א    🔗

אַף־עַל־פִּי שֶׁעַד הַפֶּסַח לֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד אֶלָּא כִּשְׁמוֹנָה יָמִים בִּלְבַד, עֲדַיִן לֹא הָיָה ווֹלְף, בְּנוֹ שֶׁל ר' הִירְשׁ רוּבִּין, יוֹדֵעַ וְלֹא כְלוּם בְּשִׁיר־הַשִּׁירִים, שֶׁהַמְלַמֵּד הַכַּפְרִי שֶׁלּוֹ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהִכְנִיסוֹ בְּמֹחוֹ מֵאָז הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּאַחַר פּוּרִים.

– שְׁחוֹרָה אֲנִי, – סִלְסֵל הַמְלַמֵּד בְּנִגּוּן, – כָּךְ אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, – אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי שְׁחוֹרָה מֵחֲטָאִים, מִפְּנֵי שֶׁעָשִׂיתִי אֶת הָעֵגֶל, וְנָאוָה, יָפָה אֲנִי, שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הַתּוֹרָה. כְּאָהֳלֵי קֵדָר, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי נִרְאֵית שְׁחוֹרָה וּמֻשְׁחֶרֶת כְּאָהֳלֵיהֶם שֶׁל הַקֵּדָרִים, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, עֲתִידָהּ אֲנִי לִהְיוֹת צְחוֹרָה כַּוִּילָאוֹת שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ…

ווֹלְף חָזַר עַל דִּבְרֵי שֶׁל הָרַבִּי, שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּנִגּוּן, אַךְ מִשֶּׁהִגִּיעַ לַ“חֲזָרָה”, לָאֲמִירָה בְּעַצְמוֹ, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר אַף מִלָּה אֶחָת. הַמְלַמֵּד, יְהוּדִי צָנוּם וְחִוֵּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁדָּר חֹרֶף שָׁלֵם בַּכְּפָר וּמְזוֹנוֹתָיו הָיוּ מְצוּיִים בְּשֶׁפַע, יָשַׁב כֻּלּוֹ קוֹדֵר בְּתוֹךְ הַחֶדֶר הַכַּפְרִי הַמְסֻיָּד־כְּחַלְחַל וְהִבִּיט עַל תַּלְמִידוֹ בְּעֵינַיִם מְבַקְּשׁוֹת־רַחֲמִים.

– נוּ, הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, ווֹלְף, תֵּן דַּעְתְּךָ עַל הַדָּבָר, – דִּבֵּר הַמְלַמֵּד בְּקוֹל בַּכְיָנִי, – אֲנִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה לְאִשְׁתִּי וְלִילָדַי לְפֶסַח. חֹרֶף שָׁלֵם לֹא הָיִיתִי בַּבַּיִת. וּבִגְלָלְךָ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ עֲדַיִן אֶת שִׁיר־הַשִּׁירִים, אֵין אֲנִי יָכוֹל עֲדַיִן לִנְסֹעַ הַבָּיְתָה…

לְחָיָיו הַמְּלֵאוֹת וְהָאֲדֻמּוֹת שֶׁל ווֹלְף, שֶׁנִּרְאוּ כִּמְמֻלָּאוֹת יַיִן אָדֹם, הִסְמִיקוּ עוֹד יוֹתֵר מִדְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי. עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת הִבִּיטוּ אֶל הַמְלַמֵּד בְּרַחֲמָנוּת. הוּא כְּבָר רָצָה לִתֵּן אֶת דַּעְתּוֹ, אַךְ הַמִּלִּים הַמְנֻגָּנוֹת וְהַזָּרוֹת לֹא נִכְנְסוּ כְּלָל אֶל מֹחוֹ. אָהֳלֵיהֶם שֶׁל הַקַּדָּרִים עִם הָעֵגֶל שֶׁהַיְּהוּדִים עָשׂוּהוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, הַוִּילָאוֹת הַצְּחוֹרִים שֶׁל שְׁלֹמֹה וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם – כֻּלָּם נִסְתַּבְּכוּ אֶצְלוֹ יַחַד כְּמִין פְּקַעַת אַחַת, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַתִּירָהּ וְלָצֵאת מִתּוֹכָהּ בְּשָׁלוֹם.

הָאָב, ר' הִירְשׁ, הִבִּיט עַל בְּנוֹ, זֶה הַנַּעַר הַמְגֻדָּל לֹא לְפִי שְׁנוֹתָיו, בַּעַל הַלְּחָיַיִם הָאֲדֻמּוֹת, שֶׁבֵּין נְעָרִים יְהוּדִיִּים אֵין שֶׁכְּמוֹתוֹ נִרְאִים כְּלָל, וְהִטִּיל מַבָּטִים שֶׁל רֹגֶז לְצַד אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עִם תַּרְנְגוֹל־הֹדּוּ בְּחֵיקָהּ וּמְפַטֶּמֶת אוֹתוֹ לְפֶסַח, שֶׁיִּהְיֶה שָׁמֵן.

– אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל, מִנַּיִן הִגִּיעַ אֵלַי בֵּן שֶׁכָּזֶה, – דִּבֵּר בְּכַעַס אֵל אִשְׁתּוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל מוֹזֵג כַּפְרִי, – הֲרֵי אֵין צוּרַת יְהוּדִי כְּלָל, זֶה הַבֵּן שֶׁלָּךְ.

– הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָ כְּשֵׁם שֶׁהוּא שֶׁלִּי, – הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְּרֻגְזָה, כְּשֶׁהִיא חוֹנֶקֶת אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל הַהֹדִּי, כְּדֵי שֶׁיַּרְחִיב יוֹתֵר אֶת פִּיו לְקַבָּלַת הַמָּזוֹן, – וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִן הַיֶּלֶד.

– מִן הַיֶּלֶד, – חָזַר ר' הִירְשׁ בְּלִגְלוּג עַל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, – הַבָּחוּר גָּדֵל כְּגוֹי מַמָּשׁ, וְאֶצְלָהּ עֲדַיִן הוּא יֶלֶד, יֶלֶד הַדּוֹמֶה לְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן…

הוּא סָגַר אֶת הַדֶּלֶת בְּכַעַס וְיָצָא.

ווֹלְף הִקְשִׁיב תָּמִיד לִדְבָרָיו שֶׁל אַבָּא, שָׁמַע אֶת תְּשׁוּבוֹתֶיהָ שֶׁל אִמָּא, וְלֹא שָׂם לִבּוֹ אֲלֵיהֶם. נִכְנְסוּ בְּאָזְנוֹ הָאַחַת וְנִפְלְטוּ בַּשְּׁנִיָּה. הוּא עָזַב אֶת הָרַבִּי מַמָּשׁ בְּאֶמְצַע פֵּרוּשׁוֹ וְהָלַךְ לוֹ אֶל אֻרְווֹת הַסּוּסִים, בִּקְצֵה הֶחָצֵר. אַךְ בְּפֶתַח הַבַּיִת נִזְכַּר שֶׁהוּא רָעֵב, אַף־עַל־פִּי שֶׁרַק לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה סָעַד פַּת שַׁחֲרִית, חָזַר וּבָצַע לוֹ בִּזְרִיזוּת פְּרוּסַת לֶחֶם, גְּדוֹלָה וְעָבָה, הִכְנִיסָהּ בְּכִיס מְעִילוֹ, שֶׁהָיָה מָלֵא תָּמִיד חַלּוּקֵי־אֲבָנִים, מַסְמְרִים וּמַפְתְּחוֹת שְׁבוּרִים. בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַקְּצָרוֹת וְהֶעָבוֹת צָבַט חֲתִיכוֹת־חֲתִיכוֹת מִן הַפְּרוּסָה וְהִנִּיחָן בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַצְּחוֹרוֹת מְאֹד שֶׁנִּרְאוּ בִּגְבוּרָתָן מִבֵּין הַשְּׂפָתַיִם הָאֲדֻמּוֹת וְהַמְּלֵאוֹת, וְלָעַס בְּקוֹל וּבְחֵשֶׁק.

– וֶלְוִיל, – קָרְאָה לוֹ אִמּוֹ רַכּוֹת – חֲזֹר בִּמְהֵרָה, הָרַבִּי צָרִיךְ עוֹד לְלַמֵּד אוֹתְךָ.

– לֹא אֶחֱזֹר, – אָמַר ווֹלְף בְּפֶה מָלֵא לֶחֶם, – אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל “רוֹךְ” הַזָּקֵן בָּאֻרְוָה.

– וְכִי מָה, רוֹךְ יִהְיֶה הָרַבִּי שֶׁלְּךָ? – שָׁאֲלָה הָאֵם, – מִמֶּנּוּ תִּלְמַד תּוֹרָה? הֲרֵי גּוֹי גָּמוּר תִּהְיֶה!

– אֶהְיֶה! – הֵשִׁיב ווֹלְף.

הוּא יָצָא מִן הַבַּיִת בְּחָפְזָה, שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לְעָצְרוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ.

הָאֲדָמָה בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה עוֹד הָיְתָה לַחָה מִן הַקּוֹר וְהַשְּׁלָגִים שֶׁעָמְדוּ בְּתָקְפָּם כָּל הַחֹרֶף. כָּל צַעַד הִטְבִּיעַ אֶת צוּרַת הַמַּגָּף בַּקַּרְקַע הַרְטֻבָּה. אַךְ מִבַּעַד לִשְׁיָרֵי־שֶׁלֶג וְעָלִים כְּמוּשִׁים, שֶׁנִּשְׁתַּיְרוּ מִן הַסְּתָו שֶׁעָבַר, בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ עֲשָׂבִים רַכִּים וְהוֹצִיאוּ מְבֻיָּשִׁים אֶת רָאשֵׁיהֶם הַקְּטַנִּים. פֹּה וְשָׁם הִתְרוֹמֵם גַּם צִיץ־שָׂדֶה כָּתֹם וְהִתְבַּלֵּט מִתּוֹךְ הַיֶּרֶק. תַּרְנְגֹלוֹת הַדּוֹגְרוֹת עַל בֵּיצֵיהֶן קִעְקְעוּ קִעְקוּעַ חָזָק מְאֹד בְּלֹא לֵאוּת. תַּרְנְגֹלֶת אַחַת זְרִיזָה, שֶׁהִקְדִּימָה אֶת חַבְרוֹתֶיהָ, כְּבַר הִתְהַלְּכָה בְּרַחֲבוּת יְתֵרָה עִם אֶפְרוֹחֶיהָ הַקְּטַנִּים, עוֹדָם עֲרֻמִּים־לְמֶחֱצָה, חִפְּשָׂה גַּרְעִינִים בְּזֶבֶל־הַסּוּסִים הַמַּהְבִּיל בְּחֻמּוֹ, וְהִשְׁגִּיחָה הַשְׁגָּחָה חֲמוּרָה וּמְעֻלָּה עַל הַחֲתוּלָה הַצְּהֻבָּה, שֶׁעָמְדָה מַמְתֶּנֶת וּמְבַקֶּשֶׁת הִזְדַּמְּנוּת לִטְרוֹף אֶפְרֹחַ אֶחָד בָּרֶגַע שֶׁהִיא, הָאֵם, תַּסִּיחַ אֶת דַּעְתָּהּ.

– קָה קָה קָה, – הִזְהִירָה בְּרֹגֶז אֶת הַחֲתוּלָה, וְהֵכִינָה מִבְּעוֹד מוֹעֵד אֶת מַקּוֹרָהּ, וְלָטְשָׁה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, מוּכָנָה וּמְזֻמֶּנֶת לְהָגֵן עַל הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהּ.

ווֹלְף הֵרִים אֶבֶן מִן הָאֲדָמָה וְהִטִּיל בַּחֲתוּלָה הָאוֹרֶבֶת. הַחֲתוּלָה קָפְצָה וְעָלְתָה בִּמְהִירוּת עַל הַגָּדֵר, שֶׁעַל כְּלוֹנָסֶיהָ הִתְיַבְּשׁוּ קְדֵרוֹת־חֶרֶס, כְּשֶׁפְּנֵיהֶן הֲפוּכוֹת לְמַטָּה, וְהִבִּיטָה עַל הַנַּעַר כְּמִתְגָּרָה בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְפֹּס אוֹתָהּ. ווֹלְף רָקַק כְּנֶגְדָּהּ, גָּחַן אֶל הַקַּרְקַע וְהִגְבִּיהַּ אֶפְרֹחַ, חָלוּשׁ וְעָרֹם, שֶׁלֹּא הָיוּ עָלָיו נוֹצוֹת כְּלָל, מִלְּבַד מְעַט פְּלוּמָה צְהֻבָּה. הַדּוֹגֶרֶת הִזְדַּעְזְעָה, הִבִּיטָה עַל ווֹלְף בְּעֵינַיִם עֲגֻלּוֹת, בְּאִי־מְנוּחָה, אַךְ אֶל תּוֹךְ עֵינָיו לֹא קָפְצָה. הִיא רָאֲתָה כֵּיצַד הוּא מְלַטֵּף אֶת יַלְדָּהּ, מְגַפְּפוֹ בְּתוֹךְ כַּפּוֹתָיו, מְחַמֵּם אוֹתוֹ בְּהֶבֶל נְשִׁימָתוֹ וּמַגִּישׁ לוֹ פֵּרוּרֵי מָזוֹן לְעוּסִים יָשָׁר מִתּוֹךְ פִּיו.

– נוּ, שׁוּב לְךָ אֶל אִמְּךָ, צַפְצְפוֹן, – אָמַר ווֹלְף לָאֶפְרֹחַ, כְּשֶׁהוּא מוֹרִידוֹ בִּזְהִירוּת וּבְחִבָּה מִתּוֹךְ יָדוֹ.

הוּא עָבַר לְיַד עֵץ־דֻּבְדְּבָנִים יָבֵשׁ וּסְבוּךְ־עֲנָפִים וְתָלַשׁ כַּמָּה גַּרְגְּרֵי־דֻּבְדְּבָן, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בְּכַמָּה מִן הָעֲנָפִים עוֹד מִימוֹת הַקַּיִץ שֶׁעָבַר וְהַצִּפֳּרִים נִקְּרוּ בָּהֶם, לִמְצֹא מְעַט מָזוֹן בִּקְלִפָּתָם הַמְיֻבֶּשֶׁת. דָּבָר זֶה מִלֵּא אוֹתוֹ שֶׁפַע שֶׁל שִׂמְחָה וָכֹחַ. הוּא חָשׁ פִּתְאוֹם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַקְּצָרוֹת וְהֶעָבוֹת עֹז רַב כָּל־כָּךְ, שֶׁנִּתְעוֹרֵר בּוֹ חֵשֶׁק לְשַׁבֵּר מַשֶּׁהוּ, לְקַלְקֵל אֵיזֶה דָּבָר. רָץ אֶל אִילָן צָעִיר וְהִתְחִיל מוֹשְׁכוֹ לְעָקְרוֹ מִן הָאֲדָמָה, אַךְ הָעֵץ הַצָּעִיר נֶאֱחַז בְּשָׁרָשָׁיו יָפֶה בָּאֲדָמָה וְלֹא נָתַן לְתָלְשׁוֹ. הֵרִים ווֹלְף אֶבֶן, שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת מְשֻׁקַעַת רֻבָּהּ בַּקַּרְקַע, וְזָרַק אוֹתָהּ בְּכֹחַ אֶל עֲדַת עוֹרְבִים שֶׁהָיוּ מְקַרְקְרִים מִסָּבִיב לְתֵל שֶׁל אַשְׁפָּה.

– הֵי, אֲרוּרִים! – צָעַק פּוֹלַנִּית, כְּדַרְכָּם שֶׁל יְהוּדִים לְדַבֵּר תָּמִיד אֶל בַּעֲלֵי־חַיִּים בִּלְשׁוֹן הַגּוֹיִם, – הָלְאָה מִזֶּה, מְכַשְּׁפִים שְׁחוֹרִים, עוּפוּ לָכֶם! הַחֹרֶף כְּבָר חָלַף לוֹ.

הָעוֹרְבִים פָּרְחוּ לָהֶם בְּקִרְקוּר. צִפֳּרִים צִפְצְפוּ, רִקְּדוּ, שִׂחֲקוּ בְּטִיסָה־תְּפִיסָה. אַנְקוֹרִים הִרְעִישׁוּ עוֹלָמוֹת מִתַּחַת לְגַגּוֹת־קַשׁ, חִפְּשׂוּ קִנִּים מִן הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה.

לְמַעְלָה לְמַעְלָה, מֵעַל לְרֹאשָׁהּ שֶׁל עֲרֵמַת שַׁחַת, הִסְתּוֹבְבָה חֲסִידָה, עָשְׂתָה הַקָּפוֹת, נִפְנְפָה בִּכְנָפֶיהָ, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הָיְתָה מַאֲמִינָה אִם אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲמֹד שָׁם. לְבַסּוֹף הִצִּיבָה אֶת רַגְלֶיהָ הַדַּקּוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַכְּלוֹנָס הַבּוֹלֵט מִתּוֹךְ הַשַּׁחַת, עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה בָּעוֹלָם שֶׁמִּסְּבִיבָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, כְּצוֹפֶה עַל מִשְׁמַרְתּוֹ. הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הִשְׁתַּקְּפָה בְּכָל שֶׁבֶר זְכוּכִית, בַּעֲנָפִים יְבֵשִׁים, בִּשְׁיָרִים שֶׁל גּוּשֵׁי שֶׁלֶג, בְּכָל גַּל אַשְׁפָּה וּבְכָל שְׁלוּלִית. לְבַסּוֹף טָפְחָה הַחֲסִידָה כְּנָפֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת לִקְרַאת חֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְהִשְׁמִיעָה קוֹל צְרִיחָה גְּדוֹלָה וּמְשֻׁנָּה. ווֹלְף הִגְבִּיהַּ אֶת עֵינָיו אֶל הַחֲסִידָה וְצָעַק לָהּ:

– חֲסִידָה הַמַּלְכָּה, קִנֵּךְ בּוֹעֵר!

בִּצְרִיחָתָהּ שֶׁל הַחֲסִידָה הִרְגִּישׁ אֶת כָּל שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הָאָבִיב, שֶׁל הַיְקִיצָה הַבָּאָה אַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים, הַכְּבֵדִים, הַקָּרִים. הוּא הוֹרִיד אֶת כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ וּזְרָקוֹ כַּמָּה פְּעָמִים כְּלַפֵּי מַעְלָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדַע, שֶׁנַּעַר מִיִּשְׂרָאֵל אָסוּר לוֹ לַעֲמֹד בְּגִלּוּי־רֹאשׁ. מֵעֹדֶף כֹּחוֹת בְּכָל הָאֲבָרִים הִתְחִיל רָץ עַל הָאֲדָמָה הָרַכָּה, רָץ מַהֵר, בִּדְהָרָה, עַד אֶל הָאֻרְווֹת.

עַל גַּבֵּי גֶּזַע שֶׁל עֵץ כָּרוּת, הַבּוֹלֵט מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, יָשַׁב רוֹךְ, הַמְּשָׁרֵת הַזָּקֵן שֶׁלָּהֶם בָּאֻרְוָה, וּבְסַכִּין שֶׁבְּיָדוֹ הָיָה חוֹתֵךְ בֶּעָנָף.

– מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, רוֹךְ? – שָׁאַל ווֹלְף אֶת הַזָּקֵן.

הַגּוֹי שִׁרְבֵּב אֶת צַוָּארוֹ הַחוּם, הַמְקֻמָּט וְהַמְגֻיָּד, מִתּוֹךְ הַכֻּתֹּנֶת הַגּוֹיִית הַשְּׁחַרְחֹרֶת, שֶׁהָיְתָה מְרֻכֶּסֶת בְּכַפְתּוֹר־זְכוּכִית אָדֹם וְקָטָן. הוּא הֶחֱלִיק מִתּוֹךְ נַחַת־רוּחַ אֶת כָּל קִמְטֵי פָּנָיו הַצְּנוּמִים וְהַגַּרְמִיִּים, שֶׁדִּמְיוֹנָם הָיָה כִּקְלִפָּתוֹ שֶׁל עֵץ יָשָׁן, וְגִלָּה שֵׁן אַחַת וִיחִידָה, צְהֻבָּה וּגְדוֹלָה, הַשְּׁיָר הָאַחֲרוֹן בְּפִיו הָרֵיקָן.

– מִקְטֶרֶת אֲנִי עוֹשֶׂה לִי, ווֹלְף, – אָמַר בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁהוּא מְחַיֵּךְ בְּכָל הַקְּמָטִים שֶׁמִּסָּבִיב לְעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת, הַיְרֻקּוֹת, – חָתַכְתִּי לִי עָנָף מֵעֵץ־דֻּבְדְּבָנִים. אַל תַּגִּיד לְאַבָּא, שֶׁקִּלְקַלְתִּי עָנָף שֶׁל דֻּבְדְּבָן. מֵעֵץ דֻּבְדְּבָנִים הַמִּקְטָרוֹת הֵן הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר.

– לֹא אַגִּיד, רוֹךְ, – הִבְטִיחוֹ ווֹלְף, – אַךְ הֵיכָן הִיא הַמִּקְטֶרֶת הַיְשָׁנָה שֶׁלָּךְ?

– הַיְשָׁנָה? מְכַרְתִּיהָ לְצוֹעֲנִי. סְכוּם יָפֶה שִׁלֵּם לִי. מַחֲצִית הָרֻבָּל בְּכֶסֶף.

ווֹלְף הִתְיַשֵּׁב עַל עֲרֵמַת הֶעָלִים הַיְבֵשִׁים סָמוּךְ לְרוֹךְ הַזָּקֵן וְהִסְתַּכֵּל בִּמְלַאכְתּוֹ, אֵיךְ הוּא מְחַתֵּךְ בִּזְרִיזוּת אֶת עֵץ הַדֻּבְדְּבָן הַקָּשֶׁה בַּסַּכִּין שֶׁבְּיָדוֹ. הַזָּקֵן לֹא חָדַל מִלְּדַבֵּר בְּקוֹלוֹ הֶחָלוּשׁ, וְהָיָה מִתְמוֹגֵג מֵחֶדְוָה וּמְגַלֶּה אֶת שִׁנּוֹ הָאַחַת־יְחִידָה שֶׁבְּפִיו. הַמַּעֲשֶׂה בְּמִקְטַרְתּוֹ, שֶׁמְּכָרָהּ בְּמַחֲצִית הָרֻבָּל שֶׁל כֶּסֶף, מִלֵּא אוֹתוֹ שִׂמְחָה.

– צוֹעֲנִים אוֹהֲבִים מְאֹד מִקְטָרוֹת יְשָׁנוֹת, ווֹלְף, – מִלְמֵל, – אַךְ לֹא כְּדֵי לְעַשֵּׁן, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל. הֵם מְבַקְּעִים אֶת הַמִּקְטֶרֶת, מְגָרְדִים מִבִּפְנִים אֶת הַחֹמֶר הַשָּׁחוֹר הַמְדֻבָּק שָׁם, שֶׁנִּצְטַבֵּר מִן הֶעָשָׁן וּמִן הַטַּבַּק, וְדָבָר זֶה הֵם אוֹכְלִים.

ווֹלְף הֶעֱוָה אֶת פָּנָיו:

– פוּי, חֲזִירִים! וְאֵין זֶה מַזִּיק לָהֶם כְּלָל?

– לְהֵפֶךְ, עוֹדָם מַבְרִיאִים מִזֶּה, – צָחַק רוֹךְ, – אַף הַנָּשִׁים שֶׁלָּהֶם חוֹטְפוֹת מִדָּבָר זֶה וְנֶהֱנוֹת מִמֶּנּוּ כְּמוֹ מִיַּי"שׁ.

ווֹלְף רָקַק עַל הַצּוֹעֲנִים, הָאוֹכְלִים דָּבָר מָאוּס כָּזֶה, וְקָם וְהָלַךְ אֶל הָאֻרְוָה, אֶל הַסּוּסִים.

הַסּוּסִים כְּבָר הָיוּ בַּשָּׂדֶה. הַמְשָׁרְתִים חָרְשׁוּ אֶת הַשָּׂדוֹת לִזְרִיעַת שִׁפּוֹן־קַיִץ וְתַפּוּחֵי־אֲדָמָה. בָּאֻרְוָה נִשְׁאֲרוּ רַק הַסּוּסוֹת הַמְעֻבָּרוֹת בִּלְבַד, הָעֲתִידוֹת בְּיּוֹם מִן הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים לְהַמְלִיט סְיָחִים, וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָן עוֹד לַחֲרִישָׁה. הֵן נָשְׁמוּ בִּכְבֵדוּת בְּצַלְעוֹתֵיהֶן הַמְּלֵאוֹת וְהַמְעֻגָּלוֹת וְתָלְשׁוּ בַּעֲצַלְתַּיִם מְעַט מִן הַשַּׁחַת, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּ“סֻלָּמוֹת” מֵעַל לָאֵבוּסִים. עַל הָאֲדָמָה הָיְתָה מֻטֶּלֶת הַיּוֹלֶדֶת “קַשָּׁה”, חוּמַת־שֵׂעַר וּצְעִירָה, וְלִקְּקָה בִּלְשׁוֹנָהּ אֶת הַסְּיָח הָרַךְ־הַנּוֹלָד, שֶׁהָיָה שָׁכוּב עַל יָדָהּ וְרַגְלָיו הַדַּקּוֹת סְבוּכוֹת זוֹ בְּזוֹ. ווֹלְף נִגַּשׁ אֶל הַסְּיָח, כְּאֵם הַנִּגֶּשֶׁת אֶל בַּר־בִּטְנָהּ בְּאַהֲבָה וּבִזְהִירוּת, וְהִסְמִיךְ אֶת לֶחְיוֹ הָאֲדֻמָּה אֶל הָעוֹר הָרַךְ.

– מַה שֵׁם תִּקְרָא לוֹ, ווֹלְף, – שָׁאַל רוֹךְ הַזָּקֵן, כְּשֶׁהוּא מוֹסִיף לְחַתֵּךְ אֶת הַמִּקְטֶרֶת.

– כָּל הַלַּיְלָה הִרְהַרְתִּי בָּזֶה, וַעֲדַיִן לֹא הֶעֱלֵיתִי וְלֹא כְּלוּם, – אָמַר ווֹלְף – הַגֵּשׁ לִי, רוֹךְ, מְעַט מֶלַח וְאַמְלִיחוֹ… “קַשָּׁה” כְּבָר לִקְקָה מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַמֶּלַח.

רוֹךְ טִפֵּס וְעָלָה אֶל הַקּוֹרוֹת הַמַּרְקִיבוֹת בִּקְצֵיהֶן, מִתַּחַת לַגַּג, מָקוֹם שֶׁהָיָה הַמֶּלַח טָמוּן, לָקַח וְהִגִּישׁ לַנַּעַר. ווֹלְף הִמְלִיחַ אֶת הַיְצוּר הָרַךְ, שֶׁעֲדַיִן עָמַד עַל רַגְלָיו הַדְּקִיקוֹת עֲמִידָה רוֹפֶפֶת, כְּמוֹ שֶׁאִמּוֹ שֶׁלּוֹ מַמְלִיחָה אֶת הַבָּשָׂר לְהַכְשִׁירוֹ לִפְנֵי הַבִּשּׁוּל.

הַיּוֹלֶדֶת חָזְרָה מִיָּד לְלַקֵּק אֶת הָרַךְ־הַנּוֹלָד שֶׁלָּהּ.

– כָּל מַה שֶׁתְּלַקֵּק אוֹתוֹ יוֹתֵר, יוֹתֵר תִּרְחַץ וּתְנַקֶּה אוֹתוֹ, – אָמַר ווֹלְף מְאֻשָּׁר, כְּשֶׁהוּא מַעֲבִיר אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פְּנֵי הַמִּבְרֶשֶׁת הַקְּטַנָּה וְהַקָּשָׁה שֶׁל שְׂעָרוֹת שֶׁעַל צַוָּארוֹ הַגָּמִישׁ שֶׁל הַסְּיָח.

הוּא אָהַב אֶת כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבַּחֲצֵרָם. הוּא הִכִּיר אֶת כָּל הָעוֹפוֹת, הַפָּרוֹת וְהָעֲגָלִים. אַף מִפְּנֵי הַפָּר הַכַּעֲסָן, הָעוֹמֵד קָשׁוּר תָּמִיד בְּשַׁלְשֶׁלֶת אֶל הָאֵבוּס, מֻבְדָּל מִשְּׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת, לֹא הָיָה ווֹלְף מִתְיָרֵא וְהָיָה מְלַטֵּף אֶת צַוָּארוֹ הָאֵיתָן. אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל, אַף יוֹתֵר מִכְּלָבִים, הָיָה אוֹהֵב סוּסִים, וְיוֹתֵר מִן הַסּוּסִים – סְיָחִים. הוּא הָיָה מְכַוֵּן תָּמִיד אֶת הַשָּׁעָה לְהִמָּצֵא בָּאֻרְוָה בְּשָׁעָה שֶׁסּוּסָה עוֹמֶדֶת לְהַמְלִיט, וְהָיָה מְסַיֵּעַ בִּידֵי רוֹךְ הַזָּקֵן לְיַלֵּד אֶת הַסְּיָחִים.

אָבִיו הָיָה מַלְקֶה אוֹתוֹ עַל כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁנַּעַר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַבְּהֵמוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בִּדְבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה. אֲבָל שׁוּם מַלְקוֹת וְשׁוּם סְטִירוֹת־לֶחִי לֹא הוֹעִילוּ.

– הַנַּעַר יִגְדַּל וְיִהְיֶה סַיָּס, בַּעַל־עֲגָלָה יִהְיֶה, – נִבָּא אָבִיו, – הַלְוַאי וְאֶתְבַּדָּה!

לֹא, הוּא לֹא הָיָה מְרֻצֶּה בּוֹ, בְּווֹלְף, ר' הִירְשׁ רוּבִּין. אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה יְהוּדִי כַּפְרִי, בַּעַל אֲחֻזָּה הֲגוּנָה, בְּכָל זֹאת לֹא אָהַב אֶת הַכְּפָר, וְלֹא אֶת הָאֲחֻזָּה, שֶׁקִּבְּלָהּ בִּירֻשָּׁה מֵחוֹתְנוֹ.

ר' הִירְשׁ הָיָה עִירוֹנִי, תַּלְמִיד־חָכָם, וּבְשֶׁל כָּךְ בֶּאֱמֶת לְקָחוֹ חוֹתְנוֹ חָתָן לְבִתּוֹ, הַבַּת־הַיְחִידָה, וְנָתַן לוֹ אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ – שָׂדוֹת הַרְבֵּה, גַּנֵּי פְּרִי, חָצֵר מְלֵאָה בִּנְיָנִים, פָּרוֹת, סוּסִים, עוֹפוֹת, אֻרְווֹת וּמַמְגוּרוֹת. וְאַחַר מוֹת חוֹתְנוֹ נִשְׁתַּקַּע בַּכְּפָר, כִּבְעָלֶיהָ שֶׁל הָאֲחֻזָּה, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִסְתַּגֵּל לְכָךְ. אֶת הָעֲבוֹדָה עָשׂוּ הָאִכָּרִים הַמְשָׁרְתִים, וְגַם אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה בַּעֲבוֹדַת הַמֶּשֶׁק.

ר' הִירְשׁ לֹא יָדַע לִרְתֹּם סוּס לָעֲגָלָה, מְפַחֵד הָיָה לָגֶשֶׁת לִמְלָאכָה זוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּלָבָיו הָיוּ רָצִים אַחֲרָיו וּמְלַקְּקִים אֶת יָדָיו, עֲדַיִן לֹא הָיָה רוֹחֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה יְתֵרָה, וּבְסֵתֶר לִבּוֹ עֲדַיִן הָיָה מְפַחֵד מִפְּנֵיהֶם בְּמִקְצָת.

– כֶּלֶב אֵין יְכוֹלִים לִסְמֹךְ עָלָיו, – הָיָה מַפְטִיר בַּחֲשָׁאי, וְהָיָה מְגָרֵשׁ אֶת הַכְּלָבִים שֶׁרָדְפוּ אַחֲרָיו בְּרָאשִׁים שְׁלוּחִים וּמְבַקְּשִׁים לְטִיפָה כָּלְשֶׁהִי.

הוּא לֹא יָכֹל לִסְבֹּל אֶת הָאִכָּרִים עִם דִּבּוּרֵיהֶם הַמְגֻשָּׁמִים, מִקְטְרוֹתֵיהֶם הַמַּעֲלוֹת רֵיחַ רַע, צְחוֹקָם הַגַּס וּבוּרוּתָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה נוֹסֵעַ תְּכוּפוֹת אֶל הָרַבִּי, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה חָסִיד נִלְהָב בְּיוֹתֵר, וְעִם כָּל נְסִיעָה הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּין יְהוּדִים, יְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּמִסְחָר, יִשְׁמַע מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת עַל עֶסְקֵי־מִלְחָמָה הָעֲתִידִים לְהֵעָרֵךְ בָּעוֹלָם. מְחַבְּרֵי סְפָרִים הַמְחַזְּרִים בַּמְּדִינָה לֶאֱסֹף מְנוּיִים, “נִשְׂרָפִים”, “נְכָדִים” שֶׁל צַדִּיקִים, מַגִּידִים, “יְהוּדִים נָאִים” שֶׁיָּרְדוּ מִמַּדְרֵגָתָם וּסְתָם קַבְּצָנִים, כֻּלָּם הָיוּ סָרִים בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתָם אֶל ר' הִירְשׁ בַּכְּפָר וְהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם יָמִים עַל יָמִים, וַאֲפִלּוּ שָׁבוּעוֹת, אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ וְנֶהֱנִים מִכָּל טוּב. ר' הִירְשׁ נֶהֱנָה אַף הוּא הֲנָאָה גְּדוֹלָה, הָיָה מֵסֵב עִמָּהֶם אֶל הַשֻּׁלְחָן וְשׁוֹמֵעַ אֶת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיוֹתֵיהֶם שָׁעוֹת תְּמִימוֹת וּמַרְבֵּה שִׂיחָה, לְפַצּוֹת עַצְמוֹ עַל כָּל הַיָּמִים שֶׁל שְׁתִיקָה. וְהָיוּ יוֹצְאִים מִבֵּיתוֹ כְּשֶׁבִּידֵיהֶם נְדָבוֹת הֲגוּנוֹת וּפְנֵיהֶם מַבְהִיקוֹת מֵרֹב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, חָלָב וְחֶמְאָה, בֵּיצִים וּמָרָק־שֶׁל־תַּרְנְגֹלוֹת. בְּחָדְשֵׁי הַחֹרֶף, כְּשֶׁהַדְּרָכִים הָיוּ מְשֻׁבָּשׁוֹת בִּשְׁלָגִים וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא אֶל הַכְּפָר, הָיָה ר' הִירְשׁ מִתְהַלֵּךְ אוֹבֵד עֵצוֹת, כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא מָקוֹם לְעַצְמוֹ. הוּא נָשַׁךְ אֶת זְקָנוֹ מֵרֹב צַעַר, פִּכֵּר אֶצְבְּעוֹתָיו מִתּוֹךְ עַצְבָּנוּת, וְלֹא פָּסַק מִלְּהַגְבִּיהַּ עֵינָיו אֶל תִּקְרַת־הַבַּיִת הַמְסֻיֶּדֶת.

– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גְּאָלֵנִי נָא מִן הַכְּפָר, – הִתְחַנֵּן, – הֲבִיאֵנִי בֵּין יְהוּדִים!

הוּא הָיָה מְקַוֶּה תָּמִיד לִמְכֹּר אֶת הָאֲחֻזָּה, לְמָסְרָה לְמִישֶׁהוּ בְּמַחֲצִית שָׁוְיָהּ, וְלַעֲבֹר לָגוּר בָּעִיר, בֵּין יְהוּדִים.

אַךְ מִשּׁוּם־מָה לֹא נִזְדַּמֵּן מֵעוֹלָם קוֹנֶה. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא עַצְמוֹ לֹא רָצָה לָבוֹא בְּמַגָּע עִם הָעִנְיָנִים הַגּוֹיִיִּם שֶׁבַּאֲחֻזָּה, כָּךְ רָצָה גַּם לִשְׁמֹר עַל נְעָרָיו שֶׁלֹּא יָבוֹא בְּמַגָּע עִמָּהֶם. הוּא הֶחֱזִיק בִּשְׁבִילָם מְלַמֵּד, וְהִשְׁגִּיחַ עַל כָּךְ שֶׁיִּלְמְדוּ חֻמָּשׁ עִם רַשִּׁ"י, גְּמָרָא וְחֶשְׁבּוֹן. וְאִם בִּקֵּשׁ אֶחָד לָגֶשֶׁת אֶל סוּס, הָיָה נוֹזֵף:

– אַל תִּגְּעוּ בַּבְּהֵמוֹת, תִּשְׁכְּחוּ אֶת תַּלְמוּדְכֶם!

הָאֶחָד שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהַרְחִיקוֹ מִן הַבְּהֵמוֹת הָיָה ווֹלְף. עוֹד מִיַּלְדוּתוֹ לֹא הָיָה מֹחוֹ שֶׁל הַנַּעַר פָּתוּחַ לְתוֹרָה, וְעָשָׂה מַעֲשִׂים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת לִבּוֹ שֶל ר' הִירְשׁ מוֹרָא וָפָחַד. הוּא תָּחַב אֶת כַּף יָדוֹ לְתוֹךְ פּיּוֹתֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַכְּלָבִים, נָעַץ אֶצְבְּעוֹתָיו בֵּין שִׁנֵּיהֶם, וְלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִשָּׁכוּהוּ. הוּא הִתְגַּלְגֵּל עִם הַכְּלָבִים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, צָד צִפֳּרִים. בַּחֹרֶף, כְּשֶׁהָיְתָה צִפּוֹר קְפוּאָה־לְמֶחֱצָה מִדַּפֶּקֶת עַל שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַכְּפוּרָה, שֶׁיַּנִּיחַ לָהּ לְהִכָּנֵס, הָיָה הוּא מַכְנִיסָהּ וּמְחַמֵּם אוֹתָהּ בְּהֶבֶל פִּיו, מֵשִּׁיב אֶת נְשִׁימָתוֹ הַחַמָּה לְתוֹךְ מַקּוֹרָהּ הַפָּתוּחַ נָשׁוֹם וְנָשׁוֹב עַד שֶׁמֵּשִׁיב לַצִּפּוֹר אֶת רוּחָהּ וּמַבְרִיאָהּ. אַף הוּא יָדַע לַחֲבֹשׁ אֶת רַגְלוֹ הַפְּצוּעָה שֶׁל כֶּלֶב, שֶׁחֲבֵרוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ נָעַץ בּוֹ שִׁנָּיו בְּתִגְרָה בְּשֶׁל כַּלְבָּהּ. וְאִם נִכְנְסָה פָּרָה זָרָה לְתוֹךְ שְׂדוֹתֵיהֶם, לֹא הָיָה נָח עַד שֶׁתְּפָסָהּ לְזוֹ בְּקַרְנֶיהָ וְהִכְנִיסָהּ לָרֶפֶת, וְהֶחֱזִיק אוֹתָהּ זְמָן הַרְבֵּה, עַד שֶׁבָּא בְּעָלֶיהָ וְזָהוּב בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ וּלְשַׁלֵּם אֶת הַנֶּזֶק שֶׁגָּרְמָה.

ר' הִירְשׁ הִתְרָעֵם:

– פִּרְחָח, אֵין אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ לִי עֲסָקִים עִם הָעֲרֵלִים, הוֹצֵא אֶת הַפָּרָה!

אַךְ ווֹלְף לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ.

– מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁעוֹלָה בְּהֵמָה שֶׁלָּנוּ עַל שְׂדוֹתֵיהֶם שֶׁלָּהֶם – הֵם עוֹצְרִים אוֹתָהּ וְדוֹרְשִׁים כֶּסֶף־פִּדְיוֹן? – כָּךְ הָיָה ווֹלְף טוֹעֵן בַּחֲמִימוּת. – אַף שְׂדוֹתֵינוּ שֶׁלָּנוּ אֵינָם הֶפְקֵר!

מִפְּנֵי נַעֲרֵי הַגּוֹיִים לֹא הָיָה מִתְיָרֵא, עָמַד תָּמִיד מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהָשִׁיב מַכּוֹת בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם לְכָל מִי שֶׁיִּגַּע בּוֹ. אַךְ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ הָיָה נָתוּן לַסּוּסִים. הָיָה רוֹכֵב עַל אַבִּירֵי הַסּוּסִים אַף בְּלֹא רֶסֶן, בְּהֵאָחֲזוֹ בָּרַעְמָה בִּלְבָד. הוּא זָחַל וְנִכְנַס מִתַּחַת לִכְרֵסֵיהֶם שֶׁל הַסּוּסִים וְקִרְצֵף מֵהֶם אֶת הַזֶּבֶל בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. וְאִם אֵרַע שֶׁנִּנְעַץ שֶׁבֶר זְכוּכִית בְּרַגְלוֹ שֶׁל סוּס צָעִיר שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְזָל, אוֹ שֶׁנִּתְקַע מַסְמֵר בַּפַּרְסָה, הֵרִים אֶת רַגְלוֹ הַפְּצוּעָה שֶׁל הַסּוּס, הִנִּיחָהּ עַל בִּרְכּוֹ, וְלֹא חָדַל מִלְּטַפֵּל בָּהּ וּמִלַּחֲבֹשׁ, עַד שֶׁרִפָּא אֶת הַחוֹלֶה. הוּא יָדַע לְשַׁנֵּץ אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת שֶׁל הַסּוּס הָרָגוּז בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק מִן הַמִּרְעֶה, וְאֵצֶל הַפָּרִים הַפְּרָאִים הָיָה מוֹנֶה אֶת שִׁנֵּיהֶם, לָדַעַת מַה גִּילָם. וְיוֹתֵר מִזֶּה הָיָה דָּבֵק בַּסְּיָחִים, בִּצְעִירֵי הַסּוּסִים. יָמִים תְּמִימִים הָיָה מִתְרוֹצֵץ עִמָּהֶם בְּכָרֵי־הַדֶּשֶׁא, שָׁמַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַקְדִּימוּ לְהִכָּנֵס בְּעֶסְקֵי אֲהָבִים, וּלְשׁוּם נַעַר מִנַּעֲרֵי הַכְּפָר לֹא הִנִּיחַ לַעֲלוֹת וְלִרְכֹּב עַל אֶחָד מֵהֶם, מִפְּנֵי שֶׁדָּבָר זֶה מַזִּיק לְגִדּוּלָם שֶׁל סוּסִים צְעִירִים.

בִּדְמֵי־הַפְּרֵדָה שֶׁהָיָה מְקַבֵּל מִסּוֹחֲרִים הָעוֹבְרִים וּמִשְׁתָּהִים אֶצְלָם, בִּדְמֵי־חֲנֻכָּה שֶׁהָיָה מְקַבֵּל מֵאִמּוֹ, בְּכָל פְּרוּטָה שֶׁהִצְלִיחַ לַחֲסֹךְ, קָנָה לְעַצְמוֹ מֵאִכָּר סְיָח אֶחָד, וּבְטֶרֶם הוּשַׂם לֵב לְכָךְ כְּבָר הִסְפִּיק לְגַדְּלוֹ לְסוּסוֹן נָאֶה וְנֶחְמָד. אֲפִלּוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת פְּנִימָה הָיָה מַכְנִיס אֶת הַסּוּסוֹנִים וְנוֹתֵן לָהֶם סֻכָּר, לַלַּקְקָנִים הַלָּלוּ.

הָאָב צָעַק, סָטַר וְטָעַן שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל הַנַּעַר לִהְיוֹת גּוֹי. אֲבָל ווֹלְף לֹא סָר מִסּוּסָיו. מֵחֻמְּשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי בָּרַח וְהָלַךְ אֶל כַּר־הַמִּרְעֶה.

– ר' הִירְשׁ, – קָבַל הַמְלַמֵּד, – חֲבָל עַל דְּמֵי־הַלִּמּוּד, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם לִי בְּעַד הַנַּעַר. אֵין אֲנִי הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ, הָרַבִּי שֶׁלּוֹ הוּא הַגּוֹי הַזָּקֵן…

– הַכֵּה אוֹתוֹ, שַׁבֵּר אֶת עַצְמוֹתָיו, – הִתְחַנֵּן ר' הִירְשׁ, – הֲרֵינִי דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ!

– וְכִי מִי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ בִּשְׁבִילוֹ, – הֵשִׁיב הַמְלַמֵּד מְבֻיָּשׁ, – אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים, שֶׁאֵין הוּא מַכֶּה אוֹתִי. גִּבּוֹר שֶׁכָּזֶה!…

ר' הִירְשׁ הִשְׁפִּיל עֵינָיו וְנֶאֱנַח עֲמֻקּוֹת.

