רקע
עמנואל רינגלבלום
יומן ורשימות מתקופת המלחמה 1939

 

[1] ספטמבר 1939    🔗

ערב פרוץ מלחמת־העולם    🔗

היציאה לז׳נווה.1 נפתולים הקשים סביב קבלת הדרכון. לא דרכונים אישיים, כי אם קולקטיביים לקבוצות בנות 10 אנשים. הפקיד ערב לכך שבספטמבר לא תפרוץ מלחמה. הפחד לנסוע בארץ ההיא [גרמניה], הקשיים בענין האשרה, אשר לאחדים [מאתנו] סירבו לתת. שצ׳ופק.2 הפחד לנסוע באותה ארץ [גרמניה], היחס הנאה ברכבת, לא הורגש לו גם במשהו הלך־רוח של מלחמה ושנאה כלפינו. בקרון־המזנון אוכל טוב למדי. המעבר מתחנת־רכבת אחת לשניה. שלוש השעות הקצרות. שיחת יעקב3 עם הנהג. נסיונותיו.

הקונגרס בסימן המלחמה. הפחד להיות מנותק מהארץ [פולין]. הנשיאות משתהה בסיומו של הקונגרס. הלך־הרוח ברחוב ולא באולם. יותר מאשר באולם הישיבות מבלה הקהל בקפה ״ליריק״ (לאחר מכן כונה בשם קפה ״פאניק״, קפה ״נאציונאל״, קפה ״טראג׳יק״). המתיחות גוברת ומגיעה לשיאה כאשר גרמניה חותמת על חוזה אי־התקפה.4 השיחה עם מוכר־העתונים המוכר פוליטיקה אך איננו עושה אותה, בציריך פולין מתפוררת [לפי הערכה בציריך, היא צפויה לתבוסה]. שיחותי עם שווייצרים. כיצד תנהג פולין? האם תכנע? אהדה רבה לפולין, ויחד עם זה תרעומת על מדיניותו של בק.5

כלפי חוץ השווייצרים שלווים, לאמיתו של דבר [חרדים] לגורלם. ההתבצרות המוגברת בהרים. לכל איש נשק בביתו. אימונים מדי יום ראשון למאות־אלפים, לנוער שהתאמן ולמבוגרים. הצגת וילהלם טל תחת כיפת השמים באינטרלאקן (Interlaken). אלפי איכרים באים מדי יום ראשון להצגה. המשמעות הרבה של ההצגה. מחיאות כפיים סוערות לקטעים המכוונים נגד שלטון־יחיד ושלטון־זר. בכל מלה, בכל תנועה חשים באקטואליות החריפה של ההצגה. המגמה להדגיש את ייחודה של שווייץ, צביונה המיוחד. הדבר ניכר גם בתערוכה הכלארצית בציריך — מאורע גדול, התערוכה כולה עומדת בסימן הגנת המולדת. המדור הגדול להגנת המולדת מלא מבקרים (אגב, אין סודות צבאיים, הודעות על אימונים בעתונות. הודעות לכל קבוצה מתי עליה להתייצב לאימונים) […] כתובות על כל צעד ושעל. הסיסמאות: ייחודם — — היחס לגרמניה. תהיתי על קנקנם [של השווייצרים], שוחחתי אתם על הנסיון לפורר אותם מבפנים. השפעת המחאות נחלשת מאד. לא יהיה להם נציג בעירית ציריך.6 איבדו את הנבחר היחיד. לא נתקלתי בשום מקום בהשפעתם. רק עתון יומי אחד [נותר להם].

בעת הקונגרס עוררו 5־4 צעירים תקרית זעירה, ואיך המשטרה הגיבה על כך לאחר שהתערבתי.7

הלצות: — סיבת מצבו הגרוע של הקונגרס בשל חבריו של נתן.8 קשיי הנסיעה חזרה. המשלחת הארצישראלית אינה יכולה להפליג באוניות איטלקיות. שלנו לא יכלו [לשוב] בדרך שבאו.9

האפופיאה שלנו. תחנת הגבול [שווייץ־איטליה]. נתונים בהסגר ונעולים בחום הלוהט, עצבנות. לא הכירו באשרה קולקטיבית, על אף — — שאין לנו אשרות אנו נוסעים בחזרה – – הניחו לנו להיכנס שנית לדנווה. אימה וחרדה בנאום־הקונגרס של וייצמן10 — — גם גורל יהדות פולין

מקרה מלחמה.

ההתערבות [לטובתנו] במברקו של קומרניצקי. 11 ההתערבות ברומא, אשרה מהשגרירות [האיטלקית] בברן. מלווה נוסע עמנו על פני איטליה כולה. הקרון שלנו נקשר מדי פעם לרכבת אחרת. אנו מגיעים ליוגוסלביה. ידידות בלתי רגילה. קבלת־פנים נלהבת בזאגרב. בהונגריה – –בבודפשט קיבלו – – את פנינו בתחנת הרכבת – – בגבול [פולין] סימני גיוס ראשונים. אנו נוסעים שלושים שעות בקרון שינה לווארשה. אזעקה. חשבנו שזו אזעקת־נסיון. אנדרלמוסיה נוראה. המונים צובאים על התחנות. ניתלים על הקרונות, על הגגות. אחדים מנסים לפרוץ לקרון שלנו. גילויים אנטישמיים במדינה. התודעה האזרחית הכריעה בהחלטתנו לשוב למדינה. אלה שרצו להישאר במדינה.

הידיעה על מוסר־הילדים באוטבוצק.12 אזעקות בלתי פוסקות ברדיו הפולני. – ״32 Przeszedl״13 לעיתים כה תכופות ובצורה כה פתאומית, עד שאפילו אין מודיעים על האזעקה. המיקלטים — קברים חיים. האנשים מתהלכים ברחוב בשעת אזעקה. הפסיכוזה של מרגלים. על כל שעל וצעד נראו מחבלים מחופשים כמנקי־ארובות. ברדיו הודיעו על מחבלים שצנחו. היהודי — —? — — עושה נפלאות. הערכת שרים [מפקדים] לחייליהם היהודים כעתודת קרב במלחמה.

רעב בימי המלחמה. שלושה שבועות לא היה לחם, אלא אורז בלבד. מחירם של תפוחי־האדמה פנטסטי ממש — 100 זל׳, לאחר מכן חמאה 30־20 זל׳. הקומיסר14 מסוכסך עם שלטונות הצבא, ובינתיים מחסנים גדולים עולים באש והאוכלוסיה סובלת רעב. [דיירים] נוטשים את הקומות העליונות. יחידת חיטוי עוסקת באיסוף חללים. כיצד מובלים המתים בעגלות יד כשידיהם ורגליהם שמוטות. כמאתיים חללים בבנין אחד. בכי וזעקות אימים של הלכודים במיקלטים. כגון ברחוב אורלה, קברים חיים. הילד המכווץ על־יד הגשר, ביקש לגונן עצמו בעת האזעקה. זעקות הקבורים חיים במיקלטים.

אנשים רבים באים מן העבר השני של החזית.


 

[2] ספטמבר 1939    🔗

אבי יקירי

הריני כותב לך כדקלמן: ההפצצה על בנין פק״או (.P.K.O).15 ניצל ב — —, הדוקטור16 רוצה העתקים מן המכתבים — — עשה ״ויברח״ ומדבר על הצורך — — אלפי פליטים ניצלו מחרפת רעב. יום־יום בודקים נקודות17 אחרות — הנקודות מיום אתמול — לא נמצאו, נעלמו. הישיבות מתנהלות בהפסקות בגלל ההפצצות. יושב־ראש הקהילה18 ברח. נדון הרעיון להעביר את המוסד19 בגלל הבריונים. — —. שיתוף פעולה עם לאופ׳׳פ (.(L.O.P.P20 מכתבים הולכים לאיבוד בדרך בגלל ההפצצות. היה הכרח לשנות מדי יום את [רישומי] פנקס הכתובות של העובדים. 21 בעת ההפצצות הכבדות מהווים התורים מטרה להתקפות מן האוויר — — שעות אחדות במשרד. השאלות הטלפוניות הבלתי פוסקות לשלום [האנשים].

ועד־האזרחים היהודי22 פוליטיקה. לוועד האזרחים הפולני לא נכנס אף יהודי אחד.23

שמועות־שוא על אווירונים אנגליים וצרפתיים, ועל רוסים הבאים לווארשה. אלפים עמדו, בכיכר הארמון בהמתנה לכניסת [הצבא] בראשיתו של רידז (Rydz 24.(Smigly

מגמות אנטישמיות — — הסעיף הארי במקלטים כגון בדלוגה (16 (Dluga. קטטות בתורים. לילות [ליל] 7־6 בספטמבר צעירים לאלפים ורבבות. למעלה ממאה פניות בטלפון: אתה הולך? הכל הולכים ברגל לגשר הוויסלה. הקטל האיום בדרך.25


 

[3] ספטמבר 1939 ג**    🔗

בעת המלחמה. [יש] אנשים שהמלחמה העלתה את הנאצל והטוב שבהם. [ויש] שגילתה את רשעותם וזדון לבבם. האוכלוסיה [האזרחית] — גילתה נכונות להקרבה רבה: הוקמו ועדי בתים. באותם הימים המרים לא היו כל מצרכים בחנויות. לא היה לחם. הקימו מטבחים שהזינו פליטים לאלפים ולרבבות. הוועד הכללי26 סיפק מזון.

למעשה היו בווארשה למעלה מ־100 מטבחים שנתנו תה, אורז — —. היו חצרות שהאכילו לפעמים גושי־בתים שלמים – – בכלל זה גם נוצרים שהיחס אליהם טוב. בנקודות27 היו הרבה נוצרים – – הרשו [להם] להיכנס למקלטים — — נפלה – – פצצה, — עלו על הגג להציל את הבית. הקברים בחצרות, למשל [בחצר] ספריית בית הכנסת הגדול.28 לחלק מהמקלטים קשה היה להגיע. האידיאל — דירה בקומת־קרקע ומקלט טוב. בווארשה היו אז בתים ספורים עם מקלטים. המחזה המחריד בעת נפילת פצצה ברחוב לשנו 18. תפילה בציבור של נוצרים בחצר. ההתקרבות בין נוצרים ויהודים בבתים מעורבים. מאז — יחסי ידידות. דיירי הבתים היו למשפחה אחת, ואפילו הועלה הרעיון שלא נתממש [להקמת] מטבחים משותפים. הגנת וארשה. יחס של הנשיא [ראש העיר].29 יחס האוכלוסיה לממשלת פולין לשעבר. ביקורת והתמרמרות: היא [הממשלה] ביקשה ידידות — — [אצל היטלר] — — עליה גאותה [והוא] גנב, רימה אותה, [נשארה] חסרת־ישע. לא היתה איבה לרוסיה. ראו בכך מוצא טוב יותר. עד לרגע האחרון האמינו שרוסיה הולכת עם פולין.30

Kurier Warszawski קור[ייר] וארש[אווסקי].


 

[4] ספטמבר 1939    🔗

בעת המלחמה    🔗

טענות על חוסר העתקים.31

גב׳ גוטליב ושרמן נהרגו,32 שחקנים, מורים, סופרים ניצלו.

הטבח על־יד ה״פרודנשל״.33

הדרך ממקום למקום נמשכת שעות [בגלל הפצצות]. הישיבות — בהפסקות. נהירה גדולה של אנשים מלודז׳ [הכבושה].

הלקוחות הנוצריים של הנקודות.

העברת המשרד מרח׳ יסנה (Jasna) לוויילקה (Wielka) ואחר כך ללשנו ( 34.(Leszno

שוד המיצרכים מהמטבח בנובוליפקי (Nowolipki). שמירה ליד כל חבילה. מחירים פנטסטיים עבור סבלות.

התגברות האנטישמיות לפני הכניעה.

סכנת הנפשות בהבאת מיצרכי־מזון.

בדיקה יומית של הנקודות עקב ההפצצות והשרפות. הוגשה עזרה לריכוזי חלוצים.

אורגנו ועדי־בתים.

עזרה הדדית כבירה של האוכלוסיה. ועדי בתים וועדי גושים (אופ״ל — O.P.L.)35

הוקמו מטבחים עבור מאות פליטים. הרבה מטבחים ונקודות קיבלו עזרה ישירות מהוועד [האזרחי] הכללי. בשבועות הקשים ביותר — היחס טוב, תמורה יסודית בפסיכולוגיה. החיים בצוותא של יהודים ונוצרים. יהודים דואגים לחיילים פולנים.36

האישורים שלנו משחררים מעבודה.37

מספר רב של מורים ביקרו בגושי־בתים וערכו רישום [דירות] ריקות. מילנה (18 (Mylna38 — כל העבודה בפרוזדור צר, באותו יום צוות עובדים חדש.

הפילוסופיה של פחדנים נוסח בורנשטיין.39

ההריון של בשיה [כורעת ללדת] באישון לילה.40

גבורת הנוער היהודי. הבית בנובוליפקי (Nowolipki) — —. ב־25 בספטמבר הבית בלשנו 13 ניצל על־ידי כיבוי עשרות פצצות־תבערה. במורנובסקה 16 (Muranowska) אותו דבר. טיפסו על הגגות.41


 

[5]    🔗

מצבם האיום של הפצועים בשל המחסור בתרופות ובתחבושות. מחסור במים, גז. חשמל, ללא בארות. שעות ארוכות בתורים למים. משום כך לא יכלו לכבות את הדליקות שהתפשטו בגלל רוח מבית לבית. — — גושי־בתים בערו במשך ימים תמימים. — — מתים ברחובות. החלל המכוסה בנייר ברחוב פנסקה (Panska). החללים מתגוללים במשך ימים אחדים בחוצות.

בימי החסד הראשונים לכניסת הגרמנים הופיעו עתונים. בין היתר, ״דזינניק״, ״רובוטניק״ (Dziennik, Robotnik) — —.רק לאחר שניתן שם בהשמטות הנאום אודות מעשי האכזריות חדלו להופיע42 — — העתונים — —. תיאורים על היהודים. השתתפותם — — בהגנה האנטי־אווירית. — —

היציאה — —. הזהירו שהרוסים באים— — ידידים, וכי היהודים הם השליטים. בימי החסד שאחרי כניסת הגרמנים— —. מנות־המרק של שרותי הסעד[הגרמנים].

(Wohlfahrtstelle) רכבת הסעד מבווריה (Hilfszug Bayern). חילקו 160 אלף מנות־צהרים. בימים הראשונים חלקו לכל, אך עד מהרה [חדלו] לתת ליהודים. השליכו את היהודים מן [התורים].43

מעשי השוד בימים האחרונים לפני הכניעה. אי היושר בהחלפת [המדים] בלבוש אזרחי. בוזזים חנויות יהודיות לבדים ונעלים ברחובות שווינטויירסקה ואלקטורלנה ( Elektoralnaו Swietojerska). שודדים דירות. הצבא הפולני מחלק — — מצרכי מזון לאוכלוסיה. למשל עגלות, סוסים.


 

[6]    🔗

21.1 200 ככרות לחם לשבוע. 100 זל׳ נשלחו לצרכי ילדים. 5,000 יהודים מפראשניץ (Przasnysz) אל הגבול44 — —

6.12 יהודי סרוצק (Serock) נשלחו לכאורה לגרמניה. למעשה הם במילוסנה (Milosna) בתוך שלוש רכבות.45 הכרחית עזרה. העזרה — — הגיעה. שני חלוצים [באו] מווינה. התעודות לגרמניה.

7.12 סובאלק (Suwalki). גורשו 15,000 יהודים. מתה אשה שכרעה ללדת. — — 800 בפראגה [של וארשה] — —

העזרה המשמעותית לסופרים ועתונאים — מטבח, מצרכי מזון, מלבושים, נעליים — — חלקם קיבלו תעסוקה. — —


 

[7]    🔗

בלודז׳ אסור להיכנס לשכן אחרי 5 אחרי הצהריים. חיים בצוותא של בעלי־מלאכה גרמניים ויהודים — מלווים כסף איש לרעהו. בוולושצ׳ובה (Wloszczowa) באים הערלים להזיז את החמין בתנור ולכבות את הנרות. שמועה על עוצר־בית ל־48 שעות.

הפגישה מהיום עם ה׳ בובניאק, אדם הגון — —,ידיים למעלה, השוטרים ענדו סרט יהודי, שולמו אלף זל׳,46 רשימה מדוייקת של תכולת הכיסים של בובניאק.

הפרופסור המפוזר חתם בשעת תשלום הקיצבה שאינו יהודי47 למעשה מרוקנים אח גנשיה (Gesia) מהסחורות.48 השיטה של צסיה וכץ וכיצד הוא נוהג כפרחחים.

באוסטרוב (.600 — (Ostrow Maz יהודים. הדליקה הגדולה והקטנה של העיר. מחוץ לעיר, במכונות יריה [האשימו את] היהודים שעשו זאת.49

הסכנה הגדולה הנשקפת מסגירת זופיובקה (Zofiowka),50 שהוחזקה על־ידי העיריה. הפסקת העזרה הסוציאלית ליהודים.51 בתי־הספר היהודיים שנסגרו עקב הטיפוס לא הופעלו מחדש. בתי־הספר הממלכתיים־הנוצריים רוצים לקבל לרשותם את [בניני] בתי־הספר היהודיים. ״כל מי שיכול — יציל עצמו ככל שיוכל״ — סיסמת המפקחים. הקמת הוועדה להגירה, מטרותיה ותפקידיה.52 6,000 סרטיפיקטים, לפי השקלים.53 בחתימה משובץ: ״שלחו לחם״.

.Antek i Franek swietnie piora54 רואים שוב [גילויי] איבה. יציאת בן אחיו של הוולוכי. ב״ארבייטסבטליון״55 בווארשה 2,500 איש. זה עולה 10 מיליון זל׳. על כל קבוצה בת חמישים איש מופקד ראש־קבוצה. החטיפות לעבודה נמשכות.

