יָמִים רָעִים הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי מֶמְשֶׁלֶת הוֹרְדוֹס עֶבֶד־מֶלֶךְ. הוּא שָׂנֵא מְאֹד אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְיוֹתֵר מִכֹּל אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת תּוֹרָתוֹ וְאֶת חֲכָמָיו, כִּי יָדַע אֲשֶׁר חַכְמֵי הַגּוֹיִיִם מָאֲסוּ אוֹתוֹ עַל אַכְזְרִיּוּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְיָדַע שֶׁעַל פִּי הַתּוֹרָה אֵין הוּא רָאוּי לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה, כִּי עֶבֶד הָיָה הוֹרְדוֹס שֶׁמָּרַד בַּאֲדוֹנָיו וְהִתְנַשֵּׂא לִמְלֹךְ. עַל כֵּן אָבְדָה אֱמוּנַת הוֹרְדוֹס בְּעַמּוֹ וְחָשַׁב שֶׁכָּל אֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא וְאוֹרֵב לוֹ לְמַגֵּר כִּסְאוֹ.
וּבַיָּמִים הָהֵם הִתְיַשְּׁבוּ בָּאָרֶץ הַרְבֵּה מֵחַיָּלֵי הַגּוֹיִים אֲשֶׁר מִקְצָתָם הָיוּ שְׁבוּיִים וּמִקְצָתָם בָּגְדוּ בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, גָּזְלוּ, חָמְסוּ וְשָׁפְכוּ דָמִים וּבָרְחוּ לְהֵחָבֵא בְּאֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת הוֹרְדוֹס. וְלַבּוֹגְדִים הָהֵם קָרְאוּ חֵיל הַגּוֹיִים. שָׁלַח הוֹרְדוֹס לִקְרֹא לָהֶם בַּסֵּתֶר, נָתַן בְּיָדָם נֶשֶׁק, וְגַם שָׂכָר הִבְטִיחַ לָהֶם, שֶׁיִּתְנַפְּלוּ עַל חָכְמֵי הָאָרֶץ וְאֶזְרָחֶיהָ הַנִּכְבָּדִים, עַל תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר וְרַבָּנֵיהֶם, לְהָרְגָם וּלְאַבְּדָם, לְכָרְכָם בְּסִפְרֵיהֶם וּלְשָׂרְפָם יַחַד.
וְחַיָּלֵי הַגּוֹיִים יָרְאוּ לְמַלֵּא אֶת פְּקֻדַּת הוֹרְדוֹס, כִּי יָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל גִּבּוֹרִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ וְיָרְאוּ פֶּן יָקוּמוּ הָאָבוֹת בִּרְאוֹתָם אֶת בְּנֵיהֶם מֻכִּים וְיִתְנַפְּלוּ עַל הַמַּכִּים לְהָרְגָם, אַךְ הוֹרְדוֹס דִּבֵּר עַל לִבָּם: "אַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת דֶּרֶךְ הָעָם הַשָּׂנוּא הַזֶּה! הוּא אֵינוֹ הוֹרֵג נְפָשׁוֹת בְּלֹא סַנְהֶדְרִין וְעֵדִים. כִּי כָּךְ כָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ הַשְּׂנוּאָה עָלַי: לֹא תִרְצָח! הֱיוּ בְּטוּחִים שֶׁלֹּא יִתְקוֹמְמוּ עֲלֵיכֶם! הֵם יִבְרְחוּ כְּעַכְבָּרִים וְאַתֶּם תִּרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם בַּמַּרְתֵּפִים וּבָעֲלִיּוֹת וְתַכְרִיעוּם לָטֶבַח.
וּבְכָל זֹאת לֹא מָצְאוּ חַיָּלֵי הוֹרְדוֹס עֹז בְּלִבָּם לַעֲשׂוֹת אֶת הָרֶצַח הַנּוֹרָא. וּמֶה עָשׂוּ? בָּחֲרוּ לְיוֹם זֶה אֶת חַג הַשָּׁבוּעוֹת, עֵת הִתְאַסֵּף הָעָם לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וְהַכֹּהֵן קָרָא לִפְנֵיהֶם אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָז הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם חֵיל הַגּוֹיִים, וּפְקִידֵי צְבָא הוֹרְדוֹס, אֲשֶׁר עָמְדוּ בָּרְחוֹבוֹת לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַשָּׁלוֹם וְהַסֵּדֶר, נִצְטַוּוּ מִפִּי הוֹרְדוֹס לְהִתְעָרֵב בָּרִיב רַק אָז, אִם יִרְאוּ אֶת חַיָּלָיו נוֹפְלִים בִּידֵי הָעָם הַמִּתְמַרְמֵר.
הִתְנַפְּלוּ הַחַיָּלִים עַל הַמִּקְדָּשׁ וְסָגְרוּ אֶת הַמָּבוֹא לִבְלִי תֵת לְאִישׁ לָצֵאת וְלָבוֹא. וּבְכָל זֹאת יָרְאוּ לָבוֹא פְּנִימָה בְּחַרְבוֹתֵיהֶם עַל הָעָם הַמִּתְפַּלֵּל בִּפְנֵי אֱלֹהָיו בְּהָמוֹן חוֹגֵג.
