א    🔗

מְרֻתָּק הַיָּם בֵּין הַחוֹפִים

וְנֶאֱבָק עֲנָק זֶה הַכָּלוּא.

יִתְהַפֵּך, יִתְפָּרֵץ וְיִשְׁאַג,

וְיִזְרֹק מִשְׁבָּרִים, מִשְׁבָּרִים,

וּבְנָגְעָם בַּחוֹף יִתְמוֹלָלוּ.

לֹא תָמִיד הַיָּם הָיָה כָּבוּל.

לְפָנִים לֹא נִלְחַם עִם חוֹפוֹ.

הוּא הָיָה בֶּן חוֹרִין, הוּא מִלֵּא

חֲלָלָהּ שֶׁל כָּל הַהֲוָיָה

וְסוֹף אֵין־הַסּוֹף הָיָה סוֹפוֹ.

אָז שָׁקַט וְשָׁתַק. לֹא נִשְׁמַע

קוֹל שַׁאֲגַת הַיָּם הָרוֹעֶשֶׁת.

אַךְ אֵי־שָׁם בְּאַרְמוֹן שֶׁל מַיִם

פַּעַם נִצְּבָה לִפְנֵי כֵּס אֱלוֹהַּ

מַחֲשָׁבָה בַּת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת:

"נוֹזֵל, אַךְ נוֹזֵל

מִכָּל הָעֲבָרִים.

הֲתוּכַל וְתִיצֹר

דְּבָרִים מוּצָקִים,

לֹא רַכִּים, נִגָּרִים?

"אָפֹר, אַךְ אָפֹר

מִלְּמַטָּה מִלְמַעְלָה.

הֲתוּכַל וְתִיצֹר

מֵרְבַדִּים יְרֻקִּים

וְחֻפָּה כְּחַלְחַלָּה?

"דְּמָמָה, אַךְ דְּמָמָה

עַד נֵצַח נִמְשָׁכָה.

הֲתוּכַל וְתִיצֹר

מַנְגִּינוֹת וְהֵדִים

וּצְחוֹק וַאֲנָחָה?

"אֵין צְלִיל וְאֵין צֶבַע,

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

הֲתוּכַל וְתִיצֹר

תִּפְאֶרֶת שֶׁל רִבּוּי

וְקֶסֶם שֶׁל שׁוֹנֶה?

כֹּה רַב הוּא הַיֹּפִי,

אַךְ טָמוּן וְחָבוּי.

הֲתוּכַל וְתִקְרַע

אֶת קְלִפַּת הַתֹּהוּ

לְשַׁחְרֵר הַשָּׁבוּי?"

הִרְעִים בָּעוֹלָם קוֹל אַדִּיר:

“הִתְכַּוֵּץ, סֹב אָחוֹר, אוֹקְיָנוּס!”

הִתְחַלְחֵל הַיָּם רֶגַע קָטָן

וַיָּשָׁב חִישׁ קַל לְאֵיתָנוֹ –

לֹא יִסֹּב לְאָחוֹר, לֹא יָנוּס.

אָז שָׁאַג בְּחָרוֹן קוֹל אַדִּיר:

“מִי מָרַד בְּשַׁדַּי וְנֻקָּה?”

שׁוּב רָעַד הַיָּם, אַךְ שׁוּב נִרְגַּע.

וַיְהִי אָז הָרֶגַע מְלֵא אֵימִים –

צִפִּיָּה כֹה כְבֵדָה וַעֲמֻקָּה.

וּפִתְאוֹם – צְלִיף צְלִיף! – בָּרָק חָלַף

וַיַּבְדֵּל מֵי רוֹם מִמֵּי מַטָּה;

וְנוֹלַד הָאַוִּיר הַכְּחַלְחַל,

וְשַׁחַק הַנּוֹשֵׂא בְזָהֳרוֹ

תַּעֲלוּמָה לֹא נוּכַל לְדַעְתָּהּ.