מה אבד למדע היהודי בווארשה? הארכיון ביזואיצקה (Jezuicka) — המאה הי״ט [שנים] 1863־1832, מלחמות־שחרור, תנועות סוציאליות, היסטוריה כלכלית, תולדות התעשיה, הארכיון של המיניסטריון להשכלה. צנזורה ומוסדות חינוך. כל תמונותיו של [הצייר] ויינלז (Weinles) וכתבי־יד של טרונק פזורים ומפוררים.56

יהודי וישקוב (Wyszkow) [נמצאים] ביאדויב (.(Jadow57 — — ואחרים. חשובה מאד היא שאלת החיפוש אחרי בני־משפחה נעדרים.

סמל מגן־דוד על החנויות.58 מצבם הקשה של 600 עובדי הקהילה. הטרגדיה של המומרים כשל הסרט.59 אחיו של [המנתח המומר] ד״ר ורטהיים התאבד ביריה. שטר מכירה.60 הגרמנית של אורי׳לה [בנו של רינגנבלום] לא תסולה בפז. התפאורה של משרדי.61 אנשים קיבלו את מאת המארקים הראשונים בדואר.62 תשעה א״י [אזרחי ארץ־ישראל] נאסרו. שוב יש שמועות על גיטו. השעות.8־5 63 בקשות נדבה חשודות, בבתים. ה־53 עודם בחיים — כוחה של אמונה.64 בתי־המדרש נעולים. גולים [פליטים]. בראש הגולים מערי השדה עסקני הקופות65 לשעבר. הערך הציבורי הרב של המטבחים [העממיים], הודות לפראנק66 יש לאינטליגנציה ולעסקנים לחם לאכול.

שישה [בדצמבר]: בפלוצק (Ptock) העלו יהודים על ספינה ושלחו אותה – – על הוויסלה. הכל נלקח [מהם]67 גירוש של 2,000 מרדזין (.(Radzyn68

תעשיין יהודי גבה חוב משנת 1924 על פי פסק־דין לזכותו. הפועלים הפולנים מערערים עכשיו, תובעים 250 זל׳. תובעים משכנתא של 600זל׳ על בית שנשרף.

ההרס בטירה.69 רצו למכור לקהילת וארשה תנ״ך מהמאה ה־17 שקהילת פלוצק נתנה במתנה למושציצקי (.(Moscicki70 ה״ארבייטסבטליון״71 עוסק בעבודות ניקוי הטירה. קרעו את גג הנחושת, עקרו את הרצפה, השליכו את התמונות, מתגוללות על הארץ.

דוחות של הביקורת. ביקור אצל האורחים. שלוש שעות עם בידרמן.

בשדרות שוך (.(Al. Szucha72 אין אדם מסתובב יחידי אלא בחברת אשתו, בתו.

״רחמו על יהודי ספאלוני״ [נשרף]. קנסות על אי ענידת הסרט בחלק העליון של הזרוע. מדדו את אורך הסרטים.73 חוק הפינוי, דרושים ניירות ותעודות־לידה מאזורי המזרח.74

שביעי [בדצמבר]: מלובלין נשלחו שלושת אלפים יהודים בכיוון בלתי־נודע.75 שלושת אלפים יהודים גורשו מפראשניץ (Przasnysz) לכיוון הגבול.76 מישהו ראה במַלקין ((Malkinia 77 את המעבר לצד ההוא. שני יהודים נקברו חיים עד מעל לראשיהם. אחד מהם נשאר בחיים. שלושים ושבעה נורו על שסירבו לעטוף את הסוסים בגווילים ולקשור אותם ברצועות של תפילין.

בלובלין חיפושים שנמשכו שבועיים ימים ללא הפוגה. ידיעה שיהודים מסרוצק (Serock) ונשילסק (Nasielsk), בערך כ־3,000 נפש, הוטענו על משאיות פתוחות והוסעו ממילוסנה (Milosna). זה היום השלישי שלא מרשים להגיש להם מי־שתיה. ידיעה חדשה: [הם] נמצאו בלוקוב (Lukow), ביאלה (Biala) ומזריץ׳ (Miedzyrzec). 78

שוב שמועות על עוצר־בית [בווארשה] 48 שעות. ידיעה אודות 50 אלף פליטים פולנים מפוזנן (Poznan) בווארשה. הגיעו שני חלוצים מווינה. קיבלו באוקטובר היתר מעבר לכיוון פולין, מספרים על שלושת אלפים יהודים וינאים שגורשו לפולין. 79 טבח בתחנת הרכבת מזרח [בווארשה], הסיבה אינה ידועה. צרת הגימנסיה (Zjednoczenie Kupcow) [התאחדות הסוחרים] — על אף שלומדים בה נוצרים היא חייבת מגן־דוד. על כן צריך להפריד את הגימנסיה מהתאחדות הסוחרים.80

נשים יהודיות המגיעות לגבול מצהירות שהן אריות. המבחן: תפילה [נוצרית]. גב׳ וורצל עמדה במבחן.

בצד ההוא [בבריה״מ] יש הכל: אודיאז׳דא ייסט — ייסט. דלות ייסט — ייסט — מה ללבוש יש לכם? — יש. דלות יש לכם? — יש.81

בחיפוש שנערך אצל פרופ׳ ביסטרון, נלקח מחקרו של האזנפוס על שפת יידיש.82

אוסטרזצר — מורה ליידיש בגימנסיה [בצד הסובייטי].83

מסוסנוביץ נמלטו למעלה ממחצית הגברים, נשארו הנשים והילדים.

בעיה חשובה לארץ כולה — בריחת השכבה הדינמית, העובדת. המתבוללים לשעבר ודומיהם הם ראשי המדברים במחלקת העבודה של קהילת וארשה.

לפני שבועות אחדים נתלו בלודז׳ שני יהודים [ו] נוצרי אחד בעוון התקפת שוד והם נשארו תלויים בכיכר השוק הישן של באלוט.

עבור תעודה משלם גרמני — זל׳ אחד, פולני — 2 ויהודי — 10. בלודז׳ — אריה טַטַרקה.84

Ah, wenn sie arier sind (״אך, לו היית ארי״).

הוציאו את ספריית האוניברסיטה. מתכוונים להוציא את הארכיון המרכזי. בתקווה שיוחזרו לאחר [עזיבת] הפרוסים. התכלית בהריסת הטירה, שישאר ממנה החלק הגוטי בלבד כדי: ״לשמר את הצביון הגרמני של וארשה שנבנתה על־ידי הגרמנים״. העיר העתיקה והארמון יהוו שלמות אחת.

מעבירים לצד ההוא [לשטחים שסופחו לברית־המועצות] שעונים ותרופות (אינסולין). משם כותבים [דורשים] חוטים, מחטים וסכיני־גילוח.

זילונה גורה (Zielona Gora) דיירו של סאגן, חובב מאכלי דגים. לומד אצלו סדרות־דפוס [כדי] לשאת חן בעתיד. מזכיר את עושי החותמות השוודיים [הגרמנים].85

שמיני [בדצמבר]: נודע לי משמעון ז׳86 שבית־הכנסת שבקמפנו (Kempno) נשרף. שלושה ק״מ מהגבול. נכבשה ביום הראשון למלחמה.

Krotkobytki שפת פרחחי וארשה: Srodki przeciw tyfusowi doktora Monopolskiego [תרופת ד״ר מונופולסקי נגד טיפוס] — סיגריות.87

חמישה־עשר אלף מגורשים מסובאלק (.(Suwalki88 שמונה מאות יהודים שגורשו מסרוצק (Serock). היום הייתי בתחנת הרכבת בפראגה. לא עלה בידי לגשת אליהם, נשלחו ללוקוב89.(Lukow) כל יהודי קולו (Kolo) הועברו. דחסו כמה מאות לתוך בית־היתומים המקומי.90 הגיעו יהודים מווינה. [הם] גורשו, הגיעו לגבול הרוסי והוחזרו לשטח הגרמני.91

ליהודי פראשניץ (Przasnysz) הרשו להחזיק שני זל׳. כעבור שבוע נערך אצלם חיפוש ונצטוו להשליך את שני הזל׳, ואת הזהב והכסף לחבית אחת, לחבית שניה שמילאו אותה במים, הושלכו תעודותיהם הקרועות.92

סוכנות מ״ז — ״מען זאגט״ [אומרים, מפזרים שמועות].

גילויים אנושיים: אשה אחת פגשה בראש [גרמני בעל דרגה]: מדוע אינה עונדת סרט? התנצל לבסוף ונשק ידה.

קהילת וארשה חסרה לחם [?]— — בתי ספר — — לשיפוץ מעונותיהם. בכל זאת — — שיחה עם אחד מחשובי הגרמנים הבלטיים — מגלב, אקדח — —.

מקצוע של ממלא מקום בעבודת (כפייה).93 בנוסף לקהילה חייב כל גוש בתים לספק עובדי כפייה. עוסקת בכך המשטרה הפולנית.94 עניים מוסרים בתחנת משטרה אזורית את שמות העשירים ולאחר מכן מציעים עצמם לאותם העשירים כמחליפים. לעתים קרובות מאבדים תוך כדי כך את המעיל, הערדליים וכיוצא בזה.


 

[8]    🔗

דין וחשבון של סדובסקי95    🔗

10/12 מזריץ (1,300 — (Miedzyrzec פליטים.96 גרים בדירות פרטיות. רובם בבתי־ספר. קיימת [עזרה] רפואית. קיים ועד על־יד העיריה — מוחזק — עזרה [מוגשת] באמצעות האוכלוסיה היהודית. קיבלו 15,000 זל׳. ביאלה (Biale) — למעלה מ־ 4,000 פליטים.

גם בררזין (Radzyn) אמורים להיות פליטים, יגיעו מחר או מחרתיים.97

ביאלה־פודלסק (4,000 — (Biala Podlaska מסובלק (Suwalki), נשילסק (Nasielsk) וסרוצק (Serock). מספר ניכר נלקח מווארשה, מתחנת הרכבת. [מכינים] בתים בשביל 5,000 פליטים. מגישים [עזרה] רפואית, לבוש. הובטח לתת לבית־החולים 1,900 זל׳. מתארגן מטבח. יש צורך דחוף ברופא, [וגם ב־] 2,500־1,500 דברי לבוש.


 

[9]    🔗

עשרה בדצמבר. בדיחה אודות זאב־הים, רידז־שמיגלי (Rydz־Smigly), דלַדייה (Daladier) וצ׳מברליין (.(Chamberlain 98 הדג באמבטיה. רידז־שמיגלי רצה לתפוש את הדג ופצע את ידו, דלדייה לבש כפפה, תפש את הדג אך זה נשמט ממנו. צ׳מברליין החל לשאוב את המים בכפית של קפה [מן האמבטיה].

מעשה באשת הפולקובניק [הקולונל] מרוסיה שהתהדרה בכותונת לילה [כשמלת] פאר. [וינ]טרויב מלוקוב (Lukow), יהודי מרופט, עם זקן ופיאות וטלית קטן משתרבב החוצה — הוא היוצא־ונכנס והכל מסתדר על־ידו. במה כוחו גדול אצל ראש־העיר — תעלומה היא לכל העיר. הוא הקובע מי יעבוד והיכן, הוא המזמין פרוות־קרָקוּל עבור רעיית שר־העיר [הגרמני]. עושה עסקים משותפים עם הכל, התפרסם בסיכסוך אודות הרב, התייצב בכיכר־השוק וציווה על העגלונים ובעלי־הכרכרות לנסוע לרכבת ולקבל את [הפליטים] היהודים הבאים מסרוצק (Serock).

אחד־עשר [בחודש], הפרטים על רצח הפועל בן־השלושים מ״גדוד העבודה״. הוא הזדחל דרך החלון למשרד־הפנים [ברחוב] נובי־שוויאט (Nowy Swiat) קצת יותר מאוחר מאשר שאר חבריו. היה צורך להעמיס רהיטים בשביל שדרות שוך (Aleja Szucha). השומר — —ציווה עליו לחפור בור — — ופקד על חבריו לקבור [אותו], הושמע נאום שתורגם לפולנית, [ונאמר בו] שהוא נורה משום שהתרשל בעבודה.

פרופ׳ ביאלובז׳סקי (Bialobrzeski) מהפוליטכניון נורה משום שהחזיק מיקרוסקופים של הצבא הפולני לשעבר.99

לפי שעה הניחו לאגודת העבודה והמשק בזוליבוז׳ (Zoliborz).100

פולנים אומרים ליהודים: ״למה אתם עונדים את הסרטים?״

נוסיג ((Nossig 101 נתמנה מנהל מחלקת ההגירה של הקהילה. שמועות על העברת מיליון וחצי יהודים מפולין החל מינואר.102

לווינטרויב רשיון לשחיטה כשרה.103


 

[10] 12 בדצמבר 1937    🔗

ידיד יקרי!

אני יכול להודיעך כי בוולודבה (Wlodawa) היחסים בין יהודים ופולנים טובים. במאה ה־17 הסתירו שם היהודים אנשי־חיל פולנים מפני השוודים. באותם הימים נסע שר פולני בעניני יהודים לווארשה. הסתירו ממון של יהודים.

היו [בוולודבה] 1,000 [?] פליטים מקולו (Kolo) ומקאליש (Kalisz). טורון (Torun) מצפה למשלוחים חדשים של פליטים. השלטונות ציוו על כל היהודים לתת ארוחות־צהריים לפליטים.

מחלם (Chelm) גירשו השוודים [הגרמנים] 1,500 יהודים ליערות, ירו אחריהם וכמה עשרות מהם נורו. 104

הגיע לווארשה יאנוש רדזיביל (Janusz Radziwill). סבורים שיתמנה מושל פולין.105

במקרים רבים השוודים [הגרמנים] מצטערים על שמענים יהודים. הם טוענים שלא כל השוודים הם כאלה.

נשים פולניות המקיימות קשרים חברתיים עם שוודים [גרמנים] מקבלות הודעות [מהמחתרת הפולנית] שיש עוד מקומות פנויים בבתי־זונות.

אופן חיפוש חפצים אצל יהודים בפלוצק (Plock): בתחילה ממיינים את החפצים מסוג א׳, לאחר מכן מסוג ב׳ ולבסוף מסוג ג׳; בודקים על־ידי מישוש את טיב הסחורה. אחרים ממששים ומחפשים שעונים. כדי לשחרר את גדות [הנהר] בפלוצק ממבריחים, הושיבו את הדייגים בספינות־משא ושילחו אותם. באישון לילה הורידו אותם במקום נידח. כל החנויות ובתי־המלאכה של י[הודים] בפלוצק סגורים.

7 ראשים [ממונים גרמנים] במשרדי השלטון ו־3 בקהילה.

ניתנה הוראה לכל קציני המילואים של הצבא הפולני להתייצב כדי ללכת למחנה־שבויים. מכאן סכנה שתילקח כל האינטליגנציה. אומרים כי קיים ניוס־פייפר [עלון] ובו ידיעות מהרדיו.

הקהילה הי[הודית] בווארשה קיבלה הוראה להכין תוך ימים אחדים שני בתי־חולים לחולי טיפוס.106 הדבר כרוך בהוצאה של מאה אלף זל׳. ממשיכים להוציא את ספריית הסינגוגה. 107

בברכות לבביות שלך יצחק ברל. עיקר שכחתי: בפלוצק מקרים רבים בהם פוקדים על יהודים בטלית ותפילין לרקוד, לקפץ, לעבוד וכדומה.

אומדים את ערך הזהב, הכסף והיהלומים שנמצאו [נשדדו] בערי פולין בשני מיליארד זל׳. מספרים שבכספת אצל נוטריון אחד מצאו מיליון זל׳ זהב.

אופייני הוא יחסם של חלק ממנהיגי האנדקים ליהודים, בשל גזירת הטלאי התרבו ביטויי השתתפות בצער. התאבדויות בין מומרים.


 

[11]    🔗

13.12 — קרסניסטאב (Krasnystaw) בבית־הספר 1,400 אנשים. קאלושין ( 108(Kaluszyn 3,000 — פליטים מפביאניץ (Pabianice) ולובלין.

מוקם והולך רזרוואט במחוז לובלין — 200,000. בלובלין מוקמים צריפים.109

14.12 לודז׳ — מדי שבוע מגורשים 17,000 יהודים110 — — בס״ה 80 אלף. קבלת הפנים בראדומסקו (Radomsko) — — מליפנו (Lipno) [?] מובלים 1,500 איש.

פעילות קרן העזרה בבית [מגורים], השומרים [השוטרים] לוקחים שוחד בעד אי־לקיחה לעבודה. הם אומרים שיעבדו 7 ימים.

14.12 בליפנו — מתגוררות 500 משפחות, למעלה מ־2,000 [נפש]. למן ה־9 [בחודש] התחיל הגירוש. הלאנדראט [ראש נפה] מצווה לנסוע, השומרים [הגרמניים אומרים] — לאו. עד ה־21.12 חייבים הכל לעזוב.

מותר ללכת ברחובות משעה 9.00 עד 15.00. עזיבה מרצון. לנשים אסור לצאת מהבתים. בווארשה ישנם מ־200 עד 300 נפש [אנשי ליפנו].111 ליפנו (Lipno) הייתה תוך חודשים אחדים ריקה מיהודים (Judenrein) וראה ספר ליפנו, 1988, עמ׳ 233־228; 249, 250 וכן ערך ליפנו, פנקס הקהילות, וארשה והגליל, עמ׳ 263.


 

[12]    🔗

ידיד יקר!

עלי להודיעך כדלקמן: מפוזנן שולחו — — בקרונות סגורים, ביניהם פרופ׳ ברטל וטיילור ומשפחותיהם.112 הם נשלחו לווארשה, מכאן ללוביץ (Lowicz) ומשם לראדומסקו (Radomsko). לישראלים [ליהודים] נודע הדבר ובאו עם לחם, חלב ומים, ולמרות שהרחיקו אותם בקתות הרובים, בכל זאת באו [לתחנה]. חלק [מגולי פוזנן] שוחררו שם. הוא רק עושה טובה, הפליט היהודי, הוא לא ישתדך — — למשפחה כפי שעושים זאת עמיתיו, הגם שהוא מכיר את כולם משם. הוראה האוסרת ללבוש מדי־צבא פולני, גם לא תלבושת בתי־ספר.113

בברכה, [החתימה לא פוענחה]


 

[13]    🔗

רמברטוב ( 114(Rembertow – 40,000 קונטריבוציה [כופר].

