(מַחֲזֶה בְּחָמֵשׁ מַעֲרָכוֹת)
הַנְּפָשׁוֹת:
הֲתָךְ, חַרְבוֹנָה, שֵׁשַׁי בֶּן הֲתַךְ יְהוּדִים בַּעֲלֵי זְכֻיֹּות, יוֹשְׁבִים בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. חַרְבוֹנָה אֶחָד מִיּוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ.
הֲזַגִי בֶּן חַרְבוֹנָה, וַיְזָתָא בֶּן הָמָן תַּלְמִידִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר שֶׁל אֲצִילֵי שׁוּשָׁן.
סְפֶּנְטָה אֵשֶׁת הֲתָךְ
בִּנְיָמִין אֲחִי הֲתָךְ (חָבֵר לְחֶבְרַת “עֶזְרָאִים”, שֶׁנּוֹסְדָה לְהָשִׁיב אֶת יִשְׂרָאֵל לְאַרְצָם)
וַרְדַּי רֹאש הָאֲחַשְׁתְּרָנִים
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֶּלֶךְ
הָמָן שַׂר הַשָּׂרִים
שׁוֹמֵר הַסָּף
מְקוֹם הַמַּחֲזֶה – שׁוּשַׁן
מַעֲרָכָה רִאשׁונָה 🔗
(בְּבֵית־הַסֵּפֶר לַאֲצִילֵי שׁוּשַׁן, עַל הַקִּירוֹת תְּלוּיוֹת תְּמוּנוֹת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּמֻיּוֹת שֶׁל לְבָנוֹת פְּגוּמוֹת. תַּלְמִידִים לְבוּשִׁים מְעִילִים קְצָרִים וַאֲדֻמִּים. עַל רָאשֵׁיהֶם – כִּפּוֹת אֲדֻמּוֹת, שֶׁתָּחוּב בָּהֶן מִלְמַעְלָה כַּדּוּר זָהָב קָטֹן. – רֻבָּם יוֹשְׁבִים לָאָרֶץ עַל יְרִיעוֹת אַרְגָּמָן. הַשָּׁעָה – שְׁעַת הַפְסָקָה בַּבֹּקֶר. קְצָתָם חוֹזְרִים עַל פִּרְקָם, קְצָתָם פּוֹסְלִים גִּזְרֵי־עֵץ בְּסַכִּינֵיהֶם).
מַחֲזֶה א
(שֵׁשַׁי בֶּן הֲתָךְ. הֲזַגִי בֶּן חַרְבוֹנָה וְעוֹד תַּלְמִידִים)
שֵׁשַׁי (פּוֹסֵעַ לְכָאן וּלְכָאן וְחוֹזֵר עַל פִּרְקוֹ): בַּמַּן, אַרְדִי־בַּהַשַׁט, שַׁחְרָוַר, סְפֶּנְדַכְמַט, קָדְדַט, אַמֶרְדַט1 – אֵלֶּה הֵם שֵׁשֶׁת שָׂרֵי מַעְלָה לְאוֹרְמוּצָה…
הֲזַגִי: אֶשְׁמוּ אַזְגִי וְהַגִי הֵם הַדֶּוִים הַמְשָׁרְתִים אֶת הוּרְמִיז2
מַחֲזֶה ב
(וַיְזָתָא וְהַקּוֹדְמִים)
(וַיְזָתָא נִכְנַס כְּשֶׁהוּא פּוֹסֵל גֶּזֶר עֵץ)
שֵׁשַׁי (מַפְסִיק בְּפִרְקוֹ): מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, וַיְזָתָא?
וַיְזָתָא: מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? יָד לְכִידוֹן אֲנִי מְתַקֵּן לִי.
שֵׁשַׁי: זֶה – לָמָּה?
וַיְזָתָא: כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ? לִשְׁלשָׁה־עָשָׂר לְמַזַּל “דָּגִים” – לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים!
שֵׁשַׁי: הַיְּהוּדִים?! מִי הֵם?
וַיְזָתָא: עַם מָרְדְּכַי.
שֵׁשַׁי: וְיֶשְׁנָם בְּשׁוּשַׁן?
וַיְזָתָא: הַרְבֵּה יֵשׁ מֵהֶם, כִּדְגֵי הַיָּם, וְהֵם עֲשִׁירִים מְאֹד. כָּךְ סִפֵּר אַבָּא לְאִמָּא: כְּשֶׁיֵּאוֹר הַשַּׁחַר לִשְׁלשָׁה־עָשָׂר בַּאֲדָר, מְחֻיָּב כָּל בֶּן־שׁוּשַׁן לָצֵאת מְזֻיָּן בְּכִידוֹן לַהֲרֹג בַּיְּהוּדִים.
הֲזַגִי: כֵּיצַד תַּכִּיר בָּהֶם?
וַיְזָתָא: הֵם לְבוּשִׁים “אַרְבַּע כַּנְפוֹת” וַעֲטוּפִים טַלִּיתוֹת בַּבֹּקֶר. וּלְבַד זֶה הֲרֵי הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יוֹדְעִים אֶת מְקוֹמָם. הֵם יַרְאוּ לָנוּ.
