חַיִּימִיקוֹ הַפּוֹזֵל נִקְלַף מִן הַשְּׂמִיכָה.
שִׁרְיוֹן־רְווּי־אֶרֶס־חֲלוֹמוֹת־רָעִים
נִפְצַח גְּזָרִים־גְּזָרִים עַל גַּב אִשְׁתּוֹ הַמְחַרְחֶרֶת.
עַכְשָׁו יִפְרֹץ מַבּוּעַ הַקְּלָלוֹת,
וְדַרְדָּרֵי־כָּנָף יִנָּעֲצוּ בְּיַקִּירַת־חַיָּיו
הָרַכְרוּכִית, הַסְּגַלְגַּלָּה כְּעֵין חֲרִיץ גְּבִינָה מְלוּחָה.
"רֶגִינָה, קוּמִי, אֱלִילַת־שֻׁמָּן עַזִּיז
הִפְכִי אֶת עַכּוּזֵךְ כְּלַפֵּי שָׁמַיִם,
רוּחַ גַּבְרוּת וֶאֱמוּנָה אָסַפְתִּי בִּשְׁבִילֵךְ
תַּעֲלוּלִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל הַלַּיְלָה.
הָרִימִי אֶת יָדֵךְ הַבְּצֵקָה
וְשׁוּפִי אֶת עֵינֵי סוּסָה שֶׁלָּךְ…"
חַיִּימִיקוֹ הַפּוֹזֵל מַבִּיט אֶל הַחַלּוֹן
וּבָא אֶל הַכִּיּוֹר שְׁבַּמִּטְבָּח.
כַּמָּה טִִפּוֹת צְלוּלוֹת שֶׁל קֹר עוֹקֵץ,
וְהַפּוֹזְלוֹת קָמוֹת וּמִתְיַשְּׁרוֹת לְרֶגַע:
הֵן מְזָרוֹת אֵימָה וְגַאֲוָה
וְהַקְּמָטִים רָצִים עַל לְחָיָיו, שָׂשִׂים לַקְּרָב.
"לִפְנֵי תַּרְנְגוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הִשְׁכַּמְתָּ,
אֶפְרוֹחַ מִזְדֵַּקן," – פּוֹלֶטֶת בַּת זוּגוֹ.
"שְׁכַב עוֹד מְעַט, וַמְפיר.
מָה, כְּבָר הִשְׁחַלְתָּ עֲצָמוֹת דַקּוֹת שֶׁלְךָ
בַּמִּכְנָסַיִם, גֶּבֶר־בַּלָהוֹת
יָפֶה לִלְוָיָה וּבְרִית־מִילָה!
הַגַרְעִינֵי הַדְּלַעַת הִתְגַּנְּבוּ
מִתּוֹךְ הַשַּׂק וְדִגְדְּגוּ לְךָ בֵּין הָרַגְלַיִם?"
"לוּ כָּל גַּרְעִין מַטְבֵּעַ שֶׁל נְחֹשֶׁת
יָכְֹלתָ לִישֹׁן עַד שֶׁיְָעִיר אוֹתָךְ
מַלְאַךְ הַמָּוֶת!"
"כִּילַי הֵבִיא אוֹתְךָ אָבִיךָ לָעוֹלָם
כִּילַי תָּמוּת, חַס וְשָׁלוֹם וַּבר־מִינָן!
תִּסְלַח לִי! אֲנִי קָמָה! אֲנִי מִיָּד עוֹזֶרֶת
לִמְנוֹת מְצַלְצְלִים שֶׁל חַמָּנִית.
דַבֵּר בְּשֶׁקֶט.
אֲרְבָּעָה גּוּרִים שֶׁלָנוּ מִדְבָּקִים
כַּחֲתוּלִים עִוְרִים
וּכְמוֹ יוֹנְקִים אִישׁ אֶת אָחִיו.
רָאִיתָ מִיָּמֵיךָ סְמַרְטוּטִים נוֹשְׁמִים?
סְמַרְטוּטִים הוֹלְכִים לְבֵית־הַסֵּפֶר?
הָא, חֲמוּדִים!"
“חֲמוּדוֹת רֶגִינָה, חֲמוּדוֹת!”
"זֶה שֶׁבְּבִטְנִי זָכָר, אֲנִי בְּטוּחָה!
לְבַשׁ אֶת הַסוּדָר וְלֵךְ! אֲנִי אַחֲרֵיךָ."