50 איש ליום עובדים לפי 10 זל׳ לאיש, לפי מה שנקבע מראש היה מתקבל —לודז'.115 רופאים, עורכי־דין, מורים מלומדים [נמלטו אל] וארשה. הקהילה חייבת להתקין הסגר לחולי טיפוס ובני המשפחה. גב׳ מילמן וילדיהם.116 בקאלושין (Kaluszyn) נמצאים 2,000 פליטים מפביאניץ (Pabianice), קאליש (Kalisz) ומקומות אחרים. גרים בבית־הכנסת, בטחנת הקמח באופן פרטי ירשו להיכנס למפעל הבורסקאות.


 

[14] [16 בדצמבר 1939]    🔗

אבי היקר!

אני יכול להודיעך כדלקמן: בפלוצק (Plock) לקחו מהחייטים ומהסנדלרים היהודיים את בתי־המלאכה ואת המכונות. בעלי המלאכה עוסקים בעבודתם בהסתר. ה־ן117 הסתיר ספר־תורה וש״ס אצל מכר גרמני, מורה במושבה הגרמנית. גיסו קיבל הודעה שעל חנותו (לאביזרי תפירה) מופקד קומיסר. לקומיסר, פולני אחד, הזכות להפקיע את החנות תמורת סכום מסוים, לטובת העיריה. הוא רשאי להחרים את דירתו ולהעביר את היהודי לצריפים שבשולי העיר.

בשורות קודרות מלודז׳: נעצרו כל עורכי־הדין, הרופאים והמורים היהודים.118 אשתו ושלושת ילדיו של קצ[נלסון] 119 — במעצר. נעצרו נשות־עסקני הציבור וילדיהן. בהתאם לדרישה צריכים לעזוב את לודז׳ מרצונם מדי יום 1,500 יהודים, ולא — יארגנו הם [הגרמנים] את היציאה.120 מחיר הנסיעה באוטובוסים [מלודז׳ — לווארשה] עלה מ־20 זל׳ ל־200 זל׳ לאיש. שלושה ימים היה אסור על היהודים לנסוע ברכבות. שמועות כאילו חייל אשכנזי [גרמני] נהרג על־ידי פולני. כל רחוב גורנה (Gorna) פונה מהדיירים, יהודים ופולנים podrzutkow Dom schronienia (בית מחסה לילדים אסופים) על שש מאות [החוסים בו] במצב איום.

החל מ־1 בנובמבר העיריה לא נותנת כספים. מאה ילדים מתו מאז תחילת המלחמה. חלונות פתוחים, ידי הילדים ורגליהם קופאים בקור.

שמועות שביום שני תתחיל בפעולתה ועדת־ההעברה הסוב[ייטית] וכי מאות אלפי יהודים יצהירו על עצמם כאוקראינים.121

נתקלתי באיכר מסביבת אוסטרוב (Ostrow). הם [הגרמנים] מופיעים מדי פעם, לוקחים חזיר, דורשים לתת להם ביצים, חמאה וכו'.

האיכרים שודדים בקרבת הגבול [הסובייטי]. ביחוד בסוקולוב (Sokolow) ונגרוב (Wegrow) — — התנפלויות על עוברים [דרך הגבול], גם הם נהנים מן החפצים השדודים.

ה־16 [בחודש], ידיעה כי מפוזנן שולחה שארית אלף היהודים. חולים מבית החולים, זקנים, כולם הועברו למחנה בגלובנו (Glowno), משם ברכבת לכיוון אוסטרובייץ קיל[צקי] (,(Ostrowiec Kielecki 122 ובתוכם גם ראש הקהילה ומשפחתו והרב דמתא123 — אף כי היה יכול להתחמק.

בשימנוב (Szymanow) על־יד וארשה (לא הרחק מניפוקלנוב) (Niepokalanow) אמורים להימצא אלפיים פליטים יהודים בכנסיה, פרטים לא ידועים.124 לאופ״ל Liga obrony przeciw lapaniu — L.O.P.L [ליגה להגנה בפני חטיפות] אתה יהודי? [Sind Sie Jude] שואל השומר [גרמני] אלא מה, תורכי [וואס דען א טערק] הו, תורכי, אז סלח לי.( Ach soTurke, dann entschul digen Sie).

בתחנות בריאות הציבור הודעה שזונות י[הודיות] המקיימות יחסים עם שומרים [גרמניים], מבצעות מעשה חבלה. זונות י[הודיות] אינן מקבלות טיפול רפואי בתחנות־הבריאות הקיימות. בדואר הראשי, יש כתובת בפולנית וגרמנית, הקובעות כי השימוש בדואר אסור על היהודים. בחוץ עומדים נוצרים המוכנים תמורת פרוטה לסדר בשביל יהודי את כל הדרוש. מענין, מודעות בעתונות: אריים מחפשים אצל — — ניהול חנויות של יהודים.125

מכרים נוצרים [פולנים] מעבירים חפצי יהודים מלודז‘. שמועה נפוצה שבמחיר 12 מליון זל׳ מוכנים להפסיק את הגירוש מלודז’.

אמצעי לחימה. צילום אורטובר.126 בלודז׳ כמו במנדלסוניה (גרמניה) אחרי שבע שנים.

בבית־המדרש ברחוב טוורדה (Twarda) בווארשה הפשיטו את היהודים וציוו עליהם לרוץ החוצה אל הכפור. תנאי דיור איומים אצל הפליטים ב[רחוב] רינקובה ( (Rynkowa 5 , אי אפשר לנשום, צפיפות, זוהמה. היום ביקרתי בנקודות הפליטים ברחובות גז’יבובסקה (Grzybowska), גראניצ׳נה (Graniczna), בשטיבלאך [בתי־תפילה של חסידים], נכנסים להתפלל ומכניסים לכלוך.

בולאי שלח גלויה ובצדו השני של הבול תוספת זעירה נכתבה על מתים [הרוגים], אצל ישונ[סקי] ראיתי תמונת אבל עם נרות דלוקים.

הדמיון פועל: שוודיה הכריזה מלחמה על גרמניה. רומניה נלחמת נגד רוסיה — —. ה — — נוסעת לרומניה. 500 זל׳ לרווק [יחיד] ו־2,000 לנשוי127 — — רחובות וארשה מעוררים. [?]


 

[15] [16 בדצמבר 1939]    🔗

16 בדצ[מבר]. צדיק אחד אמר שעם הדלקת נר חמישי של חנוכה תבוא הישועה. הוא [הגרמני] מחפש כלי־זין ואגב אורחא נוטל הוא מהדיירות מעות, רהיטים [וכן] מצעים ומלבושים, יפים דוקא.


 

[16]    🔗

אבי היקר!

שמונה־עשר בדצמבר. לאחרונה מתנהלת העברת המכתבים ההמונית [לשטחים שסופחו לברית־המועצות]. המחיר משתנה. בדרך־כלל 15 זל׳ בשני תשלומים: תשלום ראשון מקבלים בשעת מסירת המכתב לנמען, והשני לאחר קבלת אישור שהמכתב הגיע. אך ישנם גם מקרי הונאה, שלוקחים פעמיים [תשלום] עבור מכתב.

הקירות מלאים מודעות בדבר יציאה לווילנה, גרודנה, לבוב, ביאליסטוק וכו'. יש מודעות שהן בצורת כרזות מודפסות, רק פולנית, אחרות הן בכתב־יד. הרבה תחנות־יעוץ ומשרדי־מודיעין על שבויים ועל נעדרים.

ההרכב של — — שחקנים אחדים, מורים, עובדי מוסדות, סטטיסטיקאים [ערכו] לראשונה סטטיסטיקה, כגון ששליש [האוכלוסין] הם ילדים.128

לשכת עורכי־הדין קיבלה הצהרות למילוי בדבר המוצא הארי, כלומר, עורכי־דין יהודים יימחקו מהרשימה.129

ב״ברלינר אילוסטרירטר צייטונג״ Berliner Illustrierte Zeitung צילום של יהודים החושפים מכשירי מלחמה [אמצעי לחימה] שהוטמנו. צילומו של אורטוב כמתרגם.130

לדבר רוסית בלודו׳ זו סגולה נגד שוד חפצים.

בווארשה ילדים שאינם יכולים לבוא למטבחים לארוחת־צהריים בגלל חוסר בגדים.

ההגירה הואטה במקצת בשל טעמים שונים. קודם יצא הנוער ללימודים במכללות על מנת להתקרב לרומניה ומשם לארץ־ישראל.

אין משלמים שכר־דירה. הדיירים מקימים ועדים האוספים כסף לתשלום עבור מים ומסי־עיריה. מקניטים את בעל־הבית: ״אולי אתה רוצה שכר דירה״? בעלי־בתים לשעבר לוקחים אריים בתור מנהלי בתים (קליין — דזילנה 15) (Dzielna).

בת־מזל, חוויותיה במשך שלושה שבועות בפולין, עולות על אלה של שבע שנים במנדלסוניה [גרמניה].

הספריות מציגות לראווה מחברות ועפרונות כדי שיראו כחנויות ספרים.

בספריית באבול131 כבד ישנו אינדקס [רשימת ספרים אסורה]: שני המאנים [האחים היינריך ותומס מאן], צווייג (Na tropach Smetka,(Zweig, של יאלו קורק (Jalu Kurek), מאלרו (.(Malraux 132 העגלונים שהובילו את הספרים מהסינגוגה מכרו ספרים בזול. מאכסנים את הספרים במרתף יבש.

בדובשין (Dobrzyn) קרעו את הכסתות וחיפשו מעות. בל[ודז׳] בימי שני, לאחר הדרשות של יום א׳ [בכנסיות], האנשים פראיים. [על יהודים] נאסרה שם כניסה למשרדים. בגוברנמן פורסמה בעתונים הוראה (17 בדצ[מבר]) האוסרת את השימוש בטלפון.133 בחלם (Chelm) הריצו 1,500 איש לגבול, 18 נורו134 מתוכם נפטרו ד״ר אוקס, האחים מרגוליס. הוחזרו מהצד ההוא, כי זה עלול לשמש תקדים להבא — הצהיר הלה [הצד הסובייטי].

הגיעה ועדת העברה.135 בראשה צווילינג, אביו נהרג בשבוע שעבר. המצב הוטב. פרופ׳ רייכמן136 קיבל כביכול הודעה שלא יוכל לקבל את אותם מאות הדולרים או מארקים שאחיו שלח לו, מפני שהוא יהודי.

מספר שבגלל מעשי השוד [שאנשי] העולם־התחתון ביצעו במינסק־מזובייצק (Minsk־Mazowiecki) נורו 50 איש — — הם חייבים להיות בהסגר ולעבוד ביערות.

אבדות גדולות לתרבות, אבדו הפנקסים.137 בלסקז׳ב (Laskarzew) 138 נרצחו עשרים וכמה.

בחנויות של יהודים נאלצים למכור לאלה [לגרמנים] סחורה במחירים שמלפני המלחמה ובהנחה של 25%.

בחלם מתו רבים מבין אלו שהגיעו, בגלל קשיי הדרך. חסרים עוד 300 נפש שהתפזרו. במיילץ (Mielec) 139 פרצו בערב ראש השנה לבית־המטבחיים ושרפו את השוחטים בבוגאי (Bugaj) היכו ואנסו את הנשים ולאחר מכן הציתו [את הבתים].140

ברכות לבביות שלכם פייבל141


 

[17]    🔗

יקירי,

שמונה־עשר בדצ[מבר]. בשורות קודרות מלודז'. הקהילה… הודיעה שלפי שעה פסקו הגירושים עד ל־1 במרס.142 זה אמור לעלות ארבע מאות וחמישים מיליון זל׳.143 ידיעות כי רכבות לאורך קילומטרים תמימים מוליכות יהודים מגורשים מל[ודז׳]. רבים הולכים ברגל, הרבה ילדים קפאו בקור.

כל דבר מצלמים. בכלל מתגבר — — חורבות ו[ארש]ה. תפיסת ה־24, צילומי יהודים144 בתים — — הובאו יהודים מסרוצק (Serock), הסריטו וכדומה. שומרים [שוטרים גרמנים] עם מצלמות.

בלודז' מדברים על שבוע קניות של גרמנים. — — אחד קנה לעצמו אריג לעשר חליפות, אחר — — מוכאלאפקעס [נייר דביק נגד זבובים] ש — — את הידיים. אני תייר ונוסע ללודז'.

תשעה־עשר בדצ[מבר] מדובר שוב פעם על גיטו בווארשה,145 — — בהשואה [לתכנית] הקודמת הוא יקיף — — ועוד שמועה בקשר לכך שכל היהודים — —. מתחילים להגיע אנשים גם מקרקוב.


 

[18]    🔗

אבא יקר!

תשעה־עשר בדצ[מבר], היום הגיעו ידיעות חדשות. באיז׳ביץ לוב[לסק] (Izbica Lubelska) מרוכזים 1,120 יהודים מקולו (Kolo). חלק מהם נשלחים לעיירות הקטנות שבסביבה.146 בסוקולוב־פוד[לאסקי] (Sokolow Podlaski) נמצאים חמש מאות יהודים מקאליש (147.(Kalisz מצפים שם לשני מישלוחים נוספים. מלבד אלה, יש שם כחמש מאות יהודים מפולטוסק (Poltusk), מלאווה (Mlawa) וקרסנושיילץ (Krasnosielc). וגם מספר גדול של יהודים שאינם מצליחים לעבור לצד השני [ברה״מ], באחרונה אירעו שני מקרים של יהודים אשר נהרגו בידי משמר הגבול הרוסי. באוסטרוב לוב[לסקי] (Ostrow Lubelski) נמצאים 580 יהודים מפוזנן.148 הם באו ברגל מלוברטוב (Lubartow). הלכו עשרים קילומטר רגלי.

היום פורסם בווארשה צו בנוגע לנכסי היהודים. מי שבידו מעל אלפיים זל׳ חייב להצהיר על כך.149 שמועות בדבר שינוי[,] ב[ל]ומברג150 בראש המשטר החדש.

בו[ארשה] יש כמה מאות רבנים מעיירות קטנות. לאחר הטרגדיה של הרב מוונגרוב (Wegrow) שנהרג151 נמלטו יתר [הרבנים].

א׳ כהן152 גורש מדירתו. קיבל דירה אצל הגנן שלו. האינטליגנציה מלודז׳ גורשה לקרקוב ומשם הם באים לו[ארשה]. מספר הפליטים בו[ארשה] הולך וגדל. הספסרות בדירות גואה. תובעים בעד חדר מאה חמישים, מאתיים זל׳. למן 1 בינואר אסור שיימצא בו[ארשה] לו בית־מלאכה יהודי אחד, חנות יהודית אחת.

באחרונה יש ידיעות על רכבות עם נוצרים המגורשים ממקומות־מגוריהם.

בברכות לבביות

שלך יעקב

בן־הערובה הודיע לשכנא שאולי אפשר יהיה לשחרר את פוזנר מבית־הסהר לודז׳ על יסוד סרטיפיקט (רשיון עליה) לא״י.153


 

[19]    🔗

בתי־הספר היהודיים נסגרו לחלוטין.154 רוב המורים נאלצו לחפש עבודה מחוץ לווארשה ולנדוד אל העבר השני [של הגבול הסובייטי].

עם הנהגת הסרטים נעלמו הרוכלים היהודיים מהרחובות המעורבים [שאוכלוסיתם מעורבת].

בזמן האחרון מקובלים מאד בקרב האוכלוסיה הפולנית בתי־קפה, ששחקנים ושחקניות משמשים שם כמלצרים, למשל: יאראץ (Stefan Jaracz) ואחרים.155 ברחוב הפול[ני] נראה עוד לעיתים חיוך. ברחוב הי[הודי] — עצב. חדלו הביקורים במסעדות ובבתי־קפה. במסעדות פול[ניות] בודדות הכתובת: הכניסה ליהודים אסורה.

קשיים בפעילות [כלכלית], אסור לשלם ליהודי יותר מ־500 זל׳ ואסור שיהיו ליהודים יותר מ־2,000 זל׳. 156

הסיפור שאנשי ״אסטוריה״ בלודז׳ עודם בחיים.157

סוכנות פאי״פ..P.I.P. — Pewien Idiota Powiedzial) P.I.P) — [אידיוט כלשהו אמר]; פוו״א — ״פאלאקן ווילן אזוי״ [פולנים רוצים כך].

בעשרים ואחד בדצ[מבר] שני יהודים הגיעו לו[ארשה] בכרטיסי חינם של רכבת עם שומר, כדי שיגן עליהם.158

מוולוצלבק (Wloclawek) גורשו אלף וחמש מאות יהודים159 ואלף וחמש מאות נוצרים גברים לזמושץ (Zamosc) נשים — לשברשין (Szczebrzeszyn). בשוק האכילו היהודים את הנוצרים אף כי רבים מהם אנטישמים גדולים. בבוצ׳קי (Buczki) הסמוכה [לוארשה] כ־150 יהודים מקאליש ו־100 בלפיאנקי (Lepianki) הגרים בבית הכנסת. בעל־הבית ניכה 10 אחוזים למען הגולים. בלגיונובו (Legionowo) נמצאים גולים מנובי־דבור (Nowy Dwor). גמרו את מנת האוכל — — לפני בלושיץ (Losice) להקביל פני הגדולים. בקרקוב ציוו להוריד את שטריימלאך ויחד עם זאת לארוז אותם בנפטלין. ב[וויליצ׳קה] (Wieliczka) פועלת ועדת הגבול. אומרים שלא מתקבלות בקשות של יהודים. בסביבת צ׳נסטוחוב (Czestochowa) הוקם ועד־עליה ארצישראלי. בפיוטרקוב (Piotrkow Tryb) ועדת הגירה.160 בגירושים מלודז׳ חייבים להשאיר את המפתחות נעוצים בארונות, את הציפרים והכלבים — אצל השכנים.161

צער בעלי חיים, [גרמני] ראה עגלה עמוסה מדי בפחמים, ציווה להשליך מעט כדי להקל על הסוס.