אָז הִתְפָּרֵץ רִיב בֵּין הַבָּנִים וְהָאָבוֹת, כִּי חָפְצוּ צְעִירֵי הַדּוֹר לָצֵאת לִקְרַאת הָרוֹצְחִים וּלְקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם. אַךְ הַזְּקֵנִים הֱנִיאוּם מִזֹּאת וְאָמְרוּ: אֵיכָכָה תְחַלְּלוּ אֶת חַגֵּנוּ וּשְׁפַכְתֶּם דָּמִים בַּיּוֹם שֶׁשָּׁמְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּהַר סִינַי “לֹא תִרְצָח!”
וַיְהִי הָרִיב הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, וּבֵין כָּךְ עָלָה הַכֹּהֵן עַל הַבָּמָה וְהִתְחִיל קוֹרֵא בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַדִּבּוּר: “כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ” – רָפוּ יְדֵי הַצְּעִירִים, הִרְכִּינוּ רֹאשׁ לִפְנֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְנִכְנְעוּ לָהֶם.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַכֹּהֵן לַדִּבּוּר: "לֹא תִרְצָח!" – הִזְדַּעְזַע הָעָם מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, הֵרִימוּ אֶת פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעְלָה וּבִדְמָעוֹת בְּעֵינֵיהֶם אָמְרוּ: “לֹא, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לֹא נַעֲבֹר עַל תּוֹרָתֵנוּ גַם אִם יִפְשְׁטוּ אֶת עוֹרֵנוּ מֵעָלֵינוּ, גַּם אִם יִשְׁחֲטוּ אֶת בָּנֵינוּ לְעֵינֵינוּ!”
אָז הָיְתָה שְׁעַת סַכָּנָה לָעָם. אֲחָדִים הִתְחִילוּ מִתְחַבְּאִים בַּאֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ, אֲחָדִים תַּחַת מָסַךְ הַפָּרֹכֶת, וְיִתְרָם עָמְדוּ וּפָשְׁטוּ אֶת צַוְּארֵיהֶם לִשְׁחִיטָה. אָז עָלָה זָקֵן אֶחָד עַל הַבָּמָה וְקָרָא בְּקוֹל:
– צְעִירִים! הֲיוֹדְעִים אַתֶּם אֶת פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב: “כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ?”
כֻּּלָּם נִשְׁתַּתְּקוּ וְהֶחֱזִירוּ אֶת פְּנֵיהֶם לַזָּקֵן הָעוֹמֵד וּמְדַבֵּר אֲלֵיהֶם.
“כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ” – זֶה פֵּרוּשׁוֹ: הִלָּחֵם עַל כְּבוֹד אָבִיךָ וְעַמְּךָ! בַּל יֹאמְרוּ הָעֲרֵלִים: אָכֵן עַם רַכֵּי־לֵב כַּשְּׁפַנִּים וְכָעַכְבָּרִים הֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל!
הִזְדַּעְזְעוּ הַבַּחוּרִים וְשָׂמוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל חַרְבוֹתֵיהֶם.
– זְקֵנִים! – קָרָא הַיָּשִׁישׁ – הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַכָּתוּב “לֹא תִרְצָח”?
נָתְנוּ כָּל הָעָם עֵינֵיהֶם בַּיָּשִׁישׁ.
– “לֹא תִרְצָח” – קָרָא הַיָּשִׁישׁ – זֶה פֵּרוּשׁוֹ: בַּעֵר תְּבַעֵר אַחֲרֵי הָרַע הַמַּרְבֶּה רְצִיחָה וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים בָּעוֹלָם.
הִזְדַּעְזְעוּ הַזְּקֵנִים וְהֵרִימוּ רֹאשׁ.
– עַמִּי! – קָרָא הַיָּשִׁישׁ – הוֹצִיאוּ אֶת חַרְבוֹתֵיכֶם! אַךְ לִי אֵין חֶרֶב בְּיָדִי; הִנֵּה זֶה חַרְבִּי!
וּבְדַבְּרוֹ אָחַז בַּעֲצֵי־הַחַיִּים שֶׁל סִפְרֵי־הַתּוֹרָה וְהִתְנַפֵּל בָּהֶם עַל חֵיל הוֹרְדוֹס, וְהָעָם נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו.
וְחַיָּלֵי הוֹרְדוֹס אֲשֶׁר לֹא צִפּוּ לְכָךְ עָמְדוּ וּבָרְחוּ וְחָפְצוּ לִשְׁפֹּךְ כַּעֲסָם עַל פְּקִידֵי הַצָּבָא. אַךְ הֵם נִבְהֲלוּ וְנֶחְבְּאוּ בַּמַּרְתֵּפִים.
אָז נִכְנְסוּ הַחֲכָמִים לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וְקָבְעוּ לְדוֹרוֹת פֵּרוּשׁ שְׁתֵּי הַדִּבְּרוֹת:
“כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ” – לְרַבּוֹת כְּבוֹד הָאֻמָּה.
וְ“לֹא תִרְצָח” פֵּרוּשׁוֹ: בַּעֵר מִקִּרְבְּךָ בְּכָל מִינֵי תַחְבּוּלָה כָּל מַה שֶּׁמֵּבִיא לִידֵי רְצִיחָה!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.