א    🔗

– אֵין לְחַכּוֹת עוֹד, רָחֵל – אָמַר מְנַשֶּׁה בְּקוֹל נָמוּךְ, רְצִינִי אַךְ בָּרוּר. – שְׁעַת חֲצוֹת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה.

רָחֵל עָצְרָה בְּבִכְיָהּ וְהֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁל יִרְאַת כָּבוֹד בְּעֵת שֶׁבַּעְלָהּ בֵּרַךְ עַל הַנֵּרוֹת, אַךְ לִבָּהּ לֹא רָחַשׁ שִׂמְחָה לְזֵכֶר הַנֵּס שֶׁעָשָׂה לָהֶם אֱלֹהֵי אֳבוֹתֶיהָ בְּהַצִּילוֹ אוֹתָם וְאֶת מִקְדָּשָׁם מִידֵי הַיְּוָנִים.

לִבָּהּ נִקְרַע בְּקִרְבָּהּ מִדְּאָגָה לְגוֹרַל בְּנָהּ, זֶה בְּנָהּ הַמַּתְמִיד, אֲשֶׁר נֶעְדַּר זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְלֹא סִבָּה מִן הַבַּיִת בִּשְׁעַת הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה. מַה הוּא עוֹשֶׂה שָׁם מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ, בְּעִיר רוֹמָא הַגְּדוֹלָה, הָאֲפֵלָה, הַבְּנוּיָה מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת? וּמַדּוּעַ יָפֵר אֶת חֹק הָאַפִּיפְיוֹר דַּוְקָא בְּלַיְלָה מְבַשֵּׂר־רָע זֶה, אֲשֶׁר בּוֹ חוֹגְגִים הַנּוֹצְרִים אֶת הֻלֶּדֶת מְשִׁיחָם?!

בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת הִבִּיטָה בִּפְנֵי בַּעְלָהּ הַזּוֹעֲפִים וְהַמְקֻמָּטִים וְרָאֲתָה שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לְהַדְלִיק בַּ“שַּׁמָּשׁ” הַקָּטָן שֶׁבְּיָדוֹ אֶת נֵרוֹת־הַשַּׁעֲוָה בִּמְנוֹרַת הַכֶּסֶף בַּעֲלַת תִּשְׁעַת־הַקָּנִים.

– "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר

קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה" –

בֵּרַךְ הַזָּקֵן.

וּבְקוֹל רוֹעֵד נִלְוְתָה גַם רָחֵל לְשִׁירַת הַפִּזְמוֹן הָעַתִּיק שֶׁבְּסוֹף הַטֶּקֶס:

"מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ,

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.

אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ".

הִיא שָׁרָה אַךְ רוּחָהּ שׁוֹטְטָה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הַחֲשֵׁכָה הַמּוּאָרִים בְּפַנָּסֵי שֶׁמֶן, וְלִבָּהּ מָלֵא הָיָה חֲרָדָה. בְּנָהּ נָתוּן בְּסַכָּנָה, וְהוּא עָלוּל לְהֵאָסֵר. אָמְנָם כֵּן, מַצַּב הַיְּהוּדִים בְּרוֹמָא הָיָה בָּטוּחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּהַרְבֵּה עָרִים אֲחֵרוֹת; בְּעִיר זוֹ, בְּלֵב לִבָּהּ שֶׁל הַנַּצְרוּת, יָשְׁבוּ בְּדֶרֶךְ נֵס לְמִן הֻלֶּדֶת הַנּוֹצְרִי. עַל הַגֶּטוֹ לֹא עָבְרוּ פֻּרְעָנֻיּוֹת כַּאֲשֶׁר בָּאוּ עַל בַּרְצֶלוֹנָה, פְרַנְקְפוּרְט אוֹ פְּרָג. סַעֲרַת הַפְּרָעוֹת וְהַשְּׁחִיטוֹת שֶׁל נוֹסְעֵי הַצְּלָב הִתְחוֹלְלָה הַרְחֵק מִבִּירַת־הַצְּלָב. בְּאַנְגְּלִיָּה, בְּצָרְפַת, בְּאַשְׁכְּנַז הָיָה הַיְּהוּדִי “הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל”. עָלָיו הֶעֱלִילוּ שֶׁהִרְעִיל אֶת מֵי הַבְּאֵרוֹת וְגָרַם לַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה, הוּא רָצַח אֶת בֶּן הָאֱלֹהִים, שָׁחַט יְלָדִים וּמָצַץ אֶת דָּמָם, נִאֵץ אֶת שֵׁם הַקְּדוֹשִׁים וְעָשָׂה כָּל מַעֲשֵׂי פֶּשַׁע. לֹא כֵן יְהוּדֵי רוֹמָא.

הֵם לֹא הָיוּ אֶלָּא כּוֹפְרִים טַרְדָּנִים! אוּלַי הָעֲנִיּוּת שֶׁבְּגֶטוֹ זֶה, שֶׁהֵבִיאָה אֶת יוֹשְׁבָיו לְהִתְנַוְּנוּת אִטִּית, הִצִּילָה אוֹתָם מִטֶּבַח לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת. בְּכָל זֹאת לֹא הָיְתָה שְׁפִיכַת־דָּמִים מִקְרֶה שֶׁלֹּא בָּא מֵעוֹלָם גַּם עַל גֶּטוֹ זֶה!

קוֹל הַשִּׁיר נָדַם עַל שִׂפְתֵי רָחֵל, אַךְ מְנַשֶּׁה הִמְשִׁיךְ:

"יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים.

וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים,

וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַֹנִּים,

בְּנֵי בִּינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים!"

הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים אֲמִידִים, אִם כִּי שִׂמְלָתָהּ שֶׁל רָחֵל הֵעִידָה עַל הַגְּבוּל אֲשֶׁר שָׂמָה פְּקֻדַּת הַשִּׁלְטוֹן לְמוֹתָרוֹת: – שִׂמְלַת מֶשִׁי מְשֻׁמָּשָׁה הָיְתָה זוֹ וּבְצַוְּארוֹנָה סִכָּה מְשֻׁבֶּצֶת פְּנִינָה אַחַת, עַל זְרוֹעָהּ הָאַחַת צָמִיד, טַבַּעַת עַל אַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֶיהָ, לְצַוָּארָהּ מַחֲרֹזֶת יְחִידָה וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ נְתוּנוֹת בְּרֶשֶׁת פְּשׁוּטָה וְזוֹלָה.

הִיא הִתְבּוֹנְנָה בַּמְּנוֹרָה בַּעֲלַת תִּשְׁעַת הַקָּנִים וְעֶצֶב מִסְתּוֹרִי מִלֵּא אֶת לִבָּהּ. אִלּוּ יָצְאוּ מֵחֲלָצֶיהָ תִּשְׁעָה בָּנִים, כַּאֲשֶׁר הָיוּ לְאִמָּהּ שֶׁל מִרְיָם!… אַךְ אוֹיָה! רַק נֵר אֶחָד לָהּ – נֵר קָטָן אֶחָד. מַשַּׁב רוּחַ קַל – וְאֵינֶנּוּ, וְעוֹלָמָהּ יֶחְשַׁךְ בַּעֲדָהּ!

יוֹסֵף אֵינֶנּוּ בְּתוֹךְ כָּתְלֵי הַגֶּטוֹ – בָּזֶה אֵין כָּל סָפֵק. מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב לֹא הָיָה גוֹרֵם לָהּ דְּאָגָה זוֹ. לְעוֹלָם לֹא! אָמְנָם לֹא אַחַת רָצוּ הִיא, בַּעְלָהּ וּמִרְיָם לְכָל מָקוֹם בַּגֶּטוֹ לְחַפְּשׂוֹ וַאֲפִלּוּ לַסִּמְטָאוֹת הַנִּרְפָּשׁוֹת, מְקוֹם שָׁם מַשְׁאִירָה גֵאוּת הַטִּבֶּר תָּמִיד בִּצּוֹת־קַדַּחַת, מְקוֹם שָׁם גָּרוּ עֶשֶׂר נְפָשׁוֹת לְבַיִת, מְקוֹם שָׁם עָבְרוּ בָּרְחוֹבוֹת אֲנָשִׁים חוֹלָנִיִּים, וְהִתְגּוֹלְלוּ תִינוֹקוֹת עֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה. כֵּן, הֵם כְּבָר שָׂבְעוּ צָרוֹת וּדְאָגָה – אַךְ מֵעוֹלָם לֹא בָּאָה עֲלֵיהֶם צָרָה כָּזוֹ.

יוֹסֵף בְּנָם הָיָה יְפֵה תֹּאַר, שְׁחוֹר עֵינַיִם, בַּעַל פָּנִים סְגַלְגַּלִּים עֲדִינִים וּפַרְצוּף שָׁזוּף וּמָלֵא רֹךְ. צָעִיר זֶה לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְהִסְתַּגֵּל לְצוּרוֹת־הַמִּסְחָר הַמֻּגְבָּלוֹת שֶׁבַּגֶּטוֹ וּלְהִצְטַמְצֵם בָּהֶן, וּבִכְלָל הָיָה מוּזָר בַּהֲלִיכוֹתָיו. מַדּוּעַ לֹא כְּכָל הַבָּנִים בְּנָם? לָמָּה יְהַלֵּךְ בָּרְחוֹבוֹת בְּלִי שֶׁעֵינָיו תִּרְאֶינָה דָבָר? מַדּוּעַ זֶה יִבְכֶּה עַל שִׁירֵי הַחוֹל שֶׁל מְשׁוֹרֵרי הָאַהֲבָה הַסְּפָרַדִּיִּים, כְּאִלּוּ הָיוּ פִּזְמוֹנֵי “סְלִיחוֹת”? מַדּוּעַ זֶה לֹא יִקַּח לוֹ לְאִשָּׁה אֶת מִרְיָם, אֲשֶׁר רָצְתָה בּוֹ – דָּבָר הַגָּלוּי לְעֵין כֹּל? מַדּוּעַ שָׂם לְאֶפֶס וּלְאַיִן אֶת מִנְהֲגֵי הַגֶּטוֹ, וְנִמְנַע מִשִּׁדּוּךְ נָאֶה כָּל כָּךְ בֵּין שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת וַאֲמִידוֹת?

 

ב    🔗

הֵם עָלוּ עַל יְצוּעָם. כָּךְ דָּרַשׁ מְנַשֶּׁה.

יוֹסֵף בְּנָם לֹא יָשׁוּב עַד אוֹר הַבֹּקֶר. תָּמִיד הָיְתָה מִצְוַת מְנַשֶּׁה חֲזָקָה עַל רָחֵל אִשְׁתּוֹ, אַךְ הַפַּעַם הָיְתָה מִצְוָתוֹ קָשָׁה לָהּ בְּיוֹתֵר. אָרַךְ לָהּ הַלַּיְלָה הַזֶּה, וּמֵאָה חֶזְיוֹנוֹת־בְּעָתָה עָבְרוּ לְנֶגֶד עֵינֶיהָ.

הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה בִּשְׁמֵי הַגֶּטוֹ וְשָׁלְחָה קַרְנֵי־אוֹרָהּ אֶל בֵּין גַּגּוֹת־הַבָּתִּים הַצְּפוּפִים וְהָרָמִים. חֲמֵשֶׁת שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה, אַךְ יוֹסֵף לֹא בָּא אַף בְּאֶחָד מֵהֶם. הָרוֹכְלִים הַיְּהוּדִים יָצְאוּ הַשּׁוּקָה, כּוֹבְעֵיהֶם הַצְּהֻבִּים לְרָאשֵׁיהֶם, וְדָחֲפוּ לִפְנֵיהֶם עֶגְלוֹת־יָד קְטַנּוֹת עֲמוּסוֹת סְחוֹרוֹת מְיֻחָדוֹת לְחַג־הַמּוֹלָד.

מֵהֶם שֶׁמָּכְרוּ עֲשָׂבִים, שִׁקּוּיֵי־אַהֲבָה וְקָמֵיעוֹת בִּדְמוּת קַתְרוֹסִים בַּעֲלֵי אַרְבָּעָה מֵיתָרִים – סְגֻלּוֹת לִילָדִים מִפְּנֵי מַחֲלוֹת. גַּם מְנַשֶּׁה הָלַךְ לְבֵית־מִסְחָרוֹ וּפָנָיו הַמְקֻמָּטִים זוֹעֲפִים עוֹד יוֹתֵר. הוּא אָסַר עַל אִשְׁתּוֹ לִשְׁאֹל וְלַחֲקֹר אֶת דְּבַר הֵעָדְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִחוּץ לַתְּחוּם, פֶּן תִּמְסֹר עַל יְדֵי כָךְ לָאוֹיֵב, כִּי הֵפֵר בְּנָם אֶת הַחֹק.

וּבֵינָתַיִם אוּלַי יָשׁוּב הָעֶלֶם הַתּוֹעֶה. בֵּית־מִסְחָרוֹ שֶׁל מְנַשֶׁה הָיָה בְּ“רַחֲבַת הַיְּהוּדִים”. אֶת כָּל הַמְּבוֹאוֹת חָסְמוּ חֲנֻיּוֹת רַבּוֹת, בְּעִקָּר חֲנֻיּוֹת לְמִמְכַּר בְּגָדִים יְשָׁנִים, כִּי הַמִּסְחָר בִּבְגָדִים חֲדָשִׁים הָיָה אָסוּר עַל הַיְּהוּדִים מִטַּעַם הָאַפִּיפְיוֹר. אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיג כָּאן כָּל מִינֵי בְּגָדִים מְשֻׁמָּשִׁים, הָחֵל בְּבִגְדֵי רוֹעֶה פְּשׁוּטִים וְכַלֵּה בִּגְלִימוֹת בָּלוֹת שֶׁל שָׂרֵי הֶחָצֵר. בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הָרְחוֹב נִמְצְאָה מַזְרֵקָה, שֶׁסִּפְּקָה לַגֶּטוֹ מַיִם מִתְּעָלַת פָּאוּלוּס הַחֲמִישִׁי, וְעַל פְּנֵי הַמַּזְרֵקָה הִתְנוֹסְסָה כְּתֹבֶת רוֹמָאִית. בִּקְצוֹת הָרֹבַע הִתְנַשְּׂאוּ בִּנְיָנִים אֲחָדִים בְּכָל הֲדָרָם הַמֻּזְנָח, וְטִשְׁטְשׁוּ אֶת הַמַּרְאֶה הַחַדְגּוֹנִי שֶׁל צְרִיפֵי הַגֶּטוֹ, הֲלֹא הֵם: הָאַרְמוֹן הָעַתִּיק שֶׁל בּוּקַפַּדוּלִי, הֵיכָל אֶחָד בַּעַל מִגְדָּל גָּבֹהַּ וּשְׁלשָׁה בָּתֵּי תְפִלָּה עֲזוּבִים. הָיָה עוֹד שַׁעַר אֶחָד, שֶׁהָיָה נִסְגָּר עִם שְׁקִיעָה, אֲשֶׁר בּוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לָבוֹא לְ“רַחֲבַת יְהוּדִים” אַחֶרֶת, זוֹ אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נָהֲרוּ הַנּוֹצְרִים לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הַיְּהוּדִים.

אַךְ יָצָא מְנַשֶּׁה אֶת הַבַּיִת, וּמִרְיָם בָּאָה לִשְׁאֹל אִם חָזַר יוֹסֵף. פָּנֶיהָ הַמִּזְרָחִיִּים יָפִים הָיוּ, וְעֵינֶיהָ לָחֲשׁוּ־רָחֲשׁוּ אוֹר אַהֲבָה וְרַחֲמִים. שִׂמְלַת־צֶמֶר פְּשׁוּטָה לְבוּשָׁה הָיְתָה, בְּלֹא כָּל מַלְמָלָה אוֹ רִקְמָה, וְרַק תַּכְשִׁיט אֶחָד לָהּ: צְמִיד כֶּסֶף. רָחֵל סִפְּרָה לָהּ בִּדְמָעוֹת, כִּי אֵין קוֹל וְאֵין שְׁמוּעָה מִבְּנָהּ, אַךְ מִרְיָם לֹא בָּכְתָה וּבִקְשַׁתָּה לְהִתְעוֹדֵד וּלְהִתְחַזֵּק.

וְאָמְנָם כֵּן. לֹא עָבַר זְמַן רַב וְיוֹסֵף הוֹפִיעַ. פָּנָיו הִבִּיעוּ פַּחַד וְהִתְלַהֲבוּת כְּאֶחָד, שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ הַשְּׁחוֹרוֹת הָיוּ פְּרוּעוֹת וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ בְּאוֹר מוּזָר מִתּוֹךְ פָּנָיו הַשְּׁזוּפִים – דְּמוּת פִּיּוּטִית מְעַנְיֶנֶת, לְבוּשָׁה מְעִיל אֲדַמְדַּם־חוּם וַחֲבוּשָׁה כּוֹבַע צָהֹב־כֵּהֶה לְרֹאשָׁהּ.

– שָׁלוֹם, שָׁלוֹם – קָרָא בְּקוֹל חוֹגֵג. – יוֹסֵף, מָה רָאִיתָ לְהוֹלְלוּת זוֹ? – גִּמְגְּמָה רָחֵל.

– יְבֹרַךְ שֵׁם אֵל בִּמְרוֹמָיו וְשָׁלוֹם עַל כָּל אָדָם יְשַׁר־לֵב – עָמַד יוֹסֵף בְּשֶׁלּוֹ. – הֵן חַג הַמּוֹלָד הַיּוֹם, אִמָּא – וּמִיָּד פָּתַח בְּשִׁירַת חֲרוּז מֵאֶחָד מִשִּׁירֵי חַג הַמּוֹלָד: “הָהּ, שִׁמְעוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהָרַחוּם…” רָחֵל הִכְּתָה בְּיָדָהּ עַל פִּי בְּנָהּ.

– מְחַרֵף וּמְנָאֵץ! – קָרְאָה, וּפָנֶיהָ כֻּסּוּ אַפְרוּרִית. יוֹסֵף סִלֵּק אֶת יָדָהּ בְּנַחַת. – אַתְּ, אִמָּא, אַתְּ הַמְנָאֶצֶת, – קָרָא – שִׂמְחִי וְעִלְזִי. הֵן בְּיוֹם זֶה נוֹלַד יֵשׁוּ, זֶה אֲשֶׁר הָיָה מְיֹעָד לְכַפֵּר עַל חַטְּאוֹת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

רָחֵל פָּרְצָה שׁוּב בְּבֶכִי.

– אֵין זֹאת כִּי אִם נִטְרְפָה דַעַת בְּנֵנוּ, נִטְרְפָה. מַה זֶּה עָשׂוּ לוֹ? וְרַעְיוֹן זֶה עָלָה וְגָבַר עַל כָּל מַה שֶּׁיָּגֹרָה.

יִסּוּרִים הֵעִיבוּ אֶת הַדְּמָמָה הַנְּעִימָה הַנְּסוּכָה עַל פְּנֵי מִרְיָם שֶׁעָמְדָה לְיַד הַחַלּוֹן.

– דַּעְתִּי נִטְרְפָה?! הָהּ, אִמָּא, הֵן אֲנִי כְּאָדָם שֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ. שִׂמְחִי נָא, שִׂמְחִי בְּשִׂמְחָתִי. נִשְׁתַּקַּע נָא בִּשְׂשׂוֹן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, נִצְטָרֵף לְכָל הָאֱנוּשׁוּת!

רָחֵל חִיְּכָה חִיּוּךְ כָּפוּי מִתּוֹךְ דִּמְעוֹתֶיהָ. – רַב לְךָ הֲבָלִים אֵלֶּה – הִתְחַנְּנָה לְפָנָיו. – רַק חַג הַחֲנֻכָּה הוּא לָנוּ יוֹם זֶה וְלֹא פּוּרִים. אֵין לְהִתְחַפֵּשׂ הַיּוֹם!

– יוֹסֵף, מַה לְּךָ, יוֹסֵף? – נִשְׁמַע קוֹלָהּ הַנָּעִים שֶׁל מִרְיָם. – מַה זֶּה עָשִׂיתָ? אֵיפֹה זֶה הָיִיתָ?

– הֲגַם אַתְּ פֹּה, מִרְיָם? – רַק עַתָּה רָאוּ אוֹתָהּ עֵינָיו וְחָשׁוּ בִּמְצִיאוּתָהּ. – מִי יִתֵּן וְהָיִית גַּם אַתְּ עִמָּדִי שָׁם!

– אֵיפֹה?

– בְּבֵית הַתְּפִלָּה שֶׁל פֶּטֶר הַקָּדוֹשׁ. הָהּ, מַה שָֹמַיְמִית וְנִשְׂגָבָה הָיְתָה הַשִּׁירָה!

– בְּבֵית הַתְּפִלָּה שֶׁל פֶּטֶר הַקָּדוֹשׁ! –

חָזְרָה וְאָמְרָה רָחֵל בְּקוֹל נִחָר – אַתָּה, בְּנִי יוֹסֵף, הַהוֹגֶה בְּתוֹרַת ה', אַתָּה טִמֵּאתָ נַפְשְׁךָ כָּל כָּךְ?

– לֹא, לֹא חִלּוּל יֵשׁ בְּכָךְ – הִפְסִיקָה מִרְיָם בְּנַחַת. – הַאִם לֹא סִפַּרְתְּ לָנוּ, כִּי אֲבוֹתֵינוּ הָלְכוּ גַם הֵם לְבֵית הַתְּפִלָּה שֶׁל סִיקְסְטוּס בְּשַׁבָּתוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם?