בימי המלחמה היה קיים משמר אזרחי (Straz Obywatelska). בלודז׳ התייצבו חלק מן היהודים. מהם חלק ניכר מקרב האינטליגנציה – – עורכי־דין. מתפקידם היה לקיים משמרות, להשגיח על הנקיון וכדומה. עם התגברות האנטישמיות בסוף ספטמבר, החלו לדחוק רגלי היהודים מהמשמר. יהודים היו במשמר גם בימי אשכנז [גרמניה]. מאז 1 בנו[במבר 1939] פסק מלהתקיים. בימי המלחמה הטילו על היהודים שבמשמר את התפקידים המסוכנים ביותר ולפיכך נפלו רבים.

*

[הערה בשולי העמוד]: כדי שיהיו מסוגלים לקבל ולעזור לא רק לנצרכים המקומיים אלא לשלב ולהכליל בתנועת הגמ״ח [גמילות חסדים], –

*

עשרים אלף גולים. בעד מעות מקבלים תעודות־טבילה עד לדור השלישי. קיבלו — — מהדיאצֶזיה של לבוב.162

יחס טוב מצד הפולנים, בניגוד לימים הראשונים כאשר היו לועגים כאשר ראו יהודים מובלים לעבודה.

הלכי רוח אופטימיים. הפולנים מאמינים שהכל יסתיים בקרוב בכי טוב. פרטיזנים כביכול בסביבות סטניסלבוב (Stanislawow).

בוולוכי (Wlochy) [ע״י וארשה] שעל טהרת הפולנים, נער שצעק ״יודֶה״ קיבל מכות.

טרגדיות של חוסר ידיעה היכן נמצאת המשפחה. אין יודעים לאן מוליכות הרכבות מן הערים השונות.

[הנוסעים] לאיטליה נאלצים ללון בדרך. אי אפשר לנסוע ברכבת מהירה.163 בקטוביץ (Katowice) אסור ליהודים להימצא.164

קודם עבד בחברת גז’יבוב ((Grzybow 165 בשכר 4 זל׳ ליום. נאמר שהשכר גבוה מדי והורידו ל־3 זל׳. הציקו והוא ויתר על 3 [הזל׳]. [?] 5 חולים.

סגולה נפלה בחלקם של אנשים שהיו צריכים לעקור [להגר] — — באו [הגרמנים] לרח׳ שייננה (Sienna), פתחו בפני שלושה פולנים דירה יהודית לא מאוכלסת וחילקו את החפצים בין כל משרתות הבית [הפולניות].

השדרות [גסטפו] שדדו נערים יהודיים וחילקו לפולנים. אלה… אצל אחד על המין חותמת של סימנים אריים.

באחרונה החליפו ברחובות את — —

בליל הפינוי גנבו בבית העתונות בקרקוב.


 

[20] 22 בדצ(מבר) 1939]    🔗

סבא יקר!

אני יכול להודיעך דלהלן: נתקבלה ידיעה שבגנייזן (Gniezno) שבאיזור פוזנן רוכזו במחנה כל היהודים, למעלה משלוש מאות וחמישים איש. החזיקו אותם שמונה שבועות ואחר־כך שילחום – – בינתיים – – שילחו אותם ברכבת־משא מפוזנן לאוסטרוב לובלסקי (Ostrow Lubelski). היה יהודי — — תובע [?] שנתיים, האחרים תשושים וחולים כרעו תחת המשא166 — —

בלובלין דרשו [הגרמנים] לשיר ״לאמיר זיך איבערבעטן״ [הבה נתפייסה] והיהודים שרו ״לאמיר זיי איבערלעבן״ [הבה ונבלה אותם].

תופעה מעניינת בו[ארשה] בנוגע לשלטים ולכרטיסי הביקור על גבי הדלתות. האש167 [H] כתב [על הדלת] שהוא זקן היהודים של איינזצגרופה (Einsatzgruppe).

בפיוטרקוב (Piotrkow) הרסו את בית־העלמין הישן כדי ליישר את הדרך.168

מהלכת שמועה שה״ארבייטס־באטליונים״ [גדודי העבודה] מטעם הקהילה יבוטלו, ואת הכסף תמסור הקהילה לעיריה כדי שתעסיק מובטלים נוצרים. בערב עומדים ליד תחנות־המשטרה בעלי־מקצוע המוכנים לעבוד בשכר 5־3 זל׳ בתוך הבלוקים.

בל[ודז'] אסור ליהודי מכאן ואילך לפדות חפצים מבית־משכון.

צו בדבר החרמת חפצי־אמנות הן [בבעלות] ציבורית והן [בבעלות] פרטית.169

אצל [בחנויות] ודל (Wedel) 170 לא מוכרים עוד שוקולד ליהודים.

אחד גדול [בעל מעמד] ראה איש מאנשי השררה [המשטרה] משליך ארצה ממתקים שבידי נער, נתן לו [לנער] 20 זל׳ ואמר, שבמהרה יקיץ הקץ על יסורי ישראל.

בל[ודז׳] הוכה נער יהודי בשעת עבודתו והוא יצא מדעתו.

באו לאיש אחד בלילה, הכריחו אותו לוותר על ביתו ולחתום שישלם מאה ושבעים אלף, הוא ברח.

בגלובנו (Glowno), במחנה של בישופי פוזנן — — ממתקים, אטריות ועוד.171 פרופ׳ קוטרבינסקי172 מחפש [לתת] שיעורי בית.

מומרות, נשיהן של ראשים [קצינים פולניים] אינן מקבלות סיוע. קולות אהדה מצד הפולנים: אנו רושמים את שמותיהם של אלה [הפולנים] המצביעים על דירות וחנויות של יהודים — — הגידו, לשם מה אתם עונדים את הסרט ? הסירו אותו.

הציבור אינו מחריש. כאשר עורכים חיפושים ניגשים לדלת האחורית וקוראים לשומרים [לשוטרים], פותחים את החלון ומרימים קול צעקה, בוכים ומיללים עד שמכריחים [את המחפשים] להשאיר את הצרורות ולהימלט. על אף שלשוטרים אסור לבוא בלי – – תעודות. דמות האשה ההולכת בעקבות כמה גרמניות. 2 שומרים [שוטרים גרמנים], מרחוב קרולבסקה (Krolewska) עד [רחוב] קרקובסקיה פז׳דמישציה (Krakowskie Przedmiescie), עברו ראשים [קצינים] איש מהם לא שם לב לזעקתה ״אנוכי אלמנה, זהו לחמי״.

משלמים הרבה פחות מערך הסחורה. קבלת הפנים למתלוננים: אתם מעליבים את העם שלנו. זה נאמר על כל צעד ושעל.

הילדים השרים [ברחוב] בכפור כיצד נשאר [בחיים]. הזמר העיוור, לקח 5 גרושים מכל עובר אורח.

הציבור חדל לענוד את הסרט בייחוד ברובע הפולני.

חוסר אפשרות לנהל פעולת תרבות. יציאת המנהיגים והעסקנים. מוסדות נשארו ללא מנהלים, קצתם חזרו מהעבר השני [הסובייטי].

בפיוטרקוב הם דרשו שהפרוטוקול של הקהילה ייכתב בשלוש שפות: גרמנית, פולנית ויידיש. בווארשה בשעת — — דרשו לכתחילה בעברית, אך כשהוסבר להם שיידיש היא שפת הדיבור, נתנו הסכמתם. אין מזלזלים ביידיש, אדרבא, יהודים משמשים לעתים קרובות כמתורגמנים.

הנהגת תלושי־לחם ומסירת המכירה למספר קטן של חנויות יהודיות, ואף זאת רק בתוך הרובע היהודי, מפחיתה את מקורות הפרנסה של היהודים. הוא הדין בסחר־הפחם. — — בין — — הסיטונאים, המחלקים את הפחם לקמעונאים, אין אף יהודי אחד — — בין הקמעונאים מעטים מאד וכו׳.

מספר המסעדות היהודיות פחת במידה ניכרת, במיוחד בסביבה הפולנית מחמת — —


  ##[21] [25 בדצמבר 1939]

בוולודבה (Wlodawa) נתקבל אישור שהזקן אסור בנגיעה.

בעשרים וארבעה בח״ז קיבלתי ידיעה, שברצועת הגבול ליד מלקין ((Malkinia 173 מוטלים בשטח־ההפקר כמה אלפי אנשים שאינם יכולים [לזוז] לא לכאן ולא לשם. האנשים שוכבים שם מזה שבועות אחדים. האנשים קופאים בקור. היו כמה מקרי מוות. כמה אנשים גוססים.

יש מכתב מביאליסטוק שמן הראשון [האחד בחודש] ייענשו המבריחים שבעבר השני בעונש מוות, ו[אלה] שהוברחו — בשלוש שנות מאסר.

הוועדה עובדת, אבל ההעברה אינה חלה על יהודים ועל פולנים.174

ידיעה מקיילץ (Kielce). שהשלטונות המקומיים נתנו אישור ליהודי בעל זקן נאה ש[״] בעליו של זקן זה וכו׳ [״].

ראיתי אישור שניתן לראש היהודים במחוז קטוביץ (Katowice) [מרין], (סוסנוביץ, בנדין ועוד) (Bedzim ו־ Sosnowiec) המתיר לו להחזיק עשרים אלף זל׳, לעצור כל יהודי ולנוע חופשית ביום ובלילה.

היום, בעשרים וחמישה בחודש, התקיימה התיעצות של כמה עסקנים (שטיין, שכנא, שוורץ, אפלבוים)175 אודות ההתייחסות להזמנתו של אלפרד [נוסיג] בענין ההגירה.176 היתה דעה שצריך להקיפו אנשים ישרים, להציע ליצור קשר עם חוץ לארץ בענין הוועדה [שהוקמה] באוויאן (.(Evian 177 יש חשש, שברגע שחמישים הראשונים יעזבו את המדינה בדרך בלתי־חוקית, יצוו על מאות־אלפים לצאת בדרך זו. היתה הסתייגות לגבי אישיותו של ד״ר נ[וסיג],178 היא עלתה על פני השטח גם במלחמה הקודמת. צריך לדרוש ממנו שיאפשר לבוא במגע עם החלוצים היהודים [פליטי גרמניה] שכמה מאות מהם נוסעים כל חודש לארץ־ישראל.179 הוחלט לשגר ״קורבנות״ אחדים שיבואו עמו במגע.

ברחובות יש מודעות של מגידי־עתידות כפיפלו [כירומנט ידוע] ואחרים, המנחשים קורות אנשים הנמצאים במרחקים.

התנאים במחנה יהודי פוזנן לא היו רעים. היאהודים [יהודים יוצאי גרמניה] השמידו מפחד את כל מטבע־החוץ [שברשותם], [היהודים] הפולנים — לא! 180

בזמן האחרון עמדה לרשות היהודים והפולנים בלודז׳ רק תחנת־רכבת אחת, תחנת קאליסקי (Dworzec Kaliski). את הגרמנים והחיילים משמשת תחנת פבריצ׳ני (Dworzec Fabryczny).

מפוזנן, גדיניה וממקומות אחרים גורשה כל האינטליגנציה הפולנית, הסוחרים, העשירים והתעשיינים.

גילגולים מוזרים. לפני ימים אחדים חזר מרוסיה הרופא ד״ר גולדה, שנשלח לשם מפאריס, מטעם האגרו־ג׳וינט,181 יחד עם עוד קבוצת רופאים. בש[נת] 1936 הואשם יחד עם כל חברי הקבוצה בריגול. אחד מן הרופאים עונה במשך עשרה ימים רצופים. לא הניחו לו לישון, [אילצו אותו] לעמוד והכריחו אותו לחתום שעסק בריגול בקטריולוגי. במחצית דצמבר שוחרר ויחד עם קבוצת גרמנים נשלח לפולין. כאן יצא לחופשי.

מספרים כי בעבר השני פג ערכו של הכסף הפולני. מותר להחליף רק 300 זל׳. משלחים לעבודה באורל ביחוד את אלה המתגוררים בבתי־ספר, בבתי־מדרש. מוסרים מקובנה, וכן גם מווילנה, שלאיש מבני האינטליגנציה לא נותרה יותר מאשר חליפה אחת, את השאר העניקו לפליטים, שנתקבלו שם בסבר פנים יפות.

לא הכל הניחו מידם את נשק המדע. בפיוטרקוב (Piotrkow) ממשיך הרב הוברבאנד182 לשבת על התורה וכותב את הכרוניקה מימי אשכנז. שוחרי ייוו׳׳א183 אוספים חומר על הימים האלה [מאז מערכת ספטמבר ופלישת הגרמנים]. ממקומו של פרידמן מביאים מעות ע״י ערלים תמורת עשרה אחוז.184

וארשה מלאה עד אפס מקום. בכל בית לודז’אים, קאלישאים ואחרים. הכל שורץ רמאים ונוכלים פולנים ואחרים, המלשינים וסוחטים בשם הסטרא־אחרא [הגרמנים].

פרשת ולאדיסלב דובניאק (Wladyslaw Dubniak), בוצאץ׳ (Buczacz) וקולומיאה ((Kolomyja 185

בברכות, שלך, פייבל


 

|22] דצמבר 1939    🔗

אבא יקר!

בעת המלחמה, לאחר שו[ארשה] עברה ליד אשכנז [הגרמנים], נתהווה יחס מעניין של האוכלוסיה הפולנית כלפי הרוסים. הם העדיפו אותם על פני הגרמנים — לא היו הלכי־רוח עוינים כלפיהם. הכובסת נזכרה: האם היה רע אצל הרוסי? המלה (Sowieci przodem). [״הסובייטים קדימה״]186 לא עוררה שום פחד. זו התגובה שבאה עם הזעזוע על התמוטטות פולין, על שהניחו לבני אדם לרעוב בעת שהמחסנים היו מלאים כל טוב. לילות שלמים היו ממתינים ליד המאפיות, ובבוקר באו החיילים הפול[ניים] ולקחו את הכל. אני נזכר בשלושה תורים: של חיילים ולובשי מדים, של נשים עם ילדים ושל סתם עמך. ימים שלמים היו עומדים בתורים ולא מקבלים דבר. הסוחרים או שהיו מסתירים את הסחורה, או שפחדו להימצא בחנויותיהם. מטעם ראש־העיר יצאה הוראה שעל החנויות להישאר פתוחות, אך היא עזרה אך במעט. החנוונים נהגו לתלות בחוץ רשימות מהמצרכים שבחנותם. לא היה לחם, [לא היו] עוגות, כוסמת, קמח, גריסים, אורז. מלפפונים חמוצים היו לרוב, סיגריות — במחיר יקר מאד. יש לשבח את מוכרי המלפפונים שעמדו בחוצות בשעת ההפצצות הגדולות ביותר ובלבד להשתכר פרוטה.

לפני ימים אחדים בעשרים ושלושה בדצמבר התפרסם מאמר Warschauer Zeitung על מצב החקלאות בגוברנמן. נאמר שם שיעסיקו יהודים בעבודות־כפיה בביצוע התוכנית הכלכלית של השלטון.187

אנקדוטות לעשרות כיצד בזכות הטיפוס השורר, ניצלו דירות מלקחנות [החרמות].

הושחתו אוצרות ספרים יקרי־ערך וכתבי עת עתיקים מאימת הזמנים החדשים. אחד רוז [?] הניח את הספרים הללו בתוך מתרס, אולי ישתנה עוד המצב. ״ייווא״ שרפה חומר רב, ספריות שלמות נשרפו.

החליפו את הפרווה [הפכו את עורם]: ממידזישין (.(Miedzieszyn 188— — חברות – – מטבחים — —משנה שם — משנה מזל. עשרות מוסדות נחרבו. קופות גמ״ח.

מרכז הקואופרטיבים פשט את הרגל. חדלה להתקיים כל הפעילות של הפילנטרופיה האזרחית, נעלמו ועדי־נאמנים של בית־יתומים ו[מוסדות] אחרים, ועד־הנשים של ועד־ההצלח. ״עמך״ מארגן עזרה הדדית הן בשעת המלחמה הן לאחריה.

הקירות מכוסים ומלוכלכים במודעות בכתב יד אודות דירות וכדומה. בדצמבר נתפרסמה הוראה שכל המודעות [חייבות להתפרסם] בשפה הגרמנית, ובאותיות קטנות יותר בפולנית.

בחגא של דצ[מבר] [חג המולד] וימים אחדים לפניה, הרפייה כלשהי ביחס ליהודים. הסיבה? יש אומרים משום שהם עסוקים בהכנות לחג, אחרים — בגלל סיבות כלליות, ואולי בגלל המשלחת הסובייטית?189

רגש הנקמה השתלט על רבים. לילה, דמיונות פרע של הריגה ושפיכת־דמים. כבשים היו לזאבים. חלומותיהם של בני־אדם על מה שיהיה כאשר — —

ידיעות על מותו ומחלתו של רוזוולט, על רגליו הקטועות ועל 5 עירויי דם.

שכנא190 אופטימיסט, בת־צחוק מרחפת תמיד על פניו, לעולם אינו מאבד את חוש ההומור שלו. בשני הימים הראשונים למלחמה לא האמין כי יש מלחמה, ראה בהפצצת מוסד של ה״צנטוס״ [באוטבוצק] פרובוקציה מצד הפולנים. המייסד הראשון של בית־המטבח לפשוטי־עם, בעת ההפצצות היה בא מדי יום בענין מצרכים. דאג לדירות ולעבודה לפליטים מלודז׳ ומערים אחרות. יתר על כן, כאשר נסע יום תמים ברחבי פולין לא ידע כי פרצה מלחמה והאמין שזו אזעקת־נסיון ברכבת. נסע בתריסים מוגפים.

היהודים שנותרו כקולו (Kolo) נלקחים כל יום לעבודה. ציוו על הקהילה לפצות את העובדים — —

מהעיירות הקטנות נמלטו בראשונה — — רובם הגיעו לווארשה — — המצוקה בקרבם גדולה מאד — — מפרנס היה [?]— — תעסוקה. כעת אין לו לבנים לילד.