חַיִּימִיקוֹ כּוֹרֵךְ סוּדָר לְצַוָּארוֹ הַדַּק
וּמְהַלֵּךְ כִּלְטָאָה שְׁחוּמָה עַל שְׁתַּיִם.
זָכָר! חַיָּב לִהְיוֹת זָכָר!
וְכִי זֵרְעוֹנִים שֶׁל דְּלַעַת יֵשׁ בַּחֲלָצַי
אוֹ שֶׁמָּא זֶרַע בֶּן טוֹבִים שֶׁל בַּרְבָּנֵל?
הָיִינוּ עֲשִׁירִים. הַבַּיִת הַקָּטָן מוּל בֵּית־הַכְּנֶסֶת
הָיָה שֶׁל סָבָא, זִכְרוֹנוֹ גַּן־עֵדֶָן,
הָיוּ לוֹ גַּם סִפְרֵי תּוֹרָה וְגַם עוֹרוֹת כְּבָשִׂים.
וּמַה נִּשְׁאַר מִכֹּל? עֵרֶךְ עַצְמִי שֶׁלִּי
וְעֵרֶךְ הָאוֹצָר הַמְמֻלָּח, יִמַּח שְׁמוֹ!
עֶגְלַת־הַגַּרְעִינִים כְּבָר מִתְגַּלְגֶּלֶת
וְהָרְחוֹב הַזֶּה תָּמִיד רָפוּד בְּרֶפֶשׁ.
הָרֶפֶשׁ הִתְקָרֵר כְּמוֹ גְּלִידָה שְׁחֹרָה,
תּוֹדָה לָאֵל, עוֹד מְעַט נַגִּיעַ.
אַבְנֵי הַכְּבִישׁ רוֹטְנוֹת! מַדּוּעַ?
הֵן לֹא רוֹטְנוֹת! אֲנִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ
קוֹל זִמְרָה, כְּקוֹל טַנְבּוּרִים. הַכֹּל.
הַכֹּל תָּלוּי בָּאֹזֶן. סָבָא זַ"ל
הָיָה עוֹזֵר בְּזֶמֶר לַחַזָּן פִיפְנוֹ.
מִשְׁפָּחָה בְּלִי עַיְנַרַע.
פֹּה, בַּפִּנָּה הַזֹּאת לְיַד בֵּית־הַמַּרְזֵחַ
בְּקֹשִׁי מִתְכַּנֶּסֶת גְּוִיָּתָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה רֶגִינָה.
אֲנִי בְּעֶצֶם מַעֲרִיץ אוֹתָה.
אֲבָל אָסוּר לַגֶּבֶר לְהַרְאוֹת הַרְבֵּה חִבָּה.
זֶה לֹא בָּרִיא בִּשְׁבִיל הַגַּאֲוָה שֶׁל בַּרְבָּנֵל.
יָפָה, מְאֹד יָפָה, כְּשֶׁעֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת
וְלֹא יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי בּוֹלֵשׁ אוֹתָהּ,
מוֹדֵד אוֹתָהּ, שוֹקֵל אוֹתָהּ…
הָא, שַׂק שֶׁל גַּרְעִינִים מְשֻׁבָּחִים שֶׁלִּי!
מַה יֵשׁ? הֲלֹא מָחָר נָמוּת! צָרִיךְ לַחְטֹף
מִן הַבְּרָכָה שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ גַּם לַעֲנִיִּים.
וּלְחַרְגּוֹל כָּמוֹנִי הוּא נָתַן רֶגִינָה!
וְעוֹד אַרְבַּע רֶגִינוֹת קְטַנְטַנּוֹת!
כְּשֶׁרֶגִינָה מַבְטִיחָה הִיא מְקַיֶּמֶת:
חָדְשַׁיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה וּבֵן זָכָר!
אִם לֹא? אֲנִי פּוֹתֵחַ פֶּה לְבִּישׁ־מַזָּל שֶׁלִּי!
מֵאָז גֵּרוּשׁ סְפָרַד לֹא פַּסּוּ בַּרְבָּנֵלִים.
יֵשׁ עוֹד תְּרֵיסָר פֹּה בַּשְּׁכוּנָה.
תְּרֵיסָר בְּקוּשְׁטָה. גַּם בְּסַלּוֹנִיקִי יֵשׁ.
בְּפוּזִיטַאנוֹ, בַּרְבָּנֵל אֲנִי אַחֲרוֹן.
