לב דָּרַשׁ רַ' חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: “יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו” (תהלים קד, לא) –
פָּסוּק זֶה שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא “לְמִינוֹ” (בראשית א, יא) בָּאִילָנוֹת, נָשְׂאוּ דְּשָׁאִים קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָם: וּמָה אִילָנוֹת שֶׁאֵין דַּרְכָּם לָצֵאת בְּעִרְבּוּבְיָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא “לְמִינוֹ”, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָצָא לְמִינוֹ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ” (שם שם, יב).
פָּתַח שַׂר הָעוֹלָם וְאָמַר: “יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו” (חולין ס ע"א).
שַׂר הָעוֹלָם – מלאך שממונה על היקום (ויש המזהים אותו עם המלאך מְטַטְרוֹן).
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר… בָּאִילָנוֹת – רק העצים, ולא הדשאים, נצטוו מפורשות לצמוח כל אחד בפני עצמו (“למינו”).
נָשְׂאוּ… קַל וָחֹמֶר וגו' – הסיקו בעצמם מסקנה בדרך של לימוד מעניין אחד על אחר.
וּמָה אִילָנוֹת וגו' – אם לאילנות, שאינם רגילים לצמוח כשהם מעורבבים זה בזה, אלא כל עץ גדל כשהוא לעצמו, נאמר “למינו”.
אָנוּ עַל אַחַת וגו' – קל וחומר לעשבים הגדלים בצפיפות, שהם בוודאי חייבים להישמר ולגדול כל מין בנפרד מחברו.
זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר – ובתיאור הופעת העשבים אכן נאמר “למינהו”.
“יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו” – בעשבים, שמדעתם הבינו כיצד ראוי להם לגדול.
*
לג רַב אַסִּי רָמֵי, נֶאֱמַר: “וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא” (בראשית א, יב) – בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת, וְנֶאֱמַר: “וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ” (שם ב, ה) – בְּעֶרֶב שַׁבָּת! מְלַמֵּד, שֶׁיָּצְאוּ דְּשָׁאִים וְעָמְדוּ עַל פֶּתַח קַרְקַע, עַד שֶׁבָּא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים וְצָמְחוּ (חולין ס ע"ב).
רָמֵי – מילולית: השליך, ביטוי ארמי שכוונתו: הַקשה מכתוב אחד על חברו, כיוון שהם נראים כסותרים זה את זה.
בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת – ביום השלישי לבריאה.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת – בפסוק המופיע בסמוך לסיפור בריאת האדם, שזמנה ביום השישי.
פֶּתַח קַרְקַע – ביום השלישי נבראו הדשאים והחלו לגדול בתוך האדמה, מבלי שביצבצו ממנה.
בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים – התפלל למענם.
*
לד “וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה” (בראשית ב, ה) – כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ; כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים עִם הַבְּרִיּוֹת; כָּל הָאִילָנוֹת – לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ (בר"ר יג, ב).
מְשִׂיחִים – דורש את המילה “שיח” מלשון שיחה ודיבור, שלחישת העלים נשמעת כעין שיחה.
לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת – אולי דורש “שיח” מלשון “לשוח בשדה” (בראשית כד, סג), שעניינו טיול מרגיע והינפשות בטבע.
*
לה אָמַר רַ' סִימוֹן: אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל בָּרָקִיעַ, שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל! (בר"ר י, ו).
מַזָל בָּרָקִיעַ – כוכב, ואולי מלאך, שממונה עליו ועליו בלבד.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.