 

[23] דצמבר 1939    🔗

— — בשעת המצור היו שש תיאוריות שונות כיצד להימנע מפגזים – – דבר לא עזר, כי ירו והפציצו מכל העברים. סטז’ינסקי (Starzynski) מזכיר לאוכלוסיה היהודית את ענין הנקיון. עקבות המלחמה סולקו מיד. את האשפה שורפים. ללחם עומדים בתור מ־7 בערב עד למחרת בשעות הצהריים. פק״או(.191.(P.K.O מכבדת משיכות עד לסכום של 50 זל׳ בלבד, אבל בשל ההפצצות הקשות נמנעים מכך. נמנעים ממכירות מחשש המטבע החדש.

השמועות על שינויי גבול [בשטחים ש]תחת השלטון האשכנזי [הגרמני]. בתחילה היתה השמועה אודות פראגה. אלפים עוברים את הגשר.192 הכל יכולים לעשות — אצל כלאמטאזש [?] ארשין מאכר. בזמן האשכנזים [הכיבוש הגרמני] היה עוצר מ־8 בערב עד 5 בבוקר. לאחר מכן מ־8 עד 7 בבוקר. נורו אנשי שלומנו [יהודים] על שהסתובבו [בחוצות] יותר מאוחר. רופאים ואחיות יוצאים מכלל זה. רופאים יהודיים משמשים כרופאי־חינם אזוריים ויש להם רשות לבקר בבתים ולדאוג לבריאות.

טיפוס — סיבה לדחית [הקמת] הגיטו. בשעת המלחמה התחשק לאורי׳לה [בנו של המחבר] לאסוף רסיסי פגזים.

התרוצצות מטורפת של בני אדם בשעת ההפצצות. שריפות בכל מקום. אנשים נמלטים מבית לבית. חלק נשאר בכסות־לילה. מפעם לפעם קריאות לכניעה בשפה הפולנית. חיקוי שידורי רדיו וארשה הוא זיוף מס.1 התחנה [הפולנית] היחידה [שפעלה] וילנה, שידרה כתבות מווארשה הנצורה.193

— — צ׳רניאקוב התמנה ליושב־ראש הקהילה.194 [לקהילה] היה סכום כסף מסויים (הגרמנים מצאו 90 אלף זל׳) [והיא] לא עשתה מאומה בעת המצור. היו מעורבים ועסוקים בפוליטיקה.

הכרוז בשלוש [?] שפות בנוגע למפקד,195 – – פוקדים יהודים נלקחו לעבודה עם הסרט ״מפקד היהודים״ ישו[נסקי] שולח את אשתו לפניו [לצפות] כדי שלא ייתפס לעבודה. שיטות חדשות — חוטפים מתוך דירות. מסתתרים בשערי הבתים. נהרג בגלל בריחה מעבודה.

לגרמנים במדים אסורה הכניסה לחנויות, אבל לאו [לא נשמעים להוראה]. שדדו כסף [ולמתלוננים אמרו] ״מה, אתה מעז להאשים״ — — גירשו את הק. במקרים מסויימים היתה לכך תוצאה.

ב־16 בדצ[מבר] הוראה נוספת: מגן־דוד חייב להתנוסס על בתי־חולים יהודיים, דירות רופאים, עורכי־דין ובכלל בעלי מקצועות חופשיים. השומרים [שוטרים גרמניים] קונים מכל הבא ליד גם אצל מגיני־דוד [חנויות יהודיות].196

(Nowy] (Kurier Warszawski] סדרה של מאמרים על השפעת היהודים בקולנוע, בתאטרון וכו'. ללא כל חתימה – – מחבר משתף פעולה.197

18 בדצ[מבר], השתוללו ברוב בייל[נסקה](Bielanska) והמטורפים קראו ״יחי הפיהרר״ וכו'.

בצ׳נסטוחוב (Czestochowa) החזיקו בבית־העלמין נשים ובעלי אמצעים עד אשר שולם כופר בסך שבע מאות אלף. אומרים שהבטיחו לבטל את הכופר אם הקהילה תתחייב ששבעת אלפי יהודים יבחרו מרצונם [לעבור] לרוסיה.

הגיעו ידיעות מערים שונות, ראדום (Radom), אוסטרובייץ (Ostrowiec) וכו' על טפסים מודפסים [שכתוב] בהם, אתה מצהיר על היותך אוקראיני.

בפלינטורוב (Plintorow) ליד שדלץ (Siedlce) ידיעה אודות כ־2,000 גולים מבלאשקי (Blaszki) חונים בשדה פתוח.

קהילת וארשה מוציאה 150,000 זל׳ על גדוד העבודה.198 שמועה על הפסקת ההגבלות נגד היהודים בגלל היחסים עם ארצות־הברית.

מלודז׳ הגיעה ידיעה שאנשים נלקחו לעבודה ואולצו בשעה מעשה לקרוא בקול שהיהודי הור־בלישה ( (Hore Belisha199 אחראי לפרוץ המלחמה, אנו היהודים אשמים במלחמה.

שמועות על — — כנס־הגנה של תורכיה, עירק, ארץ־ישראל, פולין, צ׳כיה [בפיקוד] וייגאן

(.(Weygand 200

פקדו להיפרד מאתנו — — ושיחה עם הזקן מז’וליבוז (Zoliborz). ההפרדה הטריטוריאלית – – בין יהודים ופולנים — זה בהכנה — — בעיר המשכילים – – בינואר. שם יימצאו מיליון וחצי יהודים.201

מציע למוניה202 להשתתף במחלקת ההגירה.


 

[24] דצמבר 1939    🔗

ד[צמבר]. את הקרון שבו [הוסעה] האינטליגנציה הפולנית לראדומסק (Radomsko) קשרו בחוטי ברזל. היה דלי אחד לצרכי נשים וגברים כאחד.

חלק מהאנשים נעלמו ולא רואים אותם, למשל מנהיג האגודה, אחד מ־.24 203

בעלת שני בתים בקאליש מבקשת שלא לחיות מקצבה [סעד].

תאור מעשי זוועה של הפולני ב Warthauer Zeitung. אין אנו רוצים בקשר עם הפולנים משום שתהום נפערה בינם לבינינו והיא מלאה דם — עם האדונים (Herrenvolk) — — אין הפולני — — את כל ערים – – הגרמנים. אודות היהודים אין מאמר, רק כתובת אודות יהודים העוסקים בסחר־מכר, אוגרי מצרכים וספסרים. קנסות בעוון אי ענידת הסרט היהודי.

בלודז׳ ב־15 בדצ[מבר] לא היתה אלא מחצית היהודים. הנוער, האנשים בגיל העבודה [?] נעלמו לחלוטין. נדידת ה — —

פרנסו [?] גרמנים.

בתי־ספר פול[ניים] נפתחו אך בחלקם; אלה שהצהירו על נכונותם לשתף פעולה. שיחת ד׳׳ר אוטו (204 (Alfred Otto עם מורים, כמרים ואנשי אינטליגנציה פולנית. הוא תובע שיתוף־פעולה לויאלי מצדם. לא הושיטו ידם לנכונות, נשארו במאסר. פ — ן נדרש לדווח על המצב הסניטרי ברחובות היהודיים.


 

[25]    🔗

אבא יקר!

[ — —] שזה אשר יציל אותם מגירוש. בין הנשארים היו מעט יהודים. 18 איש בלבד נשארו. הקהילה היתה צריכה — — נשארו שמונה מאות — — יהודים שהיו – – שם [כאלה] היה להם לאן לפנות.

קהילת פוזנן שלחה לפני המלחמה לווארשה שני ארגזים של כלי־כסף וחפצים. עוד לאחר ההפצצה הם היו בווארשה, מה קורה איתם עכשיו אין יודעים. לקהילת פוזנן רכוש גדול במגרשים — — בשווי של לא פחות מ־5 מיליון [זל׳]. יש לה בבנק וארשאי אחד ניירות ערך בשווי של רבע מיליון זל׳.

סוכנות חדשה: נגנ״ג — נישט געשטויגן נישט געפלויגן [להד״ם], המורים הפול[ניים] של בתי־הספר היסודיים אשר ממשיכים בעבודתם קיבלו את שכרם המופחת בהרבה. הם הפרישו 20% לטובת חבריהם, שלימדו בבתי־ספר בהם שררו המגיפות.

בו[ארשה] פועל התיאטרון הפולני, לעומת זאת בשאר הערים פועלים תיאטראות גרמניים שהגיעו מערים גרמניות.

בלודז׳ יושבים כל פרנסי הקהילה, פרט ליושב־ראש, [בבית הסוהר]205 — — הברזינים206 – –

בתי־ספר בלוח׳ תוכננו על־ידי הקהילה.

בווארשה הטילו מס של 15 זל׳ על כל יהודי לטובת גדוד העבודה 207 ומלבד זאת הפרשת רבע [?] תשלום מסי הקהילה.208

הלכי רוח אנטישמיים בגלל ביאליסטוק (Biatystok), היהודים שם כביכול209 — — וכדומה.

יש אנשים המקבלים מברקים מאמריקה. רוצים לעזור — — יש המקבלים תעודות מהקונסוליה.

הרוויזיוניסטים עושים שבת לעצמם, ד״ר פלדשו ו — — שלחו תזכיר משל עצמם.210

תופעה מענינת אלה הסוחרים מלפני המלחמה, והנה [כעת] באים סוחרים חדשים, הרפתקנים — — מסתכנים ומרויחים טוב מאד, מעבירים אל העבר השני — — סחורות, ביחוד אריגים, שעונים, חוטים ועוד.

בפוזנן גורשו בשעתו — — בלובלין בונים צריפים, מן הסתם כנראה בשביל היודנרזרוואט (.(Judenreservat 211 גם צ׳נסטוחוב (Czestochowa) ישנו [?] לאו — — ישנו — — קהילות הסביבה שלחו משלחת לברלין.

ב — — וארשה מבהירים שבשביל יהודים אין הנחות במסים. אתמול ב — — נרצח, כפי שאומרים, חייל גרמני ב — — וגם בוולה (.(Wola 212 אלפי יהודים ונוצרים נמלטו העירה אומרים שהמעשה בוצע בידי – – ארגון מחתרתי פולני.

היום שמעתי את המעשה הבא: איש במדים היה מפני — — שולחן, ציווה על כל אחד לתת כמה כסף שהיה ברשותו, בסך הכל היו 41 זל׳. [ציווה] לקנות אוכל ומשקה, אחר כך פקד עליהם לרקוד מסביב לשולחן ולצעוק: יהודים ארורים ולאחר מכן, אשכנזים [גרמנים] ארורים.

ביום חמישי ב־28 בחודש, עצרו את החשמלית מס׳ 4 הנוסעת לפראגה (Praga), הוציאו מתוכה 25 יהודים [שהובאו אל] הטירה,213 [ציוו עליהם] להתפשט לשכב על האדמה — — ככלבים. לא — —

אתמול, בשלושים — — להמציא כל יום 100 איש לעבודה — — צריכים תנאים טובים, כשמורחים נוסעים.

ליל חג המולד עצרו בפוזנן214 11 אלף פולנים ו — — לשתף גרמנים — — תהום בין פולנים לגרמנים, ל — — כלבי־שעשועים — הכספים — — בברכות


 

[26]    🔗

אבא יקר!

עשרים ושמונה [?] בדצמבר. בוואוור ((Wawer 215 נורו 140 (אחרים אומרים 160) ומתוכם ארבעים (יש אומרים 8) יהודים, בעבור רצח שני חיילים גרמנים, שיצאו ב־4 לפנות בוקר לשמירה ואחר כך מצאו אותם הרוגים. היהודים שנהרגו ביריה נחטפו מתוך — — מידזילשיה (Miedzylesie) ומקומות אחרים. אומרים שבכל וילה הבעלים — — ל — —.

לפי ידיעות מהימנות מהקהילה, נאסר על הפולנים ועל היהודים הבאים – – שקיבלו תעודות [אישיות] באיום של עונש מוות216 לשוב אל הרייך – – אלה שנסעו לנשילסק (Nasielsk), 217 צפויים לעונש מוות.

באו — — מ — — באים לשם בכל יום ולוקחים [רכוש] יהודי, ובתמורה נותנים פתקאות, ואשר לכסף, הלאנדראט אומר לבוא ולגבותו לאחר המלחמה. —

היום התקיימה התייעצות בעלי מקצוע לענייני הגירה — —

פולין, אפריקה. אחד קבצקי (Kawecki) ״ממונה״ על ענייני ההגירה היה מוכן ליטול על עצמו את ההעברה לרזרוואט הלובליני.218

הרצח בוואוור בוצע במסעדה — בריונים שרצחו את החיילים רצחו שם גם שוטר פולני. בעל המסעדה תלוי על־יד מסעדתו עד עצם היום הזה (31 בדצמבר). מעל זה — — מהי הסיבה שתלו אותו. ההרוגים — — מכונת יריה, אחרים אומרים, שהאירו בזרקורים כל אחד מהנידונים בנפרד. אומרים שיש 120 הרוגים, מהם 12 יהודים.

בבתי־הסוהר ביטלו את הזכות לקבל אוכל מהבית.

— — נשא כביכול נאום, שלא ימכור שום — — אשר — — לא יכירו מאוחר יותר ואז — — משתתפים — — בקניה.

דרכה של פולין. בינתיים הולכות ומתרבות ברחובות התנפלויות של נוצרים — — זו תופעה שכיחה כאילו מישהו הכריח אותם לכך.

היום הגיעו אלי ידיעות איומות מהגבול [הסובייטי]. חמשת אלפי איש התגוללו על הגבול, חיו בתנאים קשים מאד — — מבלי שניתן להם לעבור לצד השני — — הכניסו אותם בחזרה.

שמעתי שבגידוש לודז׳ — — למאה וחמישים איש שקפאו מקור אבדו ידיהם ורגליהם.219

באלה הימים — — לקהילה, שיהודים ופולנים שגורשו מהרייך אסור לחזור למקומות מגוריהם הקודמים. [העבריינים] צפויים לעונש מוות.

בברכה פייבל



  1. לקונגרס הציוני הכ“א שהתקיים בז'נווה בימים 16 – 25 באוגוסט 1939. רינגנבלום היה ציר לקונגרס מטעם ”פועלי־ציון שמאל".  ↩

  2. לייזר שצ׳ופאקביץ — ציר לקונגרס מטעם ׳׳פועלי־ציון (צ.ס.)״.  ↩

  3. 3 יעקב קנר — ציר לקונגרס משעם ״פועלי ציון שמאל״.  ↩

  4. חוזה אי־התקפה למשך עשר שנים שנחתם ב־ 23.8.1939 בין ברית־המועצות לגרמניה (״חוזה ריבנטרופ־מולוטוב״).  ↩

  5. קולונל יוזף בק (Jozef Beck) — ממקורביו של המרשל יוזף פילסודסקי. משנת 1932 שר החוץ וממעצבי מדיניות ההתקרבות בין פולין לגרמניה  ↩

  6. פאשיסטים שווייצרים.  ↩

  7. מעוררי התקרית — אנשי המפלגה הפרו־נאצית בשווייץ.  ↩

  8. נתן — (אנטוני) בוקסבוים, מראשי ״פועלי ציון שמאל״, ציר לקונגרס. מקור הבדיחה — ״פועלי ציון שמאל״ פרשו בשנת 1920 מההסתדרות הציונית ולא השתתפו עוד בקונגרסים הציוניים. הם חזרו אליה בשנת 1939 והשתתפו בקונגרס הכ״א, לראשונה מאז פרישתם.  ↩

  9. חלק מצירי הקונגרס מפולין הגיעו לשווייץ דרך גרמניה, ונאלצו לשוב דרך איטליה, יוגוסלביה והונגריה.  ↩

  10. הכוונה לדברי הנעילה של פרופ׳ חיים וייצמן נשיא ההסתדרות הציונית, בסיום הקונגרס ביום 24.8.1931: ״…אין איש מאיתנו יודע מה תלד שעה. לא בלב שקט נפרד אני עכשיו מחברים, עוזרים ועובדים… אין לי תפילה אלא זו שנתראה כולנו בחיים, ואם נחיה — וזו תקוותי, תמשך עבודתנו, ומי יודע, אולי מתוך האפילה יגיה אור חדש עלינו… ולחברים בפולניה: אנו מברכים שלא יהיה גורלכם כגורל היהודים בארץ השכנה לכם, ושתזכו לדרך רחבה יותר…״, (הקונגרס הציוני הכ״א, דין וחשבון סטינוגרפי, עמ׳ 222 – 223)  ↩

  11. טיטוס קומרניצקי (Tytus Komarnicki) — ראש הנציגות הפולנית בחבר־הלאומים בז׳נווה.  ↩

  12. פצצה גרמנית פגעה ביום הראשון למלחמה במוסד הילדים של ״צנטוס״ (”Centos“) באוטבוצק ורבים מן הילדים ועובדי המוסד ניספו.  ↩

  13. בפולנית — ״עבר״, אות ארגעה שניתן באמצעות הרדיו הפולני כחלוף מטוסי האויב.  ↩

  14. סטפן סטז'ינסקי (1943־1893 — (Stefan Starzynski — ראש עירית וארשה. לאחר נטישת הממשלה הפולנית את העיר, נשאר על משמרתו ונמנה על יוזמי הגנת העיר. התמנה לנציג הממשל האזרחי במפקדת הגנת העיר (״קומיסר״). לאחר כניעת העיר חזר לתפקידו המקורי. ב־29.10.1939 נאסר ע״י הגסטאפו והוצא להורג במחנה ריכוז גרמני בשנת 1943.  ↩

  15. בנין —.Pocztowa Kasa Oszczednosci) P.K.O) — ״קופת הדואר לחסכונות״, בנק הדואר — אחד הגבוהים בווארשה, נהרס בימי המצור.  ↩

  16. נראה ד״ר מיכאל ויכרט, במאי וסופר מראשי ועדת התיאום של מוסדות־העזרה היהודיים שהוקמה בימי המצור, ולאחר מכן — ראש הארגון היהודי לעזרה הדדית ונציגו בפני הגרמנים.  ↩

