אַחֲרֵי מוֹת יוֹסֵף, הַשַּׁלִּיט בְּמִצְרַיִם, שָׁכְחוּ הַמִּצְרִים מַהֵר אֶת כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּהֶם. וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ וַיְשַׁעְבֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹתָם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם, לַעֲבָדִים, עַבְדֵי עוֹלָם; וְרַק בְּנֵי שֵׁבֶט לֵוִי הָיוּ בְּנֵי חוֹרִין, כִּי הֵם הָיוּ מַשְׂכִּילִים וּמְלֻמָּדִים בְּכָל חָכְמָה וּמַדָּע; וּמִי שֶׁהוּא חָכָם וּמְלֻמָּד, אֵינוֹ יָכֹל לִמְכֹּר אֶת חֻפְשׁוֹ וּרְצוֹנוֹ, כִּי יִבְחַר בְּמָוֶת חָפְשִׁי מֵחַיֵּי־עֶבֶד. וְגַם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם נָתַן לָהֶם חֹפֶשׁ, כִּי הֵבִיאוּ לוֹ בְּחָכְמָתָם תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יָכְלוּ לְהָבִיא לוֹ בַּעֲבוֹדָתָם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים.
וַיִּהְיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדִים וַיִּרְמְסוּ בְּחֹמֶר וַיִּלְבְּנוּ לְבֵנִים, וַיַּעַבְדוּ כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה מִן הַבֹּקֶר וְעַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְלֹא הִפְסִיקוּ אֶת עֲבוֹדָתָם, בִּלְתִּי אִם לֶאֱכֹל אֲרֻחָה דַלָּה וְלִישֹׁן שֵׁנָה קְצָרָה, כְּסוּס וּכְפֶרֶד. כִּי הֵן גַּם לְסוּס וּלְפֶרֶד יִתְּנוּ אֲרֻחָה וּמְעַט מְנוּחָה לְבַל יָמוּתוּ מֵרָעָב וּמֵרֹב עֲבוֹדָה. וּמְנוּחָה כִּמְנוּחַת הַסּוּס וַאֲרֻחָה כַּאֲרֻחַת הַפֶּרֶד נִתְּנוּ גַם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְבַל יִגְוְעוּ מֵרָעָב וּלְבַל יִכָּשְׁלוּ בַּעֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה, כִּי מַה יַּעֲשׂוּ הַמִּצְרִים בְּלֹא עֲבָדִים?
וּבְּנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד; וְכָל אִשָּׁה וְאִשָּׁה מִנְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה יוֹלֶדֶת שִׁשָּׁה בָּנִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, שִׁשָּׁה בָּנִים – שִׁשָּׁה עֲבָדִים.
וַיִּרְבּוּ הָעֲבָדִים וַיֵּלְכוּ הָלוֹךְ וָרַב. וּלְאַט לְאַט הִתְרַגְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָעַבְדוּת וְהֵחֵלּוּ לֶאֱהֹב אֶת נוֹגְשֵׂיהֶם וּלְכַבֵּד אֶת הַשֵּׁבֶט הַמַּכֶּה אוֹתָם. וּלְאַט־לְאַט הִתְרַגְּלוּ אֶל הַשּׁוּמִים וְאֶל הַבְּצָלִים, שֶׁהָיוּ מַאֲכִילִים אוֹתָם בִּימֵי הַחוֹל, וְאֶל “סִיר הַבָּשָׂר”, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בִּימֵי חַגֵּי הַמִּצְרִים. וּבַבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר הִשְׁכִּימוּ הָעִבְרִים־הָעֲבָדִים לַעֲבוֹדָתָם, וְאָכְלוּ אֶת אֲרֻחָתָם, וּבֵרְכוּ אַחֲרֶיהָ לֵאמֹר: “בְּרוּכִים הָאֲדוֹנִים וּבְרוּכָה הָעַבְדוּת! כִּי לוּלֵא הָאֲדוֹנִים מִי הָיָה נוֹתֵן לָנוּ שׁוּמִים וּבְצָלִים כְּנַפְשֵׁנוּ שָׂבְעֵנוּ?” וְכֵן הָיוּ מְלַמְּדִים גַּם אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְבָרֵךְ אֶת נוֹגְשֵׂיהֶם וְלֶאֱהֹב אֶת הָעַבְדוּת.