הֲזַגִי: וַהֲלֹא אוֹרְמוּצָה הַקָּדוֹשׁ אָסַר שְׁפִיכוּת־דָּמִים!
וַיְזָתָא: וְהוּרְמִיז הִתִּיר שְׁפִיכוּת־דָּמִים, וְהַיְּהוּדִים הֵם עַמּוֹ שֶׁל הוּרְמִיז.
שֵׁשַׁי: וּמַה תַּעֲשֶׂה אִם יַלְדֵי הַיְּהוּדִים יַקְדִּימוּךָ בְּכִידוֹנָם?
וַיְזָתָא: אֵלֵךְ וַאֲסַפֵּר לְאָבִי!
(הַתַּלְמִידִים מִתְפָּרְצִים בִּצְחוֹק)
וַיְזָתָא (מַעֲמִיד פְּנֵי בּוֹכֶה): שׁוּב אַתֶּם מְלַגְלְגִים עָלַי? אֲנִי הוֹלֵךְ לְהִתְאוֹנֵן עֲלֵיכֶם בְּאָזְנֵי הָרַבָּן. (הוֹלֵךְ).
שֵׁשַׁי (מַפְסִיק לוֹ הַדֶּרֶךְ): וַיְזָתָא, וַיְזָתָא. הֲלֹא חָכָם מְחֻכָּם אַתָּה. אַל תֵּלֵךְ; וּבִשְׂכָר זֶה אֶעֲשֶׂה עִמְּךָ גַּם אֲנִי חֶסֶד.
וַיְזָתָא (מַעֲמִיד פְּנֵי מִתְרַצֶּה): מָה?
שֵׁשַׁי: אֲשַׁנֵּן אֶת לִקְחֲךָ תַּחְתֶּיךָ.
הֲזַנִי: וַאֲנִי אֶכְתֹּב בִּשְׁבִילְךָ אֶת מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לִכְתֹּב.
אַחַד הַתַּלְמִידִים: אֲבָל זֶהוּ כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי. בִּשְׂכַר זֶה צָרִיךְ הוּא לְהַתִּיר לָנוּ לִצְחֹק עוֹד פַּעַם אֶחָת.
(וַיְזָתָא מַסְכִּים עַל הַחִלּוּף. כֻּלָּם צוֹחֲקִים, גַּם וַיְזָתָא עִמָּם).
שֵׁשַׁי: הֵי, וַיְזָתָא, וַיְזָתָא. מַה יְּהִי בְּסוֹפְךָ? תִּגְדַּל וְלֹא תֵדַע כְּלוּם.
וַיְזָתָא: וּמַה בְּכָךְ? הֲלֹא אֶהְיֶה שַׂר וְיוֹעֵץ לַמֶלֶךְ.
(שׁוּב צְחוֹק. קוֹל רַעֲשָׁן נִשְׁמַע, לְאוֹת גְּמַר הַהַפְסָקָה. הַצְּחוֹק נִפְסָק בְּאֶמְצַע. הַתַּלְמִידִים חֲרֵדִים שָׁבִים לִמְקוֹמָם. הַמָּסָךְ נוֹפֵל מִתּוֹךְ הַחֲרָדָה).
־־־־־־־־־־־
מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה 🔗
בְּבֵית הֲתָךְ
מַחֲזֶה א
הֲתָךְ, סְפֶּנְטָה, בִּנְיָמִין
(סְפֶּנְטָה יוֹשֶׁבֶת עַל מִטָּה, שֶׁהַוִּילוֹן שֶׁעָלֶיהָ מוּרָם, הֲתָךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא. בִּנְיָמִין עַל סַפְסָל נָמוּךְ).
סְפֶּנְטָה: בְּבַקָּשָׂה! סַפֵּר דְּבָרִים בְּרוּרִים, פַּרְסִיִּים, בְּלִי מְשָׁלִים.
בִּנְיָמִין: אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְסַפֵּר לָךְ מַה שֶּׁנָּעִים לְאָזְנֵךְ, גְּבִרְתָּא, אֶלָּא מַה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בָּרִי.
הֲתָךְ: סַפֵּר, סַפֵּר!
בִּנְיָמִין: זֶהוּ שֶׁהִשְׁמַעְתִּיךָ: הַמֶּלֶךְ מְכָרָנוּ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר־כֶּסֶף לְהָמָן בֶּן הַמְדָתָא.
הֲתָךְ: כֵּיצַד? מָכַר? לָמָּה?
בִּנְיָמִין: לַהֲרֹג, לְאַבֵּד, לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים.
סְפֶּנְטָה: שֶׁקֶר.
בִּנְיָמִין: גְּבִרְתָּא, עַד שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת “שֶׁקֶר” טוֹב יוֹתֵר שֶׁתְּבַקְשִׁי לָךְ עֵצָה. וּדְעִי שֶׁעֲצִימַת עֵינַיִם מֵרְאוֹת אֶת הָאָסוֹן, אֵינָה תַּחְבּוּלָה יָפָה לְקַדֵּם פְּנֵי הָאָסוֹן.