– כֵּן, כֵּן. – אֲבָל זֶה הָיָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּיכָאֵל אַנְגֶּ’לוֹ בּוּאוֹנָרוֹטִי צִיֵּר אֶת צִיּוּרֵי הַקִּיר שֶׁלּוֹ עַל גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הָלְכוּ לִרְאוֹת אֶת דְּמוּת משֶׁה רַבֵּנוּ עַל קִבְרוֹ הַנֶּהְדָּר שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר. וַאֲנִי אַף שָׁמַעְתִּי עַל יְהוּדִים שֶׁהִתְגַּנְּבוּ לְתוֹךְ בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁל פֶּטֶר הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָעַמּוּד הָרָעוּעַ שֶׁל מִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה, הַנָּתוּן בִּידֵי כּוֹפְרִים אֵלֶּה, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. אֲבָל אֶפִּיקוֹרוֹס זֶה הֵן הָלַךְ לִתְפִלַּת הַחֲצוֹת.

–כֵּן, כֵּן – אָמַר יוֹסֵף בְּקוֹל רַךְ וְעָנֹג כַּאֲחוּז חֲלוֹם – תְּפִלַּת חֲצוֹת: בְּשָׂמִים וּמְאוֹרוֹת וּדְמֻיּוֹת קְדוֹשִׁים, וּזְגוּגִיּוֹת־צִבְעוֹנִין הֲדוּרוֹת וַהֲמוֹן מִתְפַּלְּלִים בּוֹכִים, וְזִמְרָה נִפְלָאָה, מִתְיַפַּחַת גַּם הִיא.

רֶגַע וְהַקּוֹל הָיָה נוֹקֵב כְּיִלְלַת קְדוֹשִׁים וּמִשְׁנֵהוּ – כְּרַחַשׁ דִּמְמַת הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה.

– וְאֵיכָה נוֹעַזְתָּ לְהֵרָאוֹת בַּכְּנֵסִיָּה? – שָׁאֲלָה רָחֵל בְּקוֹל בֶּכִי. וְכִי עַל לֵב מִי זֶה יַעֲלֶה, כִּי יְהוּדִי נִמְצָא בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן הָרַב? בַּחוּץ שָׂרְרָה אֲפֵלָה וּבִפְנִים אַפְלוּלִית. הֵלַטְתִּי פָּנָי וּבָכִיתִי. הַכֹּל הִבִּיטוּ בַּחַשְׁמַנִּים לְבוּשֵׁי הֶהָדָר, בָּאַפִּיפְיוֹר, בַּמִּזְבֵּחַ. וְכִי מִי זֶה שָׂם עֵינָיו בִּי?

וְהַכּוֹבַע הַצָּהֹב?

– אֵין נִכְנָסִים לְבֵית הַתְּפִלָּה בְּכִסּוּי רֹאשׁ. – וְאַתָּה נִאַצְתָּ אֶת הַשֵּׁם וְגִלִּיתָ רֹאשְׁךָ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה? – אָנֹכִי לֹא לִתְפִלָּה נִתְכַּוַּנְתִּי בְּבוֹאִי שָׁמָּה, אִמָּא יַקִּירָה. סַקְרָנוּת עַזָּה מְשָׁכַתְנִי. רָצִיתִי לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינַי וְלִשְׁמֹעַ בְּעֶצֶם אָזְנַי אֶת הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה לְיֵשׁוּ הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר רַבּוֹתַי עוֹשִׂים אוֹתָהּ לְלַעַג וּלְקֶלֶס. אַךְ אָנֹכִי נִסְחַפְתִּי בַּזֶּרֶם הַכַּבִּיר שֶׁל נְעִימַת־הָעוּגָב, שֶׁעָלְתָה וְהִתְנַשְּׂאָה כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, כִּמְחַשֶּׁבֶת לְהִנָּפֵץ אֶל הֲדוֹם רַגְלָיו שֶׁל הקב"ה בִּרְקִיעַ הַבְּדֹלַח. וּלְפֶתַע הִכַּרְתִּי לָדַעַת אֶל מָה וְלָמָּה תַעֲרֹג נַפְשִׁי. יָדַעְתִּי וַהֲבִינוֹתִי פֵּשֶׁר הָעֵרָגוֹן וְאִי־הַמְּנוּחָה אֲשֶׁר אֲכָלוּנִי תָּמִיד כָּאֵשׁ, אִם כִּי מֵעוֹדִי לֹא דִּבַּרְתִּי עַל כָּךְ דָּבָר. כְּהֶרֶף עַיִן בַּנְתִּי לְסוֹד הַשַּׁלְוָה.

– וּמַה הוּא, יוֹסֵף? – שָׁאֲלָה מִרְיָם רַכּוֹת, כִּי רָחֵל נָשְׁמָה כָּל כָּךְ קָשֶׁה שֶׁלֹּא יָכְלָה כִּמְעַט לְדַבֵּר.

– לִהְיוֹת לְקָרְבָּן – אָמַר יוֹסֵף בְּנַחַת, וּבְעֵינָיו בָּעֲרָה אֵשׁ הַשִּׂמְחָה. – לִסְבֹּל, לְהִתְמַסֵּר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם; לָמוּת בְּעוֹלָמִי הַפְּרָטִי תוֹךְ יִסּוּרִים נְעִימִים וַעֲרֵבִים, כְּאוֹתָם הַקּוֹלוֹת הָרוֹתְתִים שֶׁעָלוּ מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַמְזַמֵּר בַּמַּקְהֵלָה. הָהּ, מִרְיָם, אִלּוּ יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא אֶת אַחֵינוּ מִן הַגֶּטוֹ! אִלּוּ יָכֹלְתִּי לְהָבִיא לָהֶם שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, לַעֲשׂוֹתָם לִבְנֵי רוֹמָא מְשֻׁחְרָרִים!

– רָצוֹן טוֹב הוּא, בְּנִי, אַךְ רַק בִּידֵי ה' לַעֲשׂוֹתוֹ. – כֵּן, אֱמֶת דִּבַּרְתְּ. נִתְפַּלֵּל נָא לֶאֱמוּנָה. וּבִהְיוֹתֵנוּ לְנוֹצְרִים יִבָּטְלוּ שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ מֵאֲלֵיהֶם.

– לְנוֹצְרִים?! – קָרְאוּ רָחֵל וּמִרְיָם מְלֵאוֹת חֲרָדָה. – כֵּן, לְנוֹצְרִים – אָמַר יוֹסֵף בְּלֹא פִּקְפּוּק כָּלְשֶׁהוּ. רָחֵל רָצָה לַדֶּלֶת וּסְגָרַתָּה יָפֶה יָפֶה. כָּל אֲבָרֶיהָ רָעֲדוּ.

– הַס! – נָשְׁמָה בִּכְבֵדוּת. – עַד פֹּה תָבוֹא רוּחַ־טֵרוּפְךָ וְלֹא תוֹסִיף. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם! וּמָה אִם יִשְׁמָעוּךָ מְדַבֵּר כָּזֹאת וְהַדָּבָר יַגִּיעַ לְאָזְנֵי אָבִיךָ? – הִיא פֵּרְשָׂה יָדֶיהָ בְּדַבְּרָהּ.

– יוֹסֵף, שִׂים לֵב לְמַעֲשֶׂיךָ, – הִפִּילָה מִרְיָם אֶת תַּחֲנוּנֶיהָ לְפָנָיו וְלִבָּהּ רָצוּץ וְשָׁבוּר. – אֵין אֲנִי מְלֻמֶּדֶת. אִשָּׁה אֲנִי וְלֹא יוֹתֵר. אַךְ אַתָּה תַלְמִיד חָכָם, וּמְאַחֲזֵי־עֵינַיִם אֵלֶּה, הָעוֹשִׂים תַּרְמִית בְּכִתְבֵי קָדְשֵׁנוּ, וַדַּאי שֶׁלֹּא הִתְעוּךָ! אַתָּה הֵן יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לְכָל סֵרוּסֵיהֶם וְזִיּוּפֵיהֶם בְּכִתְבֵי קָדְשֵׁנוּ!

– הָהּ, מִרְיָם, – עָנָה יוֹסֵף רַכּוֹת. – הַאִם גַּם אַתְּ כְּאַחֵינוּ הַיְּהוּדִים אַתְּ? הֵם אֵינָם מְבִינִים. הֵן הַלֵּב הוּא הָעִקָּר כָּאן, וְלֹא פֶּרֶק פְּלוֹנִי וּפָסוּק אַלְמוֹנִי! מַה הָרֶגֶשׁ הַנִּשְׂגָב בְּיוֹתֵר, הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר שֶׁבִּי? לִהְיוֹת קָרְבָּן! וְלָכֵן זֶה אֲשֶׁר הָיָה כֻּלּוֹ קָרְבָּן, כֻּלּוֹ סוֹבֵל, מְעֻנֶּה וְקָדוֹשׁ, הוּא הוּא הַנַּעֲלֶה, הוּא הָאֱלֹהִים!

– אַל תּוֹסִיפִי לְדַבֵּר עִמּוֹ, מִרְיָם, – קָרְאָה הָאֵם. – הָהּ, כּוֹפֵר שֶׁכְּמוֹתְךָ, אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתַי הֲרִיתִיךָ וִילִדְיתִּיךָ! מַדּוּעַ לֹא תֹאכֶלְךָ אֵשׁ־מָרוֹם בְּעָמְדְךָ כֹּה לְפָנַי?!

– אַתָּה מְדַבֵּר עַל סֵבֶל, עִנּוּיִים וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם, יוֹסֵף, – קָרְאָה מִרְיָם בְּלִי לָשִׂים לֵב לְדִבְרֵי רָחֵל.

– הֵן אָנוּ הַיְּהוּדִים, וְלֹא הַנּוֹצְרִים, הִנְנוּ מְעֻנִּים וְסוֹבְלִים וּמְקַדְּשֵׁי־הַשֵּׁם. אָנּו כְּלוּאִים פֹּה כִּבְהֵמוֹת בְּמִכְלְאוֹתֵיהֶן. אוֹתוֹת־קָלוֹן יַבְדִּילוּנוּ מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת. הַתַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ נִשְׂרַף. אֲסוּרָה עָלֵינוּ כָּל עֲבוֹדָה שֶׁכָּבוֹד הִיא לְעוֹשֶׂיהָ. אַף אֶת מֵתֵינוּ אָסוּר לָנוּ לִקְבֹּר בְּכָבוֹד וְאַף לֹא לַחֲקֹק כְּתֹבֶת־זִכָּרוֹן עַל קִבְרָם. –

הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁבְּפָנֶיהָ דָמְתָה לְזוֹ אֲשֶׁר בְּפָנָיו. רוּחָהּ שֶׁל יְהוּדִית אוֹ יָעֵל הָיְתָה נְסוּכָה עַל פָּנֶיהָ אוֹתָהּ שָׁעָה.

– בְּשֶׁל מֹרֶךְ לִבֵּנוּ מִתְיַחֲסִים אֵלֵינוּ בְּבוּז כָּזֶה, מִרְיָם. מֶה הָיָה לְרוּחַ הַמַּכַּבִּים אֲשֶׁר בְּשִׁבְחוֹ אָנוּ שָׁרִים בְּחַג חֲנֻכָּה זֶה? הָאַפִּיפְיוֹר גּוֹזֵר גְּזֵרוֹת וְאָנוּ נִכְנָעִים, אִם אָמְנָם לְמַרְאִית עַיִן. אָנוּ מִתְקוֹמְמִים בַּסֵּתֶר, בַּעֲקַלָּתוֹן. הוּא גוֹזֵר: כּוֹבָעִים צְהֻבִּים, וְאָנוּ חוֹבְשִׁים כּוֹבָעִים צְהֻבִּים, אֶלָּא שֶׁלְּאַט לְאַט הַצָּהֹב הוֹלֵךְ וְכֵהֶה. הַצָּהֹב נַעֲשָׂה זְהַבְהַב, וְהַזְּהַבְהַב מַחֲוִיר, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף אָנוּ חוֹבְשִׁים כּוֹבָעִים אֲדֻמִּים כְּרַבִּים מִן הַחַשְׁמַנִּים, וְהַגְּזֵרָה צְרִיכָה לְהִתְחַדֵּשׁ. כֵּן עָלֵינוּ לְהִצְטַמְצֵם בְּבֵית־כְּנֶסֶת אֶחָד.

– שְׁתֹק, שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּמוֹתְךָ! – קָרְאָה אִמּוֹ – אַל תַּשְׁמִיעַ דְּבָרִים אֵלֶּה בְּקוֹל. הָהּ, אֵלִי! אֵלִי!

מֶה חָטָאתִי לְפָנֶיךָ, כִּי כָּכָה תְיַסְּרֵנִי? – וְמָה רוֹצֶה אַתָּה, יוֹסֵף? – אָמְרָה מִרְיָם. – הֵן אִי אֶפְשָׁר עִם זְאֵבִים! אָנּו הַמְּעַט. וְתַכְסִיסֵנוּ הָאֶחָד הוּא: עָרְמָה.

– אֲבָל אֲנַחְנוּ הֵן נוֹעַדְנוּ לִהְיוֹת עֵדֵי ה', מִרְיָם, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין אָנוּ אֶלָּא מַרְבֵּי לַהַג־תְּפִלָּה וּמִשְׂחָקִים דָּתִיִּים, וְזוֹ כָּל דָּתֵנוּ!

וְאִלּוּ שְׁלִיחֵי הַנּוֹצְרִים – הֵם עָבְרוּ בָּאָרֶץ וְהוֹדִיעוּ אֶת דְּבַר הָאֵל בְּכָל מָקוֹם! טוֹבִים חַיֵּי־גְבוּרָה קְצָרִים מֵחַיֵּי־בּשֶׁת אֲרֻכִּים אֵלֶּה!

הוּא פָּרַץ בִּבְכִי לְפֶתַע פִּתְאֹם וְשָׁקַע בְּכֻרְסָה, עָיֵף וְיָגֵעַ.

בִּן רֶגַע עָמְדָה אִמּוֹ לְצִדּוֹ, הִתְכּוֹפְפָה וְהִקְרִיבָה אֶת פָּנֶיהָ הָרְטֻבִּים מִדְּמָעוֹת לְפָנָיו.

– תּוֹדָה לָאֵל! תּוֹדָה לָאֵל! – בָּכְתָה. – הִנֵּה עָבְרָה רוּחַ הַטֵּרוּף!

הוּא לֹא עָנָה דָבָר. שׁוּב לֹא עָצַר כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וִכּוּחוֹ עִמָּהֶן. אַךְ לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהָאֵם שָׁאֲלָה:

– וְאֵיפֹה עָבַר עָלֶיךָ הַלַּיְלָה?

– בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל חֲנִיבַּעַל דֵּי־פְרַנְקוֹ.

מִרְיָם הִתְחַלְחֲלָה.

– זֶה אָבִיהָ שֶׁל הֶלֶנָה הַיָּפָה? – שָׁאֲלָה. – אָבִיהָ – עָנָה וּפָנָיו הִסְמִיקוּ.

– וְאֵיךְ זֶה בָּאתָ לְשָׁם, לְבֵית אֲצִילִים זֶה, לְבַיִת כֹּה קָרוֹב לָאַפִּיפְיוֹר? – וְכִי לֹא סִפַּרְתִּי לָךְ, אִמָּא, שֶׁהִצַּלְתִּי אֶת בִּתּוֹ בִּשְׁעַת הַקַּרְנִיבַל הָאַחֲרוֹן, כַּאֲשֶׁר נִסְחֲפָה עִם זֶרֶם הַקָּהָל הַגָּדוֹל בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי וְהָיְתָה כִּמְעַט לְמִדְרָס לְרַגְלֵי הַשְּׁוָרִים שֶׁנָּסוּ בְּבֶהָלָה מִזִּירַת הַתַּחֲרוּת?

– לֹא, אֵינִי זוֹכֶרֶת דָּבָר – אָמְרָה רָחֵל בַּהֲנִיעָה רֹאשָׁהּ. – אַתָּה רַק מַזְכִּירֵנִי עַתָּה, אֵיךְ יִרְדְּפוּנוּ הַנּוֹצְרִים כִּרְדֹף חַיּוֹת יַעַר.

הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ לִדְבָרֶיהָ. – סִנְיוֹר דֵּי־פְרַנְקוֹ הָיָה נָכוֹן לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה לְמַעֲנִי – הִמְשִׁיךְ. – אֶלָּא שֶׁאֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ דְּרִיסַת־רֶגֶל בְּסִפְרִיָּתוֹ הַגְּדוֹלָה. הֲלֹא תֵדְעִי עַד כַּמָּה אֲנִי מֵצֵר שֶׁהַנּוֹצְרִים מוֹנְעִים מֵאִתָּנוּ אֶת סִפְרֵיהֶם. פְּעָמִים רַבּוֹת יָשַׁבְתִּי בְּבֵיתוֹ עַד אֲשֶׁר רַד הָעֶרֶב וְעָלַי הָיָה לְהָחִישׁ צְעָדַי לָשׁוּב אֶל הַגֶּטוֹ.

– הִנֵּה, זֶהוּ מְקוֹר הָאָסוֹן! – לֹא, לֹא, אִמָּא. לֹא דִבַּרְנוּ בְּעִנְיְנֵי דָת.

– וְאֶמֶשׁ הָיִיתָ נָתוּן רֹאשְׁךָ וְרֻבְּךָ בִּקְרִיאָה וְשָׁכַחְתָּ! – הוֹסִיפָה מִרְיָם מִשֶּׁלָּהּ.

– כִּדְבָרַיִךְ כֵּן הוּא!

– אַךְ מַדּוּעַ זֶה לֹא הִזְהִירָה אוֹתְךָ הֶלֶנָה?

הַפַּעַם נִזְדַּעֲזַע יוֹסֵף. וְאוּלָם הוּא עָנָה פָּשׁוּט: – אָנוּ קָרָאנוּ אָז בְּדִבְרֵי טַסּוֹ. כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים לָהּ. יֵשׁ וְהִיא מְבָאֶרֶת לִי אֶת דִּבְרֵי אַפְּלַטוֹן וְאֶת דִּבְרֵי סוֹפוֹקְלֶס.

– וְאַתָּה, רַב לֶעָתִיד, שָׁמַעְתָּ? – קָרְאָה רָחֵל. – אֵין אַף שֶׁמֶץ נַצְרוּת בְּאֵלֶּה, אִמָּא, וְכֵן אֵין בָּהֶם כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ וּלְסַפֵּק. הֵיטִיב יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּשׁוֹרְרוֹ: אֶל חָכְמַת יָוָן אַל תִּקְרַב!

– הֲיָשַׁבְתָּ קָרוֹב אֵלֶיהָ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה? – שָׁאֲלָה מִרְיָם.

הוּא הֵסֵב אֶת עֵינָיו הַתְּמִימוֹת אֵלֶיהָ.

– הִיא לֹא הָלְכָה – אָמַר.

מִרְיָם פָּנְתָה פִּתְאֹם לַדֶּלֶת. – וְעַתָּה כְּשֶׁחָזַרְתָּ לְבֵיתְךָ וְשׁוּב אֵין לִדְאֹג לְךָ, אֵין לִי עוֹד מַה לַּעֲשׂוֹת כָּאן. יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים!

חָזָהּ הִכָּה גַלִּים בְּדַבְּרָהּ. הִיא מִהֲרָה לָצֵאת. – מִרְיָם הַמִּסְכֵּנָה! – נֶאֶנְחָה רָחֵל. – נַעֲרָה אֲהוּבָה וְנֶאֱמָנָה הִיא, הִיא לֹא תְסַפֵּר דָּבָר מִכָּל דִּבְרֵי חֵרוּפְךָ וְגִדּוּפְךָ!

יוֹסֵף קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ כְּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ עַקְרָב. – לֹא תְסַפֵּר דָּבָר! אֲבָל, אִמָּא, אֲנִי עַצְמִי אַכְרִיזֵם קֳבָל עַם וְעֵדָה בִּרְחוֹבוֹת הַגֶּטוֹ.

– הַס, הַס! – קָרְאָה הָאֵם וְהִיא כֻּלָּהּ רוֹעֶדֶת. – הֵן הַשְּׁכֵנִים יִשְׁמָעוּךָ.

– הֵן זֶה רְצוֹנִי!

– יִתָּכֵן כִּי עוֹד מְעַט יָבוֹא אָבִיךָ לִרְאוֹת אִם שַׁבְתָּ. – אֵלְכָה נָא וְאַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ.

– לֹא. – הִיא תָפְשָׂה בִּכְנַף מְעִילוֹ – לֹא אֶתֶּנְךָ לָצֵאת. הִשָּׁבְעָה לִי, כִּי לֹא תַשְׁמִיע בְּאָזְנָיו אֶת דִּבְרֵי הַנֶּאָצָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ פֹּה, שֶׁאִם לֹא כֵן יַכְּךָ מַכַּת־מָוֶת!

– וְכִי רוֹצָה אַתְּ כִּי אֲשַׁקֵּר לוֹ? הֵן עָלָיו לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָךְ. – לֹא, לֹא. אֱמֹר לוֹ כִּי נִסְגַּר הַשַּׁעַר בְּפָנֶיךָ וְכִי עָבַר עָלֶיךָ הַלַּיְלָה בַּמַּחֲבוֹא.

– הָאֱמֶת טוֹבָה מִכֹּל, אִמָּא. הוֹלֵךְ אֲנִי לְהַשְׁמִיעוֹ דְבַר אֱמֶת. – הוּא נֶחְלַץ מִיָּדֶיהָ וּפָרַץ הַחוּצָה.