ב    🔗

כְּשֶׁהִגִּיעַ ווֹלְף לִשְׁנָתוֹ הָעֶשְׂרִים וְאַחַת וְהָיָה עָתִיד לְאַחַר הַסֻּכּוֹת לַעֲמֹד לְמִבְחַן הַצָּבָא, בִּקֵּשׁ ר' הִירְשׁ לִמְכֹּר כַּמָּה אַקְרִים אֲדָמָה וְכַמָּה בְּהֵמוֹת, כְּדֵי לִפְדּוֹת בְּכֶסֶף זֶה אֶת בְּנוֹ מִידֵיהֶם שֶׁל נָכְרִים. אַךְ ווֹלְף לֹא הִנִּיחַ לַעֲבֹר אֶת סַף הַבַּיִת לְאִכָּר מִן הָאִכָּרִים שֶׁבָּאוּ לְדַבֵּר בְּעִנְיַן מִקַּח הַקַּרְקָע.

– לֵךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, דּוֹדִי! – הָיָה מְגָרֵשׁ אֶת הַקּוֹנִים, – אֵין אָנוּ מוֹכְרִים.

אָבִיו בִּקֵּשׁ לְהַסְבִּיר לוֹ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׂכֶל:

– מִיָּד לְאַחַר שֶׁתְּשֻׁחְרַר, מֹחַ מְטֻמְטָם שֶׁכְּמוֹתְךָ, יְדַבְּרוּ בְּךָ נִכְבָּדוֹת וְיַצִּיעוּ לְךָ שִׁדּוּכִים נָאִים עִם נְדוּנְיָה, וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּצָא לְשִׁחְרוּרְךָ נְקַבֵּל בַּחֲזָרָה, וְאַף עִם תּוֹסֶפֶת לְכָךְ!

ווֹלְף לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ. כְּכָל בַּחוּרֵי־הַגּוֹיִים שֶׁבַּכְּפָר, שֶׁהִגִּיעוּ לִשְׁנָתָם הָעֶשְׂרִים וְאַחַת, נָתַן אַף הוּא לִתְפֹּר לוֹ זוּג מְגַפַּיִם טוֹבִים, מִקְּרָשִׁים עָשָׂה לוֹ תֵּבָה קְטַנָּה, לֶאֱרֹז בָּהּ אֶת הַחֲפָצִים, צָבַע אוֹתָהּ צֶבַע יָרֹק, וְקָנָה לוֹ בַּרְדַּס לְכוֹבַע שֶׁל עוֹר־הַכֶּבֶשׂ. כְּכָל שְׁאָר בְּנֵי הַכְּפָר קָם וְהָלַךְ אַף הוּא הָעִירָה לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָרוֹפְאִים וְהַקְּצִינִים, הַבּוֹדְקִים וּבוֹחֲרִים אֲנָשִׁים לַעֲבוֹדַת הַמַּלְכוּת.

– שִׁמְךָ וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתְּךָ? – שָׁאַל הַמְּפַקֵּד הַשָּׁמֵן אֲדוֹם־הַזָּקָן אֶת הַבָּחוּר הַמְגֻדָּל.

– ווֹלְף רוּבִּין, – הֵשִׁיב הַבָּחוּר הֶעָרֹם.

– הִתְעַסְּקוּתְךָ?

– אִכָּר.

– בָּרִיא?

– בָּרִיא!

הַמְפַקֵּד שִׁפְשֵׁף לוֹ בְּיָדוֹ הַשְּׁמֵנָה תְּחִלָּה עַיִן אַחַת, אַחֲרֶיהָ אֶת הַשְּׁנִיָּה, וְאַחַר כָּךְ תָּלָה אֶת שְׁתֵּיהֶן בַּבָּחוּר הַמְעֻרְטָל.

– יְהוּדִי? – שָׁאַל בִּתְמִיהָה.

– יְהוּדִי! – הֵשִׁיב הַבָּחוּר הַמְעֻרְטָל.

הַבַּרְנָשׁ הַשָּׁמֵן פָּנָה אֶל הָרוֹפְאִים וְאֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְהִכְרִיז:

– רַבּוֹתַי, בּוֹאוּ וּרְאוּ בָּחוּר יְהוּדִי!

הַכֹּל נִגְּשׁוּ אֶל הַבָּחוּר הֶעָרֹם וְהִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת.

ווֹלְף רוּבִּין נִצַּב יָשָׁר, זָקוּף, אֵיתָן וְגֵאֶה בְּכֹחוֹ וְהִבִּיט בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת עַל סְבִיבָיו.

הוּא הֵשִׁיב בְּקוֹל רָם לְכָל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל הָרוֹפֵא.

אַנְשֵׁי הַצָּבָא נֶהֱנוּ הֲנָאָה רַבָּה.

– בָּחוּר כַּהֲלָכָה! – שִׁבַּח אוֹתוֹ הָרוֹפֵא. – רָחָב בַּכְּתֵפָיִם וְצַר בַּמָּתְנַיִם, עֵינַיִם בְּהִירוֹת, וְשִׁנַּיִם – כֻּלָּן מַתְאִימוֹת!

– וְרַגְלַיִם גְּבֹהוֹת, – מִלְמֵל הַקָּצִין, כְּשֶׁהוּא מְמַשֵּׁשׁ בְּיָדָיו אֶת הָרַגְלַיִם הַצְּעִירוֹת וְהַחֲזָקוֹת, הַמְחֻטָּבוֹת יָפֶה, – יִהְיֶה טוֹב לְחֵיל הַפָּרָשִׁים.

– נִתְקַבֵּל! – הִכְרִיז הַזָּקֵן שֶׁבַּחֲבוּרַת הַבּוֹחֲנִים, וְסָטַר לוֹ עַל אֲחוֹרָיו, כְּמוֹ שֶׁסּוֹטְרִים לוֹ לְסוּס יָפֶה שֶׁקָּנוּהוּ בַּיְרִיד.

בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּעַת הַשָּׁבוּעוֹת, עַד שֶׁיִּתְיַצֵּב בַּגְּדוּד, עָשָׂה ווֹלְף סְדָרִים בָּאֻרְווֹת. הוּא תִּקֵּן אֶת הַמְתָגִים וְהָרְסָנִים וְהָעֲבוֹתוֹת, אֶת הַסּוּסִים נִקָּה וְשִׁפֵּר, וְלֹא חָדַל מִלִּכְבּשׁ אֶת פָּנָיו בְּצַוְּארֵיהֶם וּבִפְנֵיהֶם.

– אַבָּא, שֶׁלֹּא תִּמְכֹּר, שׁוֹמֵעַ אַתָּה? – הִתְחַנֵּן כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ לִפְנֵי אָבִיו. – הַשָּׁנִים הָאֲחָדוֹת שֶׁל הַשֵּׁרוּת תַּחֲלֹפְנָה וַאֲנִי אָשׁוּב וְאֶתְמַסֵּר לָעֲבוֹדָה. בַּל תִּמְכֹּר, אַבָּא!

– קוֹנָם עָלַי, אִם יִתְגַּעְגַּע עַל אַבָּא־אִמָּא, כְּשֵׁם שֶׁיִּתְגַּעְגַּע אֶל הַסּוּסִים, – אָמַר ר' הִירְשׁ בְּרֻגְזָה.

כְּמִנְהָגוֹ בְּכָל הַטִּירוֹנִים, וְהַיְּהוּדִיִּים בְּיִחוּד, נִסָּה סְגַן־הַקָּצִין, מוֹרֵה־הָרְכִיבָה, לְהַלְעִיג וְלַעֲשׂוֹת לִצְחוֹק גַּם אֶת הַטִּירוֹן ווֹלְף רוּבִּין,

– עַל סוּס צָרִיךְ לֵישֵׁב כְּשֶׁהַפָּנִים מָפְנִים לְעֵבֶר הָרֹאשׁ, וְלֹא לְצַד הַזָּנָב, – לִמְּדוֹ בִּרְצִינוּת מְעֻשָּׂה, – וּכְשֶׁהַסּוּס רָץ אָסוּר לִצְעֹק “אַבָּא’לִי־אִמָּא’לִי”, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיק מוֹשָׁב בָּאֻכָּף, מוּבָן?

ווֹלְף לֹא הִפְסִיקוֹ בְּדִבּוּר וְשָׁמַע בִּשְׁתִיקָה אֶת בְּדִיחָתוֹ שֶׁל הַגּוֹי. תְּחִלָּה הִנִּיחַ לוֹ סְגַן־הַקָּצִין לִרְכֹּב לְאַט־לְאַט סְחוֹר־סְחוֹר בְּמִגְרַשׁ־הָרְכִיבָה הֶעָגֹל. וּפִתְאוֹם הִצְלִיף הַסָּגָן בַּשּׁוֹט אֶת הַסּוּס בְּרַגְלָיו וְצָחַק בְּקוֹל מְהַדְהֵד אֶל חַיָּלֵי־הַפָּרָשִׁים:

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֵיךְ יְהֵא עָף! – נִבָּא, – הַא, הַא!

אַךְ ווֹלְף מָתַח בְּחָזְקָה בְּעוֹד מוֹעֵד אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וְנָעַץ אֶת בִּרְכָּיו בְּצַלְעוֹתָיו שֶׁל הַסּוּס. הַסּוּס, שֶׁהָיָה רָגִיל לְטִירוֹנִים בִּישֵׁי־גַּדָּא, הִזְדַּקֵּף עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, כְּדֵי לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת רוֹכְבוֹ הָעַקְשָׁנִי. אַךְ ווֹלְף יָשַׁב אֵיתָן בָּאֻכָּף. הַסּוּס נִסָּה לְהַפִּילוֹ בְּתַכְסִיס: בְּבַת אַחַת הִרְכִּין שׁוּב אֶת רֹאשׁוֹ כְּנִכְנָע, וּפִתְאוֹם כָּפַף אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת וּבְרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת קָפַץ קְפִיצָה אַמִּיצָה, כְּדֵי לְהַפִּיל אֶת הָרוֹכֵב מִלְּפָנָיו, מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. ווֹלְף עָמַד בְּעוֹד מוֹעֵד עַל כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הַסּוּס וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ לְטַלְטְלוֹ מִתּוֹךְ הָאֻכָּף. הַסּוּס כָּפַף אֶת צַוָּארוֹ הָאָרֹךְ אֶל הַצַּד, הִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִם נְבוֹנוֹת בְּמִי שֶׁרוֹכֵב עָלָיו – וְנִכְנַע. סְגַן־הַקָּצִין נִשְׁאַר עוֹמֵד בְּפֶה פָּעוּר וּבְאַף מֻגְבָּהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה מֵרֹב פְּלִיאָה.

– מִין צִפּוֹר שֶׁכָּזֹאת אַתָּה? – אָמַר בְּרֻגְזָה, אַךְ גַּם בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, – מוּטָב, אִם כֵּן תְּלַמֵּד אַתָּה טִירוֹנִים אֲחֵרִים אֶת תּוֹרַת הָרְכִיבָה.

זְמַן הַשֵּׁרוּת בַּצָּבָא עָבַר עָלָיו עַל ווֹלְף בְּקַלּוּת יְתֵרָה. הוּא הָיָה רוֹכֵב טוֹב, קַלָּע מְעֻלֶּה וּמִצְטַיֵּן בְּסִיּוּף וּבִקְפִיצָה. אֶת תּוֹרַת הַחַיָּלִים יָדַע בְּעַל־פֶּה. בְּכָל מִסְקָר, כְּשֶׁבָּא גֶּנֶּרַל וְהָיָה צָרִיךְ לְהַעֲמִיד לְפָנָיו אֶת טוֹבֵי הַחַיָּלִים, הָיוּ מַעֲמִידִים בֵּינֵיהֶם אֶת ווֹלְף. לְאַחַר הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה קִבֵּל סֶרֶט. וּזְמַן־מָה לְאַחַר מִכָּאן עוֹד סֶרֶט. בְּעַד קְלִיעָה טוֹבָה קִבֵּל שָׁעוֹן עָבֶה וּבוֹ כְּתֹבֶת חֲרוּתָה. הָיָה רָאוּי לְקַבֵּל גַּם סֶרֶט שְׁלִישִׁי, אַךְ לִיהוּדִי לֹא הָיוּ נוֹתְנִים יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם. הַמִּכְתָּבִים שֶׁכָּתַב הַבַּיְתָה לֹא הָיוּ רְווּיִם עֶצֶב, כְּמַרְבִּית מִכְתְּבֵיהֶם שֶׁל חַיָּלִים יְהוּדִים. יַחַד עִם דְּרִישׁוֹת־הַשָׁלוֹם לְאַבָּא־אִמָּא, לָאַחִים וְלַאֲחָיוֹת, פָּרַשׂ גַּם בִּשְׁלוֹמָם שֶׁל כָּל סוּס וּסְיָח, כָּל פָּרָה וָעֵגֶל, שָׁאַל לִשְׁלוֹמָם וּבְרִיאוּתָם, וּמְסַיֵּם הָיָה תָּמִיד בְּאוֹתָהּ בַּקָּשָׁה עַצְמָה:

– אַבָּא, אַל תִּמְכֹּר שׁוּם דָּבָר מִן הַמֶּשֶׁק. אַךְ אָשׁוּב מִשֵּׁרוּתִי אֵצֶל “הַגּוֹיִים”, אֶתְמַסֵּר יָפֶה לָעֲבוֹדָה.

לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁנִים וּשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים שֶׁל שֵׁרוּת, חָזַר ווֹלְף הַבַּיְתָה מְקֻשָּׁט בְּבִגְדֵי־צָבָא חֲדָשִׁים שֶׁל חַיָּל־פָּרָשׁ, עִם כַּפְתּוֹרִים, פַּסֵי־מִכְנָסַיִם וּשְׁנֵי סְרָטִים, פָּנָיו שְׁזוּפֵי שֶׁמֶשׁ וּצְלוּפֵי־רוּחַ וְכֻלּוֹ בָּרִיא וְעַלִּיז. שְׂפָמוֹ הַמְקֻצָּץ מַעֲשֵׂה גִּבּוֹר־חַיִל שָׁפַע גַּבְרוּת וָחֵן. אַךְ אֶת הָאֲחֻזָּה שֶׁלָּהֶם שׁוּב לֹא מָצָא אֵצֶל אַבָּא־אִמָּא. זָרִים יָשְׁבוּ שָׁם. אַבָּא־אִמָּא גָּרוּ בָּעֲיָרָה הַסְּמוּכָה, עֲיָרָה קְטַנְטֹנֶת, מְדֻלְדֶּלֶת, מְלֻכְלֶכֶת וַעֲטוּפָה מָרָה־שְׁחוֹרָה. בֵּין שְׁאָר הַחֶנְוָנִים יָשַׁב גַּם אָבִיו בַּחֲנוּת־הָאֲרִיגִים הָאַפְלוּלִית וְהִסְתַּכֵּל בַּסְּחוֹרוֹת, שֶׁהָיוּ מֻטָּלוֹת בָּאֲלַכְסוֹן בְּמַדְּפֵיהֶן, וְהָיָה מְצַפֶּה לְקוֹנֶה, שֶׁלֹּא מִהֵר לָבוֹא.

– מִפְּנֵי מַה מָכַרְתָּ? – שָׁאַל ווֹלְף בְּהִתְמַרְמְרוּת, – הֲרֵי בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ כָּל־כָּךְ שֶׁלֹּא לִמְכֹּר!

– לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לָשֵׂאת אֶת הַיְשִׁיבָה בַּכְּפָר, – אָמַר הָאָב, – רָצִיתִי לִהְיוֹת יְהוּדִי בֵּין יְהוּדִים.

ווֹלְף יָצָא וְהִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָעֲיָרָה כְּאָדָם מְיֻתָּר. מִכָּל הַחֲנֻיּוֹת, מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת וּפְתָחִים, הֵצִיצוּ רָאשִׁים. נְעָרוֹת בָּלְעוּ אוֹתוֹ מַמָּשׁ בְּעֵינֵיהֶן. נַעֲרֵי־הַ“חֶדֶר” רָדְפוּ אַחֲרָיו וְהִסְתַּכְּלוּ בִּתְמִיהָה גְּדוֹלָה בְּמַדֵּי־הַפָּרָשׁ שֶׁלּוֹ וּבַסְּרָטִים וּבַפַּסִּים. שׁוֹמֵר־הָעִיר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ בַּשּׁוּק אֲפִלּוּ הִצְדִּיעַ לְפָנָיו בְּכָבוֹד צְבָאִי.

בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שְׁבוּעוֹת עוֹד הִתְהַלֵּךְ בַּמַּדִּים הַצְּבָאִיִּים. אָבִיו הָיָה מַטִּיף לוֹ מוֹסָר:

– ווֹלְף, צֵא מִתּוֹךְ בִּגְדֵיהֶם שֶׁל הַגּוֹיִם! שׁוּב וּלְבַשׁ אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים הַיְּהוּדִיִּים. בּוּשָׁה לִי וְחֶרְפָּה בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת!

ווֹלְף לֹא עָנָה. שַׁדְכָנִים הִתְחִילוּ יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים אֵצֶל ר' הִירְשׁ בֶּחָנוּת וּמְדַבְּרִים נִכְבָּדוֹת בְּווֹלְף. אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁל נְעָרוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן הִתְחִילוּ מִתְקָרְבִים וּמְדַבְּרִים עַל תַּכְלִית. ווֹלְף שָׁתַק. לְיָמִים תְּמִימִים הָיָה הוֹלֵךְ לוֹ, נִגָּשׁ בָּרֶגֶל אֶל אֲחֻזָּתָם לְשֶׁעָבַר, הִתְבּוֹנֵן בַּקַּרְקַע, בַּבִּנְיָנִים, בַּסּוּסִים וּבִשְׂדוֹת־הַמִּרְעֶה וְחָזַר מַר־נֶפֶשׁ הַבָּיְתָה. הַרְבֵּה פְּעָמִים הָיָה שׁוֹכֵב לוֹ וְיָשֵׁן בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה תְּמִימָה, יוֹמָם וָלַיְלָה. לְאַחַר שֶׁהִתְהַלֵּךְ כָּךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שׁוֹתֵק וָמַר, פָּשַׁט פִּתְאוֹם אֶת מַדֵּי־הַחַיָּל וּמְכָרָם בְּכָל מְחִיר שֶׁנָּתְנוּ. גַּם אֶת הַשָּׁעוֹן, שֶׁקִּבְּלוֹ מַתָּנָה בְּשֶׁל קְלִיעָתוֹ הַטּוֹבָה, מָכַר. הוּא אָרַז בַּתֵּבָה הַצְּבָאִית הַיְרֻקָּה מְעַט כְּלֵי־לָבָן, חוּט וּמַחַט וּשְׁאָר דְּבָרִים קְטַנִּים הַנִּצְרָכִים לְאָדָם בַּדֶּרֶךְ, וְיָצָא לוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים מִן הַבַּיִת בְּלֹא בִּרְכַּת־פְּרֵדָה וְגָנַב אֶת הַגְּבוּל לְגַלִּיצִיָּה. רַק מִשֶּׁעָבַר בְּשָׁלוֹם שָׁלַח גְּלוּיָה לְהוֹרָיו.

“אַבָּא וְאִמָּא יְקָרִים”, כָּתַב בִּגְלוּיַת־הַדֹּאַר, “אֲנִי נוֹסֵעַ לְאַמֵּרִיקָה לְהַתְחִיל בְּחַיִּים חֲדָשִׁים. כְּשֶׁאַגִּיעַ לְמַשֶּׁהוּ, אֶכְתֹּב לָכֶם”.

ג    🔗

כְּמוֹ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בִּשְׁעַת הַמִּבְחָן לַצָּבָא, כֵּן גַּם עַכְשָׁו בַּסְּפִינָה, שֶׁעָגְנָה בִּנְמַל נְיוּ־יוֹרְק, הָיָה הַמְהַגֵּר ווֹלְף רוּבִּין שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁהִתְיַצְּבוּ בַּשּׁוּרָה לִפְנֵי רוֹפֵא־הַהֶסְגֵּר לְשֵׁם בְּדִיקָה.

הַשָּׁבוּעוֹת הָאֲחָדִים שֶׁל נִדְנוּדִים וְטִלְטוּלִים מֵהַמְבּוּרְג עַד נְיוּ־יוֹרְק בִּקְצֵה חָטְמָהּ שֶׁל הַסְּפִינָה הַיְשָׁנָה לֹא הָפְכוּ אֶת מֵעָיו שֶׁל ווֹלְף, כְּשֶׁל שְׁאָר שֻׁתָּפָיו לִנְסִיעָה. מִהְיוֹתוֹ רָגִיל בִּרְכִיבָה, לֹא הָיָה רָגִישׁ לְנִעֲנועֶיהָ שֶׁל הַסְּפִינָה. הוּא הִתְהַלֵּךְ תָּדִיר עַל הַסִּפּוּן, הִסְתַּכֵּל בַּעֲבוֹדָתָם שֶׁל הַסַּפָּנִים, הִשְׁתַּזֵּף בַּשֶּׁמֶשׁ, פָּנָיו הֻצְלְפוּ בָּרוּחוֹת וּבַסְּעָרוֹת וְכָל פַּעַם, כְּשֶׁהִשְׁמִיעַ הַמַּלָּח בַּחֲצוֹצְרָה אֶת הַקּוֹל הַקּוֹרֵא לַסְּעֻדָּה – מִהֵר לְהוֹרִיד מֵעַל הַקִּיר אֶת הַקְּדֵרָה הַקְּטַנָּה וְהַכַּף, שֶׁהָיוּ תְּלוּיוֹת עַל וָו מֵעַל לְמִטָּתוֹ, וְהָלַךְ אֶל הַטַּבָּח, הֶחָבוּשׁ כִּפָּה לְבָנָה גְּדוֹלָה וּמְפֻיַּחַת עַל רֹאשׁוֹ הַסְּגַלְגַּל וְהַשָּׁמֵן.

אֹכֶל הָיָה שָׁם בְּשֶׁפַע. רֹב הַנּוֹסְעִים חָלוּ וְלֹא הִגִּישׁוּ כַּף תַּבְשִׁיל אֶל פִּיהֶם. יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי־מִצְוָה לֹא חָפְצוּ לֶאֱכֹל מַאֲכָלוֹת שֶׁאֵינָם־כְּשֵׁרִים וְהִסְתַּפְּקוּ בְּמַאַכְלֵי־הַיָּבֵשׁ שֶׁהָיוּ עִמָּהֶם. הַטַּבָּח יָצַק לְפִיכָךְ לְווֹלְף אֶל תּוֹךְ קְדֵרָתוֹ בְּיָד רְחָבָה, נָתַן לוֹ מָנוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל בָּשָׂר, אַף לֶחֶם הִגִּישׁ לוֹ דַּי וְהוֹתֵר. ווֹלְף אָכַל בְּתֵאָבוֹן שֶׁל חַיָּל וְעָזַר לַסַּפָּנִים בַּעֲבוֹדָתָם, כְּדֵי לְנָעֵר וּלְהַפְעִיל בְּמִקְצָת אֶת כֹּחוֹתָיו. יְהוּדִים יִרְאֵי־שָׁמַיִם, חִוְּרִים וּמְצֻמָּקִים, כִּלְאַחַר תַּעֲנִית, הִפְסִיקוּ רֶגַע אֶת אֲמִירַת הַתְּהִלִּים, הִסְתַּכְּלוּ בַּבָּחוּר כְּשֶׁהוּא טוֹחֵן אֶת מַאֲכָלָיו בְּכָל הַשִּׁנַּיִם, וְשָׁלְחוּ עַל פְּנֵי הַיָּם אֲנָחוֹת חֲשָׁאִיּוֹת:

– עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לַחוֹף, וּכְבָר הוּא זוֹלֵל כְּגוֹי, רָטְנוּ זֶה אֶל זֶה, וּבְיֶתֶר חֵשֶׁק חָזְרוּ לַאֲמִירַת הַתְּהִלִּים, בִּקְשׁוּ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו, יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הַסְּפִינָה הַמִּתְנַדְנֶדֶת מִפְּנֵי הַגַּלִּים הַזֵּדוֹנִיִּים וְהַסּוֹעֲרִים.

בֵּין כָּל הָאֲנָשִׁים הַחִוְּרִים, הַחֲלוּשִׁים וְהַקּוֹדְרִים מִמַּחֲלַת־הַיָּם, נִרְאָה ווֹלְף אֲדֹם־הַלְּחָיַיִם, הַשָּׁזוּף וְהָרַעֲנָן, כְּשֶׁהוּא מַבְהִיק בְּכָל מִינֵי הַחֵן שֶׁל נְעוּרִים וְכֹחַ.

– יְהוּדִי? – שָׁאַל גֶּרְמָנִית הַפָּקִיד בַּמַּדִּים הַיְרֻקִּים, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בַּנְּיָרוֹת בְּרֹב תְּמִיהָה עַל הִתְעַסְּקוּתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר.

– יְהוּדִי! – הֵשִׁיב ווֹלְף, כְּשֶׁהוּא מִזְדַּקֵּף בְּדֶרֶךְ צְבָאִית, כְּפִי שֶׁנִּתְרַגֵּל לַעֲשׂוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שֶׁל שֵׁרוּתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה לְפָנָיו מַדִּים עִם כַּפְתּוֹרִים.

הָרוֹפֵא אַף לֹא בָּדַק אוֹתוֹ כְּהֹגֶן. הֵצִיץ אֶל עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת, שֶׁהִזְהִירוּ מִתּוֹךְ הַפָּנִים הַשְּׁזוּפִים, אֶל הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל הַיָּדַיִם הָאַמִּיצוֹת, טָפַח לוֹ עַל הַגַּב וּבְעֵינוֹ רָמַז לוֹ רְמִיזָה עַלִּיזָה. כָּךְ בְּדִיּוּק חִיֵּךְ אֵלָיו בְּעַלִּיזוּת הָאִישׁ בַּסִּינָר הַלָּבָן, שֶׁהִרְכִּיב לוֹ אֲבַעְבּוּעוֹת עַל זְרוֹעוֹ.

– שְׁרִירִים טוֹבִים, – שִׁבְּחוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְמַשֵּׁשׁ אֶת יָדוֹ לִפְנֵי נְעִיצַת הַמַּחַט, יָדַיִם כָּאֵלֶּה נְחוּצוֹת לָנוּ בְּאַמֵּרִיקָה.

ווֹלְף נָטַל אֶת תֵּבָתוֹ הַצְּבָאִית הַצְּבוּעָה יָרֹק וְיָרַד אֶל הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, מוּכָן לָתֵת לָהּ אֶת יָדָיו הַשְּׁרִירִיּוֹת, שֶׁכָּאֵלֶּה נְחוּצוֹת בְּאַמֵּרִיקָה. אַךְ לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּיָדָיו לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁיֵּשׁ בִּיכָלְתָּן. יַחַד עִם שְׁאָר הַמְהַגְּרִים מִיִּשְׂרָאֵל, הַחִוְּרִים וְהַחֲלוּשִׁים, הוֹלִיכוּהוּ לְאֵיזֶה רְחוֹב צָפוּף, שֶׁרַכֶּבֶת הָיְתָה עוֹבֶרֶת מִמַּעַל לוֹ בְּרַעַשׁ וּבְטִרְטוּר. כְּכָל שְׁאָר הָאֲחֵרִים הִכְנִיסוּ גַּם אוֹתוֹ לְבֵית־הַכְנָסַת־הָאוֹרְחִים, הִגִּישׁוּ אֹכֶל וּרְשָׁמוּהוּ לַעֲבוֹדָה אֵצֶל יְהוּדִי גַּלִּיצָאִי קְטַן־קוֹמָה, שֶׁדִּבֵּר מִין לָשׁוֹן גֶּרְמַנִּית מְשֻׁנָּה וְהָיָה זָקוּק לָאֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ סִיגָרִיּוֹת. בְּאוּלָם גָּדוֹל, שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו מְאֻבָּקִים וּמְסֻגָּרִים סִבְכוֹת־בַּרְזֶל, שֶׁלֹּא עָבַר בַּעֲדָם קֹרְטוֹב שֶׁל אֲוִיר וְשֶׁמֶשׁ, יָשְׁבוּ לְיַד שֻׁלְחָנוֹת אֲרֻכִּים גְּבָרִים וְנָשִׁים, דַּלֵּי־גּוּף וְחִוְּרֵי־פָּנִים, בַּעֲלֵי עֵינַיִם עֲיֵפוֹת וַאֲבָרִים רוֹפְפִים, וְטִפְּלוּ מִתּוֹךְ זְרִיזוּת וּמְהִירוּת בְּעָלִים חוּמִים וְהִשְׁתָּעֲלוּ מֵאֲבַק הָרֵיחַ הֶחָרִיף.

– מָה אַתָּה מִבֵּיתְךָ? – שָׁאַל הַיְּהוּדִי הַזָּעִיר בִּלְשׁוֹנוֹ הַגֶּרְמַנִּית הַמּוּזָרָה אֶת הַבָּחוּר הַגָּדוֹל וְהַמְגֻדָּל, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט אֵלָיו כְּלַפֵּי־מַעְלָה.

ווֹלְף לֹא הֵבִין אֶת לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי.

– מֶה הָיִיתָ שָׁם בְּיוּרוּפּ, מָה? שׁוֹאֵל אֲנִי אוֹתְךָ – הֶחֱלִיף הַיְּהוּדִי אֶת הַגֶּרְמַנִּית שֶׁלּוֹ לְיִידִישׁ גַּלִּיצָאִית.

– עָבַדְתִּי אֶת הָאֲדָמָה, – אָמַר ווֹלְף, – אֲנִי מִכְּפָר.

– הְמְ… אִכָּר, – אָמַר הַיְּהוּדִי בְּחִיּוּךְ – שֵׁב נָא אֶל הַשֻּׁלְחָן וַעֲשֵׂה מַה שֶׁכֻּלָּם עוֹשִׂים, אַךְ מַהֵר! יֵשׁ לְךָ, בְּלִי עַיִן־רָעָה, זוּג יָדַיִם כְּמוֹ אֵצֶל עָרֵל.

ווֹלְף יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן לַעֲבוֹדָה, אַךְ יָדָיו הָאַמִּיצוֹת וְהַזְּרִיזוֹת לֹא הָיוּ מְסֻגָּלוֹת כְּלָל לַעֲבוֹדָה בַּעֲלֵי־הַטַּבַּק הַצְּהֻבִּים. הוּא הָיָה קוֹרֵעַ אֶת הֶעָלִים בִּתְנוּעוֹת יָדָיו הַחֲזָקוֹת, בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הֶעָבוֹת. הַפּוֹעֲלִים לָעֲגוּ לוֹ. בַּעַל־הַבַּיִת נִחֲמוֹ:

– כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתַּלְמוּד. אַךְ אַל תִּדְאַג. אַחַר־כָּךְ תַּעֲשֶׂה אֶת מְלַאכְתְּךָ יָפֶה יוֹתֵר. הַרְבֵּה רְגִילוּת עוֹשָׂה.

אֲבָל ווֹלְף לֹא נִתְרַגֵּל. הֶעָלִים הַדַּקִּים נִתְבַּקְּעוּ מִיָּד כְּשֶׁהִנִּיחַ עֲלֵיהֶם אֶצְבַּע. לְאַחַר כַּמָּה יָמִים שִׁלְּחוֹ בַּעַל־הַבַּיִת:

– מֹחַ שֶׁל גּוֹי לְךָ, – הוֹכִיחַ אוֹתוֹ – לֹא נוֹצַרְתָּ לִמְלָאכָה עֲדִינָה.

בְּ“הַכְנָסַת־הָאוֹרְחִים” שָׁלְחוּ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה אַחֶרֶת, לְבֵית־מְלָאכָה שֶׁל חַיָּטוּת, לִתְפֹּר כַּפְתּוֹרִים לְמִכְנָסַיִם. אֲבָל גַּם כָּאן לֹא יָכְלוּ יָדָיו שֶׁל ווֹלְף לְהִסְתַּגֵּל. הַמַּחַט לֹא נֶאֶחְזָה בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הַחֲזָקוֹת. הָעֲבוֹדָה נֶעֶשְׂתָה לְאַט וּבִכְבֵדוּת.

– בִּתְפִירָה כָּזֹאת תִּשְׂתַּכֵּר מַיִם לְדַיְסָה, – אָמַר לוֹ הָאֻמָּן, – כְּצִפּוֹר שֶׁל עוֹפֶרֶת אַתָּה יוֹשֵׁב כָּאן… הִנֵּה, רְאֵה כֵּיצַד עוֹבְדִים!

הוּא הוֹלִיכוֹ אֶל נַעֲרָה דַּלַּת־קוֹמָה וּצְנוּמָה, שֶׁהַמַּחַט הִתְרוֹצְצָה בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בִּמְהִירוּת מַפְתִּיעָה, וְלִמְּדוֹ אֵיךְ יַעֲשֶׂה אַף הוּא עֲבוֹדָתוֹ.

– רוֹאֶה אַתָּה, הִיא עַצְמָהּ קְטַנָּה, אֲבָל שְׂכָרָהּ גָּדוֹל… לְמַד מִמֶּנָּה אַף אָתָּה!

אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְלַמֵּד. הָאֶצְבָּעוֹת לֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ, הַיָּדַיִם שֶׁיָּדְעוּ לְהִתְעַסֵּק בִּזְרִיזוּת כָּל־כָּךְ בְּמַגָּל וּבְמַחֲרֵשָׁה, בְּמוֹשְׁכוֹת שֶׁל סוּסִים וּבְרוֹבֶה שֶׁל חַיָּל, הָיוּ לֹא־מֻצְלָחוֹת בְּעִסּוּקוֹ עִם חוּט וָמַחַט, לֹא־זְרִיזוֹת בַּעֲבוֹדַת־הַנָּשִׁים הַזְּעִירָה וְהַמְשַׁעְמֶמֶת. הוּא לֹא נִשְׁאַר זְמָן רַב בְּמָקוֹם אֶחָד. הוּא נִתְגַּלְגֵּל מִמְּלָאכָה לִמְלָאכָה, מִתְּפִירַת כַּפְתּוֹרִים לְהַתָּרַת כְּלִיבוֹת, מִקְּבִיעַת קְרָסִים לְהַתְקָנַת לוּלָאוֹת. אַךְ מִלְּבַד צְחוֹקָן שֶׁל הַנְּעָרוֹת וְלַעֲגָם שֶׁל הָאֻמָּנִים לֹא הֵבִיא הַבַּיְתָה וְלֹא־כְלוּם.

בְּלַיְלָה אֶחָד חַם, אֶחָד מִן הַלֵּילוֹת שֶׁבָּהֶם הַלַּהַט וְהַפִּשְׁפְּשִׁים נוֹגְסִים בְּגוּפֵיהֶם הַמְיֻזָּעִים שֶׁל דָּרֵי חַדְרֵי־הַמַּחֲנָק הַקְּטַנִּים, וְהַחַשְׁמַלִּית אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלִּדְפֹּק בָּרָאשִׁים הָעֲיֵפִים וְהַמְלֻהָטִים, הוֹצִיא ווֹלְף אֶת מִזְרָנוֹ וְהִנִּיחוֹ בַּחוּץ בֵּין מִזְרָנִים רַבִּים אֲחֵרִים, שֶׁעֲלֵיהֶם הָיוּ שְׁכוּבִים אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף. הַלַּיְלָה הָיָה בָּהִיר, זָרוּעַ כּוֹכָבִים. הַלְּבָנָה, שֶׁווֹלְף לֹא רָאָה אוֹתָהּ זֶה מִזְּמָן בָּעִיר הַדְּחוּקָה וְהַצְּפוּפָה, הִשְׁקִיפָה אֵלָיו מֻכָּרָה וּקְרוֹבָה, כְּזוֹ שֶׁבַּכְּפָר, כְּשֶׁהָיָה רוֹעֶה אֶת הַסּוּסִים בְּעַרְבֵי הַקַּיִץ, כְּזוֹ שֶׁבִּימֵי שֵׁרוּתוֹ כְּחַיָּל, כְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּלֵּילוֹת עַל הַמִּשְׁמָר. הוּא הִדְלִיק סִיגָרִיָּה וְשָׁרַק לוֹ זֶמֶר, זֶמֶר שֶׁל רוֹעִים, שֶׁהָיָה זָכוּר לוֹ עוֹד מִן הַיָּמִים שֶׁהָיָה שׁוֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי עָנָף בַּכְּפָר.

מִן הַמִּזְרָן הַסָּמוּךְ הֵרִים בַּרְנַשׁ אֶת רֹאשׁוֹ וְהִשְׁתַּעֵל כַּמָּה פְּעָמִים.

– מִתְגַּעְגֵּעַ הַבָּיְתָה? – שָׁאַל הַבַּרְנַשׁ פְּרוּעַ־הָרֹאשׁ בְּקוֹל יָבֵשׁ שֶׁל יְהוּדִי לִיטָאִי, כְּשֶׁהוּא מְפַהֵק לְתוֹךְ חֲלַל הַלַּיְלָה.

ווֹלְף לֹא עָנָה וְהוֹסִיף לִשְׁרֹק.

הַבַּרְנַשׁ הֵרִים אֶת כָּרוֹ הַמְלֻכְלָךְ, הוֹצִיא נַרְתִּיק שֶׁל טַבַּק וְגִלְגֵּל לוֹ סִיגָרִיָּה. הוּא הוֹצִיא מִפִּיו בְּעַצְבָּנוּת פְּקָעוֹת סְמִיכוֹת שֶׁל עָשָׁן בְּזוֹ אַחַר זוֹ וְהוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל ווֹלְף, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַלָּה לֹא הֵשִׁיב לוֹ.

– חֲבָל עַל זוּג יָדַיִם כָּאֵלֶּה לִמְסֹר אוֹתָן לְבֵית־מְלָאכָה, – אָמַר וְהִבִּיט בְּעֵינַיִם אֲפֵלוֹת אֶל גּוּפוֹ שֶׁל ווֹלְף, הֶחָזָק וְהַמְעֻרְטָל לַחֲצָאִין.

ווֹלְף פָּסַק מִלִּשְׁרֹק.

– מַה כַּוָּנָתְךָ? – שָׁאַל אֶת הַבַּרְנַשׁ פְּרוּעַ־הַשֵּׂעָר.

הַבַּרְנָשׁ סִיֵּם אֶת שִׁעוּלוֹ שֶׁהִשְׁתַּעֵל מִן הֶעָשָׁן הֶחָרִיף וְהַחוֹנֵק, וְהִתְחִיל שׁוֹאֵל אֶת ווֹלְף שְׁאֵלוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ.

– לָשֵׂאת מַשָּׂא יָכוֹל אַתָּה?

– יָכוֹל, – הֵשִׁיב ווֹלְף בְּחַשְׁדָנוּת, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ לְמָה הַלִּיטָאִי מִתְכַּוֵּן.

כְּכָל פּוֹלָנִי, הָיָה חוֹשֵׁשׁ אַף הוּא מִפְּנֵי הַלִּיטָאִי, שֶׁלֹּא יְרַמֶּנּוּ.

– לְהָנִיעַ רַגְלַיִם יָכוֹל אַתָּה?

– יָכוֹל.

– הַהִנְךָ בָּחוּר הַיָּכוֹל לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי נָשִׁים?

– וּבְכֵן?

– אִם כֵּן צָרִיךְ אָדָם שֶׁכְּמוֹתְךָ לִהְיוֹת חֲסַר־דַּעַת כְּדֵי לָשֶׁבֶת בִּנְיוּ־יוֹרְק, – אָמַר הַבַּרְנַשׁ, – בְּשָׁעָה שֶׁאֶפְשָׁר לָצֵאת וּלְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַמְּדִינָה וְלִרְכֹּל בִּסְחוֹרָה אֵצֶל בַּעֲלֵי הַחַוּוֹת. הוֹן תַּעֲשֶׂה לְךָ. וּנְשֵׁיהֶם שֶׁל הָאִכָּרִים תִּהְיֶינָה כַּפָּרָתֶךָ… סְמֹךְ עָלַי!

ווֹלְף הֵצִיץ בַּבַּרְנַשׁ הֲצָצָה חוֹדֶרֶת וְשָׁתַק. הַבַּרְנַשׁ הִשְׁתַּעֵל שִׁעוּל חָזָק עוֹד יוֹתֵר מִן הַטַּבַּק הַחוֹנֵק, וְדִבֵּר בְּחֹם, בְּכֹחַ מְשַׁכְנֵעַ:

– יְרַק עַל נְיוּ־יוֹרְק, – אָמַר, – בּוֹא עִמִּי. מִמֶּשֶׁק לְמֶשֶׁק נֵלֵךְ, מֵעִיר לְעִיר. בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים נַעֲשֶׂה לָנוּ בְּעַצְמֵנוּ עֵסֶק, כֻּלָּם כָּאן הִתְחִילוּ כָּךְ, כְּרוֹכְלִים. עַכְשָׁו הֵם עֲשִׁירִים כְּקֹרַח.

ווֹלְף הִצִּית סִיגָרִיָּה נוֹסֶפֶת וְנִמְלַךְ בַּדָּבָר עִם עַצְמוֹ. מִדְּבָרָיו שֶׁל הַלִּיטָאִי, הָעֲטוּפִים עֲשַׁן־סִיגָרִיּוֹת וּמְלֻוִּים שִׁעוּלִים, תָּפַס דָּבָר אֶחָד: לְהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי כְּפָרִים, עַל־פְּנֵי שָׂדוֹת וִיעָרוֹת, לִהְיוֹת בַּמֶּרְחָב וּבַחֹפֶשׁ, לֹא לְהֵחָנֵק עוֹד בְּבָתֵּי־מְלָאכָה צָרִים, לֹא לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת נָשִׁים. מִן הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת בִּלְבַד נִשְּׁבָה עָלָיו רוּחַ קַלִּילָה וְלִטְּפָה אֶת כָּל גּוּפוֹ, מִכַּף רַגְלָיו וְעַד שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ.

– מוּטָב,– אָמַר, – אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ לִסְחֹר. מֵעוֹלָם לֹא עָסַקְתִּי בְּכָךְ.

– תִּלְמַד אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת, – הִתְלוֹצֵץ הַבַּרְנַשׁ הַמִּשְׁתַּעֵל.

– וַהֲרֵי אֵינִי יוֹדֵעַ לְהוֹצִיא מִפִּי מִלָּה אַחַת בְּאַנְגְּלִית.

– אוֹתָן הַמִּלִּים הַסְּפוּרוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת יָדוֹעַ תֵּדַע. וְחוּץ מִזֶּה, לְדַבֵּר הַנַּח לִי. אַתָּה תַּעֲזֹר לִי רַק לָשֵׂאת אֶת הַחֲבִילָה, לְגָרֵשׁ כֶּלֶב הַמִּתְנַפֵּל, לַהֲדֹף פִּרְחָח הַנִּטְפָּל בַּדֶּרֶךְ. דָּבָר זֶה תּוּכַל לַעֲשׂוֹת?

– הוֹ, יְנַסֶּה רַק מִישֶׁהוּ!! – אָמַר ווֹלְף כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּץ כַּף יָדוֹ לְאֶגְרוֹף.

– כְּשֶׁנַּחְסֹךְ לָנוּ כַּמָּה דּוֹלָרִים, נִקְנֶה סוּס וַעֲגָלָה וְנִסַּע. לְטַפֵּל בְּסוּס יוֹדֵעַ אַתָּה?

צְחוֹק רַב תָּקַף כָּל כָּךְ אֶת ווֹלְף לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַבַּרְנַשׁ, עַד שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק.

– אַתָּה שׁוֹאֵל אִם אֲנִי יָכוֹל לְהִתְעַסֵּק בְּסוּס? – אָמַר בְּשִׂמְחָה. – בֶּן־אָדָם, מָה אַתָּה סָח?

הַבַּרְנַשׁ הַמִּשְׁתָּעֵל נִעֵר מֵעַל עַצְמוֹ אֶת הָאֵפֶר שֶׁנָּשַׁר עָלָיו מִן הַסִּיגָרִיּוֹת וְהוֹשִׁיט לְווֹלְף יָד גַּרְמִית וְעַצְבָּנִית.

– וּבְכֵן נֵלֵךְ?

– נֵלֵךְ! – אָמַר ווֹלְף, וְלָחַץ אֶת יָדוֹ הָרָזָה שֶׁל הָאִישׁ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַחַמּוֹת וְהַחֲזָקוֹת. הוּא הָיָה מוּכָן עַכְשָׁו לָלֶכֶת עַד לְקַצְוֵי תֵּבֵל, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה סוּס מְהַלֵךְ לְצִדּוֹ.