צְלִיף צְלִיף! בְּרָקִים יָרְדוּ וַיְשַׁסְּפוּ

וַיְפַלְּחוּ מֵי מַטָּה לִגְזָרִים;

וְנוֹלְדָה אֲדָמָה שְׁחַרְחֹרֶת

וְדֶשֶׁא יְרַקְרַק וְאִילָן

וְחוֹפִים, שָׁם מֵתִים מִשְׁבָּרִים.

כֹּה נוֹלְדָה מִתּוֹךְ יָם־בְּרֵאשִׁית

תִּפְאֶרֶת בַּת־צְבָעִים עֲנֻגָּה;

אֲבָל הָעֲנָק יִטֹּר אֵיבָה

לָאֵל, לַשָּׁמַיִם, לָאֲדָמָה,

וְשׁוֹאֵג בְּעֹז בְּלִי הֲפוּגָה.

ב    🔗

וּבְצָהֳרֵי הַקַּיִץ יֵשׁ יַבִּיט

הַשֶּׁמֶשׁ לַיָּם הַמִּתְעַבֵּר,

וְנַפְשׁוֹ הַזּוֹרְחָה לֹא תָבִין

מַשְׂטֵמַת הַיָּם הָאֲפֵלָה,

וְהֵחֵל עַל לִבּוֹ לְדַבֵּר:

"שׁוּר! תְּנוּבָה מוֹרִיקָה בַּשְּׁדֵמוֹת,

וְחֶסֶד וְזִיו בָּרָקִיעַ.

הֲקָצְרָה כָּל זֹאת הַתִּפְאֶרֶת,

בִּמְקוֹמוֹת פְּצָעֶיךָ עָלָתָה,

אֶת כַּעַסְךָ הַשּׁוֹאֵג הַרְגִּיעַ?

"הִתְפַּיֵּס, יָם קָדוּם, הִתְפַּיֵּס!

שְׁלַח נָא עַל גַּבֵּי שַׁבְרִירַי

אֶת יַלְדֵי הַמַּיִם הַצְּעִירִים,

וְטָסוּ וְתָרוּ מַלְכוּתִי,

אֶת אַרְמְנוֹת זָהֳרִי וּדְבִירַי".

כֹּה דוֹבֵר הַשֶּׁמֶשׁ וְזוֹרֵק

לוֹ גְלִימָה שֶׁל כֶּסֶף זוֹרַחַת.

מְקַבֵּל הַיָּם אֶת הַמִּנְחָה,

אַף נֶעְתָּר לְדִבְרֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

וּבְלִבּוֹ תַּחְבּוּלָה צוֹמַחַת.

לוֹקֵחַ הַיָּם וּמְנַעְנֵעַ

כָּל אֵגֶל עַל חֵיקוֹ הָרָחָב,

יַשְׁקֶנּוּ מַשְׂטֵמַת הָרַעַל

וְיָשִׁיר לוֹ שִׁירַת הַפְּרֵדָה

עַד יַעַל שָׁמַיְמָה אֶל אָח־עָב:

"עֲלֵה נָא, עֲלֵה נָא יָם קְטַנְטַן,

לְאַרְצוֹת הַזֹּהַר מִמַּעְלָה.

סְחוֹר סְחוֹר וְלַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִקְרַב.

שְׁמוֹר נָא עַל יֶשְׁךָ הַקּוֹדֵר

מִנְּשִׁיקָה לוֹהֶטֶת וּמְכַלָּה…

"תִּתְחַבֵּר עִם אֵלֶּה קִדְּמוּךָ

וְאֵלֶּה אַחֲרֶיךָ יָבֹאוּ

עַד יָבוֹא יוֹם נָקָם וְשִׁלֵּם

וְחֻבְּרוּ מֵי מַטָּה וּמָרוֹם

וְחֻדְּשָׁה מַמְלֶכֶת הַתֹּהוּ".

אָז נֶאֱחָז הָאֵגֶל בְּזַהֲרוּר

וְעָף לַמֶּרְחַקִּים הַגְּבוֹהִים.