רֶגִינָה, אַי, רֶגִינָה! מַאֲמַץ בָּשָׂר וָדָם
וּקְצָת דְּחִיפָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
וְיוֹם אֶחָד יִדְחַף לִי עֲגָלָה זוֹ
וְיִצְעַק: “דְּלַעַת, דְּלַעַת, גַּרְעִינִים וּדְלַעַת!”
הוּא לֹא נוֹלַד וּכְבָר אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ!
וַדַּאי יִהְיֶה יָפֶה כָּמוֹנִי וְחָזָק כְּמוֹ רֶגִינָה!
יִגְדַּל מַהֵר מַהֵר. כְּמוֹ דְּלַעַת!
"חַמִּים, חַמִּים, חַמִּים! הַיּוֹם הַדְּלַעַת
מְתוּקָה כִּפְלַיִם וַחֲצִי חִנָּם!"
מַדּוּעַ הִיא אוֹמֶרֶת לִי עַל כָּל דָּבָר “שְׁטֻיּוֹת?”
מַדּוּעַ הִיא צוֹחֶקֶת בָּעֵינַיִם
וּבוֹכָה בַּמֵּצַח? כָּל הַנָּשִׁים שַׂק נְחָשִׁים אֶחָד!
יֵשׁ לָהּ בּוּז בְּכָל קֶמֶט בַּפַּרְצוּף
וּבְכָל כִּבְרַת שֻׁמָּן, רַחֲמָנָא לִצְלַן!
כְּרֹוצָה לִנְשֹׁךְ אוֹתִי מִכַּעַס
נוֹשֶׁכֶת צִפָּרְנַיִם.
זֶה שֶׁמִּתְאַפֶּקֶת הִיא שָׁוָה מִילְיוֹן.
אֵיפֹה תִּמְצָא אִשָּׁה נוֹשֶׁכֶת צִפָּרְנַיִם
בִּמְקוֹם לִשְׁפֹּךְ עָלֶיךָ גֶּשֶׁם שֶׁל קְלָלוֹת?
הַקְּלָלוֹת הֵן זְכוּת שֶׁל גֶּבֶר.
כָּךְ לָמְדָה מֵאִמָּא.
רַק לִפְעָמִים בִּמְקוֹם לָשִׁיר
“תִּקְנוּ, תִּקְנוּ, תִּקְנוּ! הַיּוֹם לֹא דְּלַעַת – דְּבַשׁ!”
הִיא כְּמוֹ נוֹבַחַת: "הַדְּלַעַת חֲמוּצָה הַיּוֹם!
חַיִּימִיקֹו שָׂם לָהּ קְצָת סֻכָּר בְּמַיִם.
עַכְשָׁו יֵשׁ טַעַם לָהּ שֶׁל דְּבַשׁ וְגֹעַל."
אֲנִי אוֹמֵר לַבַּחוּרִים: “מַה לַּעֲשׂוֹת?”
רֶגִינָה מִתְכַּעֶסֶת, מוֹצִיאָה עָלַי דִּבָּה…
נָתַתִּי לָהּ סֻכָּר מְעַט, אַךְ אֵין זֶה חֵטְא!
יֵשׁ שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ קְצָת לַעֲזֹר לֵאלֹהִים,
שֶׁלֹא נָתַן דֵּי גֶּשֶׁם אוֹ נָתַן יוֹתֵר מִדַּי חֹם־שֶׁמֶשׁ…
וְלֹא דָּאַג לַטַעַם וְלֹא חָשַׁב שֶׁיֵשׁ מִסְחָר
אֲשֶׁר מֵבִיא אוֹ רֶוַח אוֹ הֶפְסֵד,
וּשְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים בְּטִיב הַדְּלַעַת
וּבְמִנְיַן הַגַּרְעִינִים
וְכִי מִמַּה נִחְיֶה? רֶגִינָה לֹא סְחוֹרָה
עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר, וְאִם עוֹבֶרֶת לֹא אֲנִי אֶמְכֹּר
אֲפִלוּ אִם הָרֶוַח הוּא גָּדוֹל…
וּבְטֶרֶם יִתְלַהֵט הָרִיב בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ
קוֹנֶה רִאשׁוֹן מַקִּישׁ עַל קֻפַּת הַפַּח
בְּמַטְבֵּעַ נִיקֶל, וְעָנָן קָטָן נִבְקַע מֵעַל רֹאשׁוֹ
וְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ עֲנִיָּה הִמְתִיקָה אֶת פָּנָיו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.