  17. מיידיש — ״פונקטן״ — נקודות, מקומות מחסה לפליטים, ניצולי שרפות, מגורשים וחסרי קורת גג אחרים.  ↩

  18. מאוריצי מייזל (Maurycy Mayzel), יושב הראש הקהילה היהודית בווארשה. נמלט מן העיר הנצורה. נרצח כידי הגרמנים בקובל, ב־ 1.6.1942(ארכיון רינגלבלום I, מס' 1316).  ↩

  19. לסביבה יהודית יותר, בשל התנכלות בריונים ושודדים. (Jasna) על מחסניו, מבנינו ברח יסנה 11 העברת משרדי ה"ג'וינט  ↩

  20. איגוד להגנה מפני התקפות־אוויר וגז (מקביל לשרותי הג״א). Liga Obrony Przeciwlotniczej i Przeciwgazowej — L.O.P. P.  ↩

  21. בגלל הרס הבתים עובדים רבים נאלצו להחליף מגוריהם.  ↩

  22. ראה ספר הזוועות, עמ׳ 12־8 וכן א׳ צ'רניאקוב, יומן גיטו וארשה, מימי ספטמבר 1939, ירושלים תשכ״ט.  ↩

  23. בהודעת מפקד הגיס הפולני, הגנרל רומל (Romel), בה מובאת רשימת חברי הוועד האזרחי של הבירה לא נכלל אף אזרח יהודי על אף העובדה שהיהודים היוו 30% מאוכלוסית העיר.  ↩

  24. אדוארד רידז־שמיגלי (Edward Rydz־Smigly) — מארשל פולין ומפקד צבאה. ביום ה־ 18.9.1939 חצה את הגבול הפולני לרומניה. בימי הכיבוש חזר בודד לפולין, ניסה להקים כח במחתרת ומת בווארשה.  ↩

  25. אור ל־7 בספטמבר 1939 קרא הקולונל אומיאסטובסקי (Umiastowski), ברדיו־וארשה, לכל יוצאי צבא לצאת את העיר ולפנות מזרחה. רבבות תושבים צייתו לקריאה. תנועת העוזבים חסמה את הדרכים ושבשה את צירי התנועה. הפצצות הגרמנים הפילו חללים רבים בהולכים.  ↩

  26. בראשית ספטמבר 1939 הקימה הממשלה הפולנית את הוועדה לעזרה סוציאלית הדדית — (S.K.S.S. — Stoleczny Komitet Samopomocy Spolecznej). הוועדה מנתה תשעה חברים ובראשו עמד ההיסטוריון הפולני ארתור שליבינסקי (Sliwinski). היהודים שלא ניתן להם ייצוג בוועדה הזאת הקימו את ה״וועדה המתאמת ע״י סקס״ס״, בהשתתפות נציגי המוסדות העוסקים בשירותים הציבוריים השונים. ויכרט הציע שהוועדה המתאמת תפעל באותם הרובעים שהיהודים מהווים בהם רוב, אולם היא תושיט עזרה גם לכלל האוכלוסיה וראה וייכרט, אליינהילף, עמ׳ 10־9.  ↩

  27. ראה רשימה מספטמבר 1939 (כ).  ↩

  28. הסינאגוגה, ברח, טלומצקי 5 (Tlomackie), בית הכנסת הגדול של וארשה ולידו ספריה עשירה בתחום היהדות והמכון למדעי היהדות.  ↩

  29. ראה רשימה ״ערב פרוץ המלחמה״, הערה 14.  ↩

  30. עפ״י הסכם מולוטוב־ריבנטרופ, מ־23.8.1939 (הנוסח שעובד בהמשך והנספח הסודי להסכם) פלשו ב־23.8.1939 הצבאות הסובייטים לשטחי מזרח פולין. תחילה סברו התושבים שתנועת הצבא הסובייטי מכוונת לעזרת פולין.  ↩

  31. בפי ד״ר מיכאל וייכרט.  ↩

  32. הלנה גוטליב ודוד שרמן שחקני התיאטרון היהודי, לא נהרגו אלא נפצעו. (ראה י׳ טורקאוו, אזוי איז עס געווען, בואנוס איירס 1948. עמ׳ 41).  ↩

  33. הבנין הגבוה ביותר בווארשה, בכיכר נפוליון (Plac Napoieona), בו שכנה הוועדה לעזרה סוציאלית בווארשה.  ↩

  34. העברת משרד הג׳וינט מאימת השודדים.  ↩

  35. .Obrona Przeciwlotnicza) O.P.L) תאי הג״א כבתים שהיוו בסיס לוועדי בתים, ועדים אלה הקיפו בשלב מאוחר יותר תחומים נוספים כגון אישפוז, גהות וכו'. ופעלו בחסות הארגון לעזרה סוציאלית הדדית (יידישע סאציאלע אליינהילף). המחבר, שעמד בראש המחלקה הציבורית, סייע לפעולות הארגון שהיה לתנועה עממית לסולידריות ועזרה הדדית בקרב היהודים, הפעלתם והרוח החיה בפעולתם.  ↩

  36. הכוונה לחיילים שהגיעו לווארשה כבודדים מתוך יחידות שנפוצו עקב התבוסה או אלה שהיו מוצבים כיחידות המופקדות על הגנת הבירה.  ↩

  37. הכוונה לחיילים שהגיעו לווארשה כבודדים מתוך יחידות שנפוצו עקב התבוסה או אלה שהיו מוצבים כיחידות המופקדות על הגנת הבירה.  ↩

  38. רח׳ מילנה 18 (Mylna) מעון למהגרים ע״ש אברהם פודלישבסקי. ב־1938 מצאו בו מקלט למעלה ממאה פליטים מגרמניה (ארכיון רינגלבלום, איו׳׳ש, כ״י מס׳ 1313/ARI). בספטמבר 1939 נהרגו כ־30 מבין יושביו. הנותרים פונו לקרובים ובמקום הוקם בית יתומים יהודי.  ↩

  39. יצחק בורנשטיין, ממנהלי הג׳וינט, גורש לטרבלינקה בקיץ 1942, נמלט לבנדין. נרצח על־ידי הגרמנים.  ↩

  40. בשיה (Basia) בוקסבוים, אשתו של נתן בוקסבוים. כרעה ללדת בימי המצור ורינגלבלום העביר אותה לבית־יולדות. (עדות בתיה ברמן).  ↩

  41. ב־25.9.1939 החלו הפגזות והפצצות טרור על וארשה אשר נמשכו עד לכניעה כעבור יומיים. וראה צ׳רניאקוב רשימות מה־24 ו־25 בספטמבר 1939. וכן י׳ גוטמן, יהודי וארשה, עמי 25־21.  ↩

  42. העיתונים הנזכרים — סוציאליסטיים. ההשמטות אליהן מתיחס המחבר, כנראה מתוך נאומו של היטלר ב־6.10.1939, בו הוא מתיחס למעשי האכזריות שנעשו לדבריו באוכלוסיה וכאנשי צבא גרמניים בערים בידגושץ׳ (Bydgoszcz), והאזור.  ↩

  43. רכבת הסיוע הגרמנית בווארשה פעלה כחודש ימים (5.11.1939־30.9) וחילקה מנות מרק ולחם. בתחילה נהנו גם היהודים מן הסיוע הראוותני הזה, אולם כעבור כשבועיים (15.10.1939) פורסמה הודעתם של ראש העיר סטז׳ינסקי (Starzynski) והממונה הנאצי על הסיוע ינובסקי (Janowski) השוללת מהם זכות זו, אולם כבר לפני כן התנכלו האוכלוסיה המקומית ליהודים העומדים בתורי החלוקה. בדברי זכרונות רבים צוין כי פרחחים פולניים זיהו יהודים בתורים למרק והצביעו עליהם בפני הגרמנים וראה: י׳ גוטמן, מרד הנצורים, מרדכי אנילביץ׳ ומלחמת גיטו וארשה, מרחביה, 1963 עמ׳ 71־70; זיגלבוים כוך, 1947 עמ׳ 611.  ↩

  44. לאחר כניסת הגרמנים לפראשניץ (Przasnysz), הוסעו כל יהודי העיירה לאוסטרולנקה (Ostroleka) משם הכריחו אותם לעבור לאזור הכיבוש הרוסי, וראה ספר הזוועות, עמ׳ 146.  ↩

  45. יהודי סרוצק (Serock) הוגלו רגלי לנשילסק (Nasielsk) ומשם הוסעו ברכבת לסביבות לובלין ולאחר מכן שוחררו ופוזרו בעיירות שונות. וראה ספד הזוועות, עמי 145־143 וכן מ׳ פייגנבוים, פאדליאשע אין אומקום, מינכן 1948, עמ׳ 13, 115.  ↩

  46. 46 מעשה בנסיון הסחיטה בג‘וינט וראה וויכרט, זכרונות III, תל אביב תשכ"ד, עמ’ 47.  ↩

  47. 47 עפ"י צו מ־9.9 1939 עובי מדינה והרשויות המקומיות הזכאים לגמלאות, יקבלו חלק מהן. צו זה לא חל על עובדים יהודים שהגמלאות נשללו מהם לחלוטין.  ↩

  48. אחד מרחובות המסחר הסיטוני היהודי בווארשה.  ↩

  49. וראה ספר הזוועות, עמ׳ 94־93 וספר הזכרון לקהילת אוסטרוב מזוביצקי, תל־אביב 1960, עמי 412.  ↩

  50. בי״ח לחולי נפש כאוטבוצק.  ↩

  51. צו השלטונות הגרמניים בדבר הפסקת הסיוע הסוציאלי ליהודים הוצא ב־ 16.12.1939.  ↩

  52. וראה ספר הזוועות. עט׳ נ ־נ׳׳א. ידוע גם כי אנשי הגסטפו טענו כי ברצונם להקים בלודז׳ משרד הגירה לא״י (Palastinaamt), אולם כוונתם מעולם לא התבררה. חלק מהמוזמנים אליהם בענין זה נמלטו ערב המפגש. אלה שהופיעו — נעצרו, שולחו למחנה ראדוגושץ׳ (Radogoszcz), ליד לודז׳ ומשם לאורניינבורג. גורלם לא נודע.  ↩

  53. הסרטיפיקטים לעליה לא״י היו אמורים להתחלק כמקובל לפני המלחמה, לפי המפתח המפלגתי בין התנועות הציוניות, כאשר המודד היה אמור להיות מספר השקלים שהופצו על־ידי התנועות השונות לקראת הקונגרס הכ״א.  ↩

  54. דו משמעי: piora, פולנית, הן ״מכבסים״ והן בעגת הרחוב ״מרביצים״. אנטק — אנגליה, פרנק — פרנציה (צרפת). המשמעות הכמוסה הינה אפוא אנגליה וצרפת מרביצות (בגרמניה) כהלכה.  ↩

  55. כדי למנוע את החטיפות לעבודת כפיה מהרחובות, הציע היודנראט באוקטובר 1939, להסדיר את עבודת היהודים ולשלוח, לפי תביעת השלטונות, קבוצות עבודה, בכמות הנדרשת לאתרי העבודה. המשטרה הגרמנית קיבלה את ההצעה ולביצועה הוקם ״גדוד העבודה״ (Arbeitsbatalion), הגדוד חולק ליחידות משנה שבראש כל אחת מהן עמד ממונה (Sekcyjny) וראה ארכיון רינגלבלום,

    ״דוח כללי לשנת 1940״ (28/ARI) כן יומן צ׳רניאקוב 19.10.1939, הערת המהדירים. וכן T. Berenstein־A. Eisenbach־A. Rutkowski Eksterminacja 99 .Zydow na ziemiach polskich, Warszawa, 1957, dok  ↩

  56. ראה 1948,W. Tomkiewicz, Straty kulturalne Warszawy, T. I, Warszawa  ↩

  57. ראה ט׳ ברוסטין־בערנשטיין, ״די גרושים און די פארניכטונג פון די יידישע ישובים אין וארשעווער דיסטריקט״. בלעטער פאר געשיכטע. באנד 4, העפט 2, 1952, לוח 26.  ↩

  58. הצו הראשון בדבר הצגת סמל מגן דוד לסימון חנויות ועסקים יהודיים ניתן על־ידי המושל הכללי פראנק עוד ב־ 9.9.1939 ואושר על ידו בתפקידו כראש הגנרל־גוברנמן ב־23.11.1939. תחולתו על וארשה פורסמה ע״י מושל הדיסטריקט ד״ר פישר וראה פקודה בנדון מ־ 25.11.1939  ↩

  59. פקודה כללית בדבר חובת ענידת סרט מיוחד, ניתנה אף היא ב־ 23.11.1939 וב־25 בו, החיל אותה פישר על מחוז וארשה. וראה פקודה בנדון מהתאריך הנ״ל. ההוראה של פישר נקבעה לפי קריטריונים גזעניים כלומר חלה גם על סוגי מומרים וזאת עוד לפני שהגדרת יהודי בנוסח הגזעני נתקבלה באופן רשמי בג״ג.  ↩

  60. הכוונה כנראה לשטרי מכר פיקטיביים של נכסים יהודיים שנמכרו לארים, תוך ציון תאריך מוקדם יותר, בטרם פרצה המלחמה. עפ״י צו של פראנק מ־6.9.1939 חל איסור על הסתרה, מכירה, או מתנה של נכסי יהודים.  ↩

  61. המחבר עבד אז במשרדי ״זזג׳וינט״. עד להצטרפות ארה״ב למלחמה נהנה המוסד ממידת חסינות מסוימת. חדרי העבודה קושטו בדגלי ארה״ב להרתעת משיגי גבול בלתי רצויים.  ↩

  62. שער הזלוטי יוצב ביחס למארק ב־23.9.1939 והעמד על 2 זל׳ למארק. הזלוטי הוסיף לשמש הלך רשמי בשטחי הכיבוש.  ↩

  63. זו שמועה המתיחסת לשעות שבהן מותר יהיה ליהודים להימצא כרחובות.  ↩

  64. ב־3.11.1939 נורה שוטר פולני בקטטת אנשי העולם התחתון. בפעולת תגמול עצרו השלטונות ברחוב נלבקי 8 (53 (Nalewki יהודים והוציאו 51 מהם להורג, בז׳רן (Zeran) ע״י וארשה, אולם השלו אח הקרובים ואת היודנראט, כי העצורים הוגלו למחנה ריכוז. לחיזוק טענתם, קבעו כופר לנפש העצורים בסך 300,000 זל'. 5 מחברי היודנראט שימשו בני ערובה לסילוקו. תשלום

    הכופר במועדו לא הציל את העצורים, שלא היו כפי הנראה כבר בחיים. באביב הוצאו ההרוגים מקברם במקום ההוצאה להורג והובאו לקבר ישראל בבית העלמין בפראגה. ראה ארכיון רינגלבלום, AR1/368, צ'רניאקרב, 25־17 בנובמבר 1939, 11.4.1940, זיגלבוים בוך, ניו יורק 1947, עמ׳ 55 וכן 1.12.1939, Nowy Kurier Warszawski.  ↩

  65. קופות גמ״ח לאשראי ארוך מועד ללא ריבית הושיטו סיוע קונסטרוקטיבי ליהודים מרוששים, קורבנות החרם הכלכלי בפולין שלפני המלחמה.  ↩

  66. פראנק שווייצרי — כספי הסיוע שהגיעו ממקורות יהודיים דרך שווייץ.  ↩

  67. ראה רשימה מ־12.12.1939 להלן.  ↩

  68. מרבית יהודי רדזין (Radzyn) גורשו מביתם כשלהי 1939 לסלַווטייץ' Slawatycze)), פרצֶ׳ב (Parczew) וקוצק (Kock). לאחר מכן בוטלה הגזרה וחלק מהמגורשים חזר לביתם.  ↩

  69. ארמון מלכי פולין ומושב נשיאי המדינה בין שתי המלחמות.  ↩

  70. ארמון מלכי פולין ומושב נשיאי המדינה בין שתי המלחמות.  ↩

  71. ראה הערה 10 דלעיל.  ↩

  72. כינוי מקובל לגסטפו שמשרדיו שכנו ברחוב זה. המחבר מכנה במקומות רבים ביומן את הגסטפו בכינוי ״שדרות״ או ״הצהובים״ ״די געלע״.  ↩

  73. ראה הערה 14 דלעיל.  ↩

  74. עפ״י נספח חשאי להסכם מולוטוב־ריבנטרופ מ־28.8.1939, נתנה אפשרות של ״חזרה למולדת״ (רפטריאציה) של גרמנים מחד, אוקראינים וביילורוסים מאידך. זמן מה התהלכה סברה שההסכם יחול גם על יהודים בתור אוקראינים וביילורוסים, אולם עד מהרה הסתבר כי המונח ״אוקראינים וביילורוסים״ אינו חל עליהם. ראה יומן צ׳רניאקוב — 6.12.1939. מאידך ידוע כי הגרמנים אכן התכוונו לפנות מספר רב של יהודים במסגרת זו. נקבעו מכסות פינוי לערים שונות, אולם הסובייטים לא קיבלו את הפרשנות הגרמנית בנדון. וראה מ׳ פראגר יוון מצולה חדש. עמי 36־35, י' קורץ, ספר עדות, תל אביב תש״ד, עמ׳ 73.  ↩

  75. אין אישור לידיעה זו ממקורות אחרים.  ↩

  76. ראה הערה מס׳ 1, רשימה מהימים 1, 6 ו־7 בדצמבר 1939.  ↩

  77. נקודת גבול בין שטחי הכיבוש ואזור דרכו הסתננו יהודים רבים לבריה״מ.  ↩

  78. ראה רשימה מהימים 1, 6 ו־7 בדצמבר 1939, וכן ספר הזוועות, עמי 145 הערה 2.  ↩

  79. קבוצה ראשונה של יהודי וינה יצאה לניסקו (Nisko) ב־20.10.1939 ראה:. H. Rosenkranz: Verfolgung und Selbstbehauptung der Juden in Osterreich 1938־1945, Wien, 1978, p 339 וכן ז׳ גושן, ״מבצע ניסקו 1940־1939״, דפים לחקר תולדות השואה, מאסף ב׳. תשמ׳׳ב, עמ׳ 195־177.  ↩