סְפֶּנְטָה: עֵצָה?! לָנוּ?! אֲפִלּוּ אִם אֱמֶת הַדָּבָר, אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּאָסוֹן זֶה! בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אָנוּ יוֹשְׁבִים.
הֲתָךְ: אֵין הֶהָמוֹן יוֹדֵעַ כְּלָל, אִם יְהוּדִים אָנוּ!
סְפֶּנְטָה: אֲפִלּוּ יְלָדֵינוּ אֵינָם יוֹדְעִים אֶת מוֹצָאָם!
בִּנְיָמִין: יַלְדֵיכֶם אֵינָם יוֹדְעִים, אֲבָל הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יוֹדְעִים. גַּם הֶהָמוֹן יוֹדֵעַ וַדַּאי. מִנִּדְבוֹתֵיכֶם, שֶׁאַתֶּם מְבַזְבְּזִים עַל עֲנִיִּים פַּרְסִיִּים וּמֵהַהִתְרַחֲקוּת, שֶׁאַתֶּם מִתְרַחֲקִים מֵעִנְיָנִים יְהוּדִיִּים – כְּבָר יָכְלוּ לְהַרְגִּישׁ, שֶׁאַתֶּם יְהוּדִים מִתְכַּחֲשִׁים.
סְפֶּנְטָה: אִם יֵשׁ לְמִי לִדְאֹג, הֲרֵי רַק לְךָ וְלַחֲבִרֶיךָ הָ“עֶזְרִיִּים”, הַחוֹלְמִים עַל “צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם” וּבָזֶה הִכְרַזְתֶּם עַל…
בִּנְיָמִין: אָנוּ?! טוֹעָה אַתְּ, גְּבִרְתָּא! אִם יַגִּיעַ יוֹם הַגְּזֵרָה קֹדֶם שֶׁנֵּצֵא לְצִיּוֹן, אַדְּרַבָּא: נִגְמֹר אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת.
הֲתָךְ: הוֹי, בַּעַל דִּמְיוֹן!
בִּנְיָמִין: מַה כַּוָּנַת דְּבָרֶיךָ?
הֲתָךְ: כְּלוּם לֹא יִהְיֶה!
בִּנְיָמִין: כֵּיצַד?
הֲתָךְ: הַפַּרְסִים לֹא יַכּוּ בַּיְּהוּדִים: הֵם עַם נָאוֹר, נְתִינִים לְמוֹשֵׁל וּלְחֻקִּים יְשָׁרִים; וְאַתֶּם לֹא תַּעֲלוּ צִיּוֹנָה
(שֵׁשַׁי הַקָּטָן נִכְנָס לַחֶדֶר כְּשֶׁהוּא פּוֹסֵל גֶּזֶר עֵץ).
מַחֲזֶה ב
(שֵׁשַׁי וְהַקּוֹדְמִים)
סְפֶּנְטָה: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? שׁוֹבָב! מַרְבֶּה שְׁבָבִים אַתָּה.
שֵׁשַׁי: הַנִּיחִי לִי אִמָּא: יָד לְכִידוֹן אֲנִי מְתַקֵּן לִי.
סְפֶּנְטָה: לָמָּה זֶה לְךָ כִּידוֹנוֹת?
שֵׁשַׁי: לְהַכּוֹת בַּיְּהוּדִים. הַךְ־הַךְ הָךְ! (מַצְלִיף בְּיָדוֹ לְכָאן וּלְכָאן – הֲתָךְ וּסְפֶּנְטָה מַבִּיטִים זֶה עַל זֶה בְּהִתְעוֹרְרוּת).
בִּנְיָמִין: (בִּצְחוֹק כָּבוּשׁ): כֵּיצַד? כֵּיצַד? הַרְאֵה לַחֲבִיבָא!
שֵׁשַׁי: (חוֹזֵר וּמַרְאֶה): כָּךְ! כָּךְ! כָּךְ!…
סְפֶּנְטָה (מְפַהֶקֶת וּמִסְתַּכֶּלֶת בַּחַלּוֹן)" כַּמָּה יָפֶה מֶזֶג הָאֲוִיר הַיּוֹם!
הֲתָךְ: טוֹב לְטִיּוּל.
בִּנְיָמִין (מִתּוֹךְ רְתִיחָה): רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! הֲלֹא צְרִיכִים אַתֶּם סוֹף־סוֹף לְגַלּוֹת לִבְנֵיכֶם אֶת מוֹצָאָם! יֵדְעוּ, לְפָחוֹת, אֶת מִי הֵם מַכִּים!…
סְפֶּנְטָה (בְּהִתְעוֹרְרוּת): בִּנְיָמִין!…
בִּנְיָמִין (קָם עַל רַגְלָיו): יֵקַל לָהֶם, לְפָחוֹת לִמְצֹא אֶתְכֶם!…
סְפֶּנְטָה: בִּנְיָמִין, שְׁתֹק! הֲרֵי אֲנִי גְבֶרֶת הַבַּיִת!…
בִּנְיָמִין: יֵדַע נָא הַבֵּן, כְּשֶׁיָּרִים כִּידוֹנוֹ, וִירוֹצֵץ גֻּלְגֹּלֶת אָבִיו…
הֲתָךְ: בִּנְיָמִין!?