הִיא יָשְׁבָה לָאָרֶץ וְהִתְנוֹעֲעָה הֵנָּה וָהֵנָּה בְּיִסּוּרִים קָשִׁים. הַשָּׁעוֹת הִתְנַהֲלוּ לְאִטָּן. אִישׁ לֹא בָּא. לֹא הַבֵּן וְלֹא הַבַּעַל. וּלְעֵינֶיהָ עָבְרוּ מַחֲזוֹת־בְּעָתָה עַל אֲשֶׁר נָפַל בֵּין הַשְּׁנַיִם. סָמוּךְ לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם קָמָה מִמְּקוֹם שִׁבְתָּהּ וְהִתְחִילָה מַתְקִינָה אֲרֻחָה לְבַעְלָהּ, אֲשֶׁר בָּא גַם הַפַּעַם בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁהוּא רָגִיל לָבוֹא תָמִיד. בְּעֵינֶיהָ הַמְּפִיקוֹת דְּאָגָה נִרְאוּ פָּנָיו הַזּוֹעֲפִים חִוְרִים יוֹתֵר מִתָּמִיד, אֲבָל הֵם לֹא גִלּוּ דָבָר. הוּא נָטַל יָדָיו בִּדְמָמָה, בֵּרַךְ וְיָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן. כְּמֵאָה פְּעָמִים רִחֲפָה הַשְּׁאֵלָה עַל שִׂפְתֵי רָחֵל, אַךְ רַק בְּסוֹף הָאֲרֻחָה מְלָאָה לִבָּהּ לִשְׁאֹל: – הֵן בְּנֵנוּ שָׁב. הַאִם רָאִיתָ אוֹתוֹ?

– בְּנֵנוּ? אֵיזֶה בֵּן? אֵין לָנוּ בֵּן! וְסִיֵּם אֶת אֲרֻחָתוֹ.

 

ג    🔗

הַצָּעִיר, אֲשֶׁר נִדַּח עַל־יְדֵי בְּנֵי עֲדָתוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, חִפֵּשׂ מִקְלָט בְּחֵיק הַכְּנֵסִיָּה הַקַּתּוֹלִית, וְהִיא הִסְבִּירָה לוֹ פָּנֶיהָ וְקִבְּלָה אוֹתוֹ בְּחִבָּה יְתֵרָה, כִּי מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב בָּא אֵלֶיהָ. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה מִסְפַּר הַמּוּמָרִים מִבֵּין הַיְהוּדִים מוּעָט בְּיוֹתֵר. אֵין פֶּלֶא אֵפוֹא, כִּי מִקְרֶה זֶה הָיָה חָשׁוּב מְאֹד בְּעֵינֵי הַכְּנֵסִיָּה. וְלָכֵן הָחְלַט לִטְבֹּל אֶת יוֹסֵף בֶּן מְנַשֶּׁה בְּרֹב פְּאֵר.

בֵּינָתַיִם, עַד יוֹם הַטְּבִילָה, יָשַׁב יוֹסֵף בַּמִּנְזָר וְשָׁם לָמַד אֶת עִקָּרֵי אֱמוּנָתוֹ הַחֲדָשָׁה. נֶאֱסַר עָלָיו לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הוֹרָיו וּבְנֵי עַמּוֹ, גַּם אִלּוּ הָיוּ הֵם רוֹצִים בְּכָךְ. הוּא נִצְטַוָּה לֹא לָשׁוּב אֶל הַגֶּטוֹ, לֹא לֶאֱכֹל, לִשְׁתּוֹת אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי עַמּוֹ בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַנִּסָּיוֹן, וְאִם יַעֲבֹר עַל פְּקֻדָּה זוֹ – יַלְקוּהוּ בִּשְׁבָטִים אוֹ יַאַסְרוּהוּ בַּחֲבָלִים. בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הָיוּ רָחֵל וּמִרְיָם מְטַיְּלוֹת בְּקִרְבַת הַמִּנְזָר, אוּלַי תּוּכַלְנָה לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, אַךְ אָסוּר הָיָה לָהֶן לָגֶשֶׁת קָרוֹב לַמִּנְזָר. כָּל נִסָּיוֹן לְהַשְׁפִּיעַ עַל יוֹסֵף לַחֲזֹר בּוֹ הָיָה גוֹרֵר אַחֲרָיו מִשְׁפַּט מָוֶת.

חַג הַהִתְגַּלּוּת הִגִּיעַ. הָמוֹן רַב מִלֵּא אֶת כְּנֵסִיַּת דֵּי־לַטָרַנוֹ. הָאַפִּיפְיוֹר עַצְמוֹ בָּא וּבְתוֹךְ הֲדַר אַרְגָּמָן וְקוֹל זִמְרָה עָמַד יוֹסֵף נִרְעַשׁ כֻּלּוֹ. סַנְדַּק הַטְּבִילָה הָיָה חֲנִיבַּעַל דֵּי־פְרַנְקוֹ, אֲשֶׁר שְׁמוֹ יִקָּרֵא מֵעַתָּה עַל יוֹסֵף. הַחַשְׁמַן, שֶׁנִּצַּח אוֹתוֹ יוֹם עַל הַטֶּקֶס, דָּרַשׁ דְּרָשָׁה חֲגִיגִית וּבֵרַךְ אֶת כָּל הַקָּהָל לַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁהִתְרַחֵשׁ. אַחַר הֶעֱבִירוּ אֶת הַמּוּמָר הַצָּעִיר בִרְחוֹבוֹת רוֹמָא לָבוּשׁ בִּגְדֵי אַטְלַס לְבָנִים, לְמַעַן יִרְאוּ כֻּלָּם אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּאָה לַחֲסוֹת בְּצֵל אֱמוּנַת הָאֱמֶת וְנִצְּלָה מִכִּלָּיוֹן. בַּהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שֶׁל אִחוּד עִם הָאַחֲוָה הָאֱנוֹשִׁית וְעִם הָאַבְהוּת הַשָּׁמַיְמִית וְעִם יֵשׁוּ, שְׁלִיחַ הָאֱלֹהִים, לֹא רָאָה יוֹסֵף דֵּי־פְרַנְקוֹ אֶת פְּנֵיהֶם הַקּוֹדְרִים שֶׁל אֶחָיו בְּתוֹךְ הֲמוֹן הָעָם וְאֶת הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר לָחֲשׁוּ עֵינֵיהֶם הַנּוּגוֹת בַּעֲבֹר הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג עַל פְּנֵיהֶם. וְגַם בְּכָרְעוֹ עַל בִּרְכָּיו אוֹתוֹ לַיְלָה לִפְנֵי הַצְּלָב, לֹא הֶעֱלָה עַל לִבּוֹ אֶת דְּבַר הַטֶּקֶס הָאַחֵר, אֲשֶׁר נֶעֱרַךְ בּוֹ בַּיּוֹם בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, שָׁם מֵעֵבֶר לַנָּהָר.

מוֹעֶצֶת הַקָּהָל הֶחְלִיטָה לְהָטִיל עַל יוֹסֵף בֶּן מְנַשֶּׁה אֶת הָעֹנֶשׁ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁל דַּת יִשְׂרָאֵל. כָּל הָעֵדָה נִקְהֲלָה לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. אֵימָה כְּבֵדָה וְקוֹדֶרֶת רִחֲפָה עַל כָּל הַנֶּאֱסָפִים. כָּל אֶחָד נָשָׂא אֲבוּקָה שְׁחוֹרָה בְּיָדוֹ. קוֹל הַשּׁוֹפָר נִשְׁמַע וְהַחֵרֶם הוּטַל. הֻקְרְאָה הַקְּלָלָה הָאֲיֻמָּה הַמּוֹצִיאָה אֶת הַכּוֹפֵר מִכְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּהָל כִּבָּה אֶת אֲבוּקוֹתָיו וְעָנָה “אָמֵן”. אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ מְנַשֶּׁה וְאִשְׁתּוֹ לְבֵיתָם, יָשְׁבוּ לָאָרֶץ וְהִתְאַבְּלוּ עַל בְּנָם שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. נֵר־נְשָׁמָה הָדְלַק, וְתְפִלּוֹת “הַקַּדִּישׁ” וְ“אֵל מָלֵא רַחֲמִים” הִתְנַשְּׂאוּ בַּאֲוִיר הַגֶּטוֹ רְווּי־הַקָּלוֹן. וּמִרְיָם, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ הָיוּ רְטֻבִּים מִדְּמָעוֹת, שָׂרְפָה אֶת הַטַּלִּית שֶׁרָקְמָה בְּרַחֲשֵׁי אַהֲבָה נִסְתָּרָה לְיוֹסֵף, וְהָלְכָה לְנַחֵם אֶת הָאֲבֵלִים. אוּלָם רָחֵל בָּכְתָה לִבְנָהּ וּמֵאֲנָה לְהִנָּחֵם.

 

ד    🔗

הֶלֶנָה דֵי־פְרַנְקוֹ מָסְרָה אֶת דְּבַר הַחֵרֶם לְיוֹסֵף דֵּי־פְרַנְקוֹ. מִפִּי אַחַת מִנַּעֲרוֹתֶיהָ נוֹדַע לָהּ הַדָּבָר, וְזוֹ שְׁמָעַתּוּ מִפִּי שְׁלֹמֹה הַלֵּץ, הוֹלֵל חֲסַר־נִמּוּס וּמְגֻחָךְ, שֶׁהָיָה יוֹצֵא וּבָא לְבֵין הַנּוֹצְרִים.

יוֹסֵף חִיֵּךְ, אֶלָּא שֶׁדְּמָעוֹת הִתְעָרְבוּ בְּחִיּוּכוֹ. – אֵין הֵם יוֹדְעִים אֶת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים – אָמַר.

– וַאֲבוֹתֶיךָ מִתְאַבְּלִים עָלֶיךָ כְּעַל מֵת.

– הֵם מִתְאַבְּלִים עַל הַיְּהוּדִי שֶׁמֵּת, וְאַהֲבַת הַנּוֹצְרִי הַחַי הִיא שֶׁתְּנַחֲמֵם.

– אַךְ אָסוּר לְךָ לָבוֹא בִּתְחוּמָם, וְכֵן לֹא יִקְרְבוּ הֵם אֵלֶיךָ.

– הָאֱמוּנָה תַעֲקֹר הָרִים. רוּחִי תְּחַבֵּק אֶת רוּחָם. עוֹד יָבוֹא יוֹם וְנַפְשׁוֹתֵינוּ תָגֵלְנָה יַחַד בְּאוֹר הַמָּשִׁיחַ, כִּי בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה.

פָּנָיו הַחִוְרִים קָרְנוּ בְּאוֹר עֶלְיוֹן. הֶלֶנָה הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ בְּרִגְשֵׁי חֶמְלָה וּתְמִיהָה. – מוּזָר הוּא: רוּחַ רָעָה מְעַכֶּרֶת אֶת נַפְשְׁךָ, סִנְיוֹר יוֹסֵף – אָמְרָה. – לֹא מוּזָר הוּא, סִנְיוֹרָה, פָּשׁוּט הַדָּבָר, כְּמַחֲשֶׁבֶת הַיֶּלֶד מַמָּשׁ! – וְעֵינָיו הָעֲמֻקּוֹת וְהַמְּלֵאוֹת־מִסְתּוֹרִין פָּגְעוּ בְּעֵינֶיהָ הַבְּהִירוֹת.

זְקוּפַת קוֹמָה הָיְתָה וִיפַת־תֹּאַר, דּוֹמָה יוֹתֵר לְאַחַד הַפְּסָלִים הַיְּוָנִיִּים מֵאֲשֶׁר לְנַעֲרָה רוֹמָאִית. שִׂמְלָה פְּשׁוּטָה עֲשׂוּיָה מֶשִׁי לָבָן הִבְלִיטָה אֶת גִּזְרָתָהּ הַיָּפָה. בְּעַד הַחַלּוֹן הַגָּדוֹל חָדְרוּ קַרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ, נָגְעוּ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְכִסּוּ בְּכִתְמֵי זֹהַר אֶת עוֹרוֹת־הַחַיּוֹת הַשְּׁטוּחִים עַל הָרִצְפָּה וְאֶת הַטַּפֵּיטִין עַל פְּנֵי הַקִּירוֹת.

הַתְּמוּנוֹת וּכְלֵי הַשֶּׁנְהָב, כִּתְבֵי הַיָּד וְהַפְּסָלִים – הַכֹּל הִצְטָרֵף לְרֶקַע הַרְמוֹנִי אֶחָד לִדְמוּתָהּ הָאֲצִילִית. יוֹסֵף הִתְבּוֹנֵן בָּהּ וְהִזְדַּעֲזַע כֻּלּוֹ.

– וְאֵיזוֹהִי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ לָלֶכֶת בָּהּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה? – שָׁאֲלָה.

– הַכְנָעָה, קָרְבָּן – עָנָה בִּלְחִישָׁה קַלָּה. –

הוֹרֵי צָדְקוּ. יוֹסֵף מֵת, כִּי רְצוֹנוֹ לֵאלֹהִים וְלִבּוֹ לְיֵשׁוּ. מִחוּץ לָעֲבוֹדָה אֵין עוֹד חַיִּים בִּשְׁבִילִי.

– וְאֶת מִי תַעֲבֹד?

– אֶת אַחַי, סִנְיוֹרָה.

– וַהֲלֹא הֵם יִדְחוּךָ מֵעַל פְּנֵיהֶם.

– דָּבָר זֶה לֹא יְשַׁמֵּשׁ לִי עִכּוּב.

הִיא שָׁתְקָה רְגָעִים אֲחָדִים, אַחַר קָרְאָה בְּיֶתֶר הִתְרַגְּשׁוּת:

– אֲבָל, סִנְיוֹר יוֹסֵף, הֵן מְאוּמָה לֹא תַּשִּׂיג בְּדֶרֶךְ זוֹ. עַשְׂרוֹת דּוֹרוֹת רָצוּ לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם וַעֲמָלָם עָלָה בַּתֹּהוּ. עַל אַף כָּל הָרְדִיפוֹת לֹא סָרוּ מִקְּשִׁי עָרְפָּם.

– וְאוּלָם אִישׁ לֹא בָּא אֲלֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הָאַהֲבָה, סִנְיוֹרָה.

– אֶת חַיֶּיךָ תַּפְקִיר.

הוּא חִיֵּךְ כְּשָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת. – אַךְ אַל נָא תִּשְׁכְּחִי, כִּי אֲנִי מַתִּי. – לֹא מַתָּ, לֹא מַתָּ, עוֹד לֵחַ חַיִּים בְּעוֹרְקֶיךָ. הִנֵּה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הָאָבִיב. רְאֵה נָא מַה תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת. לֹא, לֹא תָּמוּת. הִנֵּה זֶה חֶלְקְךָ בַּחַיִּים: לֵהָנוֹת מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְלִשְׂבֹּעַ יְפִי תֵּבֵל.

– אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הוּא רַק סֵמֶל לְאַהֲבַת־עָל. הַנְּבָטִים הַנִּפְתָּחִים הֵם רַק רֶמֶז לְחַיֵּי עוֹלָם.

– חוֹלֵם אַתָּה, יוֹסֵף יַקִּירִי. עֵינֶיךָ הַיָּפוֹת פְּקוּחוֹת וְאַתָּה חוֹלֵם בְּהָקִיץ. הָבֵן לֹא אוּכַל לְרֶגֶשׁ הָאַהֲבָה הַזֹּאת שֶׁבְּלִבְּךָ הַפּוֹנֶה עֹרֶף לְכָל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, אַהֲבָה הַקּוֹרַעַת לִגְזָרִים אֶת לֵב הוֹרֶיךָ.

עֵינָיו מָלְאוּ דְמָעוֹת.

– סַבְלָנוּת! הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ אֵינָם אֶלָּא צֵל עוֹבֵר. אַתְּ הַחוֹלֶמֶת, סִנְיוֹרָה. הַאֻמְנָם אֵינֵךְ מַרְגִּישָׁה כִּי הַכֹּל חוֹלֵף־עוֹבֵר וְכָלֶה? הִנֵּה, רְאִי: הַדָּבָר מָרְגָּשׁ אֲפִלּוּ בְּמִישׁוֹר רָחָב זֶה אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ, וּבָרָקִיעַ מֵעַל, עַל כָּל הָאוֹרוֹת הַנִּפְלָאִים הַקְּבוּעִים בּוֹ לַהֲנָאָתֵנוּ הַחוֹלֶפֶת. שֶׁמֶשׁ זוֹ, הַצָּפָה יוֹמָם בָּרָקִיעַ, אֵינָהּ אֶלָּא צֵל עוֹבֵר בְּהַשְׁוָאָה לְאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הַקַּיֶּמֶת לָעַד.

– דְּבָרֶיךָ פְּלִיאָה הֵם בְּאָזְנַי, סִנְיוֹר יוֹסֵף.

– דִּבְרֵי דָתֵךְ וֶאֱמוּנָתְךָ הֵם, סִנְיוֹרָה.

– לֹא, לֹא – קָרְאָה בְּקוֹל. – הֵן יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי אֵין אֲנִי נוֹצְרִית בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. אִישׁ מִבְּנֵי בֵּיתֵנוּ אֵינוֹ נוֹצְרִי, אִם כִּי אֵין אָדָם מַרְגִּישׁ בְּכָךְ. אָבִי צָם בְּצוֹמָא רַבָּא, אַךְ, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֲרִיסְטוֹ הָאֱלִילִי הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס אֶת נַפְשׁוֹ וּמֹחוֹ. רוֹמָא חוֹזֶרֶת כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה עַל הַתְּפִלּוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת, אַךְ הִיא נִתְבַּגְּרָה וְיָצְאָה מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה שֶׁל אֱמוּנָה טִבְעִית־רִאשׁוֹנָה. כָּל תַּהֲלוּכוֹתֵינוּ וַחֲגִיגוֹתֵינוּ הַנֶּהְדָרוֹת, בְּגָדֵינוּ הַנָּאִים

– מַה לְּכָל אֵלֶּה וּלְיֵשׁוּ הַחִוֵּר, אֲשֶׁר אַתָּה בְּסִכְלוּתְךָ

תֹּאמַר לְהַעֲמִידוֹ לְסֵמֶל לַכֹּל?

– אִם כֵּן הֲלֹא תַסְפִּיק לִי עֲבוֹדָה גַּם בֵּין הַנּוֹצְרִים – עָנָה רַכּוֹת.

– לֹא, לֹא. אַךְ רָעָה תָסֵב לָהֶם בֶּאֱמוּנָתְךָ הַמֵּתָה, הַמְּשֻׁלֶּלֶת כָּל רֶגֶשׁ וְחַיִּים. הָאֳמָנִים הֵם הֵם אֲשֶׁר הֵבִיאוּ גִיל וְשָׂשׂוֹן לָעוֹלָם וְחָשׁוּ אֶת הַיֹּפִי בַּכֹּל, וְאִם כִּי עָשׂוּ אֶת עַצְמָם כִּמְצַיְּרִים אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶת הַצְּלִיבָה וְאֶת יֵשׁוּ הַמֵּת וְאֶת הַסְּעֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה, הִנֵּה חֲמוּדוֹת הַחַיִּים הֵן אֲשֶׁר מִלְאוּ אֶת תְּמוּנוֹתֵיהֶם. הַאִם לֹא צִיְּרוּ אֶת אֲצִילֵינוּ כִּשְׁלִיחִים? הַאִם לֹא הִכְנִיסוּ פַּרְצוּפֵיהֶם בְּמַחֲזוֹת־קֹדֶשׁ? הַאִם לֹא הֵבִינוּ מַה הִיא הָאֳמָנוּת הַדָּתִית? הַאִם אֵין רוֹמָא מְלֵאָה אֳמָנוּת אֱלִילִית? הַאִם לֹא מָצְאוּ פִּסְלֵי לָאוֹקוֹאוֹן, קְלֵיאֹפַּטְרָה וּוֶנוּס אֶת מְקוֹמָם בְּתוֹךְ הַוַּתִּיקַן?

– וּבְכָל זֹאת אוֹהֲבִים צַיָּרַיִךְ לְצַיֵּר אֶת הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה עִם יַלְדָּהּ יוֹתֵר מִכֹּל.

– אֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא וֶנוּס וּקְיוּפִּיד בְּצוּרָה אַחֶרֶת.

– לֹא. דִּבְרֵי לֵיצָנוּת אֵלֶּה אֵינָם הוֹלְמִים אֶת סִנְיוֹרָה דֵי־פְרַנְקוֹ. הֵן אִי אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲצֹם עֵינַיִךְ מַרְאוֹת אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּדוֹנָה שֶׁל בּוּטִיצֶ’לִי!

– אַתָּה לֹא רָאִיתָ אֶת צִיּוּרֵי־הַקִּיר שֶׁלּוֹ בִּנְוֵה לֶמִי, הַסְּמוּכָה לִפְלוֹרֶנְץ, אֶת עֶדְנַת גִּזְרוֹתָיו, גּוֹנָיו הַמַּקְסִימִים, אִלְמָלֵי כֵן הָיִיתָ מֵבִין כִּי לֹא אֶת הַיֹּפִי הָרוּחָנִי בִּלְבַד אִוְּתָה נַפְשׁוֹ.

– אֲבָל רְפָאֵלוֹ דָא אוּרְבִּינוֹ, אֲבָל לֵיאוֹנַרְדּוֹ – – לֵיאוֹנַרְדּוֹ, – אָמְרָה. – הֲרָאִיתָ אֶת “בַּכְּחוּס” שֶׁלּוֹ אוֹ אֶת צִיּוּר הַקְּרָב? הֲתֵדַע אֶת עֲבוֹדוֹת רְפָאֵלוֹ הַמְאֻחָרוֹת יוֹתֵר? הָהּ, מָצָאנוּ אֶת סוֹד הַיְּוָנִים.