וּבְנֵי שֵׁבֶט לֵוִי הָיוּ הַמְלַמְּדִים בְּיִשְׂרָאֵל; וְהִשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר, וְסָבְבוּ בֵּין אֲחֵיהֶם וְלִמְּדוּ אוֹתָם לֶאֱהֹב אֶת הַחֹפֶשׁ וְלִשְׂנֹא אֶת הָעַבְדוּת, וְסִפְּרוּ לָהֶם כִּי הַבְטֵחַ הִבְטִיחַ אֱלֹהִים לַאֲבוֹתֵיהֶם לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הָאָרֶץ וְלָתֵת לָהֶם “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”. שָׁמְעוּ הָעֲבָדִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ: “מָה אַתֶּם חֲפֵצִים, בְּנֵי לֵוִי? הַלְהַדִּיחֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ הַנְּעִימָה וְלָקַחַת לָכֶם אֶת שׁוּמֵינוּ וּבְצָלֵינוּ הַטּוֹבִים?! וַאֲנַחְנוּ נָמוּת בָּרָעָב?!”
וַיָּקוּמוּ מִן הָעָם וַיַּהַרְגוּ רַבִּים מִן הַמְלֻמָּדִים וְאֶת הַנִּשְׁאָרִים גֵּרְשׁוּ מֵעַל פְּנֵיהֶם בְּחֶרְפָּה. רָאָה זֹאת אַחַד הַמְלַמְּדִים וּשְׁמוֹ אֶפְרַיִם, וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָדוֹל; אָז אָמַר אֶל לִבּוֹ: “אַךְ לַשָּׁוְא נַשְׁחִית דְּבָרֵינוּ עַל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה! הֵם נוֹלְדוּ בְּעַבְדוּת, יָנְקוּ חֲלֵב שִׁפְחָה וְגָדְלוּ עַל בִּרְכֵּי הוֹרִים־עֲבָדִים אֲשֶׁר נָטְעוּ בִּלְבָבָם אַהֲבָה לַעֲבוֹדָתָם הַשְּׁפָלָה. עָלֵינוּ לְהִתְיָאֵשׁ אֵפוֹא מִן הַגְּדוֹלִים וְלִפְנוֹת אֶל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים. אוּלַי נוּכַל לְגַדֵּל מֵהֶם דּוֹר שֶׁל בְּנֵי־חוֹרִין!”
וַיְהִי הַיּוֹם וְאֶפְרַיִם עוֹמֵד עַל הַיְאוֹר, מַבִּיט אֵלָיו וּמְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ לֵאמֹר: – כַּמָּה מֵאוֹת מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל כְּבָר בָּלַע הַיְאוֹר הַזֶּה! כַּמָּה מֵהֶם אָכְלּו הַדָּגִים אֲשֶׁר בַּיְאוֹר.
וַיָּסֵב אֶת פָּנָיו מֵהַיְאוֹר כִּי לֹא יָכֹל לְהַבִּיט אֵלָיו מִכְּאֵב לֵב. וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה וַיַּרְא וְהִנֵּה יְלָדִים קְטַנִּים, אֲשֶׁר לֹא יִצְלְחוּ עוֹד לַעֲבוֹדָה, מִשְׁתַּעַשְׁעִים וּמִתְגּוֹלְלִים בַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיְאוֹר. – עוֹד שָׁנָה, שְׁנָתַיִם – חָשַׁב אֶפְרַיִם בְּלִבּוֹ – וְגָדְלוּ הַיְלָדִים, וְהָיוּ לַמִּצְרִים עוֹד אֶלֶף עֲבָדִים. וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָדוֹל וַיָּסֵב אֶת פָּנָיו מֵהֶם וַיִּפֶן אֶל הַיְאוֹר. וּבָעֵת הַהִיא יָרַד עוּץ הַנַּעַר – בֶּן הַמֶּלֶךְ וְיוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר – הוּא וַעֲבָדָיו לִרְחֹץ בַּיְאוֹר. וְהַנַּעַר הִרְחִיק מִן הַחוֹף אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם, וְהַגַּלִּים גֵּרְפוּהוּ וַיִּסְחָפוּהוּ הָלְאָה הָלְאָה, וְלֹא יכֹל הַנַּעַר לַעֲמֹד בִּפְנֵי שֶׁטֶף הַגַּלִּים וַיָּחֶל לִטְבֹּעַ. וְהַשָּׂרִים וְהָעֲבָדִים אֲשֶׁר עָמְדוּ עַל שְׂפַת הַיְאוֹר צָעֲקוּ מָרָה: הוֹשִׁיעוּ! הַצִּילוּ! אַךְ גַּם אֶחָד מֵהֶם לֹא חֵרֵףְ נַפְשׁוֹ לָרֶדֶת הַמַּיְמָה לְהַצִּיל אֶת הַנַּעַר הַטּוֹבֵעַ. וְאֶפְרַיִם רָאָה וַיִּשְׁכַּח רֶגַע אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲבִי הַנַּעַר עוֹשֶׂה לְעַמּוֹ וְאֶת כָּל הַלַּחַץ אֲשֶׁר הוּא לוֹחֵץ אוֹתָם, וַיִּקְפֹּץ הַמַּיְמָה וַיִּמְשֵׁהוּ מִבֵּין הַגַּלִּים.
כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה שָׁלַח לִקְרֹא לְאֶפְרַיִם וַיֹּאמַר: נָקְבָה שְׂכָרְךָ, אִישׁ טוּבִי וְכָל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ אֶתֵּן לְךָ עַל הַחַיִּים וְהַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם בְּנִי!"
וְהַמֶּלֶךְ אָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי יְבַקֵּשׁ לוֹ אַרְמוֹן גָּדוֹל וְשָׂדוֹת וְגַנִּים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּכְבָר בָּחַר לוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אַרְמוֹן טוֹב וְגַן נֶחְמָד לָתֵת לוֹ. וְאֶפְרַיִם חָשַׁב מְעַט וַיַּעַן וַיֹּאמַר: “אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי, יֻתַּן חֹפֶשׁ לִנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וּלִבְנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, עַד אֲשֶׁר תִּמְלֶאנָה לָהֶם חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה”.
וַיִּצְחַק הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ וַיֹּאמַר" “אָכֵן אֵין בִּינָה בְּלֵב עַם־הָעֲבָדִים הַזֶּה! אֲנִי חָפֵץ לְהַעֲשִׁירוֹ עשֶׁר רַב וְלָתֵת לוֹ כָּבוֹד וִיקָר, וְהוּא מְבַקֵּשׁ חֹפֶשׁ לַיְלָדִים וְלַנָּשִׁים!”
וַיּתֵּן הַמֶּלֶךְ צַו, וְיַלְדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חֲבוּקִים בִּזְרוֹעוֹת אִמּוֹתֵיהֶם, יָצְאוּ חָפְשִׁים, עַד מְלֹאת לָהֶם חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
וְאוּלָם גַּם כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ לָהֶם חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הַשָּׁנָה וַיָּשׁוּבוּ לִלְבֹּן לְבֵנִים, לֹא שָׁבוּ כַּעֲבָדִים. כִּי כְּבָר לִמְּדָם אֶפְרַיִם לֶאֱהֹב אֶת הַחֹפֶשׁ וּלְתַעֵב אֶת הָעַבְדוּת, וַיִּתֶּן תִּקְוָה בְּלִבָּם כִּי יָבוֹא הַיּוֹם וְיֵצֵא יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם. וַיִּהְיוּ הַבָּנִים הָאֵלֶּה רוֹמְסִים בְּחֹמֶר וְלוֹבְנִים לְבֵנִים וְעוֹשִׂים כָּל עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, אַךְ בִּלְבָבָם הָיוּ בְּנֵי־חוֹרִין, וְכַאֲשֶׁר שָׁלְמָה עֲבוֹדַת הַיּוֹם הִבִּיטוּ אֶל נוֹגְשֵׂיהֶם בְּגַאֲוָה וּבוּז, כַּאֲשֶׁר יַבִּיט הָאָדוֹן אֶל עַבְדוֹ.