הַיָּם, עָטוּף גְּלִימָה נוֹצֶצֶת,

יִתְבּוֹנֵן וְיָגִיל בִּרְעָדָה

בֶּעָבִים הַצַּחִים הַתּוֹעִים…

ג    🔗

וְנֶהְדָּר וְנוֹרָא אוֹקְיָנוֹס

עֵת יִדְעַך בַּיּוֹם הָרָקִיעַ.

עָב אֶחָד מִתְחַבֵּר עִם שֵׁנִי,

הַשֵּׁנִי עִם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי

לְאִטָּם כְּמוֹ מִבְּלִי צְדִיָּה.

יָאִיר הַשֶּׁמֶשׁ אֶת פָּנָיו

לְעָב אֶחָד אָפֵל, מָלֵא זַעַם,

וְהֶעֱנִיק לוֹ רָבִיד שֶׁל זֹהַר…

אַךְ חוֹרֵג הֶעָב מִמַּסְגֵּרוֹ

וְנִצְמָד אֶל אֶחָיו בְּרַעַם.

אָז נֵעוֹר הַיָּם. רֶגַע קָטָן

יִתְנַעֲנַע בֵּין חוֹפֵי יַבָּשָׁה,

כְּמוֹ חִלֵּץ עֲנָק זֶה עַצְמוֹתָיו,

כְּמוֹ נִסָּה אִם דַּיָּה גְּבוּרָתוֹ

לַשָּׁעָה הַגְּדוֹלָה הַקָּשָׁה.

אָז יָקוּם הַיָּם צְמֵא נְקָמָה,

וְסַעֲרַת חֲרוֹנוֹ תְּשַׁוֵּעַ,

וְהִזְעִיק אַמִּיצֵי נַחְשׁוֹלָיו

לְמַגֵּר אֶת בִּירַת הַיֹּפִי

שֶׁבָּנָה לוֹ אֵל מִתְלַהְלֵהֵּ:

"הוֹי קוּמוּ וְנִכְבּשׁ הָעוֹלָם,

וְנַהֲרֹס כָּל גְּבוּלִים וּגְדָרִים;

אֵל שִׁבֵּר הַתֹּהוּ לִרְסִיסִים,

מַבְרִיקִים כִּמְכִתֵּת הַזְּכוּכִית, –

נָקוּמָה וּנְחַבֵּר הַשְּׁבָרִים…"

כֹּה יָשִׁיר הַיָּם. מֵעֲבָרִים

מְגִיחִים הַגַּלִּים הַפְּרָאִים.

הַשִּׁירָה מִתְגַּבְּרָה, מִתְגַּבְּרָה,

וְהוֹלֵךְ הָעוֹלָם וּמַאֲפִיל,

וְיוֹצְאִים בִּרְקִידָה הַדְּכָיִים.

לְמַעְלָה לְמַעְלָה יִקְפֹּצוּ,

וְעָבִים מִתְנַמְּכוֹת בְּכָבְדָּן.

שׁוּר! הִנֵּה הַמַּגָּע בֵּינֵיהֶם…

עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מִתְחַבְּקִים

וְשָׁרִים שִׁיר תֹּהוּ וְאָבְדָן…

וּפִתְאוֹם אֵל נֵעוֹר בְּרַעֲמוֹ:

“מֶה הָיָה? שׁוּב מוֹרְדִים בִּי הָתָם?”

פְּתַלְתֻּלֵּי אִזְמֵלָיו חִישׁ עָפִים,

הָעֲנָנִים הַקּוֹדְרִים נִפְרָמִים,

וּמְסֻנֶּנֶת בִּרְבִיבִים נִקְמָתָם…

וְיוֹרְדִים צֶאֱצָאֵי אוֹקְיָנוּס

בִּסְפִינוֹת קְטַנְטַנּוֹת שֶׁל מַיִם.

וְיוֹצֵא הַשֶּׁמֶשׁ קְצָת נוּגֶה,

תָּמֵהַּ: מַה קִּסְמוֹ שֶׁל תֹּהוּ

עֵת יֹפִי וְזִיו יֵשׁ וְחַיִּים?…

תמוז תרפ"ד