אָהַבְנוּ אֶת הוֹמֵרוֹס, אֶת אַפְּלַטוֹן, אֶת פַּשְׁטוּתוֹ הָאֲצִילִית שֶׁל סוֹפוֹקְלֶס. אַךְ שֶׁקֶר הוּא בְּפִי דַנְטֵי שֶׁלָּנוּ, בְּאָמְרוֹ, כִּי וִירְגִילִיּוּס הָיָה אוֹר לְעֵינָיו. מְשׁוֹרֵר זֶה לֹא בִּקֵּר בַּתֹּפֶת. עַל עֶדְרֵי צֹאן שָׁר, עַל דְּבוֹרִים, צִפֳּרִים וְנַחֲלֵי מַיִם מְפַכִּים, וְעַל אַהֲבַת־רוֹעִים תְּמִימָה. אָנוּ מַקְשִׁיבִים וּמַקְשִׁיבִים לְשִׁירָתוֹ וְנוֹשְׁמִים אֶל קִרְבֵּנוּ אֶת אֲוִיר הַשָּׂדֶה הֶעָרֵב. אַפּוֹלוֹן הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יֵשׁוּ!

– אַפּוֹלוֹן מֵסִית וּמַדִּיחַ אֶת רוֹמָא בַּהֲדַר הַטֶּבַע וּבְתַאֲוַת הַבָּשָׂר!

– אַתָּה סַרְתָּ מִדֶּרֶךְ הַבִּינָה, יוֹסֵף. הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי דְבָרִים אֵלֶּה אֵינָם מַשְׁפִּילִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ אֶלָּא מְרוֹמְמִים אוֹתָן. הַאִם לֹא נִזְדַּעֲזַעְתָּ כָּמוֹנִי לְמַרְאֵה פָּנִים יָפִים, לִבְרַק הַצֶּבַע הַבְהִיר, לְזֹהַר הַלֹּבֶן שֶׁל פֶּסֶל?

– אָנֹכִי חָטָאתִי, אִם יֹפִי לִשְׁמוֹ אָהַבְתִּי, וְסִלְחִי נָא, גְּבִרְתִּי, אִם בִּדְבָרַי אֶפְגַּע בָּךְ: אַהֲבַת הַיֹּפִי אַךְ לָעֲשִׁירִים הִיא, לַשְּׂבֵעִים, לַיְחִידִים. וְהָעֲנִיִּים וְהַנִּדְכָּאִים, הַכָּלִים בְּדִמְעוֹתֵיהֶם בְּמַחֲשַׁכִּים, מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? מָה הַנֶּחָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא אֱמוּנָתֵךְ לָהֶם? כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הֵן כָּל נִפְלְאוֹת יַד הָאָדָם וּמֹחוֹ לְעֻמַּת לֵב טָהוֹר וּמַעֲשֵׂי צְדָקָה. תְּקוּפוֹת הָאֳמָנוּת תָּמִיד הָיוּ תְּקוּפוֹת שֶׁל מַעֲשִׂים רָעִים, סִנְיוֹרָה. אֱלֹהֵינו מִתְגַּלֶּה בְּפַשְׁטוּת וְלֹא בְּעָרְמָה! אִם לֹא כִּילָדִים תְּמִימִים תִּהְיוּ לֹא תִּזְכּוּ לָבוֹא בְּשַׁעֲרֵי מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם – נֶאֱמַר.

– הִנֵּה פֹּה, עֲלֵי אֲדָמוֹת, הָרָקִיעַ!

עֵינֶיהָ לָהֲטוּ. חָזָהּ עָלָה וְיָרַד. אֵשׁ מַבָּטָהּ אָחַז בּוֹ. יָפְיָהּ לֹא נָתַן לוֹ מָנוֹחַ, וּבְפָנֶיהָ וְגִזְרָתָהּ נִצְטָרְפָה טָהֳרַת לֹבֶן פֶּסֶל עִם חֲמִימוּת גּוּף אִשָּׁה חַיָּה.

– אָכֵן צָדַקְתְּ. בַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שָׁם רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. אַתְּ גָּדַלְתְּ בְּאוֹר זוֹהֵר, סִנְיוֹרָה דֵי־פְרַנְקוֹ, לָכֵן אֵינֵךְ מַרְגִּישָׁה בְּאָשְׁרֵךְ. אֲבָל אֲנִי, אֲשֶׁר תָּמִיד הִלַּכְתִּי בְּמַחֲשַׁכִּים, הִנְנִי כְּעִוֵּר הַשָּׁב לִרְאוֹת אוֹר. נָשָׂאתִי נַפְשִׁי אֶל הַכָּבוֹד, שָׁטוּף הָיִיתִי בְּתַאֲוָה וּמָלֵא סְפֵקוֹת וּתְמִיהוֹת. אַךְ עַתָּה שְׁטָפַתְנִי שַׁלְוַת־יָהּ, סְפֵקוֹתַי נֶעֶלְמוּ, שְׁאֵלוֹתַי נִסְתַּתְּמוּ, סַעֲרַת־דָּמִי קָמָה לִדְמָמָה. רַק אַהֲבָה, אַהֲבָה וְלֹא יוֹתֵר. אֲנִי מִתְמַכֵּר כֻּלִּי לְאוֹתוֹ רֶגֶשׁ הָאַהֲבָה הַמֵּנִיעַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַכּוֹכָבִים, כְּדִבְרֵי דַנְטֵי שֶׁלָּךְ. הַשֶּׁמֶשׁ, הַכּוֹכָבִים וְכָל הַיְקוּם רַק מַטָּרָה אַחַת לָהֶם: לְאַפְשֵׁר לָאָדָם לְהִתְיַחֵד כָּל יָמָיו עִם הָאַהֲבָה. הָהּ, אֶחָי. – לְפֶתַע הוֹשִׁיט יָדָיו בְּעֵרָגוֹן, וְעֵינָיו וְקוֹלוֹ הָיוּ רְווּיִים דְּמָעוֹת. – לָמָּה זֶה תִתְוַכְּחוּ עַל דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת? מַה לָּכֶם כִּי תִצְבְּרוּ זָהָב וָכֶסֶף? לָמָּה זֶה תִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה? הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית הִיא: לְהִתְמַסֵּר לֵאלֹהִים, בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ!

עַל פְּנֵי הֶלֶנָה הָיְתָה נְסוּכָה אֲרֶשֶׁת תִּמָּהוֹן רַב. לְרֶגַע קַל נִרְאָה בָּהֶם גַּם בְּרַק אוֹר, כְּאִלּוּ הָיְתָה צְמֵאָה לַהִתְלַהֲבוּת הַמְשֻׁנָּה וְהַבִּלְתִּי־מוּבָנָה הַזֹּאת.

– אַךְ הֲבָלִים תְּדַבֵּר. אַחֶיךְ לֹא יִשְׁמְעוּ לִדְבָרֶיךָ. – יוֹמָם וָלַיְלָה אֶתְפַּלֵּל כִּי תִגַּע גַּחֶלֶת־הַקֹּדֶשׁ בִּשְׂפָתַי. – גַּם הָאַהֲבָה הִיא אֵשׁ קֹדֶשׁ. הַאִם תֹּאמַר לִחְיוֹת בִּלְעָדֶיהָ?

וּבְדַבְּרָהּ דְּבָרִים אֵלֶּה הִתְקָרְבָה אֵלָיו. נְשִׁימָתָהּ הֵזִיעָה אֶת הַתַּלְתַּל הַשָּׁחוֹר שֶׁעַל מִצְחוֹ. הוּא צָעַד אֲחוֹרַנִּית בְּרֶטֶט.

– רְצוֹנִי בְּאַהֲבַת קֹדֶשׁ, אֱלֹהִית, סִנְיוֹרָה.

– הֲתֹאמַר לִהְיוֹת נָזִיר דּוֹמִינִיקָנִי?

– כָּךְ גָּמַרְתִּי אֹמֶר בְּלִבִּי.

– וְהַמִּנְזָר יְסַפֵּק אֶת כָּל דְּרִישׁוֹתֶיךָ?

– חַיַּי בַּמִּנְזָר יִהְיוּ חַיֵּי שָׁמַיִם.

– כֵּן, כֵּן, שָׁם אֵין נִשּׂוּאִין וְחַיֵּי

מִשְׁפָּחָה. אֵיזוֹ אֱמוּנָה הִיא זֹאת הָאוֹמֶרֶת לְהַפִּיל אֶת עַמּוּדֵי הַחֶבְרֶה הָאֱנוֹשִׁית?

– לֹא, אֱמוּנָה זוֹ רוֹחֶשֶׁת כָּבוֹד לְנִשּׂוּאִין, אַךְ לֹא לְכָל אָדָם הֵם, לֹא לַכֹּהֲנִים הֵם.

– אֲבָל אַתָּה אֵינְךָ כֹּהֵן!

– רַק שְׁאֵלַת יָמִים מִסְפָּר הִיא. אַךְ אִם גַּם לֹא יְקַבְּלוּנִי לַמִּנְזָר, בְּכָל זֹאת אֶהְיֶה פָּרוּש כָּל יְמֵי חַיַּי.

– בְּכָל זֹאת תִּהְיֶה פָּרוּש כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ! וּמַדּוּעַ?

– כִּי עַמִּי הוֹצִיאַנִי מִקִּרְבּוֹ. וְלוּ נָשָׂאתִי לִי נוֹצְרִיָּה לְאִשָּׁה כְּמַעֲשֵׂה מוּמָרִים אֲחֵרִים, שׁוּב לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ סֵמֶל לִבְנֵי עַמִּי. יֹאמְרוּ עָלַי, כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ עַל הַמּוּמָרִים הָאֲחֵרִים, כִּי לֹא אוֹר הַמָּשִׁיחַ הוּא שֶׁמְּשָׁכַנִי אֶלָּא אוֹר עֵינֶיהָ שֶׁל נַעֲרָה נוֹצְרִית יָפָה. קְשֵׁי־לֵב הֵם הַיְּהוּדִים. אֵין הֵם מַאֲמִינִים בַּהֲמָרַת אֱמֶת. הָיוּ יְהוּדִים עֲנִיִּים שֶׁנִּתְעַשְּׁרוּ עַל יְדֵי הַשְּׁמַד; הָיוּ יְהוּדִים עֲשִׁירִים, שֶׁהַשְׁמַד פְּטָרָם מִתַּשְׁלוּם קְנָסוֹת וּמִסֵּי יְרֻשָּׁה. אַךְ אֲנִי גֹרַשְׁתִּי מִנַּחֲלַת אֲבוֹתַי וּמְאוּם לֹא אֲקַבֵּל תְמוּרָתָהּ. לָכֵן סֵרַבְתִּי לְקַבֵּל אַחַת מִמִּשְׂרוֹת הַכָּבוֹד אֲשֶׁר הִצִּיעַ לִי אָבִיךְ. בִּרְאוֹת אַחַי כִּי אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ הֲנָאָה לְעַצְמִי, כִּי אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ גַּם מֵהֶם שׁוּם קִצְבָה, וַאֲנִי בָּא לִדְרֹשׁ לִפְנֵיהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, בִּרְאוֹתָם כִּי חַי אֲנִי חַיֵּי טָהֳרָה וּבְדִידוּת, יַקְשִׁיבוּ לִדְבָרַי. וְאוּלַי יִפָּתַח לַבָּם לְהָבִין; אוּלַי תִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת.

פָּנָיו קָרְנוּ בְּאוֹר חוֹלָנִי־חִוֵּר. הוּא יִהְיֶה מוּמָר רִאשׁוֹן מִסּוּג זֶה. זֹאת יָדַע נֶאֱמָנָה. עוֹד לֹא הָיָה יְהוּדִי שֶׁעָמַד לִפְנֵי אֶחָיו כְּנוֹצְרִי לְלֹא דֹפִי, לְמַעְלָה מֵחֲשָׁדוֹת. הָהּ, מַה מְאֻשָּׁר הוּא שֶׁיּוּכַל לְמַלֵּא תַפְקִיד זֶה שֶׁל שְׁלִיחַ־קֹדֶשׁ!

– אַךְ נְדַמֶּה בְּנַפְשֵׁנוּ כִּי – הֶלֶנָה הִסְּסָה.

אֲבָל אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר נָשְׂאָה אֵלָיו עֵינֶיהָ בְּגִלּוּי לֵב לְלֹא פַּחַד – נְדַמֶּה כִּי זוֹ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֵינֶנָּה נוֹצְרִית!

– כִּי אָז הָיִיתִי מְדַכֵּא אַהֲבָתִי בְּכָל זֹאת –

אָמַר בְּקוֹל נִחָר, רוֹעֵד כֻּלּוֹ. – קְשֵׁי־לֵב הֵם הַיְּהוּדִים. הֵם לֹא יַבְחִינוּ. הֵם מַכִּירִים רַק יְהוּדִים וְנוֹצְרִים.

– נִדְמֶה לִי כִּי אָבִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה. אֵלֵךְ לִקְרָאתוֹ. שָׁלוֹם.

הִיא פָּנְתָה לַדֶּלֶת בְּלִי לְהַבִּיט אֵלָיו. וּלְפֶתַע הֶחֱזִירָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה:

– לִבִּי עִמְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. בְּטֶרֶם תִּלְבַּשׁ גְּלִימַת הַנָּזִיר הִמָּלֵךְ יָפֶה בְּדַעְתְּךָ. גְּלִימָה זוֹ מְסַמֶּלֶת אֶת כָּל הַקּוֹדֵר שֶׁבַּחַיִּים. הֱיֵה שָׁלוֹם!

הוּא קָרֵב אֵלֶיהָ וְאָחַז בְּיָדָהּ. בְּהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ נְשָׁקָהּ בְּרַחֲשֵׁי כָּבוֹד, וְהִיא לֹא מָשְׁכָה יָדָהּ.

– הַאִם עָז וְאַמִּיץ לִבְּךָ לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים אֵלֶּה, יוֹסֵף יַקִּירִי? – שָׁאֲלָה רַכּוֹת. הוּא יִשֵּׁר קוֹמָתוֹ, בְּהַחֲזִיקוֹ יָדָהּ בְּיָדוֹ.

– כֵּן – אָמַר. – אַתְּ מְמַלְּאָה אֶת לִבִּי עֹז וְאֹמֶץ, הֶלֶנָה.

רַעַד עָבַר בִּפְנֵי הֶלֶנָה. הִיא מָשְׁכָה יָדָהּ מִמֶּנּוּ. – לֹא אוּכַל לָפַחַת רוּחַ חַיִּים, עֹז וְאֹמֶץ בִּמְקוֹם שָׁם שׂוֹרֵר הַמָּוֶת – אָמְרָה. – רַק בִּמְקוֹם שָׁם חַיִּים אוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ!

הוּא עָצַם עֵינָיו כְּבַחֲזוֹן פְּלָאִים.

– לֹא מָוֶת שָׁם, כִּי אִם חַיִּים וּתְחִיָּה – לָחַשׁ. וּבְפָקְחוֹ עֵינָיו – שׁוּב לֹא הָיְתָה הֶלֶנָה לְצִדּוֹ. הוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת.

 

ה    🔗

עוֹד בִּימֵי הַנִּסָּיוֹן, לִפְנֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו חוֹבוֹת נָזִיר, נָשָׂא דְרָשָׁתוֹ “דָבָר לַיְּהוּדִים” בְּאַחַד הָאוּלַמִּים הַגְּדוֹלִים הַסְּמוּכִים לַגֶּטוֹ. נוֹצְרִים רַבִּים וְנֶאֱמָנִים הָיוּ שָׁם, וַחֲנִיבַּעַל דֵּי־פְרַנְקוֹ יָשַׁב בְּרֹאשׁ.

אַךְ מִן הַיְּהוּדִים בָּא רַק אֶחָד: שְׁלֹמֹה הַלֵּץ וְקַל־הַדַּעַת. אַף עַל פִּי כֵן שָׂמַח יוֹסֵף דֵּי־פְרַנְקוֹ לִקְרָאתוֹ.

– הוּא מַרְבֶּה דְבָרִים – אָמַר בְּלִבּוֹ. – הוּא יִזְרֶה אֶת הַזֶּרְעוֹנִים.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם, לִפְנוֹת עֶרֶב, עָבַר יוֹסֵף בִּרְחוֹב לֶפִּידָה, סָמוּךְ לְמִנְזָר דּוֹמִינִיק הַקָּדוֹשׁ. מִישֶׁהוּ נָגַע בִּמְעִילוֹ. הוּא הֵסֵב פָּנָיו.

– מִרְיָם! – קָרָא וְנִרְתַּע לְאָחוֹר.

– לָמָּה נִבְהַלְתָּ כָּכָה, יוֹסֵף?

– הַאִם אֵינֵךְ יוֹדַעַת כִּי הוּטַל עָלַי חֵרֶם?

הַבִּיטִי נָא וּרְאִי: הַאִם לֹא יְהוּדִי הוּא הַלָּה הָעוֹקֵב

אַחֲרֵינוּ?

– לֹא אִכְפַּת לִי, דָּבָר לִי אֵלֶיךָ.

– אַךְ הֵן קְלָלָה תִּרְבַּץ עָלַיִךְ בְּדַבְּרֵךְ עִמִּי.

– דָּבָר לִי אֵלֶיךָ! עֵינָיו אֹרוּ.

– אִם כֵּן – קָרָא בְּגִיל, – גַּם אַתְּ רָאִיתָ אֶת אוֹר הָאֱמֶת?

– לֹא, יוֹסֵף, לֹא! לְעוֹלָם לֹא! אוֹהֶבֶת אֲנִי אֶת דַּת אֲבוֹתֵינוּ. אֵינֶנִּי מֵיטִיבָה לָדַעַת אֶת סִפְרֵי־קָדְשֵׁנוּ כָּמוֹךָ, אַךְ בְּלִבִּי אֲנִי מַרְגִּישָׁה בִּקְדֻשַּׁת דָּתֵנוּ.

– אִם כֵּן, לָמָּה בָּאת? נִפְנֶה נָא לַקּוֹלוֹסֵאוּם. לֹא רַב שָׁם הָרַעַשׁ, וְגַם אַחֵינוּ אֵינָם מַרְבִּים לָבוֹא שָׁמָּה.

הֵם עָזְבוּ אֶת הָרְחוֹב הַהוֹמֶה מֵהֲמוֹן כִּרְכָּרוֹת, סַבָּלִים, מֵאֲצִילִים הָרְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם עָלוּל הָיָה לִפְגֹעַ בִּכְבוֹד מִרְיָם, שֶׁמָּשְׁכָה עֵין כֹּל בְּיָפְיָהּ וּבַטְּלַאי הַצָּהֹב הַמְרֻבָּע עַל בִּגְדָהּ. בְּלִי דַבֵּר דָּבָר פָּנוּ אֶל עֵבֶר שַׁעֵר טִיטוּס. כָּאן עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם בְּלִי מֵשִׂים, כִּי מִפְּנֵי מְנוֹרַת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁתַּבְנִיתָהּ הָיְתָה חֲקוּקָה עַל שַׁעַר הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה, לֹא הָיָה שׁוּם יְהוּדִי עוֹבֵר בּוֹ. טִיטוּס וְשִׁלְטוֹנוֹ עָבְרוּ־חָלְפוּ מִזְּמַן, אַךְ הַיְּהוּדִים לֹא שָׁכְחוּ אֶת חֻרְבַּן מִקְדָּשָׁם וְאַרְצָם.

– הֲשָׁלוֹם לְהוֹרַי? – שָׁאַל יוֹסֵף לְבַסּוֹף. – הֲתָעֵז עוֹד פָּנִים לִשְׁאֹל? אִמְּךָ שׁוֹפֶכֶת דְּמָעוֹת כָּל הַיָּמִים, חוּץ לַשָּׁעוֹת אֲשֶׁר אָבִיךְ נִמְצָא בַּבַּיִת. אָז הִיא מִתְאַבֶּנֶת כָּמוֹהוּ! אַתָּה תּוֹרִיד אֶת שֵׂיבָתָם בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה.

דְּמָעוֹת חִנְּקוּ אֶת גְּרוֹנוֹ, אַךְ הוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ וְאָמַר: – יִסּוּרִים מְצָרְפִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, מִרְיָם. כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל אֱלֹהִים הֵם.

– אַל תַּרְשִׁיעַ אֶת הָאֱלֹהִים בְּרִשְׁעָתְךָ. שְׂנֵאתִיךָ! – וְאַחַר הִמְשִׁיכָה בְּחִפָּזוֹן: – בַּגֶּטוֹ נָפוֹצָה שְׁמוּעָה כִּי עוֹמֵד אַתָּה לִהְיוֹת לְנָזִיר דּוֹמִינִיקָנִי. שְׁלֹמֹה הַלֵּץ הֵבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה.

– נָכוֹן, מִרְיָם.

– אֲבָל אֵיךְ תּוּכַל לִהְיוֹת לְנָזִיר וְאַתָּה אוֹהֵב אִשָּׁה?! הוּא עָמַד מִלֶּכֶת, נִדְהָם כֻּלּוֹ.

– מָה אָמַרְתְּ, מִרְיָם?

– לֹא, לֹא תַּעֲלִים מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר! אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָהּ וְיוֹדַעַת אַהֲבָתְךָ לָהּ. הֲלֹא הִיא הֶלֶנָה דֵּי־פְרַנְקוֹ.

פָּנָיו חָוְרוּ.

– לֹא. אֵין אֲנִי אוֹהֵב שׁוּם אִשָּׁה.

– אֶת הֶלֶנָה אַתָּה אוֹהֵב.

– מִנַּיִן לָךְ דָּבָר זֶה?

– אִשָּׁה אֲנִי.

הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת בִּדְמָמָה.

– וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר רָצִית לְהַגִּיד לִי?

– לֹא זֹאת בִּלְבָד. עָלֶיךָ לְשֵׂאתָהּ לְאִשָּׁה וְלִשְׂמֹחַ בָּהּ.

– לֹא, לֹא אוּכַל, מִרְיָם. אֵינֵךְ מְבִינָה.