בִּנְיָמִין: כְּשֶׁיִּרְמֹס בְּרַגְלָיו עַל לֶב־אִמּוֹ…
סְפֶּנְטָה (קוֹפֶצֶת מֵעַל הַמִּטָּה): בִּנְיָמִין! אֵינִי מַרְשָׁה לְגַלּוֹת!
בִּנְיָמִין (בְּכַעַס): הוֹי מוּגֵי־לֵב, שְׁפַנִּים! וְדַם יְהוּדִים נוֹזֵל בְּעוֹרְקֵיכֶם! (לְשֵׁשַׁי) שֵׁשַׁי, בְּנִי! כִּבּוּד אָב וְכִבּוּד אֵם – מִי קֹדֶם?
שֵׁשַׁי: כִּבּוּד הָאָב – קֹדֶם! כָּךְ אָמַר צוֹרוֹאַסְתֶּר הַקָּדוֹשׁ3.
בִּנְיָמִין: לָכֶן דַּע לְךָ, בְּנִי…
סְפֶּנְטָה (בְּכַעַס גָּלוּי): זוֹהִי עַזּוּת נוֹרָאָה! (נִגֶּשֶׁת אֶל בִּנְיָמִין וְחֲפֵצָה לְהוֹצִיאוֹ מִן הַבַּיִת).
בִּנְיָמִין: הָלְאָה, חֻצְפָּנִית!
(סְפֶּנְטָה פּוֹסַעַת לַאֲחוֹרָה נֶעֱלֶבֶת, וְעֵינֶיהָ לָאָרֶץ).
בִּנְיָמִין: לָכֵן דַּע לְךָ, הוֹרֶיךָ יְהוּדִים; וּכְשֶׁתָּבוֹא בִּשְׁלשָׁה־עָשָׂר לַאֲדָר לְהַכְרִיתָם, תֵּדַע מִמִּי לְהַתְחִיל?
שֵׁשַׁי (מַבִּיט נָבוֹךְ): אֵיְך? כֵּיצַד?
בִּנְיָמִין: וּכְשֶׁתִּרְמֹס אֶת אִמְּךָ בְּרַגְלֶיךָ, תִּרְמֹס בְּרַחֲמִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא יְהוּדִיָּה, הֲרֵי הִיא אִמְּךָ…
(שֵׁשַׁי מַבִּיט עַל הוֹרָיו נִבְהָל).
בִּנְיָמִין: אַךְ לְדוֹדְךָ אַל תָּעֵז לָבוֹא, בְּנִי! גַּם אֲנִי יְהוּדִי; וְלֹא אַבְחִין בְּיוֹם רָעָה. בְּדָמְךָ וּבְדַם רֵעֶיךָ אַטְבִּיעַ אֶת הָמָן וּבָנַיו!
(בִּנְיָמִין עוֹזֵב אֶת הַחֶדֶר מִתּוֹךְ כַּעַס, סְפֶּנְטָה נוֹפֶלֶת אַרְצָה מִתְעַלֶּפֶת. הֲתָךְ וְשֵׁשַׁי מְרִימִים קוֹל צְעָקָה). –
הַמָּסָךְ נוֹפֵל.
מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית 🔗
בְּבֵית הַסֵּפֶר. הַתַּפְאוּרָה כְּמוֹ בַּמַּעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה
מַחֲזֶה א
שֵׁשַׁי, וַיְזָתָא וּשְׁאָר הַתַּלְמִידִים
וַיְזָתָא (מִתְלַחֵשׁ עִם חֲבֵרָיו, רוֹמֵז בְּעֵינָיו אֶל שֵׁשַׁי. אַחַר כָּךְ הוּא נִפְרָד מֵעֲלֵיהֶם וְקָרֵב לְשֵׁשַׁי): אֲנִי יוֹדֵעַ סוֹד. אֲבָל לֹא אַגִּיד אוֹתוֹ לְךָ!
שֵׁשַׁי: וְסוֹד יוֹדֵעַ אָנִי; סוֹד יוֹדֵעַ אָנִי; וּלְךָ לֹא אַגִּידֵהוּ.
וַיְזָתָא: אֵיזֶה סוֹד אַתָּה יוֹדֵעַ?
שֵׁשַׁי: אֶת זֶה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ.
וַיְזָתָא: כֵּיצַד מַתְחִיל שֶׁלְּךְ?
שֵׁשַׁי: וְשֶׁלְּךָ כֵּיצַד מַתְחִיל?
וַיְזָתָא: שֶׁלִּי מַתְחִיל: “בֶּגֶד תְּכֵלֶת”…
שֵׁשַׁי: שֶׁלִּי מַתְחִיל “שִׂמְלָה שֶׁל תְּכֵלֶת” הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ שָׁלשׁ מִלִּים, וְאַתָּה – רַק שְׁתַּיִם. הוֹסֵף לִי עוֹד אֶחָת!
(בְּעוֹד הֵם מִתְוַכְּחִים נִכְנָס הֲזַגִי).