  80. בית־הספר ברח׳ ואליצוב (Walicow) אשר נתמך ע״י התאחדות הסוחרים (Kupcow Zjednoczenie), אחוז ניכר מתלמידיו היו יהודים. במהלך הכיבוש על אף שהיהודים סולקו ממנו, נאסרו בו הלימודים גם על הנוער הפולני.  ↩

  81. לגלוג על התפארות אנשי צבא סובייטים, בעפע השורר במדינתם.  ↩

  82. חיים יוסף האזנפוס, היסטוריון ופילולוג. מחקרו בשאלת לשון יהודי פולין עמד להתפרסם Przeglond Socjologiczny ועל כן היה בידי העורך, הפרופ׳ ביסטרון (Bystron), באוניברסיטת וארשה.  ↩

  83. ד״ר ישראל אוסטרזצר, מרצה של המכון למדעי היהדות בווארשה, נרצח על־ידי הגרמנים ביולי 1944.  ↩

  84. הכוונה כנראה לפרופ׳ אריה טרטקובר, אך הנ״ל לא נמצא בימי הכיבוש בלודז'.  ↩

  85. אולי גרמני בשם גרינברג, Zielona Gora בפולנית, והכוונה לכך ששכנא סאגן וחבריו עסקו בהדפסת עלוני מחתרת והגרמני היה קשור בכך. הפסקה כולה אינה ברור דייה.  ↩

  86. ד״ר שמעון זייצ׳יק, חוקר אמנות סַקרָלִית יהודית. נתפס בצד הארי ונרצח בשנת 1943.  ↩

  87. משמע: סיגריות כאמצעי להדברת הטיפוס ויתכן שבמילה Krotkobytki ״קצרי חיים״, חבוי רמז לסילוקם של הגרמנים.  ↩

  88. יהודי סובאלק (Suwalki) גורשו בסוף נובמבר 1939 מהעיר ופוזרו בשורת עיירות צפונית ללובלין. וראה ערך סובאלקי, פנקס הקהילות, וארשה והגליל, עמי 311־309.  ↩

  89. ראה רשימה מהימים 1, 6 ו־7 בדצמבר 1939.  ↩

  90. טעות. רק חלק מיהודי קולו (Kolo) גורשו בדצמבר 1939 לאיז׳ביץ (Izbica). גרושים נוספים חלו יותר מאוחר, ב־6.7.1940 ובראש השנה תש״א. הנותרים. כ־2.000 נפש, נרצחו כמחנה ההשמדה בחלמנו — Chelmno, ראה, פנקס הקהילות, לודז׳ והגליל, ערך קולו, עמי 232.  ↩

  91. קבוצות מגורשי וינה אשר הגיעו לשטחים שסופחו לבריה״מ. ראה פ׳ זרובבל, נע ונד, בואנוס איירס, 1947, עמ' 76.  ↩

  92. ראה ספר זכרון קהילת פראשניץ, 1974 ופנקס הקהילות וארשה והגליל, עמ׳ 378.  ↩

  93. עפ״י צו הגנרלגוברנר מ־26.10.1939 והוראת ביצוע מ־13.12.1939 של מפקד משטרת הג״ג קריגר (Friedrich Krieger) ב־13.12.1939, חויבו בעבודת כפייה כל הגברים היהודיים מבני 12 ועד 60. בעלי אמצעים היו מעמידים ממלאי מקום לעצמם, מבין עניי וארשה או פליטים, דבר שהפך ״פרנסה״ לרבים.  ↩

  94. משטרה זו קרויה גם ״המשטרה הכחולה״. היא הוקמה ע״י שלטונות הכיבוש לשמירת הסדר, טיפול בעבריינות פלילית והפקעת מחירים, בכפיפות למשטרה הגרמנית ( Ordnungspolizei – ORPO) אנשיה היו בחזקת משתפי פעולה וראה גם להלן.  ↩

  95. אולי הכוונה לאינג׳ סודוביץ׳ או סודובסקי, מפעילי ה״בונד״ בעיירה קאלושין (Kaluszyn) שהגיע לווארשה בחורף 1940־1939 כדי לבקש עזרת ״הג׳וינט״ ראה ספר קלושין, תשכ״א, עמי 479.  ↩

  96. מספר הפליטים במזריץ הגיע לפי עדות אחרת ל־2,300 וכלל יהודים מעיירות שונות. באפריל 1942 הגיעו למזריץ גם מגורשים מסביבת Michalovce שבסלובקיה. ראה מעזריטש זאמעלבוך, עמי 548.  ↩

  97. לרדזין לא הגיעו פליטים. יהודי העיירה גורשו באותם הימים. ראה הערה 24 לרשימה מ־8־5 בדצמבר 1939.  ↩

  98. Edouard Daladier ראש ממשלת צרפת עד מרס 1940. Neville Chamberlain, ראש ממשלת בריטניה עד מאי 1940. Rydz Smigly, מארשל פולין. הבדיחה מכוונת לאופן ניהול המערכה נגד גרמניה.  ↩

  99. טעות בזיהוי, הנרצח אדם אחר.  ↩

  100. אגודה שיתופית לשיכון.  ↩

  101. אלפרד נוסיג (1943־1864) סופר, פסל, משורר וסטטיסטיקאי. בנעוריו עסקן ציוני, אח״כ חסיד הטריטוריאליזם. בשנות העשרים ניסה כוחו בתיווך בין ממשלת פולין לבין ההנהגה היהודית במדינה. לפני פרוץ המלחמה הגיע כפליט לווארשה. בגיטו פעל בשרות הגסטפו, הוצא להורג בשנת 1943 בפקודת הארגון היהודי הלוחם. ראה יומן צ׳רניאקוב, 17.10.1939.  ↩

  102. כבר בתחילת המלחמה זימן אייכמן למשרדו קבוצת נציגים יהודים מאזורי הרייך והודיע להם על כוונת השלטונות להקים ״שטח אוטונומי יהודי״ באזור לובלין. עוד בטרם התחילו הגרמנים בהגשמת התכנית (במחצית אוקטובר 1939) נשלחו קבוצות גדולות ממורבסקה אוסטרבה (Moravska Ostrava) לניסקו (Nisko). וראה: Ph. Friedman 151־177 “The Lublin Reservation and the Madagascar Plan", JSS VIII, 1953.pp  ↩

  103. צו האוסר שחיטה כשרה ניתן כ־26.10.1939 בחתימת פראנק. מכאן הפליאה על הישגו של וינטרויב מלוקוב הנזכר גם לעיל.  ↩

  104. ב־1.12.1939, התכנסו לפי פקודת השלטונות בככר השוק כ־2000־1600 יהודים. לאחר שהתעללו בהם, לקחו את כספם והשמידו את תעודותיהם, הוליכו אותם בכפור עז בטורים לעבר הרוביישוב (Hrubieszow), בדרך עונו ונרצחו. לפי האומדן מספר הנרצחים עד הגיעם להרוביישוב כ־600 נפש: לפי עדות אחת — 1200. ראה: כעלעם יזכור בוך, יוהנסבורג, 1954 עמ׳.458  ↩

  105. יאנוש רדזיביל (Janusz Radziwill) — נסיך פולני ואיש ציבור, אחד מאלה שהגרמנים ניסו לנהל עמם שיחות בדבר הקמת ממשל אזרחי פולני בשטחי הכיבוש. לשיחות הללו לא היו כל תוצאות. השמועות בדבר הנסיון להקים ממשלת משתפי פעולה פולנית היו נטולות יסוד. בדיון בהשתתפות ראשי המשטרה הגרמנית ביום 30.5.1940 הודיע פראנק כי באוקטובר 1939 הביע היטלר את רצונו לשמור על הג״ג עבור העם הפולני, בבחינת ״שיירי מדינה״ (Reststaat), כנראה כקלף במשא ומתן אפשרי עם הבריטים והצרפתים, אולם כעבור חודש שינה את דעתו והחליט לספח את הג״ג לרייך. ראה:

    265 – 268 S. Piotrowski: Dziennik Hansa Franka, pp. okupowanej Polsce, Warczawa, 1970 t. I, pp. 201 – 205 Cz. Madejczyk, Polityka III Rzeszy w  ↩

  106. ראה יומן צרניאקוב מ־9313.12.19 — מגבית חפצים ומצרכים למען בית התולים.  ↩

  107. הספריה למדעי היהדות שליד בית הכנסת הגדול (ה״סינגוגה״) ברח׳ טלומצקי (Tlomackie). שנה לפני המלחמה כללה הספריה 23,787 כרכים בעברית ובידיש ו־ 10,260 כרכים בשפות אחרות וכתבי־יד. ראה גם הערתו של צקרניאקוב, רשימה מ־ 21.6.1940 .  ↩

  108. קאלושין, ראה זיגלבוים בוך. עמי 162.  ↩

  109. וראה הערה 5, לרשימה מיום 11־10 בדצמבר 1939 על מקורותיה.  ↩

  110. גירוש לודז' נעשה עפ״י הוראות הימלר מיום 30.11.1939 במסגרת פינוי כל היהודים ופינויים החלקי של הפולנים מהשטחים שסופחו לרייך (Warthegau). במקום המגורשים היו צריכים לבוא גרמנים שהועברו מהשטחים הפולניים שסופחו לבריה״מ. וראה: Dokumenty i materialy do dziejow okupacji niemieckiej w Polsce — Getto Lodzkie, A. Eisenbach –

    Warszawa־Lodz, 1946, t. III  ↩

  111. ליפנו (Lipno) היתה תוך חדשים אחדים ריקה מיהודים (Judenrein) וראה ספר ליפנו, 1988, עמ‘ 228 – 233; 249,250 וכן ערך ליפנו, פנקס הקהילות, וארשה והגליל, עמ’ 263.  ↩

  112. הידיעה בדבר גירושו של ק׳ ברטל (Kazimierz Bartel), ראש ממשלת פולין כשנים 1930־1926 מוטעית. פרופ׳ ברטל היה בעת הכיבוש בלבוב. ביולי 1941 נרצח ע׳׳י הגרמנים. א׳ טיילור (Edward Taylor), פרופ׳ למדעי החברה באוניברסיטה פוזנן.  ↩

  113. צו האוסר שימוש במדים ניתן ב־28.11.1939.  ↩

  114. וראה פנקס הקהילות, וארשה והגליל, עמי 434־433.  ↩

  115. וראה רשימה מ־ 14.12.1939 – 13, הערה 3.  ↩

  116. איטה מילמן, מורה בבי׳׳ס ציש״א כלודז', נמלטה לווארשה. ב־7.3.1944 נרצחה בידי הגרמנים בכלא פביאק, לאחר שנתפסה בצד הארי של העיר. בידי בעלה עלה להימלט ולהגיע לארה״ב.  ↩

  117. שם בלתי מפוענח.  ↩

  118. העצורים גורשו לשטח הג׳׳ג. רבים מהם הגיעו לקרקוב ולקיילץ ראה ספר הזוועות, עמ׳ 6.  ↩

  119. רעיתו של המשורר יצחק קצנלסון, חנה. לאחר שהמשורר נמלט מלודז׳ לווארשה, בנובמבר 1939, נעצרה. היא ושלושת ילדיהם גורשו לקרקוב, ומשם נמלטו לווארשה.  ↩

  120. ראה רשימות מ־ 14.12.1939 – 13, הערה 3.  ↩

  121. ראה רשימה מ־5־8.12.1939, הערה 29.  ↩

  122. גירוש פוזנן נערך ב־11־12.12.1939 וראה ספר הזוועות, עמ׳ 84.  ↩

  123. ד״ר כהן היה ראש היודנראט, בעבר יו״ר ״אורט״ בפוזנן. ראש הקהילה, אף הוא כהן, נמלט לווארשה בתחילת המלחמה. הרב — אולי הרב סנדר, שנמלט אף הוא לווארשה.  ↩

  124. לידיעה אין אישור ממקור אחר וראה:

    Z. Zielinski, Die Hilfstatigkeit der Katolischen Orden gegenuber den Juden in Okupierten Polen im Lichte der Neuen Forschungen,, Judaism and Christianity under the Impact of National Socialism

    253־271,1982 (1919־1945)

    המזכיר כרשימה מפורטת של מעשי הצלה ע״י כנסיות ומנזרים, כי במנזר הנזכר ב־ Szymanow ניצלו 2 יהודים וראה טבלה מפורטת שם המסתמכת על המחקרים הנוכחיים. וראה גם הערה 1, רשימה מ־1940.1.2־3. מרשימה זו ברור כי הדברים אמורים בנקודת מעבר וכן כותב המחבר שם: ״עתה חוסל מוקד המגורשים״.  ↩

  125. הואיל ונודע כי היהודים מחפשים ״נאמנים״ אריים כדי לעקוף את צווי החרמת הרכוש הציעו הפולנים את עצמם באמצעות העיתון ל״תפקיד״ Treuhander. כוונת המודעות היתה לאפשר ליהודים להוסיף ולנהל עסקיהם באמצעות ה״נאמן״.  ↩

  126. כוונת המחבר לצילומים שהופיעו ב־ Berliner Illustrierte Zeitung מס, 50, 1939 תחת הכותרת הצעקנית ״נשק נתגלה בקברים״. שרות הבטחון הגרמני ערך חיפוש בווארשה. התצלומים מתארים חקירת יהודים וכן חשיפת רובה המוסתר בקבר.

    את האירוע מתאר ד״ר וייכרט בספרו זכרונות מלחמה, III: תל אביב תשכ״ד עמ׳ 36 וראה על כך גם ברשימה להלן: אורטובר — יוסף ישונסקי, יו״ר ״אורט״ בפולין ומכאן כינויו.  ↩

  127. אולי הכוונה לתשלום תמורת הברחת הגבול.  ↩

  128. במפקד האוכלוסיה היהודית בווארשה שנערך ב־28.10.1939 — 28.2% מכלל 360,000 היהודים היו ילדים ונוער עד גיל 16.  ↩

  129. וראה להלן רשימה מ־8־2 למאי.  ↩

  130. ראה רשימה מ־16.12.1939.  ↩

  131. ספריה ציבורית שמנהלה היה בבולסקי (Babulski), ״באבול״.  ↩

  132. שני הסופרים הגרמנים סטפן וארנולד צווייג. ארנולד שהה בתקופת המלחמה בארץ ישראל: Na tropa Smetka. ספרו של ונקביץ, המתאר את חיי המיעוט הפולני במאזוריה שבפרוסיה המזרחית: יאלו קורק, סופר פולני: אנדריי מלרו, סופר צרפתי.  ↩

  133. הוראה זו אכן פורסמה, אך לא הוצאה לפועל.  ↩

  134. וראה הערה 1 לרשימה מ־.12.12.1939 וראה גם להלן.  ↩

  135. וראה הערה 29 לרשימה מ־5.12.1940.  ↩

  136. פרופי אלכסנדר רייכמן, מתימטיקאי ומרצה באוניברסיטת וארשה, נרצח כמחנה זקסנהאוזן במרס 1940.  ↩

  137. רישומי קהילות ואגודות תורה וחסד בישובים היהודיים בימי הבינים ובעת החדשה שכללו החלטות ותקנות שחייבו את הציבור. הפנקסים משקפים את חיי הציבור היהודי ומהווים מקור היסטורי חשוב.  ↩

  138. — עיירה במחוז לובלין וראה ראובן בן שם, פוילן ברענט, בואנוס איירס, תש״ך עמי 223 ואילך. Laskarzew.  ↩

  139. Mielec — עיירה בגליציה המערבית וראה ד׳ ליוור, עיר מתים, ת״א תש״ו, עמ׳ 15.  ↩

  140. Bugaj — ב־2.10.1940 הקימו הגרמנים גיטו כפרי באזור הכפרים בוגאי־נוביני והעבירו לתוכו גם חלק מיהודי העיר קולו (Kolo) והכפר בביאק (Babiak). יושבי הגיטו הועסקו בחקלאות ובמנסרה. בינואר 1942 הובאו יושבי גיטו זה למחנה ההשמדה בחלמנו. וראה פנקס הקהילות, לודז׳ והגליל ערך בביאק, עמי 59. ערך קולו, עמי 232 וכן י׳ טרונק. יודנראט. ירושלים תש״ט. עמ'.115  ↩

  141. שם אבי המחבר.  ↩

  142. ראה רשימה מ־ 14.12.1939 – 13, הערה 3. וכן ספר הזוועות, עמ‘ 6 י’ טרונק, לאדזשער געטא, ניו יורק 1962, עמ' 3 – 4.  ↩

  143. יתכן והפענוח אינו מדויק ויש לקרא ״מאה וחמישים מיליון זל׳ ״.  ↩

  144. יתכן וצ״ל ״זקני היהודים״, כאשר הכוונה היא כנראה ל־24 הסגנים של חברי היודנראט אשר נלקחו כבני־ערובה בתחילת נובמבר 1939, בעת גזרת הגיטו לראשונה. וראה יומן צ'רניאקוב, 10.11.1939, 7, 4.  ↩

  145. וראה צ׳רניאקוב, רשימה מ־20.12.1939, מרד גיטו וארשה בעיני האויב, ירושלים תשכ״ו, עמי 126.  ↩

  146. יהודים רבים מקולו (Kolo) שולחו לאיז'ביץ (.Izbica Lub) כ־10.12.1939 וראה רשימה מן הימים — 5־8.12.1939, הערה 45.  ↩

  147. גירוש יהודי קאליש (Kalisz) אירע בימים 9־2 בדצמבר. המגורשים הגיעו לסוקולוב פודלאסקי (Sokolow Podlaski) ולערים אחרות בג׳׳ג. לפי דו״ח הג׳וינט בשלהי דצמבר 1939 היה מספר הפליטים בסוקולוב —684. (ט׳ ברוסטין בערנשטיין, ״די גירושים און די פארניכטונג פון די יידישע ישובים אין ווארשעווער דיסטריקט״ בלעטאר פאר געשיכטע, באנד 4, העפט 2 (1952) וכן פנקס הקהילות, לודז׳ והגליל, ערך קליש, עמ׳ 218ואילך, וספר קאליש, א־ב, תל אביב 1964, 1967.  ↩