– אֵינִי מְבִינָה?! יְכוֹלָה אֲנִי לִקְרֹא בְּךָ כַּאֲשֶׁר תִּקְרָא אַתָּה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה בְּלִי נִקּוּד! חוֹשֵׁשׁ אַתָּה כִּי אָנוּ, הַיְּהוּדִים, נַרְאֶה עָלֶיךָ בְּאֶצְבַּע וְנֹאמַר כִּי אֶת הֶלֶנָה אָהַבְתָּ וְלֹא אֶת יֵשׁוּ, מְפַחֵד אַתָּה כִּי לֹא נִשְׁמַע לִדְרָשׁוֹתֶיךָ.

– וְהַאִם לֹא נְכוֹנִים חֲשָׁשׁוֹתַי?

– נְכוֹנִים!

– וְאִם כֵּן?

– בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא נִשְׁמַע לְךָ! גַּם אִם תִּגְזֹר עַצְמְךָ לְגִזְרֵי־גְזָרִים לֹא נַאֲמִין בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ. רַק לִי יֵשׁ אֵמוּן בְּכֵנוּתְךָ וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ כְּאָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ נִתְבַּלְבְּלָה מֵרֹב לִמּוּד. יוֹסֵף, חֲלוֹמְךָ חֲלוֹם שָׁוְא הוּא.

הַיְּהוּדִים שָׂנוֹא יִשְׂנָאוּךָ. הָמָן יִקְרְאוּ לְךָ. בְּרָצוֹן רַב וּבְשִׂמְחָה הָיוּ רוֹאִים אוֹתְךָ מוּקָע עַל עֵץ רָם. שִׁמְךָ יִהְיֶה לִקְלָלָה וּלְנֶאָצָה לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. לֹא תוּכַל לִמְשֹׁךְ לִבֵּנוּ אַחֲרֶיךָ כְּשֵׁם שֶׁלֹּא תוּכַל לְהָזִיז אֶת שֶׁבַע גִּבְעוֹת רוֹמָא.

רַבּוֹת סָבְלוּ הַיְּהוּדִים וְלֹא נִכְנְעוּ.

– אֲבָל אָנֹכִי אוֹשִׁיעֵם, אַצִּילֵם.

– אַתָּה תְכַלֵּם. טוֹב תַּעֲשֶׂה אִם אֶת עַצְמְךָ תּוֹשִׁיעַ. שָׂא לְךָ אֶת הֶלֶנָה לְאִשָּׁה וּרְאֵה אשֶׁר בְּחַיֶּיךָ.

הוּא הִסְתַּכֵּל בָּהּ.

– רְאֵה אשֶׁר בְּחַיֶּיךָ! – חָזְרָה עַל דְּבָרֶיהָ. – אַל תְּכַלֶּה יָמֶיךָ בִּרְדִיפָה אַחֲרֵי צֵל עוֹבֵר. רְאֵה בְּשִׂמְחָה וּבְטוֹב! זֶה דְבָרִי הָאַחֲרוֹן לְךָ. וּמֵעַתָּה, כְּבַת־יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה, הִנְנִי לְהִשָּׁמַע לִדְבַר הַחֵרֶם, וְאִלּוּ אֵם בְּיִשְׂרָאֵל הָיִיתִי, כִּי אָז הָיִיתִי מְלַמֶּדֶת אֶת בָּנַי לְשָׂנְאֲךָ מַמָּשׁ כְּשִׂנְאָתִי אֲנִי לְךָ. הֱיֵה שָׁלוֹם!

הוּא תָפַשׂ בְּשִׂמְלָתָהּ. – אַל תֵּלְכִי בְּטֶרֶם אַגִּיד לָךְ, כִּי לֹא אֶשְׁמַע לַעֲצָתֵךְ. מָחָר אֶהְיֶה לְנָזִיר – בְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה הֵאִירוּ פָּנָיו בְּזֹהַר מִסְתּוֹרִי. – אַךְ מַדּוּעַ זֶה סִכַּנְתְּ אֶת שְׁמֵךְ הַטּוֹב כְּדֵי לְהַגִּיד לִי כִּי תִשְׂנָאִינִי?

– כִּי אֲהַבְתִּיךָ! שָׁלוֹם!

הִיא הֵחִישָׁה צְעָדֶיהָ וְנֶעֶלְמָה. הוּא פָּשַׁט זְרוֹעוֹתָיו אַחֲרֶיהָ.

– מִרְיָם, מִרְיָם! – קָרָא. – שׁוּבִי! הֵן גַּם אַתְּ נוֹצְרִיָּה אַתְּ! שׁוּבִי אֵלַי, אֲחוֹתִי הַטּוֹבָה!

אַךְ אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתָיו נָפַל נָזִיר דּוֹמִינִיקָנִי שִׁכּוֹר.

 

ו    🔗

הַיְּהוּדִים לֹא רָצוּ לָבוֹא לִדְרָשׁוֹתָיו שֶׁל הָאָח יוֹסֵף, וְהוּא הֶעֱרָה לֹא פַּעַם אֶת כָּל רוּחוֹ הַנִּלְהָבָה עַל קְהַל נוֹצְרִים וּמוּמָרִים. עַל אַף כָּל מַאֲמַצָיו וְהוֹכָחוֹתָיו לֹא הִצְלִיחַ לִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת לֵב הַיְּהוּדִים, וְרַק בָּרְחוֹבוֹת הָיָה נִתְקָל בִּפְנֵיהֶם הַזּוֹעֲמוֹת. סוֹף סוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְהוּא פָּנָה לָאַפִּיפְיוֹר בְּהַצָּעָה לְהַכְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים לָבוֹא וּלְהַאֲזִין לִדְרָשׁוֹתָיו. הוּא מָצָא אֶת הָאַפִּיפְיוֹר שׁוֹכֵב חוֹלֶה בְּמִטָּתוֹ, וּמְשׂוֹחֵחַ עִם בִּישׁוֹף סַלַמַנְקָה וְעִם מְנַהֵל אוֹצַר הַמְּדִינָה, כַּנִּרְאֶה עַל מִקְרֶה מַצְחִיק שֶׁאֵרַע לְצִיר־הָאַפִּיפְיוֹר בְּצָרְפַת.

הַפָּנִים אֲשֶׁר נִשְׁקְפוּ מִתַּחַת לַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה, הָיוּ פְּנֵי מְלֻמָּד חִוְרִים, אַךְ הֵם לֹא הָיוּ מְשֻׁלָּלִים קַוִּים חֲזָקִים. יוֹסֵף עָמַד חָרֵד בַּפֶּתַח, עַד שֶׁהֻרְשָׁה לָבוֹא פְּנִימָה. הוּא צָעַד קָדִימָה בְּיִרְאַת־כָּבוֹד יְתֵרָה, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְנָשַׁק לְרַגְלֵי הָאַפִּיפְיוֹר. אַחֵר קָם וְהִצִּיעַ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

שַׁלִּיט־הַנַּצְרוּת הָיָה אָדָם מְנֻמָּס, תַּלְמִיד חָכָם וְחוֹבֵב סֵפֶר וָאֳמָנוּת. הוּא נָהַג בְּיֶתֶר פִּקְּחוּת מִמְּלָכִים אֲחֵרִים, וַהֲלִיכוֹתָיו עִם הַיְּהוּדִים לֹא הָיוּ קָשׁוֹת.

אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ הֶרְאָה בְּעִקָּר בְּעִנְיְנֵי־חוּץ, וְאִלּוּ בְּעִנְיְנֵי פְּנִים טוֹב הָיָה וּרְחַב־לֵב. בְּשָׁעָה שֶׁיוֹסֵף דֵּי־פְרַנְקוֹ הִצִּיעַ לְפָנָיו אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וְהִסְבִּיר אֵיךְ לִפְתֹּר אֶת שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים, אֵיךְ יְנַגֵּן לִפְנֵי אֶחָיו עַל כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד, אִם רַק יוּכַל לְמָשְׁכָם אֵלָיו וּלְהַקְסִימָם בְּקוֹלוֹ – הוּבְאָה לַחֶדֶר אֲרֻחָה עַל גַּבֵּי מַגַּשׁ־כֶּסֶף; אַחַד הַמְשָׁרְתִים טָעַם מִן הַמַּאֲכָלִים כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאֵין בָּהֶם רַעַל.

הָאַפִּיפְיוֹר סָעַד, וְיוֹסֵף נֶאֱלַץ לָסוּר הַצִּדָּה. עוֹד לֹא נִגְמְרָה הַסְּעֻדָּה וְרֹאשׁ הַתִּזְמֹרֶת בָּא לְקַבֵּל הוֹרָאוֹת בְּנוֹגֵעַ לַנֶּשֶׁף שֶׁיֵּעָרֵךְ בְּאֶחָד בְּאוֹגוּסְט בַּוַּתִּיקַן; וְאַחֲרָיו בָּאוּ שְׁנֵי צוֹרְפֵי זָהָב וְהֵבִיאוּ צִנְצְנוֹת כֶּסֶף מַעֲשֵׂי אֳמָנוּת. הָאָב הַקָּדוֹשׁ שׂוֹחַח אִתָּם אֲרֻכּוֹת וְהִתְפַּעֵל מְאֹד מִמְּלֶאכֶת יָדָם. הַדָּבָר נִמְשַׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְיוֹסֵף עָמַד מִן הַצַּד, רוֹגֵז כֻּלּוֹ.

לְבַסּוֹף נָשָׂא הָאַפִּיפְיוֹר אֶת פָּנָיו הַקּוֹרְנִים לְיוֹסֵף וְשָׁאַל:

– הַאִם בִּרְצוֹנְךָ לְבַקֵּשׁ עוֹד דָּבָר מִמֶּנִּי, אָח יוֹסֵף? הָהּ, כֵּן. אַתָּה רוֹצֶה לִדְרֹשׁ בְּאָזְנֵי בְּנֵי עַמְּךָ קְשֵׁי־הָעֹרֶף. אָכֵן, שְׁאִיפָה רְאוּיָה לְשֶׁבַח! לוּאִיגִ’י, הַזְכִּירֵנִי מָחָר לְהוֹצִיא פְּקֻדָּה עַל כָּךְ. בִּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו נָפַל הַנָּזִיר שׁוּב לְרַגְלֵי הָאַפִּיפְיוֹר, נָשַׁק לוֹ וְהָגָה דִבְרֵי־תוֹדָה בִּלְתִּי בְּרוּרִים.

אַחַר קָם וְחָזַר לַמִּנְזָר. הָאַפִּיפְיוֹר קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ: עַל הַיְּהוּדִים נִגְזַר לְהַקְשִׁיב לִדְרָשָׁתוֹ הַבָּאָה שֶׁל יוֹסֵף. בְּהִתְלַהֲבוּת טֵרוּף חִכָּה יוֹסֵף לְשַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם. דְּרָשָׁה נִפְלָאָה הֵכִין. הַיְּהוּדִים לֹא יַרְהִיבוּ בְּנַפְשָׁם לְבִלְתִּי הִשָּׁמַע לַפְּקֻדָּה. הֵם יָבוֹאוּ. אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֹא לָבוֹא. הֵם נִסּוּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הָאַפִּיפְיוֹר לְבַטֵּל אֶת הַפְּקֻדָּה, אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ בְּכָךְ. הֵם מֻכְרָחִים לָבוֹא לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשָׁתוֹ.

אַךְ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי לַשָּׁבוּעַ הַהוּא, יוֹמַיִם לִפְנֵי מוֹעֵד הַדְּרָשָׁה, פָּרְצָה מַגֵּפָה בַּגֶּטוֹ, וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵתוּ עֲשָׂרָה לְמֵאָה מִתּוֹשָׁבָיו. הַקַּדַּחַת, שֶׁבָּאָה בְּעִקְּבוֹת גֵּאוּת הַטִּבֶּר, שׁוּב קָצְרָה קְצִיר מָוֶת אָיֹם בַּסִּמְטָאוֹת הַצְּפוּפוֹת וּבַבָּתִּים הַצָּרִים הַמְּלֵאִים וְלָדוֹת לָרֹב. בְּשַׁבָּת נִתַּן צַו לִסְגֹּר אֶת שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ, לְמַעַן לֹא יוּכַל אִישׁ לָבוֹא וְלָצֵאת וְלֹא תִּתְפַּשֵּׁט הַמַּגֵּפָה.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָיוּ “נְדוּיֵי הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית” כְּלוּאִים בְּמִכְלְאוֹת הַמַּגֵּפָה שֶׁלָּהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה, לְחַיִּים אוֹ לְמָוֶת, כְּאַוַּת נַפְשָׁם, וּבְהִפָּתַח שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ מֵחָדָשׁ שׁוּב לֹא הֻרְגְּשָׁה צְפִיפוּת בֵּין הַחַיִּים. הַדֹּחַק הָיָה רַב הַרְבֵּה יוֹתֵר בֵּין הַמֵּתִים.

 

ז    🔗

יוֹסֵף בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הָיָה נִדְהָם וְנִרְעָשׁ בִּרְאוֹתוֹ, כִּי חֲלוֹמוֹתָיו עָלוּ שׁוּב בַּתֹּהוּ. עַצֶּבֶת כְּבֵדָה, אֲשֶׁר לֹא רָצָה לְהוֹדוֹת בָּהּ, יָרְדָה עָלָיו לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר פָּרְצָה מִתּוֹךְ הַגֶּטוֹ הַסָּגוּר וּמְסֻגָּר, עַל אַף כָּל אֶמְצְעֵי הַזְּהִירוּת. לֹא לְעַצְמוֹ דָאַג, כִּי אִם לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְמִרְיָם. הוּא טִיֵּל סָמוּךְ לְשַׁעֲרֵי עִיר הַמֵּתִים, אַךְ שׁוּם יְדִיעָה עַל הַנַּעֲשֶׂה בָּהּ לֹא הִגִּיעָה לְאָזְנָיו.

וּבְהִוָּדַע לוֹ לְבַסּוֹף כִּי יִקְרֵי־נַפְשׁוֹ נִשְׁאֲרוּ בְּחַיִּים, הָנְחֲתָהּ עָלָיו מַהֲלֻמָּה חֲדָשָׁה. פְּקֻדַּת הַדְּרָשָׁה הָיְתָה עוֹד בְּתָקְפָּהּ, אַךְ הָאַפִּיפְיוֹר הִטָּה חַסְדוֹ לַנִּשְׁאָרִים מִן הַמַּגֵּפָה. הוּא בָּן לְשִׂנְאָתָם לְיוֹסֵף וּלְטַעֲנָתָם, כִּי יְבַכְּרוּ לִשְׁמֹעַ דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל מַטִּיף אַחֵר. הַתַּפְקִיד לְהַטִּיף לִפְנֵי הַיְּהוּדִים הֻטַּל עַל נָזִיר אַחֵר וְנֶאֱסַר עַל יוֹסֵף. לַשָּׁוְא בִּקַּשׁ לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי הָאָב הַקָּדוֹשׁ. הוּא לֹא הֻרְשָׁה לְהִכָּנֵס.

כָּךְ הִתְחִיל הַמִּנְהָג הַמּוּזָר שֶׁל הַדְּרָשָׁה הַכְּפוּיָה עַל הַיְּהוּדִים. שַׁבָּת שַׁבָּת, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, חַיָּב הָיָה שְׁלִישׁ מִתּוֹשָׁבֵי הַגֶּטוֹ – מִבְּנֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וָמַעְלָה – לָבוֹא לִכְנֵסִיַּת סַן בֵּנֶדֶטוֹ לִשְׁמֹעַ מִפִּי נָזִיר נוֹצְרִי אֶת בֵּאוּרוֹ הוּא לְפַרְשַׁת הַשָּׁבוּעַ, שֶׁקָּרָא חַזָּנָם בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. הָאָב הַקָּדוֹשׁ צִוָּה אָמְנָם עַל הַמַּטִּיפִים לֹא לְהַזְכִּיר בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם אֶת שֵׁם יֵשׁוּ וְהַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, הַקָּשִׁים כָּל כָּךְ לְאָזְנֵי הַיְּהוּדִים, אוֹ לַהְגּוֹתָם לְפָחוֹת בְּקוֹל נָמוּךְ. אוּלָם דְבָרָיו נִשְׁכְּחוּ מִלֵּב הַמַּטִּיפִים בְּעָמְדָם עַל הַבָּמָה לִפְנֵי קָהָל הַנָּתוּן בִּידֵיהֶם וּבִיכָלְתָּם לְעַנּוֹתוֹ וּלְגַנּוֹתוֹ בְּכָל כֹּחַ דַּבְּרָנוּתָם.

הַיְּהוּדִים הִתְנַהֲלוּ לְאִטָּם בַּדֶּרֶךְ לַכְּנֵסִיָּה, וְלָכֵן הֵאִיצוּ בָּהֶם שׁוֹטְרִים בְּשׁוֹטֵיהֶם. תַּהֲלוּכָה מְשֻׁנָּה זוֹ שֶׁל אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף לַכְּנֵסִיָּה בְּשַׁבָּת נַעֲשָׂה לְאֶחָד מֵחֶזְיוֹנוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל רוֹמָא, תַּעֲנוּג חָדָשׁ לַהֲמוֹנֶיהָ. סִדּוּר הַדְּרָשׁוֹת הָיָה כָּרוּךְ בְּהוֹצָאוֹת לֹא קְטַנּוֹת, וְהַיְּהוּדִים אֲנוּסִים הָיוּ לְכַסּוֹתָן.

לְהִשְׁתַּמֵּט מִבּוֹא אֶל הַדְּרָשָׁה אִי אֶפְשָׁר הָיָה. בַּפֶּתַח עָמַד מַזְכִּיר וְרָשַׁם אֶת שְׁמוֹת הַנֶּעְדָּרִים, וְהָעֹנֶשׁ הָיָה: מַאֲסָר וּקְנָס. מַזְכִּיר הָיָה צָרִיךְ לְשַׁמֵּשׁ אַחַד הַמּוּמָרִים, שֶׁיָּדַע וְהִכִּיר כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָעֵדָה.

וּמִי יָכוֹל הָיָה לְמַלֵּא תַפְקִיד זֶה יוֹתֵר טוֹב מֵהַנָּזִיר הֶחָדָשׁ? יוֹסֵף מִחָה לַשָּׁוְא. בִּמְקוֹם לִהְיוֹת לְמוֹפֵת כִּשְׁלִיחַ־יָהּ שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, הָיָה עָלָיו לָשֶׁבֶת כָּפוּף עַל פְּנֵי שֻׁלְחָנוֹ, לְהָצִיץ בַּבָּאִים וְלִרְשֹׁם אֶת הַנֶּעְדָּרִים. לֹא פַּעַם רָאָה אֶת אָבִיו, אָדָם זָקֵן וְרָצוּץ, כְּשֶׁשּׁוֹט שׁוֹטֵר מִתְנַשֵּׁב בָּרוּחַ יָרַד גַּם עָלָיו וֶהֱרִיצוֹ לְדֶלֶת הַכְּנֵסִיָּה. שׁוֹט זֶה הִכְאִיב לְיוֹסֵף בְּיוֹתֵר.

בִּשְׁעַת הַדְּרָשָׁה הָיוּ שׁוֹטְרִים מַשְׁגִּיחִים, שֶׁהַיְּהוּדִים יַקְשִׁיבוּ יָפֶה וְלֹא יְנַמְנְמוּ, וּפַעַם רָאָה יוֹסֵף וְהִנֵּה הוּרַד שׁוֹט עַל רֹאשׁ רָחֵל אִמּוֹ, כְּדֵי לְהָעִיר אוֹתָהּ מִנִּמְנוּמָהּ. זֵעָה קָרָה כִּסְּתָה אָז אֶת פְּנֵי הַבֵּן הַמִּסְכֵּן. וּבַעֲבֹר מִרְיָם, אַחַת לְשָׁלשׁ שַׁבָּתוֹת, עַל פְּנֵי שֻׁלְחָנוֹ, וְעֵינֶיהָ מְשַׁלְּחוֹת בּוֹ מַבָּטֵי בּוּז וְנֶאָצָה, הָיָה כֻּלּוֹ קוֹדֵחַ: חֹם וְקֹר עֲבָרוּהוּ חֲלִיפוֹת.

רַק בְּאַחַת הִתְנַחֵם, כִּי הִנֵּה יוֹשְׁבִים יְהוּדִים אֲדוּקִים וּמַקְשִׁיבִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְדִבְרֵי תוֹרַת יֵשׁוּ.

לְפָחוֹת פָּעַל מַשֶּׁהוּ, חָשַׁב. אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַלֵּץ הָיָה כְּנוֹלָד מֵחָדָשׁ, וְהִטָּה אָזְנוֹ לְדִבְרֵי הַמַּטִּיפִים בְּיִרְאַת כָּבוֹד. וְלֹא יָדַע יוֹסֵף, כִּי יְהוּדִים אֵלֶּה סָתְמוּ אָזְנֵיהֶם בְּצֶמֶר־גֶּפֶן לְבַל יִשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַחֵרוּף וְהַגִּדּוּף שֶׁהִשְׁמִיעַ הַנָּזִיר כְּלַפֵּי אֱמוּנָתָם.

בֵּינָתַיִם הָלַךְ שֵׁם הָאָח יוֹסֵף הָלוֹךְ וְגָדוֹל, בִּגְלַל דְּרָשׁוֹתָיו בִּפְנֵי הֲמוֹנַי נוֹצְרִים אֲשֶׁר בָּאוּ מִכָּל עֵבֶר לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו. רַבִּים אֲהֵבוּהוּ. גְּלִימָתוֹ הַשְּׁחוֹרָה וְכִפָּתוֹ הַלְּבָנָה הִכְנִיסוּ גִּיל לְתוֹךְ בָּתֵּי הַכֶּלֶא. הוּא נִחֵם אֶת הַנּוֹטִים לָמוּת וְגַם גֵּרֵשׁ שֵׁדִים וְרוּחוֹת.