מַחֲזֶה ב
(הֲזַגִי וְהַקּוֹדְמִים)
שֵׁשַׁי: רְצוֹנְךָ, וַיְזָתָא? הִנֵּה הֲזַגִי! אֲנִי אֲסַפֵּר לוֹ אֶת סוֹדִי, וְאַתָּה תְּסַפֵּר לוֹ אֶת סוֹדְךָ, וְאִם הַסּוֹד לֹא יִהְיֶה אֶחָד, אָז אֲנִי מַתִּיר לוֹ, שֶׁיְּגַלֶּה לְךָ אֶת סוֹדִי, וְסוֹדְךָ אַתָּה יִשָּׁאֵר צָפוּן מִמֶּנִּי.
וַיְזָתָא: נִיחָא.
שֵׁשַׁי: מִי יְסַפֵּר תְּחִלָּה? וַדַּאי – אֲנִי! הֲלֹא אֲנִי חָכָם וְיָפֶה מִמֶּךָ.
וַיְזָתָא: אַתָּה חָכָם וְיָפֶה מִמֶּנִּי? לֹא! אֲנִי חָכָם מִמֶּךָּ, אֲנִי אֲסַפֵּר תְּחִלָּה!
שֵׁשַׁי: נִיחָא, נִיחָא, סַפֵּר!
וַיְזָתָא (גּוֹחֵן וְלוֹחֵשׁ סוֹדוֹ לְאָזְנוֹ הַיְּמָנִית שֶׁל הֲזַגִי)
שֵׁשַׁי (גּוֹחֵן לְאֹזֶן הֲזַגִי הַשְּׂמָאלִית. מִתְרָאֶה כְּלוֹחֵשׁ)
הֲזַגִי (לְשֵׁשַׁי): וַיְזָתָא – צַדִּיק מִמְּךָ בְּרִיבוֹ. אַתָּה, שֵׁשַׁי, לֹא סִפַּרְתָּ לִי, שֶׁהַפַּרְסִיִּים יִלְבְּשׁוּ בְּיוֹם שְׁלשָׁה־עָשָׂר לַאֲדָר רַק בִּגְדֵי תְּכֵלֶת לְסִמָּן, שֶׁיַּכִּירוּ בָּהֶם הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְלֹא יַהַרְגוּם. הֲרֵי שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ אֶת סוֹדוֹ; וַאֲנִי צָרִיךְ לְגַלּוֹת לוֹ אֶת סוֹדְךָ.
וַיְזָתָא (רוֹקֵד מִשִּׂמְחָה): הֲרוֹאֶה אַתָּה? אֲנִי חָכָם מִמֶּךָּ! סַפֵּר, הֲזַגִי, אֶת סוֹדוֹ.
הֲזַגִי (קוֹרֵא): אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשִׂיָּה יָפָה. מַעֲשֶׂה בַּאֲרִי, שֶׁמָּלַךְ עַל חַיּוֹת הַיַּעַר; וְהַחַיּוֹת, יָדוּעַ, מֵהֶן – בַּעֲלֵי צִפָּרְנַיִם, מֵהֶן – בַּעֲלֵי קַרְנַיִם. רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת נְתִינָיו מִתְרַבִּים, אָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה, אִם יִתְרַבּוּ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיָּקוּמוּ וְיִמְרְדוּ בִּי? – הָלַךְ וְהִזְמִין בַּעֲלֵי צִפֹּרֶן וְאָמַר לָהֶם: עֲבָדַי! סְעֻדָּה הֲכִינוֹתִי לָכֶם! לְכוּ וְטִרְפּו כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם! שָׂמְחוּ הַחַיּוֹת – הָלְכוּ לִטְרֹף. רַק הַשּׁוּעָל לֹא הָלַךְ, וְהִפְצִיר בַּזְּאֵב, שֶׁיָּבִיא לוֹ זוּג קַרְנַיִם מִשְּׂדֵה הַטְּרֵפָה. שָׁאַל הַזְּאֵב: זוּ לָמָּה לְךָ? אָמַר הַשּׁוּעַל: מָחָר יָסִית הַמֶּלֶךְ בַּעֲלֵי קַרְנַיִם בְּבַעֲלֵי צִפֹּרֶן, אָז אֶלְבַּשׁ קְרָנַי וְאֵצֵא לַטֶּרֶף…
(וַיְזָתָא מַתְחִיל נִרְדָם, הַתַּלְמִידִים מִתְאַפְּקִים מִצְּחוֹק. דְּמָמָה, נַחֲרַת וַיְזָתָא נִשְׁמַעַת).
הַמָּסָךְ נוֹפֵל.
מַעֲרָכָה רְבִיעִית 🔗
בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בַּלַּיְלָה
מַחֲזֶה א
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ), רֹאשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים – וַרְדַּי; חַרְבוֹנָה – שׁוֹמֵר הַסָּף.
וַרְדַּי: וְלָכֵן אֲנִי רֹאשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים וַרְדַּי בֶּן שְׁמִירְמִית הַיָּפָה – –
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: דַּבֵּר בְּקִצּוּר! אַךְ קֹדֶם כֹּל – הַגִּישָׁה כּוֹס יַיִן.