  148. לפי עדויות אחרות היה מספר פליטי פוזנן באוסטרוב לובלסקי (Ostrow Lubelski) קרוב ל־ 500. וראה גם רשימה מ־16.12.1939, הערה 6.  ↩

  149. 149 צו הגנרל גוברנר מ־20.11.1939 מחייב רישום כל רכוש יהודי ובכלל זה פקדונות כספיים, שטרות, ניירות־ערך, כסף מזומן, וכל רכוש ערכו הכולל שבהחזקת משפחה אחת עולה על 2000 זלוטי. וראה הערה מסי 1 ברשימה מסוף מארס 1940.  ↩

  150. פילדמרשל בלומברג (Werner Eduard Fritz von Blomberg), שר המלחמה עד שנת 1936. שמועה בלתי נכונה.  ↩

  151. מותו של רבה של ונגרוב הרב מ״מ מורגנשטרן, נכד ר׳ מנדלי מקוצק, על קידוש השם ביום הכפירים ת״ש, עדות בתוך תעודות על שלטון הכיבוש באירופה המזרחית, מס, 4, המשרד הווילנאי של הקונגרס היהודי העולמי וכן ספר הזוועות, עמי 167 וספר וונגרוב, תל אביב תשכ״א, עמ׳ 62, 112.  ↩

  152. אשר כהן (Oskar Kon). מגדולי התעשיינים כלודז', נמלט לווארשה, ומשם לחו׳׳ל.  ↩

  153. בן הערוכה, ש״א זיגלבוים שהוחזק כבן ערובה עם כניסת הגרמנים לווארשה. הפניה לשכנא (סאגן) נוגעת להשגת רשיון עליה לא״י עבור ח״ל פוזננסקי (פוזנר), עסקן בונדאי, וחבר מועצת עיריית לודז׳ שנעצר, הוחזק בבית סוהר בעיר וסופו שנרצח במחנה רדוגושץ׳ .(Radogoszcz)  ↩

  154. וראה ספר הזוועות, עמ׳ 5.  ↩

  155. שחקן בעל שם (1945־1883), גורש בשנת 1941 לאושוויץ יחד עם אנשי במה פולניים אחרים אך ניצל.  ↩

  156. ראה רשימה מ־19.12.1939.  ↩

  157. ״אסטוריה״, בית קפה ומקום מפגש האינטליגנציה היהודית בלודז', ב־18.10.1939 נעצרו במקום קרוב למאה יהודים. חלק מהם הצליח להיפדות בכופר, האחרים נשלחו למחנה הריכוז בראדוגושץ׳ (Radogoszcz), רובם נרצחו בו ביום, לאחר עינויים קשים. רק מעטים נצלו.  ↩

  158. היו אלה שליחי היודנראטים מערי־השדה שניסו להשיג עזרת המוסדות בווארשה וחששו שישדדו אותם בדרך.  ↩

  159. וראה ״יובל בוך׳ פון בראנטש 611, ארבייטער רינג, ניו יארק 1951, עמ׳ 51 וגם מ׳ תמרי (עורך), זמושץ׳ בגאונה ושברה, תל אביב תשי״ג, עמ׳ 102.  ↩

  160. ראה רשימה מ־2.19391 .5־8.  ↩

  161. המגורשים יכלו לקחת עמם חפצים עד 25 ק״ג ו־20 מארק.  ↩

  162. מחוז כנסייתי.  ↩

  163. עד תחילת שנת 1940 היתה אפשרות לעזוב את הג״ג לאיטליה. את אשרת המעבר האיטלקית ניתן היה לקבל כנגד אשרת יעד סופי, לאחת הארצות הניטרליות. הסידורים הנחוצים נעשו בעזרת סניף חברת הנסיעות האיטלקית (Lloyd Triestino) בווארשה, אולם היוצאים היו חייבים לדאוג בעצמם לדרכון והיתר יציאה גרמני והתעודות הנלוות אליו. את הדרכונים הפולנים (מלפני המלחמה) והאשורים הגרמניים ניתן היה להשיג בעזרת שוחד. היוצאים היו נוסעים, ללא קשיים, דרך הפרוטקטורט לווינה, לנים שם ולמחרת ממשיכים לטריאסט שבאיטליה. מספר היוצאים בדרך זו אינו ידוע, אך כנראה לא עלה על אלפיים, שלושת אלפים נפש.  ↩

  164. העיר קטוביץ (Katowice) בירת שלזיה הפולנית סופחה לרייך והיתה ״יודנריין״; עם ראשית הכיבוש גורשו ממנה היהודים לדכאו (Dachau) ולמקומות אחרים.  ↩

  165. ראה גם ברשימה מן הימים 8־5 בדצמבר 1939, הערה 10. ״חברת גז׳יבוב״ — גדוד העבודה, (ארבייטסבטליון) שמרכזו היה ברח׳ גז'יבובסקה (Grzybowska). וראה הערה 10 לרשימה מ־ 5־8.12.1939.  ↩

  166. לאוסטרוב לובלסקי (Ostrow Lubelski) הגיעו כ־500 ממגורשי פוזנן וראה גם רשימה מ־16.12.1939 וספר הזוועות, עמ' 84.  ↩

  167. האש — ההגוי הצרפתי של האות הלטינית H . יתכן שהאיש הוא מריאן הנדל, שעמד באותם ימים בראש ״משמו השרות״ שהוקם על־יד גדוד העבודה (ראה רשימה מ־ 1939.5־8.12, הערה 10). והיה אח״כ במפקדת המשטרה היהודית כמקשר בין היודנראט לגרמנים, שיתף פעולה עם הגסטפו. השלט אמור היה להגן בפני חיפושי הגרמנים.  ↩

  168. וראה ש׳ הוברבאנד, קידוש השם. תל־אביב תשכ״ט, עמ' 73.  ↩

  169. צו בדבר החרמת חפצי אמנות בג״ג, פורסם ב־16.12.1939 בחתימת פראנק.  ↩

  170. בית חרושת ורשת חנויות לשוקולד ולממתקים בבעלות גרמני מקומי פולקסדויטשה.  ↩

  171. לשון סתר: ״סוכריות״ — דולרים של זהב: ״איטריות״ — דולרים בשטרות.  ↩

  172. טאדאוש קוטרבינסקי (Tadeusz Kotarbinski) — פרופסור ללוגיקה וקיברנטיקה באוניברסיטת וארשה בעל דעות מתקדמות, ידיד ליהודים ומגן על זכויותיהם ככל יכולתו.  ↩

  173. נקודת הגבול בין השטח המסופח לבריה״מ ובין שטח הכיבוש הנאצי.  ↩

  174. ראה רשימה מ־5־8.12.1939, הערה 29.  ↩

  175. אדמונד (מנחם) שטיין מפעילי פועלי־ציון צ״ס בגיטו וארשה. שכנא סאגן — מראשי פועלי־ציון שמאל. שוורץ — ד״ר רייס, מפעילי ה״מזרחי״. אפלבוים — מנחם קירשנבוים — מראשי ההסתדרות הציונית בפולין.  ↩

  176. בעניין ההגירה ראה רשימה מ־5־8.12.1939, הערה 7 וכן 21.12.1939. הערה 10.  ↩

  177. 1938 בספטמבר התקיימה ביוזמת הנשיא רוזוולט, ועידה באוויאן בהשתתפות משלחות מ ־30 מדינות בשאלת הפליטים (מהגרים מגרמניה) וקליטתם בארצות שונות, כאשר הכוונה העיקרית היתה ליהודים. בעקבות דיוני הוועדה הוקמה בלונדון הוועדה הבין־ממשלתית לעניין הפליטים

    (Intergovernmental Committee on Refugees) וראה:,S. Adler Rudel

    The Evian Conference on the Refugee־Question”, Year Book of the Leo Baeck Institute, “ 235־273..13 (1968), pp  ↩

  178. וראה הערה 4, רשימה מ־10־11.12.1939.  ↩

  179. לתנועת ״החלוץ״ בגרמניה במשך שנת 1940 היו קשרים תקינים עם מרכז ״החלוץ״ בגרמניה ועם המרכז המחתרתי של ״החלוץ״ בווארשה.  ↩

  180. במחנה גלובנו (Glowno), ליד לודז׳ וראה רשימה מ־22.12.1939, הערה 7.  ↩

  181. אגרו־ג׳וינט (American Jewish Joint Agricultural Corporation) — הוקם ביולי1924 על־ידי הג׳וינט האמריקאי ומטרתו היתה לסייע להתישבות חקלאית של יהודי בריה׳׳מ.  ↩

  182. הרב שמעון הוברבאנד (18.8.1942־19.6.1909) — היסטוריון, יליד חנצ׳ין (Checiny), ע״י קיילץ. עד ראשית המלחמה ישב בפיוטרקוב ולאחר מכן בווארשה. בשבתו בעירו תיאר את ימי מערכת־ספטמבר 1939 ואת חיי היהודים תחת השלטון הגרמני שם. מפעילי ארכיון ״עונג שבת״. נרצח באוגוסט 1942. אוסף רשימותיו מתוך ארכיון רינגלבלום פורסמו בספר — ש' הוברבאנד, קידוש השם — כתבים מימי השואה, תל אביב תשכ״ט.  ↩

  183. ייוו״א (יידיעשער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט) — מכון למדעי היהדות שנוסד במטרה לאסוף ולשמר כל חומר המשקף את החיים היהודיים, ולעודד חקר מדעי של בעיות יהודיות. בשנים 1940־1925 היה מרכזו בווילנה והיו לו סניפים בברלין, בווארשה ובניו יורק. עם כיבוש וילנה הועברה ההנהלה לניו יורק.  ↩

  184. ד״ר פיליפ פרידמן — היסטוריון — תושב לודז', התגורר בשנות המלחמה בלבוב, על כן לא ברורה כוונת המשפט האם זו לודז׳ או לבוב. (מעות ע״י ערלים — כסף המובא ע״י נוצרים).  ↩

  185. שמו של הסחטן אשר ביקש לסחוט כספים ולהוציא מצרכים מהג׳וינט. ראה רשימה מ־ 8.12.1939 – 5, הערה 1.  ↩

  186. יתכן שנפלה כאן טעות וצ״ל Sowieci przyjda — הסובייטים יגיעו, לעומת הפענוח.  ↩

  187. הכוונה לביצוע ההוראה מ־11.12.1939 בעקבות צו הגנרלגוברנר האנס פראנק מיום 11.12.1939 בדבר חובת עבודת־כפיה של האוכלוסיה היהודית בג״ג. וראה הערה 49 לרשימה מיום 8.12.1939 – 5.  ↩

  188. בית־ההבראה לילדים ע״ש ולאדימיר מדם שהיה בפיקוחו של ״צנטוס״. וראה רשימה מערב פרוץ המלחמה, הערה 12.  ↩

  189. ראה רשימה מ־5־8.12.1939, הערה 29.  ↩

  190. שכנא סאגן  ↩

  191. ראה רשימה מספטמבר 1939 [ב], הערה 1.  ↩

  192. היו שתי נוסחאות של חוזה ריבנטרופ־מולוטוב ובאחת הנוסחאות נאמר גבול בין שטחי הכיבוש הגרמני והסובייטי יעבור לאורך הוויסלה, נהר החוצה אח וארשה וראה: Documents on German Foreign Policy 1918־1945 Publ. 1954־1956 Series D, Vol. VII, Doc. 228־229.pp. 245־247. Series D. Vol. VIII, Doc. 157, 159, pp. 164,  ↩

  193. שידורי הגרמנים בגל וארשה 1. הגרמנים השתמשו בגל זה של תחנה פולנית שחדלה כבר לשדר, כדי להשמיע קריאות לכניעה ולהסגרת הנשק.  ↩

  194. צ'רניאקוב הועמד בראש הקהילה בימי ספטמבר עוד ע״י ראש העיר הפולני סט׳ סטזינסקי. ב־ 4.10.1939 הודיע לו הגסטפו כי עליו לעמוד בראש מועצת זקנים בת 24 איש. וראה צירניאקוב, 4.10.1939.  ↩

  195. מפקד אוכלוסיית וארשה נערך ב־9328.11.19.  ↩

  196. כבר ב־8.9.1939 פרסם ראש המינהל האזרחי שע״י מפקדת צבא הכיבוש (פראנק, לימים ״גנרלגוברנר״) צו המחייב הצבת שלטי מגן דוד בכל המפעלים והמתקנים שבבעלות יהודית. וראה גם הערה 13 לרשימה מ־5־8.12.1939.  ↩

  197. עיתון בשפה הפולנית שיצא לאור בהשראת שלטונות הכיבוש.  ↩

  198. ראה הערה 10 לרשימה מ־8.12.1939—5.  ↩

  199. Leslie Hore Belisha ממוצא יהודי, שר ההגנה הבריטי כשנים 1940־1937.  ↩

  200. Maxime Weygand גנרל צרפתי, מפקד צבאות צרפת במזה״ת עד תחילת המערכה בצרפת גופא.  ↩

  201. עיר המשכילים — זמושץ׳ (Zamosc), ״שמורה״ שהגרמנים התכוונו, בשלב מסוים, להקימה בחבל לובלין וראה הערה 5 לרשימה מ־10־11.12.1939.  ↩

  202. מוניה, עמנואל, המחבר.  ↩

  203. היודנראט שהורכב ע״י צ׳רניאקוב וראה צ׳רניאקוב — רשימה מ־10.10.1939.  ↩

  204. ראש עיריית וארשה הגרמני וראה: S. Piotiowski,Dziennik Hansa Franka, I,Warszawa 1956 p. 397;C. Madajczyk — Polityka III Rzeszy w okupowanej Polsce, I,Warszawa 1970, p. 100  ↩

  205. חברי היודנראט בלודז' נעצרו ב־8 בנובמבר 1939; מבין למעלה מעשרים חברים, שוחררו רק שלושה ובתוכם מי שעתיד היה להיות זקן היהודים — מרדכי חיים רומקובסקי, נלקחו למחנה הרכוז בראדוגושץ׳ (Radogoszcz) — ע׳׳י לודז׳. חלקם נרצחו שם ואילו האחרים גורשו ב־ 15.12.1939 יחד עם עוד 4,000מיהודי לודז׳ לקרקוב. ראה: טרונק, לאדזשער געטא, עמ׳ 30. וכן פנקס קהילות, לודז׳, והגליל, עמ׳ 24.  ↩

  206. אולי יהודי בז'זין (Brzeziny) — שאף הם הובאו בנובמבר 1939 לאותו מחנה ריכוז בראדוגושץ׳ (Radogoszcz).  ↩

  207. ראה הערה מס׳ 10, רשימה מ־5־8.12.1939.  ↩

  208. בדצמבר 1939 הטיל היודנראט מס מיוחד למימון שכר עובדי ״גדוד העבודה״,המס היה מוטל על כל משלמי המס בקהילה.  ↩

  209. הלכי רוח עדינים בקרב האוכלוסיה הפולנית כלפי היהודים בעקבות גילויי האהדה של יהודים כלפי השלטון הסובייטי כאשר הללו סיפחו את המחוזות המזרחיים של פולין.  ↩

  210. ראה הערה 7 לרשימה מיום 8־5.12.39 וכן גם אצל ראובן בן שם (פלדשו) פוילן ברענט, על אודות פניתו יחד עם מספר חברים לגסטפו בראשית נובמבר בקשר לעליה לא״י ונאמר להם כי שובה תינתן במועד מאוחר יותר, משלא קיבלו כל חשובה פנו כ־7 בדצמבר שנית ושוב נדחו (עמ׳ 341־318).  ↩

  211. ראה רשימה מימים 10־11.12.1939, הערה 5.  ↩

  212. וולה (Wola) — רובע בווארשה, להלן מסביר המחבר ברשימתו מתחילת 1940 כי לא נרצח אף גרמני והבהלה היתה בהלת שוא בעקבות מקרה ואוור — (Wawer). וראה רשימה מ־ 28־31.12.1939, הערה 1.  ↩

  213. ״הטירה״ (Zamek) — ארמון מלכים בווארשה ומקום מושב נשיא המדינה: נהרס, ושוחזר בשנים האחרונות.  ↩

  214. המעצרים היו בשלזיה העילית ולא בפוזנן.  ↩

  215. בערב ה־26.12.1939 נורו בידי בריון פולני שני חיילים גרמניים במסעדה בישוב עירוני ואוור במבואות וארשה. כתגמול הוציאו הגרמנים להורג 107 אזרחים חפים מפשע. בעל המסעדה ניתלה בפתח מסעדתו. בין הנרצחים היו 13 יהודים, מהם מאנין (Anin), מוואוור, מווארשה וממינסק מאזובייצקי (Minsk Mazowiecki). קבורת הקרבנות, שנטמנו זמנית במגרש פנוי, נתאפשרה רק כעבור כמה חודשים ואז הובאו הקרבנות היהודיים לקבר ישראל בפראגה. כמה מהמעורבים ברצח 107 האזרחים הועמדו לדין לאחר המלחמה בשנת 1946/47. שלושה מהם, בתוכם ד״ר פישר, מרשל דיסטריקט וארשה, מסינגר, ראש משטרת הבטחון בעיר, נידונו למוות.  ↩

  216. הימלר קבע בהוראתו מ־29.11.1939, כי תושבי השטחים המסופחים, פולנים ויהודים אשר גורשו ממקומות מושבותיהם וחדרו אליהם — דינם הוצאה להורג ביריה.,Behm,Faschismus

    47.Getto Massenmord, 1960, p.  ↩

  217. וראה הערה 2, מ־ 7.12.1939 – 1.6  ↩

  218. . וראה הערה 5, רשימה מ־ 11.12.1939 – 10.  ↩

  219. ראה הערה 4, רשימה מ־16.12.1939 וכן הערה 1, רשימה מ־19.12.1939—18.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53855 יצירות מאת 3280 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22203 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!