רַק לַעֲווֹנוֹת חוֹטֵא אֶחָד לֹא יָדַע לִמְצֹא כַּפָּרָה, לַעֲווֹנוֹתָיו הוּא עַצְמוֹ. רוּחַ רָעָה אַחַת לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְגָרֵשׁ: אֶת הָרוּחַ שֶׁנִּכְנְסָה בְּלִבּוֹ, וְנִפְגְּעָה וְסָבְלָה מִמִּגְרְעוֹתֶיהָ שֶׁל הַנַּצְרוּת, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁקֹּדֶם לָכֵן סָבְלָה מִלִּקּוּיָיו שֶׁל הַגֶּטוֹ.

 

ח    🔗

וְשׁוּב בָּא שָׁבוּעַ הַקַּרְנִיבַל – יְמֵי טֵרוּף, חִלּוּל כָּל קֹדֶשׁ, יְמֵי הִלּוּלָא וְחִנְגָּא וְכָל מַעֲשֵׂי תוֹעֵבָה.

הָרְחוֹבוֹת הָמוּ מֵהֲמוֹנַי חוֹגְגִים לְבוּשִׁים בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין; מֵחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים וּמֵעַל הַגַּגּוֹת שֻׁלְּחוּ יָדַיִם חוֹגְגוֹת וְהִטִּיפוּ דְּבַשׁ לָרֹב, הִזִּילוּ מַיִם דְּלוּחִים וְהוֹרִידוּ בֵּיצִים סְרוּחוֹת וְנִטְפֵי שֶׁמֶן רוֹתֵחַ עַל רָאשֵׁי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים. דָּם נִשְׁפָּךְ פֹּה וָשָׁם, כַּאֲשֶׁר הִתְפָּרְצוּ מִתְחַפְּשִׂים מְנָאֲצֵי־שֵׁם לִכְנֵסִיּוֹת לִשְׁלֹל שָׁלָל. שׁוֹטֵי הַשּׁוֹטְרִים הִתְנוֹפְפוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ, וְגַם הַגַּרְדֹּם לֹא הָיָה פָּנוּי, אַךְ אֵלֶּה לֹא יָכְלוּ לַעְצֹר בְּעַד הוֹלְלוּת הֶהָמוֹן. פַּחַד נָפַל בְּיָמִים אֵלֶּה עַל הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הָיוּ בִּימֵי הַקַּרְנִיבַל לִמְקוֹר שַׁעֲשׁוּעִים מְיֻחָד.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַקַּרְנִיבַל הָיוּ הַיְּהוּדִים שׁוֹלְחִים לַסֶּנַט מִשְׁלַחַת שֶׁל זְקֵנִים מְכֻבָּדִים וְרַבָּנִים.

בְּתִלְבָּשְׁתָּם הָאֲדֻמָּה־הַצְּהֻבָּה הָיוּ חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת עוֹבְרִים עַל פְּנֵי כָּל הָעִיר עַד הַגִּיעָם לְבֵית הַמֶּמְשָׁלָה, לְקוֹל קְרִיאוֹת בּוּז וְנִבּוּל פֶּה שֶׁל הַהֲמוֹנִים הַחוֹגְגִים.

בְּבוֹאָהּ לְבֵית הַמֶּמְשָׁלָה נִתְקַבְּלָה הַמִּשְׁלַחַת עַל יְדֵי שְׁלשֶׁת הַשּׁוֹפְטִים הָרָאשִׁיִּים וְרֹאשׁ הַנְּזִירִים. הָרַב הָרָאשִׁי כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וּבֵרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה הַמְקֻבֶּלֶת:

– מְלֵאֵי רֶגֶשׁ כָּבוֹד וּמְסִירוּת לָעָם הָרוֹמָאִי בָּאִים אָנוּ, רָאשֶׁיהָ וְרַבָּנֶיהָ שֶׁל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַשְּׁפָלָה, לִפְנֵי כִּסֵּא הוֹד מַעֲלָתוֹ הַמְרוֹמָם וְהַנִשָּׂא, לְהַבִּיעַ לְעַם זֶה אֶת נֶאֱמָנוּתֵנוּ וְהַכְנָעָתֵנוּ בְּשֵׁם אַחֵינוּ לְדָת וְלֶאֱמוּנָה, וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. אָנוּ לֹא נֶחְדַּל לְהַפִּיל תְּחִנָּתֵנוּ לִפְנֵי הַיּוֹשֵׁב בַּמָּרוֹם לְהָבִיא אַךְ שָׁלוֹם רַב וּמְנוּחַת עַד עַל הַבִּישׁוֹף הַשַּׁלִּיט, הַמּוֹשֵׁל עַל כֻּלָּנוּ, לְמַעַן יִיטַב לְכֻלָּנוּ; נִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹם כִּסְאוֹ שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר, הַשָּׁלִיחַ הַקָּדוֹשׁ, לִשְׁלוֹם הוֹד מַעֲלַתְכֶם, חַבְרֵי הַסֶּנַט הַמְפֹאָר וְהַמְרוֹמָם, וְלִשְׁלוֹם כָּל הָעָם הָרוֹמָאִי כֻּלּוֹ.

וְרֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים הָיָה עוֹנֶה עַל כָּךְ:

– בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה נְקַבֵּל אֶת הַבָּעַת רִגְשֵׁי הַהַכְנָעָה, הַנֶּאֱמָנוּת, הַשִּׁעְבּוּד וְהַכָּבוֹד, אֲשֶׁר אַתֶּם מַבִּיעִים כַּיּוֹם מֵחָדָשׁ בְּשֵׁם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל. בְּטוּחִים אָנוּ כִּי תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל חֻקַּת הַסֶּנַט הַזֶּה וְאֶת מִצְווֹתָיו תִּשְׁמְרוּ, וְגַם תְּשַׁלְּמוּ מִסֵּיכֶם כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּיָמִים עָבָרוּ, וְלָכֵן נָחֹן אֶתְכֶם בַּהֲגָנָתֵנוּ גַּם לֶעָתִיד, וְאָנוּ תִקְוָה כִּי יָדֹעַ תֵּדְעוּ לִהְיוֹת רְאוּיִים לָהּ.

אַחַר שָׂם אֶת עֲקֵבוֹ עַל עֹרֶף הָרַב וְקָרָא:

– צְאוּ מֵעַל פָּנַי!

אָז קָם הָרַב עַל רַגְלָיו, הִגִּישׁ לַשּׁוֹפְטִים זֵר־פְּרָחִים וְכַד, אֲשֶׁר עֶשְׂרִים כֶּתֶר בּוֹ, וְהִצִּיעַ לְקַשֵּׁט אֶת בָּמַת הַסֶּנַט שֶׁבְּרַחֲבַת הָעָם. בָּזֶה נִגְמַר הַטֶּקֶס, וְהַמִּשְׁלַחַת עָבְרָה שׁוּב בִּרְחוֹבוֹת מְלֵאִים מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים, בֵּין שׁוּרוֹת מְנָאֲצִים וּמְנַבְּלִים פִּיהֶם, עַד הַגִּיעָם אֶל שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ.

תַּהֲלוּכוֹת מִתְחַפְּשִׂים עָבְרוּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. מוֹכְרֵי הַדָּגִים, שֶׁהִכִּירוּ אֶת מִנְהֲגֵי הַגֶּטוֹ מֵחֲמַת קִרְבָתָם אֵלָיו, עָשׂוּ מִנְהָגִים אֵלֶּה לְלַעַג וּלְקְלָס: הִנֵּה פֹּה עָבְרָה הַלְוָיַת רַב שֶׁנִּפְטַר, וְשָׁם – אֹרְחַת “פָּרָשִׁים”:

יְהוּדִים רְכוּבִים עַל אֲתוֹנוֹתֵיהֶם הַדּוֹהֲרוֹת, וּבְרֹאשָׁם רַב רָכוּב עַל סוּס, פָּנָיו לְעֵבֶר זְנָבוֹ שֶׁל הַסּוּס וְהוּא תוֹפֵס בּוֹ בְּיָדוֹ הָאַחַת וּבִשְׁנִיָּה הוּא אוֹחֵז דְּבַר־מָה דוֹמֶה לְסֵפֶר תּוֹרָה, וְהֶהָמוֹן רוֹאֶה וּמֵרִיעַ בִּצְחוֹק. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד: מַתְקִיפִים הָיוּ כָּל יְהוּדִי שֶׁהוֹפִיעַ בָּרְחוֹב, קוֹרְעִים בְּגָדָיו וְזוֹרְקִים אַשְׁפָּה בְּפָנָיו.

הַשָּׁנָה הִתְעָרֵב שַׂר הָעִיר רוֹמָא וְאָסַר לִזְרֹק בִּפְנֵי הַיְּהוּדִים מַשֶּׁהוּ מִלְּבַד פֵּרוֹת. אַךְ לְשִׂיא הַהִתְעַלְּלוּת בַּיְּהוּדִים הִגִּיעוּ הַחוֹגְגִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, אַחֲרֵי גְמַר מֵרוֹץ הָאֲתוֹנוֹת וְהַשְּׁוָרִים, הוּא יוֹם מֵרוֹץ הַיְּהוּדִים.

הַבֹּקֶר הָיָה בָּהִיר וָקַר, אַךְ בִּמְהֵרָה כֻּסּוּ הַשָּׁמַיִם עֲנָנִים וְהַהוֹלְלִים הַפְּרוּעִים שָׂמְחוּ שִׂמְחָה רַבָּה לִקְרַאת הַגֶּשֶׁם הָעוֹמֵד לָרֶדֶת. בְּשַׁעַר סַן לוֹרֶנְצוֹ, בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי הָאָרֹךְ וְהַצַּר, אֲשֶׁר כָּל פֶּתַח וְחַלּוֹן, כָּל גַּג וּמִרְפֶּסֶת בּוֹ מָלְאוּ פָּנִים צוֹחֲקוֹת, עָמְדוּ יְהוּדִים אֲחָדִים.

זֶה עַתָּה קִבְּלוּ אֲרֻחָה נָאָה, אַךְ הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּהֶם, כִּי אֵין הֵם מַכִּירִים תּוֹדָה עָלֶיהָ. כִּמְעַט עֲרֻמִּים הָיוּ וְרַק גְּלִימָה לְבָנָה קְצָרָה וְצָרָה לְגוּפָם, רְקוּמָה חוּטֵי זָהָב וָכֶסֶף וּמְקֻשֶּׁטֶת זֵרֵי דַפְנָה. כָּכָה עָמְדוּ רוֹעֲדִים בְּכָל גּוּפָם וְחִכּוּ לַפְּקֻדָּה: רוּצוּ! – לָרוּץ בְּתוֹךְ הַקָּהָל הַזּוֹעֵם, הַלּוֹעֵג וְהַמִּתְהוֹלֵל.

סוֹף סוֹף יָצָא הַצַּו מִפִּי פָּקִיד רָכוּב עַל סוּס, וּלְקוֹל תְּרוּעָה כַּבִּירָה שֶׁל שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, שֶׁפָּרְצָה מִפִּי הֶהָמוֹן, הֵחֵלּוּ הַגּוּפוֹת הָעֲרֻמּוֹת־לְמֶחֱצָה, בַּעֲלוֹת הַפָּנִים הַמִּזְרָחִיִּים הַמּוּזָרִים נְסוּכֵי הַיָּגוֹן, לָרוּץ.

לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב הָרָאשִׁי רָצוּ. הַמַּטָּרָה הָיְתָה: הֵיכַל אַנְגֶּ’לוֹ הַקָּדוֹשׁ. בַּתְּחִלָּה הָיָה הַמֵּרוֹץ מַגִּיעַ לִידֵי גְמַר בִּקְצֵה הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, אַךְ הַדֶּרֶךְ הָאָרְכָה בְּהַרְבֵּה כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ רְצוֹנוֹ שֶׁל בִּישׁוֹף אֶחָד. הַלָּה רָצָה, שֶׁהַמֵּרוֹץ יִגָּמֵר לְיַד חַלּוֹנוֹתָיו מַמָּשׁ, מְקוֹם שָׁם יָשַׁב בְּחֶדְרוֹ מֻקָּף פְּסָלִים עֲרֻמִּים, מַעֲשֵׂי יְדֵי הַפַּסָּל גּ’וּלִיּוֹ רוֹמָנוֹ.

הַמִּתְחָרִים הַיְּהוּדִים מִהֲרוּ לָרוּץ, כִּי בְּמִדָּה שֶׁיְּמַהֲרוּ לְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצָם, בָּהּ בְּמִדָּה תְמַהֵר לָבוֹא גְאֻלָּתָם מִבְּרַד דִּבְרֵי הַלַּעַג, הָאֲבָנִים הַכְּבֵדוֹת, הַדְּקִירוֹת וְהַמַּכּוֹת שֶׁהֻנְחֲתוּ עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הֲמוֹן הַצּוֹפִים בַּמֵּרוֹץ. כְּדֵי לְזָרְזָם עוֹד יוֹתֵר, יָצָא בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם הַפָּקִיד הַמְמֻנֶּה עַל הַמֵּרוֹץ וְעִמּוֹ גְּדוּד פָּרָשִׁים וְדָהֲרוּ אַחֲרֵיהֶם, וְכִמְעַט שֶׁדְּרָסוּם בְּרַגְלֵי סוּסֵיהֶם. הַיְּהוּדִים רָצוּ, רָצוּ, נָשְׁמוּ קָשׁוֹת וְהֵזִיעוּ, כִּי אַךְ זֶה עַתָּה פִּטְּמוּם בְּבָשָׂר לָרֹב. הָהּ, מָה רַב הַצְּחוֹק וְהָעֹנֶג! תַּאֲוָה לָעֵינַיִם!

וְהִנֵּה נִרְאָה בֵּין הָרָצִים אָדָם צָעִיר הַהוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֶל רֹאשׁ הַמֵּרוֹץ. עֵינֵי רַבִּים הוּסַבּוּ אֵלָיו, י

פָּנָיו הָיוּ דַלִּים וּצְנוּמִים וְקָרַחַת לוֹ מַבְהִיקָה שֶׁלֹּא לְפִי גִּילוֹ. הוּא רָץ בְּרֹאשׁ, וּשְׁאָר הַמִּתְחָרִים אַחֲרָיו, וְהַצּוֹפִים מִסָּבִיב, וּבֵינֵיהֶם אֲצִילִים מְכֻבָּדִים וּגְבָרוֹת יְפוֹת־מַרְאֶה, רוֹעֲמִים בִּצְחוֹק אַדִּיר. אַךְ הַיְּהוּדִים אֵינָם שָׂמִים לֵב. הָלְאָה, הָלְאָה יָרוּצוּ בְּלִי נְשִׁימָה, בְּלִי לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם, מְלֻכְלָכִים בְּרֶפֶשׁ וּפְצוּעִים מֵאֲבָנִים שֶׁנִּקְלְעוּ בָּהֶם, וְהַסּוּסִים רָצִים בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם וְכִמְעַט נוֹגְעִים בָּהֶם. הָלְאָה, הָלְאָה, בַּמֵּרוֹץ הָאָרֹךְ, בֶּן אֶלֶף הָאַמּוֹת, אֲשֶׁר לֹא קֵץ וְלֹא סוֹף לוֹ. הָלְאָה, הָלְאָה, נִכְשָׁלִים וְנִגָּפִים, רָצִים וּמִתְקָרְבִים לַמַּטָּרָה. הֵם כְּבָר עָבְרוּ עַל פְּנֵי מַרְקוֹ הַקָּדוֹשׁ, מְקוֹם הַמַּטָּרָה הַיְשָׁנָה. הַיְּהוּדִי הַצָּעִיר עוֹד הָיָה בְּרֹאשׁ הָרָצִים, אַךְ יְהוּדִי זָקֵן, בַּעַל־גּוּף, הָיָה קָרוֹב אֵלָיו מְאֹד. הִתְלַהֲבוּת הֶהָמוֹן גָבְרָה פִּי שִׁבְעָה. אַלְפֵי קוֹלוֹת לַעַג וָבוּז עוֹדְדוּ אֶת הַמִּתְחָרִים.

הֵם הִגִּיעוּ עַד לַגֶּשֶׁר. הִנֵּה כְּבָר נִרְאָה הֵיכַל אַנְגֶּ’לוֹ הַקָּדוֹשׁ. הַזָּקֵן בַּעַל הַגּוּף רָץ בְּכָל כֹּחוֹ, לְמַעַן יִזְכֶּה בִּשְׁלשִׁים וְשֵׁשֶׁת הַכְּתָרִים שֶׁל הַפְּרָס לַזּוֹכֶה. אַךְ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן זִנֵּק גַּם הַצָּעִיר בְּכָל כֹּחוֹ – וְיָצָא הַמְנַצֵּחַ. קוֹל הַצְּחוֹק הִרְקִיעַ שְׁחָקִים בְּהַגִּיעַ גַּם יֶתֶר הָרָצִים לַמַּטָּרָה כָּל עוֹד נִשְׁמָתָם בָּם. הַזָּקֵן בַּעַל הַגּוּף נָפַל בְּצַד הַדֶּרֶךְ אֵין אוֹנִים וְקוֹל צְעָקָה כַּבִּירָה קִדְּמָה אֶת פָּנָיו בְּנָפְלוֹ.

אַחַד הַפְּקִידִים מָסַר לַזּוֹכֶה אֶת הַפְּרָס – אָרִיג וֶנֶצָאִי אָדֹם. הַיְּהוּדִי הַצָּעִיר לְקָחוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּמַבָּט זָר וְתָמֵהַּ. אַךְ לְפֶתַע קָרָא הַשּׁוֹפֵט:

– קְצִין הַצָּבָא מוֹדִיעֵנִי כִּי לֹא כֻּלָּם הִתְחִילוּ בַּמֵּרוֹץ בְּבַת־אַחַת, וְלָכֵן עֲלֵיכֶם לָרוּץ מָחָר שׁוּב.

זֶה הָיָה אֶמְצָעִי מְקֻבָּל לְמַעַן הַרְבּוֹת בַּשַּׁעֲשׁוּעִים, אַךְ עֵינֵי הַזּוֹכֶה זָרוּ נִיצוֹצוֹת מְבַשְּׂרֵי־רָעָה.

– הֲלֹא כֻּלָּנוּ הִתְחַלְנוּ עִם יְרִיַּת הָאֶקְדָּח.

– הַס, הַס! הָשֵׁב לוֹ אֶת הַפְּרָס! – לָחַשׁ לוֹ אָחַד הָרָצִים. – תָּמִיד דַּרְכָּם לְתִתּוֹ שׁוּב לַזּוֹכֶה הָרִאשׁוֹן.

אַךְ הַצָּעִיר זָעַם.

– וּמַדּוּעַ לֹא הֶעֱמִידָנוּ הַקָּצִין? – שָׁאַל.

– בְּלֹם אֶת פִּיךָ הָאָרוּר! – עָנָה לְעֻמָּתוֹ הַשּׁוֹפֵט. – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עֲלֵיכֶם לָרוּץ מָחָר שׁוּב, כִּי עָל פִּי הַחֹק חַיָּבִים לָרוּץ שְׁמֹנָה אֲנָשִׁים. שְׁמֹנָה לְכָל

הַפָּחוֹת. – וַהֲרֵי אָנוּ שְׁמֹנָה! – קָרָא הַיְּהוּדִי הַצָּעִיר. הַשּׁוֹפֵט הִבִּיט בְּעֵינַיִם זוֹעֲמוֹת בַּמִּתְקוֹמֵם, אַחַר הֵרִים מַטֵּהוּ וְהוֹרִידוּ עַל רֹאשׁ כָּל אֶחָד מִן הָעֲלוּבִים בִּמְנוֹתוֹ בְּקוֹל:

– אֶחָד… שְׁנַיִם… שְׁלשָׁה… אַרְבָּעָה… חֲמִשָׁה… שִׁשָּׁה… שִׁבְעָה!…

– שְׁמֹנָה! – עָמַד הַצָּעִיר בְּשֶׁלּוֹ. בִּרְאוֹתוֹ מֵאֲחוֹרָיו בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַזָּקֵן שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ. הוּא כָּפַף עַצְמוֹ לַהֲרִימוֹ.

– יְצוּר נִבְזֶה וּמְתֹעָב זֶה אֵינֶנּוּ בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. הֵן שִׁכּוֹר הוּא!

– הָהּ, כֶּלֶב שֶׁכְּמוֹתְךָ! – קָרָא הַיְּהוּדִי, וּבְזָקְפוֹ פִּתְאֹם קוֹמָתוֹ הוֹצִיא צְלָב מִתַּחַת לִגְלִימָתוֹ.

צָדַקְתָּ – הִרְעִים קוֹלוֹ. – רַק שִׁבְעָה יְהוּדִים רָצוּ, כִּי אֲנִי לֹא יְהוּדִי אֲנִי. הָאָח יוֹסֵף אֲנִי. – הוּא נוֹפֵף אֶת הַצְּלָב וְהֶהָמוֹן נָסוֹג אָחוֹר.

הַשּׁוֹפֵט חָרַד מֵרֹב תִּמָּהוֹן וָפַחַד. אַנְשֵׁי הַצָּבָא נִשְׁאֲרוּ עַל עָמְדָם מְאֻבָּנִים. הֶהָמוֹן הַסּוֹעֵר נָדַם לְרֶגַע וְכֻלּוֹ קֶשֶׁב. הַגֶּשֶׁם חָדַל וְקֶרֶן אוֹר־שֶׁמֶשׁ הִבְרִיקָה.