(וַרְדַּי מַגִּישׁ לוֹ כּוֹס יַיִן)
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: וּבְכֵן?
וַרְדַּי: וּבְכֵן אֲנִי, רֹאשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים – – –
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: עַד שֶׁאַתָּה מִתְפָּאֵר בִּגְדֻלַּת מִשְׂרָתְךָ, מוּטָב שֶׁתִּתֵּן לִשְׁתּוֹת כּוֹס שְׁנִיָּה.
(וַרְדַּי מַגִּישׁ לוֹ כּוֹס שְׁנִיָּה)
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: וּבְכֵן?
וַרְדַּי: וּבְכֵן אֲנִי רֹאשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים – – –
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוֹי, יָהִיר! לְהַחֲלוֹתֵנוּ בְּדִבְרֵיכֶם אַתֶּם חֲפֵצִים? כְּדֵי שֶׁאָמוּת? אֲבָל דְּעוּ לָכֶם, נוֹכְלִים: אַחַר מוֹתִי לֹא יְהִי כְּלוּם! אֶת כָּל הַיֵּינוֹת אֶאֱסֹף בְּיוֹם מוֹתִי וְאֶשְׁפְּכֶם הַחוּצָה! אֶת הַכִּסֵּא אֲשַׁבֵּר וְאֶשְׂרְפֵהוּ, וְאֶת אֶסְתֵּר
(צֵל הַקֶּצֶף שֶׁעַל פָּנָיו נִבְלָע בִּצְחוֹק גָּלוּי. עֵינָיו מִתְכַּוְּצוֹת. נִשְׁעָן עַל הַכִּסֵּא).
הִי, אֶסְתֵּר, יָפָתִי! טוֹבָתִי! יוֹנָתִי! (דּוּמִיָּה. מַבִּיט אֶל הַחַלּוֹן).
מִי בֶּחָצֵר?
שׁוֹמֵר הַסַּף: הָמָן בחָצֵר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: יָבוֹא!
מַחֲזֶה ב
הָמָן וְהַקּוֹדְמִים
(הָמָן כּוֹרֵעַ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ)
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הֲשָׁמַעְתָּ, בֶּן הַמְדָתָא? הַיְּהוּדִים מִזְדַּיְּנִים לְיוֹם הַהֲרֵגָה.
הָמָן: יָנוּחַ לֶב־הַמֶּלֶךְ עָלָיו. וּמָה הוּא הָאָסוֹן, אִם יִפְּלוּ גַם אֵיזֶה עַשְׂרוֹת אֲלָפִים פַּרְסִיִּים? הַמְעַט לְךָ בָּהֶם בְּשֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה?
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (צוֹחֵק מִטּוּב לֵב): יָפֶה דִבַּרְתָּ, שַׂר הַשָּׂרִים! חָכָם גָּדוֹל אַתָּה. הַגִּישׁוּ כּוֹס יַיִן, וְאֶשְׁתֶּה לִכְבוֹד הָמָן הֶחָכָם!
רֹאשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים: אֲבָל, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מַה נַּעֲשֶׂה אִם הַגִּבּוֹרִים הַנּוֹאָשִׁים שֶׁבַּיְּהוּדִים יִתְפָּרְצוּ גַם… לְכָאן?
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (בְּפַחַד): מַה נַּעֲשֶׂה אִם יִתְפָּרְצוּ לְכָאן?
הָמָן: יָנוּחַ לֶב־הַמֶּלֶךְ. אִם יִהְיֶה בְּדַעְתָּם לְהִתְפָּרֵץ וְלִמְרֹד, יִמָּצֵא עוֹד אֵיזֶה יְהוּדִי מִשֶּׁלָּנוּ, שֶׁיְּסַפֵּר אֶת הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ!
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: יְחִי בֶּן הַמְדָתָא! הַגִּישׁוּ כּוֹס יַיִן!
חַרְבוֹנָה: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי לַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, שֶׁבִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ, וְלֹא נָתְנוּ לוֹ שׁוּם כָּבוֹד בְּעַד זֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יִמָּצֵא עוֹד יְהוּדִי, שֶׁיְּגַלֶּה לַמֶּלֶךְ דָּבָר!
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: אֱמֶת. דָּבָר זֶה יֵשׁ לוֹ תִקּוּן: הָמָן יֵצֵא תֵכֶף וְיַרְכִּיב אֶת מָרְדְּכַי עַל סוּסִי וְיַרְכִּיבֵהוּ בָּרְחוֹב, וּמַה צָּרִיךְ לוֹ לְאוֹתוֹ מָרְדְּכַי עוֹד?