כְּחַיָּה הַפּוֹרֶצֶת מִתּוֹךְ סוּגָר, כָּךְ הִתְפָּרֵץ ווֹלְף רוּבִּין בְּשִׂמְחָה וּבְתַאֲוָה מִתּוֹךְ כְּרַךְ־הָאֲבָנִים הֶעָשֵׁן אֶל הַדְּרָכִים הַפְּתוּחוֹת, הַשָּׁמַיִם הַגְּלוּיִים, כָּרֵי־הַדֶּשֶׁא, הַשָּׂדוֹת וְהַנְּחָלִים. הוּא נָשָׂא שְׁתֵּי חֲבִילוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל סְחוֹרָה, אַחַת מִשֶּׁלּוֹ מֵאֲחוֹרָיו, צְמוּדָה לַכְּתֵפָיִם בִּרְצוּעוֹת עוֹר, וְאַחַת מִלְּפָנָיו, הַחֲבִילָה שֶׁל שֻׁתָּפוֹ. הוּא, הַלִּיטָאִי, נֶאֱנַח, מִתַּחַת לְמַשָּׂא חֲבִילָתוֹ, וְהִשְׁתָּעֵל תְּכוּפוֹת, וּלְפִיכָךְ נָטַל מִמֶּנּוּ ווֹלְף אֶת הַחֲבִילָה וְתָלָה אוֹתָהּ עַל שִׁכְמוֹ. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא חָשׁ שׁוּם כֹּבֶד. רַגְלָיו הַגְּבוֹהוֹת וְהָאֵיתָנוֹת, הַנְּתוּנוֹת בְּמִכְנְסֵי־קְטִיפָה רְחָבִים, הָלְכוּ בִּצְעָדִים קְצוּבִים שֶׁל אִישׁ־צָבָא.

– אַל תָּרוּץ כָּל כָּךְ מַהֵר, אֵינִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגְךָ! – הִתְחַנֵּן הַשֻּׁתָּף וְהִשְׁתָּעֵל.

ווֹלְף הֵאֵט רֶגַע אֶת צְעָדָיו, אַךְ מִיָּד שָׁכַח וְחָזַר לְמִצְעָדוֹ הָרָגִיל וְהִתְקַדֵּם הַרְבֵּה לִפְנֵי שֻׁתָּפוֹ, שֶׁנִּשְׁאַר מַהֲלָךְ רַב מֵאֲחוֹרָיו.

הוּא רִחְרַח בִּנְחִירַיִם מֻרְחָבִים וּמְנֻפָּחִים אֶת הָאֲוִיר הַצַּח, שָׁאַף אֶת רֵיחוֹת הָעֵשֶׂב, הַתְּבוּאָה, פִּרְחֵי־הַשָּׂדֶה וְהַמַּיִם, וְהִרְגִּישׁ בְּיָדָיו כֹּחוֹת מְרֻבִּים כָּל כָּךְ, שֶׁתְּקָפוֹ חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה שׁוֹבְבוֹת. לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל כַּמָּה שָׁעוֹת הִתִּיר אֶת צְרוֹרוֹ, הוֹצִיא לֶחֶם וּגְבִינָה, כַּמָּה בַּנָּנוֹת וּבַקְבּוּק מַיִם, וְאָכַל בְּתֵאָבוֹן, כְּשֶׁהוּא מַשְׁלִיךְ אֶת הַפֵּרוּרִים לַצִּפֳּרִים שֶׁנִּתְלַקְּטוּ מִסָּבִיב לְרַגְלָיו בְּהַרְגִּישָׁן מָזוֹן.

– אֱכֹל, וְיִהְיֶה לְךָ כֹּחַ לְהַלֵּךְ, – אָמַר לַשֻּׁתָּף שֶׁלּוֹ.

– מוּטָב שֶׁאַדְלִיק לִי סִיגָרִיָּה, – הֵשִׁיב הַלִּיטָאִי וְגִלְגֵּל לוֹ שׁוּב סִיגָרִיָּה בִּקְצוֹת־אֶצְבְּעוֹתָיו הַצְּהֻבִּים מִטִּפּוּל תְּמִידִי בְּטַבַּק.

הוּא עִשֵּׁן יוֹתֵר מִשֶּׁאָכַל, עִשֵּׁן וְהִשְׁתָּעֵל שִׁעוּל יָבֵשׁ, עַקְשָׁנִי.

כָּל אוֹתָן הַשָּׁעוֹת שֶׁהָלְכוּ בַּדְּרָכִים הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל ווֹלְף עַל הָעֶלְיוֹנָה וְיָדוֹ שֶׁל הַשֻּׁתָּף עַל הַתַּחְתּוֹנָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה זָר בַּמְּדִינָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּסְבִיבָה זוֹ, הִתְמַצֵּא ווֹלְף מִיָּד בַּדְּרָכִים, הִכִּיר כָּל שְׁבִיל וּמְסִלָּה בַּחוּשׁ הַכַּפְרִי שֶׁלּוֹ. כְּלָבִים לֹא נָבְחוּ עָלָיו, הִרְגִּישׁוּ בּוֹ מִיָּד יָדִיד וְהִגִּישׁוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם לִלְטִיפָה. כָּל זְמַן הֲלִיכָתָם לִמֵּד ווֹלְף אֶת שֻׁתָּפוֹ הַמִּשְׁתָּעֵל אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם שֶׁל שָׂדֶה וָיַעַר. אֵיזֶהוּ שִׁפּוֹן חָרְפִּי וְאֵיזֶהוּ קֵיצִי. אֵיזוֹהִי אֲדָמָה שְׁחוֹרָה וְאֵיזוֹהִי אַדְמַת חוֹל. אֵילוּ הֵם עָלִים שֶׁל כְּרוּב וְאֵילוּ שֶׁל תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה. הוּא קָרָא בִּשְׁמוֹתֵיהֶם אֶת כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַפְּרָחִים, הָעֵצִים וְהַפִּטְרִיּוֹת. עִם כָּל שָׂדֶה שֶׁעָבַר בָּהּ קָטַם לוֹ מְלִילָה, לְעָסָהּ בַּפֶּה וְנֶהֱנָה הֲנָאָה גְּדוֹלָה שֶׁל אִכָּר לְמַרְאֵה אוֹתוֹת הַשֶּׁפַע הֶעָתִיד לִהְיוֹת הַשָּׁנָה. הַשֻּׁתָּף הַמְעַשֵּׁן הִקְשִׁיב בִּשְׁתִיקָה וּמָצַץ מְצִיצוֹת אִיטִּיּוֹת אֶת זְנַב־הַסִּיגָרִיָּה הַקָּצָר, שֶׁאִשּׁוֹ כְּבָר נָגְעָה כִּמְעַט בַּשְּׂפָתַיִם. לֹא הָיָה לוֹ וְלֹא כְלוּם לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו שֶׁל ווֹלְף, דִּבְרֵי בָּקִי וְרָגִיל.

אַךְ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל אִכָּר וְהָיָה צָרִיךְ לִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת, מִיָּד צָמַח הַשֻּׁתָּף הַמִּשְׁתָּעֵל וְגָדַל פִּי שְׁנַיִם מִשֶּׁהָיָה, וּכְנֶגְדּוֹ ווֹלְף הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְקוֹמָתוֹ נִתְנַמְּכָה. וְתֵכֶף בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כְּשֶׁפָּנָה הַשֻּׁתָּף לְבַיִת אֶחָד וְשָׁלַח אוֹתוֹ עִם צְרוֹר גָּדוֹל לְבַיִת אַחֵר, נִשְׁאַר ווֹלְף עוֹמֵד אוֹבֵד־עֵצוֹת, כְּתִינוֹק שֶׁהָאֵם עֲזָבַתּוּ. הוּא דָּפַק בְּאִי־בִּטָּחוֹן עַל הַדֶּלֶת. בַּפֶּתַח הוֹפִיעַ אִכָּר אָרֹךְ וְהִבִּיט בְּעַיִן זוֹעֶמֶת עַל שַׂק־הָרוֹכְלִים שֶׁלּוֹ.

– אֵין צֹרֶךְ בְּרוֹכְלִים! – נִהֵם כְּנֶגְדּוֹ.

ווֹלְף הִסְמִיק. כָּל דָמָיו בָּאוּ לוֹ אֶל פָּנָיו.

– אֲרִיגִים נָאִים, אֲדוֹנִי, – שִׁבַּח אֶת סְחוֹרָתוֹ, כְּפִי שֶׁלִּמְּדוֹ הַשֻּׁתָּף שֶׁלּוֹ לוֹמַר, – בְּזִיל הַזּוֹל.

– הִסְתַּלֵּק מִכָּאן! – הִתְחִיל הָאִכָּר הָאָרֹךְ צוֹעֵק, – צֵא!

ווֹלְף בָּרַח, כְּאִלּוּ הָיוּ מְרַדְּפִים אוֹתוֹ בְּשׁוֹטִים.

כְּשֶׁבָּא אֵלָיו שֻׁתָּפוֹ לִשְׁאֹל מַה מָכַר, הִשְׁלִיךְ לוֹ ווֹלְף אֶת הַשַּׂק לְרַגְלָיו.

– אֵינֶנִּי רוֹצֶה עוֹד! – צָעַק, – אֵינֶנִּי רוֹצֶה!

– וְכִי מָה, בַּגַּאֲוָה הַפּוֹלָנִית שֶׁלְּךָ פָּגְעוּ? גָּעֲרוּ בַּבָּרַוָּז – וְלִבְרֹחַ נֶחְפַּז?

ווֹלְף שָׁתַק בְּמַר־רוּחוֹ. הַשֻּׁתָּף נִתְיַשֵּׁב עַל־יָדוֹ בָּעֵשֶׂב.

– עֲדַיִן יָרֹק אַתָּה, – אָמַר לוֹ, – כְּשֶׁאוֹמֵר אִכָּר שֶׁלֹּא יִקְנֶה, מְצַפְצְפִים עָלָיו וּמוֹכְרִים לוֹ דַּוְקָא. כָּל הַכְּפָרִיִּים מְשִׁיבִים תָּמִיד כָּךְ, וְאַחַר כָּךְ כֻּלָּם קוֹנִים.

ווֹלְף הֵנִיעַ יָדוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

– כְּעַל פּוֹשֵׁט־יָד צָעַק עָלַי, – אָמַר נִרְגָּשׁ, – הִסְתַּלֵּק, הִסְתַּלֵּק!

– אַי, אַי, אַי! – צָחַק הַשֻּׁתָּף – “הִסְתַּלֵּק” אָמַר! רְאֵה זֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל!… עֲדַיִן לֹא נִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה! וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ, שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ עֲסָקִים.

ווֹלְף תָּפַס אֶת הַשֻּׁתָּף בְּיָדוֹ.

– אַל תֵּלֵךְ. הוּא יִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת אֶל מִתַּחַת לְאַפֶּךָ!

– לִי יֵשׁ עֵצָה לְכָךְ, – אָמַר הַשֻּׁתָּף, – כֵּיוָן שֶׁפּוֹתְחִים לִי פֶּתַח כָּלְשֶׁהוּ, מִיַּד אֲנִי מַצִּיב רֶגֶל בֵּין הַדֶּלֶת וְהַסַּף, וּכְשֶׁאֲנִי עוֹמֵד כְּבָר בְּרַגְלִי הָאַחַת בְּתוֹךְ הַפֶּתַח, שׁוּב לֹא יִסְגְּרוּ מִתַּחַת לְאַפִּי…

בִּצְעָדִים אִטִּיִּים, כָּפוּף לָאֲדָמָה מֵעֹמֶס הַצְּרוֹר הַכָּבֵד, הָלַךְ הַשֻּׁתָּף אֶל פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל הָאִכָּר, נֶעְלַם בְּתוֹכוֹ וְלֹא נִרְאָה שָׁעָה מְרֻבָּה.

ווֹלְף יָשַׁב בְּקֹצֶר־רוּחַ. הָיָה סָבוּר שֶׁוַּדַּאי אֵרַע לוֹ לְשֻׁתָּפוֹ מַשֶּׁהוּ רַע, הוֹאִיל וְהוּא מִשְׁתַּהֶה שָׁם זְמָן רַב וְאֵינוֹ חוֹזֵר, וּכְבָר בִּקֵּשׁ לָגֶשֶׁת וּלְהָצִיץ, שֶׁמָּא דְּרוּשׁוֹת שָׁם יָדָיו לְעֶזְרָה. אֲבָל יָדָיו לֹא הָיוּ נְחוּצוֹת. הַשֻּׁתָּף שֶׁלּוֹ יָצָא מִן הַבַּיִת בְּגַב יָשָׁר יוֹתֵר וּבִצְרוֹר קַל יוֹתֵר. פָּנָיו הַקּוֹדְרִים תָּמִיד הֵאִירוּ הַפַּעַם.

– נוּ, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי? – דִּבֵּר בִּנְעִימָה שֶׁל נִצָּחוֹן. – בְּהַרְבֵּה דּוֹלָרִים מָכַרְתִּי וְיָפֶה הִרְוַחְתִּי. הַלְוַאי נִתְבָּרֵךְ בְּשָׁנִים טוֹבוֹת כְּמִסְפַּר רִבְעֵי הַדּוֹלָרִים שֶׁהִרְוַחְתִּי.

וְהוּא נִפְנֵף בָּאֲוִיר אֶת שִׁטְרוֹת־הַכֶּסֶף הַחֲדָשִׁים, שֶׁהִשְׁתַּקְשְׁקוּ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו.

בְּכָל זְמַן הֲלִיכָתָם בַּדְּרָכִים לֹא פָּסַק הָאִישׁ הַמִּשְׁתָּעֵל מִלְּלַמֵּד לְווֹלְף אֶת חָכְמַת הָרוֹכְלִים. הוּא הוֹרָה לוֹ אֵיךְ לִטְעֹן לִפְנֵי אִכָּר, אֵיךְ לְדַבֵּר דְּבָרִים רַכִּים בְּאָזְנֶיהָ שֶׁל אִכָּרָה. הוּא סִפֵּר אֶת כָּל הַחָכְמוֹת וְהָאַמְצָאוֹת שֶׁהִמְצִיא כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת הַקּוֹנֶה, אֵיךְ לְהַעֲלוֹת תְּחִלָּה אֶת הַמְּחִיר בִּשְׁבִיל לְהַנְמִיכוֹ אַחַר־כָּךְ, וְכֵיצַד לִכְבּשׁ אֶת הַכַּעֲסַן בְּמַעֲנֶה רַךְ, כֵּיצַד לָתֵת עֵצוֹת לְכָל דַּאֲגוֹתָיו וְצָרוֹתָיו שֶׁל אִכָּר. ווֹלְף הִקְשִׁיב וְהִסְכִּים בְּנַעֲנוּעַ־רֹאשׁ:

– טוֹב, טוֹב, אֶעֱשֶׂה כֵּן.

אַךְ כְּשֶׁבָּא לְפִתְחוֹ שֶׁל בַּיִת וְעָנוּ לוֹ “אֵין צֹרֶךְ בְּרוֹכְלִים”, מִיָּד פָּנָה וּבָרַח מַהֵר. גַּם לֹא יָדַע לִדְרשׁ מְחִירִים מֻפְרָזִים וּלְהוֹרִיד אַחַר־כָּךְ כְּדֵי מֶחֱצָה, לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד עַל הַמְּקָח וּלְהִשָּׁבַע, לֹא הֵבִין לְדַבֵּר דְּבָרִים הַמּוֹצְאִים לָהֶם מְסִלּוֹת אֶל הַלֵּב וּמַחֲנִיפִים לַקּוֹנֶה. הַשֻּׁתָּף לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כְּלִי שָׁלֵם וְהָגוּן.

– אֵיזֶה מִין רֹאשׁ שֶׁל גּוֹי יֵשׁ לוֹ, – קָבַל בְּאָזְנֵי הָרוֹכְלִים שֶׁנִּפְגַּשׁ עִמָּהֵם בָּעֲיָרוֹת בְּמִסְעָדוֹת־שֶׁל־“כָּשֵׁר”.

– לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ רוֹכֵל שֶׁל מַמָּשׁ, – נִבְּאוּ הָרוֹכְלִים הָאֲחֵרִים, כְּשֶׁהֵם מַטִּילִים אֶת קַלְפֵיהֶם עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָנוֹת.

ווֹלְף לֹא עָנָה עַל כָּךְ. הוּא לֹא הִתְעָרֵב בֵּין הָרוֹכְלִים הָרַבִּים, שֶׁהָיוּ מִתְכַּנְּסִים בַּמִּסְעָדוֹת מַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת. הֵם צָחֲקוּ, הִתְפָּאֲרוּ כָּל אֶחָד בִּמְצִיאוֹתָיו שֶׁלּוֹ, סִפְּרוּ עַל אַמְצָאוֹתֵיהֶם וְחָכְמוֹתֵיהֶם. הַצְּעִירִים סִפְּרוּ נִסִּים עַל הַנָּשִׁים, הַמִּתְאַהֲבוֹת בָּהֶם בַּכְּפָרִים שֶׁהֵם לָנִים שָׁם; יְהוּדִים קְשִׁישִׁים סָפְרוּ אֶת הַדּוֹלָרִים וְחִשְּׁבוּ אֵימָתַי כְּבָר יַסְפִּיקוּ לָהֶם חֶסְכוֹנוֹתֵיהֶם בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת כַּרְטִיסֵי־אֳנִיָּה וּלְהָבִיא לְכָאן אֶת נְשֵׁיהֶם וִילָדֵיהֶם שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם. יְהוּדִים בַּעֲלֵי־תַּכְלִית סִכְּמוּ בְּפִנְקְסֵי־הַבַּנְק שֶׁלָּהֶם אֶת הַסְּכוּמִים הַמֻּפְקָדִים, שֶׁהָיוּ רְשׁוּמִים בְּשׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת כְּחַיָּלִים בַּמִּפְקָד; בְּעֶפְרוֹנוֹת עָבִים צֵרְפוּ סְכוּמִים לִסְכוּמִים, כֶּסֶף בִּמְזֻמָּן וְחוֹבוֹת, וְסָפְרוּ עַל אֶצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם אֶת הֶחֳדָשִׁים, כַּמָּה הֵם צְרִיכִים עוֹד לְהִתְהַלֵּךְ עִם הַצְּרוֹר הַגָּדוֹל, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְחֶשְׁבּוֹן עָגֹל וְיוּכְלוּ לִפְתֹּחַ חֲנוּת בָּעֲיָרָה גּוֹיִית, שֶׁהָעֲסָקִים עֲדַיִן לֹא נִתְקַלְקְלוּ שָׁם בְּשֶׁל קִנְאָה־שִׂנְאָה וְהִתְחָרוּת.

הַכֹּל עִשְּׁנוּ, שִׂחֲקוּ בִּקְלָפִים, סִפְּרוּ מַעֲשִׂיּוֹת, הִתְפָּאֲרוּ, נִשְׁבְּעוּ, לִגְלְגוּ זֶה עַל זֶה, אָמְרוּ זֶה לָזֶה דִּבְרֵי חִדּוּדִין, הִתְעָרְבוּ אִישׁ בְּעִנְיָנֵי חֲבֵרוֹ, עָשׂוּ שֻׁתָּפֻיּוֹת, נִכְנְסוּ זֶה לְתוֹךְ בְּנֵי מֵעָיו שֶׁל זֶה. ווֹלְף לֹא הָיָה לוֹ מַה לְדַבֵּר עִמָּהֶם. הוּא יָצָא וְעָמַד לִפְנֵי הַפֶּתַח, צָבַט חֲתִיכוֹת־לֶחֶם מִתּוֹךְ הַכִּיסִים וְצִפְצֵף אֶל הַצִּפֳּרִים, שֶׁנִּתְּרוּ מִסָּבִיב לְרַגְלָיו בְּבַקָּשַׁת פֵּרוּרִים.

– תָּאֵב אֲנִי לְדַעַת, מַה יָבִיא לוֹ צִפְצוּף זֶה שֶׁהוּא מְצַפְצֵף, – אָמַר שֻׁתָּפוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים לְיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת, – הוּא רַק מְצַפְצֵף וְשׁוֹתֵק כְּאָדָם זָר.

– פִּנְקַס־בַּנְק וַדַּאי לֹא יָבִיא לוֹ, – נָהֲמוּ יְהוּדִים קְשִׁישִׁים אֶל תּוֹךְ זִקְנֵיהֶם, – רוֹכֵל צָרִיךְ לָדַעַת “לְצַפְצֵף עַל”, וְלֹא “לְצַפְצֵף אֶל” הוּא לֹא יִשָּׁאֵר זְמָן רָב עִם צְרוֹרוֹ, תִּרְאוּ שֶׁדְּבָרֵינוּ סוֹפָם לְהִתְקַיֵּם!

וְאָמְנָם דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ נִתְקַיְּמוּ בִּמְהֵרָה. כְּשֵׁם שֶׁוּוֹלְף נָפַל שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן לְתוֹךְ חֲבוּרָתָם שֶׁל הָרוֹכְלִים, כָּךְ גַּם נִפְלַט מִבֵּינֵיהֶם שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן.

בְּיוֹם קַיִץ נָאֶה לִפְנוֹת עֶרֶב הִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם, שְׁנֵי הַשֻּׁתָּפִים, לְמֶשֶׁק אֶחָד מְרֻחָק וְדָפְקוּ עַל הַדֶּלֶת לִשְׁאֹל אִם יוּכְלוּ לָלוּן שָׁם. הַמֶּשֶׁק נִמְצָא מִן הַצַּד, הַרְחֵק מִן הַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית, וּמְבֻדָּד מִן הַמְּשָׁקִים הַסְּמוּכִים. הַבַּיִת הָיָה יָשָׁן וְנִרְאָה כְּבִלְתִּי נוֹשָׁב. לַדְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת לֹא יָצָא אִישׁ לִפְתֹּחַ. הֵם יָצְאוּ אֶל הֶחָצֵר. לְיַד הַבְּאֵר שֶׁבְּאֶמְצַע הֶחָצֵר הָיָה מֻטָּל סוּס וְחָבַט בְּרַגְלָיו בַּקַּרְקַע. סָמוּךְ אֵלָיו עָמַד אִכָּר זָקֵן שֶׁשַּׁרְווּלֵי יָדָיו מֻפְשָׁלִים וְהִבִּיט בִּשְׁתִיקָה עַל הַסּוּס הַחוֹלֶה וּמַבָּטָיו נוּגִים וַאֲפֵלִים.

– עֶרֶב טוֹב, אָדוֹן! – אָמַר שֻׁתָּפוֹ שֶׁל ווֹלְף אֶל הָאִישׁ שֶׁלְּיַד הַסּוּס הַשּׁוֹכֵב.

הָאִכָּר לֹא עָנָה. בְּאִישׁוֹנָיו הַתְּכֻלִּים־הַבְּהִירִים הֵצִיץ אֶל מוּל שְׁנֵי הַבָּאִים עִם שַׂקֵּיהֶם, רָקַק עַל הָאֲדָמָה וּבְפֶה מְעֻקָּם רָטַן מִתַּחַת לְאַפּוֹ.

– אֵין שׁוּם עֲסָקִים, זָרִים! – אָמַר מִתּוֹךְ רֹגֶז, וְהִבִּיט שׁוּב אֶל הַסּוּס שֶׁחָבַט רַגְלָיו בַּקַּרְקַע.

שֻׁתָּפוֹ שֶׁל ווֹלְף רָצָה לְהַמְתִּיק אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל הָאִכָּר וְהֶעֱלָה חִיּוּךְ עַל פָּנָיו הַקּוֹדְרִים.

– הַאִם יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲזֹר לְךָ? – שָׁאַל מִתְחַנֵּף.

הָאִכָּר הֵצִיץ בְּעֵינַיִם קָרוֹת, כִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת קֶרַח.

– טִפֵּשׁ אַתָּה! – נִהֵם כְּנֶגְדּוֹ בְּכַעַס.

כָּל רַחֲשֵׁי הַבּוּז שֶׁל אִישׁ־הַכְּפָר לָאָדָם הָעִירוֹנִי, שֶׁאֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפֶה וּבְדִבּוּר, הֵצִיצוּ מִתּוֹךְ אִישׁוֹנָיו הַתְּכֻלִּים־הַבְּהִירִים שֶׁל הָאִכָּר בְּמַבָּטוֹ אֶל הָאִישׁ עִם הַצְּרוֹר, שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, שֶׁבִּשְׁעַת־אָסוֹן מֵעֵין זוֹ רָאוּי רַק לִשְׁתֹּק, לְהָנִיחַ לָאָדָם לְהִתְיַחֵד עִם צַעֲרוֹ.

הָרוֹכֵל הַלִּיטָאִי הִשְׁתָּעֵל שִׁעוּל יָבֵשׁ. הוּא כְּבָר רָאָה שֶׁנִּכְנַס כָּאן לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָצוּי, וְהִתְחִיל מוֹשֵׁךְ אֶת ווֹלְף בִּכְנַף מְעִילוֹ.

– בּוֹא, ווֹלְף, נְחַפֵּשׂ מָקוֹם אַחֵר, הַלַּיְלָה יוֹרֵד.

ווֹלְף הוֹרִיד אֶת הַשַּׂק מֵעַל הַכְּתֵפָיִם וּפָשַׁט אֶת מְעִילוֹ. בִּשְׁתִיקָה גָּחַן אֶל הַסּוּס וְנִגֵּב אֶת הַקֶּצֶף מֵעַל פִּיו בִּמְעַט שַׁחַת שֶׁנִּמְצְאָה מֻנַּחַת בְּסָמוּךְ. אַחַר כָּךְ פָּתַח בִּזְרִיזוּת אֶת שְׂפָתָיו שֶׁל הַסּוּס, עַד שֶׁכָּל שִׁנָּיו נִגְלוּ וְהֵצִיצוּ לְעֵין הָרוֹאֶה. הָאִכָּר רָאָה מִיָּד בְּגִישָׁתוֹ אֶל הַסּוּס מַעֲשֶׂה שֶׁל בָּקִי וְרָגִיל.

– מַה הַצָּרָה? שָׁאַל בַּמִּלִּים הַסְּפוּרוֹת, שֶׁלִּמְּדוֹ הַשֻּׁתָּף שֶׁלּוֹ לוֹמַר בְּשָׁעָה שֶׁהַקּוֹנֶה יֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת כְּנֶגֶד הַסְּחוֹרָה הַמֻּצַּעַת.

הָאִכָּר לֹא כָּעַס עוֹד כְּבַתְּחִלָּה. הוּא הִסְתַּכֵּל רֶגַע בַּצָּעִיר הַזֶּה וְסִפֵּר לוֹ לְאַט אֶת צָרָתוֹ. הַסּוּס הָיָה בָּרִיא וְחָזָק, רָעָה בַּדֶּשֶׁא; וּפִתְאוֹם שָׁכַב לוֹ וְהִתְחִיל בּוֹעֵט בָּרַגְלַיִם. וְנוֹסַף לְכָךְ הֲרֵי הוּא לְבַדּוֹ, בִּתּוֹ נָסְעָה אֶל הָעֲיָרָה, וְאֶל רוֹפֵא־הַסּוּסִים רַב הַמֶּרְחָק, כַּמָּה עַשְׂרוֹת מִילִין. וְהַסּוּס סוּס טוֹב כָּל כָּךְ וְחָזָק.

ווֹלְף הֵבִין מְעַט מְאֹד מִן הָאַנְגְּלִית שֶׁל הָאִכָּר, שֶׁנּוֹסָף לַכֹּל יָצְאָה עוֹד עֲמוּמָה בְּיוֹתֵר מִבֵּין הַשְּׂפָתַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהַמְּדַבֵּר לֹא הוֹצִיא אַף לְרֶגַע אֶת הַמִּקְטֹרֶת מִתּוֹךְ פִּיו. אַךְ מִנְּשִׁימוֹתָיו הַכְּבֵדוֹת שֶׁל הַסּוּס, מִתְּנוּפַת צַלְעוֹתָיו וּמֵחֲבִיטַת זְנָבוֹ בַּקַּרְקַע, רָאָה וְהִכִּיר שֶׁאָכַל מַשֶּׁהוּ אֲכִילָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַמִּדָּה וְהוּא חָשׁ בִּכְרֵסוֹ. הוּא הָיָה מֵבִין בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה; לֹא פַּעַם יֶאֱרַע שֶׁסּוּס נִטְפָּל בְּרַעַבְתָנוּת יְתֵרָה לְשָׂדֶה שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל, אוֹ אוֹכֵל אֲפִלּוּ אֲכִילָה גַּסָּה שֶׁל גַּרְעִינֵי שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל, וְהוּא מְקַבֵּל עֲוִית־קֵבָה וּפוֹשֵׁט אֶת רַגְלָיו וָמֵת, אִם אֵין מִזְדָּרְזִים לְרוֹקֵן מִיָּד אֶת מֵעָיו.

– שְׁאַל אוֹתוֹ, אִם הַסּוּס לֹא נִכְנַס בְּמִקְרֶה לְשָׂדֶה שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל. – אָמַר לְשֻׁתָּפוֹ.

– שְׁאַל אוֹתוֹ! – הִתְכַּעֵס הַלִּיטָאִי, – הַנָּקֵל לִשְׁאֹל, כְּשֶׁיּוֹדְעִים. הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת יוֹדְעִים כֵּיצַד קוֹרְאִים לְשִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל בְּאַנְגְּלִית!

ווֹלְף נִסָּה מִשּׁוּם כָּךְ לָבוֹא בְּעַצְמוֹ בִּדְבָרִים עִם הָאִכָּר, בִּלְשׁוֹן־הָאִלְּמִים.

הוּא נִגַּשׁ אֶל הָאֻרְוָה, בִּקֵּשׁ וּמָצָא גַּרְעִין שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל וְהֶרְאָה לָאִכָּר וְרָמַז לְצַד הַשָּׂדוֹת. אַחַר־כָּךְ הִגִּישׁ אֶת הַגַּרְעִין לְפִיו שֶׁל הַסּוּס וְהִתְחִיל טוֹחֵן בְּשִׁנָּיו בְּחָזְקָה. הָאִכָּר הִבְרִיק בְּעֵינָיו הַתְּכֻלּוֹת הַבְּהִירוֹת:

– זֶה נָכוֹן! – אָמַר.

ווֹלְף הִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלֵי כֻּתָּנְתּוֹ וְהִתְחִיל מַצִּיל בִּמְהִירוּת. הוּא חִפֵּשׂ וּמָצָא לְיַד הָאֻרְוָה חֶבֶל וְעָקַד אֶת רַגְלֵי הַסּוּס, אֶת הַקִּדְמִיּוֹת וְאֶת הָאֲחוֹרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יוּכַל לָזוּז וְלָקוּם מִן הָאֲדָמָה. אַחַר כָּךְ צִוָּה לְהַרְתִּיחַ מַיִם, הַרְבֵּה מַיִם, כָּל כַּמָּה שֶׁיָּכִיל הַסִּיר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּלְהַגִּישׁ אֶת הַמַּיִם עִם סַבּוֹן וְעִם כָּל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַדְּרוּשִׁים. הָאִכָּר עָשָׂה הַכֹּל כַּמְּצֻוֶּה בִּזְרִיזוּת שֶׁל נַעַר. ווֹלְף רָמַז לַזָּקֵן שֶׁיַּטִּיל עַצְמוֹ עַל הַסּוּס, לְהַחֲזִיקוֹ יָפֶה בְּרֹאשׁוֹ, וּלְשֻׁתָּפוֹ נָתַן בַּיָּדַיִם אֶת זְנַב הַסּוּס.

– לְהַחֲזִיק בְּחָזְקָה! – פָּקַד עָלָיו. – לֹא לְהַרְפּוֹת.

הָאֲנָשִׁים נִשְׁמְעוּ לִפְקֻדּוֹתָיו. ווֹלְף יָשַׁב עַל הַקַּרְקַע וְהִזְרִיק לַסּוּס אֶת הַנּוֹזְלִים לְתוֹךְ הַמֵּעַיִם.

– לְהַחֲזִיק! לְהַחֲזִיק! – הִתְכָּעֵס עַל שֻׁתָּפוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ מוֹרָא הֶחֱזִיק בְּרִפְיוֹן אֶת זְנַב הַסּוּס.

צַלְעוֹת הַסּוּס נִתְמַלְּאוּ מִן הַמַּיִם. ווֹלְף הִתִּיר אֶת רַגְלֶיהָ שֶׁל הַבְּהֵמָה הַשּׁוֹאֶפֶת וְנוֹשֶׁפֶת בִּכְבֵדוּת וְרָחַץ אֶת יָדָיו לְיַד הַבְּאֵר.

– לְהַנִּיחַ לַסּוּס שֶׁיִּשְׁכַּב כָּךְ, – אָמַר, – הַהֲקָלָה בּוֹא תָּבוֹא.

מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן שֶׁל רוֹפֵא שֶׁעָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ יָפֶה, נִגֵּב בְּשַׁחַת אֶת יָדָיו הָרְטֻבּוֹת וְהוֹצִיא מִן הַצְּרוֹר פַּת וּגְבִינָה לֶאֱכֹל אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב.

בִּמְהֵרָה, כְּפִי שֶׁאָמַר, הִתְחִיל הַסּוּס הַחוֹלֶה עוֹשֶׂה צְרָכָיו וּפוֹלֵט מִתּוֹכוֹ, וְהָיָה מוֹסִיף וּפוֹלֵט כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, עַד שֶׁצַּלְעוֹתָיו נִשְׁתַּפְּעוּ וְיָרְדוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. מִיָּד לְאַחַר זֶה קָם הַסּוּס עַל בִּרְכָּיו, נִסָּה אֶת כֹּחָן אִם תּוּכַלְנָה לְשֵׂאתוֹ, וְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַקַּרְקַע וְקָם, כְּשֶׁהוּא מִתְעַטֵּשׁ פְּעָמִים הַרְבֵּה. וּמֵעַצְמוֹ, בְּלֹא פְּקֻדָּה כָּלְשֶׁהִי, נִכְנַס אֶל הָאֻרְוָה.

הָאִכָּר הוֹצִיא מִן הַבַּיִת סִיר חָלָב וְהִגִּישׁוֹ לִפְנֵי ווֹלְף.

– אֱלֹהִים יְבָרֶכְךָ, הַזָּר! – בֵּרַךְ אֶת ווֹלְף וְלָחַץ אֶת יָדוֹ, – וּלְלִינַת לַיְלָה תִּשָּׁאֲרוּ כָּאן בְּבֵיתִי. תֵּכֶף תָּבוֹא גַּם בִּתִּי וְתַצִּיעַ לָכֶם מִשְׁכַּבְכֶם.

הָאִכָּר יָשַׁב סָמוּךְ לְווֹלְף, כְּשֶׁמִּקְטַרְתּוֹ בַּפֶּה, רוֹקֵק וְחוֹזֵר וְרוֹקֵק מִסְּבִיבָיו, וּבְקוֹל מְעֻמְעָם שְׁאֵלוֹ מֵהֵיכָן הוּא בָּא, מִי הוּא וּמֶה הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ בַּבַּיִת בַּמָּקוֹם שֶׁנּוֹלַד. ווֹלְף הֵשִׁיב אֶת תְּשׁוּבוֹתָיו עַל־יְדֵי שֻׁתָּפוֹ, שֶׁמָּסַר אוֹתָן בָּאַנְגְּלִית הָעִירוֹנִית שֶׁלּוֹ. הַשֻּׁתָּף הַמִּשְׁתָּעֵל מָסַר כְּנֶגֶד כָּל מִלָּה שֶׁל ווֹלְף תִּלֵּי־תִּלִּים שֶׁל דִּבּוּרִים שֶׁהוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ. הוּא סִפֵּר בְּאָזְנָיו שֶׁל הָאִכָּר עַל פְּלָאֶיהָ שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק, עַל הַגְּשָׁרִים הַתְּלוּיִים מֵעַל לַנְּהָרוֹת, עַל רַכָּבוֹת־הַמְהַלְּכוֹת בְּאֶמְצַע הָרְחוֹבוֹת בַּחֲלַל הָאֲוִיר, עַל הַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים, הַבַּנְקִים וּבָתֵּי־הָעֵסֶק, עַל הַסְּפִינוֹת הַיּוֹצְאוֹת וְנִכְנָסוֹת בַּנָּמֵל, עַל הַדָּגִים הַנִּרְאִים מְקַפְּצִים בַּיָּם בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְלִיגִים בּוֹ. הָאִכָּר הִרְחִיב כִּפְלַיִם אֶת אִישׁוֹנָיו הַתְּכֻלִּים מֵרֹב חִדּוּשׁ.

– דְּבָרִים נָאִים, – שִׁבַּח אִישׁ־הַכְּפָר, כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ מֵרֹב פְּלִיאָה לִמְצֹץ אֶת הַמִּקְטֶרֶת.

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב הִגִּיעָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַבַּיִת עֶגְלַת־אִכָּרִים רְתוּמָה לְסוּס אֶחָד.

– בִּתִּי הִיא, אֶסְתֵּר, – אָמַר הָאִכָּר, וְיָצָא לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת, לְסַפֵּר לָהּ עַל הַסּוּס שֶׁחָלָה וְעַל הַזָּרִים, שֶׁהָאֱלֹהִים זִמְּנָם בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה.

– זֶהוּ הַצָּעִיר, – הֶרְאָה לָהּ עַל ווֹלְף, – בָּחוּר בֶּן־חַיִל.

הָאִשָּׁה שֶׁבָּאָה, רָזָה וִיבֵשָׁה כְּאָבִיהָ, בַּעֲלַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם שֶׁל גֶּבֶר וְחָזֶה שָׁטוּחַ, כִּוְּנָה אֶל הַזָּר אֶת שְׁנֵי אִישׁוֹנֶיהָ, שֶׁהָיוּ דּוֹמִים דִּמְיוֹן גָּמוּר לְשֶׁל אָבִיהָ. אַדְמִימוּת נִשְׁתַּפְּכָה בְּפָנֶיהָ הַמָּאֳרָכִים, שֶׁבִּשְׁעַת חִיּוּךְ הֵם מִתְאָרְכִים וּמִתְמַשְּׁכִים עוֹד יוֹתֵר. הִיא גִּלְּתָה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל שִׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת, שֶׁבֵּין יְהוּדִים נִרְאוֹת שֶׁכְּמוֹתָן לְעִתִּים נְדִירוֹת בְּיוֹתֵר, וְאָמְרָה בְּקוֹל מֻפְתָּע וְנִפְחָד:

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי!

ווֹלְף לָחַץ אֶת יָדָהּ הַשְּׁטוּחָה וְהַיְבֵשָׁה, שֶׁהָיְתָה דּוֹמָה לְשֶׁל גֶּבֶר, וְלֹא יָדַע מַה לְהַגִּיד. דָּבָר זֶה, שֶׁהָרִיבָה הַגּוֹיָה נִקְרֵאת אֶסְתֵּר, עוֹרֵר בּוֹ חִבָּה וְקִרְבָה אֵלֶיהָ, כְּאֶל בַּת־יִשְׂרָאֵל. הָיָה בָּהּ מֵרֵיחַ סוּסִים, עֲגָלוֹת, אָבָק וּבַיְשָׁנוּת כַּפְרִית מִפְּנֵי גֶּבֶר.

– נִיחָא, – הִתְגַּבְּרָה עַל מְבוּכָתָהּ, – הַתֵּר אֶת הַסּוּס, אַבָּא, הוֹרֵד אֶת הַחֲבִילוֹת מֵעַל הָעֲגָלָה. אֲנִי אֵלֵךְ לְהָכִין אֹכֶל וּלְהַצִּיעַ מִשְׁכָּב בִּשְׁבִיל הָאֲדוֹנִים.

הִיא עָבְדָה וְהִתְעַסְּקָה הַרְבֵּה בְּהַפְּכָה אֶת הַקַּשׁ הַטָּרִי שֶׁהִצִּיעָה לוֹ לַבָּחוּר הַזָּר, אֶת כָּל מְסִירוּתָהּ הַנָּשִׁית הִשְׁקִיעָה בְּכָךְ. וְכָל פַּעַם שֶׁעֵינֶיהָ נִפְגְּשׁוּ בְּמַבָּטוֹ שֶׁל הַזָּר נִשְׁתַּפֵּךְ סֹמֶק עַל פָּנֶיהָ.

הַשֻּׁתָּף הַמְּכַעְכֵּעַ דִּגְדֵּג לוֹ לְווֹלְף בְּצַלְעוֹתָיו.

– אַתָּה נִרְאֶה לָהּ, – אָמַר לוֹ בַּחֲשָׁאי. – אֵין הִיא יְפַת־תֹּאַר גְּדוֹלָה, גַּם צְעִירָה בְּיוֹתֵר אֵינֶנָּהּ, אֲבָל לַעֲבֹר בָּהּ עֲבֵרָה רְאוּיָה הִיא. אַל תִּהְיֶה לֶמֶךְ, אֶחָא… בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם נָקוּם וְנֵלֵךְ. בֵּינְתַיִם אֲנִי הוֹלֵךְ לְהַתִּיר וּלְהַצִּיעַ אֶת הַסְּחוֹרָה.

הוּא דִּגְדְּגוֹ שׁוּב בְּצִדּוֹ וְיָצָא מִן הַחֶדֶר מִשְׁתָּעֵל וְקוֹרֵץ לוֹ בְּעַיִן אֶחָת.

ווֹלְף לֹא עָנָה לוֹ וְיָשַׁב עַל הַמִּטָּה שֶׁהִצִּיעוּ לוֹ זֶה עַתָּה. מִן הַחוּץ חָדְרוּ רֵיחוֹת שֶׁל שַׁחַת קְצּוּרָה. צְרָצָרִים צִרְצְרוּ. גַּחְלִילִיּוֹת חָלְפוּ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם לִפְנֵי הַחַלּוֹן כְּנִיצוֹצוֹת־אֵשׁ וְכָבוּ. מִסָּבִיב לִמְנוֹרַת־הַנֵּפְט הִתְעוֹפְפוּ פַּרְפָּרִים סְחוֹר־סְחוֹר וּפִזְּרוּ אָבָק מִכַּנְפֵיהֶם. ווֹלְף הִקְשִׁיב לְזִמְזוּמֵי־הַלַּיְלָה הַקְּרוֹבִים לוֹ, הַיְדוּעִים לוֹ, שָׁאַף לְתוֹכוֹ אֶת הָרֵיחוֹת שֶׁל חָלָב וּמַאֲפֵה־בַּיִת, חָשׁ אֶת הַטַּעַם הַחֲמַצְמָץ שֶׁל בֵּית־כְּפָר. דָּבָר זֶה מִלְּאוֹ שַׁלְוַת־נֶפֶשׁ וְהַרְגָּשַׁת מִשְׁפָּחָה. תַּרְדֵּמָה מְתוּקָה יָרְדָה עָלָיו, וְהוּא הִתְפַּרְקֵד בַּמִּטָּה, שֶׁחָרְקָה מִתַּחַת לְגוּפוֹ הַמְגֻדָּל.

לִפְנוֹת בֹּקֶר, עִם זָהֳרֵי־שַׁחַר רִאשׁוֹנִים, יָרַד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וְיָצָא אֶל הֶחָצֵר. בִּתּוֹ שֶׁל הָאִכָּר כְּבָר עָמְדָה לְיַד הַבְּאֵר וְשָׁאֲבָה מַיִם לְהַשְׁקוֹת אֶת הַסּוּסִים, שֶׁנִּדְחֲקוּ בְּרָאשֵׁיהֶם אֶל הַדְּלִי, לִהְיוֹת רִאשׁוֹנִים לִשְׁתִיָּה. ווֹלְף נִגַּשׁ, עָזַר לָהּ לִשְׁאֹב אֶת הַמַּיִם וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַסּוּסִים מִדְּלִי הָעֵץ, שֶׁשּׁוּלָיו הָיוּ פְּגוּמִים מִנְּגִיסוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסּוּסִים.

– הִנֵּה זֶה הוּא הַסּוּס שֶׁאַתָּה הִצַּלְתָּ, – רָמְזָה לוֹ עַל סוּס צָעִיר וְחָזָק.

– אֲחוֹתִי שְׁמָהּ גַּם כֵּן אֶסְתֵּר, – אָמַר ווֹלְף בַּחֲשָׁאי, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ לְשֵׁם מַה הוּא מְסַפֵּר דָּבָר זֶה.

הָאִכָּר יָצָא מִן הַבַּיִת, הִבִּיט עַל שְׁנֵי הָעוֹמְדִים לְיַד הַבְּאֵר וְהֶעֱלָה אֵשׁ בַּמִּקְטֶרֶת.

– מֶשֶׁק יָפֶה, – שִׁבַּח ווֹלְף אֶת הָאַכְסַנְיָה בָּאַנְגְּלִית הָרְפוּיָה שֶׁלּוֹ.

– מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ? – אָמַר הָאִכָּר בְּחִיּוּךְ עַל כָּךְ שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת מִשְׁקוֹ הַמֻּזְנָח.

– גַּם אֲנִי מִמֶּשֶׁק, – אָמַר ווֹלְף, – מֵרָחוֹק.