– בְּשֵׁם יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי מְגַנֶּה אֲנִי אֶת לַעַג הַשָּׂטָן הַנִּתָּךְ פֹּה עַל רֹאשׁ עַם סְגֻלָּתוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים – הִרְעִים הַדּוֹמִינִיקָנִי. – הִסּוֹגוּ אָחוֹר, כֻּלְּכֶם. הַאִם לֹא יִמָּצֵא בָּכֶם אִישׁ אֲשֶׁר יָבִיא כּוֹס מַיִם לַזָּקֵן הֶעָלוּב?

– וְכִי לֹא נָתְנוּ לוֹ הַשְּׁחָקִים הַיּוֹם מַיִם חַיִּים לָרֹב? – שָׁאַל לֵץ אֶחָד. אִישׁ לֹא זָע וְלֹא נָע.

– אִם כֵּן, תֵּרֵד אֵשׁ מִשָּׁמַיִם וְתֹאכֶלְכֶם עֲדֵי

עַד – אָמַר הַנָּזִיר. הוּא הִתְכּוֹפֵף שׁוּב וְהֵרִים אֶת רֹאשׁ הַזָּקֵן בְּיָדַיִם טוֹבוֹת. וְאָז הִתְקַשּׁוּ פָּנָיו עוֹד יוֹתֵר וְחָוְרוּ.

– הוּא מֵת! – קָרָא. – יַמְצִיא נָא לוֹ הַגּוֹאֵל, אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִין בּוֹ, מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כְּנָפָיו. – הוּא הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁ הַזָּקֵן עַל הָאָרֶץ וְעָצַם אֶת עֵינָיו הַקְּפוּאוֹת.

חִיל אָחַז אֶת כָּל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב. הִנֵּה רוֹמֵם וְנִשָּׂא הַמָּוֶת אֶת הַזָּקֵן הַיְּהוּדִי. חוּטֵי הַזָּהָב הִבְהִיקוּ בְּאוֹר מוּזָר עַל גְּלִימָתוֹ הַלְּבָנָה וְהַרְטֻבָּה, וְרַגְלָיו הָעֲרֻמּוֹת הָיוּ קָשׁוֹת וְקָרוֹת. גַּלֵּי חֹם וְקֹר תָּקְפוּ אֶת קְצִין הַצָּבָא. הוּא רָץ בְּעִקְּבוֹת הַמִּתְחָרִים רַק לְמַעַן שַׁעֲשֵׁעַ עַצְמוֹ, אֲבָל לֹא נִתְכַּוֵּן לְמַעֲשֵׂה רֶצַח. מוּסַר כְּלָיוֹת תָּקַף אֶת כָּל הֶהָמוֹן. אַךְ הַשּׁוֹפֵט הִתְאוֹשֵׁשׁ חִישׁ מְהֵרָה.

– תִּפְשׂוּ בַּכֹּהֵן מוּג הַלֵּב! – קָרָא. – הוּא בּוֹגֵד. אֶל עַמּוֹ שָׁב. לִיהוּדִי הָיָה. עוֹרוֹ יִפָּשֵׁט מֵעָלָיו!

– אַל תִּגְעוּ בִּי! בְּשֵׁם הַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה! – קְרָא הָאָח יוֹסֵף, בַּהֲסֵבּוֹ פָּנָיו לִקְצִין הַצָּבָא אֲשֶׁר עָמַד בְּלִי נוֹעַ. – לֹא יְהוּדִי אָנֹכִי. נוֹצְרִי נֶאֱמָן אֲנִי כָּאָב הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר יָשַׁב זֶה עַתָּה בְּאַרְמוֹנוֹ וְהִשְׂבִּיעַ עֵינָיו בְּחִנְגַּת־פְּרִיצוּת זוֹ!

– וְלָמָּה אֵפוֹא רַצְתָּ עִם הַיְּהוּדִים? חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ הוּא. אֶת גְּלִימַת קָדְשְׁךָ חִלַּלְתָּ.

– לֹא לָבַשְׁתִּי הַפַּעַם אֶת גְּלִימָתִי. עָרֹם אֲנִי כִּמְעַט כֻּלִּי. הַאִם גְּלִימָה זוֹ עָלַי לְכַבֵּד, אֲשֶׁר בְּנֵי עִירְךָ שָׂמוּהָ לָהֶם לְמַטָּרָה לְכָל לִכְלוּךְ?

– אַתָּה הֵבֵאתָ עַל עַצְמְךָ כָּל הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה – אָמַר הַקָּצִין בְּנַחַת. – מַדּוּעַ זֶה רַצְתָּ עִם בְּנֵי עַם אָרוּר זֶה? הַדּוֹמִינִיקָנִי כָּפַף רֹאשׁוֹ.

– זֶה לִי הִרְהוּר תְּשׁוּבָה – עָנָה בְּקוֹל רוֹעֵד. – חֵטְא חָטָאתִי לְאַחַי בְּנֵי עַמִּי. הוֹסַפְתִּי מַכְאוֹב עַל מַכְאוֹבָם. וְלָכֵן רָצִיתִי לִהְיוֹת עִמָּהֶם בִּשְׁעַת שִׁפְלוּתָם וְלָקַחַת חֵלֶק בְּיִסּוּרֵיהֶם. רַצְתִּי אֵפוֹא יַחַד אִתָּם. אַךְ לֹא לְהִרְהוּר־תְּשׁוּבָה בִּלְבַד נִתְכַּוַּנְתִּי.

הוּא נָשָׂא עֵינָיו הַמְזָרוֹת אֵימָה, וְקוֹלוֹ הִרְעִים שׁוּב וְהִתְגַּלְגֵּל בֶּהָמוֹן עַד לִקְצֵה הַגֶּשֶׁר.

– שְׁמָעוּנִי נָא אַתֶּם, הַמַּכִּירִים אוֹתִי, בָּנִים וּבָנוֹת נֶאֱמָנִים לַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר כֹּה תְכוּפוֹת הֶאֱזַנְתֶּם לִדְבָרַי; אַתֶּם, אֲשֶׁר אֶת דִּבְרֵי תַנְחוּמוֹתַי הֵבֵאתִי אֶל בֵּיתְכֶם, עִזְרוּנִי נָא לָשִׂים קֵץ לְעִנּוּיֵיהֶם הַמְמֻשָּׁכִים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲחֵיכֶם. בְּאַהֲבָה וְלֹא בְּשִׂנְאָה יִמְשֹׁל יֵשׁוּ בָּעוֹלָם! סָבוּר הָיִיתִי כִּי אִם תִּרְאוּ בֵּין הָרָצִים אוֹתִי אֲשֶׁר תֶּאֱהָבוּ, כִּי אִם תִּרְאוּנִי מְכֻסֶּה חֶלְאָה, אֲשֶׁר לְעוֹלָם לֹא הֲיִיתֶם מַשְׁלִיכִים בִּי, אִלּוּ הִכַּרְתֶּם מִי אֲנִי מִבַּעַד לִגְלִימָתִי זוֹ, יִגַּע הַדָּבָר אֶל לִבְּכֶם! אֲבָל הִנֵּה זָקֵן עָלוּב זֶה טוֹעֵן טַעֲנוֹתָיו בְּיֶתֶר הַצְלָחָה מִמֶּנִּי. שְׂפָתָיו הַמֵּתוֹת תְּזַעֲזַעְנָה אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. לְכוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ, לְכוּ נָא וְעִזְבוּ הִלּוּלָא שְׂטָנִית זוֹ וּשְׁבוּ לָאָרֶץ, חִגְרוּ שַׂק וְהִתְפַּלְּשׁוּ בָּאֵפֶר וְהִתְפַּלְּלוּ לָאֵל לַעֲשׂוֹתְכֶם נוֹצְרִים טוֹבִים יוֹתֵר.

אִי־מְנוּחָה הָרְגְּשָׁה בַּקָּהָל. הַגְּלִימָה הַמְשֻׁנָּה, הָרְקוּמָה חוּטֵי־זָהָב וּמְלֻכְלֶכֶת רֶפֶשׁ וָטִיט, וְכֵן רַגְלָיו הַחֲשׂוּפוֹת שֶׁל הַמְּדַבֵּר הִגְבִּירוּ אֶת רֹשֶׁם דְּבָרָיו. הוּא נִרְאָה כְּנָבִיא זָר וְזָקֵן שֶׁבָּא מִמֶּרְחֲקֵי תֵבֵל וּזְמַן.

– עָפָר לְפִיךָ, מְחָרֵף שֵׁם אֵל! – קְרָא הַשּׁוֹפֵט. – הֵן הָאָב הַקָּדוֹשׁ יָאִיר מַחֲזוֹת־שַׁעֲשׁוּעִים אֵלֶּה בְּאוֹר פָּנָיו. הֵן מִשָּׁמַיִם יָרְדָה הַמְּאֵרָה עַל כּוֹפְרִים מַסְרִיחִים אֵלֶּה. פוּ… וּבְאָמְרוֹ זֹאת בָּעֵט בַּיְּהוּדִי הַמֵּת בְּרַגְלוֹ.

חֲזֵה הַנָּזִיר הִכָּה גַּלִּים. רֹאשׁוֹ הִסְתַּחְרֵר עָלָיו כְּגַלְגַּל.

– לֹא מִשָּׁמַיִם, כִּי אִם מִפִּי הָאַפִּיפְיוֹר! – עָנָה בְּזַעַף וּבְעֹז – וּמַדּוּעַ לֹא יַגְלֵם מֵאַרְצוֹ? אָכֵן, יָדוֹעַ יֵדַע עַד כַּמָּה דְרוּשִׁים וּמוֹעִילִים הֵם לָאָרֶץ. כַּאֲשֶׁר נִסָּה לְהַגְלוֹתָם מֵאַרְצוֹ, וְהַסּוֹחֲרִים הַיְּהוּדִים בְּחוֹפֵי אַרְצוֹת הַמִּזְרָח הֶחֱרִימוּ אֶת נְמַל אַנְקוֹנָה שֶׁלָּנוּ, הַאִם לֹא נֶחְפַּז אָבִינוּ הַקָּדוֹשׁ לְהַחֲזִיר אֶת הַיְּהוּדִים אֶל בֵּיתָם וּלְהוֹדוֹת בְּעֶרְכָּם? וְאִם כֵּן, עָלֵינוּ לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּחִבָּה וְלֹא יַחַס שִׂנְאָה וְעֶלְבּוֹן.

– עַל הַמּוֹקֵד תַּעֲלֶה לְעֵינֵי כֹּל עַל דַּבֶּרְךָ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה! – קָרָא הַשּׁוֹפֵט. – מִי אַתָּה כִּי בָּאתָ לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד כֹּהֵן אֱלֹהִים?

– הוּא כֹּהֵן הָאֱלֹהִים? לֹא, לֹא! לִי יָאֶה שֵׁם זֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לוֹ. רוּחַ אֱלֹהִים מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנִי!

פָּנָיו הַחִוְרִים וְהַדַּלִּים קָרְנוּ, וּבְעֵינֵי הֶהָמוֹן אֲחוּז הַפַּחַד נִרְאָה כְּגָדוֹל וְנִשָּׂא.

– זוֹ הִיא בְּגִידָה וְחִלוּל הַשֵּׁם. אִסְרוּהוּ! – צָעַק הַשּׁוֹפֵט.

הַנָּזִיר הֵסֵב פָּנָיו לַחַיָּלִים בְּלִי הִסּוּס כָּלְשֶׁהוּ. רַק גּוּפַת הַיְּהוּדִי הַזָּקֵן חָצְצָה בֵּינוֹ וּבֵין סוּסֵיהֶם הַדּוֹהֲרִים.

– לֹא – אָמַר רַכּוֹת, וּבַת־צְחוֹק מִסְתּוֹרִית בְּעֵינָיו. – אֱלֹהִים הוּא לְצִדִּי. הוּא הוּא שֶׁהֵקִים דָּיֵק זֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי. תַּחַת דֶּגֶל שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי הֵן לֹא תִּלָּחֲמוּ.

– מָוֶת לַמּוּמָר! – קָרָא קוֹל מִבֵּין הֶהָמוֹן. – הוּא קוֹרֵא לָאַפִּיפְיוֹר שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי.

– אָכֵן, אֲשֶׁר לֹא לָנוּ הוּא, לְצָרֵינוּ הוּא! הַאִם לְשֵׁם הַנּוֹצְרִי יִמְשֹׁל בְּרוֹמָא? הַאִם רַק אֶת חַיַּי הַיְּהוּדִים יְמָרֵר? הַאִם לֹא תַאֲוָתוֹ לְשִׁלְטוֹן וְכֹחַ הִיא שֶׁהֵבִיאָה אֶת הָאוֹיֵב אֶל שַׁעֲרִי הָעִיר? הַאִם לֹא הָיוּ אֶזְרָחֵינוּ לְלַעַג וּלְקֶלֶס בְּעֵינֵי גְדוּדֵי חֵילוֹתָיו הַזָּרִים? יְדַעְתֶּם גַּם יְדַעְתֶּם כַּמָּה סָבְלָה רוֹמָא מִמְּזִמּוֹת מַמְזֵרוֹ, עִם גְּדוּד מְרַצְּחָיו הַשַּׁחֲצָנִיִּים! הַאִם לְשֵׁם שָׁמַיִם הֵבִיא זְוָעָה זוֹ עַל עִירֵנוּ?

– הַמָּוֶת לְבַּצְ’יוֹ וַלוֹרִי! – נִשְׁמַע קוֹל רָם, וְכַמָּה קוֹלוֹת הִתְלַהֲבוּת עָנוּ אַחֲרָיו.

– כֵּן, הַמָּוֶת לְבַּצְ’יוֹ! – קָרָא הַדּוֹמִינִיקָנִי.

– לָאֲבַדּוֹן! – הֵרִיעַ כָּל הֶהָמוֹן הַנּוֹחַ לְקַבֵּל הַשְׁפָּעָה. מֵהֶם, שֶׁאָהֲבוּ אֶת הַנָּזִיר, הָשְׁפְּעוּ הַשְׁפָּעָה שֶׁל מַמָּשׁ. אֲחֵרִים הָיוּ בְּמַצָּב שֶׁל טֵרוּף וּנְכוֹנִים לִקְרַאת כָּל שַׁעֲרוּרִיָּה, וּבֵינֵיהֶם רַבִּים הַגַּנָּבִים וְהַשּׁוֹדְדִים.

– כֵּן, אֲבָל לֹא רַק לְבַּצְ’יוֹ וַלוֹרִי! – הִרְעִים הָאָח יוֹסֵף. – הַמָּוֶת לְכָל נִטְעֵי הַמַּמְזֵרוּת וְהָעָוֶל הַשְּׁתוּלִים עַל אַדְמַת הַקָּתוֹלִיּוּת. הַמָּוֶת לְכָל זֶרַע הַשְּׁאוֹל וְהַכְּפִירָה בְּיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי! הַמָּוֶת לְמוֹחֵל הָעֲווֹנוֹת! לֹא סוֹחֵר אֵל וְיַעֲמֹד עַל הַמִּקָּח בִּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. אֵין אִמֵּנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְבַקֶּשֶׁת מִיֶּדְכֶם אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה אֲשֶׁר אַתֶּם מְבִיאִים לְפָנֶיהָ. לֵב טָהוֹר, נֶפֶשׁ טְהוֹרָה תְּבַקֵּשׁ הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה! לַעֲזָאזֵל תְּפִלּוֹתֵיכֶם וּכְרִיעוֹתֵיכֶם! לַעֲזָאזֵל קַרְנִיבַלֵּיכֶם, חַגֵּיכֶם לְלֹא קֹדֶשׁ וָאֵל וְצוֹמֵיכֶם. כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶם חֲטָאתֶם וַעֲוִיתֶם! לֹא עִיר אֱלֹהִים הִיא זוֹ. עִיר שֶׁל לִסְטִים וְרוֹצְחִים הִיא, עִיר נַאֲפוּפִים וְשִׁכְרוּת, תַּאֲוַת הָעֵינַיִם וְרוּם הַלֵּבָב! הַמָּוֶת לַחַשְׁמַן הַמָּשְׁחָת הַמַּרְבֶּה לַהְגּוֹ עַל הַבָּמָה וְלוֹוֶה כְּסָפִים מִידֵי הַיְּהוּדִים הַנִּתְעָבִים לְמַעַן הַרְשִׁיעַ בַּסֵּתֶר! מָוֶת לַנָּזִיר אֲשֶׁר דִּבְרֵי בּוֹקַצְ’יוֹ יְשַׁמְּשׁוּ לוֹ כְּסִדּוּר־תְּפִלּוֹת.

מָוֶת לְבָא־כֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, הַסּוֹחֵר בְּכוֹבָעֵי חַשְׁמַנִּים, אֲשֶׁר לֹא יָעֵז לֵהָנוֹת מִלֶּחֶם הַקֹּדֶשׁ בְּטֶרֶם יִטְעַם אַחֵר מִמֶּנּוּ לְפָנָיו; הַשָּׁקוּעַ בִּכְתָבִים יְוָנִיִּים חִילוֹנִיִּים, בְּתַכְשִׁיטִים מַעֲשֵׂי חָרָשׁ, בְּתִמְרוֹנִים מְדִינִיִּים וּבִמְרִיבוֹת־פְּנִים; הַבָּא רָכוּב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר, עוֹטֶה אַרְגָּמָן וּקְטִיפָה, וּמֵאָה פָּרָשִׁים מַזְהִירִים בְּזֹהַר־בִּגְדֵיהֶם מְלַוִּים אוֹתוֹ. הַאִם הוּא הִנֵּהוּ בָּא־כֹחוֹ שֶׁל יֵשׁוּ הַצָּנוּעַ שֶׁאָמַר: “מְכֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ, פַּזֵּר אֶת הַכֶּסֶף לַעֲנִיִּים וְלֵךְ אַחֲרַי!”? לֹא, לֹא! – אֵשׁ צִדְקָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ וְרִתְּקָה אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו. – אִם כִּי בַּוַּתִּיקַן יֵשֵׁב, וּמֵאָה בִּישׁוֹפִים לְבוּשֵׁי הָדָר מְנַשְּׁקִים אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו, בְּכָל זֹאת הֲרֵינִי מוֹדִיעַ פֹּה, קֳבָל־עַם, כִּי אַךְ שַׁקְרָן הוּא, צָבוּעַ וּמִתְחַפֵּשׂ! לֹא מְחוֹנֵן דַּלִּים, לֹא אֲבִי יְתוֹמִים, לֹא שַׁלִּיט הָרוּחַ, לֹא כֹּהֲנוֹ שֶׁל יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי.

לֹא! כִּי שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי הוּא!

– הָאֲבַדּוֹן לְשׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי! – קָרְאוּ שְׁנֵי מְרַצְּחִים יְלִידֵי קוֹרְסִיקָה.

– הָאֲבַדּוֹן לְשׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי!– נָהַם הֶהָמוֹן. הַשִּׂנְאָה, הָעֲצוּרָה זֶה מִכְּבָר, לַכֹּחַ הַשַּׁלִּיט, הִתְפָּרְצָה בְּרַגְשָׁנוּת הִסְטֵרִית.

– אֲדוֹנִי הַקָּצִין, הֲשָׁמַעְתָּ? – קָרָא הַשּׁוֹפֵט.

– אַךְ הוּא הֵן אֱמֶת יְדַבֵּר!… שָׂא מִזֶּה אֶת גּוּפַת הַזָּקֵן, אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹ!

– הַאִם נִטְרְפָה דַעַת רוֹמָא? חוּשׁוּ וְקִרְאוּ לְשׁוֹמְרֵי הָעִיר!

הָאָח יוֹסֵף מִהֵר וְקָשַׁר לִצְלָבוֹ אֶת הַפְּרָס שֶׁקִּבֵּל וְנוֹפֵף אֶת הָאָרִיג הָאָדֹם בָּרוּחַ.

– הִנֵּה זֶה דִגְלוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַמָּשִׁיחַ הַגּוֹאֵל! זֶה סֵמֶל עִנּוּיֵי אַחֵינוּ. הֲתִרְאוּ? זֶה צֶבַע הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ הַגּוֹאֵל לְמַעֲנֵנוּ. מִי לְיֵשׁוּ אֵלַי!

– לְיֵשׁוּ! לַנּוֹצְרִי! יְחִי שֵׁם יֵשׁוּ! – פָּרַץ קוֹל רַעַם אַדִּיר וְחָזָק מִפִּי הֶהָמוֹן הַמִּתְגוֹדֵד. – אַחֲרַי בּוֹאוּ! הַיּוֹם הַזֶּה נַרְאֶה אֶת אֱמוּנָתֵנוּ בַּנּוֹצְרִי, וּנְכוֹנֵן מַלְכוּתוֹ בְּרוֹמָא. הַמְּבוּכָה הָיְתָה גְדוֹלָה. הַחַיָּלִים הֵאִיצוּ בְּסוּסֵיהֶם. אֲנָשִׁים הָיוּ לְמִדְרָס לְרַגְלֵיהֶם. טֵרוּף הַדַּעַת תָּקַף אֶת כֻּלָּם. הַדּוֹמִינִיקָנִי רָץ לִפְנֵי הֶהָמוֹן, נוֹפֵף בָּאָרִיג הָאָדֹם, וְחֵילוֹ הָלַךְ וְגָדַל בְּעָבְרוֹ לְיַד כָּל רְחוֹב צְדָדִי וְכָל סִמְטָה. לְלֹא כָּל עִכּוּב וּמַעְצוֹר הִגִּיעַ לָרְחָבָה הַגְדוֹלָה, מְקוֹם שָׁם הִתְנַשֵּׂא וְהִלְבִּין בְּזָהֳרוֹ פֶּסֶל חָדָשׁ שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר.

– הַמָּוֶת לְשׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי! – קָרָאַּ גַנָּב אֶחָד.

– הַמָּוֶת לְשׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי!– עָנָה הֶהָמוֹן אַחֲרָיו.

