא יקר!

עשרים ושמונה [?] בדצמבר. בוואוור ((Wawer ²¹⁵ נורו 140 (אחרים אומרים 160) ומתוכם ארבעים (יש אומרים 8) יהודים, בעבור רצח שני חיילים גרמנים, שיצאו ב־4 לפנות בוקר לשמירה ואחר כך מצאו אותם הרוגים. היהודים שנהרגו ביריה נחטפו מתוך — — מידזילשיה (Miedzylesie) ומקומות אחרים. אומרים שבכל וילה הבעלים — — ל — —.

לפי ידיעות מהימנות מהקהילה, נאסר על הפולנים ועל היהודים הבאים – – שקיבלו תעודות [אישיות] באיום של עונש מוות²¹⁶ לשוב אל הרייך – – אלה שנסעו לנשילסק (Nasielsk), ²¹⁷ צפויים לעונש מוות.

באו — — מ — — באים לשם בכל יום ולוקחים [רכוש] יהודי, ובתמורה נותנים פתקאות, ואשר לכסף, הלאנדראט אומר לבוא ולגבותו לאחר המלחמה. —

היום התקיימה התייעצות בעלי מקצוע לענייני הגירה — —

פולין, אפריקה. אחד קבצקי (Kawecki) ״ממונה״ על ענייני ההגירה היה מוכן ליטול על עצמו את ההעברה לרזרוואט הלובליני.²¹⁸

הרצח בוואוור בוצע במסעדה — בריונים שרצחו את החיילים רצחו שם גם שוטר פולני. בעל המסעדה תלוי על־יד מסעדתו עד עצם היום הזה (31 בדצמבר). מעל זה — — מהי הסיבה שתלו אותו. ההרוגים — — מכונת יריה, אחרים אומרים, שהאירו בזרקורים כל אחד מהנידונים בנפרד. אומרים שיש 120 הרוגים, מהם 12 יהודים.

בבתי־הסוהר ביטלו את הזכות לקבל אוכל מהבית.

— — נשא כביכול נאום, שלא ימכור שום — — אשר — — לא יכירו מאוחר יותר ואז — — משתתפים — — בקניה.

דרכה של פולין. בינתיים הולכות ומתרבות ברחובות התנפלויות של נוצרים — — זו תופעה שכיחה כאילו מישהו הכריח אותם לכך.

היום הגיעו אלי ידיעות איומות מהגבול [הסובייטי]. חמשת אלפי איש התגוללו על הגבול, חיו בתנאים קשים מאד — — מבלי שניתן להם לעבור לצד השני — — הכניסו אותם בחזרה.

שמעתי שבגידוש לודז׳ — — למאה וחמישים איש שקפאו מקור אבדו ידיהם ורגליהם.²¹⁹

באלה הימים — — לקהילה, שיהודים ופולנים שגורשו מהרייך אסור לחזור למקומות מגוריהם הקודמים. [העבריינים] צפויים לעונש מוות.

בברכה פייבל