וְרָמַז בְּיָד לַצַּד שֶׁשִּׁעֵר שָׁם אֶת הַיָּם.

הָאִכָּר פָּלַט כַּמָּה פְּקָעוֹת שֶׁל עָשָׁן סָמִיךְ וְהִתְבּוֹנֵן בַּזָּר מֵרֹאשׁוֹ וְעַד כַּף רַגְלוֹ. פִּתְאוֹם הוֹצִיא אֶת הַמִּקְטֶרֶת מִפִּיו וְשָׁאַל בְּמַפְתִּיעַ:

– בֵּאלֹהִים מַאֲמִין אַתָּה, צָעִיר?

– בְּוַדָּאי! – הֵשִׁיב ווֹלְף.

הָאִכָּר חִיֵּךְ חִיּוּךְ קַל וְהֶחֱזִיר אֶת הַמִּקְטֶרֶת אֶל פִּיו.

– שֶׁמָּא רוֹצֶה אַתָּה לְהִשָּׁאֵר כָּאן, הַזָּר? – שָׁאַל בִּנְעִימָה אֲבָהִית. – אֲנִי זָקַנְתִּי, אֶסְתֵּר יוֹדַעַת לַעֲבֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן רַק נַעֲרָה הִיא. הַמֶּשֶׁק צָרִיךְ גֶּבֶר לַעֲבוֹדָה, וְאַתָּה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָי.

ווֹלְף הֵצִיץ תְּחִלָּה אֶל הַזָּקֵן, וְאַחַר־כָּךְ אֶל הַבַּת, וּלְבַסּוֹף אֶל הַסּוּסִים, וְהֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְהַסְכָּמָה.

– בְּרָצוֹן רַב, אֲדוֹנִי! – אָמַר כְּשֶׁהוּא מַתִּיז אֶת הָרֵישִׁי"ן, כְּפִי שֶׁהֻרְגַּל בַּצָּבָא.

מֵרֹב הַפְתָּעָה שָׁכַח אֲפִלּוּ לִשְׁאֹל עַל שְׂכָרוֹ.

כְּשֶׁיָּצָא שֻׁתָּפוֹ, מָסַר לוֹ ווֹלְף אֶת הַצְּרוֹר. הַלִּיטָאִי הִבִּיט בּוֹ בְּעֵינַיִם חֲשֵׁכוֹת.

– בְּהֵמָה! – אָמַר לוֹ דִּבְרֵי מוּסָר. – כְּשֶׁנִּכְנָסִים בְּעֵסֶק עַם גּוֹיָה, עֲדַיִן אֵין חוֹבָה לְהִשָּׁאֵר מִיָּד… הַרְבֵּה גּוֹיוֹת יֵשׁ בַּדֶּרֶךְ! בּוֹא וְנֵלֵכָה!

ווֹלְף הִסְמִיק כְּנַעַר שֶׁחוֹשְׁדִים בּוֹ לְחִנָּם בַּעֲבֵרָה שֶׁלֹּא עָבַר, עָזַר לְשֻׁתָּפוֹ וְנָשָׂא אֶת הַצְּרוֹרוֹת עַד לְדֶרֶךְ־הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּזְדַּמְּנוֹת שָׁם עֲגָלוֹת הַהוֹלְכוֹת לְעִיר קְרוֹבָה. שָׁם הֵנִיחַ גַּם אֶת צְרוֹרוֹ שֶׁלּוֹ, וּמִבְּלִי לְקַבֵּל סֶנְט אֶחָד מִמַּה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ מִשֻּׁתָּפוֹ, הָלַךְ וְחָזַר אֶל הַמֶּשֶׁק.

– נָדַדְתִּי דַּיִּי עִם הַצְּרוֹרוֹת כְּצוֹעֲנִי, – אָמַר, – אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַקַּרְקַע.

כְּאִלּוּ הָיָה מֻשְׁרָשׁ בְּמֶשֶׁק זֶה מִשָּׁנִים, נִכְנַס יָשָׁר לָאֻרְוָה, חִפֵּשׂ וּמָצָא אֶת מַסְרֵק הַבַּרְזֶל וְאֶת הַמִּבְרָשׁוֹת, זָחַל וְנִתְכַּנֵּס מִתַּחַת לִכְרֵסוֹ שֶׁל סוּס וְנִקָּה אֶת עוֹרוֹ מִלִּכְלוּךְ וְאָבָק, כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בַּצָּבָא.

– עֲמֹד! – דִּבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ אֶל הַסּוּס בַּלָּשׁוֹן שֶׁהָיָה רָגִיל בָּהּ מִבֵּיתוֹ, וְשָׁכַח לְגַמְרֵי שֶׁהוּא חַיָּב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּלָּשׁוֹן הַחֲדָשָׁה.

הָאִכָּר עָמַד מִן הַצַּד וְחִיֵּךְ אֶל מוּל בִּתּוֹ מֵרֹב הֲנָאָה מֵעֲבוֹדָתוֹ. רַק עַכְשָׁו נִזְכַּר לִשְׁאֹל לִשְׁמוֹ שֶׁל הַזָּר.

– ווֹלְף, – אָמַר הַבָּחוּר.

– ווֹלְף, ווֹלְף, – לָעַס הָאִכָּר בְּקֹשִׁי אֶת הַשֵּׁם הַזָּר. – שֵׁם מְשֻׁנֶּה, אֶסְתֵּר, לֹא כֵן?

– מִפְּנֵי מַה מְשֻׁנֶּה? – לֹא יָכְלָה הַבַּת לְהָבִין, – לִי הוּא נִרְאֶה.

ה¹    🔗

ווֹלְף הִסְתַּגֵּל עַד מְהֵרָה אֶל הַמֶּשֶׁק וְאֶל הָאֲנָשִׁים.

הָיָה קָם עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְשׁוֹכֵב לִישֹׁן עִם הַעֲרֵב הַשֶּׁמֶשׁ, שָׁעָה שֶׁהַתַּרְנְגֹלוֹת שֶׁבֶּחָצֵר נִכְנָסוֹת לְנַמְנֵם נִמְנוּמָן. בְּחָלוּק וּבְמִגְבַּעַת־קַשׁ רְחָבָה שֶׁל אִכָּרִים עַל רֹאשׁוֹ, לְמַחֲסֶה מִפְּנֵי הַחַמָּה הַיּוֹקֶדֶת, הָיָה רָתוּם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ בַּעֲבוֹדָה, כַּסּוּסִים שֶׁלּוֹ. עֲדַיִן הָיָה מַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר עִמָּהֶם בִּלְשׁוֹנוֹ הַכַּפְרִית־הַגּוֹיִית שֶׁבְּפוֹלִין, וְלֹא כְּפִי שֶׁהָיוּ רְגִילִים, בְּכָל זֹאת הֵבִינוּ לִדְבָרָיו מִיָּד, הַסּוּסִים הַלָּלוּ, וְהָיוּ צוֹהֲלִים לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁנִּכְנַס אֲלֵיהֶם אֶל הָאֻרְוָה כָּל יוֹם בְּהַשְׁכָּמָה, כְּדֵי לְהוֹצִיאָם לֶחָצֵר וּלְהַשְׁקוֹתָם. הוּא הָיָה מְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיהֶם, שֶׁשִּׁרְבְּבוּם אֵלָיו מִתּוֹךְ כְּמִיהָה לְפִנּוּק, הֵצִיץ לְתוֹךְ עֵינֵיהֶם וּלְתוֹךְ שִׁנֵּיהֶם, וְהָיָה מְלַמְּדָם הִלְכוֹת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְנַשְּׁכִים זֶה אֶת זֶה בִּרְדִיפָתָם לַחֲטֹף אֶת הַלְּגִימָה הָרִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ הַדְּלִי.

– עֲמֹד! – הָיָה מִתְכָּעֵס. – הַכֹּל יִשְׁתּוּ. לֹא לְהִדָּחֵק!

אַחַר־כָּךְ אָסַר אֶת הַסּוּסִים אֶל הַמְּכוֹנָה וְיָצָא אֶל הַשָּׂדוֹת.

– וְיוֹ, יְלָדִים! – זֵרַז אוֹתָם, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל בֵּית־הַמּוֹשָׁב הַקָּטָן שֶׁל הַמְּכוֹנָה וּמַצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ, לֹא בַּסּוּסִים, אֶלָּא בַּחֲלַל הָאֲוִיר, לְשֵׁם עִדּוּד בִּלְבָד.

הָעֲבוֹדָה הָיְתָה קַלָּה. לֹא הָיָה צָרִיךְ לִדְחֹק אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה הַקְּטַנָּה בַּאֲדָמָה, כְּמוֹ שָׁם, בַּבַּיִת, הַכֹּל עָשְׂתָה הַמְּכוֹנָה. שֶׁפַע שֶׁל מְכוֹנוֹת הָיוּ מוּכָנוֹת וּמֻתְקָנוֹת לַעֲבוֹדָה: מְכוֹנוֹת לֶחָרִישׁ וּלְשִׂדּוּד, לִקְצִירָה וּלְדִישָׁה, לְכָל עֲבוֹדָה שֶׁתֵּעָשֶׂה הָיָה צָרִיךְ רַק לִרְתֹּם אֲלֵיהֶן אֶת הַסּוּסִים וּלְנַהֵל אֶת הָעֲבוֹדָה. ווֹלְף נֶהֱנָה הֲנָאָה גְּדוֹלָה מִן הַמְּכוֹנוֹת, שֶׁכְּמוֹתָן לֹא רָאָה בַּבַּיִת מֵעוֹלָם, וְשָׁר שִׁירֵי־חַיָּלִים בְּקוֹל עַלִּיז, כְּשֶׁהוּא מַצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ לְקֶצֶב הַשִּׁירִים.

הַשָּׂדוֹת הָיוּ רְחָבִים וּגְדוֹלִים, הַסּוּסִים חֲזָקִים וְטוֹבֵי־מַרְאֶה. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁפְכָה אֲלֻמּוֹת שֶׁל אוֹר. בַּשָּׁמַיִם שָׁטְפוּ אַט נַחֲלֵי־נְחָלִים שֶׁל עַנְנֵי כֶּסֶף. צִפֳּרִים צִפְצְפוּ. צָרְצְרֵי־שָׂדֶה לֹא פָּסְקוּ מִלְּצַרְצֵר. מִזְּמָן לִזְמָן הִגְבִּיהַּ אַרְנַבְנָב אֶת הָאָזְנַיִם בְּפַחַד וְחָצָה אֶת הַשָּׂדֶה בְּרִשְׁרוּשׁ וּבְבֶהָלָה. ווֹלְף שָׁכַח לִפְרָקִים שֶׁהוּא נִמְצָא בַּנֵּכָר, בְּמֶרְחַק אַלְפֵי מִילִין מִבֵּיתוֹ. הַכֹּל הָיָה כִּלְפָנִים. אוֹתָהּ אֲדָמָה עַצְמָהּ וְאוֹתָן הַצִּפֳּרִים, זֶה הָאַרְנַבְנָב הַבָּהוּל וְאֵלֶּה הַחַיִּים הַשְּׁקֵטִים תָּמִיד וְהַמְרַשְׁרְשִׁים תָּמִיד שֶׁל הָאֲדָמָה וִיצוּרֶיהָ.

כְּשֶׁהֶרְאוּ הַצְּלָלִים שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת־הַצָּהֳרַיִם, הִתִּיר ווֹלְף אֶת הַסּוּסִים מִן הַמְּכוֹנָה וְהָלַךְ הַבַּיְתָה, יַחַד עִמָּהֶם, לְקַבֵּל אֶת הַמָּזוֹן.

– לְהֵיכָן, בְּהֵמָה! – אָמַר דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין לַסּוּסִים שֶׁנִּדְחֲקוּ אֶל הַבְּאֵר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ חֲמוּמִים מִן הָעֲבוֹדָה וְהָיָה אָסוּר לָהֶם לִשְׁתּוֹת מִיָּד.

– מֶזֶג אֲוִיר יָפֶה הַיּוֹם, לֹא כֵן? – אָמַר אֵלָיו בַּעַל־הַחַוָּה אוֹתָן הַמִּלִּים עַצְמָן כָּל יוֹם, אִם רַק הָיָה הָאֲוִיר נָאֶה.

– נָאֶה מְאֹד! – הֵשִׁיב לוֹ ווֹלְף, כְּשֶׁהוּא מְנַגֵּב אֶת הַזֵּעָה מֵעַל פָּנָיו.

מִן הָרֶפֶת יָצְאָה לִקְרָאתָם אֶסְתֵּר, שֶׁשַּׂעֲרוֹתֶיהָ הַבְּהִירוֹת וְהַחֲלָקוֹת הֲדוּקוֹת הֵיטֵב וּמְקֻשָּׁרוֹת מֵאֲחוֹרֵי עָרְפָּהּ וְסִנָּר קָשׁוּר מִסָּבִיב לְמָתְנֶיהָ הַמָּאֳרָכִים. בְּיָדֶיהָ הָיָה כְּלִי מָלֵא חָלָב טָרִי וְהִיא מָזְגָה מִמֶּנּוּ בִּסְפָלִים שֶׁל חַרְסִינָה לִשְׁנֵי הַגְּבָרִים. הִיא פָּרְשָׂה מַפָּה צִבְעוֹנִית עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן הַכָּבֵד, הִגִּישָׁה חֶמְאָה וּבֵיצִים וְכָל מִינֵי יְרָקוֹת, וְהִסְמִיקָה כָּל פַּעַם שֶׁנִּפְגְּשׁוּ עֵינֶיהָ בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת שֶׁל ווֹלְף.

– יוֹם יָפֶה הַיּוֹם, לֹא כֵן? – אָמְרָה כְּאָבִיהָ, כְּדֵי לוֹמַר מַשֶּׁהוּ.

דְּבָרִים אֲחֵרִים לֹא נִמְצְאוּ בְּפִיהָ.

– יָפֶה מְאֹד,– הֵשִׁיב ווֹלְף בִּנְהִימָה, וְאַף הוּא לֹא נִמְצְאוּ לוֹ דִּבּוּרִים מְרֻבִּים יוֹתֵר.

הָאֲנָשִׁים דִּבְּרוּ כָּאן לְעִתִּים נְדִירוֹת. תָּמִיד הָיוּ שְׁקוּעִים בָּעֲבוֹדָה. וּכְשֶׁנָּחוּ מֵעֲבוֹדָתָם נָחוּ גַּם פִּיּוֹתֵיהֶם. הַזָּקֵן יָשַׁב וְהַמִּקְטֶרֶת בְּפִיו, הֵצִיץ בְּעֵינָיו הַתְּכֻלּוֹת־בְּהִירוֹת מִתּוֹךְ פָּנָיו הַגַּרְמִיִּים, רָקַק וְשָׁתַק. שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת הָיָה מְסֻגָּל לָשֶׁבֶת כָּךְ וְלִשְׁתֹּק, וּלְבַסּוֹף לְהוֹצִיא מִבֵּין הַשִּׁנַּיִם מִלָּה אַחַת, מִלָּה אַחַת וִיחִידָה, שֶׁשִּׁמְּשָׁה לוֹ בִּמְקוֹם כָּל שְׁאָר הַמִּלִּים יַחַד.

– נִיחָא! – פָּלַט אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת בְּצִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל פִּיו, וְיַחַד עִמָּהּ נִפְלַט עֲשַׁן הַמִּקְטֶרֶת.

– נִיחָא! – הֵשִׁיבָה כְּנֶגְדּוֹ הַבַּת כְּקוֹל הֵד, מִבְּלִי לְהָסִיר עֵינֶיהָ מִן הַתְּפִירָה וְהַסְּרִיגָה, שֶׁעָסְקָה בָּהֶן תָּמִיד, כָּל שָׁעָה שֶׁהָיְתָה חָפְשִׁית מִן הָעֲבוֹדָה בֶּחָצֵר.

תְּחִלָּה לֹא הֵבִין ווֹלְף אֶת הַ“נִּיחוֹת” הַלָּלוּ, לֹא עָמַד עַל מַשְׁמָעוּתָן. אַךְ בִּמְהֵרָה תָּפַס אֶת מוּבָנָן וְאַף הוּא הִתְחִיל מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. הוּא אָמַר דִּבּוּר זֶה כְּשֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה וְגַם כְּשֶׁנִּתַּךְ גֶּשֶׁם וְלֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא רֶגֶל הַחוּצָה; כְּשֶׁהָעֲבוֹדָה הִתְנַהֲלָה יָפֶה וּכְסִדְרָהּ וְגַם כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ נִתְקַלְקֵל וְנִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לָזוּז מִן הַמָּקוֹם. הַדִּבּוּר הַשֵּׁנִי, שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ תְּכוּפוֹת כָּל כָּךְ, הָיָה “לַעֲזָאזֵל”. בְּדִבּוּר זֶה הִשְׁתַּמֵּשׁ כְּשֶׁנִּפְצְעָה אֶצְבָּעוֹ בִּמְכוֹנָה, כְּשֶׁסּוּס לֹא נִכְנַס אֶל הָרִתְמָה יָשָׁר וּמִיָּד כִּרְצוֹנוֹ, כְּשֶׁנִּמְצְאָה אֶבֶן בַּשָּׂדֶה בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה וְנִתְקְלָה בָּהּ הַמְּכוֹנָה, וְכֵן בְּכָל שְׁאָר מִכְשׁוֹלִים הַמִּזְדַּמְּנִים בָּעֲבוֹדָה לְעִתִּים תְּכוּפוֹת.

לְאַט־לְאַט הִתְחִיל מִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, נִתְקָרֵב אֶל הַדִּבּוּרִים הַמְעֻמְעָמִים שֶׁל בַּעַל־הַחַוָּה וְאֶל הַצְּלִילִים הַמְּמֻשָּׁכִים שֶׁל בִּתּוֹ. הֵן לֹא הָיוּ מְרֻבּוֹת, הַמִּלִּים שֶׁהָאֲנָשִׁים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן כָּאן, כַּמָּה מֵאוֹת מִלִּים בְּצִמְצוּם. וְאֶת הַשְּׁאָר שָׁתְקוּ. ווֹלְף לָמַד אֶת הַדִּבּוּר וְאֶת הַשְּׁתִיקָה. יַחַד עִם זֶה נִגְמַל מִן הַסִּיגָרִיּוֹת שֶׁלּוֹ וּמֵעָנָף חִתֵּךְ לוֹ מִקְטֶרֶת, שֶׁלֹּא הוֹצִיא אוֹתָהּ עוֹד מִפִּיו. בְּדִיּוּק כְּבַעַל־הַחַוָּה הַזָּקֵן הִתְחִיל אַף הוּא פּוֹלֵט מִלִּים בְּצִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַפֶּה בִּלְבַד, יַחַד עִם עֲשַׁן הַמִּקְטֶרֶת.

בַּשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים לֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת. בַּעַל־הַחַוָּה וּבִּתּוֹ אָסְרוּ סוּס לַכִּרְכָּרָה וְנָסְעוּ אֶל הַכְּנֵסִיָּה בָּעֲיָרָה, שֶׁהָיְתָה מְרֻחֶקֶת כַּמָּה מִילִין מִן הַמֶּשֶׁק. לְאַחַר הַתְּפִלָּה בַּכְּנֵסִיָּה הָיוּ חוֹזְרִים הַבַּיְתָה, וְאֶסְתֵּר עָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהִגִּישָׁה אֲרֻחָה טוֹבָה שֶׁל בָּשָׂר, עוּגוֹת וְלִפְתָנִים שְׁמֵנִים, מַעֲשֵׂי יָדֶיהָ. הָיְתָה מַסְמִיקָה בְּהַקְרִיבָהּ אֶת הַצַּלָּחוֹת לְצִדּוֹ שֶׁל ווֹלְף וְהִגִּישָׁה בָּהֶן מָנוֹת גְּדוֹלוֹת.

– הַאִם זֶה טָעִים? – שָׁאֲלָה כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ, בְּהַבִּיטָה עָלָיו בְּפֶה פָּתוּחַ, שֶׁשִּׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת הֵצִיצוּ מִתּוֹכוֹ.

לְאַחַר הַסְּעֻדָּה הִתְיַשֵּׁב הַזָּקֵן בְּכֻרְסָה וְצִוָּה לְבִתּוֹ שֶׁתִּקְרָא לְפָנָיו בְּסֵפֶר הַתְּנַ"ךְ.

אַף־עַל־פִּי שֶׁעַל גַּבֵּי הַסֵּפֶר בַּכְּרִיכָה הַשְּׁחוֹרָה הָיָה טָבוּעַ צְלָב שֶׁל זָהָב, הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ ווֹלְף מְקֹרָב לְכָל מַה שֶּׁקָּרְאוּ. הוּא שָׁמַע כַּמָּה דְּבָרִים עַל הָאָבוֹת, עַל הַיְּהוּדִים בְּמִצְרַיִם שֶׁפַּרְעֹה עִנָּה אוֹתָם, וֵאלֹהִים צִוָּה לְמשֶׁה לְהוֹצִיאָם מִן הָאָרֶץ הַהִיא. סִפּוּרִים אֵלֶּה הִזְכִּירוּהוּ יְמֵי נַעֲרוּתוֹ, כְּשֶׁהָרַבִּי לִמֵּד אוֹתוֹ חֻמָּשׁ, וּמַה שֶׁבַּת־הַגּוֹיִים הַמִסֹרֶקֶת חָלָק־חָלָק קוֹרֵאת עַל עִנְיָנִים יְהוּדִיִּים, עַל אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם, מִלֵּא אוֹתוֹ גַּאֲוָה. הוּא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ מְרוֹמָם.

– סִפּוּרִים יָפִים – שִׁבַּח הַזָּקֵן בְּאָזְנֵי ווֹלְף אֶת סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה, – אַתָּה יוֹדֵעַ אוֹתָם?

– וַדַּאי! – אָמַר ווֹלְף מְחַיֵּךְ. – הֵם מְדַבְּרִים עַל עַמִּי…

– זֶה נָכוֹן! – הִמְהֵם הַזָּקֵן וְהוֹסִיף לְהַקְשִׁיב לַסִּפּוּרִים, שֶׁכְּבָר שְׁמָעָם מֵאוֹת פְּעָמִים, כֹּל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ מֵחָדָשׁ.

וְאַף שֶׁהָיָה הַיּוֹם כֻּלּוֹ סְעֻדּוֹת טוֹבוֹת וּקְרִיאָה בַּסֵּפֶר, הָיָה ווֹלְף מַרְגִּישׁ שֶׁיּוֹם־הַמְנוּחָה אָרֹךְ אֶצְלוֹ לְמַעְלָה מִן הַמִּדָּה. לֹא מָצָא כְּלָל בַּמֶּה לְהַעֲסִיק עַצְמוֹ. הוּא לֹא פָּסַק מִלִּשְׁרֹק אֶת שִׁירֵי־הַחַיָּלִים שֶׁלּוֹ וּמִלְּשַׂחֵק בַּכֶּלֶב, שֶׁנִּדְחַק אֶל רַגְלָיו וְהִתְרַפֵּק עֲלֵיהֶן. וּכְבָר צִפָּה לָרֶגַע שֶׁיִּתַּם הַיּוֹם, הָאָרֹךְ וְהָרֵיק, וְשֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל הַחֻלִּין וְאֶל הָעֲבוֹדָה.

יוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד אָמַר לוֹ הַזָּקֵן שֶׁיִּלְבַּשׁ אֶת חֲלִיפָתוֹ הַחֲדָשָׁה שֶׁעָשָׂה לוֹ, כֻּתֹּנֶת לְבָנָה וַעֲנִיבָה, מָסַר לוֹ כַּמָּה דּוֹלָרִים, שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לוֹ בְּעַד הָעֲבוֹדָה, וְצִוָּה לוֹ לֶאֱסֹר אֶת הַכִּרְכָּרָה וּלְהוֹבִיל אוֹתוֹ וְאֶת בִּתּוֹ אֶל הַכְּנֵסִיָּה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ ווֹלְף עִם הָעֲגָלָה אֶל הַכִּכָּר הַנִּרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי בֵּית־הַכְּנֵסִיָּה הַקָּטָן, יָשַׁב לוֹ וְרָצָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁבְּעָלָיו וּבִתּוֹ יְסַיְּמוּ אֶת תְּפִלָּתָם. אָמְנָם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, מֵאָז שֵׁרוּתוֹ בַּצָּבָא, הָיָה אוֹכֵל טְרֵפוֹת, עָבַד בְּשַׁבָּת וּבְעִנְיְנֵי יַהֲדוּת לֹא הָיָה מְדַקְדֵּק כְּלָל, הֲרֵי זָכַר בְּכָל זֹאת שֶׁאָסוּר לוֹ לִיהוּדִי אַף לְהִכָּנֵס לִמְקוֹם־תְּפִלָּה שֶׁל גּוֹיִם. אַךְ בְּעָלָיו נְטָלוֹ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ אֶל פֶּתַח בֵּית־הַכְּנֵסִיָּה.

– הִכָּנֵס, בָּחוּר! – אָמַר לוֹ.

רֶגַע אֶחָד פִּקְפֵּק ווֹלְף. רַגְלָיו סֵרְבוּ לָלֶכֶת. אֶסְתֵּר הִבִּיטָה בּוֹ בְּאִישׁוֹנִים מִתְחַנְּנִים. אַךְ אוֹתוֹ רֶגַע נִתְקָרֵב אָדָם צָעִיר אֲדֹם־לְחָיַיִם, לָבוּשׁ אֶזְרָחִית וּבְמִשְׁקְפֵי־זָהָב, נִגַּשׁ אֵלָיו וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם.

– אַתָּה אוֹרֵחַ רָצוּי, הַזָּר! אֲנִי הַכֹּמֶר, הִכָּנֵס! – אָמַר לוֹ מְחַיֵּךְ וְרָמַז לוֹ אֶל הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ לִפְנֵיהֶם.

ווֹלְף הֵסִיר אֶת כּוֹבַע־הַקַּשׁ, כְּכָל שְׁאָר הַגְּבָרִים, וְנִכְנַס פְּנִימָה.

בַּכְּנֵסִיָּה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת כָּאן לֹא הָיָה וְלֹא כְלוּם מִכָּל מַה שֶּׁזָּכַר ווֹלְף מִן הַכְּנֵסִיָּה בִּכְפָר מוֹלַדְתּוֹ. לֹא הָיוּ כָּאן לֹא אִיקוֹנִין, לֹא צְלָמִים, לֹא כְּמָרִים בְּבִגְדֵי־לֹבֶן, לֹא פַּעֲמוֹנִים. הָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ דְּמוּמִים וְהִקְשִׁיבוּ לִדְרָשָׁתוֹ שֶׁל הָאִישׁ בַּבְּגָדִים הָאֶזְרָחִיִּים. וְהַדְּבָרִים הָיוּ שׁוּב קְרוֹבִים, עַל אֱלֹהִים וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל.

הוּא נִזְכַּר שׁוּב בַּאֲחוֹתוֹ שֶׁבַּבַּיִת, שֶׁאַף הִיא שְׁמָהּ אֶסְתֵּר. עִם כָּל בְּהִירוּתָהּ וְגוּפָהּ וּפָנֶיהָ הַמָּאֳרָכִים הָיְתָה קְרוֹבָה אֵלָיו, בִּתּוֹ שֶׁל בְּעָלָיו, כְּמוֹ בַּת־יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, כִּקְרוֹבַת־מִשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ.

לְאַחַר הַתְּפִלָּה רָצָה ווֹלְף לְהוֹבִיל הַבַּיְתָה אֶת בַּעַל־הַחַוָּה וּבִתּוֹ, אֲבָל הַזָּקֵן מָנַע אוֹתוֹ מִכָּךְ.

– אֲנִי אֶגַּשׁ הַבַּיְתָה בָּרֶגֶל, – אָמַר, – וְאַתֶּם הִשָּׁאֲרוּ בָּעֲיָרָה. אַתֶּם אֲנָשִׁים צְעִירִים. בַּלּוּ בַּנְּעִימִים! וְשׁוּבוּ לִפְנוֹת עֶרֶב, לֹא יְאֻחַר!

ווֹלְף הִפְנָה אֶת הַכִּרְכָּרָה, הוֹשִׁיב אֶת אֶסְתֵּר עַל־יָדוֹ, וּבְדוֹמֶה לְכָל שְׁאָר הַזּוּגוֹת הַצְּעִירִים נָסַע בִּדְהָרָה עַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת.

יוֹם תָּמִים הִתְהַלֵּךְ ווֹלְף עִם אֶסְתֵּר עַל פְּנֵי הָעֲיָרָה. הֵם הִסְתַּכְּלוּ בַּסְּחוֹרוֹת שֶׁבְּחַלּוֹנוֹת־הָרַאֲוָה, הִתְבּוֹנְנוּ בִּמְכַבֵּי־הָאֵשׁ, שֶׁנִּגְנוּ שִׁירֵי־לֶכֶת עַלִּיזִים בַּחֲצוֹצְרוֹת־הַנְּחשֶׁת שֶׁלָּהֶם, וְאָכְלוּ אֲרֻחָה טוֹבָה בְּבֵית־אֹכֶל, מָקוֹם שֶׁפְּסַנְתְּרָן גְּדָל־שֵׂעָר נִגֵּן עַל פְּסַנְתֵּר יָשָׁן.

– זֶה יָפֶה, הֲלֹא כֵן? – שָׁאֲלָה אֶסְתֵּר תְּכוּפוֹת אֶת ווֹלְף.

– וַדַּאי יָפֶה! – הֵשִׁיב לָהּ ווֹלְף.

לֹא הָיָה לָהֶם מַה לְדַבֵּר עוֹד.

לְאַחַר הָאֲכִילָה יָצְאוּ וְנָסְעוּ לְכִכָּר נִרְחָבָה, שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה נַדְנֵדוֹת, קְרוֹנִיּוֹת־גְּרָר וּמִינֵי שַׁעֲשׁוּעִים אֲחֵרִים. עוֹשֵׂי־נִפְלָאוֹת עָשׂוּ בִּלְהָטֵיהֶם. הֹדִּי בַּעַל צַמּוֹת אֲרֻכּוֹת, כִּנְקֵבָה, בָּלַע לַהֲבוֹת־אֵשׁ וְאָכַל זְכוּכִית שְׁחוּקָה. כּוּשִׁי עָרֹם־לְמֶחֱצָה שִׂחֵק בִּנְחָשִׁים וְתָקַע מַסְמֵרִים בָּעֵץ בְּכַף יָדוֹ הַחֲשׂוּפָה. רוֹעִים־פָּרָשִׁים בְּפַסֵּי־פַּרְוָה עַל מִכְנְסֵיהֶם קָפְצוּ עַל סוּסִים וְהִשְׁלִיכוּ פַּלְצוּרִים. מְנַגְּנִים לְבוּשִׁים כְּגֶנֶרַלִּים, נִגְּנוּ שִׁירֵי־לֶכֶת עַלִּיזִים.

ווֹלְף נִתְעוֹרֵר, נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ נַעֲרוּת. הוּא קָנָה כַּמָּה כַּדּוּרִים וְקָלַע לְסִינִי־שֶׁל־גּוּמִי יָשָׁר בְּחָטְמוֹ, וְעַל כָּךְ זָכָה לִתְשׁוּאוֹת הַקָּהָל מִסָּבִיב וּבְעָלָיו שֶׁל הַדּוּכָן הַזֶּה, בַּרְנָשׁ בְּתַרְבּוּשׁ תֻּרְכִּי אָדֹם, שִׁלֵּם לוֹ בְּקוּפְסָה שֶׁל מִינֵי לְקִיקָה.

– יְרִיָּה נָאָה! – שִׁבְּחָה אוֹתוֹ אֶסְתֵּר. וּמְאֻשֶּׁרֶת לָעֲסָה אֶת מִינֵי הַלְּקִיקָה, שֶׁווֹלְף נְתָנָם לָהּ.

ווֹלְף כִּבֵּד גַּם אוֹתָהּ בִּקְלִיעַת כַּדּוּר לַסִּינִי, אַךְ הִיא הֶחֱטִיאָהּ. מִשּׁוּם כָּךְ לָקַח לְעַצְמוֹ וְלָהּ שְׁנֵי סוּסֵי־עֵץ בַּנַּדְנֵדוֹת וְהִסְתּוֹבְבוּ מַהֵר בַּמַּעְגָּל לְקֶצֶב הַנְּגִינָה. בַּיְרִיָּה בְּרוֹבֶה לַבַּרָוָזִית גִּלָּה ווֹלְף שׁוּב אֶת מֻמְחִיּוּתוֹ הַחַיָּלִית הַיְשָׁנָה בְּחָכְמַת הַקְּלִיעָה. הוּא הִפִּיל אֶת כָּל הַבָּרַוַּזִים הָעֲשׂוּיִים עֵץ, וְעַל כָּךְ קִבֵּל פְּרָס צַלַּחַת צִבְעוֹנִית עִם חֲבוּרַת צַיָּדִים וּגְבִירוֹת וּכְלָבִים מְצֻיָּרִים עָלֶיהָ. אֶסְתֵּר זָהֲרָה וְצָהֲלָה בְּכָל שִׁנֶּיהָ הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהֵצִיצוּ מִתּוֹךְ פִּיהָ הַפָּתוּחַ וְהַשָּׂמֵחַ.

– זֶה נִפְלָא! – עָלְצָה מֵרֹב אשֶׁר.

כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בִּקְרוֹנִיּוֹת־הַגְּרָר, הָרָצוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בִּמְהִירוּת מְסַחֲרֶרֶת, שָׁכְחָה אֶסְתֵּר אֶת גִּילָהּ וְאֶת בַּיְשָׁנוּתָהּ וְצָוְחָה יַחַד עִם כָּל הַנְּעָרוֹת הַצְּעִירוֹת כָּל פַּעַם שֶׁהַקְּרוֹנִית יָרְדָה לְפֶתַע וּבִמְהִירוּת בְּמוֹרָד הַמְסִלָּה.

– יֵשׁוּ! – צָעֲקָה וְנִלְחֲצָה אֶל ווֹלְף, כְּשֶׁהִיא מַאֲחִיזָה אֶת יָדָיו מִסְּבִיבָהּ.

ווֹלְף לָפַת אוֹתָהּ הֵיטֵב בְּיָדָיו, לָחַץ אֵלָיו אֶת חָזֶהָ הַגַּבְרִי הַשָּׁטוּחַ, וּכְשֶׁיָּרְדוּ אֶל הַמִּנְהָרָה בַּחשֶׁךְ נָשַׁק אֶת שְׂפָתֶיהָ, בְּדוֹמֶה לְמַה שֶׁעָשׂוּ כָּל שְׁאָר הַזּוּגוֹת.

הִיא הָיְתָה לֹא־מְנֻסָּה בִּנְשִׁיקַת גֶּבֶר עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהֶחֱזִירָה לוֹ נְשִׁיקוֹתֶיהָ בַּשִּׁנַּיִם יוֹתֵר מִבַּשְּׂפָתַיִם. וְנוֹסָף לְכָךְ נִתְבַּלְבְּלָה כָּל כָּךְ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַקְּרוֹנִית שֶׁלָּהֶם כְּבָר יָצְאָה אֶל הָאוֹר וְכָל הַזּוּגוֹת נִתְּקוּ זֶה מִזּוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד, עֲדַיִן הָיְתָה הִיא דְּבוּקָה בַּגֶּבֶר שֶׁלָּהּ, דָּבָר שֶׁעוֹרֵר צְחוֹק עָצוּם בְּכָל הָרוֹאִים.

הַבַּיְתָה אֵחֲרוּ לְהַגִּיעַ יוֹתֵר מִשֶּׁהִרְשָׁה לָהֶם הָאָב. הַזָּקֵן כְּבָר הָיָה יָשֵׁן. הַשָּׁעוֹן הַיָּשָׁן־נוֹשָׁן שֶׁהָיָה מְקֻשָּׁט בְּקוּקִיַּת עֵץ צִלְצֵל וְהִשְׁמִיעַ שָׁעָה מֵאֻחֶרֶת.

– אֵלִי! – לִחֲשָׁה אֶסְתֵּר בְּפַחַד אֶל ווֹלְף, כְּשֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת בַּחֲדָרִים עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ. – אַבָּא יִכְעַס.

הִיא הִצִּיעָה לְווֹלְף אֶת מִשְׁכָּבוֹ בַּחֲשֵׁכָה, פָּחֲדָה לְהַעֲלוֹת אוֹר בַּמְּנוֹרָה, שֶׁהָאָב לֹא יִתְעוֹרֵר.

– לֵיל מְנוּחָה! – אָמְרָה בִּלְחִישָׁה וְלֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

– לֵיל מְנוּחָה! – אָמַר ווֹלְף וְנָטַל אֶת יָדָהּ.

בִּשְׁתִיקָה, בְּלִי דִּבּוּר אֶחָד, נִשְׁמָעִים לִפְקֻדַּת חַיִּים, יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַמִּטָּה וְדָבְקוּ זֶה בָּזֶה. אַף לֹא סִימָן אֶחָד שֶׁל הִתְנַגְּדוּת נָשִׁית לֹא גִּלְּתָה בַּת־הַכְּפָר הַבַּיְשָׁנִית וְהַמְבֻגֶּרֶת הַזֹּאת לַגֶּבֶר שֶׁלָּהּ, לָרִאשׁוֹן שֶׁיָּדְעָה בִּשְׁנוֹת בְּתוּלֶיהָ הַמְאֻחָרוֹת. הִיא הָיְתָה צַיְתָנִית וְנִכְנַעַת לַבָּחוּר הֶחָזָק. עוֹד קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַיּוֹם מַכְחִיל הִשְׁכִּימוּ שְׁנֵיהֶם לָקוּם לַעֲבוֹדָה יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַיָּמִים.

לְאַחַר כַּמָּה חֳדָשִׁים, כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה אֶסְתֵּר שֶׁשִּׂמְלוֹתֶיהָ צָרוֹת עָלֶיהָ בַּמָּתְנַיִם וְאִי־אֶפְשָׁר לְהִסָּתֵר עוֹד מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, נִכְנְסָה אֶל אָבִיהָ וּפָתְחָה בִּבְכִיָּה.

– אַבָּא, גָּרְשֵׁנִי מִן הַבַּיִת! – יִלְּלָה.

הַזָּקֵן הוֹצִיא אֶת הַמִּקְטֶרֶת מִפִּיו, הִתְבּוֹנֵן בְּבִתּוֹ הַמָּאֳרֶכֶת, שֶׁשִּׁנֶּיהָ הַגְּדוֹלוֹת הֵצִיצוּ עֲלוּבוֹת מִתּוֹךְ פִּיהָ הַבּוֹכֶה, וְאָמַר בְּשַׁלְוָה:

– נִיחָא, אִמְרִי לַבָּחוּר שֶׁלָּךְ שֶׁיֵּאֱסֹר אֶת הַכִּרְכָּרָה וְיִתְלַבֵּשׁ. נִסַּע אֶל פְּקִיד הַמָּחוֹז לָקַחַת תְּעוּדַת־נִשּׂוּאִין.

אֶסְתֵּר נִטְפְּלָה לְיָדָיו שֶׁל אָבִיהָ וְנִשְּׁקָה אוֹתָן.

– אַבָּא! – קָרְאָה כְּיַלְדָּה קְטַנָּה בְּשָׁעָה שֶׁאָבִיהָ מְוַתֵּר לָהּ עַל הַמַּלְקוּת שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לָהּ.

הַזָּקֵן הֵשִׁיב אֶת יָדָיו וְנִגֵּב אוֹתָן בְּבִרְכָּיו.

– מוּטָב שֶׁתֵּלְכִי וּתְקַנְּחִי יָפֶה אֶת הָאַף! – אָמַר לָה בִּנְעִימַת חֻמְרָה. – וְרַחֲצִי אֶת פָּנַיִךְ. אַתְּ נִרְאֵית מְכֹעֶרֶת נוֹרָא כְּשֶׁאַתְּ בּוֹכָה…

ווֹלְף נִכְנַס בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן, בְּעֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת לַקַּרְקַע, מוּכָן לְכָל רַע. אַךְ הַזָּקֵן הָיָה שָׁקֵט, כְּתָמִיד.

– נִיחָא, – אָמַר בְּשַׁלְוָה, – הִתְלַבֵּשׁ וְהִתְגַּלַּח, אָנוּ נוֹסְעִים.

ווֹלְף הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ עוֹד יוֹתֵר.

– אֶל הַכְּנֵסִיָּה? – שָׁאַל בְּקוֹל רוֹעֵד.

– אֶל פְּקִיד הַמָּחוֹז! – הֵשִׁיב הַזָּקֵן. – אֲנִי כְּבָר אַרְאֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ.

ווֹלְף הִגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ וְיָצָא בְּלֵב עַלִּיז לְהִתְכּוֹנֵן לַדֶּרֶךְ.

פְּקִיד הַמָּחוֹז הָיָה עוֹסֵק בְּתִקּוּן אוֹפַן בָּעֲגָלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָתָן־וְכַלָּה וְהַמְחֻתָּן נִכְנְסוּ בְּעֶגְלָתָם לַחֲצֵרוֹ. הוּא הִנִּיחַ אֶת הַפַּטִּישׁ וְהַצְּבַת, פָּשַׁט אֶת הֶחָלוּק, רָחַץ אֶת יָדָיו לְיַד הַבְּאֵר וְלָבַשׁ אֶת הַמְּעִיל שֶׁל יוֹם־רִאשׁוֹן עַל גַּבֵּי הַמִּכְנָסַיִם שֶׁל יְמוֹת הַחֹל. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִרְשֹׁם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הֶחָתָן נִתְעַכֵּב בְּמִקְצָת פְּקִיד הַמָּחוֹז.

– שֵׁם־הַמִּשְׁפָּחָה בְּסֵדֶר גָּמוּר, – אָמַר, – כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אֶת רוּבִּין הַיְּהוּדִי כְּרוֹבִּין הָאַנְגְּלִי, – אֲבָל הַשֵּׁם הַפְּרָטִי מוּזָר, כָּשֶׁל חַיָּה…

ווֹלְף הִסְמִיק מְעַט.

– אַל דְּאָגָה, – נִחֵם אוֹתוֹ פְּקִיד הַמָּחוֹז, כְּשֶׁהוּא טוֹפֵחַ לוֹ עַל הַגַּב בְּחִבָּה, – אֲנִי אֶרְשֹׁם אוֹתְךָ וִילִי, כְּמוֹ שֶׁיָּאֶה לְאַמֵּרִיקָאִי. נִרְאֶה לְךָ הַשֵּׁם הַזֶּה?

– כֵּן, אֲדוֹנִי! – הִסְכִּים ווֹלְף כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת מִנְהָגָיו וְהֶרְגֵּלָיו הַיְשָׁנִים וּלְהַחֲלִיף אוֹתָם בַּחֲדָשִׁים, אַמֵּרִיקָאִיִּים.

וְכָךְ נִשְׁאַר שְׁמוֹ וִילִי רוֹבִּין.

ו    🔗

יָמִים, חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, דּוֹמִים זֶה לָזֶה, עָבְרוּ בְּחַיָּיו שֶׁל הָאִכָּר רוֹבִּין עַל הָאֲדָמָה הַחֲדָשָׁה.

חוֹתְנוֹ לֹא הָיָה עוֹד בַּחַיִּים, וְהַמֶּשֶׁק עַל כָּל אֲשֶׁר בּוֹ עָבַר בִּירֻשָּׁה לְאֶסְתֵּר וּלְבַעֲלָהּ ווֹלְף, שֶׁנִּקְרָא זֶה שָׁנִים רַבּוֹת בְּשֵׁם וִילִי, מֵאָז יוֹם חֲתֻנָּתָם. הוּא לֹא הָיָה עָזוּב עוֹד, הַמֶּשֶׁק, כְּמִקֹּדֶם, בִּזְמָן שֶׁהַזָּקֵן עִם בִּתּוֹ הָיוּ לְבַדָּם. רוֹבִּין תִּקֵּן אֶת בֶּדֶק הַבִּנְיָנִים, אֶת הַמְכוֹנוֹת הַיְשָׁנוֹת נִקָּה, וַחֲדָשׁוֹת הוֹסִיף וְקָנָה. הוּא קָנָה לוֹ גַּם סְיָחִים כִּלְפָנִים בִּימֵי נַעֲרוּתוֹ בַּבַּיִת, וְגִדֵּל סוּסִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים. בְּהֵמוֹת וַאַוָּזִים רָעוּ בְּכָרֵי־הַדֶּשֶׁא. מִן הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְעַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת הָיוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ רְתוּמִים בָּעֲבוֹדָה – וִילִי בַּשָּׂדוֹת, לְיַד הַסּוּסִים, בָּרֶפֶת בַּמַּחְסָן. תָּמִיד עָסַק בִּמְלָאכָה, גָּזַר עֵצִים, תָּקַע מַסְמֵרִים, שִׁמֵּן אֶת הַמְּכוֹנוֹת, תִּקֵּן וְנִקָּה וְצָבַע. אֶסְתֵּר הָיְתָה עִם הַפָּרוֹת, בַּחֲלִיבָה, עִם הַתַּרְנְגֹלוֹת, בַּמִּטְבָּח לְיַד הַסִּירִים.