הַנָּזִיר נוֹפֵף בְּיָדוֹ לְאוֹת שֶׁקֶט. הוּא רָאָה כּוֹבַע צָהֹב עַל רֹאשׁ יְהוּדִי בְּתוֹךְ הַקָּהָל וּבִקֵּשׁ לָתֵת לוֹ אֶת הַכּוֹבַע. הוּא הָעֳבַר מִיָּד לְיָד עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאָח יוֹסֵף. הוּא תְפָסוֹ וֶהֶרִימוֹ בָּאֲוִיר.

– אַנְשֵׁי רוֹמָא! בְּנֵי הַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה!

הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת אוֹת־הַקָּלוֹן אֲשֶׁר שַׂמְנוּ עַל אָחִינוּ, לְמַעַן יֵדַע כָּל פּוֹחֵז וְגַס־נֶפֶשׁ לִירֹק בּוֹ וְלָבוּז לוֹ. שִׂימוּ לֵב לַצֶּבַע הַצָּהֹב: אוֹת הַקָּלוֹן, קָלוֹן הַנָּשִׁים הַסּוֹחֲרוֹת בְּגוּפָן. אוֹת קָלוֹן זֶה אָנוּ נוֹתְנִים עַל מִצְחֵי רַבָּנִים וְסוֹחֲרִים נְשׂוּאֵי־פָּנִים! הַבִּיטוּ וּרְאוּ! הִנֵּה אֲנִי נוֹתְנוֹ עַל רֹאשׁ שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ, אוֹת לְשִׂנְאָתֵנוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר חֲסַר אַהֲבָה הוּא!

בִּדְבָרִים אֵלֶּה הִכְתִּיר אֶת רֹאשׁ הַפֶּסֶל בַּכּוֹבַע הַצָּהֹב. קוֹל גָּדוֹל שֶׁל צְחוֹק וּמְשׁוּבָה קָרַע אֶת הָאֲוִיר. קוֹלוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים וּפְרוּעִים מִלְאוּ אֶת הֶחָלָל.

– הָלְאָה, שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי!

– הַמָּוֶת לָאַפִּיפְיוֹר!

– יִמַּח שֵׁם בַּצְ’יוֹ וַלוֹרִי!

– לָאֲבַדּוֹן, תֵּרֶסָה הַנְּסִיכָה!

אַךְ בְּעוֹד רֶגַע הָיְתָה מְהוּמַת־קְרָב בַּכֹּל.

גְּדוּד שׁוֹמְרֵי הָעִיר – נוֹשְׂאֵי רֹמַח וְרוֹבֶה, וּפָרָשִׁים שׁוֹלְפֵי חֶרֶב סָגְרוּ עַל הָרְחָבָה מִצַּד אֶחָד, וְחֵילוֹת הָאַפִּיפְיוֹר מִצַּד שֵׁנִי. הֵם תָּקְפוּ אֶת הֶהָמוֹן. חַיָּלֵי הַקָּצִין הַמּוֹרֵד מָרְדוּ בִּמְפַקְּדָם וְהִתְנַפְּלוּ גַּם הֵם עַל הַקָּהָל. שְׁאוֹן אֲנָקוֹת וּצְוָחוֹת הָיָה בַּכֹּל! רוֹבִים יָרוּ; פִּגְיוֹנִים הִבְרִיקוּ; חֲרָבוֹת וּרְמָחִים דָּקְרוּ; נִיצוֹצוֹת פָּרְחוּ בָּאֲוִיר; עָשָׁן הִתַּמֵּר; הֶהָמוֹן נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ לְכָל עֵבֶר אֶל הָרְחוֹבוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב, וְהִשְׁאִיר מֵאֲחוֹרָיו רְחָבָה רְטֻבָּה מִדָּם, זְרוּעָה גוּפוֹת מֵתִים.

וְעוֹד זְמַן רַב לִפְנֵי שֶׁקָּמָה לִדְמָמָה סַעֲרַת רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל הֶהָמוֹן, שָׁכַב יוֹסֵף בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת אֵין־אוֹנִים בְּבוֹר אָפֵל בִּמְצוּדַת נוֹנָה, עַל מִזְרָן רָקוּב, עָטוּף בִּגְלִימָתוֹ הָרְקוּמָה, הָרְטֻבָּה מִדָּמוֹ, הַזָּב מִפְּצָעִים רַבִּים. אֵין־אוֹנִים שָׁכַב אַחֲרֵי מִלְחַמְתּוֹ הַקָּשָׁה בְּשׁוֹבָיו וְלֹא הָיָה מְסֻגָּל אֲפִלּוּ לַחְשֹׁב עַל הָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי לוֹ.

 

ט    🔗

לֹא הַרְבֵּה הָיָה עָלָיו לְחַכּוֹת. הוֹצָאַת פְּסַק־דִּין שֶׁל מָוֶת לַפֹּעַל בִּימֵי הַקַּרְנִיבַל נֶחְשְׁבָה לְשַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל. הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִּדּוֹנוּ לְמָוֶת נִשְׁמְרוּ בִּמְיֻחָד לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלִּפְנֵי יְמֵי הַתַּעֲנִית. וּמָה רַבָּה הָיְתָה הָאַכְזָבָה כְּשֶׁלֹּא הוּבְאוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶלָּא זוֹנוֹת וְנֶעֶנְשׁוּ עֹנֶשׁ מַלְקוֹת בִּלְבָד. הַלְקָאַת יְהוּדִי, אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֵין עָלָיו אוֹת־הַקָּלוֹן, הָיְתָה דָבָר מְעַנְיֵן יוֹתֵר, כִּי הַמַּלְקֶה קִבֵּל שָׂכָר כָּפוּל בְּעַד עֲבוֹדָתוֹ, עַל חֶשְׁבּוֹן הַנֶּאְשָׁם, וְלָכֵן הִכְפִּיל אֶת חֲרִיצוּתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ.

אוּלָם הוֹצָאַת יְהוּדִי לַהוֹרֵג – שַׁעֲשׁוּעַ זֶה הָיָה לְמַעְלָה מִכֹּל. וַהֲרֵי לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָאָח יוֹסֵף יְהוּדִי הוּא. הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה רַק אִם בּוֹגֵד בְּעַמּוֹ הוּא שֶׁחָזַר בּוֹ, אוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ אֶלָּא מְרַגֵּל. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַמָּוֶת הוּא עָנְשׁוֹ הָאֶחָד. וְנוֹסָף לְכָךְ הֵן עָשָׂה לְלַעַג וּלְקֶלֶס אֶת שֵׁם הָאַפִּיפְיוֹר, וְזֶה עַצְמוֹ הוּא חֵטְא אֲשֶׁר לֹא יְכֻפַּר. הָאַפִּיפְיוֹר הַזֶּה לֹא הָיָה אָהוּב בְּיוֹתֵר עַל הֶהָמוֹן.

הוּא עָשָׂה בְּחָכְמָה וְסָלַח לְכָל הַמִּתְקוֹמְמִים נֶגְדּוֹ, וְרַק אֶחָד נִדּוֹן לְמָוֶת – הַיְּהוּדִי. הַקָּהָל הִשְׁכִּים קוּם. בְּרַחֲבַת הָעָם, זֶה מֶרְכַּז הַקַּרְנִיבַל, מְקוֹם שָׁם הוּקַם עַמּוּד הָעֳנָשִׁים, נִלְחַם הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל לִתְפֹּשׂ מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוּכַל לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה.

הַדֹּחַק הָיָה רַב וּמַצַּב הַנֶּפֶשׁ מְרוֹמָם. כַּאֲשֶׁר הוּבָא הַנֶּאְשָׁם אֶל הָרְחָבָה קִדֵּם הָאֲסַפְסוּף אֶת פָּנָיו בְּשִׁירִים גַּסִּים וְנִבּוּל פֶּה. עֵינָיו הַמְּלֵאוֹת יֵאוּשׁ נִתְלוּ בְּכַמָּה פָּנִים עַלִּיזִים, אֲשֶׁר רַק לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר הָלְכוּ אַחֲרָיו לְהִלָּחֵם אֶת מִלְחֶמֶת הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר. בְּתוֹךְ הַקָּהָל רָאָה גַּם אֶת פְּנֵי אֶחָיו הַזּוֹעֲפִים וּמְלֵאִים שִׂמְחָה לְאֵיד וְשִׂנְאָה רַבָּה. שׁוּם כֹּמֶר לֹא בָּא לְהַשְׁמִיעַ לוֹ דִבְרֵי תַנְחוּמִים אוֹ לְהַחֲזִיק אֶת הַצְּלָב לְנֶגֶד עֵינָיו. הֵן כּוֹפֵר מְתֹעָב הוּא, מְנֻדֶּה וְנִדָּח מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת גַּם יַחַד! רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים הָיָה נוֹכָח. גְּדוּדֵי צָבָא הִקִּיפוּ אֶת הָרְחָבָה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמָּצְאוּ אֲשֶׁר יְנַסּוּ לְהַצִּיל אֶת הַפּוֹשֵׁעַ.

אַךְ כָּל הַזְּהִירוּת הַזֹּאת הָיְתָה לַשָּׁוְא. בְּקֶרֶב הַקָּהָל לֹא הָיָה אַף פַּרְצוּף אֶחָד מוּאָר בְּאוֹר אַהֲדָה וְרַחֲמִים. אֵלֶּה אֲשֶׁר הֻקְסְמוּ מִדִּבְרֵי הַנָּזִיר וְהָלְכוּ אַחֲרָיו בְּיוֹם הַהִתְקוֹמְמוּת, הִרְבּוּ כָּעֵת לִשְׂמֹחַ, לְמַעַן לֹא יַכִּירוּם.

וְאִלּוּ הַיְּהוּדִים שָׂמְחוּ עַל נִקְמַת אֱלֹהִים בְּעוֹכֵר עַמּוֹ.

הַיְּהוּדִי הדּוֹמִינִיקָנִי נִקְשַׁר אֶל הָעַמּוּד. גְּלִימָה אֲרֻכָּה הִלְבִּישׁוּהוּ וְכוֹבַע צְהֹב שָׂמוּ עַל רֹאשׁוֹ הַמְגֻלָּח. פָּנָיו הָיוּ שְׁקֵטִים, אִם כִּי יָגוֹן הָיָה נָסוּךְ עֲלֵיהֶם. הוּא פָּתַח פִּיו לְדַבֵּר.

– שִׂים מַחְסוֹם לְפִיו! – קָרָא הַקָּצִין. – הִנֵּה הוּא אוֹמֵר לְחַלֵּל שׁוּב כָּל קֹדֶשׁ!

– אַל נָא, אַל נָא! – נִשְׁמַע קוֹל מֵהֶהָמוֹן. – אֵין אָנוּ רוֹצִים לִשְׁמֹעַ אֶת צְרִיחוֹת בֶּן־הַבְּלִיַּעַל.

– אַל תִּירְאוּ, אַל תִּירָאוּ. לֹא אֲחָרֵף וְלֹא אֲגַדֵּף וְלֹא אֲחַלֵּל אֶת הַקֹּדֶשׁ! – קָרָא יוֹסֵף בְּחַיְּכוֹ נוּגוֹת – בִּרְצוֹנִי לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאַי וּלְקַבֵּל עָלַי אֶת עָנְשִׁי הָרָאוּי לִי. יָצָאתִי בְּעִקְבוֹת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ – לִזְכּוֹת בְּדֶרֶךְ הָאַהֲבָה, לִלְחֹם בָּרַע. וְאוֹיָה לִי! אֲנִי הֵן בְּכֹחַ הָאֶגְרוֹף פָּנִיתִי אֶל אַחַי בְּנֵי עַמִּי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְכֹחַ הַיָּד נֶגֶד אַחַי הַחֲדָשִׁים, אַחַי לַבְּרִית, בְּנֵי הַנּוֹצְרִי. אֶת הָאַפִּיפְיוֹר עוֹרַרְתִּי לִגְזֹר גְּזֵרָה עַל הַיְּהוּדִים, וְאֶת הַנּוֹצְרִים קוֹמַמְתִּי נֶגֶד הָאַפִּיפְיוֹר.

גָּרַמְתִּי לִשְׁפִיכַת דָּם וּלְמַעֲשֵׂי שֹׁד וְאַכְזְרִיּוּת. מַה טּוֹב הָיָה לוּלֵא נוֹצַרְתִּי כְּלָל! קַבְּלֵנִי וּרְצֵנִי נָא, הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, בְּצֵל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. סְלַח וּמְחַל נָא כַּאֲשֶׁר אֶסְלַח וְאֶמְחַל אָנִי!

הוּא כִּלָּה דְבָרוֹ וְנָדַם, וְכֻלּוֹ אוֹמֵר יֵאוּשׁ עַד. הַשַּׁלְהֶבֶת שִׁלְּחָה לְשׁוֹנוֹתֶיהָ וְאָחֲזָה בִּבְגָדָיו וּבְגוּפוֹ. קוֹל בְּכִי נִשְׁמַע בַּקָּהָל. וּלְפֶתַע פִּתְאֹם הִבְרִיק בָּרָק מְסַנְוֵר, הִרְעִים רַעַם וּמָטָר סוֹחֵף נִתַּךְ מִמְּרוֹמֵי הַשְּׁחָקִים, אֲשֶׁר הִתְקַדְּרוּ בְּלִי שֶׁשָּׂם אִישׁ לֵב לְכָךְ. הָאֵשׁ כָּבְתָה. וְאִם כִּי גֶּשֶׁם אָבִיב זֶה לֹא נִמְשַׁךְ זְמַן רַב, שׁוּב לֹא יָכְלָה הָאֵשׁ לֶאֱחֹז בָּעֵצִים הָרְטֻבִּים.

אוּלָם הַקָּהָל לֹא אָמַר דַּי בָּזֶה, כִּי לֹא שָׂבַע שַׁעֲשׁוּעִים. עַל פִּי פְּקֻדַּת הַקָּצִין שָׁלַח הַתַּלְיָן אֶת חַרְבּוֹ אֶל בֶּטֶן הַנֶּאְשָׁם. הַגּוּפָה צָנְחָה אַרְצָה בְּקוֹל חֲבָטָה וְנָפְלָה עַל גַּבָּהּ, וְהַפָּנִים הַחִוְרִים הִיְשִׁירוּ מַבָּטָם לַשָּׁמַיִם. הַתַּלְיָן בִּתֵּק אֶת הַגּוּפָה בְּגַרְזֶן. חֵלֶק מֵהַצּוֹפִים הִרְגִּישׁוּ רֶגֶשׁ בְּחִילָה וְהֵסֵבּוּ פְּנֵיהֶם, אַךְ הָרֹב הִבִּיט בַּמַּחֲזֶה מִתּוֹךְ תַּאֲוָה יְתֵרָה.

אָז עָלָה עַל הַבָּמָה נָזִיר פְרַנְצִיסְקָנִי, וּלְנֹכַח הַגּוּפָה הַמִּתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָהּ דָּרַשׁ בְּהִתְרַגְּשׁוּת יְתֵרָה דְרָשָׁה נִלְהֶבֶת עַל יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי וְתוֹרַת־הָאַהֲבָה שֶׁלּוֹ וַיְמוֹגֵג אֶת כָּל הַקָּהָל בִּדְמָעוֹת.

 

י    🔗

וּבְבֵית מְנַשֶּׁה, אֲבִי יוֹסֵף, רַבָּה הַשִּׂמְחָה. נִשְׂכְּרוּ מְנַגְּנִים כְּדֵי לָחֹג אֶת מוֹת הַכּוֹפֵר, כַּנָּהוּג עַל פִּי הַמָּסֹרָה. הַנֶּאֱסָפִים יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת וְרִקּוּדִים, גְּבָרִים לְחוּד וְנָשִׁים לְחוּד. מְנַשֶּׁה הִגִּישׁ לְאוֹרְחָיו פֵּרוֹת וְיַיִן מִתּוֹךְ רְצִינוּת, אַךְ הָאֵם הַזְּקֵנָה רָקְדָה כִּמְטֹרֶפֶת, וְכָל אֲבָרֶיהָ כִּמְעַט חָשְׁבוּ לְהִתְפּוֹרֵר מִצְּחוֹק מַבְעִית, פִּרְאִי.

מִרְיָם נִמְלְטָה מִן הַבַּיִת כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִצְּחוֹק זֶה. הִיא יָצְאָה אֶת שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ וּמָצְאָה אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם נֶעֶרְמוּ לַעֲרֵמָה שְׁיָרֵי־גוּפָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת. מִתַּחַת לְגַל אֲבָנִים אֲשֶׁר יִדּוּ בָּהּ יְהוּדִים אֲדוּקִים, כַּאֲשֶׁר תְּצַוֶּה הַתּוֹרָה, שָׁם מָצָא אֶת קִבְרוֹ. בְּכִי גָּדוֹל עָלָה בִּגְרוֹן מִרְיָם. עֵינֶיהָ נִסְתַּמְּאוּ מֵרֹב דְּמָעוֹת. אַךְ לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהִיא חָשָׁה בְּעוֹד דְּמוּת אַחַת, שֶׁעָמְדָה לְיָדָהּ כְּפוּפָה כְּמוֹתָהּ – דְּמוּת אִשָּׁה אֲצִילִית. בְּלִי לְהַבִּיט בָּהּ כִּמְעַט יָדְעָה, כִּי הֶלֶנָה דֵי־פְרַנְקוֹ הִיא זוֹ.

– גַּם אֲנִי אֲהַבְתִּיו, סִנְיוֹרָה דֵה־פְרַנְקוֹ – אָמְרָה לָהּ בְּפַשְׁטוּת. – הַאִם מִרְיָם שְׁמֵךְ? אָכֵן, הוּא סִפֵּר לִי עָלַיִךְ – קוֹלָהּ הַצָּלוּל שֶׁל הֶלֶנָה הָיָה נָמוּךְ וְרוֹעֵד.

– כֵּן, סִנְיוֹרָה.

דִּמְעוֹת הֶלֶנָה זָלְגוּ בְּאֵין מַעְצוֹר. – אוֹיָה! אוֹיָה! בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת! הוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר, מְאֻשָּׁר אִתִּי יַחַד, מְאֻשָּׁר בְּאַהֲבַת אָדָם מְלֵאָה, בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בִּיפִי הָעוֹלָם הַנָּאֶה הַזֶּה, בְּחֶדְוַת הָאֳמָנוּת, בְּנֹעַם הַזִּמְרָה!…

– לֹא, לֹא, סִנְיוֹרָה. יְהוּדִי הָיָה. הוּא צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר אִתִּי יַחַד; מְאֻשָּׁר בְּאוֹר הַתּוֹרָה, בְּחַיֵּי מִשְׁפָּחָה שְׁלֵוִים, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תְּפִלָּה וְלִמּוּד, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צְדָקָה וְחֶמְלָה וְכָל שְׁאָר הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. אָנֹכִי הָיִיתִי מַדְלִיקָה נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת לְמַעֲנוֹ, וְהָיִיתִי מוֹשִׁיבָה אֶת בָּנֵינוּ עַל בִּרְכָּיו לְמַעַן יַאֲצִיל בִּרְכָתוֹ עֲלֵיהֶם… אוֹיָה! אוֹיָה! בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת!…

– לֹא זוֹ וְאַף לֹא זוֹ! אַף אַחַת מִשְּׁתֵּי הָאֱמוּנוֹת לֹא לוֹ הָיוּ, מִרְיָם. נַשְׁקִינִי נָא וְנִמְצָא נֶחָמָתֵנוּ אִשָּׁה בְּחֵיק רְעוּתָהּ. שִׂפְתוֹתֵיהֶן נָשְׁקוּ וְדִמְעוֹתֵיהֶן נִתְעַרְבְּבוּ יַחַד. – מֵעַתָּה אֲחָיוֹת הִנֵּנוּ, מִרְיָם!

– אֲחָיוֹת – בָּכְתָה מִרְיָם. הֵן חִבְּקוּ זוֹ לָזוֹ: נֶפֶשׁ הָרוֹמָאִית הָאֲצִילִית וְלֵב הַיְּהוּדִיָּה הַחַם נִשְׁתַּלְּבוּ עַל קִבְרוֹ שֶׁל נוֹצְרִי.

פִּתְאֹם נִשְׁמְעוּ צְלִילֵי פַּעֲמוֹנִים בָּעִיר. מִרְיָם נִזְדַּעְזְעָה וְחִלְּצָה עַצְמָהּ מִבֵּין זְרוֹעוֹת הֶלֶנָה.

– עָלַי לָלֶכֶת – אָמְרָה.

– רַק תְּפִלַּת הָעֶרֶב הִיא – אָמְרָה הֶלֶנָה. – וַהֲרֵי לֹא לָךְ תְּפִלָּה זוֹ.

מִרְיָם נָגְעָה בְּאוֹת־הַקָּלוֹן שֶׁעַל רֹאשָׁהּ. – אַךְ הֵן הַשְּׁעָרִים יִסָּגְרוּ, אֲחוֹתִי. – אוֹיָה, שָׁכַחְתִּי! וְלִי נִדְמָה כִּי מֵעַתָּה נוּכַל לִהְיוֹת יַחַד לָעַד. הִנְנִי וַאֲלַוֵּךְ עַד לַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוּכַל לָלֶכֶת עִמָּךְ שָׁמָּה.

הֵן נֶחְפְּזוּ מִמְּקוֹם הַקֶּבֶר הַבּוֹדֵד, הָאַחַת אֲחוּזָה בְּיַד רְעוּתָהּ. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה, וּבְהַגִּיעָן לַגֶּטוֹ כִּמְעַט שֶׁהֶחְשִׁיךְ. מִרְיָם הִסְפִּיקָה לָבוֹא בַּשַּׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר בְּקוֹל נְקִישָׁה אַכְזָרִיָּה־קָשָׁה וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶן לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ וְהַמְמֻשָּׁךְ.