הָמָן: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!…
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: עוֹדְךָ יוֹשֵׁב פֹּה? הֲלֹא צִוִּיתִי! (מַבִּיט בְּכַעַס) (הָמָן קָם וְיוֹצֵא לְהַרְכִּיב אֶת מָרְדְּכַי)
חַרְבוֹנָה: וְאִם חָפֵץ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לִשְׁתּוֹת אֶת יֵינוֹ בְּשָׁלוֹם וּבְלִי כָּל פַּחַד, עֲצָתִי, כִּי יִשְׁלַח אִגְּרוֹת גַּם לַיְּהוּדִים, שֶׁמֻּתָּר לָהֶם לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, כְּלוֹמַר, שֶׁמֻּתָּר לָהֶם לְהַבְרִיחַ אֶת עַצְמָם מִלְּהֵהָרֵג, וְאָז – בֵּין אִם יְנַצְּחוּ הַפַּרְסִים, בֵּין אִם יְנַצְּחוּ הַיְּהוּדִים, תִּמְצָא לְךָ אוֹהֲבִים בֵּין אֵלֶּה וּבֵין אֵלֶּה; וְהָיָה לֵב הַמֶּלֶךְ בָּטוּחַ.
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (מֵרִים רֹאשׁ): הֲרֵי חָכָם אַתָּה יוֹתֵר מֵהָמָן! נִשְׁבָּע אֲנִי בְּחַיֵּי אֶסְתֵּר, שֶׁמֵּהַיּוֹם אֶשְׁתֶּה יַיִן לִכְבוֹד חַרְבוֹנָה. קִרְאוּ לִי לְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר!
מַחֲזֶה ג
שִׁמְשַׁי וְהַקּוֹדְמִים
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: שִׁמְשַׁי! כְּתֹב אִגְּרוֹת שְׁנִיּוֹת.
שִׁמְשַׁי: פְּקֻדַּת מַלְכִּי – תּוֹרָתִי. כֵּיצַד אֶכְתֹּב?
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: כְּתֹב: בֵּין אִם יַכּוּ פַּרְסִים בַּיְּהוּדִים, בֵּין אִם יְהוּדִים בַּפַּרְסִים… לֹא! לֹא כָּךְ. חַרְבוֹנָה יַגִּיד לְךָ מַה שֶׁתִּכְתֹּב… מִי בֶּחָצֵר? שִׂמְלַת אִשָּׁה אֲנִי רוֹאֶה שָׁם…אֶסְתֵּר הוֹלֶכֶת!… אֶסְתֵּר מְרַחֶפֶת! (הוּא קָם, פּוֹרֵשׂ כַּפַּיִם וּמִתְנוֹדֵד עַל רַגְלָיו) הוֹי, אֶסְתֵּר! אֶסְתֵּר! הֵיכָן שַׁרְבִיטִי? אֶסְתֵּר! אֶסְתֵּר! אֶסְתֵּר!…
הַמָּסָךְ נוֹפֵל
מַעֲרָכָה חֲמִישִׁית 🔗
לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב שֶׁל בֵּית הֲתָךְ עוֹמְדִים שׁוֹמְרִים יְהוּדִים בְּמֶרְחָק שָׁוֶה בֵּין זֶה לָזֶה וְרַעֲשָׁנִים בִּידֵיהֶם. בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנָס אִישׁ לָרְחוֹב, מַרְעִישִׁים בָּרַעֲשָׁנִים לְאוֹת.
(בִּנְיָמִין קָרֵב אֶל הַשּׁוֹמֵר הָרִאשׁוֹן. הַלָּז שׁוֹלֵף חַרְבּוֹ. בִּנְיָמִין מְבַטֵּא: “שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב”. הַשּׁוֹמֵר מַכְנִיס חַרְבּוֹ אֶל תַּעֲרָהּ וְקוֹרֵא אֵלָיו “עֲבֹר”. הוּא נִכְנָס לְבֵית הֲתָךְ).
מַחֲזֶה א
הֲתָךְ, סְפֶּנְטָה, שִׁשַׁי בִּנְיָמִין. (הֲתָךְ, סְפֶּנְטָה וְשִׁשַׁי לְבוּשִׁים תְּכֵלֶת מִכַּף רַגְלָם וְעַד רֹאשָׁם).
בִּנְיָמִין: בָּרוּךְ מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים! זֶה מַהוּ? מוֹדָה חֲדָשָׁה?
שֵׁשַׁי: לֹא, חֲבִיבִי! זוֹהִי סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִידֵי הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים. כָּל הַפַּרְסִים לְבוּשִׁים הַיּוֹם כָּךְ! כָּזֹאת יָעַצְתִּי אָנִי!
בִּנְיָמִין: אֲבָל סַכָּנָה לָכֶם מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים! הֵם לֹא יַכִּירוּכֶם!
סְפֶּנְטָה: כֵּיצַד? מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים?
בִּנְיָמִין: אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים קוֹלוֹת מִן הָרְחוֹבוֹת?
(מִן הָרְחוֹב נִשְׁמָע קוֹל רַעֲשָׁנִים וּצְעָקוֹת: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל! גּוּר אַרְיֵה – יְהוּדָה, בִּנְיָמִין – זְאֵב יִטְרֹף!”…)
הֲתָךְ וּסְפֶּנְטָה (נִרְעָשִׁים): הוֹי, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים!