וְשָׁנָה אַחַר שָׁנָה עוֹבֶרֶת וְאֶפְרַיִם מְלַמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו הַצְּעִירִים חָכְמָה וָדַעַת וְנוֹטֵעַ בִּלְבָבָם אַהֲבָה לְעַמָּם וְגַעְגּוּעִים לְחֹפֶשׁ. וְכֹה גִדֵּל לוֹ אֶפְרַיִם דּוֹר צָעִיר מָלֵא רוּחַ עֹז וּגְבוּרָה, דּוֹר אוּהֵב אֶת הַחֹפֶשׁ, וַיִּקָּרְאוּ הַצְּעִירִים אַמִּיצֵי הַלֵּב בְּשֵׁם “בְּנֵי אֶפְרַיִם” עַל שְׁמוֹ. וְהָיָה אִם רָאוּ הַמִּצְרִים עִבְרִי צָעִיר, אַמִּיץ לֵב וְהוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה – וְאָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: זֶה “בֶּן־אֶפְרַיִם”, לֵאמֹר: מִתַּלְמִידֵי אֶפְרַיִם הוּא!
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָבוּ תַלְמִידָיו מְאֹד וַיָּקוּמוּ כֻּלָּם יוֹם אֶחָד וַיֹּאמְרוּ: “הָבָה, אַחִים! נֵצֵא אֶת אֶרֶץ הָעֲבָדִים לָלֶכֶת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִבְטִיחַ אֱלֹהִים לַאֲבוֹתֵינוּ. לָמָּה זֶה נַעֲבֹד פֹּה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים כְּעַבְדֵי עוֹלָם?!”
וְאֶפְרַיִם שָׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיֵּעָצֵב אֶל לִבּוֹ מְאֹד וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: “אַל נָא, בָּנַי! אַל נָא, בָּנַי! אַל נָא תַּעַזְבוּ אֶת עַמְּכֶם בַּצַר לוֹ, כִּי לֹא תַצְלִיחוּ. חַכּוּ נָא עַד אֲשֶׁר יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ וְשָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ וְהוֹצִיאוֹ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת!”
אֲבָל הֵם אָמְרוּ: “גַּם אֱלֹהִים לֹא יְרַחֲמֵנוּ עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה כִּי אֵינֶנּוּ עוֹד עֲבָדִים, כִּי יָקָר לָנוּ לָמוּת כִּבְנֵי חוֹרִין מִחְיוֹת כַּעֲבָדִים!”
וַיֵּצְאוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד רָמָה, וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם, כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל הַמִּצְרִים. וְאֶפְרַיִם אָהַב מְאֹד אֶת תַּלְמִידָיו, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד לְעָזְבָם לְנַפְשָׁם, וַיֹּאמֶר: “אֵלְכָה גַם אֲנִי עִמָּהֶם, וְאִם יִקְצֹף עֲלֵיהֶם אֱלֹהִים וִימִיתֵם, אָמוּתָה עִמָּהֶם גַּם אָנִי!” וַיֵּצֵא אֶפְרַיִם עִם תַּלְמִידָיו הַמִּדְבָּרָה.
וַיֵּצֵא עֲמָלֵק לְהִלָּחֵם בָּם; אַךְ בְּנֵי אֶפְרַיִם הֶרְאוּ אֶת גְּבוּרָתָם הַנִּפְלָאָה וַיַּכּוּ אֶת עֲמָלֵק לְפִי חֶרֶב, וְאוּלָם לֹא לָקְחוּ כָּל אִישׁ בַּשֶּׁבִי, כִּי אָמְרוּ: “אֵיכָכָה נִגְזֹל מֵאִישׁ אֶת חֻפְשׁוֹ? כִּי מַה הוּא הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ חָפְשִׁי? הֲלֹא טוֹב מֵחַיָּיו הַמָּוֶת.”
וּבְכָל אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם הֶרְאוּ גְבוּרָה נִפְלָאָה, וַיַּפִּילוּ חִתִּיתָם עַל כָּל שׁוֹכְנֵי הַמִּדְבָּר. וְלֹא חָפֵץ אֱלֹהִים לַהֲבִיאָם אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ בְּעוֹד אֲחֵיהֶם נַעֲנִים וְאוֹכְלִים שׁוּמִים וּבְצָלִים בְּמִצְרַיִם, וַיִּשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם רוּחַ תּוֹעָה וַיִּתְעוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ דֶרֶךְ. אָז אָמְרוּ רַבִּים לָשׁוּב מִצְרַיְמָה וּלְחַכּוֹת שָׁם, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא אֱלֹהִים לִפְדּוֹת אֶת כָּל הָעָם, אֲבָל אֶפְרַיִם רַבָּם הֱנִיאָם מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, פֶּן יְרַפּוּ אֶת יְדֵי הָעָם וְנוֹאֲשׁוּ מִגְּאֻלָּה. וַיִּשְׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים בְּקוֹל מוֹרָם וַיִּכָּנְעוּ מִפְּנֵי רְצוֹן אֱלֹהִים, וַיֵּלְכוּ הָלוֹךְ וְתָעֹה בַּמִּדְבָּר וַיָּבוֹאוּ אֵילִמָה.