יְלָדִים לֹא הָיוּ לָהֶם.

אֶת הַוָּלָד הָרִאשׁוֹן הִפִּילָה בָּחֳדָשִׁים הָאֶמְצָעִיִּים, כְּשֶׁהֶעֶלְתָה דְּלִי־מַיִם גָּדוֹל מִדַּי מִתּוֹךְ הַבְּאֵר. וּמֵאָז שׁוּב לֹא נִכְנְסָה בְּהֵרָיוֹן. אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּעֲלָה הָיָה נֶאֱמָן לָהּ, כְּפִי שֶׁנִּשְׁבַּע בִּשְׁעַת הַחֲתֻנָּה. הִיא עָסְקָה מִשּׁוּם כָּךְ יָמִים תְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתָהּ, קָמָה עִם עֲלוֹת־הַשַּׁחַר וְהָלְכָה לִישֹׁן עִם שְׁקִיעַת־הַשֶּׁמֶשׁ.

כְּשֵׁם שֶׁבְּנַעֲרוּתָהּ הָיְתָה צַיְתָנִית לְאָבִיהָ, כָּךְ הָיְתָה מְצַיֶּתֶת עַכְשָׁו לְבַעֲלָהּ, עָשְׂתָה כָּל מַה שֶׁדָּרַשׁ, וְשָׁתְקָה, לֹא דִּבְּרָה דִּבּוּר קַל עַד שֶׁלֹּא שְׁאֵלָהּ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָלְּדָה יְלָדִים הִרְגִּישָׁה עַצְמָהּ אֲשֵׁמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּעֲלָהּ לֹא בָּא עָלֶיהָ מֵעוֹלָם בִּטְעָנוֹת בְּשֶׁל כָּךְ. יַחַד עִם זֶה הִרְגִּישָׁה אֶת עַצְמָה לֹא קְרוֹבָה אֶל בַּעֲלָהּ. הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ, כִּבְּדָה אוֹתוֹ בִּמְסִירוּת כַּפְרִית. עֲדַיִן הָיְתָה מַסְמִיקָה בְּפָנָיו, כְּבַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים כְּשֶׁבָּא אֶל הַמֶּשֶׁק. לֹא הָיְתָה מוֹצִיאָה דִּבּוּר מִפִּיהָ אֶלָּא לְעִתִּים נְדִירוֹת. לֹא הָיָה לָהּ מַה לְדַבֵּר.

כָּךְ שָׁתַק גַּם וִילִי. הָיָה מָסוּר כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָה, כָּל הַיּוֹם עוֹבֵד וְשׁוֹרֵק. לֹא עוֹד שִׁירֵי הַחַיָּלִים הַיְשָׁנִים, שֶׁכְּבָר שָׁכַח אוֹתָם, אֶלָּא חֲדָשִׁים, כְּכָל בַּחוּרֵי הַמְשָׁקִים. הָעֲבוֹדָה בָּלְעָה אוֹתָם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁמִּיָּד לְאַחַר סְעֻדַּת הָעֶרֶב הָיוּ נוֹפְלִים עֲיֵפִים וִיגֵעִים וִישֵׁנִים כָּךְ כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ בִּנְשִׁימָה אֶחָת.

הַמֶּשֶׁק נִמְצָא מִן הַצַּד וּמְרֻחָק מִן הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיָה מִישֶׁהוּ מַגִּיעַ לְשָׁם. הַשְּׁכֵנִים מִסָּבִיב יָדְעוּ, שֶׁהָאִכָּר רוֹבִּין אִישׁ־עֲבוֹדָה הוּא, בַּעַל־בַּיִת טוֹב, שָׁקֵט וְצָנוּעַ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין עִמּוֹ סִכְסוּכִים וְעִסְקֵי מְרִיבָה, וְזֶה הַכֹּל.

– יוֹם יָפֶה הַיּוֹם! – הָיוּ מְבָרְכִים אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ עִמּוֹ.

– יָפֶה מְאֹד! – הֵשִׁיב וִילִי.

כְּשֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר מְגֻנֶּה לְמַדַּי, וְהוּא הָיָה מֵשִׁיב שֶׁאָמְנָם כֵּן, כָּךְ הוּא. כְּשֶׁהָיָה הַחֹם לוֹהֵט הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ, אִם חַם לוֹ לְמַדַּי, וְהוּא הָיָה מֵשִׁיב עַל כָּךְ בְּתוֹדָה, כִּי אָמְנָם חַם לוֹ לְמַדַּי.

הוּא הָיָה חוֹבֵשׁ כּוֹבַע־אִכָּרִים רָחָב עָשׂוּי קַשׁ, כְּכָל הָאִכָּרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה, הָיָה לוֹבֵשׁ מִכְנְסֵי־קְטִיפָה, שֶׁאֵינָם נִקְרָעִים וְאֵינָם נִשְׁחָקִים. הוּא מָצַץ אֶת הַמִּקְטֹרֶת וְדִבֵּר בְּמִבְטָא שֶׁל אִכָּר. מִלִּים רַבּוֹת לֹא הָיָה מַטְרִיחַ לְשִׁמּוּשׁ, כְּרֹב אַנְשֵׁי הָאֲדָמָה. וְהַמִּלִּים שֶׁהָיוּ דְּרוּשׁוֹת לוֹ הָיָה מְבַטֵּא כָּךְ, שֶׁלֹּא יָכְלוּ כְּלָל וּכְלָל לְהַכִּיר בּוֹ אֶת הַזָּר. הַצִּבּוּר שָׁכַח אֶת שְׁנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת, שְׁנוֹת הַ“יַּרְקוּת”.

וּכְשֵׁם שֶׁהָאֲחֵרִים שָׁכְחוּ אוֹתָן, כָּךְ שָׁכַח אוֹתָן וִילִי עַצְמוֹ, אָבְדוּ לוֹ מִזִּכְרוֹנוֹ. הוּא לֹא כָּתַב הַבַּיְתָה מִכְתָּב. בַּזְּמַנִּים הָרִאשׁוֹנִים עֲדַיִן הָיָה דָּבָר זֶה מַכְבִּיד עַל מַצְפּוּנוֹ, שֶׁאֵינוֹ כּוֹתֵב הַבַּיְתָה, וְהָיָה חוֹשֵׁב עַל כָּךְ, אַךְ הָיָה דּוֹחֶה אֶת הַכְּתִיבָה מִיּוֹם לְיוֹם. לְאַט־לְאַט שָׁכַח אֶת כָּל הַיָּשָׁן, כָּל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם, וְלֹא חָשַׁב עוֹד עַל כָּךְ. אַף בַּחֲלוֹם לֹא הָיָה רוֹאֶה עוֹד אֶת הֶעָבָר. בִּכְלָל, הָיָה חוֹלֵם רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת.

כְּשֶׁהָיָה חוֹתְנוֹ בַּחַיִּים, עֲדַיִן הָיָה קַיָּם קֶשֶׁר עִם הָעֲיָרָה, שֶׁנִּמְצָאָה מַהֲלָךְ כַּמָּה מִילִין מִן הַמֶּשֶׁק. הַזָּקֵן וְאֶסְתֵּר נָסְעוּ כָּל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת אֶל הַכְּנֵסִיָּה, וּוִילִי הָיָה מוֹבִיל אוֹתָם לִפְעָמִים. לְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל הָאָב חָדְלָה אֶסְתֵּר מִלִּנְסֹעַ בְּיוֹם־רִאשׁוֹן אֶל הַכְּנֵסִיָּה. הִיא יָדְעָה שֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ נוֹסֵעַ לְשָׁם בְּרָצוֹן, וְהָיְתָה נִשְׁאֶרֶת בַּבַּיִת, אוֹפָה וּמְבַשֶּׁלֶת. וִילִי יָשַׁב בִּכְתֹנֶת־הֶחָג הַצְּחוֹרָה וְקָרָא אֶת הָעִתּוֹן הַיּוֹצֵא בָּעֲיָרָה, עִתּוֹן קָטָן שֶׁהֵכִיל חֲדָשׁוֹת קְטַנּוֹת, רַק עִנְיָנִים קְרוֹבִים מִן הַסְּבִיבָה הַסְּמוּכָה וְגַם מְחִירִים שֶׁל בָּקָר וּתְבוּאָה. כְּשֶׁהָיוּ מַגִּיעִים יְמֵי־בְּחִירוֹת, הָיָה וִילִי שׁוֹמֵעַ מַה שֶׁאוֹמְרִים הַשְּׁכֵנִים וּמַצְבִּיעַ אַף הוּא כִּשְׁכֵנָיו מִסָּבִיב. כְּשֶׁנִּבְחַר לִפְעָמִים לְ“חֶבֶר־הַמֻּשְׁבָּעִים” כְּדֵי לִשְׁפֹּט אֶת מִישֶׁהוּ שֶׁעָבַר עַל חֻקֵּי הַמְדִינָה, הָיָה לוֹבֵשׁ אֶת בִּגְדֵי יוֹם־רִאשׁוֹן וְיוֹשֵׁב בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁתִיקָה, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע מַה שֶּׁרֹאשׁ “חֶבֶר־הַמֻּשְׁבָּעִים” אוֹמֵר בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְהָיָה דָּן לְחוֹבָה אוֹ לִזְכוּת, כְּפִי שֶׁעָשָׂה הָרֹב.

אֶל הָעֲיָרָה הָיָה נוֹסֵעַ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, רַק כְּשֶׁהָיָה צֹרֶךְ בְּכָךְ. בִּמְהִירוּת הָיָה קוֹנֶה אֶת הַדָּרוּשׁ וְנוֹסֵעַ בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה. רַק לִפְעָמִים הָיָה סָר לַמִּסְעָדָה לִשְׁתּוֹת כּוֹס בִּירָה.

שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה דָּרוּשׁ לוֹ. גַּם אֶסְתֵּר קָנְתָה מַשֶּׁהוּ נְדִירוֹת. הִיא תָּפְרָה וְסָרְגָה וְתִקְּנָה בְּעַצְמָהּ, וְלֹא הָיְתָה לָהּ כְּלָל אוֹתָהּ תְּשׁוּקָה נָשִׁית לְמִינֵי סִדְקִית צִבְעוֹנִיִּים וְלַתַּכְשִׁיטִים הַזּוֹלִים, שֶׁהָרוֹכְלִים הָיוּ מְבִיאִים לִמְכִירָה. הֵם הִרְגִּישׁוּ בִּמְהֵרָה, הָרוֹכְלִים הַלָּלוּ, בְּחוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁלָּהֶם, שֶׁבַּמֶּשֶׁק הַזֶּה אֵין קוֹנִים וְאֵין פִּדְיוֹן וְהָיוּ נִמְנָעִים מִלְּהִכָּנֵס לְשָׁם.

וִילִי שָׁכַח כָּל מַה שֶׁהָיָה לְפָנִים, אֶת הַמִּשְׁפָּחָה, וַאֲפִלּוּ הַחַגִּים הַיְּהוּדִיִּים נִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא יָדַע אֵימָתַי הֵם חָלִים. גַּם לֹא רָאָה מִסְּבִיבָיו יְהוּדִים הַחוֹגְגִים אוֹתָם. הוּא לֹא הָיָה חֲסַר־אֱמוּנָה. יָדַע שֶׁמֵּאֵלָיו לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁכָּל אוֹתָם הָרְעָמִים וְהַבְּרָקִים, הָרוּחוֹת וְהַסְּעָרוֹת, שְׁנוֹת־הַשּׂבַע וּשְׁנוֹת־הַבַּצֹּרֶת, הַבְּרִיאוּת וְהַחֳלָאִים, הַלֵּדָה וְהַמָּוֶת – אֵינָם בָּאִים מֵאֲלֵיהֶם, אֶלָּא הֵם שְׁלוּחִים מֵהָאֱלֹהִים הַשּׁוֹכֵן אֵי־שָׁם בָּרְקִיעִים. אַךְ הַרְבֵּה לֹא הָיָה מְהַרְהֵר בָּזֶה. לֹא הָיְתָה שַׁעְתּוֹ מַסְפִּיקָה לְכָךְ, וְלֹא הָיוּ הִרְהוּרִים כָּאֵלּוּ בָּאִים לְמֹחוֹ הַרְבֵּה. חַיָּיו הָלְכוּ לְמֵישָּׁרִים, כְּנַחַל שָׁקֵט, מְלֵאִים עֲבוֹדָה וִיגִיעָה.

מִיּוֹם לְיוֹם נִשְׁתָּרֵשׁ יוֹתֵר בַּקַּרְקַע, נִתְעָרָה בָּהּ יוֹתֵר, נַעֲשָׂה חֵלֶק מִמֶּנָּה. יָדָיו גָּדְלוּ וּכְתֵפָיו הִתְרָחֲבוּ מְאֹד. מִסָּבִיב לַפֶּה נִתְעַמְּקוּ אֶצְלוֹ קְמָטִים חֲזָקִים, כְּאֵצֶל רֹב הָאֲנָשִׁים הַמִּזְדַּקְּנִים בָּעֲבוֹדָה. הַמִּקְטֹרֶת הָיְתָה דְּבוּקָה בַּשְּׂפָתַיִם, כְּאִלּוּ הָיְתָה אֵבֶר מִגּוּפוֹ. וּבְדִיּוּק כָּךְ נֶעֶשְׂתָה גַּם אֶסְתֵּר יְבֵשָׁה וְרָזָה יוֹתֵר מִיּוֹם לְיוֹם. רַק יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ נִתְגַּדְּלוּ וְנִתְרָחֲבוּ יוֹתֵר, כְּשֶׁל גֶּבֶר. בִּימוֹת הַחֹרֶף, כְּשֶׁהָעֲבוֹדָה מוּעֶטֶת, הָיָה וִילִי מוֹרִיד לִפְעָמִים אֶת רוֹבֵה־הַצַּיִד, שֶׁהִנִּיחַ חוֹתְנוֹ אַחֲרָיו, וְהָיָה הוֹלֵךְ אֶל הַבִּצּוֹת לִירוֹת בְּאַוְזֵי־בָּר, אוֹ לְהִתְהַלֵּךְ בַּיַּעַר לִרְדֹּף אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת.

יוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד, יוֹם בָּהִיר וְשָׁלֵו, כְּשֶׁיָּשַׁב לְאַחַר הַסְּעֻדָּה הַשְּׁמֵנָה וְקָרָא אֶת עִתּוֹנוֹ, נִתְקַל פִּתְאוֹם בְּבֵיתוֹ הַיָּשָׁן.

הָעִתּוֹן הַקָּטָן מִן הָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה, שֶׁהָיָה מוֹדִיעַ תָּמִיד עַל הָעִנְיָנִים הַקְּרוֹבִים, עַל מִקְרִים מְקוֹמִיִּים וְעַל מְחִירִים שֶׁל תְּבוּאָה, הִתְחִיל תְּכוּפוֹת נוֹתֵן יְדִיעוֹת מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, אֲרָצוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם, שֶׁעַמִּים מְזֻיָּנִים הוֹרְגִים זֶה אֶת זֶה וְשׁוֹחֲטִים זֶה אֶת זֶה בַּמִּלְחָמָה עֲלֵיהֶן. יַחַד עִם הַשֵּׁמוֹת הַקָּשִׁים שֶׁל עָרִים וְהָרִים וּנְהָרוֹת צָרְפַתִּיִּים, מָצָא וִילִי גַּם שֵׁמוֹת קְרוֹבִים וּמֻכָּרִים, שֶׁיָּדַע אוֹתָם יָפֶה, כְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו. בֵּין הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים, שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם נִדְפְּסוּ בְּשִׁבּוּשִׁים בְּעִתּוֹן־הָעֲיָרָה, פֹּרְטוּ גַּם הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁבִּסְבִיבַת כְּפָר מוֹלַדְתּוֹ שֶׁהוּא חַי שָׁם, וְהוֹרָיו עִם שְׁאָר קְרוֹבָיו נִשְׁאֲרוּ בָּהֶם. וִילִי הוֹצִיא אֶת הַמִּקְטֶרֶת מִן הַפֶּה וְנִשְׁאַר יוֹשֵׁב בְּאָזְלַת־יָד.

מַה קָרָה, וִילִי? שָׁאֲלָה אֶסְתֵּר נִבְהֶלֶת, מִשֶּׁרָאֲתָה אֶת בַּעֲלָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אוֹבֵד־עֵצוֹת כָּל־כָּךְ.

וִילִי מָסַר לָהּ אֶת הָעִתּוֹן וְהִצְבִּיעַ עַל הַחֲדָשׁוֹת הָרָעוֹת. אֶסְתֵּר בָּלְעָה בְּקֹשִׁי אֶת הַשֵּׁמוֹת הַזָּרִים הַקָּשִׁים, שֶׁנִּשְׁתַּבְּשׁוּ עוֹד יוֹתֵר בְּפִיהָ הָאַנְגְּלִי, עַד לְבִלְתִּי הַכִּיר אוֹתָם, וּמִיָּד הִנִּיחָה אֶת הָעִתּוֹן.

– אֲנָשִׁים מִסְכֵּנִים, – אָמְרָה אֲדִישָׁה, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת כְּשֶׁקָּרְאָה פַּעַם עַל רָעָב גָּדוֹל בְּסִין, עַל רְעִידַת־אֲדָמָה בְּיַפַּן, אוֹ עַל שִׁטָּפוֹן בְּאִי מִן הָאִיִּים הַמְרֻחָקִים.

הִיא עָבְרָה מִיָּד לִמְלֶאכֶת־הַבַּיִת. וִילִי נִשְׁאַר יוֹשֵׁב מְדֻכָּא.

בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלּוֹ. אַחִים וַאֲחָיוֹת, קְרוֹבִים וּמַכָּרִים, כֻּלָּם, כָּל אוֹתָם שֶׁכְּבָר הָיוּ שְׁכוּחִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹתָיו בַּמֶּשֶׁק, עָלוּ פִּתְאוֹם מֵחָדָשׁ בְּזִכְרוֹנוֹ, נִצְּבוּ חַיִּים לִפְנֵי עֵינָיו. גַּעְגּוּעִים חֲרִיפִים וְעַזִּים תָּקְפוּ אֶת לִבּוֹ. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפִּטְמַת מִקְטַרְתּוֹ פָּג טַעְמָהּ, הָיְתָה מָרָה בְּפִיו כַּלַּעֲנָה.

אֶסְתֵּר הִגִּישָׁה לוֹ קָפֶה עִם עֻגָּה, שֶׁהָיָה מְחַבֵּב כָּל כָּךְ כָּל יוֹם רִאשׁוֹן לְאַחַר הַסְּעֻדָּה. הִיא יָדְעָה שֶׁבַּעֲלָהּ אוֹהֵב, כִּי תִּמְזֹג לוֹ בַּקָּפֶה יַחַד עִם הֶחָלָב גַּם אֶת קְרוּמוֹ הַשָּׁמֵן, כְּמוֹ שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה לְפָנִים בְּבֵית־הוֹרָיו, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁכְחָה לְהַתְקִין לוֹ אֶת הַקָּפֶה כָּךְ שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ הֲנָאָה מְלֵאָה. אַךְ וִילִי לֹא נָגַע הַפַּעַם בַּקָּפֶה וּבָעֻגָה.

– מִפְּנֵי מַה אֵינְךָ שׁוֹתֶה, הֲרֵי זֶה מִצְטַנֵּן, – הִזְכִּירָה אֶסְתֵּר – אַתָּה חוֹלֶה?

– אֲנִי בָּרִיא, – הֵשִׁיב וִילִי בִּקְרִירוּת וְהִרְגִישׁ זָרוּת אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּהַרְגָּשָׁתוֹ, שֶׁאֵינָהּ מְבִינָה שֶׁעַכְשָׁו אֵין לִבּוֹ וְרֹאשׁוֹ פְּנוּיִים לִדְבָרִים טוֹבִים.

כָּל הָעָוֶל שֶׁעָשָׂה נֶגֶד אַבָּא־אִמָּא, נֶגֶד קְרוֹבָיו, עָלָה עַכְשָׁו בְּזִכְרוֹנוֹ וְעִנָּה אוֹתוֹ. מִי יוֹדֵעַ, מַה גּוֹרָלָם עַכְשָׁו? אֶפְשָׁר אֵינָם בַּחַיִּים עוֹד? כְּמֻפְקָר, כְּמַמְזֵר, בָּרַח מֵהֶם וְלֹא הוֹדִיעַ לָהֶם הֵיכָן נִשְׁתַּקְּעוּ עַצְמוֹתָיו. כַּרְטִיס־דֹּאַר אֶחָד כָּתַב, מֵעֵבֶר לַגְּבוּל בְּגַלִּיצִיָּה, וְהִבְטִיחָם שֶׁלִּכְשֶׁיִּסְתַּדֵּר כָּלְשֶׁהוּ בָּאָרֶץ הַחֲדָשָׁה יִכְתֹּב לָהֶם. אֲבָל לֹא קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. וְלֹא הוֹדִיעַ עַל עַצְמוֹ וְלֹא כְלוּם. הוּא נִזְכַּר בְּאִמּוֹ. הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, מִהֲרָה תָּמִיד לְהָגֵן עָלָיו, כְּשֶׁהָיָה הָאָב מְיַסְּרוֹ עַל שֶׁלֹּא רָצָה לִלְמֹד.

הוּא נִסָּה לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת פָּנֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ, לִרְאוֹת אוֹתָהּ כִּזְקֵנָה – שֶׁהֲרֵי כְּבָר עָבְרוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים; אַךְ לֹא הָיָה יָכֹל לְתָאֵר אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ אַחֶרֶת מִשֶּׁהִנִּיחָהּ לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ. קָשֶׁה יוֹתֵר הָיָה לוֹ לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת אָבִיו, אֶת אַחְיוֹתָיו וְאֶחָיו. דְּמוּיוֹתֵיהֶן עָבְרוּ לִפְנֵי עֵינָיו מְטֻשְׁטָשׁוֹת, לֹא בְּרוּרוֹת. אַף תְּמוּנָה לֹא לָקַח עִמּוֹ מִשֶּׁל אֶחָד מֵהֶם, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ כְּלָל בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ וְדָם מִדָּמוֹ, אֶלָּא אֲבָנִים בַּשָּׂדֶה.

וִילִי חָשׁ בּוּשָׁה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמִי שֶׁתּוֹפֵס עַצְמוֹ בְּמַעֲשֶׂה רַע וּמְכֹעָר.

אָמְנָם כֵּן, הֵם לֹא הֵיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת, אַבָּא וְאִמָּא. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהֶם כָּל־כָּךְ כָּל אוֹתוֹ זְמָן שֶׁלֹּא יִמְכְּרוּ אֶת הָאֲחֻזָּה, שֶׁיַּמְתִּינוּ לוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּב מִן הַצָּבָא וְיִתְמַסֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדָה. הֵם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ וּמָכְרוּהָ. מָכְרוּ אֶת סוּסָיו שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא גִדֵּל בְּיָדָיו מַמָּשׁ, וּמִן הַכֶּסֶף עָשׂוּי תַּכְלִית נָאָה, הִשְׁקִיעוּ בָּחָנוּת בָּעֲיָרָה, שֶׁלֹּא רָאוּ בָּהּ קוֹנֶה בְּמֶשֶׁךְ יָמִים. פִּזְרוּ הַכֹּל. מִשּׁוּם כָּךְ הָיָה הוּא מֻכְרָח לִבְרֹחַ. אֲבָל לִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי אֶת אַבָּא־אִמָּא לֹא הָיָה צָרִיךְ, בְּיִחוּד לֹא אֶת אִמָּא. הִיא לֹא הָיְתָה אֲשֵׁמָה בְּשׁוּם דָּבָר. הִיא עָשְׂתָה מַה שֶּׁאַבָּא דָּרַשׁ מִמֶּנָּה. הוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לָהֶם לְבֵן, לְהוֹדִיעַ לָהֶם עַל עַצְמוֹ, לִכְתֹּב לִפְעָמִים מִכְתָּב, לִשְׁלֹחַ כַּמָּה דּוֹלָרִים. מִי יוֹדֵעַ, אִם הָיָה לָהֶם מִמַּה לִחְיוֹת? אוּלַי כְּבָר אֵינָם בַּחַיִּים? הוּא הִתְרָחֵק מִכָּל עִנְיְנֵי יַהֲדוּת, מִתְנַהֵג כְּגוֹי, לֹא שַׁבָּת וְלֹא חַג, אֲפִלּוּ יוֹם כִּפּוּר אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵימָתַי הוּא חָל, וְאִשָּׁה לָקַח לְעַצְמוֹ גּוֹיָה. אִלּוּ יָדְעוּ זֹאת הֵם!

וִילִי חָשׁ מַשָּׂא עַל גַּבּוֹ, הַגַּב הַיָּשָׁר וְהָאֵיתָן, הַמֵּרִים עַל נְקַלָּה אֶת הַשַּׂקִּים הַכְּבֵדִים בְּיוֹתֵר כְּמוֹ נוֹצָה קַלָּה. הָעִתּוֹן שֶׁלּוֹ הֵבִיא חֲדָשׁוֹת מָרוֹת עַל עֲיָרָתָם שֶׁל הוֹרָיו. חַיִל נִכְנַס, חַיִל יָצָא. וַדַּאי הוֹרְגִים אֶת הָאֲנָשִׁים שָׁם, אֶת אַבָּא־אִמָּא שֶׁלּוֹ, אִם עוֹדָם בַּחַיִּים, אֶת אַחְיוֹתָיו, אֶחָיו וּקְרוֹבָיו. בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב כָּאן בְּבִטָּחוֹן בְּשָׁלוֹם, בְּמֶשֶׁק מִשֶּׁלּוֹ, הֵם אֲנוּסִים לִבְרֹחַ שָׁם מִבָּתֵּיהֶם שֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ. אֶפְשָּׁר גַּם שֶׁהֵם אֲנוּסִים שָׁם לִפְשֹׁט אֶת יָדָם וּלְבַקֵּשׁ פַּת־לֶחֶם.

אֶסְתֵּר הִתְקָרְבָה אֶל בַּעֲלָהּ חֲרֵדָה וּמְהַסֶּסֶת וְלִטְּפָה בְּיָדָהּ הַגַּבְרִית הַכְּבֵדָה עַל כִּתְפוֹ לְהוֹצִיאוֹ מִדִּכְּאוֹן נַפְשׁוֹ. זְרִיזוּת גְּדוֹלָה בְּגִלּוּיֵי אַהֲבָה לְגֶבֶר לֹא הָיְתָה לָהּ. גַּם דִּבּוּרִים שֶׁל שִׁדּוּל לֹא הָיוּ לָהּ, לֹא נִמְצְאוּ מִלִּים רַכּוֹת בְּפִיהָ.

– וִילִיַם, – אָמְרָה, – אִם אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת אֶת הַקָּפֶה אֲחַמְּמוֹ לְךָ.

הִיא גַּם פִּטְמָה לוֹ אֶת הַמִּקְטֶרֶת וְהֶאֱחִיזָה בָּהּ אֵשׁ, כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחַ בָּעִשּׁוּן אֶת עָגְמַת נַפְשׁוֹ. אֲבָל וִילִי לֹא רָצָה לִטְעֹם מִן הַדְּבָרִים הַמְּתוּקִים, לֹא רָצָה לְעַשֵּׁן. עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם נָטַל אֶת הָעִתּוֹן בְּיָדוֹ וְקָרָא אֶת הַחֲדָשׁוֹת עַל קְרָבוֹת הַמִּלְחָמָה בְּמוֹלַדְתּוֹ.

מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילַךְ לֹא הָיָה פּוֹתֵחַ עוֹד בִּימֵי־רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת אֶת עִתּוֹנוֹ בָּעַמּוּד שֶׁבּוֹ מְפֹרָטִים מְחִירֵי הַתְּבוּאָה, אֶלָּא בָּעַמּוּד הַמֵּבִיא אֶת יְדִיעוֹת הַמִּלְחָמָה.

יוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד פִּשְׁפֵּשׁ וּמָצָא גַּם אֶת הָעֵט וְהַדְּיוֹ, שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם שָׁם נְדִירוֹת, הִטִּיף כַּמָּה טִפּוֹת מַיִם אֶל מְעַט הַדְּיוֹ הַסְּמִיכָה, לְהַדְלִיל אוֹתָהּ וּלְהַרְבּוֹתָהּ כְּדֵי טְבִילַת הָעֵט, גֵּרֵד מֵעַל הַצִּפֹּרֶן אֶת הַחֲלוּדָה וְהִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב מִכְתָּב הַבַּיְתָה, הַמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ.

הוּא טָרַח וְיָגַע כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת הָאָלֶפְבֵּית הַיְּהוּדִי, שֶׁפָּרַח מִזִּכְרוֹנוֹ. וּבְיוֹתֵר הִצְטַעֵר בְּשֶׁל הַגִּימֶ“ל וְהַזַּיִ”ן, שֶׁלֹּא זָכַר לְאֵיזֶה צַד לְעַקֵּם אֶת הַזָּנָב בַּחֲצִי־לְבָנָה – לְצַד יָמִין אוֹ לְצַד שְׂמֹאל. גַּם הַמִּלִּים עַצְמָן הָיוּ לוֹ זָרוֹת, שְׁכוּחוֹת. לְאַחַר “הוֹרַי הָאֲהוּבִים” נִשְׁאַר תָּקוּעַ וְלֹא יָדַע מַה יוֹסִיף. מִתּוֹךְ כְּתִיבָה שֶׁל דְּחִיקָה וּמְחִיקָה, בְּמִלִּים שֶׁהָאַנְגְּלִית מְרֻבָּה בָּהֶן מִן הַיִּידִישׁ, צֵרַף בְּעָמָל רַב מִכְתָּב קָצָר, שֶׁהִזִּיעַ עָלָיו הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבִּקְצִירַת שָׂדֶה נִרְחָב. הוּא נִגַּשׁ אֶל מִטָּתוֹ, שֶׁבִּמְקוֹם־סֵתֶר מִתַּחַת לַמִּזְרָן שֶׁבָּהּ הֶחֱזִיק אֶת כַּסְפּוֹ, הוֹצִיא שְׁטַר־כֶּסֶף שֶׁל עֲשָׂרָה דּוֹלָרִים וְהִכְנִיסוֹ בִּזְהִירוּת לְתוֹךְ הַמִּכְתָּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ נוֹשְׂאֵי־הַמִּכְתָּבִים מַה צָפוּן בּוֹ. אַחַר־כָּךְ רָתַם אֶת הַכִּרְכָּרָה וְנָסַע הָעִירָה לִקְנוֹת מַעֲטָפָה וּבוּל־דֹּאַר, דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ מְצוּיִים אֶצְלוֹ בַּבַּיִת מֵעוֹלָם.

זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִכְנַס אֶל הָרוֹקֵחַ הַיְּהוּדִי, שֶׁפָּתַח בֵּית־מֶרְקַחַת קָטַן בָּעֲיָרָה. אַגַב קְנִיַּת הַמַּעֲטָפוֹת וְהַבּוּלִים, שָׁאַל אֶת הָרוֹקֵחַ בִּדְבַר הַמִּלְחָמָה הָרוּסִית־אוֹסְטְרִית, שֶׁמִּתְנַהֶלֶת שָׁם בְּפוֹלִין, וּמַה שֶׁכּוֹתְבִים עַל כָּךְ. הָרוֹקֵחַ, אָדָם בְּאֶמְצַע שְׁנוֹתָיו, קְצַר־קוֹמָה בַּעַל מִשְׁקָפַיִם שֶׁזְּכוּכִיּוֹתֵיהֶם עָבוֹת וּבְהִירוֹת וְעֵינָיו נִרְאוּ מִבַּעֲדָן גְּדוֹלוֹת וּשְׁחוֹרוֹת כִּפְלַיִם, טִפֵּל בְּסִדּוּר חֲתִיכוֹת הַסַּבּוֹן הַצִּבְעוֹנִיּוֹת שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן. הוּא פָלַט מִלָּה אַחַת וִיחִידָה בְּאַנְגְּלִית הַלִּיטָאִית שֶׁלּוֹ.

– צָרוֹת! – אָמַר.

וִילִי הִטִּיל אֶת הַמִּכְתָּב לְתֵבַת־הַדֹּאַר בְּיָד חֲרֵדָה, כְּמִי שֶׁמַּטִּיל אוֹצָר אֱלֵי תְּהוֹם, וְהִתְחִיל מֵעַכְשָׁו מְצַפֶּה לְנוֹשֵׂא־הַמִּכְתָּבִים. אַךְ הוּא לֹא בָּא, נוֹשֵׂא־הַמִּכְתָּבִים. לֹא הֵבִיא תְּשׁוּבָה וְלֹא הֵבִיא בַּחֲזָרָה אֶת הַמִּכְתָּב הַשָׁלוּחַ, שֶׁכְּתֹבֶת הַמֶּשֶׁק הָיְתָה רְשׁוּמָה עָלָיו בִּמְפֹרָשׁ. כָּל פַּעַם שֶׁהָיָה וִילִי צָרִיךְ לָבוֹא אֶל הָעֲיָרָה, הָיָה נִגַּשׁ גַּם אֶל הָרוֹקֵחַ וְקוֹנֶה מַשֶּׁהוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה זָקוּק כְּלָל לַדְּבָרִים שֶׁקָּנָה. הוּא רָצָה לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת מֵעֵבֶר לַיָּם. הָרוֹקֵחַ סִדֵּר אֶת חֲתִיכוֹת הַסַּבּוֹן הָרֵיחָנִי שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, כְּדַרְכּוֹ, וְתִבֵּל אֶת הָאַנְגְּלִית הַלִּיטָאִית שֶׁלּוֹ בְּמִלִּים בְּיִידִישׁ:

– צָרוֹת גְּדוֹלוֹת בַּמּוֹלֶדֶת הַיְשָׁנָה, כֵּן, אֲדוֹנִי!

ז    🔗

הוּא בָּא, נוֹשֵׂא־הַמִּכְתָּבִים וְאִתּוֹ תְּשׁוּבָה לְמִשְׁקוֹ שֶׁל רוֹבִּין, אֲבָל תְּשׁוּבָה שֶׁאֵחֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד, אִחוּר שֶׁל אַרְבַּע שָׁנִים תְּמִימוֹת. עַל גַּבֵּי מַעֲטָפָה מִן הַמִּין הַמֻּכָּר לוֹ, מְדֻבֶּקֶת הַרְבֵּה בּוּלִים זָרִים וְצִבְעוֹנִיִּים מְאֹד, שֶׁבְּרוּסִיָּה הַקּוֹדֶמֶת לֹא הָיוּ כָּאֵלֶּה מְצוּיִים כְּלָל, הָיְתָה רְשׁוּמָה הַכְּתֹבֶת בִּכְתָב־יָד רַע, בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְיַלְדּוּתִיּוֹת.

הַכְּתֹבֶת הָיְתָה אָמְנָם כְּתוּבָה בִּכְתָב רַע וּמְשֻׁבָּשׁ, אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה דַּפֵּי הַנְּיָר הָאֲחָדִים שֶׁבִּפְנִים הָיוּ כְּתוּבִים שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת־פְּנִינִים, אוֹתִיּוֹת מְסֻגְנָנוֹת וּמְסֻלְסָלוֹת, צְפוּפוֹת־צְפוּפוֹת, וְכָל מִלָּה מְקֻשֶּׁטֶת וּמְנֻקֶּדֶת לְנוֹי וּלְעִטּוּר. וִילִי הִכִּיר מִיָּד אֶת כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל אָבִיו. בְּדִיּוּק בְּמִלִּים נָאוֹת וּבְאוֹתִיּוֹת מְצֻעֲצָעוֹת כָּאֵלֶּה הָיָה כּוֹתֵב לוֹ לְפָנִים אֶל הַצָּבָא, בַּשָּׁנִים שֶׁהָיָה חַיָּל. דָּבָר זֶה מִלֵּא אֶת וִילִי שִׂמְחָה, אַךְ כָּל כַּמָּה שֶׁנִּסָּה וְהִתְיַגַּע וְאִמֵּץ אֶת עֵינָיו כְּדֵי לְפַעֲנֵחַ אֶת הַכָּתוּב בַּמִּכְתָּב, לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ. נִתְבָּרֵר שֶׁכְּבָר שָׁכַח לְגַמְרֵי אֶת כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקָרְאוֹ. וְנוֹסָף לְכָךְ הָיוּ בַּשּׁוּרוֹת מְעֹרָבוֹת הַרְבֵּה מִלִּים בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ. וְרַק בִּקְצֵה סוֹפוֹ שֶׁל הַמִּכְתָּב הָיוּ כְּתוּבוֹת כַּמָּה מִלִּים בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. וִילִי הִכִּיר בָּהֶן אֶת כְּתָב־יָדָהּ הָרַע שֶׁל אִמּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ בֶּאֱמֶת הִצְלִיחַ מִיַּד לִקְרֹא אוֹתָן.

“בְּנִי הַיָּקָר וֶלְוִיל”, – כָּתְבָה בִּקְצֵה הַמִּכְתָּב בְּשׁוּלֵי הַנְּיָר, שֶׁהָאָב הִנִּיחַ לָהּ לִכְתֹּב שָׁם כַּמָּה שׁוּרוֹת לְאַחַר מִכְתָּבוֹ הָאָרֹךְ וְהַצָּפוּף.

וִילִי הִסְמִיק. אֵלִי, כַּמָּה זְמָן כְּבָר לֹא שָׁמַע אֶת שְׁמוֹ זֶה, אֶת שְׁמוֹ מִנֹּעַר!

הוּא קָרָא כַּמָּה פְּעָמִים אֶת “קִשְׁקוּשֵׁי” הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל אִמּוֹ, אַךְ מַה שֶׁאֵרַע שָׁם לְמִשְׁפַּחְתּוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין מִדְּבָרֶיהָ. הִיא כָּתְבָה רַק כַּמָּה מִלִּים, מְלֵאוֹת דִּבְרֵי חִבָּה, אֲבָל בְּלִי תֹּכֶן מְסֻיָּם. כָּל הַתֹּכֶן וְהָעִנְיָן צָפוּן בְּוַדַּאי בְּשׁוּרוֹתָיו הַצְּפוּפוֹת וְהַיָּפוֹת שֶׁל אָבִיו, שֶׁוִּילִי לֹא הֵבִין מֵהֶן אֶלָּא מִלָּה כָּאן וּמִלָּה שָׁם. הוּא אָסַר סוּסִים לַכִּרְכָּרָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָה מְרֻבָּה בַּמֶּשֶׁק, נָסַע אֶל הָעֲיָרָה אֶל הָרוֹקֵחַ, שֶׁיִּקְרָא לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִצְלִיף שׁוֹטוֹ לֹא בָּאֲוִיר בִּלְבַד, לְשֵׁם זֵרוּז וְעִדּוּד, אֶלָּא בַּסּוּסִים מַמָּשׁ, שֶׁיְמַהֲרוּ לָרוּץ.

הָרוֹקֵחַ צִחְצַח אֶת הַזְּגוּגִיּוֹת הֶעָבוֹת שֶׁל מִשְׁקָפָיו שֶׁתִּהְיֶינָה בְּהִירוֹת בְּיוֹתֵר וְקָרָא אֶת הַדַּפִּים הָאֲחָדִים שָׁעָה אֲרֻכָּה.

“לִבְנִי הַיָּקָר, מַחְמַד נַפְשִׁי, אִישׁוֹן עֵינִי, כְּבוֹד שְׁמוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ זְאֵב ווֹלְף, נֵרוֹ יָאִיר וְיִזְרַח” – כָּךְ פָּתַח הַמִּכְתָּב בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּמִיָּד לְאַחַר הַתֹּאַר עָבַר לְיִידִישׁ, שֶׁאַף הִיא הָיְתָה מְמֻזֶּגֶת הַרְבֵּה עִבְרִית.

“כְּבַת־קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, כֵּן יָרַד מִכְתָּבְךָ הַיָּקָר אֵלֵינוּ. בָּאָה אֵלֵינוּ הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה מִמְּךָ בְּיָמִים אֵלֶּה שֶׁל יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּכְמוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ עָ”הַ, בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה כִּי עוֹד יוֹסֵף בְּנוֹ חַי, אָמַרְתִּי גַּם אָנִי – עוֹד בְּנִי חַי! וּבֵרַכְתִּי בִּרְכַת שֶׁהֶחֱיָינוּ, בְּשָׁמְעִי אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, וְאִמְּךָ, זוּגָתִי שֶׁתִּחְיֶה, בָּכְתָה הַרְבֵּה בֶּכֶה בְּדִמְעוֹת גִּיל, כִּי שִׂמְחָתָהּ הָיְתָה לְאֵין שִׁעוּר. וְכָל אַחֶיךָ וְאַחְיוֹתֶיךָ שֶׁיִּחְיוּ, גַּם יַלְדֵיהֶם וְכָל יְדִידֵינוּ, שָׂמְחוּ מְאֹד וְהוֹדוּ לֵאלֹקִים. וַאֲנַחְנוּ הִתְפַּלַּלְנוּ לְהַשֵׁיִ“ת², שֶׁיִּמְחֹל לְךָ עַל הַצַּעַר שֶׁצִּעַרְתָּנוּ זְמָן רַב כָּל כָּךְ, כִּי בְּעֶטְיָהּ שֶׁל שְׁתִיקָתְךָ הָיִינוּ חוֹשְׁבִים שֶׁנִּגְזַר עָלֵינוּ, חָלִילָה, לָרֶדֶת בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה… הַמָּקוֹם יִסְלַח לְךָ!”

לְאַחַר דִּבְרֵי־מְלִיצָה מְרֻבִּים, מְעֹרָבִים יִידִישׁ וְעִבְרִית וּמְתֻבָּלִים פְּסוּקִים וּפִתְגְּמֵי־חָכְמָה, שֶׁהָרוֹקֵחַ קָרָא אוֹתָם בְּהַעֲבָרָה וּבְדִלּוּגִים, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָכֹל לְתַרְגֵּם אֶת מַשְׁמְעוּתָם וּטְעָמָם לְפִי הֲבָנָתוֹ שֶׁל וִילִי הָאִכָּר, הִגִּיעַ לַחֲדָשׁוֹת מִן הַבַּיִת:

“… אִלּוּ הָיוּ כָּל הָאֲגַמִּים דְּיוֹ, כָּל הָרְקִיעִים גְּוִיל וְכָל הַיְעָרוֹת קוּלְמוֹסִים, – כָּתַב הָאָב בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל מְחַבֵּר אַקְדָּמוֹת, – לֹא הָיִיתִי מַסְפִּיק לְתָאֵר כָּל מַה שֶׁעָבַר עָלֵינוּ בִּשְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה וּמַה שֶׁסָּבַלְנוּ מִן הָרוֹצְחִים וּבְנֵי־הָעָוֶל, שֶׁאָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ, אוֹי לָנוּ, כִּי שִׁלְּחוּ אֵשׁ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְרַק בְּנֵס הַצִּילוּ אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה. גַּם הָרְגוּ בִּירִיָּה הָרַבֵּה בַּעֲלֵי־בָּתִּים, מִטּוֹבֵי הַקְּהִלָּה וּמֵחֲשׁוּבֶיהָ, וְכֵן גַּם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, וַאֲפִלּוּ עַל נָשִׁים וִילָדִים לֹא חָסָה עֵינָם. הֻצַּגְנוּ דַּלִּים וְרֵיקִים מִכֹּל, בְּלֹא בֶּגֶד וּבְלֹא נַעַל, וְאֵין אָנוּ עוֹד אֲנָשִׁים צְעִירִים לְיָמִים”.

וִילִי נִגֵּב בְּיָדוֹ הַגַּרְמִית דִּמְעָה מֵעֵינָיו וְהִשִּׁיר אוֹתָהּ לָאָרֶץ, עַל הָרִצְפָּה הַמְמֹרֶקֶת יָפֶה, שֶׁהָיְתָה נוֹצֶצֶת מֵרֹב נִקָּיוֹן. הָרוֹקֵחַ הֵצִיץ בּוֹ מִתַּחַת לִזְגוּגִיּוֹת־הַמִּשְׁקָפַיִם הֶעָבוֹת וְדִלֵּג מַהֵר עַל כַּמָּה שׁוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּדַלְּגִים בַּמַּחֲזוֹר כְּשֶׁיֵשׁ לוֹמַר יוֹתֵר מִדַּי.