בִּנְיָמִין: אֲנִי הֵבֵאתִי לָכֶם טַלִּיתוֹת וְ“אַרְבַּע כַּנְפוֹת”…
(הַקּוֹלוֹת מִתְגַּבְּרִים וּמִתְקָרְבִים… קוֹל הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקּוֹלוֹת)
קוֹל אֶחָד: הִשָּׁמְרוּ מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים! הַכּוּ אֶת הָאֲחַשְׁתְּרָנִים עַל הַיָּדִַים עַד שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהָרִים חֶרֶב – וְדַיָּם!
קוֹל אַחֵר: הַצִּילוּ גַם אֶת הַפַּרְסִים מִידֵי הָאֲחַשְׁתְּרָנִים!
קוֹל אַחֵר: דִּקְרוּ אֶת סוּסֵי הָאֲחַשְׁתְּרָנִים, שֶׁהֵם בּוֹעֲטִים בַּפַּרְסִיּוֹת!
(נַחֲרַת סוּסִים… צַעֲקוֹת אֲנָשִׁים… קוֹל רַעֲשָׁנִים… – וַיְזָתָא נִכְנָס מְבֹהָל וְשֶׁבֶר־כִּידוֹן בְּיָדוֹ).
מַחֲזֶה ב
וַיְזָתָא וְהַקּוֹדְמִים
וַיְזָתָא: הוֹי הוֹי, הוֹי!!!
שֵׁשַׁי: מַה לְּךָ וַיְזָתָא?
וַיְזָתָא: הוֹי רַחֲמוּנִי! מַכִּים! אֶת כִּידוֹנִי שָׁבְרוּ! יְהוּדִים מַכִּים!
סְפֶּנְטָה: הֵרָגַע, יֶלֶד, הֵרָגַע! אֲנַחְנוּ נָגֵן עָלֶיךָ.
וַיְזָתָא: הוֹי, הֵם רַבִּים! רַבִּים! הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בּוֹרְחִים!
שֵׁשַׁי: וַיְזָתָא! הֵא לְךָ! לְבַשׁ טַלִּית וְ“אַרְבַּע כַּנְפוֹת”, וְלֹא יַכִּירוּךָ.
(וַיְזָתָא מִתְעַטֵּף בְּטַלִּית וְלוֹבֵשׁ אַרְבַּע כַּנְפוֹת. הַקּוֹלוֹת הוֹלְכִים וּמִשְׁתַּתְּקִים, חֶבֶר מְגִּנִּים נִכְנָסִים).
מַחֲזֶה ג
חֶבֶר מְגִנִּים וְהַקּוֹדְמִים
רֹאשׁ הַחֶבְרָה: חַיִּים אַתֶּם? בָּרוּךְ מְחַיֵּה מֵתִים!
בִּנְיָמִין: וּבָרוּךְ הַנּוֹתֵן לַגִּבּוֹרִים כֹּחַ! מַה נִּשְׁמָע בַּחוּץ?
רֹאשׁ הַחֶבְרָה: חֲמֵשׁ מֵאוֹת פַּרְסִים נֶהֶרְגוּ.
סְפֶּנְטָה: הוֹי, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים!
רֹאשׁ הַחֶבְרָה: יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם! אֲנַחְנוּ חָפַצְנוּ רַק לְהָגֵן עַל עַצְמֵנוּ, אַךְ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים הָאֲרוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם שְׁלִיטָה בָּנוּ – שָׁפְכוּ חֲמָתָם עַל הַפַּרְסִים הָאֻמְלָלִים!
אֶחָד מִן הַחֶבְרָה: מִי הִיא בְּרִיָּה זוֹ? חֹטֶם פַּרְסִי וְלָבוּשׁ טַלִּית וְאַרְבַּע־כַּנְפוֹת!
הַשֵּׁנִי: הֲלֹא זֶהוּ וַיְזָתָא!
כֻּלָּם: וַיְזָתָא?!
רֹאשׁ הַחֶבְרָה: וְאֵּלּו בַּעֲלֵי הַתְּכֵלֶת? מַה לַפַּרְסִים בְּבֵית הֲתָךְ הַיּוֹם?
בִּנְיָמִין: הֲלֹא זֶהוּ הֲתָךְ!
וַיְזָתָא: וְזֶהוּ שֵׁשַׁי.
הֶחָבֵר הָרָאשִׁי: חַבְרַיָּה! נִשְׁבָּע אֲנִי בְּחַיֵּי רֹאשׁ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ יָפֶה מְאֹד! וַיְזָתָא בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת, וְשֵׁשַׁי בְּטַלִּית וְצִיצִית, כְּדַאי לִרְקֹד לִפְנֵיהֶם!
(כֻּלָּם מִתְלַכְּדִים בְּמַעְגָּל. וַיְזָתָא וְשֵׁשַׁי בְּאֶמְצַע רוֹקְדִים וּמְנַגְּנִים “שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב”)
וַיְזָתָא (בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוֹמֵעַ “אָרוּר הָמָן, אֲרוּרָה זֶרֶשׁ” – הוּא מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ וְצוֹחֵק לוֹ בְּרָצוֹן):
הֲלֹא זֶהוּ אָבִי! הֲלֹא זוֹהִי אִמִּי!
הַמָּסָךְ נוֹפֵל
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.