וְאֶפְרַיִם הִתְגַּעְגַּע מְאֹד עַל הַיְלָדִים הַטּוֹבִים אוֹהֲבֵי הַחֹפֶשׁ, אֲשֶׁר הִשְׁאִיר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי אָהוֹב אָהַב מְאֹד יְלָדִים וּנְעָרִים קְטַנִּים, וַיָּחֶל מִדַּאֲבוֹן לֵב וַיָּמָת בְּאֵילִם וַיִּקָּבֵר שָׁם.
וְכַעֲבֹר שָׁנָה אַחַת יָצְאוּ עַל קִבְרוֹ מִשְּׁתֵּי עֵינָיו שְׁנֵי עֲצֵי זַיִת – וּמֵהֶם לָקְחוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שֶׁמֶן לַמָּאוֹר לִמְנוֹרַת הַמִּשְׁכָּן, וּמִלְּבָבוֹ, אֲשֶׁר חָשַׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת עַל הַיְלָדִים, וּמִפִּיהוּ, אֲשֶׁר דִּבֵּר תָּמִיד דְּבָרִים טוֹבִים, דִּבְרֵי נִחוּמִים וְשַׁעֲשׁוּעִים לַנְּעָרִים – יָצְאוּ שִׁבְעִים תְּמָרִים.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וַיֵּלְכוּ בַּמִּדְבָּר, וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה. וַיִּרְעֲבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶאֱכֹל; כִּי לֹא הִמְטִיר עוֹד עֲלֵיהֶם מָן מִן הַשָּׁמַיִם. וַיָּפוּצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה לְבַקֵּשׁ עֲצֵי פְּרִי, וְלֹא מָצְאוּ. וַיֵּצְאוּ הַיְלָדִים גַּם הֵם לְבַקֵּשׁ לָהֶם אֹכֶל, וַיִּמְצְאוּ מַהֵר אֶת שִׁבְעִים הַתְּמָרִים וַיָּרוּצוּ וַיְבַשְּׂרוּ הַדָּבָר בַּמַּחֲנֶה. וַיֹּאכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַתְּמָרִים כְּנַפְשָׁם שָׂבְעָם, וְאַחֲרֵי־כֵּן שֵׁרְשׁוּ אֶת שִׁבְעִים הַתְּמָרִים, וַיִּקְחוּם עִמָּם, וּבְבוֹאָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נְטָעוּם שָׁם, וַיִּשְׂאוּ פְּרִי רַב עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
מִפְּרִי הַתְּמָרִים הָהֵם אוֹכְלִים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּיוֹם חֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְיֶרַח שְׁבָט. וְהַתְּמָרִים הָהֵם מְתוּקִים מִכָּל הַתְּמָרִים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם, וְלַיְלָדִים יִמְתְּקוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְאִישׁ זָקֵן. וּבְיוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְיֶרַח שְׁבָט מְתוּקִים הַתְּמָרִים הָהֵם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל יְמוֹת הָשָּׁנָה. וּכְבָר בָּחֲנוּ נְעָרִים רַבִּים וְאָכְלוּ תְמָרִים לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר, וְלֹא מָצְאוּ בָּהֶם אֶת הַטַּעַם וְהַמְּתִיקוּת שֶׁהִרְגִּישׁוּ בָּהֶם יוֹם אֶתְמוֹל.
כֹּה מֵת הֶחָכָם אֶפְרַיִם, אוֹהֵב הַיְלָדִים בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, וְהַיְלָדִים, אֲשֶׁר הָיוּ בְּמִצְרַיִם, יָדְעוּ אַת אַהֲבָתוֹ הָרַבָּה וּדְבָרָיו הַנְּעִימִים, אֲבָל לֹא אָכְלוּ אֶת תְּמָרָיו. וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר בַּגּוֹלָה אוֹכְלִים אֶת תְּמָרָיו, אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים מִי הוּא זֶה אֶפְרַיִם הַמְלֻמָּד וּמֶה הָיָָה לַיְלָדִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.