“… אֲבָל בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, – הִתְחִיל קוֹרֵא בְּיֶתֶר בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה, – שֶׁעָבַרְנוּ הַכֹּל וְהִגַּעְנוּ עַד לַיּוֹם הַזֶּה חַיִּים וּשְׁלֵמִים. כִּי לֹא יֹאבַד יַעֲקֹב וְלֹא יִמָּחֶה יִשְׂרָאֵל, גַּם הִגִּיעַתְנוּ הַבְּשׂוֹרָה מִמְּךָ, בָּבַת עֵינֵינוּ. יִהְי מְבֹרָךְ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁשָּׁמַר עָלֶיךָ וּגְאָלְךָ מִכָּל רַע, שֶׁכֵּן אִלּוּ נִשְׁאַרְתָּ כָּאן, הָיִיתָ אָנוּס לֵילֵךְ לַמִּלְחָמָה. אֵין לְךָ רָעָה שֶׁאֵין טוֹבָה צְפוּנָה בָּהּ. וּמֵאֵת הַשֵּׁם הָיְתָה זֹאת, שֶׁתִּבְרַח אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, כְּדֵי שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַצָּרָה, וּבִפְרָט שֶׁהִנְּךָ בָּ”הַ בַּעַל־פַּרְנָסָה, כְּפִי שֶׁאַתָּה כּוֹתֵב, וְיֵשׁ לְךָ כָּל צָרְכֶיךָ בְּכָבוֹד".

הָרוֹקֵחַ הִבְלִיעַ שׁוּב כַּמָּה שׁוּרוֹת בְּמִלְמוּל חָטוּף וּבְאִנְפּוּף וְהִגִּיעַ אֶל הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמִּכְתָּב הַגָּדוֹל:

“… בֵּן יַקִּיר, – קָרָא, – אֵין מְנוּחָה לָנוּ. נִתְקַיְּמָה בָּנוּ הַקְּלָלָה שֶׁבַּתּוֹכֵחָה – אֶחָד יִרְדֹּף אֶלֶף. חַיֵּינוּ הֶפְקֵר, הָיוּ לָבוּז וּלְקָלוֹן. מִי שֶׁיֵּשׁ בִּיְכָלְתּוֹ בּוֹרֵחַ אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם. לְפִיכָךְ אָנוּ פּוֹנִים אֵלֶיךָ בִּתְחִנָּה, שֶׁתְּרַחֵם עַל זִקְנָתֵנוּ וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מִידֵי שׂוֹנְאֵינוּ. בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי לֹא חָשַׁבְתִּי מֵעוֹלָם, שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִזְדַּקֵּק לַחֲסָדָיו שֶׁל בֵּן, גַּם לֹא הֶעֱלִיתִי בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁאֶהְיֶה אָנוּס בִּשְׁנוֹת זִקְנָתִי לַעֲזֹב אֶת בֵּיתִי וּמְקוֹמִי וְלָנוּחַ בְּעוֹד מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּאַדְמַת נֵכָר. אַךְ נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁכָּךְ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם יִתְבָּרַךְ. גַּם הָיִינוּ רוֹצִים לִרְאוֹת אוֹתְךָ, בְּנִי, קֹדֶם שֶׁאָנוּ עוֹצְמִים אֶת עֵינֵינוּ לִשְׁנַת עוֹלָם, כִּי זְקֵנִים אָנוּ וּשְׁבוּרִים. שָׁאַלְנוּ כָּאן אֵצֶל אֲנָשִׁים בְּקִיאִים, וְאָמְרוּ לָנוּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ… אָנוּ מְצַפִּים לַיּוֹם שֶׁנִּרְאֶה אוֹתְךָ וְנִפֹּל עַל צַוָּארֶיךָ. אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתְךָ”.

אֶת הַחֲתִימָה לֹא יָכֹל הָרוֹקֵחַ לִקְרֹא בְּשׁוּם פָּנִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מְסֻלְסֶלֶת בְּיוֹתֵר. אַחַר כָּךְ בָּאוּ פְּרִישׁוֹת שָׁלוֹם מִכָּל הַמִּינִים, מֵאַחִים וַאֲחָיוֹת, מִקְּרוֹבִים וּמִידִידִים, שֶׁכֻּלָּן תָּכְנָן הָיָה אֶחָד וְנִדְחֲקוּ לְתוֹךְ כָּל פִּנָּה פְּנוּיָה וּבֵין הַשּׁוּרוֹת. הָרוֹקֵחַ הָיָה עָיֵף מִן הַמִּכְתָּב הַגָּדוֹל וְרָצָה לִדְלֹג עַל פְּרִישׂוֹת־הַשָּׁלוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁמוֹת הַזָּרִים, הַכְּתוּבִים כְּתָב לֹא־בָּרוּר, כְּבָר הִכְבִּידוּ עָלָיו וְרָצָה לְהִפָּטֵר מֵהֶם, אֲבָל וִילִי לֹא רָצָה לְוַתֵּר עַל שׁוּם דָּבָר וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּקְרָא לוֹ כָּל מִלָּה. וּבִשְׁבִיל לְפַצּוֹתוֹ קָנָה מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה חֲתִיכוֹת סַבּוֹן רֵיחָנִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְגוֹן אֵלֶּה מֵעוֹלָם. הָרוֹקֵחַ אָרַז אֶת הַסְּחוֹרָה בִּזְרִיזוּת וְשִׁבַּח לְוִילִי אֶת אָבִיו שֶׁלּוֹ.

– יֵשׁ לְךָ אָב תַּלְמִיד־חָכָם, – אָמַר לוֹ בְּיִידִישׁ, – הַמִּכְתָּב שֶׁלּוֹ מָלֵא וְגָדוּשׁ פְּסוּקִים.

הוּא הִבִּיט בְּאִישׁ־הַכְּפָר הַמְגֻשָּׁם וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ וְהֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ.

– אַמֵּרִיקָה… לֵךְ וְדַע עִם מִי יֵשׁ לְךָ כָּאן עֵסֶק… הָיִיתִי סָבוּר תָּמִיד שֶׁאַתָּה מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁל בַּעֲלֵי־עֲגָלוֹת. לֹא חָשַׁבְתִּי אוֹתְךָ כְּלָל לִיהוּדִי.

וִילִי הִסְמִיק כְּנַעַר וְיָצָא מְבֻיָּשׁ אֶל הַסּוּסִים.

מִיָּד לְמָחֳרָת יָשַׁב בָּרַכֶּבֶת וְנָסַע לִנְיוּ־יוֹרְק, כְּדֵי לְהִתְרָאוֹת עִם יְהוּדִים וְלִשְׁאֹל מַה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל לַעֲזֹר לְאַבָּא־אִמָּא. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן, מֵאָז יָצָא וְהַצְּרוֹר עַל הַגַּב, רָאָה שׁוּב אֶת נְיוּ־יוֹרְק, אֶת הָרְחוֹבוֹת, אֶת הָאֲנָשִׁים, הַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים, הָרַעַשׁ, דְּפִיקַת הָרַכָּבוֹת הָעִלִּיּוֹת וְצִפְצוּף הַמְּכוֹנִיּוֹת. הוּא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ תּוֹעֶה וְנָבוֹךְ, כְּכָל אָדָם כַּפְרִי שֶׁבָּא אֶל הַכְּרָךְ. מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל יָשָׁן הָלַךְ אֶל הָאִיסְט־סַיְיד, אֶל הָרְחוֹבוֹת הַיְּהוּדִיִּים שֶׁהִתְגַּלְגֵּל בָּהֶם לְפָנִים, בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן לְבוֹאוֹ לָאָרֶץ. כְּאָז כֵּן גַּם עַתָּה הָיוּ תְּלוּיִים כָּאן כְּלֵי־לָבָן לְיִבּוּשׁ בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת וּבְכָל סֻלַּמוֹת־הָאֵשׁ שֶׁל הַבָּתִּים, הָאֲדֻמִּים בְּרֻבָּם. יְהוּדִים בַּעֲלֵי עֶגְלוֹת־יָד עֲמוּסוֹת סְחוֹרָה הִכְרִיזוּ בְּקוֹלוֹת עַלִּיזִים וַעֲצוּבִים עַל סְחוֹרוֹתֵיהֶם. יְלָדִים הִתְרוֹצְצוּ עַל אוֹפַנַּיִם, הִשְׁלִיכוּ זֶה אֶל זֶה כַּדּוּרֵי־מִשְׂחָק וְצָרְחוּ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת. נָשִׁים צָוְחוּ, עָמְדוּ עַל הַמִּקָּח. גְּרַמּוֹפוֹנִים שָׁרוּ נִגּוּנֵי חַזָּנִים. מוֹכְרֵי־עִתּוֹן הִכְרִיזוּ עַל עִתּוֹנֵיהֶם. וִילִי קָנָה עִתּוֹן יְהוּדִי, מַה שֶׁלֹּא רָאָה כְּבָר שָׁנִים הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, וְהֵצִיץ לְתוֹכוֹ. הַקְּרִיאָה שֶׁכְּבָר נִגְמַל מִמֶּנָּה זֶה שָׁנִים הָיְתָה קָשָׁה עָלָיו, אֲבָל מִתּוֹךְ הַכֹּתָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הָעַמּוּדִים תָּפַס קֹדֶם כֹּל אֶת הַמִּלָּה הַיְדוּעָה לוֹ “פְּרָעוֹת”. הוּא נִכְנַס לְמִסְעָדָה קְטַנָּה, שֶׁבְּחַלּוֹנָהּ הָיָה מְצֻיָּר “מָגֵן־דָּוִד” גָּדוֹל וכְתֹבֶת “כָּשֵׁר” בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מַשֶּׁהוּ לַאֲכִילָה. אִשָּׁה שְׁמַנְמֹנֶת הֵבִיאָה לוֹ סְעֻדָּה כְּמִלְּפָנִים, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בְּשַׁבָּת: דָּגִים מְמֻלָּאִים, חַלָּה לְבָנָה, מָרָק עִם אִטְרִיוֹת שֶׁ“עֵינַיִם” שֶׁל שֻׁמָּן צָפוֹת עָלָיו וְרֶבַע־עוֹף עִם צַוָּאר מְמֻלָּא וְלִפְתָּן שֶׁל גֶּזֶר. עָלָה בְּאַפּוֹ רֵיחַ שֶׁל יַהֲדוּת, נָשְׁבָה עָלָיו רוּחַ שֶׁל בֵּית־אַבָּא הַיָּשָׁן.

וִילִי פָּרַשׂ אֶת הָעִתּוֹן, קָרָא מִלָּה אַחַר מִלָּה וְשׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה וְהֵבִין מְעַט־מְעַט אֶת כָּל הַצָּרוֹת הַמִּתְרַחֲשׁוֹת שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם. מַה שֶׁלֹּא הֵבִין בִּשְׁלֵמוּת מִן הַמִּלִּים הִשְׁלִימוּ לוֹ הַתְּמוּנוֹת, מַרְאוֹת שֶׁל רְצִיחָה וְאָסוֹן. כְּרוּזִים גְּדוֹלִים קָרְאוּ אֶת הַיְּהוּדִים הָאַמֵּרִיקָאִים לְמָלֵּא אֶת חוֹבָתָם, לִתְמֹךְ בָּאַחִים הָעֲנִיִּים, לְהַצִּיל אוֹתָם וּלְהוֹצִיאָם מִמְּקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם.

בָּרְחוֹבוֹת הַצָּרִים, בֵּין הַמַּרְתֵּפִים וְהַחֲנֻיּוֹת, הָאִטְלִיזִים, בָּתֵּי־הַמִּסְחָר לִסְפָרִים, בָּתֵּי־הַמִּדְרָשׁ וַחֲנֻיּוֹת־הַמַּכֹּלֶת, הִשְׁתַּקְּעוּ בְּהַרְחָבָה סוֹכְנֻיּוֹת־אֳנִיּוֹת עַלִּיזוֹת וְצִבְעוֹנִיּוֹת. בְּחַלּוֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ קְבוּעוֹת מוֹדָעוֹת מְגָרוֹת, מְלֵאוֹת הַלֵּל וָשֶׁבַח לַמַּאֲכָלִים הַכְּשֵׁרִים וְהַטּוֹבִים, שֶׁמַּגִּישִׁים בַּסְּפִינוֹת הַלָּלוּ, אַף יֵשׁ בָּהֶן בָּתֵּי־כְּנֶסֶת לִתְפִלָּה, בְּהַשְׁגָּחָתָם שֶׁל רַבָּנִים גְּדוֹלִים וּמַשְׁגִּיחִים יִרְאֵי־שָׁמַיִם. הָיוּ קְבוּעוֹת גַּם תְּמוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחִים, יְהוּדִים בְּכִפּוֹת בְּרָאשֵׁיהֶם, פִּרְקָם נָאֶה, בַּעֲלֵי הַדְרַת פָּנִים וְהִדּוּר שֶׁבְּהִדוּר. בְּחַלּוֹנוֹת אֲחֵרִים קִבְּלוּ מַלְבּוּשִׁים יְשָׁנִים לְמִשְׁלוֹחַ. בַּנְקִים קִבְּלוּ כֶּסֶף לְמִשְׁלוֹחַ וּלְחִלּוּף. עוֹרְכֵי־דִין וְנוֹתְנֵי־עֵצָה הִצִּיגוּ תְּמוּנוֹתֵיהֶם בְּחַלּוֹנוֹת־הָרַאֲוָה וְהִצִּיעוּ עַצְמָם לַעֲזֹר בְּהַדְרָכָה וּלְהָכִין נְיָרוֹת בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים הָרוֹצִים לְהָבִיא אֲלֵיהֶם אֶת קְרוֹבֵיהֶם. בְּכָל מָקוֹם נִדְחֲקוּ רַבִּים. יְרִיד־הַנְּדִידָה סָאַן בְּכָל תָּקְפּוֹ. נוֹאֲמִים דִּבְּרוּ לְיַד דּוּכָנִים מְקֻשָּׁטִים דְּגַלְגָּלִים אַמֵּרִיקָאִיִּים, הֵנִיעוּ יְדֵיהֶם וְקָרְאוּ לְהַפְגָּנוֹת כְּנֶגֶד אוֹתָם הָעוֹרְכִים פְּרָעוֹת בְּאַחֵינוּ.

וִילִי נִשָּׂא עִם הֶהָמוֹן, נִכְנַס בְּכָל מָקוֹם, הִתְעָרֵב עִם הָאֲחֵרִים וְהִרְגִּישׁ עַצְמוֹ קָרוֹב לְכָל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁכְּבָר הָיָה כָּל־כָּךְ רָחוֹק מֵהֶם. הוּא נִכְנַס לְחֶבְרוֹת־אֳנִיּוֹת, לְבַּנְקִים, נָטָה אֹזֶן לְמַה שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְשִׂיחִים, הִתְבּוֹנֵן בַּמֶּה שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים, כְּדֵי לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.

הוּא הָיָה מְבֻלְבָּל מִכָּל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה. מֹחוֹ לֹא פָּעַל בִּמְהִירוּת כְּמֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּסָּבִיב. הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהִכָּנֵס תֵּכֶף וּמִיָּד לְמִשְׂרָד וּבוֹ בַּמָּקוֹם לְהַחֲלִיט מַה לַעֲשׂוֹת, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ אֲחֵרִים. הוּא הָיָה צָרִיךְ לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה בְּדָבָר, לְהִמָּלֵךְ עִם עַצְמוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים.

וְלֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ כָּל כָּךְ הַכֶּסֶף שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהוֹצִיאוֹ וְשֶׁהִשִּׂיג אוֹתוֹ בִּיגִיעָה קָשָׁה וּבְעָמָל רָב. הוּא הָיָה מוּכָן לְהוֹצִיא עַד הַפְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁלֵּם לְהוֹרָיו בְּעַד הַצַּעַר, שֶׁצִּעֵר אוֹתָם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. אִי־הַבִּטָּחוֹן שֶׁבּוֹ בָּא מִמָּקוֹר אַחֵר. הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ רוֹצִים, שֶׁיִּקַּח אוֹתָם אֵלָיו. אֲבָל הוּא לֹא כָּתַב לָהֶם עַל חַיָּיו, עַל בֵּיתוֹ וּמִטְבַּח־הַטְּרֵפָה, וְעַל אִשְׁתּוֹ הַגּוֹיָה.

אֱמֶת, הִיא לֹא הִפְרִיעָה אוֹתוֹ, כְּשֶׁסִּפֵּר לָהּ שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לְהָבִיא אֶת הוֹרָיו. לְהֵפֶךְ, הִיא קִבְּלָה אֶת הַדָּבָר בְּשִׂמְחָה, וְנֶהֶנְתָה מִכָּךְ שֶׁחֲמוֹתָהּ תִּמָּצֵא עַל יָדָהּ, וְגַם חָמִיהָ. תִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה שְׁרוּיָה בַּבָּיִת.

וִילִי לֹא חָשַׁב אַחֶרֶת. הוּא הִכִּיר אוֹתָהּ, אֶת אֶסְתֵּר שֶׁלּוֹ, יָדַע כַּמָּה צַיְתָּנִית הִיא לְגַבָּיו, מַה נֶאֱמָנָה וַחֲבִיבָה, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁגַּם לְהוֹרָיו תִּהְיֶה בַּת טוֹבָה. אַךְ הוּא לֹא הָיָה בָּטוּחַ בַּצַּד הָאַחֵר. מַה יֹאמְרוּ הֵם, לִכְשֶׁיִּרְאוּ אוֹתָהּ?

הוּא רָצָה לָשִׂיחַ עַל כָּךְ עִם מִישֶׁהוּ, לִטֹּל עֵצָה, לִשְׁאֹל דֵּעָה מִפִּי יְהוּדִי הַמֵּבִין בִּדְבָרִים אֵלֶּה, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ אֶל מִי לִפְנוֹת. בְּכָל הַמִּשְׂרָדִים הַלָּלוּ בִּקְּשׁוּ רַק לִמְכֹּר מַשֶּׁהוּ, לִגְמֹר אֶת הָעֵסֶק מַהֵר־מַהֵר וּלְקַבֵּל אֶת הַדּוֹלָרִים הָאֲחָדִים. וִילִי הִתְהַלֵּךְ תּוֹעֶה וְנָבוֹךְ בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן הַמִּצְטוֹפֵף. פִּתְאוֹם נֶאֱחַז מַבָּטוֹ בְּמַשֶּׁהוּ. לְיַד אַחַת הַכְּנִיסוֹת רָאָה רַבִּי, שְׁחוֹר־זָקָן, עֲגֹל־פָּנִים, מִצְנֶפֶת־פַּרְוָה צְהֻבָּה עַל רֹאשׁוֹ וְהוּא לָבוּשׁ גְּלִימָה שְׁחוֹרָה וַאֲרֻכָּה. עַל יָדוֹ עָמַד שַׁמָּשׁ, יְהוּדִי צָנוּם בְּמִגְבַּעַת “אַשְׁכְּנָזִית”־לְמֶחֱצָה וְגַלִּיצָאִית־לְמֶחֱצָה. יְהוּדִיָּה בְּפֵאָה־נָכְרִית הִגִּישָׁה בְּחָפְזָה יֶלֶד אֶל הָרַבִּי וְהִרְכִּינָה אֶת רֹאשׁוֹ לְפָנָיו, שֶׁהָרַבִּי יְבָרֵךְ אוֹתוֹ. הָרַבִּי מָסַר לַגַּבַּאי אֶת מַקְלוֹ שֶׁיַּחֲזִיקֶנּוּ וְהֵנִיחַ אֶת שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. וִילִי נִגַּשׁ לְשָׁם מִתּוֹךְ הִסּוּס וְנִשְׁאַר עוֹמֵד.

הָרַבִּי רָאָה מִיָּד בַּגֶּבֶר הַזָּר, הַשָּׁזוּף וּגְדָל־הָאֲבָרִים, אָדָם תָּמִים, וְהוֹשִׁיט לוֹ יָד לְ“שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם”.

– יַעֲלֶה נָא אֵלַי, אֲנִי גָּר כָּאן בַּבַּיִת הַזֶּה, – אָמַר הָרַבִּי.

חֶדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָיָה גָּדוּשׁ רָהִיטִים זוֹלִים, מְרֻפָּדִים בַּד צִבְעוֹנִי בְּיוֹתֵר וּמְצֻיָּר מִינֵי עָלִים וּפְרָחִים, וַעֲשָׁשִׁיּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת קִשְּׁטוּ אֶת הָ“עַמּוּד” וְאֶת אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וִילִי הִגִּישׁ לָרַבִּי דּוֹלָר לְ“פִדְיוֹן” וְסִפֵּר אֶת כָּל הֲלִיכָתוֹ בַּדְּרָכִים הַנְּלוֹזוֹת שֶׁלּוֹ, לְמִן אֲכִילַת הַטְּרֵפוֹת לְפָנִים בַּצָּבָא עַד לְהִתְיַשְּׁבוּתוֹ בְּמֶשֶׁק שֶׁל גּוֹי. הוּא הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ לְסַפֵּר עַל הַגּוֹיָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא דָּר עִמָּהּ. בְּיִרְאָה וּבְפַחַד הוֹצִיא אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה מִפִּיו. אֲבָל הָרַבִּי לֹא נִתְפָּעֵל כְּלָל מִן הַוִּדּוּי הַזֶּה.

– נוּ, מֵילָא, נוּ, וּמַה הָלְאָה, – הָיָה מְזָרֵז אֶת וִילִי, מֵחֲמַת שֶׁהִשְׁתַּעְמֵם לִשְׁמֹעַ אֶת דְבָרָיו הָאִטִּיִים, שֶׁהָיוּ מְעֹרָבוֹת יִידִישׁ וְאַנְגְּלִית כַּפְרִית. הָרַבִּי שֶׁהָיָה מְלֻמָּד בְּנִסָּיוֹן, מֻמְחֶה לְהַכִּיר בְּנֵי־אָדָם בִּסְקִירָה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד, פִּקֵּחַ וּמְפֻקָּח מִישִׁיבָתוֹ רֹב שָׁנִים בְּאִיסְטְ־סַיְיד, לֹא הָיָה מִתְפַּעֵל עוֹד מִשּׁוּם וִדּוּי שֶׁבָּעוֹלָם. הוּא הִכִּיר אֶת אַמֵּרִיקָה, יָדַע אֶת דַּאֲגוֹתָיו וְשִׂמְחוֹתָיו שֶׁל הַדּוֹר הֶחָדָשׁ. לְפִיכָךְ הָיָה מִשְׁתַּעְמֵם מְאֹד בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו הָאִטִּיִים שֶׁל הָאִכָּר הַיְּהוּדִי, דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל כְּלָל לִכְשֶׁכְּמוֹתָם.

– נִיחָא – אָמַר בִּלְשׁוֹן הָרְחוֹב – מַה שֶּׁהָיָה הָיָה, אַךְ מָה רוֹצֶה הוּא עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת? יְסַפֵּר בְּקִצּוּר, אֲנִי עָסוּק…

כְּשֶׁסִּפֵּר וִילִי סוֹף סוֹף הַכֹּל, כִּוֵּץ הָרַבִּי אֵת מִצְחוֹ עַד שֶׁנִּצְטַיְּרָה עָלָיו רֶשֶׁת שֶׁל קְמָטִים, לְמִן הַגַּבִּינִים הַצְּפוּפִים וְעַד לִשְׂפַת הַכִּפָּה.

– אַתָּה עוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב וְנָאֶה מְאֹד, שֶׁאַתָּה מֵבִיא אֵלֶיךָ אֶת אַבָּא וְאִמָּא, – עָבַר הָרַבִּי לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן “אַתָּה”, – וּבְנוֹגֵעַ לְהָעֲרֵלִית יֵשׁ עֵצָה שֶׁתִּהְיֶה לְבַת־יִשְׂרָאֵל. יְלָדִים הֲרֵי אֵין לְךָ מִמֶּנָּה, נָכוֹן?…

וִילִי הִבִּיט אֶל הָרַבִּי בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת. אַךְ הָרַבִּי הָפַךְ אֶת כָּל הָעִנְיָן לְדָבָר שֶׁל מַה־בְּכָךְ.

– לְגַבֵּי נְקֵבָה אֵין זֶה וְלֹא כְלוּם, – אָמַר מְחַיֵּךְ, – יִהְיֶה מַסְפִּיק לְלַמֵּד אוֹתָהּ רַק כַּמָּה מִצְווֹת בִּלְבָד.

וִילִי לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַאֲמִין, שֶׁאָמְנָם הַדָּבָר קַל וּפָשׁוּט כָּל־כָּךְ.

– רַבִּי, – אָמַר, – וְזֶה הַכֹּל?

הָרַבִּי נָטַל אֶת זְקָנוֹ בְּכַפּוֹ וְחִיֵּךְ לְתוֹכוֹ בְּלִגְלוּג.

– הֲרֵי בֵּין כָּךְ וְכָךְ אֵין הַיְּהוּדִים שֶׁבְּכָאן יְהוּדִים וְהַגּוֹיִם אֵינָם גּוֹיִם. שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת, חֻפַּה־וְקִדּוּשִׁין, טָהֳרַת־הַמִּשְׁפָּחָה – כָּל אֵלֶּה אֵינָם כָּאן וְלֹא כְלוּם. אִם כֵּן, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, מַה הַהֶבְדֵּל? לְהֵפֶךְ. גּוֹיָה שֶׁתְּהֵא יוֹדַעַת שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת לְשַׁבָּת וּלְהִזָּהֵר בְּעִנְיָנֵי בָּשָׂר וְחָלָב, וַדַּאי תִּהְיֶה זְהִירָה יוֹתֵר מֵאַחֶרֶת. הֱיֵה רַק אַתָּה יְהוּדִי!

וִילִי נִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲמַת רְמִיזָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. הָרַבִּי פָּשַׁט לוֹ יָד רַכָּה מִתּוֹךְ שַׁרְווּל רַבָּנִי רָחָב, סִימָן שֶׁהוּא עָסוּק, וְנִזְכַּר לִשְׁאֹל, מַה שְׁמָהּ שֶׁל הַגּוֹיָה.

– אֶסְתֵּר, – אָמַר וִילִי.

– שֵׁם יְהוּדִי, – אָמַר הָרַבִּי מְרֻצֶּה וְשָׂמֵחַ, – כְּלָל לֹא כְּמוֹ בְּנוֹת־יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ. אִם כֵּן, סִימָן שֶׁהַדָּבָר מִן הַשָּׁמַיִם… סַע לְשָׁלוֹם וֶהֱיֵה מַצְלִיחַ.

וִילִי הָלַךְ מְרֻצֶּה וְנִכְנַס לְחֶבְרַת־אֳנִיּוֹת, לְדַבֵּר עַל הַנְּיָרוֹת וְכַרְטִיסֵי הָאֳנִיָּה.

ח    🔗

אֶסְתֵּר, בַּת־הַכְּפָר, הִתְמַסְּרָה בְּכָל הָרְצִינוּת הַכַּפְרִית לַתּוֹרָה הַנָּשִׁית הַחֲדָשָׁה, שֶׁחֲמוֹתָהּ, הַיְּהוּדִיָּה הַזְּקֵנָה בַּעֲלַת הַפֵּאָה־הַנָּכְרִית הַשְּׁחוֹרָה־כְּזֶפֶת עַל רֹאשָׁהּ הַלָּבָן, לִמְּדָה אוֹתָהּ בְּהַתְמָדָה.

לְלֹא מִלָּה אַחַת שֶׁתּוּכַלְנָה לְהִדָּבֵר בָּהּ, הֵבִינוּ הַנָּשִׁים זוֹ לְזוֹ בִּרְמִיזָה. בְּדִיּוּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה עָשְׂתָה כְּמַעֲשֵׂי חֲמוֹתָהּ, הִקִּיפָה אֶת הַשַּׁלְהָבוֹת בְּיָדֶיהָ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, וְאַחַר־כָּךְ כִּסְּתָה אֶת שְׁתֵּי עֵינֶיהָ בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם.

– דַּי, בִּתִּי, – לִמְּדָה אוֹתָהּ הַזְּקֵנָה, כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁאֵין כַּלָּתָהּ מְסִירָה כְּלָל אֶת הַיָּדַיִם מֵעַל עֵינֶיהָ.

– יֵשׁוּ! – אָמְרָה אֶסְתֵּר מְבֻיֶּשֶׁת בְּשֶׁל בּוּרוּתָהּ, וּבִלְחָיַיִם סוֹמְקוֹת חִיְּכָה אֶל חֲמוֹתָהּ, שֶׁתִּסְלַח לָהּ אֶת אִי־יְדִיעָתָהּ.

בְּדִיּוּק כָּךְ לָמְדָה לִמְלֹחַ בָּשָׂר לִפְנֵי הַבִּשּׁוּל, כְּפִי שֶׁהֶרְאֲתָה לָהּ הַזְּקֵנָה.

– אַל נָא תִּמְלְחִי כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, בִּתִּי, – צָחֲקָה לָהּ חֲמוֹתָהּ צְחוֹק אִמָּהִי, – לִמְלֹחַ יוֹתֵר מִדַּי לֹא צָרִיךְ.

– טוֹב, אִמָּא – אָמְרָה אֶסְתֵּר.

בְּאוֹתוֹ כֹּבֶד־רֹאשׁ וּבְאוֹתָהּ אֱמוּנָה שֶׁשָּׁמְרָה קֹדֶם אֶת הַמִּצְווֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת, שָׁמְרָה עַכְשָׁו אֶת מִצְווֹתֶיהָ הַחֲדָשׁוֹת, מִצְווֹת הַיַּהֲדוּת, שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתָהּ בַּעֲלָהּ לְהַנְהִיגָן לְמַעַן הוֹרָיו.

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים עָשְׂתָה אֶת הַדְּבָרִים לְמַעַן בַּעֲלָהּ. הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ אַהֲבָה שְׁקֵטָה וְעַזָּה. הוּא לֹא הָיָה שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה. לֹא בִּזְבֵּז כְּסָפִים, תָּמִיד אַךְ עָבַד וְהָיָה נֶאֱמָן לָהּ. מִשּׁוּם כָּךְ הָיְתָה צַיְתָּנִית מְאֹד לְגַבָּיו. כְּשֶׁסִּפֵּר לָהּ עַל אַבָּא־אִמָּא שֶׁלּוֹ וּבִקֵּשׁ שֶׁתִּשְׁמֹר כַּמָּה מִנְהָגִים יְהוּדִיִּים, לֹא הִתְנַגְּדָה לְכָךְ אֲפִלּוּ בְּדִבּוּר אֶחָד.

הִיא לֹא רָאֲתָה בָּזֶה שׁוּם קָרְבָּן מִצִּדָּהּ. אִם הַבַּעַל רוֹצֶה בְּכָךְ וְדָבָר זֶה עָתִיד לִגְרֹם נַחַת־רוּחַ לְהוֹרָיו, שֶׁיִּהְיוּ דָּרִים עִמָּהּ, מִפְּנֵי מָה לֹא תַּעֲשֶׂה זֹאת? וּבִיִחוּד שֶׁאוֹתָם דְּבָרִים חֲדָשִׁים שֶׁהִיא צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת אֵינָם קָשִׁים כָּל־כָּךְ, וְרַק מוּזָרִים הֵם.

חֲמוֹתָהּ, אַף שֶׁנִּרְאֲתָה בְּעֵינֶיהָ מְשֻׁנָּה בְּשֶׁל הַפֵּאָה־הַנָּכְרִית הַשְּׁחוֹרָה שֶׁהִיא חֲבוּשָׁה עַל רֹאשׁ־הַשֵּׂבָה הַגָּזוּז, דָּבָר שֶׁאֶסְתֵּר לֹא רָאֲתָה דֻּגְמָתוֹ מֵעוֹלָם, נֶעֶשְׂתָה עַד מְהֵרָה מְקֹרֶבֶת מְאֹד לָהּ. בַּת מוֹזֵג כַּפְרִי לְפָנִים, הִתְחִילָה מִיַּד מַרְגֶּשֶׁת עַצְמָהּ כְּבַת־בַּיִת בְּתוֹךְ הַמֶּשֶׁק. הִיא חָלְבָה אֶת הַפָּרָה, נָתְנָה גַּרְעִינִים לָעוֹפוֹת, אָסְפָה אֶת הַבֵּיצִים מִתַּחַת לַתַּרְנְגֹלוֹת וְעָשְׂתָה כָּל שְׁאָר עֲבוֹדוֹת־הַנָּשִׁים. בִּמְהֵרָה גַּם הֵסִירָה מֵעָלֶיהָ אֶת הַפֵּאָה הַנָּכְרִית הַשְּׁחוֹרָה וְקָשְׁרָה מִטְפַּחַת לְרֹאשָׁהּ כִּלְפָנִים, כְּשֶׁהָיְתָה בַּכְּפָר, בְּמִשְׁקָהּ שֶׁלָּהּ. שִׁנּוּי זֶה שִׁוָּה לָהּ מִיַּד מַרְאֶה אַחֵר, בֵּיתִי יוֹתֵר וּפָשׁוּט יוֹתֵר. אֶסְתֵּר דָּבְקָה בָּהּ לְאַהֲבָה. מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לָהּ אִשָּׁה קְרוֹבָה אֵלֶיהָ. מִיַּלְדוּתָהּ הָיְתָה יְתוֹמָה, גָּדְלָה בַּמֶּשֶׁק רַק עִם אָבִיהָ בִּלְבָד. גַּם יֶלֶד לֹא הָיָה לָהּ לְלָחֲצוֹ אֶל הַלֵּב, לְגַלּוֹת לוֹ חִבַּת־אֵם. אָבִיהָ הָיָה שַׁתְקָן וְנֻקְשֶׁה. כָּזֶה גַּם הָיָה אַחַר־כָּךְ בַּעֲלָהּ. הִיא הִשְׁתּוֹקְקָה לְאָדָם שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לָהּ, לָאִשָּׁה. וְשָׂמְחָה בְּיוֹתֵר עַל הַזְּקֵנָה, שֶׁקָּרְאָה לָהּ רַכּוֹת: אֶסְתֵּר’לִי, בִּתִּי שֶׁלִּי.

וִילִי תִּרְגֵּם לָהּ אֶת דְּבָרֶיהָ שֶׁל הָאֵם, אֶסְתֵּר הִרְגִּישָׁה עַצְמָהּ מְאֻשֶּׁרֶת בְּמִלַּת־הַחִבָּה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא שָׁמְעָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם מִפִּי אֵם. – “אִמָּא” – אָמְרָה לַזְּקֵנָה וְלִטְּפָה אוֹתָהּ.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַזְּקֵנָה הֵבִינָה בְּמִקְצָת, שֶׁכַּלָּתָהּ אֵינָהּ עַל צַד הַשְּׁלֵמוּת בְּעִנְיָנֵי יַהֲדוּת, וְהִיא כְּעֵין גּוֹיָה לְכָל דָּבָר, בְּמַרְאֶהָ וּבְכָל הִתְנַהֲגוּתָהּ, לֹא בָּאָה בְּטַעֲנוֹת עַל עִנְיָן זֶה. אָמְרוּ לָהּ עוֹד בַּבַּיִת שֶׁאַמֵּרִיקָה זוֹ עוֹלָם אַחֵר הִיא, שֶׁהַיְּהוּדִים שָׁם אֵינָם יְהוּדִים, שֶׁהַכֹּל הָפוּךְ, הָרֹאשׁ לְמַטָּה וְהָרַגְלַיִם לְמַעְלָה, וְהַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְאָדָם מֵחָדָשׁ בָּא הוּא לִרְאוֹת וּלְקַבֵּל הַכֹּל בִּשְׁתִיקָה, מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. הִיא לֹא יָדְעָה בְּדִיּוּק אִם כַּלָּתָהּ הָיְתָה לְפָנִים בֶּאֱמֶת גּוֹיָה מַמָּשׁ, אוֹ שֶׁהִיא רַק בִּתּוֹ שֶׁל יְהוּדִי־הַדּוֹמֶה־לְגוֹי, וּלְפִיכָךְ אֵינָהּ יוֹדַעַת דִּבּוּר אֶחָד בְּיִידִישׁ וְאֵינָהּ יוֹדַעַת וְלֹא כְלוּם מִן הָעִנְיָנִים הַיְּהוּדִיִּים. אֲבָל גּוֹיָה גְּמוּרָה לֹא הָיְתָה גַּם כֵּן, כַּנִּרְאֶה. רֵאשִׁית, הֲרֵי נִקְרְאָה אֶסְתֵּר, כִּשְׁאָר כָּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְשֵׁנִית, הֵן הִתְמַסְּרָה בִּשְׁקִידָה לִלְמֹד אֶת עִנְיְנֵי הַיַּהֲדוּת. וְהַזְּקֵנָה לֹא הֶעֱמִיקָה לַחֲקֹר, הִרְהֲרָה בְּדֶרֶךְ הַמַּחֲשָׁבָה הַמַּעֲשִׂית שֶׁל אִשָּׁה, הָעִקָּר הוּא שֶׁלְּהַבָּא יִתְנַהֵל הַבַּיִת כָּרָאוּי לְבַיִת יְהוּדִי.

וְהַזְּקֵנָה הִתִּירָה מִיָּד אֶת הַצְּרוֹרוֹת וְהוֹצִיאָה אֶת הַסִּירִים וְהַקְּעָרוֹת מִשֶּׁלָּהּ, כַּפּוֹת וְסַכִּינִים שֶׁהֵבִיאָה עִמָּהּ מִן הַבַּיִת צְרוּרִים בְּתוֹךְ כְּלֵי־הַמִּטָּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַכֹּל הָיוּ מַלְעִיגִים עָלֶיהָ וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִסְחֹב לְאַמֵּרִיקָה צְרוֹרוֹת. הִיא לֹא שָׁמְעָה לַמַּלְעִיגִים וְלָקְחָה עִמָּהּ הַכֹּל, כְּלֵי־בָּשָׂר וּכְלֵי־חָלָב, וַאֲפִלּוּ אֶת כְּלֵי־הַפֶּסַח, אֲרוּזִים בְּשַׁחַת, וְכֵן גַּם אֶת הַפָּמוֹטוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְאֶת הַסִּדּוּר “קָרְבַּן־מִנְחָה” וְאֶת הַתְּחִנּוֹת. עַכְשָׁו רָאֲתָה שֶׁהַצֶּדֶק הָיָה עִמָּהּ. יֵשׁ צֹרֶךְ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ. הִיא הִסִּיקָה יָפֶה אֶת הַכִּירַיִם, כְּדֵי לְבַעֵר מִתּוֹכָם כָּל שְׁיָר שֶׁל טְרֵפָה, וְנָטְלָה אֶת כָּל עִנְיָנֵי הַמִּטְבָּח לְיָדֶיהָ, מִבְּלִי שֶׁנָּתְנָה לְכַלָּתָהּ לָגֶשֶׁת אַף לְרֶגַע אֶחָד.

– לְכִי, לְכִי, בִּתִּי, – הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ דֶּרֶךְ אִמָּהוּת וּמַרְחִיקַתָּה מִן הַכִּירַיִם, כְּשֶׁהָיְתָה אֶסְתֵּר רוֹצָה לְסַיֵּעַ עִמָּהּ, – אֲנִי רְגִילָה בְּכָךְ וַאֲנִי כְּבָר אֲבַשֵּׁל הַכֹּל בְּעַצְמִי, לָךְ יֵשׁ דֵּי עֲבוֹדָה אַחֶרֶת…

לְאַט לְאַט הִתְחִילָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָהּ, אֵילוּ סִירִים שֶׁל חָלָב הֵם וְאֵילוּ שֶׁל בָּשָׂר, שֶׁהַסַּכִּינִים בַּעֲלֵי הַחֲרִיצִים בְּנִצָּבֵיהֶם – שֶׁל חָלָב הֵם, וּבַעֲלֵי בָּתֵּי־הַיָּד הַחֲלָקִים – שֶׁל בָּשָׂר. אֶסְתֵּר הָיְתָה מִתְבַּלְבֶּלֶת, לֹא הִבְחִינָה מַה מֻתָּר וּמָה אָסוּר, אַךְ הַזְּקֵנָה שָׁקְדָה לְלַמְּדָהּ אֶת תּוֹרָתָהּ בִּלְשׁוֹן־רְמָזִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֶסְתֵּר תָּפְסָה אֶת הַדְּבָרִים, וּמִשֶּׁתָּפְסָה הָיְתָה זְהִירָה מְאֹד בִּשְׁמִירַת פְּקֻדּוֹתֶיהָ שֶׁל חֲמוֹתָהּ.

לֹא פַּעַם הִסְמִיקָה אֶסְתֵּר מֵחֲמַת מַעֲשֵׂי־שְׁטוּת שֶׁעָשְׂתָה. כָּךְ הֵבִיאָה פַּעַם אַחַת דְּגֵי־טְרֵפָה מִן הַנָּהָר וּמָסְרָה אוֹתָם לַחֲמוֹתָהּ לְהַתְקִינָם, בִּזְמַן שֶׁכְּבָר יָדְעָה שֶׁיְּהוּדִים צְרִיכִים לְדָגִים לִכְבוֹד שַׁבָּת. הַזְּקֵנָה כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ בְּיָדֶיהָ, שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת הַדָּגִים הַלָּלוּ שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם קַשְׂקַשִּׂים וּסְנַפִּירִים וּמַרְאָם הָיָה כְּתוֹלָעִים גְּדוֹלוֹת.

– אוֹי, בִּתִּי, – עִקְּמָה הַזְּקֵנָה אֶת פָּנֶיהָ, – זֹאת טְרֵפָה!

אֶסְתֵּר לֹא הֵבִינָה, וְהַזְּקֵנָה הָיְתָה אֲנוּסָה לְהַסְבִּיר לָה בְּיָדֶיהָ, מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל טְרֵפָה. וְהִיא הִסְמִיקָה כֻּלָּהּ כְּיַלְדָּה.

פַּעַם אַחֶרֶת הֵבִיאָה סַרְטָנִים טְרִיִּים וּמְפַרְפְּרִים וְהִנִּיחָה אוֹתָם לִפְנֵי חֲמוֹתָהּ, שֶׁתַּתְקִין אוֹתָם לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם בְּיוֹם רִאשׁוֹן. הַזְּקֵנָה הִתְחִילָה צוֹוַחַת מִפַּחַד בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַשְּׁרָצִים הָרוֹחֲשִׁים וּמְפַרְפְּרִים. אֶסְתֵּר נִתְבַּיְשָׁה גַּם הַפַּעַם וְהִשְׁלִיכָה אֶת הַיְצוּרִים הַטְּעִימִים הַחוּצָה. שְׁתֵּי הַנָּשִׁים לֹא פָּסְקוּ אַחַר כָּךְ מִלִּצְחֹק עַל כָּךְ, עַד מְהֵרָה נֶעֶשְׂתָה אֶסְתֵּר בְּקִיאָה בְּעִנְיָנֵי כַּשְׁרוּת כָּל כָּךְ, שֶׁחֲמוֹתָהּ נָתְנָה לָהּ אֲפִלּוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַכִּירָה. הִיא כְּבָר הָיְתָה זְהִירָה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהָיְתָה מַפְרִיזָה בִּזְהִירוּתָהּ.

– אִמָּא, מֻתָּר לִי? – הָיְתָה שׁוֹאֶלֶת כָּל פַּעַם שְׁאֵלוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא לְהַטְרִיף מַשֶּׁהוּ.

קִמְעָה קִמְעָה נִמְשַׁךְ לִבָּהּ אֶל הַמִּנְהָגִים וְהַמִּצְווֹת הַחֲדָשִׁים עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיְתָה עוֹשָׂה אוֹתָם עוֹד רַק בִּשְׁבִיל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה כְּלַפֵּי הֶחָמוֹת, אֶלָּא הִתְחִילָה בֶּאֱמֶת מַאֲמִינָה בָּהֶם, כְּכָל אָדָם יְרֵא־שָׁמַיִם, שֶׁהֶרְגֵּלִים וּמִנְהָגִים נַעֲשִׂים לוֹ אֱמוּנָה. הִיא הָיְתָה יְשָׁרָה וְכִבְדַת־רֹאשׁ, וְהָיְתָה עוֹשָׂה כָּל דָּבָר בְּדַיְקָנוּת וּבְהַקְפָּדָה. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הִתְחִילוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים אַף מְבִינוֹת זוֹ אֶת זוֹ. הַזְּקֵנָה תָּפְסָה כַּמָּה מִלִּים אַנְגְּלִיּוֹת, אֶסְתֵּר לָמְדָה כַּמָּה מִלִּים בְּיִידִישׁ, וְכָךְ הָיוּ מְשׂוֹחֲחוֹת בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי, שָׁאֲלוּ זוֹ לְזוֹ וְסִפְּרוּ אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ מֵחַיֵּיהֶן הַנָּשִׁיִּים. גַּם לַמַּאֲכָלוֹת הַזָּרִים הִסְתַּגְּלָה אֶסְתֵּר. זָרִים מְאֹד הָיוּ לָהּ בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן הָרְטָבִים וְהָאִטְרִיּוֹת הַיְּהוּדִיִּים, הַגַּרְגָּרוֹת וְהַמֵּעַיִם הַמְמֻלָּאִים, לִפְתְּנֵי־הַגֶּזֶר הַשְּׁמֵנִים, הַדָּגִים הַמְמֻלָּאִים וְכָל שְׁאָר הַתַּבְשִׁילִים הַשְּׁמֵנִים בְּיוֹתֵר וְהַמְתוּקִים־בְּיוֹתֵר, שֶׁחֲמוֹתָהּ הָיְתָה מְכִינָה אוֹתָם. אַךְ בִּמְהֵרָה הִתְרַגְּלָה אֲלֵיהֶם, וְאַף לָמְדָה לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת כֵּן, עִם כָּל הַטַּעַם הַיְּהוּדִי הַמְיֻחָד.

בִּפְנֵי חָמִיהָ הָיְתָה לְאֶסְתֵּר יִרְאַת־כָּבוֹד יְתֵרָה, כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד בִּפְנֵי גֶּבֶר. הָיְתָה רוֹאָה אוֹתוֹ בְּיִרְאָה טְמִירָה, אֵיךְ הוּא יוֹשֵׁב בַּמְּעִיל הַמַּבְרִיק שֶׁלּוֹ, הָאָרֹךְ עַד לַבִּרְכַּיִם, בְּכִפַּת קְטִיפָה עַל רֹאשׁוֹ הַשָּׂב וּמַבִּיט מִבְּעַד לְמִשְׁקְפֵי־זָהָב בִּסְפָרִים זָרִים, גְּדוֹלִים וּבִלְתִּי־מוּבָנִים. כְּעֵין כֹּמֶר, כְּאִישׁ־הַדָּת, נִרְאָה לָהּ. הֵם לֹא יָכְלוּ לְהַחֲלִיף בֵּינֵיהֶם אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד. כָּל פַּעַם שֶׁהָיְתָה מַגִּישָׁה לוֹ טֵה, מַשְׁקֶה זֶה שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה אוֹתוֹ בְּלֹא שִׁעוּר וּמִדָּה, הָיָה מְחַיֵּךְ אֵלֶיהָ וּמֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ לְסִימָן שֶׁל כֵּן, כְּלוֹמַר, הוּא רוֹצֶה לְהַגִּיד אֵיזֶה דִּבּוּר טוֹב, אַךְ אֵינוֹ יָכוֹל, הַמִּסְכֵּן, הַלָּשׁוֹן אֵינָהּ נִשְׁמַעַת.

– תּוֹדָה, תּוֹדָה, – הָיָה אוֹמֵר גֶּרְמַנִּית, כְּפִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַחַיָּלִים הָאוֹסְטְרִים בְּפוֹלִין, כְּשֶׁהָיוּ שָׁם בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה.

כְּדֶרֶךְ רְגִילוּתוֹ בְּבֵיתוֹ, הָיָה נוֹגֵעַ בִּקְצֵה חֲתִיכַת־הַסֻּכָּר בַּטֵּה, כְּדֵי שֶׁתֵּרָטֵב וְיוּכַל לְנָגְסָהּ בְּשִׁנָּיו הָרוֹפְפוֹת, וַחֲתִיכָה אַחַת שֶׁל סֻכָּר הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לוֹ לִשְׁתּוֹת בָּהּ הַרְבֵּה כּוֹסוֹת טֵה.

פָּחוֹת מִזֶּה הִתְיַשְּׁבוּ הָעִנְיָנִים בֵּין הָאָב וּבֵין בְּנוֹ. הוּא, ר' הִירְשׁ, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֶל עֵמֶק־הַשָּׁוֶה עִם בְּנוֹ, כְּבַיָּמִים הָהֵם בַּכְּפָר, כְּשֶׁוִּילִי עֲדַיִן הָיָה נַעַר וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כָּרָאוּי לִיהוּדִי.

מִיָּד עִם בּוֹאוֹ לָאָרֶץ הִבִּיט ר' הִירְשׁ בְּעֵינַיִם זָרוֹת אֶל בְּנוֹ, לֹא הִכִּיר אוֹתוֹ כְּלָל. זֶה לֹא הָיָה מֵחֲמַת זְקָנוֹ הַמְגֻלָּח שֶׁל וִילִי וּבְגָדָיו הַקְּצָרִים. הוּא, ר' הִירְשׁ, כְּבָר הָיָה יוֹדֵעַ מִקֹּדֶם, שֶׁבְּאַמֵּרִיקָה זוֹ אֵין הַיְּהוּדִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. הַזָּרוּת הַזֹּאת בָּאָה מֵחֲמַת הַגּוֹיוּת הַכַּפְרִית שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עַל בְּנוֹ, הָאַדְמִימוּת שֶׁל פָּנָיו, הַגַּסּוּת שֶׁל אִכָּר, שֶׁבֵּין יְהוּדִים אֵין רוֹאִים כְּמוֹתָהּ כְּלָל, הַמִּקְטֶרֶת הַתְּדִירָה בְּפִיו, וְיוֹתֵר מִכֹּל אוֹתָהּ אִטִּיּוּת, אוֹתָהּ שְׁתִיקָה וְשַׁלְוָה, שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְעַרְעֵר אֶת שִׁוּוּי־מִשְׁקָלָהּ.

וִילִי רָצָה יָשָׁר מִן הָאֳנִיָּה לְהַעֲבִיר אֶת הוֹרָיו אֵלָיו הַבַּיְתָה, אֶל הַמֶּשֶׁק. הַרְבֵּה עֲבוֹדָה הֻטְּלָה עָלָיו בַּבַּיִת לַעֲשׂוֹתָהּ, עֲבוֹדָה בּוֹעֶרֶת מַמָּשׁ, וְאֶסְתֵּר לְבַדָּהּ, הָיָה יוֹדֵעַ, לֹא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּעַצְמָהּ. אֲבָל הָאָב לֹא רָצָה אֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ. הָיוּ לוֹ הֲמוֹן פְּרִישׂוֹת־שָׁלוֹם מִן הָעֲיָרָה שֶׁלּוֹ לִמְסֹר לִבְנֵי־עִיר בִּנְיוּ־יוֹרְק. בְּכָל הַכִּיסִים הָיוּ לוֹ מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת, מֵאָבוֹת לְבָנִים, מִנָּשִׁים עֲזוּבוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, וְלֹא רָצָה לָצֵאת מִנְּיוּ־יוֹרְק עַד שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת כָּל בְּנֵי־עִירוֹ. בֵּינְתַיִם נִכְנְסָה גַּם הַשַּׁבָּת וְשׁוּב לֹא יָכְלוּ לִנְסֹעַ.

וִילִי לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בִּנְיוּ־יוֹרְק. הוּא לֹא יָכֹל לָשֵׂאת אֶת הָרַעַשׁ וְהַמְּהוּמָה, שֶׁכְּבָר נִגְמַל מֵהֶם מִזְּמָן. הָיוּ זָרִים לוֹ כֹּל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁאָבִיו נִפְגַּשׁ עִמָּהֶם. הַלָּלוּ הָיוּ יְהוּדִים בָּאִים בַּיָּמִים, לַמְדָּנִים מִן הָעֲיָרָה, בְּדוֹמֶה לְאָבִיו עַצְמוֹ, וְכָל דִּבְרֵיהֶם רְצוּפִים פְּסוּקִים וּמַאַמְרֵי־חֲזַ"ל, שֶׁוִּילִי לֹא הֵבִין מֵהֶם אֲפִלּוּ מִלָּה אֶחָת. וְיוֹתֵר מִשֶּׁדִּבְּרוּ נֶאֶנְחוּ עַל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים שֶׁבָּטְלוּ בִּמְדִינָה זוֹ. עַל וִילִי הָיוּ מַבִּיטִים כְּעַל מִין בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה וּמִפַּעַם בְּפַעַם חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ שְׁאֵלָה עַצְמָהּ:

– אִם כֵּן בְּאֵיזֶה עֵסֶק אַתָּה עוֹסֵק? – הַא?

– אִכָּר, – הֵשִׁיב וִילִי.

– רְצוֹנְךָ לוֹמַר, שֶׁאַתָּה מַחֲזִיק מָעוֹן לְקַיְטָנִים? – תִּקְּנוּ לוֹ הֵם.

– לֹא, מֶשֶׁק יֵשׁ לִי, – עָמַד וִילִי בְּשֶׁלּוֹ.

הַיְּהוּדִים הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ וּמָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם בִּתְמִיהָה.

– אִכָּר, בַּעַל מֶשֶׁק? – לֹא יָכְלוּ לִתְפֹּס בְּשׁוּם פָּנִים, – מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת, כְּמוֹ גּוֹי?…

וִילִי הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ נָבוֹךְ בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁהִזְמִינוּ אֶת אָבִיו וְאוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית־הַתְּפִלָּה שֶׁל אַנְשֵׁי־עִירָם, וְהַכֹּל נִתְכַּנְּסוּ לְקַבֵּל דְּרִישׁוֹת־שָׁלּוֹם מִן הָעֲיָרָה.

יָשַׁב אַחַר־כָּךְ זָר וּמוּזָר בַּ“קִּדּוּשׁ”, שֶׁהֵכִין אֶחָד מִבְּנֵי־הָעִיר לְכָל הָאוֹרְחִים וְהַמִּתְפַּלְּלִים בְּבֵית־הַתְּפִלָּה הַהוּא. בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן וּבְיָדַיִם מֻנָּחוֹת עַל הַבִּרְכַּיִם יָשַׁב בַּחֶדֶר הַצַּר, שֶׁהָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ רָהִיטִים, וְכִמְעַט לֹא נָגַע בְּיֵין־הַקִּדּוּשׁ וַעֲסִיס־הַדֻּבְדְּבָנִים הַבֵּיתִיִּים שֶׁהִגִּישׁוּ לוֹ יַחַד עִם מָנוֹת שֶׁל דֻּבְשָׁן. יְהוּדִים תָּקְעוּ לוֹ כַּפּוֹת־יָדַיִם רַכּוֹת לְתוֹךְ כַּף־יָדוֹ הָאִכָּרִית הַקָּשָׁה, וְאִחֲלוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּמַזָּל. וִילִי נִעֲנַע אֶת הַיָּדַיִם הַזָּרוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה יָשִׁיב לַבְּרָכוֹת. שִׁעֲמוּם הֵעִיק עַל לִבּוֹ.

אוּלָם לְאַחַר הַשַּׁבָּת, כְּשֶׁנָּסַע סוֹף סוֹף הַבַּיְתָה עִם אַבָּא וְאִמָּא, וְהַכֶּלֶב שֶׁלּוֹ יָצָא כְּנֶגְדָּם בִּנְבִיחָה שֶׁל שִׂמְחָה לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל וִילִי הַחוֹזֵר מִדַּרְכּוֹ, נָשַׁם לִרְוָחָה וְהוּקַל לוֹ. הוּא הוֹרִיד וְהִתִּיר בִּשְׁקִידָה אֵת הַחֲבִילוֹת הַמְרֻבּוֹת שֶׁהוֹרָיו הֵבִיאוּ עִמָּהֶם. הִתְקִין בִּשְׁבִילָם שְׁנֵי מִזְרָנִים חֲדָשִׁים מְלֵאִים קַשׁ. מִלֵּא אֶת כָּל הַפִּנּוֹת וְהַזָּוִיּוֹת, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נוֹחַ וְרַךְ לִישׁוֹן עֲלֵיהֶם. אֶת כְּלֵי־הַמִּטָּה שֶׁלָּהֶם, הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת הָרַבִּים שֶׁהֵבִיאוּ, אִוְּרֵר וְהִצִּיעַ בְּמִטּוֹת, וּמְרֻצֶּה מִכָּל הַסִּדּוּרִים הַחֲדָשִׁים הִכְנִיס אֶת הַהוֹרִים אֶל הַחֶדֶר הַמְיֻחָד, שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבַר חֲדַר־הַמִּשְׁכָּב שֶׁל חוֹתְנוֹ.

– זֶהוּ הַחֶדֶר שֶׁלָּכֶם, אַבָּא־אִמָּא, – אָמַר, – שְׁבוּ כָּאן בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים.

וְסִיֵּם בְּאַנְגְּלִית: וְאַל תִּדְאֲגוּ, הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר!

הוּא נִזְכַּר, שֶׁאָבִיו אֵינוֹ מֵבִין אֶת הַלָּשׁוֹן הַחֲדָשָׁה, וְהִתְאַמֵּץ לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ מִלָּה רַכָּה מִשָּׁם, מִן הַבַּיִת.

– לֹא תִּדְאַג, אַבָּא, אֱכֹל, שְׁתֵה, יְשַׁן, וְזֶה הַכֹּל…

בְּכָל כֹּחוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ הִתְנַפֵּל עַל הָעֲבוֹדָה בַּמֶּשֶׁק, שֶׁהִזְנִיחוֹ זֶה כַּמָּה יָמִים, יָצָא אֶל הַשָּׂדוֹת, עָסַק בַּסּוּסִים וּבַמְּכוֹנוֹת.

אַךְ אָבִיו לֹא רָצָה לָשֶׁבֶת בָּרִיא וְשָׁלֵם וּלְהִסְתַּפֵּק בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְשֵׁנָה, כְּפִי שֶׁאָמַר בְּנוֹ, אֶלָּא הִתְחִיל מִיָּד דּוֹאֵג לַכֹּל וְלֹא הִנִּיחַ לַבֵּן לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ בִּמְנוּחָה.

– ווֹלְף, הֵיכָן הֵן הַמְּזוּזוֹת בַּפְּתָחִים? – רָצָה לָדַעַת מִיָּד. – אֲנִי לֹא אָגוּר בְּבַיִת שֶׁאֵין בּוֹ מְזוּזוֹת.

– מְזוּזוֹת? – חָזַר וִילִי עַל שְׁאֵלָתוֹ מְבֻיָּשׁ.

הוּא כְּבָר שָׁכַח שֶׁיֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיוּ פַּעַם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה קְבוּעִים בְּפִתְחֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים. בְּיִידִישׁ מְגֻמְגֶּמֶת, שֶׁהָאַנְגְּלִית הָיְתָה מְרֻבָּה בָּהּ מִן הַיְּהוּדִית, הִבְטִיחַ לְאָבִיו שֶׁבְּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה, מִיָּד לִכְשֶׁיִּזְדַּמֵן לוֹ לִהְיוֹת בִּנְיוּ־יוֹרְק, יֵלֵךְ שָׁם לְאִיסְט־סַיְיד, שֶׁמּוֹכְרִים שָׁם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וְיִקְנֶה מְזוּזוֹת. וַדַּאי שֶׁיִּקְנֶה.

– וַדַּאי, וַדַּאי, – חָזַר הַזָּקֵן בְּלַעַג עַל דִּבְרֵי בְּנוֹ. – בֵּינְתַיִם אֶהְיֶה יוֹשֵׁב בְּלֹא מְזוּזָה, כְּגוֹי, לְהַבְדִּיל.

כָּל הַשָּׁבוּעַ עֲדַיִן הָיָה שׁוֹתֵק וּמִתְאַפֵּק בְּמִקְצָת. הוּא הִתְהַלֵּךְ בַּבֹּקֶר מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ הַיְשָׁנָה, מָדַד בְּצַעֲדוֹ אֶת הַחֲדָרִים, שֶׁאֵין בָּהֶם מְזוּזוֹת, וְשִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו זוֹ בְּזוֹ.

– רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אָב רַחוּם, – הִפְסִיק תְּפִלָּתוֹ וְנֶאֱנַח אֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת.

אָכוֹל אָכְלוּ מַאַכְלֵי חָלָב. אֶסְתֵּר בִּקְּשָׁה אָמְנָם לִשְׁחֹט תַּרְנְגֹלֶת וּלְבַשֵּׁל אֲרוּחַת־צָהֳרַיִם טוֹבָה, כָּרָאוּי לְאוֹרְחִים כָּאֵלֶּה. אַךְ וִילִי הִזְהִיר אוֹתָהּ בְּעוֹד מוֹעֵד, שֶׁדָּבָר כָּזֶה אָסוּר לָהּ לַעֲשׂוֹת מֵעַכְשָׁו בְּעַצְמָהּ, שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ אֵצֶל “שׁוֹחֵט”, אָדָם כָּזֶה שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ אֵינוֹ מָצוּי בַּכְּפָר.

בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי הִפְסִיק וִילִי אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ וְנִתְפַּנָּה לֶאֱסֹר סוּסִים לַכִּרְכָּרָה, לְהָבִיא בָּשָׂר מִן הָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה. הוּא בִּקֵּשׁ לְהָכִין שַׁבָּת טוֹבָה, כְּבַיָּמִים הָהֵם בַּבַּיִת, שָׁם בְּפוֹלִין הָרְחוֹקָה, וּבִלְבַד לְשַׂמֵּחַ קְצָת אֶת אָבִיו, לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ. אַךְ הַזָּקֵן לֹא רָצָה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בְּבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ, אֵצֶל בְּנוֹ. הוּא דָּרַשׁ, שֶׁהַבֵּן יִקָּחֵנּוּ עִמּוֹ אֶל הָעֲיָרָה.

– תָּאֵב אֲנִי לִרְאוֹת, מַה צוּרָה יֵשׁ לוֹ לְאִיטְלִיז כָּשֵׁר בְּאַמֵּרִיקָה שֶׁלְּךָ, – אָמַר בַּחֲשָׁד.

בַּחֲנוּת־הַבָּשָׂר הַמְרֻצֶּפֶת חַרְסִינָה לְבָנָה, שֶׁלֹּא נִרְאָה בָּהּ אֲפִלּוּ סִימָן שֶׁל סְדַן־עֵץ כַּנָּהוּג בָּאִיטְלִיז, עָמַד בַּרְנַשׁ אֲדֹם־לְחָיַיִם בַּעַל שָׂפָם עָבֶה, שֶׁבְּסִינָרוֹ הַלָּבָן וּבְסַכִּינוֹ הַמַּבְהִיק שֶׁבְּיָדוֹ הָיָה מַרְאֵהוּ כְּשֶׁל נוֹחֵר־חֲזִירִים לְכָל פְּרָטָיו. וְגוֹיִית כְּמוֹתוֹ בְּדִיּוּק נִרְאֲתָה הָאִשָּׁה שֶׁעָמְדָה עַל יָדוֹ לַעֲזֹר לוֹ, אִשָּׁה צְעִירָה וּבַשְׂרָנִית, בַּעֲלַת תַּלְתַּלִּים בְּהִירִים הָעֲשׂוּיִים מַעֲשֵׂי־סִלְסוּל.

– בְּאֵיזֶה בָּשָׂר רְצוֹנְךָ, בְּשַׂר־טְרֵפָה אוֹ בָּשָׂר כָּשֵׁר? – שָׁאַל הַבַּרְנַשׁ שֶׁבַּסִּינָר.

– כָּשֵׁר, – אָמַר וִילִי.

הַקַּצָּב הִנִּיחַ אֶת הַסַּכִּין שֶׁל טְרֵפָה וְלָקַח סַכִּין כָּשֵׁר. הוּא הֵסִיט הַצִּדָּה אֶת חֲתִיכַת בְּשַׂר־הַטְּרֵפָה וְהִנִּיחַ בִּמְקוֹמָהּ חֲתִיכַת בָּשָׂר כָּשֵׁר וְחָתַךְ בָּהּ בַּסַּכִּין הַגָּדוֹל.

ר' הִירְשׁ תָּפַס אֶת הַבַּרְנַשׁ בְּיָדוֹ בְּאֶמְצַע הַחִתּוּךְ.

– הִנֵּה זֶה הוּא הַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר? – שָׁאַל נִרְעָד כֻּלּוֹ.

הַבַּרְנַשׁ נִשֵּׁב לוֹ לְתוֹךְ פָּנָיו מְלֹא הַפֶּה עָשָׁן מִן הַסִּיגָרָה שֶׁלּוֹ.

– בְּקָרוֹב לֹא אַחֲזִיק עוֹד גַּם אֶת זֶה, – אָמַר, – רַק כַּמָּה לְקוּחוֹת בִּלְבַד רוֹצִים כָּשֵׁר, הַשְּׁאָר קוֹנִים טְרֵפָה. בָּשָׂר כָּשֵׁר שׁוּב אֵינוֹ עֵסֶק, אֵין כַּדַּאי לְטַפֵּל בָּזֶה.

ר' הִירְשׁ עָמַד רֶגַע נִדְהָם. הוּא שָׁמַע עוֹד שָׁם בַּבַּיִת עַל הַ“יַּהֲדוּת” הָאַמֵּרִיקָאִית שֶׁאֵינָה כַּשּׁוּרָה כָּל־כָּךְ, אֲבָל דָּבָר מֵעֵין־זֶה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ. הַתַּקִּיפוּת שֶׁמִּלְפָנִים, שֶׁל בַּעַל־בַּיִת וִיהוּדִי בַּעַל־דֵּעָה הָרָגִיל לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַקְּהִלָּה, נִתְעוֹרְרָה בּוֹ שׁוּב: יוֹבִילוּ אוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל הַשּׁוֹחֵט! – הִתְחִיל צוֹעֵק, – חֹשֶׁךְ־מִצְרַיִם יַעֲשֶׂה לוֹ עַל הִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת!

הַקַּצָּב צָחַק.

– אַתָּה “יָרֹק”, סַבָּא, – אָמַר לוֹ בְּגִחוּךְ, – כָּאן אֵין שׁוֹחֵט, הוּא בָּא לוֹ מִמֶּרְחָק בַּמְּכוֹנִית שֶׁלּוֹ, שׁוֹחֵט מַה שֶּׁשּׁוֹחֵט וְנוֹסֵעַ לוֹ.

– וְהָרַב, וְהָרַב? – שָׁאַל ר' הִירְשׁ בְּקֹצֶר־רוּחַ.

– הָרַב יוֹשֵׁב אֵצֶל הַכֹּמֶר וּמְשַׂחֵק בְּפִּינַקְל, – צָחַק הַקַּצָּב.

ר' הִירְשׁ לֹא יָדַע בְּדִיּוּק מַה עִנְיָנוֹ שֶׁל פִּינַקְל, שֶׁאָמַר לוֹ הַקַּצָּב הַמְגֻלָּח, אֲבָל הָבֵן הֵבִין שֶׁדָּבָר שֶׁל יִרְאַת־שָׁמַיִם אֵין זֶה לְכָל הַדֵּעוֹת. הַקַּצָּב אֲדֹם־הַלְּחָיַיִם הִתְמוֹגֵג מִצְּחוֹק עַל חֶרְדָּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן.

– כָּאן לֹא יוּרוֹפּ, – לִמֵּד אוֹתוֹ לֶקַח בְּהִלְכוֹת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, – כָּאן אַמֵּרִיקָה. כָּאן אוֹכֵל רַב קָתְלֵי־חֲזִיר וְשׁוֹחֵט הוֹלֵךְ אֶל גּוֹיָה… כֵּן, אֲדוֹנִי… הַכֹּל כָּאן “בְּלוֹף”… רַק קְצָת הַדּוֹלָרִים בִּלְבַד. וְזֶה הַכֹּל.

וִילִי קָנָה כַּמָּה לִיטְרָאוֹת בָּשָׂר. אִמּוֹ שָׁרְתָה וּמָלְחָה וְהֵדִיחָה אוֹתוֹ כַּדִּין, אַךְ ר' הִירְשׁ לֹא רָצָה לִנְגֹּעַ בּוֹ. הַבֵּן הִתְחַנֵּן לְפָנָיו, אָמַר לוֹ שֶׁכָּאן אַמֵּרִיקָה וְיֵשׁ לִחְיוֹת כְּפִי שֶׁהַכֹּל חַיִּים. הַזָּקֵן לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ.

– הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם תּוֹרָה הִיא, אֲפִלּוּ בְּאַמֵּרִיקָה, – רָטַן, – וּבִימֵי זִקְנוּתִי לֹא אַתְחִיל לֶאֱכֹל טְרֵפוֹת… אוֹתָן הַשָּׁנִים הַמְּעַטּוֹת, שֶׁעוֹד מֻנּוּ לִי לִחְיוֹת, יָכֹל אוּכַל לְהִתְעַנּוֹת בְּלֹא בָּשָׂר…

בְּהִלּוּךְ שֶׁל־חֹל הִתְהַלֵּךְ לָבוּשׁ בִּגְלִימַת־שַׁבָּת בְּתוֹךְ הַחֲדָרִים הַכַּפְרִיִּים, עִם תַּנּוּרֵי־הַהַסָּקָה הַגְּדוֹלִים הַבְּנוּיִים אֶבֶן וְהַמִּתְרוֹמְמִים עַד לַסִּפּוּן, וְאָמַר אֶת הַפִּזְמוֹן הָעַלִּיז “לְכָה דּוֹדִי” בְּנִגּוּן שֶׁל קִינוֹת בְּתִשְׁעָה־בְּאָב. הַתְּפִלָּה בִּיחִידוּת לֹא הָיָה בָּהּ טַעַם יְהוּדִי. בְּקֶרֶן־זָוִית סְמוּכָה, מִתַּחַת לְרוֹבֵה־הַצַּיִד שֶׁנִּשְׁאַר בִּירֻשָּׁה מִבַּעַל־הַמֶּשֶׁק הַזָּקֵן וְהָיָה תָּלוּי עַל הַקִּיר, עָמְדָה הַזְּקֵנָה וְכָבְשָׁה אֶת אַנְחוֹתֶיהָ בְּ“קָרְבָּן מִנְחָה” שֶׁלָּהּ, וְהָיְתָה מְצִיצָה בְּעֵינַיִם נוּגוֹת אֶל בַּעֲלָהּ הַלַּמְדָּן, שֶׁאָבִיהָ הַמּוֹזֵג הַכַּפְרִי, נָתַן לוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים תּוֹעֲפוֹת־זָהָב, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

“שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד”, – נֶאֱנַח ר' הִירְשׁ וְהִגְבִּיהַּ אֶת עֵינָיו כְּלַפֵּי הַתִּקְרָה.

וּבְאוֹתוֹ הַנִּגּוּן הַנּוּגֶה, בִּלְחִישָׁה, כִּמְעַט בְּלֹא שֶׁנִּשְׁמְעָה מִלָּה, אָמַר אֶת הַ“קִּדּוּשׁ”. הוּא קִדֵּשׁ לֹא עַל הַיַּיִן, אֶלָּא עַל הַגְּלוּסְקָאוֹת שֶׁהָיוּ מְכֻסּוֹת בְּמַפִּית־הַחַלּוֹת הַלְּבָנָה שֶׁל קְטִיפָה, שֶׁהֱבִיאוּהָ מִשָּׁם, מִן הַבַּיִת. אֶסְתֵּר הֵבִיאָה אָמְנָם לַשֻּׁלְחָן בַּקְבּוּק עָסִיס־תַּפּוּחִים מַעֲשֵׂי יָדֶיהָ מִתּוֹצֶרֶת הַבַּיִת, אַךְ הַזָּקֵן לֹא הָיָה לוֹ רָצוֹן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה, לֹא יָדַע, מַה בְּרָכָה יֵשׁ לְבָרֵךְ עַל כָּךְ. הוּא קִדֵּשׁ לְפִיכָךְ עַל “הַמּוֹצִיא”, קִדּוּשׁ קַבְּצָנִי, מְחֻלָּל.

וִילִי לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת אַנְחוֹתָיו וּגְנִיחוֹתָיו שֶׁל אָבִיו. מַה הוּא רוֹצֶה, הַזָּקֵן? הוּא לֹא הֵבִין. הִנֵּה, הוֹצִיא עָלָיו הוֹצָאָה גְּדוֹלָה, בִּזְבֵּז מָמוֹן וּזְמָן, מָסַר לוֹ חֶדֶר, הוּא נוֹתֵן לוֹ מִכָּל טוּב וּמֻבְחָר, אֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה כָּלְשֶׁהִי, וְהוּא אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְהִתְאַנֵּחַ וּמִלִּגְנֹחַ, מַמָּשׁ בּוּשָׁה לוֹ בִּפְנֵי אֶסְתֵּר, וְהוּא עַצְמוֹ לִבְלֹעַ אֶת בִּלְעוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְיַד הַשֻּׁלְחָן. הוּא יָצָא וְהָלַךְ אֶל הַסּוּסִים וְקִלֵּל קְלָלוֹת שֶׁל חֹל לְתוֹךְ הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה:

– צְאוּ, לַעֲזָאזֵל, צֵאוּ! – חָדְרוּ קִלְלוֹתָיו מִבַּעַד הַחַלּוֹן וְעִרְבְּבוּ אֶת הַקִּדּוּשׁ הֶעָצֵב שֶׁל אָבִיו.

עַד מְהֵרָה הִתְחִיל ר' הִירְשׁ מִתְגַּעְגֵּעַ עַל יְהוּדִים, כִּלְפָנִים בַּכְּפָר, בַּאֲחֻזָּתוֹ.

– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! – הִתְפַּלֵּל בְּהַגְבִּיהוֹ אֶת עֵינָיו לַתִּקְרָה, – פְּדֵנִי נָא מִן הַכְּפָר, הֲבִיאֵנִי אֶל בֵּין יְהוּדִים…

ט    🔗

מַחֲלֹקֶת מָרָה וּמְרִיבָה קָשָׁה הִתְחִילוּ בֵּין הָאָב וּבֵין הַבֵּן בַּמֶּשֶׁק, בְּדִיּוּק כְּמוֹ לְפָנִים, בַּיָּמִים שֶׁעָבָרוּ.

אַף־עַל־פִּי שֶׁוִּילִי כְּבָר עָמַד בְּאֶמְצַע שְׁנוֹתָיו, וּכְבָר נִרְאוּ הַסִּימָנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל שֵׂיבָה בְּרַקּוֹתָיו, עֲדַיִן רָאָה אוֹתוֹ הָאָב כִּרְאוֹת נַעַר, כִּלְפָנִים בַּכְּפָר, בַּזְּמַן שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. הָיָה מְלַמְּדוֹ תָּדִיר מִצְווֹת וְהִתְנַהֲגוּת. לֹא הִנִּיחַ לוֹ לֶאֱכֹל בְּגִלּוּי־רֹאשׁ וְהָיָה מְכַסֶּה אֶת רֹאשׁוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּא לוֹ אֶל הַיָּד. לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל אֵת הַשְּׁרִיקָה שֶׁל וִילִי, שֶׁהוּא אָהַב כָּל כָּךְ לִשְׁפֹּךְ בָּהּ אֶת נַפְשׁוֹ.

– מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל שְׁרִיקָה זוֹ, כְּמוֹ פִּרְחָח? – הָיָה מִתְרָעֵם וְאוֹטֵם אֶת אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ.

וִילִי לֹא יָכֹל לְהָבִין אֶת הָרֹגֶז.

– אָסוּר, אַבָּא?

– אָסוּר אוֹ לֹא אָסוּר, – הֶעֱוָה הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו. – אַךְ אֵין זֶה מַעֲשֵׂה בֶּן־אָדָם. מַה צוּרָה יֵשׁ לָזֶה?

אַךְ בְּיוֹתֵר הִתְרַתַּח כָּל פַּעַם כְּשֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁלּוֹ מִתְיַשֵּׁב לְשַׂחֵק עִם הַכֶּלֶב וְהָיָה יוֹרֵד בְּיָדָיו לְתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ. הַכֶּלֶב נָבַח מֵרֹב תַּעֲנוּג, קָפַץ וְנָשַׁק אֶת אֲדוֹנָיו בַּיָּדַיִם וּבַפָּנִים וְהִתְמוֹגֵג מֵרֹב הִתְפַּעֲלוּת כַּלְבִּית. ר' הִירְשׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת בְּכָךְ.

– רַחֲמָנָא לִיצְלָן, – אָמַר מִתּוֹךְ גֹּעַל נֶפֶשׁ, כְּשֶׁהוּא מַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ הַצִּדָּה, שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת קִרְבַת־הַיְדִידוּת הַזֹּאת שֶׁבֵּין אָדָם לַכֶּלֶב.

בְּסֵתֶר נַפְשׁוֹ הָיָה מִתְקַנֵּא בּוֹ, בַּכֶּלֶב. עִמּוֹ, עִם אָבִיו, לֹא הָיָה הַבֵּן מְבַלֶּה אֶת שְׁעוֹתָיו הַפְּנוּיוֹת. ר' הִירְשׁ הָיָה אוֹהֵב תָּמִיד לְשׂוֹחֵחַ, לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי־תּוֹרָה, בְּעִנְיָנֵי־הַקְּהִלָּה וּבַהֲוָיוֹת־הָעוֹלָם. עָצוּב הָיָה לוֹ כָּאן, בַּמֶּשֶׁק הַזֶּה. עִם אִשְׁתּוֹ לֹא הָיָה לוֹ מַה לְדַבֵּר. עִם כַּלָּתוֹ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד, כְּאִלֵּם גָּמוּר. הַסְּפָרִים הַמּוּעָטִים שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מִשָּׁם, כְּבָר יָדַע אוֹתָם בְּעַל־פֶּה. כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ נִמְצָא הַבֵּן בַּשָּׂדוֹת. כְּבָר הָיָה מְצַפֶּה בְּקֹצֶר־רוּחַ לַשָּׁעָה שֶׁלִּפְנוֹת־עֶרֶב, שָׁעָה שֶׁהַבֵּן חוֹזֵר מִן הָעֲבוֹדָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ מְעַט. אֲבָל וִילִי הָיָה מְקַמֵּץ בְּדִּבּוּרִים וְלֹא פָּסַק מִלִּמְצֹץ אֶת הַמִּקְטֶרֶת. עַל כָּל שֶׁטֶף הַדִּבּוּרִים שֶׁל אָבִיו לֹא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא תְּשׁוּבָה שֶׁל מִלָּה אַחַת:

– נִיחָא, – הָיָה מְהַמְהֵם בְּשַׁלְוָה.

הַזָּקֵן נַעֲשָׂה מְרֻגָּז מֵחֲמַת שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל הַבֵּן.

– נִיחָא לְכָאן, נִיחָא לְשָׁם, – אָמַר בְּכַעַס וְחָדַל מִלְּדַבֵּר.

וִילִי פִּטֵּם לוֹ שׁוּב מְלֹא הַמִּקְטֶרֶת טַבַּק וְהִשְׁתַּעֲשַׁע עִם הַכֶּלֶב. הַזָּקֵן הִתְרַתַּח כֻּלּוֹ:

– כְּשֶׁהָאָב חָשׁוּב כְּכֶלֶב, חָשׁוּב הַכֶּלֶב כָּאָב, – נִהֵם בְּקוֹל בַּכְיָנִי.

וִילִי עָזַב אֶת הַכֶּלֶב מְבֻיָּשׁ. הַכֶּלֶב קָפַץ וְנִתְקָרֵב אֶל הַזָּקֵן, נִשְׁעַן בְּרַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת עַל בִּרְכָּיו, סִימָן שֶׁהוּא רוֹצֶה לְשַׂחֵק עִמּוֹ, אַךְ ר' הִירְשׁ הֵסִיט אוֹתוֹ בְּמַרְפֵּקָיו כִּיצוּר טָמֵא וְנִקָּה אֶת כְּנַף מְעִילוֹ מִשַּׂעֲרוֹת־הַכֶּלֶב שֶׁדָּבְקוּ בָּהּ.

– סוּר, הִסְתַּלֵּק מִכָּאן! – גֵּרַשׁ אֶת הַכֶּלֶב בַּלָּשׁוֹן הַגּוֹיִית, כְּפִי שֶׁהָיָה רָגִיל לְדַבֵּר אֶל חַיָּה וּבְהֵמָה שָׁם, בַּבַּיִת שֶׁבְּפוֹלִין.

וִילִי לֹא יָדַע עֵצָה מַה יַעֲשֶׂה בַּזָּקֵן.

הוּא רָאָה אֵצֶל הַשְּׁכֵנִים הָאִכָּרִים, כְּשֶׁאָב זָקֵן מַפְלִיג וּבָא בַּיָּמִים וְשׁוּב אֵינוֹ מְסֻגָּל לְשׁוּם עֲבוֹדָה, הֲרֵיהוּ פּוֹסֵק מִלְּהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַמֶּשֶׁק וּמְבַלֶּה אֶת זְמַנּוֹ בְּנִמְנוּמִים וּבִישִׁיבָה כְּנֶגֶד הַחַמָּה לְחַמֵּם אֶת עַצְמוֹתָיו. הוּא יָדַע שֶׁעָשָׂה בִּשְׁבִיל אָבִיו כָּל מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וּבִקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְשֶׁלֹּא יַטְרִידוֹ.

– אַבָּא, – אָמַר לוֹ, – אֱכֹל, שְׁתֵה וְהִתְפַּלֵּל… אֶסְתֵּר תַּגִּישׁ לְךָ “טִי” (טֵה)…

– אֵינֶנִּי צָרִיךְ ל“טִי”, – חִקָּה הַזָּקֵן אֶת לְשׁוֹנוֹ הָאַמֵּרִיקָאִית שֶׁל בְּנוֹ בְּלַעַג וְרִשְׁפֵי־אֵשׁ נִתְּזוּ מֵעֵינָיו, שֶׁהָיוּ מִתְנוֹצְצוֹת עוֹד בְּכֹחַ־חַיִּים וָמֶרֶץ כְּאֵצֶּל אָדָם צָעִיר.

הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּשַׁלְוָה בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ הַגּוֹיִית שֶׁל בְּנוֹ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שַׁבָּת וָחָג. כָּל פַּעַם שֶׁוִּילִי הָיָה עוֹשֶׂה אֵיזוֹ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת הָיָה ר' הִירְשׁ דּוֹפֵק עַל הַשֻּׁלְחָן:

– לֹא אֶתֵּן לְחַלֵּל שַׁבָּת אֶצְלִי בַּבַּיִת. הֲרֵינִי אָב, הֲרֵינִי!

אִשְׁתּוֹ נִסְּתָה לְפַכֵּחַ אוֹתוֹ בְּמַעֲשִׂיּוּתָהּ הַנָּשִׁית הַפִּקְּחִית:

– הִירְשׁ, – לִחֲשָׁה לוֹ בְּאָזְנוֹ, – אֵין זֶה בֵּיתְךָ שֶׁלְּךָ, אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים אֶצְלוֹ.

אַךְ ר' הִירְשׁ לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ.

– אִשָּׁה, אֲנִי אֶת נִשְׁמָתִי לֹא אֶמְכֹּר בְּעַד נְזִיד עֲדָשִׁים! – הִתְרַגֵּז.

וִילִי כְּבָר נִמְאַס עָלָיו כָּל אוֹתוֹ עִנְיָן.

– אַבָּא, – אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן חֻמְרָה, – כָּאן אֵין הָעֲסָקִים הַיּוּרוֹפִּיִּים עִם שַׁבָּת, כָּאן אַמֵּרִיקָה. כָּאן אֵין גּוֹי־שֶׁל־שַׁבָּת, כָּל אֶחָד מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּעַצְמוֹ. הַפָּרוֹת וְהַסּוּסִים אֵינָם רוֹצִים לָדַעַת שַׁבָּת מַה הִיא.

– הַסּוּסִים, – לָעַג ר' הִירְשׁ, – הַסּוּסִים וּפַרְסוֹתֵיהֶם חֲשׁוּבִים אֶצְלוֹ יוֹתֵר מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָב.

וִילִי יָצָא מִכֵּלָיו. שׁוּם דָּבָר לֹא פָּגַע בּוֹ כַּפְּגִיעָה בְּסוּסָיו. מִתּוֹךְ רֹגֶז הִתְחִיל צוֹעֵק בְּאַנְגְּלִית “לַעֲזָאזֵל”, “לְכָל הָרוּחוֹת”, בְּקוֹל רָם וְחָזָק, לְהָפִיג אֶת הַכַּעַס שֶׁבְּלִבּוֹ. ר' הִירְשׁ לֹא יָדַע אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים שֶׁבְּנוֹ צוֹעֵק, אֲבָל שַׁעֵר שִׁעֵר לְעַצְמוֹ שֶׁקְּרִיאוֹת הַכַּעַס הַלָּלוּ עָלָיו אֵין מַשְׁמָעוּתָן דָּבָר טוֹב כְּלָל וּכְלָל, וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִיָּה.

– רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם – בָּא בִּטְעָנוֹת עַל הַמָּקוֹם יִתְבָּרַךְ, – מִפְּנֵי מָה לֹא לָקַחְתָּ מִמֶּנִּי אֶת נִשְׁמָתִי שָׁם בַּבַּיִת, וַהֲרֵי מוּטָב הָיָה כָּךְ, מִשֶּׁתְּבִיאֵנִי בִּשְׁנוֹת זִקְנָתִי וְתַגִּיעֵנִי לְנַחַת כָּזוֹ מִבְּנִי!

וִילִי נִתְרַגֵּשׁ מִדִּמְעוֹתָיו שֶׁל אָבִיו. כְּכָל גֶּבֶר בָּרִיא, לֹא יָכֹל לִסְבֹּל מַרְאֵה דְּמָעוֹת, וּבְיִחוּד מֵעֵינֵי גֶּבֶר. הוּא הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ, יַד־עֲמֵלִים חֲזָקָה וְקָשָׁה, עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו וְלִטֵּף אוֹתוֹ.

– נוּ, אַבָּא, – הִתְחַנֵּן, – נוּ, אֲנִי בּוּר וְעַם־הָאָרֶץ… נוּ, דַּיֶּךָּ… הֵרָגַע, זְקֵנִי!

כַּמָּה יָמִים הָיָה בַּבַּיִת שֶׁקֶט. וִילִי הִתְהַלֵּךְ עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת נִזְהַר מִלְּהַשְׁמִיעַ שְׁרִיקָה, זָכַר לַחֲבֹשׁ לְרֹאשׁוֹ אֵת הַכּוֹבַע הָרָחָב בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְגֵרַשׁ אֵת הַכֶּלֶב מִתּוֹךְ הַבַּיִת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיז אֶת אָבִיו. ר' הִירְשׁ מִצִּדּוֹ הִשְׁתַּדֵּל אַף הוּא לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה כְּנֶגֶד בְּנוֹ.

– נוּ, דַּי, נוּ, הַנַּח לוֹ כְּבָר לְהִכָּנֵס, לַכֶּלֶב, – אָמַר בְּחִיּוּךְ כְּשֶׁשָּׂרַט הַכֶּלֶב בְּצִפָּרְנָיו אֶת הַדֶּלֶת וְיִלֵּל שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס.

אַךְ בִּמְהֵרָה הִתְחִילָה מַכְבִּידָה עַל שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד הַהֲגִינוּת הַזֹּאת וּמִלּוּא הַחוֹבָה הַהֲדָדִית. לֹא הָיָה שָׁלוֹם שֶׁל אֱמֶת בֵּין שְׁנֵיהֶם. הֵם הָיוּ זָרִים זֶה לָזֶה, הָאָב וּבְנוֹ, לֹא הֵבִינוּ זֶה אֶת זֶה. וִילִי הָיָה שָׁקֵט, שַׁתְקָנִי, וְלֹא חָשַׁב עַל שׁוּם דָּבָר מִלְּבַד מִשְׁקוֹ, וְהָאָב הָיָה קְצַר־רוּחַ וְרַתְחָנִי וְכָל עִנְיָנֵי־הַצִּבּוּר עָלָיו וְעַל רֹאשׁוֹ. בְּשִׁבְתּוֹ כָּאן לֹא פָּסַק מִלִּדְאֹג לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְלָרַב וְלַגַּבָּאִים שָׁם, בַּעֲיָרָתוֹ שֶׁבְּפוֹלִין. זָרִים וּרְחוֹקִים הֶעֱסִיקוּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. הוּא לֹא פָּסַק מִלִּכְתֹּב מִכְתָּבִים הַבַּיְתָה, דַּפֵּי נְיָר, מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים אוֹתִיּוֹת מְסֻלְסָלוֹת וּמְקֻשָּׁטוֹת, מְתֻבָּלִים פְּסוּקִים וּמַאַמְרֵי־חֲזַ"ל וּפִתְגְּמֵי־חָכְמָה, תּוֹרָה וּמְלִיצָה בְּמָקוֹם אֶחָד. וִילִי, שֶׁהָיָה נוֹטֵל לְיָדָיו עֵט רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, לֹא הֵבִין מַה יֵשׁ לוֹ לְאָבִיו לִכְתֹּב כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, לְשֵׁם מַה הוּא מִתְעָרֵב בָּעִנְיָנִים אֵי־שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם. אוֹתוֹ הָיָה יָרֵא לִשְׁאֹל, אֲבָל אֶת הָאֵם שָׁאַל עַל כָּךְ.

– מַה הוּא כּוֹתֵב כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, אִמָּא? – בִּקֵּשׁ וִילִי לָדַעַת.

– הֲרֵי כָּל קְהַל־הַקְּהִלָּה עַל רֹאשׁוֹ! – אָמְרָה הַזְּקֵנָה בְּאִי־רָצוֹן, – תָּמִיד הָיָה כָּךְ.

עַד מְהֵרָה הִתְחִיל ר' הִירְשׁ מְחַוֶּה דֵּעָה בְּעִנְיָנֵי יַהֲדוּת גַּם בָּעֲיָרָה הָאַמֵּרִיקָאִית הַסְּמוּכָה. הַמַּעֲשֶׂה בַּקַּצָּב, הַמּוֹכֵר בְּשַׂר־טְרֵפָה יַחַד עִם הַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר, לֹא נָתַן לוֹ מְנוּחָה, לֹא הִנִּיחַ לוֹ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בַּמֶשֶׁק שֶׁל בְּנוֹ. כָּל פַּעַם שֶׁוִּילִי נָסַע אֶל הָעֲיָרָה, הִתְחִיל הַזָּקֵן מִתְהַלֵּךְ מִסָּבִיב לַכִּרְכָּרָה, כְּנַעַר הַמְבַקֵּשׁ שֶׁאָבִיו יִקָּחֵנוּ עִמּוֹ לִנְסִיעָה. וִילִי לֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק לְהוֹבִיל אוֹתוֹ. רֵאשִׁית, חָס עַל הַסּוּסִים. הוּא לֹא אָהַב מֵעוֹלָם לְהַעֲמִיס עַל סוּסָיו מַשָּׂא שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. אָמְנָם, אָבִיו לֹא הָיָה מַשָּׂא כָּבֵד, אַךְ בְּרִיאוּת אֵינָהּ נוֹסֶפֶת לַסּוּס מִנּוֹסֵעַ מְיֻתָּר. וְשֵׁנִית, הוּא הַזָּקֵן, אָהַב לְבַלּוֹת זְמַנּוֹ בָּעֲיָרָה, לִמְצֹא לוֹ יְהוּדִים, שֶׁנַּפְשׁוֹ כָּל־כָּךְ נִמְשְׁכָה אֲלֵיהֶם, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה בַּמּוֹעֵד.

– עוֹד מְעַט־קָט, ווֹלְף, – הָיָה דּוֹחֶה וּמְבַקֵּשׁ כְּשֶׁקְּרָאוֹ בְּנוֹ לָבוֹא לַכִּרְכָּרָה, – כָּל הַשָּׁבוּעַ אֵינִי רוֹאֶה צוּרַת יְהוּדִי.

הוּא הָיָה אוֹהֵב מְאֹד לְנַהֵל וִכּוּחִים עִם הָרוֹקֵחַ, זֶה שֶׁקָּרָא אֶת מִכְתָּבָיו הַמְּסֻלְסָלִים וּגְדוּשִׁים לַמְדָּנוּת, שֶׁוִּילִי הִכְנִיסוֹ אֵלָיו פַּעַם. הוּא הָיָה יְהוּדִי “מַשְׂכִּיל”, הָרוֹקֵחַ בַּעַל הַמִּשְׁקָפַיִם הֶעָבִים, לָמַד לְפָנִים בְּלִיטָא בַּ“יְּשִׁיבָה”, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִמְצָא כָּאן בָּאָרֶץ זְמַן הַרְבֵּה, עֲדַיִן הָיָה אוֹהֵב לְאַוְרֵר בְּמִקְצָת אֶת לַמְדָּנוּתוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים וּלְהַמְטִיר שֶׁפַע שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה וּפְסוּקִים, שֶׁהָיוּ לוֹ לְמַכְבִּיר בְּרֹאשׁוֹ הֶעָגֹל. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה אֶפִּיקוֹרוֹס, הָרוֹקֵחַ הַזֶּה, נִתְקַשֵּׁר בּוֹ ר' הִירְשׁ לְאַהֲבָה. נַפְשׁוֹ יָצְאָה אֵלָיו לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ שִׂיחָה שֶׁל חֲרִיפוּת וּבְקִיאוּת, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב עַל יְדֵי כָּל מִינֵי מְשָׁלִים וּרְאָיוֹת מִן הַסְּפָרִים. הָרוֹקֵחַ לֹא חָזַר בּוֹ. בְּסַדְּרוֹ בְּשׁוּרָה אֶת חֲתִיכוֹת הַסַּבּוֹן הָרֵיחָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ, הָיָה מַחֲזִיר לוֹ שֶׁפַע שֶׁל תּוֹרָה וְחָכְמָה וּרְאָיוֹת מִן הַפִּילוֹסוֹפְיָּה, לִתְמֹךְ בְּדֵעוֹתָיו הַחָפְשִׁיּוֹת.

ר' הִירְשׁ הִתְרַתַּח:

– הֲרֵי זֶה הוּא כָּל עַצְמוֹ שֶׁל דָּבָר, לִיטָאִי רֹאשׁ־צֶלֶם! – אָמַר, – לִלְמֹד וּלְלַמֵּד קִיַּמְתָּ, וְאִלּוּ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵינְךָ נֶחְפָּז לְקַיֵּם, רָשַׁע שֶׁכְּמוֹתֶךָ…

עִם שֶׁהֵם מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים זֶה אֶת זֶה, מְקַנְטְרִים זֶה אֶת זֶה וְכוֹפְרִים אִישׁ בְּדֵעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, הָיוּ שְׁנֵיהֶם דְּבוּקִים בְּאַחֲוָה. שְׁנֵיהֶם הִתְגַּעְגְּעוּ בְּמִדָּה שָׁוָה עַל מְעַט יַהֲדוּת בָּעֲיָרָה הָאַמֵּרִיקָאִית הַנִּבְעֶרֶת, נַפְשָׁם יָצְאָה לְדִבּוּר שֶׁל תּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי הָרוֹקֵחַ הַזֶּה חִפֵּשׂ ר' הִירְשׁ וּמָצָא יְהוּדִים אֲחֵרִים בָּעֲיָרָה, שֶׁיָּשְׁבוּ אֵצֶל בְּנֵיהֶם, הָרוֹכְלִים לְשֶׁעָבַר שֶׁעָלוּ לִגְדֻלָּה בְּעֶסְקֵיהֶם וְיִרְדוּ לְבוּרוּת בְּיַהֲדוּתָם. גַּם הֵם כְּר' הִירְשׁ הָיוּ זָרִים בְּבָתֵּי בְּנֵיהֶם וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לִנְגֹּעַ בְּכָל מַאֲכָל וְתַבְשִׁיל, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל הָיָה טְרֵפָה.

יוֹם אֶחָד דָּרַשׁ גַּם לְשִׁכְנוֹ שֶׁל הָרַב וְדָפַק עַל דַּלְתּוֹ. קִבֵּל אֶת פָּנָיו אַבְרֵךְ גָּבֹהַּ וּמְגֻלָּח בַּעַל רֹאשׁ מְסֹרָק תִּסְרֹקֶת חֲלָקָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁר' הִירְשׁ כְּבָר שָׁמַע מִפִּי הַקַּצָּב, שֶׁהָרַב יוֹשֵׁב אֵצֶל הַכֹּמֶר וּמְשַׂחֵק עִמּוֹ בְּפִּינַקְל, נִשְׁאַר עוֹמֵד נִדְהָם וּבְלֹא לָשׁוֹן כְּשֶׁיָּצָא אֵלָיו הָאַבְרֵךְ הַמְגֻלָּח.

– אֲנִי צָרִיךְ לָרַב, – גִּמְגֵּם בְּגֶרְמָנִּית רְצוּצָה, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר.

– אֲנִי הוּא “הָרַבַּי”, – הֵשִׁיב לוֹ הַצָּעִיר הַמְגֻלָּח בְּיִידִישׁ אַמֵּרִיקָאִית, – הִכָּנֵס.

כְּכָל אַמֵּרִיקָאִי מִלֵּדָה, הָרוֹצֶה לְדַבֵּר יִידִישׁ, דִּבֵּר אַף הוּא לַזָּקֵן בִּלְשׁוֹן “אַתָּה”.

ר' הִירְשׁ חָשׁ בְּעַצְמוֹ אֶת הַתַּקִּיפוּת שֶׁל אִישׁ־הַקְּהִלָּה מִשָּׁם, דַּבַּר הַצִּבּוּר, שֶׁבְּעִנְיָנִים יְהוּדִיִּים אֵין לְפָנָיו גְּבוּל וּמַעֲצוֹר, וּפָתַח בִּדְבָרִים כַּדָּרְבוֹנוֹת, כִּלְפָנִים שָׁם בָּעֲיָרָה שֶׁלּוֹ, בַּמַּחֲלֹקֶת עִם הָרַב.

– רַבִּינֶר³, – אָמַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִקְרֹא לְגָלוּחַ זֶה בִּלְשׁוֹן רַב, – בָּאתִי לְכָאן לָרִיב עִמְּךָ.

וּמִבְּלִי לְהַמְתִּין לִתְשׁוּבָה כָּלְשֶׁהִי, הִתְחִיל מַמְטִיר גָּפְרִית וָאֵשׁ בְּנוֹגֵעַ לָאִטְלִיז, שֶׁבְּשַׂר טְרֵפָה וּבָשָׂר כָּשֵׁר מֻטָּלִים בְּיַחַד, וְאוֹי לָהֶן לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת!

הָרַב הַמְגֻלָּח שָׁמַע בְּנַחַת וְקִבֵּל בְּשַׁלְוָה אֶת מַבּוּל הַדְּבָרִים הַלּוֹהֲטִים שֶׁל הַזָּקֵן וְלֹא הִפְסִיקוֹ גַּם בְּדִבּוּר אֶחָד. וְרַק לְאַחַר שֶׁהַזָּקֵן כְּבָר הוֹצִיא אֶת כָּל חִצֵּי זַעֲמוֹ בִּקְּשׁוֹ לֵישֵׁב וְכָבַשׁ אוֹתוֹ בְּבַת־שְׂחוֹק:

– דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת, – אָמַר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּהֲבָרָה הַסְּפָרַדִּית, – אֲנָשִׁים נְבוֹנִים דַּרְכָּם שֶׁהֵם מְדַבְּרִים בְּנִיחוּתָא, בְּלִי הִתְרַגְּשׁוּת… בִּצְעָקָה לֹא יְתַקְּנוּ כָּאן וְלֹא כְּלוּם… מוּטָב שֶׁנְּדַבֵּר עַל כָּךְ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, בְּרָצוֹן רַב אַקְשִׁיב לִדְבָרֶיךְ.

ר' הִירְשׁ הִשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע הַפִּתְגָּם בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ מִפִּי הַגָּלוּחַ, כְּמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּר שֶׁל קֹדֶשׁ מִפִּי גּוֹי, וְהִתְחִיל מְדַבֵּר עַל תּוֹרָה וְיַהֲדוּת, וְהָיָה מְגַלֶּה לוֹ רֹב יְדִיעוֹתָיו וּמְעָרֵם לְפָנָיו תִּלֵּי־תִּלִּים שֶׁל יַדְעָנוּת וּבְקִיאוּת, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ לְאַמֵּרִיקָאִי זֶה שֶׁאֵין הוּא, ר' הִירְשׁ, מֵאוֹתָם שֶׁנָּקֵל לְבַטְּלָם בִּמְחִי יָד אֶחָת. “הָרַבַּי” אָמַר לוֹ עַל כָּךְ מִקְּצָת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו וְהִזְמִינוֹ לְהִכָּנֵס אֵלָיו שֵׁנִית. וִילִי הָיָה אָנוּס לְהַצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ צְלִיפוֹת קוֹלָנִיּוֹת בָּאֲוִיר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לִפְנֵי חַלּוֹנוֹ שֶׁל הָרַב, עַד שֶׁיָּצָא אָבִיו וְעָלָה עַל הַכִּרְכָּרָה.

– סִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁרָאוּי לְסַפֵּר לוֹ, לָ“רַבַּי” שֶׁלְּךָ, ווֹלְף, – הִפְלִיג ר' הִירְשׁ בַּחֲשִׁיבוּת שִׂיחָתוֹ, – אָמַרְתִּי לוֹ, ווֹלְף, אֲמִירָה כַּהֲלָכָה בְּלֹא בּוּשָׁה כָּלְשֶׁהִי…

הוּא הִבִּיט מִבַּעַד לְמִשְׁקָפָיו בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת מִנִּצָּחוֹן, לִרְאוֹת מָה רֹשֶׁם יַעֲשׂוּ דְּבָרָיו עַל בְּנוֹ.

אַךְ וִילִי לֹא נִתְפָּעֵל מֵהִתְפָּאֲרוּתוֹ שֶׁל אָבִיו. כְּשֶׁהוּא מַצְלִיף שׁוֹטוֹ בֶּחָלָל, וְלֹא חָלִילָה עַל גַּבּוֹ שֶׁל סוּס, אֶלָּא בָּאֲוִיר בִּלְבָד לְשֵׁם עִדּוּד, פָּלַט מִפִּיו כַּמָּה מִלִּים מְעֻמְעָמוֹת יַחַד עִם עֲשַׁן מִקְטַרְתּוֹ:

– אַל תִּתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי אֲחֵרִים – לִמְּדוֹ אֶת תּוֹרָתָהּ שֶׁל אַמֵּרִיקָה, – פֹּה לֹא יוּרוֹפּ… כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אַבָּא…

י    🔗

בְּרִיּוֹת מוּזָרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, שֶׁכְּמוֹתָם לֹא נִרְאוּ מִקֹּדֶם בַּמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, הִתְחִילוּ לְהֵרָאוֹת בַּכְּבִישׁ הַצְּדָדִי הַמְשֻׁבָּשׁ שֶׁהוֹלִיךְ אֶל מִשְׁקוֹ שֶׁל וִילִי. הָאִכָּרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה כְּבָר הָיוּ מַרְאִים לַזָּרִים מֵעַצְמָם, בְּטֶרֶם אָמְרוּ לָהֶם אֶת הַשֵּׁם, אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הֵם צְרִיכִים לִנְסֹעַ.

רִאשׁוֹן הִתְחִיל נוֹסֵעַ לְכָאן הָרוֹקֵחַ בַּעַל זְגוּגִיּוֹת־הַמִּשְׁקָפַיִם הֶעָבוֹת, שֶׁעֵינָיו נִשְׁקְפוּ מִבַּעֲדָן גְּדוֹלוֹת כִּפְלַיִם. כָּל יוֹם רִאשׁוֹן־בְּשַׁבָּת הָיָה מַנִּיחַ אֶת הֶ“חָנוּת” שֶׁלּוֹ בִּידֵי עוֹזְרוֹ וּבִמְכוֹנִית “פוֹרְד” הַיְשָׁנָה וּדְהוּהָה עִם שְׁיָרֵי צֶבַע יָרֹק מִיָּמִים מִשֶּׁכְּבָר, הָיָה נוֹסֵעַ וּבָא אֶל ר' הִירְשׁ הַזָּקֵן, כְּדֵי לְהָשִׂיחַ עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבַהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, שִׂיחָה שֶׁהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיהָ כָּל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ בִּשְׁעַת עִסּוּקוֹ בְּבַקְבּוּקָיו וּבַחֲתִיכוֹת הַסַּבּוֹן שֶׁלּוֹ. קְצַר־רְאִיָּה, כְּבַד־תְּנוּעָה, בַּעַל יָדַיִם וְרַגְלַיִם קְצָרוֹת, הָיָה מִטַּלְטֵל בַּמְּכוֹנִית הַיְשָׁנָה וְצוֹפֵר צְפִירוֹת תְּכוּפוֹת וְנוֹתֵן סִימָנִים לְכָל צַד, שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ בְּתֵבַת־הַנְּסִיעָה הַנּוֹשָׁנָה שֶׁלּוֹ, הָעֲלוּלָה כָּל רֶגַע לְהִתְפָּרֵק אֲבָרִים־אֲבָרִים. וְעִם כָּל נְסִיעָה וּנְסִיעָה הָיָה שׁוֹכֵחַ שׁוּב אֶת הַדֶּרֶךְ הַמְפֻתֶּלֶת אֶל הַמֶּשֶׁק הַנִּמְצָא מִן הַצַּד, וְכָל פַּעַם וּפַעַם הָיוּ הָאִכָּרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה מַרְאִים לוֹ שׁוּב מֵעַצְמָם אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ בָּהּ.

ר' הִירְשׁ קִבְּלוֹ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.

– הוּא בָּא, רֹאשׁ־הַצֶּלֶם, – אָמַר בְּשִׂמְחָה, – הָיִיתִי סָבוּר, שֶׁהַפַּעַם לֹא יְקַיֵּם דְּבָרוֹ.

– חָשַׁדְתָּ בִּי שֶׁאֶהְיֶה מְחַלֵּל אֶת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שַׁבָּתָם־שֶׁל־הַגּוֹיִים? – אָמַר הָרוֹקֵחַ בְּבַת־צְחוֹק וְהִפְחִיד אֶת כָּל הַתַּרְנְגֹלוֹת שֶׁבֶּחָצֵר בִּצְפִירוֹתָיו.

וִילִי הִבִּיט בְּעַיִן רָעָה עַל בִּקּוּרָיו שֶׁל הָרוֹקֵחַ בְּמִשְׁקוֹ.

– מַה שְׁלוֹמְךָ? – אִנְפֵּף אֶל הַלִּיטָאִי, כִּתְשׁוּבָה לְבִרְכוֹתָיו הַמְבַדְּחוֹת, שֶׁלְּעוֹלָם יֵשׁ לָהֶן לֹא מַשְׁמָעוּת אַחַת, אֶלָּא כַּמָּה מַשְׁמָעֻיּוֹת יַחַד, – וְהָלַךְ לוֹ אֶל אֻרְוָתוֹ וְאֶל רִפְתּוֹ.

אַךְ הָרוֹקֵחַ לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ כְּלָל. רֵאשִׁית, לֹא רָאָה וְלֹא כְּלוּם מִבַּעַד לִזְגוּגִיּוּת־מִשְׁקָפָיו הֶעָבוֹת בְּיוֹתֵר, וְשֵׁנִית, מַה חֲשִׁיבוּת יֵשׁ בְּכָךְ שֶׁאֵיזֶה אִכָּר בַּר־מֶשֶׁק מְאַנְפֵּף שָׁם?

הוּא נִכְנַס מִיַּד בְּוִכּוּחַ עִם ר' הִירְשׁ בְּעִנְיָן תּוֹרָנִי וְהִמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂיחָה בַּמָּקוֹם שֶׁנִּפְסְקָה לִפְנֵי שָׁבוּעַ יָמִים.

– נִשְׁאַרְנוּ עוֹמְדִים, אֵפוֹא, בָּרַמְבַּ"ם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, – אָמַר מְרֻצֶּה מִכֹּחַ זִכְרוֹנוֹ שֶׁלֹּא בָּגַד בּוֹ, – אֱמֶת, ר' הִירְשׁ?

– אֱמֶת, אֱמֶת, רָשָׁע שֶׁכְּמוֹתְךָ, – הֵנִיעַ לוֹ ר' הִירְשׁ בְּהַסְכָּמָה, – רֹאשׁ־שֶׁל־בַּרְזֶל יֵשׁ לוֹ לְלִיטָאִי זֶה…

אַגַּב הִלּוּכָם עַל פְּנֵי כָּרֵי־הַדֶּשֶׁא וּבַשָּׂדוֹת, הָיוּ רָבִים בְּקוֹל רָם עַל דִּיּוּקָם שֶׁל מִקְרָאוֹת וּגְמָרוֹת, וְהָיוּ עוֹקְצִים זֶה אֶת זֶה עַד לַחֹמֶשׁ וּמְחַדְּדִים זֶה אֶת זֶה חִדּוּדִים־חִדּוּדִים. הַנָּשִׁים הִגִּישׁוּ לַשֻּׁלְחָן מַאֲכָלוֹת טוֹבִים לִכְבוֹד הָאוֹרֵחַ. הָרוֹקֵחַ טָחַן בְּכָל טוֹחֲנוֹתָיו, שֶׁמִּשְּׂמֹאל וְשֶׁמִּיָּמִין, וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחָן שֶׁל הַנָּשִׁים שֶׁבִּשְּׁלוּ מַאֲכָלִים עֲרֵבִים וְטוֹבִים כָּל כָּךְ, מַאֲכָלִים “מִשֶּׁלָּנוּ”. לְאַחַר הַסְּעֻדָּה הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר תָּמִיד אוֹתָהּ חָכְמָה עַצְמָהּ לְוִילִי:

– כֵּוָן שֶׁאָנוּ שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, – הָיָה מִתְבַּדֵּחַ, – הֲרֵי אָנוּ חַיָּבִים לְזַמֵּן – וּוַדַּאי אַתָּה תִּהְיֶה הַמְבָרֵךְ… פְּתַח, בָּחוּר!

גַּם בִּיצִיאָתוֹ מִשָּׁם הָיָה נִשְׁנֶה וְחוֹזֵר תָּמִיד אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ. הָרוֹקֵחַ נָטַל אֶת הַנַּרְתִּיק בְּיָדוֹ, בִּקֵּשׁ לְשַׁלֵּם בְּעַד הָאֹכֶל, וְר' הִירְשׁ נִשְׁבַּע בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יַסְכִּים לְדָבָר כָּזֶה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן.

– יְהֵא דּוֹמֶה עָלַי שֶׁכָּאן בֵּית־מַאֲכָל, – טָעַן הָרוֹקֵחַ, – מִפְּנֵי מָה לֹא אֲשַׁלֵּם?

– אַל תְּדַבֵּר בָּזֶה, אַתָּה מְבַיֵּשׁ אוֹתִי, – הֵשִׁיב ר' הִירְשׁ, – אַתָּה אוֹרְחִי וְאַתָּה מְחַיֵּה אֵת נַפְשִׁי מַמָּשׁ בְּבוֹאֲךָ.

כְּדֵי שֶׁלֹּא לָצֵאת כָּךְ סְתָם, מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לַמְאָרְחִים שׁוּם טוֹבַת־הֲנָאָה מִמֶּנּוּ, הָיָה הָרוֹקֵחַ קוֹנֶה תָּמִיד לְבֵיתוֹ בֵּיצִים טְרִיּוֹת, בַּקְבּוּק דְּבַשׁ מִן הַכַּוֶּרֶת, וּמְעַט יְרָקוֹת.

– הֱיוּ שָׁלוֹם, גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי – הָיָה קוֹרֵא וּמַכְרִיז מִתּוֹךְ הַמְכוֹנִית הַמְטַרְטֶרֶת, כְּשֶׁהוּא מְנַפְנֵף יָדוֹ הַקְּצָרָה וּמְשַׁיֵּר מֵאֲחוֹרָיו הַרְבֵּה עָשָׁן וְאָבָק.

אַחֲרָיו הִתְחִילוּ בָּאִים וּמַגִּיעִים לְכָאן אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מִן הָעֲיָרָה.

עִם קִשְׁרֵי הַהֶכֵּרוּת שֶׁקָּשַׁר שָׁם ר' הִירְשׁ, נִפְגַּשׁ בִּיהוּדִי כְּגִילוֹ, שֶׁבְּנוֹ, בַּעַל חֲנוּת־הַבְּגָדִים הַגְּדוֹלָה בְּאוֹתָהּ עֲיָרָה, הֱבִיאוֹ לְכָאן לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב מֵעֵבֶר־לַיָּם. וְהִנֵּה הַיְּהוּדִי הַזָּקֵן הַזֶּה הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ זָר וּבוֹדֵד מְאֹד בְּבֵיתוֹ הֶהָדוּר וְהַמְהֻדָּר שֶׁל בְּנוֹ שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה, וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ כְּצֵל בֵּין הַנְּכָדִים שֶׁלֹּא הֵבִינוּ אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת בִּלְשׁוֹן הַיְּהוּדִים. הָיָה בּוֹכֶה יָמִים שְׁלֵמִים עַל בְּדִידוּתוֹ⁴ וּמְבַקֵּשׁ מִבְּנוֹ שֶׁיִּקְנֶה לוֹ כַּרְטִיס־אֳנִיָּה וְיִשְׁלַח אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה. הַבֵּן לֹא רָצָה לְשַׁלְּחוֹ בַּחֲזָרָה. אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה רָצָה לָתֵת לַזָּקֵן שָׁעָה שֶׁל “בִּלּוּי זְמָן” וְשֶׁל נַחַת־רוּחַ, וּבְיוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד, שֶׁהָיָה פָּנוּי מֵעֲסָקָיו, הוֹשִׁיב אֶת אָבִיו בַּמְּכוֹנִית הַחֲדָשָׁה וְהִסִּיעַ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּשֶׁק שֶׁל וִילִי, שֶׁיְנַעֵר קְצָת אֶת לְשׁוֹנוֹ בְּשִׂיחָה עִם ר' הִירְשׁ.

תְּחִלָּה הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כְּחוֹבָה מַטְרִידָה, כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת אָבִיו, אֶת הַשַּׁעְמְמָן הַזָּקֵן. אַךְ מִשֶּׁבָּא אֶל הַמֶּשֶׁק חָשׁ אַף הוּא עַצְמוֹ אֶת מַשַּׁב־הָרוּחַ שֶׁל כְּפָר, מְנוּחָה וְשַׁלְוָה. הָאֲוִיר הַצַּח עוֹרֵר מִיָּד אֶת הַתֵּאָבוֹן. הָאֹכֶל שֶׁהַנָּשִׁים הִגִּישׁוּ לַשֻּׁלְחָן הָיָה בֵּיתִי וְטָעִים. בִּיצִיאָתוֹ הִשְׁאִיר הָאִישׁ הַסּוֹחֵר קְצָת יוֹתֵר מִדַּי כֶּסֶף, עָשׂוֹר שִׁלֵּם בְּעַד הָאֹכֶל. אֶסְתֵּר לֹא הִסְכִּימָה לְקַבֵּל, אַךְ אִישׁ־הָעֲסָקִים דָּחַק לָהּ אֶת הַכֶּסֶף לְתוֹךְ יָדָהּ:

– אָבוֹא עוֹד פַּעַם, – צָעַק מִתּוֹךְ הַמְּכוֹנִית, – זֶה מָקוֹם נָאֶה…

אַחֲרָיו הִתְחִילוּ אַנְשֵׁי־עֵסֶק אֲחֵרִים מַסִּיעִים בְּכָל יוֹם־רִאשׁוֹן אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאִמּוֹתֵיהֶם הַזְּקֵנִים אֶל הַמֶּשֶׁק, כְּדֵי לְאַוְרֵר בְּמִקְצָת אֶת הַדּוֹר הַיָּשָׁן בַּיּוֹם הַפָּנוּי מֵעֲסָקִים.

בִּמְכוֹנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת, מִתְנוֹצְצוֹת, שֶׁאַךְ זֶה עַתָּה יָצְאוּ מִבֵּית־הַחֲרֹשֶׁת, בְּהַרְחָבָה וּבְרַעַשׁ, הָיוּ בָּאִים וְנִכְנָסִים אֶל הַמֶּשֶׁק הַמְרֻחָק וּמִסְתַּדְּרִים שָׁם כְּאָדָם בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. וִילִי הִבִּיט בְּעַיִן רָעָה עַל הָאֲנָשִׁים הַזָּרִים. הֵם הָיוּ מְמַלְּאִים כָּל מָקוֹם, נִכְנְסוּ אֶל הָרֶפֶת וְאֶל הָאֻרְוָה, הִתְהַלְּכוּ בְּכָרֵי־הַמִּרְעֶה וְדִשְׁדְּשׁוּ עַל הָעֵשֶׂב, תָּמְהוּ עַל כָּל דָּבָר וְשָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה. בִּמְהֵרָה הִתְחִילוּ גַּם שָׁרִים, וְחָפְצוּ לִרְכֹּב עַל סוּסִים, לָשׁוּט בְּסִירוֹת עַל פְּנֵי הַנָּהָר. וִילִי לֹא הִסְכִּים לָתֵת סוּסִים. אַךְ הָאֲנָשִׁים לֹא יָכְלוּ לְהָבִין.

– טוֹב, – אָמְרוּ, – נְשַׁלֵּם עוֹד דּוֹלָר אֶחָד. אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב…

כְּשֵׁם שֶׁוִּילִי הִתְהַלֵּךְ מְרֻגָּז וְזוֹעֵף, הָיָה ר' הִירְשׁ מָלֵא נַחַת, חָשׁ עַצְמוֹ כְּדָג בַּמָּיִם. הוּא דִּבֵּר בְּעִנְיָנִים יְהוּדִיִּים וּבְעִנְיָנֵי הָעוֹלָם, פִּזֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים הַמְקֻשָּׁטִים וְהַמְהֻדָּרִים הַלָּלוּ, לְהוֹדִיעָם וּלְהַרְאוֹתָם כִּי מַה שֶּׁהוּא, “הַיָּרֹק”, יֵשׁ לוֹ בְּצִפֹּרֶן אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, אֵין לָהֶם, לָאַמֵּרִיקָאִים הַלָּלוּ, בְּכָל כֹּחָם וּמֹחָם. וְאָמְנָם הִפְלִיאוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי־הָעֵסֶק כִּבְדֵי־הַבָּשָׂר הַלָּלוּ, בְּהַכְנָעָה בּוּרִית הִקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי־הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא הֵבִינוּ מֵהֶם אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת, וְאָמְרוּ דִּבְרֵי־כִּבּוּשִׁין לְיַלְדֵיהֶם הַיַּחְסָנִים:

– רוֹאִים אַתֶּם, כַּמָּה חֲכָמִים הֵם בְּנֵי הַדּוֹר הַיָּשָׁן?

אִשְׁתּוֹ שֶׁל ר' הִירְשׁ הֶרְאֲתָה אֶת כֹּחָהּ וִידִיעָתָהּ בְּסִירִים וּבִקְדֵרוֹת, הִתְקִינָה כָּבֵד קָצוּץ, דָּג־מָלוּחַ שָׁרוּי בְּחֹמֶץ עִם בָּצָל, רֹטֶב שָׁמֵן שֶׁל תַּרְנְגוֹלוֹת וְגַרְגָּרוֹת מְמֻלָּאוֹת, וְהָאוֹרְחִים הָיוּ מְלַקְּקִים אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם.

– טַעַם גַּן־עֵדֶן! – הָיוּ מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים, כְּשֶׁהֵם מִתְלַקְּקִים מֵרֹב הֲנָאָה מִן הַמַּאֲכָלוֹת הַיְּהוּדִיִּים הַיְשָׁנִים.

אֲכִילָה זוֹ הָיְתָה שִׁנּוּי וָנֹפֶשׁ בִּשְׁבִילָם, לְאַחַר כָּל הַתַּבְשִׁילִים מְרֻבֵּי הַדָּמִים וְכָל הַיְרָקוֹת, שֶׁהַמְשָׁרְתוֹת שְׁחוֹרוֹת־הָעוֹר הָיוּ מְכִינוֹת אוֹתָם וּכְבָר קָצָה בָּהֶם הַנֶּפֶשׁ וַאֲכִילָתָם עוֹרְרָה בְּחִילָה.

וִילִי רָטַן, אַךְ אֶסְתֵּר הִרְגִיעָה אוֹתוֹ. הִיא מָסְרָה לוֹ אֶת צְרוֹרוֹת הַדּוֹלָרִים, שֶׁהִרְוִיחוּ מִן הָאוֹרְחִים בְּיוֹם אֶחָד יוֹתֵר מִשֶּׁהִרְוִיחוּ בְּשָׁבוּעַ שָׁלֵם שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה בַּמֶּשֶׁק, וְלֹא נָתְנָה לוֹ לְהוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּר קָשֶׁה אֶחָד כְּנֶגֶד הָאוֹרְחִים.

– אֲנָשִׁים הֲגוּנִים, – אָמְרָה.

הִיא נִכְנְסָה בַּחַיִּים הַחֲדָשִׁים הַלָּלוּ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁכְּבָר הָיְתָה מִתְאַוָּה לְיוֹם רִאשׁוֹן־בְּשַׁבָּת, שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִתְכַּנְּסוּ אֶצְלָם הָאֲנָשִׁים מִן הָעֲיָרָה. עַל חוֹתְנָהּ הָיְתָה מַבִּיטָה בְּעֵינַיִם שֶׁל יִרְאַת־הַכָּבוֹד, כְּעַל כֹּמֶר וְעֶבֶד־אֱלֹהִים. וּבְיוֹתֵר נִתְגַּדֵּל וְנִתְעַלָּה בְּעֵינֶיהָ, כְּשֶׁהָרַבִּי עַצְמוֹ מִן הָעֲיָרָה בָּא אֵלָיו פַּעַם לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ. הוּא דִּבֵּר עִמָּהּ, עִם אֶסְתֵּר, דִּבּוּרִים נָאִים, כְּמִתּוֹךְ סֵפֶר הַתְּנַ"ךְ, שִׁבַּח אוֹתָהּ עַל אֲדִיקוּתָהּ וְכִנָּה אוֹתָהּ “בִּתִּי”. אֶסְתֵּר לָהֲטָה מִבַּיְשָׁנוּת נָשִׁית וּמֵהִתְרַגְּשׁוּת. הָיוּ בָּהּ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ וְיִרְאָה כָּל כָּךְ מִפְּנֵי חוֹתְנָהּ, שֶׁהָיְתָה מְגִינָה עָלָיו תָּמִיד כְּשֶׁוִּילִי הִתְכַּעֵס עָלָיו עַל שֶׁהוּא מְבַלְבֵּל לוֹ אֶת מֹחוֹ יָתֵר עַל הַמִּדָּה בָּעִנְיָנִים הַיְּהוּדִיִּים.

וְלִפְרָקִים, כְּשֶׁתָּקַף אֶת הַזָּקֵן בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ רָצוֹן עַז לִרְאוֹת יְהוּדִים, וּוִילִי לֹא רָצָה לְהַסִּיעוֹ אֶל הָעֲיָרָה, הָיְתָה הִיא רוֹתֶמֶת סוּסִים לַכִּרְכָּרָה וְנוֹסַעַת עִמּוֹ. ר' הִירְשׁ חִיֵּךְ אֵלֶיהָ חִיּוּךְ אֲבָהִי מִתּוֹךְ מִשְׁקָפָיו וְהֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ תְּנוּעָה שֶׁל חִיּוּב, לֵאמֹר כֵּן, כְּלוֹמַר, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר עִמָּהּ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, הַמִּסְכֵּן.

יא    🔗

מִכְתָּבָיו שֶׁל ר' הִירְשׁ שֶׁכָּתַב הַבַּיְתָה, אֶל הָעֲיָרָה, לֹא הָיוּ לַשָּׁוְא. הוּא הִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּהְיוּ יְהוּדִים מְצוּיִים סְבִיבָיו וְהִשִּׂיג אֶת שֶׁלּוֹ.

קֹדֶם הַיָּמִים־הַנּוֹרָאִים הָרִאשׁוֹנִים, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהֶעֱלָה ר' הִירְשׁ בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ, בָּא מִן הָעֲיָרָה שֶׁמֵּעֵבֶר־לַיָּם בְּנוֹ הַגָּדוֹל, בְּנוֹ הַבְּכוֹר, וְהֵבִיא עִמּוֹ הַרְבֵּה יְלָדִים, צְרוֹרוֹת וּמִטַּלְטְלִים. בֵּין כָּל שְׁאָר אַרְגָּזִים וּמִזְוָדוֹת שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ, הָיְתָה תֵּבָה אַחַת שֶׁהָיָה מַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ הַשְׁגָּחָה יְתֵרָה וְשׁוֹמְרָהּ שְׁמִירָה מְעֻלָּה. בְּתֵבָה זוֹ הֵבִיא מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס סֵפֶר־תּוֹרָה עָטוּף טַלִּית, סִפְרוֹ שֶׁל ר' הִירְשׁ עִם “עֲצֵי־חַיִּים” מְחֻטָּבִים וְעִם “יָד” שֶׁל כֶּסֶף תְּלוּיָה בָּהּ עַל מְעִיל הַקְּטִיפָה.

– לְאַט לְךָ, ווֹלְף, לְאַט־לְאַט, – הִזְהִיר אֶת אָחִיו הַיְּהוּדִי הָעַבְדְּקָן, שֶׁוִּילִי לֹא הִכִּירוֹ כְּלָל, בְּשָׁעָה שֶׁהַלָּה הוֹרִיד אֶת הַתֵּבָה הַזֹּאת – כָּאן מֻנָּח דָּבָר קָדוֹשׁ… הִזָּהֵר, שֶׁלֹּא תַּשְׁמִיט, חָלִילָה…

רַעֲשָׁנִי וְדַבְּרָנִי, כְּמוֹ הָאָב, הִתְרוֹצֵץ הָאָח הַבָּא בֵּין יְלָדָיו הָרַבִּים וּמִטַּלְטְלָיו הַמְפֻזָּרִים, רָץ מִזֶּה אֶל זֶה וְסָפַר אֶת הַחֲבִילוֹת וּפָלַט יָם שֶׁל דִּבּוּרִים, מְהִירִים וּמְסֻבָּכִים, בְּדִלּוּגוֹ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן.

– כָּךְ, כָּךְ, זֶהוּ, זֶהוּ ווֹלְף? – לֹא פָּסַק מִלִּתְמֹהַּ, – הֲרֵי נַעֲשָׂה כְּמִין גּוֹי בְּאַמֵּרִיקָה זוֹ…

בְּשָׁעָה שֶׁהִתִּיר אֶת הַצְּרוֹרוֹת וְהַמִּזְוָדוֹת, מָסַר בֵּינְתַיִם שֶׁפַע רַב שֶׁל פְּרִישׂוֹת־שָׁלוֹם, מִכָּל מִינֵי דּוֹדוֹת וְדוֹדִים וְדוֹדָנִים, שֶׁוִּילִי כְּבָר שָׁכַח אוֹתָם לְגַמְרֵי. הוּא סִפֵּר עַל פַּרְנָסָתָם הַמָּרָה, עַל צָרוֹת מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת, וְסִיֵּם בָּאֲנָחָה:

– כֻּלָּם הֵם רוֹצִים לָבוֹא לְכָאן… הֵם כְּבָר מִתְכּוֹנְנִים לַדֶּרֶךְ…

ר' הִירְשׁ הֶעֱמִיד אֶת סֵפֶר־הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בְּחַדְרוֹ, וְצִוָּה עַל הַבֵּן לְהוֹצִיא אֶת רוֹבֵה־הַצַּיִד, שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל הַקִּיר.

– אֵין זֶה כָּבוֹד לְגַבֵּי סֵפֶר־תּוֹרָה, דָּבָר כָּזֶה, – גִּמְגֵּם, – וְלָמָּה הוּא לְךָ, ווֹלְף? אֵין זֶה דָּבָר נָאֶה לִיהוּדִי…

לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ הֶחָדָשׁ כְּבָר בָּא הָרוֹקֵחַ לִשְׁהוֹת כָּאן עַד לְאַחַר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. גַּם שְׁאָר מַכָּרָיו שֶׁל ר' הִירְשׁ בָּעֲיָרָה בָּאוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל בְּ“הֵיכַל הַתְּפִלָּה” שֶׁבָּעֲיָרָה עִם הַחַזָּן הַגָּלוּחַ. ר' הִירְשׁ צֵרַף מִנְיָן נָאֶה מְאֹד, בְּעַצְמוֹ עָבַר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּכָל הַתְּפִלּוֹת. אַף הוּא הָיָה הַקּוֹרֵא בְּסֵפֶר־הַתּוֹרָה. הַיְּהוּדִים הָיוּ מְדֻשְּׁנֵי־עֹנֶג מִתְּפִלָּתוֹ וּמִקְּרִיאָתוֹ. אֲפִלּוּ הָרוֹקֵחַ הָאֶפִּיקוֹרוֹס הָיָה בַּמִּנְיָן הַזֶּה. בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, לְיַד הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ, שֶׁתָּלוּ בּוֹ סָדִין לִמְחִיצָה, כְּדֵי לְשַׁוּוֹת לַמָּקוֹם צוּרָה שֶׁל “עֶזְרַת־נָשִׁים”, עוֹמְדוֹת הָיוּ הַנָּשִׁים וּמִתְפַּלְּלוֹת בַּמַּחֲזוֹר. אֶסְתֵּר, בְּשִׂמְלָה שֶׁל חַג וּבְמִטְפַּחַת לְבָנָה עַל רֹאשָׁהּ, הִקְשִׁיבָה לְנִגּוּנֵי הַיָּמִים־הַנּוֹרָאִים הַזָּרִים לָהּ וְהֵנִיעָה שְׂפָתֶיהָ חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא יָדְעָה מִכָּל זֶה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת וִיחִידָה.

כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַבַּיִת צַר מִלְּהָכִיל אֶת הַזָּרִים הַמִּתְכַּנְּסִים כָּל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת, הִתְחִיל וִילִי בּוֹנֶה וּמַרְחִיב, מַעְלֶה קוֹמָה נוֹסֶפֶת עַל בֵּיתוֹ. תְּחִלָּה עָסַק בַּמְּלָאכָה בְּעַצְמוֹ, דָּפַק וְנִסֵּר וְחִבֵּר, אַךְ מִשֶּׁרָאָה שֶׁהָעֲבוֹדָה רַבָּה מִדַּי וְלֹא יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, הָלַךְ וְהִזְמִין כַּמָּה בַּעֲלֵי־מְלָאכָה. הֵם בִּנּוּ אֶת הַבַּיִת כֻּלּוֹ מֵחָדָשׁ וְהִגְדִּילוּהוּ, עַד לְבִלְתִּי הַכִּיר. מִכָּל שְׁאָר הַבָּתִּים שֶׁבַּסְּבִיבָה הָיָה נִכָּר בְּגָדְלוֹ וּבְגָבְהוֹ. אַחַר־כָּךְ צִבְּעוּ אוֹתוֹ אָדֹם וְאֶת הַתְּרִיסִים יָרֹק. כְּשֶׁהָיָה כְּבָר הַכֹּל מוּכָן, צִיְּרוּ עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל שֶׁלֶט גָּדוֹל וְלָבָן וְעָלָיו שְׁמוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת. “הַקַּיְטָנָה שֶׁל וִילִי” צִיְּרוּ שָׁם בְּאוֹתִיּוֹת יָפוֹת וּמְסֻלְסָלוֹת. מִתַּחַת לַשֵּׁם קָבְעוּ “מָגֵן־דָּוִד”, וּבְתוֹכוֹ שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת מְשֻׁבָּצוֹת: “כָּשֵׁר”.

הַמְּכוֹנִיּוֹת מִן הָעֲיָרָה הִתְחִילוּ בָּאוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. ר' הִירְשׁ הָיָה כּוֹתֵב תְּכוּפוֹת מִכְתָּבִים לִקְרוֹבָיו וּלְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי חֲצַר הַמֶּשֶׁק כְּאָדָם הַמְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, מַעֲשֵׂה בַּעַל־הַבַּיִת, וְיָדָיו נְתוּנוֹת בְּתוֹךְ כִּיסָיו הָאֲחוֹרִיִּים שֶׁל חֲלוּקוֹ.

– בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, ווֹלְף, כְּשֶׁיִּהְיוּ לָנוּ כָּאן כַּמָּה מִנְיָנִים יְהוּדִים, – אָמַר, – יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהָכִין “נְיָרוֹת” וּלְהָבִיא הֵנָּה אֶת הָרַב שֶׁל עֲיָרָתֵנוּ… בְּלִי נֵדֶר…

ווֹלְף הִבִּיט בְּעַיִן זוֹעֶמֶת עַל הַמְכוֹנִיּוֹת הַחֲדָשׁוֹת, הַמַּפְחִידוֹת אֶת תַּרְנְגֹלוֹתָיו וּפָרוֹתָיו וְסוּסָיו, הוּא רִחְרַח בְּאַפּוֹ אֵת רֵיחוֹת־הַבֶּנְזִין הַחֲרִיפִים, הַמְמַלְּאִים אֶת הָאֲוִיר סִרְחוֹן, וּמִבְּלִי לְהוֹצִיא דִּבּוּר מִפִּיו פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ אֶל סוּסָיו שֶׁבָּאֻרְוָה.

הוּא חָשַׁב עַל יְצִיאָה מִכָּאן, לָקוּם וְלַעֲזֹב הַכֹּל וְלָלֶכֶת, כְּמוֹ אָז מִן הָעֲיָרָה, כְּשֶׁיָּצָא פִּתְאֹם בְּאַחַד הַלֵּילוֹת מִבֵּיתוֹ וְעָבַר אֶל מֵעֵבֶר לַגְּבוּל.

הַסּוּסִים שִׁרְבְּבוּ אֶת צַוְּארֵיהֶם וְקֵרְבוּ אֵלָיו אֶת רָאשֵׁיהֶם לִלְטִיפָה וְצָהֲלוּ כְּנֶגְדּוֹ בְּגַעְגּוּעִים וּבְאַהֲבָה.